פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אבי נפטר בחטף מדום לב- כהרף עיין- מול עיני הכלות, בעודי שופכת עליו דליי מיים(ככוסות רוח למת)ומנענעת אותו עד כלות. תמונתו בשעת מיתתו לאחר שראיתיו דקות אחדות קודם לכן בשיא מיטבו ופריחתו, דמותו, אישיותו וכל ישותו עודם מהדהדים בי במלא עוזם!!!!!!!!!והלב מסרב להאמין!!!! בלוויה התמוטטתי, בכיתי, צרחתי והתעלפתי עד כדי כך שמנעתי מאחי הנציג הזכרי היחיד במשפחה לומר ברצף קדיש על אבי! כולם הזילו דמעות שליש בגיני. וחוק מרפי אומר כי צרות באות בצרורות ואכן ביום האחרון לשבעה בני יחידי מחמדי- מאור עיני, מעד, נפל ונחבל ושבר את הקרסול. עברתי עמו 3 ימים מסויטים ומבעיתים במיון ולאחר מכן באשפוז והיום ערכו לו ניתוח מסובך בקרסול- החזרה פתוחה +הכנסת ברגים וזאת לאחר בירוקרטיה וטירטורים עם הקופה, השר"פ ומיטב המומחים הרופאים והעסקנים. מקווה כי הניתוח צלח והכל יחזור לקדמותו ולא יוותר זכר ל(שוד ו)שבר. הפכתי להיות אחות סיעודית לילד חמד שלי והסבל שלו שובר אותי. והמוגבלות הזמנית שלו מוציאה אותי משיווי משקלי. העולם עצר מלכת. ועתה רק יחל תהליך השיקום. ובני הנמרץ, הפעיל והאנרגטי יאלץ בעל כורחו להזדקק לי 24 שעות ביממה, להיות מוגבל בתנועתו, לעבור 7 מדורי גיהנום ולדדות בכסא גלגלים תקופת מה........ שדה ניר- בהלם קרב

שדה ניר יקרה. הצטערתי מאוד לשמוע על השבוע הקשה שעבר אליך. מתארת לי כמה קשה היה האבדן הפתאומי... נשמע ממש מפחיד... תני לעצמך זמן לעקל את כל מה שקרה ולכל הרגשות לעלות. מי נמצא לצידך בשעות אלו? החלמה מהירה ומלאה לבנך!! שולחת הרבה חיבוקים...... (((((((איתך)))))))

אני מצויה ליד משפחתי במעגל הקרוב..אך עדיין עוברת יסורי איוב. חייבת לתפקד ולשדר אינסוף כוחות וחיוניות, חיוכים וחינניות למען ילדי מחמדי אשר אבי שימש לו כאב(בהעדר דמות אב ביולוגי) ולמען אמי האלמנה הצעירה שהתאלמנה באופן טראגי...משדרת חוסן נפשי שטרם התוודעתי עד כה לקיומו. היום ככל הנראה הוא ישוחרר מהר מהצפוי(יום לאחר ניתוח מסובך)מאחר והבית חולים עמוס עד להתפקע וישנו מחסור חמור בכח אדם. תודה לך על החיבוקים והחיזוקים. שדה ניר.

שדה ניר היקרה.. מצטערת לשמוע על צרור הצרות שנפלו עלייך, נשמע ממש קשה להיות במקום הזה שבו צריך "לשחק" שני תפרידים, גם להיות במקום הכואב של האבל וגם במקום בחזק והתומך למען בנך... כל פעם שאנו נמצאים בתקופות הקשות שלנו אנחנו מגלים מחדש את הכוחות שלנו.. שולחת לך כוחות וחיזוקים ושהתקופה הקשה תחלוף במהירות... איתך..ן

אכן לראשונה התוודעתי למאגר הכוחות הבלתי נדלה וכלה שלי. תודה לך על האמפטיה ושל הסימפטיה. שדה ניר- בשלל תפקידים לא מעודדים (ומדדים)

שדה יקרה, כ"כ עצוב לי לשמוע על כל מה שעברת וחווית! תהיי חזקה חמודה , יש לך כוחות את יותר חזקה מהרוח, אל תשכחי זאת! החלמה מהירה לקטן, מקווה שיחלים כמה שיותר מהר. ואני פה איתך אוהבת, אני

תודה על התזכורת הנהדרת כאשר הצרות מכרסמות בי בכל פה כמחלה ממארת... את נשמה מדהימה, ואל תשכחי זאת. אוהבת, שדה ניר.

שדה ניר יקרה מאוד אין ספק שאת עוברת תקופה מאוד קשה ,קודם אביך יקירך נפטר בחטף ועכשיו בנך מאוד מצטערת לשמוע על בנך ,מאחלת לו החלמה מהירה ורפואה שלמה ,יודעת שבזכות גילו הצעיר מובטחת לו החלמה טובה , אל תתיאשי , הכל יהיה בסדר , ליבי איתך יקירתי כאן איתך ובישבילך כמו תמיד חתולה -דואגת גם לך חתולה

תודה על הכל. מה שהכי ממוטט אותי הוא העול.. וחוסר יכולתי(בשל מוגבלותי ואוזלת ידי) להיות סופר וומן כמו הכל יכול..... לו היה באפשרותי הייתי מוחקת את השבוע וחצי האחרונים ומחזירה את הסרט נע המטורף הזה לקדמותו. זוהי שאיפתי יותר מכל. תודה על היותך עמי. שדה ניר.

משתתפת בצערך, אין מילים לנחם אובדן של אב אהוב, ואין מילים למשמע הטראומה הקשה שעברת ברגעים אחרונים שלו. נוסף לכך בנך יקרך שיבדל לחיים ארוכים נפצע......ואת מצאת את התושיה והכוחות לרוץ ולטפל בו ברחמנות ונאמנות אמהית. מקווה שההחלמה תיהיה מהירה וקלה. מחזקת אותך בימים קשים אלה. אידה

ושבת שלום ומבורך.

כואב לקרוא...שולחת לך חיבוק מנחם...מה שלום בנך אוצרך? מקוה שהוא מרגיש יותר טוב... תחזיקי מעמד.... דמעה

חן חן לך על העידוד, החיזוק והחיבוק. בני מחמדי סובל בצורה יוצאת מגדר הרגיל ואין לאל ידי להושיע רק לטפל במסירות, להסיח את הדעת ולהרגיע. בבית החולים קיבל משככי כאבים נרקוטים כמו מורפיום להרגעה בשל כאבים אקוטים וכעת כאשר הוא שוחרר הוא מקבל אקמול בתכיפות גבוהה בשל החום שמטפס ומרקיע לשחקים. העיקר שהניתוח המסובך עבר בשלום והוא התעורר מההרדמה הכללית והניתוח נחחל הצלחה ללא ספק. אוצרי אמר לי אמש כי אני האמא הטובה ביותר בעולם ולדידי זה מספיק מספק. מה שלומך מתוקה? שדה ניר.

מקווה שהבן מרגיש יותר טוב , שולחת לך המון כח למשימות שניצבות לפנייך . מאחלת שהתקופה הקשה תעבור מהר ושתצליחי לחזור לעשות את הדברים הרגילים למרות ששום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר . אולי תוכלי להתנחם בעובדה שאביך נלקח אמנם בפתאומיות בלי ההזדמנות להתכונן או להפרד אך גם ללא סבל ולא לאחר מחלה ארוכה והחויה האחרונה שלך ממנו שהוא שמח ומעניק גם אם התמונה האחרונה היא שהוא בין זרועותיך ללא רוח חיים . ראי זאת כזכות לך ולו. מחבקת ושולחת שוב תנחומי. ליז - שבת שלום

שבורה רצוצה... ולא מתרצה...

כל כך כואב לי לדעת שאת סובלת כל כך. את הענקת לי כל כך הרבה עזרה ותמיכה ועכשיו שאת צריכה אני עדיין בבעיות שלי ואין לי זמן לכלום. אני תמיד חובת עליך ומתפללת שיהיה לך ולבנך היקר רק טוב. אוהבת אותך תמיד. שמש

תודה על תמיכתך.. אוהבת, שדה ניר.

חלקם מנוגדים, בכלל לא מסתדרים אחד עם השני............ זה מבלבל מטיש נותן תחושה של חוסר אונים מרגישה כמו גור חתולים עיוור לא מוצאת את הכיוון לא יודעת מה אני רוצה מעצמי והמחנק הזה שלא עוזב.............. חלק מהזמן כאילו מרגישה טוב ואז הגוף מזכיר שזאת רק מסכה נעלם האוויר ויחד עם השאיפות המאומצות מתעוררים הרגשות ומתחילים להציף והלב בוכה בכי מר והעיניים נשארות יבשות......

שחף יקרה, כ"כ מבינה לליבך הלוואי והיתה לי דרך להקל עליך....... מחזקת אותך בליבי ומתפללת לימים טובים יותר כאב הלב

שחף יקרה.... הלוואי והיה משהו שיכולתי לומר שיעזור.. שיקל עליך קצת.. אבל את יודעת, זה צריך לבוא ממך... אומרים שעולים אצלנו רק דברים שאנו מסוגלים להתמודד איתם. אם זה רגשות, או דברים שקורים..גם אם אנחנו לא מצליחים לראות את זה.. ולהכל מותר לעלות, להכל צריך לתת מקום... גם אם זה נראה לנו סותר וממש לא הגיוני... אם זה עלה זה כנראה הגיוני לך... מה עוזר לך בתקופות האלו? מה מרגיע אותך? ים? מוזיקה? ספר? חברה? אומנות?.... בכל מקרה... שולחת לך חיבוק גדול... (((((איתך))))))

הצפת הרגשות נשמעת מתישה ומבלבלת מאוד, ומצב חוסר האונים עוד יותר קשה... מנסה לחשוב על רעיון תוך כדי איך לתת להם מקום.. אולי להפוך כל רגש לדמות (שדונים, חמודים, מעצבנים, שמחים , עצובים....) וממש לנהל איתם שיחה, להבין מאיפה בא כל אחד מהם ומה הוא רוצה ממש.. סתם רעיון שעלה עכשיו.. אל תשארי עם "השדונים" לבד, כשמספרים על השד שמתחת למיטה הוא פחות מפחיד.. איתך..

שחף יקרה מאוד אחרי כל דברי החוכמה שכבר אמרו לך כאן כל הבנות , ואחרי כל העצות הנפלאות שקיבלת , נשאר לי רק להיצטרף אל הדעות הרווחות כאן ,ולקוות שתמצאי את הדרך לצאת מהמקום הזה של הבלבול , של הצפת היתר של הרגשות ,ולנסות לבדוק מאין הם באם דווקא עכשיו , אולי ישנם שינויים מהותיים שקורים בחייך עכשיו והם גורמים לך לכל הרגשות שלך להרגיש כך ???אולי זה בא ממקום אחר , ואולי זה פשוט שלב בתהליך שאת עוברת , והמון דברים פשוט רוצים כבר לצאת החוצה ??? אולי זה הזמן לתת להם מקום בטיפול ??? מחבקת אותך יקירתי אל תפחדי מכל מה שעובר עליך , זה טבעי ,זה התהליך , חתולה

שחף יקרה, חוסר האונים מול הרגשות שעולים .....עולים אך לא מוצאים את דרכם החוצה.... לא במילים ולא בדמעות....הלב כואב הלב נמחץ.... רוצה להקדיש לך ולשאר הבנות שיר .... אולי יעודד? אולי יזכיר - יאיר את התקווה.... מחזקת אידה היום הזה הוא התחלה בדף חדש אתה נוגע ביום הזה תישא תפילה תדע שיש מי ששומע אל תוותר מיד ויש לך מרחק ללכת אל תוותר מיד אם לא עכשיו אולי עוד שנה היום הזה הוא התחלה תחשוב אתה יכול אחרת והתשובה לשאלה בתוכך היא מסתתרת אל תפחד עכשיו כי לא אבדה לך הדרך אל תפחד עכשיו אם לא היום אולי עוד שנה עולם מוזר כולו שלך כשהתקווה בלב בוערת יש בדידות יש כאב והתקווה איתך נשארת אל תאבד אותה תשמור עליה מה יהיה מחר אין איש יודע

מזדהה ולבי לבי עליך.. מנחמת אותך על מגוון תחושותיך. שדה ניר.

אין לי כל כך מה לומר כרגע מעבר לכך מסובך לי מדי להגיב בלי לחסוף פרטים שנוח לי יותר להשאיר לעצמי רק אומר שתגובותיכן חשובות לי מאוד ותודה לכן שאתן כאן שחף

אותה ילדה נפחדת. למי, למי את מחכה, כשהמיטה ריקה? את מי את מחבקת? אמא כל כך רחוקה, אמא כבר לא מגנה, והיא לא תרגיע בכל פעם שנפתח הפצע. לא תמיד את אשמה, לא תמיד את יכולה, להביט עלייך מפנייך, אין לך הגנה. חזרי מהר אל בדידותך, פעם חזק ליבך, זמן רב שלא אהבת בו. כאב, הבטן הרכה, נשאר כמו מחלה, ואין שיקוי מרפה לו.

היי גלגלוש מילים כואבות , בדידות , והכי כואב זה הלבד , מחבקת אותך שלא תרגישי כל-כך לבד וכל כך בודדה כאן איתך ובישבילך מתוקה חתולה

מרגישה שאין לי הגנה יותר וחשופה לכל משב רוח קלה תודה על החיבוק אולי המשפט אדם בתוך עצמו הוא גר הכי מתחבר כבר לא רוצה לפתוח דלת לקבל מכה

גל, מילים כואבות, קשות.. את לא צריכה לשלם על טעיות של אחרים, הושיטי יד לעצמך וביחד תצאו מהבדידות הזו.. קשה להיות לבד.. תשתפי, תאפשרי לעצמך להיות ביחד מחזקת

אני מרגישה שאני בתוך פלונטר עם עצמי לא מצליחה יותר להתיר את החוטים ויד לעצמי זה קשה כי כוחות ההרס מניעים אותי עכשיו והרצון להכנס לתוך הבועה שלי הוא חזק להיות בחוץ כואב מידי מרגיש מידי

דמעה..... שיר כלל לא פשוט... קשה לפתוח איתו את הבוקר... איך עבר עליך היום? איתך...

אני לא דמעה אני גל של כאבבבבבבבבבבב והיום של אתמול עבר עלי טעון מאוד דברים שקורים לי מסביב שמחזירים אותי לתחושות שלי כילדה פגועה ולא הבוגרת שבי הילדה שעשו בה מה שרצו בלי להתחשב בה מה היא מרגישה

כהרגלך בקודש נגעת בעקב אכילס שלי ובעטת בי בבטן הרכה. כל מילה- מלמיליאן! בסלע! בכיתי נהי בכי תמרורים עלי עליך ועל כולנה. חזקי ואמצי יקרה. שדה ניר.

גל יקרה הרבה כאב...בדידות.... תחושת לא מוגנת... פחד.... תחושות ורגשות קשים....שלך.....של הילדה הקטנה שזקוקה לאהבה, בטחון....לחיבוק מגן... אני יודעת כמה קשה....אך נסי לחבק את הילדה... להיות איתה... "......קל הרבה יותר לפחד ביחד " מחזקת אותך אידה

עוד 3 וחצי שעות צריכה לקום ואני בשיא המרץ מה נסגר איתי??????????

היי שחפונת איך עבר לך היום אחרי בקושי כמה שעות שינה אם בכלל ? מקווה שאת בסדר שהיום יעוף לך בלי שתרגישי , חתולה

היי שחפונת איך עבר לך היום אחרי בקושי כמה שעות שינה אם בכלל ? מקווה שאת בסדר שהיום יעוף לך בלי שתרגישי , חתולה

עייפה אבל לא נראה לי שאוכל לישון מוקדם כי אני לא רגועה

עודף מרץ הנו דבר חיובי. מאחלת שתתעלי אותו לאפיקים נכונים ונבונים ותצאי נשכרת ממנו. שדה ניר.

http://www.mypet.co.il/mypet/gallery/gallery.asp?animal_type=2&page=5 מקווה שהצליח לי.... שיהיה לך אחלה יום חתולילה מתוקה. שולחת לבקשתך למטה... באהבה גדולה ליאור

http://planet.nana.co.il/tofifit25/2/new_page_2.htm ליום מתוק כמו הקטנטנים האלה.... ליאור

http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/noamtp/limod/hagar/hagar.htm בהוקרה למורה הטובה, שהצליחה ללמד בול עץ כמוני....

איזו נהדרת את , חבל על הזמן , לא רק למדת גם הורדת לי המון תמונות מקסימות של חתולים אהבתי מאוד תודה נשמה מיייאוווו -עדיין כואבת

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/4602/xCT/243 יום טוב לכולן "......... שיש עוד טוב יותר מרע שנתגבר שלא נורא שאוסף קלישאות דביק יהיה המציאות שאיך אמר המשורר "אנחנו עם חזק ונתגבר" נראה לכם פשוט? עכשיו היום הזה מתחיל וזה מין יום טוב הכל נראה לי כרגיל כזה מין יום טוב והשמיים נפתחים לטובתי וכל מה שפחדתי להגיד נראה רחוק כמעט שטותי" אידה

שיר מעולה!! תודה!! יומטוב!

זה נשמע לי קצת אבסורד.. כי .. מצד אחד, אני כל כך שונאת את עצמי.. ומצד שני... אוהבת. אוהבת- אבל רק בקטע של פו... נסעתי לאחותי, כדי להביא משם את אמא שלי.. ונכנסתי לחנות "קשקושים"... והיה שם פווווווווול דברים קטנים של פו.. וקנייתי.. וקניתי.. וקניתי.. וקניתי... ויצאתי מנזק קטן... של 180 שקל. ועכשיו.. יש לי המוני דברים של פו.. וכך סגרתי לי את יום שני... אךךךךך מתה על היצור הצהוב הזה ... מה גם שעשיתי לאחותי חשק ... והיא רוצה להפוך את חדר הילדים שלה לפו.. אמרתי לה שממש לא כדי לה... כי סתם חבל שאבוא ואקח לך משם דברים... סיכמנו ש"מצעים" למיטה של פו... זה יהיה בסדר... וזהו. חולה עליוווווו מתה כבר שיהיה לי ילד.. אמא גם הבטיחה לקנות לי (לילד שלי) רק דברים של פו.. וממש לא לחשבן לכסף... אוף רוצה ילד. זהו. יאללה.. נראה לי שאני עייפה מידיי ... אוהבת אתכן ומחבקת את כל מי שרע לה עכשיו.......... חושבת עליכן ליל מנוחה בובה.(פו)

בובה, אני שמחה לשמוע שפנקת את עצמך, טוב מאוד! מגיע לך! אני מנסה להגיד לעצמי שעלי לפנק את עצמי פעם ביום במשהו שאני אוהבת, אלה דברים קטנים אך עושים טוב על הלב......... אני מבינה את כמיהתך לילד גם אני חושבת על זה אך כרגע זה לא הזמן, בכל מקרה עבורי....... זה כנראה נובע מהרצון שלנו להגן , להיות שם בשביל הקטן ולאהוב ...... עליך לזכור שלכל דבר יש את הזמן שלו.......אני מאוד רוצה להקים משפחה ושיהיו לי קטנטנים חמודים אך עם זאת אני מפחדת מאוד.......... בכל מקרה תהני עם פו.... לילה מקסים

אין ספק שכל דבר בזמנו.... גם זה יבוא ! ואני מקווה שגם את תצליחי לגרום לעצמך טוב בדבר קטן שאת אוהבת... שעושה לך טוב. זה משפר ת'מצב רוח .. אין ספק! תודה על תגובתך... לילה /בוקר טוב

בוקר אם סתם חוסר מצב רוח בוקר לא מובן ... אין כוח.. יש כוח...... ואין לי מושג מה עובר עליי......... הלילה שעבר היה נוראי... התחיל ממחשבות איומות, והמשיך בהתעוררות שאין לי מושג על מה ולמה ! כאילו, שכתוב, שכל לילה אני חייייבת להתעורר.. פעם אחת... ולחזור לישון. נשבר לי מהמצב הזה נשבר מהחיים האלה........ כמה שאני מנסה להחזיק את עצמי... להרגיש טוב... לעשות לעצמי דברים טובים ... לשמור על שפיות. והכל מתערבב בתוך כאוס של כאב. נאחזת ביום, בשמש הנוטה לשקוע, נאחזת בחוזקה, אינה מרפה. ידיה חבולות, ציפורניה שבורות, אולי עוד קצת. קצת ממה? להרגיש את האור, לראות את תכלת השמים שקעה דמדומים לוהטים נאחזת בלילה , בירח החיוור מעל נאחזת בחושך בחזקה, אינה מרפה. אולי עוד קצת. קצת ממה? אפלה. נצנוצי אורות קטנים קטנים שהולכים ודועכים כבה האור נותרה היא בין הדמדומים עד כדי שכחה . טוב, לא יודעת.. אני מקווה שאוכל להחזיק את עצמי טוב טוב לא ליפול יומטוב לכולם

בובה יקרה, בהודעה הראשונה את רושמת כמה פו עושה לך טוב (מסכימה איתך הוא באמת חמודי) והנה שסוף סוף את מרשה לעצמך לפנק את עצמך וכל הכבוד לך על זה.. ובהודעה השניה כואב וקשה ומחפשת במה להאחז... אז נראה לי שתשובה אחת קטנה מסתתרת בהודעה הראשונה... אם פו עושה לך טוב, נצלי אותו לרגעים הקשים בלילה / ביום... בשביל מה הוא שם?! שהיום יעבור בקלות.. איתך

כנראה שאת יודעת באיזה שהו מקום שמגיע לך... שכן מגיע לך אהבה...פינוק... ונפלא שאת יכולה לתת לעצמך.... וגם לחשוב על העתיד... ומה מסמל עבורך פו? יום טוב אידה

היי בובית אני חושבת שסוף סוף עשית משהו טוב עבור עצמך , חשבת על מה שאת אוהבת , ופינקת את עצמך !!!!! אני לא מאמינה !!!!!!!!! אז תפנקי את עצמך לעיתים יותק קרובות כי ככה את לא צריכה לחשוב מה אעשה למען עצמי , כבר יש לך תשובה , פוווווווו ,אז יש לך כעת עם מי להתכרבל בלילה מתחת לשמיכה , ואת מי לחבק , ללטף , למי לספר סודות באוזן ובטוח שהוא לא ירוץ לספר לחבר 'ה , ולא להרגיש לבד , והשאר יבוא כבר כשיבוא , לילה טוב מיייאוווווו-עייפית

בובה!! איזה כיף לקרוא שפינקת את עצמך... מכירה כמה אנשים שמאוד אוהבים לפנק את עצמם עם פו... באמת חמוד הדב הזה :)

אם אין את לך מי לך? בובה נשמה?!? גאה בך. שדה ניר

רק רוצה לאמר.. שלא שכחתי.. ומקווה שעוברים עלייך ימים שקטים ולא סוערים.. ואם קשה מידיי .. את יודעת, אני לא צריכה לחזור .......... אבל אם את מתעקשת אז.. אנחנו כאן בשבילך... http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16859163.GIF

הימים יחסית רגועים, פה ושם הלב מתחיל לפעום בקצב מהיר להבהיל אות בלי שאבין את הסיבה האמיתית ולהזכיר לי שאני באמצע תהליך ולהגיד לי שאני לא יכולה לנוח על זרי הדפנה . מה שלומך יקרה - המעודדת הלאומית... תודה על השיעור בשימוש בלינקים אנסה ליישם את ההרצאה תודה על קריאות העידוד. בהאזנה, - ליז.

