פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8543 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
20/11/2006 | 11:41 | מאת: ליאור

הרבה בריאות, אושר אהבה ונחת.... כל שתבקשי, לו יהי..... אוהבת ומתגעגעת... ליאור שולחת לך מכאן, עוגה טעימה לכבוד יום הולדתך. http://home-and-garden.webshots.com/photo/2314867360014386786huwYjo

20/11/2006 | 11:53 | מאת: ליז

מצטרפת לברכות ליז

20/11/2006 | 11:56 | מאת: ליז

מה שלומך, שבוע קשה ועדיין חושבת על אחרים, איך לשמח אותם... כל הכבוד. מחבקת - ליז

20/11/2006 | 18:09 | מאת: ליאור

כן ליז ימים מאד קשים. מחר אלך לבית העלמין בלי נדר. לבדי, אפרד ממנה....כל כך רציתי להיות בלוויה שלה, אך אין לי ברירה, ואני חייבת להגן על עצמי. יודעת בוודאות שהיו מנצלים את הרגעים הקשים לנסות לפייס בנינו, ואני ממש לא רוצה... אז זה הפתרון הכי טוב מבחינתי. העניין הוא שמדובר בבית עלמין מבודד, שהגישה אליו היא רק ברכב, אבל זו לא בעייה. אפשר לקחת מונית. ואני בטוחה שאת שואלת את עצמך, אם אני לא פוחדת? אז האנשים החיים מפחידים הרבה יותר....

20/11/2006 | 13:24 | מאת: כאב הלב

לא ידעתי שהיום יום ההולדת של אידה... מצטרפת לברכות , המון המון מזל טוב , אושר ועושר שמחה ואהבה.. אני

20/11/2006 | 16:28 | מאת: בובה על במה

בדיוק לפני שנה .... חחחחחחחחח מזל טוב, ליומולדתך...ה- .........(?!) שתהיה לך שנה של בריאות .. וכל שתבקשי- לו יהי.... בדיוק לפני שנה, אה... ?! אךךךךךךך.... איך שהזמן עובר לו............. שתצליחי בהכל, שלך, בובה.

20/11/2006 | 02:13 | מאת: מילי

עוד לילה דפוק

20/11/2006 | 05:56 | מאת:

מילי יקרה.... מה איתך....

20/11/2006 | 13:40 | מאת: אני23

זה לא נשמע טוב מה קורה???????

19/11/2006 | 15:53 | מאת: ליז

מגיע להן שנצדיע ונעקוב... עד שיהיה לנו האומץ להצטרף. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3329816,00.html ובנתיים לא לזלזל באומץ של כל אחת , במקום שלה, היכן שהיא היום, המקום שדורש הכי הרבה אומץ ..... הצעד הבא!!!!!!!! חיזקו ואימצו יקרות ואמיצות של הפורום ליז

19/11/2006 | 16:52 | מאת: כאב הלב

לא הצלחתי לפתוח את הלינק , אך אני איתך! אני כ"כ גאה בהן , הן כ"כ אמיצות........ ותודה לך שאת מיידעת אותנו!

19/11/2006 | 17:34 | מאת: שדה ניר

חרף העובדה שהחורף כבר עט עלי כמוצא שלל רב ואני מקוררת ומשופעת בחולאין ושאר מרעין בישין....הייתי שמחה מאד להצטרף למאבקן הצודק לזעקתן ומחאתן ולהגברת המודעות בעניין ולהיות לפחות בנקודת הציון הסופית של הצעדה האמיצה שלהן שתתקיים בתל-אביב!!!! מה דעתכן ליז ושאר חברות פורום יקרות ואמיצות להצטרף אלי? ליז נשמה יש לך מושג מתי הן יסיימו לצעוד על פי התוכניות?

19/11/2006 | 19:00 | מאת: ליז

במוצ"ש 25.11.06 יצטרפו לצעדה לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים המצעד יוצא מכיכר רבין בשעה 18:30 לכיוון קולנוע מקסים ( דיזנגוף סנטר) שם תתקיים העצרת המרכזית בואו לצעוד איתנו יחד להשתתפות שלך יש כוח לשנות יחד נפר את השתיקה. מתוך הפרסום של מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בתל אביב. אני די רחוקה מהמרכז וזה מוצ"ש כך שלא יודעת אם יסתדר לי להגיע בהצלחה למי שיכולה ורוצה. ליז

20/11/2006 | 05:59 | מאת:

תמיד אפשר למצוא את הדרך להיות איתן... מכתב מכל אחת אחד משותף לכל הנשים האמיצות.... מצדיעה לכן אידה

19/11/2006 | 03:55 | מאת: מילי

אתמול ניסיתי להתאבד והינה נשארתי בחים לצערי הרב ואני מרגישה זועה מכל הבחינות כל הימים האחרונים אני רק מקיאה עד שבסוף אני יקיא את עצמי מרוב גועל שונאת את עצמי שונאת הלואי שאני ימות כל מה שאני עושה ואני נשארת בחים הדפוקים האלה הכל שקט עצוב מגעיל חשוך ומפחיד

19/11/2006 | 10:01 | מאת: אני23

מילי מה זאת אומרת ניסית להת..אאאבד?! אני מבינה את המצוקה שלך ואת הרצון למות ולא לחיות ולא להרגיש ולא להיות גם אני עברתי את התקופה המכוערת הזאת אבל אנא ממך לכי לבקש עזרה אני מת...חחחחחנננתתת!!! את לא אוהבת הרי לסבול אז בבקשה תצלצלי לער"ן תבקשי הכוונה תמיכה לכי תטפלי בעצמך לא שווה למות כשרק סבלת בחיים את צריכה גם להנות בחיים הלא קלים האלה הרצון שלך למות אני משערת שהוא בא מפחד להתמודד עם החיים עצמם אני הלכתי לטיפול וזה עזר לי להגיע לתובנות מסויימות שעזרו לי לצאת ועוד משהו אני עושה צעד צעד בדרך לגבור על הפחד מעשיית שינויים בחיים אני נמצאת בתהליך זה כרגע עם עצמי ורוצה להעביר את זה אלייך מעומק ליבי ולהראות לך שזה באמת אפשרי ואלה לא סתם מילים מאחלת לך שתיהי חזקה ושתצאי מהמרה השחורה הזאת שאת נמצאת בה המון אהבה ....... תחזירי לי תשובה אשמח להקשיב לך....אני.....

19/11/2006 | 12:10 | מאת: ליז

נותן המון כח לקרא אותך, ואת משדרת אמינות רבה שאכן הדברים פועלים בשבילך, ושאכן כדאי ואפשרי לקחת את עצמך בידיים - זה לא מובן מאיליו מחזקת ומחבקת - ושואבת ממך כח (רק קצת שלא יאזל) , ליז

20/11/2006 | 06:04 | מאת:

מה שלומך ? אני רואה שעברת דברים קשים ואת חזקה מאוד... הרבה כוח...ואומץ.... מבינה גם שההודעה קשה לך(ברור לכולן)...אבל.... נראה לי שזה נגע בך מאוד... מאוד קשה מוזמנת לשתף אנחנו כאן אידה

20/11/2006 | 06:04 | מאת:

מה שלומך ? אני רואה שעברת דברים קשים ואת חזקה מאוד... הרבה כוח...ואומץ.... מבינה גם שההודעה קשה לך(ברור לכולן)...אבל.... נראה לי שזה נגע בך מאוד... מאוד קשה מוזמנת לשתף אנחנו כאן אידה

19/11/2006 | 12:05 | מאת: ליז

מילי, מעתיקה את מה שכתבתי לך בהודעה קודמת כי אין לי משהו יותר חכם להגיד... כואב לקרא אותך, מאוד הייתי רוצה שיהיה לך כבר טוב, מה קורה עם המטפלת - זוכרת שחשבת להחליף , אולי את עייפה מדי כדי לעשות את הצעד הזה לעצמך ??? תדעי שיש שם מטפלות נהדרות ושינוי כזה יכול להביא לך רק טוב, כי נראה לי כרגע - שהדברים תקועים וחייבת שינוי. ולעשות שינוי צריך כוח ,אבל אין לך כוח אז.................... את מבינה, זה מין מעגל כזה שאת חייבת לשבור , לצאת ממנו , לעשות את הצעד הראשון . בשבילך, כי מגיע לך, כי את יציר כפיו והוא תכנן לך דברים גדולים בחיים האלו . את לא אשמה. חייבת - בצעדים קטנים להתחיל להעניק אהבה לילדה שבתוכך ,לילדה שאביך בגסות - מעך, רמס, ופגע . אבל זה הוא הרשע, זה הוא שצריך להגעיל את עצמו, להתבייש....... אז מה את אומרת יקרה? מקווה שהשבוע יעבור לך בשקט מחבקת (חיבוק וירטואלי... רק וירטואלי - יקרה) ליז

19/11/2006 | 12:51 | מאת: בובה על במה

דרבלק אם את לוקחת...!!!!!! אני מבינה כמה קשה.... כמה אין אוויר... וקשה לנשום! אבל זה לא פתרון... סתם תיהיי זרוקה באשפוז, וזה לא המקום שלך........... המקום שלך, זה כאן איתנו, להלחם עם כל הכוח......... ויש כוח!! לכתוב לנו, להתקשר אליי אם צריך! והעיקר לא להיות לבד.......................... בוקר אור ושבוע טוב, בובה.

19/11/2006 | 17:36 | מאת: שדה ניר

מה שלומך עתה מילי יקרה?

20/11/2006 | 05:55 | מאת:

מצטערת לשמוע שכך בחרת להתמודד אני מבינה שקשה...אך זו לא הדרך... את פוגעת בעצמך... ולא מגיע לך... נסי למצוא דרכים טובות שיכולות באמת לעזור לך... שתפי את המטפלת שלך ועדכני אותנו אך את מרגישה... איתך אידה

20/11/2006 | 05:55 | מאת:

מצטערת לשמוע שכך בחרת להתמודד אני מבינה שקשה...אך זו לא הדרך... את פוגעת בעצמך... ולא מגיע לך... נסי למצוא דרכים טובות שיכולות באמת לעזור לך... שתפי את המטפלת שלך ועדכני אותנו אך את מרגישה... איתך אידה

18/11/2006 | 22:54 | מאת: דמעה

מקוה שהלילה יביא איתו רק חלומות טובים.... לילה טוב...ליל מנוחה.... http://s78.photobucket.com/albums/j105/grannysarey/Sarahs%20live%20bears%20and%20teddy%20and%20taddy%20bears/th_13zxqopgoodnightbearinpinkMary.jpg דמעה

19/11/2006 | 00:04 | מאת: שדה ניר

ליל מנוחה גם לך....ושבוע טוב ומבורך....... שבוע של חיבוקים ופרחים פורחים באוויר:-). שדה ניר

19/11/2006 | 02:15 | מאת: בובה על במה

ליל מנוחה יקרה מאחלת לך, מכל הלב... שיעבור עלייך שבוע טוב ... נטול מכאובים... ונטול בעיות .......... מחבקת או כמו שאסתר אומרת "מחזבקת". בובה.

20/11/2006 | 05:52 | מאת:

מקווה שלכולן עבר לילה טוב... מקווה מילי שהצלחת להרדם... והבוקר יהיה בוקר טוב טוב במיוחד.... יום נפלא הרבה דברים טובים תקווה חברות אהבה איתכן אידה

17/11/2006 | 15:39 | מאת: חדשה

בזמן האחרון החלטתי שאני כבר לא יכולה לשתוק יותר! אני חמש וחצי שנים אחרי, סטודנטית להנדסה, יש לי חבר מקסים ואוהב ואני לא מסוגלת לשתוק. אני שוקלת להגיש תלונה אבל אני מאוד מפחדת, בעיקר שזה יהרוס לי את החיים. יש לי המון התלבטויות כי מצד אחד החיים שלי טובים היום והלימודים חשובים לי אבל מצד שני קשה לי לשתוק. אולי משהי שעברה את זה יכולה לתאר מה קורה בתהליך ועד כמה זה ידרוש ממני ואם זה בכלל שווה את זה? אני אשמח לקבל כל תגובה

17/11/2006 | 16:36 | מאת: אני23

שווה ביותררר..... את חייבת לסגור מעגל אמנם זה קשה לעבור את כל תהליך התלונה במשטרה במקרה שלי יחסית היה לי קל כי ישר האמינו לי לא חשדו לרגע שאני לא דוברת אמת הייתי אז בת 15 שזה קשה פי 10 ...בכל מקרה מציעה לך להתלונן לפני שיהיה מאוחר מדי וחוק ההתיישנות (או איך שקוראים לזה) ייכנס לתוקף...אבל אם החלטת להגיש תלונה תתייעצי עם מכרייך ותבקשי את עזרתם אני לא מציעה לך לעשות את זה לבד מאחלת לך בהצלחה המון אהבה כוח ואומץ לעשות צעד זה אם תחפצי בו באהבה רבה ב..ה..צ..ל..ח..ה!!!

17/11/2006 | 20:18 | מאת: שחף

הנה קישור שאידה צירפה לנו לפני כמה ימים: http://www.asimon.co.il/ArticlePage.aspx?AID=3255&AcatID=81 שם תמצאי את המידע על מה שקורה בתהליך........ בהצלחה שחף

18/11/2006 | 11:02 | מאת: כאב הלב

קודם כל ברוכה הבאה, כל הכבוד שאת לא מוכנה לשתוק , אני אישית לא מסוגלת להגיש תלונה , מה שאני כן מציעה לך לפני הכל , זה לגשת לטיפול , זה יעשה לך טוב , תוציאי הכל , תשתחררי מכל הרע שקרה . מצטערת שאיני יכולה לענות לשאלתך. כל טוב , כאב הלב

18/11/2006 | 17:30 | מאת:

חדשה יקרה ברוכה הבאה לפורום שלנו... מוזמנת להיות איתנו ויחד לפרוץ את השתיקה... אין תשובה חד משמעית לשאלתך...מאוד תלוי אך שאת מרגישה... יש מי שתיהיה מוכנה להגיש תלונה וזה הדבר הכי חשוב עבורה, ויש מי שלא.. ושנהם בסדר.... התהליך הוא כל כך קשה ודורש המון..לא כל אחת רוצה ומסוגלת לכך.... העצה הטובה ביותר שאני יכולה להמליץ עליה, היא לפנות ליעוץ במרכז סיוע לקבל פרטים ובמקביל להכנס לטיפול ויחד להתגבש ולקבל החלטה. מאוד חשוב הטיפול והתמיכה בתקופה זו. בהצלחה ומקווים לראותך כאן איתנו אידה

מוזר, חשבתי שלדעת מה יקרה בתהליך רק יגרום לי לוותר על זה אבל קראתי את הכתבה וזה רק מחזק את הרצון שלי להגיש תלונה. כי המנייאק היה חכם הוא נתן לי תחושה שזה בכלל היה מרצון ולא היה שום דבר לא בסדר ורק אחרי שנה התחלתי להבין שזה לא ממש היה בסדר. וכן הייתי רוצה לראות אותו ולהגיד לו שלמרות שהוא ניסה הוא לא הרס לי את החיים! ושאני בסדר. והייתי רוצה להגיד לו שהוא מנוול - שהולך על ילדות קטנות ותמימות שהוא מפחד להתמודד עם החיים והוא שפל כ"כ שפל! הדבר היחיד שעוצר אותי זה שבאמת חבל לי להפסיד את הלימודים כי אני כבר ניצחתי ואני במקום טוב, האם יהיה שווה להרוס את זה רק בשביל להרוס גם אותו???

19/11/2006 | 00:20 | מאת: שדה ניר

אני אישית שוחרת צדק ואמת ועל כן הגשת תלונה היה אקט מתגבש אך מתבקש!!! אני הגשתי תלונה לאחר 11 יום מקרות האירוע- ביצוע האונס האחרון והמזעזע שחוויתי! ביצעתי זאת מיוזמתי הפרטית! ללא יעוץ תחילה ומתוך נחישות ואמונה פנימית טהורה! המעמד כשלעצמו היה קשה מנשוא אך בד בבד משחרר ומטהר ומהווה תחילה של סגירת מעגל, הפנמה, הגשמה והשלמה! בהמשך ההליך נעזרתי במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שמאד חיזק אותי..ובכלל תומך ומסייע למותקפות לגבש עמדה, להחליט, להכריע ולכל סיוע שנדרש! בקיצור חשוב לבדוק כל מקרה לגופו!אני באיבו של ההליך הפלילי לאחר הגשת כתב אישום ואני חשה שניצחתי בחלק הארי והמכריע של המאבק נגד האנס הברנש וזאת עשיתי למעני וכשליחה למען אחרות ולמען החברה כולה!!! בהצלחה רבה לך ואני ממליצה לך בחום לפנות למרכז הסיוע באזור עיר מגוריך....... מחבקת ומחזקת, שדה ניר

17/11/2006 | 10:09 | מאת: ליאור

כבר כמה ימים שהרופאים אומרים שאלו הרגעים האחרונים שלה..... אני מרגישה צורך גדול להיפרד ממנה, אבל לא רוצה לראות אף אחד. כל אחד גם מהמשפחה המורחבת איכשהו מזכיר לי את המפלצת. ולא בא לי שיעשו לי מניפולציות רגשיות של להשלים איתה, דווקא ברגעים הקשים האלה.... פוחדת להיכנע, למרות הנחישות... רוצה להפרד ממנה, למרות שהיא מחוסרת הכרה ומונשמת. למרות שלא תכיר אותי, אני יודעת שביקשה לראות אותי לפני שחלתה. בשיחות שהיו לי איתה בעבר, הסכימה איתי שאמא שלי משוגעת.ועשתה הרבה טעויות בחיים.... תחזיקי מעמד סבתא, אבוא להפרד ממך כמו גנב בלילה.... אני רק אברר מתי היא לא נמצאת לידך בוודאות. אני מבואסת ועצובה..... מרגישה שאת מחזיקה בכל הכח שאין לך עד שאגיע, אני אגיע... מקווה שלא יהיה מאוחר מידי, ואז ארגיש רע מאד עם עצמי. אוף, אוף, אוף. עצוב לי.

17/11/2006 | 10:17 | מאת: דמעה

אין לי מילים אבל רוצה שתדעי שאני כאן...שולחת חיבוק דמעה

17/11/2006 | 11:52 | מאת: כאב הלב

ליאורי כמה עצוב לי לשמוע, אני כ"כ מבינה אותך , שולחת לך חיבוק מנחם ומחזקת אותך ברגע כואב כמו זה , אם יעשה לך טוב ללכת אליה , תלכי יקרה , גם אם זה להתגנב , העיקר שתרגישי טוב. מחזקת אותך יקרה.....

17/11/2006 | 12:38 | מאת: בובה על במה

מצטערת לשמוע ליאורי יקרה. מבינה את הכאב העצום בדבר.... את הקושי, הצער.... תיהיי חזקה, בשבילך.. ובמיוחד בשביל הילדודס שלך. ואת לא חייבת לראות את ההיא, אם את לא רוצה. תעשי מה שטוב לך, ומה שמתאים ל-ךךךך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מחבקת אותך חזק... ומשתתפת בצערך... ((((((((((((((((((((ליאור))))))))))))))))))))))))

17/11/2006 | 13:11 | מאת: .חתולה

ליאורייש יקרה שלי כמה כואב להפרד מאנשים שגוססים ולא חשוב גילם , הכי חשוב שהיא סבתא שלך נשמה , ושאת רוצה להפרד ממנה כי כך את מרגישה צורך , אני יודעת שאם לא תלכי תרגישי הרבה יותר רע ממבואסת כי היא כן הסכימה איתך לגבי הטעויות של אימך , וכן מגיע לך להפרד ממנה גם אם כן יהיו שם אנשים שאת לא רוצה לראות , אל תאפשרי לאף אחד לעשות לך מניפולציות , את חזקה מספק לעמוד בזה ,את לא צריכה להתגנב לשום מקום , אין לך במה להבייש ,מי שלא נוח לו שילך משם , מחבקת אותך מכל הלב נשמה חתולה

17/11/2006 | 16:43 | מאת: ליאור

הלכתי אליה,,,, המוניטור היה בקו ישר.... לא יודעת אם זה נקרא פרידה.... נישקתי אותה, אמרתי לה הנה סבתא באתי לראות אותך... והיא לבנה כמו שלג... וסיפרו לי שכל התקופה היא ביקשה לראות אותי.... ואני הסתגרתי בבועת הכאב שלי.... ברוגז עיוור עם כל העולם. ועכשיו המצפון שלי מייסר אותי. אוי אין לי כוחות, ולא מילים..... כל הילדים שלה על ידה, חוץ מהמשוגעת. ודיברתי איתם בקושי, כולם בהלם, וגם אני.... עצוב לי נורא עכשיו. תודה על התגובות בנות.

17/11/2006 | 18:04 | מאת: כנפיים...

אני מאוד מצטערת לשמוע... יודעת כמה זה קשה ועצוב... לפי מה שאני מאמינה, אני בטוחה שהיא יודעת שהיית אצלה ועוד תבוא אליך בחלומות בצורה זו או אחרת... מקווה שייסורי מצפון יחלפו במהרה.... עשית מה שהיית מסוגלת.... שולחת לך חיבוק ענק! איתך......

17/11/2006 | 19:41 | מאת: שחף

יודעת כמה עצוב וכואב :( סבא וסבתא שלי נפתרו בחול, כך שאפילו לא יכולתי לבוא ולהיפרד מהם אני חושבת שהעיקר שכן הצלחת לבוא בסוף ואני חושבת שזה כן נקרא להיפרד אולי היא לא נפרה ממך אבל את כן נפרדת ממנה כי היית שם את אומרת שבכל מקרה היא הייתה בלי הכרה בתקופה האחרונה אז גם אם היית באה יום לפני..... היא לא הייתה יודעת שבאת.... אני איתך תחזיקי מעמד שחף

18/11/2006 | 02:36 | מאת: גל שבוררררררררררררררררר

18/11/2006 | 11:04 | מאת: כאב הלב

משתתפת בצערך , יקרה , אין לי כ"כ מה להגיד.... שולחת לך חיבוק גדול.. הלוואי שתראי ימים טובים יותר כאב הלב

18/11/2006 | 17:22 | מאת:

אויי ליואר היקרה כל כך מצטערת.... משתתפת איתך... למרות הכל היית שם.... וגם היא... בטוחה שהיא יודעת וראתה אותך... בטוחה שהיא מבינה ויודעת.... את עכשיו אבלה.....בכאב ועצב גדול... אל תייסרי את עצמך...לא יכולת אחרת.....עשית רק מה שיכולת... הוטירי את רגשות האשם בצד... זה הזמן להפרד.... תעשי רק מה שאת יכולה.... דברי ושתפי... כתבי לה מכתב... איתך יקירה אידה

18/11/2006 | 18:38 | מאת: ליז

מחבקת אותך יקרה ואל תעשי את זה לעצמך... לפי מה שאני מבינה , מהקשר שכן היה לכן, היא יודעת יותר מכלם כמה קשה היה לך בכלל להגיע ובוודאי גם קיבלה את זה כמו שקיבלה אותך תמיד בהבנה והמון אהבה.... אל תייסרי את עצמך אישה אהובה - את שלך, את מה שיכלת, את מה שהיה נכון לרגע - עשית. מחבקת ,ליז

19/11/2006 | 02:21 | מאת: בובה על במה

עצוב... "ברוך דיין האמת". אני יודעת כמה כואב וקשה זה... אל תאשימי את עצמך, את הייתי במצב גרוע.... אני מאמינה שאם הייתי במצב טוב, לא היית מהססת ולא חושבת פעמיים.. והיית הולכת לבקר אותה. אבל, הנה .. הלכת להפרד ממנה, וטוב שהספקת. מחבקת חזק, ומשתתפת בצערך ((((((((((((((((((((ליאור)))))))))))))))))))))) איתך, בובה.

