פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

מערבולת של מילים מערבולת של רגשות מערבולת של שנאה עצמית מערבולת של לפגוע ולפגוע ולפגוע בי הילדה הקטנה שם לא מאפשרת לי להמשיך היא מכאיבה היא מציקה היא מגעילה אני שונאת אותנו

אני הילדה בלי זהות אני הילדה בלי שורשים אני הילדה בלי פנים אני הילדה בלי גוף אני האישה שלך אבא דפוק אני האויבת שלי אני רוצה לחרוט על גופי משומשת בלי חלקי חילוף אני הילדה שהלכה לאיבוד אני הילדה של החושך אני הילדה של כל מי שעבר בתוכה אני הילדה הסמרטוט שדרכו עליה וניגבו את השאריות שלא ידעו שלא יראו אני הילדה ששונאת את העולם הזה אני הילדה שרוצה להרוג את עצמה אני הילדה ששונאת את המבוגרים שפגעו בה אני הילדה שלא מאמינה לאף אחד אני הילדה שרוצה להתחבא שלא ימצאו אותה אני הילדה של הפחד אני הילדה הזועמת שרוצה לשבור את הכל מסביבה אני הילדה שלא רוצה שיעזרו לה אני ילדה אפססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

היי בלי זהות האם אפשר לחבק אותך ? האם אפשר להחזיק לך את היד מבינה את הכאב שעצום שלך , מבינה את התחושות שלך מבינה את הזעם שלך דבר אחרון ולא נכון הוא שאת אפס , את פגועה , את פצועה וכואבת , לא מאמינה לאף אחד , כל מה שתגידי אני מבינה, אבל את לא לבד , כלומר אם תבחרי , אני כאן בשבילך , וכל הבנות כאן בפורום , את צריכה רק לרצות להיות , לשתף , לחלוק , ולהכנס לעתים יותר קרובות , חתולה

קשה נורא לקרוא את מה שכתבת, בחלק גדול מהדברים, אני מזהה את עצמי. מחזקת אותך, מאחלת לך ימים טובים יותר. ליאור

היא לא אשמה, היא לא אשמה , היא לא אשמה , היא לא אשמה, היא לא אשמה. שולחת לך המון אהבה ואולי אצליח מעט לנחם אותך - אותה. תמשיכי לבקר כאן ולשחרר כאן, זה עוזר מאוד והבנות מחבקות ומחזקות . אל תפגעי בה-בך . היא-את לא אשמה , לא אשמה , לא אשמה!!!!!!!!!!!!!!!! ליז

היא כן אשמה ואשמה ואשמה ואשמה והיא שונאת את עצמה ונמאס לה מהכל ונמאס לה להלחם ונמאס לה אחדדדדדדדדדדדד גדולללללללללללללללללללללל זה כואב לה זה לא נגמר והיא לא ראויה שיאהבו אותה בכלל

שבת שלום לאדם מיוחד במינו (לא ידוע) אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך, ואז היית נוכח לדעת עד כמה הנך אדם מיוחד במינו. שבת שלום בנות מיוחדות אידה

מיוחדת במינה? אני? זה מה שאבא שלי היה אומר לי...את הילדה המיוחדת שלי...אבל לא בנימה טובה כמובן...את שונה מכל הילדות היה אומר לי...אין אף אחת מטומטמת כמוך...מזוהמת כמוך..מגעילה כמוך...כן...אני מאוד מיחדת....כמה "חבל" באמת שאין עוד מיחדות כמוני בעולם.... ולמישהי שתמיד נכנסת לכאן ואומרת שאבא שלי צדק כשאמר עלי את כל מה שאמר...את מוזמנת שוב לכסח אותי...אני מחכה דמעה

בוקר טוב יקרה, את אכן מיוחדת.... בטוב הלב שלך, בחוכמת החיים שלך, באינטילגנציה שלך, ביכולת שלך לתת מעצמך, בהבנה שלך, בנדיבות שלך, את מאד מיוחדת בדברים הטובים שבורכת בהם... את יודעת כמה שמי שבאמת מכיר אותך, מעריך את היחודיות הזאת שבך. אוהבת אותך יקרה, ליאור

אבא שלך צדק אלא מה?

האם כשאת נזכרת בדברים של אבא שלך את יכולה להזכיר לעצמך את מה שאומרת המטפלת שלך על האיכויות שלך ועל משמעות ההתנהגות שלו? את הרי יודעת שהוא היה איש מעוות ומופרע. לא יתכן שאת חושבת שהוא משקף את המציאות. ומישהי? גם לה כואב. למה בדיוק את מבקשת את הדברים האלו?

את אשה מיוחדת במינה. ומאמינה שהאמת מחלחלת בך והמציאות המעוותת שעולה על כל דימיון, שאביך ניסה להקנות לך- לא תוכל לך!!!!!!!!!!! חזקי ואמצי

הי דמעה , שבוע טוב לך, מצטרפת לשירשור מיד עם צאת השבת ובזכות זה יכולה לראות בפרספקטיבה אחרת אין עלייך .... תראי אך את מגיבה למשהיא ... אם זה לא מראה על גדלות נפש אז מה כן. את טובה, את חכמה, את דואגת ,את אסרטיביט את פשוט גדולה. חייבת לזהות את מה שכלנו רואות .חיזקי ואימצי אשה יקרה. ליז

בבקשה לא לענות לה ולא להתיחחס אליה ולכל מה שהיא כותבת , היא פשוט נהנית סתם רק להציק ולהעליב , חייבות מהפעם שפוט לא להגיב לה בכלל, אף פעם חתולה

אני רוצה מקום לספר את עצמי. להיות מובנת. להיות חלק משיח. לא בחוץ. לא מחוברת אף פעם. כאילו שמדברים שפה לא שלי. עולם של זרים שמפתיעים בנחמדות ואינטראקציה טובה ובני משפחה מכל המעגלים שרק מאכזבים ומאכזבים. בכלל לא בקטע של "טובות" בקטע של קשר פשוט... מה את עושה? מה את אוהבת לעשות? מה את רוצה? מה עושה לך טוב? לא מעניין אותם. בכלל. הם. וזהו. האם הם יצליחו לאלף אותי בפעם המיליון? לא מתייאשים. ואני? כל כך הרבה קטבים מושכים. לחיות. להספיק. לצלול? לצוף? לכייף? לעבוד? רעה? טובה? הנה. לא יכולה להפסיק להשתמש במושגים האינפנטיליים האלו. מתגעגעת לדיונים במקום ההוא. על הטיפול. על ההפרעה. על ההחלמה. נוקב. חודר. מנתח. כל פעם זה קורה בחיים שלי. ברור שאי אפשר לשתוק על עוולות מסויימות אבל יש מחיר גבוה וכואב לשלם אותו. ובכלל. ממילא אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

האומנם העולם הפוך ? למה יש לי תחושה שאת מרגישה לא חשובה מספיק לאף אחד ? למה את צריכה לעשות הכל כדי למצוא חן בעיני אנשים ? לדבר את השפה שלהם , לקחת חלק בשיחות שלהם ,הזרים הנחמדים האלה כפי שאת קוראת להם , לא היו אותם אנשים צבועים שלא רצית אז חלק בעולמם ? ושאמרת שבגללם את נאלצת לשים תמיד מסכות ? ומה זה בשבילך קשר פשוט , האם הקשר היום יומי שלך עם הסביבה שלך אינו קשר פשוט ? מה , אף אחד לא שואל אותך לשלומך ? אף אחד לא מתענין בך באמת ?בדבר אחד אני בטוחה , שאותך לא יצליחו לאלף , את אשה עם כוח רצון משלה שהוא חזק מברזל , את יודעת מה את רוצה , ולא תמיד קל להשיג את מה שאת מבקשת כי החברה היא כזו מכשילה , ואת נאלצת להתמודד עם כל אותם שועלים וצבועים כדי להוכיח את עצמך כל הזמן מחדש , אין ספק שזה עולם אכזרי , אבל את שורדת , את תוכלי להם , ולמה את באמת מתגעגעת ? את בטוחה ? חתולה

תראי, מישהו אחד כבר אילף אותי משך הרבה שנים. ואז לו נמאס (ולא לי). אולי עכשיו כבר אני בוחרת איך להיות ואני אדם ולא חיה ולכן לא "מאלפים" אותי. אבל זה מסובך. אני צריכה באמת להכיר את עצמי ולהבין את הרצונות שלי שהמון שנים לא הייתה להם לגיטימציה. קודם כל בסביבה הכי קרובה ואז גם במעגלים אחרים. כי זה קצת מוזר אבל אני כבר לא העזתי לרצות ולהרגיש אחרי שכל נסיון הכאיב כל כך וגרר תגובות שגרמו לי להרגיש רעה ואשמה. לפעמים כנראה להיות אני ישאיר אנשים לא מרוצים. אולי אפילו מאוד לא מרוצים. אולי אפילו כאלו שיחפשו אותי. אבל אם זה קשור למשהו מספיק חשוב אז אני אצטרך להשלים עם זה ולשלם את המחיר.

האם את מובנת לעצמך? האם את יכולה לקבל את עצמך כמו שאת? להיות את עצמך...עם כל מה שכתבת ותיארת? יש מקום שאת כן מובנת? לאחר? לעצמך? מקום שמקבלים אותך כמו שאת? שאת מצליחה לקבל את עצמך? אולי יש מקום כזה היום? בטוח שגם מהעבר? תנסי להתחבר למקומות האלה.... שתוכלי להיות את עצמך ...כמו שאת... שתוכלי להרחיב את המקומות האלה.... מחזקת אידה

מה שאת כותבת, אם אפשר היה לקבל אותנו ממקום אחר....ממקום שאנחנו מבקשות אותו..... הלוואי, אבל אני חושבת שזה אפשרי. צריך לעבוד קשה בשביל זה....מאמינה שאת עובדת על זה.... בכל אופן את מוזמנת... ליאור

פרטית יותר. תנסי לכתוב לי כדי שאוכל לענות.

הפוך בה והפוך בה דכולה בה. סוד גדלותך שאת הולכת נגד הזרם.

אם אני מסתכלת אחורה, אני רואה שעם השנים אני מתחילה לפחד מיותר ויותר דברים למשל בשנה האחרונה התחלתי לפחד מהחושך, מרופאי נשים ומרופאי שיניים זה לא אמור להיות הפוך? ההתקדמות לא אמורה להיות בכיוון הנגדי??? אני לא אמורה להתגבר על הפחדים הקיימים במקום לרכוש חדשים????? בקצב כזה לא יעבור הרבה זמן עד שאני אתחיל לפחד מהצל של עצמי........

מאוד מזדהה עם מה שכתבת...גם אצלי זה ככה...נראה לי שזה די כמו פצע עם מוגלה..שזה הולך ומחמיר עד שכבר אי אפשר לסבול את הכאב ואז יום אחד זה פשוט מתפוצץ ויש הקלה...אולי צריך להגיע למקום ממש נמוך כדי להתחיל לעלות...לא יודעת..אני כל כך שמחה שכבר בוקר...אולי אצליח לישון עכשיו כשיש סוף סוף אור בחוץ... מחבקת דמעה

שתיכן מאוד יקרות אני יכולה להעיד על עצמי שעברתי את השלבים האלה בדיוק כמוכן , וכן , דמעה מאוד צודקת , לפעמים צריך להגיע עד לתחתית ,זה מה שקרה לי , עד שלא עשיתי טיפול שורש לכל בעיה ,( שזו התחתית בשבילי ) דברים לא השתנו לטובה , מקווה שחפונת בשבילך שדברים יסתדרו , לאט לאט , ובשבילך דמעה שתוכלי לישון , דרך אגב , מה שלום ביתך החיילת ? האם דברים התחילו להסתדר גם בשבילה ? מקווה שכן , שיהיה לכן אחלה יום חתולה

חתולונת יקרה ביתי החיילת צריכה לחזור לשם מחר אחרי חופשה של 12 יום...היא מפחדת ואני מפחדת גם...מחר היא תדבר עם קצינת הת"ש ותראה מה אפשר לעשות...ובקשר לשינה...כבר שלושה ימים שאני לא מצליחה לישון....ואני עייפה... תשמרי על עצמך דמעה

יתכן שמודעות ופתיחת תיבות שהיו סגורות.... מוציאות כל מני דברים....גם את הפחדים... המטרה היא שדרך עבודה עצמית יהיה אפשר כן להתגבר על הפחדים... לא להלחם...להבין אותם...לקבלם....ואז... להעלים אותם.... מחזקת אותכן אידה

כל שנותר לי לרצות זה להקבר בדומן האדמה. דרכי להתרצות- להתחפר עמוק עמוק כאחוזת אמוק- באדמה. לא אתכם שפגעתם בי ורמסתם לי את אושיות המוסר, הגבולות והערכים כי יהא זה שפלות מצדי לנקום את נקמת דמי השפוך בכם- בקשר דם כאחים. מדוע האדמה לא פוצה את פיה, אינה בוערת וקוברת אותי תחתיה??! מדוע?!!!!!!!!

כי האדמה ממש לא רוצה בך.. לא עכשיו... ! אם כי - אנחנו פה מאוווווווווווווווווד מאווווווווווווד רוצים בך.. אני מתארת לעצמי שאת עוברת תקופה לא קלה עכשיו.. שרק להקבר ... ולא לצאת .. ולא לראות קדימה יותר... ולא אומר לך עוד, שמחר שוב תזרח עלייך השמש.. ולא הוסיף ואומר - שתקומי מהנפילה חזקה וטובה יותר.. כי את זה את כבר יודעת- רק קשה לך להזכיר זאת לעצמך... כי את לא רואה כלום מלבד הכאב שפוקד אותך עכשיו..... אך אומר לך, שתיהיי חזקה- ואל תשברי..... ואל תתייאשי..... תדברי על הכאב.. תתני לו מקום - ואז.. תחושי את הקלה - לו את מאוד זקוקה! ואנחנו כאן איתך ולמענך.. כמו שאת איתנו... ולא ניתן לך ליפול...! דואגת ... ואיתך, בובה.

את חלקם אמנה לך במייל ברשותך. תודה שאת לצדי ומצודדת לי.

שדה ניר יקרה מה אוכל לעשות למענך כדי להקל על כאבך , מה אוכל לומר לך כדי שלא תרצי להתחפר בדומן האדמה מה אוכל לומר לך שאת עדין לא יודעת , איזו תשובה תהיה מספיק טובה יקירה כדי לגרום לך לא לרצות להקיז את דמך? האם לא די לך במה שסבלת ? למה את מעלה באוב את כאבך ועברך, האם דברים שכתבתי העלו בך טריגר ? מצטערת יקרה לי , אין לי אלה רק רצון אחד , להקל על כאבך ,והאדמה לא תפתח את פיה לפני יום הדין , כל אחד בזמנו הוא , ומה יעשה בנך עוללך בלעדיך ? אם האדמה תפתח את פיה ותקבור אותך בוערת תחתיה את גוזרת על בנך לגדול עם אב שהוא לא אב , ועם השר..טה שאיתו , האם זו ברכתך לבנך , זו מכורתך לו ? העיזבון הכי הכי כואב , גם חסר אם , וגם ......... יקירה שלי , מחבקת אותך מכל הלב , ומקווה שכאבך ירפה ממך כאן איתך ובשבילך כמו תמיד חתולה

הכאב לופת, ממוטט, צובט וחובט בי ללא הפוגה ורחמים. תודה על היותך ועל מילותיך החמות והמנחמות. האיחול הלבבי והחם ביותר שתוכלי לאחל לי הוא: תשרפי!

לדופן האדמה, דופן ולא דומן!!!!! ומה שלומך ככה? איך את היום? יותר רגועה מאתמול???

לא הבנתי נשמה, דברי חלש ו-ל-א-ט... קשר דם עם מי? נקמה במי??? מי הרגיז אותך היום מאמי???? אני כאן את יודעת.... תגידי למה שמעלה לך את הנרווים, שיש לו עסק איתי..... אם תרצי להרחיב במייל את מוזמנת....

תני לי לנחש שאת מרוקאית אסלית:-)

שדה יקרה מה שלומך היום? הרצון...להעלם.... לא להרגיש ... לא להיות.... אולי משהו אחר... טוב יותר... מקווה שאת יותר טוב ויכולה גם למצוא את המקום...שיעשה את הדברים יותר קלים... יותר טובים... מחזקת אידה

שלום, יש לי אח בן 14+. עקב טראומה שחווה בעבר הוא סובל מנידודי שינה חזקים. הוא מטופל פסיכולוגית ומקבל כדורי שינה. לאחרונה, הוא מעלה את המינון על דעת עצמו. מאחר ואני מודעת לכך שכדורים אלו ממכרים, ברצוני לשאול האם תוכלו לייעץ לי על כדורים טבעיים, שעוזרים לשנת לילה שלמה? האם תוכלו לפרסם פה שמות של כדורים טיבעיים שניתן לרכוש בבתי מרקחת? בתודה מראש וברכת שבת שלום הילה

הילה יקרה, אני מצרפת לך קישור לפורום... שכנראה שם יוכלו לעזור לך טוב יותר ... http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/669 וזה מאוד מסוכן שהוא מעלה את המינון על דעת עצמו. מקווה שיוכלו לעזור לכם..... בובה.

פעם ראשונה שלי בפורומים של דוקטורס, כך שמקווה שזאת הדרך לשרשור תגובה. רציתי רק להודות לך על ההפניה לפורום תרופות. אני מקווה שהם אכן ייעצו לנו שם. אני מודעת לסכנה שבהעלאת המינון על דעת עצמו ובכלל. לכן פניתי לכאן. סיכמנו בינינו שהוא לא יעשה זאת שוב ואני מאמינה לו וסומכת עליו. אבל אני לא מחכה שזה יגיע למבחן המציאות. ולכן מחפשת לו תחליף שלא ממכר או מסוכן לו. תודה לך שתהיה שבת שלווה

הילה שלום כדאי שתפני לפורום פסיכיטריה הם יוכלו לענות לך טוב יותר בנושא הכדורים... לגבי כדורים טבעיים גם כן ממולץ להתייעץ עם ממוחה... אם יש לך שאלות על הטראומה... אנחנו כאן בהצלחה אידה

ולא .. לא קוקוריקו תרנגול......... ! כתבי מה קורה איתך? איך עברה עלייך השבוע מאז אותו טיפול קשה ומציף ממנו יצאת...? איתך, בובה.-שעדיין כואף האף.. :)

אני כאן, מגלה את קרוסלת החיים, כפי שאמרת - פעם למעלה ופעם למטה החג היה בסדר גם חגגנו מימונה בערב אצל חברים ובבוקר על האש עם המשפחה היה נחמד . ואיך היה לך ? ניהלת את השיחות שרצית? כיף לפתוח על הבוקר ולראות שמחפשים אותי - הייתי צריכה טיפה להתרחק. תודה יקרה. חייבת להודות שאני לא מתמודדת עם משפחה פוגעת אלא עם איזה מנייאק שפגע בי בילדות ושהיום אין לי איתו שום קשר. כך שהצרות שלי ככל שהן קשות ברמה היומיומית הן לא משתווות להתמודדות שלך או של חתולה. אני ממש בוכה עכשיו אחרי שקראתי את השירשור האחרון וקשה לי להגיב כי מה כבר אפשר להגיד . רק לחבק ולחבק... אז אם חיבוק וירטואלי עוזר - קבלו חיבוקקקקק ענקקקקק ענקקקקקק ושהיום יהיה יום טוב!!! ליז.

