פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

היה לי שבוע לא פשוט בכלל.. כתוצאה ממה שהוצאתי.. זה הציף, והפיל אותי לתהום. בלי אוויר... ובלי כוחות להמשיך.. נכנסתי לכאן, קראתי אתכן.. ואתן, כמו תמיד.. אוהדות.. וכל כך אוהבות ותומכות. בצורה נפלאה וחמימה. תודה לכל המילים שלכן, תודה על העידוד.. כשהוצאתי את זה מעצמי, זה כבר לא רק שלי זה של עוד מי שקורא/שומע את זה. זה כבר בחוץ זה כבר לא סוד אבל הסוד שהיה רק שלי והיה כואב. הפך ליותר ויותר כואב. כי האמת כתובה על הדף. הרגשות והתמונות המוחשיות.. מתחילים להציף. אומרים שכך זה התהליך.. וכמה שכואב ..כך יוצאים מזה. אבל ,למה עדיין זה לא מרגיש לי ככה?! עדיין כואב וחונק את הנשמה ושוב.. מרגישה שהקרקע נשמטת לי לא יציב לי בכלל.. כל הזמן נופלת ולא מצליחה לקום. רוצה כבר לצחוק מהלב מרגישה כמו ליצן החצר.... שהחיוך על הפנים לא יהיה זיוף שיבוא לי מבפנים. הכל רק מסכות.. הכל רק סתם בפנים הכל רקוב וכואב לי. מתי הכל השתנה?! מתי...?! ורק פוגעת ופוגעת.. חודו של הלהב ..לא ארפה! בסוף פגעתי. בבטן שריטות.. לא אוהבת בכלל ! לא מצילחה לאהוב. והאמת, שאין בכלל מה לאהוב. כל הגוף עדיין מזוהם מלוכלך.. להקיא. כדורים.. ים.. ולמה אני חושבת על הדברים האלה? למה זה לא עוזב אותי..?! למה אני לא רוצה לחיות יותר..?! מצד שני, למה אני עדיין חיה? לא רוצה יותר לסבול.. וזו רק ההתחלה. אוף, רוצה כבר להיות אחרי הכל.. מכל הבחינות. רוצה טוב רוצה שקט.. רוצה שלווה.. רוצה שיהיה טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב כברררררררררררררררררררררררררר כי נמאס! ועוד קטע, של בובה על החוטים. עוד קטה קטן, עוד דבר שרשמתי..(לא רוצה להביא את כל הקטע, כי זה ממש טריגר.. ולא רוצה לעשות רע ביום שישי..) : "בובה על חוטים .. אין לה זכויות על עצמה... אסור לה להגיד לא בובה על חוטים צריכה לעשות רק מה שמבקשים ממנה, כי הם מכוונים אותה... הם מביאים הוראות ואני זו שצריכה למלא אותם כי אחרי הכל אני בובה בובה על חוטים " חתולה נשמה שלי- קראתי את כל מה שכתבת לי למטה.. קראתי- ולא פעם אחת. ואני אוהבת אותך.. תודה על הכל! את מיוחדת! ! ! ! ילדונת יקרה - כואב וצובט לי בלב.. כמו שצובט לך.. יודעת כמה לך זה לא פשוט. כל הנושא הזה. מחבקת בחזרה. ושמחה לראותך כאן. התגעגעתי! ליזזזזזזזזזזז- אני כאן. תודה על ההתעניינות.. ועל כך שהיית איתי.. באותו יום. (למרות שאני לא ממש הייתי כאן... ) ברחתי. מעצמי. ושוב בנות יקרות שלי תודה רבה על הכל (נשמע כמו הודעת פרידה.. (הלוואי) אבל לא.. אני עדיין כאן.......... בחיים.. ובפורום...). שבת שלום.

הרופא שלי הביא לי לעשות בדיקות דם.. כבר שבוע הם אצלי.. ולא יוצא לי לעשות. מפחדת מהתוצאות..?! מפחדת שיגלה משהו?! שחסר לי ..?! בטוח חסר... ! ואני מפחדת... אבל אני חייבת את זה לפחות את זה אם אני לא מסוגלת להכניס כלום לפה. פעם שעברה זה היה נוזלים.. הפעם אני מפחדת שיאשפזו אותי. והבטן- עדיין בחוץ. וזה בלתי נסבל כבר. לא יכולה לראות את זה... ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! !

שלב ראשון להוציא על הכתב- לגלות את הסוד .... האם כבר אמרת אותו בקול רם - זאת אומרת , ממש ממש לגלות אותו- להוציא אותו החוצה מהגוף????? לאט לאט יקירה , את גיבורה ואת בדרך הנכונה.... המון כח ואהבה, שבת שלום ומאחלת שתהיה שקטה שתצליחי קצת לנוח מהשבוע הנורא. ליז

מנסה להוציא את המילים.. אבל נחנקת ומיד שותקת.. בכתב הולך לי הרבה יותר טוב. ועשיתי את זה. אבל להוציא ממש את כל המילים לעומקן של דברים.. היה קשה לי! זה גם תהליך ואני מאמינה שביום מן הימים.. אוכל לדבר על הכל... גם לפרטי פרטים... !

את בדרך הנכונה! ואני מאמינה גדולה בך! עתה המורסה יוצאת מהגוף ומתגלת במלא כיעורה ואת אפופת תוגה..... לאחר יציאתה תבוא ההקלה וההפוגה ותאריך התפוגה:-) אוהבת ומאחלת לך מנוחת הנפש והגוף, במהרה, שדה ניר.

בובונת יקרה לי מאוד מאוד מבינה שקשה לך עם הגילוי שחשפת , נכון שזה כבר לא סוד , נכון שכולם יכולים לקרא את כל מה שכתבת , כל מה שתגידי נכון , זה שוויתרת על הסוד ושיתפת בו את כל האחרים , זה הצעד המשמעותי שעשית , ואת כבר לא לבד איתו , עם כל הקושי וכל המועקות שלו , זה כבר לא סוד , זה עוד משהו שנמצא בחוץ ויש להתמודד איתו , אז נכון שזה לא קל , אבל תגידי לי , מישהו הבטיח לך גן של וורדים ???( אני אישית לא אוהבת וורדים הם לא אמינים , מצד אחד יפים וריחניים ומצד שני דוקרים ומוציאים דם ,)אז מה את אומרת ????? יש לך המון דברים עוד לעשות ולהשלים כדי שתוכלי לנוח (,יאלללה אומי לא עשית היום שום דבר )יש לך עוד לעבד נתונים , ולחשוב על על התהליך שאת עושה , שהוא נפלא , חתולה - שתמיד נמצאת כאן בשבילך

הקוסקוס על הגז, גם המרק עם העוף והירקות... והריח, אוי הריח....יאמי...הכנתי גם את החמוצים שהילדים אוהבים....הולכת לעשות השלמות...חצילים מטוגנים וקציצות... הולכת להיות שבת, שבת... רק אחד התאומים עם דלקת גרון כבר כמה ימים, ואני אחרי לילות לבנים...גם זה יעבור... ברור שאני מתכוננת להדבקות של השני. זה בא ביחד בדרך כלל... ועוד משהו ששימח אותי על הבוקר....הגיע האבחון של הבת שלי, ילדה אינטיליגנטית מעל הממוצע...עם יכולות לימודיות של שנתיים מעבר לגיל שלה...ירשה ממני...חחחחח... ואני מבסוטית.. שבת מקסימה לכולכן, וגם לאידה האהובה כמובן!!! לאגור כח לשבוע הבא.... אה ועוד משהו...הייתי השבוע בבדיקות, והלב טפו טפו טפו...חזר לתפקוד כמעט נורמאלי.. זאת עוד סיבה למסיבה. כמה טוב שאפשר להאחז בדברים הטובים של החיים.... שלא יגמר לעולם... ליאור

חברות? מה הפרוש? ח- חוכמה, ב- בהירות, ר- רגש, ו- ויתור על האגו, ת- תבונה. תורידו ב מה נשאר "חרות" איזו הרגשה של חרות יש כאשר אנו נמצאות או משוחחות עם חברותנו הטובות ? [טובות באמת] [ חרות מוחלטת, בלי מסכות , אנו יכולות לאמר אחת לשניה את הדברים הכמוסים ביותר שלא נעיז לאמר אפילו לבן זוג שלנו. נוכל לצחוק יחד אפילו אם החיים לא כל כך מאירים לנו. נשמח לעזור אחת לשניה ללא חשש , בדברים הקטנים ביותר. נוכל לבכות ללא חשש,ונמצא אוזן קשבת. תורידו ח - תורידו ו תוסיפו י תקבלו "ברית" האם יש ברית כה יפה כמו ברית נשים. אם ההנהגה בעולם הייתה נתונה לנשים........... אם ההחלטות כולן היו של נשים........ החוכמה לנשים . היופי לנשים....... הרגש לנשים...... באיזו קלות יכולה חברה לאמר לחברתה "אני אוהבת אותך" יותר קל מאשר עם הבן זוג. באיזה חום, ואהבה תמה, "החיבוק "אישה עם אישה. באיזו קלות אנו יכולות להעיר לחברתנו הטובה. ולאמר דברים שמפריעם לנו, לנקות ולהתחבק . תורידו ח תורידו ת מה יוצא ? "רוח" כן בנות אנחנו הרוח!!!! בכוחנו לשנות , בכוחנו לעשות. תאמרו לא לדברים שלא נראים לכם. ותיראו כמה זה קל. תתחברו רק למה שאתן אוהבות. ותראו שזה קל. אל תתנו לשום דבר לשלוט עליכן. ותראו שזה קל. תקחו מכל מה שנקרה בדרכיכן ,את הטוב ביותר ,אין צורך לקחת הכל ,זה כבד. ותראו שזה קל. אנחנו הרוח......... תעבירו הלאה תגובות בנות!!!!! באהבה רבה!!!! שבת שלום בנות... וליאורי, שמחה לקרא אותך.. ולראות שאת מבסוטית היום.. ותאומים.. אךךך דבר יפה כל כך... בקרוב אצלי .. :-) תהני לך.. שבת שלום.

חזרת-ובגדול א ו ה ב ת א ו ת ך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליז

איזה קטע מדליק , אהבתי , ועכשיו אין יתר שום ספק שהכוח הנשי הוא הכוח השולט , חיבוקים המון חתולה

שבת מקסימה גם לך... כמה אושר !!!!!! כיף לקרא .....והתאבון נפתח לי- יש בשולחן מקום???????????????????????. נהדר .....תמשיכי כך, ליז

ואפשר להביא כסאות מהשכנים....לא בעייה בכלל.

ליזושששששש נשמה שבת מקסימה גם לך , ואת מוזמנת לכל שולחן שבא לך , ואם בא לך על פרגיות על האש או קציצות , את מוזמנת גם אלי , אבל את בטח מכינה מעדנים נפלאים משלך ,בכלאופן ,שתהיה שבת ברגוע ובכיייייף , מחבקת המון חתולה -חולה

כל הכבוד שאת מצליחה להאחז בדברים הטובים.. שימשיכו לקרות והמווווווווון בובה, באמת קטע יפה... נשאר רק להפנים אותו שתהיה שבת שלום, שבת שקטה ... שמש כזאת אני הייתי ממליצה על ים!

ליאורי נשמה איזה יופי , קוסקוס , אני מתה עליו אבל מכינה אותו רק בחורף , בקיץ לא הולך אצלי מרק , וקציצות גמני הכנתי , ואורז לבן אחד אחד עם טיבוליות בטעם בקר בשביל הבן האחד ופתיתים ברוטב אמיתי של בקר לבן השני ,וכמובן סלטים , רק שאתמול שני הבנים שלי ירדו עם המנגל לחניה ועשו שם פרגיות על המנגל ,הריח הציף את כל השכונה , כל החתולים הגיעו מהריח ( חוץ ממני ) והכלב של הבן שלי חגג עליהם , הוא רדף אחריהם בכל השכונה והיה לו שמיייח , ואני לא ירדתי למנגל כי הביאו אותו למעלה הביתה , בכל מקרה לא יכולתי לאכול , כי במשך היום התפתחו לי כאבים באוזן ימין והיא התנפחה לי עד שהיא נסגרה , והבוקר להשלמת המצב , גם העין הימנית שלי אדומה ונפוחה כמו עגבניה , אני לגמרי מסודרת לא ????אז אני חושבת שאחזור למיטה כי יש לי גם קצת חום , 8.7 , וכדאי שאנוח , מחר מתחיל שבוע עבודה חדש , חתולה

מרגישה כאילו פיל התישב עלי...כל הגוף כואב... דמעה

מאחלת לרגע שדמעתך תהא זהרורית ולא סהרורית דמעת גיל ושמחה ולא צער יגון ואנחה. עד אז מתדלקת אותך בפול חיבוקים וחיזוקים. שדה ניר.

מחפשת משהו מעודד לומר לך..... הזמן כמרפא/מתוך הפילוסוף פיטר פן והפסיכולוגית עליסה. מה החשיבות לחשוב אם אכן שלם אתה עם עצמך? העיקר הוא להחזיק מעמד עד יעבור זעם, עד שיחלפו הימים הקשים, תנו כבוד לזמן המרפא כל חולי ופגע! ( אגדות כ.אנדרסן) אני יודעת שזה נראה כמו נצח .... וזה נשמע כמו קלישאה..... מאחלת שיגיע מהר הרגע שבו תיווחכי שאכן הזמן מרפא. שבת שלום , מנוחה, שלווה, אהבה ליז

דמעה יקרה .. כל כך מבינה שקשה לך.. ויודעת כמה כואב... שמטפלת עוזבת.. (?!) או שלא הבנתי מה בדיוק היה.. אבל זה לא מה שמשנה ... אני מקווה שהימים יעברו... ותהיה לך הקלה.. ! והגוף פחות יכאב.... ! ! ! ! ! ! ! ! ! איתך שבת שלום בובה.

קשה לי להגיב...אבל תודה על התגובות.. חיבוק דמעה

קוראת אותכן כל יום, כל הודעה והודעה מזדהה וכואבת ושמחה איתכן אבל לא מצליחה למצוא כוחות להגיב רק אל תחשבו שזה אומר שלא אכפת לי אכפת לי מאוד ואתן מאוד יקרות פשוט אני עוברת תקופה לא פשוטה גם פיזית וגם נפשית אבל חשוב לי שתדעו שאני כאן איתכן, גם אם לא מצליחה להגיב מקווה שאתן לא כועסות עלי על כך שלכן שחף

למה לכעוס? אני יודעת על עצמי שכשמאוד רע לי אני מסתגרת ולא מסוגלת להגיב לאף אחד...אני מאוד מבינה את מה שאת מרגישה... תשמרי על עצמך דמעה

מה פתאום שאכעס עליך , מתוקה , לכולנו ישנם ימים כאלה שלא מסוגלים לענות ולהגיב , אפשר לעזור במשהו יקירתי ??? ועד שתרגישי טוב יותר , מאחלת לך התאוששות מהירה קחי את הזמן שלך , אנחנו בכל מקרה כאן , מחבקת המון חתולה

בכדי לתת לסובב ובשפע עליך להיות מוזנת למעלה מראש..שהכוס שלך תתמלא ותתפקע עד גדותיה... עד אז אנו כאן על מנת להזין ולתדלק אותך. זקוקה למשהו? תדיר למענך. שבת שלום ומבורך. שדה ניר.

זה בסדר גמור.. אל תצטערי.. גם את צריכה כוחות לעצמך.. מקווה שתרגישי טוב כאן בשבילך בובה.

אין כמו לשמור על עצמך ולדעת לשים גבולות, אז אם כל מה שאת מסוגלת כרגע זה לקרא אותנו - זה בסדר גמור, העיקר שתעשי מה שטוב לך ,בדרך שטובה לך, עד שתתחזקי ותוכלי שוב להגיב. כאן בשבילך - ולפעמים גם יוצאת לחופשה... לאגור כח , לשכוח- בשביל לחזור יותר חזקה. שבת שלום ,מחבקת, ליז.

שתהיה לכן שבת נעימה ורגועה עם הרבה שמש, אבל לא חמה מדי שתוכלו לנוח ולהנות מהחופש תעשו רק דברים שעושים לכן טוב חיבוק אישי לכל אחת מכן שחף

מה קורה ??? יש התאוששות???. מחבקת - ליז.

תודה יקירתי על גילוי ההתעניינות. הוטב לי רבות אודות ותודות להתפתחויות כלשהם... מגששת ובתהלכים מתקדמים...מנסה לאזור עוז, תעוזה וגבורה.... להכנס שוב לעולם העסקים והפעם כפרילנסרית עם שותף בעל מכניזים מדהים אף במימד האישי והאנושי ואף לעניין האלטרואיזים... תחזיקי לי אצבעות. שבת של אור, תקווה ואהבה. אוהבת, מחבקת ומחזקת. שדה ניר.

בהצלחה עם ההתחלה החדשה והשותף שנשמע נהדר. מחזיקה אצבעות כמו שבקשת ואם תרצי אכניס גם משהו בתפילות...( את יודעת יש לי קשרים שם למעלה). שבת שלום , שקטה ושלווה. המון אהבה , ליז.

אחרי לילה כמעט ללא שינה.... מתוך שיר משנות השישים...ככה בדיוק אני מרגישה הבוקר... "I wake in the morning and I wonder why everything's the same as it was I can't understand how life goes on the way it does why does my heart go on beating? why do these eyes of mine cry? don't they know it's the end of the world it ended when you said goodbye" דמעה עצובה

עצוב לדעת שכך את מרגישה... תחושה של סוף העולם. אני איתך תמיד, את יודעת... ליאור

ומה איתך? מחזקת ומעודדת כאן את כלנו ... הכל טוב??. המון תודות , את פשוט נפלאה. ליז

דמעה יקרה מאוד מאוד מצטערת על לילה ללא שינה , גם עלי עבר לילה די מזופט מאוד מקווה שהרגשת סוף העולם שאופפת אותך עכשיו תתפוגג שתעלם ובקרוב מאוד תוכלי לראות את האור בחזרה , מחבקת אותך חתולה

דמעה יקרה , רוצה כלכך לראות אותך מתרוממת, יוצאת מהעצב האיום הזה,מה עם מטפלת חדשה או איזו שהיא תמיכה? את חייבת לעצמך ,אל תשארי עם זה לבד.... ובנתיים כאן בשבילך - תחזיקי מעמד... את תוכלי לזה, חיבוק אוהב. ליז

תודה חתולה יקרה...קשה לי להתעודד...אבל תודה על החיבוק דמעה

ראשית טוב לראותך כאן....היית חסרה ואני שמחה שאת איתנו.... מצטערת שההרגשה קשה וחוזרת על עצמה בכל פעם... אני מקווה נוכל לעזור ולעודד לתת תקווה וקרן אור לעתיד חדש איתך אידה

תקוה וקרן אור? לא נראה לי שיש משהו שיכול עכשיו לעודד אותי...המטפלת שלי הייתה חלק מאוד גדול מהעולם שלי ובלעדיה הכל מרגיש לא בטוח...הכל שבור...אני לא יודעת איך להתמודד בלעדיה...אני מפחדת... דמעה

אני אתך תדיר, מחבקת ומחזקת. שיהיה לך שבת נפלאה, שבת של אור ואהבה. שדה ניר.

