פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

את קולטת????? אחרוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! האצבעות שלי בהיקון..... &&& שחף

תודה שחפחפית יקירה.......... זהו! מבחן אחרון................... זהו! סיימתי את הקורס................. יוווווווווווווווווווו איזה מגניף באמאש'לי! קצת למדתי עכשיו... ומחר- אני מאוווד מקווה שלא יתנו שאלות קשות... תחזיקו לי אצבעות גם מחר.. חזק חזק! עד שיכאב............. : ) ואידה, הפעם אני אדע למה את מתכוונת... ! אעדכן אתכן אחרי המבחן.. כי הבמחן נעשה במחשב. אוהבת ושוב תודה! בובה.

אני סיימתי את מקצוע "מזכירה רפואית" והיה לי מבחן באנטומיה ובמזכירות.. במחן עיונית ומחר מבחן מעשי..שאלות פתוחות של מזכירה רפואית, וגם הקלדה של מכתב שחרור מרופא... (ולכי תביני כתב של רופאים! ) שיהיה לי בהצלחה!

לבובה על במה, לשחף , ולכל מי שמחפשת דרך להרגע - לימדתי את זה לסטודנטית חכמה שלא הצליחה במבחנים, בשנה הראשונה היא העלתה את הממוצע שלה ל80 ואח"כ ל90 זה עובד ... כדאי לתרגל כמה פעמים ככה סתם בכדי שברגע האמת זה יעבוד טוב, אז ככה. לשבת ישיבה נוחה , להניח את הידיים כשכפות הידיים פונות כלפי מעלה , לדמיין שאת מחזיקה כדור של אור בין כפות ידייך, תחושי אותו.. תבחרי צבע אור שנעים לך... הכדור הזה הוא אלסטי וניתן למתוח אותו ולכדר אותו ושוב למתוח. עכשיו כשקיבלת את התחושה של כדור האור ובחרת לו צבע נעים עיצמי עניים והזמיני את האור לזרום דרך כפות הידיים - אל האמות- אל המרפקים -אל הזרועות- במשך הזמן הזה להקפיד לנשום ולנשוף בצורה רגועה משוחררת - להמשיך להזרים את האור אל הכתפיים ועכשיו אל בית החזה - לנשום ולנשוף, האור ממשיך לזרום אל הבטן - אל הטבור - הטבור זוהר ומאיר את כל הסביבה-לנשום ,לנשוף- למשוך את האור בחזרה אל בית החזה -אל הכתפיים- אל הגב העליון - השחמות - דרך עמוד השידרה - גב התחתון -אל עצם הזנב ועכשיו עצם הזנב זוהרת ומאירה את כל הסביבה .. לנשום, לנשוף , לנשום ולנשוף ועכשיו להזמין את האור לעלות בחזרה דרך עמוד השידרה אל השחמות אל הכתפיים אל הצוואר אל הראש... למלא את הראש באור, לא להשאיר אף חלל שחור - ערובות העניים - חלל הפה - האוזניים- המוח הכל מואר ויש תחושה חמימה ונעימה ...לנשום לנשוף ... להמתין כמה שניות ועכשיו להתחיל להזרים את האור בחזרה דרך הצוואר, אל הכתפיים ,אל הזרועות ,אל המרפקים, אל האמות, אל כפות היידיים הפרוסות לפנים ולשחרר את האור בקשת לשמיים להשאר כמה שניות עם התחושה ולפקוח עניים . מזכירה חשוב לתרגל בבית ככה סתם ואז ברגע שזקוקים לתרגיל באמת ( מבחן,רגעי מתח אחרים) זה יזרום בטיבעיות. לא להתבייש לעצו עניים בכיתה . זה המבחן שלך והתוצאה שלך .... בהצלחה

ובטח גורם להרגיש חום ונעימות בכל הגוף תודה שהבאת לנו אותו :)

טוב לראותך כאן שוב. ותודה על שהבאת את התרגיל.. הכל כך נחוץ במיוחד לאור העובדה שאני בלחץץץץץץץץץץץץץץץץץץ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ורג אנסה אותו אחרי מקלחת... ואולי הוציא 100 בבחינה........... :) מחזיקה אצבעות?! והלב דופק והגוף רועד.. אמא.. כולה מבחן..

יש לו איזה וירוס אחר לא יודעים איזה וזה בעצם לא יעזור גם אם נדע כי אין תרופות נגד וירוסים מה שכן הווטרינר אמר שבד"כ על וירוס מתלבשת גם דלקת חיידקית אז צריך לתת לו אנטיביוטיקה וכדורים להורדת חום וגם צריך לתת לו אוכל מאוד מאוד יקר כי יש בו הרבה ויטמינים ומינירלים וזה צריך לחזק את החתול שימורים שעולים 5 וחצי שקל לקופסה פיצפונת של 85 גרם

יש לי כל כך הרבה דברים על הראש ואני גם ככה לחוצה ועוד בעלי עיצבן אותי היום 3 פעמים בדרך הביתה מהוטרינר אז בפעם השלישית כבר ירדתי מהפסים וצעקתי עליו רבנו ועכשיו אנחנו לא מדברים אז יש לי מצב רוח חרה ועוד צריכה עכשיו לסיים לכתוב את העבודה למחר לא ממש יודעת איך בדיוק אני עכשיו אומדת לעשות את זה

אז עכשיו אנחנו בסדר ומדברים אפשר להתחיל עם כתיבת העבודה....

אתמול לא הצלחתי להרדם עד עלות השחר,רציתי להתחבר לילדה הקטנה שבי דרך תמונות הילדות שמפוזרות בחלקים של זיכרונות,הסתכלתי עליהם תינוקת חיכנית, ילדה מלאת חיים שובבה ,בתמונה אחת אני בזרועותייו של אבא ועם אמא ואחי, משפחה קוראים לזה, והתמונות כל כך מדברות והעינים כל כך עצובות מגיל חמש ושש שאחי פגע בי הפסקתי להיות ילדה,הפסקתי להיות מלאת חיים ובגיל 8 9 הפסקתי להיות ילדה הייתי אישה של אבא בלילה מסתכלת על התמונות על הילדה שהייתי מנסה להבין איפה מתחבאות המפלצות בדמות אבא אח ואמא אייך יכלו לפגוע בי בכלל אייך יכלו לקחת לי את הילדות לימדו אותי שאי אפשר לסמוך על המבוגרים,לימדו אותי שרוצים משהו צריך לשלם בתמורה גופנית לימדו אותי שאין לי בכלל זהות משלי שאפשר לעשות בי מה שרוצים להרביץ,להשפיל,לפגוע מינית, לימדו אותי שאני לא יכולה להגיד להם לא כי אם התנגדתי הם עוד יותר פגעו מסתכלת על התינוקת שהייתי מסתכלת על הילדה שהייתי ושואלת את עצמי מה גרם להם לפגוע בילדה שהם בחרו להביא לעולם אייך מאהבה גדולה זה הפך להיות פגיעה בנפש הרכה שלי,בהשחתת התמימות שלי במחיקה שלי מסתכלת עליהם על אבא ואמא ומרגישה רצון להרביץ להם להכאיב להם כמו שהכאיבו ופגעו והרביצו לי מסתכלת עלי על הילדה על התינוקת ולא מאמינה ולא מבינה לפעמים שואלת את עצמי אם הייתי גדלה במשפחה נורמלית לאן היו הדרכים שלי מנותבות ועצוב לי

ועצוב מאוד ! איני יכולה לכתוב לך כעת, אני בלימודים ויש כאן הרבה סביבי... רוצה לשלוח לך חיבוק.. והרבה כוח לעבור את העצב הזה.. זכורונת לא פשוטים. אני יודעת... ועכשיו, חוזרת ללמוד. ((((((((גל)))))))))

קוראת אותך ואני נקרעת מבפנים בשרי נעשה חידודין חידודין ולבי נקרע לגזרים! מזדהה עם כל מילה שלך...החרותה לי בדם הלב וציפורן הנפש וכמותך הייתי שם בביב השיפכין והרפש ואת צורבת לי בבשר החי כמו הסימן ההוא- אות הקלון לדיראון של ניצולי השואה- אודים מוצלים מאש- נפלטי התופת הנוראה! וכמותם- כאשר מות יקירם ציווה להם את החיים!והיוה את נקמתם! בתקומתך!במקור חיותך וצמיחתך- את נוקמת באלו שעשקו את ילדותך הזכה ומתנקמת בם! מחבקת, מחזקת ותומכת.. שדה ניר.

כואבת לשמוע כל מה שעברת, כשבשבוע שעבר המטפל שלי ביקש שאצייר את ליז הקטנה נעצבתי נורא כי לא היה לי שום זיכרון שכזה , בבית התחלתי לחפש באלבום הילדות דברים שאימי כתבה כדי לנסות להבין למה הילדות שלי כל כך נעלמה... מה זה בתמונות שבאלבום שגורמות לנו לכל כך הרבה עצב? הזדהתי עם תחושותייך לגבי הסערה שהתחוללה בחוץ בלילה הקודם ולא ממש הרגיעה את הסערה שבנפש ובנוסף לכך באיזור שלי היתה כוננות גבוה כשחיפשו מחבלים בדרך לבצע פיגוע. כל דבר מערער את הנפש השבורה ממילא מאחלת לך שתמצאי קצת שלווה ודרך להוצי את כל הכאב הנורא והאיום הזה . חיבוק חם, ליז.

אין לי הרבה מילים להוסיף רק מרגישה כואבת ורוצה למחוק את הכל

זה טוב שאת כותבת.. זה טוב שאת מוציאה מעצמך על הדף.. לא צריך להשאר עם כל הכאב הזה... בפנים! זה סתם מכאיב הנשמה... ! גאה בך ששיתפת... זה דורש הרבה מאמצים... איתך. בובה.

אני נופלת מהפח אל הפחת...ורווה מהחיים קדחת... היום כלו כל הקיצין וחברו עלי כל המרעין בישין..... החל מלילה נטול שינה בו קמתי סהרורית לעמל עבודות הפסח, כאשר בשל מחסור באנרגיות חטפתי מכה הגונה ממיטה עצומת ממדים וסוררת...בערב יצאתי להנפש עם חברה, כאשר מצב שתינו בכי רע..והנה נחתה עלי גזירה מרה ונמהרה פגשתי את הגרוש שלי- צרה צרורה בפני עצמו- האבא של הילד שלי שמפקיר אותו, את דמו ונפשו וכבר חודשים רבים לא עומד בהסדרי הראייה, לא שוהה לתחנוני ושידולי הילד, טורק לו את הטלפון בפרצוף בברוטליות כאשר מזהה את קולו, ולאחר עשרות הודעות ותחינות של הילד המלוות בבכיות קורעות לב של: אבא כבר 3 חודשים לא באת לבקר אותי והבטחת לי היום שתגיע ואינך מגיע. האם אתה כבר לא אוהב אותי?למה אתה מנתק כאשר אתה שומע את קולי?אבא תחזור בבקשה מהר ככל האפשר ועוד כהנה וכהנה קריאות בהולות..והפסיכופת למגינת הלב ממשיך לתסכל את הילד שלי ביתר שאת. וביום שישי האחרון הגיעו מים עד נפש הילד הצליח לשוחח עמו לאחר איומים עמומים מצדי שאפנה לגורמים המתאימים- על מנת שישללו ממנו לצמיתות את זכות הסדרי הראייה, לרגל אי עמידתו בהסדרי הראיה והתעללות ססטמתית בילד , ובצר לו הוא נשבע והתקשר והבטיח הן לילד והן לי ולאמי שלאחר 4 חודשים הוא סוף כל סוף יגיע וירכוש לו מתנה ענקית! ואת אשר יגורתי בא לי, ביום שישי האחרון הוא נעצר בעוון 'סחר בסמים' ואשתו השרמוטה- במלא מובנה של המילה, כתבה לי שבעלה עצור ולכן הוא כהרגלו בג'יגולו לא יגיע ויופיע...הילד ערך שביתה כללית כאות מחאה וסירב בתוקף לשתות ולאכול ובכיותיו קרעו את מעטפת האטמוספרה- בבלאנקו! ועם מטען כדוגמת הנ"ל נפגשתי פרונטאלית ללא כל הכנה מוקדמת וללא כל התראה מוקדמת מול המפלצת בכבודה ובעצמה בחנות שחמיו רכש לו והוא מתפעל אותה. למותר לציין שהדם עלה לי לראש והמוסר, החוסר צדק והיחס המחפיר לילד וההתעלמות ממצוקתו ושוועתו הכריעו את הכף ודרשתי לדעת במפגיע מדוע הוא אינו מגיע לאחר שישתחרר מהמעצר!? והרי בין מעצר אחד למשנהו הוא יכל להגיע ולהרגיע את הילד המתוסכל!? והוא צחק לי בשטניות בפנים. חתם את פיו על סורג ובריח ולא השיב לי מאומה- כמלא נימה! ואשתו עם ראש הצלחת עטור בקרחת, הכונפה, יצאה מהקופה וכאריה העט על טורפו דהרה לכיווני , החלה לצרוח ולנבוח עלי, לבעוט בי כבשק חבטות, ניסתה להפיל אותי אפיים ארצה ושיא שיאי ההשפלה האומללה סטרה על לחי- סטירת לחי מצלצלת (ועד עתה לחיי בוערת מכאבים)! שהותירה אותי מתוסכלת, מבוהלת מבולבלת ובעיקר......מושפלת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! החנות מצויה במקום סואן ומרכזי ביותר בעיר ועשרות עיניים ננעצו בי בהלם, בסקרנות וביצר מציצנות! התאפקתי והתעלתי מעל עצמי ולא הרמתי את ידי עליה כנקמה(אינני אלימה תודה לא-ל) ורק גידפתי וחירפתי אותה מתוך סערת רוחות עירבול ועירפול רגשות קשות! ובכדי שתחדול ממסכת מכותיה התראתי בפניה שאתקשר למשטרה והחילותי לחייג להוכיח את רצינותי... וזה האלמנט היחיד שגרם לוולגרית הברברית הוונדליסטית והנרקסיסטית הזאת(שבעבר צרחה על הילד שלי והרימה עליו יד והעיפה אותו מהחנות)לחדול מאלימותה והשפלתה! (מאחר ובעלה-בעלי לשעבר משוחרר על תנאי ותיק של אלימות יושיב אותו בכלא שנים ארוכות חרף היותו 'שטינקר במשטרה'...שהרי יש גבול לכל חנינה ונתינה!) אני חשה מובסת במערכה, נטולת צלם אנוש והערכה, בובת מריונטה, מושפלת עד זוב דם, המיץ של הזבל- בהתגלמותו!אפס אפסים! שדה ניר- גמורה מהחיים!

כרגע לא יוצאות לי המילים, רק רוצה להגיד שאני לידך בשקט מחזיקה לך את היד ומחבקת (((((((((((((((((((((((((((((((((((((שדה ניר)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

תודה על החיבוק! רוצי לישון ולאגור כוחות. אין צורך ששתיים יעמדו על הרגליים ויהיו בהיכון על המשמרת:-) שדה ניר- ממורמרת...ומפוררת...

שדה ניר יקרה, מקווה שישנת קצת ואספת כח ליום הבא. אין מלים להביע את הסערה אז אשלח לך ולבנך חיבוק והמון אהבה. מהשירשורים כאן כבר למדתי שאת מאוד חזקה ושיש לך אופי ואופק ואת מלאה בשירה תחבקי את הבן ותעבירי לו מזה - כמה שיותר תתחזקי ותחזקי וגם הוא יתגבר. המון כוח , ליז.

כשאני נתקלת בבן בליעל-פסיכופת אנטיפת- כמו בקיר בטון וחומה בצורה אני מודה לאלוהים שלא עשני פסיכופת וקרמינל וחוטפת עליהם חררה. לא יאומן עד כמה אדם בעל צלם אנוש מסוגל לרדת ולהפוך לשד משחת ולרדת לבירא עמיקתא- עד לרדת שחת!

היי שדה ניר צר לי מאוד לשמוע על מסכת ההשפלות שעברת ,אבל את יודעת , הרי אומרים שעץ שגדל עקום אי אפשר ליישר , וגם את ה-X- שלך לא תוכלי לשנות , ובטח לא את הש......., שלצידו ,אבל את כן יכולה וצריכה להמשיך לתמוך בבנך , אין לו עוד נפש בעולם שיהיה אכפת לו ממנו כמוך , האם חיבוק חם יכול לעזור ? ממני אליך יקירתי חתולה

תודה על החיבוק ועל הליהוק! שלוח לך בזאת אור ואהבה אף מנת חיבוק! שדה ניר.

לילה טוב שינה ערבה חלומות נעימים.... עם מלאכים ששומרים.... ופיית החלומות מפזרת אבק חלומות של פז לנוח, להרגע ולהרגיש שלווה... ליל מנוחה אידה

רק עכשיו.. הבנתי למה התכוונת, כשאמרת ש"כואב לך האצבעות".. אופס... אז, תודה רבה שהחזקת את האצבעות.. (מה אעשה, לפעמים אני לא מבינה קיצורים.. צריך לשבת ולהסביר לי.. :) ) & בובה.

עד שתאיר השחר

אני חוששת לפתוח שוב את תיבת פנדורה פעם אחרונה שפתחתי אותה ה י א הלכה לטיפולים פסיכולוגיים ועברה תקופה לא קלה ואבא שלי ששם לב שכואב לי גם לא עשה דבר כאילו לא הבין מה קורה.... למה??? אני פשוט לא מבינה למה הוא לא עשה דבר....

זאת אומרת שכן דיברת על דברים שקשורים אליך ? או לא , אם לא אז מה הקשר בין מה שקורה לאימך , לתיבת הפנדורה שלך ? ולגבי אביך ,אולי הוא לא היה מסוגל לעשות כלום בענין , איך את יודעת שהוא כן ידע ? יש לך חשדות בענין ? תראי , לפעמים הורים לא מסוגלים לתפקד כמו שאנחנו הילדים שלהם מצפים מהם , לא תמיד הם יועים מה לעשות עם הידיעה , ואפילו לפעמים מרוב כאב הם כאלו מסוגלים להתעלם ממה שקרה לך , לא מרוע לב , פשוט אולי מבושה , מחוסר הבנה , מחוסר ידע , ואולי מעוד כמה סיבות , מי יודע ? חוץ מזה , היא אמורה לתמוך בך , ואם היא לא מסוגלת , אז אולי יש לך מישהי שמאוד קרובה אליך ואת כן מסוגלת לדבר איתה , ומה בקשר לשאר הדברים שיעצתי לך ? חשבת כבר עליהם ?אם את לא לכולה לפנות לאימך אולי לאביך ? או לייעוץ ? מקווה שעזרתי לך חתולה

עברו המון שנים מאז... אבל יש בי כעס מסוים לאמא שלא הצליחה לשמור עלי ואני מעיזה לספר פעם 1 ששנים אחרי המקרה היא הזמינה אותו לבת מצווה שלי.. היא לא הבינה מה עשה לי?? האם להעלות את זה בפניה או להמשיך לשמור בבטן עד ש..