הי שוב , גאה בעצמי ובמורה שלי כמובן אחרי שראיתי שהצלחתי בהכנסת הלינק לדמעה בי שוב , ליז מנסה להכניס מנהג קבוע לבקר כאן פעמים שלוש בשבוע, ובשאר להשתדל לחיות את החיים שמעבר - מרגישה שנעשיתי מעט מכורה אם את מבינה על מה אני מדברת.... אז שוב מברכת ביום טוב המון אהבה כח ותיקווה ליז

חיבוקים חמים - ליז

משתפר מיום ליום, אין מה להגיד... ומה שלומך את בימים אלו? שמחה לקרוא אותך...מקווה שיבואו ימים טובים יותר. ליאור

ברור שצריך רק לתת לגוף לעשות את שלו , מה הוא לא עשה עד עכשיו מספיק ??? מה שכן צריך לתת גם לטיפות האוזניים ולמשחת העיינים וכמובן גם לאנטיביוטיקה לעשות את שלהם ,אז כמו שת אומרת יקירתי , עם כל התרופות הנוספות האלה מה שנשאר עכשיו זה לתת לגוף לעשות את שלו ,אוףףףףףףף למה דווקא עכשיו כשחם כל כל צריך לסבול את כל הגועל נפש הזה ???בחורף לא סבלתי מסינוסים סתומים אז למה עכשיו ??? תודה נשמה על החיבוק , בחזרה מייאוווו-אאוצ ' כואב

איך את עומדת בהחלטה .... להתחיל את השבוע עם חיוכים.....???? קראתי שהתנועה של החיוך משחררת חומרים במוח שגורמים להרגשה הטובה ואפילו אם עושים את זה מתוכנן, פשוט כמה פעמים ביום לחייך מתוך החלטה לאו דוקא כי מישהוא מצחיק או משהוא נחמד קרה ולאו דוקא כשמישהו נמצא ,אלא סתם- לעצמך אולי אפילו עדיף מול המראה וזה עושה פלאים ללב ולנשמה. הוורסיה המתקדמת היא - לצחוק בלי שום סיבה ... ואני לא צוחקת אני רצינית נורא!!!!! לצחוק צחוק מאולץ - גם אם זה נשמע משוגע - שוב, משחרר חומרים כימיים במוח שעושים נעים- אז לא להתבייש להשתגע קצת ואפשר כמו שאמרתי לנעול את הדלת של החדר ולעשות את זה סולו לגמרי את והמראה .... ספרי יקרה איך היה בהצלחה - ליז

מבטיחה שאני אנסה , הרי אין לי מה להפסיד......... תודה שאת פה! שיהיה לך יום מקסים כאב הלב

קוראת את ההודעות מתחת ורואה שגם אצלך קשה ורוצה מאוד לעודד אותך ולהגיד שיהיה בסדר.. ואלו מילים, מילים, מילים שאני יודעת שנכנסות רק כשהנפש והגוף פנויות לכך. אז אולי , יתכן שאיזה חיבוקון ווירטואלי יוכל לעשות קצת יותר ואשמח אם העצה שנתתי לכאב לב תוכל לשמש גם אותך - חייבת לנסות כדי לצאת ממעגל העצב- לחתוך , לשבור הצידה לתת צ'נס לקצת חום להיכנס. בהצלחה יקרה-שלך , ליז.

את רואה כבר התחלתי לחייך :)))))))))))))))))))))))))) האמת, אני מחייכת המון, לא משנה איך אני מרגישה והחיוך לא ממש עושה לי את זה אז אולי הצחוק........ ואני יודעת שיהיה יותר טוב מתישהו צריכה רק לעבור את התקופה הקשה....... וחיבוק זה תמיד טוב :))) מחבקת בחזרה שחף

אני כל כך מצטערת שאין לי שום דבר חיובי להגיד...אין לי מילים מעודדות..אין לי יכולת לתמוך...מצטערת שאני כותבת כאן שוב ושוב שרע וקשה....אני מרגישה אבודה... עד לכאן \ עמיר בניון "מנגינות מדומות, משטות, מזייפות מטשטשות לי את שביל הזהב מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות. רציתי להבין קצת, להרגיש איזה ערך וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך. ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך התהלכתי שולל עד לכאן. אני רואה, אני מרגיש אני רוצה, אני אדיש אני חכם, אני יכול אני גיבור כל כך גדול הכל אני, אני הכל אני חזק, אני בתוך בועה סתם מנופח בלי שום ערך וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך ואולי זה הכל עד לכאן והלוואי שזה הכל עד לכאן אנשים ישנים, משתגעים, מתנשאים רוקדים ונשרפים לאורו של ירח, להשתגע, להתבדח, סתם כי מישהו רצה כל כך להרגיש כמו איזה מלך וסמך רק עלייך, שאת תגלי לו את הדרך ואמרת לו שהוא מיוחד ... הזיות, הזיות עד לכאן." דמעה

את עוברת תקופה לא קלה בכלל... ומותר לך לא להגיב...מוכר לי כל כך... תהיי חזקה יקרה שלי, אוהבת אותך, וחושבת עלייך תמיד... ליאור

אל תצטערי.. גם כשאין מילים גם כשהשיר מדבר במקומך.. מביעה את הכאב שחונק אותך.. אנחנו כאן. מקשיבות עד כמה קשה לך.. הלוואי שיכולתי לקחת במעט מכאבך.. הלוואי שהכאב הזה לא יכאב יותר מידיי.. לא יכאב בכלל.. מחכה כבר לימים שיהיה לך טוב סבלת מספיק. איתך בובה.

http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16855587.BMP

גם אני כל-כך מצטערת שלא מוצאת את המילים הנכונות כדי להקל עליך ולו במאט , כדי לנחם אותך , כדי לעזור לך , מצטערת מאוד חתולה

תודה שאתן איתי...אני כבר לא יודעת מה לעשות קודם...הבת הגדולה שלי בסיכסוך עם אבא שלה ועם אישתו...קודם קיבלתי טלפון ממנו...שעה הרגעתי אותו שהבת שלנו אוהבת אותו...הסברתי את הצד שלה...ואחריו הבת התקשרה...ושוב שיחה ארוכה...הסברתי לה את הצד שלו...ושניהם כועסים עלי..וברקע הבת הקטנה שלי...הבולמית...צורחת עלי שאני אמורה לשמור עליה שלא תאכל יותר ממה שהיא אמורה לאכול כי אחרת היא תקיא...אז אני אומרת לה בסדר...וכעבור 5 דקות כשהיא לוקחת שוקולד אני מעירה לה והיא צורחת עלי שוב שאני מוציאה אוכל מהפה שלה...ובסדר..ושהיא פשוט תפסיק לאכול אם זה מה שני רוצה...ועל השולחן חשבונות שכבר לא נשאר כסף לשלם אותם....ובתוך כל זה אני רק רוצה לצרוח...ולהתמוטת...ואין לי מטפלת שאוכל לדבר איתה...אין לי מטפלת שתרגיע אותי...והחוב החדש הזה של אבא שלי ברקע כל הזמן....כבד לי מידי...אני נשברת.. דמעה

קראתי אותך.. לא פעם.. ולא פעמיים... מחפשת מה לאמר.. ואיך לנחם.. מודה שהפעם נותרתי חסרת כל מילה לצרות שבאות בצרורות אצלך ! מכל כיוון ולכל כיוון צרות האחרים בנוסף על צרותייך.. יודעת כמה קשה זה . הלוואי ויכולתי לעזור במקצת.. הדבר שאני יכולה להציע זה ...שהפון שלי דלוק.. ואת מוזמנת להשתמש בו אם תרצי. פה בשבילך. בכל הכנות! אל תשארי לבד לא עכשיו.. לא כשקשה כל כך ... עוטפת אותך ומגנה עלייך ומתפללת שהצרות יעבור מעלייך לילה טוב בובה.

לדמעה שלא מצליחה לצאת מהעצב הנורא, האם יש לך עזרה משפטית? מצאתי אתר שנותן פרטים לגבי סיוע משפטי חינם לא כלכך יודעת אם עברתי את השיעור של בובה (סוף שנה מקווה לא לקבל נכשל) בכל מקרה : פשוט - או שתמצאי דרך להשתמש בכתובת שהורדתי כאן או שתקישי - סיוע משפטי חינם - וכבר תגיעי לכל האפשרויות בחיפוש בגוגל או כל מנוע אחר.http://lib.haifa.ac.il/www/mesila/lawfemin/main.htm את חייבת לקבל מידע - יתכן שכל העניין עם הדירה בכלל לא קביל-ידע יכול מאוד לעזור ולהוריד את כל המתח. לגבי העניינים האחרים יתכן שגם תמצאי עזרה ותמיכה ומשהוא שיעזור לך בכל הבלגן הזה שיכוון אותך ויעזור לך לראות את האור בקצה המנהרה לפעמים כל כך שקועים ביגון שאין את האנרגיה לפנות לעזרה אבל ברגע שעושים את זה ברגע שמאפשרים ומקבלים את זה שאי אפשר לעשות את הדברים לבד מיד יש הקלה. מקווה באמת מכל הלב שנשמע בשורות טובות ממך בקרוב - אמן. בהצלחה לך יקרה-ליז.

דמעה יקרה לי מאוד אנחנו כהורים אמורים לתמוך בילדים שלנו ככל יכולתנו ולעזור להם בכל אשר יפנו , ולא פעם אנחנו לוקחים על כתפינו את כל העומס שקשור אליהם ,מאוד מבינה את כל הבלאגן הזה של להרגיע אותו על הילדה ולהרגיע את הילדה מול אבא שלה , למרות שזו צריכה להיות האחריות שלו כאבא לשבת וללבן את כל מה שצריך ללבן מול הבת , למה גם הוא צריך ליפול על הכתפיים שלך ??? גם אם היחסים בינהם לא משהו ( כך זה נראה לפחות )תנסי להעביר אליו את האחריות על היחסים שלו עם ביתך , שהוא יהיה זה שינסה לעשות הכל כדי לסדר בינהם את כל המחלוקות או מה שזה לא יהיה , לגבי החובות שאביך השאיר יקירתי , אולי באמת כדאי לבדוק יעוץ חינם משפטי ,חבל שתישקעי לתוך רגשות ומערבולת קשים כשאולי כן יש אפשרות לעשות משהו בענין , וחובות ,,,,,תשלומים ,,,,, אין ספק שזה נטל כבד מאוד בפני עצמו ,קשיים כספיים הם ללא ספק אחד הדברים הקשים שצריך להתמודד איתם ומולם ,מכירה לצערי את הטעם, דמעה יקרה ,אולי זה הזמן שתתחילי לחשוב על עצמך ותנסי לקחת מושכות בידיים חזק, ולראות במה את יכולה להקל על עצמך מכל הבחינות , גם לגבי הבת הבולמית ,להעביר את האחריות לטיפול בדברים שאת לא יכולה הלאה , ולטפל רק בדברים שאת כן יכולה , אחרי הכל הבת השניה היא גם הבת שלו ,זה יצור לך מאט מרחב נשימה ,ואם האבא הוא לא מאלה שכן אפשר לצפות ממנו לעזרה ,אז תנסי לפנות לגורמים אחרים לקבלת תמיכה נפשית ,כמו למרכז לנפגעות בטלפון ,הבנתי ששם מדברים על המון דברים וגם תומכים נפשית כשאין מטפלת ,מאחלת לך הצלחה , חתולה

מצטארת שגם לי אין משהו מנחם להגיד לך יודעת עד כמה כואב........ בלתי נסבל.......... אני איתך שחף

לא צריך מילים...זה שאתן כאן איתי זה מספיק תודה דמעה

מחבקת ומחזקת. שדה ניר

מה המצב ? איך את מרגישה היום ? יש איזשהוא שיפור ? מקווה שכן , תחזיקי מעמד יקירתי , כוס מיילקשייק קריר מתוק וטעים בדרך אליך החלמה מהירה חתולה שעדין חולה

תרגישו טוב שתיכן...... היו חזקות... לא להזניח את בריאותכן.. (תראו מי שמדברת...) החלמה מהירה .. בובה. ולשתיכן.. : http://anatweb.com/getwell3.htm

הדובי המצונן מתוק להפליא... מתי אני אלמד להביא קישורים כאלו יפים?? היום אני מרגישה יותר טוב. תודה בובה יקרה.. ליאור

היום אני מרגישה יותר טוב, העניים נפקחו מעט... והחולשה נפרדת ממני לאט לאט... הבעייה היא שאסור לי להיות חולה בגלל הלב, הסכנה היא בזיהום המסתמים, מה שיוביל אותי חלילה לניתוח נוסף... גם ככה התפקוד של המסתמים החולים ילך ויחמיר במשך הזמן. והצפי הוא לניתוח חוזר בעוד עשר עד חמש עשרה שנים. כך שכל מחלת ילדים פשוטה אצל הילדים, אני מתהלכת עם מסכות של חדר ניתוח... הקטע הוא שגם הילדים הגדולים חולים. קודם הקטנים עכשיו הגדולים. לפי התור... אבל כמו תמיד אצלי, האופטימיות מנצחת בגדול...ואני קמה על הרגליים כמו תמיד. אין ברירה חתולילה, החיים מאוששים אותי בעל כורחי. מקווה יקרה שלי שגם את תרגישי טוב, במהרה... ותודה על המילק שייק, וגם על החיבוק... מחבקת בחזרה, ומה תשתי??? בדרך אלייך.... ליאור

שמחה שאת כבר בדרך להחלמה מלאה -ברוך רופא חולים מזל טוב לך , למדת מהמאסטרית איך להוריד לינק , רק אני עדיין סתומה ולא מצליח לי אבל עוד חזון למועד אני עדין חצי סתומה וחצי עיוורת , מסתבר ,,,,,, שכל הבלאגן שלי בא מהסינוסים הסתומים שלי , רואה עוד מקום שלי שהוא סתום , אז כל הדלקת ירדה לי לאוזן ולתוך העין , עוד כמה ימים , מקסימום שבוע שבועיים , ומקווה שהכל יסתדר , ותודה על המילקשייק , רוצה בטעם תות וניל מיייייאאאאאאווווווווווווווו

http://poetry.edu.haifa.ac.il/link-c.htm ואחרי ההתלהבות הראשונית מהשיעור של בובה קבלי גם את חתולילה

רוצה לדבר, רוצה להוציא, רוצה לעמוד על שלי לא רוצה לפחד - אך המילים תקועות בליבי. אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ, אבן תקועה בגרוני וכאב אופף את ליבי. רוצה לנשום לרווחה ולא מצליחה, מביטה במראה ולא מכירה את עצמי, עיניי כבויות טיפת הברק שהיה בעיניי גם הוא נעלם , מנסה לחייך ולא מצליחה , רוצה לדבר אך לא מצליחה!! רוצה לחייך, רוצה לשמוח, מחפשת דברים להאחד בהם ולא מצליחה!!!! זה משגע אותי.........רוצה להוולד מחדש לחיים נורמאלים ושמחים , לחיות כמו בחורה נורמאלית בגילי........................... והנה, שבוע חדש, עם תקוות חדשות אך איני מצליחה להאחז בהם. נמאס לי כבר, פשוט נמאס לי כבר. רוצה שיואהבו אותי כמו שאני ויקבלו אותי עם כל החסרונות שלי - אך זה בלתי אפשרי אני לא יכולה לצפות שיואהבו אותי מבלי שאני אוהבת את עצמי..... המסכה שלי היא החברה הכי טובה שלי , היא כ"כ עוזרת לי בחיים! נמאס לי לדבר עם עצמי , רוצה להוציא הכל! להפטר מכל המועקה שעל ליבי , אך אני לא מצליחה וזה משגע אותי!! הכל תקוע , לא רוצה לצאת!! מרגישה כמו בועה , ממשיכה לחיות בעולם משלי , ממשיכה להסתיר דברים , אנשים אומרים שאני כ"כ מסתורית - ממש כמו תיבת פנדורה.......וזה כ"כ נכון! לא סומכת על אנשים , מרביתם רעים ופוגעים! טוב די עם הדיכאונות......קדימה , היום אני בוחרת במסיכת החיוכים , לגביי מחר - נראה כבר באיזה מסכה נבחר........ כאב הלב

לבבית יקרה שלי מרגישה כל כאב שעולה מבין שורותייך.. מרגישה את הצעקה ... היא כל כך כואבת.. וחונקת בנשמה יודעת עד כמה לא פשוט לך.. עד כמה את רוצה לחיות אחרת .. ונכון, את צריכה לאהוב את עצמך.. כדי שתשימי לב- שאנשים אוהבים אותך! ואני בטוחה שאוהבים אותך... והמסיכה- היא החברה הטובה של כולנו... טוב שהיא קיימת.. לא כולם צריכים לדעת שרע לנו.. רק את מחליטה בפני מי את מורידה את המסיכה.. ואל תשכחו להסיר אותה כשאת צריכה... לא תמיד את צריכה להסתתר מאחוריה. כמה שתוציאי מליבך.. כך יוקל לך יותר.. אם תשאירי את הכאב בתוכך.. את עלולה להתפוצץ מכאב.. מחוסר אוויר שחונק. אל תשכחי את עצמך.. תדברי כמה שאת יכולה ! אנחנו כאן ואני באופן אישי אם תרצי.. תמיד איתך אוהבת! בובה.

ויש לי עוד מה לאמר לך.......... : אנחנו צירכים לצאת למלחמה נגד כוחות העצב לחזק את השמחה ע"י הדברים שעושים לנו טוב. לפנק את עצמינו לשמח את עצמינו ואז נוכל לשמח גם אחרים... אדם צריך לאהב את עצמו אין לו לראות את חסרונותיו בלבד אלא את מעליותיו ומעשיו הטובים ואותם להדגיש ולהבליט את המאורעות "הפחות טובים" שקורים לנו אנחנו צריכים לנצל לטובה לדעת לצמוח מהם.. לפתח כוחות שעוד חבויים בנו ולהוציא מהם.. מן הכל אל הפועל... מהמון אהבה, לבבית יקרה. שהכאב בלב ..יהיה פחות כואב.. ושכבר תראי את האור ... שמחכה לך ממש בקצה המנהרה= והוא שם! חיבוק ורטואלי אומנם.. אבל בהחלט מכל הלב.. בובה. http://www.shopstar.co.il/uploadimages/250/554410.JPG

כאב הלב היקרה לי מאוד את מסתכלת במראה ורואה עיניים כבויות , ואין ברק , כל-כך מבינה אותך יקירתי רק רציתי לשאול אותך כמה דברים אם לא אכפת לך , האם את רואה במראה גם את התהליך שאת עוברת ???? האם את רואה במראה כמה שאת אישה צעירה ונפלאה שעוזרת לכולם ותומכת בכולם??? האם את רואה במראה איך את עולה ומתקדמת בחיי היומיום ??? האם את רואה במראה כמה אנשים סביבך אוהבים אותך ??? האם את רואה במראה כמה אנשים סומכים עליך ??? האם את רואה במראה שראית את עצמך בלי מסכה ??? אלה ככה פשוט טבעית ? את כאב הלב שעוברת תהליך נהדר , תהליך מדהים ומאוד כואב ? כי התהליך חייב לעבור דרך הכאב ודרך הרגש , אז ברור שקשה ,וברור שזקוקים למסכות כדי לשרוד, אך בהמשך הטיפול , אם תתאזרי בסבלנות ובסובלנות , תראי לאט לאט איך החיוך חוזר לפנים , איך הברק חוזר לעיניים , כשתצליחי כן לדבר , כן לספר , כן לשתף , וכן כן כןן להוציא מתוכך את כל הכאב הלב הזה שיושב אי שם בגרון ובלב , ואופף אותך כמו מסך עשן שלא נותן לך לראות את כל מה שכן יש לך לראות ,וכן תוכלי להיות ולהרגיש כמו כל בחורה נורמלית בגילך , אם תעברי את כל התהליך הזה כן תלמדי לאהוב את עצמך , ושאר הדברים כבר יגיעו בהמשך לבד , חכי ותראי , רק ששום דבר לא בא בלי מאמץ , אז שנסי מותנייך יקירתי וצאי לדרך , ואת כמובן יודעת שאת אף פעם לא לבד , נכון ?????????????????????????????????????????????????????. כאן איתך ובישבילך תמיד מייאוווווווווו

"רוצה אלייך ולא יודע איך ..... את לא יודעת כמה זה כואב עכשיו .. כל הכוכבים נופלים כל האמיצים עוזבים כל מי שצעק שותק כל מי שצחק בוכה" דוד ד'אור עצוב לי דמעה

דמעה יודעת שקשה לך.. השיר מעיד על המון כאב ששוכן בליבך.. הלוואי שיהיה לך כבר טוב (((((((((((((((((((דמעה))))))))))))))))) איתך בובה.

דמעה יקרה מאוד אמונה /שוטי הנבואה בלילות הכי קרים אחוז אדם באמונה שימים מאושרים עוד מחכים לו בפינה כשהשמש מסתתרת ונשארת עננה יש סיכוי שהיא חוזרת רק בזכות האמונה,,,,,,,, מקווה שלא תאבדי את האמונה שדברים עוד יכולים להשתנות לטובה אני כאן תמיד בשבילך חתולה

דואגת...

איך עברה עלייך השבת.. ? הצלחת לאגור שעות שינה........? שבוע טוב שיהיה לך אוהבת בובה

כן , ישנתי כמעט כל השבת מרגישה מאוששת משהו שבוע טוב ומבורך חתולה

עניתי לך יותר למטה בתחיי.....

איך נותנים למישהו לב? איך חיים בהרגשה שכל יום, כל דקה כל פעימה שהלב פועם מעידים שאנחנו בחיים... שאלו החיים שלנו. חיים של קשיים ואתגרים חיים רגעים, ריחות, חיוכים חיים שניתנו לנו במתנה לא כדי שנסבול ונהיה אומללים אלא כדי שנלך לישון בלילה ונאמר: "איזה כיף שחייתי היום בעולם" וכשנתעורר בבוקר נאמר: "אני הולך לחיות היום, כמה נפלא..." אולי רק אדם חולה, שחי בסכנת מוות וכל דקה ודקה עלולה להיות הדקה האחרונה שלו, אולי רק הוא יכול להבין מה זה לחיות אבל אולי, אולי גם אנחנו יכולים ללמוד ממנו, ואם אנחנו כ"כ מוטרדים משגרת החיים ושוכחים את זה שנמצא שם בצד שמאל, מתחת לעצם החזה אז אולי, לכל אחת מאיתנו צריכה להיות קופסה קטנה- עם לב קטן בפנים בבית, במשרד, בראש או בנשמה קופסה שמזכירה לנו.... הלב שלך חי- תחיי גם את! שבוע טוב ונטול כאבים... שבוע אופטימי יותר... הלוואי.. ולאלו שכואב.. ולאלו שלקחו פסק זמן... ולאלו שעדיין לא השלימו שעות שינה (כי אני השלמתי...) מאחלת שבוע מוצלח. אוהבת המון בובה.

אני רוצה שמישהו יקח ממני את הלב פשוט יפתח את בית החזה ויוציא אותו החוצה כדי שלא אצטרך עוד לעבור את הלילות של נידודי שינה והסיוטים כדי שלא אצטרך עוד להתעורר לבוקר של כאב מצטארת...... אבל האופטימיות ממני והלאה.............

לא רואים שום דבר מלבד המוות השקט מהכל... לא להיות להעלם... גם אצלי זה כך.. גם לי קשה ליראות את הימים הטובים.. תמיד הכל שחור והכל רע.. וכואב... ורק שהאדמה תבלע אותי ולא אהיה ... אבל כל זה .. רק כשרע. עכשיו טוב לי.. פחות או יותר. אפשר לראות את האור ... מאחלת לך שתראי את הימים הטובים מלבד הרעים והקשים.. כי רק העליות נותנות לנו כוח לימים הקשים שבאים. איתך גם כשלא אופטימי בובה.

שחף.. מה שלומך הלילה? ואל תתנצלי על הרגשתך וחוסר האופטמיות... תני לה מקום.. תני להכל לצאת... ואז יהיה מקום לדברים חדשים וטובים... איתך....

