פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כואב מידי...שוב סיוט...וגעגוע לאמא...מתגעגעת עד עמקי נשמתי למשהו שבעצם לא היה לי אף פעם...מתגעגעת לרעיון של אמא..לפנטזיה של אמא...נמאס לי כבר להסתובב עם חור כל כך גדול בנשמה ועם הידיעה שרק אמא יכולה איכשהו למלא את החסך הזה...ואמא כבר לא תהיה לי לעולם...אז אני נכנעת...אני מרימה ידיים...מפסיקה להלחם בכאב..שיציף...לא אכפת לי כבר...שתי אימהות היו לי...ושתיהן נטשו...שתיהן זרקו אותי כמו זבל...אימי שילדה אותי ולא רצתה אותי..ואימי השניה שהעדיפה כנראה להרוג את עצמה ורק שלא תצטרך לחיות איתי..כל כך הרבה כאב.. דמעה
החסך שלך באהבת אם כל כך נוגה ונוגע ללב...את דורשת דבר שכמעט מובן מאליו כולי תקווה כי את מוקפת בחברים אוהבים ואוהדים שמהווים נחמא פורתא לחסך האין סופי שלך ושיש לך עיסוקים רבים להשכיח ולבלבל את האויב :-) ותחביבים נעימים ומקומות המשרים רוגע ונירוונה- להקהות את הכאב. מחבקת ומחזקת. שדה ניר. ובנות יקרות מדוע לאחרונה שורה על הפורום שקט תעשייתי?שלא כתמול שלשום?! פרשתם לגמלאות טרם זמנכם?:-) שבת שלום לכולכן. שבת של אורה, שמחה, ארוכה, נחמה, רוגע ושלווה ברוכה.
דמעה יקרה לא אוכל לומר לך שיש לי פתרון כלשהו למצבך הכואב , לצערי הרב גם אין לי מילים כדי לנחם אותך , את בטוחה שאמך הביולוגית לא רצתה אותך ? אולי היו סיבות אחרות לכך שלא נשארה איתך ? ואמך השניה לא הרגה את עצמה רק כדי לא להיות איתך , אני לא יודעת מה היו הסיבות שבגללן היא החילטה כך ,אני כן משוכנעת שלא את היית הסיבה לכך , ילדים לעולם אינם הסיבה למותם של הורים , לא במצב הזה ,מה כבר יכולת לעשות לה שבגלל זה היא תבחר במוות ולא בחיים ?? אלה שתי נסיבות מאוד לא ברורות של החיים , שלצערי הותירו אותך ללא אהבת אם , את בשום אופן לא אשמה בכך שאף אחת מהן לא נמצאת לצידך ,פשוט חוסר מזל , מחבקת אותך יקירתי , חתולה
ואל תשכחי שאת לא אשמה בכלום. אנשים מבוגרים לוקחים החלטות בחיים שלהם. לפעמים הם לא לוקחים בחשבון במי יפגעו ההחלטות שלהם...לצערי את נפגעת מהחלטות לא אחראיות של האמהות שלך....את נפגעת אבל את לא אשמה... אוהבת אותך תמיד, ושולחת כוח. ליאור
אין לי הרבה מילים כדי לנחם אותך... יכולה רק לחבק אותך חזק חזק (וירטואלית כמובן)
מה שלומך ? מה איתך ? את בסדר ? גם את לא מבקרת כאן הרבה , אני עם הגב שלי , ואת ? ולמה את לא באה לים , גם לך נשיג סנדלי פלסטיק תישאלי את ליאורי ,ותביאי גם את דמעה , ואת בובה , ואת שדה ניר , ואת כל הבנות ונעשה חפלה , מה יש ? שבת שלום מתוקה חתולה
דמעה יקרה לא כל מי שיולדת תינוק מוכנה לכך...לחוויה....לתת ולהעניק...להתחבר לפרי בטנה... שתי האמהות היו מאוד שקועות בעצמן ובכאב שלהן... לא יכלו להיות שם בשבילך... זה כואב לדעת ולהכיר בכך.... והכמיה לחום ואהבה אמהית קיימת... ואת רק יכולה לנסות לבנות אותה מעצמך... מהסביבה שאוהבת אותך זה קשה מאוד כואב איתך דמעה אידה
תודה אידה שאת איתי....אין לי מילים היום...קשה לי... דמעה
שלום יקרים ויקרות, תודה על התגובות... איך פונים לעזרה מקצועית? לבירור - אם מדובר בטריגר או לא? אוליי ההתייחסות שלי לחיים מושפעת מהעבר, מהיותי ילדה קטנה ומפוחדת... אוליי העבר רודף אותי ולא נותן לי מנוח?... בורחת מלהתמודד עם דברים, לימודים, הצלחות... אוליי זו הסיבה שאני לא כ"כ בוטחת בנשים/גברים/בעצמי??? אוליי המקרה האחרון, שסוף סוף מישהי באמת "יצאה מהארון", פתח לי פצעים ישנים? אוליי בחרתי בהכחשה על מנת להמשיך ולחיות את החיים? מאז הסיפור האחרון, אני לא רגוע, לחוצה, שוכחת דברים קטנים, כועסת על שטויות בחיי היום יום.... אני פוחדת.... פוחדת, שאוליי גם אני נוצלתי כילדה בידיו של מי שאמור להיות אבא יקר שלי... לא זוכרת בדיוק את הגיל - אבל זה היה באחד מימי החופש, שמרתי על אחותי הקטנה ודודתי, שתיהן בנות ארבע בערך, ואני כבת עשר. למספר דקות לא ראיתי אותן... חיפשתי... שמעתי ציחקוקים מחדר השינה של הוריי... ניסיתי לפתוח את הדלת - היתה נעולה... נילחצתי.. לא יודעת מה גרם לי לעשות זאת, אבל שיניתי את קולי, שישמע רגוע וליצני וביקשתי שיפתחו לי את הדלת... הוא פתח לי את הדלת - נרגעתי, הייתי כל כך מאושרת לראות אותן שלמות, צוחקות ולבושות. כנראה שזו דרכו של אבי היקר לדאוג לילדיו ולבני משפחתו... אם לא הייתי מגיעה בזמן מי יודע מה היה קורה.... זהו, זה מה שאני זוכרת. איזה בן-אדם נורמלי יחשוב שכזה דבר עלול להיות... אני כל כל פוחדת ... אני כל כך פוחדת לגלות שאולי אני כילדה גם נוצלתי מינית... יש כל-כך הרבה שמועות עליו במשפחה, והכל יצא אחרי המקרה של גיסתי.. אז למי אוכל לפנות לעזרה???? איך לחפש איש מקצוע??? ומה אומר לו? שאני חושבת שנוצלתי בילדותי??? תודה על עזרתכן... אלך לבכות בשקט...
בוקר טוב מי אני אני מאוד מבינה את הפחד שלך...ואני חושבת שטיפול מאוד יכול לעזור. אני מציעה לך להתקשר למרכז סיוע...1202..והם ימליצו לך על מטפלת בתחום הזה. אני מצאתי מטפלת מדהימה דרכם...אני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך... דמעה
מי אני יקרה אני מבינה שהבלבול עכשיו גדול עד מאוד... ולבד קשה....קשה מאוד... אני חושבת שההחלטה לפנות לאיש אולי עדיף אשת מקצוע.... היא החלטה נכונה ביותר... את אכן יכולה לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מנית 1202 והן יעזרו לך. כמו כן אם תרצי תוכלי לפנות למייל שלי עם ציון מקום מגורייך ואנסה לעזור לך. שבת שלום אידה
הרחקתי היום לכת לשווא שעות על גבי שעות עבור הצעת עבודה אטרקטיבית ויחודית כיליתי את רוב יומי ובשיטוט בקניון הרחוק פרקתי את תסכולי ובאין מצלצלים לא יועילו לי לרוע מזלי, כל הרוח והצילצולים וחמדת העיניים למול בגדים קורצים או ערדליים. ולבסוף בשל תקלות ומניעות זומנתי למחרת היום שוב(למחר) וחזרתי כלעומת שבאתי באופן עלוב. וכל זה בטל בשישים אל מול יחסה המחפיר של חברה טובה שלי שהיתי לצדה באש ובמיים ושהפנתה לי עורף ובגדה בי בצורה השפלה והנאלחת ביותר והיא מתגוררת באותו חבל עיר בה שהיתי לצורך הראיון וזה כמובן היה הקש ששבר את גב הגמל! מחר חייב להיות יום טוב יותר כי לא יתכן להיות מתוסכל, פגוע ומאוכזב בשפל המדרגה- עוד יותר. כל טוב לכן בנות מקסימות ואנא תחזיקו לי אצבעות להצלחתי מחר.
היי שדה ניר יקרה כואב מאוד המצב של חוסר מצלצלים ועוד יותר כואבת הבגידה של חברתך , מצטערת לשמוע על התקרית של אתמול , ומה קורה היום ??? האם הלכת שוב ? מה ניסגר עם מקום העבודה ? האם יש בפיך הודעה חדשה שיש עימה גם שימחה ? מחזיקה לך אצבעות יקירה חתולה
לדאבוני לא אשת בשורות אנוכי. אומנם עברתי את המיון הראשוני והטלפוני בהצלחה יתרה אך את המבדק של היום- את מרכז המיון והערכה שערך 6 שעות מתישות וקשות בדינמיקה קבוצתית עם סימולציות, תצפיות ושאר ירקות לא עברתי בהצלחה בדיעבד ונחלתי אכזבה מאין כדוגמתה! כיליתי יומיים תמימים על נסיעות לקצה העולם בעבור הצעה אטרקטיבית אך אם כל הכבוד שאינה ברומו של עולם, כיליתי את ממוני את זמני ושאר משאבים ונאדה!!!!! כולם(כל המשתתפים ויודעי הדבר) היו בהלם קרב והיו בטוחים שעליתי שלב כמובן מאליו! מסתבר שזה לא המבדק האחרון. לאחריו ישנו עדיין מבדק ביטחוני, ראיון אישי, מבדק יושר ועוד. אך הוא המבדק הדומיננטי והמשמעותי!שמהווה אינדיקטור וקטליזטור ולראשונה בחיי לא עברתי מבחן התאמה לתפקיד בכיר שחשקתי בו בכל מאודי. התחרות היתה קשה ביננו מעבר לכל ספק אך ללא ספק ההתמודדות עם הלאוו ללא עילה מספקת וללא הנפקת הסיבה בשל הנסיבות ואופי מרכז הגיוס, המיון וההשמה -מאכזבת ומתסכלת. ולא מהווה לי הצעת יעול ולמידה מכאן ולהבא ומרפה את ידי לתקופת מה. אני טרם מעכלת ולא צולחת לבלוע את הצפרדע! יתכן כי היה חסר לי לי החזקת האצבעות שלכם שלא איפשרו לי שאצבעותי ילכו במקומי:-) שבת שלום ומבורך אשה מדהימה. מקווה שאתגבר על אירועי הימים האחרונים המסעירים והסהרוריים ועל קורי העביש שטוו חוטים ארוכים בעיניי ואתן תנומה לעפעפי. שדה ניר.