19/11/2006 | 22:23 | מאת: .חתולה

היי ליאורישש כן , עצוב נורא הפטירה של סבתך , כואב נורא שחא הצלחת לדבר איתה ושהיא גם תראה אותך , אבל חשבי על זה שבכל מקרה היא כבר היתה ללא הכרה במשך כמה ימים , מי יודע אם בכלל היתה מזהה אותך גם אם היית מגיעה לפני כן ? מה שאני כן בטוחה , שהיא אהבה אותה מאוד ולכן לא הפסיקה לקרא בשמך , היית מאוד חשובה לה , היא ידעה כמה סבלת ,ואני לא חושבת שאת צריכה לשפוט את עצמך בחומרה כזו רבה בגלל " שהסתגרת בתוך הבועה שלך " זו לא בועה !!!! אלה הם קשיי החיים שלך !!!! אני בטוחה שהיא לא כעסה עליך שלא הגעת אליה כשקראה לך , אל תתיסרי בבקשה ממך , כל דבר שקורה כך הוא נגזר לקרות ואין מה לעשות , מה שכן , תני לעצמך את הזמן לבכות אותה ועליה , להיות עצובה כמה שאת מרגישה צורך , ותתאבלי עליה כמה שאת יכולה , כך תעשי את הפרידה ממנה בדרך שלך , לפי מה שמתאים לך ,ותנצרי את זכרה כמו שרק יכולה ומסוגלת , ומחר יש לך יום טיפול אז זה בהחלט זמן טוב לדבר עם המטפלת שלך עם הייסורים שלך או על כל מה שאת מרגישה, ואני מכאן שולחת לך חיבוק גדול ועוטף חתולה

17/11/2006 | 06:54 | מאת: דמעה

חלמתי על אור מלטף את פניי אור חם ועוטף דמעות בעיניי חלמתי על אור מחבק מנחם אור רך ונעים עלי הוא מגן התעוררתי לאור קודר מנוכר אור נוטש של חורף דמעות על הכר. לא טוב דמעה

17/11/2006 | 08:30 | מאת: דמעה

לא רוצה לעשות כלום...לא רוצה לנקות את הבית...לא רוצה לקנות אוכל בסופר...לא רוצה לקחת תרופות..לא רוצה לאכול...לא רוצה לחשוב...לא רוצה להרגיש...לא רוצה לנשום...לא רוצה כלום...משותקת נפשית... דמעה

17/11/2006 | 12:02 | מאת: שדה ניר

אני כאן עמך....מושיטה יד לעברך....מחזקת ומחבקת..... אתך עד שהתחושה הקשה תעבור לך..... שדה ניר

17/11/2006 | 12:32 | מאת: .חתולה

דמעה יקרה רוצה לשאול אותך שאלה קטנה , אם תרצי לענות מה טוב ואם לא גם טוב , עשי מה שטוב בעינייך , אני לא יודעת איזה סוג של תרופות את לוקחת , אבל חשבתי שאולי אם את מקבלת כדורים נוגדי דכאון כמו רובנו כאן , אולי הכדורים שאת מקבלת לא עושים לך מספיק טוב ? אולי הגוף כבר התרגל וצריך להגדיל מינון או בכלל להחליף אותם לגמרי ? באמת סליחה , השאלה שלי לא נועדה כדי לפגוע רק אולי כדי לבדוק את עצמך , כי יש לי חברות שכן לוקחות נוגדי דכאון והגיבו ממש בפגיעה עצמית ואחת מהן הפסיקה את הכדורים האלה בגלל זה , ולאחרת פשוט הגדילו את המינון ,לא מנסה להתערב לך בענינים שלך , אולי חומר למחשבה ? ואולי הכלל את לא מקבלת נוגדי דכאון אז השאלה שלי בכלל מיותרת ,תיגידי , יש מצב שאת יכולה באמת לתת לעצמך את המקום שלא תעשי כלום ורק תפנקי את עצמך לשם שינוי ??? הלוואי שכן ,מצבך באמת מאוד כואב , מאחלת לך שתראי ימים יותר קלים מכל זווית חתולה

17/11/2006 | 19:22 | מאת: שחף

עבר כבר הרבה זמן מאז שכתבת איך את עכשיו? מקווה שקצת יותר טוב לאכול ולקחת תרופות זה הכרחי, אין מה לעשות..... וכל השאר אולי אפשר לדחות ליום אחר? כשיהיה קצת יותר כוח? אל תענישי את עצמך על זה שאת לא מרגישה טוב תנסי לעשות משהו נעים ומרגיע אולי אמבטיה חמה? אולי לקרוא ספר טוב? משהו שיגרום לך להרגיש קצת יותר טוב שיהיה לך סוף שבוע נעים ולא כל כך עצוב http://anatweb.com/shemesh.htm שחף

18/11/2006 | 02:44 | מאת: גל שבוררררררררררררררררררררר

http://hydepark.hevre.co.il/upload09/200672_1427453417_חיבוק.gif

אז - שבת שלום ומבורכת, שבת של שקט ושלווה - מגיע לנו , לא!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה על כל התמיכה השבוע , היה , עבר כמעט , ובזכותכן משתפר מרגע לרגע. אז זה הזמן לחיבוק . ורק בריאות - פיזית, נפשית ורוחנית כמובן. ליז

17/11/2006 | 05:02 | מאת:

ושבת שלום לך ליז יקרה ולכל הבנות היקרות מאחלת את הכי טוב שאפשר כוחות נפשיים פיזים.... אנרגיות פנמיות חצוניות... לקבל ולתת ולא להרגיש לבד שבת שלום שבת מחוייכת אידה הכדור ~ מאת: אלה כנען הכדור הוא עגול, אין לו התחלה ואין לו סוף. כל נקודה על פני הכדור מתקשרת לזו שלפניה ולזו שאחריה - ובלעדיהם - אין לה קיום. נקודה אחת שאינה יציבה וכל הכדור רעוע. חור אחד בכדור וכולו מתפוצץ. כך גם אנחנו - האנשים על פני הכדור - מוקפים במעגל של חברים, קשורים זה לזה בקשרי משפחה וידידות. לפעמים מתהדקים, לפעמים מתרחקים, אבל תמיד נשארים מחוברים. להיות על פני הכדור, להיות חלק מהכדור - פרושו של דבר שלעולם אני לא לבד - כי יש לי אותך. תודה שאתה שם! עכשיו הכדור אצלך... העבר אותו על פני הכדור.

17/11/2006 | 18:23 | מאת: כנפיים...

אז עכשיו, רגע לפני פרידה ( זה אמיתי מכבה מיד ומצפה לי יום עמוס) בא לי לשתף בקטנה כמו שאומרים, 5:00 בבוקר מנסה לחזור לישון אחרי שהתעוררתי ב-3:00 , מתהפכת מצד לצד, בן זוגי היקר מתלונן - מה את מטיילת? וחושבת אולי לעבור למיטה אחרת... אבל לא מוותרת על תחושת הנועם והחמימות שקירבתו משרה והאמת , גם הוא מתלונן אבל עם חיוך ומעביר לי מין מסר ... זה בסדר כך אני יודע שאת כאן............... רשומות קטנות של בוקר שעושות לי טוב. אז שיהיה יום נעים לכלכן - וכבר אמרתי... אוהבת ותודה שאתן כאן, מותר להגיד עוד ועוד

17/11/2006 | 12:05 | מאת: שדה ניר

גם לך כל האיחולים בעולם לשבת רגועה, אופטימית ומאירה.... נחנו נוסעים לשבת לשהות בחיק המשפחה המורחבת........ אז עלי להפרד מכן מעתה ועד מוצ"ש. ד"ש לכולכן. שדה ניר

תודה לך מקסימה שבאמת רק תעבור שבת רגועה ושלווה לכולכן חתולה

17/11/2006 | 18:20 | מאת: כנפיים...

וכמובן... שיר מקסים לשבת של לירז צ'רכי מוקדש לכולכן... שחף, ליאור, חתולה, בובה, אידה, ליז, תום, גל, דמעה, אני23, כאב, מותשת וכל מי ששכחתי... מתנצלת מראש... :) עמוק בתוכי אני יודעת שהכל יהיה בסדר בין השורות נשמעת נעימת זריחה וככל שאני יותר נוגעת אני מכירה אותך עמוק בתוכי אני נרגעת כי הכל יהיה בסדר הסערות נראות מבעד חלונות אתמול ואני הולכת אליך לא נרתעת משום מכשול יש משהו בי שמאמין שהכל יהיה בסדר אפילו כשאינך מבחין בגעש רגשותי אני יודעת שיום אחד תבין זה לא חשוב מתי. יהיה בסדר. (יהיה בסדר/ אסתר שמיר) אהה... ושמעתי בחדשות שהולך להיות איזה מטר מטאורים בלילה או משהו כזה... אז צריך להיות מעניין.. מקווה שאני אחזיק מעמד ואצליח לצלם במצלמה החדשה שלי :) סופשבוע רגוע שקט ושטוף שמש...

17/11/2006 | 18:22 | מאת: כנפיים...

שדה ניר!! (זה היה ברור שאני אשכח מישהי.... מרוב שהזכרון שלי כל כך מעולה... ;)

17/11/2006 | 20:12 | מאת: שחף

http://students.edu.haifa.ac.il/~carmit/hsl/~ushahin/mshm3ot.htm http://www.allhlwines.com/cards/card_4.jpg שחף

לא מאמינה באהבה ממבט ראשון...ובחיים לא נענת לחיזורים של גברים שאחרי מכרכרים ומקרקרים:-) שעה קודם לכן הורדתי את החום הגבוה שמאן קודם לכן לרדת....והייתי בטוחה שחטפתי שוב חום כאשר חזיתי בו.....באופיו ההומני, בגישתו וביופיו....... אך הוא כבש אותי בזכות ולא בחסד...הוא התחיל עמי בחן, בעדינות ובקסם אישי מתנגן.....אינסטנקטיבית לקח אותי לבית קפה שאשתה תה עם נענע....על מנת שהשפעת השפעת תפוג....ועשה הכל להנעים את פגישתנו........ודגלתי בעקרון ההדדיות כמובן....כמיים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם! איש פשוט יחסית אלי אך פשוט מקסים בעל חוכמת חיים והקליק שנוצר ביננו היה יוצא מגדר הרגיל-מפעים! נפתחנו בקלות זה לזו והגיעו הדברים לידי כך שכששוחחנו על העבר המכוער ועל חלק ניכר מהרפרטואר הנמהר התפרצתי בבכי משחרר(להזכירכם אדם זר ששעתיים קודם לכן לא הכרתי מעולם) והוא החזיק לי את היד ופשוט דמע עמי והיה שם בשבילי בהקשבה, בכאב, בליטוף ועם המילים החמות והמנחמות המתאימות....... כשנפרדנו הוא אמר מפורשות שרק אם טוב לי עמו ואני בטוחה ורגועה במחיצתו ומצבי לא יתדרדר חלילה בגינו והוא לא מצער אותי בשל תזכורות מהתקיפות המיניות שעברתי שאהיה בקשר עמו!שחס וחלילה לא אנזק חרף העובדה שהוא מאד מעוניין בי ומאושר לצדי ומוקסם מאישיותי, חוכמתי ויופי! זה שהוא העניק לי את זכות הבחירה....את החירות האוטונומית והברירה והעביר את המושכות לידי מעניק לי המון כח ועוצמה מעין חוויה מתקנת לאונס שעברתי לאוזלת היד והפחד המשתק שהאנס גרם לנפשי המעונה ההפך הגמור מחוסר השליטה בה היתי נתונה! דברתי מעל ומעבר....גם בפגישה וגם כאן..ץהגרון הנפוח מאותת שהוא זקוק לנוח:-) תודה לכן על ההקשבה. ולילה טוב יקרות שלי. חלומות נעימים ומתוקים... וזכרו כי יש לכולנו מלאכים מושיעים ומרוממים ממעמקים... אוהבת, שדה ניר

שדה........................................ נשמע מדהים - את בטוחה שזהוא? שזה את? ולא הכדורים..... סתם, מחרבת שמחות שכמותי. תעשי מה שטוב לך, רק באמת תזהרי כי היית במקום של חולשה, נזקקת והוא היה שם והחזיק את ידך וזה נעים ומעודד ומחזק באותו הרגע ,כשאת חלשה וחייבת לפני שממשיכה להתלהב להכיר אותו כשאת עצמך , שדה האמיתית.O.K מקוה שלא כועסת על שאומרת מה שחושבת. מחבקת - ליז

19/11/2006 | 01:21 | מאת: שדה ניר

מודה ומתוודה הייתי מצויה במקום של חולי וחולשה אך עדיין כולנו כיצורי אנוש בעמדת חולשה/תורפה מסוימת בכל זמן נתון ו/או טעון כלפי זולתנו ובד בבד אף בנקודת חוזקה ויתרון כלפיו! כולנו נזקקים ומנגד מחזקים.....נתמכים ומנגד תומכים ומחבקים... והעולם כולו באופן אוניברסאלי ואידיאלי מושתת על יחסי גומלין מתגמלין..... הגדלות שלי בסיטואציה התבטאה בלדעת לקבל(ולא רק להעניק באלטרואיסטיות) בכך שלא דחיתי את הצורך ולא חששתי להיתמך, להישען, לבכות ולהתפרק באותנטיות בחברת זרים ואנשים בכלל!!!אלמנט שמאד מאד לא אופיני לי!!! אך ללא ספק שבאותה מידה אף נרתמתי ותרמתי אף לו! הפגתי את בדידותו, הקרנתי לו חום ואהבה במשוב חוזר והרעפתי עליו מחוכמתי ועצתי והיה לו מאד נעים וחמים לשהות אף במחיצתי והוא התבטא באלו המילים במהלך כל הפגישה בינותנו...כך שקיבלתי הכל ועודני מקבלת בפורפורציות הראויות!!!! גם אם הקשר ביננו יהא לזמן קצוב וארעי... עדיין אני חושבת שהוא נשלח אלי כמלאך מושיע והכל לא היה אקראי .... ואל תחששי להביע את דעתך ועמדתך בפני.. אני חשה כי היא נובעת מדאגה ואכפתיות שלך כלפי ועל כן היא מאד מוערכת על ידי ומשמחת אותי יקירתי. שבוע טוב ומבורך לך נשמה מקסימה שלי. שדה ניר

איזה כיף שיש ימים כאלה , הכי חשוב לא לשכוח אותם ולנסות להאחז בהם, הבחור נשמע ממש מקסים , אולי באמת תשמרי איתו על קשר? לכי תדעי אולי יהיה פה סיפור אהבה? הלוואי! שמחה בשמחתך , תרגישי טוב יקירתי אני

19/11/2006 | 01:23 | מאת: שדה ניר

תודה לך מעומק הלב על הפרגון והדרבון...... וכמובן שימים יגידו...... שבוע טוב ומבורך לך יקירתי. שדה ניר

שתמיד ילוו אותך מלאכים טובים וישמרו עליך מכל החלמה מהירה ושלימה שבת שלום לך יקרה חתולה

19/11/2006 | 01:24 | מאת: שדה ניר

אינשאלה מהפה הטהור שלך להוא שמלמעלה....... מחבקת ואוהבת, שדה ניר

17/11/2006 | 00:25 | מאת: גל שבורררררררררררררררררררררר

תגידי לי את האם בין כל ענני הסתיו אפשר למצוא את מה שכבר אבד תגידי לי את כשעלה נושר, מה הוא אומר ומה העץ מה הוא מרגיש כשהשמש זורחת לאן את בורחת, לאן וכשהחורף מגיע למי הוא מודיע, למי שעוד מעט ירד קצת גשם עוד קצת תגידי לי את איך נראים הדברים מהאופק כשהם לא ממבטי תגידי לי את האם האנשים נראים כמו ילדים פה והימים מה הם אומרים וכשהערב יורד והשמש שוקעת לאן את בורחת, לאן

17/11/2006 | 00:32 | מאת: .חתולה

גלגלוש יקרה איתך , מחבקת ומחזקת אותך יקירתי חתולה

18/11/2006 | 02:47 | מאת: גל שבורררררררררררררר

17/11/2006 | 02:45 | מאת: שדה ניר

"אין דבר יותר שלם מלב שבור". שולחת לך חיבוקים מחזקים.. שדה ניר

18/11/2006 | 02:48 | מאת: גל שבורררררררררררררררררררררר

הלב שבור כבר קודם

17/11/2006 | 03:41 | מאת: ליז

ווואו, שיר ממש יפה ומרגש - אולי אתחיל לשמוע אותו כי משום מה לא סובלת את השירה שלו ואיך ששומעת את קולו מעבירה תחנה.... אז הצלחת להפתיע אותי. מילים נוגעות - תודה עוטפת אותך באהבה שלא תהיה כל-כך עצובה ליז

18/11/2006 | 02:50 | מאת: גל שבוררררררררררררררררררררר

השיר כל כך מקסים אייך ששמעתי אותו פעם ראשונה אהבתי מילים מאוד נוגעות בנימי הנפש שמחה שהצלחתי לרגש ולהפתיע

17/11/2006 | 05:10 | מאת:

גל יקרה שיר יפה עם הרבה שאלות... על העולם... על החיים.... מדוע....ואך ........... וכך.... את מרגישה? איתך אידה

18/11/2006 | 02:52 | מאת: גל שבורררררררררררררררררר

ככה אני מרגישה שאלות תהיות שתיקות מי ומה אנחנו בעולם הזה ואייך מתנהלים בו

17/11/2006 | 19:45 | מאת: שחף

http://anatweb.com/idod3.htm ממני אליך שחף

18/11/2006 | 02:53 | מאת: גל שבורררררררררררררררררררר

מקסים תודה

17/11/2006 | 00:05 | מאת: .חתולה

עד שיעברו הימים הנוראים שלי הכל עובר דנה ברגר מילים: דנה ברגר לחן: דנה ברגר הכל עובר הכל עובר הטוב עובר הרע עובר זה מתחלף כמו העונות הזמן זורם עם הדמעות לכל מעשה נעשה יש השלחה מה שניתן נקבל חזרה אין לאין לברוח את עצמי לשכוח הכל עובר הכל עובר הטוב עובר הרע עובר הזמן זורם כמו הדמעות מבשיל על פני הילדות השקט בא לאט לאט מנציח רגע ומבט אישה אחת הרת גורל והמזל איזה מזל ירח האם אתה רואה אותי? ירח האם אתה שומר עליי? אני מנסה להירגע כוכב מאיר כוכב נופל אסור לנו להתרגל כל מה שבא יכול ללכת שעה של פחד שעה של חסד הכל עובר הכל עובר הטוב עובר הרע עובר זה מתחלף כמו העונות הזמן זורם עם הדמעות ירח האם אתה רואה אותי? ירח האם אתה שומר עליי? אני מנסה להירגע אני מנסה להירגע , מחכה בסבלנות מורטת עצבים לימים של וודאות ופחות לחץ לילה מנוחה לכולכן יקרות חתולה

17/11/2006 | 02:04 | מאת: בובה על במה

חתולה יקרה, מאחלת ומייחלת כבר ליום הזה. כל כך רוצה שכבר יהיה טוב. מחבקת חזק, ומקווה שאת ישנה טוב עכשיו... עוטפת אותך באהבה, ומאחלת לך לילה (בוקר) טוב. מחבקת המונים, בובה..(שכנראה שוב יוצאת לחופשה, אני לא סגורה על עצמי).

17/11/2006 | 02:48 | מאת: שדה ניר

אכן "אין שמחה כהתרת הספקות"..... מייחלת לך שסימן השאלה יהפוך לסימן קריאה!!!!! ורק בריאות ובשורות טובות נשמה! חיבוקים מחזקים, שדה ניר

ימים קשים של מתח...צפיה ודאגה רבה.... אני מבינה כמה קשה... נסי למצוא רגעי שלווה להתרגעות.... עבודה עצמית של נשימות , הרפיה.... לשחרר מהלחץ איתך יקרה והרבה בריאות ובשורות טובות אידה

17/11/2006 | 08:46 | מאת: כאב הלב

יפתי , מייחלת ליום שבו השקט והשלווה יכנסו לחייך ועד אז תנסי להאחז בדברים טובים שכן קורים לך ועוד יקרו לך. אני כ"כ מבינה אותך הלחץ הזה , המועקה , החוסר וודאות , אך עוד קצת יקרה שלי עוד קצת ותדעי מה קורה.. בינתיים אני שולחת לך חיבוק חזק חזק ונשיקה ענקית לאישה המדהימה שאני כ"כ אוהבת!! אין צורך להזכיר לך שאני תמיד פה. אוהבת אותך

17/11/2006 | 18:08 | מאת: שחף

שיעברו כבר הימים האפורים!!!!!! כל כך רוצה שיהיה לך טוב כבר!!!!!!!! דואגת לך מאוד...... מחבקת חיבוק אוהב שחף

16/11/2006 | 22:22 | מאת: כאב הלב

לילה טוב , חלומות מתוקים , חלומות ורודים , שינה ערבה ובכלל שיהיה לכולנו סופ"ש רגוע , סופ"ש של רגיעה והתחדשות , מנוחה לגוף ולנפש שהשמש תחייך אליכן תמיד תמיד. אולי לא יצא לי להגיד זאת אך תודה לכולכן שאתן פה! אוהבת מאוד ומעריכה כל אחת מכן כאב הלב

16/11/2006 | 23:43 | מאת: .חתולה

היי מתוקה לא הבנתי למה לא הצלחתי להרדם עג עכשיו , נכנסתי למיטה די מוקדם הערב \ לא נרדמתי , עודף של דאגות על הראש , אז החלטתי לקום ולהכנס לכאן , ומה אני מוצאת ? שפע של ברכות ללילה טוב , מאחלת לך גם את הברכות האלה לעצמך \ ומוסיפה לך חיבוק גדול יפתי שתערב לך שנתך חתולה

17/11/2006 | 02:50 | מאת: שדה ניר

כל שאחלת לנו מאחלת לך בכפל כפליים! ואני אותך אוהבת שבעתיים! שבת שלום וסוף שבוע נעים וחמים יקרה שלי, שדה ניר

17/11/2006 | 04:02 | מאת: ליז

כאב הלב, הברכות מתאימות לי הבוקר, וגם לך תודה שאת כאן. אז שיהיה סופ"ש נפלא ואומרים שיהיה בהיר, שמש חמימה וכו.... רק לצאת לטייל ולשאוב אוויר נקי של חורף. חושבת שאחרי כל הברכות אנסה שוב להרדם אז האיחולים לחלומות מתוקים עדיין רלוונטיים למרות שעת הבוקר . שבת שלום לך יקרה- ליז

17/11/2006 | 05:15 | מאת:

לב יקרה מי שמסוגל לברך כך.... יש לה הרבה......ומכל הלב... מאחלת לך את כל הברכות ועוד יותר רק טוב אידה

17/11/2006 | 08:48 | מאת: כאב הלב

איזה כיף לקום בבוקר ולקרוא את הודעותכן..... השמש היום החליטה באמת לחייך אלינו אז קדימה , בואו ננצל את היום ונשאב ממנו את המירב... שבת שלום!!!!

