פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

יש ימים בהם כל דבר קטן מחדד את תחושת הכאב...רוח נעימה...ריח של ים...שקט...כל זה מציף בי עצב...געגוע...כל כך צריכה להרגיש מחובקת...מוגנת...נאהבת....כל כך מתגעגעת לאמא שלא הייתה...יש לי הרגשה שגם אם אחיה עד גיל 90 הגעגוע הזה לאמא ישאר כמו פצע מדמם בנשמתי.... ימים כאלה של געגוע מפילים אותי.... דמעה

ככה אני מרגישה....מילה במילה.... Iris And I'd give up forever to touch you 'Cause I know that you feel me somehow You're the closest to heaven that I'll ever be And I don't want to go home right now And all I can taste is this moment And all I can breathe is your light 'Cause sooner OR later it's over I just don't want to miss you tonight And I don't want the world to see me 'Cause I don't think that they'd understand When everything's made to be broken I just want you to know who I am And you can't fight the tears that ain't coming Or the moment of truth in your lies When everything feels like the movies And you bleed just to know you're alive And I don't want the world to see me 'Cause I don't think that they'd understand When everything's made to be broken I just want you to know who I am דמעה

מרגישה שעצוב וקשה לך , האם חיבוק וירטואלי יכול לנחם , לעזור ? לא כל דבר נועד להיות מקולקל ושבור , הרוס , ישנם דברים שאחרים הורסים ואנחנו כאן כדי לתקן , ואני , נרדמתי בסוף די מאוחר , וקמתי כבר בשמונה בבוקר כדי להעיר את הבן שלי לעבודה ולהכין לו אוכל ,עד עכשיו משתדלת לתפוס תנומה , מה שלא הולך לי , אז אולי אשכב מוקדם היום , חתולה

יכולה להבין את הכאב.. חיבוק שחסר געגוע שלא עובר.. מבינה. מקווה יעבור עלייך שבוע פחות קשה מהשבוע שכבר חלף (וטוב שכך). שבוע טוב אני.

דמעה יקרה מה עוזר בימים של געגוע? אולי חפץ של אמא? אולי לכתוב לה? לדבר איתה..... מחזקת אידה

כלום לא עוזר...אמא איננה...ויתר ה"אימהות" בחיי נעלמו או נעלמות ממש בימים אלה...אני צריכה ללמוד לחיות עם הגעגוע והכאב...אין הרבה ברירות... מה שלומך? מקוה שהכל טוב דמעה

מחזיקה לך את היד, ומחבקת... היתמות היא נחלתנו הכואבת... אולי אולי יום אחד, נצליח להתמודד איתה....כן גם אני מחפשת אמא... לאט אבל בטוח,מתחילה להפנים את האין.... ליאור

מאד מקווה כי בקרוב ממש תמצאי דמות אם רחימאית שתשמש לך תחליף נאמן למקור לאמא שלא זכית שתהא לך... ובקשר לאמך הביולוגית עליך להפנים ולהשלים עם האובדן עם כל הכאב הכרוך בו..כידוע לך אף אני מתמודדת עם אובדן טרי ומודעת לכך שהזמן יעשה את שלו ויקהה וירפה את האובדן הפתאומי והטראגי שהנו מנת חלקי... ולבינתיים קבלי חיבוק עוטף מלב אמפאטי, סימפאטי, אכפתי ורגיש ((((((((((((((((((((((((((דמעה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שבוע טוב לך, שדה ניר

אל תעשו תנועה טיפשית היא עלולה להבהל מתנועה אחת חזקה את יכולה להשתחרר עייפה מדי כדי להבחין והיא עולה לגג באמונה שלמה שהיא עשתה טעות קשה (גג/ ג'ירפות) והיא עולה לגג באמונה שלמה שהיא עשתה טעות קשה.... והיא עולה לגג באמונה שלמה שהיא עשתה טעות קשה!!! בתוך הקירות הלבנים בחדר הזה היא חולמת על שמיים אולי היום הדם יפסיק לזרום והיא תעוף מכאן לאן שרק תרצה... לאן שרק תרצה!!! (ג'קי/ היהודים) כמו נוצה נלקחת עם הרוח מחלון פתוח לרווחה ורק ביקשת לנוח הוא לא ידע הוא לא שמע אותך בוכה כאילו לא נרגע קול צחוקך המשוגע לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע אל מול עיני היית נוצה ברוח (נוצה ברוח/ ריטה) סתם יום מגעיל... או שבוע.. או רגעים..... בכל מקרה... יהיה בסדר בסוף....

"לו רק יכולתי להביא לך פתרונות כל מה שרק ניתן היה כבר כאן מזמן להביא לך פתרונות כל מה שרק ניתן היה כבר כאן מזמן" שלום חנוך מקוה שהיים הבאים יהיו טובים יותר דמעה

שאת כאן שוב , שמחה מאוד לראות אותך , רוצה להגיד לך שלא סתם ישנם ימים כאלה שמרגישים מגעיל , אם דברים לא מסתדרים לך כמו שאת רוצה , וגם המצב במדינה משפיע עליך למשל כמו עלי , אז לא פלא שתרגישי מגעיל , ראיתי שגם את לא נרדמת אתמול בלילה ,גם לך יש נדודי שינה ?? מקווה שעכשיו עבר לך מאט ושצלחת כן לישון משהו , חיבוק-חתולה

"יהיה בסדר בסוף". בטוח שיהיה בסדר. הרבה עבודה עצמית. ויהיה טוב. את עוברת תקופה לא פשוטה. מכל מיני בחינות, וזה מובן שתרגישי כך... את לא לבד, איתך כנפיים יקרה, ושיהיה לך שבוע טוב! אני.

כנפיים יקרה כמו בהרבה מילים והשירים שאת מביאה יש כאב...יש געגוע... ואני מבינה שהימים לא פשוטים....יום שבוע? האם הצלחת להיות בהופעה המדוברת של ריטה? בטוחה שהייתה עושה לך טוב .... מחזקת אידה בשבילך בוא נפזר את מסך הערפל בוא נעמוד באור ולא בצל עד מתי נמשיך לברוח אל משחקים של כוח מותר לך לבכות לפעמים כשמשהו נשבר בך בפנים ספר לי קצת על רגעי הפחד קל הרבה יותר לפחד ביחד וכשרוחות קרות יסערו בחוץ אשלח בך אש חמה יום אחד אולי תפסיק לרוץ בין הצללים בנשמה בוא נפזר את מסך הערפל בוא נעמוד באור ולא בצל עד מתי נמשיך לברוח אל משחקים של כוח מותר לך לרעוד לפעמים כשמשהו נפלא קורה בפנים

הייתי בהופעה...!! פעמיים כבר.. אין מילים לתאר אותה פשוט... הופעה מ ד ה י מ ה!! וריטה עוד יותר!!! לא יכולה לתאר כמה היא עושה לי טוב... (וכמובן שגם הצטלמתי איתה :) ודרך אגב, זוכרות שסיפרתי לכן על ציור שהתחלתי? אז סיימתי אותו... והוא יצא יפה דווקא... ושמתי בו את המילים של השיר... (בוא). אולי אני ישים לכן תמונה בהמשך (כשאני יסיים את הפילים קודם כל...) תודה לכולכן..

מתקנאת בך בשל הכנפיים החלומיות שמעטרות אותך:-) את בן רגע יכולה לדאות אל עבר שבוע טוב יותר..אל מקום קסום ומקסים יותר... ואני מאמינה בך שתצליחי במשימתך... אתך שדה ניר.

אני כל-כך עייפה , וכן , יש לי שוב לילה לבן ,אז יתכן שפשוט התגעגעתי אליכן מאוד , ולא יצא לי להכנס ביומיים האחרונים כי הפתיעו אותי בני משפחה - בני דודים שלי מחיפה , פליטים של הקטיושות ,בקיצור , אח שלהם גר בראשון והם כבר המון זמן לא בקשר משפחתי בגלל עניני ירושה ,גיסתם הזמינה אותם בלי ליידע את בעלה לסופ"ש , וגם בלי לידע אותי שהם כבר בדרך אלי , ואיך שחזרתי מקניות ביום חמישי עם בעלי , לא עברו -10- דקות והם נחתו כאן אצלי בסלון בהפתעה כמו קטיושה עד שקיבלו אישור לעבור לאח שלהם - מראשון ,היה אהה , לא משהו , לא התראנו כ-20 שנים ,היום שוב עשו לי בקור "נימוסים" כבר ב-10- בבוקר - כאלו שאין לי משהו אחר לעשות ביות שישי , כשהבית הפוך לפני הסדר של ספונג'ה , וישבנו לדבר לנסות להשלים פער של -20- שנים שלא דיברנו ולא התראנו , השתדלתי להיות מאוד אדיבה ונחמדה ,לאותם בני דודים שלי שהם אגב שתי משפחות ,אח עם אשתו והילדים שלהם ואחות עם בעלה והילדים שלהם ,איך הם נכנסו לבית הלא גדול של אח שלהם בראשון רק אלוהים יודע , אז לא הייתי כאן , ולא קראתי אתכן , ולא יכולתי לישון בלי לדבר אליכן , בובית יקרה שלי מאוד עוברים עליך זמנים לא קלים ,גם הנסיעה המבורכת עשתה בך שינויים שאת כנראה עדיין לא נותנת להם מקום , זה גורם לך לשינויים במצבי הרוח שלך , איך אמרת פעם , כמו נדנדה פעם למעלה ופעם למטה ,הדמעות יצאו כשתאפשרי להם לצאת , כמו כל פצע פתוח שנוגעים בו והוא כואב כך הרגשות יקרה שלי , ברגע שתיגעי בהם , הם יפרצו החוצה , וכן , זה כואב , זה מאוד כואב , אך זה עוזר להחלמה , געי ברגש בלי פחד והבכי בוא יבוא ,יהיה קשה לעצור אותו , כיום את כבר יודעת שהאור כבר נמצא בתוכך , רוצה לראות אותו ? תני לו אישור , רמזור ירוק , משהו ,,,,,,,,,,,יש כבר משהו מהאחיין המגוייס ??? כאב הלב-יקרה שלי מאוד נכון מתוקה " שלבדידות יש טעם מר , כואב , שיגרתי , מעצבן " את רואה את החיים כ"יציאות , בתי קפה , פבים , יציאות עם בחורים ,,,,,,,," אני מסכימה איתך שבני גילך אכן הולכים למקומות האלה , לא יודעת באיזו תדירות הם מבלים וכמה פעמים הם יוצאים כל שבוע , כל מי שכן יוצא ומבלא מעורר אצל מי שנמצא לבד את תחושת הבדידות ,צריך לתת לזמן את הזמן ,אולי לקחת פסק זמן למחשבות , לחשבון נפש , או לנצל את הזמן לחשיבה על מה שדיברנו עם המטפלת השבוע , אייך ליישם את השיחות , אפשר למצוא תעסוקה חלופית , כל דבר שיעשה כייף , , פשוט לא לפעול בפזיזות , ואפילו אולי לקחת חושפ מהכל , מכולם ולהיות לבד , כל דבר יסתדר כשצריך להיסתדר ,וכמו שאמרת , את רק בת -23- לאן את ממהרת ??? מישהו רודף אחריך??? דמעת אושר יקרה ( מקווה שזה עדיין בתוקף ) מי יתן ונשמע ממך על עוד ימים טובים , ושלא יהיו לך רגשות אשמה על שאת מרגישה טוב , על כמה רגעים טובים של חסד את כבר מכה על חטא ?? למה ?? לא מגיע לך ??? ועוד איך מגיע לך , מגיע לך כל הטוב שבעולם יקירתי ,תעטפי את עצמך בתחושות הטובות האלה לא יודעת אם יש לך את הדיסק הזה כדי שתוכלי להשמיע לעצמך את השיר הזה כל פעם מחדש כשאת בנפילה , או כשרע לך , אולי יעזור ??מקווה שהשיר אמצע בלוז - לא הוריד לך את כל הטוב שהיה לך , שחפית - יקרה שלי מאוד לא יודעת מה קורה לך , לא מבינה למה , אבל הבהלת אותי כהוגן עם " להרוג את שחף " מקסימה שלי , את לא צריכה להרוג את שחף , את יכולה פשוט להתפטר ממנה , או לפטר אותה מתפקידה אם היא לא משרתת אותך כמו שאת זקוקה , את חושבת שהיא היא זו שהכניסה אותך לצרות ?? או לבלבלות ??? היא זו שלא מתפקדת ,???היא זו שעושה לך רק שמות בנשמה ?? היא מפריעה לך לחיות ??? בואי נראה , אם תשני לה את השם את חושבת שהכל ישתנה פתאום לטובה ??? אז יאלללה קדימה , קומי , תחשבי על שם חדש תכנסי לתוכו ונראה איך תרגישי איתו ,זו לא סיבה לברוח , זו לא סיבה להשאיר אותנו כאן לבד כמו יתומות , בלי שחפית הנהדרת שלנו , אני מכבדת את ההחלטה שלך כי את כבר פרשת את הכנפיים שלך ועפת לך מכאן , שתדעי שאני לא מוותרת עליך בכלל , ברוררררררררררררר,מקווה שתחזרי בהקדם אפשרי שחףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ליאורי נשמה טובה מי עוד יכולה לעשות מעשה אצילי כמוך ולשתף בו את כולנו , עם הברכות של ערב שבת , לכבד את כולם בברכות שבת לכל החיילים שלנו באשר הם כאן או שם ,אמן ואמן לכל הברכות שלך , לכל מה שכתבת , הלוואי והלוואי שבאמת גם תהיה שבת שקטה לכל עם ישראל באשר הם , שבת שלום ומבורך גם לך יקרה שלי , תום יקרה מאוד שמחה מאוד לראות אותך כאן יותר , כמה שהיית חסרה ,רוצה להגיד לך שהקטע שהכנסת עם ההיפוך של הימיל פשוט מגניב שחבל על הזמן ,אהבתי מאוד , ואם יש לך עוד דברים כאלה מגניבים בב'קשה שתפי גם אותנו , הלוואי שגם כנפיים היתה יכולה להכנס , עכשיו זקוקים לכל אחת , לכל מי שיש לה מילים של נחמה , כמו בשיר של דמעה , רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה ,,,,,,,, ליזושששש - נשמה יקרה מה שלומך יקירתי , אני יודעת שתקראי את ההודעה שלי רק במוצ"ש ,בכל זאת רוצה לדעת אם את בסדר , אני מבינה שהבן כבר יצר קשר עם הבית וזה נפלא בעיני ,גם אם לא רואים אותו לפחות שומעים אותו , ושוב אני שואלת מה איתך כי לא כתבת שום דבר על הפגישה שלך עם המטפל , האם כבר היית אתו בשיחה , אז מה קורה ?? ואם לא , אז מתי ?? דואגת לך המון נשמה ,רוצה שתהיי עם טיפול שיעזור לך לעבור את הימים האלה הקשים , מתפללת שביל הבן שלך ובשביל כל החיילים שלנו שתגמר כבר המלחמה הזו ויחזרו כולם הביתה שלמים ובריאים ,תהיי חזקה , ואני כאן בשבילך תמיד, היי -עוד אחת בעולם שמחה שחזרת , המצב שלך מוכר וידוע , לפחות את מצליחה לבכות , זה לא פשוט וגם לא מובן מאליו , לא כולן מסוגלות לבכות , בכי הוא מתנה מאוד יקרה ,וכן , זה כואב , מאוד כואב כשצריך לחיות קרוב מאוד לפוגע , זו תזכורת תמידית לפגיעה , ולצרוח תמיד עוזר ,אני הייתי הולכת לים בשעות שאין שם אף אחד ופשוט צועקת את עצמי כמה שיכולתי , לפעמים זה היה עוזר לי לבכות ולפעמים זה היה פותח לי את צינור הנשימה , שדה ניר יקרה לי מאוד מה שלומך יקירתי ? האם הכל בסדר אצלך ?? אני מקווה שאת בקו הבריאות , איך מתקדם מצבו של בנך ? מה מצב הרגל שלו ??? יקרות שלי - מקווה שלא שכחתי אף אחת ,מקווה שתעבור על כולכן שבת שלום ומבורך , שבת של שקט של אור ( לא מפגזים ) על כל עם ישראל , אני כל-כך רוצה עכשיו סיגריה , מטפסת על הקירות , אם לא הבטחה ההיא שעשיתי , בטח כבר הייתי שורפת לעצמי את הריאות היום , וגם ככה יש לי ברונכיט , ומחר - יום ראשון (כי עכשיו כבר שבת ) יש לבן שלי מומולדת ,הפרחח שלי הולך לחגוג עם החבר'ה שלו , חתולה

מקוה שהצלחת קצת לישון....מה שלומך הבוקר? שולחת חיבוק דמעה

מיייאו יקרה שלייייייי, שוב לילה לבן עבר עלייך לילה ללא שינה ללא מנוחה. קשה! ועוד אחרי שעברו עלייך ימים לא פשוטים אירוח... עבודה.. קניות... אירגון הבית לשבת... מקווה שבצהריי היום, כן נחת קצת! גם מאוד מקווה שהדודים מחיפה הסתדרו שם בראשון. אחרי 20 שנה, לא פשוט..... העיקר שהם כאן, ולא בתופת של הקטיושות! ובאשר למה שכתבת לי, הדמעות לא באות..הן עדיין עצורות. לא פשוט להוציא אותן. צריכה לעבוד גם על זה. צריכה להתחבר לכאב לגעת בו להשתחרר. מפחדת. לאט לאט הכל יבוא ! בינתיים זה חונק. ואחיין שלי, תודה לאל בסדר. שה' ישמור עליו ועל כל חיילנו. ו................... מ==ז==ל=====ט==ו==ב לפרחח שלך ! עד 120 שנה , רק בשמחות. ואני מקווה שבסופו של דבר לא התפתת לעשן סיגריה, ובכלל, אני בטוחה שאת עכשיו אחרי הסיגריה של מוצ"ש. שיהיה לך שבוע טוב שבוע קל יותר שבוע מוצלחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לילה טוסט. אוהבת אני.

המרגיעה הלאומית שלנו הופיע..וכהרגלה מפתיעה...ותשומת לב מרעיפה בשפע...:-) בתוך כל הבוקה ומבולקה צצה לה חגיגה מתוקה... מזל טוב ענק למומולדת של הבן. הלוואי שיתגשמו כל משאלות לבו לטובה ולברכה... ותרווי ממנו רק נחת... ולאור כל סחרחרת האירועים שעברת מאחלת לך שבוע קל יותר, טוב ומבורך יותר. אוהבת ביתר שאת, שדה ניר.

תודה רבה על הברכות ליום הולתו של בני , מקווה שבאמת יהיה שבוע טוב יותר אם כי אני שוב עם ברונכיטיס , נמאס , רק שבוע הבא יש לי תור לרופא ראות , נראה מה יהיה מחבקת המון-חתולה

אני נותרתי חסרת מילים, פשוט כך אני שותקת...נותנת לדמעות לדבר במקומי חוסמת את המילים מלצאת ממני חוסמת את עצמי מלהרגיש משהו אחר חוץ מאותו כאב אני לא יוכל להשכיח זכרונות אני לא יוכל למחוק דברים שמעיקים עליי אני לא יוכל להתעלם כשאני מרגישה אותו קרוב אליי ולפעמים אני רק רוצה לצרוח חזק חזק אבל אז אני נזכרת שזה לא יתרום בדבר שאף אדם לא ישמע את צעקתי שאני ישאר לבד כמו תמיד שאני יניח את ראשי על הכרית וינסה להירדם והדמעות יזלגו והפחד ישרור ואז אני יזכר שאם אני ילך לישון זה לא יעבור, הוא לא יעזוב, גם שם הוא יופיע גם שם הזיכרון יפציע ואני ישאר פצועה, חבולה, מדממת בלי אף אחד לצידי, לבד, ימשיך לשתוק ולתת לדמעות לדבר במקומי לאוויר. *אני יודעת שזה לא קשור אבל אני ישמח אם מישהו יסביר לי איך לשרשר את ההודעות איך להגיב לתגובה...תודה... שיהיה שבת שלום וערב שקט לכולנו...

