פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
עוד לא התקלחתי, עוד לא הכנתי את השיעור להיום, יש לי פגישה עם ראש החוג על המשוב של הסמסטר הקודם... מלא דברים נוספים: הדיסרטציה , הכסף שלא הגיע לבנק, הקורס באוניברסיטה, השאלה הגדולה מה אני אקבל ללמד בשנה הבאה ההשתוללות האחרונה עם ההורים שלי. ההחלטה למרות החור שנשאר בלב שלעכשיו אני לא רוצה קשר איתם. אח שלי שמנסה לעשות להם נורמליזציה... הלוואי שהייתי יכולה לקחת כדור קסם שיעלים את כל הבלגנים. וכשיוצאת החוצה צריכה להיות מתוקתקת ואסופה שלא יראו כלום. מי רוצה להעסיק מסכנה? פורים בא ואני בתחפושת של "מצליחנית" ובפנים יש ילדה קטנה ורועדת שלא קל להרגיע
ונשוחח. יום טוב. מה טוב? נהדר.... מקסים....
אין לי שום ספק שאת חיה בקצב מסחרר , ושכל הזמן דורשים ממך עוד ועוד דברים , קשה לעמוד בלחץ הזה במיוחד כשאין תמיכה מצד המשפחה , רוצה להגיד לך , שלצערי אין כדור קסם ולא מטה קסם שיכול להעלים את כל הלחץ , את כל הכאב ,את כל הבלגנים , אבל כן יש לך פה חברות בפורום שאת יכולה לבוא ולדבר איתן , בלי מגננות ובלי מסכות , וגם את לא צריכה להיות פה מתוקתקת ואסופה , אלה רק להיות את , בלי פורים ומסכות כל השנה , מותר לך להיות " מסכנה " ולא " בתחפושת של מצליחנית ", רק את נטו , ואותה ילדה קטנה ורועדת שלא קל להרגיע אותה , בשביל מה יש חברות ? אני יודעת שאת לא מכירה אותי ,אבל לא יכולתי שלא להתיחס לדברים הכואבים שקורים לך , שעוברים עליך ,ואת נשמעת ממש כל-כך בודדה , כל הכבוד לך על ההתמודדות שלך מול כל העולם ,את אישה מאוד חזקרה גם אם זה בכורח הנסיבות , אז.........., לכבוד יום האשה אני רוצה לברך אותך בכל מה שליבך חפץ , את משמשת דוגמה לכוח והתמדה , ישר כוח , חתולה
כסף שמחכה לו לא הגיע אז הבנק החזיר את ההמחאה למטפל, המנחה שלי מסרב לחתום על דו"ח ההתקדמות שלי עד שלא אגיש לו את מה שכתבתי עד עכשיו לקריאה מה שאומר שלא אקבל משכורת מהאוניברסיטה כי ללא הדו"ח הם מסרבים להעביר את המינוי שלי, קיבלתי משוב שמראה בלי השם המפורש שהדיסוציאציה עושה בי שמות גם כשאני מלמדת ואולי אלו סתם תעתועים. כל זה ביום אחד. הבת שלי ראתה אותי בוכה בהיסטריה. מזל שרק אחת בבית ואולי דווקא ביום כמו היום הן צריכות אחת את השניה?
יום אישה..... תקדישו מחשבה לעצמכן.... לדברים שעושים לכן טוב... לכל אחת פרח ממני על מה ומי שאתן יום טוב אידה כל שעה נשיקה , כל שעתיים חיבוק מילים, לחן וביצוע: חוה אלברשטיין להקלה בהפרעות נשימה ועיכול לא להפסיק לקחת עד סוף הטיפול: כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק. תרופה זו אין לשמור מילדים ותינוקות, לקחת בין הארוחות ועם הארוחות: כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק. לא צריך לאחסן במקום מיוחד לא חשוך, לא קר ולא יבש. אפשר לקבל בלי מרשם של רופא, צריך פשוט לבוא ולבקש: כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק. אין חשש שהתרופה תפגע בעירנות, אבל שימוש ממושך עלול לגרום לתלות: כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק. אם נטלת מנת יתר לא יקרה לך מאום, ואין צורך לרוץ לחדר המיון. כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק.
יום טוב יום האישה שמח לכל הבנות וגם לך אידה תודה על השיר , אהבתי נשאר רק לברר ממי לקבל כל שעה נשיקה וכל שעתיים חיבוק מיייאווווו
איך מסתדרת עם המתנחלים החדשים שיתאזרחו בביתך:-)? האם להפעיל עליהם את תוכנית ההתתנתקות- חשקה נפשך?! יום האשה הוא יום הבושה! יום הקשה לי לכל הדעות....... ואת מוזמנת ליטול ממני את החיבוקים והנשיקות המתקתקות.... אני אישית מוותרת על התענוג המפוקפק של נשיקות מגברים. כל נשיקה מחייבת ממני הרים וגבהות..ואינני רואה צל הרים כהרים...
http://news.msn.co.il/news/internal/internal/200603/20060307221023.htm?inter=1
נתונים מדאיגים ועצובים מאוד.... התגובות....מכעיסות ומדאיגות גם כן... הן אולי גם מאפשרות עליה כזו בתקיפות המיניות... "כי במילא היא אשמה..." כואב... אידה
נמאס מזה שההודעות לא עוברות וצריך לשכתב אותן מחדש כל פעם , הכתבה מעוררת פשוט המון כאב , מזעזע רק מי שלא חווה על בשרו את טעמו של הכאב הזה שופט את האחרים, כואב לקרא שעדין מוצאים את הקורבנות כאשמים ואני רוצה דווקא לאחל לכולן יום האשה שונה בוקר עם הבטחות חדשות לימים טובים וששום כאב לא יעיב על היום הזה חתולה
בברית של התינוק שלו נתתי את כל הדברים של הבן שלי,נתנו לי להחזיק אותו ולהיות איתו הרגשתי רגשות מעורבים מצד אחד זה מילא אותי ומצד שני רוקן וכנראה שאלוהים שם למעלה סוגר את כל המעגלים שראיתי את האמא של האמא של התינוק היא נראתה לי מוכרת ניסיתי לשחזר מאיפה ומסתבר אחרי שדיברנו שלמדנו יחד בבית ספר תיכון,זה היה קטע מרגש אייך דרכים שבות ומצטלבות, אייך חיכיתי ארבע שנים מאז לקיחת בני שכל מה ששמרתי יגיע לידים הנכונות, ב10 למרץ הזה זה יהיה סגירת מעגל של ארבע שנים בלעדיו והלב בוכה נסתרות דרכי האל ,החיבור המדהים הזה לתינוק קוראים אור שם מקסים וכל כך מתאים לו שהחזקתי אותו זה היה כל כך מרגיע הריח המתוק הזה הפנים העדינים והמשורטטים כל כך מתגעגעת להסניף את הילד שלי והלב מסרב להבין,והלב מסרב לקלוט,והלב מסרב לשכוח,את היום הארור ההוא 10 למרץ היום בו נשבר הלב שלי לחצי היום בו התמוטט לי העולם שהכרתי
איזה תהומות של כאב.... באמת שאלתי את עצמי לאן נעלמת בימים האחרונים.... רק מי שנמצא בחסך הנורא הזה שלך יודע מה את עוברת.... שולחת לך חיבוק של אהבה. ליאור
היי גלגלוש שמחה בשבילך שהיית היום בארוע שגרם לך להיות שמחה לפחות לפרק זמן קצר , ועצובה מאוד בשבילך שזה העלה בך את כל הגעגועים לבנך שלא נמצא איתך ,מחבקת אותך חזק חזק מתוקה , פה תמיד בשבילך , את יודעת נכון ? חתולה
אני לא כ"כ מכירה את סיפורך אך בכל זאת אני שולחת חיבוק, ואני פה כאב הלב
חרף החסך והגעגועים המפכים ליצור התמים נפלה בחלקך זכות עצומה ונעלה! ואכן סגירת המעגל הנה מופלאה יחד עם הקושי העצום שבכנפיה- מעלה! מאחלת לך שתתגברי על החסך, על הפרידה ועל האובדן. ותתנחמי בכאן ועכשיו ומה שלדידך מובן ומוכן ומזומן ... שולחת לך חיבוק מנחם! שלא תדעי עוד צער ומכאוב.......
התגובות, הרגשות...מעולות בהרבה כאב של אובדן... ועם זאת יש משהו אחר שאת מדברת עליו: סגירת מעגל.... היכולת לתת את הציוד... ללכת לברית... עם הכאב... יש המון אומץ... גבורה... ויש מקום להמשיך הלאה... לגדול... להתפתח... לנסות למלא חלל.... מאחלת הרבה כוחות...להמשך... אידה
על התגובות החמות,ברגע הזה אם הייתי יכולה לוקחת את הדברים שלי עולה על מטוס רחוק מכאן מארץ הזיכרונות והכאב ואין לי יותר מילים לבטא את הרגשות שמשתוללים לי עכשיו
מצטערת שלא הייתי פה הרבה זמן, הייתי עסוקה... מה שלומכן? מצבי הרבה יותר טוב, יש פה ושם נסיגות, אך משתפר מיום ליום ומרגע לרגע. אני טסה לחו"ל, ככל הנראה לתמיד, לפתוח בחיים חדשים, בהתחלה החדשה שסוף סוף התחלתי להאמין שגם אני ראויה לה. מקווה שגם בפניכן תיפתח הדלת אוהבת אותכן ומתגעגעת
תודה לך שקפצת לביקור נימוסין חטוף....... ואני מרוגשת שמצבך משתפר...ובחרת לטוס מחוף אל חוף... מאחלת לך שתדיר תמצאי את המוצא אל הצוף....... בהצלחה רבה רבה בכל אשר תפני ותלכי. שדה ניר.
תודה לך יקירה מבטיחה לקפוץ לבקר מידי פעם ומה שלומך יקרה שלי?
ושאלתי מה איתך? אז מה אמריקה? וואלה? נתגעגע אליך נואשת, נואשת????? איך אפשר להיות נואשת כשטסים לחו"ל??? יש לי רעיון בשבילך...אני וחתולה נבוא ללוות אותך בשדה התעופה...כמו בסרט צ"ארלי וחצי..."למורות באמריקה אין אנגינה...." ומי יכנס לכאן במתקפת שירים ופזמונים? בהצלחה ילדה מתוקה... ואם תחליטי ברגע האחרון להשאר, זה גם בסדר... בהצלחה, ליאור
תודה נשמה שלי מה שבטוח זה שבליבי תמיד תלוו אותי... מבטיחה מידי פעם לשלוח איזה שיר אוהבת
היי לא כל-כך נואשת איזה כייף לשמוע ממך שאת כבר לא כל-כך נואשת , בטח הנסיעה לחו"ל היא זו שמשפרת לך את כל המצב , שמחה מאוד בשבילך שמצבך משתפר זה נשמע נפלא , לפתוח חיים חדשים , התחלה חדשה , ואיך בכלל העזת לפקפק בכך שאת ראויה לדברים טובים ??? מאחלת לך מכל הלב שתצליחי בכל אשר תפני , ושיהיו לך חיים נפלאים , אין ספק שמגיע לך הטוב ביותר שיש , ואם זה יקרה בנסיעה הזו , אז מה טוב . נסיעה טובה ומוצלחת חתולה
תודה יקירתי בזכותכן הצלחתי להפסיק לפקפק...חייבת לכן הכל, כל שמחה, כל חיוך וכל דמעה של אושר אוהבת אתכן
תודה יקירתי בזכותכן הצלחתי להפסיק לפקפק...חייבת לכן הכל, כל שמחה, כל חיוך וכל דמעה של אושר אוהבת אתכן
היי לא כל-כך נואשת איזה כייף לשמוע ממך שאת כבר לא כל-כך נואשת , בטח הנסיעה לחו"ל היא זו שמשפרת לך את כל המצב , שמחה מאוד בשבילך שמצבך משתפר זה נשמע נפלא , לפתוח חיים חדשים , התחלה חדשה , ואיך בכלל העזת לפקפק בכך שאת ראויה לדברים טובים ??? מאחלת לך מכל הלב שתצליחי בכל אשר תפני , ושיהיו לך חיים נפלאים , אין ספק שמגיע לך הטוב ביותר שיש , ואם זה יקרה בנסיעה הזו , אז מה טוב . נסיעה טובה ומוצלחת חתולה
חתולילושה, מה???? מה מצבינו??? הולכים ללוות את הילדה למטוס???? ומה עם האורחים הפרטיים שלך?