ל-XXXX צר לי מאוד לשמוע שקרה לך מקרה ........? אני מאוד מבינה שאת כועסת על אמא שלך ,אני לא יודעת מי היה הפוגע שלך , אם הוא חי איתכם בתוך הבית , האם היה מצב שבו היא יכלה לראות שמשהו רע מאוד קרה לך , אין מספיק פרטים על מה שקרה לך , בכל מקרה אני מאוד בעד כן לשתף אותה ,דברים מהסוג הזה רצוי מאוד להוציא החוצה וכמה שיותר מהר , וגם לטפל בנושא טיפול אישי , לכן אני גם ממליצה לך להתקשר ל-1202* , זה טלפון של מרכז לנפגעות תקיפה מינית לכל סוגיה , ואת לא חייבת להזדהות בשמך האמיתי , והם כבר יפנו אותך לטיפול מתאים , בכל מקרה , ברוכה הבאה לפורום שלנו , את מוזמנת להשאר כאן איתנו , תמצאי כאן עוד המון בנות כמוך , שיכולות לעזור לך ולתמוך בך לכל דבר שתצטרכי , זה יכול להיות בית חדש בשבילך ,שבו תרגישי טוב , חתולה

אמא השאירה אותי עם שמרטפית...ובנה בן ה 19 פגע בי לאורך שנה + כאשר הבנתי מה קרה זה היה כבר אחרי שנה ומעט מאוחר לנפש. אמא לא כל כך הבינה מה הוא עשה לי אבל היא לקחה אותי לשיחה איתו ..מאוד קשה... ובזה זה נגמר...למרות שכנראה לא הבינה מה הוא עשה לי...וכך גם אבי. הם פשוט כנראה לא ידעו כי איזה מידע אפשר לדלות מילדה בת 6??????? אני מבינה אותם אבל לא יכולה להפסיק לכעוס.... לאחר 6 שנים נוספות הם הזמינו את כל המשפחה שלהם לבת המצווה שלי ואני חיכיתי להם באוטו עם אבא וכאשר ראיתי אותו מרחוק לא זכרתי אבל כאשר הוא התקרב לא הפסקתי לבכות ולכאוב... אבא לא הבין הרבה ...נראה לי... והוא התקרב והתקרב אלי ראה אותי בוכה והלך...חזרה. אמא לא הבינה. בגיל 14 חזרו כל הזיכרונות הרעים והכאב עימו...היה לי מאוד קשה להתמודד עם המבחנים החברים והזיכרונות ללא טיפול וללא הבנה. דיברתי עם אמא כמה שיכולתי....שאלתי אותה שאלות...היא גמגמה והסבירה שלא היתה מודעות ושלא ידעה מה לעשות...היא לא התלוננה עליו כי לא ידעה מה הוא עשה ואני בגיל גדול כבר הסברתי לה שהוא אנס פשוט ככה במשך שנה הוא פשוט אנס. היא הלכה לטיפול תקופה במקום שאני אלך והמטפלת אמרה לה שאם אני המשכתי הלאה אז גם היא צריכה... מעולם לא הלכתי לטיפול...ואין לי אומץ ללכת. היום היא יודעת הכל כבר. לי יש שאלות אבל אין לי אומץ כבר לבקש תשובות. XXX

XXX יקרה, ברוכה הבאה לפורום, את מוזמנת להשאר עימנו...להיות חלק, לשתף ולחלוק...לא להשאיר הכל בפנים כשאת לבד.... צר לי לשמוע על אשר עברת בגיל כה צעיר.... גיל שלא יכולת להבין ולהכיל את הדברים הנעשים....אפילו מילים שמסבירות....אין... ילדה קטנה מבולבלת...שכנראה בחרה להתנתק ממה שקורה לה.... ועד עכשיו שמרת את הסוד...חיית איתו לבד. המסר שאת מקבלת בעצם...הוא שוב....לשתוק לא לספר...כי זה קשה מדי... אני חושבת שאת אמיצה מאוד שפתחת זאת ושיתפת את אימך....מאוד מבינה את הכעס שלך כלפיה....ויש בהחלט צורך שתתני לו מקום... מצטרפת לחתולה וממליצה לפנות לקבלת עזרה מקצועית. לא להשאר בשום פנים לבד.... זה לא עושה טוב...להפך! כאן בשבילך אידה

את ממש אמיצה, תמשיכי לדבר ותתעקשי לקבל טיפול טוב, אני עד היום מצפה שההורים שלי ינחשו מה קרה לי,( אמא שלי בנתיים מתה ואבי היום אדם חולה) . אז לא יכולתי לדבר ואח"כ היה לי ברור שהם יחושו שעובר עלי משהו... אבל זה לא קרה והכל חזר אלי בגיל ממש מבוגר אחרי 30 שנה ואני חווה את הזיכרון כאילו שזה קורה לי היום, לא מסוגלת לנשום בוכה והלב, הלב כואב ... כך שאין ברירה - אם לא מטפלים זה פשוט מחכה בפינה ופורץ בגלל סיבות שונות ומשונות,סתם ככה - כשממש לא מוכנים לזה. דברי, שתפי, טפלי... המון המון כוח והצלחה ליז

אופס זה ברח לי בכל אופן רציתי רק לאחל לשתיכן הצלחה במבחנים היום חתולה

א. לשחף אין מבחן היום. ב. לי היה.. וטוב שהוא ה--י--ה! וכיף לדבר עליו בלשון עבר.. וכולי תקווה שעברתי. וחשבתי שנעזור אחת לשניה במבחן.. אבל "דפקו" אותנו! ולכל אחד היה גירסה שונה! פאק! ואחרי המבחן, ממה שזכרנו שאלנו אחת את השניה, ומסתבר שהיו כמה טעויות... כולי תקווה שהציון מגן יעזור. אפילו אם אקבל 58. זה טוב! העיקר עובר. עכשיו... מנוחה ולהתכונן למבחן של יום רביעי- מסתבר שגם הוא לא פשוט כמו שחשבתי. יהיה בטוב.. גם עליו עוד יומיים אדבר בלשון עבר! יומטוב יקירה. מתעלייך בובה.

אבל תודה בכל אופן........... על הדאגה :))))))))) לי יש רק לסיים את העבודה עד יום רביעי

אם נשים את רגשות המשפחה בצד, ממש לא משנה כמה זמן חי אדם. שנה, עשר שנים, ארבעים, או מאה שנים. שהרי לעומת הנצח, הכל מתגמד והופך לאפס אחר עגול. אחרי שמת, הוא כבר איננו וממש לא משנה עבורו כמה זמן היה. גם אין מה לפחוד מהמוות, הרי הוא כמו שינה קצת יותר עמוקה. אבל כל עוד האדם בחיים, כל עוד החיים בידיו, יכול הוא למשוך עוד קצת. לצפות עוד פעם בשקיעה, לשמוע צחוק של ילד, להאזין לשיר מקסים. לראות אדם אהוב... ואז מתגמד הנצח.... שחף יקרה, אמנם זה חתול אך האבה שלך כלפיו לא פחותה בשל כך, בע"ח זה כמו ילד... אמנם זה כתוב לגבי בני אדם אך לדעתי זה תקף לגבי כל היצורים החיים. החלמה מהירה!! נואשת.

וואוווווו אלייך התגעגעתי! שנים... על גבי שנים........... איך בחו"ל? היש מצב שאת חוזרת , מתישהו? ואגב, למקרה שלא ההית כאן.. ואינך זוכרת זו ענבר/ל. מתעלייך והתגעגעתי!!!!!!!!!!!!!!

מה שלומך יקירה? איך המצב? התגעגעתי גם, מאוד!! את יכולה ליצור עימי קשר במייל או במסנג'ר (אני משתדלת כל יום להכנס) יש מצב שעוד כמה חודשים אחזור לארץ, לא יודעת עדיין...זורמת עם מה שהלב מבקש, החלטתי שהפעם לא אתן למוח להחליט, לא אפעל על פי ההגיון אל על פי הרגש מה איתך מתוקה?

איזו הפתעה נעימה!!!!!!!!!! :))))))))))))))))))))) איך את שם? ספרי קצת חוויות.........

איזו הפתעה.....חשבת אליינו מאיי שם..... מה שלומך? היכן את? ספרי קצת... אידה

התגעגעתי! תודה שהצצת ודיווחת! הקורולוציה ביני לבין החתול המדובר שיש לי גם 7 נשמות- מסכנות, אומללות ותועות... תעשי חיים ותבלי בטוב ובנעימים. אני מתבלה- לאט ובטוח.... הנצח שלי הוא כל יום ויום מדרך החתחתים של חיי. נופלת ונושרת כעלים בשלכת לאחר פריחת האזדרחת.. מצפה בכיליון עיניים להאסף אל אבותי...

עושים לו עכשיו כל מיני בדיקות דם הוטרינר אומר שאולי יש לו איידס של חתולים אומנם זה לא קטלני כמו אצל בני אדם אחרי השלב הראשון שהחתול נהיה ממש חולה ומרגיש מאוד רע, מגיע השלב השני בו החתול מרגיש בסדר גמור ורק המערכת החיסונית שלו חלשה והוא יכול לחיות ככה 10-11 שנים אבל בכל זאת זה מפחיד אותי אני לא רוצה שיהיה לו איידס אני אוהבת אותו מאוד ואני רוצה שהוא יבריא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! :'(

ואם החתול שכב עם החתולה .. ששכבה עם החבר של החבר של החתול.. אולי לאחד מהם יש איידס.. ! לא סתאם סתאאאאאם! ברצינות: באמת מסכן.. ולא סתם אומרים שלחתול יש הרבה(?!) נשמות.. הוא עוד ירגיש טוב... בדיקות דם- לא נעים במיוחד... אבל בובה, בשביל בריאותו של חתולך.. הוא חייב! שירגיש טוב. ולא לבכות......... !

בינתיים תזהרי שלא ישרוט אותך עמוק בעור... איך הוא קיבל את זה? מקווה שיחלים במהרה....ומה שלומך ככה? אני מבינה שהיום יש מבחנים.? בהצלחה יקרה שלי. ובהצלחה גם לבובה על במה...

אין לי בעיה עם בדיקות הדם שלו (חוץ מזה שזה עולה מאות שקלים) לקחו לו את הדם פעם אחת ועכשיו עושים בדיקות אני רק דואגת בגלל שהמצב שלו לא משתפר כבר שבועיים וחצי הלוואי ויאבחנו מה יש לו ויוכלו לטפל בזה כי גם לא תמיד מצליחים לאבחן

זה מדבק? מה זה הדבר הזה???? מקווה שירגיש טוב...ואת בעקבותיו...לא תדאגי... אידה

זה לא מדבק, זה רק של חתולים..... מחלה בסגנון האיידס של בני אדם, אבל מהלך המחלה שונה מקווה שאין לו את זה כי זה לא נשמע לי סימפטי במיוחד!!!!!!!!! גם אם הוא יכול לחיות עם זה 10 שנים בכל מקרה.....עדיין מחכה שהווטרינר יתקשר ויגיד מה התוצאות של הבדיקה......

רק רוצה שזה יהיה מאחוריי כבר.. לא אוהבת את הלחץ הזה... כן אעבור ת'מבחן, לא אעבור ת'מבחן.. כולם אומרים לי "שיש לי פוטנציאל גבוה.. בטוח הצליח" אז, למה שוב א-נ-י לא רואה את מה שאחרים רואים.. ?!?!?!?!?! וכמה שאני רוצה ללמוד וכמה שאני מנסה.. המחשבות על.... ועל........ ועל.................. לא מרפות ממני. לא עוזבות. יענו, גם הרס ת'חיים שלי לגמרי.. וגם רוצה להמשיך ולהרוס... אי אפשר להתקדם כך! פשוט אי אפשר.. היש אפשרות להשים לרגע... (כמה ימים) את זה בצד... לעשות בענייני הלימודים, ואז.. לחזור ולדון ב"שיט" הזה. נדפק לי המוח מהלימודים האלה. וסוף סוף חברתי עזבה אותי לכמה דק', "להתאוורר" קצת. טוב, הפסיק לבנתיים.. רק תאחלו לי בהצלחה מחר.. וביום רביעי.. שאעבור ת'מבחנים הקשים האלה.. ויהיה לי תעודה... ויהיה לי מקצוע.. מחזיקות אצבעות?! תודה! מתפללת שהשבוע יגמר לו... פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז!!!!!!!!!!!!!!!!! & -(לפי האייקונים של אידה, זה פרח). בובה.

למשחה שקניתי היום קוראים "קלו-קוט".. אבל, הזהרתי אותך.. את לא צריכה! אמרתי זאת רק לידע כללי, כן?! :)

תודה מתוקה השאלה אם זה לא יכול לעזור נגד הצלקות מלפני חודשיים כי זה לא צלקות ישנות.... או שרק צלקות ממש טריות נחשבות? כלומר, כדי שהפצע יעבור ולא יווצרו צלקות

מחזיקה לך אצבעות בידיים וגם ברגליים!!!!!!!!!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& (שדה של פרחים :) )

תודה מתוקתי... ו..אנסה לעשות פרח.. לא לצחוק! @--->--- יצא נחמד, לא?! אחלה של יצירה!

המון בהצלחה.... וגם אני חייבת להגיב...לך גם ברגעים קשים...לא מאבדת את ההומור....כל הכבוד...זה כוח.... ו...פרח...פרח...&&&& אידה

איזה כיף לראותותך... אני לא ממש נרדמת.. כנראה מהתרגשות... ! וחוש ההומר.. אם זה מה שנשאר - לא אאבד אותו.. לעולם.. ושיתהפך העולם! אוהבתותך ותודה על הפרח.. @---->---- בובה.

מחזיקה לך אצבעות ((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((בובה על במה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

היי בנות, נכון שבזמן האחרון אני לא נמצאת כאן הרבה אבל אני משתדלת להתעדכן מידי פעם. בכל מקרה, לאחרונה נתקלתי בסוגיה ואני רוצה לשמוע מה דעתכן בנושא, אגב, כתבתי את ההודעה בצורה מאוד מפורשת (אולי יותר מידי) כדי שהדברים לא ישתמעו לשני פנים, אני מקווה שזה בסדר ואם יכול להיות שתהיה בעיה אז אל תקראו את ההמשך. אז ככה: האם לאשה (בחורה) יש זכות להתחרט בזמן קיום יחסי מין (בזמן תהליך החדירה), ואם בן הזוג לא ממש מתלהב מהרעיון של להפסיק באמצע וממשיך בכל זאת למרות בקשת האשה להפסיק - האם אתן מחשיבות את זה כאונס? התשובה יכולה להתייחס הן להיבטים משפטיים והן להיבטים מוסריים. אני מודה לכן מראש על כל תגובה בנושא

היי מיכלי! אני חושבת, שאם אישה בעת קיום יחסים אומרת את המילה "לא".. והיא רוצה שיפסיק.. לא רק שהוא צריך.. אלה הוא גם ח-י-י-ב להפסיק. זה בניגוד לרצונה. וזה אכן - אונס! ומצטערת שאיני יכולה לכתוב מפורשות ובהרחבה, אני לא ממש לבדי, ויש לי ימבה של חומר ללמוד. ליל מנוחה יקרה תמיד שמחה לראותך כאן.

ואם תרצי לקרא קצת יותר חומר על זה... תוכלי למצא באתר "מקום" .

היי מיכלי קוראת אותך הבוקר ומזדעזעת , לא ממה שאת כותבת אלה מהטריגר שזה מעלה ןאכן כן יקירתי , כן רבתי זה אונס לשמו , מה זאת אומרת שהוא ממשיך לאחר שאמרת לו לא , ברור שכן , אם זה קרה לך , אני מייצרה על כך מאוד , וגם אם זה קרה למישהיא שמקורבת אליך , זה כואב מאוד , כי למרות כל המודעות מעשי האונס נמשכים כאלו כלום , מקווה שאת בסדר , חתולה

אני חושבת שאם מישהי לא לגמרי שלמה עם המעשה. הרבה יותר חכם מצידה לא להכנס מלכתחילה לסיטואציה אשר את סופה אין לדעת..... לפעמים כשמישהי מגיעה לשלב הכל-כך אינטימי וברגע הקריטי הזה מחליטה שהיא לא רוצה, זאת בעייה. כי היו מקרים שזה לא עמד אפילו במבחן בית המשפט.... מין איזור דמדומים שכזה...

לא משהו שקרה לי באופן אישי אבל ממש מטריד אותי לדעת איך אנשים תופסים את הסיטואציה הזאת. ושוב, תודה לכולן!

הורדת לי אבן מהלב מיאווווווו

אז אין הסכמה. למה זה חשוב? לבית משפט? יכול להיות שקשה יהיה להוכיח מעבר לספק סביר. יכול להיות שגרסת גבר שיטען שלא הבין במצב כזה תביא לפחות לזיכויו מחמת הספק. אני מקווה שלא אמצא את עצמי יותר לעולם עם בן זוג למין ולכל דבר אחר שלא קשוב לצרכי ומאחלת את זה בגדול גם לכל היתר. ולאידה, נחמד לראות איך קיבלת את מיכל...

שלום לכולכן, סורי שנעלמתי קצת בשבוע האחרון, שבועות לחוצים עוברים עלי. נמאס לי מהלחץ התמידי הזה, רוצה מנוחה ושלווה, אני נלחמת בעצמי וקצת קשה לי להשיג את השלווה....... מקווה שהכל בסדר איתכן! כאב הלב

אני בקלחת הניקיון והשאון ...לכבוד חג הפסח הממשמש ובא. מי יתן והחמץ המסתערב והמסתאב שבחדרי הלב שלנו- יפוג וימוגר עם הפעולות הטכניות למיגורו מהמדפים והחדרים. ושלא נחמיץ את השעור שבלב בקורולציה לשעור שבעיסה... ולרגל החג מאחלת לך נשמתי לצאת מעבדות לחירות ולחוש כפי שמגיע לך- בת חורין אמיתית..מעתה ואילך... ((((((((((((((((((((((((((כאב הלב)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר.

מה שלומך יקירה?