שלום לך. קודם כל ברוכה הבאה. זה מקומך ופה את יכולה להרגיש בנוח, לבכות, להוציא, לדבר, לשתף ואנחנו תמיד פה. את נשמעת מאוד טעונה וכואבת. מאוד כאב לי לקרוא אותך. הלבד זו תחושה אוד מוכרת וכואבת באותה מידה שהיא טובה לנו היא גם מכאיבה לנו. האם את בטיפול? חשבת לגשת לטיפול? במידה ואת לא בטיפול אני ממליצה לך לשקול לגשת לטיפול, שם תקבלי עזרה מקצועית ותוכלי להוציא הכל. הזיכרונות כואבים ומכאיבים. כבר אין מקום בתוכנו להדחיק את הנעשה, הגוף והנפש זועקים לעזרה ורוצים לדבר. אני כ"כ מבינה אותך - את לא לבד. חשבת אולי לכתוב? זה יכול לעזור....הכל יצא ואת תרגישי הקלה מסויימת. לגביי כתיבת ההודעות, ברגע שאת קוראת הודעה תגלגלי את העכבר קצת למטה ואז תראי את "טופס כתיבת ההודעה" ואז תוכלי להגיב. אני פה איתך, מחבקת ואנסה לעזור לך עד כמה שאפשר. שבת שלום כאב הלב

אני כותבת...הרבה...זו ההקלה היחידה שלי אני לא נמצאת בטיפול, בנוסף אף אחד מהמשפחה או חברים אינם יודעים על המקרה. אף פעם לא מצאתי דרך לספר.. תודה לך כאב לב... *חיבוק*

קודם כל, לא יצא לי לברך אותך... אז ברוכה הבאה... שמחה שמצאת את הפורום ואת מנסה להיעזר בו ולפחות כאן להיות קצת פחות לבד... כמו שכתבו לך (חתולה נדמה לי), העובדה הזו שאת מצליחה לבכות, בכלל לא ברורה מאליה! זו מתנה היכולת הזו... וזה יכול מאוד לשחרר לפעמים.. יש לדמעות הרבה כוח (גם משחרר וגם סוג של צורת ביטוי, כמו שכתבת) מאוד מבינה את הבדידות שלך.. את התחושות שתארת.. אם אני זוכרת נכון אז הזכרון הזה די טרי אצלך... <?> יש מישהו ששיתפת אותו? מישהו שאת יכולה לדבר איתו? חברה קרובה? משפחה? אין שום סיבה שמצדיקה שתשארי אם זה לבד.. שתמשיכי לדמם ולשתוק.. אולי תנסי להקל על עצמך ולשתף אדם קרוב שאת סומכת עליו? או שתכתבי בתור התחלה? לעצמך.. או כאן.. לי הכתיבה מאוד עזרה בהתחלה, כשכמעט אף אחד לא ידע ולא העזתי לדבר על כך, ועד היום זו דרך מאוד יעילה לעשות סדר, להוציא, להקל קצת... מקווה שלפחות כאן תרגישי קצת פחות לבד... איתך...

היי. אז יש לי מספר זכרונות, זיכרון שמהדהד מהילדות שנפתח אצלי לפני כבערך שנה כאשר עברתי תקיפה מינית בגיל 16 וחצי בערך, היום אני בת 18 לאחר שהמקרה קרה נפתחו צלקות ישנות שבעזרתן גיליתי הרבה דברים. כרגע אני דיי לבד, שיתפתי חברה אחת במקרה שקרה לי בגיל 16 בינתיים כותבת, נעזרת עד כמה שאפשר, ומקווה שעם הזמן אני ארגיש בנוח לקבל עזרה. תודה לך בובה על במה... *חיבוק*

עוד אחת... היי לך! "אני לא יוכל להשכיח זכרונות אני לא יוכל למחוק דברים שמעיקים עליי אני לא יוכל להתעלם כשאני מרגישה אותו קרוב אליי" (ציטוט שלך). נכון, את לא יכולה להשכיח למחוק ולהתעלם לעולם זה לא יעבור אם תנסי לשכוח , למחוק או להתעלם. זה תמיד ישאר אצלך... אז, טוב שאת לא נותנת לזה לקרות וטוב שאת בוכה את הכאב שחונק. כי רק כך.. רק כך, תצליחי "למחוק" את הכאב הזה ממך. רק כך, תצליחי לחיות אם מה שכואב לך כיום, שבעתיד לא יכאב שאותה עוצמה. לשכוח, את לא תשכחי. אבל ......... הכאב יתגמד לעומת מה שאת מרגישה כיום. תבכי תצרחי את הכאב אם לא תעשי כך, זה רק יחנוק אותך ולא יאפשר לך להמשיך... את תיהיי חלשה מכדי להמשיך. תבכי! כל כך טוב שאת בוכה. זה אחד הכלים הטובים שקיבלת.. שבוע טוב לך יקרה, מקווה שתרגישי יותר טוב. איתך כאן, אני.

תודה לך.... אני משתדלת להישאר חזקה משתדלת לשחרר את הכאב שכואב בפנים. גם לך שיהיה שבוע טוב ויום מקסים.

שבוע טוב שיהא לך.

תודה לך... גם לך יקירה.

אני כל כך מתחברת למילים.... אמצע בלוז \ ריקי גל "אם יש ירידה עד לתהום אני הראשונה שיורדת ואם אראה סולם לשומקום אני אטפס לא רועדת. למעלה או למטה דיכאון או שיגעון רגע חגיגה ורגע פצע. למעלה או למטה ילדה אבודה לעולם לא תדע להיות באמצע אני צריכה לצאת מזה לבד קשה לי אליך לגשת מחכה שתושיט לי יד מבלי שאני מבקשת. לא בטח שאתה אינך אשם אני קרוסלה משוגעת שיורדת מהר וקשה ועולה ויוצאת מהדעת. למעלה או למטה דיכאון או שיגעון רגע חגיגה ורגע פצע. ילדה אבודה שאף פעם לא למדה אף פעם לא למדה להיות באמצע. אם יש ירידה עד לתהום אני הראשונה שיורדת" דמעה

דמעה יקרה... לא זוכרת שמעתי את השיר הזה, אבל הוא נראה מוכר. של ריקי גל? בכל מקרה, אני בהחלט יכולה להבין למה את מתחברת אליו... הוא לא פשוט בכלל... אבל יש בו איזה אלמנט של בחירה לא? היא בוחרת לרדת בתהום במקום לחלוף לידה בראש מורם ולהמשיך הלאה.. את יכולה לבחור אחרת!! ואולי אפשר גם לנסות לשנות לו את המילים קצת? מה את אומרת על: אם יש עלייה עד לאור אני הראשונה שעולה בה.? נכון, עליות הן קשות יותר... אבל איזה הרגשה טובה זה כשמגיעים לפסגה? רוצה לנסות להמשיך להחליף את המילים למה שמתאים לך? בכל מקרה... מקווה שעובר עלייך לילה שקט...

לא רואה הרבה בחירה...אני בכל מקרה נשאבת לגבהים...אין לי ממש שליטה על זה...כל דבר קטן יכול לזרוק אותי למעלה פתאום...מילה טובה...חיוך..הרגשה שאכפת למישהו ממני...ואז מהמקום הגבוה הזה הנפילה כל כך כואבת..והבעיה היא שתמיד אבל תמיד באה נפילה... אהבתי את הרעיון לשנות את המילים...אחשוב על זה... דמעה

השיר מבטא אותי נאמנה!!!!!!!!! ותודה לך על הציטוט המדויק....

הלוואי שכבר יבואו ימים אופטימיים יותר בלי שטויות בראש בלי מחשבות רעות.... ואגיד דיי לצרותיי. שכבר אראה את האור... שכולם עליו מדברים! כי נשבר כבר! (באמאש'לי) "לגעת בחופש מרחבים אין סופיים צבעים, צורות וצללים שיוצרים את מנגינות החיים לצלול אל המים עד עמקי מעמקים לדלות משם סודות עדי עד... לצוף איתם למעלה לחוש אותם במרחבים נמצאים שם תמיד במלא עוצמתם במלא הדרם קורנים באורם אור אין סופי אור אלוקי הנמצא תמיד פה ליידי ואפילו... כבר בתוכי". ******************* אז... האור הזה קיים בתוכי! רוצה רק לראותו.. לא בקשתי הרבה, נכון?! שבת שלום אני.

בכלל לא בקשה מוגזמת... זיכרי שבעבר כבר הצלחת לראות את האור... ועצם זה שלשם את שואפת, זה גם לא מובן מאליו... כדי להגיע למטרה צריך להציב אותה! מקדישה לך.... כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר זו האמת שלך!! (שיר בעיפרון/ בית הבובות) מאחלת לך הרבה ימים אופטימים!!!! והרבה כוח!

מי שמאמין גם יצליח לראות את האור אף פעם לא לאבד תקווה ואת האופטימיות אור לכולן אידה

שכחתי מזה. מחקתי. מי זוכר בכלל את ההוא. אין לו שם. הוא נדחק למעמקי זכרוני. יש לו בטן גדולה, יש לו גוף מכוער וריח נורא. את המגע מסתבר אי אפשר להדחיק. חבל. אבל למה עכשיו? עברו 5 שנים. למה עכשיו אני חושבת. על זה. שה"זה" בעצם קרה. ואולי המצאתי? אחלה סיפור. אני רואה את עצמי מלמעלה. ילדה מסכנה בארץ זרה. חוזרת אל ההוא כדי שיעזור לה. אשמה? לא. אז למה את מעלה את זה בכלל?! רגע, אבל למה עכשיו? עברו כבר 5 שנים. האיש התכווץ כנראה לתוכי. לנשמתי. איש קטן קטן. האם הוא כבר חלק ממאיה? לבד. איתו. עם האיש הקטן והדוחה. הולכת עכשיו. לאן? חשבתי לקרוא ספר בנושא. הסתבכתי עם עצמי. כבר לא יודעת מיהי מאיה ומיהו האיש הקטן. רוצה לדעת כיצד השפיע על חיי. האם היא ניצחה. התגברה. כיצד לעזור לה. למאיה. לבד. יש למישהי המלצות על חומר קריאה. בבקשה.

מיה שלום, שאלה קשה? כזה הוא המוח שלנו... חווה דברים מחביא אותם עמוק על מנת שיוכל להתמודד עם היום יום וברגע אחד הוא מתעורר ומעלה את הזיכרון........... מצטערת שכך קורה לך עכשיו ,יתכן שהתקופה הלחוצה שעוברת על כלנו כאן במדינה מעוררת את תחושת חוסר האונים שחווית אז . אני ממליצה לך בחום לטייל באתר שנקרא : מקום . אתר מעולה לנפגעי תקיפה מינית. אפשר למצא שם הכל, כלל הסברים על ההבטים הפסיכולוגיים, וכן יעוץ בתחום הטיפולי והמשפטי. יש שם היצע גדול של מאמרים , שאלות ותשובות,והמלצות על ספרים.. מקווה שעזרתי ותמיד את מוזמנת להכנס ולקבל כאן תמיכה. ליז

מאיה יקרה, כפי שאמרה קודמתי ליז... המח מוציא נתונים ברגע שאפשרי להתמודד מולם. לפני 5 שנים, כנראה שלא יכולת להתמודד.. או שלא הבנת בדיוק מה היה.. "אסור או מותר" או שלא יכולת להתנגד, או שאסרו עלייך לשתוק, ושתקת.. והדחקת.. עד שהכל מציף עכשיו. מצטערת לשמוע שחווית דברים כאלו .. כואב. אנחנו כאן איתך, כדי להקשיב כדי לתמוך וכדי להיות איתך ברגעים קשים. את לא לבד ! וגאה בך, על הצעד הראשון..לכתוב כאן! לחשוף את סיפורך.....צעד לא פשוט! וברוכה הבאה אלינו. (לינק לאתר "מקום"... שכפי שאמרה ליז, תוכלי למצא מגוון רחב של נושאים: http://www.macom.org.il/ ) שלך, בובה.

היום בערב כשנשב לשולחן הקידוש, אני וילדי. נוסיף בלי נדר, תפילה מיוחדת להחלמת חיילי צ. ה. ל הקדושים, אשר מאושפזים עדיין בבית חולים. ונאחל לשאר החיילים שישובו בשלום לביתם ומשפחתם. הלוואי שתהיה שבת שקטה, ללא הפגזות. הלוואי שכולנו כאן בפורום נגיע לשקט הפנימי שלנו. אמן אמן אמן. שבת שלווה ומאושרת לדמעה הנפלאה באדם. ולכולנו. ליאור

גם לך יקרה , גם לך....................................................תודה, ליז

מצטרפת לתפילתך... החלמה מהירה לכל הפצועים ותנחומים למשפחות ההרוגים. הלוואי ותעבור באמת שבת שקטה. שבת שלום לך ליאורי. שלך אני.

מה שלום האחין החייל שלך- שגויס לעין הסערה????! החלמה מהירה לפצועים ותנחומים חמים למשפחות ההרוגים- האבלות...

שבת שלומלום לכולםםםם *קטע נחמד מילים מילים ... מה קורה כשהופכים אותם מילים = םילימ לפעמים אפשר לחשוב הפוך ... במשפטים הבאים, אם קוראים מילה בסדר הפוך , מתקבלת מילה אחרת שמשמעותה יכולה לא פעם להיות קרובה... אפשר להגיד ש איש זה שיא ולכן אישה זה השיא אפשר ש בוקר ישר ולא הפוך אחרת יש לך יום רקוב ואפשר ש ערב יהיה ישר לא הפוך אחרת תרגיש ברע ואפשר להבין את המאמינים ש חמש זה בעצם שמח וש דג זה בעצם גד אפשר לראות שכל מה ש בוטל זה לטוב אפשר שתרדוף בצע ואז ידבק בך עצב אפשר שישאר לך טעם טוב אם תסתפק ולו רק ב מעט אם יש בך דחף לא מובן סימן שיש בך פחד אפשר שתהיה שפן ירא ואפשר שתהיה לך נפש ארי אפשר להבין שאחד ל אלף הוא פלא אפשר שאתה כלום ואפשר שאתה תהיה ה מולך או שאתה מר ו חמוץ או שאתה רם ו צומח אפשר בחיים ללכת מ דחי אל דחי ואפשר ללכת יחד אם אתה אוהב ב רגש שגר זאת אל תיהיה שונא תיהיה אנוש תחשבו על זה... שתהיה שבת שקטה, שלווה ונעימה...

אני לוקחת רובה ויורה בה במו ידי לא, אל תבינו אותי לא נכון לא בעצמי, רק בשחף היא צריכה להיעלם היא סיימה את תפקידה על גבי דפי הפורום הזה ואל תשאלו אותי למה, כי אני לא ממש אוכל לענות על השאלה תודה לכן על הכל תהיו חסרות לי שולחת חיבוק אחרון לכל אחת ואחת מכן שחף

שחף, מה קרה? מהיכן צצו הרגשות הללו? את פה איתנו, אנחנו לא מוותרות כ"כ מהר על שחף! דברי ילדה, אני פה, אל תחששי.... שולחת לך חיבוק מגן כאב הלב

ללא שחף לא יהיו לך כנפיים איתנות ולא תוכלי להגשים חלומות, לפרוס כנפיים ולהרקיע ברעיונות... ושחף ביכולת ההמראה שלה תשוב אלינו לאחר תקופת הבראה! ואנו מצפות לשובך במהרה, מחבקת ומחזקת, רותיש.

אולי תעצרי רגע ותנסי לבדוק מאיפה מגיע הרצון הזה להעלם מכאן..אני מקוה שאחרי מחשבה שניה...או שלישית שחף תקום שוב לתחיה...אני לא רוצה שתעזבי...את תהיי חסרה לי מאוד... אוהבת ומחבקת דמעה

יקרה שלי, אני מבינה שהתקופה הזו קשה עבורך... ובהרגשתך, רק להעלם. אל תהרגי את שחף, יהיה מאוד עצוב וקשה להיות בלעדיה. מקווה שיהיה לך טוב. וכן תחליטי לחזור אלינו... תחסרי המון. ואני איתך, איפה שתרצי. חיבוק ושבת שלום אני.

כותרת מזעזעת עם תוכן מרגיע משהו.............. אז מי זאת שחף? ומי את שהולכת להרוג אותה? אולי באמת סיימה את תפקידה? אז מה היה התפקיד שלה? ואולי כדאי להפרד בטוב, בלי אלימות??? אחרי הכל היא שרתה אותך, אותנו , את היקום.... אני דוקא חיבבתי אותה ואתגעגע.. אבל מי יודע ,אולי הדמות החדשה שתתפתח מהריק שתשאיר שחף הטובה והיקרה תהיה הרבה הרבה יותר טובה ... מין שחף משודרגת ?? אז אם זה מה שאת מאמינה ויש לך דרך וכלים להמציא אותך מחדש, מאחלת,בהצלחה מחבקת ושולחת המון כח ואהבה - ליז

אכן כותרת קשה... מחזקת אותך ומקווה שתוכלי לפרוס כנפיים להגיע לכל מקום שתרצי... גם לכאן ....כשתרצי ותיהיה מוכנה לכך... מאחלת לך הרבה טוב אנחנו כאן אידה

היה לי בוקר מקסים...ועכשיו אני מרגישה ממש טוב...כאילו נשמתי לתוכי נשימה מלאת אור...מלאת רוגע...ואיך לא...יש בי גם רגשות אשמה שבתקופה כל כך קשה אני מעיזה להרגיש טוב...אבל אני מתעקשת...לא מוותרת על התחשוה הטובה הזאת באופפת אותי היום.... מקוה שיום שלכם יביא לכם אור ורוגע מקדישה לכן שיר מקסים.... מילה טובה \ יהודית רביץ "אפילו בשרב הכי כבד ידעתי שהגשם עוד ירד ראיתי בחלון שלי ציפור אפילו במשב סופה וקור. לא פעם זה קשה אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה. אפילו ברחוב ראשי סואן ראיתי איש יושב ומנגן פגשתי אנשים מאושרים אפילו בין שבילי עפר צרים. תמיד השארתי פתח לתקווה אפילו כשכבתה האהבה חלמתי על ימים יותר יפים אפילו בלילות שינה טרופים" דמעת אושר

כלכך כייף לשמוע... ומגיע לך, מגיע לך יותר מבוקר מקסים... מאחלת לך עוד הרבה ימים כאלו... ואל תשכחי שת יכולה לגרום להם להראות כאלו.. יש בך את הכוח.. ומגיע לך! ודי, בלי רגשות אשם סבלת מספיק... מתפללת שימים כאלו ירבו, אמן!

מאושרת על רגעי קורת הרוח והעונג שהבוקר הסב לך... תנצרי את הרגעים היפים הללו ושמרי אותם בקופסא להמשך המסע! את מוכיחה כי יש תקווה!!!!!!!!!! תודה. שדה ניר.

איזה יופי דמעה. שמחתי לקרא ...שהרגשת טוב, אני מקווה שהטוב הזה, נשאר גם היום... ותחזיקי אותו אצלך, לימים קשים יותר. שתזכרי שאחרי כל נפילה באה עליה. שבת טובה לך אני.