טוב לראותך כאן איתנו... ולשמוע שאת מרגישה יותר טוב... ובראשית של התחלה חדשה.... ויש הרבה אופטימיות בדברייך.... מתי? ולאן ? מותר לשאול? בטח גם שם יש אינטרנט שתוכלי לקפוץ... מאחלת רק טוב והרבה הצלחה אידה
אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ!! לא יכולה יותר.....חלשה יותר מתמיד, אני כ"כ מנסה להתגבר אך לא מצליחה, רוצה כבר לעבור את זה ולהיות במקום אחר.. אני כ"כ מנסה ומשתדלת אך לא מצליחה! רוצה להתעורר לעוד שנה, ולחיות חיים נורמאלים, לעצום את עיניי ולחלום על דברים יפים. לא רוצה לחוש את הכאב הזה יותר, לגעת בו. שמישהו יקח אותי מפה....רוצה להיות רגועה, כבר לא מדברת על אושר... לב עם הרבה כאב
היי מתוקה זו הפעם השלישית שאני כותבת ולא מבינה למה ההודעות לא עוברות , בכל אופן , את לא צריכה להצטער שאת כותבת שאת דכאונית היום , הרי אומרים אין כמו בבית נכון ???? , ואת כבר בחרת לך את המשפחה הזו ואת הבית הזה , להבדיל מהבית ההוא ששם את לא מקבלת כלום חוץ מ...... , אז פה בבית הזה מותר לך להגיד שאת דכאונית , שרע לך , שקשה לך , ואת יודעת שאת אף פעם לא לבד , ואת גם יודעת שזה רק מצב זמני , וכל זמן שתזכרי שזה מצב זמני הכל יראה מחר יותר טוב ,במשך הזמן תתגברי גם על הכאב הזה , חיבוק גדול מתוקה מייאווו
מדוע בחרת ליפול למדרון הדיכאון יחד עמי??! בדיוק ביום הקריטי והכאוטי שנחת עלי ועל עולמי?! על מנת להקל מעליך אעשה כל שביכולתי. את מוזמנת להתקשר ולשוחח עמי. מצפה לך יקירתי.
כפי שאת יודעת זה לא משהו שבשליטתנו, ואני לא בחרתי להיות במצב הרע הזה, הנסיבות גורמות לי....אין שקט ומנוחה תמיד חייב לקרות משהו שיעכיר את "השלווה" הרגעית שלי. מה שלומך? חל שיפור אצלך? תודה שאת איתי, אוהבת
אני יודעת כמה קשה.... כמה כאב.... והרצון שלך שיהיה אחרת גם מוביל אותך.... למקומות טובים.... את לא תוותרי...את תגיעי ותבני לך את הטוב ביותר בשבילך.... כי מגיע לך... וחשוב שאת תדעי ותזכרי זאת... כל הזמן... אל יאוש יקרה... תאמיני בעצמך....ביכולות ובכוחות שלך... איתך אידה
תודה על החיזוקים ותודה שאת פה.....אך כרגע שום דבר לא עוזר לי, אני מסה לעזור לעצמי ופשוט לא מצליחה, מנסה להתחבר לכוחותיי אך הם נעלמו ממני.......גם הם בורחים ממני..... כאב הלב
מצטערת שאני לא מגיבה ולא תומכת...כל כך כאוב לי בלב עכשיו..קשה לנשום...חזר זיכרון חדש...בהתחלה חזרו רק תמונות מקוטעות...וידעתי שלא כדאי לי לזכור את הכל...אבל זה המשיך להתבהר..וקשה לי כל כך...זה משהו חדש...לא יכולה לשתף כי זה פשוט קשה לי מידי...והמטפלת שלי נסעה לה לסדנה ולא אראה אותה עד יום ראשון...ואני מרגישה כל הזמן שבא לי להקיא את התמונות החוצה...פשוט כואב...מאוד כואב....ואני מנסה לשנן לעצמי כל הזמן שזה קרה אז...זה לא קורה עכשיו...אבל אפילו כשאני ממצמצת התמונות מתחילות לרוץ לי מול העיניים.... דמעה
דמעה יקרה לא יודעת איך לעזור לך ,איתך פה בלי מילים , מחבקת חזק חתולה
אני כל כך כל כך זקוקה עכשיו למטפלת שלי והיא דווקא עכשיו לא נמצאת.... תודה על החיבוק... דמעה
מה שלומך? הבוקר? האם התמונות נרגעו.... אנחנו כאן בשבילך.... אידה
תודה אידה לא נרגעו לצערי...צריכה להוציא אותם החוצה אבל המטפלת שלי לא נמצאת..... דמעה
בבליל של תחושות קשות- ממגוון צבעי הקשת!
אני אוהבת את העובדה שאת מתארת את תחושותיך במגוון צבעי הקשת... הספקטרום מאפשר טווח עשיר..אז נכון שברגעים שכאלה היינו שמחות למנעד מצומצם יותר לפחות ברמת העוצמות השליליות, אבל חשוב לזכור שזה עובד לשני הצדדים (רק הבוקר נתת דוגמא).. נחכה שתינו לימים טובים יותר..
הבלחת בי קרן של אור....... אך מצבי אנוש לכל הדעות המתונות.... חזקי ואמצי.
תהיי חזקה יקירתי, יש לך כוחות, אין לי ספק. אני כ"כ מבינה אותך ברגעים אלו שכן אני מרגישה כמוך. תנסי להאחז בדברים טובים כמו בנך המקסים שכה אוהב אותך ותזכרי שזוהי תקופה קשה אך היא תעבור, ואת תעברי אותה בגבורה רבה!!! אני פה איתך, אוהבת כאב
הלב כואב לי כ"כ, אני נטולת כוחות פיזיים ונפשיים, גופי מתחיל לבגוד בי, כוחותיי אוזלים כמה שנאה, כמה חוסר אמון, למה להשתמש במילים כה כואבות?.?. אחותי הגדולה כ"כ איכזבה אותי ופגעה בי .......אין לי כוחות, קפואה במקום , הרגליים רועדות הידיים רועדות..........
קבלי חום גדול והבנה ממני..אני יודעת שקצת הוקל לך כבר ושמצד שני הכל בוער... עם לב גדול כמו שלך אין לי ספק שתבני סביבך בהקדם קן משפחתי (לאו דווקא במובן הזוגי) שראוי לך ושישיב את החיוך לפניך..
מגיע לך הטוב ביותר! מי יתן ולא תסבלי עוד יותר! מזדהה אתך ביתר שאת מאחר ואף כוחותי שלי מדלדלים ואוזלים. ומכסת מסת האנרגיות והכוחות הנפשיים המוצמצמים- אף הם נמוגים וכלים. חזקי ואמצי אני אתך, נשמה. שדה ניר- בבירא עמיקתא.
תודה רבה מתוקה....יהיה בסדר אוהבת
קשה להתמודד עם העומס.. אני באמת מנסה.. אני לא יודעת מה עוד לעשות? מה אני עושה לא נכון?...אני בטיפול, הולכת לקבוצת תמיכה שאמורה לתת כלים מכוונים להתמודדות יומיומית, לוקחת כדורים...דוחפת קדימה...ועדיין כואב לי. מה יכול לקחת ממני את הכאב הזה?....מתי זה יגמר?....
יפתי, אל תאשימי את עצמך שמה את אולי "עושה" את הדברים בצורה לא נכונה. את לא אשמה. את מתחילה להרגיש שיפור כלשהוא בטיפול? אולי בגלל שאת לא מצליחה לבטא את עצמך כראוי למעשה מפה מתחילה הבעיה. אני מבינה לליבך, אך במידה ואינך מצליחה להוציא הכל החוצה ולגעת בכאב בצורה ממשית ,אז זה מסביר הכל יקירתי. למה שלא תקחי לך מן הפסקה של שבוע מהכל ותעבדי את הדברים ואז אולי תצליחי לראות דברים שלא ראית קודם. אני פה יקירתי את יודעת את זה. אוהבת
לימורי לא לחינם אומרים שהזמן הוא המרפא הכל יכול , את עושה כל מה שאת צריכה הכל נכון , רק הזמן וההתמדה יכולים על הכאב , אין לצערי דרכי קיצור , הייתי מוכנה לקחת ממך את הכאב אילו יכולתי , מחבקת אותך חזק חזק , ומקווה שהכאב לא יוכל לך , שתרגישי הקלה , סבלנות מתוקה , חתולה
מחבקת את שתיכן בחום..אני יודעת כמה אתן מבינות.. אני יודעת שאין תשובה לשאלות שלי ובכל אופן שואלת בכל פעם מחדש.. הזמן מרפא הכל?..אבל כמה זמן? עברו שנים..... יהיה בסדר... תודה!
הנך בטוחה שלא דברת מגרוני ומחרוני??! נכון לרגע זה, טוב מותי מחיי- עפר ואפר אני! מאחלת לך התמודדות קלה והתגברות מקלה ללא התעמרות בעצמך ובכל הנקרה בדרכך. ועל מנת שתחושי מסופקת ומאותגרת וברת כיבוש ומימוש, הציבי יעדי ביניים באמצע הדרך. בהצלחה רבה יקרה.
רציתי לאחל לכולן בוקר אור. אל תקחו ללב...אני לא יודעת מה בדיוק נאמר פה אבל נדמה לי שאפשר להסכים שיש אנשים שלא יודעים כיצד להכיל בצורה חיובית את הרגש שלהם וממירים אותו לתוקפנות..בעיני הם ההכי מסכנים. אתן מקסימות, כולכן. באמת. אני עוקבת אחרי הפורום הזה לא מעט..
היי לימור שיהיה גם לך יום מאושר , יום קסום ומחוייך חתולה
החיים פשוט משתפרים מיום ליום(שוב בציניות כמובן)....אין לי כוחות להתחיל לפרט מה קורה ולמה...אני מרגישה שכוחותיי נשחקים....הבטחתי לעצמי לשתוק..אפילו את זה אני לא מסוגלת לעשות... דמעה
מצטערת נורא לשמוע שלא טוב לך, ואת מוזמנת לפרוק את הכאב...איפה שבא לך... לשתוק????????רעיון לא טוב בכלל... מאחלת לך יום מקסים עם הפתעות נהדרות... אוהבת אותך, ליאור
אני עוקבת כאן כבר לא מעט זמן ורואה שלאורך תקופה את חשה ברע ללא רגעי שיפור.. עצוב לי לראות את זה. קודם כל אני שולחת לך איחולי משב רוח חיובי שיקל במעט על הסבל..ושואלת האם אולי יש לשקול צעד שיעזור לך..טוב לך עם המטפלת שלך? אולי חשבת לבדוק אופציה של הסתייעות בנוגדי דכאון?...אולי מסגרת ספורטיבית כזו או אחרת?(למרות שהחשק ממש לא קיים אעיד שברגע שדוחפים ומתאמצים לצאת להתעמל זה מוכיח את עצמו..). תרגישי טוב..
צר לי לשמוע שכל כך לא טוב.... אהבתי שליאור אמרה לצפות ליום של הפתעות טובות... יום טוב אידה
רק אל תשתקי..........!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אל תחששי ואל תחשי! בדיוק למטרה זו אנו כאן למענך- באופן אישי! חזקי ואמצי יקרה. (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((דמעה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) שדה ניר- בביב שיפכין.....שנכוותה ברותחים וחוששת מצוננין.