(מצטערת מראש, שזה לא קשור לפורום.. מרגישה שחייבת פשוט לפרוק מעליי..) ייתכן טריגר. לך... האמת, שכבר 5 שנים לא כתבתי לך... וגם ברחתי מהכתיבה אלייך.. כי היה קשה לי לראות את האמת... כתובה על הדף. שאתה אינך.. שאני פתאום מדברת אלייך ...בלשון עבר. קשה לי. עכשיו אני כותבת..אחרי שנה שלימה.. שהדחקתי את הכאב. אחרי שנה .. שלא נתתי לכאב הזה מקום.. אני כותבת לך... כי היום אני לא יכולה להתחמק. היום כולם מזכירים אותך.. היום כולם מרגישים אותך.. היום.. זה אותו יום שחור מלפני 5 שנים. שבו הודיעו לי שעזבת... עזבת.. ולעולם לא תשוב עוד.... באתי אלייך .. רציתי לראות אם זה נכון......... אם הם לא משקרים לי... .................................זה נכון.. הם לא משקרים! (הכי "מצחיק" היה ... שכשבאתי הביתה.. נכנסתי למקלחת וגילחתי את הרגליים.. ידעתי שאני לא הולכת להתקלח כל השבעה ...ולא יודעת למה היה חשוב לי גם לגלח רגליים(?!) ) יש פעמים, שאתה בא אליי בחלום.. ואני רואה אותך.. ואתה כל כך יפה... מחייך אליי...וכשאני מתעוררת, אני מקבלת את בדכאון של החיים... "זה היה חלום" שיט! אתה לא באמת כאן! לא יודעת עוד מה לאמר.. כי שום דבר לא יחזיר אותך לחיי.. שום דבר לא.. אתה לא תשתתף בשמחות שלי.. לא בחתונה שלי. וגם לא תזכה לראות את ילדיי.. וזה הכי קשה! וקשה.. ועצוב.. והלב נצבט.. מגעגועים אלייך.. יקר שלי. הלוואי והיית כאן. לידיי... ואיתי! מתנחמת מדבר אחד - שאתה כבר לא סובל.. כמו שסבלת כאן. שם אתה נח... נח מהחיים המגעילים האלה.. שאני כל כך רוצה להצטרף אלייך.... כי לא טוב כאן.. לא טוב כאן בכלל! שמור על אמא.. שתהיה חזקה.. ותהיה איתי. שמור עליי... ותתפלל.. שהכאב והחיים המגעילים שאני עוברת עכשיו, ילכו ממנו... ויניחו לי לנפשי. כי לא טוב לי. אתה הרי יודע את האמת עכשיו.. את כל האמת על המשפחה שלך... אני מקווה שאתה לא כועס על מה שעשיתי בעבר.. כי אם כן, אני מבקשת סליחה. סליחה על זה שגרמתי לך להרים עליי ידיים.. ולהפליק לי.. כשראית משהו לא טוב.. מה שההוא עשה. טוב, רק רוצה לאמר שאני מתגעגעת.. ותחכה לי.. אני עוד אהיה איתך... ! עוד אבוא. וסליחה ממך.. סליחה על זה שאני לא נשארת באזכרה שלך היום.. זה עוד סוג של בריחה. כי איני מסוגלת סליחה על זה שאני לא עולה לקבר שלך.. עדיין לא מאמינה שאתה שם... רוצה לחשוב שאתה עוד כאן... ושבקבר אין כלום... רק אבן שכתוב עליה את שמך... (לא, לא .. זה לא אתה). כי 5 שנים אחרי.. אני מרגישה כאילו זה היום. יהי זכרך ברוך אבא יקר שלי. בתך ........
מדברייך משתמע שהוא היה אבא נהדר, והטראומה של הפרדה ממנו קשה לך מאד. תהיי חזקה מתוקה. אני איתך תמיד. ליאור
רגשת אותי עד כלות וגדות! הרגש האותנטי שלך לאביך הוא האנטי תזה שלי לאבי- בעבר הוא היה עתיר כעסים וטעון כיום הוא סטטי כמצב נתון מאחר והשלמתי שהוא רחוק מלהיות מושלם! הלוואי שלא תוסיפי לדאבה עוד לעולם! אתך בכאבך. ((((((((((((((((((((((((בובה על במה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר
בובה יקרה לי מאוד משתתפת בכאבך ,אין כמו כאב אובדן של אדם יקר ואהוב שמסתלק לו מן העולם הזה ,והופך לבר מינן ,זאת עובדה קיימת ,כדי שאפשר יהיה להתמודד עם הכאב ולא לברוח ממנו , חייבים להתאבל עליו , לתת לעצמך את הזמן והמקום הנכון והמתאים לך , ורק לך בלבד, רק את תרגישי מתי את מוכנה להפרד ממנו , איך , ובאיזה זמן ,וכשזה יקרה , הכל יבוא על מקומו ,מאוד מבינה כמה קשה לך לעלות לקברו , כמה קשה לך להיות באזכרה שלו , ובכלל להתמודד עם חסרונו ,אבל תני לזמן את הזמן , ולא חשוב כלל וכלל מה אחרים חושבים על זה , מחבקת אותך מתוקה ,עד שלא יכאב כאן איתך ובשבילך תמיד חתולה
שיגרתי לך אימל. אשמח לתגובתך החביבה והנדיבה כהרגלך. שבת שלום לך אשה מיוחדת במינה.
המילים מתגמדות מול הכאב של האובדן אז פשוט תקבלי ממני חיבוק חם ועוטף שחף
והסיכויים הולכים ונעלמים בבקצב מסחרר, אם לקחת בחשבון שעוד 3 וחצי שעות אני צריכה לקום לעבודה..... :-(
לא שהשעתיים וחצי שנשארו לי יעזרו לי במיוחד.....
איך את מרגישה? מתגעגעת אלייך....
איך זה קורה שתמיד..אבל תמיד אני מוצאת את עצמי מחוץ למקומות שאני כל כך רוצה להיות חלק מהם??? ואיך אני אצליח לא להתנתק ולא להתרחק למרות הכאב ולמרות העלבון ולמרות ההרגשות הקשים שמציפים אותי עכשיו??? הכל כל כך לא הוגן....כל מה שאני רוצה זה להתנתק מהעולם...להעלם...מרגישה כמו ילדה קטנה ורעבה שעומדת מחוץ לחנות ממתקים ומצמידה את פניה לחלון...לא חשוב מה אעשה תמיד אשאר בחוץ.. http://angelodelleombre.altervista.org/_altervista_ht/NelleOmbre/_locked_outside_by_13_days.jpg דמעה
קשה להתייחס כשאת לא מספרת מה קורה לך. בכלל זו מן צורת כתיבה שקיימת כאן בפורום אז אולי היא גם לא מעודדת אחרות לספר מה באמת קורה/קרה, מה באמת כואב. כשהדברים מובנים ולא סתומים יותר קל להתייחס. אני... בתוך סערה כמו תמיד. רוצה לשכור שומר ל24 שעות ביממה. עשיתי דברים מפחידים השבוע. לא שתקתי. נלחמת. בודקת דברים. שומרת על עצמי. זה התפקיד הכי מעייף בחיים. הדברים האחרים קלים יותר. הלוואי שהיה לי שומר ראש במשרה מליאה. מישהו כמו המטפל שלי.
היי פיה לא חשבתי שאני משפיעה באופן שלילי על הכותבות כאן...ואם זה כך אז אני מצטערת...קשה לי לפרט מה קורה כי זה מסובך וחשבתי שזה בסדר רק להביע כאב בלי פרטים... מצטערת לשמוע שהיה לך שבוע לא פשוט אבל טוב שאת שומרת על עצמך דמעה
היי פיה זמנים קשים , סערה ,שומר ראש ? פיה את נשמעת כאלו קשרת קשר עם המאפיה ,סתםםםם כל הכבוד לך שאת לא שותקת , שאת כן נלחמת ,גם אם זה מפחיד מאוד ואת מרגישה שאת זקוקה לשומר ראש ,לבדוק דברים ולשמור על עצמך הם הדברים הכי חשובים, והכי נכונים שאת עושה , כל הכבוד לך , מקווה מאוד שהדברים יסתדרו לך בהקדם בלי לסכן אותך , חג עצמאות שמח חתולה
ושיהיה לך חרף הכל: חג עצמאות שמייח עתירת חירות אמיתית!!!!!!!!!!!!!
מזכרון לעצמאות.... מה היא עבורכן עצמאות? איזו דרך עברתן לעצמאות? מזמינה לשתף ערעורים ומחשבות לעצמאות האישית שלכן.... חג שמח אידה
עצמאות שמח גם לך אידה יקרה. כן, מזכרון לעצמאות.. מעבר חד ... וקשה! עצמאות.. לפעמים כשאני חושבת על זה.. אני אומרת לעצמי, איזה מזל שאני לא עוד הילדה הקטנה... שאני לא שם יותר... (ולא רק בגלל מה שעברתי) שאני עצמאית - לעצמי! ! ! שאני ברשות עצמי.. שאני מודעת לעצמי.. ואחראית... לעצמי! ! ! ! איזו דרך.. ? השנים עשו את השלהם... גדלתי... !! עכשיו אני רק בתחילת הדרך אל העצמאות המושלמת... -אם יש דבר כזה...!! חג שמייייייח! ! ! ! ! תהנו מחר ב"נפנף" (וסליחה מראש לצמחוניות שביננו...)
לא מרגישה שחג לא מסוגלת לאחל חג שמח (סליחה, אבל לא אוהבת לזייף) לא מסוגלת להרגיש עצמאית מרגישה רק מדוכאת וחסרת אונים
יום עצמאות שמייח גם לך אידה הגיעו אלי הערב אורחים במפתיע , ורק עכשיו אני פנויה לשקט ולשלווה שלי , מה י עצמאות בשבילי ??? דרך ארוכה מלאת מכאובים ירח בלילה בהיר ללא כוכבים סוגיה מאוד קשה לעיכול שמתבטת בה מאז אני בטיפול לטומטומי חשבתי אני עצמאית עד שגליתי זוהי תרמית לאמי קשורה בחוט התבור להבטחה שנתתי ולא בדיבור כל מה שאמרה והבטיחה לא קיימה וזעמה בי הטיחה נשארתי נתונה לחסד ולשבת בזמן שהיא חיה את חייה , ואני נותרתי לשבת נסחטת , נמעכת ולא מתפתחת מנוצלת משודלת ולא מתפכחת מתפוררת נרקבת ולא מבחינה איך חלפו השנים ללא מגננה דרך ללא דרך ושביל שאבד אני גלמודה , נותרתי בדד פתאום יום חדש נולד רק לך מכריז בקול על בוא מהפך לא ידעתי את נפשי אין גבול הכל התגלה לי רק בטיפול כמו זיקוקים מתפוצצים בשמי הליל כך אני רק עושה חיל מאז חוגגת עצמאות ולא חוזרת על אף טעות בובל 'ה יקרה שלי יש דבר כזה עצמאות מושלמת , והיא מחכה לכל אחת בסופו של תהליך טיפול והחלמה וגם לצמחוניות יש מה לשים על האש , לא חסרים מוצרים בשוק כיום , שחפונת יקרה זה בסדר להרגיש שלא שמח לך ולא עצמאות לך ,וגם הדיכדוך וחוסר האונים, הכל בר חלוף , שדה ניר יקרה הכאב לא נשכח , היקרים לא נשכחים , אסור שגם אנחנו נישכח , עודנו חיים !!! ליאורי מחר אני מוזמנת אל המחותנים לעשות על האש ,משקימה לקום כי יש לי כמה דברים להכין למחר ,כמו רולדות של כבד קצוץ ,סיגרים בשר , ופסטלים של תפוחי אדמה עם בצל מתוגן , זה מה שאני קוראת עצמאות , ומחר אני לא לוקחת אותם איתי (את אמי והזבל ) חופש , כן חופש זה עצמאות חג שמייח לכולכן יקרות ותהנו בחג חתולה
לא ממש מוצאת מילים פתאום... אחרי שקראתי אותך.. פשוט רוצה לחבק אותך! ואם יש כזה דבר "עצמאות מושלמת..." אמשיך להילחם... מעניין מתי התייאש!! ליל מנוחה ותהני מחר(היום) למרות שה- בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע גם יהיה.. תתנו לו לשתות.. שיקבר עם עצמו! -מניאק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היי חזקה.
דם חרוך במד-רחוב ----------------------- מוצאי-שבת ביציאת נשמה יתרה נשארה מיותרה נשמה, פרחה כחלום יעוף- מן הגופה סוף השבוע נוסף לאין-סוף. מחבל סופני הביא לסוף... חיי 11 קטינים שהתגדלו באחת. הטרור לא שבת, ביציאת שמחת שבת-אחים, שהושבת. תמונת העולם השלוו, עברה התקף-לב התנפצצה בפצצה, התעופפה בהתנדפה. עשן של כבשן אז כבש הכיכר ודלק ובקפה רימון, פצצת רימון, הפכה את נס הקפה לשחור וחיספוס המרצפות הוצפו בקעקועי דם הקדושים. ידיהם הקטועות באור נגוהות הונפו בעוצמה לעצמות האשמים, הטיפשים אל נא תלחצו מן ארצות המערב ואל תלחצו ידיים מגואלות בדם של ערב רב של טירטור הטירור אל תמהרו לחתום בתום על ויתור שטחים תמורת אידיאל: השלום" ששבק. הד-ידיהם הקטועות, הרגל -רגליהם הצולעות של עשרות פצועי ולא ארוכי נחמה של נכי המלחמה משפחות גדועות, שסועות, שפוכות, דמעת אם המומה ששיכלה עלם יהלום. וקול דמיהם צועקים זועקים אליכם מאמא אדמה דורשים נקמה על פיגור של פיגוע חורשים מזימה על פגרים של מפגע. ואפן כה וכה ורמ"ח ושס"ה בי שלמים המומים דם ואש ותימרות עשן סביבי, ככבש מבולבל המובל לשחיטה. ואנוכי מוסרת עצמיותי כמסר לרבים, לזכרם של ברוכים. עטופים משאון ביגון-שאול, נעלמים. מלאך המוות צעד בראש מורם לקראתי וביעף חטף בחטף של שניה קטינים ותמימים. פחד המוות לא נכחד בשל נס להתנוסס -חיותי. נשים וטף בהלם כל רבב השניה, ולמרבה האירוניה ההורים יתומים והאיך נאמר ידינו לא שפכו את הדם הלזה? ואין חלקנו בדבר?!, אשמים גם אשמים אנחנו עצמינו ובשרינו, עם כל כבודנו וכובדנו ועל זה דומעות עיננו, על כי אשמנו בגדנו, גזלנו בשלנו, מדין ערבות של איש אחד בלב אחד -הסער שחזינו תעינו, תיעתענו, לצנו, החרבנו, ומרדנו יתגדל ויתקדש שמיה רבה -בזכותכם קדושים, התגדלנו התקדשנו. במותם ציוו לנו את החיים!!! ובחרנו בחיים!!!