תודה מקסימה על רגעי העונג, שלא יגמר לעולם. ליז

טעם מר, טעם כואב, שגרתי, מעצבן. כיצד חייה של בחורה בשנות ה- 20 צריכים להראות? יציאות, בתי קפה, פאבים, יציאות עם בחורים, כיף, הנאה, טיולים.....עוד ריב עם החבר וואו שאלה יהיו הצרות שלי.... את שנותיי היפות כבר איבדתי. לא ילדות, לא בגרות ולא נעורים. במקום זה כאב הציף אותי ואת חיי. בגרות מהירה, התנסות בכל נושא והיום? היום ליבי ריק. פשוט ריק. אושר? האם קיים דבר כזה? חיי כבדים עלי. הכל גדול עלי. ברזל ענק נעוץ בליבי ובנשמתי. רוצה לחיות! רוצה להנות! רוצה לשמוח! אך לא.......לא זוהי המציאות.קמה בבוקר לעוד יום שגרתי וטעון...... רוצה שהכל יעבור, שהכל יהיה בגדר של זיכרון מר!!!! נשמתי שוות ערך לחיי אישה בשנות ה 40+ לחייה ואני בסה"כ בת 23 !!!!!!!!!!!!!!!!!! דייי! רוצה חיים רגילים, חיים נורמאלים! מה אני בסה"כ מבקשת??? לא הרבה - מעט שלווה, מעט שמחה בלי בדידות!! מילה רעה!

כאב הלב.... מצטערת לשמוע שכך את מרגישה... הבדידות היא הרגשה מאוד קשה... אי אפשר לחיות בתוך זה כלכך הרבה זמן... לפני הכל את צריכה להיות חברה של עצמך, ולרצות לעשות עם זה משהו... גם אם זה דורש ממך הרבה כרגע, קצת להתאמץ וליצור מפגשים עם חברות, להכיר אנשים.. יודעת שזה דורש המווווווווווון וזה לא פשוט אבל עוד יותר קשה זה לחיות בבדידות הזו וכן הגיע הזמן לחיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ולא רק לשרוד) איתך...

תום, זה מאוד מורכב. אני מבינה את כוונתך, אך במקרה שלי זה ממש בעייתי..... כמו שאמרת אי אפשר לחיות עם זה הרבה זמן - אין ספק שאת צודקת. נראה כמה זמן אני אחזיק. תודה שאת פה.

ראשית לכל: את בחורה מדהימה ונראת צעירה מכפי גילה! לגבי התחושה הקשה האופפת אותך זכרי כי היא ברת חלוף... והאמיני לי בילויים ופאבים כשיגרה וסחררה של בחורים חרמנים מחזרים- הכל בלוף... אני מאמינה בך ובתעצומות הנפש העצומות שלך כי לאחר טיפול העשרת אלפים (תרתי משמע) שאת משקיעה בעצמך את תהיי במקום אחר ותחושי אחרת לחלוטין... ניסיון החיים העשיר שלך יהווה לך יתרון והבגרות העצומה שלך אף הוא יהא בבחינת כישרון וכרונולוגית תהיי עדיין צעירה ויפה שכוחותיה במותניה לחיות חיים מלאים, מאושרים ונורמטיבים. חיי שגרה מספקים לצד הנאות ובילויים מדודים. אני מאמינה בך. הגיע העת שתאמיני בעצמך. (((((((((((((((((((((((((((כאב הלב))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) מיחלת ליום שתשאי בכנפיך בשורות טובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת וחושבת עליך, שדה ניר.

כמה יפה מצידך. תודה רבה, גרמת לי לחייך על הבוקר! ( איזה כיף לי ) שבת שלום יפתי. אוהבת

לבבית יקרה שלי, כל כך מבינה.. מרגישה שהוצאת לי את המילים מהפה... לקחו הכל ילדות, בגרות... ועכשיו את שנות הפריחה.. הכל נגזל. אבל לא עוד בובית, תזכרי שזה זמני את חייבת לזכור ! לבדידות אכן יש טעם מר וכל כך רוצה שיהיה לך טוב.. שלא תיהיי לבד. שתחזרי לחייך. לחיות ולפרוח כמו שבת בגילך עושה! ..........כל כך מבינה אותך, אין לך מושג עד כמה ! איתך, בכל מצב! את ל-א === לבדדדדדדדד ! ! ! ! ! ! ועוד יהיה טוב יהיה! מחבקת המון, אני.

כאב לב יקרה, נסי כמו שכבר אמרו לפני ,קודם כל להיות החברה של עצמך, פנקי אותך, עשי משהוא מיוחד למענך, הרשי לעצמך לאהוב ולחבק אותך, ותגלי חברה אמיתית- אולי החברה הכי טובה שאת יכולה למצוא..... אחר כך - זה כבר יקרין החוצה , האהבה העצמית תאפשר לך להכניס גם אנשים אחרים פנימה. אל תהיי עצובה ... זה באמת מאוד מאוד מכאיב בלב ... את חייבת להוריד קצת מהעול הזה . בבקשה ממך ... תני לך קצת אויר יקרה . מחבקת חזק חזק ... אולי זה יעבור דרך המסך. כאן איתך, ליז

תודה שאתן פה, תומכות....עשיתן לי טוב! שבת שלום ושקטה

כאב הלב יקרה... כל כך מבינה אותך... המון פעמים עברנ בראשי המחשבה שהתחושה הזו שאת מתארת... חשוב לזכור שזה ביידים שלנו עכשיו... עכשיו זה כבר תלוי בנו... אנחנו מחליטות מה אנחנו עושות אם הדברים ולאן אנחנו לוקחות אותם.. איך אנחנו מתמודדות איתם... את רוצה להנות? לשמוח? ל ח י ו ת ? תחליטי שלשם את תגיעי! ותפעלי לשם כך... השקיעי הרבה מכוחותייך העצומים כדי להתמודד עם הדברים ולהגיע למקום הזה שאת מייחלת לו... אני יודעת שלפעמים זה ממש מעצבן לשמוע וקשה להאמין, אבל עכשיו זה באמת ביידיים שלנו... ויש לך כוחות גדולים... נצלי אותם לטובה! אנחנו איתך...

אחיין שגויס לצפון .. נמצא שם ואני דואגת.. בן של חברה, בן חודשיים נפטר ... הדכאונות שאני לא מצליחה לצאת מהם הפחדים והחרדות שתוקפים אותי ולא עוזבים. צרה .. ועוד צרה... נמאס. וכואב כבר הלב

צאו דמעות .. צאו צאו כבר! זה חונק לי את הנשמה ומותיר אותי ללא אוויר מה ביקשתי?! רק לבכות......... רק....... להוציא את הדמעות להוציא, כי הן מכאיבות. פוצעות, הורגות את הנשמה ומותירות אותי ללא נשימה. צאו דמעות צאו.. זה חונק ממית ואני קורסת.. רק תצאו כי אתן מכאיבות תצאו כי אתן חייבות לצאת. לבכות. רק לבכות.. העולם קורס סביבי.. עולמי שלי גם.. לאט לאט עוזבים לאט לאט אותי נוטשים... אני גדולה מידיי על אנשים אני עול כבד, בעיקר כלפי עצמי. רוצה לצאת מזה, ואולי כבר אין מי שיאמין למילים האלה.. כי כל פעם מאכזבת מחדש כל פעם משנה דעה........ אבל בתוך תוכי, אני רוצה לצאת מזה. מאוד רוצה. רק צריכה עזרה אם אהיה לבד לא אוכל אם ינטשו עולמי באמת יחרב עליי אז מה עושים? סליחה שאני מתפרצת ככה. אני פשוט חנוקה מידיי והשינה ממני והלאה. לילה לבן (?!) לא רוצה שוב...... סליחה.

אז הדמעות לא יצאו ועדיין חנוק לי בנשמה. ועכשיו אני רוצה לעצום עיניים... ולישון! וגם זה לא מצליח לי. הבקשות שלי יותר מידיי גדולות?! אוףףףףףףףף

בובה יקרה... באמת דברים לא קלים קורים והמצב של המדינה שרק מוסיף לכולם... מההודעה שכתבת, נשמע שאת במלחמה עם עצמך, רוצה לשחרר ולא מצליח, רוצה לבכות והדמעות לא יוצאות... רוצה עזרה ולא מצליחה לקבל אותה... אני מציעה לך לקחת נשימה עמוקה... לנוח קצת, לנסות לנקות את הראש, להשתחרר.. לתת לעצמך להרגיש את הדברים לאט לאט, דבר דבר.. לתת להם מקום שבאמת תוכלי להשתחרר מהמצב שאתנמצאת בו עכשיו, שהוא לא פשוט בכלל... ובתור התחלה אולי לנסות להפטר מההרגשה הזו שלא רוצים להיות איתך, שנוטשים אותך... שאת "עול"... תחשבי על זה ככה, שמי שעוזב / נוטש יש לו את הסיבות שלו וכנראה שהוא לא צריך להיות שם איתך... ומי שאיתך, אל תפקפקי בזה ואל תחשבי שאת עול כי הם שם מבחירה, כי הם רוצים, וכי הם (גם אנחנו) רואים דבריפ בך שלצערי את לא תמיד מוכנה לראות... תסמכי על כל מי שאיתך והכי חשוב תסמכי ותאמיני בעצמך... איתך..

מאחלת לך לילה מצוין ההפך מהלילה הלבן שהיה מנת חלקך אמש... ותחזיקי מעמד מתוקה. לאחר החושך הגדול מפציע השחר כמגדלאור! אתך, שדה ניר

תודה על המילים.. אני מקווה שיום יבוא ואראה דברים שאחרים רואים כרגע הכל שחור לי מחכה שהעננים התפזרו להם........... ואראה את האור ... כל כך מחכה.. שבת שלום לכן.

גם אצלכם האינטרנט נראה כאלו הולך להתעלף כל פעם שעוברים מהודעה להודעה או שרק אצלי המחשב עומד להתעלף מהחום ?? לא מבינה מה קורה כאן ,הכל נראה מתפוגג כאלו היה ערפל , מוזר לי מאוד חתולה

ממש מוזר.... מה שלומך? דמעה

ממש ככה... אולי הוא מושפע מהמצב? מי יודע..... חתולילה מה שלומך מתוקה? ואת דמעה? איך את היום? מקווה שיותר טוב. אגב חתולה הגבתי לך למטה יותר. בתגובה שלך לדמעה. מאחלת לכולנו שקט.... ושכל חיילינו ישובו בשלום. אמן.

הפורום תקף סחרחורת בדיוק כמותי.........

אצל כווווווווווווווווווווווווווווווווולם! וזה מרגיז אותיייייייי..... אתמול הוא בכלל עשה בעיות, ועכשיו הוא חולה באפילפסיה... מה יהיה מחר?!

זה כנראה בגלל המצב הקשה במדינה. יש בעיות תקשורת

ת'אמת מאז שהוא מתנהג כך אני כבר לא נזרקת החוצה כמו שקרה לי המון פעמים בעבר. כך שמבחינתי ההתנהגות הזו שלו רק לטובה........ ליז - באמת מוזר ,אבל יור טוב שבילי.

ילדונת, מה קרה? תספרי אני בטוחה שתחושי הקלה מסויימת. פה איתך כאב הלב

אני יודעת שהמצב שם בצפון פשוט בלתי נסבל , יודעת שנורא קשה לך , רוצה לשתף מה יושב לך על הנשמה , כלומר , אני מבינה את כל הנושא של הטילים , אני עצמי לא זזה מהבית וצמודה כל הזמן לטלויזיה - כמובן חוץ מאשר לצאת לעבודה , לא יודעת איך להקל עליך , אבל אם תכתבי לפחות את כל מה שמעיק עליך יעזור מאט , מה את אומרת ??? אני כאן כדי להקשיב לך ולתמוך בך כמה שאוכל , חתולה

בא לי לצרוח זה כל כך היה ברור שזה מה שיעשו הרי אנחנו חולות נפש בגלל שאושפזנו במחלקה פסיכאטרית למה שמישהו יאמין? יקשיב? למה שמישהו יבדוק שאנחנו לא פסיכוטיות ואין לנו הזיות מיניות לפי דבריהם למה שמישהו יבדוק שסיבת האישפוז אולי היא אחרת? אולי פוסט טראומה ואולי אנורקסיה קל להפיל את זה על מצב נפשי רעוע ולהגיד שהוא לא אשם זה מרתיח ויותר מרתיח שהנהלת בית החולים שיבא מגנה עליו או אולי פוחדת מתביעות וידעתי עוד אתמול אין טעם להצטרף לתלונה של חברה שלי ולדבר על עצמי כי ידעתי לאן זה יוביל ולא טעיתי שונאת את הכל כרגע בא לי לצרוח לבכות לבעוט לא יודעת מה.. והאמנתי בהם סמכתי עליהם וזה כל כך מתחת לחגורה וצילצלו אלי עכשיו ולא עניתי לא רוצה לדבר איתם מבחינתי שלא יעשו כלום כרגיל זה לא יפתיע אותי בכלל

אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שהחיזבאלה עם נסראלה יעוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ולכל הרוע יהא סוף.....................................................................................

((((((((((((ילדונת)))))))))))) איתך ואת יודעת איפה למצוא אותי... כאן בשבילך בובה.

את בוכה בתוכי את מציקה לי את צורחת וקולך לא נשמע דברי אליי ילדה דברי כדי שאשמע דברי ואל תלחשי תוציאי את כאבי את בוכה וקולך ולא נשמע ועוד את מבקשת עזרה! איך זה שאת לא משתפת פעולה. אז את נחנקת, אני מבינה אבל לפחות תנסי להוציא מילה רק מילה לא ביקשתי יותר רק מילה ולאט לאט המשפט יצא מילים ועוד מילים שהתחברו למשפטים שיבטאו את מה שכואב שירוקנו את מה שיושב על הלב.. אז למה את עקשנית, למה את סוגרת את עצמך את לא מבינה שאת מזיקה לי? את לא מבינה שאת מפילה אותי? שוב את רוצה שניפול? רק לפני יום היית בסדר איתי וכבר עכשיו, שוב בוגדת? שוב מאכזבת? את לא מבינה שכבר נמאס לשמוע שכואב לך... את לא מבינה שהתייאשתי מהשתיקות שלך? אז כואב לך......... ? ת ו צ י א י ת ש פ כ י .. את הכאב אל תשארי איתו לבד. זה יעשה לך רק רע לא טוב בכלל... ושוב את מאכזבת ושוב פוצעת את עצמך רק דם את אוהבת לראות רק חתכים את רוצה שיהיה לא מספיק לך הסימנים שעל היד? לא מספיק הרסו את חייך, את ממשיכה לעשות זאת? תדברי או שאעזוב אותך או שיעזבו את שתינו.. ונשאר לבד במערכה כמו פעם.. כמו תמיד.. תדברי או שהתנטשו אותנו כי בגללך, שונאים אותי כי בגללך, יתרחקו ממני. כי בגללך רק בגללך. ילדה, לפעמים אני רוצה לסלוח לך לקבל אותך אליי כמו עכשיו שאני נותנת לך את הבמה שתדברי.. שתוציאי... מתי בפעם האחרונה דברתי אלייך יפה? מזמן לא... ואפילו הרגתי אותך, ועכשיו.. הבמה שלך ילדה, רק תדברי.... אל תשמרי בלב כי הדמעות העצרות מרות מכל כאב... רק תדברי... רק... ותפסיקי להיות חנוקה בתוכי. כי זה הורג אותי זה גורם לי לקריסה.....שוב! תפסיקי כבר לשתוק בתוכי ! כי הלב לא עומד בזה והגוף מתמוטט והלב נמחץ ואני נעשית חלשה מכדי לטפל בך ילדה. מחבקת למרות שאת מעצבנת! ומקווה שכבר תקשיבי לי את, כן.. את הילדה שבתוכי

הלב נחמץ מהמילים הכל כך כואבת. מקווה ומאחלת לך שיבוא יום ותוכלי לקבל את הילדה הזאת...לאהוב אותה...להשלים איתה... מזכירה לי שיום אחד בטיפול אמרתי למטפלת שלי שבא לי לרצוח את הילדה שבי....והרגשתי בדיוק מה שאת מרגישה עכשיו. כך שאני ממש מבינה אותך. מקווה שתתחברי אליה יום אחד. הלוואי. שולחת לך חיבוק של ניחומים. לילה טוב מתוקה. ליאור

בובה לי בובה לי יקרה...... נסי לדבר בשבילה , נסי להגיד את הדברים בגוף ראשון, תתחילי לאט לאט ואולי תתאחדנה הגיבורה והאמיצה שאת היום וחסרת האונים של פעם אותו האדם הבנוי משלל רגשות, יכולות, תכונות. אותה בת אדם שהתפתחה וגדלה והתעצמה מאוד מאוד. נשיקות לילה טוב , נסי להזכר ברגעי ההתעלות שם בקבר הצדיק... עצמי עניים , נשמי עמוק וחיזרי לשם לכמה שניות שיתנו לך המון כח. מחבקת ליז

בובה יקרה... לא יכולתי להתעלם מההודעה השאת, כי כלכך מבינה אותך... זה תמיד היא... היא אשמה! היא רוצה לראות דם! היא רוצה חתכים! והאמת שהיא רק רוצה מקום... היא רוצה להיות חלק ממך, היא רוצה שתקבלי אותה שתהיי איתה, שתאהבי אותה... יש תרגיל נחמד שאת יכולה לנסות כדי ליצור איתה קשר ובאמת לתת לה מקום... תנסי להתכתב איתה... את כותבת ביד ימין והיא כותבת ביד שמאל... שיהיה בהצלחה .. איתך..

בובה - נשמה טובה קוראת אותך ועיני מתמלאות דמעות , הכאב המוכר של ,,,,",תדברי כבר , את חונקת גם אותי" "כי בגללך, שונאים אותי " " כי בגללך , יתרחקו ממני ", יקירתי , זה לא יקרה נכון שהדמעות העצורות מרות מכל כאב , ואת ,,,,,,, בובונת , איפה זה שם אותך ??? הפחדים שלך ממה שאת עשויה להרגיש מה זה עושה לך ??? ספרי הכל , אל תשאירי בפנים , לבד ,,, את אמיצה ולוחמת , את לא תוותרי לה נכון ??? את לא באמת תתני לגוף להתמוטט נכון ??? תעזרי לה לצאת החוצה ולדבר יקירתי , רק את יכולה , רק את מסוגלת , את רק צריכה להחליט שזה מה שאת הולכת לעשות , לא לוותר לה בכלל , הושיטי לה יד חזקה תומכת ובוטחת בלי פחד , את מסוגלת ולא חשוב כמה זה קשה , ואני יודעת כמה קשה ,קשה אבל לא בלתי אפשרי יקירתי , לילדה קשה כל-כך ואת תהיי לה אם ואחות ,את תהיי לה משענת ומקפצה , את תהיי לה כל מה שהיא זקוקה כי לה משהי אחרת כדי להציל אותה ואת הנשמה הכואבת שלה -שלך , מחבקת המונים - חתולה

על תגובות המחממות ת'לב! על התמיכה האדירה. מקווה לא לאכזב בעיקר את עצמי מקווה להמשיך ולהילחם להשיג את הטוב שמגיע לי שקיים איי שם.. אבל, הילדה הקטנה שבי חונקת אותי ובאמת שאין כבר אוויר. ואין יותר כוחות.. אין לי כוחות אליה ולאחרים אין כוחות גם בשביל שתינו. שיגענו את כל העולם... ומידיי פעם אני שוקלת לחזור לשתיקה. אבל ממנה לא יצא לי כלום רק יותר ויותר סבל.. אבל גם לדבר אני לא יכולה לא מסוגלת מרגישה לבד מרגישה חשופה מידיי והנה שוב, הילדה צועקת לעזרה אבל לא מדברת אף מילה והכל כואב ואני מנסה.. באמת שאני מנסה אבל נחנקת ושותקת. מה עושים? איך ממשיכים? איך מרגישים טוב יותר? איך מתקדמים הלאה בחיים? איך?????????????? ואגב, תום, בטיפול הקודם שלי, התכתבתי עם הילדה הקטנה שבתוכי. וזה היה קשה ומציף. פוחדת לעשות זאת עכשיו.. מרגישה שעוד לא מוכנה לעוד פעם כזו. ואגב, אני שמאלית.... ! (סתם לידע כללי). וזהו. הולכת לנסות לישון מחר בבוקר ..על הבוקר טיפול - ואז עבודה! ואין לי חשק! עצוב לי. רוצה מי שיחבק.. ואין! לבד.

