פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אני אחרי שתית אלכוהול מסטולה לגמרי לבד לגמרי שונאת את עצמי מרגישה זוועה הולכת למיטה. החדר מסתובב סביבי והידיים רועדות לי. אני משתגעת

מה קרה בובית? למה שתית? הרי כל פעם כשאת שותה זה לא עושה לך טוב..... מקווה לפחות שזה גרם לך לישון טוב ושבבוקר את מרגישה כבר יותר טוב

לפעמים אנחנו מקוות שהבריחה אל השתיה תשכיח את הכאב, שלא נרגיש כלום, שהזמן יעבור... ובמקום זה, זה רק מחזק את ההרגשה הרעה... זה מעצים אותה... ואז הבריחה היא לא כלכך בריחה... בטוחה שיש דרכים טובות יותר שיכולות לעזור להשתחרר קצת ולהרפות מההרגשות הקשות.... מה שלומך היום?

הרצון לברוח...לא להרגיש...לא לכאוב..... האלכהול נותן אשליה שאכן הדברים נראים אחרת...פחות כואבים...פחות קשים....... אך התעוררות והחזרה למציאות לפעמים יותר קשה וכואבת.... והרבה פעמים מחפשים עוד ..... אני יודעת שההתמודדות היא לא פשוטה... אך יש בך את היכולות והאומץ לגבור ולנצח.... שמרי על עצמך מחזקת ומחבקת אידה

איך את עתה? כל דבר במינון הוא צעד ומעשה נבון...... שבוע טוב שיהא לך... שדה ניר

מפחדת משני דברים מנוגדים: מפחדת להישאר בלי עבודה ומפחדת להתחיל עבודה חדשה כמעט ולא מרשה לעצמי להרגיש את הפחד מעבודה חדשה, אבל הוא קיים והוא חזק הפחד הגדול ביותר הוא מאנשים שאני לא מכירה ושאיתם אצטרך להיות בקשר אני מרגישה כאילו שיש בי שני אנשים שונים - שחף מלאת ביטחון עצמי, אסרטיבית, חזקה, יודעת לעמוד על שלה, יודעת להציג את עצמה על הצד הטוב ביותר ושחף המפוחדת, השתקנית, לא סומכת על עצמה ועל היכולות שלה את השנייה אני כל הזמן משתדלת להשתיק עד כמה שניתן כי היא יכולה רק להרוס אבל היא קיימת, היא לא רוצה לשתוק ואני ממש ממש לא צריכה אותה כרגע

לא יכולת להגדיר את הרגשתך טוב יותר... אני חושבת שלכל אחד יש את החלקים שאת מתארת... אצלך קיים מאבק....בין השחפיות השונות... יש מלחמה... לדעתי שחף האסרטיבית מנצחת...אבל במלחה כמו במלחמה זה קשה ומפחיד.... טוב שאת מודעת להן... נסי לקיים דיאלוג.... תראי שהיא עם הרבה כוחות אידה

שחף האסרטיבית בכלל לא מנצחת, לפחות לא בהכל אם היא הייתה מנצחת, סביר להניח שהייתי מחפשת עבודה בתור גננת ואני מחפשת לטפל בתינוק אומנם אני מרגישה שזה מה שאני רוצה כרגע, כי אני רוצה לחוות חוויה מתקנת - לטפל בתינוק נורמלי ולא בילדים בני 6 שהתפתחותם כמו של תינוקות והם לא מתקדמים וחלקר רק מתדרדרים אבל חלק גדול מהרצון הזה נובע גם מהפחד לעבוד כגננת עם הרבה ילדים ולנהל צוות עובדים מצד שני השחף האסרטיבית כן מנצחת הרי אני לא יושבת בבית משותקת מהפחד, אלא מחפשת עבודה ואפילו במשרה מלאה וכבר הרבה שנים לא עבדתי יותר מפעמיים בשבוע הייתי אומרת שמצאתי פשרה - כן לעבוד, אבל במשהו שפחות מפחיד אותי למרות שאני מניחה שלא כולם סביבי אוהבים את הרעיון אמא שלי למשל די מאוכזבת מכך שאני לא מחפשת עבודה במקצוע אבל אני מרגישה שזה מה שאני מסוגלת כרגע ואני לא יכולה לקפוץ מעל הראש

אני מאד שמחה בשמחתך על שסיימת את הטיפול שלך. מאמינה שהיתה לך מטפלת טובה שעזרה לעבד את הדברים...אישית אני מחכה ליום הזה שאסיים את הטיפול. ואני שואלת את עצמי איך ארגיש אז? האם היאוש נעשה יותר נוח? החודש אני סוגרת שנתיים של טיפול, ועדיין אין ממש תאריך לסיום, אפילו לא בערך....רוצה כמוך להיות אחרי...אם תוכלי מעט לשתף על ההרגשה שבסיום הטיפול. האם יש איזה שהוא וואקום? האם חשים צורך לשתף את המטפלת בקשיים שפתאום צצים? ואיך בכלל מעבדים את הפרדה ממנה? אל תחשפי מה שלא נוח לך...רק דברים בכללי, אם את רוצה כמובן.... מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, את אכן ראויה לו.... ליאור

כל הכבוד.... יש לך כעט ארגז כלים שקבלת בטיפול... כעט הזמן לפתוח לבד והשתמש... אני יודעת ובטוחה שאת כבר משתמשת...למרות שלפעמים לא שמים לב... אני בטוחה שגם הרגשות מעורבים? פחד? שמחה? גאוה? עצב? ???? אם כך באמת...זה טבעי כמו בכל סיום.... הרבה הצלחה סומכת עלייך אידה

יום טוב לכולן אור, אופטימיות, חשיבה חיובית ואמונה בעצמי אידה

שולחת לך מלאכית כחול לבן.... http://hometown.aol.co.uk/senoritakay04/images/blue,%20white%20angel.jpg דמעה

הוא מקסים במיוחד כשהילדים שלי ישנים, ואני יכולה להכנס לכאן בלי שיגידו לי, אמא קומי עכשיו תורי.... בוקר טוב לבנות. חתולילה יקרה, אכתוב לך יותר מאוחר, צריכה ללכת תיכף למיליון סידורים. ליאור

הבוקר טוב שלך עשה לי את הערב לכל הפחות:-) היה לי ערב נפלא היום ויום מדהים ומפעים אמש..... דברים מתחילים להתבהר..וזה מצוין....העתיד נראה מבטיח יותר... תודה על היותך.. שדה ניר.

שמחה לשמוע....

במהלך ימים ושבועות האחרונים רוחה של שחף ריחפה מעל מרחבי הפורום ודי, מספיק לרחף ולהשקיף מלמעלה התגעגעתי התעייפתי להיות כאן ולא להיות מעורבת ולא להיות כאן בכלל אני לא מסוגלת עכשיו בלילה אני מרגישה כל כך לא רגועה, לא מצליחה להירדם וכל כך לא רציתי להישאר לבד עם עצמי... אז חזרתי לכאן.... היום הייתי בעבודה שלי בפעם האחרונה וממחר כבר אין לי עבודה ואני משתדלת לשמור על אופטימיות ולקוות שאמצא מהר עבודה חדשה ובכל זאת מדי פעם אני מתחילה להיכנס ללחץ ולחרדות לא שמישהו סביבי יודע על כך.... מבחוץ אני שמחה, מחייכת, מלאת ביטחון עצמי ואופטימית אבל ככל שמתקרב סוף החודש נהיה יותר ויותר קשה לשמור על השקט הנפשי מתחילה להרגיש יותר ויותר חסרת אונים למרות שמשתדלת לעודד את עצמי, כבר פחות ופחות מצליחה להאמין במשפטים החיוביים שאני אומרת לעצמי ולאחרים הלוואי שתהיה לי עבודה כבר כמה שיותר מהר ואוכל להירגע לפחות בעניין הזה!!!!!

טוב לראותך שחף יקרה אני בהחלט יכולה להבין את הלחץ בלסיים עבודה לחפש ולמצוא עבודה.... אני מאמינה ובטוחה שתצליחי לעשות זאת... אבל נכון יש את הקשיים מסביב....כלכלית...הזמן שמתפנה....לפעמים גם לחץ מסביב... אז צריך נשימה עמוקה.... בהצלחה אידה

כמה טוב לראות אותך כאן...אני מבינה כל כך את התחושות שאת מתארת...וגם את המסיכה הזאת של ה"הכל בסדר"...אני מאמינה בכל ליבי שלא רק שתמצאי עבודה חדשה זאת גם תהיה עבודה שממש תתאים לך...מחזיקה לך אצבעות...גם ברגליים:)) דמעה

שחף יקרה.... שמחה שבחרת לחזור... הלבד הזה רק מחזק את ההרגשות הרעות... וחבל.. ו.. לא לשכוח, כל סיום הוא התחלה חדשה.. ותבוא עבודה ואולי אף יותר טובה, לא לשכוח שהכל לטובה... תהיי חזקה בימים אלו.. ואם ההרגשה הרעה מציפה אותך, כנסי לפה, שתפי ותאגרי כוחות להמשך החיפושים... איתך..

מאחלת לך שתמצאי עבודה במהרה, אין לי ספק שמי שיכיר אותך, ידע להעריך את יכולת הנתינה שלך, והאדם המופלא שהינך.... המון הצלחה ושלווה. ליאור

בנתיים מסתמן משהו בעניין העבודה אבל עוד לא רוצה לספר כי מפחדת שלא יצא

את ריפחת כשמך מעלינו אך לעולם לא ממש עזבת אותנו... זה היה צפוי ומתבקש שתחזרי לבית החמים והנעים שלנו..שאת חלק אינטגראלי ומשמעותי ממנו... מאחלת לך מכל הלב למצוא עבודה חדשה, מרתקת ומספקת ולמצוא את עצמך בכל מישורי החיים. רק טוב יקירה. שדה ניר.

את מה שכתבתי,לא רציתי להראות עדיין לחברה שלי שהיא במצב כל כך שביר הם אמרו לי שמה שכתבתי זה בדיוק הוא וביקשו שאני אכתוב את זה על קלף ואתן לה ואשים באלבום תמונות וחלק מהתמונות גם מהימים האחרונים שאני הייתי אצלו לפני חודש הוא היה נראה שונה אחר כך היה לי וירוס ופחדתי לבוא לא להדביק אותו והיינו בקשר טלפוני יום יומי מהתמונות שראיתי היום באלבום למדתי כמה ההתדרדרות היתה מהירה הוא כבר היה אחרת וזה כל כך כאב והתמונות הכי קשות לא ידעתי שזה מה שזה כשהוא מת הוא נראה ישן כמו מלאך וחברה שלי אמרה לי שזה תמונות שהיא צילמה אחרי הייתי בשוק והתמונות האלה לא עוזבות אותי מי יכול להאמין שבתמונות האלה כבר אין נשמה באפו, אלוהיםםםםםםםםםםםםםםם כל יום שם שאני נמצאת אני לומדת עוד ועוד על כל ההשתלשלות של הדברים על הבלתי אפשרי הזה שחברה שלי היתה שם עד מותו וגם אחרי היא לא רצתה לעזוב אותו ונגמרו לי המילים ונשארו רק הדמעות

את מרגשת אותי בעוצמות אדירות וסוחפות... וזה מצוין שאת פורקת ולא מתפרקת... את דמות מאד דומיננטית בקלף חיוו של הילד המלאכי הזה. וזה ילווה אותך לכל אורך הדרך ויעניק לך עוצמות של כח וחוסן נפשי. מחבקת ומחזקת, שדה ניר.