שדה ניר יקרה רק את מסוגלת לתאר במילים שכאלה את מרי הנפש , את דאבת הלב , וכל השאר........, בלי מילים ,המומה וכואבת יקירתי ,אין בידי לנחמך שמחה מאוד שאת מניצולי הפיגוע , וצר לי מר , על אובדנך ,על כל אובדנייך , אבל כמו שאמרת וכתבת מדם ליבך , במותם ציוו לנו את החיים , רק בזכותם של כאלה אנחנו ממשיכים את החיים ,כי בחרנו בחיים !!! וגם את וכולנו חייבים להם את המשך חיינו , כדי שמותם לא יהיה לשווא , לכן , ככל שיהיה קשה , נילחם בשיניים ובצפורניים על קיומנו , על שפיותנו , ועל כל עוולות העולם הזה שרוצות להכניענו , לא ניכנע , נאחז ונכניע , ועל הנייצחון נריע , חתולה
מבלי משים ובמפתיע שוררת לי שיר- הבה נריע:-) שיהיה לך חג שמייח ומבדח!!!!!!! איך את חוגגת את יום הולדתה של מדינתנו- עצמאותנו-תקוותנו המעטירה?
שדה ניר, מקווה שתתגברי על הטראומה. אף אחד לא יכול היה לתאר את הכאב חזק ממך. ה יקום דמם. אמן
אך יום הזכרון לא יקהה את הכאב והלב הדואב וסאת היגון המפעפע ומבעבע! שלא נוסיף לדאבה עוד לעולם!
וחג עצמאות שמייח.....
שיגרתי לך מייל תגובה ממכתבך הבוקר עדי! גאה בך עד אין קץ ודואגת לך מקרב הלב! השלום לך יקירתי???!
ואיך עבר עליך היום העצוב הזה?
נחלתי שוב דאבה! ואיך עובר עליך יום הזיכרון לדיראון??!
מחר עד יום קשה... יום של זכרון וכאב... מאחלת לילה טוב שקט ורגוע... לילה בטוח ורגוע... הבוקר שמגיע במהירות.... אידה
לראות את ההורים השכולים, עם הכאב שלא נגמר... לגדל ילד שמונה עשרה שנים, ולקבור....הלב נחמץ.... יהי זכרם ברוך. והיום יום הזכרון גם לנפגעי פעולות האיבה. לפני שנתיים וחצי התפוצץ מחבל מתאבד ליד צריפין, והיתה לי תחושה קשה שלא יכולתי להסביר אותה, בערב ראיתי את המורה שלי מהתיכון, ביתה החיילת היתה בין ההרוגים. כואב הלב, בזמן שאמא שלה הרתה אותה, היא היתה מורה שלי.
היום הלז קשה מנשוא ומשפיף את גבי השחוח והמתוח בלהוו הכי! שלא נוסיף לדאבה עוד- עדי עולם!
משקה אלים..ככה טוב.. (2 כפיות סוכר...) שיכול להרגיע את האי שקט... ?! את החרדות המעצבנות הללו......... !!
לא מוותרת על השוקו שלך אידה, כי זה שוקו עם מרכיב סודי, ואני מגלה אותו עכשיו. למרכיב הסודי קוראים אהבה. שוקו עושים באהבה או לא עושים אותו בכלל.....
בובה לליאור וכל הבנות היקרות ... השוקו מוכן.... ניחוח הקקאו באוויר... רוגע ושלווה הוא משרה... חלומות נעימים לכולן... אידה
http://gift4love.co.il/catalog/images/hearts.jpg תודה לילהטוב
בקשת השוקו שלך ממש במקומה וטעימה:-)! הוא מחמם את הלב ואת הראות המחרחרות והסימפונות הרועדות כעלה נידף! לילה טוב ורק טוב! והמשך שבוע אופטימי ושמימי לך!
עצוב לי וכואב לי ומפחדת מאנשים ולא רוצה עוד התקפי חרדה!!!!!!!!!!!!!! לא אוהבת אותם!!!!!!!!!!!!!!!!
בואי למסנג'ר... מחכה לך!!! מבינה מאוד!!
שחף יקרה יודעת שקשה ועצוב... מה יכול לעזור? להקל? שולחת לך קרני אור עוטפות ומגנות... שמרי על עצמך אידה
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16263053.JPG יום הזכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה היום.. מדינת ישראל תרכין ראש.. תעצור נשימתה... ותזכור: את מה שאתם.. זוכרים! לא שוכחים כל דקה וכל שניה מחייכם... היום.. נעמוד בדקה דומיה... נבכה ונחבק.. אתכם- באבלכם הכבד. לכם- אותם המשפחות .. אשר איבדו את יקירם... במלחמות ... ובפעולות האיבה. אשר העניקו והגנו על מדינת ישראל ... ובגופם... הצילו את חיינו.. הצילו אותנו! הרבה ידעה מדינתו הקטנה... פיגועים ודברים קשים ונוראיים... כל פעם מחדש.. חיים שלמים .. של אלפי משפחות.. נהרסות... נשברות... חיים שלמים... נותרים יתומים... כואב.. וקשה לעקל עד כמה... עד כמה יש כאלה משפחות... שאיבדו את יקירם ..על קדושת השם. ולך רועי שלי, הלכת מאיתנו... הלכת ... ולא חזרת.. החייכן של השכונה.. המצחיק ... אותך לא אראה עוד לעולם.. אתה שם.. למעלה.. רק בגלל שהיית על אוטובוס הדמים. אתה חסר. עצוב כאן בלעדייך.. ולראות..את הורייך ואת אחייך... שכולים במותך... עצוב וכואב הלב. הקימו לזכרך פארק ילדים.. בצורת פרפר... אני לא ממש הולכת לשם.. כי קשה לי ... קשה לי לעקל ..שאתה אינך.. הייתי אצלך בבית.. ראיתי את הכרטיסיה ואת כל הדברים שהיו עלייך באותו יום נוראי.. ראיתי את תמונותייך האחרונות... ראיתי.. וכאבתי... אתה לא כאן.. וקשה לי לעקל את זה... יהי זכרך ברוך... ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ לבכות לך / אביב גפן אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה לנצח אחי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף, אתה יודע ויש לי חברים אבל גם הם כבים אל מול אורך המשגע כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע לנצח אחי... וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים http://www.izkor.gov.il/
http://www.netanya.ac.il/aguda2/images/izkor_big1.jpg
לזכר כל הנופלים במערכות ישראל.. יהי זכרם ברוך!
בובל 'ה יקרה לי מאוד יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו שנפלו על הגנת המולדת .................. כל שנה אנחנו חוזרים על אותן מילים רק כדי לא לשכוח , רק כדי לזכור , למרות כל הקושי ולמרות כל הכאב ,כי הם אנחנו ,ואנחנו הם , אין כאב גדול מהשכול יפתי , את בעצמך מעידה על כך , לכן יקירתי זכרי זאת תמיד כשאת מרגישה שאפסו כוחותייך ,וכשאין מזור לכאבך , הכאב אשר מפלח את ליבך הרך והטוב ,וכשנדמה שהנה זהו , סוף העולם הגיע , כי הוא לא הגיע , רק סף הכאב גובר ,ולכן את לא לבד ,תמיד איתך, תמיד חתולה
בובל 'ה יקרה לי מאוד יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו שנפלו על הגנת המולדת .................. כל שנה אנחנו חוזרים על אותן מילים רק כדי לא לשכוח , רק כדי לזכור , למרות כל הקושי ולמרות כל הכאב ,כי הם אנחנו ,ואנחנו הם , אין כאב גדול מהשכול יפתי , את בעצמך מעידה על כך , לכן יקירתי זכרי זאת תמיד כשאת מרגישה שאפסו כוחותייך ,וכשאין מזור לכאבך , הכאב אשר מפלח את ליבך הרך והטוב ,וכשנדמה שהנה זהו , סוף העולם הגיע , כי הוא לא הגיע , רק סף הכאב גובר ,ולכן את לא לבד ,תמיד איתך, תמיד חתולה
בובל 'ה יקרה לי מאוד יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו שנפלו על הגנת המולדת .................. כל שנה אנחנו חוזרים על אותן מילים רק כדי לא לשכוח , רק כדי לזכור , למרות כל הקושי ולמרות כל הכאב ,כי הם אנחנו ,ואנחנו הם , אין כאב גדול מהשכול יפתי , את בעצמך מעידה על כך , לכן יקירתי זכרי זאת תמיד כשאת מרגישה שאפסו כוחותייך ,וכשאין מזור לכאבך , הכאב אשר מפלח את ליבך הרך והטוב ,וכשנדמה שהנה זהו , סוף העולם הגיע , כי הוא לא הגיע , רק סף הכאב גובר ,ולכן את לא לבד ,תמיד איתך, תמיד חתולה
אז לחצתי המון פעמים עד שזה עבר יותר מידי צ 'טערת
חתולית.. אהובה! ! ! תודה רבה שאת איתי... כמו תמיד! ! ! והכאב .. הכאב גדול... הכאב חונק.. הכאב הורג... קשה.. ובנימה זו... אאחל לך חג עצמאות שמח.. אוהבת
תודה לכולכן, תודה על היחס והאכפתיות, תודה על קבלת הפנים החמה, אני צריכה לברר עוד פרטים, הסיפור נודע לי בביקור קצר בארץ, לפני כשבועיים, את החג עברתי בהלם מוחלט ובדמעות. אבל מוזר לי שאמרתי שזה מתאים לו, להתנהג כך, אני לא יודעת אם אימי ז"ל ידעה על התופעה, ואם כן, מדוע היא לא עשתה משהו כדי לעצור את המיפלצת הזו? ואם היא לא ידעה, מדוע אף אחד לא קם ועשה משהו?? שוחחתי רק עם מספר אנשים במשפחה, במיפגשים הקצרצים המקום והזמן לא התאימו... המשפחה עיבדה את הנתונים של האירוע האחרון - גיסתי לפני כחצי שנה, כך שכאשר אני מנסה להעלות את הנושא, אני מוצאת שלחלקם עדיף לחיות עם זה כך, לזרום עם החיים, ולא לנבור בעבר. עם גיסתי ואחי גם לא דיברתי - אני לא פסיכולוגית, ולא רציתי להכאיב להם שוב, לא לפני החג, מה גם שהעיתוי לא התאים. נודע לי גם, שגיסתי ניסתה להתאבד. דיברתי עם הקרובים אליי, כדי שיעזרו לזוג הצעיר, ויעודדו אותם לפנות לעזרה מקצועית... אני נשואה + ילדים, סיפרתי את הנתונים לבעלי, אני לא יודעת אם זה לא יחזור אליי בבומרנג מתישהו, אבל לא יכולתי לחיות עם זה לבד, בעיקר שאני רחוקה מהמשפחה. אני מרגישה שזו תיבת פנדורה..... זהו בינתיים, תודה רבה לכן בנות יקרות.
מצטערת לשמוע.. זה נשמע כל כך קשה.. לגלות על הבנאדם שהכי אהבת.. שהוא חולה מין... והגרוע מכל... שהוא פגע / פוגע(?!) .............................................. קשה. וכן, הרבה נשים מדחיקות את מה שקרה להן.. וכל אחת מתמודדת עם זה בדרכה שלה.................. עצוב. אני מתארת לעצמי גם שאחרי שנים של שתיקה.. או שלחשוב שבמשפחה המושלמת שלך.. אין את מה שקורה בחוץ.. ופתאום את מגלה ... ועשית את הצעד הראשון.. שיתפת אותנו.. את בעלך.. וכמה טוב שלא נשארת עם זה לבדך... ! אנחנו כאן איתך בובה.