אומנם יכולה לחבק רק וירטואלית כרגע, ובכל זאת....... זה גם סוג של חיבוק אז מחבקת חזק חזק יודעת כמה קשה כשהכל כואב ומציף והמילים נתקעות איפשהו שם בפנים אם מילים, אולי אפשר להוציא את הדברים החוצה בדרך אחרת אולי אפשר למשל לצייר ביטוי עצמי לא חייב להיות רק דרך המילים גם דרכים אחרות יכולות מאוד לשחרר איתך שחף

מה שלומכן? אני מנסה להתחבר בכל הזדמנות.... עכשיו אני בתשלום ועל זמן....ואני מרגישה הזמן טס לי ואני לא מספיקה להגיב כמו שהייתי רוצה... מצטערת .... תדעו שאתן בליבי כל הזמן איתכן אידה

לא אמרת שסידרו לך את המחשב ושאת יכולה להתחבר בצורה יותר נוכה?

לא אמרת שסידרו לך את המחשב ושאת יכולה להתחבר בצורה יותר נוכה? ומה שלומך חוץ מזה?

שחף יקרה מה שלומך? ההגדרות במחשבי סודרו, אבל אני לא ממש במקום קבוע וגם אין לי חיבור קבוע לאינטרנט... אז אני פה ושם....דרום, מרכז....מרכז... ואני בסדר, אבל התקופה לא קלה גם בגלל המצב וגם הנוודות ... אידה

מקווה שתקופת הנוודות תחלוף בקרוב.... מקווה שלקחת איתך את מפת הארץ......(בצחוק....בצחוק...) מתגעגעת אלייך... ליאור

מקווה שתמצאי את עצמך .... מתארת לעצמי שהחודש קשה לך... ליל מנוחה והמשך שבוע טוף בובה.

מי אני אני קודם ל אמא "נפלאה"...הצלחתי לגדל שתי ילדות ולשתיהן הפרעות אכילה...אני גם חברה "נהדרת" שלא מפסיקה לבקש טובות מהחברות שלה..ומה אני נותנת בתמורה שום דבר טוב...אה כן...הייתי גם בת "מופלאה" ו "מוצלחת" מאוד...הצלחתי פעם אחר פעם לאכזב את ההורים...אמא בסופו של דבר התאבדה בגללי...אבא תמיד טען שאני זבל מהלך...לא למדתי מספיק טוב את ה"שיעורים" שלו...בתור ילדה רק רציתי לרצות אותו...כהוא אמר "תמצצי" אז עשיתי הכי טוב שיכולתי..ותמיד קיבלתי מכות כי זה לא היה מספיק מהר או מספיק חזק...ואם ניסיתי להתנגד היו מגיעות מכות...אבל האכזבה שלו ממני הייתה הרבה יותר כואבת מהמכות הפיזיות...אז מי אני? זונה של אבא ושל אחרים...לא עושה כלום כמו שצריך....לא שווה אגורה שחוקה...סתם תופסת מקום ואוויר בעולם הזה...אני מגעילה את עצמי... דמעה

קוראת את אשר כתבת... וליבי מתכווץ מכאב. כאב על מה שעברה הילדה כאב על מה שעוברת את עכשיו.. כל כך הרבה רוע! כל כך הרבה סבל! כל כך הרבה.. לילדה כל כך קטנה... ! שהנה גדלת ולא וויתרת.. ונילחמת ועדיין נלחמת בכל כוחך... לחיות לגדל 2 בנות, שסובלות מהפרעות אכילה. יקרה, זה כל כך הרבה אל תאשימי את עצמך באימרות כמו... "לא שווה אגורה שחוקה...סתם תופסת מקום ואוויר בעולם הזה...אני מגעילה את עצמי... " (ציטוט שלך) אל תוסיפי עוד כאב. את שווה! ועוד אך שווה... זה שעשו לך את מה שעשו, הם הלא שווים ויותר מזה! את זו שהיית חסרת אונים מול כל האלימות שהיתה סביבך... ואל תאשימי את עצמך שאת מבקשת טובות מחברות, חברות שלך איתך, כי הן בוחרות בדרך הזו הן בוחרות להיות איתך, לעזור לך.. לתמוך בך.. כי הן אוהבות להיות בחברתך אוהבות לעזור לך! כי אני מתארת לעצמי, שאת גם איתן..כשצריך... ! את מקסימה. אפילו אם את לא רואה את זה... אבל יש לך לב רחב. מקווה שתרגישי טוב כבר. איתך בובה

קשה לי לראות כרגע משהו טוב.... תודה על החיבוק דמעה

צר ועצוב לי לקרוא את מה שאת מרגישה כלפי עצמך. אני יודעת שיהיה קשה לי לשנות את הרגשתך.... אך אני חייבת לומר שאיני מסכימה עימך...אני חושבת שכל מה שאת מרגישה זה תוצאה של החוויות הקשות מהעבר שלך... אמא שלך לא התאבדה בגללך....היא החליטה ועשתה מעשה שלא קשור אלייך... ואבא שלך עשה דברים שאסור ...הוא חצה את כל הגבולות... ואת מרגישה אשמה... על עצמך....על מה שהיה...על הבנות.... לא כך הם פני הדברים... נסי לראות את החלקים היפים והנפלאים שלך ויש הרבה... מחזקת אותך אידה

אני משתדלת לראות את הטוב אבל לפעמים זה ממש קשה...אני מנסה להגיד לעצמי שוב ושוב שאני לא אשמה...ויש פעמים שאני מצליחה גם להאמין לעצמי..ויש ימים שפשוט יותר קל לי להאמין שאני לא בסדר ושאני כן אשמה בהכל....זאת מלחמה יומיומית...להשתיק את הקולות ההרסניים וללמוד להקשיב לקולות האחרים... מתגעגעת דמעה

את בן אדם מדהים !!!! וחברת אמת!!!! שתינו יודעות את זה, וגם חברות אחרות שמכירות את טוב ליבך ונדיבותך !! את אמא נהדרת לבנות שלך. ואת יודעת שעשית כמיטב יכולתך עבורן, ואת עדיין. זה אולי קשה להגיד, ואולי עוד יותר קשה לשמוע, אבל לא תמיד אנו כאמהות צריכות לקחת את האשמה עלינו בכל דבר... וכל מה שעברת כילדה...אין עלייך שום אשמה!!!! אוהבת אותך תמיד.... מחבקת ומחזקת בכל רגע. ליאור

תודה שאת איתי..מאוד מעריכה את מה שכתבת.... מחבקת דמעה

דמעה יקרה וכואבת מרגישה את הכאב הגדול שלך לא רק במילים שאת כותבת אלה גם במה שאת לא כותבת ,לא יכולה לומר שאני מכירה את המצב הזה , לא ,אבל את כל הכאב הנלווה של רגשות האשמה של לרצות את ,,,,, כן , והמון ,ואימך לא מתה בגללך יקירתי , היא החליטה לשים קץ לחייה מהסיבות שלה שלא קשורות אלייך כלל וכלל ,סליחה מאוד ומראש שאני אומרת , אבל אם אביך היה מסוגל לעשות בך מעשים כאלה איומים , נסי לחשוב מה הוא עשה לה ,וקרוב לוודאי שבגללו היא ,,,,,,,,אין בעולם שום מעשה שילד יכול לעשות כדי שאמו תחליט לשים סוף לחייה , ועוד במיוחד י-ל-ד- ,אולי היא ידעה על מעשיו ולא עמדה בזה ???? לא יכלה לעשות כלום כדי למנוע ממנו את ה,,,,,,,זה כואב לאין שיעור , אני הייתי רוצחת בדם קר את מי שהיה נוגע בילד שלי , אמא שלי גם מעולם לא עשתה כלום בענין שלי ,היא אוהבת את עצמה יותר מידי ולכן המשיכה את החיים שלה כאלו כלום , חברות נמדדות תמיד בעת צרה , והן שם איתך כל הזמן מתוך בחירה , כנראה שיש להן סיבה מאוד טובה להיות שם ולא לוותר עליך , והבנות שלך , הפרעות אכילה יקירתי הן המכה הלא כתובה של הדור החדש , מי שלא אנורקסית אז היא בולמית ,ואת כן עושה כל שלאל ידך כדי לטפל בהן , כמה כוח , כמה מסירות ונשמה את משקיעה בהן , את לא בורחת , את מתמודדת , ותודה לאל שאת לא הלכת בדרכה של אימך ,מאיפה את חושבת שאת שואבת את כל הכוח הנפשי כדי להתמודד עם כל מה שנופל עליך -ולצערי דברים כל הזמן נופלים עלייך אז בואי ונראה מה היה לנו , 1 ) ילדה שגנבו לה את החיים = והיא שרדה 2) ילדה שהתמודדה בחיים בלי אמא תומכת = והיא שרדה 3)הילדה שגדלה ונולדו לה -2- בנות מודרניות = והיא שורדת ונלחמת , כן לא מוותרת 4)אשה שכל החיים מתמודדת עם קשיים , והחברות שלה לא מוותרות עליה = כן , היא חייבת להיות שווה , מאוד שווה , כי בחברה של היום מי שלא שווה מוצא את עצמו לבד ואת לא לבד , נכון ??? 5) אשה מאוד כואבת שנולחמת על עצמה ומטפלת בכל ההשלכות של החיים שלא ריחמו עליה = שוב , שורדת , דמעה יקרה לי מאוד ,כל החיים של הנפגעות הן טריגר ,וכל מה שרציתי להראות לך זה שאת לוחמת אמיצה של החיים הקשים והאומללים שעברת , מבטיחה לך שבסוף הטיפול שלך תרגישי אחרת לגמרי ,אומרת לך את הדברים ממקום הכי נכון שרק יכול להיות , כי אני בעוד שבועיים מסיימת את הטיפול שלי , טיפול של -4- שנים נפלאות , תסלחי לי אם כתבתי דברים שפגעו בך , לא זאת הכוונה שלי ,רוצה להראות לך שאת שונה לגמרי מכל מה שעשית רצח אופי שלך עצמך , מחבקת אותך-חתולה

את ממש לא פגעת בי..להיפך...חיממת את ליבי במילותיך... תודה...ומה שלומך? איך את מחזיקה מעמד? דמעה

כמה חוכמה והגיון יש בדברים שכתבת...זה מה שאני כל כך אוהבת ומעריכה אצלך....היכולת שלך להגיד דברים כל כך נכונים ומשכנעים... למזלנו יש לנו אותך כאן.... ומצטרפת בפה מלא לכל מה שכתבת לדמעה....והיא באמת חברה נפלאה, ואפשר לסמוך ולהשען עליה. ותאמיני לי שהיא לעולם לא מאכזבת!!! דמעה חברת אמת. וגם את מתוקה שלי.

יקרה , אני לא יכולה להגיד הייתי שם, אני לא יכולה להגיד דבר שישנה את עברך, אני לא יכולה לקחת את כאבך, ולא יודעת איך לנחמך.... עצוב לי כל-כך לשמוע על ילדותך הנוראה, ועל האיש הזה שבמקרה היה גם אביך ושכך התעלל בך ועל אותה אם שלא ידעה או היתה מסוגלת להתמודד עם מה שקורה בביתה פנימה... אבל יקרה - בפעם המי יודע כמה.... ז ה ל א א ש מ ת ך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! קפיש?????.. כל מה שאת ולאן שהגעת - עשית למרות ילדותך ועל אף אלו שהביאו אותך לעולם ולא עברו את הקורס להורות נכונה . את גדולה וחזקה ומקסימה ואהובה וכל הקשיים יעברו ויסתדרו עם הזמן כי מגיע לך - די לסבל , די לצרות , הדברים עוד יסתדרו לך את עוד תראי. מחבקת חזק , חזק, ליז , כאן בשבילך.

מה שלומך? איך את מחזיקה מעמד? מקוה שאת בסדר... שולחת חיבוק דמעה

גרמת לי לבכי חסר מעצורים...אכן טריגר עוצמתי ואותנטי!!! אל תשכחי כי יכלת בנקל להתדרדר מדחי אל דחי ואת שרדת ועודך שורדת בעוז ובגבורה ומגדלת במו ידך ובגפך 2 בנות בוגרות הלוקות בהפרעה שהנה מכת מדינה של המילניום הנוכחי!ועושה כל שלאל ידך לטפל בהם ולהיות לצדם! ואני מעידה כאלף עדים כי הנך אשה מדהימה, אמא נפלאה וחברה מופלאה ולא יפלא כי כולנו אוהבות ומעריכות אותך!!!! את מיוחדת במינה והגיע העת כי תפנימי זאת! מחבקת ומחזקת, שדה ניר.

גרמת לי לבכי חסר מעצורים...אכן טריגר עוצמתי ואותנטי!!! אל תשכחי כי יכלת בנקל להתדרדר מדחי אל דחי ואת שרדת ועודך שורדת בעוז ובגבורה ומגדלת במו ידך ובגפך 2 בנות בוגרות הלוקות בהפרעה שהנה מכת מדינה של המילניום הנוכחי!ועושה כל שלאל ידך לטפל בהם ולהיות לצדם! ואני מעידה כאלף עדים כי הנך אשה מדהימה, אמא נפלאה וחברה מופלאה ולא יפלא כי כולנו אוהבות ומעריכות אותך!!!! את מיוחדת במינה והגיע העת כי תפנימי זאת! מחבקת ומחזקת, שדה ניר.

יש חלק בי שממש מנסה להאמין בעצמי אבל זה קשה...תודה על מילות העידוד...מה שלומך? דמעה

מילים קשות... ועוד יותר קשה לקרוא את מה שאת חושבת על עצמך... הלוואי ויכולתי לשנות זה כמו בקסם ולגרום להפנים שזו לא את... גדלת בתוך מציאות לא מציאותית, זה כמעט ובלתי אפשרי ואת שרדת!!!! הצלחת לעמוד על הרגליים ואת מגדלת שתי בנות מקסימות שגם להן יש את הקשיים שלהן... זה לא כלכך נמנע... העיקר שאת איתן ועושה כל מה שאת יכולה... זה מאוד קשה ומתיש... לא כל אחת מסוגלת לזה... יש בך המון כוחות, תזהי אותן ותהיי חברה של עצמך.... איתך..

אשתדל להפנים את מילותיך... דמעה

טוב, אחרי שאגרתי כוחות חדשים... (קמתי לא מזמן-תענווג) אני יכולה לספר לכן את חוויותיי באומן. אצל רבי נחמן מברסלב. הגעתי לשם אחרי טיסה ונסיעה ארוכה, בסביבות 3 לפנות בוקר. אחרי שינה ..קמתי לארוחת בוקר. בעיר זרה.. במדינה לא שלי. והרגשתי רע. השנאה בעיניי האנטישמיים, שונאי היהודים... הרגה אותי. ראיתי את השנאה הזו בעיניים שלהם. וכמה ימים הרגשתי שאני רוצה רק לברוח משם, הרגשתי בגטו. ממש כך. ונעשה לי רע ......... ועוד יותר רע שידעתי שאיני יכולה לצאת משם עד יום הטיסה חזרה לארץ. כמובן שהתפללתי המון בציון של הרב, ואני.. שבכלל לא בוכה בקברות צדיקים, ביקשתי מהרב (ביום שישי) שיפתח את ליבי, שארגיש יותר את השלווה והרוגע שכולם מדברים על זה.. כשהם נמצאים באומן......... ובקשתי והתחננתי... ובלי להשים לב, זלגו הדמעות מעיניי.. ורק אחרי זה, יכולתי כן להתפלל על עם ישראל , על חיילנו... על כל הרשימה שהביאו לי ..ועל עצמי. וביקשתי ....... ! ואני כולי תקווה שתפילותיי התקבלו. באחת הנסיעות שלי, לעוד עיר באוקרינה, ישבתי ליד חברתי.. אשר הבאתי לה לקרא את אחד השירים שכתבתי... ואז מפה לשם... אמרתי לה פחות או יותר מה עברתי בעבר... היתה שיחה טובה... אומנם קצת קשה, אבל... ת'אמת, בפעם הראשונה בחיי שדיברתי על זה- ולא נעשה לי את המועקה המעצבנת הזו. (מה שלא היה לי כל שהותי במקום הזה). טריגר- ואז היא סיפרה לי על ילדה שמסתבר שהיא קרובת משפחה (שאני מכירה את האמא של הילדה - ההורים של האמא, שכנים שלי) ועל האבא של הילדה ש....לא עלינו גם ביצע בה מעשים היא אמרה לי שבגיל 6 הילדה באה אליה ואמרה : "אבא מנשק אותי עם הלשון" "אבא מתקלח איתי"... וחברה שלי התקשרה לבית ספר בעילום שם והמנהלת של הביה"ס אמרה שאותם זה לא מעניין, והם לא רוצים להתערב...! גרררררררררררררררררררר חוצפההההההה כיום הילדה בת 8 או 10 .. ויש מצב שהוא ממשיך לגעת בה. אמרתי לחברה שלי, שאני מוכנה לעזור... ולתת לה את הטלפון של אגודת אל"י . ואני מוכנה לעשות הכל ........ אבל הכללללל שהילדה הזו שאם היא סובלת גם כיום שזה יפסק... לא אעזוב את חברה שלי בקשר לזה. ואני מקווה שאצליח גם היא וגם אני, לפעול בקשר לסיפור הזה. וזהו! בעיקרון נהנתי ...... גם כשבהתחלה רציתי לברוח משם... עשיתי שיט... לבשתישמלה והייתי נראית כמו ליידי.. והצטלמתי עם זה. ויודעות מה, היה פשוט נפלא לא הרגשתי את המועקות לא הרגשתי עוד כל מיני דברים שאני מרגישה ביום יום שלי לא הרגשתי כאב . הרגשתי טוב הרגשתי את הקדושה של המקום. וזו קדושה עצומה. הרגשתי הכי טוב שיכול להיות שביום שהיינו צריכות לעזוב, היה קשה לי להפרד מהציון. הלכתי פעמיים לקברו, כדי להפרד. ואני.. שלא אהמנתי שהגיע לשם.......... הייתי שם ועוד אחזור בעז"ה. מקווה שכל תפילותיי יתקבלו מקווה שיהיה טוב לעם ישראל מקווה לראות את הניסים שביקשתי. מקווה שיבוא המשיח ויושיעה את כל ישראל מצרותיו. ושיהיה כבר טוב. והיה כיף לטוס.... אפילו שהתאכזבתי, כי לא מצאתי בדיוטי פרי בובת פו. אבל קניתי מאוקרינה דברים קטנים שלו... ובכלל, הארץ הזו מטורפת..פעם חום איימים ופעם אחת מבוווווווול של גשם. והשעה אותה שעה כמו בארץ, רק שמחשיך שם בסביבות 21.30 בלילה. היה נפלא וטוב שהיה וחבל שנגמר. ושוב אני כאן אותה גברת בשינוי אדרת... אוהבת המון בובה.