אני עכשיו פורקת וגם מתפרקת ואת עומר למעשה מאז שנולד ליויתי אותו ראיתי כל שלב בהתפתחות שלו,את המחלה שפרצה המאבק היאוש התקוה וחברה שלי כל הזמן הקרינה לכולנו אופטימיות כל הזמן האמינה שגם הפעם הוא יצא מזה אבל המחלה היתה יותר חזקה וביום של ההתרמה למציאת תורם למח עצם לעומר ועוד שני אנשים הראו סרט עליו והמשפט שלו אני אנצח שבה את כולנו הוא השתמש בדימווים של חילים רעים שזאת היתה דרך ההתמודדות שלו עם המחלה הארורה הזאת ועכשיו עומר מלאך והלב מסרב להבין ולקבל

גל יקרה...כל כך קשה ולא נתפס...ואני יודעת שזה לא ממש מנחם אבל תנסי להזכיר לעצמך שהוא עכשיו במקום מואר וטוב...שהוא כבר לא סובל...הוא משחק שם עם מלאכים וצחוקו מתגלגל בין העננים...תחזיקי מעמד.. דמעה

עכשיו כבר לא כואב לו עכשיו הוא כבר לא סובל אבל אנחנו אלה שהוא מילא את ליבנו בו נשארים כואבים ונדהמים וחסרי מילים

כמה כאב יש באבדן של ילד קטן. כאב שאי אפשר לשאת... אני מרגישה צורך לכתוב לך משהו, אבל פוחדת שתפרשי אותו לא נכון, או לפחות לא כמו שהתכוונתי... אבל אנסה....אני מאד מבינה את הקשר שלך לילד זכרונו לברכה. את נישאבת לשם עכשיו, וכל האנרגיות שלך מופנות אל האבדן וזה קשה...אם היית עכשיו נמצאת במסגרת של טיפול, יכול מאד להיות שהיית מצליחה לנסות לעבד את הכאב והאבדן עם מישהו שיתן לך כלים להתמודד עם זה. להבדיל אלף אלפי הבדלות של הילד המת מהילד החי שנילקח ממך, ויבדל לחיים ארוכים...ניראה לי שבאיזה שהוא מקום, הדברים מעט מתערבבים לך, ואובדן הפרידה משני הילדים הופך לכאב אחד גדול, ואת בוכה את אובדן שניהם..... ממליצה לך מכל הלב, לנסות ולחזור לטיפול. דווקא ברגעי המשבר האלה, בהם את כל כך זקוקה להכוונה נפשית, ותיעול הכאב, על מנת לא להישאב בכל כוחך, ולשמור את אותו הכח להמשך הישרדותך.... תהיי חזקה, אני איתך יקרה. ליאור

נכון זה כאב שאי אפשר לשאת בעוצמתו במחשבה שלו ,ויכול להיות כמו שכתבת לי שהדברים מתערבבים לי ואני בוכה את אובדן שניהם אתמול כבר לא הלכתי לשם כי הרגשתי סחוטה פיזית ונפשית ואתמול בעבודה רציתי ללכת הרגשתי שאני כבר לא מסוגלת הלכתי למנהלת שלי אמרתי לה שאני רוצה ללכת הביתה כי אני חסרת אנרגיה ורוצה לפצוע את עצמי והיא לא היתה מוכנה לשחרר אותי ודיברה איתי קצת והרגיעה לי את הדחף הזה והיה צריך להיות לי מחר טיפול אצל מישהי חדשה וביטלתי אותו לא מסוגלת ללכת לטיפול עוד פעם אין לי כוח להתמודד גם עם זה עכשיו תודה על שאת איתי

כמה כאב יש באבדן של ילד קטן. כאב שאי אפשר לשאת... אני מרגישה צורך לכתוב לך משהו, אבל פוחדת שתפרשי אותו לא נכון, או לפחות לא כמו שהתכוונתי... אבל אנסה....אני מאד מבינה את הקשר שלך לילד זכרונו לברכה. את נישאבת לשם עכשיו, וכל האנרגיות שלך מופנות אל האבדן וזה קשה...אם היית עכשיו נמצאת במסגרת של טיפול, יכול מאד להיות שהיית מצליחה לנסות לעבד את הכאב והאבדן עם מישהו שיתן לך כלים להתמודד עם זה. להבדיל אלף אלפי הבדלות של הילד המת מהילד החי שנילקח ממך, ויבדל לחיים ארוכים...ניראה לי שבאיזה שהוא מקום, הדברים מעט מתערבבים לך, ואובדן הפרידה משני הילדים הופך לכאב אחד גדול, ואת בוכה את אובדן שניהם..... ממליצה לך מכל הלב, לנסות ולחזור לטיפול. דווקא ברגעי המשבר האלה, בהם את כל כך זקוקה להכוונה נפשית, ותיעול הכאב, על מנת לא להישאב בכל כוחך, ולשמור את אותו הכח להמשך הישרדותך.... תהיי חזקה, אני איתך יקרה. ליאור

אני בטראומה נפשית בגלל המלחמה .אין לי את הכוחות לפרט. אתמול שקלתי שבמקום לקחת כדורי הרגעה אפנה לרפואה אלטרנטיבית. הגעתי למטפל אלטרנטיבי, החל לדבר איתי , וגם על מקומה של המיניות בבריאות הנפש ( אל ייחסתי לזה חשיבות ). אחרכך החל לעשות "הילינג ". תוך כדי נגע נגיעות קלות באבר המין שלי. בפעם האחרונה בצורה בוטה. הייתי משותק...הוא לא נראה סוטה. אני בוגר הוא בוגר..החסתי את זה למקריות. כשיצאתי מהמראפה חיבק אותי.. נראה לי קצר מוזר.... תוך כדי חזרה הביתה התחלתי לקשור בים הדברים..נראה לי שהוא סוטה .. אבל אני עדיין לא בטוח. אני מרגיש כזה אידיוט ומושפל. אני לא אתלונן כנגדו. ועדיין יש לי ספק אם זו הייתה תקיםה מינית או לא.והכי גורע אני כועס והחרדה רק גברה. לא סיפרתי לאשתי .. אני פשוט מרגיש חרה. זה בסדר.. אני מקווה שאתגבר עוד כמה ימים אני ארגיש אחרת. אבל אם אכן זו תקיפה מינית מרגיז אותי שהייתי במצב הכי פגיע שוכב על הגב, עיניים עצומות .. פשוט מגעיל. הלוואי ואני טועה ומדובר במקריות.

אנוני יקר צר לי על החויה שעברת ועל התחושות שלאחרי.... מספיק שנעשה משהו שבניגוד לרצונך ועוד תוך ניצול המעמד בו היית ללא ספק שזו תקיפה מינית. אל לך לשפוט או לכעוס על עצמך, זה מצב בו כל אחד ואחת מאיתנו יכול לעמוד בו ולא להגיב מתוך חוסר בטחון במה שקורה, תדהמה או תחושות בלבול אחרות. הכעס צריך להיות מופנה כלפי הבחור הסוטה שניצל את מעמדו כמטפל. אני מניחה שזו לא הפעם הראשונה ולצערי כנראה גם לא האחרונה, כך שאם יש דרך להתריע היא לא לעבור על כך בשתיקה. בכדי לעזור לעצמך, אני חושבת שכדאי לשתף את אישתך או אדם קרוב אחר...זה גם יעזור לך להתגבר על הבושה, שאין לה מקום, אך אני יודעת שהיא קיימת. טוב שמצאת אותנו בכדי לשתף ולא להיות לבד עם הדברים. כאן אידה

ולא רק תקיפה מינית כי אם ניצול מעמדו החזק של המטפל כלפיך כמטופל! והפרה בוטה של כל כללי האתיקה שחל על אדם כל שכן מטפל שמתיימר להיות מקצועי. באם היה מדובר במטפל קונבנציונלי ישנו באמתחתי כתובת מוסמכת להפנית תלונות מן הסוג הזה אך מאחר והעיסוק האלטרנטיבי אינו מוכר ומוסמך אין מי שאמון על כך ועל כן לשרלטנים וסוטים יש מקום נרחב להפיל בו קורבנות ולנצל את מצוקת האנשים הפונים...באיצטלה של טיפול וסיוע- באין מפריע. זה אכן תחושת השפלה ושפלות מצד המטפל לנצל את חולשתך ומצב שכיבתך הרפוי ולכפות עליך מעשים מגונים בניגוד לרצונך. הכלל הוא באם לא חשת בנוח עם מעשיו משמע הטיפול לא מימש את יעודו ורק הסב לך נזק... ואגב אורחא אנונימי יקר, אני אישית עברתי מספר טיפולי הילינג וסוג הטיפול אינו מצריך יד אדם אף לא בנקיפת אצבע! העברת האנרגיה נעשית ללא מגע כלל ועיקר! כך שזה כשלעצמו אומר דרשני וחשדני. לדעתי אל תחשה!ותשגר לעברו אזהרה למען יראו ויראו...

זה היה נוראי זה היה סיוווווווווווט ... פשוט סיוט ! אחרי הטיפול - שהיה טעון וקשה, נהגתי לבית. הנסיעה היתה בסדר גמור ...שיגרתי ! וכמה דק' לפני שהגעתי לבית, לא יודעת מה קרה לי לא יודעת ... אני רק זוכרת, שנעלמתי ... כנראה נזכרתי לעבר החרא הזה, ולא הייתי במציאות ולא ראיתי מה הולך סביבי.. והתעוררתי בשבריר של שניה כשנכנסתי ברכב לפניי.. (חשוב לי לציין, שתמיד יש לי התקפי חרדה, ואני מזהה את הסימנים, ועוצרת את הרכב בצד, ולהרגע... היום, לא היתה לי התרעה מוקדמת למה שהולך לקרות לי). ויצאתי מהאוטו, לרכב שלי לא קרה נזק רציני, לרכב שפגעתי הנשבר לו הטמבון מאחורה, וגם.. לא משו רציני. אבל, נתקפתי בחרדות והיה קשה לי לנשום וכמעט התעלפתי. מרוץ לחץ ובכיתי. העברנו פרטים .. ונסעתי לבית. בבית לא נרגעתי, רק בכיתי ובכיתי והיו לי פלאשים מהתאונה, זה היה מזעזע.. עד עכשיו אני נחרדת מזה. הספקתי גם להיות בבית חולים, כי כאבה לי הבטן וכל הגוף. ותודה לאל, הכל בסדר, זה היה כתוצאה מנשימות כבדות שהיו לי לאחר התאונה. ואני עייפה עייפה מהחיים האלה, עייפה מכל הצרות שנוחתות עליי פתאום, כאילו שחסר לי באמת! עייפה ....... ואין לי כוחות יותר. עוד טראומה. עוד חרדה עוד סיוט. (דברתי עם המטפלת שלי, אמרתי לה שהפגישה היתה קשה היום... וזה כתוצאה מהטיפול, היא אמרה שבפגישה הבאה שלנו, נדבר על איך לשמור עליי ...שחלילה לא יקרו לי דברים כאלה ואחרים, אחרי טיפול קשה ! ). ואני רק רוצה לעצום עיניים. ולישון. לשכוח.. לברוח.. לא להיות. אבל אין מצב, היום שלי ממשיך.. בעעעעעעעעעע סיוט.

את סגורה על זה שאת מתארת בפרוטרוט את מהלך התאונה שלך- עצמך ובשרך??! עברתי תאונה מעין זאת, באותן נסיבות ובאותה מתכונת פחות או יותר עם האקס המיתולוגי שלי...וזה היה הסיוט בהתגלמותו...וההתקפי החרדה והפלאשבקים- בלתי נשלטים לאחר מכן...גאה בעצמי שהתעמתתי עם גורם הפחד פרונטאלית- ללא מורא ופחד:-) וגברתי על הפוביה מרכבים פרטיים תכף ומייד. מאחלת לך לקום ליום מואר ויפה יותר... נטול פלאשבקים וחרדות..נטול תאונות וזכרונות מסויטים. חזקי ואמצי יקרה, שדה ניר.

בובה יקרה המצב שאת מתארת הוא מצב של ניוק מהמציאות בשפה המקצועית נקרא: דיסוציאציה מה זה אומר? דיסוציאציה היא תופעה שמתארת ניתוק בין אירועים שבדרך כלל קשורים אחד לשני. אציין שיש רמות שונות שרמה הנמוכה קיימת אצל כל אחד והרמה הקיצונית היא פיצול אישיות. כך שלא להבהל. מצבים דיסוציאטיבים הם מצבי מודעות שאינם נמצאים באינטגרציה עם התפישה הרגילה של עצמי וכתוצאה מכך נתפשת התופעה כחוסר המשכיות של החלקים המודעים בעצמי. דיסוציאציה יכולה להשפיע על האדם באופן סובייקטיבי דרך חוויה של מחשבות, רגשות ומעשים לא רצוניים. אלו מחשבות או רגשות הנחווים כצצים כאילו משום מקום. למשל, כשמישהו מוצא את עצמו עושה משהו, כאילו שהוא מופעל על ידי איזה שהוא כוח מחוץ לעצמו. במצבים כאלה מדווחים אנשים שהם חשים כאילו כוח או רגש חיצוני מפעילים אותם בצורה שאינה מובנת להם באותו הרגע (Dell, 2001). לדוגמא, כאשר לפתע וללא סיבה ברורה, חולפת הרגשת עצבות, באותה הפתאומיות שהגיעה. או, כשהאדם מוצא את עצמו עושה משהו שמנוגד לחלוטין להתנהלות הרגילה של חייו, אבל איננו יכול לעצור את עצמו, כאילו הוא כמעט חייב לעשות זאת. התנהגות כגון זו מתוארת לעיתים כהתנסות של אדם במצב "המובל " באופן חיצוני לו ולא כמי שמוביל את מעשיו. דיסוציאציה יכולה להופיע גם במצבים של הזנחה קשה ו\או התעללות רגשית, נפשית,מינת, פיזית קשה. זהו מנגנון הגנה שמתפתח בגיל צעיר בזמן סכנה או חוסר אונים וממשיך גם בגיל מבוגר גם כשאין כל סכנה נראת לעין. עוד אפשר למצוא: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/iden.htm http://www.tdil.org/

בובה יקרה המצב שאת מתארת הוא מצב של ניוק מהמציאות בשפה המקצועית נקרא: דיסוציאציה מה זה אומר? דיסוציאציה היא תופעה שמתארת ניתוק בין אירועים שבדרך כלל קשורים אחד לשני. אציין שיש רמות שונות שרמה הנמוכה קיימת אצל כל אחד והרמה הקיצונית היא פיצול אישיות. כך שלא להבהל. מצבים דיסוציאטיבים הם מצבי מודעות שאינם נמצאים באינטגרציה עם התפישה הרגילה של עצמי וכתוצאה מכך נתפשת התופעה כחוסר המשכיות של החלקים המודעים בעצמי. דיסוציאציה יכולה להשפיע על האדם באופן סובייקטיבי דרך חוויה של מחשבות, רגשות ומעשים לא רצוניים. אלו מחשבות או רגשות הנחווים כצצים כאילו משום מקום. למשל, כשמישהו מוצא את עצמו עושה משהו, כאילו שהוא מופעל על ידי איזה שהוא כוח מחוץ לעצמו. במצבים כאלה מדווחים אנשים שהם חשים כאילו כוח או רגש חיצוני מפעילים אותם בצורה שאינה מובנת להם באותו הרגע (Dell, 2001). לדוגמא, כאשר לפתע וללא סיבה ברורה, חולפת הרגשת עצבות, באותה הפתאומיות שהגיעה. או, כשהאדם מוצא את עצמו עושה משהו שמנוגד לחלוטין להתנהלות הרגילה של חייו, אבל איננו יכול לעצור את עצמו, כאילו הוא כמעט חייב לעשות זאת. התנהגות כגון זו מתוארת לעיתים כהתנסות של אדם במצב "המובל " באופן חיצוני לו ולא כמי שמוביל את מעשיו. דיסוציאציה יכולה להופיע גם במצבים של הזנחה קשה ו\או התעללות רגשית, נפשית,מינת, פיזית קשה. זהו מנגנון הגנה שמתפתח בגיל צעיר בזמן סכנה או חוסר אונים וממשיך גם בגיל מבוגר גם כשאין כל סכנה נראת לעין. עוד אפשר למצוא: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/iden.htm http://www.tdil.org/