ילדי מחמדי, מאור עיני שיחק עמי היום ולפתע התנפל עלי בחיבוקים ובפאתוס הצהיר: שאני האמא הכי הכי מתוקה בעולם ובעיר! ובשבת הוא ציין ואמר: שהוא יודע שאני הכי אוהבת אותו בעולם.....ואפילו מכל העולמות! כמה חן, מתיקות וחינניות אותנטית וקוהרנטית מצוי בילדים וישנו בתמימות...!!!! לילה טוב לכולכן בנות יקרות. תאגרו כוחות ליום המחר- שיסוכך עליכם באור נגוהות.
אך, איזה אושר אילעי זה ! אני מחיבוק ונשיקה של ילד מהגן שבו אני עובדת, אני נעשת מאושרת, קל וחומר מ"פרי בטנך"... איזה כיף.. איזה תענוג.... איזה אושר.................. !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני בטוחה שזה עשה לך יותר מטוב על הלב. . . . ותקחי את זה איתך - זה שווה המון.. ליל מנוחה לאמא ההכי מתוקה בעולם ובעיר! בובה.
שדה ניר יקרה מפי עוללים ויונקים , הם אינם יודעים לשקר , כל מה שהם אומרים ומצהירים חקוק בסלע , ואיך לא ???? את הרי כל כך נפלאה עמו , שתמיד תזכי לשמוע ממנו כאלה הצהרות אהבה גם כשיגדל , וגם ליבך יגדל , מגיע לך , שיהיה יום נפלא חתולה
חן חן לך על מילים שובבות ומשובבות נפש. הן מהוות טל צרי על נפשי העייפה והמצויה במ"ט שערי הרפש!
חן חן לך על מילים שובבות ומשובבות נפש. הן מהוות טל צרי על נפשי העייפה והמצויה במ"ט שערי הרפש!
כמה אני שמחה לשמוע !!! את רואה כמה מחמדך הקטן אוהב ומעריך אותך? זה שווה הכל!!! ילדים לא אומרים סתם דברים והוא התכוון לכל מילה, אמא מקסימה!! אוהבת, כאב הלב
אוהבת -מלא חופניים. ומאחלת לך אושר ואושר- בכפל כפליים!
שדה ניר, אני במקומך הייתי מתנפלת עליו בחיבוקים נשיקות, ואיבוד עשתונות מוחלט של אהבה.....הילדים שלנו הכי טהורים, הכנות שלהם...התמימות...אוך מתגעגעת אליהם...עוד מעט יחזרו מהגן...הולכת לזלול אותם...הכי מצחיק שאני מנשקת אותם בשאיבה ארוכה...והם צוחקים ואומרים לי, אמא מה את עושה לי???????
ברור. וכי מה חשבת שעשיתי??! מה שלומך יקירתי??! יש התפתחויות עם הביטוח הלאומי?! דואגת ומתמוגגת מאמרות השפר המשופרות שלך.....
מי שמעוניינת לשאול אותי שאלה מסויימת...מוזמנת בהחלט... מי שמעוניינת להיות חלק מהפורום גם כן מוזמנת.... אולם יש כללים בפורום...ויש כללי התנהגות... ויש מנהלת שמנהלת את הפורום... מי שלא רוצה להיות כאן ודרך הניהול שלי לא נראת לה...ממש לא חייבת להיות כאן!!! לך איילת אני יכולה בהחלט לענות שלא נפגעתי מינית..... כן, אני חושבת כמו כל אישה לצערי נפגעתי מכל מני הטרדות למיניהן... אידה
לא יכולתי שלא לענות להודעתך... מסכימה איתך.. חיבוק כוס שוקו ולישון... (או שזה מוקדם עדיין?!) אוהבת בובה.ענבר
בובה אני הבנתי מההודעה של אידה שהיתה שוב פרובוקציה, יש אנשים שמשעמם להם בחיים, לא ראיתי את ההודעה, אני רק יכולה להגיד לאידה תודה רבה על שהיא איתנו.
אידה יקרה, תודה שאת פה לצידנו, תומכת ומגנה.......זה עושה טוב בלב אוהבת מאוד כאב הלב
לאידה אני לא התכוונתי לעורר כאן מהומות. אני פשוט מנסה להבין כיצד מטפלת שאינה עברה בעצמה תקיפה מינית מסוגלת להתחבר לתחושות של מטופלת שכן הותקפה מינית. יש הרי כל כך הרבה תחושות ורגשות שהן מנת חלקה של אחת שהותקפה מינית, יאוש, חוסר אונים, שנאה עצמית וכדומה. אידה בתור אישה שלטענתך לא עברת תקיפה כזאת, איך את מוצאת בתוכך את היכולת להבין ברמה הריגשית את כל מה שעובר על המטופלות שלך?
איילת בוקר טוב גם אם קשה לך להאמין , אידה היא אשה לפני שהיא מטפלת ומנהלת פורום רגיש כל-כך , ואין אשה , שלא עברה משהו קטן כגדול , כל אשה שעברה אפילו הטרדה אחת בחייה , כזו או אחרת , יודעת היטב איך זה מרגיש , ואם אידה לא מספיק מוכשרת כדי לטפל בנושאים הרגישים ןהקשים האלה , נראה לך שהיתה יכולה לקבל על עצמה אחריות שכזו ?????????????? זה לא משחק ילדים , אז יש לך שתי אפשרויות , או להשאר פה ולהיות חלק מהפורום , כמו כל שאר המשתתפות , או לפנות לפורום אחר שיתן לך את המענה שאת זקוקה לו . שיהיה לך יום נפלא חתולה
איילת, נראה לי שאינך מעוניינת להיות חלק מהפורום שלנו, אז אנא ממך חסכי מאיתנו את דעותייך. אידה תומכת בנו, דואגת ומייעצת ומן הראוי שתתני לה את הכבוד שראוי לה. אדם לא צריך לעבור משהו נוראי על מנת להבין את הזולת ולהיות רגיש למצוקותיו. את רואה שיש אנשים נדירים בעולמנו? כל טוב לך
איני יודעת מה בדיוק נכתב בשרשור שנמחק אבל רציתי לענות לשאלתך.. קודם כל-אדם שבחר בנתיב של טיפול (במצב האופטימלי כמובן-יש רבים שלא עונים לקריטריונים הללו) הוא אדם בעל יכולות הכלה גבוהות את האחר. "כשרון" זה בצירוף כלים "טכניים" המוקנים בתהליך לימוד מאפשרים לעזור לאחר גם אם המטפל לא שותף מלא לארסנל החוויות של המטופל. הרי כולנו חיות פחות או יותר באותה סביבה, כולנו מכירות את הבעיה המדוברת בסקאלה כזו או אחרת מעצם היותנו נשים.. ואומר לך יותר מזה-אני חושבת שיכול להיות דווקא חיובי שהמטפלת לא תזדהה יותר מידי שכן במצב כזה "וידוי" קשה שלך מולה עלול להוות טריגר עבורה..
קודם כל, ליאור אני מתנצלת. המייל שניסיתי לשלוח לך חוזר אלי כ"לא נשלח"... (כבר פעם שניה או שלישית). אני עוברת משהו מזעזע בשבוע האחרון: בקשתי מהורי ואחי (הפעם במכתב דרך המטפל) אחרי שכמה פעמים בעבר בעל פה ובכתב ביקשתי בעצמי להגביל את הקשר איתם ולהפסיק לתת לי עצות, לבקר ולהעליב אותי. התגובה שלא איחרה לבוא כללה מבול של הודעות טלפוניות שכללו איומים, השמצות והשתלחויות כמו גם מניפולציות ואין ספור נסיונות להתקשר אלי. אני פוחדת ומרגישה כל כך נורא וכל כך לבד. חייבת לגמור עבודה למחר וגם מתחילה ללמד קורס חדש. למה למה למה זה מגיע לי?
אין לי מושג למה את לא מצליחה להגיע אלי. עברתי את החוויות הנוראיות האלה שאת מספרת עליהם. התחושות של החרדה, אי היכולת לברוח פיזית מהם. בגלל שהם גרים בישוב סמוך, המפגשים האקראיים ברחוב, שגרמו להצפה מחודשת. ולבסוף ההחלטה שרק נתק מוחלט יביא להבראה הנפשית שלי. הניתוח שעברתי לבדי, העלפון במקלחת בבית החולים, המחשבה שאם רק אם היתה לי אמא טובה שתעזור לי לחפוף ראש, בימים הנוראיים כשהצלעות שלי מנוסרות, וכל; ;תזוזה משתקת מכאב, היום ההוא שהאחות במחלקה נתנה לי כדור נגד כאבים אך לא העלתה בדעתה שצריך לשתות אותו עם מים, ואני בחוסר אונים מוחלט מושיטה יד לעבר ארונית הלילה, ולא מצליחה להגיע לבקבוק, וההרגשה הזאת בחסרון של המשפחה, דווקא ברגעים האלה, והתגברתי עם המון עלבון וכאב, ותמיד כואב! תמיד...אוי כמה כואב... מה אני אגיד לך פייה יקרה, למרות החסרון הזה, שהוא נכות קשה בעיני, למדתי לחיות עם הנכות הזאת, אני מפנימה אותה, עם מנות גדושות של זעם ותסכול. אם הם עושים לך רע, היפרדי מהם על כל מה שכרוך בכך!!! הם מרעילים אותך, אין לי מילה אחרת. בסופו של דבר נגיע למייל הפרטי, ושם אשתף אותך בדברים הרבה יותר מזעזעים. אם תרצי כמובן. אבל איך אומרת לי המנהלת של החזקה, את ניצוץ החיים, ואת שמחת החיים, אף אחד לא הצליח לקחת מימך...וזה נכון. יש לי נפילות קשות, אבל האופטימיות, והילדים הם האחיזה שלי בחיים. מצרפת לך שוב את המייל. [email protected]
את אבוקת אור- מגדלאור כקלידסקופ- בגיא צלמוות........ את הוכחה ניצחת לרצון החיות וההשרדות אף בעתות בהם היית תלויה בין חיים ומוות. את סמל לגבורה וניצחון בעיניי! וכה חפצתי להיות לך לעזר לאחר הניתוח- אללי!!! מדוע סירבת נשמה שלי? "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"- המוטו שלי! מזועזעת עד עמקי נשמתי!
