פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8543 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
05/07/2006 | 22:32 | מאת: שחף

הייתי היום אצל המטפלת החדשה האמת שזו הייתה כבר פעם שניה הייתה לי פגישת היכרות איתה לפני כמה שבועות ושיטטטטטטטט, כמה לא אהבתי לשבת שם מולה קצת לפני שנכנסתי שוב התחלתי להרגיש שחסר לי אוויר היה לי קשה בטירוף במיוחד בהתחלה התחלתי לבכות היא שאלה אותי איך אני מרגישה להיות כאן אמרתי לה שאני לא יכולה להגיד שאני קופצת משמחה אז זהו..... מהיום התחלתי טיפול חדש...... קצת קשה לעכל..... אצטרך להתרג אליה לאט לאט עדיין לא בטוחה מה יצא מזה נחייה ונראה

06/07/2006 | 00:15 | מאת: בובה על במה

כל כך מבינה אותך.. ולי מחר יש טיפול, ואני גם מרגישה שאני ... גררררררררררררר......... וואוו.. כל כך מבינה על מה את מדברת! טוב שבכית אצלה.. זה מראה שאת במקום בטוח, אפילו אם את עדיין לא מרגישה את זה. גם לי זה קרה השבוע.. נעבור גם את זה, שחף.. איתך

06/07/2006 | 00:16 | מאת: בובה על במה

הרי.. בשביל זה נועד המקום הזה... ! וחוץ מזה, את כלל לא מתבכיינת... ! חיבוק

06/07/2006 | 00:41 | מאת: חתולה

שחפונת אמיצה כל הכבוד לך על התחלת טיפול חדש מעולה שלא נשארת לבד ואל תייחסי יותר מידי חשיבות לפגישה הזו , חשוב באמת מה יבוא בהמשך , אז יקירתי , לכי עם ראש פתוח לגמרי כשאת הולכת אליה לטיפול , כי זה מה שאת הולכת לעשות , את לא הולכת לשתות קפה בסחבקיה השכונתית , ותתרכזי רק בטיפול עצמו , שזה אומר בך , כי את החשובה , ולאט לאט תיכנסי למסלול , חיבוק לחיזוק - את תהיי בסדר חתולה

06/07/2006 | 22:53 | מאת: שדה ניר

תשנני לעצמך כי כל ההתחלות אינן קלות ומבלבלות... והזמן יעשה את שלו... ולגבי "הבכיינות" שלך. הלוואי עלי בכיינות מן הזן שלך. תחזיקי מעמד. אתך. שדה ניר.

07/07/2006 | 07:54 | מאת: ליז

שולחת חיבוק

05/07/2006 | 18:48 | מאת: דמעה

אור שלוה ורוגע... http://www.exoticsiam.com/david_miller/eternal_light.jpg דמעה

05/07/2006 | 22:40 | מאת: שחף

ושמתי בכיס

06/07/2006 | 00:18 | מאת: בובה על במה

06/07/2006 | 00:34 | מאת: חתולה

תודה דמעה יקרה אהבתי ,תמונה נהדרת לילה טוב

06/07/2006 | 22:59 | מאת: שדה ניר

את פשוט מקסימה. אור ואהבה. שדה ניר.

05/07/2006 | 06:26 | מאת: ליז

יקרות, מאחלת לכלכן יום טוב, לכל אחת במקום שהיא נמצאת - להסתכל מסביב ,לפתוח את הראדר... בטוח תמצאי שם משהוא ( אפילו קטן.. קטנטן... שיצוץ, אולי רק לשניה - שניה יקרה מפז ...ששווה לחייך בשבילו ,בשבילך ) . ויאלה לעבודה תודה שאתן כאן , שלכן - ליז.

05/07/2006 | 07:08 | מאת: כנפיים...

יומעולה לכולן!!!!

05/07/2006 | 17:35 | מאת:

הרבה אנרגיות טובות ואור למרות השמש השוקעת....אפשר להרגיש את האור והחום שניתן במשך היום אידה

06/07/2006 | 22:56 | מאת: שדה ניר

גם לך לילה וסוף שבוע נהדר.

05/07/2006 | 05:31 | מאת: פרח

תודה לכולם על ההבנה והרצון לחבק זה מאוד מעודד בזמן האחרון כשאני לבד הדמעות זולגות והכאב מתעורר חזק אני בת 35 אמא לילד מקסים בן 13 בן זוג אוהב ומפרגן ואנחנו חיים אהבה גדולה המון שנים [מגיל 17] בזמן האחרון אני לא סבלנית אליהם פוגעת בהם וזה כואב יותר אני מתפקדת רק במשחייבת ישנם ימים שלמים שאני מעדיפה לחיות במציאות אחרת ששם אותה ילדה לא נפגעה אני לא רוצה לתת לאותה ילדה לשלוט לי בחיים זאת הפעם הראשונה שאני פונה לעזרה [או מודה בפני עצמי על שעברתי] קשה לי כל כך אני אדם שמשדר חוזק כלפי חוץ ובפנים אני חלשה וכואבת אבל איך עושים את זה?

05/07/2006 | 05:54 | מאת: ליז

בוקר חמודה, האם שיתפת את בן זוגך? את לא רק משדרת חוזק , זו באמת את ,אישה חזקה שהצליחה לשרוד בזכות אותו החוזק .זה שאת מתפרקת לא אומר שאותה אישה נעלמה אלא שעכשיו הזמן לתת לאותה אשה חזקה כוחות חדשים.מבלי לפרק ומבלי להעלים את הכוחות שעזרו עד היום לשרוד... וזה בסדר להחלש לפעמים . מה שחשוב זה לשתף את הסובבים, לשחרר את הסוד. כמובן לבחור רק את האנשים שאת מרגישה בטוחה בסביבתם ואותם לשתף. כך גם תהיה הבנה למה שעובר עלייך וגם האנרגיה שמושקעת בהסתרה תחסך ולמצא את המטפלת המתאימה שם תוכלי לפרוק את המתח במקום על המשפחה היקרה שצימחת. מאחלת לך יום קצת יותר טוב, המון כח לעשות את הדבר הנכון והיום הדבר הנכון בשביל עצמך, שימי עצמך במקום הראשון. נשתמע - ליז

05/07/2006 | 14:39 | מאת: תום

פרחיקרה.. קודם כל, כל הכבוד לך על זה שאת פונה לעזרה.. יודעת שזה לא פשוט בכלל מה שאת מרגישה עכשיו זה מאוד מובן ולגיטימי, קשה להשאר עם כל זה לבד כלכך הרבה זמן ... אין לי ספק שאם עד עכשיו ששרדת, את אישה מאוד חזקה ואמיצה.. עכשיו נתבי את הכוחות שלך למציאת העזרה הנכונה.. לאט לאט בקצב שלך, גם זה חלק לא פשוט, אבל מאמינה בך שתמצאי את האנשים המתאימים, הטיפול? או כל דבר שתחליטי שיעזור לך... איתך

05/07/2006 | 17:45 | מאת:

פרח יקרה ברוכה הבאה לפורום, מוזמנת להיות חלק לשתף ולקבל תמיכה....ו אני שמחה לשמוע על הבן זוג התומך והילד שנותן אור... אני מבינה שזו פנייתך הראשונה לקבל עזרה ואני מחזקת אותך על כך...זה לא קל להודות ולהכיר בעובדה כל כך קשה: אני נפגעת תקיפה מינית.... זה לא קל ויש צורך בהרבה הרבה אומץ וכוח לכך. האם בן זוגך מודע למה שעברת? האם הוא יודע מדוע את חסרת סבלנות בתקופה זו? זה חלק חשוב בכדי להקל על עצמך... אני מקווה וממליצה גם יחד שזה יהיה הצעד הראשון לקבל עזרה מקצועית. אני חושבת ויודעת שלהיות בטיפול זה לא ל אך הרבה יותר קשה לא לטפל ולא לפרוק מול אדם שמבין ויודע במה דברים אמורים... אדם מקצועי שיכול להכיל להבין לתמוך ולהיות שם בשבילך בנתיים אנחנו כאן בשבילך מחזקת אידה

06/07/2006 | 00:27 | מאת: חתולה

פרח יקרה דמעות שזולגות ללא הודעה מראש אומרות שרע לך מאוד , את חייבת לעבור טיפול על ידי בעל / ת מקצוע כדי שיוכלו לעזור לך לעבור את השלבים הקשים האלה שאת עוברת , זה לגמרי לא קל ולא פשוט , כבר כתבתי לך בהודעתי הקודמת , חייבת לתת מקום לכאב , שזה אומר מקום לילדה , למה את מתכוונת שהילדה לא נפגעה ??? ולמה את לא רוצה לתת לה מקום ??? היא לא רוצה לשלוט לך בחיים , היא רוצה שתטפלי בה , ולא לחינם , אין לך ממה לפחד ,בטיפול הכל יוצא ונכנס לפרופורציות נכונות , אומרת לך מתוך נסיון טיפולי של 4 שנים , כולנו משדרים חוזק וחוסן חיצוני , לזה קוראים מסכה , כשמתחתיה אנחנו שבריריות וחלשות , כך הם הדברים , מקווה שתחליטי כן ללכת לטיפול , ועם תמיכה כזו נפלאה של בעלך , אל תהססי , חתולה

06/07/2006 | 00:46 | מאת: בובה על במה

ברוכה הבאה לך, פרח יקרה... אני מאוד מבינה את המצב אותו את מתארת... הכל חדש לך, הכל עולה ומציף פתאום.... כאילו נחת משום מקום! יכולה לאמר לך, שכדי לפנות לטיפול... קשה בהתחלה, אבל לאט לאט תתרגלי לשינוי הזה.. למצב הזה .. למרות כל הקושי, את תיהיי חייבת את זה - קודם כל בשבילך! אנחנו כאן, איתך......................... ובכי, בכי זה תמיד טוב! זה כל כך משחרר.... תרגישי טוב בובה.

06/07/2006 | 23:07 | מאת: שדה ניר

לאחר שהכחשת לעצמך והדחקת שנים כמנגנון הגנה- 'דיסוציאטיבי' את כל עברך "האפל" וטיפחת את קינך המקסים והחמים. הגיע העת של רגע האמת- השלב הבשל להודות בכך שאת נפגעת תקיפה מינית! הידע המחלחל וההבנה שתתקבל תוביל אותך לשלב המתבקש הבא והוא: לטפל!!!!!!! תני לכל השלבים להתעכל!להכרה לא להתערפל ולסטטוס החדש להסתגל! ועם בן זוג תומך הדרך תהא קלה יותר- לבלי הכר. חזקי ואמצי, שדה ניר.

05/07/2006 | 00:11 | מאת: גל של תפילהההההההההההה

כרגע המצב יציב תודה לאל אבל עדיין הוא לא במצב טוב יש לו צהבת כתוצאה מזה שאין לו מערכת חיסונית בגלל הלוקמיה ,הכבד שלו בסכנת קריסה וגם הכליות לא במצב טוב אני משתדלת למרות התקופה הקשה שאני עוברת להיות עם חברה שלי ולתמוך בה קשה לי לראות את הילד המקסים הזה עם צינורות וחוטים והוא ישן רוב הזמן גם מהתרופות שהוא מקבל וגם מהזיהום עצמו והוא נפוח מהקורטיזון אף פעם במהלך המחלה לא ראיתי אותו ככה והוא חולה כבר מגיל שנה וארבעה חודשים הוא מחלים ושוב זה חוזר הרופאים אומרים שאין מה לעשות וצריך נס וכל יום שעובר והמצב נשאר יציב זה נותן תקוה הילד הוא גיבור לוחם שלא מוותר אני רואה אותו את הגוף הקטן הזה מוטל על המיטה והלב נשבר אני מנסה להיות חזקה בשביל חברה שלי והמשפחה שלה רוצה לקוות שהפעם הוא יצא מזה כי הרופאים לא אופטימים

ממשיכים להתפלל... תהיו חזקים!

גל יקרה זה נשמע קשה ביותר.... עבורו....עבור המשפחה.....עבורך בודאי קשה... בריאות ותפילה לשלומו והחלמתו אידה

06/07/2006 | 20:53 | מאת: גל של תפילההההההההההההה

גלגלוש יקרה רק תראי כמה כוח יש לך , את סובלת , מתמודדת , נופלת וקמה ובכל זאת , את נמצאת שם בשבילם , ישר כוח גלגלוש איתך לאורך כל הדרך חתולה

06/07/2006 | 23:10 | מאת: שדה ניר

וכל הכבוד לך שאת בגיא צלמוות מצויה עמם, בשבילם ולמענם! תקווי ותייחלי לנס! שדה ניר- מתפללת להחלמתו והבראתו של יצור קטן ותמים.

היה מאוד נחמד ההורים של הילד אנשים מאוד נעימים והילד מתוק חבל על הזמנן הרגשתי איתם מאוד בנוח התיישבנו על השטיח וזה תמיד המקום המועדף עלי תמיד אני מרגישה יותר משוחררת כשאני יושרת על הרצפה איכשהו זה מרגיש לי יותר טבעי אבל הם רוצים לראיין עוד בנות ויתנו תשובה בעוד כשבועיים

נמשיך להחזיק לך אצבעות...

05/07/2006 | 18:09 | מאת:

וכל דבר יהיה לטובה מקווה שאכן יסתדר מחזיקה אצבעות אידה

05/07/2006 | 22:39 | מאת: שחף

06/07/2006 | 00:16 | מאת: חתולה

שחפונת יקרה בנתיים עד שאת מחכה לתשובה , אין לך עוד איזה שהן הצעות אחרות שכדאי לבדוק ?? מקווה שתקבלי תשובה חיובית , המון הצלחה חתולה

07/07/2006 | 01:01 | מאת: שחף

התכוונתי להתחיל באוגוסט את זה פשוט חברה שלי הציעה לי והחלטתי שחבל לפספס

06/07/2006 | 23:11 | מאת: שדה ניר

ממשיכים להחזיק לך אצבעות..

07/07/2006 | 01:13 | מאת: שחף

04/07/2006 | 21:26 | מאת: בובה על במה

כשאין יותר מילים שישברו את המחשבות כשאין יותר מילים שייפו את המציאות כשאין את המגע שיחמם ויגן על גופי מפני הרחות השורטות מרגישה כתינוק ביום היוולדו אבל עם המון מועקה ויאוש מרגישה עירומה ופגיעה לפעמים אפילו נעלמת לי האישיות כשאינני רואה את דמותי בשום עין או מראה לפעמים אני שוכחת... וכשאפילו בים הרוחות מטשטשות את הבעבועות לפעמים אני שוכחת- שאני צריכה (אולי) לחיות... אוף ,קשה "השתיקה שלי, זו הצרחה הכי גדולה שבי, השתיקה שלי, זה הכאב הכי כואב אצלי". ביי הלכתי! לא הכאיב עוד..

04/07/2006 | 21:34 | מאת: בובה על במה

ושוב חתכתי.. והפעם במקום מוסתר היד כבר מכוערת וכל כך מולט ומגעיל! עכשיו צריך לכער את כל מה שעוד נותר "יפה"... ונקי. ושוב, סליחה אם אני מאכזבת. וגם אם א תרצו לשמוע ממני יותר, באמת שאעשה זאת... רגילה שנוטשים אז עוד כמה... אתגבר על זה! ומבחינתי , הלוואי והייתי נשארת כאן. הלוואי ויכולתי לא לבאס אתכן.. אוהבת המון, באמת!

על גופתי המתה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא מסכימה לשמוע שאת חושבת לעזוב אלא אם כן את חושבת שאת זקוקה לפסק זמן בשביל עצמך שום סיבה אחרת לא מקובלת עלי!!!!!!!!!!!!!! את לא מאכזבת אף אחד כאן זה הההההההההההמקום לשפוך את הכאב כדי לא להישאר איתו לבד כדי לא להיחנק ממנו כדי לשתף ולקבל תמיכה ואני אמשיך להגיד לך את זה פעם אחר פעם עד שבסוף תוכלי להגיד את זה את לעצמך ותפסיקי להרגיש רגשי אשם תמיד איתך שחף

05/07/2006 | 14:47 | מאת: תום

בובה יקרה... אם את מרגישה שזה מה שנכון לך אז זה בסדר... אבל אל תשארי לבד עם הכאב והקושי... ועצוב לשמוע שאת ממשיכה ומענישה את עצמך על דברים שאחרים עשו לך.. זה לא מגיע לך, זה לא מגיע לילדה הקטנה... תני לעצמך את המקום שמגיע לך... כי מגיע לך!!!!!!!! איתך

05/07/2006 | 19:04 | מאת: חתולה

כואב לקרא שאת פוצעת את עצמך שוב ושוב , אם היינו אמורים להתאכזב מכל מי שלא עומד בצפיות שלנו , היינו צריכים לסגור את המדינה וללכת לגור באוגנדה , למה את חוזרת ואומרת כל הזמן שאם נחליט לא לשמוע ממך אז תעלמי ??? למה שלא נרצה לשמוע ממך ??? את לא מבאסת , את מדוכאת , עוברים עליך המון שינויים בזמן קצר , אז תני מקום , וגמני איתך תמיד יפתי חתולה

05/07/2006 | 18:07 | מאת: חתולה

בובית יקרה לי מאוד תמיד יש מילים לשבור את המחשבות תמיד יש מילים לייפות את המציאות צריך לשנות כיוונים צריך שדברים שיתנו מבפנים להוולד מחדש יותר קשה מאשר להיוולד מלכתחילה כי בפעם הראשונה זה לא תלוי בנו להיוולד מחדש אומר להיות עירומים ופגיעים להתחיל הכל מבראשית אבל עם כל הידע שכבר צברנו אישיות לעולם לא נעלמת , היא מסתתרת לה במקום שמרגיש לה יותר בטוח אני כאן , וכולנו כאן כדי להזכיר לך את מה שאת לפעמים שוכחת , שאת כן צריכה לחיות , ונכון שזה קשה כי את לומדת לחיות מחדש , את עושה צעדים ראשונים , מדדה מצד לצד עד שתיתייצבי, ובמשך הזמן תלמדי ללכת בטוחה , ואפילו לרוץ לאן שתבחרי להוביל את החיים , מחבקת ועוטפת אותך חתולה

06/07/2006 | 00:50 | מאת: בובה על במה

06/07/2006 | 23:14 | מאת: שדה ניר

איומי בריחה לא מתקבלים כאן בברכה. כולנו כאן סובלות מ"חרדת נטישה" קלה או קשה. אז תרגיעי בבקשה:-) כאן למענך תדיר, שדה ניר

04/07/2006 | 19:43 | מאת: חתולה

היי מתוקה שלי מאוד מצטערת שהיה לך כל-כך רע ולא הייתי כאן כדי לתמוך בך , פשוט בעלי חולה בדלקת ראות עם חום גבוהה , ואני לא נכנסתי בכלל , כמה טוב עשית שנכנסת ושיתפת את הבנות כאן ,ראית כמה אוהבים אותך ??? ומה זאת אומרת שמגיע לך , ברור ומובן מאילו שמגיע לך , לעולם אל תהיי בספק יקרה שלי , מבינה ?????????????? חיבוק גדול ועוטף חתולה

04/07/2006 | 21:13 | מאת: בובה על במה

כנראה שכבר לא מגיע לי... לא מגיע לי כלום. רוצה שקט. מרגישה הכי זוועה שבעולם. לא מגיע לי.. אני סתם אפס מגעילה שאף אחד לא אוהב להיות איתי. . . . . . ואולי כאן אוהבים אותי... וזה רק בגלל שהם לא מכירים אותי באמת. בחיים - אני רעה! בחיים- כולם מתחמקים ממני...! בחיים- כולם משקרים לי תמיד, כי לא רוצים להיות בחברתי... ! בחיים- אני זבל! זה מה שאני! אף אחד ! מה שהכי בא לי בעולם, זה להעלם לא להיות... הכל פשוט חראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא שיט! ולא, אני לא אומרת את זה, כדי לראות שכולכן כאן תגידו לי כמה אני לא ....... אני באמת באמת מרגישה את זה. אני באמת כזו. אפס. סליחה על הרוח הקרבית, מרגישה חנוקה מידיי ... ורפואה שלימה לאביך... !! !! !!

04/07/2006 | 21:15 | מאת: בובה על במה

04/07/2006 | 21:13 | מאת: בובה על במה

כנראה שכבר לא מגיע לי... לא מגיע לי כלום. רוצה שקט. מרגישה הכי זוועה שבעולם. לא מגיע לי.. אני סתם אפס מגעילה שאף אחד לא אוהב להיות איתי. . . . . . ואולי כאן אוהבים אותי... וזה רק בגלל שהם לא מכירים אותי באמת. בחיים - אני רעה! בחיים- כולם מתחמקים ממני...! בחיים- כולם משקרים לי תמיד, כי לא רוצים להיות בחברתי... ! בחיים- אני זבל! זה מה שאני! אף אחד ! מה שהכי בא לי בעולם, זה להעלם לא להיות... הכל פשוט חראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא שיט! ולא, אני לא אומרת את זה, כדי לראות שכולכן כאן תגידו לי כמה אני לא ....... אני באמת באמת מרגישה את זה. אני באמת כזו. אפס. סליחה על הרוח הקרבית, מרגישה חנוקה מידיי ... רפואה שלימה לבעלך... ... !! !! !!