בחוץ אצלנו עכשיו סערה הברקים מבריקים והרעמים רועמים,והגשם יורד בלי הפסקה ומתחזק ייותר ויותר ברגעים האלה אני חוזרת להיות הילדה הקטנה שמצטנפת בתוך השמיכה וכמעט נחנקת מתפללת שהכל יגמר ואז יחזור השקט כי אני לא יכולה להרדם האור בחדר השינה דולק מפחדת לכבות אותו כל כך זקוקה לחיבוק ויד מרגיעה

הנני כאן מושיטה לך יד מרגיעה ושולחת לך חיבוק מחמם ומנחם....... בחוץ כל הרעמים והברקים הם רק רוח וצילצולים:-)ויתרה מכך- שום כלום! זכרי: כלב נובח- לא נושך! כאן למענך. (((((((((((((((((((((((((((((((((((((גל))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר

היי יקרה, אני יודעת, גם אני רעדתי כשזה היה .. וגם אני לא נרדמתי... זה אכן מפחיד ! מקווה שהצלחת להתגבר ולהרדם בסופו של דבר....... בוקר של אור. (בלי הרבה גשם) בובה.

על הושטת היד והחיבוק,והלוואי שהייתי מתיחסת לתופעת הטבע הזאת כרוח וצילצולים והגשם ירד בלי הפסקה אצלנו ולא נרדמתי כמעט אז גם לא הלכתי לעבודה אתמול השלמתי קצת שעות שינה

גל יקרה מה שלומך? מקווה שיותר טוב...הגשם נגמר...הברקים גם.... חיבוק מחזק אידה

על החיבוק המחזק,ושלומי מנסה להתאושש פיזית ונפשית מהלילה יום רביעי אומרים ששוב יהיה גשום אני מקוה שהפעם זה לא יהיה כמו הלילה המטורף שהיה

נשים יקרות ביום חגינו יום האישה הבינלאומי החל ב-8/3/2006 השקנו את מערכת הפורומים הנשית הראשונה והיחידה ברשת מערכת פורומים הכתובה כולה בלשון נקבית ומיועדת לנו מערכת הנותנת במה לזווית נשית על הנושאים השונים בחיינו. אנו מזמינות את כולכן להכנס ולקחת חלק בה. (גם גברים מפרגנים מוזמנים) www.hanashim.info באהבה צוות האתר

בנקיון של החג ... אני לא יודעת מאיפה להתחיל...ופיצי חתולה תבוא לקפל לי כביסה...ערמות של כביסה... אין לי חשק לקפל, אז בלילה אני אעיף על הרצפה, מחר ארים בחזרה...וחוזר חלילה, עד שנשתמש בכל הכביסה...

מפני שאינני אוהבת לעבוד.. ואני דיי עצלנית.. אהיה זו שאומרת איך וכיצד לעבוד? נו.. לפחות שיגידו שגמני עושה משהו.....

תבואי אלי, תגידי לי איך ומה לכתוב בעבודה ואני אכתוב...... נשמע לי מגניבבבבבבבבבבבבב!!!!!!!!!!!!! :)))))))))))))))))))))))))))))))

ליאורי הנה אני מתייצבת לקיפול בכביסה שלך , מצדי תוציאי את כל הגרדרובה החוצה , לא מפחיד אותי , דווקא אוהבת לקפל כביסה , יאלללה , תביאי , אל תסחבי לי את החולצה מהיד , אני אקפל אותה גם , ואת המכנסיים , ואת הגרביים , וכל התחתונים , היי ליאורי של מי החוטיני האלה ? את בטוחה שהם שלך ? תזהרי לא ללבוש אותם הפוך , והחזיות האלה גם שלך . אה .. חשבתי ש..... את כבר לא משתמשת באלה ..... , ותגידי מה זה ????????????????????. חשבתי שכבר ניגמלת מאלה , תיראי תראי , כמעט נגמרה הכביסה , תגידי יש עוד ????????????? מייאוווו

ובקשה בלי תירוצים ואמתלות:-) מוכנה לשנס מותניים רחבות(הם כבר) ולסייע לך בסדר ובניקיונות! פרה פרה תנקי ותערכי סדר בבלגן עד ששדה ניר הפרה תגיע לעזור.........

היום אסיים עם השטיחים גם. בסוף נגיע לפסח כשר, אל תדאגו... אבל אתן אחלה, רק ביקשתי עזרה...וכולכן הגעתן..... תודה מקסימות שלי...

אז מה.... ? שרדתי עוד שבת... ? איזה יופי ! רציתי להודות, לכל אחת מכאן.. ולאמר שבלעדיכן, אין לי מושג איך הייתי עוברת את השבת... כמה טוב לא להיות לבד. כמה טוב שאפשר לשפוך ת'לב... ולשתף... ולמצא כאן קבוצה של בנות, מבינות... תומכות... מברכת כל אחת מכאן, לשבוע טוב ופורה... וקבלו כמה דברים נחמדים שיש לי באוסף "המועדפים".... : http://planet.nana.co.il/verynice2005/tinokzohk.htm http://www.castlemountains.com/postcards/eunifun/august/augustangel.shtml http://www.sarah.co.il/projects/love/ וזה פשוט מקסיםםםםםםם : http://www.funny.co.il/index.php?selected_page=19&selected_sub_page=0&file_id=MjQ2NjA= טוב, זהו... עכשיו.. חזרה ללימודים שלי ..בעעעעעעעע! שבוע טוב. בובה.

מאוד דאגתי, שמחה לשמוע שהשבת עברה בשלום, יש בך כוחות מדהימים תזכרי את זה בכל פעם שאת נשאבת ... יש שם אחת בובה על במה וניתן להתלות בה שבוע טוב ומבורך. ליז

כיף לראותותך.. איך עברה עלייך השבת? תודה על הדאגה, אני בסדר.. מחר אקנה לי משחה נגד צלקות - והכל יהיה בסדר. היד הזו- תחזור להיות יד.. ולא כמו שהיא כעת. ועדיין.. מחכה לראות את מה שכולם רואים. "את הכוחות" . . . שבוע טוב יקירה.

שבוע טוב גל ובנות יקרות שהרגישו נפגעות מההודעות של אחת....צר לי ... אבל יש בנות שכדאי שהתעסקו יותר בעצמן ולא יצקו לאחרות... אנחנו נמשיך להיות יחד.... ואיתך גל .....ופשוט נתעלם ממי שמנסה לפגוע ולהרוס!!! שבוע נפלא שבוע של אור... שבוע אביבי.... של פריחה והתחדשות... שבוע לפני חג... שכידוע לרובן לא קל..... אתן מוזמנות לשתף אך אתן לקראת...... אידה

היי אידה! לקראת החג? - לא ממש מרגישה אותו האמת.. וטוב שכך.. ניקיונות לפסח- ממני והלאה... "יש מי שעושה זאת במקומי". חוששת קצת מהחג הארוך.. והקשה שמתקרב.... ובא- אבל... בטוחה שכמו שכל דבר עובר.. גם זה יעבור! וגל של הים- את רצויה.. ואל תתני ל"טרולים" להפיל אותך. היי חזקה.

אני מתחילה מחר להכנס לנקיונות של פסח. המנקה מסיימת השבוע את שלושת החודשים שהקצו לה לעבודה אצלי...לא שניקתה יסודי או משהו...ולא שאני בעצמי פדנטית...זה יותר קשור לאווירת החג, שאני רוצה להקנות לילדים. איזהשהוא זכרון טוב שילווה אותם לכל החיים. למרות שקשה לי נורא כי במיוחד עכשיו אני מוצפת בזכרונות קשים מהילדות. זאת חוויה מתקנת בשבילי... ואיך את מסתדרת עם הבלאגן של החג הקרב?

נעים להכיר, תודה על הפורום ועל האפשרות לשתף ולהשתתף לתמוך ולהתמך , לא ידעתי מה אעשה עם כל הכאב שאני נושאת בפנים והאפשרות לדבר ולשחרר באמת מרככת והכאב הופך לעצב והעצב חייבת לומר הרבה יותר נסבל . תודה , ליז.

בובונת אחלה סיפתח לשבוע טוב ושמח , אחלה מוסיקה , והכי הכי אחלה זו את בובה מיוחדת במינה , אוהבת , מיאוו

שבוע טוב ומבורך.. את מתקתקה ומרגעשת(רגש+הר געש) ותודה על קיבוץ שלל האלמנטים בעלי הדיבידנטים:-) שבוע מתוק כמותך... שדה ניר.

שרוצה אותי כמו שאני ואני לא יכולה ולא רוצה להיות אחרת. אני לא רעה, ולא פוגעת. פשוט מרחפת כזאת. ואם הכאב רק נוגע ואני מתחילה להרגיש אותו זה כבר יותר מדי. כי אין לי עור. בכלל. אין שכבת הגנה. אם אני ארגיש זה ישרוף כמו אש ואני ארצה למות. אז חייבת לכבות ולנתק מייד. אבל רוב הזמן יודעת שזה שם. לפעמים הייתי רוצה להיות כזאת אמיצה. חיית בארים. או כזאת שנראית לא שלא רואים אותה ועוברים ליידה או שמכאיבים לה וחושבים שלא עשינו שום דבר. פעם הייתי צורחת מכאב. היום כבר למדתי שגם את זה אסור לעשות. אני רוצה לחיות מחובקת. אני רוצה שיהיה לי אומץ לעשות הכל. לעבוד הכי ברצינות ולהספיק הכל. אולי כשכבר סוף סוף אני לא אצטרך לפחד כל כך יהיה לי אומץ לדבר את העוולות. גם של מקומות כאלו כמו פורומים. כל כך אוהבים להרגיש טוב ולאהוב את עצמם? כמה אנשים כבר נמעכו ונזרקו הצידה במקומות הטובים האלו אבל הם לא נחשבים. גם לי זה קרה. אפשר להגיד עלי שאני סתם אובססיבית. ואפשר לעצור רגע ולחשוב כמה חוויה כזאת יכולה לפצוע ולהשפיל . איך מבטיחים שזה לא יקרה. לאף אחת. אף פעם. ה"אמנות" הנפלאות האלו. אולי הן מקום שמגן על פוגעים שעטופים באיצטלה. בעלי הכוח. כלומר גם במקומות כאלו יש מעמדות. חזקים וחלשים, שחזור של פגיעות? חומר למחשבה. קרה כאן, קרה שם. לי. ובטח בעוד מקומות. להגיד לא יודעים על מה היא מדברת ולמחוק את ההודעה? גם זה אפשרי. רוב הזמן אני הרי כבר מסתדרת בלי. אבל מישהו צריך לדבר. הרי לא רק לי זה קרה. ובתקופה האחרונה יותר מבדרך כלל אני צריכה עוד מקום לדבר על החלק הפגוע מעבר לטיפול ופשוט אין. אין.

פייה אהובה רצויה ומקובלת... יש לי כל כך הרבה להגיד לך, אבל בגדול אין כאן אינטימיות זה ברור... אבל אני מבינה מדברייך שאת מלינה על משהו שקורה כאן ובמקומות אחרים. וזה מספיק כואב אם זה מביא אותך לידי כתיבה.... אם תרצי לפתוח אני כאן יקרה שלי.... לצאת לבלות להיות רצויה ומקובלת? אני אולי עוד שנים של עבודה מול המטפלת שלי, אוכל להגיע לזה או בכלל לא. ואני לעת עתה משלימה עם זה... בך כבר קיים הרצון הזה, אז אפשר אולי להגיד שהמכשול עכשיו הוא טכני? אני תמיד איתך, את יודעת ליאור

יכולה להגיד לך שעד לא מזמן הייתי גם ככה,כל כך מבינה על מה את מדברת הכי טוב להמשיך הלאה להשאיר אותם במשהו רקוב בממלכת דנמרק,רק שהם יפגעו הם ידעו שהם נמצאים וטובעים במיץ של עצמם הצעה אישית מהלב אלייך תמשיכי הלאה ובדרך תמצאי את המקומות שבהם מעריכים אותך ואוהבים,ומקבלים אותך כמו שאת בלי המסיכות אל תצפי מהמקומות ההם תלמדי לאהוב ולהעריך את עצמך כי את שווה כאן למשל את לא צריכה מסיכה תהיי אמיתית עם כל הרגשות מחבקת אותך מכל הלב

אני יודעת שאני צריכה לעבוד. אבל אולי עוד תגובה קטנה אחת. התחושה הזאת מצטברת מכל כך הרבה דברים: מלחץ כלכלי שקיים כל הזמן : יותר או פחות אבל תמיד שם... ממערכות יחסים עם חברות מקצועיות וגם לא שמבקשות טובות ואז כשכל מה שאני מחפשת זה חברה לקפה, גם לזה אין להן זמן כשהן מכייפות או יוצאות אז יש להן חברות אחרות. זה כואב. כל הזמן אי וודאות לגבי העתיד המקצועי. תחושת חסר כרוני בטיפול. אף פעם לא מרגישה רוויה, מסופקת. תמיד זקוקה לעוד. לא יכולה להכיל את הכאב. את החסר והנתק וכבר לא הייתה לי ברירה אחרת. עכשיו גם הבנות שלי נסעו עד אחרי החג. זה אמור לתת לי הרבה זמן לעצמי אבל אני מרגישה את הריק והלבד יותר מהכל. אני רוצה לגעת בתכנים הכואבים אבל הם גם מעיקים עלי ומפריעים לי לעבוד. רוב האנשים שאני פוגשת לא רוצים לשמוע או לדעת על מה שעבר ועובר עלי ואם אני אנסה לדבר זה רק מזיק לי או מרחיק ממני אנשים. הבכי לא מגיע תמיד בטיפול אלא כבר אחרי ואז שעות של בכי בלי מעצור שמתעוררת מהן עם עיניים נפוחות ושורפות וכאב ראש ולב ואין למי לספר אפילו.

אייקונים בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה אייקונים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

http://www.childrensclinicofswla.com/images/baby,crying,tantrum.jpg

אייקונים הנו מצרך מבוקש ביותר בפורום תמיכה הדדית...

כן.... גמני לא הבנתי... צריך! אגב, איך היה לך היום בבר מצווה?!

ת'אמת לא הצלחתי להירדם בערך עד 4 לפנות בוקר וב-7 וחצי כבר היה צריך לצאת מהבית אז ביקשתי מבעלי שיסביר את המצב ושיגיד שלא הצלחתי להתעורר..... אז ישנתי לי ואיפשהו אחר הצהריים התיישבתי לכתוב את העבודה עדיין כותבת מסכמת איזה מאמר מסכן קשה לי בטירוף על מנת לכתוב כל פסקה ופסקה נאבקת עם עצמי עם הציפורניים עושה יותר הפסקות מאשר כותבת אבל איכשהו לאט לאט בכל זאת מתקדמת וכבר מתחילה לראות את הסוף של החלק התיאורטי יש גם חלק אישי, אבל זה כבר בטוח לא היום!!!!! גם את החלק התיאורטי לא בטוחה לגמרי אם אצליח לסיים היום או שאתייאש לפני....

חיוך....!!!!! עצוב....^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^ שובב....@ מצחיק...חחחחח אחלה....************************* פרח...&&&&&& שבת שלום שבוע טוב חג שמח........ לא מוצלח.....מה לעשות...בלי אייקונים...

*********************** & בובה.

ה יי אידה הייתי אומרת שכושר האילתור שלך לא נפגע , מחייך לי רק מלראות כמה את אוהבת את הבנות שלך , ומנסה לרצות אותן בכל דרך אפשרית כל הכבוד , וזה לא לגמרי אבוד או לא מוצלח , אז אין אייקונים , לא נורא , שיהיה גם לך שבוע נפלא מייאווו

פעם ראשונה שלי פה. חיפשתי מקום לשאול שאלה, שאי אפשר לשאול חברה.... אני בטיפול כבר הרבה זמן. התחלתי את הטיפול בגלל שנאנסתי בילדות , כאב לי ורציתי לטפל בעצמי. לאחרונה בעקבות חלומות התחלתי להיזכר שאבא שלי פגע בי. העניין הוא שהזיכרון הוא תחושתי בעיקר ולא ויזואלי. הבעיה שאני לא מאמינה לעצמי, לא מסוגלת להאמין שאב יעשה כזה דבר לבת שלו. ורציתי לדעת אם יש פה מישהי שעברה תהליך שכזה - היזכרות בטיפול,חוסר אמונה ....

המשפט "כאב לי ורציתי לטפל בעצמי" הוא משפט חשוב. מאוד חשוב. זה מוזר אבל ממה שהבנתי תוך כדי הטיפול שלי, הזיכרון של תחושות ולא "עובדות" או סיפור מדוייק וכרונולוגי תומך בכך שהיה. כי מי שממציא ימציא סיפור ולא תיאור של תחושות או רגשות. ככה בכל מקרה זה היה גם אצלי . בחלק מהדברים. חלק זכרתי ולא העזתי לספר או לקרא להם בשם. התעללות כזאת בבית שאמור לגונן זה דבר מאוד מכאיב. הכי מכאיב.

מה שלומך? מה זה התגעגעתי.... אצלי ברבנות בכלל היה בית משוגעים...נהרסתי מצחוק בקטע ששמים את הגט ביד והולכים עד הדלת....ואני אומרת בקול רם, איזה הזוי המקום הזה, מה אני עושה כאן בכלל....והרבנים נתנו לזה פרוש דתי מקורי, שבגלל שאני אשה אני קלת דעת ורגישה...... אוי יחי החופש....רקדתי על מדרגות הרבנות...והתקשרתי לחזקה...והיה מצחיק לאללה... והייתי בהיי רציני... תשלחי מייל קמצנית.

ברוכה הבאה למועדון.... גם מי שממש זוכרת ויודעת במשך כל השנים, כמוני למשל, תמיד חושבת ורוצה להאמין שזה לא היה, שזה לא נכון, שזה לא קרה, שזה לא אמיתי.... הרי לא יכול להיות דבר כזה! לא יכול להיות שאב האמור להגן ולשמור על ילדיו יפגע בבתו בצורה חסרת תקנה כזו... שמחה בשבילך שאת בטיפול. מחזקת אותך לעמוד בכל מה שיעלה. זכרי תמיד שכבר אינך אותה ילדה קטנה חסרת הגנה ומה שקרה, למרות הכאב - קרה בעבר.

מוכר גם מוכר,גם לי זה עלה אחרי הרבה שנים תוך כדי עיבוד על האח שפגע עלה גם אבא הייתי בהלם לא האמנתי שגם אבא פגע בי בהתחלה זה היה תחושות אחר כך תוך כדי טיפול עלו תמונות לא ברורות ואז עלו יותר ברור זה תהליך ועיבוד של הדברים וקשה להאמין או לקבל כי זה נראה לא אמיתי מטורף לא הגיוני, לא מקובל, דבר ראשון תאמיני לתחושות הם לא סתם,הם לא משקרות,ותני לעצמך זמן עיכול וטוב שאת בטיפול כי שם זה המפתח לעצמך וברוכה הבאה לפורום

אני יקרה, יש ספר שנמצא אצלי מזמן- ובדיוק השבת חזרתי לעיין בו אחרי ששבו אלי הזיכרונות בעצמה רבה. ספר שמביא תאורי מקרים בטיפול ומדבר על העניין של הדחקה ופוסט טראומה זיכרונות וחלומות. מאוד עוזר להבין את מה שקורה במוח שלנו שם הספר "סערת נפש" נכתב ע"י ד"ר יורם יובל מאחלת לך שתמצאי את השקט והשלווה.

