פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

לב כואב יקרה מאוד אני יודעת שיש לך אולי כמה סיבות קטנות , קטנטנות , להרגיש לא משהו , כמו הדודה החולה שלקחה ממך את תשומת הלב שלך , כמו כל מיני דברים שעדין לא מסתדרים לך , כמו שלא תוכלי להגיש עוד תביעות נגד הדוד שלך, אבל גם בעבר זה לא ממש עזר לך , וגם אם תיזכרי או לא תיזכרי בכל מה שכבר עבר , כל שתוכלי לעשות זה רק דבר אחד בלבד , שהוא למעשה הכי חשוב , לדבר על הכל עם המטפלת שלך , לא חשוב מה יצוץ , מה תיזכרי , לשם כך יש לך מטפלת , ולזה יש לך את כל ימות השנה , ומה שכחת ????? את הכי חשוב , שיש לך יום הולדת רק פעם בשנה , וגם עשית לך מסיבה , והזמנת אורחים למסיבה , אז במקום לשמוח את יושבת וחושבת על הדודה , ועל ההוא ועל ההיא , ועל כל העולם ואמשלו גם ורק לא על הסיבה הנהדרת שנותנת לך כדי לחגוג , יום הולדת , חגיגה נחמדת ......., ואם אין אווירה טובה אז יוצרים כזו , ולא מוותרים ,אפשר בארוע כזה ליצור יש מאין , צריך רק מאט רצון טוב . ושלא תחשבי לרגע ששכחתי , עוד לא ברכתי אותך ליום הולדתך יקירתי , אז ......, קודם כל רוצה לאחל לך יום הולדת שמח , שתהיי תמיד רק בשמחה מכל הלב ( בלי הכאב ) שתצליחי להשיג את כל המטרות שאת מציבה לעצמך שתראי עוד הרבה ימים טובים ושתמצאי את הכוחות של האור כדי להתגבר על ימי החושך וכל מה שאת מאחלת לעצמך , בתוספת ממני . חתולה

אחותי היקרה, עזבי לרגע את הכלללל בצד, היום... את בת 25, גדלת בעוד שנה... מברכת אותך, שתזכי השנה.. ובשנים הבאות, להרבה דברים.. טובים יותר. שהשנה תפתח בפנייך דלת- לדרך חדשה - טובה מקודמתה.. תתמקדי בעצמך היום תפנקי את עצמך היום היום זהו יום מיוחד עבורך... תלמדי לאהוב את עצמי... ואחרי זה הכל יראה אחרת. מזל טוב יקרה! אוהבת בובה. וכמה דברים יפים... וכמובן- להדליק רמקולים (כאילו דההה): http://www.123greetings.com/bir rthday/birthday_wishes/wishes7. .html http://anatweb.com/huledet7.htm m ומתנות : http://hydepark.hevre.co.il/hyd depark/upload07/051004_001954-1 14590_GIFTS.jpg http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/15828129.GIF

2 קישורים לא יצאו טוב.. אז הנה לך התיקון : http://www.123greetings.com/birthday/birthday_wishes/wishes7.html ומתנות: http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/upload07/051004_001954-14590_GIFTS.jpg

מאחלת מכל ליבי שתמצאי את אושרך ותראי ימים טובים וקלים מלווים בשמחה ואהבה אינסופית. תאמיני בטוב - הוא קיים , אל תאבדי תקווה. את כבר בת 25 , את צעירה וכל חייך עוד לפנייך - החיים מחכים לך, לכי לכבוש אותם עם חיוך ואופטימיות!! שכל משאלותייך יתגשמו כאב הלב

לב האמיצה.... הגיבורה..... שנלחמת למרות הקושי..... למרות הרצון להרים ידיים.... מאחלת המון מזל טוב הרבה כוחות... לעבור את התקופה הזו ...וגם את זו שאחריה... ובכל פעם שיהיה יותר ויותר קל.... אושר פנימי... שלווה והרגשמת משאלות ליבך אידה

דואגת לך ומתגעגעת...

דודה שלי (זאת שסיפרתי לה לפני שבוע) רוצה שניפגש ביום שלישי קבענו לאכול ביחד במסעדה בסביבות 12 גם בן דוד שלי יהיה שם. הוא ביקש להצטרף כי קשה לו להתמודד לבד עם מה שסיפרתי אני מבינה אותו מאוד אני מבינה שכולנו צריכים לדבר ולא יודעת למה זה מלחיץ אותי כל כך כנראה בגלל שאני לא רגילה לקבל כזאת תמיכה והבנה התמיכה הזאת מפחידה אותי אני לא יודעת איך לקבל אותה, מה לעשות איתה זה נשמה דפוק לאללה, אבל זאת ההרגשה דודה שלי ביקשה ממני שאני אסמוך עליה ושהיא תיקח את הכל על עצמה והכל יהיה בסדר היא אמרה שחשוב שכולנו נהיה ביחד, שנבנה לנו מן תא כזה אז מה? פתאום תהיה לי משפחה תומכת שכזאת? פתאום דודה שכמעט ולא הייתי איתה בקשר שנים תחזור להיות הדודה שלי? פתאום אני ארגיש שהיא אוהבת אותי ושאכפת לה ממני? כמו שהרגשתי כשהייתי ילדה קטנה? זה מוזר, זה מפחיד, אני לא מצליחה לעכל את זה, לא יודעת מה עושים עם זה....

אבל זה עדיין לא מקל עלי במיוחד.....

הכי פחדתי מה יהיה אם ההורים שלי ידעו שסיפרתי לדודה שלי, פחדתי מהתגובה שלהם אבל יחד עם זאת לא רציתי לפוצץ סוד אחד וליצור סוד חדש אז אתמול סיפרתי לאמא שסיפרתי לדודה ואמא אמרה שאם הרגשתי שזה מה שנכון וטוב עבורי, אז טוב שסיפרתי לה האמת שהופתעתי מהתגובה הזאת.... ושמחתי מאוד שזאת הייתה התגובה שלה

ריגשת אותי מאד. כל כך שמחה עם מה שקורה לך.... מבינה כל כך את הפחדים והחששות, את חוסר היכולת להאמין ולסמוך שאכן יש מישהו שבאמת דואג ובאמת איכפת לו. מסכימה עם חתולה שלמרות הקושי - כדאי לעבור את זה.... חשבתי על שני דברים חשובים: 1. אנא קבלי את זה שגם דברים טובים ומבטיחים, לפחות כרגע, מפחידים. וזה בסדר. אל תשפטי את עצמך על מה שאת מרגישה. זכרי תמיד - מותר לנו לחשוב ולהרגיש כל דבר שהוא..... 2. מה שעזר לי לספר זה שהפכתי את העניין לדיווח. פשוט אמרתי בקיצור: כשהייתי בת....קרה כך וכך. וכך הצלחתי להתחיל.... אולי יעזור לך להעלות על הכתב ואז למסור לדודתך כדי שתקרא לידך. אמרי לה כמה קשה לך. לפי תגובתה עד כה, נראה לי שהיא תהיה מספיק עדינה ורגישה איתך. והכי חשוב - היי קשובה לעצמך ומה שמידי קשה אל תאמרי ....אמרי : "קשה לי מידי" מחבקת אותך ושולחת לך חיזוקים אני פה אם את רוצה וצריכה.... אוהבת

מחר מגיע היום האמת שפתאום כבר פחות מפחיד מעניין איך ארגיש מחר רגע לפני..... :-)

זה היום המון בהצלחה קבלי את המתנות שיש בדרך... לפעמים זה קשה...מפחיד.... אבל מגיע לך בהצלחה ושתפי אותנו איתך אידה

שלום, רציתי לשאול מנקודת זווית של הפסיכואנליזה, כיצד אכזבות של ילד מאימו שלא מעניקה לו קירבה, חום ואהבה שהוא זקוק ומצפה לזה ומתאכזב ממנה, יכולים לגרום לו בעתיד לברוח לאהבה לקטינות (פרפיליה) ? איך הפסיכואנליזה תיראה את הקשר בין אכזבתו ותיסכולו של אדם כזה לבין בריחתו לצורך לקירבה עם ילדות ?

הפראפיליה מקורה בעיקר בחוסר בגרות נפשית או ברגרסיה. דהיינו ילד שלא חווה יחסים תקינים, מכילים וחמימים עם אמו בילדות עלול לפתח מגוון הפרעות נפשיות בעתידו כולל משיכה לקטינות- מחלת הפדופילה. יתרה מכך רצוי לבדוק כל מקרה לגופו.

אודליה ברוכה הבאה אני מאמינה שמקור להפרעה אינו רק בחסך בחום ואהבה, כנראה שנובע מעיוות נוסף שחווה בילדות בנושא המין. להלן קישור http://www.articles.co.il/publish.php?id=2881

אולי אני טועה, בכל מקרה כל מה שאומר נובע אך ורק מתוכי ומנסיוני האישי.... ואם כך סלחי לי.... אבל, כשקראתי את שאלתך מייד הדהד אצלי הצורך להגן על הפוגע, למצוא "הסברים" למה זה קרה לו..... אז יקירה! אין!!!!!!!!! אין שום הצדקה ושם "נסיבות מקילות" למעשי הפדופיליה!!!! רוב האנשים סבלו בילדותם מכל מיני טראומות וזה בפירוש לא נותן להם לגיטימציה לפגוע באחרים ובודאי שלא בילדים. האם תוכלי לשתף אותנו, קצת לפחות, במניעייך לשאלה? מחזקת אותך

http://www.notes.co.il/rinat/17509.asp

שבת שלום... לכולן. שבת שלום לכל מי שקשה עכשיו... שבת שלום למי ששתקה כמעט השבוע. שבת שלום למי שנאבקה... נלחמה בציפורניה(כן, כן מיאוו שלי).. שבת שלום לזו שנעלם לה הקול.. :-) בתקווה גדולה שישוב. ונשיקות לילדת היומולדת.. שעבר שבוע מאז.... מתעלייך. ועוד כמה דברים, ממצגת שקיבלתי לאימייל : *במעגל החיים, יש תקופות של שמש זורחת, ויש ימים מעוננים- מצאי את היופי בכל שעה בחייך (זה אפשרי?!) *החיים הם כמו קשת בענן, צריך שיהיו שמש וגשם- כדי שיופיעו הצבעים! *החיים הם גינה של שמחות, ספקות והזדמנות לאושר- אבל עלינו לקטוף אותם ולשזור זר ענק... *אל תתיחס לחיים האלה ברצינות- לא תצאו מזה בחיים (אבל, איך אפשר שלא?!) * האושר נמצא בטווח השגה - צריך לפעמים לתפוס אותו. * האושר הוא זר פרחים - מוגש ע"י החיים. *העיזו! הוסיפו תבלינים פיקנטיים לחייכם כל האוצרות על פני האדמה אינם שווים- כמו האושר להיות נאהב. *אין לנו שליטה על הרוח - אבל... אפשר תמיד לכוון את המפרשים! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! איזה מזל שלא צריך "לנאום" את זה... אחרת הקול באמת היה נעלם- ולא היה חוזר. לפחות לכתוב אפשר! איזה מזל!!!! ולך לב כואבב, מבינה את הרצון להעלם... מקווה שהכאב הזה יחלוף לו.. ותצליחי כן להנות מיומולדתך... נשיקות לכולן

לקרוא ולהפנים... הוא בקושי ראה את הזקנה עומדת בשולי הכביש, אבל אפילו באור הקלוש של שעות בין הערביים, הוא הבחין בנואשותה לעזרה. הוא עצר את מכוניתו לפני המרצדס שלה, יצא והתקרב לעברה. על אף החיוך שעל פניו, הזקנה דאגה. אף אחד לא עצר בשעה האחרונה. האם הוא יפגע בה? הוא לא נראה בטוח כל-כך, הוא נראה עני ורעב. הוא יכול לראות שהיא חוששת מפניו. העמידה שלה בקור הזה... הוא ידע איך היא מרגישה,זה היה רעד שרק אימה יכולה להביא לה. "אני פה לעזור לך גבירתי" הוא אמר, "למה שלא תחכי באוטו? חם שם ונעים, אגב, אני ברייאן אנדרסון". פנצ'ר בגלגל היה כל הסיפור, אבל עבור אישה מבוגרת, זה היה מספיק קשה. ברייאן זחל מתחת לאוטו, מחפש מקום לחבר את הג'ק, הוא נשרט בברכיים מספר פעמים, אך בכל זאת המשיך, לאחר זמן קצר הוא החליף את הגלגל, אבל הוא התלכלך, וידיו כאבו. תוך כדי הברגת הברגים בחזרה, היא פתחה את החלון והחלה לשוחח איתו, היא אמרה לו שהיא מסיינט לואיס, והיא רק עברה באזור. היא לא הפסיקה להודות לה על שנחלץ לעזרתה. ברייאן רק חייך וסגר את תא המטען שלה. האישה שאלה כמה היא חייבת לו. כל סכום שהיה אומר לה, היה מקובל בעיניה, שכן היא כבר דמיינה את כל הדברים הנוראיים שהיו עלולים לקרות לה, לו לא היה עוצר. ברייאן לא חשב אפילו פעם אחת על קבלת תשלום, זו לא הייתה עבודה בשבילו. הוא עצר לסייע לאדם במצוקה, וא-לוקים יודע שיש הרבה אנשים בעבר שנתנו לו יד, וסייעו לו, כשהיה זקוק לכך. כך הוא חי כל חייו, ואף פעם לא עלה בדעתו לנהוג אחרת. הוא אמר לה שאם היא באמת רוצה לגמול לו בחזרה, אז שבפעם הבאה שהיא תראה אדם הזקוק לעזרה שהיא תסייע לו, ותתן לו את העזרה לה הוא זקוק. "ותחשבי עלי" הוא הוסיף. הוא חיכה עד שהיא התניעה ונסעה. זה היה יום קר ומדכא, אבל הייתה לו הרגשה טובה כשהתקדם לעבר הבית שלו, נעלם אל תוך החשיכה... כמה קילומטרים בהמשך הכביש האישה ראתה בית קפה קטן והיא נכנסה לאכול משהו ולהתחמם מעט, לפני שתעבור את כברת הדרך האחרונה בדרך לבית שלה. המסעדה הייתה אפלולית ומלוכלכת, בחוץ היו שני משאבות דלק ישנות, כל הנוף היה מוזר עבורה ולא מוכר. המלצרית פנתה אליה, והביאה לה מגבת נקייה לייבש את השיער הרטוב שלה. היה לה חיוך מתוק, כזה- שאפילו עמידה על הרגליים במשך כל היום, לא היה יכול למחוק. האישה הבחינה בכך שהמלצרית הייתה כמעט בחודש השמיני להריונה, אבל היא לא נתנה לכאביה ולמתחיה לשנות את יחסה. האישה הזקנה חשבה לעצמה איך אדם שיש לו כל-כך מעט, יכול להיות כזה "נותן" לאדם זר. ואז היא נזכרה בברייאן. כשסיימה את ארוחתה, היא שילמה עם שטר של 100 דולר. המלצרית מיהרה להביא לה את העודף המגיע לה, אך האישה הזקנה נעלמה מעבר לדלת, וכשהמלצרית שבה, היא כבר לא נראתה, המלצרית התפלאה לאן יכלה האישה ללכת, ואז היא הבחינה שדבר מה שהיה רשום על המפית. דמעות עמדו בעיניה כאשר היא קראה את דברי האישה: "אינך חייבת לי דבר, גם אני עמדתי במצבך מישהו פעם סייע לי, באותו אופן בו אני מסייעת לך, אם את באמת רוצה לגמול לי בחזרה, כל מה שעליך לעשות הוא לא לתת לשרשרת האהבה הזאת להינתק על ידך..." מתחת למפית היו מונחים ארבעה שטרות נוספים של 100$... היו שולחנות לפנות, קעריות סוכר למלא, ואנשים לשרת, אבל המלצרית הצליחה לעבור עוד יום. כשהיא שבה הביתה מהעבודה, ושכבה לישון אותו לילה, היא חשבה על הכסף, ועל מה שהאישה הזקנה רשמה. איך היא יכלה לדעת כמה היא ובעלה זקוקים כל-כך לזה? עם התאריך המשוער ללידה בחודש הקרוב, זה היה יכול להיות קשה ביותר. היא ידעה כמה בעלה דואג, וכשהוא ישן לידה היא נישקה אותו ברכות ולחשה בקול שקט, "הכול הולך להסתדר. אני אוהבת אותך, ברייאן אנדרסון..." ישנה אמירה ישנה "גלגל חוזר בעולם". היום, אני שולחת לכם את הסיפור הזה, ואני מבקשת שתעבירו אותו הלאה.. תנו לאור הזה להאיר. אל תמחקו את הקטע הזה. העבירו אותו הלאה לחבר. חברים טובים הם כמו מלאכים... לא תמיד רואים אותם, אבל תמיד יודעים שהם שם.

היי בובונת מקסימה תודה על כל הברכות לשבת תודה על הסיפורים היפים תודה על הטירחה תודה על הכל והכי הכי , תודה על שאת כאן איתנו , בלעדייך לא היה אותו הדבר , מייאווווווווווווווו

מה אני עושה פה? לא רוצה להישאר פה לדקה רוצה לברוח לעולם אחר לקבור את עצמי עמוק באדמה להיות רחוקה מהכל להיות לבד ואם אפשר גם בלעדי בלי יומולדת, בלי חגיגות, בלי חברות. רוצה לשכוח מהכל, להתעורר מהסיוט איזה זעזוע מוח שישכיח את הכל אני פשוט רוצה למות!

היי לב כואב יקרה לאן נעלמת כל-כך הרבה זמן , התגעגעתי אליך , מה קורה חמודה , למה את רוצה שוב למות ? מה עשו לך ?את נשמעת מאוד כואבת , מאוד מוצפת , משהו חמור עובר עליך , דברי איתי נשמה , תמיד פה בשבילך יקרה חתולה

לו יפלא כי דאגתי לך מעמקי לבבי ןועודני דואגת מקרב לבי! אנא ממך צרי קשר בדחיפות! שדה ניר- האוהבת ומצרה על היותך דואבת ומדממת...

אני רואה שהתבלבלת.. יש לנו את "כאב הלב" .. ויש לנו את "לב כואבב".. וזה לא סותר את דאגתנו ל"לב כואבב".. אבל, רק רציתי להרגיע אותך במקצת. ו............... התגעגעתי. . . . . . .. שבת שלום. בובה.

