פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8543 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
04/01/2007 | 12:28 | מאת: בובה על במה

תענו לטלפון.. וקבלו מסר ממני : http://www.zooloo.co.il/love/FL LAregards200430.asp?FN=flash/lo ove_i_just_call.swf -רמקולים כמובן- יומטוב שיהיה (שומרת על קור רוח לפני טיפול)

04/01/2007 | 12:29 | מאת: בובה על במה

http://www.zooloo.co.il/love/FLAregards200430.asp?FN=flash/love_i_just_call.swf

04/01/2007 | 23:22 | מאת: יז

we love you to dear לילה טוב מקסימה ומקוה שאת בסדר........ ליז

05/01/2007 | 00:37 | מאת: שדה ניר

כהרגלך תדיר מפתיעה ומנעימה:-) איך עבר הטיפול מקסימה?

05/01/2007 | 09:24 | מאת: ליאור

אישית מתה על השיר הזה..... אוהבת בחזרה מקסימה...... בהצלחה בטיפול, ותשמרי על עצמך יקרה...... המון אהבה חזרה.... ליאור

06/01/2007 | 08:51 | מאת: .חתולה

היי בובית גמני אוהבת את השיר הזה מאוד קראתי למטה את השירים שכתבת , מבינה שעוברת עליך תקופה לא קלה , את חייבת לעצמך ולילדה הקטנה את כל מה שתוכלי להוציא מתוכך , פשוט חייבת , ומקווה שהטיפול לא היה קשה , מחבקרת המונים ילדה מקסימה , וגם אותך בובית שבת שלום חתולה

03/01/2007 | 22:45 | מאת: גל של צונאמי

זה קשור להתנהלות בעבודה,אני מרגישה שאין לי כח להגיב או לעמוד מולה שכועסים אני נכנסת לתוך השריון שלי ומתרחקת רוצה להמחק רוצה להעלם רוצה לפגוע בעצמי שהייתי קטנה שהאישה שילדה אותי היתה כועסת עלי ישר הייתי לוקחת את כל החבילה הזאת על עצמי שאני לא בסדר ומרימה את הדגל אני מטומטמת אל תתיחסי אליי וכאן אני משתדלת למרות הקושי העצום שלי להגיע לעבודה בזמן האחרון מה שאני רוצה זה רק להתחפר עמוק בתוך הבור ולא לצאת לחיים בחוץ אבל היא דורשת יותר ממני להגיע למרות שיש מינמום של משמרות שאני עומדת בהם ואם אני לא מגיעה אחרי שקיבלתי אישור מהמנהל הישיר היא מפרה את האישור שלו ולא מעניין אותה אני צריכה להגיע דיייייייייייייייייייייייייייי נשברררררררררררררררררררר ליייייייייייייייייייייייייייייי כברררררררררררר מהאכפתיות שלה שלא יודעת גבול מהו ,ומהכוח שהיא מפעילה אותי ואני לא מצליחה להגיד כלום שותקת ומרגישה כמו ילדה דפוקה שננזפת

04/01/2007 | 04:39 | מאת:

גל יקרה אני חושבת שאף אחד לא אוהב שכועסים עליו, אבל אצלך הכעס מפורש ישרות למשהו רע- לא טוב... משהו שמלווה אותך זמן רב....משפיע והופך...הרבה מעבר.... מעלה זכרונות....מחזיר אותך לאותה ילדה חסרת אונים....שמרגישה אשמה בהכל.... אבל כאן את צריכה לנסות להזיר לעצמך את השליטה...להבין שאת יכולה לעזור לילדה... אני יודעת שזה קשה... אבל את הכי קרובה והכי חשובה לילדה.... היא זקוקה לך הכי הרבה... מחזקת אותך את הילדה אידה

07/01/2007 | 09:01 | מאת: גל

קשה לי ליישם את הלעמוד על שלי להיות אסרטיבית,הפתרון שלי בדרך כלל בסיטואציה כזאת זה להתרחק להתעלם לא להיות בקו העין שלה ככה הייתי כילדה השתדלתי לא להיות להם למטרה ככה אני מרגישה כמו מטרה למרות שאני יודעת בפנים שהיא רק רוצה בטובתי ושאכפת לה יותר מידי אולי בגלל זה לא בריא הקשר שעבר את הקווים צריך להיות נטו קשר שמבוסס יחסי עובד בוס כי זה מבלבל מאוד

05/01/2007 | 00:44 | מאת: שדה ניר

לעיתים הסביבה מפרשת את העמידה על העקרונות שלנו והצרכים שלנו כתוקפנות או כרצון לשלוט וכדומה!!! אך בדרך כלל כאשר זה נעשה בצורה יפה נעימה אך כזאת שאינה משתמעת לשתי פנים זוהי אסרטיביות שמאד מעריכים ומקבלים אותה ומכבדים אותה והיא מתבקשת ונדרשת בכל מקום ובמיוחד במקום עבודה. אסרטיביות תשרת אותך ותגן עליך מלשחזר את הפגיעה הנוראה! ובכך שתציבי גבולות ותעמידי אותה במקום מאחר והדרך לגהנום רצופה כוונות טובות היא תאלץ לכבד אותך ואת האסרטיביות שלך!ובכך תחזירי לעצמך את השליטה במצב ולא היא או הם ישלטו בך!זו דעתי נשמה. תדווחי לנו מהו דפוס הפעולה שנקטת בו והאם דברים ישתנו לטובה. הלוואי. מתפללת עבורך. מחזיקה לך אצבעות ומחבקת ברכות. שדה ניר

05/01/2007 | 09:30 | מאת: ליאור

מקום עבודה לא תמיד נראה לנו.לפעמים אנחנו מבקשים הבנה ללא מילים. לוקחים בלי פרופורציות אמירות שנאמרות כלפינו גם ממקום אחר... אני מבינה אותך יקרה....כמעט אין מקום עבודה שלא נאלץ לקבל עלינו מרות של אחרים. נכון יש דרכים להגיד דברים.... במיוחד אם את במצב לא הכי טוב כרגע. מקווה שירגע אצלך העניין הזה.... שולחת חיבוק לך ולילדה שבתוכך. ילדה מקסימה באחריות... סוף שבוע רגוע יקרה שלי... ליאור

06/01/2007 | 08:43 | מאת: .חתולה

מבינה אותך מאוד מאוד , רוצה לומר לך ששתי התשובות שנתנו לך מעלי , אם תצרפי אותן לתשובה אחת , אז למעשה קיבלת תשובה מקיפה לבעיה שלך , אני בהחלט מסכימה עם שתי החברות הנהדרות שלי על כל מה שכתבו לך , מצטרפת אל תעדן ומקווה שתחליטי ליישם אותם , כך יוקל לך , מאט אסרטביות לא תזיק לך נשמה יקרה , צונאמי קטן ויקרה לי מאוד חתולה

03/01/2007 | 07:42 | מאת: דמעה

קיבלתי החלטה לפני כשבוע שלמרות שמאוד קשה אני לא פוגעת בעצמי יותר...והצלחתי לעמוד בזה...אבל ביום שני היה לי יום בלתי אפשרי והתחלתי להפגע פיזית לא בכוונה...בבוקר חתכתי גזר ואיכשהו גם את האצבע...בקופת חולים שמו פרפר ואמרו שאם לא יתאחה עד היום ישימו תפר אז כנראה שהבוקר יהיה כבר תפר...איך שחזרתי מקופת חולים החלקתי על בוץ ונחתכתי בברך...שוב לקופת חולים...שוב חבישה...והכל שם הזדהם...לא יכולה לדרוך בכלל על הרגל...ואני תוהה אם חוסר הזהירות הזאת זה לא עוד סוג של פגיעה עצמית..אז יופי לי שאני לא חותכת אבל מה זה שווה אם אני נפצעת ככה?? בתכלס הפצעים האלה מסוכנים לי הרבה יותר מהחתכים שאני עושה לעצמי כי הסכנה לזיהום גבוהה יותר... לא יודעת...מחכה שיהיה כבר קל יותר... ומה שלום כולכן? דמעה

04/01/2007 | 05:03 | מאת:

דמעה יקרה קודם כל טוב לראותך כאן איתנו..... היית מאוד חסרה כאן... ו...שמחה לשמוע על החלטתך..... אך האם יתכן שהחסך...המסויים....גרם..."במקרה" לפציעות? משהו בתת המודע גרם לכך? אולי צריך..למצוא ולהחליט על תחליף.... לא קל למצוא תחליף....אבל כדאי לנסות לחשוב על כך... שמרי על עצמך איתך אידה

מצטערת למוע וכולי תקווה כי תחלימי מהם במהרה! ונחמד שאת נכנסת מידי פעם להציץ עלינו לדווח לנו ולדרוש בשלומנו:-) שבת שלום ומבורך יקרה. חיבוק ונשיקה. שדה ניר

05/01/2007 | 06:54 | מאת: דמעה

שתהיה לך שבת שלווה ומוארת דמעה

06/01/2007 | 08:31 | מאת: .חתולה

דמעה יקרה שמחתי מאוד לקרא על החלטתך , תמוה בעיני שאת משייכת את הפציעות להחלטתה שלך , הרי תאונות כאלה היו וקרו בלי שום קשר למה שהחלטת בראש , אני לא מאמינה שזה מיקרי , אני נחתכת המון פעמים תוך כדי חיתוך וקילוף ירקות , וקורה גם לי שאני מחליקה עם בוץ או אפילו שלולילת של מים כי זה מגלי 'ץץץץץץץץץץץץץ , פשוט אל תשימי לב , ז\ה יכול לקרות לכל אחת , ומקווה שהפציעות יעברו מהר ולא יכאב לך ,,,,, שתהיה לך אחלה שבת נעימה חתולה

06/01/2007 | 08:34 | מאת: .חתולה

תיקון אני מאמינה שזה לגמרי מיקרי , אל שתכחי כמה גשמים ירדו

01/01/2007 | 20:01 | מאת: ליאור

בניתוח קיבעו לי את הצלעות חזרה עם חוטי נירוסטה. ועכשיו כשקר מרגישים כאב ממש מעצבן, דיברתי עם הרופאה לפני כמה זמן, והיא אמרה לי שאם אפשר להתגבר עם משככי כאבים רגילים אז זה עדיף, אבל יש אנשים שממש לא יכולים לסבול אז מוציאים להם אותם בניתוח חוזר. רק המחשבה על שיפתחו לי עוד פעם את בית החזה, מעוררת בי צמרמורת. אבל 3 כדורי אופטלגין בשעתיים ואין סוף לכאב!!!! מי מכירה משהו קונבנציונאלי, שיותר חזק מאופטלגין? איזה ערב מגעיל הולך להיות לי היום... ולא דיברתי על המקלחות של הקטנים. כואב לי לעזאזלללללללללללללללל

01/01/2007 | 20:16 | מאת: בובה על במה

אולי לקחת אופטלגין נוזל?! עוזר הרבה יותר מהר מכדורים. צר לי לשמוע מקווה שהכאבים יעלמו לך לפחות עד מחר, ובכלל, שלא יצטרכו שוב לפתוח לך את הניתוח. שולחת חיבוק ומקווה שתחושי בטוב יותר ב.

01/01/2007 | 21:41 | מאת: ליאור

אני מתהלכת בבית עם כרית צמודה לחזה, אומרים שזה עוזר. אופטלגין נוזלי מר לי מידיי, אבל אני אלך מחר לקנות, או לבקש רצפט מהרופא למשהו חזק יותר. מבאס כי רק התחלנו את החורף.... ומה שלומך את בובונת? והילדה שכתבת עליה למטה? את תמצאי אותה אני בטוחה....רק סבלנות ומטפלת טובה.....חבקי אותה בשמי, את הילדה הנפלאה הזאת.... חיבוק ענקי, ואפילו נשיקה אם מותר? אני מקווה שאצליח לישון היום.... ליאור

ליאורושששששששששששששששששששש צטערת, ואת דווקא אוהבת חורף איזה ניגוד אינטרסים ממש לא פייר אני גיליתי את ה"קוד אקמול" לא מכירה אופטלגין כך שלא יכולה להשוות רק יודעת שהקודאקמול הוא בומבה רציני למדתי להשתמש בו בכל מיני מצבים... כצריכה להיות מרוכזת - רבע כדור. כשרוצה להשאר ערנית - חצי כדור. כשיכולה להרשות לעצמי לישון - כדור שלם ואם לא מטפל בכאב אז.. שניים (קטלני). תרגישי טוב יקרה - שכחתי להזכיר שיטות של דימיון מודרך אבל צריך לתרגל המון עד שמגיעים לתוצאות.

02/01/2007 | 08:17 | מאת: ליאור

הברזלים מתקררים מהקור, וזה בעצם מה שגורם לכאב. במיוחד אצלי שהם ממש קרובים לעור, אז הקור משפיע רציני.... ברזלים קרים בתוך הגוף זה בלתי נסבל.... רצה לרופא עכשיו. לא ישנתי כמעט כל הלילה, וכשסוף סוף הצלחתי להרדם, אחד הקטנים החליט לחלוק איתי את הכרית..... יום טוב, נטול כאבים ליאור

03/01/2007 | 03:16 | מאת:

זה נשמע לא נעים בכלל....החורף לא מקל עלייך.... יש לך אפשרות לחמם? יש גם כריות שאפשר לחמם במיקרו ולהניח על המקום הכואב? אולי זה יכול לעזור? אני מקווה שתרגישי טוב!!!!! ותשמרי על עצמך!!!! ספרי מה אמר ונתן הרופא... אידה

03/01/2007 | 11:53 | מאת: ליאור

תודה על הדאגה.... הייתי אצל הרופא הבוקר, יש לו בעייה לתת לי משככי כאבים חזקים יותר, בגלל שהן עלולות לדכא את שרירי הנשימה, והריאות שלי ממילא חולות.... אז הפנה אותי למרפאת כאב. ותודה על העצה של החימום גם הוא בעד. אחרי הצהריים אלך לפארם לקנות.... בינתיים מקופלת מכאב..... ליאור

ליאוריששששש מה שלומך נשמה ? מקווה שעד עכשיו כבר מצאת איך לעזור לעצמך עם הכאבים האלה , חשבתי שכבר הוציאו לך את הברזלים ומסתבר שלא , מבינה כמה קשה לך , גם בעלי סובל מכאב ומקור במקום שיש לו את הדפברילטור מושתל , ואצלו גם הרופא לא מרשה לקחת כדורים חזקים נגד כאבים כי עלול להזיק למכשיר , מקווה שהאופטלגין הנוזלי יעשה לך את השרות שאת זקוקה לו , גמני השתמשתי בו לפני שנה וחצי אחרי ניתוח קשה שעברתי , מחבקת בעדינות והמון נשמה תרגישי טוב שבת שלום חתולה

01/01/2007 | 16:15 | מאת: בובה על במה

איבדתי חברה טובה. כבר שנה מאז... מאז שהיא הלכה. . . ומאז אני מחפשת! מחפשת אותה. אני מתגעגעת.. אני מתגעגעת אלייך מאוד היכן את? לאין נעלמת לי? היכן החיוך המתוק? היכן שמחת החיים שהיה לך? והעיניים- שרק עצובות כל פעם. שרק בוכיות כל פעם......... מתגעגעת. מתגעגעת לימים הטובים שלנו מתגעגעת לצחוקים... לטיולים שלנו.. לכיף שהיינו עושות... ביחד..! איפה את? .... ואני.. אני מחפשת אותך.. ומרגישה= שאת בכוח נעלמת לי.. בכוח מסתתרת לך.. אי שם.. ואינני מסוגלת למצוא אותך התייאשתי מלחפש. מתגעגעת לימים ההם שהאמנת... שהיה לך תקווה.. בלב! שיש סיבה לחיות.. ועכשיו- האמונה שלך ברחה ממך. חזרת להיות הילדה הקטנה הילדה שמתעללים בה הילדה שמשפילים אותה הילדה שמכים... ואת נחנקת שם תחת הריסות הכאוס של חייך... מתגעגעת אלייך. רוצה שתחזרי... לא אני לא בוכה זה הכאב שיוצא החוצה... מליבי. כאב של געגוע אליי...

01/01/2007 | 18:28 | מאת: .חתולה

בובית יקירתי אל תרימי ידיים , תמשיכי לחפש אותה , היא מסתתר לה שם בפנים עמוק עמוק , הושיטי לה ידיים כדי שלא תפחד לבוא אלייך , להושיט לה ידיים פרושו לעבוד קשה ולא לוותר , לתת לה מקום טוב ובטוח בטיפול , ואני שולחת לך חיבוק גדולללללל ועוטףףףףףף חתולה

01/01/2007 | 21:24 | מאת: בובה על במה

את מתוקה הכי בעולם!

01/01/2007 | 20:13 | מאת: בובה על במה

לוקחת מיכחול לצייר את דמותי מציירת זוג עיניים שרואות אותי מציירת פנים עם כל התוספות ורואה אני שבציור הן ניראות עצובות לוקחת מיכחול וצובעת הכל בשחור לא רוצה לראות כי בליבי גדול החור וכואב לראות את פניי העצובות את פני המבשרות רעות לוקחת מיכחול לצייר את דמותי מציירת את פניי שמחות שמה מסיכה ומתחילה לבכות כי מאחורי המסיכה אף אחד לא רואה אותה. מאחורי המסיכה אין איש שראה אין איש שיראה כי מאחורי המסיכה פניה נפולות הן כי מאחורי המסיכה נמצאת אני האמיתית המסיכה - לפעמים היא בלתי נסבלת ולפעמים היא עליי שומרת לעיתים רוצה אני לזרוק אותה לוקחת מיכחול לצייר את דמותי מציירת זוג עיניים אשר רואות- אני לבד.

01/01/2007 | 21:21 | מאת: בובה על במה

מביטה סביבי ורואה שהכל ריק מביטה סביבי ורואה שהכל כואב נחנקת בין אלפי מילים שלא מצליחות לצאת וכותבת .. או לפחות מנסה. וכואבת .. ומדממת.. ואף אחד לא רואה. אף אחד גם לא רוצה לראות אסור להתקרב אליי אני מסוכנת אני נושכת אני לא מדברת מנסה להגיד את מה שכואב מנסה ונעלמת ביחד עם הכאב נקברת עמוק לתוכו בלי יכולת לצאת מביטה סביבי ורואה אני לבד יש אנשים מהצד אך בכל זאת, אף אחד לא מבין דבר אולי בגלל שאת פי אני סותמת סותמת ולא מדברת. כן, זה אשמתי. אני לא מדברת, ורוצה שיבינו אותי. אבל אני כואבת כואבת בלי הרבה מילים כי אין. והשתיקה שבי שמשתקת אותי שגורמת לי להקבר בתוכי שלא נותנת טיפה של אוויר שחונקת עד עמקי נשמתי. ורוצה לברוח משם ורוצה לצאת ולא יכולה כי אותי הוא שואב. לא יכולה עוד. הבכי מוסיף לחנוק. נקברת מדממת ונפשי פצועה!

