פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
רק ירדתי כמה קומות לשכנה פייה, לכוס קפה, סיגריה וכדורים. ואני עולה חזרה הביתה והופ אין סלון אין מטבח, למה? דווקא אהבתי את הוילונות....
שלי זה נראה מיותר בהחלט כאן..... ואין לי ממש מה להוסיף... מי שרוצה...מוזמן...ומי שלא ממש לא חייב... יותר חשוב... מה שלומך ליאור? אידה
אני בסדר פחות או יותר, עליות ירידות...ככה זה את יודעת, הטיפול מאד קשה לי עכשיו, אבל אני נאחזת כי חייבים. יהיה טוב. אגב לקטנים המתוקים שלי מלאו ארבע שנים בשבוע שעבר, איך עובר הזמן? אה? ושיירבו שמחות במשפחתי המתוקה להפליא.
ליאורי מה קרה ? היו עוד הודעות ונמקו , אני ראיתי לפחות עוד שניים , איזה גועל נפש , אנשים נכנסים סתם משום מקום כדי לרדת על אידה , תעני לי בבקשה חתולה
גם אני יצאתי מהמקלחת ונדהמתי.. חשבתי שאני הוזה....... מסתבר שאידה מחקה ת'שרשור הגועלי... אוהבת אותך!
ליאורי מה קרה ? היו עוד הודעות ונמקו , אני ראיתי לפחות עוד שניים , איזה גועל נפש , אנשים נכנסים סתם משום מקום כדי לרדת על אידה , תעני לי בבקשה חתולה
מה לענות לך? עצבנו אותי ה....... האלה... כן היו עוד הודעות, ואידה בצדק מחקה אותם.... יש אנשים שמשעמם להם בחיים, מחפשים אקשן.... לפחות הצחקתי אותך היום? ואידה השוקו היה טעים.....מזכירה לצחצח שיניים בגלל העששת....לכולם.
מישהי מכירה מומחה מהימן לשיניים תותבות?!!:-)
אתמול נפלה לי הסתימה, מחר אני הולכת לדוקטור. אבל למה שיניים תותבות בגילך הצעיר?
הטיפולים ארוכים ומפרכים..והמחירים אסטרונומים. כעת אני תיקו-עם חורים בשיניים וחורים בכיס. ממש כיס אוויר:-) כשיגיע הפיצויים נבצע שיקויים בדמות כתרים ושתלים איכותיים לשיניים. עד אז אתאמץ לא לחייך עד תנוך האוזניים..... לילה טוב מקסימה.
לא נעים..... צריך לטפל.... אידה
אכן צריך לטפל. אך קודם בטפילים- להבדיל בין עיקר לתפל.
לשרוד את החיים האלה.. זה לא פשוט. כל יום, כל שעה וכל דקה.. יכול להתרחש כאן משהו משהו חדש - שיכול לשנות הרבה. שיכול לעשות הרבה. שיכול להוציא אותי מקו השפיות שיכול להפיל אותי נפשית... שיכול... וכמה אפשר לשרוד? וכמה אפשר לחיות ? אל מול הכאב שיש כאן-בעולם הזה אל מול אותם הסיפורים קורעי הלב.. עוד אחת.. ועוד אחת נפגעת.. וחיים שלמים נהרסים.. אין רחמים אין! לעיתים מחזיקה מעמד... מראה עד כמה חזקה אני.. עד כמה טוב העולם הזה... ועד כמה שווה לחיות... אך, לרוב -נשברת! כי כבר נמאס... פעם אני למטה.. פעם אני למעלה.. נמאס לי להרגיש ברכבת הרים כל הזמן.. נמאס לי להרגיש כאילו אני מתנדנדת בנדנדה.. שפעם התנופה חזקה יותר נופלת ונשארת יציבה על הקרקע.. (או מעמידה פנים שאני בסדר..כשאני לא ! ) נמאס לי חיות בצורת חיים העלובה הזו נמאס ...דיי החיים האלה.. לא פשוט לי לשרוד אותם מתייאשת מהר... מבינה עד כמה לא טוב כאן עד כמה אין בי כוחות ... ל ש ר ו ד ! אין מי ששומע.. אין מי שרואה... אז למה כשאני רוצה להשים יד בנפשי ... עוצרים זאת?! תופסים אותי............. עוצרים בעדי............. מי מי אמר שאתם תחליטו לי.... בשבילי... אתם.. כן א ת ם ... אתם -האנשים עם החלוקים הלבנים... חדלו ! החיים שלי - ואעשה בהם מה שאני רוצה !
יש מי ששומע ויש מי שרואה אותך ויש הרבה אנשים שרוצים אותך חיה ולא מתה. הרבה אנשים אוהבים אותך ורוצים לראות אותך מאושרת. אמרתי לך לא פעם ולא פעמיים - הכל תלוי בך! את חייבת להתחיל להאמין שמגיע לך דברים טובים ומגיע לך להיות מאושרת! ברגע שתאמיני בזה הדברים הטובים פשוט יקרו ואם תהיה בדרך נפילה או שיקרה משהו לא נעים את לבד תדעי כיצד להתמודד עם הבעיה - הכל נמצא בידייך יקרה ! ומגיע לך להיות מאושרת בובה יפה!! ואת תהיי, תאמיני בזה יקירתי והכל יהיה לך יותר קל. פה איתך תמיד אוהבת כאב הלב
אני מקווה........ כי נמאס ! באמת שנמאס.......... עד כמה כבר אפשר?! עד מתי??
בובה יקרה.... צר לי שכל כך קשה.... זה המסך השחור שירד? נסי להזכר בימים טובים יותר.... לשאוב מהם כוחות... מבינה שהתחושה היא שלבד.... עם כל מה שאת עוברת... זה בהחלט לא פשוט... וזכרי שיש רק אופציה .... להמשיך....כי מגיע לך הטוב ביותר... וכל מה שיקרה... הוא רק בזכותך.... רק בידיים שלך... מחזקת ואיתך אידה
אהמ...... הכל בידיים שלי..... זה נכון! ואם אני בוחרת לא להיות כאן יותר.... לא אהיה.. ! אז למה האלה בחלוקים הלבנים, חייבים לעצור זאת?! הרבה מסכים שחורים..... מקווה שיעברו ממני... כי נמאס...... תודה לך ! אוהבת ענבר.
יכול להיות שהמצאתי הכל? שדימיינתי? שלא קרה לי כלום??לא סומכת על עצמי...לא סומכת על הזיכרונות...אולי אני ממציאה?????? דמעה
השאלה שאת שואלת, אם דמיינת דברים, היא שאלה שגם אני שאלתי את עצמי, והתשובה היא ברורה. הרי גם אם מדמיינים כאלו דברים, ולא מדמיינים, תאמיני לי. אז הגוף והנפש מדברים ומגיבים בשמנו, תופעות פוסט טראומטיות מהוות תזכורת אכזרית ששום דבר לצערנו אינו פרי דמיון, אלא אמת אבסולוטית! הבעייה היא שדברים עדיין מוכחשים, ולא מעובדים, ולכן המחשבה שכלום לא קרה לי, ואני הוזה בהקיץ....מוכר לי מאד....צריך המון עבודה קשה כדי להשתחרר מהתחושות הללו. אני משתדלת לעבוד קשה, גם לי זה בורח מדי פעם. אוהבת אותך לנצח, גיבורה שלי. ליאור
התשובה היא שלי, אופס התפקשש לי.
את חייבת לסמוך על עצמך ולהאמין בעצמך! אני יודעת שזה קשה מאוד ולא קל, אני חווה בדיוק את מה שאת חווה, אז מה שתינו ממציאות והוזות? לא, לצערי זה קרה ואת לא מדמיינת כלום. איזה בן אדם ירצה להמציא דברים כאלו ולהכאיב לעצמו בכוונה? מה עוד שגופך מדבר, זועק! תהיי חזקה מתוקה, ותאמיני לעצמך, תשתדלי לא להכנס לזה יותר מדי, תעסיקי את עצמך הרבה, תחייכי למרות הכל. איתך, כאב הלב
דמעה יקרה לצערי, זה יכול להיות... זה כן קרה... ואינך הוזה ולא מדמיינת . . . . . ואת לא ממציאה דברים.. אני מבינה אותך מאוד! חיבוק ענבלור.
דמעה יקרה לצערי, זה יכול להיות... זה כן קרה... ואינך הוזה ולא מדמיינת . . . . . ואת לא ממציאה דברים.. אני מבינה אותך מאוד! חיבוק ענבלור.
בהנחה שאינך סובלת מפסיכוזה על פי התרשמותי והערכתי. (ואני מאד מעריכה אותך כאדם אמפאטי ואכפתי!) הכאב שלך הניבט בכל שורה ולא במשורה, סממני הגוף ותשדורת הנפש בביב הרפש הנן תגובות פוסט טראומטיות המדברות בעד עצמם ואינם מותירות מקום לדימיונות, סקפטיות וספקולציות! חלק ממנגנון ההגנה שלנו נועד להדחיק, להכחיש, לחיות בדיסוציאציה ולערוך דמוניזציה לתחושותנו ולטראומות האיומות שנחקקו בבשרנו- בדם לבנו.... עד אשר נעבד את החוויות הקשות ונוכל להתמודד עמם ללא חת ובגבורה! עד אז מחזיקה לך אצבעות ומיחלת שתעברי את דרך החתחתים בקלות מבלי שיוותר לך צלקות ושאר עקבות ו'או עכבות! כי הזורעים בדמעה מובטח להם שברינה יקצורו. מחבקת חזק ומעריכה אותך, שדה ניר.
יכול להיות שאת לא היחידה שזה עובר בראשה... אך למרבה הצער...דמעה יקרה את לא.... זה קרה...והרצון שלא יהיה... רצון להתעורר מהחלום... מחשבה שלא מתקבל במוח האנושי.... מנסה לבדוק....לא להאמין... סמכי על עצמך איתך אידה
לכל החולות לכל החולמות לכל המתפרקות לכל המתבלבלות ולכל השאר שבוע טוב , שיהיה שבוע קל יותר , נעים יותר , ופורה , חתולה
גם לך שבוע מקסים, קל עם הרבה אור ואהבה כאב הלב
מייאווווווווו . . . . שבוע מוצלח גם לך....... שתראי רק טוב... כי שוב , מגיע לך אותו............ ! ! ! ! ! אוהבת המון מגדלור.
כל האיחולים בעולם אף לך נשמה..... שבוע קסום ומקסים. אוהבת, שדה ניר
שיהיה שבוע מדהים לכולם שבוע של שמחה שבוע של אהבה ושבוע של הצלחה שדה ניר, לך אני מאחלת בעיקר שבוע של המון הצלחה ומזל במציאת עבודה ראויה ובשבילי זה שבוע של התחלות חדשות... קבעתי פגישה לתחילת טיפול השבוע :)
לחתולה ולכל הבנות שבוע טוב.... תאחלו לעצמכן דברים טובים... ושכל בקשה ואיחול...התגשם לטובה... לענת האמיצה כל הכבוד והמון בהצלחה שבוע טובבבבבבבבבבב בשורות טובות אידה
מקווה שיותר טוב, אגב זו הפעם הרביעית החודש שיש לך שפעת אקוטית כפי שאת מכנה זאת... ממי להחליף דחוף קופת חולים, ובד בבד לחזק את המערכת החיסונית שלך... רק את יודעת אילו ויטמינים ומינרלים חסרים לך.... שדה מותק אני צוחקת איתך, ואם אני מגזימה תגידי לי ואתחיל עם חתולה.... יש לכן ראש מיוחד........................................
פרטי נמקי והסבירי יקירתי איזה ראש מיוחד , לא אכפת לי שתתחילי איתי , אבל אני כבר תפוסה שיהיה לך אחלה שבוע נשמה , ולא סיפרת איך יצאו הקציצות של שבת מיאוווו
שבוע טוב, קודם כל יקרה, ראש טוב במובן הזה שאפשר לצחוק איתכן ולא תעלבו, הנה לדוגמא שאמרת לי שאת תפוסה...כאלה מצבים...והתכוונתי להתחיל איתך במובן הזה של האקשן בפורום. ולא במובן המיני, אישית אני חושבת שקשר חד מיני הוא לגיטימי לגמרי...אבל אני עם כל הטראומות שלי, נטולת יצר מיני...ולא מרגישה צורך,,,איך אומרת המכוחה המרוקאית שלי..."את א-מינית" זאת אומרת נטולת יצר או משהו כזה, ומה שנכון נכון...אז תורידי לך מהראש את הכיוון הזה ומהר... בוא"ינה כמה אני מדברת, ואיזה שטויות.... שבוע טוב, שבוע מבורך, מה מצפה לי מחר אצל הפאלנגות שלי.
גם אני תפוסה בשרירים:-) בנוסף לצרות, מחלות ושאר דווים. שבוע טוב שיהיה לך ולבריאות... שדה ניר.
מצבי על הפנים בכי רע בעליונים ואף בתחתונים:-) אני לחוצה כאחוזת אמוק ומצויה בסטרס כדיבוק..... לדאבוני אין לאל ידי לרכוש את מלאי הויטמינים היקרים להחריד והחיוניים לבריאותי. יאגלבי, ירוחי, בנתי? מה שלומך את??!? חולה עליך, שדה ניר.
מה יהיה איתם? אני כבר מפחדת ללכת לישון....אני קמה הרוסה! הם כ"כ טעונים ומוחשיים!! לא רוצה לחלום עליה!! או על כולם! רוצה לישון בשקט!!!
היי מתוקה אין לנו שליטה על החלומות או על התוכן שלהם ואת יודעת את זה נכון ?? יש אפשרות לקחת לפרק זמן מסוים כדורי שינה ואז את יושנת שנת ישרים וחולמת על מלאכים ופיות , נרגעת מהמתח והלחץ , ואז מפסיקה עם הכדורים עד הפעם הבאה , כנראה שהעלית תכנים מאוד קשים בטיפול שלך בשבוע שחלף , זה מאוד משפיע ,אם לא הייתי לוקחת כדורים הייתי חוזרת לתקופה שסבלתי במשך שנתיים , בקושי הייתי ישנה שעתיים בלילה , ואני גם עובדת , הייתי ממש לפני קריסה טוטאלית של כל הגוף והעצבים , מקווה שיתחיל שבוע יותר טוב , ויותר קל , מחזיקה לך אצבעות מתוקה מייאוווווו
תודה לך חתולה יקרה שלי! שיהיה לך שבוע מקסים
מבינה אותך מאוד, כאב הלב יקרה...... החלומות... עניין שקשה עדיין לפתור... לצערי! זה בא בגלים... לפעמים החלומות קשים .. ולפעמים הרבה יותר קלים....... ! מקווה שהחלומות הרעים ילכו ממך... כי אין להם מה לעשות אצלך.. !!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת ענבל.
מבינה אותך מאוד, כאב הלב יקרה...... החלומות... עניין שקשה עדיין לפתור... לצערי! זה בא בגלים... לפעמים החלומות קשים .. ולפעמים הרבה יותר קלים....... ! מקווה שהחלומות הרעים ילכו ממך... כי אין להם מה לעשות אצלך.. !!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת ענבל.
תת מודע.....וגם המודע.... הפחדים...המחשבות..... מה שהיה מקום ומה שלא נתנו לו מקום.... עולה ומציף בלילה....בחושך... קשה.. אבל נסית להתידד איתם? למרות הפחד.... לחזור אליהם... לשנות אותם... לשלוט בהם... זה קשה.....אבל אפשרי... איתך אידה
הותרתי לך תשובה מפורטת למטה.... מצפה לתגובתך ולגיבוי הצעתך..... שבת שלום, שדה ניר.