אחד משיריי שכתבתי ביום חמישי! מתהלכת ברחובות העיר שכמעט ריק מאיש מסתכלת מסביבי וליבי מתכווץ מתהלכת במקום שבו כל איש שחיי בו שונא אותנו היהודים! עיניים מפחידות מכל עבר מתבוננות עלינו- היהודים עיניים שונאות עיניים רעות כאילו הן אומרות "אותם צריך להרוג". והרחובות, והבתים כמו בגטו הם נראים וההרגשה נוראית ואיומה עד מאוד הכל כאן ישן הכל כאן שונה הכל כאן כ"כ מפחיד מוצאת את עצמי במקום שבו זה נראה ממש כמו מחנות ריכוז מרגישה שאם לא אעשה משהו טוב ישר יבוא השוטר ויכלא אותי אצלו........ וישר עלתה בי המחשה... ש"אפילו פרפרים אין בגטו" כך זה הרגיש לי... כי כך זה היה...! ארץ זרה מדינה לא שלי וקשה פה כל כך. עושה רע על הנשמה רק לברוח... רק..... תחושה של אחת שנמצאת בשבי שכאן אני נמצאת.. ואין לי דרך חזרה... מזל שאני רואה צבעים ולא הכל בשחור לבן כי זה עושה טיפה טוב בהרגשה. מתהלכת ברחובות העיר שכמעט ריק מאיש שמחה מכל איש שעובר ויודעת שהוא גם מארץ ישראל שפה זרה מנטליות שונה. מתהלכת ברחובות העיר שכמעט ריק מאיש מתהלכת ומפחדת ומאוד חוששת חוששת ממה?- שבגטו נמצאת. ואם אצא מהבועה ארה אנחנו כבר לא שם -(בגטו) ואם אצא מהבועה אני יכולה להנות מהשקט והשלווה מנסה, לפחות משתדלת אך אזכור לעולם..................... "כי אין לי ארץ אחרת"

בובה יקרה אני שמחה לשמוע שנהנת...שהצלחת לדבר ולהרגיש טוב.... להתמלא תקווה ולבקש טוב עבור עצמך... אני מצטרפת לתפילה ומקווה שכל משאלותייך התגשמו ובעיקר תרגישי את השלווה הפנימית... איתך אידה

בובה יקרה, שמחה מאוד לשמוע שנהנת, מעולם לא הייתי בחו"ל ותמיד חששתי מהשנאה של הגויים מסתבר שלא טעיתי.....טוב שהמשכת להסתובב בגאווה! תראי כמה נפלאה את, כמה רגישה וטובה! כמה אכפת לך מילדה קטנה וכמה את רוצה לעזור לה! לא נכנעת לחברה הקשה שלנו. את צריכה להיות גאה בעצמך! כולי תקווה שמשאלותייך ותפילותייך יתגשמו במהרה! הלוואי ששקט ושלווה ילוו אותך ותדעי רק אושר ושמחה, מגיע לך את אדם נפלא ומיוחד. מחבקת אותך חיבוק פו......

היי בובית מקסימה יופי של טיול היה לך , נשמע שחזרת טעונה בהמון אנרגיות חיוביות , תנצרי את כל הרגעים היפים האלה , תשמרי עליהם כמוצאת שלל רב , כל כך שמחה בשבילך שהנסיעה הזו עשתה לך רק טוב , ואין לי כל ספק שכל התפילות שלך ייענו ולו רק מפני שאת נשמה טהורה שלא מסוגלת להרע או להזיק לאף אחת /ד ,הנה כמה שאת נהדרת שאת לא מסוגלת לשמוע על משהו שסובל ומיד חושבת איך לעזור , יקירתי , זה לא מובן מאליו ,בורכת בתכונת הנתינה , לא כולם מסוגלים לזה , והאמת שבאמת אין לנו ארץ אחרת , והשיר שלך פשוט יפייפה ,מלא רגשות ומרגש , בדיוק כמוך , התגעגעתי המון - טוב שאת כבר כאן חתולה

יצאת עם המון חששות ובהתחלה נראה היה שהן ישתלטו לך על המסע אך הארה , התגלות והתעלות הביאוך לבסוף למקום הנפלא מקום של פתיחות מקום, של אהבה, מקום של קבלה. מי יתן וזה ימשך לעוד זמן רב ואולי....... אם יורשה לי - הבובה תוכל להשתחרר מהחוטים . שמחה בשבילך ושלא יגמר לעולם.....................ליז.

אל תשכחי לנצור את הרגעים העילאיים והארועים הארואים הללו לימים הבאים ובכלל! מקווה כי עתירתך בתפילתך במיקרו ובמאקרו תעלה מעלה מעלה ותפעל ישועות גדולות ונצורות! באמצעות רבי נחמן מאומן- זכותו תגן עלינו! תעדכני לגבי המקרה עם הילדה התמה. את נגעת ללבי ואם את זקוקה לסיוע את יודעת היכן למצוא אותי. ריגשת אותי עם שירך ועם התגוללות סיפורך ומהלך התגלגלותך... חיבוק של פו הדוב- האהוב עליך:-) שדה ניר.

תודה לכולן.. אעדכן אם יהיו דברים...

בובה יקרה! ברוכה השבה!!!! שמחתי מאוד לקרוא שהיה לך טוב גם... שהיה מרגיע והכוחות חודשו... זיכרי זאת גם ברגעים בפחות טובים.. שיכול להיות טוב.. :)

בובה יקרה... ברוכה השבה!!!!!!!!!!!!! אין כמוך.. הצלחת לנצל את החופשה הזאת לטובה, לצבירת כוחות... למרות הקשיים כל הכבוד לך!!! ו... אם עוד לא אמרתי, את כותבת ממש יפה... איתך..

מה איתכן בנות ??? נעלמתן לכן ,אתן בסדר ?? מאוד מקווה שהכל בסדר אצלכן , אתן חסרות כאן וזה מורגש חתולה

חתולה יקרה! תודה רבה על הדאגה.. קראת כאן כמעט כל יום... איך אין ממש מילים כרגע... מה שלומך את? חיבוק לכולן...

בכל מקרה דעי לך שאת חסרה כאן מאוד , ומקווה שמצבך ישתפר לטובה בהקדם אפשרי חתולה

היי חתולה... קודם כל תודה האמת שקוראת אתכן כל הזמן... קצת תקופה עמוסה, הרבה שינויים... לא מספיקה להגיב.. תודה..

אני שמחה מאוד לראות אותך כאן חזרה , מבינה שיש עומס , ושינויים? מקווה שהכל רק לטובתך , את חסרה כאן המון ,רוצה לשתף על השינויים ?? תשתדלי להכנס יותר , טוב ?? חתולה

לבן הלוחם, ומדי פעם כשמתגנבת מחשבה על הטיפול שבגלל המצב לא התקיים כבר שבועיים והדברים האחרונים שנאמרו בו שהיו מאוד משמעותיים באותו הזמן... וכרגע, מה עושים איתם עכשיו ? עם אותם דברים שרק לפני שבועיים מילאו כמעט את כל עולמי, הרי עכשיו כל עולמי הוא בני ... שרק ישאר בחיים, שרק לא יפצע .... שרק יחזור כבר הביתה.... אז מה באמת עם כל אותם הדברים? האם נתתי להם יותר מדי משקל ? האם השאלה שתמיד מבצבצת - למה להתעסק עם העבר ? למה לא פשוט לחיות , להמשיך הלאה , האם עכשיו אני מקבלת תשובה ? האם זה אפשרי???????????? עצובה ודואגת, מאוד מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ליזוש - נשמה טובה ויקרה אין שום קשר בין שני הדברים , הדאגה לבן שמשרת במלחמה תמיד נמצאת בעדיפות עליונה על כל רגש אחר וכל טיפול שעמד על הפרק , אני רק לא מבינה למה הפסקת את הטיפול , שבועיים הם המון זמן , ויכולת לדבר עם המטפל שלך על כל הפחדים וכל החרדות שמלוות אותך דווקא עכשיו , יכולת כן להעזר בו במצב שבו את נמצאת , את הולכת לטיפול לא רק כדי לדבר על העבר אלה גם על ההווה , ואין דבר כזה של לתת יותר מידי משקל לדברים שלך , זה עולמך הפרטי שסוף סוף את נותנת לו מקום וביטוי מה שלא עשית מעולם , אולי תחדשי את השיחות שלך עם המטפל , ודברי איתו על כל מה שעובר עליך , זה אומנם לא העבר שלך , אבל זו בהחלט את , כן את זו שצריכה תמיכה נפשית ועזרה , אז אל תתבישי וטפלי בעצמך יקירתי ,אל תשכחי שליז היא לא רק עבר , היא גם הווה וגם בעזרת השם עתיד , מחבקת המון חתולה

הי יקרה, פשוט הקליניקה נסגרה כי היא באיזור המתווח. והאלטרנטיבה דורשת ממני נסיעה ארוכה מדי ועדיין תחת האיום.כך שוויתרתי על התענוג. מה שמוזר שאני ממש לא מרגישה צורך לחזור לטיפול זה פשוט לא בראש שלי.

דבריך נוגעים ללבי.... אנצור אותם ואשמרם , על נייר המדפסת שלי ובתקווה שיצליחו לחלחל טוב טוב לראש. תודה חתולה יקרה מקסימה וחכמה על שהארת את עניי. ליז

הדאגה האין ספית מתעצמת במצב של עכשיו... במקום שבנייך מוצב... האם הוא מדבר איתך? מעדכן? אני חושבת שיש בהחלט מקום להיות בטיפול כיום דוקא בגלל כל מה שקורה... יש מקום להתמודד עם דברים שאת מתארת גם במצב הנוכחי... מחזקת ומתפללת שבנייך יחזור הבייתה בשלום יחד עם כל חיילי צהל אמן אידה

אין מלכות נוגעת בחברתה! חזקי ואמצי ותאמצי את בנך - בריא ושלם בקרוב ממש אל חיקך! אור ואהבה, שדה ניר

תודה על החיזוקים, בינתיים מאז יום ראשון בערב לא היה איתו קשר .. אבל עלי להתחזק מהאמירה NO NEWS IS GOOD NEWS ולנסות להרגע. בזכותכן יצרתי קשר עם המטפל ויש מצב שנפגש בשבוע הבא גם אם המצב לא ישתפר במקום זמני מחוץ לתווח הרקטות ויותר קרוב אליי מהמקום בו הוא מקבל כרגע. תודה יקרות מחבקת , ליז.

הז כל כך ברור וטבעי הדאגה שלך לבנך אני מאוד שמחה שיצרת קשר עם המטפל המצב עכשיו מאוד לא פשוט ומאוד חשוב שתהיה לך תמיכה שלא תרגישי לבד עם הכל תשמרי על עצמך שחף

הז כל כך ברור וטבעי הדאגה שלך לבנך אני מאוד שמחה שיצרת קשר עם המטפל המצב עכשיו מאוד לא פשוט ומאוד חשוב שתהיה לך תמיכה שלא תרגישי לבד עם הכל תשמרי על עצמך שחף

מה שלום הבן שלך? מקווה שיש לך קשר איתו והכל בסדר אידה

חוזרת לחיים עקב בצד אגודל. השבוע האחרון הכאוטי היה טראומטי וקריטי לכל הדעות ואני גאה בעצמי שהתמודדתי עמו בצורה יוצאת מגדר הרגיל. ראשית בעקבות פטירתו הפתאומית של אבי וההתמודדות והתבודדות בצל הפציעה והניתוח של הילד התנתקתי מכל העולם ואשתו כולל מהטיפול הבול לו אני זקוקה ביתר שאת דווקא בשל שרשרת האירועים הטראגים שחויתי. בשבוע האחרון נוסף לי אלמנט טריגרי נוסף והוא הבשורה המרה המיידית אך המרנינה לטווח הארוך כי בקרוב ממש יחל שלב הטיעונים לעונש במשפט הפלילי שאני מנהלת מול האנס הברנש וזאת לאחר הסכם 'עסקת הטיעון' וההודאה החלקית שלו , בצר לו, במיוחס לו, מול הפרקליטות. ובדיוק השבוע המטפלת הודיעה לי הן טלפונית והן לאקונית במכתב פורמאלי כי בצער רב עלינו להפסיק את הטיפול בשלב הנוכחי(וההכרחי ביותר מצדי) בשל איחורים וחיסורים מרובים שלי לאחרונה!!! ולחדש הטיפול בעתיד כאשר לדבריה אהיה שוב בנויה וכשירה לקבלו ולהתמיד בו!! ואני: אנה אני באה!!! ברגע הגורלי נטשו אותי לאנחות!!!!!!!!! כמו כן עברתי אלמנטים קשים נוספים שאינם לציטוט. וחרף הכל אני מתמידה להגיע לעבודה יהא אשר יהא! ומתפקדת כאמא- לתפארת המדינה! היום עברתי טריגר נוסף קשה מנשוא ועצום שאין כמותו. הכרתי במסגרת העבודה אחד שריצה בארגון החסד בו אני עובדת 'עבודות שירות' בשל מעידה פדופילית סימלית יחסית, בעברו והפסיד הכל מכל כל, במחי יד(תרתי משמע) ורגע של שטות וטעות וכיום הוא לאחר טיפול ארוך טווח השתקם והוא נהג מונית רגיש ומתחשב שלא מצוי בדורנו. הנ"ל התוודה בפני בגילוי לב מכמיר לב ולראשונה בחיי נחשפתי לצד השני של המתרס. לסיבות למעידה, לעמידה והכאה על חטא מול הקורבן והוריו. להודאה הקשה במיוחס לו. לצער הרב על אשר אימלל את חייו של קטינה בשל מעשים מגונים שאף היו למגינת לבו וכלל לא סיפקו אותו. לפירוק משפחתו כתוצאה מטעות חד פעמית, לגירושים המכוערים שהם הולידו, לניתוק הברוטאלי מילדיו שלאחר התהליך הטיפולי והשיקומי שעבר כבר אינם בדרגת סיכון להימצא במחיצתו ובקרבתו כי אם ההפך היא הנותנת. לנישולו הטוטאלי מנכסיו, מהוילה שלו, ומכל עסקת החבילה שהיתה שלו בזעת אפיים לאחר עשרות שנות עבודה מרובות. לחוויות המתקנות שעבר בעקבות כך. להתמסרותו הטוטאלית כיום לעשיית חסד טהור, צרוף ומזוקק. להתחזקותו בדת בעקבות כך. לבריחה לקיצוניות השנייה בכדי לשים גדרות וחומות בצורות לבל יעלה אף בדעתו ועל דל מחשבתו הרהורי עבירה. לריחוק מדיבור וקרבה כלשהיא אנושית עם קטינים, בכל מצב, יהא אשר יהא. בעקבות המעידה החד פעמית שלו הוא הפך להיות אדם הרבה יותר הומני וסולידרי, מתחשב, בעל לב מבין, אמפאטי וסימפאטי ומעל הכל מודע לעצמו ולסביבתו ואכפתי. כיום לאחר ריצוי העונש הן במאסר בפועל והן בריצוי 'עבודות שירות' ולאחר טיפול מעמיק פרטני וקבוצתי הבן אדם השתקם והשתנה לבלי הכר! ולאחר שחזיתי במו עיני מה סנקציות נכונות וטיפול מעמיק מחוללות בתוקפן שחש עצמו קורבן לאור נסיבות חיוו והמחיר המאמיר ששילם על מעידה חד פעמית וזאת בנוסף לקורבן האמיתי מצדו השני של המיתרס. אני ממליצה בכל פה לכל אחת ואחד לא להסס ואף בעשיית מעשים מגונים טריוויאלים (ולא רק באונס!) להתלונן על התוקפן! כי במעשה אמיץ זה היא עוצרת במו ידיה את ההתדרדרות של המעידה/המחלה/הסטייה של אותו אדם, חובטת בו מעוררות אותו ומכריחה אותו לבצע שינו אימננטי וטיפול משמעותי ויסודי בעצמו! ומונעת מקרי תקיפה נוספים הן בעתיד הקרוב- בשלב ריצוי העונש ובמיוחד- בטווח הארוך- בשל הטיפול שמחולל נפלאות גדולות ונצורות!!!!!! עייפתי מלגולל בפניכן את חלק מהקורות אותי בשבוע האחרון. התגעגעתי לכולכן. ולבי במיוחד עם יושבות הצפון ובכלל. שדה ניר.

שלום לך, למרות שקשה נשמע שיותר טוב. מקווה שהאבחנה שלי נכונה, כיף שחזרת . קשה לי קצת להגיב לגבי החוזר בתשובה , הייתי רוצה להיות מסוגלת להאמין שהשינוי הזה הוא האמיתי אבל קשה לי מאוד וקשה לי כפליים כשהחזרה למוטב מלווה בחזרה בתשובה... יותר מדי תחפושות יותר מדי עזרים שלהבנתי מכסים על האמת. SORRY אבל זו הבנתי קשה לי להאמין. יקרה תמשיכי להתחזק ולחזק . ליז

תודה על תגובתך ותרומתך... לגבי החוזר בתשובה התחזקותו בדת דווקא מתונה וריאלית אך חזרתו למוטב היא הקיצונית יחסית והוא עודנו אינו מצוי באיזון של דרך המלך אך היא נובעת מיראה עצומה לחזור ברגרסיה אף מחשבתית לעניין. כי כיום זה רחוק ממנו ת"ק פרסה על ת"ק פרסה. ניכרו דברי אמת. ואינני פתי להאמין לכל סוטה או עבריין מועד. זה ללא ספק זמן ניכר- מאחוריו אך השלכות המעידה- בעוכריו! ובמקרה דנן, לא רק על פי עדותו המשכנעת והקורעת לב שלו אלא על פי עדותם של גורמים מהוגנים ולוליאלים נוספים, האיש השתנה לבלי הכר!!! וזהו בדיוק מטרת הטלת הסנקציות בעברייני מין ושיקומם לטווח הארוך באמצעות טיפול יסודי ומעמיק!!!! לראשונה בחיי נחשפתי לצד השני של המיתרס- לצד הפוגע ולהיותו אף הוא פגוע ופגיע. וללא ספק וידויו המכמיר לב העניק לי כלים חדשים להתמודדות ולהתחזקות במשפט שאני מנהלת כעת מול האנס שלי- שחמס את כל כולי! מתפללת עבור בנך שישוב בשלום ועטור ניצחון מהלבה הרותחת בקלחת הצפון...

היי שדה פורח שמחה מאוד ששבת אלינו ,שמחה לשמוע שאת למרות כל המצב הכאוטי שלך את ממשיכה לעבוד ולטפל בבנך היקר מכל , שמחה מאוד מאוד לשמוע על המצב של המשפט שהולך ומתקדם ,מעבר לזאת , כל הסיפור של הפדופיל על כל המשתמע מכך , כנפגעת , לא הייתי שמה את ידי בידו וצועדת איתו לעבר השקיעה ,פדופילים נשארים כך לתמיד ולא חשוב איזה טיפול הם עוברים , אלה אם כן כרתו להם את אונת המוח הימנית שלהם ( או השמאלית -מצדי אפילו את שניהם ) כך שיהיה בטוח שאין להם " שום מוח " כדי לבצע מעשים מגונים כלשהם ,אני לא שמחה ולא עצובה בגינו כלל וכלל על כל מה שעבר ויתכן שגם זה לא מספיק ,ואת יקירתי עם ליבך הגדול והרחום תפסיקי להיות אם ואחות לכל מי שנתפס בעיניך כמסכן ,וכן , בהחלט צריך להתלונן על פדופיל ,על כל פוגע ולא חשוב מה , לא סיפרת איך מתקדם מצבו הבריאותי של בנך , מאחלת לו אריכות ימים והבראה מלאה, כאן איתך ובישבילך כמו תמיד חתולה

אין לי כל הווה מינה של רצון או חיזיון לטמון ראשי בחיקו ולחסות בכנפיו בצל השקיעה הפסטורלית!:-) מה גם שמיודענו מבוגר מאד בעל פער של עשרות שנים ממני...כך שאין בכך אף בדל של היגיון... הוא סך הכל התוודה בפני כאשה זרה לו שהכרנו קורקטית במסגרת העבודה אך ידעתי קמעה על עברו והופתעתי כמו כולם משיקומו והשינוי האימננטי שחל בו! וידויו הקורע שאין לו אח ורע העניק לי כלים להתמודדות והתחזקות במשפט שאני מנהלת מול האנס שלי! ואך בשל זה- די והותר לי! בני מחמדי משתקם יפה וכבר מדדה עצמאית באמצעות הליכון וצועד עמו לבית הספר ומסתדר יפה עם מוגבלותו הזמנית. לצערי עודנו מגובס ואין צפי מדויק למועד בו יוסר והאם יאלץ חלילה לעבור ניתוח מסובך נוסף או שהשבר יתאחה סופית לשמחת לב כולנו לאחר הניתוח הראשון והאחרוון! אור ואהבה, שדה ניר

דאגתי לך .. לא הבנתי לאן נעלמו עיקבותייך. שמחה לראותך כאן שוב איתנו. וצר לי על כל הדברים שאת עוברת, באמת קשה... מחבקת אותך ומקווה שיהיה לך טוב בובה

מחבקת בחזרה. ושמחה ששבת אלינו מאומן..ולא בראש השנה:-)

מחבקת בחזרה. ושמחה ששבת אלינו מאומן..ולא בראש השנה:-)

רציתי להוסיף ולומר שאני לא נמצאת בטיפול . אני נמצאת עדיין בשלבים של התלבטות אם לספר או לא אני אמשיך לעדכן בהמשך תודה והמשך ערב נעים.