בובה יקרה... מה שלומך היום? כלכך מכירה את מה שאת מתארת... מן התנתקות מהמציאות.. זה מאוד מבלבל, במיוחד בפעמים הראשונות ששמים לב לזה.. וההרגשה היא נוראית, הרגשה של חוסר אונים, החשש שזה יכול לקרות שוב ומה יקרה בפעם הבאה... אפילו קצת מפחיד... (נראה לי) בכל מקרה מה שיכולה לומר לך... שגם לתופעה הזאת את תלמדי לזהות סימנים מקדימים, יכולה לומר לך שאישית אני יודעת מתי לי זה יכול לקרות וגם יודעת איך להקטין את הסיכויים שזה יקרה... לפעמים אין כוח ולא נלחמת בזה אבל דואגת שזה יהיה במקומות שלא יכול לקרות משהו מסוכן... איתך.. עברת חוויה לא נעימה ואין ספק שזה מסוכן כשזה קורה תוך כדי נהיגה... מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב, והחרדה נרגעה קצת... קבלי את זה שזה עוד אחד הסימפטומים וגם זה יחלוף, מבטיחה לך...

http://www.youtube.com/watch?v=iVcupfjW81g&NR ותודה לשמש חברתי האהובה על ששלחה לי את הלינק המבוקש(תרתי משמע:-) אוהבת אתכן. שדה ניר.

גרמת לי לחייך...תודה:)) דמעה

קמתי הבוקר חולה...גרון..חום...אחרי שאתמול בטיפול המילים נתקעו לי ולא הצלחתי להוציא אותם ממני....ועכשיו הגרון התנפח...אולי כי הכאב והמילים נתקעו בו? ואולי בגלל הבכי העצור? לא יודעת. מרגישה היום אבודה ובודדה...שונאתתת להרגיש ככה... דמעה

שולחת לך חיבוק גדול ואיחולי החלמה מהירה. שדה ניר.

תודה על החיבוק...חיבוק תמיד עוזר דמעה

תודה גל יקרה.... חיבוק דמעה

דמעה יקרה, מה שלומך הלילה? מרגישה קצת יותר טוב? מקווה שעבר עלייך יומטוב... בכל מקרה, שולחת לך חיזוקים...

כנפיים יקרה...נראה שזה יקח עוד כמה ימים עד שארגיש טוב אבל זה יעבור..מה שלומך? תודה על החיזוקים... דמעה

דמעה יקרה יתכן מאוד שאלה המילים שתקועות...ולא יוצאות...הכאב...הבכי.... מקווה שתלמדי ותוכלי להוציא אותו... ובנתיים ישנה? יש מנוח לגרון? תנסי לקחת פרופוליס זה פשוט תרופת פלא....גם חיזוקית של הדס...לי יש כאן מלאי לשעת חרום. הרבה בריאות אידה

תודה אידה יקרה...לוקחת פרופוליס וזה עוזר...היום גם הבטן הצטרפה לחגיגה...כנראה שבאמת יושבים אצלי דברים בבטן שאני לא מעיזה לומר בקול...דרך אגב למקרה של שפעת..לא עלינו..יש שם בניו יורק תרופת פלא של ממש...theraflu זאת אבקה כזאת ששמים במים רותחים ושותים כמו תה וזה עוזר כמעט בין רגע... מענין לי שאיך שהתחילה הפסקת האש נעשיתי חולה...כנראה החרדה של המלחמה עברה והשאירה וואקום.... מתגעגעת דמעה

יום טוב לכולן מקווה ומאחלת לכולנו לתקופה טובה ורגועה יותר מרגע זה ממש איתכן אידה

הי אידה, בניו-יורק. חוויתי מלחמה פעמיים בזמן שהות בארה"ב ויודעת שזה ממש ממש קשה משם, הדאגה, הכאב ,הרצון להיות בבית עם הסובלים ,ההזדהות והתחושה שכל הארץ מופגזת- שכל המדינה תחת אש . אנחנו כאן כרגע בהתחלתה של הפסקת האש כמעט שעה ויש שקט בכל הגזרות(מלח מים, מלח מים) שימשך כך .כלנו כאן באופטימיות זהירה מאחלת שתצליחי במשימות שלשמן נסעת ומקוה שתחזרי אלינו לארץ שחיה בשלום ובשלווה. מברכת- ליז

איך ההתאקלמות וההסתגלות למקום החדש? האם בניורק יש חדש תחת השמש? יום טוב אף לך- אשה מקסימה. שדה ניר.

הלוואי שיהיה לנו שקט, בכל המישורים.... מגיע לנו, ללא ספק.... ליאור

עינים מחייכות וצחוק מתגלגל ובמבט של תום אתה מסתכל מחפש שאלות ותשובות ולמה רק רצית להמשיך ולגדול יד רכה שנוגעת ופה מפיק מרגליות נתת מיכל גדול לאהוב אותך תינוק ילד נגעת כל כך בחיים וברוך כואבת אותך ילד קטן בשמים המלאכים ישמרו עלייך נשיקת פרפר ירפרפו על עיניך

אני רואה שקשה לך לישון הלילה? השחר כבר עולה.... ואת עם כאב האובדן ראש טרוד? ליבך כואב. מקווה שאת ישנה עכשיו.... נחה לך וחולמת חלומות מעודדים, מרגעים. לילה ובקרוב יום טוב אידה

שירך המרגש הענוג והנוגע גרר אותי לבכי תמרורים... כידוע לך המוות אינו זר לי... מחזקת אותך בימים קשים אלו. ומשגרת לך חיבוק מנחם ומחמם. שדה ניר.

לפעמים החוקים מופרים, הגיוני יותר לתפיסה גם לא קל שילדים קוברים הורים ולא להיפך שנה וקצת אחרי שהוא נולד התפרצה המחלה הארורה הזאת כבר בגיל כזה הוא למד מהו סבל וזה כל כך לא פייר זה כל כך לא הגיוני ליויתי אותו ביחד עם החברה שלי בכל התהליכים עקבתי אחרי כל חדשה לגביו גם פיזית גם רגשית והוא נלחם כל הזמן בדרכו שלו ויכל למחלה הזאת ובפעם הרביעית הוא כבר התעייף חברה שלי סיפרה שכמה ימים לפני שהחידק הארור צמח וזיהם את דמו וגרם לקריסת מערכות הוא התאושש ולקחו אותו לכל מיני מקומות ודברים שאהב ורצה וביום חמישי חלה התדרדרות עד מותו בשבת לפנות בוקר אמרו שהוא לא סובל יותר נכון הוא לא סובל ועכשיו הוא עם המלאכים אבל הכאב שנשאר אחריו האנשים החיים שמנסים להתמודד עם אובדן עם חלל עצום שנפער פתאום מארבעה ילדים הם שלושה וזה שבר בתוך השלם השלישית עכשיו הקטנה הוא היה אחריה זה נורא זה לא מסתדר בראש בשבעה מדברים עליו על הסוף על ההתחלה בכי וחיוך, מתערבבים להם זכרונות והלב מסרב לקלוט וזה כל כך קשה לי לראות אותה עם כדורי הרגעה נאחזת בכל כוחה והמחשבה רגע אחרי שיקומו מהשבעה והיום יום שהתרגלו אליו כבר לא יהיה אותו דבר וזה מצמרר והתמונה הזאת שנראית כמו הזויה בית קברות בלילה כלב צעצוע וכובע שאהב על הרגבים מונחים נחרטו לי חזק

את מטיבה לתאר ולצמרר.. ואני רוחשת לך אמפאטיה וסימפטיה גוברת והולכת בשל כך... מחזיקה את ידך ומטי את כתפי למענך... (((((((((((((((((((((((((((((גל))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) ומצפה עמך בצוותא לימים יפים יותר. שדה ניר.

אני קוראת את ההודעות שלך על המקרה הנורא הזה וזה משאיר אותי ללא מילים, מבחינתי זה הדבר הכי קשה שיכול לקרות... קוראת את השיר שכתבת ואת ההודעה הזו וזה כלכך עצוב וכואב... בכלל לא יודעת מה יכול לנחם ברגעים כאלו... הדבר היחיד שיכולה לחשוב עליו זה לא להשאר לבד... מצטערת שבלי הרבה מילים.. שולחת חיזוקים....

ליד חברה שלי אני מנסה להיות חזקה לנחם לחבק לעטוף שמרגישה שאני רוצה לבכות אני הולכת החוצה לעשות סיבוב הבית הקודם שלי שנאלצתי לעזוב נמצא גם שם אז זה טעון גם אחר כך אני מתפרקת בבית היום הבת שלה רק בת 11 עד עכשיו היתה חזקה ליד חברה שלי והיום שחברה שלי טיפה התאוששה היא הרשתה לעצמה לבכות הלב שלי נקרע לגזרים וחברה שלי חיבקה וליטפה אותה דיברה אליה והרגיעה אותה לאט לאט ופשוט לא היו לי יותר מילים מדהים כמה נפש האדם יכולה להכל אייך ברגע אחד מתחזקים שרואים את האחר מתפרק ונשבר תודה על שליחת החיזוקים

עקב כך שעדיין איכשהו יש כאן בלגן ועדיין עולות כאן הודעות שכאילו מישהי כתבה אבל מסתבר שהיא כלל לא כתבה חשבתי אולי לשאול אם לא כדאי לפחות לבינתיים לעשות שימוש בסיסמא כמו שעשית אז. אני מפחדת שהמקום הזה יסגר בסופו של דבר בגלל שטויות של אנשים... מה שלומך? איך שם? איך עברה השבת הראשונה? מקוה שהכל טוב אצלך... דמעה

עדיין נכתבים דברים בשמי, אבל אידה מוחקת אותם לבקשתי... חבל...חבל...אני מיחלת לרגע הזה שהפורום יחזור ליעודו המקורי, הכלת הכאב ותמיכה שלנו אחת בשנייה, הלוואי.... מקווה שחתולילה תחזור, היא חסרה לי מאד... ליאור

פשוט , הטיפול שלי הסתיים לפני שבוע , בדיוק יומיים לאחר שהפורום נסגר , ואני נמצאת עכשיו בתהליך עמוק של הפנמת כל מה שעברתי בטיפול של-4- שנים , חתיכת זמן לא ,אז יקח לי כצת זמן לארגן את עצמי , להתאפס על עצמי , גם כדי שאוכל לשתף אתכן בתהליך שעברתי וגם בכלל ,וחוצמזה , אני קוראת אתכן כל הזמן ופשוט לא מסוגלת כעת להגיב לאף אחת , לוקחת לי את הזמן כדי לטפל בעצמי , ברגשות שלי ,בתהליך המדהים שעברתי ,רוצה רק לומר בכמה מילים לכולכן , יש אור , המון המון אור ,ולפעמים לא מאמינים כמה שהאור הזה הוא אנחנו , קשה להאמין ואולי גם להכיל כמה שזה נפלא , יש לכן למה לצפות ,.אל תוותרו לעצמכן תילחמו על עצמכן , תילחמו בכל הכוח כי זה שווה עם כל הכאב ועם כל הנפילות , נשתמע בקרוב - חיבוקים חמים לכולכן-מקווה שכבר יהיה כאן סדר , גם זה די מפריע מיאווווווווווווו

זה קצת קשה לי לפעמים לזהות.... ולפעמים זה מאוד ברור...שזה חוצפה לשלוח הודעות כאלה... אז נחזור לסיסמא.... שילחו לי הודע עם סיסמא שלכן... השבת עברה מצויין...ונורא נחמד שיש גם את יום ראשון כחופש.... אז אני בבוקר ראשון....לקראת יום-שבוע חדש.... החדשות קשות מאוד וישראל כל הזמן בכותרות כאן....ומהבחינה הזו קשה להיות רחוק... מקווה שאכן מחר תכנס אפסקת האש לתוקף.... והשקט יחזור לאזרנו... שבוע טוב לכולן אידה

אידה יקרה...אין על מה להצטער...ואני מכירה כל כך טוב את התחושה של הקושי במרחק כשהמצב כאן בארץ לא טוב...אני גרתי בניו יורק בזמן מלחמת המפרץ וזה היה ממש קשה...מין תחושה כזאת של חוסר אונים למשמע החדשות...אבל באמת עושה רושם שאולי זה מתחיל להסתיים...אני מאוד מקוה... מתגעגעת דמעה