היי יקירתי, מצטערת לא שמתי לב לתשובתך.... בואי נדבר במייל אני מכירה מישהו שמחפש ויש לי קשר ישיר עם חברת כ"א. צירפתי את המייל שלי. יום מקסים
שיגרתי- כדבריך.....
לא יודעת איך לפרש אותו...בחלום אני נמצאת עם חברות שלי באיזה בית נטוש ומוזר..חי שם זוג...יש שתי קומות...אנחנו עולות לקומה השניה לישון..יש שם חדר עם 4 מיטות...אבל יש דלת מאוד מאוד צרה להכנס לשם ואני לא מצליחה לעבור בה אז אני נשארת לישון על הרצפה מחוץ לחדר...בתוך החדר יש מיטה של תינוק...אבל אין ילדים בבית...אני נשכבת לישון...ופתאום כל הבית מתחיל לרעוד...מתחילות לצאת מהקירות ידיים שמנסות לגעת בי..אין לאן לברוח כי החדר ממש קטן...הידיים תופסות אותי...יש אולי 6 או 8 ידיים...נוגעות בי...מטיילות עלי...והחברות שלי ממשיכות לישון...פתאום אני שומעת בכי היסטרי של תינוק...ומתעורת בוכה...כמעט בלי אוויר.... שונאאאאאאאאאאאאאת חלומות כאלה.... דמעה
http://ewancient.lysator.liu.se/pic/art/s/l/slshimerdla/shattered.jpg דמעה מנופצת
פעם חיפשתי איזו תמונה ונתקלתי בתמונה הזאת אז הקטע עם הידיים הזכיר לי את התמונה http://www.unearthlylove.net/hand.jpg
וואי שחף זה ממש ככה היה נראה בחלום שלי רק שאצלי הם יצאו מהקירות... דמעה
הגוף התחיל לדבר פתאום..כאבי בטן..בחילות..זיכרון חדש בפתח..אני רואה רק תמונות קטועות...לא רוצה עוד זיכרונות!!!!!!!! דמעה
אני איתך שחף
יהיו עוד מצטרפות?
משתתפת בצערך....ומיחלת שישתפר מצבך... ((((((((((((((((((((((דמעה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))
שדברים שלמדתי בשנה האחרונה נעלמים לאנשהו ממשיכה לשקוע ולא רואה את הסוף שכחתי איך לקום מהנפילה שכחתי איך לשמור על גבולות שכחתי איך לעזור לעצמי והימים עוברים ואני רק ממשיכה לשכוח עוד ועוד דברים...
שחף יקרה.. ככה זה כשרע- לא רואים כלום... הכל נראה שחור ולא ברור... אל תדאגי- לא שכחת כלום.... זה פשוט עוד גל קשה שכיסה הכל....... אך, גם הוא יעבור לו! יהיה בטוב. שבת שלום יקירה.. אוהבת ענבל.
שיעבור כבררררררררר!!!!!!!!!! :(
היי שחפונת אל תחמירי עם עצמך כל-כך , ואת תקומי מנפילה הזו כמו גדולה , יש לך כבר תוכניות איך לעבור את השישבת ? כדאי לתכנן יציאה מהבית , מזג האוויר מאפשר לצאת ולהנות , פה בשבילך מייאו
כבר יצאתי.... למכולת :) הייתי חייבת כי נגמרו כמה דברים בסיסיים, כמו קולה וסיגריות :( ואת האמת אני חייבת להגיש איזו עבודה קטנה בעוד שבוע וחצי ועוד לא נגעתי בה אז אולי..... אומנם לא יודעת איך.... ובכל זאת חייבת להזיז את עצמי!!!!!!!
כנראה לא היה מספיק לי כל העומס הרגשי של התקופה האחרונה הייתי צריכה גם להיזכר בעוד משהו שקשור לאבא שלי משהו שהוא הזכיר לי כשפגע בי, כשהייתי בת 10 שאל אותי אם אני זוכרת את הסיטואציה אמר שנגעתי בו וזה היה לו נעים אמרתי לו שלא זוכרת ובאמת אד אז לא זכרתי אבל באותו רגע ששאל, נזכרתי במדויק זה היה כשהייתי בת 6 בערך זה לא היה מתוכנן כנראה היה לילה וחושך מוחלט ישנתי באוהל עם ההורים ולא הבנתי בכלל במה נגעתי וכנראה גם בחיים לא הייתי נזכרת ולא הייתי יודעת, אם הסוטה הזה לא היה מזכיר ומסביר לי בא לי להקיא.....
איך אני "מתה" על הזיכרונות האלה שצצים פתאום משום מקום..ללא הכנה...ללא הודעה מוקדת..פתאום בום ונזכרים....תנסי להזכיר לעצמך שזה היה בעבר ועכשיו את כבר לא שם...אולי תפנקי את עצמך עם משהו שכיף לך לעשות... אני כאן אם תצטרכי אותי...תמיד... מחבקת דמעה
שבליבי . עד לא מזמן לא גרת כאן לא היה לך מקום באף אחד מחדרי הלב כל החדרים מלאים היו מלאים ...עד אפס מקום צפיפות רצויה של רגשות חמימים אהבת אמת ,אושר , שמחה , שלמות ושלווה ושל עוד הרבה דיירי משנה מאותה משפחה . עכשיו אתה התנחלת לך בחדרי ליבי דייר לא רצוי ולא מוזמן עצב עמוק- כאב ששורף לי את כל חדרי הלב ניסיתי לגרש אותך לשלוח לך צווי פינוי ע"י ההגיון כלום לא עוזר אתה פשוט שם אני לא רוצה אותך גר לי בלב אתה וכל משפחתך משפחת עצב כאב וגעגוע רוצה חזרה את המשפחה הקודמת משפחת אהבת אמת ואושר אולי עם הזמן החוזה שלך יפוג ותצא לי מחדרי הלב ותפנה שם מקום לדייר אחר אבל עד אז אתה מכאיב לי ,מכאיב לי מאוד לא נותן לי לנשום לא נותן לי לישון בלילות כל שניה משניות היום אתה פעיל אולי תלך ? אולי תרגע ? כי אין לי נשימה ,הלב כואב הלוואי תהיה מובטל אבל בנתיים אצלי בחדרי הלב אתה עושה עבודה רבה וכל שנותר הוא לחכות לבכות לכאוב להתגעגע .. למשפחת אהבת אמת ואושר שגרה פה עד לא מזמן... כל שנותר ..הוא לחכות לה שתשוב רק שתשוב.. אין הגדרה באף מילון אין מילה בשום שפה שתוכל להכיל או לתאר את מה שאני מרגישה כי הכאב , העצב והגעגוע חנקו לי את הלב. ענבר.
ענברי מתוקה הדייר החדש לא יגור הרבה זמן בין חדרי לבך אם לא תתני לו , הגיון לא עוזר לגרש אותו וגם לא צו פינוי , לא כעס ולא גירוש , הדבר היחיד שכן יכול לעזור לגרש אותו הוא הטיפול , רק טיפול עיקש כמוהו יכול לגרש אותו ואת כל השדים שמתרוצצים אצלך בראש ובלב , טיפול יסודי , טיפול שורש , לעקור אותו בכל הכוח , לא לוותר לו אפילו לא בטיפה , נכון שזה כואב ,נכון שלוקח זמן , אבל מי כמוך וכמוני יודעות שזה בסוף עוזר , אז...... שנסי את כל משאביך יקירתי וצאי למלחמה נגדו , את יכולה , את מסוגלת , ואת לא לבד , אף פעם לא לבד , תמיד תמיד אני כאן איתך , מלאן תלפים חיבוקים בשבילך יקירתי ,מכל הלב , חתולה
הפעילי עליו את תוכנית ההתנתקות החד צדדית לצורך התנקות אבסולוטית וחד משמעית! שבת שלום מתוקה.
איפה שרון כשצריכים אותו?! איפה?? תודה רבה מאמי... שבת שלום גם לך יקרה.
הורסת במו ידיי כל דבר טוב שיש לי בחיים... נמאס לי מעצמי דמעה
כאן את רק בונה, דמות מכילה ומבינה..... מחבקת חזק. שדה ניר.
מצטרפת לקודמתי... ומאחלת לך רק ימים טובים.. אוהבת ושבת שלום ענבל.
שבת שלום ומבורך לכולן שבת יפה חמה לבילוי והנאה כל הדברים בעולם נולדים קטנים ועם הזמן כמובן גדלים רק הכאב בעולם רק הוא נולד ענק כדי שילך ויקטן חכו ותראו חתולה
מיאו יקרה שלי.......... ג'עגעתי אלייך! שיהיה לך שבת של מנוה ושלום! ושתצליחי לנוח ולאגור כוחות.... לשבוע חדש וטוב יותר!!!!!!! אוהבת המון ענבלור.
מהפה שלך לעלא:-) שבת שלום ומבורך..........נטול סיבוך, ברוך, וגישוש במבוך:-)
כשהזכרון מתעתע הראש לא זוכר, אבל הגוף יודע הוא נמנע ממגע, מפחד מקרבה קיום בתוך פעמון או בועה ניתוקים מחיקות פגיעה וכאב פצע ודם בלב
יש מה לעשות , קודם כל ללכת לטיפול ,אני לא יודעת היכן את גרה , אבל אולי יש באזור מגוריך מקום שבו מטפלים בנפגעות תקיפה מינית ואונס , לטפל אצל פסיכולוג או פסיכיאטר , או לטלפן *1202 גם שם נותנים סיוע , או להפוך את הפורום הזה לבית בשבילך , להכנס , לדבר , לשתף , להוציא את הכאב החוצה , לטפל בכאב הזה שפוגע ופוצע את ליבך השותת דם , זכרון מתעתע וראש לא זוכר , זה לא אומר שכלום לא קרה , הרי הגוף מגיב לפגיעה/ עות ,וקשה נורא לחיות כל הזמן בניתןק מהחיים , וחליות בתוך פעמון - בועה , אז.........., אולי הגיע הזמן לשפוך הכל החוצה , לטפל בכאב הזה ולרפא את הנפש , את הנשמה , ולעשות משהו טוב עבור עצמך ??. אני מושיטה לך יד , בואי , הכנסי , שתפי , דברי , אולי אוכל לעזור לך ולו במאט מה את אומרת ??????????? חתולה
הי חתולה כל כך מפחיד לקרוא את המילים שהשתמשת בהן הן כתובות כאן על המסך בשחור על גבי לבן ואי אפשר להתעלם מהן. אני לא יודעת אם זה זה לא זוכרת כלום ולא יודעת כלום. רוצה לשפוך החוצה אבל לא יודעת מה לשפוך מרגישה טיפשה ומפגרת תודה על היד המושטת לעזרה ובכלל על היחס והתגובה...........
אלוהים! אולי אני חולמת?! אני לא מאמינה... לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא אמא שלי עכשיו הגיעה מהעבודה.. ולא יכולתי לסתום את הפה שלי... (הפתיל שלי קצר) למרות שאמרתן לי להרגע... ולעשות חושבים לפני... לא יכולתי! ואלוהים...אני לא מאמינה.... אמא שלי אמרה לי : ענבל, את יודעת שגם אני עברתי ... את יודעת שגם שמעון(אח שלה) נגע בי?! הרבה שנים... ועשה לי כך וכך.. (לא אפרט). דיי זהו! אני לא מתפקדת... אני מרגישה שאני מתפוררת נפשית..... נשימות כבדות עליי החדר סובב סביבי רועדת לא יודעת עוד מה לאמר זוועת עולם מה שהולך כאן ! פשוט זוועה אני עצבנית ואני כואבת (על אמא) בטירוף! היא גילתה לי סוד.. סוד נוראי... ! סוד שהמטפלת שלי בשיחותינו בראשונות, אמרה לי .. שכנראה אמא שלי מדחיקה כי אולי היא עברה משהו.. והיום..ה י ו ם בטיפול שלנו ..אמרתי לה שאולי באמת אמא עברה משהו! והנה... אמא גילתה לי.. אבל אמא לא מבינה איך אני לקחתי את זה ככה .. והיא עד היום סוחבת את זה איתה?! אמא שלי עברה מה שאני עברתי... ואגב, זה דוד שלי.. זה שלא מזמן ישן כאן כמה זמן..כי הוא עשה לנו שיפוצים בבית... ויודעות מה, הוא תמיד הסתכל על הגוף שלי... (על החלק התחתון של גופי)........ ושאלתי את עצמי.. מה ראבק הוא רוצה?! איכס.. לא סובלת אותו ..הוא פגע באמא! באמא שלי! באישה היקרה לי ! אתן קולטות?! כי אני לא! אחרי זה אמרתי לה שאני לא רוצה לראות את החלאה הזה -את "אחי" שיעבור כבר בית..עכשיו(!) אם לא הוא אז אני יילך ואז היא לא תראה אותי יותר בחיים! (לא התאבד.. אל תדאגו.. ) נמאסססססססססססס לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי! (ואמרתי עוד- שאני לא מוכנה שיעשו אותי שקרנית... כי אני לא הוא פגע בי! הוא הרס את נפשי! ואני לא הוזה דברים! אז היא אמרה אני מאמינה לך... אמרתי עוד שגיסתי לא מאמינה לי.. ושתתחיל להרגיע את עצמה... כי אני לא משקרת! ! ! ) זהו! לא יכולה יותר... לא! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
יקרה כל כך מבינה את ההלם..את הכאב...מזדהה איתך מאוד...לא יודעת מה להגיד כדי להקל עליך... מחבקת חזק דמעה
היי מתוקה את צודקת , את כואבת על אמא שלך גם את הכאב שלך , זה נורא לשמוע על אמא סוד כזה כואב , מה גם שאת יודעת איך זה מרגיש , לא נתפס בכאב שמשהו העיז לפגוע באמא שאת כל-כך אוהבת , לא נתפס שאמא סוחבת סודות כאלה כואבים עד היום , נכון , חשבת אולי למה היא שיתפה אותך דווקא עכשיו ? אולי בגלל שהיא רוצה להגיד לך , שהנה את לא היחידה שעברת את זה והיא נשארה בחיים , והמשיכה את החיים , כי יש חיים אחרי כל טראומה , ואמא שלך מאוד אמיצה על ששיתפה אותך במשהו שלה שכל-כך כואב לה , היא רואה את העבר שלה כאלו עובר אליך ,אז ברור שהיא מבינה ותומכת בך , ומאמינה בך ,מתוקה , איך את יכולה לאיים על המסכנה שאם לא תזרוק את אחיך מהבית היא לא תראה אותך לעולם ? האם לא מספיק כואב לה כל המצב גם ככה היא חיה בגהינום ,בגללך ובגללה , וברור לחלוטין שאת לא הוזה , מי יכול להזות סיוט כזה ?ומה אכפת לך גיסתך ? היא לא מסוגלת להתמודד עם האמת , לה טוב לחיות בהכחשה , מה לעשות ? לי לגמרי ברור שאת לא משקרת .רוצה לחבק אותך ולקחת ממך את הכאב , מכירה את ההרגשה לצערי , אותה סיטואציה עם אמא שלי ,רק שהיא חיה בהכחשה שלי לא קרה כלום ולכן אין להתיחס אלי , יש רק להתיחס אליה .כואב לא ?????????????? חתולה מחבקת אותך ,
כן, היא שיתפה אותי, כדי להראות לי שהיא גם עברה.. ושרדה. ! ! ! אבל עצוב לגלות שגם היא עברה..............זה אוכל לי את הלב ... ממש משפחה נגועה אנחנו! ! ! ! ! ! ! ! ! גם היא.. 2 אחיותיי ואני........ ואולי אני אצליח לשבור את השרשרת הנוראית שנוצרה כאן....... ?! ואני מבינה גם את כאבך....... ונדהמת מעוצמת הכאב שיש בעולם הזה... ! ! ! ממש נורא. חיבוק אוהב ממני אלייך חתולה יקרה שלי
תשושה מהראיונות..מהמסע ליחצנות עצמית...וקידום עצמי..מהבירוקרטיה שלהם: העברה מחברת כח אדם ללקוח שלהם-המעסיק שלי, מהזוטרים לדרג הניהולי הסמנכ"לי וממנו למתווכים עד להכרעת המנכ"לי.... מהמתח של לפני של זריעת הרושם הראשוני ושל יצירת הכימיה והאינטראקציה עם כל המי ומי.... ועתה הציפיה הדרוכה והסבוכה של אחרי....מצאתי חן מלפני כל העומדים בשרשרת ההחלטות של גיוס מועמדים או לא? איך יפול דבר?!? המתח עוד יהרוג אותי...