שלום חמודות שלי שדה ניר -תודה על הדאגה, אני מעריכה זאת מאוד. תודה גם לך בובה יקרה על האכפתיות. בגדול אני בסדר, אני פשוט מבולבלת מאוד ודי תלויה על חוט.....מנסה למצוא את עצמי מנסה לבנות את עצמי....וזה כ"כ קשה! נעבר לא מרפה, הכעס משתלט. לא מצליחה לסלוח ולא מוכנה לשכוח. שוחחתי עם אמי ומבחינתה השלמנו. מבחינתי לא. היא לעולם לא תצליח להיות האם שאני כה צמאה לה. היא חושבת שאם דברנו על הדברים הכל נשכח והתקופה הקשה מאחוריי. אך היא לא לא. אני רק בתחילת דרכי, והדרך ארוכה......וקשה. האכזבה הגדולה שלי היא אבי. הייתי בטוחה שהוא לא יודע. מסתבר שאיך שזה קרה אמי ספרה לו - אך גם הוא כמוה עמד מנגד - לא היגן ולא שמר עליי. כואב לי מאוד. כל הזמן אמרתי לעצמי שאם הוא היה יודע הוא היה עושה משהו, הולך למשטרה....עושה משהו - אך שניהם לא עשו כלום. הרסו אותי זה מה שהם עשו. הגילוי לא קל וגם ההתמודדות עם הידיעה. אני פה איתכן למרות הכל. שדה ניר אני מצטערת שלא ממש הגבתי, היה לי שבוע עמוס ולא קל.......אני אצור עימך קשר בימים הקרובים. בובה - אני גאה בך מאוד. אין לך מושג כמה! את מתקדמת כ"כ יפה........כל הכבוד יפתי!!! אוהבת מאוד כאב הלב

אומנם עכשיו אני אחרי יום ההולדת שלי, החברות היו פה עד עכשיו, ועשינו ערב בנות חביב עם מישהי שמארגנת ערבים, משהו שקשור לנומורלוגיה ותקשור. אבל כל כך לא רציתי יומולדת, כל כך לא רציתי שיבואו לפה כולן, לא היה לי כוח לארגן אפילו את הכיבוד שכלל ארוחת ערב. לא היה לי חשק. את מה לחגוג? את המזל הטוב שהיה לי ב-8 חודשים האחרונים? את המצב רוח "הנפלא שיש לי"? את הדכאון שאני נלחמת בו בשיניים שלא ישלוט? את הבלאגן שגרמתי לכולם בחיים? שאני נטל על כולם? אולי את זה שעכשיו כשאני אהיה ביום ראשון בת 25 זה אומר שאבוד לי שגם אם אזכר במשהו אמיתי שהוא לא פלשבקים לא אוכל כבר לתבוע אותו? ואולי את זה שדודה שלי (אשתו) במצב נורא מהיום בבוקר, היא כנראה הגיעה לשלב הכעס והיא במצב נוראיייי. אמא ביקשה ממני בבוקר לצלצל אליה, לדבר איתה. בדיוק אחרי שאני בכיתי את נשמתי וכל מה שרציתי זה למות. אבל צלצלתי כמו ילדה טובה ודיברתי איתה. אף אחד לא עזר לי היום, כי אף אחד לא ידע שגם אני הייתי במצב נורא, כולם רצו לדודה שלי שכל כך מלחיצה אותי. רק שלא תעשה כלום, זה בדיוק מה שחסר לי עוד אשמה על עצמי. השיער שלי היום נפגע יותר מהכל... הגזמתי הפעם קצת בגזירה שלו.. מזל שיש לי גלים והוא גם ככה לא אחיד בגלל זה. אבל אני רואה, רואה טוב מאוד וגם מרגישה. אהה ולא לשכוח את הפלשבק/חלום שהיה לי לילה קודם ושהמשיך גם הלילה. ממש סיפור בהמשכים. ובסיפור הפעם יש פרטים חדשים ומגעילים.אני מפחדת שהם נכונים ,אבל לא אכפת לי כי אני מתה לדעת אם הם באמת קרו. וזה כמובן לא יעזור לי מה שאני רוצה או מה שאני צריכה. כי את המוח שלי זה בטח לא מעניין וגם לא לאף אחד למעלה, אם הוא מקשיב וגם לא למהפניטים במדינה הזאת שלא עושים כנראה טיפולים ספציפיים אלא רק כחלק מטיפול שלם.

אבל מקווה שהבנתי נכון.... לב יקרה עצוב לשמוע כמה קשה..ועד כמה הדברים יותר ויותר קשים ומורכבים... ציפיות מאמא....אכזבות.... ציפיות לרגשות ותחושות חדשות ליום ההולדת.... חור גדול שלא מתמלא.... יודעת עד כמה קשה ומחזקת אכן אידה

אבל מקווה שהבנתי נכון.... לב יקרה עצוב לשמוע כמה קשה..ועד כמה הדברים יותר ויותר קשים ומורכבים... ציפיות מאמא....אכזבות.... ציפיות לרגשות ותחושות חדשות ליום ההולדת.... חור גדול שלא מתמלא.... יודעת עד כמה קשה ומחזקת אכן אידה

הבית שלנו משול לתחנת רכבת , תמיד יש תנועה ,יוצאים,נכנסים , תמיד מלא , פתוח לכולם ,לא לחינם יש לי -5- ילדים מאומצים ,וכולל את הבנים שלי סה"כ נכון להיום-8-, מכולם יש כבוד , לנו ולבית , ולכל מה שהבית הזה מייצג ,חווית המגורים המשותפת הפכה לטראומטית בגללה , ולכן מה הפלא שזה מעורר רגשות קשים וסלידה ממנה כ"אורחת " מפני שהיא בכלל לא נסתה להשתלב ולקחת חלק בכלום ,אחרי שרק נתתי בלי לצפות לקבל תמורה , רק יחס הוגן ,וכן , שוחחתי עם הבן שלי שיחה מלב אל לב , בפתיחות על הכל , הוא עדין בשלב שהוא מבולבל ,יש לו רגשות מנוגדים מפני שהוא רצה בפרידה הזו כבר מזמן , ויותר מפעם אחת הבנתי ממנו שלא טוב לו בתוך הקשר, היא מפעילה עליו מניפולציות , סוחטת אותו רגשית , וכל פעם מאיימת עליו שאם הוא לא יהיה איתה היא תתאבד , זה מפחיד אני חייבת לציין ,גם על זה דיברנו , שלא יקח את האחריות להתנהגות שלה עליו , ושלא ירגיש אשמה , זו בחירה שלה אם היא רוצה להמשיך לחיות או לא , הוא לא יכול בגלל זה להמשיך להיות שפוט שלה , כמה יכולת השפעה יש לנו כהורים על הילדים, עדין לא יודעת , נראה עם הזמן ,כמה צריכה להיות ?זו שאלה קשה , הורים לא צרכים להכתיב לילדים את החיים , הם כן צרכים לכוון אותם ולתמוך בהם כשצריך , להיות שם בשבילם לטוב ולרע , בלי תנאים מוקדמים ,לייעץ להם ,ואם קשה להם להחליט , לעזור להם לראות את מה שקשה להם לראות לבד , כל הענין התחיל בכלל מבחוץ , מהחברה ,כל המאומצים עשו יד אחת נגדה ולא בכדי , הראו לו הוכחות , ולחצו עליו להפרד ממנה , היא שתתה לו את שמחת החיים שהיתה לו , ביום הפרידה , היא עצמה הודתה שרק היא אשמה בהכל , שהכל רק בגלל ההתנהגות האובססיבית שלה , ורק בגלל .......ורק בגלל ......, והיו עוד כמה כאלה של רק בגלל....... אנחנו פה בבית החלטנו שאנחנו לא לוחצים עליו בשום צורה , הוא זקוק לפינה אחת של שקט שאליה ירצה לחזור בלי קדיחות במוח , שהוא יוכל לנוח ולחשוב , להרגע , ללמוד ,כך שהוא חוזר עכשיו רגוע , נינוח , עובד לומד ,מכין פרויקטים , נפגש עם חברים ,הוא מחייך , התעורר לחיים ,וכל החברה תומכים בו לאורך כל הדרך ,איתה זה היה עלול להגמר כנפילה קשה מאוד ,מה יהיה בהמשך , אני עוד לא יודעת , מקווה שיתגבר עליה כמה שיותר מהר , אני באמת נפגעתי ממנה מאוד , מעולם לא התיחסו אלי בצורה כזו מזלזלת, בחוסר כבוד ,ובנסיון לבזות את הערכים שלנו כמשפחה ,ובבית הזה עברו המון בנות , ועדין מגיעות גם החברות של המאומצים שלי ,כולם מוצאים פה בית חם , כייף להם לבוא , את הקונפליקט הריגשי שלי אני אפתור רק ביום שאני אדע שהיא כבר לא בתמונה יותר לעולם ,ועד אז ....... אני חושבת שאחזור לכתוב , כבר שנתיים וחצי שאני לא עוסקת בכתיבה ,משום סוג , היא מהווה בשבילי טירגר ,,מוציאה ממני המון , אז אולי על הדרך ............... תודה לך על החיזוקים חתולה

חתולה יקרה קודם כל...גאה בך.... על כל ההתנהלות שלך.... על הקשר עם הילדים.... ויכולת שלך להבין את הדברים בצורה ברורה ונכונה.... היכולת לראות מה ניתן לתת לילדים ומה בשלב מסויים הוא החלטה ובחירה שלהם.... הנושא עם החברה מעלה עוד ועוד סמנים לא טובים והשיא הוא באיומים.... זה בהחלט נשמע לא טוב.....תוקפני מאוד..... ובעניי זה כמו איום ברצח.... יש כאן בהחלט עניין של אחריות שלה בלבד על החיים שלה!!!! אני בהחלט שמחה שכולם ערים לכך וסומכת על בנך שיקח את ההחלטה הנכונה והבריאה לו.... בהצלחה

בנות יקרות מאחלת לילה טוב לכולן השוקו מתקרר.... מדליקה אור קטן שישמור עלייכן....ומכבה את השאר לילה טוב אידה

לילה של שתיקה. לילה - ללא קול. כי הוא ה-ל-ך... (ולא, לא צעקתי... הוא פשוט החליט להעלם, מתי שאני זקוקה לו). לפחות לכתוב אני יכולה - לא צריכה לדבר.. להתאמץ.. לילה טוב. תודה לך. בובה.

בובתי היפה על מי את מדברת ? מי הלך , למי את זקוקה ? אני תמיד פה בשבילך , מה אני יכולה לעשות למענך ? מקווה שהלילה עבר טוב , שיהיה לך יום טוב ומוצלח מייאו

אור היום חלף הלך לו, אל תלכי גם את מפה, בואי אמא, בואי אמא, בואי שבי איתי מעט.... לא איני פוחד בחושך, ואיני רועד בכלל, בואי אמא, בואי אמא, שבי איתי עד שאגדל. אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אמא אני רוצה את אמא שאין לי........ולמה אני לא מפנימה שאין לי אמא? רק חור גדול בנשמה שלי, וכלום, כלום כלום לא מצליח למלא, אוי כמה שאני עצובה, אני בוכה.......... אולי אני מבקשת יותר מדי? אולי???????????????????????? אז למה היא ילדה אותי למה??????????????????? מה אני כלב??????????????אפילו כלבה לא נוטשת את הגורים שלה.......... אוי אמא אמא אמא..................אוף כמה כאב מביאה איתה המילה הזאת...........

כל כך מזדהה איתך ליאור יקרה,כמה המילה אמא מביאה כל כך הרבה כאב,ביחוד החג שמתקרב שתמיד מחדד יותר את החלל את תחושת הריק הזאת וגם אני לא מצליחה להפנים שאין לי אמא היא חיה פיזית לא רגשית ואין לי אפילו מילים מנחמות לך לי יושבת לידך בשקט

אני פשוט מדוכדכת לגמרי, אני עצובה, אין לי מילה אחרת להגדיר מה אני מרגישה... תודה שאת איתי... ליאור

אל מול החלל העצום שמצוי בך למשאלה כה טריוויאלית ואלמנטרית..ומובנת מאליה... .אין לי אלא למלאות את החור/הבור הפעור בך- בנשיקות וחיבוקים ודאגה אמיתית ומכילה ואינשאלה שהחל מעתה והלאה: יתגשם לך כל משאלה!!! אני כאן תדיר למענך אוזני כרויה וידי מושטת לכיוונך! תסייעי בעדי לסייע לך! תחזיקי מעמד ותעלזי ותעלצי כי הנך האנטי תזה של אמך ביחס לילדייך-מאור עינייך!

ליאורי נשמה כואבת איתך את כאבך , מבינה מאוד את הכאב ,אם היתה לנו אמא כמו שאנחנו אמהות לילדים שלנו , גם אנחנו היינו נראות אחרת , תנסי לראות את הדברים בכואבים כמו שאמרת לי פעם , בזמנים שלהם לא היה משהו אחר , כך התנהגו כולם , והיו בתים ששם היה אפילו יותר גרוע , הם לא ידעו משהו אחר ,גם כיום הם לא רואים את החיים בעיניים אחרות , אין מה לעשות , ואי אפשר לשנות את המצב , רק עם המון כאב ועצב לחיות את החיים שלנו , ולא להיות כמוהן ,מחבקת חזק חזק , תמיד פה בשבילך. חתולה

ליאור יקרה, בנות יקרות! אמא מילה שמכילה כל כך הרבה..... הרבה ציפיות... הרבה בקשות... כמיהה... לדבר המושלם.... שיכיל...יאהב...יחבק....יגן....יהיה שם ברגעי העצב וברגעי האושר... ויש את החור...החסך הגדול הרבה כאב... עצב... ולבד והחיפוש אחריה המשך... בדמויות שונות... בעצמנו... ניהיה אמהות...ונחווה אחרת את האימהות.... ניהיה גם תמיד אותן ילדות קטנות משהו שאולי לעולם לא יתמלא במלאו... איתכן מחבקת אידה

"המודעות למוות מעודדת אותנו לחיות יותר" זהו! סיימתי לקרא את הספר. הספר "ורוניקה מחליטה למות" של פאולו קואלו. הספר היה קשה לקריא. מכיל טריגרים... רבים. אך, הייתי חייבת להמשיך ולקרא, כדי להבין יותר.. לדעת יותר... לקבל תשובות לשאלותיי הרבות, כשאני הייתי במצב נוראי... במצב שמחשבות איומות חדרו למוחי. דחיתי את קריאת הספר, כי חששתי שזה יוריד אותי למטה.. אך, השבוע טפסתי את אומץ והתחלתי לקרא. קראתי, והספקתי... ואחרי יום לא וויתרתי לעצמי, כי כמה שזה כואב וקשה.. זה מותח ומסקרן.. מה יהיה הלאה. אותה אחת, שבלעה את הכדורים, גרמה לנזק לליבה. ימי חייה היו ספורים. והיא ידעה שבעוד כמה ימים היא לא תהיה כאן יותר. וזה הפחיד אותה, אבל החסיר ממנה את כל דאגות ורגשות העולם הזה, כי בשביל מה לה "להתאמץ" יותר מידיי.. הרי גם ככה היא כבר לא תהיה כאן יותר. ואז, היה קטע בספר שכל אותם "משוגעים" שהיו מאושפזים ... ששאלו את עצמם, (וכשהגעתי אני לקטע הזה, הרגשתי דקירה חזקה בחזה... ודמעות מילאו את עיניי) "הסיפור של הבחורה הזאת הוא סיפור דרמטי- כי היא צעירה, כי היא שוב רוצה לחיות וכולם יודעים שזה בלתי אפשרי. אנשים שאלו את עצמם :"ומה אם זה היה קורה לי? לי יש הזדמנות, האם אני מנצל אותה?!" ואחת המאושפזות שאמרה :"אני רוצה להתחיל את החיים מחדש. אני רוצה לעשות את השגיאות שתמיד רציתי לעשות ולא היה לי אומץ................" "אומר לחבריי לא לציית לכללי ההתנהגות הטובה אלא לגלות את חייהם שלהם, את הרצונות וההרפתקאות שלהם. אומר להם פשוט ל-ח-י-ו-ת" "ואמרתי אני בליבי : כמקרה הכסיל כם אני יקרני. לך לדרכך, אכול את לחמך בשמחה ושתה את יינך בלב קל, כי אלוהים כבר קיבל את מעשיך. יהיה לבושך לבן תמיד ולא יחסר בושם על ראשך. חיה באושר עם אשתך אשר אהבת כל ימיך, ימי החסד שאלוהים נתן לך תחת השמש. כי זה חלקך בחייו ובעמל שאת עמל תחת השמש. לך בדרכי לבבך ומראה עיניך ודע שאתה עתיד לתת דין וחשבון לפני אלוהים" הספר הרתיע אותי מאוד. הראה לי את המציאות ש"אני" רוצה לחיות בה. הראה לי את המוות מול העיניים. ואני לקחתי מהספר הזה: את הערך לחיי.. את עצם קיומי כאן... את המאבק היומיומי שלי... ובעצם, של כל אחד ואחת מכאן! ואם רוצים להגשים את החלומות – זה אפשרי... רק כוח רצון צריך שיהיה. אז, לא משנה כמה כואב.. וכמה קשה הימים שאנו עוברים... לזכור שהם משתנים.. לזכור ש"מחר שוב תזרח השמש" –(כבדרך הטבע). לזכור שכל יום שעובר, זו מתנה! מתנה שקיבלנו .... (למרות הקשיים והמלחמות שאנו עוברים יום יום...) מתנה שלנו. שאנו צריכות להעריך, ולדעת לקבל את זה – אפילו שרע. כי יש אנשים, הנמצאים בין החיים למוות. מתפללים יום יום- שזה לא יהיה יומם האחרון. מנצלים כל דקה בשארית חייהם. כי רק אז... רק כשממש קרובים למוות – מתחילים להעריך את החיים.... רק שממש קרובים- מתחילים להרגיש את הפחד שחודר לעצמות. שהנה היום- היום זה היום האחרון שלי כאן בעולם הזה, בעוד שעות/דקות/ שניות, העצום עיניי לבלי שוב. ואז מה (?) לפני שיהיה מאוחר מידיי ... לפני הצעד האחרון שלנו – אם יש כאלה שחושבים על זה... לפני הכל.. צריך (!) לחשוב על אלו "חולי הסרטן" או כל חולי סופני באשר הוא.. שמתפלל ובוכה ותייסר על כך שלא נשאר לו עוד זמן להיות כאן יותר. ולחשוב על אלה, שבשניות רק רוצים לברוח מהעולם... בכדי לא להיות כאן ! חלק מבקשים חיים – וחלק רוצים לברוח מהם. להתגבר על המכשולים.. לטפל בנזק שנגרם לנפשנו.. לדעת שזהו העולם – ואלו הם חיינו ... ואנחנו כאן לשנות אותם – לא בכדי להמשיך ולהרוס את מה שהרוס גם ככה... הרבה עבודה.. נכון! הרבה כאב... בכי... ימי שחור... תהום... דרך ללא מוצא... חיים לא מובנים... חיים מסובכים.. אבל, לא להכנע.. להמשיך להילחם.. המוות לא הפתרון. כ-י : רק שאנשים קרובים למוות ... כך מגלים עד כמה החיים יפים. רק עד כמה הפסידו את החיים "שפתאום נראים יפים בחוץ" אבל אז....... כבר מאוחר מידיי . אז, לפני שיהיה מאוחר. נטפל בעצמנו.. למענינו... רק למענינו.. וכן, גם למען הסובבים אותנו- אלו שאוהבים אותנו מאוד. ולכן: "המודעות למוות מעודדת אותנו לחיות יותר" ואני- המשיך להילחם.. להאבק .. לא אתן לרעים לנצח. אתן לעצמי לחיות טוב יותר מבעבר. העניק את אהבתי – למי שראוי לכך. העניק חינוך טוב והגנה למי שזקוק לזה – לילדיי שיהיו... (מתישהו בחיי). אצא לעבוד. לטפל בעצמי והכי חשוב : ל-ח-י-ו-ת. אחרי כל מה שכתבתי, אני עדיין מוצאת את עצמי מבולבלת לא בין החיים למוות, ממש לא! ואולי לא מבולבלת, אולי כואבת על מה שעשיתי עד עכשיו.. (למרות שלא הגעתי רחוק במעשיי,אלא רק במשבותיי). עצוב לי. חושבת על מה שעשיתי ליקיריי.. כשהודעתי שברצוני לא להיות כאן יותר... עצוב לי בגלל כל ההשלכות שנוצר לי מהסיפור הזה. מהיום- אני מתחילה לחיות. תודה שקראתן עד כאן. בובה.