04/07/2006 | 21:22 | מאת: ליז

קרבית זו לא מילה אחרי שיר הערש המקסים מאתמול מה שוב קרה בובה יקרה, איך איך נפלו גיבורים????????? מי לא אוהב? איך זה מתבטא? את בטוחה שאת מפרשת דברים נכון או שזו המראה השחורה שמשקפת לך הכל רע בימים האחרונים??. תחזיקי מעמד. ליז

05/07/2006 | 15:34 | מאת: תום

בובה יקרה... מכירה מאוד את ההרגשה שאף אחד לא באמת מכיר אותי ושאם היו מכירים באמת אז כולם היו מתרחקים... עד הפעם האחרונה ששאלתי את עצמי את השאלה הזו עדיין הרגשתי ככה, מנסה לשאול את עצמי את זה עכשיו והאמת שעכיו יש לי ספקות אם ההרגשה הזו השתנתה או לא (נראה לי שזו התקדמות) תנסי להיות כנה עם עצמך, עד כמה באמת את יכולה להסתיר את עצמך מהעולם ואולי אם כולם רואים משהו מסויים, אולי הוא באמת קיים אצלך... כתבת באחת ההודעות שלך שאת מרגישה כתינוק ביום הולדו... תינוק ביום היולדו, מגיע לו הכל, יש לו הכל, הוא מלא ביטחון עצמי, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, הוא מאמין בעצמו ובכולם... אבל אז לאט לאט "הורסים" אותנו, כל מורי הדרך שאנו פוגשים גורמים לנו לרצות לעמוד בציפיות שאפילו לא מתאימות לנו... הלוואי וכולנו נצליח לחזור לאותו היום בו נולדנו ולהרגיש את הביטחון והרצון לחיות... בינתיים בובה, תנסי לסמוך על דעתם של אחרים, תני להם קצת קרדיט, אם הם אומרים לך שמגיע לך, שאת חשובה, שאוהבים אותך ועוד הרבה דברים אחרים... הם לא אומרים סתם... אל תשפטי את עצמך בחומרה ורחמי על עצמך קצת... פגעו בך מספיק!! (((איתך)))

05/07/2006 | 05:57 | מאת: ליז

גלגלי למטה להי לכן .... כי נראה לי שפיספסת ורציתי להשתתף בשמחתך. בכל אופן אומר שוב מזל טוב יקרה וכיף, כיף, כיף לקרא אותך. ליז

06/07/2006 | 00:00 | מאת: חתולה

היי מקסימה מזל טוב קודם כל לרגל הבר מצווה , המון אושר ונחת , ותגדלו אותו בהרמוניה , איזה כייף של הפלגה , ממש כל הבית מלון על המים , אחלה חוויה לכל החיים , ואת ליזי ,לשמוע שאת נהנית מהכל , כל הכבוד לך ילדה גדולה , גאה בך מאוד , את יודעת , זה כאילו לגלות את החיים מחדש , לא ??? והביקור באיים נשמע שחוויה אמיתית של החיים בפני עצמה ,ואחרי כל הכייף ושעשית חיים סוף סוף כל מה שיש לך לחשוב עליו עכשיו זה הדיאטה ??? תהני לך כמה זמן מהתחושה של בילוי , של הכייף , אפילו של ההנאה מהאוכל הנפלא שנהנית ממנו , אחר-כך תחשבי על דיאטה , אלה הם עדין ימים של אופוריה , ימים של אחרי ההנאות הקסומות שחווית ,איזה יופי , איזה כייף , והכי מהכל שאת כאן שוב במלוא הקיטור , טעונה באנרגיות חיוביות , ומסא 'ג גם אם הוא לא בא מאיזה חתיך בן 25 תכול עיינים ובעל גוף כמו של אפולו - כמו שהיה לי , עדיין מסא 'ג הוא מסא 'ג , ואין תחליף לו , המסא 'גיסט תמיד ישאר אי שם בזכרון עם החוויה , הביתה הולכים עם הבן זוג , לא סיפרת איך היה לך איתו ( בזמן העיסוי ) הרגשת בנוח איתו ??? כי אותי שאלו אם לא הפריע לי שזה דווקא גבר , ועניתי שלא ,כי באותו הזמן הוא לא היה על תקן של גבר מהשורה ,חוץ מזה שגם היה ג 'נטלמן מושלם , ליזוש יקירתי , המון אושר וכוחות להמשך הדרך , נראה שהטיול רק עשה לך טוב ועל כך אני מברכת אותך , חתולה

06/07/2006 | 23:17 | מאת: שדה ניר

מה שלום בן זוגך היקר? השתפר לבלי הכר? מקווה כי המחלה לא הסתבכה לה כי אם התנדפה והלכה לה:-) רפואה שלמה ובריאות איתנה לך, לבן זוגך ולכל משפחתך, שדה ניר

04/07/2006 | 19:39 | מאת: חתולה

יש כבר משהו חדש לגבי ראיון העבודה ???

04/07/2006 | 22:49 | מאת: שחף

ומה שלומך?

04/07/2006 | 18:53 | מאת: פרח

אחרי כל כך הרבה שנים הכל חוזר ועולה כאילו לא עבר יום קשה לי להוציא את הדברים החוצה קשה לי להבין פתאום מרגישה כל כך בודדה ועצובה תודה לכם על העידוד

04/07/2006 | 19:33 | מאת: חתולה

פרח יקרה ברוך בואך לפורום שלנו , את מוזמנת להישאר כאן , לשתף בקצב שלך , לכתוב כל מה שאת יכולה או בוחרת ,מרכז לנפגעות תקיפה מינית -1202*- האם זה חזר רק עכשיו ??? האם את בטיפול ??? עכשיו את כבר לא לבד , אני כאן איתך , וכל הבנות הנפלאות כאן איתך , את מוכנה לתת לנו הזדמנות לנסות לעזור לך ??כך לא תהיי לא בודדה ולא עצובה , והמלצה חמה , את זקוקה לטיפול של מישהו בתחום , אני לא יודעת מאיזה אזור את בארץ אבל אם את שייכת לאזור חיוג -03 , או בכלל אם את גרה בראשון , יש שם מרכז סיוע לנפגעות מכל הסוגים ,במידה ולא , תתקשרי לטלפון של המרכז סיוע , ושם תוכלי לקבל הפניה לטיפול , ומעבר לזה גם תמיכה טלפונית מהם , יושבות שם מלאכיות שעושות את מלאכתם קודש ובהתנדבות , מאוד מבינה את המקום הזה שבו את נמצאת ,גם אני התחלתי טיפול אחרי המון שנים , ורוצה לומר לך ולעודד אותך שלעולם לא מאוחר להתחיל ,כל גיל מתאים להתחיל טיפול , הכי חשוב זה לא להזניח וכן לתת לזה מקום , כן לטפל ,חשוב מאוד לטפל , זה פשוט לא יניח לך עד שתתני לזה מקום מתאים ותתמודדי עם מה שקרה לך , וכמו שכבר אמרתי לך , אני כאן בשביל כדי לתמוך בך , וגם שאת הבנות , אז ,,,,,,אל תישארי לבד ,אל תכאבי לבד ,בואי , אני מושיטה לך יד ,הכנסי ותראי מה את יכולה ומה לא , ושתפי אותי / אותנו כדי שנוכל לעזור לך , חתולה

04/07/2006 | 21:10 | מאת: ליז

מוכר ולא חביב.... השד מתעורר ומערער את השיגרה שבנינו לנו. אני באופן אישי בשלב בחיים שחשבתי - הילדים גדלו ועכשיו זה הזמן שלי ואז בתוך התהליכים של מימוש עצמי יצא השד מהבקבוק וזה קשה וכואב, אבל כנראה שאין ברירה וצריך להתמודד איתו פנים אל פנים. קחי לך עזרה כי זה לא ירפה אם תנסי סתם להתעלם... מאחלת לך המון הצלחה וכוח להתמודדות , זה לא יהיה קל אבל כפי שאת רואה זה לא מתכוון לעזוב סתם כך לבד. שולחת לך חיבוק וירטואלי בתקווה שיחזק אותך ברגעים קשים אלו ליז

04/07/2006 | 23:35 | מאת: שחף

איזה שם יפה בחרת לעצמך!!!!!!!!!!! יודעת כמה קשה כשהכל פתאום צף למעלה...... מופיע כאילו משום מקום...... כשאף אחד לא ציפה לזה...... כשפתאום עולים כל הרגשות הקשים, שהיו חבויים איפשהו בפנים, במעמקי הנפש ופתאום צריך להתחיל להתמודד איתם ולא יודעים איך כמה טוב שבאת אלינו!!!!!!!! כי הכי קשה ואולי אפילו בלתי אפשרי זה להתמודד עם הכל לבד ואני מבינה שעכשיו קשה לך לשתף לאט לאט קחי לך את הזמן שלך תשתפי בקצב שלך ואנחנו כאן איתך ובשבילך, כי ביחד זה הרבה קל יש לך עוד את מי לשתף? אנשים קרובים שיכולים להיות איתך ולתמוך בך? זה חשוב שלא תישארי לבד והפורום יכול לתת אך ורק מענה חלקי הוא רק תוספת (גם אם מאוד חשובה) וכפי שכבר אמרו לך, מאוד חשובה גם עזרה מקצועית מקווה שתישארי איתנו ותרגישי כמו בבית קבלי ממני חיבוק גדול שחף

05/07/2006 | 00:30 | מאת: כנפיים...

ברוכה הבאה... שמחה שמצאת אותנו והחלטת לכתוב... צריך הרבה אומץ לשם כך... מבינה שעלו זכרונות מאוד קשים... מצב מאוד מוכר לי... מאוד מבלבל ומפחיד.... מאוד חשוב לא להיות לבד עם הדברים.. יש מי שנמצא איתך ותומך? משהו שאת יכולה לסמוך עליו ולדבר איתו? את מוזמנת להצטרף ולכתוב בקצב שלך... מה שמתאים לך.... איתך...

04/07/2006 | 12:35 | מאת: פרח

אנך אני יכולה לקבל פה עזרה?

04/07/2006 | 14:39 | מאת: ליז

כאן בעיקר תקבלי תמיכה מחברות לצרה אם כי רוב משתתפות הפורום מתמצאות ויוכלו להפנות אותך הלאה האם עברת תקיפה? האם נפגעת? כאן את יכולה לשתף וזה דבר שעוזר מאוד במקרים הנ"ל מומלץ לפנות למרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית לקו הישיר 1202 ולקבל עזרה ראשונה אוזן קשבת תמיכה והכוונה בהצלחה

04/07/2006 | 17:19 | מאת: שדה ניר

מהי העזרה הנדרשת והמתבקשת? כאן למענך, שדה ניר...

04/07/2006 | 01:50 | מאת: גל של תפילההההההההההההה

הבן של חברה שלי שחולה בלוקמיה ומצבו קריטי :-(

04/07/2006 | 09:54 | מאת: דמעה

הכל מתגמד מול טרגדיות כאלה.... איך את? מחבקת דמעה

04/07/2006 | 12:02 | מאת: תום

מחזיקה אצבעות להחלמה ובריאות... תהיו חזקים

גלגלוש יקרה תפילה להחלמה מהירה ובריאות שלמה לבן של החברה שלך , מקווה שימצא מרפא במהרה , איך את מרגישה ?? בטוח שקשה לך , תחזיקי מעמד , ותחזקי את החברה שלך , היא זקוקה לך מאוד עכשיו , חתולה

04/07/2006 | 00:33 | מאת: בובה על במה

יקינטון אחינועם ניני מילים: לאה גולדברג לחן: רבקה גוילי לילה לילה מסתכלת הלבנה בפרחים אשר הנצו בגינה, בפרחי היקינטון בגננו הקטון לילה לילה מסתכלת הלבנה. ואומרת הלבנה לעננים תנו טיפה ועוד טיפונת לגנים שיפרח היקינטון בגננו הקטון כך אומרת הלבנה לעננים. בא הגשם וצלצל בחלוני שר ניגון עליז לפרח בגני. וענה היקינטון בשמחה ובששון. למטר אשר צלצל בחלוני. ומחר נצא כולנו אל הגן ונראה שם את הפרח הלבן, ולכבוד היקינטון, בני ישיר את הפזמון ושמחה גדולה מאוד תהיה בגן. מקווה שכולכן, אחרי מקלחת... רעננות .. ונקיות.. מכוסות טוב טוב במיטה... (לא, עכשיו בעצם קיץ,,, לא צריך שמיכה..). ליל מנוחה בנות יקרות שלי. אין לי מושג היכן הייתי היום.. בלעדיכן... כל התמיכה והאהדה שאתן מפגינות.. פשוט עצום בעיניי.... ו... אולי ... באיזשהו מקום... כן מגיע לי... (?!) (חייבת לאמר לעצמי את זה.. אולי רק כך... רק כךךךךךך - האמין בזה). בובה מותשת.. (פיזית..)

04/07/2006 | 00:42 | מאת: בובה על במה

זהו.. מספיק להתבטל.. צריך ללכת לישון.. http://www.coisinhasetal.blogger.com.br/pooh%20blinkie%204.gif בחדר חלומותיי.. http://www.childrens-rooms.co.uk/images/character_bedding/winnie_the_pooh/winnieautumn_detail.jpg http://sobac.com/family/2001/Danny%20and%20Pooh%20in%20crib.jpg

04/07/2006 | 12:00 | מאת: תום

בעיני פשוט עצום איך שאת מאפשרת לעצמך לקבל את כל התמיכה והאהדה הזו.. ואני מאוד מקווה שאת רואה גם את התרומה הגדולה שלך לפורום... וכן, כן מגיע לך מאוד... תמשיכי להגיד את זה לעצמך ומבטיחה לך שזה יחלחל בסוף!

04/07/2006 | 14:49 | מאת: ליז

מתה על השיר הזה.................... ידעתי שתחזרי אלינו , אמרתי לך!!!!!! וגם אם תהיה או תמשך לה הנפילה תזכרי כמה שאת נפלאה וחזקה וכאמור , רק את יכולה לאסוף את עצמך ואנחנו כאן לעודד, לרוממם ולפאר את שמך.

03/07/2006 | 16:56 | מאת:

מה שלומכן? רוצה להתעדכן מה איתכן... התגעגעתי.... היו לי כמה נסיונות כושלים להתחבר לאינטרנט.....אך לצערי לא כל כך הלך... אבל הינה אני כאן.... מתחילה בעבודה אידה

03/07/2006 | 17:06 | מאת: שחף

כמה טוב לראות אותך כאן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תראי כמה טוב שמרנו על הפורום.......... נראה לי שהסתדרנו ממש יפה :) ואני עוד חצי שעה שמה מסכה עטומה במיוחד ויוצאת לראיון העבודה לא נראה לי שזה יהיה לטובתי, אם יראו אותי מוצפת ועם דמעות בעיניים אז אצטרך לעלות על במה ולהפעיל את כישורי המשחק שלי ומה שלומך? קצת ירד ממך הלחץ של הזמן?

03/07/2006 | 17:15 | מאת: דמעה

איזה כיף לפתוח את המחשב ולמצוא אותך כאן איתנו..היית מאוד חסרה...מקוה שתמשיכי להגיע לכאן דמעה

03/07/2006 | 17:26 | מאת:

אני באמת גאה...לא רק ששמרתן על הפורום.... אלה על מה שאתן... עם כל הקושי מתמודדות....נלחמות וטוב לי לראות אותכן יחד תומכות אחת בשניה... שמחה שיש גם את הטוב של הביחד ובכלל... אני.....חלק מהעומס ירד. אבל יש עוד דברים לסגור... מעדיפה לראות את הדברים דבר דבר..מעץ לעץ... כל היער יחד יכול להפחיד..... שוב בהצלחה שחף... ושמרי על עצמך אידה

03/07/2006 | 17:18 | מאת: בובה על במה

אידהההההההההההההההההההההההההההההההההההה אני רואה טוב?! מה שלומי? - את האמת?! אחרי טיפול חדש וכואב.. מהרבה בחינות... אומנם היו שם דברים טובים- לא אשקר... אבל קשה לי! מאוד................................. מחפשת הבדלים, ומוצאת הרבה... מחכה שהתקופה הכל כך קשה הזו- תעבור מעליי.... ובנתיים הכל כואב.. והידיים, נראות זוועת עולם. מלא שריטות. שוב! התגעגעתי. באמת שהתגעגעתי .. :-(

03/07/2006 | 17:30 | מאת:

כל הכבוד גאה בך.... אני יודעת שקשה...ויש גם סמנים.... אבל אני יודעת שאת גם יודעת לשמור ולדאוג לעצמך...אז מקווה שתעשי זאת.. ושיהיה בהצלחה ורק טוב אידה

03/07/2006 | 17:39 | מאת:

חתולה שתומכת...מלוא העצות וחום אך את מרגישה? פיזית נפשית? ? ליאור מה שלומך?שומרת על ההומור? ודייט..? הילדים? כל ההתמודדויות? שדה..אך את מרגישה בימים אלה? מתארת לעצמי שלא קל. ליז...שמעודדת וגם תומכת מתזכרת אך לראות את העולםמה איתך? כנפיים שמשרה אופטימיות מעודדת ותומכת.....פותחת צוער לחשיבה נוספת? תום...מה איתך ? אך את מרגישה? אידה

03/07/2006 | 17:42 | מאת:

וגל.....מתוך מעמקי הים מלאי הרגש..מה שלומך? וילדונת אך את ? מזמן לא שמעתי מה איתך?!!! אידה

03/07/2006 | 19:23 | מאת: ליז

04/07/2006 | 18:53 | מאת: חתולה

אידה יקרה שלום מה אומר לך , היה לי יום הולדת ב-29.6 , כתבתי על זה כאן בפורום , הילדים שלי עשו לי המון הפתעות , אם תרצי , תגלגלי כלפי מטה , שיתפתי את הבנות בהכל , היה נפלא ,מעבר לזה , עדיין בטיפול ,ומשתדלת להיות כאן כמה שאפשר למען הבנות הנהדרות האלה , כמו שהן כאן בשבילי , מקווה שהדברים יסתדרו לך כמו שאת מצפה , ושתבקרי כאן כמה שאפשר , חתולה

03/07/2006 | 23:02 | מאת: שדה ניר

האם את כותבת אלינו מח"ול?

05/07/2006 | 17:31 | מאת:

מה שלומך? אני עדיין כאן...אבל לא במקום קבוע....עד סוף החודש... מחזקת אותך בימים אלה אידה

כל הזכויות שמורות לי ובלבד. 'צמח צדק'/נצח ב(חקירת)מצח ----------- "א*מת* מארץ תצמח" 'צמח' לנצח- שמיטת בצורת מצח דוממת בעצם מורקבת. מפר(פ)רת מט- שח. ואנוכי 'צמח בר' מרדת שחת צומחת על בוא היום בו אדושן מרקב עצמותיך ואאסף אליך. "כי נצח ישראל לא ישקר

הרבה כאב זועק מבין שורותייך.. אני מתארת לעצמי, שמלבד כל הקשים שלך, את מתמודדת גם עם אובדן של דבר כל כך יקר וחשוב אבא כן, זה קשה.. אני יודעת.. המשיכי להוציא ולשפוך מליבך.. מנסיון, הכאב לא נשאר אותו כאב.. הוא פוחת אך עדיין נשאר עוד חור בלב.. כאן איתך שלא יהיה קשה מידיי

03/07/2006 | 22:54 | מאת: שדה ניר

תודה על היותך עמי. האם ישנה ארוכה לשבר בת עמי?????????!!!!!!!!!!

שדה ניר היקרה... את כותבת ממש יפה... מאוד אוהבת את הכתיבה שלך גם פה וגם בכלל.. רגעים קשים... והמון כאב... מקווה שיש את המקומות לשאוב מהם אנרגיה איתך

03/07/2006 | 22:56 | מאת: שדה ניר

תודה יקרה, מניחה שיש אך לא מצליחה להאחז בהם ולחזות בהם. האנרגיות התכלו והאמונות העצמיות/המנטרות הזולות התקלקלו ובלו.

שדה ניר יקרה, קינת אביך יפה מאין כמוה , אך אינך זקוקה ליום בו תדושני מרקב עצמותיו שהרי את מי שאת בזכות חייך לאורך שנים לצידו של איש מקסים זה, הוא העניק לך כוחות להתמודד בזכות מי שהיה ולא בזכות מי שאינו. מחבקת ומחזקת. ואיך מרגיש הבן? האם כבר יכול לדרוך על הרגל? שלך ליז

03/07/2006 | 23:00 | מאת: שדה ניר

הילד חמד טרם יכול לדרוך על הרגל...אך הוא מתאושש תודה לא-ל.... אך אמו לעומתו- לא מוצאת נחמה ותקומה מרגוע וצרי לנפשה הדוויה... רק לאאסף אל אבותיה.. לו רק תזכה ל'מיתת נשיקה'....כאביה.

שדה ניר יקרה מותו המר והנמהר של אביך הותיר בך את כאבך הגדול ,וחלל גדול שתצטרכי למלא , יכולה להבין כל מה שתאמרי, את כל מילות האבל , מלבד דבר אחד , לא יכולה לקבל את רצונך למות ולהירקב באדמה לידו ,את שיודעת כמה מקודשים הם החיים ,כמה יקרים הם ,איך את מבקשת את מותך ולא חושבת כלל על בנך , את גם רוצה להשאיר אותו יתום ??? את הרי מכירה את הכאב , למה את רוצה לדון את בנך לאותו סיוט ??? תתעוררי , תתאוששי , קחי עצמך בידיים ,לדאבוני , לא יכולה לנחם אותך באובדנך , אך כן יכולה לעזור לך לראות שכן יש לך בשביל מי לחיות , כאן איתך בכאבך ובישבילך כמו תמיד חתולה

05/07/2006 | 16:57 | מאת: שדה ניר מותשת....

אובדנים רבים היו לי בחיי אך לא אובדן מן הזן הנוכחי וללמוד להתמודד עמו מכורח הנסיבות- זה הכרחי!!!!!!!! בשיר הנני מצרה על כך שאינני זוכה למות 'מיתת נשיקה טבעית ורגעית- כאבי... ומי יתן והזמן אכן יקהה את מקור וגודל כאבי... תודה לך על הכל, אהובתי, שדה ניר.........

03/07/2006 | 15:25 | מאת: ליז

בובה יקרה כואב לקרא אותך אך לא מייאש ולא ברחנו ..בכל אופן לא ממך!!!!!! מקוה שהיום יותר טוב, האם כבר נפגשת עם המטפלת החדשה? ואיך היה? ולמה ,למה לפצוע את האשה המקסימה הזאת שקיבלה אותי כל כך יפה לפורום????? אוהבת מחבקת ומחזקת.... חתולה - כל הכבוד!!!!!! יודעת להתפנק ,ההההההההההה. אהבתי את ההפתעות שהכינו לך ,אהבתי את שאת מסוגלת להבליג לאמך , אהבתי את המשפחה שלך שיודעת כל-כך יפה להעניק והכי הכי מהכל ...אהבתי לקרא/להרגיש/לחוות -אותך- נהנת/ חווה/ מרגישה/ נרגשת.... פשוט נפלא עושה טוב על הנשמה. מזל טוב. לשחף - כבר היה???? (הראיון).... איך יצא ? יש כבר תשובות ? תוכלי קצת לספר מהיא שיטת גרינשפיין (כתבתי נכון?). וכיף לקרא שנהיה לך טוב בזמן האחרון. המון הצלחה. ובאשר אלי, לכל מי שחשב שנטשתי אז התשובה היא - עשיתי חיים משוגעים, יצאתי עם המשפחה (מתנת בר מצווה לבן) להפלגה של שבוע . שמש , ים, ירידה באיים -רודוס,סלוניקי ,קשאדאסי,וגולת הכותרת סנטוריני פשוט מדהים . על האניה - בריכות,ג'קוזי, מועדונים, ספא (גם אני קיבלתי מסאג'-לא מצעיר חתיך אבל בהחלט היה שווה), פאב ,אולם קולנוע, לספורטאים- מגרש כדורסל ,שולחן פינגפונג וחדר כושר , וכמובן 3 ארוחות מעולות + ארוחת לילה שחבל על הזמן.... ממחר דיאטה חחחחחחחח לא הספקתי לקרא את כל ההודעות בכדי להגיב לכל אחת בנפרד אז מברכת את כלכן ב- רק טוב....המון המון טוב, כי מגיע לכלכן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליז.