היי יקירה, באיזה תחום את מחפשת? יש מצב שאני אוכל לעזור לך
עדיפות המשרה הנה לתחום אדמניסטרטיבי המשלב אינטראקציה פרונטלית ווקאלית עם אנשים+קידום שיווק ומכירות. בתמציתיות יש לי רקורד שיווקי ומכירתי רב, רפרטואר ניהולי וטיפולי. יש באמתחתי תעודת מזכירות בכירה, מזכירות רפואית. אני אשפית במחשבים- אופיס מלא, הקלדה מהירה, תוכנת ניהול חשבונות ועוד... היתי יועצת קריאטיבית בחברת פירסום, מנהלת שיווק ומכירות בחברת תוכנה, סוכנת ביטוח, בעברי הרחוק טיפלתי בקשישים ובילדים הלוקים בשכלם+שימשתי כחונכת אישית ילדה בעלת תסמונת דאון שנים רבות. בעלת יכולת וורבאלית יוצאת מגדר הרגיל ויחסי אנוש מעולים. ותקצר היריעה מלהכיל אותי. במה תוכלי לסייע בעדי יקירתי?
שלום לך, שדה ניר, אני מבינה את התחושות שלך ובעיקר את המתח. בעבר כשחיפשתי עבודה הרגשתי כמוך וזה באמת יכול לשגע פילים. למזלי בשלב מסויים למדתי להכיר את היתרונות שלי ולהבין מה אני שווה, הבנתי שאם לא יקבלו אותי אז ההפסד כולו שלהם, הרי בסופו של דבר מישהו כן יקח אותי. הפסקתי לחשוב על איך הם התרשמו ממני והתחלתי להתייחס לאיך אני התרשמתי מהם, הפסקתי לנסות להרשים והייתי פשוט אני. בשלב הזה התקבלתי למספר מקומות עבודה והבחירה נשארה בידיים שלי. בסופו של דבר אני מאמינה שהכל לטובה ואם לא התקבלתי למקומות שכביכול רציתי, היום אני יודעת שאני במקום הכי טוב שיכולתי לחלום עליו. מקווה שזה יעזור לך קצת בהתמודדות עם המתח.... ענת
עם כזה רזומה? בחיי שלא בציניות, הייתי חוטפת אותך היישר לבועת ההי-טק, רק נשמה שלי תורידי פרופיל בזמן הראיונות, אני אגיד לך למה...מפני שאשה כמוך, משכילה ורהוטה, וסופר סופר אינטיליגנטית נתפסת אצל המנהלים כמשהו מאיים, אז קחי את זה לתשומת ליבך נשמה יקרה וטהורה שלי... שתהיה לך שבת קסומה, מחר שוב אכין את הקציצות של החזקה, לפחות לבשל היא יודעת... ומצידי שתקרא מה כתוב פה, וביום ראשון תתנפל עליי.... היא העליבה אותי השבוע, ואני אחזיר לה ביום ראשון, לא חסרות לי סיבות...
שתביני ענת אני מחפשת עבודה ברצינות תהומית בסך הכל מספר ימים תמימים לפני כן שיגרתי קורות חיים כחול אשר על שפת הים על מנת לאמוד את שווי בשוק ולבדוק האם עודני אטרקטיבית בשוק העבודה...היו כמה הצעות עבודה לא הולמות ומתאימות לדידי- מלכתחילה...ועל כן כל ניסיונות השידול מצד מעסיקים פוטנציאלים עלו בתוהו... היום לראשונה מזה זמן רב היזמות נובעת מצדי ונעתרתי ושיזרתי מותני להגיע למספר הצעות עבודה אטרקטיביות המוצעות באמצעות חברות כח אדם. בשני הראיונות המפרכים עם מנהלות כח האדם בכבודם ובעצמם הותרתי רושם מעל ומעבר אך כאמור יש הליך מפרך של סינון ומיון והרבה מזל ובירוקרטיה וגינוני דיפלומטיה -מעבר... היום בדיעבד אני מתחרטת שבשל מצבי הנפשי היה מבחינתי אי אפשי שאחזור למעגל העבודה עוד קודם לכן..היו לי הצעות מפתות ואטרקטיביות ומאד פרודוקטיביות... בעבר בכל מקום אליו נגשתי התקבלתי על אתר ואני סיננתי כראות עיני בשל פרמטרים אלו ואחרים...אך כאמור אינני בוכה על חלב שנשפך..מצבי הנפשי היה אקוטי ובכי רע..ולא הותיר בידי כל ברירה...ובחירה... מאושרת בשבילך שמצאת את מקומך מבחינה קריריסטית ומאחלת לך לעבוד אך ורק במסגרות בהן את מרוצה ולא מרצה.... (תלת משמע-מרצה אחרים, מרצה עונש, מרצה בחסד עליון)
בתוך בועה מאחורי מסיכות חיוכים לעולם ובסדר בתוך בועה אסור לבכות מראה לכולם שבסדר בתוך בועה חייבת לשתוק והשתיקה הורסת בסתר בתוך בועה ככה לחיות? לעולם לא אהיה בסדר דמעה
חפשי את הסיכה שתפוצץ את הבועה .... געי בחיים... בשמש... באור... מצאי לך עיסוקים אהובים... החיים בבועה הם קשים ומתסכלים... איתך אידה
גם אני מרגישה עכשיו כמוך, בתוך בועה של בדידות.... שולחת לך חיבוק של אהבה.... מה שלום החיילת הטרייה? האם יש חדשות?
מאחלת לך שהבועה תהפוך לבועת אופרת סבון:-) הכל עניין של פרספקטיבה ותיעול אנרגיות באופן נכון! שולחת חיבוק מנחם ומחמם. אתך שדה ניר.
קוקוריקו תרנגול! דואגת לך במאד מאד! מה שלומך נשמה מדהימה?
מרגישה כמו תרנגולת בלול צפוף ודחוק, רוצה לנקר במי שרק נמצא בקרבתי...ואת מה שלומך? מקווה שאת כבר לא בקשר עם תרנגול הקרב שלך..
החזיקי מעמד נשמתי. האם הבית והקירות סוגרים עליך כמו בלול?! האם תומכים בך מוסדות הרווחה השונים על מנת שתחזרי למסלול?!?! התרנגול שלי בעל השטרונגול לא מפסיק לקרקר לי.........כנ"ל עמיתו.... אני סוערת, סהרורית, עם סטרס מזנק ומרקיע שחקים........שאין בלתו.... אם את זקוקה לי אני כאן מוכנה ומזומנה להושיט לך אותי על מגש של כסף...מוצף באור אומנם לא כסף טהור מאחר והמצב לא מאפשר...אך עם רצון טוב ולב זהב טהור... (((((((((((((((((((((((((((((((((ליאור))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))
הי, לפני שאתחיל בפירוט בעיותיי ברצוני להביע את התרשמותי לטובה מהפורום, מהעצות המקצועיות שלכם ואת הערכתי הכנה על התמיכה והעזרה... אני בחורה בת 29.5, לפני כארבעה חודשים נפרדתי מבן-זוגי בגלל שלא הייתי מאושרת ובשל תחושת ריקנות. בחצי השנה האחרונה יחד רבנו המון וההתמודדות עם הקשר הפכה להיות בלתי נסבלת על אף האהבה ההדדית החזקה. אומנם לאחר הפרידה החודש הראשון היה תקופת "אבל", מאוחר יותר חשתי הקלה ושחרור אבל תחושת הריקנות לא עוזבת אותי. אני חוששת שזה אולי לא קשור לזוגיות אלא שלי אישית יש בעיה למלא את חיי בדברים שיגרמו לי להרגיש מסופקת וממצה. עוד דבר שמדאיג אותי (מפאת הגיל) - אני לא לחוצה להתחתן, אפילו פוחדת מהרעיון. סה"כ הייתי מגדירה את השנה האחרונה שלי בתור שנת הבלבול. אשמח לקבל את חוות דעתכם. בנוסף אולי תוכלו לעזור לי בחיפוש פסיכולוג באיזור ישובי חוף הכרמל. ניסיתי מספר פעמים בעבר פסיכולוגים שונים אך לצערי לא הצלחתי למצוא את האחד/ת שיש בינינו כימיה. יש לי כ"כ הרבה מטענים מהעבר וכ"כ הרבה כאב וטרם מצאתי את הפסיכולוג/ית שארגיש מספיק נוח להיפתח כדי לקבל טיפול אמיתי.
בוקר טוב ענת ברוכה הבאה לפורום שלנו , אני מקווה שתמצאי פה מקום טוב כדי להשאר, את מתארת מצב מאוד נורמלי , תמיד לאחר פרידה יש תחושת ריקנות שמרגישים צורך מיד למלא אותה במשהו אחר , בין אם זה ברגש , בין אם זה בתחושה אחרת ,אנחנו תמיד מעדיפים להרגיש משהו , כי זה ממלא , לכל זוג יש מצבים של עליות ומורדות , פרידות וחזרות , ברור שאת וחברך נפרדתם לא בגלל חוסר אהבה , ואולי בגלל שלא שוחחתם על כל הדברים שהיו למחלוקת בינכם ??? , קשה לנהל מערכת יחסים רצינית אם אין פתיחות, ובמיוחד אם אין הידברות , אולי עוד תצליחי לשקם את היחסים שלכם עם שינוי גישה , זה לא אומר חלילה שאני מאשימה אותך במשהו , זה כמובן אם הקשר הזה היה כדאי ותרצי לשקם אותו , וכמובן שבן זוגך חייב גם הוא לרצות לשקם אותו , אני מבינה שיש לך דברים רבים שהיית רוצה לטפל בהם ע"י פסיכולוג , לצערי אני לא גרה באזור שלך ולכן בענין הזה לא אוכל לעזור לך , אולי ישנן בנות אחרות מהפורום הזה שכן יכולות , ודבר אחרון , אם את לא לחוצה לתחתן , למה בעצם הגיל שלך מדאיג אותך ? ואני לא יודעת למה את אומרת ששנה אחרונה היתה שנת בלבול , מאיזה ביחנה , אישית , חברות עם בן זוג , בעבודה , בלימודים , בהכל ביחד ????? לכולן זה קורה , ויתכן ובאמת את זקוקה גם לייעוץ מקצועי , מאחלת לך יום נפלא , והמנטרה שלי היא - מגיע לך הטוב ביותר שיש , הצטרפי אלינו גם אם לא תקבלי את כל התשובות שתרצי , ותהי חלק מהפורום שלנו . חתולה
בוקר טוב ענת, ברוכה הבאה לפורום! אנחנו פה לעזור ולהקשיב מתי שתרצי.... נשמע שאת אכן מבולבלת וזה טבעי לחלוטין לאחר פרידה, התחושה לא נעימה ועצם זה שאת מוכנה ללכת לטיפול מקצועי זה צעד מאוד אדיר מבחינתך ואת צריכה להיות גאה בעצמך. לצערי איני מכירה מטפלים באזור שבו את מתגוררת, שכן אני גרה במרכז הארץ. מה שאני מציעה זה שתכתבי לאידה מנהלת הפורום מייל או אפילו הודעה פה בפורום, אולי היא מכירה. מאחלת לך טוב, ושתמצאי את האושר שלך ורק ימים טובים תראי. פה איתך, כאב הלב
תודה לכם על התגובות, ממש איפשרתם לי נחיתה רכה בפורום ותחושה של בית. חתולה, התקשורת ביני לבין בן זוגי הייתה מדהימה ואני מקווה שאמצא יום אחד מטפל שאוכל לדבר איתו פתוח כמו שיכולתי איתו. לפעמים הצטערתי שהוא לא פסיכולוג, כי הוא היחיד שיודע עלי הכל. הוא בהחלט החבר הכי טוב שלי... אז זה לא החוסר תקשורת שהפריד בינינו, לפעמים אפילו הרגשתי שהוא יודע עלי יותר מדי ובתקופות קשות שעברתי קרה שהתביישתי להסתכל לו בעיניים כי נזכרתי שהוא יודע הכל. ובקשר לגיל מומלץ לאישה הריון ראשון עד גיל 30, אחרת הסיכויים קטנים והסיכונים גדלים. זה לא מלחיץ אותי, אני חייבת להישאר נאמנה למה שאני מרגישה ולקצב האיטי שלי בחיים. אני רק חוששת שבעתיד כשאני ירצה לא יתאפשר לי ואני עלולה להצטער על זה בדיעבד. תודה, ענת
שמחה לשמוע על התרשומתך מהפורום. את מוזמנת להיות חלק לשתף ולתמוך ... ולא להיות לבד... סיפרת על פרידה ועל תגובות טבעיות...בין "אבל" רייקנות הקלה..... אני מניחה שלא במקרה את כאן בפורום ולא במקרה כל הקשיים סביב הזוגיות... לגבי מטפלת את יכולה לפנות אלי באימייל אני אנסה לעזור לך. בכל מקרה תמיד ניתן לפנות ל1202 מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית שוב ברוכה הבאה אידה
מה שלומך היום , האם יש שיפור מה במצבך ? דואגת , מייאו
תודה על הדאגה לשלומי,אתמול כבר יצאתי לעבודה ,עדיין לא במיטבי כי משתעלת ובלילות הכי קשה כי זה מעיר אותי הרבה פעמים,אבל מקוה שעם הזמן השיעול יהיה פחות, ואת מה שלומך? אייך את עוברת את הימים?