02/01/2007 | 06:46 | מאת: ליז

בובית, לא תמיד חייב מילים.... ונכון, שמסביב לא מבינים. גם אם תסבירי, הסבר וחזור זה משהוא שלא ניתן לקלוט גם לא להעביר מדור לדור. אז די להאשמה העצמית חבקי את בובית , רק את יודעת ויכולה זו המשימה והיא תאפשר את ההחלמה ואת לא לבד אנחנו כאן לתמוך ולעודד. מבינות רק מעט.. אבל הי - גם את לעולם לא תביני אף אחת מאיתנו באמת . כי החוויה היא כל כך אישית , ותלויה במיליון גורמים סביבתיים, רגשיים, נפשיים. ככה אנחנו בני האדם - מסובכים, מעניינים, מרתקים. ואפשר אחרת... לא נראה לי . את היית הראשונה להגיד ש... משתעממת. אז - כאן בשבילך . למרות שלא לגמרי מבינה ואוהבת ומחבקת - ליז

02/01/2007 | 00:25 | מאת: בובה על במה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=874949&passok=yes

02/01/2007 | 01:10 | מאת: ליז

בובה , מקסימה שלי הגבתי למעלה ולא שמתי לב שכבר כתבת כאן איך את מרגישה. היא שם , לא לחפש רחוק... למשש, לחבק, לקבל, לאהוב, לא להתיאש. היא כאן ממש ממש קרוב. מחבקת 3>

03/01/2007 | 03:18 | מאת:

אם את יודעת שאיבדת אותה.... את גם יודעת לחפש אותה... את יודעת שהיא קיימת... יודעת מה לחפש... בטוחה שאת בדרך אידה

01/01/2007 | 10:03 | מאת: כאב הלב

אני לא מאלה שמקפידות לחגוג את השנה האזרחית ( בכל זאת זה חג לא שלנו ) אך השנה חרגתי ממנהגי ואתן לא מבינות כמה כיף היה לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אכלנו אוכל טעים מאוד ושתיתי המון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 4 שנים לא השתכרתי ואתמול שתיתי מלא שמפניה ומה שאני עשיתי להן אתמול! הם לא הפסיקו לצחוק!!!!!!!!!1 גם הברמנים והמלצרים!!!!!!!!!!1 שתיתי וכ"כ נהנתי! הלוואי שכל השנה נצחק ככה. שנה טובה לכולןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

01/01/2007 | 16:16 | מאת: בובה על במה

איזה יופייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי לבבית! ! ! ! שימחת אותיייייייייייייייייי הלוואי ותחייכי כך כל השנה החיים יחייכו אליך בחזרה נשמה יקרה. בובה

01/01/2007 | 18:31 | מאת: .חתולה

לב יקרה מאוד שמחה לשמוע שנהנית כל כך אתמול בלילה הלוואי שבאמת תתחיל לך שנה חדשה עם המון צחוקים ומצב רוח טוב רק לא עם שתיה , למרות שאיןלי ממש כלום נגד שמפניה , נהפוכו , מתה עליה מחבקתתתתת המוןןןןןןןן מתוקההההה חתולה

02/01/2007 | 01:14 | מאת: ליז

יוווווווווווווו לב, איזה כיף . שמחה בשמחתך . ועל השנה שלנו אומרים ש - מי ששמח בראש השנה סימן שיהיה שמח כל השנה... מה ת'ומרת זה עובד גם אצל הגויים???? אני בכל אופן מאחלת לך שכך יהיה . 3> אוהב, ליז

03/01/2007 | 03:20 | מאת:

איזה כייך לשמוע... זה נשמע.... שנהנת....מאוד... וגם... ששמרת על עצמך... ואת יכולה היום להזכר באתמול.... ולחייך.... תמשיכי לחייך... זה כל כך הולם אותך אידה

05/01/2007 | 00:56 | מאת: שדה ניר

כה מאושרת עבורך... ומי יתן וזה יהיה תיפתח לשנה מאושרת רגועה ומשוחררת! שלא יגמר לך לעולם! אוהבת. שדה ניר

HAPPY NEW YEAR שנה נפלא שתפרצו קדימה לאור ולהגשמה איתכן תמיד אידה לי יש.........עוד........4 שעות להחלפת השנתון

http://www.jacquielawson.com/vi

01/01/2007 | 11:14 | מאת: ליאור

ערב השנה החדשה עבר אצלי רגיל, זאת אומרת עוד ערב עייף, כשאני מחפשת ללכת לישון, ולהשלים שעות שינה חסרות.... אני מקווה שהערב יהיה רק סימבול אצלי, ומהלך השנה יהיה טוב. בינתיים, חושבת רק על עבודה קשה. ואני ריאלית ויודעת שהעבודה הקשה היא רק שלי. ושום דבר לא יעשה במקומי..... אבל אם אפשר לבקש איזה שבעה גמדים טובים שיעשו בשבילי את העבודה הקשה....זה יהיה פנטסטי... שנה מאושרת יקרה שלי... ושתחזרי במהרה.... ליאור

01/01/2007 | 18:34 | מאת: .חתולה

שנה אזרחית מאושרת גם לכם ועכשיו זה כבר רישמי שכבר התחלפו להן השעות ,,,,,,,, אז תהנו לכם ותבלו בערב החג חתולה

01/01/2007 | 01:45 | מאת: ילדונת

בתור אחת שהסילבסטר מבחינתה לא מסמל דבר מלבד סיבה למסיבה והשנה אי אפשר לחגוג בעקוות דניזאור קטלני שתקף אותי והשבית אותי לחלטוין ובזכותו נאלצתי לבלות גם בבבית חולים ולהמשיך לקבל נוזלים גם בהמשך השבוע.... אז חגיגיה אין אבל שאיפה להתחלה חדשה שכבר התחילה מבלי שיוציין תאריך לשנה חדשה יש יעדים חדשים שאיפות שהשנה הזאת תביא עימה אור שבשנה הזאת לא אראה יותר מחלקות פסיכאטיריות שהמשקל יתזאן ואני אצליח לקבל את עצמי כפי שאני גם עם עוד כמה קילויים נוספים שאחזור לפזזז על רחבת הריקודים שאחזור לבמה שאחזור להיות אותה ילדונת בשינוי אדרת שאיהיה מאושרת כפי שעכשיו שהחבר ימשיך להית שם איתי שנמשיך להיות אחד לצד השני ולעשות טוב ואושר אחד לשני שאחזור לעבודה. וללימודים שמחכים שאצא מכאן חזרה לדירה משלי שאמצא את הפסיכולוגית המתאימה שאמשיך לדבר כפי שעכשיו ואף יותר שהשתיקה תיהיה מאחורי שהליליות יהפכו מסיוטי בלהות לחלומות רגועים ושלוים שאלמד לגדול באמת ולא רק בגיל הכרונולוגי שאלמד לקבל את היותי איישה ולא ילדה שאצליח לאהוב את הילדה של פעם ולהפסיק לרצות להישאר פיטרפנית לנצח שאתן לגוף הזה כבר מנוחה וגם לנפש שאצליח לוותר על האנורקסיה ולהבין בפנים ולא רק בהיגיון שהיא מובילה אותי למוות שהיא שקר אחד גדול שבגילי כבר לא נראים בני 15 שאצליח להגשים את כל מה שרוצה אפילו בדברים הקטנים שרק אחזור לרקוד עוד קצת ועוד קצת האמת שבקרוב יש הופעה שלי של ההיפ הופ ולא יודעת אם אצליח בטח לא אחרי הדינוזאור הזה שתקף שבטח הוריד אותי שוב במשקל..... מחר שקילה נגלה את זה.... שאני לא אשמח אם תיהיה ירידה שיגמרו הימים שהחולי שולט בי שמעכשיו אני אמשוך בחוטים ולא אף אחד אחר מאחלת לכולכן את אשר מאחלת לי ואף יותר הגשמת כל החלומות שנה אזרחית חדשה ומאושרת...... שלכן אושר

01/01/2007 | 01:53 | מאת: בובה על במה

גאה בך קראתי אותך, בנשימה אחת. וכולי גאווה למה שעיניי קוראת מאחלת לך מכל הלב שכל מה שכתבת כאן אכן יקרה והתגשם. מתעלייך שימחת אותי. ו..רפואה שלימה

01/01/2007 | 03:15 | מאת: אור הנפש

בריאות והרבה אור לחייך יקירה שנה טובה לכולן אידה

ילדונת יקרה מאחלת לך מכל הלב שכל המשאלות שלך שהבעת כאן יתגשמו לך כולם ובמהרה , הלוואי שכבר תהיי מאושרת , ומחזיקה לך אצבעות שלא ירדת במשקל, שנה אזרחית טובה ומאושרת גמלך חתולה

31/12/2006 | 04:52 | מאת: שחף

התעוררתי לפני שעה וחצי ולא מצליחה להירדם יותר :( ישנתי בקושי 3 שעות

ישנה? מקווה שכן חלומות נעימים

31/12/2006 | 05:48 | מאת: שחף

זו כבר השעה לקום לעבודה

30/12/2006 | 17:17 | מאת: שחף

מכיוון שמחר סביר להניח שלא יהיה לי יותר מדי זמן פנוי מול המחשב..... (אחרי העבודה כמעט מיד יוצאים) אז רוצה לאחל לכולכן כבר מעכשיו שתהיה לכן שנה נהדרת מלאת שמחה גדושה בחוויות מרגשות הפתעות נעימות צמיחה אישית וכל מה שתאחלו לעצמכן http://www.icq.com/img/friendship/static/card_16961_rs.swf חיבוקים ונשיקות לכולכן לשנה החדשה שחף

30/12/2006 | 17:50 | מאת: ליז

חמוד.............. היה כזה כיף לפוצץ ת'בלונים ו... אז הרגשתי לרגע רע על כך שהחמודי מתרסק לכוון הארץ אבל הוא הפתיע אותי כשעלה צועק Happy New Year כשהוא טס על גבי טיל ועורר גל של צחוק בתוכי שנישא החוצה ושיחרר את כל המועקה שהיתה השבת...... ואם מה שקורה ערב השנה החדשה מנבא את אשר יקרה לי במשך אותה השנה אז..יש לי סימן שהולך להיות מצויין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה שחפונת יקרה ושתהיה שנה נפלאה ותבלי בכיףףףףףףףףףףףףףףףףף ליז :-))

30/12/2006 | 18:15 | מאת: ליאור

שנה נהדרת שחף יקרה, שנה שכל רצונותייך יתגשמו. שנה של בריאות וכייף..... ליאור

31/12/2006 | 05:55 | מאת:

מקסים Happy New Year הרבה הרבה משאלות שמתגשמות אושר תקווה בריאות עושר... מודעות הצלחה והרבה הרבה אהבה אהבה אהבה

31/12/2006 | 05:55 | מאת: שחף

31/12/2006 | 18:31 | מאת: .חתולה

שחפחפיתוש מקסימה איך את יודעת שאני מתה על בלונים , וכמו שליז אמרה זה מרומם את המצב רוח ♥ ואני מאחלת לך יקירתי כל מה שליבך רק יבקש , הכל רק טוב , ואל תשכחי שמגיע לך רק הטוב ביותר שיש ♥ לכי לך ותהני יקרה חתולה

01/01/2007 | 01:48 | מאת: בובה על במה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=874142&passok=yes אוהבת המוןןןןן

30/12/2006 | 11:58 | מאת: כנפיים...

לי אין מילים.... יכול להיות טריגר... http://news.walla.co.il/?w=//1032366

30/12/2006 | 16:09 | מאת: שחף

אז גם לי אין מילים ובהחלט טריגר......

30/12/2006 | 17:37 | מאת: ליז

לא עולה לי הסרט ואולי מוטב שכך . מספיק לי הפרומו כדי להאמין , כמה מזעזע. והנורא הוא התכונה הקיימת בקהילות סגורות היא לסגור את העניינים בינם לבין עצמם או יותר גרוע , פשוט להתעלם. נורא ואיום.

30/12/2006 | 18:19 | מאת: ליאור

לצערי התופעה המזעזעת הזאת רווחת מאד במיגזר החרדי. וגם מוסתרת היטב.... במגזר החרדי ילדי הפיטר פן האומללים אינם זוכים לבקרת הרשויות, וכף רגלה של פקידת הסעד אינה דורכת במקום הזה. ורק הילדים כרגיל הם הקורבנות האמיתיים. עצוב, עצוב, עצוב....

31/12/2006 | 05:40 | מאת:

ראיתי את הכתבה.... התלבטתי עם להביאה לפורום... והינה כנפיים עשית זאת... סיפור קשה.... על בחור שהוא גיבור גדול.... עזב את העולם שאהב וגם סלד ממנו.... ברח מהפוגעים.... ושב להתעמת עימם.... העימות מזעזע... האיומים... עצוב לראות את הפגיעה כיצד היא משפיעה... ברגע לפני העימות עם פוגע נוסף הכל עולה ומציף... שובר אותו... אדם חזק גיבור... אידה

31/12/2006 | 18:21 | מאת: .חתולה

איך אפשר להתיחס אל אדם שפוגע, ואומרים עליו שהוא "פגוע שיכלי" וכל מיני שטויות נוספות רק כדי להוציא אותו מהסבך של המעשים המגונים שעשה ? ועוד מודה שעשה זאת לעוד כמה ילדים ? האנס מרשה לעצמו "לסלוח למי שהוא פגע בו " ועוד בוכה שהקורבן שלו רוצה לרצוח אותו ?? הסאטמרים האלה אין להם לא דין ולא דיין , הם סוגרים דילים עם המשטרה ב"כאלו " ומעכשיו הקורבן שחי בשקט חמש שנים יהפוך שוב לקורבן לא רק בגלל שעלו בו כל מעשי הזוועות שעשו בו , אלה גם בגלל שהחיים שלו בסכנת הכחדה , אם ימצאו אותו , ירצחו אותו בגלל שהעז להוציא את כל הליכלוך החוצה תחת כותרת שלהם -" נכנסה בו רוח שטות " , רוח שטות ????? איזו שטות ואיזה נעליים ???? איזה בחור אמיץ , כל הכבוד לו , הוא פשוט הלך להתאמת עם הפוגעים שלו , יש לכן מושג איזה ביצים יש לו ועוד מדתיי סאטמאר , שילכו כולם להז,,,,,,,,,,, חתולה

30/12/2006 | 04:13 | מאת:

שבת שלום לכולן בואו ננסה לסכם יחד את השנה: שם הספר שהייתי כותבת על עצמי בשנה שעברה? הדבר הטוב ביותר שקרה לי בשנה שעברה? הדבר הכי פחות טוב שקרה לי בשנה שעברה? האדם המדהים ביותר שפגשתי- הכרתי....השנה? האדם שהכי השפיע עלי בשנה שעברה? האם גילית משהו חדש על עצמך השנה? אם אלו אתגרים התמודדת השנה? איך תאתגרי את עצמך בשנה החדשה? מה את מאחלת לעצמך בשנה החדשה? נתחיל עם זה... בנות יקרות שבת נפלאה והאיחולים לשנה הבאה....אוטוטו אידה

30/12/2006 | 10:46 | מאת: ליאור

השאלות האלו תמיד מאתגרות אותי, ולו בשביל העובדה שאני לא זוכרת את השאלה עד הסוף, ונאלצת לחזור ולקרוא אותה תוך כתיבת תשובה. ספר על עצמי? החתול בעל שבע הנשמות..... התאוששות מהניתוח, וחזרה למעגל החיים.... והחתונה של הילדה הכי טובה בעולם. ההטרדות שסבלתי מהם כאן ובבית....אבל לשמחתי עשיתי לזה סוף בעזרתה האדיבה של משטרת ישראל..... את האנשים המדהימים של חיי פגשתי בעבר, לפני יותר משנה..... אבל הבוסיות בעבודה... מגיע להם להיכלל כאן... ההשפעות הטובות הם בעיקר שלי על עצמי.... לא, אין חדש, תמיד מודעת לכוחות וליכולות שלי. עזבתי טיפול, ומתמודדת לא רע. אמשיך לחיות.... בריאות, בריאות ובריאות. ולזכות בלוטו. (אם רק הייתי ממלאה....) טוב די כבר הילדים רעבים תייכף יאכלו אותי....

30/12/2006 | 17:03 | מאת: שחף

אויש, למה לחשוב כל כך הרבה?! לא אמורים לנוח בשבת? טוב, נו...... שם הספר שהייתי כותבת על עצמי בשנה שעברה? אל תשכחי לנשום הדבר הטוב ביותר שקרה לי בשנה שעברה? אמא התחילה להבין אותי ולקבל אותי כמו שאני כתוצאה מהטיפול שעברנו ביחד הדבר הכי פחות טוב שקרה לי בשנה שעברה? פרדות, פרדות ועוד פעם פרדות.... האדם המדהים ביותר שפגשתי- הכרתי....השנה? המדריכה של סדנת יצירה בקורס מבוא לטיפול באומנות האדם שהכי השפיע עלי בשנה שעברה? לא סגורה על עצמי.... חושבת על כמה..... האם גילית משהו חדש על עצמך השנה? הרבה דברים..... למשל שיש לי חוש שישי מפותח :) ועוד הרבה מאוד כוחות ויכולות שפיתחתי אם אלו אתגרים התמודדת השנה? התחלתי לעבוד במשרה מלאה בפעם הראשונה מאז הרבה שנים...... איך תאתגרי את עצמך בשנה החדשה? סוף סוף אנסה להירשם לטיפול באומנות ואם אתקבל אנסה ללמוד לעבוד במקביל מה את מאחלת לעצמך בשנה החדשה? לא רק להצליח לתפקד, כמו עכשיו, אלא גם להרגיש סיפוק ושביעות רצון מהחיים שלי

30/12/2006 | 17:52 | מאת: ליז

שנה טובה אידה ו.... אענה יותר מאוחר ואולי אכין לעצמי את הרשימה במחברת זה נראה לי דורש יותר מדי מאמץ ממני כרגע. שבוע טוב , שנה מצויינת לך ולכל הבנות.

31/12/2006 | 05:26 | מאת: שדה ניר

שם הספר שהייתי כותבת על עצמי: חזקה מהרוח בכדי להשבר הדבר הטוב ביותר שקרה לי השנה: החזרתי לעצמי את השליטה על החיים שלי בתחומים רבים. חדלו ההטרדות וההתחזויות, ההכפשות והוצאת הדיבה שסבלתי מהן תקופה ארוכה מהידועה לכולנו...ושב השקט לשרור בחיי, בביתי, ובפורום- לרווחת כולנו. וזאת בזכותי, בזכות משטרת ישראל כמובן, עורכת הדין שלי..ועוד ידי נטויה בעניין. הדבר הכי פחות טוב שקרה לי השנה: פטירת אבי באופן טראגי ומפתיע. פציעת ילדי. מחלת דודתי ופטירתה. ובגידתה הקשה של הצבועה אשר נתתי לה את כל כולי ונשמתי.... האדם המדהים ביותר שפגשתי השנה: היו כמה וכמה...כל אחד ויחודו הוא. האדם שהכי השפיע עלי בשנה שעברה: אמא שלי. גיליתי שמה שלא מחסל מחשל אותי!!!!!!! התמודדתי עם אין סוף אתגרים השנה מאחלת לעצמי סגירת תיקים וסגירת מעגל בתחומים שונים. אושר, עושר וכושר. בריאות בכל המישורים. הצלחה בכל אשר אפנה ואלך.... שנה אזרחית טובה ופורה לכולנו. אוהבת ומחבקת. שדה ניר

31/12/2006 | 05:50 | מאת:

ליאור , שחף,ליז.....אני מחכה.... ושדה יש לכן את היכולת לעשות עכשיו את מה שאתן עושות כל הזמן.... עבודה, מודעות....וחן.... זה לא מעכשיו.... אבל לקרוא זה מרגש... Happy New Year אידה

31/12/2006 | 17:44 | מאת: .חתולה

היי אידה לנסות לסכם את השנה לפעמים זה מבצע לא קטן , אי אפשר לזכור הכל אבל השאלות גורמות לחשוב שאולי כן אפשרי אז , הנה התשובות שלי שם הספר שהייתי כותבת על עצמי בשנה שעברה? לא מכירה ספר כזה זו האמת הדבר הטוב ביותר שקרה לי בשנה שעברה? אוווווו , קרו כמה דברים טובים וכל אחד בתחום אחר כך שקשה להשוות בינהם , כל אחד מיוחד כשלעצמו , הדבר הכי פחות טוב שקרה לי בשנה שעברה? הסיפור הכואב על האחיינית שלי האדם המדהים ביותר שפגשתי- הכרתי....השנה? אין דבר כזה האדם שהכי השפיע עלי בשנה שעברה? בעלי , בגלל מצב בריאותו האם גילית משהו חדש על עצמך השנה? כן , שאני יכולה להתמודד , להשבר , להתרסק ולקום כמו עוף החול מחדש ,וזה לא מובן מאליו אם אלו אתגרים התמודדת השנה? אחד הקשים היה גמר טיפול ,השני היה לקחת את עצמי בידיים ולחיות כמו שצריך בלי פחדים וחרדות ,ולא היה קל בכלל בלי התקפי חרדה איך תאתגרי את עצמך בשנה החדשה? אני רוקמת תוכניות לשיפור כללי מה את מאחלת לעצמך בשנה החדשה?שאוכל לעמוד בתוכניות שלי ומאחלת לכולכן שנה אזרחית טובה ומוצלחת כל אחת בדרכה אל האושר שלה מחבקת את כולכן חתולה

02/01/2007 | 01:55 | מאת: כנפיים...

הסיכום שלי... שם הספר שהייתי כותבת על עצמי בשנה שעברה? הכל לטובה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בשנה שעברה? אמממ.. לא יודעת.. אולי שחזרתי הבייתה.. וכמובן ההופעות של ריטה :) הדבר הכי פחות טוב שקרה לי בשנה שעברה? שאחים שלי עזבו את הארץ... האדם המדהים ביותר שפגשתי- הכרתי....השנה? השנה? אולי מישהי שעובדת איתי... האמת שאין לי מושג... יש לי המון אנשים מדהימים בחיים אבל לא פגשתי אותם השנה.. :-) ו.... אתן כמובן :) (למרות שאת חלקחן הכרתי לפני 2006 ;) ) האדם שהכי השפיע עלי בשנה שעברה? היו לא מעט כאלה.. אבא, חברה טובה... האם גילית משהו חדש על עצמך השנה? משהו אחד? נראה לי שקצת יותר :) בעיקר את הכוחות שבי... אם אלו אתגרים התמודדת השנה? אוהו.. תחילת השנה הייתה ממש קשה... אחרי תקופה קשה והרבה מאבקים עם עצמי החלטתי לחזור הבייתה וסיימתי את הטיפול, כל התקופה הזו הייתה אתגר אחד גדול... שיחות שעשיתי עם אבא, אחים שלי, חברות שלי... כל מני מטרות שהצבתי לעצמי... לא חסרו אתגרים... :) איך תאתגרי את עצמך בשנה החדשה? ימשיך ללמוד וללכת אחר הרגש שלי, להתקבל ללימודים ולהתחיל ללמוד סופסוף... לחסוך בשביל זה.. חחח... מה את מאחלת לעצמך בשנה החדשה? שתהיה לא פחות טובה מהקודמת, שיהיה בה כייף ושאני יעמוד במטרות שהצבתי לעצמי לילה טוב לכן...