תודה לכולכן עם התמיכה וההבנה... אחרי הלילה הארוך הזה כבר לא נראה לי שאני מדמיינת, החלומות האלו והלילות הלבנים, אני בטוחה שאתן יודעות על מה אני מדברת...

מסתכלת על הזמן שחלף עושה מעין ספירת מלאי עם כל הקושי והכאב והגעגוע לא אליו אלא לתחושת המשפחה לתחושה שהדף שלי היה מלא,הכל קרה כל כך מהר בלי יכולת לעצור או לחשוב לרגע דבר רדף דבר, היום הזה ברבנות שכל אחד בא לבד עם מלווה הרבנים שישבו על במה מוגבהת הטכס עצמו תחושת ההשפלה במידה מסוימת אחר כך כל אחד הלך לדרכו באה איתי חברה, אחרי הטכס אמרה לי בואי נלך לחגוג הלכנו למדרחוב והרגשתי כאילו אני לא נמצאת לא מרגישה כלום כולם עוברים ואני לא מוחשית הייתי המומה כנראה לא ידעתי אייך לעכל את המילה גירושים למרות שכבר הייתי פרודה ממנו אייך זה פתאום להיות לבד במלוא מובן המילה,אייך קמים לבוקר למחרת,הייתי נשואה הרבה שנים ובעצם לא הכרתי אותו לא האמנתי שהוא יוכל להיות אחרת,שהוא מסוגל היה למה שעשה, יש בי אהבה ושנאה אליו יש בי געגוע לאשליה שהתנפצה לי בפרצוף ברעש חזק, כל הקרקע שכביכול היתה יציבה רעדה מתחתי אייך מתמודדים בכלל או אייך מתחילים להתמודד עם זה,אף פעם לא חשבתי שאני אתגרש חיינו הרבה שנים ביחד עברנו הרבה משברים ביחד,ודוקא שהילד המקסים שלי נכנס לחיינו הכל התפרק וכל המבנה התמוטט לפעמים חוזרת אחורה לשאול את עצמי איפה התחילו החריצים בתוך המבנה לבקוע איפה בעצם התחיל תהליך אפקט הדומינו מסתכלת על עצמי היום אני מרגישה שהתקדמתי המון אולי בהתחלה מכורח הנסיבות לקחתי אחריות על החיים שלי אני עצמאית לאט לאט מנסה לבנות למרות כל המיכשולים בדרך למרות שהכל נראה כל כך רחוק מי שנותן לי את הכוח זה האנשים הטובים שלי באמצע הדרך שכמו גחלילוית מאירות לי את הדרך חזר לי גם הרצון לילד שוב ומי שנותן לי את הכח הזה זה התינוק המקסים שנתתי לו את הדברים הוא כבר בן חודש והוא היחיד שמצליח לעלות בי את הרוגע והשלווה שאני מחזיקה אותו או מטפלת בו אני כל כך רוצה להרות וללדת ואני יודעת שאני לוקחת פה סיכון עצום על חיי וחיי העובר שלי אבל התיאבון כל כך גדול ועכשיו הוא עוד יותר גדל שאני מחזיקה את אור שבאמת מתאים לו השם שתי גומות חן עינים סקרניות מתבוננות פה ציורי מאחלת לעצמי לממש את החלום הזה של ילד משלי ילד שיקרא לי אמא והוא יהיה בני השני כי לראשון שלי יש את זכות הבכורה שלוש שנים ולמדתי המון על עצמי,שלוש שנים ובמידה מסוימת יצאתי מהחושך לאור למרות כל הקושי למדתי שאני יכולה לכל דבר יש רגעים שאני שוכחת את זה ואז מאירים לי עם הפנס הגחליליות לפעמים אני מרגישה כמו מטוס על מסלול ההמראה בלילה שרק האורות דרך בצדדים מאירים לו ואז הוא נותן תאוצה ונוסק מעלה מעלה עד מעל העננים

היי גלגלוש כמה זכרונות כואבים מיום כזה , האמת , היום זה היום הכי גדול במדינה שבו כולם עושים ממנו בדיחה , הבדיחה של המדינה , ה-1- באפריל , ובשבילך הזכרונות נמצאים כדי להזכיר לך , שלפני שלש שנים היית במקום הרבה יותר קשה ורע והיום את מסוגלת לראות את ההתקדמות שלך קדימה , מתחילה לראות שאת יוצאת מהחושך , כמה שזה נפלא , גלגלוש, אם את מצליחה לראות את כל אותן גחליליות , ואת כל האנשים הטובים שמאירים לך את הדרך , הייתי מאחלת לך נסיקה גבוהה מעל העננים , שם תרגישי טוב , שם תרחפי לך עם כל החלומות שלך , חתולי

עד היום שאני אומרת את התאריך של הגירושים אומרים לי בטח עבדו עלייך ואת לא גרושה מצאנו באמת תאריך להתגרש,לפעמים אולי הכל היה בדיחה גרועה אחד באפריל ובתוך זה נכון הזיכרונות מכאיבים והייתי אחרי הגירושים במקום הכי נמוך ומשם התחלתי לעלות לפעמים לא מאמינה על עצמי אייך עשיתי את זה לומדת לאט לאט לתת לעצמי מקום,להעריך את עצמי,להחזיר לעצמי את מה שאהבתי ויש לי כבר פרויקט חדש בצילום ואני אתחיל ליישם אותו מי שנתן לי את הנושא זה התינוק המקסים אור אתמול הייתי איתו וזה עשה לי חשק לצלם לומדת מחדש לגעת בחיים יהיו נפילות אני יודעת אבל קו המטרה כבר נראה יותר ברור

ואצלי זאת היתה "סתם" בגידה, מלווה בהשפלות, אלימות פיזית ומילולית (הרב לעיני הבנות שלי). ואני מרגישה שלמדתי לחיות ולאהוב דברים בעצמי ולהנות מהעצמאות היחסית שלי אבל כואב לי הלבד, הגעגוע לחיבוק, להיות נחשקת, לאינטימיות, רצון למשפחה, שמישהו יאהב אותי. אני מהטקס ברבנות די התנתקתי (נפלאות הדיסוציאציה...) ואחרי הלכתי עם חברה של אחי וקניתי נעליים שיש לי עד היום...פחדתי מהמעמד והייתה לי הקלה בשלב ההוא. היום עצמו היה הרבה יותר קשה עבור הבנות כי סימל עבורן את אבדן התקווה שמה שקורה בבית יעלם כמו חלום רע. אני לא מסתובבת הרבה, לא בדיוק הטיפוס של נערת בארים למרות שהמראה משדרת דברים טובים אני לבד וחולמת חלומות על איך לפגוש מישהו שיודע לאהוב ולצחוק ולפרגן בלי לחנוק ולדאוג רק לעצמו...

מתחברת אלייך כל כך,הקטע של הלבד,הגעגוע לחיבוק,רצון למשפחה,אבל בגלל כל הפגיעות מגברים קשה לי עם זה,עושה צעד אחד קדימה ועשרים אחורה,ונכון אנחנו לומדות על עצמנו כמה כוח יש לנו וכמה אנחנו יודעות להתמודד,מצטערת לשמוע את הנסיבות שהובילו לגירושים,אצלי זה היה הפגיעה שלו בבן שלי,שהובילה לזה שרציתי להתגרש ממנו החליא אותי מה שהוא עשה, אני בעצמי ילדה שנפגעה הייתי גם אמא לביאה שהגנה על הילד שלה,מה שאמא שלי לא ידעה ורצתה לעשות מאחלת לך ולי למצוא שוב אהבה בית משפחה חיבוק וחיבור

גל יקרה.... יודעת שקשה.. עצוב היה לקרא מה שעברת במשך 3 שנים הללו.. עצוב היה לדעת מה עברת לפניי... ומה עכשיו... ואיך שתאריך מסויים- מחזיר הכל ... לאותו יום "מקולל". צר לי יקירה. קבלי חיבוק ... ואני מקווה שיהיה לך את כל הטוב לו את זקוקה- וצריכה. שבת נעימה לך. בובה.

תודה על המילים,וקשה נכון כל תאריך תמיד מחדד את החלל והכאב תודה על החיבוק,וגם לך אני מאחלת את כל הטוב שבעולם

אני גאה בך על ההתקדמות בנפתולי אם הדרך.. ועל שהנך צועדת לאורם של הגחליליות המנתבות לך את הדרך.. חרף חרפת 'הזוגיות'- שהתרסקה לך באמצע הדרך... והכי גאה בך: שאת הגיבורה הנאורה המשמשת לעצמך- מורת דרך! אני גרושה 6 שנים ושום כלום לא זוכרת מהמעמד המיוחד- לטוב ולמוטב....... עוד נכונו לך ימים יפים וטובים לכל אורך כברת הדרך........

פעם התקדמתי מחוסר ברירה אולי כי המצב חייב,היום אני מנסה להתקדם ולאסוף לי מטרות מתוך רצון מתוך התחלת הנגיעה בחיים,ואני מורת דרך לא רק של עצמי אלא גם מורת דרך במיקצוע שלי ואני מתגעגעת לזה להדריך בשטח זה גם אחת המטרות שלי מאחלת גם לך ימים יפים יותר

הייתי בהיי איזה כמה ימים והיום קרסתי ישנתי בערך 17 שעות וזה במקום לכתוב עבודה שאני צריכה להגיש ביום רביעי יופי לי! ומחר צריכה ללכת לבר מצווה של אחיין של בעלי יוצאים מהבית ב-7 וחצי בבוקר אין לי כוחחחחח אבל מרגישה שזה חשוב שאני אלך אז לפני שעה הסתגרתי בחדר כדי לכתוב את העבודה ו........ עדיין משוטטת בפורומים....... אני פשוט חסרת תקנה!!!!!!!

מצטערת מתוקה על הנפילה העכשווית... האם השינה עוזרת לך לאגור כוחות? תנסי לעשות הפסקות קלות תוך כדי שאת מכינה את העבודה, תנסי לרכז אותה עד כמה שאת יכולה. אם את זקוקה לעזרה, אני לרשותך במייל... תהיי חזקה מתוקה שלי... את נהדרת ומגיע לך כל הטוב שבעולם...

אני סה"כ בסדר, לא ממש בנפילה וב-11 בלילה סוף סוף התחלתי לכתוב את העבודה :) לא אגיד שקל לי ונראה לי שיהיו יותר הפסקות מאשר כתיבה נטו :)))))))))) אבל זה מה שיש.... לילה טוב שחף

זה בסדר להיות בהיי..... וגם לישון אחרי זה בסדר..... שיהיה בהצלחה בעבודה... ומהנה בבר מצווה שבת שלום אידה

שחפחפית... שבת שלום שיהיה .... אחרי שבוע עמוס.. בחוויות, הגיע לך גם לנוח.. הרי זה חשוב מאוד. אל תתחרטי על זה שזה "במקום לכתוב עבודה"... ישנת הרבה.. עכשיו יש יותר כוחות.. ואת תיהיי יותר מרוכזת בהכנת העבודה. (רבוטה). תהני בבר מצווה- עכשיו אין כוח.. מחר - .... מחר הכל יראה אחרת . מחר תזרח השמש - לא?! (ואני מתכוננת להשתזף.. עם "שמן תינוקות" :-) ) קחי את הזמן.. אל תלחיצי את עצמך.. אוהבת בובה.

את מוכנה לספר לי איזה משקה שתית או כמה כדורים לקחת כדי לישון 17 - שעות ? אני לוקחת כדור כדי לישון , ולא מצליחה לישון מעבר ל-7- שעות , גג, ומחר תבלי לך,ומה ז\את אומרת , עדין משוטטת בפורומים , שאת חסרת תקנה , מה , לא כולם משוטטית בפורומים ? חמודה , אל תקחי הכל ברצינות זכו גמורה , אחרת גם את תהי גמורה , לילה מנוחה חתולי

ואפילו כדור שינה לא לקחתי..... פשוט למדתי מהחתולים שלי :) למרות שגם הם עד כמה שידוע לי ישנים רק 16 שעות ביום וגם זה לא ברצף אז אני אפילו התעלתי עליהם!!!!!! - תלמידה טובה :))))))))))

שבת שלום שבת של מנוחה .... שלווה חיוך....קטן.....שגדל אור קטן פנימי שגדל וגדל..... שבת נפלאה....של כוחות של אהבה איתכן אידה

ושוקו אין היום?????????????? בגלל שיום שישי? או שאת סתם עסוקה???????????? סתאם בצחוק...כבר צחצחתי שיניים.

לילה טוב ולפני מה שלומך ליאור? עברת ימים לא קלים? אידה

מה שלומך יקירתי? מתגעגעת...

באה שבת- באה מנוחה ורווחה לעולם! עברתי השבוע 7 מדורי גהנום(לא אוכל לפרט בריש גלי)כמו כן אני עובדת לכבוד פסח- מסביב לשעון, וכבר הספיקותי לסייד ולשפץ את כל הבית ולסיים 3 חדרים פיקס (ולא בהוקוס פוקוס:-) ועוד ידי נטויה........ מה שלומך יקירתי? האם ישנן התפתחויות מרעננות ומרנינות? אנא עדכני ודווחי היכן שתבחרי ותצטרכי! שבת שלום נשמתי. שדה ניר.

איזה הספק..... העיקר זה שלא ישאר חמץ בשום מקום. אצלי האמת בגלל שאני לא הכי פדנטית, אז פסח זו ההזדמנות לנקות...אבל בכייף.

מה שלומך? גם לך עברו ימים לא פשוטים.... אידה

למה אני שומעת אותך חנוקה מדמעות ? למה אני שומעת אותך כואבת , יעזור אם אחבק אותך חזק אלי ואנחם אותך ? או שאת זקוקה אולי לכתף איתנה כדי שתוכלי לפרוק עליה את מר ליבך ,? לבכות את כל הדמעות שאת עוצרת , אז אני פה בשבילך יקרה שלי , תמיד פה , את יודעת . נכון ? אני יודעת שעברת שבוע לא קל , ושאת מאוד מתאפקת , כואבת איתך את כאבך , פה , בשקט , בלי להוסיף עוד אף מילה , רק ברכות לשבת יקירה ,שתהה שבת רגועה , שלווה , שתוכלי להיות את , רק את , ואם את זקוקוה למשהו , את יודעת איך להשיג אותי , מלאן תלפים חיבוקים נשמה יקרה חתולה

חנוקה מדמעות... דמעות שלא יוצאות. חנוקה מכאב.. שעוד רגע והתפוצץ... בוכה מבפנים- על השנאה האיומה שהשתלטה עליי פתאום- חזק יותר. וכי למה שרטתי את עצמי עוד? ועכשיו... עכשיו השנאה לידיים שלי... אני לא יכולה להסתכל על הידיים האלה. למה עשיתי את זה? למה?? איך הסתיר זאת? כולם כבר יכולים לראות.. זה בולט. בולט לעין... זה הרבה הרבה מאוד! השתיקה שבי- הורגת אותי. רוצה לצרוח רוצה לבכות כבר... לבכות- ולהוציא ממני את הכאב הזה. וכשקראתי אותך, עלו דמעות בעיניי, אך מיד נבלעו חזרה. אין לי שליטה עליהם... כשהדמעות יוצאות.. אז הן מתפרצות חזק החוצה. אך, כשהן נבלעות- זה כבר לא בשליטה שלי -הן בורחות לבד. והכל מצטבר.. ומצטבר.. ומצטבר.. עד כדי כך, שאני מוציאה את כל הכאב והרגשות האיומים- על הגוף הזה.(שהוא לא שלי). מתי הבין את כל מה שדיברנו אתמול? מתי אלמד לקבל את עצמי- כמו שאני? מתי? אך, עד אז....... עד אז- הגוף מזוהם. הגוף מלא צלקות ... צלקות בנפשי וצלקות בגוף הזה. הגוף הזה. הוא לא שלי. לא מרגישה כך - בכל אופן. ואיך העביר את השבת שנחתה עליי פתאום? שוב.. בבית עם הדפוק הזה! עם הלימודים שלי- שאין לי כוח לפתוח ת'חומר אפילו.. הכל מגעיל הכל. מתי תעבור כבר השבת לא אוהבת את ההרגשה הזו. לא אוהבת בכלל... וחיבוק?- תמיד הכרחי! ואף רצוי. . . . גם זה חסר :( http://www.rosh1.co.il/download/blogs/mainThumbs/2005/3/28/40_16_2092.jpg תודה לך, על שאת ... א-ת! שלך,בובה.

באתי לרגע להציץ בפורום לפני כניסת השבת אז רציתי להגיד לך שלא איבדת שום חברה היא כאן נוכחת בפורום בכל כבודה והדרה ועם כל הכח והאהבה שבעולם ... תראי את ההתייחסות שלה אל החדשות ואל הנמצאות ואל הנחלשות ותמצאי אותה כאן ועכשיו.... לא להתייאש ..תראי איזה עוצמות יש לה .... מצאת?????? יופי !!!!!! המון המון שבת שלום.

יפתי ,תני להם לזרום החוצה , אל תעצרי בעדם , אל תחמירי עם מה שאת מרגישה , אני יודעת שאת לא יכולה ללחוץ על הכפתורים שלך לבד , תני לי לעזור לך , הגוף שלך הוא כן שלך , וזה שאת לא רוצה בו , אין מה לעשות חוץ מאשר לשמור עליו , ולא להמשיך לפגוע בו , כבר פגעו בו מספיק !!!!!!!! תלמדי לאהוב אותו , הגוף שלך לא אשם בכלום , ברור!!!!!!!!!!! ואת השבת תעביר כמו גדולה , יש לך המון חומר לעבור עליו לקראת המבחנים , אז ..... שבי , תלמדי ,ותעבירי את הזמן שלך , את לא צריכה להיות עם מי שלא בא לך , נכון ?????? , וחוץ מזה שיש גם טלפונים , ............, וישנה גמני , אז ...... צלצלי אלי .... צלצלי אלי ...... , אוהבת המון מייאווווווו

אני משתגעת באלוהים! באמת... חזרתי לפגוע בעצמי.. בגוף הדפוק הזה. ופתאום.. אני מסתכלת על הידיים שלי... הכל מלא בצלקות... בשריטות... לא כמו שהיה קודם- אלא יותר גרוע. לא שמתי לב מה אני עושה. היה כואב לי .. כואב מידיי ופשוט הוצאתי את זה על הדבר שאני הכי לא אוהבת על הידיים - חלק מהגוף הזה... ועכשיו.. עכשיו בא לי להקיא יותר. מה יש לי?! מה? מה? הכל מכוער עוד יותר הכל מגעיל עוד יותר. מה נהיה לי? למה אני לא מצליחה לאהוב את הגוף הזה? למה? אפשר להעלים את הסימנים האלה? אפשר? אוף אני משתגעת. אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא זהו! מבטיחה לשתוק .. דברתי מספיק! מאתמול. פאקינג החיים האלה גם!