מי אני יקרה אין ספק שהדברים ומידע קשה מאוד... אני ממליצה מאוד לך לתת לעצמך מקום לכל מה שאת מרגישה ולפנות ליעוץ או אף יותר מכך מאיש מקצוע שמתמחה בנושא... מחזקת אותך ואנחנו כאן אידה
נמאס כל כך מרכבת ההרים הזאת...על כל עליה..אפילו מתונה...ישר משלמת בירידה מטורפת...וכשנדמה שסוף סוף העולם מתישר אז שוב סיבוב לא צפוי ונפילה נוספת..ובכל ירידה מחכים השדים..כבר מפחדת לעלות..מפחדת להתישר כי הנפילות כואבות מידי...אולי אפשר פשוט לעצור את הרכבת...לרדת מהקרון וללכת הביתה?? דמעה עייפה
http://www.themeparkreview.com/europe2005/tusenfryd/tusenfryd216.jpg תורידו אותי כבררררר דמעה
עתירתך התקבלה לאלתר! הורדתי אותך זה מכבר! האם את חשה ברווחה והקלה?
דמעה יקרה זה נשמע כמעט בלתי אפשרי...נשמע מתיש.... ובכל זאת כמה כוחות .... להלחם ולהתמודד... מחזקת אותך אידה
נתת יופי של מתכון, ניסיתי לאמץ את הפיצות שלך. אך מפגרת שכמותי זקוקה גם למתכון של הבצק. וקחי פיצה אחת לדוגמא, ותפרטי לי בבקשה כמו שמסבירים למפגרת בישול שכמותי, איך ? מה? ומי נגד מי? את עם הפיצות.... החזקה עם הקציצות.... בסוף הטיפול נראה לי שאלמד להיות טבחית ולא, מתרפאה. או איך שקוראים לזה.... ותודה מראש על ההסבר. ואפשר לוותר על היין? זה מתנגש עם התרופות שאני מקבלת....
אלוהי תן לי את הכח חרף חרפת הכל- לסלוח. למחול, לחמול את שחרות בי בכח! אענק לי שעת חסד- מתת מנוח. יגעתי ולא מצאתי. הנני יגעת כוח! איך אוכל לזכור ולא לשכוח ומנגד לסלוח ?!!!!!!!!?????????????!!!!!!!!!
את לא מסוגלת להרדם? ואני חשה עייפות בלתי מוסברת. את מוזמנת לתת לי מזמנך , חסרות לי שעות שינה. והילדים שלי עם האנרגיות שלהם, מרדימים אותי ולא נרדמים. ומה שלומך ככה? והזעם המשתמע מבין השורות???.....
מעניקה לך על טס של זהב את עודף הזמן שהזמן גרמן... מה דעתך לתת לראשונים הגדולים את זכות הבכורה- השמירה על הקטנים? שתאפשר לך קמעה לנוח ולהתרווח?
מקווה שהלילה יהיה רגוע יותר... יתן לך מנוחה... ורוגע... שלוה ... שקט ושלמות נפשית לילה טוב אידה
אני מנסה לבנות את עצמי להסתכל קדימה מנסה באמת......אבל אני נופלת תמיד בנקודה כלשהי אני נעצרת כבר למעלה מ4 שנים שאני מנסה מנסה לשכוח אותו מנסה למחוק מחיי .מרגישה רדופה מרגישה שזה תמיד שם לא חשןב מה אני האעשה זה תמיד נמצא שם מלפני מאחורי ומצדדי בכל כיוון ואין דרך למחוק את זה וניסיתי בכול הכוח עד שכבר נגמר לי הכוח . אבל הוא שם היה ותמיד הוא יהייה הוא ואם לא הוא אז מישהו אחר הוא בחלומות לפעמים ובמחשבות שמציקות לי ובגוף מתחת לעור.מגעיל לי ולא כיף אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ואני לא יכולה בכלל לדבר על זה עם אף אחד,ואם אלו שאפשר לדבר נמאס להם להקשיב תמיד אותו דבר תמיד.
סופיה.. ברוכה הבאה. נשמע מדברייך.. שאת נמצאת במבוי סתום.. לבד.. הוא תמיד שם.. נאבקת בכל כוחך.. ואין מי שיקשיב.. ומי שמקשיב נדמה שנמאס לו ממך.... לא פשוט. אני יודעת עד כמה קשה להיות במקום הזה. האם ניסית לפנות לטיפול? ההתמודדות עם הדברים.. לבד... זו דרך לא קלה ולא פשוטה. תנסי לשתף אשת מקצוע, תדברי על הדברים.. תשתחררי מהם.. אני בטוחה שאחרי כל הנפילות יגיעו גם העליות... וכמו שציינת בכותרת : "עוד נפילה.." זו עוד נפילה, סופיה יקרה.. שממנה אני מאמינה שתצליחי לעלות ... למקום טוב יותר... איתך בובה.
תודה לך בובה יקרה... וכן אני בטיפול שלא ממש עוזר לי אני לא מצליחה לדבר עם המטפלת שלי על זה זו לא המטפלת הראשונה שלי ולא השניה אני פשוט לא ממש יודעת איך לגשת לנושא חוץ מזה שאני גם לוקחת טיפול תרופתי ועדיין כלום לא ממש עוזר אני לבד רדופה לנצח... תודה לך הצלחת לרומם אותי לכמה רגעים......
מאד מבינה אותך, כל העולם שלא רוצה לשמוע אותך.... כך העולם מתגונן, כי העולם לא רוצה להביט במראה, ולראות את הפרצוף האמיתי שלו. אבל עכשיו את כאן איתנו, בין נשים שיודעות מהו כאב, אם תרצי את מוזמנת לשתף...כאן בניגוד לעולם שבחוץ, העולם האטום...נקבל אותך בזרועות פתוחות.
ליאור תודה רבה על המקום זה ממש מעודד אני רק מקווה שלא ימאס לכן ממני כמו בערך ל90 אחוז מהעולם.
אני רואה שעבר על חלק גדול מכאן.. שבת סיוטי... מצטערת לקרא את השתלשלות הדברים אצלך שחף יקרה. מאוד לא פשוט.... (ואת המשך דבריי כתבתי במקום אחר) מקווה שלא תחזרי ותחווי סיוט שכזה = שוב!! דמעה יקרה, אני מקווה שתרגישי יותר טוב.. גם עלייך עברו ימים לא פשוטים כלל.. ובהזדמנות זו אודה לך על היד המושטת לעזרה! חתולית שלי, איך שמחתי לקרא שנהנת השבת... פיצות צחוקים יין נשמע אחלה של חוויה .. לסופ"ש ! ויפה לך לגרות לי ת'תאבון עם כל שלל סוגי הפיצות שרצו שם אתמול..... חלק טריגר ... ! ואצלי... אצלי עבר בסדר. היו אורחים. ואחד מהם סיפר ו/או צחק על סקס ומה שבינהם... הוא והראש הכחול שלו... והיה איזה פעם אחת שהוא תפס לי את שתי הידיים ואמר לי "אני יפתח אותך" במן פרצוף אכזרי כזה.. לא התייחסתי... העברתי אותה ואחרי כל זה... "אנוכי שפויה ... כן, עדיין שפויה... " ובנימה אופטימית זו.............................. אומר לילה טוב שבוע טוב ונטול סיוטים- מכל הסוגים................ "הכל לטובה" זכרו זאת! בובה
כמובן.. לא שכחתי כיף לראותך כאן....... כמו תמיד! ! ! ! ! ! ! ! ! ! אוהבת ושבוע טוב גם לך
לילה.... והינה שבוע חדש: חלקו טעון וחלקו שמח ואופטימי.... שיעבור לכולן בקלות... עם חיוך.. כוחות.. אומץ... גאוה... ואהבה... לילה טוב חלומות נעימים אידה
שבוע טוב ומבורך שיהיה לך! ונא לא לשכוח יקירתי- לאכול ולשתות מיים חיים- מלא חופניים! כל טוב יקירה. שדה ניר- באופטימיות זעירה וזהירה.
בפתח שבוע חדש? שיהיה הלוואי קל ורגוע מקודמו...האם התאוששת מעט? חשבתי עלייך המון. מאחלת לך מתוקה רק טוב. שולחת לך כח להתמודד עם הקשיים.... יודעת שתצליחי, את גדולה. ליאור
כלואה בכלא של פחדים....לא חיה..רק שורדת..וזה לא מספיק. רוצה להרגיש בטוחה בבית שלי...רוצה לחבק...רוצה לגעת...רוצה לצאת החוצה גם בלילות....להיות בין אנשים בלי לפחד כל הזמן...בלי להיות על המשמר שלא יתקרבו...שלא יגעו בי בטעות...וכל כך זקוקה כבר למגע...אוףףףףףףףף בא לי לקרוע מעלי את העור שלי...לקרוע אותו עם הציפורניים.... נמאססססססססססססססססס דמעה
האמביולנטיות הלזאת מוכרת לכל נפגעת תקיפה מינית באשר היא. מאחלת שתמצאי במהרה את שביל הזהב ולא תהיי כלואה בתוך כלוב של זהב! מחזקת ומחבקת(בתקווה כי וירטואלית אתם מקבלת חיבוקים) שדה ניר
תודה על החיבוק....מה שלומך ואיך עוברת השבת? מקוה שאת בסדר... דמעה
דמעה יקרה מרגישה כלואה בתוך ים של פחד....מדי פעם יש אי או חוף מבטחים... האם את יכולה לנסות לדמיין את עצמך...במקום בטוח.... לחוש את השקט השלווה..הבטחון... לדמיין מקום מהעבר... מההווה שמשרה בך בטחון.... יש? נסי להיות שם...להתחזק... ואני מכאן שולחת קרני אור מחממות ומרגיעות... שבת שלום אידה
תודה על קרני האור...אבל מקומות בטוחים? אין ממש...כי גם כשאני מוצאת הם נלקחים ממני...מאז ומתמיד. ולדמיין חוף מבטחים? זה קשה.... תודה שאת כאן דמעה
באמת הכי קשה זה הכלא של עצמנו הכבלים שהחיים הכריחו אותנו לכבול אל עצמנו.... מקוה ומאחלת שהסורגים ייפתחו במהרה והכבלים ישתחררו בקרוב. מחזבקת
אין לך מושג....ואם יש מישהו בעולם הזה שראוי ביותר למגע של אהבה זאת את!!! והלוואי ותצליחי לקרוע את המסכה. זה יהיה יום חג בשבילי. בינתיים שולחת לך חיבוק של אהבה, והערכה רבה על הבן אדם המקסים שהינך.... ((((((((((((((((((((((((((((דמעה}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}
כבר יותר משעתיים אני לא מצליחה להפסיק לרעוד זה התחיל כערב נעים ביותר נסעתי לחיפה כדי להיות עם דודה שלי והבן דוד יום שישי האחרון של החודש, כמו שקבענו תמיד נפגשים ישבנו ביחד והיה מאוד נחמד הרגשתי די בטוחה ומוגנת הרגשתי מספיק טוב כדי להישא לישון אצל דודה שלי בחיפה ולא לחזור הביתה עם בן דוד שלי כשבן דוד שלי נסע ישתי עם דודה שלי לבד כמה שעות ודיברנו דיברנו הרבה, על הרבה דברים אני סיפרתי על עצמי, היא סיפרה על עצמה היא סיפרה לי שגם היא עברה פגיעה מינית מספר פעמים בילדותה ושהיו מספר פעמים שהיא ניסתה להתאבד ועוד כל מיני דברים גם אני סיפרתי על הפגיעות שעברתי ועל הקשיים איתם אני מתמודדת בחיי היום יום שלי הייתה אווירה של פתיחות והבנה הדדית עד שהגיע הביתה הבן הקטן שלה עם החברים שלו והם התחילו לשחק באיזשהו משחק עוד לפני שהם הגיעו היא אמרה לי שאני צריכה להיות איתם ואמרתי לה שאני מפחדת מאנשים זרים והיא פשוט התאלמה מזה אמרה להם שאני מפחדת ואמרה שישתפו אותי במשחק שלהם אמרתי שאני לא רוצה ושאני רוצה להיות במחשב היא לא הניחה לי לחצה עלי להישאר ולשבת איתם הרגשתי לכודה ניסיתי עוד פעם להגיד שאני רוצה ללכת למחשב והיא חזרה על כך שאני חייבת להישאר ולשחק איתם במשחק באיזשהו שלב קמתי והלכתי למטבח והיא הלכה אחרי התיישבה ואמרה לי לשבת על הברכיים שלה ניסתה לשכנע אותי שאני מסוגלת לשחק איתם במשחק המחורבן הזה אמרתי