היי ליז תודה על החיבוק הוירטואלי ,חיבוק תמיד עוזר שיהיה גם לך יום טוב יקירה שמחה שאת כאן איתנו חתולה

קרוסלת החיים..... כן, מוכר...... צריך רק להתרגל אליה... ולדעת שככה פועל העולם. פעם למעלה .. ופעם למטה... וכשנמצאים למטה- לא לשכוח שעולים אחרי זה... חזקים יותר ! כדי לצבור כוחות להמשך... ולנפילה הבאה. . . . . לא דברתי עם אחותי עדיין.. אין לי כוח להכנס לזה עכשיו.. סוף סוף השבוע המגעיל ביותר עבר - כך שלא ממש היה בא לי להכנס לזה. היא התקשרה אליי הבוקר - לא ממש יודעת מה רצתה- אבל היא העירה אותי מהשינה כך שהשיחה הסתיימה לה מהר מאוד. כשאדבר איתה- תקבלי עדכונים . . . : ) תודה על החיבוקים... ובכלל - תודה שאת נמצאת כאן ! חיבוקים וכוחות בחזרה .. ממני אלייך ! בובה.

על הנזם באף, ועל ההומור, ממש כיףףףף שיש על מה לחייך :) :) גם אם החיוך באוףףףף- סייד אך הדברים הפשוטים שעושים את החיים ... שבת שלום ואחר-כך...סוף סוף , שבוע שיגרתי , " איך נסתדר???". ליז.

באמת הוא כך.. עקרו לי היום שן ... וחצי פנים רדומים .. והחיוך באמת ע-ק-ו-ם.... ! ! ! ! וכואףףףףףףףףף לי אלוהים! ובאמת... סוף סוף שבוע בלי כל הבעעעעעעע הזה מסביב... ובאמת " איך נסתדר...."?! שבת שלום אישה יקרה. תנוחי ותאגרי כוחות - מגיע לך!

הצעת לי להתכתב עמך במייל אך נלאתי מלחפש את כתובתו ולהעלות חרס בידי. אשמח כי תצרפי אותו ונתכתב בדיסקרטיות. שדה ניר.

שלומות לך משוררת יקרה! ת'געגעתי.. ובאמת תהיתי היכן נעלמו עיקבותייך........... מקווה שעברו עלייך רק ימים טובים......................................... ובאשר ל E-mail ... כתובתי היא : [email protected] "ומחכה .. ומצפה.. למי למי למי....." לאימייל ממך..................! ! ! ! ! ! בובה-שכואב לה האף.. בגלל הנזם... אאוץ'

מתי הספקת? אתמול כשראיתי אותך לא הבחנתי בשום נזם.... או שפשוט לא שמתי לב??? ואל תדאגי, זה לא יכאב הרבה זמן.....

אחרי כל-כך אחרי ימים הוא חזר מתיקון , החליפו לו הרד דיסק , מקווה שלא יהיו עוד תקלות וחוץ מזה , ערב ליל הסדר עבר , העיקר שעבר ,לבשתי מסכה צוחקת , שתיתי משהו כמו.. ..........., לא יודעת כמה כוסיות של יין , ודברים אחרים גם , כדי לעבור את הערב , היה פיצוץ , מה זה פיצוץ , שמעו אותו עד דרום הארץ ,ואחר כך שקט , כמו שקט שלפני הסערה, בפנים פנימה היה הר געש שרצה להתפרץ ולשרוף אותו , את הזבל הזה , את בעלה של אמי , הוא תמיד מתנהג כמו נופת צופים עד ש.........,וכמובן שהרעל שלו לא מאחר להגיע ,אם יש משהו שאני שונאת הכי הרבה בחיים האלה זה הוא ,הוא העונש החי שלי , עונש שיגמר רק כשהו ימות , אחרי שהבן שלי החלים ממחלת הנשיקה , בחול המועד מתישהו , תכננו לצאת באופן משפחתי לאן שהו כדי לאוורר את האווירה , אבל כמובן שאי אפשר , הוא שמע שאנחנו רוצים לצאת וישר הזעיק אותנו כי " אמא שלך הולכת למות " , לא דובים ולא יער , סה"כ היה לה יום הולדת והיא רצתה להרים כוסית , ולי באותו הרגע בא להרים את שניהם על טיל לכוון הירח , לא שהירח היה יודע מה לעשות איתם , גם אני לא ידעתי מה לעשות איתם ההגיון אומר לי קומי , לכי משם , וזה מה שהחלטתי לעשות ואז שניהם התחילו לבכות כמו בגן , היה חסר לי רק לקנח להם את האף ,כל החשק נהרס ,וכבר לא כייף לצאת , אני שונאת סחיטות רגשיות , ושונאת יותר את מי שעושה לי את זה ,וכמובן שהוא היה המוח שמאחורי הרעיון , ממש מוח לא ???? ואז נגמרה החופשה , ובחול המועד כמובן עבדתי , והופס , פסח שני , הפתעה .......... תנחשו מי בא לסעוד ????? הם כמובן , אני פתאום הרגשתי " רע מאוד " והלכתי לנוח, נחתי עד שהם הלכו ,תגידו לי למה , למה אני צריכה להתנהג כך אל " ההורים " שלי ??? אין לי כוח אליו , לא לראות אותו לא לשמוע אותו , וגם שלא יהיה נוכח בחיים שלי , די די עד מתי ????? רק מלחשוב שהוא עוד קיים אני נהיית חולה , כמה זמן הפוגע הזה עוד ימשיך להיות חלק בלתי נפרד כמו תאום סיאמי מאמא שלי ? נמאס לי מהכל , נמאס לי ממנו , נמאס לי מזה שאמי תמיד מגנה עליו , נמאס , נמאס , אין כבר כוח אליו , הוא מתיש לי את מערכת העצבים ,שונאת אותו , שונאת אותו , שונאת אותו בלי סוף ,העיקר שהוא תמיד אומר , אני בעוד כמה ימים כבר לא אהיה פה , תמיד מבטיח ולא מקיים , ואם זה לא מספיק , אז רבתי עם כל העולם כמעט , כי הייתי כל הזמן בעצבים ,על הכל ועם כל העולם ואמא שלו גם ,וכל הזמן רוצה לצעוק ולצרוח , לבכות ולברוח , ולא מצליחה לעשות כלום , דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי מספיקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק לא יכולה איתם יותררררררררררררררררררררררר עד מתיייייייייייייייייייייייייייייי ???????? למה המזל שלי לא משתנה לטובה , קצת , מה יש , לא מגיע לי ??????????? חתולה

חתולתי יקרה... קוראת אותך, וליבי נצבט. כל כך הרבה קושי עברת החג הזה.(וטוב שהוא עבר). אני מאוד מבינה את הכעס לפוגע... ואיך זה לראות/ לשמוע אותו... אין ספק שזה קשה... אבל מאמי, הוא כבר זקן..כבר רגל בקבר.. אוטוטו הוא לא יהיה כאן יותר.. לעולם. לעולם לא תראי את החלאה שהרס אותך לגמרי. ואת- את אמיצה וגיבורה שלי... ב 2 ידייך.. החזקת את עצמך.. ונלחמת ונלחמת... ולא התייאשת............... ועשית ועושה ה-כ-ל , כדי לא ליפול.... אז נכון, נמאס.. ויש נפילות בחיים... אך אל תשכחי שאלו הן הנפילות שלך.. שמותר לך.. מותר לך לכאוב.. רק כך את קמה מהן חזקה ואיתנה יותר. הרבה כוחות גילתי שיש בך............. אל תתיאשי.. לא עכשיו... לא אף פעם .. ("אם אני לא מתייאשת.. לך א-ס-ו-ר להתייאש...." -מוכר לך המשפט הזה?!) היום הזה.. שלא תצטרכי לראותו.. קרב מאוד מתוקה שלי... היום הזה יגיע עוד... ולא תצטרכי להלביש עלייך מסיכה חייכנית... יבוא היום - ותחייכי מהלב... כמו שרק חתולית יודעת לעשות. יבוא היום הזה................! וברור שמגיע לך.. מגיע לך עולם ומלואו........... יש לך עולם.. והמלואו יגיע .... את עוד תראי. . . . . אל תשכחי שאת כרגע בלי טיפול בגלל החג, אני מניחה שאחרי טיפול טוב... כל המתח ירד ממך............. ובובי, אני פה איתך- כמו שאת איתי........! ואת מקסימה ונהדרת.. ואני אוהבתותך........... (ועשיתי נזם באף בסוף... היה טיפל'ה כואף... ) מחבקת בובה.

מצטערת לשמוע איך עבר עלייך החג..... אני מבינה שהמחשב היה בתיקון לכן ה "נתק" שלך מהפורום. קשה לי לתת עצות, אבל בגלל שאכפת לי ממך אגיד לך שלמען הבריאות הנפשית שלך את צריכה להתנתק מאותם אלו שפוגעים בך!!! משפחה לא בכל מחיר!!!! למה לך לסבול מהם????עם כל המניפולציות הרגשיות שלהם. לא שווה שיהרס לך החג, והחיים בכלל. זה מה שאני בכל אופן עשיתי. ואני אומרת לעצמי שזו נכות, שמתרגלים לחיות איתה....ואין מה לעשות, ותאמיני לי שהנתק הזה עשה לי רק טוב. את יותר מדי טובה בשבילהם, אל תאפשרי להם לפגוע בך. מקווה שישתפר מצב רוחך, אני תמיד איתך.

אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?! הקורולציה היחידה הוא שעליך לנהוג באזובי הקיר כפי שמתייחסים אל קיר! להיות חסינה מפניהם כקיר בטון לא להעניק להם את הזכות לתת לך את הטון! כולי תקווה כי תתעשתי ותתאוששי מעמק הנכאים. ומאמינה בכוחות המאגים שלך הנפלאים והמופלאים. מאחלת לך את כל הטוב בעולם!ואת האומץ והתעוזה להלחם במלא הכוח את אשה אמיצה ומיוחדת ואל תתני לבעל של אמך- חלאת המין הפוגע המחפיר- לנצח! כאן למענך. שדה ניר.

שדה ניר מטיילת בניר....אולי באחו?..... מה המצב יקרה? לאן נעלמת לנו???? אגב שלחתי לך מייל כרגע....... התגעגעתי לצחוקים שלנו בחיי....

חתולה יקרה שוב חוזר הניגון.... אותה ההתנהגות....המניפולציות הרגשיות.... הסחיטות הרגשיות... ואת כמו בתוך מילכוד.....לא רוצה.... אך לא יכולה אחרת.... את ממשיכה להיות המושלמת....האם, הבת, המארחת... אני מצדיעה לך על כוחותייך....כל הכבוד.... האם היית יכולה לנטב חלק למען עצמך...??? יודעת כמה קשה... מחזקת אותך אידה

התגעגעתי אליך....

אידה יקרה אני מאוד משתדלת , באמת מאוד משתדלת לנטב גם חלק מהכוחות אלי , זה לא פשוט בכלל ,מאז שאמי עברה את הניתוח להשתלת קוצב הלב , היא לא במצב כל-כך טוב ,כאלו שאין שיפור במצבה , לפעמים נראה אפילו שמצבה רק מחמיר ,ועם כל הקשיים שהוא מעמיד בחיי היום יום , קשה לי להניח אותה לאנחות , קשה לי לא להתיחס למה שקורה לה ,עם כל מה שסבלתי בגללה , ובאשמתה מדם לא עושים מים ,יש לה ימים שבהם היא פתאום מבינה כמה שסבלתי בגללה ובגלל ההתנהלות הכושלת שלה , ואז רגשות אשמה מציפים אותי על שכביכול התרחקתי ממנה ,והיא נראית כזו קטנה ושברירית , ואני מתמלאת רחמים כלפיה , כלפי האשה הזו שהביא אותי לעולם , ושתמיד היתה כל-כך חלשה , וכל-כך לא מבינה את החיים , הזכרון שלה כבר לא מה שהיה , היא די מהר שוכחת דברים שזה גם מדאיג , אולי התחלה של דמנסיה ? מי יכול להאשים אותה כיום ? ואחי בכלל גר בחו"ל , אז עם איזה נפש חיה נורמלית יש לה לדבר ? עם השטן הזה שגר איתה ? ושרק ממרר לה את החיים ? דווקא כשחשבתי שהנה המצב שלה יתחיל להשתפר אחרי הניתוח , התבדתי לצערי , אז מה לעשות ? לנטוש אותה לאנחות ? הלוואי שרק יהיה לי הכוח הנפשי להתמודד עם כל מה שרק יבוא ,ולצערי משם שום דבר טוב לא יבוא , בכל אופן , תודה לך אידה חתולה

לאחרונה אני לא ממש מצליחה למצוא מילים כדי לעודד..... בקושי מצליחה לעודד את עצמי... רק רציתי שתדעי שאני איתך יודעת עד כמה קשה וכואב לך המצב הזה מחבקת חזק חזק שחף

שחפונת יקרה תודה לך יקירה על החיבוק , הוא עוזר ,ותודה שאת איתי , זה הכי חשוב מה איתך שחף יקרה , איך את מרגישה ?אני יודעת שמאוד קשה לך , קבלי חיבוק גדול גם ממני חתולה

הלילה עבר...סוף סוף הבוקר הגיע...בחוץ יום מקסים ושטוף שמש...מאחלת לכולכן יום מואר ורגוע.. http://image30.webshots.com/31/7/12/36/321371236wrfOpL_ph.jpg דמעה

מקווה שעבר עליך לילה שקט....

וכל טוב.

כבר כמה ימים... שאני מחכה. תמיד אומרים : "מחר בבוקר השמש שוב תזרח עלייך". ויום יום אני מחכה לזה. הולכת לישון, ומתעוררת עם תחושה מגעילה. . . עם לב עדיין שבור... השמש לא מחייכת האור לא מופיע... הציפורים הפסיקו לצייץ. הכל ....... הכל נשאר כמו שהיה. . . . . . ואין טעם אין עם להמשיך עוד. היתה בליבי תקווה תקווה שהמצב השתנה אבל המצב עדיין תקוע. מה ביקשתי? לקום לבוקר "טוב" באמת...? כנראה שזו בקשה גדולה מידיי . . . . (מסתבר). ועכשיו חזרתי מהפגישה השניה שלי אם איזה בחור.. בעעעעעע לא רוצה אותו.. ! וביקרתי את חברתי שילדה בשעה טובה בת.. והיא כזו נושית ומקסימית קטנה...! ואתמול............. אתמול אמא שלי כ"כ עיצבנה אותי, היא רצתה לתת למניאק את האוטו... להיום. ואמרה שהוא מסכן.. אין לו כסף למוניות ב 5 לפנות בוקר... ואמרתי לה " ולי יש המוווווון כסף, ללכת לטיפולים- רק בגלל מה שה-ו-א עשה לי" . ועוד יש למה מה לאמר : "אז תרדי לפעם בשבוע אצל הפסיכולוגית"... הייתי בשוק. אמרתי : "הוא לא יקח שום אוטו- אני ישאר פעמיים בשבוע ... ובזה נגמר הסיפור"... למה היא אומרת לי..? ש"יקרע ליבי.. וארחם על ה"מסכנון" שיוצא לעבודה ב 5 בבוקר מהבית... " אוייייייייייי.... ממש מסכן! ! ! לא יודעת אם לצחוק או לבכות :-( / :-) טוב, זהו. זה הבוקר שלי.. זה היום שלי.... וכך ליבי מרגיש .. חצוי ושבור לגזרים...... והחג הזה- אני הולכת למי שצעקה עליי בשולחן- אני מאוד אוהבת את האחות הזו.. אבל, הסכמתי ללכת - רק כי אני רוצה לדבר איתה - בשיחה רצינית על הכללללל... הגיע הזמן שמישהו פה יפתח ת'פה שלו (במקרה הזה - זה אני). וישבור את קשר השתיקה של שנים......... !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אבל, שיט! גם שם יש פוגעים... אשמור על עצמי. מקווה שלא יעשו מה שעשו לפני שנתיים... אם אני יוכל- ואלך לבית של אחותי השניה- שגרה קרוב לזו שאני הולכת אליה אני יכנס למחשב.. ואעדכן אם יהיה משהו חדש. חג שמח!

מקווה שיהיו לך דברים טובים לספר ושתעשי את זה במוצאי החג שזה סימן שלא היית צריכה להכנס באמצע ושוב להתמודד עם האין אלוהים חג שמייח ותקווה ... מחזיקה לך אצבעות. ליז

תודה ליז.. את הדיבור איתה אני רוצה לדחות לממש אחרי החג... לא למחר... חייבת לנשום אוויר אחרי הימים המטורפים... מה גם שסיפרתי עכשיו לעוד אחות - שנפגעה גם היא מחוץ למשפחה...... והיא היתה בשוק......... אלך אליה- נראה מה לה יש לאמר.... לא ממש מובן טלנובלה... רצינית! חג שמח מתוקה! אוהבת

תזרח עליך השמש, את אמיצה נורא...ואני בטוחה שהאומץ שלך לקום ולהגיד, ולהגן על האמת שלך, נותן לך את הכח. והאומץ והגבורה שלך יביאו את הזריחה המיוחלת. ליאור

מוקדש לכל אחת אישית יחיד ומיוחד- ז'קלין שיף לעולם אל תשכח שאתה יחיד ומיוחד! הייה אתה במיטבך, ולא חיקוי של מישהו אחר. גלה את כוחותיך והשתמש בהם באורח חיובי אל תקשיב לאלה הלועגים לבחירותיך. לך בדרך שבחרת ואל תביט אחורה בצער עליך לקחת סיכונים כדי להגשים את חלומותיך זכור שיש די זמן לבחור נתיב אחד ועוד נתיב במסע חייך גלה אורח רוח בחיפוש אחר הדרך הנכונה בשבילך מתוך המסע תפיק גם לקח. אל תחשוש מטעויות אמור לעצמך שאתה בסדר בדיוק כפי שאתה התיידד עם אנשים המכבדים את מהותך הפנימית פנה זמן גם לבדידות כדי שתגלה עד כמה נפלאה. זכור שלהיות לבד אין פרושו להיות בודד. יכולה זו להיות חוויה נפלאה לגלות את היצרתיות שבך, את רגשותיך העמוקים ואת השקט והשלווה עמוק בתוכך. אל תשכח לעולם שאתה מיוחד ואהוב מאוד.

בוקר אור ותודה לך......... אודה לך אם תתיחסי לשאלה ששאלתי....... היא חשובה לי ולעוד כמה בנות-(שלא מכאן). ובאשר לשיר שאת צירפת... קשה עדיין להשלים איתו...... אבל תודה.. תודה שאת כאן איתנו! ! !

מרגישה שאני לא מצליחה להתיישר הכל כואב לי ומציףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

זוכרת ליל הסדר עבר טוב!!! למרות הדאגה . תרגישי טוב - המון כח מחבקת-ליז

ושמחר יהיה טוב יותר מהיום... שולחת פיה עם אבקת קסם...ומקוה שתחלמו רק חלומות טובים... http://image02.webshots.com/2/7/57/9/51275709CxKKqE_ph.jpg דמעה

שאני עם נומיק שלי ושהוא עדיין חיי ואני רוצה להישאר בתוך החלום הזה ולא להתעורר כואב לי כל כך אני מתגעגעת אליו!!!!!!!!!!!!!!!! כל כך מתגעגעת...... :'(

שחף יקרה! מבינה אותך... וכ"כ כואבת יחד איתך..........! מחבקת! דמעה יקרה! לילה טוב לך... תודה על הברכות.. ובאשר לחלומות- צריכה הרבה אומץ לדבר עליהם.. תודה לך!