קרו רבה דברים מיממה האחרונה בבית שלי, מה שהתחיל זה, שיחה עם גיסתי. על הבת שלה, אמרה לי שאני מכניסה לילדה סיוטים, בזה שאני שואלת אותה "אם אבא נוגע לה בגוף?! ...ואם כן, שתבוא ותגיד לי" גיסתי רוצה שאפסיק לתחקר את הילדה. היתה לנו שיחה של שעה בערך, שיחה קשה. עלו תכנים , שקשה לי אפילו לכתוב אותם, או לדבר עליהם. ובשיחה נאלצתי לעשות, כי משום מה, הרגשתי אני חייבת להוכיח לה שאכן בעלה המניאק! פגע בי. שיחה קשה, והרבה דברים משתתרים מאחורי כל דבר דבר.. שאני צריכה לחקור לעומק. כרגע, אני נמצאת בבית, ידעתי שאני לא צריכה להיות כאן . הגיעו אלינו אורחים, שבינהם 2 מהפוגעים שלי.. ביחד הם 3 פוגעים. מה שלא עושה לי טוב ...בכללללללללל !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אתמול, אחיינית שלי רצתה לשבת לידיי בשולחן, והיום אמרתי לה "היום את יושבת לידיי שוב נכון?!" והיא ענתה לי : " לא, אבא לא מרשה" !! הלב שלי התכווץ הלב שלי נקרע לגזרים! שכחתי רק לציין, שבמשך כל התקופה הם מרחיקים ממני את אחיינית שלי, שחס וחלילה אני לא אתחקר אותה . לא אשאל שאלות.. הרי אם לא קורה כלום בבית שלהם, למה הם לא מרשים לאחיינית שלי לישון לידיי.. ? או שאני אקח אותה איתי ... למשל לקניון או כל דבר אחר?! ?! ?! אז ... גם היום הוא לא מרשה לה לשבת לידיי. לא יכולתי לעמוד בזה, נפגעתי! ונכנסתי לחדר. אתמול לא נגעתי באוכל .. וגם היום לא! (לא שזה מפריע לי.. אבל ביום שבת, זה היום היחיד שאני יושבת לאכל ..ולאכל טוב! וגם את זה לא היה לי). ומקודם, כשיצאתי מהחדר.. התיישבתי בשולחן, גיסי קרא למניאק שיבוא לשולחן רגע, (הוא כנראה רצה לאמר לו משהו) והמניאק בדיוק רצה לרדת לבית שלו ואמר : "לא, אני בדיוק הולך..." "ובכלל, יש אנשים לא רצויים כאן......." בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע.... אני לא רצויה?! אני?! כוס אמקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק ! אם לא היו אורחים, הייתי נכנסת בו ... אני כבר מחכה שהוא ידליק אותי ואני אתפוצץ עליו יש לו מזל גדול ! באמת שיש לו מזל שהיו אורחים אחרת... לא יכולה אפילו לתאר במילים.. מה היה קורה. בלי בושה מרחיקים ממני את הילדה כאילו שבאים לאמר לי "את הפוגעת.. ממך צריך להרחיק את הילדה! " ומהפוגע עצמו.... מרחיקים אותה ממנו?! אני כל כך עצבנית מרגישה מותקפת מהסובבים אותי. גם אחותי הגדולה אמרה שאני לא צריכה להיות כבדה, ולקחת את החיים קשה! היא בכלל יודעת על מה היא מדברת?! כל כך בא לי לברוח גם ככה אני לא רצויה גם ככה אני מלאך המוות של הילדה הזו וכן.. כנראה שאני לא רצויה. רוצה להעלם לא להיות. שיהיה להם שקט שיהיה לכולם שקט. שונאתתתתתתתתתת ת'חיים האלה. לא אהיה רגועה עד שהאמת תצא לאור. יש לי עצבים בידיים הגוף השתתק לי אין לי אוויר יש לי סחרחורות. רק מקווה לא לאבד את ההכרה. הצילו ! ושוב חיללתי שבת בגלל המניאק. ועד שאידה תעלה את ההודעה הזו אוף גם הפורום מעצבן! שונאתתתתתתת את הכל

בובונת יקרה...קשה מה שאת עוברת בבית...עצוב לי לשמוע כמה את מרגישה שם לבד ולא מוגנת...שולחת חיבוק... דמעה

לא שהם לא מפרגנים הם גם אומרים לי "להעביר את זה הלאה".. או במילים אחרות : "שבי בשקט, ושתקי... " "כולה מה עשו לך" הם רוצים שאחזור לשתיקה. לפעמים, שתיקה שווה זהב! אבל לא! לא במקרה הזה בכל אופן. השתיקה ... לא תחשוף את המשפחה ה..כל כך מגעילה הזו. שדורות על דורות נפגעה .. והשמיכה לשתוק! וקמה ילדה (במקרה הזה, זו אני) שגם בדור הזה נפגעה והיא .. היא לא שותקת. לא מוכנה לוותר לא מוכנה להמשיך את שושלת הפגיעות הללו. וזה דבר חדש לדורות שכבר נפגעו. הם היו רגילים לטאטא הכל מתחת לשטיח. ואני... אני מוציאה את מה שהם רוצים שאכניס הכל ..ושוב אשתוק. כי סתם חבל ללכלך את שם המשפחה אם אפשר לחיות אם זה בשקט. כי .... "כולה נגעו בי... " כולה לטענתם !

בובה יקרה... "וקמה ילדה (במקרה הזה, זו אני) שגם בדור הזה נפגעה והיא .. היא לא שותקת. לא מוכנה לוותר לא מוכנה להמשיך את שושלת הפגיעות הללו." כלכך חזק הקטע הזה שכתבת... מקווה שאת מצליחה לראות את כל הכוחות שיש בך... לא פשוט בכלל לחיות בתוך משפחה "עיוורת / חירשת" והנה את עומדת מולם!!! כל הכבוד לך, זה בכלל לא מובן מאליו ובכלל לא פשוט... ובקשר לאחיינית שלך, אולי זה הזמן להפעיל גורמים מבחוץ... מחזקת ומאמינה בך!

מצטערת לשמוע מה עובר עלייך. במיוחד ההרחקה הזאת של האחינית האהובה ממך הילדה התמימה שאוהבת אותך מאד, ואת אותה, ופתאום מכריחים אותה להתנתק ממך. ועוד מי ההורים שלה... היא קרועה בין האהבה שלה אליך, ובין ההורים שלה, ובטוח מרגישה רע מכל זה. בובה יקרה, לדעתי אם יש לך חששות כלשהם שהילדה (חס וחלילה) חווה פגיעה מינית ממישהו, וגם אם מדובר באבא שלה!! לדעתי יש מקום לשתף איש מקצוע. אולי המטפלת שלך? אולי עובדת סוציאלית? אולי לאידה יש דיעה בעניין, והיא תוכל לעזור לך טוב יותר ממני. בינתיים שולחת לך חיבוק מחזק ומקרב, לבובה הכי הכי רצויה בעולם... אוהבת ליאור

מצטרפת לכל מילה של ליאור אוהבת ומחבקת, ליז.

פשוט עיוורות לשמה, לעיתים אני שואלת את עצמי עד לאן האטימות של האנשים יכולה להגיע פשוט אין גבולות, זה מכעיס ומעצבן כ"כ אני כ"כ מבינה את הכעס שלך, הוא כ"כ מובן! אין לי מילים על גיסתך, תסלחי לי אבל היא פשוט מטומטמת! כאילו זאת הבת שלה שזקוקה לעזרה! ואת קטנטונת שרוצה לעזור לה ולא יודעת איך, המצב באמת לא קל, אולי פשוט תפני לרשויות? חשבת על זה? אם ישנו חשד ולו הקטן שהוא פוגע בה......אני לא רוצה אפילו לחשוב על זה. אני תמיד האמנתי באמת ובצדק והאמת שייכת לך והצדק יעשה, אל תאבדי תקווה תהיי חזקה, אני בטוחה שנמאס לך לשמוע זאת אך אין ברירה, את חייבת להמשיך להלחם! ולעולם אל תשכחי את עצמך וכמה כוחות יש לך עם כל הכאב שלך את עוד חושבת ורוצה להגן על הקטנה המתוקה. הצדק יצא לאור והאמת שלך תצא בבוא היום והם, כולם אטומים הם בוחרים לא להתמודד, את יודעת למה? כי קשה להם, כי הם אנשים שלא יודעים להתמודד עם כאב ועם בעיות ואת כן יודעת, כי את חכמה וטובת לב! את שווה כ"כ הרבה, הרבה יותר שווה מחבורת האטומים הללו שמעדיפים לעצום את עיניהם ולא להתמודד עם בעיות כה חמורות. תהיי חזקה, את לא לבד, יש מי שדואג לך ומגן עליך ואלה אנחנו!!! אוהבת, אני

את כל כך אמיצה....פשוט אני מתפעלת מהכוחות שלך.... כל כך קל להשאב למערבולת המשפחתית והיות "להעביר אותה" כמו כולם....כל כך קל... ואת פורצת את כל המוסקמות המשפחתיות...וזה לא קל כלל... לא קל לעבור מול משפחה שלמה שמסתכלת עלייך כמוזרה.... כמורדת..."בוגדת".... לא קל לעמוד מול משפחה שחלק מהם אהובים.... לא קל... ולך יש את הכוחות המחשבתי לראות את דברים כפי שצריך להיות ... הכוח לעמוד מולם... הכוח והאומץ.... אני מעריכה מאוד את היכולת הזו... לגבי האחיינית שלך.... את חושדת כבר דיי הרבה זמן....חושדת ומייסרת את עצמך במחשבה שמשהו קורה לה... ואם אכן קורה? אני חושבת שיש מקום לפנות לרשויות...זה יכול לגבול בעברה על החוק אם אכן נעשה משהו.... יש לך הזדמנות לעשות מה שלא עשו עבורך... מחזקת אותך אידה

הבן של חברה שלי הילד המקסים שנלחם במחלת הסרטן היום לפנות בוקר נפטר הילד שמגיל 0 אנחנו ביחד לא בחיים יותר ילד שמגיל שנה וארבעה נלחם במחלה הארורה הזאת שהחלים ושוב חזר ושוב החלים ושוב חזר ארבע פעמים ועכשיו הוא כבר לא נלחם יותר עכשיו הוא מלאך בשמים תהיה חסר לי ילד מלאך מדליקה נר לזכרך כמה לא נתפס שאתה כבר לא כאן

גל יקרה...מרכינה ראש לזכרו...כל כך עצוב כשילד הולך מהעולם הזה...עכשיו הוא צוחק עם המלאכים...ללא כאב...תחזיקי מעמד דמעה

גל יקרה, מוות במיוחד של ילד קטן לעולם לא נתפס, לא יכול להתעכל במחשבה...כי מוות בדרך כלל מתקשר עם זקנה וסוף החיים בצורה כרונולוגית. לכן כאב של ילד מעורר כאב גם בקרב מי שלא מכיר אותו אישית. הילד הגיבור נלחם במחלה הנוראה, ולא יכל לה עוד.... תהיה נשמתו בגן עדן אמן. אתפלל לעילוי נשמתו. שולחת לך ניחומים כנים.ומחזקת ברגעים הבלתי אפשריים. ליאור

עד שהגעתי לשם עדיין הייתי בהלם ושהגעתי וראיתי אותה נשברתי ישבתי לידה חיבקתי בכיתי ליטפתי והלב מסרב להאמין להבין אייך אחר כך היתה ההלויה אצלנו בישוב וזה נראה כאילו זה לא הגיוני שבאים לבית קברות בלילה וכל הזמן שאלתי את עצמי מה אני עושה שם וזה היה שונה קודם הגברים הלכו בשורה ובעצם קברו אותו ואחר כל הנשים עברו ליד הרגבובית הטריה ושמו אבן היה שם צעצוע שלו ששמו והכובע שכל כך אהב ואני מסתכלת על הרגבובית ולא מעכלת שהוא מתחת שהוא כבר לא יהיה ואייך בכלל ילד קטן בן שש שחגג לא מזמן יום הולדת נמצא מתחת לרגבובית הזאת והיה קשה ללכת משם ולהשאיר אותו לבד בבית קברות בלילה :-( :-( :-( :-(:-(:-(

אוו גל ! כל כך עצוב וכואב... מחבקת אותך, ללא מילים יודעת כמה קשה לאבד ילד ! איתך אני.

גל יקרה, מחבקת , כואבת, איתך - עם המשפחה, ואין מילים לנחם.