כ"כ כואב לי לדעת שישנן עוד בנות שחוות את מה שאני חווה, ליאורי ליבי איתך!! את צריכה להיות גאה בעצמך! תראי לאן הגעת!! והכל בכוחות עצמך!! הדרך קשה, ויש נפילות שאותן לפעמים עד היום את חווה, אך אני כ"כ גאה בך!! יש לך את ילדייך המקסימים שוודאי כ"כ גאים שאת אימם. אני גאה בך יקרה, מאוד כאב הלב
מבינה אותך הבעיה שלך דומה לבעיה שלי. אני כ"כ רוצה להתנתק מהם, ממנה, וזה כ"כ קשה, במיוחד בימים אלו שאני כ"כ זקוקה לאם לצידי, שתדאג ותטפל בי כשאני חולה, והיא שוב לא פה לצידי, אפילו לא מתקשרת לשאול לשלומי.........המניפולציות, הסחיטה הרגשית כ"כ מוכר, כ"כ כואב!! ליבי זועק אליך, מלמדים אותי שאני חייבת להתנתק רגשית מהמקום שעושה לי כה רע - דהיינו משפחתי, אני מנסה ולעיתים חושבת שאני מצליחה ואז עוד משבר, עוד הערה.......כוחות..כמה כוחות צריך, ואת חייבת להיות חזקה יקרה!! תנסי עם כל זה שזה קשה להתנתק מהם רגשית, ואז לאט לאט , את תתחילי להרגיש יותר טוב עם עצמך, תתחילי לשלוט במחשבות שלך, להראות להם שהם כבר לא יכולים לסחוט אותך מבחינה רגשית, זה קשה ילדה, אני יודעת , אני חווה זאת כל יום, זועקת לשמים, אך אין ברירה, תראי להם שהם כבר לא יכולים לפגוע בך, שאת חזקה!!! אני איתך מבינה לליבך ומכירה מקרוב את תחושותייך תהיי חזקה ילדה, כאב הלב
ראשית פיה אני שמחה לראותך כאן איתנו... שנית צר לי לשמוע על ההתנהגות והדחיה של משפחתך... לצערי את מבינה שאת לא היחידה, ובעצם הרבה משפחות מתנהגות כך לבת הנפגעת. משפחה שכנראה מפחדת ממה שאת מיצגת עבורם....את המראה לדברים קשים שהם לא מוכנים להתמודד איתם. משפחה שלא יכלה להגן אז וגם היום...והדרך להתמודד עם המראה היא לדחות אותה.... לשבור אותה....להפוך אותה ללא נורמלית... תיהיו חזקות בנות למרות שזהו אחד הקשיים הגדולים...המשפחה...מול הלבד שלכן... יש לכן קודם כל את עצמכן...יש לכן הרבה כוחות ...ובזכות עצמכן בלבד אתן מוצאות כוחות נוספים מסביב...חברות, טיפול, עבודה, לימודים...ילדים ועוד... מחזקת אותכן אידה
את כל-כך צודקת... אנחנו המראה של הדברים הכי קשים. אבל אנו שבחרנו להתמודד באומץ רב, משלמות מחיר כבד מנשוא. למזלי הרב, אני מוצאת נחמה רבה בילדים שלי קודם כל. החברות הטובות שתומכות בי, בדברים הנהדרים, ובכוחות שנתת לי בזמן הטיפול, כן עד עכשיו הם מלווים אותי..... תודה לך אידה, שאת כאן איתנו, אין לך מושג כמה שזה עוזר... אוהבת אותך כל-כך. ליאור
לא מוטרדת משום דבר, רגועה... כבר כמעט שחכתי איך זה וטוב להיזכר מדי פעם! רק שזה יחזיק מעמד לפחות כמה ימים!!!!
שלא יגמר לעולם...... זה סימן טוב, ותמשיכי כך לאורך זמן... אוהבת אותך ילדה יפה... ליאור
שמחה בשבילך על התקדמותך. ואינשאלה- בקרוב אצלי:-)
כל כך שמחה לשמוע שטוב לך ..... מקווה שתשמרי על עצמך- ועל הטוב שהגיע . . . שאיתו רק תאגרי כוחות !!!!!!!!! אוהבת ענברבובה.
אם יש משהו שכל חיי אמרו לי (יותר נכון היא אמרה) זה שמשפחה לא בוחרים. (לצערי הרב ) כרגע אני עוברת עוד משברון קטן אך אני יוצאת מחוזקת בזכותכן. זה עושה לי כ"כ טוב לדעת שכשרע לי יש לי לאן להגיע ולמי לפנות, אתן , שמכירות את תחושותיי ולא שופטות אותי כמו כולם , מבינות, תומכות , מחבקות ואוהבות - אתן המשפחה האמיתית שלי. אני מודה לכולכן ואין לכן מושג כמה אני מעריכה אתכן. אני פה לצידכן , דואגת ומחכה ליום שכל אחת מכן תמצא את האושר הפנימי שלה , והכאב יוחלף בשמחה אינסופית. תודה לכן שוב תודה והמון תודה אוהבת כאב הלב - מורן
יגיע היום בו הכאב יחלוף, וישאר רק הלב הטוב. אני נורא שמחה בשבילך על שאת מרגישה את התמיכה הניתנת לך כאן... כולנו כמעט באנו מהמקום שאת נמצאת, לכן מבינות אותך כל-כך. (((((((((((((((((((((((((((((((לב יקרה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))
תודה ושוב תודה, אינסוף תודות........ שיהיה לך יום מקסים
את בוחרת חברות אהובות ומפתחת איתן יחסים יותר חזקים מקרבת דם, בוחרת פרטנר לחיים ואב ולידיך..נכון שאת קשרי הדם אי אפשר לבחור-אבל משפחה בהחלט כן (-;
את צודקת במאה אחוז , אומנם יש ביננו קשר דם , אך זו הנקודה , דמה זורם בעורקיי ותו לא!!! את החברים אני בוחרת וכיום הם המשפחה שלי!! ( את יודעת על מי אני מדברת )
מהכרותי עמך....את אישיות אצילה ומיוחדת- אבסולוטית! טולרנטית, סבלנית, לוליאלית ואיכותית! אני מאחלת לך את כל האושר והעושר והטוב שבעולם ומאחלת לך לבחור את האנטי תזה של משפחתך...שהנם רק קשר דם! אנחנו כאן, מבינות ללבך- את בת בית ספרנו..... אנו לך כשם שאת לנו! חזקי ואמצי. ותודה על הכל. שדה ניר.
הצלחת לרגש אותי בזה הרגע, מה עוד - העלית חיו על שפתיי (חסרות אותיות המקלדת שלי נדפקה קצת).. מאחלת גם ל רק טוב, שמחה ואושר (יש לי בעיה עם כ סופית..........) תודה לכ, שיהיה ערב מקסים
לגם למי שלא בשירשור... זה בהחלט מחמם את הלב....לקרוא אותכן.... לצד הכאב הגדול.....בהעדר משפחה תומכת שנמצאת לצידכן.... כמו שכבר כתבתי ומצטרפת ללימור.... לכן יש את הכוח ויכולת לבנות משהו אחר.... לבחור את בן זוגכן, לחנ, לאהוב, לתמוך ולצמוח כמו שאתן מאמינות... מאמינה בכן.... מחזקת ושולחת הרבה כוחות ואור להמשך... אידה אידה
ילדה יקרה! חשוב לי שתדעי שאת חשובה. שיש הרבה אנשים שאת משמעותית עבורם ושאוהבים אותך. לצערי אין מה שיכול לכסות על הנזק שנגרם על ידי אמא שאינה טובה דיה ושאינה מסוגלת לתפקד עבור ילדתה..אבל אולי תנסי ברגעים הקשים האלה לראות את החיוב? את העובדה שאת בחורה אינטילגנטית, רגישה וחזקה, שאת אהובה, שבתור אם תוכלי להגיע מאוד קרוב לתיקון..שכן ללא ספק תדעי לתת לבתך מכל טוב ואת כל מה שחסר לך.. פנקי את עצמך בזמן שאת בבית. אני מקווה שבקרוב תחושי טוב יותר. טפלי בעצמך וזכרי לראות קדימה.
תודה רבה לך יקירתי!! קצת קשה לי לכתוב כרגע , המיטה קוראת לי ורוצה שאני אשאר בה המון המון זמן........ אני אהיה בסדר, כרגיל.. תודה על הכל, אני מעריכה אותך מאוד...... אוהבת
התכתבנו במייל ולדאבוני נעלמת לי לתהום הנשייה....... ואני- אנה אני באה?!!!!!!!???? הפקדתי בידייך משהו חשוב ודיסקרטי ביותר. והכל תלוש לי באוויר ואין מצדך מענה יותר! אנא ממך.......השיבי לי למיילים האחרונים שלי שאדא היכן אני עומדת..... תודה יקירתי ושבוע טוב. שדה ניר.
חמודה, קראתי עכשיו את המיילים שלך, אני פשוט בבית וחולה מאוד.... אל דאגה , הכל יבוא על מקומו בשלום.....אנא הסירי דאגה מליבך. מצטערת שנלחצת, אני מקווה שעכשיו את מבינה שאין לך ממה לחשוש ולהלחץ, זו לא היתה כוונתי , פשוט לפעמים קורים דברים בלתי צפויים... מקווה שאת מבינה , יום מקסים
צר לי נורא שבנך חלה בחיידק הסטרפטוקוקס , זה וודאי ? קיבלת כבר תשובה ? מה שלומו עכשיו , יש כבר הקלה במצבו ??? מאחלת לו ולך בריאות טובה והחלמה מהירה , חתולה
גברנו על החיידק הנורא ומצבו הוטב לבלי הכר...הוא אף צועד כבר ללימודים. תודה חתולה מהמאדים:-) כל טוב. שדה ניר.
מה ההיגיון בלנקות את הדירה באמצע הלילה????? כי זאת לא הפעם הראשונה שאני עושה את זה ולא מצליחה להבין למה דווקא בשעות כאלה!!!! אולי אני אבקש מהרופאה שלי עוד איזה כדור נגד זה?
גם אני ערה...אבל לנקות בית בשעה כזאת? מה קרה? יש עוד זמן לפסח... לילה טוב מתוקה.
אבל יש לך עוזרת פעמיים בשבוע, שכחת? ופסח - בכלל לא מעניין אותי אני מנקה או לא מנקה בלי להתחשב בו
היי ענת שבוע טוב , אני טופלתי אצל המטפלת הפרטנית שלי בכמה מקרים בשיטה הזו , ( מה שציינת למטה , ) רוצה להגיד לך שזה נהדר , לכי על זה , זה מרגיש אחרת לגמרי מאשר רק שיחות , זה עובד ישר במקום על הכאב , על הרגש , ונותן תחושה מידית של רווחה , כמובן אם את עושה הכל כמו שצריך , ז"א משתפת פעולה עד הסוף בלי להתחמק מכל מה שזה מעלה , כי זה מעלה ויכול גם להציף , אבל זה שווה , חתולה
שבוע מצויין חתולה, אני בהחלט ינסה את זה. הבטחתי כבר לעצמי להיות כנה ופתוחה בטיפול עם כל הקושי והכאב שזה ידרוש ממני, אז עכשיו יש לי עוד סיבה לעשות זאת. תודה :)
שמחה לראותך כאן עימנו. מוזמנת להישאר, תיכף חתולה מכינה קפה...האוזני המן עליי. ליאור
מה שלומך?
היי ליאור...אני בסדר...המקלדת קצת התבלבלה ולא הצלחתי לכתוב היום. מה שלומך?
שבוע טוב מתוך מייל שקיבלתי....אולי גם אתן: פעם שאלה אותי אימי מהו החלק הכי חשוב בגוף האדם במרוצת השנים ניסיתי למצוא את התשובה הנכונה. כשהייתי יותר צעירה, חשבתי שהצליל הכי חשוב עבורנו, אז עניתי: "האוזניים, אמא" אבל היא אמרה לי: "לא בתי ,יש אנשים חרשים והם מסתדרים היטב, אשאל אותך שוב בבוא היום." חלפו השנים מאז , ושוב הייתי בטוחה שמצאתי את התשובה הנכונה : "הראייה הכי חשוב בגוף האדם הם העיניים שלנו." היא הסתכלה עלי ואמרה: את לומדת מהר, אבל התשובה היא לא נכונה, יש אנשים עיוורים בעולמנו והם מסתדרים מצוין . המשכתי לחשוב על התעלומה ששאלה אותי אמי. כל פעם שחשבתי שהגעתי לתשובה הנכונה, אמי לא הסכימה עם דברי. יום אחד, סבי נפטר. כולנו היינו מאד עצובים . אני זוכרת שאפילו אבא שלי בכה. באותו רגע, אמי ניגשה אלי ושאלה: את עדיין לא יודעת את התשובה בתי ? הייתי המומה מהתזמון של אמי, דווקא עכשיו ? ..."זו שאלה מאד חשובה יקירתי." היא הסתכלה עלי כמו שרק אמא יודעת לעשות, ראיתי את הדמעות בעיניה וחיבקתי אותה חזק, ואז, כשהיא נשענת על כתפי, אמרה לי : "חמודה שלי, החלק הכי חשוב בגוף האדם, היא הכתף. ...בגלל שהיא מחזיקה את הראש ? שאלתי... לא, בגלל שהכתף מחזיקה את הראש של מי שאוהבים , כשהוא בוכה ועצוב. כולנו צריכים כתף להישען עליה ברגעים מיוחדים. אני מתפללת שתמיד תהיה לך כתף מיוחדת להישען, כמו שיש לי אותך היום לכל האנשים המיוחדים שבחיי , שתמיד תהיה לכם כתף רכה וחזקה ובמיוחד שנדע להיות כתף למי שזקוק
מצטערת הייתי צריכה מקום לצרוח בו... דמעה בעולם לא בטוח לחלוטין
מה שלומך דמעה יקרה?