את עוברת ימים מאד קשים. האובדן של החתול, הוא כמו אובדן של בן משפחה. אני חושבת עלייך הרבה, ומחזקת אותך בימים הקשים שאת עוברת. ליאור

4 אוצרות נתנו לו לאדם כח הרצון, כח הסבל, הכבוד והגאווה. כח הרצון , המכוון אל המטרה. כח הסבל , המאפשר לשאת קשיים בדרך אל המטרה. הכבוד והגאווה , מסייעים לשמור על צלם אנוש גם בתנאים קשים בדרך אל המטרה. כל דרך חיים מורכבת מהרבה צעדים, יש כל כך הרבה מה לראות. נכון, יש גם סלעים פה ושם המכאיבים עד דמעות, צריך להרים את הרגליים קצת יותר גבוה ולהמשיך לצעוד... מחזקת אותך אידה

לילה טוב גם לך יקרה שלי. ושיקרו לך רק דברים טובים, את ראויה להם ללא ספק.

לדמעה - זה עבד, תודה על הפיה השומרת ישנתי מצויין והיום יום חדש מרגישה שהולך להיות טוב. לשחף - שוב מחבקת - נו ראית אותו בחלום.... אולי הצלחת להתנחם במחשבה שעכשיו הוא במקום שכולו טוב וכבר לא סובל???? לבובה על במה - בחלום האחרון שלי היתה תפנית כשבן זוגי כיסח למניאק את הצורה, עכשיו ,זה לא היה בדיוק חלום אלא מן דמיון כזה שהזמנתי כדי לסלק את הפרצוף שלו כשרציתי ללכת לישון והוא הופיע מחייך כלו מדושן עונג... אז הזמנתי את את כל אהובי והם חיזקו אותי וחיבקו וכשהו התעקש להשאר שם בן זוגי ניגש והיכה אותו עד שהו נפל לרצפה מוכה חבול ומושפל. ושוב תודה על החיזוקים אתמול.האפשרות להוציא ולקבל מיד תגובה וכו.. ממש עזרה. לליאור - גם רציתי שוב להגיד תודה , היום הרבה יותר טוב עזרת לי לעכל ולהבין מה עובר עליי אז לכלכן בנות יקרות עד מאוד - שוב חג שמח מאחלת שיעבור רגוע יותר מליל הסדר... ליז.

רק עכשיו נכנסתי להודעה הזו שלך.. וראיתי שכתבת גם לי... אז, אין על מה.. העיקר שתרגישי טוב! ואני כאן בשבילך.. ואיתך! אני.

קבלי תיקון לגבי המייל שלי, זו הכתובת העדכנית. בדקתי ממי והמייל שלך לא הגיע. אולי בגלל שהכתובת לא היתה מדויקת.

"נשלח בהצלחה" הפעם לא כתבתי "ניאום" ארוך.......... רק כדי לוודא שאכן הגיע אלייך..... מה איתך חוץ מזה??? איך את נערכת לקראת החג השני... הממשמש ובא?

יש התקדמות גדולה... אבל זה - כ ו א ב מ ת י ש מ ח ל י ש.... ויש לי בחילה. רוצה כבר להרגיש את ההבטחה שזה - מחזק.

מה מכאיב וגורם בחילה? את מדברת על תרופות או טיפול???? בכל אופן שולחת לך כוח...

מוציא לי את הנשמה, אני מניחה שזה סימן שאני עושה עבודה טובה,ובכל זאת... תודה על הכוח ששלחת- כבר יותר טוב בזכות האפשרות לאוורר לשתף ולשחרר

ליזוש'. אני מניחה שאת מדברת על הכדורים שאת לוקחת ..........(?!) ואם כן, אני יודעת מחברות שלוקחות, שההשעה של זה - היא לאחר כמה שבועות. ואחרי זה... זה אמור לחזק... ולקיים את ההבטחה. ומה איתך חוץ מזה? איך עוברים עלייך הימים?

לא לא כדורים, באתי בשמחה לטיפול לספר על דברים טובים שקורים ושוב נפילה ושוב אי אפשר לנשום וחזרה אל הבור הזה

מה יהיה איתי.. ואם האותיות שנעלמות לי?!

קורה לי כמעט כל לילה, שאני חולמת על הפוגע עצמו. עכשיו, יש חלומות שאני מתעוררת מהן- וזה נדיר. ויש חלומות שאני לא מתעוררת וממשיכה לחלום, ובחלום זה הוא ואני - עושים את מה שעשינו בעבר... אבל לא רואים בחלום את "בובה הקטנה" אלא אותי כיום.. נהנת ממה שהוא עושה לי... כמו בעבר.. וממש תמונות מוחשיות.......... מן הסתם- ככה זה בחלומות.. ! האם גם לכן זה קורה? ולמה זה קורה? יש לכך הסבר...........? אם כן, אני מאוד אשמח- זה כל כך מתסכל.... ! תודה לכן ולילה טוב בובה.

לי זה קורה לפעמים אף פעם לא חשבתי למה....

מה שלומך היום.......? הלילה... ?

בשבילך http://www.nightstoneunlimited.com/Blackstar-DM-Arts/Blackstar-StoryArt-FairyDragon.jpg http://www1.istockphoto.com/file_thumbview_approve/977056/2/istockphoto_977056_little_dragon.jpg דמעה

בובה יקרה זה קורה לי המון...ומעורר בי רגשות מאוד קשים. גיליתי שמה שהכי עוזר לי זה להביא את החלומות האלה לטיפול ולדבר עליהם למרות הבושה והקושי... מאחלת לך לילות שקטים נטולי חלומות מעיקים דמעה

אין לי תשובה, אף פעם לא היו לי חלומות מהסוג הזה...סורי... אגב אני לא מצליחה עם הכתובת שלך. כל פעם שאני לוחצת על הכתובת, נתקע לי הסמן. אבל הכתובת לא עולה. אז שולחת לך את שלי......

בובה יקרה תהליך של החלומות הוא תהליך של עיבוד מידע שיש לנו.... לפעמים זה נותן בטוי לרגשות שאני מרגישים, שקיימים בתת המודע... ולפעמים החלום נותן מקום לדברים ההפוכים ממה שאנו מרגישים....אולי אפשר לקרוא לכך הפחדים שלנו... כשאוהבים מאוד מישהו וחולמים שהוא מת......זה לא בגלל שאנו רוצים שימות...זה הפחד לאבד אותו... תפקיד החלום לעבד את כל המידע שיש לנו... חוויות, מידע לימודים, רגשות...פחד, שמחה, חרדה, הנאה, רגשות אשם ועוד.... זה מה שקורה בחלום את מעבדת את המידע.... את הטראומה.... גם אם הרגשות שעולים הם מבלבלים....אך זהו התהליך.... במקביל לעבודה הפנימית שאת עושה אידה

שהתחיל ברגל שמאל,הסוללות שנתכלו וגיליתי רק אתמול והמצלמה החליטה גם להתקלקל ולא צילמה,הגשם שלא הפסיק ושינו לנו את המסלול נראנו כמו שיצאנו ממפל מים, אחר כך אכלנו צהרים בסניף שלנו בירושלים ותמיד יש את הבדיחות על סקס ועל דברים שהקפיצו לי טריגרים וביאזשהו שלב ברחתי מהשולחן והייתי על סף דמעות התאפקתי לא לבכות שלא יראו אותי הסיור המשיך ורציתי כבר לחזור וכבר לא נהנתי לא מספיק זה שחזרתי הביתה הבעלתית שבהתחלה היתה מוכנה לבוא לקראתי עם השכר דירה כי לא עבדתי כמעט גם כי הייתי חולה וגם החג אמרה לי שאני אשלם כי בעלה לחץ עליה מרגישה שטבעת החנק מתהדקת על הצואר שלי אין לי כוח יותר לשום דבר

גל יקרה שלי..........................!! קראתי אותך.. והמשפט הראשון שרץ לי בראש זה "ברוך הבא למועדון"... בדיחות על סקס.. ללא גבולות... ללא התחשבות באחרים.. כמו ילדים קטנים......... מבינה אותך מאוד גל יקרה... כואב עד שמעורר טריגרים קשים... ! ! ! הבוקר חשבתי עלייך.. יקר מבול...... ובאת לארץ הקודש.. ביום בעעע שכזה.. ידעתי שתתאכזבי... אבל, אם היה לנו שליטה על זה......................... זה היה טוב... ובכלל, אם היה לנו שליטה על דברים אחרים ........זה בכלל היה מעולה. כנראה שאווירת החג... ובכלל- מראים שחור.... דכאון אין סופי... מכירה את זה....... ויודעת שקשה עכשיו........ אומרים שהשמש תזרח ביום מן הימים.. אומרים... רוצה להאמין כמוך שאכן זה נכון... טוב, אני לא ממש מעודדת אותך... רק בגלל שאני בתוך מערבולת השחור גם ככה. אבל........ היום הזכירו לי, ואני מזכירה לך...... שזו תקופה תקופה קשה.. שתחלוף. להאמין. רק להאמין............................... כי מסתבר שאין ברירה ואין דרך אחרת..............!! איתך תמיד... בובה.

נו.. קורה שיש טעויות...

תמיד אבל תמיד הם עם הבדיחות האלה לא מתחשבים,וכולם מתגלגלים מצחוק, ודברים שהיה לי קשה לשמוע אז הגנתי על עצמי וברחתי משם, הייתי בטוחה שיבטלו את הסיור כי הגשם לא הפסיק,התכנון המקורי היה ללכת מסלול בסטף אבל בגלל הגשם זה לא היה כי הדרך שם חלקה ובוצית אז חתכנו לעין כרם הסתובבנו שם קצת,ומשם הלכנו לסניף שלנו ואז שאר הסיור המשיך בהפסקות מהגשם אני מאוד אוהבת את ירושלים יש בה משהו מיוחד המצלמה מידי פעם עשתה לי טובה וצילמה אני בספק אם יצא משהו צילמתי או ניסיתי לצלם את מנזר יוחנן במדבר שרואים מעין כרם והעננים הכבדים כאילו נוגעים בו זאת צריכה להיות תמונה מהממת נקווה שתצא לגבי השכירות נראה לי שמחוסר ברירה אני אחפש דירה עם שותפה וקרוב למרכז כדי שההוצאות יהיו פחותות יותר וגם החג מוסיף לתחושה הקשה האין משפחה תחושת התלישות,משתדלת לצוף למרות הגלים הסוערים עכשיו שמאימים להטביע רוצה כבר שהחג הזה יעבור

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח מגיע לך

לא יפה, לא יפה, לא יפה, לא יפה....................................

בעצם זה לא כל כך נורא -------------------------------------------------------------------------------- ללא שם לפעמים כשמסתכלים טוב ובוחנים הכל מקרוב אז פתאום הרע בטוב הוא כל כך קטן ופתאום גם בדמעות צחוק גדול ואז פתאום קרן אור נשלחת ובתוך הלב היא זורחת והעולם הוא רק בצבעים ברורים ומאירים ובעצם רוצים לחייך לכולם ולצעוק בקול גדול - "איזה טוב הוא העולם".

ריגשתן אותי בתגובותיכן...... מאתמול בלילה נכנסתי למיטה ולחדר שלי.... ולא יצאתי ממנה כלל ..... גם היום- כל היום......... הייתי בחדר. רק בבוקר אמא הביאה לי כוס נס עם עוגיות.... ולא, אני לא רעבה.... לא רוצה לאכל, ואולי זו תהיה הדרך לברוח מהעולם הזה. אתמול לא פגעת בעצמי, כמו שכתבתי כאן... נכנתי למיטה ולא היה לי כוח לקום ולפגוע בעצמי.. היום, מרוב שכל היום הייתי בחדר, והשתגעתי כבר... פגעתי בעצמי... שוב. ורק עכשיו קמתי מהמיטה....ויש לי סחרחורות....(וגם מחזור שהחליט לבוא לא סובלת את זה). ועכשיו אמא חזרה מהכותל, היא היתה בדכאון כל השבת.. בקושי אכלה. ובמוצאי שבת, יצאו הדמעות שחנקו את גרונה. מסכנה שלי האמא הזו. מרחמת עליה עד עימקי נשמתי. קשה לי שקשה לה........ ולה- קשה .. כי קשה לי.......! מתי יהיה טוב? מתיייייייייייייייייייייי????????????????? עונה לכן לפי סדר התגובות: @-->-- ליאור חביבתי- כתבת "תבטיחי לא לפגוע בעצמך"... מצטערת, אכזבתי.. בעיקר את עצמי.. שוב! הכאב היה גדול מנשוא... ולא, אין לי אף אחד שיכולתי לברוח. לבד לבד לבד קשה להיות לבד. ואימייל- אשמח לתת לך.. [email protected] ריגשת אותי בתגובתך. ועל כן, תודה נשמה יקרה. @--->---שדה ניר- כמו ליאור, גם את ריגשת... מצטערת שזה עורר בך רגשות מעורבים.. של כל מה שעבר עלייך. ותודה לך.. שאת כאן בשבילי......... ! מעריכה זאת מאוד!! @--->---חתולה - ושוב... אין לך מושג עד כמה אני מעריכה אותך. כל כך מקסימה.. כל כך רגישה.... וכל כך עם המילה הנכונה. גם כשאין מה לאמר..... גם כשנאמר כבר הכל..... לא חשוב ... העיקר שאת כאן. העיקר שאת אוזן קשבת... העיקר שהיה לי למי לבכות אתמול בטלפון... גם אם זה היה ללא מילים. המילה לפעמים לא חשובה- כמו שהבנא' עצמו חשוב.. ! תודה מקסימה ויקרה! @--->---אידה היקרה שלי: כנראה שבאמת אין להם יכולות להתמודד מול האמת.. האמת הכואבת. האמת הנכונה... כל מי שהיה התבייש- בהחלט! יכולתי לראות זאת! וראיתי....... ראיתי על המניאק- איך שהוא רצה לקבור את עצמו.... @--->--- ליזוש' יקרה: תודה על תגובתך.. ואף פעם לא מאוחר. גמני שומרת שבת.. אכן כן, רק שאם זה מגיע למצבים קיצוניים.. כמו מה שהיה ביום שישי.. אז...... אהמ...... "אין לי אלוהים". הנפש חיה בתהפוכות הללו כל החיים. לא רק שלי, של כל אחד ואחת מכאן, ובכלל........ פעם למעלה.. פעם למטה... מנסה להשלים אם זה. לא ממש מצליחה. תודה על החיזוקים ... תודה על הכל.

ואני גאה בך על שאמרת את האמת בפנים. כל הכבוד. עצוב לי על אמא שלך. עד כמה היא יודעת? האם ברגעי האמת כשזה קרה שיתפת אותה? איך הגיבה אז? האם תמכה בך?

אמא יודעת שזה היה מגיל 4 עד 14 או 15 בערך.. היא לא יודעת שזה קרה גם לפני שנתיים (20) . ברגעי אמת?! נתנה פליק בטוסיק. ומאז נראה לי חיה בהדחקה.. כי היא לא זוכרת דבר וחצי דבר ממה שקרה. כיום היא תומכת.. אז ממש לא! כיום היא גם סיפרה שגם היא נפגעה ע"י אחיה.. היא רק רצתה להראות לי .. שלמרות ועל אף הסבל שעברה.. היא המשיכה בחיה והביאה ילדים (וגם אותי לצערי) ... תודה מדהימה!

בובה ברוך שובך, דאגתי שלא ראיתי אותך משרשרת יממה שלמה. שולחת לך כוח . ותשמרי על עצמך לילה טוב יקרה ליז

היה קשה לי לקום מהמיטה .. הרבה סחרחורות......! תודה מקסימה! לילה טוב גם לך יקירה. בובה.

יש ביננו מכניזים מעל ומעבר למתואר והמשוער! קשה לי לפרט בפורום ציבורי על אשר הצלחת לפרוט על נימי לבבי... מאחלת לך המון כח ומוח לחלוש על המערכה ולעבור ולגבור על המדוכה. רק טוב יקירה. שדה ניר.

את תמיד מוזמנת לכתוב לי באופן אישי באימייל שצירפתי לליאור.. גם בזה, וגם בדברים אחרים וטובים. תודה מקסימה ויקרה! אתן פשוט מדהימות. בובה.

http://www.netanya.ac.il/aguda2/images/izkor_big1.jpg http://www.geocities.com/veraloni/Numik6.jpg http://www.geocities.com/veraloni/Numik5.jpg http://www.geocities.com/veraloni/Numik4.jpg http://www.geocities.com/veraloni/Numik.jpg ..................................................................................................................

הדבר שאני הכי רוצה עכשיו בעולם זה לגנוב מוטרינרית את החומר שהיא הזריקה לחתול שלי...................................

אני איתך דמעה

אין מילים..... כמה עצוב....... תהיי חזקה, אני איתך יקרה... ליאור

דמעותיי זולגות. עצוב .. קשה.. וצובט בלב... אובדן של חתול.. קשה וכואב כמו אובדן של מישהו קרוב.. כי הוא אכן היה כזה. איתך יקרה שלי. כואבת את כאבך... מחבקת. בובה.

שחפונת יקרה לי מאוד צר לי נורא לשמוע שהטיפול לא עזר בסופו של דבר , איתך כאן בכאבך ובאבלך על אובדן חתולך , מייאווווווווווווו

אין מילים בכדי לנחם ולהקל על האובדן משהו שהיה ואנינו כבר... ובחיים כשאנו נקשרים....אנו לוקחים סיכונים.... נסי לקחת את מה שהיא נתנה לך.... לשמור אצלך.... להפנים... איך לקחת סיכונים ולהשאר בחיים ללא שם לצחוק, זה להסתכן בלהיראות טיפש. לבכות, זה להסתכן בלהיראות רך ורגשן. ליצור קשר עם מישהו, זה להסתכן במעורבות . להתגלות ולחשוף רגשותיך, זה להסתכן בחשיפת עצמאותך.. לגלות את רעיונותיך, חלומותיך, ותשוקתך בפני אנשים, זה להסתכן באובדנם. לאהוב, זה להסתכן שלא יאהבו אותך בתמורה. לחיות, זה להסתכן בלמות. להראות חוזק, זה להסתכן בלהראות חולשה. לעשות, זה להסתכן בכישלון. והסכנה הגדולה מכולם, היא לא לסכן דבר. האדם שאינו מסכן דבר לא יקבל דבר, יחיה כבול אל הביטחון , אסור ע"י הפחד...

חג שמח לכולן ,עד היום יש לי רגשי אשמה שכל מה שקרה קרה בגללי ושיכולתי להפסיק את זה הייתי בת 19 ובן דודי בן 22 הוא עשה את זה ....... ואני רק שכבתי ולא זזתי ולא אמרתי כלום . עד היום אני חייה עם האשמה למה ? למה ? לא עצרתי את זה .

