פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8544 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
16/09/2006 | 23:25 | מאת: ליז

נצלו אותו, הפיקו ממנו את המיטב, ואם השנה היתה גרועה ... עשו משהו טוב, משהו נפלא, שיהיה לכם זיכרון מהשנה שעברה. מברכת את כלכן בנות נפלאות וחכמות, שהשנה הבאה עלינו לטובה תביא עימה בשורות טובות ישועות ונחמות. שנה שבה הדמעות היחידות שנראה , תהינה דמעות של גשם אשר ירווה שדות ניר, ושמש חמה ונעימה תלטף כל רגב ורגב, שיצמיח נבטים ירוקים. ובניהם ישחקו גורי חתולים , ושחפים צחורי כנפיים - יעופו מעל , בחיפוש אחר זרעונים... וקרניה ישלחו לי-אור, ולכל נפש מותשת או מיואשת. ובאורח פלא תופיע פיה , ובמטה הקסמים תהפוך לילדונת אמיתית את בובה על חוטים וסתם ילדה למלכה אמיתית. וגל של תום ואושר יציף את העולם - שלשם שינוי יהיה ממש עליז........פליז , יצא קצת מצועצע - אבל לא נורא העיקר הכוונה. שתהיה שנה טובה. באהבה רבה, ליז

16/09/2006 | 23:34 | מאת: .חתולה

את נשמעת כל כך פואטית, כל כך ,,,,,,,, מקסימה שאני מסכימה איתך עם כל מילה ומאחלת לך כל מה שתאחלי לכולם בתוספת של כל מה ששכחת להוסיף , מחבקת המון נשמה לילה מנוחה מייאווווו

16/09/2006 | 23:50 | מאת: ליז

עדיין לא הצלחתי לישון ומעבירה את הזמן בטישטוש מסויים מול המחשב.... כנראה שהסוטול גורם לי להיות פואטית , מין מצב אל חושי שכזה...... יאלה, מקלחת ולישון. לילה טוףףףף עפ"י בובה החסרה. וחיבוק בחזרה.

16/09/2006 | 23:40 | מאת: שחף

את נהדרת ומקסימה תרשי לי לברך גם אותך בכל אותם הדברים שבירכת את כולנו :) ובנתיים לילה טוב ורגוע שיהיה לך שחף

16/09/2006 | 23:52 | מאת: ליז

חייבת אבל חייבת כבר לישון מקווה להצליח להרדם.

16/09/2006 | 23:44 | מאת: ליז

כאב לב יקרה , תמיד מבלבלת אותך עם גל של כאב, אז הנה ברכה מיוחדת רק בשבילך : שנה טובה ומאושרת שנת אושר ושלווה מגיע לך סוף כל סוף קצת שלווה :):)):):):))):):) ואם שכחתי עוד משהיא מבקשת סליחה. ליז

17/09/2006 | 06:21 | מאת: בובה על במה

אהבתי לקרא את מה שכתבת.. גילתי כאן עוד משוררת.. ?! .......... ממש כשרונות צעירים :-) מתעלייך ליזווווווווווווווווווווווווווווווווווווש יאללה עכשיו פיפי .. צחצוח שיניים ולישון ביי

17/09/2006 | 06:42 | מאת:

פשוט מקסים.... שבוע טוב שיהיה לך... והרבה תקוות ציפיות אור רב השבוע... ולאורך כל השנה... זה קדם ברכות לשנה החדשה אידה

17/09/2006 | 11:24 | מאת: שדה ניר

בקצב הנוכחי השקה של "משורר נולד" יהא הכרחי וללא ספק את את זרועות הניצחון- תקטפי! שנה טובה ומקסימה לך יקירתי. וכל שתבקשי-לו יהי! שדה ניר.

17/09/2006 | 19:23 | מאת: ליז

תודה על המחמאות... ומצטרפת לתפילה - לו יהי , כל שנבקש - לו יהי. ליז

17/09/2006 | 19:10 | מאת: ליאור

אני מתמוגגת, יקירתי. במיוחד שאני לצידה של השמש, אשלח לך קרניים של אור ושלווה מתי שרק תירצי... את נהדרת... המון אהבה לך ממני ליאור

17/09/2006 | 19:34 | מאת: ליז

מתי שאני רק ארצה..... אז אני עם זרועות פתוחות ועניים עצומות מוכנה לקבל בכל עת את קרנייך המלטפות . המשך ערב קסום לך יקרה. ליז

16/09/2006 | 22:20 | מאת: ליז

רק רציתי לאחל לך שבוע טוב , ומקווה שההעדרות מסיבות של החלמה והבראה, ולהגיד גם, שאנחנו כאן בשבילך מתי שתהיי מוכנה. אוהבת , מחבקת - ליז

17/09/2006 | 06:09 | מאת: בובה על במה

היי מתוקה חזרתי ממש לא מזמן .. מכמה ימים שיצאתי לנקות ת'ראש בטח שמעת את אירגון "צוהר" (כמו ערכים) של חוזרות בתשובה הייתי שם מיום חמישי עד עכשיו.. היה מדהים ובהחלט העבירו לי ת'יום הקשה שהיה לי ביום חמישי (טיפול זוועה). תודה על האחולים תודה על ההתעניינות... עוד אכתוב עכשיו.. צריכה ללכת לישון הייתי ערה כללללל הלילה .. ! בוקר טוב לך לילה טוב לי... אוהבת המון ושבוע טוב בובה.

17/09/2006 | 18:15 | מאת: שחף

איזה כיף!!!!!! הנה את!!!!!! כבר התחלתי לדאוג....... כי חיפשתי אותך וחיפשתי ולא מצאתי :( מקווה שישנת טוב רק מה תעשי עכשיו בלילה אם ישנת כל כך מאוחר?

17/09/2006 | 19:28 | מאת: ליז

וואו... נשמע מדהים, כך להיטען באנרגיה רוחנית לקראת השנה החדשה. הערב מוזמנת גם לערב התעוררות, משהו צנוע בישוב שהנערות הצעירות מארגנות, קצת לימוד ,קצת שירה, מקווה להתחבר - לא יודעת אם זה הסגנון שלי . מה שכן אווירה רוחנית טובה יכולה לעשות לי את זה, אם זה קשור בדת או אם זה קשור בכל נושא אחר. אז שיהיה המשך שבוע מדהים ליז

16/09/2006 | 17:07 | מאת: כיסוי

אפשר להבין את המאמינים ש- חמש חמש זה בעצם שמח שמח וש דג זה בעצם גד אפשר לראות שכל מה ש בוטל זה לטוב אפשר שתרדוף בצע ואז ידבק בך עצב אפשר שיישאר לך טעם טוב אם תסתפק ולו במעט אם יש בך דחף לא מובן, סימן שיש בך פחד ! אפשר שתהיה שפן ירא ואפשר שתהיה נפש ארי אפשר להבין שאחד לאלף הוא פלא אפשר שאתה כלום ואפשר שאתה מולך או שאתה מר וחמוץ או שאתה רם וצומח אפשר בחיים ללכת מ דחי אל דחי ואפשר ללכת יחד אפשר לומר ש איש זה שיא ולכן אישה זה השיא אפשר שבוקר ישר ולא הפוך, אחרת יש לך יום רקוב אפשר שערב ישר ולא הפוך, אחרת תרגיש ברע אם אתה אוהב ב רגש, שגר זאת אל תהיה שונא, תהיה אנוש ... בקיצור, הכול תלוי איך מסתכלים על זה............

16/09/2006 | 17:42 | מאת: ליאור

האמירות שלך אכן נהדרות ונכונות.... והבחירה היא ביד האדם. אם להיות אדם טוב, או לבחור ברוע כדרך חיים.... אהבתי את מה שכתבת, מקווה שתישארי איתנו, ותביאי איתך עוד אמירות מקסימות.... ליאור

אכן מקסים, מדפיסה ותולה לי במשרד. תודה , ליז

ברוכה הבאה כיסוי נחמד מצידך להביא את האמירות האלה רוצה לספר גם משהו על עצמך ? את מוזמנת להשאר כאן ולקחת חלק שבוע טוב חתולה

שגרת לנו ממרות כנף של דבר והיפוכו באופן מופלא! שיהיה לך שבוע קסום ומקסים נשמה. ואני כאן למענך תדיר שדה ניר.

18/09/2006 | 18:14 | מאת:

תודה לך על המילים הנכונות... הכל בידנו.... את מוזמנת להשאר עימנו... לחלוק ולספר להביא עוד דברים חכמים ולהיות חלק אידה

16/09/2006 | 09:44 | מאת: ליאור

ישבנו במסעדה נחשבת על חוף הים אצלנו. ואיך שאני יורדת מהאוטו, נעמדת חתולה חמודה ליד הרגליים שלי ומייללת מיאו ארוך וחמוד. חתולילה תיכף ומייד נזכרתי בך......חחחחחח...... ואחר כך הוא חיכה במדרגות עד שאני אכנס הביתה, כי אני מפחדת לעלות בחושך.... והילדים חגגו עם ממתקים מול הטלוויזיה, ובאתי והתחלתי לארגן את הבלאגן שלהם. מקווה שציחצחו שיניים לפני שהלכו לישון....

16/09/2006 | 20:04 | מאת: ליז

יפה , יפה, שמחה בשמחתך - כל הכבוד יקירתי שיהיה סימן להמשך שבוע טוב , וברוח זו אפשר כבר להגיד שיהווה סימן לשנה טובה השנה הבאה עלינו לברכה. ליז

16/09/2006 | 20:16 | מאת: .חתולה

מה שלומך יקירה , איך עברה השבת ? הבן הגיע לשבת ? איך מצב הרוח שלך אחרי השבת , אחרי הרגשת הנפילה ? מקווה שהשתפר אצלך , חיבוק גדול יקירתי חתולה

16/09/2006 | 20:45 | מאת: ליאור

שיהיה אחלה של שבוע... עם מלא קניות לחג, ובישולים....אפרופו בישולים, יש לך מתכון מנצח? אני מתלבטת...

16/09/2006 | 20:06 | מאת: .חתולה

ליאוריייישששש זו הייתי אני כמובן , באתי לאחל לך לילה טוב אחרי הבילוי , מה היה לך ספק ??? חחחחחחחח , אני מאושרת בשבילך שנהנית מהבילוי , ולילה אחד אם הילדים לא צחצחו שיניים לא יקרה כלום , תנסי להתמקד לשם שינוי בפעם הזו בך , באיך שאת בילית , איך שאת נהנית , את לשם שינוי ולא השיניים של הילדים , את יודעת , מותר להרפות מידי פעם ולא לחשוב רק על הילדים , זה לא הופך אותך לאמא פחות טובה , באמת , מתוך נסיון ,איך את מרגישה אחרי הערב הנפלא שבילית ? איך עברה שבת ? מאחלת לך שבוע נפלא וכמה זכרונות נעימים למזכרת לנצור בזכרון , מייאווווו

16/09/2006 | 20:58 | מאת: ליאור

ופגשתי אותך לפני הבילוי מותק ...חחחחחח....היה מקסים, ודיברנו המון, והצחקתי אותו....הצחוק הכי אמיתי שלי הוא כשאני שותה. והוא אמר שהאדיוט האקס שלי הפסיד אשה מקסימה....אז אמרתי לו ספר לי.....היה מאד מרענן לשבת ולדבר עם אדם אינטילגנט ורחב אופקים... והבריזה מהים, איזה כייף.... וכן הם לא ציחצחו שיניים, ואל תדליקי אותי כן....חחחחחח..... אמרתי להם שבפעם הבאה שאני יוצאת הם מצחצחים לפני. וחתולילה, יש לך הצעות לארוחת חג? יש לי ספרים, אבל ממש מורכב לי.... הילדים רוצים אורז אדום עם פירות יבשים, בזה אני טובה....אולי אשחרר מתכון במשך השבוע...ועוף בדבש וג"ינג"ר... מה עוד תציעי לי?.... שבוע טוב יקרה שלי.

או שבעצם לא....... כבר ניצלתי......... רק עדיין לא הספקתי לעכל את זה לחברה שלי היה יום הולדת והיא הזמינה אותי חגגנו במסעדה הבעיה היא שבעלה של אחת מחברות שלה זה משהו לא מהעולם הזה ברמה הרבה יותר נמוכה מאלו משוק הקרמל והוא כל הזמן נדבק אלי ודיבר שטויות כל הזמן פנה אלי וירד עלי וכל פעם שנגע לידי דאג לגעת בי חיבק או ליטף לי את הראש ואני לא יכולתי לעשות כלום פשוט קפאתי במקום אמאלההההההההההה למה הסכמתי לבוא לשם??????????? והאמת שידעתי שהוא יהיה שם ולא התכוונתי לבוא בכלל אבל היום איכשהו החלטתי שאני כן אבוא כי היה לי חשוב לחגוג לה את יום ההולדת פשוט קיוויתי שיהיה בסדר, שאני אסתדר אני ראיתי אותו רק פעם אחת לפני איזה שנתיים ואמרתי אז שלעולם אני לא מוכנה יותר להיתקל בו אבל עבר הזמן וכנראה קצת שחכתי עד כמה זה יכול להיות נורא וזה היה פשוט סיוטטטטטטטטטטטטטט אני אתפלא אם היום בלילה, או יותר נכון בבוקר, יהיו לי סיוטים שקשורים לזה בהתחלה עוד ניסיתי איכשהו לחייך ולצחוק איתו אבל בסוף כבר נשברתי לגמרי וכשהוא אמר שבטח נתראה עוד איזה 4 שנים אמרתי לו ישר שאני מאוד מקווה שזה לא יקרה ועוד כמה דברים בסגנון איזה מזל שאני כבר בבית ולא שם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

16/09/2006 | 04:47 | מאת: שחף

כל פעם שנגע לידי = כל פעם שעבר לידי אני אתפלא = אני לא אתפלא

16/09/2006 | 09:48 | מאת: ליאור

ממש מצטערת על הערב הלא ממש נעים שהיה לך אתמול. אני יודעת שקיוית לחגוג אותו בצורה יותר נעימה. הבחור חסר טאקט לחלוטין, וטוב ונכון שהעמדת אותו במקומו. אני באמת מקווה שלא תיתקלי בו יותר..... ועוד יותר מקווה שהקטע הלא נעים הזה לא גרם לך להצפה קשה לאחר מיכן, ושהצלחת איכשהו לצאת מזה.... הכי חשוב שתזכרי שהוא הלא בסדר כאן, ולא את. שתהיה לך שבת מקסימה. ליאור

16/09/2006 | 13:28 | מאת: שחף

ברור שהוא לא בסדר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דפוק, מטומטם, חלאה, דביל, מניאק, בן זונה וכך הלאה וכך הלאה.................... סליחה על השפה הלא נאותה, אבל פשוט זה מה שהוא!!!!!! ולא זה לא גרם לי להצפה, רק היה מאוד מאוד מאוד לא נעים!!!!!

16/09/2006 | 20:16 | מאת: ליז

מקווה שהשעות שעברו עזרו לרכך את החוויה... את תחושת הגועל, ואת התחושה של חוסר האונים. נראה שלמרות הדווח שלך על כך שקפאת הצלחת להבהיר היטב את סלידתך מוכר המילכוד הזה, שמתוך רצון להיות חברה טובה אנחנו מתעלמים מהאינטואיציה , רוצים להאמין שדברים השתנו , או שהפעם זה לא יקרה אחרי הכל עברו כמה שנים אבל זבלים נשארים זבלים וחשוב לזכור ולהפנים - הם הזבלים ולא את שקיווית שאולי דברים השתנו לטובה. מברכת בשבוע טוב , ללא סיוטים. מחבקת - ליז

16/09/2006 | 21:18 | מאת: שחף

שבוע טוב גם לך

16/09/2006 | 21:26 | מאת: שדה ניר

גאה בך על התנהגותך בסיטואציה המורכבת... ועל האסרטיביות שהפגנת למול חלאת המין הבלתי אנושי הלזה.. אל תשכחי שהיית בסך הכל מוגנת בכל הסיטואציה ולא בחוסר אונים מוחלט כמו אצל אבא שלך.. מאחר וראשית את בוגרת אדון וישות אוטונומית וכמו כן לא הייתם בגפכם וחברה שלך וכל חברותיה גוננו עליך מסביב! מקווה כי הארוע המיני טראומטי לא יותיר עליך את חותמו. שבוע טוב גיבורה. שדה ניר.

16/09/2006 | 00:50 | מאת: דמעה

אני מאוד מקוה שהיה לך כיף....גאה בך על האומץ לנסות לחיות את החיים כמו שצריך ולא להכנע לנפילות ולבדידות...מחכה לשמוע איך היה.... לילה טוב דמעה

16/09/2006 | 09:51 | מאת: ליאור

היה מקסים, וההתאווררות הזאת היתה חסרה לי באמת....והכי חשוב מבחינתי היה האוויר הטוב והבריזה שנשבה מהים....והאוכל הטעים כמובן....יאמי... נדבר... ליאור

15/09/2006 | 08:41 | מאת: ליאור

יוצאת היום עם הילד.....באמת הזוי לגמרי......אקח אותו למסעדה הכי שווה.....עולה ביוקר לצאת איתי חחחחחח...מה שכן דיברנו אתמול שעתיים בטלפון, הבן אדם סופר אינטיליגנט....התחרטתי, ואתן לא מקבלות את המספר טלפון שלו. אז הולכת לנקות את הבית עכשיו, ולבשל...קוסקוס טעים ועוף עם ירקות, וסלט עם מה שיש במקרר...וחתולילה אם את רעבה...אני ארד למכולת להביא שמנת... ומה כדאי ללבוש הערב? אני לא עושה מזה ממש עניין....אבל הבעייה היא עם החולצות שכולן חשופות בחזית, והצלקת של הניתוח מבעסת אותי. זה כמו סימן היכר וכולם מסתכלים. בדרך כלל לא אכפת לי...אבל בדייט?....

15/09/2006 | 10:25 | מאת: ליז

גם לך סוף שבוע קסום.... ואיזה טוויסט בעלילה - סחטיין לך יקירתי ו.. לגבי הצלקת - מאמינה שהד"ר לא ממש נבהל מצלקות... ומקסימום תעוררי אצלו את הרגש הזה ששלח אותו למקצוע - ומה, לא מתאים לך שיצילו אותך. צוחקת , תהני לך . (אגב - לא יפה כשאני ככה מצליחה לשמור על הדיאטה לגרות לי את התאבון) ליז

15/09/2006 | 12:02 | מאת: גל של נקמה

ולך ליאור בהצלחה בדייט לכי על זה

15/09/2006 | 16:13 | מאת: .חתולה

מקווה שתערובת הרגשות הקשים שלוו אותך בימים האחרונים יעזבו אותך מאוד בקרוב , גם לי היתה בזמנו " רשימת חיסול " של אנשים שפגעו בי שכל מה שרציתי זה רק לירות בהם , להרוג אותם , כל-כך מבינה אותך יקירתי , רוצה לומר לך משהו, אולי זה שלא יכולת לשים להם גבולות במקום שהיית רוצה גם מתסכלת אותך לא מאט ? כולנו היינו במצבים של חוסר שליטה , חוסר אונים ,ולכן הגענו למקום הזה , כיום כשאת נמצאת במקום אחר, יש לך את כל האפשרויות שבעולם לנהוג כמו שלא יכולת קודם לכן ,לשים גבולות ברורים היכן שאת מבינה שאת צריכה , כואב מאוד שאת מרגישה אאוט סיידרית , הם לא יודעים על מה שהם ויתרו ,ההפסד הגדול הוא שלהם ,ואני נורא מצטערת שאת מרגישה כל כך בודדה , כאן איתך תמיד ובישבילך יקירתי חתולה

16/09/2006 | 20:36 | מאת: ליז

הי גל, איך הערב? מקווה שיותר טוב, מאחלת לך שהשבוע יבוא ברגוע ותמצאי קצת נחמה יקרה, מגיע לך. שולחת חום ואהבה , ליז.

16/09/2006 | 21:30 | מאת: שדה ניר

מאחלת לך שהרצון לנקמה יהפוך לך לתקומה ונחמה.... שבוע טוב יקירה גיבורה. שדה ניר

15/09/2006 | 15:39 | מאת: .חתולה

ליאורצ'יק אז אחרי הכל החלטת כן לתת סיכוי לילד הבלונדיני עם העיניים הכחולות , יפה יפה לך יקירה ,ואני חושבת שאת לא צריכה להיות מוטרדת מהצלקת כי ה"ילד " הוא כמעט רופא ותמיד את יכולה להסביר שעברת ניתוח , אחרי הכל זה לא פשע לעבור ניתוח , ותמיד ישנן צלקות מניתוחים אז,,,,,,,תני גז , תתייפייפי לך כמו שצריך , כמו שאומרים היום תדפקי הופעה וצאי לבלות , זה לא כאלו שמחר שמים טבעות או משהו כזה , ואולי יהיה לך די מרענן אפילו רק שינוי האווירה , ואם הוא באמת אינטלגנט כמו שאת אומרת אז בהחלט צפוי לך ערב מבנה ומענג, קבלי את ברכת הדרך שלך ממני חתולה

15/09/2006 | 15:42 | מאת: .חתולה

אהההה ולגמרי שכחתי ,,,,,,,שיהיה גמלך לילה קסום וסופ"ש אחלה קסום מייאוווווו

15/09/2006 | 20:41 | מאת: שחף

אני אפילו קצת מקנאה בך....... :) אבל לא נורא.... גם אני יוצאת היום בערב למסעדה מאוד נחמדה - לחגוג יום הולדת של חברה שלי אז אנחנו כמעט תיקו ;-)

17/09/2006 | 06:38 | מאת:

שבוע של סיכומים חשבון נפש איחולים וברכות לשנה החדשה תקוות ציפיות אל תפספסו בנות ... תתחילו לחשוב.........אפשר לכתוב שבוע טוב אידה

15/09/2006 | 08:39 | מאת: .חתולה

אני מצטערת חוה אלברשטיין מילים: לאה נאור לחן: עמליה רוזן למי שאמרתי, את מי שגמרתי, למי שקלקלתי את כל הבדיחה - אני מצטערת, אני מצטערת אני מבקשת סליחה. אני משתדלת, כל כך משתדלת, אז למה תמיד רק אני מקלקלת? מה לעשות שאני כזאת אני מצטערת מאוד. במי שנגעתי, במי שפגעתי, על מי ששפכתי את כל הקפה - אני מצטערת, אני מצטערת, כי זה באמת לא יפה. אני משתדלת, כל כך משתדלת, אז למה תמיד רק אני מקלקלת? מה לעשות שאני כזאת אני מצטערת מאוד. את מי שרמסתי, את מי שדרסתי, את מי שהרגתי פחות או יותר, אני מצטערת, אני מצטערת, אנ'לא אעשה זאת יותר. אני משתדלת, כל כך משתדלת, אז למה תמיד רק אני מקלקלת? מה לעשות שאני כזאת אני מצטערת מאוד. אל מי שחייכתי, על מי שדרכתי, את מי ש... אוי לא - רק לא זה, אני מצטערת, אני מצטערת, אני מצטערת כל כך... מקווה שהשיר יעלה לכם חיוכים ,אפילו קטנים , הכל שווה לכבוד השבת ואני גם רוצה לברך את כולכן לשבת שקטה ורגועה שבת של שלווה נפשית ובנות , עדיין קיץ ואפשר להנות מהמון דברים נפלאים אז תהנו לכן מכל מה שתוכלו כייפו לכן , נקו את הראש שבוע ימים חיכינו ליום הזה ומגיע לנו מנוחה מגיע לנו הכי טוב שיש !!!! לא לשכוח אף פעם !!!!! ואני ,,,,,,, סתם ככה ,,,,,, פשוט ( עסוקה מאוד כי כל הילדים שלי באים היום גם המאומצים ) אוהבת את כולכן אז שבת שלום חתולה

15/09/2006 | 08:46 | מאת: ליאור

היה יותר מתאים לי עכשיו שיר אחר שלה.....רמז מכירה? אבל לא נורא, השיר מתאים יותר לערב יום כיפור בבית כנסת רפורמי...שיהיה...ואת מעכבת אותי כי הבית שלי על גלגלים...והילדים חוזרים ב 12. ואני רוצה להאכיל אותם וללכת להשלים כמה שעות שינה חסרות. אז שבת מקסימה חתולילה מתוקה ופרוותית...מתה עלייך... ליאור

15/09/2006 | 15:16 | מאת: .חתולה

ליאורישששששש לא הבנתי לאיזה שיר את מתכוונת ובכייף הייתי מורידה אותו כדי שתהני , חבל שלא נהנית מהשיר הזה על קלמזית שנתקלת בכולם וכל הזמן צריכה לבקש סליחה , ורק לידיעתך יקירה בחיים לא הייתי מורידה שיר כזה ליום כיפור כי בעיני השיר מצחיק ולכן הורדתי אותו , מייאווווו

15/09/2006 | 10:39 | מאת: ליז

עלה חיוכון קטן ... עשה לי טובה, אחרי שהצלחתי להרשים את כלכן וכמובן את עצמי, שוב בנפילה, שוב לא רואה את הסוף, שוב כמעט שלא מאמינה שזה אפשרי. החרה נוכח יותר מתמיד בכל חור, בכל פינה, מעקב אותי לא נותן לי להתקדם ,הדמות שלו קופצת לכל מחשבה שלי ולא נותנת לי מנוחה, פשוט מרגישה תקועה. (ותוהה כל הזמן איך ב-32 השנים האחרונות חייתי לצד הדבר הזה, איך כל התקפי החרדה צצים רק עכשיו, מה הפסדתי מכוחה של ההדחקה הזו?) תודה שיש לי אותך כאן - רוח גבית - תמונה אל מול עיניי שזה יתכן ואפשרי ,שיש למה לשאוף ולא להשבר... תודה חתולילה יקרה ואהובה - שבת שלום גם לך. ליז

15/09/2006 | 15:27 | מאת: .חתולה

מתוקה שלי , הכל בסדר , לא לדאוג כמו הנסיקות כך גם הנפילות , אל תדאגי לכל מה שקורה לך , את מגיבה בדיוק כמו שצריך , כשקשה תמיד יש נפילות ולא רואים את ההתקדמות מימטר ,לא רואים שזה בכלל עומד אי פעם להיסתיים , לא מרגישים שבכלל עשינו משהו כי רע לנו וכל מה שאנחנו רוצים זה רק שוב לצאת מהר מהמקום הקשה , המקום ששם מרגישים , הרגש , הפגיעה , את עוברת תהליך נפלא נשמה , אל תפחדי להרגיש רע כי זה רק מה שיוציא אותך מהמקום הקשה שלך , ואל תשכחי שזה רק זמני , " החרה הזה " הוא הוא זה שצריך לצאת מתוכך והוא יצא ואת תעלי שוב כמו שצריך , ככה זה בטיפול ,תרשי לעצמך ליפול כדי שתוכלי שוב לקום , אי אפשר לחיות כל הזמן באופוריה , רק כשתסיימי טיפול בע"ה תוכלי להרגיש שהכל מאחוריך ותהיי פנויה לשאר הדברים , סבלנות יקירתי וסובלנות הם מילות המפתח כדי לעבור את התהליך המפרך הזה , ואני כאן תמיד בישבילך לאורך כל הדרך כדי לתמוך בך ולגבות אותך , חיבוקים המון חתולה

14/09/2006 | 23:06 | מאת: דמעה

לילה טוב לכולכן...לאידה לשחף לגל למותשת לבובה לליז לחתולה לליאור לשדה לכנפיים ולאסתר..ואם שכחתי מישהי אז סליחה.... תשמרו על עצמכן... דמעה

14/09/2006 | 23:35 | מאת: .חתולה

מקווה שמלאכים טובים יעטפו אותך יחבקו אותך ויגנו על שנתך שינה מתוקה יקירה

14/09/2006 | 23:38 | מאת: שחף

ושיהיו רק חלומות טובים ונעימים!!!!