בובה יקרה!! מקסים... תודה לך... בטוחה שהשבוע הזה יהיה טוב יותר... כי אני באה לבקר אתכם!!! :) שיהיה שבוע טובבב ורגוע... מלא שעות שינה ואנרגיות טובות.

בובית נשמה יקרה כל הכבוד לך על המילים שלך מצטערת שלא מסוגלת להאריך בכתיבה העיניים שלי שוב דלוקות והפעם בלי שום מאוורר שוב לרופא היום אוהבת את הנימה האופטימית שלך על התחלת השבוע חתולה

מעניין ממה זה.. טוב שאת הולכת לרופא.. אל תזניחי.. יומטוב ושבוע נטול מחלות שיהיה .................... אוהבת בובה.

איך השיר אומר? " מילים יפות ללא כיסוי...והבטחות ללא גיבוי...בסוף הכל חסר סיכוי..." כמה מילים ריקות..." תסמכי עלי" וגם " את לא לבד" ו "אני איתך" או " לא אתן לך ליפול"...אהה...והכי ריקות מכולם..." לא אעזוב אותך"...לא מאמינה יותר לכלום ולאף אחד... דמעה

למה זה נשמע לי מוכר???????

זה נשמע מוכר כי כנראה שאני ואת מתמודדות כרגע מול מציאות די דומה.... תחזיקי מעמד חיבוק דמעה

דמעה יקרה... שולחת חיבוק. יודעת עד כמה קשה לך ... שבוע טוב בובה.

כן בהחלט קשה לי....ותודה על החיבוק דמעה

אולי לפחות לעצמך. לא בשבילי או אחרות כאן. את יכולה לספר לעצמך מה בדיוק קרה? למה הטיפול נפסק? האם את הפסקת אותו? האם המטפלת מכבדת גבולות שאת הצבת? האם יש חלק פגוע בתוכך שנלחם בעצמך? למזלי לא הגעתי לשם. אבל זה נשמע באמת מפחיד ולבד. אני הייתי מתקשרת אליה בנעליך. אבל זה לא אומר שזה מה שאת צריכה לעשות. רק אם את רוצה. תדעי שזה בסדר. ברגעים הקשים שהחלטתי שצריכה לשמור על המטפל מההיזקקות שלי דיברתי המון עם מתנדבות קו הסיוע. ביום שהיה קשה נורא הרכזת השיגה אותו בשבילי באמצע כנס חשוב. אל תוותרי לחלק הזה בתוכך שמציב אותה בנסיון. אולי הכללים שקבעתן ביחד הם אחרים?

הטיפול התפוצץ מכל מיני סיבות...המטפלת הרגישה לא טוב בטיפול איתי ואמרה לי דברים מאוד קשים...היא ציפתה ממני איכשהו לשמור על גבולות מסוימים אבל היא התקשתה לשמור על אותם הגבולות ובגלל הקושי שלה ציפתה שאני אעלה את הנושא...ולי זה היה קשה מידי...היא פשוט הרימה ידיים בכל מה שקשור אלי.... דמעה

דמעה... מצטערת לשמוע שכל כך איכזבו אותך.. יש כאלו שצריך פשוט ללמוד לא לצפות מהם... יש אנשים ומצבים בהם מאוד קשה לעשות זאת ואז כל פעם נפגעים עד שמפנימים.. ולפעמים צריך לזכור שכולנו בני אדם... רוצה לשתף מה קרה ומה גרם לך להרגשה הקשה הזו? בכל מקרה... שולחת חיבוק

מה שלומך? דמעה

דמעה יקרה מאוד מצטערת שאת מרגישה כך מאוד כואב שכל מילות הנחמה כבר לא עוזרות מאוד כואב שהן הופכות למילים ללא תוכן למילים ריקות מקווה לשבוע טוב יותר -גם אם החלטת להמשיך לבד חתולה

זה בדיוק הקטע...אני לא מרגישה שהחלטתי להמשיך לבד...פשוט זאת המציאות..תודה על התגובה....פה לפחות אני מרגישה קצת פחות לבד דמעה

שבת שלום בנות יקרות מאחלת שלכן שבת שלווה יכולת לשחרר את כל אשר על הלב... לא לפחד לתת לדברים לצאת... להתרוקן מעט מהכאב... ולמלא באופטימיות ואושר באור מגן שבת שלום בוא עברי לידר מילים: מירי פיגנבוים לחן: רמי קלינשטיין בוא נפזר את מסך הערפל בוא נעמוד באור ולא בצל עד מתי נמשיך לברוח אל משחקים של כוח מותר לך לבכות לפעמים כשמשהו נשבר בך בפנים ספר לי קצת על רגעי הפחד קל הרבה יותר לפחד ביחד וכשרוחות קרות יסערו בחוץ אשלח בך אש חמה יום אחד אולי תפסיק לרוץ בין הצללים, בנשמה

שבת שלום לכוווווווולן אני בעד לפזר את "מסך הערפל" בים אז קדימה, חבל על הזמן מול המחשב... המשך שבת שקטה, נעימה ומועילה יום נעים.

כבר יומיים עם משהו שנראה ומרגיש כמו שפעת. העניים מודלקות סגורות וצורבות ודומעות... היום טיפונת יותר טוב... לא יכולה עדיין לקרוא את כל ההודעות או להגיב. לא נורא...מחר שבוע חדש ואופטימי... שבת נהדרת לכולן. ליאור

גם העיניים שלי מודלקות לא יודעת מה נסגר איתי שוב הולכת לרופא היום אחה"צ החלמה מהירה חתולה

אידה, שיר מדהים בחרת!! מקשיבה לו הרבה לאחרונה... תודה! חשוב רק לציין שזה שיר של ריטה!!! למרות שעיברי נותן לו ביצוע טוב... :) שתהיה שבת נעימה

אחד השירים האהובים עלי , תמיד מדבר תמיד עוזר תמיד נמצא שם בהשמעה שיהיה גם לך שבוע נפלא חתולה

רוצה לבכות ולצרוח ובמקום זאת מחייכת וצוחקת רוצה להיכנס למיתה ולישון ולא מסוגלת לעצום את העיניים אפילו לא לרגע אחד רוצה לאפשר לעצמי להרגיש ובמקום זאת מעסיקה את עצמי כך שלא נשאר מקום לרגשות רוצה לדבר על מה שכואב ולא מוצאת את המילים והכאב נשאר תקוע בפנים וחוסם את הנשימה ומחסל אותי לאט לאט ובהתמדה ועוד מעט לא ישאר בי שום דבר חיי חוץ מהכאב שיהרוס אותי עד לטיפה האחרונה

שחפונת מקסימה מרגישה שמאוד שקה לך , רע לך , חנוק לך וכל זה בגלל שקשה לך לדבר ,או אולי בגלל שאת פוחדת שאם תדברי זה יכאב , מאוד יכאב נכון ?? אז עדיפה השתיקה שחונקת על פני דיבור שכואב ואי אפשר אולי להתמודד איתו ????? מכירה את ההרגשה שלך , ההתלבטות מאוד קשה , אבל שחפונת יקירתי , אם את רוצה לצאת משם את תהי חייבת באיזשהו שלב כן לדבר , כן לשתף מישהו /י כן להוציא כי רק כך תתרפאי , מחזיקה לך אצבעות כדי שתוכלי להגיע להחלטה הקשה הזו וגם ליישם אותה , מאחלת לך סוף שבוע ברגוע חתולה

שחף יקרה... מצטערת לקרוא כמה קשה לך... יודעת שזו תקופה לא פשוטה עבורך... רוצה להזכיר לך כמה את חזקה ואמיצה.. לפעמים את אפילו מפתיעה את עצמך.. ואנחנו כאן (מה גם שניפגש בשבוע הבא ואז אני יוכל לתת לך חיבוק אמיתי :) מחבקת אותך... (וירטואלית בנתיים...) איתך...

שבת שלום הפחד להשבר, הפחד לבכות, להרגיש כאב, עצב.... זה קיים.... תני להם לצאת... אל תפחדי... סמכי על עצמך קראי את השיר שהקדשתי לכולם.... ו... "מותר לך לבכות לפעמים כשמשהו נשבר בך בפנים " מחזקת אותך להרגיש... אידה

שחף יקרה.. תמיד אומרים לנו שאם הגוף/הנפש מעלה משהו זה רק מפני שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו ותמיד כשעולה משהו זה נראה לנו גדול עלינו ויותר מידי, אפילו בלתי אפשרי.. אני אישית מאוד מאמינה בזה וצריכה להזכיר לעצמי את זה כל פעם מחדש.. אז מזכירה לך.. תאמיני בעצמך, ביכולות שלך, בכוחות שלך האמת שהם לרוב לא מאכזבים (אחרת לא היינו פה) איתך..

איתך דמעה

כמה מוכר.. והכאב עולה מבים השורות והכאב צורח בכל מילה ומילה שכתבת... אני שומעת והלוואי ויכולתי להקל עלייך .. ולו במקצת. יודעת שהתקופה שאת עוברת, קשה היא. מאחלת לך ..שהיא תעבור.. ושכן תוכלי לצעוק כאב וכן תוכלי לבכות וכן תוכלי לישון קצת... וכן תוכלי להביע את הרגשות ושתמצאי את המילים המתאימות...... איתך בכל ליבי בובה.

ענו בכנות את התשובה הראשונה שעולה בראשכם. ענו את האמת ורצוי על דף בנפרד. (ואתן לא חייבות לצרף את התשובות כאן... רק אם בא לכן... ) 1. רשמו שם של אדם מהמין השני. 2. איזה צבע חביב עליכם מבין הצבעים הבאים: אדום, שחור, כחול, ירוק, צהוב? 3. מהי האות הראשונה של שמכם? 4. באיזה חודש נולדתם? 5. איזה צבע אתם מעדיפים, שחור או לבן? 6. כתבו שם של אדם מאותו המין כמוכם. 7. המספר החביב עליכם. 8. מעדיפים את תל אביב או ירושלים? 9. אוהבים ימה או אוקיינוס? 10. תודה אחרי שעניתן... גלגלו לסוף הדף- ובידקו את התשובות....... 1. אתם לגמרי מאוהבים באדם הזה. 2. אם בחרתם: אדום – אתם תמיד בכוננות וחייכם מלאי אהבה. שחור – אתם שמרנים ותקיפים. ירוק – אתם רגועים וחסרי לחץ. כחול – אתם ספונטניים, אוהבי נשיקות וגילויי חיבה מאנשים שאתם אוהבים. צהוב – אתם אנשים שמחים ונותנים עצות טובות למי שחש בשפל. 3. אם האות הראשונה בשמכם היא: א-ז: יש בכם הרבה אהבה לתת לאחרים. ח-נ: אתם מנסים להינות מחייכם כמה שיותר וחיי האהבה שלכם יפרחו בקרוב. ס-ת: אתם אוהבים לעזור לאחרים וחיי האהבה העתדיים שלכם נראים מצויין. 4. אם נולדתם ב- ינואר עד מרץ: השנה תהיה נהדרת עבורכם ותגלו שהתאהבתם במישהו בלתי צפוי לחלוטין. אפריל עד יוני – תהיה לכם מערכת יחסים ארוכה ומלאת אהבה, עם זכרונות לעד. יולי עד ספטמבר – תהיה לכם שנה נהדרת ותחוו שינויים בחייכם – לטובה. אוקטובר עד דצמבר – חיי האהבה שלכם לא יהיו יוצאים מגדר הרגיל, אבל לבסוף תמצאו את בן/בת הזוג המתאימים לכם. 5. אם בחרתם: שחור – חייכם יפנו לכיוון שונה. זה יהיה נהדר עבורכם ותשמחו על השינוי. לבן – יהיה לכם חבר שיבטח בכם לחלוטין ויעשה הכל בשבילכם, אבל אולי לא תבחינו בזאת. 6. זהו החבר/ה הטוב/ה ביותר שלכם. 7. זהו מספר החברים הקרובים ביותר שלכם. 8. אם בחרתם: תל אביב – אתם אוהבים הרפתקאות. ירושלים – אתם נסוגים ונמנעים מחוויות והרפתקאות. 9. אם בחרתם: ימה – אתם נאמנים לחבריכם ואהוביכם, ומאוד מאופקים. אוקיינוס – אתם ספונטניים ואוהבים לרצות את האנשים שסביבכם. שבת שלום.

אל תקראו את תשובותיי, עוד לפני שאתן עניתן על כך ! 1. ***** - אז אני לגמריי מאוהבת בו... (אהמ.. לא בטוח) 2. כחול/ צהוב.. - ספונטנית.. ואוהבת לתת עיצות.. (אוקיי... ) 3. ע- אוהבת לעזור לאחרים.. וחיי האהבה שלי יראו מצויין.. (אז שווה לחכות..) 4. ינואר- שנה נהדרת.. (סבבה,, איפה היא ?!) 5. שחור- חיי יפנו לכיוון אחר.. (אוקיי.. יש בזה משו) 6 ****** - החברה הכי טובה שלי... (בזה אני מסכימה) 7. 4- מספר החברים שקרובים אליי..... (ואולי קצת פחות..) 8. ירושלים- אני נמנעת מהרפתאות.. (?!?!?!?!?!?) 9. ימה... - נאמנה לחבריי ..( בזה אין ספק שאני מסכימה)

תוצאות החידון 1. בני 2. אדום 3. פ 4. 6 5. שחור 6. לא מגלה 7. 6 8. ירושלים 9. ימה 10. שבת שלום גם לך

................ אדום א נובמבר שחור ............ 7 תל אביב ימה אממממממממממממ נחמד

1. ........ 2. כחול (למרות שהתשובה לא מתאימה, נראה לי) 3. בין ס- ת 4. מרץ 5. שחור 6. ........ 7. 3 8. ת"א 9.ימה תודה, משעשע לפתוח את הבוקר...

1. ------- 2. ירוק 3. א-ט 4. ספטמבר 5. לבן 6.------- 7. 10 8. ירושלים 9. ימה 10. תודה ויומטוב!! נחמד.. :)

1.******** 2.אדום 3.ק 4.אוגוסט 5.לבן 6.שירן 7.7 8.תל אביב 9.ימה 10.נחמד.... אלה התוצאות שלי... שתהיה שבת מקסימה לכולכן

1.-------------- 2. כחול 3. ו 4. פברואר 5. שחור 6.------------- 7. 9 8. תל אביב 9. אוקיינוס 10. לא יכולה להגיד שהכל מתאים.........

קראתי אותך יותר למטה.. והשירים אכן כואבים ובעלי משמעות עצומה... הרבה כאב יש בשירים הללו.. אני כולי תקווה שתצאי מהמקום הכואב הזה כבר.. שתראי שיש לך למה לחיות.. לא לוותר.. במיוחד לא לעצמך! וכן, כשהכל שחור.. לא רואים כלום.. אבל צריך לחשוב שזה זמני ---- למרות שה"זמני" הזה נראה כמו סוף העולם.. וה"זמני" הזה - הוא נראה ארוך מידיי.... אבל כולנו יודעים שזה עוד גל שיעבור גל כואב אומנם אבל זהירות.. שלא תפלי לבור משם קשה לקום משם שוכחים הכל משם שוכחים איך לחיות.. היי חזקה ילדה תקופה זו עוד תעבור.. מחכה כבר ליום שבו יהיה לך טוב.. יהיה לך טוב! שבת שלום מנוחה לנפש.. וים בשבת - חובה! ... שמעת?! בובה.

היי כנפיים - שבת שלום את יודעת כמה נפלא לדעת שישנם שירים שמסמלים תקופה או חלק בתהליך של ההתמודדות , שירים מלווים את כולנו , לפחות כך זה נראה מכאן , לכולנו ישנם שירים שמחברים אותנו כאן או שם אל הכאב, אל מצב מסוים , אל זכרון , או אל,,,,,,,, אולי מהפסקול הזה יצא משהו טוב בעתיד ??? כי גם אם יש המון כאב וקושי בשירים שלך ישנה גם נימה של שמירה על ראש פתוח , ואני שמחה על המקום הזה שלך שאת רואה את כל זה מאחלת לך שישבת ברגוע הכי שאפשר חתולה

תודה לכן... בובה.. תודה על המילים החמות. ברור לי שאלו תקופות... והתקופות הללו הן אלו שמקדמות אותנו ומהן אנחנו הכי הרבה לומדים.. אבל לאחרונה הן מתקצרות מכוון שלמדתי כמה דברים בדרך, אז אני משתדלת להזכיר לעצמי שאלו לא ממש נפילות, אלו אתגרים. וחושבת מה המטרה כל פעם ומה אני צריכה ללמוד.. לא יכולה לומר לך שזה מצליח כל הזמן... אבל לומדים לאט לאט... השבוע הזה פשוט היה מתיש ומוזר... אין לי הגדרה אחרת... אבל מחר מתחיל שבוע חדש... והוא בטוח יהיה טוב יותר.. חתולה.. האמת היא שאני מאוד אוהבת את הפסקול הזה... יש בו שירים טובים :) ואני מאוד אוהבת מוזיקה באופן כללי, היא תמיד עוזרת לי לחשוב, להרגיש, לבטא את עצמי.... או סתם להירגע... בדרך כלל היא לא מאכזבת אותי... ואני בטוחה שבסוף יהיה יותר טוב.... תודה לך! שבוע מעולה לכולן!

יש לי סחרחורות...ישנה בישיבה וגם זה כמעט לא עוזר...בכל כבד מידי...והמטפלת שלי? לא שומעת ממנה כלום....שלוש וחצי שנות טיפול שהסתיממו בבום וגם ככה הייתי במצב על הפנים...והיא לא מתקשרת פעם אחת לראות אם אני חיה בכלל...אני לא מאמינה כמה לא אכפת לה ממני.... קורסת... דמעה

דמעה יקרה האם נסית ליצור איתה קשר מחדש כדי לבדוק אם היא יכולה לחדש את המשך הטיפול שלך ? גם אם יצאתן ל "פסק זמן " בקול צורם , אולי כן יש אפשרות לחזור לטיפול ?בבקשה ממך , תנסי ליצור איתה שוב קשר , זה חשוב לך מאוד ,אני לא יודעת עד כמה היא מודעת למצבך המתדרדר ,אז קחי יוזמה וצלצלי אליה , דברי איתה ,אולי לא הכל סגור וחתום ??? אין לך מה להפסיד , חתולה- מחבקת אותך

דמעה יקרה.. מבינה שקשה מידיי עכשיו.. ומצטרפת לחתולה, למרות שזה ישמע לך קשה מידיי.. אבל תנסי את ליצור עימה קשר . . . . שלוש שנות טיפול- לא באות בקלות... וגם לא ילכו בקלות... מבינה את הכאב שלך.. ומצטערת לשמוע שכך המצב. . . . . . שבת שלום חיבוק בובה.

דמעה יקרה מה היה הסיכום בנייך לבין המטפלת? מה קורה אם קשה? אם את רוצה לחזור לטיפול? יתכן מאוד שהדלת נשארה פתוחה?? ולמה לא להכנס בה? להתקשר? מתארת לעצמי כמה קשה...אל תשארי לבד... דברי וספרי עם חברות,עם כל מי שפנוי... איתנו... כאן בשבילך שבת שלום אידה

לא היה שום סיכום...הכל התפוצץ ללא התראה מוקדמת...ואין לי אפשרות להתקשר אליה...היא לא רוצה לשמוע ממני בכלל...ומה קורה אם קשה? מתגברים לבד.... דמעה

אין לי כוחות או מילים להגיב אבל תודה שאתן כאן דמעה

היה יום ארוך ומתיש היה יום קשה לא מצליחה להרדם ולא חשוב מה עושה כדי לישון אפילו הכדורים כבר לא עוזרים ולא חשוב כמה הגוף עייף , כמה כמהה לנוח ולישון זה הראש שלא בסדר , יש לו מחשבות טורדניות , לא נח לא מתעייף מלחשוב כל הזמן והעיניים כבר שורפות אדומות רוצות לישון אפילו דומעות והראש אומר לא אין לישון , לא גמרת לחשוב ועוד סיבוב במיטה , עוד כוס של מים - ו-כלום למה הוא מטריד אותי בשעות כאלה ולא נותן לישון ????? די , שקט , תנוח כבר , מספיק להיום לא חשבת מספיק ????? מחר כלומר כבר היום בעוד כמה שעות שוב תחזור לחשוב דיייייייייייייייייי רוצה כבר לישון , שקט כבר לא מספיק חתולה מותשת ולא נרדמת

חתולה יקרה גם אני פה איתך, התהפכות במיטה, כוס מים בסוף נשברתי וקמתי..... אך עליך לנסות להרדם, מחר יום שישי והמלאכה מרובה......... השכנים שלי עשו חגיגה בחצר שלהם, מוסיקה טובה, ריח של בשר וכ"כ הרבה צחוקים של אנשים היה טוב לשמוע אותם נהנים........ מקווה שנרדם בקרוב.... אוהבת

חתולה.... מכירה את הנדודי שינה האלו... הם כאלו מעצבנים... הייתי בטוחה שאני יבוא הבייתה היום יניח את הראש וירדם תוך שניה... כל כך עייפה כבר.. אבל זה לא ממש הצליח... ומהר מאוד עברה לה שעה והייתי צריכה שוב לקום ולצאת (אומנם למקום מעולה... הייתי בהופעה של היהודים :) מה שבדרך כלל ממש תורם למצב... אבל היום זה לא ממש הזיז לי... לא ממש התפרקתי כמו תמיד. ) בכל מקרה... אולי תנסי לקרוא ספר? להאזין למוזיקה מרגיעה? מקווה שאת כבר ישנה.... שיהיה לילה טוב ושקט!

חתולה יקרה.... לילות לבנים... כמה מוכר! מצטערת לקרא שכך עבר עלייך הלילה.. שהמחשבות עבדו שעות נוספות.. ולא נתנו לך מנוחה לה את כל כך זקוקה... מקווה שבסופו של דבר, כן הצלחת להרדם... ולו לכמה שעות... ערב שישי היום... כולי תקווה שהלילה תרדמי טוב יותר... ותאגרי שעות שינה .........שחסרו לך במהלך כל השבוע... בוקר טוב- ! באמת ! ואם קשה לך מידיי לעשות כל מיני דברים היום.. תחסכי את זה ממך.. אל תתעייפי את עצמך יותר מידיי ... בסוף תפלי מהרגליים...-ואת זה ..אני לא רוצה! אוהבת ודואגת.. בובה.