תיקון טעות הייתי בת 10

היי מעוף -חג שמיייח בגיל -10- קשה מאוד להגיב , קשה מאוד להבין מה עושים לך , הפחד , הסקרנות , חוסר הידע , חוסר ההבנה ,לפעמים משתקים עד כדי שאי אפשר פשוט להגיב , אי אפשר להוציא קול מהגרון , ובטוח שלא נותן כוח למחשבה רציונלית , כל התנאים מראים שהוא היה בשליטה , הוא היה החזק , והוא הכתיב מה שיקרה , ואת כילדה קטנה , לא נראה לי שהיה לך איזשהו סיכוי להתנגדות כזו או אחרת , אם היית צועקת , יתכן וגם הוא היה מגיב יותר בקיצוניות ,אם היית בועטת או "מצליחה להחזיר לו " פיזית, אני מאמינה שהוא היה נוקט בכל דרך ושיטה כדי להמשיך ולבצע בך את זממו , הוא פשוט פדופיל , ואת היית ילדה קטנה , הכל אצלו היה מחושב , ולא חשוב כמה שתנסי לבוא ולנסות להאשים את עצמך , את פשוט תתקלי בקיר האטום של חוסר אונים מוחלט , אם תביני שזה היה חוסר אונים מוחלט , לא תצטכי להאשים את עצמך על מה שקרה , ותביני שלא יכולת לשנות כלום , שיהיה לך חג שמייח חתולה

איך בדיוק יכולת להגיב? 12 שנה הפרש - גבר בוגר מול ילדה קטנה - הפרשי גובה ומשקל משמעותיים ביותר . הוא יודע בדיוק מה הוא עושה ואת... בקושי יודעת את רזי החיים-איך מקיימים יחסים,מה זה לגמור ומה היצור הענק הכבד והמפחיד הזה עושה מעלייך ? קוראים לזה : הלם - פחד - שיתוק. א ת ל א א ש מ ה ... מעוף יקרה . חיבוק, ליז.

מעוף יקרה וחביבה! ילדה בת 10 ילד מפגר.. בן 22. האם יכולת לזוז? האם יכולת לדבר? האם יכולת להתנגד? לא!!!!!!!!!! חד משמעית! הידעת, ואולי לא, שאם היית מנגדת זה היה נעשה כואב יותר?! זה היה נעשה תוקפני יותר?! והלוא מה ילדה בת 10 מבינה מהחיים שלה.. מה מותר ומה אסור? אל לך להאשים את עצמך... חבל להוסיף עוד לכאבך....... אותה ילדה, קטנה ותמימה לא יכלה .. להתנגד. ולכן היא לא אשמה. מחבקת חזק ! אני.

מעוף יקרה אני יודעת שקשה להבין להכיל, לקבל... שלא יכולת אחרת... שהוא היה הגדול ..החזק...."הכל יכול".... והוא ניצל זאת.... ואת היית במקום שלא יכולת לעשות דבר... אל תאשמי את עצמך... נסי לקבל.. רק זו הדרך שתתן הקלה... אידה

אז ליל הסדר עבר... והינה עוד שבת.... אך מרגישות? התיק שעל הגב ללא שם לכל אדם יש תיק על הגב, ובו מסופר על חייו וגם אם לא רואים, תאמינו לי, אלו לא סתם מילים. יש אנשים שלפני אחרים את התיק הם פותחים. ובמיוחד לפני אדם קרוב המכיר את חברו לרוב. ועצם זה שהם פותחים את התיק ונותנים לחבר טוב לשמוע ולהחזיק עושה את התי הרבה יותר קל ולעולם לא חבל... אבל יש אנשים שבפני העולם הם סגורים הם סוגרים את התיק במנעול חזק ואז התיק נהיה ענק ! ויום אחד התיק יתפוצץ והאדם לא יוכל לשאתו, אפילו אם יתאמץ. ולכן יש להבין שיש בני אדם בהם אפשר לבטוח ולהאמין ואסור לשמור בלב את כל מה שכואב...

לי יש תיק של לואי ויטון.... קטן, קטן, קטן. ריק...אין בו כלום... אני מתחילה להתחרפן מהכדורים אני חושבת....

ליאורי על איזה כדורים את מדברת ? צריך להזהר מאוד עם מה שלוקחים , אז שימי לב בבקשה יקירתי מה את לוקחת מייאווו

ויש שומרים בכניסה לאתר מסויים שמחייבים אותך לפתוח את התיק וזה לא תמיד נעים ואפילו מביך אבל עצם הפעולה והחשיפה מנטרלים או לפחות מקטינים את עצמת הפצצה. ככה יצא - אז תודה על העמידה בשער. מליז באהבה. ליז

האם לשכב עם גיס נכלל בגילוי עריות שעליו נאמר זה מכבר: "יהרג ואל יעבור"?

היי שדה ניר שמחה לראות אותך כאן ,חג שמח לדעתי התשובה היא לא , גילוי עריות נחשב רק אם עוברים את הגבול , בין אם זה אב , או אח , או אחות או אמא , רק הם נחשבים , ועליהם יאמר יהרג ובל יעבור , כל השאר הם רגילים כמו כולם , לא נחשבים לגילוי עריות , חתולה

תקראי את התגובה שלי.... אה, ומה שלומך מתוקה? ואיך עבר החג? ומה זה התגעגעתי לצחוקים איתך....

ומה משמעו לעבור את הגבול? מי תוחם את גבולות 'הקו הירוק' שיהוו גבולות קבע? וחותם וקובע כי לא ניתן אור ירוק לפעולה וכי האדם עבר את גבול הטעם הטוב והנו במחלף הכתום- בין הירוק לאדום?

גיס הוא כמו אח. הרי הוא נשוי לאחות שלי. או שלך. או שלנו... הוא בן משפחה, ולכן יחסי מין איתו, או אפילו מחשבות בכיוון אסורות בהחלט... שלא לדבר על הבלאגן שיכול להיווצר בתוך המשפחה. ומה שלומך ככה?

כמו אח אינו מעיד בהכרח על קשר דם. ויתכן מאד שיש שיטענו להיד"ם. מעבר למימד המצפוני והמוסרי, האמוציונלי והאתי האם הלכתית וחוקתית אונס של גיס את גיסתו נכלל בהגדרה של גילוי עריות?! ומי יתן וניהיה ראש לשועלים ולא זנב לאריות.

שדה יקרה גלוי עריות...אולי לא... אבל זה מאוד תלוי בהרגשה של הנפשות.... פער הגלאים... יחסי הקרבה... מערכת היחסים... חג שמח אידה

גם אנוכי חושבת שזה לא נחשב כגילוי עריות . . . . .

היה ויכוח סוער בבית שלי. בשולחן שבת. אמרתי לאחי הגדול שהוא מניאק. ואחותי הגדולה התעצבנה עליי, ואמרה שזה לא יפה ... ואיך אני מדברת ושאני אבקש סליחה. אמרתי לה "אם היו אונסים אותך, אז לאותו אנס לא היית קוראת מניאק"... מה הכלבה הזו אמרה לי - תפסיקי כבר את והדמיונות שלך........ כל החיים שלך מדמיינת... כדי שתסתמי את הפה שלך, ולא תדברי שטויות. ואני התחלתי לצרוח עד שהדם עלה לראשי....... התחלתי לרעוד בכל גופי. והיא הרימה עלי את קולה בחזרה...... "את לא תתחצפי לאחותך הגדולה"........ תשתקי את הפה שלך כבר! וכל זה היה ליד כל המשפחה שלך...... כולל הפוגעים. ש"אחי" בינהם....... שלא ידע איפה לקבור את עצמו........ נמאס לי. שוב לא מאמינים לי שוב אומרים לי לשתוק רוצה למות. דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אף אחד בעולם הזה לא באמת מבין..... ואני לא מנסה שירחמו עליי....... כי ממש ממש לא......... אבל קשה לי .......... קשה לי לישון ולהיות מוקפת בפוגעים! למרות שהם לא יעשו כלום.......... אבל עדיין........... לחתוך..... לפגוע ..... להרוס את עצמי..... די לא יכולה יותר. הדמעות חונקות את גרוני. סתם זבל שרמוטה זונה אוהבת סקס לא יכולה בלעדי זה. רק על זה חושבת לכולם נותנת זה ועוד הרבה. הרבה מילים שהיו אומרים עליי. הרוסה קחי הבאתי לך גלידה. גלידה טעימה מאוד תמצצי........ נגעלת - בא לי להקיא לא, אל תגעלי.... תחשבי שזה גלידה.. בכוח..... נחנקת. עומדת להקיא לא עוזר כל נסיונות השכנוע שזה מגעיל.. שזה לא טעים ....שאני לא רוצה.... בכח לדחוף בכח לתת למצוץ חייבת.. אם לא! ! ! גמר. והכל עליי. להקיא עוד יותר טמאה.... לפגוע בגוף הזה. לחתוך הגוף שלי טמא. בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

קראתי, ואני בוכה...ואל תרגישי אשמה, ממש לא...כואב לי הלב על מה שאת עוברת....אם היית לידי, הייתי לוקחת אותך אלי. להרגיע אותך בימים הבלתי אפשריים האלה. אני כל-כך מזדהה איתך, לכן מחקתי את כל ה "משפחה" שלי, ועכשיו אני יתומה ושכולה, וככה עדיף לי. תבטיחי לא לפגוע בעצמך. האם יש מישהו שיכול לתמוך בך עכשיו? להיות איתך פיזית? אם יש לך חברה טובה בקרבת מקום, אולי תוכלי להעביר אצלה את הימים הנוראים הללו? הכי קשה זה כשלא מאמינים לך. אבל אני כאן, וכן מאמינה לך. אני איתך מתוקה. אם את רוצה את המייל שלי ליתר פרטיות אכתוב לך אותו.

כל גופי נעשה חידודין חידודין... זיעזעת לי את אמות הסיפים, העלת לי את הסעיפים ובעטת בי בעקב אכילס שלי! גם אותי כינו פראנואידית תקופה ארוכה עד שהאמת העירומה כהוויתה התמוטטה לה אל סלעי המציאות בחדות...-לא עוד מילה שלהם מול מילה שלי.... יקירתי:אלו מנגנוני הגנה משומנים ומוכרים של הכחשה, הדחקה ודיסוציאציה. קשה לאחותך להתמודד עם אונס אחיך- בלב עין הסערה- בהטחת האמת בסיטואציה. להתמודד פירושו להתחייב!לקחת את הכדור שהיה במגרשך למגרש שלהם! להתמודד פירושו ליטול אחריות, לשנות סדרי בראשית, להכות על חטא, לפשפש במעשים, לנסות לפצות, לערער את מוסד הנישואין "המקודשין" ולאיים אף בגירושין ושאר מרעין בישין. מוטב שתטלי קורה מבין עינהם ולא תתלי את חייך או תתלי את קולר המעשה המאוסה על גבך ושכמך! חזקי ואמצי יקירתי. אני מאמינה בך ובאמת שלך- באמת ובתמים. כואבת את כאבך- עד לשד עצמותי הדוויות וחדרי לבי המדממים. כאן למענך. ((((((((((((((((((((((((((בובה על במה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר.

בובונת מתוקה שלי כואב , מאוד כואב לקרא את כל מה שעשו לך , וכבר מספיק פגעו בך , די , די בבקשה גם את מלפגוע בעצמך , הגוף שלך לא טמא , הגוף שלך פגוע , פצוע , ואת רק מוסיפה גם להמשיך להכאיב לו ולפגוע בו , די , די מתוקה ,אני יודעת ומאמינה לכל מילה שלך , רוצה לקחת ממך את הכאב הזה ולא יודעת איך יפתי , רוצה להגן ולגונן עליך אפילו מעצמך , ולא יודעת איך ,רוצה להגיד לך כל-כך הרבה דברים ולא מסוגלת לנחם אותך , הייתי רוצה לחבק אותך חזק חזק , ולהרחיק ממך כל זכר וסימן לכאב ,אני יודעת שהשהיה בחברת הפוגע שלך מציפה אותך בכאב הזכרונות שלך , אך זכרי , את לא לבד , אני פה איתך לאורך כל הדרך , אם את זקוקה לי את יודעת איפה אני , תמיד פה בשבילך מייאוווו

וכמה טוב שיש חברות שאפשר לחלוק איתן את הכאב. וזה שאומרים לבובה שהיא שקרנית, זה הכי מקומם... עצבים עם המכחישים האלה... בובה מותק תהיי חזקה.

איזה כוחות את מפגינה.... כל כך הרבה אומץ יש לך... מה שאין לאף אחד אחר במשפחתך... פשוט אין... אין יכולת להתמודד...להסתכל לאמת בפנים... הכי קל לומר דמיונות... הכי קל לא להתמודד...לברוח....להוציא אותך לא נורמלית... אבל כל מי שהיה שם ....ידע בפנים...שאת צודקת... כל אחד קיבל את הכאב...גדול כקטן...כמה שאיפשר לעצמו... כל אחד התבייש בפנים...אפילו לשניה... מחזקת אותך אידה

אני קצת בדיליי עם התגובה (שומרת שבת), בכל אופן, מחבקת אותך חזק ,חזק, חזק. לפני כניסת השבת הרגעת אותי שלא אהיה עצובה בגללך ושככה זה אצלך - פעם למעלה ופעם למטה. ובכל זאת עצוב וכואב ונראה מאוד קשה לנפש ככה לחיות בתהפוכות האלו. שוב- מאחלת לך מכל הלב, שקט ושלווה.

פדיחה , פעם שניה שזה קורה לי. רושמת כותרת בשם המחבר- מין פיזור שכזה והזדמנות נוספת לשלוח חיבוק חם ואוהב ליז

מי המציא את החיים? מי נתן לי את החיים- שיבוא גם לקחת!!! למה לכולם הכל יוצא כל כך טוב ורק אצלי הכל כל כך דפוק? למה הכל כל כך קשה למה החיים?!? כל מה שביקשתי הוא אהבה מעולם לא נתתם לעולם לא תתנו. תמיד רציתי להיות אחת כמו כולם- אבל תמיד ההיתי שונה "מצורעת". אולי זה פשוט כי נולדתי ככה- ילדה עם תוית. תוית של- פגום עליה! אינני רוצה להיות פגומה אינני רוצה להיות שונה. אבל איך אוכל להתנהג כאחד האדם כשאלי מתנהגים כאחד הבהמה?!? הצורך הבסיסי שלי הוא אהבה אחרי כן יש לי כמובן את הרצון לקבל יחס שווה, חום, הבנה, כבוד.. אבל מה כל אלו לעומת אהבה. לא מעולם לא דרשתי יותר מדי. ואולי זו הבעיה? לא דרשתי ולכן לא אקבל?!? ואותי תמיד לימדו שמתנות לא מבקשים. כשמגיע לך-> מקבלים. ואני אינני רוצה כסף, בגדים או מתנות חומריות. כל מה שביקשתי וזו תהיה בשבילי המתנה הכי גדולה זה אהבה!!! אולי פשוט לא מגיע לי? אולי אני באמת לא שווה את זה? כנראה שמי שתמיד מעניק לעולם לא מקבל. מי שתמיד מעניק, כשהוא פעם אחת לא מקבל הוא לא בסדר. אז כועסים עליו, כי הוא פתאום הפסיק והתחיל לדאוג לעצמו. אבל- מה זה בסדר? לא היה לי יום אחד בחיים בו הרגשתי מאושרת, בו ידעתי שטוב לי עם עצמי בו אהבתי את עצמי את החיים. ולמרות זאת עשיתי הרבה השתמשתי במיטב היכולת להעניק אהבה לאחרים- זו ממש היתה המטרה שלי. אבל גם הארי החזק בעולם זקוק לחיזוקים. זקוק ל"דלק שלו"- המנוע שיתן לו את הכוח להמשיך. במקרה שלי זו אהבה. לא אינני רוצה אהבה רומנטית- כל מה שביקשתי זה שאני אדע שיש לי תמיד מישהו שאני אצלו בלב!!! לכן- אתם לא מבינים אותי- לא יודעים למה השתנתי! תמיד חשבתם שיש לי את הכל- אבל אין לי כלום. אני מתה שמתהלכת חיים. העברתי עוד יום בתקווה בתקווה שמחר אני כבר לא, לא אצטרך להעביר את היום המת שלי בחיים.

יודעת כמה שה אתן מרגישות כרגע... ליז - לא סתם קבלת את התפקיד שקבלת = מגיע לך! את יכולה!!!! אז מה אם קבלת פתאום רגליים קרות? אז מה אם לרגע את מרגישה שזה גדול עלייך? אין אדם שאינו מרגיש כך באיזה שהוא שלב בחיים, בעבודה ובעיקר בתפקיד חדש ואחראי הדורש התארגנות אחרת ומאמץ יתר עד שמתחילים לשחות בתפקיד. יכול לראות שכרגע נראה לך שזה קשה מידי, אבל אם הגעת עד הלום יכול תוכלי להתמודדץ מחזקת אותך. ולך - בובה = זה בדיוק אותו דבר: רגע (גם אם הוא קצת ארוך) של חולשה. רגע של עצב ותחושת בדידות.... יחד עם זה שתינו יודעות שיש גם ימים אחרים, יש ימים של שמחה, של הנאה ממה שהצלחנו לעשות, של הרגשה טובה...ואפילו של אהבה..... לפעמים אני חושבת שזה לא ממש משנה באיזה צד של האהבה אני נמצאת: של הנותנת או של המקבלת. כשאני נותנת עם כל הלב לא ממש איכפת לי אם מחזירים לי וכמה. אני פשוט נמצאת באהבה. זוכרת שגם לך היו רגעים כאלה, אולי כרגע קשה להיזכר בהם אבל הם חלק מאיתנו. לכולנו יש רגעים קשים ואם נזכור שהכל זמני אולי יהיה לנו יותר קל לעבור אותם. מקוה שבינתיים שתיכן וכולן הצלחנו לעבור את מלנכוליית החג ולחזור לתפקוד ולרגשות אחרים... מחזבקת ודבר חשוב = תודה על החום והלבביות שבהן כיבדתן אותי...

אותי למדו...... לתת! וכשאני נותנת, זה בא מהלב ...... מהנשמה... נותנת בהמון אהבה! כנראה שפעם, החסירו ממני את זה. וכיום...באמת מה שחסר לי זו אהבה. הלבד משגע. הלבד מחרפן. תודה לך על תגובתך.. שמחתי לקרא אותך -כמו תמיד. שבת של מנוחה. שבת שלום בובה.

נעים להכיר אותך, אכן ראיה נכונה , הכל זמני... בנתיים החלטתי לא לצאת מהתפקיד . מה שכן שיתפתי את זו שאחראית עלי במה שאני עוברת ובלבטים שלי והיא היתה מאוד אמפטית והציע עזרה במה שאפשר. שבת שלום וחג שמח לי

בשבילך..... לשאוף אל האופק ללא שם הביטי אל האופק אל המקום בו מתחברים מים ושמיים. הביטי אל האופק ושאפי תמיד להגיע אליו, אל מקום החיבור. וכשתגיעי אליו, תגלי שבעצם נקודת האופק התרחקה, ושוב תביטי אל המקום בו מתחברים מים ושמיים ושוב תשאפי להגיע אליו. כי זו מטרת האדם, להתקדם הלאה, ולשאת מבט אל האופק. הכלל הראשון: אמונה ורצון. הכלל השני: היא להיות "אני". ותמיד להתחשב אחד בשני ויש עוד המון כללים כמו שימחה וחיוכים. אז קדימה, מאמינים בך, ומחזיקים אצבעות!

היי בובנת אני מרגישה כמה קשה לך , כמה את רוצה לא להיות , לחדול , יש לי משהו מאוד חשוב להזכיר לך , יש לך אמא שהיא נשמה טהורה בדיוק כמוך , והיא כבר סבלה המון , נכון ? אז אם את שבורה עכשיו , לכי אליה , תחבקי אותה , תבקשי ממנה שתחבק אותך בחזרה , שתתן לך מהכוח שלה , לכי אליה נשמה , זה יעזור לך , מבטיחה ,ואני כאן כמו תמיד , איתך ובשבילך , מחזיקה לך את היד ,ומחבקת אותך עד שתרגישי טוב , מייאווווו

תודה רבה על תגובתך.. ועל כך שלקחת על עצמך, להזכיר לי דברים שנראים לעין- אבל משום מה אינני רואה אותם. והאמת, שאני יכולה לקבל מאמא חיבוק......אבל אין לי כוח לעשות את זה. מה גם שהמחזור שיתק לי ת'צורה. "ממש בא בזמן" הייתי אומרת! לא סובלת ת'דבר הזה. ובכלל, בשעה 9 בבוקר, קמתי בבהלה, ואני רואה את אחד הפוגעים שלי, במחשב שלי.. כל כך נבהלתי.. פחדתי שהוא לא נגע... ואז אמרתי לו שיצא מהחדר, כי זה מפריע לי. והוא יצא. אבל, החוסר גבולות הזה.. משגע אותי. ובכלל, לא נעלתי את הדלת בלילה, כי ישנתי מאוחר ושכחתי לעשות כך. בקיצור....... הכל שיט! לבנתיים. תודה שאת כאן.. ותודה שאת איתי.... מעריכה זאת עד מאוווווווווווווווווווווווווווווווווווד בובה.