מעצבן לקרוא כשכבר יודעים את התוכן... מה שלומך בובונת? אל תדאגי אני לא כועסת מתוקה.

אחרי הכל.. יכול להפסיק לקרא את המשכי, אחרי שקראת את שם הספר.. :-) והאמת, שמישהי אמרה לי.. שהיא היתה בהתלבטות גדולה אם לקרא או לא.. פחד מזה שהתוכן קשה... אבל, אחרי שקראה את מה שכתבתי... היא החליטה לקרא את הספר! בכל מצב, סורי שהרסתי לך.. זה בהחלט מעצבן.. ואני לעומתך הייתי "חונקת" את זה שמגלה לי תוכן של סרט או ספר.. לאאאאאאא סתאאם. שלומי? אהמ........ בסדר. עדיין צובט לי בלב מהספר. אבל בתכלס, ללא תלונות. ואת?

ליאורי אולי לא תחפשי תרוצים למה לא בא לך לקרא ,אה........., מה העיננים , עברה לך הג 'ננה ? את בסדר ? מקווה שהדברים מסתדרים לך , לילה טוב חתולה

בובתי החכמה נהנתי לקרא אותך עד הסוף , ומעבר לזה נהנתי לקרא שאת בוחרת בחיים , כמו שאמרת , הם נתנו לנו במתנה ואסור לנו לזרוק אותם לזבל , אסור לנו לזלזל בהם , עלינו להילחם עליהם , היום בהווה , למען העתיד. לילה טוב חתולה

בובה יקרה לפעמים צריך להגיע למקומות קשים ...למפגשים קרובים חופפים למוות.... בכדי להעריך את החיים.... אולי לבחור בחיים... גם כשאנו חווים חויות קשות ומתמודדים עם ההשלכות, יש ביידנו האפשרות לבנות ולשקם.... לחפש ולמצוא את הדרך אל האור יש לנו הבחירה לשמור ולטפח את התקווה....האמונה.... יש לנו המון כוח... והבחירה בידנו לאן לנתב אותו... את אותו הכוח... כי לכל בחירה צריך כוחו...לכל מהלך.... אני שמחה שהצלחת לראות את האור...לחזור אל התקווה... מחזקת אותך אידה

של שליחת מיילים.... בסוף היום אמחוק את ההודעה... מצטערת... לא בכוונה לפגוע.... אידה

היי גלגלוש תודה , גם אני התגעגעתי אליך , איך את מרגישה , איך עוברים עליך הימים האחרונים? ספרי לי מה קורה איתך ? דואגת חתולה

ואני כנראה הגוף שלי משתגע עוד פעם חולה,הברונכיט עברה ואז שוב התקררתי ועכשיו שיעול בלי הפסקה וצננת,אתמול עשיתי לי בצל עם דבש שזה מגעיל ויש לי סירופ טבעי החורף הזה היה קשה בשבילי במיוחד הייתי חולה המון ולא הייתי כמעט בעבודה למזלי אני מוערכת שם ומאוד משתדלים לבוא לקראתי באפריל הזה אני סוגרת שנתיים בעבודה מי היה מאמין גם יש לי בוסית שמאוד מנסה לדובב אותי לא לוותר ולהגיע ובצד אחר שלי של המסיכה מותשת רגשית מהמון מובנים עייפה מאוד וגם אני התגעגעתי אלייך

שנוצצות בשמש יושבת בתוך הכלום שלי מתנדנדת שיכורה כלוט מחפשת ערימות של גועל עצמי להזריק עוד מפשפשת מחטטת ומוצאת מחטים אולרים זהובים ערימות סכינים מלובנות כהות חדות ואני שם ואני לא שם ניתוק והייתי ילדה והייתי טיפשה שם רכונה מולך האביר בלי ואתה גדול וחזק ואני חיפושית של זבל גדולה שחורה שאפשר למחוץ בנעל מחצת סגדתי לך כמו לבודהה בהודו השפלתי מבט נמוך לרצפה מושפלת אילמת שפוטה שלך יושבת בתוך ערימות של זכוכיות שניפצתי שניפצת את הילדה שבי

ל..בלי זהות צהרים טובים קשה , מאוד קשה , לא רק הזכוכיות השבורות ,המזרקים ,המחטים , ערימות הסכינים , החיפוש אחר הגועל ,הניתוק , הכל , זה לא את , זה מה שעשו לך , את מעולם לא היית ילדה טיפשה , את היית ילדה שפגעו בה , האביר שלה פגע בה , מעך אותה , מחץ אותה , השפיל אותה , עד שהיא נשארת אילמת , מושפלת, יושבת מרוסקת בתוך ערימת זכוכיות , אותה זכוכית עדינה שממנה עשוי ליבה הקטן , אותו שברו לרסיסים , היא היתה חסרת אונים , רק ילדה , בלי כוח להתנגד , בלי שום יכולת להגיב , רק לספוג ולהתרסק , ומה כיום ? האם את עדין יושבת על אותה נדנדה ?עדין שיכורה כלות ? אני יודעת כמה קשה לצאת משם , אך את חייבת להיות אמיצה ,הייתי שם , מכירה את התחושות , ואומרת לך בפה מלא , יש חיים אחרי כל הסבל , יש תקווה , יש אור , באמת , מבטיחה לך , הנה , אני מושיטה לך את ידי , יד איתנה ובוטחת , אחזי בה ובואי החוצה , בואי הצטרפי אל כולנו , בואי , תבחרי בחיים , זו הבחירה הכי נכונה . מחכה לך , חתולה

גל יקרה מה שלומך ? שמרי על עצמך.... ערימת זכוכית נשמע מסוכן לילה טוב אידה

הפרצופה הזו , שנראית כמו הכבש השישה עשר , באה אתמול בלילה אלינו הביתה , " כדי לקחת חלק מהדברים שלי " כולה חיוכים , כאלו זכתה במפעל הפייס ,באה אלי עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן , ובנימה ילדותית משהו אומרת לי , רציתי להגיד לך שאני מודה לך על כל ה "אירוח " שלך בתקופה ששהיתי פה , ובאה לתת לי נשיקה בלחי , הרגשתי איך צפורני החתול שלי תכף ננעצות לה בתוך הפרצוץ כבש שלה , ומשאירות עליהן את החותמת שלי , אני מאוד אוהבת את הבן שלך , ואני אעשה הכל כדי שתמיד נהיה ביחד , איך קיבלתי שיתוק מההלם , לא מאמינה על עצמי , היא תעשה הכל כדי לכבול אותה אליו , סהדי במרום , מה עושים ? לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא על גופתי המתה , רק על גופתי המתה , היא ניסתה פתאום להיות נחמדה , אחרי שלושה שבועות ששמה את עצמה בהסגר , עונש , מאסר , היא יצאה כדי להגיד לי שהבן שלי יהיה קבור איתה ???????????????????????????????????????. לא יכול להיות דבר כזה , אני לא יכולה להרשות שדבר כזה יקרה , אני אקרע לה את צורת הכבש שלה , היא חושבת שהיא נראית כמו יהודית רביץ , יש בזה משהו , כמו יהודית רביץ אחרי תאונה שמרחו אותה על הכביש , וגרדו אותה עם שפכטל , ככה בדיוק , אנורקסית כזו , רק שיהודית רביץ יפה ומאוד נשית , וזותי לללאאאאאאאאאא, אם עוד לא שנאתי אותה עד עכשיו , מעכשיו אתחיל לשנוא אותה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תיזהרו אני שורטת מיאווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

הכבש השישה עשר.... זה הולך בדרך כלל עם הילדה הכי יפה בגן, לא? היום שאלתי את הבן שלי בן ה11 אם הוא מאוהב באיזה ילדה בכיתה? אם היית רואה את הלחיים הסופגניות שלו...............כמו עגבניה אדומה אש....כפרה על הדביבון שלי, אם תיפול עליו בחורה רעה???????? היא מתה ממני...

צודקת יקירתי , זה הולך עם הילדה הכי יפה בגן ןגם עם יהודית רביץ לא ? ולמה את צוחקת ובוכה בגללי ? עניתי לך למטה מחכה לתשובה חתולה

את משעשעת ומהפנטת גם כאשר את שורטת ובועטת... חזון העצמות היבשות מעוניינת ככל הנראה ליישם את מהות השיר כפשוטו, ככתבו וכלשונו: אתה חייב למות עלי!!!!סימן קריאה, סוף פסוק, תחילת פישוק וטאבו!(ובראבו) מקווה שתגיעו לעמק השוו ולפתרון... ושחתול שחור(ולא מהזן שלך) יעבור בינהם כפיתיון:-)... בכדי שלא תבואו כל המשפחולגיה באנאלוגיה- לידי ביזיון.... חולה עליך, שדה ניר........-בדימוס גאון.......

תודה לך יקירתי איתה אגיע לעמק השווה רק כשהיא תבין שאין לה מה לחפש את הבן שלי , השקרנית אמרה לו שהיא בת 27 ומתברר שהיא בת 30 , והוא עודו רק בן \ 25 וחצי , מה יש לה איתו ? מה מחפשת אצלו ? שתלך לחפש ....... מי ינענע לה אותו בלילה , בת..... של אמשל 'ה, חתולה

הפרימדונה לא טפשה בכלל!! היא פשוט שינתה אסטרטגיה, היא חשבה בזמן שהם נפרדו וראתה כמה לא טוב היא פעלה. תראי, כולם מכירים את הפרצוף שלה, יש לה בעיה ולצערי היא לא קלה, כמה זמן היא תמשיך עם ההצגה הזאת? גג אבל גג שבוע, מהר מאוד היא תחזור לעצמה ובנך לא יסבול זאת מה עוד שבנך ממש לא טפש ובתוך תוכו הוא יודע עם מי יש לו עסק. מה שכרגע את כן יכולה לעשות זה כן לדבר עם בנך ופשוט לנסות להראות לו את המציאות, זה יקל עליך וגם במידה רבה עליו. תחזיקי מעמד חתולה שלי אוהבת

היי מתוקה אני מנסה לדבר אתו , אבל כרגע זה לא מתאפשר , הוא כרגע לא מסוגל לשום מצב של לחץ על הראש , אז הפעלתי את הבן שלי הגדול ואת כלתי , הם יטפלו בו בשלב הזה , עוד לחץ ממני רק יחמיר את המצב . בנתיים אני חייבת לשבת על הגדר ולחכות , תודה לך מתוקתי חתולה

חתולה יקרה מה שלומך היום? אני מבינה שהחוית המגורים המשותפת הייתה קשה וטראומטית עבורך מאוד.... הרגשות הקשים והסלידה .... האם דיברת על כך עם בנך? שיחה אחד על אחת... מלב ללב? מה הוא אומר? כיצד הוא רואה את הדברים? האם הוא אכן רוצה גם הוא אותה? ואם כן....הוא יאמר שהיא בחירת ליבו מעתה ועד עולם? כמה יכולת השפעה יש לנו? כמה צריכה להיות? אני מבינה מאוד לליבך....חושבת שמגיע לך את מלוא הכבוד והערכה....במיוחד כשאת פותחת את דלת ביתך וליבך כמו שעשית.... צר לי על הפגיעה בך... על הקונפליקט הרגשי... מחזקת אותך אידה

עם מסיכות על הפנים עם כאבים וכעסים עם סימני שאלה וטעיה ותהיה עם לאן ולמה עם צעקה אחת גדולה עם שנאה עצמית עם רגשות גוהים עם תחושת הכלום עם להסתובב בתוך הצל של עצמך עם הבבואה שרוצים לשנוא עם הבועה שבתוכי רוצה לבכות והדמעות חונקות את הגרון והשקט שרועש ואני סתם מסיכה של אבא ואני סתם מסיכה של כולם ואני סתם מסיכה של עצמי בלי זהות ביבית אשפתות והכאב לופת ולא מרפה וההתחבטות רק ממשיכה ואני סתם בובת סמרטוטים שצריך לשרוף מסיכה של כלום מסיכה של אויר איבדתי את הזהות איבדתי את עצמי

מוזמנת להיות חלק מהפורום לשתף, לקבל תמיכה ולבעיקר לא להיות לבד. את כמתארת רגשות קשים שחנוקים בפנים.... רגשות, צעקות.... שמוסתרים מאחורי מסכה.... וכך אני מבינה יש פער גדול בין מה שבפנים לבין מה שבחוץ..... וזה בטח קשה כל הזמן להחזיק הכל בפנים.... יש מי שאת משתפת...מספרת....מרשה לעצמך להוריד את המסכה...? כאן בשבילך אידה

תגובתך וקלעת נכון אני בתוך ים של רגשות שלא מצליחה ויכולה לבטא אותם ויש פער גדול מאוד בין מה שבפנים ובין מה שבחוץ ואני מרגישה שאני עוד קצת ומתפקעת לחלקים אני משתפת פה ושם ובעיקר שותקת ונאכלת מבפנים ותודה שאת כאן בשבילי זה נותן הרגשה טובה

היי, קודם כל ברוכה הבאה, הגעת למקום הנכון, פה תוכלי לפרוק את שעל ליבך, לקבל תמיכה, עצה ואהבה. הרגשות שלך מוכרים מאוד, אני בטוחה שלכולנו. אני מקווה שאת נמצאת בטיפול, במידה ולא אנא שקלי לחיוב לגשת לטיפול. אני פה איתך ואת לא לבד. את בטוחה פה איתנו. כאב הלב

מהפסים לא קל ללכת עם מטען נפץ פנימי ותודה על קבלת הפנים החמה

ברוכה הבאה לפורום שלנו , מקווה מאוד שתמצאי פה מקום טוב כדי להשאר בו , אם תשארי תמצאי פה בית חם , המון תמיכה ויחס אוהד , את נשמעת בדיוק כמוני לפני שלוש שנים ושמונה חודשים , לפני שהתחלתי טיפול , האם את מטופלת באיזשהו מקום ? אצל מישהו /י ? כדאי להתחיל בהקדם , חתולה

את מרגישה שהטיפול קידם אותך וסליחה מראש על השאלה כי אני רוצה לדעת שיש אפשרות אם לא להחלים לגמרי אז לפחות ללמוד לחיות עם זה ואני מטופלת ונראה כי קשה להתמודד עם כל ההשלכות של מה שעברנו את אני והנשים כאן בפורום הזה יש לי המון דברים שאני צריכה לעבוד עליהם אבל זה קשה לעמוד מול האמת המרה הזאת פנים אל פנים

מדוע כל הניסים והנפלאות והשמות והמהומות מתרחשות לפתחי ומתגלגלות ומתרגשות עלי כל המרעין בישין והסחי??! אני חודשיים ימים תמימים לא קבלתי באופן שרירותי ושערוריתי ביטוח לאומי והחילותי במאבק עיקש להחזרת קצבתי העשוקה- מטה לחמי. היתי בסידורים חיוניים היום עד הערב מהבוקר השכם לאחר לילה נטול שינה+ חום ושפעת עם כל המשתמע- להזכירכם... היתי ב2 ראיונות עבודה שלו היתי מודעת להגדרות התפקיד ולמשמעות העבודה אף בחלום הבלהות ביותר שלי לכיוונם לא הייתי מדדה...ומארגנת מראש את צוות "עובדה". ב-1 הוצע לי: ונא לשבת חזק על הכסא לאחר שאני נפלתי בין הכסאות ואבדתי רגליים וידיים להיות מפקחת ניקיון על קבוצת פועלים ערבושים- בני דודנו הדודאים שוחרי הדדיים שלא יבחלו בכל סוגי תגרות הידיים ובישיבה אף בין המשפטיים והשפחותיים:-) ב-2 הוצע לי לנהל חנות ולהיות הפלגש הצמודה של בעליו שהציע לי בטבעיות את מרכולתו. ידיו פלשו מעבר לתחומי 'הקו הירוק' וכהוכחת רצינות ובבת שחוק פרש בפני את משנתו ותאוותו. עדיין בבלק אאוט- המומה. וקשה עלי השינה והנשימה....... שדה ניר- אשה פגומה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אויי מצטערת לשמוע על התלעותך בהקשר לעבודה... ועוד....חויה קשה של מי שלא יודע גבול... אני יודעת כמה קשה ...מתסכל... אך לא מסכימה בשום פנים!!! את לא אישה פגומה! אל תחשבי כך על עצמך.... את עברת טרומה קשה....את מתמודדת... אך חלילה לא פגומה... איתך אידה

מדוע הסאגות שלי מושתתות רק על מסיגי גבול???! האומנם אין גבול לכל תעלול??!!?

את לא פגומה ואת זה את יודעת. זוהי תקופה לא קלה עבורך אך את חייבת לאזור כוחות ולהתחבר לעצמך עם כל הקושי. מה קורה עם בטוח לאומי, מדוע הם לא משלמים לך? לצערי חווית ניסיונות כושלים בחיפוש העבודה, אך אל תוותרי, לא להם ולא לעצמך ואני בטוחה שבקרוב תמצאי עבודה שאכן תספק אותך. תהיי חזקה ואת חזקה אני מאמינה בך . תמיד פה, כאב הלב

החיים שלי הפכו מזמן להיות סיפור מההפטרה...ואני קבורה תחת גיא ההריסה.... המליטנטיות שלי בכשל חיסוני ואף גופי כבר אינו עומד במעמסה... ואני כולי בקריסה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה נשמה שאת עמי. גם לך שמור מקום חם ומרנין בלבי...