תודה על התגובות אילו ידעתי שגם אתן ערות היה לי עם מי לדבר אבל סוף סוף נרדמתי מתישהו וב-6.40 כבר שוב על הרגליים הלכתי לקנות מצרכים לעוגה , הבן שלי רוצה להכין עוגה לחברה שלו , מחר יש לה יומולדת ,עדיין ישנם גברים משקיענים וכייף לראות זאת , ואני גם כבר בתוך ההכנות של ערב שבת , עושה עכשיו הפסקה עם כוס קפה ובאתי להודות לכן , אז שיהיה המשך יומטוב לכולכן , ומקווה שגם אתן נרדמתן לכן בלילה הזה , נשתמע בהמשך היום חתולה עייפה

שבת שלום חתולה יקרה מקווה שכבר הלילה היה טוב... וגם שהשבת חולפת בנעימים והמנוחה שלווה. שבת שלום אידה

בוקר טוב חתולה... מקווה שהלילה השלמת שעות שינה, כי אין ספק כמה שהמוח שלנו רוצה לחשוב הוא גם צריך לנוח, אחרת בטעות עוד יהיה קצר.. נראה שלפעמים הוא עושה מה שבא לו.. שתהיה שבת של מנוחה, שבת רגועה נטולת מחשבות גם זה מותר לפעמים.. (נראה לי שמזכירה את זה גם לעצמי)

מתחברת לשיר הזה, לכאב שבו, לצער שבו............ ילדות מבלבלת, שנאה עצמית, מנסה לרפא את הפצעים והשריטות שקט, חוסר קיום, מסכה יומיומית, חיוך של כאב, חוסר ברק בעיניים שהפצעים יגלידו כבר!!! ריקי גל מילים: יעקב גלעד לחן: מתי כספי ילד בא אל העולם אבא קם ונעלם אמא פה ואמא שם הוא ניסה להתאבד מה כבר יש לו לפחד כאן ברחוב הכי בודד. ילד אסור ילד מותר אל תשכח ילד שבור ילד מוזר ילד מלאך ילד יקר לך ישר ילד אסור ילד מותר. זמן גוסס שעות מתות בין חומות מתמוטטות הוא חובש את השריטות ריח שתן רוח ים בר נטוש ומיותם כאן בחוץ הבית חם. ילד אסור ילד מותר אל תשכח ילד שבור ילד מוזר ילד מלאך ילד יקר לך ישר ילד אסור ילד מותר. בן חורג לאלוהים פרח בר של החיים לא נראה ואין רואים מתקפל בתוך בועה ונרגע לפי שעה כאן בעיר הכי רעה. ילד אסור ילד מותר אל תשכח ילד שבור ילד מוזר ילד מלאך ילד יקר לך ישר ילד אסור ילד מותר

כאב יקרה לי. ילדות מבלבלת... כמה נכון.. כמה את צודקת! מה אסור .. מה מותר.. מה נכון.. מה לא נכון.. אי וודאות מוחלטת . . . . אי קיום! שנאה עצמית.. כמה מוכר. "מנסה לרפא את הפצעים והשריטות" -כדברייך... את הכאב הנוראי הזה... אני דווקא שמחה לראות ..שאת מנסה! כי לפחות את עושה משהו בכל הכאב הנוראי הזה... בפצעים הכל כך כואבים.. ולא מתעלמת מהרגשות שלך... ונותנת לעצמך מקום ביטוי... מאפשרת לעצמך... לטפל ! לא להדחיק... תמשיכי לנסות... עד שתצליחי .. ואין לי ספק(!) שתצליחי..... בקשר למסיכה היומיומית.. שגם אני חושבת על זה.. יכולה רק לאמר לך..שטוב שהיא קיימת.. היא מגנה עלינו.. היא מאפשרת לעצמינו.. להסתיר את הכאב ממי שלא ממש רוצים להראות לו/לה ..שכואב לנו... שחרא לנו בחייים........... ובמקום הבטוח שלך... תסירי את המסיכה.. ותיהיי רק את. אל תשנאי את המסיכה. היא מגנה... עלייך! שהפצעים יגלידו.......... הלוואיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי ותאמרי דיי לסבל הנוראי הזה.. והשיר.. מהמם.. בהחלט מתחבר! מקווה שאת ישנה כבר.. חלומות טובים ונעימים.. אוהבת המון בובה.

אני פה בובה......את ערה?? המחשבות לא מרפות והמוח עובד שעות נוספות......... בובי - השמיעי קול....

כאב הלב נשמה כן , השיר אמיתי מהחיים עם כל הכאב והצער ילדות מבלבלת ? כן היתה מבלבלת שנאה עצמית איך תהיה כשלא מבינים את החיים ? מסכות של החיים שקט של חוסר קיום , ואין קיום בלי המסכות אז אייך יהיה ברק בעיניים ? והפצעים יגלידו ,כן הם יגלידו כשהכאב ילך ויפנה את מקומו , לאחר חבישת השריטות לאחר שישכח הכאב אנחנו לא ילדות חורגות של החיים אנחנו החיים !!!!!!!!!!!!! חתולה -מחבקת אותך , עוטפת אותך ,את תהיי בסדר

תחזיקי מעמד. אני אתך. אוהבת, שדה ניר.

שיהיה יום מוצלח ביותר בכל מה שיש לעשות היום.... עבודה, לימודים, סידורים .... יום טוב של אהבה עצמית.. של מגיע לי.... אז מה תעשי למענך היום? אידה

אידה בוקר מצוין גם לך שאלה לי אליך על הבוקר , למה את נכנסת כשאני כבר צריכה לצאת לעבודה , ממש אבל ממש לברוח ???. אז אני עוד לא החלטתי מה אעשה היום למען עצמי כי עדיין מוקדם מאוד לחשוב על זה אבל אולי יעלה לי רעיום כלשהו במשך היום , בכל מקרה שיהיה לך ולכל הבנות הנפלאות כאן אחלה יום ובאמת תעשו משהו טוב עבור עצמכן חתולה

מה שלומך הבוקר? שיהיה לך בוקר מקסים. עם שמש שמחממת, אך לא שורפת. שתעברי ליד ערוגת פרחים יפים. שיציעו לך העלאה במשכורת... שאחת הבנות בעבודה תביא עוגה טעימה. והכי חשוב שלא תאחרי לעבודה... בייייייייייייייי ביייייייייי ליאור

מה שלומך? אני? הולכת עכשיו לחברה, יושבות לקפה ועוד קפה, ועוד קפה וחוויות... להעלות זכרונות מהימים היפים , ואחר כך לישוןןןןןןן, עייפה... ישנתי שעתיים נטו הלילה...

האמת, שכמו שכתבתי לליז.. עייף לי מידיי כדי לחשוב ... מה שכן, התנדבתי להיות מארגנת מסיבת יומולדת של בת של חברה (בכיתה ד') וחשבתי אולי להתחפש ללייצנית... והאמת.. שאין לי מושג איך אני הולכת להעביר את היומולדת הזו עם כל העייפות שנפלה עליי ........... יומטוב גם לך בובה.

בובית יקרה שלי מאוד הנדיבות שלך עולה וחוצה גבולות ויבשות עדיין לא מסוגלת לחשוב על עצמך , מה תעשי למענך אבל ישר רצה ומתנדבת להכין יום הולדת ל,,,,,,,,,,,, את באפיסת כוחות , נופלת כבר מהרגליים , ממוטטת , אך תמיד חושבת רק איך לשמייח את האחרים , גם אם זה בא על חשבונך , ותמיד זה בא על חשבונך איזה רוחב לב , איזה נהדרת את ,מעוררת התפעלות ואת חושבת שיגיע גם הזמן שלך מתישהו שתעשי גם משהו עבור עצמך ??????????? הלוואי , מקווה ומתפללת כבר ליום הזה , מייייאוווווווווו-בהצלחה נשמה

אין כמו לשמח ילדים. אני בטוחה שזה ישמח גם אותך. ויתן לך כוח ומצב רוח טוב... ומה תעשי בשביל עצמך? תנסי לנוח ולאגור כוחות...

וואו.....אהמממ......האמת שלא עולה לי שום דבר, טוב בעצם משהו נחמד - אולי חלקכן תצחקנה עלי אך יש סדרה שראיתי בעבר אך אני יושבת ורואה אותה שוב - מכירות את רובי? הבחורה הזאת רעה, שטן אך יש בה משהו שאני כ"כ אוהבת הכריזמטיות שלה והבחורה לא מפחדת מכלום!! היא נלחמת למען אושרה ( לא משנה שמה שמעניין אותה כסף ) אך עדיין אני מנסה להוציא ממנה את המיטב....... היא יפה עד שבא לבכות!!!! טוב כדאי שאני אחזור לעצמי ומהר!! ותשתדלו לא לצחוק עלי...........

רוצה רק לאמר... שאת תמיד בליבי.. וחושבת עלייך ולהזכיר לך שאנחנו פה אם תרצי... גם כשקשה...................... וסתם מתחשק לי להקדיש לך משהו... : "לפעמים כשמסתכלים טוב ובוחנים הכל מקרוב אז פתאום הרע בטוב הוא כל כך קטן ופתאום גם בדמעות צחוק גדול ואז פתאום קרן אור נשלחת ובתוך הלב היא זורחת והעולם הוא רק בצבעים ברורים ומאירים ובעצם רוצים לחייך לכולם ולצעוק בקול גדול - "איזה טוב הוא העולם". ליל מנוחה .. בובה.

אני בפסק זמן קטן - כמובן , כפי שאת רואה - מציצה מדי פעם. אני באיזו בלבלה ,צריכה לארגן את עצמי, להבין מה טוב לי ? מה אני צריכה? אבל משהו חשוב וגדול שכלנו יודעות ולא ממש מקיימות... והמטפל טרח להזכיר לי שניה לפני שיצאתי - הוא שאל אותי: מה את עושה השבוע בשביל עצמך?????????????? אז שכל אחת ואחת תשאל את עצמה - מה אני עושה היום בשביל עצמי???????? שניה אחת של תשומת לב לאדם הכי חשוב בסביבה - לעבור על הרשימה של הדברים שרציתי לעשות , על הרשימות שמונחות על השולחן ומצפות שמישהוא יציל אותן, או אולי איזה משהו ספונטני שמתאים הרגע - גלידה? הליכה ? ים? מילה טובה לחברה??. זה נותן כמה רגעים של נחת והרגשה מעולה אפילו רק המחשבה. בובה יקרה מקסימה ואהובה המון תודה על הדאגה . אני בסדר , כרגע מתאים לי להיות קצת רחוקה - שום דבר אישי - זה שלי ורק שלי .לכל הבנות הנהדרות כאן בפורום המון כח ותקווה ליז.

קראתי ... ואכתוב מאוחר יותר........ יומטוב שיהיה .. חייבת לזוז........... בובה.

ליזי יקרה לי מאוד מבינה את הצורך שלך להתרחק קצת , רק שבאמת יהיה קצת ולא רחוק מידי כי אני כבר מתגעגעת אליך , את חסרה מאוד כשאת לא כאן , מבינה ???? חתולה

בוקר אור לך יפתי חשבת פעם את השיר הזה שכתבת לליז להקדיש גם לעצמך ???????? אולי יעזור גם לך ???? מה את אומרת ???? חתולה

האמת, שנכון לרגע זה ממש.. אני לא מצליחה לראות.. . אבל זה עוד השתנה. ומצטערת כבר שרע לי כל הזמן. אם זה מעצבן כבר לראותותי ככה... ! רוצה שיהיה כבר טוב. שיהיה לך המשך יומטוב חתולה.. מקווה שישנת אתמול טוף! אוהבתותך בובה.

אם כבר ביצוע: היהודים מילים ולחן: תום פטרובר אני כל הזמן פוחד לא צריך סיבות בשאר הזמן אני לומד לומד מטעויות. אני שומר עמוק בפנים מתחת לעיניים. וכך עוברים לי הימים והלילות בינתיים כמעט שנתיים אני לא כאן. את כל הזמן בוכה אפילו בשמחות ומי ידע את שרואה מתחת לדמעות. את השמיים השחורים ואת לילות הפחד. את המכות מההורים, את החושך במקלחת. את לא שוכחת. אסור לך... אז אם כבר אז שירד כאן שלג. אם כבר אז שיפלו הכוכבים שיתגלה האלוהים. לא רק כשאנו מתים אם כבר ואין לזה שום ערך אם כבר אז שנמות כמו מלאכים שיתגלה האלוהים עוד בעודנו בחיים. בין כה וכה לאן שלא תלך ומה שלא תגיד בין כה וכה הכל עוד יסתבך ויקבל תפנית. בין כה וכה בסוף עוד נעלם כמו רוח על פני מים בין כה וכה ידענו משלמים אז נשלם פי שתיים אני שם זין. אני לא כאן לא כאן אז אם כבר אז שירד כאן שלג אם כבר אז שיפלו הכוכבים שיתגלה האלוהים, לא רק אפשר אנחנו מתים כבר ואין לזה שום ערך אם כבר אז שנמות כמו מלאכים ויתגלה האלוהים עוד בעודנו בחיים. לא יכולה לומר שמתחברת לכל המילים כרגע... היו תקופות שהשיר הזה ממש ביטא את התחושות שלי.. היום אני מתחברת בעיקר לפזמון.. אם כבר....... לא תקופה קשה... סתם מעצבנת... יש אנשים שאני פשוט לא מסוגלת לפגוש... רק לראות אותם מביא לי עצבים... ואם זה אחי? ואם הוא טס עוד יומיים לגור בארץ אחרת? זה עושה אותי אדם ממש מגעיל שאין לי סבלנות אליו ורק לשמוע אותו מעצבן אותי? ואני לא מבינה מה נסגר איתי... שניה אחת הכל בסדר... באמת.. אני מרגישה טוב .. ושניה אחרת כך אני עצבנית וחסרת סבלנות... ברגע זה יכול להתהפך... וממש נמאס לי מזה כבר... חייבת למצוא קצת שקט כאן... מרגישה שאני נחנקת ולא כל כך ברור ממה... אז אם כבר...

כנפיים מקסימה כל העליות והמורדות במצבי הרוח כל-כך מוכרים לי ,כל-כך נכונים לכולם ולפעמים לא צריך שתהיה סיבה כדי שזה יקרה , לפעמים זה בא בגלל מחשבות אולי בגלל הנסיעה של אחיך ??אולי את יודעת שהוא יחסר לך , את תתגעגעי אליו , לא חושבת שאת מגעילה אליו זה נשמע יותר כמו מחאה כזו של אל תלך ,את קשורה אליו ??? גם אחי חי בחו"ל ,כבר המון שנים ,והיה לי מאוד קשה הפרידה ממנו , היינו מאוד קשורים גם בחיי היומיום , כך שאם זה בא לך מכאן מאוד מבינה ,אולי את עדין לא מוכנה להפרד ממנו , ואם גם כל זה לא הסיבה ואת עדיין לא יודעת מה כן הסיבה אולי תצאי לעשות סיבוב ,סתם רק כדי לנקות את הראש , גלידה אולי שתצנן את הרגשות המוחבאים ????מקלחת טובה יכולה לעזור בשיפור המצברוח , כל מה שתיבחרי , וגם אני כאן אם זה עוזר במשהו , חתולה

תודה רבה לך.. זה לא ממש קשור לנסיעה שלו.. זה בא לי בתקופות איתו... כמובן שאני אתגעגע אליו.. אבל בתקופה זו זה גם קצת הקלה שהוא לא יהיה כל כך קרוב.. (רואה שזה מגעיל מצידי????) זה כנראה יום כזה... שמעתי מוזיקה, ניסיתי לישון, אפילו עשיתי איזה עבודה עם צבע.. ותוך כדי יש רגעים קצת יותר קלים שאני אומרת לעצמי סופסוף... ואז שוב זה משתנה תוך שניה... צריכה ללכת לים בשבת... וחייבת לישון!!!!! זה בטוח!!!! עוד יום עבר והסופ"ש מתקרב....... סופסוף סופשבוע.....

בדיוק כשרציתי לקבור את הכל ולקפל את הדגל ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל תחזיק במוטות שתקעו אנשים ותקשיב זה נגד הרוח מעיפה בניינים ונותנת לי כוח... לשכוח... (ביום שמש יפה/ עברי לידר) האמת שזה שיר ממש יפה... מדבר על אמת פנימית ולחיות לפי האמת שלך... אבל משום מה לי הוא גרם לבכות... תקופה מעצבנת כבר אמרתי?? אווווףףףףףףףףף!!!

בוקר טוב לך כנפיים השיר נשמע יפה , ואם גורם לך לבכות סימן שהוא נוגע בך במקומות כואבים , תני לזה מקום , תבכי , הבכי עוזר לפרוק ,,,,,,,,,,,,, אז מה עם התקופה מעצבנת , תהיי יותר סבלנית כלפי עצמך יומטוף -חתולה

כנפיים... אני חושבת שיש מקום לבדוק מאיזה מקום באים העצבים והשינויים החדים במצבי הרוח.. לרוב, ממה שאני מכירה אצלי, זה לא בגלל אדם מסויים.. זה נובע מסיבה אחרת ואז באמת כל אחד יכול לעצבן אותי, אפילו אם רק יגיד לי "בוקר טוב" המלצת היום / החודש / השנה, ים!!!!!!!!! שם תמיד אפשר להיות בשקט, אף אחד לא מעצבן וזה הזמן לחשבון נפש ובירורים עם עצמך... ובטח שאל תרגישי רגשות אשם לגבי זה שכרגע את מעדיפה שהוא ינסע.. אם זה מה שמרגיש עכשיו זה בסדר, זה עדיין לא אומר שאת אוהבת אותו פחות.. ו... שיעבור היום הזה מהר , אמן!! שיתחיל כבר הסופ"ש.. (((איתך)))

תודה לכולן... תום, בובה, חתולה... אני לא רוצה לבכות.. שנאת לבכות כאן... זה לא בכי משחרר... מרגישה חנוקה... וכל העניין הזה עם אחי... זה לגמרי מולו. נכון, לא פשוט עם זה שהוא נסע. ונכון, יש ימים בהם כל אחד יכול לעצבן אותי במילה אחת (וזו די תקופה כזו). אבל איתו זה משהו אחר... זה לגמרי מולו. יש תקופות שהוא מעורר בי כל כך הרבה כעס שאני לא ממש יודעת איך להתמודד איתו. כרגע אני צריכה שקט.... ושההופעה של ריטה ביולי תגיע כבררררר!!! אם זה לא יעזור המצב ממש חמור... עד אז... נלך לים.... ננסה לכתוב קצת ולנקות את הראש... בכל מקרה, תודה לכן! יומטוב!

אנ'לא יודע, אנ'לא מבין מה קורה לי מסתבר שאני לא חוזר לא נראה לי רק ללכת מכאן למתוח עוד יום לנעול את הזמן אני מנסה לנשום ואיך אתם בסוף תבכו (בסוף תבכו/ תום פטרובר) בתוך הקירות הלבנים בחדר הזה היא חולמת על שמיים אולי היום הדם יפסיק לזרום והיא תעוף מכאן לאן שרק תרצה לאן שרק תרצה (ג'קי/ תום פטרובר) אז בשביל מה לנו לקום הבוקר שחור להעמיד פני מתים ואז לחזור. ואנחנו בוכים, איך אנחנו נופלים. אנחנו יודעים הכל נגמר. כבר מאוחר. וזה מה שאומר הזמן הזה... ואני, אני רוצה לזרוק את הכל וללכת רוצה לצרוח אלוהים לא היה כאן. ואת כל הרעמים, את הרגעים האלה. ועם כל הכאבים, אני תמיד חוזר לאותו דבר. (סוף העולם/ תום פטרובר) השנים שעברו לקחו לי ת'כח הנה אני כבר פוחדת לחשוב הימים שלנו אין בם מרגוע אולי אלוהים מנסה לעזוב ויש שרואים את זה יש שנוטים לחשוב שהכל סגור ואין דבר שכבר יעזור מאמינים בזה עד ששוקעים בחול. (הימים שלנו/ תום פטרובר) זה נכון ואין לי שום פתרון אני עכשיו לבד אני פוחד מהמוות החיים מה השאירו בי ,הו כמה צלקות בצד תמשיך להתפלל, החרש למעלה אומרים שהוא שומע כל אחד הו ,אני מחכה כאן הו ,אני מחכה כאן איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא ואיך תמיד נכבה האור כשאני בוכה איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא ואיך תמיד נהיה שחור כשאני בוכה אני בוכה זה נכון, בעיקר בזמן האחרון אני נראה שונה אני עף לשמיים עם כדור אחד או שניים למה אני צריך את זה? אשרי האיש שיש בו אלוהים כי את שלי אני מזמן כבר לא מוצא הו אני מחכה כאן הו אני מחכה כאן איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא ואיך תמיד נכבה האור כשאני בוכה איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא ואיך תמיד נהיה שחור כשאני בוכה אני בוכה (מחפש תשובה/ תום פטרובר) ולעיתים קרובות נדמה לי אני לא פה אני לא שם (אני ישן אך לא נרדם) ובווריד שלי זורם לו חומר אחר במקום דם אני שומר על ראש פתוח רק שילכו ההזיות..... וככה עצוב לחיות וככה אסור לחיות. (יכול להיות/ היהודים) מושפעת מההופעה של היהודים... הייתי הערב ביום הסטודנט. הלכתי במטרה אחת עיקרית: (מעבר לזה, או בגלל, שאני מאוד מתחברת לשירים שלהם ואוהבת את המוזיקה שלהם) להשתחרר קצת... להוציא עצבים... או מה שזה לא יהיה... בדרך כלל הופעות כאלו (של היהודים, של ריטה.....) גורמות לי להרגיש ממש טוב ומשחררות משהו בפנים. הפעם זה לא קרה...לא הצלחתי להתחבר לעצמי ממש... ציטטתי לכן שירים שהיו בהופעה :) שאני מאוד מתחברת אליהם וכל אחד מסמל תקופה או חלק בתהליך הזה של ההתמודדות.... שמתי לב בכלל שכל מני שירים מלווים אותי כל הזמן ולכל תקופה/ דבר... יש את השיר שלו מבחינתי. ממש פסקול חיי.... ;) (אחחחחח הפלצנות בשעות בקטנות של בלילה... חייבת לישון!!!!) שיהיה לילה טוב... סופשבוע רגוע!

מתקרבת ונסוגה לאחור נוגעת לא נוגעת מביטה מן הצד שומעת לחישות דקיקות שצורמות כמו צעקות חדות קורעות את השתיקה משותקת מראשי ומעלה חנוקה בין אלפי סדינים העולם סובב גם בלעדי השמש שוב תזרח מחר, שונאת את המילים גם את השתיקה מתחבאת מאחורי עצמי תפער האדמה לוע ואעלם מסתגרת בתוכה נבלעת לתוך מקום מיוחד, נגוע בזיוף שיכורה של השתיקה זה תופס אותי חונק מבפנים, ממכר נושך את השפתיים משליכה את המפתח, יוצאת אל העולם חמושה בשתיקה עוצרת את הכל לילות של פחד זרמים של חוסר שליטה אדים שצוברים משמעות, ואתה שותק לא אומר מילה

בובה יקרה, את נמצאת בתוך כל הכאב, הפחד והשתיקה הושיטי לעצמך יד, את לא לבד.. הרגשה של "סוף העולם"? כאילו זה לא ייגמר אף פעם? הכל נראה שחור? תמיד תזכרי שהרגעים האלו עוברים.., שמתוך הזמנים הקשים הללו אנחנו צומחות.. והכי חשוב תזכרי שיש פה הרבה ידיים שמושטות אלייך, אלו בדיוק הרגים לאחוז בהם תודה שאת משתפת ונותנת לנו להיות איתך בזה... איתך...