אני מבינה שלא יכולת להשאר בבית את זמן המנוחה שהיית צריכה , כמה חבל ,לפחות תמשיכי את הטיפול התרופתי שקבלת מהרופא, כדי שהברונכיט תעבור , זה לוקח לפחות שבועים אם מטפלים בזה כמו שצריך , קראתי את תשובתך למטה בשרשור ,אין כמו חסך של אחד מההורים , כל אחד מהם אמור לתרום לנו משהו חיוני כדי לאזן את ההרמוניה בזמן הגדילה שלנו כילדים ,אבל מה לעשות שזה לא כך , אני יכולה לומר לך מה אני עשיתי כדי שזה יכאב פחות , ויתרתי על הצפיות שלי משניהם , אמרתי לעצמי שאת מה שהייתי צריכה לקבל לא קיבלתי בזמן , וגם לא אקבל בעתיד , כי אם הם לא היו מסוגלים להעניק לי את החום והאהבה בזמן כשהם עוד היו צעירים , מה נשאר להם לתת עכשיו כשהם מתבגרים ומזדקנים ??? אין להם יכולת נתינה , זה כואב , אבל ככל שהשלמתי עם זה יותר מהר , כך היה לי יותר קל להמשיך הלאה . את הקשר שלך שאת מתארת עם אמא שלך , אני ניהלתי עם אבא שלי ,שדרך אגב כבר השתחרר מאישפוז , והיום במרחק אלפי קילומטרים ממני , פתאום הוא מחפש את הקירבה שלי גם אם זה רק בשיחת טלפון , מה לעשות זה מה יש , עם כל הכאב למדתי להשלים עם מה שחסר ,ומה זאת אומרת שהיית אמא לפרק זמן קצר ?? מה קרה ???? כמובן אם לא קשה לך מדי לדבר על זה , את לא חייבת , חתולה
וכן אני יודעת שאני טיפה תוקפנית היום...מתנצלת....והנה מילות השיר: "מנגינות מדומות, משטות, מזייפות מטשטשות לי את שביל הזהב מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות. רציתי להבין קצת, להרגיש איזה ערך וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך. ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך התהלכתי שולל עד לכאן. אני רואה, אני מרגיש אני רוצה, אני אדיש אני חכם, אני יכול אני גיבור כל כך גדול הכל אני, אני הכל אני חזק, אני בתוך בועה סתם מנופח בלי שום ערך וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך ואולי זה הכל עד לכאן והלוואי שזה הכל עד לכאן אנשים ישנים, משתגעים, מתנשאים רוקדים ונשרפים לאורו של ירח, להשתגע, להתבדח, סתם כי מישהו רצה כל כך להרגיש כמו איזה מלך וסמך רק עלייך, שאת תגלי לו את הדרך ואמרת לו שהוא מיוחד ... הזיות, הזיות עד לכאן." דמעה כואבת וכועסת
איזו טלפתיה בנינו...
....
אני אוהבת את השיר הזה..... ולמרות שאת מרגישה תוקפנית וגם כועסת....את מנסה לומר לה משהו... אולי כדאי לתת לה את השיר... אולי תוכלו לדבר עליו.... אל תחששי... אני בטוחה שהיא שם בשבילך יום נפלא אידה
תודה אידה על תשובתך...אני בכלל לא בטוחה שהיא שם בשבילי...חושבת אולי לעשות הפסקה...מרגישה מאוד אבודה דמעה
בוקר טוב ויום טוב לכולן בוקר של שמש בחוץ וגם בלב שיהיה בוקר נפלא ושמחה בלב והצלחה בכל מעשי ידיכן התעוררו , התעודדו , לא הכל רע , לא הכל שחור , נכון שקשה , והבוקר אני אופטימית ומנסה להדביק גם אתכן בהרגשה הטובה הזו שקמתי איתה , זכרו את המנטרה , מגיע לי הכי טוב שיש , חתולה
בוקר מקסים לך חתולה שיהיה לך יום הכי טוב, מלא אור ושמחה! תודה על הכל אוהבת כאב הלב
חיממת את לבי יקירה. אף אני קמתי(על אף שכמעט טרם ישנתי)עם אופטימיות זעירה וזהרורית..שמאירה כמגדלאור את חשכת חיי! שיגרתי קורות חיים, קבעתי 2 ראיונות עבודה אטרקטיבים ועטתי על נושא חיפוש עבודה כעל מוצא שלל רב.... שיהיה לכולכן יום נפלא. שדה ניר
בהצלחה רבה!
יום נפלא לחתולה ולכל הבנות היקרות התמודדות במצבי לחץ: כמה קישורים למי שמעוניין http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/1567/xCT/242
http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/1668
קשה...נמאס...כעס..אשמה...ושוב כעס...מרגישה נכה ריגשית...ילדה קטנה ומפוחדת...ונמאס...נמאס...נמאס....אין לזה סוף דמעה
קבלי חיבוק חזק ומגונן..... (((((((((((((((((דמעה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) ומי יתן ותקומי ליום חדש, מואר ויפה. אתך, שדה ניר
ובה הוא דיבר בזה הלשון: אני מצטער על אתמול הייתי מבולבל..אך במקום להתחשב בי את מנתקת לי את הטלפון בפרצוף? את אהבת החיים שלי ואין לך מושג באיזה צער אני נמצא. אני מיחל שאלוהים יפח את נשמתי כל נשימה ונשימה. אין לי מושג איך הנשמה שלי לא פורחת מעצמה- ממקומה. במקום לעודד אותי במצב בו אני נמצא את מנתקת לי את הטלפון?!? אני לא מפסיק לחשוב עליך. אני אוהב אותך מכל הלב ומתגעגע אליך. עוד שבוע וחצי אשתחרר ככל הנראה מהמעצר אז בבקשה ממך תשמרי על עצמך(אני אלך עם 2 שומרי ראש שחלילה אף גבר לא יתחיל עמי ולא יזרוק מבט לעברי:-)) נשמור על קשר וניפגש כשאשתחרר. עד אז תשמרי על עצמך ותתקשרי לבן שלי שפרודתי תביא לי דברים חיוניים לתא המעצר. אני מתמוטט. אני חולה עליך. לא יכול בלעדיך. אני מחזיק מעמד רק בזכותך ובגללך. אל תאכזבי אותי יותר. אם יש לך רגש אלי כמו שתמיד הצהרת תראי לי אותו! אל תעזבי אותי כאשר אני סגור ונמצא במצוקה! לכאן את לא יכולה להתקשר הטלפון הציבורי כאן הוא רק לשיחות יוצאות לא נכנסות. אז תעשי עמי חסד ותעני לי בבקשה ובתחינה- בפעם הבאה. ואני נקרעת בין הרצון להעמיד אותו במקומו לבין החמלה שלי אליו כאדם ואהוב לשעבר בשל המצב אליו נקלע במו ידיו. איך הייתם נוהגים במקומי?! קשה לי להיות אוביקטיבית ביחס אליו וכלפיו!
האם עלי להשלות אותו באופן זמני ועראי על מנת שישרוד כאוד את השלב הקשה בו הוא נתון ורק כאשר ישתחרר אבהיר לו שהפרידה והניתוק הם החלטיים ונחרצים מבחינתי? או שמא לא להתחשב ברגישות ומורכבות המצב אליו נקלע ולהשליך את הכלב לכלבים ולהיות אסרטיבית בהחלטתי ולדבוק בפרידתי ולהבהיר לו שלא יתקשר אלי יותר ויהי מה ולא ינסה להפעיל עלי מניפולציות רגשיות ולנגן לי על המצפון - על לא מאומה?!
שדה ניר יקרה אין ספק לדעתי שעליך לפעול בנחרצות , להיות אסרטיבית בהחלטתך , לדבוק בפרידה הכואבת ככל שתהיה , ולהבהיר לו שאין לך יותר שום ענין אתו , מפני שהוא למרות " אהבתו ," אליך , יודע לפרוט היטב על מיתרי לבך האוהב , ןאין ספק קל שבקלים שהוא יפעיל עליך מניפולציות כמו שהוא עושה כדי להחזירך אל חיקו ה "אוהב " , וישב על מצפונך אם תרשי לו . חזקי ואמצי , חזקי את לבך ונפשך כנגדו ובעדך ,הצילי את נשמתך מעונשו של זה היושב במעצר , ומנסה גם משם לעצור את חייך מבלעדיו . איתך לאורך כל הדרך , מחזקת אותך , אל תיפלי . חתולה
קודם כל-אני מאוד מאוד מתחברת לתחושת הבלבול שאת מתארת..למרות שהמילה "בלבול" במידה רבה לא ממצה את המורכבות.. מה אומר לך...הדבר היחיד שעולה לי בראש שנכון לאמר במצב כזה הוא שתדאגי להגן על הגבולות שלך. אל תשכחי שהוא לא נמצא בביבים בגלל ביש מזל שלא תלוי בו..הוא הוביל את עצמו ביודעין למצב הזה..וגרוע מכך-לא רק את עצמו הוא לקח למטה. אין באמרה שלי בכדי לשפוט אותו, אני לא מנסה להסיט אותך נגדו, אני מאוד מבינה שהרגש החם שלך עדיין קיים ושהרגשות השליליים עומדים חזק מנגד אבל לא מבטלים.. הוא מודע לזה. הוא זקוק לתמיכה ויודע שאת רגישה אליו, אבל עם כל הכבוד לצרכים שלו את במקום הראשון. נשמע כאילו ההחלטה שלך בנוגע לנפרדות היא נמרצת ואם כך הדבר אני מאמינה שרק תזיקי לעצמך אם תנסי להוות עמוד תווך עבורו. הוא ילד גדול והוא צריך להתמודד עם תוצאות מעשיו ולא על חשבונך או על חשבון אף אחד אחר. אני מאוד מאוד מתאמצת לשמור על "דיבור נקי" ולא לבטא את התחושות הקשות שלי בנוגע למינפולציה הריגשית המופעלת עליך שלא לצדק... בקיצור-החלטת שנגמר ואמרת לו את זה? אם יש לו בעיות הבנה זה לא עניין שלך. אם את לא רוצה אותו כאן זה נגמר ולא משנה מה הסיבה... אל תקריבי עוד מהמשאבים הנפשיים שלך, זה לא יעשה לך טוב... נתקי את עצמך עם כל הכאב הכרוך בכך ופתחי לך דף חדש. אני מקווה שאני לא ישירה מידי... מאחלת לך המון טוב!!
ולא רוצה לשמוע הטפות מוסר מאף אחד. ככה אני אמות בצורה פסיבית...
את זועקת לעזרה ואת יכולה להעזר...אנא ממך עזרי לנו לעזור לך...!!!! אותי למדו שלא אדון את חברי עד שאגיע למקומו.... אינני דנה, אינני שופטת ואינני מתימרת לכך ומי שמני להטיף לך מוסר במצבך האקוטי?!. רק רוצה להזכיר לך את תגובתך, התיחסותך ומחאתך למזוכיסטיות שלי ולפגיעה שלי בעצמי בשעתו באמצעות נטילת יתר של כדורים על מנת להקהות את הכאב, להתנתק ולישון כמה ימים רצופים כאשר על הדרך הייתי עלולה לפגוע בכבד ובשאר מערכות חיוניות: שדה ניר אני נלחמת על החיים שלי ועוברת בדיקות מתישות וניתוח לב פתוח מסובך על מנת לזכות לחיות שנים יותר ארוכות ואיכותיות ואת הורסת את החיים שלך במו ידיך ומנסה לקצר אותם או לפגוע/לפצוע בעצמך?!! וכל מילה נוספת מיותרת........ אני כאן מושיטה לך יד... נסי לא לפגוע בעצמך לאחר שנלחמת בעוז על כל נשימה ונשימה כאשר חייך היו תלויים מנגד על בלימה...וכפסע היה בינך לבין יציאת הנשמה את מליטנטית וגיבורה הילחמי בכל העוז והכוח, הנפש והנשמה! אני כאן למענך- נשמה!
עם טיפול תרופתי, אבל החזקה מתנגדת בתוקף!!!!!!!!!!!!!! יש לך כוחות, זאת המנטרה שלה.... לא יודעת מה יהיה בסוף... נ ו פ ל ת
לא מתכוונת להיות המטיפה שלך , את מספיק גדולה ואחראית על מעשיך , לפחות זה עוזר לך להפיג את הכאב ???? חתולה
הדבר שהכי חרוט לי שהייתי חולה זה המרחק שאמא שלי היתה שמה ממני שחלילה לא תדבק,שאני יהיה בחדר שלי במעצר מיטה,שאני לא אשב לידם בארוחות,היו לה פעמים שהראתה אמא דואגת אבל לא הרבה,משפעת היא בכלל הגלתה אותי לבית אחר,ועוד מי עם אבא שישמור עלי, אחי היה בחול והדירה השניה היתה ריקה אז היא אמרה לי ללכת לשם עם אבא בכלל שהייתי חולה אסור היה לי להשתעל הייתי צריכה להחנק בתוך הכרית,כי אז היה באות הצעקות שאני מפריעה לה לישון אני קוראת את מה שאני כותבת ולא מאמינה לעצמי,היא פחדה להיות חולה,היא פחדה להתקרב אליי,היתה אומרת לאבא לטפל בי,לא ידעתי מה זה החום והפינוק שחולים,את המילה החמה,הספל תה,החיבוק,מאמא אבל את אחי היא פינקה שהיה חולה, כירכרה סביבו,דאגה לו,לא הגלתה אותו מהבית אני שונאתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
משתתפת בצערך, כאבך ובגיא תוגתך. המציאות עולה על כל דימיון : נשגב מבינתי איך אמא מסוגלת לההפך למפלצת דווקא בעת שכה זקוקים לה ותלויים בה ולנהוג איפה ואיפה בילדיה- יוצאי חלציה..שארי בשריה הקרובים לה ביותר... ואני תוהה ותמהה איך חרף התשתית הסביבתית הקלוקלת יצאת כה אנושית, הומנית, סולידרית ופילנטרופית אמפאטית ורגישה?! האישיות שלך אינה מובנת מאליה ואני מעריכה אותה ביתר שאת! חזקי ואמצי ותהיי בריאה
נכון המציאות עולה על כל דימיון,את יודעת הרבה פעמים שאלתי את עצמי אם אני ילדה מאומצת כי לא יכולה להיות התנהגות כזאת מצד הורה ביולוגי,אבל מסתבר שגם הורים ביולוגים פוגעים ואייך יצאתי מהגהנום הזה כמו שאני ,אני לא יודעת לתת את התשובה,יצאתי ותודה על המילים שמחממות את הלב
כן יקירתי , ישנן אמהות שהן אמא רק בגלל שכך למדנו לקרא לה , וישנן אמהות שהן מוכנות לתת את הנשמה , אימך אינה מהסוג השני , גם אמי לא , מה לעשות ?? צריך להתמודד עם זה , להפנים את זה , ואני בטוחה שאת לעולם לא תהי כזו , אם רק יתנו לך . וכשאמתי להנות מחופש מחלה התכוונתי שבאמת תנוחי , מהכל , אבל אי אפשר באמת לנוח נכון ??? החלמה מהירה מתוקה חתולה
אמא כמה מילה מכילה עוטפת ומגינה,אבל לא האמא שלנו,לא שלך לא שלי ואני מנסה להתמודד עם החסך הזה,אפילו היתה תקופה שניתקתי קשר איתה עד שקרה לי כל ההתפרקות וחזרתי לקשר איתה,וגם הקשר הזה הוא לא קשר של אמא ובת,משהו טעון ורחוק והייתי אמא לפרק זמן קצר ובאמת לא הייתי כמוה,שהחזקתי את בני בזרועותיי הרגשתי אייך כל הלב מתמלא אושר ורצון להעניק לו להגן עליו לעטוף אותו ולנוח פיזית אפשר אבל לא הראש כי המחשבות מתרוצצות בלי סדר.