לה שלא ושאני לא רוצה והיא המשיכה לנסות לשכנע אותי אמרתי שאני רוצה לצאת החוצה לטייל היא אמרה לי שהיא לא מרשה לי והמשיכה לדבר איתי קמתי מהכיסא ואמרתי שדי אני לא יכולה יותר היא ניסתה להחזיק אותי בכוח בכוח השתחררתי וברחתי מהדירה רצתי בשיא המהירות החוצה במדרגות הרגשתי שאני נמלטת הרגשתי שאני נמצאת באחד מסיוטי הלילה שלי בהם אני נמלטת ומנסים לעצור אותי התחבאתי מתחת למדרגות בבניין הסמוך, משם לא יכלו לראות אותי וגם אני לא יכולתי לראות מה מתרחש ברחוב הפלאפון היה איתי אז הנחתי שאם היא תדאג היא תוכל להתקשר אלי הבעיה היא שהיא הייתה שיכורה (טריגר בפני עצמו) ולא חשבה על זה שאני עם פלאפון היא שלחה את כולם לחפש אותי באיזור אירגנה ממש משלחת של חיפושים (היא סיפרה לי על זה אחר כך) ואני ישבתי לי באיזו פינה מתחת למדרגות ולא יכולתי לנשום וכולי רעדתי והלב דפק כמו מטורף כשהנשימה התייצבה, התקשרתי לחברה שלי ודיברתי איתה אחרי איזו שעה הדודה שלי התקשרה. דיברתי עם חברה אז לא מייד עניתי אבל סיימתי לדבר ומיד חזרתי אליה היא אמרה שכולם מחפשים אותי ושאלה איפה אני אמרתי לה שליד הבניין הסמוך היא ביקשה שאני אבוא לכניסה של הבניין והיא תחכה לי שם אז ישבנו שם ודיברנו זו לא הייתה שיחה ממש מוצלחת הצלחתי להגי דר כמה משפטים רק ישבתי ורעדתי ובכיתי היא שיכנע אותי שניכנס הביתה והיא תשכיב אותי לישון, תתן לי כדור שינה ניסתה לדבר איתי עוד כשהגענו הבייתה לא בדיוק דיברתי רק בקושי הצלחתי לענות סיכמנו שאנסה ללכת לישון יצאה מהחדר עוד סגרה לי את האור נכנסתי ממש לפאניקה ניסיתי בחושך לחפש איפה פטתחים את האור מפחדת בטירוף מהחושך מצאתי איכשהו את האור ראיתי שיש בחדר מחשב והתיישבתי לכתוב בפורום אני עדיין רועדת כבר שעתיים וחצי או אפילו יותר וגם מאבדת תחושה בידיים רע לי ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אולי אבקש ממנה עוד כדור סליחה שיצא כל כך ארוך הייתי חייבת להוציא את זה לילה טוב שחף
כמובן שאני מרגישה הכי אשמה בעולם שגרמתי לכזה בלגן ושכולם חיפשו אותי כנראה שהתחושה שאף אחד לא צריך ושלאף אחד לא אכפת ממני טבועה בי יותר מדי חזק פשוט איכשהו לא חשבתי בכלל שמישהו ירצה לחפש אותי ועכשיו למרות הפחד העצום שלי מהאנשים שיושבים בסלון יצאתי החוצה כדי לבקש עוד איזה כדור הרגעה או משהו אבל הדודה שלי כבר הלכה לישון והבן דוד שלי לא הצליח למצוא את זה אז אני צריכה עכשיו פשוט לשבת לבקט ולחכות עד שתחזור תחושה בידיים ועד שאני אפסיק לרעוד לר זוכרת מתי בפעם האחרונה היה לי התקף חרדה כזה עוצמתי וממושך כבר שנים שלא איבדתי תחושה בידיים
איך את הבוקר? אני מקוה שהתקף החרדה חלף ושהצלחת לישון...נשמע לא טוב מה שקרה שם ואני מצטערת בשבילך שזה קרה... מחבקת הכי חזק שאפשר... דמעה
מצטערת שעברת חויות כל כך קשות, מחזבקת
רק זה היה חסר לך עכשיו... אני מקווה שהכל כבר מאחוריך, ושהתקופה הקשה הזאת תעזוב אותך. את מקסימה, ולא מגיע לך כך לסבול..... תשמרי על עצמך חזק, חזק, למען כל אלה שאוהבים אותך, ואני בניהם.
היי, איך חיים עם זה? לפני כשבועיים שמעתי כל מיני שמועות על אבא שלי - שהוא אהב ילדים וילדות קטנות, שמסתובבות שמועות במשפחה שהוא ניסה עם X / Y... שהוא היה עושה את זה בדרך של משחק. סיפרו לי לפני כשבועיים שכאשר אחי וגיסתי גרו אצלו - הוא ניצל את גיסתי מינית במשך שנה תמימה!!!??? מתחת לאף של בנו - איזה אבא יקר, חתיחת אשפה! הייתי מוכנה להעמידו בכיתת יורים. אז איך אוכלים את זה, איך מתמודדים עם החיים אחרי ששומעים כזה דבר? אתמול ישבתי להסתכל באלבום התמונות שלי - וחשבתי לעצמי - האם גם אני נוצלתי בילדותי, אני לא זוכרת. אני יודעת רק שלא אהבתי אותו. אין לי אמא כדי שאוכל לשוחח איתה. את הנ"ל שמעתי מהמשפחה... הלב כואב, הנפש מיוסרת תודה
שלום לך מי אני את צודקת , מאוד קשה לשמוע דברים כאלה על אבא , אדם שאמור לשמש דוגמה ולהיות עמוד התווך של הבית והמשפחה ,אני מבינה שאת מרגישה מצוקה , מה מספרות לך התמונות שבאלבום ? איזה זכרונות הן מעלות לך ? אולי את בעצמך לא תזכרי , אולי אין מה לזכור , אולי אין מה לעשות , ואולי כן ניתן משהו לעשות , מה דעתך לצלצל למס ' 1202* - מרכז נפגעות תקיפה מינית , לספר את כל מה שהעלת כאן , ואם יש מקום לטיפול בנושא , הם כבר יכוונו אותך לאן שצריך ,אני לא באמת יודעת מעבר לזה מה להציע לך , רק נסיון להבין מה עובר עליך עכשיו , מה הם הרגשות שלך בכל הענין , ולומר את האמת גם אני הייתי מתה מבושה במצב הזה , בכל מקרה , לא רוצה להוסיף ולקשקש כאן בלי תכלית , שיהיה לך לילה טוב , וכדאי שגם תבררי אם באמת כל מה ששמעת הוא נכון , שבת שלום חתולה
ראשית ברוכה הבאה לפורום. מוזמנת לשתף ולספר בקצב שלך... אני מבינה מדברייך שהרגשות כלפי אביך אינם אוהדים... ובכל זאת לשמוע את הדברים זה קשה וטראומתי בפני עצמו... לא פשוט לשמוע זאת על האדם שאמור להיות מקור הגנה ובטחון ראשוני בססי.......ועוד יותר מכך... מבינה שתהית עם עצמך אם גם את נפגעת...אך את לא זוכרת דבר.. הייתי מציעה לך לתת כרגע מקום למה שאת מרגישה?...מה עושה לך לשמוע את הדברים? אנחנו כאן אידה
חשבתי: מי אני ומי אבא שלי?.... מאמינה שמה שסיפרו לך זה ממש לא סתם והתחושות שאת מרגישה כלפיאביך רק מחזקות את זה. גם אם לא נפגעת אין ספק שאת עושה לעצמך טובה גדולה בכך שאת מדברת על זה ומבקשת עזרה בנושא. חשוב ביותר לטפל בזה גם כאשר אינך נפגעת ישירה., מגיע לך הטיפול הכי טוב שאפשר כדי לעבד ולעבוד על הרגשות הקשים. מחזקת אותך
לא רוצה להיות כאן בבית שלי לבד היום....פוחדת מכל צל...כל רעש קטן מקפיץ אותי..לא רוצה להיות לבד..למה אין מי שיטפל בי???? למה אין מי שישמור עלי??? דמעה
היי דמעה יקרה עדין לבד ? רוצה לדבר ?
בוקר טוב נרדמתי בסופו של דבר וישנתי כמה שעות...והבוקר קמתי ויצאתי עם הכלבה שלי לשקט של יום שבת בבוקר...התחשק לי לצרוח הכי חזק שאפשר ולהפר את השקט....כמובן ששתקתי...מה שלומך? מקוה שסוף השבוע עובר לך ברוגע דמעה
דמעה יקרה מקווה שהיום יעבור יותר טוב... ומוזיקה זה משהו שעוזר? שבת שלום אידה
מאחלת לכולכן שתהיה שבת טובה שבת רגועה שבת של מנוחה והפוגה ממתחים שבת של ניקוי ראש-טוטלי ובשבת הזו לא חושבים על שום דבר שעלול לגרום לכאבי ראש ,כאבי לב, או עוגמת נפש ,אפילו לא חושבים על דברים שעלולים להעכיר את מצב הרוח ,לא חושבים על כלום , נקודה , בשבת הזו מתמקדים רק במחשבות חיוביות , יציאות מהבית , בילוי ,כייף , הנאות , פינוקים , אמבטיות נעימות ריחניות ומפנקות , קריאת ספר טוב , או כל דבר שגורם להנאה , חייבים פשוט להשאיר את הימים האחרונים היכן שהם , בעבר ,ולהסתכל קדימה , אל העתיד היום למען המחר , ההווה למען העתיד , העתיד של כולכן ,כי יש עתיד, והוא מחכה לכולן בזרועות פתוחות ועם ראש פתוח . שתהיה לכן שבת עונג אוהבת את כולכן חתולה
הערב אני מוזמנת אצל הבן שלי הנשוי , הבן השני שלי מכין ערב פיצות , כל אחד לפי הזמנה איזה כייף , כל הילדים המאומצים שלי גם יהיו שם ובטוח יהיה שמח , אז אני זזה כי עומדת לצאת מהבית , שגם לכן יהיה בתאבון חתולה
חתולה נשמה מקסימה, ערב פיצות נראה לי כשינוי מרענן שלא יתקבל על דעת הורי- סוגדי הארוחות המסורתיות והאנרכוניסטיות בשבת המלכה. תתענגי ותתמוגגי ותגרגרי בהנאה גם בעבורי:-) שיהיה לכם שבת אחים ואחיות גם יחד. שדה ניר.
על שלל הברכות והאיחולים ... שמחממים את הלב... שמרגיעים את הנשמה... וערב פיצות.. סחטיץ' אחותי... תהנו.. תאכלו... ו-תעשו חיים... מגיע לך! מחבקת ושבת שלום בובה.
היה ערב פיגוז , כמה אוכל , כמה סוגי פיצות , איזה מבחר שחבל על הזמן , ושתינו גם יין אדום עם הפיצות , ואז התחילו לרוץ בדיחות , כולם צחקו , כמעט נשכבתי מצחוק , איזה ערב מאלף , כמעט גרם לי להתעלף , אני בכוונה לא מפרטת כאן מה היה על כל סוג של פיצה כדי לא לגרות לכן את התיאבון בשעות האלה , לילה טוב יקרות חתולה
שבת שלום לכן.. מקווה שתנוחו ותאגרו כוחות... וששבוע הבא יהיה פחות קשה .... לאט לאט רואים את האור... לאט לאט מתחיל להיות קצת אחרת.... -אצלי לפחות- אוהבת. בובה. (ועכשו התלהבתי כי מצאתי באינטרנט תמונה של פו.. כמו שיש לי בבית..) http://www.ballon.co.il/img.asp?file=duby/DUBI%20PU.jpg&width=150&height=150&trademark=14
http://blog.indosiar.com/lefi93/pic/lefi93_1126200545002PM_lefi_pooh_dkk.jpg טוב לשמוע שמעט יותר טוב לך דמעה
לבובל 'ה המקסימה גם לך שבת שלום עם צרוף כל הברכות שכתבתי למעלה חתולה
אכן לשם שינוי:פו הדוב ולא חיקוי שנראה כמו טפו הדוב:-) או חיבוק של דוב! שדה ניר.
שבת שלום לכולם לא יודעת מה איתכן...אבל מזג אויר כזה עושה לי טוב... חום וחמסין באביב.... מעורר בי תחושה של התחדשות ורעננות .... אז אחרי שבוע לא פשוט שעבר על כוחתנו... מאחלת לכן סופ"ש של מנוחה... שקט..שלוה... ונסו להנות מהשמש.... שבת שלום אידה
(((((((((((((((((((((((((((גל)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) טוב מאוחר מלא כלום. שדה ניר. שיהיה לך שבת שלום ומבורך.