03/07/2006 | 17:32 | מאת: בובה על במה

ליז, נפגשתי היום עם המטפלת.. היה בסדר.. גם קשה, לא כי דברנו על דברים של הפגיעה( עדיין מוקדם הייתי אומרת) אבל, דברתי איתה בכלליות.. והיה קשה לי להתחיל טיפול במקום אחר.. ועם מטפלת אחרת... ושוב לסמוך.. ושוב להפתח בפניה... קשה! כמו שכתבתי למעלה, אני מחכה שהתקופה הזו תעבור כבר. כמה שיותר מהר.. כי למרות כוחותיי.. שיש בי! (ויש!!!!) אני מאבדת את עצמי. מכל הבחינות. ואת מותק, איזה כיף שיצאת להנות קצתתתתתתתתתת הרבההההההההה אני מאמינה שזה נתן לך כוחות... וניקוי ראש מהכללללללל !!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה כיף לשמוע - שאיפשרת לעצמך להנות! אבל ממש ממש להנות! וגם את קיבלת חתיך שיעשה לך מסאז'?! אויייי... בקרוב אצלי :) ויאללה ... מרתון הדיאטה. מוכנה להצטרף... ערב נעים בובה.

03/07/2006 | 18:16 | מאת: תום

בובה יקרה... מבינה את הקושי בלהתחיל טיפול חדש... הכל שונה, זר, קר תני לעצמך ולמטפלת זמן והזדמנות, הזדמנות להוכיח לעצמך שזה אפשרי ומה שאת תביאי לטיפול ואיך שתהיי בטיפול זה מה שיהיה.. היא שם בשבילך בשביל לשקף לך את המציאות שאת מביאה לתוך הטיפול. לאט לאט האמון יבנה ובתור התחלה אני מאמינה בך וסומכת עלייך שתתקדמי ותצליחי בקצב שלך.. איתך

03/07/2006 | 19:21 | מאת: ליז

קודם כל המעסה היתה פיליפינית ולא גברבר צעיר ...אבל כמו שאמרתי היה בהחלט מענג. שמחה לשמוע בין מילים שהפגישה הראשונה היתה דווקא די טובה למרות הקושי ומבינה מאוד את העניין של להתחיל שוב לסמוך ולהיות שוב תלוייה ולהצטרך לספר הכל מהתחלה ...לא קל בכלל- גם בתוך הטיפול הארוך אנחנו מתמודדות שוב ושוב עם אותן הדילמות האם אני יכולה להחשף כך ? האם להמשיך? האם אחרי מה שהיה אפשר לסמוך? האם התלות הזו טובה לי? כמה אני שונאת להיות תלויה....... לא מקנא בך על מה שאת עוברת עם מטפלת חדשה .אבל יש האומרים " הכל לטובה " אז זה הזמן להתפש למשפט כזה ולהאמין - כי את חייבת לעצמך את התמיכה. המון המון הצלחה יקרה - את תצליחי ותחזרי לעודד את כלנו בקרוב ובגדול.

03/07/2006 | 18:09 | מאת: תום

כלכך כייף לקרוא שאת מצליחה להנות ולעשות "חיים משוגעים" נשמע כיףף, מרגיע והזדמנות טובה להטעין את עצמך... טוב שחזרת..

03/07/2006 | 19:14 | מאת: ליז

מצאתי עצמי מדי פעם מסתכלת מהצד על עצמי ובוחנת אותי האם אני אני... זה נשמע לך הגיוני.... וכן אומרת לעצמי באת לעשות חיים תשתחררי ואז רוקדת לעצמי ומתנועעת כמו שאני מעולם לא הרשתי לי. ואחר כך מסתגרת ושוב מזכירה לעצמי שזה הזמן שלי להנות... והיה לי שבוע שלם לתרגל ואני חושבת שדי הצלחתי כי החוויה היתה מאוד טובה וכל המשפחה נהנתה.

03/07/2006 | 23:06 | מאת: שדה ניר

את ממש סוללת אנרג'ייזר פצתתית- קלה ובלתי מתכלה:-) ברוך שובך, מקסימה.

04/07/2006 | 22:56 | מאת: שחף

מאוד שמחה בשבילך שעשית חיים לא הייתי מתנגדת להיות שם איתך :) לגבי ראיון העבודה כתבתי עכשיו למעלה - עוד אין תשובה שיטת גרינשפן זו שיטה של עבודה עם אוטיסטים שמבוססת על יצירת קשר איתם דרך המשחק. מנסים לעודד את הילד לאינטראקציה בתורות - פעם אני עושה משהו ופעם הוא וככה כמה שיותר פעמים ולצערי אני לא ממש יכולה להגיד שנהיה לי טוב בזמן האחרון פשוט היה יום אחד כזה שהיה לי טוב בו וחוץ מזה רוב הזמן די קשה לי מוצפת, מדוכאת...... אבל יחד עם זה מתמודדת מאוד יפה עם הכל טוב שאת שוב כאן תהיתי לאן נעלמת לנו..... שיהיה לך לילה טוב שחף

02/07/2006 | 23:04 | מאת: בובה על במה

זה זמני.. אני יודעת שזה זמני. אל תתייאשו ממני.. אל תרימו ידיים אני יודעת שאני יכולה להוציא - את הבנא' הכי רגוע מדעתו אבל, הכאב שלי הוא זמני. אני מאמינה.. שאם הזמן ובכוחות עצמי.. אצא מזה אהיה חזקה יותר לא אשבר מכל "זבוב" שזז.. זה זמני חנוקה מבכי מרגשות מעורבים.. לא מבינה מה העולם רוצה ממני לא יודעת מה אני רוצה מהעולם. אבל יכולה להבטיח ואפילו לקיים זה ז-מ-נ-י! אל תתייאשו לא עכשיו לא כשאני כה זקוקה לכם. לא כשאני לבד. עוד קצת והכל יהיה בסדר עוד קצת והראה את האור שכולם מדברים עליו רק עוד קצת... אל תרימו ידיים לא עכשיו לא אף פעם לא כיף להיות לבד בלעדיכם אני כלום אני אפס אני ריקה מבפנים ריקה מבחוץ אני כלוווווווווום פשוט כלום. אני יודעת שהמצב רוח שלי מתיש ... בעיקר גם את עצמי אבל זה זמני.. כבר הבטחתי , לא?! אל תעזבו אל תנטשו שמחת חיי נעלמה לה פתאום כן, גם אני מחפשת אחריה.. וגם אם לפעמים קשה לי לראות, את כל הטוב שאתם עושים איתי ולאמר לכם רק את המילה "תודה" דעו , שאני כה מעריכה אתכם.. באשר אתם! חנוק לי מידיי ולא יודעת עוד לאין לפנות. ולא יודעת עוד מה לאמר ... רק .. שזה זמני ואני מבטיחה לכם אז אל תתייאשו ממני כמו שהרבה מתייאשים.. אל תתייאשו, חבריי הטובים.

02/07/2006 | 23:15 | מאת: בובה על במה

איבדתי חברה טובה. כבר שנה מאז... מאז שהיא הלכה. . . ומאז אני מחפשת! מחפשת אותה. אני מתגעגעת.. אני מתגעגעת אלייך מאוד היכן את? לאין נעלמת לי? היכן החיוך המתוק? היכן שמחת החיים שהיה לך? והעיניים- שרק עצובות כל פעם. שרק בוכיות כל פעם......... מתגעגעת. מתגעגעת לימים הטובים שלנו מתגעגעת לצחוקים... לטיולים שלנו.. לכיף שהיינו עושות... ביחד..! איפה את? .... ואני.. אני מחפשת אותך.. ומרגישה= שאת בכוח נעלמת לי.. בכוח מסתתרת לך.. אי שם.. ואינני מסוגלת למצוא אותך התייאשתי מלחפש. מתגעגעת לימים ההם שהאמנת... שהיה לך תקווה.. בלב! שיש סיבה לחיות.. ועכשיו- האמונה שלך ברחה ממך. חזרת להיות הילדה הקטנה הילדה שמתעללים בה הילדה שמשפילים אותה הילדה שמכים... ואת נחנקת שם תחת הריסות הכאוס של חייך... מתגעגעת אלייך. רוצה שתחזרי... לא אני לא בוכה זה הכאב שיוצא החוצה... מליבי. כאב של געגוע אליי... אז איבדתי חברה טובה אחת, אל תלכו לי כולכם. בבקשה ל-א!

02/07/2006 | 23:53 | מאת: תום

תלכי יד ביד עם הילדה... יש הרבה יותר כוח בשתיים! תמצאי את החברה מחדש, היא שם, בשבילך....

03/07/2006 | 00:48 | מאת: שחף

היא עדיין איתך מסתתרת שם בפנים בתוך תוכך ומחייכת אלייך וצוחקת איתך את רק לא מצליחה לראות אותה כרגע אבל היא שם ואת כבר לא אותה ילדה קטנה שמתעללים בה את כבר יכולה להגן על עצמך את כבר לא תתני לאף אחד לפגוע בך ואנחנו כאן גם איתך גם מגנות עלייך ולא ניתן לאף אחד לפגוע בך

02/07/2006 | 23:20 | מאת: תום

בובה יקרה... קוראת אותך והדבר הראשון שעולה לי כשקוראת את הבקשה שלך: "אל תתייאשו ממני.. אל תרימו ידיים" זה הבקשה שלך מעצמך, שאת לא תתייאשי מעצמך, שאת לא תרימי ידיים.. ומההכרות שלי איתך, יודעת ומאמינה שאת לא תתייאשי, את כבר לא מתייאשת... וכל הכבוד לך, בתוך כל המצב הכואב והקשה את מצליחה לבקש עזרה, אפילו אם היא "רק" וירטואלית, זה המווווווון!! גאה בך על זה. מבטיחה לך שאף אחד פה לא נוטש, לא עוזב אותך... אבל הכי חשוב שה אל תנטשי את עצמך!!! (((איתך)))

02/07/2006 | 23:26 | מאת: בובה על במה

וכבר מרוב שאני "בוכה" כאן יכולים כבר לא להאמין לי יותר... להגיד שאני ממציאה... אוף , לא חשוב.. סתם מרגישה חראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ורוצה למות. והנה אני רוצה לנטוש את עצמי. זה לא סתם זה באמת כואב לי וחנוק לי. הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו !!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני שוקעת אני טובעת ואין מי שיציל אותי! אין...... איןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה שאת פה.

02/07/2006 | 23:30 | מאת: בובה על במה

איפה את ? אני זקוקה לך מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה כולם נעלמים לי? למה?

02/07/2006 | 23:32 | מאת: ליאור

בובה מתוקה שלי, כתבתי לך מקודם הודעה ארוכה, ולצערי היא נמחקה לי,,,אנסה לשחזר אותה. למרות שלא יוצא לי להכנס לכאן בזמן האחרון, אני מקפידה לקרוא את ההודעות שלך לשאר הבנות כאן. תמיד ההודעות שלך אופטימיות ושמחות, ומראות שיש לך המון כוחות נפש. ועכשיו את עוברת תקופה לא קלה. נפרדת ממטפלת אהובה...(מי כמוני מבינה אותך....) וגם מילדים שהיו חלק מעולמך. ועכשיו מציפות אותך תקופות קשות.... מתוקה ויקרה שלי, אל תילחמי בתחושות הקשות! ואל תרגישי לא בנוח איתם כאן בפורום. יש מצבים בחיים שמגיעה הנפילה...ואני מאמינה שתהיה אחר כך עלייה גדולה... כדי לשפר את מצב הרוח הקשה שולחת לך משהו שלמדתי בזכותך זוכרת? מקווה שהצליח לי גם הפעם.... לילה טוב מקסימה. ליאור http://www.rosh1.co.il/blogs/showBlog.aspx?id=11194

03/07/2006 | 03:50 | מאת: בובה על במה

אחלה של קישור שמת לי.. תודה תלמידה מצטיינת.. למרות שלאחרונה, את ממש מבריזה משיעורים... אבל, נסלח לך ! ! ! ! ! ! ! תודה לך מקסימה .............. מקווה שהתקופה הזו תעבור כבר אוהבת בובה.

02/07/2006 | 23:47 | מאת: בובה על במה

תעזרו לי כבררררררררררררררררר תעזרו ליייייייייייייייי תעזרו ליייייייייי תעזרו ליייייייייי תעזרו ליייייייייי תעזרו ליייייייייי תעזרו ליייייייייי תעזרו ליייייייייי תעזרו ליייייייייי תעזרו ליייייייייי

02/07/2006 | 23:58 | מאת: תום

בובה... פה איתך, תחזיקי מעמד!!!! (((( ))))

03/07/2006 | 00:03 | מאת: כנפיים...

את יודעת... תמיד יהיו רגעים כאלו.. קשים... אבל מפעם לפעם אנו לומדים כמה דברים חדשים ויכולים להתמש בהם בפעם הבאה... ולהתחזק מהם.. ואז זה לא עושה את הרגעים הללו יותר קלים אולי, אבל זה עוזר לנו להתמודד איתם... ואני חושבת שאת לומדת המון כל הזמן... וכל פעם משתמשת במה שאת לומדת להמשך הדרך... ואת לא מתייאשת מעצמך... עמוק בפנים את יודעת את זה... את לא מוותרת לעצמך... זה זמני..... וגם מזה את תלמדי ותתפתחי ותמשיכי הלאה.... ואני לא מהטיפוסים שמתייאשים... תאמיני לי... אני מזל בתולה ומאוד עקשנית! אז אל תדאגי... לא תצליחי לייאש אותי (ואני בטוחה שאת כולנו כאן) כל כך בקלות.... איתך.......

03/07/2006 | 03:47 | מאת: בובה על במה

כנפיים.. לקחתי זאת לתשומת ליבי....... אם את לא מתייאשת מהר............ אראה לך שאת כן :-) תודה מקסימה .

03/07/2006 | 00:27 | מאת: בובה על במה

קוראת אתכן ובוכה וחנוקה מדמעות... הכל ביחד.. וכן, מה שאתן יודעות, פרידה מהמטפלת ומחר טיפול חדש ... מטפלת חדשה... לא פשוט לי. ועוד כל מיני.. שלא אוכל לפרט כאן. חתכתי. לא עמדתי בזה כואב מידיי חנוק את כל העצבים שלי הוצאתי על עצמי על הידיים שלאט לאט מתכערות.. לא יכולה עוד הולכת למיטה מרגישה שכל העולם סובב סביבי.. סחרחורות איומות.

03/07/2006 | 00:44 | מאת: שחף

לא, את לא צריכה לפחד שמישהו מאיתנו ינתוש אותך אנחנו תמיד נהיה איתך ואת לא צריכה להתנצל על כך שרע לך מותר לך להרגיש מותר לך לומר את כל מה שאת מרגישה וזה לא יגרום לאף אחד לנתוש אותך אנחנו אוהבות אותך מאוד ואת מאוד חשובה לנו מרשה לעצמי לדבר בשם כולן כי כולן כאן אומרות לך את זה פעם אחר פעם ונמשיך להגיד לך זאת עד שביום אחד בהיר תתחילי להפנים את זה ותתחילי להאמין שאת באמת יקרה וחשובה ואהובה ושתמיד נהיה איתך אוהבת אותך מאוד ותמיד כאן איתך (גם אם לא כל פעם מצליחה להגיב) שולחת לך חיבוק גדול שחף

03/07/2006 | 03:49 | מאת: בובה על במה

תודה שחף... הרבה עבודה יש לי עם עצמי......... עוד הגיע להבנות הללו.........

02/07/2006 | 15:13 | מאת: שחף

מחר הולכת לרעיון עבודה עבודה מעניינת - לעבוד עם ילד אוטיסט בשיטת גרינשפן

02/07/2006 | 15:18 | מאת: שחף

כמובן ראיון ולא רעיון

02/07/2006 | 15:20 | מאת: חתולה

לא לדאוג שחפונת הבנו את הרעיון שמאחורי הראיון , תרגיעי מותק

02/07/2006 | 15:19 | מאת: חתולה

שחפונת מקסימה שלי אם יעזור , אחזיק לך אצבעות גם ברגליים ( אין ריח ) בהצלחה רבה מקסימה חתולה

02/07/2006 | 18:28 | מאת: כנפיים...

מחזיקה אצבעות.... גם ברגליים!!!!!!!!!! שיהיה בהצלחה!!!! ונשמח לעידכונים.... :)

02/07/2006 | 23:04 | מאת: בובה על במה

02/07/2006 | 23:06 | מאת: שדה ניר

ומחזיקה לך אצבעות כמובן...

02/07/2006 | 23:13 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבב

03/07/2006 | 00:01 | מאת: תום

שחף.. המונהמונהמונהמון בהצחלה!!!!!!!! מחזיקה אצבעות ומאמינה בך שיהיה טוב איתך..

עכשיו אני יכולה ללכת לראיון עבודה בראש שקט, בלי לפחד, כשכל כך הרבה בנות מחזיקות לי אצבעות :))))))))))))))))))))))))) לא, באמת, התמיכה שלכן תמיד נותנת לי כל כך הרבה!!!!!!!!!!! תודה לכן מכל הלב מחר בערב אספר לכן איך היה שיהיה לכן לילה נעים ורגוע שחף

01/07/2006 | 23:23 | מאת: בובה על במה

בתוך תוכי ההרס העצמי ומי יציל אותי מי? אוכל אותי, משאיר בי סימנים גודל איתי... עוד מתפללת לכל כוכב נופל אך האמת, ראיתי רק כוכב שמת... מרגישה כמו עלה נידף ברוח מתעופפת בלי טיפה של כוח מראה לכולם שהכל טוב הכל חלק ובתוך תוכי הכל שבור הכל מודחק..... מנסה להוציא מהכאב שבתוכי אך משהו עוצר בעדי. קשה להביע רגשות במילים רק מנסה והכל שוב נעלם בחזרה נעלם ונקבר בליבי הפצוע ..והכל נשאר רעעעע עדיף להראות שהכל טוב והכל יפה . . . שהכל בסדר... שהכל נחמד... ולהשאר אם אותם רגשות כואבים.. שאותי שואבים אומרים לדבר.. לדבר כמה שיותר.. מנסה לדבר – ולא מצליחה. מפחדת מתגובות בעיקר של עצמי. רוצה לשתוק. שלא יגידו שלא ידברו.. רוצה לשתוק... אולי זה באמת עדיף על הכל? ואין יותר מי שיכיל את הכאב ואין יותר מי שינתב את דרכיי.. מרגישה תלויה באוויר. מרגישה לבד. (בהרגשה, ... הראש אומר אחרת). רוצה לשתוק שלא יגידו שלא ידברו.. רוצה לשתוק אולי זה באמת עדיף על הכל? השתיקה. תמיד שווה זהב. ("עדיף לשתוק ולהחש כטיפש, מאשר לפתוח את הפה.. ולהוכיח שזה נכון") בובה, לא ברורה. לא יודעת מה רוצה מעצמה סליחה!

