פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

הכל כאילו טוב אבל כל היום כל הזמן טוקף אותי משהו אחר פעם בחילות, פעם כאב ראש ועכשיו כאב בטן מאוד חזק לא אוהבת כשהגוף מדבר שישתוק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא רוצה לשמוע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מתוקה ! מבינה אותך... הגוף מדבר, תני לו ... אל תתנגדי ! הוא מדבר כי הוא כואב.... תנסי לעלות למיטה, לנוח...... וחוץ מזה, את בחברת גלי המקסימה ( או שהיא כבר הספיקה להרדם.. וכבר נוחרת.. :) ) אני חייבת לישון... בינתיים קבלי חיבוקון (((((((((((((((שחפחפית))))))))))))))))))) ענבל.

שתהיה לך שינה נעימה ורגועה ואחנו עוד שתיינו ערות לא נראה לי שהמצב ישתנה בעתיד הקרוב :)

מאוד מקוה שאת כבר ישנה...לפעמים הגוף מדבר כי הראש והלב לא רוצים לשמוע...כשזה קורה לי אני מנסה להבין עם הראש מה מציף ולמה ולפעמים זה משתיק את הגוף... מחבקת http://www.lisavictoria.net/Cards/ALL/Thumbs/dreamingdragonthmb.jpg דמעה

ולא בא לי לחשוב כרגע כרגע אני מנסה פשוט להנות מהחיים כפי שהם ולא משנה לי נכון לעכשיו מה לגוף שלי יש להגיד

ליל מנוחה.... חלומות נעימים.... לקראת בוקר חדש של יום שישי... אפשר לכבות אורות?...כן...כמובן....חוץ מהדובי.... לילה טוב אידהי

מאחלת לך לילה טוב ולילות טובים תמיד.

איזה לחבות אורות?????? כרגע נכנסנו הבייתה המסיבה רק מתחילה

מאחלת לך לילה טוב..עם מלאכים שישמרו עליך וחלומות טובים... http://www.awaywiththefairies.com/images/sleeping%20fairy.jpg דמעה

מה ששום דבר לא הצליח להביא אותי לידי חיוך אפילו , את הצלחת לגרום לי לצחוק עם התאורים שלך ,את משהו מיוחד , וחוש ההומור שלך עוד יותר , תודה על שיפור מצב הרוח . חתולה

וזה עוד כלום..... אם הייתי בריאה עכשיו, היית רואה מה זה צחוקים..... אני בכלל חושבת שהומור יש בו כדי לחולל פלאים. אבל גם אני כמובן לא תמיד צוחקת, ובנפילות שלי, זה לברוח ממני... שתמיד תיצחקי מתוקה...

מצטערת לשמוע שכל כך קשה? זה קשור לאתמול? אם תרגישי שאת רוצה לשתף...את מוזמנת כאן בשבילך אידה

קשור לאתמול ולטיפול של היום... דמעה

נמאס נמאס נמאס לי לשבת בטיפול ולדבר ולדבר ולדבר כשבעצם כל מה שאני רוצה לעשות זה לבכות ולצרוח וכלום לא יוצא..אני מדברת בשקט..ובפנים צורחת וצורחת..ונמאס לי שאני לא מצליחה להוציא החוצה את הצרחה..את הבכי התקוע...וכמו שנמאס לי בטח כבר מזמן נמאס למטפלת שלי לשמוע אותי מדברת ומדברת בטון המאוד שקט שלי...מעניין עד מתי היא תסכים לסבול אותי... דמעה

באמת...אפילו בטוחה אידה

ובמיוחד אחרי טיפול שכזה בו השקט דומיננטי במיוחד למול הגעש האילם..יוצאים ממנו כאילו העולם הולך להתפוצץ!! את יודעת מה..אני בטוחה שמה שאני הולכת לכתוב לך בנושא הוא נכון, מה שלא אומר שאני בהכרח מצליחה ליישם את זה, אבל בכל אופן: הפער העצום ובו זמנית חסר המרחב הזה בין התחושות הפנימיות לבין מה שיוצא החוצה הוא מקור להמון תסכול. לו רק תוכלי לתת קצת יותר ביטוי, בין אם בתוכן ובין אם בטון, למה שמתרחש בתוכך..אולי יתקבל קצת מרחב שבתוכו אפשר להבין, לדבר, לגעת.. נסי בטיפול לאפשר לעצמך לתת ביטוי אמין יותר למה שקורה איתך. אני יכולה להעיד שבמעט הפעמים שאני קצת מצליחה לעשות את זה-אני חשה פתאום שהכאב הוא בידים שלי, מובן יותר..פחות תהומי. איך שלא יהיה, אני מקווה שתחושתך הספיקה להשתפר ושמצפה לך סופש מרווה..