איבדתי חברה טובה. כבר שנה מאז... מאז שהיא הלכה. . . ומאז אני מחפשת! מחפשת אותה. אני מתגעגעת.. אני מתגעגעת אלייך מאוד היכן את? לאין נעלמת לי? היכן החיוך המתוק? היכן שמחת החיים שהיה לך? והעיניים- שרק עצובות כל פעם. שרק בוכיות כל פעם......... מתגעגעת. מתגעגעת לימים הטובים שלנו מתגעגעת לצחוקים... לטיולים שלנו.. לכיף שהיינו עושות... ביחד..! איפה את? .... ואני.. אני מחפשת אותך.. ומרגישה= שאת בכוח נעלמת לי.. בכוח מסתתרת לך.. אי שם.. ואינני מסוגלת למצוא אותך התייאשתי מלחפש. מתגעגעת לימים ההם שהאמנת... שהיה לך תקווה.. בלב! שיש סיבה לחיות.. ועכשיו- האמונה שלך ברחה ממך. חזרת להיות הילדה הקטנה הילדה שמתעללים בה הילדה שמשפילים אותה הילדה שמכים... ואת נחנקת שם תחת הריסות הכאוס של חייך... מתגעגעת אלייך. רוצה שתחזרי... לא אני לא בוכה זה הכאב שיוצא החוצה... מליבי. כאב של געגוע אליי...

היא שם.....היא לא הלכה ....היא שם כל הזמן.... את פשוט לא רואה אותה.... את לא אוהבת אותה.... פוגעת בה... נגעלת ממנה... תראי אותה ....תתחברי אליה..... תאהבי אות..... מגיע לה.... מגיע לך לשתייכן איתך אידה

שבת שלום אידה- מאחלת לך סופ"ש רגוע ושקט! ! ! שבת שלום וברוכה הבאה לטול היקרה. שבת שלום חתולית- תמשיכי להיות אחלה כמו שאת. שבת שלום כאב הלב- מאחלת לך בכל ליבי, שתראי ימים טובים יותר שבת שלום לשדה ניר- המשוררת שאותה אני אוהבת. שבת שלום לליאור- יהיה טוב, גם החג הזה יעבור שבת שלום לשחפחפית- שיחקת אותה השבוע. שבת שלום לליז- שמוזמנת תמיד לשתף ולא להשאר לבד! שבת שלום לגל של הים- מקווה שיהיה טוב יותר שבת שלום לדמעה- חסרת לנו מאוד שבת שלום לAkasha - מוזמנת להרגיש בבית- תמיד! שבת שלום לאסתר- שבזמן האחרון, שולחת לי רק אימיילים- מקווה לראותך כאן! ולשמוע לשלומך.. ואם שכחתי מישהי.. לא בכוונה. ולכל אחת ואחת מכאן : עמוק עמוק בתוכך שוכנת לה שמש ענקית שמש שמסוגלת להאיר יותר מאור יום בשמיים ביום הכי חם של השנה את השמש הזאת אנחנו מכוונים... את השמש הזאת אנחנו מכבים ומדליקים אז... כוונו אותה בעוצמה הכי גדולה שאפשר שיהיו לכם חיים עם הרבה שמחה הרבה אהבה והכי חשוב- עם הרבה כוח לחיות.. את האור שכבר קיים. בהמון אהבה.. לסופ"ש רגוע.. ולשבוע שאוטוטו קרב ובא- בתקווה שיהיה טוב יותר (ועמוס במבחנים- לי... מקווה לעבור אותם!) בובה.

תודה, על כל הכוח להקשיב ,לענות, לתת עצה ולתמוך גם כשאת כואבת עדיין וצאת כוחות לחלוק את האהבה שבך ולעודד ולזכור את כל המשתתפות/ים .ולהתייחס לכל אחת במקום שבו היא נמצאת. אז שתהיה שבת שלום שבת של שלווה ומנוחה

בובה על במה את פשוט מקסימה עם לב ענק,תודה יקרה מאחלת לך גם שבת של הרבה שמש ורוגע ושקט נפשי וקחי חיבוק שיספיק עד צאת השבת,עד המנה הבאה ((((((((((((((((((((((((((((((((((((בובה על במה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

כה לחי על ההשקעה ושימת הלב הפרטנית לכולם לבך רחב- כרוחבו של אולם! מאחלת לך את כל הטוב שבעולם! מעתה ועד עולם! ((((((((((((((((((((((בובה על במה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

את פשוט מקסימה.... מצטרפת לכל מילה שלך ומאחלת לך את השבת שתביא את האור החדש לחייך אמונה ואהבה לעצמך מגיע לך אידה

איך את יכולה להגיד שאת לא מוצאת את החברה שלך אחרי שכתבת את זה???? תקראי את זה עוד פעם ואולי עוד כמה פעמים עד שתראי שהיא ממש כאן - מולך!!!!!! שתהיה לך שבת של השלמה עם עצמך ואהבה כלפי עצמך!!!!!!!!!! שבת שלווה ומחוייכת..... אוהבת שחף

איזה אנרגיות, ויכולת נתינה.... כל הכבוד מתוקה. איך את כותבת? מתעלייך כ"נל

אני ילדה בת 16. עברתי תקיפה... לא היתה חדירה אבל כל השאר כן. קשה לי קצת לכתוב על זה כאן... פעם ראשונה שאני מעלה את זה על המחשב... שלושה אנשים... זה היה בכיתה ח' (הייתי אז בת 13 עדיין.) כשהם תפסו אותי חזק ולא נתנו לי ללכת... השתמשו בגוף שלי בלי רחמים. עד שמישהו בא וראה את זה והתחיל לרדוף אחריהם. נשארתי שם לבד. סחבתי את זה שנתיים בבטן עד לפני חצי שנה ככה כשסיפרתי לידיד שלי... עכשיו אני הולכת ליעוץ אבל, אני מרגישה כאילו הם עדיין על העור שלי... כאילו הם עדיין כאן. חשבתי אולי לשתף אנשים שכבר עברו דבר מהסוג הזה ולקבל עצות איך להתמודד עם זה... היעוץ מתחיל ליאש... אשמח להכיר את כולכם ולדבר איתכם ולהקשיב... תודה לכם על ההקשבה... 3>

כל הכבוד על האומץ לכתוב פעם ראשונה את הדברים על המחשב זה צעד גדול מאוד,ומצטערת לשמוע מה עברת,הגעת למקום שתוכלי בקצב שלך לשתף לקבל תמיכה להרגיש שאת לא לבד עם מה שעולה, ובינתיים מאחלת לך לילה טוב ותמשיכי לכתוב כאן אם תרצי כמובן ותודה ששיתפת למרות שקשה.

היי סול , בוקר טוב לך ברוכה הבאה לפורום שלנו , כל מה שאת נתארת לגבי התחושות שלך , מובן מאליו , כל אחת שעברה תקיפה מינית מכל סוג שהוא מרגישה כך , זה טבעי , נורמלי , רק משום שזה היה בכפיה , אני מאוד שמחה לשמוע שעזרת אומץ כן לספר למשהו , וידיד טוב זה חשוב , רציתי לשאול אותך על איזה סוג של ייעוץ את מדברת ? האם את מטופלת אצל מישהו או מישהי שקשורים לנושא של נפגעות ? או סוג של ייעוץ אחר ? מפני שזה חשוב , מאוד חשוב לדבר עם מי שכן יודע איך לטפל בך , האם יש במקום מגורייך מקום או מרכז לנפגעות ? אם אינך יודעת , אני מאוד ממליצה לך לטלפן למרכז לנפגעות תקיפה מנית -1202* , שם יכולים להפנות אותך למטפלת מקצועית , זה דבר אחד , דבר נוסף , אני מאוד שמחה שעזרת אומץ להכנס לפורום הזה , ולספר את מה שקרה לך , כל הכבוד , את מאוד אמיצה ,אני מאוד מעריכה את החוזק שלך , כן כמו שאת שומעת , זה דורש חוזק נפשי , ואת חזקה גם אם זה לא נראה לך או לא נשמע לך ,אנחנו פה בפורום נשמח לעזור לך בכל דרך אפשרית כדי שיהיה לך יותר קל , ואת מוזמנת להשאר איתנו כאן עד................., אחרית הימים , את יודעת מה ? אני מרגישה שאני רוצה לתת לך חיבוק חם מכל הלב , האם זה יהיה בסדר מצדך ? ודבר נוסף , בכל זמן שתבחרי , ותהי מטופלת אצל מישהי מקצועית , לפעמים תרגישי את אותה תחושה וזה באמת בסדר , מותר מידי פעם להתייאש , מה שחשוב הוא לא להרים ידים , ולהמשיך עד סוף התהליך ,יש נפילות , אך הן נועדו כדי לאגור כוחות כדי לעלות חזרה , סול חמודה ,אני מבינה שהכל עכשיו מאוד קשה לך , אבל תראי עם הזמן שזה עוד ישתנה לטובה ,אני נאוד גאה בך על זה ששיתפת מישהו ,האם העזת לספר למשהו במשפחתך ? אולי כשאי שתשתפי את אימך בכל מה שאת עברת , כדי שתוכל לתמוך בך גם בתוך התהליך , חשוב שתוכלי תמיכה מכל מי שרק אפשר , זה עוזר , בכל מקרה , אנחנו כאן , ואת גם מוזמנת לקחת חלק בתשובות שלך לשאר המשתתפות , אני בטוחה שיש לך המון מה לתרום מעצמך , אז .........., הישארי , וחישבי על מה שכתבתי לך , זה חשוב מאוד . חתולה

גם חדשה, עם כל הקושי - כבר מרגישה , שהאפשרות ברגע קשה, פשוט לכתוב את הרגשות ולקבל תגובה תומכת ורגישה עושה לי טוב. ואל תחכי כמוני... לתת לדברים לצאת בעוד 30 שנה. זה לא פחות כואב כשכבר גדולים ואל תתיאשי מהטיפול , אולי, כמו שכבר הומלץ כדאי לבדוק אם אכן הטיפול שאת מקבלת מתאים ויש כאן בנות עם ניסיון שכבר כיוונו אותך איך מבררים את העניין הזה .מאחלת לך המון המון כוח ושתמצאי את השקט והשלווה . שבת שלום שבת מנוחה.

לא קשור....אבל....................פעם חמישית שאני מנסה לשלוח.... ולומר לך טולי: ברוכה הבאה טולי מוזמנת להיות חלק, לשתף לקבל ולתת תמיכה.... מצטערת על החויה הקשה שעברת... חוסר אונים, הפחד, האיימה.....ועוד רגשות קשים.... כל כך קשה וטראומטי.... כל כך משפיע ונכנס לכל שטחי החיים... אני מבינה שיעוץ....זה טיפול? מה קורה שהוא מייאש? האם את לא מרגישה שהוא עוזר. הקשר עם המטפלת? יש אמון? תקשורת? אנחנו כאן בשבילך אידה

רוצים להכיר לי מישהו! עכשיו, אין לי בעיה.. לצאת, להכיר... למרות חששותיי.. שאוכל להתגבר עליהם. ותמיד אומרים לי "מי שיזכה בך, יהיה מאושר" ... אבל, כשאני חושבת על זה, אז.... אהיה כזו אנוכית, כי לא מגיע לו מישהי כמוני. דכאונית, פגומה, אחת כזו, שהשתמשו כבר בגוף שלה... שהרבה השתמשו. מי ירצה אחת כמוני? ואם הכיר מישהו, ואספר לו במשך הזמן, והוא לא ירצה אותי.... ברור שלא החזיק אותו בכח, אבל, אז... הבין עד כמה אני באמת אשמה. . . והכאב יהיה גדול מנשוא! ולמה לי להכיר מישהו, ולחשוף אותו למה שאני עוברת? לתת לו גם "לסבול" יחד איתי. מי ירצה לסבול את השגעונות שלי, את מצבי הרוח ההפכפכים שלי.................. הרי יהיה לי קשה להפתח בפניו... יהיה לי קשה כשהוא יגע בי... ולו- לא מגיע את זה. למרות, שאני יודעת שאף אחת לא תסכים איתי. אבל.......... כך זה מרגיש לי! עמוק עמוק בפנים. זה מה שאני מרגישה! קשה לי עכשיו.. קשה לי לחשוב אחרת. כי זה מה שאני מרגישה, מבפנים..... ! איך מעבירים את התחושות הללו? למה אני מרגישה אותם? ואולי אני חושבת וחושבת.. על דברים שעוד לא נעשו... ולא תמיד מה שחושבים הוא נכון.. אבל..... אוף! שמישהו יקח כבר את הגוף הזה.. את החלק ממני. למה הוא חלק ממני?! למה?! ובכלל, השנאה לגוף שלי- מסתבר, שהשנאה לגוף, עוד יותר גוברת. מסתבר, שלא אכפת לי מעצמי. שבא לי להקיא מעצמי. להסתכל בראי..על הגוף, על הפנים אני לא מסוגלת.. ויש בי תחושה מגעילה

מי כמוני מבינה אותך יקרה שלי. מזדהה עם כל מילה ומילה שלך. בובה - שתינו יודעות שאינך פגומה, ואת כ"כ ראוייה לבחור שיואהב אותך ויתמוך בך וכן שיהיה מעורב במה שקרה לך ותאמיני שכשהבחור הנכון יגיע הוא לא ילך , הוא יואהב אותך כ"כ עד שהוא יעשה הכל רק בשביל לגרום לך להרגיש טוב. את זקוקה לאהבה כמו כל בחורה ואת תקבלי אהבה אין לי ספק אפילו. את מתקדמת המון, וקרוב היום שאת כן תקבלי את עצמך ואת גופך, את תסתכלי במראה ותחייכי, תראי כמה התקדמת את צריכה כ"כ להתגאות בעצמך! את בדרך הנכונה בובה שלי ותוציאי מראשך שאת פגומה! הם פגומים! לא את!! את מקסימה, חכמה, יפה וטובת לב - יש בך כ"כ הרבה ויבוא יום ואת תראי זאת לבד!! אל תאיצי בעצמך לצאת עם אף אחד, תעשי רק מה שאת מרגישה! תסמכי על עצמך ועל תחושותייך, זה בדיוק מה שאני עושה, לאט לאט את תבני את עצמך ואת כבר לבד תדעי מה טוב לך ומה לא. אל תשללי יציאות עם בחורים, נהפוך תתני לעצמך הזדמנות, תראי את זה בתור חוויה, יוצאים שותים משהו צוחקים, במידה ונחמד לך את יכולה להמשיך במידה ולא תחתכי, את מקסימה ויש בך המון המון הילה ואור - תזכרי זאת! ואני פה תמיד אוהבת - אני

מה זאת אומרת לא מגיע לי , מה לא מגיע לך ,? לא מגיע לך לחיות ? לא מגיע לך לבלות ? לא מגיע לך לבנות חיים נורמליים עם בחור מתאים לצידך ? לא מגיע לך לשקם את מה שאחרים הרסו ? לא מגיע לך סוף סוף שמישהו ידאג לך ויאהב אותך ? מה ? מה לא מגיע לך ?שאני אגיד לך מה לא מגיע לך ? לא מגיע לך לחיות בבדידות את חייך ,ומשהו קילקל לך שם משהו , אז הגיע הזמן אולי , רק אם את מרגישה שאת מוכנה לזה , לתת למישהו אחר שיתקן , ומגיע לך להיות מאושרת , ולבנות חיים עם בן זוג כמו כולם , ואת לא פגומה יקרה שלי את פגועה , מאוד פגועה , ומאוד כואבת , וכל הפחדים האלה שלך מאוד מובנים , זה לא משהו שאת המצאת , תמיד זה כך בהתחלה , ומי אמר שאת צריכה להגיד לו ולספר לו הכל על הפגישה הראשונה ? למה שלא תנסי קודם כל להכיר אותו , בכלל , לפתח מערכת יחסים אתו ? לוקח זמן עד שמכירים משהו שאפשר בכלל לסמוך עליו ולספר לו את כל הדברים שעברת , ואם תגיעו לשלב הזה , זה כבר לא יפריע לאף אחד משניכם , ומצבי רוח יש כמעט לכל מי שאני מכירה ,אם הוא באמת יואהב אותך , הוא יקבל אותך כמות שאת , ככה בפשטות , לומדים להכיר, ורק אז במשך הזמן בוחנים את כל האפשרויות , אולי הוא בכלל לא מתאים לך ? אני רק יכולה כרגע להציע לך דבר אחד , אין לך מה להפסיד אם תנסי , בלברוח את מומחית , בלקטול את עצמך את גם מומחית , במציאת פגמים בכי גדולים גם עשית כבר דוקטורט , אולי סוף סוף תתני גם למשהו אחר להביע דעה עליך , ולא רק את , ? מה את אומרת ? את הנאשם , השופטת , והמוציאה לפועל להורג של עצמך , לא הגיע הזמן להתחיל לשנות את התבנית הזו ? חשבת על זה ? אם לא אז אולי כדאי שתתחילי , ואולי אפילו כבר מעכשיו , תני לחיים הזדמנות , אין לך מה להפסיד , מחבקת אותך בחום מרגיע , מייאוווווו בריבוע

בובה בובתי, יפה יפתי.... מייאו פיצי כרגיל לוקחת לי את המילים מהפה. אני מצטרפת לכל מילה של פיצי ושל לבבונת. קחי מה שתירצי, מי יסרב לך? קחי את העולם כולו..... אל תלכי עם מי שלא.... תעשי רק שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת, שיהיה לך טוב.

בטוחה שלא הקאת את המלל מתוך גרוני וחרוני??! התחושה האמביולנטית מוכרת ומוסברת לנפגעות תקיפה מינית- אבסולוטית! ואת חייבת לתת לזמן לעשות את שלו ורק כאשר תהי בשלה לצאת לך עם עלם החמודות! עתה לאחר ההקאה וההוקעה הפומבית יהא לך קל באופן ניכר- במראה להביט:-) מחבקת, תומכת ומנחמת, שדה ניר.

קראתי... הפנמתי .... אני בתהליך עבודה עצמית... חייבת את זה - בעיקר לעצמי! אחרת................ אחרת לא אראה את הדברים הטובים בעולם "הדפוק" הזה . שאין מה לעשות, וכך נזגר... ואני חייבת לחיות בעולם הזה........!! אחלה של תגובות- ממש מחממות ת'לב. שוב תודה. בובה.