17/11/2006 | 18:00 | מאת: שחף

השמש כבר שקעה :( כרגיל...... ישנתי כמעט יממה שלמה בין חמישי לשישי....... אז אקח את הברכות שלך ללילה הבא, כאב הלב יקרה :) שמחה שבזמן האחרון את הרבה יותר כאן מאשר בעבר.... כשאת לא כאן, את חסרה.... שתהיה לך שבת נעימה ושמשית שחף

16/11/2006 | 14:03 | מאת: ליז

מקוה שהצלחתי להעביר את הקישור http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3328624,00.html בנות, מזהירה מראש מהטוקבקים .. אנחנו כבר יודעות שמסתובבים שם הרבה מניאקים אז אל תתייחסנה .

16/11/2006 | 14:33 | מאת: כנפיים...

לא מצליחה לראות את הקישור... מה שלומך ליז?

16/11/2006 | 15:02 | מאת: ליז

הי .. אני הרבה יותר טוב.:-) דוקא אצלי זה עולה . אז תנסי שוב - הכתבה בכל מקרה בYנט "צעדת הנאנסות" משהו כזה . כנסי ותקראי - ליז

כשאני יוצאת לראש הפורום ושוב נכנסת נפתח... מוזר בכל מקרה, המאמץ שעושות אותן נשים אמיצות הוא כעין וכאפס לעומת הקליק או הדבל קליק או כל דרך אחרת להגיע לקרא ולתת כבוד.

16/11/2006 | 19:05 | מאת: שחף

שמחה לשמוע שאת יותר טוב :) תודה על הקישור אצלי הוא נפתח עם דאבל קליק

16/11/2006 | 22:24 | מאת: כאב הלב

חשבתי על זה , כמה אומץ צריך להיות להן , תארי לעצמך שכל הנפגעות במדינה שלנו היו מתאחדות ומתחילות לצעוד עד לכנסת.....וואו.....הלוואי שהייתי מסוגלת. מה שלומך?

16/11/2006 | 23:38 | מאת: .חתולה

נסיתי המון פעמים וגם אצלי לא נפתח אבל מהתגובות כאן , עושה רושם שזב אמור להיות חזק מאוד , צעדת נשים נפגעות ? ימיות המשיח או מה ? באמת נשים אמיצות , האם יש כאן מישהי שהיתה מוכנה להצתרף לצעדה הזו ? אני לא בטוחה שהייתי מעיזה , לא יודעת אם הייתי מחזיקה מעמד חתולה

17/11/2006 | 03:20 | מאת: ליז

נכון שזה היה יכול להיות מחזה מדהים ועוצמתי.... כל הנשים הנפגעות צועדות.... כמה כוח, כמה עוצמה... אבל לדעתי בעיקר - כמה מזעזע , כשיראו בעניים - שזה המצב במדינה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם היינו מעיזות אולי גם הינו מצליחות לזעזע ולשנות כאן משהו... אבל כמו שחתולה אמרה - גם אני לא הייתי מעיזה.... וחושבת, איך אפשר לשנות את התמונה ולהעביר את הבושה לאלו שבאמת אמורים להתבייש, שהם לא יצאו, שם לא יצעדו שוב בשום שביל מבלי להסתכל כל הזמן ימינה ושמאלה בחרדה,, שהם ישתקו לעד.................... עצוב ה........................ אני באופן כללי לשאלתך לב היקרה הרבה יותר טוב תודה :-) וחתולה וגם לב, כח ,תיקווה, והמון אהבה . מחבקת ליז

אולי בגלל שמצורפת כתבת וידאו עושה בעיות בכל מקרה מדובר בשתי נשים שנאנסו והחליטו לשבור שתיקה ועושות מסע אופניים של שבוע, מבסיס חייל האויר שם התפוצצה הפרשה בה ניצלו נערה בת 13 כ30 חיילים בלי שאף אחד קם ואמר מילה - לירושלים, ומסיימות בתל אביב במוצ"ש 25.11בעצרת לציון יום המאבק הבין לאומי באלימות נגד נשים . אין ספק נשים אמיצות. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3328624,00.html

17/11/2006 | 17:42 | מאת: שחף

שאני הייתי רוצה להצטרף אליהן וכמה היה טוב אם כולנו כאן היינו מתארגנות ומצטרפות...... ולאסוף עוד כמה בנות מפורומים אחרים בדרך אבל יש מרחק עצום בין לחשוב לבין לעשות :(

16/11/2006 | 10:57 | מאת: אני23

בוקר טוב לכולן......מאחלת לכולן יום של עשייה וסיפוק יום של הנאה ולא של ריחוק יום של העצמה ולא של בטלה בקיצור מאחלת לכולן שיהיה יום נהדר.........אוהבת אני......

16/11/2006 | 11:32 | מאת: בובה על במה

תודה חמודה, מאחלת לך שתראי את האור ... וימים טובים יעמדו בפנייך. יומטובבבבבבבבבבב בובה.

16/11/2006 | 23:47 | מאת: .חתולה

איזה יופי לראות אותך כאן , מקווה שזה לא יהיה רק ביקור קצרצר אלה שתחזרי לקחת חלק פעיל , אוףףףףףףףףףףףף את חסרה כאן המוןןןןןןןןןןןןןןןןןן אז מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתת??????????????????????????? מקסימיתיתוששששששששששששששששש חתולה

16/11/2006 | 16:13 | מאת: שדה ניר

יום נהדר לך עתיר עוצמה וחוכמה.....

16/11/2006 | 22:26 | מאת: כאב הלב

תודה על האיחולים, מאחלת לך לילה טוב ומבורך ולמחר בבוקר , בוקר מקסים! סופ"ש נעים כאב הלב

16/11/2006 | 23:29 | מאת: .חתולה

היי חמודה יופי של ברכות רק חבל שלא יצא לי לקרא אותן בבוקר בכל אופן , שיהיה לך אחלה ערב נפלא ושינה עריבה לך חתולה

17/11/2006 | 03:56 | מאת: ליז

תודה וגם לך אני23 רק טוב יקרה, רק טוב.

17/11/2006 | 05:27 | מאת:

מקווה שכך עבר עלייך היום.... ועל כולם.... כל איחול...נספג בכל אחת כאן... רק טוב לחשוב טוב לעשות טוב לקבל טוב אידה

16/11/2006 | 00:26 | מאת: מילי

16/11/2006 | 09:29 | מאת: בובה על במה

מילי יקרה, מסמנת נקודות.. בלי מילים. אני יכולה להבין שמאוד קשה לך... יום אחד, קראתי באתר "מקום" על טיפול ומטפלת. וחשבתי עלייך, רציתי שתקראי את הקישור הבא, ותתני ל*** לקרא את זה, שתבין שבאמת הטיפול שם לא מתאים לך. http://www.macom.org.il/choose_therapy.asp מקווה שהצלחת לישון קצת ומאחלת לך יומטוב. בובה. (דברי איתי).

16/11/2006 | 13:15 | מאת: מילי

מה נשמע?התגעגעתי מה קורה איתך? אני לא ישנתי כמעט כל הלילה אתמול והיום זה ימים שחורים לפחות הצלחתי לבכות התפרצות של שבוע דפוק

17/11/2006 | 05:30 | מאת:

טוב לראותכן.... מה שלומכן יקירות? אני רואה...רואה שקשה... לא לאבד תקווה.. לא להפסיק לרצות.... אמונה מחזקת איתכן אידה

15/11/2006 | 21:43 | מאת: שחף

יותר מדי שקט :( זה גורם לי להרגיש עצובה כי הפורום זה הקשר העיקרי שלי עם העולם זה מזכיר לי תקופה מלפני שנתיים תקופה מאוד קצרה אולי של איזה חודשיים - שלושה אז הייתי בטיפול אצל מישהי שלא התחברתי אליה והרגשתי מאוד בודדה אז חיפשתי תמיכה באינטרנט נכנסתי לאיזה פורום ומאותו יום רוב החיים שלי התנהלו מול מסך המחשב הדבר היחידי שעניין אותי זה לדבר עם האנשים בפורום נפתח גם צ'ט בשביל משתתפי הפורום ומהערב לתוך הלילה כל יום בילינו בצ'ט הזה פיתחתי גם קשרים יותר קרובים עם כמה בנות מהפורום והתחלנו לדבר במסנג'ר עד היום אני בקשר עם אותן הבנות ולא רק דרך האינטרנט התקופה ההיא עברה נפתחתי כמעט הפסקתי לדבר במסנג'ר התחלתי להיפגש הרבה עם חברות, לדבר בטלפון כך זה במשך שנה וחצי בערך ועכשיו אני מוצאת את עצמי שוב כמעט מנותקת מכל העולם אם יוצא לי לדבר עם חברות, אז רק דרך המחשב כמעט כל שעות הפנאי אני תקועה מול המחשב כשקמה בבוקר לפני העבודה ומאז שחוזרת מעבודה עד שהולכת לישון בעיקר אני עם עצמי קוראת בפורום, בבלוגים של חברות, בודקת מיילים לפעמים כותבת בעצמי משהו או מגיבה למישהי מדי פעם מדברת במסנג'ר, אבל זה די נדיר לא מבינה איך הגעתי שוב למצב הזה למה קברתי את עצמי שוב מול מסך המחשב נראה לי די עצוב :(

15/11/2006 | 23:13 | מאת: ליז

הי חמודה .. עצוב ה............. אז חשבתי לרגע להמשיך ליבש אותך- כדי לגרום לך לצאת מהכסא ,לחפש חברות במקום אחר ..... ואז נהיתי אגואיסטית ואמרתי לעצמי : אם שחף תלך מכאן הלך הפורום. ואז אני אצטרך לקום מהכסא ולחפש חברות במקום אחר..... מממממממממממממממ.............. לא מתאים לי, SO PLEAS STAY ובמקביל לאט לאט תתחילי גם קצת לצאת, קצת להנות בחברת אנשים אמיתים, בצבע ורוד או חום ... רק לא כחול מטאלי. לילה טוב -ממני , ליז

16/11/2006 | 20:15 | מאת: שחף

גרמת לי לחייך חיוך רחב :)))))))))))))))))))))))))))))))) ואולי עוד מיד אתחיל לצאת אבל לפחות אני צריכה לחזור להתקשר לחברות שלי בתור התחלה בימים האלה גיליתי שאני מרגישה ממש מאושרת כשהחברות שלי מתקשרות אלי ואנחנו מדברות קצת איכשהו ב-3 ימים אחרונים, 3 חברות התקשרו אלי אחרי תקופה ארוכה שלא דיברתי עם אף אחת מהן אז אני צריכה לעשות את זה גם בעצמי, כי זה עושה לי טוב, גורם לי להרגיש יותר חייה ונושמת

16/11/2006 | 09:32 | מאת: בובה על במה

שחף, את מזכירה לי את עצמי. אבל אני חושבת, שזו רק תקופה.. של ניתוק מכולם.. של להיות לבד, לחשוב... אל תשכחי שאת קמה מאוד מוקדם ללכת לעבודה, לא קלה בכלל... שזה גומר אותך נפשית ובעיקר פיזית. ואת מגיעה הביתה, מותשת ועייפה.. ואין לך כח לכלום.... וגם לא לצאת מהבית ולפגוש חברות... אני יכולה להבטיח לך, שהתקופה הזו תעבור לה, אל תתייאשי. מאחלת לך יומטוב שלך, בובה.

16/11/2006 | 10:30 | מאת: ליז

בוביתתתתתת כיף לראות אותך כאן, גונבת זמן מסך בעבודה וחייבת לסגור... אז רק רציתי להנות מהרגע הנדיר ומקווה שנראה אותך יותר ביייי חייבת לסגור. אוהבתך כבר אמרתי???????????????

16/11/2006 | 20:11 | מאת: שחף

את צודקת כנראה שזאת וזה יעבור אבל אני יודעת גם שכשחשבתי שאני רוצה לעבוד במשרה מלאה רציתי להרגיש שאני מתקדמת ולא שאני הולכת אחורה אז התקדמתי מבחינת העבודה הוכחתי לעצמי שאני יכולה לעבוד במשרה מלאה אבל הוכחתי לעצמי גם שאני בקושי עומדת בעומס הזה וגם לא יכולה להתפנות לשום דבר אחר חוץ מהעבודה למעשה אני לא חייה בכלל :( אני מתה מהלכת.........

17/11/2006 | 05:34 | מאת:

עצוב באמת לשמוע..... שרוב הדיאלוגים והתמיכההיום רק דרך הנט... את חושבת שזה בידייך לשנות זאת? יש מקום להיות ולהפתח כמו בעבר....לא מזמן? לפגוש חברות לצאת... לצור קשרים... מה את.... יכולה לעשות? אתך אידה

17/11/2006 | 17:24 | מאת: שחף

אני מניחה שיכולה אם אמצא את האנרגיות לכך אם אחליט שזה מה שהכי חשוב לי עכשיו הבעיה היא גם שרוב החברות עסוקות מאוד או רחוקות מאוד אז זה גם יוצר קצת בעיה קודם אני צריכה לפחות להרגיל את עצמי להתקשר אליהן כי זה קצת יותר פשוט

14/11/2006 | 19:04 | מאת: דמעה

Lost Cause/ beck Theres too many people " I used to know They see me comin They see me go They know my secrets I know their's This town is crazy Nobody cares Baby I'm lost, baby I'm lost, baby I'm a lost cause. I'm tired of fighting, I'm tired of fighting, fighting for a lost cause" והתרגום.... יותר מידי אנשים שהכרתי רואים אותי באה רואים אותי הולכת הם יודעים את הסודות שלי ואני את שלהם העיר הזאת מטורפת לאף אחד לא אכפת בייבי אני אבודה אני אבודה אני מקרה אבוד מראש נמאס לי להלחם נמאס לי להלחם נמאס לי להלחם על מקרה אבוד מראש אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף דמעה

14/11/2006 | 19:29 | מאת: שדה ניר

קבלי חיבוק חם ומגן ואנרגיה טובה שתשרה עליך תקווה והמון אהבה! אני איתך יקירה ומוקירה את התכונות המחוננות והלבביות שלך !מקווה שגם בנותיך ומנגד הכלב הנאמן שלך.. (((((((((((((((((((((((((((((((((דמעה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר

14/11/2006 | 19:32 | מאת: ליז

אז רוצה להגיד ערב טוב

14/11/2006 | 19:37 | מאת: ליז

מכירה את העיפות הזאת, חיה בקהילה קטנה, מעט מאוד אנשים יודעים את סיפורי ועדיין זה מתיש מאודדדדדדדדדד מחבקת - ליז

15/11/2006 | 03:24 | מאת: כנפיים...

דמעה יקרה... שולחת לך חיבוק גדול.... זיכרי, מחר יום חדש (היום כבר יום חדש :) מקווה שתהיה לך שמש נעימה וחמימה שתעשה לך יומשמח.... איתך....

15/11/2006 | 05:54 | מאת: שחף

http://img166.imageshack.us/img166/7721/goodmorning5ke.jpg http://rebecca.4jcg.org/wp-content/thumb-cid_003101c4777a004f29c06501a8c0Bec.gif ממני אליך תרגישי טוב אוהבת שחף

16/11/2006 | 09:30 | מאת: דמעה

נמאס כבר שרע...אתמול בטיפול המטפלת הקריאה לי רשימה ארוכה של הגדים שליליים ושאלה עם איזה מהם אני מזדהה...הרגשתי כאילו מישהו יושב בתוך הראש שלי ורושם את מה שאני חושבת..הזדהתי לחלוטין עם כל אחד מההגדים...אין בי טיפת אהבה עצמית או הערכה עצמית...כלום...נולדתי אפס מאופס וכנראה שאמות אפס מאופס.. עצובה היום יותר מתמיד דמעה

16/11/2006 | 09:39 | מאת: בובה על במה

יכולה מאוד להבין את השנאה שלך.... אבל אל תאבדי תקווה, אני מאמינה שעוד יבוא היום שתעריכי את עצמך יותר... תאמיני בכך, מחבקת אותך,,,, והלוואי שהכאב ילך ממך כבר שלך, בובה.

17/11/2006 | 05:41 | מאת:

מה אוכל לומר .... שתאמיני.... שלא... אני פשוט...חושבת עלייך כך הרבה דברים טובים והפוכים... כואב שכך את מרגישה כלפי עצמך... אני בינה מהיכן זה בא... מקווה ומאחלת ליום ...והוא יגיע... שתאמרי... אני 10 כמו שאני... איתך אידה

14/11/2006 | 18:07 | מאת: מישהי

בבלוג שלי. מוזמנים להיכנס ולהגיב. לחלקכם אולי זה יהווה קצת טריגר. אז זהירות. http://israblog.nana.co.il/293036

14/11/2006 | 19:34 | מאת: שדה ניר

בהצלחה לך מישהי.... שדה ניר

15/11/2006 | 13:46 | מאת: אני23

הרגת אותי החתכים שמופיעים בתמונה אלה חתכים בגוף שלך??? כי אם כן אני ממש מצטערת שהגעת למצב הזה אחרי התמונה הזאת אני מרגישה שממש בא לי להקיא ואני לא מרגישה טוב מהמראה הזה בתמונה ואווווו אני בש....ווווו....ק....

14/11/2006 | 14:37 | מאת: גל שנשברררררררררררררררררררר

והמצב לא טוב מיום ליום,היא אמרה שאני לא אכיר אותו הוא לא אוכל בכלל ונראה כמו אנורקסי והוא נחלש ואני עם צמרמורות קשה לי לראות אותו, ככה דועך אבל אני רוצה ללכת לשם אני מרגישה חלק משם ואני רוצה להיות שם בשבילה אבל רק המחשבה אייך הוא עכשיו עושה לי כאבי בטן ואני מנסה לא לחשוב על עצמי,ואני מנסה לחשוב מה עובר עליהם עכשיו שהם הולכים לאבד אותו שהחיים כל כך נזילים ואייך ברגע אחד הכל התהפך אני שמחה שלפחות חזר הקשר אחרי ניתוק של הרבה שנים לא יודעת מרגישה רגשות מעורבים מבולבלת עצובה פוחדת

14/11/2006 | 19:44 | מאת: שדה ניר

מכירה את בשורת האיוב מקרוב כאשר התמודדנו עם המחלה שהפכה סופנית במפתיע אצל דודתי האנורקסית שהיתה תזזיתית מטבעה והגיע לאיבוד הכרה ללא יכולת לזוע ולנוע... אך בשונה מאבי שנפטר במפתיע ובמפגיע מבלי להתריע.. לפטירת דודתי התכוננו בתת מודע ועכלנו ועבדנו את הפרידה טרם מלאך המוות הכריע..... מקווה שתיהי עם כולם וותנוחמי בזרועות המשפחה שהתאחדה מחדש באופן מרגיע... מחבקת ומחזקת, שדה ניר

14/11/2006 | 19:57 | מאת: ליז

גל יקרה אם מותר... במי מדובר? מרגישה את הכאב הבלבול והמבוכה , תעשי מה שנכון לך, את הצעד שכשהכל יגמר לא תצטרכי לחיות עם רגשי אשמה , חרטה או צער על משהו שהתפספס. לא יודעת את הרקע ולא מכירה את הנפשות הפועלות אז אולי אני מציע משהו שלא מתאים איתך הסליחה. מקווה שתמצאי את הכח לפעול נכון. שולחת חיבוק - ליז

14/11/2006 | 21:17 | מאת: .חתולה

יקירתי הסובלת אדם שגוסס לא יכול להראות טוב , ואין ספק שיהיה לך קשה לראות אותו במצבו זה , אני מבינה שאת כבר מרגישה רע עוד מלפני שראית אותו , הבטן כואבת מאוד , הייתי אומרת שאת מאוד קשורה אליהם גם אם היה ניתוק של כמה שהים כי אמרת בעצמך שהם היו המשפחה שלך ואת אוהבת אותם , אני מאוד מבינה את החרדות שלך שהן קשורות גם במפגש מחודש עם המשפחה וגם עם עוד חולה סופני שגוסס מסרטן , כבר עברת מספיק מכל אלה בתקופה האחרונה ,נראה לי שאת בכל זאת תלכי אפילו רק כדי להפרד ממנו בפעם האחרונה , ואולי גם כדי לחדש את הקשר עם המשפחה הזו ,אולי מעז יצא מתוק מי יודע ? בכל אופן , חשוב שתהיי שלמה עם מה שתחליטי לעשות כי מי שתשאר עם כל הרגשות לאחר מפגש כזה טעון , זו את יקירתי !!!!!!!!! מחבקת אותך המון ומחזקת את רוחך לכל החלטה שתעשי , חתולה

15/11/2006 | 20:44 | מאת: גל שבורררררררררררררררר

ונגמרו לי המילים :-( http://blog.tapuz.co.il/kotsim/images/1339518_52.jpg

15/11/2006 | 23:22 | מאת: לי

לצערי הייתי שם, שלשום היתה האזכרה לאימי 13 שנים . כשגילו את המחלה זה כבר היה אבוד ונתנו לה 8 חודשים וכך זה בדיוק היה, וראיתי אותה דועכת וליויתי אותה בלילה האחרון כשהאינפוזיה מטפטפת לה מורפיום וחמצן מוזרם בכמויות והלכתי לישון ב9:00 בבוקר וחצי שעה אחרי העירו אותי לבשר לי על מותה, מקוה שהוא לא יסבול יותר מדי וגם אתם המשפחה המון כוח. ולך יקרה מקווה שתוכלי עכשיו להיות רגוע שלפחות קיימת את הפגישה ולא השארת קצוות פרומים. מחבקת - ליז

14/11/2006 | 05:14 | מאת:

מה שלומך את???? קצת מתמוססת לנו.... הכל בסדר? איתך אידה

14/11/2006 | 21:27 | מאת: כנפיים...