15/09/2006 | 07:55 | מאת:

מקווה שישנתן טוב.... יום שישי.... שבת שיעברו בשקט ושלווה יום טוב ושבת שלום אידה ו....דמעה עכשיו אני לוקחת את הלילה טוב תודה

15/09/2006 | 08:48 | מאת: ליאור

בוקר מאמי בוקר טוב.... אתקשר אלייך יותר מאוחר.. ליאור

15/09/2006 | 10:45 | מאת: ליז

מקווה שעבר עליך באמת לילה טוב ושהיום וסופ"ש יהי עוד יותר טוב. שבת שלום ,שבת שיהיו בה בעיקר דמעות של שמחה.... מי ייתן - אמן ואמן. ליז

15/09/2006 | 11:59 | מאת: גל של נקמה

וגם את שמרי עלייך

15/09/2006 | 15:46 | מאת: .חתולה

מקווה שהיום את מרגישה טוב בהרבה מאתמול ושישנת טוב יותר הלילה

15/09/2006 | 16:07 | מאת: שדה ניר

מה שלומך יקירה? האם הוקל לך ולו בקמעה? אוהבת אותך תדיר אך במיוחד כאשר את במיטבך... סוף שבוע רגוע ושבת שלום. שדה ניר

14/09/2006 | 19:52 | מאת: שדה ניר בהתמוטטות עצבים...

..הייתי לא מכבר בגג העולם וכעת נסקתי לשאול תחתיות!!!!!! בני מחמדי מתעתד לעבור ניתוח ביום ראשון להוצאת הבורג בקוטר של כדור הארץ מקרסולו...אמי מעדה ברחוב ואני תכף לוקחת אותה למד"א בשל הקושי שלה לנשום ובשל כאבים אקוטים בצלעות...דודתי שוכבת במצב אנוש בבית החולים(אחות של אמי)עקב אנורקסיה, דיכאון וזיהום בכל מערכות הגוף הפנימיות...היא מונשמת ומחוברת לצינורות בכל איבר מגופה הצנום והמוזלמני! אני עם חום גבוה עקב דלקת מספר ימים ומנותקת מכל העולם ואשתו ומבקשת את נפשי למות!!!!!!!! מאז פטירת אבי ניתכות עלי ועל משפחתי- צרות בצרורות!!!!!!!!! וכשבאים ימי הפוגה, רגיעה וצהלה הם חייבים להגדע בעודם באיבם!!!!!!!!!! אלוהים אמור לצרותי די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ובאם לא! קח אותי מעולם השקר- לאלתר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

14/09/2006 | 19:56 | מאת:

צר לי על נפילת אימך....ודודתך המאושפזת.... ובנך יעבור ניתוח בראשון בתפילה שהכל יעבור בשלום בהחלט צריך עצבים חזקים... תקופה קשה... אך אל תשכחי את נקודות האור תרגישו טוב והרבה בריאות לכולם מחזקת אידה

14/09/2006 | 22:41 | מאת: שדה ניר

לפחות אבן אחת נגולה מעל לבי...אמי המקסימה שתחי' נפלה חזיתית והתקשתה לקום ולנשום אך ערכנו לה בשעות האחרונות בדיקות מקיפות במד"א וצילומים מכאן ועד הודעה חדשה ותודה לאל הצלעות שלה לא שבורות היא רק לא מסוגלת להניע את פלג גופה העליון ואת הברך הנפוח!כתוצאה מהמעידה היא מדדה וקבלה מכות חזקות שיקח לה כמה שבועות להתאושש ולהתעשת מהם! ולי על פי הדם בשתן נתגלה דלקת בשתן שמצריכה אנטביוטיקה חזקה מקודמתה... בקיצור: בוקה ומבולקה!מכה אחר מכה! מי אמר שקשה יש רק בלחם?שיקום!

14/09/2006 | 21:01 | מאת: .חתולה

שדה פורח יקרה שלי אכן צרות לא קטנות נחתו עליך , אבל שימי לב יקירה , מצבו של בנך הולך ומשתפר אם כבר מוציאים לו את הבורג מהרגל , ודודתך שתחיה , אין לך ממש שום דבר לעשות בענין , חבל מאוד שמצבה החמיר עד כדי אשפוז , ולאימך אני מאחלת רק בריאות טובה ואריכות חיים בע"ה , ומקווה שהנפילה שלה לא תהיה חמורה מאוד , משהו מעמיד אותך בנסיונות רבים , ואת כמו גדולה תעמדי בהם יותר קשה פחות קשה ואני כאן כדי לתמוך בך , חתולה

14/09/2006 | 22:44 | מאת: שדה ניר- בהתמוטטות עצבים...

אין בלתך!!!!!! תודה לך על הכוחות והעידוד שאת מעניקה לי לעבור את הקשיים ולהותיר את הראש מעל לפני המיים מבלי לאבד ידיים ורגליים! מה שלומך יקירתי?

15/09/2006 | 10:52 | מאת: ליז

התגעגתי , מצטערת שכל הדברים הקשים האלו באים עלייך במכה אחת.... אבל שדה ניר יקרה, כבר ראינו מאיזה חומר קורצת, וידוע שזהו חומר משובח במיוחד , מין חומר כזה שמצליח להתחדש ולהתאושש באופן מדהים.... המדענים עדיין לא מצליחים להסביר את התופעה אך אין ספק וכלם מסכימים שהיא תופעה חיה, קיימת ושרירה. את תעברי גם את זה כמו גדולה. מחבקת ושולחת כוחות, אהבה, ותקווה . ליז.

15/09/2006 | 16:05 | מאת: שדה ניר

התגעגעתי אליכן ואליך ואל חתולה באופן מיוחד... אפרופו חומר שממנו קורצתי...שמתי מסכת חימר על הפנים היפות שלי..בכדי לשמר את ממת האל שניחנתי ובכדי שתחושת 'על הפנים' השורה עלי לא תהא ניכרת על פני ובכדי להמשיך במסכה הזחוחה והצחה שאני עוטה לכל רואי ורעי... את ללא ספקת ניחנת ביכולת וורבאלית גבוהה ביותר ואני נהנת ממך , מחוכמתך והברקותיך- באופן גובר והולך... תודה על העידוד והחידוד בהמשך לדברי חתלתולה המהוללה שלי. מחבקת ואוהבת יקירתי, שדה ניר.

14/09/2006 | 07:55 | מאת: .חתולה

היכן נעלמת , מה קורה איתך את חסרה כאן , התגעגעתי חתולה

14/09/2006 | 10:38 | מאת: מותשת

אני לא יודעת למי את מתכוונת אבל מקווה שהקשר יחודש בהקדם שולחת לך קרן אור מחממת מותשת

14/09/2006 | 20:44 | מאת: .חתולה

תודה מותשת מקסימה , תום היא אחת הבנות המקסימות שלנו כאן , שעקבותיה נעלמו כבר ליותר מידי זמן לטעמי מכל טעם שהו ואני מאמינה שכשתכירי אותה גם את תרגישי כך חתולה

14/09/2006 | 19:53 | מאת: שדה ניר

תום אייך? מקווה כי העלמות והאלמות קשורה בנסיבות חיוביות.....

היי לך.... (קודם כל תודה לך..) לא הלכתי לאיבוד, אני פה וקוראת אותכן כל יום... וכמה שזה לא נראה אני עדיין איתכן ומחזקת כל אחת ממכן... תודה לכולכן על ההתעניינות. אני בסדר, לא מזמן שיניתי איזור מגורים ומסתגלת למקום החדש / ישן... הרבה בלאגן בראש ועוד לא מצליחה לעשות סדר כדי לשלוף את המילים הנכונות כדי להגיב אשתדל להגיב יותר.. שיהיה לילה טוב ושקט...

15/09/2006 | 08:10 | מאת: .חתולה

היי תוםםםםם איזה כייף לראות אותך כאן מז'תומרת תודה על ההתענינות , ב,,ר,,ו,,ר לא , את חסרה כאן תום , מקווה שתהליך ההסתגלות לא יהיה קשה מידי , אני מבינה שהבלגן בראש ,,,,,,,מקווה שגם זה ייגמר מהר ,קחי לך את הזמן ( מקווה שלא יותר מידי ) ותחזרי אלינו , מחכים לך יקירתי חתולה

15/09/2006 | 16:13 | מאת: שדה ניר

שלום שלום לך שבה שווה! שלום והכי חשוב להתראות! מאחלת לך תקופת הסתגלות קלה, מבטיחה ומרנינה ושתשובי לכאן באופן דו צדדי ולא חד צדדי ופסיבי. מצפות לך יקירה. שדה ניר.

14/09/2006 | 07:54 | מאת: .חתולה

אמן למילים עופרה חזה מילים: בצלאל אלוני לחן: בצלאל אלוני מה נבקש עם בוקר אור מבין המילים מה נבקש עם בוקר אור מאלוהים מילה קטנה אוהבת, מילה תמה מילה שבא נמצא את כל הנשמה אמן למילים לכוונות אמן לשירים ולחלומות אמן לילדים הרכים שבגן אמן לימים הטובים של כולם אמן ואמן לכל המילים שרק יעשו לנו את היום ליום טובמאחלת מכל הלב חתולה

14/09/2006 | 16:28 | מאת:

יום נפלא....אחר צהרים טוב ומוצלח חיוך תקווה אמן למילים לכוונות אמן לשירים ולחלומות אמן לעוד ימים טובים יש לי יומן חמוד שקנתי לעצמי לפני הנסיעה...ויש דברים חמודים שהייתי רוצה לשתף אותכן מדיי פעם... אז להיום: לפעמים, במקום לשנות את המציאות, נסי לשנות את המחשבה שלך ועוד סמני לעצמך את הנתיב. יום אחד תעשי את הצעד הראשון ואחרונה להיום: במקום מטרה אחת גדולה, לפעמים עדיפות כמה קטנות השך יום טוב (אצלנו גשום....) אידה

14/09/2006 | 17:38 | מאת: ליאור

מה שלומך אהובה? תגידי הילדים שלך גם התחילו ללמוד ב 1 בספטמבר? כמו כאן? מתגעגעת. ליאור

14/09/2006 | 20:32 | מאת: .חתולה

איזה כייף לך ,,, גשם ,,, יואוווו אייך אני מתה על גשם ותאמיני לי עם החום המחניק שיש עכשיו קצת גשם לא היה מזיק גם לנו אולי תשלחי אלינו כמה עננים ???? והטיפים שלך ,,,,אחלה , אהבתי ואשמח מאוד שתשתפי אותנו מידי פעם בכל מה שתרצי , סופר אחלה ( זה לא נשמע כמו פרסומת נכון ) חתולה

סליחה...... זה מה שעולה לי בראש כשאני שומעת את המילה גשם גננת או לא?! אידה, היית צריכה לחכות קצת עם הג'קט אחר כך לא תמצאי בגדים מספיק חמים בשביל החורף אם תתחילי עם לבוש חם כשעוד לא כל כך קר ומה עם עלי שלכת? כבר יש את כל הצבעים? אני הכי מתגעגעת לצבעוניות של עלי השלכת - הצהוב, הכתום, האדום....... זה דבר מדהים ביופיו, שלצערי אין אותו בארץ :( וגם הרישרוש שלהם מתחת לרגליים....... אךךךךךךךךך......... נוסטלגיה...........

14/09/2006 | 17:43 | מאת: ליאור

עכשיו חזרתי מהעבודה...ומתחילה מלחמת עולם על השיעורים של הגדולים....אני הולכת לשבת איתם עכשיו, אם לא? הספרים והמחברות ישארו על השולחן עד הלילה... אין לי כח אחרי יום שלם עם ילדים, להמשיך עם זה גם בבית. אבל מי אמר שהחיים קלים? הכי אני נהרסת מצחוק מהשיעורים בערבית של הבת שלי...האותיות אללה יסתור... מעסלמה....

14/09/2006 | 20:39 | מאת: .חתולה

ראשון ראשון ואחרון אחרון ככה זה סדר הדברים , אז ברור שקודם כל הילדים ודבר שני עניתי לך בשרשור למטה ודבר שלישי ואל תצחקי עלי , ככה לפחות שמעתי מעסלמה רחמת אללה וברקת ( מקווה שזה נכון ) חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ליאורי , התחלתי לספור את השריטות שלי ,חחחחחחחחחחחח ונכנסתי כמעט להיסטריה של צחוק חחחחחחח לילה טוב מייאוווווו

14/09/2006 | 19:54 | מאת: שדה ניר- בהתמוטטות עצבים...

כל מילה- בסלע!

שדה פורח שלי מה קרה לך קירתי , על מה ולמה ההתמוטטות עצבים ?? רוצה לשתף ? אני כאן בשבילך יקירה חתולה

15/09/2006 | 16:14 | מאת: שדה ניר

תדיר אומרת את הדבר הנכון במקון הנכון.... תודה לך על השיר- יקירתי! שבוע טוב, נעים ורגוע. שדה ניר.

13/09/2006 | 23:48 | מאת: גל של נקמה

לאלה שפגעו והרסו אותי ויורה בהם מפחידה אותם כמו שהפחידו אותי שהייתי ילדה הם חיים להם בתוך הבןעה שלהם לא אכפת להם ממני הייתי רוצה לראות את הפחד בעינים שלהם שאני מכוונת להם אקדח קודם כל לכלי שלהם בין הרגלים ואחר כך לראש הם השחירו לי את הצבעים שבי את הילדה שבי את הילדות נקמההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

14/09/2006 | 03:22 | מאת: גל של נקמה

אמרי לי הראי לי ספרי לי מה בליבך ואדע אמרי לי הראי לי ספרי לי כי שתיקתך לי חידה אין בי שלווה ומנוח ולא יכול עוד לברוח כי לא נותר בי הכוח

14/09/2006 | 07:49 | מאת: .חתולה

היי גלגלוש יקרה אמרי , ספרי , גלי מה בליבך אל תישארי עם הכל ל..ב..ד.. לא טוב היות האדם לבדו ואני כאן בשבילך יקירה חתולה

14/09/2006 | 10:37 | מאת: מותשת

המון כעס עולה עכשיו, כעס שרוצה לפרוץ החוצה במלא כוחו אחרי מה שעברנו הכעס הזה מבעבע מבפנים כל הזמן תוציאי מה שיש לך עמוק בפנים, ספרי אני פה להקשיב חיבוק גדול מותשת

למענך בכל המדיות... שדה ניר

14/09/2006 | 16:29 | מאת:

14/09/2006 | 16:33 | מאת:

ראשית אני חושבת שיש לך אומץ.... להתמודד ולהמשיך הלאה הנקמה שלך היא להצליח ולנצח ... להיות איתנו אני מבינה את הכעס שלך...יש לו בהחלט מקום וצורך לבטוי... יש משהו שאת חושבת שיכול לעזור בפורקן לכעס איתך אידה

15/09/2006 | 11:45 | מאת: גל של נקמה

הנקמה שלי בהם על ידי להצליח ולנצח לא עובדת יותר,אני רוצה לזעזע אותם לגרום להם להתמוטט לגרום להם להתקרב ואז אני אבעט בהם חזקקקקקקקקק כמו שהם בועטים אותי מתוכם,האנשים האלה קרים כמו קרח ולפרוק כעס, כל הזמן אני רואה בדימיון אייך אני יורה בהם שוב ושוב או הולכת לבית שלהם ומנפצת הכל שם ביחוד את הבר עם כל המשקאות

14/09/2006 | 17:48 | מאת: ליאור

כמה פעמים יוצא לי לחשוב כמוך....אבל מה תיתן לי הנקמה? רק יותר כעס והרס הבריאות שלי....כמו שכתבה לך אידה, הנקמה היא בהמשך החיים, בשיקומם, בהצלחה שלך, בעמידה על הרגליים. את חזקה, אני יודעת שתצליחי...ואת מוזמנת להתקשר אלי.... ליאור

15/09/2006 | 11:53 | מאת: גל של נקמה

אני לא מצליחה לעמוד על הרגלים אני לא מצליחה להצליח אולי חיצונית אבל לא פנימית לא עם ביני לביני,לא מרגישה שייכת,לא מרגישה רצויה שם, התחושה של תלושה קיימת כבר הרבה זמן אין לי חיבור האדישות שלהם, העייורון שלהם,מעוורת אותי וגורמת לי לכעס עצום אני לא מצליחה כי החריטות שלהם בי גדולות מידי הדבר הכביכול יפה טהור ותמים אצלי הוא סיוט וקשה לי להרים טלפון בזמן האחרון כי מתנתקת מכולם

14/09/2006 | 20:00 | מאת: שדה ניר

א-ל נקמות ד'! ותאמיני לי כי מי שפגע בך זה יחזור עדיו כבומרנג! כל מי שפגע בי על לא עוול בכפי- שילם את המחיר טבין ותקילין! כנ"ל זאת שבגדה בי לאחרונה נוכחתי כי היא שילמה על מעשיה המחפירים והמכוערים ועודה תשלם! אלוהים משלם לאדם- מידה כנגד מידה! מבינה את רצונך לנקום ולמחות את זכר עמלק שפגע בציפור הנפש שלך אך האמיני לי כי אלוהים הכל יכול ינקום את נקמת דמך השפוך.. חזקי ואמצי נשמה שלי, (((((((((((((((((((((((((גל))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר.

15/09/2006 | 11:56 | מאת: גל של נקמה

אני רוצה להגיד הלוואי ואני לא מצליחה להגיד אפילו, ישר רוצה להתחרט

רוצה לכתוב כי מרגישה צורך לדבר כי מרגישה צורך להרגיש מחוברת לאנשים אחרים למעשה הצורך הזה לדבר נובע מכך שבטיפול לא הספקתי להגיד את כל מה שרציתי הפגישה נגמרה ונשארתי עם הרגשה שנשארתי לא מובנת, שהמטפלת לא הבינה מה בעצם רציתי להגיד לה אז רציתי להגיד עוד כמה דברים כדי להסביר את עצמי, אבל נגמר הזמן והמילים נשארו תלויות באוויר והפגישה הבאה תהיה רק בעוד שבוע אני יכולה לכתוב לה את מה שאני רוצה להגיד, אבל אם היא לא הבינה אותי כשדיברתי, אז אני לא סומכת עליה שתבין כשאכתוב, לכן אני רוצה לשמוע את התגובה שלה למה שאני אומרת ולדבר בטלפון זאת לא אופציה בשבילי, לא מסוגלת להביע את עצמי כמו שאני רוצה דרך הטלפון. הטלפון יוצר אצלי מחסום וחוץ מזה הפגישה הבאה זאת תהיה הפגישה האחרונה לפני שהיא נוסעת ל-3 שבועות למעשה אני אהיה כמעט חודש בלי טיפול מבחינתי זה איתוי הכי גרוע שיכול להיות להפסקה הזאת ולא, לא בגלל הקושי של החגים אלא בגלל שמשהו התחיל טיפה לזוז בטיפול, בגלל שהתחלתי קצת יותר להיפתח וההפסקה הזאת תגרום להתרחקות מאוד גדולה ויהיה צריך להתחיל את הכל כמעט מהתחלה, כי אין עדיין בסיס יציב כדי שמשהו ממה שהתחיל להיבנות עכשיו ישמר ו.......... גרררררררררררררררררררררררררררררר............... סתם קשה לי לא סובלת את ההתחלות האלה כשצריך שוב להתחיל לאט לאט לספר על עצמי כשצריך לעבוד על בניית קשר חדש כשהכל מרגיש באוויר ולא בטוח כבד מדי......... ובכלל מרוב שאני עוברת בין המטפלים אני כבר לא זוכרת מה סיפרתי למי, כלומר אין לי שמץ מה כבר סיפרתי למטפלת הזאת ומה עוד לא די, מספיק לקשקש............ נראה לי שכבר עייפתי אותכן אז שיהיה לכן לילה טוב וחלומות נעימים שחף

היי שחפונת...מכירה היטב את הפגישות האלה בטיפול שמרגישים שלא הספקנו להסביר את עצמנו כמו שצריך...זה מתסכל...וכן...כל ההתחלות קשות ואני מאוד מבינה את החשש ששוב תתרחקי ממנה...עשית צעד ענק למען עצמך שהתחלת שוב טיפול ואני יודעת שתצליחי ליצור שם בסיס טוב ואמון עם הזמן...גם המטפלת שלי יוצאת לחופש...נעבור את התקופה הזאת יחד...טוב? שולחת חיבוק דמעה

לעבור יחד? בשמחה :)

14/09/2006 | 10:47 | מאת: מותשת

אני מכירה כ"כ טוב את ההרגשה והמקום הזה לפני 3 שנים כשעברתי מטפלת הרגשתי בדיוק את אותו הדבר זה מדהים כמה זה דומה אכן הנסיעות הארוכות שלהם לפעמים מרחיקות , לי זה היה קורה גם בתוך קשר מבוסס היום כשהמטפלת שלי נוסעת היא שולחת לי SMSים בימים של הפגישות ושומרת איתי על מיני קשר שלא מאפשר לי להתנתק ולהתרחק. אולי (אם את מרגישה נוח) אפשר לדבר עם המטפלת על זה ולמצא איזהשהו פתרון, אי מיילים / SMSים / משהו אחר דבר נוסף, בפעם האחרונה שהמטפלת שלי היתה בחופש הרגשתי ממש רע (מסיבות שלא קשורות אליה) הייתי מוצפת וחרדה ולא יכולתי לשאת את זה, בסוף כתבתי לה מין מכתבים, יומן העדרות כזה בימים של הפגישות שלנו, במקום לספר לה כתבתי לה, והבאתי לה את כל הדפים כשהיא חזרה, זה גם הקל עלי וגם היא מאד אהבה את הרעיון. אני מאמינה שיש עוד המון רעיונות רק צריך לחשוב ביצירתיות לוקח זמן לבנות קשר, אבל לאט לאט הוא מצליח להבנות כשמתמידים מקווה שיעבור לך מהר ובקלות חיבוק מותשת

לשמור איתה על קשר בזמן שהיא לא תהיה כאן. לא נראה לי שהיא תהיה חסרה לי וגם אם יהיה לי קשה, היא לא תוכל לעזור לי, כי המרחק בינינו עדיין גדול מדי וזה לא עוזר לי לדבר איתה הרבה יותר עוזר לי לכתוב כאן ולקבל את התמיכה מהבנות ומאידה וגם אם היא תשלח לי SMSים זה לא יעשה לי כלום. שום פעם, אין מספיק קירבה על מנת שאני ארגיש משהו אם אני אקבל SMS ממנה תודה על החיבוק ועל הניסיון לעזור חיבוק בחזרה שחף

לפעמים צריך לעשות רק את הצעד הראשון... כמו כאן....התחלת וזרמת עם המילים שיצאו.... לפעמים צריך לעשות צעד ראשון בטיפול ואז זה זורם נרקם קשר.... צעד אחד ראשון בכל דבר.... גם בחופשה של המטפלת... תראי שגם זה יזרום.. וקיבלת טיפים מצויינים....אולי תוכלי לאמץ בהצלחה אידה

אצלי בשביל ליצור קשר ברוב המקרים וגם עכשיו דרושה דרך ארוכה וקשה עם הרבה מכשולים זה לא זורם אחרי הצעד הראשון כל צעד נוסף דורש מאמץ רב ומאוד קשה להרים את הרגל בשביל לעשות את הצעד הבא (חוץ ממקרים בודדים יוצאי דופן שהפעם זה לא המקרה.........) וזה שבחופשה של המטפלת זה יזרום אין לי שום ספק....... היא לא תחסר לי ואני לא זקוקה לטיפים בשביל ההתמודדות ההתמודדות תתחיל כשהיא תחזור, כי אז אני אצטרך שוב לחזור לטיפול וזה מה שיהיה קשה כי אז אני אצטרך שוב לחרוק שיניים ולנסות איכשהו להתקרב מחדש ואם עכשיו טיפ-טיפה התקרבתי, אז במהלך החודש שלא יהיה טיפול אני שוב אתרחק ואצטרך להתחיל שוב כמעט מנקודת ההתחלה ואני בשום דרך לא אצליח לא להתרחק ממנה כי כשהקשר כל כך התחלתי ולא יציב, שום ניסיון לשמור עליו ממרחק לא יצליח עכשיו, כשאני רואה אותה כל שבוע, אני בקושי זוכרת מתי יש לי טיפול...... אז על איזה שמירת קשר ממרחק אפשר לדבר?!