יום של אור... הרבה אור החלטות...חשובות עבור עצמך... דאגה לבריאות שלך... לשינה שלך... לפעילות שלך... לאיכות החיים שלך... יום שהוא בשבילך יום נפלא אידה
יום מקסים גם לך אידה
היא מפחדת..אני מפחדת...כמעט על סף התקף פאניקה...לי דווקא היה כיף בטירונות...עד השבוע השני..ואז התעררנו בבוקר וגילינו שאחת מהחברות לחדר שלנו מתה בלילה....ידענו מההתחלה שהיא חולה...גייסו אותה כמשאלה אחרונה אבל חשבו שהיא תשרוד את הטירונות..והיא קיבלה דום לב בלילה..וניסינו כולנו להעיר אותה..לנער אותה...וכלום...בשבוע האחרון התמונה הזאת צפה לי שוב..והיום אני מפוחדת כל כך בקשר לגיוס של הבת שלי...ואני יודעת שהכל מתערבב לי בראש...יודעת וממשיכה לפחד... דמעה רועדת מפחד
דמעה יקרה מבינה את הפחדים שלכן...אבל אוטוטו זה כבר מאחור.... וזה דבר טוב הרבה הצלחה לביתך ...ולך אידה
תודה...
לאט לאט צעד צעד אנחנו לומדים לתת להם לפרוש כנפים שיעבור קל כמה שאפשר לה ולך
קשה לנו לחזות בילדינו הגדלים בקצב הסילון וחומקים לנו מתחת לאצבעות הידיים בקצב מהירות האור..מבלי שהם יהיו תחת עינינו הפקוחה והרואה ניכוחה..אך עצמאות של ילד מתבגר זה חלק מתהליך הגדילה והצמיחה שלו..ואני מאמינה שתסתגלי למתכונת המצב החדש ותתני לגוזל שלך לעוף ולחתוך את השמיים:-) כאשר את כאמא מקסימה תהיי המלווה שלה מהצד התומכת והמכילה בכל תהליך העצמאות והגדילה! גיוס קל שיהיה לה ושירות נעים.
נשארתי לישון אצל חברות שלי הן ישנות ואני כאן מול המחשב לא הצלחתי להירדם אז קמתי.... ומצפה לי יום ארוך היום... מעניין איך אעבור אותו לפי איך שזה נראה עכשיו אהיה בהיי או שאהיה סתם עצבנית ועייפה ומוצפת כל כך רוצה קצת שקט נפשי קצת לקחת אוויר ולנוח...
שחף יקרה מה שלומך? מבינה אותך...כל כך קשים הלילות ..... חוסר השקט והשלווה ... מגיע לך... מקווה ומאחלת יום טוב אידה
שלומי בסדר בנתיים למרות שב-5 השעות שישנתי התעוררתי כל שעה, לא ממש מרגישה עייפה
לאחר שבוע של סיוטים מידי לילה ולאחר פרידה מהחבר האחרון החלטתי להתחיל את החיים מחדש. הסתכלתי קצת אחורה וראיתי שתקפו אותי וניצלו אותי, שיקרו לי ובגדו בי, גרמו לי ברגעים הכי קשים שלי לסמוך עליהם ואז איכזבו... וראיתי שאני כל הזמן הקורבן - ואתן יודעות מה? נמאס לי! נמאס לי להיות הקורבן של כולם, נמאס לי להרגיש ככה ונמאס לי מהיחס אלי כקורבן. מעכשיו אני כבר לא קורבן, אני בחורה שנראית טוב וגם עם קצת שכל, ואני לא יתן לאף אחד להתייחס אלי ככה. אני יכנס למערכת יחסים רצינית שאני אוהב את הבחור , והוא יאהב אותי באמת ולא יגיד לי את זה רק בשביל להשכיב אותי. מהיום החיים שלי משתנים. אני אדם חדש.
היי מיכלי כל הכבוד , מריעה ומצדיעה לך על אומץ ליבך , ועל החלטה כה חשובה, תיכנסי בחיים עם כל הכוח , וכל האומץ שלך ,ועם החלטה כזו נחושה , אני מאחלת לך רק בהצלחה , ישר כוח . ליל מנוחה , חתולה
מריעה ומצדיעה לך על אומץ לבך, על חשבון הנפש הנוקב שערכת עם עצמך ועל החלטתך, נחרצותך ונחישותך... מאחלת לך נסיעת מבחן בטוחה ומבטיחה לאחר ההצלחה הסוחפת בלימודי התיאוריה:-) והצלחה נמדדת כמובן במימד הזמן! אז תני לזמן לעשות את שלו! בהצלחה בדרכך החדשה ושתהא סוגה בשושנים ובשושבינים:-)
מיכל יקרה טוב לקרוא את דברייך... זו החלטה חשובה מאוד... למרות החוויות הקשות להמשיך הלאה ולהבין שמגיע לך הרבה יותר... מגיע לך הטוב ביותר... ברגע שאת מאמינה בכך מבפנים...את תקריני זאת גם בחוץ... ואת תראי שגם התגובות והשינוי הוא מסביבך... הרבה הצלחה מחזקת בהחלטתך אידה
כל הכבוד! בהצלחה רבה
נתתן לי להרגיש בטוחה יותר בהחלטה. תודה מיכל
מרגישה איך זה מגיע................................ מדרדר אותי במדרון הכאב והעצב........................... אין לי כח להגיב לכן היום..................................... וזה בסדר גמור אם גם אתן תבחרו לא להגיב לי.................................... אני ערמה של כאב, בתוך מערבולות של יאוש........................................................... מערבולת של שינאה עצמית............................................................ הלוואי שהייתי מסוגלת לחתוך או לפגוע בעצמי...על מנת להקהות את הכאב........... אצלי זה טוטאלי............................................................
היי ליאור באמת נראה לך שאם את לא מגיבה נשאיר אותך כך סתם לבד , הרי את בקריסה , את בעצמך זקוקה לעזרה , תני לעצמך מקום להרגיש את הכאב , תבכי אם את יכולה , העצב הוא חלק בלתי נפרד מכל התהליך שאת עוברת בהתמודדות שלך עכשיו , אז תני לזה מקום , זה יקח את הזמן שלו , את הבכי שלו , תתפרקי מאט , והקטנים כבר יזכירו לך שאת לא לבד ,שיש לך עבור מי לחיות , ושהכאב והעצב הם זמניים בלבד , רק לעכשיו , רק להרגע , וזה בסדר , זה מותר . מחבקת אותך , חתולה
יש דרך שאוכל להקל ולהקהות מעליך את הכאב?! נקרע לי הלב לאור התדרדרות מצבך ועומק כאבך, מצוקתך ומר יאושך... אוכל לנחמך נחמא פורתא או גדולה שמבירא עמיקתא נותר רק לדאות לאיגרא רמא... תחזיקי מעמד ואשמח אם תשהי להמלצתי החמה- במייל. לילה טוב יקירתי. אני לצדך- בעל זמן עת.
מצטלצל לי כשם של בן. אשתדל לא לטעות יותר לעולם ועד! סליחה על הטעות. מעתה ואילך אנצור ואשמור:ליאור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ליאור מה שלומך היום? מקווה שאת יותר טוב.... לפצוע ולפגוע בעצמך אינם הפתרון...נסי לחשוב על אופציה אחרת... שלא פוגעת... יום טוב אידה
אני אובדת עצות... עזבתי פורום..ניסיתי לעזוב טיפול..לזרוק את כל הכאב הזה מאחורה. אני לא יכולה איתו יותר.הייתי ממש בטוחה שזהו-הלכתי מהמקום הזה של הטיפול ולא אחזור יותר..והמטפל שלי שכנע אותי לא לעשות כלום.. אני לא יודעת אם בחרתי נכון. פעם ראשונה בחיים שלי שאין לי שליטה ואני ממש לא יודעת איך להתמודד. אני חיה לבד מגיל 17..אני אלופה בדרך כלל בלהסתדר... הכאב פשוט לא עוזב. חוסר השינה...אני מתעוררת בלילות ודוחפת מעלי משהו שלא שם.. אולי אני משתגעת?! מה קורה איתי?... שבוע שעבר..פשוט נפלתי על הריצפה איזה לילה מרוב תשישות.....ולא היה לי כוח לקום. אני נלחמת בדחף לקחת סכין ליד... אני נלחמת ותמיד מנצחת. אני מחזיקה, אני קמה לעבודה, מתחזקת שגרה.. אבל הלב שלי זועק!! ואני לא יודעת איך להרגיע אותו..הכאב הזה לא משאיר מקום לכלום.. חשבתי לעבור למטפלת אחרת. חשבתי לעזוב הכל בכלל..לברוח.... אני משתגעת כבר..למה זה קורה לי?!?!מה לעשות?....
נשמתי היפה, את בחורה חזקה ואת יודעת את זה, אך גם לחזקים מותר מדי פעם ליפול, הרי אנחנו לא עשויים מברזל. זה לגיטימי שאת חשה חוסר בהירות כרגע בחייך, שכן את מכירה את עצמך כבחורה חזקה ופתאום את "נופלת", קצת קשה להתמודד עם זה, התחושה היא שאת פתאום מאבדת שליטה וזה משהו שלא כ"כ מוכר לך וזה בסדר! שתינו יודעות שהטיפול הוא נחוץ והכרחי, את לא כ"כ יודעת כרגע במי לבחור - זה גם בסדר , קחי לך מן שבוע הפסקה , תחשבי באמת מהם הציפיות שלך מהמטפל/ת שלך, ותבדקי מהם העדיפיות שלך. הכי קל זה להרים ידיים ולהחליט שאנחנו "גומרות" על החיים שלנו, גם לי לפחות פעם ביום, התרופות בארון קורצות לי שאקח אותן ואבלע הכל ואסיים אחת ולתמיד עם החיים האלה. אבל לא - ישנו קול שאני יודעת שיש לך אותו שקורא לך להשאר פה ולהלחם!! להלחם על עצמך! על כבודך! ועל מעמדך בחברה!! תקשיבי לקול הזה ולאט לאט הכוחות יחזרו אליך מתוקה שלי, אל תתייאשי, תתחברי לעצמך ולליבך - שהרי ליבך הוא עצום וגדול ויש לך כ"כ הרבה מה להציע, את מיוחדת מאוד קטנטונת, אני פה יקירתי.... אוהבת, כאב
אולי פשוט הגעת לשלב בטיפול שדברים מתחילים לבעבע , ורוצים לצאת החוצה , ואת פשוט פוחדת לת להם מקום ? פוחדת שלא תוכלי להתמודד עם הכאב , מעין בריחה מהתמודדות ? שבי עם עצמך וחפשי את התשובות לשאלות , לעצמך הרי לא תשקרי , ואז תחליטי מה לעשות , ליל מנוחה , חתולה
לעניות דעתי הגעת לשלב בו קשה לך להתמודד עם תכני הטיפול העולים..והם קשים, בועטים, מערטלים ומבלבלים!אז את מעדיפה לסגור את הבאסטה וללכת הביתה! מעין התנתקות מהמציאות ובריחה מהתמודדות! ולפי דעתי את מצויה בשלב הקריטי (והכאוטי)בו את חייבת להשאר במסגרת טיפולית מכילה, מנתבת ומסודרת חרף הקושי העצום הכרוך בכך! לאחר שתעברי את נקודת המשבר הנוכחית את תצאי נשכרת בכפל כפליים. ראשית: תצמחי כתוצאה מהחוויה הקשה והלימוד על בשרך- תפתרי קונפליקטים בלתי פתורים ודילמות חיים שיקלו עליך בהתמודדות בכל מישורי החיים ובמצבי חיים שונים. תרכשי כלים חיוניים וישומיים להתמודדות עם קשיים בהווה ובעתיד! שנית: תהיי גאה בעצמך על שלא נטשת את המערכה והתמודדת בכבוד ותחושי בסיפוק ובאתגר ותמששי את ההצלחה בהערכה מאחר והיא באה באמצעות עבודה קשה ובזעת אפיים וכפיים ועצם ההתנסות ורכישת הניסיון תקנה לך ביטחון. מעין מעגל קסמים מנצח! בהצלחה בכל אשר תחליטי לנכון ואל-נכון!
התגובות שלכן מריצות גלגלים..
לימור יקרה שומעת אותך מתמודדת ונלחמת...לא מוותרת... אך מאוד תשושה.... ואולי גם לבד? עם כל מה שאת עוברת.....לפחות בהרגשה???? נשמע שאת נמצאת במקום שאת מרגישה תקועה.... המקום הזה כואב.... ואת רוצה וצריכה את השינוי.... ולעשות שינוי.... זה קשה...מפחיד... לפעמים מעדיפים להשאר במקום הקשה והכואב...אך המוכר....ולא לעשות את הצעד.... את הבחירה ...לשינוי... לימור...מגיע לך שתרגישי יותר טוב... ויש לך את הכוחות....לעשות את השינוי...הוא בידך... מחזקת אידה
אין לי מילים. את מדהימה. מהרגע שראיתי אותך קלטתי שאת מפיצה אור, מקבלת ומכילה..אולי אפילו יותר מידי מבחינת חוסר יכולת שלא לצאת מעורך כלפי זה/זאת שרוצים את עזרתך? אני מבולבלת לחלוטין, אידה. אין לי מושג מה נכון לעשות... אני מנסה, אני מחפשת. אני לא מאלה שנתקעות במקום..פשוט אין לי מושג מה לעשות ואני מנסה לא להיות פזיזה...... תודה תודה תודה!!
כולי בחיל ורעדה, בהלה, חלחלה, דאגה, אהבה שנאה, תיעוב וגעגוע....מיאוס מחמת כיאוס ליצור השפל האפל הזה! הוא בשיא חוצפתו התקשר אלי מהמעצר לנגן על לבי ולדרוש בשלומי. דיבר אלי נופת צופים וחצופים. החל מ:את אהבת חיי. אני מתגעגע אליך. את האשה הכי יפה בעולם והכי צדיקה והכי חכמה ומגיע לך את הגבר הכי הכי בעולם! ובאותה נשימה ניסה לתלות את הקולר לחוסר השפיות של התקיפה שלו בבתו-עלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וקבל על כך שאף אני אינני מאמינה לגירסתו שהוא לא תקף את הבת שלו ממש וחלילה לא ניסה לרצוח אותה. וסך הכל הוא חסם לה את נתיב האויר בכרית לשניות אחדות בשיגעון של רגע וזרק עליה דברים בדיוק כמו שאבי זרק עלי דברים בחמת זעם ואטרף של עצבים ומעולם לא התלוננתי עליו(המשוואה הגסה וחסרת הרגישות שלו טילטלה אותי קילומטרים והחזירה אותי ברגרסיה לימי הילדות העשוקים והאפלים) ולאחר מכן בשוך הסערה הוא הניח אותה לנפשה!וזה הגירסא שהוא גם נתן במשטרה ושהוא אינו מודה במיוחס לו לעניין התקיפה הפיזית! ואיך בת מסוגלת לעולל עוול כזה מחפיר לאביה??! וכל מה שהוא עשה לה לפני שנים מחוויר לעומת המעשה השפל שלה! ואיך יתכן כי גם אני לא מאמינה לו/בו?!? והוא מייחל שאלוהים יפח את נשמתו והוא יקבל התקף לב כי כל נשימה במעצר עולה לו בדמים מרובים ויתכן מאד כי בקרוב הוא ישוחרר בערבות ויורחק מהעיר שלנו לעיר אחרת לצורך השתקמות! ודרש בשלומי ומה מעשי? והאם אני מבלה בנעימים?והאם כבר מצאתי תחליף?והוא לא מדבר חלילה מתוך קינאה כי אם מתוך התעניינות גרידא(פתי מאמין לו..). וכשהטחתי בו מדוע הוא הגיע לשפלות המדרגה ועמד לרצוח את הבת שלו במו ידיו במחי יד בשל אימפולסיביות רגעית? הוא הטיח בי את הגירסא המעוותת שלו של אדם המתנער מאחריות באופן ססטמתי ומגמתי ומטיל את הקולר באחרים וכהרגלו בקודש האשים אותי וטען להגנתו: באם יום קודם היית קרובה אלי ונותנת לי לגעת בך ולא מתרחקת ממני היית מסוגלת להרגיע אותי ולא הייתי מגיע למצב שאצא מכלי ואתנפל על הבת שלי אפילו לא התנפלות רגעית! ואת יודעת בבירור שלא היה בכוונתי לרצוח אותה במו ידי. כל כך רציתי להיות אתך יום קודם. את יודעת כמה אני אוהב אותך ושאת החיים שלי ואהבת החיים שלי וכו..וכו... וכשזעקתי מנהמת לבי שתדיר הצהרת שאם הילדה תגרום לפרידה ביננו היא לא תזכה לנשימה אחת מיותרת בעולם הזה (ובמקרה דנן ידה לא היתה במעל הפרידה אך זה לא משנה את העובדה שאתה כן זוקף זאת לרעתה). הוא טען שזה היה רק רוח וצילצולים מן השפה ולחוץ ובטח שהוא לא היה חונק ורוצח אותה באמת ובתמים! כמו כן הוא ביקש שאתקשר לבן שלו שישוחח עם פרודתו שתעשה לו ביקורים במעצר ותצטייד בדברים אלמנטריים להם הוא זקוק נואשות בתא המחניק שלו בד' אמות! ברגע שניסה להפיל עלי את התיק בשפלותו ובטימטומו לא צלחתי לעמוד בהשפלה והעלילה השפלה שהקשר בינה לבין המציאות הוא פרי דימיונו הפורה- וטרקתי לו את הטלפון ! לבי לא עומד במעמסה! אני בטוטאלוס ובקריסה! ומצטערת על אורך המסה...