01/07/2006 | 23:54 | מאת: חתולה

בתוך תוכך עדיין מתחוללת סערה בתוך תוכך עדיין יש חוסר ווודאות בתוך תוכך דברים עדיין לא ברורים בתוך תוכך דברים כואבים וזועקים לצאת החוצה בתוך תוכך את פוחדת ורוצה לשתוק - שלא יחשבו ,,,,, מה ???? את הרי מוכיחה מעל ומעבר לכל ספק כמה את לא טיפשה , להפך כמה את חכמה , חזקה , נהדרת , נפלאה , דווקא בגלל שאת לא מדברת ולא מספרת את מרגישה שהכל מודחק , שהכל שבור , רק את יכולה לתקן את כל הרגשות האלה של ההרס העצמי , רק את יכולה להציל את עצמך מהסימנים מהכאב , ולתקן את ליבך השבור , ואנחנו כאן כדי לתמוך בך ולעזור לך לאורך הדרך יקרה שלי ,נכון שזה לא קל ,אבל כל הכאב וכל המאמץ שווה גם שווה ,שלא יהיו לך ספקות בענין , ן,,, שתיקה שווה זהב , אבל לא בכל מיקרה ולא בכל מחיר , ו "עדיף לשתוק ולהחשב טיפשה מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון " לא מתקשר אליך בשום מקרה ובשום מצב ,לא מבינה למה את מרגישה ככה , גם אם את כרגע לא ברורה ולא יודעת מה את רוצה מעצמך , אל תעני את עצמך , דברים ישתפרו ויסתדרו עם הזמן , תני לזמן את הזמן ואני תמיד כאן חתולה

02/07/2006 | 00:04 | מאת: בובה על במה

מרגישה כמו עלוקה. שרק בוכה ובוכה.. וחלשה וחסרת אונים בגלל זה גם מפחדת לדבר. לא רוצה שיתרחקו ממני. לא רוצה שעוד אנשים ינטשו אותי מספיק עשו זאת.. וממשיכים. להשים מסיכה ולהשתמש בה תמיד מי רוצה להיות בחברה של מישהי דכאונית?! לא רוצה שיתרחקו ממני.. אני יודעת שיש לי עוד הרבה דברים (טובים,כן טובים) לתת מעצמי מלבד כל העצב שחונק אותי. מנסה להראות את זה אבל לפני שמספיקה, כבר מספיקים האחרים להעלם ממני.. או שזה שוב בהרגשה שלי! וממתי אני כזו בכיינית? איפה הבובה הצוחקת ומלאת שמחת חיים. כל זה בגלל הילדה הקטנה שבתוכי . נמאס לי ממנה... בגללה אני בודדה. ס'עמקקקקקקקקקקקקקקקקק

02/07/2006 | 02:42 | מאת: בובה על במה

ועוד אני צריכה להתעורר ב 7!!!!!!!!!!!!!! גרררררררררררר

02/07/2006 | 11:07 | מאת: כאב הלב

בובה יקרה שלי. אני כ"כ מבינה את הרגשתך, רוצה לדבר אך חוששת, חוששת לגעת בכאב. אל תעני את עצמך, זה חלק מהתהליך שאנו עוברות וטוב שזה קורה כי בתוך תוכך את כן נוגעת בכאב וזה אורמ שאת לא בורחת ממנו!! את כרגע באמצע של תהליך ופתאום לאט לאט את תראי איך שאת לבד כן תוציאי את כל הכאב שטמון בליבך. את לא צריכה לפחד לדבר ולפחד שאנשים ינטשו אותך בגלל שרע לך ואת צריכה לדבר!! מי שיעשה זאת לא נחשב לחבר והוא לא שווה שיהיה בחייך. את בחורה מקסימה, חכמה, טובת לב ויש לך כ"כ הרבה מעלות!!! גם כשרע לך את שם כדי לשמוע אחרים, תומכת, מפרגנת ואוהבת!! האדם שלא יהיה שם למענך לא שווה כלום!!! זה רק אמור להראות לך מיהו אותו האדם שלפנייך. הרבה אנשים (לצערי) לא יודעים כיצד להתנהג עם אנשים שרע להם והם מתוך פחדנות נוקטים באמצעי הכי קל: בריחה. עליך לזכור שאת לא מעיקה על אף אחד ויש כ"כ הרבה אנשים שכן אוהבים אותך וזקוקים לך. וחוץ מזה אני תמיד פה כדי להקשיב לך. אוהבת מאוד, אני

02/07/2006 | 14:50 | מאת: תום

בובה יקרה... "מי יציל אותי? מי?" - רק את תצילי את עצמך, אף אחד לא יכול להציל אותך... מה שכן את לא צריכה להציל את עצמך לבד... רצוי שיהיו איתך אנשים שאת אוהבת ושחשובים לך ובטוחה שיש לך, אבל הכי חשוב זה שאת תצליחי להרגיש שהם איתך... כתבת שאין מיש יכיל את הכאב... אם זה משהו שאת מרגישה שצריכה עכשיו, תדאגי לזהשיהיה מישהו כזה... בגדול רק את יכולה לגרום לדברים לקרות ולשנות אותם ובקטן יש את האנשים שיכוונו, יכילו ויעזרו... אבל תמיד תמיד קודם כל את לעצמך, את פה בשביל עצמך ובשבילהילדה הקטנה שכלכך קשה לה... תתאגדו, תלכו יד ביד, תהיו חברות.. ביחד יש לכן הרבה יותר כוח.. ולאט לאט תמצאו לכן את מי שיכיל ויתמוך... איתך....

02/07/2006 | 23:05 | מאת: בובה על במה

תודה על מילותייכן.......... תודה על הכללללל

02/07/2006 | 23:13 | מאת: שדה ניר בגהנום

כאן תדיר למענך. להקשיב, לתמוך ולהכיל אותך. מחבקת ומחזקת, שדה ניר

02/07/2006 | 23:16 | מאת: בובה על במה

תודה מתוקה שלי!

01/07/2006 | 23:21 | מאת: חתולה

קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שבירכה אותי ליום הולדתי , היה מאוד מרגש לקרא את כל הברכות , את כל המילים היפות שכתבתן לי ,כולכן פשוט עשיתן לי טוב על הלב , תודה מקרב ליבי השמיייייח , ואני רוצה לשתף אתכן בכל הדברים הנפלאים שקרו לי אתמול ביום הכייף שלי , אז כהתחלה , בני וכלתי הביאו לי זר פרחים יפייפיים של שושנים על הבוקר שזה כמובן בשם כולם ,( כל הילדים וגם בשם החברה החדשה של בני ) ואז קיבלתי גם זוג נעלי קרוקס ( הפלסטיק החדשים המאווררים ) בצבע כחול כהה , אהבתי מאוד , משם נסענו למלון דניאל בהרצליה כדי לאכול ארוחת בוקר - חבל על הזמן , כל כך המון אוכל , ברור שלא גמרנו הכל , נחנו שם עד הקינוחים עם קפה ועוגה , לאחר מכן נסענו לכפר שמריהו לספ"א -לא מכירה את המקום , אבל היה פשוט חלום , שקט , שלווה , מאט אורות ,אפילו הדיברים שם היו שקטים ,קבלנו חלוקים לבנים ונעלי בית ממגבת , והלכנו ללובי כדי לחכות שיקראו לנו לעיסוי , קיבלתי מסגי 'סט צעיר וחתיך , בן 25 שדיבר בנועם לאורך כל זמן העיסוי בשמנים החמים , הארומטיים , לאור נרות , ומוסיקה שקטה שהתנגנה לה אי שם ברקע ,שעה עברה בלי להרגיש , יצאנו ללובי כדי לנוח ,ומשם המשכנו את בילוי שלנו ,הג 'קוזי היה הכי כייפי , מים לא חמים, ישבנו דיברנו , צחקנו , ולא הכרתי את עצמי , לא האמנתי שזו אני שנמצאת שם ,פשוט נהנתי מכל רגע מכל שניה , זו אני ???זרמתי ונתתי לעצמי מקום להיות ,מקום להנות , דבר שלא קרה לי מעולם ,המקום עמד להיסגר ונאלצנו ללכת , ומאחר והיו עוד תוכניות להמשך , לא שאלתי כלום ורק המשכתי להנות , היינו בקניון ערי החוף , טיילנו המון , וקיבלתי עוד שתי חולצות יפות במתנה ,בשמונה בערב חזרתי הביתה , כולם כבר חיכו לי , הבית היה מצוחצח למשעי , השולחן היה ערוך כולל כלים , האוכל מתחמם , ולי רק נשאר לשבת ולנוח מיום הכייף שביליתי ,לא נתנו לי אפילו לקפל מפיות לשולחן , ואז,,,, הרמת כוסית לכבוד יום ההולת ,הארוחה קלחה וזרמה בנעימים , לשמחתי הכל יצא טעים וקבלתי המון מחמאות ,ואם אתן חושבות שכאן הכל נגמר אז ממש לא , אחרי מנוחה מהארוחה קיבלתי עוד מתנה מאימי ובעלה צ 'יק ע"ס-600- שקלים , לא להאמין , כנראה שאצטרך לריב איתם לעיתים קרובות יותר כדי לקבל מתנות כאלה מהם , ועוד מהבנים שלי וחברה של בני , הכינו לי תמונה מורכבת כמו פרח שבמרכזו תמונה שלי ומסביב תמונות של הילדים שלי , היה מאוד יפה , ואז הגישו לי מעין קלף שעליו כתבו את שמי - האמא /החמה /האישה / החברה הכי מדהימה שיש אז זהו הגעת לגיל שאפשר להתחיל,,,,,,, להתחיל לחיות לאחר שגידלת 3 ילדים "מגודלים "ובעל ,והשקעת בכולם את הנשמה שלך להתחיל לפנק את עצמך ולדרוש את כל אשר על ליבך ,,,,אנחנו לרשותך!!!! מה אפשר לאחל לך בהגיעך לגילך המכובד ,,, בריאות בריאות ושוב בריאות כי את כל השאר אנחנו כבר נדאג שיהיה לך !!! אוהבים ומעריצים אותך משפחתך האוהבת מוכרחה לומר שהתרגשתי כל-כך , דמעות זלגו חופשי ,,,,,, וגם זה עוד לא ניגמר , קיבלתי גם סט של כלי איפור מהממם , ואז חשבתי לעצמי זהו , אחרי שלב המתנות הכל נגמר , נשאר רק לשבת ולספר חוויות על היום הנפלא שעבר , והגיעה עוגה חמה עם גלידה , אמי ישבה לה שם והקשיבה לברכות שהקראתי מהקלף כי בקשו ממני להקריא בקול , והרגשתי שהיא מקנאה בי ,אבל לא הגבתי לה בכלום , פשוט ישבתי שם ונהנתי מכל רגע נפלא שבהם כיכבו הילדים שלי בנסיונות שלהם ובהצלחה מרובה להפוך את יום ההולדת הזה למשהו בלתי נשכח , וכך זה היה ,הייתי ואני עדיין כל-כך גאה בהם , בתא המשפחתי שלי שהקמתי עם המון המון אהבה , המון מאמצים ,והמון התמדה ,קיבלתי מהם המון אהבה , המון תשומת לב , כמו באותה מידה שהם רגילים לקבל ממני במשך כל ימי חייהם , ואז אמי אמרה לי , את יודעת , לי אף פעם לא ערכו כזו מסיבת יום הולדת , ואף פעם לא כתבו לי מילים כאלה מרגשות , על קצה הלשון עמדה לי תשובה בשבילה , שאולי היא מעולם לא עשתה כלום כדי שתקבל ,,,,,,, , אך לא עניתי לה , אחרי הכל זה היה יום הולדת שליייייייייי , לא שלה , ולא רציתי להעכיר אותו עם הערות כאלה , כשמשקיעים גם מקבלים , ואני קיבלתי ממש בגדול , ואין מאושרת ממני , זהו ,באחת בלילה התפזרו כולם ,ואני עדיין מרגישה את כל ההתרגשות הנפלאה הזו ונוצרת אותה אל ליבי , אז כן , מגיע לי ,ואין משהו שישווה להרגשה הזו ,מעריכה המון , חתולה מאושרת מייאוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו שבוע טוב לכולכן , מאחלת לכן שגם אתכן יפתיעו כך בדברים נפלאים !!!!!!!!!!!!

כל כך מרגש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פשוט אין לי מילים...... כל כך שמחה בשבילך!!!!!!!!! מקווה שהטעם המתוק ישאר איתך עוד להרבה הרבה זמן

תודה שחפית מקסימה אני אנצור את כל הרגעים האלה בתוכי כמו אוצר נדיר

01/07/2006 | 23:57 | מאת: בובה על במה

וואווווווו ... אני נמסה! :) :) :) :) :) :) אז.. מה היה לך אתמול... *זר פרחים ענקיייי *ארוחת בוקר בבית מלון *עיסוי... שאיך שאמרת "גבר חתיך וצעיר"... אמרת ה-כ-ל... * ג'קוזי... סאונה... ימבה של פינוקים .... ימבה של מתנות.... יום פינוק מושלם עבורך.. עבור מי שאת .. כי מגיע לך... מלכה ליום אחד! מלכה מהיום ואלך... ממש כך! תפנימי זאת! מגיע לך. ש-מ-ע-ת?!?!?!? (או שאצעק יותר חזק...?!?!?!) חייבת לאמר לך, שריגשת אותי. בברכה שהם כתבו לך ובכך שאיפשרת לעצמך לקבל... וכמובן..כמו שאידה אומרת להשים את עצמך במקום הראשון! איזה תענוג לקרא אותך, חתולה מאושרת שכמותך... תמיד זכרי את הרגעים הטובים הללו... תמיד זכרי.. הם נותנים המווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון כוח להמשך. להמשך שאת במו ידייך יצרת... קבלי ממני חיבוקקקקקקקקקקקק גדול. עשית לי טוב על הלב. בובה מאושרת בשבילך ואיתך.

02/07/2006 | 00:01 | מאת: חתולה

תודה בובית נהדרת שכמוך כן מלכה ליום אחד מלכת הבית שלי ושל התא המשפחתי שלי

02/07/2006 | 15:00 | מאת: תום

חתולה יקרה... ממש כייף לקרוא את ההודעה שלך והכי משמח זה לקרוא שאת מרגישה שמגיע לך, שאת מצליחה להרגיש ולקבל את התמורה למאמצים שלך... שאת שמה את עצמך במקום ראשון ולא נותנת לדברים כמו מה שאמא אמרה להשפע באמת כל הכבוד, גאה בך המוווווווווון מאחלת לך הרבה רגעים מאושרים כאלו ואני בטוחה שיגיעו המון, כי ברגע שאת מצליחה להנות מהם, ולקבל אותם ולהרגיש שמגיע לך... הם מגיעים, ללא ספק!!! איתך..

02/07/2006 | 15:14 | מאת: חתולה

תודה רבה תום יקרה אכן דרך מאוד ארוכה עשיתי עד הלום , ולמרות שזה חדש לי , אז כן , מתכוונת בהחלט להנות מכל מה שיבוא חתולה

02/07/2006 | 18:32 | מאת: כנפיים...

חתולה יקרה... נשמע מ ד ה י ם היום כייף שהכינו לך! בהחלט מגיע לך!!! נראה שהקמת לעצמך משפחה מאוד אוהבת ותומכת... מאחלת לך שנה טובה של התקדמות וצמיחה!

02/07/2006 | 18:54 | מאת: חתולה

היי כנפיים יקרה אכן אכן היה מדהים ותודה על הברכות חתולה

02/07/2006 | 23:03 | מאת: שדה ניר בגהנום

גאה בך!הללויה! את מיוחדת במינה! תנצרי ותשמרי את כל חויות יום הולדתך, המחוות הקטנות כגדולות, והרעפת אהבת משפחתך עמוק בלבך הרחב והנדיב. אוהבת וחושבת עליך, שדה ניר.

30/06/2006 | 21:50 | מאת: שחף

אתן לא תאמינו, אבל פתאום היה לי יום טוב היום מזמן לא כתבתי דבר כזה אחלתי ארוחת צהריים עם דודה והבן דוד שלי והיה לי מאוד נעים להיות איתם והיה גם מאוד טעים ואחר כך הלכתי להורים שלי וגם שם היה נחמד זה לא שכבר בכלל לא עצוב לי עדיין עצוב לי מאוד אבל למרות זאת הצלחתי גם להנות מהיום הזה הפתעתי את עצמי לטובה וגם אם היום בלילה או מחר שוב יהיה רע וכואב, עדיין אוכל לזכור שלא חייב להיות ככה כל הזמן וחוץ מזה...... שמתן לב שאמא של הפורום נעלמה לנו?............ אז אפשר להתחיל להשתולל ולעשות שטויות וכל מה שבא לנו :)))))))))))))))))))) שתהיה לכולכן שבת הכי כייפית שרק יכולה להיות תהנו מהיום החופשי תספגו את אנרגיית השמש ותצברו כוחות לשבוע החדש שחף

01/07/2006 | 01:36 | מאת: תום

שחף, ממש כייף לקרוא שעבר עלייך יום נחמד ושהיה לך טוב... ומבטיחה לך באופן אישי שאם תשכחי שיכול להיות גם טוב, אני אדאג להזכיר לך!! ונכון שקשה, נכון שכואב, נכון שעצוב... מידי פעם צריך לקחת פסק זמן, לעלות למעלה לקחת נשימה עמוקה שיהיה כוח להמשיך ולהתמודד... ותמיד תזכרי את הדברים שעושים לך טוב, שתוכלי להשתמש בהם... איתך..

01/07/2006 | 14:14 | מאת: כנפיים...

שחף יקרה... כמה טוב לשמוע אותך מחייכת מההודעה... מאוד שמחתי לקרוא על היום הטוב שהיה לך.. ומאוד גאה בך שאיפשרת אותו לעצמך. זה לא צריך לסתור את השבוע הלא פשוט שעברת, אפשר להיות גם עצובים, וגם לאפשר לעצמנו להינות, באותו זמן. צריך לתת מקום להכל. ונתת הרבה מקום לעצב שלך, אפילו בכית... ואז הצלחת גם להכניס את הטוב... כל הכבוד לך! עכשיו יש לך עוד משהו להיות גאה בו, ולהזכיר אותו לעצמך ברגעים הקשים. עוד שיעור שעברת.. לא? איך את היום? שיהיה המשך סופשבוע מצוין!!

01/07/2006 | 20:23 | מאת: חתולה

היי שחפית מקסימה איזה כייף לקרא אותך , פשוט נפלא לגלות שלעוד מישהי היה סוף שבוע כייפי , טוב , מצב רוח מעולה , מפגש נהדר עם הדודה ,עם המשפחה , אולי תקופת הקושי , או הפחד מהקושי חלפו עברו להם ????? אולי תקופת אי הוודאות כבר מאחורייך , וכעת נשאר רק לקחת אחריות על המשך חייך ???? אולי מעכשיו הולך להיות יותר טוב מכל הבחינות ??? מי יודע ?????וכן , שמתי לב שמנהלת הפורום עזבה , ולא ידוע אם תכנס חזרה מי , ואייך , ואני חושבת שנמשיך לכבד את עצמינו ונמשיך כרגיל כדי שהפורום לא יסגר , מאחלת לך ולכולן המשך שבוע של אור , אושר , והמון אנרגיות טובות שבוע מבורך לכולכן חתולה

01/07/2006 | 22:03 | מאת: בובה על במה

כמה משמח לקרא .. אין לך מושג עד כמה! מקווה שתצליחי לשמור על הטוב הזה.. או לפחות לא לשכוח שהוא אכן קיים.. יתן לך כוח ..להמשך דרכך אוהבת בובה

30/06/2006 | 19:27 | מאת: בובה על במה

התקופה במקום שאני עובדת, קשה עבורי. נאלצתי במפתיע, להיפרד מילדה חמודה שעזבה את הגן היום.. ומזל שהייתי שם.. כדי לתת לה חיבוק ונשיקה ... ועוד חודש, (בערך) אצטרך להפרד מ - 80 ילד שאת כולם הכרתי .. ואת כולם אהבתי ומכולם קיבלתי הרבה אהבה... חיבוקים וכל מה שמסביב... אומנם את חלקם אני אראה שנה הבאה (כשאבוא לבקר..כי אני לא מתכוונת להישאר שם, אני מחפשת עבודה) אז היה לי קצת עצוב היום שוב פרידה והפעם באופן מפתיע... ומזל שהגעתי לעבודה היום... זה מפליא אותי, עד כמה הלב גדל... ויכול להכיל כמות עצומה של אהבה... לילדים הקטנטנים הללו... וכמה הוא מתפורר ... ונותר ריק, כשאחד מהם.. או כשכולם עוזבים. יש לי עוד חודש ..לעוד פרידה. וזהו. חתולית אהובה, נשמח לשמוע חוויות מיום הפינוק.. וממה שעבר עלייך במשך כל היום.............. מקווה שרק חוויות טובות ונעימות..... אוהבת ולכולכן..... מאחלת שבת טובה ושקטה, ושהשבוע הקרוב.. יהיה פחות עמוס וקשה .................. ולהמשיך הלאה.. לא להתייאש... הרימו את עצמיכן... רק בשבילכן.. שלכן יהיה ט-ו-ב..... למרות שקשה עכשיו! (ליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז... סימני חיים.. או לפחות עדכון במצב הראש. . .) ושבת שלום לכולכן......................... !

30/06/2006 | 19:30 | מאת: בובה על במה

תיקון טעות.. *במצב הראש= במצב הרוח... (אךךךך ..גם כן השגיאות האלה... )

עדיין אאחל לך שהשבת תהיה נעימה ורגועה והפרדות........ לא ממש מסוגלת לשמוע את המילה הזאת............ :((((((( זאת מילה שלא עושה לי טוב בכלל למרות שיודעת שהפרדות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו אבל יקח לי עוד כמה שנים טובות להפנים את עובדת החיים המזעזעת הזאת

01/07/2006 | 22:04 | מאת: בובה על במה

חיבוקקקקקק אני.

01/07/2006 | 01:43 | מאת: תום

באמת נשמע קשה הפרידה הקבוצתית הזו... וכן, תמיד זה מפתיע מחדש עד כמה יש עוד ועוד מקום בלב לקטנטנים ובכלל (נראה לי) אני איתך בקטע הזה... ילדים נותנים לי המון כוח ותמיד משפרים את המצב רוח... אין עליהם!!!!!!!! מה שבטוח שהמקום שלהם בלב שלך כבר נתפס והוא ישאר שם תמיד... מה שכן, בשנה הבאה הוא יתרחב יותר כי יתווספו עוד ילדים... אז זה אפילו רווח... שבת שלום!

01/07/2006 | 22:06 | מאת: בובה על במה

בשנה הבאה, אני מקווה לא להשאר באותה עבודה.. אחרי שיש לי תעודת מקצוע במשהו אחר! אבל זה להפרד גם מילדים, שליוויתי אותם מאז היותם תינוקות.. משהו כמו 3 שנים! לא פשוט לי הדבר. ואין ספק, שהמקום שלהם שמור בליבי... שבוע טוב אני.

01/07/2006 | 14:25 | מאת: כנפיים...

בובה יקרה... פרידות זה בהחלט חוויה לא פשוטה.. במיוחד כשהן מגיעות כמה ביחד... הן לוקחות מאיתנו כוחות רבים. וכמו שכתבו לך, הן גם פתח להזדמנויות חדשות. והלב רק מתרחב... לא מחליף את האנשים שנפרדים מהם... ילדים זה בהחלט אחד הדברים שגורמים לנו להרגיש טוב... אני רואה שאת גם מאלו שמקיפות את עצמן בילדים ולא ממש נפרדות מהם.. אלא רק מוסיפות לעצמן.. מכירה עוד כמה כאלו... אז אני מבינה שלא יהיה קל להיפרד מהם ולעבור למקום חדש... את שמה לב שאת עושה הרבה שינויים לאחרונה? הרבה החלטות חשובות שמקדמות אותך? שמה לב איך את דואגת לעצמך? זה בכלל לא מובן מאליו בתקופה הלא פשוטה שעוברת עליך... כבר כתבו כאן לפני כמה ימים שברגעים הקשים אנחנו מגלים את הכוחות הטמונים בנו עמוק ואף פעם לא הצלחנו לראות... נראה לי שזה קורה להרבה מאיתנו לאחרונה... אני מאוד גאה בך!!! איתך....

01/07/2006 | 22:08 | מאת: בובה על במה

כן, מרגישה שיש המון שינויים לאחרונה בחיי... שינויים קשים, שפותחים דלתות טובות אחריהם..... אני מקווה שמהשינויים הללו אני יעלה ויצמח.. ויהיה לי כבר טוב. כמה המקום הרע והכואב לוקח ממני את כל הכוח שעוד נותר בי . תודה לך שבוע טוב אני.