אחרי לילה מלא סיוטים , וכשכל פעם אני פותחת עין תורנית כדי לראות שאתעורר בזמן , הלילה הזה נגמר סוף סוף נוסף לזה קמתי עם כאב ראש ענק , וקוצר נשימה לא יודעת איך אעבור את היום הזה בעבודה בכל אופן מקווה שאתן ישנתן טוב ממני , וקמתן טוב ממני ורוצה ואחל לכן שיהיה לכולכן יום טוב , יום משופר זה היום שמבשר על תחילתו של סופ"ש חיבוקים המון חתולה

איך את הבוקר? אחרי הלילה המעצבן? מקווה שיותר טוב... שיהיה לך יום קליל ונחמד... שולחת חיבוק בחזרה ליאור

ליאוריייייי אני חושבת שיש לי מיגרנה איומה , נראה לי אפילו שיש לי חום , הלחץ בראש ממש מפוצץ לי ת 'מוח ,וכדורים לא ממש עוזרים , לא יודעת , אולי חטפתי איזו התקררות , או שאולי מהמאוורר בסלון , בא לי כל הזמן רק לישון , אז בתוספת גם ללילה שעבר אני פשוט מסודרת לגמרי ,ולא מצליחה להיזכר מה היה שם בסיוטים , רק ראיתי כאלה דמויות שחורות ,אפילו פעם אחת היה לי התקף חרדה , כבר לא יודעת אם זה נכון או שגם זה עוד חלום בלהה , כנראה שאלך למיטה , לא יכולה להחזיק את העיינים פתוחות , תודה נשמה חתולה

חתולה יקרה , קודם כל, שמחה שאת משתפת. לפי מה שאמרת- גם אם זה רע, זה כבר סימן שיותר טוב... אז ברוכה השבה אהובה. מאחלת לילות שינה נעימים יותר שקטים ללא סיוטים, את פשוט גדולה, אפילו כשאת מותשת מחוסר שינה עדיין מוצאת כח לחזק ולנחם אחרות אז כל הברכות שיחזרו אלייך - כח והמון תקווה ליז

תודה נשמה על כל האיחולים ,וכן , יש לי דברים שמבחינתי הם מאוד קשים , ולאחר שעברתי תהליך מסוים במשך השבוע האחרון , אני חושבת שעכשיו אני כן אהיה מסוגלת להעלות על הכתב דברים שמאוד כאבו לי , וכן לשתף כמו שעשיתי לאורך הדרך, נשתמע במשך היום יותר מאוחר , תודה על הכוח והתקווה , רק מלקרא אותך עוזר לי מאוד ליזושששששש הנפלאה שלי חיבוקים המון חתולה

מצטערת לשמוע על הלילה.... לא פשוט להתעורר בכל פעם מסיוט אחר או חוזר.... אני תמיד ממליצה לנסות ולחזור אל החלום ולשנות אותו.... זה נותן המון כוח.... אפשר להתחיל את האימון במצב של ערות....וזה כן אפשרי......!!!! שהלילה הזה יהיה הרבה יותר טוב עם כוח ושליטה אידה

קודם כל , באמת הבוקר קמתי טוב יותר ,ועל כך אני מודה לאל , עדין יש לי כל מני מיחושים בראש אך זה לא מה שהיה אתמול , יש לי מן תחושה כזו שהכל קרה רק בגלל משהו שאני רוצה לכתוב והלחץ הנפשי הביא אותי למצב הזה , כמו תגובה פסיכוסומטית , אולי אני טועה ,ואתמול באמת היה יום נורא ואיום מבחינתי , ולגבי החלומות , מוצא חן בעיני הרעיון של לנסות תוך מצב של ערות לנסות לשנות את הסוף של החלום , רק שאני לא זוכרת על מה היו הסיוטים , מה עושים כשלא זוכרים את החלומות ??? אני מניחה שלזה אין פתרון , בכל אופן , תודה רבה על הרעיון , הוא יכול אולי לשמש אותי למצבים שכן אזכור מה היה בחלום , או בסיוט , שיהיה לך יום נפלא חתולה

את מוצפת, שוצפת, גועשת ונרעשת וגופך דואב ולבך כואב ועדיין את בתפקיד המסורתי: מנצחת על ההרמוניה הפורומית והפורימית:-) אין עליך! וכולי תקווה כי הלילה הלבן עם כל הטמון בתוכו מאחוריך ולא בעוכריך. אוהבת ומחבקת המון. שדה ניר- בשאון...

כמו גולה שחונקת כנראה התעוררתי בלילה תוך כדי שיעול כי הרגשתי נחנקת עדיין תשושה נלחמת לאכול גם היום לא הייתי מסוגלת ללכת לעבודה מרגישה שאוזלים לי לאט לאט הכוחות להמשיך לשרוד :-(

גלגלוש יקרה אני חושבת שהגיע הזמן ללכת לרופא ולבדוק את כל מה שקורה לך בזמן האחרון , את לא יכולה להמשיך ככה , בסוף באמת תתמוטטי ולא יהיה שם אף אחד לידך כדי לעזור לך , מתי את קובעת תור לרופא ??? דואגת לך מאוד יקירתי חתולה

הגוש הזה בגרון מכירה אותו... מאוד קשה להפטר ממנו.... נסי אולי בדמיון שלך או דמיון מודרך- למוסס אותו, לנתץ אותו, לרכך אותו. מקווה שהתחלת קצת להזין את גופך , להתחזק , בוודאי יש מישהוא/היא בחייך שרק בשביל להיות לצידו/ה כדאי לך לשרוד או משהוא, תחשבי ותמצאי ותהפכי את זה למשימה. מאחלת המון הצלחה ורפואה שלמה וקבלי מנה של אהבה, ליז.

גל יקרה מקווה שהיום היה יותר טוב...וגם הצלחתגם ללכת לעבודה.... נסי להתרכז בגולה הזו..... נסי לדמיין אותה את הגודל....הצבע... תתרכזי בה... תחשבי מה חסר לה לצאת? מה הדרך החוצה? מה יכול לעזור? מי? כווני אותה החוצה בעזרת הדמיון... בהצלחה אידה

נסי בעזרת דימיון מודרך לנפץ ולנתץ את הגוש החוסם והמאיים! מחבקת המון ושולחת לך קרן אור עתיר אהבה ותקווה. שבת שלום יקרה. שדה ניר.

ומה שאני רואה בנתיים זה שחסר לי ברזל....... כמה צפוי קצת קשה לאכול כמו שאני אכלתי בחודש האחרון ולהישאר בריאה ושלמה

שחפונת יקרה אם מדובר רק ברמת ברזל נמוכה , אז אני מניחה שטיפול תרופתי יכול לעזור , אבל רמת ברזל נמוכה לא באה רק מחודש אחד של אכילה לא נכונה ,או לא אכילה , מקווה ששאר הבדיקות שעשית יראו תוצאות תקינות , לילה טוב יקרה חתולה

יקרה , להתחיל לבלוע ברזל- רוצים אותך כאן חזקה ובריאה. ותרשי לי להיות לרגע הדודה הנודניקית..... אולי תאכלי משהוא....... מחבקת , ליז

אני משתדלת לאכול לא כל יום זה בדיוק מצליח לפעמים שוכחת לפעמים מרגישה רע מדי ולא אכפת אבל לרוב משתדלת וכן חתולה את צודקת, לא בדיוק חודש אחד משהו כמו שנה וחצי אני בקושי אוכלת לפעמים יותר טוב אבל לרוב פחות טוב שאר הבדיקות יצאו בסדר חוץ מעוד בדיקה אחת שקשורה לאחת התרופות שאני לוקחת הרמה מתחת לנורמה חייבת לדבר עם הפסיכיאטרית שלי

אני מאז הלידה נוטלת באופן קבוע כדורי ברזל. זה מועיל לי באופן יוצא מהכלל. תשתדלי להקפיד ליטול אותם ברמה יום יומית לצורך חיוניות קיומית. שבת של אור, אהבה ותקווה. שדה ניר.

זה אני הליצן הזה - העצוב בעולם הזה שלנו איך אפשר להתבגר? לאט, זה אני השחקן הזה שמכור לכל מה שזז ויש לו כוח לטשטש את הכל מטושטש פתאום וקשה לראות עד כמה האור יכול להיות יפה רציתי כל כך לראות.... זה אני הבישן הזה שמפגין ב כל פעם שהחוצפה חוצה קווים ולא נסבלת בכלל זה אני השכן החדש רק כמה ימים וכבר הספקתי לומר בוקר טוב אחד והכל מטושטש פתאום וקשה לראות עד כמה האור יכול להיות יפה רציתי כל כך לראות את הכל מטושטש פתאום.. הליצן העצוב- גידי גוב ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ מה איתי, מה איתי, מה איתי לא מסתדר עם עצמי מה איתי, מה איתי, מה איתי איפה שכחתי את שמי לא יודעת למה לא יודעת איך, איך ומה רק רוצה לברוח, מה זה קרה לי טוב לי או רע לי, תגיד לי... מה איתי, מה איתי, מה איתי בטח הוא שם לא שקט מה איתה, מה איתה, מה איתה מה היא רוצה באמת לא יודע למה לא יודע איך, איך ומה רק רוצה לברוח מה זה קרה לי טוב לי או רע לי, תגיד לי... מה איתי, מה איתי, מה איתי, בטח היא שם לא שקטה מה איתי, מה איתי, מה איתי איפה שכחתי אותה. לא יודעת למה לא יודעת איך, איך ומה רק רוצה לברוח, מה זה קרה לי טוב לי או רע לי תגיד לי... מה איתי- אריק איינשטיין וג'ודי כץ

ילדונת יקרה ליצן עצוב לא יכול לראות עד כמה האור יכול להיות יפה כי הוא עצוב , הליצן לא מוצא את עצמו עכשיו ולא יודע מה קורה איתו ? הוא רוצה לברוח ? רוצה לשכוח ? לא יודע אם טוב לו או רע לו ? האם אפשר לחבק את הליצן העצוב עד שימצא את כל התשובות ? חתולה

כרגע הליצן עצוב והכל נראה לו שחור, אולי זה הזמן שהוא יקבל את ידם של חבריו שיזכירו לו עד כמה האור באמת יפה ויפיגו את הטישטוש...

אך אני לא אוהבת מסכות זחוחות ואנשים בתחפושות:-) את חייבת לפשוט את התחפושת ולהשיל את מסכת הליצן העצוב ולו רק למעני! את חזקה מהרוח! ואת יודעת זאת היטב! מחבקת ומחזקת עד יעבור זעם, גם הפעם. שדה ניר.

בובל 'ה יקרה שלי מאוד סוף סוף העזת לחשוף את הפחדים שלך ואת הכאב הגדול שלך , קוראת אותך בלי לקחת אוויר , כואבת איתך מאוד , וכל רצוני רק לחבק אותך לנחם אותך ליצור בשבילך עולם וורוד יותר ולומר לך כמה שאת טועה ,כי כן יש מי שאכפת לו מהבובה הספציפית הזו , וכן יש מי שאוהב אותה ,וכן יש מי שרוצה לעשות לה רק טוב , ולא רע , הילדה הקטנה והמפוחדת שכל הזמן פחדה להכנס להריון ,הבושה , הפחד , זה טבעי , נורמלי ,גם הפחד שנשאר - טריגר ,ולא יוצא לך מהוורידים , זה לא אומר שהראש שלך דפוק ,ממש לא , זה אומר שעדין לא טיפלת בנושאים האלה , זה אומר שאת חייבת להמשיך ולטפל הלאה עד שזה יעלם , כולנו בשלב כזה או אחר היינו בובות על חוטים של מישהו שפגע /ו בנו , שאם לא כן , הרי שהמצב היה אחר לגמרי , ולא היו פוגעים בנו , ולמה את מתכוונת שאת אומרת " מנסה לרוץ מפה - אבל לא נותנים לי אפילו ללכת " לאן תלכי ?? לאן תברחי ??? יודעת היטב מה זה אומר שנועדת לבצע משאלות של אחרים , ולגרום לאנשים לשמוח , כי הרי היינו בובות על חוטים למרות שאף פעם לא רצינו להיות כאלה , זה נכפה עלינו ,היינו מאוד חלשות , מאוד חסרות אונים ,רק ילדות קטנות , אז למה כל ההלקאה העצמית הזו ? ומי אמר לך שאין בובות שבוכות ?? ישנן גם ישנן , ולא רק בוכות אלה גם כאלה שמדברות , והן כולן כל-כך יפות , כל-כך יפות שבא לבכות , בא לבכות על חלב שנשפך ,כי אי אפשר לחזור ולתקן את הנזקים שנגרמו , אך אפשר כן לטפל בכאב שנגרם , כן אפשר למזער אותו , כן אפשר ללמוד לחיות עם הזכרונות ,כן זה אפשרי ,וכן אפשר ללמד את הבובה הספציפית הזו לחיות , לנתק את החוטים , ולתת לה ביטוי שתדבר , שתבכה המון , שתצעק את כל הכאב שלה החוצה , שתלמד לקחת אחריות על הרגשות שלה , על ההחלטות שלה , וכן לתת לה לבעוט את כל הזעם שלה על העולם הזה החוצה ,ואז אף אחד לא יוכל יותר למשוך לה בחוטים , כי היא כבר לא תהיה בובה , ונכון שבובה לא מתה לעולם , יכולים לתלוש לה את הידים ואת הרגלים מהמקום , יכולים גם לגזור לה את השיער , היא עדין תישאר בובה ,לא חשוב מה יעשו לה , היא לא תמות , גם לא חודו של הלהב הנוצץ והמלחש , המפתה ,לא יכול עליה , בובונת יקרה שלי ,שמחה מאוד שהצלחת להוציא חלק מהכאב שלך ,לעולם אל תאמרי שוב שלאף אחד לא אכפת מהבובה הזו ,זו הבובה הכי שווה והכי הכי מכל שרק יכולה להיות ,אי אפשר אפילו למדוד את ערכה ,מרוב שהיא שווה , מבינה ?????????????? מחבקת אותך המון חתולה

תודה על הכללללללללללללל

קראתי אותך למטה בשרשור , ריגשת אותי מאוד , פשוט נפעמתי מהכתיבה הזורמת שלך , לקחת אותי לשפת הים , מקום שפעם הייתי מבלה בו המון , גם כנערה וגם כאמא עם הבנים שלי ,ותוך כדי שאת קוראת את הספר שלך ומפליגה לך לתוך הסיפור המרתק שלך , הלכתי שם מאט לאיבוד עם הזכרונות שלי ,הים הוא מקום מאוד קסום ,מאוד מושך ומאוד מרגיע , אוהבת את שעות בין הערביים ,אוהבת את הסערות המתחוללות בים , הן עולות על גדות, שוטפות קוצפות ומסתערות על כל הנקרא בדרכן ,לפעמים רוצה לנצח על הסערות האלה כמו מנצח על תזמורת קאמרית , כדי להרגיש את הכוח והעוצמה שיש לים , לגלים ,אחרי הכל אני בת מזל סרטן , בת מזל המים ,אולי גם בת מזל להיטהר אחרי הכל , כל כך שמחה לשמוע על התהליך שאת עוברת ואיך שאת כן נמצאת כיום במקום שיש לך הכוח לעשות בחירות , וכן לראות שאפשר לחיות בלי להיות קורבן ,את נשמעת ממש טוב , וממקום בטוח , מקום של עוצמה , רוצה רק לומר לך ש "אמא סימה " היא לא פרי יצירה דימיונית , היא קיימת גם במציאות , ואני לא מתכוונת לאותה אמא דאגנית אלה דווקא לאותה אמא מוכה ,שרק הבת שלה מורן " הצילה "את חייה של האמא וגם את חייה וחיי ילדיה שיבואו ,היו זמנים שכך חיו אנשים , יכולה להעיד על כך , מאחלת לך את כל הטוב שיש בעולם -את יכולה להיות סופרת חתולה

אני?? סופרת????? פעם ראשונה שאני שומעת את זה... אבל תודה :) ותודה על כל המילים שלך.. מאוד ריגשת אותי.. וסופסוף סופשבוע מתקרב.. חשבתי שהוא לעולם לא יגיע... שיהיה נעים ורגוע!!!

דרוש המון יצירתיות מעוף וכנפיים על מנת ליצור ב'עין הסערה'. ועשית זאת בטבעיות ובאותנטיות, בצורה נאורה ובגבורה. מצטרפת לדעתה של החתלתולה המדהימה שלי המדברת בשם 7 נשמות:-)!

נלחמת להשאר מחוברת...לא להתרחק..לא להתנתק מהכל ומכולם...נלחמת אבל מפסידה בקרב...והחומות עולות סביבי... דמעה

ואני תמיד איתך, את יודעת. וגם אם את מתנתקת לכמה זמן. זה לא לתמיד.... לא אתן לך לברוח לעולם.... אוהבת ומחבקת חזק, אבל לא חזק מדי.... ליאור

הרבה זמן ... הדמעה יכולה להיות שקופה... להאלם .. אבל זה רק כאילו. ראית מה קורה שאור חודר דרך הטיפה??? כל צבעי הקשת עולים וזוהרים והטיפה עצמה מפיצה אור כמו יהלום משויף. מאחלת שבקרוב תחזי בפלא באותו הרגע שהאור פוגש את הדמעה. אל תתייאשי יקרה, אל תתייאשי........... ליז.

דמעה יקרה מאוד מ אוד כואבת לשמוע שקשה לך מאוד עכשיו , מבינה אותך מאוד , גם אני לפעמים מרגישה את החומות עולות ורוצה להרים ידיים , רוצה לזעוק לשמיים , רוצה כל-כך שמישהו יקח כבר ממני את הכאב הזה ,מתרחקת , מסתגרת ,כואבת , אבל ,,,,,,,,לא מפסיקה להילחם , כל עוד בי הנשמה ,מוטל עלי להמשיך להילחם ,על היומיומי שלנו , על רווחת ילדי , על כל פיסת שמים שלי שלא קיבלתי במתנה ,אלה נלחמתי עבורה ,על השפיות שלי ,על התסכולים שלי ,על חוסר האונים שלי ,ןעל הזכות שלי לחיים יותר טובים , דמעה יקרה לי מאוד ,יש לך עבור מה להילחם !!!!!!!!!! יש לך בנות נפלאות ,אחת מהן חיילת נכון ? אם את לא תהיי שם בשבילה מי תהיה ????? יש לך עוד בת צעירה יותר נכון ???? אם את לא תכווני אותה , מי יעשה את זה בשבילה ?????? מי יתמוך בהן כשהן תהיינה במשבר ???את אשה מאוד אמיצה , אשה שנלחמת בקשיים שלה , איפה ואיך את מפסידה אז יש לך נפילה ,נכון שזה קשה , ונכון שנמאס כל פעם לקום מחדש , אבל תראי איזה יופי זה , שדווקא כשנופלים יש לאן לקום ,הנפילה היא רק אתנחתא קצרה כדי לאגור עוד כוח כדי להמשיך ,אם תסתכלי למטה תתיאשי רק מלחשוב על כל הנפילות שעברת , אם תסתכלי למעלה ותראי כמה עוד יש לך לעלות אולי תרגישי שקשה לך , אז תסתכלי ישר קדימה ,במישור הכי בטוח ,לכי עם זה , קומי יקירתי , התנערי , אני יודעת שעכשיו קשה לך , עשי מאמץ למען בנותיך המקסימות ,עשי משהו טוב גם למענך , כן כן למענך, מחבקת המון חתולה

היה טיפול ואיננו עוד...אחרי יותר משלוש שנים בטיפול היום הכל התפוצץ..ואני נשארתי בלי מטפלת...בלי קרקע יציבה מתחת לרגליים...בלי כוחות ובלי חשק בכלל להלחם...אני לא מעכלת עדיין...אני בהלם שזה ככה התפוצץ ונגמר... דמעה המומה

היי דמעונת יקרה מה זאת אומרת שהכל התפוצץ ?????? ואיך קורה דבר כזה שאת פתאום בלי מטפלת ???? מה , היא לא הודיעה לך על גמר טיפול ??? איך עושים דבר כזה ??? נורא מצטערת לשמוע חתולה

דמעה... הבטחון מתערער והקושי גדול... לא קל, תני לעצמך את הזמן לעכל, הזמן להפנים, להתאבל... תני לכל הרגשות שעולים מקום. מחזקת...

לאור היום האיום שעברתי מזדהה עם כל תג ותו היוצא מפיך! אך אל יאוש מתוקה! הכל יחזור אליך- בכפל כפליים! בזה שאת גורמת לאחר ל'אור בעיניים'(תרתי משמע) את מאירה את נפשך, נשמתך ואת כל ישותך! את אשה מקסימה ומדהימה וחשוב שתשנני ותזכרי זאת בכדי שהחומות המאיימות יפלו והמסכות ישלו מעליך... ((((((((((((((((((דמעה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר- עם עפעפיים מצומצמות בשל חוסר שינה כרוני

תודה על המילים ועל החיבוק...למה חוסר שינה? דמעה

מה שלומך הבוקר בובה? ואיך ליאור ושדה ניר והשמש העולה??? ושחף האם שקט היום בשכונה? כאב הלב האם קצת נרגע? והאם הגל יהפך לגל של שמחה?. כנפיים למה שלא תבקרי קצת יותר אצלינו בחצר? והחתולה לאן נאלמה ? ולפיה ולאורחת ולאידה שמביאה לכלנו נחת..... בוקר טוב !!!!!!!!!!!!!! שואלות מה קפץ עליה על הבוקר ? מה השינוי? מה היא מבסוטה?????????????????? ובכן ,התעוררתי עם איזו הארה , לא אכנס לזה כאן כי זה מסובך ומסורבל אבל אגיד שהדבר שכל כך הטריד אותי קיבל פרוש אחר , משחרר , אם אתמול הוא גרם לי לביבול ,למבוכה , לפחד וכאב . הרי שהבוקר התעוררתי והיתה לי הארה והסבר חדש וברור לכל התיסבוכת שאתמול נראתה איומה ונוראה... ושוב תודה שברגעים הקשים הייתן כאן לתמיכה ומשענת. שלכן ליז , שעכשיו מתאוששת ומקווה שבכוון הנכון ושיחזיק מעמד יותר מיום....