13/09/2006 | 22:05 | מאת: סתם משהי

קראתי הערב כתבה ב ynet והחלטתי שאני ממש מצדיעה לחברי הכנסת שמחוקקים חוקים בצורה כזאת שהם פשוט מבטלים את החוקים החשובים יותר. מצורף קישור לכתבה, תגידו לי: יש טעם בכלל לקחת אותו ברצינות? פשוט מקומם!!! http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303520,00.html

13/09/2006 | 23:19 | מאת: .חתולה

מצטערת חמודה אבל אצלי הלינק בכלל לא נפתח

14/09/2006 | 00:19 | מאת: .חתולה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303627,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3303627,00.html בכל אופן האיש הזה לא יודע בכלל על מה הוא מדבר הבורות נמצאת גם בשכבות העליונות של רמי הדרג של הנציגים בכנסת עצוב מאוד

13/09/2006 | 23:49 | מאת: שחף

אצלי הלינק קודם נפתח ורציתי להעתיק לך את עיקרי הדברים, אבל עכשיו הוא לא נפתח גם אצלי בכל אופן - משהו מזעזע איזה מפגר ממפלגת הגימלאים רוצה להגביל את זמן הגשת התלונה לחודש אחד בלבד!!!! לא קראתי את כל הכתבה, כך שלא יכולה לפרט.......

14/09/2006 | 11:54 | מאת: דמעה

לא חסרים מטומטמים בארצנו.... http://news.walla.co.il/?w=//97 74922 דמעה

13/09/2006 | 14:16 | מאת: דמעה

הדרך אל האושר הדרך אל האושר רצופה בכוונות טובות אך אורבים בשני צדדיה שלל פחדים וטעויות ובלילות הפחד מנשבות שם הרוחות אין מסתור ואין שם שקט אין מפלט מהדמעות בדרך אל האושר ישנן גם נפילות אין מקום מואר לנוח אין ידיים מושטות הדרך אל האושר רצופה בכוונות טובות אך בסוף לצערנו היא בנויה מאשליות. דמעה

13/09/2006 | 17:13 | מאת: .חתולה

כל מה שכתבת נכון מאוד חוץ מ- "שהדרך בנויה מאשליות " יכולה להעיד על כך מעצמי , מקווה שיבוא יום ותוכלי לראות שהכל יהיה אמיתי ושתוכלי גם להרגיש את זה , חתולה

13/09/2006 | 18:33 | מאת: שחף

קודם כל חייבת להגיד שמאוד אהבתי את השיר, הוא מאוד דיבר אלי!!! אבל.... תרשי לי לא להסכים עם 2 דברים: ידיים מושטות בהחלט יש (למשל שלי), השאלה היא אם את מוכנה לקבל אותן או לא.... וחוץ מזה, כמו חתולה, אני לא מסכימה שהדרך בנויה מאשליות... אם אני מסתכלת על עצמי איך שהייתי לפני שנה ואיך שאני היום אני רואה הבדל מהותי... היום אני במקום הרבה יותר טוב! ו.... זאת לא אשליה!!!

13/09/2006 | 18:42 | מאת: ליז

כבר הסכמתי עם חתולה ומסכימה איתך, ערב טוב לך יקרה .ליז

13/09/2006 | 20:16 | מאת:

איזה כייף לשמוע....(לקרוא....)

14/09/2006 | 01:22 | מאת: כנפיים...

שחף יקרה! היום אני במקום הרבה יותר טוב! ו.... זאת לא אשליה!!! כל כך התרגשתי לקרוא!!! מאוד שימחת אותי.... כל הכבוד לך! ואני מאוד מקווה שאת יודעת שזה כלל לא מובן מאליו.... איתך...

13/09/2006 | 18:36 | מאת: ליז

מסכימה עם חתולה, השיר נכון הסוף בעייתי.... מה שצריך זה - לקבל שהאושר הוא חיי היום יום. האשליה היא - שהינו רוצים שהחיים יהיו משהוא פנטסטי ובלתי נגיש ,ברגע שתאמיני שזה אפשרי להיות שם, פשוט לחיות את החיים ולא את הפנטסיה של החיים תראי שזה אפשרי. דמעה יקרה ,שולחת לך כוח ואהבה לצאת מהעצב והיגון הבלתי נסבלים האלו .ליז

13/09/2006 | 20:15 | מאת:

מה שלומך? הדרך קשה אכן כן.... אבל הדרך לאן? מה זה אושר בכלל? האם הוא בסוף הדרך? אולי הוא כבר כאן? אידה

13/09/2006 | 20:49 | מאת: דמעה

האושר לא קיים...קיים רק מצב של יותר או פחות סבל....ומה שלומי? לא כל כך טוב...לא מרגישה טוב פיזית ונפשית..והמטפלת שלי נוסעת לכמה שבועות ולא ממש ברור לי מה יהיה...סתם...לא טוב...ומה שלומך? דמעה

13/09/2006 | 20:51 | מאת: דמעה

תודה על התגובות...לא מרגישה מספיק טוב ולכן לא מגיבה לכל אחת כמו שצריך...אבל קראתי ותודה שאתן כאן דמעה

14/09/2006 | 01:20 | מאת: כנפיים...

דמעה יקרה... בטוחה שלא סתם התחברת לשיר.. ומאוד מקווה שתועלי להבחין בידיים המושטות ולהיעזר בהן.... הזכרת לי את המשפט: אין דרך שמובילה אל האושר, אושר הוא הדרך! (בודהה) מאחלת ימים טובים עבורך..

14/09/2006 | 07:47 | מאת: .חתולה

היי כנפיים מה שלומך , מה איתך ? נעלמת לי משום מה , הכל בסדר אצלך ? אהבתי את המשפט על האושר ולא חשוב מי אמר אותו שיהיה לך אחלה יום חתולה

13/09/2006 | 07:38 | מאת: .חתולה

היה חזק בועז שרעבי מילים: בועז שרעבי וחמוטל בן זאב לחן: בועז שרעבי דברים קטנים דברים פשוטים וקצת הפתעות באמצע הדרך זמנים חולפים ומשתנים אתמול אתה היית מלך לאן ברחו הציפיות ואיך נשראת בלי תשובה עוד לא הספקת לעשות ומה נשאר מכל האהבה הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר קשה לראות אך לפעמים גלגל נסגר באמצע הסיפור ואין כבר כח לגופך יותר למשוך יכולת לוותר אבל לך אסור הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר המסקנה חבר אסוף את כל הכח קל יותר לדבר כשהפחד משתחרר למרות הכל אתה מבין שזאת הדרך היה חזק חבר היה חזק הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר הכל תלוי בך חבר היה חזק אל תישבר אל תיתן לעצבות בך לפגוע היה חזק ותתגבר אפשר לקרא את השיר בצורת נקבה , השיר די אופטימי ,אני אהבתי , מה איתכן ?? הלוואי שרק יהיה לכן אחלה יום נפלא חתולה

13/09/2006 | 11:23 | מאת: מותשת

שיר מקסים :-) שיהיה בוקר נפלא לכולם

13/09/2006 | 17:00 | מאת: .חתולה

היי מתוקה אייך את מרגישה היום ? אייך עבר לך היום ? מקווה שטוב יותר מאתמול חתולה

13/09/2006 | 18:18 | מאת: ליז

ואיך היום? הצלחת לישם חלק מהעצות מאתמול מקוה שעבר עליך יום יותר מוצלח עם יותר שעות של שקט נפשי וכך, כךל יום תתווספנה כמה דקות נעימות ליום שלך מחבקת- ליז

13/09/2006 | 11:46 | מאת: ליאור

שיר חזק!!!!!!!!!!! אהבתי והתחברתי....הרגע חזרתי מהחזקה שלי, חזקה עד הסוף. חבל על הזמן. לא עזבה אותי היום. צעקה עלי, רק מהפחד דיברתי....חחחחחחח....צחוק צחוק, הצליחה מעט לאזן אותי.... ואת מה שלומך יקרה שלי? צריכה ללכת תיכף לעבודה. אז ביי בייי.... ליאור

13/09/2006 | 17:07 | מאת: .חתולה

ליאוריייייייי איזה כייף לשמוע אותך נשמה , היא צעקה עליך חחחחחחחחחח חזקה חזקה אבל לא מזיקה , להפך , עושה רושם שהיא מאוד עוזרת לך , יודעת מה ? אני מאושרת בשבילך שיש לך כזו מטפלת ש"צועקת " ומאזנת אותך , יודעת כמה זה חשוב ,והעיקר שהמטרה הושגה , שדיברת , כל השאר בטל בשישים , ואצלי הכל בסדר , הכנות לראש השנה את הרי יודעת איך זה , וערב חג אנחנו עושים אצל ההורים של כלתי אז אני כבר מתכננת מה לקחת לשם , נתקלתי במתכון של עלי פילו ממולא במתוקים , כנראה שגם את זה אני אכין ואקח איתנו , לא יכולה לבוא בידיים ריקות ,ונראה מה עוד ,חוצמזה , חיים עובדים והכל סבבה , ספרי לי מה איתך , מייאוווווו

13/09/2006 | 18:25 | מאת: ליז

גם אחרי פגישה היום , לא יכולה להגיד שיצאתי מאוזנת , אבל בהחלט יצאתי עם המון חומר למחשבה והמון המון "שיעורי בית" (לא כבר עברנו את הגיל הזה?????) שמחה לשמוע שהיתה לך פגישה טובה ושבכלל את נפגשת . את נשמעת מעודדת . שימשיך כך- ליז

13/09/2006 | 18:11 | מאת: ליז

וואלה , הבית של השיר מה זה מתאים לי עכשיו, שיתנגן לי שוב ושוב עד שאאסוף את הכוחות להתמודד עם הזבל הזה ועם ההשפעה שיש לו עלי אחרי כל כך הרבה שנים. שוב הוא הרים ראש בטיפול , שוב עירער אותי לגמרי, שוב הזכיר לי שמול הדבר האמיתי אני עדיין לא מסוגלת להתמודד . לא מצליחה לאסוף עדיין את הכוח להתמודד למרות שיודעת היטב ש - קל יותר לדבר כשהפחד משתחרר למרות שמבינה שזאת הדרך ומנסה להיות חזקה לא להישבר העצבות בי פוגעת אך אשתדל להיות חזקה ולהתגבר תודה חתולה על מילות השיר מברכת אותך בערב טוב יקרה - ליז

13/09/2006 | 18:41 | מאת: שחף

השיר..... הכל טוב ויפה, אבל הוא מזכיר לי את מרטונים שלי כשאני אוספת את כל הכוח ומנסה כל הזמן להיות חזקה ולא להישבר אבל אי אפשר להמשיך ככה לנצח!!! אי אפשר להיות חזקים בלי הפסקה הכוחות נגמרים בשלב מסוים, אין מנוס מכך ולפעמים אנחנו צריכים לתת לעצמינו גם קצת מנוחה, קצת לשחרר את המושכות ואולי זה גם אומר שלפעמים אנחנו צריכים לאפשר לעצמינו גם ליפול

12/09/2006 | 11:14 | מאת: מותשת

יום וחצי של שקט ושוב המועקה הזו חוזרת החרדות האלה בלתי נסבלות אתמול גררתי את עצמי בכוח לעבודה , הייתי על הסף להבריז אבל חסר כ"כ הרבה צוות שלא יכולתי להרשות לעצמי, המצפון היה הורג אותי והאמת שזה קצת עזר, אבל רק לכמה שעות בודדות שהיתי שם, בשניה שאני על האוטובוס חזרה הכל חוזר אין לי אוויר נמאס :-(

12/09/2006 | 13:16 | מאת: מותשת

http://i26.photobucket.com/albums/c116/GeSiCa/tear.jpg

12/09/2006 | 18:36 | מאת: שחף

מצטארת לשמוע ששוב קשה אולי תנסי לעשות קצת יותר דברים שיאפשרו לך את המנוחה מהרגשות הקשים אז לא תהיה לך את ההרגשה שכל הזמן קשה יהיה קצת יותר אוויר לנשימה מה יש בעבודה שעוזר? באיזה פעילויות נוספות ישנם את האלמנטים האלה שעוזרים? להיות עסוקה? להיות מחוץ לבית? להיות עם אנשים אחרים? תעסיקי את עצמך בכמה שיותר דברים שעושים לך טוב והעיקר - תאמיני!!!!! שאת יכולה לצאת מזה, שיש לך את הכוחות לכך...... איתך שחף

12/09/2006 | 14:32 | מאת: בובה על במה

מותשת יקרה שלי, טוב שהלכת לעבודה, העבודה רוב הפעמים.. משכיחה מאיתנו את הכל פתאום טוב לנו.. פתאום אין מועקות.. מכירה מאוד את התחושה הזו, שאיך שאת יוצאת מהעבודה, הכל חוזר אלייך בבום לפרצוף ושוב הנפילה .. מבינה כל כך. תנסי אחרי העבודה, לקבוע עם חברה, חברות.. או כל מי שטוב לך איתו/ה. לא לשקוע.. גם אם קשה ... לסחוב את עצמך עשי זאת בכוח. ! מאמינה שזה מה שיעשה לך טוב. מחבקת ודואגת בובה

12/09/2006 | 19:04 | מאת: .חתולה

מותשת המותשת אין ספק שעוברת עליך תקופה לא קלה , מה דעתך לספר מהן המועקות שלך ככה סתם פשוט כדי לשתף ולקבל עוד תמיכה ? כשאת נשארת עם הכל לבד מצטברים דברים שיכולים גם להפיל , יתכן שרק הטיפול לא מספיק , כאן נוכל לתמוך בך עוד ולהקל עליך , גם אם אלה לא דברים שקשורים באופן ישיר לטיפול עצמו , פשוט סתם לשפוך , את יודעת שזה עוזר לרוקן את הלחצים , אז אני מזמינה אותך לשתף בכל מה שבא לך ואני כאן בשבילך מתוקה חתולה

12/09/2006 | 20:15 | מאת: מותשת

תודה שהגבתן בעבודה אני עסוקה כל הזמן וגם נמצאת עם אנשים ובאווירה אחרת אז אני לא חושבת ושוכחת, שקועה במה שיש לי לעשות באותו זמן ומרגישה בסדר יחסית. אני משתדלת לצאת מהבית ולהיות עסוקה רק שזה ממש בכוח כי אין לי חשק לכלום חתולה,תודה על ההתענינות, אני אנסה לשתף, אני ממש מתץביישת אתמול ביקשתי לדבר עם הפסיכולוגית שלי בטלפון ולא הסתדר והיא גם לא ניסתה בערב וגם לא היום וזה מעצבן אותי (אני מאלה שלא מרשים לעצמם להראות את הכעס, אז זה עוד יותר מציק) הכרתי מישהו חדש לפני כמה ימים הספקנו לצאת 3 פעמים הוא מקסים ומתחשב ועדין והכל בפגישה האחרונה (ה3)הוא נתן לי נשיקה על הלחי , לפני כן הוא לא נגע בי בכלל ואני נבהלת ורוצה להתרחק אולי לוותר על הכל נכנסתי לפאניקה אני חושבת ובנוסף המטפלת שלי לא שם :-( מריגשה במין סחרחרה כזו ולא יודעת מה לעשות S-:

12/09/2006 | 06:52 | מאת: דמעה

כל הזמן קשה...כל כך קשה שאפילו המסיכה כבר לא מה שהייתה...יש בה סדקים..אנשים מתחילים לראות את אי השפיות שבי...בקושי מצליחה לעצור את הדמעות לפני אנשים..חזרתי לרצון להתתנק מהכל...לרצון בשקט..לא רוצה לעשות שום דבר...ועצובה עצובה כל הזמן...אין לי כבר סבלנות לעצמי דמעה

12/09/2006 | 11:10 | מאת: מותשת

מכירה את הימים האלה שולחת לך אור וכוח מותשת

12/09/2006 | 20:09 | מאת: דמעה

תודה יקרה...מקוה שאת מרגישה טוב יותר.. דמעה

12/09/2006 | 14:28 | מאת: בובה על במה

מצטערת לשמוע את המצב שאת נמצאת בו.. אני מתארת לעצמי שמאוד קשה להיות כך.. כל הזמן בלי טיפת אוויר בלי טיפת אנרגיה להמשיך ולחיות כמו שאת צריכה! מה עם הטיפול שלך.. ? את הולכת.. ? שמרי על עצמך..למרות המקום הקשה שאת עכשיו נמצאת, מתפללת בשבילך שתעברי גם את הגל הקשה הזה.. המון אהבה, בובה

12/09/2006 | 20:11 | מאת: דמעה

תודה בובונת...כן אני בטיפול אבל לא קל שם...מחכה שהתקופה השקה הזאת תעבור כבר....מחבקת... דמעה

12/09/2006 | 18:43 | מאת: שחף

אני לא חושבת שהאנשים מתחילים לראות את אי השפיות שבך הם מתחילים לראות אולי את העצב ואין שום דבר לא שפוי בעצב אני חושבת שאולי יהיה לך קצת פחות קשה אם לא תנסי כל הזמן להסתיר את מה שאת מרגישה אם תאפשרי לעצמך מדי פעם להוריד את המסכה כי את משקיעה את כל האנרגיות בלהסתיר ולא משאירה אנרגיות לדברים שיכולים לגרום לך להרגיש טוב יותר את משאירה את עצמך לבד וגם זה רק מקשה ונותן את תחושת הבדידות שבין היתר גורמת לעצב שלך להעמיק שולחת חיבוק ואנרגיות חיוביות שחף

12/09/2006 | 20:13 | מאת: דמעה

שחפית אני יודעת שמה שאת אומרת נכון...אבל כשרע לי אני לא מצליחה לוותר על המסיכה והרבה יותר קל לי להתרחק כי הלבד נוח יותר....מה שלומך היום? שולחת חיבוק דמעה

12/09/2006 | 19:16 | מאת: .חתולה

רוצה לשתף ? זוכרת שכתבתי בזמנו על המסכות ? אל תחששי ממה שאנשים רואים או לא רואים תנסי רק לתת מקום לרגשות שלך ולדמעות שלך את לא יודעת כמה הייתי מחליפה כל אחת שמצליחה לבכות בזמן הטיפול , זו ברכה גם אם את לא חושבת כך , וכן זו ברכה גם אם אחרים רואם אותך בוכה כל הזמן דבר אחד אני רוצה לומר לך והוא חשוב ביותר כל הסבל שלך וכל הדמעות שלך לא יגרמו לך להיות לא שפויה , אל תחשבי על זה בכלל ,קשה לך ואת סובלת נכון , אם היית לא שפויה חלילה וחס מי היה מגדל את הבנות המקסימות שלך ? אם עשית כזו עבודה נפלאה יש לך כל האישורים ביד שאת שפויה גם שפויה , את מבינה יקירתי , זה משהו שלא עשו עבורך ואת כן עשית עם המון כבוד , חתולה

12/09/2006 | 20:08 | מאת: דמעה

הלוואי והייתי מרשה לעצמי לבכות ליד אחרים או אפילו בטיפול...אני לא בוכה אף פעם כשיש אחרים סביבי...המסיכה מתפוררת אבל לא רואים בכי...רואים דברים אחרים שקשה לי להסביר...לא יודעת...חסרות לי מילים...בכל אופן תודה על התגובה.. דמעה

14/09/2006 | 20:06 | מאת: שדה ניר

מחבקת ומנחמת עד יעבור זעם... שדה ניר

12/09/2006 | 00:15 | מאת: ליז

גוף שלי: בשביל להחזיר אותך לחיים עלי קודם להרדים אותך, לאלחש כל תג ותג בך. לתת לך לישון שנת ישרים, שנתם של אלו - שחובקו, שנושקו, על ידי החיים ,על ידי אלו - שנתנו להם חיים. גוף שלי: כמו עץ זקן הנך, כל שנה מסומנת היטב. טבעות, טבעות, הדוקות, חונקות, לא מאפשרות לך לנשום. זרועתיך - ענפים גדומים ,שבירים ,רקובים. עורקיך - שורשים קטומים, ואין בכוחם להזרים חיים. גוף שלי: הגיע זמן תחיית המתים.... אך עלי קודם להרדים אותך. חייב להיות - מורדם ומונשם, על מנת לשרוד את כאבי החיים , על מנת לשרוד את כאבי הגדילה , על מנת לאפשר לך לנבוט מחדש - רך , צעיר , רענן . גוף שלי: רוצה אותך כמו החיטה - רכה , ארוכה ,גמישה , יש בה זקיפות קומה , ויש בה ענווה, וכניעה , כך - אני רוצה אותך - גוף שלי. כך תראה תחיית המתים שלך.

12/09/2006 | 00:36 | מאת: בובה על במה

ליז, קראתי אותך ואהבתי לקרא מה שכתבת... כרגע לא מוצאת ת'מילים.. מבטיחה להגיב . חיבוק ענקייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי בובה

12/09/2006 | 06:39 | מאת:

הקשר שלנו לגוף ... דימוי הגוף כיצד אנו רואים ומרגישים אותו... כמה אנו אוהבים אותו...כפי שהוא... כמה אנו מטפלים ומשקעים בו... תזונה נכונה... התעמלות... פינוק... בישום... כמה אנו יכולים לגעת...ולא לפחד... כמה אנחנו נהנים ממגע של אחר... אני מבינה שאת במטפלת בנושא הגוף... מתחילה לראות והרגיש אחרת עימו.. מה את מרגישה שאת יכולה או עושה למענו? מעריכה מאוד את עבודתך... כל הכבוד אידה

12/09/2006 | 10:24 | מאת: ליז

מה אני עושה????? אני מציירת אותו, כותבת אותו, מנסה להרגיש אותו ,ולזהות את המקומות המקובעים- וע"י נשימה והרפיה להחזיר אותם לתנוחה הטבעית שלהם. וכן, כבר שבוע וחצי מצליחה (אולי, בעיקבות המודעות החדשה שרחשתי בעזרת הנ"ל) לשמור על תזונה נכונה ואפילו לעשות תרגילים לחיזוק השרירים באופן קבוע. (שמתי לי בזיכרון הטלפון - שיצלצל ויזכיר לי שהגיע השעה להתעמל). הבסיס לכל , מתרחש בטיפול אצל הטראפיסט באמנות- שילוב של שיחה ויצירה. מה שקורה שם ,השאלות שעולות, החוויות שאני עוברת, והתובנות, הם המפתח להתעסקות במשך השבוע ועד הפגישה הבאה. הרבה עצב וגם הרבה סיפוק. מקווה שאגיע אל המנוחה , האמת קצת קשה לראות סוף , ליז \ בין תוגה לתקווה

12/09/2006 | 18:16 | מאת: .חתולה

את אפילו לא מדמיינת לעצמך כמה אני גאה בך את פשוט נפלאה בלי גבול , הותרת אותי בלי מילים מאחלת לך לראות כמה שיותר מהר את תחיית המתים של גופך מחבקת אותך המון יקירתי מייאוווו

12/09/2006 | 18:25 | מאת: שחף

ריגשת אותי במה שכתבת זה נשמע כל כך עמוק ואוטנטי נשמע שאת באמת עושה עבודה נפלאה!!!!!!!!!! אין כמוך!!!

12/09/2006 | 20:16 | מאת: ליז

התלבטתי אם לחשוף את השיחה הזו שנהלתי עם גופי.... זה לא היה מובן מאיליו, מצד שני - הפורום ( אתן כמובן = הפורום ) הוא אחד הכלים שכלכך עוזרים לי במאבק הזה, והרגשתי צורך לשתף וגם לקבל פידבק ,ואכן קיבלתי - ואני מאוד שמחה ומודה לכן , מאוד חשוב לי להצליח להגיע אל כולכן ואולי לאפשר לעוד משהיא להצטרף אלי בדרך שלי להחלמה. אז- תודה על התגובות החמות ותודה שאתן כאן בשבילי. אוהבת ומחבקת-ליז

11/09/2006 | 21:24 | מאת: שחף

שבוכה ואין לו מושג מה בעצם מציק לו ואז אני מוצאת סיבה סבירה ומתנפלת עליה ומתחילה להרגיש שזאת הסיבה האמיתית שבגללה אני מרגישה לא טוב אבל כמה שעות אחרי זה אני פתאום קולטת שזאת לא הסיבה, כי זה כבר מפסיק להפריע לי ואז אני מתחילה לחפש סיבה אחרת כי להיות מוצפת ולא להבין ממה זאת הרגשה מאוד לא נוחה, שמשאירה אותי בחוסר אונים מוחלט אז אני מוצאת עוד שתי סיבות אפשריות אבל הפעם אני כבר לא בטוחה אם אלה הם באמת הדברים שמפריעים לי ואני נשארת חסרת אונים עם משהו שאוכל אותי מבפנים ומציף ולא יודעת מה לעשות עם זה, לא יודעת איך לפתור את זה כי אני לא יודעת מה זה

11/09/2006 | 21:54 | מאת: שחף

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/DBImage/xIM/7888.jpg http://www.maltonartgallery.com/images/leyland/perplexed-small.gif http://thumb3.shutterstock.com/photos4/thumb_large/54820/54820,1135059415,1.jpg http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/mishpat/gifs/pic9.gif

11/09/2006 | 23:14 | מאת: ליז

שחף יקרה, מכירה את הרגשה, והצורך לתת לכל דבר הסבר ולהגדיר במילים, חשבתי על זה, ואולי צריך פשוט - להיות שם בהרגשה הזו... (כמה שזה גורם לאי שקט , לתחושה של חוסר אונים או חוסר איזון בחיים) לא לנסות להבין אותה, אלא להעיז לחוות את התחושה הזו עד הסוף ולתת לה לעבור . ואז אולי נגלה, שהיא עוברת גם אם אין לה שם, גם אם לא הגדרנו אותה, ולא תרצנו אותה. אלא - אימצנו אותה וחיבקנו אותה סתם משום שהיא שם. שחף - שולחת חיבוק ותודה שאת מעלה כאן את מחשבותייך הטובות ,העצובות, המצחיקות ,הכואבות... כלן שלך, בת אדם - פשוטה, מורכבת, וחכמה.