01/07/2006 | 20:13 | מאת: חתולה

בובל 'ה יקרה שלי מאוד קוראת אותך ומתרגשת מאוד , ילדים , כמה הם נפלאים , כמה כוח הם נותנים , כמה הם משנים את החיים , כמה הם לפעמים הכל בחיים , הם נוגעים בתמימיות ומעבירים לנו מסר שכך הם רוצים לראות גם אותנו לצידם ,הם מחייכים במלא הפה , ורוצים שנחזיר להם חיוכים מלאים באושר חזרה , כדי שגם עולמם יהיה יותר בטוח , הם בוכים כי כואב להם , וכך גם אנחנו , לא יכולים לראות אותם בחולשתם , בוכים איתם , ובוכים גם למען עצמנו ,מזדהים איתם לא ??? מחבקים אותם , מחבקים גם אותנו , ככה , כזה קצת , כמו שלא שמנו לב שגם אנחנו שם , אבל אנחנו תמיד איתם שם , בכל מצב , כי גם אנחנו עוד קצת ילדים מבפנים , ואיתם אנחנו הכי הכי הכי אמיתיים , תמיד כשיש פרידה , זה עושה לנו משהו מבפנים , משהו מאיתנו נשאר קצת שם , ורק השאר הולך איתנו ,ככה הם הדברים , רוצה לומר לך יקרה שלי שכל תקופה האחרונה שהיתה מאוד קשה בשבילך , ונמצאת כעת מאחוריךךךךךךךךךךךך נמצאת שם רק משום שאת היא זו שעברה את התהליך החיובי והמאוד קשה הזה ושרק את חייבת לעצמך תפיחת שכם אמיצה , גאה בך על כל השינויים שאת עושה לאחרונה למען עצמך , האם את מצליחה לראות אותם ???? וכן , אספר על כל הפינוקים שקיבלתי , למה לא , אבל בכותרת אחרת , זו שייכת רק לך ולהישיגים שלך בלבד , מגיע לך התיחסות לעצמך עם כל הערכתי אליך על השגייך , שבוע מבורך חתולה

01/07/2006 | 22:13 | מאת: בובה על במה

איזו אהבה תמיד קיבלתי מהם.. ועדיין מקבלת. אהבה אמיתית.. אהבה שהם מעניקים לאנשים, שהם רואים.. שבאמת אוהבים אותם.. ילדים אף פעם לא משקרים באהבה שלהם כלפי האחר.. ואני קיבלתי מכל ילד וילד שם..אהבה עצומה. מספיק רק לפתוח את דלת הכיתה בבוקר.. ולראות שאלפי צ'וצ'יקים קטנטנים רצים.. ומחבקים אותי וכמה ילדים נוספים אומרים "..... , אני מתה עלייך".. אךךךךךךך , תענוג אמיתי !!! לגבי התקופ .. לא יודעת אם היא נמצאת ממש מאחוריי... אולי אותם ימים קשים כן, אך הכאב בלב ... לאור הפרידות הקשות שעברתי ושעוד אעבור.. עדיין נותר עדיין יושב ומעיק לי בלב.. לא נשכח... יהיה בסדר מתישהו! שבוע טוב לך יקירתי. שמחה לשמוע שהיה לך יום פינוקים שהוא רק שלך... ומחכה להודעה שתספרי על כך.... אני.

01/07/2006 | 22:19 | מאת: בובה על במה

http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=20445&smsMsg= למרות שהנושא שם - לא ממש מדובר לכן, אשמח אם תעזרו לי להקים את הפורום שפתחתי... תודה

30/06/2006 | 11:05 | מאת: כנפיים...

לא יודעת מה איתכן, אבל עליי עבר שבוע מוזר ביותר.. היו רגעים טובים יותר ופחות... ובאלו שפחות היה קשה למצוא משהו שיעזור... הרגשתי הרבה לבד... ומצד שני היה יותר קל "לצאת" מהרגעים האלו מבעבר.. ושוב פרידה היום... אחותי הקטנה ואמא שלה עוזבות את העיר ברגעים אלו ממש.. בקיצור, שבוע מוזר.... אז מצאתי משהו שתמיד מעלה לי חיוך... אולי אתן מכירות, אבל תמיד כייף לקרוא את זה שוב... :) מהי אהבה? קבוצת חוקרים הציגה שאלה בפני ילדים בגילאי 8-4 שנים. השאלה היתה "מהי משמעות האהבה", והתשובות שהתקבלו היו הרבה יותר מרחיבות ומעמיקות מאשר אפשר היה לצפות מילדים בגילאים הללו. -------------------------------------------------------------------------------- האהבה היא: האהבה היא התחושה הראשונה שמרגישים לפני שמתחילים הדברים הרעים. כאשר אצל סבתאלה' שלי החלו הסימנים הראשונים של ארטריטיס, היא לא יכלה למרוח לק באצבעות הרגליים שלה, לכן הסבאלה' שלי מרח לה לק באצבעות, אפילו שגם לו אחר-כך התחילו סימנים של ארטריטיס בידיים שלו. זוהי אהבה. כאשר מישהו אוהב אותך, הדרך בה הוא קורא בשמך היא שונה. אתה יודע כי שמך בטוח בפה שלו. אהבה זה כאשר בחורה מתיזה על עצמה בושם ובחור מתיז על עצמו אפטר-שייב, הם יוצאים ביחד ומריחים זה את זו. אהבה זה כאשר אתה אוכל עם חבר ונותן לו את רוב הטוגנים שלך, בלי שאתה מבקש את שלו בתמורה. אהבה זה שכאשר החבר שלך עשה שטות שהזיקה לך, אתה מאוד כועס עליו, אבל אתה לא צועק, כי אתה יודע שזה עלול לפגוע ברגשות שלו. פעם אחת אחותי הגדולה חלתה, וכל הגוף שלה התמלא בפריחה, והחבר שלה היה מבקר אותה כל יום. הוא לא חשש מזה שהוא עלול להידבק, והוא ליטף בלילות את הראש שלה עד שהיא היתה נרדמת, ואז הוא היה חוזר הביתה. זוהי אהבה. אהבה זה מה שגורם לך לחייך אפילו שאתה עייף. אהבה זה כאשר אמא שלי מכינה קפה לאבא שלי, אבל לפני שהיא מגישה לו, היא טועמת קצת כדי לבדוק שהקפה טעים. אהבה זה כאשר אתה כל הזמן מנשק, ואפילו כשאתה מתעייף, אתה רוצה להישאר ביחד, לכן אתם מתחילים לדבר. אהבה זה כאשר סיפרת לחבר שלך משהו לא טוב על עצמך, ואז אתה פוחד שהוא לא יאהב אותך יותר, ופתאום אתה מגלה שלא רק שהוא לא הפסיק לאהוב אותך, אלא שאפילו הוא אוהב אותך יותר! אהבה זה כאשר את אומרת לבחור שאת אוהבת את החולצה שלו, והוא מתחיל ללבוש אותה כל יום. אהבה זה כמו זוג קשישים נחמדים, שהם עדיין ממשיכים להיות חברים טובים, למרות שהם ביחד כבר שנים רבות? כאשר הייתי צריכה לבצע את רסיטל הפסנתר הראשון שלי, הייתי מאוד נפחדת ומבוהלת והסתכלתי מסביב בכל הקהל, עד שראיתי את אבא שלי מנופף את היד לעברי ומחייך אלי. הוא היה היחיד בקהל שעשה זאת, ואז נרגעתי. אמא שלי אוהבת אותי הכי הרבה. לפני שאני הולך לישון, היא מכסה אותי באלף נשיקות אף אחד לא מנשק אותי כל-כך הרבה כמוה. אהבה זה כאשר אמאלה' שלי נותנת לאבאלה' שלי את מנת העוף הכי גדולה. אהבה זה כאשר אמאלה' שלי רואה את אבאלה' שלי כולו מזיע ומדיף ריח, ולמרות זאת היא אומרת לו שהוא הכי-הכי חתיך, אפילו יותר מאשר רוברט רדפורד. אהבה זה כאשר הכלבלב שלי מלקק לי את הפנים, למרות שהשארתי אותו לבד כל היום. אני יודעת שאחותי הגדולה מאוד אוהבת אותי, כי היא נותנת לי את הבגדים שהיא לא משתמשת, ואז היא צריכה ללכת לקנות לעצמה בגדים חדשים? אסור לומר ככה סתם "אני אוהב אותך" כאשר לא מתכוונים לזה? אבל אם באמת אוהבים מישהו צריך לומר לו, כי אולי הוא שכח. שיהיה סופשבוע רגוע!! א מ ן !

30/06/2006 | 13:24 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבב

שיהיה לנו סוף שבוע לחיזוק הכוחות כמה שניתן כי עבר עלינו שבוע לא קל ופרידות זה דבר שיש כל הזמן יש משפט שאומר אנשים נכנסים ויוצאים מחיינו כל הזמן לא תמיד זה מתחבר לכאב בפרידה אבל זאת המציאות וצריך להמשיך הלאה כנראה אז חיבוק לכולם כי תמיד יהיו עוד גחליליות שיאירו לנו בדרך

30/06/2006 | 13:43 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבב

גלגלוששששששששש אני פשוט לא מאמינה למה שאני קוראת , את באמת מתכוונת לגחליליות במשך הדרך ????? יוהו - בא לי פשוט לתת לך חיבוק ענק על המילים האלה שלך , אין לך מושג כמה שימחת אותי חיבוקים מכאן עד הודעה חדשה , מגיע לך יקירתי , חתולה

30/06/2006 | 19:17 | מאת: בובה על במה

אני מבינה שעבר עלייך שבוע לא פשוט כלל... אך, היום את מוצאת לנכון.. איך להתמודד עם הדברים, מה שלא היה לך בעבר... סוג של כוח ! אני מקווה שהשבת תנקי לך את הראש.. ושהשבוע שיבוא אחריו, יהיה פחות עמוס .. מכל הבחינות... מבינה מאוד את ההרגשה של הלבד ... ואם זה יעזור, אז אני כאן בשבילך.. (רק חבל שאת רחוקעעעעעע כל כך ... ) חיבוק ..וירטואלי.. שבא מהלב..... חושבת עלייך, בובה.

30/06/2006 | 21:31 | מאת: שחף

שהצטרפת אלינו לפורום!!!!! את מביאה איתך רוח חדשה ומרעננת לביתנו הקטן........ תודה לך על מי שאת ושאת חולקת את חלק ממך איתנו!!!!!!!!!!!!!!! כמובן שכבר קראתי את הקטע הזה, אבל מזמן שכחתי ממנו ונתת לי הזדמנון לחייך פעם נוספת היום האמת היא שיש לילדים האלה כמה תשובות ממש גאוניות שתהיה לך שבת שקטה, רגועה ונעימה רק תשתדלי לא להישרף בים ;) אוהבת שחף

01/07/2006 | 19:41 | מאת: חתולה

היי כנפיים כמה שהאהבה מיוחדת כמה שהיא אינה מובנת מאיליו וכמה דרכים ישנם כדי להביע אותה פשוט אין ספור , כנראה כמספר המדברים , נפלא בעיני - אין כמו אהבה (עניתי לך למטה ) שבוע מבורך חתולה

29/06/2006 | 21:10 | מאת: בובה על במה

לא מאמינה על עצמי בוכה בכאב בוכה מהתרגשות הכל מעורבב ומבולבל לי.. ואני יוצאת.. (כנראה) בדרך חדשה. כיוון אחר.. לא נתקעת עשיתי צעד ראשון.. מרגישה כמו תינוק שרק מתחיל ללכת.. ועושה צעד ונופל.. ושוב קם... ונופל.. עד שעומד על 2 רגליו חזק יותר ועם נפילות קטנות.. של מידיי פעם... לא יכולה לפרט יותר כרגע גם לי המצב לא ברור .. אבל עשיתי את הצעד הראשון העיקר התחלתי אני מקווה שהפעם זה יילך לי יותר בקלות. אבל.. זה מפחיד. לא מתעקל קשה לי מידיי ... אוף לא חשוב... רק רציתי לאמר שאני "בובה, בדרך החדשה". זהו.

29/06/2006 | 21:20 | מאת: שדה ניר

גאה בך!!!!!!!!!!!!!! כל הכבוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עלי והצליחי! והמשיכי!!!!!!!!!!!!!!לילך בפלך דרך המלך! הללויה! וזכרי:כל ההתחלות קשות ומתישות. מחזיקה לך אצבעות, שדה ניר.

30/06/2006 | 01:14 | מאת: בובה על במה

משוררת יקרה. תודה ליל מנוחה בובה.

29/06/2006 | 23:50 | מאת: שחף

ריגשת אותי.......... שיהיה המון בהצלחה!!!!!!!!!!!! אחזיק לך אצבעות

30/06/2006 | 01:12 | מאת: בובה על במה

שחפית... אחרי שסיימתי את השיחה התחלתי לבכות ונזכרתי בך.. (לאחר מה שסיפרת לי.. ) ותודה רבה ...

30/06/2006 | 01:06 | מאת: חתולה

היי בובית - בדרך החדשה אז קודם כל רוצה לברך אותך על היוזמה המבורכת שלך גאה בך בלי סוף את נהדרת את אמיצה והעולם שייך לאמיצים וכשאת עומדת ליפול אפילו נפילות קטנות גם אז , גם שם , ידי תמיד מושטת לקראתך כדי לעזור לך לקום ולעמוד יציבה על שתי רגלייך הכל יהיה בסדר חתולה

30/06/2006 | 01:11 | מאת: בובה על במה

חתולה... שתמיד יש לך מה לאמר... תמיד עם המילה הנכונה... תודה שאת פה שאת איתי..................................... וכן, אני מאמינה שהכל יהיה בסדר..... כבר יש לי פרפרים בבטן... :) ליל מנוחה בובה ..

30/06/2006 | 11:08 | מאת: כנפיים...

בובה יקרה... כל כך שמחתי לשמוע את החדשות הטובות... כל הכבוד לך!!!!!! אני מאוד גאה בך!! ומאוד מקווה שאת גם גאה בעצמך קצת.... כי למרות הקשיים והחששות.. וכל מה שעומד מאחורי... החלטת לעשות את הטוב ביותר עבורך ולהמשיך להתקדם... וזה בכלל לא מובן מאליו.... מאמינה בך... שתהיה שבת שלום!

30/06/2006 | 19:19 | מאת: בובה על במה

תודה רבה רבה כנפיים......... גילתי עוד כוח מסויים שחבוי בתוכי... וכן, נתתי לעצמי תפיחה על השכם......... :) גאה בעצמי. לא האמנתי... אבל .. כן, הפתעתי גם את עצמי! בובה.

29/06/2006 | 15:52 | מאת: חתולה

יש לי היום יום הולדת ,,,,,,,,,,ואני בת ,,,,,, של אמא שלי ,,,,,,לפחות כך היא אומרת גם אם היא לא ממש מראה זאת , ומחר הבנים שלי מארגנים לי יום של כייף מלא הפתעות , יוצאת מהבית כנראה בבוקר וחוזרת מתישהו לקראת הערב , את הארוחה החגיגית אני כבר מכינה היום , כך שמחר ישאר רק לחמם , גם היום הפתיעו אותי לא מאט עם ברכות ושירים בטלפון , זה היה מאוד מרגש , ואני כבר יצאתי לסופ"ש , אז,,,,,,,,,,,,, שיהיה לכן אחלה יום מהנה וסופ"ש על הכייפק ומצב רוח מרומם שולחת לכולכן המון חיבוקים מהלב חתולה מחר בנופששששש ואתן יודעות מה , מגיע לי ,כן , באמת מגיע לי , לא קל לגדל משפחה ,ולא קל לבלוע המון צפרדעים בדרך , אך עשיתי זאת ,והנה ההוכחה שכן מגיע לי , אז תבלו לכן ותנעימו את זמנכן כי מגיע גם לכן כן מגיע לכן כל הטוב שקיים בעולם הזה חתולה - מיייאוווווווווווווווו

29/06/2006 | 16:11 | מאת: כאב הלב

מכל הלב אני מאחלת לך את כל האושר שאפשר לאחל..... הלוואי שהשנים הבאות יהיו קלות ומלוות בהמון אושר, שמחה, חיוכים אינסופיים, הגשמה עצמית, שלמות עצמית והכי חשוב אהבה!!! את אישה מקסימה וכן מגיע לך להנות ולבלות זה היום שלך ותהני מכל הסופ"ש. הרבה אנשים אוהבים אותך ומעריכים אותך - אל תשכחי זאת!! מזל טוב!!! אוהבת, כאב הלב

30/06/2006 | 00:32 | מאת: חתולה

תודה לך כאב הלב על כל האיחולים , ואני באמת הולכת לבלות את הסופ"ש בנעימים לא מזמן סיימתי את ההכנות הכמעט אחרונות ועוד מאט קט , הולכת , צונחת לי למיטה למנוחת לילה , חתולה

29/06/2006 | 16:27 | מאת: בובה על במה

יקרה ואהובה שלי. המון המון מזל טוב בטח שמגיע לך.... ויותר מזה , את שגדלת... את שגידלת.. את שהשקעת את כל כולך בבניית חייך... ושרדת כל כך הרבה... עד שהגעת לכל הטוב הזה (טפו .. טפו...) לך מגיע ... את כל הטוב שבעולם.. אני מאוד מאוד מאוד שמחה שמחר לוקחים אותך להתפנק ... זה רק מראה עד כמה אנשים באמת אבל ב-א-מ-ת... אוהבים אותך. אךךךךךךךךךךך................ אני מאושרת בשבילך.. ואין לך מושג עד כמה! ואיך אפשר בלי ..עוגה ?! http://www.123greetings.com/birthday/birthday_wishes/wishes7.html (הדליקי רמקולים בקשה...) ויש לי שיר להקדיש לך... שיר שאת אוהבת... יש לי יום הולדת קנה לי מתנה יש לי, יש לי יום הולדת רק פעם בשנה יש לי יום הולדת אל תשכח אותי מה שמתחשק לך לשתות היום תשתה איתי תקטוף לי איזה פרח תביא בקבוק עשה אותי שמח אתה יודע, אתה יודע יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי יש לי יום הולדת לא כל כך נורא יש לי, יש לי יום הולדת עוד שנה עברה יש לי יום הולדת בוא לחגיגה למה, למה לא תדליק לי נרות על העוגה תיקח אותי לסרט או הצגה תראה שלא שכחת שלא שכחת מה שהבטחת יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי תקטוף לי איזה פרח תביא בקבוק עשה אותי שמח אתה יודע, אתה יודע יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי אז... המון מזל טוב... בהגיעך להיות בת...................... (של אמא שלך.. ! ) שתראי בחייך עוד שנים טובות ובריאות. ותמשיכי כן לראות את כל הטוב שיש לך... ובך... ו.. מי ייתן ותמיד יעמוד לצידך המלאך השומר... אוהבת המונים בובה.

30/06/2006 | 00:37 | מאת: חתולה

היי בובית יקרה שלי תודה תודה על כל ההקדשה , על העוגה ועל השיר , וכן , אני כבר יודעת שמגיע לי , ולמרות שאני כותבת את המילים האלה מתחילה להרגיש שבאמת זה כך , זה חדש לי , ההרגשה הזו שאני מרגישה מתכוונת להנות ממנה חתולה

29/06/2006 | 18:35 | מאת: דמעה

מגיע לך בהחלט..ועוד איך מגיע לך... תהני מכל רגע http://poppydesigns.co.uk/General%20Birthday%20Cards/Greek_Cat_at_the_Window.jpg דמעה

30/06/2006 | 00:39 | מאת: חתולה

דמעונת יקרה תודה על התמונה המקסימה אהבתי מאוד גם לך מגיע הכל , תאמיני שכן ומקווה שגם לך יקרו דברים טובים חתולה

29/06/2006 | 20:55 | מאת: ליאור

תהני לך.... תעשי חיים... מאחלת לך את כל האיחולים שבעולם יקרה. כל שתבקשי לו יהי.... אוהבת ליאור

30/06/2006 | 00:42 | מאת: חתולה

ליאורי - נעלמת לי לגמרי מקווה שאת והילדים כבר בקו בריאות תודה נשמה על האיחולים מאחלת גם לך רק טוב חתולה

29/06/2006 | 21:23 | מאת: שדה ניר

מזל טוב לרגל יום הולדתך. ואשרי יולדתך!!! כל שתבקשי- לו יהי! וכל מירב ומיטב הברכות והאיחולים בעולם!!!! כבר סכמנו שאת מיוחדת במינה ומגיע לך את כל הטוב שבעולם. זוכרת??! אז תבלי בנעימים ותחזרי עתירה באנרגיות חיוביות וחיוניות כסוללת אנרגייזר ללא הפסקה:-) יום הולדת שמייח. ומצפה לך הפתעה............. שדה ניר.

30/06/2006 | 00:45 | מאת: חתולה

היי שדה פורח יקרה תודה לך יקירתי על כל הברכות והאיחולים יודעת שהם באים ממעמקי ליבך איזו הפתעה מצפה לי ??? גלי לי ,,,,,,,,, חתולה

כמה טוב לשמוע שאת עושה חיים ביום ההולדת שלך :)))))))))))))))) תהני, תשמחי, תצחקי מכל הלב........ ושבכל יום ילווה אותך משהו מהשמחה הזאת!!!!!!!!!!!!!

היי שחפונת יקרה לי תודה תודה תודה , ואני בהחלט מתכוונת לבלות מתכוונת לצחוק ולהיות שמיייייח כל היום חתולה

29/06/2006 | 23:59 | מאת: תום

חתולה יקרה... המונהמון מזל טובים.. הרבה אושר, בריאות והגשמה עצמית.. ושכל שנה תהיה טובה מהשנה שקדמה לך.. והכי כייף לקרוא שאת מרגישה שמגיע לך, כי זה באמת נכון אז תהני מחר ובכלל בסופ"ש... איתך, ו... מזל"ט אחרון

30/06/2006 | 00:57 | מאת: חתולה

היי תום יקרה מאוד שמחה על הנוכחות שלך כאן ,אוהבת לקרא אותך תודה יקירתי על הברכות , וכן , סוף סוף אני מרגישה את מה שאני אמורה להרגיש אז אני מניחה שזה תודות לטיפול הממושך שאני עוברת ותודות למטפלת הנפלאה שלי שהצליחה להביא אותי למקום הזה ובכלל להכיר בזה שכן מגיע לי ושאני יכולה וצריכה להנות מהכל , חתולה

30/06/2006 | 03:04 | מאת: כנפיים...