שוב, כמו שכבר אמרתי לך בעבר-את נמצאת בסיטואציה מאוד מאוד לא פשוטה ואף אחד מהצד לא יכול לאמר לך איך להנהוג ומה נכון. הדבר היחיד שאני כן מרגישה צורך "להתערב" בקשר אליו הוא הקושי החזק שאת מביעה כתוצאה מהקשר איתו. כשלא היית בטוחה בנוגע לצעדיך אמרתי והתכוונתי שתעשי את השיקולים שלך ושאין נכון ולא נכון כאן. עכשיו, כשעושה רושם שלמרות הבלבול הברור בין אהבה לשנאה שנקלעת אליו-בחרת להתנתק-אני שואלת את עצמי מדוע את מאפשרת לו את הפתח הזה? אם שיחות איתו מעיקות עליך כל-כך מדוע לא לבקש בתקיפות שלא יצור עמך קשר?. אם בכל אופן הוא מתעלם מרצונך פשוט נתקי, כפי שעשית אולי בשלב מאוחר של השיחה האחרונה.. אם אכן בחרת למרות הקושי להתנתק ממנו-אל תסירי לאט את הפלסטר מעל הפצע...סתם תסבלי יותר. זאת דעתי. דבר אחד בטוח-את צריכה לשמור על עצמך כרגע..לא לאפשר להכניס אותך לפינות רגשיות.
שוב, כמו שכבר אמרתי לך בעבר-את נמצאת בסיטואציה מאוד מאוד לא פשוטה ואף אחד מהצד לא יכול לאמר לך איך להנהוג ומה נכון. הדבר היחיד שאני כן מרגישה צורך "להתערב" בקשר אליו הוא הקושי החזק שאת מביעה כתוצאה מהקשר איתו. כשלא היית בטוחה בנוגע לצעדיך אמרתי והתכוונתי שתעשי את השיקולים שלך ושאין נכון ולא נכון כאן. עכשיו, כשעושה רושם שלמרות הבלבול הברור בין אהבה לשנאה שנקלעת אליו-בחרת להתנתק-אני שואלת את עצמי מדוע את מאפשרת לו את הפתח הזה? אם שיחות איתו מעיקות עליך כל-כך מדוע לא לבקש בתקיפות שלא יצור עמך קשר?. אם בכל אופן הוא מתעלם מרצונך פשוט נתקי, כפי שעשית אולי בשלב מאוחר של השיחה האחרונה.. אם אכן בחרת למרות הקושי להתנתק ממנו-אל תסירי לאט את הפלסטר מעל הפצע...סתם תסבלי יותר. זאת דעתי. דבר אחד בטוח-את צריכה לשמור על עצמך כרגע..לא לאפשר להכניס אותך לפינות רגשיות.
בזה הפעם ניסיתי לבדוק עם עצמי האם הרגש אליו נותר כשהיה אם בכלל ומה עוצמתו ודרגתו. חשבתי לתומי שהתנתקתי רגשית ממנו ולראייה יצאתי כבר ל2 דייטים מאז פרידתנו. אך מסתבר שלא ניתן למחות חצי שנה אינטנסיבית במחי שבוע אחד יהיו נסיבות הפרידה קשות ככל שיהיו! אני מניחה שבשיחה הבאה אבהיר לו את עמדתי ודעתי חרף הבילבול והסיטואציה הקשה שנקלעתי אליה. בה:כעס ותיעוב, אהבה וחמלה משמשים בערבוביה. תודה ורק טוב.
אין ספק שהאקס שלך הוא אדם שפל ביותר , ואין כפרה או נחמה , או כל מילה טובה ולו אחד לאמור לזכותו של המניפולטור הגדול , ברחי ממנו על נפשך , ואל תפלי כפרי בשל לתוך מלתעותיו , לתוך כל מילות האהבה שהוא משמיע לך , הכל נועד כדי לנצל אותך בלבד , הוא לא שווה את כל הגיהנום שאת עוברת בגללו , סמכי רק על שיקול דעתך הנחרצת כדי לצאת אחת ולתמיד מתוך סבך השקרים שלו , ברחי על נפשך , שמרי חייך ןלבך . חתולה כאן תמיד בשבילך
את צודקת...ואומרת דברי חוכמה..אך אני בדילמה לא פשוטה. קראי את תגובתי ללימור. חזקי ואמצי.
שדה יקרה העומס הרגשי בו את נמצאת.....הקשר עם האקס.....הרגשות המבולבלים.... דורשים אולי לקחת מעט מרחק... להתרחק ולנסות להבין ולעכל את מה שקורה... שמרי על עצמך ואל תשארי לבד עם הדברים. אידה
צהריים טובים, אני פשוט חייבת לשתף אתכן במשהו שחוויתי לפני מס' דקות בשיחת טלפון עם אחותי. כפי שאתן יודעות איני בקשר עם אמי דבר שהרחיק אותי ממשפחתי, עד לפני שבוע וחצי קבלתי תמיכה מאחיותיי עד שאמי היתה חייבת לקחת לי את מעט הטוב הזה, בעזרת המניפולציות שלה והבכי אמונתן במה שקרה לי התערערה והן לא כ"כ מאמינות לי להלן תקציר השיחה עם אחותי : אחותי : " אני חייבת לשאול אותך משהו ואני מקווה שתגיבי לשאלה בצורה קלה ולא קשה " . אני : " תגידי" אחותי: " הבנתי ששני גברים התעסקו איתך, השאלה שלי היא האם את ממש זוכרת מה הם עשו לך ? אני אגיד לך למה - אולי זה קרה לך בגלגול הקודם ואת חושבת שעשו לך משהו בילדות, פשוט שמעתי על הרבה מקרים שבנות חשבו שעשו להן משהו וזה פשוט קרה להן בגלגול הקודם " אני פשוט צחקתי לה בטלפון , אמרתי לה שזה קרה לי , ואני זוכרת ושאני לא משקרת. אתן מבינות בנות יקרות עד כמה החברה לא מוכנה לקלוט שפגעו בנו?? ועוד מהאדם שחשבתי שהוא הכי קרוב אלי , תומך ומבין. אני לא מעכלת ולא קולטת עד כמה משפחתי אטומה אלי ולא רוצה לראות אותי ואת הסבל שלי. אני צוחקת עד רגע זה אך זה צחוק שמהול בכאב רב. משפחתי לא מאמינה לי!! הם חושבים שאני מגזימה בתגובה שלי - אמי ידעה ושתקה,ראתה שפגעו בבתה, בתה באה וספרה לה והיא שתקה ודאגה להדחיק את מה שקרה, כעבור 16 שנים הילדה נזכרה והיא כועסת!! הם מנסים לערער את הדבר היחיד שאני בטוחה בו בחיי........ אני עדיין צוחקת......גלגול קודם....חחחחחחחחח
את בעצם גלגול של ארמדילו קטוע אצבע צפון אפריקאי וידוע שבשבטים אפריקאים קדומים נהגו לקשור ולסובב אותם מעל הראש כסגולה לפריון ולכן את טראומטית! עכשיו הכל ברור! איזה יופי שאחותך האירה את עינינו... עינים להם ולא יראו..
היי מתוקה אין ספק שאחותך מנסה להבין ולהפנים את כל הסיפור , זה מאוד קשה לה ולכן היא נאחזת בקנה רצוץ , שאי אפשר להאחז בו כלל , היא עדיין מקווה שזה לא קרה , לא לך , אחותה הקטנה ,ואולי יש לה אפילו נקיפות מצפון שאיך קרה דבר כזה והיא לא ראתה , לא ידעה בזמן ??? , לא קל לה לעכל את הכל ,זה לא מרוע לב , אל תכעסי עליה , בסוף היא תבין , לא אבדת אותה , סבלנות יקירה , גם ה' לא ברא את העולם ביום אחד , בסוף זה יקרה , תמשיכי לקוות לטוב , והוא יגיע . ליל מנוחה מתוקה חתולה
לב יקרה אני יודעת כמה זה כואב...כמה לבד זה משאיר אותך.... חסרת אמונה..... אולי גם את מתחילה לתהות.... אבל את יודעת שזה נכון.... את חייבת לסמוך ולהאמין בעצמך... אחותך מתמודדת בדרכה....מנסה למצוא תשובות ופתרונות... היא לא מסוגלת כרגע ...להבין שזה אכן קרה... יש לה מסך שמגן עליה....שמנסה למצוא בדרכים יצרתיות תשובות למה שקורה... סמכי על עצמך... מחזקת ואיתך אידה
התעוררתי שעה לפני הזמן ואין לי אוויר קשה לי לנשום :'(
היי שחף מצטערת לשמוע שאת מרגישה כך , קרה משהו ? בא לך לשפוך את הלב ? פה בשבילך כמו תמיד חתולה
שחפית בוקר טוב מצטערת לשמוע שקשה לך....ומקוה שהכל ישתפר במהרה...אני איתך...מתי שתרצי.. דמעה
האם עברת טריגר מסוים? פלאשבק כלשהוא? או תחושה כוללנית של אוזלת יד?! תרגישי טוב ויום טוב.
היה טריגר עוד בשבוע שעבר וזה לא מניח לי והיום בבוקר היו כמה פלשים שנכנסו אחד בתוך השני ויצרו תמונה די זוועתית אבל לא יכולה לשתף... עכשיו קצת יותר טוב מהבוקר בעצם גלים של יותר טוב ופחות טוב... שחף
והלב עוד כואב. . . . ענבר.
היי מתוקה איתך בלי מילים , מחבקת ברוך שיעבור הכאב , חתולה , ליל מנוחה
חתלתולית, תודה לך . . . . מקווה לאסוף את שברי הלב . . ולחזור לכאן! אני לאט לאט מצליחה ... ולאט לאט רואה עוד אור .. ועוד אור... ומה איתך? מצטערת שאיני איתך בימים האחרונים.. אם תרצי משהו.. שלחי לי אימייל . . . אוהבת ענבל.
מאחלת לך רגיעה.......נטולת קושי ודופי! לילה טוב.
מקווה שהיום יותר טוב אידה
הייתי צריכה לעשות צילום ריאות כי יש לי חשד לדלקת ריאות הייתי אצל הרופא רצה שאני אעשה היום צילום ומחר תשובה,לא היה לי זמן לחשוב,להתמהמה,לפחד נסעתי לשם למזלי הלא טוב לא היתה טכנאית והיה טכנאי כי באתי בדקה התשעים ציק צאק אמר לי להכנס להתפשט כל החלק העליון ניסיתי להגיד לו שאני יכולה עם חולצה ובלי כלום מתחת הסביר לי שלא רצוי כי אולי יש אבקת כביסה שנשארה בחולצה והיה כזה מקרה,ראיתי שאין לי ברירה נתן לי חלוק כזה מניר אמר לי להלביש אותו ולבוא,ואני כבר ,בלחץ כי שהייתי בחול היה לי גם צילום ריאות ושם אותו טכנאי נגע בי מישש ניצל את העובדה שאני בלי שפה מבולבלת מפוחדת גם עכשיו הרגשתי רע,כל הסיטואציה החזירה אותי,ולא היתה לי ברירה לקחתי את כל הכוחות שאין לי והתגייסתי למטרה ,והוא דוקא היה מאוד עדין לא נגע בי אמר לי רק לעמוד בפוזות מסוימת ,רציתי רק שזה יגמר כבר זהו אני אחרי רק שהתוצאות יהיו טובות כי שהוא הסתכל על הצילומים שלי הוא אמר לכל חום יש סיבה. מחכה לתשובה תחזיקו לי אצבעות שזה לא דלקת ריאות
קודם כל אני שמחה שאת כבר אחרי ושעשית את זה כמו גדולה!!!!! וכמובן מחזיקה לך אצבעות!!!!!!!!!!!
היי גלגלוש זה שהטכנאי אמר שלכל חום יש סיבה , זה לא אומר שיש לך דלקת ראות , ובמקרה שכן יצא שזה דלקת ראות , המקסימום יהיה שתשכבי כמה ימים במיטה , תנוחי , ותמצאי מה לעשות , אני מאוד מקווה שהתשובה תצא נקיה ,הזכרת לי את הטכנאי , שהיה בסדר איתך , לפני -3- שבועות נאלצתי לעבור בדיקת מיפו לב , בחלק מסוים של הבדיקה צריך לעשות צילום של חלק עליון בעירום מלא , אפילו לא חלוק מנייר , ועוד הטכנאי היה ערבי , גם למזלי הוא היה מאוד בסדר , כיוון את המכשיר ויצא מהחדר כנראה כדי לא לגרום לי להרגשה לא נעימה , אבל הוא כן ראה לי את הצי... התגברתי על זה , כי הבנתי שאין ברירה . מחר תספרי לי איך יצאו הצילומים . תרגישי טוב מתוקה . חתולה
בובי, מתארת לעצמי שהחוויה קשה ולא נעימה . . . . . ורוצה לאחל לך רפואה שלימה . . ושהתוצאות יהיו נקיות מחשד לדלקת ריאות . . . תעדכני . . . מחזיקה אצבעות ! ענבר.
כל הכבוד על שעמדת בחוויה הקשה בעוז ובגבורה-כסמל להיותך גיבורה וכשירה! כולי תקווה כי יוסר החשד לדלקת ריאות והבדיקה תצא תקינה והכל יחזור להיות כשורה! מחזיקה לך אצבעות יקרה.