בהחלט סוף העולם.. עוד יום עובר.. וכלום לא משתנה.. ואיפה בובה הצוחקת.. ואיפה בובה מלאת חיים... שלפני שנתיים הלכה לי לאיבוד.. החברה הכי טובה שלי. ובמקומה ..הגיעה בובה עצובה בובה שהחיוך.. זה זיוף .. מסיכה... ולי נמאס... עדיין מחפשת את בובה של פעם בובה מחייכת בובה שלא עצובה... בובה שלא יודעת מה זה כאב.. רק אושר.. איפה היא?! וכן, זוכרת שהרגעים הללו עוברים ואם זה יש לי בעיה כי נמאס לי מנפילות נמאס להרגיש שמוחצים את ליבי.. נמאס לי מעצמי מקווה שלכן לא נמאס מהשטויות שלי... ואם כן, אז באמת סליחה מראש. ותודה על המקום הנפלא ... שאתן מעניקות לי בובה

ה

היתי בטיפול היום ומבולבת רצתי לשמוע מה כדיף פרטי או טיפול מהמדינה? סליחה על ההתפרצות

כפי שאת וודאי יודעת לכל דבר יש את היתרונות ואת החסרונות שלו, בטיפול הפרטי עולה נקודת הכסף - הטיפולים לא זולים ועליך לעשות את החשבון האם את מסוגלת לעמוד בהוצאה חודשית שכזו. בטיפול שהמדינה מממנת יש את החיסרון שאינך יכולה להפגש עם המטפלת מתי שאת רוצה וכמה שאת צריכה כי בכל זאת המשאבים שלהם לא גדולים. הפגישה עם המטפלת בד"כ פעם בשבוע, אך שוב עליך לחשוב מהם העדיפויות שלך. שיהיה בהצלחה ואגב אל לא התפרצת זה הבית שלך בדיוק כמו שזה הבית שלי. כאב הלב

ברוכה הבאה אל הפורום , אם כבר היית בפגישה היום ואת מבולבלת , אולי כדאי שתספרי מההתחלה מה קרה לך בפגישה שכל כך בילבל אותך וגרם לך להרגשה לא טובה ,בעיקרון , לכל סוג של טיפול יש מגרעות וחסרונות ,כמו שאמרה לך כאב הלב ,ואני מאוד שמחה לשמוע שהתחלת טיפול למרות שאני לא יודעת עליך כלום ,אז .....מה דעתך אולי להציג את עצמך ואם את רוצה גם לשתף במה שקורה לך , בקצב האישי שלך , במילים שלך , כנסי ודברי ואנחנו כאן נתמוך בך כמו שעושות כולן כאן למען כולן ,ואל תרגישי שאת מתפרצת , זה בסדר גמור שהגעת לכאן , אשמח אם תישארי , חתולה

השמיעי קול , איפה את , מה קורה איתך ? למה נעלמת ??? את בסדר ?? עודך בחיים ??? חתולה דואגת לך

הלווווווווו שחף... השמיעי קול .. (ולא, לא קוקוריקו תרנגול...) דואגים לך...................... סימני חיים... בובה

אני כאן ולא כאן........ עמוסה מדי רגשית אפילו כבר לא מוצאת כוחות לקרוא את הכל כבר לא מדברת על להגיב או לכתוב משתדלת לא לשקוע עושה את כל מה שאני צריכה לעשות מנסה לא להרגיש אבל מרגישה......... יותר מדי................ כבר לא ממש עומדת בעומס קורסת מתחת למסכה של "הכל בסדר" לא יודעת איך ולאן להמשיך מנקודה זו

מוזר לי כ"כ ואני לא מרגישה שייכות , לא מוצאת את עצמי , רוצה לתת ביטוי לכאב שבלב אך לא מוצאת את המילים הנכונות, כ"כ רוצה לעצום את עיניי ולפקוח אותן בעוד שנה ולהיות אחרת, לא רוצה שיכאב לי קשה לי עם הזכרונות המרים והחיים הקשים , הסבל התמידי, רוצה לנשום אוויר נקי ולא אוויר מזוהם, לא רוצה להיות עצובה רוצה לשמוח ולחייך מתוך שלמות עם עצמי........מי אני באמת? אני קיימת? האם באמת למישהו אכפת ממני? יש מישהו שאוהב אותי ודואג לי? איפה אני? רוצה לחבק את עצמי ולאהוב את מי שאני אך אני לא מכירה את עצמי באמת............רוצה להושיט יד, לתת יד לפחדף לצעוד איתו יחד בגבורה אך זה כ"כ קשה!!! אוף! אין לי אוויר כ"כ קשה!!! חולמת על עתיד אחר ועל חיים אחרים רוצה להשתנות אך הדרך נראית לי כ"כ ארוכה ומייגעת!! יש שיר שנקרא : " בואי אמא , בואי אמא........." איפה את? למה את לא אוהבת אותי? אני כ"כ זקוקה לך.......ואת שוב לא פה, רואה רק את עצמך ושוב לא רואה אותי כשהייתי קטנה הייתי בוכה מהשיר הזה , מעניין למה.........

כאב... הודעה קשה... מאוד מתחברת לחלק שלא מרגישה שייכות לשום מקום, לשום דבר. הזכרונות, הרגשות קשים מידי, קשה להיות במקום שמרגיש. בטוחה שיש המווווון אנשים שאת חשובה להן, שאוהבים אותך שדואגים לך, אולי קשה לך לראות את זה, כי את לא מקבלת את עצמך... תני יד לעצמך, קבל את עצמך, אהבי את עצמך ותהיי חברה של עצמך אחחרי כל זה יהיה הרבה יותר קל לקבל את האהבה והתמיכה מבחוץ. קודם כל את לעצמך ((((( חבקי את עצמך))))) מחזקת

תום - תמימות (טוהר ) וחום מקרינה תתחדשי לך על השם החדש , ואני מאוד שמחה שאת כבר לא אורחת אלה חלק בלתי נפרד מאיתנו , ברוכה הבאה בשמך החדש , חתולה

שם יפה בחרת - תמימות......... תודה שאת פה זה עושה לי טוב לדעת שיש לי אתכן תומכות ומחבקות. פה למענך, כאב הלב

כאב הלב יקרה שלי מאוד כשהכאב עולה וגובר על הכל , תמיד נדמה לנו שאנחנו לבד כאן בעולם , ושאין אף יצור אחד עלי אדמות שכן אכפת לו מאיתנו ושאף אחד לא אוהב אותנו , ואת יודעת שזה לא נכון , כי כן ישנם המון אנשים שכן אוהבים אותך ומאוד ,נכון שמאוד קשה לחיות כל הזמן עם הזכרונות ,וכולן רוצות כבר להיות אחרי השלב הטיפולי כדי להרגיש טוב יותר , אך זה מצריך המון עבודה קשה , ולא לוותר ולא להיכנע ולא להרים ידיים ,אז כן לומדים להכיר את מי שאני ומה שאני ואיזה יכולות יש לי , וכמה שאני חזקה ואמיצה כי אני כן מטפלת ,את עוברת עכשיו תקופה לא קלה אני מרגישה שאת חנוקה , אך קחי את הדברים מזווית אחרת , שזה חלק מהטיפול וזה רק זמני , גם אני אהבתי את השיר בואי אמא בואי אמא שבי אתי עד שאגדל , אך היא מעולם לא ישבה איתי ולא לידי ומעולם לא היתה שם בשבילי , גם כיום כשאני שומעת את השיר הזה הוא גורם לי לדמוע אבל לא מהמקום שהיא אמא שלי חסרה לי , אלה דווקא מהמקום של איזו אמא אני לילדים שלי ,אותה אני כבר לא מחפשת ,כגודל הצפיה גודל האכזבה ,מבינה יקרה שלי , מחבקת אותך המון המון המון ואת לא לבד חתולה

"בואי אמא בואי אמא......." את יודעת מי היום משמשת לי כאם, ואם יש משהו שאני מודה עליו כל בוקר זו האמא החדשה שלי שנכנסה לחיי והאירה לי אותם. את צודקת בכל מה שאת אומרת זה פשוט שלב מאוד קשה ואני כ"כ מנסה ומשתדלת ונלחמת ורוצה לחייך כבר ! המחשבה הזאת על :"אף אחד לא אוהב אותי" היא מגיעה ממקום של חסך וחוסר אכפתיות ממני לאורך כל חיי. בימים אלו אני עושה חשבון עם עצמי ומבינה דברים אחרת ומשחזרת אותם ואת ילדותי ואת נעוריי ולאורך כל חיי אני הייתי זאת שטפלה אם זאת אמא ואם זה אבא ואחותי הגדולה ( מי כמוך מבינה אותי ) לא היתה לי ילדות ואין מה לדבר על נעורים....... בילדותי אמי הכירה לי את הרגש של שנאה וזלזול ,וכך גדלתי. כ"כ חסרה לי אם בחיי , אמא אמיתית שתדאג לי שתהיה שם לצידי , שתקשיב ותתמוך שואני חולה היא תטפל בי ותחבק אותי ולא אחת כמוה שתזרוק אותי ותתן לי ללכת לבתי חולים לבד מבלי אפילו להתקשר לשאול לשלומי....... מזל שיש לי את האמא השנייה , היא האמא האמיתית שלי! שולחת חיבוק אני

כאב יקרה לי. מזדהה איתך מאוד. בתחושותייך.. בצורך להעלם ולהתעורר כשלא יכאב יותר . אני מחפשת מה לאמר לך.. והפעם נותרתי חסרת מילים לכאבך.. אני מנסה לכתוב, ואולי גם לאמר לעצמי בדרך, את מה שאני כותבת לך... אבל מרוב שאני מרגישה כאילו אני כתבתי.. המילים מתבלבלות לי.. ונתקעות. רק רוצה לאחל לך.. שבמיום מן הימים כן תכירי את עצמך... כן תאהבי את עצמך... ושיהיה מי שיחבק .. שיהיה מי שיתן לך את מה שלא נתנו... וכן, זה צובט בלב אני יודעת שלא פשוט לך עכשיו... ואומנם זה ורוטאלי עכשיו.. אבל, קבלי חיבוק שבא מהלב.. שיוצא מהנשמה.. ליבי אלייך יקרה. והלוואי והייתי מצליחה לשאוב ממך את הכאב שלא מותיר אוויר אחריו. מבינה אותך מאוד בובה.

תודה לך יקרה שלי, המילים שלך מחזקות אותי מאוד תמיד נעים לי לקרוא אותך , שומעים את הכנות במילותייך. אוהבת מאוד, אני

מבינה את הקושי והכאב המלווים כל הזמן... את הצורך בכתף להניח את הראש... ולהרגיש את השלוווה הבטחון והשקט... שהכל בסדר.... ואמא לא שם....מעולם לא הייתה... וזה כואב ולא מניח...הכאב הזה... מי שחולם ומי שמאחל לעצמו את הטוב הוא יגיע לשם.. לאור הדרך ארוכה מתפתלת בשבילים... עליות ירדות... אך יש מטרה האור מקווה שתתחילי לראות את קרני האור בקרוב שבת שלום אידה

קמה כל בוקר אחרי לילה כמעט לבן...מנסה לנשום אבל נחנקת...שמה מהר מסיכה כדי לא להתפרק...יוצאת ליום חדש מלא באיומים...הכל מפחיד...הכל מלחיץ...הולכת עם הבת שלי לטיפול...מחכה בחדר ההמתנה..ואחר כך הולכות לדיאטנית...שוב מחכה...חוזרת איתה הביתה...כמעט 600 שקלים פחות בכיס...וככה כל שבוע...והכסף אוזל...עוצמת עיניים ומנסה לברוח מהמציאות ומוצאת את עצמי עם תמונות מהעבר...פוקחת עיניים כדי לא לראות וחוזרת למציאות הבלתי אפשרית של היום יום....אין לאן לברוח...אין במה או במי להתנחם...והיא...המטפלת...חסרה לי כמו אוויר לנשימה...היא לא מתקשרת...לא אכפת לה אם אני חיה או מתה...איך אני אמורה ככה להמשיך לשרוד?????? התעייפתי דמעה

מטפלים לא מתקשרים אלינו. חושבת שזה חלק מכללי המשחק ששומרים גם עלינו. אבל אם את זקוקה לה האם את יכולה להתקשר אליה? מכירה כל כך טוב את ההרגשה. גם אני קמתי בלי אויר, חנוקה מכל הכיוונים ו... עשיתי שיחת SOS למטפל. אצלי המשפחה המופרעת מנסה להוציא ממני כסף ומאיימת בתלונות נגד המטפל שלי... ואני חייבת להמשיך בחיים. לזכור הכל, לפחד בשבילי ובשביל אחרים. אז אני מבינה ובכל זאת תחזיקי מעמד. יש בך חלק חזק אמיתי. ממש את. בכלל לא מסיכה.

לספר קצת יותר? אני כבר לא נמצאת בטיפול...הכל התפוצץ לפני שבוע...ולכן די ציפיתי שהמטפלת תתקשר לראות מה קורה איתי...הריצות עם הבת שלי הן עקב הבולמיה שלה...בינתיים המצב של לא משהו בכלל...חוץ מזה חובות חדשים מאבא שלי שממשיכם לצוץ 3 שנים לאחר מותו.... תודה על ההבנה...מקוה שהכל יהיה טוב יותר לשתינו כמה שיותר מהר דמעה

דמעה מבינה אותך.. לילות לבנים.. תמונות מוחשיות של העבר... שסוחט ממך את כל הכוח, שלא נותן לנפשך מנוחה. יודעת שעוברים עלייך ימים לא פשוטים כלל וכלל.................... והלוואי וכבר תראי את האור אני כל כך מחכה לזה! איתך בובה

יקירותיי... אני מקווה שהקישורים יעלו כמו שצריך... כי אני רוצה להעביר לכן מסר... כי אתן לא לבד.. ותמיד יש מי שיתמוך.. וזה כל כך ח-ש-ו-ב .... באהבה רבה : http://planet.nana.co.il/mazagot05/shanatova1.htm וגם... איך לא.. המלאך השומר.. : http://www.castlemountains.com/postcards/eunifun/august/augustangel.shtml לשינה טובה ורגועה... נטול חלומות רעים... ו.. שיהיה יומטוב מחר ..(או שזה בעצם כבר היום..). (ושלא תגידי שאני כותבת רק הודעות דכאוניות.. כי אני ממש שונאת את עצמי.. שאני כזו) עפה למיטה חייבת לאגור כוחות לעוד יום מתיש... שלכן בובהפו.

בובהפו, קודם כל- תודה!! :) דבר שני, יבוא יום ותלמדי לקבל את עצמך יחד עם ההודעות הדכאוניות. את עוברת תקופה לא קלה, לפחות יש לך איפה לכתוב ואת מי לשתף.... ואת לא לבד.... וחוץ מזה שאת כותבת גם הרבה דברים אחרים ומאוד יפים... ו...... ברוח חיובית זו מקדישה לך, ולכולן, את השיר הבא. שיר מדהים בעייניי של בית הבובות: שיר בעיפרון ביצוע: בית הבובות מילים ולחן: אמיר אטיאס אל תשכח לשמוח גם בחלקי ואל תמנע מלבכות כשעצוב תנצל עד תום כל עוד אתה תמים תלמד לוותר ואל תוותר על החיים. כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך לא, לסלוח זו לא חולשה נצור אהבה בדרכך ודע, את כל הסובב אותך. אל תלך בדרכו של אחר ואל תיכנע לחולשות שבגוף שא בעול בכתפיים איתנות ותאמין ותאמין, רק תאמין. שבחיים הכל עובר... סופסוף מתחילים להרגיש את הסופשבוע באופק.... כבר יום רביעי!!! שיגמר כבר!!!! לילה טוב :)

הינה עוד בוקר חדש.... שיהיה התחלה של יום נפלא נשמו עמוק את אוויר הבוקר ואחלו לעצמכן דברים טובים ליום זה.... אנרגיות טובות חשיבה חיובית אידה קח את הכח ללא שם החיים האלה הם שלך. קח את הכח לבחור במה שברצונך לעשות ועשה זאת היטב קח את הכח לאהוב בחיים את מה שברצונך לאהוב ואהב זאת בכנות קח את הכח להלך ביער ולהיות חלק מהטבע. קח את הכח לשלוט בחייך איש לא יעשה זאת עבורך. קח את הכח לעשות את חייך מאושרים

תודה רבה מתוקה. חולה על השיר הזה.. אוהבתתתתתתתתתת בובה

בובית מקסימה שלי לא קראתי אותך אתמול בלילה כי כבר הייתי במיטה , אבל לא נרדמתי מהר , כנראה שמעומס מחשבות , אולי אם הייתי נכנסת שוב וקוראת אז כן היה לי לילה טוב , בכלאופן חמדתי , הבן שלי לא ישן בבית והכלב שלו התחיל מרבע לארבע לפנות בוקר לייילל , וכל כמה רגעים בא אלי למיטה ללקק אותי כדי להעיר אותי ,הוא רצה לרדת למטה ,אז דחיתי אותו עד רבע לחמש ואז כן הורדתי אותו , והמסכן באמת היה צריך ,,,,,,,, ומאז מרבע לארבע אני ערה , רואה כוכבים במקום שאינם ,ומרגישה כמו זומבי , מקווה שהיום הזה יגמר בטוב כי אני ממש מותשת , אהבתי מאוד את הלינקים שצרפת ,מאמינה שגם את חסרת המון שעות שינה , ושהיום תוכלי לנוח כמו שצריך , עניתי לך למטה על שיחה מעלפת , אז..... שיהיה לך המשך יום טוף חתולה שמפנטזת כבר על הלילה

מסכנית, עוד לילה נטול שינה... וכולי תקווה שהלילה תנוחי... ותשלימי שעות שינה..... ורגע, לא רוצה שתשכחי! מחר....................זה ... "כמעט סופ"ש..." היידדדדדדדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! סוף סוף... עבר חלף לו עוד שבוע. שבת וינפש... הגיע הזמן באמת להשלים שעות שינה. מקווה שהלילה הזה.. לא יהיו הפרעות למינהם... ו.. תמשיכי לפנטז.. הלילה עוד יגיע! אוהבת בובה.

בובה פווווווווו תודה על הקישורים.. מקווה שעבר עלייך לילה שקט. חשוב שגם את תזכרי שאת לא לבד ושתמיד יש את מי שיתמוך והכי חשוב מי שמקבל אותך בכל מצב שלא תהיי, עכשיו נשאר שאת תקבלי את עצמך בכל מצב... המשך יום מעים לכולן!!

בהתחלה לא הבנתי מי זו תום.. אז..... שוב תתחדשי.. אחלה של שם. בכל מצב, אני יודעת שיש הרבה עבודה. ועובדת על זה... תודה שאת איתי. בובה

שדה ניר בקשה ממני להודיע שהיא תיעדר כמה ימים מפני שאביה נפתר. היא במצב על הפנים וצריכה זמן להיתעושש.

אני די בקשר יוםיומי איתה אז אני ימסור לה כל הודעה שתגיע

ביום העצוב הזה שלך. כל המחלוקות מפנות מקומם לתנחומים על מות אביך. המקום ינחם אותך בין שאר אבלי ציון, ולא תדעי עוד צער וכאב. תהיי חזקה. ליאור

תודה שמסרת לנו את ההודעה, תנחומיי לשדה ניר היקרה , שדה יקרה תחזיקי מעמד ואני פה אוהבת, אני

צר לי בכאבך , מחבקת אותך יקירתי כאן איתך ובשבילך כמו תמיד חתולה

שדה ניר יקרה, שולחת את תנחומיי. שלא תדעי עוד צער . חן

שלא תדעי עוד צער... איתך דמעה

שדה יקרה משתתפת בצערך ומתפללת לא תדעי עוד צער... מחזקת ומחבקת איתך אידה מילים: חיים נחמן ביאליק אחרי מותי סיפדו ככה לי: "היה איש - וראו: איננו עוד: קודם זמנו מת האיש הזה, ושירת חייו באמצע נפסקה; וצר! עוד מזמור אחד היה לו - והנה אבד המזמור לעד, אבד לעד! וצר מאוד! הן כינור היה לו - נפש חיה וממללה, והמשורר מדי דברו בו את כל רזי ליבו הגיד לו, וכל הנימין ידו דובבה, אך רז אחד בקירבו היכחיד, סחור סחור לו אצבעותיו פיזזו, נימה אחת אילמה נשארה, אילמה נשארה עד היום! וצר מאוד, מאוד! כל ימיה זעה נימה זו, דומם זעה, דומם רעדה, אל מזמורה, דודה גואלה, כמבב, צמאה, עגמה, נכספה, כאשר יעגם לב למזומן לו: ואם התמהמה - בכל יום חיכתה לו ובנהימה טמירה שיוועה לו - והוא התמהמה אף לא בא. אף לא בא! וגדול מאוד, מאוד הכאב! היה איש - וראו: איננו עוד, ושירת חייו באמצע נפסקה; עוד שיר מזמור אחד היה לו, והנה אבד המזמור לעד, אבד לעד!"

מבינה מאוד לליבך שדה ניר. תנחומי.. ושלא תדעי עוד צער. ליבי אלייך בובה.

שדה ניר יקרה, מצטערת כל כך לשמוע... שולחת לך הרבה חיבוקים... איתך..

שדה ניר יקרה, מצטערת לשמוע.. משתתפת בצערך שולחת לך כוחות וחיזוקים לעבור את הימים הקשים, איתך...

אוי שדה יקרה, צר לי...... שולחת את תנחומיי. תהיי חזקה כוכב

רוצה לכתוב להוציא את מה שיושב על הלב מנסה.. מנסה.. ולא מצליחה. הכל מבולבל.. כלום לא מסודר לי במחשבות ורע לי חנוק וליבי מדמם. רקוב מבפנים רקוב מבחוץ........ סחוטה נפשית אין לי כוחות יותר המצב רוח ברצפה אפילו הילדים בגן לא עזרו בהעלת המצב רוח. לא יודעת מאיפה להוציא את הכאב ואיך מוציאים כאב, אם הוא מבולבל בפנים.. (?!) ואני שותקת ואני נחנקת ומבולבלת כואבת ומדממת.. וזה מתסכל.. וזה שובר אותי לרסיסים קטנים. שקשה לחבר. רוצה לראות את האור כבר.. אבל בקצב הזה נראה לי שהחושך שולט יותר מצד שני, המלחמה הזו קשה עליי.. אם אני לא מבינה את עצמי (ואני באמת לא מבינה את עצמייייייייייייייייייייייייייי) מי יבין אותי?! הרי הכל צריך לצאת ממני.. אף אחד בעולם לא יבין, אם אני לא ידבר הכל ישאר אצלי. אבל פאקקקקקק, אני לא מצליחה. לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה לחיות. זקוקה לחמצן אין לי אוויר....... מסוחררת.. מחכה לרגע שאאבד את ההכרה.

רואה את הגלים נשברים בים רואה את החיים נשברים איתם עננים שחורים מתקרבים באים לא נשאר לי כוח לימים קשיים ישבתי לי לבד לא מבינה דבר צדק מי שאמר העולם אכזר בלילות חשוכים לבדי יושבת מנסה שוב לברוח מאותו כאב אלוקים במרומים אנא שמור עליי אנא תן לי דרך להמשיך חיי רואה את הגלים נשברים בים רואה את החיים נשברים איתם מביטה שוב למרומים זועקת לאלוקיים פתח לי את הדרך לימים טובים מרוב השאלות אין כבר תשובות מאושר שהיה יש רק אכזבות בלילות חשוכים לבדי יושב מנסה שוב לברוח מאותו כאב אלוקיים במרומים אנא שמור עליי אנא תן לי דרך להמשיך חיי. (אבל אם אני לא שומרת על עצמי.. איך הוא ישמור עליי.... אוף, כואבבבבבבבבבבבבבבבבב לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי)

בובונת יקרה לי מאוד עם כל הכאב של מילות השיר שלך מוכרחה לומר לך שזה נשמע יותר כמו תפילה להצלת הנשמה מסכימה עם כל מה שאמרת עם כל הכאב הנלווה מאמצת את מילות השיר שלך אל ליבי כתפילה חתולה

בובה יקרה בין יאוש לתקווה אני חשה אותך... כואבת....ורוצה שיסתיים...שיהיה טוב... איתך מחזקת אידה מירי מסיקה מילים: מיכאל וקנין לחן: שמעון בוסקילה היום הזה הוא התחלה בדף חדש אתה נוגע ביום הזה תישא תפילה תדע שיש מי ששומע אל תוותר מיד ויש לך מרחק ללכת אל תוותר מיד אם לא עכשיו אולי עוד שנה היום הזה הוא התחלה תחשוב אתה יכול אחרת והתשובה לשאלה בתוכך היא מסתתרת אל תפחד עכשיו כי לא אבדה לך הדרך אל תפחד עכשיו אם לא היום אולי עוד שנה עולם מוזר כולו שלך כשהתקווה בלב בוערת יש בדידות יש כאב והתקווה איתך נשארת אל תאבד אותה תשמור עליה מה יהיה מחר אין איש יודע

כל כך מצטערת שאין לי מילים מעודדות....מרגישה בדיוק כמוך...רוצה להאמין שיהיה בסדר...זה קשה..לפחות תדעי שאת לא לבד.... מחבקת דמעה

מחבקת בחזרה מקווה שיעברו עלייך ימים שקטים וטובים יותר......... ותאמרי "דיי לסבל". ליל מנוחה בובה.