12/09/2006 | 00:40 | מאת: בובה על במה

כל כך מוכר .. שחפית היקרה ! מוכר מה שאת מתארת .. גם היום מצאתי את עצמי, חושבת על מה בעצם הנפילה מסתבר שזה בגלל המוווווווווווווון דברים יש פעמים שאני בוכה בלב וכואבת, ו..וואלה, רבאקקקקק לא יודעת ממה זה... אבל חשוב שלמרות שכואבים, ובטוח יש לזה סיבה,,גם אם היא לא גלויה לעין זה יעבור כי את לא סתם עצובה. טוב, מצטערת שאני לא יכולה לכתוב הרבה הראש ש'לי כואף. שולחת חיבוקים

שחף יקרה זה נשמע קשה.... תסכול חוסר אונים מול ההרגשה.. בתמונות ההמחשה את לא לבד? את מפוצלת....שנים שלושה חלקים של שחף? יש קולות שונים .... חלקם נפרדים, חלקם בדיפוסיה...חלקים מתוך השלם? לפעמים צריך להניח.... לפעמים מציאת התשובה כל כך מקלה.... אולי כדאי לשאול הדמויות השונות...לנהל דו שיח? אולי כך תתצוץ התשובה בהצלחה אידה

12/09/2006 | 18:03 | מאת: .חתולה

היי שחפית מקסימה פשוט לקחו לי את כל המילים , כנראה הגעתי מאוחר כדי לענות לך , בכל מקרה אני מצטרפת לכל מה שכבר כתבו כאן ושולחת המון חיבוקים בלי להכביר במילים חתולה

11/09/2006 | 20:27 | מאת: בובה על במה

סתם מילים שרוצות לצאת לקרוע את השתיקה שבי סתם מילים שנמצאות בפנים שגורמות לי לאבד שליטה סתם מילים שחונקות אותי ואין אוויר מילים .. מילים.. רק שיצאו כבר כי זה כואב כואב נורא מריחה עוד נפילה עוד נפילה לאיפה שאני לא רוצה והראש כבר כואב לא נותן לי מנוחה המילים שרצות בראש גורמות לי לבלבול נוראי יושבת וחושבת איך להוציא את המילים המזורגגות האלה איך לא להחנק איתן ומרגישה שהכל חומק לי מבין האצבעות לא מסוגלת לכלום עכשיו. רק להעלם למקום שאיש לא ימצא אותי איש לא יידע איש לא ישמע עליי לא רוצה. רוצה שקט. שקט מהכל. שקט מהחיים האלה יושבת ומנסה לכתוב וכל מה שאני רוצה שהאדמה תפתח את פיה ואקבר בתוכה. שונאת הכל בעיקר את עצמי ימים ולילות עוברים ודברים לא משתנים הכל אותו חרא הכל נשאר רע. והמועקות.. והגוף הרדום הזה.. והסחרחורות. דיי לא יכולה יותר. נשארת חנוקה בין אלפי סדינים נשאבת למטה כמו מגנט .... אוף .......... הילדה כאן ולא כאן לילדה אין שקט נפשי לילדה יש גוף וראש מחובר לו, אך הראש - מרחף לו במחוזות אחרים הילדה היום שקועה בעבר. כי הילדה העיזה לנגוע שם הילדה דיברה על ה-שם הזה, שם.. אתם יודעים איפה לילדה הגוף לא נותן מנוחה רועד ורועד ללא הפסקה והלב- מתכווץ - נמחץ וכואב אין אוויר ואפילו לא טיפה המילים לא יכלו לשתיקה האדירה הן פשוט נאלמו ונטמעו באווירה. ועל מה המילים? ועל מה השתיקה? כשאין יותר מילים שישברו את המחשבות כשאין יותר מילים שייפו את המציאות כשאין את המגע שיחמם ויגן על גופי מפני הרחות השורטות מרגישה כתינוק ביום היוולדו אבל עם המון מועקה ויאוש מרגישה עירומה ופגיעה לפעמים אפילו נעלמת לי האישיות כשאינני רואה את דמותי בשם עין או מראה לפעמים אני שוכחת... וכשאפילו בים הרוחות מטשטשות את הבעבועות לפעמים אני שוכחת- שאני צריכה לחיות... מתהלכת כמו שיכורה- כמו זובמי מבולבלת, חושבת, מה? למה? כמה? איך? מתי? תצבטו אותי, חזק! חזק! תגידו לי שאני חולמת! בבקשה! בבקשההההההההההה! ! ! ! ! נפילה הילדה לא כאן היא שם! ..מבצבצת הדמעה- הדמעה שלא יצאה! סתם מילים!

11/09/2006 | 21:35 | מאת: שחף

רק להגיד שאני איתך..... אין לי בעצמי כל כך מילים כרגע...... אבל יכולה לתת לך חיבוק חם ואוהב ((((((((((((((((((((( :'( )))))))))))))))))))))))))))) כדי שתרגישי קצת פחות לבד וכדי שאולי..... טיפה פחות יכאב.....

12/09/2006 | 00:40 | מאת: בובה על במה

גם בלי מילים.. תודה שאת כאן

11/09/2006 | 22:56 | מאת: ליז

הי בובה, הי ילדה - עכשיו כאן ,בחוף מבטחים. דברי ילדה - דברי, אלו לא דברי סרק, אלו לא סתם מילים.. זה היה , זה קרה, הגיע הזמן להקיא הכל החוצה ... לשחרר מעצורים- ולבכות ,לבכות, לבכות... זכרי - אחרי הקושי הכי גדול באה ההקלה הכי גדולה. דברי בובה , נצלי את המטפלת שידעה איזה כפתור להפעיל. זה המקום הבטוח שלך , שם בחדר , בשעת הטיפול, זה המקום - להשתחרר מכל החנק הזה-להתפרק , ולתת למטפלת לאסוף את השברים. ילדה ,בובה - אל תהיי מאוכזבת מעצמך - עשית מה שהיה נכון לאותה הפגישה. בפגישה הבאה יפתחו דלתות חדשות - אל תלכי את עצמך על מה שלא יצא. כנראה שעוד לא הגיע הזמן . ובובה, גם לשתיקה יש תפקיד- לא פחות חשוב מלמילים. הי בובה ,הי ילדה - מחבקת מרחוק ועוטפת אותכן בהמון ,המון, המון, אהבה וחום. ליז

12/09/2006 | 00:43 | מאת: בובה על במה

תודה על התמיכה האדירה שלך. תודה על המילים תודה על הכל.. באמת! אולי באמת, לא הגעתי ליום שהתחיל לדבר אולי זה לא היה צריך לקרות היום אזכור מה שכתבת לי אזכור מה שכולם אומרים לי אני מקווה להיות חזקה חזקה .. ולהתחיל לפתו ת'פה ש'לי. ... מחבקת אותך המוןןןןןןןןןן בחזרה אוהבת בובהה

12/09/2006 | 17:41 | מאת:

למילים יש משמעות רבה... הן חותכות לפעמים וכואבות עד מאוד.... אך עם זאת הן משחררות... אני מקווה שמצאי את המקום להוציא ולשחרר.... אנחנו גם כאן אם זה עוזר... אידה

12/09/2006 | 17:47 | מאת: .חתולה

בובל 'ה יקרה שלי סתם מילים , פשוט ככה סתם , בלי שום קשר לשום דבר , או יותר נכון לומר סתם בדיות מהירהורי ליבך ,,,,,,או לאאאאאאאאאאאאאאאא????? את לא רואה שגם את כל מה שכתבת כאן בא ממעמקים הכי עמוקים של כאב ??? את מרשה לעצמך לכאוב וזה טוב ,הכאב הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול , כשזה כואב , את יודעת שנגעת במקום טוב , פעם פחדת בכלל להרגיש גם את הכאב הזה נכון או לא ?? כיום את נותנת לכאב מקום כחלק מהטיפול , כחלק מעצמך , כחלק בלתי נפרד מהילדה הקטנה שתמיד רק כאבה ושתקה , היום היא מדברת מתוכך וכואבת שלא בשתיקה , וזה פשוט נפלא , אז לא יכולת עדיין לומר במילים מפורשות את מה שכל כך רצית , זה מבשיל לאט לאט כמו חמין של שבת , לאט אבל בטוח , וכשזה יצא כבר לא תוכלי לעצור לא את הרגשות ואני גם מקווה שלא את הדמעות , את מרגישה כמו תינוק ביום היוולדו ועל כך אני מברכת אותך ,זה התהליך , וזו ההרגשה ,כואב לי מאוד לשמוע כמה רע את מרגישה , רק זיכרי תמיד שזה זמני , שזה התהליך ,תהליך שבסופו באמת תרגישי חדשה לגמרי , כמוני או אפילו טוב ממני כי אני כבר אהיה זקנעעעעעע , אולד פאשן,,,,,,,, ,אז אל תתיאשי ואל תרימי ידיים , ואני כאן תמיד בשבילך - וגם עניתי לך על נקודות האור מלאן תלפים חיבוקים יקרה שלי מייאווווווווו

11/09/2006 | 10:14 | מאת: בובה על במה

בוקר אור חבר'ה יקרים שלי ! היו כאן ימים קשים בפורום כל אחת אם כאבה.. כל אחת אם הקושי שמלווה בכל יום ויום.. אבל, חייב להיות לפחות 3 נקודות אור שהיו במהלך השבוע/ שבועיים האחרונים. אז קדימה, בואו נראה מה הנקודות אור שלכן. שתפו פעולה אל תהיו רעיים..

11/09/2006 | 10:15 | מאת: בובה על במה

@ התחלתי רסיטל, והתחלתי להרגיש שינוי..... (לא נפלתי בכל דבר שזז) @ מתחילה לאט לאט לדבר בטיפול . @ התחלתי לעזור לאמא שלי, ואני חושבת שזה כתוצאה מהכדורים, לפני שהתחלתי ..הייתי כל הזמן בדכאונות שלי, ולא היה כ'פת לי מעצמי, אז גם לא מהבית ... ועכשיו, קיבלתי יותר מרצ. טוב, זה היה קשה צריך להפעיל ת'ראש טוף טוף, כי בדרכ' דברים טובים, שוכחים מאוד מהר. זהו, חייבת להתארגן אוטוטו הטיפול ש'לי.

11/09/2006 | 10:32 | מאת: ליז

בובה יקרה, כבר אמרתי שאין כמוך? OK אני מנסה, 1.אני מצליחה לשמור על איזון נפשי ע"י טיפול בגופי - מעניין ומפתיע מאוד 2.הבן ברגילה , עזב את לבנון סוף סוף 3.בובה חזרה לדבר-כן זה דבר משמח שקרה לי. הצלחתי... יום נעים מקסימה ליז

1. ממש טוב לי בעבודה החדשה. אני מאוד נהנת לטפל בתינוק וגם מסתדרת מצוין עם אמא שלו. 2. למרות שביום שישי ובשבת בבוקר היה לא קל, הצלחתי להרים את עצמי ובסוף גם הכנתי ארוחה טעימה. 3. אחרי תקופה ארוכה מאוד (יותר משנה) שלא קראתי כלום, סוף סוף חזרתי לקרוא. עברתי את המבחן? ;-) נ.ב. והמחשב שלי פתאום החליט שהוא טרקטור והתחיל להרעיש וקצת לרעוד :~/ מה ההפתעה הבאה שהוא מכין לי???

11/09/2006 | 17:16 | מאת: בובה על במה

אהמ.. 1) טפו.. טפו.. טפו... 2) גם טפו.. טפו.. טפו... אני שמחה לשמוע ! 3) איזה ספר? שוב תאוריה :) עברת בהצלחה מאמי. כל הכבוד לך...

12/09/2006 | 17:26 | מאת: .חתולה

נקודות אור , לפעמים נראה כאלו הכל עומד על קצה הלשון ורק צריך לשלוף והאמת היא ,,,,,שגם אם זה נמצא במרחק שליפה אני עדיין בודקת את עצמי אם זו באמת נקודת אור או אשליה שלי , 1. אני כבר חודש וחצי לאחר גמר טיפול ועדיין מרגישה מצוין ,,,,,כנראה שהתהליך נעשה בצורה נכונה !!! 2. אני סומכת יותר ויותר כל יום על כל שינויים מבורכים שלפעמים לא רואים אותם במבט ראשון 3. מברכת על כל יום שאני רק הולכת ומתחזקת , אלוהים , תן לי את הכוח לא לברוח !!!! היום יום שלישי ויש לי שיר מקסים עבורכן יהיה פעם טוב יגאל בשן לחן: יגאל בשן ביום השלישי פעמים כי טוב וכמו שכתוב כן יהיה פעם טוב כתוב פעמיים, אם כתוב זה לא מעט אז תנו בינתיים שיהיה פעם אחת טוב תנו לשמים להאיר שהשמש תזרח שנראה כי טוב כל כך ביום השלישי פעמים כי טוב וכמו שכתוב כן יהיה פעם טוב מתי הוא יגיע? יש אומרים אולי עוד מחר מתי הוא ישמיע את קולו ואז יאמר טוב אז הרקיע שוב יאיר ופרח יפרח שנרגיש כי טוב כל כך ביום השלישי פעמים כי טוב וכמו שכתוב כן יהיה פעם טוב נביט על ידייך ונראה פרח לבן נראה בפנייך למה באת יש רק מובן טוב ובעינייך צחוק כזה לפתע פרח שנדע כי טוב כל כך ביום השלישי פעמיים כי טוב יהיה פעם טוב זה מה שאנחנו צריכות תמיד לזכור , שיהיה טוב יהיה טוב ,,,,,,,,,,,, המון חיבוקים מייאוווו

12/09/2006 | 18:07 | מאת: .חתולה

הן כל אחת מכן שנמצאת כאן בפורום הנפלא הזה ואני פשוט מרגישה בת מזל עם נשמות יפות כמוכן אוהבת המון מייאווווו

11/09/2006 | 08:48 | מאת: דמעה

מוצפת בעצב עמוק..... http://amorvsdor.blogs.sapo.pt/arquivo/sadness.jpg דמעה

11/09/2006 | 09:21 | מאת: בובה על במה

דמעה יקרה, בוקר אור. מה קרה..? מה גרם לך להיות מוצפת... ? להרגיש נורא.. ? שתפי אותנו, אולי זה יקל עלייך להיות לבד אם ההרגשה..? איתך, בובה.

11/09/2006 | 10:39 | מאת: ליז

דמעה מתוקה, רוצה לחבק, רוצה לנחם, כל-כך רוצה להצליח לעזור לך... אולי תגידי מה הדברים שמשמחים אותך? תני קצה חוט ... זה נשמע מנותק ויומרני כשאני מספרת על הגישה שלי ומנסה להנחות דרך המחשב ע"י תרגילי הרפיה ודימיון מודרך - אבל חייבת להגיד.. לי זה ממש ממש עוזר - אם יש בזה משהו בשבילך אשמך לשלוח לך תרגיל. ובנתיים - שולחת קרני אור ואנרגיה נעימים בתקוה שיקלטו ויספגו אצלך, בגופך ,בנשמתך ליז

11/09/2006 | 14:20 | מאת: שחף

בימים האחרונים גם אני מרגישה שאיזשהו עצב תהומי עוטף אותי ומטפשת בכל הגוף בעיקר בשעות הבוקר והערב בתחושה שלי משבי הרוח והעננים של הסתיו המתקרב ובא גורמים לכך כי ההרגשה הזאת עוברת מיד עם תחילת היום הקייצי והשמשי

11/09/2006 | 07:11 | מאת:

מלא באור אנרגיות טובות ואופטימיות.... אל תשכחו לעשות דבר אחד טוב למען עצמכן.... ואם תרצו...שתפו... אני יחזור עוד כמה שעות...של מנוחה יום נפלא לכולן אידה

11/09/2006 | 09:23 | מאת: בובה על במה

ואני בדיוק חזרתי מעבודה והולכת להשלים כמה שעות שינה לדעתי זה דבר טוב מאוד שאני אעשה למען עצמי ;-)

בבת אחת???!!!! אז קודם זה היו המודם והראוטר עכשיו במחשב אחד הלך הזיכרון ולכן הוא לא רצה להיפתח ובמחשב השני הלך כרטיס רשת מובנה אז שניהם חזרו היום מתיקון - לאחד החליפו את הזיכרון ולשני קנינו כרטיס רשת חיצוני האם בזה זה יגמר??????????????? וזה לא שהמחשבים ישנים או משהו אחד אצלי בערך שנתיים ושני פחות משנה וגם הראוטר הקודם היה פחות משנה ועל המודם אני כבר לא מדברת - מתחלף כל כמה חודשים זה פשוט לא יאומן!!!!!!!!!!!!!! נראה לי שיש לי איזשהן אנרגיות שליליות בבית........ :((((

10/09/2006 | 21:29 | מאת: בובה על במה

לבית חולים. מאמי, המחשבים ש'לך במצב בריאותי קשה מאוד האחד לקה בהתקף לב והשני... אהמ.. צריך לאבחן אותו... (כנראה בלע כדורים.. (-: ) שאזעיק אמבולנס?! בכל מצב, רפואה שלימה למחשבים שלך.. זה בהחלט לא כיף וממש לא בסוודר. . . . בובע

11/09/2006 | 06:02 | מאת: שחף

אבל הם כבר חזרו מבית החולים :)

שחפית מקסימה לא יודעת אם זה מדבר אילך , אבל ,,,,,, שקלת להביא רב לבדוק מזוזות ? ולא בגלל המחשבים !!! אלה בגלל התחושה של אנרגיות שליליות , אולי את צודקת ? יומטוב-חתולה

סורי, אבל זה מה זה לא מדבר אלי....... ואני לא מרגישה אנרגיות שליליות, פשוט כשהכל מתקלקל בבת אחת אני כבר לא יודעת מה לחשוב אבל תודה על הרעיון :)

10/09/2006 | 00:45 | מאת: ליז

10/09/2006 | 02:38 | מאת: בובה על כדורים : \

היי ליז, תודה על ההתעניינות . לא הייתי אומרת שהכל טוב, אולי קצת מתחיל להיות.. התחלתי ביום שלישי שעבר, טיפול תרופתי (רסיטל). חצי כדור, שנראה שהוא "מחולל פלאים". מעבר לכך, יש לי ברזל מאוד נמוך, ובעיות בקיבה שכבר הפנו אותי לגסטרו. המצב הבריאותי שלי, לא משו. המצב הנפשי, לא ממש מוסבר, לרוב יש עליות מאשר ירידות. אבל עדיין הפחדים, הפלשבקים, החשדות ב"הוא" שכנראה פוגע באחיינית שלי. הטיפול- שהולך ונעשה קשה יותר... לא כתבתי כאן כמעט שבוע, היה קשה לי לחזור , אחרי מה שכתבתי לכן, הרגשתי ש"בכיתי" יותר מידיי והחלטתי לחזור לשתיקה שלי. כי אני לא מרחמת על עצמי, ולא רוצה שירחמו עליי. רק רציתי שמישהו יקשיב לי. עקבתי אחר הנעשה כאן, אך לא ממש מצאתי מילים. שמחתי לראות את "מותשת" שחזרה אלינו ... (מותשת, זו ענבר, שינתי את שמי.. ) מקווה שלא תחזרי לשתיקה ותיהיי עמנו כאן. שמחתי גם לראות את התהליך שלך, ליז... את עובדת קשה מאוד בטיפול שלך, ואין ספק שתצאי ממנו מחוזקת יותר. או.. כמו שכתבתי לחתולה ש" נולדה מחדש".. אז.. את בדרך הנכונה ליזוש. ליאורי- מצטערת לשמוע שאת בתקופה קשה בחייך, כולי תקווה שהתקופה הזו תעבור כמה שיותר מהר. וחבל מאוד שאת מפסיקה את הטיפול, בזמן כה קשה שאת זקוקה לאוזן קשבת וליד תומכת.. תחשבי על זה עוד ליאורי, לא כדי.. במיוחד לא עכשיו ! שרונינה- מצטרפת לשאר הבנות שכתבו לך, ואני בהחלט חושבת שאת אמא נהדרת, אין הרבה כמוך.. וחשוב שתשמרי על בתך..וכן תאמיני לה היא לא אומרת סתם, היא לא יכולה להמציא דבר נוראי שכזה ואם היא נתנה בך את האימון ובאה לספר לך... (ואין הרבה ילדות כאלה) זה סימן שאת צריכה לפעול... ויש את אגודת אל"י ואת 1202 שיוכלו לעזור לך את לא לבד וגם בתך המקסימה הזו תיהיי שם בשבילה.. היא זקוקה לך . שחף- מקווה שיהיה לך שבוע טוב, ולכל שאר הבנות היו חזקות. אני כאן רק שקשה לי להגיב צריכה להתרגל למצב החדש שלי. מחבקת חזק חזק. (ולא חונקת, אל דאגה). בובה על כדורים.

10/09/2006 | 02:43 | מאת: בובה על כדורים : \

לכל שאלה ועזרה http://www.eli.org.il/Content/index.asp

10/09/2006 | 07:15 | מאת: ליז

העיקר שנתת סימן חיים ועכשיו אני יכולה להמשיך ת'שבוע ברגוע. אלף נשיקות - ליז

10/09/2006 | 18:01 | מאת: חתולה

היי בובית נשמה אני מאושרת לשמוע שהתחלת לקחת רסיטל גם אם זה רק חצי כדור , אני מאמינה מכל הלב שתרגישי טוב לאורך כל הדרך , מחזיקה לך אצבעות חזק חזק כדי שסוף סוף תרגישי טוב , יאואאווווווווו ,כל הכבוד לך שאת מעיזה , מחבקת חתולה

12/09/2006 | 11:09 | מאת: מותשת

ענברוש תודה על מה שכתבת... התקופה הראשונה עם כדורים קצת קשה כי לוקח לגוף זמן להסתגל אבל בסוף הוא שווה את התוצאה ונשמע שכבר עכשיו את מתחילה להרגיש.. מקווה שישתפר אצלך עוד בקרוב גם הבעיות בקיבה.. נראה לי שזה יכול להיות כתוצאה ממתח, אבל אולי לא קשור.. אולי יהיה שיפור גם בזה עקב ירידה במתח בגלל הכדורים החדשים שיהיה לך המשך שבוע רגוע ותרגישי טוב @->-- מותשת

10/09/2006 | 18:14 | מאת: .חתולה

איך אני אוהבת לקרא אותך פשוט כייף את נהדרת , משהו חיבוקים חתולה

11/09/2006 | 10:41 | מאת: ליז

טפו ,טפו , בלי עין הרע - מדהים מה שעבודה נכונה יכולה לעשות. שמחה שאני יכולה להחזיר לך בטוב. תודה יקירתי - מחבקת בחזרה. ליז

10/09/2006 | 00:12 | מאת: שחף

http://www.mouse.webby.com/imagesd/gdntdg.jpg הולכת לישון בתיקווה שארדם

10/09/2006 | 01:24 | מאת: ליז

ליל מנוחה , ושבוע טוב לך יקרה ולוחמת חופש גיבורה. וכן לכל הבנות האמיצות כאן בפורום. המון חיבוקים ,חום ואהבה. לשבוע חדש ומלא תיקווה . מברכת- ליז.

10/09/2006 | 03:30 | מאת: בובה על במה

להירדם הצלחתי אבל אחר כך התעוררתי ב-4 וחצי ולא הצלחתי להירדם שוב :( שבוע טוב :) וקודם גם יום טוב :)) ועוד לפני זה בוקר טוב :))) http://russellconnection.tripod.com/images/sunlovemyurl.gif

08/09/2006 | 23:42 | מאת: שחף

אין כוח לכלום מוטשת מרגישה רע כל הזמן רק בא לי לבכות ואם הייתי יודעת לבכות בקלות בטח הייתי בוכה כל הערב בלי הפסקה מנסה לשנן לעצמי שזה רק נפילת מתח של שישי-שבת, שזה יעבור, שאני בסדר אבל זה לא גורם לי להרגיש יותר טוב

08/09/2006 | 23:57 | מאת: שחף

נמאס לשמוע את עצמי מתלוננת אסתום לעצמי את הפה עם פלסטר

וסתם יושבת בסלון ומושכת את הזמן וכל מיני מחשבות מתרוצצות בראש כל מיני ראיונות של מצב חולני של התודעה כאלה שיעלמו מיד ויראו לי לא הגיוניים כשאני רק ארגיש קצת יותר טוב פשוט לא אבין למה הם היו שם בכלל אבל עכשיו הם שם כי אני מרגישה רע והכי טוב זה ללכת לישון ולסיים כבר את היום הזה אבל יש סיכוי גדול שגם אם אני אלך לישון, לא אצליח להירדם, כי הראש עובד שעות נוספות, כי הכל מציף, כי כואב רק שמחר זה לא יחזור על עצמו לא רוצה לעבור עוד יום כזה ובמיוחד לא ערב ולילה כאלה

הי שחף יקרה, נראה לי ותקני אותי אם אני טועה... שסוף השבוע תמיד קשה לך יותר. את מדווחת על נפילות ועל ירידת מתח במשך השבוע אך יש משהוא יותר טעון סביב סוף השבוע........ נסי לראות מה זה ה שגורם לכך? ואחרי הידיעה, תבוא המודעות והיכולת להתמודד, למצא פתרונות, לארגן את היום כך שתרגישי יותר מוגנת. מאחלת שהשבוע יהיה שבוע טוב ושתמשיכי להנות מהבייבי שלך- מממממ רק להריח אותו, לערסל אותו ... עושה לי חשק, (להיות סבתא כמובן). שחפונת , מחבקת ותהני מהרגע . ליז.