30/12/2006 | 00:11 | מאת: .חתולה

אופסי ' , נפלו לי המקשפיים ועדשה אחת יצאה מהמקום , אז אשתדל לכתוב עם כמה שפחות שגיעות , ואיתכן הסליחה מראש , היה ערב מהנה כל כך פשוט תענוג , עונג אמיתי של שבת ,מרגישה איך הלב פשוט מתרחב מנחת , רגעים קטנים של אושר אותם צריך לשמור כמה שיותר , ולנצור אותם במיוחד למחר , אבל עדיין לא הגעתי לזה , קיבלנו זרי פרחים ענקיים מהילדים , שוקולדים מחו"ל , לא מכירה את זה , ו,,,כלתי אפתה את העוגה הכי טעימה שבעולם , מכירות את עוגת היומולדת שמכינים לגן עם סוכריות צבעוניות אז זהו , אין על העוגה הזו ולא חשוב באיזה גיל , איזה כייף , המון צחוקים , המון מצברוח טוב , הארוחה יצאה נפלאה , הכנתי להם כל מיני סוגים של הפתעות , לכל אחד מהם משהו מיוחד שהוא אוהב ותודה לאל , הכל יצא נפלא , כשהלכו , לקחו מה שנשאר איתם כדי להנות גם מחר , כולם הלכו ואני יושבת כאן ליד המחשב כותבת ומחייכת לעצמי , נדמה לי שהחיוך פשוט נדבק לי לפנים , איזה כייף , ומחר , מחר אני לא יודעת איך יהיה כי בעלה של אמי הזמין אותנו לאכול על האש , ולשמחתי זה לא אצלם בבית , כנראה במסעדה , חבל שאין שיפוד מספיק גדול כדי לשפד אותו ולסובב אותו על אש קטנה , בכל מקרה אני לא סובלת ריח של חזירים כך שלא משנה ,נראה לי שלא נהיה הרבה זמן בחוץ כי אין ממש על מה לדבר איתו , בכל מקרה , תמיד אני יכולה לחשוב על הארוחה הערב ולהמשיך להנות ממה שאני מרגישה , זהו , עכשיו צריכה להוריד את הכלב לסיבוב לילה , אז שתערב לכן שנתכן , ומחר יום חדש , יום שבת , שקט ומנוחה בלבד , תהנו לכן ,,,,, חתולה מותשת אך מרוצה לילה לכן

ממש תענוג עמיתי!!!!!! :))))))))) שירבו רגעי אושר כאלה!!!!! שבת רגועה ונעימה לך מקסימה ותודה על השיר למטה, אוהבת אותו מאוד :) שחף

תודה נשמה , הלוואי שנשמע גם ממך על דברים קטנים שגורמים לך אושר אני תמיד אוהבת לשתף ולא חשוב במה , ואם יש דברים טובים אז בכללללללללל שמחתי שאהבת את השיר , כי גמני מאוד אוהבתתתתתתת חיבוק גדול מתןקה חתולה

ממש תענוג עמיתי!!!!!! :))))))))) שירבו רגעי אושר כאלה!!!!! שבת רגועה ונעימה לך מקסימה ותודה על השיר למטה, אוהבת אותו מאוד :) שחף

שבת שלום תענוג לשמוע... מגיע לך...פשוט מגיע לך... ושהחיוך ישאר שם תמיד וילווה אותך... האמת שגם עניין המשקפיים מעלה חיוך??? שבת נפלאה... והחיוך מדבק אידה

30/12/2006 | 12:00 | מאת: ליאור

יופי.... שירבו שמחות אצלך בבית. אמן..... מקווה שתנוחי היום..... ושיפוד גדול? מה הבעייה? בואי קחי ממני......

30/12/2006 | 17:59 | מאת: ליז

מזמן לא הרחתי את תבשיליך האם זה אני שלא מבקרת כאן מספיק או את???? מה שלומך יקרה, קוראת שמסתדרת טוב בעצמך - יפה יפה לך. מקוה שבקרוב גם אוכל לדווח כך. שבוע טוב יקרה ושנה טובה לך. ליז

31/12/2006 | 14:04 | מאת: .חתולה

היי נשמה לא ידעתי שאת מחזיקה שיפודים לשפד חזירים חחחחחחחחחח בפעם הבאה מבטיחה לבקש ממך לפני שנלך לשם חחחח והאמת שדי נחתי , עבר איך שהו , העיקר שעבר חיבוק גדול מתוקה חתולה

והחיוך הנפלא הזה עובר הלאה ונדמה לי שמדביק לא רק אותי אלא את כל מי שקורא אותך. תודה יקרה על השיתוף על ההומור על כל האהבה שבך שאת חולקת איתנו..

31/12/2006 | 12:26 | מאת: שדה ניר

האופטימיות שלך מדבקת... איחולי החגיגיים ברוח ההתכנסות המשפחתית המחממת והמלבבת לרגל השנה האזרחית החדשה המתקרבת.... כל שתבקשי- לו יהי!!!!!!! אוהבת ביתר שאת. שדה ניר.

31/12/2006 | 14:19 | מאת: .חתולה

תודה רבה נשמה על האיחולים ועל הכל משתדלת להיות אופטימית כמה שהכוחות הנפשיים מאפשרים, ובזכות רגעים קטנים כאלה של אושר מקבלת המון כוחות הנפש להילחם ברפש תרתי משמע כמו בשבת מחבקת המון חתולה

29/12/2006 | 08:52 | מאת: .חתולה

רוצה להקדיש את השיר היפה הזה לכולכן כולל אותך אידה שיעשה לכן רק טוב ותחשבו על המילים - גלי עטרי מילים: מאיר גולדברג לחן: יצחק קלפטר קחי מה שתרצי, מי יסרב לך קחי את העולם כולו מי יוכל לומר לך לא אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך מי שאת רוצה יבוא אל תלכי עם מי שלא תעשי רק מה שאת אוהבת רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב יש לך זמן לגדול, כמה יפה את קחי את העולם כמו פרי קחי כל מה שאפשרי אין אחת כמוך, את כבר יודעת שתוכלי תמיד לבחור כל מה שתרצי לזכור תעשי רק מה שאת אוהבת רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב יום אחד יבוא מי שחיכית לו מי שאת רוצה שיבוא עם מה שאת אוהבת בו מאחלת לכולכן שבת שקטה ורגועה , המון מנוחה לגוף ולנפש וכמו שהשיר אומר תעשו רק מה שבא לכן כל מה שרק עושה לכן טוב ומקווה שתהיה שבת נפלאה אוהבת המון את כולכן שבת שלום חתולה

29/12/2006 | 09:06 | מאת: ליאור

אז קודם כל יש המון קרמבו, רק תבואי מהר, כי מרגע שהילדים חוזרים מבית ספר אין לי שליטה...... בגדול אני בסדר, רצה עכשיו לבשל, ואחר כך להשלים דברים מהסופר. לילדים שלי בא היום על שניצלים שאני מכינה, אז הולכת להכין להם. בעקרון אנחנו לא אוכלים בעלי חיים. אבל הילדים את יודעת, צריכים לגדול, אז אני מזייפת למענם פה ושם.... בקשר לטיפול כן אני יכולה לבד. אני כבר חודש לבד, אז זה ממש לא נורא. אה השיר מקסים, תודה.... אני כבר מזמן משתדלת לעשות רק מה שאני רוצה. טוב כמעט..... ביי מקסימה. ושבת שקטה לכולנו.... ליאור

29/12/2006 | 23:38 | מאת: .חתולה

ליאוריששששש תודה נשמה על הקרמבו , חולה על זה ,אצלנו בבית יש כל הזמן , כמו במבה חחחחח יש דברים שמתמכרים אליהם וזה פשוט הנאה צרופה , ילדות עשוקה שבאה וחזרה בגדול עם כל הדברים הקטנים , אז מה ? תגידי , את צמחונית ? או שזה מטעמים אחרים ? ומה זאת אומרת שאת מזייפת למענם ? אני בטח לא יכולה לומר לך מה לעשות , אני בטוחה שאת עושה את הדברים בדרך הכי נכונה בשבילם ,וחודש שלם כבר בלי טיפול ואת בסדר , אז כל הכבוד לך !!!!! אם כך החלטת ישר כוח יקירתי , מה שטוב בשבילך ,ואת השיר הזה אני דווקא שומעת המון פעמים בזמן האחרון או שהוא סתם מתנגן לי בראש , שתהיה לך שבת מופלאה נשמה עם הילדים ותנהו מהכל חתולה

29/12/2006 | 13:03 | מאת: ליז

תודה מקסימה את נותנת המון כח והמון חומר למחשבה . בקשר למשפט "רק מה שאת אוהבת ...". משתדלת - קצת מעציב אותי השיר כי חושבת על כל השנים שהעניין הזה גרם לי להתנהג לפי המשפט " רק מה שלא יעורר,שלא יפריעה , שלא ימשוך תשומת לב, וכ' וכו'.... ומרגישה כל כך זקנעעעע להתחיל להתנהג בת 26 נורמאלית. ובכל זאת אומרת לעצמי "זה מגיע לך - תתחילי מהיום ... והדפוס השלילי כל כך חזק אלא שמודעת לו ומנסה לשנות כל יום , כל יום. תודה יקרה }{ שבת שלום.

29/12/2006 | 23:49 | מאת: .חתולה

ליזוששש נשמה טובה תני לי להגיד לך רק שתי מילים , כמו שכנפיים המקסימה אמרה לי , זה לא חשוב באמת בת כמה את , חשוב בת כמה את מרגישה , חשוב מה שאת משדרת , מבינה ? והמתוקה צודקת את לא חושבת ? אז מה איכפת לך באיזה גיל את או מאיזה גיל את צריכה להתחיל ? תהיי מה שאת יכולה להיות , תהיי את ,והדפוס השלילי עם הזמן ילך ויאבד כי את מרגילה את עצמך להתנהגות חדשה !!! למשהו חיובי ומאוד חזק ,תמשיכי לנסות ואל תכנעי כך גם לא תרגישי את ההבדלים ואת השינויים שאת עוברת , ובהחלט שמגיע לך הכי טוב שיש , אז עם הפנים לכוון קדימה לעבר העתיד , שם , שם תמצאי כל מה שאת רוצה לדעת ולהרגיש , תני לזמן את הזמן , ואני איתך כאן , שבת שלום יקירתי חתולה

30/12/2006 | 04:17 | מאת:

מרגש אותי בכל פעם... אין יותר מהמשפט: תעשי רק מה שאת אוהבת רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב שבת שלום אידה

תודה רבה רבה על ההקדשה את תדיר מרגשת ורגישה והשיר מדהים ומפעים אותי כל פעם מחדש והילד חמד שלי מוסר לך ד"ש וצל"ש:-) שבוע טוב ומבורך למברכת הברוכה שלי..... מחבקת ואוהבת. שדה ניר

27/12/2006 | 21:37 | מאת: .חתולה

איזה כייף לכן , שלג וירטואלי הוא הכי לא מזיק והכי לא קר שרק אפשר , נותן אפשרות לחלום על הקור הנעים של השלג , על בובות השלג , על מזחלות וכל מה שרק אפשר , האמת , שלי עוד לא יצא להיות ממש בשלג איזו פדיחה נכון ? אבל זה מה יש , ואחרי שהמחשב חזר אלי סוף סוף כי הבן שלי תפס אותו במשך כל הימים האחרונים עם כל מיני הורדות מהאינטרנט אז אני מרגישה שוב שחזרתי לחיים ,השבוע פגשתי שוב את האחיינית שלי ביום ראשון , והיתה פגישה די קצרה כי הם הגיעו די מאוחר , ומאחר ויש להם שתי בנות קטנות לא יכולנו להיות ביחד כמו שרציתי ,הלילה הם טסים בחזרה לדנבר קולורדו ומי יודע מתי נתראה שוב , מה שחשוב שנשארנו בקשר טוב והיא הבטיחה שתשמור על קשר טלפוני איתי , אז אני מניחה שגם זה טוב , חוצמזה שחזרתי לעבודה השבוע כי כבר לא היתה לי בריירה ,ועכשיו בעלי נדבק בחיידק הזה שמפיל את כל המדינה מהרגליים ,לפני כמה ימים לבן הבכור שלי היה יומולדת ,והיום כן , ממש היום אני חוגגת יום נשואין ,אז אני כבר זקנעעעעעעעע ,וביום שישי כמובן נחגוג ביחד ויש לי כמובן כבר תפריט מוכן בראש מה אני מכינה ,רק אתן לכם רמז על המנה הראשונה ,,,,,מרק כבש עם כדורים עטוף בבצק עלים אפוי בתנור , את השאר אני משאירה לדימיון שלכן ,ולקינוח כמובן בננה עטופה בעלי פילו מתוגן ועליו או רוטב מתוק או שוקולד חם יאמייייייייי,ועכשיו יקרות שלי מה שלומכן ? לא ראיתי כאן המון בנות , את דמעה , את תום , בקושי את כאב הלב ,מותשת ועוד,,,, כנפיים יקירתי -אהבתי מאוד את הסיפור שלך על הטיול עם המלאך , גרם לי מאוד לחייך :-)))) , הלוואי שהיה כזה מלאך צמוד אליך כדי שיעזור לך לפתור את כל רחשי ליבך המיוסר , אני מבינה שתהליך כזה דורש את כל תשומת ליבך לכל הפרטים הקטנים ובטוחה שתדעי לעשות את הדברים הנכונים כשיגיע הזמן הנכון , חזקי ואמצי ואל תישברי מחבקת המון מתוקה ------------------------------------------------------------------------------------------- שחפחפיתוש מקסימה -נראה שאת כבר מחלימה גם מהמכה של המדינה , איך היה הספר שקראת ? היה מענין או שלא סיימת אותו עדיין , אני לא קראתי אותו אבל אני שומעת המון המלצות חמות עליו ,רוצה לומר לך שאני גאה בך המון שהלכת לרופא קבלי בחיזוקים יפתי וחיבוק ענק על היוזמה שלך , מקווה שנהנת גם מהמנוחה בבית , גם לי לא היה חשק לחזוק לעבודה השבוע אבל ,,,, מחבקת המון מקסימית ------------------------------------------------------------------------------------------- בובל 'ה יקרה שלי - מרגש אותי מאוד לשמוע שאת לא חותכת כבר מעל שבועיים , זה בהחלט הישג לא מבוטל כל הכבוד לך !!!!! גאה בך כל כך , פשוט מחמם את הלב וגמני הייתי רוצה לפחות לראות את השלג מהחלון שלי , אצלינו רק גשם וגשם משעמם כל הזמן , מחבקת המון יפתי ------------------------------------------------------------------------------------------- ליזושששששש יקרה שלי--המציצה והנעלמת כל הזמן לבלוג חחחחחחחח איזה כייף לך שיש לך לאן להעלם כשבא לך ,מה איתך נשמה יקרה ?הבנתי שגם את חלית מקווה שעכשיו את מרגישה כבר טוב יותר ,והבנתי גם שבסוף את כן ממשיכה ללכת לטיפול , אז שמחה מאוד שכך החלטת , אין טוב בלי רע ,אי אפשר לדלג על שלבים בטיפול לא הבנתי למה הרגשת מושפלת בטיפול האחרון ומה את רוצה לתקן ,נשמה , אל תברחי שוב אל השכחה ואל ההדחקה ,אני יודעת שקשה לך מאוד אבל זה חלק מהתהליך , וכן , יש שלב שבו יודעים והוא לגמרי ברור, כשיודעים שכבר הכל יצא , וכבר דיברת על הכל ואז מרגישים ריק אחד גדול בפנים , כמו חלל מעיק שלא יודעים מה לעשות איתו , ואז גם ישנה מין תערובת כזו של , מה, זהו ? הכל נגמר ? ומה עכשיו ? איך אני אחיה עם כל מה שחסר לי עכשיו פה בפנים , קודם זה מילא אותי בהמון כאב , המון שנאה, המון רגשות ש,,,,,,,ועכשיו מה ?אל תשכחי שבזמן הטיפול את מקבלת כלים , כל העצות כל הדברים שאת שומעת מהמטפל הופכים להיות המחר שלך ,הכוח שלך ממחר כשיגיע לחיות את החיים היפים שמגיעים לך ,וכשתוכלי לטפל בכל מה שבא ולא יהווה עבורך טריגר תדעי שכבר נרפאת , ואני כאן איתך לאורך הדרך מחבקת אותך שלא תיפלי ותמשיכי הלאה , מחבקת המון ------------------------------------------------------------------------------------------- שדה פורח יקרה- שוב חולה ? שוב במיטה , זה פשוט לא ניגמר לך , אם לא זה אז דבר אחר , כל הזמן קורים לך דברים שמפילים אותך נפשית או בריאותית ,הלוואי שכבר תרגישי טוב ולא תסבלי עוד , מחבקת המון ------------------------------------------------------------------------------------------- גלגלוש יקירתי-מצטערת נורא על התקופה הקשה שאת עוברת , ושמחה לשמוע שאת לא פוגעת בעצמך , שמחה שאת בכל זאת מוצאת את הכוח להילחם בכוח המשחית הזה שרק גורם לך לרצות לפגוע בך ,גאה בך על כך מאוד מאוד ,והכי חשוב , שתמשיכי להילחם על עצמך , שתלכי לעבודה שלא תהיי לבד ,מחבקת המון מתוקה ------------------------------------------------------------------------------------------- ילדונת יקרה - מגיע לך המון המון בחיזוקים , כל הכבוד לך על שעלית במשקל , היה קשה אבל עשית את זה , הצלחת בגדול ולא האמנת שתוכלי נכון ? את רואה שהכוח והרצון לחיות חזק מהכל ? ועכשיו פרקת עוד ארוחה ואני גאה בך מאוד , אז קדימה יקרה , עשית את זה !!!!!! את רואה שאת מסוגלת אז קדימה , עוד מאמץ , הכל רק בשבילך מתוקה כדי שלא תפסידי את כל מה שרק לא מזמן קיבלת ,חיבוק גדולללללל ------------------------------------------------------------------------------------------- ליאוריששששש- קוראת אותך ואת לא יודעת כמה עצוב לי לדעת שאת לא ממשיכה טיפול וגם לא תשתתפי בסדנה , אז רק רגע , מה נגמר איתך עכשיו ?מה את כן עושה? איך את מטפלת בעצמך ? את מספיק חזקה כדי להמשיך הלאה לבדך ? הלוואי שכן , גם אני אוהבת את החורף , את מזג האוויר הקר , הגשם , ואצלי , את כבר יודעת , תגידי , יש כרמבו גם בשבילי ? או שהוא שמור אצלך רק לאחמ"ים ? המון חיבוקים נשמה , ואני מקווה לשמוע ממך רק דברים טובים ,בכל מקרה את יודעת שאני כאן תמיד בשבילך נכון ? אוהבת המון את כולכן חתולה

27/12/2006 | 22:45 | מאת: בובה על במה

חתולהההההההההההההההההההההההההההה הרבה דברים עברת השבוע, מה! קודם כל, המון המון המון המון המון מזל טוב לרגל יום נישואיכם. שתזכו להרבה אושר. ולהשתבח ביחד עם השנים. אוהבת אתכם מאוד. רפואה שלימה לבעלך, זה קשה אני מתארת לעצמי. והכי חשוב, קבלי עוגה לרגל האירוע המרגש. עוגת שלג. טעימה וחמימה. . . . ישר מהתנור :)

28/12/2006 | 21:34 | מאת: .חתולה

תודה בובית יקרה על הברכות ותודה על העוגת שלג החמה ישר מהתנור - מענין לא ?????חחחחחחחחח חתולה

איזה כיף שלא הצלחתי שוב להרדם למרות שגם אתמול לא ישנתי... איזה כיף כי נכנסתי לכאן וראיתי את השובל של חתולה.... מקסימה ונהדרת כמו תמיד תודה על המילים ו... מושפלת כי נכנסנו לתרגיל של שיחזור ו... אוףףףףףףףףףף אפילו לא יכולה לדבר על זה רק שהיה נורא ולא חושבת שעשה משהוא טוב לתהליך אבל.. מי יודע??? אז את אומרת שמרגישים ריקנות במקום הזה שהיה כל כך גדוש בכאב וצריך להיות מוכנה לוותר עליו ולחוות את הריק לפני שמרגישה החלמה מלאה... מעניין , באמת קשה לוותר על כל הדבר הזה שעיצב את חיי שהיה אני ומי אהיה בלעדיו וואי מתחילה להתפלסף יותר מדי .. ברוכה השבה יקירתי ובריאות ו... בטח מזל טוב וימיייי נשמע טעים שחבל על הזמן תודה לך מתוקה.