שאני כל פעם שוכחת את ה - ז או סתם שאני מפוזרת ?????????????????????????????????????????????.. אז שוב בוקר טוב (לא, לא בלעתי כלום ,סתם מצב רוח שכזה ). ליז .:):):):):):)

ליזוששששש יפתי עם ה-ז- או בלי ה-ז- , תמיד תהי בשבילי מאוד מיוחדת , וכן , לא נכנסתי כי עוברים עלי המון דברים קשים בימים האחרונים אחד בתוך השני , עד כדי שלא יכולתי אפילו להועיל לאף אחת , ולו במילת עידוד אחת ,אז עדיין מחכה שיעבור הכאב הצרוף שחורך את נפשי , ואז אוכל לבוא לידי ביטוי ,לשתף ולשפוך את כאבי הרב , ואני ממש מאושרת לקרא אותך יקירתי ,ומאוד אכפת לי שכן יש לך מצברוח טוב ונפלא כזה על הבוקר , אולי זה מה שכן הוציא אותי מהמחילה שבה הסתתרתי בימים האחרונים ,תודה לך נפלאה שכמוך שעשית לי ת 'בוקר, המון חיבוקים מהנשמה חתולה

ליז יקרה כמה נפלא לראות אות עם אנרגיות חיוביות על הבוקר.... זה נפלא.... והארה מגיעה כשמאפשרים לה להגיע.... כנראה חיכית לה...זימנת אותה..... והיא היגיעה... יום נפלא שיהיה לך.... יום נפלא לכל הבנות יום רביעי הגדול.... שיהיה טוב ויביא עמו אופטימיות תקווה ואור... הארה טובה לכל אחת... הכוח לכך אצלכן אידה

לקרוא על מצב הרוח שמשתפר מיום ליום... שימשיך כך לנצח... בוקר מקסים עם המון חיוכים של כל העולם אלייך.. אוהבת ליאור

וואלה כיףףףףףףף ...... שלא יגמר לעולם , משאלה קצת מוגזמת בהתחשב בנסיבות ובמקום שהייתי בו אתמול... אז אנצור את הרגע .בתקווה שימשך עוד יום ועוד יום ועוד.. תודה לתגובה החמה והנעימה. אוהבת בחזרה. ליז

קראתי בערב על כן עשית לי את הערב:-) אני בדכדוכה של נפש ובשיא הרפש ועודדת אותי קמעה ... אוהבת, מעריכה ומחזקת, שדה ניר

טוב, האמת..שהרבה זמן שכבר רציתי לשתף. וכל הזמן.. התחמקתי והתחמקתי. ונראה לי שכבר כתבתי את זה.. או שלא, אני כבר לא זוכרת . אבל.. אני זוכרת שבתור ילדה שתמיד אבל תמיד... הייתי חושבת שאני בהריון. תמיד חשבתי שיצור קטן.. כתוצאה ממה שההם עשו.. גדל לי בבטן. והייתי מועכת ומכווצת ומרביצה לבטן שלי. במטרה אחת. להפיל את התינוק. הייתי מרגישה שהבטן היתה זזה לי שמשהו זז לי בפנים. וידעתי שזה תינוק. ידעתי! ומעכתי אותו למוות. ולבסוף, הייתי מקבלת מחזור והייתי נרגעת.. אבל כך זה היה במשך כל חודש.. כי לפעמים היה מאחר לי.. בהרבה זמן ואז בכלל הייתי משתגעת ונכנסת לסרטים........ וכך גם היום. לפעמים אני חושבת שיש לי בבטן משהו לפעמים אני באמת מרגישה שמשהו זז לי בבטן. תגידו שאני מפגרת שאני הוזה כי אולי זה לא נכון.. אבל זה ממש כך....... ואז אני מועכת לא רוצה שיהיה לא רוצה שיראו רוצה שהבטן לא תראה. שונאת תחושת גועל ורצון להקיא להעלם להעלים את מה שרואים לא רוצה שיראו לא רוצה לראות. אין תינוק אני יודעת הכל בראש הדפוק שלי אבל.... אני עדיין מועכת ופוגעת בבטן לא אוהבת לא אוהבת בכלללללללללל .............. וזה מה שאני ... בובת חוטים - בובת חוטים- זה מה שאני. ככה אני מרגישה. לא עצמית- תלויה. מנסה להיות עצמי- אבל גורמים לי לעשות דברים שאחרים רוצים מנסה לקום- אבל מושכים אותי- ימינה. שמאלה. מנסה לרוץ מפה- אבל לא נותנים לי אפילו ללכת. הרי נועדתי לבצע את משאלות האחרים- לגרום לאנשים לשמוח- הרי זהו יעוד בובת החוטים. למרות שאני בכלל לא רוצה. כמו בובת חוטים- קמה ונופלת וכבר מתייאשת. הרי לא אני לא יכולה לזוז מבלי שיזיזו אותי. חבל. מנסה לבכות- אבל אין דמעות אצל בובות- הן צריכות להיות עם חיוכים. זיוף. מנסה לדבר- אבל יש לי רק פה מצוייר. לא אכפת לאף אחד מבובת החוטים הספציפית- היא הרי כמו כולם- חבל שזה לא נכון. אבל את מי זה כבר מעניין. בובת חוטים. חבל שהיא לעולם לא מתה.

כאב יש לך בבטן, כאב גדול, עם חיים משלו, כמו עובר... לכאב יש רצונות משלו, ותחושות משלו... כמו עובר. גם הכאב רוחש חיים. ולבובות מותר להיות גם עצובות. וכן גם בובות בוכות... מותר... להיות את... לא למלא רצונות של אף אחד.... את מקסימה.... אוהבת, ליאור

להרוס להרוס את הכל פלאשבקים על פלאשבקים ואין מנוחה לא לנפש ולא לגוף רק לשקוע....... מחזיקה את עצמי מנסה לפחות............................ אבל בזמן האחרון מה שמעסיק אותי, זה הגוף. הדבר שאני הכי לא אוהבת בעולם את הגוף ה-ז-ה. ודווקא עליו אני מתמקדת.. ודווקא אליו אני מתייחסת... אוף והבטן הבטן נוראית הזו. שרק לא מזמן .. נפל לי האסימון.... למה בכלל אני רוצה להעלים אותו כי תמיד רציתי מאז היותי ילדה שמה לא יחשבו שאני בהריון וגם עכשיו לא. אסור. ואתה........ ! אתה חתיכת מניאק! היית מתחנן... רק רוצה ורוצה כל הזמן רוצה להחדיר רוצה להכאיב ולא רציתי פחדתי שאכנס להריון ואתה..... הזיז לך בכלל?! רק לזיין את הבובה... למה מי היא בכלל?! היא שלך! אתה יכול לעשות מה מה שאתה רוצה! קח! ואין אוויר יותר רק להעלם לא לזכור לשכוח מהכל.... לברוח...... כי אם אהיה בהריון מה יגידו כולם?! מה אז אעשה?! לא רוצה! לא!!! ליאורי = תודה על תגובתך הקודמת. לילה טוב. ומצטערת הרבה זמן החזקתי את זה לעצמי עד עכשיו.. שהתפוצצתי. (גם כי אכלתי טיפה יותר) והבטן בחוץ. לחתוך! זה הפתרון ! - הזמני לפחות.. זה מה שמרגיש לי לפחות...

לחישות... לחישות לא מרפות- את אוזניי... חודו של הלהב הנוצץ כאילו מדבר אליי קורא לי לגשת קורא לי לטעום קורא לי לדעת מעט מן החלום. פוחדת לגשת, פוחדת לדעת פוחדת שאטעם - בלי טעם... חדל להב תפסיק מללחוש תן לליבי לא לחשוש. ותר לי, ותרפה. איך זה להב? ממתי יש לך פה? ולא תשקוט עד שתשיג את מבוקשך עד שלא תסתום את צמאונך עד שלא תקרע אותי מבפנים ומבחוץ עד שלא תסחוט ממני את אחרונות מטיפות כוחי

אין לך שמץ של מושג כמה נחלי דמעות נגרו הימני למול הנכתב ממכתם לבך המדמם! וכמה הזדהתי!!!!!!!!ונקרעתי!!!!ודיממתי!!!ודממתי!!! מן הדבר האותנטי והלא פתטי שחשפת בפנינו!!!! ועודני בוכה ומאחלת ומייחלת לך להעריך את עצמך כפי שאני ועוד רבות מעריכות ואוהבות אותך!!!! (((((((((((((((((((((בובה על במה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) ואינך בובה של אף אחד ואינך ממשכנת בובות של אף אחד בריחמך!!!!!!!! את בזכות עצמך...בזכות מי שאת! ובטן זה סמל לרגשות..להרגעשות(רגש+הר געש) וזה מצוין שאת משתפת ומפרקת את אותו יצור משתולל שחי, נושם ובועט בך באופן סימבולי! כאן למענך מקסימה שלי, שדה ניר

כך שכל הבטן נכנסת פנימה... ואז לנשום מהאף ולתת לבטן להתנפח ושוב לנשוףףףףףףף הכי חשוב להתרכז בנשיפה......... אחר- כך אין ברירה הנשימה תבוא מעצמה ,ושוב פוווווו. כחי ת'זמן יקרה, שמרי לי על עצמך. ליז

בובה... קוראת אותך והמווווווון כאב צועק מההודעה שלך אחד הסיוטים הכי גדולים שלי היו שאני אכנס להריון ממה שקרה.. אני חושבת ש"ההריון" שגדל אצלך בבטן, זה הכאב שלא מצליח לצאת, שלא מוצא ביטוי ובמקום לצאת החוצה ולהקיא אותו החוצה הוא נשאר בפנים ולא מצליח לצאת וזה גורם לך לכאוב יותר, לפגוע בעצמך על משהו שאחרים עשו... אל תשתפי איתם פעולה, רחמי על עצמך, סבלת מספיק... תהיי חברה של עצמך, תעזרי לעצמך ברגעים הקשים הללו.. קבלי את השליטה על "החוטים" תנווטי את החיים שלך למקומות שעושים לך טוב.. תהיי חזקה!!! כשקראתי את ההודעות שלך נזכרתי בשיר "בובה ממוכנת" של דליה רביקוביץ, מכירה? שיר שאני הזדהתי איתו המון... ועוד שיר שמתחבר לי עכשיו... "תעשי, רק מה שאת אוהבת... רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב... (גלי עטרי) מחזקת... איתך

ילדה רציתי לשלוח לך חיבוק ענק... כל כך מכירה את התחושה ראתי אותך מזמן ורק עכשיו מגיבה הייתי צריה לקחת אויר מזדהה כל כך רק שלצערי לי היה תינוק... ולדעת שיותר לא יהיה אחר... זה צובט.. אבל מכירה את התחושה של הגועל והשנאה והשנאה לבטן.... ואין מילים שיצליחו לעכל על התחושות שלך אבל רוצה להזכיר שאני כאן... ואיתך (גם אם נעלמתי לאחרונה) ותזכרי את לא בובה לא על חוטים ולא כלום את ילד אמיתי ואת תסללי לך דרך חדשה אני יודעת את זה אני מאמינה בך... אוהבת חיבוק גדול

שלחתי הודעה וזה הגיע מייד סוף סוף אזה כיף

אני גם התלהבתי מהרעיון!!!!!! ומה שלומך?

את יודעת מצד אחד בעיות מצד שני החיוך שלי נלחם כל הזמן איתי שאני ישחרר אותו אז החלטתי לתת לו לנצח קצת. הכל טוב? אני מקווה שכן

מה שלומך התגעגתי 5 דקות לא דברנו :-)

בכל מצב חוש ההומור שלך קיים ובועט במלא עוזו:-)

כן והרבה בזכותך

אני מצטערת שאני ככה בדיכאון ואולי גורמת לאיזשהיא חוסר נוחות אך קשה לי ואני לא יכולה, ליבי עומד להתפוצץ , אני כ"כ חנוקה , רוצה לצעוק!! למה???? למה דפקתם לי את החיים??? למה נגעתם בי??? למה אתם הוריי שתקתם??? למה נזכרתי??? אם לא הייתי נזכרת חיי היו יכולים להיות יותר קלים!!! הדמות שלו כל הזמן בראשי החרדות מפילות אותי...................!!!!! שמישהו יקח אותי מפה עכשיו!! רוצה להגיע למעלה ולישון ולישון...............................

כל כך מבינה ללבך וסערת רגשותיך. אף אני הייתי שם עד לא מכבר. ואין זה טוטאלית, אבסולוטית- נחלת העבר. יקירתי אני מבטיחה לך נאמנה כי יותר עמוק אין לך לאן לרדת מן התהומות... וממצולות ניתן רק לעלות!!!!!ולהתעלות!!!! והעליה תהא דרמטית ודרסטית בדיוק נמרץ לנפילה! מאחלת לך מזור וארוכה, נחמה ושלוות הנפש- במהרה!!!! אוהבת ומאחלת לך את כל הטוב שאני מאחלת לבני. שדה ניר.

מה לעשות???? להמשיך????..... להרפות???????? עשיתי דרך ארוכה כל-כך, מהר כל-כך, " עשית מה שאחרים עושים בתהליך של שנה בתוך חודשיים שלושה..." (דברי המטפל) .אבל מה,יש עוד המון לטפל , עלו דברים שתוקעים את התיפקוד שלי, מרגישה שאין לי כח להמשיך ומצד שאני שאי אפשר עכשיו להפסיק........HELP !!!!!!!

התשובה נמצאת בגוף ההודעה "עשיתי דרך ארוכה כל-כך, " ליז, אחרי שעשית דרך ארוכה ככ... אין מצב שמישהו יתן לך להרים ידיים.. בטח לא המטפל... בטח לא אנחנו ובטח ובטח שלא את! כי אם תתיאשי... אז באמת יהיה חבל על.........הדרך שעשית ("עשיתי דרך ארוכה כל-כך, ") עכשיו, אני מבינה שאת בנפילה... בנפילה לא רואים כלום הכל שחור. ומי כמוך יודעת זאת. זה עוד גל שיחלוף לו... את עוד תזכרי. תמיד אחרי נפילה באה העליה.. יש בך כוחות אל תתייאשי אני כאן איתך ובשבילך... מושיטה לך את ידיי.... מחבקת בובה.

מותר ליפול יקרה שלי, אבל חייבים לקום. מכירה כל כך את ההרגשה הזאת שניגמר הכוח. וזה בסדר, אל תילחמי בזה...מותר גם ליפול, תאפשרי לעצמך. אבל אני יודעת שאת חזקה ואת תקומי. ואני איתך וכל אוהביך איתך יקרה. שולחת חיבוק של כוח ואהבה. ליאור

ראשית: אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?! שנית: מותר לנו ליפול, להרפות קמעה.זה טבעי ולגיטימי. שהרי:"שבע יפול צדיק- וקם". וכל "ירידה הנה לצורך עליה". ו:"מי יעלה בהר ד' ומי יקום במקום קודשו". העליה עצמה הנה פנטסטית עתירת כריזמות ואנרגיות אך החוכמה היא כאשר אנו בפסגה ומועדים- לקום שוב, להתחדש כמעיין המתגבר ולשאוף להתקדם ולעלות שוב במעלה ההר. להווי ידוע לך כי אף נהר הסמבטיון- השוצף וגועש במהלך כל השבוע נח מזעפו ופעולתו ושובת שביתה טוטאלית ביום השביעי וחוזר חלילה. כל שבת הוא מתחדש ומרפה לקראת עבודתו לשבוע הבא. וכך כל הבריאה מתחדשת וכך הוא טבעו של עולם. מחבקת ומחזקת. שדה ניר.

הכח שלכן , האיכפתיות והכנות נעימים לי, מרגיעים ... עדיין לא נעולה על עצמי . למרות שהמובן מאיליו - שאין לי ממש מנוס, מרגע שנפתחה תיבת הפנדורה הזו אצטרך להתמודד וכנראה שעדיף עם המטפל שאיתו הגעתי עד הלום, שכבר נוצרה מערכת יחסים בונה ותומכת. אבל כמה כח.... כמה כח צריך..... תודה שאתן כאן מחזקות ,מנחמות, פשוט- נמצאות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליז.

אוכלת אתמול בעבודה ירדתי במדרגות לחדר שלנו והרגשתי אייך הכל מסתובב לי ובחילה חזקה החזקתי בקיר לא ליפול כי הכל התערפל לי מישהי ראתה אותי והכניסה אותי לחדר נתנו לי מים קרים ומים עם סוכר להרים את הלחץ דם והרימו לי את הרגליים למעלה הרגשתי כאילו אני מרחפת היה לי גם דופק מהיר ישבו לידי ולאט לאט חזרתי לעצמי אני עדיין עם בחילות לא מצליחה להכניס כלום חוץ משתיה היום אני אנסה לאכול קצת שאני לא ארגיש שוב ככה,רק רואה אוכל ורוצה להקיא מה עובר עלי לעזאזל

יש היום בשוק כל מני משקאות שמכילים ויטמנים ומינראלים... אולי זה יכול לעזור להתחלה- חס וחלילה לא במקום אוכל , אולי זה יכול לחזק אותך ... שווה לבדוק ולהזהר לא לקחת את אלו שיש בהם ממריצים. שמחה לראות שיש לך אנשים טובים סביבך שדואגים ומטפלים בך. תרגישי טוב, ליז

מקווה שהתאוששת מעט. באמת כמו שאומרת ליז. טוב שאת מוקפת חברים טובים שדואגים לך. לאוכל יש קשר מובהק עם הטראומות שחווית. תנסי לעלות את זה בטיפול. שמרי על עצמך. שלך ליאור

דואגת לך ומקווה שאת דואגת לתדלק את גופך מעת לעת...

עדיין חולשה מנסה לאכול אבל האוכל מאוס עלי ועדיין בחילות לא הלכתי לעבודה היום לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית עייפה נפשית מאוד

היה פה עכשיו אחיין של בעלי הוא סרוט לגמרי אף אחד במשפחה לא מוכן להיות בקשר איתו אבל בעלי מרחם עליו ומנסה לעזור לו, לדבר איתו הוא בא אלינו הביתה לפעמים ועכשיו הוא היה ובעלי ניסה לדבר איתו ישבתי בחדר אחר עם דלת סגורה והוא התחיל לצעוק לאט לאט התחלתי להרגיש איך שהחדר מתרוקן מהאוויר נהיה לי חם ולא יכולתי לנשום הופיעו כל מיני כתמים מול העיניים וזה רק הלך והחמיר למזלי הוא הלך ובעלי פתח את הדלת, הדליק מאוורר והתחלתי לחזוא אל עצמי אחר כך נזכרתי איך שהייתי מסתגרת בחדר הקטן שלי (חצי חדר שפעם היה חדר אמבטיה) כשאבא היה שיכור וצעק. גם שם לא היה אוויר והייתי מרגישה בדיוק אותו דבר כמו עכשיו ופחדתי לצאת את זה אני זוכרת מימי התיכון אבל בטח אותו דבר היה גם כשהייתי ילדה קטנה

בהחלט מצב מצמרר וחודר..מחניק ומשתק. מקווה שהסיוט המבעית והטריגרי מאחוריך וכי שבת לאיתנך בשלמותך. חזקי ואמצי וליל מנוחה שדה ניר

שחף יקרה ראשית, אני מקווה שהוקל לך והאוויר חזר אלייך.... אין ספק שכל סיטואציה כזו מחזירה לעבר הקשה ....והטראומטי... לתמונות...הזכרונות....התחושות.....הרגשות.... הפחד והחרדה..... ואין קשה מכך.... החזרה היא לפעמים הרבה יותר קשה ומחרידה מאשר הארוע המקורי..... אני שמחה לשמוע שבעלך היה מספיק רגיש והיה איתך....ברגעים שאחרי.... מאחלת לך לילה טוב ורגוע... אידה

התאוששתי כבר מזמן תוך איזה חצי שעה הייתי כמו חדשה :) ובעלי לא בדיוק היה כזה רגיש הוא נכנס לחדר פשוט כדי להגיד לי שאפשר ללכת (לפני זה קבענו ללכת לאכול כשהאחיין שלו ילך) ואת המאוורר הוא פתח פשוט כי היה לו חם ורצה לסגור אותו שוב וכשניסיתי להסביר לו מה גרמו לי הצעקות האלה להרגיש, ושאני לא רוצה שהאחיין שלו יבוא, הוא התחיל להסביר לי כמה האחיין שלו מסכן וכמה קשה לו עם זה שהמשפחה מתאלמת ממנו ובכלל לא התייחס לאיך שאני מרגישה רק שוב שאל אם אני רוצה שנלך לאכול או לא

נשמע קשה מאוד שחף.. הצטערתי לקרא מה שעבר עלייך . . . . . . . . . . . . . שמחה לשמוע שאחרי זה נרגעת.. ואני מקווה שאת ישנה טוב עכשיו. לילה טוב

נמאס לי לפחד, נמאס לי להיות חרדה כל הזמן, נמאס לי להיות עצובה, המסכות שלי מתחילות להבתהר גופי בוגד בי ואנשים מתחילים להבין שמשהו לא בסדר אצלי, נמאס לי לא להרגיש טוב ולהקיא מלחץ, לא מצליחה לאכול רוצה להיות בסדר ופשוט לא מצליחה, נמאס לי לחלום חלומות שגברים פוגעים בי, אני מפחדת ללכת ברחוב שלא יפגעו בי, אני מרגישה את אותם התחשות שהרגשתי בגיל 7 ובגיל 14 וזה כ"כ רע!! אז הצלחתי לעזור לעצמי מבלי לדעת מה הבעיה שלי והיום בגיל 23 אני יודעת מהן הבעיות שלי ולא מצליחה לעזור לעצמי, נמאס לי לפחד מהפחד אני רוצה לתת יד לפחד ולא מצליחה. אני בחרדות תמידיות קשה לי ואני חנוקה, אני לא מכירה את עיניי הן כ"כ עצובות וכבויות . מה לעשות עם החרדות הללו??? אני כ"כ מפחדת שמישהו יעזור לי

כל כך מבינה את התחושות האלה שלך. מתחברת במיוחד לעיניים העצובות...והחלומות הקשים....מקווה שאת לא לבד בחיים הפרטיים שלך. מעבדת ומדברת על הכאב עם מישהו או מישהי. לפחות כאן בפורום את לא לבד. שולחת לך חיבוק של כוח ואהבה. מקווה ומאחלת לך מכל ליבי שהתחושות הקשות האלו יעזבו אותך. ותהיי רק לב גדול וחזק, בלי כאב. שלך ליאור