עצוב לי שעצוב לך, היה שמייח פה לפני כמה ימים שעברת את המבחן, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, שתחווי שמחות ולאורך זמן........ ואל תפסיקי לאהוב ,רק תוסיפי בן אדם אחד לרשימה - אותך בובה!!!!!!!!!! אותך את צריכה לאהוב יותר מכל בכדי שתוכלי להחזיר אהבה גם לשונאייך אז... המון אהבה שבת שלום ,חג שמח ממני-ליז

באמאש'לי ששכחתי מהמבחן הזה.... טוב שיש את הפורום הזה, אם נשים מקסימות.... שמזכירות לי דברים שנראים לי כמובן מאליו...... אז, תודה לך.... זו נקודת אור מאוד חשובה עבורי.... כאחת שלא האמינה שאעבור ת'בחינה... תודה! ואל דאגה, זו עוד נפילה מנפילות חיינו....... אני אהיה בסדר, או שאפשר לאמר שאני "כבר בסדר". אני מוציאה מתחים על בני ביתי, (גיסתי ואחי הגדול)- כך ש.. אני דיי נהנת מכך... אני מעצבנת, הוא מתעצבן... ואני - עשיתי את שלי! תודה לך על תגובתך. יום יבוא.. והתחיל לאהוב גם את עצמי. שבת טובה ונעימה לך. בובה.

נתחיל מאתמול- ערב החג. כולם הגיעו... היה קצת מתח. ובהתחלה התיישבתי בשולחן, וראיתי שגם המניאק בא לשבת מולי.. החסרתי פעימה. הוא גם הבחין בזה, ולקח יוזמה ועבר מקום. (לא משנה שמניאק אחר התיישב..) (ככה זה כשמוקפים בכל המי... ומי.. שלא ממש מתים לראות). התחיל הסדר.. התחלתי לשתות.. שתיתי 2 כוסות יין אדום- לא השתכרתי כל כך.. רק שצחקתי המון, וההליכה שלי היתה מנודנדת כזו.. מה שכן היה- זה לחצים בחזה-עד עכשיו... מתחיל להדאיג. לא כל כך זוכרת מה היה אתמול עד 1 בלילה.. גם לא ממש זוכרת למה צחקתי, אבל אמרו לי שצחקתי המון. (נו..טוב) בין היתר, ירדתי קצת על אחי הגדול.. שנהפך להיות ה"סנוב" של השולחן. והוא עוד יותר התעצבן.. (מה?! שאחותו הקטנה לא תעשה לו כבוד?!) ציפצפתי... בלילה השינה לא היתה רצופה בכלל... למרות שישנתי בחדר של אמא שלי, והדלת היתה סגורה, אבל החלומות היו זוועתיים. מחלקן התעוררתי ומחלקן ..המשכתי להנות מהחלום (מיי גוד). רוצה שילכו.. לא רוצה לשמוע.. לא רוצה לראות.. לא עושה לי טוב.. למה לא מבינים את זה?! מקווה שאחד הפוגעים לא ישאר לישון כאן היום..כי גם ככה הם באים מחר. אין לי כוח לאפחד.. רוצה ש-ק-ט! אוף.. שיעבור כבר. שיעבורררררר.......... נמאס לי מהערות ביניים.. נמאס שמסתכלים על כל דבר ודבר. ועוד חלק של התמודדות בערב החג: בערב החג, 5 שנים אחרי.........(אוטוטו 5 שנים) אבא לא נמצא. איך היה עצוב. אני רגילה אליו.. איך שהוא עושה את הסדר.. ועכשיו.. השולחן ריק בלעדיו. היה איזה קטע, שאמא התחילה לדמוע היא אמרה לי שהוא חסר לה.. אני לא אמרתי דבר. פחדתי לפרוץ בבכי. לא מסוגלת לבכות ליד האנשים היו שם. בכיתי בלב. מתגעגעת אליו. לאבי היקר....... שחבל שהוא לא כאן. אבל הרגשתי שהוא היה... אבל להרגיש..זה לא אותו דבר כמו לראות! מתגעגעת

אני יודעת איך זה כשקשה ומקווה שעכשיו קצת יותר קל... מאחלת לך ולכולן כאן חג קרוב עם חוויה טובה ושונה

היי בובנת איתך כאן עם כאבך ועם עצבותך , מחבקת אותך יקירתי חזק חזק בלי מילים חתולה

בובה יקרה חג שמח עבר ערב החג... הרבה כאב.... געגועים... פחד.. בריחה ... שינה... סיוטים.. צחוק...וכוח לעבור עוד יום ועוד יום... מקווה שעובר טוב שאת מאפשרת לעצמך חג שמח אידה

אמנם אני הבת אבל בשבילכם כנראה אני המכה השניה מן צפרדע ירוקה ואתם בעיקר רוצים לעשות בי שפטים בזרוע נטויה אבל אני כבר חציתי בחרבה מהעבר השני כוחות ההצלה הגיעו ואני מבריאה וההשראה: שיחת הטלפון אתמול אחה"צ : אבא שלי רוצה לאחל לי חג שמח. יופי. רק שמהר מאוד זו הטפת מוסר ודרישה שהבנות יתקשרו לדרוש בשלומם. הבקשה שלי להצמד להנחיות המטפל שלי ולא לגעור בי ולחנך אותי מובילה להכרזה ש"אולי בשבילי הוא אלוהים אבל בשבילם הוא שווה לתחת..." ואיך הגבתי? אמרתי שחבל שהאדם שהעמיד אותי על הרגליים ודאג שאוכל לתפקד ממקום שהייתי אדם שבור כשסכנה אובדנית מרחפת על ראשי זוכה להתייחסות כזו אבל כדאי להשאיר את השיחה כשיחה שבאה לאחל חג שמח... בערב עשיתי אמבטיה, התלבשתי מאוד יפה, נסעתי לסדר אצל חברה מצויידת בחרוסת היה פשוט נפלא. וקינחתי אצל חברה אחרת... בלילב התקשרתי לבנות שלי. אכלתי כל כך הרבה והבוקר הלכתי לעשות אימון כושר. עכשיו אחרי ששוב אכלתי יותר מדי אני בטח אנוח ואקרא ואעבוד... קשה בלי משפחה אבל יש חיים. וחיים טובים. חד גדיא חד גדיא

התמוגגתי מכל מילה. ומי שערך במשפחתך ובעיקר באביך, שפטים, זה את- בזרוע אסרטיבית וברוח מליטנטית. גאה בך והמשך חג שמייח. שדה ניר.

היי פיה יקרה שמחה מאוד בשבילך שיכולת להתעלות על עצמך ולנהוג כפי שאת מאמינה שכך צריך לנהוג ולא כפי דרישתו של אביך , גאה בך על התנהלותך מולו ועל איך שאת כן בוחרת להמשיך את החיים שלך , כל הכבוד , כי באמת יש חיים אחרי הכל , ואת בוחרת לחיות , חג פסח מאוד שמייח , חתולה

עשיתן לי נעים בלב

הי פיה, נראה שאת במקום מאוד טוב בתהליך, המון הצלחה ,תמשיכי כך שבת שלום וחג שמח , מאחלת ליז

חג שמח פיה צריך הרבה כוח לבלוע את הצפרדעים.... לבלוע ולהמשיך הלאה... גם שפוגעים ביקר לך...במי שעוזר ותומך... (יתכן שהוא מאיים עליהם...וזו עבורם הדרך היחידה להתמודד) בנוסף להתגעגע לבנות... כל זאת ....ולצאת לארוחת חג ולהנות... מעריכה את כוחותייך... תני לעצמך להנות ולהעביר את החג הכי טוב שאפשר אידה

מה שלומך ? איך עברת את ערב החג ? מה שלום החתול שלך ? האם יש כבר איזשהו שיפור מהטיפול החדש ? מחזיקה לך אצבעות שכן , דואגת לך חתולה

בערב החג הייתי עם בעלי אצל אחותו. היו מעט אנשים והיה מאוד נחמד. והחתלתול שלי נראה לי פחות או יותר אותו דבר. ההליכה לא משתפרת. אולי נהיה טיפה יותר אקטיבי. לא שוכב במיטה כל הזמן. הולך גם קצת להשתזף בשמש. אבל בגדול המצב על הפנים.

מחר הולכת עם הקטנצ'יק שוב לרופאה ובעלי לא יכול ללכת איתי קשה לי ללכת לבד אולי אבקש מאמא שלי שתבוא איתי

היא לא מוותרת היא מנסה להציל את החתול שלי כשהמצב נראה כבר אבוד לגמרי, כשהוא כבר לא יכול לזוז!!!!!!!!!!!!!!! אז היום שוב חזרנו הביתה עם החתול היא אמרה לנסות לתת לו קורטיזון כל יום אם זה יעזור, אז תקופה ארוכה למרות שזה סיכון וכעיקרון לא עושים את זה, אסור לעשות את זה, כי זה מחליש מאוד את מערכת החיסון אבל זה יכול לעזור לו להתגבר על המשבר ובמלא חוץ מזה ממש אין מה לעשות אז לוקחים את הסיכון

שחפונת יקרה מחז\יקה לכם אצבעות חזק חזק שהטיפול יצליח ואם כן , אז באמת מגיע לרופאה הזו צל"ש , איתך כאן ןבשבילך תמיד חתולה

נוו... יכולתי לצפות למשהו אחר? כרגיל קוראים את ההגדה, אמא מעצבנת על הדרך, אבא מת להרוג אותי, אח שלי (טוב בסך הכל הוא בכיתה ב') עושה את ההצגות הרגילות שלו והאורחים שהם סך הכל סבא וסבתא כל הזמן נתנו אווירה של "צריכים ללכת". אין לי כוח... מתה שהחג הזה יגמר מחר אני אתעורר בגלל אח שלי ששוב יציק כמו תמיד וההורים ישבו וגם להם לא יהיה כוח... אני רוצה את החברים שלי... אני רוצה ללכת מפה... אבל מי ער עכשיו? את מי אני אראה כשיש לי טונות עבודות לעשות? אוף הבית ספר הזה הורס הכל... צריך לתת להם הגדרה של חופש ולהסביר שחופש זה לא זמן מצוין להכנת עבודות. חופש אמור לנקות את הראש ולתת מנוחה. בא לי לתת להם לום לראש... טוב מקווה שאצלכם הסדר הלך טוב ומהנה יותר משלי... 3> לוב יו אול...

היי טול חמודה חג שמייח אני חושבת שמאטות הן הנהנות בערב החג הזה , לכל אחת יש את הסיבות השמורות איתה מצטערת מאוד שגם את לא נהנית מהערב , אני שמתי " מסכה " של אושר וחיוכים , ומאוד התאמצתי שהערב יעבור בשלום , שנים מהפוגעים שלי ישבו הערב לשולחני , כן , אני אירחתי ,משהו שהפך להרגל בשנים האחרונות , ובכל זאת עשיתי את ההצגה הרגילה , מה לעשות ?עם כל הקושי הטמון בכך , בכל זאת חג הפסח הוא חג שאוסף אל השולחן כמה אנשים יחד , ולפעמים גם אם אינם משפחה , לעבור את הערב הזה בצורה " משפחתית " , כוחו של הרגל מן הסתם ,ואם זו כן משפחה אז עד רבה , לכל אחד יש את המטען האישי שלו שאותו הוא סוחב לכל מקום , וכך גם הסבים שלך , אולי משהו באווירה לא נותן להם להנות ואז הם מרגישים צורך ללכת הביתה , את יודעת משהו , אני מאוד בעד שלא יתנו שום עבודות ושיעורים לחופשים , אך משרד החינוך קובע את הכללים , וזה באמת הורס , ואת גם מאוד צודקת שצריך בחופש לנקות את הראש , אני כל כך שמחה שהאורחים שלי כבר לא פה , סוף סוף אוכל להרפות את הלחץ והמתח ולנוח , מקווה מאוד בשבילך שמחר יהיה יום יותר טוב , אין לך פעילות מחר ?אולי זה יעזור? ולגבי העבודות שקיבלתם לעשות , אני סומכת עליך שתעמדי בזה , יש לי הרושם שאת מאוד נבונה , ושאת יכולה לעמוד בזה , מחזיקה לך אצבעות כאן איתך ובשבילך חתולה

מה המצב יקרה שלי?

כן אני יודעת שמעטות הבנות שנהנות מהחג... למה הפוגעים נמצאים אצלך בבית?... הפוגעים שלי הם לא אנשים שאני מכירה בגלל זה אני כבר לא רואה טעם בלהתלונן ולעבור את הסרט הזה כי לא ראיתי אותם מאז ואני בקושי זוכרת איך הם נראים אבל... אם את מכירה אותם... למה לא להתלונן ולשים אותם מאחורי סורגים? אם השאלות לא רלוונטיות סלחי לי כי איני מכירה את הסיפור... זה בסדר אני מניחה שכולנו נחנו אחרי כל הלחץ בליל סדר הזה... הייתי עייפה למשך כל היום ואין לי שמץ של מושג למה... תודה על התמיכה וההבנה...3> טול

אז עבר... אבל מבינה שלא היה כל כך פשוט... הרבה מתח....וחוסר נוחות... והינה עכשיו עוד שבת.... מקווה שאת מצליחה למצוא את הפינה שלך... אידה

מאחלת לכלם, שתמצו את השקט ואכן, תצליחו להנות מהחג ולהפרד ולו למעט זמן מהעצב הזה . ליז.

חג שמייייייח מאחלת לך.. שגם את תמצאי את השקט הנפשי הזה... במיוחד בימים אלו. ונשתדל להפרד מהעצב... ממממממממממ............................. אולי 4 כוסות יין (ולא מיץ ענבים) ישכיחו..?! רעיון לא..?! להשתכר... (מחשבות שעוברות לי בראש). אוהבת.. וחושבת עלייך, בובה.

היי ליז חג מאוד שמח , הלוואי שכל הברכות שלך יחולו גם עליך , שתהני ותבלי עם מי שאת חוגגת , לילה טוב

שיהיה לך חג מתוק וטוב ומהנה!!!!!!!! 3>

מיטב הברכות ומירב האיחולים לרגל חג האביב. שיהיה לך פסח כשר ושמח. שדה ניר.

ליל הסדר עבר בסדר, תודה לאל - זה שפגע בי הוא לא בן משפחה ,כך שזה לא דבר שאני מתמודדת איתו בליל הסדר. אני שמחה בשביל כלכן שזה נגמר. לא יודעת אם הייתי מסוגלת עם מציאות שכזו. ההתמודדות שלי כרגע היא בחזרה אל המקום הזה , אני מרגישה כאילו חזרתי להיות הילדה הזו שלא תפקדה בבית הספר והסתובבה בין הכיתות. צפה ומרחפת בעולמה הפרטי אלא שאז היא כל כך הדחיקה את מה שגרם לה להיות כזו שהיא אפילו לא ידעה שהיא כזו בגלל זה. והיום אני יודעת בדיוק מה הופך אותי למבולבלת , לחסרת ריכוז, מזל שהבת שלי באה לחג ולקחה את העניינים בידיים, אפתה עוגות בישלה דגים ואירגנה את כל הבלגן שנותר... איזו מקסימה וכמה כח היא נותנת לי כשאני רואה אותה ואני מבינה שלמרות הכל ואולי בזכות ההדחקה הצלחתי לגדל ילדה מקסימה. לקחתי על עצמי לא מזמן תפקיד וזה קרה כשבועיים לפני שהתחלתי טיפול. לא התכוונתי לטפל בתקיפה חשבתי שכבר עשיתי את זה אבל היא פשוט השתלטה לי על הטיפול ומצאתי את עצמי מדשדשת במקום שלא הייתי מוכנה לו. ועכשיו אני בבעיה ,אני מרגישה שאני לא יכולה לבצע את מה שלקחתי על עצמי ואני חושבת ברצינות לבקש לצאת מזה. בצהריים כשחשבתי על השיחה שאני צריכה לנהל עם האחרית עלי הדמעות זלגו מעצמן... שכבתי במיטה ובכיתי ובכיתי, ממש קשה לי לגשת ולבקש שיחרור מצד שני אני לא מצליחה להביא את עצמי להתחיל לתפקד בעניין הזה.. מה לעשות????

ליז חג שמייח אל תמהרי לקחת החלטות , את עוד לא יודעת בוודאות שאת לא תהיי מסוגלת לעמוד במשימה שלך , חכי מאט , תבדקי את עצמך קודם כל , תראי אם את באמת לא מסוגלת , תמיד אפשר לבוא ולהחזיר משימות , אולי בין לבין כן תצליחי לעמוד במשימה , אולי רק כדי להראות לעצמך שאת כן מסוגלת לתפקד למרות הכל , הרי יש חיים לפני , ואת נוכחת בזאת , ויש גם חיים אחרי , ויש גם חיים - תוך כדי - , גם אני עובדת , וממשיכה לתפקד כאלו אני לא מטופלת , ואני כבר מטופלת מעל שלוש שנים , אז תארי לעצמך שהייתי מחליטה כמוך לא לעשות דברים כהרגלם , לאן הייתי מגיעה , תני לזמן לעשות את שלו , אני מאמינה שאם תקחי את הזמן לעצמך ותארגני את עצמך מחדש , תמצאי את הנתיב שיוביל אותך להחלטה נכונה ובזמן הנכון , עכשיו הכל נראה לך עמוס ומלחיץ מדי , לאט לאט יקירה , אל תמהרי . חתולה

אך עבר לך החג? אידה

ובכן איך עבר החג? יש קצת פרטים בשירשור תחת הכותרת RE:תודה יקרות ובנתיים עבר שישי - בו יצאתי לקאנטרי עם בן זוגי ומאוד נהנתי לאחר מכן שוחחתי עם זו שרציתי לבקש ממנה שיחרור אך בעצת בן זוגי המפרגן לא השתחררתי מהתפקיד אלא רק שיתפתי אותה במה שעובר עלי והיא היתה תומכת והציע את עזרתה במה שצריך.והשבת עברה וביום שלישי הבן מגיע מהצבא עד יום ראשון כך שהכל נראה יותר רגוע. תודה ושבוע טוב.

מזמן לא הייתי פה ורק קפצתי לומר לכולכן חג שמח!!! חג של לבלוב, חג של שינויים, חג של פריחה. אוהבת אתכן, אסתר

אתסריקה! :-) איזה כיף לראותך כאן... שיהיה גם לך חג שמח.... אוהבת בובה.

אני לא מכירה אותך אבל לאחל חג שמח זה תמיד טוב! =] פסח כוישר!!!

אסתריקה יקרה מה את נעלמת לנו כל הזמן , את בסדר ? מה איתך ? חג שמייח גם לך יקרה , וכל הברכות גם עליך , את חסרה מאוד מייאוווו

שכל הברכות יחולו עליך- בכפל כפליים ואף בשבעתיים. חג פסח כשר, שמח ומבדח. שדה ניר.