מצטערת שצרחתי כאן...כל כך כל כך משתדלת לשתוק...חבל שגם בעיניין הזה אני כזאת חסרת אופי..לא מסוגלת אפילו לסתום את הפה... תודה על ההתעניינות...אני בסדר דמעה
האם גילוי עריות הוא רק כאשר בתבצע אונס או גם הטרדות ונגיעות למינהם?
שלום גון, איני בר סמכא בנושא. אולם דעתי כאדם מן השורה היא שגילוי עריות הוא כל מגע הטרדה או רמיזה בעלות גוון מיני כזה או אחר. כך או כך מבלי להכנס להגדרות או לקרוא לזה בשם... אם זה מטריד או לא נעים זה חייב להיפסק, את ורק את אחראית לגופך לנפשך ולעצמך ולאיש אין זכות לכפות עלייך תחושה שתגרום לך לשאול שאלה שכזו! בהצלחה.
גון ברוך/ה הבא/ה מוזמנת להיות חלק ולשתף יותר. אני מבינה שיש משהו שמטריד ולא נוח לך וזה כבר מראה שיש דברים לא נכונים שקורים. גלוי עריות יכולים לבוא לידי בטוי במספר דרכים זה מתחיל מאוירה משפחתית של גלוי עריות : בית - משפחה ללא גבולות, גבולות בסגירת החדרים- מקלחת, שפת בטוי, אי הקפדה על לבוש, צפיה משפחתית בסרטים כחולים, חשפת ילדים לקיום יחסים ועד לפגיעה ע"י נגיעות ואונס. אידה
שלום אני אובד עצות, והגעתי הנה במיקרה תוך חיפוש תשובה. האישה שאני אוהב עברה חוויה קשה לפני מספר שנים, היא התוודתה על כך זמן מה לאחר שהקשר בינינו התהדק ומוסד.. הזדהיתי מאוד וגיליתי רגישות ואמפאטיה לסיבלה ולעיתים שמעתי אותה בוכה מתוך חלום וידעתי שזה כתוצאה מהחוויה הקשה שחוותה. לפעמים היא היתה נרתעת ממגע איתי ורועדת כאילו אני הוא "האיש הרע", מלבד זאת אנו מנהלים אורח חיים תקין ובריא לחלוטין, אנו אוהבים , מפרגנים ונמצאים שם אחד עבור השני. אבל לאחרונה אני חש במצבי רוח משתנים לעיתים קרובות יותר מצידה ואף בפלירטוטים עם גברים שונים... אני סומך על נאמנותה וחושש שמה זוהי תופעת לוואי נוספת של המיקרה הנורא ההוא. הצעתי לה ללכת לטיפול מספר פעמים בעבר במהלך השנים בהם אנו יחד אך היא סירבה בטענה כי אינה זקוקה לטיפול וכי התמודדה עם המיקרה בהצלחה בכוחות עצמה. אני מאוד חושש לאבד אותה ובעיקר כעת כשנוכחתי לגלות כי ישנם פרטים מסוימים שהיא מסתירה וישנם שקרים קטנים שצפים אט אל פני השטח. האם להתעקש על טיפול ? (איך מאלצים אדם לקבל עזרה?) איך להגיב לשקרים ולחוסר האמינות מבלי להחמיר את המצב? איך לא לאבד אותה? אני רוצה לעשות את הדבר הנכון בעיקר מפני שקיוויתי להינשא לה יום אחד ולקשור את גורלי בגורלה. תודה מראש.
אביתר שלום היחס, האהבה והדאגה שאתה רוכש ומביעה כאן מהחלט מחממים ומעוררים הערכה רבה. אני בהחלט חושבת שאתה עושה כל שביכולתך בכדי לעזור ולתמוך בחברתך. הדבר המומלץ מאוד הוא אכן להגיע לטיפול אך לא ניתן להכריח איש לעשות זאת וגם לא ניתן לעשות זאת במקומו. הדבר היחידי שאתה יכול לעשות הוא כן להמשיך כמו עכשיו,י להתייעץ עם איש מקצוע לגבי קשיים שלך ולקבל יותר כלים להתמודדות במצבים מסויימים. שוב אם היא לא מרגישה שיש לה בעיה או חוששת להתמודד איתה ניתן רק לעודד אותה אך בלי לתת לה תחושה שהיא "בעיה"....אפשר גם ללכת ביחד זה בהחלט יכול להביא לתוצאות. מחזקת אותך ובהצלחה אידה
אני מעריך את תשובתך. יתכן שבאמת אגש ליעוץ כיון שהבעיה היא שלי לפחות כמו שהיא של זוגתי ומה גם שעליי ללמוד כיצד להתמודד עם הבעיה ולקבל כלים והכוונה בנושא שבו אני בור לחלוטין. שוב תודה ושבת שלום.
בעקבות גזירת דיסקונטס- תוכנית מהל"ב. היועצת האישית שלי התעלמה ממני שרירותית- מכל הלב! ואני עמדתי בכל היעדים שהושתו עלי ופעלתי בתום לב. והיא הפכה את היוצרות ותקעה לי סכין בלב!!!!!!!! מיחלת ליום שאוכל לברוח מעצמי....... שדה ניר- בקצה גבול היכולת, סף הסיבולת והקיבולת.
שדה יקירתי כמי שנכוותה מהם בגדול, אני מאד מבינה אותך. גם לי הם עושים עכשיו בלאגן. ואני גם לא יכולה לחזור עכשיו לעבוד אלא בחודש הבא, בגללם. למה? כי אם אני חוזרת עכשיו לעבוד אני מפסידה את הנכות שנקבעה לי אוטומטית לחודשיים שאחרי הניתוח. הם עושים הכל! אבל הכל!!!!! כדי להתיש את האנשים וליאש אותם. לדוגמא,, אם למישהו מגיעים אחוזי נכות שמזכים בגימלה חודשית, הם מורידים לו בכוונה חמישה אחוזים כדי שלא יקבל גימלה...ועוד דוגמאות לא חסר...שלא תזדקקי לנבלות האלה. חוץ מזה קבלי תיקון, תוכנית ויסקונסין, ולא דיסקונט. ממי אנחנו לא בבנק.... אל תיקחי מהם ללב, הם לא שווים.
ברור שתוכנית ויסקונסין אך כיוונתי לגזירת דיסקונט- כמדיניות הקפיטליזים השורר בבנקים אצל אילי ההון- אנשי השמנת- הקרובים לצלחת ולא טומנים ידיהם בצלחת ועושים כל שלאל ידם על מנת לגזול את כבשת הרש, את קבוצת הנחשלים והחלשים. אך הסירי דאגה מלבך: כתבתי להם מכתב חמור שאינו משתמע לשתי פנים. כמו עורכת דין אמיתית- ועליהם יהא לחזור בהם ואת המשמעויות השונות- רק להפנים! מאחלת לך הצלחה רבה עם הנבלות. יש גבול לכל השחיתויות והעוולות העולות!
בנות יקרות ליאור ושדה מבינה לליבכן לא פשוט להתמודד עם מערכת ברוקרטית שלא פעם פועלת באופן שרירותי מבלי לראות את האדם שמאחורי. מקווה שדה שהעניינים הסתדרו ותקבלי את המגיע לך. שבוע טוב אידה
להתעורר...............................
כבר עוררנו דובים מרבצם ופילים מהמעפילים ושדים שיצאו מהמחבוא מסרבים להרפות. אולי תבקשי מעמנו להתאוור...להשתחרר...לצאת מהסרט המהפנט..ולא להתעורר?!!
רוצה לקפוץ החוצה כנראה נמאס לו לשבת בפנים שיחות קשות מצב מסובך להשתדל עד כמה שפחות לפגוע להשתדל עד כמה שפחות להיפגע להרוס דברים ישנים לבנות דברים חדשים לפחד לאבד מישהו יקר בדרך להיראות חזקה לא לקרוס להמשיך להאמין!!!!!!!!!!! סליחה שאני נשמעת מקוטעת ולא מובנת
מקווה שיותר טוב. ואת בהחלט נשמעת מובנת וברורה.... מאחלת לך לילה טוב ילדה יפה..... מקווה שאידה תבוא עם שוקו היום, אני צמאה.....ויש לאידה את השוקו הכי טעים בעולם....
היום אני כבר בסדר התאוששתי תודה :)
אז מסתבר שלא חשוב כמה כוונות טובות יש..ולא חשוב כמה אכפת..ולא חשוב שעושים דברים ואומרים דברים מתוך דאגה ומתוך אכפתיות...כל זה לא משנה כי תמיד תמיד איכשהו יוצא שמה שלא עושים שום דבר לא יוצא טוב...ואמרתי תמיד שעדיף לשתוק...ומה לעשות? שכחתי...וידעתי תמיד שלהתקרב פירושו להסתכן בפגיעה...ושכחתי...והיום סוף סוף נזכרתי איך שוב להתחיל לשמור על עצמי...להתרחק ולשתוק...זה עבד טוב בעבר..אין סיבה שזה לא יעבוד שוב....אז אני מתחילה לעשות תרגילי שקט בתקוה שהם יביאו איתם את השלווה..... לילה טוב לכולכם לילה רגוע ושקט.... דמעה
מה שלומך היום? צר לי על התחושות שלך, את יודעת שלפחות בקשר איתי לעולם לא תתאכזבי. לילה טוב ושקט גם לך יקירתי.
לילה טוב גם לך...לא פגעו בי....פשוט קיבלתי החלטה להיות קצת עם עצמי... מה שלומך? דמעה
אל תדאגי, באמת הכל יסתדר מבטיחה לך ולא, לא עדיף לשתוק!!!! בשום פנים ואופן - לא!!!!!! את מאוד חשובה לי ומאוד אכפת לי ממך ואני אעשה הכל כדי שתוכלי להרגיש אחרת ממה שאת מרגישה כרגע!!!! אוהבת מאוד שחף
בוקר טוב חמודה! מקוה שהיום את מרגישה יותר טוב... אין ואי אפשר לוותר על קשרים לחלוטין....\ ונכון - יש בזה סיכון מסויים, אבל השאלה מה עומד מנגד, מה הרווח וההפסד שלנו בכל מערכת יחסים. ברגע שיש מערכת יחסים עם מישהו אחר מטבע הדברים יש גם ניגוד אינטרסים, והחכמה היא איך אנו מפשרים, מדברים ומתגברים על הניגודים האלו. והכי חשוב , לפי נסיוני, הוא לקחת הכל בקלות, לזרום עם מה שקורה ופחות לקחת ללב.