08/09/2006 | 17:46 | מאת: דמעה

כשאת לבד \ ביצוע: כפיר עטיה מילים ולחן: אלי קשת "ובלילות את עצובה, שוב מנגבת עוד דמעה לאף אחד לא מגלה מה את עוברת את מתרחקת מכולם ומסתגרת בנשמה פשוט רוצה להיות לבד כשאת נשברת ... זה כואב שאת לבד, .... כשבלילות את מקווה, צמאה לחום ואהבה והעיניים מספרות מה את עוברת מפוחדת ותמימה שאת לוקחת נשימה ומתעקשת בשתיקה לא מוותרת. אולי זה יעזור אם תספרי, אולי זה יעבור ותתגברי." דמעה

08/09/2006 | 20:45 | מאת: מותשת

דמעה המקסימה איזה שיר.. אני מזדהה יחד איתך עם המילים שולחת חיבוק מותשת (מקווה שאת זוכרת מי אני)

09/09/2006 | 02:50 | מאת: .חתולה

את לא לבד יגאל בשן לחן: יגאל בשן אם הלילה בא וקשה לך לישון אין לך שום סיבה להרגיש דכאון מה איתך אל תהיי עצובה יש כמוך עוד הרבה בסביבה אחד על בטוח נמצא בסביבה הקרובה אם נשארת לבד כשהלילה נגמר יום חדש נולד זה עוד לא מאוחר למה את מאבדת תקווה כל אחד מחפש אהבה אחד על בטוח נמצא בסביבה הקרובה את לא לבד את לא לבד את לא לבד תגידי ואני בא מיד אם עבר הזמן אבל כלום לא קרה תני לי רק סימן זה יקרה במהרה ערמות מכתבים בתיבה מחכים ואת לא מגיבה אחד על בטוח נמצא בסביבה הקרובה את לא לבד... גם אני כאן איתך , מחבקת , ונותנת למילים לדבר במקומי חתולה

10/09/2006 | 00:17 | מאת: ליז

אולי זה יעזור אם תספרי, אולי זה יעבור ותתגברי." דמעונת עצובה ... יש לך עם מי לחלוק? למי לספר? מקווה שאת לא מתמודדת לבד. בנתיים אנחנו כאן - אז אם מתאים לך - נשמח לעזור לגרום לזה לעבור ותתגברי . שולחת חיבוק וערימת טישו - לנגב לך את הדמעות. ליז

08/09/2006 | 09:34 | מאת:

שבת בקרוב.... שתיהיה שבת נפלאה שמש ,ציפורים....קצת ירוק... ומה שבנהם שיהיה עם אנרגיות ואופטימיות ובכלל תחושה טובה אידה

08/09/2006 | 11:31 | מאת: ליאור

הפסקתי טיפול. לא בא לי על כלום. הולכת לעבודה רק כדי שיהיה מה להאכיל את הילדים. בא לי לתלות את עצמי. אבל יש ארבעה ילדים שאי אפשר לעשות להם עוול כזה. לא רואה בינתיים את האור. אלוהים תיקח אותי עכשיו!!!

08/09/2006 | 11:34 | מאת: ליאור

שונאת חגים. שונאת סופי שבוע. שונאת את הבני .....ת שהביאו אותי לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

08/09/2006 | 11:45 | מאת: חתולה

ליאורי נשמה למה את מפסיקה טיפול עכשיו ?? מה קורה איתך ? עד שכבר את עושה משהו קטן בשבילך , משהו שאף אחד לא יכול לעשות בשבילך את עוזבת טיפול ? אולי יש אפשרות שהמטפלת שלך תשנה לך שעת קבלה לשיחה ? אני מאוד מבינה שאת חייבת לעבוד כדי לדאוג לילדים , אין כמו דאגה לפרנסת הבית אבל גם הדאגה לשלומך ולרווחתך לא חשובה פחות מזה , אז מאוד קשה לך עכשיו, הלוואי שיכולתי לעזור במשהו , אבל מכאן ועד לייחל למותך ,,,,,,, ומה יעשו אז ארבעה מלאכים יתומים בלעדייך ? את רוצה שהם יפלו לידיים של אביהם ? שהוא יגדל אותם? יקירתי , את חייבת להתעשת בכל מחיר , לא הכל שחור ,צריך המון כוח נפשי ורצון של ברזל כדי להתמודד עם הכל , ואני מאמינה שבזכות המלאכים את תתמלאי בכוח הזה , מחזקת את ידייך יקירה ,מחבקת אותך חזק , ואת לא לבד , את יודעת נכון ? כאן , תמיד בשבילך- חתולה

08/09/2006 | 17:42 | מאת:

הכל קשה עכשיו...אין בעצם אור שנראה ויש לך רק חשק לבעוט בהכל...כולל הטיפול וכל דבר אחר שיכול לעשות טוב.... בעצם הילדים כרגע הם אלה שמנעים אותך לקום לעבוד...(אולי הם האור???) ובשבילם את עובדת....אבל לא רק... אולי בין כל המיעוס...והתקופת החגים המתקרבת יש בך משהו שכן נע קדימה....(גם בנפילה??!!) בזכותו את גם כאן איתנו.... אז לפעמים צריך להרפות ובכדי להתחזק...בכדי לעלות.... אני יודעת שקשה....וזו תקופה כזו...ותבוא גם אחרץ טובה יותר ואחרת שגם פחות.... נסי להתחזק מהדברים הטובים...מהימים הטובים... ותזכרי תמיד שאנחנו כאן בשבילך שבת שלום אידה

09/09/2006 | 00:08 | מאת: חתולה

שבת שלום גם לך אידה כבר מזמן לא בוקר או צהרים אצלי עד שנזכרתי לענות לך על ברכת השבת שלום ולכן גם לא זוכרת את זריחת השמש , ולא ראיתי את הירוק , הייתי כל היום עסוקה בהכנות של לפני השבת , ולאחר הארוחה ישבנו לצפות כולנו יחד בתוכניות הטלויזיה , בני האמצעי וחברה שלו היו בארוחה , ונוצרה בינינו ממש אווירה טובה של כייף , ומתרקמים להם בעדינות קשרים של אמון , חברות ,יחסי קרבה כמו של חברות , משהו די נחמד וקליל עדיין , וזה מצא חן בעיני ,אני חושבת שאחרי חמישה חודשים שהם ביחד מאוד סביר סוג כזה של קשר בינינו ,אני מאוד נזהרת שלא לגלוש לפסים אישיים מידי , עדיף לאט ובטוח , במיוחד אחרי המערכת הכושלת והכואבת הקודמת של בני ,אני חושבת שזה עוד אחד מהדברים הטובים שיצאו לי מהטיפול שעברתי ,ואני די מרוצה מעצמי ומהתגובות שלי בענין ,מה דעתך ? שבת נהדרת ושקטה , שבת נפלאה , אין ספק מחתולה

חתולה יקרה אני חושבת שאת צודקת מאוד. כמה דברים עולים בראשי: זה עניין של גבולות.... יתכן שבעבר היית מתפתה לפתח יחסים קרובים, אולי מהר מדי, אולי עם פחות גבולות.... האישיות החמה, הרצון לעזור, האמהיות , הצורך לשמור ולגנון, באו לידי ביטוי במהירות בפתיחות וללא גבולות.... אני בטוחה שגם עם החברה הנוכחית היא מרגישה את האישיות החמה והנעימה של וחשה עימך בנוח....אבל עם גבול...עדיין לא בת נוספת..... או הגדרה של קרבה אחרת... יתכן שיחסי הקרבה גרמו לאכזבה ואף פגעו בך ובבנך ....בזמן הקשר וכשהקשר הסתיים?? אז בהחלט....גבולות הם ביחסים ובכל דבר כמעט.... אידה

10/09/2006 | 00:31 | מאת: ליז

תודה אידה על כל האור האפטימיות והברכות שאת שולחת. תודה על תגובתך לשירשור שלי... וכן , אני עושה עבודה נפלאה וגאה על כך. קצת קשה להסביר איך אני עושה את זה - נראה לי שהתהליך הוא מאוד אישי ותלוי במבנה האישיות , בהסטוריה, גיל ועוד מיליון גורמים אך בעיקר בזמן בחיים שעושים את הטיפול. ואני עכשיו הגעתי מוכנה ומזומנה לעשות עבודה.לאחת זה יקרה בגיל 18 ולאחרת בגילי ( לא לגלות-45) . אני מאמינה שמוכנות נפשית, מודעות וצורך מאוד עמוק להפתר מהעול הזה ,הם התנאים ההכרחיים ליצור מצב של התקדמות בטיפול. גם משתמשת המון בדימיון ובכלים של דמיון מודרך, מדיטציה, יוגה ותרגילי נשימה - כל אלו כלים שרכשתי בשנים האחרונות , ונותנים ערך מוסף לתהליך הטפולי. שיהיה שבוע טוב - ליז

07/09/2006 | 18:59 | מאת: שחף

אני מרגישה שמשהו מתחיל להישבר אצלי בפנים..... כבר כמה ימים קמה בבוקר מצוברחת, חסרת אנרגיות מושכת את הזמן כשמתארגנת לעבודה קשה לקום, קשה להתארגן אחרי שאני יוצאת מהבית אני שוב מתחילה להרגיש בסדר וכשחוזרת הביתה שוב מצב הרוח צונח למטה בנתיים זה לא יותר מדי קשה בנתיים אני מסתדרת טוב אבל אני בהחלט מרגישה שיש סימנים לכך שהתקופה הטובה עומדת להסתיים מתישהו וחבל..... אבל מצד שני אי אפשר להיות כל החיים בהיי

08/09/2006 | 02:50 | מאת: שדה ניר

זה לא בהכרח מעיד על נסיקה או סימנים גלויים של מצוקה או נאקה כי אם אותות של צורך ברגיעה ובחופשה, בהפסקה ממירוץ החיים השוטפים והתחרותיים! וסמוכני ובטוחני שנטילת חופשה קצרה תמלא לך מחדש את המאגרים והמצברים! שלא יגמר לך האושר והעושר- לעולם, שדה ניר.

08/09/2006 | 09:27 | מאת:

שחף יקרה אפשר להיות גם באמצע.... לא כאן ולא כאן.... לשאוף להגיע שאפשר גם סתם שיגרה... בהצלחה אידה

08/09/2006 | 19:16 | מאת: שחף

אני מניחה שכשזה לא כאן ולא כאן, סתם שיגרה, אני לא מרגישה שאני חייה אני זקוקה לרגשות חזקים כדי להרגיש בחיים סוג של התמכרות

08/09/2006 | 12:26 | מאת: .חתולה

מי אמר שהתקופה הטובה עומדת להיגמר , כמו שאת אומרת , אי אפשר להיות כל הזמן בהיי , זה כשלעצמו די מתיש וכנראה שזה מה שאת מרגישה עכשיו , אמרת שיש לך כל מני תוכניות לעשות , אז אולי תנסי להתחיל ליישם משהו מהם ? אולי לימודים , או לימוד תאוריה , מה שלא יהיה , תעסיקי את עצמך במשהו חיובי שיתן לך פידבק להמשיך הלאה , אולי לא פינקת את עצמך מזמן עם משהו טוב ? אולי תשימי לך מוסיקה נעימה כשאת חוזרת הביתה כדי שירגיע אותך ? פגישה על כוס קפה עם חברה מחוץ לבית ? או שאולי תנסי לבחון את עצמך למה את מרגישה חסרת אנרגיות כשאת חוזרת הביתה ,מה מפריע לך שם ותנסי לשנות את זה הכל נתון בידייך יקירתי ,ואני חושבת שאת מספיק נבונה כדי לדעת מה את רוצה לשנות , מה את אומרת ? ואני כאן בשבילך , אשתדל לעזור לך לא ליפול אלה לראות כמה את מקסימה וכן מסוגלת לעשות דברים ולשנות דברים חתולה

08/09/2006 | 19:25 | מאת: שחף

אני דווקא כן עושה דברים שעושים לי טוב ארוחה טובה עם בעלי פגישה עם חברות מה שכן, קשה לי מאוד עם העבודה אני כבר כל כך לא רגילה לעבוד כל יום גם אם זה רק 4 שעות השבוע הזה די הטיש אותי כל הזמן רוצה לישון ומשתדלת לא לישון בצהריים כדי להירדם כמה שיותר מוקדם בלילה כי אחר כך צריכה לקום לעבודה ואולי קצת חסרות לי שעות שינה כי אני זקוקה להרבה שינה וישנה קצת פחות ממה שאני צריכה אני מאוד מקווה שאני אתרגל וזה יהיה פחות מעייף בהמשך במיוחד כי מחודש הבא אני בכלל אתחיל לעבוד במשרה מלאה ואני מאוד רוצה לקוות שזה לא יפיל אותי לגמרי

07/09/2006 | 03:46 | מאת: מיואשת

לפני שנה עברתי תקיפה מינית קשה. לא סיפרתי לאף אחד על מה שקרה לי. אני ממש מפחדת שנדבקתי באיידס ובעוד מחלות.....אני לא יודעת מה לעשות ): אני יודעת שנדבקתי ב-HPV , הייתי אצל רופאת נשים ולא סיפרתי לה, היא לא שאלה אותי כלום למרות שזה קצת תמוה שלבתולה יהיו מחלות!? ושיש לי צלקת ברגל והתחלתי לרעוד לה על הכיסא ואני נראית בדיכאון!?היא שאלה אם יש לי חבר-אמרתי לה שלא!? היא הפנתה אותי לרופא שיבדוק אותי..דחיתי את התור כמה שיותר...בסוף הייתי צריכה ללכת אליו, ממש פחדתי והתחלתי לרעוד לו והוא אמר לי "אל תדאגי,אני לא אכאיב לך.." הוא לא הבין שלא פחדתי מהכאב...גם הוא לא שאל אותי איך נדבקתי. עכשיו אני צריכה שוב ללכת אליו ואני לא יודעת מה לעשות-לספר לו? אני חייבת להיבדק... אני לא רוצה שיגיד כלום למשטרה..הוא יהיה חייב לדווח להם?? אני לא יודעת מה לעשות!!! אני כבר שנה לא חיה, לא ישנתי לילה שלם בלי סיוטים.אני מרגישה שאני מצורעת!!!!! אני שונאת את עצמי!! אני בוכה כל יום וחותכת. רופא המשפחה אמר שאני נראית לו בדיכאון (רק הוא שם לב), אבל אמא שלי היתה איתי אז לא יכולתי להגיד לו (למרות שהייתי על סף בכי) והוא אפילו שאל את אמא שלי אם תמיד הייתי ככה תמיד והיא אמרה שלא ושההתנהגות שלי השתנתה(היא חושבת שאין לי מצב רוח בגלל שעברתי ניתוח בגלל בעיה בריאותית שהיתה לי). אני ממש מפחדתתתתתת שיש לי איידס!!!! יש לי מלא סימנים למחלה הזו. אני לא יודעת מה לעשות....... אין לי אומץ להתקשר לקו של נפגעות תקיפה מינית..... אני מאוד סגורה ומופנמת-אני לא אצליח לספר לאמא שלי. מקסימום אני אכתוב לה מכתב כי לספר אני לא אצליח. מה הרופא יעשה אם אני אספר לו?? הוא ידווח למשטרה? מה לעשות???????????

07/09/2006 | 06:20 | מאת: אסתר

קודם כל טוב מאד שהחלטת לכתוב כאן ולשתף לפחות את חברות הפורום. כולנו איתך וכולנו מכירות ומבינות את הפחדים והחששות שלך, את כל מגוון הרגשות שאת מרגישה, וכולנו מחזקות ומחבקות אותך.... האם יש מישהו בחייך ששיתפת אותו/ה? האם סיפרת בכל זא למישהו? האם יש מישהו שאת מרגישה מספיק בטוחה בו ולספר לו/ה, כדי שלא תהיי לבד, כדי שיהיה מי שיתמוך בך. מה עם אמא? לפי דברייך היא היתה איתך אצל הרופא, היא יודעת שמשהו מעיק עלייך, רק שאינה יודעת מה. אולי אפשר לספר לה, למצוא אצלה הבנה, תמיכה ונוחם. אולי אצל חברה טובה, מישהי שאת סומכת עליה, היא יכולה להיות גם מבוגרת ממך. למעשה את כותבת את האפשרויות בדברייך: אכן אפשר גם להיעזר בקו לנפגעות, יש שם נשים תומכות ומבינות שיעזרו לך לקבל החלטה ואת נשארת אנונימית. בכל מקרה זכרי תמיד שאת לא אשמה!!!! אף אחת מאיתנו כאן לא אשמה. חושבת ששנה זה הרבה מאד זמן להיות לבד עם הסוד הנורא הזה וטוב שהתחלת לפתוח אותו. אנא, מצאי מישהו בסביבתך שיכול לתמוך, דברי, ספרי, אל תשארי עם כל הכאב והקושי לבד. אני יודעת שקשה לשתף, אבל יותר קשה להישאר עם זה לבד.... מחזקת אותך,

08/09/2006 | 09:16 | מאת:

יקירה... הינה הצלחת לשתף אותנו!! וזה חשוב מאוד שאת משתפת כי את במצוקה גדולה ואף אחד לא מצליח לראות מה באמת עובר עלייך... אני בהחלט מבינה את החששות והפחדים שלך לגבי כל מה שעברת וההשלכות... הלבד הוא הכי קשה עכשיו...ויש צורך לשבור זאת! למי את מרגישה שאת יכולה לפנות? בת כמה את? האם את בבית הספר? היועצת יכולה לעזור? אנא עני לי בכדי שאוכל לכוון אותך. כאן בשבילך אידה

09/09/2006 | 02:16 | מאת: מיואשת

אני סיימתי בית ספר לפני חודשיים..אני מעל 18...כך שהיועצת לא יכולה לעזור לי.

08/09/2006 | 12:45 | מאת: .חתולה

מיואשת יקרה כמה שכואב לשאת את כל הנטל הנפשי הזה לבד ,כואב לשמוע שאת לא מסוגלת לשתף אף אחד במה שקורה לך , את חושבת שאם תשתפי את אימך בכל מה שקרה לך היא לא תבין או לא תעזור לך ? אני לא מכירה אותה ובאמת לא יודעת איך היא תגיב , אבל אם היא אמא רגישה , אני חושבת שאת עושה טעות שאת לא מדברת איתה ,אולי את צודקת שאת מעדיפה לכתוב לך , אבל אם זה מה שאת עומדת לעשות , כתבי לה הכל , ממש הכל בלי להסתיר ממנה כלום , לא יודעת מה זה HPV ואיך מטפלים בזה , אבל כבר הלכת לרופא נשים לטפל בענין כך הבנתי , לגבי האיידס , את יכולה לעשות בדיקת דם פשוטה ולקבל תוצאות תוך יומיים או שלושה , ואני כן הייתי ממליצה לך לספר לרופא הנשים מה שקרה לך , לגבי המשטרה ידוע לי שאת היא זו שאמורה להגיש תלונה על תקיפה מינית ,ברור לגמרי כל מה שאת מרגישה , זה אופייני לכל נפגעות תקיפה מינית , כולל הסיוטים , כולל החתכים כולל הכל ,עכשיו עליך להחליט אם את מעונינת להגיש תלונה למשטרה או לא , ועדיף שיהיה איתך מישהו שיכול לתמוך בך כדי שלא תרגישי לבד , דבר נוסף שכן היה רצוי שתעשי למען עצמך והוא , כן ליצור קשר עם המרכז לנפגעות תקיפה מינית בטל-1202* , הם יוכלו גם לענות לך על כל השאלות שאת רוצה לדעת ופוחדת לשאול , תקבלי שם תמיכה נפשית , והפניה לקבלת עזרה מקצועית , והכל ממש בצורה אנונימית לגמרי , אין טעם שתמשיכי לסבול , את יכולה לעזור לעצמך בצורה נפלאה ולסיים עם הסיוט הזה , בלי פחד , אחת ולתמיד , אז מה את אומרת ??? ואני שולחת לך מכאן חיבוק אחד גדול ועוטף כדי שלא תפחדי מקווה מאוד לשמוע ממך גם הלאה ולא חשוב מה שתחליטי לעשות כאן בשבילך - חתולה

09/09/2006 | 02:19 | מאת: מיואשת

HPV זה מחלת מין, זה וירוס שגורם לסרטן בצוואר הרחם. אני פשוט מצורעת!!!

10/09/2006 | 00:56 | מאת: ליז

מיואשת יקרה, שמחה שמצאת לך מקום לשחרר את סודותיך הקשים, את כבר לא לבד, ובטוחה שכבר מרגישה את ההקלה. מצטערת לשמוע על כל הסבל שאת עוברת, ומפצירה בך - למרות הקושי והחשש מתגובת המשפחה ,למצא דרך לקבל עזרה, אין דרך אחרת להשתחרר מהמועקה. וכפי שקודמותי כבר המליצו, יש את הקו של נפגעות תקיפה שמופעל ע"י מתנדבות שהוכשרו לכך, ושם את לא צריכה להזדהות ותוכלי לקבל הדרכה ותמיכה . ולגבי אמך-כדאי לנסות לפתוח איתה את הנושא ... לפעמים הפחד משתק אותנו ואנו מנחשים מה הצד השני חושב ועד שלא נדבר ונעלה את הדברים לא נדע באמת איזו תגובה נקבל , תני צ'נס לאמך - יש מצב שהיא תפתיע אותך לטובה. בהצלחה ונשמך להיות כאן בשבילך תמיד. ליז

10/09/2006 | 01:18 | מאת: ליז

נשמח כמובן , להיות כאן בשבילך לגבי השיחה עם אמא - כרגע אין לך ציפיות או שאת חוששת מאוד, קחי בחשבון את קשת התגובות שעשויות לעלות- כך שאם התגובה תהיה טובה תוכלי רק לשמוח ולדעת סוף סוף שהיא לצידך ואת לא לבד בעניין הזה. ומצד שני אם התגובה תהיה כפי שחשבת שתהיה אז לא קרה שום דבר... ועם כל הקושי תצטרכי להמשיך במה שהתחלת עכשיו והוא לטפל בעצמך לבד ואת שמכירה אותך הכי טוב גם תצליח לדאוג לעצמך הכי טוב וזה נכון לכל מצב גם כשאחרים לצידך..... מאחלת לך המון הצלחה בדרך שתבחרי . ליז.

06/09/2006 | 22:03 | מאת: שרונינה

שלום היום בתי בת ה- 8 פנתה אליי ואמרה כי בזמן שבלתה אצל הסבתא קרה מקרה (הסיפור היה מלווה בהרבה חששות ופחדים) לבעלי יש אח כבן 16 (בן זקונים) אמרה לי ביתי כי יום אחד כשבילתה אצל הסבתא גיסי הקטן אמר לה להוריד את המכנס ולהראות לו את הפות שלה ואח"כ ביתי אומרת כי הוא הראה לה את שלו ואף הוסיף ואמר את רוצה לשתות?!!! שאלתי אותה מה לשתות והבנתי ממנה את הבולבול כל הזמן שאלתי אותה האם הוא נגע בה והיא אמרה שלא איך ניתן לדעת אם ילד ממציא ו/או אומר דברי אמת מה עושים במצב שכזה בתי אמרה שהמקרה ארעה לפני הרבה זמן כמה זמן לא יודעת צריך לדבר עם הילד מה אני אמורה לעשות? איך עליי להגיב? פניתי לבעלי והוא היה בשוק (פניו הראו כאילו אינו מאמין וכך גם אמר לי) ואני הוספתי ואמרתי לו איך היא יכולה להמציא דבר שכזה אין היא חשופה לסיפורים ו/או סרטים??? האם זו הטרדה מינית ומה ההשלכות לכך מה עליי לעשות ו/או להגיד לבתי כמובן שבתי בקשה שלא אספר לאבא שלה אך לבסוף שוכנע בדרך כלשהי כי אספר לו אך רק שלא תהיה ערה איך אני יכולה להגן על ביתי לפתע נראה לי שצריך לשמור עליה ולגזול את חירותה אסרתי עליה בהחלט ללכת ולישון אצל חמתי!!!!!!!! הצילו

07/09/2006 | 00:19 | מאת: כנפיים...

קודם כל, אני מוד מצטערת לשמוע על כך.. ואת עושה נכון שאת בודקת מה אפשר לעשות ולא מתעלמת מדבריה.. כל הכבוד על כך.. עצם הדברים שהיא אמרה לך, בין אם הם אמת ובין אם לא, מדליק נורה אדומה. ילד לא ממציא דברים כאלו. וגם אם זה לא בדיוק מה שקרה או שהיא כן המציאה (מה שלא נראה לי נכון) יש לכך סיבה... יש משהו שכן גרם לה לחשוב על כך ולספר לך.. עוד חשוב לי לציין, שגם אם מה שקרה זה מה שהיא סיפרה לך ולא מעבר לזה, כלומר, אם הוא לא נגע בה, זה מספיק חמור בשביל ילדה בת 8. זה בהחלט לא משהו שהיא מוכנה או בנויה בשבילו. אני מציעה לך לדבר עם בעלך שוב ולהסביר לו שהילדה לא אמרה את הדברים סתם.. לדבר עם איש מקצוע. מבית הספר, עובדת סוציאלית, אפילו עם 1202 (מרכז הסיוע) בתור התחלה. חשוב גם בשביל לעזור לילדה, וגם בשבילך... אני בטוחה שזה לא פשוט לעבור דבר כזה עם הילדה.. חשוב לי לחזק אותך שוב ולומר לך שזה כלל לא מובן מאליו... יש הרבה הורים שמעדיפים להדחיק/ להכחיש/ ולהתעלם... מכוון שזה מאוד לא פשוט להתמודד... אנחנו כאן..