ליזושש מקסימתי תרגיל של שיחזור מכוחו שיעלה בעוב את כל מה שרוצים לשכוח , את כל מה שכואב , אין מנוס יפתי מלהרגיש ואני שמה את הדגש על להרגיש כי כל אחת מרגישה את מה שעולה אצלה , ואני מניחה שתחושת ההשפלה נגרמת לך רק בעקבות סיטואציה מאוד משפילה שעברת , לאחר שתוכלי לעבד את כל הנתונים הכואבים ולדון בכל המסכת הכואבת , תביני שהיה רצוי מאוד התרגיל שעברת רק כדי להתנקות מכל הרגשות הקשים הקשורים לתחושת ההשפלה , את פשוט מקיאה מתוכך את ה"רעל " הזה החוצה , וברור שלא קל ,אבל את חזקה מאוד , גם עם כל הנפילות שלך או אי הוודאות שאת מרגישה , כל התהיות שלך , הכל ברור , הכל לפי הספר הכתוב , הספר שלא רשומים בו מילים אלה רק המון רגשות , כל סוגי הרגשות הקיימים , מבינה יקירתי ? מחבקת המון חתולה

28/12/2006 | 03:18 | מאת: שדה ניר

איזה כניסה מרשימה:-) עברת שבוע גדוש בסיפורים ולרגל יום הנישואים מאחלת לכם עד מאה ועשרים כעשרים!!!!!!!!!! וכבר מספיק לאחרונה אני בתוכנית עליה במשקל אל תגרמי לי להתגרות מן המנות המפתות עתירות השומן המוגדל..... האם יתכן כל כך הרבה כאבים גופניים שהנם רק פסיכוסומאטיים???!! קבלי חיבוק לחיזוק.

28/12/2006 | 21:58 | מאת: .חתולה

היי שדה פורח המון תודה על כל ברכות , והמון שומנים ? אני לא עוסקת בספירת קלוריות יקירתי , אותי מענין רק שהכל יהיה טעים , וכן , יתכנו מאוד כאבים גופניים פסיכוסומטיים בכל מיני רמות , אחד מהם יכול לתת גם סימפטומים של חולשה כמו שפעת מאחלת לך החלמה מהירה חתולה

28/12/2006 | 06:24 | מאת: שחף

באמת היית חסרה!!!!!!!!!!! אז קודם כל מזל טוב ליום ההולדת של בנך וליום הנישואין אני גם חוגגת עוד מעט :) והספר היה נחמד, אבל קצת פחות ממה שציפיתי קצת יותר מדי לועס את הרעיון ומכניס ישר לפה אבל סה"כ אהבתי את הרעיון שיהיה לך יום מקסים וסליחה שמגיבה בראשי פרקים - עוד מעט צריכה ללכת לעבודה שחף

28/12/2006 | 22:03 | מאת: .חתולה

שחפיתוש נהדרת תודה מקסימה על הברכות גם אם הם בראשי פרקים אז מה את אומרת , שלא כדאי לטרוח ולקרא ? אני סומכת על המילה שלך ומתי יש לך מומולדת ? איך היה לחזור לעבודה אחרי כמה ימים בבית ? ובכל זאת מחר כבר יום שישי , עוד שבוע נגמר לא ? חתולה

חתולה יקרה מזל טוב.... נהני...את רק משתבחת עם השנים.... נצלי ותהני מכך... מה שכן....תמיד תמיד חושבת על כולם.... עושה... ש.ב. פשוט... מקסימה.... אל תשכחי את עצמך.... מאחלת לך...לכם ..... עוד הרבה הרבה שנים של אושר ועושר... הרבה הרבה בריאות.... וחיים טובים... רק דברים טובים... מכל הלב אידה

28/12/2006 | 22:12 | מאת: .חתולה

היי אידה המון תודה על כל הברכות ,וכן , אני לומדת גם לחשוב על עצמי , גם אם לכאורה נראה שאני רק משקיעה באחרים , האמת שאני גם אוהבת להשקיע בתחביבים שלי , ואחד מהם הוא הבישול , ותודה שאמרת שאני משתבחת עם השנים , אחרי הכל זה לא מובן מאליו , חתולה

28/12/2006 | 08:56 | מאת: ליאור

איזו סבלנות כל הכבוד..... ומזל טוב ליום הנישואים. מאחלת שתחגגו גם את חתונת הכסף והזהב. והאוכל? שתלכי לך עם הגירויים האלה.... אני בגלל התרופות שאני מקבלת שגורמים לתאבון בלתי מרוסן, צריכה להיות עם אופי של ברזל כדי לא לזלול בלי הכרה. האמת היא שזה לא רק בשליטתי, כי התרופות גורמות לאגירת נוזלים. אבל בכל זאת עם השומנים אני נלחמת....לא ממש מצליחה. והטיפול? הוא היסטוריה מבחינתי.... ולא מצטערת, ממש לא. סומכת על הכוחות שלי... יום מקסים לך אשה מדהימה. ולא לשכוח לשלוח ב טייק אוואי, דגימות מהחגיגה, אבל לא מה שמכיל בעלי חיים, רחמנות עליהם....

28/12/2006 | 22:18 | מאת: .חתולה

ליאורישששש תודה נשמה על הברכות , ואני את חתונת הכסף כבר עברתי ,,,,,,,,, והאוכל ,,, יש לך מזל שלא כתבתי כל מה שאני מכינה , אז באמת היית שולחת אותי השד יודע לאן ,מצטערת לשמוע על מה שעושים לך הכדורים , יותר מזה , מקווה שאת באמת חזקה כמו שאת אומרת כדי להמשיך לבד , ואם את זקוקה למשהו אני תמיד כאן בשבילך נשמה ,אני אשמור טייק אווי , ומה עם הקרמבו שלי ? לא ענית לי בכלל אם יש בשבילי ? חתולה

29/12/2006 | 02:13 | מאת: כנפיים...

חתולה מקסימה בעצמך!! תודה רבה לך על ההשעקה ותשומת הלב... על המילים החמות והמחזקות שלך, תמיד.. את ממש מקסימה... התפריט למחר נשמע מאוד מיוחד וטעים (במיוחד החלק עם השוקולד כמובן... :) מאחלת לכם עוד הרבה שנים יפות של אהבה ביחד... ואני לא רוצה לשמוע שאת מרגישה זקנה- זה הכל בראש!!! את יכולה להיות בת 80 ולהרגיש בת 40, וזה מה שקובע! מה שאת מרגישה ומקרינה החוצה! שבת שלום וסופשבוע רגוע ונפלא שיהיה לך!

29/12/2006 | 08:55 | מאת: .חתולה

תודה רבה לך מתוקה על הברכות ובכלל על כל מה שכתבת מקווה לשמוע גם ממך שאת בסדר חיבוק גדול כנפיים יקרה שבת שלום חתולה

27/12/2006 | 18:28 | מאת: שחף

את רואה..... לא אכזבו אותך!!!!!! :)

27/12/2006 | 18:39 | מאת: בובה על במה

עכשיו יצאתי למאחורי הבית שלי. וזה נתפסססססססססס איזה תענוג, חבלז אתן מוזמנות אליי. להנות מהשלג. אם כל הלילה ימשיך לרדת, סיכוי ענקי שזה יתפס.

27/12/2006 | 19:34 | מאת: ליאור

אני באה...... תכיני גזר גדול לאף של הבובה.... וגם צעיף סגול..... רק השוקו של אידה חסר עכשיו, והכל יהיה מושלם. איזה כייף לך...

27/12/2006 | 19:37 | מאת: שחף

תשלחי קצת לאידה ;) שתרגיש את האווירה של החורף האמיתי :)))))))) אם לא הייתי צריכה מחר לעבוד, הייתי רצה אלייך!!!!!!!!!!!!

26/12/2006 | 18:50 | מאת: שחף

http://www.rogerdean.com/postcards/b4.jpg וממש התחברתי אליה לא ממש יודעת למה.... כנראה איזושהי הרגשה שמישהו אורב לי מבין העצים....... לא יודעת אם מבפנים או מבחוץ..... אולי גם וגם...... אז צריכה להיזהר, להיות על המשמר.....

27/12/2006 | 19:33 | מאת: בובה על במה

תמונה בהחלט חזקה ואומרת הרבה . . . . והיום, איך ההרגשה עכשיו?!

27/12/2006 | 19:41 | מאת: שחף

לבשתי סוודר צמר עבה והפעלנו מזגן עז עכשיו חם ונעים :) אד אז ישבתי בבית עם מעיל, כי לא היה לי אומץ להוריד אותו אחרי שחזרתי מעבודה

26/12/2006 | 11:49 | מאת: ליאור

רק חבל שהקטנים קמים בבוקר עם נרות חנוכה באף.... כל הבוקר הכנתי להם מאכלים מפנקים לחורף..... רצה לעבודה, יש לי להכין חומרי לימוד לקטנים. ההורים משלמים על זה שהילדים יגיעו מוכנים לבית הספר.... ואני לא מספיקה להכין הכל בזמן... בוקר מחייך לכולן...... חתולילה אני מקווה שדברים הסתדרו מתוקה...... ואידה... הסיילים עכשיו בשיא, לא לשכוח אותי.... ורק מותגים את יודעת.... אשלח לך קרמבו בתמורה....חחחחח

26/12/2006 | 16:52 | מאת: שחף

ויותר מדי גשם. אני מעדיפה קצת פחות....

26/12/2006 | 19:04 | מאת: שחף

אבל בחרמון...... אומרים שיש...... http://web-imd.gonext.co.il/mms/m00/s927/c6212/p142d000069789400.gif ופתאום בא לי שלגגגגגגגגגגגג!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ובא לי להחליק על קרח טבעי (ולא מהונדס כמו כאן בארץ) ובא לי מזחלת ובא לי ובא לי ובא לי......

25/12/2006 | 23:02 | מאת: שחף

יושבת בבית כבר 3 ימים ברצף ומרגישה טוב עם עצמי בלי נפילות, בלי הצפות הכל נעים ורגוע טוב לי בבית לא מרגישה צורך או רצון לברוח מכאן, להעסיק את עצמי ימים מוזרים...... וזה כנראה מה שגרם לי להגיד בעבודה שאני צריכה עוד יום לנוח כי עוד לא מרגישה כל כך טוב רוצה להנות מהימים הרגועים האלה כמה שאפשר כי זה דבר נדיר ויקר ערך מה גם, שאני באמת עוד לא מרגישה כל כך טוב ושאלתי אם זה קריטי בשבילם שאבוא מחר, והם אמרו לי שלא, שהעיקר שארגיש טוב

28/12/2006 | 06:44 | מאת:

רק הוכחה שאפשר... את מגלה דברים חדשים על עצמך.... שאת יכולה... לשמור על איזון.... יכולה להיות בביית.... לחייך וגם להנות... נעים מאוד... אידה

25/12/2006 | 22:01 | מאת: ילדונת

עליתי 500 גרם עליתי עליתי עליתי עליתי עליתי עליתי אז מה ששבוע הבא צריכה לעלות 600 ואין לי מושג איך אני יעשה את זה.......... והיום הייתי צריכה מכנסון קצר ושלחו אותי לחנות ילדים וקניתי מידה 10 וחולצה קצרה מידה 12 כדי שתיה קצת רחבה.... עליתי 500 גרם הצלחתי במשימה בול 500 גרם בדיוק מה שהיא ביקשה לא גרם פחות ולא גרם יותר בחיים שלי לא שמחתי מעלייה אבל היום היה לי קשה לאכול בקושי הצלחתי להכניס משהו רק בערב קצת גבינה עם פריכיות אבל מחר יהיה טוב יותר הצלחתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

25/12/2006 | 22:21 | מאת: שדה ניר

ילדונת שיחקת אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עלי והצליחי- תרתי משמע:-)

25/12/2006 | 23:13 | מאת: שחף

כל כך שמחה בשבילך שהצלחת!!!!!!! וכמו שהצלחת הפעם תצליחי גם בפעם הבאה וגם בעוד הרבה פעמים הבאות..... כי למרות כל הקושי שבכך.... זה משהו חשוב שאת רוצה לעשות למען עצמך!!!!! גם אם קיים קול נוסף ברקע שאומר משהו אחר...... אבל יש גם את הקול הזה שגורם לך להצליח לעלות...... כי את רוצה לחיות את החיים במלואם..... כי את רוצה להגשים את חלומותייך..... כי את רוצה לחזור לרקוד.... ומגיע לך!!!! מגיע לך להגיע לכל מה שרק תרצי!!!! מחבקת שחף

25/12/2006 | 23:28 | מאת: ילדונת

באמת תודה שאתן כל כך כל כך מאמינות בי זה כל נות כח שאני לא יכולה לתאר אפילו...........

25/12/2006 | 23:35 | מאת: ילדונת

בשעה וחצי האחרונות החלטתי לא לוותר לעצמי ופירקתי ארוחה והשלמתי עוד ארוחה מהתפריט..... לא נכנעת למחלה אז בכיתי קצת אבלא נכנעת...................................................!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

26/12/2006 | 01:13 | מאת: שחף

:) אז הפעם מגיעים לך הרבה חיבוקים!!!!!!!!!!!! :)))))) רק בסה שאין כאן אייקונים :( אין עלייך!!!!!

26/12/2006 | 01:34 | מאת: שדה ניר

ואני מאמינה בך, ביכולותיך ובהחלמתך!!!! מחזקת ומחבקת. שדה ניר

28/12/2006 | 06:46 | מאת:

וגם לך ... חמסה חמסה... שמרי על עצמך אנחנו איתך אידה

מיני חזיתות וכנראה שאני אצטרך להפרד מהרכבת בזמן הקרוב למרות שזה מקל עלי מאוד להגיע לעבודה בלי הטריגרים בדרך שהיו לי בנסיעות במוניות שירות אני כבר כמה פעמים מוצאת את עצמי עוברת את הפס הצהוב שמותר לעבור שהרכבת מגיעה וכל הזמן עולות לי מחשבות שאני רואה אותה מתקרבת לקפוץ מולה אתמול הרגשתי שזה משתלט עלי אז ברחתי לתוך האולם עד שהיא עצרה ואז עליתי אליה עד עכשיו אני מרגישה את הפחד בכל הגוף שעלתה לי המחשבה הזאת זה נראה כל כך מוחשי כאילו הרגשתי משהו שדוחף אותי לזה ניסיץי לדמיין אייך זה יהיה שאני אקפוץ מולה פוחדת מעצמי מחוסר השליטה הרגעי הזה

25/12/2006 | 14:33 | מאת: שדה ניר

הייתי שם בגבול הזה בין חציית הקווים וכל הפסים!!!! ואני מודה לאל על שלל הפיספוסים!!!!! יקרה שלי זהו מחשבה שעולה לכל אחד כמעט במצבי חיים קשים ואת לחלוטין לא ירדת מהפסים!!!! טוב ששיתפת אותנו ופרקת את כל השדים כשהם בחוץ הם הרבה פחות מצודדים:-) אם את זקוקה לעזרה ספציפית אני כאן או במייל או במסנג'ר כל הכבוד שאת מתמידה ללכת לעבודה את בטוח בסוף תבריאי ותהי בסדר!!!!! האם חידשת את הטיפול נשמה?

25/12/2006 | 14:34 | מאת: שדה ניר

25/12/2006 | 14:52 | מאת: ליז

וכמו ששדה אמרה, לדבר לדבר לדבר....... שמרי על עצמך יקרה.

תהיי קשובה לעצמך ותשמרי על עצמך תרגישי טוב שחף

גל יקרה מה שלומך? יש את החלק ההורס... והחלק השומר... החלק שדוחף קדימה.... החלק שכן רואה את האור....גם אם במעורפל.... החלק שקם בבוקר... הולך לעבודה... החלק עם ההומור והחיוך... מול אותו החלק שמתמודד עם כל כך הרבה כאב... שתמיד תמיד יהיה החלק השומר גדול יותר... מחזקת אידה

25/12/2006 | 11:49 | מאת: ליז

ביקשו שאדחה את הפגישה הטיפולית ביום ואני כבר מפנטזת על לבטל בכלל כבר שבועיים לא נפגשנו שבוע דילוג רגיל ואח"כ בגלל שהייתי חולה. כך שאם לא אגיע זה יהיה שלושה שבועות ללא פגישה ... די מוטשת מהעניין הזה ומרגישה די תקועה כן אני יודעת - נשמעת כמו תקליט מקולקל ובכל זאת פגישה אחרונה היתה ממש גרועה מרגישה קצת מושפלת בעקבות הדברים שקרו שם כך שמשהו אצלי בפנים דוחק בי להתרחק משם ומצד שני אולי יהיה תיקון.... אוףףףףףףףףףףףףףףף נדמה שככה יתנהלו החיים שלי אם לא פשוט אפסיק עם זה ודי. אז למה חוסר השקט הזה? האם יש שלב שהוא סוף ברור , שמגיעים איליו ואומרים - נרפאתי ? שונאת את הימים לפני הפגישה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליז.

25/12/2006 | 14:43 | מאת: שדה ניר

עצם העובדה שהטיפול מעורר בך כל כך הרבה מחשבה ואמוציות מעיד על כך שהוא מאד משמעותי ואיממנטי בחייך ואת פשוט עוברת על פי הספר את כל התהליכים הטיפוליים הרצויים!!! את כעת מצויה בנסיגה שקרויה בז'ארגון המקצועי: "רגרסיה בשירות האגו" קרי: ירידה לצורך עלייה והזהו שלב מאד מכריע ומשפיע בתהליך ההבראה הטיפולי!!!!! אל תרימי ידיים נשמה שלי!!!התמידי בטיפול עם כל הקושי הכרוך בכך!!!! שהרי ההשקעה שלך הנה השקעה להבראה אמיתית- לאורך טווח!!!!!!! ואני כאן יקירתי לחזק אותך בכל המהלך!!! קבלי חיבוקית- מנת חיזוקית יומית:-) עמך תדיר. שדה ניר

25/12/2006 | 14:48 | מאת: ליז

מה קורה איתך????? אם את כאן לחזק אותי מקווה שזה סימן טוב .....

25/12/2006 | 15:00 | מאת: ליז

איך את ? כבר הבראת.. אני עוד קצת כואבת אבל בסך הכל הרבה יותר טוב. תודה על המילים החמות והמעודדות כבר החלטתי בעידוד של בן זוגי שאמר לי תלכי בטח... זה עושה לך טוב!!! אוקיי אם הוא אמרהוא יודע . וגם את יודעת אז הולכת עם כל האבנם שבלב יהיה כבד אבל אגיע . נשיקות וחיבוקים. ליז

25/12/2006 | 21:16 | מאת: כאב הלב

את יודעת כמה פעמים בא לי פשוט לעזוב הכל ואת הטיפול?? לא פעם ולא פעמיים אני שואלת את עצמי למה? זה טוב לחטט בפצעים כה רקובים?? אבל את יודעת מה? כן זה שווה את זה! רק המחשבה שיום אחד מתישהוא אני אהיה אחרת , שונה , חזקה יותר , בחורה רגילה כמו כל הבנות בגילי מחזיקה אותי. הטיפול עוזר לך גם אם כרגע קשה לך לראות זאת ואל תשכחי ששלושה שבועות לא היית בטיפול....זה קצת מלחיץ ואת בטח אומרת לעצמך - כמה דברים עברת בשלושה שבועות הללו ואיך תזכרי לספר הכל?? לאט לאט מתוקה...אל תשכחי שיש גם ימים יותר קלים בטיפול....ההתמודדות....ההקלה שלך...אל תתייאשי יקרה אני איתך בכל שלב כאב הלב

25/12/2006 | 21:28 | מאת: ליז

תודה על התמיכה זקוקה לה ממש עכשיו לפני השינה - הולכת לישון מוקדם צריכה להיות חזקה מחר. תודה שאת כאן איתי.

25/12/2006 | 06:57 | מאת:

מי שכאן... ומי שרק מבקרת... ולא מגיבה... מי שלקחה הפסקה... ומי שכותבת... ומשתפת בטוב ובבפחות... יותר וגם פחות.. כולכן איתנו בלב שבוע נפלא אור אנרגיות והרבה בריאות אידה

25/12/2006 | 10:47 | מאת: ליז

שבוע נפלא גם לך . ליז - מציצה , מגיבה , נעלמת ושוב חוזרת כעוף החול.