גם רוצה לברך על הצטרפותך מאחלת שתבחרי בדרך הנכונה עבורך ... לאט ,לאט, כל דבר בזמן המתאים לו. ליז

את מזכירה לי את עצמי לפני שנה בערך......... כשהכל עלה..... ופחדתי שידעו. אז קודם כל, עשית את הצעד הראשון הצעד שמאוד קשה לעשות ושיתפת אותנו ואת כבר לא לבד! באשר לצעדים האחרים.... לאט לאט... כל דבר עולה.. ויוצא בזמן שלו. אנחנו איתך בובה.

תודה על העידוד והתמיכה. כעת אני רגשית במקום אחר, הבן שלי משתתף באופן פעיל בתוך לחימה ואני איתו במחשבותי.בינתיים הצלחתי להסתיר מאשתי שעומר משתתף באופן פעיל במערכה, עד יתברר לה מהתקשורת. חתולה יקרה המילואימניקים לא הולכים להשתתף בלחימה בשלב זה, וכנראה שלא בהמשך.. בדוק.. מקווה שזה ירגיע אותך. מאחל לכן הרבה רוגע ושלווה

למעשה אתה יותר מצודק , למעשה אפילו שחררו את הבן שלי מהמילואים הביתה , ואם כן היה נשאר ,לא יודעת מה כן היה עושה בתפקיד שלו , העיקר שהוא חזר הביתה חתולה

כל כך שמחה בעבורך!!!!!!! ועולזת על כי בנך שב לזרועותייך וחיקך!!!! ומי יתן ולא יזדקקו לא לו ולא לאף חייל צה"לי- מילואימניק וסדיר כאחד!!! חיבוק ואהבה, שדה ניר

בוקר טוב דן, אין לך על מה להודות בשביל זה אנחנו כאן, לתמוך, לייעץ ולהקשיב. שיהיה יום שקט ורגוע. כאב הלב

שלום, אני נפגעת תקיפה מינית בזמן האחרון הסתובבתי באתרים ניסיתי לחפש תמיכה כלשהי והגעתי לאתר הזה אז מקווה שתוכלו להעניק לי תמיכה ואני לכם תודה ויומטוב לכולכם.

ברוכה הבאה לפורום שלנו - עוד אחת בעולם את מוזנת להישאר כאן איתנו , לשתף , לכתוב , להתייעץ , כל מה שבא לך , נשמח לתמוך בך ולעזור לך כמה שנוכל ,כולנו כאן נפגעות של כל מיני סוגים של תקיפות מיניות,נשמח גם לקבל ממך תמיכה לכל דבר , האם את מטופלת היכן שהוא ? את מוזמנת לא להיות לבד , הכי קשה והכי כואב זה להיות לבד , אז ,,,,,,, אל תשארי לבד , חתולה

"עוד אחת בעולם.." ברוכה הבאה לך שמחה שפנית אלינו... ולא נשארת לבד.... את מזומנת לכתוב את שעל ליבך, ואנחנו כאן בשבילך! ערב נעים וטוב לך שלך, בובה.

מקווה שתרגישי כאן בבית http://www.inspirationinc.com/i/Newsletter/give_flower_tn.jpg שחף

שלום וברוכה הבאה, אנחנו נשמח להיות כאן לצידך, לתמוך ולהקשיב. זה הבית שלך. כאב הלב

המיים מורתחים בקומקום והעוגיות במזווה. מה להכין לך תה או קפה?:-)

ברוכה הבאה אחת יחדה ומיוחדת בעולם אני מקווה שתחליטי להיות חלק מהפורום לשתף ולקבל תמיכה כאן אני נמצאת בתקופת מעבר כך שאיני כאן באופן רצוף וקבוע....אך משתדלת להיות כמה שאפשר... מלבד זאת הבנות נפלאות ותומכות. ברוכה הבאה אידה

תודה רבה לכולכם וגם לך אידה אני בהחלט ישאר בפורום ויעזר בו עד כמה שאפשר אני שמחה שמצאתי אותו ואת התמיכה הזו שחיפשתי כה הרבה זמן.

חזרתי. היה נפלא... ואני עייפית ! יש לי הרבה מה לאמר יש לי לכתוב לכן, שירים שחיברתי כשהייתי בחו"ל. אך בהזדמנות. אני לא מרגישה כל כך טוב נפשית ופיזית. צריכה לאגור כוחות. עוד אחזור רק להראות סימני חיים. אוהבת

http://www.nasser.pagaz.net/

מה שלומך??? נו...יש פו חדש?? שמחה שחזרת http://www.tombraider4u.com/pictures/pooh1.jpg דמעה

תנוחי, תתאפסי, מצפים לשמוע. ליז

הי בובל 'ה יקרה כמה אני שמחה שחזרת ושאת כאן איתנו שוב מקווה שתאוששי די מהר ותצברי כוחות מחודשים ואז תספרי הכללללללללללללללללללללללללללללל וחסר לך שלא התגעגעתי המונים-מיאוווווווו

צריכה עוד לאגור כוחות... מבטיחה לספר.... חזרתי עכשיו ממד"א.. כנראה מעקיצת יתוש במצח, נהיה לי גול גדולה.. ובאמא'שלי.. אני נראית כמו מונגולית... זה התנפח ונהיה אדום... אבל............ הרופא נתן לי כדורים.. ואני מקווה שזה יעזור עד אז....... זה נראה (בעיניי) זוווווווועהההההההההההה זהו. עוד אעדכן אתכן אוהבת בובה.

טוב שחזרת! היית חסרה. שמחה שנהנת. מקווה שאגרת כוחות..... אוהבת

נשמח לעדכונים חמים מהשטח! הותרת את כולנו במתח:-)

מה שלומכן הבוקר? איך ישנתן הלילה? מקווה שיותר טוב ממני....... שיהיה לכן יום טוב שקט ורגוע עד כמה שאפשר שחף

כפי שאת נוכחת עובר עלי לילה לבן..... בוקר טוב לך ולכולכן. בתקווה כי השינה שפרה עליכן.

:)))))))))))))))))))))))))))))))))))))) אני שמיייייייייייייייייייייייייייייחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אז איך היה? נו, ספרי, ספרי................... מתה לשמוע כבר את החוויות!!!!!!!! ת'געגעתי שחף

תוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווודה אוהבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

אוהבת בחזרה :)

היום פגשתי בבריכה, אשה ממטולה. היא נסה על נפשה עם ילדיה מאימת המלחמה... סיפרה לי איך נאלצה להפרד מאחד מילדיה, בגלל שאין הרבה מקום אצל הקרובים המארחים אותם. נוסף לכל בן זוגה גויס למילואים. ניסיתי לעודד אותה, נתתי לה את מספר הטלפון של שרותי הרווחה אצלינו. אולי יוכלו לסייע במשהו.... לאותה אשה יקרה, ולאחינו מהצפון, אשר נאלצו לעזוב את כל עולמם שם. מאחלת שיבה מהירה הביתה.... http://mp3music.gpg.co.il/lyrics/200.html בכיתי היום מהשיר הזה. שמע ישראל אלוהי.... תעשה כבר שיגמר.....

הלוואי , כן , את כל כך צודקת ליאורי , הלוואי שכבר יגמר כל הסיוט הזה , הלוואי שכל המשפחות יוכלו לחזור לביתם לחיי שיגרה , כמה מוזר לא , כשחיים בשיגרה רוצים לעשת הכל כדי שזה ישתנה, נמאס לחיות לפי שגרה משעממת , במצב הקיים , כולם מעדיפים לחזור לשגרה הזו כי היא זו שנותנת לנו את הבטחון בחיים , לא ככה ??? הלוואי שכבר תיגמר המלחמה הזו ויחזרו כל החיילים הביתה , לילה טוב לכולכן -מחר יום חדש -מחר בובה על במה חוזרת , הלוואי שתכנס להגיד שלום , חזרתי , אני כאן , חתולה

שיגמר........... ושבובה תחזור............. ושיהיה לילה טוב................ :))))))))))))))))))))

הדפסתי לי את השיר המקסים - ושומעת בדימיוני את שרית מתפללת אותו - פשוט מרגש. תודה, תודה.

Eagles / I Wish You Peace I wish you peace when the cold winds blow Warmed by the fire's glow I wish you comfort in the lonely times And arms to hold you when you ache inside I wish you hope when things are going bad Kind words when times are sad I wish you shelter from the, the raging wind Cooling waters at the fever's end I wish you peace when times are hard The light to guide you through the dark And when storms are high AND your dreams are low I wish you the strength to let love grow , I wish you the strength to let love flow, http://www.chinaodysseytours.com/huangshan/photos/waterfall_2.jpg דמעה

תודה דמעה על השיר היפה ועל הלינק , אהבתי שבוע רגוע גמלך

מצטרפת לאיחולים של דמעה מחבקת , ליז

קראתי את החלום שלך, מאוד קשה להתמודד עם כל זה, לנסות להבין זה כמעט בלתי אפשרי, הדמויות בחלום מיצגות דברים שונים ולאו דוקא את הפרצוף שמחובר להן ,לכן האינסטינקט לפרש את החלום הוא לא כדאי והרבה פעמים גורם לתחושת קשות, לפעמים אחרי כמה ימים פתאום יש איזו הארה והסבר טוב למה שנחלם .אבל מי יודע מה הראש הזה שלנו באמת רוצה להגיד, מאחלת לך מהיום רק חלומות נעימים. אני הרבה פעמים פשוט מבקשת את מה שאני רוצה לראות בחלום ומצליחה כך להערים עליו... זה דורש ריכוז והתמדה והתעקשות לסלק את התמונה הלא רצוייה ולהצליח להעלות את הפנים והחוויות שאניבוחרת שעושים לי נעים . אז שהלילה יהיה לילה טוב ושקט .ליז

מאחלת לך בחזרה את כל האיחולים שם למעלה I wish you the strength to let love grow , I wish you the strength to let love flow, באהבה, והמון תודה, ליז

חלום מזעזע!!!!!!!!!! בעצם זה נקרא סיוט......... היה שם את בעלי האוהב והתומך ואני שם הייתי לא לגמרי שפויה התנהגתי מדי פעם די כמו אחת מטורפת והוא היה שם והרגיע והיו שם זיכרונות מהילדות זיכרונות של דברים שהפכו אותי לאחת מטורפת לזיכרונות היה חלק נכבד בחלום ראיתי אותם בבירור זה היה אבא שאנס אותי מגיל 12 והיה שם את הפחד להיות במקומות עם חלונות פתוחים כי פחדתי שאבא יכנס לשם דרך החלון אז הקפדתי לסגור את כל החלונות ואת כל הטריסים כדי שאי אפשר יהיה לראות שאני שם ואחר כך פתאום הכל התבלבל פתאום לא הייתי בטוחה אם אבא שלי ובעלי זה לא אותו בן אדם וזה היה הכי מפחיד בעצם לא הייתי בטוחה אם בעלי זה לא אבא שלי חשבתי שאולי מתוך הטירוף שאני נמצאת בו אני יכולה להבחין ואני מדמיינת וככל שהחלום התקדם נהיה לי יותר ויותר ברור שזה באמת אותו בן אדם ושאני רק טופסת אותו פעם כאבא שאונס ופעם וכבעל שמבין ומגן ודואג זאת הייתה הרגשה זוועתית הנושא הזה של אונס עולה כל כך הרבה פעמים בחלומות שלי והכי מגעיל אותי שהרבה פעמים אני חולמת שזה משהו שאני רוצה ושאני נהנת מזה ותמיד בחלומות האלה אני נערה או אישה בוגרת ובמציאות אני לא זוכרת שום אונס והפגיעה העיקרית הייתה כשהייתי ילדה אז למה בחלומות זה תמיד מופיע בצורה כזאת???????? האם החלומות מנסים לספר לי משהו שאני לא זוכרת? או שפשוט הפחד שלי מאבא שלי מתבטא בצורה כזאת? והאמת שזה לא תמיד אבא שלי בחלום זה לפעמים עוד קרוב משפחה שפגע בי וגם שם לא היה אונס, אבל בחלומות מופיע סביר להניח שפשוט כל פגיעה מקבל בחלומות מימדים של אונס לא רוצה יותר חלומות כאלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מאוד מבינה את הבילבול....לי היו ועדיין יש חלומות בהם קורים דברים שאני לא זוכרת שבאמת קרו...ולפעמים אנשים בחלומות שלי מתחלפים...ופתאום למשל במקום לראות את הפנים של מי שבאמת פגעה בי אז אני פתאום רואה את המטפלת שלי...ופתאום בחלום היא זאת שפוגעת בי....וזה מפחיד ומבלבל כל כך...חלומות זה משהו מאוד לא מדויק....לפעמים אני חולמת שהפגיעות מהילדות קורות עכשיו ובחלום אני כבר אישה....ולפעמים אני אפילו נהנית בחלום...זה לא פשוט.... מחבקת...ומקוה שתחלמי בהמשך רק על דברים טובים...על אור ועל שלוה דמעה

מה שלומך ? איך את מחזיקה מעמד ?? יודעת שאת עוברת זמנים לא קלים , מחזיקה לך אצבעות שהכל יתחיל להסתדר לך על הצד הכי טוב שיש , מחבקת -חתולה

בוקר טוב ושבוע טוב -שחפית יקרה מכירה את הסיוטים האלה לצערי ,למרות שאני יודעת בוודאות שאבי מעולם לא נגע בי פיזית ,הוא לא היה מחבק אף אחד בכלל , עד היום ,הוא פשוט טיפוס של לא נוגע , תמיד היו לי סיוטים שהוא כן נגע בי ,שהוא כן ,,,,,,לא יודעת איך להסביר את התופעה הזו , אולי זה בא ממקום שיש המון פגיעות , עד שגם המקום הבטוח ביחיד נראה לכאורה גם כמקום לא בטוח , אצלי אבי הביולגי , אצלך בעלך , כאלו משהו בא וטרף את הקלפים במיוחד בצורה כזו כדי לבלבל את הסדר וההיגיון שלנו ,כשלמעשה זה רק עוד פחד שלא נפגע גם במקום הזה , קשה להסביר את החלומות האלה ,ואם את חולמת שזו הנאה , כנראה שזה רק מהפחד שלא להרגיש את הכאב , אז " אם נהנתי לא נאנסתי " , מקווה שהלילה ישנת טוב בלי חלומות ,בלי סיוטים , ושיתחיל לך שבוע טוב ברגל ימין , חיבוק גדול-חתולה

הלוואי שהחלומות יהיו יותר טובים, נעימים ורגועים או שלפחות לא יהיו חלומות בכלל אבל איכשהו החלומות תמיד שם ותמיד סיוטים מכל מיני סוגים :(

מאד שכיח כי אנשים מן ההווה מתערבלים עם מקרים לא פתורים מן העבר.. וכן שפגיעות מן העבר לובשות צורה עם אנשים ותמונות ומצבים מן ההווה הנוכחי. אין זה מעיד כי יש דברים נסתרים בחלומות שלא ידועים לך אלא על כך שאותם אלמנטים לא פתורים עדיין ואת משליכה אותם על ההווה ובמיוחד על היקרים לך מכל. והם עודם מעיבים עליך ועל חייך. כמו כן זה יכול להעיד על רצונך בשליטה כלשהיא במצב הלא נורמטיבי כאשר בהיותך קטינה, פתייה ותמימה היית באוזלת יד וחסרת ישע לכל דבר ועניין ואילו כעת את חולמת שאת חווה אונס כבוגרת וכביכול "נהנת" ממנו. ובכך ממעיטה מערך המעשים המגונים שחווית בעבר. ושולטת בעירבון מוגבל הן על הזיכרון המר והן על תמונת המצב ועל שפיותך בהווה. כולי תקווה כי מעתה ואילך תחלמי רק חלומות טובים ונעימים שיהוו חוויה מתקנת לכל עברך.... מחבקת ומחזקת, שדה ניר.

מקווה שלא הזקת לעצמך מאז השיחה שלנו האחרונה. הפלאפון שלך סגור כבר כמה ימים או שאינך עונה לשום מספר שניסיתי ואני בטוחה שמשהו עובר עליך. את גם לא כאן הרבה זמן ואני קוראת את ההודעת שלך הרבה פעמים. מה שלומך? למה התנתקת מכל העולם?? תני אות חיים נשמה! דואגת לך ואוהבת אותך. רבקה

אף את הדאגת אותי לא פחות. כי אם יותר:-) מצפה עבור שתינו לימים טובים ויפים יותר. אוהבת וחושבת עליך. שדה ניר.

וכן למי שמתחברת.... מקווה שהצלחתי להעתיק, כמו שלימדה אותי המורה בובה היקרה...... http://my.area.co.il/view.php?siteid=26079&jet=page&menuid=116880 הלוואי שיהיה כבר שקט המדינה הזאת....הלוואי.

ליאורי - כמו תמיד נשמה תודה על השיר הנפלא , אני אישית אוהבת את השירים של שרית חדד , במיוחד את אלה שמדברים על הכאב , על אלוהים , היא נהדרת , ואת יותר ממנה כי טרחת לשמיח אותי עם השיר האהוב עלי , תודה לך נשמה חתולה ,

תודה על השיר המרגש, זה באמת המאבק - להצליח לשמור על הנפש, והעדוד שלך והדברים היפים שאת שולחת מאוד עוזרים , אז אלוהים שולח אלינו עזרה ואת השליחה. תודה מלאכית . ליז

הצגתי את עצמי וסיפור חיי לפני 10 ימים נדמה לי. בני ( חייל חי"ר ) עומד להכנס ללבנון והדאגות והחרדות מובנות , עבר לא מעט עד כה בשירותו. אך לא זו הנקודה שמפתיעה רותי. מאז תחילת המערכה אני נתשף לחרדה פאניקה שביתי- בת 15 , תותקף מינית ברחוב. לא שחשש זה לא היה קיים קודם אלא שהתגבר במימדים הסטריים דבר שלא חוייתי בעבר. אני בתחושה שמאבד את שפיותי, דבר שלא הכרתי מהעבר ומוצף בכל מיני תכנים על תקיפות מינית צפים בתוך ההכרה שלי. מוזר, במצבי לחץ במלחמות בעבר לא חוויתי זאת, אולי בגגלל שביתי הגיע לגיל 15 , או שבני עומד להכנס ללבנון או שרני מזדקן . מתנצל על הכניסה לפורום אך נראה לי שהדברים קשורים ואפילי את אשתי לא מערב בתחושות אלה ממילא היא טרודה והסטרית מטבע הדברים. שבת שלום והלוואי ולא יפגעו אנשים נוספים.