שדה יקרה צר לי לשמוע שעברת עלבונות כאלה היום , מקווה בשבילך שהכל ישתפר , מעולם לא היית , את לא כיום , ולעולם לא תהיי אשה פגומה , רק פגועה . מחבקת אותך חתולה

והבני דודים?????????. מה אכפת לך? היו שרים לך שירים של אום כולתום... מחמיאים לך על היופי שלך........................... מביאים לך שמן זית מהכפר שלהם.........נגד השפעת ממי שלי...........אגב מאז שנכנסתי לפני כמעט שנה לפורום עד עכשיו את עם שפעת............ואני חוזרת ומבקשת שתחליפי רופא דחוף, ואת??????????לא מקשיבה לי.........לא נורא, אולי השמן זית של הבני דודים יעבוד.............דרך אגב, חמותי ימח שמה וזכרה אמן, כמעט בת שמונים, סוסה . כל מה שקורה לה, ולא קורה לה הרבה לצערי כן....על הכל יש לה תרופה אחת.... ניחשת נכון....שמן זית......חחחחחחח עוד לא אבדה תקוותך שדה ניר מותק שלי................

אני פגועה ופגומה גם יחד. אין סתירה בנדון רק תוספת סטירה לנתון... נועדתי לכשלון.. למדרון..ולכיליון...

לא נופלת, אבל קשה לי מאוד יש הרבה דברים שהצטברו ולא מניחים לי ואני יודעת שאני מסבכת את הכל יותר מדי שהדברים יכולים להיות הרבה יותר פשוטים ממה שהם נראים לי אבל הכל מציף אותי ברגעים ספורים אני כמו גפרור שנדלק בתנועה קלה אחת מספיק משפט אחד קצר שמישהו יגיד או מחשבה רגעית אחת שתצוץ לה משום מקום ואני כבר מוצפת ומלאת חרדות הלוואי והחיים היו נראים לי קצת פחות מסובכיך הלוואי והייתי יודעת לקחת את הדברים יותר בקלות

מאחלת לך לילה שקט, נעים וחמים.. נטול מחשבות קשות, מרעישות, צפופות ומציפות...

כועססתתתתתתתתתתת

יש לי שני פטישים וגרזן בבוידם , לבוא לעזור לך ? יש לי שעה פנויה , מה קורה נשמה , על מה את כועסת כל כך , אני פה דברי איתי חתולה

מה קרה ליאורי? ספרי לנו, זה יעזור לך. כאב הלב

אני מבינה ששוב היה קשה היום..... שוב עצבנו אותך..... ואולי.... רק אולי..... את נמצאת במקום הלא הנכון?..... אני מקווה שהבנת למה אני מתכוונת.... שיהיה לילה טוב ורגוע יותר מהיום שחף

וכל האגרסיות העצורות והאצורות שלך וכל היסטורית מעלליך! לאחר תוכנית ההתנתקות שביצעו השיניים שלי מהחניכיים אני בדרך לישום חוק פינוי פיצוי- שיניים תותבות:-). פחות אחד יותר נחמד:-) שיגרתי לך מייל דואג ולא זכיתי למענה:-(

שלי ערכו נסיגה חד צדדית מהחניכיים. את מבצעת נסיגה חד צדדית ממני??!?:-( השמיעי קול נשמה...

שחפית מתוקה איך עבר הלילה ? הצלחת לישון מאט בסופו של דבר ? אני מניחה שהמחשבות המפחידות לא נתנו לך לישון , בעקרון , את צריכה להבין שני דברים , אחד מהם הוא שאביך לא יכול לעשות לך שום דבר ,אבל ממש שום דבר ,את כבר לא קטנה , ודבר שני , כמעט בטוח שהיחסים בינכם יפגעו כשתדברי , הוא גם יכול להגיד שאת משקרת , שלא היו דברים מעולם , הוא יכול לבחור בכל דרך כדי להתגונן , גם זו דרך לפגוע בך , להטיל בך ספק ורבב , השאלה החשובה היא , מה באמת חשוב לך ? לספר הכל למשפחה כדי שכולם ידעו מה קרה לך , ואז כמובן שתהינה תגובות לא נעימות אולי אפילו קשות , או שחשוב לך רק לטפל בנושא הכאוב הזה , עד הסוף הטוב שלו , ולא לספר כלום לאף אחד , כי את עדין שומרת סוד , עדין שומרת על אבא , ואפשר לחיות עם הסוד הזה כל החיים גם בלי לספר למשפחה כולה , ופשוט לתת לו מקום של משהו רע מאוד שקרה , ואני פשוט לומדת לחיות עם הסוד כי הוא כבר לא מאיים עלי ,לא פוחדת מהסוד ולא פוחדת מאבא ,מתוך בחירה וכל שיקול שתחליטי , ולא חשוב כרגע מה תחליטי , יש לך עדין זמן ,תמיד יהיה לך זמן , הזמן ביד שלך להחליט איך יהיו הדברים , ועכשיו הרגעי , יש לך דברים טובים נוספים לטפל בהם , כמו בעל למשל ,לימודים , עבודה , חיים שלמים פרושים לפניך ומחכים רק לך יקירתי , אז צאי וחיי את חייך , עוד חזון למועד , שיהיה לך אחלה שבוע טוב , ותשתדלי לראות כמה דברים טובים יש לך בחיים , עשי איתם משהו , כאן ועכשיו ,היום בהווה למען העתיד , העתיד שלך , שלכם!!!!!!!!!!!! מיייאווווווווווו

עם אבא דיברתי כבר לפני כמה שנים והוא ממש לא מכחיש הוא מרגיש אשם ומבין כמה נזק הוא עשה לי

ומה קורה מאז אותה שיחה ? איך הוא איתך ? האם אצלך הכל בסדר עם כל מה שהוא מאז ? בכל מקרה כמו שכבר כתבתי לך למעלה , עוד חזון למועד , כשיגיע הזמן את תחליטי איך יראו הדברים , ואם בכלל כדאי לשתף את המשפחה , אולי בכלל תהיי במצב שתוכלי להתמודד עם מה שקרה ולהמשיך הלאה , תאמיני לי שאני מאוד מבינה את המצב שלך , אבי היה מתעלל בנו מילולית , ובאחי אפילו התעלל במכות רצח , זה היה בשבילי הדבר הקשה ביותר , אחרי שעוברים את התהליך , פתאום מגלים שישנם דברים קשים מאוד שעברנו , וגם עליהם שוחחנו עם ההורים , שנחרטים עמוק עמוק כמו צלקת בנשמה , מה שנשאר לעשות זה רק לרפא אותה, ולהמשיך את החיים שלנו , כי אי אפשר כל החיים לחיות עם פצעים פתוחים , זה לא נקרא לחיות ,אז כדי לא לאבד את מה שיש לך היום עם אביך , אולי תאלצי ללמוד לחיות עם זה , לתת לזה מקום , ומשם להמשיך הלאה , זה מה שאני עושה , אין ברירה אחרת יקירתי , חתולה

רגשות פחד, כעס, כאב, עצב... היו פת יומי במשך תקופה ארוכה ניזונתי דרכם כדי להישמר, להישרד. אך לא לחיות. רציתי לברוח מהם אך הם הותירו בתוכי צלקת גדולה שאינה מגלידה. הקבעון בנפשי היה כה חזק שפחדתי לחיות בלעדיהן וכך חיי סבבו בתוך מעגל של הרס ולא מצאתי דרך להימלט עד שלפתע הגיחה מהאפלה תובנה חדשה ויקרה: אני יכולה לחיות איתם בשלום לכבד אותם ולפנות להם מקום כי הם הטבור שבתהליך הלידה הסתובב סביב צווארי עד כדי חנק אך בדקה האחרונה השתחררתי, נשמתי, ונולדתי...

בובי יקרה לי מאוד אני כל-כך שמחה לשמוע שאת נולדת מחדש ,והפעם מתוך בחירה , מתוך מקום טוב שאת נותנת לעצמך , מאפשרת לעצמך , תנשמי מלא ראותיך , וצעקי את עצמך לכל רוחות השמים , אני כאן , אני קיימת , אני חיה נושמת , ושיזהרו כולם כי אני גם בועטת , אני לוחמת אמיצה , ואלחם עד הסוף הטוב על חיי ועל עצמי , מקסימה שלי , מייאווווווווו

כל הכבוד בובה, אני שמה לב שאת מתחילה לגלות את עצמך ואת שמה את עצמך במקום הראשון, ככה זה צריך להיות! תנשמי ותהני מכל נשימה שאת לוקחת, כי את מטפלת בעצמך ודואגת לעתידך אוהבת לב

ריגשת אותי במה שכתבת!!! מקווה שההרגשה של השיחרור תלווה אותך במשך ימים ארוכים ותוביל אותך למקומות נפלאים! לילה טוב שחף

אכן ניתן לנהל את הרגשות שלנו ולשלוט בהם, באסוציאציות ובקונוטציות שלהם בנפתוליהם והשלכותיהם - כ'חרב פיפיות'(בתקווה שאת מכירה את משמעות המונח...) יקירתי, ריגשת אותי. גאה בך מהמסד עד הטפחות...לכל הפחות:-) עלי והצליחי מתוקה!

תודה על תגובותיכן... ביום שישי! אני מקווה שכל אחת מכן, וגם אני... נתחיל לאהוב קצת יותר את עצמנו.. למרות שזו עבודה קשה... אבל - חשוב להתחיל לעבוד על כך... נצליח?! - מקווה מאוד שכן... תלוי בכוח רצון! שבוע טוב לכולן.. והנה תמונתו של פו הדב החדש שלי : http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/15736242.BMP

ותזהרי שלא אתגנב אלייך בלילה ולא אגנוב לך את הפו ;-)

תתחדשי לך יפתי , שיהיה לכם כייף ביחד מייאוווווו

שבוע של אור ושמחה, אהבה פנימית, גילוי עצמי ואהבה עצמית, שבוע טוב גם לחבר החדש - פו ! אוהבת

שבן זוגה הנוכחי הנו (ט)פו הדוב! מחבקת חיבוק חם וקרוב ולא חיבוק דוב... לשבוע טוב שדה ניר.

התחלתי לכתוב והכל נמחק לי אז אנסה לשחזר היום הייתי במסיבת יום הולדת של שני בני דודים שלי באתי עם ההורים שלי, אבל אחר כך הם חזרו הביתה ואני נסעתי עם בן דוד שלי ועוד שתי אורחות לדודה שלי לשתות קפה כבר כמה חודשים טובים אני מסתובבת עם הרגשה שבא לי לנפץ את הסוד, שבא לי שבמשפחה ידעו מה עברתי ועם מה אני מתמודדת היום והיום הרגשתי שזאת ההזדמנות היחידה שלי כי בד"כ אני רואה את המשפחה הרחוקה יותר רק בנוכחות ההורים אז באיזשהו שלב פשוט שאלתי את דודה שלי מה אם נמאס לי מהסודות ואני רוצה לפתוח סוד לא אמרתי הרבה מעבר מזה אמרתי רק שאני פוסטטראומטית ושאני נפגעת גילוי עריות לדודה שלי זה הספיק (היא פסיכולוגית ויודעת מה הן ההשלכות) בהתחלה היא שאלה אותי אם אני רוצה ללכת איתה לחדר אחר ולדבר בפרטיות אמרתי לה שלא אז היא פשוט ניגשה אלי, התיישבה לידי, חיבקה אותי חזק חזק ונישקה אותי. היא ישבה איתי ככה הרבה הרבה זמן והרגשתי בחיבוק שלה כמה היא רוצה להגן עלי ולהיות שם בשבילי גם בן דוד שלי התיישב לידי מהצד השני של הספה והחזיק לי את היד התחלתי קצת לבכות דודה שלי אמרה לי הרבה פעמים שהיא איתי ושאנחנו נתגבר על הכל ושנמשיך לחיות למרות הכל אמרה שהיא לא כל כך יודעת מה לעשות כי היא עדיין צריכה לעכל את זה, רק שאני אדעה שהיא והם (המשפחה) איתי וגם אחר כך כשכבר קמנו והלכנו לראות תמונות במחשב היא מדי פעם הייתה ניגשת אלי, מחבקת אותי, מלטפת, מנשקת עוד אף פעם לא הרגשתי כל כך חזק שמישהו באמת איתי היא כל כך רצתה להיות שם בשבילי שאלה מה אני עושה מחר בבוקר, אמרה שאולי אני אשאר לישון אצלה ומחר אסע עם רכבת אחר כך אמרה שאולי זה לא כל כך נכון, אבל פשוט היא כל כך רוצה להיות איתי בסוף חזרתי הביתה אבל אני עוד אדבר איתה מתישהו, כי הרגשתי קרבה אמיתית והקירבה הזאת חשובה לי מאוד תמיד מאוד אהבתי אותה והרגשתי קרבה אליה, אבל בשנים האחרונות הקשר כמעט נותק, אנחנו מתראות בערך פעם בשנה והיום נזכרתי עד כמה היא באמת אדם קרוב ויקר

כל הכבוד על האומץ מתוקה...אני שמחה שדיברת וקיבלת תגובות תומכות וחמות...שולחת לך חיבוק משלי... ((((((((((((((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))))))))) דמעה

מחבקת בחזרה (((((((((((((((((((((((((דמעה))))))))))))))))))))))))

את אמיצה וגיבורה אמיתית, שולחת לך אהבה וכח, לחזק אותך תמיד..... כל- הכבוד לדודה ולדוד על התמיכה. תחזקי איתם את הקשר, אין כמו תמיכה ממשפחה חמה ואוהבת. לילה טוב מתוקה. ושמחה שבן הזוג שלך חזר.... ליאור

שחפונת נהדרת אני מאוד גאה בך על האומץ שעזרת היום לשתף את מי שחשבת להכי מתאימה , כל הכבוד לך , אני מבינה למה לא רצית ללכת איתה לחדר אחר לדבר , זה בטח היה מושך תשומת לב ועוד אנשים היו סקרנים לדעת למה הסתגרתן , אבל אולי שווה כן להיות איתה בקשר יותר הדוק כדי שמישהי לפחות מהמשפחה תוכל לעזור לך , אולי אפילו לגלות את הסוד למשפחה כמו שאת רוצה ? איזה דודה נהדרת יש לך , מרגישים שהיא אשה חמה , בטח לא רצית לזוז ממנה , חבל שהיא לא גרה קרוב אליך , בטוח שהיה לך יותר קל ,אולי תיזמי את קשר איתה ? תמיכה משפחתית לא מזיקה לאף אחד , מה את אומרת ????? ולגבי בעלך , אני מקווה שהכל יהיה בסדר בינכם , לאט לאט , יש לכם כמה פערים להשלים מהתקופה שהוא היה בחו"ל , הכל בסבלנות , הלוואי שזו תהיה תחילת תקופה מאוד טובה עבורך מכל הבחינות ,מאחלת לך מכל הלב , מגיע לך . חתולה

האמת שהאומץ מתחיל להיעלם לאט לאט זה מתחיל להפחיד אותי יותר ויותר מפחדת מההשלכות שיהיו לכך מפחדת מה יהיה אם אבא ידע שסיפרתי מפחדת מהתגובה שלו

וכמו שכבר אמרתי ... אומר שוב : "גאה ב-ך". זה קשה לנפץ סוד של שנים.. זה קשה שעד עכשיו היית לבדך עם הסוד.. ופתאום יש עוד שיודעים יש עוד שתומכים. פתחת עוד דלת. דלת חשובה! גאה.

אמרת לי לקרוא לקרוא בפורום.. ואומנם לקח יום יומיים כי לא הייתי במיטבי ולא כל כך ישבתי ליד המחשב אבל עדיף מאוחר מאשר.. אז אני רוצה לומר לך שאני מאוד מאוד מאוד גאה בך! מאוד שמחתי לקרוא את ההודעה הזאת.. מתארת לי שזה היה קשה לעשות.. וזה בכלל לא מובן מאליו.. ודרש המון כוח ואומץ.. מקווה שאת מבינה ורואה כמה את חזקה!! כל הכבוד!!! איתך... ((((((שחף))))))

הלכתי לארוחת בוקר בבית הוריי, אחותי, גיסי והאחיינית המדהימה שלי גם באו. היה לי כיף כ"כ......היתה אווירה נעימה, הוריי הופתעו מאוד מביקורי, אכלנו צחקנו הרבה רגשות מעורבים בי.....מצד אחד אני כ"כ כועסת עליה ומאשימה אותה בכל הרע בחיי, מצד שני - זאת אמי, לטוב ולרע, כנראה שאני מתחילה לקבל אותה כמו שהיא, ולומדת לקבל את המעט שיש לה להציע לי.... אני כ"כ מבולבלת!!! אני לא יכולה לשכוח את מה שעשתה לי, וחוסר האכפתיות שלה ועדיין לא אכפת לה ממני, בתה הקטנה, אוףף לא יודעת.....אני ממש מבולבלת!!