טוב לראותך כאן..... מה שלומך? חג שמח הרבה טוב מחג האביב חג של התחדשות ונשמח תמיד לקפיצות ארוכות וקצרות אידה

לא מאמינה עד הסוף שאני מוזמנת אליה,לא מאמינה עד הסוף שיקחו אותי כי עדיין אני לא יודעת באיזה שעה אני אמורה לחכות לטלפון מאח שלה לא מאמינה שהיא התכוונה ברצינות ואם זה יתפקשש אני אכנס למיטה שלי ולא אצא ממנה

אם היא אמרה שהיא מזמינה אותך ואם היא אמרה שיבואו לאסוף אותך ואם היא תיכננה את זה שאת תהיי אצלה אז למה לחשוב ישר את ההכיי גרוע? למה ישר לראות הכל בשחור??? חומר למחשבה

קשה לי להאמין וגם אני אמורה לפגוש אותם בנקודה מסוימת והאוטובוסים נגמרים מוקדם היום לכן התחושות האלה אני כאילו נמצאת באי ידיעה והפחד הזה להפגע עדיין שם אולי אני מקדימה תרופה לאכזבה דרך זה לא יודעת

מחשבות ותהיות של ערב פסח... מוכר! טוב שזה רק מחשבות גל יקרה. המחשבות תמיד מטעות אותנו.... תמיד מראות דברים אחרים... קשים יותר. תנסי לחשוב אחרת- אחרי הכל.. אנחנו אלו ששולטים במחשבות. לעיתים זה קשה... אך לעיתים- זה אפשרי. תחשבי על ...כמה הם בטח שמחים שאורחת מגיעה אליהם לחג... אל דאגה בובה, היא לא תאכזב... היא אחלה כמו שרק את מכירה אותה. הסירי דאגה מליבך.. וצאי לסידורים אחרונים. איתך, בובה.

בהתחלה שתקתי ודי התחבאתי בפינות והיא ניסתה לדובב אותי ולדרבן אותי להרגיש נוח לאט לאט התחלתי להפשיר ויותר זרמתי היא ניסתה לתת לי הרגשה של חלק מהם שאלה אותי מידי פעם אייך אני מרגישה, היו רגעים שהחיוך חזר אליי והיו רגעים של עצבות אבל זה היה סדר באמת אחר,לא הרגשתי האוט סיידר הם ניסו כולם שם לתת לי הרגשה של ביחד הרגשתי בטוח שהיא שם עד שבאיזשהו שלב נרדמתי על הכורסא בסלון וזה נדיר אצלי להרדם במקום לא מוכר אבל סמכתי עליה והרשתי לעצמי ללכת עם העייפות ולעצום עינים עכשיו זה מאחוריי ומחכה לסיור הלימודי ביום ראשון לצאת קצת מהשגרה של העיר לראות ולצלם ירוק וללמוד אייך עבר לך לילי הסדר?

רק רציתי לאחל לכולכן חג פסח שמח (וכשר, למי שחשוב לו...) הרבה אהבה, נשיקות ואנרגיות חיוביות עם בוא האביב הרבה הזדמנויות טובות שיקפצו, הרבה חופש ונופש לחג החירות ושיהיה לנו רק טוב - כי מגיע לנו!!!! ונתחיל בלחייך ולהיות בני אדם זה לזה אז תפרחו ותלבלבו, כל אחד בדרכו שלו... חג שמח

אידה יקרה ! חג פסח שמח לך... מאחלת לך רק טוב... כי מגיע לך! תהני בחופשה... תהני בחג... חג שמח. בובה.

אני שמחה שאת איתנו, אוהבת אותך כל-כך, ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם. בחג ובכלל.....

תודה על ההקשבה ועל התשובות והתגובות שמעודדות אותי כל פעם מחדש ונותנות לי תקווה. חג שמח וכוישר!!!!!!!!!

אידה יקרה חג שמייח גם לך ,תודה על כל הברכות , מצטערת שאני לא במצב לברך גם , פשוט עייפה כל-כך , רצוצה ושבורה , מתנחמת רק במחשבה שעד יום ראשון אני בחופש , זקוקה ממש נואשות למנוחה ,אם תרצי תקראי למעלה מה כתבתי לליאור ותביני למה אני ככה , תבלי ותהני לך מהחג עם בני משפחתך , קרוב לוודאי שגם את עייפה מאוד, חתולה

וכן למרת.....

אני כבר יודעת שההתייחסות הפנימית שלי לעולם מקשה עלי. אבל אני לא יכולה לחשוב אחרת. לבזבז את הזמן שלי בקורס קייץ עם אנשים בינוניים? למה בדיוק? למה אנשים אומרים שהסגל נראה מרשים כשאלו אנשים שההתמחות שלהם מתמקדת במשיכה בחוטים ולהגיד את המילים הנכונות לאנשים הנכונים ולהדבק לבעלי השררה והכוח עד שיחתכו להם נתח מהעוגה? למה העולם לא פועל על איכות מהולה בטוב לב. ברצון לעשות משהו משמעותי, לא לסובב גלגלים לשם הסיבוב? לבד אין אפילו עם מי לחלוק את הרגשות הקשים. קול מוכר. פנים מוכרות. בטח. כולם עסוקים. קניות, בישולים. קניתי את התפוחים לחרוסת וזהו. מזל שלא היו לי יותר הוצאות. חשבתי שאשמח ללכת למקום שבחרתי ללכת. לחברה אחת אמרתי את האמת, לשניה חצי אמת, ולשלישית אני הולכת. חשבתי שאשמח. אבל זה מעיק עלי. בלי הבנות שלי, בלי משפחה, עם טבעת חנק מתהדקת. לא יודעת איך לחיות את החיים האלו. מרגישה שלא מצליח לי. עצובה. מודאגת מיום המחר. בלי אף אחד. לא שייכת לשום מקום. זה לא הוגן. וכן. יש כאלו שיותר קשה להם. יודעת.

תמיד אני חושבת שתחושת התלישות והעקירה היא נחלתי בלבד...איפה? ממש לא... וכל שנה אותו דבר, השנה מעט פחות אני מודה. למדתי לעשות לי חיים משלי, לי ולמשפחה שלי, שהיא לצורך העניין הילדים שלי...ואני מוצאת את עצמי חוששת להרים טלפון לחברות קרובות לי, כי אני אומרת לעצמי שלא יחשבו, או יפרשו לא נכון את הטלפון. לא רוצה שיזמינו אותי ממקום של רחמים...לפעמים בא לי לצעוק בלי קול, אני רחמים? אני ראויה לכל הכבוד וההערצה!!! ממש לא לרחמים...אבל אנשים תופסים את החג הזה כמשהו משפחתי מורחב....ומה? אמא עם ארבעה ילדים מקסימים ועליזים, לא מספיק מורחב...האמת שאני חולמת לחגוג ביותר מורחב אבל בנסיבות החיים ובהעדר משפחה, אני אקסטרה מורחב...... חג שמח יקרה שלי....

פיה יקרה מצטערת לשמוע על תחושת התלישות וחוסר השייכות....אולי אף ניכור... החג הזה מעלה מחדד את כל האין.... כולם מתקבצים יחד...אם טוב להם עם כך וגם אם לא.....יש מחוייבות להיות ביחד... כי כולם כך...כך מצופה... חג משפחתי... זה קל לראות בימים כאלה את מה שכן יש...אבל אולי זה אפשרי כמו שליאור עושה... מחזקת אותכן ומאחלת שיהיה את המקום השמח בלב בחג הזה חג שמח אידה

שלום לכולם , רציתי להתייעץ איתכן אבא של בעלי אדם מאוד דתי ואנחנו מתארחים אצלו מחר בחג .אנחנו חילוניים וטוב לנו כך , עכשיו הוא רוצה שבני בן ה-5 יבוא לבית הכנסת ישב וילמד את התפילה . הנושא מאוד עדין אצלי מפני כשהתחתנו אני ובעלי שמרנו שבת לאחר שנתיים בעלי רצה לחזור בשאלה ואני סרבתי מפני שחשבתי שאני צריכה להיות דתיה , חשבתי שזו אשמתי שנאנסתי בגיל 10 ובזה שאני דתיה אני מכפרת על האשמה שלי . לאחר שיחות והבנה שזו לא אשמתי ושילדה בת 10 לא יודעת להגיד לא חזרתי גם בשאלה והיום אני מאושרת מה עליי לעשות עם חמי ???

אין משהו שאת צריכה לעשות. זה קשור למה שאת רוצה ומתאים לך. ממקום רגוע אולי היית יכולה לחשוב שלא יקרה כלום אם הוא ילך פעם אחת עם סבא לבית הכנסת. סבא דתי ואתם לא. מבחירה. נורא שאלו ההקשרים שלך אבל הם בטח מזינים את התחושות הקשות של הכפיה שהופכת להיות להרבה יותר מורכבת. לא יקרה כלום לילד מן הסתם אבל אם זה כל כך חזק אז הביעי את רגשותיך בנושא. אני יכולה להבין את התחושות הלא פשוטות של העמדת הפנים וגם להזדהות ממקום מאוד כואב. אבל לפעמים אולי כשחוקרים קצת פנימה ומבינים יותר גם ההתמודדות יכולה להיות קצת יותר קלה. לפעמים. אולי.

מעוף יקרה ברוכה הבאה, ראשית אני שמחה לשמוע שאת לא חשה אשמה ולא מנסה לחפר על דברים שאת כלל לא אשמה בהם... אמרת שטוב לך, ואת חייה באושר כחילונית...וזה נהדר... הורייך דתיים וזה גם בסדר... השאלה היא מה את מרגישה לגבי בקשת אביך.... האם זה יוצר אצלך התנגדות? על איזה רקע? האם בכך שבנך ילך לבית כנסת זה יפר את החילוניות שלך? או את הדרך בה בחרת... ממה את חוששת בעצם.... האם יש בכך חזרה אחורה לאשמה? חג שמח אידה

כן , זה מוזר אבל ההרגשה שלי היא אם בני ילך לבית הכנסת כל חג ויום שישי זה יחזיר אותי אחורה ויעורר בי תהיות לגבי זה שאולי אני צריכה להיות דתיה בכדי לכפר על מה שקרה עדיין יש בי חלק בפנים בפנים שחושב שאני כן אשמה

http://haggadah.z-kit.com/h.swf הלוואי וזה היה כך, אה?! במיוחד במקום בו אנו נמצאות. כל כך רוצה שזה יהיה מאחוריי כבר.. כל כך לא רוצה להיות ... לא להיות עם הפוגעים ... החוסר גבולות חוגג כאן. ולי משום מה- אין כוח .. מחזיר אותי לבובה הקטנה.. שהמילה שלה לא ממש מילה! אחת כזו שאפשר לזלזל בה. שיעבור...

זה מזכיר לי.. שאחד הפוגעים ואנוכי- יצאו לבחוץ, והיינו נכנסים ביחד ושואלים "מה נשתנה הלילה הזה....?" זה אמור להיות זכרון נחמד.. אבל למה זה עם אחד הפוגעים שלי?! זה עושה את הזכרון הנחמד הזה.. לזכרון שבה להקיא ממנו.. שכשנשיר את זה.. אזכר בכך שכשהיינו ילדים- תפקדנו היה לשאול. אוףףףףףףףףףףףףףףף זה החג הראשון שלי מאז הגילוי. שנה ראשונה שכה קשה לי. שנה ראשונה שאני לא נהנת מהחג שאמור להיות כייפי. . . . . . . . פאק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! :(

מחפשת מה להגיד לך, מודה שאין לי ממש מילים.... נורא קשה לשבת במקום אחד ולהעמיד פנים ולסבול.... מאחלת לך מכל הלב שיבוא יום, ותהיה לך משפחה משלך, ילדים משלך, בן זוג אוהב...ואז (אולי גם היום?....) תהיה לך האפשרות והבחירה לא להיות בערב היפה הזה, בחברת אלו שפגעו בך.... שולחת לך חיבוק של אהבה. ומאחלת לך שלא יכאב....

בובה יקרה מצאי את הדרך לשמור ולהגן על עצמך... שבי והמצאי בקרבת אנשים שעושים לך טוב....שנותנים לך תחושת בטחון והגנה... אני מקווה שיעבור בקלות ומהר.... חג שמח אידה

שלום בובה על במה אני מאחלת לך לעבור את החג בשלום ובהרגשה הכי טובה שיש תהיה חזקה חג שמח

אני בהחלט מקווה שביום מן הימים... תהיה לי אפשרות בחירה. ואעשה רק דברים שעושים לי טוב... כרגע- זה נראה בלתי אפשרי.............................. תודה לכן. בובה.

אני לא רוצה לחיות ככה אם הוא ימות אני גם רוצה למות ולא אני לא מגזימה כי ככה אני מרגישה ואל תגידו לי שזה רק חתול כי זה לא רק חתול החתול הזה יקר לי הרבה יותר מהרבה אנשים שאני מכירה והוא גוסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס ואני רק בוכה ובוכה ובוכה מהבוקר עשיתי בשבילו את כל מה שהיה אפשר לעשות ואני לא יכולה לעשות יותר כלום אני רק רוצה שיקרה נס ומישהו יציל לי אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שחף יקרה מאוד אני מאוד מבינה את הכאב שאת מרגישה...אין לי הרבה מילים...אני רק רוצה לשלוח לך חיבוק חזק חזק ולהזכיר לך שאני כאן בשבילך... תחזיקי מעמד...אחזיק אצבעות לחתלתול.... דמעה

שחפונת יקרה את בטוחה שהוא גוסס ? מה אומרת הווטרינרית ? ( ווטרינר ?) לקחת אותו לבדיקה ? זה נורא , אבל ממש נורא , כשמגדלים בעלי חיים והם חולים מאוד , ואם את צודקת שהוא גוסס , אז מבינה את הכאב שלך , זה אובדן כמו כל אובדן אחר של משהו שנמצא במצב כזה ,אובדן של משהו מאוד אהוב , החוסר אונים הזה יכול לשגע , אבל אמרת שזה רק ווירוס לא ? אז מה קרה ? הוא לא יצא מהווירוס ? את באמת עשית כל מה שאפשר , מקווה בשבילך שהוא עוד יתאושש , אולי זה רק מצב קריטי לפני שהוא עוד יכול להתאושש ?גם זה יכול להיות , מקווה בשבילך שהוא לא ימות , נשבעת לך שאתמול בלילה לפני שעזבתי את הפורום רציתי להשאיר לך הודעה ולשאול מה שלום החתול שלך , אבל מאחר ולא דיברת עליו , יצאתי מתוך הנחה שהוא כבר התאושש , איתך וכאן בשבילך, מחזיקה לך אצבעות חתולה

וכן עשיתי את כל מה שיכולתי לעשות גם בדיקות יש לו וירוס שתוקף את מערכת העצבים הוא כבר בקושי הולך מתנדנד ונופל וטרינר אחד אמר שאין מה לעשות וטרינרית אחרת נתנה לו זריקת קורטיזון אמרה שזה יכול לעזור ושזה הדבר היחיד שיכול להציל אותו צריך לחכות כמה ימים ולראות איך זה משפיע עליו והיא אמרה שצריכים לראות שיפור כבר אחרי כמה שעות עבר יום שלם ואין שום שיפור אז.......

יקרה לי, עצוב לי לשמוע את מצבו של החתול..... ואובדן חתול, זה כמו אובדן של מישהו קרוב... הלוואי ובאמת יקרה נס! תעדכני אותנו. בובה.

ויש בבית-דגן בית חולים וטרינרי. לא יודעת אם יוכלו לעזור במשהו...אני בטוחה שעשית הכל בשבילו. מקווה שיחזיק מעמד. חיות הן חלק מהמשפחה.... תחזיקי מעמד יקרה. ליאור

הוא סובל מחר יורם לוקח אותו לוטרינרית מחר בבוקר הוא כבר לא יהיה........................................................................... ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. ................................................................................................................. .................................................................................................................

יורם זה בעלי, מי שלא יודעת...........

אני כל כך מצטערת לשמוע....מושיטה לך את ידי..תחזיקי חזק....ושולחת חיבוק....הלוואי ויכולתי לקחת ממך את הכאב... דמעה

מה שלומך? מצבו של החתול....? את צודקת זה הרבה יותר מסתם.... והאובדן והפחד ממנו גדולים.... ואולי זה מעורר הרבה רגשות פחדים ותחושות קשות .... ואת בוכה על החתול האובדן...ועוד הרבה דברים אחרים... ליבי איתך שמרי על עצמך את חשובה חג שמח עם בשורות טובות אידה

היא נתנה לו זריקה של סוג אחר של קורטיזון. יותר חזק הסיכוי שזה יעזור קטן מאוד אבל כל עוד יש סיכוי הכי מינימלי מנסים לקחת אותו עם כל הידיים

שירגיש טוב.. רפואה שלימה ! איתך

צילצלו אלי עכשיו מהמכללה... והודיעו לי שעברתי את הבחינה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יווווווו אני לא מאמינה... לא! מאמינה!!!!! אז, אני מזכירה רפואית, אה.?!?!?!?! הלך לי האוויר והכי קטע, זה היה בדיוק כשבאתי לרשום כאן, שאני לא סובלת את אווירת החג.. וזה מכניס אותי לדכאון! וזהו... הלכתי לחגוג... בנקיון האוטו :)

עכשיו נזכרתי, שכל הזמן התעצבנתי על אמא שלי ואמרתי לה :בגללך.. את זו שדחפת אותי ללמוד.. אין לי כוח ללימודים האלה... !! ועכשיו.. רק לנשק לה ת'רגליים...... איזה אושר זה.. ! טוב, חדלתי משרשור עצמי... הולכת לקניות. ביייי

לבובה הכי יפה הריעו ל ה מזל טוב , בשעה טובה ומוצלחת , יש לנו מזכירה רפואית ח ד ש ה @-----< @-------< @------< @------< @-------< @--------< זר -4- U בהמון הצלחה מכל הלב מייאווווו

וסחטיין על הפרחים... לא יצא רע בכלל.. אם כי הייתי אומרת "גרוע"... כאילוווו סתאאאאאאאאאאאם! אז יש לנו מזכירה.. עכשיו צריך להביא ת'דוקטור. . . . מתעלייך בובה.

B A? M A? דוקטורט? אם היית מקבלת את אחד התארים הללו אז השמפנייה היתה משפריצה מהמקלדת שלי? סתם מתוקה שלי אני צוחקת...אני במנייה רצינית...אל תשימי לב. בחיי שאני שמחה בשמחתך, ומאחלת לך המון בהצלחה. והלוואי ותמצאי עבודה במהרה. כי אני למדתי מזכירה רפואית לפני חמש שנים, וממש לא הצלחתי למצוא עבודה. למרות שאני משכילה פורמלית מעבר לזה. אבל בסוף התבייתתי על העבודה החדשה, וזה אחלה. לילה טוב מתוקה.

מה מצב ? איך את עומדת ( או יושבת ) עם ההכנות לפסח הזה ? הכל טוב ??????????????? אינשללה , שרק יהיה לך טוב מיאווווווו

כבר יש לי דוקטורט.. (לטענתה של חתולית).. יש לי בלשנוא את עצמי... ! וחומד... שנה הבאה אם ירצה ה' - תואר ראשון... ! אולי עו"ס .. לכי תדעי : ) והכי טוב לצחוק... זה בריא! אני דיי מקווה שהמורה שלי תצליח למצא לי עבודה.. היא עמדה על כך, שאחרי שיהיה לי תעודה היא בכבודה ובעצמה תביא לי רבוטה... אז נראה............. ! ומה איתך יקרה? סיימנו לעבוד??? אוטוטו החג... (בעעעעעעעעעעעעעעעעע) לילה טוסט בובה.