אך אפשר לקבל תינוק- ילד שחולה במחלה אכזרית כל כך... אך אפשר לעכל יסורים ומוות של פעוט.... צר לי לשמוע....כאב גדול ממלא למשמע הבשורה... האמא המסכנה בודאיי סבלה כל כך נאלצת לעמוד בחוסר אונים כשהמחלה מכריעה.... צר לי גל יקר על הכאב והאובדן שלך מקווה שתתחזקי...הידעה קשה... מחזקת אידה

לא כל כך ברורה על איך ולמה החיבור שלי למילות שיר הזה כל כך חזק...סתם רציתי לחלוק את המילים איתכם... על הגשר הישן \ רמי קלינשטיין "שנים שלא שמעתי שום דבר ממנה רק לפעמים ממרחקים דרישת שלום היא עסוקה מאוד והיא איננה ובחיים החדשים שלה אין לי מקום פתאום מכתב, עכשיו היא אמא מסופקת ומגרשת ענפים מתנועעים והיא מוצאת מסדרונות של שקט בעיר שהיא מנזר או בית משוגעים. בנית לך בית וחצבת אותו בנצח אני מכיר אותך מאדאם, לא מאתמול הכל נכון מאוד אבל בעצם יש לך חוזה עם מנהל קרקס גדול ובשבילו את מתאמנת מרוכזת מוכרת שואו מן הדברים הכי כמוסים כי את ליצן את בולעת אש נועזת אשה מגומי שנולדה לקרקסים והם לוקחים את כל הטריקים שהמצאת ואין שום רשת שתציל מי שמעז גם את יודעת מה מחיר הפירואט שאת עושה שם, שמה למעלה בטרפז. לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע ותתרפקי על קיר מאבן ששומר פתקים בסך הכל את ילד שנשאר פגוע נרגעת רק כשהאורות סביבך דולקים. ... אני נשאר פה לא החלפתי כתובת והחיים שלי ראי סדוק ומעושן כשתחפשי מקלט ממה שאת אוהבת אני אהיה כאן על הגשר הישן." לילה טוב דמעה

מנסה להפנים ולהאמין...דרך אגב ה"בשבילו" בשיר הזה מתיחס אצלי לילד שחי בתוכי ובדרך כלל צורח... עוד יהיה לי \ מרגלית צנעני "יום אחד אולי אפרוש כנפיים יום אחד תראה שלא אפחד יום אחד אולי אפרוש כנפיים וזה יהיה כל כך נחמד יהיה לי יהיה מה שליבי מבשר לי עוד יהיה לי יהיה לי קצת ממה שחסר לי למה לא, תגיד לי למה לא בשבילי וגם בשבילו עוד יהיה לי יהיה מה שאני מחפשת עוד יהיה לי תהיה לי אהבה לא הורסת למה לא, תגיד לי למה לא בשבילי וגם בשבילו ... עוד יהיה לי יהיה לי המרחק שחציתי עוד יהיה לי יהיה לי דוקא מה שרציתי בשבילי, כן כן בשבילו עוד יהיה לי יהיה מה שליבי מבשר לי עוד יהיה לי יהיה לי קצת ממה שחסר לי למה לא, תגיד לי למה לא בשבילי וגם בשבילו " דמעה

של המילים. גם אני מאמינה שעוד יהיה לך מה שליבך מבקש.... שעוד יהיה לך טוב..... איך את היום מתוקה שלי?.... מה שלום הבנות היקרות? שלך תמיד ליאור

דמעה יקרה ! עוד יהיה לך ! יהיה לך מה שתרצי מה שתבקשי .. הדרך עוד לפנייך ! תשאפי לגיע רחוק . יש בך כוחות. להתמודד עם כל המשברים שאת עוברת, ואני יודעת כמה קשה זה.. אבל יש בך כוחות ... ויהיה לך. יהיה לך מה שליבך מייחל לך. "יום אחד אולי אפרוש כנפיים יום אחד תראה שלא אפחד יום אחד אולי אפרוש כנפיים וזה יהיה כל כך נחמד

דמעה יקרה , איזה רעיון יפה ... והופך את השיר לכל-כך הרבה יותר מרגש!!!!!!!!!!! שיהיה לכם- לך , לו, לכל-כולך.... מה שליבך מבשר לך, הרבה ממה שחסר לך , מה שרצית, מה שחיפשת............. תאמיני , ועוד יהיה. תודה על השיר והדרך החדשה לקרא אותו - אני מאמצת בכל לבי -בשבילך ובשבילי. מחבקת ,ליז.

וגם מרגש....לקרוא... ואני לא בטוחה שלא פרשת כנפיים.... מצטרפת לשאר המילים.... אידה

לחתולילה, ליז, דמעה, בובה על במה, גל כאב הלב ותום, ולמי ששכחתי. מאחלת שבת שלווה ושקטה, כאן בפורום ובצפון הארץ.... ולאידה הרחוקה, אך הקרובה....מאחלת רק טוב ושקט....הולכת להאכיל את הקטנים, לפני שיאכלו שטויות וחטיפים....עוף ותפוחי אדמה בתנור(המאכל האולטימטיבי של הימים החמים האלה...) ביי ליאור שממש לא משתגעת לא על המזג האוויר החם, ולא בכלל.... ליאור

מאחלת לך גם סוף שבוע רגוע...סוף שבוע ללא לחצים מיותרים...סוף שבוע של שקט... דמעה

שבת שלום אצלי עוד בוקר....כך ששבת רק באופק.... בכל אופן אין הרגשה שלקראת שבת.... את הרגשת השבת אפשר להרגיש רק אם עושים זאת לבד.... הדלקת נרות ארוחת שבת וכ"ד.... אז אני מאחלת לכולם שבת שלווה ורגוע... מתפללת לשלום החיילים תושבי הצפון... ושולחת לכל אחת קרן אור שתאיר ותחמם את השבת אידה

קודם כל בוקר טוב! "כל התחלה היא בכלל לא קלה בכל התחלה יש סימן שאלה, אם אצליח או לא אם יילך בקלות, או אולי אכשל - אעשה איזו שטות?" סתם משו קטן להתחלה החדשה... חיפשתי גם משו לשבת ולא מצאתי... במקום זה מצאתי "מהו חג יהודי?" - משעשע... " כל חג יהודי ניתן לסכם במשפט אחד: "הם ניסו להרוג אותנו, הם פישלו, בואו נאכל..." שתהיה לך שבת שלום...

שתהיה שבת שקטה ורגועה... מחשבות חיוביות, אמונה וקבלה......... קצת חומר למחשבה לשבת.. "אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה." שבת שלום!

הי לך ליאור, גם לך ברכות לרוב-הבן יצא לשבת ועד שני .לאחר 32 יום של לחימה... אחרי שהסנפתי אותו חזק,חזק, הרגשתי איך המתח מתפוגג ונהיתי קצת פנויה לשים לב שיש עוד דברים שקורים בעולם הזה... אז שיהי שבוע טוב כמה שאפשר . לך ולכל הבנות היקרות. ליז

בוקר טוב מקווה שיבא עימו בשורות טובות אופטימיות ותקווה בנתיים....לילה אידה

מעניין איך זה? האם השבת מורגשת שם? האם יש שכנים יהודים או ישראלים? שתהיה לכם שם שבת נהדרת.... ליאור

היי אידה יקרה...מה שלומך? אני קצת יותר טוב היום...מתמודדת עם לחצים מכל הכיוונים אבל מאוד משתדלת לא לצנוח לתהום...שולחת מכאן חיבוק... http://images.jokaroo.com/3/babyangelsleep2.jpg דמעה

תודה לך. שבת שלום.

חייבת עזרה, אין אוויר יותר ... (כן, אני יודעת שהוא יחזור ). אבל כרגע, אין! הכל שחור הלילות כבר לא לילות הימים כבר לא ימים.. החופש שלי התחיל, ואני בבית.. עוד יותר שיגעון מטורף. מנסה להעסיק את עצמי, אבל הכאב חזק ממני. נלחמת בכל הכח.. מצליחה ושוב נופלת. ובנוסף לכל, כאבי מחזור מעצבנים... שלא עזבו אותי מלפנות בוקר ואף כדור לא עזר. ! ! ! והלבד הזה.. הלבד הזה גומר אותי. ואני חנוקה בין אלפי דברים ואין אוויר.. וזהו= אין יותר חתכים! .. לא רוצה את זה .. היד כבר מכוערת . יותר גרועה מפעם. והטיפולים שהולכים ונעשים לקשים ... והמטפלת שלא מוותרת, ורק דואגת, ואני מנסה להרגיע אותה, כי אני אהיה בסדר. אבל... אוף לא יודעת, כואבת מידיי . סתם מחפשת מקום להוציא את הכאב, ולא להשאר לבד. ליבי שבור, בובע.

בובה יקרה מה שלומך? כיצד עבר הלילה הזה? החופש לא תמיד עוזר בימים כאלה....נסי לנצל ולמלאם...עוד מעט הם יגמרו....ותגעגעי ...ויהיה אפילו קשה לחזור... מחזקת אותך אידה

הלילה היה קשה, היתה שיחה קשה עם גיסתי (אשתו של...... ) מה שלא תרם למצב הרוח שגם ככה היה ירוד ! אוף, סתם חיים מתסכלים . תודה לך ושבת שלום.

מנסה כל כך להשאר חיובית...לא להתיאש...לא ליפול...אבל אני כבר מותשת...רוצה רק לנוח...רוצה שקט...נמאססססססססססססס....סתם תקופה מגעילה... דמעה

דמעה יקרה אך את אחרי הלילה? הצלחת לנוח, לישון? לאגור כוחות? מקווה שקצת יותר טוב אידה

רצף של דברים שיוצרים אפקט שעכשיו אני מתחילה להרגיש אותו העבודה שאני עובדת בה נפגעה מאוד מהמלחמה גם ככה נאבקת להשרד ועכשיו בעקבות צימצומים בכל המחלקות וגם אצלנו שבוע העבודה קוצר וזה ירידה משמעותית בשכר קיבלתי חום שראיתי את המשכורת החודש כמה אבסורד המלחמה פרצה בדיוק ביום הולדת שלי אני עכשיו כבר הרמתי ידים המצב רע מכל הבחינות וזה נראה כאילו זה מחמיר יותר ויותר שוב המחשבות האובדניות מציפות

גל יקרה התקופה הזו של המלחמה, של הלא נודע, משפיעה על דברים רבים בחיינו, העבודה, תחושת הבטחון וההרגשה הכללית. זו תקופה קשה שתעבור לבסוף...צריך לגייס כוחות בכדי לעבור אותה... כוחות למען עצמך.... את המחשבות הקשות שמציפות תנסי להפוך לאחרות... חיינו מלאים בעליות וירדות...וצריך לזכור תמיד את היכולת להיות שם... תזכרי בהם... תחייה אותם במיוחד ברגעים קשים. מחזקת אידה

שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת שונאת .. רק אתמול היה טוב היום כבר לא.

אני מקווה שאת שונאת פחות היום... השנאה לוקחת מאיתנו אנרגיות רבות.... קשה לוותר- להפרד מיום שהיה בו טוב...להיפרד מהטוב... כמה באמת אפשר גם לזכור אותו ביום שלאחרי... מיחלת לימים הטובים אידה

קצת יותר טוב תקופה מעצבנת יומטוב

כך שר שלמה ארצי, ואני מצטרפת.... קבלי מתנה שלא תוכלי לסרב לה..... הדביבון המתוק שתמיד משחרר ממני חיוך ענק. במיוחד כשהוא מחבק.... אז קבלי חיבוקי שיעשה לך טוב. http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1198302 ליאור

מה שלומכן בנות יקרות? מקווה שבקרוב נחזור לשגרה בפורום. וכל מה שקרה לאחרונה יהיה מאחורנו.... פשוט מבקשת שוב ושוב...כבוד...לעצמכן ולשאר הכותבות כאן. יום נפלא אידה

איזה כיףףףף לראות אותך כאן!!!! מה שלומך? מתגעגעת חיבוק גדול דמעה

מה שלומך? אייך עברה הטיסה? . ואני בקטע של פגיעה עצמית מאתמול מנסה לעצור את עצמי עכשיו הכנסתי מכות למסך של המחשב ובא לי לנפץ את כל הבית לשמוע את הזכוכיות מתנפצות ברעש לא יודעת מה עובר עלי שילוב של הרבה דברים שמביאים אותי למקומות שאני כבר לא מכירה את עצמי מגיעה לרמות כאלה של זעם והכל הפוך הלילה יום והיום לילה לא מסוגלת ללכת לישון עד שיאיר הבוקר לא רגועה בכלל

שמחה לשמוע ממך....האם הגעתם ליעדכם? שתפי כמה שתוכלי....מתגעגעת אליך... ליאור

אני בסדר..הכל עבר טוב... אבל יש עוד המון סידורים כאן... האוויר, הקצב, והצבעים של ניו יורק ללא ספק שונים, יש מהכל והכל בסדר כאן... אני אשתדל בהמשך להעביר לכן את הצבעים... בנתיים מקווה שתשמרו על עצמכן ושוב...שהפורום ישוב לכשהיה... שלכן אידה

את לא אמורה לישון עכשיו... ? :) ובכלל, מה הבדלי השעות....

להלוות לך בשביל הצבעים?

הנה מתחיל לו שבוע חדש...בואו ננסה כולנו לקחת הרבה אוויר ולהרגע...נזכור שגם הלילה החשוך והארוך ביותר מסתיים עם עלות השחר ותמיד תמיד בסופו של דבר האור מנצח את החושך... מחבקת....שיהיה שבוע קל יותר...שתיגמר כבר המלחמה הלאומית...וגם המלחמה בפורום...תשמרו על עצמכם.. http://www.christinevadai.com/japan2002/sunrise_uzumi.jpg דמעה

חיבוק

דמעה יקרה הלוואי על כל הברכות שלך

הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם אף פעם לא מספיק ללכת אני נופל וקם עובר גשר ועוד גשר אני נופל וקם נופל וקם כמה ארוכה היא הדרך אני עומד איתן עם ראש מורם. (נופל וקם/ שבק ס') ושיר שאני מאוד אוהבת- ביום שמש יפה/ עברי לידר. ביום שמש יפה אני פותח חלון שיכנס קצת אור לדירה ביום שמש יפה מסתכל מסביב ומבין מה שרציתי קרה ויש שמש בחוץ העולם מחייך אלי זה חיוך אמיתי האהבה שלי שקשה בשבילכם היא טובה בשבילי היא טובה בשבילי, אז היום אני לא נותן לה ללכת בדיוק כשרציתי לקבור את הכל ולקפל את הדגל ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל תחזיק במוטות שתקעו אנשים ותקשיב זה נגד הרוח מעיפה בניינים ונותנת לי כוח ביום שמש יפה אני קם מאוחר ופותח חלון לרחוב יש מיליון אנשים שעוברים לפני קצת רחוק וקצת קרוב ויש יופי של ים והאוויר כבר נקי מהגשם שהיה כאן אתמול האהבה שלי, אם זה חיוך אמיתי אני הפסקתי לשאול אני הפסקתי לשאול, אז עכשיו אני לא נותן לה ללכת ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל.............. לקח לי הרבה זמן והרבה עבודה להאמין לעצמי.. לסמוך על עצמי.. להבין שאני לא מדמיינת ולא ממציאה.. אז איך הוא (אבא) תמיד מצליח לערער לי את הבטחון? תמיד הוא גורם לסערת רגשות אצלי... לא יכולה אפילו לומר או להגדיר בדיוק את התחושה... אבל תמיד כשאני נרגעת ממנה אני לומדת משהו חדש.. יוצאת מחוזקת.. תמיד אמרתי שלכל דבר יש סיבה.. רק קצת קשה לזכור את זה לפעמים... מה שבטוח, הרבה עבודה עוד לפני... אבל יהיה בסדר בסוף, נכון??? טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי טיפה טיפה אני אוספת את השקט שלי אולי אפילו מתייפה טיפה טיפה (טיפה טיפה/ מירי מסיקה) (וואוו כמה שירים אופטימים בהודעה אחת... כנראה שאני ממש מנסה לעודד את עצמי...)