25/12/2006 | 14:44 | מאת: שדה ניר

שבוע טוב ומבורך לך מעבר לים ולכולכן בנות יקרות שלי. אוהבת ומחבקת. שדה ניר

25/12/2006 | 21:55 | מאת: שחף

שבוע טוב גם לך עם הרבה ימים שמחים באווירת החג

25/12/2006 | 00:00 | מאת: בובה על במה

אני כבר שבועייים ויום(!!!!!!!!!!!!!!!!!) בלי חתכים. מחר המטפלת שלי תשמח.................. כמו שכוווווווווווווווווווווווווווווווולם שמחים

25/12/2006 | 07:02 | מאת:

כל הכבוד אידה

:-)

25/12/2006 | 14:17 | מאת: גל

את מדהימה בעייני מאחלת לך כוחות להמשיך לא לפגוע בעצמך

25/12/2006 | 14:54 | מאת: שדה ניר

כל הכבוד וכל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל הכבוד וכל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! http://galim.org.il/purim/gifs/ribbon.gif גאה בך, מאמינה בך, מריעה לך ומצדיעה לךhttp://corky.net/albums/Gina03/P1010060.thumb.jpg!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! http://www.ishka.co.il/images/itempics/GL-13a_large.jpg חיבוק של פו הדובhttp://www.tzafonet.org.il/kehil/pais/img/poohanimbees.gif והחלמה שלמה- בקרוב!!!!!!!!!http://anatweb.com/images/getwell3.jpg אוהבת ואתך תדיר שדה ניר

25/12/2006 | 19:04 | מאת: שחף

כשאת באמת רוצה, את יכולה הכל :) כל הכבוד לך וגאה בך!!!! באמת....

24/12/2006 | 23:36 | מאת: בובה על במה

25/12/2006 | 10:41 | מאת: ליז

הבלוג קורא לי ואני נענית ומתמכרת ובחוצפתי מזניחה את הפורום :-( האמת, שלמרות שאני אישה - לא ממש מסוגלת לעשות מליון דברים בבת אחת אז כשמשקיעה פה מזניחה שם וההיפך, אבל תמיד זוכרת חסד נעורים והנה חזרתי למקום שנתן לי בית ותמיכה בתחילת הדרך ונמצא כאן בשבילי גם עכשיו. יום נעים לכלן ובובה יפה יפה לך................................. ליז

24/12/2006 | 22:47 | מאת: דנה

אני לא יודעת מאיפה להתחיל לספר. אתמול כמעט נאנסתי וזה הפחיד אותי מאוד - אני יודעת שזו אשמתי ואני לא יודעת מה הדבר הנכון לעשות. ידיד שעובד איתי הזמין אותי אליו ככה לפני העבודה והלכתי - באמת חשבתי שזה בקטע תמים. אני כזו מפגרת לפעמים. לפני שהבנתי מה קורה הוא ישר נישק אותי וכל עוד זה רק זה - היה בסדר אבל פתאום הוא נסחף והיה עליי והוריד לי את הבגדים ואמרתי לא - אני יודעת שאמרתי לא וביקשתי שיפסיק ושאני לא רוצה - הוא לא הפסיק והוא כבר היה...שם. אני זוכרת שכאב לי וכל כך פחדתי אז צעקתי וסוף סוף הצלחתי לדחוף אותו ממני ככה שזה נמשך רק כמה שניות אבל - אני לא יודעת מה לעשות אני משחזרת את זה בראש ולצערי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. בהתחלה רציתי לברוח משם - ברחתי מהחדר. אבל פתאום הוא התהפך והיה כזה נחמד ושאל אותי מה קורה וכאילו הרגשתי שאני לא בסדר שהפסקתי שאני לא מתנהגת כמו כל בחורה רגילה - שככה אמורים להתנהג כי ככה כל בחור שפגשתי בשנים האחרונות ויצאתי איתו ציפה לזה ורק אני מסרבת לשכב עם מישהו שהוא לא רציני כלפיי. אני שמרנית מידי ? ככה זה אמור להיות ? הייתי בקשר רציני 4 שנים מגיל 18 אני לא יודעת איך להיות עכשיו בת 24 ורווקה - איך אמורים להתנהג ? איך מפסיקים להיכנס למצבים כאלה ? אני רוצה להכיר אנשים אני רוצה להיות צעירה ולעשות כייף אבל אני לא רוצה לשכב עם כל אחד שמוצא חן בעיני או שאני מוצאת חן בעיניו - אבל משהו בי לא יודע אם אולי אני אמורה להתנהג ככה ? אשמח לעצה כי אני מבולבלת - אתמול זה פשוט הלך רחוק מידי אבל קרו לי עוד פעמיים או שלוש שהייתי עם ידיד או יצאתי עם מישהו שניסה בכוח להפשיט אותי והתחרפנתי. אני שונאת להרגיש ככה - מה אפשר לעשות ?

24/12/2006 | 23:34 | מאת: בובה על במה

שלום דנה, וברוכה הבאה. צר לי שנסיבות אלו הביאו אותך לפה. מה שקרה לך אתמול, זה לא כמעט אונס. אלא זה אונס. מצטערת כל כך לשמוע שנאלצת לעבור את זה, בנוסף לעוד פעמים שעשו לך את הדבר הזה. ברגע שאת אומרת לא! אז לא משנה באיזה שלב זה !- הוא אמור להפסיק. אני קודם כל מציעה לך, להתקשר ל 1202 - קו סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואפילו- לנסות להתחיל טיפול. כי הנפש שלך פצועה קשה עכשיו. בנוסף לפצעים שבגוף. את צריכה ריפוי. מה גם שאם את רוצה להגיש תלונה נגדו, את יכולה. וכל זה ניתן לברר ב 1202 . ולא, הבעיה היא לא אצלך. הבעיה היא אצל אלו שסובלים עלק "מכאבי ביצים" שלא יכולים לשלוטט בעצמם ולהתפרץ. זכותך המלאה לשמוע על הגוף שלך. כי הוא רק ששששש----ללללללללל--------ךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואת מוזמנת לקחת חלק בפורום, ולהיות איתנו כי מעכשיו את לא לבד. איתך, בובה

25/12/2006 | 06:28 | מאת:

דנה יקרה ברוכה הבאה טוב שפנית אלינו ולא נשארת לבד עם החויה הקשה שעברת... הדבר החשוב ביותר הוא שלא תרגישי אשמה...לא עשית דבר ולו הקטן ביותר שמצדיק תקיפה והתעלמות מרצונותייך.... וגם אם זו לא פעם ראשונה....זו לא אשמתך.... חוויות מעין אלו קורות למרבה הצער לנשים רבות ואף אחת אינה אשמה... זכותך המלאה להחליט עם מי את רוצה יחסים כאלה או אחרים...עם מי לשכב ועם מי רק לשוחח..ואחר להתעלם.... אם את שמרנית או לא...זה ממש לא משנה...את צריכה לעשות מה שנכון לך.... משפטים מעין אלה...על שמרנות וכ"ד הם רק מבחורים מהסוג שפגשת לאחרונה וכפו עצמם....משפט שמנסה להצדיק את ההתהגות הגועלית שלהם. אל תרגישי אשמה..להפך גאה...על כך שאת נאמנה לרצונותייך... את מוזמנת להשאר עימנו...לחלוק את רגשותייך...לשאול ולהתייעץ. כאן בשבילך אידה

24/12/2006 | 15:17 | מאת: שחף

הלכתי היום לרופא נדירות הפעמים שאני הולכת לרופא כשאני חולה יושבת בבית איזה יום מתאוששת קצת וחוזרת לעבוד והרבה פעמים עובדת גם כשאני חולה ועכשיו החלטתי שמגיע לי לנוח כמו שצריך ולהבריא עד הסוף אז יש לי אישור מחלה ומחר אני נשארת עדיין בבית רוצה לנצל את הזמן ולקרוא איזה ספר טוב

24/12/2006 | 23:35 | מאת: בובה על במה

כל הכבוד לך באמת! ! ! ! ! שמחה לשמוע שאת מטפלת בעצמך . . . . .

25/12/2006 | 11:39 | מאת: ליז

לכבד כך את הגוף של שחף. :-) ליז

25/12/2006 | 06:29 | מאת:

שחף יקרה ואיזה ספר את קורא? שמרי על עצמך ולאכול אידה

25/12/2006 | 12:52 | מאת: שחף

קוראת את ורוניקה מחליטה למות הוא כבר כמה חודשים שכב אצלי בבית וחיכה לרגע המתאים ואוכלת :) אורז ותפוחי אדמה.....

25/12/2006 | 14:00 | מאת: גל

והרבה בריאוות תשתי הרבה ויטמין סי זה מחזק וטוב שנתת לעצמך את הזמן להחלים

23/12/2006 | 18:13 | מאת: שחף

מרגישה זוועה כל היום במיטה קשה לי אפילו לשבת ואין לי חום רק חולשה ובחילות וצמרמורות הרגשה ממש זיפתית :(

23/12/2006 | 19:40 | מאת: .חתולה

היי חומד אני חושבת שזו לא הפעם הראשונה שאת סובלת מהתחושות האלה נכון ? מה את עושה בד"כ כשאת מרגישה ככה ? איך את מטפלת בעצמך ? או שזו עוד תחושת אוףףףףףףף נגמרה השבת ומחר שוב מתחיל הסחרור של התחלת השבוע החדש ושוב עבודה ושוב ,,,,,,,,, מקווה שתרגישי טוב יותר עד מחר בבוקר חיבוק ענק מתוקה חתולה

23/12/2006 | 19:47 | מאת: שחף

מחר לא הולכת לעבודה אני ממש חולה חטפתי וירוס זו לא הפעם הראשונה שאני מרגישה ככה כי ככה זה כשאני חולה בד"כ בלי חום, רק כל המסביב

23/12/2006 | 19:50 | מאת: ליאור

חתולילה? מה שלומך יקירתי? ושחף החלמה מהירה ליאור

24/12/2006 | 08:01 | מאת: כנפיים...

באסה... לצערי יש לי תחושה שגם אני בדרך הזו.. התעוררתי עם כל הסימנים המקדימים לשפעת... וזה ממש נהדר בהתחשב בעובדה שאני בחופש מהיום אחה"צ עד רביעי בערב... :) טוב, יהיה בסדר.... מאחלת לך שתרגישי טוב במהרה... תנוחי לך במיטה, שתי הרבה תה ותאכלי מרק :) ((((שחף)))))

24/12/2006 | 12:18 | מאת: שחף

אויש.... לא נעים.... מקווה שזו לא תהייה באמת שפעת ושתוכלי לנצל את החופש לדברים יותר נעימים ממחלה

24/12/2006 | 10:36 | מאת: בובה על במה

24/12/2006 | 12:13 | מאת: שחף

25/12/2006 | 10:45 | מאת: ליז

מה נשמע היום? גם אני מאלו שחולים בלי חום.אומרים שכשיש חום הגוף מטפל בעצמו וכך מתרפא יותר מהר אז שמרי על עצמך ופרגני ימי מחלה למרות שאין חום. מקוה שעד שהועלתי לענות מצבך השתפר בהרבה. רפואה שלמה - ליז

25/12/2006 | 19:20 | מאת: שחף

תודה ליזוש באמת היום כבר הרבה יותר טוב ומתלבטת אם מחר כבר ללכת לעבודה או להנות מעוד יום מנוחה יש לי אישור מחלה עד נחר (כולל) במלא אמא של הילד לא עובדת עדיין אז זה בדיוק הזמן לנוח, עד שאצטרך לחזור לתיפקוד מלא בלי חופשים ומה שלומך? כבר הספקת להבריא? שיהיה לך שבוע טוב ובהצלחה בטיפול זה חשוב!!!!!

23/12/2006 | 12:04 | מאת: כנפיים...

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=867381 משהו שכתבתי בבלוג... לא ממש קשור לפורום, אז אני אתן לכן קצת רקע... אמא שלי נפטרה כשהייתי בת שנה וחצי (בקרוב 20 שנה מאז..) ואבא התחתן בשנית כשהייתי בת תשע. אישתו השניה אימצה אותי ואת אחי הקטן מבין השלושה (יש לי שלושה אחים גדולים). לאחרונה הנושא הזה מטריד אותי המון ואני רוצה לבטל טת האימוץ הזה... אבל לא כל כך פשוט.... טוב, תקראו בעצמכן... יומטוב שיהיה...

23/12/2006 | 19:33 | מאת: .חתולה

קראתי עכשיו בבלוג שלך מה שכתבת על אמא שלך ועל המאמצת , רוצה לומר לך שגם אני גדלתי עם אב מאמץ שלא באמת החשיב אותי כבת אמיתית אלה כתחליף כך הוא קיווה לאמא שלי , ובכל זאת אמא שלי כן היתה שם ולא הגנה עלי , ולא שמרה עלי , היא היתה עיוורת יותר מעיוור שלא מסוגל לראות , עד היום זה לא השתנה לצערי , כואב מאוד כשאמא אמיתית לא נמצאת שם כדי לדאוג לך , צר לי שנפטרה כשהיית קטנטונת כזו , לא מבינה למה את סובלת כל כך , אם את מרגישה שאת רוצה להיות ברשות בלי ששמה יתנוסס על הת.ז שלך , יש לך בטח את תעודת הלידה המקורית שלך ששם כתוב שמה של אימך האמיתית , ותוכלי לשנות את שמה במשרד הפנים או לא ? איזה פרוצדורה את זקוקה לעשות כדי לבטל את שמה של החורגת ולכתוב את שמה של אימך שזה מסובך כל כך ? את צריכה לבקש ממנה אישור ? את קטינה עדיין ?אין מי שיכול להחליט על כך חוץ ממך כך אני מבינה את הדברים , אני חושבת שאת מגינה עליה רק משום שהיא מילאה את תפקיד ה"אמא " גם אם לא עמדה בצפיות שלך ,תתעודדי יקירתי , ההחלטה על כך רק בידיך , אולי באמת יתן לך פתח שתוכלי להתאבל עליה כמו שצריך ,ולבכות אותה , את חסרונה ,,,,,,, את אמא האמיתית שלא היתה שם , היא נפטרה ממחלה ? את לא חייבת לענות אם קשה לך או שאת בוחרת לא לענות , שולחת חיבוק גדול ועוטף מתוקה חתולה

24/12/2006 | 01:22 | מאת: כנפיים...

תודה לך חתולה.. זה תהליך משפטי לבטל את האימוץ.. צריך להגיש בקשה לבית המשפט עם סיבה מספיק טובה... וכמובן שיש צורך לדבר איתה לפני כן.. לא יודעת אם צריך את האישור שלה, אני לא קטינה, אבל זה המעט שאני יכולה לעשות בשבילה, ובשביל עצמי.. לפני שאני בכלל יתחיל את התהליך, ואני יתחיל אותו כשיבוא הזמן... חשוב לי לדבר איתה ולומר לה את הדברים כמו שאני מרגישה אותם... זה די מסובך כל הנושא הזה, בעיקר בגלל כל הרגשות המעורבים שיש כלפיה.. אבל אני בטוחה שגם הנושא הזה יסגר על הצד הטוב ביותר לכולם... ובקשר לאמא, אפשר לומר שהיא הייתה חולה... בראש... או שפשוט היה לה קשה מידי... בכל מקרה, היא לא כאן...... שבוע טוב לך..

25/12/2006 | 06:45 | מאת:

כנפיים אמיצה.... כל כך הרבה דברים עברת.... כל כך הרבה כאב... וכל כך הרבה....לבד הביאו אמא תחליף במתנה... מתנה שצריך לקבל.... ונסית וציפית ורצית.... רצית אמא... אך היא אכזבה פעם אחרי פעם... ועדיין קיוות... ועדיין ציפית... והינה הכל עולה עכשיו... הכאב והאכזבה.... תחושת הרמיה.... עבדו עליי... וזה היה קל כי רציתי.... היה חסך גדול........ועדיין... ועכשיו את כועסת... כל כך כועסת... כועסת.. כועסת.. ומאחור...הפגיעה...הכאב האכזבה מרגישה שאת צריכה לעשות מעשה?? להוציא את הכעס אולי נקמה... להכאיב אולי? מה את חושבת עומד מאחורי? רשמתי בסימני שאלה... אך מרגישה את הכאב שלך איתך אידה

29/12/2006 | 02:20 | מאת: כנפיים...

מה עומד מאחורי? ממש לא נקמה או צורך להכאיב... זה פשוט צורך לתת לאמא את המקום הראוי לה.. ולתת לעצמי הזדמנות להתאבל עליה "כמו שצריך" אחרי 20 שנה... מעבר לזה, זה מה שאני מרגישה שצריך לעשות והרי למדתי לסמוך על התחושות שלי וללכת איתן.. אז... אני בטוחה שאני יעשה זאת במוקדם או במאוחר... אם לא עכשיו (כי יש בזה גם אלמנט כלכלי וכרגע אני מעדיפה לחסוך ללימודים..) אז בשלב מאוחר יותר של החיים... מה שבטוח, את השיחה איתה אני הולכת לעשות... היא צריכה לדעת איך אני מרגישה ומה אני חושבת, ואני צריכה לומר לה את זה גם בשביל עצמי... בעיקר בשביל עצמי... נכון, יש לא מעט כעס שאני כנראה עדיין לא מפנה לגמרי למקומות הנכונים ולא לגמרי יודעת מה לעשות את זה, ואני מניחה שהכל זה חלק מהתהליך.. מה שבטוח, אני לא מתחרטת על שום דבר.. הכל לטובה ואני בטוחה שבסופו של דבר אני אלמד את השיעורים שלי מכל זה.. תודה לך... וסופשבוע רגוע...

25/12/2006 | 15:29 | מאת: שדה ניר

ראשית מצרה מאד מאד על מה שעברת עם אמך הביולוגית ואמך המאמצת.ומאמצת אותך בחום אל לבי וקרבי!!!!!!! לגבי הרצון לביטול האימוץ אני ממש לא רואה בכך כל בעייה פורמאלית1 בירוקרטית משמעותית: את בגירה מעל גיל 18 ובעצם כשירה לבטל את האימוץ כרצונך ללא כל הנפקת עילה מספקת!את על פי חוק מאומצת רישמית רק עד גיל 18 ולאחר מכן חופשיה לפעול כרצונך......בכל המישורים כבוגרת אחראית!!!! במישור הרגשי את לבטח צריכה לסגור קצוות ולהיות שלמה עם החלטתך ועם עצמך קודם כל. מאחלת לך בהצלחה בכל החלטה שתמצאי לנכון. מחבקת ומחזקת אותך. שדה ניר

23/12/2006 | 08:00 | מאת:

מה אני, אני רק בן אדם אני חי ועובד כמו כולם ורואה עתיד וחושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה. לא מבין מה קורה וחושב מי שומע את מה שבלב ורואה עתיד וחושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה. ואם רק נסתכל אם לא נבהל ונראה לעולם שביחד כולם אז יחד כן ללכת יחד כן ללכת יחד אל האור יחד זה הזמן ביחד ואתך ביחד לאהוב. שבת שלום לכולן אידה

23/12/2006 | 12:14 | מאת: כנפיים...

יאאא אני מתה על השיר הזה... תודה!!! זה היה ה"המנון" של בית חוסן... (מקום שהתנדבתי בו פעם. במחויבות אישית...) שבת שלום גם לך!

23/12/2006 | 18:37 | מאת: .חתולה

כמה מתוזמן הגיע השיר הזה מתה על השיר הזה במיוחד שאומר , מה אני אני רק בנאדם , שבוע טוב אידה חתולה

25/12/2006 | 06:49 | מאת:

מרגישה יותר טוב? מקווה שנחת ואגרת כוחות... אידה

24/12/2006 | 08:08 | מאת: כנפיים...