האמת... שהרגשתי שאני כותבת קצת יותר מידי... (או שקורים יותר מידי דברים ונמאס לספר על עצמי כבר... :) אבל... אם את כבר שואלת... אז אני אנסה לענות... מה שלומי? נראה לי שזו תקופה מדהימה... ולא מדהימה במובן של ואווו איזה כייף לקום בבוקר... או שכל היום טוב לי ואני צוחקת ומחייכת.. בכלל לא.. (חחחח זה נשמע קצת רע כשכותבים את זה ככה...) מדהימה במובן של- כל כך הרבה דברים קורים בצורה שאפילו לא יכולתי לדמיין... מרגיש כאילו פתאום איזה חלק נפתח ואני מוכנה לקבל כל מני דברים בצורה טובה יותר, או בכלל לקבל אותם.. כל מני דברים שלא הייתי מוכנה לקבל קודם... דברים בעצמי, במשפחה, בסביבה... וזה לא אומר שקל עכשיו או הכל טוב ונפלא.. בכלל לא.. יש ימים ורגעים לא פשוטים.. כל מני דברים שנפתחו ונפתחים וקורים.. ויש רגעים ממש טובים... רגעים של אסימונים או הארות או דברים טובים... ויש רגעים רגילים.. לא לכאן ולא לכאן... הרי אי אפשר כל הזמן שיקרה משהו... (כמו אצל כולם בעצם...) לא יודעת... תקופה מוזרה לי... צריכה להתרגל לכל מני דברים... אתן מוזמנות לקרוא קצת בבלוג שלי... מידי פעם הוא מתעדכן... http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=whitewingsR שיהיה ערב טוב.. (כבר שעתיים אני כותבת את ההודעה הזו.... תיכף זה יהיה לילה טוב... :) תודה.............

16/11/2006 | 21:07 | מאת:

כנפיים יקרה ההרגשה שדברת יותר מדי היא רק שלך.... אנחנו בשביל זה כאן....ובשבילך!!!! אני מבינה שזו תקופה שמשהו קורה בה.... יש תזוזות, תובנות.....תהליך.... בכל תהליך יש את החלקים הקשים הטובים והמורכבים....בטח יש עוד.... אני מבינה את המוזרות.... אבל זה בהחלט ראוי להערכה... את עושה עבודה נפלאה... אני ממליצה כן לשתף ולעבד את הדברים יותר... ובטח שנכנסתי לבלוג... ו....מרגשת הכתיבה שלך.... ושוב ראיתי את הציור המדהים... חזקי ואמצי יקרה איתך אידה

13/11/2006 | 22:23 | מאת: אמיר

אולי זה מוזר אבל אני עומד לספר הכל ועכשיו.. בלי לחסוך במילים. אני נשוי כבר כמה שנים ויש לנו ילדה מדהימה בת 8 . כשהייתי בגיל 9 בערך, עברתי סוג של ניצול מיני על ידי שני בני דודים שלי שהיו בגיל ההתבגרות. מאז כמובן , נפתחתי וסיפרתי לכמה חברים קרובים והייתי בטיפול פסיכולוגי. את אישתי הכרתי דרך חברה שסיפרה לי עליה. היא סיפרה שעברה ניצול כבר שנה (ע"י מעסיק שלה) ואח"כ אפילו נאנסה ע"י משהו אחר. מאוד נקשרתי אליה והרגשתי שאני חזק ורוצה ויכול לעזור לה. במהלך החברות ביננו הצלחתי לשכנע אותה ללכת לפסיכולוג וזה עזר לה מאוד, בסוף התאהבנו והתחתנו. אבל היום חוזרים לפעמים כמה קשיים: 1. ביתי גדלה והיא יפיפיה.ואני מתחיל מאוד לפחד על מה יהיה איתה, ואיך למנוע ממנה את מה שקרה לנו. 2. בכל פעם שאישתי רואה סדרה או סרט או משהו שקשור לניצול או התעללות מינית היא נסוגה לעצמה ואנחנוו לא מקימים יחסים לתקופות ארוכות, 3. מאז שהכרתי אותה עולה בי רצון גדול לנקום באלה הפוגעים בנו מינית... בעיקר בגברים שפוגעים בנשים. אני מוצא עצמי יושב ומדמין מה הייתי עושה להם, אם הייתי תופש אותם. וזה נותן לי סיפוק . קשה לי לראות שלא נלחמים מספיק בפושעים אלו ואני מדמיין את עצמי עושה את העבודה במקום המשטרה , בצורה הכי אלימה שיש.

14/11/2006 | 01:08 | מאת: ליז

ברוך הבא - זה המקום לשחרר הכל מובן, ברור וטבעי המחשבות על נקמה אם כי זה לא זה ישנה את המצב בינכם. תחזרו לטיפול אצל מי שמבין בתחום כדאי לברר במרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית תאמין לאחת עם ניסיון ,להתחזק מבחינה אישית, למצא את עצמי, להיות מסוגל לצאת מהמעגל של מחשבות טורדות על מה שקרה ועל נקמה ואיך הוא עשה לי את זה... פשוט לחזור לתפקד... יגרום לך להרבה יותר סיפוק מאשר לנקום ובוודאי הרבה יותר סיפוק מלשבת כל היום ולפנטז על נקמה - חייב להמשיך הלאה זה לא עושה לכם טוב. זה לא עובד בשבילכם - רואים שאתם ממש סובלים . חבל , אפשר לתקן את זה ע"י עבודה קשה אמנם - אבל שווה בהצלחה

14/11/2006 | 01:44 | מאת: אמיר

תודה על התגובה... אנחנו באמת חושבים על ללכת לטיפול ביחד נראה לי שזה יעזור. אבל יש עוד נושא שמתריד אותי ומעניין אותי לדעת מה נשים בעיקר חושבות עליו. על היצר הגברי. אני לפעמים מרגיש אשם שאני רוצה לשכב עם אישתי והיא לא רוצה או לא בא לה. מרגיש חרה שיש לי את החרמנות הזאת שלא עוזבת... אני מרגיש כאילו הפכתי מבפנים לאחד מהנערים האלה שניצלו אותי.. שלא יכלו להחזיק מעמד... שאיבר מינם שולט בהם... אני מתעצבן על זה שאני חרמן ומנסה להרגיע את עצמי.. או לאונן ... או לעשות משהו . קשה לי עם גברים בכלל... אני רואה אותם כ"זן" שהזין שלהם שולט בהן... ומתבייש להיות חלק מה"זן" הזה. מהענין אותי מה נשים שעברו ניצול או התעלללות חושבות עלינו... והאם הצלחתן למצוא את הגבר הנכון? ומי זה בכלל? יש לי חברה שמרוב שפחדה מגברים הפכה להיות לסבית....

14/11/2006 | 01:54 | מאת: ליז

הי אמיר, "טריגר" זה אומר שכתבת משהו שעלול לערער את משתתפות הפורום שנמצאות בתהליכים לא פשוטים וכך אנחנו מסמנות אחת לשניה שנדע להתכונן לתכנים שעלולים לעורר זיכרונות. ועכשיו אפשר להמשיך - זו שאלת המיליון דולר, ואני חוזרת לעניין הטיפול. טיפול זוגי יכול מאוד לעזור - אני באופן אישי עברתי שינוי גדול מאז הטיפול מרגישה שוב בגיל ההתבגרות עם כל ההתרגשות והיכולת להנות לאחר ששנים סגרתי עצמי - ניתקתי את גופי ועכשיו כבר לא. זה לא תהליך פשוט , צריך להיות מוכן לעבוד ולרצות לעשות את השינוי אבל ממני אליך - שווה.

14/11/2006 | 20:51 | מאת: .חתולה

שלום לך אמיר אתה נשמע גבר נחוש לעשות צדק עם פוגעים במיוחד עם פוגעי נשים , כמו שכבר אמרו לך כאן , אין דרך טובה יותר מאשר לחזור לטיפול זוגי , כאן בפורום הזה כולן נפגעות של כל מיני תקיפות מניות למיניהן ,מהנסיון שלנו כאן בפורום אתה יכול לקבל כל עיצה כדבר הטוב ביותר שעליך לפעול , לגבי ביתך הגודלת , דבר אחד אני כן יכולה לומר לך , להיות עם היד על הדופק , לבדוק עם מי היא נפגשת , באיזה בתים היא מתארחת של חברות שלה כמובן , לבדוק אם יש שם נערים גדולים ולהזהר , גם ללמד את הבת שלך את הדברים הכי חשובים והכי בסיסיים שהם , לא לתת לאף אחד לגעת בה או באיזשהו איברים אחרים אינטימיים בגופה , לא להסכים שיורידו לה את הבגדים , לא להבכים לדבר בכלל עם זרים ולא ללכת איתם לשום מקום , שתמיד תבקש רשות מכם לכל דבר ששונה משיגרת החיים הרגילה שלה , ואם קורה שמישהו כן נגע או עשה לה משהו שתבוא מיד לספר לכם בלי לפחד ולא חשוב מה שזה יהיה ,שתספר לכם כל דבר שקורה איתה כשהיא לא בבית , לגבי היצר הגברי , אין הרבה מה לומר חוץ מזה שהוא טבעי לחלוטין כמו היצר הנשי , אין לך על מה להרגיש רע בגלל שאתה " חרמן " זה נורמלי , כי היחסים שלכם לא באים לידי מימוש בפרקי זמן קצרים , וככל שזה מתארך זו התוצאה , אז תעשה מה שטוב לך בענין ותתאזר עם המון סבלנות כי ידעת מראש שהתאהבת באשה שנפגעה מינית בעבר שלה , אין קופסת כפתורים שלוחצים עליה כדי לתפקד כמו שכל אחד היה רוצה , היא לא רובוט כמו שגם אתה לא רובוט , תראה , המון נשים שעברו פגיעות מניות התחתנו , ילדו ילדים וגידלו משפחות כמו כולם , לא כולן התאמתו עם העבר שלהן בזמן אמת כי זה לא אפשרי ,אני למשל הייתי רוצה לראות כל גבר פוגע מאחורי סורג ובריח לצתמיתות , וכל אנס , שיעבור למשך כל ימי חייו האומללים אונס על בסיס קבוע , שלעולם לא ישכח מה שהוא גרם לאחרת או לאחרות , וכן , אני מצאתי את הגבר של חיי , גבר רך , מבין , מתחשב , גבר שלעולם לא שם את הצרכים שלו לפני הצרכים שלי , גבר עוזר ותומך לאורך כל הדרך , גבר אוהב, נדיר למען האמת והוא כולו רק שלי , מקווה שעזרתי לך עם תשובתי הארוכה אך המפורטת, שיהיה לכם בהצלחה , לכו שוב לטיפול זה רק יתרום לכם , ומקווה שתחזור אילנו לכאן ותשתף , תעדכן , אולי תביא גם את האישה , אפשר לתמוך גם בה שיהיה לילה טוב חתולה

14/11/2006 | 05:09 | מאת:

אמיר שלום אתה מוזמן להיות חלק מהפורום ולשתף בכל דבר שעולה והינך מעוניין... ליזי ציינה (תודה ליזי) יאת נושא הטריגר שהינו חשוב מאוד בפורום רגיש זה.... אם בכל סרט שמופיע היה יכול להיות כתוב טריגר כשיש סצנות מין אלימות ואונס.....זה היה יכול לעזור לאישתך ולאחרות אם ברצונה/ן לצפות בסרט.... מילים כמו סרטים, תמונות, רייחות, טעמים ועוד יכולים להיות קשים ולעלות זכרונות, תחושות קשות ולא נעימות מהפגיעה האישית של מי שחוותה חויה קשה מעין זו.... לפיכך כשאישתך צופה בסרט בעל תכנים או תמונות של אלימות מינית או אחרת היא נפגשת עם רגשות, תמונות ותחושות קשות ולכן הצורך להתרחק ממך וגם הקושי לקיים מגע מיני..... גברים כמו נשים נפגעים מינית מגבים ומושפעים מפגיעה באותה המידה אך יתכן ויש דברים בתגובות שלך שדומות לתגובות אישתך כך שקל יותר להבין ולהזדהות...ובחלק אחר בשונה.... אני שמחה לשמוע ששנכם הייתם בטיפול ואכן הוא עזר...לעיתים יש צורך לחזור לטיפול ול"תדלק" ולהתחזק....יתכן שהגיע הרגע עבורכם??? וכדאי לעשות זאת ביחד וחוד... המלצה חמה: ללכת למי שמתמחה בתחום! בהצלחה אידה

14/11/2006 | 05:10 | מאת:

זה בלשקם את עצמך לחיות חיים עם איכות הכעס והטינה קיימים...אך גוזלים המון אנרגיות אידה

14/11/2006 | 12:55 | מאת: שדה ניר

http://www.mivzakon.co.il/fun/flash/b.aspx?b=954

14/11/2006 | 13:10 | מאת: שדה ניר

הנקמה הכי מתוקה זה התקומה!!! מצטרפת לדעה כי עליכם לחזור לטיפול זוגי אצל מומחה לפגיעות מיניות ולתעל את אנרגיות האגרסיה, התסכול והנקמה לתקומה ונחמה! ובמקום לפנטז ולהתגולל בתהיות להכיל זו את זה, להתמודד ולתפקד עם זה ופשוט להיות!!!! בהצלחה רבה איש רגיש ויקר. שדה ניר

15/11/2006 | 10:05 | מאת: אני23

ואוו סיפור קשה...אני מבינה את כעסך ואת הרצון לנקום .....אך אל לך להתעסק בזה כשבני הדודים שלך ניצלו אותך מינית כשהיית קטן באמת לא יכולת לעשות כלום אך אל תתן להם להרוס לך גם את ההווה והעתיד אל תתן להם לשלוט בחייך עכשיו יש לך אפשרות בחירה איך לחיות ואיך לפעול חבל שתמשיך לבזבז זמן יקר שלך כי בזמן שאתה חושב איך לנקום הם חושבים על דברים אחרים הם לא סובלים ולמה זה לתת להם לחיות את חייהם בזמן שאתה חי את העבר המר שהם היו קשורים בו...אם יש לך עדיין תחושות כאלה כנראה שלא השלמת עם העבר והמלצתי שתעשה כן ע"י טיפול עד שתגיע להבנה שלא יכול היה להיות אחרת שלא יכולת למנוע את מה שקרה לך ופשוט להניח לזה ולהמשיך בחיים מאושרים המגיעים לך באהבה רבה אני....

13/11/2006 | 07:23 | מאת:

בוקר נפלא בשורות טובות לכולן.... בריאות וכוחות... מי ייתן ותמיד יעמוד המלאך השומר לצדך משגיח על כל מעשייך בכל אשר תלכי מזכיר לך להאמין שעוד יבואו ימים טובים יותר מוצא למשאלותייך ולחלומותייך דרכים להתגשם נוסך בלבבך תקווה בהירה כשמש מעניק לך את עוז הרוח ואת שלוות הנפש בהדריכו אותך בדרך מי ייתן ותמיד תזכי לאהבה, לנוחם ולביטחון שבוע טוב אידה

13/11/2006 | 08:10 | מאת: גל שנשברררררררררררררררררררר

13/11/2006 | 08:10 | מאת: כנפיים...

ביום שמש יפה אני פותח חלון שיכנס קצת אור לדירה ביום שמש יפה מסתכל מסביב ומבין מה שרציתי קרה ויש שמש בחוץ העולם מחייך אלי זה חיוך אמיתי... ביום שמש יפה אני קם מאוחר ופותח חלון לרחוב יש מיליון אנשים שעוברים לפני קצת רחוק וקצת קרוב ויש יופי של ים והאוויר כבר נקי מהגשם זה שהיה כאן אתמול האהבה שלי, אם זה חיוך אמיתי אני הפסקתי לשאול אני הפסקתי לשאול, אז עכשיו אני לא נותן לה ללכת (ביום שמש יפה/ עברי לידר)

13/11/2006 | 08:38 | מאת: ליאור

מה שלומך? אני? סוף סוף קיבלתי אומץ להכנס לקבוצת תמיכה. נשאר רק המכשול של העבודה.... מקווה שיסתדר. אני לא מאמינה איזו דרך עשיתי מהמקום של לא לרצות כלום, למקום הזה של השיתוף וההזדהות עם נשים במצבי.... הבנתי שזה משולב עם פסיכודרמה, אז נשמע לי מעניין..... לנסות תמיד אפשר.... בוקר מקסים ליאור

13/11/2006 | 15:16 | מאת:

בהצלחה יקירה... המון המון כוח בקבוצה כוח של קבלה ושל נתינה.... של הרבה ביחד ברגעים קשים וגם טובים אידה

13/11/2006 | 20:29 | מאת: ליז

בהצלחה לך יקרה........................ ליז

13/11/2006 | 21:34 | מאת: .

ליאוריייייש אני לא מאמינה !!!! איזה יופי !!!! סדנה לפסיכודרמה היא אחד הכלים הכי נפלאים שבהם את יכולה לתת ביטוי לכל מה שאת מרגישה , אבל ממש כך , גם אני עברתי סדנה כזו וניצלתי כל רגע שנתנו לי את הבמה לדבר ,אני יודעת שאולי יהיה לך קשה בהתחלה להתחבר לאנשים שאת לא מכירה , לשבת ולראות איך כל אחד מביא את עצמו ואת הכאב שלו ולתת ביטוי החוצה לכל זה , אני חושבת שאת תאהבי את זה , מאחלת לך המון הצלחה , אל תפחדי משום דבר , צעקי את עצמך החוצה , הייתי מוכנה ללכת שוב באמת , זה עשה לי שינוי מצוין , אפילו נהנתי מזה מאוד ,הכי חשוב שאת כן רואה את התהליך שעברת עד עכשיו , התקדמת יפה מאוד , ואני מאוד מעריכה אותך על שאת נלחמת להתקדם , ישר כוח , כל הכבוד יקירתי מחבקת - חתולה

13/11/2006 | 14:35 | מאת: שדה ניר

שבוע טוב עם בשורות טובות ומרנינות....וציפורים מרננות לכולכן. מחבקת, שדה ניר

13/11/2006 | 20:33 | מאת: ליז

13/11/2006 | 21:24 | מאת: .חתולה

ליזיייייי מה קורה איתך יקירתי ? למה את נשמעת שפופה כל כך ? מה לא בסדר איתך ? מחבקת חתולה

13/11/2006 | 21:20 | מאת: .חתולה

היי אידה יקרה זה כל מה שאני זקוקה לו בתקופה הקרובה , כל מה שאיחלת לכולן ואני מאוד מקווה שבאמת יתגשם לכולכן כולל אותך אידה , תודה חתולה

12/11/2006 | 23:46 | מאת: .חתולה

כל הזמן ריצות לבדיקות , למעבדות ולאן שרק אפשר , ואין עדיין שום תשובות של כל הבדיקות האלה , הצפיה מורטת עצבים וכשאין שום מושג מה התשובות , הדימיון ממריא אל על , והפחדים מזדנבים להם לאט ובשקט ,אני ממש מרחמת על בעלי שכל הזמן עובר התקפי חרדה רק מהמחשבה שיצתרך לעבור ניתוח נוסף , הלוואי שימצאו איזו דרך לטפל בו עם תרופות ולא עוד ניתוח ,לא יודעת , חוסר הוודאות הזה מתיש ,שמשהו כבר יתחיל להיסגר לכאן או לכאן ,המתח הזה משפיע גם עלי בעבודה ואין סבלנות כבר לשום דבר , שיהיה לכולכן לילה טוב ללא חלומות חתולה

13/11/2006 | 07:17 | מאת:

חלומות ודברים טובים לקוות לבשורות טובות זה מתיש ללא ספק בעיקר נפשית.... כל כך קשה.... תחושת חוסר האונים מול הבריאות...הגוף..... ולא פעם מול מערכת הבריאות מה שלום אמא שלך? מאחלת הרבה בריאות.... ולך יקירה הרבה כוחות נפש... איתך אידה

13/11/2006 | 21:12 | מאת: .חתולה

תודה לכן בנות יקרות שלי על התמיכה שלכן על העידוד שלכן על כל מה שאתן כותבות לי רק שתדענה , שתמיכה כזו היא פשוט נפלאה , ואני לא מפסיקה באמת להתפלל ולקוות שהכל יצא בסדר , היום הגיעו חלק מהבדיקות אך מאחר ואני לא מבינה בהן כלום , אז אני עדיין נשארת עם התקווה שדברים יכולים עוד להשתנות לטובה , רק בשבוע הבא נוכל להגיע לרופא כדי לדעת מה התוצאות , ולשאלה שלך אידה מה לגבי אימי ? אז גם אצלה המצב לא שונה , רצים רצים עושים בדיקות מכאן ועד הודעה חדשה , וגם כאן עדיין אין תוצאות של הבדיקות , אז יושבים ומחכים ונראה מה יהיה הלאה ,לא קל לתמוך נפשית בשני אנשים שיקרים לי מאוד בנושאים כאלה , מה עוד שאני בעצמי לא יודעת מה לעשות ומה להגיד להם ,המתח הזה משפיע עלי לא פחות מאשר עליהם ,וכשאני לא עסוקה איתם אני משתדלת לנוח או להכנס לכאן , זו התרפיה הכי טובה עבורי , לא יודעת איך הייתי עוברת את הימים האלה בלי להכנס לכאן , אז שוב המון תודה על כל החום והתמיכה של כולכן , אוהבת המון את כולכן חתולה

13/11/2006 | 07:52 | מאת: בובה על במה

חתולה יקירתי... מצטערת לשמוע שמצב חמור . אידה אמרה אל תפסיקי לחלום... ואני מוסיפה - אל תפסיקי לקוות לטוב. תתפללי, אני מאמינה שתראי ישועות. לא להתייאש, להחזיק חזק במושכות להשתדל לא ליפול לבור התחתית.. שמשם קשה מאוד לעלות. היי חזקה יקרה, שיהיו בך כוחות... גם בשבילך וגם בשביל מי שזקוק לך בבית. וגמני מתפללת לשלום בעלך, שלא יזדקק עוד ניתוח. מחבקת המון נשמה יקרה, שלך, בובה.