תני לעצמך צ'אנס.... מגיע לך...... מגיע לך הרבה יותר.... את עצמך במקום ראשון... תתחילי באופן מלכותי....לאט לאט זה יהפוך לטבע.... בהצלחה אידה

היי מתוקה אני עונה לך כאן בגלל תקלה במייל שלי , אז לגבי האי .סי. התשובה היא כן , וגם אני שמחה , אודיע לך כשזה יסתדר , ולא ראיתי את הליקוי חמה , לא היתה לי שום אפשרות .עד כאן התשובה המקוצרת לצערי . ביום הבחירות הזה היה לי יום חופש שנהנתי ממנו מאוד , פשוט הייתי בחופש , כלומר לא הלכתי לעבודה , אבל עשיתי המון דברים בבית , ובינהם כיבסתי את את כל המלתחה של הבן שלי , לא יודעת היה לזה ריח מוזר , ופחדתי שאולי חברתו לשעבר שמה לו משהו בבגדים , את יודעת , אמרו לי גם לשתוף את הבית במי ים , וכנראה שאני הולכת להחליף לו מזרון אחרי החג , אני לא פרנואידית , לא יודעת איך להסביר , אבל לכל הדברים שהיא הביאה חזרה מהמושב שם היא גרה יש ריח מוזר מאוד , פוחדת שאולי שמה לו משהו שם , אז מה שבטוח בטוח , ועוד עכשיו שהוא מתחדש עם חברה חדשה , אז בכלל ............, אני עושה את ערב החג פה בבית , וכמובן שיש לי אורחים , אז אני כבר מתכננת מה להכין , יש לי שני מתכונים חדשים שאני הולכת לנסות , אחד מהם הוא עם תחתיות של שורש סלרי , והשני עם מצות ממולאות בשר ורוטב עליו , בתמונה זה נראה כל-כך מגרה , ובנוסף אני גם משלבת מתכונים מסורתיים , תמיד ישן עם חדש , חוץ מזה כל השאר פחות או יותר בסדר ,מתגלגלים , חיבוק גדול חתולה

פשוט רציתי לודא שאכן את שלחת לי את הודעת ההתחברות,הליקוי חמה היה מהמם ראיתי אותו דרך האינטרנט היה קישור ממצפה ברקת,הפעם הבאה זה ב2103 לא נראה לי שנהיה פה כבר שמחה בשבילך שהבן שלך מצא לו מישהי אחרת,ומאחלת להם המון בהצלחה, ולמה בדיוק הכוונה שיש ריח מוזר בבגדים? אני בסוף כנראה יעשה את ערב החג אצל המנהלת בעקיפין שלי,אני אנסה למרות הקושי והכאב החד להנות בליל סדר,אני צריכה ללמוד שהיא מתכוונת מכל הלב שאני אהיה איתה ועם המשפחה שלה,תמיד נראה לי שאומרים דברים כאילו סתם ולא לעמוד מאחורי ההזמנה שאמרתי לה שלא נעים לי כי היא המנהלת שלי היא אמרה אנחנו מזמן כבר לא בקטע הזה ואני מזמינה אותך מכל הלב את איתי בחג החג הזה תמיד מחדד לי את החלל העצום שנפער,כולם בהכנות קונים מתנות מתווכחים אצל מי יהיו מכינים מאכלים כולם נמצאים בתכונה ואני כאילו מהצד צופה וזה עושה צביטה חזקה של כאב בלב,למה לי אין את זה למה לי אין משפחה שאני אהיה איתה אקנה להם מתנות אתווכח :-( עוד מעט נכנסים לשעון קיץ ואני מחכה לשעה שתיים להזיז לשלוש ואז לצנוח למיטה כי אני עייפה ואני משעה שמונה בבוקר עד עכשיו לא נחתי דקה חיבוק בחזרה ובהצלחה עם הכנת המתכונים החדשים

פתאום יותר יתמות, פתאום יותר לבד, ואני מפנטזת וחולמת...........על איזה "משפחה" גדולה יש לי............על כל הנכדים שהיו זוכים להכיר אחד את השני...ואיך בסיום ארוחת החג, כל הנכדים משחקים ביחד....ואני ואחיות שלי מפנות שולחן, ואני עם הג"ורה (שיט, איך מבטאים כאן סימני ניקוד???????) שלי מכריחה את הגיסות המפונקות, לקום ולעזור....והשנה הייתי פטורה, כי עברתי ניתוח.... ורק הייתי בולעת, בלי לעשות כלוםםםםםםם... החזקה אומרת שגם החלומות שלי מצחיקים..............אז למה אני בוכה? אני חולמת יותר מדי????????? אוי אלוהים שיקח אותי, היום לפני מחר.

ליאורי.. בעודי חושבת על חג הפסח, נכנסתי לכאן, וראיתי את הודעתך.. יכולה לאמר לך, שאני מאוווווווווווווד מבינה אותך. זה קשה. זה כואב. תקופת החגים- תמיד מסמלת בעבורנו "טריגר" . חג של משפחה.. (שהיתה אמורה להיות באמת "משפחה") לבכות- מותר ורצוי לבכות. כי עכשיו הכל שחור ולא מובן... והמחשבות מחרפנות ת'שכל, ואין מקום לראות את הדברים האחרים.. אז, לבכות נותן שיחרור של דברים.. שכואבים... אלוהים לא יקח אותך מפה- את כאן! את תישארי כאן! ואנחנו איתך... ננסה כמה שפחות להפחית מכאבך... ! כמו כל דבר רע שעובר.. גם תקופת החג הזו תעבור. איתך בובה.

ליאורי נשמה אין כל רע בחלומות , ובטח שלא בכמות החלומות , ואם הם מצחיקים אז עד רבה , אולי היא אמרה לך שהחלומות שלך מצחיקים , כי אולי רק בחלומות שלך את מסוגלת להגיד לגיסות שלך להעיף את התחת , ולקום לעזור......, קשה המחשבה שאת החג לא עושים עם המשפחה , את צודקת , אבל אני לא יודעת באמת מה יותר טוב , להיות רק עם הילדים ולהנות עד כמה שרק אפשר ? או לעשות את החג עם אנשים שאת מרגישה אליהם כמו שאת מרגישה , אני הייתי מעדיפה ללא ספק להיות רק עם הילדים שלי , אצלי המצב שונה , אני חייבת להזמין את אמי ובעלה רק מהפחד שהוא יכול לשתות את הדם שלה , והיא תמות , הוא מסוגל להכל ,אז כזה הוא המצב , לא יכולה להגיד שאני מרגישה יתמות , אבל כן יכולה להגיד שמרגישה חרדה איומה ופחד שהוא יגרום לה למשהו רע , ותגידי לי משהו , את חושבת באמת שזה מה שאת רוצה ? שאלוהים יקח אותך מכאן ? ומה עם הילדים המתוקים שלך ? את באמת תשאירי אותם יתומים מאמא , זה מגיע להם ? מה עשו התמימים האלה שאת ככה מאחלת להם ? אני מאוד מבינה שזה קשה לך , אבל ליאורי ת ת ע ש ת י !!!!!!!!!!! ויותר טוב שתתחילי לחשוב מה את כאמא הולכת להכין לחג הזה שיבוא עלינו לטובה , ואיך את כאמא כן הולכת לפנק את הילדים שלך בחג הזה , ברור ?????????????????? מחבקת אותך נשמה חתולה

גיוואלד, אמה'לה, אויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ממעמקים קראתיך י-ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ומבירא עמיקתא נותר רק מקום לדאייה!!!!!!!!!! נשמה תתעודדי!תתעשתי!נכונו לך ימים יפים מאלו עם התמודדות קלה יותר להשגה לנוכח המציאות הקשה אך המוכתבת והנתונה ושלל התפתחות הסאגה! (ולאור המילים ביננו המבין יבין...) שולחת לך חיבוק חמים ונעים! את חקוקה בלבי ונשמתי. שדה ניר.

בשבוע הבא אתחיל לנקות את הבית...לנקות ולבכות.... כל האווירה הזאת של החג, אני מאמינה שיוצרת אצלי חוויה מתקנת. הילדים נורא אוהבים את החגים, ואני מנסה לתת לחגים תחושה של שמחה וייחוד. למרות שקשה לי. אבל מה שמשמח הוא ש יש כאן חברות נפלאות וזה חשוב. אוהבת ליאור

למי שפיספסה.. ולא ראתה את ליקוי החמה המדהים.... שהיה היום.. הנה לכן, תקציר "בהילוך מהיר" של מה שראיתי היום... "בהילוך איטי". הכל אודות גל של הים, ששלחה לי ת'קישור... אין עלייך - תודה.. http://www.bareket-astro.com/eclipse/Camera1.html

אין עלייך אבל האמת היא שבהילוך איטי זה היה הרבה יותר מרשים כי זה היה בשידור ישיר :)))))) יצאנו באמצע השיעור כדי לראות!!!!!!! המרצה שיחררה אותנו..... אני ממש התלהבתי :)))

שיר בעיפרון/בית הבובות. אל תשכח לשמוח גם בחלקי ואל תמנע מלבכות כשעצוב תנצל עד תום כל עוד אתה תמים תלמד לוותר ואל תוותר על החיים. כי בחיים הכל עובר מטעויות למד והשתפר מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך לא, לסלוח זו לא חולשה נצור אהבה בדרכך ודע, את כל הסובב אותך. אל תלך בדרכו של אחר ואל תיכנע לחולשות שבגוף שא בעול בכתפיים איתנות ותאמין ותאמין, רק תאמין. שבחיים הכל עובר... כאב יקרה : רוצה אני, שתדגישי את הפזמון.. לעצמך! להאמין... להאמין.. להאמין חזק! לא להכנע לכאב.. לא להכנע למה שאת עוברת עכשיו... כי.. בחיים - הכל - עובר. היי חזקה, ילדה. עוד גל יהיה מאחורייך... ואני איתך ! http://www.tik-tak.co.il/forum/pic/1_349961.gif בובה.

תודב רבה בובה שלי, אין ספק שאת יודעת לעודד... קראתי את השיר, אני מכירה אותו אך מעולם לא ממש התעמקתי בו , עכשיו קראתי אותו 3-4 פעמים ואפשר לשאוב ממנו המון כוחות, וללמוד ממנו המון. תודה שאת פה, ושאת חושבת עליי , מאוד יפה מצידך. מעריכה אותך מאוד מאוד אוהבת, אני

מתוקה, אז.. אני מצווה עלייך לשמוע את השיר ...שוב! כי, הפעם... יש לכל מילה ומילה שם משמעות.... משמעות עבור כל אחת, ומשמעות עבורך... במיוחד בימים אלה ! מחזקת, בכל ליבי. בובה.

רוצה שהאדמה תפתח את פיה ותכניס אותי עמוק לתוכה....... אין לי כוחות יותר לכלום.....!!!!!! רוצה לצעוק ולא מצליחה רוצה לבכות והדמעות לא יוצאות, פקעת עצבים................................

פה בשבילך.. ואיתך ! יקרה, לא להתייאש.. לא ליפול... - לא עכשיו.... עכשיו זו הנפילה החזקה... אני יודעת שקשה לראות את המשך הדרך. אבל, זה יעבור. . . לא להיות לבד.... לדבר על דברים.... ולאט תראי את זה אחרת- שונה. מקווה שהתקופה תעבור מעלייך! איתך - ת-מ-י-ד בובה.

כל כך מבינה ומזדהה! אך לאחר פקעת של עצבים מבקיעה שן בינה! וזה האיין היוצר יש מאיין! העבר איין..העתיד עדיין ההווה כהרף עיין ודאגה מנין??! הצעתי לך את עזרתי! ואני ממשיכה להושיט לך את ידי ואותי! נצלי את הפריוילגיה להעברת האלגיה! ((((((((((((((((((((((((((((((((כאב הלב)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) חזקי ואמצי! יש בך כוחות עילאיים ואני מאמינה בך וביכולותייך!

אני מבינה שמאוד קשה וכואב אבל הכי חשוב תמיד לזכור שזה רק זמני שההרגשה הכבדה הזאת תעבור צריך רק לחכות בסבלנות הרי אחרי הירידה תמיד באה העליה!!!!! מחבקת חיבוק חם ואוהב שחף

היי מתוקה אל תתמוטטי , אל תיפלי , קחי את הזמן שאת צריכה , לא כל דבר מסתדר לנו מיד ברגע שאנחנו רוצים , לפעמים ישנם עיכובים קלים , ואת יודעת איך אומרים? כל עכבה לטובה , אז אני יודעת שמאוד קשה לך עכשיו מתוקה שלי , אבל זו לא סיבה להרים ידיים , את מסוגלת להתמודד עם זה ועם עוד הרבה דברים קשים אחרים שבאים בדרך , כבר היית במצבים קשים מאלה ויצאת מהם כמו מלכה , בואי מתוקה , קבלי ממני חיבוק גדול , אני פשוט יודעת שגם מזה תצאי , רק מאט סבלנות , רק עוד כמה ימים , הרי לא חסר מי שיואהב אותך , וכבר אוהבים אותך , וגם כולם פה , וכמובן גם אני , אז ........, התעשתי מתוקה , הכל יסתדר , מחבקת חזק חזק , לא יכולתי לענות לך במייל ,הוא תקוע לא יודעת למה , גם האינטרנט שלי בקושי רב עולה , ובקושי זז , שיהיה לך יום טוב חתולה

קשה לי כ"כ להתחבר לכוחות שלי! מנסה להרגיע את עצמי אך לא כ"כ מצליחה, אין לי כוח יותר לכל המכשולים הללו, הכל כ"כ קשה ומעיק שפשוט בא לי לעצום את עיניי ולקום בעוד 10 שנים למציאות אחרת ולחיים חדשים - הלוואי וזה היה אפשרי! בננות - תודה לכולכן על התמיכה והאהבה - זה עושה לי טוב בלב אוהבת את כולכן

היי מתוקה תגידי לי מתוקה , במקרה את מנסה להחליף את גירסת היפיפיה הנמה , של פעם במהדורה מחודשת של שנות האלפיים , כי אני בטוחה שאת יפה מאוד , ורק רוצה להזכיר לך , שאותה הרדימו בלי שתבקש , ורק באגדות מעוררים אחרי כל-כך הרבה שנים בלי להתכער , ורק באגדות המצב יכול להשתנות לטובה ,אם תצליחי להרדם ל-10- שנים יכריזו עליך שאת צמח , ותאמיני לי שכל הדברים שכעת קשים לך להתמודדות , יחכו לך גם בעוד -10- שנים , אז בשביל מה את צריכה לחכות כל-כך הרבה זמן ? עד אז כבר תהיי הרבה מאוד אחרי הכל , וגם תהי אמא נהדרת להפליא , את יודעת שהשעון הביולגי כן עובד , אז ....... יאללה , יאללה , קדימה , לשנס מותניים , ולתחיל רבותה , החיים קצרים מכדי לשגות בחלומות , מתוקה , הכל יהיה בסדר , את תראי , מייאוווווווווווו

מצטערת שאת כך... יש לך את הכוחות מבפנים נסי למצוא אותם.... נסי למצוא....לראות את האור...הוא קיים....הוא מסביבך.... רק תראי אותו.... איתך אידה

היי לכולן, רק רציתי לומר לכן תודה רבה רבה על שאתן כאן, אתן נהדרות ומקסימות ואני כל כך שמחה שיש לי אל מי לפנות. אני מרגישה הכי בבית אתכן והכי חם....תודה רבה לכן באמת אתן נהדרות! אני בהחלט אפפנה לטיפול כעצתכן וכמובן אעדכן אתכן בהמשך.... אז שוב תודה רבה, אתן מדהימות.....באהבה רבה

מאחלת לך המון בהצלחה על הצעד לפנות לטיפול ויופי לשמוע שאת מרגישה כאן הכי בבית זאת המטרה להכיל לקבל לחבק לשתף לא להיות לבד עם הדברים

שמחה לשמוע שאת מרגישה בבית... מקווה שתמשיכי להרגיש כך . אנחנו כאן ...איתך. ברוכה הבאה. בובה.

כאן תדיר חמים ונעים!

טוב לשמוע שאת מרגישה טוב...ובביית... הבנות מקסימות ללא ספק ....אך לא היית מרגישה כך.... אם לא היית כזו בעצמך...מקסימה... אז כאן בשבילך אידה

היי שחפונת איך היה לך היום המפגש עם הדודה שלך והבן דוד , הכל בסדר איתך מתוקה , מקווה שתרצי לשתף , לילה טוב מתוקה חתולה

אתמול הייתי עייפה מדי ולא היה לי כוח לכתוב :) היום אני גם עייפה, אבל אכתוב בכל זאת.... הפגישה אתמול הייתה ממש טובה קבענו שניפגש ככה שלושתינו ביום שישי אחרון של כל חודש ושגם נשמור על קשר טלפוני דיברנו קצת, לא יותר מדי בעיקר פשוט נהננו ועשינו חיים ועוד דודה שלי אמרה שהם (האמותה שבה היא עובדת) פתחו הוסטל פסיכיאטרי לילדים ונוער שהשתחררו מאישפוז והם עדיין צריכים עובדים ואני בדיוק מחפשת עבודה אז יכול להיות אם השעות יתאימו לי אני אלך לעבוד שם בתור מדריכה הדודה שלי צריכה לברר לי לגבי השעות יש רק שתי בעיות: זה מאוד רחוק לי מהבית והם משלמים שכר מינימום וזה מבאס, אחר שסוף סוף קיבלתי תואר לחזור לעבוד בשכר מינימום במקום עבודה הנוכחי שלי אני מקבלת בערך פי 2 אבל אני עוד אחשוב על זה, כי עבודה עם אוכלוסיה כזאת ממש מעניינת אותי תחלס אני בכלל לא יודעת עדיין אם מה שהם צריכים יתאים לי מבחינת הימים והשעות.... בכל אופן.... היום אני בהיי והכל נראה לי טוב ויפה אבל כידוע, אחרי זה תבוא הנפילה, אז...... אבל עדיף לא לחשוב על זה בנתיים!!!!!

היי מתוקה אני שמחה בשבילך שאחרי הכל מעז יצא מתוק ,כל הפגישות האלה רק יעשו לך טוב , יהיה לך זמן להתרגל לאט לאט לקבל לפחות חלק מאוד חשוב של המשפחה שלך בחזרה , ועם המון אהבה , איזה כייף לך , ולגבי בצעת העבודה , אז קודם אני מברכת אותך על קבלת התןאר שלך , שזה לא ענין של מה בכך , עבדת ולמדת קשה בשביל זה , ואם אין לך כרגע משהו טוב יותר לעשות , אז אולי כתרפיה נפשית , אפילו מאוד זמנית , אולי כן כדאי לך להיות עסוקה , גם אם הכסף לא נותן לך מענה ,הרי אמרת שאת מחפשת עבודה , אז ככה על הדרך , משהו בנתיים , מה את אומרת ? לא עדיף מאשר לשבת עם עצמך כזה בחוסר מעש? או שאת כן עובדת ? תחשבי על זה . בכל אופן תחליטי מה שהכי מתאים לך , אני יודעת שתעשי את הבחירה הנכונה , שיהיה לך יום מוצלח באופן מיוחד , משהו כמוך חתולה

הייתי ממש על הפנים כל היומולדת וגם אחריה לכן לא נכנסתי, לא היה לי ממש חשק לכלום אבללללללללללללל עכשיו נכנסתי לפה וראיתי את הברכות החמות שלכן ליום ההולדת שלי. באמת שחימם לי את הלב המון המון תודה לכל אחת ואחת.