כנפיים, אשמח להזכיר לך מידיי פעם... וכן, כששחור מידיי אנחנו שוכחים ... שמחתי לקרא אותך, גאה בך על העבודה העצמית שאת עושה, זה לא מובן מאליו ולא פשוט כלל. המשיכי כך בוקר נפלא בובע

כנפיים, אשמח להזכיר לך מידיי פעם... וכן, כששחור מידיי אנחנו שוכחים ... שמחתי לקרא אותך, גאה בך על העבודה העצמית שאת עושה, זה לא מובן מאליו ולא פשוט כלל. המשיכי כך בוקר נפלא בובע

כנפיים יקרה מה שלומך? הצלחת להתעודד? (נורא קשה לשחזר הודעה אחרי שנמחקה....וזה מה שקרה...) כמה קשה להאמין בעצמך...וכמה קל לערער את האמון בעצמך..... לא תמיד ישנה הכוונה לערער או לחבל וזה נעשה מתוך כוונה לעזור לכוון...לתת תשובות....אבל תשובות מתאימות רק לאותו האדם.... הטוב ביותר להתרחק ממי שלוקח מאיתנו את הארגיות את האמונה שלנו מעצמנו....אך לא תמיד זה נכון ולא תמיד זה אפשרי....במיוחד מול הורה... הדרך היא לדבר....לגשר או לסנן.....את מכירה את הסיפור על הצפרדע החירשת? בזכות החרשות שלה...ניצלה..... אז לפעמים צריך לסנן לשמוע רק את הדברים המחזקים.... זה לא קל אני יודעת.... אבל בהחלט אפשרי.... מחזקת אותך אידה

עוד לילה לבן. לא נורא, טוב שיש מה לראות בטלוויזיה (השיר שלנו). ועוד, מנצלת את העובדה שעוד הפורום קיים.. כנראה ממחר הוא יסגר, אלה אם כן, אעשה מאמצים שהוא ישאר פתוח גם כשאידה לא תהיה כאן. מאחלת לכולכן, שבוע טוב. ליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז שמחה לראותך, פחות שמחה עקב האירועים שמתרחשים אצלך. רפואה שלימה לחייל הפצוע, ושמרי על עצמך ועל בנך ............ ויאאלהההההההה שיגמר כבררררררררררר.... אוהבת את כולכן. בובעעעעעעעע

מה מדיר שינה מעייניך? משהו מטריד? גם אני ראיתי השיר שלנו.... תגידי, רואים אותך מתי שהו????? השבוע אני במרכז... דברי איתי....

בשורה משמחת על הבוקר.. תענוג נדברהההההההההההההה ומצאתי לך ת'מכתב! ומה הפריע לי? אין לי מושג, מהשכן הייתי סחוטהההההה מעייפות, והתהפכתי כמו שווארמה על האש, ולא נרדמתי בוקר אור בובע

מקווה שאתן מרוצות מהמצב עכשיו

תתביישו ...

זה פשוט לא הוגן! בגלל הריבים שאר הבנות צריכות לסבול. אולי פשוט תניחו להכל ותתמקדו בדברים קצת יותר חשובים?? שכחתן שעבור בנות מסויימות רק פה הם מסוגלות לדבר???? מה יהיה איתן עכשיו???

זהו.....עוד מעט והמטוס ממריא שמירו על עצמכן.... תיהיו חזקות ואל תוותרו.... תיהיו חזקות גם בשביל להיות חלשות לרדת ולעלות... לא לאבד תקווה ואופטימיות. סומכת עליכן ורוצה לשמוע כיצד אתן מתקדמות. לצערי הבלגן חזר ואני נאלצת להעביר את הפורום למתב סגור עד שיהיה לי אינטרנט קבוע. ד"ש אוהבת אידה

זהו.....עוד מעט והמטוס ממריא שמירו על עצמכן.... תיהיו חזקות ואל תוותרו.... תיהיו חזקות גם בשביל להיות חלשות לרדת ולעלות... לא לאבד תקווה ואופטימיות. סומכת עליכן ורוצה לשמוע כיצד אתן מתקדמות. לצערי הבלגן חזר ואני נאלצת להעביר את הפורום למתב סגור עד שיהיה לי אינטרנט קבוע. ד"ש אוהבת אידה

אם את עדיין כאן...שאלה...מה זה מצב סגור? כמו שהיה אז? או סגור לגמרי בינתיים? מאחלת לך את כל הטוב בעולם דמעה

המון בהצלחה!!! גם את שימרי על עצמך!!! שיהיה שבוע שקט... א מ ן !

היתה לי שיחה עם אחיינית שלי בת ה 5. ולפני הכל, אומר שכשטסתי לאומן, היא כל כך השתוללה והיה לה קשה לשמוע שאני ואמא שלי טסות. עכשיו הבנתי למה! אמרתי לה -בצחוק, שאני רוצה לטוס שוב פעם, והיא סתמה לי את הפה, ואמרה שהיא לא רוצה שאני אטוס שוב. אמרתי לה "למה"? .. היא אמרה "ככה"! ואז אמא שלה, אמרה לי שהיא בזמן האחרון, מפחדת ממוות של אנשים היא - חלמה שאמא שלי נפטרה, והתעוררה מבכי. (זה דיי מפחיד שילדה בגיל הזה חושבת על מוות של אנשים) שאלתי אותה למה היא לא רוצה שאטוס... ואחרי שהיא כבר הפסיקה לאמר לי "ככה", היא אמרה, "אני מפחדת שיקרה לך משהו" "אני מפחדת שתמותי" "אני אוהבת אותך, ואת קונה לי הרבה מתנות.." התרגשתי וליבי נשבר ... אני כל כך אגואיסטית לפעמים. לא חושבת על אנשים שאוהבים אותי על מה יקרה באמת, אם לא אהיה כאן. מה יעבור על אחיינית שלי שאני מתעליה, איך היא שומרת עליי, שלא יקרה לי כלום, איך היא מפחדת לאבד אותי. כל כך תמימה וקטנה שלי. לא יודעת עוד מה לאמר, אחרי הכל... לא ממש מוצאת את המילים שמה שזה עשה לי כרגע. לא יודעת איך לתאר את גודל הכאב... את גודל האסון אילו לא הייתי כאן. אני בטוחה שזה היה הורס אותה, היה הורס את כולם. נשמה קטנה שלי. חולה עליה כל כך . ובחרתי בחיים . זהו, חייבת לחזור לאורחים שבת שלום בובעע

אין בפי מילים לתאר מה הודעתך המרגשת והתמימה עוררה בי. התחילי להעריך את עצמך!!! את מכרה זהב שאפילו ילדה עם תלתלי זהב:-) קולטת זאת! וחוששת וחרדה לגורלך. זקוקה לך ואוהבת אותך בכל לבה האמיתי הקטן והאיתן! גם אנו זקוקות לך כאן. אז שלא תעיזי לחשוב על תוכניות בריחה והימלטות:-) שבת שלום ומבורכת, שדה ניר

תיראי כמה אהבה צרופה וטהורה של ילדה קטנה אליך. אהבה כנה ואמיתית, ללא זיופים, ללא מחיצות. ואני מאמינה שהמקסימה הקטנה אוהבת אותך לא רק בגלל המתנות. היא אוהבת אותך בגלל מי שאת, ואין לי ספק שאת דודה נהדרת... ואל תחשבי אפילו בכיוון של חלילה.... ואין לי ספק שאת חשובה לעוד המון אנשים, וכן אני בניהם. שיהיה לך ערב מהנה בובה יקרה. http://www.planetnana.co.il/ophir3/ שולחת לך משהו שיעלה חיוך על פניך. ליאור

תודה על האתר המדליקקקקקקקקק אועבת בובע.

היי דודה - בובה מפי עוללים ויונקים , ז"א , את הרי לא מאמינה לאף מילה שאנחנו אומרות לך , מקווה מאוד שתשכילי להאמין לאחיינית שלך שמתה עליך , שפוחדת על חייך , שקשורה אל חייך כמו אל טבור של אם , את כל - כך " אגואיסטית לפעמים "??? אז אומר לך יקירתי , שכל פעם כשאת מחליטה לזנוח את מטרת החיים שהם קודש הקודשים ,את אגואיסטית , את מכאיבה לכל מי שכן אוהב אותך , מעריך אותך ,או בכלל , אפילו מסמפט אותך , דעי לך שאת שוברת יותר מאשר את ליבה של אחייניתך , חסר לך שלא תבחרי בחיים , אם תמותי אני אהרוג אותך , הבנת ??? שבת שלום - חתולה

אני מאמינה... אני מאמינה למה שאומרים לי. . . ו...אם אני אחליט לא להיות כאן, את תהרגי אותי?! יאללה, אולי תעשי זאת את קודם, אחרי זה אני אחשוב אם לא להיות כאן יותר... ?! איך את מרגישה?

אם יש משהו שווה לבחור בחיים בשבילו זה הילדים המדהימים הללו.. חכמה אחיינית שלך :) שולחת לך חיבוק... סתם כי בא לי :) שבת שלום!

אז, קבלי חיבוק .. סתם כי בע לי...

אם יש משהו שווה לבחור בחיים בשבילו זה הילדים המדהימים הללו.. חכמה אחיינית שלך :) שולחת לך חיבוק... סתם כי בא לי :) שבת שלום!

http://www.videolol.com/v2/vision_mail.php?id=484&type=videos כלבלב "דפוקקקקקקקקק " . . . אוהבת המון. בובעעעע...

באמת משוגע קטע ענק

סוף השבוע הזה לא פשוט לי בכלל...קשה לי מסיבות אישיות...קשה לי גם בגלל כל מה שקורה מסביב...מלאה בחרדות...אני צריכה שהמקום הזה ישאר בטוח...אני זקוקה עכשיו יותר מתמיד למקום שבו אפשר לכתוב את המצוקות שלי ולשמוע את מצוקתן של אחרות...להתנחם קצת בביחד...לא להרגיש כל כך לבד...אז בבקשה מכם...אל תקלקלו את המקום הזה...לא עכשיו...בוא ננסה כולנו להסתדר כאן ביחד...בלי לריב...בלי לעסוק בחשבונות מהעבר...רק ננסה לתמוך אחת בשניה...אני ממש מבקשת.... שבת שלום דמעה

הלוואי שכולם ישמעו את בקשתך, הלוואיייייייייייייייייייייייי. . . . . . . בתקווה שיהיה פה שקט בשבת, וגם בצפון הארץ. מחזקת אותך ומאחלת לך שבת .. שלומלום שלך, בובע.

המצב לא טוב בכלל. מה עוד שנפלו קטיושות בחדרה - בנות קחו את עצמכן בידיים וגלו רגישות לכל המצב הזה, מה עוד שזהו פורום של נפגעות מספיק כבר עם הריבים, קחו את עצמכן בידיים ואל תהרסו את מה שנבנה. כולנו בסופו של דבר אחיות , יש לנו מלחמה אחת והיא מלחמה של כולנו ושם החיילים שלנו נלחמים שם, אז פשוט די כבר. שבת שלום.

אם את עדיין זקוקה לאוזן קשבת וכתף תומכת עודני כאן.... שבת שלום ומואר לך ולכולן. שדה ניר.

איפה את נשמה טובה שלי ?? מה קורה איתך ??? למה את לא כאן איתנו ???? מקווה שהכל תקין , שהבן בסדר , שיש בשורות טובות ממנו , התגעגעתי המון - ליזייייייי חתולה

הבורקסים שלי.... חבל על הזמן איך שהם יצאו טעימים. חתולילה אהובה גם את מוזמנת...יש עם גבינה, תפוחי אדמה ופטריות...מה שבא לך...וכוס תה עם נענע על יד? ליזי תחזור אין לי ספק... שתהיה שבת נהדרת, ותודה לך יקרה שלי... אוהבת ליאור

http://www.allbiz.co.il/ShowPic.asp?id=17470 מקווה שהאור יגיע לבנות הנפלאות כאן...וגם לאידה הרחוקה, אך הכל כך קרובה ללב שלנו..