אני ממש גאה בך..יש בך כל כך הרבה כוחות...מחזיקה לך אצבעות..גם ברגליים..תרגישי טוב http://www.glesolutions.co.uk/images/fingers%20crossed.gif דמעה
אין לי תודה לאל דלקת ריאות,כל מה שקורה זה ברונכיט זה בדרכי הנשימה העליונות סימפונות אין חורף מגיל קטן שאני לא חוטפת את זה,אני בחופשת מחלה ומשתדלת מה שפחות לדבר תודה שוב לכולכן
היי גלגלוש שמחה נורא בשבילך שזה לא דלקת ראות , ו... תגידי , את מסוגלת להנות מחופשת מחלה ???. אז אם כן , חופשת מנוחת מחלה מרגיעה לך . ופה את לא צריכה לדבר , רק להקליד . תרגישי טוב מתוקה , ושתהיה לך החלמה מהירה . חיבוק גדול , מייאווווו
מה שלומך? אך את מרגישה? יש תוצאות? שמרי על עצמך אידה
עדיין חולה, משתעלת המון, ואין תודה לאל דלקת ריאות, כמו שציינתי קודם בהודעת התודה לכל התגובות.
נהייתי בחורה מבוקשת מעבר לכל דימיון..... אני חושבת ברצינות להגיש מועמדות לראשות הממשלה:-)... אני מחוזרת מהפרקליטות- מצד התביעה המייצגת את הילדה, מצד עורך הדין של הפסיכופת הפדופיל- האקס המיתולוגי שהפך לסיפור אלגי, מצד עורך הדין הדן בענייני בתיק האונס לקראת עיסקת טיעון עם האנס הברנש שלי... בקיצור שישו ושמחו! שקט מסחרי אני דורשת- שקט שקט שקט!!!!!!!!!!!!!!
שדה יקרה תהני לך כל זמן שאפשר , רק היזהרי לך לנפשך , חתולה
ממה עלי להנות? מלהתענות???! באתי בטענות, מענות וטרוניות על שאני מוטרדת מהפרקליטות הדנה בעניינו של האקס ומעורכי הדין שלו ולהבדיל שלי ותשתי מחקירות נמהרות ואת מאחלת לי הנאה צרופה??! אינני מזוכיסטית יקירתי... נסתתרה בינתי מלהבין ולהאמין...
אוף.................................................................................................... בא לי לקלל אותה................................................................................ איך יש למטפלות האלה את הכשרון הזה להפיל אותך לקרשים......................... מספיק משפט אחד שזורק אותך במנהרת הזמן והכאב............................
לפעמים פגישה עם מטפלת יכולה לעשות נפלאות..ולפעמים לפרק..כמו בכל דבר יש עליות וירידות...אצלי הטיפול במצב אנוש...ואני אומרת לעצמי שזה זמני..ומנסה לסמוך על המטפלת ועל עצמי שנמצא יחד את הדרך הנכונה....אבל בינתיים זה מפחיד.. דמעה
כל כך מצטערת בשבילך..על תחושת התיסכול בטיפול במקום השיחרור והפורקן... אך זה חלק אינטגראלי מהטיפול...וזה לטובתך בסופו של דבר......... אני הייתי היום בטיפול ודווקא לשם שינוי התפרקתי והשתחררתי לבלי הכר..... אם את זקוקה לי במדיות השונות לפרטים קונקרטים אני לרשותך ושירותך... מקווה בשבילך ובשבילי להפגש בימים יפים יותר.... חזקי ואמצי נשמתי.
ליאורי יקרה כבר היית בסרט הזה לא פעם , את הרי יודעת שזה לא בא מהמטפלת , זה בא מהכאב שלך , מההתמודדות שלך עם אותה מנהרת זמן וכאב , אין דרך אחרת להתמודד , תהיי חזקה , אני בטוחה שתצאי מזה מהר . פה בשבילך , חתולה
שבוע של שקט.. שבוע של נחת.. שבוע של מחשבות חיוביות.. שבוע הרבה יותר טוב מקודמו- לפנינו..... שבוע של טוב! אמן! ! ! ! מגיע לנו! ! ! אוהבת ענבלור.
שבוע טוב וכל טוב.........
:)
אחרי תקופה קשה כמו שעברתי לאחרונה , אני כל-כך חסרת סבלנות , עצבנית, וכועסת , על הכל ועל כל העולם , מן תחושת דכדוך כזו מעצבנת , קשה לי לישון , יש בי מן בלבול וחוסר ריכוז מטריד , כל-כך עייפה ,וחבל על הזמן כמה אני שוכחת דברים והם דווקא מאוד חשובים , הכל מכניס אותי לכזה כאוס , שאני לא יודעת איך לצאת מזה ,מה זה חוסר האונים הזה ??? כנראה שאני בנפילה , זהו , שכבר אין לי כוח . אז שיהיה לכולכן שבוע טוב ומבורך , שבוע יותר טוב משלי עם הרבה אנרגיות חיוביות והרבה שמחה בלב ולילות טובים ,שקטים ורגועים חתולה
בובי, אחרי נפילה.. ואפילו החזקה- באה העליה... ! אני יודעת שהשבועות האחרונות היו לך קשים... עד מאוד! אבל, לאט לאט - תחזרי לעצמך את הכוחות! והכל יחזור לקדמותו.. גם הימים היפים וגם הלילות הטובים! מאחלת לך, שהשבוע שיבוא - יביא עימו פחות עומס.. ורק טוב! אוהבת, ענבלור.
עינברי מתוקה הנפילה הזו לא באה משום מקום , לא נחתה עלי כמו אורחת לא קרואה , יש למטה בשרשור המון דברים כואבים שכתבתי , גם בחשבון הנפש שלי וגם בשיחה שלי עם ליאור , ומעבר לזה , כל התקופה הקשה שעברתי , וגם בתשובה שלי לאידה , אז אני מניחה שהכל נחת תוך כדי , ובהדרגה , וברור לי בובי יקרה שלי שאחרי הנפילה הזו אני חייבת לקום , אם אין אני לי , מי לי ????? ,יקח לו הזמן כמה ימים , ויהיה בסדר , ב"ה . שיהיה לך שבוע טוב ומקסים מתוקה חתולה
חווה בדיוק את שלל תיאורייך.... ומאחלת לך לחזור לאיתנך ולשיא כוחותייך. ((((((((((((((((((((((((((((((((חתולה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) את אשה מיוחדת במינה. שדה ניר
תודה לך יקרה השארתי לך למטה הודעה. גם את אשה יוצאת דופן . חתולה
רוצה לכתוב ולא מוצאת מילים על פני השטח צף כאב עמום שנחלש או מתעצם בגלים רוצה להבין איפה הכל מתחיל ואיפה נגמר מה משפיע יותר - ההווה או העבר הרגשות רדומים מעט ולא לגמרי ברורים המועקה מאיימת לפרוץ ולהשתלט מבפנים
איתך בלי מילים עד שיבוא לך המילים שבוע טוב חתולה
יקרה לי, העבר משתלט על ההווה... ובגלל זה הכל מתחיל.. תני לעצמך לכאוב - אם כואב... כך תתנקי מהכאב ותראי ימים טובים יותר! גם המילים יבואו. שבוע טוב ענבלור.
לא רוצה עבר..או הווה..או עתיד..לא רוצה להסתכל אחורה..לא רוצה להסתכל קדימה...לא רוצה כלום...מישהי בפורום הזה קראה לי פעם דמעה מתבכיינת ואמרה שכל מה שאני יודעת לעשות זה להתבכיין ואולי היא צודקת...ומישהי אחרת כתבה לי פעם כאן שאבא שלי צדק כשאמר שאני זבל..ניסיתי להגיד לעצמי לא להתיחס ועובדה שזה נשאר איתי..בכל פעם שאני רוצה לכתוב כאן זה מרגיש לי מסוכן...נמאס לי כבר שהכל מרגיש לי מסוכן...העולם..הטיפול..שום מקום כבר לא בטוח..הכל פרוץ...הכל מתפורר..קשה לי מידי..קשה לי לתפקד...קשה לי עם הכל...וכן..אני שוב מתבכיינת...סליחה..כנראה שזה באמת כל מה שאני יודעת לעשות... דמעה
צר לי מאד על ההרגשה הזאת שלך. זה רק מראה, כמה שאנשים צריכים להזהר בדבריהם... אני מקווה שלא תקחי ללב יותר מדי. תרגישי חופשיה להתבטא כאן חופשי...ומי שרואה בזה בכיינות, הבעייה היא שלו... אוהבת ותומכת, ליאור
מנסה לצוף...באמת...מרגישה כמו במילות השיר של כלא 6...מכירה? "תן לי להסביר, תן לי להזכיר תן את הגלגל להחזיר תן לי תשובה תן לי מחיר לא רוצה לקום עם אור הבוקר באותו מקום לא רוצה לדעת לאן החיים יקחו אותי היום אותו הדבר היום או מחר מרגיש תקוע תקוע איך החיים אצלי טסים סופי-שבוע שבוע רוצה לדעת לאן פני מועדות, מרוב הדאגה על מה יהיה איתי, אני שוכח לחיות מוקף דלתות מוקף בשאלות בלי תשובות לכל אחד יש דרך אבל לא כולן נמצאות" דמעה
דמעה יקרה את יודעת , מענין שאנחנו זוכרות תמיד רק את הדברים הקשים , את הדברים המעליבים שמטיחים לנו בפנים , גם אם הם דברים לא נכונים , במיוחד אם זה מגיע מאנשים שלא מכירים אותנו באמת , או שכמעט ולא מכירים אותנו ,הכי קל לבוא ולהטיח דברים כואבים ומעליבים , ועוד יותר קל לבוא מנקודת שיפוט , ולקרא לך בכיינית , או להגיד מה שאמרו לגבי אביך שאת זבל , אם זה נכרת לך כל-כך קשה בזכרון , את חייבת לצאת מזה ,ולא להאמין בזה , הלוואי שיכולתי לבכות כמוך את הכאב שלי , ושיגידו שאני בכיינית ,ואת בהחלט לא זבל של אף אחד , וזה בדיוק המקום הנכון שאת כן יכולה לבכות כמה שבא לך , וחבל שאת מתייחסת להערות שוליות כאלה ונותנת לזה להשפיע עליך בצורה כזו , את כן יכולה לשפוך את מרי לבך ולמי שלא מוצא חן , שלא תקרא ולא תגיב ,בכי זה אחד הכלים הטובים כן להתמודד עם הכאב ,וגם אם הפורום הזה פרוץ , אין מה לעשות , תסמכי על החברות שכן יש לך פה , הן כבר תהינה לידך כשאת צריכה אותן , חתולה
מזדהה עם כל מילה של חתולה.... יש בך הרבה יותר מ"סתם מתבכיינת" יש בך כל כך הרבה פנים אחרים....נפלאים ויפים ואם כאן זה לא המקום לבכות ולהעלות את הכאב אז איפה כן? מחזבקת
יש אנשים הפורקים את תיסכולם בשל מר גורלים על האוביקטים הלא נכונים!!! המקום כאן כן בטוח...מאחר ואנו חברותיך נישאר לצדך...תדיר ועל בטוח! אני לצדך ומעריכה אותך, שדה ניר
דמעה יקרה, אני חושבת שכמו שחתולה כתבה לך.. ובאמת, אל תתייחסי להודעות מגעילות שכאלה ... כי הן באמת לא שוות יחס.. את - מי שאת! ומי שלא רוצה לקבל - שלא יקבל....... אנחנו - אוהבים - אותך... ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! ! אוהבת ענבלור.
שבת של מנוחה שלווה והרבה אר אידה
רוצה להיות מסוגלת לכתוב לך תודה על האיחולים לשבת של מנוחה שלווה ואור ולא מסוגלת..כי איזו מנוחה שלווה ואור??? אני אל רואה אף אחד מאלה היום...היה שבוע קשה מידי וזה לא משתפר..אולי מנוחה שלווה ואור הם אשליות שלא קיימות בכלל??אולי זה לא מציאותי בכלל לשאוף להגיע אליהם?? מצטערת..רע לי דמעה
חיבוק בלי מילים בשקט http://www.donkey.co.il/PictureHolder/Thumbnails/632210140685781250.27544.jpg
יופי של לילה יהיה לי,השיעול מחזיר אותי למשהו שאני זוכרת שהייתי ילדה אולי בת ,8 9 משהו כזה,בתקופה ההיא ההורים שלי לא היו נוסעים יחד לבית הבראה אלא כל אחד לחוד ואבא היה בבית הבראה ,ואמא רצתה שניסע אליו ו לבקר אותו לקחה אותי גם וכל הדרך מהרגע שיצאנו מהבית ועלינו לרכבת והיינו אצל אבא וחזרנו הביתה לא הפסקתי להשתעל לא עזר כלום מה שהיא ניסתה לעשות השתעלתי בלי הפסקה כנראה שמשהו בי הראה מצוקה זה היה התקופה שאבא פגע בי,כנראה ההגנה שלי היתה שיעול הגוף שלי צעק לא רציתי לנסוע אליו
מסתובב בעיר הישנה ורעש בא מכל פינה אני מכיר כבר, מכיר כבר את דרכי הדרך אל שער הרחמים לא מביט סביב,לא מקשיב חי פעם,רק פעם יש טעם,אין טעם עם כוח,בלי כוח שער הרחמים השלטים מעל החנויות משקיפים על הרחובות בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה הראו לי את שער הרחמים
שישנת טוב שבת שלום אידה
כל החיים שלי רק סבלתי מהם , שני הורי , ואני לא מתיחסת כבר בכלל לבעלה של אמי שהוא למעשה לא צד נחשב , למרות שגם הוא הזיק לי לא מאט . אז לפני שבועיים , כשהיא היתה במצב רע מאוד , מאושפזת , עברה צינתור , והשתלת קוצב לב , לא יכולתי לחשוב על כל הסבל שהיא גרמה לי , בין אם במחשבה או לא , ולמרות הכל ישבתי ליד מיטת חוליה , החזקתי לה את היד כדי שלא תכנס להתקף חרדה ופניקה ממצבה החדש , דבר שהיא מעולם לא עשתה למעני , לי היא אמרה שהיא לא יכולה לעזור , שאדאג לעצמי , בכל זאת הייתי שם בשבילה לאורך כל הדרך , ועדיין נמצאת שם בשבילה . עכשיו אבי שנמצא במצב קשה , ולא ידוע מה יהיה מצבו משעה לשעה , גם הוא פגע בי מילולית כל ימי חיי , עד לפני שנתיים , פתאום הוא החליט שרוצה לחיות בשלום עם כל העולם , אז שוב יש לי אבא , רק שאני יכולה בקושי רב לדבר איתו בטלפון , בגלל המרחק , ובגלל המחלה שלו , ושוב אני עושה כל מה שאפשר כדי להקל עליו , גם אם זה רק בשיחת טלפון ,. ועכשיו לחשבון הנפש הקר שנשאר לי לעשות , מה באמת היה עדיף ????.. לאבד אותם , את שני האנשים שהחליטו להביא אותי לעולם ???? או .........?????? לא נותרה לי ברירה אלה להודות , שלמרות שהם כמות שהם , על כל חסרונותיהם , ולמרות כל הכאב שהם הסבו לי במשך כל חיי , אני עדיין מעדיפה את שניהם בחיים , רק המחשבה על חסרונם ...........,וכיום מבינה את הכאב הגדול של דמעה שנשארה ללא אם תומכת , מנחמת , מרגיעה , פעם דמעה אמרה שהיא מעדיפה כל אמא שתהיה , העקר שתהיה לה אמא , עכשיו אני מבינה על מה היא דברה ,והאמת הכואבת היא , שאני מסכימה איתה ,שתמשיך להיות מה שהיא , ושאני אמשיך לקטר עליה . חתולה עצובה
כל כך מבינה על מה את מדברת,גם שאבא זה שפגע בי עבר ניתוח פחדתי לאבד אותו הייתי אצלו בבית חולים ישבתי עם אמא זאת שפגעה בי בבית חולים מול חדר הניתוח ונאלצתי לשמוע ממנה כמה אני לא בסדר,אבל הבלגתי ואמרתי לה לא נעשה חשבונות שאבא שוכב בחדר הניתוחים, הפחד לאבד אותם הוא זה שנותן לנו למרות הפגיעה בנו להיות לידם שהם חלשים ולא מאימים יותר ההסתכלות שלנו אליהם היא ממבט של אדם מבוגר ולא של ילדה לכן אנחנו שם למרות מה שעשו לנו כל עוד שהם בחיים אני מרשה לעצמי להיות איתם בקשר קורקטי פה ושם מה נשמע לא הייתי אצלם כבר כמה חודשים אני יודעת רק שאם חלילה יקרה משהו להם אני אהיה לידם ואתמוך בהם למרות שהם לא תמכו בי זאת האצילות שלנו חתולה מה שהם לא ידעו להיות כל כך מזדהה עם המשפט, רק המחשבה על חסרונם ........ מחבקת אותך ושולחת לך חיזוקית
את צודקת לחלוטין , הם ההורים שלנו נמצאים היום במצב של חולשה ופגיעה , הגיל שלהם גם תורם , מה גם שאין טעם להתאמת איתם על חיים שלמים שחלפו להם אם אז הם לא הבינו , למה שיבינו היום ?... זה לא אומר שאני סולחת להם , זה אומר שאני מגלה כלפיהם חמלה שהם מעולם לא גילו כלפי ,ונכון שאנחנו מבליגות היום לא מהמקום של הילדה הפגועה אלה מהיותנו בוגרות , כי הילדה לא יכולה לסלוח , היא עדין סובלת , לכן אנחנו מטפלות בה ,ולכן אנחנו חייבות לאותה ילדה קטנה את הנקיון הנפשי שלה, גם אם אנחנו נופלות בדרך , כי מה שאנחנו לא נעשה למענה , אף אחד לא יעשה . תודה מתוקה על תגובתך החמה חתולה
אני פתאום שואלת את עצמי, הנה בנות אחרות מסוגלות לסלוח, ולמה אני לא???????????? למה אני עדין מתעקשת לראות את הדם שזלג לי מהראש, בזמן שהיא הכתה אותי עם כפכף עץ בראש? למה אני מתעקשת לראות בראש שלי את להבת הגז הבוערת, עליה מונחת סכין מלובנת, שתכף תצרוב לי את היד. אות קין על היותי ילדה רעה? גם הוא "אבא" שלי חלה בסרטן, אבל לא הרגשתי שום חמלה כלפיו....מצטערת לא הרגשתי... אז עכשיו אני באמת מבולבלת. למרות שכשאני בודקת עם עצמי את הדברים, אני מאד שלמה עם עצמי. מה יהיה? שבת נהדרת יקרות שלי.