היי מתוקה רואה מה הפסדת כשהיית לבד ? בכל זאת אנחנו אוהבות אותך מאוד , אז אל תבריזי שוב , ליל מנוחה מתוקה חתולה

ועכשיו שיצא- אין לי אוויר .. האם כדאית הנבירה הזו? האם אפשר להתעלם? מה עושים בין המפגשים הטיפוליים על מנת לתפקד "נורמלי"? האם זה אפשרי בכלל לצאת מהתקיעות הזו בחיים.?

שלום ליז ברוכה הבאה לפורום מנסיון שלי התשובה שלי היא כן , כן לנבירה , וכן אפשר לצאת מהתקיעות הזו בחיים , ולא צריך להתעלם , ובין המפגשים מקבלים כלים כדי להתמודד עם כל מה שבא בדרך, כך שאפשר לתפקד נורמלי ,האם את כבר מטופלת באיזשהו מקום ? במה אפשר עוד לעזור לך ,מקווה שתישארי , חתולה

צר לי מ-א-ו-ד , שנסיבות אלו.. הביאו אותך.. אלינו - לפורום! לאחר 30 שנות הכחשה, זה אכן לא פשוט כלל.. שהכל עולה ומציף... ואין אוויר.. ואת פתאום "לא מאמינה" שזה אכן קרה. ל-ך. כל רגשותיך מאוד מוכרים. יכולה לאמר לך, שלאחר טיפול- למרות שיש קושי ולעיתים הקושי עצום עד מאוד, שקשה לחזור לתפקוד היומי הרגיל, יש אפשרות כן לתפקד... כן לחיות אחרת. כי ככל שתדברי על דברים, הם יראו פחות כואבים, וכך הם לא ישפיעו על תפקודך היומיומי. זו עבודה קשה, מאוד.. אבל שווה.. ! שווה! - כי זה עדיף על לחיות בעוול וכאב כל החיים... ולהוסיף נזק .. למה שכבר נגרם לנו. את תמיד מוזמנת לכתוב כאן, בקצב וביכולות שלך. העיקר לא להיות לבד עם הדברים - לא כיף, לא פשוט, ולא קל! איתך, בובה.

תודה על החיזוקים,לחתולה ולבובה על במה. חיי נראו כל כך טוב לפני כן ...לא הייתי מודעת לכמה שאני תקועה , מעודד אם כי כרגע קשה להאמין , שניתן להתקדם ולחיות חיים נורמליים. טיפול ראשון שהיה ע"י שיחה - גרם להתקפי חרדה פוסט טראומה ... לא ידעתי מה אני נושאת בגופי כל השנים, עברה שנה +חשבתי שהתגברתי ואז שוב זה עלה ושוב התקפי חרדה , מחנק בגרון , התעוררויות בלילה וכו'. קשה לראות כמה נפגעות יש וכמה סיפורים כואבים, מאחלת לכן משתתפות הפורום הרבה כוח.

http://www.feebleminds-gifs.com/welc.gif מקווה שתישארי איתנו ותוכלי להרגיש שזה גם הבית שלך כל כך מבינה את כאב שלך זה כואב להתחיל לראות זה כואב להתחיל להרגיש ההתמודדות היא קשה ודורשת להשקיע הרבה כוחות הרגשות של בלבול, פחד, תיסכול, חוסר אונים.... תופסים פעמים רבות את המקום המרכזי אבל אין דבר חשוב יותר מלהמשיך בדרך ולא לאבד את התקווה בכך שאפשר להגיע למקום טוב יותר, כי מגיע לך להיות שם!!! שולחת לך חופן של תקווה וחיבוק שחף

שחף יקרה תודה על הברכות וההזמנה. כל כך צודקת לגבי להתחיל להרגיש, מנסה כל הזמן להדחיק את הרגשות אך הן צפות ועולות ומשתלטות הייתי המון זמן בתרדמת , עד שהבחנתי שאני חווה את חיי מהצד כמשקיפה. ועכשיו כשפתחתי את הפצע המוגלה פורצת וזה מגעיל ומחניק ואני מחפשת את האלכוהל שישרוף ויחטא את הפצע ואין כזה בנמצא , יש רק רגעים קצרים של רגיעה ושוב המוגלה פורצת ושוב אני מוצאת עצמי מחטטת בפצע למרות שלפני רגע החלטתי לעזוב, לתת לו מנוחה ואולי בכך גם אני אנוח קצת ... האם זה יפסיק אי פעם? האם אצליח לנהל חיי שיגרה? אני מאוד מוטרדת מהבלגן שנוצר בחיי לפתע פתאום . דווקא כשהילדים גדלו והתחלתי להתקדם מבחינה מקצועית ... האם אצליח לתפקד? ובן זוגי היקר שלו מבין למה אני חייבת את זה , הרי זה שייך לעבר? וחוסר ההבנה לגבי מה קורה לי פתאום ? יש לי בסך הכל חיים יפים ומלאים .משפחה מקסימה, אני בפתח לקריירה חדשה. למה זה צץ פתאום ובכזו עוצמה???

התהליך קרוי 'רגרסיה בשירות האגו' דהיינו: "ירידה לצורך עלייה" ולשם כך את חייבת לנבור ולחקור לפצוע ולבקוע- להרגשיש ושוב להרגיש! עם כל הקושי העצום הכרוך בכך ועם הידיעה הברורה שההליך רגיש ומתיש! אך את חייבת זאת למען עצמך...למען תפקודך..תפקידך ועתידך... אל תחיי בהכחשה, בהדחקה ובדיסוציאציה- זה המחיר ששילמת לאחר שנים של שימוש במנגנוני ההגנה הרעועים והמהוהים הללו של אל-חוש! זה שזה יצא בסופו של דבר מוכיח כי לא ניתן מהטראומה המעיבה עליך כצל- לברוח! חזקי ואמצי. השתפכי ושתפי.

תודה לך שדה ניר ...איזה שם בחרת לך - מלא תקווה. תודה על החיזוק ועל ההארה .אכן כך אני מרגישה זה לא אני שלא עוזבת את העניין אלא שהוא לא מרפה ממני כך שאין ברירה צריך לטפל (ואני מטפלת) ולמצא דרך להתמודד עם הנבירה שהיא כורח ולא משהוא שניתן לבחירה.אז תודה שאת כאן לתמוך ולעודד.

ליז ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק, לשתף ולחלוק את הקושי והכאב..לקבל תמיכה ובעיקר לא להיות לבד... 30 שנה של הכחשה? של חיים כביכול כרגיל.....התמודדות והתנהגויות בלתי מובנות? מהועכשיו אני מבינה שהכל עולה???. שמחה לשמוע שאת בטיפול...זה מצויין...הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות למען עצמך... מכאן תנסי בכל יום ויום לעשות דבר אחד קטן... אפילו הקטן ביותר עבור עצמך... נסי לקנות מחברת יפה וכתבי לעצמך...למטפלת.... אנחנו כאן בשבילך אידה

http://video.icellcom.co.il/Contents/Contents01/00014465/000/000/f20/800014465_000000f2web.gif

בהתחלה אקח...... http://www.ecar.co.il/items/mkt/07361.jpg ואז....... http://www.sublimation.co.il/Media/Images/Catalog/Products/266.jpg הצלחתי?

איזו חמודה! ! ! היה לי כיף לראות את זה............ חחחחח גדולה! !! מתה עלייךךךךךךךךךךך

הזמינה אותי לחג השני באמת יפה מצידה,זה כולל לינה כי אין אוטובוסים,דיברנו אמרתי לה שאני לא סוג ב שמזמינים אותי לחג השני,אמרה לי שאני אתקשר אליו לבקש שנהיה כולנו ביחד למה שאני אתקשר הוא פגע בי לא אני בו,ואז הפסקה בדיבור והיא אמרה את עדיין עם זה שהוא פגע בך וגם הוא פגע בך,אמרתי לה כן זאת המציאות לא המצאתי את זה,שניהם פגעו בי ,ואז היא אמרה אולי זה נשכח אולי זה נסלח אמרתי לה מצטערת אבל לא שוכחים ולא סולחים היא עדיין לא מאמינה לי שזה אמיתי שנפגעתי משניהם היא עדיין מכחישה ,באמירה שלה שאני עדיין עם זה אמרתי לה שאני אחשוב רק המחשבה לישון שם עושה לי רע רק המחשבה להיות שם עושה לי רע למה היא לא מאמינה לי למה היא מנסה להעביר את הדברים כאילו אני ממציאה את הכל שאני אתקשר אליו לבקש לבוא למה מי הוא שאני אתנצל על מה בדיוק על זה שהוא פגע בי מינית? אמהות מי המציא אותם בכללללללללללללללללללללללללללללללללללללל

היי גלגלוש אל תקחי ללב , בסך הכל היא אולי מנסה לגשר על הפערים , שוב בדרך שלה , שוב בדרך האחת והיחידה שהיא מאמינה בה , שוב עם חוסר ההבנה הרגילה שלה ,ושוב , כן , כי היא לא יודעת משהו אחר , גם אמי אותו הדבר , היא לא רואה כלום מעבר להבנה שלה , שהיא למעשה חוסר הבנה טוטאלית ,וחוסר רגישות טוטאלוס, אי אפשר להכנס לראש שלהן מתוקה , מה שנשאר לעשות , ללמוד לחיות עם כל החסרונות שלהן ,ולעשות רק מה שמתאים לך , רק מה שאת רוצה ,מה שאת מחליטה , כי מי שבאמת חשובה , זו את , רק את יקירה ,אז צאי מזה , ושלא יהיו לך צפיות אחרות ממנה , כי כגודל הצפיה , גודל האכזבה , מחבקת אותך מתוקה חתולה

אני מנסה לא לקחת ללב,אבל כל טלפון שלה מחסיר לי פעימה ,משגע אותי אייך היא ממשיכה להכחיש לעשות אותי מסובכת עם בעיות,עושה את עצמה כאילו איתי ובעצם היא לא כבר מאז שנפתחה כל תיבת הפנדורה הזאת ואני כבר הפסקתי לצפות אבל בפנים בתוך הלב זה כואב,זה מציף,זה מערער את כל שיווי המשקל,בשביל מה להזמין אותי לחג שני,אני רוצה בחג הראשון לא לחפש לי משפחה מאמצת שתארח אותי אני רוצה להיות איתם רק בפנטזיה בחג הראשון כי הכל אשליה אני מרגישה עכשיו רק מילה אחת י ת מ ו ת

ואני חושבת- שבמקום שלא טוב לך- אל תיהיי בו. כמובן שאם יש לך אפשרות לעשות ת'חג במקום אחר.. זה יהיה טוב. אבל, אם זה מצריך אותך, לישון עם אותו פוגע- זה לא דבר קל, ולא דבר פשוט. עשי מה שליבך אומר לך ! אל תיכנעי לאחרים. איתך. מקווה שיעבור בקלות ובשלום

לא נראה לי שאני אלך לחג השני שם,לא יכולה להיות שם איתו,לא יכולה לישון שם אני אגיד לה שאני לא יכולה שאני נוסעת,אני לא יכולה להגיד לה את האמת כי אני אפגע בה אני שומרת אותם על אש קטנה לא יכולה לגמרי למחוק אותם עם אחי הצלחתי איתם אני לא יכולה וחג ראשון כנראה אני אעשה עם המנהלת בעקיפין שלי למרות שזה לא קל מבחינתי נמאס לי כבר מהחגים המשפחתיים האלה לפעמים פשוט בא לי גם ללכת מהדף הלבן כי כואב מידי להרגיש

מבינה ששוב אכזבה.... יש ציפה ...אולי...אולי היא תשתנה...אולי קרה משהו?....אולי היא תפתיע.... תיהיה אחרת....תביע את אהבתה אלי.... מצטערת... מקווה שהחג לפחות יפתיע לטובה.... איתך אידה

למרות שקריר....ואין שמש בחוץ... היום או מחר לקוי חמה... שיהיה יום נפלא... נצלו אותו למענכן... ואני הייתי ממליצה ...שקודם כל.... תצביעו למען עצמכן... אתן במקום הראשון אידה

היי באתי להפסקונת... אחלה שם.. הרבה צחוקים בעבודה הזו.. עם שוטרים, חכ"ים ובעלי התפקידים השונים... ו..אשתדל להשים עצמי במקום הראשון....... ! יומטוב לכולןןןןןןןןןן בובה.

שלום לכולם, אני בחורה בת 18 והוטרדתי מינית בוא נגיד לפחות 3 פעמים בחיי הקצרים. לראשונה הוטרדתי בגיל 14 לערך. רק לאחרונה הבנתי שאותו המקרה השפיע רבות על חיי וישנן השלכות רבות שמתבטאות בחיי היומיום שלי ובמיוחד בחיי המין שרק התחלתי לפתח. לא קישרתי בין השניים עד כה, אבל כעת הקשר נורא ברור לי ומשום מה הגעתי "להארה" רק אחרי 4 שנים. יש לי בעיה ראשית שהיא הגעלות נורא גדולה מהגוף שלי, אני לא יכולה לסבול מגע לעיתים קרובות עד מאוד, וזה לא משנה בסוג המגע, כלומר לאו דוקא מיני. לאחרונה התחלתי לקיים יחסי מין עם בן זוגי, ואני פשוט לא יכולה להנות, במקרים מאוד רבים אני נגעלת, אני רוצה שוהא יפסיק ולא יגע בי ובכלל כל העניין עבורי אינו מהנה. הבטחון העצמי שלי מאוד נמוך, ואני בדרך כלל נרתעת מאוד כמישהו מתחיל איתי או פשוט פונה אלי. האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להתגבר על כך? ולנסות אולי לחיות חיים נורמאלים?

אקשה בוקר טוב אני מקווה שכתבתי את שמך נכון,ברוכה הבאה לפורום שלנו , את מוזמנת להשאר אתנו, התגובות שאת מתארת הן נורמליות לחלוטין ,כל מי שחוותה טראומה כזו או אחרת מינית , מרגישב כמוך , כמו כל הבנות פה בפורום ,וכן , יש מה לעשות ,את יכולה לחייג *1202 ולקבל תמיכה טלפונית , בלי להזדהות , את צריכה טיפול ע"י מטפלת של נפגעות תקיפה מינית ,או פסיכולוג או פסיכיאטר ,כלומר רצוי שתהי מטופלת ע"י אחד הגורמים האלה כי לבד אי אפשר , ואת מוזמנת להשאר איתנו פה בפורום , לשתף , לספר , לקחת חלק גם בתשובות לבנות ששואלות ,יש לך פה בית חם ומבין , כאן אף אחת לא שופט אותך , רק תומך בך ,אני לא יודעת מאיזה אזור את בארץ , אבל אולי באזור מגוריך יש סניף שמטפל בנפגעות תקיפה מינית ,אני מאוד מבינה את הרגשות שלך , ואת הקשיים שיש לך עם בן זוגך ,זה טבעי לחלוטין ,אם תרצי לספר עוד על עצמך אשמח לעזור בכל דרך אפשרית , מאחלת לך המשך יום נפלא חתולה נ.ב. כמה שורות מתחת להודעה שלך שאלתי אתמול שאלה לגבי היום , יום הבחירות רוצה להשתתף ? בא לך לענות ? לא חייבת .

מוזמנת להיות איתנו לחלוק להתייעץ, לקבל תמיכה בעיקר פחות לבד... מצטערת לשמוע על ההטרדה שעברת וההשפעה שלה עלייך.... מדברייך ניתן לראות שאת מבינה שאין סיבה להגעל או לא לאפשר לעצמך להנות מאינטימיות עם בן זוגך... אני חושבת שאם את סומכת עליו והחלטם לקיים יחסים כדאי גם לשתף אותו בחוויה הקשה שעברת, שיבין מה קורה לך וינסה בעדינות ובסבלנות לעזור לך. חויה כזו יכולה בהחלט לעזור ולקדם אותך... אם זאת נראה שאין אפשרות אחרת מאשר לפנות לטיפול מקצועי שמתמחה בנפגעות תקיפה מינית, את יכולה לפנות למרכז סיוע 1202 הם יתמכו ויעזרו במציאת מטפלת. מקווה שתשארי עימנו כאן בשבילך אידה

http://www.kuja.com/animated/welcome.gif מקווה שנצליח לתת לך תחושה של בית חם ושתרצי להישאר ולחלוק איתנו גם את הרגעים הקשים וגם את הרגעים של אושר ושמחה הרבה יותר קל להתמודד עם כל החוויות הקשות ולהתגבר על המכשולים כשאת לא לבד, כשיש עם מי לדבר, ממי לקבל את התמיכה.... ואחד המקומות המאפשרים זאת, זה הפורום שלנו ומכורח הנסיבות אצטרך להיות הכי לא מקורית שבעולם ואזכיר את המילה טיפול כי זו היא הדרך היחידה שמאפשרת להתגבר על הטראומות שעברת ולשפר את איכות חייך ובנתיים מקווה שחיבוק חם יעלה חיוך על שפתייך אז קבלי אותו ממני :) לילה טוב שחף

ממש לא נח לי עם זה שאני לא מסוגלת להגיב לכן... אני בנפילה רצינית עכשיו... לכן מסתגרת בכאבי, עד יעבור או יחלש... נפילה נפשית עושה אותי חולה פיזית... עכשיו אני כבר בוכה...אלוהים יודע מתי כל זה יעבור...נמאס לי בחיי... חיבוק מהול בדמעות הכאב שלי לכולכן. ליאור העצובה.