13/11/2006 | 08:08 | מאת: גל שנשבררררררררררררררררררררר

ושחוסר הוודאות, יתבהר

13/11/2006 | 08:43 | מאת: ליאור

באמת שאלתי את עצמי מה איתך? מצטערת על מה שאתם עוברים עכשיו. מקווה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. בן זוגך התברך בך, במסירות ובאהבה שלך.... כל הכבוד לך.... הלוואי שיהיו בשורות טובות, הלוואי.... אני איתך חתולילה, את יודעת.... ליאור

13/11/2006 | 14:40 | מאת: שדה ניר

אל תפסיקי יקירתי לקוות ולהתפלל לישועות ונחמות!!! מאחלת שתוצאות הבדיקות תהינה תקינות ותחזרו לשגרה מבורכת כי אין שמחה כהתרת הספקות! מחבקת ומחזקת נשמה שלי. אתך תדיר. שדה ניר

13/11/2006 | 18:59 | מאת: שחף

מקווה מאוד שתקבלו את התשובות הכי מהר שאפשר ושהן יהיו טובותתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תחזיקו מעמד תשתדלו לא לחשוב יותר מדי הלאה, כל עוד לא ברור מה יהיה כי זה יכול באמת לשגע שולחת לך הרבה אנרגיות חיוביות וכוחות להתמודד מחבקת שחף

קצת לא במצב להמציא דברים משל עצמי ונדמה לי שכבר הכל נאמר.... מחבקת - ליז

12/11/2006 | 23:01 | מאת: אני23

מה שלומך התגעגעתי............

13/11/2006 | 09:33 | מאת: כאב הלב

היי מותק, איזה כיף שחשבת עלי.....אני בסדר ככה ככה , חולה מאוד , מנוזלת כמו לא יודעת מה... מה שלומך יקירתי? נ.ב מזל טוב על השם החדש

13/11/2006 | 15:17 | מאת:

תרגישי טוב... הנפש וגוף??? איתך אידה

13/11/2006 | 21:26 | מאת: אני23

תודה.... החורף המגעיל הזה טוב נו...... תחלימי ומהר.....אשמח לשמוע ממך מדי פעם.......אני

14/11/2006 | 13:33 | מאת: שדה ניר

רפואה שלמה והמון בריאות!!!! למען חווית האושר, העושר והכושר.....:-) אוהבת, שדה ניר

12/11/2006 | 22:59 | מאת: החלפתי לאני23 =פגועה

אני23

13/11/2006 | 20:32 | מאת: ליז

תתחדשי על הניק החדש... נדמה שיותר הולם אותך:-)

12/11/2006 | 22:59 | מאת: החלפתי לאני23 =פגועה

12/11/2006 | 23:36 | מאת: .חתולה

תתחדשי על הניק החדש , שרק יעשה לך טוב חתולה

13/11/2006 | 06:33 | מאת:

ברכות על הניק החדש.... שבוע טוב אידה

13/11/2006 | 07:49 | מאת: בובה על במה

לא אמרתי לך ברוכה הבאה .. אז... ברוכה הבאה אלינו. יומטוב שיהיה

13/11/2006 | 14:42 | מאת: שדה ניר

שם זה ללא ספק מהות בעלת משמעות! אני אתך יקירתי. שדה ניר

13/11/2006 | 21:29 | מאת: אני23

.

12/11/2006 | 19:05 | מאת: בובה על במה

אני משתגעת...

12/11/2006 | 19:38 | מאת: ליאור

מה קורה? למה? קרה משהו בזמן שלא היית כאן? איך אפשר לעזור? בבקשה אל תישארי לבד בתחושות הקשות שלך. שתפי....תוציאי מתוכך מה שרק אפשר.... אני איתך כאן עכשיו ותמיד. מחזיקה אותך בכל הכוח בנפילה הזאת, ויודעת שתקומי ממנה כמו גדולה. איתך ליאור

12/11/2006 | 20:25 | מאת: שדה ניר

קוראת אותך כאן ובבלוג ברציפות ומאד כואבת את שרשרת האירועים שאת עוברת.... תשנני כי זה זמני!!!!!!! זה מאד יעודד אותך יקירתי ולבטח תחושתך תהא אחרת!!!! אני אתך תדיר מחבקת, מחזקת ומשגרת לך כוחות עצומים להתחזק!!!! אוהבת, שדה ניר

12/11/2006 | 21:44 | מאת: בובה על במה

אהיה בסדר.תודה

12/11/2006 | 23:35 | מאת: .חתולה

היי בובית מה קורה ? את בסדר עכשיו ? מחבקת המון יפתי חתולה

13/11/2006 | 06:35 | מאת:

לאן נעלמת? דאגנו לך? מה שלומך....? בואי שתפי מה קורה... איתך אידה

12/11/2006 | 11:40 | מאת: דמעה

ללא מילים...רק זעקה אילמת...זהירות התמונה לא נעימה... http://www.torchart.com/images/silent_scream.jpg דמעה

12/11/2006 | 13:18 | מאת: שדה ניר

מאחלת לך מכל הלב שדמעות הכאב שלך יהפכו במהרה לדמעות אושר שמחה ואורה!!! מחבקת יקירה. שדה ניר

12/11/2006 | 19:40 | מאת: ליאור

מקווה שהתחושות האלה יעברו מהר.... המון כוח יקרה שלי.... ליאור

12/11/2006 | 23:32 | מאת: .חתולה

חיבוק יכול לעזור ? איתך,,,,,,,,,,,,,,,,, חתולה

תקלה שלי.... סליחה... דמעה יקרה אידה

13/11/2006 | 08:18 | מאת: גל שנשבררררררררררררררררררררר

שולחת לך http://zenzenart.com/ebay_listing/Paintings/CSS%2046.jpg ים מחבק

11/11/2006 | 22:52 | מאת: גל שנשבררררררררררררררררר

כשדיברנו בטלפון והיא אמרה לי שהוא הולך למות והוא מרגיש שזה הסוף ואני מנסה לקלוט את המשמעות לא רוצה להאמין יש סדק בתוך הכתלים של הבית משהו נשבר ועצוב כל כך המקומות המוכרים משתנים לי שוב קשה לי כבר להכיל כאב רוצה ללכת לשם פוחדת ויודעת שחייבת כי מי יודע עוד כמה זמן עד שגם הוא יאבד לי אולי לא סתם התחברו לנו הדרכים שוב

12/11/2006 | 06:08 | מאת: שחף

מכירה את זה מקרוב לפני שנתיים עברתי את זה עם חמותי מה שעזר לי אז זה להיות שם איתה ובשבילה לא לפחד מהאובדן, לא לברוח ממנו אלא לקבל את העובדה שאין כבר מה לעשות שמה שנשאר זה רק להיות איתה ולתמוך בה להראות לה שהיא חשובה ויקרה להתמקד בה ולא בעצמי והיה גם מאוד חשוב להיות עם כל המשפחה ולא להתמודד לבד עם כל הרגשות שעולים כי כשנמצאים ביחד, קיימת תמיכה הדדית אולי תנסי גם את להיות שם עם כולם יכול להיות שזה יקל עלייך קצת מחבקת ומחזקת שחף

12/11/2006 | 07:05 | מאת: אסתר

משתתפת בצערך מסכימה עם כל מילה של שחף במיחוד עם - "להתמקד בה ולא בעצמי" חושבת שזה משפט מפתח שיכול לעזור לנו כל הזמן ובעיקר בנפילות.... מחזבקת

12/11/2006 | 13:28 | מאת: שדה ניר

בכדי שתוכלי להכיל ולעבד את כאב האובדן.......חשוב מאד שתשהי שם לצד המשפחה הקרובה ותתמכי בו על ערש דווי!!!מאד חשוב שתהיי שם לצדו ולצד המשפחה התומכת הכורכת אותו באהבה אשר נוכחותם תשפיע אף עליך לטובה!!!! זה הזכרון החי ביותר שיוותר לך ממנו!זכרון שהיית שם למענו עד יומו האחרון ועד הרגע האחרון!כפי שאנו היינו עם דודתנו- אחות אמי דבר יום ביומו!!! ובואי לא נספיד אותו טרם זמנו כי אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים!!!!וניסים מתרחשים לעיתים! וברמת המוכנות הנפשית עליך כן להתכונן לפרידה ממנו ובאם להוו זה יהא לך בבחינת הפתעה נעימה וקסומה! מחזיקה לך אצבעות יקירתי. שדה ניר

13/11/2006 | 06:37 | מאת:

זה באמת מרגיש יותר מדי בשבילך.... זה עצוב וכואב.... ואותך זה מציף מכל הכוונים... מחבקת ומחזקת אידה

13/11/2006 | 08:03 | מאת: גל שנשברררררררררררררררר

דיברתי איתה, והשבוע קבענו להפגש ואני בכוונה הולכת לעבוד בבוקר ומשם אליהם היא אמרה לי שהוא נראה אחרת ממה שאני מכירה אותו מנסה לגייס את כל הכוחות שאין לי כבר ולהיות שם איתם ובשבילם

11/11/2006 | 11:24 | מאת: שחף

בנתיים מצליחה לא לשקוע משתדלת לסלק את המחשבות, את הרגשות יש רגעים שמרגישה את הכבדות העולה מבפנים אבל בנתיים מצליחה לא לאפשר לזה להשטלת עלי שימשיך כך.............

11/11/2006 | 12:47 | מאת: כנפיים...

שחף יקרה... שולחת לך הרבה כוח וחיבוקים... שתהיה שבת טובה ורגועה... אנחנו כאן... איתך....

11/11/2006 | 14:06 | מאת: שחף

כי חלמתי על החתלתול שלי שמת מצד אחד זה הרגיש לי כל כך אמיתי שהוא איתי, שאני מלטפת אותו, נותנת לו לאכול משהו מיד ומצד שני ידעתי שאני רק חולמת את זה ובגלל זה התחלתי לבכות ואז התעוררתי ולא יכולתי להפסיק לבכות עוד כמה דקות אחרי שהתעוררתי אני כל כך מתגעגעת אליו, הוא כל כך חסר לי

11/11/2006 | 21:09 | מאת: ליז

שחפונת ... מאחלת שבכל סופ"ש תצליחי קצת יותר להאריך את הזמן הרגוע. מקווה שהתאוששת מהחלום ושעכשיו יותר טוב... נזכרתי בימים שהחתול חלה וכמה שכלנו היינו מעורבות בכל התהליך ,הביקורים אצל הוטרינר ,ואת היום שהכל נגמר וכמה שהיית שבורה ואיך לאט לאט חזרת לתפקד ולפקוד את הפורום ולהשמיע גם דברים חיוביים. וכמעט שכחנו שהיית בכזה משבר.. אז זה טבעי להזכר ולהתגעגע. ואח"כ לחזור לחיים. מחבקת ליז

11/11/2006 | 21:59 | מאת: שחף

מהחלום כבר התאוששתי ואפילו שטפתי את הדירה מזמן מזמן כבר לא עשיתי את זה לא הצלחתי לגייס לזה כוחות והיום סוף סוף כן הצלחתי :) שיהיה לך שבוע טוב שחף

11/11/2006 | 22:11 | מאת: שחף

שלא הייתי אצל ההורים שלי היום החלטתי כן לבוא לאיזה שעה - שעה וחצי האמת שהתלבטתי כל היום ומאוד מאוד פחדתי האמת שבשלב כלשהו אמרתי לעצמי שאני עוד לא מוכנה לזה כי רק המחשבה על זה שאראה את אבא גרמה להצפה רצינית שוב חזרו כל מיני מחשבות על הפגיעה אבל עם הזמן נרגעתי ובסוף כן הלכתי עם המון המון חששות גם כשבאתי אליהם בהתחלה הייתי ממש בלחץ הרגשתי שם מאוד לא בנוח אפילו לא פתחתי את הדלת עם המפתח שלי, אלא צילצלתי ותמיד אני פותחת לבד אבל זה כבר לא הרגיש לי נעים בכלל לפתוח לבד זה הרגיש לי כמו מקום זר שצריך מאוד להיזהר שם האמת שבקושי ראיתי את אבא הוא הסתתר ממני בחדר שלו רוב הזמן עבר דרך הסלון רק כדי לקחת לעצמו משהו מהמטבח בקושי אמרנו שתי מילים אחת לשני וזה גם היה די מלחיץ לא יודעת מה יהיה עם זה בהמשך לא מרגישה שיש דרך כלשהי לשפר משהו במערכת היחסים שלנו אני יודעת שזה מלחיץ את שנינו שנינו חוששים מהאינטראקציה הזאת שנינו נזהרים ומתרחקים וכנראה זה נועד להישאר ככה נכון לעכשיו אני לא מרגישה טעם לנסות לדבר איתו כי אין לי כל כך מה להגיד לו מעבר למה שכבר אמרתי ואמא שלי אמרה לו הזמן יראה..................

12/11/2006 | 07:10 | מאת: אסתר

שחף יקרה! חושבת שאת ממש ממש אמיצה.... זה ממש לא קל ולא פשוט... שמחה גם שאת משתפת כאן, זה תמיד עוזר לחלוק את כובד המשא עם עוד מישהו... לא חשוב שלא היה לך ואולי גם לא יהיה לך מה לומר לו, עצם העובדה שהלכת לשם - זה הכי חשוב. בעיני זה עוד מכשול גדול להתגבר עליו והצלחת בגדול!!! מחזבקת

12/11/2006 | 19:13 | מאת: .חתולה

את פשוט מקסימה שחבל על הזמן אני גאה בך מאוד על האומץ שעזרת וכן הלכת , שלא ויתרת מראש רק בגלל הפחדים שלך , ואולי באמת אין כרגע מה לעשות עם היחסים שלך ושל אביך , נראה לי שאת בכלל לא צריכה להילחץ מזה , שילך לאן שהוא בוחר ואת תעשי מה שבא לך , כל הכבוד לך חתולה

13/11/2006 | 08:36 | מאת: גל שנשברררררררררררררררררר

הרצון להדברות וקשר עם אבא ומצד שני חששות ומחשבות של הפגיעה אבל עשית צעד אמיץ בזה שהלכת לשם אחרי ניתוק של כמעט חודשים ואולי הזמן ואולי האינטואיציה של הלב יעשו את שלהם

14/11/2006 | 05:42 | מאת:

זוכרת כמה קשה היה עם החתול....ממש טראומטי.... וזה חוזר...געגועים... מצטערת שהיית צריכה להתעורר כך... אני חושבת שאבא שלך מודע לכך שהדברים אינם כפי שצריכים להיות.... הוא מתקשה להתמודד מולך... ומה שהיה צריך להיות בית בשבילך ...הוא מקום זר מפחיד ומלחיץ... אני חושבת שבכל מה שתלוי בכך עשית ואת עושה הכל... המשכי כך... דאגי לעצמך...את הכי חשובה השאר כבר קשור לאחריות שאבא שלך יחוש ויעשה מיוזמתו צעד לשינוי... איתך אידה

10/11/2006 | 19:05 | מאת: מבקר

ערב טוב ! לפני מספר חודשים בטאתי רשמי והעבר וזכיתי לתמיכתכן. שוב תודה. אני משתדל לא לגעת בזכרון בפגיעה בעבר ולכן לא מתקרב לפורום. אתמול .. אולי בטפשוט השתתפתי בהרצאה בנושא תקיפה מינית והשפעתה על הקרבן. הפירוט של דינמיקת הפגיעה הכניס אותי לחרדות אבל יותר גרוע מכך " הייתי שם "... ממש . זכרונות שונים צפו ועלו כגון ריחות, החיוך המרושע של התוקף.. ועוד.. ופתאום אני עצמי הייתי ילד .. כאילו חוויתי את התקיפה שוב . הדחקה לא פעלה.. לא שיתפתי את אשתי לא רציתי לצער אותה. אני מתכוון כבר הרבה זמן ללכת לטיפול אבל חושש לגע בתכנים.. אגב שמעתי על טיפול בתנועות עיניים .. אודה אם מי שחווה טיפול כזה תוכל לשתף אם לא קשה מדי. תודה . שיהיה לכן סוף שבוע רגוע ושלו

10/11/2006 | 20:08 | מאת: EMDR

שם השיטה EMDR למיטב ידיעתי מנהלת הפורום מטפלת בשיטה זו אולי כדאי להפנות אליה ישירות את השאלה. אם אתה לחוץ על הפרטים תיכנס לחפש באינטרנט זו נחשבת היום לשיטה קצרת מועד ומוצלחת לתחום המדובר ויתכן שכדאי לשלב עם טיפול פסיכולוגי כי נראה שיש הרבה משקעים מעבר לפלשבקים שאתה חווה. שבת שלום נ.ב. המלצה חמה, שתף את האישה שאיתך ומאמינה שהעובדה שכבר לא תרגיש כל כך לבד תקל מאוד וגם יהיה יותר קל להתחיל כל טיפול שהוא מבלי להצטרך להסתיר

12/11/2006 | 07:15 | מאת: אסתר

שלום לך! מצטערת שעברת חוויות קשות כל כך אבל שמחה שאתה יכול היום לראות אותן, כי רק אם אנו נזכרים ורואים את מה שיש שם, אנו יכולים לעשות עם זה משהו.... גם אני מאד ממליצה לשתף את האשה, במיוחד ברגשות, זה יכול לתרום לאיכות הקשר ביניכם וגם היא תרגיש חופשית לשתף אותך בדברים העמוקים שלה, מה שמאד יוסיף ל"ביחד" שלכם. ואין שום מקום ל"חוס" על רגשותיה. בטוח שהיא מרגישה שמשהו מציק לך ולא יודעת מה זה. המחשבות על הבלתי ידוע גרועות הרבה יותר מלדעת את האמת ואז להתמודד איתה יחד. זה כמובן לא יכול לבוא במקום טיפול. בהצלחה!

14/11/2006 | 05:23 | מאת:

ברוך שובך.... אני שמחה שאתה מרגיש שאתה יכול לחזור בכל עת ובמיוחד שקשה... צר לי על החויה הקשה כל כך... יש דברים "קלים" "ככבדים" שמעלים את כל הטראומה בבת אחת...בתמונות תחושות החויה חייה ממש... ההרצאה הייתה בהחלט טריגר להעלאת החויה .... אני מבינה את הצורך והרצון לא לגעת בנושא כולל לא להכנס לכאן...אך אני מאמינה שבדרך ובקצב שלך תצטרך לתת לכך מקום..והטוב ביותר זה בטיפול מתאים... EMDR היא שיטה מעולה לעיבוד חויות וטראמות...אך היא לא קסם היא שיטה שדורשת עבודה ומפגש עם הטראומה וככל שהטראומה מורכבת יותר זקוקים ליותר פגישות טיפוליות. עם זאת בשונה מטיפול פסכולוגי קלאסי התצאות מדהימות ביחס לטראומה בסיום העבודה.... וגם באורך הטיפול. הרבה פעמים משלבים טיפול קלאסי וEMDR כאן בשבילך אידה

10/11/2006 | 16:15 | מאת:

סילחה אם נמחקו הודעות שלא היו אמרות להמחק.... שבת שלום לכולן שלווה ובלי הפרעות מיותרות אידה

10/11/2006 | 16:17 | מאת: נא למחוק את ההודעה של ליאור

http://nana.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-1265,xPG-95,xFT-108718,xFP-108940,m-Doctors,a-Forums.html

10/11/2006 | 16:22 | מאת: מילי

שבת שלום סליחה סליחה וסליחה

10/11/2006 | 22:37 | מאת: שדה ניר

אין לך מה לבקש סליחה נשמה.....את סך הכל ביטאת את תחושתך הקשה מי שכתבה תחתך את ההודעה הנוראה ופגעה בך ובכולנו היא זאת שצריכה להתנצל!!! שבת שלום נשמה ולילה טוב

11/11/2006 | 00:24 | מאת: שחף

אל תתנצלי בבקשה את לא אשמה בכלום אין מה לעשות לא חסרים אנשים טיפשים שאין להם מה לעשות בחיים כל הזמן מופיעות כאן הודעות שלא לעניין כל הזמן יש מריבות והתחזויות בפורום אנחנו כבר התרגלנו הכי חשוב לא להתייחס ולא לקחת ללב טרולים זאת מחלה של כל הפורומים הלוואי והיתה דרך לחסום אותם אבל אין :( שתהיה לך שבת נעימה שחף

10/11/2006 | 17:27 | מאת: ליאור

שבת מבורכת לך. אגב יומיים לא הייתי בפורום, ואת כבר הרי יודעת שאין לי חלק בדברים האלה, אז אל תתיחסי.... יש כאלה שמשעמם להם בחיים, אז הם מחפשים להרוס כאן בכל מחיר. יום ראשון אתקשר לחוקרת לשאול איך העניין מתקדם....ולדווח שעדיין אין כאן שקט.... אגב החתונה אמש היתה מדהימה..... כל כך שמחתי.... חבל שהילדים היו עייפים, רציתי להישאר עד הסוף. ליאור

10/11/2006 | 22:34 | מאת: שדה ניר

מזל שמחקת את ההודעה המזעזעת והלא אחראית ההיא בזמן..... ביום ראשון אדווח שוב על מפירת הסדר הסדרתית ששבה ליצור כאן בלאגן....... ואבקש שיחקרו אותה בהקדם האפשרי! כי מה שמתחולל כאן כבר אי אפשי! שבת שלום לכולכן..... שבת רגועה ושלווה.......גיבורות יקרות שלי... אוהבת, שדה ניר.....

11/11/2006 | 12:51 | מאת: כנפיים...

מוקדש לכולן... יום אחד אולי אפרוש כנפיים יום אחד תראה שלא אפחד יום אחד אולי אפרוש כנפיים וזה יהיה כל כך נחמד יהיה לי יהיה מה שליבי מבשר לי עוד יהיה לי יהיה לי קצת ממה שחסר לי למה לא, תגיד לי למה לא בשבילי וגם בשבילו עוד יהיה לי יהיה מה שאני מחפשת עוד יהיה לי תהיה לי אהבה לא הורסת למה לא, תגיד לי למה לא בשבילי וגם בשבילו יום אחד אולי אפרוש כנפיים יום אחד תראה שלא אפחד יום אחד אולי אפרוש כנפיים וזה יהיה כל כך נחמד (עוד יהיה לי/ מרגלית צנעני)

09/11/2006 | 08:16 | מאת: כאב הלב

וזה פשוט מדהים....איך היא יכולה אחרי 19 שנה להמשיך לא להאמין לי??? ימים לא קלים עוברים עלי ואני מצטערת שאני לא ממש פה איתכן...... אני כ"כ טעונה וכעוסה...אתמול בערב לא יכולתי כבר ופתחתי את הפה הגדול שלי אני קצת מתחרטת שדברתי כי זה לא היה כ"כ הזמן בשבילי להתמודד מולה אך פשוט לא יכולתי כבר! הגעתי הביתה , נכנסתי לחדרה של אמי והתחלנו לדבר......השיחה נגררה ונגררה והתחלתי מבלי ששמתי לב פשוט לדבר.......זה פשוט מדהים איך התגובות שלה לא השתנו....ואמרתי לה את זה......"תראי את עצמך, אמא, בדיוק כמו לפני 19 שנה, גופך מכווץ, מבט קר , ושתיקה.....זאת אני הבת שפגעו בה....אני לא מבינה , עד היום אין לך את הרצון העז להגן על ילדתך הקטנה? את לא כואבת שפגעו בגופי?" היא - " אני רק לא מבינה איפה הייתי כשאת חושבת שפגעו בך"........ "כשאני חושבת שפגעו בי????? חושבת????! פגעו בי!!! ואת עדיין לא מאמינה לי"... לא וויתרתי לה....הטחתי בה דברים קשים ולשאלה שלה היכן היא היתה אמרתי לה שלא תשאל אותי...היא האמא לא אני....שתשאל את עצמה ואת הכשלונות שלה , אמרתי לה שהיא נכשלה בתור אמא.......והיא כרגיל יושבת ושותקת!!!!!!! אמרתי לה שמעולם היא לא ממש אהבה אותי.......והיא שתקה. אמא שלי לא אוהבת אותי , מעולם לא אהבה אותי וכנראה שגם לא תאהב..... אני מרחמת על האישה הזאת....איך אפשר לזנוח ככה ילד??? שאלתי אותה האם היא גאה בי והיא שתקה , היא תמיד שותקת, זה מה שהיא מכירה היא לא מסוגלת לאהוב אותי , היה איזשהוא שלב שהיא אמרה שעדיף שהיא לא תדבר וזה הלחיץ אותי......הרגשתי כמו פעם....היא שיחקה אותה הקורבן המסכן ואילו אני הרעה....לא נתתי לה לשחק בי כמו שהיא עשתה כל חייה.......לא ריחמתי עליה. היא מעולם לא ריחמה עלי..... קשה לי ומאוד, אין לי אמא שתתמוך בי ותהיה שם לצידי, היא ניסתה להגיד לי משהו ופחדה.....כהרגלה...... ואני כרגיל לבדי , ממשיכה לגדל את עצמי....ללא תמיכתה וללא אהבתה....אני כבר רגילה. אני טפשה, מה חשבתי לעצמי??? שתהיה לי אמא אמיתית?? בחיים לא! קשה לי מאוד, אני ממוטטת.