מסתבר שאני מסכימה עם כל מה שנכתב פה, גם מהצד שלך וגם למה שכתבו ליאור שחף ואסתר. מניסיוני אני יכולה לספר לך שבאמון במערכות יחסים יש שני סוגים של אנשים: אלה שלא סומכים על אף אחד עד שהצד השני מוכיח את עצמו ואלה שסומכים על כולם עד שמאכזבים אותם. ומהמעט שכתבת אני יכולה להבין שאת מהסוג הזה (בדיוק כמוני) וככזאת למדתי שיש 2 אפשרויות: הראשונה היא להפוך לסוג השני, והשניה היא להמשיך להיות ככה ולקחת בחשבון שבדרך יהיו אי אלו אנשים שאתאכזב מהם. בחרתי באפשרות השניה, אנשים אכן מאכזבים אותי כך, אבל אני יודעת שמי שמאכזב אותי מפסיד חברה טובה ואמיתית ואכן לא ראוי להיות בחברתי.... כך שאם מישהו אכזב אותך מסיבה כזו או אחרת אז ההפסד כולו שלו. תנסי לא לקחת את זה ללב הרי את לא עשית שום דבר רע. את בסך הכל נתת אמון בבן אדם שהאמנת כי הוא בעל כוונות טובות. הוא זה שצריך להרגיש רע עם עצמו ולא את. ואולי אני בעצם טועה כי תמיד צריך לשמוע את שני הצדדים, הרבה פעמים יש אי הבנות... אז אולי אם את לא בטוחה בכוונות שלו/שלה כדאי שתדברו לפני שתחליטי. ושיהיה לך לילה מקסים :)
כתבתי לך לפני כמה ימים וגם (כמו תמיד...) בשרשור שנמחק (למרות שההודעה שלי לפחות לא התייחסה לעניין והיתה מאוד תמימה). לא מסוגלת להשתלב כאן אבל חושבת עליך. עוברת ימים... עומס בעבודה, בנות מתבגרות, דאגות כלכליות, חוסר תמיכה, בדידות, פיצוץ עם אחי ועם הורי, הכל עף לכל הצדדים, מנסים למחוק אותי ולא נותנת... לא נגמר.
וגם השבתי לך בשרשור שנמחק. גם אני חושבת עלייך המון. משאירה לך מייל שלי, להתכתבות יותר פרטית. מקווה לשמוע ממך. כי אמרתי לך שהבן מחק לי את המשתמש על כל מה שהיה בו. כולל דאר, כך שלא חזרתי בגלל זה.
היי, הייתי היום בפגישה הראשונה שלי עם המטפלת :) היא אמרה לי שהיא מתכוונת לטפל בי בשיטת ה - EMDR, התחלתי לקרוא על זה קצת, זה נורא מעניין. וגם נשמע די מבטיח. רציתי לדעת אם מישהי טופלה בזה ואולי גם לשמוע קצת חוות דעת.
היי ענת אני מטופלת ב EMDR...השיטה ממש עוזרת לי..בהתחלה זה היה גורם לי להצפות לא פשוטות אבל עם הזמן זה נעשה קל יותר וזה עזר לי עם טריגרים..זיכרונות...אם תרצי לשמוע יותר לעומק את מוזמנת לכתוב לי [email protected] מעה
האוכל אף אני לקבל פרטים קונקרטים מגוף ראשון? כי כל שיטה נשמעת מבטיחה ומבטיחה הרים וגבעות.... אך במציאות אין הרבה מציאות:-) האם ניתן לשלב את שיטת הemdr עם טיפול פסיכותראפויטי-בשיטה פסיכודינאמית?
ענת יקרה שיטת הטיפול בEMDR היא שיטה טובה ויעילה ביותר עם תוצאות בהחלט מרשימות ביותר. השיטה מטפלת בטראומות ובחוויות קשות . ההשפעה של הטיפול היא מהירה במיוחד כשהטראומה היא חד פעמית כמו תאונת דרכים או תקיפה חד פעמית. אז הטפול יכול להמשך ממש מספר בודד של מפגשים. כאשר יש טראומות מתמשכות הטיפול לוקח כמובן יותר זמן ובד"כ משולב עם פסכותרפיה. יש יתרונות ושימושים נוספים לשיטה ואני ממליצה להתחיל מהקל לכבד. דבר נוסף והכרחי בטיפול הנ"ל כמו גם באחרים זהו נושא של האמון עם המטפל. חשוב שאת תרצי להיות מטופלת בשיטה וכשתיהיה מוכנה לכך תתחילי בטיפול בEMDR. המון בהצלחה וכל הכבוד לך. אידה
אם זה אני מסתובבת כל היום הזה לפעמים אדם מוצא עצמו בלב הסערה מטלטל כמו ספינה על פני המים ומתוך הנפילההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בין יאוש
גל של כאב היקרה היום האחיין הבונבון שלי (בן שנתיים וחצי) שר לי את השיר: לפעמים חלומות מתגשמים.... וזה הדבר הראשון שעלה לי לראש כשקראתי את מה שכתבת - הייתי חייבת לשתף אותך בזה. הבעיה שבמקום חלומות הוא אומר חמולות וזה נורא מצחיק, חבל שאת לא יכולה לשמוע את זה, זה בטוח היה מעלה חיוך על שפתייך. שכל חלומותייך יתגשמו שלך, ענת
מחבקת .בלי מילים. שדה ניר
מחבקת .בלי מילים. שדה ניר
שאלה מעט בנאלית... מקווה שיגיעו ימים טובים יותר, כל הטוב שבעולם ... ליאור
יודעת מה אני מרגישה עכשיו,עשיתי צעד שכביכול פורץ את המעגל שהסתובבתי איתו ארבע שנים,ומצד שני נותן ריקנות איומה,תחושת לבד,תחושת ניפוץ אשליה נותן געגוע קודם נכנסתי לחדר והדברים לא היו שם,פעם שנכנסתי היו שם הדברים שלו ועכשיו ריק לי בנשמה נותר לי בור פעור בלב מרגישה חלל ענקי שמכסה אותי וחונק את האויר שאני מנסה לנשום,אני לא יודעת אם יש לה הקשר אבל אני משתעלת המון וכמעט נחנקת ואני לא מצליחה להפסיק לא מוצאת מנוחה לגוף ולא לנפש
גל של כראב יקרה, אתמול הייתי בטיפול הראשון, אומנם לא שיתפתי אתכן בתחושות שלי אחרי אלא בפרטים הטכניים ושאלתי שאלה על ה- EMDR. תמיד כשאנחנו עושים צעד לקראת... אנחנו מרגישים מן ריקנות כזאת שלא ניתן להבין. אבל אתמול אחרי הטיפול הלכתי לקניון לעשות חיסונים כי אני טסה למזרח, והגעתי יחסית מוקדם היה לי קרוב לשעתיים עד לחיסונים ובנתיים הסתובבתי שם עם תחושות מעורבות בין הקלה מסויימת, כאב, תסכול, רחמים עצמיים וריקנות, הדבר היחיד שרציתי זה לחזור הביתה, פתאום לא עניינו אותי החיסונים והטיול. הכל הצלחתי להבין למה אבל את הריקנות לא יכולתי לקבל... אחרי מחשבה ארוכה אני הגעתי למסקנה שהריקנות כנראה באה בגלל שחלק מהדברים שהוצאתי בטיפול תפסו מקום אצלי, ועכשיו שהוצאתי נשאר שם ריק. אז החלטתי למלא אותו בדברים טובים... נשארתי בקניון עד החיסונים, בנתיים קניתי לי כמה ספרים נחמדים לקריאה. אני מקווה שגם אצלך הריקנות הזאת מאותו מקום כך שתוכלי עכשיו למלא אותה בדברים טובי שתבחרי בעצמך :) ולא כמו שהיה עד עכשיו שנפל עלינו להרגיש כך או אחרת בלית בררה.
היום? יותר טוב?
יום רביעי הגדול...(בעצם אצלי הוא מאוד ארוך.....) בוקר של יום חדש שמש ואור... הפכו את היום הזה בשבילכן... פנקו את עצמכן לכל החולים...הרבה בריאות יום טוב אידה
שיהיה לך יום רביעי רגוע...יום מואר...שיעבור בקלות...שתספיקי את כל מה שרצית לעשות ועוד תמצאי גם קצת זמן לעצמך.. http://www.christinevadai.com/japan2002/sunrise_uzumi.jpg דמעה
אפשר להשתגע מחוסר שינה.... דמעה עייפה
מזדהה עם כל מילה ומילה שלך.... אף אני הייתי בימים האחרונים נטולת שינה עד לפנות הבוקר במשך 48 שעות ברציפות.. וראיתי כוכבים ולא בשמיים...וקורי העכבישים בעיניים טוו לי מיני חלומות... מה דעתך על נטילת כדור שינה אחד באופן חד פעמי למלאות את מכסת שעות השינה שנעלמו לך???
שדה יקרה לא אוהבת לבלוע כדורים...השינה תחזור אני בטוחה... לילה טוב...מה שלום הבן שלך? מקוה שכבר יותר טוב.. דמעה
והחיידק- החייזר החזירי המחזר אחריו לא מתכונן להפרד ממנו בהוקוס פוקוס:-( ילד חולה זה סיוט שאין כדוגמתו! טיפול צמוד המצריך להזניח את כל העם ואשתו.... לילה טוב לכולכן.... שדה ניר- בהפוגה קלה בחזית... בה הילד הקודח מחום מותש והוכרע לטובת המיטה- סופית...
שדה ניר היקרה, איחולי החלמה מהירה לבנך, זה חיידק לא פשוט... אני התמודדתי מולו פעם אחת וזה היה נורא. לא מסוגלת לחשוב כיצד ילד קטן צריך להתמודד עם זה :( כולי תקווה שיבריא מהר ושכל זה יהיה כבר אחריו. ענת.
מאחר ובני עבר ניתוח לכריתת שקדים ממצא החיידק אינו וודאי ואבסולוטי האם תוכלי למנות בפני את הסימפטומים והתופעות מהם סבלת כאשר חיידק הסטרפטוקוקוס קינן בך? תודה על הדאגה הכנה ואיחולי ההחלמה.....
לא יודעת אם עוד יש לי את הזכות לכתוב עברו כבר שבועים והרגע קיבלתי אישור לצאת מהמחלקה הסגורה אז יכולה להגיע לכאן ולהתנצל.. סליחה לעולם לא תתקבל על הדעת ואולי לעולם לא תסלחו לי מקווה שיום אחד תוכלו למחול לי על מה שעשיתי..... אין בי הרבה מילים רק כאב על זה שפגעתי בכן אני אוהבת אתכן וחשוב לי שתדעו את זה אין לי יותר מעבר לזה אני מבינה את הכעס שלכן ואפילו מצדיקה אותו.... סליחה.. באמת.. מצטערת שלא מסוגלת לכתוב יותר מלחיץ לי להיות ליד אנשים אחרי תקופה שהייתי סגורה ולבד... סליחה.. סליחה.. סליחה...
וטרם ירדתי לסוף דעתך: על מה בדיוק את מצטערת?!! כאן למענך, שדה ניר
גם אני לא הבנתי על מה יש לך להצטער......... בכל מקרה ברוכה הבאה!!