ליאורי - איזה כייף בורקס , אני לא מפונקת בטעמים , וכוס תה עם נענע - חבל"ז- לגמרי משובח , ועוד נרות ריחניים - בכלל - עושה את השבת לאחלה , שתהיה שבת עלהכפייק חתולה

השמיעי קול ולא, לא קוקוריקו תרנגול...... ! דואגת אני........ ולך חתולה, שבת שלום. תהני לך ! עד כמה שאפשר . שבת מנוחה שבת רגיעה הגיע הזמן, לא?! אוהבת עמוןןןןןןן עמוןןןןןןןן בובע.

ליזזזזזזזזזזזזז פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז השמיעי קול! התגעגעתי ביתר שאת לחוכמת החיים שלך. שבת שלום, שדה ניר.

הראש שלי עם הבן בלבנון ועם חברו הטוב ובני משפחתו מהישוב שלי ,שנפצע. כל השאר כרגע לא ממש מעניין. מצטערת לראות שיש שוב בלגן בפורום , ממש לא מצב מזמין להשתתפות, מקווה שכלכן בסדר מצליחות לשרוד את המצב ואת חיי היום יום . משקיפה מדי פעם ,הראש לא ממש שופע מילות תמיכה כרגע, אוהבת , ליז.

זה הזמן מוש בן ארי מילים: מוש בן ארי לחן: מוש בן ארי זה הזמן להתעורר ולהסכל גבוה אל השמיים מעל להביט כמה שיותר לנגוע לקבל את כל מה שקורה את כל מה שקרה לתת סליחה אל מה שיהיה ולכל מה שהיה כי זה הזמן לדעת לקבל תשובה ולעוף גבוה, להבין אותה ובאחד לנגוע לקוות שהנה הנה היא באה עד הרגע הרגע הבא אז הנה היא באה, הנה היא באה, הנה היא באה, הנה היא באה זה הזמן להתעורר ולהסכל גבוה אל השמיים מעל להביט כמה שיותר לנגוע לקבל את כל מה שקורה את כל מה שקרה לתת סליחה אל מה שיהיה ולכל מה שהיה כי זה הזמן לדעת לקבל תשובה ולעוף גבוה, להבין אותה ובאחד לנגוע לקוות שהנה הנה היא באה עד הרגע הרגע הבא אז הנה היא באה, הנה היא באה, הנה היא באה, הנה היא באה זה הזמן להתעורר זה הזמן להתעורר ולהסתכל גבוה זה הזמן להתעורר חתולה-מחבקת אתכן

בין סיר הקוסקוס, לשאר מאכלי השבת... מוצאת זמן לגרד את הגדולים שלי מהמחשב, כדי להכנס לכאן ולאחל שבת שקטה רגועה ונהדרת לחברות היקרות והנאמנות כאן... סומכת עליכן בנות יקרות, ובטוחה באינטיליגנציה שלכן להבחין בין הודעות מקוריות שלי לאחרות..... אוהבת אותכן יקרות... ומאחלת לכן שבת שלווה ומפנקת... ולא לשכוח בזמן הדלקת נרות השבת להתפלל לשלום עם ישראל בצפון, וחיילי צהל, שישובו בשלום אמן...

אכן רק מילה אחת מינורית אך עצומה- סליחה שמה- טרם נאמרה על כל שארע כאן בחודשים האחרונים והאוירה העכורה שנוצרה בעטיה. שירך כרגיל במקום וכל מילה- מלמליאן! בתקווה כי תובנת השיר האדיר תחלחל בכולנו ובמיוחד באלו המחללות את אוירת המקום החמים, הנעים והמדהים הלזה. נוצר כאן מרקם מיוחד ופסיפס יחודי בין כולנו. ועלינו ובכוחנו לשמר אותו- למען כולנו!!! מאחלת שבת של אור ואהבה לכולכן. החלמה מהירה לפצועים הן מקרב חילנו והן מקרב האזרחים. ואיחול לבבי שישובו כל חילנו מן החזית- בריאים ושלמים. אוהבת, שדה ניר.

שבת שלום לכולןף שבת שקטה ונעימה... קטע נחמד שנתקלתי בו... "התיק שעל הגב לכל אדם יש תיק על הגב, ובו מסופר על חייו וגם אם לא רואים, תאמינו לי, אלו לא סתם מילים. יש אנשים שלפני אחרים את התיק הם פותחים. ובמיוחד לפני אדם קרוב המכיר את חברו לרוב. ועצם זה שהם פותחים את התיק ונותנים לחבר טוב לשמוע ולהחזיק עושה את התיק הרבה יותר קל ולעולם לא חבל... אבל יש אנשים שבפני העולם הם סגורים הם סוגרים את התיק במנעול חזק ואז התיק נהיה ענק ! ויום אחד התיק יתפוצץ והאדם לא יוכל לשאתו, אפילו אם יתאמץ. ולכן יש להבין שיש בני אדם בהם אפשר לבטוח ולהאמין ואסור לשמור בלב את כל מה שכואב... " וזה משהו קטן לאור המצב הקשה של המדינה שלנו... "הדרך הכי אמיצה לחיה קטנה שלא לפחד, היא לרעוד בפנים, בלב." (א.א. מילן) - למי שמכיר... חזרזיר חברו של פו הדב אומר את זה. שבת שלומלום!

היי תום איזה יופי לראות אותך כאן , אהבתי את הקטע על התיק , כמה נכון , שבת שלום ומבורך גמלך חתולה

ליאור חולהבמאניה דיפרסיה. כעת היא בהתקף של מאניה. אידה אנא ממך תחסמי את המטורפת הזאת שרבה כאן עם כולם כאן!

מענין שאת יודעת על ליאור כל-כך הרבה , נראה לי שמי שחולה כאן זו את מי שמחפשת לריב זו רק את ליאור מעולם לא רבה עם כל הבנות כאן בפורום ברור שאת שונאת אותה מהסיבות שלך בלבד לא תוכלי להרעיל אותנו נגדה כי אנחנו מכירות אותה מציעה לך לפרוש בכבוד מההכפשות שלך ומכל מה שאת עושה כאן בפורום , כולנו יודעות מי את וחבל מאוד שיפסיקו להתיחס אליך בהמשך גם בשמך האמיתי לילה טוב

כל מילה בסלע!!! כל הכבוד, על התבונה ויכולת האבחון שלך... אוהבת ליאור

רוצה לחלוק איתכן. ככה, באמצע המלחמה, מצאתי אהבה גדולה מהחיים, עם איש נפלא, חכם, רגיש, תומך, דואג, אוהב מעריץ. ו... נרפאתי. ממש כמו באגדות. המטפל שלי הכריז שנראה לו שאני "LOVE CURED " ושאם הפגישה שלנו בפעם הבאה תישמע ככה אז... הוא לא יכול לקחת ממני כסף רק כדי לשמוע כמה החיים טובים.... ושאני נשמעת עטופה באהבה, באינטגרציה. צועדת בשביל החיים מוכנה להניח את הצרורות בצד הדרך כמו שאומר האיש שלי. האהבה הטיפולית היתה שם בשבילי בשעותי הקשות ביותר ועכשיו יש לי נחל איתן של אהבה. קשר דו סיטרי , נפלא שכל הזוויות שלו מתנצנצות בתאוות חיים שאינה יודעת שובעה. צריך בשביל זה אדם מיוחד ונפלא אבל מסתבר שיש אנשים טובים במידה שהרעים היו רעים והמפגש איתם פשוט מחבר לשמחת החיים שלו כבתה מעולם. זהו מקווה שאתן שמחות בשבילי וממשיכות לקוות בשבילכן.

פיונת כמה שאני שמחה בשבילך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מאחלת לך מעומק הלב שימשיך כך....איזה יופי...שולחת לך זר פרחים וחיבוקים... מקווה שתמשיכי לעדכן, גם במייל הפרטי. יפה לך, ומגיע לך יקירתי, להנות מהטוב שהעולם מציע לך. ליאור

אני מאוד שמחה בשבילך! מגיע לך!!!! תהני מהכל....... שולחת זר פרחים - כאב הלב

מאושרת בשבילך!!! שלא יפסק לעולם!!! את אכן זורעת בנו תקווה לאהבה! ומיחצנת נאמנה את המימרה: "עשו אהבה ולא מלחמה". שדה ניר.

שלום, אולי נכנסת לפה סתם לדבר עם מישהו, או סתם להעביר את הזמן. את בתקופה לא טובה. קשה לך. קורים דברים ואת לא יכולה לדבר עליהם. אולי את מפחדת שלא יאמינו לך. או שיכעסו עלייך. או שיחשבו שאת אשמה. את מתאמצת ומצליחה חלק מהזמן להיראות בחוץ כאילו הכל בסדר, אבל אף אחד לא יודע שבפנים או בבית המצב על הפנים. הרבה בנות עוברות ניצול או תקיפה מינית. המחקרים מדברים על המון: מתוך כל 6 בנות – אחת עוברת ניצול מיני על-ידי קרוב משפחה, זה יכול להיות דוד, אבא, סבא, אח... מתוך כל 3 בנות – אחת עוברת תקיפה מינית. זה יכול להיות חבר, קבוצה של בנים, ידיד, וגם מישהו זר. רוב הפעמים זה מישהו מוכר. זה קורה להמון. והמון שותקות. כי הן מתביישות. מפחדות שלא יאמינו, מפחדות מהבלאגן שיקרה אם יספרו. מפחדות שאולי יגידו שהן אשמות, בגלל ההתנהגות שלהן או כל מיני סיבות. אבל זה לא נכון!!! אף אחת לא רוצה שיעשו לה כל מיני דברים, שהיא לא ממש רוצה. שהיא לא תמיד מבינה. זה לא נעים. זה יכול להיות כואב. זה פשוט לא בסדר. בהרגשה – זה מרגיש משונה. ומחכים שזה ייגמר כבר. שהלוואי והיית נעלמת או משהו. ולפעמים את באמת נעלמת. בורחת. בורחת החוצה. בורחת מעצמך. זה מעייף. בשביל זה הקמנו את בית אמיתי. שיהיה מקום לבוא אליו להיות בו קצת בשקט. שאפשר יהיה להתקלח או לישון בלי שיפריעו. בלי לפחד. שאפשר אם רוצים לדבר על מה שקורה – זה לא יזעזע אותנו, אנחנו יודעות שזה קורה ואם תרצי אנחנו מוכנות להיות איתך בזה, לעודד אותך, לחשוב איתך, מה שיכול לעזור לך להתמודד. את לא חייבת לדבר. רק אם את רוצה. מי יכולה לפנות ? בנות מגיל 13 ועד 25 יכולות לפנות בעצמן, או בעזרת מטפלת או עובדת סוציאלית או כל אדם אחר שאת סומכת עליו. זה לא עולה כסף. עוד קצת שתדעי על בית אמיתי. הוא נמצא בתל-אביב. הקימה אותו עמותת עלם לנוער בסיכון, בעזרת קבוצת נשים מהרצליה. הבית הוא פרטי – יש בו קומת סלון ומטבח, חצר גדולה שמטפחים עם צמחים ופרחים, יש קומת קרקע עם חדרים לשיחות, יש מקלחת ושירותים בשביל הבנות, ויש חדר מנוחה. הבית מקסים ויש בו אוירה נעימה וחמה. מבחינת אנשים יש בבית נשות מקצוע ומתנדבות. הבית פתוח ארבעה ימים בשבוע. א, ב, ג, ו-ה. והוא ייפתח יותר בהמשך. את יכולה להתקשר אלינו ולתאם פגישה 03-6443218 או ל 054-9773729 (לילך). או לכתוב לנו ל"בית אמיתי" - [email protected] אז תודה שקראת, נשמח אם תחליטי ליצור איתנו קשר. ושיהיה לך בינתיים כל-טוב. לילך, מנהלת בית אמיתי.

הלוואי ויכולתי לכתוב שהכל בסדר...שישנתי כל הלילה...שלא היו לי סיוטים....הלוואי ויכולתי לכתוב שטוב לי...שיש עדיין אור בחיי....אבל כמו שהשיר אומר "כל האור מזמן הלך לו" ואני מרגישה שנותרתי יתומה בחושך...לא ישנה...לא מפסיקה לבכות...הלוואי ויכולתי לכתוב שאני יודעת שזה יעבור... דמעה

"רוצה אלייך ולא יודע איך עוד לא עוד לא את לא יודעת כמה זה כואב ... כל הכוכבים נופלים כל האמיצים עוזבים כל מי שצעק שותק כל מי שצחק בוכה" דוד ד'אור קשה דמעה

מחבקת ואת מוזמנת להתקשר

תמונה שמתארת את מה שאני מרגישה אני הולכת במסדרון ארוך עם הרבה דלתות וכל פעם שאני מתקרבת הדלת נסגרת בטריקה דלת ועוד דלת ועוד מעט כל הדלתות במסדרון הזה יסגרו ואז גם יכבו את האור והשקט הוא צעקה אחת גדולה

מבינה כל כך את מה שאת מתארת... תחזיקי מעמד.. דמעה

ההרגשה הזאת של הכל נסגר, ואין תקוה. כל כך מובנת... מחזקת ומחבקת אותכן יקירותי, ומאחלת לימים טובים יותר.... אם אתן מרגישות צורך לדבר, אז אתן מוזמנות להתקשר.... ליאור

אין מילים המחשב עושה בעיות בקושי מצליחה להכנס לכאן נשארתי נטולת מילים נשארתי עם זעקה אילמת עליות...ירידות...ושוב עליות... עולה גבוה לטוב ונופלת בבת אחת ישר אל תוך התהום... לא אומרת את מה שאני רוצה להגיד... עדיף פשוט לשתוק דמעה

בוקר טוןב דמעה יקרה מקווה שתקומי לבוקר טוב יותר , איך עבר הלילה , ??? יומטוב - חתולה

הלילה עבר....לא ממש ישנתי אבל זה מאחורי...מה שלומך? דמעה

יש לנו שוב טרולית בפורום....מכיוון שמנהלת הפורום לא נמצאת כאן באופן קבוע אני מאוד מבקשת מכולן לא להגיב לטרולים למיניהם אלא להבליג...מקוה שנצליח יחד לשמור על המקום הכל כך מיוחד הזה... דמעה

צודקת יקירה אני איתך

איתך

מבקשת לכבד את המשתתפות בפורום.... מי שלא מכבדת את כל המשתתפות , מחפישה ומקלקלת... לא מכבדת ומחפישה את עצמה. בלבד... למרות שלא כל יום כאן...אמחוק כל הודעה כזו או אחרת שפוגעת בפורום. ערב טוב ושקט לכולן אידה

סורי שזה באנגלית.... fix you / coldplay When you try your best but you don't succeed " When you get what you want but not what you need When you feel so tired but you can't sleep stuck in reverse And the tears come streaming down your face When you lose something you cannot replace When you love someone but it goes to waste could it be worse?? Lights will guide you home And ignite your bones And I will try to fix you And high up above OR down below When you love too much to let it go But if you never try you'll never know Just what you're worth Lights will guide you home And ignite your bones And I will try to fix you" דמעה

שיר מדהים...שאומר כל כך הרבה מחבקת ללא מילים אבל כאן איתך...