ואת הרי יודעת, שזהו תהליך קשה .... ומוציא הרבה אנרגיות... וגומר את כל הכוחות..... אבל הנה לך הוכחה חיה. (וחתולה סליחה אם אני כותבת בשמך...) ראי את חתולה.. אחרי טיפול של 4 שנים, היא מעיזה.. כי היא במקום אחר. משמע הדבר. שזה שווה את המאמצים. מבלי להתייאש.. מבלי להרים ידיים... (למרות שאני כזו, אבל עובדת על עצמי). להמשיך ואת לא לבד..... בובה שלי יקרה - את בוודאי מזהה את הכותבת - כן , זו את כותבת לי כשאני במצוקה. אני לא יכולה להיות יותר חכמה או יותר מקורית מזה - חיזקי ואימצי חיבוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק ממני - ליז

כמה טוב לראותך... האמת, שרציתי לכתוב לך שתשמיעי קול... (כי אתמול לא היית) אבל, מיהרתי להתארגן לחתונה... ב 15 שעה הספקתי הכל... לא יאומן! אז, חסכת לי הודעה, כי שמחתי לראותך כאן עכשיו. אבל רק שתדעי, שחשבתי עלייך. בכל מצב, כן..האמת, שקל לי לאמר לאחרים.. את האמת הנכונה אבל ....לי זה קשה, כי אני גם ככה לא ממש מקבלת את עצמי לא מעריכה את עצמי כך שאני עדיין חושבת שלא מגיע לי אחרת ... (כן,הרבה עבודה נפשית...אני יודעת) אךךךךךךךךךך........................ רוצה שיהיה טוב. אז, תודה לך שאת איתי ותודה על מילותייך אני תמיד נהנת לקרא אותך. אוהבת וליל מנוחה. בובה

בובונת יקרה מאוד כשהכל מבולבל ורע וחנוק , כשמרגישים שהלב מדמם והכל רקוב מבפנים ומבחוץ, כשמרגישים סחוטים נפשית ואין עוד כוח להתמודד כי מצב הרוח על הריצפה , אז מתחילים לנסות להיזכר , כמה דברים קרו לי בזמן האחרון ? אילו ארועים משמחים היו ?ממה צחקתי לאחרונה ? עם מי דיברתי והרגשתי טוב ? ואז לאט לאט , בלי להרגיש עולה חיוך קטן ומזדחל על השפתיים , ומשם מתפשט לפנים , ואז מפנימים אותו פנימה למקום השמור ביותר שקוראים לו שמחה , וזה עוזר לפרק את תחושת החנק , את הבלבול , את הכאב , עוצר את הדימום ואוסף לאט לאט את הרסיסים , כדי להוציא את מה שיושב על הלב צריך נחישות ואומץ , מדליקה לך אור קטן שיעזור לך לראות שהמלחמה הקשה כדאית , חתולה - מחבקת אותך

רק מלקרא אותך ..עולה חיוך על פניי.... ואז מתחילים לרוץ לי סרטים בראש... על כל מיני דברים טובים שקרו לי... וגם אתמול.. וגם היום בחתונה.... ולא תאמיני... היתה שם בובה של ארנבת... גדולה כזו.. (כמו ביורודיסני) ויודעת מה חשבתי?! שלחתונה לי... יביאו בובת ענק של פו הדב אהובי. . . . . . . . . ויש לי חברה שנתנה לי רעיון... ואני רוצה לעשות הדפס של פו הדב על שמלת הכלה שלי. ממש בקטן ... טוב זהו.. זה החלום שלי... ואני אוהבת! תודה לך מקסימה ... ליל מנוחה לך... (ואני מתארת לעצמי.. שאת חורפת עכשיו..! ) בובה.

המחשב שלי איטי ...לא מצליחה לקרוא ולהגיב....אנסה לאתר את המטרידה ואמחוק... מאחלת לילה טוב לכל הבנות היקרות והאמיצות שנלחמות ולא מוותרות למרות הקושי וכל הכאב... גאה בכן ליל מנוחה.... חלומות נעימים...על ים שקיעה.... רוגע....ושלווה אידה

לאחר 14 שעות של התרוצצויות מחוץ לבית והר מטלות ועבודות הגיע העת לעצור ולאגור כוחות! אין לי שמץ של מושג על איזה הטרדה מדובר ובמה מדובר מאחר ולא הייתי מצויה כאן בעין הסערה במהלך כל היום אך מודה לך אידה יקרה על שאת כאן, שומרת הסף שלנו! מסננת ומוחקת את הדרוש על מנת להגן ולגונן עלינו! יישר כוח! שדה ניר- מרוצה אך נטולת שביב של כח

מקווה שישנת היטב הלילה ...ואגרת כוחות לקראת יום חדש.... יוםטוב אנרגיות וכוחות חיובים אידה

אני יודעת בוודאות מי כתבה בשמה של אורחת... תמחקי בבקשה את ההודעה... כניראה שלמישהי כאן מאד מפריעה ההתנהלות השקטה של הפורום והיא מחפשת לעשות בלאגן!! אורחת יקרה תהיי שקטה. אנחנו יודעות מי זו!! ואידה כבר תטפל בזה..סומכת עליה. רק חושבת שזה מעשה פחדני ונלוז להתחזות למישהי אחרת.

תודה... בהזדמנות זו... האמת שלא האמנתי שאני אגיב פה הרבה... ונראה לי שכבר לא אורחת, עד להודעה הבאה אחשוב על כיוני חדש תודה ויום נעים.

מחכה למייל ממך. איזה עולם קטן... אנחנו שתינו מאותו הכפר....

ליאורי נשמה מצטערת מאוד יקירתי אבל אין לי יותר תיבת מייל , לאחר חוסר שימוש במשך זמן ארוך התיבה נסגרה ואני כבר לא מעונינת לפתוח תיבה חדשה , היה לי מספיק עם כל הבלאגן כשהיה,,,,,,,,,,,,, זוכרת , אז אל תכעסי עלי אבל נשבר לי לגמרי מכל הנושא של המיילים , בכל מקרה אני כאן תמיד בשבילך ואת יודעת , חתולילה

בכל אופן אני שם בימי ראשון מ תשע עד עשר...

לאבא היו ונשארו ידיים ארוכות ארוכות...לפני המון שנים הידיים שלו היו מוצאות אותי בכל מקום...מתחת לשמיכה...מתחת למיטה..בארון....כשחלה לפני כמה שנים במחלת האלצהיימרס טיפלתי בו למרות שכבר זכרתי היטב מה הוא עשה לי...כשפינו אותו בכוח מביתו אספתי אותו לבית שלי...טיפלתי בו..4 חודשים של גהינום עברו עלי..ועל הבנתו שלי...ובסופו של דבר מצאתי מקום שהסכים לקבל אותו...ולפני כמעט 3 שנים הוא הלך לעולמו...ואז התחילו עורכי הדין לרוץ אחרי בגלל חובות שהוא השאיר..ו3 שנים אני משלמת חובות שלו...וכבר ראיתי את הסוף...ואתמול נחתה עלי שוב "מתנה" ממנו...הוא חייב סכום גדול לארנונה...לעיריה...וכמובן זה נופל עלי כי אני היורשת שלו...גם מהקבר הידיים הארוכות שלו אוחזות בי ולא מרפות....כמה זמן אני אשלם על היותי הבת של האיש הזה???????????ואיך עכשיו אתמודד שוב עם חוב נוסף....ולמה הכל נופל עלי במכה...גם הבעיות עם הבת שלי....גם הטיפול שלי שהתפוצץ....אני כל כך זקוקה למטפלת שלי עכשיו.... מיואשת ועצובה דמעה

אל תרימי ידיים. מחזיקה לך ידיים. ואפרט בהמשך היום. שולחת לך קרן אור של תקווה, אהבה ונדיבה. שדה ניר.

עד מתי? באמת עד מתי? קשה לי לראות אותך כך סובלת, ומקבלת כל פעם תזכורת נוספת ממנו...ועוד תזכורת כזאת כואבת... וכל הצרות שבאות בצרורות. וכל כך לא מגיע לך!!! אני איתך את יודעת, תמיד איתך. ליאור

דמעה יקרה מאוד כואב לשמוע שהצרות נוחתות עליך בצרורות , מצטערת שאין לי שום פתרון טוב להציע לך כדי שיוקל לך , אבל אני חושבת שאת הענין הכספי אולי אפשר לפתור ע"י פריסה לתשלומים קטנים כל שלפחות זה יהיה "נסבל " ,ועם הבת שלך ,את בטח תוכלי לפתור את הבעיה שלה ( לא יודעת מהי ) רק משום שאת אמא שכן נמצאת שם בשבילה וכן דואגת לה , ואת כן נמצאת שם בשבילה ,ולגבי המטפלת שלך ,אולי בכל זאת תנסי כן ליצור קשר איתה ולראות אולי כן תוכלו לחדש את השיחות , מחזיקה לך אצבעות שלפחות משהו כן ימצא את פתרונו בהקדם אפשרי , חיבוקים המון דמעה יקרה חתולה

הבטחתי להגיב בשימת לב יתרה אז הנה תגובתי המפורטת יקרה: ראשית עלי לציין כי את מרגשת אותי כל פעם מחדש בצורה יוצאת מגדר הרגיל! ואני מוקסמת ונדהמת מהכוחות הטמונים בך כמטמונים. שנית: האם את בטוחה שכיורשת טבעית מכח היותך הבת של אביך חל עליך כל חובותיו? ומה אם זכויותיו? האם אף אותם הוא הוריש לך ברוחו "הפילנטרופית"? נשמע לי בלתי מתקבל על הדעת ולא קביל שכיורשת בעל כורחך(ולא מבחירתך)את יורשת את החובות של אביך ומשלמת את המחיר של חוסר אחריותו והפקרותו כבוגר אוטונומי במהלך חייו, שהרי אינך האפוטרופוסית על אביך הקטין. האומנם הדין זהה? האם לא ניתן לערער על כך בבית המשפט העליון בשל הנסיבות המיוחדות של מצבך הפיננסי וכנפגעת גילוי עריות? תנסי לבדוק באמצעות הסיוע המשפטי המקנים שירותים משפטיים וממנים לך עורכי דין חינם אין כסף, האם לא ניתן לשנות את רוע הגזירה. זוהי גזירה שלא ניתן לעמוד בה! במיוחד לאור הפגיעות המזוויעות של אביך בך שהיה פושט את הרגל בעודו בחיים לו היית תובעת אותו והוא היה נדרש לשלם לך פיצויים בסכומים אסטרונומים. לא יתכן שתלקי שבעתיים ממנו! חוסר הצדק משווע ומחפיר, זועק לשמיים ובלתי סביר! בדקי זאת ותעדכני אותי בבקשה. תחזיקי מעמד, נשמה. (((((((((((((((דמעה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר.

מצטערת לשמוע ששוב את צריכה להתמודד...עם ה"מתנות" תזכורות...כאילו שאין גם ככה... הקשיים היומיומים וגם הקושי הכספי והחובות שלו.... אני מקווה שתמצאי פתרון טוב שיגיע אותך ויאפשר לך להתמודד עם כל השאר... אני עדיין בטוחה שאפשר לתקן ולבדוק את נושא הטיפול.... את יודעת שדוקא משברים הם אלה שמצמחים אותנו...במיוחד בטיפול. יום טוב בשורות טובות אידה

התעוררתי והצצתי בפורום והתפעלתי מהחתולה ששוב נחתה על הרגליים ...את מדהימה! וקראתי את בובה ששוב מתנדנת בין ארץ לשמים.... מזכירה לך כמה כוחות יש לך ושאמרת אתמול שתנסי שוב לקרא את הספר-אוהבת אותך. וניסיתי לחזור לישון... ושוב תובנות והפעם הן ממש לא טובות לי ועושות לי רע ועצוב וכועס וגועל ובחילה. על עצמי, על הבן אלף ועל כך שאני בכלל מרשה לעצמי לחשוב מחשבות כלכך מעוותות. ודברתן על הטיפול ועל אורך הטיפול ...וזה דורש המון כסף. איך עומדים בזה תקופה כלכך ארוכה.... בסך הכל שלושה חודשים וכבר אני מרגישה את כובד ההשקעה ואני אצטרך לצמצם, אבל רק התחלתי במסע ולמרות העבודה הטובה שכבר עשיתי בסך הכל קילפתי שיכבה ראשונה ושאלוהים ישמור יש שם עוד הרבה יותר מדי שכבות .... די שבורה כרגע. ליז

ליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז... אין לך מושג עד כמה ..מחשבותייך אינן מעוותות... מחשבותייך.. הן מהעבר המגעיל שלצערי נאלצת לעבור. זה לא דברים שבאים אלייך "כך סתם... ביום בהיר....................." אני יודעת שעכשיו התיבה נפתחת.. מה שלא היה הרבה שנים..... והכל מציף וכואב. ואת הרי יודעת, שזהו תהליך קשה .... ומוציא הרבה אנרגיות... וגומר את כל הכוחות..... אבל הנה לך הוכחה חיה. (וחתולה סליחה אם אני כותבת בשמך...) ראי את חתולה.. אחרי טיפול של 4 שנים, היא מעיזה.. כי היא במקום אחר. משמע הדבר. שזה שווה את המאמצים. מבלי להתייאש.. מבלי להרים ידיים... (למרות שאני כזו, אבל עובדת על עצמי). להמשיך ואת לא לבד להמשיך................. לעבוד קשה... לכאוב לצרוחחחחחח לבכות את כל הכאב שבך......... את מה שעשו לך............ ולצאת מחוזקת ולגלות את ליז ...כפי שאת רוצה שהיא תהיה... מקווה שהצלחת להרדם. (ומתנצלת אם ההודעות שלי עושות לך לא טוף.) אוהבת אותך וחושבת עלייך בובה. בוקרררר ------------ אורררררר

לא טוב זה טוב ...זה מוציא את כל הג'יפה ועכשיו הצלחת לגרום לי להזיל דמעה וזה ממש ממש לא דבר רע....... חייבת להפסיק שלך ליז.

שיהיה לך יום מואר ואופטימי קסום ומקסים מקסימה שלי. חייבת להתארגן לעבודה כי רבה. אוהבת ושולחת חיבוקים מחזקים. שדה ניר

קוראת אותך בכאב, בקשר לטיפול אז באמת ההשקעה אדירה. גם בכסף וגם בכוחות הנפש שצריך להביא לטיפול על מנת להבריא את הכאב העצום. אני מטופלת במרכז סיוע ציבורי, והטיפול ניתן חינם וללא הגבלת זמן. המטפלות טובות. אבל כמובן יש הבדלים מסוימים מבחינת הדיסקרטיות לדוגמא...השאלה היא איפה את גרה? כי לא בכל עיר ישנו מרכז סיוע ציבורי...עד כמה יצרת קשר טוב עם המטפלת שלך? אם הדיסקרטיות היא קריטית בשבילך? זה לא שהן לא מחויבות לשמירה על סודיות, זה כן. אבל את יודעת איך זה, ברגע שאת מגיעה לעוסית מסויימת, אז כולם שם יודעים למה... לי זה כבר לא משנה... אבל לא לכל אחת זה מתאים... מקווה שכסף לא יהיה מה שיגרום לך להפסיק טיפול... מחזיקה לך אצבעות ליאור

ליזוש נהדרת לא יודעת מאיזה איזור את בארץ אבל אם גרה בראשון אז יש לי כתובת נהדרת להפנות אותך אליה כך שהכיס שלך לא יקרוס עקב הטיפולים , ותודה לך נשמה , אני חתולה זוכרת ?? חתולים תמיד נופלים על הרגליים גם אם הם מועדים פה ושם , והכוחות באים מהטיפול , וגם מהכתבות הנפלאות שאידה מוציאה כל פעם , המון עבודה קשה , ואני לא מתעייפת להגיד שזה סוד ההצלחה , המון עבודה קשה, וזכרי שגם אם התובנות הן לא תמיד טובות , בזכות עבודה קשה גם הן תעבורנה , שיהיה לך המשך יום טוב יקירתי חתולה

כי אני מטופלת שם...

דימוי השכבות מאוד מוכר לי, פעם הגדרתי את זה כאילו יש לי סוד שמכוסה מספר שכבות עבות של פלסטלינה שמגנות עליו... היום יודעת שאין ספור שכבות ותמיד יהיה מה עוד לקלף, אבל היום רואה כל שכבה כחלק של פאזל שמרכיב את עצמי וכל פעם שמגלה עוד שכבה, שמחה להוסיף אותה כחלק לפאזל... אולי כרגע נראה לך שאין סוף לטיפול, אבל תנסי לחשוב על זה אחרת... הטיפול הוא לא נצחי, למרות שהעבודה העצמית היא כן... המטרה היא לרכוש את כל הכלים שמתאימים לך, שיעזור לך להתמודד ואז תוכלי לעשות זאת בכוחות עצמך.. אפילו אם מידי פעם יהיו רגעים שתרגישי שאת צריכה לחזור לטיפול וזה בסדר אבל עדיין תכירי את עצמך מספיק טוב ויהיו לך את הכלים כדי לדעת בדיוק מה מתאים לך. כרגע הטיפול הוא המקום לעשות בו את כל הניסויים האפשרים, ללמוד מהם ואח"כ ליישם את זה בחוץ, "בעולם הגדול". תאמיני בעצמך זה יגיע...

מתפאלת מכולן...ואת יקירה.... עובדת ומתמודדת עם הרבה דברים...גושים בגרון.... מקלפת קליפות...נוגעת בכאב.... וזה לא קל בכלל...עם זאת לא מוותרת כאן איתנו...מוכיחה זאת... לגבי הטיפול.... זה אכן יכול להיות כבד, אך זה סדר עדפויות שאת שמה לעצמך... ואת בחרת את עצמך במקום הראשון.... ובשבילך מגיע הטוב ביותר.... זה עניין של שיפור ואייכות חיים.... זו את במקום הכי חשוב... בהצלחה אידה

באמת זו צריכה להיות הבחירה - לשים את עצמי במקום הראשון לא קל אחרי שנים שרק מנסה לגמד עצמי , לא להתבלט . אבל בהחלט מתחילה להפנים שזה מה שאני צריכה ושזה מה שמגיע לי תודה על החיזוקים. ליז

היי לכן וערב טוב. האמת, שדיי התלבטתי אם לכתוב כאן או לא. כי כמו שאמרתי.. נמאס לי לבכות.. ולבכות... ורק לבכות......................!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יכול מאוד להיות שזה היה חלום שמרוב שהוא היה קשה, זה הרגיש לי מציאותי. לא משנה ..שאני עדיין שוברת את הראש כי יש קטע מסויים, שזה נראה לי כמו חלום וחלק אחר.. נראה ממש מציאותי. כשאני קוראת את מה שכתבתי אתמול ונזכרת.. אני כל כך נגעלת מהגוף הזה.. איכס... לא מספיק אז... גם היום?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?! וגם אם זה חלום.. לא מספיק אני חושבת על זה..בחיי היום יום.. אז אני אמורה גם לראות את הכל מוחשי כל כך.. ולהרגיש כאילו זה קורה עכשיו.. עד לאין הגענו?! וכמו שאמרתי.. עדיין אומרת הראש שלי דפוק כ"כ שלא מבדיל בין מציאות לחלום. ואם זה ...אצטרך להשלים.. . . . . . . . . . היש עוד תקווה להמשיך .. ולהילחם? היש למה.. ?! הכל נראה לי רייקני כזה.. הכל נראה דבר שהתחיל .. ולא יגמר לעולם. פחות כואב.. יותר כואב.. מה זה משנה בכלל ... החיים קשים וגדולים עליי... נמל ליבי ריק הספינה האחרונה עזבה זה מכבר. כבר לא מתנפצים גלים אל המזח, ובין סלעי ים ליבי כבר דבר לא צומח. נמל ליבי שומם זה זמן רב, אדוות הגלים לא בורקות בזהב. בנמל ליבי הים דומם, כמו היה ליבי מדבר צחיח ושומם. בליבי המסך ירד , נגמרה ההצגה הקהל את מקומו פינה לדממה. על הבמה כבר לא עולות עוד מחזות, ולא נשמעות מחיאות כפיים רועמות. ליבי כמו נמל בלי ספינות, ריק מאדם.. ליבי כמו מדבר צחיח, עומד ריקם... ליבי כמו תיאטרון שעל בימתו אין הצגות.. ליבי כמו שתי עיניי, מלא בדמעות..

כמה כאב במילים? וכמה כוח? זה מה שאני קוראת, את חזקה ומחזקת...ואחרי שקראתי את מה שכתבת למטה לחתולה...אין לי ספק שאת תצליחי!!! את גיבורה אמיתית!!! ואני יודעת שתתגברי, סומכת עלייך יקרה. ליאור

בובה... קודם כל טוב שהחלטת לכתוב... בדיוק ברגעים הקשים אנו צריכים שיזכירו לנו את הסיבה שלשמה אנו נלחמים... כשאנחנו בתוך זה קשה לראות את האור וקשה לראות שיש לזה סוף... מבטיחה לך שהתקופות הקשות חולפות, זה לא יהיה כזה קשה לנצח וזה שווה את זה... אל תלחמי בעצמך אם זה היה אמיתי או חלום... חבל על האנרגיות תשמרי אותם, גם אם זה חלום וגם אם לא זו חוויה קשה. קבלי את זה, תני לזה מקום, קצת חמלה ואהבה כלפי עצמך, כלפי אותה ילדה שעברה את זה.. קבלי את זה כמנגנון הגנה, כדרך התמודדות, זה לא קל וזו הדרך שאת מצליחה לשרוד את כל זה.. איתך.

בובל 'ה יקרה שלי כל-כך הכאב שלך זועק הצילו , הכאב שלך אומר אל תרפו ממני הכאב שלך אומר לא רוצה להיות לבד עם כל זה הכאב שלך מבקש תאהבו אותי הכאב שלך אומר אני לא דפוקה רק מבולבלת הכאב שלך מבקש לעזוב אל מחוז לא ידוע ורק את עדיין מסרבת להניח לו ללכת , רק הלב נשאר בודד ומיותם בלי ,,,,,,,,,,,,???????? אז לא יקירתי ,מדליקה לכבוד ליבך הרך והפגוע המון אורות יפים בכל מיני צבעים וגם זיקוקים בכל צבעי הקשת , ומזמינה גם את השמש ואת כל היקום כולו כדי להאיר לך את דרכך כי היא לא קלה , אך בהחלט אפשרית ,כל האור הזה מחכה לך בהמשך הדרך וילווה אותך עד הסוף המדהים של הטיפול ,וכמובן שלא לבד , אם את יכולה לראות אותי במקום כל כך טוב , אז אני אהיה לך למראה שמשקפת אותך , המון חיבוקים נשמה יקרה עד לאין ערוך חתולה עדין חולה

השנייה סיימתי לשוחח עם חבר הקרוב אל לבי שהתוודע לעומק השריטה הטבועה בי בשל היותי נפגעת תקיפה מינית משחר הילדות ועד בכלל! והוא הצהיר שכגבר הוא מבין אותי ואינו שופט אותי וכי אני בחורה מתוקה אמיתית ואשה אותנטית ומיליטנטית כריזמטית ומיוחדת במינה!(הפרזה שלו...) אז אם אני מוגדרת ככזאת בפי העם ובמיוחד בפי הקרובים אלי. את על אחת כמה וכמה! את בחורה מדהימה שורדת בכוחות לא לה... בעלת נפש אצילה ונשמה גדולה! את לבטח תצאי מהסחרחרה בה את נתונה! אני סומכת עליך, מאמינה בך, מעריכה אותך ואת התעקשותך, אוהבת אותך וגאה בך. שולחת חיבוקים מחזקים. שדה ניר- ברסיסי דמע עמך.