דן שלום, קןדם כל אין לך על מה להתנצל על כך שכתבת בפורום, זה המקום שלך להוציא הכל. אני בת 23 ועדיין לא אמא ואחד הפחדים הגדולים שלי זה להיות אם, אתה יודע למה? בדיוק מהחשש שלך. יש לי את הפחד הזה שיתקפו את ילדיי בדיוק כמו שתקפו אותי כשהייתי קטנה. הלכתי וספרתי לאמי אך היא אמרה לי לשתוק. בכל פעם שאני עוברת ברחוב ואני רואה ילדה קטנה אני אומרת לעצמי" בגילה אני הייתי ובגילה פגעו בי" וישר אני חושבת על היום שגם לי יהיו ילדים ויפגעו בהם. אך עם זאת אני אופטימית במקום מסויים, אתה יודע למה? כי כיום אני בטיפול ואחת המטרות שלי בטיפול זה לטפל בחרדות ובפחדים הללו. נראה שאתה במצוקה רגשית ובחרדות לא קלות מהמון סיבות. שנים של שקט, פחדים כל אלו לא מקלים עליך. חשבת על האפשרות לגשת לדבר עם מישהו? לשתף? להוציא הכל? אני חושבת שפה מקור הבעיה, תעשה זאת למענך! תגש לטיפול זה יעשה לך טוב. אני מבינה אותך מאוד, אתה מרגיש וודאי בושה, אשמה, הרגשה מוזרה, אך אתה חייב זאת למענך. תשקול זאת, זה יעזור לך, כולי תקווה שבנך ושאר חיילינו ישובו הביתה במהרה והמלחמה הזו תסתיים מהר. מקווה שעזרתי ולו במעט. אנחנו פה לצידך תמיד. כאב הלב

תודה רבה. מה זה אני מבין אןתך . פדופיל , או מישפוגע בנערות/ים זה אכן מישהו שהייתי מוכן להרוג ללא נקיפות מצפון. כנראה שאני במשבר כלשהו ובסופו של דבר אצטרך להכנס לטיפול יעודי שכל פעם משום מה אני דוחה. אגב הזכרתי לי פתאום שכששיתפתי את הורי בתקיפה שעברתי .. כאילו לעגו כעסו עלי ואפילו הציעו עזרה לפוגע..(!!! ???) היות והיה מדובר בנער בשולי החברה. נדמה לי שבנקודה זו התמוטת האמון בהורי כדמויות מגינות ומשמעויתיות. וזה פגע בי לא פחות מהתקיפה עצמה.. ועד היות מלווה אותי מדי יום כל היות אם כי ברבדים סמוים... אני כאילו הסמרטות שעשו לו את זה... ולא חשוב עד כמה. באישהו מקום איבדתי אמון בבני אדם . עם חלוף השנים הפכתי לאדם חזק (לכאורה ) ומצליח בתחומי חיים קונקרטיים.הסוד נשאר טמון בתוכי. אומנם אני מחצין בטחון עצמי וערך עצמי אך בתוכי ובעיני עצמי אני לא שווה הרבה. לאחרונה אני קושר בין הפגיעה שחוויתי בגיל 10 לבין הדימוי הפנימי של חלש , בזוי והתושות המוזרות אשר ליוו אותי כל חיי ... ביומיים האחרונים אני קצת משגע את הבת ונשאר ער עדמאוחר עד שחוזרת. אתמל הבטיחה שתחזור במונית והייתי בחרדה שיקתפו אותה בחדר מדרגות או במעלית ... אכן מקל עלי לשתף את שעוברי עלי אך מתנגד עם איזה קול פנימי שאומר לי תהיה חזק ... תהיה גבר מה אתה מתבכיין.. תתבייש לך...

היי דן - שבת שלום גם לך בהחלט זוכרת אותך ואת הסיפור שלך , גם הבן שלי יכנס הלילה ללבנון , לתוך המלחמה , (מילואים ) זה לא מפחיד פחות , אתה מאמין לי ??אני משקשקת מפחד ,כבר מכינה לי סטוק של כדורי שינה כדי לא לטפס על הקירות בלילות שהוא שם , מה לעשות ? אלה החיים שלנו , זו המדינה שלנו ,ואלה הילדים שלנו שמשלמים בחייהם בזמן מלחמה , הלוואי יכולתי ללכת במקומו אני חושבת שלא רק הענין עם הבת זה מה שמדאיג אותך , אתה פשוט עושה השלכות של החרדות שלך מהבן , שחס וחלילה לא יקרה לו כלום , ואין לך שם שליטה על המצב , כמו באותה מידה שאין לך שליטה על מה שיקרה לבת שלך , כמו שאין לנו ההורים אף פעם שליטה על מה שקורה לילדים שלנו , אנחנו רק יכולים להיות שם בשבילם כשהם זקוקים לנו ,אתה בהחלט לא מאבד את שפיות דעתך , אתה פשוט נורא מודאג , ובגיל 49 אתה עדיין לא מזדקן , אתה פשוט בלחץ אטומי כמו כולנו , טוב שנכנסת לכאן , שמחתי לראותך שוב , כנס מתי שנוח לך ,אשמח לשוחח איתך בכל עת ,ואל תדאג , אתה בסך הכל כמו כולנו אדם נורמלי מהשורה שמנסה להבין את החרדות שלו , קבל חיבוק גדול ותירגע - גם אתה תהיה בסדר , אם לא לבד , בוא לכאן , תמיד. חתולה

שכל מה שאני מרגישה ושאינו קשור למלחמה פתאום הופך ללא רלוונטי כי יש אנשים שאובייקטיבית מתמודדים עם סיטואציות הרבה יותר קשות ואז להם יש את הזכות המלאה לרגשות עוצמתיים וקשים ולגבי הרגשות שלי אני אולי מרגישה אפילו קצת אשמה כי תחלס מה אני נסערת בגלל דברים שוליים כשיש מלחמה סביבי ואנשים נמצאים בסכנה ממשית ונהרגים מרגישה שאין לי שום לגיטימציה להרגיש משהו שנוגע רק לי אישית ולא שייך למצב במדינה אבל מה לעשות........ שום דבר ממה שהיה קיים לפני המלחמה לא נעלם, הכל נשאר איתי ואולי אפילו התגבר בגלל שהתווסף גורם נוסף ללחץ נפשי - המלחמה אז כל הרגשות התגברו גם הם ואני מצליחה להתמודד עוד פחות טוב עם מה שקורה בפנים אבל למה אני עדיין מרגישה אשמה שאני מרגישה משהו שהוא לא שייך?.........

שחפונת יקרה מאוד מבינה את מה שאת אומרת אבל תמיד מנסה להזכיר לעצמי שאין סיבה לרגשות אשמה בכל מה שנוגע לרגשות...אנחנו מרגישות את מה שאנחנו מרגישות וזה בסדר...ואני יודעת שלא קל לך עכשיו בכלל..ואני מאוד מבינה איך המלחמה הארורה הזאת מעצימה את כל הרגשות הקשים...וזה בסדר..."מותר" להרגיש חרא גם כשגרים במרכז...מותר להיות בדיכאון ולחוצים גם אם לא נופלים עליך טילים...זה לא ממעיט את סבלם של כל מי שמתמודד עם המלחמה מקרוב....מקוה שהיום את מרגישה יותר טוב מחבקת דמעה

שגם אני אמרתי את זה שכאילו יש מן תחושה שעכשיו התהומות הפרטיים אין להם מקום ואולי אני גם מרגישה ככה. אבל כשקראתי אותך הבנתי למה כולם אמרו לי שזה נכון שיש מלחמה וקרבות אבל דבר לא בא על חשבון אחר והתהום הפרטית היא חשובה באותה מידה. אז זה בסדר לכאוב להרגיש לפחד לדבר גם עכשיו וגם בכלל אחרי הכל אנחנו מדינה של מלחמות ופיגועים לצערי... וכל אחד גם סוחב את השק האישי שלו. אני קצת בנקודה אחרת ומעבר לתחושה של אין לגיטימציה גם אין זמן.. והאמת שכל המלחמה הזאת דחקה דברים הצידה וכן העלימה הרבה כאב... וזה שונה כי אני תחת אש אז הראש שלי מעבר להיותו תקוע בחדשות הוא גם תקוע בממד. אבל שחף מותר לכאוב אל תרגישי שאת עושה משהו רע.... הכאב היה שם לפני המלחמה ויהיהגם אחרי ואנחנו לא אומרית לדברים מתי לצוף ומתי לשקוט זה קורה ללא שליטה שלנו.. חיבוק גדול מילדונת עצבנית שהתעוררה לתוך אזעקה בשבת בבוקר גררררררררר!!!!!

שחף יקרה המלחמה היא מלחמה ,היא לא עומדת תלויה לא בעדך ולא נגדך , את בכלל לא קשורה אליהם , את קשורה לרגשות של עצמך , קשורה אליהם מאז,,,,, ועד בכלל , אני דווקא מאוד שמחה לשמוע שכל מה שאת מרגישה לא קשור למלחמה , זה אומר שאת עושה הפרדה מכל מה שקורה סביבך ונותנת לעצמך מקום להרגיש , מקום להיות עם הכאב שלך ,והאמת שזה הכי רלוונטי כי זו את ,במלחמה יש מי שמטפל , ברגשות שלך מי מטפל ???אל תשימי עצמך לא ברגשות ולא בנעלים של מישהו אחר , ואל תחמירי על עצמך , את שופטת את עצמך בחומרה מידי ,יש לך כל הלגיטימציה שבעולם להרגיש רק מה שנכון לך להרגיש גם אם ישנה מלחמה , גם אם נופלים טילים , גם אם כל מה שקורה , אולי הפחד והחרדה מנפילת טילים על ת"א מביא אותך דווקא כן למקום הזה של לתת לעצמך כן להרגיש , כן להתחבר לעצמך , לפחדים שלך , כי גם מטילים את פוחדת לא -כמו כולנו ,זה מאיר אצלך משהו אולי אפילו חיובי - את , עצמך ,הרגשות שלך שלא נתת להם מקום לאחרונה , מחבקת - חתולה

שולחת חיבוק...מתפללת שהזמנים הבלתי אפשריים האלה יגמרו כבר...לא כותבת כאן בזמן האחרון כי קשה מידי ולפעמים כשקשה אני נעלמת ונאלמת... מחזקת את כולן...חתולונת וליז מקוה שהבנים יחזרו הביתה כמה שיותר מהר...וליתר הכותבות והקוראות כאן...שולחת שוב חיבוק וכוחות.. דמעה

תודה דמעה יקרה על החיבוק ועל הכל , מקווה שתמצאי כוחות גם עבור עצמך , את לא חשובה פחות , חיבוק בחזרה - ושבת שלום מיאוווווו

אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם. את האומץ לשנות את אשר ביכולתי והתבונה להבחין בין השניים. שתהיה לכלנו שבת שלום ,שבת שקטה ושלווה בלי ארועים מיותרים. תודה שאתן כאן. ליז.

אמןןןןןןןןןןן אמןןןןןןןןןן תודה ליז נשמה

הוא לא הולך לחזית אלה לאחד הישובים כדי לעזור לתושבים כדי להתארגן ,לא יודעת מה זה אומר , אבל מה שלא יהיה זה עדיף על הקו הראשון , הוא תצפיתן -ויתכן שיצתרך לעשות גם דברים אחרים , אלוהים - תשמור על כל הילדים שלנו , ועל תושבי הצפון באשר הם שם , תודה לשחפונת , לליאור ששמחתי נורא לראות אותך כאן , לליז , גם לך קשה מאוד עכשיו עם הבן שלך שם בלבנון , מקווה שיעבור לילה שקט על כל כוחותינו שנמצאים שם למעלה ועל כל תושבי הצפון , ליבי איתכם כל הזמן , חתולה

מתברר בכלל שכל הענין היה צריך להיות בהתנדבות ולא תחת צו -8 - , ז"א , כל העליה לצפון , אז התאספו כל הפלוגה שלהם וישבו עד הבוקר לדון בענין , והחליטו שלא עולים לצפון אם אין צו -8- ,איזה דבר זה שהצבא לא דאג להם אפילו להסעות , הם היו צרכים להגיע בכוחות עצמם לשם , מה נהיה מהמדינה שלנו ??? קצינת הקישור אמרה להם שכנראה שיקבלו צו -8 אוףףףףףףףףף שייגמר כבר , סליחה שאני מבלבלת לכם במוח כל הזמן , אבל אני מה זה לחוצה , מחבקת את כולכן חתולה

חתולה יקרה, 1. את לא מבלבלת לאף אחת במוח, זה המקום שלך ותתני לעצמך את המקום הזה. 2. אני בשוק מהנהלים המוזרים של הצבא , תמיד אמרו שבצבא אין היגיון ולעיתים קשה להבין אותם. 3. מבחינתי איכשהוא זוהי בשורה טובה שהוא עוד לא עולה לצפון. אנחנו לא בטוחות שיגיע צו 8 , לא אומרת שאין סיכוי , אך בכל זאת יש את התקווה, מה עוד שהלוואי והמלחמה תסתיים כבר!!! תשתדלי להיות רגועה יפתי , בנך עכשיו בבית איתך , תשתדלי לא להדאיג את עצמך יותר מדי, אני מתארת לעצמי שזה לא קל.....אני עדיין לא אמא ואולי אני קצת מתקשה להבין זאת , אך למען השקט שלך תשתדלי לנוח ולהרגע. מחבקת אותך חזק חזק כאב הלב

איכשהו במן תחושה של זהו , הם כבר לא יגייסו אותו למילואים , וטעיתי , בגדול טעיתי , ועכשיו גם הבן שלי בדרך לצפון , בדרך למלחמה , הוא עוד לא יצא , והלב שלי כבר נפל , צנח לו מטה מטה , לאט לאט עולה בי תחושת התקף חרדה ,כבר מזהה את הסימנים המוקדמים ,את הרעידות ,את פעימות הלב הלא סדירות , את חוסר החמצן , את המועקה שהולכת ותופחת לה , לא מספיק החיים האלה קשים כדי להוסיף עוד דאגה על הבן שהולך למילואים בזמן מלחמה ,אלוהים , בשביל מה היינו צרכים את המלחמה הזו ,הלוואי שכבר תיגמר , הלוואי , בשביל כולם , שכל החיילים כבר יחזרו הביתה ,אני פשוט לא מרגישה טוב ,

כל כך מצטארת לשמוע מבינה עד כמה קשה לך נקווה שהכל יגמר כמה שיותר מהר ושבנך יחזור הביתה בריא ושלם איתך שחף

מבינה מאד את הדאגה, הפחד הנורא וחוסר האונים שלך כאמא אשר בנה נלקח לצבא בתקופת מלחמה. ואין מקום לרצונות שלה. לצערנו אנו חיים במקום כזה, שאין לנו ברירה אלא להלחם על קיומנו.... אני מתפללת שבנך, ושאר חיילי צהל ישובו הביתה בשלום. אמן. מקווה שתשמעי ממנו בקרוב בשורות טובות, ושהכל בסדר איתו. תתנחמי אולי בעובדה שבבוא היום אשלח תאומים לצבא...מקווה שלא יהיה עד אז צבא. או לפחות לא תהיינה מלחמות. מחזקת אותך, וחושבת עלייך המון... ליאור

תוך כדי שאני שומעת חדשות תחושה קשה של זהו...נגמרה התקווה שלא יצרפו אותם ללחימה , אני יודעת שהוא שם!!! וחטפתי כזה כאב בטן ומיד שילשול....(סליחה על התאור) הקפיצו אותם והם ישבו ברמה איזה שבוע וזהו, נגמר, נפל הפור .. עכשיו הם שם בלחימה וזה פחד שלא יתואר... הצלחנו לדבר איתו בשעה 19:15 לפחות שמענו את קולו... אבל הדאגה לא נגמרת ..... איתך חתולה יקרה ואהובה יודעת בדיוק מה את מרגישה.מחבקת , ליז.

כל מה שכתבתי לחתולה, אני מעבירה גם אליך. ומאחלת שישוב הבן האהוב שלך, ושאר חיילי צהל הביתה בשלום.... הלוואי שהיו לי יותר מילים להרגיע אתכן יקירותי... הלוואי.... מאחלת לך לילה טוב, עד כמה שאפשר בנסיבות האלה...... ליאור

ואולי טוב זאת לא ההגדרה הנכונה או המתאימה כי לא טוב לא טוב בכלל אבל אחרי שנה קשה של חולי מצחין אחרי שנה של אישפוז אחד ארוך ובלתי נגמר אחרי שכל פעם מחדש ראיתי את המוות ובסוף הוא לא בא אחרי שנה של כאב תיסכול בכי והרבה לבד אחרי שנה שבה פגעתי באנשים הכי יקרים לי אחרי אחת השנים הכי קשות שהיו לי בחיים שבועיים וחצי אחרי השיחרור מהאישפוז האחרון ובלב של מלחמת לבנון השנייה אני מוצאת קצת טוב אני לראשונה יכולה להגיד שאני מאמינה שדברים יוכלו להשתנות אם רק נתאמץ קיבלתי ערך אחר לחיים קיבלתי תחיים שלי בחזרה תמשפחה שלי כמה שלא מבינים שכל דבר מובן מאליו הוא בעצם לא מובן מאליו ורק כשמאבדים אותו מבינים את זה רק כשמאבדים את החופש מבינים כמה הוא יקר רק כשמאבדים את האחריות להכל מבינים כמה היא חשובה ועכשיו אני בונה לאט לאט חזרה את ההריסות לצערי טילים היו צריכים ליפול כדי לגרום לי להתעורר לראשונה יצאתי מהטיפול והרגשתי שגאים בי והייתי גאה בעצמי אני בלי כדורים אפילו בלי כדורי שינה אני אולי בקושי ישנה אבל אני יודעת שאני כבר לא חייבת אותם אני ללא כדורי הרגעה אפילו כשיש התקפי חרדה והמצב כאן בצפון לחוץ כשקשה אני מדברת אני לא משאירה את עצמי לבד או לחסדיהם של הכדורים אני אוכלת אני אולי ללא תפריט ולא מגיעה למעקבים של שקילות... אבל אני אוכלת ועליתי במשקל ואני שוב במשקל תקין. ואני מחייכת וזה הכי חשוב.... ואני קמה בבוקר ואוכלת ומתקלחת ומסדרת ומבשלת אני מתפקדת ואולי זה מוקדם בשביל לשמוח אבל אני רוצה לזכור תרגעים האלו וגם אם יהיה עוד קשה לזכור שבתוך כל הטירוף הזה היה לי טוב לראשונה מזה הרבה זמן היה לי טוב... והפחד מלתפוס מקום צורח - לא לשלוח תהודעה ודווקא כי זה צרח בתוכי כל כך חזק אני אשלח! :-)

ילדונת יקרה כמה כיף לקרא אותך, אומרים שבכל רע אפשר למצא גם טוב ואת עשית את זה , עשית את זה בשביל כלנו . אפשרת לנו לראות ...... וזה גדול ונותן המון כח . תמשיכי לראות את הטוב וכמו שאמרת , תנצרי את הרגעים את התחושות שישמשו לך כדלק להמשיך לצמוח ולפרוח .מברכת אותך בכל טוב ומודה לך מאוד מאוד. תודה, ליז

היי ילדונת ממש ריגשת אותי מאוד כל הכבוד לך על שאת מצליחה לראות שדברים טובים קורים לך גם בתוך כל התופת של הפגזים שנופלים , גאה בך מאוד מאוד מאוד שמחה מאוד שכן שלחת את ההודעה ונתת מקום לצעקה שלך לצאת החוצה , מחזיקה לך אצבעות שתמשיכי כך גם הלאה חתולה

ילדונת יקרה, אני כ"כ שמחה לשמוע אין לך אפילו מושג כמה. התקדמת, נלחמת והנה לפנייך התוצאות! תמשיכי ככה ופשוט תהני מתוצאותייך, כי הכל בזכותך! אל תשכחי זאת. לעיתים צריכים לקרות דברים רעים בשביל שנעריך את עצמנו או את סביבתנו , לא סתם אומרים ש"מכל דבר רע יוצא טוב". גאה בך מאוד! כאב הלב

כל כך מרגש לקרוא אותך כותבת מהמקום הזה!!!! ומאוד מאוד תשתדלי לא לאבד את הזיכרון הזה - שיכול להיות גם טוב!!! אפילו כשנמצאים בתוך "כל הטירוף הזה"....... אני מאוד שמחה לשמוע שאת שומרת על עצמך ושאת מחייכת :))) מקווה שתמשיכי ללכת בדרך הזו...... מחבקת שחף

מתוחה..מפוחדת...חרדה...מתחים מכל הכיוונים...האנורקסיה של הבת הקטנה שלי...היא נעלמת לי מול העיניים...השירות הצבאי של הבת הגדולה...החשבונות...האין כסף...הצורך לשים לב לכל מה שאוכלים כי חסר כרגע...והטיפול שהולך כל כך קשה...אין אמון..והבעיות הבריאותיות...והחרדות...לא ישנה בלילות כי מפחדת שיכנס הביתה ג'וק...ואם כבר מצליחה לעצום עיניים אז יש שוב פלאשים ושוב סיוטים..ועכשיו האיום האחרון מצד נאסראללה שמבטיח לשלוח את הטילים שלו גם לתל אביב...ומנסה להגיד לעצמי שבצפון יותר קשה עכשיו..אבל מרגשיה שאני קורסת תחת העומס...לא עומדת בזה כבר.... דמעה

דמעה יקרה התחושות הן של חוסר אונים מול כל הקורה סביבך...תחושה של חוסר אונים זו תחושה כל כך קשה....מול הכסף הבנות...הבריאות...הטיפול...המלחמה... איפה בכל זאת את חושבת שיש לך שליטה? מחזקת ומחבקת... אידה

אידה יקרה לא מרגישה שיש לי שליטה כרגע על משהו...חוסר האונים הזה גומר אותי...טוב לראות אותך כאן דמעה

בן 64 חשוד בביצוע מעשים מגונים בנכדותיו מהצפון שבאו לשהות בביתו יום חמישי, 20 ביולי 2006, 8:19 מאת: מערכת וואלה! תושב נתניה בן 64 יובא הבוקר להארכת מעצר בחשד שביצע מעשים מגונים בשתי נכדותיו בנות 6 ו-10 שהגיעו אל ביתו מטבריה לאחר שנמלטו מאיום הקטיושות. בגלי צה"ל דווח כי אימן של הילדות היא שחשפה את המעשים והגישה את התלונה.