בובית, כל כך מכירה את כל התחושות הללו שאת מתארת... מזדהה ומבינה כל כאב שעולה אצלך.. הלוואי והיתה איזו נוסחת קסמים.. שהיתה מעלימה את הפחד.. את הכאב.. ואת העצב שפוקד אותך... יודעת כמה קשה עכשיו.. אני מקווה שבעתיד הכאב והפחד יפחתו.. זו תקופה קשה.. מכל הבחינות.. ואין לך מנוחה כלל... איתך כשכואב. מחבקת ומחזקת בובה. "שבחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר זו האמת שלך......." http://www.orange.co.il/content_upload/mms/gallery/429_hug_just_4u_web.gif

לצערי כולנו צרגישות ומזדהות עם אותם הכאבים. בובה את צודקת אין מנוחה בחיי , אני מביטה אחורה ופשוט לא מאמינה! חזרתי מקודם מהוריי ורבתי עם אבי, הוא צעק ליד אחיינית שלי הקטנה , ואחותי לא מרשה לו לצעוק לידה, היא לא מוכנה שהיא תעבור את מה שאנחנו עברנו, גדלתי בבית עם צעקות איומות מצידו ופחד , גדלתי בחרדות ממנו ומאמי , אחרי שהוא צעק צעקתי עליו ואמרצי לו שאחותי לא מסכימה שהוא יצעק ליד הקטנה והוא התחיל לצעוק עלי ואמר: " את לא השתנית בכלל! נשארת אותה אחת , הלוואי ותשארי יתומה ללא אב וכו " למרות הכל הם חושבים שאני אשמה בהכל ושאני לא בסדר שלא הייתי בקשר איתם, הוא לא מוכן לקחת אחריות על החיים שהוא הרס לי! לא יכולתי לעצור את עצמי ואמרתי לו " להשתנות? אני צריכה להשתנות? אתם דפקתם לי את החיים ואני צריכה להשתנות?" לקחתי את התיק ויצאתי מהבית.........הקטע הזה הוא דבר מזערי וקטן , אני לא מייחסת לו חשיבות ולעומת מה שאני חווה בימים אלו אך זה כ"כ לא נעים להבין שהוא בכלל לא מבין כמה חיי הרוסים בגללו......... תודה לכן על החיזוקים אוהבת

יש לך עיניים כה יפות טובות ומנחמות כה חבל שהם כבויות ודוויות!!! חרדה היא דבר שמשתלט על כל ישותך וגופך ומשתק אך מרקורד אישי ישנו סיכוי לשיקוי! יש מזור לחרדות מכל זן!אף כאלו שמשתלטות ולא נמלטות !ישנם פתרונות שהוכחו לאורך זמן אני לאחר האונס האחרון פיתחתי הפרעה פוסט-טראומטית קשה וכתוצאה מהרצון העז שלי לצאת מהתקפי הפאניקה ומעגל הכרוניקה המשתק למדתי תרגילי הרפייה, שיננתי לעצמי מנטרות חיוביות, נתמכתי בפרחי באך, בחברים ומכרים, שיתפתי, לא הסתגרתי בד' אמותי כפי שאני מורגלת בדיכאון, טיפלתי באנשים חלשים ונחשלים ממני על מנת לקבל פורפורציות וחיזוק ולשמוח במנת חלקי, החילותי טיפול פסיכודינאמי מסודר, לקחתי שליטה על מה שכן בשליטתי בחיים וכך לאט לאט הרפתי במה שלא בשליטתי ואין לאל ידי לתקן! והחרדות פחתו לבלי הכר... גם הזמן עושה את שלו וכן שיטת הלוגותראפיה של דוקטור פרנקל... כמו כן ידוע שטיפול התנהגותי קוגנטיבי כאשר אין ברקע דיכאון הרבה יותר אפקטיבי ופרודוקטיבי מטיפול פסיכודינאמי מעמיק שבהפרעות חרדה כרוניות מקבעות את החרדה ועלולה להעמיק אותה וחס וחלילה להנציח אותה ואז קשה הרבה יותר לסרס חרדה הטבועה בדם והיא טבע שני כבר. מחרדה שהתפתחה ומקורה ידוע זה מכבר. תחזיקי מעמד נשמתי וזכרי כי הכל עובר חביבתי. והכל יעוף כחלום יעוף! אוהבת, מחבקת ומחזקת. שדה ניר.

שדה יקרה, את יכולה לפרט לי יותר על פרחי הבאך? לאחרונה שמעתי דברים טובים על פרחים הללו. תודה שאת פה , אין לך מושג כמה זה חשוב לי לקבל את החיזוקים הללו. אוהבת אני

לב יקרה, אני יודעת כמה קשה וכואב כל אשר את עוברת... חרדות מהנוע וגם מהלא נודע.... טראומות העבר תוקפות ומנווטות את ההתמודדות היומיומית...כמעט בכל מקום.... האם יש מקום שאת מרגישה יותר שולטת? מאורגנת? נסי להזכר בתקופות הכוח שלך... ביכולות...בהתמודדות...בכך שהחרדות יכולות לפחות משמעותית... אני מאמינה בך... אחרי כל לילה חשוך...מגיע הבוקר... תאפשרי לעצמך לראות... למרות הקושי.. אידה

גורמת לי לכאב לב, כל כך מבינה על מה את מדברת על ההתמודדות עם הידיעה, כשהצלחתי לשמור את הכל בקופסא סגורה החייים נראו בסדר ... ואז קפצה המפלצת החוצה ואין ברירה מלהתמודד והפעם מתוך מודעות וזה כואב מאוד, קשה מאוד ועצוב כלכך כשמבינים את האמת ואת מהלך החיים שפיספסתי והכי קשה לראות את הסוף. אז מחבקת ושולחת אנרגיות כי את זקוקה להמון המון אנרגיה ולקרא הרבה את שדה ניר ואת האופטימיות שנשמעת כאן מדי פעם בפורום ולשאוב ממנה כוחות . לי

תודה לך אני באמת זקוקה לאנרגיות, אני אשתמש בעצתה של שדה ניר ואברר בנוגע לפרחי הבאך אולי הם יגרמו לי להיות שפויה .....) יום טוב

בכמה ימים אחרונים אני לא מסוגלת לאכול אני כל הזמן רוצה להקיא,ואני חייבת לאכול אבל האוכל נהיה מאוס זה מחבר אותי שהכל הסתובב סביב האוכל בבית,הייתי מוצאת את עצמי נאבקת לאכול למרות שלא רציתי וחסר היה לי שהייתי משאירה בצלחת,זה היה חוזר אליי בחזרה פעם זרקתי לפח ואמא הוציאה את זה לצלחת שוב והכריחה אותי לאכול אני זוכרת שישבתי מול הצלחת ונגעלתי ובכיתי וזה לא עזר לי הרבה ואז היא הענישה אותי ההתעסקות עם האוכל כל הקטע של הפה מחזיר לזיכרון שלי עם אבא שביקש ממני ....... בזמן האחרון אני נגעלת להכניס אוכל לפה זכרונות מציפים אותי ואני לא מצליחה להשתחרר מזה זה הולך לכל מקום איתי אפילו בעבודה אני כבר לא מרוכזת איבדתי את האנרגיה וכל יום זה סיוט בשבילי גם הנסיעות במונית שירות או באוטובוס לא רוצה להזכר יותר לא רוצה לראות יותר את המראות ,לא רוצה להרגיש יותר

יקרה אני כאן עכשיו, מחבקת חזק מקווה שלא מועכת חזק מדיי ליז

צבט לי בלב לקרא את העבר הכואב שלך.. נשמע נורא ואיום... תתנחמי מהעובדה, שאת כבר לא שם יותר... שזה נגמר שהיום את אחראית לעצמך... אין מי שיגיד לך ... אין מי שיצעק... אין מי שיעיר לך... מקווה שהתקופה תעבור לך בטוב יותר... מחבקת בובה.

את לא לבד בכאבך. את יודעת שאת יכולה להתקשר אלי...ולדבר. יש המון דברים שאפשר להגיד ולנחם. אך לא הכל ניתן להעלות כאן בפורום... מחזיקה לך את היד. הרבה גלים של כאב את עוברת. הלוואי בשבילך יקרה שלא יהיו יותר גלים של כאב. ליאור

לבי נקרע לגזרים לנוכח הטריגרים המדוברים!!! תזכרי תדיר שזה נחלת העבר..כיום את מוגנת, שמורה ושולטת במצב, בעצמך ובסובבים אותך, את בוגרת ומודעת לעצמך ואין כל סיבה שתהי דרוכה ובהיכון כדרך שגרה! מחבקת ומאחלת שהסערה תחלוף כלעומת שבאה. שדה ניר.

ירדתי במדרגות לחדר שלנו והרגשתי אייך הכל מסתובב לי ובחילה חזקה החזקתי בקיר לא ליפול כי הכל התערפל לי מישהי ראתה אותי והכניסה אותי לחדר נתנו לי מים קרים ומים עם סוכר להרים את הלחץ דם והרימו לי את הרגליים למעלה הרגשתי כאילו אני מרחפת היה לי גם דופק מהיר ישבו לידי ולאט לאט חזרתי לעצמי אני עדיין עם בחילות לא מצליחה להכניס כלום חוץ משתיה תודה לכל התגובות בובה ליאור שדה

רואה שהיה קשה בליל אמש.... מקווה שעבר יום טוב יותר... והלילה יהיה גם כן טוב....הרבה יותר... לילה טוב אידה

http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/Sigaltp/רוקדים.gif

את ההודעה מופיעה!!!!!!!!!!!!!!!! זה פתאום מרגיש לי כמו איזה קסם :))) אני אוהבת את ההרגשה :))))))))

הרסת אותי מצחוק עם התמונה המצחיקה...... מצטרפת לברכות. ליאור

http://web-imd.gonext.co.il/mms/m00/s920/c6197/p142d000071869400.gif

מקווה..... שכולם ישמרו על הפורום כמקום בטוח. מאחלת לכולם לילה ושבוע....טוב חשיבה חיובית ואנרגיות נהדרות לתחילת קייץ. אידה

התמונה מוכיחה שלא משנה הגיל העיקר האקרובטיקה, הגיל והתרגיל:-) מצטרפת לחגיגתך וברכתך... מה שלומך יקירתי?

ואני עוד כותבת ב"אימייל" את הסיסמא... כמובן שמחקתי..אבל זה כבר נהיה הרגל. מוזר האמת לכתוב ולראות את ההודעה ישר.. גם לזה אני צריכה להתרגל מחדש. בכל מצב, אני עם כאבי רגליים... ומתה לישון... והמיטה קוראת לי..............אז.. לילה טוסט. חלומות נעימים

בובה מקסימה, עושה שמייח בלב ההתרגשות שלך............. אז יחי הפורום הפתוח !!! ולחייך בובה על במה-זה הזמן לרדת ולהצטרף לחיים הזורמים,לשנות את התסריט, להיות הבימאית של עצמך, להתעלם מהאורות המסנוורים של הבמה ולכוון את הזרקורים לכיוונים חדשים. שלך ובשבילך , ליז.

היי לכן :) לא ממש כתבתי כאן עד היום.. בעיקר קראתי והגבתי מעט לכמה בנות... אבל אומרים שבדברים טובים כיף לשתף... אז... זה משהו שכתבתי בפורום אחר והחלטתי להביא גם לכאן: כל השבוע הייתי ממש עסוקה. עבדתי מלא ולא היה לי זמן לחשוב על שום דבר. אז החלטתי היום ללכת לים עם ספר טוב (באדולינה/ גבי ניצן), מוזיקה שאני אוהבת, ושמן שיזוף כמובן. המטרה הייתה לקרוא קצת, להרגיע את הראש, הגוף והנפש ואז לחשוב על כמה דברים לעומק בצורה חיובית ולכתוב סופסוף.. מה שלא הצלחתי לעשות מזמן... תכננתי לחשוב על כל מה שעלה עם אמא בתקופה האחרונה ולראות מה אני מרגישה בנושא ומה אני עושה עם זה. אז התחלתי לקרוא... וזרמתי.. חיכיתי ל"רגע ההשראה" או מה שזה לא יהיה.. והרגע הזה הגיע אחרי הקטע הבא: "אמא סימה אמרה- 'כולכם כאן מכירים אותי, הייתי קצת אמא לכולכם. אבל אף אחד לא יודע למה אני פה. מורן חטפה אותי. מורן היא העיניים שלי. בחיים לא נתתי לה לישון אפילו לילה אחד מחוץ לבית, אפילו לא טיול שנתי. אני מפחדת עליה פחד מוות. פתאום לפני שבוע היא באה לי עם תיק ארוז וכרטיס אוטובוס לאילת ומודיעה לי שיהא נוסעת לסיני. ילדה בת 16. האוטובוס בשתיים עשרה בלילה, ויש לה כרטיס גם בשבילי אם אני רוצה לבוא לשמור עליה. לא עזר לי כמה שתווכחתי. ארזתי ויצאתי איתה, בעלי נהג מונית, היה במשמרת ערב, לא סיפרתי לו, רק השארתי לו פתק שנסעתי לחופש. סיני זה החוץ לארץ הכי קרוב וזול שמורן מצאה לנו, אבל היא עשתה את זה בשבילי. אני לא יודעת אם מורן סיפרה למישהו כאן- בעלי מרביץ לי. אני כל הזמן אומרת לה שזה לא נורא, שככה הוא אוהב אותי. ככה אבא שלי אהב את אמא שלי, וסבא וסבתא שלי והדודות- ככה זה. לא נורא. יש לזה שני צדדי. אבל בחיים לא נתתי לו להרים יד על מורן. כשנסענו, מורן אמרה לי שהיא לא חוזרת מסיני לפני שאני נשבעת לה שיותר אף אחד לא מרביץ לי. איך אני יכולה להישבע דבר כזה, אמרתי לה כל הזמן. אבל עכשיו אני יכולה להישבע. אף אחד יותר לא נוגע בי. אתם לא יכולים להאמין איך אפשר לחיות כל החיים ולדעת כל כך מעט על העולם. אני רואה אתכם, איך בשבילכם הכל יכול להיות, איך אתם עושים מה שבא לכם. לובשים כאפיות על הראש, מציירים על הגוף, משתזפים ערומים, מסתובבית חצי שנה בהודו עם תרמיל. אצלי לא היה דבר כזה, כולם החליטו בשבילי. וגם בשביל בעלי כולם החליטו. אבא שלו, הצבא, הבוס, הממשלה, הרבנות. הוא היה מוכרח להרביץ לי, ואני הייתי מוכרחה לשתוק. כל מי שהכרתי חי ככה, בלי לבחור. וכל מה שהייתי צריכה זה את השבוע הזה בסיני. אני מרגישה כאילו שלושים ושמונה שנים חיה בגוף שלי מישהי שלא הכרתי. מישהי שאף אחד לא יכול לפגוע בה. מישהי שדולפינים רוצים לשחות איתה. מורן הצילה את החיים שלי, ואת שלה, ואת של הילדים שיהיו לה. נגמר.' " אחרי שסיימתי את הקטע הזה, סגרתי את הספר, פתחתי את המחברת והתחלתי לכתוב. שמש נעימה, רוח קרירה, חוף, ים, דולפין ושמלה לבנה. אנרגיות טובות של חופש מסביב. זה מה שאמא סימה הייתה צריכה כדי להבין שאף אחד לא יפגע יותר באישה שבתוכה. שזה נגמר. נכון, זה רק סיפור אחד מתוך ספר שהוא כנראה בדיוני לחלוטין. אבל מה אכפת לי? ופתאום חשבתי על הילדה הקטנה שבתוכי. זו שתמיד לא אהבתי לדבר עליה. זו שהיא חלק מאוד גדול ממי שאני היום. חשבתי כמה פגעו בה, בי.. וכמה גם אני פגעתי בה.. האשמתי אותה, התכחשתי לקיומה, לא ראיתי אותה בכלל.. ולאחרונה עברתי תהליך שבו לאט לאט אני לא מאשימה אותה, את עצמי, יותר. למדתי לקבל כל מני דברים והפנמתי שהם לא היו אשמתי. (לפחות חחלק מהם...) חשבתי לעצמי... אם אני בחרתי לחיות את החיים שלי בדרך של קורבן או בדרך של מלכה. (כמו שמגדירים את זה בספר) אני לא יודעת אם בחרתי לחיות כמו קורבן. אולי כן וקשה לי להודות בזה, ואולי לא... הרי בסך הכל תמיד נלחמתי "בשדים" שלי ואף פעם לא ממש ויתרתי לעצמי. אבל אף פעם לא היה לי טוב באמת, אף פעם לא באמת קיבלתי את עצמי. ומה שבטוח, אף פעם לא חייתי כמו מלכה. אז לא בטוח שלי מספיק שמש רוח וים, כמו אמא סימה. אבל אני אמצא את הדרך שלי. ואין ספק שהיא תכלול המון ים ומוזיקה, ואין סוף אנרגיות טובות וחשיבה חיובית. מה שבטוח- פגעו בילדה שבי מספיק. ואני בוחרת ברגע זה ממש- שיותר אף אחד לא פוגע בה, ובטח שלא אני! אחר כך נכנסתי לשחות בים, והשארתי בו כמה "מתנות". כמה דברים שהחלטתי לשטוף מעלי. ואני מוכרחה לומר שמזמן לא הרגשתי כל כך טוב. מסקנה- "טוב להיות בריא ושמח מחולה ואומלל". המוטו הלאומי של באדולינה. המלצה- קחו ספר טוב ומוזיקה שאתן אוהבות, ורדו לים קצת. לבד! שיהיה שבוע טוב!

הספר נשמע מקסים. השבוע אלך לקנות אותו. שמחה מאד בשבילך שהצלחת להיטהר מהתחושות הקשות דווקא בים. לא סתם מייחסים למיים תכונות של טיהור הגוף והנפש. יום מקסים ושבוע עוד יותר מקסים ונקי מתחושות רעות שיהיה לך. ליאור

כיף לשמוע , כיף לקרא , כל הכבוד לך. המון בריאות נפשית וגופנית . ליז

הייתי בים לפני שבוע עם....ונהנתי עד למעלה מראש. חבקתי את השקיעה והזריחה המפציעה והמיית הגלים המתנפצים אלי חוף! נירוונה שכזאת מאחלת לכל אחת מכן. שבוע טוב יקרות שלי.

כל כך אהבתי לקרא אותך.. הרבה כוחות הרבה אופטימיות... עשית לעצמך רק טוב.. שהלכת לים... לבדך, והגעת לנקודת אור חשובה כל כך.. התחברתי למשפט שבו כתבת: "מה שבטוח- פגעו בילדה שבי מספיק. ואני בוחרת ברגע זה ממש- שיותר אף אחד לא פוגע בה, ובטח שלא אני!" הזכיר לי את אחת מהשיחות שלנו... על האשמה! וכל מה שסביב זה.... אני בטוחה שעכשיו את יכולה ...ותאפשרי לעצמך, לחשוב אחרת לגמרי! כי מגיע לך להתקדם בחיים.. לא מגיע לך לחזור אחורה. היי חזקה! אני פה כדי להזכיר לך.. כמה כוחות עצומיים יש לך. (למקרה שתשכחי ..כמובן) ערב נעים ושבוע טוב בובה

"אני בטוחה שעכשיו את יכולה ...ותאפשרי לעצמך, לחשוב אחרת לגמרי! כי מגיע לך להתקדם בחיים.." אל תיהי כל כך בטוחה.. אני בעצמי בכלל לא בטוחה... במיוחד לגבי החלק השני של המשפט.. מה שבטוח זה.. שאני בדרך לשם... וכשאני אהיה מוכנה לזה גם זה יגיע... ואם היית שואלת אותי על זה לפני חודשיים היית מקבלת תשובה אחרת לגמרי... אז גם זה התקדמות.. אני מניחה... בכל מקרה... תודה לך על המילים..

גם כי פשוט בחרת לשתף....... וגם בגלל הדברים ששיתפת בהם...... גרמת לי להרגיש טוב אני פתאום מרגישה איזושהי שלווה פנימית כאילו הייתי שם לידך בים :)

"גרמת לי להרגיש טוב אני פתאום מרגישה איזושהי שלווה פנימית כאילו הייתי שם לידך בים :) " רק בשביל הרגע הזה היה שווה לכתוב כאן... (התלבטתי רבות אם לעשות זאת...) תודה לך!!