היי מתוקה איזה יופי שהחלטת כן ללכת לארוחת בוקר אצל ההורים , כך לפחות יכולת לראות את מי שאהבה נפשך , אחייניתך הקטנה והמקסימה ,שמחה מאוד שהיתה אווירה של כייף וצחוקים ,מבינה מאוד את הרגשות המעורבים שלך בתוך הקשר שלך עם אמא שלך ,וזה לא נוגד אחד את השני שאת מאשימה אותה ויחד עם זאת מתחילה לקבל אותה כמות שהיא , מפני שאת מתחילה להבין שאותה לא תוכלי לשנות , ואת עצמך את כן חייבת לעצב ,ואת לעולם לא תעצבי את עצמך בדמותה של אימך , את תהי ההפוך המוחלט שלה , הכאב שלך לעולם יניח לנהוג כמוה ,אני לא הייתי אומרת חוסר אכפתיות שלה , זה חוסר אונים מוחלט מצדה להתמודד עם מה שאת עברת , אז מה יותר קל מזה ? להתעלם מזה , לא היה לא קרה , ואם את מעמידה אותה עם הגב אל הקיר , היא בורחת בדרך היחידה שהיא יודעת , אולי את מסמלת עבורה חוסר אונים , אז היא מתעלמת מאותו חוסר אונים , שזה אומר את , לא באופן עקיף אלה באופן ישיר , והיא הרי גם מסיתה את האחיות שלך נגדך מאותה סיבה , כדי שלא תחשפי אותה במערומיה , כאמא חסרת רגשות , כי אז אולי כולם יפנו לה גב ואו אצבע מאשימה , גם בזה היא הרי לא תעמוד , אז באמת כל מה שנשאר לך לך לעשות זה לקבל אותה כמות שהיא , על כל המגרעות שלה , לראות הכל בברור , ולא לפתח יותר צפיות לשינויים לטובה ממנה , כגודל הציפיה גודל האכזבה , תתמקדי רק בעצמך , טפלי בעצמך ודאגי לעתידך , אלה כן דברים שאת יכולה לשנות אותם רק לטובתך ,חסר סדר בלבול , תתחילי להגדיר לעצמך גבולות רגשיים עם אמך , ותפסיקי לצפות ממנה לדברים שלא תקבלי . חתולה

זה תהליך ארוך ומאוד לא פשוט ללמוד לקבל את מה שיש למרות כל מה שאין אני שמחה בשבילך שיכולת להרגיש היום את השמחה של להיות עם משפחתך אין ספק, הרגשות המעורבים מאוד מבלבלים מקירה את זה מעצמי כל כך טוב אבל עם כל הקושי שבכך, אמא תמיד תישאר אמא ואני מאמינה שאם באמת תצליחי לקבל את המעט שיש לה לתת לך, זה יביא לך עוד הרבה רגעים טובים בהצלחה בהמשך הדרך שחף

המימרה הידועה של 'רחוק מהעיין רחוק מהלב' אכן מגשימה את עצמה. וככל שתמעיטי בפגישות, בשיחות, ביקורים ויצירת קשר עמה תתנתקי רגשית ממנה אך:'דם זה לא מיים' וסמוכני ובטוחני שיום אחד היא תדע להתמודד עמך ועם עברך אל-נכון לא בחוסר אונים מוחלט, לא בהתעלמות ולא בחיבוק ידיים אלא באופן ובמינון הנכון והנבון! אני מאושרת בשבילך שפגשת את אחייניתך- משוש חייך ואהובת נפשך זה טבעי ולגיטימי שאת מבולבלת ורגשותיך אמביולנטים כלפי אמך אך אנא ממך במטותא ממך: שמרי נפשך! אל תתני לה לתעתע בך במקסמי שווא ולהטוטים ולהשלות אותך! כאן תדיר, למענך. שדה ניר. (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((כאב הלב))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

בובי, שמחתי לקרא .. שלמרות הכל.......... כן יכולת לשמוח.. כן לחייך... יודעת עד כמה זה מבלבל.. ומצב לא ברור זה משאיר אותך. אך יקרה, אני מאמינה בך... ויודעת שאת תעשי דברים על פי שיקול דעתך. סומכת עלייך אוהבת אני.

תודה רבה שאתן לצידי, שיהיה לכולכן שבוע מקסים

מתגעגעת לשנינותך ולסוד קסמך וחינך........ ליאור- השמיעי קול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כי קולך ערב ונאווה....

יצאתי ממנה השבוע, המומה כועסת מושפלת ופגועה עד עמקי נשמתי... לכן אינני מוצאת כח לכתוב כאן. (גם זה מפריע לה, מסתבר) ולמרות שההודעה הזאת תקבור את מערכת היחסים שלי איתה באופן סופי, אני בוחרת להתבטא כאן.... לדעתי מטפלת שאינה מסוגלת להכיל את המטופלת שלה על כל מה ומי שהיא, רצוי שתבדוק מה לא בסדר אצלה... ושתכעס עד מחר, מצידי.... אני צריכה את הזמן שלי להרגע עם עצמי, ילד קטן לו היה נפגע ממני הייתי מבינה, אבל מי שמחשיבה את עצמה למטפלת....

וגם לטיולים אני כבר לא אלך בגללה....

ליאורי נשמה מה קורה ? מה עובר עליך ? איך הגעת למצב כזה בכלל ? אני לא יכולה להבין מצב כזה שמטפלת לא יכולה להכיל את המטופלת , אולי את צריכה להחליף מטפלת? ואיך בדיוק יש לה זכות להגיד לך אם לכתוב פה בפורום , ומה את רוצה לכתוב , אין לה שום זכות להתערב לך בחיים ,ואם את כבר משייכת גם אותה למשפחת הזוחלים , תיזהרי שלא תגלי שגם היא שייכת איך שהו למשפחה שלך , זוכרת את הטיול עם הקטנים ? אני כאן בשבילך תמיד את יודעת ,כואב לי לשמוע אותך במצב הזה , אני יכולה לעזור במשהו ? יש לי כתף פנויה בשבילך , תמיד , חתולה

ליאור יקרה מקווה שהזעם יעבור לו ושהדברים יסתדרו הכי טוב שאפשר מאחלת לך שהשבוע הבא יהיה מוצלח יותר מקדמותו ושתוכלי להנות ממנו שחף

הרגשות מעורבים הרבה שמחה קצת בלבול קצת כאב קצת תקווה מה יהיה הלאה? מה יהיה איתנו? מה יהיה איתי? מה יהיה איתו? האם יהיה אותנו? עדיין מוקדם לשאול שאלות עדיין מוקדם להסיק מסקנות דרוש זמן כדי להתאקלם ומה אכפת לי בעצם מה יהיה? העיקר שעכשיו הוא כאן לידי שאני שמחה לראות אותו שהוא שמח לראות אותי ומה שיהיה, יהיה....

רק בהעדר הבן אדם החסר- מוערך יותר.... תני לזמן לעשות את שלו. ותהני מהרגע נטול הנגע ופגע....

ברוכה הבאה.... תהני מהווה, תנסי להתנתק לרגע ממה שיהיה......תחייכי ותהני!! שמחה בשבילך מאוד! כאב הלב

שחפונת חמודה כל-כך באמת , יש לך כל השאלות שבעולם , ויש לך גם את התשובה הכי חשובה מכולן , הכי חשוב הוא שבעלך חזר ושתהני מכל רגע , מכל מה שקורה לך , ומכל מה שאת מרגישה , כבר יהיה לכם מספיק זמן לכל ההבהרות , ולכל מה שאת רוצה לדעת , אז שחררי לחץ ,העיקר שהוא חזר לא ? הרגעי , חתולה

אני באמת משתדלת להנות למרות שעדיין לא יוצא לי להיות איתו יותר מדי זמן אתמול רוב היום הוא היה בעבודה והיום אני הייתי ביום הולדת של בני דודים שלי והוא נשאר בבית כי רצה לעבוד ובכל זאת כל רגע שאני ביחד איתו אני שמחה שהוא לידי :)

שבת שלום לכולם היה זה בוקר עמוס מאד במרפאה המקומית, בשעה 0830 לערך. איש זקן, בשנות השמונים לחייו, נכנס למרפאה על מנת להוציא את התפרים מפצע בבוהן ידו שחבשו יום קודם לכן. האיש אמר לפקידת הקבלה כי הוא ממהר מאד מאחר ויש לו פגישה דחופה בשעה 0900. התפעלתי מהחיוניות של האיש הזקן ואמרתי לו שישב וימתין, מאחר וידעתי כי הרופא המטפל בו עסוק מאד ותעבור לפחות שעה עד שהרופא שלו יתפנה. ראיתי כי האיש מסתכל כל הזמן בשעונו והחלטתי לטפל בו, מאחר והתפניתי מהטיפול בחולים שהמתינו לי. הורדתי את התחבושת ובחנתי את הפצע וראיתי כי הוא מתרפא יפה. הוצאתי את התפרים וחבשתי לו מחדש את הפצע. תוך כדי הטיפול בו שאלתי אותו, "לאן הוא ממהר, האם יש לו פגישה חשובה מאד עם איזה רופא"? האיש ענה לי לא, איני הולך לפגוש רופא. אני צריך ללכת לסעוד את אשתי הנמצאת במחלקה סעודית בבית החולים ולאכול א???ה ארוחת בוקר. שאלתי את האיש מה מחלת אשתו? והוא ענה "כי היא מאושפזת בבית החולים כבר מספר שנים מאחר והיא חולה במחלת "האלצהיימר". בתום הטיפול שאלתי את האיש, האם אשתו תדאג מאד אם הוא יאחר קצת? והוא ענה לי "לא, היא לא תדאג, היא אינה יודעת מה קורה אתה, היא אינה מזהה איש וגם לא אותי, זה כחמש שנים". התפלאתי מאד ושאלתי אותו, ואתה הולך אליה כל בוקר למרות שאינה יודעת מה קורה אתה ואינה יודעת מי אתה? האיש חייך, הניח ידו על ידי ואמר "היא אינה יודעת מי אני, אבל אני יודע מי היא ומה היא הייתה". והוא יצא מהמרפאה לדרכו. בשמעי את דבריו, התאפקתי שלא לפרוץ בבכי וכל גופי רעד. אמרתי לעצמי, "זו היא אהבה שאני רוצה בחיי". אהבת אמת, לא פיסית, לא רומנטית. אהבת אמת היא לקבל את השני בכל, במה שהיה, במה שהוא כיום ובמה שיהיה בעתיד. יחד עם כל דואר הזבל שאנחנו מקבלים מדי יום, מגיע לעיתים גם סיפור טוב ויפה. סיפור זה הנו אחד מהסיפורים היפים והטובים. ודרך אגב, אושרם של אנשים אינו בהכרח בדברים הטובים שיש להם מכל דבר, אלא בלעשות את הטוב בכל דבר המגיע אליהם.

אידה , הקדמת אותי... בדיוק באתי לכתוב.. שבת שלום לך אישה יקרה! שבת שלום לכולן. שבת של מנוחה ושלווה... לאגור כוחות לשבוע חדש וטוב יותר! שולחת כוחות לאלה שעדיין לא התאוששו מהנפילה השבוע. שולחת נשיקות לילדת היומולדת. שולחת קרן אור שתאיר לכולן... (ואיזה כיף לי, היום אני מקבלת בובת פו גדולה! בהחלט העלה לי את "מפלס המצברוח") ו... סיפור שכעת קיבלתי במייל. אני אהבתי! "הכובע של מריה" : מריה גוואדלופה גרה יחד עם אמה, בדירה קטנה בשדרה החמישית בניו יורק. מריה לא היתה לא צעירה ולא זקנה, לא נמוכה ולא גבוהה, היא לא היתה שמנה ולא רזה, לא במיוחד יפה ולא מכוערת, לא חכמה ולא טיפשה... מריה גוואדלופה הייתה בחורה ממוצעת. מריה עבדה בתור פקידה זוטרה בחברה גדולה וחייה היו אפורים שגרתיים ומשעממים. היו אנשים בעבודתה, מהמעטים ששמו לב לקיומה, שאמרו שאף היא אישה אפורה ומשעממת. בוקר אחד, בדרך לעבודה, מריה ראתה חנות כובעים חדשה שנפתחה ברחוב. זיק סקרנות ושובבות, מאלו שהיו תוקפים אותה בימי ילדותה הרחוקים, נעור בה פתאום והיא צעדה אל תוך החנות. בחנות היו באותה עת ילדה קטנה ואמה שבאו לבחור כובע לילדה, קונה נוספת שחיפשה כובע לעצמה והמוכרת. מריה הסתובבה בחנות וניסתה בבישנות מספר כובעים עד שעינה צדה, בקצה המדף העליון, כובע שמשך את תשומת ליבה. מריה הניחה את הכובע על ראשה ו... הכובע הלם אותה! ראשונה שמה לכך לב הילדה הקטנה. היא משכה בשרוול חולצתה של האם ואמרה "אמא, אמא, תראי כמה יפה האשה עם הכובע הזה". האם הביטה, לא יכלה לעצור בעצמה, נגשה למריה ואמרה לה: "גברתי הכובע פשוט הולם אותך". הקונה השניה שמעה את הערת האם הביטה גם היא ואמרה:"גברתי את נראית ממש יפה עם הכובע הזה, הוא פשוט הולם אותך". מריה ניגשה אל המראה הגדולה... הביטה בדמותה המשתקפת... ולראשונה בחייה הבוגרים, מריה גוואדלופה אהבה איך שהיא נראית. אור ניצת בעיניה, חיוך שובב עלה על שפתיה והיא ניגשה לדלפק, שילמה בעבור הכובע ויצאה לרחוב. בחוץ נגלה לפניה עולם חדש. מעולם לפני כן היא לא שמה לב לצבעוניות הפרחים באדניות, או לתחושת האויר הקריר הזורם בנחיריה. קולות המכוניות והמולת האנשים נשמעו לה הרמוניים כמוסיקה נעימה. היא ריחפה הלכה כמרחפת ושיר מתרונן בליבה. כשעברה ליד בית הקפה שהיתה עוברת לידו בכל בוקר, הבחינה בלקוחות הרגילים יושבים סביב שולחנותיהם הקבועים. אחד הצעירים הנאים שבהם הסיר עיניו מהעיתון וקרא לעברה: "הי דרלינג, נראית טוב... חדשה בסביבה? אפשר להזמין אותך לכוס קפה?" מריה חייכה בבישנות והמשיכה בהילוכה המרחף. כשהגיעה לבניין המשרדים פתח עבורה השוער את הדלת וברך אותה בבוקר טוב... מעולם לפני כן הוא לא התייחס אליה. האנשים במעלית שאלו אותה לאיזה קומה היא צריכה ולחצו בשבילה על הכפתור. האנשים במשרד כאילו הבחינו בה לראשונה, כולם ציינו את האור המנצנץ בעיניה והחמיאו לה כמה טוב היא נראית. מנהל המחלקה הגיע בזמן הפסקת הצהריים והזמין אותה ללאנץ' בתרוץ כי מזמן לא שוחח איתה לגבי הרגשתה בעבודה. למרבה הפתעתה הוא ניסה להתחיל איתה בזמן הארוחה. כשהסתיים יום העבודה הקסום החליטה מריה לשנות ממנהגה ולחזור הביתה במונית. היא לא הספיקה להרים את ידה ושתי מוניות נעצרו. היא נכנסה לראשונה שבהן, התיישבה בספסל האחורי, חושבת בליבה על יומה המופלא ואיך השתנו חייה בזכות הכובע שקנתה. כשהגיעה לבנין מגוריה, עלתה בשמחה במדרגות וצלצלה בפעמון. אמה פתחה עבורה את הדלת ונשימתה נעתקה. "מריה" היא אמרה בהפתעה, "כמה טוב את נראית, יש אור בעינייך כמו בימים שהיית ילדה קטנה". "כן אמא" אמרה מריה "זה הכל בזכות הכובע". האם הסתכלה בבתה ושאלה בפליאה: " מריה, איזה כובע?" מריה הניחה את ידיה על ראשה בבעתה וגילתה כי הנורא שבחששותיה התגשם. הכובע ששינה את חייה לא היה שם. היא התמוטטה על הספה והחלה משחזרת בפאניקה את יומה צעד אחר צעד. היא היתה מוכרחה לגלות היכן אבד כובע הקסמים. היא לא זכרה שהורידה אותו במונית... היא לא זכרה שהורידה אותו בזמן הפסקת הצהריים... היא לא זכרה שהורידה אותו במשרד או במעלית או ברחוב... היא שחזרה את כניסתה לחנות, את הרגע בו הבחינו עיניה בכובע המונח על המדף, את חבישתו על ראשה, את ההתבוננות במראה, את הליכתה לדלפק כדי לשלם בעבורו... והיא זכרה בבהירות מכאיבה, כיצד הניחה את הכובע ליד הקופה כדי להוציא את ארנקה מתיקה, וכיצד היא שכחה את הכובע, מונח שם על הדלפק, כשיצאה אל הרחוב... אוי אוי אוי מריה ואוי אוי אוי כולנו... אילו רק חשבנו כל הזמן שאנו יפים חכמים ומוצלחים הרי כאלו היינו. והרי כאלה אנחנו... ותודה לאל שיש ילדים קטנים שנותנים מחמאות ללא פחד, אפילו לאנשים זרים, ומי ייתן שגם אנו לא נתבייש להחמיא בכל הזדמנות שרק אפשר... צאו ותרגלו... מאחלת לכן רק טוב, בובה.

בובה שלי, ממש מקסים וזה מחזק את כל מה שאני אומרת, עלינו לאהוב את עצמנו ולהאמין כי מגיעים לנו דברים טובים - ואז הם פשוט יגיעו...... בובה, שיהיה לך שבת שלום, תנוחי לך, ואני פה.....תודה על הכל!! אוהבת מאוד

סיפור נפלא ומופלא על עלמה ולמה ועל :"נבואה המגשימה את עצמה". תודה נשמה........ ושבוע טוב........

היי בובי קודם כל אהבתי מאוד את הסיפור שלך , וגם את התוספות שלך , ןטני מה זה שמחה בשבילך , עכשיו לבובה היפה שלי יש גם בובה יפה , בובה שאוהבת בובה , או בובה שאוהבת בוב , אז אייך פו ? ישנת איותו כבר בלילה , חיבקת אותו חזק חזק , וביקשת ממנו שישמור בלילה על שנתך ? כדי שלא יבואו חלומות ........... אם תגלי לו בסוד , הוא יעזור , מתוקה . חתולה עייפה מאוד

שבת שלום לך יקרה , אהבתי מאוד את הסיפור, יש בו המון מוסר השכל...... אוהבת, כאב הלב

סיפור מקסים עם מוסר השכל מאלף.....-מאלף ועת תף!

http://communabuilder.tapuz.co.il/UsersFolders/anatoa/images/2008200464143.jpg שחף

שלום אידה קראתי את הסיפור שלך , היה מאוד נוגע ללב , ומה שאני עומדת לכתוב עכשיו , אני מראש מודיעה לך שלא מכוון לא אליך , אלה למשפט האחרון שכתבת , אושרם של אנשים אינו בהכרח בדברים הטובים שיש להם מכל דבר , אלה בלעשות את הטוב בכל דבר המגיע אליהם , וברור שהבחירה היא לא החומר , אלה כל השאר , אז הנה , שקבלתי לידי הזדמנות לעשות טוב עם מישהי שהגיעה אלי , עם כל הקושי ,ועשיתי את כל המאמצים הבלתי אפשריים כדי לתת לה מקום פה בבית , ופינה חמה רק לעצמה , ונתתי לה אפשרויות גישה לכל מה שרק אפשר , פתחתי לה גם את הלב , ונשבעת שלא היה דבר אחד שהיא היתה צריכה ולא קיבלה , זוכרת ששאלת אותי אם אני שמה גבולות ? אם אני שומרת על עצמי ? ושאני הכי חשובה ? אז חשבתי לעצמי שלמען בני , צריך קודם לתת לה להתרגל אלינו ולבית , שהכל יבוא בהמשך ,היא ניצלה אותי ואת הבית הזה שקיבל אותה לרעה , היא לא לקחה שום חלק בכל מה שהיתה אמורה לקחת , לא עשתה כלום המסכנה (?) אבל ממש כלום , חוץ מאשר לנסות להסית את הבן שלי נגד כל מה שהבית הזה מסמל , למזלי הבן שלי הגדול ושאר הילדים המאומצים שלי עשו מעשה וגרמו לבן שלי פה בבית לראות דברים לאשורם , והיא עפה בלי רדבול ,ובלי כנפיים , עכשיו הכל חוזר לשגרה וגם הבן שלי חזר לחייך , אז אולי לא כל מה שמגיע לידים שלנו אפשר לעשות איתם דברים טובים ,צר לי באמת , אני שוב חוזרת , שום דבר אישי נגדך חלילה וחס , זה המשפט הזה שהוספת שגרם לי להתפוצץ . מקווה שאת סולחת . חתולה

חתולה יקרה....אני מבינה מאוד לליבך...והאמת מצב כזה הוא בד"כ מועד לפורענות.... את ניסית לעשות טוב....אבל.....לא היו תוצאות כפי שציפית.... ואני בכל זאת אנסה ואשאל : האם למרות המצב הזה...הלא נעים כל כך.....את הצלחת להפיק משהו טוב לעצמך? האם זה שהצלחת לשים גבול בסופו של דבר? ואך את בד"כ עם גבולות? אולי עוד משהו? שבוע נפלא אידה

מה שלומך בבוקר מקסים זה? את שכחת אותי?