ליאורי נשמה טהורה דווקא עכשיו כשכל-כך רע לך וקשה לך את מסתגרת בפנים ? מה ההיגיון ? למה את מסתגרת ? גם אם את לא מסוגלת להגיב לנו , לפחות תהיי איתנו , תני לנו לנסות לעזור לך בכאבך , את יודעת שכאן כולנו אוהבות אותך מאוד , לי את אומרת שאסור לי להעלם , ואת נאלמת דום שתיקה , אל תרגישי לא בנוח , את לא נמצאת בין זרים , בואי תבכי ביחד איתנו , תני לנו לנחם אותך , להרגיע אותך , לעזור לך להקטין את הכאב , זה מה שאת עושה גם בשבילנו נכון ?הבכי טוב , מרגיע , בואי תני לי לנגב לך את הדמעות , מחבקת אותך חזק מכל הלב , הלוואי ויכולתי לקחת ממך את הכאב , מה את עושה מחר חוץ מצרות ?וחוץ מלרצות להרביץ למישהו ? חתולה דואגת לך, נשמה

לאור תכתובת המיילים ביננו אני דואגת לך ביתר שאת! והקשר שבשתיקה בפורום נהיר לי אך אינו מומלץ כלל ועיקר במצבך ומגדיש לך את הסאה, את סף הקיבולת ואת היכולת לשאת! אנא ממך תני לי אפשרות להמשיך לעזור לך ולהושיט לך יד- ברשותך! מבינה ומזדהה עם רצונך להתחפר ולהסתגר אך זהו 'מעגל קסמים' של:"אריה בסוגר"! אני מושיטה לך 2 ידיים איתנות וכתפיים חסונות הישעני עלי עד כלות!!!!! תדיר למענך בכל המדיות האפשריות... שדה ניר.

ליאור יקרה מצטערת לשמוע שכל כך קשה... אל תרגישי לא נוח...תדאגי לעצמך.... את מקום ראשון... ואנחנו כאן בשבילך אידה

מחר יום הבחירות , מה אתן מתכננות למחר ? מי הולכת להצביע ? מי לא ? מה בכייף שלכן מחר ? למי יש כבר תכניות ? אני הולכת להתבטל בטן גב כל היום , הכנתי ספרים לקריאה ,וחוץ מאשר לצאת להתביע , אני לא מוציאה את האף מהבית , איך נפל עלי יום חופש , ממש בזמן כדי להתאושש מכל הבלגן ,חבל שאין בחירות כל שנתיים , רק בשביל החופש , חתולה

ואצלי זה נפל על היום החופשי שלי - באסההההההההההההההההה האמת עוד לא החלטתי אם אני הולכת להצביע תלוי באיזה מצב רוח אהיה אחרי הפגישה עם הדודה ובן דוד אני מה זה רחוקה מפוליטיקה בהתחלה לא התכוונתי להצביע בכלל אבל אחר כך בעלי נתן לי רעיון שהוא דווקא מצא חן בעיניי אז מי יודע.... אולי עוד ימצאו אותי מחר עם איזה פתק ביד :-)

מחזיקה לך אצבעות , ומחבקת אותך חזק חזק , אל פחד מתוקה , את גדולה מהחיים , יהיה בסדר , תסמכי על עצמך ,וכל הכבוד לבעלך חתולה

היי בובה, אני פשוט חייבת לאמר לך כל פעם מחדש כמה אני גאה בך!! את כ"כ התקדמת יפה - אני קוראת את התשובות שלך ופשוט גאה בך. את בדרך הנכונה - בדרך אל האושר הפנימי שלך ואני בטוחה שאת מתחילה להשיג אותו. מתנצלת שנעלמתי בשבוע האחרון - טלטלות לא קלות עוברות עלי ואני מנסה בכל כוחי להלחם . ברגע שאני אתאפס על עצמי מבטיחה שאני אצור איתך קשר. את כל הזמן במחשבותיי ושוב - אני כ"כ גאה בך!!! אוהבת מאוד - אני

שלומות לך.. אני רואה שהכל הדדי אצלנו... את אמיצה - אני אמיצה .. אני גאה בך- את גאה בי... סבבות לשתינו ! ודירבלקום- אם לא יהיה ממך טלפון, כשתתאפסי על עצמך.. -מקווה שמהר , ת'געגעתי :) וגמני חושבת עלך. אוהבת. בובה.

יקרה, אני מקווה שהלילה תוכלי להרדם, ושהפעם לא יהיה לך "נדנודי שינה" (פארוק- מ"אלכס חולה אהבה"). וגם אם כן, אני ערה... אל תהססי.............! :-) בכל מצב, אני דיי מקווה המצב החדש והנוכחי כרגע, ירגיע אותך, ויתן לך מנוחה מכל השבועות המעייפים האלה.... לא פשוט! והנה לך, שיר שמצאתי.. (אומנם שלחתי לאימייל, אבל הנענע שלך, לא משו..) אז קבלי : יש לי יום הולדת קנה לי מתנה יש לי, יש לי יום הולדת רק פעם בשנה יש לי יום הולדת אל תשכח אותי מה שמתחשק לך לשתות היום תשתה איתי תקטוף לי איזה פרח תביא בקבוק עשה אותי שמח אתה יודע, אתה יודע יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי יש לי יום הולדת לא כל כך נורא יש לי, יש לי יום הולדת עוד שנה עברה יש לי יום הולדת בוא לחגיגה למה, למה לא תדליק לי נרות על העוגה תיקח אותי לסרט או הצגה תראה שלא שכחת שלא שכחת מה שהבטחת יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי תקטוף לי איזה פרח תביא בקבוק עשה אותי שמח אתה יודע, אתה יודע יש לי יום הולדת השמחה רבה יש לי, יש לי יום הולדת אז בוא למסיבה בוא ותראה שאתה איתי, איתי בוא ותראה שאתה אוהב אותי ועכשיו, עם שכל כמו שלי, וזכרון דפוקקק... שכחתי את השיר השני שאמרת לי, אבל.. אם תרצי .. חפשי זאת באתר הזה : http://heb.gurfel.com/ ליל מנוחה יקרה. אוהבת בובה.

היי בובונת יקרה שלי אכן אתמול נשפכתי למיטה מוקדם לכל הדעות , בתשע וחצי כבר הייתי אחרי מקלחת , עם כדור שינה , ובמיטה לישון , לא לקח אפילו חמש דקות ונרדמתי , אתמול היא באה לקחת את שארית החפצים שלה , סוף ,סוף , ואחרי כמה מילים , ודיבור צפוף ,כמה מחמאות מצידה אלינו , היא הלכה ,נראתה כל-כך מסכנה , שפופה לגמרי , איחלתי לה שתצליח בדרכה הלאה ,זהו , זה נגמר , עכשיו צריך להסתכל קדימה , לבן שלי יש כבר מישהי חדשה ,הוא נראה קורן מאושר , זה כל מה שרציתי בשבילו ,מערכת יחסים שיהיה לו טוב בתוכה , שאלתי אותו איך הוא מרגיש בקשר לפרידה שלו מהקודמת , הוא ענה , אמא נולדתי מחדש ,אני שמחה מאוד , תודה לך יפתי על ששלחת לי את מילות השיר , קיבלתי אותן גם במייל ,וגם שמעתי אותו עכשיו על הבוקר , במייל שלך , את לא חושבת שזו " הצטרפות מיקרים " נהדרת ?דברים לא קורים סתם כך , נכון ?????? מקסימה שלי , מייאווווו

בהחלט, דברים אינם קורים סתם..... ! לכל דבר ודבר, יש משמעות.. לפעמים רואים אותה- ולפעמים ל-א ! ומייאוווווו, אין לך מושג עד כמה אני שמחה...שהם נפרדו, שיש לו מישהי אחרת.. שהוא "נולד מחדש" - אהבתי לקרא את מה שהוא אמר לך! ועכשיו.. הוא התחיל חיים חדשים, מאחלת לו רק הצלחה... ולך= שקט נפשי מ"הצרות" שעברו עליי בתקופה הנוכחית. והשיר- מעולה שקיבלת אותו...... מעולה שהצלחת לפתוח ת'קובץ. תהני מאמי. בוקר של אור - וטוב על הלב. שלך בובה.

לפני שנה הגשתי תלונה במשטרת פתח תקוה נגד בן זוגי שהוא ספר הוא מקורב להמון אנשים גם במשטרה במשטרה אף אחד לא בדק את האנשים הנכונים וסגרו את התביעה שלי בן האדם עשה את עצו כאחד שרוצה לחזור אלי בדמעות ואני כמו פתי האמנתי וכל זה כדי להוכיח בה אמשטרה שאנחנו זוג בידיעה ברורה שהוא מנסה להגן על עצמו האם יש לי עילה מספיק צודקת להעלות זאות אני ביקשתי במשטרה שאני מוכנה ללכת למכונת אמת והם לא עשו דבר עם זה התלונה נסגרה ודי אני לא ישנה כבר שנתים הלכתי לאיבוד הוא תיכנן הכול לפרטים ואני רוצה רק שאלוהים עשה רק שיענש ולו במעט

צר לי על עוגמת הנפש ... שנגרה לך.. ומבלד עוגמת נפש.. החוסר צדק הזה... שיש במדינה! זה מכעיס.. אני יודעת עד כמה! אתן לך קישור לפורום שעוסק בנושא "יעוץ משפטי", אשר מנהלת את הפורום עו"ד.. אני מאמינה שהיא תוכל לעזור, לייעץ ואף לכוון אותך למקום הנכון: http://forums.macom.org.il/forum/viewforum.php?f=1 ובכלל, את תמיד יכולה להתקשר ל1202, קו סיוע לנפגעות, אשר שם, יוכלו לעזור לך בכל נושא התביעה נגדו! אני מקווה ש"ההוא" שמכנה עצמו בעלך, יקבל את מה שמגיע לו. ולא, לא מגיע לו לשבת בחוץ כאילו לא עשה כלום. ליל מנוחה לך, אני.

דנה ברוכה הבאה אני ממליצה לך לפנות למרכז סיוע לנפגעות 1202 הם יוכלו לעזור לתמוך וללוות אותך. יש להם הכי הרבה נסיון וידע בנושא . מלבד זאת אני ממליצה מאוד לפנות לטיפול מקצועי.... לעבור הכל לבד ...לא לישון ולסבול מעוד תופעות הרבה יותר קשה... כאן בשבילך מקווה שתשארי עימנו אידה

אני רוצה לשתף אתכן במשהו שקרה לי לפני כשבוע. החלטתי ללכת לארוחת בוקר בבית הוריי בשבת בבוקר לפני כשבוע. אמרתי לעצמי - מה שיהיה יהיה...... להפתעתי הרבה היה לי ממש נחמד, אחיינית שלי הייתה והיה ממש נהדר. חזרתי לביתי בתחושה טובה ונעימה שכן חייתי ללא משפחה וזה היה כ"כ חסר לי. בסביבות השעה 16:00 משהו בי אמר לי להתקשר לאמי. התקשרתי, בקשתי ממנה לבוא אלי. היא הסכימה ותוך פחות משעה היא התייצבה בביתי. בהתחלה דברנו על הא ועל דא...והכלבלב החמוד שלי עזר בשחרור האווירה הלא נעימה. ואז התחלתי לדבר איתה על הכל ופעם ראשונה הסברתי לה את הכאב שלי, את הייסורים שלי , את הגיהנום שעברתי במשך 16 שנה מחיי ולמעשה היא אשמה בהכל. ואז היא אמרה לי כמה שהיא לא ידעה מה לעשות וכמה חסרת אונים היא הייתה , שלא היו לה חברות ושבאותה תקופה לא הייתה מודעת לנושא שכזה. היא הודתה בפניי כמה אטומה וטפשה היא הייתה. זה עשה לי טוב. היא התוודתה בפני בדבר שעד היום כואב לי עליו. אני לא ספרתי דבר לאבי - לא רציתי להכאיב לו, כל חיי חשבתי שהוא לא יודע ממה שקרה. מסתבר , ואת זה אמי ספרה לי שברגע שזה קרה היא ספרה לו. כ"כ כאב לי לשמוע זאת.......הייתה לי מן נחמה שאם הוא היה יודע הוא היה עושה משהו - אך גם הוא כמוה עמד מנגד ולא עשה כלום......הם ידעו שפגעו בי ופשוט שתקו וגרמו לי לשתוק...מה עוד שמעולם הם לא הרגישו שמן צורך שכזה להגן עליי - כלום.... בכינו הרבה......והיא בקשה סליחה והיא הודתה בפניי על כשלונה כאם. הבאתי אותה לידי כך שהיא תאמר זאת בפניי אחיותיי שכן הן מפקפקות בי וחושבות שאני משוגעת . לקבל אותה כאם לעולם זה לא יקרה. לסלוח? היא יודעת שקשה לי לסלוח. אך עם זאת אני מרגישה הקלה מסויימת אך היא מהולה בכאב רב.....אבי ידע ושתק!! הוא היה תקוותי, הייתי בטוחה שאם הוא היה יודע הוא היה עושה משהו....... הם לא רואים אותי וגם לא יראו אותי..... אני מנסה להמשיך בחיי, מביטה לעתיד - מקווה שמצפה לי עתיד טוב יותר.

יקרה לי ! יש בך כל כך הרבה אומץ, גבורה... ללכת, לדבר ...להתחיל לשתף את אמא בכל הכאב שעברת.. ועדיין עוברת, צריך המון כוחות לזה... ויש לך! ואני גאה בך! מאוד! יש בנימת הודעתך, מן ההחלטיות... את יודעת מה את עושה, את יודעת מה את רוצה מעצמך... את יודעת כל כך הרבה דברים - וזה חשוב!!!!! הרגשות של כאב, אכזבה... מאוד מוצדקות.. כי ציפת, והתאכזבת.. מקווה, שתצליחי להתגבר גם על זה.. ולהמשיך הלאה, לא להתקע.. - ואת יודעת להמשיך טוב מאוד! הספקתי להכירך, ואת גיבורה עם המון כוחות... ואני איתך- כשתרצי! אוהבת אני.

היי מתוקה כתבת למעלה , משהו , את צודקת , את משהו משהו ,ואני מסכימה עם כל מילה שאמרה לך בובה על במה , מייאוווווווו

אני כ"כ מעריכה אתכן, אין לכן מושג כמה! המילים שלכן נותנות לי כוח, כוח להמשיך להלחם.....ואני מיישמת הכל...... תודה לכן. תודה על הכל! אוהבת מאוד

את גיבורה, נאורה, אמיצה, נחושה, החלטתית ומליטנטית! הלוואי עלי! אני מעולם לא היתי מסוגלת לערוך עימות פרונטאלי עם שלל מפגעי חרף מיטב האליבי במיוחד הדומיננטיים מבינהם- הנושפים בעורפי והנם כאבן כבדה הנגולים על לבי! אני מעריצה אותך יותר ויותר- מעת לעת באופן גובר והולך וביתר שאת! חזקי ואמצי. ואני תדיר למענך... אני בסאגות מחודשות ומתישות..נלחמת בציפורניים להרים ראש מעל המיים ולא לאבד ידיים ורגליים!

אמא.... עם חסרונות....עם כאב...עם פגיעה...עם יכולות מוגבלות... אמא אוהבת , נותנת, מחבקת, עולם ומלואו... לא בקלות (אם בכלל) ניתן לוותר עליה... במחשבות , בחלומות, בפזנטזיות... היא אמא שתמיד נצפה לשלמות ממנה... אני מאמינה שאם הזמן אפשר ללמוד לראות אותה כמו שהיא...לקבל... לקבל ממנה את מה שהיא יכולה לתת.... גאה בך כל הכבוד לך היכולת להתגבר על הכל...לפנות אליה ולדבר... לשים עצמך במקום ראשון מחזקת אידה

לב כואב יקרה מאוד אני יודעת שיש לך אולי כמה סיבות קטנות , קטנטנות , להרגיש לא משהו , כמו הדודה החולה שלקחה ממך את תשומת הלב שלך , כמו כל מיני דברים שעדין לא מסתדרים לך , כמו שלא תוכלי להגיש עוד תביעות נגד הדוד שלך, אבל גם בעבר זה לא ממש עזר לך , וגם אם תיזכרי או לא תיזכרי בכל מה שכבר עבר , כל שתוכלי לעשות זה רק דבר אחד בלבד , שהוא למעשה הכי חשוב , לדבר על הכל עם המטפלת שלך , לא חשוב מה יצוץ , מה תיזכרי , לשם כך יש לך מטפלת , ולזה יש לך את כל ימות השנה , ומה שכחת ????? את הכי חשוב , שיש לך יום הולדת רק פעם בשנה , וגם עשית לך מסיבה , והזמנת אורחים למסיבה , אז במקום לשמוח את יושבת וחושבת על הדודה , ועל ההוא ועל ההיא , ועל כל העולם ואמשלו גם ורק לא על הסיבה הנהדרת שנותנת לך כדי לחגוג , יום הולדת , חגיגה נחמדת ......., ואם אין אווירה טובה אז יוצרים כזו , ולא מוותרים ,אפשר בארוע כזה ליצור יש מאין , צריך רק מאט רצון טוב . ושלא תחשבי לרגע ששכחתי , עוד לא ברכתי אותך ליום הולדתך יקירתי , אז ......, קודם כל רוצה לאחל לך יום הולדת שמח , שתהיי תמיד רק בשמחה מכל הלב ( בלי הכאב ) שתצליחי להשיג את כל המטרות שאת מציבה לעצמך שתראי עוד הרבה ימים טובים ושתמצאי את הכוחות של האור כדי להתגבר על ימי החושך וכל מה שאת מאחלת לעצמך , בתוספת ממני . חתולה

אחותי היקרה, עזבי לרגע את הכלללל בצד, היום... את בת 25, גדלת בעוד שנה... מברכת אותך, שתזכי השנה.. ובשנים הבאות, להרבה דברים.. טובים יותר. שהשנה תפתח בפנייך דלת- לדרך חדשה - טובה מקודמתה.. תתמקדי בעצמך היום תפנקי את עצמך היום היום זהו יום מיוחד עבורך... תלמדי לאהוב את עצמי... ואחרי זה הכל יראה אחרת. מזל טוב יקרה! אוהבת בובה. וכמה דברים יפים... וכמובן- להדליק רמקולים (כאילו דההה): http://www.123greetings.com/bir rthday/birthday_wishes/wishes7. .html http://anatweb.com/huledet7.htm m ומתנות : http://hydepark.hevre.co.il/hyd depark/upload07/051004_001954-1 14590_GIFTS.jpg http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/15828129.GIF

2 קישורים לא יצאו טוב.. אז הנה לך התיקון : http://www.123greetings.com/birthday/birthday_wishes/wishes7.html ומתנות: http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/upload07/051004_001954-14590_GIFTS.jpg

מאחלת מכל ליבי שתמצאי את אושרך ותראי ימים טובים וקלים מלווים בשמחה ואהבה אינסופית. תאמיני בטוב - הוא קיים , אל תאבדי תקווה. את כבר בת 25 , את צעירה וכל חייך עוד לפנייך - החיים מחכים לך, לכי לכבוש אותם עם חיוך ואופטימיות!! שכל משאלותייך יתגשמו כאב הלב

לב האמיצה.... הגיבורה..... שנלחמת למרות הקושי..... למרות הרצון להרים ידיים.... מאחלת המון מזל טוב הרבה כוחות... לעבור את התקופה הזו ...וגם את זו שאחריה... ובכל פעם שיהיה יותר ויותר קל.... אושר פנימי... שלווה והרגשמת משאלות ליבך אידה