משפחה מה זה בעצם ,מה זה אבא ואמא,מה זה לאהוב ,לכבד ,לעטוף ,לשמור,להיות שם שצריך להרגיש שאפשר להשבר ויהיה שם מי שיחזיק, מי שיתמוך, יעודד,מה זה תחושת השייכות,מה זה בעצם בית שמכיל מקבל שאפשר לשים את הראש בשקט ולדעת שיש לך מקום שם שאתה חלק מיחידה,שאתה חלק מהשורש,שאתה חלק משלם אחד, וכואב לי חזק,וכואב לי שאני לא מרגישה משפחה בשום מובן,שאין לי מקום שאני אוכל להרגיש שייכות במשפחה הגרעינית,שאין לי מקום לבוא ולהגיד מה שיש לי בתוך הלב לשתף,לשתוק,לחבק,ותמיד יהיו שם בשבילי, פעם אבא זרק לי שהייתי עצבנית וכואבת שאני לא אביא את ההרגשות האלה לכאן זה היה באחד הביקורים אצלם,שאם אני ככה שאני לא אבוא, וגם אמא במקום להגיד לו שזה בסדר ובמשפחה מקבלים את כל הרגשות חיזקה את האמירה שלא לבוא אליהם שאני ככה. אז אייך לבוא אליכם אבא ואמא עם חיוך ועם מסיכה? הכל מזויף שם,כולכם חיים בתוך לב של זכוכית, של פורצלן,שיום אחד זה יתנפץ לכם ותחתכו,ותשתתו דם שונאת את העולם הזה שבאתי אליו בלי ששאלו אותי,בלי שרציתי להיוולד במקום לתת לי משפחה נורמלית שיהיו לי כלים טובים לחיים נתנו לי כאב וסבל ופצעו את הנפש שלי, ואת המשפחה שלי שניסיתי לבנות הכל התרסק לי בפנים, מי אני בעצם,ולאן אני שייכת בכלל. יום המשפחה,מילה זרה לגביי,מילה טעונה לגביי
כ"כ מבינה אותך, כ"כ מזדהה איתך, התחושות שלך הן התחושות שלי. עד עכשיו חיי התנהלו כאשליה אחת גדולה, חשבתי שיש לי משפחה אך אין לי. משפחה - איזו מילה! מילה כה יפה כיום אין לי שום שייכות למילה. מילה יפה עם המון סתירות. משפחה אמורה להגן, להקשיב, לייעץ, אמורה לשמש מקום בטוח, יציב, שקט. המגדלור שלך! אין לי זאת היום. כולם טרקו את דלתם בפניי. עם אמי אני לא בקשר, אחיותיי לא רוצות לשמוע אותי: "תתקשרי אלינו רק שאת בסדר, אל תתקשרי כשרע לך". משפחתי היא הגורם לכל בעיותיי, ועד היום שיוצא לי לראות אותם אני שמה את המסכה, "מסכת האושר, מסכת החיוך" אך בתוכי אני ממוטטת. להם יש משפחה רק שאני לא יכולה להיות חלק ממנה. משתוקקת ליום שאתחתן ואוליד ילדים ואני אצור להם את המגדלור שלהם, את היצבות ,הביטחון, האהבה, ההקשבה שלי מעולם לא היה. אז נכון, היום יום המשפחה, בשבילי זה עוד יום, רגיל מחיי. הכל היא לקחה לי, את מעט הביטחון שקבלתי מאחיותיי גם את זה היא לקחה, אז איזה מן אמא היא??? אמא שרואה שפוגעים בבתה והיא אומרת לה להתעלם? לשתוק? לא לדבר על זה? לא לדבר על מה שקרה לאחר הפגיעה? צמאה לחיבוק אמהי, לדאגה כנה, זקוקה לאמא ולאבא בריא, שמקשיב, תומך בכל המובנים, וגם את זה היא לקחה ממני, שכן מקטנות הסיתה אותי נגדו, שיתפה אותי במערכת היחסים ההזויה שלהם ועוררה בי רגשות של שנאה כלפי אבי. למה להביא ילד לעולם אם מהר מאוד פוגעים בו? והכי מצחיק שהיא חושבת שזהיא בסדר, ושהיא אמא טובה, אבל היא לא, לא לי........שכן הרסה את חיי וכיום בגיל 23 עלי לאסוף את השברים ולאחות אותם, כמו תינוקת לפעמים אני מרגישה, שלא יודעת מה להרגיש, ואם זה בסדר......... גל , מה אגיד לך חוץ מהעובדה שאני מבינה ללבך, תהיי חזקה ויגיע היום שאת תצרי את המשפחה שמעולם לא היתה לך, תקבלי ותעניקי אהבה. יהיה טוב, כאב הלב
מי יתן ותזכי לבנות בית נאמן בישראל- בית יציב ואיתן שיקנה לך ולילדייך את המבצר שנבצר ממך לקבל! תחזיקי מעמד יקירה. שדה ניר
אני לא יכולתי להעביר את התחושות שלי במדוייק יותר ממך. דיברת מהגרון הניכר שלי. מהלב הכואב שלי. כל-כך מזדהה איתך. מזדהה עד כאב. אותן תגובות, אותם "הורים" אטומים רגשית. בא לי לבכות....מה שעובר לי עכשיו בראש זה, איך יום אחד כשעוד הייתי בקשר עם "ההורים" שלי, לקחתי את הילדים שלי לאכול שם, כי רבתי עם האקס. הייתי כל כך פגועה, ואבא שלי אמר לי הקריזות שלך לא אצלנו. ואמא שלי שאלה אם באתי לחטט לה בארונות? תביני, שחיפשתי סוכריה לילדים. כי זאת אמא זבל, וסבתא אטומה. יכולתי לשבת איתם אצלה במשך שעות, וכוס מיים לא הייתה מציעה להם, רק שואלת אם הבאתי להם בקבוק בחום הזה? זבל של הורים. מאחלת להם שאת יום המשפחה הבא יחגגו בקבר. אני בוכה עכשיו.
את האשה הכי מליטנטית ומיוחדת שעד כה הכרתי! ומקווה שהפורום מהווה לך תחליף כלשהו לקן המשפחתי! בשבילך תדיר. שדה ניר.
משתתפת בצערך. בתקווה כי כאן את כן חשה את המשפחה הוירטואלית- האידיאלית! כאן יש מקום לתחושותיך ושלל הרגשותיך... חזקי ואמצי. שדה ניר.
ילדי מחמדי התעורר בבעתה ב3 לפנות בוקר ואמר שהוא מתעופף באוויר ולא נוגע בקרקע(ציטוט נאמן למקור שלו) כולו לוהט כעגבניה בשלה...מדדתי לו חום..וחטפתי חום בעצמי: הילד עם 40.5 חום!!!!!!!!!!!!!!! נורופן, אמבטיות, תה חם ופינדרוקים זהו גורלי ומנת חלקי -הלילה/לפנות בוקר הזה. כאשר אני טרם עצמתי עיין!!!! והכל מתרגש ונוחת עלי כהרף-עין! והילד סובל ולבי יוצא מקרבי! הצרות בצרורות יצאו לי כבר מהקרביים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני מקוה שהחום ירד...יודעת כמה זה מפחיד... מחבקת דמעה
ואני כבר על סף התמוטטות.... הוא הוזה בעליל...... אפאטי שלא כהרגלו ומשתעל עד כלות הכוחות....-חולה כליל! התור לרופאה בעוד כשעה ומחצה.... ואני בן אדם למחצה.... תודה יקרה, שדה ניר
בוקר טוב, מה שלום בנך? מקווה שהוא מרגיש יותר טוב, מה איתך? תהיי חזקה יקירתי אל תשברי יהיה בסדר! החלמה מהירה, כאב הלב
אני באיבוד עשתונות ועל סף התמוטטות... ונפלתי שדודה לנוכח שידוד המערכות והמלחמה בכל החזיתות! חייבת לדאות כי אין לי כבר לאן ליפול!!!!!!!!!!! יום טוב יקירתי.
אייך הילד מרגיש עכשיו? החום ירד? שולחת לשניכם חיבוק,ואיחולי החלמה מהירה לילד תעדכני מה קורה.
נולד לי ילד' חדש.ואין כל חדש תחת השמש.....:-( ילד חולה זה הדבר הכי מאיים ומהמם אם האוהבת את בנה....-אהבת נפש.... אעדכן בהמשך בדבר כל התפתחות....
אנשים נוטים להגן בחרוף נפש על אנסים (או לצורך העניין כל פושע אלים) מוכשרים?
לצערי החברה שאנו חיים בה לא מסוגלים להתמודד עם הבעיה הזאת, הם מתכחשים, מעלימים עין, זה נושא כאוב וקשה והם מנסים להתנער מחולי הנפש האלה שפוגעים בנו! זה בא לידי ביטוי שהרבה פעמים אנשים לא מאמינים לנו! אנו הבנות שבנו פגעו
מחר יום שלישי...פעמיים כי טוב.... ליל מנוחה וחלומות נעימים... אידה
ליל מנוחה אידה יקרה........ מחכה כבר ליום הזה ... (אוףףףףףף! ! ! ) ענבל
יתכן ויש תשישות... יש מקום למנוחה... ומצד שני ...לא לוותר.... הכוחות יבאו ממקום של עשיה למען עצמך. מחזקת אידה
שלום. ברצוני לזעוק את אזלת היד שאני מרגיש מצד המדינה ומוסדותיה במתן סיוע בנושא לגבי "גברים" שלצערי משוייכים לקבוצה זו . אני מדבר על ניסיון כושל לקבל תמיכה וסיוע הולם .נכון שיש מרכז בת"א אבל מה לגבי יתר הקורבנות הפזורים בארץ ? מדוע אין תשומת לב לנושא וסיוע הולם ? לצערי נתקלתי בתגובות שלא פחות פוגעות ולאחרונה "גם" - המרכז הזה מטפל רק בנשים . מדוע אני צריך להיות גם קורבן של המדינה ומוסדותיה , החברה באי יכולת לקבל העזרה ההולמת ? ואני כמו כל אזרח ממלא את כל חובותיי למדינה בהווה (ובטח בעבר) עם כל הקשיים המובנים לרובכם/ן או חלקכם/ן .
מברוך הבא מוזמן להשאר ולהיות חלק מהפורום... להרגיש בנוח ולשתף...לתמוך ולקבל תמיכה ובעיקר לא להיות לבד! צר לי לשמוע שמלבד הפגיעה שעברתה אתה נתקל בדלתות סגורות.... וכאן הקושי הוא כפול ואולי יותר... מסכימה עם דברייך ואכן יש מקום לעוד מרכזים לטיפול גם בגברים נפגעים....והמצב כיום הוא אכן בחיתוליו בכל הקשור לנפגעים. לא שלנפגעות יותר פשוט ויש מספיק מקומות טיפול...אך בודאי לגברים המצב קשה ומורכב יותר.. מקווה לראותך איתנו. אידה
השתקפות ברוכה הבאה, מקווה שלפחות כאן איתנו תרגיש יותר בנוח ותוכל לשתף אותנו במה שאתה חווה ומרגיש. שיהיה בהצלחה, כאב הלב
הבן שלי האמצעי חוזר מחר לגור בבית , והפעם עם החברה שלו ,זו מן עסקת חבילה שכזו , לא שיש לי חלילה משהו נגדה , היא ילדה טובה מבית טוב , וגם היא לצערי שייכת למשפחת הנפגעות כמונו , אז אני אהיה עוד כמה ימים עסוקה בהכנות לקראתם , ולא יודעת מתי אכנס , כך שכל מי שיש לה איזה עסק לסגור איתי , סתתםםםם , לא , באמת אני עייפה והולכת עוד מאט לישון , אז.......... שיהיה לכולן לילה טוב , שינה עריבה, בלי מחשבות , בלי חלומות , רק טוב , חתולה מייאוווו
אני משוללת אנרגיות ואצורת אגרסיות...וחוזרת ברגרסיות...... מאחלת לך הכנות נעימות וקלות לקראת האורחים -איתך לבטח יהיה שמייח!!! אפשר להסתופף בצלך על מנת לנוח ולשוח(ח) ולכמה ימים לבוא למבצרך- להתאזרח ולהתארח?!:-) שדה ניר- באיבוד קו השפיות...
בובי תהני לך........... זה טוב שיארחו לך חברה! אני בעד........ למרות הכל! ליל מנוחה יקרה לי........... ואנחנו - עוד נדבר אוהבתתתתתתתת
חתולה יקרה מצד אחד בהחלט אין משהו נגד.... מצד שני.....זה לא פשוט...ודורש הסתגלות והתגמשות.... האדם הכי קרוב והכי יקר שמצטרף למגורים...זה לא פשוט... אוכל? כביסה. נקיון? אל תשכחי לשמור על עצמך!!! אידה
שמישהו יעיז לבוא ולדבר אלי בהגיון!!!!
מה קרה חמודה? שתפי אותי כאב הלב
אוזלת יד למול דילמות חיים. ולדאבוני אין לאל ידי אפשרות לפרט במה דברים אמורים!
שולחת חיבוק....אין לי הרבה מילים...מקוה שהחיבוק יעזור דמעה
תודה על החיבוק. הורדתי את המסכה הזחוחה ואת תפקיד הליהוק....... הרמתי ידיים!
שדה ניר, יקירתי... המחרזת חרוזים... שתמיד אני אוהבת לקרא... איך את עכשיו? מקווה שהשחור עף מעלייך....... והוא כבר לא שם יותר... איתך
מי יתן וכשם שאני ברוכת כישרונות..... אהיה ברוכת ברכות ולא ברוכת בעיות, דילמות, סודות ומענות....... לילה טוסט יקרה.