מומולדת שמח!!!!!!! והמונהמונהמונהמון מזל טוב!!!! שתיהי תמיד מאושרת.... ותגשימי את עצמך... הרבה בריאות, אהבה נחת ושמחה תמיד!! בהחלט מגיע לך!!!! כל שתבקשי- לו יהי.... תשארי צעירה לנצח!!! (((((((חתולה))))))))

30/06/2006 | 08:30 | מאת: חתולה

היי כנפיים יקרה המון המון תודה על הברכות איזה כייף שיש יום הולדת כבר מזמן לא הרגשתי כל כך טוב והכל בזכותכן חתולה

29/06/2006 | 11:54 | מאת: דמעה

מוקדש לכן באהבה לאן שלא תלכי \ שירי מימון "תסמכי שוב על עצמך תאמיני בדרכך יש בנו כוחות שלא הכרת לא תמיד יהיה לך קל העצב מולך אבל כשהלילה מתארך את כל מה שלב צריך בשביל לפעום והגוף בשביל לחלום לאן שלא תלכי רק אל תשכחי יבוא היום תביני הכל תהיי בשבילך ותתחילי לגדול כי יש המון אהבה בעולם וגם אם לא מושלם לא רואים את גבול התהום שבפנים " תחזיקו מעמד מחבקת דמעה

29/06/2006 | 14:06 | מאת: כנפיים...

שיר מקסים... מאוד אוהבת אותו.. מה שלומך לקראת סופהשבוע?

29/06/2006 | 15:42 | מאת: חתולה

דמעה יקרה כל הכבוד לך , עם כל הקשיים שלך שאת מתמודדת עכשיו את גם מוצאת מקום לבוא ולעודד את כל הבנות שעצובות עכשיו , לכל מי שקשה עכשיו , מעריכה מאוד את המאמץ שאת עושה , חתולה

29/06/2006 | 16:40 | מאת: בובה על במה

תודה יקרה.. תודה לך שאת כאן.. ומה שלומך?! דואגת..........

29/06/2006 | 21:27 | מאת: שדה ניר

יישר כח וכה לחי!

29/06/2006 | 23:51 | מאת: שחף

מקווה שגם את יכולה להתעודד מהשיר.......

30/06/2006 | 03:04 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבב

לראות את מה שהמילים של השיר אומרות

29/06/2006 | 00:57 | מאת: כנפיים...

מרשה לעצמי לנסות כאן משהו שראיתי בפורום אחר... יש הרבה כאב בפורום לאחרונה.. ואני חושבת עליכן לא מעט... אז נעשה איזה סקר קטן: מה עוזר לכן ברגעים הקשים? מה משמח אותכן? ככה נוכל גם להכיר טיפה יותר, וגם נדע איך לעודד אחת את השניה ואיך להעלות חיוך... וסופסוף סופשבוע מתקרב.... בתקווה שהוא יביא איתו הקלה לכולנו.... שיהיה לילה טוב....

29/06/2006 | 14:05 | מאת: כנפיים...

מה מעודד אותי? * אחיינים שלי המקסימים בעולם!!! * שוקולד!!! * freinds * לפעמים ספר טוב... תלוי בספר ובמצב רוח... * מוזיקה!!! (ישראלית בעיקר.. ריטה! עברי לידר, בית הבובות, היהודים.. ) * לפעמים לצייר... * שיחה עם חברה טובה... ומעבר לכל אלו... מה שהכי עוזר לי זה הרגע הזה שבו אני מחליטה שאני יוצאת מהמצב רוח הרע ועושה אחד מהנ"ל. עכשיו תורכן... קדימה! שיהיה סופשבוע רגוע!

29/06/2006 | 15:37 | מאת: חתולה

היי כנפיים מה עוזר ברגעים ומה מעודד ???? * שיחה עם אחד הבנים שלי * שיחה עם חברות * הפורום המבורך הזה - הווי אומר כל הבנות הנפלאות האלה שנמצאות כאן תמיד * טיול לכוון הים עוזר לנקות את הראש * מוסיקה מרגיעה של קליידרמן * רציתי להוסיף כוס של יין לבן אבל הוא רק משאיר אותי כבויה ולא רגועה , פעם זה כן היה * לישון מוקדם - עוזר לפעמים * לשמוע בשורות טובות - מחולל פלאים * לא זוכרת מה עוד , תודה כנפיים שאת כאן - את כייפית חתולה

29/06/2006 | 21:12 | מאת: בובה על במה

אהמ... 1. שיחה עם חברה 2. ים.. רק חבל שהוא לא קרוב אליי... וזהו . אני כרגע במצב על הפנים, ולכן אני חושבת מה טוב בשבילי... וכמעט יצאתי עכשיו לחברה שלי.. אבל.. למרות קשה לא יכולתי להרים את עצמי. אז אני חושבת ..בינתיים, שזה מה שיכול לעזור אם יהיו עוד אכתוב ... תודה כנפיייייייייייייייים

29/06/2006 | 23:56 | מאת: שחף

בואי נראה...... להיפגש עם חברות לשבת בבית קפה לראות סרט טוב לפעמים לצייר ולפסל (אבל לפעמים רק מציף מדי, אז די נזהרת)

30/06/2006 | 00:16 | מאת: תום

1. מוסיקה 2. אחיינים שלי וילדים בכלל.. 3. ים!!!!!!! 4. ו.....

30/06/2006 | 03:07 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבבב

מה שלי עוזר זה לדרבק על הדרבוקה ללכת לים למרות שלפעמים הוא מפתה למשהו שלילי לדבר עם חברה לשמוע מוסיקה לשחק כדור סל או משחק פיזי אחר

01/07/2006 | 15:31 | מאת: כנפיים...

כל הכבוד לכן!! חחחח עכשיו כל אחת לרשום את זה לעצמה... את הנקודות שלה... ולזכור את זה ברגעים הקשים... ולישם! זה באמת עובד לפעמים.... ועכשיו אנחנו גם יודעות איך לעודד אחת את השניה.. מה משמח כל אחת.. ונוכל להתשמש בזה במקרה הצורך. אם מישהיא לא כתבה (דמעה, שדה ניר)... אף פעם לא מאוחר מידי... שיהיה שבוע טוב!!!

28/06/2006 | 21:39 | מאת: שדה ניר בגהנום

הכרתי גבר למטרה רצינית אשר ניצל אותי ב5 הדקות הראשונות להכרותנו- מינית! מייד עם פגישת ההכרות ביננו בשנייה הראשונה שנכנסתי לרכבו הוא יצא מגדרו ומכליו ולאחר 3 דקות לאחר שסטה מן הנתיב הראשי, שלף את כלי זינו. הוא צווח בהתפעלות שאני בחורה מדהימה, יפהפיה, סקסית, שרמנטית ושאר מחמאות....וניסה לכפות את עצמו עלי. כאשר סירבתי בתוקף והתנגדתי לחבקו ולנשקו הוא שלף את כלי זינו(תרתי משמע) וציווה עלי לרדת לו!!!! הובחלתי והזדעזעתי!וכאשר התנגדתי בנמרצות ובעטתי בו הוא דחף את הראש שלי אל איבר מינו, קרע מעלי בפראות ובוולגריות את החולצה(כמו בלוויה על אבא שלי, להבדיל)שאג למראה שדי המפוארים וצווח מתענוג אקסטזי עד אשר בדקות מעטות שנדמו לי כנצח ורצח, הוא גמר, לא עלינו על השדיים שלי, על הפרצוף, על הרגליים ועל הבגדים שלי!!!!!!!!!! אני מתעבת את הגוף הזה שמעולל לי רק צרות צרורות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! די!!!!!!!!!!!!!!!מדוע חוק מרפי חל רק עלי???????!!!!!!!!!! עד מתי?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שדה ניר יקרה... מאוד מצטרעת לשמוע על החוויה הקשה שעברת... נשמע מאוד מפחיד וקשה.. מה שלומך עכשיו? שולחת לך חיבוקים רבים... (((((איתך)))))))))

29/06/2006 | 08:17 | מאת: שדה ניר

מבולבלת..מעורטלת..מתוסכלת..מבוהלת... לא יודעת את נפשי מרוב טלטלת רגשות גועשות........ מי יתן מותי מחיי...... יום מקסים לך, מקסימה.

שדה ניר יקרה מאוד מזעזע ,לא יאומן , איך יכול להיות דבר שכזה ???? פשוט קשה לי להאמין איך הדברים האלה לא מפסיקים אף פעם , כל פעם עם משהו אחר , וכל פעם בגירסה אחרת , אני בשוק , ממש בהלם , האם חיבוק וירטואלי יכול לעזור יקירתי ???? חתולה

29/06/2006 | 21:17 | מאת: שדה ניר בוכה כמעיין המתגבר

אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר????????! הצרות מתרגשות עלי בצרורות והחוסר אונים זועק מקיר לקיר!!!!!!!!! תשתי ממירוץ החיים. ולולא ילדי מחמדי אזי הייתי נוטלת נפשי בכפי. מודה לך על החיבוק והחיזוק.

29/06/2006 | 20:57 | מאת: בובה על במה

עצוב וכואב... אני יודעת כמה קשה לך ..... קבלי חיבוק אנחנו כאן איתך בובה

29/06/2006 | 21:18 | מאת: שדה ניר בוכה כמעיין המתגבר

תודה על החיבוק ועל שהנכן עמי. שדה ניר- ביאוש טוטאלי ומנטלי.......

28/06/2006 | 20:41 | מאת: שחף

למרות שאני יודעת שאני לא לבד ושיש לי חברות ואמא ובן זוג ואם היום בבוקר עוד יכולתי להתנחם בשמש על הרגל, עכשיו כבר שום דבר לא עוזר ואין לי מילים לתאר עד כמה כואב ולא מפסיקה לבכות

28/06/2006 | 21:40 | מאת: שדה ניר

מזדהה עם כל מילה. וכל שנותר לי זה רק לחזק ולחבק אותך. ((((((((((((((((שחף))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר.

29/06/2006 | 00:49 | מאת: כנפיים...

שחף יקרה... מאוד מזדהה עם התחושה הזו... הלבד... וזה מאוד מוחשי.. וקשה.... תקופה מאוד חשובה ושינויים גדולים עוברים על כולנו.. אולי אפשר לחשוב ביחד מה לעשות ברגע שתחושת הלבד משתלטת? לפעמים במצבים כאלו אני מציירת.. ולפעמים אני מכריחה את עצמי לצאת מהבית ולהיפגש אם חברה... גם אם אני לא מדברת איתה על הדברים, עצם זה שאני יוצאת מהבית ומתאוררת קצת יכול להקל... מה את מרגישה שיכול לעזור לך? איתך....

29/06/2006 | 15:16 | מאת: חתולה

שחפונת יקרה על מה ולמה יצא לך הרוח מהמיפרשים ככה פתאום ??? למה התחושה הזו של לבד שוב ??? מבינה שכואב לך ,אולי בכל זאת תנסי לכתוב כמה שורות ולפרוק את הכאב שעל ליבך ??? מחבקת חתולה

29/06/2006 | 15:25 | מאת: תום

שחף.. השמש שעל הרגל צריכה להזכיר לך את האור שקיים בתוכך... ונכון שתחושת הלבד היא קשה, אפילו קשה מאוד. קבלי מקרני השמש את הכוחות ותעזרי לעצמך להיות פחות לבד... לפעמים אנחנו בוחרים להשאר במקום הזה של הלבד (אני בכל אופן), צריך ללמוד לקבל את זה שזה בסדר ולפעמים אפילו טוב אבל אין לי ספק שזו הרגשה ממש קשה... סופ"ש מתקרב, מאחלת לך שתצליחי לעשות צעד קטן כדי לא להיות לבד.. איתך..

28/06/2006 | 17:23 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבבבב

מאבדת אחיזהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

28/06/2006 | 21:48 | מאת: שדה ניר

מה היית מבכרת על פני מה? העדר בית מלכתחילה? כאשר ההרגל מטבע הדברים מקהה את החושים? או מצב של 'חורבן הבית' שהיה בנוי קודם לכן לתפארה ונחרב במחי יד וכהרף עיין?!? אצלי נחרב הבית!!! ואני חשה כאביון שהיה עשיר והפך להומלס בשונה מהעני שרגיל כל חיוו לחיות בדוחק ומחסור. אני הורגלתי לתחושה ביתית משפחתית ונעקרתי באחת מביתי מבצרי לאוזלת יד. לחוסר שייכות, לעקירה כפויה ולחורבן הבית שהיה לי וכל אשר הוא סימל עבורי. כך בפתאומיות וטראגיות וללא כל התראה מוקדמת וללא כל הכנה אלמנטרית! מאחלת לך במהרה לחוש שייכות, לחוש נאמנה ולאחוז איתנה את סלעי המציאות.

28/06/2006 | 22:21 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבבב

כל האור מזמן הלך לו. אל תלכי פתאום גם את. בואי אמא, בואי אמא, בואי שבי איתי מעט. בעצים מכה הרוח, וידייך כה חמות. אל תלכי, ספרי לי אמא איך באים החלומות. , שבי איתי עד שאגדל. אריק אינשטיין

היי גלגלוש כואב לשמוע שאת מרגישה כך תלושה ולא שייכת לשום מקום , רק 4 קירות לא נותנות תחושה של שייכות אלה גם קשר עם אנשים יש מסביבך אנשים שאוהבים אותך , שאת יקרה להם , למה את לבד ??? למה את לא עם אותם אלה שכן רוצים להיות איתך ??? אל תבודדי את עצמך צהסובבים אותך , התחברי אליהם עכשיו כשקשה לך , ותרגישי פחות את התלישות , מחבקת חתולה

30/06/2006 | 03:12 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבבבב

אתמול חטפתי ניעור מילים שנכנסו לי חזק ללב מהמנהלת שלי לא הלכתי לעבודה והיא התקשרה ואמרה לי שקשה לה לראות אותי שאני נעלמת לה וזה מתסכל שהיא רוצה לעזור לי ואני לא מושיטה לה יד וגם שאוהבים אותי מאוד בעבודה ודואגים לי וחברה לעבודה וחבר שלה באו והוציאו אותי בערב לשחק באולינג וסנוקר ולא אכחיש שהיה לי כייף הוצאתי אנרגיה ואני לא שיחקתי אף פעם באולינג והקליעות היו לא רעות וגם בסנוקר מנסה לצאת מארבע הקירות

28/06/2006 | 14:33 | מאת: דמעה

מרגישה כמו במכונית בלי בלמים..הכל יוצא משליטה....הכל תוקף מכל הכיוונים...הבת החיילת קיבלה תפקיד חדש ומסוכן....אני מפחדת עליה..והבת הקטנה עם הפרעת האכילה הולכת ומסתבכת ונמצאת ברשימת המתנה לאישפוז...הכל מתפרק סביבי...ושוב יש חובות...ושוב חשבונות ושוב המצב הכלכלי על הפנים...ואני חולה...מתמוטטת...ובתוך כל זה עוד נאלצת להפרד מדמות מאוד משמעותית בחיי...בחיי שכבר נגמר לי הכוח...ואיך אסתדר לבד בבית בלי הבנות? מאיפה אקח כוחות? דמעה מותשת

28/06/2006 | 16:58 | מאת: בובה על במה

דמעה יקרה ... כן, את עוברת שלבים מאוד קשים בחייך... מכאב לכאב... מצרה לצרה... ולא נגמר .. אני שולחת לך חיבוק.. ומקווה שיום אחד תראי אור בחייך.... ותאמרי דיי לסבל... שלך, בובה

28/06/2006 | 20:02 | מאת: שחף

http://www.msn-problems.com/images/howto/big-hug.jpg

28/06/2006 | 21:50 | מאת: שדה ניר

בתוך כל הבוקה ומבולקה. מחבקת אותך ללא מילים.... ((((((((((((((((((((((((((((((((((((דמעה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) תחזיקי מעמד גיבורה!

29/06/2006 | 15:02 | מאת: חתולה

דמעה יקרה מרגישה שקשה לך מאוד אין ספק שהעומס הזה מפיל אך איזו ברירה אחרת יש לך ??? הלוואי ויכולתי לעזור במשהו מחבקת חתולה

30/06/2006 | 03:13 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבב

28/06/2006 | 12:18 | מאת: כאב הלב

הכל בגללם. הם פגעו בי וגרמו לי לאינסוף בעיות. בעיות שעלי להתמודד איתם היום. חיי הרוסים והכל היה יכול להיות אחרת. הפגיעה השאירה את חותמה בכל דבר אפשרי נמאס לי ופשוט כבר אין לי כוח לכלום. הרצון לפגוע בעצמי ולהכאיב לעצמי הולך וגדל ואני פשוט שונאת את עצמי. החיים שלי הם טעות אחת גדולה וארור היום שבו נולדתי. אני שונאת את החיים שלי ומה שהם מביאים לי. אין לי כוח להלחם יותר. עושה אינסוף טעויות. טעויות שהורסות אותי. "את מי את משקה דמעות, את מי את מקללת" - את עצמי!! אני עומדת להתפוצץ!!!!

28/06/2006 | 12:54 | מאת: חתולה

תרגעי קטנטונת , עוד יבואו ימים טובים מאלה , אלה רק רגעי משבר חולפים , עכשיו כשקשה אל תישארי לבד , ואני איתך תמיד

28/06/2006 | 16:33 | מאת: בובה על במה

יודעת כמה קשה לך.. את חזקה.. ואת לא לבד... בשום מצב ... ! ! ! ! תאפשרי לאלו שרוצים להיות שם בשבילך.. להיות איתך! זה יכול כל כך לעקל עלייך את כל הכאב הנורא הזה... בידיעה שאת אינך לבדך... איתך... וכאן בשבילך.. -ואלו לא סתם מילים.. בובה..

28/06/2006 | 21:53 | מאת: שדה ניר בגהנום

בתוך כל הכאוס הסביבתי והמיאוס העצמי נותר לך רק להתעלות ולעלות! רק לנסוק ולדאות!!!!!!!!!!!!! אני מאמינה בך! אנא ממך תאמיני גם את בעצמך , ביכולותיך, בכוחותיך, ובאישיותך המקסימה והמדהימה! מחבקת, מחזקת ואוהבת, שדה ניר.

28/06/2006 | 10:51 | מאת: בובה על במה

מישהו גדול עוד ענן אפור בפנים עובר - שט הוא מושיט ידיו שאבוא אליו בחושך רק רוצה הביתה, רק רוצה הביתה. מישהו גדול שם ישמור עלי שלא אפול יד רכה תבוא אלי שותקת שם ומרגיעה אז ראשי יצנח עייף מפחד שוב בתוך חיקה מישהו גדול שם ישמור עלי שלא אפול. עוד ענף קטן בפנים נשבר - בום עוד מכה, עוד מכה ולא אוכל לקום רק רוצה הביתה, רק רוצה הביתה. מישהו גדול שם ישמור עלי שלא אפול יד רכה תבוא אלי שותקת שם ומרגיעה אז ראשי יצנח עייף מפחד שוב בתוך חיקה מישהו גדול שם ישמור עלי שלא אפול. אז.. מישהו גדול שם ישמור עלי. מישהו גדול שולח לי מלאכים מכל מיני צורות וצבעים. . . מורגשים .. מוחשיים שלא אפול שלא אפול. מודה לכל מי שנמצא איתי ברגעיי הקשים אם לא הם.. לא יודעת איפה הייתי עכשיו... מלאכים טובים שלי תודה.

28/06/2006 | 12:51 | מאת: חתולה

תמיד איתך יקרה שלי

28/06/2006 | 14:16 | מאת: בובה על במה

שי גבסו מילים: חנה גולדברג לחן: דודי לוי

28/06/2006 | 15:55 | מאת: כנפיים...

בובה יקרה... נראה לי שאת כבר יודעת ומבינה שאף אדם לא יכול לעזור לך, להיות איתך.. אם את לא מאפשרת את זה.. אם את לא מוכנה לקבל את זה.. אז מעבר לכל מי שנמצא איתך, זה קודם כל מתחיל אצלך.. בזה שאת מאפשרת לעצמך לקבל את התמיכה, ולאנשים סבביך להיות איתך בימים אלו. זה בכלל לא מובן מאליו! זיכרי שכל ירידה היא תנופה להמשך... "..אל תלך בדרכו של אחר ואל תיכנע לחולשות שבגוף שא בעול בכתפיים איתנות ותאמין ותאמין, רק תאמין. כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך לא, לסלוח זו לא חולשה נצור אהבה בדרכך ודע, את כל הסובב אותך..." שיר בעיפרון/ בית הבובות)

28/06/2006 | 16:31 | מאת: בובה על במה

וכן, אני יודעת.. שמי שלא עוזר לעצמו.. לא יכולים לעזור לו... אני כל כך מודה לכל האנשים סביבי... שתומכים.. שנמצאים איתי ברגעיי הקשים... זה כל כך עוזר... רוצה כל כך שהתקופה הזו תעבור לה.. קשה היא עליי.. ובזכות החברות שלי.. אני מצליחה לשרוד את השבוע ... שלא חשבתי שאשרוד... אוהבת אתכן.. אתן יקרות לי מאוד בובה.

28/06/2006 | 19:47 | מאת: שחף

http://www.geocities.com/gilposters19s1/movie/fp1341.jpg

28/06/2006 | 21:57 | מאת: שדה ניר בגהנום

כל הכבוד שמצאת את המקום והמומנטום לציין, להעריך ולהודות לכל המלאכים המסוככים עליך- האנשים הטובים המצויים באמצע הדרך. אשר נמצאים לצדך. מקהים את כאבך, ושותפים לשמחתך. אתך, שדה ניר.........