מילים של עפר לוי בכל יום כתבתי מכתבי אהבה ופרחים שלחתי להמיס ליבה

מי את או אתה? אני לא מכירה אף אחד בנייק הזה תי אז אייך אני אמורה להתיחס?

אני מוצפת ומעופפת ולמען הסדר הטוב אתחיל מהסוף להתחלה: אני באיבה של שפעת אקוטית. ונוסף לכל הצרות הצרורות קיבלתי מחזור ובחילה!. יתכן כי האקס המיתולוגי/אלגי שלי ישוחרר היום בתנאים מגבילים- לחודשיים ניסיון. וכל הגורמים הנוגעים בדבר- במיוחד אני ו/או בתו נבוא לידי ביזיון ויתכן כיליון! אמש משתה פורים עבר עלי בשמחה זחוחה וערפילית משהו..בחיק המשפחה הברוכה... יום קודם לכן שתיתי לשוכרה-כאלכוהליסטית המכורה לטיפה המרה והתגוללתי ברחובות- כטיפה סרוחה. נגררתי על ידי חברה ומכרים בראש חוצות עד לבית חב"ד המקומית- איבדתי צלם אנוש. בכיתי והדלפתי סודות אפלים ופתחתי תיבות פנדורה כטוב ליבי ביין וכחמור קופץ בראש. ביקשתי את נפשי למות ולמות ולמות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! והיתי שרויה בדכדוכה של נפש ובשיא הרפש של רוח שטות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שדה ניר- בתיעוב עצמי! וברצון להקיא ולהוקיע אותי מתוכי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מצטערת לשמוע שעוברים עלייך ימי השחור.. שהענן האפל - נמצא כרגע מעלייך, ומסתיר את כל האור .. חשוב שתזכרי- שגם הימים האלה עוברים. "הענן זז... הולך.. ואז יוצאת השמש.. שהסתתרה .. שהתחבאה.. שהענן השחור הסתיר. יהיה בטוב מאמי. יודעת ומאמינה שיעבור לו הכאב! חיבוק ו... ליל מנוחה!

אני בנפילה חזיתית..... אך לאחר כל נפילה באה הדאייה האמיתית..... מייחלת לה בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי. ותודה עד בלי די!

את מדאיגה אותי, אנא ממך צרי קשר!! דואגת מאוד מאוד, תחזיקי מעמד, יהיה בסדר!!

תודה על הכל בכל מכל כל! מקווה לימים יפים מאלו נטולי עול וזריית חול......... בו יהיה לי מכל הבחינות- מה לאכול..... מחבקת ואוהבת, שדה ניר.................................

שדה ניר הסנצסיונית על מה ולמה את מלקה את עצמך ? הרי עברת כל-כך הרבה ימים קשים , ימי סבל וכאב נוראיים , גדשה כוסך מלהכיל ומה יפלא כי נפלת נפילה כזו כואבת , אך אחרי הכל היית בין חברים וידידים ,ואולי לא מיקרי היה הכל שתפתח לך תיבת הפנדורה , מלאת את מצוות החג , שתית " עד לא ידע " ,וכשנכנס היין יצא הסוד /ות , עד כמה נורא הדבר ? ולגבי האקס שלך , אני מאוד מקווה שלא תראי אותו עוד לעולם ואפילו לא בטעות , מה הטעם בהרגשה של כליון וביזיון כשאין בך כל אשמה , רק השמרי על נפשך ,אני מאמינה שתהי בסדר , מאחלת לך החלמה מהירה מהשפעת האקוטית הזו שלא מרפא ממך חדשות לבקרים , ושסוף סוף תחזרי לתפקוד מלא . חתולה

חן חן לך על מיטב הברכות ומירב האיחולים..... אני באל-תפקוד כמעט טוטאלי ברוב המישורים.... כל מילה תתגמד למול הטלטלה העזה אליה נקלעתי. ואל מול הטראומות האיומות והבוץ אליו התבוססתי. לא מעוניינת להתפלש ברפש. אך חשה מתוסכלת, נטולת כוחות, חסרת אונים ואפס!

איך את מרגישה היום? דואגת...

מה שלום הילדה הכי יפה בגן ? יום הולדת מאושר יום שכולו רק צחוקים וחיוכים יום שמח ומלא בהפתעות יום שתגשימי חלומות יום שלא מגיע כל יום יום שבו תגלי את תעצומות הנפש יום של החלטות חשובות יום שכולו יופי , מושלם כי יש לך יום הולדת רק פעם בשנה ואני מאחלת לך כל מה שליבך יחפוץ , שיתגשם כי לפעמים חלומות מתגשמים אז הביעי משאלה כמוסה , ואולי , רק אולי ....... מחבקת אותך חזק חזק , מלאן תלאפים חיבוקים מייאוווו ממייאוווו מייאוווווווווו נ.ב הם נפרדים ,אז תביני שניסים קורים .

תודה לך על הברכות היפות, אני יודעת כמה את מתכוונת לכל מילה וזה עושה לי כ"כ טוב!! מה שאני מאחלת לעצמי אני מאחלת גם לך ואפילו יותר מזה, כי מגיע לך, מגיע לך אושר תמידי, שמחה, שלמות פנימית והרשימה עוד ארוכה.... יום הולדתי עובר עד עתה בנעימות, נעים לי לקבל ברכות יפות. יש משאלות שאכן מתגשמות, אני מאמינה בכל ליבי, ולא סתם אמרתי לך את מה שאמרתי, התחושות בטן שלי בד"כ לא בוגדות בי.....אז אכן יש ניסים.. תודה לך יפתי, אוהבת אותך מאוד כאב הלב

כאב- מתה עלך! היום החזרתי אותך ל"גן" עם השיר ששלחתי לך... :-) היה לי תענוג לשמוע אותו.. ואני מתארת לעצמי שאהבת אותו. (וסוף סוף הגעתי לבית... !!) חתולה- אתקשר אלייך מאוחר יותר! שמחתי לקרא! במיוחד לאור מה שזה עשה ל-ך!! אוהבת אתכן מאווווווווווווווווווד צהריים טובים.

היום יומולדת היום יומולדת, היום יומולדת ל.......... גדלתי בשנה, התבגרתי יותר, הפכתי לאישה צעירה, אישה שמשאלתה היחידה היא למצוא את השקט הנפשי שלה. מה אאחל לעצמי? וואו.....מוזר קצת.......אני לא מבקשת הרבה, בכלל לא, רוצה לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי ואז כל הדברים הטובים פשוט יקרו....... מקווה שהיום הזה יעבור בצורה נעימה, כל שנה יום הולדתי לא היה יום מלבלב במיוחד מקווה שבשנה הבאה אני אהיה במקום אחר, במקום טוב יותר........... אז, שיהיה לי מזל טוב, אושר ועושר, אהבה, חיוכים....( זה קיים בכלל - יש דבר כזה???) היום יומולדת היום יומולדת, היום יומולדת ל.......... לילה טוב לכל הישנות ובוקר מקסים..... כאב הלב שלא הולכת לישון בקרוב...

את הברכה תקבלי בתאריך עצמו למה לא הולכת לישון בקרוב?

יום הולדת שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כאב לב יקרה,מאחלתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת לך הרבה שקט נפשי שכל הדברים הטובים יקרו לך,וכל מה שאיחלת לעצמך שיתגשםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם בריאות,אהבה,ושיהיה לך אחלה של יום הולדתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת חיבוקקקקקקקקקקקקקקקק גל http://cards.sendit.co.il/index.php?cmd=sendcard&id=122&catid=7

תודה רבה מתוקה!! שיהיה לך יום מקסים!

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועד מאה ועשרים כעשרים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שיתמלאו כל משאלות לבך לטובה ולברכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת המון, שדה ניר- בחוסר שפיות זמנית.

יקירתי, תודה על הכל, זה היה מקסים ה......... מקווה שאת מרגישה יותר טוב, אוהבת, כאב הלב

"היום יומולדת.. היום יומולדת.. היום יומודלת .. לכאב הלב! חג לה שמח וזר לה פורח... היום יומולדת למקסימה ביותר!! " אני מאחלת לך, שכל מה שתבקשי על עצמך- יתגשם! שיהיה לך רק טוב! כי מגיע לך ! שהשנה - תראי את הדברים הטובים יותר! תמשיכי לטפס מעלה מעלה... את עוד תגידי אל הטוב אותו את מחפשת! וזה -בשבילך... http://www.123greetings.com/birthday/birthday_wishes/wishes7.html מכל הלב ... אוהבתתתתתתתתת בובה.

את כזאת מותק!! תודה רבה! כולכן כ"כ מקסימות, העליתן חיוך ענקי על שפתיי! מאחלת גם לך את כל מה שאני מאחלת לעצמי! אוהבתתתת

אני מאמינה בכל ליבי שכל מה שאיחלת לעצמך יתגש כי..... לפעמים...... חלומות...... מתגשמים........ ואם אנחנו באמת באמת רוצים שמשהו יתגשם, אנחנו עושים בשביל זה הכללללללללל וזה ללא ספק קורה!!! אז..... מאחלת לך שכל החולומותייך יתגשמו.... ושתוכלי להרגיש באמת מאושרת!!! שחף

שחף, תודה רבה לך מתוקה..... מאחלת לך אושר תמידי..... כאב הלב

המון מזל טוב לב יקרה מאחלת לך את כל הדברים הטובים..... אושר פינימי.... שלווה והגשמה של כל משאלות ליבך.... מאמינה בך אידה

תודה רבה אידה יקרה שלי, אוהבת מאוד

חלומות נעימים..... מחר יום חדש....לקראת סופ"ש.... בהצלחה לכולן מחר הרבה אור.... ובנתיים... לילה טוב אידה

איפה את משוררת הגלות? מקווה שעשית חיים, ויצאת מהנפילה האחרונה.... עדכני אותי יקירתי, וחיזרי במהרה, הפורום נעשה אנמי (חסר-דם) בלעדיך.

מצבי קשה ואנוש אך יציב.....ואני רווה רק "נחת". אין לי הרבה לאן לרדת מרדת השחת, השפעת, המינוס, והקדחת! מה שלומך יקירתי?

האימיילים שאני מנסה לכתוב לך חוזרים אלי.

מקווה שיסתדר... הילדים שלי לא משאירים שום דבר בלי לחבל בו...

היום היתה אצלנו בעבודה תחרות ומסיבת תחפושות וזכיתי במקום השלישי בפרס על המקוריות של התחפושת,אני שחולת טיולים וטבע ומדריכה, התחפשתי לארץ ישראל לבשתי חולצה ירוקה שזה הצפון מכנסים חומים שזה הדרום על החולצה והמכנסים שמתי מדבקות של פרחים ופרפרים,הדבקתי מפת ארץ ישראל ואת הים עשיתי מבד כחול לקחתי כובע טמבל ושמתי שלט של ארץ ישראל יפה ארץ ישראל פורחת,על הפנים אופרתי גם מפה בקונטור ומילוי בצבע כחול ירוק חום וביד החזקתי דרבוקה קטנה ארץ ישראל אמיתית אייך שראו אותי התלהבו אמרו לי שהרעיון מיוחד זה עשה לי כייף אחר כך היה ערב מקסים של צחוקים אוכל ועבודה בזמן שנשאר נהנתי מכל רגע,בסוף הערב שבאתי להוריד את האיפור לא יודעת אייך קרה המראה נפלה על הברך שלי ומשם לרצפה והתנפצה, שהכאב העכיר כבר את האוירה אבל זה יעבור מחר אני ממשיכה את הכייף במפגש עם חברות שמזמן לא נפגשנו ויתן טעם לעוד ממש הרגשתי אוירה של חג גם קיבלתי משלוחי מנות בהזדמנות זאת מאחלת לכולם חג פורים שמח והרבה צחוק

אני מאד שמחה בשבילך, לפי דעתי, מקום ראשון על המקוריות. תעשי חיים, וחג שמח, וחיים שמחים יקירתי ליאור

מקום ראשון קיבלה התחפושת של משרתת בתקופה הויקטוריאנית,בגלל התלבושת אצלי התפללתי שאגיע עם התחפושת כי כל המדבקות התחילו ליפול וכל הזמן חיברתי את המפה המצוירת עם הים שנה שעברה לא הקדשתי מחשבה בכלל לתחפושת התחפשתי לפיה והשנה רציתי משהו עם מחשבה משהו משלי וזה באמת עבד אייך עבר לך הפורים?

אני שמחתי לקרוא כמה טוב לך תמשיכי להנות

למה איני זוכה להתיחסות ממך??

היי גלגלוש כמה טוב לשמוע ממך שעברת יום כל כך מהנה ,ואין ספק שאת מקורית מאוד עם הרעיון לתחפושת שלך , יש בך עוד צדדים יפים שכל פעם אני מגלה עליך , ואת יודעת מה ? אני גאה בך מאוד כל הכבוד ,כייף לקרא אותך , תהני מתוקה ותבלי כמה שאת יכולה , נפלא , פורים שמייח חתולה

מעניין איזה עוד צדדים יפים את מגלה עלי? :-) ובאמת היה לי יום מיוחד את התחפושת הכנתי בדקה התשעים ככה פתאום בהבזק קפץ לי הרעיון ויישמתי אותו יכולתי ללכת רחוק יותר אבל העדפתי משהו קולע וקצר ואני משתדלת להנות ולא להרגיש אשמה על זה,אני משתדלת לצחוק ולא לרצות לבכות אחרי לומדת לגעת שוב בחיים ומה שנתן לי את הכוח לזה תתפלאי זה להחזיק את הגוזלון של שכנים שלי שכבר בן שבועיים ומתוק מתוק אמיתי,עדיין קשה לי לראות אותו בכל הדברים של הילד שלי אבל זה נותן סיפוק עצום שזה הגחע לידים הנכונות וזה חיכה לרגע שזה ימסר פורים בשבילי הוא גם חג טעון כי בפורים הראשון עוד הספקתי לחפש את הילדון שלי לפיל פילון מתוקון אבל הפעם החלטתי לתת לעצמי להנות למרות הטעם המר של החג הזה ומה שלומך את אייך עבר לך פורים?

כל הכבוד גל.... איזו מקוריות ויצירתיות.... טוב לשמוע ממך קולות אופטימים.... למרות הברך... אידה

כן אכן מקוריות ויצירתיות יש לי את זה כנראה, אני מקוה שאוכל לממש את זה יותר ולגבי אופטימיות היא זהירה וזעירה כרגע והברך כואבת קצת ישר שמו לי קרח שלא יתנפח,היה לי מזל גדול יכולתי להחתך מהזכוכיות זה מראה שהיתה תלויה על הקיר

מאושרת בשבילך.. ומאחלת לך מעתה ואילך את את כל הטוב והאושר שבעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אז......... פורים היום... (וגם מחר-ירושלים.. לי) פורים שמח... תשתדלו להנות, כמה שיותר... החג הזה- תמיד נותן הרגשה טובה גם אם החיוך על הפנים ... לא בא מהלב.. במשך היום - גם החיוך יבוא מהלב.. יש לנו כמה ימים, להדחיק טיפה את הכאב הצידה, ול"השתגע" בפורים.. בואו לא ניתן לזה להרוס ........ ! החזיקו מעמד! אוהבת בכל ליבי (גם אם לא ממש כאן- חושבת על כולכן...) בובה. http://anatweb.com/purim05.htm

אז איפה אני מוצאת פה בדיוק את האייקון של -ליצן- ????

מאמי... כן אין אייקונים בכלל...... הליצן רק שם........... ! ! ! ויפה לך , למדת... אבל אגב זה תקף לכל האייקונים .. אם למשל תכתבי -לב- זה יביא לך אייקון של לב.. בלי צורך להכנס לרשימת המחוות.. יומטוב ומקסים לך יפה !

חג פורים שמח!! תשמחי, תרקדי ותחייכי! אוהבת

מאחלת לך ימים טובים יותר ........ איתך ת-מ-י-ד! בובה.

פורים שמייח ומבדייח , הלא רק פעם בשנה יבוא להתארח , אני כל כך רוצה לצחוק ולחייך , להתבדח , כל המסכות שלי הלכו לעזאזל , ולא נשארו לי שום חיוכים אפילו ברזרבה , את הכל שטף הכעס , עוגמת הנפש , לא מצליחה עוד להדחיק ,ואין לי שום שמחה בלב , סליחה , מצטערת , לא רוצה לקלקל לכן את שמחת החג ,עדיף לפרוש עכשיו ,לא רוצה להרוס , גמני אוהבת אתכן מאוד , נדבר כבר אחרי החג , פורים שמייח ומאושר חתולה

מצטערת לשמוע שהחג הזה עובר עלייך בקושי רב...... אין את מקלקלת.. והורסת את השמחה.. אל תפרשי- לא כשקשה! אנחנו פה עדיין... למרות ועל אף הכל! את יודעת................... באם תרצי -אנחנו כאן...... אוהבת המון בובה.

ככה נגמר ...עבר לו פורים....אפילו בירושליים.... ומחר לשגרה...אפילו מתחילה הספירה לאחור...לקראת פסח? אז אך עבר פורים אצלכן? אידה

עבר..... קצת חבל, אבל תמיד "הטוב" נגמר ועובר מהר! ויאללה לנקיונות... !!!