כנפיים יקרה, באמת שכייף ומרגש לקרוא אותך.... לראות איזה עבודה את עושה עם עצמך.... כמה מחשבה ועשייה.... כיצד כל דבר עובר חשיבה ועיבוד והתוצאות לא מאחרות להגיע... כל הכבוד אידה

אסור היה לבקש!!!!!! הייתי היום בערב אצל ההורים שלי הכל היה בסדר חוץ מזה שלא הרגשתי טוב בגלל הסחרחורות שלי והרגשתי שיהיה לי קשה מאוד לחזור הביתה עם האוטובוס רציתי שמישהו יקח אותי הביתה מבעלי לא היה לי נעים לבקש כי כל הזמן מסיע אותי בימים האחרונים והוא כבר לקח אותי לשם אז האופציה היחידה הייתה לבקש מאבא שלי פחדתי פחד מוות ובהתחלה לא רציתי לבקש אבל בסוף החלטתי שאני אנסה...... וטעיתי........ הוא בדיוק הכין לעצמו אוכל ועבר עם הצלחת בסלון אז שאלתי אותו אם הוא יוכל לקחת אותי הביתה אחרי שיסיים לאכול כי אני לא מרגישה טוב בגלל הסחרחורות ואז אבא עשה פרצוף כזה שהיה נראה שהוא רוצה להרוג אותי, כי העלבתי אותו קשות או משהו כזה החזיר את הצלחת עם האוכל למטבח ואמר: "טוב, בואי ניסה" עם טון שהיה טואם את הבעת הפנים שלו באותו רגע רציתי לקבור את עצמי מאוד רציתי להגיד, סליחה לא התכוונתי, אם זה לא מתאים לך אני יכולה לנסוע לבד אבל ידעתי שזה ירגיז אותו עוד יותר ושתקתי מאוד השתדלתי לא להגיב בשום צורה אבל כנראה כל כך נבהלתי שלא יכולתי להסתיר את זה אבא התחיל להגיד לאמא שתרגיע אותי אני ישבתי ובל הכוח ניסיתי לא להתחיל לבכות לא הצלחתי, התחלתי לבכות אבא התרגז עוד יותר אמר לי בטון כועס: "מה את רוצה, מה לא בסדר עכשיו, השגת את מה שרצית, רצית שאקח אותך הביתה, לא?!" אמרתי לו שלא התכוונתי להפריע לו לאכול, לא התכוונתי שיקח אותי מייד לא זוכרת מה הוא ענה אחרי זה כמה פעמים חזר ואמר לאמא שלי שתרגיע אותי ואמר שהוא לא יכול ככה, שהוא לא יכול לצמצם את התגובות שלו למספר קטן של תגובות שמתאימות לי אני ברחתי למקלחת, שטפתי את הפנים, ניסיתי להירגע, פחדתי לצאת משם בוכה כי זה מרגיז את אבא ולא יכולתי לעשות כלום בסוף איכשהו הפסקתי לבכות ויצאתי אבא נרגע והתחיל לנסות להרגיע אותי אמר שזה בסדר שביקשתי, שזה טוב שביקשתי, כי רציתי משהו ובד"כ אני לא מבקשת אבל לא יכולתי להירגע עוד איזה חצי שעה לפחות מדי פעם שוב הייתי מתחילה לבכות בסוף הוא לקח אותי הביתה בדרך עוד כמה פעמים ניסה להגיד לי שהכל בסדר ושאני ארגע האמת שעד עכשיו אני לא ממש הצלחתי להירגע ואני כבר שעה בבית

רוצה לחבק ולהגיד לך - מותר לך לבקש לעצמך... אני לא מספיק מכירה את טיב היחסים בינכם אבל אני יכולה לשתף במשהוא שקרה לי בטיפול ושאני רואה את הדפוס הזה (אולי?) אצלך שהוא מתאים לנו השורדות. אז בפגישה אמרתי כמה דברים והם היו מאוד רגישים ואף אינטימיים והמטפל הרים את הראש והגיב בפעם הראשונה בשיחה ואח"כ הרגשתי שהלב שלי מתחיל לפעום ויצאתי מהפגישה נסערת ... בפגישה הבאה התייחסתי לרגשות שלי ושייכתי אותן לתגובה שלו ולכך שאולי לא הייתי צריכה להחשף כך. והוא ענה לי - אסור לך לעשות גלים??? את אומרת או עושה דברים וזה משפיע על הסובבים ... האמת שלך גורמת לגלים,לתגובות וזה בסדר. זה יכול להיות כעס ,תדהמה , שמחה ואת מייצרת את זה סביבך וצריך ללמוד להכיל או להתאלם מזה והכי חשוב להיות מודע לכח הזה ולא להבהל ממנו. מקוה שכבר התאוששת ומרגישה הרבה יותר טוב ליז

האמת היא שאני עדיין לא מסוגלת לעמוד מול כעס, בעיקר לא מול כעס של ההורים שלי והכי גרוע עבורי זה הכעס של אבא שלי אני חוזרת בהרגשה שלי לילדה הקטנה והמפוחדת ולא מצליחה בנתיים לעשות עם זה כלום עם כעס של אנשים אחרים הרבה יותר קל לי. אני יכולה להגיד לעצמי - זה שלהם, זה לא שלי

לא עשית כל טעות מצדך! פעלת כפי שמצופה ממך!ביקשת בקשה לגיטימית וטריוויאלית לנוכח מצבך! אינך מתכנתת את מחשבותיו והלך רוחו של אביך ועל כן לא היה לך צפי מה תהא תגובתו!יקרה אל תשאי על שכמך את טעויותיהם של אחרים ואת אחריותם לתגובתם! מקווה שנרגעת והפנמת שביקשת בקשה לגיטימית לחלוטין מאבא שלך. שבוע טוב ומבורך. שדה ניר.

כן אני יודעת שהבקשה הייתה לגיטימית אבל אני גם מכירה את התגובות של אבא שלי ולא סתם פחדתי לבקש אז הטעות שלי בכך שהחלטתי בכל זאת להסתכן, למרות שידעתי שיש סיכוי גדול להיפגע

שחפית. לא עשית שום טעות. ביקשת יפה.. כי זכותך לבקש. והוא... הוא יכל להגיב בצורה אחרת מהצורה שבה בחר להגיב... אל תקחי את זה על עצמך.. ובכלל, אני כל כך מבינה.. ויודעת כמה קשה זה. אבל, באמת,.... חבל לך לקחת את אחריותם של אחרים- עלייך. גם ככה יש לך מספיק על הראש. מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב. איתך בובה.

אכן היום אני מרגישה הרבה יותר טוב :) וכן, בהיגיון אני מבינה שאת צודקת וגם יודעת להגיד את זה לעצמי אבל אני לא מסוגלת להפנים את זה רגשית אני לא מצליחה להגיב אחרת בסיטואציות כאלה מול אבא אני הופכת להיות חסרת אונים לחלוטין

אני מבינה את הקושי במתכונת הנוכחית לכן נעשה נסיון לפתוח את הפורום ממחר. שיהיה בהצלחה לנו שבוע טוב אידה

אידה יקרה מאוד שמחה על הבשורה , ומקווה מאוד שהדברים יחזרו למסלולם התקין , ושלא יחזרו הדברים שקרו שבגללם הפורום נסגר , אך אם אחרי הכל זה כן יקרה , ותאלצי שוב לסגור , אבין אותך , למרות שיהיה מאוד חבל , מאחלת בגרות נפשית לכל המשתתפות ושהכל יבוא על מקומו בשלום חתולה

ואם שוב יהיו הודעות בשמי, העברה של דברים ועוד כל מיני התרחשויות מעצבנות שאת יודעת כמוני מה מקורן,, אז איך תוכלי לטפל בהן ? אני הייתי מציעה לך את הכניסה עם הסיסמא. כך תדעי בדיוק מי הפוגעת ותחסמי אותה. לרווחתן של שאר הבנות כאן, ואני בתוכם. או שתכתבי לה למייל הפרטי שלה אזהרה רשמית שאם עוד פעם תעשה כאן פרובוקציות, תיחסם הגישה שלה לכאן. תחשבי על זה. יפה שלי. שבוע טוב ומבורך. ליאור

אידה יקרה, מקווה שזה באמת יעבוד . אבל ת'אמת , כשראיתי את ההודעה היתה לי תחושה לא נעימה, של חוסר ביטחון - האמת ,למה אי אפשר לשרשר ע"י סיסמא כמו ששחף מציעה? למרות שקצת התלוננתי בהודעה האחרונה שלי לא התכוונתי להוריד את כל ההגנות. מברכת בהמשך יום נעים ליז

כולי תקווה כי המשתלחת הסדרתית והפרובוקטיבית הידועה לכולנו לא תתקף שוב בהתקף בולמוס של חשיפה, הכפשות, האשמות והוצאת דיבה ותעכיר את האוירה לכולנו ותגרום שוב למתכונת של פורום סגור. הבה נקווה שהיא הפיקה את הלקח... המשך שבוע טוב. שדה ניר.

זה היה ארוך החג שבת הזה ... ואני משתדלת לשמור - אז רק עכשיו מתפנה להודות על התגובות והעידוד. אנחנו נשארות כאן המון פעמים תלויות באוויר כשאנו זקוקות לתמיכה של הפורום בגלל הצנזורה שצריכה להנקט מול אלו שרוצים לקלקל כאן וזה מה שקרה לי הפעם .אני מבינה ומקבלת, הרי אני הייתי בין אלו שהסתלקו מכאן עקב האווירה שנוצרה . אבל יש לי בקשה קטנה מקווה שלא מוגזמת אם אפשר ... אני ואולי יש כאן עוד כאלו שומרת שבת וחג וכשהתגובה הראשונה שאני מקבלת לאמירה ששלחתי בבוקר של ערב חג (יום חמישי בשעה 9+) עולה רק למחרת זה אומר שאני אצפה בה רק בעוד יומים (מוצאי שבת). חשבתי לבקש- אם זה לא מסובך מדי, להעלות כל ערב שבת כשעה לפני שמחשיך את כל התגובות. כך שאוכל לראותן , לקבל את התמיכה לה אני זקוקה ואשר בשבילה שלחתי את ההודעה וגם להעביר תגובה/תודה/עידכון לגבי המתרחש לפני שאני מדליקה נרות ותופסת את שלוות השבת/חג. אשמח לקבל תגובה על הבקשה . ולגבי בני הוא לא היה בחג - רק חזר מרגילה בשבוע שלפני הלחימה אבל כמו תמיד, בכל סוף שבוע ,המקסים התקשר להשמיע את קולו ולהתעדכן בענייני הבית ..... ואני נרגעתי. זה היה מין רגע כזה של הלקאה עצמית אחרי שנודעו לי כמה עובדות על מה הוא עשה שם ומחשבות על הילד הנהדר שלי אוהב הבריות שנאלץ לעשות פעולות שגם אם הן צודקות אני מאמינה בכל לבי שהן משחיטות והקושי שלי להתמודד עם כל סוג של אלימות התפרץ בצורה קיצונית וזה הבן שלי העדין הזה שנאלץ להפעיל את האלימות הזו. O.K דיברתי מספיק - מרגישים שקיבלתי צו הרחקה של יומים..... וחבל על הזמן כמה אכלנו ... ואיזה דברים טעימים , ויצאה לי עוגת גבינה מעולה ובכלל היה נעים וטעים אז מה נותר , רק לברך שיהיה לכלכן שבוע טוב - ורק דברים טובים ..רק דברי טובים -אמן . אוהבת - ליז

נתחיל מהדברים הטובים. שבוע טוב ומבורך. עוגת גבינה זה מחייב מתכון.... שמחה ששמעת מהבן היקר. אכן הילדים בצבא נדרשים להתמודדות עם סיטואציות לא פשוטות. בטוחה שהם לא עושים זאת מרצונם. אך ללא עבודתם הקשה מה היה קורה? אין לי ספק שבזכות הילדים האמיצים והגיבורים האלה. יש לנו השקט היחסי לחיות בחופש. שיחזור הילד בשלום, ואלוהים ישמור עליו אמן. בקשר לפורום אידה שחררה הודעה מעלי. מקווה שבאמת יהיה כאן שקט. סומכת על אידה ועל שאר הבנות שיבינו לבד מה מקור הפגיעה בפורום. ליאור

טרם קראת ועתרת וכבר נענת!("טרם אקרא והוא יענה") מאחלת כי כך יהא לך בכל המישורים בחיים וכי פתיחת הפורום תעבור חלק- חד וחלק! שבוע טוב ומבורך מקסימתי. שדה ניר

ועל זה בן זוגי היה אומר - צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים..... אופס , קראתי לעצמי צדיקה???? באמת מקווה שזה יעבוד לכלנו ושיהיה נעים להמשיך ולקשקש מעל גבי הפורום. בוקר טוב ונעים.

כמובן.. שאני מסכימה אם כל מילה ומילה שלך.. עכשיו הפורום חזר למתקונת רגילה... מקווה מאוד שלא יהיה בלאגנים מיותרים.. ונוכל להמשיך בדרך זו. אנחנו כאן תמיד בשבילך... וחבל היה לי שההודעות הועלו אחרי שכבר נכנס החג. שמחתי לקרא, שנהנת החג הזה. שכך יהיה כל השבוע החדש ... איתך בובה.

שמעניין לקרוא...... מודעות עצמית במצבי לחץ מאת: רוחי אחד מחוקי היקום הוא "דומה מושך דומה" מה אומר משפט זה? משפט זה בא להגיד לנו כי אנו תמיד (בד"כ) יוצרים את הקשרים שלנו עם האנשים הדומים לנו בתכונות אלו ואחרות. כאשר ניקח את הסובבים אותנו ונתחיל לרשום את התכונות שאנו אוהבים או לא אוהבים בהם, תמיד נראה את התחונות שמצויות גם בנו. במידה ואנו לא מעוניינים בקשרים עם אנשים כאלה או אחרים אנו חייבים לדעת לשנות בעצמנו את דרך מחשבתנו התנהגותנו ואז בעצם אין קשר ביניינו לאותם סובבים שהיו דומים לנו. לא כל התכונות הן דומות מספיקה רק תכונה אחת אשר תיצור את הקשר. כאשר אנו כועסים על אדם מסויים מסיבה מסויימת תמיד עלינו לחשוב מדוע אני כועסת עליו? מה מציק לי באני העצמי שלי, שמכעיס אותי עד כדי כך? במידה ואין אני כזאת הרי שדבר זה לא יביאני לכעסים אלו. מאידך ישנן פעמים שדווקא תכונה X אשר חסרה בנו היא התכונה שמכעיסה אותי היות ואני מקנאה למה אני לא כזאת! דוגמא: אני טיפוס של דיוק מירבי בעבודה, ולא סובלת טעויות, ועוד יותר לא סובלת שאנשים לא לוקחים ברצינות את הטעויות שלהם, מתקנים ומעבירים זאת לסדר היום, ואני לעומצ זאת כל טעות שאני עושה אני לוקחת ללב בצורה הכי קשה, לא ישנה בלילה, ומנסה לחקור את עצמי למה טעיתי! הבוס נתן לי עבודה חשובה, וטעיתי,: טעויות קורות ואין מנוס מזה, אנו לא רובוטים אשר תיכנתו אותנו לדיוק מירבי. אפשרי לנסות לא לטעות, ישנה אפשרות של % טעויות נמוך מאוד, אך אין בלי טעויות. בד"כ הבוס רותח על כל טעות, היות ואם נחשוב בהיגיון: הבוס לא טועה לעולם? (במידה ולא אז הוא באמת כועס על עצמו מהסיבה) : אני כועסת על עצמי בגלל הטעות, אך יותר נכון הוא כי אני מקנאה באלה שיכולים לטעות ולא להניד עפעף ואני לא כזאת, ולמה אני לא כזאת? הבוס רותח מזעם על עצמו: למה הוא לא יכול להיות כמוני ולא לטעות? היות והוא עצמו עושה הרבה טעויות. במידה והוא כועס עלי בגלל הטעות והוא לא טועה אף פעם: אזי סיבת כעסו היא: הקנאה כיצד אני הרשתי לעצמי לטעות! ישנן דוגמאות אין ספור על הכעסים שלנו כלפי הסובבים אותנו אך בעצם אלו הם הכעסים כלפי עצמנו. כאשר אנו כועסים על אדם אחר, לפני שאנו "שוטפים" אותו בקלחון חמים, הרי שעלינו לעצור ולחשוב למה אני כועסת? מה עלי ללמוד מכך? היום אני אומרת לאותו אדם: תודה לך, עזרת לי מאוד בדבריך, או במעשיך. הולכת לצד ויודעת מה עלי ללמוד ולשנות את הדבר שאינני אהבתי בעצמי. כן אני יודעת כי עבודה קשה זו, אך דבר נפלא זה, עבודה שאכן מובילה אותי לחיי אושר ורוגע. אני מאחלת לכולם את האושר, הרוגע, והשלווה שבחיים. נכתב ע"י רוחי בכר מתוך אתר בגלל הרוח

כמה שזה נכון , קראתי את המאמר שוב ושוב ,ואז התחילו לעלות לי כל מני דוגמאות למצבים כאלה , כעת במחשבה שניה אני באמת רואה שכעסתי גם על עצמי , אחלה חומר למחשבה על תחילת שבוע חדש , שיהיה לך אחלה שבוע טוב אידה חתולה

שכתבה את הדברים, אם הם עומדים במבחן המציאות? זו כבר שאלה אחרת... למשל בפיסקה האחרונה, אם אני אישית כועסת על מישהו, הרי יש לי את כל הסיבות לכך. וקודם אשאל את עצמי איפה הוא אשם? ולא אני, או רק אני.... לא תמיד טוב להתרפס ולבטל את עצמך מול מישהו... זה יכול להתפרש כחולשה שלך למולו, ואנו בעולמינו האכזר, אסור לנו להתפס כחלשים. כי כך חונכנו, שרק החזק שורד. חוץ מזה בתרבות הישראלית, אין ממש מקום לדפוסי חשיבה אירופאית. פשוט המנטאליות שונה....או כמו שאומרת החזקה, "יאללה דברי איתי" או כמו שאני משיבה לה, " אי אפשר להוציא את המרוקאיות מהבן אדם". וזה משום מה מצחיק אותה.... ליאור

שיהיה לכולנו שבוע טוב ומבורך. אוהבת, שדה ניר

אני אישית מאוד מסכימה עם זה ומאמינה בזה... וחושבת שזה לא רק בכעס... כל תגובה שלנו למישהו, למצב, באה מהמקום שלנו לגבי אותו עניין, זה יכול להיות ממה שמציק לי בעצמי, מאיך שגדלתי, הדברים שאותי לימדו שהם לא בסדר יצטיירו כדבים שהם לא בסדר אצל אחרים, למרות שזה לא בהכרח ככה. נראה לי קצת סיבכתי את הדברים ויצאתי לא ברורה... במשפט אחד חושבת שכל תגובה שלנו נובעת ממשהו פנימי שגדלנו עליו שמפריע לנו בעצמנו, שחסר לנו ועוד........

אני מתה עליך הייתי חייבת לידע את כולם אזה בחורה מקסימה את אם לב כל כך טוב. אם כל הבעיות שלי בשנים האחרונים תמיד היית שם בשבילי וחילצת אותי מהרבה דברים רעים. אני אוהבת אותך את החברה הכי טובה שיש לי וכבוד הוא לי שאת חברה שלי. גם עכשיו שלא נשאר לי כלום את עושה הכל כדי לנסות לשנות את המצב שלי את פשות מלאך שנפל לי מהשמיים שתמיד יההייה לך טוב נשמתי שמש

איזו הפתעה נעימה מצדך!(ככה מאחורי גבי?וללא התראה מוקדמת הקבועה בחוק?:-)) אמשיך להיות לצדך ולפעול למענך ככל שיהא לאל ידי, על מנת להוציא אותך מהבוץ אליו נקלעת- נשמה טהורה שלי. אני עוד אמתיק לך את הגלולה המרה של החיים- בכל המישורים! תחזיקי מעמד ותזכרי שאני תדיר לצדך, את חשובה ויקרה לי ואני אוהבת אותך. חיבוקים ונשיקות ושבוע טוב. שדה ניר

כשאני זקוקה לקשר פורומי כזה זה צורך דחוף. בפעם הקודמת השעות שחלפו עד שקיבלתי תגובה וראיתי בכלל את ההודעה שלי היו קריטיות ויכלו להיות הרבה יותר מזה. גם לפני שהגעתי למצבים כאלו כל הכיף במקום כזה הוא הספונטניות. זה שאפשר לבוא ולכתוב בלי צנזורה. לא בטוחה שמי שיש לה צורך צריכה לסבול מצורך לרסן בודדת או בודדות. מקווה שלא אקבל תגובה שתעשה לי לברוח מכאן לההרבה זמן....