איזו מתנה נפלאה לחג!!!! ברבו. ועכשיו יש לך גם מחשבה טובה לברוח אליה בזמן הסדר כשהנשמה מתחילה לנוע בחוסר שקט. פשוט תחייכי ותצייני לעצמך שאת ממשיכה הלאה.כל הכבוד!!! ויש כבוד! ביי , חוזרת לנקיונות.

בוקר טוב נחמד לראות אותך כאן על הבוקר , ומה את רצה ישר לנקיונות , מה עם קפה של בוקר ? זה עדין לא חמץ , שיהיה לך אחלה יום נעים חתולה

אכן זו אחלה מחשבה... מקווה להשתמש בה בליל הסדר.. שיזכיר לי כמה אני כן יכולה! ולא להמשיך לזלזל בעצמי. ויאללה.. להתארגן, אני חייבת לצאת! תודה ... ובהצלחה בנקיונות...

מזל טוב את גדולה.... גאה בך מקווה שגם את... חג שמח אידה

שלום לכולן, אני חדשה כאן ומרגישה צורך לדבר ולשתף,היום בן דודי עורך ברית לבנו . כמובן שאני לא הולכת , איך אני אלך להשתתף בשמחתו של אותו אדם שאנס אותי בגיל 10 . היום בגיל 30 אני מרגישה חזקה ויכולה להגיד לא אני לא הולכת אני נשואה ובעלי יודע את כל היפור ומתעב את המשפחה הזאת . אתמול רבתי עם אבא שלי שאמר לי שזה לא יפה שאני לא באה ושאני צריכה לכבד אותו רציתי לצעוק אבל לא יכולתי איך אני יכולה להגיד לאבא שלי שאני בחיים לא אכבד את זה שאנס אותי , את זה שאתה מכבד ושלא הייתה אבא מספיק בכדי לשמור עליי שזה לא יקרה , זהו אני לא יכולה לכתוב יותר הדמעות חונקות אותי ביי

מעוף יקרה .. ברוכה הבאה לך! צר לי שבנסיבות אלו את מגיע לכאן. מאוד מבינה אותך.. וכיום, שאת כבר אישה גדולה ואחראית לעצמך, עשי מה שטוב לך.. אל תעשי דברים בכפייה.. אל תעשי דברים שלא עושים לך טוב.... אל תתני לאחרים לשלוט עלייך, ולא משנה מי זה... כי פעם.. שלטו, ועשו בגופך כרצונם... והיום= זה אחרת. . .שונה. ומי שרוצה שיפגע... ומי שרוצה שיכעס.. ואפילו אם זה אבא שלך, אם כל זה שאת מכבדת אותו. אף אחד לא יודע איזה עוול יגרם לך אם וכאשר תלכי לברית. ואני יודעת שזה יהיה קשה לעשות זאת, אבל תחשבי רק על עצמך... יכולה לאמר לך, שלפני 4 חוד', היה לי את אותו סיפור כמו שלך.. "אחי" -אותו אחד שפגע בי, נולד לו ילד, הלכתי לברית.. ואחד הדודים שלי אילץ אותי להשלים איתו... הרגשתי שאני הולכת להתמוטט.. רציתי לברוח מהאולם. ולבסוף... אמרתי שאני אומר לו רק מזל טוב.. והוא.. אותו מניאק, חיבק אותי ... ויענו השלמנו, אבל ... זה הפיל אותי לריצפה וראיתי שחור בעיניים במשך כמה ימים... ולא יכולתי לחזור ולתפקד. גם כי הוא חיבק אותי שוב, וגם כי שוב לא כיבדו את רצוני.. לא הקשיבו לדבריי... אז אנא ממך, עשי מה שטוב לך.. תדאגי ל-ע-צ-מ-ך... רק למענך, ולמען בני ביתך. ואת גיבורה, ותודה ששיתפת אותנו.. עכשיו אינך לבד עם הדברים.. ואת מוזמנת לכתוב כאן בקצב שלך .. אנחנו כאן בשבילך. בובה.

/תודה לך , בובה על במה , תודה על ההתיחסות , נחמד לדבר עם מישהי שמבינה מה עובר עליי . האם מתי שהוא מתגברים על זה או שכנראה אני יסחוב את זה איתי כלהזמן . בובה על במה יקרה יש לי שאלה האם המשפחה יודעת מה עבר עלייך כלומר ההורים שלך ?

שמחה לראותך שוב... מקווה שנרגעת קצת מאז שכתבת... אמא ואחותי הגדולה, יודעות.. ורוצות לדעת עוד.. אבל אני לא מסוגלת לשבת ולדבר איתן על מה שהיה וכאלה... אז אני פשוט לא עושה זאת. ואף גיסתי ..אישתו של המניאק... אצלה זה כבר סיפור של הכחשה.. אבל זה לא ממש מזיז לי. ובאשר לשאלתך הראשונה, תראי.. כזה עולה ומציף, קשה להדחיק או לשכוח מזה לעולם.. זה משהו שנסחוב אותו כל חיינו.. אך, אני מציעה לך לפנות לטיפול- אם את עדיין לא נמצאת בטיפול. זה יכול מאווווד לעזור לך, אם את מדברת על הכאב.. ונותנת לכך מילים. אומנם זה לא פשוט ולא קל בכלל... אבל... זה חשוב! מאוד! אני מאמינה (ומקווה לא להתאכזב)- שאחרי טיפולים.. הכל יראה אחרת.. הכאב יהיה פחות כואב,גדול ומדכא. אם תרצי.. אני כאן.. בין נקיונות הפסח.. שזה עתה מסיימת... ! בובה.

שלום לך מעוף וברוכה הבאה לפורום שלנו צר לי מאוד לשמוע על הנסיבות הכואבות שהביאו אותך אלינו , שמחתי לשמוע שבעלך יודע על מה שקרה , ששיתפת אותו , לשתף עוד מישהו בסוד הכואב מאוד חשוב , ואני מבינה שיש בינכם יחסים מצוינים אם יכולת לעשות זאת , כל הכבוד , גם אני נשואה , וגם אני סיפרתי לבעלי על דברים שקרו לי עוד בזמן שיצאנו , על סמך השיתןף הזה בנינו את מערכת היחסים שלנו , גם בעלי כמו בעלך לא אוהב את המשפחה שלי, אבל רק את אלה שפגעו בי , זה מאוד טבעי משום שהוא מרגיש שהוא רוצה להגן עלי , אני לא אומרת לו איך להרגיש , אחרי הכל הוא זה שנמצא שם בשבילי כשאני צריכה , רבת עם אביך , אל תתיחסי למה שהוא אומר , תתיחסי רק למה שאת מרגישה , אביך יכול להגיד כל מה שעולה בדעתו , אני מניחה שהוא לא יודע על מה שעשה לך בן דודך , ואולי אם היה יודע היה מתנהג אחרת , מי יודע ,הורים לא תמיד מודעים למה שקורה לילדים שלהם , ולא תמיד חושבים שצרכים לשמור עליהם ולהגן עליהם במיוחד אם הם נמצאים בקרבת בני משפחה , שהרי זה אמור להיות המקום הכי מוגן עבור כולם ,ומסתבר ששם זה לא בדיוק המקום המוגן ,כמובן שלא עבור כולם , שמחה שמצאת מקום להכנס אליו ןמקווה שתישארי , את מוזמנת להכנס כל זמן שאת רוצה רק אל תישארי לבד , לעבור הכל לבד , מאוד קשה , אני ממליצה לך להתקשר למרכז נפגעות תקיפה מינית ואונס ל-1202* שם יפנו אותך לטיפול , מאוד ממולץ ללכת לטיפול ולא להשאר עם הטראומה הזו לבד , רק עם טיפול תוכלי להגיע למצב שתרגישי שאת יכולה להמשיך עם החיים שלך הלאה , זה לא אומר שתיכחי , זה אומר שתוכלי להמשיך לחיות עם הזכרון ,ולבנות לך חיים טובים כמו שאת רוצה ושואפת .זהו , חפרתי לך מספיק להיום , שיהיו לך חיים יפים , זכרי דבר אחד הכי חשוב , מגיע לך הכי טוב שיש , את הכי חשובה , טפלי בעצמך ולא במה שאביך רוצה , שהוא יחיה את החיים שלו ואת את שלך , חתולה

ברוכה הבאה , מקווה שתמצאי כאן בית חם ואוהב , מקום שאפשר לשתף ולהשתתף אני בכל אופן מצאתי. שיהיה לך חג שמח. וכפי שראיתי שכבר הגיבו לך - תעשי מה שטוב לך!!!! וחשוב לעשות את זה מתוך שלמות ובחירה ונהדר שיש לך תמיכה מבית - המשפחה המצומצמת שלך רק איתה את צריכה להמשיך לחיות ותעשי את הבחירות שלך ותמצאי את הזמן שלך - למי לספר? מבחינתי, אבא שלי כבר לא ידע הוא לא בריא ואני לא רואה איך יואיל שאני אספר לו למרות שהייתי שמחה לשחרר עליו קצת מהכעס. אבל את חייבת לעשות את השיקולים שלך. המון הצלחה , את נכנסת לתקופה לא קלה אך כנראה שאין מנוס... אפרופו - אני התעוררתי רק עכשיו בגיל 45 , נפגעתי בגיל 14 כנראה שאי אפשר להתחמק מההתמודדות. אז שיהיה לך חג נהדר עם בן זוגך האוהב .

מעוף יקרה מוזמנת להיות חלק מאיתנו...לשתף ולחוק... כאן בשבילך... ראשית מצטערת לשמוע על אשר עברת בגיל 10 חויה קשה וטראומטית שאת מתמודדת עימה ועם השלכות שלה... שמחה שאת משתפת את בין זוגך והוא קשוב ותומך.... כל הכבוד על המודעות מה נכון וטוב לך.... על האומץ לומר לא..... מול מי שלא קל לעשות זאת... שמכי על עצמך ורגשותך... על מה שעושה לך טוב ומה שלא... אידה

הדמעות שנתקעות ולא מצליחות לצאת תחושת התלישות גוברת,למרות שאני אהיה עם המשפחה של המנהלת שלי והיא מנסה לתת לי הרגשה טובה הנה אתמול היא שאלה אם בא לי מאכל מיוחד שאני אוהבת היא תכין לי זה מרגש מאוד מצד אחד אבל מצד שני זה קשה כי אני לא מרגישה שייכות הם כאילו יחידה נפרדת מלוכדת משפחה ואני שם כי אין לי איפה להיות אני שונאת את החג הזה שונאת את המשפחתיות הזאת רוצה כבר שזה יהיה אחרי אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

היי גלגלוש מה שלומך ? העצב שאת מרגישה , החוסר שייכות , הם מובנים , אך בידך לשנות זאת ,את הרי מכירה את המשפחה הזו שמוכנה להיות גם אם רק לערב חג , למשפחה עבורך ,אז נכון שצובט בלב , אבל אולי תנסי להפוך את החג הזה למשהו אחר , אולי תנסי להתמקד ב.......מה אקנה להם מתנה לחג , ואיזה בגד אני אלבש לערב חג , אני לפחות אפגוש אנשים שאני מכירה גם אם הם לא משפחה ישירה שלי , למה לאכול את הלב ? תנסי לבדוק מהי החצי כוס המלאה שלך עם כל המצב , היית מוכנה לשבת בערב החג עם "משפחה " שמסביבה יושבים פוגעים שלך ? אולי כן , אני רוצה להגיד לך שאני אנוסה עד סוף ימי להזמין אל שולחני אנשים שפגעו בי , כי זו אמי ובעלה ולהם אין כלב שיפתח דלת , אם היא היתה יכולה להגיע לערב חג בלעדיו היה לי יותר קל , אבל זו חבילה שאי אפשר להפריד , ולכן אני כן נאלצת לסבול אותו בשולחן שלנו , היית רוצה להיות במצב שלי ? או שהיית בורחת משם כל עוד נפשך בך ? לא יודעת מה עדיף באמת , כאן איתך מחבקת אותך , את לא לבד מתוקה חתולה

יקרה לי. יכולה מאוד להבין את העצב שפוקד אותך... והשנאה לחג הזה.. אני כולי תקווה שהלילה הזה, יעבור כמה שיותר מהר ובשלום.. ואת, תרגישי בנוח... אם הם לא היו רוצים לארח, הם לא היו מארחים... את אישה מיוחדת, שלא מגיע לה להיות לבד בחג. אנחנו עוד נדבר... איתך בובה.

גל יקרה הינה החג קרב ומגיע... המשפחתיות מורגשת בכל מקום... זה מקשה ומכאיב... ובכל זאת....יש נקודות אור? מקווה שאת מצליחה לראות אותן... חג שמח אידה

עוד חצי שעה הבת שלי יוצאת מהבית ונוסעת לבסיס החדש שלה...הבסיס החדש שלה בשטחים..ליד רמאללה...היא מפחדת...ואני עוד יותר...שמרתי עליה משך 18 שנים ועכשיו פתאום היא שייכת לצבא והם מסכנים אותה מבלי לשאול אותי בכלל...כמה חוסר אונים:(...ואני מנסה לשכנע את עצמי שהיא תהיה שם בסדר...שלמרות הבלאגן שחוגג עכשיו...שלמרות הכוננות..למרות שהיא צריכה לנסוע באוטובוס ממוגן כדי להגיע לבסיס..למרות הכל היא תהיה בסדר...הבעיה היא שאני לא משתכנעת...ומפחדת...כל כך כל כך מפחדת... דמעה

היי דמעה בוקר טוב וברוכה השבה אני מאוד מבינה לליבך , המצב מאוד לא שקט ומאוד לא רגוע , אין לי ספק שהיית מעדיפה שביתך תישאר בבית לידך במקום מוגן היכן שאת כן תוכלי להגן עליה , מאשר לשלוח אותה גם אם זה באוטובוס מוגן , לבסיס ברמאללה , אבל אין מה לעשות , אולי תדברי עם ביתך שתעבור לבסיס אחר , משהו יותר קל"ב , אולי היא תסכים , לפחות היא לא לוחמת , לא כמו הבנים שלי הגדולים , ועוד שנתיים וקצת גם הבן שלי השלישי , אין ספק שזה מפחיד , אבל את יודעת משהו ? למדתי מהם שהם לא פוחדים מכל המצב , בשבילם לא קיים הפחד הזה כי הם על מדים , וזה נותן להם המון כוח , " מה שרואים מכאן לא רואים משם " , חייבים לסמוך עליהם , וגם אנחנו כהורים חייבים להיות יותר חזקים , אין לנו הרבה אם בכלל ברירות , וגם אין לנו ארץ אחרת , אז תשתדלי להיות חזקה , ואני מחבקת אותך ומאחלת לך רק טוב חתולה

הבת שלי בכלל לא רוצה להיות שם אבל בצה"ל זה לא ממש מעניין אותם..אני מקוה שיהיה בסדר... דמעה

דמעה יקרה , מזדהה עם הרגשות שלך ותחושת חוסר האונים, גם אני כמו חתולה גיליתי שהבן אוהב את מה שהוא עושה, ושאם אדאג זה לא ישנה את המצב. ואת ההחלטות שלו לאן להתגייס והיכן שישרת. אז אני רוב הזמן מצליחה לא לדאוג ולהכיר בעובדה שיש דברים שאין ביכולתי לשנות ועלי לבטוח בו, ביכולתיו , וכן , גם בזה שמשגיח מלמעלה,ורוב הזמן זה מצליח.כשלא אני מנסה את הנייד... והקטע הוא, שלרוב אין לו זמן לענות וכשהוא כבר עונה הוא בעדינות מנפנף אותי ואומר : "טוב אמא .אני אתקשר אח"כ אני עסוק". מאחלת לך ולבתך שתקופת השרות תעבור מהר ובשלום. וגם פסח שמח ד.א. בליל הסדר היא תהיה???

מבינה כמה קשה לך, פתאום הילדה גדולה, לא עבורך, אלא עבור הצבא... הידיעה הזאת שכל החיים גוננת עליה, ותמיד ידעת איפה היא...ופתאום היא לא כל-כך שלך...זה קשה מאד. והפחד שלך כאמא שלה הוא ברור מאד. מקווה ומאחלת שהיא תחזור בשלום. שולחת לך מיליון חיבוקים של אהבה. ליאור

קודם כל תודה שאתן כאן ושאתן מבינות לליבי...הילדה נשמעת בסדר בטלפון..עדיין קצת מבוהלת אבל מתחברת עם בנות אחרות...אני מקוה שהיא תתחיל להרגיש שם יותר בנוח בימים הקרובים....אני עדיין לא שקטה.... שולחת חיבוק... דמעה

דמעה יקרה טוב לראותך כאן.... מה שלומך? יש קשר עם הבת שלך? אך היא מרגישה? מגיעה לחג? מקווה שיותר טוב...והמקום פחות מפחיד ממה שנראה...ושאתן מרגישות טוב... ובטוחות... חג שמח אידה

הבת שלי חזרה לחג...קשה לה שם ויותר מפחיד ממה שחשבנו...מקוה שתצליח לעבור משם בקרוב. רוצה לאחל לך חג שמח...חג עם המון אור..המון ביחד והמון אהבה. לחלק מאיתנו החג הזה קשה מאוד...גם לי...אני מקוה שאצלך הוא אכן יהיה החג השמח שהוא אמור להיות... דמעה

זהו, אין ברירה... אם עד עכשיו חשבתי להתחמק הרי שצריך להכיר בעובדה "פסח אשכרא בא" ויש דברים שחייבים לנקות- אוף אין לי כוח!!!!!! אז היום אני אתחיל במטבח ואם תהינה לי אנרגיות זה יתרחב גם לשאר חלקי הבית... כן, כך מתחיל שבוע טוב. בובה , תודה על ברכת השבת שלום המקסימה. לכלן... בהצלחה עם החג המשפחתי הזה, משפחה אורגנית אולי אי אפשר לבחור אבל, אפשר ליצור משפחה אלטרנטיבית להחליט אם מי נעים לי להיות, ו... גם לבד ,זה לא תמיד רע. מה שחשוב , זה חג החרות ... אז תרגשנה את החרות לבחור את הטוב עבורכן. OK אני בטח אהיה מזה עסוקה- אז אם לא אופיע בפורום בזמן הקרוב, אני מאחלת לכלכן חג שמח. ובהזדמנות שוב אודה על אפשרות לחלוק עם חבורה נעימה שכזו.