עבר כמו עוד יום חופש רגיל רק עם ציפיה לחזרתו של בעלי (שחזר היום) נחתי הרבה, סידרתי וניקיתי קצת, ביקרתי את סבתא ממש לא היה לי חשק לחגוג את החג, אז לא הלכתי לשום מקום לחגוג חוץ מאשר על גבי דפי הפורומים לא הרגשתי אותו בכלל

איך עבר הפורים ?תקראי יותר למעלה בכמה שורות , לא יכולתי אפילו להגיד מסכות על הפנים , שלא לומר שירים וריקודים , ומי יכול היה לגיל ולשמוח , או לצחוק , הפורים הכי קשה מאז ........., המון שנים ,כל-כך קשה שלא רציתי אפילו להכנס לפורום כדי לא להרוס את אווירת החג ,אווירת נכאים, תאמיני לי שביום כיפור היה יותר נחמד , אבל אני כולי תקווה שזה כבר עומד להיות מאחורינו , אז עד אז...............עדין קשה חתולה

אומנם התחלתי כשעוד היה אור יום אבל עשיתי הפסקה והיא יצאה כמה שעות טובות כי נתקעתי מול הטלוויזיה לא שהיה מה לראות סתם שתי קומדיות מטופשות אבל עכשיו אני צריכה להמשיך לנקות והפעם אני לא סתם מנקה.... אני מכינה את הבית..... בעלי חוזר ביום חמישי הזה מחופשה של חודשיים!!!!!!! אני כל כך שמחה ומתרגשת :)))))))))))))))))))))))

היי שחפונת את נשמעת כמו מתי כספי בשיר שלו ספונג'ה עושה לי טוב , ואם כבר לתוך הלילה , אז למה לא עם מוסיקת רקע שקטה , ועם כל המחשבות הנעימות על בעלך שכבר חוזר , האמת שרציתי הרבה פעמים לשאול אותך מתי הוא חוזר , אבל חשבתי שאם אשאל תכנסי לדכאון מגעגועים , אז אני שמחה בשבילך שיש לך כבר משהו טוב לחשוב עליו למשך הימים שנותרו , ולא תרגישי כבר לבד , איזה כייף , זה צריך לדרבן אותך במשנה מרץ , ככה נראה לי כי את נשמעת ממש שמחה , ותראי איך עברת את זה כמו גדולה ,ספונג 'ה נעימה ולילה טוב, פורים שמייח מייאוווו

שחפחפית....... ! ! ! אני מאמינה שהבית כבר נקי ומצוחצח.......... לבואו של הבעלול... ! יומטוב שיהיה .. ואם בא לך, ומשעמם לך... החדר שלי- מחכה לך ! את מוזמנת ... :)

מתוקה איך עבר הלילה? איתך בהתרגשות ובצפיות לבואו של בן-הזוג...

אחרי שכתבתי בפעם האחרונה הרגשתי באמת שינוי חיובי, שינוי שבא מבפנים והרגשתי טוב. עד היום ששמעתי חדשות ברדיו: נער בן 14 הורשע (ונמצא אשם כמובן) בארגון אונס קבוצתי של נערה בת גילו במשך חצי שנה. כל כך כאב לי לשמוע, שהוא יאסר למשך 4 שנים בלבד והפיצוי הכספי של הנערה יהיה 20,000 ש"ח. נמאס שהמדינה נותנת לגיטימציה לאנסים, הרי אין לו מה להפסיד העונש שהוא קיבל זעום לעומת הנזק שבוודאי נגרם לאותה נערה מסכנה. בבחירות הבאות אני יצביע למי שילחם בתופעה! אם רק היתה מפלגה כזאת...

את מי אנחנו מעניינות? את הפוליטיקאים? מצאת לך... שמחה שחזרת אלינו, וגם אני קראתי על האונס הזה, וליבי על הנערה האומללה...ומה שמחכה לה...

ויש מי שנלחם לזכויות נשים. ויש הבדל למרות שגם אונס זה דבר נורא בין מה שנמשך תקופה קצרה או היה אירוע חד פעמי לבין התעללות מגיל 0 על יד מי שהיה אמור לשמור. אבל אני חושבת שמה שמרתיע הוא שמי שאין לו נגיעה אישית כל כך מאויים ולא מבין כשהדברים אמורים בהתעללויות מכל סוג וודאי שכאלו עם הקשר מיני ועוד על ידי בני משפחה... יש בורות עצומה. בחברה שלנו המשאבים הולכים לסקטורים כוחניים וקרבנות שרוצים כסף צריכים לתבוע בתביעה אזרחית שאותה אגב הרבה יותר קל להוכיח אחרי שיש כבר הרשעה פלילית. אבל אם אין מה לקחת מהם מה זה יעזור? אני חושבת שהעובדה ששומעים יותר על המקרים האלו זו התקדמות עצומה. לא נראה לי שיש כזו עליה במספר התקיפות אלא שיש פתיחות ונכונות לדבר, לחשוף , להעניש ולטפל. אני לא יודעת אם כשאני הייתי בגיל הבנות שלי היה מרכז אחד לטיפול בנפגעות תקיפה מינית והיום יש הרבה. נכון שהדרך עוד ארוכה והמטרה צריכה להיות טיפול מקצועי ומתאים לכל נפגעת עד להחלמה. אני חוזרת ואומרת בכל הזדמנות שבעיני זה הרבה יותר חשוב מהשקעה בניהול משפט והחזקת העבריינים האלו בכלא על חשבון המדינה ללא שיקום ממשי. מצידי שיסתובבו בחוץ עם צמיד מזהה, יעבדו וחלק מהכנסתם ילך לנפגעת ספציפית ו/או לקרן לשיקום נפגעות כאלו.

מיכלי ערב טוב כמו שאומרת ליאור , לצערנו לעולם לא תהיה מפלגה ולו אחת , אפילו תקום רק מנשים ,שתדאג לכל הנשים שנאנסו , ואו עברו כל מני סוגים של התעללות כזו או אחרת , מי יודע , אולי באחרית הימים ,ועד אז לצערי נמשיך לשמוע עוד ועוד מעשי זוועות כאלה ונמשיך לכאוב , פורים שמייח חתולה

מיכלי...... כן ,זה עצוב מכעיס.. מרתיח.. ומלא רגשות זעם! באמת עד מתי?!

מיכל יקרה טוב לראותך איתנו.... מסכימה איתך בהחלט.... יש כל כך הרבה אוזלת יד בכל הנושא של הטיפול והענישה.... כל כך הרבה כאב וכעס... איתך אידה

מאחר וליאורי כבר עשתה את רוב המלאכה , לא נותר לי עוד הרבה מה להוסיף רק להזכיר לך מה שאת כותבת לכל הבנות במצבים כאלה ברוב כישרון , קומי ותילחמי על עצמך , על כל מה שחשוב לך , אל תרימי ידיים ,ואל תיפלי ברוחך , זו רק תקופת מעבר וזה יחלוף , אל לוחמת אמיצה ,פייטרית של החיים , אז ,,,,,, קדימה שנסי מותנייך והרימי כתפייך עם כל העול , כי ישנו בנך שהוא לעד יזדקק לך , תסתכלי על פניו היפות והתמימות , על במטיו האוהבים , חשבי על כל משפטי האהבה שאמר לך לא מזמן , כשהיה חולה כל-כך , ועכשיו תסתכלי על עצמך במראה ותגידי לי שאת מסוגלת לוותר על כל אלה ועל בנך בשביל ליפול לתהום , האם זו פריבילגיה שקיימת בחייך ?????????????????????????? מחבקת חזק חזק , ומחזקת את ליבך הנוטה להשבר ,את כמו הפיניקס ,מעפר את תקומי , עוף החול היקרה והאגדית . חתולה

מה מצבינו? שדה ניר תתגבר, היא גיבורה אני יודעת וסומכת עליה... שלחתי את הילדים לאבא החמור שלהם, קצת לנוח מהם. עכשיו הם יחזרו מיללים... הוא לא קנה לנו כלום..... יש אצלנו ברחוב ילדים שמשחקים עם נפצים איזה רעש אלוהים ישמור, אפילו האזעקות של הרכבים מופעלות מעוצמת הרעש. איפה הפקחים של העירייה הזאת? איפה? העניין הוא שזה ימשך עד פסח.

היי ליאורי משתדלת בין לבין , את יודעת , וואלה את צודקת , הנפצים האלה משגעים את המדינה , את יודעת , אני חושבת שלפני כמה שנים אמרו שיאסרו על הכנסת הנפצים לארץ , הם מגיעים מהונג קונג , ומרעישים חלילה כמו פיגוע , ואני מאוד דואגת לשדה ניר ,למרות שאני יודעת שבסוף היא תקום , אבל עד אז היא סובלת נורא , וכואב לי עליה ,כמו שחבל שדמעה עוזבת , לא יודעת אם זה רק נדמה לי , אבל מרגיש לי כמו חלל , שמתחילים לעזוב , כזה לא נעים , אני מקווה שלא תעזבי גם את , פורים שמייח נשמה

להמשיך.. רוצה ... ויש לי כוחות .. יש לי! רוצה לחיות... וכי למה לא בעצם?! רוצה! אני רוצה לצעוק בקולי קולות שישמעו ש: "אני רוצההההה לחיותתתתתתתתתתתתתתתת" אז נכון, קשה.. כואב.. אבל אילו הם החיים ואותם צריך לחיות.. ובשביל זה אני הולכת לטיפול! ובשביל זה אני משנה את כל ה"דפקט" שנוצר בילדותי.. ובשביל זה אני נוסעת לביה"ח - כדי להפגש עם רופא אלטרנטיבי.. אני עושה משהו לעצמי..... אני לא נשארת תקועה בעבר.. אני רוצה להתקדם - אחרת מי בכלל היה חושב על לימודים?! אני ר-ו-צ-ה... ואני אשיג את כל מה שאני רוצה ! אני תמיד הייתי עקשנית- ותמיד אהיה... והכל- לפי איך ש-א-נ-י החליט מה טוב לי ומה לא! לא הפסיד את הטיפול ולא הפסיד את החיים שלי.. אני ממשיכה להילחם.... (וואוו .. זה היה קשה).

כל הכבוד לך! גאה בך! אין שני לך! ומי יוכל לך!?! ((((((((((((((((((((((((((((((((((((((בובה על במה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) מחזיקה לך אצבעות- שסועות, קרועות אך חמימות ומנחמות... שדה ניר.

פשוט כל הכבוד! ככה אני רוצה לשמוע אותך, אופטימית, נלחמת!! עכשיו לאט לאט הדברים הטובים יכנסו לחייך ולך יהיה קל יותר להתמודד על הכל!! מאחלת לך מכל הלב שכל משאלותייך יתגשמו! מגיע לך ואני פשוט גאה בך! אוהבת

כי מגיע לך הטוב ביותר :))))))))))))) אין כמוך!!!!!! http://www.geocities.com/veraloni/rose.bmp שחף

מתוקה שלי אני כל-כך גאה בך , את נפלאה , כמה טוב לשמוע אותך צועקת בקולי קולות שאת רוצה לחיות , רוצה ללמוד , רוצה להמשיך לטפל בעצמך , ואם את רוצה אין עליך יפתי ,כל הכבוד , קבלי חיבוק ענק ענק על הכל ,(עניתי לך למטה ) מייאוווו בריבוע נשמה

תודה על המילים ... שמחה לקרא אתכן... ומאחלת לכן רק את הטוב... אוהבת המון.. בובה.

בובה יקרה טוב לשמוע אותך מתחברת לכוחות הפנימים שלך... רוצה ובוחרת בדרך שאומנם קשה....אך מובילה קדימה.... דרך שדורשת אך היא מתגמלת.... יש מתנות בדרך.... ראי אותם...קבלי אותם....התחזקי גם בעזרתן... איתך...מחזקת אידה

מפחדת שיעזבו אותי.. מפחדת להיות לבד... מפחדת .. רוצה להמשיך ולכתוב ...... אך הכל מבולבל.. כלום לא ברור. . . . "רוצה לחיות את חיי בשקט, לא רוצה מלחמות...." לא ברור, ולא מובן... רק יודעת שאני מ-פ- ח - ד- ת ! מלאבד אנשים יקרים.. מלאבד את עצמי..

מקווה כי תתאוששי ותתעשתי. אני התמוטטתי.

חששותייך הם חששותיי....וזה כ"כ ליגיטימי , אך כפי שכתבת מקודם את נלחמת ואת רוצה ךהגשים את חלומותייך, ואת תצליחי, ואת לא לבד, יש כ"כ הרבה אנשים שאוהבים אותך ...........פה איתך מורן

מאחלת לכן ולכולן, שלא נאבדת את עצמנו..... תחושה ממש ממש לא נעימה .. ימוטוב ופורים שמייח אני.

בובה יקרה הכי מפחיד זה להיות לבד... הבדידות... ההתמודדות לבד... תסמכי על עצמך... נסי לחזק את עצמך... וזכרי שאנחנו כאן בשבילך... אידה

תודה על התמיכה...תודה על העידוד..תודה על הכל... אני עוזבת.לבינתיים צריכה לתת לעצמי זמן להרגע יתכן ואחזור תשמרו על עצמכן חזק אתן כולכן יקרות לי מאוד ביי דמעה

וכפי שכבר אמרתי - אמבטיה חמה ומרגיעה יכולה מאוד לעזור....

מקווה שתחזרי במהרה. רוצה לבקש שתשארי, כי יש לך כאן המון מקום. אבל מכבדת את רצונך...הידיעה שהקשר בנינו ימשיך יקירתי, מנחמת אותי... אוהבת ומעריכה אותך, חברה אמיתית. ליאור

שאני אומרת שאני עוזבת לבינתיים בשביל למשוך הודעת שמבקשות שאשאר...מסיבות שלי אני באמת לא מסוגלת לכתוב כאן כרגע..מקוה שאתן מבינות דמעה

מכבדת את בקשתך. ואת יודעת היטב ששמור לנו בלב ובפורום מקום של כבוד- למענך וחזרתך. שדה ניר- בהתמוטטות עצבים.

דמעה יקרה אני רוצה לחשוב שהיה לך קשה להגיע להחלטה הזו , באותה מידה שיהיה קשה פה בפורום להסתגל להחלטה שלך לעזוב ,אין לי ספק שזה לא נעשה כמניפולציה , כל פרידה אפילו זמנית , מכבדת את מי שמחליט כך ,וטוב שהודעת על מנת לא לעורר כל מני מחשבות אחרות של דאגה מאי השתתפותך ,מקווה שתשיגי את מה שאת זקוקה ותחזרי אל הפורום הזה , שלא יהיה לך ספק , הרבה יתגעגעו אילך , חתולה

מכבדת את החלטתך... ומצפה לשובך...כשתרגישי שמתאים.... אידה

מצבי בכי רע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואני חוששת שאני שוב באיבו של מדרון הדכאון ההוא- הנורא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דיינו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!. רוצה סוף פסוק!-סימן קריאה!

מה קורה? אני יודעת שיש עליות וירדות.... אבל כל ירידה היא לצורך עליה.... אל תראי זאת כסוף פסוק.... איתך אידה

כשאני נופלת אני נוחתת נחיתה קשה. מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. שבורה, רצוצה, לבד במערכה הניטשה. די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לפסח יש עוד קצת זמן... זה היה בשביל להצחיק אותך נשמה, ולהעלות לך את המורל הירוד. מה קרה יקירתי? היה משהו שגרם לנפילה הזאת? נורא קשה לי לראות אותך נופלת....אבל אני גם יודעת שתקומי. יש לך המון כוחות, ואת גיבורה אמיתית. והילד שלך זקוק לך, ואת תחיי למענו... דואגת לך.... אם את רוצה לשלוח מייל, אמנם יש לי מסנ"גר,( צורה לי אפילו לאיית אותו אני לא יודעת....)אבל אני לא יודעת להשתמש, ואם אעיר את הילדים בגלל זה..... מה שלא יהיה אני איתך, את יודעת. ליאור

הכל נופל ונוחת עלי כרעם ביום בהיר....... והגיבורה האמיתית והאלמותית מביננו זאת את ורק את- להזכיר!!!!!!!!! די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אין לי כח סבל יותר! סף היכולת, הסיבולת והקיבולת בקריסה טוטאלית........ואינני חסינה בתחפושת של נמר!!!

אהבתי את השיר שכתבת לשבת.... האם תוכלי לומר את שמו במקור ומי כתב? שיהיה לכולנו שבוע נפלא ושמח

אסתריקה יקרה שמחה לראות אותך פה שוב אחרי הפסקה די משמעותית , וכי למה ההפסקה ? השיר המתורגם בא מתוך סדרה ספרדי ת, כך שאין לי את הפרטים שאת מבקשת לדעת , צר לי באמת , הקלטתי את השיר כדי שאוכל להביא אותו לכאן , גם אני מאוד אהבתי אותו , לפעמים אנחנו זקוקות למשב של אופטימיות בחיים שלנו , וכשאני נתקלת בשיר מהסוג הזה , אני לא מתעצלת , מקליטה אותו , ומתרגמת אותו , לפעמים זה שיר ספרדי , לפעמים איטלקי , ולפעמים ברזילאי , מה שנשמע יותר מתאים ולא פלצני מידי , שמחה שגם את אהבת אותו , אז שיהיה פןרים שמייייח , חתולה

התגעגעתי................ !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פורים שמח אחותי היקרה..

אוהבת את החג הזה..אוהבת לראות את הילדים המחופשים..לשמוע את הצחוק..את השירים השמחים..הבת שלי מתחפשת לנסיכה...יש לה כאן שתי חברות שישנו אצלנו והן מתאפרות וצוחקות בקולי קולות..כל הבית מלא בצחוק שלהן.... שיהיה לכולנו פורים שמח...שנצליח קצת לשמוח... http://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/6766/27170/Forum27170M75125I1.jpg אוהבת דמעה

דמעה יקרה מאחלת לך שתמיד יהיה לך ואצלך שמייח , ושתחייכי בלי מסכות , פורים שמייח , חתולה

חג שמח דמעה, כאב הלב

פורים הוא אולי היום היחיד בשנה שבו אנו פושטים את תחפושתנו. ובכן האם זה באמת אנו??! שיהיה לך פורים שמח ומבדח!

http://www.anatweb.com/purim02.htm

חג- שמח לך ולכולנו.. אהבתי את הליצנים...מזכירים לי אותי חחחחחחח... איך עוברים הימים האלו עלייך? מותר להתקשר מדי פעם את יודעת.... מתגעגעת ליאור אגב הקטנים שאלו עלייך היום.

בכל ימות השנה את לובשות ופושטות מסכות.... רוצות לספר על שלכן? בפורים יש לכן הזדמנות לבחור את המסכה.....שלכן... וכמו בכל שנה.... גם השנה אני מזמינה לנשף תחפושות: ובכן.... למה תתחפשו? מה תשתו? למי תתנו משלוח מנות? מה בפנים? הסיבה? חג שמח יקירות אידה

קודם כל פורים שמח לך נשמתי, וגם למשפחתך. היום הילדים שלי חגגו. היינו בגן החיות, והתחפשתי לרעה, מצאתי בכלובים של הקופים את כל המשפחה של הגרוש. חמתי בכלוב של הגורילות, נשבעת הן נוהמות כמוה בדיוק. הגיסות שלי בכלוב של הקופיפים החומים, הגרוש בכלוב של השימפנזים. וכל העו"סיות מהמנהל בכלוב של הזוחלים.... וגם דאגתי ליידע אותן ברגעי האמת. והבוסית הגדולה היתה בכלוב של השועלים..... והיא אמרה לי שלפחות ביום הזה שלא אהיה רעה... ולמשלוח מנות...לי ולילדים שלי בריאות אושר ורווחה. למשפחה של הגרוש ולו עצמו, רעל עכברים. כ"נל להורים שלי.... להבדיל לך ולבנות כאן אני מאחלת את כל הטוב שבעולם....כמאמר השיר "כל שתבקשו לו יהי...."