היי פיה יקרה את לגמרי צודקת , גם לנו כל הסידור הזה מאוד לא נוח , ומי שגם סובלת איתנו בשקט בשקט בלי להתלונן זו דווקא אידה , כי הכל נופל עליה , הקריאה הסינון , להעלות את הכל , אז , אני מאוד מקווה שבקרוב זה הולך להשתנות , ואולי הפורום יחז\ור למתכונתו הרגילה , ואני לא מתכוונת חלילה לקללות שמקללים את הבנות כאן בפורום רק , אלה גם כאלה שמקללים את ההמנהלת שלו , וכל ההשלחויות שהיו כאן בעבר , וההצקות שגרמו לנשים כאן לברוח , ואולי גם לך באיזשהו שלב ??? אז צריך לחכות בסבלנות , ונקווה שהצב ישתפר , איך עברת את החג ???? עדין יש סופ"ש לפנינו , האם הכל בסדר אצלך ????? כמובן עד כמה שאפשר ???? מאחלת לך שבת שלום ברגוע חתולה

כשפורום מנוהל בצורה כזאת הוא מאבד מיכולת התמיכה, שלה הרבה פעמים אנחנו כל כך זקוקות מסכימה איתך שזה מאוד מתסכל לחכות לתגובות שעות על גבי שעות ויחד עם זאת כנראה שהטרולים שהשטלטו על הפורום לא מאפשרים להחזיר אותו למצב הטבעי

חג שמח פיונת. כוס המים הקרים מחכה לך שלוש שעות על השולחן אצלי.... באמת שאין לך מה לכעוס על אידה...היה יותר מכעיס אם היית נכנסת לפורום ומגלה שדברים נכתבים בשמך, או דברים שכתבת במקום אחר מועברים לכאן. כמו שמישהי עושה לי. אני מאמינה שאידה מאחורי הקלעים פועלת להפסיק את התופעה הזאת....מה עוד שהיא יודעת במי מדובר... מקווה שיסתדר בקרוב... וחוץ מזה מה שלומך? ליאור

האמת שכם אני לא כלכך מבינה איך זה עובד... הגבתי לכמה בנות וגם לפני כמה ימים וההודעות בכלל לא עולות גם לא אחרי כמה שעות... ואין ספק שזה מקשה על העזרה והתמיכה המיידית כשמישהי כותבת...

את צודקת מצדך ב100%. אך מה לעשות והיתה כאן משתלחת סדרתית שהכפישה והבאישה את באי הפורום ולאחרונה הגדילה לעשות והשתלחה בצורה פרובוקטיבית, שטנית ונבזית אף בי. פורום מסונן- הוא בלתי נמנע. לאחר שכלו כל הקיצין פשוט אין מנוס! הצנזורה מהווה לא רק מהשמצות חסרות שחר, חשיפת פרטים אישיים, והוצאת דיבה כי אם מטריגרים מעוררים ומיצירת אוירה עכורה שממילא תהרוס לך את החשק להיות ספונטנית או להיות כאן בכלל. כולי תקווה כי המשתלחת הסדרתית תתאפס על עצמה. כי את הנזק שהיא יצרה קשה לאמוד במילים. ואידה מצדה עושה ככל יכולתה להעלות את ההודעות הכי מהר מבחינתה ועל ך יישר כוחה. אידה יקרה:מה אם הצעתך להכנס לכאן באמצעות סיסמא אישית? שבת שלום ומבורך, שדה ניר.

מזה מבינה אותך מרזיז לגמרי. אני יותר בפורום אחר עכשיו בגלל זה. אבל פה הכי נחמדות אז לפעמים שווה לחקות קצת חג שמח מתוקה. למרות שעד שתקבלי את זה כבר יהיה סוכות :-)

ואז יחזור השקט הרועם בתוכי לא מובנת אולי, ותאמת גם לא לעצמי רק מרגישה שהקרוסלה מסתובבת מהר מידי ואני לא מצליחה לעצור אותה וסליחה שלא מגיבה למה שאתם מגיבים לי או לא מגיבה לאחרים הראש שלי לא במקום מרגישה כבדות ועייפות טוטאלית אני כמו בובת סמרטוטים ו בלי נשימה באפה

היי גלגלוש יקרה שלי הנה ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, יש לך במה מאוד גדולה כדי לעלות עליה ןלצעוק את עצמך בכל הקוללללללללללללללללללל ובכל הכוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח עד שיגמר לך כל הכוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ואם את כמו בובת סמרטוטים בלי נשימה באפה אז נושפת לך אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף איך עכשיו ???? הוטב לך יקירתי , את לא לבד , הנה , אני מושטיה לך יד כדי לעצור את הסחרור של הקרוסלה , תפסי את היד שלי ,בואי , מחבקת אותך עד שתרגישי טוב יותר , המון חיבוקים חתולה

אתמול אחרי שכתבתי את ההודעה הזאת רציתי לפגוע בעצמי מפחידה המחשבה כמה בשבריר שניה רוצים לגמור את עצמך משהו בי נכנס למסלול של הרס של לבעוט בהכל למה אני עושה את זה אין לי תשובה תודה על הושטת היד והחיבוקים אבל אני כבר מקרה אבוד כנראה משהו בי אכול מידי רקוב מידי מעניין איזה צד ינצח בסוף במלחמה האין סופית הזאת

בערב מאוד התחזקו לי הסחרחורות וזה גרם לי להרגיש מאוד לא טוב באופן כללי אז נסעתי למר"ם הבעיה היא שהרופאה כנראה הייתה מטומטמת היא נתנה לי תרופה נגד סחרחורות שאסור לקחת אותה עם התרופות הפסיכיאטריות שאני לוקחת אומנם היא אמרה שהיא לא ממליצה, אבל אמרה שאם הסחרחורות ממש מפריעות לי, אז שאני אקח ובפתק של התרופה כתוב שאסור מה גם שהתרופה לא בדיוק עזרה לי אולי קצת החלישה את הסחרחורת אבל לא בצורה משמעותית וחוץ מזה היא אמרה לי שהיא חושבת שזה נגרם מהתרופות שאני לוקחת איך בדיוק???????? אם לא עשיתי שום שינוי בתרופות בתקופה האחרונה ואם אני לוקחת את התרופות כבר מלא זמן....... לא יודעת..... ממש לא סומכת על הרופאה הזאת!!!!!!!!!! רוצה לשמוע מה הרופא שלי יגיד לי

שחף יקרה מה שלומך היום? אני בעד לחפש מה הבעיה ולטפל בה ולא רק בסיפטום! תרגישי טוב ושמרי על עצמך. חג שמח אידה

היום אני בנתיים יותר טוב ממה שהייתי אתמול בערב אבל גם אתמול בתחילת היום זה היה יותר טוב ואז החמיר והרופאה לא רק נתנה לי את התרופה היא גם נתנה לי הפניה לרופא אף אוזן גרון וגם נתנה הפניה לאקג (שזה לא ממש ברור לי איך זה שייך לסחרחורות) בכל אופן..... אני רוצה קודם לדבר גם עם הרופא שלי שעליו אני יותר סומכת

המון המון חיבוקים לחג שמיייייח מייייאווווווווו

חג שמח אושר , טוהר, שלווה ואהבה... חג של ביכורים....התחלות חדשות ומוצלחות! חג שמח אידה

חג שמייח ומבדייח!!!!!!!!!! ולשם הגיוון:גבינות מתובלות ביין לשיכוך הטיפה המרה:-)

היי שדה פורח איזה כייף לראות אותך כאן , מה שלומך יקירתי ???? איך את מבלה את החג ואת סוף השבוע ?? מאוד מקווה שהכל שפיר אצלך , שאת מבלה ונהנית יקירה גם אני מאוד אוהבת גבינות ויין , בעיקר את היין עם הגבינות רק שכיום אני נמנעת טוטל מיין , טריגר גדול בשבילי , ספרי מה איתך המון חיבוקים חתולה

לך ולבנות כאן בפורום, חג שמח, לבן וחגיגי. אושר ואהבה בחג הזה ובחגים הבאים. הולכת להכין לילדים פשטידה טובה, חברה נתנה לי מתכון שנשמע טעים. מקווה שיצליח לי.

אך יצא? אני עמלתי רבות אתמול על מאחלי החג... והיה מוצלח........ החג האהוב עלי .....לפחות מבחינת האוכל.... חג שמח אידה

עושה רושם שבאמת תהי שפית עם כל המתכונים החדשים , ואם בא לך מתכון של פשטידת ירקות בבצק עלים רק תבקשי וארשום לך , ואם הפשטידה שלך תצא באמת טובה , שתפי , גם אני אוהבת להכין פשטידות , בהצלחה נשמה , חיבוקים המון חתולה

היה מדהים, יאמי.... כדי להקל על אידה שצריכה להעביר את ההודעות לכאן, אתן לך עכשיו את הגירסה המתוקה שלי, ובהזדמנות את גירסת הפיצה, של החברה שלי. חבילה מקרוני, או פסטה אחרת מבושלת במיים לפי ההוראות ומסוננת. בתוך קערה גדולה את שמה. 2 גביעי גבינה לבנה חצי כוס סוכר, אם אוהבים יותר מתוק אפשר כוס. 3 ביצים. כוס צימוקים מושרים ביין מתוק. כוס אגוזים קצוצים דק. כף שטוחה קינמון. מערבבים טוב בגלל הביצים.ומוסיפים את המקרונים המבושלים. מעבירים לקערת פיירקס משומנת. (אפשר גם בתבנית חד פעמית. מכסים עם נייר אלומיניום. כדי שהשכבה העליונה לא תישרף בזמן האפייה ואופים בחום של עוגה ל 40 דקות. אחר כך מפזרים למעלה סוכר חום. לא חייב. ומכניסים ללא הנייר כסף לעוד חמש דקות לתנור. הילדים שלי מתים על זה. וגם אם הם לא רוצים ארוחת בוקר לבית ספר אני לא דואגת אחרי שאכלו מנה כזאת. תנסי ותגידי לי איך יצא... ערב מקסים לך. ליאור אה ואני המצאתי נשבעת לך...בימים הקשים שלא היה לי כסף לקנות לילדים עוגות וממתקים, הייתי חייבת לאלתר להם...

תוכלו הרבה גבינות - זה טעים ובריא :) וסתם שיהיה כיף!!!!!!!!!!!! תהנו מהחופש מהשמש הנעימה תיפגשו עם האנשים שטוב לכם להיות איתם תפנקו את עצמכן אני האמת ניסיתי לפנק את עצמי אבל לא הלך :( רציתי ללכת לעשות גוונים ולא יצא הספר שלי יותר מדי עסוק היום וספר אחר שהוא גם טוב מסיים לעבוד מוקדם מדיי היום וחוץ מזה קבעתי תור לרופא ליום שלישי צריכה לעשות בדיקת דם וגם אני עם סחרחורות כבר 3 ימים החברות שלי אומרות שזה בטח ורטיגו ואין מה לעשות עם זה צריך פשוט לחכות עד שזה יעבור

חג שמח שחף ותרגישי טוב אידה

חג שבועות שמייח וגם שבת שלום הכל היה לי ברור חוץ מאשר -ורטיגו ??? סליחה על הבורות , מה זה ??? המון חיבוקים חתולה

ורטיגו זה סוג של סחרחורת שיכולה להיגרם מוירוס למשל, אם הבנתי נכון

חג שבועות שמיייייייייח תהנו תאכלו....הרבה ! :-) עוגות גבינה... ומחר.. מלחמת מים... אני בדרכי לצאת ... לכיוון הצפון. עושה חג/שבת אצל דודים שלי..... נחמד ולא נחמד.. אבל העיקר לשנות קצת מקום.... אוהבת .... בובה.

החלטת ליישם כפשוטו את חג הביכורים-הביקורים הא?:-) משנה מקום משנה מזל! תהני ותבלי- בטוב ובנעימים. אוהבת. שדה ניר.

בובונת יקרה מאוד מקווה שאת עוברת את החג ואת השישבת בכייייף בצפון , מקווה שה " לא " בסדר גם כן יהיה בסדר , חיבוקים המון חתולה

פתאום אני קולטת כמה שאני עסוקה בעצמי.... הבן שלי, היקר שלי, יושב בבסיס בצפון , ושם מתנהלת מלחמה שעל השיא שלה דווח כשנורו התותחים . אבל הם שם-יום ,יום , כבר זמן רב בכוננות. עושים מארבים ומסכנים את חייהם. הוא גם השתתף בלחימה ... ואני עסוקה בעצמי... וככל שנוקף הזמן אני מבינה כמה הוא היה מעורב וכמה אני אמא בהדחקה , דואגת לעצמה ולא עסוקה בלדאוג לבנה . ועכשיו פתאום זה נכנס לי לנשמה ונתקפתי בחרדה ואני אפילו לא יודעת ממה החרדה יותר גבוהה מכך שהבן שלי יום יום בסכנה או מהעובדה שאני חושבת שאני אמא לא מספיק טובה????

ליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז את אמא מקסימה... אל תיהיי בחרדה בגלל זה... מותר לך לחשוב על עצמך... (כבר אמרנו שזה הזמן בשביל לעבוד על העבר... שהתחיל לצוף פתאום) ולא שאת לא ידעת ...שהוא נמצא שם, איפה שכל המלחמות.. פשוט לא נתת לזה זמן מחשבה... תנסי לא להוסיף לעצמך עוד מכאוב.. עוד צער.. גם ככה יש עלייך . . . . . . . . . . . . . את אישה טובה, כבר הספקתי לקלוט.. אין ספק שאת גם אמא מעולה לילדייך... שיהיה לך חג שבועות שמיייייח המון גבינות המון מים... ושיהיה רק טוב. אוהבת בובה.

כל כך מובנת הדאגה לבן שבצבא. הפחד הזה ממה שקורה שם. אני מאמינה שאלוהים שומר לך עליו, ועל כל שאר החיילים איתו ביחד. אני בטוחה שאת אמא נהדרת. ואין מה לעשות כך החיים מתנהלים. הגוזלים עוזבים את הקן, ואין לנו אלא לעקוב אחריהם בדאגה. ולתת להם את ברכת הדרך. שיחזור לך בשלום. אמן. חג שמח יקרה. ליאור

ליזיייי יקרה שלי , אל תלקי את עצמך , אני בטוחה לחלוטין שאת אמא נהדרת , אין לי ספק , וזה שסוף סוף את נותנת גם לעצמך מקום לטיפול , לא הופף אותך לאמא בהדחקה , לצערנו החיים שלנו תלויים בילדים שלנו , בחיילים שלנו ,והם תמיד נמצאים אי שם בקו הלחימה ואי פה בתוך הלב , הנשמה , במחשבות , בהגיגים ,וברצון שלנו כל הזמן לגונן עליהם גם כשהם נמצאים בקו בחזית ,למה כשאת נמצאת שם כל הזמן רק בחשיבה ובדאגה לבן את אמא מופתית , וכשאת מטפלת בבעיות שלך את לא ?????? מה הקשר ?? כאמא לשני בנים שכבר סיימו שרות צבאי ןעוד אחד בדרך , יכולה להרגיע אותך ולהגיד לך שהבן שלך פחות דואג ממך לכל מה שהוא עושה ,הוא על מדים , הוא לא חושב כמוך , בשבילו הענינים אצלו מקבלים משמעות אחרת ,אז אני יכולה להבין שאת דואגת לו , כן בהחלט , כל אמא דואגת , אבל יקירתי אל תאבדי את קו המחשבה הצלול שלך , את בסדר גמור ,האם הצלחת ליצור קשר כלשהו איתו כבר ??? יודעת מה איתו ???? מקווה שיתקשר אליך מאוד בקרוב ושתוכלי להרגע ,ומקווה ובשורות טובות , בנתיים קבלי ממני המון חיבוקים חמים ומרגיעים ןמאחלת לך חג שבועות שמייח חתולה

ליז יקרה ראשית האם הבן היגיע לחג? מקווה שאתם ביחד ואת יכולה לנוח מדאגה... בטוחה שאת אמא נהדרת שדואגת לבנה...וכן...גם לעצמה... לעיתים הדאגה כל כך קשה שלפעמים עדיף להתמקד בדברים אחרים...לא פחות חשובים.... אז מספיק את דואגת אל תוספי רגשות אשם לכל זאת... חג שמח אידה

אל תוסיפי לעצמך חטא על פשע. את מטפלת בעצמך, עבורך אך בעקיפין אף למענו ובעבור בנך! אמא רגועה משרה אוירה של נירוונה סביבה! ואין מלכות נוגעת בחברתה! את אמא מקסימה ומאחורי כל חייל גיבור, עטור סמלים ודגול עומדת אמא גדולה, נאורה וגיבורה! חג שקט באזרחי ובקו החזית(העממית), רגוע ושמייח יקרה שלי. שדה ניר.

הריח של הזיעה המגע הצמוד כי לא היה מקום אז נאלצתי לשבת בספסל האחורי עם עוד שלושה גברים,הבחילה הכתה בי התאפקתי לא להקיא כל הדרך,זה החזיר אותי לעבר והיו לי פלאשים רציתי לצאת מהחלון תוך כדי נסיעה הצעקות בחוץ הרעש הבלתי נסבל שעמדתי בתחנה עד שהאוטובוס הגיע והוא גם איחר היה לי רצון להעיר להכניס מכות לחבורת בני הנוער שהשתוללה הם היו ארבע בנות שצחקו צרחו השליכו דברים למדרכה נראות שתויות, לא יכולתי כבר לסבול שום רעש או מגע אני כבר לא סובלת את הנסיעות האלה אני מעדיפה להשאר בבית, אם הייתי יכולה להכנס לתוך בועה ולא לצאת משם עד עכשיו אני רוצה להקיא את עצמי אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

היי גלגלוש בוקר נפלא לך מכירה את התחושות המגעילות האלה , מאוד מבינה אותך כל מה שתגידי נכון אבל מכאן ועד להכנס לתוך בועה ,,,,,, יקירתי , יודעת שמאוד קשה לך ,חבל שאין לך רכב שתוכלי להיות ניידת , גם אני נאלצת לא פעם לנסוע באוטובוס לצרכי העבודה , מה לעשות , שונאת את הדחק ואת ריחות הזיעה , הבשמים , וגם את ריחות הגוף של האנשים , על השאר כבר התגברתי ,אולי אם את רואה שהאוטובוס מלא חכי לאחר שיבוא פחות עמוס , כך אני נוהגת , תנסי אולי יעזור , חיבוקים המון חתולה

מצטרפת למה שאמרה לך חתולילה החכמה והנבונה. מקווה שיהיו לך ימים פחות כואבים... חג שמח. ליאור

גל יקרה נסיעות בתחבורה ציבורית מביאה איתה עוד חוויות מפוקפקות מעין אלה... אוטובוס או מונית.....לכל אחד יש יתרונות ןחסרונות... גם להשאר בבית יש יתרון.....אבל גם חיסרון גדול.... בידוד...כסף....ותופעות לוואי מכך...דחדוך ...דכאון..... תזכרי שיש גם ימים שהנסיעה יותר טובה...אולי נחמדה... חג שמח אידה

אכן לא נעים החמים הדביק והסמיך הלזה. מאחלת לך מרחב מחייה פרטי משלך בכל הכאוס הדביק המאוס הזה... חג שמח. שדה ניר

הבוקר כתבתי לליזזזזזזז, שאני לא ממש חזרתי, פשוט קרה לי דבר מדהים (אתמול) ושאני חייבת לשתף... והיום.. כביכול, חזרתי לשקט שלי......... אז.. אתן שואלות את עצמכן "רבאק, מה זאתי עושה פה...?!" אז ככה: יש לי עוד בשורה משמחת... לפני כמה זמן, דברתי עם המורה שלי, זו שלימדה אותי "מזכירות רפואית" ואמרה לי, שיש ציונים למבחן השני שעשיתי.. (היו 2 אחד עיוני,, והשני מעשי) העיוני עברתי ! ובמעשי........ קיבלתי......... 100 !!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואני היחידה מכל הקבוצה שהוצאתי 100 אז.. נחמד לי. אמרה שתסדר לי עבודה בבית חולים מסויים... ועכשיו סטאז'... הרבה דברים טובים בתקופה האחרונה במקביל לתקופה חרא שאני עוברת.. בנחם במידה מסויימת......! זהו כואבת.. הולכת לישון.

את גדולה!!!!!!!!!!!!!!!! מאוד מאוד שמחה בשבילך!!!!!!!!!!!! שיהיה לך לילה טוב עם חלומות נעימים ורגועים ושתקומי מחר בבוקר כמו חדשה :)

מצדיעה ומריעה לך על ה100 שקטפת! בהחלט השג מרשים ומיוחד במינו ואינו מובן מאליו! יגעת ומצאת- תאמיני!!! אני ושמש בוגרות מוצלחות של 'המזכירות הרפואית' ושתנו(כמו רובם המכריע של הבוגרות) לא מצאנו מני אז תעסוקה בתחום- השוק המצוי- רווי! כל הכבוד לך, התעודדי והתכבדי:-) שדה ניר- בהיפומאניה טבעית וארואית במהלך הימים האחרונים...(בשל סוד כמוס לפרה ולסוס:-)) לילה טוסט(וזה ברצינות גמורה בכדי למנוע ממך חסרים תזונתיים שישתקפו לך בבועת הפנים)

מה נשמע אצלך ??? מבינה שיש חדש תחת השמש אך את עדיין נוצרת את החדשות גונזת אותן לשעת כושר מתאימה ,שמחה בשבילך חיבוקים המון חתולה

רבאק - 100 !!!!!!!!! כל הכבוד לך , אמרתי לך שאת גדולה!!!!! כנסי וצאי כמה שאת רוצה ומרגישה שנכון לך, אנחנו כאן לקבל את הריקושטים בכייףףףףףףף. ליז שוב ערה בעקבות חלום, מזל שיש את הפורום ויש מקום איליו אפשר לנדוד בשעות האלו. ולקרא בו דברים משמחים ומעודדים כמו שכתבת. יפה לך יקרה - לילה טוב.