09/11/2006 | 10:27 | מאת: פגועה מינית

לב היקרה אני מאוד מצטערת לשמוע מכיוון שאת התמיכה שאת הכי צריכה זה מאמא שלך היא אמורה להגן עלייך ולעטוף אותך אבל יכול להיות שהיא לא יודעת איך לאהוב ואיך לעטוף או לתמוך אולי לא לימדו אותה אולי למדה מאמה לא שאני מצדיקה אותה חלילה אבל נראה שלאמך יש הרבה נושאים לא פתורים עם עצמה שלא קשורים אלייך יכול להיות שהיא לא יודעת איך לאכול את זה בכל אופן אני מקווה שאמך תפקח את העיניים לפני שיהיה מאוחר מדי כי הבת שלה צריכה אותה אני מציעה לך ללכת לטיפול לדבר על זה כי את תביני יותר וגם לך יפתחו העיניים ותוכלי לדעת איפה את עומדת למרות הסיפור שלי עם אמא שלי שהיא תמכה בי ברגעים קשים אלה גם לי היו בעיות איתה יותר מאוחר 4 שנים אחרי שהסיפור התפוצץ התחילו בעיות במערכת היחסים שלי עם אימי וגם לי היו כעסים עליה עד שיום אחד כמוך ישבתי איתה בחדרה והתחתי בה תלונות שהיו לי אליה כי גם היא באיזשהו שלב התעייפה מכל הבלגן הזה ובצדק במשך הזמן למדתי לחשוב על שני הצדדים של המטבע על שלי ועל שלה כלומר הבנתי מאיפה באים הטיעונים שטענתי ומאיפה באים שלה בקיצור הסתכלתי על כל התמונה עדיין קשה לי שלא לכעוס עליה אבל יש דברים שהשלמתי איתם השינוי שחל בה מההתעייפות שלה מהנושא יש לציין שלא הייתי קלה והיא סבלה אותי מעל ומעבר וזה מה שאני רואה אני משתדלת להסתכל יותר על מה שעשתה בשבילי ולא על מה שלא מקווה שלא הלאתי אותך אשמח לשמוע ממך בהמשך מחזיקה לך אצבעות וממליצה לך ללכת לטיפול אוהבת אני...

09/11/2006 | 11:10 | מאת: כאב הלב

אני בטיפול כבר שנה.....התקדמתי אין ספק...אך לאט לאט....יש לי המון בעיות בגלל זה הכל אצלי לאט לאט. את יודעת, במשך המון זמן מצאתי את עצמי יושבת וחושבת מה היו המניעים של אמי להתנהג כמו שהתנהגה עד שהבנתי שאין עם מי לדבר. אין שום הצדקה בעולם להתנהגות שלה ואני לא מדברת על הפגיעות, אלא מה שבא לאחר הפגיעות, מה שהיא עשתה לי.....הצורה שגידלה אותי בצורה הכי מעוותת ....זה כ"כ הרבה מעבר לזה. והיא לא מבינה מה אני רוצה , הוריי חושבים שהם הורים מדהימים שנותנים ונותנים לילדים , אתמול הטחתי זאת באבי......הוא אמר לי שכל חייהם הם נתנו לי ונתנו לי....וצעקתי עליו שהם חייבים לי 19 שנה מחיי! 19 שנה שהם לקחו ממני! וכרגיל הם שתקו....מפחד.... הבעיה מתחילה מזה שהם לא מאמינים לי, הם חושבים שאני ממציאה, מה עוד שהם לא כואבים את הפגיעות שלי...זה לא מזיז להם בכלל..... אני משתוקקת לתינוק משלי....לילד שאת חיי אני אתן למענו, רק שיהיה לו טוב....זה יהיה כאילו נולדתי מחדש, לחוות ילדות נורמאלית , נעורים, בגרות.....אני לא יודעת מזה!! כואב לי , כואב לי כ"כ....אין לך מושג כמה.......

09/11/2006 | 13:59 | מאת: שדה ניר

האמת שמאמש עלה בי הרצון העז להתרחק מכל העולם ואשתו כולל מהפורום....וליטול הפסקה ארוכה עד להודעה חדשה.... אך כאשר קראתי את הודעתך זו נכנעתי.....ממך לא אתרחק!!!ולא אטול חופשה!!! לך אני חשה חיבה קירבה ואהבה רבה!וכשאת זקוקה לי אני כאן למענך-בשמחה! ראשית מאד מבינה ללבך ותחושתך......וחשוב לי לומר לך שלי אומנם ישנה אמא מדהימה-דואגת, מכילה, אמפאטית וסימפטית ביותר אך כאשר הייתי קטנה אני זוכרת היטב סיטואציה שבה סיפרתי לה על גבר שהסיר את מכנסיו למולי באחת מסמטאות שכונתנו, התערטל ושיחק במה שמו שלו(אז לא ידעתי שזה נקרא אוננות)וקרא לי לבוא אחריו וכסירבתי הוא החל לרדוף אחרי ובפעם ההיא נמלטתי וניצלתי!!!והתגובה שלה כאינסטינקט ראשוני היתה:תפסיקי לדבר שטויות לדמיין ולהמציא המצאות!!!ואני זוכרת שמאז ועד שהתבגרתי לא שיתפתי יותר אף אחד בעולם בפגיעות ובתקיפות המיניות שעברתי וסתמתי את פי ושמרתי עמוק בבטן את כל אשר התחולל בי, את כל מי שהתעלל בי וחילל את גופי ואת נשמתי!!! רק בגיל 20 העזתי ופתחתי את כל תיבת הפנדורה והטחתי את הסיפור שעלי כה השפיעה בפניה!!!והיא היתה פשוט המומה!!! ואף לא זכרה את אותו אירוע שמבחינתי היה סימן דרך- אבן בוחן לתגובותיה ולחוסר הגנתה דאז ומני אז לשתיקתי הרועמת וחוסר שיתופי המוחלט בכל הנוגע לפגיעות המיניות- כלפיה!!! ומני אותה שיחה פתוחה אמי התעוררה לנושא זה ומעורה כמעט בכל פרט ופרט מחיי!!! ועתה אנו קרובות ביותר!הרבה יותר מאשר קודם לכן!כאשר סוד אפל חצץ בינותנו! מה שניסיתי לומר לך מאמי שלעולם לא מאוחר לתקן וכל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן ולעיתים רבות דברים שאנו רואות מכאן- מתוכנו, מן הפרשנות שלנו ומנקודת הזמן הספיציפית נראים אחרת לגמרי מצד אמותנו....וחשוב לי לציין ולהדגיש שמאז ומעולם היה לי אמא דואגת, תומכת, מסורה שהקריבה את חייה ואת כל ישותה למען ילדיה...ועדיין בכל תחום הפגיעה המתמשכת בי הכל היה נעול וחתום בפניה עד גיל 20!!!! לפי דעתי אמך עדיין בשלב של הכחשה והדחקה.....בשלב שבו אמי היתה נתונה כאשר אני הייתי קטנטנה...זה מנגנון ההגנה שלה על הבשורה המרה ועל כך שהיא לא היתה שם בשבילך כאשר זה ארע!את מטיחה בה האשמה חמורה שמעידה על כישלונה ותפקודה כאמא!!!וזה גילוי איום ונורא!שהיא לא יכולה לקבל ולעכל!!! קל לה יותר להתמודד עם כך שהכל כביכול המצאה שלך!להדחיק ולהכחיש את העובדות הקשות להתמודדות!!!אך אני בטוחה שבתוך תוכה היא יודעת היטב שאת דובר אמת וכאובה ופגועה בכפל כפליים גם על מה שעוללו לך בהיותך תמה וגם על כך שלא היה מי שיגן עליך, יגלה, יחשוף יתמוך ויהיה שמה לגונן עליך ובעצם על אובדן הדמות הרחומה של האמא! אני מאד מקווה שאמך תטפל בעצמה ותגיע להכרה מתוך בחירה שהיא לא נהגה בך ועמך כשורה אך היא יכולה לתקן את העוולה למען עתידה ואושרה של בתה!!!ושאת פתחת לה את ההזדמנות היקרה מפז לחוויה מתקנת.....לשינוי המצב והיחסים בינכם!ולהכיר בערכך כבת מקסימה, טובה ועדינה!למענך נשמה יקרה שלי!!! מחבקת, תומכת ואוהבת, שדה ניר.

09/11/2006 | 15:55 | מאת: כאב הלב

תודה שאת פה למרות שקשה שלך , אני מעריכה זאת מאוד. אמא שלי מבחינתי היא כמו "אלמוט" ( כמו בובה כזאת שלא מגיבה) אפטית לעצמה ואלי קשה לי להאמין שיגיע יום שהיא באמת תאמין לי ותוכל לשמש לי כאם אמיתית. היא פשוט כזאת, זה האופי שלה....היא רגילה לסבול והיא למדה אותי לסבול...מעולם לא דאגה לתת לי את המקום שלי , לנסות להעלות לי את הביטחון.....היא פשוט כזאת ולי זה כואב ומזל שיש את הפורום אחרת בכלל הייתי משתגעת. אני מבינה אותך ומבינה את מה שכתבת לי אך במקרה הזה , זה פשוט חסר סיכוי, אמי היא לא כמו אימך המקסימה......תעריכי את מה שה' נתן לך...זו מתנה יקרה מאוד! שמחה שיש לך אם אמיתית.....ותודה שאת פה לצידי...זה מחמם אותי מאוד אוהבת, אני

11/11/2006 | 21:44 | מאת: ליז

מה קרה ? למה נפלו פניך? למה את רוצה להסתגר???? מחזבקת בשפתך - ליז מקווה שהשבוע יהיה טוב

11/11/2006 | 21:42 | מאת: ליז

את לא טיפשה... רק מבקשת את הדבר שכלנו גדלנו עליו - שההורים אמורים להיות שם בשביל הילדים שלהם. והכאב והגעגוע לדבר הזה שכנראה לעולם לא יתממש הם כל כך מובנים . אך עם השנים לומדים שההורים שלנו הם אנשים רגילים לא איזו אידיאל של שלמות ויש בין ההורים כאלו שיודעים לחבק ולתמוך וכאלו שלא ולחלקם יש את ההסטוריה שלהם שגרמה להם לגדול ולהיות האנשים האלו ולחלקם אין שום סיבה מוצדקת נראית לעין שמצדיקה את ההזנחה שהם זונחים את ילדיהם. לא שזה מנחם אך אלו העובדות הם אנשים שילדו ילדים מבלי שיהיה להם את הכלים לטפח אותם. אני מבחינתי נשבעתי שאת ילדי אגדל אחרת חיבוקים, נישוקים, הקשבה, סובלנות. וזה מאפשר לי להרגיש הרבה יותר שלמה כי מהם לא ממש יצאתי בן אדם חזק. חייבת למצא דרך לשחרר ולהשלים. לא לקבל ,אבל אולי להבין מאיפה זה בא ,אחרת לעולם לא תהיה לך שלווה. (אולי היא נפגעה, אולי הוריה לא היו שם בשבילה, אולי היא עברה איזו טראומה בעברה.... באיזו מין משפחה היא גדלה , האם נתנו שם לבטא רגשות, האם היה מותר שם לדבר על כאב על סבל האם היה מותר שם לבכות לכעוס? אולי יש רקע של מחלות נפש ואז הפחד להשתגע משתק ולא מאפשר התמודדות ומפתחים מין סוג של אדישות שהוא בעצם הגנה. תנסי לדבר איתה על הדברים האלו מבלי להעלות את הפגיעה אולי תגלי עליה דברים שיעזרו לך להתמודד עם חוסר ההתמודדות שלה.) וואו דיברתי המון מקווה שגם תרמתי משהו - מחבקת ליז

12/11/2006 | 23:28 | מאת: .חתולה

היי מתוקה את מאוד צודקת , הכאב שלך על היחסים שלך עם אימך לא הישתנו , וכמו שכבר אמרת , גם אימך לא השתנתה במשך כל השנים האלה שחלפו וזה לא מרוע לב , זה מה שהיא היתה מאז ומתמיד , וכנראה שזה גם מה שיהיה בעתיד ,היא לא מסוגלת להשתנות ואין מה לעשות , אני בטוחה שהיא לא שונאת אותך ,היא פשוט לא מסוגלת להיות משהו אחר ממה שהיא ,גם תנאי החיים שלה לא השתנו במרוצת החיים לא לטוב ולא לרע (???) אולי דווקא הכאב שלה שהיא לא מצליחה להראות משהו אחר , והאשמה שלה על שלא עשתה אז כלום לא נותנים לה להתחבר לאן שאת צריכה ,אל תכניסי לך לראש רעיונות בגלל הכאב שלך , מי יודע ? אולי בעתיד כשתהי במקום טוב יותר תוכלי לנתח את כל המצב ואת כל הרגשות ממקום אחר , מחבקת המון יפתי חתולה

09/11/2006 | 00:58 | מאת: כנפיים...

חורף/ עברי לידר ואז נהיה חורף העלים הירוקים כבר צהובים ואז נהיה חורף חברים הולכים, חוזרים ואז נגמר קיץ, כבר לא יורד אל הסלון בתחתונים נגמר קיץ, אתה מבין שהבדידות שלך נשארת מבפנים ואז נהיה חורף, שהביא איתו תשוקה למכשירי חשמל וכמה שגבוה וכמה שנמוך אני לא נבהל נכנס אל המיטה בלי להוריד בגדים כמו ילד שפחד ובא לישון עם ההורים ואיזה יופי, יושבים מול החלון הענקי זה כמו מראה אל תוך, המחשבות שלי ואז נהיה חורף, שהביא איתו עשן לרחובות ואז נהיה חורף, הביא לי כמה מחשבות על אהבה על אנשים ועל שמחה וכמה שחשוב לזכור שהימים עוברים ואיזה יופי, יושבים מול החלון הענקי זה כמו מראה, אל תוך המחשבות שלי כשנכנס אל המיטה בלי להוריד בגדים זה כמו ילד שפחד ובא לישון עם ההורים ואיזה יופי, יושבים מול החלון הענקי זה כמו מראה, אל תוך המחשבות שלי חורף נעים שיהיה :) ולילה טוב...

09/11/2006 | 02:34 | מאת:

מה שלומך.....????????? היית חסרה לנו... אצלנו מהבוקר גשם לללא הפסק.... מחר הבטיחו שמש...בד"כ הם לא מפספסים.... אז בעצם עושה לך החורף... אידה

10/11/2006 | 03:46 | מאת: כנפיים...

שלומי? כרגע די מבוסמת.... חחח חוץ מזה... תקופה מבולבלת... פתאום יותר מידי אנשים מהמשפחה מעורבים ואני מרגישה קצת מוזר... לא רציתי שיהיה כזה בלגאן... ואף אחד גם לא ממש שואל לשלומי... אלא דואגים לשלום הבנות הקטנות.... שזה מאוד מובן ומקובל וגם אני דואגת להן... אבל... סתם מעצבן.... מרגישה לבד מידי במערכה.... אוףףףף..... יהיה בסדר.... סופשבוע רגוע שיהיה....

כבר נכחתי בבלוג שלך שאת אשת החורף הניצחית. אך אני ההפך: אשת האביב המלבלב- האלמותית.... ואת החורף אני מתעבת בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי.... ובוכה עם דמעות הגשם שניתכות בחוץ ועם מזג האויר הסוער שמתמזג עם שנת החורף של הדוב ומקפיא את כל כולי, ישותי והוויתי!!!!! שונאת שונאת.......... חורף- נייט:-)

אשת החורף הניצחית?.... לא נראה לי... אני אוהבת חורף, נכון... אוהבת להתכרבל במיטה עם השוקו... ואת האופנה של החורף, וללכת לים בחורף זה הכי כייף... אבל אני בהחלט מאוד אוהבת גם את הקיץ, ללכת לים ולהשתזף... והאביב.... נראה לי שאני אוהבת את כל העונות.... בכל מקרה, תודה לך.... שיהיה לילה/יומטוב...

11/11/2006 | 12:45 | מאת: כנפיים...

אני אנסה להסביר לכן קצת מה קורה בימים האחרונים... אחרי שסיפרתי לאבא על השיחה עם אחי הוא דיבר על זה עם אחי הגדול, שבכלללא אמור לדעת מכל העניין... אני אף פעם לא דיברתי איתו על זה, כנראה אישתו, שהסיקה מסקנות לבד, סיפרה לו... אז עכשיו הם מודאגים בגלל אחיינית שלי.. רוצים שאני יספר להם מה בדיוק קרה כדי ש"הם יוכלו לעמוד על חומרת המצב" (המילים הכמעט מדויקות של אבא...) אז אבא שאל אותי מה קרה ושיתף אותי בחששות שלהם.. דבר שהעלה לא מעט מחשבות לא פשוטות... ניסיתי להסביר לו שזה בכלל לא משנה ושזה לא כל כך פשוט לספר להם את זה.. כל השבוע היו מחשבות על אחיינית שלי, אחותי הקטנה, אחיינית של אישתו של אחי שגרה שני מטרים מהם... מחשבות על זה שאולי אני בכלל לא זוכרת הכל... היו דברים שהוא אמר בשיחה שגרמו לי לחשוב שהוא זוכר יותר ממני... ופתאום יש צורך לשאול אותו כל מיני שאלות... ואני לא באמת מאמינה שהוא פגע בעוד מישהי... אבל גם לא האמנתי שזה יכול לקרות לי עד שנזכרתי ואחת המטרות של השיחה הזו הייתה לוודא שזה לא יקרה שוב.. אז אמרתי לאבא שאני מוכנה ללכת להתייעץ עם משהו מקצועי ולדבר עם אחי בעצמי.. שאני לא מוכנה שהם ידברו איתו, הוא בכלל לא יודע שהם יודעים... והחלטתי לתת לאבא לקרוא קצת מאמרים על הנושא וההתמודדות איתו, אולי הוא יצליח להבין קצת יותר... כי אני לא מצליחה להסביר לו מה המשמעות של להתמודד עם דבר כזה...אני מבינה שכנראה מאוד קשה לו עם זה.... זה לא פשוט לגלות שזה קרה בין הילדים שלך ולפתוח את זה פתאום.. והוא אמר שהם לא מבינים איך זה קרה ואף אחד לא שם לבד... רציתי לומר לו שאת זה הוא צריך לשאול את עצמו אבל אני בטוחה שמספיק קשה לו עם זה גם ככה... בקיצור, לא היה שבוע קל... יותר מידי מחשבות שאני לא בטוחה מה לעשות איתן... אז החלטתי כרגע להתעסק עם זה בעיקר בצורה טכנית.. לעזור להם במה שהם רוצים (מה שגם מאוד חשוב לי...) ואחר כך נראה מה יהיה... אולי אני יספר להם על כל התחושות שעלו השבוע... אז נמצא משהו מקציעי להתייעץ איתו בנושא, אולי אני אקח גם את אבא לשם... שיסבירו לו קצת מה כל זה אומר... אוףף... זה כל כך מבלבל כל העניין הזה... מרגישה שנפתחה איזה תיבת פנדורה או משהו, בעיקר מבחינת אבא ואחי הגדול אבל גם מבחינתי... ולמרות שדי ברור לי מה לעשות עכשיו וברור לי גם שזה תלוי רק בי ושאני כן מסוגלת לזה... עדיין לא פשוט ומבולבל..

11/11/2006 | 21:02 | מאת: ליז

הי כנפיים . נשמע באמת כמו תיבת פנדורה שנפתחה. מקווה שבדרכך החכמה תצליחי לנווט את העניינים . ושלכל הנוגעים בדבר תהיה הסבלנות והסובלנות לאפשר לעניינים להתבהר בקצב ובדרך הטובה והנכונה שולחת לך כוח ותקווה ואהבה ליז

11/11/2006 | 21:51 | מאת: שחף

זה נשמע שבאמת עכשיו רק מתחילה העבודה האמיתית עם כל המשפחה וזה בהחלט דבר מאוד בסובך ורגיש מאחלת לכולכם בהצלחה בדרך עליה עליתם מחזקת שחף

12/11/2006 | 19:02 | מאת: .חתולה

אני חושבת שאם היית רוצה לתכנן שדברים יתנהלו בצורה כזו לא בטוחה שהיית מצליחה אבל דברים קורים כמו שהם קורים , ואין תאריך לפתיחת תיבת הפנדורה , כנראה שכך היה צריך לקרות , עכשיו רק נותר לטפל בכל מה שיצא החוצה ,נכון שלא קל , אבל אולי היה קשה הרבה יותר כשרק את סחבת את הכל לבד על הגב , ובאופן טבעי ביותר אם ישנן אחיניות אז דואגים מידית לדור החדש שלא יפגע גם ,ואני לגמרי סומכת עליך שתדעי מה לעשות עם כל המצב החדש ,את פשוט נפלאה , חתולה

08/11/2006 | 23:44 | מאת: גל שנשברררררררררררררררררר

לשתי מברשות שינים בתוך ספל וקצף גילוח על המדף לחיבוק בליל רעמים וברקים לחיוך של התינוק שלי לבגדים הקטנים שתלוים ליבוש על החבל לריח של הבישולים של ביחד להליכון שנוסע עם רגלים קטנות לריח התינוקלין שמתפזר בכל הבית לתחושה של בית לתחושה של משפחה מתגעגעתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

09/11/2006 | 02:39 | מאת:

אין קשה מגעגועים... מתחושת הבדידות.... תחושות שמתעצמות בליל חורף קר... ליל ברקים ורעמים... אני מאמינה שהשמיים הם הגבול... ואם תחלטי שאת רוצה זוגיות...(מבפנים..) היא תגיע...... שמרי על עצמך.. שולחת חיבוק מחזק אידה

09/11/2006 | 02:55 | מאת: גל שנשברררררררררררררררררררר

http://uploaded.fresh.co.il/2006/08/14/65310049.jpg

09/11/2006 | 14:12 | מאת: שדה ניר

אין דבר יותר שלם מלב שבור!!!!! מאחלת לך חיי זוגיות ומשפחה הרמוניים! תחליף לחיי הבדידות אכולי הגעגועים! אתך יקרה. (((((((((((((((((((((((((((גל))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר

08/11/2006 | 22:33 | מאת: פגועה מינית

שדה ניר ראיתי שכתבת למילי על אשפוז יום , על איזה טיפול את מדברת על נפגעי תקיפה מינית או אשפוז יום להפרעות אכילה? עדכני אותי כי לא שמעתי על זה אשמח לשמוע.....