07/09/2006 | 00:29 | מאת: ליז

נשמע ממש אבל ממש רע. לא מאמינה שהיא תמציא כזה סיפור.... הייתי מתעמתת איתו (עם הנער) גם אם יכחיש, חשוב שידע שאת יודעת וששמים עליו עין. כמו כן ,לנהל עם הבת שיחה לא להעלים את העניין ,לשבח אותה על כך שסיפרה ולא שמרה בבטן,חשוב שתדע שיש לה אל מי לפנות ושתרגיש בטוחה וכן שתדע שהיא לא עשתה שום דבר רע . יתכן שזה כל מה שקרה (בהחלט הטרדה ) ויתכן שיש עוד והיא כרגע לא מסוגלת לשתף. קשה מאוד להאשים מישהוא מהמשפחה דבר שעלול ליצור מחנות במשפחה אך התעלמות עלולה להביא אסון על הבת כך שהבת כרגע קודמת. מציע לך להכנס לאתר הנקרא "מקום" שם תוכלי למצא הדרכה בנושא ועוד המון חומר שעשוי לעזור לך כרגע. כל הכבוד לך אמא יקרה על הרגישות , אל תתני לפחד לשתק אותך , יש לך מידע אנא השתמשי בו והגני על ביתך. בברכה-ליז

07/09/2006 | 06:26 | מאת: אסתר

מצטרפת למה שאמרו קודמותי. גם אני לא חושבת שהילדה ממציאה. כל הכבוד לך שאת מגנה עליה, מאמינה בה ותומכת בה. וזה בדיוק מה שעלייך להמשיך לעשות. עצות אפשר לתת לך מפה עד הודעה חדשה - לדעתי הכי נכון לקבל יעוץ מקצועי ורק אז לפנות את הנער ולקבל החלטות להמשך הדרך. חשוב גם לקבל ייעוץ איך לתמוך בילדה על מנת שהטראומה תמוזער ככל האפשר. מחזקת,

07/09/2006 | 09:24 | מאת: כאב הלב

את מחזירה אותי אחורה בצורה קשה , אני לא מאשימה אותך אך את חייבת לפעול. אני בגיל 7.5 באתי לאמי וספרתי לה שנגעו בי ( לא ידעתי להשתמש במילים אחרות ) ואמי לא עשתה כלום אמרה לי לשתוק ולשכוח הכל. אל תעשי זאת. ילדים לא משקרים ובתך מרגישה שעשו לה משהו שהוא לא תקין. התגובה שלך מאוד חשובה להתפתחות שלה. קודם כל תדברי איתה , אני מתארת לעצמי כמה קשה לך בתור אם לשמוע זאת ולעכל את מה שהיא סיפרה לך , אך עליך לדבר איתה ולהראות לה שאת שם ואת לא מתעלמת מהמקרה! תחבקי אותה תאמרי לה כמה היא יקרה לך ושאת מאמינה לה!! כיום יש המון מרכזים שמטפלים בהתעללות מינית בילדים ובמבוגרים תתקשרי ל 2202 והם יפנו אותך לקבלת עזרה , מה עוד כדאי שתשקלי להגיש תלונה נגד הפוגע. מה שספרת לי פשוט צמרמר אותי ! אנא ממך תטפלי בבתך תהיי שם לצידה!! כיום אני כמעט בת 24 עם אינסוף בעיות בעקבות פגיעות של גברים שפגעו בי בילדותי 18 שנה הדחקתי והאשמתי את עצמי מה עוד שהתגובה של אמי הרסה אותי אף יותר. עצם זה שפנית אלינו זה מעיד כמה שאת אמפטית לבתך ורוצה לעזור לה! כל הכבוד לך. אל תדחיקי , אסור לשכוח ולהתעלם , המשך חייה של בתך תלויים בך. אני מתחננת אליך שתטפלי בה!!! ממש קשה לי אני מצטערת, זה החזיר אותי אחורה.

08/09/2006 | 08:51 | מאת:

כל הכבוד על פנייתך ודאגתך לביתך... זה אחד הדברים הקשים לנו לחשוב ולקבל .... פגיעה בילד שלנו... ביתך הרגישה מספיק בטוחה בכדי לפנות אלייך...וזה חשוב מאוד ומעיד על הקשר ביינכן... ואת לא התעלמת...פנית למעלך....ואת מחפשת תשובה גם איתנו... חשוב לחבק והעביר מסר חד משמעי שאת מאמינה לה!שאת איתה...לתת לה תחושה של הגנה ! ילדים לא ממצאים!!! אין להם שום סיבה לספר או להמציא דבר כזה... יש חשיבות לטפל ולבדוק מה אכן קרה...ולא לפחד לפתוח את הסיפור... מה שקרה הוא קשה וטראומטי ואני מקווה שלא קרה מעבר לכך לטפל בילדה...בפניה לאיש מקצוע. זה בהחלט יכול לעזור ולמנוע קשיים בעתיד. וכן יש בעיה לנער שדורשת טיפול אחרת ימשיך לפגוע. לעוד שאלות והתיעצות אנחנו כאן אידה

08/09/2006 | 13:02 | מאת: .חתולה

שלום לך שרונינה אני רוצה לומר לך שיש לך בת נהדרת , נפלאה וכולה רק בת 8 , ילדה חכמה , רוצה לומר לך שאת אמא נהדרת ונפלאה , אמא חכמה מאוד שלא מזניחה את הבת שלה , שכן דואגת ושואלת , שכן מתייעצת מה ואייך לעשות , ילדים לא ממציאים דברים כאלה לעולם , אין להם מספיק דמיון וידע כדי להמציא דברים מהסוג הזה , את יכולה להיות בטוחה שהבת שלך לא משקרת , ויותר מזה כן להאשים את מי שניסה לפגוע בה בצורה כזו מכוערת , אם לא יאשימו אותו ולא יבוא הענין על פתרונו בכל מחיר , עלול להווצר מצב ש" מחר " או " מחרתיים " הוא יראה שלא נקטו נגדו בשום אמצעים ואז ינסה להיות יותר נועז , יותק תוקפני ולעשות גם דברים גרועים וקשים מזה לא רק לבת שלך אלה לעוד ילדים אחרים , בין אם זה בתוך המשפחה או מחוצה לה , הנער הזה בעצמו זקוק בדחיפות לעזרה מקצועית , וכמובן שעשית בחוכמה שאת לא נותנת לילדה להיות שם שוב בלי שום השגחה , אם אמי היתה מגיבה כמוך , אני מאמינה שגם החיים שלי היו נראים אחרת , כל הכבוד לך אמא נהדרת חתולה

06/09/2006 | 07:52 | מאת: שדה ניר בגג העולם.........

חזרתי פצצת אנרגיה צהובה וטעונה כסוללת אנרג'ייזר! חייבת להתארגן ולצאת לעבודה. פרטים יבואו... יום חלומי ושמימי לכולכן בנות יקרות שלי!!!!!!!!!!!!!!!!

ספרי יקירתי על היום המדהים שעבר עליך

נווווווווו אנחנו מחכות לשמוע על היום המדהים שלך!! מה שלומך??

ראשית חיזרו וכירכרו אחרי אמש הן בעבודה באופן מיוחד והן מחוצה לה...(הרבה מעבר לחיזורים היום יומיים המוכרים) כמו כן התנדבתי מספר שעות במקום מסוים אצל אנשים קשי יום אשר ידי המושטת וחיוכי הקורן המיסו את לבבם והעניקו להם קרן אור של ממש בחשרת חייהם... לאחר מכן נסעתי למנהלת 'קו הסיוע' במחוז תל אביב על מנת לדון בשלב מכריע בתיק הפלילי נגד האנס הברנש שלי...וזאת לאחר שהגענו להסדר של עיסקת טיעון והוגש נגדו כתב אישום סופי(חלוט) ועברנו את שלב ההוכחות כמובן. ולאחר שדנו ושקלנו לקולא ולחומרא לכאן או לכאן לגבי הצורך בהגשת תצהיר או תזכיר ונוכחתי ועדותי או חוסר נוכחותי ועדותי במשפט בשלב הטיעונים לעונש החלטנו בקונצנזוס מקיר לקיר של רוב מוחץ כי על מנת למחוץ את האנס בן הבליעל רצוי שלא נגיש תצהיר(מקצועי) או תזכיר(אישי ואנושי) לשופטי בית המשפט הדנים בתיקי וזאת לטובתי ולטובת סיכויים גבוהים יותר שהפוחז יקבל עונש חמור בשל הנסיבות המחמירות של ביצוע האונס ועל כן רצוי שלא אעיד באופן אותנטי ואתערטל בבית משפט קבל עם ועדה ולפיכך פשוט רווח לי!!!!!!!! לאחר מכן כטוב לבי במצב הרוח טילתי לי להנאתי על חוף הים בתל אביב להתרעננות ולראשונה מזה שנים ארוכות חשתי התרוממות הרוח.. הים העניק לי אנרגיות חיוביות וחיוניות- בגוף ובנפש! הייתי משוחררת כשחף, רגועה כשרף...ללא כל לחץ, מתח נפשי מועקה או מצוקה! פגשתי מכר משכבר הימים..וטיילנו להנאתנו לאורך כל חופי הים, הטיילת, המרינות ונמל תל-אביב! מטוסים בגודלם האמיתי חגו מעלינו בשדה דוב וחגגו עמנו...הים נח מזעפו וזרם עמנו...והשתיה כדת אין אונס...והאוכל בשפע כיד המלך...ולאחר מכן נסענו כבסרט הוליוודי בכירכרה מושכרת לאורך כל טיילת תל אביב והסביבה ...נשקנו לשקיעה החלומית אשר נשקה לים בצורה ציורית רב גונית ופסטורלית! וחזרנו עייפים אך מרוצים למחוז חפצנו... בקיצור:"הודו לד' כי טוב" כל טוב לכן נשמות מקסימות ויקרות שלי! שדה ניר.

05/09/2006 | 20:57 | מאת: גל של חידלון

שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עשונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמיצמישונאת את עצשונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עשונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמיעצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמיצמישונאת את עצשונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עשונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמיצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמימישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמיצמישונאת את עצשונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עשונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי שונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמיצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמימישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמיעצמיצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמימישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמישונאת את עצמי

05/09/2006 | 23:58 | מאת: בובה על במה

מבינה.. שולחת חיבוק, מקווה שיבוא יום, ותתחילי לאהוב את עצמך. מחבקת.

06/09/2006 | 07:54 | מאת: שדה ניר

מחליפה לך את הדיסק שהתהפך לו: אני אוהבת את עצמי אוהבת את עצמי אוהבת את עצמי. אני אוהבת את עצמי אוהבת את עצמי אוהבת את עצמי..... ומחבקת חזק בכדי שהדיסק יתהפך לו אוטומטית וכן גלגל המזל שלך! חזקי ואמצי יקירה שלי! שדה ניר.

מקוה שהיום יותר טוב... שולחת המון חום ואהבה בתקווה שיספגו ויקלטו בלבך ליז

06/09/2006 | 20:12 | מאת: .חתולה

מה נשמע יקירתי , איך את היום ? אוהבת לשמוע איך את עובדת כמו גדולה מחבקת המון חתולה

גלגלוש יקרה כאן איתך יקרה , מחבקת אותך ברוך , עוטפת אותך בכאבך תוציאי את כאבך החוצה , את לא לבד חתולה

07/09/2006 | 13:21 | מאת: גל של כלום

אחרי רעידת אדמה, מותשת לא רואה כלום מענני האבק הסמיכים שמכסים המחשבות לא עוזבות אותי מרגישה מגעילה ועדיין שנאה לעצמי

גל יקרה מבינה את הרגשתך... אל תאשמי את עצמך.... לא מגיע לך שתשנאי את עצמך מחזקת אותך אידה

05/09/2006 | 17:59 | מאת: חתולה

http://www.cake4u.8m.com/Kids_1/images/Sometimes.jpg בכל זאת נסיתי ואני מקווה שגם הצלחתי , ושוב מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבב

http://anatweb.com/huledet6.htm אירגנתי לך מסיבההההההההההההה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4f/Birthday_cake.jpg/200px-Birthday_cake.jpg http://www.interflowers.co.il/images/itempics/C_896/C_896_5376_0_large.jpg http://www.kan-naim.co.il/ArtPic/Glass+Wine_180k-n_02.jpg http://www.hashulchan.co.il/_Uploads/9883kfar_saba200.jpg http://www.nerot.co.il/images/pic7.jpg http://www.buckskinlady.com/images/Brands_Pillows1.jpg http://nirternet.staff.fresh.co.il/OTHERS/100%20copy.jpg מקווה שנהנת :))) שחף

05/09/2006 | 18:47 | מאת: כנפיים...

בטח שנהניתי!!!!!!!!!!!! כמעט כמו אתמול ;) ו... הכריות זה רמז?? חחח :) תודה רבה לך על הכל!! יומטוב!

כזו מסיבה... חייבת להצטרף!!!!!!!! מזל טוב יקרה. הרבה אושר, מברכת - ליז.

05/09/2006 | 18:40 | מאת: כנפיים...

הצלחת :-) תודה רבה על הברכות והמילים החמות!!!! והשיר המקסים :) מאוד שימחת אותי.. שיהיה ערב נעים לכולן!!

05/09/2006 | 23:57 | מאת: בובה על במה

יקרה ... רציתי לברך אותך, בהמון המון המווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון מ----ז----ל------------------ט-----ו--------ב! ! ! ! ! ! ! עד 120 שנה, רק בטוב ועם הרבה שמחה בלב.. שיתגשמו משאלותייך לטובה. ובאמת, מכל הלב... שיהיה לך כל מה שתבקשי וכל שרק תרצי! הלווואיייייייייייייייייייייי אגב חומד, אנחנו כאן, בגילנו המופלג... לא ממש הבנו את זה שאת עכשיו חוקית בארה"ב.. ! את צריכה להסביר לנו, שמעכשיו.. מותר לך לשתות שם משקאות , שעד לפני שנה... לא היו מרשים לך. אז.. מזל טוב חומד, בהגיעך לגיל שאפשר להתחיל.. (21). ושיעמדו בפנייך רק התחלות טובות ... אוהבת המוווווון בובה.

06/09/2006 | 02:55 | מאת: כנפיים...

לדעתי זה דווקא מאוד מובן :) לך פשוט היה חור קטנטן בהשכלה..... סתאאאאאאםםםם :) האמת.... שאת לא היחידה שהתקשתה בנושא, אז את בסדר.. תודה רבה לכולן!!!!! ומי יודע, אולי יום אחד אני באמת אהיה חוקית בארה"ב וניסע לעשות הרבה כסף :) את באה??

08/09/2006 | 02:59 | מאת: שדה ניר

כל שתבקשי-לו יהי!

05/09/2006 | 07:17 | מאת: חתולה

העולם כדרכו נוהג עוזי חיטמן מילים: עוזי חיטמן לחן: עוזי חיטמן אם בעולם היה רק לבן מבלי שיהיה בו צבע שחור, אם הכיוון היה רק קדימה מבלי שנפנה מבט לאחור - כי אז מעולם לא היינו יודעים כיוון. אם בעולם היתה אהבה מבלי שתהיה בו גם אכזבה, אם היה טוב שאין בו שום רע, היה זה נורא כל מה שנברא - כי אז מעולם לא היינו יודעים מה טוב. אם בעולם היו רק שמיים מבלי שתהיה תחתיו אדמה, אם בעולם היה רק שלום, מבלי שתהיה בו גם מלחמה, כי אז לעולם לא היינו יודעים שלום. אם בעולם היה רק שמח מבלי שיהיה בו גם קצת יגון, אז הכדור היה מתנפח ומתפוצץ כמו בלון, כי אז מעולם לא היינו יודעים לחיות. ואם אתם רוצים לחפש רק את הטוב ואת הנחמד אל תתאמצו כי לא תמצאו, הטוב והרע הולכים יד ביד כי מעולם העולם כדרכו נוהג. העולם כדרכו נוהג מאחלת לכולנו יום טוב והיום פעמים כי טוב אוהבת את כולכן המון חיבוקים חתולה

05/09/2006 | 10:14 | מאת: שחף

05/09/2006 | 14:43 | מאת: כנפיים...

תודה חתולה, אהבתי את השיר שהבאת.. ו...... נחשו למי יש מומולדת היום?? עכשיו אני חוקית אפילו בארה"ב... :) שיהיה יומטוב לכולן!!

05/09/2006 | 17:36 | מאת: חתולה

היי מתוקה איזה כייף לך שיש לך מומולדת , מומולדת שמיייייח , מאוד מאוד מאוד , המון שמיייח שתזכי לאושר כי זו שעת כושר לבקש את כל מה שעל ליבך ,מאחלת לך שתזכי לכל מה שאת מייחלת לעצמך , שהכל יבוא לך ממש בקלות , שתזכי לראות ימים טובים מאלה והמון ,מאחלת לך כל מה שתאחלי לעצמך ועוד , יש שיר למומולדת שאני מאוד אוהבת ורוצה להקדיש גם לך אותו , מקווה שתאהבי אותו , ש לי יום הולדת קנה לי מתנה יש לי, יש לי יום הולדת רק פעם בשנה יש לי יום הולדת אל תשכח אותי מה שמתחשק לך לשתות היום תשתה איתי תקטוף לי איזה פרח תביא בקבוק עשה אותי שמח אתה יודע, אתה יודע יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי יש לי יום הולדת לא כל כך נורא יש לי, יש לי יום הולדת עוד שנה עברה יש לי יום הולדת בוא לחגיגה למה, למה לא תדליק לי נרות על העוגה תיקח אותי לסרט או הצגה תראה שלא שכחת שלא שכחת מה שהבטחת יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי תקטוף לי איזה פרח תביא בקבוק עשה אותי שמח אתה יודע, אתה יודע יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי ומאחר ועדיין לא למדתי להעלות לינקים של עוגות לימי הולדת , לא רוצה לקלקל את מה שעשיתי , קבלי ממני זר פרחים @~>~>~ @~>~> @~>~> @~>~> @~>~> @~>~> @~>~> @~>~>~ מקווה שאת נהנית מיום מיוחד כזה כי הוא מגיע רק פעם בשנה ומחבקת אותך המון - שתהיי תמיד מאושרת חתולה

05/09/2006 | 23:58 | מאת: בובה על במה

08/09/2006 | 03:03 | מאת: שדה ניר

כל מילה- מלמיליאן! אוהבת מלאן.... שדה ניר

04/09/2006 | 22:08 | מאת: ענת

קודם אני רוצה להודות לכולכן על התמיכה, ההבנה והאוזן הקשבת. זה טוב לדעת שאת לא לבד, ושיש עוד אנשים בעולם שמסוגלים להבין ולא חושבים עליך דברים רעים. שנית, אם זה מענין מישהו אני לא חושבת שאלך לטיפול בזמן הקרוב, וזאת בגלל 2 סיבות עקריות: 1 לא לכולם יש 300-500 שקל לשעה למשך אינסוף טיפולים שצריך להשקיע בזה. 2 בבית לא הכי מדרבנים אותי לבקש עזרה בחוץ. פסיכולוג זה נחשב משהו משפיל. לכן הגעתי לפה בכל מקרה תודה לכן

04/09/2006 | 22:09 | מאת: ענת

בטעות שרשרתי את זה בהודעה חדשה ולא בשרשור הקודם

05/09/2006 | 00:05 | מאת: חתולה

היי ענת חמודה תראי , המחיר שציינת הוא לפסיכולוג וכאן לא מדובר על פסיכולוג אלה על מטפלת שהיא עובדת סוציאלית , כמו שכולן מטופלות , המחיר לא גבוע כמו שציינת למייטב הבנתי , ודבר נוסף , אם את תושבת אזור המרכז או ראשל"צ אז בכלל המצב יותר לטובתך כי בראשון יש מרכז לנפגעות ששם מטפלים בכלל ללא תשלום , אם תרצי פרטים נוספים אשמח לעזור , ונכון שהוצאת כספים הם נטל כלכלי ,וזה שבבית לא מדרבנים שתלכי לטיפול , לא צריך למנוע ממך כן ללכת , סליחה , לא מנסה להתערב לך בחיים שלך , פשוט חומר למחשבה , בכל אופן אשמח אם תישארי כאן בלי שום קשר למה שתחליטי לעשות בחייך הפרטיים , ולא נורא לגבי השרשור ,הכל בסדר , מאחלת לך לילה שקט ורגוע חתולה

04/09/2006 | 18:59 | מאת: שחף

איך אנשים עובדים במשרה מלאה? אני אחרי 4 שעות עבודה חוזרת סחוטה מעייפות ורק מחכה שיהיה מספיק מאוחר כדי שאוכל ללכת לישון העיניים פשוט נעצמות טוב, נו...... בטח אתרגל עם הזמן....... בהתחלה לחצי משרה ואחר כך גם למשרה מלאה מה שכן.... בנתיים הולך ממש טוב האמא של הילד מאוד מרוצה ממני - גם מהתקשורת ביננו וגם מאיך שאני עם הילד ואיך שהילד אוהב להיות איתי וגם לי מאוד נעים להיות שם. אני מאוד נהנת. זה נורא כיף לטפל בתינוק, במיוחד כשהוא לא שלי - כמה שעות וחוזרת הביתה לשקט שלי :)

04/09/2006 | 22:07 | מאת: מותשת

מוכר לי.... כשלא רגילים זה ממש קשה אני היום עובדת סה"כ 3 וחצי שעות ולא מרגישה שיכולה יותר מזה מקסימום פה ושם עוד שעה -ש/עתיים את מטפלת בתינוק רגיל?

05/09/2006 | 09:53 | מאת: שחף

כן, תינוק רגיל, בן 5 חודשים - מתוק משו משו

04/09/2006 | 23:56 | מאת: חתולה

שחפיתוש מקסימה כן ירבו ימיך הנעימים ואני בטוחה שלא חשוב כמה שעות ידרשו ממך לעבוד את פנתרית , סמכי על עצמך , הכל יהיה בסדר לילה טוב חתולה

04/09/2006 | 09:43 | מאת: כאב הלב

אוף! יש לי אבן בלב , אני עצבנית ומתוחה ואני כ"כ מלאה בפנים!!!!!!!!!!!!!!!!

04/09/2006 | 12:04 | מאת: שדה ניר

חום לבי וחיבוקי ימיסו לך את האבן הרובצת ומתגרבצת:-) לך במשכן הלב!!! האם ישנו טריגר מעורר לעניין- נשמה שלי?

04/09/2006 | 20:57 | מאת: חתולה

היי מתוקה שלי אני מאמינה שאת עמוסה לעייפה גם בגלל שהמטפלת שלך היתה בחופשה ארוכה , שלוש שבועות הם המון זמן לכל הדעות , אני מקווה שתחזיקי מעמד עד לפגישה שלך איתה , ובנתיים יפתי , אם יש את נפשך לשפוך את ליבך , אני כאן למענך ולשרותך מחבקת המון חתולה

שלום, בטח מה שאני עומדת לרשום כבר נרשם בפורום עשרות פעמים, אני לא אחדש כלום, ולא יחדשו לי כלום, אבל הבטחתי לחבר שלי שאנסה לפנות לעזרה כי הוא לא מסוגל להתמודד עם זה. אני בשנות העשרים המוקדמות לחיי, עברתי התעללות מינית בגיל צעיר (בסביבות גיל 5). היחס שלי למין הוא שלילי בעיקרו. אני שונאת מין, על אף שאני עושה מין לעיתים די קרובות (ולפעמים אף מתנהגת כנמפומנית), אני שונאת את המחשבה שאנשים יודעים שאני עושה או חושבת על מין. אחרי אקט המין אני שונאת את בן זוגי, כועסת עליו מאוד ומאשימה אותו. המין נתפס בעיני כמסע הרס עצמי, ולעיתים קרובות (אפשרי כתגובה פסיכוסומטית) יש לי דלקות בשלפוחית השתן ופטריה נרתיקית לאחר מגע מיני. וכאבי בטן לפני מין. אני משערת שפשוט קשה לי להודות בכך שאני רוצה ונהנית ממין, אז אני מנסה להפוך את זה לחוויה טראומטית או לחוות את זה שוב כחוויה טראומטית (למשל באמצעות יחסי שליטה במין). אני לא מרגישה שאני רוצה לשנות את זה, אני מרגישה שהסבל והכאב משחררים. אבל לפעמים זה מדי כואב ואני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר. יכול להיות שאותו מקרה בגיל 5 הוא לא מקור כל הבעיות שלי, אבל נראה לי שמשם זה התחיל. אני לא אנטי לגמרי, אני מתלבשת לפעמים די פרובוקטיבי ואפילו נהנית להיות לפעמים גוש בשר ולהרגיש זולה. זה פשוט ענין של מצבי רוח. ההודעה שלי יצאה קצת מסורבלת, אבל אני מקווה שאקבל פה קצות חוט שיעזרו לי להבין מה עובר עלי ולגלות עוד בנושא.

04/09/2006 | 07:43 | מאת: ליז

ענת שלום, ברוכה הבאה לפורום. נראה שאת מאוד מבובלת לגבי הרגשות שלך ושלא ממש החלטת אם את רוצה עזרה או לא. כאן בפורום תקבלי תמיכה , אוזן קשבת , הדבר המומלץ ביותר בעני הוא למצא מטפל/ת טובה מישהוא שזה תחום התמחותו . כדאי להתיעץ עם מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בקו החרום שלהם 1201 שם תוכלי לקבל יעוץ בלי צורך להזדהות 24 שעות ביממה . מאחלת לך הצלחה.