בובונת יקרה לי מאוד איזה כייף לך קיבלת 100 , ואת יודעת מה עוד יותר כייף ????? לקרא אותך , ולקרא שאת כ ן רואה שקורים לך גם דברים טובים לצד דברים "חרה" , תראי נפלאה שכמוך איך את מתקדמת בטיפול , בכפייים לכבודך אלופה ,גאה בך כל כך , תתגאי גם את בעצמך יקירתי יש מקום , נהדר לך חיבוקים המון חתולה

הייתי אצל הרופא, עקב דפיקות לב ורדימות של הגוף שלי... עשו לי א.ק.ג... ובדיקת לחץ דם ואמר שעליי לעשות בדיקות דם. הלכתי אליו, רק בגלל שאין לי כוח לעבוד היום אחרת.. ממתי אכפת לי מעצמי. הוא שלח אותי לבית חולים- אבל אני צריכה לקבוע תור למרפאה אליה הוא שלח אותי אמר שאני צריכה מנוחה בבית... אז..עבדתי מ 7 עד עכשיו.. עכשיו.. מנוחה! תודה לכל התגובות שלכן חממתן את לבבי...

כל הכבוד לך על הציונים היפים...!!!! ו.. פיספסתי עוד בשורה משמחת ממך??? תתחילי לשמור על עצמך!!! הבנת?? חג שמח לכולכן!!!!

מאחלת לך שתמצאי עבודה בתחום. אישית נאלצתי לגנוז את התעודה המדוברת לאחר שלא מצאתי עבודה בתחיום. מאחלת לך שאצלך יהיה אחרת. חג שמח, תשמרי על עצמך. אוכל ושתייה לגוף ולנפש. תזכרי זאת... ליאור

בבובה יקרה אין ספק שיש לך את זה....ועוד הרבה.... מקווה שתצליחי לראות ולהפנים זאת... גאה בך הרבה הצלחה אידה

מדובר במקרה בו ידידה סיפרה לי שבתה חוותה אונס לפני שבועיים, בעקבות זאת הדיכאון שהיתה שרויה בו החמיר, בדיכאון המוקדם לא היו מעורבים תרופות למעט פסיכולוג, בעקבות האונס מצבה הוחמר עד שפנתה הבת בעצמה לאשפוז מרצון, לאחר העברתה למוסד אחר, ביקשו היא ואימה לשחררה, אך ניתקלו בסירוב מצד המוסד וקבעו זאת כאשפוז בכפייה, האם ניתן לדרוש מהם לשחררה או שהם יכולים בתנאים אילו לפי הבחנה שהם יקבעו פשוט לכפות את האשפוז? מצד אחד המוסד הוא חוויה קשה בפני עצמה, המראות והחיכוך עם האוכלוסיה הקיימת לא ישפרו את מצבה, מצד שני האחריות לשחרר אדם עם רצון לאבדון יכול להוות עילה מבחינתם לאישפוז, זו השערה שלי. מיותר לציין שהאמא נמצאת כרגע בייסורי נפש ולא ממש יודעת מה לעשות, מה אתם ממליצים? גם אם דעתכם חיובית לגבי האישפוז הייתי רוצה לדעת איפה ניתן למצוא את זכויות המאושפז ומשפחתו, אגב מדובר בבחורה בגירה בת 20. תודה.

דאגתך הכנה לידידתך ובתה- מכמירת לב! להווי ידוע לך כי עילת אשפוז כפוי באישור הפסיכיאטר המחוזי מתרחש רק בסכנת התאבדות, ו/או סכנה לשלום הציבור ו/או בהתרחשות התקף פסיכוטי. יתרה מכך אין להם כל גושפנקא לבצע אשפוז כפוי. אני מניחה כי על פי השערתך הדיאגנוזה של בתה של ידידתך הנה כזאת שהיא מהווה סכנה לחייה עצמה- סכנת התאבדות ועל כן כאחראים לשלומה הם נקטו בהמשך אשפוז כפוי! אל תשכח שמדובר בטראומה איומה שהנה טריה ביותר, כאשר מצבה הנפשי היה חמור עוד קודם לכן ואקוטי עד אשר היא בכבודה ובעצמה מצאה לנכון לאשפז את עצמה מרצון! ברובם המכריע של המקרים האשפוזים הכפויים הכרחיים ומצילים חיים ונעשים בנחישות אך ברגישות- תוך שקלול הנתונים בשטח! אתם מצדכם יכולים להיות עם יד על הדופק ולדווח על כל שינוי לטובה במצבה של הבחורה ועל פי הממצאים החדשים-בקשת העירעור שלכם על האשפוז בכפייה תדון מחדש ותוכרע שוב לשביעות רצונכם ובמיוחד על פי צרכיה של הבת הבגירה. בהצלחה וכל טוב, שדה ניר

אני הייתי תקופה באישפוז מכמאט אותו הסיבה ויחד עם זה היה לי באותו זמן דיכאון אחרי לידה. חבל מאוד שבמקום לעזור לנו אם מה שקרה לנו שולחים אותנו לאישפוז, אבל מה לעשות, זה המצב. תחשוב על זה שעדיף שיתפלו בבעיה הקיימת עכשיו מאשר שישחררו אותה מוקדם מדי וחס וחלילה היא תעשה משהו לעצמה. באמת לא פייר שהם שמים אותה אם אכלוסיה שבכלל לא מתאימה ולא קשורה למה שקרה אישית לה. האם יש שם רופא שבאמת היא יכולה לדבר איתו ולהפיק הכי הרבה מהטיפול שאפשר? הם לא מסכימים שתקבל אישפוז יום? שתלך לקבל טיפול אבל תחזור הביתה כל יום? אני הצלחתי בסוף לקבל טיפול כל יום וללכת לבית,זה לקח הרבה כוח והייתי צריכה להילחם על זה אבל הצלחתי. פשוט אנשים מסביבי התחייבו שתמיד יהיה משהו בסביבה שלי ושאני באמת ידיע לטיפול כל יום. אני מקווה מאוד שהביעה תיפתר בקרוב, ושהיא תרגיש טוב יותר ותחזור להיות מלאת שמחת חיים כמו שאני בטוחה שהייתה לפני המקרה המצער. וכל הכבוד לך שכל כך אחפת לך.

שלום דויוד ראשית כדאי לפנות לפורום פסיכיטריה ולהתייעץ שם... שנית אין ספק שהבת עברה טראומה קשה ביותר שרק החמירה את מצבה.... נראה שהיא זקוקה לעזרה ואין צורך להמנע מלתת לה אותו.... לעיתים יש רתיעה מהפסיכטריה ולעיתים המנעות מהטיפול יכולה להזיק.... אני ממליצה לפנות גם למרכז סיוע לנפגעות 1202 להתיעצות ותמיכה בהצלחה אידה

תודה רבה על העצות וההיענות כל טוב מקרב לב דויד

בוקר טוב לכולם. מקווה שיהיה לכם יום מקסים. אי לא עובדת היום אין לי חשק. צריכה להיות לבד עם אצמי ולחשוב קצת.

מה שלומך היום שמשית? לא נורא אם לא הלכת לעבודה...המקום לא יתמותת אם לא תעבדי יום אחד. מקווה שנחת לך ואגרת כוחות ליום הבא. ליאור

מה העינינים איתך ??? הכל טוף ???? חיבוקים המון חתולה

הי ליאור מה שלומך? חבל שהמקום לא התמותת בלעדי אז לא הייתי צריכה ללכת לשם יותר.:-) שיהיה לך אחלה חג

חחחחחחחחחחחחחח שלחתי את זה ב7 בבוקר ורק עכשיו מופיע. אז אני משנה לערב טוב לכל המתוקות ואם זה יגיע רק מחר אז בוקר טוב עוד פעם. בקיצור בוקר טוב צהריים טובים ערב טוב ולילה טוב .... תבחרו לפי השעה :-)

אני תדיר למענך...וא מוזמנת בכל זמן ועת. חיבוקים מתקתקים... שדה ניר.

היי שמש מאחלת לך כל הטוב שיש בעולם תהיי חזקה , ה ' איתך חתולה

מקווה שעבר עליכן לילה שקט ורגוע רוצה לאחל לכולכן יומטוב ושמייח כפי שנאמר יום שלישי פעמיים כי טוב המון חיבוקים חתולה

בוקר נפלא אור ותקווה כמו שנאמר יום שהוא פעמיים כי טוב.... אז למה שלא יהיה?!!!! אידה

בוקר טוב של אור בלב יום אופטימי.. נטול עצבים נטול כאבים.... יום טוב בובה http://anatweb.com/yom_shlishi.htm

חסרה הודעה שלי מאתמול בלילה שבירכתי את הבנות ללילה טוב המשך יומטוב חתולה

זה התחיל לחלחל יותר אחרי היום כייף שעשינו בכנרת הקיבוץ ששם נחרטה חלק מהילדות שלי,המקום ששם מצאתי מפלט,המקום ששם הייתי מחפשת פינות להתבודד עם עצמי לשבת מתחת לעץ ליד המים ולחלום ילדה ארוכה עם שיער ארוך ילדת טבע אמיתית הריח של הדשא הציוץ של הציפורים מוקדם בבוקר הריח של העוגה של דודה של אבא שהיא אפתה ההסתגרות בחדר הקטן עם ספר עב כרס של דבר לילדים רגליים יחפות מודדות את שבילי הקיבוץ איש היונים שהיה מגדל הרבה יונים ומשק הכנפיים החזק שהם עפו עשו סיבוב וחזרו חזרה החלקה על הגג של המקלט שהיה בשיפוע תמיד רציתי להתחכך בסכנה להרגיש את הפחד והישג הניצחון נסיעה באופנים עם אחד הילדים שהכרתי בתוך מטעי הבננות שלא נגמרים,עצים צפופים כמו מסע לתוך יער עבות כמו לנסוע בתוך אגדה, הבריכה של מים קרירים והנוף של ההרים ממול והסירה שהיא נדנדה ולונה פארק קטן שהכל היה כבר חורק הייתי אוהבת ללכת לבית התינוקות לעזור להם להסתכל עליהם כל פעם שהייתי באה לביקןר אצל הדודה של אבא הייתי הולכת לשם לפעמים הייתי עוזרת לה בחדר האוכל לחלק את הסכום והצלחות תמיד הייתי יחפה רציתי להרגיש את מגע הדשא הרטוב הרצפה הקרה הבטון האבנים שפוצעות את הרגלים הקטנות אני מתגעגעת לכל זה ומתגעגעת לעינים הטובות של דודה של אבא לאכפתיות שלה לאהבה שהיא הרעיפה עלי לפינוקים שלה ושהיינו ביום כייף מהעבודה רציתי להשאר שם לא לחזור רציתי לחזור לילדה הקטנה שם הרגשתי כאילו חלק שלי נשאר שם כל כך מתגעגעת זה כל כך חסר לי המקומות הריחות הטעמים המגע של הדברים אילו יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה רוצה לנסוע לשם לחפש את הילדה האבודה שלי ואני לא מצליחה לעשות את זה :-(

כמעט מרגישה את הגעגוע בעצמי כאילו הוא געגוע שלי כלכך יפה וחזק התאור , ובנתיים, איזה נפלא שיש כזה זיכרון נעים . תהני ממנו ותשתמשי בו כדי לברוח לפעמים בתרגילי דימיון ( אולי כבר עושה את זה??) קחי את היופי שבו לא רק את הכאב . ומקווה שתעזרי אומץ ותצליחי לעשות את הצעד הזה סוף כל סוף ... אולי עם חבר/ה טוב/ה מישהו/י שיודע מה עובר עלייך ויכול להיות שם בשבילך ואיתך בכל הרגעים הקסומים - יהיה שווה . בהצלחה! ליז

היי גלגלוש כמה זכרונות , כמה יופי , - ילדות שלא נשכחה ,ממש רוא אותך בדימיון שלי עושה כל מה שכתבת , פשוט נוסטלגיה , איזו התרפקות , כייף לך , מחבקת המון חתולה

תיאוריך אלי חופים כה נוגים, נוגעים וסוחפים! תשמחי יקירה כי יש לך על מה להתרפק, למה להתגעגע..נוסטלגיה מתקתקה שהיתה רק מנת חלקך- חלקת האלוהים הקסומה שלך בחיק הטבע ובחיק דודתך הרחומה והמדהימה! תשאבי מכך כוחות, תנסכי מהם תקוות. וזה יהווה לך הוכחה כי יש לך למה לצפות!!! חיבוק ענק, שדה ניר.

כן כן... אתן קוראות נכון! שכבתי על מיטת הטיפולים! והיא באה לי עם זכוכית מגדלת, שמגדילה פי 10 ... הצמידה אותי לפנים שלי.. כדי לראות סוג עור וכאלה... ואמרה לי : הפנים שלך מאוד צהובות. ובאיזור האף, מתחת לנחיריים, יש לך קילופים..... והקילופים מסוג זה (שאני תמיד חשבתי שיש לי יובש באיזור הזה) זה כתוצאה ממחלה פסיכוסומטית. ואז, היא הסתכלה שוב בזכוכית מגדלת, וראתה שליד הגבה שלי, יש "סדק" שרואים אותו רק עם הזכוכית מגדלת... ואמרה שזה נוצר מלחץ נפשי של התקופה האחרונה .... (צודקת) הוסיפה ואמרה - שהיא מתעסקת בצמחי בך, ואמרה שזה מאוד יעזור לי.. מאשר הטיפול פנים (שאותו נעשה מתישהו). נגשנו לפרחי בך. היא לקחה לי את היד... ולקחה את המטוטלת... ושאלה אותה מספר שאלות.. ולאחר מכן, הייתי צריכה לקחת 2 בקבוקים קטנים של צמחי בך, בעיניים עצומות. שלפתי.. עכשיו, לכל בקבוק יש שם.. אז קראנו מה אומר כל שם של הבקבוק (יענו, למה זה עוזר אותן טיפות של אותו בקבוק... ) בבקבוק ראשון : (שלילי) "רגשי אשם, והאשמה עצמית , גינוי עצמי , תוכחה עצמית. -לא מרוצה מההשגים שלי -מאשימה את עצמי במעשי האחרים ולוקחת אחריות עליהם. -כשאני לא מצליחה להגיע למטרה, אני נכנסת לדכאון ולא סולחת לעצמי ודורשת מעצמי יותר מאחרים. -מתנצל על זה שהוא קיים. -טיפוס מזוכיסטי -מעניש את עצמו. -סובלים מרגשי אשם.. מדברים שיכלו להקל עליו (חיובי) -לא מבליטה את כישרונותיה בדאווה ונוהגת בצניעות - מבינה שיכולה להתבצע שגיעה ומתייחסת לשגיאות מבלי להכנס למתחים מיותרים.. בבקבוק השני ששלפתי היה כתוב: (שלילי) בבסיס שלהם יש הרמוניה התבדלות וידע רב -לא זקוקים לאחרים ולא אוהבים שאחרים מתערבים -סובלים כאב וצער גדול. בזמן מחלה הם מתבודדים -מופנמים ולא אוהבים התפרצויות רגש -גישה נוקשה והפנמת רגשות ,לכן סובלים ממתח ונוקשים בפרקים. -עם הרבה חסימות אנרגיות. (חיובי) מנצלים את היכולת הגדולה למען האנושות - מאוזנים ,מכובדים ושקטים -יועצים ועוזרים וחכמים פרקטים וסימפטיים לאחרים -נותנים עימה ועזרה בלי להתחייב. -אנשים בלתי תלויים באחרים וסומכים על עצמם. מתפקדים בחברה בצורה מאוזנת ולמען חברה. -בעלי שקט פנימית איתנים ויציבים. (מסתגרים בתוך עצמם במקרים בהם נפגעים , חולים או מרגישים עצמם נדחים). והיא הוציאה עוד 2 בקבוקים של טיפות.. שעליהם יה כתוב בספר: "טיפול בהלם קשה ..זעזוע .. אובדן הכרה... -ובמקרים בהם אין נחמה לנפש.. והבקבוק השני שהיא לקחה: "תורם לבעלי רגישות יתר ולא להיות מושפעים מאחרים -לניתוק זכרונות העבר... -להחזיר למסלול החיים............ בקיצור.. אחרי ההרצה הארוכה שהבאתי כאן, קיבלתי בקבוק.. עם 4 סוגי הבקבוקים שהוצאנו.. ואני מקווה שזה ירגיע לי קצת/הרבה ..את הנפש הסוערת. אז........ לא יצאתי עם טיפול פנים.. אבל יצאתי מטיפול נפשי....... ועכשיו.. מה שמתסכל אותי, זה ה"יובש" שיש לי בפנים... מה שהיא גילתה פתאום.. מה שנראה לי עכשיו בולט! נו טוב. העיקר יש טיפות טבעיות עכשיו... ומה שהכי מגניב כאן שכל מה שדברנו... והבקבוקים שאני שלפתי.. יצאו בול עליי.. ממש מתאים! ועוד דבר .. חשוב! הייתי בקניון.. לאחר הטיפול.. ונכנסתי לחנות, וראיתי ...מוצצים, סינרים.. מסרק ומברשת... כל מיני פעלולונים ... וכל זה של פו אהובי.. ודמיינתי איך כל זה יהיה בשביל הילד שלי...................... ורציתי כל כך לקנות את המוצץ! זה היה פשוט מדליק! אני רוצה י-ל-ד! לא קניתי... גיסתי אמרה שכשאהיה בהריון, היא מבטיחה ללכת עם הבעל(?!) מעניין מי זה יהיה , ולקנות את הכל... אבל...... קניתי ספל (אפשר לחשוב כמה אני שותה ) של פווווווו אולי עכשיו התחיל לשתות... וזהו. ארוך מצטערת לילה טוב

אני קוראת אותך ומזדהה עם כל מילה ומילה שלך. החששות, הפחדים, החרדות, האשמה.....כל אלו חלק מחיי מאז ומתמיד. אני חיה בסרט רע, סרט שהייתי כ"כ רוצה להתעורר ממנו ולהיות אחרת. משום מה הכל עולה לי מהעבר ואני כ"כ מפחדת, אני אפילו מפחדת לישון בביתי שלי, מפחדת ללכת הביתה, לעלות על האוטובוס, ללכת ברחוב ואני מרגישה כמו אז כשהייתי בכיתה ב' וכ"כ חששתי מגברים ברחוב. בכל פעם שהייתי הולכת ברחוב והייתי רואה גבר, כל גופי היה קופא והייתי מתפללת לה' שהוא לא יעשה לי כלום, תמיד הייתי מתפללת שנשים יחלפו על פניי ולא גברים, הייתי מכריחה כל יות את חברתי הכיתה ללוות אותי עד פתח ביתי שמה לא יעשו לי משהו...............לא יודעת מה קורה לי פתאום אך אני חרדה. אני לא מכירה את עצמי אני כ"כ עצובה, רוצה לבכות, לצעוק!!! אך דבר לא יוצא מקולי. אני מרגישה שמשהו תקוע בגרוני, אני רוצה כ"כ שיחלוף הזמן ואי אביט אחורה ואתגאה בעצמי....זה נראה כ"כ רחוק........ שום דבר לא מסתדר לי כפי שאני רוצה שזה יסתדר אני ממשיכה לעשות טעויות ולקחת את האשמה עלי, החרדות והפחדים משתלטים על חיי ופשוט הורסים אותי!! אני כל הזמן מדברת לעצמי ומנסה להרגע את עצמי, כל דבר קטן מעצבן אותי ואז אני מתעצבנת, מבקשת סליחה ולא מפסיקה להאשים את עצמי.......... אני רוצה לחיות! לנשום לרווחה! לקום בבוקר לשלווה הנפשית שלי ולחייך אך במקום חיוך עיניי משדרות עצבות וכאב בלתי פוסק, אני כ"כ רוצה להיות שלמה עם עצמי ולאהוב את עצמי אך זה כ"כ קשה!!! הכל עולה לי משום מה ונמאס לי לפחד ולחזור להיות אני הקטנה חסרת הביטחון והמפוחדת. בובה - אני מניחה שעכשיו את מבינה מדוע אני מזדהה איתך.........תראי במה שהיא אמרה הארה טובה ותנסי לקחת זאת לעצמך ולהבין שאינך אשמה! זהו זה, נשפכתי מקווה שאני אצליח להרדם, מתפללת לקום לבוקר טוב יותר עם יותר אופטימיות. לילה טוב

כאב לב יקרה מקווה שהבוקר יותר טוב מכירה את הרגרסיה הזו , החזרה למקום של הילדה חסרת הביטחון... תנסי לזהות מה מחזיר אותך לשם? איזה דברים מעוררים את זה ובאותו הזמן תזכרי את האשה בבוגרת שאת היום וואת כל הדברים הטובים שהשגת...שהיום אי אפשר לפגוע בך כמו אז . ואולי זה הטיפול והדיבור על הדברים... אז את כבר בדרך . צריך לחזור לשם כדי להפטר מזה , רק חשוב לעשות את זה עם מישהו שיודע את העבודה . מקווה שאת מצאת מישהו/היא כזה . מאחלת לך רק טוב , וכרגיל אם זה עובד בשבילך - חיבוק וירטואלי ענקקקקקקקקקקקק. ליז

בראש ובראשונה.. התגעגעתי! מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הפחדים ללכת ברחוב.. הם גם אצלי.. יותר בלילה מאשר ביום. אצלי זה לא חזר... אצלי זה נשאר אותו דבר כמו שהייתי קטנה. אני זוכרת איך תמיד כשהייתי בתנועת נוער, הייתי עומדת על כך שהמדריך ילווה אותי, ואם לא היה מי שילווה הייתי הולכת לדוד שלי, והוא היה מסיע אותי הביתה (לא תאמיני...עכשיו נזכרתי בזה). ועולות בי המחשבות -כרגע- של.........."איך לא התביישתי, כל פעם מחדש, והוציא את דוד שלי מהבית שלו.. שיקח אותי" אני מקווה שהפחדים הללו, יעברו באיזשהו שלב בחיינו, זה דופק לנו הכל . אני חושבת שעם תהליך טוב ונכון..של טיפולים את תוכלי להגיע לאין שאת שואפת להגיע. כנל לגבי כולן... ולגביי . . . . בהצלחות לנו בוקר אור ואופטימי בובה.