בדיוק עכשיו קראתי את הכתבה בוואלה ואני פשוט מזועזעת! אין גבול לרוע של האנשים!!!!!!!! צריך לסרס אותם!!!!!!!!

אין גבול לחוסר הנורמליות.... המוח לא מסוגל לתפוס... ובכל זאת זה שוב קורה...

קראתי את הידיעה - פשוט מזעזע הילדות עוברות טראומה אחרי טראומה ,לפי מה שנרשם האמא טיפלה מיד כמו שצריך נקווה שיקבלו טיפול הטוב ביותר. יש לי עכשיו בחילה .

מקווה שהלילה עבר טוב עד כמה שרק אפשר מקווה שהיום יהיה יומטוב מאתמול הלוואי שהמלחמה הזו כבר תיגמר הלוואי שיהיה לנו מספיק כוח להתמודד עם כל מה שיבוא מאחלת לכולכן רק טוב , אור ורגיעה ולכל הבנות בצפון שולחת המון חיבוקים והמון כוח נפשי לעבור את המלחמה הזו חתולה

בוקר טוב חתולה, מאחלת לך יום טוב, שקט ורגוע יותר. שבועות לא קלים עוברים על מדינתנו מתפללת שהכל יסתיים בקרוב והחיילים ישובו לביתהם ונחת ושקט לתושבי הצפון. מחבקת כאב הלב

בוקר טוב לכולן מקווה ליום טוב ושקט לתושבי הצפון. ולכל חיילנו שיחזרו הבייתה בשלום אמן יום טוב לכן בנות יקרות מה שלומכן הבוקר? אידה

איך את תמיד מופיע ומצ'וטתת עם הבנות כשאני לא בסביבה? מצטרפת לברכות ליום טוב לתושבי הצפון ולכל חיילינו שיחזרו בשלום, והמשך יום נעים לך ולכל הבנות. ליז

סתם, אין לי חידושים רק רציתי להגיד כמה כיף שאת מברכת אותנו בוקר טוב מחבקת ושיבוא שלום עלינו ועל כולם............... ליז

והלוואי שמחר נקום למציאות אחרת למציאות של שקט....... חיצוני ופנימי......... (למרות שלא נשמע לי הגיוני בנתיים :(......... ) אבל גם אם לא, שנצליח לקחת נשימה עמוקה וקצת להרגיע את עצמינו למרות הכל............. לילה טוב ורגוע שיהיה לכן http://www.mouse.webby.com/images/goodnite2.jpg שחף

לילה טוב גמלך מקסימה , ורק מלהסתכל על התמונה מרגיש לי תכף ללכת לישון שנת ישרים כמו בלינק שהעלת , והלוואי שכל הברכות שלך יתקיימו , מקווה שהלילה תישני טוב יקירתי מייאווווווו

שעבר לילה טוב ושקט אצלך... מצטרפת ללתקווה שלך... שאכן תיווצר מציאות אחרת...חדשה... של שקט, נצחון האור על החושך...של גאוה... ויכולת להמשיך הלאה... יום טוב אידה

הי שחפונת יקרה, מקווה שאת כבר קצת פחות נסערת ושמחה שאת כאן איתנו. שולחת חיבוק, ליז

כבר 3 ימים מצליחה לישון עם כדורי השינה ואפשר להגיד שנרגעתי קצת באיזשהו מובן המחשבות יותר הגיוניות הרגליים יותר על הקרקע אבל הרגשות עדיין סוערים ושוב חסר אוויר :((((( ושוב הדמעות חונקות מפעם לפעם

קליפה \ איה כורם "היה לי קשה מדי בין האנשים, אז התחלתי ללכת והגעתי לפרדס והדמעות שלי נפלו על העלים היבשים, תהית איפה אני ולא באת לחפש. אחרי ששוב נתתי יותר מדי, אני ארגיש את הקליפה הזאת צומחת מעלי ואיך אני אדקור את כל מי שיתקרב הלא כבר נשבר לי פעם הלב. רצית לברוח מכל מה שמוכר, ... ועל כל זה אני אשלם עוד ביוקר על האגו שלי, על האכזבה. אני אזיז את השמיכות כי מחר בבוקר, אני שוב מתעוררת עם עוד שכבה. עדיין קשה לי בין האנשים, לפעמים אני נזכרת כמה זה כואב איך הדמעות שלי נפלו על העלים היבשים ואיך קשה לשנוא את מי שאתה אוהב." דמעה www.zong.co.il

מילים חזקות שעושות צמרמורת ונוגעות בנימי הרגש מחבקת אותך

תודה על החיבוק...מרגישה תלושה....שמעתי עכשיו שיר של שנייה טוואין והמילים מדברות אותי ממש...סליחה שזה באנגלית... it only hurts when I'm breathing my heart only breaks when It's beating my dreams only die when I'm dreaming so I hold my breath to forget it only hurts when I breathe דמעה

מה שלומך הבוקר אני מבינה שקשה...התקופה.... מבינה שיש גם תחושה של לבד... מחזקת אותך אידה

יום טוב למרות שהרוב בטח מכיר.... חטיפי שוקולד עם אלוהים (סיפור עם מוסר השכל ) מעשה בילד שהחליט שהוא רוצה לפגוש את אלוהים הוא ידע שזה יהיה מסע ארוך למקום שבו אלוהים גר , ולכן הוא ארז תרמיל עם כמה חטיפי שוקולד וכמה פחיות שתייה קלה והחל במסע , שלושה רחובות מאוחר יותר, הוא ראה איש זקן. האיש יושב בפארק וצופה ביונים . הילד התיישב לידו ופתח את תרמילו / הוא עמד ללגום מאחת מהפחיות כשהבחין שהאיש הזקן לידו נראה רעב, ולכן הוא הציע לו את אחד מחטיפי השוקולד שהיו בתרמילו. האיש קיבל את החטיף בתודה וחייך אל הילד, חיוכו של הזקן היה כ"כ נעים ורחב שהילד רצה לראותו שוב ולכן הציע לו פחית שתייה, שוב , האיש חייך אליו חיוך גדול , הילד היה מרוצה. הם ישבו כך כל אחר הצהריים , אוכלים ומחייכים, בלי לדבר בכלל. כשהחל להחשיך , הילד נוכח שהוא עייף, הוא קם כדי לעזוב אבל לפני שצעד יותר מכמה צעדים, הוא רץ חזרה אל הזקן ונתן לו חיבוק ונשיקה, הזקו חייך אליו את הגדול בחיוכיו עד כה . כשהילד פתח את דלת ביתו זמן קצר לאחר מכן, אימו הופתעה למראה השמחה על פניו, היא שאלה אותו "מה עשית היום שגרם לך להיות כ"כ מאושר " והילד השיב "אכלתי ארוחת צהרים עם אלוהים" ולפני שאמו הספיקה להגיב הוא הוסיף " ואת יודעת מה, יש לו את החיוך הרחב ביותר שראיתי אי פעם ". בינתיים, האיש הזקן, עדיין מחייך, הגיע לביתו , בנו הופתע מהמבע השלו שעל פני אביו ושאל "אבא, מה עשית שעשה אותך כל כך מאושר היום?" והאיש השיב "אכלתי חטיפי שוקולד בפארק יחד עם אלוהים והוא הרבה יותר צעיר ממה שחשבתי ..." לעיתים קרובות מדי, אנו מפחיתים מערכם של דברים כמו מגע,חיוך, מילה טובה,אוזן קשבת, מחמאה כנה או מעשה קטן כלשהו של תשומת לב, דברים שטמונה בהם האפשרות לשנות חיים .

היי אידה אהבתי את הסיפור ,וזה מאוד נכון שאנחנו מפחיתים מערכם של הדברים הקטנים ביומיום , אולי כי הם הופכים להיות מובנים מאילהם ,אולי כי אנחנו מפתחים צפיות לדברים גדולים יותר ושוכחים את הדברים הקטנים שבאמת גורמים לנו הרבה שמחה ונחת ,אולי אפילו שוכחים שרגעים קטנים של אושר נותנים הרבה יותר מהציפיות לדברים הגדולים שאחרי הכל לא מגיעים , תודה - חתולה

לא הכרתי ומאוד אהבתי..... לראות את האלוהים בדברים הקטנים, שכל אחד יבחר לו את האלוהים שלו . מה מייצג בשבילו את האלוהים.... אולי פיסת דשא, אולי פרפר, אולי החיוך של הבן שזה עתה התעורר... ולקבל את הכוח מאותו אלוהים פרטי שלכם. תודה אידה.

לעבודה מחוסר ברירה וישבתי שם ורעדתי , כולי ועם כאבי בטן לא הצלחתי להרגע גם שניסו להרגיע אותי שם הרגשתי שבא לי לברוח משם לא הרגשתי מוגנת אני לא יודעת אייך אני אעשה את זה גם היןם רק המחשבה גורמת לי לרעוד עכשיו אמרו לנו אתמול במקרה של אזעקה לאן ללכת ליד מכונת המשקאות לתוך כוך כי כל הבניין חלונות ודלת כניסה עם פתחים וזכוכיות כל הקבוצה צריכה להצטופף בכוך הזה שיצאתי מהמשמרת הרגשתי כבדות באויר הסתכלתי על השמים לראות שלא יגע טיל זה מחזיר אותי למלחמת המפרץ שסקאדים נפלו בעיר שגרתי בה אז זה היה מצמרר שיגמרררררררררררררררררר כברררררררררררררררררררררררררררר

התרעה ויש מחסומים איזה מצב מזופתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

גל יקרה אני מבינה מאוד את תחושות הפחד והחרדה... אני חושבת שכדאי בכל זאת לצאת לעבודה "קל יותר לפחד ביחד..." מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב מחזקת אידה

היי גלוש מאוד מבינה את ההרגשה שלך , גם לי זה מחזיר את התחושה הזו , אבל תשמעי , אנחנו לא יכולות לחיות בצל הזכרונות של כל דבר טראומטי שעובר עלינו , והרי אם לא נעבוד לא יהיה לנו כסף , נכון ??? אז מה הברירות האחרות שיש לנו , וחוצמזה ,אל שתכחי כמה זמן נעדרת ממקום העבודה שלך בזמן האחרון , מחבקת אותך מתוקה , תהיי אמיצה חתולה

למה כולם את אנה עוזבים למה לאנה כולם נעלמים אנה לא, לא מציאותית.. אנה מוכשרת המון פוטנציאל פעם היא תצליח אם ירצה הגורל אנה לא גומרת, אנה מאחרת למקום שאי אפשר אחרת אנה אומרת קשה לי לגדול אנה שואלת למה לסבול אנה לא, לא מבינה אנה חשבה שמותר לה לבחור וכך מן הסתם נשארה מאחור אנה פתאום נבהלה אנה/ משינה

בוקר טוב כנפיים מה שלומך ?? איך את מרגישה הבוקר ?? מרגישה שאת מפספסת משהו בדרך ? תני לעצמך את הזמן כדי שדברים יקרו , אולי אין טעם ללחוץ עכשיו , מקווה שתקומי לבוקר טוב יותר חתולה

מה שלומך? יכולה לשתף יותר בתחושותייך? שוב חשה את הלבד שלך.....ואם את אומרת שמתרגלים להיות לבד במשך החיים אז זה נשמע מאוד קשה..... אולי כדאי שתתני לעצמך את האפשרות למשהו אחר... להכיר גם צדדים של שיתוף...של פחות לבד.... את מכירה את היכולות שלך....אל תתני לעצמך לעבור רק לידם... נרגשי...תגשימי... מאמינה בך וכאן אידה

האמת שאני לא חושבת שמתרגלים ללבד... זה בהחלט נראה מאוד קשה.. אולי אפילו בילתי אפשרי.. ואני מכירה גם צדדים של שיתוף, של פחות לבד.. זה בהחלט מאוד עוזר... אבל לצערי יש ימים שמאוד קשה להרגיש את זה... ימים שאין עם מי לדבר או את מי לשתף.. שגם מי שבדרך כלל משתפים אותו לא פנוי או לא באיזור... ואז הלבד מאוד מורגש... ובכלל, הוא מאוד מורגש כשחושבים על אמא, היא הרי הראשונה שעזבה בצורה שגרמה להרגיש מאוד לבד... התחושות שלי לא כל כך מוגדרות כרגע.. ודי הפכפכות גם... אבל גם למדתי לקבל את זה שזה בסדר שהן משתנות... מניחה שגם זה התקדמות? כרגע אני מאוד נרגשת לקראת ההופעה של ריטה הערב!! אז התחושות די טובות:) שתהיה שבת שלום לכולנו! וסופשבוע רגוע! א מ ן !

זה לא הוגן!!!!!!!!!!!

מה קורה איתך? תתחברי לחשיבה החיובית שיש לך.... תמצאי אותה.... אידה

החשיבה החיובית........ כבר אין לי אותה היא התנדפה

איך אתן מחזיקות מעמד בימים הקשים האלה ? איך זה משפיע עליכן ? אני יודעת דבר אחד מאוד חשוב , אני מברכת על זה שיש לי עבודה שמכריחה אותי לקום כל בוקר , להתלבש ולצאת מהבית , ללכת , ולא לשבת כל הזמן מול הטלויזיה , זה כל-כך מזכיר לי את הימים של מלחמת המפרץ , כל המתח , כל החרדות , שריקות הטילים , עושה לי רע רק מלהיזכר , רוצות לשתף ??? חתולה

מה שלום הבן שלך? מקווה שלא גייסו אותו ושאת לפחות לא צריכה לדאוג לו האמת, עם מצב הרוח שלי היום, נורא קינאתי באיש ההוא שנחת עליו הטיל בא לי לנסוע לצפון ולחכות עד שאיזה טיל יפול לי על הראש

שחפית יקרה בבקשה ממך , אל תגידי את זה ,אנשים שם עם כל קשיי היומיום נלחמים על החיים שלהם , נלחמים כדי לחיות , לא רוצה אפילו לחשוב על האפשרות שמשהו רק יקרה גם לך , מספיק כאב יש מכל מקום , והבן שלי בסדר תודה לאל ,לא גוייס , ואני הולכת להלויה היום של בעלה של בת דודה שלי שנפטר אתמול , מתוקה ,אני יודעת שעוברים עליך ימים לא קלים , יודעת שקשה לך לישון בלילות אך אל תבקשי את מותך , מקווה שהרגשתך תישתפר חתולה

ימים קשים... נורא לחשוב שכל הצפונים חיים את זה ביומיום.. במרכז ובדרום, הכל דרך הטלויזיה, הרדיו, החדשות... נראה כלכך רחוק ושם..... חברים, משפחות שחיות את המלחמה הנוראית הזאת... לא נתפס.. "כשאמות משהו ממני ימות בך כשתמות משהו ממך בי ימות איתך כי כולנו,כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאתנו הולך מעמנו משהו מת בנו משהו נשאר איתו... " עצוב.... ובכל זאת שיהיה יום נעים לכולן... ותקווה ואמונה שהכל יסתיים בקרוב......

דיי קשה בימים אלה.... מאוד מחוברת לחדשות וזה לא מקל.... מה שעוזר זה אכן ההתנתקות מדי פעם.... מחזקת את כולכן מיחלת לימים טובים ואופטימים יותר אור ושלווה אידה

יקירותיי... אני אוטוטו נוסעת לשדה תעופה. הטיסה שלי בערב. אתגעגע לכוווווווווווולכן. ואחשוב ואתפלל עליכן, ועל עם ישראל שנמצא בצרות כל כך גדולות.... אחזור ביום שני מוקדם בבוקר. ...לחשוב על זה, ששם יורד גשם.. מיי גוד... רק שלא אחזור חולה! (חילופי מזג האוויר) אז.. יהיה לכן קצת שקט ממני. :))) לא יודעת מה איתכן, אך לי עצוב לעזוב את הארץ... ולהתגעגע לכולםםםם למרות שזה לקצת זמן. ליבי איתכן... ועשו לי טובה... לא גדולה... וגם לא קטנה! שמרו על עצמיכן. על נפשיכן ועל גופכן... לא יודעת מה יהיה עם המלחמה הזו אבל... אני מקווה שהיא לא תגיע גם לאיזור המרכז. ובכלל, עוד כמה שעות, יהיה לי בובת פו ע-נ-ק-יתתתתתתתתת...... רק בשביל זה אני מאוד מתרגשת ... ולפני הטיסה אתרגש עוד יותר.. פעם ראשונה במטוס ... שאסע לשלום ושאחזור ב-שלום! ! ! ! ! ושיהיה כאן כבר ש-ל-ו-ם.. ובלי מלחמות... מחבקת כל אחת ואחת.. מתגעגעת... כבר מעכשיו בובה.

שתהיה לך נסיעה טובה תהני תנקי את הראש ותחזרי מהר מחבקת שחף

נסיעה טובה מכל הבחינות.... תהני...תתנתקי ותני לעצמך את השקט והשלווה... אספי כוחות.... וחזרי מלאת כוחות, אופטימיות.... ותוכניות לעתיד... כאת במקום הראשון לפני הכל סעי וחזרי בשלום אידה

מאחלת לך מעומק ליבי טיסה נעימה, תבלי ותכייפי! זה כ"כ מגיע לך! זה הזמן שלך לעצמך! יואו.......את טסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!! אוהבת

תודה רבה רבה ........... ! ! ! ! לבבית, חיפשתי אותך במסנג'ר... בכל מצב, עוד נדברהההההההההההההההההה..... אוהבת מאוווווווווווווווווווווווווווד בובה

בטח כבר נסעת.... בכל זאת מקווה שתהני ובכל זאת ולמרות הכל תצליחי לחזור עם כוחות מחודשים... בטוחה שפווווווו יתרום לכך.... תעשי חיים ותחזרי מהר... (תנסי, למרות הקושי, לשים את כל הצרות של המדינה בצד)

הי בובל 'ה יקרה טיסה נעימה , בלי בנעימים = עד כמה שרק אפשר וחזרי אלינו בטיסה מהירה מתגעגעת חתולה