משהו נחמד שקיבלתי במייל :) למחלקת האישורים של אלוהים חלמתי חלום שבו הגעתי לגן עדן ומלאך עשה לי סיור. תחילה נכנסנו לחדר גדול מלא במלאכים . המלאך-מדריך שלי עצר ליד האזור הראשון ואמר: " זו מחלקת הקבלה. כאן, כל הבקשות שנאמרו בתפילות לאלוהים מתקבלות". הבטתי סביבי וראיתי המון מלאכים עסוקים במיון בקשות על דפים וניירות רבים מאנשים מכל רחבי העולם. אז המשכנו לאורך מסדרון ארוך עד שהגענו לחדר נוסף. המלאך אמר לי: " זו מחלקת האריזה והמשלוח. כאן, כל הבקשות והחסדים שהאנשים בקשו מאלוהים ממוינים ואז נשלחים לאנשים שביקשו אותם." שוב התרשמתי מהפעילות הרבה. המון מלאכים עבדו פה, כי היו כל כך הרבה בקשות שצריך לארוז כדי לשלוח אותם ארצה. לבסוף בסוף המסדרון, עצרנו בדלת של חדר מאד קטן. להפתעתי הרבה, ישב שם רק מלאך אחד ולא עשה שום דבר. "זו מחלקת האישורים," חברי המלאך אמר במבוכה. "איך זה? אין פה עבודה?" שאלתי. "כל כך עצוב," נאנח המלאך. "אחרי שאנשים מקבלים את הברכות שהם בקשו, מעט מאד מהם שולחים חזרה אישור." "איך מאשרים ברכות של אלוהים?" שאלתי "פשוט מאד," ענה המלאך. "רק צריך להגיד: תודה אלוהים" "אלו ברכות צריך לאשר?" שאלתי "אם יש לך אוכל במקרר, בגדים על גבך, קורת גג מעליך ומקום לישון... אתה יותר עשיר מ 75% מהאנשים בעולם. "אם יש לך כסף בבנק, בארנק שלך וכסף קטן בקערה, אתה בין 8% העשירים ביותר בעולם. "ואם קראת את ההודעה הזאת במחשב שלך, אתה חלק מ 1% שיש להם אפשרות כזו. וגם... "אם קמת הבוקר עם יותר בריאות מחולי... אתה יותר מבורך מהרבה אנשים אשר לא ישרדו עד סוף היום הזה. "אם לא חווית פחד של מלחמה, בדידות של מאסר, יסורים של עינוי או כאבי רעב... אתה נמצא לפני 700 מיליון אנשים בעולם. "אם אתה יכול ללכת לפגישה בבית כנסת ללא פחד של הטרדה, מאסר, עינוי או מוות... 3 מיליארד אנשים מקנאים בך ומבורכים פחות ממך. "אם הוריך עדיין בחיים ועדיין נשואים, אתה מזן מאד נדיר. "אם תוכל להרים את ראשך ולחייך, אתה לא בנורמה, אתה ייחודי לכל אלה שמטילים ספק ומיואשים." טוב, מה עכשיו? איך אני יכול להתחיל? אם אתה יכול לקרוא את הודעה הזאת, כרגע קבלת ברכה כפולה, כי מישהו חשב שאתה מאד מיוחד ואתה יותר מבורך ממעל 2 מיליארד אנשים בעולם שכלל לא יודעים לקרוא. שיהיה לך יום טוב, ספור את הברכות שלך, ואם תרצה, תעביר את זה הלאה כדי להזכיר לכולם כמה שהם מבורכים. יומטוב שיהיה לנו !

24/12/2006 | 15:06 | מאת: שחף

אהבתי :)

25/12/2006 | 07:01 | מאת:

כן... להודות על מה שיש.... אין מובן מאליו... ובקשר לשיר...כן החברה בחוסן מאוד מתחברים אליו אבל אפשר להבין... יש בהחלט משהו בשיר... אם אתה לא מקבל דברים כמובן מאליו!!!! שבוע נפלא אידנ

23/12/2006 | 06:57 | מאת: שחף

אחרי ימים ארוכים של שמש מזמן שכבר היה אמור להתחלי החורף..... אז אולי זה הסימן שהגיע הזמן ללכת לישן :) להכינס מתחת לפוך ולהתפנק מהטיפות המרגיעות...... בוקר טוב לכן..... ולילה טוב לי..... :) לילה לבן כפי שאתן רואות.... אבל בלי נפילות הפעם..... נראה מה יביא איתו יום חדש....

23/12/2006 | 07:03 | מאת:

יום שמביא רק דברים טובים... אידה

אז לא סתם חיכיתי לך :) ולא הפעם זה לא החוש השישי :))))))))) פשוט עשיתי ריענון לפני סגירת המחשב..... תודה על האיחולים!!!! ולהלה טוב לך.... כנראה שהפעם נלך לישון באותה שעה :)))

23/12/2006 | 07:32 | מאת: ליאור

עם תריס פתוח, לספור את הטיפות..... יש כאלו שסופרים כבשים. אצלי הן נגמרות מהר, אז הלכתי על טיפות הגשם... חוץ מזה לא יכולתי להרדם, כי הקטנים בסוף שבוע אצל החמור. ודואגת להם. לא יודעת אם הם מכוסים עכשיו בשמיכות חמות כמו אצלי... ואתמול עשיתי להם יום כייף, ולקחתי את כל הרביעיה לטייל, קניתי להם צעצועים של דורה,(לא יודעת מה מלהיב בילדה עם רגלי פיל, ועניים ענקיות שתופסות לה חצי פרצוף....). והם לא הספיקו לשחק, ובכו כי רצו להישאר.... שיעבור כבר היום הזה.... לפחות הגדולים ישנים, ויש לי את המחשב לבד, בלי שינשפו לי בעורף....

23/12/2006 | 12:58 | מאת: כנפיים...

איזה כייף לכן... איך אני אוהבת גשם וחורף... ובעיר הזאת אין כלום חוץ מקורה מקפיא חודר לעצמות... בלי טיפה אחת או רמז אפילו לגשם... אין מצב שבחורף הבא אני עדיין כאן... נמאס לי!!!!! עיר מעצבנת!!!!! את יכולה לשלוח לי קצת גשם?? :( מאחלת לך גם יומטוב ומקסים... מתי רואים אותך כבר???? טוב... מקווה שאת ישנה לך בשקט עם חלומות נעימים... ((((שחף)))))

24/12/2006 | 15:09 | מאת: שחף

גם אצלינו אין גשם ירדו כמה טיפות וזהו זאת מן שנה משונה כזאת בלי חורף :(

23/12/2006 | 03:41 | מאת: שחף

מחפשת אותך במשך כל היום..... תמיד את נכנסת לאחל שבת שלום!!!!

23/12/2006 | 07:02 | מאת:

מאחלת לכולן שבת שלום שבת שלום ומבורכת... סופסף סופ"ש ואפשר לנוח.... מהמרוץ היומיומי... מנוחה לגוף ולנפש.. אל תפחדו לתת זאת לעצמכן... ואמממ.... יש גם גשם? אז בכלל ברכה ומנוחה... שמרו על עצמכן... אידה

23/12/2006 | 18:20 | מאת: .חתולה

שבוע טוב גם לך אידה וגשם ? כן , ירד משהו שמזביר כמה טיפות של גשם , לא ממש רציני ולא ממש חורף , עדיין לא , והאמת שגם לא נראה שיהיה חורף קשה כמו שניבאו האוקטובר , לכי תביני אותם ,אבל מי יודע , הכל עוד עשוי להשתנות , בכל מקרה אמרו שלפני יום רביעי לא צפוי עוד גשמים אז,,,,,,,,,,,,מה שלומכם ? מבינה שגם אצלכם לא ממש חורפי ,גם שם לא גשום עדיין , ואני מחר כבר חוזרת לעבודה , נגמרה חופשת המחלה ומצבי השתפר אז ,,,,,,,,,,,,,,רבותה ,לא ממש יש לי חשק לחזור לעבודה אבל אין ממש ברירות , העבודה היא חיינו ובלעדיה מה נעשה ? מאחלת לכם שבוע טוב ו,,,המון גשם לא כמו הקמצן הזה שירד כאן חתולה

22/12/2006 | 07:59 | מאת: כנפיים...

בוכה שם על ילד שקר לו בפנים דוחף בעליות משחרר בפקקים תמיד נאמן הוא להיות בשמחה לא לא ליפול רק במגמת עליה שנקבל מה שמביא הוא יום שנאמין שהמציאות היא החלום שנזוז ונהיה בנתינה ושנמשיך נמשיך ונאמר היום יום חדש שנתחדש שלא נאבד את האש ונהיה בשמחה במגמת עלייה (יום חדש/ מוש בן ארי) נר שמיני של חנוכה.. יום מלא אור... רוצות לשתף בנס קטן שקרה לכן השנה? גם אם הוא יהיה נס גדול זה בסדר... ;) ונס אחד לפחות לאחל לשנה הבאה? מאחלת לכולן יום מלא באור ובאהבה.... זה תלוי בנו האור הזה, הוא בא מבפנים... יומטוב ושמח! :) (באסה שאין אייקונים בפורום הזה :)

23/12/2006 | 07:21 | מאת:

כנפיים יקרה מה שלומך? מה הנס שלך השנה? אידה

23/12/2006 | 12:12 | מאת: כנפיים...

בוקר... הנס שלי? היו לא מעט השנה... ומה שלומי? מעולם לא היה טוב יותר.. וזה לא בהכרח אומר קל או פשוט... אבל זה אומר שאני שלמה עם ההחלטות שלי ומשתדלת ללכת אחרי מה שאני מאמינה ומרגישה לנכון.. נראה לי שזה הנס הכי חשוב שקרה לי השנה... כל הדברים הקטנים/ גדולים הללו שלמדתי... וליאור, תודה לך... עדיף מאוחר מאשר... :) אבל אני לא מבינה... נראה לכן הגיוני שאתן לא משתפות פעולה??? קדימה, אני רוצה לראות כאן תור שלם מלא בניסים שלכן... מלא באור.... זה טוב להיזכר בדברים הטובים מידי פעם... מזכיר לנו שיש אור בקצה המנהרה... והוא לא בהכרח קטנטן כמו שהוא נראה מכאן... אז יאללה, קמידה לעבודה!! יומטוב לכן!!

23/12/2006 | 07:48 | מאת: ליאור

מה שלומך? מאחלת גם לך חג שמח. למרות שעם הדיליי שלי מעט מאוחר..... ניסים? אני בכלל נס מהלך על שתיים, אם נשארתי בחיים אחרי הכל.... שבת נהדרת מלאת כוחות. ליאור

23/12/2006 | 18:43 | מאת: .חתולה

כמה כייף לשמוע ממך שאת מרגישה כל כך טוב , מבינה אותך מלא איזה נס קרה לי השנה ? אני לא בטוחה אם לקרא לזה נס או משאלה שהגשמה , אבל כל הסיפור על האחיינית שלי שחזרה להיות בקשר עם אחי וגיסתי , אני חושבת שזה אולי נס ,זה שהבן שלי נפרד לפני כמה חודשים מהחברה ההרסנית שלו , מבחינתי גם יכול להיחשב לנס , וישנו גם הנס הזה שמגיע כל בוקר ואותו אני שותה לפני שאני יוצאת לעבודה ,ס,,,,,,ת,,,,,,ם,,,:-))) שיהיה לך אחלה שבוע טוב יקירתי באמת מגיע לך חתולה

23/12/2006 | 21:58 | מאת: שחף

חושבת וחושבת וחושבת..... והראש שלי ריק מנסים :( אולי כשארגיש קצת יותר טוב הם פתאום יצוצו להם כמו פיטריות אחרי הגשם :)

24/12/2006 | 15:12 | מאת: שחף

זה שאני סוף סוף עובדת במשרה מלאה ושורדת איכשהו זה נס :) כי כבר כל כך הרבה שנים לא עבדתי ואחר כך שנתיים עבדתי רק פעמיים בשבוע ולשנה הבאה אני רוצה להתקבל ללימודי המשך זה יהיה הנס שלי אם אני אתחיל ללמוד משהו שאני חולמת עליו כבר שנים - טיפול באומנות

22/12/2006 | 01:40 | מאת: ילדונת

אז היום הם אמרו לי שאם עדיום שני אני לא עולה במשקל אני עפה מפה הם לא יכולים לעזור למי שמתאבד לאט הם לא רואים שינו בחודש שאני כאן בקו מחשבה שלי הם רואים שינוי במצב שלי בהתנבגות בדיכאון אבל לא בחולי הם רק רואים שאני עדיין שם מעריצה את החולי נשאבת לתוכו לא מוכנה לשנות לרגע את הקו מחשבה להרפות אז במימים האחרונים עטשה מאמצים אוכלת יותר מאכלים עתירי קלוריות הרפתי גם מהמכון כושר חייבת עליה ביום שני פשוט חייבת לא משנה במה זה כרוח ובכמה דמעות אני חיייבת לעלות יש ליו עוד 4 ימים שבהם יש לי לאכול אני לא עומדת בתפריט אבל אוכלת לפחות 2 ארוחות ומשתדלת לדחות משהו משמין באחת מהארוחת בסופסים זה קל יותר זה משתלב עם האלכוהול עכשיו חזרתי מישיבה עם חברה באב אז שתיתי ודחפתי גבינות משמינות יצאתי בכוונה כדי לא לעלות לאירובי אין לי ברירה הם לא משאירים לי גם אם אני יעלה קילו זה לא נורא ( מנחמת את עצמי) אניעדיין רחוקה מהיעד ושבוע שעבר ירדתי קילו פלוס היום העו"ס הודיעה לי רשמית שאם אין עליה שבוע הבא אין לה ברירה היא חייבת להעביר אותי מפה... ואני לא רוצה לעבור כי טוב לי כאן יחסית.... וזה סה"כ משקל אז למה זה כל כך מפחיד? וקשה לעזאזל??????? אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לפחות מחר אפשר יהיה להתנחם בזרועות החבר שגם הוא בדאגה היסטרית ורק חושב שצריך להחזיר אותי לאישפוז אנורקסיה מפגרת ואני מתפגרת יחד איתה..........

22/12/2006 | 14:11 | מאת: עלמה 1

יש לי הרגשה שאת הרמת ידיים לעצמך ועושה מה שאומרים לך כידי שלא יעבירו אותך משם. את לא עושה למען עצמך באמת אבל הם אומרים לך שזה לא יכול להמשך ככה מה את אומרת? תשבי טוב טוב עם עמצך הרי טוב לך שם את לא רוצה שוב אישפוזים אז שימי "ברקס" תעצרי את זה עכשיו ! אפילו אם זה מצריך עוד פיקוח בארוחות כדי שתאזני את האכילה שלך כדי שלא תרדי עוד אפילו עם זה אומר להפסיק כל פעילות גופנית ה-כ-ל כדי להשאר תראי להם שאת מנסה שכל הלב והנשמה מושקעת בהחלמה לא מוותרים על מי שלנחם אל אמת עם כל הלב במקום להגיד שאנורקסיה מפגרת ושאת מתפגרת יחד איתה תגידי שהיא אכן מפגרת אבל אני לא אתן לה להמית אותי אני נלחמת כי אנני לא מוכנה לוותר על מה שיש לי היא לא שווה את זה

23/12/2006 | 03:49 | מאת: שחף

אומנם אף פעם לא הגעתי למשקל שהוא מתחת ליעד..... תמיד שומרת על עצמי וכשמתחילה לרדת יותר מדי, מתחילה לאכול, כדי לא להתדרדר.... אבל מבינה אותך כל כך!!!!!! זה כל כך קשה לעלות במשקל!!!!! כל כך קשה לאכול!!!!! אבל אם אומרים שצריך, אז כנראה שבאמת צריך :(((((((

23/12/2006 | 07:24 | מאת:

ילדונת יקרה עצוב לי לשמוע שהאולטימטום שוב מעל לראשך... אני חושבת שאת צריכה להיות שם... לשמור על עצמך... עזרה... עזרה לעלות... להבין... אני יודעת שקשה היא הדרך... אבל כרגע היא הדרך... וחבל לפספס... חבל לך... חבל לצוות... מקווה יגיע השינוי שיאפשר לך לעלות על דרך המלך... אידה

23/12/2006 | 19:44 | מאת: .חתולה

היי ילדונת מבינה שקשה לך להתאמץ אבל כנראה שזו הדרך היחידה שתוכלי להשאר היכן שאת נמצאת עכשיו ולא לחזור לאישפוז , אולי תנסי לחשוב על זה בצורה כזו שהמאמץ ירחיק אותך מאישפוז ורק אם תעלי במשקל תחשארי שם ? תחשבי עלייך , כמה את חשובה ורוצה להשתפר , להרגיש טוב הלוואי שתצליחי , מחזיקה לך אצבעות חתולה

להזיק לעצמך כי אתה לא אוהב את עצמך,ובא לך להיות הילד הרע ולבעוט בכל מי שמתקרב ובא לך לפגןע בעצמך לא לקחת כדורים לאכול ולא לאכול,ולא ללכת ולגעת בחיים שיש בחוץ אלא להכנס לתוך השוחה הבונקר ולהתבצר וגם לזרוק פצצות על עצמך שתתפוצץ ובא לך לא לגעת בחיים ולא להתאמץ בשביל עצמך בכלל ולא משנה מה תהיינה התוצאות שאתה כבר יודע אותם מראש לאן זה יוביל ובא לך להזרק לסמים להעלם ולהבלע או לשתות עד אובדן הכרה ואחר כך לנפץ זכוכיות וגם לחתוך עד שיכאב עד שתרגיש, כי העור שלך מת מזמן ואחר כך לצרוח עד שיגמר לך הקול ותיפול על האדמה הרטובה מגשם ותכנע לקור ולשנאה שלך של עצמך ואחר כך ימצאו אותך בקרן רחוב מעולף משנאה עצמית מגועל עצמי כי אתה כלום בעצם אתה רק גרגיר של אבק אתה ילד שהולך לאיבוד בתוך החושך אתה ילד של אף אחד

יש רגעים נגמרות לי המילים רק הראש מלא תמונות רעשים ודמיונות רגעים נגמרים ההסברים רק הלב עובד שעות לכסות את הדמעות אמא אני רוצה בנפש פנימה לחזור הביתה, אל ביתי כמו שהיה בילדותי קורא לך - אמא אני רוצה בנפש פנימה לחזור אלי ואל דמותי שלא אצא מדעתי יש רגעים לא יודע מה עושים מול עיניים אדומות מול גבהים ותהומות רגעים שהכל נשבר בפנים אם יש גן עדן או מקום מסתור עכשיו חבקי אותי, את כאבי וקחי אותי אליו ... למה אמא שלי לא כזאת :-(

23/12/2006 | 07:40 | מאת:

ככה זה (לאהוב את עצמך) ברי סחרוף מילים: ברי סחרוף לחן: ברי סחרוף אל תחפש רחוק תישאר קרוב כי ככה זה לאהוב את עצמך לא מול המראה תיכנס לתוך כן זה יכול להאיר אותך .... בוא, בוא ותעזור לשפוך טיפה של אור לתוך החור החשוך הזה רק אל, אל תיסע רחוק לא אל תעזוב כי ככה זה לאהוב אותך שמרי על עצמך.... לאהוב את עצמך איתך אידה

23/12/2006 | 07:42 | מאת: ליאור

לא רק אמא שלך..... לצערי גם אני באותו המקום..... ודווקא עכשיו בשבוע הזה של החג, כשראיתי בעבודה איך הסבתות המסורות, קודם כל לבנות שלהם. באו ולקחו את הנכדים להצגות או סתם לבלות, בכיתי בלב על הילדים שלי... אבל רק מעט. אני כבר השלמתי עם האין אמא.... כבר לא כואב כמו פעם. כבר לא כואב בכלל אפילו.... מאחלת גם לך השלמה. כואב לי על האנרגיות שלך, שמופנות למקום שכניראה כבר לא תוכלי לתקן.... אבל מאד מבינה..... ליאור

23/12/2006 | 18:33 | מאת: .חתולה

יקירתי , לא יכולה למנוע ממך לכאוב את חסרונה של אימך אך יכולה לשלוח מכאן חיבוק גדולללללל ועוטףףףףףףףףף ולומר לך מכל הלב שמבינה אותך ואת כאבך גלושששששש את לא לבד יפתי , שולחת לך המון כוחות הנפש את חייבת להתעשת ולהתחיל לדאוג לעצמך , פליזזזזזז חתולה

21/12/2006 | 10:14 | מאת: כאב הלב

חשבתי על זה , יש לי המון חומר על פגיעה מינית בילדים , כמו כן חומר של משטרת ישראל לנושא , אם אני אתן את זה לאמא שלי שתקרא - אתן חושבות שזה יעזור במשהו? אני חוששת שזה יפגע בי כי אני מכירה אותה כ"כ טוב ואני כבר יודעת מה תהיה תגובתה - שקט. היא לא תגיד כלום וזה לא יעשה לה כלום. אך מצד שני יש בי את הרצון העז הזה שהיא תבוא ותשנה את עצמה ותגיד לי כמה שהיא מצטערת על כל מה שהיא עשתה לי ושהיא מודעת לנזק העצום שגרמה לי. קשה לי להשתחרר מזה! אני מחכה ליום שבו אני אוכל להתמודד איתה ולהגיד לה הכל הכל אך כיום זה לא עוזר - היא עדיין לא מאמינה לי!!!! זה מחרפן אותי! אני יודעת שאני מתעסקת בזה יותר מדי ואולי זה רק הורס אותי ואולי זה מה שתוקע אותי , אני כבר לא יכולה לחכות ליום שהדברים ישתנו אצלי ואני אהיה הרבה יותר חזקה. מתי זה יקרה? מתי אני אתמודד ממש מול אמא שלי? קשה לי איתה כ"כ , נראה לי שאני מוציאה על זה יותר מדי אנרגיות מיותרות שרק מזיקות לי! הילדה שבי זועקת וכבר אין לה סבלנות!