04/09/2006 | 10:41 | מאת: כאב הלב

אני כ"כ מבינה על מה את מדברת.טוב שהחלטת לכתוב כאן. מה שאת מרגישה זה חלק מההאשמה שיש לך כלפיי עצמך ולגביי מה שקרה. מצד אחד את רוצה להנות , כי יחסי מין אמורים להיות מהנים במיוחד אם יש לך בן זוג אוהב, אך התפיסה העצמית שלך לא נכונה ( בדיוק כמוני ) את חושבת בתוך תוכך שאם מקיימת יחסי מין ואפילו נהנת מהם זה לא בסדר , בגלל זה את מרגישה כמו שאת מרגישה , בגלל שפגעו בך בילדותך את חושבת שזה אסור להנות מקיום יחסי מין ( אני מקווה שאני מסבירה את עצמי נכון ) הם הרעים , אלו הכלבים שפגעו בגוף שלנו כשהיינו קטנות , את לא צריכה להרגיש אשמה , קיום יחסי מין זה חלק ממערכת יחסים וזה מאוד נורמאלי , אך עלייך לגשת לקבל עזרה ובכלל לדבר על מה שקרה לך. את בטח חושבת שבגלל שפגעו בך אז לא מגיע לך להנות מכל מגע שהוא, אך כן מגיע לך! ומגיע לך לטפל בעצמך, מגיע לך הרבה! אני כ"כ מבינה על מה את מדברת! אין לך אפילו מושג. אני נדפקתי בכל מה שקשור למערכת יחסים, כל המערכות יחסים שלי היו לא טובות . התפיסה שלי מעוותת ( בדיוק כמוני ) מה שקורה לגוף שלך לפני ואחרי זו תגובה נורמאלית , הגוף שלך מדבר , מאותת לעזרה ואת חייבת לדבר עם מישהו. תגשי לטיפול , זה יעשה לך טוב.

04/09/2006 | 20:40 | מאת: חתולה

שלום לך ענת ברוכה הבאה לפורום הייתי רוצה דווקא להתחיל מהנקודה הבריאותית של הענין , לפני כולם ולפני הכל את חייבת לעצמך טיפולים להחלמה על בעיות הדלקות ובעיית הפטרת , וזה גם בלי שום קשר למה שאת חושבת או מרגישה לגבי ענין המין , בריאות גופנית חשובה לא פחות מבריאות נפשית ,הגישה שלך השלילית למין מובנת מאליה , גם אם את עושה כביכול הכל הפוך ל"מה שמצפים ממך " או למה ש"את מצפה מעצמך " את מענישה את עצמך שוב ושוב אחרי שכבר פגעו בך , כלומר , גם את פוגעת בעצמך , למה ? זה בסדר גמור לרצות לקיים יחסי מין וגם להנות מהם למרות שפגעו בך , רק חבל שזה נעשה כדי שתרגישי רע עם זה ,יש לי הצעה בשבילך , מה דעתך שבמקום להמשיך לסבול גופנית וגם נפשית תנסי להעזר במטפל או מטפלת כדי לצאת מהענין של הפגיעות, כדי לשבור את המעגל המכושף הזה ולתת לעצמך אולי באמת מקום טוב יותר , מקום ששם לא יהיו שום סוג של פגיעות ? המוקד לנפגעות תקיפה מינית עונה עד משהו כמו 23.00 , תוכלי לבקש תמיכה נוספת בטלפון , וגם הם יכולות לתת לך כתובות לטיפול , חבל שתמשיכי להזניח את מצבך , חבל שתמשיכי לסבול , את יכולה להיות במקום טוב יותר במקום מוגן יןתר , מקום ששם לא תצטרכי לעשות שום דבר שלא תרצי לעשות , ובטח שלא להמשיך לפגוע בעצמך , ולגבי החבר שלך , לא ממש אפשר לבוא אליו בטענות , לא כל אחד מסוגל להתמודד עם מצבים כאלה , לא כל אחד מסוגל להיות שם בשבילך במקום שאת נמצאת , כל אחד עם היכולות שלו או חוסר היכולות , ואת צריכה להבין את המצב , מקווה שתישארי כאן , שתשתפי , אם בא לך , לפי ראות עיניך , בקצב שלך , הכי חשוב ,,,, שלא תישארי יותר לבד עם מה שעברת , לבד לא , ואני כאן כדי לתמוך בך כמה שרק אוכל , חתולה

08/09/2006 | 07:52 | מאת:

מוזמנת להיות חלק מאיתנו לחלוק עימנו כל אשר על ליבך... אין אצלנו משהו ששמענו עשרות פעמים ואין לו מקום כאן.... הסיבה שאנו כאן הוא כי כל משתתפות הפורום חוו וחוות חויות והתמודדיות דומות .... וזה בהחלט המקום לשתף ולהתייעץ.... אז את בהחלט מוזמנת... הפגיעה בך בגיל צעיר ...החשיפה למין ולמושגים וחוויות שלא מותאמות לגיל... חשיפה לדברים שאין אפילו מילים בכדי לבטא מה קורה ומה זה בכלל.... לא פעם טוב ורע מתערבב.....הנאה וסבל....דחיה ומשיכה.... כל זאת יוצרים בילבול גדול, פגיעה ועיוות בהתייחסות למין....לעצמך....לבין זוג...ליחסים אינטימים... התופעות הן נפשיות ופיזיות ..גוף ונפש מתפקדים יחד ומשפעים אחד על השני .... מדברייך ניכר כי יש בך הרבה מודעות לעצמך וכן גם יכולות רבות... אני ממליצה לך מאוד לפנות לעזרה מקצועית ולגלות ולחוות חויות חיוביות ביחסים אינטימיםוביחס למין ולבני המין השני... העבודה היא לא פשוטה אך מניבה בהחלט תוצאות מחזקת ומאחלת לך הצלחה ואנחנו כאן בשבילך אידה

04/09/2006 | 03:34 | מאת: ליז

הלכתי לישון מוקדם והתעוררתי מחלום מטופש ועכשיו לא יכולה לחזור לישון. אז מקשקשת כאן בפורום .... חושבת - מה יש לי לספר לכן? אז קודם כל אין לי דברים רעים וזה כבר טוב... אין לי ילד שעולה לכיתה א' או עבודה חדשה, אז מה כן יש לי??? אוווווווווווווווווווווווווווו , אני עושה עבוד נפלאה עם הגוף שלי , אני לומדת להניח לו, לתת לו לחזור לתנוחה הטבעית שלו, אני מצליחה להשתחרר לאט לאט מהכאב הזה שליוה אותי מאז אותו היום בטיפול, שהתחלתי להרגיש- להרגיש את המקומות שקפאו באותם רגעים קשים ונוראים. אני מזהה איך ההליכה שלי נעשית יותר נינוחה , פחות מקובעת... האמת זה לא פשוט, אני צריכה כל פעם להזכיר לעצמי לשחרר , אבל זה מתקדם יפה ,וגיליתי- שכשאני מצליחה לשחרר, גם התגובות שלי לסביבה הרבה יותר מאוזנות. אם בבמצב הקפוא , כשכולי שריון - כל עימות מורגש גם בגוף , גיליתי- שכשאני רפויה , העימות הוא רק עימות ,שנשאר ברמה המילולית ולא נדבק לגוף שעות אחר כך .וזו תגלית מדהימה שנוסחת מין רוגע מסויים על היום יום. ונותנת תחושה טובה של התקדמות, ותובנה שאכן זה עומד לקרות.... זה יקרה, לאט אבל בטוח - אפשר לצאת מזה. אז בנימה אופטימית זו אפרד מכן . שיהיה בוקר טוב ושבוע טוב ליז.

04/09/2006 | 10:05 | מאת: ליזי מתוקה

ליזי מתוקה, גם שנתי נדדה. אם הייתי יודעת שאת כאן, היתי מדליקה את המחשב. מקווה שהצלחת לישון מעט. לי הראש מפוצץ מחוסר בשעות שינה. בזמן האחרון לא מצליחה לישון רצוף. מקווה שיעבור... ומה שלומך בגדול? שמחה לשמוע על העבודה העצמית שלך. מאחלת לך מכל ליבי שתמשיכי ותאהבי את עצמך...את ראויה לכל הטוב שבעולם יקרה. יום מקסים ליאור

04/09/2006 | 10:06 | מאת: ליאור

04/09/2006 | 12:09 | מאת: שדה ניר

מקווה כי המודעות שלך לגופך רק תגבר ותלך.. ותמשיכי בעבודה המופלאה שלך ובטיפול מואץ בעצמך... חזקי ואמצי נשמה טובה, שדה ניר.

04/09/2006 | 20:18 | מאת: ליז

תודה תודה יקרה, גורמת לי להרגיש מזה מיוחדת!!!!!!!! על כל השירשורים שמתחת , ועל בכלל - שאת כאן, לשורר לי - לשורר לכולנו. מתכוונת להמשיך בעבודה ומקווה לחזור עם עוד מיליון תגליות מרעישות.... מצחיק - כי מתעסקת עם דברים שאמורים לעשות בגיל 16 (מי אמר שאין יתרונות) אפילו יוצאים לי חיצ'קונים .... מאמינה - כאלה קטנים בודדים ומציקים, אך בן זוגי היקר מסתכל ואומר.... בואי'נה את בת 16 בחיבה ואהבה. ונהנה מכל השינויים שקורים אצלי. איך את? בסדר??? מקווה שגם אצלך קורים דברים טובים!!!! הרבה חום ואהבה , ליז.

04/09/2006 | 20:13 | מאת: חתולה

ליזוש נשמה טובה איזה כייף לשמוע דברים כאלה מדהימים עליך , סליחה שאני אומרת יקירתי אבל מה היה קורה אם היית יושנת לילה שלם ולא מתעוררת לך ככה פתאום מחלום ? מה אז לא היית מספרת לנו על התהליך הנפלא שאת עוברת ועובדת על הגוף הזה שהחליט פתאום לתפוס מקום נכבד בתוך הטיפול הזה ? ואוווו חבל על הזמן , רוצה לומר לך , אני לא יודעת אם את שמה לב לענין שאת עובדת על שני מישורים בבת אחת , גם על שיחות עם המטפל שזה החלק הנפשי של הענין , וגם על הצד הגופני שבך שנפגע , זה פשוט פנטסטי , כל הכבוד לך ,את עושה עבודה משובחת יקירתי , מחבקת המון חתולה

04/09/2006 | 20:25 | מאת: ליז

חתולתי, היתה לי כנראה השראה - ויצאו כמה אמיתות , ואני שמחה שכך . ואני שמחה יותר שיש לי עם מי לחלוק. כי התגובות כאן נותנות הרבה כח. לעשות את העבודה בחלל ריק ,בלי הפידבק נראה לי הרבה יותר קשה. ואין ספק שיש פה השראה ואנרגיה שיכולה להניע ... ואת , את חתולתי - אחד ממקורות האנרגיה האלו. מודה , מודה, מודה... ומחבקת חזרה . ליז

08/09/2006 | 08:26 | מאת:

חבל שהתעוררת והיה קשה להרדם....מקווה שבהמשך היה יותר טוב והשינה הייתה טובה , מריעה וכמובן עם חלומות טובים! אבל זה גם פשוט נפלא לשמוע את העבודה שאת עושה עם עצמך בטיפול ועוד יותר כשאת מיישמת .... המודעות שלך לעצמך....לגוף ולנפש שלך...שקשורים ומושפעים אחד מהשני... כל הכבוד ליז נשמח גם תשתפי אך מצליחים לעשות זאת.... גאים בך... אידה

03/09/2006 | 22:49 | מאת: מותשת

בטח אף אחד לא זוכר אותי... מצטערת שנעלמתי אני קוראת חלק ומציצה כל הזמן אבל השתיקה השתלטה עלי.. מצטערת...

04/09/2006 | 02:44 | מאת: ליז

הי לך,את בחברה טובה ואין על מה להצטער... התמיכה שאת מקבלת מכאן לא מחייבת השתתפות אקטיבית. לא כל אחד ולא כל הזמן אנחנו יכולים לשתף. הרבה פעמים השתיקה משתלטת ורק האפשרות לקרא את ההתלבטויות, את הכאב, את ההצלחות של האחרות- נותן לנו דלק להמשיך לתפקד . אז אל תתנצלי,ואל תצטערי, כל דבר בזמנו , גם היכולת להשתתף תגיע כשתהיי מוכנה. מחזקת אותך ומאחלת לך ימים טובים יותר. ליז

04/09/2006 | 08:15 | מאת: מותשת

שיהיה לך יום טוב מותשת

04/09/2006 | 12:14 | מאת: שדה ניר

זוכרת גם זוכרת אותך... היית כאן עמנו בזמן שנואשת יקירתי אף היא היתה כאן ונסע לחו"ל למצוא את עצמה ומקומה בעולם הגדול, לשקם את חייה ולבנות את עתידה! מה שלומך מותשת יקרה? האומנם עדיים מותשת או קמעה מתאוששת? ומדוע שמך לא הומר מני אז? האם הוא מסב לך נחת או קדחת?

04/09/2006 | 22:05 | מאת: מותשת

תודה שדה ניר היקרה אכן השתתקתי, היתי כאן וקראתי כל הזמן אבל נאלמתי זה קורה לי לפעמים, קל לי לברוח לשתיקה לפינה שאף אחד לא רואה.. מצטערת על זה, אני יודעת שזה לא הוגן.. השם שלי יכל היה להשתנות לזמן מה בחודשים הקודמים אבל עכשיו הוא אקטואלי מאד לצערי.... ומה שלומך?

04/09/2006 | 12:14 | מאת: שדה ניר

זוכרת גם זוכרת אותך... היית כאן עמנו בזמן שנואשת יקירתי אף היא היתה כאן ונסע לחו"ל למצוא את עצמה ומקומה בעולם הגדול, לשקם את חייה ולבנות את עתידה! מה שלומך מותשת יקרה? האומנם עדיים מותשת או קמעה מתאוששת? ומדוע שמך לא הומר מני אז? האם הוא מסב לך נחת או קדחת?

04/09/2006 | 20:04 | מאת: חתולה

היי מותשת יקרה שמחה לראות שחזרת אלינו , באמת שנעדרת מכאן המון זמן , ולא , לא שכחתי ממך , מקווה שהפעם תישארי ותקחי חלק פעיל בפורום , את בת בית כאן , זוכרת ??? חתולה

04/09/2006 | 22:01 | מאת: מותשת

תודה חתולה ושדה ניר פחדתי שתכעסו... תודה שאתן כאלה מקסימות מקבלות ומבינות

08/09/2006 | 06:48 | מאת:

טוב לראותך.... מה שלומך? מה זה לא זוכרים? זוכרים גם זוכרים ושמחים לראותך.... קל מאוד לתת לשתיקה להשתלט....ובכל זאת את יודעת את החשיבות שלהוציא ושחרר... אז את מוזמנת לשתף... לשחרר... כאן בשבילך אידה

08/09/2006 | 06:48 | מאת:

טוב לראותך.... מה שלומך? מה זה לא זוכרים? זוכרים גם זוכרים ושמחים לראותך.... קל מאוד לתת לשתיקה להשתלט....ובכל זאת את יודעת את החשיבות שלהוציא ושחרר... אז את מוזמנת לשתף... לשחרר... כאן בשבילך אידה

08/09/2006 | 20:43 | מאת: מותשת

יש לי נטייה ממש חזקה להשתתק אני יודעת שזה גרוע אני עובדת על זה גם בטיפול כל הזמן הנה רק אמרתי שאני אכתוב ושוב השתתקתי... חוזרת לנסות.. שבת שלום @-->-- מותשת

03/09/2006 | 18:55 | מאת: שחף

המחשב הנייח הסתדר מעצמו - פתאום התחיל להיפתח בלי שום תיקון - כנראה הוא נבהל מזה שרצינו לקחת אותו לתיקון והחליט שעדיף להיות ילד טוב וגם התקינו לנו היום ראוטר חדש אז בשני המחשבים יש עכשיו אינטרנט ועובד הרבה יותר מהר ממה שאנחנו רגילים מהתקופה האחרונה, כשגם הראוטר וגם המודם היו דפוקים מקווה רק שהפעם זה יחזיק מעמד..... ובעבודה היום היה די נחמד שיחקתי הרבה עם התינוק וטיפלתי בו ומאוד נהנתי וגם עם האמא הסתדרתי לא רע הזמן עבר מאוד מהר מקווה שימשיך ככה :)

03/09/2006 | 20:08 | מאת: ליז

הי שחף , כיף לשמוע. שימשיך ככה הכל להסתדר על הצד הטוב ביותר . וגם התאוריה יגיע יומה. מברכת, ליז

03/09/2006 | 20:25 | מאת: כאב הלב

כמה טוב שיש ימים נחמדים כאלה, תהני מהיום הזה.... שמחה בשימחתך

04/09/2006 | 12:17 | מאת: שדה ניר

סוף כל סוף את פותחת עידן חדש בחייך! תמשיכי כך והמון ברכה והצלחה, שדה ניר

04/09/2006 | 20:00 | מאת: חתולה

באמת איזה כייף ואיזה יופי לשמוע אותך ככה אופטימית יותר גם המחשבים בסדר וגם בעבודה בסדר , נשאר לי רק להחזיק לך אצבעות שזה ימשיך כך הלאה תנצרי כל רגע נעים וכייפי שעוברים עליך כך שתזכרי אותם גם בימים של באסה , אחלה שחפית חתולה

04/09/2006 | 21:06 | מאת: שחף

נעים לקבל מכן תגובות :)

03/09/2006 | 05:56 | מאת:

יום טוב ובהצלחה לכל המתחילים היום.... צעדים חדשים... עבודה....בית ספר.... ללא טיפול... לטפל בעצמי... ולזים עצמי מקום ראשון...!!!! בהצלחה ורק טוב אידה

03/09/2006 | 07:46 | מאת: חתולה

לך אידה ולכל הבנות היקרות שכאן שבאמת יהיה שבוע מבורך לכל אחת באופן מיוחד שיתחיל ברגל ימין וימשיך כך לאורך כל השבוע , שיהיו התחלות חדשות מוצלחות והתמודדויות טובות ונושאות פרי מחבקת את כולכן חתולה

03/09/2006 | 18:00 | מאת: ליאור

כל האיחולים שלך לטובה. אני? נלחמת עדיין על הזכות לחיות בשקט....בסוף הוא יגיע, עד אז מתמרנת... רק טוב יקרה. והגביע עם השמנת? הוספתי תותים...חתולים אוהבים תותים? אוהבת את האופטימיות שלך ליאור

04/09/2006 | 12:21 | מאת: שדה ניר

מחבקת בחזרה- פי מיליון! ותוברכי מפי עליון - שבעתיים! אין עליך נשמתי המקסימה! שדה ניר

03/09/2006 | 17:55 | מאת: ליאור

לחשוב ולעשות!!! חייבת, חייבת ומוכרחה. אף אחד לא ילחם את המלחמות שלי!! בסוף אני אביס את כל הרוע!! יקח כמה שיקח!! יהיה טוב? יהיה בטח שיהיה...השאלה רק מתי...לא השתגעתי...סתם נילחמת על עוד טיפת כח, שתיתן לעבור את הימים הקשים. אידה מתגעגעת אליך, אפרוח. ואגב האם גם ילדיך ביקרו היום בבית הספר ובגן?

04/09/2006 | 03:12 | מאת: ליז

עובדת על זה, שבוע טוב גם לך אידה יקרה. ליז

04/09/2006 | 12:18 | מאת: שדה ניר

שבוע טוב ומבורך אף לך...

04/09/2006 | 12:19 | מאת: שדה ניר

שבוע טוב ומבורך אף לך...

לזה,זה קשור לחמשוש בפארק הירדן שהייתי השבוע זה העלה לי את כל הטריגרים

03/09/2006 | 00:36 | מאת: חתולה

אולי בכל זאת תנסי לשתף משהו ממה שקרה לך זה יעזור , שבוע טוב

03/09/2006 | 22:36 | מאת: גל של שתיקה

חוסר אונים פחד נגיעות קיפאון לברוח כן לא מתכוון לא מתכוון גועל

גל יקרה מקומות, רייחות, טעמים ,דבר הכי קטן....הכי לא מורגש כביכול.... יכול להיות טריגר לזכרון כואב, תמונה קשה...תחושות לא נעימות...לעיתים גם ללא הסבר...או קשר... כנראה שזה מה שקרה... קחי הרבה אוויר וכשתוכלי... אנחנו כאן מחזקת אותך אידה

04/09/2006 | 00:37 | מאת: גל של שתיקה

04/09/2006 | 12:24 | מאת: שדה ניר

כואבת את כאבך הקשה מנשוא.. ומחבקת בשקט עד שהגל הסוער יחלוף כחלום יעוף... שדה ניר.

02/09/2006 | 19:19 | מאת: שחף

נעלמתי ונאלמתי והסיבה לכך פשוטה וגם מורכבת אין לי אינטרנט בבית כבר קרוב לשבוע עם הפסקה קצרה של אולי יום אחד בו היתי מאוד עמוסה ולא נשארו לי כוחות באמצע הלילה לכתוב משהו אבל קראתי אותכן.... בהתחלה שבט לי המודם וגם הראוטר לא היה במצב מי יודע מה את המודם סידרו לי אבל הראוטר לא עבד ורק אחד מהמחשבים היה מחובר ישירות דרך המודם ואז מת לי המחשב שהיה מחובר למודם - פשוט מסרב להיפתח והמחשב השני מוגדר רק לעבודה דרך הראוטר אז אני לא יכולה לחבר אותו למודם עכשיו אני צריכה לתקן את המחשב ולסדר את הראוטר בתקווה שלא יהיו עוד הפתעות (עכשיו אני כותבת מהחברה שלי) מחר אני מתחילה לעבוד בעבודה החדשה מתרגשת ומפחד גם יחד אבל יהיה בסדר את מבחן התיאוריה לא נתנו לי לעשות (אחרי שעמדתי שעתיים בתור) בגלל התרופות שאני לוקחת אני צריכה אישור ממשרד הרישוי שאני כשירה לנהיגה כבר קיבלתי אישור כזה אבל היתי אמורה לעבור ביקורת בינואר ולא ידעתי עכשיו צריכה שוב להגיש את כל המסמכים מחדש ולחכות...... וזה יכול לקחת חצי שנה אז עכשיו אני לא יכולה להתחיל ללמוד נהיגה - אין טעם בנתיים זהו פחות או יותר שיהיה לכולכן שבוע נפלא שחף

02/09/2006 | 20:07 | מאת: חתולה

מקווה שיסדרו לך את המחשב בהקדם , העיקר שאת כאן קוראת , ותיכנסי כשתוכלי , תמיד שמחה לראות אותך כאן , ומחר יום חדש , שבוע חדש עם התחלות חדשות , עבודה ,,,,,,,,, היי מתוקה , שיהיה לך בהצלחה , ברגל ימין , וההתרגשות שלך טבעית , אני בטוחה שיהיה בסדר , את נהדרת , והתאוריה , אומרים שכל עקבה לטובה, אז אל תתייסרי , הכל יהיה טוב עם מאט סבלנות , בהצלחה ושבוע טוב חתולה

02/09/2006 | 23:04 | מאת: תום

שחף יקרה, שיהיה לך המונהמון בהצלחה בעבודה החדשה... ובקשר לתאוריה, אל ייאוש, לאט לאט בלי להתייאש תעשי את כל מה שאת יכולה וצריכה וגם זה יגיע... כל דבר בזמנו.. ב ה צ ל ח ה ! ! !

03/09/2006 | 02:27 | מאת: כנפיים...

שיהיה בהצלחה מחר!! ובעבודה בכלל... אני רואה אותך יום שני???? ובקשר לרשיון, אל תדאגי.... קצת סבלנות וגם זה יסתדר... אני יודעת שזה יכול להיות מאוד מעצבן כל הבירוקרטיה אבל אין מה לעשות.. בסוף יהיה לך רשיון :) החלמה מהירה למחשבים/ מודם/ ראוטר... ושבוע טוב!!

03/09/2006 | 05:28 | מאת:

בהצלחה בעבודה החדשה.... בטוחה שאת נרגשת.... אבל סמכי על עצמך....אין סיבה לדאגה.. החלמה מהירה לכל המחשבים והראוטרים ומודמים למינהם....קצת מוכר... ואנחנו כאן אידה

04/09/2006 | 12:30 | מאת: שדה ניר

בהצלחה רבה בכל!