היי לך ליז.... כן..כן.. החג קרב ובא.. ! אבל, הוא גם יעבור . אני אישית, מתה מפחד... לעשות את החג עם הפוגעים עצמם..........(5 ) ולמרות שכל הזמן אני רואה אותם...... עדיין קשה. עדיין כואב. ולך אני מאחלת, חג פסח כשר ושמח. שיעבור עלייך בטוב... ואנחנו תמיד פה. המשפחה הורטואלית :) בוקר של אור ויומטוב. (שמחתי לראות מישהי ערה, למרות שאני חוזרת לישון.. פשוט אחיינית שלי ישנה איתה והיא ישנ העקום ובועטת ביייייי........זה מיעצבן.. )

היי ליז בוקר טוב מאוד לך ושבוע קל עם הנקיונות של הפסח מאחלת לך המון אנרגיות של כוח כדי שתוכלי לעמוד במשימות המשמימות האלה של נקיון הפסח ,ונכון , וואלה , אשכרא הוא כבר פה , וגם אני עוד לא סיימתי את העבודות שלי בגלל הבן שלי הקטן שחלה מיום שישי ושוכב עם חום גבוהה , ועדיין צריכה גם לרוץ איתו לרופא , וגם לרוץ לעבודה ,אז מה שאספיק אספיק ומה שלא ......... הכל בסבבה , לא אתאבד אם לא אגמור את התריסים , באמת ,מה לעשות , שילך לך בכל בקלות , וקחי גם את הכל בסבבה , יהיה טוב חתולה

חזרתי מהעבודה ואין יותר תרוצים. תודה בובה, אני לא מספיק מכירה, מבינה או יודעת כדי ליעץ ,אבל מאוד מאוד שמחה להיות כאן בשבילך ומברכת שתמצאי את השקט ,את דרכך ומקומך בחג הזה. ושמחה להקרא: המשפחה הוירטואלית שלך. גם לך חתולה - תודה. קיבלתי את האנרגיות ומשדרת לך בחזרה , המון בריאות לגור . (ואל חשש גם מצידי - אין כאן אופציה להתאבדות... בודאי שלא בהקשר של נקיון הפסח- מקסימום מלנכוליה קלה). יאלה לעבודה ביייייייי.

ליז יקרה טוב לראות אותך למרות הקשיים מצליחה לראות את נקודות האור... את היכולת להפוך לימון ללימודה... וחג שיכול להיות טעון וקשה....אפשר בהחלט להפוך לאחר... להפוך להרבה יותר טוב חג שמח אידה

ותודה תודה תודה על התמיכה ועל ההקשבה שלכם. הראיתם שטוב לכתוב כאן ולפרוק. תודה!!! =] 3>

היי טול היכנסי לעיתים יותר מזומנות ,שמחתי לראות אותך כאן , ואני תמיד כאן בשבילך , שיהיה לך אחלה שבוע טוב מתוקה חתולה

מקווה לראות אותך כאן איתנו קצת יותר ושיהיה לך שבוע נהדר שחף

אבל הם קלקלו אותי. כשלא הולך לי אני רעה ואשמה. לא חושבת קודם על זה שאולי אני צריכה לקחת נשימה, הפוגה, ואז לנסות שוב; שנים עד שהבנתי שלא הייתי אישה לא ראויה אלא שגבר שאוהב לא מתנהג ככה לאישה שאיתו שהיא גם האימא של בנותיו; הרבה זמן עד שהבנתי שהורים שמעדיפים להכחיש ולספר סיפורים אחרים ובלבד למנוע ממני את העזרה שאני זקוקה לה, מותר לי להתנתק מהם; זה מחיר כבד האינהורים הזה אבל פחות כואב מהחשיפה לפסקול המרעיל שעושה כל כך רע גם בלי הידיים הנוגעות, המחטטות , המכות. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן לשאול פנימה מה אני רוצה לעשות בחג במסגרת האפשרויות? לעמוד מול פוגעים? לבקש את מה שמגיע לי? להאמין בעצמי? עכשיו מאוד שקט פה. חדלו הטלפונים. מוזר השקט הזה. קצת יותר מדי שקט. אבל כבר לא צריכה להעמיד פנים. נקיה. עייפה. לפעמים רוצה המון. ועכשיו? לחזור למיטה חמה עם ערימת ספרים ומגזינים ותה ווניל עם חלב.

מורעלת זו מילה יותר מתאימה. שנים של ארס ורוע שמחלחל לעורקים, ואחר כך הופכים לרעל שמתנקז אני מאמינה בתהליכים שאת עוברת עם המטפל. אישית מרגישה אותו הדבר וגרוע יותר...אם תרצי לקבל את עצתי, אומר לך, אל תלכי למקום שפוגע, שמעורר זכרונות, שעושה לך רע על הנשמה... תה וניל? נשמע טעים...ועיתונים ? סתם עושים בלאגן על המיטה....

נשים יפות, בגדים מקסימים, צרות טובות. שטויות. פנטזיות. האמפטיה נעצרת בג'ניפר אניסטון. שיהיה. בעיני בראד פיט ממילא נראה כמו ילדה... ולמי איכפת מקצת בלגן? ממילא נרדמתי ועכשיו הולכת לישון שוב. אולי אני אפרגן לי הפעם תה פירות יער. והספרים שמחכים לי. יודעת כבר אחרי שני עמודים שהם ישאבו אותי.

שהזהות שלי בנויה מיותר מדי חתיכות קטנות שכולן לא ממש מתחברות אחת לשניה ושבעצם אין לי תחושת זהות אחידה ואולי אני אפילו לא ממש יודעת מי אני http://www.artspoint.org/images/artspoint/artwork/h_hadeson_cracked_mirror.jpg

את אישה מקסימה...חברה נהדרת..גם כשאת עמוק בתוך הכאב הפרטי שלך אין מצב שתתני לי ליפול...אם רע לי אני תמיד יודעת שאת תהיי שם ...מושיטה יד...מקשיבה...לא חושבת שיש הרבה כמוך...אז בפעם הבאה שלא תהיי בטוחה מי את תזכרי מי את עבורי... מחבקת חזק http://www.phillysinglesconnection.com/images/events/heartbreakers_ball/small_heart_bandaid.jpg דמעה

ולשחף, שיהיה לך יום מקסים, וכל השברים יתאחו וירכיבו ילדה מקסימה ויפה. כי זאת את

תודה לך על כך שאת חברה שלי ושאת תמיד יודעת לגרום לי להרגיש טוב אשתדל לזכור את המילים החמות שלך ואולי מתישהו אפילו אצליח להפנים אותן אני שמחה שזה מה שאני מצליחה להיות עבורך למרות שלא לגמרי מבינה איך זה קורה תודה לך שאת איתי אוהבת מאוד שחף

את בעצם אומרת שאת מרגישה שיש בך הרבה חלקים... אני חושבת שלכולם יש כל מיני חלקים.... חלקים שמרכיבים חלק אחד שלם... אולי את צריכה לעשות אינטגרציה בנהם....בכדי להרגיש חלק אחד שלם.... שכולם יחד הם שחף... לתת לכל חלק את המקום שלו... ואז... אידה

אני יודעת טוב מאוד לעשות אינטגרציה של החומר התיאורטי כשאני כותבת עבודות, כי זוהי אינטגרציה שכלית אבל איך להצליח לעשות אינטגרציה רגשית של כל החלקים שמרכיבים אותי, זאת עדיין חידה עבורי הרי בראש אני מבינה שכל החלקים הקטנים מרכיבים משהו אחד שלם ושלכל אחד מהחלקים האלה ישנה זכות קיום ויחד עם זאת כבר שנים אני לא מצליחה להביא את עצמי למצב שאני אוכל גם להרגיש את זה ולא רק להבין

רציתי להגיד לכם תודה על התגובות והתמיכה. לא עניתי אישית מיד כי לא יכלתי להכנס... היעוץ הוא לא לגמרי מקצועי... ז"א הוא לא מאירגון שזה הנושא שלו או משהו כזה. הוא מיאש כי אני לא מרגישה שזה עוזר לי יותר מדי... אני לא פונה כרגע לאירגונים מסוימים כי יש לי כל כך הרבה דברים להתעסק בהם וכל כך הרבה דברים לדאוג להם כמו בגרויות הבאות ואני גם מדריכה כך שאני לא נחה לרגע. צריך כל הזמן לשמור על קור רוח. לשמור על ריכוז בי"ס. לשמור על סבלנות עם חניכים, לשמור על סבלנות עם כולם. זה לא תמיד עובד. לפעמים פשוט בא להתפוצץ על כולם. ולגבי ההורים שלי הם לא יודעים שום דבר. אני לא מסוגלת לספר להם. הם יותר מדי רחוקים ממני. יותר מדי. היעוץ הוא לרוב מיועצת של התיכון. התחלתי את המפגשים איתה לפני שלושה חודשים ככה... בסך הכל יש אנשים שיודעים בבי"ס ומחוץ לו... כנראה שחלק מזה זה עניין של זמן... תודה לכם על ההקשבה... 3>

היי טול חבל באמת שאת לא מבקרת כאן לעיתים קרובות , הרצף של השיחות איתך הולך ונמוג , כל מה שרצינו היה רק לתמוך בך , תגידי , איך את מרגישה אחרי השיחות שלך עם יועצת ביה"ס , האם את מרגישה שיש לך ממנה תמיכה מספקת ? כי לדעתי זה לא זה , אני לא חושבת שיש לה ממש מושג מה היא צריכה לעשות איתך ,איך לטפל בך , איפה לתמוך בך , היא לא אשת מקצוע , ואני כן חושבת שלמרות כל מבחני הבגרות שאת צריכה לעבור , את כן צריכה להיות מטופלת אצל מישהו /היא , האם יצרת קשר טלפוני עם 1202* ? גם שם יכולים לעזור ולכוון אותך מה כדאי לך לעשות , והענין הזה שאת מדריכה הוא ענין נפלא , טוב להיות עסוקה בכל מני דברים חשובים ,כל זמן שזה לא משמש אותך כבריחה מטיפול בעצמך ,את נשמעת לי כבר עכשיו כמי שמאוד מאוד קשה לה כבר עכשיו להמשיך ולסחוב את כל החיוכים המזוייפים שלה לכל מקום , ואת כל הכאב הזה בלי סוף ,ואת הסבלנות שעוד מאט עומדת לפקוע , אז............, מתוקה , למה שלא תיקחי עצמך בידים , ותעשי משהו טוב וחיוני עבור עצמך ? אם אין מי שיעזור לך בענין , מה לגבי הידיד שלך שסיפרת עליו ? האם הוא נצמא שם עדין ברקע ? האם הוא עדין תומך ? אל תישארי לבד , היכנסי לעיתים יותר קרובות , שתפי ,בכי קשה זה ל ב ד , מחבקת אותך חתולה

קודם כל לגבי היועצת. היא עוזרת. היא די חכמה אני עכשיו מדברת איתי על היחסים עם ההורים שלי כי הרי לא סיפרתי להם. אם אני מסופקת? אני לא יודעת. לא היו לי איתה הרבה מאוד מפגשים ולא מקבלים סיפוק על המפגש הראשון אז... נראה. לגבי 1202 אני עדיין לא ניסיתי. זה... אני לא יודעת אם אני רוצה להתקשר. לא יודעת למה... אני מרגישה שאני לא רוצה. אני החלטתי להדריך בלי שום קשר לבריחה. היום חניכה ביקרה אותי בבית ודיברתי איתה על נושאים לא הכי נעימים... אני חושבת שאני כן צריכה להיות בתפקיד הזה. הידיד שסיפרתי עליו הוא אחד האנשים המקסימים שהכרתי. הוא תומך והוא מקשיב ותמיד נמצא. העניין הוא שאני לא רוצה לבוא אליו על כל פיפס שאני מרגישה כי אז זה יהפוך להיות בלתי נסבל. הוא בנאדם בכל זאת. גם אני שם בשבילו ואני מכירה את הנקודות שצריך להזהר מהן אצלו וזה חלק מהעניין. תודה על התמיכה... 3>

טול יקרה טוב שאת לא לבד עם הדברים... טוב שהיועצת יודעת....גם אם היא כרגע לא הכי מקצועית בתחום, לפחות יש עם מי לדבר... אני מקווה שאם הזמן תופני כן לאדם מקצועי... ואם הזמן גם תוכלי לשתף את הורייך.... כל הכבוד על הפעילויות שלך...על ההתמודדות שלך... אני מאמינה שהלחץ בפעילויות שלך...משרת ועוזר להתמודד עם מה שעברת... מחזקת אותך כאן בשבילך אידה

הלחץ בפעילויות לפעמים משרת ולפעמים רק מזיק... אבל לומדים לתמרן... 3>

היי לכן פורום יקר.. ! כולי תקווה שאתן לא נכנסות לכאן, כי אתן עסוקות בהכנות לשבת/ פסח.. מעייף ומתיש אומנם, אבל אוטוטו ... ימי המנוחה יגיעו... ! (פיזית) נפשית, זה כבר משהו אחר... שלצערי הצד החזק שתופס את ימי פסח... מתפללת רק שיעבור מהר. אז.. אידה יקירה- את פשוט א-ו-ר ! שבת שלום לך... ! שבת שלום לשדה ניר- ששמחתי למרות הכל לשמוע בשורות טובות! שבת שלום לשפחפית- שגם לה היו בשורות טובות בקשר לחתול ולאיידס. שבת שלום לליאור- ימי הנקיון מעייפים.. יום שבת יום מנוחה.. תאגרי כוחות לשבוע חדש- ו.. החדרים בהחלט יכולים לחכות ליום ראשון...! שבת שלום לחתולית- שניקו לה את המחשב ... ולכן, התגעגעתי אליה! שבת שלום לכאב הלב- ממש אבל ממש התגעגעתי! שבת שלום לליז- תודה שחשבת - והבאת לי תרגיל לימי הלחץ שעברתי השבוע. שבת שלום לפיה- נחמד לראותך מידיי פעם. שבת שלום גל- אל תצטערי על מה שכתבת.. טוב שהוצאת זאת ממך.. ומשהו בשביל כל אחת ואחת מכאן: (מעצבן שאין אייקונים..:( ) לגעת בחופש מרחבים אין סופיים צבעים, צורות וצללים שיוצרים את מנגינות החיים לצלול אל המים עד עמקי מעמקים לדלות משפ סודות עדי עד.. לצוף איתם למעלה לחוש אותם במרחבים נמצאים תמיד במלא עוצמתם במלא עדרם קורנים באורם אור אין סופי אור אלוקי הנמצא תמיד פה לידיי ואפילו... כבר בתוכי ! שבת שלום! וחתולית, לא זו לא הודעת פרידה.. אני עדיין כאן.. ואחרון אחרון חביב(?!) שבת שלום לבובה על במה- (מותר לי לברך את עצמי, נכון?!) - שיעברו כבר הימים המגעילים האלה! http://demo.ort.org.il/clickit2/pictures/forums/958001488/373116844892501.jpg

מה המצב בובונת? אני אכן באטרף של הנקיונות, והבת הסוסה שלי כל היום במחשב או טלוויזיה. לא עוזרת בכלום... ואת לא מאמינה מה אני אוכלת תוך כדי כתיבה?...מצה עם ריבה, רוצה ביס? אהבתי את הערסל מהלינק שהבאת, מה עם חתולה באמת? לא שמענו ממנה מזמן... שבת מקסימה לך ולכולן. ליאור החזירה, שלא יכולה לחכות לחג.

(((((((((((((((((( ליאורי )))))))))))))))))))))) מה נשמע , הכל הסדר איתך ? שמעתי שעשו לך צבע בבית , איזה כייף , ריח צבע טרי בכל הבית , מתה על הריח הזה , ריח של נקיון , מה חוץ מזה ? איך היהלומים שלך ? כולם מרגישים טוב ? מייאוווווו

אז גם אני אאחל לך שתחייכי ותצחקי ותרגישי טוב!!! שתהיה לך שבת נפלאה עם הרבה שמש ומצב רוח הכי טוב שאפשר!!!! שחף

התגעגעתי... ואת מוזמנת תמיד... ליאור

שבת שלום שבת של שמש..... כדאי לנצל את קרני האור... אנרגיית האור אידה ותחשבו על כך...... לו יכולתי לחיות את חיי מחדש / נאדין סטייר (בת 85) בראיונות עם זקנים או עם חולים סופניים הם מדברים בדרך כלל על מה שהם לא עשו בחייהם ומצטערים על כך, ולא על דברים שכן עשו ומתחרטים על עשייתם. בפעם הבאה הייתי מעזה לעשות יותר שגיאות. הייתי נוחה יותר. הייתי מוכנה להשתטות פעמים רבות יותר מאשר בפעם הזו. הייתי מתייחסת פחות ברצינות לדברים. הייתי מסתכנת יותר. הייתי מטיילת יותר. הייתי מטפסת על הרבה יותר הרים ושוחה בנהרות רבים יותר. הייתי אוכלת יותר גלידה ופחות שעועית. אולי היו לי יותר בעיות ממשיות ופחות דמיוניות. אתם מבינים, אני אחת מאותם אנשים שחיו בשפיות ובצורה הגיונית שעה אחר שעה, יום אחר יום. הו, היו רגעים טובים, ואם היתה לי הזדמנות נוספת, הייתי רוצה שיהיו יותר כאלה. למעשה, הייתי מנסה שיהיו לי כל הזמן רגעים טובים כאלה. הייתי אחת מאותם אנשים שאף פעם לא הולכים לשום מקום בלי מד-חום, בקבוק מים חמים, מעיל גשם ומצנח. לו הייתי יכולה לחזור על הכול, הייתי נוסעת בלי ציוד. לו יכולתי לחיות את חיי שוב ושוב, הייתי מתחילה ללכת יחפה בתאריך מוקדם יותר באביב ודוחה את הסתיו. הייתי הולכת לרקוד. הייתי מבלה יותר בלונה-פארק. הייתי קוטפת יותר פרחים.

בובתי היפה מכל הבובות הייתי שוזרת זר מקסים מין כמוהו מכל הברכות הנפלאות ומחממות הלב שאת מברכת את כולן לכבוד השבת ,ומי אם לא את ? מאושרת לשמוע שעברת את שתי הבחי נות שלך השבוע , ושתוכלי לנשום סוף סוף לרווחה , אני משערת שאין לך עוד בחינות בזמן הקרוב? צ'טערת שלא הייתי כאן ימים ........., הבן שלי השתלט על המחשב , היה זקוק להוריד כמה תוכנות , וזה האט את פעולת המחשב עד כדי כך שהוא לא זז , הבוקר סוף סוף קיבלתי אישור לשחרור המחשב , אבל בחול המועד המחשב ילך לתיקון , לא יודעת מה קורה אתו , נראה לי שישנם תקלה רצינית , כי כל פעם החמשב הזה עושה רק מה בראש לו , אז...... מתוקה איזה כייף לקרא את כל הברכות שלך , ואני שמחה שלא עשית לי שוב התקף ......... והודעת לי הפעם מראש , אוהבת המון , חיבוק מייאווווו

אני פה איתך מחבקת חזק חזק שחף

http://www.quickegreets.com/friends2/graph/cb.jpg

אגב, זה חנוקה מדמעות... לא "מנוקה". בכל מצב, תודה לך....... מקווה שיהיה טוב. כולי תקוה שיגמר הלילה המגעיל הזה. לבד ומפחיד לי.

האם התגובה שלי הגיעה אליך? לבינתיים חג שמח. מנצלת את הימים הרגועים לעבודה...

הבית שלי על גלגלים, היום צבעו לי את כל הבית בצבע אוף וויט יצא מקסים. שיניתי לילדים את המיטות והחדר שלהם נראה אחרת לגמרי.... והחדרים מבריקים לקראת פסח....(החזקה תשמח....) ושאר הבית יחכה ליום ראשון. אני אכתוב לך בלילה. כשהיהלומים שלי ירדמו....

אני מצפה לך במייל.......בהמשך לדיבורנו.....

הגיע הזמן ל-י-ש-ו-ן........... ! מאחלת לכולם.. שינה ערבה.. (אני מתארת לעצמי שכולכן כבר "נוחרות..") ומאחלת שיהיה לכן, בעוד כמה שעות.. יומטוף... אוהבתתתתתתתתת

היה קללללל... ועבר מהר וטוב... 3 שאלות ארוכות... שעניתי עליהם מעולה! ! ! ! ! וואווווווווווווווווווווווווו..איזו הקלה!

אני כל כך שמחה לשמוע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עכשיו צריך לחגוג :)))))))))))