28/06/2006 | 07:27 | מאת:

מצטערת שאני לא מגיבה מספיק לאחרונה....אבל זו מין תקופת מעבר.... היום אני מתנתקת מהאינטרנט....אך מבטיחה להיות כאן.... שמרו בנתיים על הפורום מאחלת לכולן הרבה אור אנרגיות חיוביות ואופטימיות איתכן אידה

28/06/2006 | 07:50 | מאת: דמעה

מקוה שבאמת תצליחי להיות כאן.... http://64.211.46.141/postcard/pictures/p773.jpg חיבוק דמעה

28/06/2006 | 08:04 | מאת: ילדונת

תודה על הכל.... חסרת מילים

28/06/2006 | 08:12 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבבב

המון בהצלחה ומקווה לראות אותך כאן ((((((((((((((((((אידה)))))))))))))))))))))))))

28/06/2006 | 08:53 | מאת: ילדונת

כשיש פרידות יש שיר שמתנגן בראש "רגעים קטנים של אושר כמו מסגרת לתמונה של חיים אפורים. רגעים קצרים, שעברו מהר אבל בסוף רק אותם זוכרים. יש דברים שמאיתנו לא לוקחים... וכשנחזור אל היום יום, כשנשוב אל הרגיל, מה ישאר מכל המקומות שהיינו? שביל של געגוע, חוצה את הלב, ולאן, לאן, לאן, לאן הוא מוביל ואולי נותר מאיתנו רק אוסף סיפורים, על הדרך, מתפזרים. להרגיש עוד כמו קטנים אולי, אלה החיים הגדולים, זה הילדון שבפנים, הוא עדיין לא אמת, עדיין לא מת... וכשנחזור אל היום יום, כשנשוב אל הרגיל, מה ישאר מכל המקומות שהיינו? שביל של געגוע, חוצה את הלב, ולאן, לאן, לאן, לאן הוא מוביל.." שביל של געגוע / שרית שיף

28/06/2006 | 08:20 | מאת: דמעה

אחותי \ גלעד שגב "החיים לא מקיימים אחותי, אני יודע כאבים לא נפסקים מול אור שבא, את בוכה. כי באור את רואה שאת קצת נעלמת באור את רואה שלא קל לך לבכות פתאום מרגישה שהדלת נסגרת והזמן לא, לא עוצר ולעולם לא יחזור ... זיכרונות בחשיכה הם נחמה כשיש רק אור אחד" דמעה עצובה

28/06/2006 | 11:18 | מאת: בובה על במה

עצוב .. ללא מילים יותר. כי נגמרו נותר רק הכאב....... בהצלחה שיהיה לך. בובה.

28/06/2006 | 12:50 | מאת: חתולה

אידה שלום כולם נפרדים ממך , את הולכת ??? אז איך תהיי כאן ???

28/06/2006 | 19:34 | מאת: שחף

http://www.esite.co.il/html/images/robot_good_bye.jpg

27/06/2006 | 22:11 | מאת: שחף

זה בקישור (והמבינות יבינו...... :) ) http://www.geocities.com/veraloni/tattoo.jpg ושלא יהיו לכן ספקות - זאת הרגל שלי

27/06/2006 | 22:14 | מאת: דמעה

מקסים...ומוכר :) דמעה

27/06/2006 | 22:24 | מאת: שחף

28/06/2006 | 00:45 | מאת: כנפיים...

זה אמיתי??????? ואת לא מספרת שום דבר???? נראה לך הגיוני באמת??? ;) תודי שעשיתי לך חשק.... :) יפה לך... תתחדשי! אפשר לשאול למה דווקא שמש?

28/06/2006 | 06:34 | מאת: שחף

ברור שאמיתי ומה זאת אומרת לא מספרת??????? אפילו הבאתי תמונה זו הפתעה כאילו ושמש כי היא נותנת אור - משהו חיובי, אופטימי

28/06/2006 | 10:55 | מאת: בובה על במה

28/06/2006 | 12:19 | מאת: חתולה

היי שחפונת תתחדשי לך על האופטימיות , את אמיצה אם עשית כזה קעקוע , אני לא הייתי מעיזה , אאוצ ' , זה כואב , תהני לך , מגיע לך גם דברים טובים , חתולה

28/06/2006 | 19:37 | מאת: שחף

האמת, זה לא כזה כואב......... וחוץ מזה....... למי אכפת?!

28/06/2006 | 22:00 | מאת: שדה ניר

ותגן עליך מלמטה עד למעלה....... מדהים!

28/06/2006 | 22:31 | מאת: שחף

27/06/2006 | 21:51 | מאת: דמעה

27/06/2006 | 22:12 | מאת: שחף

27/06/2006 | 22:12 | מאת: דמעה

מבובלת..קופצת מדיכאון לאופטימיות ושוב לדיכאון..רגע מרגישה שיהיה בסדר ושניה אחרי מרגישה שכל העולם חרב עלי...רגע רואה תקוה באופק ומיד מרגישה אבודה וחסרת אונים....ושוב השירים מדברים אותי טוב יותר מעצמי... כמה פעמים \ שירי מימון "כמה פעמים עוד אצטרך להסתובב ולגלות שאני בכלל לא מתקרבת לסיבוב האחרון אז תן לי רק סימן קטן לטוות לי דרך בה ללכת אני לא מבטיחה הרבה אבל רוצה רק לנסות אז תן לי עוד סיבה ללכת תן לי עוד סיבה לינשום ..., תן לי מנוחה כמה פעמים אני עוד אסתכל סביב ואגלה שזה לא המקום אותו זכרתי בחלום הכל סביב היה שונה הכל היה עטוף בסרט אני לא מתקדמת אני כאן צועדת במקום כמה פעמים עוד אצטרך ליפול לפני שאתקדם שוב ולפעמים נמאס לי כבר להסתובב סתם סביב עצמי רוצה כיוון ברור להסתפק במה שיש לי רוצה כל כך רחוק אבל בינתיים פה רק לבדי " אוףףףףףףףףףףף נמאס לי.... דמעה

27/06/2006 | 22:20 | מאת: שחף

זה באמת מאוד מבלבל ומתסכל כשהרגשות משתנים ללא הרף....... אבל אם יש רגעים של אופטימיות ותקווה ולא הכל שחור זה כבר מצויין לדעתי!!!!!!!!!! כי אפשר להיאחז ברגשות האלה ואפשר לשאוף מהם כוחות!!!!

26/06/2006 | 07:58 | מאת: חתולה

הלכתן לאיבוד איפשהו ??????????? אתן חסרות יקרות שלי חתולה

26/06/2006 | 09:15 | מאת: ליאור

נורא עסוקה בימים האחרונים.... והילדים שלי חולים אחד אחרי השני.... אשתדל להכנס יותר. ואיך את מרגישה מתוקה? מקווה שהחלמת לגמרי....

26/06/2006 | 09:29 | מאת: חתולה

יפה יפה לך , תודה על ההתענינות ??? את חסרה לי כאן מאוד , כאלו , מה נסגר איתך ? מצטערת לשמוע שהילדים חולים ,תמיד זה כך , אחד מתחיל ואז יש שרשרת של הידבקויות , קצת סבלנות ואני מקווה שגם זה כבר יהיה מאחורייך , ואצלי ??? משתפר בקצב הצב , ממש לאט לאט , גם אני מתאזרת בסבלנות עד שזה יגמר , החלמה מהירה ורפואה שלימה לכלום חתולה

28/06/2006 | 22:04 | מאת: שדה ניר

תודה על ההתעניינות הכנה. מצבי בכי רע בכל המישורים האפשריים והחיים הפכו קינה. מבקשת את נפשי למות. אך ככל הנראה לא נופל בחלקי הזכות. בחיקי רק נפל הזכות להיווכח במות אבי ומורי...שנחטף בחטף.........

אז היום התחלתי לבכות........ ומה? מי אמר שזה עושה טוב ומשחרר? זה רק כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב יותר והמחנק לא עובר ועדיין תקוע גוש בגרון ובחילות וכאב ראש וצמרמורות וחולשה לא מסוגלת לסבול את זה יותר רוצה להיעלם להירדם ולא להתעורר להפסיק לנשום להתאדות

שחף יקרה... נכון, לא תמיד הבכי משחרר. אצלי בכל אופן לפעמים הוא עושה ההיפך.. אבל תמיד אומרים שלהכל יש סיבה.. ואם הוא עושה ההיפך, זה לאו דווקא משהו לא טוב.. אולי זה אומר שהוא מעורר את הרגש? עוזר לכל הרגשות הקשים לעלות ולצאת? כמו מזרז תהליכים שכזה.. לפעמים כשאני בוכה אני מרגישה כל כך מוצפת וחושבת לעצמי שזה בכלל לא עזר... אבל בעצם אולי זה כן עזר... כי לפני כן לא הרגשתי את כל הדברים הללו, לא נתתי להם מקום, והבכי פינה להם את המקום ועזר להם לעלות? זוכרת מה אמרת לפני כמה ימים? שאת מקנאה באלו שיודעות לבכות? אז עכשיו הוכחת לעצמך שגם את יודעת... לא? את יכולה להיות גאה בעצמך? תני לדברים לעלות... תוציאי אותם... תבכי... באיזשהו שלב תגיעה ההקלה.... ((((איתך)))))

שחפונת יקרה לי מאוד הבכי עוזר גם אם לא תמיד מרגישים תכף ומיד הקלה , הוא עוזר לפעמים בדרכים שונות ,כמו למשל להעלות את הרגשות הקשים שנמצאים שם בפנים ולא נותנים לנו לנשום כי הם מודחקים מידי , או מוסתרים כל-כך טוב אפילו מאיתנו ,הבכי גורם גם לרגשות להחלץ ממקום יושבם ולקום , להתמרד , לתת להם מקום , די להם לא להיות קיימים ,אז לפעמים הם נתקעים בגרון ויוצרים שם גוש של מחנק ,ולפעמים מפעילים לחצים על הראש שגורם לכאבי ראש ,לבחילות ,וכשהמערכת עוברת תהליך כזה ישנם גם צמרמורות וחולשה , כאלו אנחנו ממש אבל ממש חולים ,רוצים רק להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לדעת , לא להרגיש , לא לשמוע כי זה כואב , הכל כואב , הכאב קורא בקול , רוצה לצאת החוצה , ואנחנו מפחדים לתת לו מקום , מפחדים להרגיש אותו כי הוא כואב , שחפונת יקרה , אל תפחדי להרגיש ,ואל תפחדי לבכות , את עוברת תהליך לריפוי הכאב שלך , והוא הכאב יותא עכשיו ממך בדרכך שלך , תני לו מקום ,הכאב עוזר לצאת מהמקום הרע והקשה שלך ביחד עם הבכי , תני להם הזדמנות לצאת ממך החוצה , כך עובד התהליך , מחבקת אותך בחום -רוצה להרגיע אותך ,אל תדאגי , תני לזה מקום ותרגישי טוב יותר , חתולה

25/06/2006 | 20:11 | מאת: בובה על במה

מחפשת מילים שיבטאו את מה שחונק מחפשת מילים ... שיצאו והחוש הקלה אבל אין. ימים חלפו ועברו... והזמן עומד מלכת.. השעון לא יעצר.... גם החיים לא. הכל ממשיך כאילו כלום לא קרה כאילו כלום אינו קורה. ורק הלב נשאר ... פועם פועם בחוזקה כואב וכבר מרוב הכאב לא מפסיק הוא לדמם... אז עשיתי ניקוי ראש הייתי בבית מלון נהנתי.. לא אשקר. היה לי כיף! מאווווד . אבל... איך אומרים, דברים טובים נגמרים מאוד מהר.. ..............אז, גם זה עבר -נגמר... ! (עם שיזוף, וכמה מכות בגוף...-חוסר זהירות). אבל כואב.. לא יודעת איך להכיל את הכאב הנורא הזה. ושוב לא אוכלת ובקושי שותה. ושוב מרגישה נשמטת לריצפה. איך עולים שוב? מחכה רק שהימים הללו יעברו יעברו כי הם קשים עליי... גדולים ממני... לא אוהבת את הימים האלה. לא אוהבת. וגם הם כנראה לא אוהבים אותי....... רוצה רק לפרוס כנפיים .. ולעוף! לעוף... ולרחף.. ולא לסבול. גמר עליי הסבל הזה. ונראה כי לא אשרוד את השבוע הזה. אז.. חיפשתי מילים.. שיביעו את הכאב שחונק אותי חיפשתי........ ומצאתי. לא עוזר גם לא יעזור.. הכאב הוא אותו כאב שחונק.. שממית שמרסק את הנשמה שגורם לי להרס העצמי. לפצוע.. רוצה דםםםםםםםםם

25/06/2006 | 20:55 | מאת: שחף

רוצה רק להזכיר לך, כפי שהזכרת לי פעם שהשבוע יעבור וגם השבוע שאחריו ועם הזמן הרגשות ירגעו ויהיה קצת יותר קל מחבקת שחף

25/06/2006 | 22:56 | מאת: כנפיים...

ענבלור... האמת שאני לא כל כך יודעת מה לכתוב... הייתי רוצה לומר לך שעם הזמן יהיה קל יותר.. שהשבוע הזה יעבור ושוב תוכיחי לעצמך כמה את חזקה.. שהכל לטובה.. אבל אני יודעת שכרגע זה לא ממש יעזור.. תני להכל לצאת.. לכל הרגשות.. לכאב.. תנשמי עמוק.. ובבקשה.. שימרי על עצמך! ...... אם הייתי יכולה, לעזור לך שתי ידי, הן מושטות אלייך (אם הייתי יכולה) להיות לך מגדלור באפלה קרן אור אחות קטנה (בואי) (מגדלור/ מיקה קרני)

26/06/2006 | 07:20 | מאת: חתולה

בובית יקרה לי מאוד מאוד מבינה את מקום הכאב שלך , ונכון שלפעמים אין מספיק מילים כדי להביע את גודל הכאב לא תמיד אפשר למצוא נחמה במילים לפעמים חלומות מתגשמים ,,,,,,,, ולפעמים אנחנו כמו הים מול שובר הגלים עולים ויורדים ומתנפצים כמו גלים מול המזח אך זה לפעמים , הכל לפעמים , ולפעמים גם קורים לנו דברים טובים , שגם אותם צריך לראות מבעד לאותם ימי משברים , נכון שהזמן לא עוצר מלכת ,והחיים ממשיכים , יום רודף יום , ועולם כמנהגו נוהג ,כמוך יקירתי , איך מכילים את הכאב הנורא ??? זוכרים שלא רק הוא קיים אלה ישנם גם ימים טובים , ימים של חסד , ימים של הנאה , של כייף , וזוכרים שהכל רק זמני , וגם זה יחלוף , את תשרדי את הימים האלה כמו שעשית בעבר , גם אם הם מאוד קשים עד כדי כאב שחונק , שממית ,שמרסק את הנשמה , מפני שאת לא לבד , אף פעם לא לבד , מחבקת אותך ,עוטפת אותך ,ואת ליבך השותת ותמיד תמיד כאן איתך ולמענך- כמו תמיד חתולה

28/06/2006 | 11:25 | מאת: בובה על במה

על המילים התמיכה האדירה... נהנת לקרא אתכן ... מאוד אוהבת המונים.. בובה

25/06/2006 | 08:33 | מאת: דמעה

הייתי זקוקה לקצת טוב הבוקר כי אני מרגישה לא טוב פיזית ונפשית ואיך שפתחתי את המחשב חיכה לי מייל שגרם לי להרגיש טוב יותר...אז החלטתי להביא לכם תמונה יפה שתעשה לכולם קצת טוב על הבוקר... http://i23.photobucket.com/albums/b358/Filz/butterfly26hands-David20Sacks.jpg תחזיקו מעמד.... דמעה

25/06/2006 | 08:57 | מאת: כנפיים...

בוקר טוב! תודה לך דמעה.. יומטוב ורגוע לכולן.. יום חדש/ ריטה "..היום לא אשפוט, לא אשפוט אף אדם אצחק מלוא בטני ואחבק את עצמי לא נחותה מאיש, לא נעלה על שום אדם הנתינה תחולל קבלה, כל מה שהולך גם שב ובא היום אולי אסלח לך, אסלח גם לעצמי על כל מה שהכאבנו אחד לשני היום אולי אוהב אותך, אוהב גם אותי בלי סוף ובלי חשש, היום יום חדש היום לא אשפוט, לא אשפוט דבר אצעק מראש ההר ולא אפחד משום אתגר עכשיו הזמן החשוב, טעם של לחם, וצבע של תות היום אהיה חופשיה אנשום הכי עמוק שאני, שאני יכולה..."

25/06/2006 | 20:12 | מאת: בובה על במה

מתוקה, איך את מרגישה עכשיו.... ? חיבוק ממני ותודה על התמונה המקסימה ... בובה.

26/06/2006 | 06:59 | מאת: חתולה

בוקר של אור דמעה יקרה תודה על התמונה היפה אייך את הבוקר ??? מאוד מקווה שגם הבוקר תמצאי סיבה טובה להרגיש טוב , אולי אפילו לחייך ??? שיהיה לך יום נפלא חתולה

25/06/2006 | 03:07 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבב

בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.

מילים של מורן אלבז "אני יודע שהכל כל כך קשה, היום כבר מאוחר, אתה כבר מיותר. אני יודע שהבוקר יעלה, השמש שוב תזרח, אתה כבר לא תברח - אל תוך המסכה. עמוק בתוך החשכה, אל תוך המסכה, עמוק בתוך החשכה. ... יש ברירה אחרת - ... אני יודע שהכל כל כך קשה, אתה מרגיש לבד, אני יודע שאתה עוד תשתנה, ... אתה תרצה לצאת מתוך המסכה, שעוטפת את כולך, מתוך המסכה - שעוטפת את כולך. " תחזיקי מעמד דמעה

26/06/2006 | 04:26 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבב

אין לי כבר במה להאחז מרגישה שנאבדה לי הדרך והגעתי לתהום:-(

גלגלוש יקרה לשרית חדד ישנם עוד שירים והנה עוד אחד מהם לכל מי שקשה לה עכשיו שרית חדד מילים: יוסי גיספן לחן: שמואל אלבז בשלכת עץ עומד לבדו ברוח אין לו רגע חם ואין לו צל לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח ולא כמו פרח שנובל ולפעמים הזמן בוחן אותנו מניח לרגלינו מכשולים אף לנו יש את הכוחות שלנו נראה לו שאנחנו יכולים לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים להיצמד אל החיים חזק לא לוותר להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב ושלמרות הכל אנחנו נתגבר אלוקים רואה הכל משגיח מלמעלה שלא נאבד את התקווה וגם אם לפעמים כואב צריך ללכת הלאה אין דבר הכל רק לטובה ולפעמים הזמן בוחן אותנו מניח לרגלינו מכשולים אף לנו יש את הכוחות שלנו נראה לו שאנחנו יכולים מקווה שתוכלנה לקבל מאט כוחות מהמילים האלה חתולה

26/06/2006 | 04:29 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבב

ותאמת אין לי כוח לעמוד בטלטלה הזאת,ותאמת אין לי בכלל כבר מילים נופלת חסרת אונים מול החיים האלה נופלתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

24/06/2006 | 22:26 | מאת: כנפיים...

מקדישה לכולנו... לקרוא ולהפנים! אין גבולות- ביצוע: סיון בהנם מילים ולחן: סאבלימינל הגעתי לכאן כדי לנצח לא עברתי הכל כדי להפסיד לא אקבור את ראשי בחול לא אמעד ולא אפול אפרוש כנף ואעוף לירח אין גבולות מלבד הדמיון אין גבולות, אין דבר שאני לא אוכל לעשות אין גבולות מלבד הדמיון אין גבולות, אין דבר שאני לא אוכל לשנות הגעתי לכאן כדי לנצח את האכזבה לא עברתי הכל כדי לחיות את חיי בלי לחוות אהבה לא אקבור את ראשי בחול אלחם ואקריב הכל עד שאגיע אליך עברתי כל מה שעברתי ספגתי עלבון על עלבון בלילה עיניים עצמתי וחייתי חלום... אני חייתי חלום ובלי קשר כל כך.... כבר כמה ימים מרגישה שחייבת לעשות משהו עם עצמי... ללמוד משהו, איזשהו קורס, מודעות עצמית, אומנות, לעשות איזשהו טיפול... משהו... שאני ירגיש איזשהי התקדמות בחיים... צריכה איזה תוכנית... איך להעביר את השנה הקרובה... ומה אני בכלל רוצה לעשות אחריה... מרגישה שאני בעיצומו של תהליך שכרגע אני לא כל כך מצאת איך להמשיך איתו... אבל באיזשהו מקום יש משהו טוב בהרגשה הזו... כאילו היא מניעה אותי כרגע לחשוב ולמצוא מה לעשות עם החיים שלי כרגע.. לא יודעת.... הסתבכתי קצת.... בכל מקרה.... שיהיה שבוע נהדר!

25/06/2006 | 07:56 | מאת: חתולה

שבוע טוב גם לך כנפיים בטוחה שכל הבלבלות שלך עכשיו יגיעו לפתרונן , נשמע כאלו כל אופציה שהעלת תועיל לך כך או אחרת , אז אם את לא ממהרת לשום מקום , יש לך מספיק זמן לחשוב על כל אופציה בנפרד ולהגיע להחלטות , ו...אהבתי את השיר שלך שהעלית ,ונראה לי שאיכשהו הוא די מתחבר לשיר של ארכדי דוכין שאני העלתי מתחתייך תחת הכותר של עכשיו כשכואב מאחלת לך אחלה שבוע נפלא חתולה

25/06/2006 | 20:13 | מאת: בובה על במה

תמשיכי לחשוב.. ולעשות "יתרונות מול חסרונות... " אני בטוחה שתמצאי מה שנכון לך לעשות ..... וכן, אני רוצה שאת רוצה להמשיך הלאה בחייך... להתקדם.. וזה חשוב מאוד. השיר מקסים. שבוע טוב מתוקה. אוהבת בובה.