31/08/2006 | 22:07 | מאת: חתולה

רוצה לשתף אתכן כמו שהבטחתי רק רוצה לומר לכן מראש שזה הולך להיות ארוך , אז מי שלא רוצה לקרא גם בסדר ,הגעתי לטיפול כשאני כבר אמא ל-3-ילדים ובעל מאוד תומך,לא ידעתי לקראת מה אני הולכת ,"טיפול", "מטפלת פרטנית" ,נשמעו לי כמשהו זר ומפחיד , מה היא תשאל אותי ? על מה אני יענה לה ועל מה לא ?הרי יש דברים שאני בחיים לא אספר לנפש חיה , יש "סודות" שהולכים איתם לקבר !!! האומנם ???שום דבר מכל מה שחשבתי לא יצא לפועל ,התחלנו מדברים קטנים ויומיומיים , חיים , משפחה , ילדים , הורים ,,,,בום ,המוקש הראשון מתפוצץ ,היה מאוד קשה ללמוד לתת אמון באדם שלא מכירים וזה לוקח זמן כמו שאתן יודעות ,אייך אני אדבר על אמי , על אבי זו בגידה לשמה לא ?אייך מדברים על הדברים הכי "מקודשים " שיש לנו בחיים ? אייך חושפים את כל הכיעור והכאב הזה החוצה ? מהדברים הקטנים והיומיומיים בלי להרגיש , לאט לאט נפתחת לה תיבת פנדורה רוחשת קוצפת ושוצפת בשרצים ,ובלי להרגיש איך המתח עולה ,מתחילות חרדות קטנות , החרדות מתדפקות על נימי הלב והנשמה ,יש אי וודאות מוחלטת בכל מילה שמוציאים מהפה , וואי אמרתי את זה ,,,,זה יצא מתוכי ,,,,,,, ומתחיל עידן של התקפי חרדה , לא בגלל שסיפרתי אלה בגלל שמתחיל שלב ההתמודדות הקשה עם העבר האפל , העבר הקשה ,אותו עבר שמעולם לא עלה על דל שפתי , שמעולם לא שיתפתי בו נפש חיה ,כל נושא שעולה מעביר אותי -7- מדורי גהינום המון כאב נפשי , סבל נפשי , כאב גופני ,כן , לגוף יש שפה משלו ,אני לא מוכנה לשמוע דברים שהמטפלת אומרת , לא יכולה לקבל אותם , לא , זה לא נכון מה שהיא אומרת , זה לא יתכן שהיא צודקת ,מה היא כבר יודעת האא? היא לא היתה שם , אין לה בכלל מושג ,,,,,,, ???? אבל היא צדקה לאורך כל הדרך , אני זו שסרבתי להאמין לה ,כניתי עצמי בכל סוגי כינויי הגנאי האפשריים , מלקה את עצמי , פוגעת בעצמי גופנית , הורסת והורגת את הילדה הקטנה , כן זו המסכנה שהתעללו בה , שהשתמשו בה , שאנסו אותה, שפרצו לה את כל הגבולות האפשריים , כן זו הקטנה שסבלה כל השנים האלה בשקט, אסרו עליה לדבר , אסרו עליה לספר , יש המון סודות בתוכה ,והפחד משתק ,כך עובד מנגנון של ילד שלא מסוגל להתמודד , ואז באים סיוטי הלילה , והלילות הלבנים , ושימוש בכדורי הרגעה כי אם לא אז אני אצא מדעתי , כן כי אני מרגישה שאני משתגעת ,וכן , החלומות שמספרים מה שאני לא מסוגלת להגיד במילים , הכל שם , שום דבר לא נשכח , הקולות , הצבעים , פרצופים , מראות ,והבכי לא בא ,הוא מתעקש להגיע רק עד העייניים ולא לתת לדמעות לרדת , זה יוצר גוש מחנק בנשמה , בגרון , יושב בדיוק על מפתח הלב , אותו הלב שרק סופג וסופג את כל הפגיעות , את כל העלבונות , את כל הרמיסות , את הזלזול , את ההשפלות ,אין בטחון עצמי , אין דימוי עצמי , אין אני , אני רובוט , רק כלי לשימוש אחרים ,אפילו עשיתי חיפוש עצמי אחר זהות אחרת חזקה יותר, לא ידעתי שהיא נצאת בתוכי , היא פשוט התחזקה עם התהליך , כי זה תהליך ארוך מאוד , מפרך מאוד ,תהליך שבתוכו הרגשתי לא פעם איך הלב והנשמה הולכים לאיבוד , התרסקתי כל פעם מחדש , ולפעמים לא יכולתי לאסוף את עצמי מחדש ,ושוב התרסקתי ורציתי למות ,, הרגשתי שזהו זה ,כאן זה נגמר , אין אוויר , לא יכולה יותר ,מרימה ידיים סוף הדרך , סוף החיים , ואז הגיע יום אחד האישור שלי , קבלתי אישור לבכות מהאדם שגזל ממני את הזכות הזו כשהייתי בגיל -5- ,בכיתי את עצמי נהר של דמעות על חיים אבודים שנזלו ממני , בכיתי את הכאב שלי , את ההשפלות והעלבונות , את כל מה שלקחו וגזלו ממני ,את כל מה שעשו לי ונצלו אותי ,והבכי נתן לי מקום לאוויר , לנשימה , הכל השתחרר החוצה , הכל צף ושחה בים הדמעות,כמו ספינה בים סוער עולה ויורדת, כך גם אני , כשאני מצליחה לדבר אני עולה , כשאני תקועה ולא יכולה לדבר , יורדת ושוקעת ,נופלת כי כואב , כל-כך כואב , אבל כאב טוב ,כן , כאב משחרר , כי אי אפשר לעבור את התהליך בלי לעבור דרך הרגש , ורק שם כואב ,ובסופו של התהליך מגיעים לנמל מבטחים כשכל העליות והירידות כבר מאחור , וכן , צריך המון אומץ כדי לעבור את כל התהליך , תארו לעצמיכן שבמקום הזה שהיה רק כאב בלתי פוסק פתאום יש מקום ריק לגמרי , מקום שצריך לחשוב עכשיו איך למלא אותו מחדש ברגשות חדשים, בדברים טובים ,כל הלכלוך שהיה נעלם ,זה פשוט כך , אם תעיזו להסתכל במראה תראו את עצמכם , כל השאר זה מה שאתם חושבים על עצמכם ,תמיד אמרים לנו , תלמדו לאהוב את עצמכן לפני שתוכלו לאהוב משהו ,אבל הנסיון שלי אומר שזה לא נכון , אי אפשר לחכות וללמוד לאהוב את עצמינו לבד , לבד זה נורא עצוב וקשה , אנחנו צרכים שמשהו יאהב אותנו כדי שנרגיש שגם אנחנו יכולות לאהוב את עצמנו , ככה אנחנו בנויים , קבלתי כלים שלא היו לי , אחד מהחשובים היה להפסיק לשתות אלכוהול ( אבי אלכוהוליסט לצערי ) הבנתי שהשכרות לא יוצרת פגמים ( לצורך דחיה ) אלה רק חושפת אותם , למדתי להציב גבולות , לומדת ( עדיין ) איך להתמודד עם הפרעות אכילה , ז"א , להרגיש כן , ולא לרוץ לאכול , להילחם על המקום של הרגש , לתת לו מקום ולא לפחד ,המודעות העצמית שלי השתפרה מאוד , אני לא נגררת ולא נסחפת אחרי כעסים , קודם בודקת בשטח מאיפה זה בא ,,,,,,מטפלת בזה , לומדת להיות יותר אסרטיבית , וכל אלה גורמים לדימוי העצמי שלי להשתפר מיום ליום , הטיפול הזה גרם לי להוציא המון כאב , בכי , כעסים , פחדים וסבל שלא חשבתי שיהיה , ובכל זאת אני אומרת אני אומרת שזה היה תהליך נפלא ,תהליך מדהים , למה ??? בשביל הכלים שקיבלתי , כלים שעוזרים ויעזרו לי בהמשך הדרך כדי שלעולם שוב לא אהיה באף אחד מהמקומות הקשים בהם הייתי ,כדי שכלים אלה יעזרו לי להתמודד ולא להתמוטט , האמת ,,,,,שמאוד מרגש אותי לחשוב על סופו של התהליך הזה , חשוב,,,, תמיד חשבתי שזה לעולם לא ייגמר ,ושהכל ימשיך כמו פעם ,,,,וזה נגמר , וזה נפלא , היום אני מרגישה הרבה יותר חזקה מאי פעם , תמיד חשבתי שהחיים האלה הם רק נסיון כי כדי להצליח צריך מתכון ,,,,, טיפים , יש לי רק אחד , לא להפסיק לדבר עד שייגמרו כל המילים זה לגמרי לא ברור וזה גם לא מובן מאליו תודה לכל מי שקראה עד כאן , בהמון אהבה לכולכן מייאווווווו-בהצלחה לכן

01/09/2006 | 01:35 | מאת: בובה על במה

ממש כך. קיבלת את חייך במתנה, חתולה יקרה שלי! אני קוראת אותך... בנשימה אחת... ומתארת לעצמי, באיזה מקום קשה וכואב הייתי בתחילת דרכך... ורק לפני 4 שנים.. ואת כבר אמא לילדים... עברת כל כך הרבה שנים של סבל.. של ייסורים.. של שתיקות ע"ג שתיקות.. והנה עכשיו, תודה לאל, את עומדת במקום אחר. כאילו... "נולדת מחדש... "!!!!! עם נפש ונשמה טהורים וזכים... כל מה שהיה בליבך... שזה המון סלעים כבדים .. וכואבים, הלכו ממך.. בזכות עצמך... חתולונת שלי, אני כל כך גאה בך. אין לך מושג עד כמה... אני בתחילתו של תהליך קשה וכואב... ורק בתחילתו.. אז, אני כ"כ מבינה את גודל הכאב שהיה לך.. במשך כל כל הרבה שנים.. וגם בטיפולים ה-כל-כך קשים האלה. שלאט לאט... ובזהירות בטחת במטפלת שלך, ואחרי שקיבלת "אישור" אז זרמו דמעות מעינייך... והוצאת את ים הכאב שהיה בתוכך.. כל הכבוד לך יקרה הרבה כוחות יוצאים מההודעה שלך. הרבה תקווה להמשך החיים שלי / של כולנו ! לא להתייאש ולדבר .. תודה על הטיפ -אני מאמצת... (ואעשה כל מאמץ ליישם אותו בקרוב). לפני כמה זמן כתבת, ש"מגיע לך..." (כשהיה לך יומולדת). וכן, בהחלט מגיע לאישה ... שהתגברה על כל כך הרבה דברים בחיים... ועברה 7 מדורים גהנום..קשים ביותר ועומדת על שתי רגליים יציבות שנולדה מחדש. אז מזל טוב אישה יקרה, מאחלת לך שהשנים שיעברו עלייך ..יהיו בטוב ושתשתמשי בכלים שקיבלת... - הם חשובים מאוד! כאן ותמיד ..אבל תמיד איתך! (בעערור?!). מחבקת חזעעעקקקקקקקקקקקקק בובה.

01/09/2006 | 14:14 | מאת: ליאור

גאה בך כל כך יקרה. גאה ומחזקת...ולומדת מה מחכה לי.... ומתחזקת כמובן...איזו דרך חתחתים, ולא ויתרת, ובכל הכח נלחמת ובטוחה שהצלחת. גאה בך המון, אוהבת ומחזיקה אצבעות. רק טוב יקירתי. היי גאה בעצמך. אני כבר גאה בך.... שבת שלום חתולה פרוותית. אוהבת ומשיקה גביע שמנת לחיי החתולה הכי יפה בעיר. שבת מקסימה ליאור

01/09/2006 | 15:43 | מאת: שדה ניר

גאה בך בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי! במונולוג החושפני והכן- העוצר נשימה שלך, את זורעת בכולנו תקווה נדיבה כי לאחר כל דרך החתחתים שאנו עוברות בדרך להשגת יעדנו ולאחר שנות התבוססות בביצה הטובענית והתובענית הטמונה במסגרת טיפולית ובתכניה. ולאחר הוצאת כל המוץ מן הפרי התוצאה המקווה לא תתבושש מלהופיע ויתגלה בפנינו ונגלה בתוכנו: פרי הילולים- כדוגמתך!!!! אשריך מה טוב חלקך ומה נעים גורלך כי הגעת כבר אל המנוחה והנחלה שלך! גאה בך ומעריצה אותך אוהבת אותך בכל מאודי ומחזקת את ידך, שבת שלום ומבורך, שדה ניר.

01/09/2006 | 16:53 | מאת: כאב הלב

היום הגדול שלך אכן הגיע ובגדול וכ"כ מגיע לך! את זאת שנלחמה את זאת שלא וויתרה לאף אחד , לא לעצמך ולא לאלה שפגעו בך. עברת תהליך ארוך ולא קל , למען האמת קשה מאוד......זה לא קל לדבר על העבר הקשה שלנו ואת לא וויתרת לעצמך , דברת ובכית ונלחמת ועבדת!! מי שעשתה את העבודה זאת רק את , ותראי איפה את היום........רק מלקרוא אותך רואים כמה שהטיפול עזר , עצם זה שאת מדברת על זה ומוציאה את הדברים זה רק מראה שאם רוצים יש תוצאות. כיום את מתחיל יובל חדש , היובל הטוב שלך , יותר בטוחה, יותר אסרטיבית ,אישה שמאמינה וסומכת על עצמה וזה פשוט נהדר. אני מאחלת לך מכל ליבי שהשנים הבאות יפצו על הקודמות ואני מאמינה שכך יהיה את אישה מדהימה , טובת לב, רגישה , תמיד שם למען כולם - פשוט ברכה. אני גאה בך ושמחה בשבילך מאוד , אני מאמינה בך עד אינסוף ויודעת שאת תצליחי. אוהבת מאוד מאוד כאב הלב

01/09/2006 | 17:59 | מאת: ליז

איזה יופי לקרא אותך - להתרגש,להתעצב, להפנים, ולשמוח איתך - כל כך שמחה בשבילך. ואת כותבת ומתארת את כל התהליך בשפה שותפת ומרגשת כל כך. והטיפים... אלקט אותם אחד, אחד. ואנסה לזרעם בליבי, להשקותם, ולאפשר להם לצמוח משם. איזה מזל שהגיע היום שלך. ואיזה מזל שאת כאן בפורום לספר לנו... כי אם לא היית כאן, איך היתי יודעות שזה אפשרי? ואיך היתי יודעת שמה שעובר עלי זה תהליך נורמלי ... ואיך היתי יודעת שאני בדרך הנכונה.... ושקשה וכואב זה בסדר , שאי אפשר בלי זה להתקדם וכשהמטפל אומר לי תשארי שם-וזה כואב נורא ואני רוצה להפסיק והוא מתעקש-תרגישי, הוא עושה בשבילי את הדבר הנכון. איזה מזל..... ברכות לרוב.,המון אהבה בחזרה גם לך חתולה יקרה מאוד. ושבת שלום.

01/09/2006 | 20:12 | מאת: חתולה

בנות יקרות רוצה לומר שלא היה קשה להוציא את הכל החוצה רק בגלל שהתהליך כבר מאחורי , תהיינה מספיק אמיצות כדי להודות סוף סוף שמגיע לכן כל הטוב שיש בעולם הזה , מגיע לכן רק טוב !!!!!!!! ועם התחושה הזו תעשו הכל כדי שבאמת תרגישו טוב עד כמה שרק אפשר , למה לא ??? רע כבר היה לכן מספיק , מעכשיו רק טוב , תודה רבה לכולכן על התגובות החמות של כל אחת ואחת מכן , אהבתי כל מה שכתבתן , ואני מייחלת ליום שבו אני אהיה זו שמברכת אתכן בסוף טיפול כזה קשה וכזה מתיש , שאחריו החיים רק מתחילים , מתפללת מכל הלב שכל אחת מכן תגיע ליום הזה ,תנסו לשאוב כוח מהמילים , כל מילה שלי (כמו שאומרת שדה פורח) חקוקה באבן , תתמלאו בתקווה כי היא קיימת , הכל רק בידיים שלכן נשמות טובות , ואני כאן תמיד תמיד בשבילכן אוהבת המון את כולכן חתולה

01/09/2006 | 22:37 | מאת: כנפיים...

אין לי מילים.. פשוט כך.. קודם כל, כשקראתי ממש יכולתי להרגיש את ההתרגשות שלך כשאת כתבת את המילים (תקני אותי אם אני טועה) ממש נסחפתי עם הכתיבה.. ואני כל כך גאה ושמחה לקרוא אותך.. אני לא מכירה אותך כל כך וגם לא נמצאת כאן הרבה.. אבל בכל הודעה שלך יכולתי להבחין באומץ ובכוח שלך.. את צודקת בהחלט... זה בכלל לא מובן מאליו!! כל התהליך הקשה והכואב הזה שעברת... זה רק בזכותך!! ואני עוד יותר שמחה לקרוא שאת גם גאה בעצמך על כך... חזקי ואמצי! תודה ששיתפת אותנו...

02/09/2006 | 11:35 | מאת: תום

חתולה יקרה!!!!!!!! מאוד מרגש לקרוא את ההודעה שלך, וכמו תמיד הסבלנות משתלמת (היה שווה לחכות עד שתכתבי אותה) קודם כל גאה בך המוווווווווווווווווווווווון!!! מאוד מאוד לא פשוט התהליך שאת מתארת ואת הצלחת בו ובגדול, כל הכבוד לך והמו ח"חתים. מאחלת לך שאף פעם לא תשכחי את התהליך שעברת ואיך שהתגברת על המכשולים, שאף לא תפסיק להעריך את הדרך שעברת ובעיקר את עצמך על מי שאת ומה שאת עושה למענך. ושמחסן הכלים שלך רק ילך ויגדל.... מאמינה שסיימת חלק גדוווווול ומשמעותי מאוד בדרך שלך, אך לאורך כל החיים אנחנו עוברים תהליך, הוא ממשיך עד הסוף, אך עכשיו בגאווה גדולה את יכולה להמשיך אותו עם עצמך (וכמובן להעזר בקרובים לך). עכשיו את יודעת ומאמינה שאת מסוגלת... ועכשיו שגילית לנו גם אנחנו יודעות ונהיה פה תמיד להזכיר לך את זה, בעיקר ברגעים הקשים.... ההודעה שלך תורמת המון, והמונהמונהמונהמון תודה על השיתוף... מעריכה המון, ומחזקת... (((איתך)))

02/09/2006 | 15:57 | מאת: חתולה

תודה לכן בנות מחמם את הלב לקרא את התגובות שלכן , נכון שהתהליך הראשמי הסתיים אבל כמו שכבר נאמר , מעכשיו אני לעצמי , ונכון שהתהליך יימשך למשך כל החיים , עם הכלים שקיבלתי ועם אלה שארכוש במשך הזמן , אני מאמינה שיהיה הכל בסדר , מקווה להיות כאן גם בשבילכן כשהטיפול שלכן ייסתיים , או שמישהי מכן כבר אחרי טיפול ?? אוהבת המון חתולה

03/09/2006 | 05:48 | מאת:

חתולה יקרה כל כך נרגשת ושמחה לקרוא אותך... כל כך גאה בעבודה העמיצה שלך..... וזה מתחיל מכך שאת כבר חתולה.....ולא בכנוי הישן... בכך שאת מרגישה היום שמגיע לך... שאת מסוגלת לתת לעצמך.. להעניק לעצמך... להיות במקומות קשים וגם טובים... כי הכל תהליך.... והיום היגעת לנקודה נפלאה בזכות החלטה אחת.... לקחת עצמך בידיים ולהגיע לטיפול.... העבודה לעולם כנראה לא מסתיימת כל חיינו אנו לומדים משכילים ועובדים על עצמנו.. יש לך ארגז כלים מכובד ... יש לך את עצמך...הכי חשוב!!! נצלי זאת....למען עצמך... מגיע לך הטוב ביותר.. מחזקת וגאה בך על הכל... אידה

03/09/2006 | 07:41 | מאת: חתולה

תודה אידה באמת מרגישה מחוזקת מכל התהליך שעברתי מרגישה אחרת , שונה צריך המון כוח רצון ונחישות כדי לעבור את התהליך הקשה ,המון אומץ צריך המון כוח נפשי להסתכל לאמת בעיניים ולהתמודד עם כל מה שקרה בעבר, מודה לך על המילים המחזקות שלך , ובאמת שהתהליך הצליח להשכיח ממני שפעם הייתי חתולת אשפתות , חתולה

31/08/2006 | 10:51 | מאת: בובה על במה

מצטערת ששיתפתי אתכן בכל הגועל שעברתי שלשום. מצטערת שכתבתי כאן. שאני כותבת כאן בכלל. עוד אחת שעושה רע . עוד אחת דכאונית מגעילה. מקווה שלא אחזור על זה שוב וגם לא לשתות. עכשיו יותר מכל, אני מודאגת. חברה מאוד טובה שלי, הזהירה אותי המון פעמים אמרה לי שאם אני לא יאכל וישתה ... לפחות להכניס לעצמי משהו לגוף המצב רק יחמיר, ואין משם דרך חזרה. אני לא יודעת איפה אני עומדת כעת, מה שאני כן יודעת זה.. שמאז שלשום, ששתיתי , השתכרתי והקאתי. אין לי תאבון בכלל... לפני זה, גם לא היה לי תאבון, אבל לא בקטע של "יש לי בחילה" ... עכשיו אני לא יכולה להכניס כלום אפילו לא לשמוע על אוכל. ישר זה עושה לי בחילה.. ואני מודאגת. פתאום אני חושבת לעצמי, שאם המצב ישתפר והתגובה של הגוף כמו שהוא מגיב עכשיו, זה זמני אני יאכל וישתה טוב אני אשמור על עצמי. אבל שיט, למה הייתי צריכה להגיע למצב הזה, בשביל לחזור בי. למה לא שמעתי לחברה/חברות שלי.?! למה אני אנטי ? למה? אז נכון.. תקופה מאוד ארוכה, היה קשה לי ולא עניין אותי אוכל אבל גם עכשיו קשה לי וכן מעניין אותי המצב שלי. לא רוצה להגיע לאשפוזים... חלילה. המקום שלי לא שם. אני מסוגלת ליותר מזה אני מסוגלת לצאת מכל החרא הזה. יש לי עוד מעט טיפול ויש לי סחרחורות והתקפי חרדה מפחדת לנסוע באוטו לבד. מקווה להגיע אליה בשלום. הראש כואב לי והגוף עדיין חלש. מנסה לאכל אבל ישר שורף לי בבטן... ותחושת בחילה יש לי. האם אין דרך חזרה? האם הגעתי לשלב ...שאין לי איך לחזור ממנו ולתקן את הטעות ?! סליחה. סליחה שלא שמעתי בקולה/ בקול חברותי.. אל תשפטו אותי תבינו אותי. היה ועדיין קשה צריכה עכשיו להתאמץ יותר ,כדי לאכל... לאכל מסודר! תודה שקראתן עד כאן. ומצטערת שלא יכולה להגיב לכן.. אני לא במצב טוב כרגע אך שולחת חיבוקים ונשיקות לכל מי שקשה עכשיו אוהבת המון. בובה

31/08/2006 | 11:05 | מאת: בובה על במה

ואני גם אזכור אותה: בבקשה, אל תפגעו בגוף שלכן, הכאב נעשה יותר ויותר גדול אחרי הפגיעה.. וכמו שכתבתי... "אין דרך חזרה משם...." גם אם קשה, וקשה עד מאווווווווווווווווווווווווווד... אל תהיו לבד. וכן,אני אומרת את זה גם לעצמי. כל כך רוצה לאכל משהו.. אלך לנסות מקווה לא להרגיש רע אחרי זה ואני כותבת את זה בלב שלם כי אתן באמת חשובות לי. אוהבת

31/08/2006 | 18:34 | מאת: בובה על במה

או שמא נמאס לשמוע אותי.. או שמא אתן עסוקות?! - וטוב שכך.... מקווה שאתן בסדר. אני יותר בסדר ... מכל הימים האחרונים...

31/08/2006 | 21:04 | מאת: ליז

בובה..... לא סוכם שזה המקום? שאין להצטער? אז עכשיו את בנפילה - מחזיקה לך אצבעות . ותראי איזה גדולה - גם בשיא השפל מבקשת שנשמור על עצמינו ואני קוראת את זה שניה אחרי שגמרתי לבלוס , להאביס את הגוף הרעב שלי.... סתם,סתם ,סתם. ארוחה לחמישה נכנסה בחצי שעה לגופי... גם סוג של פגיע עצמית - , אני קוראת את בקשתך שלא נפגע בעצמינו... ואת כלכך צודקת וחתולה צודקת לא חשבתי על זה בצורה הזו- שיש מטפל לנפש וצריך גם מטפל לגוף-מה שקורה אצלי - כשאחד עובד ונלחם השני נחלש ומחפש נחמה... אשתדל לזכור את בקשתך בפעם הבא שאני מתנפלת על האוכל כבד לי עכשיו.. מוכנה לישון.... כן גם האוכל מסמם. אז לילה טוב מחבקת ומקווה שמחר כבר יהיה לך הרבה יותר טוב בובה אהובה. ליז

01/09/2006 | 15:55 | מאת: שדה ניר

שמחתי להתעדכן שאת בדרך הנכונה ולא בדרך אל- חזור חלילה. ואל תשכחי: "הא בהא תליא". ואת חייבת לדאוג לגופך בדיוק כפי שאת דואגת לנפשך ולנשמתך...כי פגיעה באחד מהם מחבלת בחוט המשולש שלא במהרה ינתק! דודתי היקרה שלא מכבר היתה דומיננטית חזקה כשור וכריזמטית נחלתה ל"ע באופן אקוטי הן נפשית והן פיסית וכל ההתדרדרות החלה בשל הרעבה עצמית אנורקסית קרי: בשל אי אכילה!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא כעת שוכבת בבית חולים כאבן שאין לה הופכין ומחוברת לאינפוזיה מבלי יכולת לנוע כמלא נימה עם סבל נפשי וגופני בל יתואר ומעל למשוער.... וכולם מצדדים פה אחד שכל ההתדרדרות הדרסטית והדרמטית במצבה באה כתוצאה ישירה של הזנחה ממושכת בהספקת אוכל ושתייה וחסרים כרוניים של אבות מזון ומינרלים החיונים והכרחיים לתפקוד הגוף והנפש!!! אז אנא ממך תדאגי לעצמך- הן לגופך, הן לנפשך והן לנשמתך... מחבקת ומחזקת, שדה ניר.

03/09/2006 | 05:54 | מאת:

בובה יקרה קודם כל אין על מה להצטער על השיתוף....בשביל זה אנחנו כאן... אני שמחה שהטיפול עזר והצלחת לשחרר מעצמך דברים קשים שהיו צריכים לצאת החוצה.... וזה לא קל להוציא הכל.... לאט לאט.... את מאמצת לעזור לעצמך.... לא מוותרת.... אני באמת מצטערת לשמוע על האוכל.... אבל מאמינה בך וביכולת שלך להחליט...ולעזור לעצמך גם כאן.... שמרי על עצמך יקירה... אין לי ספק שתצליחי... יש לך את הכוח והיכולת... תזכרי זאת איתך אידה