היי גלגלוש אם את עדין זקוקה לחיבוק , יש לך ממני חיבוק גדול ועוטף
מקווה שהצלחת להרדם והיום יותר טוב... ונראה לי חיבוק תמיד עוזר.... אז שלחתי שבת שלום אידה
פשוט אוף. נראה לי שאני משתגעת... מצד אחד אני רוצה עזרה... ואני רוצה פסיכיאטר כאן ועכשיו אני צריכה את הכדורים שהוא נתן לי אני צריכה מרשם! ועדיין אין לי עד שיהיה לי פגישה איתו שוב.. זה בטח יקרה עוד מליון שנה. וזה כל כך דחוף. כי אני משתגעתתתתתתתתתתתתתתתת מה לעשות?! למיון אני לא רוצה ללכת... לא רוצה שיראה אותי שם פסיכיאטר.. אבל, אני לא יודעת מה לעשות. איך הגעתי למצב הזה? הלב שלי כבר לא יכול להכיל את הכאב הזה... עוד שניה והוא התפוצץ! נמאס ! נמאס ! הצילו!
את יכולה בנקל לפנות לרופא המשפחה שיתן לך מרשם לתרופה שהפסיכיאטר רשם לך בעבר ושאת נוטלת באופן עקבי ולזכות ברווחה מיידית! אין סיבה שברגע הקריטי והכאוטי שאת מצויה בו תתיסרי לשווא ולא תהני מיתרונותיו וסגולותיו של הטיפול התרופתי! כאן למענך ובמייל. אוהבת! שדה ניר.
בובה, כאחת שלקחה כדורים והשתגעה מהם, אני מציעה לך לא למהר ולהסתמך עליהם, תהיי שקולה וקודם כל תסמכי על עצמך ועל היכולת הטבעית שלך להסתדר וכן לרפא את עצמך. אני פעם ראשונה בחיי מעריכה את עצמי , אני מתגעגעת לעצמי ( וכך גם מכריי) היום אני לא מכירה את עצמי........... תשתדלי להיות בפוקוס ולשים לב מה נותנים לך ותביני שאת לא באמת זקוקה להם , אולי את צריכה משהו להרגעה, אך לא משהו ממושך. תסמכי אך ורק על עצמך ותביטי על הדרך שעברת וכמה התקדמת וכל זה היה בזכותך ולא בזכות הכדורים. אוהבת אני
רוב הכדורים מאזנים מייצבים ומפחיתים את הסימפטומים הקשים של הדיכאון העצבנות והחרדה ורק מטיבים לבלי הכר- עם נוטליהם. התנתקת לזמן ניכר ונמהר מהפורום וגדעת את פתיל הקשר הקצר שהיה ביננו כך שלא יכולתי להיות למענך ברגע הקריטי של נטילת הכדור הנכון, בזמן ובמינון הנבון! אך דעי לך יקירתי כי ראשית הכדור-תרתי משמע בידייך שלך ותדיר-במגרשך. ובכל זמן ועת את זאת שמכתיבה האם ליטול אותו אם לאוו, מתי ואיך בהתאם למצבך. את מוזמנת לחדש ימנו כגן עדן מקדם וליצור עימי קשר במייל או בטלפון. אני מאמינה ומניחה שאוכל להיות לך לעזר רב בנושא ומצרה על הניסיון הקשה ועל דרך החתחתים שעברת בנטילת הכדורים ואף בלעדיהם-לפניהם. אוהבת ומתגעגעת. שדה ניר.
היי בובל 'ה מה קורה לך מתוקה , תגידי , יש לך את המרשם שנתן לך הרופא ? אם כן , את יכולה לגשת אל רופא המשפחה , להראות לו את המרשם והוא יכול לתת לך את הכדורים שרשם לך הרופא השני , ומה המצב עם כאבי השן שלך ? האם הכאב עובר ? מתי את הולכת שוב לרופא השיניים ? אני כאן בשבילך תמיד חתולה
עצוב לי כל כך שהכאב הזה לא מרפה....... אבל את זוכרת...... אמרת לי שעם הזמן נרגיש קצת יותר טוב, שקצת פחות יכאב אז אל תשכחי את זה!!!!!! לא תמיד הכאב ישאר חד כל כך ובקשר לכדורים, אז הם באמת יכולים מאוד לעזור (מניסיון) ואני לא לגמרי מבינה למה את נגד באופן עקרוני חבל לא להקל על עצמך אם יש אפשרות כזאת
וכן שחפית.. יום ועוד יום עוברים.. והתחושות משתנות.. הבכי וההיסטריה פחות... וזה מוכיח.. שבעתיד .... הקושי שלי יהיה פחות מעכשיו... נרגיש טוב! בוודאי שנרגיש! חייב להרגיש טוב ! והכדורים- אהמ............. אין לי סיבה מספקת ל"למה אני מאוווווווד נגת כדורים" אני פשוט מקבלת צמרמוות מהמילה הזו. אז עד שהסכמתי לקחת כדורים טבעיים.. ובכלל לפנות לפסיכיאטר - זה כבר טוב. אבל דיי.. השבוע הזה -הגעתי לשלב - ש.. דייייייי נמאס ! חייבת פשוט חייבת לא יכולה בלי. ו.. קבלי חיבוקיםםם בחזרה חביבתי. אוהבת מאוד ולילה טוב בובה.
אני טעונה, כואבת ומנסה להלחם. הפעם המלחמה שלי שונה, אני לא נלחמת באנשים אני נלחמת בעצמי, אני נלחמת לא לחתוך את עצמי יותר או לא לבלוע את הכדורים. אני לא מכירה את עצמי יותר ולא יודעת מי אני.....רוצה לפרוס כנפיים ופשוט לעוף מהעולם הזה מהעולם שעושה לי כ"כ רע......בביתי לא טוב לי, בשום מקום לא טוב לי הדבר היחיד שמחזיק אותי זה השמיים שמחכים לי.....אולי שם אני אמצא את מקומי האמיתי.......שמישהו יקח אותי מפה..........................................................
כאב הלב היקרה לי מאוד צר לי נורא שנעדרת מכאן כל-כך הרבה זמן , היית חסרה מאוד יקירתי , מאוד כואב לשמוע שהטיפול שלך בכדורים עושה לך כל -כך רע , ועוד יותר כואב לי לשמוע שהשמיים מחכים לך , אז הם לא מחכים לך ,תהליך טיפולי בכדורים יכול להעלות אותך למעלה גבוהה עד שתרגישי שאת נוגעת בשמים מרוב טוב , או יכול לגרום לך להרגשת נפילה מאוד כואבת , ולפי מה שאת מתארת , לצערי את נמצאת בנפילה בגלל הכדורים שאת משתמשת ,וחשוב שתדעי שזה בא רק מהכדורים ולא ממך , ברגע שתתאזני , תרגישי שוב טוב כמו בעבר , האם אוכל לעשות משהו למענך ? מחבקת אותך חזק חזק חתולה
חתולה שלי, הלכתי בסוף לעזריעאלי וקניתי את הכדור שהרופאה נתנה לי ביום ג'. קראתי בעלון שזה כדור שנותנים גם לילדים - זה קצת מנחם אותי באיזה שהוא אופן. אני לא מאופסת ואנשים שמים לב ושואלים שאלות אני מנסה בכל כוחותיי להיות אני , אני מתגעגת לאני שלפני חודשיים ורק עכשיו אני מתחילה להעריך את עצמי ואת מי שהייתי....... את עושה למעני המון ועצם זה שאת פה לצידי זה המון!!! זה כ"כ מקל עליי שאת פה איתי תודה אוהבת
ולדאבוני לקחת לי את המילים מהפה! מחבקת ומחזקת כאחות לצרה ולגורל האומלל. שדה ניר
היי חומד.. באמת תקופה ארוכה שלא היית.. ואני באמת שמחה לראותך כאן... צר לי לשמוע את כל מה שאת עברת ועוברת! אני מתארת לעצמי שבאמת לא פשוט! הלוואי והכדורים האחרים ..ישנו את המצב ! ! ! ! ! ונותר לי לחזק אותך ... בהמון כוחות. בהמון אהבה... ואני איתך חומד! תרגישי טוב.. אוהבת ! ! ! ! ! !
תודה לכן, חתולה, בובה ושדה צר לי שאני לא אני מקווה לחזור לעצמי בהקדם!!! אוהבת, אני
זו מטפורה טובה. יש שירים מאוד יפים שמדברים על להשאיר את האתמול והכאב מאחור. לעוף למקום חדש וטהור ונקי. גם אני מרגישה שהייתי רוצה להשאיר את המועקות מאחור. המלחמה שאת מתארת היא מאוד חשובה. יכולה להגיד לך מנסיון שזו הרגשה מאוד טובה לנצח כל קרב קטן כזה...
לפעמים אני רוצה להוריד את המסיכה...להראות לעולם את הילדה הקטנה והכל כך מפוחדת שאני באמת...כל כך נמאס לי לשמוע שאני חזקה...הכל שקר...הכל אשליה....בא לי לתלוש את המסיכה מהפנים שלי בכוח...לקרוע אותה עם הציפורניים שלי עד זוב דם...רוצה לצרוח ולבכות ובמקום זה אני מדברת בשקט..והכל "בסדר"...ואני מחייכת..ואני "חזקה"....נמאס נמאס נמאס.... דמעה
http://www.peaceredding.org/images/mask%20tears%20of%20blood.jpg דמעה
דמעה יקרה מאוד מבינה אותך , מאוד מזדהה עם התחושות שלך , גם אני לפעמים מייחלת לרגע שאני כן אעיז לתלוש את מסכת האומץ הזו מהפנים , את המסכה המחייכת , או כל מסכה אחרת , אז גם אם לא תמיד את מרגישה חזקה ,וגם אם את מדברת בשקט , וגם אם כל לא משנה מה , אני חושבת שאת לא תמיד מעריכה את עצמך כראוי , לפחות את משדרת שכן יש לך כוחות , שאת כן חזקה , הנה , תראי את עצמך בימים הקשים האחרונים שעברו כאן בפורום , מי היתה זו שעמדה ותמכה כאו בבנות ? מי היתה זו שאמרת ...מחבקת חזק וכו ' מי שלחה נחמה לכל הזקוקות , את יקירתי , ואם את לא מורידה את המסכה , כדי שכולם יראו את הילדה הקטנה והפגועה , האם את בטוחה שזה לא בגלל שאת היא זו שלא רוצה לראות אותה , ולהסתכל לה בעיניים ? אולי חמודה את היא זו שפוחדת לחשוף אותה כי תרגישי במלא מערומייך?וכל הכאב ישתוף אותך כמו צונמי ? כן , זה מאוד כואב , אין לי ספק שאת מאוד כואבת , ושהיית רוצה לשנות דברים , רק אל תגידי שאין לך כוח , כי גם השבוע הוכחת שאת נמצאת כאן לכל מי שיקרה לך ואם את עכשיו חלשה , תני לזה מקום , תרפי מאט , אל תלקי את עצמך , עדיין יש מי שיזדקקו לך כאן , מחבקת אותך חתולה
מאוד מזדהה איתך.... נותרתי חסרת מילים קבלי חיבוק מחזק! ! ! איתך בובה.
מרגישה רע...מחכה שזה יעבור... מקוה שאתן בסדר דמעה
גם אם תצרחי ותבכי עדיין תישארי חזקה אל תפחדי לצרוח ולבכות אל תפחדי להוריד את המסכה הרגשות הקשים הוא חלק מאיתנו, ואמרו לי פעם..... שחשוב לתת להם מקום...... וגם הילדה הקטנה והמפוחדת יכולה להיות חזקה אלו הם לא מושגים מנוגדים
דברת מגרוני הניחר ודמי הניגר! תני לרגעי החולשה מקום נכבד. מחבקת חזק. שדה ניר.
מאחלת לכולכן לילה טוב לילה רגוע לילה שקט בלי חלומות מפחידים בלי הבזקי זכרונות קשים רק שקט ושלווה רק רגיעה ושינה טובה לקראת יום חדש , מחר , כל לילה נושא בחובו את כל המאורעות שעברנו במשך היום,לילה , חושך , מחשבות תהיות , רגשות ,פחדים וחרדות , ומחר יום חדש , יום מלא אור , שמש תזרח על כולנו , ותאיר את כל הפינות האפלות , תסלק מעלינו את כל שרידי הלילה שחלף ,תפשיר לאט ובטוח את כל מה שלא יכולנו בלילה לשחרר ,ותמלא אותנו באנרגיות חדשות ליום חדש , עוד יגיעו ימים טובים מאלה , ואם עברנו את פרעה , נעבור גם את זה !!!!!!! אני כאן עם כולכן יקרות שלי , מאחלת לכם רק הכי טוב שיש , כי מגיע לכולכן ליל מנוחה חתולה
לילה טוב גם לך.