אני לא סולחתתתתתתתתתתתתתתתתתת להם לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא מגיע להם שאני אסלח אחרי מה שעשו לי אני מרחמת עליהם מרחמת לא יותר,וזה בסדר להרגיש מבולבלת כי הם ההורים שלנו הם אבא ואמא שלנו,וטבעי שאהבה זה גם שנאה וזה בסדר שאת שלמה עם עצמך תעשי רק מה שהלב שלך אומר ומרגיש צר לי לשמוע מה עברת
ליאורי יקרה כמו שאת לעולם לא תוכלי לשכוח את הדם שזרם מראשך בגלל מכות הכפכף , ואת הסכין המלובנת שעומדת לצרוב את ידך הקטנה , האמיני לי שאת מעולם לא היית ילדה רעה , באותה מידה שאני מעולם לא הייתי ילדה רעה , רק רציתי ללכת לשחק בשכונה שאחי גר , כי הורי התגרשו כשהייתי בת-6- , והכי אהבתי ללבוש את מכנסי ההתעמלות הקצרות שלי , עם גרבונים ארוכים וצבעוניים , שהיא קנתה לי , ואני בטח לא הייתי מודעת למודה שהיתה שילדה קטנה , אז ביקרתי אותו , את אחי , והתקררתי בגלל הגשם , וסבתי דאז ז"ל , טיפלה בי אצל אבי בבית , ולא הפסיקה להתלונן עלי על איך שאני מתלבשת , את מבינה , ילדה קטנה , וכשהבראתי וחזרתי הביתה לאמי , היא החליטה לעשות לי מקלחת טובה כדי שאהיה "נקיה " היא רחצה אותי בתוך קערה מאוד גדולה , והרתיחה מים על הגז כי לא היה לנו דוד מים חמים ,אסור היה לדרוך על הרצפה בגלל כל השרצים שגרו איתנו , ותוך כדי מקלחת היא שפכה עלי את המים הרותחים , מהראש ועד לרגלים , רגלים שלא החזיק אותי מעוצמת החום , והתעלפתי , מאז אני לא מסוגלת לשום מים חמים , זה גורם לי להתעלף , ואם את חושבת שבזה היא סגרה אתי חשבון על הבושות שעשיתי לה אז לא , אחרי המקלחת היא רדפה אחרי בכל הבית שהכיל חדר וחצי , ותקעה לי בגב את העקב שלה . נראה לך שאני יכולה אי פעם לסלוח לה על מה שעשתה לי ??? ללללאאאאאאאאאאאאא , אי אפשר לסלוח על דברים כאלה , ולכן אני מבינה אותך , אבל מה , אני לא מתחשבנת עם אנשים שלא מבינים בלאו הכי על מה שאני מדברת , אם הם לא הבינו אז את הטעיות שלהם למה שיבינו היום ???? אני נוהגת מידה של חוסר שיפוט , ונשבעתי לעצמי שילדי לעולם לא יעברו את מסכת הגינום שאני עברתי , והצלחתי , וזו לי נחמה גדולה , אז אל תתבלבלי יקירה , את תמשיכי להגיב כמו שאת מרגישה , כי רק את יכולה לטפל בכאב שלך כמו שאת מרגישה שהכי נכון לך , ושאף אחד לא יגיד לך שזה נכון או לא נכון , סליחה , מצטערת שנפלתי עליך בצורה כזו , פשוט ישנם דברים שעולים תוך כדי קריאה , או כתיבה ןנורא התחברתי לכאב הפיזי שלך מאמא שלך , מקווה שאת סולחת . חתולה
אבא ואמא מסתבר שהם יחידים.... גם כשהם פוגעים..... גם כשהם אוהבים... כל הורה יש לו מעט או הרבה יכולות..... הילד מצפה להכול..... לפעמים אחרי דרך ארוכה ... של התרחקות וקרבה.... של כעס ואהבה.... יש מקום בו מנסים לקבל את מה שיש.... אולי אפשר לקבל? לפעמים יש...יש מעט....הרבה.. לפעמים באמת אין כלום... מבינה אותך מאוד... שבת שלום אידה
תודה באמת אבל ........ אני לא חושבת שילד מבקש יותר מדי אם הוא מבקש , שיאהבו אותו , שישמרו עליו , שיגנו עליו , שידאגו לו , זה חובתו של כל הורה , ולא מדובר פה בצפיות שיש לילדים מהורים לקנות בגדים , או דברים חומריים אחרים , אלה הם אלף בית של החיים הכי פשוטים , בלי כחל וסרק , התרחקות וקרבה , כעס ואהבה הן בהחלט תוצאות של התיחסות ההורים אל הילדים ,ואז באין ברירה נאלצים לקבל אם יש מה לקבל , את המאט או אם בכלל לא , למה אני הייתי צריכה ללמד את אמא שלי בגיל -70- להגיד לי שהיא אוהבת אותי , כשאני יודעת בוודאות שהיא בכלל מתכוונת לאחי ???? אותי היא אוהבת רק לנצל , יש לה המון מילים יפות להשמיע לי כשהיא זקוקה לי , ומתי זה קורה ... כל החיים , ולמה כי אחי נמצא בחו"ל , אותו היא לא יכולה לנצל ,אני כאמא ועוד בנות פה בפורום וכולל אותך , כן , אנחנו כן יודעות מה זה להיות אמא ???????? , מי לימד אותנו ??? הלכנו לפי הלב , לפי החושים , ומה לה אין כאלה ?אז כנראה שאת צודקת למרות הכל , שיש כאלה שלהם אין כלום , כמו לאמי , וזה כואב , תודה , שיהיה לך שבוע נפלא חתולה
הייתי בגיא בן הנום עם אבא שלי........ והכל צף ועלה.........ואני בחלחלה..... אך לדעתי כן יש מקום למחילה........ לא לשכחה, לא לכפרה אך כן להבנה וחמלה. זאת נקודת מבטי והשקפתי כיום כאמא מקסימה (משתדלת עם כל הקושי הכרוך בכך...)לילד חמד... להיות אב ואם זו מטלה עצומה. ולא כולם בנויים לה. מוקירה אותך על פועלך, גדלותך והתעלותך על מידותיך...
תודה לך שדה ניר את עמצך דוגמה ומופת לאמהות , מעריכה מאוד את היותך אב ואם לבנך , ואין לי צל של ספק שזו משימה קשה , מה שחשוב הוא שאת עומדת בה בכבוד הראוי . שיהיו לך חיים יפים , מגיע לך . שבוע טוב ,חתולה
אבל זה גלים שלפעמים יותר נמוכים ולפעמים יותר גבוהים
http://www.castlemountains.com/postcards/eunifun/august/augustangel.shtml
היי גלגלוש תודה על המוסיקה הנהדרת , אהבתי , שה' ישמור גם עליך ויברך אותך . שבת שלום מתוקה חתולה
גלוש', מוסיקה מרגיעה ונהדרת שבת שלום, הרבה אור ושמחה איתך כאב
תודה לך גל מקסימה על ההשראה!
לכן איני יכולה לשמוע, אבל המילים נגעו לי ועוד איך.... לילה טוב יקירה.
מצמרר עד לאיזה דיוטה תחתונה וחוסר שפיות גבר שנחשב מן הישוב וקיבל גושפנקא מכל סוללת הממסד המשומנת לקחת אפוטרופוסות על ילדיו ולגדל אותם במשמורת יחידה!-יכול להדרדר........-מצמרר!!!!!!!!!!! האקס שלי טען להגנתו: שהוא בסך הכל התחכך בבת שלו ואונן עליה בין הרגליים ושאר מעשים מגונים אך הוא לא חדר אליה ופתח אותה והפך אותה לאשה בהיותה קטינה! אז מה הביג דיל?! על מה הסערה במשטרה?! ויתרה מכך למה שגברים אחרים יהנו עם הילדה שלו והוא לא?! והוא מאד אהב אותה והעניק לה ופינק אותה כך שהילדה מגזימה לכל הדעות!!!!!! (כל החיים ניסה לכפר ולפצות בפינוקים וממתקים ורכישת מתנות יקרות ערך...) ועוד הגדיל לומר שהילדה זנזונת והיתה מפתה אותו ומשדלת אותו להתעסק עמה והיתה מתחננת שינשק אותה צרפתית ומתחככת בו בכוח! (ילדה תמימה בת 5 שכל שאיפתה ומגמתה לקבל תשומת לב, חום ואהבה מאביה פיתתה את האדיוט הסוטה, חולה המין הפדופיל??!!- המפלצת שהיתה אמורה להגן ולגונן עליה!) ויתרה מכך המעשים המגונים שהוא ביצע לדעת הילדה בוצעו בה לפני כ10 שנים כיום היא בוגרת, אז מדוע היום לאחר זמן כה ניכר ונמהר עליו לשלם את המחיר?! הוא הרי מני אז חזר בתשובה(יותר נכון חזר בתשוקה). וזה היה רק עם הילדה ומאז לא נשנה. אני בוכה ללא הרף.....איך התעסקתי עם סוטה בסדר גודל שכמותו- השוחר לטרף!!!! ובחלאת המין האנושית הזאת הייתי מאוהבת חצי שנה תמימה!!!! אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי! מוצפת, שוצפת וגועשת.........
לא סתם אומרים שהאהבה עיוורת....העיקר שעכשיו את כבר לא נמצאת בקשר עם הבן אדם החולני הזה...גאה בך על הכוח להתנתק ממנו.... מחבקת דמעה
האמפטיה שחוננת בה היא ממת אלוה אדירה וכבירה! תודה לך על שאת מוצאת את מילת הנוחם והנועם המתאימה ביותר ויוצקת אותה בתוך אבחת הפרידה והאנדרלמוסיה השלטת והבועטת בי-לאין שיעור! הקושי בנתק הוא עצום ורם....ברם מודה לאל שגדעתי את הקשר בעודו באיבו ויזמתי את הקצר חרף שרשרת האירועים שהתרחשו ורחשו שלא בשליטתי ו/או באשמתי ו/או אחריותי! שבת שלום וחיבוק הדוק!
היי שדה יקרה ואיך בדיוק יכולת לדעת שזה טבעו של האיש , אולי בדיעבד צריך לומר תודה לבתו על כל המהומה שיצרה , וכך נפתחה תיבת הפנדורה שלה ושל אביה , כך גם נודע לך באופן הכי ישיר וכואב לצערי על בן זוגך שהוא בן ז....ה , פדופיל מושלם , ואת פשוט ניצלת יקירתי . האם זה לא מנחם אותך לדעת שנשמתך וחייך ניצלו ולא המשיכו להיות מנוצלים ???. אכן כאב גדול , פה בשבילך כמו תמיד חתולה
אכן מנחם לדעת שניצלתי והתנתקתי מהפר בן בקר שמן הראוי היה לסרס אותו ולעלות אותו למוקד כשה לעולה וכצאן לטבח! אך לא מרפה הימני ועודנו מדמם העובדה שככל שהעמקתי בקשר נתוודעתי לעומק הסטיה, השחיתות, המגלומניות והחולניות של היצור השפל הלזה וחרף הידיעה וההכרה הרציונלית והלוגית שאני מאוהבת באדם הלא נכון היה לי קושי עצום להתנתק ממנו, לחתוך טוטאלית ומנטלית- על אף הכרת הצד האפל שלו! התגליות הסנציוניות אודותיו נודעו לי לאחרונה- לאחר שהייתי מאוהבת בו למעלה מראש! ונפרדתי ממנו ביוזמתי ברגע ה90!!!!!!!!!ברגע קריטי, כאוטי, אקוטי ומשמעותי! אני מזועזעת עד עמקי נשמתי! תודה לך על התמיכה והסיוע נשמה יקרה.
זה קשה לקרוא את זה וגורם לי לבחילות האם את מקבלת סיפוק כלשהו מהירידה לפרטים הקטנים? נהנת לעשות לנו בחילה?
בדיוק בשביל אחת עם לב חלש ושכל קטן- כמוך!
צר לי לקרוא על דברים כל כך קשים....נוראים... ועלייך....התמודדות שלך הקשה... האהבה שלך כלפיו בעבר... הפגיעה שלו.... ההצדקויות....הצמררות... מחזקת אותך אידה
מי יתן שלא נוסיף לדאבה עוד לעולם ודמעה תמחה מכל פנים! שבוע טוב לך.