21/12/2006 | 18:47 | מאת: .חתולה

מתוקה שלי הלוואי שיכולתי להגיד לך כן!!! תעשי את זה !!!!! אין ספק שהיא תתעורר ותהפוך להיות מה שאת רוצה שהיא תהיה !!! היא לא !!!! היא מה שהיא וזהו , היא לא מסוגלת להיות מה שאת זקוקה לו !!!!! אני יודעת שזה מאוד קשה אבל לא יכולה להשלות אותך , מכירה את הכאב הזה מאמי שהיא התאומה הסיאמית של אימך , אני לא חושבת שהיא לא מאמינה בך , או לא מאמינה לך , כבר אמרנו שהיא מה שהיא וזה מה יש ,ואל תתבאסי , אולי במקום זה תשקיעי באמת את כל האנרגיות שלך בטיפול שלך ובעתיד שלך ??? אולי כך באמת הדברים ישתנו אצלך בקצב שאת שואפת אליו , אחרי הכל מי שחשובה כאן זו את ולא היא !!!!! ותגידי לילדה שבך שתחכה בסבלנות עד שיגיע הזמן שלה , דברי איתה , ספרי לה מה את עוברת , אני מאמינה שתרגישי טוב יותר , חתולה

21/12/2006 | 20:18 | מאת: ליז

לא יודעת איך אמך תגיב אבל נדמה לי שאם לא תעשי את זה תמשיכי כל הזמן לחשוב שאולי זה היה יכול לעזור ואני מאמינה שלהזיק זה לא יזיק וכן יתן לך את התחושה שלפחות עשית מה שאת יכולה כדי להגיע אליה . רק בלי ציפיות גבוהות . שימי במעטפה ועליה מעטפה קטנה עם מכתב ובו את מבקשת שבזמנה הפנוי תקרא את החומר הזה , שזה מאוד חשוב לך ותניחי ע"י המיטה ככה שתיתקל בזה ותחליט בעצמה לקרא או לא ומתי . ואולי... אולי היא תפתיע רק לא לבנות על זה יותר מדי. בהצלחה במה שתחליטי ליז

21/12/2006 | 23:14 | מאת: שדה ניר

אני מכירה זאת ממישורים אחרים בחיים לא מהיחסים הנפלאים שלי עם אמי המיוחדת במינה שמאמינה לי כיום ללא כל סייג על כל התקיפות המיניות שהותקפתי!!! ומבינה ללבי ולמצבי.....ועושה כל שלאל ידה בכדי להקל מעלי.... אני מכירה היטב את התחושה שאת מתארת בשל הרצון העז שקינן בי והאנרגיות העצומות שהשקעתי בכדי שהאנס הברנש שאת נפשי וגופי חמס יודה ויתוודה על מעשיו המחפירים והאכזרים אשר הוא התכחש אליהם באופן גורף וססטמתי!!! ואכן ההודאה וההכאה על חטא מצדו הגיעה גם הגיע בצר לו..לאחר שהתשתית הראיתית נכרכה כקולר סביבו ובאתי על סיפוקי ואל ההשג הכביר לדידי . וזה הרבה יותר משמעותי מבחינתי מגזר הדין/העונש הפרגמטי שיוטל עליו!!!! לעניינך: פעלי על פי צו לבך נשמה..לפחות תדעי שעשית כל אשר לאל ידך ובאפשרותך בכדי להביא אותה להכרה, למודעות על הפגיעה הנוראה שעברת ועל כך שהיא בהתעלמותה השרירותית וחוסר האמונה שלה בעברך הכה משמעותי לגביך היא בעצם מוסיפה לך חטא על פשע!!!!! אך חשוב שלא תתלי ציפיות גבוהות מידי........תעשי זאת כחובת השתדלות!!! תשלחי את לחמך על פני המיים ומקווה שברוב הימים תמצאי אותו... אל תשכחי שגם לב של אבן ניתן להמיס בהתמדה באמצעות טיפטופים תמידיים בלתי פוסקים!!!(על רבי עקיבא שהיה בור ועם הארץ עד גיל 50 והפך לתלמיד חכם מופלג בערוב ימיו נאמר: אם אבנים שחקו מיים המיים שחקו אבנים!!!!) אני אהיה מאד מאושרת עבורך שהמכתב יעשה את פעולתו בקרוב ואם יותר מאוחר- גם טוב!!!! לבינתיים השקיעי עצמך בטיפול בעצמך בלדאוג לעצמך ולעתידך!!! מחבקת ומחזקת אותך בתהליך המפרך נשמה שלי. ומאמינה בך לאורך כל הדרך.... אוהבת. שדה ניר

21/12/2006 | 23:14 | מאת: שדה ניר

אני מכירה זאת ממישורים אחרים בחיים לא מהיחסים הנפלאים שלי עם אמי המיוחדת במינה שמאמינה לי כיום ללא כל סייג על כל התקיפות המיניות שהותקפתי!!! ומבינה ללבי ולמצבי.....ועושה כל שלאל ידה בכדי להקל מעלי.... אני מכירה היטב את התחושה שאת מתארת בשל הרצון העז שקינן בי והאנרגיות העצומות שהשקעתי בכדי שהאנס הברנש שאת נפשי וגופי חמס יודה ויתוודה על מעשיו המחפירים והאכזרים אשר הוא התכחש אליהם באופן גורף וססטמתי!!! ואכן ההודאה וההכאה על חטא מצדו הגיעה גם הגיע בצר לו..לאחר שהתשתית הראיתית נכרכה כקולר סביבו ובאתי על סיפוקי ואל ההשג הכביר לדידי . וזה הרבה יותר משמעותי מבחינתי מגזר הדין/העונש הפרגמטי שיוטל עליו!!!! לעניינך: פעלי על פי צו לבך נשמה..לפחות תדעי שעשית כל אשר לאל ידך ובאפשרותך בכדי להביא אותה להכרה, למודעות על הפגיעה הנוראה שעברת ועל כך שהיא בהתעלמותה השרירותית וחוסר האמונה שלה בעברך הכה משמעותי לגביך היא בעצם מוסיפה לך חטא על פשע!!!!! אך חשוב שלא תתלי ציפיות גבוהות מידי........תעשי זאת כחובת השתדלות!!! תשלחי את לחמך על פני המיים ומקווה שברוב הימים תמצאי אותו... אל תשכחי שגם לב של אבן ניתן להמיס בהתמדה באמצעות טיפטופים תמידיים בלתי פוסקים!!!(על רבי עקיבא שהיה בור ועם הארץ עד גיל 50 והפך לתלמיד חכם מופלג בערוב ימיו נאמר: אם אבנים שחקו מיים המיים שחקו אבנים!!!!) אני אהיה מאד מאושרת עבורך שהמכתב יעשה את פעולתו בקרוב ואם יותר מאוחר- גם טוב!!!! לבינתיים השקיעי עצמך בטיפול בעצמך בלדאוג לעצמך ולעתידך!!! מחבקת ומחזקת אותך בתהליך המפרך נשמה שלי. ומאמינה בך לאורך כל הדרך.... אוהבת. שדה ניר

23/12/2006 | 07:54 | מאת: ליאור

מאד נוגע ללב הרצון הזה שלך לא להרפות, לשתף אותה.... לקבל הכרה ממנה על הסבל שלך..... את מכירה את אמא שלך יותר טוב מכולנו.... את יודעת איך היא תגיב.... "אמא" שלי למשל חוץ מהשם שלה לא יודעת לקרוא, כך שאם הייתי שמה לה מול העניים כתבה שכזאת, היא רק הייתה צועקת ש"חסר לי זבל בבית? שכל אחד מביא את הזבל שלו לכאן?". כך שאני באמת לא יודעת מה להגיד לך.... לכי עם התחושות שלך יקרה, ותיראי מה יהיה..... אגב נדבקתי מאידה עם המיליון נקודות בסוף משפט..... ליאור

23/12/2006 | 08:06 | מאת:

לב יקרה את כל כך זקוקה לאמא... כל כך מחכה... מצפה... אך גם מתאכזבת וכואבת... אמא כנראה לא מסוגלת כרגע..להבין...לדעת.... לתמוך...לחבק ולהראות את אהבת... יש לה כנראה את הסיבות שלה... לא להרגיש.... לא לדעת... להעביר הלאה.. זה כנראה יותר מדי בשבילה.... ולך ...לך הכאב גדול... ואין את הכוחות והרצון...לדעת אותה... את רוצה אמא... אני יודעת...וגם מבינה... זה צורך בסיסי...קיומי.... מחזקת אותך ומקווה איתך שבאחד מהימים זה יגיע.... אידה

23/12/2006 | 08:12 | מאת: כאב הלב

תודה על העצות ועל החיזוקים. אני אקשיב לליבי , קרוב היום שאני אתמודד איתה עד הסוף. תודה לכן יקרות. שבת שלום

אצלינו מעונן וזה סימן שיש מצב שסוף כל סוף ירד גשם והארץ תתנקה והנשמה איתה מאחלת לכן יום נעים . ליז וכמובן לכל היקרות כאן בפורום.

21/12/2006 | 18:36 | מאת: .חתולה

היי ליזושששש עדיין לא בריאה אבל מרגישה כבר טוב יותר , החום ירד וחלק ניכר מכאבי הגוף גם עברו ,היום כבר התחלתי לארגן את הבית כי מחר ערב שבת ואני לא עובדת בשבת , רוצה עוד לנוח ,תודה נשמה על ההתענינות ,ומה איתך ? איך את מרגישה ? חתולה

21/12/2006 | 20:09 | מאת: ליז

ימי המחלה עד שבת , ונדמה לי שאחרי זה לא תהיה ברירה אלא לחזור לתפקד אצלי זה עובר ב"ה בלי חום ככה אני חולה - כאבים, צמרמורות, סחרחורת, חולשה כללית קושי בנשימה אבל בלי חום . כך שאני מאמינה שזה הרבה יותר קל ועדיין מצריך מנוחה. אז מיום ראשון בפקודה חזרה לשיגרה . שתהיה שבת שלום ,מנוחה ואגירת כוחות לשבוע הבא. השבת בטח אין הרבה בלגנים אחרי השבת הנהדרת שהיתה לך איזה תיזמון יש להם. יפה, יפה. ליז

21/12/2006 | 22:55 | מאת: שדה ניר

תודה מתוקה על ההתעניינות. התרגשתי!!!! אני נוסעת בלווית המשפחה המורחבת לשישי שבת לצפון הארץ....... עוד שעה יוצאים עם כל החמולה וההמולה המהנה.....לנירוונה..... לא כל כך להוטה לנסוע אך מקווה שאתאושש ואתעשת אף מן השפעת שתוקפת אותי ביתר שאת כל שני וחמישי... המשפחה לוחצת אז חשה מחויבות לצאת....... אף למען הילד חמד המעודד והמצודד שלי!!!! מקווה כי הגשם שמתעתד לרדת בסוף השבוע ירד בלילה ויפסח עלינו ביום למען נוכל לטייל ואת יופי הבריאה להלל:-) תמשיכי לנוח ולהתרווח!!!! פרח מפיץ ריח ניחוח שכמותך!!! סוף שבוע חמים ונעים ושבת שלום ומבורך. אוהבית מקסימית- כל הזכויות שמורות לבובתנו חברתנו המדהימית:-) שדה ניר.

21/12/2006 | 23:20 | מאת: ליז

באמת נפלא שיש כזו משפחה חמה תומכת ומעודדת מגיע לך , תהני ותרגישי טוב שבת שלום לך יקרה

23/12/2006 | 08:11 | מאת:

שבת שלום מאחלת לך שלווה ובריאות ו..... גשם.... גשם, רד כבר גשם כי צריך לשטוף הכל לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם רד כבר גשם כי העיר כבר עייפה היא פוחדת מעצמה רוצה לנשום

20/12/2006 | 21:28 | מאת: שחף

קשה לכתוב.... קשה להגיב.... זוכרת שפעם הייתי כותבת כמעט כל יום והייתי מגיבה כמעט לכל ההודעות כותבת לרוב פעם בשבוע, מקסימום פעמיים מגיבה רק פעם ב.... זה משהו שמעפיין אותי בכלל בחודשים האחרונים בכל הקשרים שלי יוצרת קשר רק פעם ב..... לרוב לא מנתקת קשרים באופן רשמי אבל גם לא נמצאת בקשר וככל שאני חושבת על זה יותר, אני מבינה שהריחוק הזה מאוד נוח לי נוח לי להישאר עם מספר מצומצם ביותר של קשרים כי ככה אני מרגישה הכי בטוח ככה יש הכי פחות סיכוי להיפגע ואולי בפועל אין סיכון כזה אבל קיים הפחד הזה מלהיפגע מאנשים לא ממש מסוגלת לסמוך לא ממש מצליחה להאמין שמישהו באמת מעוניין בקשר איתי ואם לא מעוניינים, אז למה לטרוח?... ואני יודעת שזה משהו שבא ממני ולא מהאנשים האחרים ואני גם יודעת מתי ולמה זה התגבר (כי הייתה כבר תקופה שזה היה שונה) אבל לא ממש יודעת כרגע איך לצאת מזה איך לגרום לעצמי לחזור לרצות לשמור על הקשרים האמת שדי מבולבלת בקשר לנושא הזה כי באמת שדי נראה לי שגם לאחרים נוח לא לשמור על קשר איתי ואם זה נוח לכל הצדדים, אז למה להתאמץ ולנסות לשנות את המצב? לא יודעת..... אולי אני סתם מסתבכת עם עצמי.....

21/12/2006 | 07:39 | מאת: ליז

הי שחפנות... אולי זה באמת מה שטוב לך עכשיו ולא צריך כל כך הרבה לבדוק מה אחרים רוצים.... בתהליך אנחנו לומדים שוב להיות מעורבים ויש איזה מן צורך למלא את החסר ולהרגיש נורמאלי כאילו שמיליון חברים זה נורמאלי... לכל אחד יש סיגנון ויש כאלה שנורמאלי להם המון חברים ואחרים קצת והנסיון הזה לבדוק את עצמך מול העולם הוא לא בריא לנפש תבדקי את עצמך מול שחף ומה מתאים לה ועכשיו אולי מתאים לה שוב להתבודד לצמצם קשרים לא להתאמץ כל הזמן כדי להרגיש אהובה וזה בסדר ואם זה נוח לאחרים או לא לדעתי לא ממש חשוב. מחבקת - ליז

21/12/2006 | 18:31 | מאת: .חתולה

שחפיתוש נהדרת מבינה אותך לגמרי , גם אני לא מתפזרת עם המון חברות או אנשים , גם לי לא נוח תמיד להיות עם כולם בקשר ולא חשוב מה הסיבה , ככה אני מרגישה וכך אני נוהגת , אז מה ? אני חושבת שאת צריכה לעשות מה שמתאים לך בדיוק ולא מעבר לזה , כשיגיעו ימים שתרגישי אחרת , תנהגי אחרת , ועד אז ,,,,,,,,עשי יקירתי רק מה שטוב ונוח לך , חתולה

21/12/2006 | 20:18 | מאת: שחף

אולי אתן צודקות... אולי באמת ניסיתי להיות מה שאני לא.... ועכשיו רק חזרתי לעצמי.... אבל זה היה מאוד נחמד לרגע להרגיש שאני יכולה להיות יותר חברותית, שיכולות להיות לי יותר חברות.... אבל אולי באמת הגיע הזמן לרגע הזה לחלוף :(

20/12/2006 | 18:47 | מאת: בובה על במה

היום החזקתי את עצמי בשיניים- כדי לא ליפול. הבוקר כמעט ולא הלכתי לבית חולים לא היה לי חשק. ולא כוח. וזה לא בגלל דכאון או משהו כזה- סתם לא היה בא לי. אבל בסופו של דבר, אמרתי לעצמי, שאני חייבת לצאת . לא יכולה לשבת בבית. להיות במיטה. אז קמתי, ובדרך לשם= היו לי מועקות. אבל ידעתי שכשאגיע לבית חולים, המצברוח יעלה. וראיתי את הרכזת שלי. היא העלתה אותי לפנימית א'. (חד פעמי- כי חסרים עובדים) לא שמחתי. כי אבא שלי נפטר שם. והיה לי קשה. לעלות .. לראות את המסדרון .. את המיטה. זה לא עשה טוב. אז הייתי שם קצת זמן, חילקתי אוכל. והאכלתי זקנה. כאב לי עליה. על חוסר האונים שהיא נמצאת . חוסר יכולת תפקוד. כואב הלב. ואז נפגשתי עם חברות שלי מהבית חולים. הלכנו לאכל - וצחקנו המון. וזה עדיין לא שינה את מצב הרוח. ולא, אני לא בנפילה. סתם מרגישה מותשת. ומחר טיפול! היא יכולה לקבל אותי! שמחתי. אני זקוקה לזה. במיוחד בנושא שמטריד אותי עכשיו "חוסר יכולת קיום יחסים עם בן זוג.. שיהיה מתישהו". וחייבת לצאת ואין כוח. אבל.. אני לא יכולה להשאר בבית. מקווה לא ליפול יותר מידי. מחזיקה במושכות. לא בא לי להיות למטה בובה.

21/12/2006 | 07:32 | מאת: ליז

ואת עומדת בה יפה , תחשבי על זה כאילו שזה רק אימון - לא קל, מפרך יש לאמר ומאחלת לך שבקרוב תוכלי להנות מפרותיו ולחיות בנחת בלי המלחמה היום יומית אוהבת מחבקת. ליז

21/12/2006 | 18:24 | מאת: חתולה

בובית מקסימה לפעמים החיים מרגישים כמו בנדנדה למעלה ולמטה , אם את מצליחה לשמור על יציבות זמנית , פשוט זה נפלא כי היית כבר המון זמן בנפילה כל התקופה האחרונה , ולשמוע ממך שאת מצליחה לא ליפול , נפלא מבחינתי ואני שמחה מאוד לשמוע על כך ,את צודקת שאת לא יכולה להשאר בבית כל הזמן , גמני חושבת שההתנדבות שלך בבי"ח רק יעשה לך טוב למרות שאין לך כוח , היציאה עצמה נותנת כוח , לפגוש אנשים נותן כוח ,לשנות אווירה בכלל נותן המון כוח ,וגמני כאן איתך כדי לתת לך כוח , מקווה לשמוע שיהיו עוד ימים טובים , ותחזיקי היטב את המושכות אחרי הכל יקירתי הכל בידים שלך חתולה

מודה לך על ההצעה שלך לצאת למנוחה- לחופשה.... מקווה כי אחזור ממנה מוטענת באנרגיות חיוביות וחינניות כשלך נשמה....... שבת שלום ומבורך יקירה. שדה ניר

23/12/2006 | 08:09 | מאת:

בובה יקרה כל הכבוד על הכוחות... להיות שם... בשביל אחרים... לטפל ולתת... הנתינה היא גם קבלה... וטריגר לא פשוט להיות במחלקה.....אך את עכשיו? אידה

20/12/2006 | 06:00 | מאת:

התעוררות רכה ונעימה לכולן התגלשות לתוך יום .... יום נפלא מלא ב... אור ואופטימיות... (יורד גשם?) מה שותים? תה? קפה? שוקו? מיץ תפוזים? ויטמין C למצוננות.... אני בעד שיק פירות.... הרבה ויטמינים יום טובבבבבבבבב אידה

20/12/2006 | 11:10 | מאת: .חתולה

בוקר נפלא גם לך אידה וגשם ? לא אין עדיין גשם מה שותים ? המון המון מים תה צמחים ומיץ פירות סחוט טרי של פרי הדר חתולה

20/12/2006 | 17:47 | מאת: ליאור

בסדר, לוקחת שייק פירות. והקלוריות עלייך.... אני? עדיין עובדת קשה. שיעבור השבוע הזה לעזאזל... והילדים המקסימים שלי הכינו לי הפתעה, ניקו את כל הבית.... אך עייפה... אבל ממש עייפה... ליאור

זה מאוד ישראלי... אני חושבת... כאן מתחילים עם קפה....פכסי...או תפוזים... אבל הקפה הטוב יגיע גם לכאן... קוראים לו קפה אירופאי... כל הכבוד לילדים... מי אמר ילדים זו ברכה....

20/12/2006 | 05:37 | מאת:

חסרה כאן... מקווה שאת בסדר... אידה

20/12/2006 | 08:51 | מאת: דמעה

האמת...לא אני לא בסדר...אבל עדיין נושמת...שיהיה לך יום מקסים...מגיע לך דמעה

25/12/2006 | 07:04 | מאת:

ובקרוב... תרגישי טוב אידה

20/12/2006 | 03:03 | מאת: שדה ניר

http://uploaded.fresh.co.il/2005/12/01/76816125.jpg רפואה שלמה והחלמה מהירה. ממני באהבה רבה שדה ניר- חולה בעצמה

הרבה בריאות.... שוקו...תה... ומנוחה אידה

20/12/2006 | 09:52 | מאת: ליז

המון בריאות לכלם גם לך שדה כמובן.