מה שלומך? מתאים לך משקה האלים...לכוחות ושינה טובה? שוקו חם... לילה טוב אידה
קודם כל תודה רבה... אומנם רק עכשיו אני רואה את ההודעה שלך.. אך נראה שאתמול כל מילותייך השפיעו על שנתי. . . כי גם לא ישנתי בבית.. וגם כי הייתי עם חברותיי... וגם כי זה גרם לי ללכת לישון בלי מחשבות מרגיזותתתתתתתתתת... !!!!!!!!!!!!!!!!!!! אבל המשפט :"עברנו את פרעה- נעבור גם את זה" לא ממש מתחבר לי. כי לא הייתי בתקופת פרעה. . . סתם, אני יודעת שאת מתכוונת לכל הרוע שעברנו... (נראה לי שחסר לי עוד נוזלים במוח....) צהריים טובים בובה.
חייבת לאמר שהיום אני קצת יותר טוב.. חוץ מזה שהרופא שלח אותי למד"א לקבל נוזלים.... (התייבשות חזקה מן הסתם). אלך לשם מחר.. מכוון שיש לי הרבה סידורים יותר דחופים ... מאשר לשבת ולהיות מחוברת לצינורית ... בכל מצב, היום חמים ונעים בחוץ. מקווה שזה יעשה אווירה אחרת ושונה..... (אולי) ודבר חושב לא פחות- אני מאמינה שיש כאן נשים גדולות... וכל אירועיי האתמול והארועים בכלל... שקורים מידיי פעם, לא מוצא חן בעיניי אף אחד ומרתיעה משתתפות אחרות להכנס לכאן. אנא- טיפה בגרות.. זה לא עולה כסף. וזה מאוד מאוד חשוב ! ! ! ! תודה רבה. וליז- את לא הולכת ... !! :-) (לא שאני תופסת אותך בכוח.. אבל את מאוד חשובה לי..) אוהבת והמשך יומטוף לכולן... בובה באינפוזיה.. :-)
טוב לשמוע שיותר טוב... אבל רוצים דיווח גם שאת דואגת לעצמך... נוזלים... מזון... גוף ונפש הם יחידה אחת...שניהם משפעים על ההרגשה, מצב הרוח...והכוחות... תרגישי טוב אידה
והנה עשיתי משהו טוב.. ולקחתי ת'נוזלים האלה. . . . מקווה שעכשיו זה ידרבן אותי לשתות ולאכל.. למרות שזה לא נראה לי.
בוקר טוב לכולם...מקוה שהיום הזה יהיה קל יותר...ולליאור וליז....כן יש בפורום אווירה לא ממש טובה כרגע...חלק מהכותבות בנפילה וקשה להתמודד עם זה...ויש גם אנשים שנכנסים לכאן ועושים עוד יותר רע...ויש גם דברים לא מדוברים שקורים כאן...אני מקוה שכל זה יעשה קל יותר בימים הקרובים...וליז..אני מקוה שתמשיכי לכתוב כאן... מחבקת דמעה
מצטרפת בחום לדמעה! האווירה בפורום אכן קשה ומכעיסה -גם אותי אישית. אבל- בבקשה אל תעזבו. לא זה מה שאמור לגרום לכן ללכת... אל תתנו לאנשים חסרי לב וחסרי טקט להוליך אתכן מהמקום שלכן. ליז יקירתי. וליאורי חביבתי- אני לא רוצה שתעזבו אתו חשובות לי מאוד. אני מקווה ביחד איתכן שלא יהיה שטויות מסוג זה שהיה אתמול. כי גם אני הרגשתי בדיוק כמוכן. תשארו... בבקשה....!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת עד מאוד בובה.
מצטרפת לכל המילים שאמרת ובאמת מקווה שהימים הקרובים יביאו מרגוע ומזור לכל מי שזקוקה חתולה
מקווים לראותך בקרוב... לדמעה ובובה .... מעריכה ומחזקת את הכוחות שלכן.... להיות..לתמוך...וגם.... ואולי במיוחד....להתעלם.... לילה טוב אידה
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=365977&sid=126
ברוכה הבאה לפורום...בכל מקרה האישה לא אשמה...נאנסת אינה יכולה להיות אשמה.. דמעה
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=372052
מצטערת....שהודעתך נמחקה... היו פניות למחיקת מספר הודעות פוגעות כמנהלת הפורום... אני ישות קיימת כאן בשבילכן... להקשיב...לתמוך...להיות עבורכן... אידה
((((((((((((((((((((((((אידה))))))))))))))))))))))))))))))) אוהבת בובה
מאוד מצטערת , לא שיערתי שאם אשאל לשלומך , הדבר יעורר תגובות להודעות פוגעות ,מבינה . שיהיה לך יום טוב חתולה
מרגישה כמו בת חורגת!!!!!
אוירה מוזרה נכנסה כאן לפורום... הבחירה שלי היא להתרחק אך קודם אני רוצה להגיד המון המון תודה לכלכן בנות יקרות. בובה על במה, חתולה, שדה ניר, שחף,דמעה,ליאור, גל, פיה,ואידה. מקווה שלא שכחתי אף אחת, גם אם לפעמים היה קשה - רגעי התמיכה היו שווים את זה. אז היו שלום נשים יפות שלי... ואציץ מדי פעם לראות אם האווירה הטהרה תחזקנה מעמד ואל תתנו למעכירי האוירה להשפיע עליכן. תודה, תודה, תודה - מקרב לב. ליז
צר לי שיש מי שמנסה לפגוע ולקלקל...
ליז יקרה מה פתאום שאת עוזבת ? רק בגלל שישנם אנשים שאוהבים לחולל מהומות ופרובוקציות ? שזה לא יציק לך , ולא יפריע לך , זה עלול לקרות , אז מה ? בגלל זה עוזבים ? אנחנו זקוקות לך כאן ,בבקשה אל תלכי , ולא סיפרת מה קרה אתמול בשיחה עם אביך , איך הלך לך ? האם היית מסוגלת לספר לו ? איך הגיב ? ואיך את מרגישה עכשיו אחרי השיחה ? ליז , תעני לי בבקשה מקווה שתישארי כאן למרות הכל שיהיה לך אחלה יום חתולה
אני יודעת שלא פשוט. וקראתי את שרשמתן אתמול........... קשה כואב וכמובן כבר אין מילים ! ! ! מחזקת כל אחת מכן מחבקת ושולחת קרן שמש .. שתאיר על החשכה. בובה.
העולם ממשיך השעון ל-א יעצר הזמן באמת עומד מלכת יום המחר הוא לא יום האתמול הכל משתנה.... חוץ מהלב. הלב עדיין כואב הלב לא שוכח הלב לא מעקל פשוט ל=א
כשהדרך חשוכה והאור כבה איך ממשיכים הלאה? איך יודעים לאיזה כיוון ללכת? איך נזהרים לא ליפול לתהמות? אולי העיניים מתרגלות לאט לאט לחשיכה..אולי כשהאור הגדול כבה פתאום רואים שיש הרבה אורות קטנים שלא ראינו קודם....אז נכון שהדרך כבר לא מוארת כמו קודם...והכל מרגיש מסוכן יותר ומפחיד יותר...אבל יש סביבינו כל הזמן אורות קטנים..מהבהבים..ובעזרתם אפשר להמשיך ללכת קדימה בצעדים קטנים..הססנים....אבל בכל זאת להמשיך... מחבקת חזק ויודעת כמה קשה עכשיו.... דמעה
דמעה יקרה כל מילה שלך חקוקה בסלע , מסכימה איתך , הלוואי וגם שחף , גל , ובובה על במה תוכלנה לראות היום את מה שאת ברוחב ליבך ו נדיבותך מנסה להאיר להן , ולהראות להן שהן אף פעם לא לבד , ולא בחושך , וגם חושך לא נמשך הרבה מאוד זמן , רק עד שהאור בוקע , ומאיר מחדש , תבורכי דמעה חתולה
מה שלומך? דמעה
שנים שאני חשה תחושה קשה - שאני הייתי בשואה. שאני כאן בגילגול של לאשה שחיה בשואה , ועכשיו כשפתחתי את פצעי מתחוורת לי השואה שלי היא לא ממש קרתה בדור אחר אבל בכישרון רב הדחקתי אותה והפכתי אותה לזיכרון מעולם רחוק, כולנו כנראה מהשואה- והיום כשתהיה דקת דומיה אבכה על הילדה הזאת מהשואה ואחשוב על כלכן יקרות והשואה הפרטית שלכן , ואחשוב על העם המתחדש ועל האומץ שנדרש לו כדי להיות קיים ועל כל הקשיים שבדרך ואתפלל ואייחל שהוא אכן ישרוד , שהרי מגיע לו אחרי כל מה שהוא עבר - קצת שקט. והמשימה שלי הערב-לספר לאבי ...לא לשתוק יותר, לספר לדור שלא ידע רועדת מפחד -האם הדיכאון שלו יחריף בגללי ???? יש לי רגלים קרות -אולי אוותר?? צריכה חיזוקים לבצע את המשימה הטיפולית של השבוע. ליז
ליז יקרה לכל אחת מאיתנו כאן בפורום יש את השואה הפרטית שלה ,יש מי שיכולה להתמודד עם השואה , ויש מי שלא יכולה , ברור לי לחלוטין שאת מקבלת רגלים קרות ברגעים כאלה קריטיים , מצבו הנפשי של אדם מזדקן , הדכאון שלו , הסבל שלו , והפחד שלך מה יקרה לו אם ידע ממך , האם גם זה יביא לו את השואה שלו ? האם את מעביר לו את השואה שלך ? אז ליז יקירתי , אם זו משימתך לשבוע הזה , ואת חושבת שתוכלי לעמוד בכך , כי גם עליך הדבר ישפיע לא פחות ממנו , לכי על זה ,זו צריכה להיות החלטה שלך עם כל השיקולים האפשריים ,אין מי שיודע ויכול להחליט טוב ממך , מחזקת אותך ומחבקת אותך לקראת המשימה הלא קלה שעומדת בפניך , בהצלחה חתולה
בלב כבד, אבל מרגישה שזה הזמן לא יהיה זמן יותר טוב, אין זמן טוב לחדשות רעות. לוקחת את החיבוק והחיזוק איתי לפגישה בעוד כמה שעות. וחיבוק בחזרה.ליז
לא מצליחה לישון משהו בי נשבר אתמול משהו בי כואב יותר מידי ולא יודעת אייך להבין והמילים כבדות מלהכיל רק רוצה לשתוקקקקקקקקקקקקקקקקקק ולהשקיט את הכאב שמחלחל בכל הגוף למההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
הציפורים מצייצות אצלי בחלון, וזה אומר שהלילה עבר... מקוה מאחלת בשבילך ובשבילי שהיום יהיה בסדר. ליז
כואב מידי להרגיש אני עוברת עכשיו רעידת אדמה חזקה מאוד הכל נופל ומתרסק כל העמודים שהחזיקו כל הבסיס מתמוטט
תרביצו לי... תכו אותי... תנערו אותי... אני ישנה! אני חולמת ! חלום רע מאוד! לא יכולה עוד .. ואין עוד אוויר. רק חושך חושך על פני תהום וים של דמעות שוב..... דמעות שיוצאות מהלב דמעות שחונקות את הנשמה...... לעצור את הזמן לעצור את השעון הזמן עומד מלכת.. לא רוצה לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לעצור את הזמן ,לעצור את השעון,והלב בוכה וממאן לקלוט
גל תודה ! אי אפשר עוד. רק הלוואי ויכולתי לא להיות לא להיות כאן ולא להיות בשום מקום לברוח לברוח ורק לשכוח כואב מכאיב ופאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק קשה לי
מקוה שהסיוט עבר, התגעגעתי , לאן נעלמת?
ובעודי הולכת לישון ומתעוררת... עצובה על כך שקמתי בכלל......... נעלמתי- כן... היה קשה לי להכנס. והימים שעוברים עליי עכשיו.................לא יודעת אם אכנס אבל חושבת עלייך בכל מקרה. יומטוב חמודה!
מתאים... לי ...דוקא...כן... אז כולן מוזמנות לפני כבוי אורות ולילה טוב אידה מחר יום חדש....אור ותקווה חדשים
בחיי שהתגעגעתי לשוקו שלך.... מה שלומך אהובה? אמא של הפורום......