24/06/2006 | 16:44 | מאת: דמעה

רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי רע לי ואין לי כוח להסביר אין לי כוח לפרט אין לי כוח לדבר אין לי אפילו כוח לנשום פשוט רע לי דמעה

24/06/2006 | 18:31 | מאת: דמעה

רק אל תגיד לי \ מאיה בוסקילה "רק אל תגיד לי שהכל בסוף עובר ואל תספר לי איך האופק מתבהר לא רוצה מילים להתנחם לא אכפת לי מי יוצא אשם רק אל תגיד לי שיאהב אותי אחר ואל תגיד לי שאסור לי לוותר אל תחפש את הדמעות יש לי עוד כל כך הרבה לראות .... גם אם הדרך חשוכה עכשיו אולי ארעד מקור לא, לא תשמע אותי בוכה רק אל תגיד לי שעם הזמן זה מתרחק ואל תספר לי על החכם והצודק תראה איך שנגמר לנו הזמן " דמעה

24/06/2006 | 20:47 | מאת: פיה

אולי אם תדברי ותגידי למה רע לך תרגישי פחות מוצפת וגם תראי שיש מוצא? גם לי לא קל: יש לי מכת עכברים, אני גרה בבית שאני מתחילה להבין שאין לי כסף לשכור אותו אבל המעבר לוקח כסף וזמן ומאמץ נפשי ולא בטוחה שיש לי מכל השלושה. אמא שלי בבית חולים שיקומי. האוירה של פעם מהבית מרעילה את היחסים וההתמודדות עם המצב הזה הופכת בלתי נסבלת. אני מאוד לבד. קשה לי למצא זמן לסדר את ענייני הבנק, המיסים, לעבור על הדואר בצורה אחראית, לעמוד במטלות של העבודה והכתיבה, למצא מקורות הכנסה נוספים. הבסיס לקיום השוטף שלי שהיה הבסיס להסכם הפרידה והגירושין קרס בחדשים האחרונים ואני נשארת בלי כלום. קשה לי עם המחשבה מה הבנות מבינות ומה זה עושה להן. אני לא רואה באופק שום סיכוי לקשר זוגי והנסיונות למצוא רק לוקחים אנרגיות חיוניות. פשוט בדידות איומה בלי שום משענת. אני לא מדברת על מישהו שיעזור. רק מישהו שיפיג את הלבד. זהו. הקשבה אני מקבלת ממתנדבות מרכז הסיוע והמטפל שלי בשעות הטיפול וזהו. אני מרוצה לגלות שלרוב אני מחזיקה מעמד מאז ההתרסקות האחרונה, וצורכת פחות קשר איתו בין פגישות. אבל בפנים מרגישה אומללה. חברות שמתקשרות לסיפוק הצרכים המקצועיים או אחרים ולא טורחות להקשיב חמש דקות. עצות מדי פעם הן מנסות לנדב ולחנך אותי בשעה שאין להן שמץ של מושג מהמקום המרופד שלהן במה מדובר. הנה. קיטרתי. אני חייבת לגמור כמה דברים לפני מחר.

24/06/2006 | 22:55 | מאת: דמעה

כל כך מוכר לי כל מה שכתבת...הלחצים באים מכל כיוון אפשרי...ותמיד כשנדמה שהנה הסתדר משהו מיד מסתבך משהו אחר...אני מתקשה עכשיו בכל המישורים...כלכלית...נפשית...בריאותית...הפרעת האכילה של הבת שלי קשה ומתסכלת...אני מרגישה כל כך חסרת אונים מול המצוקה שלה...ולא ברור מה קורה עם הטיפול שלי...ואני מרגישה שכבר אין לי כוח להתמודד..הכל כבד כל כך... תחזיקי מעמד... דמעה

24/06/2006 | 10:51 | מאת:

בוקר טוב בוקר של שבת....קייץ... עדיין רייח הבוקר והקרירות...השקט... מקווה שזה מרגיע, עוזר ונותן שלווה.. מה שלומכן ? אידה

24/06/2006 | 11:41 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבב

סימן שאלה אחד גדול מרגישה תחושה של מחנק בגרון

24/06/2006 | 12:21 | מאת: דמעה

דווקא אותי השקט משגע...מתחשק לי לצרוח בקולי קולות.... דמעה

24/06/2006 | 15:02 | מאת: שחף

האמת.....השקט של שבת גורם לי להרגיש חולה....... חסרת אנרגיות, הראש כבד....... לא נעים במיוחד

24/06/2006 | 17:09 | מאת: חתולה

היי אידה שבת שלום גם לך ןכן , השקט הזה של השבת אכן עושה לי טוב שלא יחסרו לי כולם , אבל , אין כמו שקט ושלווה , ראש שקט , ואני ,,,,, עדיין לא סיימתי עם המחלה המעצבנת הזו , ןכנראה שיקח עוד כמה זמן , ועד אז מרגישה כמו זומבי , שבת מנוחה גם לך חתולה

24/06/2006 | 22:04 | מאת: כנפיים...

ערב טוב :) בהחלט היה יום של קייץ!! יום של ים.... סופסוף תפסתי קצת צבע... (אדום בנתיים... :) ואיזה כיף לי... לא עובדת במוצ"ש!!!! שיהיה לילה טוב!

23/06/2006 | 22:48 | מאת: פיה

רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך למה שכתבתי לך למטה ולא רציתי שתפספסי. אני מאוד עסוקה ומוטרדת בלאחרונה ולא מגיעה לכאן. מרגישה לא כל כך מחוברת... אני חושבת שטיפול לא צריך להסתיים כך. הבנתי ממך שאת (היית? לא יודעת אם לכתוב בזמן הווה או עבר) בטיפול אצל מישהי רצינית. המבחן של טיפול טוב (כמו הורות) שאפשר לפתוח בו דברים והוא יכול לעמוד גם בעימותים ואפילו להדק את הקשר הטיפולי. אני כותבת את זה מנסיון ולא ממשהו שקראתי או שמעתי. אני מתארת לעצמי שלא קל להרים את הטלפון ולו כדי לדבר על הדברים האלו או לסיים את הטיפול כך שלא תרגישי קרועה ואולי למצוא לך בצורה מסודרת טיפול אחר אם באמת תגיעו למסקנה שאתן לא יכולות להמשיך.

24/06/2006 | 16:42 | מאת: דמעה

פיה יקרה תודה על תגובתך...אני יודעת שיש אמת במה שכתבת..אני באמת צריכה לסגור שם דברים כמו שצריך... דמעה

23/06/2006 | 12:02 | מאת: חתולה

להרגיש ארקדי דוכין להרגיש לבד... להרגיש איתך... לא לקחת כדור משקה אקדח...להרגיש עכשיו... להרגיש נושם... להרגישש עצוב... מהזה משנה...העיקר זה להרגיש שוב... להרגיש עייף... להרגיש סחוט.. להרגיש נושך צוחק בוכה..מכל שטות... להרגישש ת'ראש להרגיש ת'גוף... מזה משנה העיקר זה להרגיש שוב... להרגיש כאב... להרגיש מגע... להרגיש ת'לב עטוף באהבה... להרגיש תמימות להרגיש פשוט... מהזה משנה העיקר זה להרגיש שוב.... להרגיש בשקט... להרגיש צלילים.. להרגיש שגשם...להרגיש פנים... להרגיש ת'קרקע..להרגיש אהוב... מהזה משנה העיקר זה להרגיש שוב... להרגיש כאב... להרגיש מגע... להרגיש ת'לב עטוף באהבה... ללהרגיש צבעים...להרגיש חשוב... מהזה משנה העיקר זה להרגיש שוב.... גם לי מאוד כואב , ומרוב שכואב שוכחת ,,,,,,,,,,, מקדישה לכן את השיר כדי שלא תפחדו ולא תשכחו להרגיש ,,,,,,,,, שבת שלום ומבורך חתולה

באמת חוויה מיוחדת-להתחיל להרגיש..... שנים בתוך בועה ואפילו בלי לדעת שמפסידים משהו... ופתאום לגלות ולהעיז להרגיש ,להרגיש ,להרגיש. נעים-כואב-עצוב-מעצבן-מפחיד.. לגלות רגשות, לגלות את עצמך, את הסביבה . תודה חתולה יקרה . ואיך הבריאות? שבת שלום, ליז

23/06/2006 | 20:35 | מאת: חתולה

היי ליזי מצבי הבריאותי - איך אומרים ? קומסי קומסה , משתפר בקצב הצב ומה איתך יקירתי ??? שבת שלום ומבורך חתולה

23/06/2006 | 08:20 | מאת: דמעה

אתמול קיבלתי חיבוק...כן..אני שכמעט לא מאפשרת מגע כבר המון המון שנים איפשרתי לעצמי לקבל חיבוק...הפעם האחרונה שקיבלתי חיבוק ממישהי חוץ מהבנות שלי היה לפני יותר מעשר!! שנים....ואתמול פשוט הרגשתי צורך כל כך גדול בחיבוק עוטף...בחיבוק מנחם...והצורך התגבר סוף סוף על הפחד....אני עדיין מנסה לעכל את הרגשות שזה העלה בי...יותר מכל דבר אחר זה נתן לי תחושת בטחון ובאותו הזמן זה עורר געגוע לאמא...אני מקוה שאוכל להמשיך לאפשר לעצמי לקבל עוד ועוד חיבוקים כי התחושות הטובות שהם מעוררים חזקות יותר מהפחד... דמעה

23/06/2006 | 08:50 | מאת: חתולה

היי דמעונת יקרה ריגשת אותי מאוד , כל הכבוד לך , הלוואי שבאמת תרשי לעצמך לקבל יותר מהכל ,אצלך זה בא ממקום ממש טוב ,נפלא לך , נהדר לך , גאה בך מאוד , את מבינה יקירתי , לצערי לך אין אמא ואם היתה , היתה שומרת עליך בציפורניה לא כמו אמי , שאייך שרק הייתי מגיעה אליהם , ישר היתה שולחת אותי אליו , אל השטן בכבודו ובעצמו ,אז תרשי לעצמך , אולי באמת הגיע הזמן ,ותהני מאוד , יש לי געגועים לאמא שמעולם לא היתה לי ,,,,,,,,,,,,,,, חתולה

23/06/2006 | 12:21 | מאת: דמעה

הייתה לי אמא....אמא לא שפויה...אמא שיכורה...הייתה לי אמא עד גיל 7...אמא מכה..אמא נוטשת...אמא שהאשימה אותי במותה..ובכל זאת..איכשהו...אני מתגעגעת...למרות שאני לא זוכרת אפילו חיבוק אחד ממנה אני עדיין מתגעגעת....כנראה שהבור הזה בנשמה של האין אמא לא יתמלא לעולם... מצטערת כל כך לשמוע שקשה לך עכשיו... מחבקת דמעה

19/09/2011 | 12:11 | מאת: שרון

שלום דמעה, שמי שרון ונגעת לליבי בסיפורך. שמחה לשמוע שהפכת להורה בעצמך למרות חווית הילדות שלך. אני עושה פרויקט על חווית הגדילה ללא אימא דומיננטית ואשמח להתייעץ איתך. אני זמינה ב [email protected] אשמח אם תצרי קשר

23/06/2006 | 07:36 | מאת: דמעה

הדלקתי מחשב על הבוקר וראיתי את הכתבה הזאת....אני בהלם...פשוט אין לי מילים... http://news.walla.co.il/?w=//928767 דמעה

23/06/2006 | 08:38 | מאת: חתולה

דמעה יקרה מאוד אין ספק שהכתבה מאוד מזעזעת , ואין ספק שמערכת המשפט בארץ הולכת ומדרדרת , איך בכלל יכול משהו להעלות בדעתו שהילדה שיתפה פעולה מתוך הנאה ?? זה פשוט חולני לחשוב כך , מה קורה להם שם למעלה , הם לא מסוגלים להבין שילדות קטנות מתות מפחד מאה אלף פעמים ממה שעושים להן ??? ושהן חסרות יכולת לגמרי להגיב בכלל ,ומי מדבר בכלל על להתנגד ??? ומי בכלל יכול לבוא ולהגיד דבר כזה , כאלו שזה נותן לגיטימציה לאבות מכל סוג כן לעשות מעשים נפשעים כאלה ,מה , להם בכלל מותר לגעת באיזשהו אופן מיני בילדה שלהן , עד כמה גועל נפש אפשר לסבול ???? זו פשוט הטחת רפש בפרצופן של כל הילדות הנפגעות גילוי עריות ואונס , גועל , גועל ,גועל , עד להיכן הגיעה המדינה שלנו במערכת המשפט הבלתי צודקת , ז"א , שאם אב מאמץ עושה דברים כאלה מחרידים , וזה נחשב לגילוי עריות זה אומר ש....זה אומר ש....זה אומר ש.....לכל הרוחות ....חשבתי שרק גילוי עריות לא עברתי ....ומסתבר שכן .....,שונאת אותו .....שונאת אותו ....שונאת אותו את השטן - בעלה של אמי , ועכשיו מה ?????? אני כבר לגמרי מבולבלת ,לא רוצה לחשוב על זה , לא יכולה עכשיו לחשוב על זה , צריכה זמן לעכל .............................................. אייי דמעה יקרה ,ליבי איתך יקירתי ועם כל מי שכן עברה בוודאות כל סוג של גילוי עריות ,אני את שלי עדיין צריכה לברר כדי לא להיסחף למקומות שאולי אני טועה בהם ,זה מה שאני אעשה , ברור מעמיק כדי להיות בטוחה , כי ממש קשה לי להאמין ,פשוט מסרבת להאמין ...................... מה נסגר עם החיים האלה לכל הרוחות ??????????????????????? חתולה מבולבלת

22/06/2006 | 23:06 | מאת:

לילה טוב עדיין מוקדם לשוקו...אלה אם יש מי שפורשת לישון... מאחלת לכולן שסוף השבוע הבא אליינו לטובה יביא הרבה כוחות לכולם .... תקווה ואמונה אור שילווה ויחזק תפילה אנא אלי, תן לנו שלושה דברים – אומץ לב – לשנות דברים שביכולתנו; שלווה - להשלים עם דברים שאין ביכולתנו לשנותם בינה - להבדיל בין אלה לאלה. לילה טוב ו....השוקו מוכן חם ורייחני אידה

23/06/2006 | 01:03 | מאת: שחף

לילה טוב וסוף שבוע נעים ורגוע

22/06/2006 | 00:33 | מאת: שדה ניר בגהנום

אבי נפטר בחטף מדום לב- כהרף עיין- מול עיני הכלות, בעודי שופכת עליו דליי מיים(ככוסות רוח למת)ומנענעת אותו עד כלות. תמונתו בשעת מיתתו לאחר שראיתיו דקות אחדות קודם לכן בשיא מיטבו ופריחתו, דמותו, אישיותו וכל ישותו עודם מהדהדים בי במלא עוזם!!!!!!!!!והלב מסרב להאמין!!!! בלוויה התמוטטתי, בכיתי, צרחתי והתעלפתי עד כדי כך שמנעתי מאחי הנציג הזכרי היחיד במשפחה לומר ברצף קדיש על אבי! כולם הזילו דמעות שליש בגיני. וחוק מרפי אומר כי צרות באות בצרורות ואכן ביום האחרון לשבעה בני יחידי מחמדי- מאור עיני, מעד, נפל ונחבל ושבר את הקרסול. עברתי עמו 3 ימים מסויטים ומבעיתים במיון ולאחר מכן באשפוז והיום ערכו לו ניתוח מסובך בקרסול- החזרה פתוחה +הכנסת ברגים וזאת לאחר בירוקרטיה וטירטורים עם הקופה, השר"פ ומיטב המומחים הרופאים והעסקנים. מקווה כי הניתוח צלח והכל יחזור לקדמותו ולא יוותר זכר ל(שוד ו)שבר. הפכתי להיות אחות סיעודית לילד חמד שלי והסבל שלו שובר אותי. והמוגבלות הזמנית שלו מוציאה אותי משיווי משקלי. העולם עצר מלכת. ועתה רק יחל תהליך השיקום. ובני הנמרץ, הפעיל והאנרגטי יאלץ בעל כורחו להזדקק לי 24 שעות ביממה, להיות מוגבל בתנועתו, לעבור 7 מדורי גיהנום ולדדות בכסא גלגלים תקופת מה........ שדה ניר- בהלם קרב

שדה ניר יקרה. הצטערתי מאוד לשמוע על השבוע הקשה שעבר אליך. מתארת לי כמה קשה היה האבדן הפתאומי... נשמע ממש מפחיד... תני לעצמך זמן לעקל את כל מה שקרה ולכל הרגשות לעלות. מי נמצא לצידך בשעות אלו? החלמה מהירה ומלאה לבנך!! שולחת הרבה חיבוקים...... (((((((איתך)))))))

22/06/2006 | 16:47 | מאת: שדה ניר

אני מצויה ליד משפחתי במעגל הקרוב..אך עדיין עוברת יסורי איוב. חייבת לתפקד ולשדר אינסוף כוחות וחיוניות, חיוכים וחינניות למען ילדי מחמדי אשר אבי שימש לו כאב(בהעדר דמות אב ביולוגי) ולמען אמי האלמנה הצעירה שהתאלמנה באופן טראגי...משדרת חוסן נפשי שטרם התוודעתי עד כה לקיומו. היום ככל הנראה הוא ישוחרר מהר מהצפוי(יום לאחר ניתוח מסובך)מאחר והבית חולים עמוס עד להתפקע וישנו מחסור חמור בכח אדם. תודה לך על החיבוקים והחיזוקים. שדה ניר.

22/06/2006 | 02:56 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבב

שדה ניר היקרה.. מצטערת לשמוע על צרור הצרות שנפלו עלייך, נשמע ממש קשה להיות במקום הזה שבו צריך "לשחק" שני תפרידים, גם להיות במקום הכואב של האבל וגם במקום בחזק והתומך למען בנך... כל פעם שאנו נמצאים בתקופות הקשות שלנו אנחנו מגלים מחדש את הכוחות שלנו.. שולחת לך כוחות וחיזוקים ושהתקופה הקשה תחלוף במהירות... איתך..ן

22/06/2006 | 16:49 | מאת: שדה ניר

אכן לראשונה התוודעתי למאגר הכוחות הבלתי נדלה וכלה שלי. תודה לך על האמפטיה ושל הסימפטיה. שדה ניר- בשלל תפקידים לא מעודדים (ומדדים)

שדה יקרה, כ"כ עצוב לי לשמוע על כל מה שעברת וחווית! תהיי חזקה חמודה , יש לך כוחות את יותר חזקה מהרוח, אל תשכחי זאת! החלמה מהירה לקטן, מקווה שיחלים כמה שיותר מהר. ואני פה איתך אוהבת, אני

22/06/2006 | 16:51 | מאת: שדה ניר

תודה על התזכורת הנהדרת כאשר הצרות מכרסמות בי בכל פה כמחלה ממארת... את נשמה מדהימה, ואל תשכחי זאת. אוהבת, שדה ניר.

שדה ניר יקרה מאוד אין ספק שאת עוברת תקופה מאוד קשה ,קודם אביך יקירך נפטר בחטף ועכשיו בנך מאוד מצטערת לשמוע על בנך ,מאחלת לו החלמה מהירה ורפואה שלמה ,יודעת שבזכות גילו הצעיר מובטחת לו החלמה טובה , אל תתיאשי , הכל יהיה בסדר , ליבי איתך יקירתי כאן איתך ובישבילך כמו תמיד חתולה -דואגת גם לך חתולה

22/06/2006 | 16:54 | מאת: שדה ניר

תודה על הכל. מה שהכי ממוטט אותי הוא העול.. וחוסר יכולתי(בשל מוגבלותי ואוזלת ידי) להיות סופר וומן כמו הכל יכול..... לו היה באפשרותי הייתי מוחקת את השבוע וחצי האחרונים ומחזירה את הסרט נע המטורף הזה לקדמותו. זוהי שאיפתי יותר מכל. תודה על היותך עמי. שדה ניר.

23/06/2006 | 15:45 | מאת: שדה ניר

22/06/2006 | 21:43 | מאת:

משתתפת בצערך, אין מילים לנחם אובדן של אב אהוב, ואין מילים למשמע הטראומה הקשה שעברת ברגעים אחרונים שלו. נוסף לכך בנך יקרך שיבדל לחיים ארוכים נפצע......ואת מצאת את התושיה והכוחות לרוץ ולטפל בו ברחמנות ונאמנות אמהית. מקווה שההחלמה תיהיה מהירה וקלה. מחזקת אותך בימים קשים אלה. אידה

23/06/2006 | 15:46 | מאת: שדה ניר

ושבת שלום ומבורך.

23/06/2006 | 08:13 | מאת: דמעה

כואב לקרוא...שולחת לך חיבוק מנחם...מה שלום בנך אוצרך? מקוה שהוא מרגיש יותר טוב... תחזיקי מעמד.... דמעה

23/06/2006 | 15:52 | מאת: שדה ניר

חן חן לך על העידוד, החיזוק והחיבוק. בני מחמדי סובל בצורה יוצאת מגדר הרגיל ואין לאל ידי להושיע רק לטפל במסירות, להסיח את הדעת ולהרגיע. בבית החולים קיבל משככי כאבים נרקוטים כמו מורפיום להרגעה בשל כאבים אקוטים וכעת כאשר הוא שוחרר הוא מקבל אקמול בתכיפות גבוהה בשל החום שמטפס ומרקיע לשחקים. העיקר שהניתוח המסובך עבר בשלום והוא התעורר מההרדמה הכללית והניתוח נחחל הצלחה ללא ספק. אוצרי אמר לי אמש כי אני האמא הטובה ביותר בעולם ולדידי זה מספיק מספק. מה שלומך מתוקה? שדה ניר.

23/06/2006 | 19:08 | מאת: ליז

מקווה שהבן מרגיש יותר טוב , שולחת לך המון כח למשימות שניצבות לפנייך . מאחלת שהתקופה הקשה תעבור מהר ושתצליחי לחזור לעשות את הדברים הרגילים למרות ששום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר . אולי תוכלי להתנחם בעובדה שאביך נלקח אמנם בפתאומיות בלי ההזדמנות להתכונן או להפרד אך גם ללא סבל ולא לאחר מחלה ארוכה והחויה האחרונה שלך ממנו שהוא שמח ומעניק גם אם התמונה האחרונה היא שהוא בין זרועותיך ללא רוח חיים . ראי זאת כזכות לך ולו. מחבקת ושולחת שוב תנחומי. ליז - שבת שלום

28/06/2006 | 22:09 | מאת: שדה ניר

שבורה רצוצה... ולא מתרצה...

כל כך כואב לי לדעת שאת סובלת כל כך. את הענקת לי כל כך הרבה עזרה ותמיכה ועכשיו שאת צריכה אני עדיין בבעיות שלי ואין לי זמן לכלום. אני תמיד חובת עליך ומתפללת שיהיה לך ולבנך היקר רק טוב. אוהבת אותך תמיד. שמש

28/06/2006 | 22:10 | מאת: שדה ניר

תודה על תמיכתך.. אוהבת, שדה ניר.