איתך דמעה יקרה

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=144560&blogcode=2369467 מקווה שהצלחתי להעביר, כפי שלימדה אותי המורה בובה... שיהיה לך ערב מקסים. אוהבת ליאור

התכוונתי רק לערמת הסוכריות למטה.... מקווה להשתכלל במשך הזמן...

תן ביצוע: אגם רודברג מילים: סמדר שיר לחן: משה דץ תן, קצת שמש תן וברקיע צבע לי קשת כולה זהב תן לי לחייך בזרועותיו של הנסיך שאותי יאהב אז תן לי מנגינה כדי לרקוד לצליליה כמו בחלום תן לי אמונה וסבלנות לחכות לו יום ועוד יום. אז תן קצת שקט ושלווה ואהבה שלא תגווע עם עלות הבוקר אז תן חיוך וגם תקווה כי הלבבות צמאים לאושר אם רק תתן. תן, מרגוע תן ואת הכוח לקבל את האכזבה שוב שקעה חמה ושוב ירד עלי הלילה בלי אהבה אז תן להתפלל להאמין שזה עדיין לא מאוחר תן ללחוש אמן ולשלב את הידיים עד המחר. אז תן קצת שקט... מקווה שהשיר יעשה לכן רק טוב מחבקת -חתולה

פשוט מתה על התלמידה שלי :) מצטיינת! שיר מדהים.. מילים מעולות תודה לך מייאווווווווווווו ! החיים הם יפים יגאל בשן לחן: יגאל בשן רק לטעום מהפרי הטוב אכול ושתול, שתול ואכול כי מחר אולי כבר יבוא הסוף צפצף על הכל ושכח את הכל כי היום עוד החיים הם יפים עוד השמש זורחת הדרך פורחת היום עוד החיים הם יפים ואין לנו פחד אז שירו ביחד כי טוב רק לצאת לדרכים אין סוף לדהור ולטוס, לטוס ולדהור כי מחר אולי לא יהיה עוד טוב הכל יעבור דבר לא יחזור כי היום עוד... יומטוף לך אוהבת אני.

בובית נשמה תודה לך המורה ,על הכל גמני אוהבת את השיר שלך מיאווווו

שיר מקסים תודה חתולה אידה

פצע פתוח בנשמה...חסך שלא אוכל למלא....תהום בנפש...רק כאב...ועוד כאב...וגעגוע.... רוצה לחיות בשקט...רוצה להיות נאהבת..מוגנת..מחובקת...בטוחה...רוצה להפסיק לכאוב...להפסיק לרצות את מה שלא אוכל בחיים לקבל...ללמוד לקבל את מה שיש... רוצה לחייך.... רוצה לחיות... דמעה

"עכשיו אני מרגיש כאילו, לא יודע כלום, עכשיו אני מחיש את צעדי, היא מסתכלת בחלון, רואה אותי עובר בחוץ, היא לא יודעת, מה עובר עלי. .... אמנם אין אהבה שאין לה סוף, אבל הסוף הזה נראה לי מקולל, הולך בין האנשים ברחוב, צועק או או או או או או, תגידו לה. עכשיו אני ממשיך כאילו, לא הכל אבוד, זה זז בבטן, והורס את לילותי, ... היא לא יודעת מה עובר עלי כשהיא נוסעת אני נשאר, לא זז מכאן אף פעם. הולך בעיר ומתפתל, מגעגועי. חוזר לחדר ונגמר, כותב שירים ושר אותם, היא לא יודעת מה עובר עלי. " דמעה

תפילה של ילד רינת בר א. ילד כה שקט בצעדים קטנים מהלך ילד קטן וצנוע גוף צנון פגוע ילד כה שקט בצעדים קטנים מהלך ילד בודד ווצנוע כה עזוב שואל מדוע ילד קטן ומרוחק, ילד צמא ומבודד מהלך הוא ועצוב, בליבו מרגיש כאוב פזמון: ובלב נותרה צוורה נטול תקווה לבית חם מחכה כ"כ להושטת יד, מרגיש צמא ורעב. ובלב נותרה צווחה, נטול תקווה לבית חם מחכה כ"כ להושטת יד, מרגיש צמא ורעב. ב. לאל נצעק בצווחה לטול תקווה לבית חם מעל לכי קטנה, זולגת דימעה תפילה לאהבה מאמא.. לאל נזעק הצווחה, נטול תקווה לבית חם מעל לכי קטנה זולגת דימעה תפילה לאהבה מאמא. פזמון: ובלב נותרה צווחה... דמעה יקרה - מרגישה את הזעקה שלך חתולה - מחבקת אותך

מחבקת בהבנה בתקווה כי תחושי נאהבת ורצויה וקמעה מוגנה. מיחלת שתשובי להיות דמעת אושר צרופה. שדה ניר

מחבקת, ללא מילים. מקווה שיהיה טוף. שלך, אני.

לא שאני בוכה על זה אני כבר רגילה ללילות לבנים ללילות מגעילים. הפעם אני אשמה טחנתי שינה כל השבת אז ..קראתי על "סרוטונין" (http://www.infomed.co.il/glossary/g_2797.htm) אומרים שרמת הסרוטונין בגוף שלי נמוכה, ולכן אני מרגישה כל מיני סימפטומים כמו : חוסר תאבון, מחשבות אובדניות, דכאון וחרדות. וכל היוצא בכך.. "לאבחון מצב דכאוני קיים קנה מידה ברור על פי שיטת הסיווג של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני. 5 או יותר מהסימנים הבאים (כלולים בסולם המילטון), אשר מתקיימים במשך שבועיים לפחות, יכולים להעיד על דיכאון: מצב רוח ירוד ברוב שעות היום כמעט כל יום, איבוד עניין מהנאה, ירידה בערך העצמי, חוסר ישע, חוסר תקוה, רגשי אשמה, ריכוז מופחת, האטה או תסיסה בתפקוד הפסיכו-מוטורי, אידיאליזציה של התאבדות, הפרעות שינה (נדודי שינה או שינה מרובה באופן מוגזם), הפרעות אכילה (ירידה דרסטית או עלייה בתיאבון ובמשקל), נטייה להסתגרות ולניתוק חברתי וחוסר מוטיבציה. כבדות גופנית וחוסר אנרגיה גורמים לצמצום ניכר בתפקוד ולקושי גדול בביצוע מטלות הכרחיות. דיכאון יכול להיות מלווה בחרדה, על כל סימניה הגופניים, כמו דפיקות לב, מועקה בחזה, יובש בפה, מחשבות מדאיגות חוזרות ונשנות או בפחדים היפוכונדרים- מפני מחלות קשות או סבל גופני. לדיכאון השלכות חמורות על התפקוד החברתי ומצבם הכלכלי של החולים, כמו גם על מחלות נלוות מהם סובלים חולים אלה. כ- 76% מחולי דיכאון מג'ורי מדווחים גם על סימפטומים פיזיים הנלווים למצב הרוח השפוף- כאבי ראש, כאבי בטן, כאבים מקומיים וכאבי גב. " http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3756/xCT/230 אז אני חולה. אל תתקרבו אליי, זה מדבק.

עוד על סרוטונין אפשר למצא באתר "גוגל" תחת הכותרת "סרוטונין" .

הוא אכן מוליך עצבי חשוב האחראי על מצב הרוח אך ישנם מוליכים עצביים נוספים במוח האחראים ומשפיעים על מצב רוח מרומם כגון: נוראפינרפין, דופמין ועוד...

על פי כל התסמינים אף אני חולה. אז את יכולה להדבק אלי ללא כל הגבלה:-) תנסי לישון בכל אופן... חיבוק שלי ושל פו הדוב ומוסיקה מרגיעה באוזן:-) שדה ניר.

הצלחתי לישון בסוף, למרות שחשבתי שלא הרדם בכלל כי הייתי כל כך עיירנית. יאללה, חייבת להתארגן לרבוטה. יומטוב שיהיה אני.

נכון שקשה...ויש כל מני סרטונים כאלה ואחרים.... אבל כמו שאת מספרת כאן יש גם תקווה ויכולת להנות...להלחם... אז נכון שקשה ולא קל... התגובה היא לדברים קשים שעברת בעבר ועדיין חיים אצלך ומשפיעים... מחזקת אותך ומאחלת לך לילות של שינה טובה ורצופה לילה טוב אידה

הינה עוד שבוע לפנינו... שבוע טוב עם אנרגיות טובות וחיוביות כוחות אופטמיות להמשיך ולא לוותר... בשורות טובות שבוע שקט ושליו לתושבי הצפון ולכולם... מחזקת וחבקת אידה

את עדיין כאן? אם תוכלי לשתף....מצטרפת לאיחולים שלך, לשבוע שקט... ומתגעגעת אליךךךךךךךךךךךךךך משהו.... אוהבת כל כך ליאור

מה שלומך יקירה אני בסדר...מתארגנת לקראת הנסיעה... אוטוטו.... בהכחשה משהו... אבל לאט לאט זה מתעכל.. שבוע טוב אידה

שבוע טוב ולילה טוב http://www.silvitablanco.com.ar/winnie_pooh/Pooh-2006-Calendar-Cover-SM_molly.jpg

בשורות טובות ישועות ונחמות.....בכל המישורים במיקרו ובמאקרו....

כל כך רוצה לישון .. והשינה ממני והלאה. טוב, האמת אני אשמה.. דפקתי לעצמי את השינה עם מנוחת שישבת.. מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב מהשבוע שחלף ועבר לו.......... ! שבוע טוף אני.

בעצמי,אני משתדלת לתפקד כמה שאפשר,אני מרגישה עכשיו בתוך אי שפיות אין לי שקט פנימי וחיצוני הכל שוב רועד לי מתחת לרגלים לא מרגישה שיכות בשום מקום כבה לי האור הפנימי התעוררו לי המון תחושות אני לא מצליחה לאכול כמעט, לישון יש לי סיוטים אני כמו קפיץ אני מתרחקת מכל מקום גם מכאן הילדה הקטנה שבי לא מוצאת את עצמה הילדה הקטנה שבי הולכת לאיבוד פנימי אני בתוך כלא פנימי וכל יום עכשיו זה להתמודד לא לעשות שטויות כי מה שבא לי עכשיו זה להכאיב לעצמי חזקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

תדלקי את האור.... אני שולחת לך קרני אנרגיה לעזור לך להדליק... אל תתני לעצמך לדאוך להכנס לחושך.... נכון שקשה אבל צריך להמשיך.... עוד יש הרבה ימים טובים לפנייך...תני לעצמך לגעת באור בימים ובדברים הטובים שלפנייך אני מאמינה....אבל זה לא מספיק... גם את צריכה להאמין, בעצמך ובעתיד שמצפה לך... מחזקת והרבה אור אידה

יקרה, המון כאב.. המון קושי.. הלוואי ויכולתי לעזור במקצת. אל תפגעי בעצמך, אני יודעת כמה הדחף גדול כשהכאב הנפשי משתלט.. אבל פליז אל תעשי זאת! אחרי זה עוד סימנים ועוד סימנים על הידיים שכל סימן מזכיר אירוע אחר בחיים שלך. שעדיף לא לזכור אותו. תדברי עם חברה תצרחי כאב אל תשתקי השתיקה מביאה איתה המון של כאב ויחד עם זאת הפציעה העצמית. מנסיון. וכל זה... לא שווה ! איתך כאן. כדי לשמוע .... שלך, אני http://www.angiegardner.com/pooh/IMAG055.JPG

השתדלי רק לא לפגוע ולפצוע...זהו סימן שיוותר לך כאות קלון לדיראון... מחבקת ומחזקת ושולחת לך אור ואהבה, שדה ניר.

הייי גלגלוש עוברים עליך זמנים מאוד קשים , את לא יכולה לעבור את הכל לבד מתוקה , את חייבת עזרה אל תישארי בלי מטפלת , לא צריך לעבור את כל מדורי הגיהנום לבד , מחבקת המון-חתולה

יש בי המון כבדות ואני ילדה קטנה ופגיעה שהולכת בלי מטרה בלי כייון בלי דרך

מקווה שאת מרגישה יותר טוב... אידה