ורק עכשיו חזרתי. והיה חשוב לי שתדעי אידה יקרה, שאני אכן קיבלתי שוקו... :(
אין שינה אין אוכל יש רק פצעים עמוקים
שחף יקרה הביטי אל האופק אל המקום בו מתחברים מים ושמיים. הביטי אל האופק ושאפי תמיד להגיע אליו, אל מקום החיבור. וכשתגיעי אליו, תגלי שבעצם נקודת האופק התרחקה, ושוב תביטי אל המקום בו מתחברים מים ושמיים ושוב תשאפי להגיע אליו. כי זו מטרת האדם, להתקדם הלאה, ולשאת מבט אל האופק. הכלל הראשון: אמונה ורצון. הכלל השני: היא להיות "אני". ותמיד להתחשב אחד בשני ויש עוד המון כללים כמו שימחה וחיוכים. אז קדימה, מאמינים בך, ומחזיקים אצבעות!
הפכתי להיות קצרת ראיה לא רואה ממטר הכל מטושטש
מקווה ש "ההפסקת- חשמל" תחלוף במהרה.... מה הפיל אותך עכשיו? קרה משהו?
מרגישה נטושה בלי כוחות ממש כמו חוף כמו בשיר חופים הם לפעמים געגועים לנחל ראיתי פעם חוף שנחל עזבו
כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן! ואם את מאמינה שיכולים לקלקל תאמיני שיכולים לתקן! ונר אלוהים נשמת אדם, כאמור. על כן כל עוד נשמה באפך ניתן להפיח בך חיים ואור כמגדלאור! רק טוב יקירה.
לא מאמינה במילים לא מאמינה ברציונל הרגש עכשיו גוהה ומסרב להתנחם והגוף כולו זועק לשמים אני רוצה להקיא לא טוב לי
לכל מי שזקוקה לקצת נחמה....שולחת חיבוק מנחם.. דמעה
משגרת לך בחזרה.
אז חיבוק חזרה... אידה
תודה דמעה על החיבוק העוטף ועל הנחמה חתולה
כבר אין כוחות ומישהו כשיאזל שעון החול יחתוך את החוטים וכמו ערימת סמרטוטים אני אשאר מוטלת שם בינתיים אני מספרת לעצמי על שליטה כשיש נעלמת מושכת הרצון עטוף בצמר גפן חונק ואוטם רוצה אויר רוצה מיים רוצה מילים מובנות נגד כיוון החוטים
פייה יקרה שלי.... השירה שלך פרוזאית ללא ספק. ו...אהבתי.... החוטים שלך חזקים, אין לי ספק בכלל, מי יחתוך אותם אם לא תרצי??? אני חשה נפילה שלך?.....
את יודעת, הנפילות פחות חזקות מפעם, אבל קורות. אני די תלויה באויר. פוחדת. אני חייבת למצא עבודה יותר בטוחה לשנה הבאה ויש לי מקצוע מאוד מכניס (לפחות על הנייר), ניסיון, תואר שני... ואני תקועה בתוך פחדים איומים ודוקטורט שכל פעם מתחפר מחדש ואתמול חטפתי מהמנחה שלי... כל כך לא נעים ומייאש לשמוע את הדברים האלו...ישבתי שם חצי מעורפלת ועל סף דמעות, המומה ורק שהוא לא יראה. זאת הייתה טעות טאקטית לתת לו רק את מה שהגשתי לו בשלב הזה בלי יתר הפרקים אבל האוניברסיטה לא הסכימה להעביר את המינוי שלי בלי הדוח שלו ולא שילמו לי משכורת... ומעבר להנאה מהעבודה שיש לי עכשיו היא לא כזאת שתשאב אותי ככה שלא אראה את הבנות ועכשיו אבא שלהן הודיע לי שהוא מתחתן. ואני? מבינה שלמצא מערכת יחסים גם זה דורש זמן שאין לי. אני חייבת להשקיע בדוקטורט כדי לגמור אותו אבל כל כך קשה להיות מרוכזת ולכתוב כשהלבד והפחדים והבעיות הכספיות שצצות כל הזמן מציקות וההורים המטורפים לי... לפני יומיים התקשרו לשאול אם אני רוצה להשתתף בקניית מקרר חדש לאחי.... לא אלאה אתכן בפרטים אז לא תבינו את גודל החוצפה
וביננו לבין כולנו- חוט מאחד ומלכד! כל עוד ישנם חוטים ישנה תקומה ויציאה מטריטורית דרמת הבמה! הכתיבה עוצמתית ואותנטית!
ימים נשברים ימים של משברים ימים שפופים לא שקופים ימים לא שפויים ימים שתלויים על סף בלימה ימים שתוליים בלי למה ימים עכורים פי כמה ימים שכאלה שכבר יבואו טובים מאלה ימים לא מנוצלים חלומות מנופצים מה מחזיק אותנו מה מחזק אותנו חיוך וחיבוק תמים של ילד צחוקו המתגלגל כפלד אולי הבטחה שהעתיד להגיע יהיה טוב יותר בהרבה ומרגיע אולי ... מי יודע ????? שיהיה לכולן יום טוב חתולה
אני לא מאמינה...... פיצי?? לא נכוןןןןןן?!!!! אבל וואלה את צודקת במה שכתבת, ואני מזהה אופטימיות. שזה מצוין. וחיבוק של כייף וכוח, ממני אלייך...חתולילה. ליאור
אל תדאגי יקרתי אצלי כבר בכל בסדר , כתבתי בבוקר לפני שהלכתי לטיפול אצל המטפלת שלי , וכן , הייתי לא על הפנים אלה על הבלטות , מה ששיחה טובה עושה עם המטפלת אחרי שלוש שבועות בלי שיחה , וכן , היו לי המון טריגרים מאוד קשים שלא הצלחתי להתגבר עליהם , חשבתי שאני כבר מספיק חזקה ושאוכל לבד , אבל לא הלך , אז עכשיו כבר מרגישה טוב בהרבה , ושאף אחת לא תפקפק בעוצמת הטיפול , תודה נשמה על החיבוק ועל הכוח שאת שולחת חתולה
ראשית סחטיין על הכתיבה, החרוזים, הזרימה והיצירה בתפארתה! בשעת צוקה ומשבר אנו מפיקים מעצמנו את מקסימום הפוטנציאל הטמון בנו. חזקי ואמצי יקירה.
חתולה יקרה אך עבר היום שלך... מקווה שיומך היה טוב ומלא תקווה... פחות שבור ויותר שלם יותר זקוף משפוף יותר צלול מעכור יום מנוצל....ואם חלום... תקווה... ושמחר יהיה הרבה יותר מהיום אידה
שדה ניר, תודה על תגובתך. חשוב לי לציין שבפורום פסיכולוגיה קיבלתי המון תמיכה ועידוד,במיוחד מהפסיכולוגית ליאת מנדלבאום שהיא עודדה אותי לפנות לטיפול פסיכולוגי,ואני כיום בטיפול כבר שלושה חודשים. מה שקרה שאחת המשתתפות הקבועות בפורום עזרה לי מאוד ותמכה בי,ואותה אחת כתבה שעצם הקריאה על בעיות של אחרים גורמת לה לדכדוך. הייתי דיי בטוחה שהיא מדוכדכת באשמתי כיוון שאני נפגעת תקיפה מינית ולדעתי לשמוע על בחורה שעברה אונס קשה זה דיי מגעיל(בלשון המעטה) ומזעזע וקשה,אז חשבתי לרגע שאני אולי לא מתאימה לפורום שבו ישנם אנשים רגישים ויכולים אולי להרגיש רע בגללי. אבל כפי שהבנתי אלו סתם מחשבות שלי שאין להם בסיס במציאות כי מסתבר שלא זיעזעתי אף אחד ולא הפרעתי לאף אחד בפורום פסיכולוגיה וקיבלתי תגובות שאני יכולה להמשיך לכתוב ולשתף שזה מאוד חיזק אותי. אני מודה לך מאוד שאפשרת לי לשתף ןלהיות גם פה,אתכן. כמו כן תודה על ההבנה והתמיכה. חן
את יכולה להתמך בשני הפורומים במקביל, ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה יקירה. כאן חווית השיתוף הרבה יותר חזקה ומפכה. וכאן כולנו נקבל אותך בזרועות פתוחות מאחר וכולנו אחיות לצרה הצרורה וכאן היאוש הרבה יותר נוח:-)והרבה יותר מקובל ורווח! לכולנו שפת סתרים, ניואנסים וקודים המאפינים את נפגעות התקיפה המינית. אכן אף לדעתי ליאת מנדלבום היא פילנטרופית בחסד עליון, אשה משכמה ומעלה ואינטלגנטית ברמה. זכרי תחושת התיעוב והמיאוס העצמי על הכאוס שערכו בך התחושות מוכרת, מקובלת ולגיטימית. את בחברה טובה נשמה. אשמח שתשתפי ותפרקי בקצב שלך ותשארי כאן עמנו כמשתתפת אקטיבית. שלא תוסיפי לדאבה עוד, שדה ניר.
חן יקרה אכן ברוכה הבאה את לפורום שלנו לאחר הפתיח של שדה ניר נשארתי ללא מילים חתולה
הסבירי לבורה כמוני, מה פרוש המילה דומן. ואני ממש לא מרוקאית, אם כי מודה שזו "מחלה מדבקת" ואני מוקפת במרוקאיות מכל הכיוונים, וכבר אימצתי לי חלק מהאוכל המדהים של העדה הזאת. לשנה הבאה במימונה אצלי...חחחחחחחחחח
אינך בורה ומכל מלמדיך תשכילי. דומן קרי:זבל. ולשנה הבאה במימונה אצלך ביכולת מימונית של כולנו:-)
מערבולת של מילים מערבולת של רגשות מערבולת של שנאה עצמית מערבולת של לפגוע ולפגוע ולפגוע בי הילדה הקטנה שם לא מאפשרת לי להמשיך היא מכאיבה היא מציקה היא מגעילה אני שונאת אותנו
אני הילדה בלי זהות אני הילדה בלי שורשים אני הילדה בלי פנים אני הילדה בלי גוף אני האישה שלך אבא דפוק אני האויבת שלי אני רוצה לחרוט על גופי משומשת בלי חלקי חילוף אני הילדה שהלכה לאיבוד אני הילדה של החושך אני הילדה של כל מי שעבר בתוכה אני הילדה הסמרטוט שדרכו עליה וניגבו את השאריות שלא ידעו שלא יראו אני הילדה ששונאת את העולם הזה אני הילדה שרוצה להרוג את עצמה אני הילדה ששונאת את המבוגרים שפגעו בה אני הילדה שלא מאמינה לאף אחד אני הילדה שרוצה להתחבא שלא ימצאו אותה אני הילדה של הפחד אני הילדה הזועמת שרוצה לשבור את הכל מסביבה אני הילדה שלא רוצה שיעזרו לה אני ילדה אפססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס
היי בלי זהות האם אפשר לחבק אותך ? האם אפשר להחזיק לך את היד מבינה את הכאב שעצום שלך , מבינה את התחושות שלך מבינה את הזעם שלך דבר אחרון ולא נכון הוא שאת אפס , את פגועה , את פצועה וכואבת , לא מאמינה לאף אחד , כל מה שתגידי אני מבינה, אבל את לא לבד , כלומר אם תבחרי , אני כאן בשבילך , וכל הבנות כאן בפורום , את צריכה רק לרצות להיות , לשתף , לחלוק , ולהכנס לעתים יותר קרובות , חתולה
קשה נורא לקרוא את מה שכתבת, בחלק גדול מהדברים, אני מזהה את עצמי. מחזקת אותך, מאחלת לך ימים טובים יותר. ליאור
היא לא אשמה, היא לא אשמה , היא לא אשמה , היא לא אשמה, היא לא אשמה. שולחת לך המון אהבה ואולי אצליח מעט לנחם אותך - אותה. תמשיכי לבקר כאן ולשחרר כאן, זה עוזר מאוד והבנות מחבקות ומחזקות . אל תפגעי בה-בך . היא-את לא אשמה , לא אשמה , לא אשמה!!!!!!!!!!!!!!!! ליז
היא כן אשמה ואשמה ואשמה ואשמה והיא שונאת את עצמה ונמאס לה מהכל ונמאס לה להלחם ונמאס לה אחדדדדדדדדדדדד גדולללללללללללללללללללללל זה כואב לה זה לא נגמר והיא לא ראויה שיאהבו אותה בכלל