מה שהכי מתסכל ... שאני לא במשך תקופה ארוכה לא רואה מה שאחרים רואים... כבר סיכמנו הרי, שיש לי דוקטורט שהפשלה עצמית.. למה אני לא מוכנה לקבל את עצמי ואת מה שקורה לי? למה אני מקללת משפילה .. ומכאיבה לעצמי כמו מזוכיסטית.... שחושבת שלא סבלתי מספיק. . . . . כי באמת לא סבלתי ! לקרא אתכן בנות יקרות, מביא לי את הכוח. אתן מקסימות... ואני חוזרת לישון......................... יומטוב שיהיה לכולם יום ארוך מחכה לי........... והחוסר שינה אצלי חוגג.. אוהבתותכן בובה.

לפני שלוש שבועות רבתי קשות עם (השטן )בעלה של אמי,דבר שהפך שיגרתי משהו , לאחר ששפך עלי קיטונות של כעסים מודחקים שלן על המצב שבינו לבינה (אמי)זרקתי לו שהוא הוא האשם היחידי במצבה הבריאותי הלקוי וההולך ומחמיר של אמי ,אםרק חשבתי שהוא שטן אז הוא הוכיח לי השכם והערב שצדקתי,במשך שבוע ימים הוא היה מתקשר כדי להתכסח איתי על ה"חוצפה"שלי על שהאשמתי אותו ודרש שאגיע אליהם מיד "ללבן" את העינינים, כמובן שלא נעתרתילדרישתו והשארתי אותו להתבשל במיץ שלו,כעבור שבוע לקחתי את הכלב של בני והלכנו לעשות "ביקור" , נכנסתי כאלו לא קרה כלום ,ברכתי לשלום , חכיתי שיסימו לאכול ,ומאחר ולא הפגנתי כלפיו שום שימת לב הוא יצא משם בהפגנתיות והלך לחדרו ,נשארנו רק אמי ואני והכלב המקסים והנאמן ,, לא יודעת מאין באה לי המוזה לפתוח איתה בשיחה עלי , כן עלי ,הרי גם אני קיימת ,ואמרתי לה את יודעת רציתי לשתף אותך במשהו שהוא רק שלי ,והיא כמובן שמחה מאוד כי זה לא דבר שהיא רגילה אליו ,סיפרתי לה שאני מטופלת כבר-4-שנים במרכז לנפגעות תקיפה מינית ,העיניים שלה נפערו לרווחה , מה ף באמת ??ומה את עושה שם ?? רציתי להגיד לה שיפודי פרגיות על האש , אבל זו היתה אמורה להיות שיחה רצינית ,אמרתי לה על כל מה שקרה לי בחיים , על מעשי האונס, על ההטרדות המניות , על כל מה שעשו לי ונגעו בי ,היא השפילה את העיניים ושאלה מה זאת אומרת מעשי אונס , מה עברת יותר מאחד , כי הרי על האחד היא כן ידעה וסרבה ללכת למשטרה כדי לא לחשוף את הבושה , ואז שאלה , מתי קרה השני , לא עניתי לה , רק נסיתי לרמוז לה על ארוע אחר בעבר שבו מצאה אותי בבית ללא הכרה ,מה ? את רוצה להגיד לי שנסית להתאבד ? ואיפה אני הייתי ?? באמת שאלת מליון הדולר , איפה את היית? משם השיחה כבר התגלגלה לכל מני מצבים שבהם רק היא ואני היינו מעורבות בהם כמו המקרה שבו שפכה עלי מים רותחים , כמו שתקעה לי בגב עקב בעל -12-ס"מ ,כמו,,,,,,,,, לא חשוב ,מה שחשוב שהיא זכרה את כל המקרים שעליהם דיברנו ולא היתה שם שום תערומת על המצב , לא תוכחות , לא תלונות ולא האשמות , רק רציתי לראות איך זה מרגיש לה , היא בכתה מרות ולא רצתה "להזכר" בעוד דברים מהעבר , ואז אמרה , כמה אכזרית היא היתה , שאיך יתכן והיא לא שצה לב לכל מה שקרה סביבה , ואיך הלכו "לה" החיים ,אמרתי לה שהיא לא אכזרית , שרק פשוט היא היתה רגילה שאני מסדרת לה את החיים , שאני זו שתמיד דואגת להכל , אז איזו אמא אני הייתי ? אמא שהבת שלה דואגת לה ומטפלת בה במקום שזה יהיה הפוך ??איזו טפשה אני הייתי איזו מטומטמת , וכשהזכרתי לה את התקופה שבעלה שכב בבית חולים ואני סיפרתי לה עליו דברים , והיא ענתה לי אני לא יכולה לעזור לך תעזרי לעצמך ,היא אמרה שחשבה שאמרתי זאת רק בגלל שאני לא שמחתי שהיא התחתנה שוב , כלומר לא האמינה לי ,לרגעים ממש נדירים נראתה כל-כך שבירה, כל-כך אנושית שכמעט וחיבקתי אותה , אבל משהו עצר בעדי , פשוט לא הייתי מסוגלת , הלכתי הביתה צוהלת וחשבתי לעצמי וואוו , מצאתי את אמא שלי שהלכה לאיבוד , אבל זה החזיק בדיוק יומיים ,כנראה שלא מגיע לי מעבר למכסה הזו יותר , כי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה , למרות שזה די נדיר , ואז הגיע הטלפון ההיסטרי ממנה שדרש בתוקף שאני אתנצל בפני בעלה על "פליטת הפה שלי " שבה אני מאשימה אותו,פשוט לא האמנתי , שמעתי בתוכי אלפי רסיסים של לב ונשמה מתרסקים להם בקולי קולות , כבר לא שמעתי אותה , רק עניתי לה לא יקום ולא יהיה לעולם לא עוד , את מחפשת שוב להשתמש בי , לנצל אותי לרמוס אותי מחדש , ומה עם השיחה שלנו בשבת ?? זה לא עשה לך כלום ,היא ענתה מה שהיה בשבת היה בשבת , אמרתי לה אף אחד לא ישתמש בי עוד לעולם , אפילו לא את , את כל שאר הגיבובים שהמשיכה להגיד ולהפעיל עלי מניפולציות לא שמעתי יותר , רק אמרתי לה שתדעי לך שמהיום והלאה הדברים הולכים להשתנות וזה מה יש , מי שטוב לו ולמי שלא טוב ,כולם ישמעו ממני כל מה שיש לי להגיד בלי כפפות של משי , אז ברור שלחג שבועות לא הזמנתי אותם , ואם בא לי לטלפן אליהם אני עושה זאת ואם לא אז לא ,ולא נותנת לעצמי יותר להגרר אחריהם , ולמה לקח לי כל-כך הרבה זמן עד שכל זה עלה כאן , כי אם הייתי מעלה את הדברים קודם לכן , הכל היה יוצא מתוך המון כעסים וחוסר פרופורציות ,לכן גם היו ימים שלא יכולתי להכנס ,ואז בשבת שעברה אידה הוציאה כתבה על מודעות עצמית על כעסים ,ישבתי עם עצמי במשך כל הימים האלה וחשבתי למה אני כל הזמן כועסת עליהם , בדקתי טוב טוב והבנתי , שאני למעשה כועסת על עצמי לא עליהם , למה ?? כי אני היא זו שלא שמתי להם גבולות בגלל פחדים שלי ,ועכשיו כשזה ברור לי לחלוטין שלא אתן להם לעבור על הגבולות שלי ,הגבולות החדשים שאני מציבה להם , אני כבר לא כועסת עליהם , בכל מקרה זה לא יעזור ולא ישנה את המצב ,ואני באמת ממליצה לכל אחת לנסות לבדוק את מצב הגבולות שלה עם ומול כולם ,מודעות עצמית = זה עובד , מצטערת שיצא כל-כך ארוך , מקווה שתסלחו ותבינו אותי , חתולה עדיין חולה

כן אמיצה! זה מה שאת! ! ! ! ואני מקווה שאת יודעת זאת. ובכלל, אני לא יודעת מה איתך..... אבל אני עדיין בהלם. בהלם מהרבה דברים... קודם כל, שהעזת.. אחרי המון המון שנים.. לפתוח את סגור ליבך בפני אמא שלך מה שבחיים לא העזת לעשות. דבר שני, בונא' .. את קולטת... המון המון המוןןןןןןןןןןןןן שנים... אמא שלך הדחיקה והדחיקה.. ועכשיו... אחרי שניםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם היא מעכלת.. היא בוכה.. היא מזדהה... היא א-י-ת-ך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא מאמינה לך. היא לא יודעת איפה היא היתה כל השנים הללו... ואני מתארת לעצמי שעברו הרבה שנים................. והנה.. הילדה הקטנה... שאף פעם לא העיזה לפתוח את הפה.. ו/או כשפתחה .. אז מיד ההיא סגרה לה את הפה... העיזה לצאת מתוכך... בזכות טיפול של 4 שנים (שזה לא מעט ) כמו גיבורה ומספרת... ולא מפחדת עוד מתגובה ולא חושבת מה תהיה התגובה בכלל... פשוט נתת קפיצת ראש למים.... בלי להסתכן... בלי לחשוש... (כי טיפול של 4 שנים.. נתן לך את הכוח!!!! ונתן לך עוד הרבה ) ולשחות... ולספר.. ולהוציא. את פשוט גדולה... את פשוט................. וואווו ענקית! וכן חתולה, "מצאתי את אמא שלי שהלכה לאיבוד " וכן,,, לא להרבה זמן.. מיד חזרה בה כ"לא היה".. אבל נשמה שלי.. שוב הוכחת כמה כוחות יש בך.. כמה אומץ.. לקום ולשנות.. לקום ולעשות.. לא יעשו בך עוד שימוש ... שאת לא רוצה בו היום את אחראית לעצמך.. את לא עוד הילדה הקטנה והחסרת אונים.. שכל מה שאומרים לה היא צריכה לעשות . . . את לא עוד! את הקובעת מה טוב בשבילך.. את הקובעת מה את עושה בחייך ... את ורק אתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת! ! ! (שמעת, או שהצעקת יותר בקול?!?!?!?!?!?!?!?) הצבת גבולות.. אף פעם לא מאוחרת. אל תתחרטי ואל תרגישי אשמה כלל וכלל.. היית ילדה קטנה.. פחדת ! דירבלקום אם את מאשימה את עצמך! מהיום אחרי טיפול קשה מאוד א-ת מנווטת את העיניינים .. לפי איך שא-ת רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא עוד מניפולציות. לא עוד משחקי כוחות. לא עוד פוצי מוצי... ועוד נקודה חשובה. אני לא סולחת לך על האורך... למה את רושמת ארוך כל כך.?!?!?!? כאילוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו, מה נסגר איתך כזה?!?!?! מתעלייך. אין לך על מה להצטער. -ועל זה יש לי משהו להגיד לך.. אבל ממש בהזדמנות, זה לא הזמן המתאים- ובובית, אני מקווה שאחרי הכל הפנמת א-ת את כל התהליך שעשית ועושה עם עצמך בקשר לזה. ולא תסבלי ולא תקחי ללב היקר שלך.. כל כך הרבה כעסים של אחרים עלייך. כי זה באמת לא שווה. ואת יקרה ואת אהובה ואת חשובה לי ואני דואגת לך.......................! עשי טובה (באמאש'לך..) שמרי על עצמך.... ליבי אלייך.... http://communabuilder.tapuz.co.il/UsersFolders/anatoa/images/2008200464239.jpg http://www.orange.co.il/content_upload/mms/gallery/429_hug_just_4u_web.gif בובה.

בובית נשמה טהורה אז כן , רק עכשיו אני עונה לך , לא כי שכחתי אותך ולא כי לא רציתי , אלה בגלל שדברים קרו בפורום ,וגם בגלל שהיה חשוב לי לענות לך קודם כל למעלה , אז,,,, איזה כייף לי שאת כאן , ואיזה כייף לי לקרא את כל מה שענית לי , מבטיחה לא לחזור לאחור , לא מצטערת על כלום מכל מה שאמרתי לה ,אין לי רגשות אשמה לראשונה בחיי , בחיי נשבעת ,וכן , הענינים עכשיו בידי ,ולא לוקחת ללב הוא יקר לי מידי , וכן , לאט מפנימה את כל התהליך ,האחלת לכל אחת שנמצאת בטיפול לעבור את כל השלבים הקשים האלה כי כן יוצאים מהם בחיים , הנה אני הוכחה , וכן שווה לעבור את כל מדורי הגהינום האלה כי אני כבר כן רואה את תחילתו של האור וזה עושה לי רק טוב ונותן המון אבל המון כוח , חיבוקייייי חתולה

היום הפכתי למעריצה הכי גדולה שלך בעולם!!! איזה כח!!! כמה כוחות נפש דרושים כדי להתגבר על הכאב? התעלות נפש של ממש... התייצבת מול הפוגעים בך, בכל הכוח שלך, ואמרת וצעקת (אולי לא בקול) את כאבך. ואמרת עכשיו אני גדולה!! אף אחד לא יפגע בי לעולם!! ומול התגובה המתגוננת של אמך, עמדת בכל הכוח!!! אוי כמה אני אוהבת ומוקירה אותך על כך!!! תדמייני לך אותי עומדת לידך ומחבקת אותך דקות ארוכות עכשיו. אוי כמה הייתי רוצה להגיע ליום הזה... להטיח את הכאב שלי!!! לצרוח אותו למולם!!! אבל אני בחיים לא אעשה זאת. גם כך אני נחשבת לעוף מוזר , אני המוזרה, את מבינה? לא הם... כל הכבוד יקרה שלי...והמון המון בריאות. אוהבת ליאור

ליאורי נשמה טהורה תודה לך על כל המילים הכנות והמרגשות שלך , זה באמת היה קשה והכי לא מתוכנן בעולם ,אבל זה יצא ממני סוף סוף ,וכשזה יצא הרגשתי כאלו אני נולדתי מחדש והפעם לא מהרחם שלה אלה מתוך תוכי , התהליך לא קל אבל אפשרי ואני מדברת מתוך נסיון קשה אבל מאוד פורה , לכן תמיד אני אומרת שיש להילחם בכל הכוח ולא לוותר אפילו על טיפה אחת כי כל טיפה משנה את התמונה ,ראית בעצמך איך כל דבר עוזר , ותודה נשמה על החיבוק הגדול הייתי זקוקה לו , ומאחר ואני עדין חולה אז כנראה שאלך למיטה , הרופא רשם לי עוד כדורי אנטיביוטיקה לעוד 5 ימים , ומחר פגישה עם המטפלת שלי , היה יום מתיש אבל שווה כל מאמץ ,אם תמשיכי בכל בכוח , גם את תוכלי למצוא את עצמך יום אחד בדיוק במקום שבו אני נמצאת כיום ,תנסי ותראי , לילה טוב יקירתי חתולה חולה אבל מרוצה

וכל העופות היו מוזרים כמוך... כי אז עולמינו היה הרבה יותר טוב. וכל דבר בזמנו וכל דבר כשהוא מתאים ולמי שהוא מתאים ... ואת בעצמך עושה עבודה בכלל בכלל לא רעה - תראי איזו תגובה מקסימה תגובה שהיתה מכוונת לחתולה האמיצה אבל בדרך מוזרה נותנת לי המון כח בבוקר זה. תודה אהובה, ליז

וואוווווווווו, כל הכבוד לך!!! צעד ממש אמיץ, נראה כמו אחד השלבים הכי קשים... וזה כלכך כייף לקרוא ולראות בין השורות את התהליך שעברת עם עצמך הגעת לשלב שמעיד על הרבה כוחות, שלב שבו את שמה את עצמך במקום ראשון באמת כייף לקרוא את זה מקווה שאת גאה בעצמך לפחות קצת ממה שהחברות מהפורום גאות בך כי יש לך על מה.... כל הכבוד, מורידה בפנייך את הכובע

אורחת יקרה אכן כן ,התהליך מאוד קשה והאמת שעדיין לא ראיתי את המקום החדש שלי שבו אני עוברת למקום הראשון , זה עדיין בתהליך הפנמה , וכן , אני די גאה בעצמי אחרי שאני קוראת את התגובות שלכן כאן , זה מרגיש כמו יציאה מעבדות לחרות ,ולחרות צריך גם זמן להתרגל , תודה לך על המילים החמות שלך , מאוד מעריכה , חתולה

קדה קידה בהשתאות ובהשתוממות! איזו גדלות הנפש והתעלות להגיע למצב בו את מטיחה את האמת, לאחר מנת האלגיה שספגת ולאחר הפריבילגיה שהענקת לאמך צאנסים בזה אחר זה על מנת לחזור בה והיא שבה לכוך שלה ככלב השב אל קיאו! ואת הגעת אל כור ההיתוך שלה באמצעותה ובזכות עצמך, עוצמתך ועבודתך! כמה אני גאה בך על שאינך מאפשרת פגיעה חוזרת ונשנת בך כי אינך עוד הילדה המפוחדת נטולת הגבולות והמעצורים בשל תכתיבי ואילוצי המציאות האכזרית! את אשה אחראית לחייך, בוגרת, מליטנטית ומדהימה שמציבה גבולות ברורים ולא נותנת לגחמות חמות של אמא ובעלה לערער את שיווי משקלך!ולהוציא אותך מדעתך! ללא ספק עברת תהליך קשה מנשוא עם עצמך במהלך השבועות האחרונים ובשל כך את גאוות יחידה שלי(ואת יודעת זאת היטב)! את מודל לחיקוי ושיקוי בעבורי! ואני מעריכה ואוהבת אותך בכל לבי ונפשי. מחבקת ומחזקת ביתר שאת ומאחלת לך רפואה שלמה במהרה בימנו אמן. למענך תדיר, שדה ניר- המשתוממת ונדהמת למול כוחותיך, יכולותיך ועוצמותייך.

איזה כיף כרגיל לקרא אותך.... כמה אנרגיה , כמה אמפטיה - תקראי לזה הערצה , הערכה , התלהבות , השתוממות לנוכח.... מילים עם המון כח, מילים שאני לוקחת איתי להיום שינגנו לי ויקרינו את מה שאפשר להשיג בהמון סבלנות ועבודה קשה ...אבל שווה שווה להתאמץ תודה שדה ניר יקרה ושוב תודה לחתולה שהיתה ההשראה. ליז

שדה ניר היקרה תודה לך על כל המילים החמות ,עדין לא סיימתי את משימתי , עוד יש לי כמה שפנים מוחבאים ב"כובעי," אני לא קוסמת אך מרגישה טוב מאוד את הכוח שנחבא ממני עד כה , עולה לאט לאט ומתחיל לתפוס מקום טוב מאוד בחיי ,זה לא אומר שלא תהיינה עוד נפילות כל אני מאמינה , אך הן כבר לא תהיינה כמו בעבר ,עדיין לא שועטת קדימה, כל דבר בזמנו , וזה בהחלט היה ניצחון משמעותי לגבי , חתולה

חתולה יקרה מחבקתומחזקת אותך.... על כוח והאומץ שלך.... על היכולת שלך לעבוד קשה עם עצמך ולהגיע לתוצאות.... וזה לא קורה פתאום עכשיו....וזה לא רק עכשיו... זה תהליך שאת עוברת יום יום....צעד צעד את צועדת.... בוחרת את צעדייך ואת השביל שאליו את נכנסת... בכל פעם צעד קטן... בדרך שלך....בקצב שלך....ביכולות שלך.... כל הכבוד על השיחה עם אמא....שיחה חשובה שחיכתה כל כך הרבה זמן... אמא לא השתנתה וגם לא תשתנה.... היא רק גילתה לך צד חבוי בה שקיים והיה תמיד...אבל חבוי... היא בודאי עברה דברים קשים שלא נותנים לה לראות ולקבל את הדברים... לראות שהבת שלה נפגעת.... לראות שהבת שלה זקוקה להגנה שלה.... היא מעולם לא הייתה מסוגלת.....וגם היום לא... הדרך היחידה היא ללמוד להבין ולקבל את אמא כמו שהיא.... לראות מה אני לוקחת ומה לא... מה אני אוהבת ומה לא....(אפילו שונאת...) לקחת רק מה שמתאים.... לשמור על עצמי... לשים גבולות... מחזקת אותך חתולה אמיצה אידה

לילה טוב ליל מנוחה מקווה שתעזור לכלן זו הברכה. המלצה לספר מדהים למי שעדיין לא קראה ואפשר לקרא גם פעם שניה: ורוניקה מחליטה למות- של פאולו קואלו... קראתי השבת - פשוט מקסים קל לקריאה , רציני , עצוב ומצחיק ביחד - פשוט כיף לקרא ומזה מתאים לנו..... שינה מתוקה - ליז.

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1265/xPG/64/xFT/66725/xFP/66725 קראתי וכתבתי על זה בפורום.. בקישור המצורף. ספר מעלף... חייבת לקרא אותו שוב.. שהאמונה של "לבחור בחיים" תכה בי שוב.. בובה מיואשת.

אז כיוונתי לדעת גדולים...... ונראה לי שגם לקרא שוב את עצמך מספרת על הספר יכול לתת כח, להזכיר לעצמך כמה את גיבורה וחזקה .... מחבקת ושוב מברכת ליל מנוחה. ליז יאללה למיטה

ליזי יקרה מאחר ואני עונה לך רק עכשיו , וגם עכשיו לילה , אז קבלי בהמון המון תודה את הברכות שלי גם אליך לברכת לילה טוב ושינה מתוקה חתולה עדין חולה

אין... אין עלייך... מדהים מה שאת עושה והכח, כמה כח שאת מעבירה לכלנו... ולא פלא שהגוף שלך חולה - זה מה שקורה כשהנשמה עושה עבודה טובה. אז בקרוב תחלימי ותגמרי להפטר מכל הרעלים האלו שספגת בשנים עברו ויהיה עוד יותר טוב. למרות שאני לא בבוקר הכי טוב, מצליחה לראות את היופי שבך את היופי שבמעשייך מברכת אותך בהמון המון כח ובריאות נשיקות (מגיע לך על ההישג) ליז

הי גל, הצעה פרקטית ... אולי ישמע קצת מוזר-אבל בהחלט עוזר לתופף על החזה למשך כמה שניות עם כפות ידיים פתוחות ולאט לאט להסדיר את הנשימה ע"י נשיפות ארוכות מומלץ להוסיף צליל אההההההההההההההה עד שנגמר ואז לנשום עמוק ככה כמה פעמים.... את שניהם ביחד או כל אחד לחוד בסדר שכתוב ובכך להמריץ את הדם ולהזרים חמצן למוח בהצלחה - מקווה שקצת יקל עלייך בכל הזמנים הקשים שאת עוברת. שלך - ליז

התארחתי אצל אחותי בשבת.... והיו שם אנשים לא ממש רצויים..... וכשהלכתי לנוח בצהריים.. באיזשהו שלב, כשפתחתי את העיניים נתקפתי בסחרחורות.. וכשעצמתי בחזרה, כאילו התנתקתי מהקורה סביבי.... ופתאום.. הרגשתי שמישהו נוגע בי . מתחיל מהרגל ועולה למעלה... ואני.. עשיתי את עצמי ישנה.. והגוף השתתק לי ניסיתי להזיז.. אך ללא הצלחה בכלל. עד שהצלחתי להזיז בקושי את היד... וגם זה הרגיש לי כבד נורא. והראש.. שמעתי כמו פיצוצים כאלה, הראש כאב בצורה איומה. כאילו שהגוף היה בחדר ואני ריחפתי במקום אחר. והרגשתי את היד עולה למעלה.. עד לחזה ויורדת חזרה למטה. ולא זזתי שלא יחשוב שאני ערה. חיכתי שהוא יסיים וזה היה נראה כמו נצח. ואז,,, אמא שלי נכנסה לחדר... והרגשתי איך הוא מתחמק ממני ועושה את עצמו עסוק.... ! או לא יודעת מה. בדרכי לבית מאחותי, שאלתי את אמא שלי... אם היא נכנסה לחדר היא אמרה שכן. אבל לא אמרה כלום על זה שהיה מישהו בחדר............! אז, לא יודעת כבר מה לחשוב... כי זה גם אותו אחד שנגע בי לפניי שנתיים בדיוק באותו חדר ובדיוק באותה סיטואציה. וגם אז אמא שלי נכנסה והוא עשה עצמו עסוק. אוף.. מאז שקמתי ועד עכשיו אני שוברת את הראש... האם הוא שוב נגע בי?! אני הרגשתי נורא. וזה כל כך מוחשי. אז מה..?! שוב זה בראש הדפוק שלי?! שונאת. שונאת את הגוף הזה של כולם. מה גם, שאתמול בערב שישי..כשהלכתי לישון.. הרגשתי שוב נגיעה ברגל ושוב שהסמיכה זזה.... אז מה?! שוב אני מדמיינת?!?!?!?!?!?!?!?!? נשבר לי. נגע ...לא נגע?! חלום.. או מציאות?! זהו. כך מתחיל השבוע שלי. בובה של כולם!