09/11/2006 | 02:40 | מאת:

על אישפוז להפרעות אכילה... אין מקום כזה לנפגעות אידה

09/11/2006 | 10:05 | מאת: מילי

גם אני

09/11/2006 | 10:10 | מאת: פגועה מינית

הבנתי זה באמת נשמע לי מוזר תודה....

09/11/2006 | 13:16 | מאת: שדה ניר

ישנם בתי חולים מיוחדים לבריאות הנפש אשר במסגרתם ישנו מערך שלם של טיפול נפשי מרושת-קבוצות תמיכה, תראפיה, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכו...טיפול אישי וקבוצתי- על בסיס יום יומי!!!! מסגרת מסודרת משעות הבוקר עד שעות הצהריים המאגד בתוכו טיפול במגוון של הפרעות נפשיות ותחלואי הנפש החל מדיכאון וחרדות, בעיות אישיות(מגוון של הפרעות אישיות:גבולית, חרדתית, אנטי סוציאלית, המנעותית וכדומה) וכלה בבעיות חמורות יותר של מחלות כגון:מאניה דיפרסיה, סכיזופרניה וכו..... תנאי הקבלה הנם קשים ונוקשים אך המטרה מקדשת את האמצעים ושלל המאמצים: המלצה של פסיכולוגית ו/או פסיכיאטרית מטפלת. אין סכנה אובדנית מוחשית ומיידית. בית החולים מפנה רק לבתי חולים שבהסדר עמם. ישנם קופות חולים שלא מכסות את בריאות הנפש כלל ואז ניתן לברר במשרד הבריאות לגבי המצאת התחייבות לשהות במסגרת הזאת! ידיד שלי נכנס שבר כלי לאחר פיטורים מכוערים ויצא משם אדם חדש לגמרי!!! ממליצה בחום. שדה ניר

לבית חולים שבהסדר עמה.... בהצלחה רבה וחיבוק. שדה ניר

שדה ניר מה זה המקום הזה?

08/11/2006 | 18:07 | מאת: מילי

תאמיני לי שאני לא רזה אני שוקלת 3 קילו יותר מהגובה שלי אני פרה במילה עדינה ש-מ-נ-ה כנראה שאני בולמית בערך 9 שנים מאז שזה קרה עם אבא שלי והתחלתי דיאטה הכי הרבה 500 קלוריות ביום אני כבר לא יכולה לסבול את עצמי ככה לפחות ככה אני מרגישה יותר נקיה רציתי לדעת מה אני עושה הלאה לאן לפנות?מה לעשות? בסוף לא הלכתי לטיפול היום כי לא הרגשתי טוב ולא היה לי חשק אבל אני ינסה לרמוז לה מה שאת אמרת נראה לך שזה יעזור פעם בשבוע טפול? ורק אצלה? תודה רבה על התגובה אתמול

08/11/2006 | 18:55 | מאת: שחף

קודם כל אני מאוד שמחה לשמוע שאת מרגישה היום יותר טוב מקווה שעכשיו תתחיל לך תקובה נעימה ורגועה יותר בקשר למטפלת....... לרמוז זה לא יעזור לדעתי חשוב להגיד לה את כל מה שאת מרגישה, לשתף אותה בכל המחשבות שלך וגם אם קשה לך להגיד לה את זה, את יכולה לכתוב ולתת לה לקרוא או להקריא לה ואחרי זה תוכלו לדבר על זה ובקשר לדיאטה, גם הגבתי לך למטה וגם אני מאוד ממליצה לך ללכת לדיאטנית במקום להרעיב את עצמך את לא תצליחי להגיע לתוצאות עם הרעבה עצמית או שלא תצליחי להחזיק מעמד בדיאטה מסוג כזה זמן רב מספיק או שכן תצליחי ואז תמצאי את עצמך באישפוז עם זונדה (שמעתי שזו חוויה מאוד לא סימפטית) וחוץ מזה, כפי שכתבתי לך למטה, אחרי דיאטה כזאת, מעלים במשקל בחזרה בקצב מהיר ביותר ברגע שמתחילים לאכול קצת יותר שמירה על תזונה נכונה תתרום לך הרבה הרבה יותר

09/11/2006 | 02:18 | מאת:

לא משנה כמה מלאה את...את לא פרה....והיא לא נוח לך עם עצמך אז בטח שכדאי לשמור על דיאטה. אבל את צריכה לשמור על עצמך...ובד"כ דיאטהמאוזנת גם יותר עובדת.... אני שמחה שהלכת לטיפול היום....ואני חושבת שאת צריכה לומר לה!!! לא לרמוז.... היא לא קוראת מחשבות....ולא הילרית שתבין אותך בלי שתדברי.... את לא צריכה לחשוש או לפחד... את תראי שזה יעשה את שלו... בהצלחה אידה

08/11/2006 | 09:19 | מאת: ליז

בובה, שחף, גל , תום ,דמעה, מילי ,לב, פגועה ,מותשת. צריכה זמן של שקט , לא כלכך מוצאת מילים לעודד , אז רק שולחת כח תקווה ואהבה - וחוזרת אל המערה ... כרגע נוח לי שם. משקיפה ,מזדהה . מחבקת - רק את מי שמתאים לה לקבל... ליז

08/11/2006 | 11:11 | מאת: ליאור

קחי את הזמן יקרה שלי, אנחנו נלווה באהבה רבה, ונמתין לבואך..... רק לא לשנים כי נתגעגע אלייך.... ליאור

08/11/2006 | 19:01 | מאת: שחף

העיקר שתרגישי טוב ותאגרי את הכוחות אנחנו תמיד כאן בשבילך לא הולכות לשום מקום שולחת חיבוק עוטף ומגן שחף

09/11/2006 | 14:24 | מאת: שדה ניר

אני אתך בלב, בתחושה ובהרגשה... אני לעומתך זקוקה כעת להפסקה ארוכה מהחיים! לשקט מצמית ממירוץ החיים המשוגעים!!!! אני כעת מתרחקת ומתחפרת בשנת החורף שלי!!!עד להודעה חדשה! מבינה ומזדהה ומחבקת בשקט ובצינעה:-) שדה ניר

08/11/2006 | 06:12 | מאת:

מקווה שישנתן טוב....גם מי שלקח לה זמן.... מאחלת בוקר רענן מלא אנרגיות חיוביות... ומקווה לשמוע מכל הבנות... כולל מי שמזמן לא ראינו כאן יום נפלא אידה

08/11/2006 | 11:10 | מאת: ליאור

היום ומחר יש לי ארועים משפחתיים, חברה טובה מתחתנת מחר....והיום נלווה אותה למיקווה..... כמה שנים לא הייתי בחתונה..... הולכת רק בגלל שמדובר בחברה טובה. שליוותה אותי בהרבה אהבה בתקופות הקשות... בינתיים עובדת על עצמי קשה מאד, כדי שהאווירה המשפחתית לא תעשה לי כיווצים בלב.... מתגעגעת נורא. ליאור

מאחלת לך חויה מריננה.... שתמלא אותך באנרגיות טובות... אידה

08/11/2006 | 19:06 | מאת: שחף

מקווה שגם לך יהיה יום נהדר עם מלא אנרגיות חיוביות :) והאנרגיות שלי ממש נגמרו נכון לרגע זה של הערב היה לי יום מתיש במיוחד טוב שכבר כמעט נגמר

09/11/2006 | 02:25 | מאת:

בשבת בקרנו בפסל החרות...היו שם המון שחפים.... היה שם אחד יפה במיוחד שעמד בפוזה על המזח והנוף של הים.... אבל מה.... שכחתי מצלמה.... קנינו חד פעמית....אבל זה לא זה... בפעם הבאה אידה

כרגיל היה קשה - כל האבק שעלה גרם לתחושת חנק והמאמץ הרב שהושקע השפיעה על הלב. והיה המון עצב על כל השברים שנמצאו שם והמבנים העתיקים שקרסו.......... אבל מצאתי גם כמה אוצרות ששווה לנצור בזיכרוני וחלק לקחתי איתי הביתה שאוכל לבהות בהם ,למשש אותם , לחגוג אותם או להפרד מהם ולהמשיך הלאה. עייפה מאוד.... הולכת לישון, מקווה שיהיה לי כח להגיב למה שקורה כאן יותר מאוחר. אוהבת אתכן - לי

07/11/2006 | 17:45 | מאת: ליאור

בסוף יתברר ששתינו עובדות ברשות העתיקות...חחחחחחחחחחחח..... גם אני חפרתי אתמול.... מה מצאתי, עוד לא ממש יודעת אולי תחושת הקלה וריחוף לכמה שעות, זה נחשב לאוצר? מקווה שכן.... הלוואי, הלוואי.... רק טוב נשמה יקרה שלי....תיכף באה אלי חברה, אז מסיימת כאן... מקווה שישנת טוב ממי. אוהבת ליאור

07/11/2006 | 19:03 | מאת: .חתולה

ליזווווווווווווש אני מתה על התיאורים שלך , כל פעם מחדש את מפתיעה , את נשמעת אפילו די מרוצה עם כל החפירות והאבק , הלב ועם כל שאר המציאות שמצאת שם , ז"א שעם כל הקושי היה שווה המאמץ וזה מה שהכי שווה והכי חשוב , גאה בך על המאמצים שאת משקיעה למען עצמך , כי מה שאת לא תחפרי ותמצאי אף אחד לא יכול במקומך וזה לא מאט , חיבוקים המון חתולה

07/11/2006 | 19:45 | מאת: שדה ניר

תיאוריך המטאפורים בהירים ומאירים כל כך את הדרך הסומא, העקלקלה והפתלתלה בטיפול ארוך טווח........ ולי יש לי סמנטיקה לאנטיקה והנה מעבר לאהבתי אליך: אישיות קסומה ומיוחדת שכמותך אני מגלה שאת גם במקצועך ארכיאולוגית מוצלחת:-)!!!והערכתי אליך גוברת והולכת.... ואל תשכחי שמעתה ואילך לא יהא קבור שם שום אלמנט לא רצוי, מאובק ומלוכלך!!! רק אוצרות שצררת בצרורות!!!!!!!בעמל רב, בנבירות, חקירות ובחפירות!!!! ותהני מפרי עמלך מתוקה שלי!!! מחזיקה לך אצבעות נשמה מקסימה שלי, שדה ניר

ליז יקרה עבודה ארכאלוגית היא עבודה לא פשוטה.... צריך לחפש היכן לחפור.... יש לעשות זאת בעדינות....מברשת וכף קטנה.... להתייחס בעדינות לכל ממצא... ולהתרגש מכל אוצר... כל הכבוד יקירה... חזקי ואמצי אידה

08/11/2006 | 07:23 | מאת: ליז

ליאור,חתולה, שדה ואידה המקסימות, תודה לכלכן יקרות... קצת קשה להגיב - עמוסה מדי, נראה לי שאנחנו יכולות להיות צוות נפלא אם רשות העתיקות מחפשת, כלנו מזה מומחיות ברזי המקצוע : בעדינות, ברגישות , בהתרגשות ,ובצער. ממשיכה לחקור את הממצאים ומקווה שהמידע יקדם את המחקר שלי אודות אותו יצור אבוד ושאוכל כבר לחבק אותו בהשלמה. מחבקת ליז - זהו, שזה הקטע... אין לי בעיה לחבק אחרים אבל משהיא שם נשארת זנוחה מאחור........................ :-(

07/11/2006 | 11:48 | מאת: ליאור

דמעה יקרה, איפה את?http://www.flowers.co.il/big_pic.html?pat=14b_450.jpg את חסרה כאן , פייה טובה שלי..... שולחת לך פרחים רעננים לסופו של בוקר טוב.... הקישור ברח לי לאמצע השורה מצטערת.... העיקר הכוונה... אוהבת ליאור

08/11/2006 | 00:22 | מאת:

מצטרפת לקריאה... אידה

08/11/2006 | 00:23 | מאת:

היכן את? מה שלומך? את חסרה לנו... מקווה שהכל בסדר אידה

07/11/2006 | 03:39 | מאת: גל של מחנקקקקקקקקקק

עוזבים אותנו,קודם זה היה הבן של חברה שלי שנפטר בגיל 6 מסרטן, חברה שלי מארצות הברית גם נלחמת במחלה הארורה הזאת וגם לה יש נקודות בריאות והיא מקבלת טיפולים ודוד של האקס גם במצב לא טוב יש לו גם גרורות הייתי אצלם לפני ארבעה חודשים והוא היה נראה יחסית טוב דיברנו צחקנו ועכשיו הוא בהתדרדרות ואין מה לעשות רק מורפיום נגד כאבים והבן שלהם כבר מגיע מחול להיות כאן זה אומר שהמצב כבר כנראה בסוף ואני לא רוצה להאמין ואני מנסה להבין ולקלוט אייך מבן אדם שהיה עצמאי ותפקד הוא עכשיו שבר כלי אני כל כך רוצה לנסוע לשם להיות איתם ואין לי אומץ לראות אותו הוא כבר לא אותו דוד שהכרתי עצוב לי הם משפחה שלי

07/11/2006 | 04:07 | מאת: גל של מחנקקקקקקקקקקקקק

את התחושות שאני מרגישה עכשיו http://www.jugend.co.il/gallery/data/537/31933193____-____-_____.jpg

07/11/2006 | 11:04 | מאת: שדה ניר

כמי שחוותה שרשרת אובדנים לא מכבר אני מזדהה עם שלל תחושותיך.... אני משתדלת למלאות את הבור שנפער ואת החור שנוצר לי בלב בהעדרם המצמיתה לצמיתות....באלמנטים חיובים ומלבבים! החיים חזקים מהכל יקירתי!!!! אני מקווה שכל משפחתך והסובבים אותך יבריאו לחלוטין ולא תחווי אובדנים נוספים בחייך!!! בריאות לך ולכולם. עמך. שדה ניר.

גל יקרה, אני איתך, קל להגיד לך להיות חזקה..... אבל תשתדלי למעני.... אני מאחלת לך שהתקופה הקשה המתמשכת הזאת תעזוב אותך במהרה.... לא מגיע לך הכאב הזה. תמיד איתך. ליאור

07/11/2006 | 18:56 | מאת: .חתולה

לצערי אין תשובות לשאלות שלך , אנחנו מאבדים אנשים שאנחנו אוהבים בלי לדעת למה , מחלת הסרטן היא נוראית , רק לפני שנה אבי נותח להוצאת סרטן מהראות שלו ואני זוכרת היטב את הגיהנום שעברתי ,זה פשוט קורה כנראה שכך צריך לקרות , והכאב , אין ספק שהוא גדול מאוד , אך אין בידך להושיע , אם הרופאים עשו כל מה שרק אפשר , ויש מספיק טכניקות כיום לריפוי הסרטן , אז כנראה שאין באמת מה לעשות ,תשמרי על עצמך !!!!!!! גם כך את לא יכולה לעזור , אולי רק להיות שם ולתמוך , השאלה איזה מחיר זה יקח ממך ואם תוכלי לעמוד בזה , שולחת לך המון כוחות נפשיים וחוזק נפשי והמון חיבוקים מחזקים , איתך מתוקה , תעדכני מה קורה , אל תישארי עם זה לבד , שומעתתתתתתת ??????????? חתולה

08/11/2006 | 00:25 | מאת:

מה שלומך? הצלחת להשלים שעות שינה? את שואלת שאלה קשה מאוד.... האמת.... כואב... ואין ליממש תשובה... אידה

08/11/2006 | 01:10 | מאת: גל של מחנקקקקקקקקקקקקקקקק

אני עם כאבי ראש ובחילות כמעט הלכתי היום מהעבודה אבל שתיים שיכנעו אותי להשאר דיברו איתי כי הייתי כמו קפיץ אני לא מוצאת שקט הרגשתי שאני רוצה לבכות ולצעוק אבל שתקתי כל יום ללכת לעבודה זה קריעת ים סוף בשבילי אין לי כוחות לנסיעות האלה לדבר עם האנשים אני לא מצליחה להרים את הראש מהמים וכבר נגמר לי החמצן עצוב וכואב לי הכל פוחדת מהרגע הזה לאבד אותם ,פוחדת מהרגע הזה ששוב יווצרו בקיעים בתחושת השייכות בתחושת המשפחה

07/11/2006 | 00:37 | מאת:

ושלא יגדו שלא מחלקים כאן שוקו חם.... לילה טוב בנות חלומות נעימים... וגם מתוקים אידה מקווה שתקראו את הכתבה רק מחר בבוקר... לאחר לילה מלא שינה.... משהו למי שקשה לו להרדם... מתוך גליון דרך האושר בחלומות הלילה 30 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה, וזו סיבה מספיק טובה כדי להציג לפניכם 21 פתרונות לבעיה תמי פולוס מה אומרת לכם הסיטואציה הבאה: גישוש באפלה אחר כפכפים, פסיעה שקטה לעבר הדלת, כדי לא להעיר את שאר ישנוני הבית, מחשבות מתרוצצות ולא נותנות מנוח, המקרר מאכזב בתכולתו, בטלוויזיה כבר אין אף תוכנית ראויה שתסיט את המחשבות הטורדניות, בחזרה למיטה, לעוד שעה של התהפכות מצד לצד. נשמע לכם מוכר? הסיטואציה הזאת מוכרת לאחוזים לא מבוטלים מהאוכלוסייה. למעשה, 30 אחוז מהאנשים סובלים מהפרעות שינה כאלה ואחרות, מה שהוביל להתפתחות מהירה של התמחות חדשה ברפואה, הנקראת "רפואת שינה". למה חשוב לישון? "לשינה כמה תפקידים חשובים", אומר ד"ר ירון דגן, מנהל המכון לרפואת שינה במרכז רפואי אסותא. "ראשית, מופרשים במהלכה חומרים הייחודיים רק לזמן השינה, כמו הורמון הגדילה, האחראי על גדילה וחידוש. שנית, מערכת החיסון מושפעת מאוד מהשינה. שינה לקויה מורידה תנגודת חיסונית ואנו נהיים חשופים יותר למחלות. בנוסף חוסר שינה משפיע לרעה על תפקודים קוגניטיביים כמו חשיבה, זיכרון ופתרון בעיות, וגם עלול לגרום עצבנות, כעס וחוסר שקט". לפי עקרונות הרפואה הסינית, אומרת יוכי קשת, מטפלת ברפואה סינית וברפלקסולוגיה ומלמדת במכללת רידמן, יש שני איברים חשובים הפועלים אך ורק בזמן השינה: כיס המרה, הפועל ב-23:00 ואחראי על ניקוי מנטלי באמצעות חלומות ועל קבלת החלטות; והכבד, הפועל בין 1:00 ל-3:00 לפנות בוקר, האחראי על הניקוי הפיזי של הגוף. לפיכך אצל אנשים ששנתם מופרעת בשעות אלה עבודת הניקוי לא תתבצע כראוי והם עלולים לסבול ממתחים ומבעיות עיכול וחיסון שונות. הפרעות שינה מקבלות ביטוי בצורות שונות. לפניכם הצעות לפתרונות לבעיות הנפוצות ביותר. נדודי שינה מה הבעיה? כ-10-15 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מנדודי שינה כרוניים, והם נחשבים הפרעת השינה השכיחה ביותר. נדודי שינה יכולים להתבטא בשלוש צורות: קשיי הירדמות, יקיצות תכופות משינה ויקיצה מוקדמת, או שילוב של שתיים או שלוש מהצורות. "זוהי הפרעת עוררות יתר, הגוף דרוך יותר ולכן יש קושי בשינה", מסביר ד"ר דגן. "הסיבות לתופעה נובעות בדרך כלל ממתח, חרדה, דריכות יתר וקושי לאבד שליטה". נדודי שינה יכולים להופיע בכל גיל - מתינוקות המתקשים להירדם או מקיצים פעמים רבות בשנתם ועד קשישים ששנתם קטועה ושטחית. איך פותרים? קודם כול מרגיעים את הנפש, ובמקרים רבים אפשר לעשות זאת גם ללא תרופות, ודואגים שמערכת העיכול תפעל ביעילות. יש כמה דרכים לעשות זאת. 1. מתרגלים שיטות כמו ביופידבק וטכניקות הרפיה שונות. לדברי ד"ר דגן, שיטת CBT, שמשתמשים בה בפסיכולוגיה קוגניטיבית התנהגותית, היא שיטה יעילה ביותר לארגון המחשבות ומניעת "לופים מחשבתיים" המעוררים מתח ומדירים שינה. מדובר בטיפול קצר מועד על ידי מטפל מוסמך. 2. יש כמה שמנים ארומתרפיים היכולים לעזור: שמן בזיליקום, המטפל במחשבות אובססיביות המפריעות לשינה טובה, שמן לבנדר ושמן מליסה המסייעים לשחרור שליטה וכניסה למצב רגיעה, ושמני תבלין כמו ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, פלפל שחור ועוד, המסייעים לתהליך העיכול. 3. צמחים מומלצים משרי שינה הם: ולריאנה, פסיפלורה, קשותית (Humulus), קערורית (Scutelria), חסת המצפן ופרג קליפורני. אפשר להכין חליטות מצמחים אלו ולשתות לפני השינה או לקחת ככמוסות או כטינקטורה (מיצוי באלכוהול). 4. מטפלים ברפואה סינית ממליצים לא לאכול בשעות הלילה, כדי לאפשר לאיברים הפעילים בשעות אלה - כיס המרה והכבד - לבצע את עבודת ניקוי הגוף ללא הפרעה. 5. יש כמה תרופות הומיאופתיות (remedies) היכולות לסייע: קפה (בצורתו ההומיאופתית); נקס ומיקה- תרופה המייצגת במידה רבה את האדם המודרני ההישגי והטרוד. היא מסייעת גם לאנשים שקשה להם לישון בגלל אכילת יתר; קמומיל בצורתו ההומיאופתית מאפשר שינה במצבי כאב (למשל כאבי בטן, בקיעת שיניים אצל תינוקות ועוד); אשלגן זרחתי - תרופה המומלצת במצבים אקוטיים של חוסר שינה כדי להחזיר לגוף את האנרגיה החסרה לו. נדודי שינה אצל ילדים מה הבעיה? אם אתם הורים, ודאי קרה שילדכם העיר אתכם באמצע הלילה בגלל בכי או יקיצה מחלום רע. ילדים רבים מתעוררים במהלך הלילה בעקבות חלומות מבעיתים ו/או חרדות ופחדים. איך פותרים? יש כמה דרכים להרגיע את הילדים: 1. תנו להם לבנות את "לוכד החלומות" שלהם, המשמש בתרבות האינדיאנית לגירוש שדים ומפלצות. עצם העובדה שהם אלה שבונים אותו נותנת להם כוח ועוצמה. קנו חישוק מתכת בקוטר 10-15 ס"מ ותנו לילד לקשט אותו כראות עיניו. לבסוף חברו לחישוק חוט ותלו בחדר. 2. ציור מנדלות. "לעיגול יש כוח רב עוצמה", אומרת מירה שירן מזרחי, מטפלת באמנות בגישה הוליסטית. "העיגול הוא הרחם, מרגיע ונותן תחושת ביטחון". ציור אינטואיטיבי בתוך העיגול מאפשר לילד לבטא ולאזן את עצמו. הילד יבחר בצבעים המתאימים לו על פי הצורך שלו. 3. הרפיה בצבע. הילד נושם שלוש נשימות, נכנס למצב רגיעה ומדמיין צבע מסוים הממלא את גופו. שיטה זו מסייעת לו להיכנס למצב של שקט לקראת השינה. 2 ההמלצות האחרונות, אגב, מתאימות גם למבוגרים. 4. עיסוי בשמנים ארומתרפיים לפני השינה. מומלץ לעשות עיסוי עם שמנים המעניקים תחושת ביטחון ומרגיעים כגון לבונה ומרווה בהירה. אפשר גם לשים את השמנים במבער וליהנות מהריח. לילדים המתקשים להתנתק מההורים וללכת לישון, מומלצים שמנים המעניקים תחושת שייכות כמו שמן קמומיל, ורדים ולבנדר. 5. אנחנו הולכים לישון עם מה שאנו שומעים ורואים לפני השינה, ולכן כדאי ליצור אווירה מתאימה לקראת השעה הייעודה: לכבות טלוויזיה ורדיו, ולערוך טקס שינה הכולל אמבטיה והקראת סיפור עם מסר חיובי (לא מפחיד או עצוב). 6. ספר מומלץ להורים העייפים: "לישון כמו תינוק" של פרופ' אבי שדה (הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד), המלמד איך להקנות לילדים הרגלי שינה נכונים. נחירות והפרעות נשימה מה הבעיה? מעבר לבעיה הזוגית, נחירות הן בעיה בריאותית משמעותית. הנחירה נגרמת עקב התרופפות דפנות דרכי הנשימה העליונים באזור החיך הרך והלוע, ולעתים, כאשר ההתרופפות משמעותית, נגרמת הפסקת נשימה, המוכרת גם כ"דום נשימה". במשך לילה אחד יכולות להתרחש מאות הפסקות כאלה, וכולן מסתיימות ביקיצות קצרות הפוגעות באיכות השינה. לרוב לא נרגיש בכך כשזה קורה, אבל "חשוב מאוד לטפל בהפרעות אלו", אומר ד"ר דגן, "כי הפרעות נשימה יכולות להוביל לעייפות רבה, לחץ דם גבוה מחלות לב ושבץ מוחי וכתוצאה מכך גם לקיצור תוחלת החיים". גברים סובלים יותר מנשים מנחירה והפסקות נשימה בשינה, והמחלה מתקדמת עם הגיל. לכן מומלץ לכל אדם בקבוצת סיכון (משקל עודף, לחץ דם גבוה ובעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב) לפנות לאבחון במעבדת שינה באחד מבתי החולים בארץ. האבחון מתבצע באמצעות רישום שינה לילי במעבדה או בעזרת ערכה ביתית. איך פותרים? 1. דיאטה. כיוון שיש קשר הדוק בין הפרעות נשימה להשמנה (דרכי הנשימה מוצרות ולכן עלולה להיווצר חסימה בלוע), מומלץ קודם כל לרדת במשקל. 2. מכשירי עזר לשינה כמו מכשיר הנשימה CPAP. זוהי מסכה המזרימה אוויר דרך מסכה אפית. כיום היא נחשבת הטיפול היעיל ביותר בנחירות ודום נשימה בשינה. 3. ניתוח. במקרים של נחירות בלבד, יש ניתוח להחדרת שתלים בחיך, שתפקידם להפריע לרטט החיך בזמן הנחירות ובכך למנוע אותן. אם הבעיה היא במבנה האנטומי של האף או הלסת, אפשר לפתור זאת בניתוח גם כן. 4. שמנים המפחיתים בצקות בבית הבליעה והגרון. לא במקום מעקב רפואי, אבל יכול לעזור: שמן סנדלווד ותפוז; טימוס ולינלול (למניעת הצטברות ליחה); שמן אורן, מרווה ולבונה (פותחים ומנקים את דרכי הנשימה). שמנים אלה אפשר לשים במבער, או לפנות לארומתרפיסט לקבלת עיסוי. הפרעות בתזמון שינה מה הבעיה? יש אנשים שהם ערניים ופעילים יותר בשעות הבוקר, ויש המעדיפים את שעות הערב והלילה - "ינשופי הלילה". כאשר הנטייה לאחד הכיוונים קיצונית ומפריעה לאורח החיים, מדובר בהפרעה בשעון הביולוגי. "אצל אנשים אלה הורמון המלטונין, האחראי לתחושת העייפות, מופרש בזמן הלא נכון", אומר ד"ר דגן. איך פותרים? 1. מחקרים הראו כי שורש הצמח קערורית סינית (סקוטלריה) מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של מלטונין. ניתן להשתמש בצמח זה לאחר קבלת ייעוץ אצל הרבליסט מקצועי. 2. ניתן גם להשתמש בצמחים אדפטוגנים, המשפרים את עמידות הגוף למצבי דחק שונים. צמח טוב הוא ויטניה משכרת (השורש בלבד, העלים רעילים), אשר מצד אחד מחזק ומזין את הגוף ומצד שני מסייע לשינה טובה ורגועה. 3. תרגיל לאיזון המלטונין. שבו כל בוקר כמה דקות מחוץ לבית בצד המזרחי, לכיוון השמש. עצמו את העיניים ופתחו לסירוגין לכמה שניות, כדי לאפשר לשמש לחדור. 4. ואם כל זה לא עוזר, אפשר להיעזר בטיפול בהורמון הטבעי מלטונין ובחשיפה לאור בעוצמה גבוהה בשעות מסוימות. האור מאזן את הפרשת המלטונין. 10.10.06 (עודכן ב - 10.10.06)

07/11/2006 | 05:41 | מאת: שחף

טוב..... טוב...... לא אגיד יותר שלא מחלקים פה שוקו :) ואת הכתבה נראה לי אקרא רק היום בערב היא ארוכה מדי אין לי כל כך הרבה זמן לפני העבודה

07/11/2006 | 05:48 | מאת: שחף

http://www.hashulchan.co.il/_Uploads/8224hot6.jpg

07/11/2006 | 10:28 | מאת: מילי

תודה רבה כבר התחלתם לגרות אותי עם השוקו ןאני בדיאטה בכתבה כתבת על שני איברים חשובים...........ולמי שאין כיס מרה? אידה לא יודעת מה לעשות שלחתי למטפלת שלי שמחר אני לא מגיעה כי אני לא מרגישה טוב וביום ה שלחתי הודעה וכתבתי מה אני מרגישה וההשלכות הקאות שפשופים וחתכים והיא הגיבה רק היום כנראה לא היה לה נעים כי מחר אני אמורהלבוא אליה אני אצלה כבר9 חודשים בררתי עם היא ממוחית והתברר שכן אני מרגישה שהמצב שלי רק מדרדר ומצד שני אני מחכה ללכת אליה לא יודעת למה אולי מתוך הרגל או בגלל שעם אעזוב אותה אשאר לגמרי לבד?

07/11/2006 | 10:48 | מאת: מילי

אני מרגישה שהיא לא מאמינה לי ולא מבינה אותי אולי אני זו שלא בסדר ולא טובה ואני סתם חושבת? לא יודעת מה לעשות אני מפחדת להמשיך איתה ואז המצב ימשיך והדרדר ואני מפחדת לעזוב וללכת למשהי אחרת ואני לא יצליח לדבר.......לא יודעת מה לעשות כבר שבועים יש לי חולשה סחרחורות פתאום רעידות בגוף קשה לנשום המחזור איחר לי בשבוע אני מתפרצת הרבה בקושי נרדמת כבר לא מרגישה כלום הכל מת בפנים אני כבר לא בוכה מאז שכתבתי פה שהצלחתי לבכות כאילו איבדתי שליטה אין לי מושג מה קורה איתי אני מפחדת לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני צריכה את העזרה

08/11/2006 | 00:45 | מאת:

זה משקה אלים.... מרגיע...מרפא... מגשים.... אידה

07/11/2006 | 13:55 | מאת: שדה ניר

תודה רבה על הכתבה המקצועית והמדעית שצירפת לנו.. האינסומניה הנה נחלתי כמעט דבר יום ביומו........ ואכן שמנים ארומתראפיים מאד מסייעים לי בחלק מן הלילות הלבנים..... תודה רבה. שדה ניר.

ורכשתי לו במתנה מכל הלב- לרגל המאורע המלבב: בובת פו הדוב ענקית!!!!!!!!!!! והתחבקנו חיבוק של פו הדוב בשלישיה(החוט המשולש לא במהרה יתנתק) שעות!!!! והוא קיבל שלל הפתעות יקרות ומתנות מיוחדות מאמי, אחיותי, אחיני, חבריו ושכניו! חבל שיש יום הולדת רק פעם בשנה:-) לילה טוב מתוקות שלי. שדה ניר

07/11/2006 | 09:27 | מאת: כאב הלב

המון מזל טוב, אושר ונחת מהקטן. באמת חבל שיש יומולדת פעם בשנה....

07/11/2006 | 14:09 | מאת: שדה ניר

תודה מקסימה מתוקה שלי! ואני סמוכה ובטוחה שתהי אמא מדהימה לילדיך בבוא העת........ אני אתך מתוקה שלי- באש ובמיים. אוהבת ומאחלת לך הכל בכפל כפליים!!!! שדה ניר

מזל טוב!!! הרבה הרבה בריאות, אושר ונחת!!!

07/11/2006 | 14:12 | מאת: שדה ניר

תודה רבה יקירה........ ומה שלומך?ושלום ילדתך הנשואה הטרייה?ושלום הזוג הצעיר?

היי שדה פורח המון מזל טוב ליום הולתו של בנך מחמדך שתזכי לגדלו באושר רב ושתזכי לתת לו כל צרכיו ומבוקשו שתהיו תמיד מאושרים ובלתי מנותקים עם או בלי פוווווו החמוד חתולה

07/11/2006 | 19:52 | מאת: שדה ניר

כל איחול- שאול מלבבי!!! תודה רבה יקירתי המיוחדת שניחנה באהבת חינם!!! ומה שלומך את מתוקתי? איך את מתמודדת עם כל הבלגן השורר סביבך? מה שלום אביך ובעלך?ובכלל???! דואגת ומתמוגגת ממך כמו תמיד. שדה ניר

08/11/2006 | 00:26 | מאת:

הרבה בריאות.... אושר ונחת... תהנו יחדיו אידה

08/11/2006 | 00:26 | מאת:

הרבה בריאות.... אושר ונחת... תהנו יחדיו אידה

09/11/2006 | 14:26 | מאת: שדה ניר

במיוחד בשבילכן!!!!!!!!!!! http://www.boom.co.il/newsite/mysite/pics/4.gif נראה לי שככה אני נראת עכשיו מסטולית עם אף נפוח :))))))) כל היום מצוננת רצח וזה ממסטל אותי חבל על הזמן אבל עדיין לא מצליחה להירדם :((((

מקווה כי תשני הלילה היטב היטב חרף טיפות החורף הניתכות על אפך:-)....... לילה טוב יקירה. שדה ניר

06/11/2006 | 19:50 | מאת: ליז

יודעת שקשה, ובכל זאת...אולי תשמיעי קול - או לפחות צלילי לוח מקשים, מאמינה שהמאמץ בהשתתפות, ההתיחסות לאחרים -יכולה קצת להוציא מהשקיעה העצמית שאת נמצאת בה עכשיו - בשבילי בכל אופן זה עובד....מין חבל הצלה שכזה. אוהבת אותך המון ודואגת כפליים ליז

06/11/2006 | 21:22 | מאת: בת 16

תודה לכולכן מקסימות!!! אל תהיו עצובות ... צריך לעשות טבח בגברים

06/11/2006 | 21:46 | מאת: ליז

שמחה שחזרת , ברוכה הבאה לפורום. ומה את עושה בעניין של לקבל עזרה מקצועית? כאן אנחנו אחת בשביל השניה אבל בנוסף כדאי לך מאוד להשיג עזרה מקצועית . אם יש לך שאלות , לבנות כאן יש המון ניסיון ותוכלנה לסייע לך וליעץ לך מה עלייך לעשות אז, ברוכה הבאה ומוזמנת להמשיך לשתף ולספר איך העניינים מתקדמים. שמרי על עצמך. ליז.

06/11/2006 | 16:44 | מאת: שחף

ראיתי שאת בדיוק כאן מה שלומך?

06/11/2006 | 17:29 | מאת: .חתולה

היי חומד בדיוק כתבתי על זה עכשיו בתשובה שלי לאידה של בור טובבבבבבבבב אז אל תכעסי אם אבקש ממך לקרא שם , ומה איתך שחפיתוש מקסימה ? איך את מרגישה היום ? הצלחת באמת לנוח ? כמה אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר , הבנתי שמחר חוזרת לעבודה עם כוחות מחודשים , אז יאללה רבותה , שיהיה לך רק הכל טוב נשמה חיבוקים ישר מהלב חתולה

06/11/2006 | 18:16 | מאת: שחף

וואי זה נשמע כל כך לא פשוט....... זה לוקח המון כוחות דאגה לאנשים קרובים העיקר אל תשכחי ואל תזניחי את עצמך בכל הסיפור הזה תמיד תעשי גם משהו למען עצמך ותמיד יש לך גם את מקום המפלט הזה - כדי קצת לנוח, לקבל תמיכה ולשאוב קצת כוחות תמיד נהיה כאן לצידך ואני....... בהחלט הצלחתי לנוח זה היה הכרחי ביותר היתי אומרת

06/11/2006 | 18:51 | מאת: ליאור

האם הכאב הפיזי חלף כבר? המון כוחות שחף יקרה, ונס קפה הערב? עליי..... ליאור

06/11/2006 | 19:26 | מאת: שחף

אני כבר די בסדר, תודה אביא משהו מתוק ליד הנס קפה :)

למילי, ליז, דמעה, שחף, גל, מותשת, כנפיים, ליאור, תום, שדה, חתולה, כאב להלב, פגועה מינית, בת 16, אסתר, שמש..... ואם שכחתי...או פספסתי...סליחה....סליחה... אבל לכל הבנות היקרות בוקר טוב בוקר נפלא... שוקו חם...לכולן מחממם ומפנק... וכך שיראה היום שלכן איתכן אידה

06/11/2006 | 08:29 | מאת: ליאור

עדיין לא חזרתי לעצמי, תאמיני לי מגייסת את כל הכוחות..... איזה מזל שהלכתי אתמול בכוח לעבודה, כי היה ביקור פתע של המפקחת, ואם באמת לא הייתי הולכת, הייתי אומרת היום שלום למקור הפרנסה שלי.... ועכשיו צריכה ללכת לטיפול, בשעה 10. לא יודעת מה יהיה שם. בטח עוד פעם שיתוק שלי. אבל הולכת. מקווה שיהיה יותר טוב היום. רק מקווה.... ותודה על השוקו הטעים שלך, את יודעת שיש לו ערך מוסף עבורי.... אוהבת אותך תמיד. ליאור... ותודה לבנות שבגיבו לי, ותומכות בי... מצטערת שאני בתקופה שאין לי ממש לתת מעצמי....

06/11/2006 | 16:39 | מאת: חתולה

הכי חשוב שתרגישי טוב ותחזרי לכחותייך הגופניים והנפשיים במהרה , וגם אם זה לא יקרה מהר קחי לך את הזמן שאת צריכה , אנחנו לא הולכות לשום מקום , כאן הבית שלנו , איך היה היום בטיפול ?בא לך לשתף ? גם אם לא , לא נורא , חיבוקים חמים ישר מהלב חתולה

06/11/2006 | 09:48 | מאת: כאב הלב

גם לך יום טוב ומקסים! קר פה מאוד!!! אני אשמח דווקא לכוס תה ( אסור לי שוקו.....)

06/11/2006 | 12:32 | מאת: מילי

06/11/2006 | 12:34 | מאת: שדה ניר

יום מקסים מלא שמחה ואורה!!!!!!!!!! אני הולכת ומתחזקת תודה לאל........ גאה בעצמי על כוחותי להוציא את האמת והצדק לאור ומנכסת לעצמי את הקרדיט על השקט שכאן שורר.... כל טוב יקירה. שדה ניר

06/11/2006 | 16:23 | מאת: שחף

אבל אצלך דווקא כן אז באתי בזמן לאחל לך בוקר טוב :) וכמובן תודה על השוקו התגעגעתי לשוקו שלך :)

06/11/2006 | 17:23 | מאת: .חתולה

כבר מזמן עבר הבוקר , לא נכנסת בבקרים כבר , לא יוצא , למען האמת אני די עסוקה עם בעלי , מצבו הבריאותי לא טוב לאחרונה , מכשיר הדפברילטור שמושתל אצלו בלב לא תקין , אחד מהאלקטרודות התנתק מהמקום והוא מרגיש רע מאוד , כל הזמן הוא עובר התקפי חרדה , גם הבדיקות שלו לא בסדר ,ואני לא יודעת עכשיו לקראת מה אני הולכת אתו , לא בטוחה בשום דבר ,לא יודעת אם יצתרך ניתוח השתלה חדש , או כל טיפול אחר , גם אמי צריכה לעבור בקרוב ניתוח מחודש של השתלת קוצב לב , וכמובן שאין מי שיהיה שם איתה חוץ ממני ,ואתמול בכלל שמעתי מאימי שהאחיינית שלי ובעלה בכלל עוברים לגור במדינת קולורדו בעוד שבועיים , הם כנראה " זכו בפרויקט לקניית דירה בתנאים מועדפים כזוג צעיר " כמה מענין , רק עכשיו היא חזרה להיות בקשר עם ההורים שלה ואוטוטו תוך שבועיים הם עוברים ,החלטתי לא להתערב בסוגיה הזו , רק שזה כל כך צורם , אוווךךךךךךךךך , אז לא ממש יש לי אנרגיות וכוחות הנפש כדי לעמוד בעוד שני ניתוחים כאלה , אבל מי בכלל שואל אותי ? נראה כבר איך אשרוד גם את התקופה הזו ,בא לי כזה אוףףףףףףףףףףףףףףףףף דיייייייייייייייייייייייייייייי מספיקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק כבררררררררררררררר מהכלללללללללללללללללל מה נראה לכם שאני עשויה מאבן גרניטטטטטטטטטטטטטט ??????????????????????????????????????????????????????? לא יודעת באמת מה נסגר איתי ,לא יודעת מה אני מרגישה , אם אני בכלל מרגישה מה איתי, מה איתי, מה איתי לא מסתדר עם עצמי מה איתי, מה איתי, מה איתי איפה שכחתי את שמי לא יודעת למה לא יודעת איך, איך ומה רק רוצה לברוח, מה זה קרה לי טוב לי או רע לי, תגיד לי... חתולה - זמנים לא קלים

06/11/2006 | 17:34 | מאת:

בהחלט לא קל.... הדאגה לאנשים הקרובים והחשובים בחיינו... זה לוקח כל כך הרבה כוחות ואנרגיות... פיזית ומנטלית.... שולחת רפואה שלמה לבעלך.... ולאמך.... ולך יקרה: את היכולת לקחת אוויר...להרגע.... והרבה כוחות ואנרגיות חיוביות לשמור על עצמך הרבה בריאות אידה

06/11/2006 | 18:56 | מאת: ליאור

רק עכשיו קראתי כאן, מצטערת על הזמנים הקשים שעוברים עלייך..... רק לאמר לך שאני כאן איתך יקירתי. את לא לבד..... בריאות טובה לכולם, אמן. ליאור

06/11/2006 | 20:01 | מאת: ליז

תמיד נמצאת שם לעזור ולתמוך בכלם כמו כאן בפורום... שמרי על עצמך , שולחת לך המון אנרגיות חום ואהבה, שתצליח לעבור את התקופה הקשה הזו .. בשקט רוגע ושלווה כמה שניתן מחזקת . ליז וכמובן המון בריאות לך ולכל המשפחה.

06/11/2006 | 23:30 | מאת: שדה ניר

זכרי את המנטרה ששיננת לי במצבים הקשים ביותר! אלוהים לא מעמיד אותך בניסיונות שאינך יכולה לעמוד בהם!!!! את גיבורה, חזקה, חסינה וחסונה ואת תתגברי על המתח הכרוך בניתוח ועל הכל בהצלחה יתרה!!!! המון בריאות לכולם יקירתי. מחבקת ואוהבת ביתר שאת. שדה ניר

07/11/2006 | 11:57 | מאת: כנפיים...

חתולה יקרה... תקופה כלל לא פשוטה עוברת עליך.. ואת חושבת על כולם ותומכת בכל מי שסביבך... מי נמצא איתך? מי שם בשבילך, תומך בך? מחזיק לך את היד? שולחת לך חיבוק בנתיים... מחזקת אותך...

כרגיל אני בדיליי עם התגובות שלי בכל מקרה ערב בוקר מימילא הכל שם אצלך הפוך - אז מה שלא יהיה שיהיה טוב מאוד מברכת, ליז

06/11/2006 | 23:46 | מאת: מותשת

רק עכשיו נכנסתי למחשב ולפורום תודה אידה :-) שיהיה לכולם לילה טוב ורגוע ממני

06/11/2006 | 01:09 | מאת: .חתולה

מה קורה מתוקה היכן את את חסרה כבר המון זמן מקווה שאת לא חולה או משהו כזה חתולה

תום יקרה- אייך??! היכן את??!

06/11/2006 | 18:46 | מאת: תום

פה.... בלי מילים בכלל.... מחכה שהתקופה הזאת תחלוף............................. תודה לכן