התחפשתי לשפן ... והיה כיףףףףףףףףףףף .. הייתי בגן הילדים.. והילדה חמודה שאני נורא אוהבת.. הפתיעה אותי ובאה בתחפושת ל פו הדב.. כל כך שמחתי לראות דווקא אותה בתחפושת הזו... וכמובן שעשיתי לה "בוק" קטן לבד.. ואחרי זה איתי... (איך אוותר על תמונות עם פו?!) אהמ.. מה אשתה?! - שימי לי שוקו עם 2 כפיות סוכר בבקשה .. כאילו......... "נראה לך"... תני בקשה רדבול עם וודקה.. ובמשלוח מנות אשים רק בים מתוקים וטעימים ..... שיעשו טוב ושמח ... לכולכן פורים שמייייייחחחחחחח!!!!!!!!

נראה לי אני אתחפש לפיית החלומות ואשלח לכולם משלוחי מנות מלאים בחלומות טובים, שמחים, אופטימיים, נעימים, מרגיעים.... אחלק את משלוחי המנות לכל מי שנמצאת כאן בפורום ולכל שאר האנשים היקרים לי הסיבה.... כל כך נמאס לי מסיוטים ואני מניחה שלא רק לי..... ואני אשתה סירופ נגד חרדות כדי שלפחות בחג הזה אני אהיה רגועה והתקפי החרדה לא יבקרו אצלי

חג שמיייח לכככווווןןן וכמובן שגם לך אידה יקרה אם הייתי יודעת שאתמול בלילה חגגתן פה , לא הייתי הולכת ל........, לא חשוב אני אתחפש לאחות רחמניה, מפני שאני לא מפסיקה כל החיים רק לטפל באנשים , בין אם זו אמי -שהיא מלכת אסתר ,תמיד דורשת טיפול סביב השעון בעלה-דרקולה עם שני ראשים ( האחד תמיד מתחבא הוא מוציא אותו מהשרוול איכשהו כשלא מצפים ממנו ) ובכלל אין כמעט אנשים במשפחה הזו שאני לא מטפלת בהם בדרך זו או אחרת , והם אלה שלא נותנים לי להוריד את התחפושת הזו מעלי , ואני לא רוצה לחזור לתחפושת הקודמת שלי של חתולת אשפתות , אז זה טריפה וזו נבלה וזה מה יש ,מתחפושת של ליצן החצר כבר הספקתי להפטר , ומה לשתות ? מה בדבר אולי כוס שמפניה , כבר המון זמן לא שתיתי , הצלחתי להתנזר משתיה תודות לטיפול , אני חושבת שמגיע לי כוס אחת כדי לחגוג ,ומשלוח מנות , כן, אין חג פורים בלי משלוח מנות , אני אורזת בהמון אהבה בתוך כל משלוח המון חיבוקים חמים ישר מהלב ,את כל הברכות האפשריות ,המון צחוקים , ומצב רוח טוב , כי מגיע לנו !!!!! וכמובן שאני מוסרת את כל המנות לכל אחת מכן באופן אישי , עטוף בחיוך , מייאווווו בריבוע

אני מרגישה כרגע כאילו שאני נמצאת בתוך אחד מסיוטי הלילה שלי או בתוך איזה סרט אימה ואולי אם מישהו יצבוט אותי חזק, אני אתעורר ואגלה שכל התקופה האחרונה זה היה רק חלום רע החלום הזה נהיה מפחיד מדי אני לא רוצה להמשיך לחיות בתוכו אני רוצה להתעורר למציאות אחרת בעצם אולי אני רוצה לגלות שכל השנים האחרונות זה היה רק חלום מפחיד של ילדה קטנה רוצה לחזור אחורה בזמן - רחוק רחוק ולהתחיל לחיות את החיים מחדש - חיים הגיוניים יותר, שלא נראים כמו סיוט אחד מתמשך

כל כך מבינה על מה את מדברת...לצערי אי אפשר ללכת אחורה ולתקן אבל כן אפשר ללכת קדימה...לפעמים בצעדים ממש קטנים אבל קדימה..ואפשר לתקן את ההווה..ואת העתיד... מחבקת חזק...כפי שאת רואה שוב אני לא ממש ישנה אבל מחר יום חדש..ואין לילה..ולא חשוב כמה חשוך יהיה..שהשחר לא מצליח לגרש אותו... מאחלת לך רק אור דמעה

שחף יקרה מבינה אותך מאוד ,אך לצערי אין אפשרות לחזור בזמן , לחזור אל הזמנים שבהם הרגשת מוגנת , שהיית ילדה בלי כל הזכרונות הקשים שמלווים אותך , לך לפחות יש זכרונות מתקופות כאלה , לי גם את זה אין ,ואין שום מניע שכן תתחילי את חייך מחדש , כל יום חדש שמפציע, הוא הזדמנות להתחיל הכל מחדש , לעשות הכל בצורה יותר הגיונית ממה שהיה פעם , ולדאוג שהחיים יפסיקו להיות סיוט אחד ארוך ומתמשך ,זוכרת את השיר שלי משבת קראי אותו שוב , גם אני קראתי אותו כמה פעמים עד שכתבתי אותו , שיהיה לך שבוע טוב יקרה , ואל תמהרי להרים ידים , הילחמי על חייך ונפשך , אני יודעת שתצליחי חתולה

תיקון למשפט שכתבתי , ואין שום מניע שלא תתחילי את חייך מחדש , הדגש הוא על לא , חתולה

וכן, אני משתדלת מאוד לתקן את ההווה ואת העתיד אבל לפעמים מסתבכת ולפעמים הכל נראה יותר מדי הזוי כמו בימים האחרונים ולפעמים נראה שאי אפשר כבר לסמוך על אף אחד והעולם נראה מפחיד ומאיים מדי אבל זה יעבור, אני יודעת

אין אפשרות לחזור בזמן.... אך בהחלט אפשר לנסות ולחשוב... לכתוב.... את הסיפור שלך.... איפה היית משנה את הדברים... מה היית עושה אחרת.... בדמיון יש הרבה כוח.... את יכולה לצור לך משהו חדש.....זה לא ימחוק את מה שהיה... אך אולי יתן לך יותר כוח שליטה.... משהו שאפשר בדמיון... איתך אידה

מקוה שהשבת תעבור בשקט... דמעה

שבת של שמש... שמש שעושה מחבואים לפני פורים... מקווה שתעבור בשלווה ורורע... ששבת שלום אידה

שישה חודשים לחיות/ יאיר לפיד מה הייתם עושים אילו היו מודיעים לכם שנשארו לכם ששה חודשים לחיות? אני לא זוכר בדיוק איך הגעתי לזה, אבל קיבלתי כמה תשובות משונות מאד. ישבנו בערב סוג א-2. לא החברים הכי קרובים, אבל בהחלט אנשים יקרים ללבי. מסוג הערבים שבהם אתה מפגיש את הפנוי והפנויה שתמיד האמנת שהם מתאימים. בהתחלה כולם התהרהרו, אחר כך הם התחילו לענות. העורך דין היה נוסע לדרום אמריקה. העיתונאי הראשון היה כותב את הספר שיושב לו בבטן, העיתונאי השני היה הולך לחפש את החברה שלו מכתה י"א-י"ב. היא גרה איפשהו בצפון. מישהי סיפרה על ציורים שהייתה מציירת בגיל 16. עד היום היא מאמינה שהיה בהם משהו, והיא רוצה לבדוק. שניים אמרו שהם היו נצמדים לילדים הכי מקרוב שאפשר. יונקים אותם פנימה , עד קצה האהבה. אני התלבטתי בין לונדון לשלושה סיבובים של איגרוף מקצועי. זו הייתה כמובן שיחה קצת אינפנטילית, וקצת רומנטית מדי, ורק אחרי שהם הלכו הבנתי מה היה כל כך תמוה בה: למה לא עכשיו? הרי כל החלומות האלה היו, כולם, בתחום האפשר. את כל הספרים והציורים אפשר לנסות וליצור אחרי תשע בערב. האהבה הישנה נמצאת במרחק של חצי טנק דלק. ותמורת 399 דולר, לונדון בהחלט מחכה לי. ואפילו אם כן צריך להקריב בשביל זה, למה שעורך דין בן 34 לא ייסע לחצי שנה לדרום אמריקה? כל כך מהר ויתרנו? כל כך מהר סיכמנו וסגרנו ונעלנו את עצמנו? כל כך מהר אנחנו אומרים "המשכנתא", או "הבוס שלי" ? למה בעצם, רוב האנשים פוחדים להגשים את מה שהם באמת רוצים בו? ומי, לעזאזל, אמר להם שהם לא יכולים? ב- 15 השנה האחרונות ביליתי נתחים גדולים מזמני בראיונות עם אנשים ש"עשו את זה". מביל גייטס עד ריקי גל, מבנימין נתניהו עד צביקה הדר. יש כמה שאלות שבדרך זו או אחרת שאלתי את כולם. למה דווקא אתה? איך זה קרה? מה עשית שונה מאחרים? התשובה היא שאין תשובה. אין בעצם שום תכונות משותפות לאנשים שהצליחו. מלבד אחת: הם עשו את הדבר הלא הגיוני. כי היגיון של ממש יש רק בבינוניות. לעשות את מה שעושים אחרים. לחכות עד שיבוא הרופא ויודיע שנשארו לך רק ששישה חודשים לחיות. ואז, תסלחו לי, כבר במילא מאוחר מדי.

אחרי שבוע מאוד קשה , ולקראת הימים שעוד יבואו , אנחנו זקוקות למאט אופטימיות , ומאחר ולאף אחת אין כולל אותי , לפחות שנעבור את השישבת עם תחושה טובה ולא עם תחושה של החמצה , שיר מתורגם היום יכול להיות יום נפלא תכנני לך אותו כך נצלי את שחולף על פניך כי זה תלוי גם בך תני יום חופשי לנסיון כדי להתחיל מחדש קבלי אותו כמו יום חג אל תניחי לו לחמוק אל תבזבזי את חייך לשווא היום יכול להיות יום נפלא ואל תוותרי לו היום יכול להיות יום נפלא הכל עומד להתגלות בו אם תתיחסי אליו כאל היום האחרון בחייך הוציאי את תחושותיך לטיול ואוורי אותם בשמש הרגישי את התענוגות ואם תוכלי בזבזי אותם אם השגרה מועכת אותך החליטי שדי לבינוניות היום יכול להיות יום נפלא תני לעצמך הזדמנות היום יכול להיות יום נפלא וגם מחר . אז מה הוחלט ? האם יהיה היום ומחר יום נפלא ????? בכל מקרה שתהיה שבת נפלאה לכולכן , חתולה

מה שבטוח שאולי:-)

באמת שהשיר הזה עשה לי הרגשה טובה שבת נפלאה גם לך שחף

שבת שלום חתולונת, קראתי עכשיו את השיר לאחר שקראתי את מה שאידה כתבה בנוגע לחלומות...... אתן צודקות , אין מילים, חייבים להחזיר את האופטימיות לחיינו והכי חשוב את שמחת החיים. שיר אופטימי ושמח. אהבתי שתהיה לך שבת מקסימה, אוהבת כאב הלב

מה שלומך? אך הדיירים? את מצליחה לשים גבולות? לשמור על עצמך...? עם כל הכבוד לכולם... אבל את מקום ראשון איתך אידה

עם אוכל טעים שמתבשל על הגז, עם הקטנים שתיכף יחזרו מהגן, וירוצו לראות אם התחפושת של דודידו עדיין מחכה להם בארון. אולי יתנו לי לקרוא היום שורה רצופה בעיתון מבלי לעצור ארבעים פעם... והריח הטוב של האוכל אופף את הבית. ואגירת כוחות לחגיגות של שבוע הבא... יום ראשון מסיבת פורים בגן- החיות. יום שני בערב שמיעת המגילה בבית הכנסת... ויום רביעי יום כייף עם דוכנים ופרסים. שלא יגמר הכח לתת להם.... וגם לא הכסף.....

ליאורי אני מקווה שלא הכנת גם השבת קציצות ,גם אצלי הריח של החריימה בכל הבית , ואני גם מכינה עוד דברים אבל זה הכנה ממש לפני הגשה ,בשל ואכול , אצלי באים לערב שבת בני וכלתי , והמתנחלים נוסעים למושב שלה , היא הולכת ל אמשלה , כך שצפויה שבת די שקטה , ואני כבר מתכננת מה לעשות מתחת לשמיכת הפוך שלי , הכנתי חומר קריאה , ואם אני לא ארדם , אולי אספיק גם להתעדכן , הבן שלי הקטן כבר לא מתחפש , הוא הולך עם החבר 'ה , אז שתהיה שבת שקטה ורגועה לכולן , ותהנו לכם . חתולה

גם לך אמא מקסימה........ שבת של אור ושמחה כאב הלב

שבת שלום גם לך מתוקה מקווה שאת מרגישה טוב יותר , שתהיה שבת נפלאה חתולה

אני פשוט גאה בך!- אמא לתפארת מדינת ישראל! שבת קסומה ומקסימה לך....... ומיטב הברכות והשמחות- לך אאחל.......

מה נעלמת ? את עוד נמצאת השדה התעופה ? לא ענית לי למטה , את עוד קוראת לי במגפון ? אז חזרתי , לא מצאתי אותך , מיייאוווווו

אין אף אחד בבית? אפרופו פורים, תגידי פיצי למה את מתחפשת? אני מתחפשת לבן-אדם....חחחחחחח.....אני בן אדם? אני? חיית-טרף אני.... יש לי תוכניות לשבוע הבא לילדים, לוקחת אותם לעשות כייף בכמה מקומות. והמגפון? חזר להסתדרות...שמעון...

ליאורי נראה לך שכדאי לי להתחפש השנה , אין הרבה אפשרויות לחתולים לשנות תחפושות ,אלה אם כן יקצצו לי את הזנב , אייייייייי , אני בן אדם כבר לא אהיה אז למה האשליה בפורים ? ולאן את לוקחת את הילדים לבילוי ? גם אני רוצה שיקחו אותי לבילוי ,מרוב כל כך הרבה חיות על שתים כבר לא יראו את התחפושות , למה מתחפשים הילדים ? איזה כייף להם נכון ? יש מי שדואג להם , אמא כמוך למשל , את -10- ליאורי באמת ,ולא אמרת לי אם מצאת אותי בסוף ב......... חתולה

אשמח להצטרף ולצרף את הילד חמד לחינגה עם אמא מדהימה ואשה מקסימה שכמותך... להיכן אתם יוצאים לבלות ולהתבלות? למה מתחפשים הילדודים החמודודים?:-)

אני ממעטת לצאת מהבית מאז הפרידה הקטסטרופאלית והסקסיופונית עם האקס המיתולוגי- האלגי שלי...אך אמש הגיעו מים עד נפש ובחירוף נפש שינסתי מותניים, לבשתי את מיטב מחלצותי ויצאתי חוצץ מהבית- להתאוורר ולהשתחרר ולא על מנת לבצע מטלות ולסדר. המציאות טפחה על פני ועל לחיי מעבר לכל דימיון ותימהון... פגשתי "להנאתי" עלם חמודות באקראי שהכרתי בעבר בחטף..... שיצא מגדרו לנוכח יופי זיו איקוני(כדבריו)וכנפגע הלם והדף הוא החליט להנחית עלי את המשפט החרוט לי בדם לבי והארור מכל: את יפהפיה ושרמנטית בטירוף. אני נשוי אך מוכן להיות העבד שלך במיטה תמורת תמיכה הגונה.!את תהיי מלכה(תרתי משמע)ואיתי תהיי מסודרת לכל החיים!!!!!!!!! עיניו יצאו מחוריהן מהתלהבות ושיטוט על מיתאר חמוקי ותווי פני..וחלציו התפוקקו לצאת מעוצמת התשוקה ואני נותרתי חנוקה, מושפלת ובהר געש של בוקה ומבולקה!!!! הישמע כדבר הזה במדינה מתוקנת??! יצור זר, קר ומנוכר שאף אינו בדרגת מכר יפנה בגסות רוח לעלמה באשר היא-בת אדם??!! האם אנו מצטיירות בעינהם כבובות מריונטות שרמוטות?!!!???????????????!!!!!!!!!!!!!?

האם הוא התכוון להחמיא לך? או שסתם הציע הצעות מגונות? תמסרי לו ממני שיזהר....

גברים סוטים ומגעילים רואים בחורה יפה והמוח לא עובד......... זה אכן לא נעים ואפילו נותן תחושה מגעילה, בהתחשב בעובדה שיצאת מהבית בשביל להתאוור ואך איזו קבלת פנים!! אוהבתתתת

מבדיקה מקפת נודע לי שהבחור הנוסרסור ארור...והוא מעוניין להיות שפוט שלי במיטה! ולתמוך בי פיננסית. ודבר היותו נשוי אינו מוציא אותי מכלל שליטה! אכן מדובר בהצעה מגונה שאף לוותה בתנועות ידיים להוכחה ולראייה.. ואני הדפתי אותם ואותו באסרטיביות, בבהלה ובחלחלה... איזו מדינה "מיוחדת במינה"!

שדה ניר יקרה אין ספק שישנם דברים כאלה גם במדינה נאורה ומתוקנת , ואולי דוקא בגלל שזו מדינה מתוקנת , המון דברים בה מקולקלים, וכן , יצורים זרים ומנוכרים לאין ספור ולא משנה באיזו דרגת הכרות מסוגלים להציע הצעות מגונות לכל בת חווה , בלי שום קשר לאיך אנו מצטיירות בעינהם , הם חושבים שנשים נועדו רק כדי לספק את תאוותם , ותו לא , לילה טוב יקירה, ותערב עליך שנתך . חתולה

סליחה על ההלצה..אני מקווה שהיא לא פוגעת..אני פשוט חושבת שהוא לא שווה את ההשלכה השלילית על התאווררות בחוץ.. יש כל-כך כל-כך הרבה חולרות ממיני מינים בחוץ. אנחנו יודעות להימנע מהם ולסנן אותם אבל לפעמים המציאות טופחת על פנינו ומפגישה אותנו עם אי אלו בריות שהיינו מעדיפות שלא לדעת על קיומן. חבל לי שדווקא בהזדמנות הראשונה שבחרת להתנער מהחשש והקיפאון ויצאת החוצה פגשת בו-אבל את יודעת מה-תמחקי אותו! החתיכת בהמה הזה לא שווה את התחושות הקשות שהוא מעורר בך.. צאי שוב, לכי לגן או לים, תפגשי עם חברה, צאי לבית קפה קטן וחביב עם עיתון...תחיי! איחולי בוקר אור.. לימור.