ולבד ועצוב וקשה וכואב מרגישה לבד בעולם הזה מרגישה שאין לי כבר יותר בשביל מה לחיות הכל שקר אחד גדול הכל סתם חרא נמאס לי מהעולם ולעולם נמאס ממני אז למה אני עדיין פה, למה?! מרגישה חנוקה מרגישה מנוצלת מרגישה שכל העולם רוצה רק דבר אחד.. את הגוף הזה. ונמאס לכתוב שקשה ונמאס מהכל אני מרגישה שאני עול על כולם כאן. ועול בכלל על אנשים סביבי... מי צריך לשמוע ... מי צריך לקרא... ושוב האדמה פתחה את פיה ושוב אותו תהום.. נפלתי אני בלי מושכות מחכה רק שאדמה תסגר ואשאר שם. . . מי צריך לחיות? לא אני... זה בטוח. נשמטת נזרקת נבלעת אל המוות.. (שיגיע כבררררררררררררררררררררר) תהום אין סופי - דומיה. בובה של כולם.

בבובה יקרה כך מגיל צעיר הדמיון והמציאות מתערבבים ולא ברורים.....לא רוצה להאמין...לא רוצה לדעת......עושה עצמך ישנה וזה מתערבב.... ואת גדלה עם חוסר אמון בעצמך...בתחושותייך... שואלת כל הזמן...אמת או דמיון... לא מאמינה שזה יכול לקרות... כי זה לא נתפס....לא יכול להיות אמיתי... וזה נכון זה לא נתפס....אך למרבה הצער קורה... והתחושה קשה...מפחידה.... הכי פשוט לקחת אחריות ואשמה...."כנראה שאני דפוקה".... זה קשה ללכת מול הזרם (הבית- המשפחה).... אבל את בעצם היחידה שרואה שמה שקורה לא בסדר... (זה מעלה לי זכרון אחד שיש לי מהסרט קן הקוקיה.... כל המטופלים היו הולכים כל היום במעגל אחד..... וגיבור הסרט היה הבחור שהשפוי היחידי שהיה במחלקה והדרך שלו לשמור על השפיות היה ללכת נגד הזרם.....וזה בעצם מה שעזר לו לשמור על עצמו...) בובה יקרה בטחי בעצמך.... וזכרי שאין לאיש הזכות לפגוע בך!!!!! שמרי על עצמך מחבקת ומאחלת לילה טוב רגוע אידה

כל נחלי הדמעות זורמים אל הים והים איננו מלא. בכיתי ללא הפוגה...ואת גיבורה שאת מסוגלת להתארח אצל הפוגע בן הבליעל מזדהה עם התחושה ונטילת האשמה והאחריות של הפושע... המציאות והדימיון משמשים(תרתי משמע)בערבוביה....והכל מבלבל ומתעתע... והמזוכיזים העצמי רק גובר, לקחת אחריות במקום הפוגע המחושב .ולפגוע בעצמך ולתעב את גופך...הבוגד בך המשתתק והקופא על שמריו בובה אינך אשמה ולדעתי עליך כן לערב את אמך וליידע כגורם הרתעה על האח שממשיך להטריד מינית, להציק ולפגוע... וכמו כן לבקש שהחדר יהא סגור על מנעול ובריח! שתהיי מוגנת, סמוכה ובטוחה- על בטוח! מקווה שתעמידי את הפוגע במקומו שמעתה ואילך לא יבצע את זממו! מחבקת ומחזקת. שדה ניר- מזועזעת עד עמקי נשמתי.

"אמרו לה לגשת, אמרו לה לשכב לחצו לה בבטן, הרביצו בגב אמרו לה ילדה, את פנים אחרות מכולם אמרו לה ילדה, אין לך מקום בעולם אמרו לה תראי, את חושבת אחרת וגם כשגדלת את עדיין זוכרת נשברת ועפה לשמיים שלך ואולי במקרה יגמרו החיפושים ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים ואומרים לה לשמוח, רוצים שתאהב רוצים שתצחק, שתחיה ועכשיו אבל איך בחלום, היד מתרוממת זה נראה אמיתי והנה היא שוב משחקת איתם והם נחמדים אוספים ממתקים ושומרים שאולי במקרה יגמרו החיפושים ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים ואיפה החיים שלך היום, הא? מערכת ויתורים גדולה זה לא האמיתי שמחפשים זה רק הרגש שחוטף מכה דירה יפה בעיר קרה, רחוק מכאן כל כך רחוק עכשיו, רחוק מכאן ואולי הוא יהיה הדבר שבשבילו החזקת חיים ואיפה החיים שלך ואיפה חברים שלך......" (ואולי/ עיברי לידר) "עדיין חולמת ועדיין רוצה כבר כמה שנים שהיא לא מרוצה ויש לה הסכם עם עצמה תמיד כשנשברת עולה לקחת אויר מי אמר שאישה לויתן זה דבר לא שביר ואולי החום יעשה את שלו ואולי הקור יגמור אותי ויש בעולם מקומות נפלאים הייתי רוצה להיות שם למצוא את עצמי שוחה חופשיה בעומקים מתאימים לי לפעמים מרגישה חזקה לפעמים מתפרקת בלי כוח לדחוף את עצמי מהדחף שלי לשחות אל החוף ואולי החום יעשה את שלו ואולי הקור יגמור אותי" (אישה לויתן/ עיברי לידר)

אך זכית בממשק כנפיים לעוף מן החצוף אלי- צוף! והנך ציפור דרור לבחור ולברור!!! מחבקת ומחזקת, שדה ניר.

אכן שירים מדברים מאוד... מה קורה איתך..? אני פה אם תרצי לשתף. שבוע טוף. בובה.

כשקשה אני מזכירה לעצמי - אני אשה שהיא "דג ציפור" יש לי כוחות שתמיד מפתיעים... יכולה כמו לוויתן לצלול למעמקים..לראות דברים מדהימים וגם איומים ונוראים ואז לזנק אלעל לשמים לעוף לרחף בחופש מוחלט לגיע כלכך גבוהה עד השמש ולחטוף כוויה להצרב ושוב כצורך טבעי בהחלט למהר ולשוב אל המים הקרים וחוזר חלילה....... כך הם חיי - עליות וירידות, משתדלת תמיד לזכור את כל האופציות. שלך ליז

כנפיים יקרה, הרבה משמעות בשירים.... רק את יכולה לומר למה התחברת.... למרות שאני יכולה לראות והבין .... אם זאת אני שומעת שני צדדים....יאוש, כאב ועצב גדול מול תקוה וחיפוש אחר מקומות טובים...אחר אור.... ויש חלקים קשים וטובים...עליות וירדות.....דרך קשה ומפותלת... ההתמודדות לא פשוטה מחזקת מקווה שאת רואה את האור והתקווה שבוע טוב אידה

כל שלב בחיים צופן בחובו הפתעות וקשיים אף אחד לא קיבל הבטחה שלא תגיענו כל מכשול ובעיה אך - אם תדע שמאחורי כל קושי, הישג מסתתר, ובכוחות שבך תמיד תזכר, אם תבטח בעצמך ותבטח באלוהיך תהיה ההצלחה תמיד בעקבותיך

אידה שבת שלום ומבורך , תגידי , מה את עושה כל-כך מוקדם בשבת בבוקר ערה??? לא היית אמורה לישון ?לנוח ,,,,,,, בכלאופן - נחמד לראות אותך כאן , וכן , מסכימה עם כל מה שכתבת למעלה , מעבר לזה , רוצה להודות לך על הכתבה של לפני שבוע -מודעות עצמית , כעס , זה הפך אותי לגמרי , לטובה כמובן ,אני חושבת שבזכות הכתבה פתאום התחלתי להבין דברים שקודם לכן לא הקדשתי להם מחשבה ,ומאז אני עושה על עצמי עבודה לא קטנה ,זה עזר לי המון , מקווה שתהיה לך שבת נפלאה מכל הלב חתולה-חולה

הרסת אותי עם המנגל.... כל החתולים באו חוץ ממני.... מקווה שאת יותר טוב היום. לכי דחוף לווטרינר...לא להזניח את הבריאות כן? מתה על ההומור שלך... ליאור

מקווה שהשבת עזרה לך להתאושש והספקת קצת לנוח, בכל זאת חום - אנטיביוטיקה -נשמע רציני.... אז שיהיה שבוע בריא ותשמרי על עצמך, לא להשתולל. מברכת- ליז.

תודה פנינה יקרה שוב גאה בך...כל דבר מעורר בך מחשבה והשקעה בעבודה על עצמך...זה רק מחזק את הערכה שלי אלייך, לעבודה ולתהליך שאת עוברת בכוחות ובאומץ רב. אשמח לצרף עוד מאמרים רלוונטים בהמשך... שבוע טוב אידה

ושוב זה נפרם, ושוב זה נקרע,אין לי כבר אויר לנשום,אני בתוך בצה טובענית וכל פעם אני שוקעת יותר ויותר הדברים החיצונים הופכים להיות בלתי אפשריים ,מנסה למצוא פתרונות ובעצם כבר אין, אין פתחי יציאה הכל סגור אין לי כוח להתמודד כבר אולי עדיף להפסיק להלחם כי זה לא עוזר אולי אני לא מובנת אבל הגעתי לקצה גבול יכולת הספיגה שלי בולעת מידי מים ששורפים לי את הגרון

היי גלגלושי יש לי הפתעה בשבילך יקירתי , ברוכה הבאה למועדון התופרות ,במועדון שלנו כולנו תופרות טלאים , ומצרפות אותם אחד לאחד ,ובסוף בסוף , בסופו של תהליך תקבלי שמיכת טלאים נהדרת שתכסה את כולך מכף רגל ועד ראש ,אך את חייבת להמשיך את תהליך הטיפול יקירתי , לשכב במיטה כואבת ומתאבלת לא פותר לך שום בעיה , במקום לקחת עצמך בידים את צוללת חזרה כלפי מטה עם הראש ישר בקיר , מה , למה ?? העולם שלך לא נגמר , החיים שלך לא נגמרו , אז קשה לך , מבינה , לפחות תני אפשרות לעזור לך ,קומי ,עשי משהו טוב עבור עצמך ,צאי מהבית , תיפגשי עם חברה, לכי לים ,תקראי ספר או משהו אחר , כל דבר שיכול להסיח את דעתך מכל מה שמושך אותך עכשיו למטה , תתנערי גלגלוש יקרה שלי , תתנערי , עוד מחכים לך ימים טובים, ימים יפים , רק שאת לא רואה אותם כי את שמה משקפיים כהים מדי על העיניים , מחבקת אותך המון חתולה

המצב הוא כזה בגלל שלא עבדתי בחודשים הקודמים לפחות חלק מהם כי גם הייתי חולה ולא יכולתי לדבר מה שחשובבעבודה שלי וגם היה חופשת פסח המשכורות שלי קטנות וזה הכניס אותי לסחרור שגם אין לי אפשרות לשלם שכר דירה וזה אומר שאז אני אהיה בחוץ וגם לקחתי כבר הלואה מהבנק והם לא רוצים לתת לי יותר חברה מהעבודה הציעה לעזור לי החודש תמורת החזר בצקים ואז גם היא לא יכולה כי יש לה גם בלאגן לא צפוי אז הגעתי למצב שאין לי שכירות החודש והמינוס יחרוג ואז כמובן הכל יחזור אין אף אחד שיכול לעזור לי ואני מרגישה שאני בתוך בצה עמוקה מאוד ונשבר לי לשרוד ונשבר לי להמשיך חשבתי מרוב יאוש לפנות לשוק האפור וגם ככה אני על כרעיים של תרנגולת כל השרדות בגלל כל העבר "המפואר" שלי ואני רוצה לוותר כי אין טעם יותר

על מנת להישאר על פני המים ולא לטבוע על מנת להמשיך לתפקד גם כשקשה על מנת לא לשקוע בדיכאון אבל מה יקרה כשהכוחות יסתיימו? כשאני אמצע את עצמי חסרת כוחות ובלי קרקע מתחת לרגליים? מפחיד :(

ממליצה לך בחום לא לחשוב על העתיד הרחוק באור שלילי. בכדי שזה לא יהא בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה". תתעודדי היום למען תודי על כך מחר.....עד אין קץ. שבת של אור ואהבה. שדה ניר

מה יקרה כש....? דבר ראשון, למה לבזבז את האנרגיות בתהיות מהסוג הזה? מה יקרה אם.. מה יקרה כש... יש משפט: כנגיע לגשר נחצה אותו.... דבר שני, לפעמים צריך להגיע לתחתית, הכי נמוך שאפשר, כדי לעלות למקומות טובים יותר. דבר שלישי, במקרה הכי גרוע את תעשי מה שמרגיש לך, וגם אם תמצאי את עצמך חסרת כוחות ותגיעי לתחתית, אנחנו נהיה הקרקע הרכה שלך... אף פעם לא תיהי לבד... ואת צודקת.. דרושים כל כך הרבה כוחות... תגידי תודה שיש לך אותם... :) שבת שלום לך!

אכן יקירתי דרושים המון כוחות כדי לעבור את כל אותן משוכות , את כל אותם מצבים, ואם תרגישי שאת בלי כוחות ובלי קרקע תחתית מתחת לרגלים , את רק צריכה לבוא ולספר , ואת לא לבד , כולנו כאן איתך כדי לתמוך בך ולעזור לך , לתת לך כוחות שלפעמים לא מרגישים שנמצאים , הנה לך כמה חיבוקים על החשבון ,אל תפחדי , חתולה סתומת אוזן וסתומת עין

התקשרתי לפסיכיאטרית שלי אחרי שנעלמתי לה ל-5 חודשים (ואני צריכה להיות אצלה כל חודשיים) היה לי כל כך קשה להתקשר ובכל זאת סוף סוף התקשרתי עכשיו נשאר רק להתקשר ולקבוע תור לרופא שיניים ולרופא תעסוקתי והכל יהיה מושלם

כל הכבוד לך, מגיע לך לטפל בעצמך... שבת שלום!

כל הכבוד שחףףףףףףףףףף את עושה הרבה צעדים טובים לאחרונה.. מה שמשמח מאוד. כל הכבוד. שבת טובה לך בובה.

http://home.comcast.net/~dfet/dance.gif http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/Sigaltp/רוקדים.gif

נכון שלקח זמן...אבל עשית זאת... ואת צריכה לזכור כשאת מחליטה...את עושה.... עד כה ...זה היה צורך...לא החלטה... האמיני בעצמך.....תמיד שבת שלום אידה

שחפונת יקרה לי מאוד לקחת אחריות על עצמך זו משימה חשובה ביותר גאה בך יפתי , נ.ב לפי הכותרת שלך חשבתי על משהו אחר ,ולכן,,,,,,,,, חתולה

הייתי קטנה ולא התווכחתי הרבה עם אבא כי לוויכוח היה מחיר כבד אבל היו פעמים שהייתי מעיזה להביע דעה ואם זה היה קורה לפני אנשים אחרים הוא היה מגיב בשקט...אומר לי ללכת לחדר שלי כי אני "צריכה זמן להרגע" והוא צריך זמן להרגע ממני...ואני הייתי יודעת שברגע שהאנשים ילכו אני אשלם על זה שאמרתי משהו שהוא לא אהב...ועברו שנים...כבר הייתי גדולה ונשואה ובעלי היה אומר לי את אותם המילים כשהיינו מתווכחים..."תלכי מכאן" היה אומר.."את צריכה להרגע ואני צריך זמן להרגע ממך" וגם אז היה מחיר לשלם...לא מחיר פיזי אבל מחיר של התרחקות...של קרירות..של נטישה...והנה ביום רביעי..המטפלת שלי מסיימת טיפול של שלוש שנים עם אותם המילים בדיוק...לא יאומן..."את צריכה זמן להרגע" היא אומרת "ואני צריכה זמן להרגע ממך".מה יש בי שכל כך גרוע..כל כך מעצבן שכולם צריכים זמן ומרחק כדי להרגע ממני???? ואני חשבתי שמצאתי במטפלת שלי מקום בטוח...כנראה שלאפסים מעצבנים כמוני אין מקומות בטוחים.... נמאס לי מהכל דמעה

מצטערת לשמוע שקיבלת תגובה כזו מהמטפלת.. נשמע ממש חוסר רגישות מצידה (ואולי גם חוסר טקט) לא קל שכל פעם מחזירים אותך לאותו מקום של ילדה קטנה וחסרת אונים מול אבא שלה.. אין ספק שגם עכשיו את משלמת על זה מחיר נפשי גדול... תזכירי לעצמך כל פעם שהיום את כבר לא אותה ילדה קטנה ואין לאף אחד זכות לפגוע בך!!!!!!! זו לא את שמעצבנת ובטח לא אפס, אלא מי שמנצל את מקומות החולשה שלך... מחזקת...

דמעה מקסימה. כואב לשמוע ... מתארת לעצמי שמאוד קשה לך .. ששוב הכל חוזר לילדות.. ועוד מהמטפלת ... מהמקום שאמור להיות בטוח... יודעת שקשה לך ... איתך בובה.

ואני חשבתי שהחזקה מחמירה איתי....(היא תשחט אותי ביום ראשון על זה שהזכרתי אותה...אבל למי אכפת?......) מה נהיה לה? דווקא הלך לך בסדר איתה.... והמילים שלה???....להרגע ממך???..אז מה היא עושה במקצוע??? ניראה לי שהיא צריכה לפתור את הקונפליקטים שלה קודם... אל תתיחסי אליה...ואת יודעת שאת ממש לא אפס!!!!!!!!!!!!!!!!!! את שווה!! ושווה הרבה!!! מי כמוני יודע... אוהבת אותך חברה שלי. ליאור

את לא אפס! ואת אשה מדהימה ומקסימה והוכחת זאת לי ולרבות אחרות!!!! לדאבוננו המטפלת שלך לא היתה ערה ורגישה מספיק לעברך ולנקודת תורפתך... יתכן שהמשפט הזה בסיטואציה המוגנת שלכם נאמרה ממניעים טהורים ומכוונה ורצון טוב. אך הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות! ולדעתי על מנת לחוות חוויה מתקנת או לפחות מעדנת עליך להסב את תשומת לבה לכך שהיא פגעה בך בעקב אכילס שלך והחזירה אותך ברגרסיה לנקודה מאד קריטית ומשמעותית בחייך. אני מאמינה כי בעיבוד מחודש ובחקר פשר עומק הפגיעה ומשמעותה אתם תעבדו את החוויה ממקום אחר לחלוטין ושניכם תצאו נשכרות מהעניין. אוהבת, שדה ניר.

דמעונת יקרה מאוד מצער לשמוע שגם המטפלת שלך אומרת לך מילים קשות כאלה , מילים מאוד קשות שלא היו צרכים להאמר ,לא מבינה את הגישה שלה , ואם היא "צריכה לקחת זמן להרגע " ממך מה בכלל היא עושה שם איתך ??? מה קרה , היא כבר לא מסוגלת להכיל אותך ???? אז אני אומרת לך שבמקומך הייתי מחליפה מטפלת ,אך מאחר ואני יודעת שאחרי תהליך כזה ארוך לא תחליפי , מה שנשאר זה לתת לזמן לעבור "עד יעבור העומס" ואז לחזור להמשך טיפול , כי להמשיך אין ספק שאת מוכרחה , ואני נורא מצטערת שהמטפלת שלך כל-כך חסרת טקט , כדי להגיד לך דברים כאלה בפנים , היא יכלה להיות דיסקרטית ולשמור לעצמה את המחשבות שלה , כך נוהגת מטפלת מקצועית , ואני הייתי דורשת ממנה הסבר -ו-התנצלות , מקווה שיבואו ימים יותר טובים מחבקת מכל הלב חתולה

אני אומנם נפגעתי מאוד מהמילים שהמטפלת אמרה לי אבל המילים שלה באו אחרי תקופה קשה מאוד של המון תסכול מצידה..תסכול שגם אני אחראית לו...היא מטפלת באמת טובה...אולי הבעיה שלה היא שהיא אנושית מידי וכנה מידי וקשה לה להסתיר את רגשותיה...אז נכון שזה לא בסדר שהיא אמרה מילים כאלה פוגעות אבל זה קורה כי כולנו בנות אדם...ולכן..תודה על התגובות...אתן מחממות את ליבי בכל פעם מחדש אוהבת דמעה

אני מבינה שעוברים עלייך שבועות/ימים לא פשוטים... עומסנפשי .. שמשפיע פיזית עלייך.. סיוטים.. כאבי ראש... אי שקט ... כאב לי לקרא שהרגשת זוועות שלשום.. והיה לך קשה אתמול. אבל שמחתי לקרא, שחל שיפור במצבך.. הן הנפשי והן הפיזי... זה חשוב.. שיהיו לך כוחות לשבוע חדש.. שאוטוטו קרב ובא. שיהיו לך כוחות.. לתפקד כמו שצריך.... מאחלת לך בכל ליבי, שיבואו עלייך ימים של מנוחה ושלווה.. ובלי לחצים מיותרים. וכמו תמיד.. וגם היום.. וגם בעתיד. אני פה בשבילך... דאגתי לך האמת.. אבל עכשיו.. הסרת דאגה מליבי... ונרגעתי.......... ! ! ! ! ! ! חיבוק ממני.. ומפו אהובי.. (שמוסר לך ד"ש) http://www.allposters.co.il/data/catalog/14-1-011.jpg חושבת עלייך... ::: http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/1146_2305200567824.jpg (ואני מקווה שהקישורים יעלו טוף). שבת שלומלום לך.. שלך, בהמון אהבה. בובה... ! ! ! ! ! ! ! ! !

בובל'ה יקרה שלי אכן ימים לא קלים עברו עלי לאחרונה , ימים שנלחמתי על עצמי ועל " חיי " כנגד אנשים שלכאורה אמורים להיות אנשים הכי קרובים אלי , והם אכן כך מבחינת קרבה משפחתית אך מעבר לכך לא כלום , וכן , אתמול באמת חשבתי שמצבי הולך ומשתפר , למשך כמה שעות ואז ראיתי שהקדמתי את המאוחר , כל הצד הימני שלי דלוק , גם האוזן התנפחה לי וגם העין , נראה לי בכל זאת שזה כן בא מהמאוורר בסלון , בכלאופן , קבעתי תור למחר לרופא ,וכבר התחלתי לקחת אנטיביוטיקה , מחר יש יום עבודה עמוס וקשה , ולא יכולה לקחת ימי מחלה , חתולה

את מדאיגה אותי מאוד........... תשמרי על עצמך.... אל תזניחי את הבריאות..... את יקרה לי - באמת! ! ! ! ! ! תעדכני מה קורה איתך...!