מאחלת לך בקרוב ממש שהחרדות יהיו חרדות ממך:-) לבינתיים נסי את מזלך עם קולי יום וקולי לילה- של ד"ר באך, שניהם על בסיס טבעי ובעלי אפקט מרגיע! מאחלת לך את כל הטוב שבעולם- מגיע לך נשמתי הטובה! את נצורה בלבי ובמחשבותי...ובתפילותי... שדה ניר.

בובל 'ה את כאן יפתי , את לא מפסיקה להפתיע מחדש כל פעם ,אף פעם לא משעמם איתך , תגידי לי בבקשה מתי בפעם האחרונה עשית תכניות לעשות משהו והם לא השתנו לך ברגע האחרון ???? אז הנה לך עוד מצב שהלכת לטיפול פנים שלא קיבלת , ומה כן קיבלת ??? משהו אחר לגמרי שלא היה בתכנית שלך , טיפול נפשי עם פרחי בך , שדרך אגב הם נפלאים , מנסיון שלי , את תרצי להתרגז ולא תוכלי , פשוט מנטרל אותך , ומשהו שמאוד רצית , משהו צמחי וטהור לגמרי , זוכרת שרצית ללכת לפסיכולוג רק כדי שיתן לך כדורים לא כימיים , אז תראי מאיפה זה בא לך ,בכל בא לך הפוך על הפוך , תמיד ממקום לא צפוי , בכל אופן נשמע כאלו שעברת כמה שעות בכייף וזה מה שחשוב , לילה טוב מחבקת המון חתולה

זה דיי הפליא אותי האמת... במקום טיפול פנים..קיבלתי משהו אחר משהו שאני אוהבת משהו שמאוד מעניין אותי. אני מקוה שזה יעזור. ואני מקווה שזה לא מה שהגביר את הסיוטים שהיו לי לא מזמן (מזל שהטלפון צלצל והעיר אותי. . . זה היה נורא! ) בוקר של אור בובה

אהלן........ למה להצטער על האורך? סוף כל סוף חזרת , שלא תספרי קצת מה קורה??? השתמשתי פעם בפרחי בך ואני חושבת שזה עזר . אבל הטיפול כלל גם תוספי מזון ותוכנית אוכל. וכשבאתי לביקור שני והתלהבתי ואמרתי כמה שאני רגועה אז היא צחקה ואמרה שזה הויטמין B , יש כאלו שמשתמשים בו לתקופה של בחינות הוא גורם לריכוז ולרוגע - מאזן את המוח . שווה לבדוק אם יש חוסר בוויטמינים מסויימים ולקחת השלמות. אייזה כיף שחזרת... ועוד יותר כיף שחזרת עם סיפור על תקווה חדשה ... דרך אגב גם לגבי עור הפנים תוספים יכולים מאוד להשפיע ואם אני לא טועה ויטמין E ו C הם אלו שיתנו את התשובה . שווה לבדוק בהצלחה אהובה. ליז

ליזו'שששששששש א. אני לא יודעת אם חזרתי, ולכמה זמן... סתם היה בי חשק לשתף במשהו שהפתיע אותי. אבל..אני כאן כל הזמן.... בעיקר קוראת אתכן.... אי אפשר ..אחרי הכל, לשכוח ולעזוב. . . . . .. . . אני בעמדת משקיפה :-) ב. אהמ........ ואם אני לא אוכלת הרבה, יש מצב שזה לא יעזור לי?! אני בודקת.. נראה איך יהיה בהמשך............ אעדכן בוקר אור בובה.

היי ליזי איזה משחק מילים שמשנה את כל התמונה נחמד מאוד , אהבתי חתולה

הגוף והנפש- הא בהא תליא- המה מקושרים ביחסי גומלין. ועור הפנים הנו החיישן הרגיש ביותר לתופעות פסיכוסומטיות! הוא מקרין אור כאשר אנו בשיא אוננו ומיטבנו ודוהה ומצהיב או מחוויר לנו פנים כאשר אנו שרויים במלנכוליותנו. כולי תקווה כי התמציות הללו יסייעו בעדך. לי אישית הם לא הטיבו באופן משמעותי בשל מצבי הנפשי שהיה אקוטי! חזקי ואמצי יקירה והתמקדי באלמנטים החיוביים המהבהבים כמגדלאור בחשיכה! שדה ניר.

אני חושבת שאת הזמנת זאת..... יש לך היום כן את הפתיחות לטפל ולקבל עזרה... וזה מגיע גם ממקומות לא צפויים... סבלנות....תוצאות באות עם סבלנות... בהצלחה אידה

הי לכולם לא הייתי פה המון זמן כי פשוט החיים שלי בדקה אחד התהפחו לרעה. מרוב שהמצב הכלכלי שלי לא טוב אני נאלצת לשלוח את הבן שלי לחוץ לארץ לחיות אם אבא שלו. ילד שגידלתי לבד מגיל 0 ועכשיו הוא בן 7. אין לי אף אחד בעולם חוץ ממנו, הוא הסיבה שאני מתעוררת בבוקר. כולם אומרים לי שעכשיו אני יוכל לעבוד יותר שעות ולחמוק את כל החובות שלי ובסוף לנסוע לחוץ לארץ להיות איתו. ומה בנתיים? הרי איך בדיוק אני אמורה לתפקד שהאהבה היחידה שיש לי בחיים לא נמצא איתי? אם אבא שלי לא היה מתעלל בי מינית ולא הייתי בורחת מהבית בגיל 12 אז אולי היה לי משפחה תומכת ולא הייתי מגיע למצב הזה. החיים כל כך לא פאיירים. אני מנסה להיות חזקה אבל איך אפשר להיות חזקה במצב שאני צריכה להיפרד מהבן שלי? המשפחה היחידה שיש לי. לא רציתי לספר דברים עצובים פה . רציתי לעודד את כולם אבל עכשיו אני האמת זו שצריכה קצת עידדוד. אני המון בוכה וחושבת שעולי עדיף לגמור את החיים העלובים האלה. מה עוד נשאר לי בחיים? כלום.

אכן שמש, הכנסת המון אור לפורום... כואבת לשמוע מה שעובר עלייך , זה בסדר ... מותר לספר כאן דברים עצובים , כל מהות הפורום הזה נוצרה מעצב אחד גדול. איך אפשר לעודד אותך? אומר לך: נכון שהבן הוא מרכז החיים, אך יש גם דברים נוספים ויש לך כוחות עצומים . הכניסה שלך לפורום היתה כל-כך מאירת עניים , מלאת אנרגיה, חום, ואהבה. קחי חלק מהאהבה הזו וחלקי אותה גם לעצמך לשמש המאירה שלנו.... שולחת לך חיבוק והמון כוח שתתגברי על התקופה הקשה, ותשמרי על עצמך. הבן עובר לבית אחר, אבל הוא ימשיך להיות קיים ולהזדקק לך ולקוות שיום אחד תוכלו שוב לחיות ביחד . אל תקחי לו את התקווה הזו. ולסיום עווד חיבוקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק אחדדדדדדדדדדד ארוךךךךךךךך מברכת ליז

שמש יקרה מצער מאוד לשמוע שאת נאלצת להפרד מבנך ,אני אפילו לא מנסה לחשוב איך אני הייתי מגיבה למצב כזה , אאוצ ' , זה כואב מאוד ,אני לא יודעת אם יש לי מילים כדי לנסות לנחם אותך בכלל על מצב כזה ,מבינה לגמרי את התחושה שלך שאת מרגישה שרוצה לגמור עם זה ודי , אבל ,,,,,,,,קחי בחשבון שבנך יהיה עם אביו לא עם אדם זר, וגם שאת לא נאלצת למסור אותו למשפחה אומנת כדי שיגדלו אותו , לא יודעת מה באמת טוב יותר ,אבל בכל זאת אבא הוא אבא ,ועדיף אבא מאשר אדם זר ומשפחה זרה , בכל אופן , קבלי ממני חיבוק גדול ומנחם, ואם את רוצה לבכות יש לך כתף , חתולה

אני ממש מצטערת שקשה לך עד כדי כך. ואני מציעה לך לא ממקום של שיפוט חלילה, אלא כחברה טובה. אל תוותרי על הבן שלך בשום מקרה!!! אני יודעת מה זה מצב כלכלי קשה. ואני עם ארבעה ילדים לבדי. אין לי הורים ואין לי שום מקור תמיכה. רק הילדים שלי הם מקור הכוח שלי. אני מתחננת אליך שתפני לרשויות הרווחה קודם. בעיר שאני גרה יש מועדוניות וצהרונים לילדים עד הערב. כולל ארוחות חמות. ותוכלי לעבוד יותר שעות. את יודעת איזו פרידה טראומטית זו עבור שניכם!!! תחשבי ילד בן שבע. מי יכסה אותו בלילה? יתן לו נשיקת לילה טוב? ינחם אותו כשהוא עצוב? זה רק אמא, ולא אף אחד אחר. תחשבי לא מספיק לארץ זרה. שפה זרה, אנשים זרים. וגם בלי הדמות הכי חשובה לו בעולם? אמא שלו? זה אולי נשמע קשה מה שאני כותבת לך. אבל אני בעצמי גדלתי ללא הורים, ולכן אני יודעת איזה כאב עצום הילד ישא איתו כל חייו. ואולי עדיף לו לחיות בצמצום כלכלי העיקר עם אמא. תחשבי על זה. אני כותבת לך את הדברים גם בשבילך, כדי שלא יגיע יום חלילה שבו תשבי עם בגד או צעצוע שלו, והלב שלך יקרע לגזרים מגעגועים ונקיפות מצפון. ותקחי בחשבון גם אפשרות שאבא שלו בבוא היום לא ירצה להחזיר לך אותו. ואם לא יהיה לך כסף לעורכי דין טובים? מקווה שהארתי את ענייך, אך ההחלטה היא שלך כמובן. בהצלחה ליאור

מאוד אהבתי את הכנות שלך אבל יש פה הרבה דברים שאינך יודעת על הסיפור הזה. הייתי אצל עובדת סוציאלית וחוץ מלגרום לי להרגיש יותר גרוע היא לא עוזרת בכלום. אני כבר חודש ללא גז והיא אומרת לי תמצאי דרך להיסתדר. הוא כל הזמן משתמשת עם ההתעללות המינית שעברתי נגדי וטוענת שכל מה שקורה לי עכשיו זה רק בגלל זה. מפגרת לגמרי. היא גם נורה נהנת לאיים שאם אני לא מסתדרת אז יקחו לי את הילד, אני מעדיפה שילך למשפחה שלו ולא לאיזה משפחה מוזרה שלא מכיר. תאמיני לי אני יודעת אזה פרידה קשה זה הולך להיות, אבל האמת שהמשפחה שלו נורה מנסה לרקח דברים לשנינו. אני מאוד מקווה שזה יהיה רק זמני ולא אמסור אותו ללא חתמיה מהאבא עצל עורך דין שלזה לא לנצח. טוב אני יעדכן, יש לי פגישה היום עם עובדת הסוציאלית עוד פעם היום

כמי שמכירה אותך ואת הילד שנים ארוכות את והילד- חד הם! זקוקים זה לזה וניזונים זה מזה-כאויר לנשמה! כל מילה שלך פוצעת ופוגעת בעקב אכילס של כל אם בישראל! לדאבוננו הגעת לדרך ללא מוצא לאחר שטיכסנו מכל גורם עצה, וזאת היא הדרך היחידה לאחר מאבקים עקרים שניהלנו מול הממסד- מהמסד עד הטפחות! יקירתי, תעלזי כי אבא של הילד- המסודר מכל הבחינות הוא זה שיגדל את הילד שלך, עד יעבור זעם, בכבוד הראוי לו, ויעניק לו עתיד בטוח ומבטיח! ואל תשכחי את הצהרתך, כוונתך ומגמתך לאסוף את הסכום הנדרש על מנת להצטרף ולהשתקע עמו בח"ול ולאחד את המשפחה בכוחות מחודשים ומחושלים!! אני כאן ובכל המדיות הקיימות ללות אותך בתהליך הקשה, המורכב והרגיש! מזה יומיים רצופים לא עליתי על יצועי ולא נתתי תנומה לעפעפי..אז אני אצה רצה למיטה.. תחזיקי מעמד- את אשה חזקה, חסונה וחסינה ואת מסוגלת! נשיקות וחיבוקים. שדה ניר.

ברצוני לשאול האם תופעה של סיוטים וחלומות חוזרים ונשנים שכיחה בקרב נפגעות תקיפה מינית? בתודה חן

איזה שם מקסים יש לך, וברוכה הבאה כמובן.... אכן סיוטים וחלומות חוזרים ונשנים מאד אופינים לנפגעות תקיפה מינית. ומנסיוני, היכולת לדבר עליהם בזמן הטיפול ולעבד אותם מפחיתה בהדרגה את התדירות והעוצמה שלהם. כשלא נמצאים בטיפול ולא מעבדים את החוויה הקשה, היא צפה ועולה בדמות חלומות קשים וסיוטי לילי. מקווה שעזרתי. את מוזמנת להשאר, לחלוק ולשתף בקצב שלך. ליאור

שאלתך כה קצרה וממוקדת אך כה מרה ואת השלכות הטראומה מחדדת... ולשאלתך: עד אשר לא מעבדים את הטראומה כדבעי בטיפול: חלומות ביעותים פוקדים ומהדהדים, פלאשבקים וטריגרים מעוררים את החוויה הטראומטית באופן ססטמתי- חוזר ונשנה! רק טיפול מקצועי עם דמות טיפולית אמפטית וסימפטית לאורך זמן, יקהה את חלומות הביעותים והסיוטים הפוקדים אותך. מאחלת לך מעתה ואילך רק חלומות נעימים וקסומים. כאן למענך. שדה ניר.

היי חן ברוכה הבאה לפורום שלנו , מקווה שתישארי כאן , וכן , התופעה מאוד שכיחה , מאוד טבעית בקרב נפגעות תקיפה מינית על כל סוגיה , תופעות של סיוטים , חלומות קשים שלא נותנים מנוח ,והם חוזרים כל הזמן , האם את בטיפול ???? כי טיפול מאוד עוזר להוציא הכל החוצה ולשים דברים במקום הנכון , ועם הזמן הסיוטים והחלומות הולכים ונמוגים למעמקי הזכרון , מקווה שעזרתי לך חתולה

טוב לראותך.... אך מבינה שיש קשיים בלילות...נדודי שינה וגם סיוטים.... תגובה לטראומה נקראת בשפה המקצועית PTSD מבין כל התופעות האפשריות כתגובה לטראומה , קיימת גם חלומות וקשיי שינה... כמו שדה ניר אני אכן ממליצה לפנות לטיפול מקצועי ולדבר גם על מה שמופיע בחלומות... מאחלת לילות רגועים אידה

בוקר טוב ויום נפלא לכל הבנות יום של אנרגיות חיוביות חיוך ונועם שמש מלטפת בקרני אור שנותנות חיוניות מרץ והרגשה טובה הצלחה ובשורות טובות מזמינה אותכן להצטרף לשרשור של איחולים ליום חדש איחולים שתוכלו לדמיין את היום הזה....בשביכן ובשביל האחרות אולי נאמץ כמנהג.... יום נפלא אידה

בוקר אור בוקר נפלא מה אפשר לאחל לבוקר כזה וליום כזה שטוף שמש , למרות ששמש הנהדרת נעדרת מכאן , כמה שאני מבינה אותה , לא לפתוח פה לשטן , אבל כן לפתוח פה ולברך על זה שקמנו הבוקר ליום חדש ,על זה שאנחנו חיים , כן , כן , זה לא מובן מאליו , וכן לברך על זה שיש לנו חברים שאוהבים אותנו בלי תנאים כמות שאנחנו באמת , וכן לברך על זה שאנחנו כן מתמודדות עם הקשיים היומיומיים ,גם אם בדרך ישנם נפילות , מכאובים , שבירת מוראל ,רצון לסיים את כל החיים האלה במחי יד אחת , ושוכחים שקיבלנו את החיים האלה במתנה כדי לעבור תיקון של מעלה ,כדי ללמוד להיות צנועים ,לכבד את הזולת ולכבד את עצמינו , אז על כל אלה אנו חייבים תודה , שימו עצמכם רק לרגע אחד בלבד בנעליו של ילד או תינוק שחייהם בסכנת מוות , כשכל מה שהם רוצים זה רק לחיות ,אז אם נסתכל תמיד למטה על אלה שאין להם את המאט הזה שיש לנו , נבין כמה אנחנו ברי מזל , כי למעלה תמיד יש יותר , ולפעמים יותר מידי , המטפלת שלי חולה היום אז אין פגישה , מה להתבאס מזה ??? לא !!!!! עושים דברים אחרים , מנתבים את האנרגיות למשהו חיובי אחר , אני למשל הולכת לעשות כביסות , כן , מה יש ,העשייה עצמה מוציאה את הרוח מהמפרשים ,אז.........על מה עוד אוכל לברך היום ????? על כולכן מקסימות שלי , על זה שאתן כאן כל הזמן וזה לא מובן מאליו , על המקום הזה פה ממש , וגם לאחל המשך יום נפלא מכל הלב והמון המון חיבוקים לכלוכן מייאוווווווווו

שיזעיקו אותי לעבודה... לחזור ולמצוא את תיבת הדואר ריקה.....בלי מעטפות של תשלומים כאלו ואחרים... חיבוק מהילדים שלי... משפטים כמו אמא אני אוהב אותך.... אמא האוכל שלך טעים.... שהגדולים שלי יפסיקו לריב בניהם. הם נמצאים בגיל שמחרפן אותם ואותי...שדמעה תחזור לפורום.... שבן הזוג הג"נטלמן שלי, ימשיך לפתוח לי את דלת האוטו...ולהגיד שהוא אוהב אותי.... (המשפט הזה הורס אותי מצחוק....) והמון בריאות לי ולילדי האהובים, ולכל מי שאני אוהבת. ולך אידה כמובן, מאחלת את כל הטוב שבעולם!!!

ואיחולי לילה טוב זה בשירשור אחר ועדיין מוקדם מדיי....... :)

עבר היום.. אני לא צריכה. מאחלת רק שבוע טוב ונטול כאבים.

וברגע שיתאפשר לה היא תשוב ותפציע:-) יום קסום ומקסים לכולכן.

לתת לו תרופה אנטיויראלית, וזה עובר. מחכה לך.. ליאור

הצחקת אותי. והייתי צריכה את זה.תודה איזה מתוקה

שדה ניר את מקסימה תודה רבה. אוהבת אותך. עכשיו נכנסתי וראיתי שהודעת לאן נעלמתי. ואגב הקשבתי לעצה שנתת לי בצהרים

נמאס מהבחילות ומהחשק להקיא לא יכולה לאכול שום דבר נורמלי, אפילו לא קצת, בלי להרגיש אחר כך בחילה במשך 3-4 שעות נמאססססססססססססססס

יום חדש מקווה שתרגיש בו יותר טוב אידה

שחפונת מקסימה לא יודעת אם הבחילות האלה באות מסיבה ספציפית או מה אבל אמרו לי שמאוד עוזר לשתות מים מאוד קרים בלגימות קטנות , זה עוזר וגם למצוץ קוביות של קרח , ניסית אולי בדיקה שתן כדי לגלות אם את אולי בהריון ?? אם השאלה לא במקום אז תמחקי אותה בבקשה ,יש עוד דבר אחד שאולי ישמע לך הזוי , אבל אם את מרכיבה משקפיים בד"כ , ויש כמה ימים שאת נמנעת מהם , זה יכול לגרום לכאבי ראש חזקים וגם לבחילות , לי זה קרה , בכל אופן כדאי לגשת לרופא לבדיקה ,אולי דלקת בקיבה מאחלת לך רק שתרגישי טוב , מייאווווו

היריון - אין מצב!!!!!!! משקפיים 90% מהזמן בתיק....... ואני משארת שאין שום דלקת יש לי תקופות כאלה שבהן אני ברוגז עם האוכל נפשית ופיזית מקורן במצב הנפשי שלי וחלקן מלוות בהרבה בחילות תודה על הניסיון לעזור למצוא את הסיבה ותודה על הרעיון של המים הקרים והקרח - אני אנסה

כולי תקווה כי הבחילות המבחילות מאחוריך. על כל פנים אני ממליצה לך מכל הגוף שאינו מובחל:-) לקחת תוסף תזונה טבעי 100%בשם:גרבידול! לי אישית הוא מסייע עד מאוד ובגדול! ואם בחילות- אז רק מהתרגשות:-) יום קסום ומקסים. שדה ניר