20/12/2006 | 11:06 | מאת: .חתולה

שדה ניר ואידה תודה על ברכות להחלמה מהירה , ולא ידעתי שגם ליזיייי חולה החלמה מהירה גם לך שדה חתולה

20/12/2006 | 00:34 | מאת: בובה על במה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=865265&passok=yes חשוב לציין זאת !

20/12/2006 | 03:03 | מאת: שדה ניר

שלא יגמר לך לעולם!!!!!!!!!!

20/12/2006 | 05:36 | מאת:

מאחלת הרבה ימים כאלה.... ו....לקחת סיכון....והגעת רחוק... ילדה אמיצה.... כל הכבוד אידה

וכל אלו שרחמו עליו סוף כל סוף יבינו כמה שהם טעו שאין לא פרצוף אחר חוץ מהפרצוף של הסוטה . לפעמים הסוטה בוכה , לפעמים הסוטה מפחד , אבל תמיד ולעולם הוא ישאר הסוטה שאנס והתעלל בקרבנתיו. סוהרות הזהרו מהסוטה.

19/12/2006 | 21:08 | מאת: בובה על במה

שהוא אונן לייד הסוהרת. דוחה דוחה דוחהההההההההההההההההההההההההההההההההה בעעעעעעעעעעעעעעע להקיא שונאת אותו. ולחשוב על חברה שלי, שאומנם אני לא בקשר איתה כיום. אבל היא אחת מהקורבנות שלו. . . . :(

20/12/2006 | 03:06 | מאת: שדה ניר

סוטה של המדינה!!!!!!!!!! חסר תקנה!!!!!!!!!!!!!!!

20/12/2006 | 05:43 | מאת: אור הנפש

פשוט חולה....י

"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע" אוו.... מקדישה לכולן יום נפלא תאמינו בעצמכן אידה

תודה אידה שיהיה יום נפלא גם לך ומשתדלת להאמין , זה נותן כוח והאימרה הזו שצרפת " רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק , מגלה כמה רחוק הוא יכול להגיע " נכונה מאוד חתולה עדין חולה

19/12/2006 | 18:34 | מאת: ליאור

ומגיעה בסוף.... לצערי עדיין לא הגעתי לאן שאני רוצה. אבל יש עוד זמן... וחתולילה מה שלומך בימים אלו? אני עייפה מעבודה קשה, דווקא עכשיו. אבל ביום שישי סוף סוף חופש ואני אפצה את הילדים על כל השבוע שלא הוצאתי אותם.... והטיפול בתקופה מגעילה עכשיו... אז ביכלל.... אבל יהיה בסדר, אני בטוחה... ערב מקסים, חוזרת למשמרת השנייה של הנקיונות והאמבטיות לקטנים.... ליאור

19/12/2006 | 20:02 | מאת: .חתולה

ליאוריייייש שמחה שאת לא פוחדת לקחת סיכונים , ובסוף ,,,,,, בסוף יהיה טוב ואני ,,, עדיין עם חום , השפעת לא עוזבת בקלות כזו בכל מקרה אני עד סוף השבוע בבית חופשת מחלה שיהיה לכם חג שמח חתולה

20/12/2006 | 03:08 | מאת: שדה ניר

ובל נשכח אף כי: "כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי" שדה ניר- נוטלת סיכונים סדרתית:-)

18/12/2006 | 22:37 | מאת: ילדונת

לקום ולהגיד אני א-נ-ו-ר-ק-ט-י-ת מילה שכל היהלי קשה לבטא שלא התחברה לי למרות שידעתי בחרתי להגיד הפרעות אכילה היום כל היום הכנתי אכול נגסתי בכל ארוחה וזרקתי הכנתי וזרקתי ככה עברהיום הזה ואז בכון כושר הרגשתי כל כך שמנה התחננתי שיתנו לי תאירובי והם התעקשו על המשקל ולא הצלתחי להסביר להם שאני צריכה לרדת כי בראש הקולות זעקו לי שאני חייבת לרדת חישבתי סתם במחשבונים בנט תאחוזי שומן בגוף (bmi) ורשמו תת משקל קיצוני אישפוז דחוף אני הפוכה כולי הכל מתערבב בלילילות לא ישנה כדי שלא יהיו פלשבאקים בימים מעסיקה את עצמי נופלת מעייפות נרדמת מאוחר קמה מוקדם ושוב הרזון הזה משתלט ואני מאבדת את עצמי בתוכו בחוזה שחתמתי כאן בהוסטל היה שאני מגיעה ליעד ולא יורדת ומתמדרדת במשקל ואני לא עומדת בתנאי הזה זה אומר שאולי גם כאן אני לא אשאר להתאשפז אני לא אסכים יותר לעולם שוב בה"א אני רוצה לצום את עצמי כדי להרגיש ושב את התחושה ההיא של פעם לא הרגשתי אותה כל כך הרבה זמן וזה חסר לי כל כך לא סיפרתי לאף אחד ישרדתי חוץ מבהוסטל כי הם בקשר עם הדיאטנית לא יודעת איך לספר לחבר ולא יכולה להסתיר ממנו למשפחה שיקרתי אמרתי שעליתי קצת יש כאן ילדה אושר אחת עצובה...... מבולבלבת וכואבת....

20/12/2006 | 03:14 | מאת: שדה ניר

עבורך לבנות חיים ועתיד בריקוד ולהבנות פירושו לבנות את גופך- לבנות את התאים המתים- המטים ליפול, לנבול ולנשול עד כדי צורך באשפוזך אנא למען עצמך, עתידך והגשמת חלומך תעלי במשקל לאט ובטוח!!! והכי חשוב נשמה החמיאי לעצמך בכל צעד ושעל ותהיי כל העת במעקב ופיקוח!!! מחזקת אותך בדרך העולה- תרתי משמע. שדה ניר

18/12/2006 | 22:37 | מאת: ילדונת

לקום ולהגיד אני א-נ-ו-ר-ק-ט-י-ת מילה שכל היהלי קשה לבטא שלא התחברה לי למרות שידעתי בחרתי להגיד הפרעות אכילה היום כל היום הכנתי אכול נגסתי בכל ארוחה וזרקתי הכנתי וזרקתי ככה עברהיום הזה ואז בכון כושר הרגשתי כל כך שמנה התחננתי שיתנו לי תאירובי והם התעקשו על המשקל ולא הצלתחי להסביר להם שאני צריכה לרדת כי בראש הקולות זעקו לי שאני חייבת לרדת חישבתי סתם במחשבונים בנט תאחוזי שומן בגוף (bmi) ורשמו תת משקל קיצוני אישפוז דחוף אני הפוכה כולי הכל מתערבב בלילילות לא ישנה כדי שלא יהיו פלשבאקים בימים מעסיקה את עצמי נופלת מעייפות נרדמת מאוחר קמה מוקדם ושוב הרזון הזה משתלט ואני מאבדת את עצמי בתוכו בחוזה שחתמתי כאן בהוסטל היה שאני מגיעה ליעד ולא יורדת ומתמדרדת במשקל ואני לא עומדת בתנאי הזה זה אומר שאולי גם כאן אני לא אשאר להתאשפז אני לא אסכים יותר לעולם שוב בה"א אני רוצה לצום את עצמי כדי להרגיש ושב את התחושה ההיא של פעם לא הרגשתי אותה כל כך הרבה זמן וזה חסר לי כל כך לא סיפרתי לאף אחד ישרדתי חוץ מבהוסטל כי הם בקשר עם הדיאטנית לא יודעת איך לספר לחבר ולא יכולה להסתיר ממנו למשפחה שיקרתי אמרתי שעליתי קצת יש כאן ילדה אושר אחת עצובה...... מבולבלבת וכואבת....

18/12/2006 | 23:50 | מאת: .חתולה

ילדונת יקרה ועצובה את חייבת לבחור בך , רק בך , אם את בוחרת בך זה אומר שאת בוחרת בחיים, זה אומר שלא יהיו עוד אישפוזים , זה אומר שתוכלי למצוא עבודה כמו שאת רוצה, זה אומר שתרגישי ממש טוב ואף אחד לא ישב לך על הווריד ,זה אומר שתוכלי לחיות חיים נורמליים כמו שאת חולמת , מה טוב מזה תמצאי ? תעשי מאמץ עבור הצלת עצמך !!!! מי חשובה יותר ממך ? חתולה

19/12/2006 | 21:10 | מאת: בובה על במה

ילדונת יקרה. מקווה שלא תכנסי לאשפוז ובכוחות עצמך, תעלי עוד קצת במשקל. רק כדי להמשיך הלאה בחיים שאת כבר בונה לעצמך...........

18/12/2006 | 13:39 | מאת: בובה על במה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=864357&passok=yes

18/12/2006 | 16:25 | מאת: כאב הלב

קראתי אותך , כאבתי אותך , הרגשתי אותך...... את יודעת שאת לא אשמה בזה , נכון? אין לך אפילו מושג כמה שאני מבינה אותך! התקדמת, התקדמת כ"כ ילדה יפה ואני כ"כ גאה בך! והמכתב כ"כ מרגש.......אני רוצה לומר לך יותר דברים אך אני לא יכולה לפחות לא במעמד הזה, אני רוצה להגיד לך כמה דברים שירגיעו אותך ואני יודעת שהם ירגיעו אותך! אני איתך במחשבותיי - שולחת לך חיבוק גדול אני

19/12/2006 | 18:37 | מאת: ליאור

קוראת אותך בכאב גדול, רק יכולה להגיד לך שאני איתך מתוקה.... אין לי הרבה מילים, כי אני ממש עייפה... אבל חושבת עלייך, ומחזקת אותך תמיד. ליאור

19/12/2006 | 21:06 | מאת: בובה על במה

תודה.. כאב הלב וליאורייייייייייייייייייי המתוקות. תודה רבה שאתן איתי ומה קורה איתכןןןןןןןןןןןןןןןןןןן???????????????????????????????????

20/12/2006 | 05:49 | מאת:

את מבינה ומקבלת דברים... מקבלת יותר את עצמך... עובדת קשה... אין לי ספק כשאת בדרך הזו... את תגיעי רחוק... מגיעה לך אהבת אמת... אהבה שתחבק ותעטוף.... שתוכלי להשלים עם יחסים אינטימים... לאט לאט ובטוח סמכי על עצמך אידה

18/12/2006 | 09:55 | מאת: ליז

18/12/2006 | 10:10 | מאת: בובה על במה

אבל יוצאת אוטוטו לטיפול. ליז כפרעעעעלייך, אני מקווה שהטיפול שלי יילך טוב, לא בא לי כאבים מחר אני סוגרת שבוע(!) שעובר בטוב. בלי נפילות. מקווה לא ליפול היום. תחזיקי לי אצבעות גם, בנוסף לילדונת. . . . מתעלייייייייך בובה.

18/12/2006 | 10:12 | מאת: ליז

הי מתוקתי, שיהיה רק טוב . בהצלחית - חייב להיות טוב להמשיך את האווירה העכשוית חיבוק - ליז

18/12/2006 | 08:45 | מאת: כאב הלב

18/12/05 - תאריך כה משמעותי בחיי , היום בו התחלתי את הטיפול שלי.... קשה לי לא להזכר באותו היום שרצתי למטפלת שלי , הגעתי אליה במצב קשה ומאותו היום הכל חזר והכל עלה. להתחרט? יש רגעים שאני מקללת את היום שנזכרתי בהכל אך מודה לה' שזה קרה עכשיו ולא בעוד 10 שנים שאני אהיה כבר נשואה עם ילדים. קמתי בבוקר ונזכרתי בכל השנה הקשה שעברה עלי , בכל פעם שחשבתי שאני יוצאת ממשהו קרה עוד משהו ועוד משהו שהפיל אותי ושבר אותי. נזכרתי בה , בילדה הקטנה שבאה וספרה אך השתיקו אותה ולא טיפלו בה , האשימו אותה והביטו בה במבט רע....לא האמינו לה...שכחו אותה ואני שכחתי את עצמי..... ואת אמא לעולם אני לא אשכח לך שהרסת את חיי ופגעת בי כ"כ.....אין לך מושג כמה כאב השארת בליבי ובנשמתי , אין לך אפילו מושג כמה הרסת אותי ואת נשמתי.... הכל היה יכול להיות אחרת אם רק היית שם....אם רק היית מחבקת אותי ומאמינה לי.... אך גם היום אחרי 17 שנה אינך מסוגלת להאמין לי ולכאוב יחד איתי , ואתה אבא גם ידעת והעדפתם לשתוק , לשתוק מתוך אטימות , לשתוק מחוסר אמונה לילדה בת 7.5 שפגעו בה....גם היום אחרי 17 שנה אינכם כואבים איתי את הפגיעה , משתדלים לא להכנס לתוך זה , אוטמים את אוזניכם כאילו הייתי מצורעת , כאילו הייתי פגומה..... למראית עין את משדרת לסביבה שאת האמא הכי טובה בעולם , עטופה ביופי וחן שמבלבל את הסביבה , אף אחד לא מכיר אותך באמת אבל אני מכירה אותך טוב מאוד הכאבת לי אמא , ואת עדיין מכאיבה לי מבלי לשים לב , החוסר רגישות שלך למה שעברתי , אינך כואבת שפגעו בילדתך הקטנה , עדיין מעדיפה לשתוק ומתביישת בילדתך הקטנה.....לא השתנית אמא....לא השתנית בכלל וזה כ"כ כואב לי...... את חושבת שאני חולה , את חושבת שאני ממציאה ואת יודעת מה? הלוואי שזה היה כך אבל לצערי זה לא כך....אני זוכרת הכל כאילו זה קרה אתמול.... אני זוכרת את היום שבאתי באומץ וגבורה ושתפתי אותך שפגעו בי ואני זוכרת את תגובתך......הקור הזה....איכס! והיום , היום אני נמצאת במקום אחר , במקום של הכרה על מה שקרה לי , מקום של הזדהות עם עצמי....אני כואבת אמא , כ"כ כואבת ואת עדיין לא שם לצידי , אני לבד. את השנה הזאת אני לעולם לא אשכח את מה שעשו לי אני לעולם לא אשכח ואת מה שאת עשית לי לעולם לא אשכח. זאת אני אמא , הילדה הקטנה שלך שפגעו בה , הילדה הקטנה שהשתקת , אבל את יודעת משהו? אני יותר לא שותקת , לא רוצה לשתוק.......אם אני אשתוק זה כאילו שנצחת..... הטעות שלי היא שאני עדיין מחכה ליום שאת תזדהי איתי ותכאבי איתי וכל פעם שאני מתחילה לדבר על הנושא את מאכזבת אותי מחדש....לא רוצה להתאכזב עוד...... אני שלא שוכחת

18/12/2006 | 09:34 | מאת: ליז

18/12/2006 | 09:51 | מאת: ליז

מרגישה שצריכה להגיד יותר והכאב לא מאפשר למחשבות שלי להמציא משהו. רק יכולה להגיד מנסיון של שתיקה בת 30 שנה שמבינה אותך כל כך רק שאצלי כל כך רחוק שאפילו לא בטוחה שסיפרתי ואכן בחרו להתעלם למרות שבלב ברור לי שזה מה שקרה...... אז שוב אשלח לב אוהב וחיבוק והלוואי שהיתי יכולה להיות עכשיו לידך לחבק ולחזק ממש ((((((((((((((((((((((((((♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥ ♥)))))))))))))))))))))))))))))) למדתי את זה אתמול בדיוק בזמן לשלוח לך משהו קצת יותר ממשי☺.ליז.

18/12/2006 | 09:41 | מאת: בובה על במה

בדיוק לפני שנה, שכבר לא יכולת יותר לסחוב את הסבל איתך. בדיוק לפני שנה, החלטת ללכת עד הסוף -והגעת לטיפול. עברה עלייך בהחלט שנה לא קלה, כאב הלב יקרה. שנה קשה מאוווווווווווווווווווווווווווווווווד ,הייתי אומרת. ואמא- אמא שלא איתך. שלא מקשיבה כשכואב, שלא איתך כשאת בוכה. ואין מי שיחבק, ויגן. עצוב- כאב הלב. אבל לצערי= הדברים קרו לך ילדה, דברים שכרגע אין אפשרות לשנותם אלא לטפל בעצמך, ולחיות אם הכל . . . בלי הרבה כאב כמו עכשיו. והשנה הזו, למדת כל כך הרבה דברים. השתנית, גדלת.. ואת עוד תמשיכי להשתנות ולגדול, ועוד יקרו לך הרבה דברים טובים. כי כמו שיש הבדל בין "כאב הלב" של לפני שנה- תמיד תרגישי הבדלים בין "כאב הלב" שגודלת ולומדת עוד קצת...במשך כל השנים שעוד יבואו עלייך לטובה. תאמיני לי, הדברים לא נשארים אותם דברים. ואת חזקה ניצחת כל כך הרבה דברים בשנים ההם, ובשנה הזו. שולחת לך כוחות ואנרגיות להמשיך הלאה... קדימה.. שלך, בובה

18/12/2006 | 10:42 | מאת: כאב הלב

תודה שאת פה ותודה על המילים המנחמות תמיד את יודעת להגיד את הדברים הנכונים. רוצה לשנות את שמי ולא מצליחה....זה יבוא ( מקווה )..... מה שלומך? אני

18/12/2006 | 10:39 | מאת: .חתולה

כאב מקסימה שלי מזדהה עם כל מילה שלך כאלו אני עצמי כתבתי את כל השורות הארוכות האלה מכאבי הפרטי , מבינה אותך מעבר לכל המילים שיכולתי להגיד לך ,זכרי דבר אחד חשוב מתוקה , את יודעת שאין סיכוי שהיא תשתנה , תדאגי לשנות רק את המציאות שלך , איפה היית לפני שנה ? איפה את כיום ? זה מה שכן יכול להשתנות אמא לא השתנתה מעולם וגם לא תשתנה זו היא , ככה היא יכולה היא לא מסוגלת מעבר לזה , אל תכאיבי לעצמך עם האשליה שיכול להיות אחרת , תשלימי עם מה שיש ולא חשוב כמה זה כואב, כאן אין מנצחים או מפסידים ,הכל נתון רק בידיך יקירתי , חשבי רק על עצמך ועל טובתך האישית בלבד מחבקת אותך המון ברכות אין סופית חתולה

18/12/2006 | 10:47 | מאת: כאב הלב

את כ"כ צודקת ואני יודעת שאת מבינה אותי מאוד. אני יודעת שהמציאות היום אחרת , אני מביטה אחורה ואיזה דרך ארוכה עברתי! לפני שנה בזמן הזה כ"כ חששתי ופחדתי לא הבנתי מה קורה לי!!!!!!! שנאה אפפה אותי והיום השנאה הפכה לכאב....כאב גדול מנשוא. ואת צודקת כ"כ הכל בידי ואני צריכה לשנות את המציאות.... מחבקת אותך בחזרה יפתי. אוהבת מאוד

18/12/2006 | 22:19 | מאת: שדה ניר

בדיוק לפני שנה הכרתי אותך: לב טהור וכביר אמיתי ואותנטי!!!!!!!! ומני אז חוייתי חלק מן התהליכים הגועשים המתרחשים אצלך בתהליך הגילוי המבלבל ובמהלך הטיפול! והנני מצהירה נאמנה כי השתנת לללא הכר לטובה- מבחינת הפרספקטיבה!!!!! את הרבה יותר מודעת לעצמך ולסובב אותך, עומדת על שלך, עצמאית, דעתנית ולא בובת המריונטה שהיית בעל כורחך!!!! את הרבה פחות מפוחדת וחוששת ורווית שנאה עיוורת טעונה ומרעילה... ואת כואבת נשמה שלי כאב עצום ורם כי זה חלק מתהליך ההפנמה וההשלמה עם המצב!!! אל תשגי באשליות שווא שאמך תשתנה עבורך!!!!תשתני את בעצמך, תשני את מציאות חייך ותיצרי לך מציאות אחרת, מוארת יותר מקבלת ואמפטית יותר וכך תוכלי להסתכל על אמך ממבט סלחני יותר.....או לפחות ממבט של השלמה חרף החסך הנורא באהבת אם: בדמות אמהית רחימאית תומכת ומסוככת ..... ותבני לך רשת ביטחון- אפקט חממה אלטרנטיבי משלך!!!!! את חלקת האלוהים הפרטית שלך!!!!שיצרת בדי עמל במו ידיך!!!!עם מלא חדוות היצירה:הסיפוק, האתגר והנבירה!!! מאחלת לך חג אורים שמח אוהבת ביתר שאת. שדה ניר

20/12/2006 | 05:54 | מאת:

באומץ רב... לקחת סיכון... להכנס לתוך מקומות קשים ואפלים... מקומות כואבים... החלטת לטפל.... לצעוד בשבילים.... לנקות ולחבוש את הפצעים הפתוחים... הדרך ארוכה.... אך לך היכולת הכוח.. האומץ לנצח גם אם קשה אך אין ספק שתגיעי רחוק... מאמינה בך... בהצלחה אידה