שדה יקרה מקווה שאת יותר טוב!
יש לי סוד בלב...סוד כואב..סוד שחונק אותי מבפנים..בתחושה שלי חונק אפילו פיזית לפעמים...ואני חשבתי שלא יהיו לי סודות יותר..כל כך מאסתי בהם...כשהייתי ילדה שמרתי סודות כי לא הייתה ברירה אחרת...מי היה מאמין לי בכלל?? אם עכשיו יש ימים שאני בעצמי לא מאמינה לזיכרונות של עצמי אז איזה סיכוי היה לי כילדה לספר ושיאמינו? גם עכשיו כשאני מעיזה לספר יש אנשים שכועסים שאני מכפישה את שמו הטוב של איש יקר..איש מכובד...אומרים לי שאני ממציאה..שהייתה לי ילדות נפלאה...שהוא אהב אותי אהבת נפש..עשה בכל בשבילי...וכלפי חוץ אני חייבת להסכים..הוא היה אבא מושלם...אבל ברגעים האפלים שהיינו רק שנינו הוא השתנה...הוא היכה..הוא לחש שקרים קטלניים לאוזניי..והוא נגע...והקפיד להזכיר לי שהוא נוגע כי אף אחד אחר לא יגע...אף פעם..ותראו כמה הוא ידע לחזות את העתיד..אני כבר 11 שנים חיה ללא מגע..והוא צדק...ועכשיו יש לי שוב סוד..לא..לא פוגעים בי שוב חס וחלילה...אבל יש לי סוד שמפריע לי לישון...מפריע לי לתפקד... שונאת סודות... דמעה
אני כ"כ מבינה אותך, לימדו אותך לשמור על הדברים שקורים לך בסוד, זה בדיוק מה שקרה לי, הדחיקו לי הכל בכוונה בשביל שאני לא אדבר ולא אוציא......קרה מה שקרה היא ידעה ואמרה לי לשתוק, לשכוח, להתעלם.....כאילו כלום לא קרה. אבל זה קרה! ואנחנו חייבות לדבר. הגיע תורנו, לשפוך , להוציא כמה שיותר. ואת יקירתי חייבת זאת לעצמך, לנפש שלך....יש מישהו שאת יכולה לשתף אותו? אולי המטפלת שלך? אל תחששי ילדה, תדברי - תוציאי אל תחששי יש מי שרוצה להקשיב, לעזור אני בטוחה ומאמינה שאחרי שתוציאי את זה תרגישי הקלה בלב, ויהיה יותר קל להמשיך הלאה. פה איתך, כאב הלב
תודה לך ....הלוואי ויכולתי לספר אבל אני לא יכולה...גם לא למטפלת..במיוחד לא למטפלת....תודה שאת פה איתי דמעה
מזדהה עד כדי דמעות החונקות את גרוני ומעלות את חרוני. אף באמתחתי סוד אפל... שאינני יכולה לשאת אותו בנקל! אך גם אין באפשרותי לפתוח אותו, להתעמת מולו ולעלעל....... מחבקת חזק. שדה ניר.
יש לי שאלה אליך , עד מתי תמשיכי לעשות חשבון לאנשים , מה הם אומרים, מה הם חושבים , מה לא הגיע הזמן שתהי נאמנה לעצמך לשם שינוי בלי שתקחי בחשבון את כל העולם ואמא שלו גם ? מה , עד מתי ??. איך את מרשה לכל אלה שרק מעבירים עליך ביקורת לנהל לך את הרגשות ? ומתי יגיע הזמן שלך , רק את למען עצמך ? מתי ? אני לא מכירה משהו שאין לו סוד אחד כזה שהוא ממש מת לספר אותו כבר ולהפטר ממנו מצד אחד , ומצד שני מפחד מאוד להפטר מהסוד , כי לא יודע מה יקרה אחרי גילוי הסוד , כמובן את תפעלי כמו שאת מבינה לנכון , אבך קרוב לוודאי שיש לך יותר מחברה אחת מאוד קרובה , שאת כן יכולה לספר לה מה יושב לך על הנשמה , מה מפיל אותך לקנטים , ולא נותן לך להרים את הראש כל פעם מחדש , כשהסוד הזה מעיק ,אולי אפילו דרך המייל ,לא משנה איך , רק שחררי כבר את עצמך מכל העול הזה , ותוכלי אולי סוף סוף לנשום לרווחה , נורא קשה לחיות כשיש סודות קשים ואין למי לספר ,כל הכוונה שלי היא רק לטובה, מקווה גם שתקחי את זה בצורה כזו , ותחשבי על זה חתולה
דמעה יקרה מה זה סוד עבורך? רע? טוב? יש סודות שזה בסדר? יש כלה רעים? יש סודות מבושה? מאשמה? יש דברים שלא מגלים...שהם אישים שלי והם לא סוד? האם כל דבר הוא סוד לא טוב? האם יש מצב לשמור סוד...וזה בסדר? הרבה שאלות....למחשבה.... לנסות להבהיר...אולי להבין מחזקת אידה
אני לא יודעת מה כתבו לך בכל ההודעות שמחקת , הספיקו לי השתיים הראשונות, בכל אופן אני חושבת שהבנות שלך הרגילות שנמצאות כאן באופן קבוע , חושבות שאת בסדר עם כולן , אז אל תקחי ללב , ושיהיה לך לילה טוב ומנוחה עריבה עדיף שתחשבי על השוקו החם שיורד בגרון לאט ומרגיע עד שתרדמי מיאווווו
מה שלומך היום חתולה? דמעה
על התמיכה , אני באמת חושבת את מה שכתבתי , חתולה
רק ירדתי כמה קומות לשכנה פייה, לכוס קפה, סיגריה וכדורים. ואני עולה חזרה הביתה והופ אין סלון אין מטבח, למה? דווקא אהבתי את הוילונות....
שלי זה נראה מיותר בהחלט כאן..... ואין לי ממש מה להוסיף... מי שרוצה...מוזמן...ומי שלא ממש לא חייב... יותר חשוב... מה שלומך ליאור? אידה
אני בסדר פחות או יותר, עליות ירידות...ככה זה את יודעת, הטיפול מאד קשה לי עכשיו, אבל אני נאחזת כי חייבים. יהיה טוב. אגב לקטנים המתוקים שלי מלאו ארבע שנים בשבוע שעבר, איך עובר הזמן? אה? ושיירבו שמחות במשפחתי המתוקה להפליא.
ליאורי מה קרה ? היו עוד הודעות ונמקו , אני ראיתי לפחות עוד שניים , איזה גועל נפש , אנשים נכנסים סתם משום מקום כדי לרדת על אידה , תעני לי בבקשה חתולה
גם אני יצאתי מהמקלחת ונדהמתי.. חשבתי שאני הוזה....... מסתבר שאידה מחקה ת'שרשור הגועלי... אוהבת אותך!
ליאורי מה קרה ? היו עוד הודעות ונמקו , אני ראיתי לפחות עוד שניים , איזה גועל נפש , אנשים נכנסים סתם משום מקום כדי לרדת על אידה , תעני לי בבקשה חתולה
מה לענות לך? עצבנו אותי ה....... האלה... כן היו עוד הודעות, ואידה בצדק מחקה אותם.... יש אנשים שמשעמם להם בחיים, מחפשים אקשן.... לפחות הצחקתי אותך היום? ואידה השוקו היה טעים.....מזכירה לצחצח שיניים בגלל העששת....לכולם.
מישהי מכירה מומחה מהימן לשיניים תותבות?!!:-)
אתמול נפלה לי הסתימה, מחר אני הולכת לדוקטור. אבל למה שיניים תותבות בגילך הצעיר?
הטיפולים ארוכים ומפרכים..והמחירים אסטרונומים. כעת אני תיקו-עם חורים בשיניים וחורים בכיס. ממש כיס אוויר:-) כשיגיע הפיצויים נבצע שיקויים בדמות כתרים ושתלים איכותיים לשיניים. עד אז אתאמץ לא לחייך עד תנוך האוזניים..... לילה טוב מקסימה.
לא נעים..... צריך לטפל.... אידה
אכן צריך לטפל. אך קודם בטפילים- להבדיל בין עיקר לתפל.
לשרוד את החיים האלה.. זה לא פשוט. כל יום, כל שעה וכל דקה.. יכול להתרחש כאן משהו משהו חדש - שיכול לשנות הרבה. שיכול לעשות הרבה. שיכול להוציא אותי מקו השפיות שיכול להפיל אותי נפשית... שיכול... וכמה אפשר לשרוד? וכמה אפשר לחיות ? אל מול הכאב שיש כאן-בעולם הזה אל מול אותם הסיפורים קורעי הלב.. עוד אחת.. ועוד אחת נפגעת.. וחיים שלמים נהרסים.. אין רחמים אין! לעיתים מחזיקה מעמד... מראה עד כמה חזקה אני.. עד כמה טוב העולם הזה... ועד כמה שווה לחיות... אך, לרוב -נשברת! כי כבר נמאס... פעם אני למטה.. פעם אני למעלה.. נמאס לי להרגיש ברכבת הרים כל הזמן.. נמאס לי להרגיש כאילו אני מתנדנדת בנדנדה.. שפעם התנופה חזקה יותר נופלת ונשארת יציבה על הקרקע.. (או מעמידה פנים שאני בסדר..כשאני לא ! ) נמאס לי חיות בצורת חיים העלובה הזו נמאס ...דיי החיים האלה.. לא פשוט לי לשרוד אותם מתייאשת מהר... מבינה עד כמה לא טוב כאן עד כמה אין בי כוחות ... ל ש ר ו ד ! אין מי ששומע.. אין מי שרואה... אז למה כשאני רוצה להשים יד בנפשי ... עוצרים זאת?! תופסים אותי............. עוצרים בעדי............. מי מי אמר שאתם תחליטו לי.... בשבילי... אתם.. כן א ת ם ... אתם -האנשים עם החלוקים הלבנים... חדלו ! החיים שלי - ואעשה בהם מה שאני רוצה !
יש מי ששומע ויש מי שרואה אותך ויש הרבה אנשים שרוצים אותך חיה ולא מתה. הרבה אנשים אוהבים אותך ורוצים לראות אותך מאושרת. אמרתי לך לא פעם ולא פעמיים - הכל תלוי בך! את חייבת להתחיל להאמין שמגיע לך דברים טובים ומגיע לך להיות מאושרת! ברגע שתאמיני בזה הדברים הטובים פשוט יקרו ואם תהיה בדרך נפילה או שיקרה משהו לא נעים את לבד תדעי כיצד להתמודד עם הבעיה - הכל נמצא בידייך יקרה ! ומגיע לך להיות מאושרת בובה יפה!! ואת תהיי, תאמיני בזה יקירתי והכל יהיה לך יותר קל. פה איתך תמיד אוהבת כאב הלב
אני מקווה........ כי נמאס ! באמת שנמאס.......... עד כמה כבר אפשר?! עד מתי??
בובה יקרה.... צר לי שכל כך קשה.... זה המסך השחור שירד? נסי להזכר בימים טובים יותר.... לשאוב מהם כוחות... מבינה שהתחושה היא שלבד.... עם כל מה שאת עוברת... זה בהחלט לא פשוט... וזכרי שיש רק אופציה .... להמשיך....כי מגיע לך הטוב ביותר... וכל מה שיקרה... הוא רק בזכותך.... רק בידיים שלך... מחזקת ואיתך אידה
אהמ...... הכל בידיים שלי..... זה נכון! ואם אני בוחרת לא להיות כאן יותר.... לא אהיה.. ! אז למה האלה בחלוקים הלבנים, חייבים לעצור זאת?! הרבה מסכים שחורים..... מקווה שיעברו ממני... כי נמאס...... תודה לך ! אוהבת ענבר.