ואיך את מרגישה עכשיו, מתוקה? אולי תבואי אלי מחר? אולי זה יגרום לך להרגיש קצת יותר טוב?

לא ישנה...תודה שחף מתוקה.... דמעה

אני רוצה להודות מכל הלב לכל הבנות הנפלאות , והחמות ,המקסימות , וכמובן גם לאידה , על כל מילות החיזוק , על הנחמה , על ההבנה ,ועל כל מה שכתבתן כדי לעודד אותי , בשעות הקשות האלה שעברתי , ושבזכותכן אני לאט לאט יוצאת מהמקום הקשה הזה שבו אני הייתי , לא יכולתי לעשות זאת הפעם לבד . תודה , באמת תודה מכל הלב ,ולך אידה אני אומרת בנוסף , שהיית חסרה בימים האלה .תודה על השיר מלא התקווה , מוכר לי מאוד , אולי זה יעזור לי לאסוף את השברים . אוהבת את כולכן , שולחת חיבוקים לכולן , חתולה

שמחה לשמוע שאת מתחילה להתחזק ולצאת מהמקום הקשה.... שמחה שיכולת לבקש עזרה וגם להצליח לקבלה..... צר לי שלא יכולתי להיות יותר... ואקח זאת לתשומת ליבי.... בכל מקרה איתך וכאן בשבילך אידה

חתלתולית! והנה שבוע הולך להסתיים לו... שבוע עמוס... שבוע גדוש... שבוע שבו הוצאת הרבה מכאבך... בסופ"ש הזה, מקווה שתמצאי את המנוחה. לנקות את הראש... מהשבוע שאוטוטו מסתיים לו.. והנה, שבוע חדש הולך להתחיל... מקווה שתראי בו יותר נחת מהשבוע שחלף... ליבי איתך.. תמיד! אוהבת ענבל.

אוו מרגישה שהתגעגעתי ונראה שיש נוכחות... אז... מזמינה להתפקד....מי שכאן ולספר על משהו אחד קטן......קטן קטן שקרה היום והיה טוב... 5 דקות לפני שאנחנו ביום חדש אידה

נקראתי לאתגר: 5 דקות ענוגות ומתקתקות נוצרו בעיקבות החיבוק החם והטוב של הילד חמד שלי בליווי גירגורי הנאה ושאגה שאני האמא הכי מתוקה ויפיופית בעולם!(ציטוט נאמן למקור) לילה טוב לכולכן.

השארתי לך הודעה למטה צר לי שאין לי במה לשתף לילה טוב לכולן חתולת אשפתןת

כבר לא צריכה לכתוב............. :)

היי ..... שדה העלת חיוך על פניי.... ובנות... חתולה....קראתי והגבתי למטה יותר.... וענבר.... לא לוותר...קטן....נקודונת קטנטונת.... בכל אופן אני איתכן.... מאחלת לכן לילה טוב ושהלילה יהיה לילה טוב עם נקודות של אור לילה טוב וחלומות נעימים מחר יום חדש אידה

מצדיעה לך בחיי, אחרי יום כל כך מפרך, יש לך עוד כח להתפקד? אפשר לתרום משהו משמח למרות האיחור? הילדים הקטנים שלי לומדים מהגדולים לעזור לי לקום מהמיטה, עדיין מתקשה לקום לבד... כל אחד מושיט יד קטנה ענוגה ומתוקה.... ועוזרים לי לקום..... והנשיקות שלהם...אין על הנשיקות התמימות של המלאכים הקטנים האלה, והם חושפים לי את הצלקת של הניתוח ושואלים "כואב לך פסה (פצע} אמא? זה הטוב היום יומי שלי, ועליו מבוסס כל יצר החיים שלי.

משהו קטן קטן.. עליתי על סטארט אפ! תקשיבו טוב.. זה טוב לישון בלילה! לילה ראשון מזה חודשים בו ישנתי קצת יותר נורמלי..ופתאום העולם נראה אחרת..הצבעים חדים יותר, קל יותר לחייך.. יחי כדורי השינה!

ליאור יקרה כל כך מבינה....את הכוח והחיוך שהם נותנים לך הקטנים.... תמשכי לשאוב מהם כוח.... תתחזקי לאט לאט ....הם זקוקים לך.... וללימור היקרה שמחה שהצלחת לישון....ולקום בבוקר עם חדות וצבעים חדשים.... מקווה שירבו הלילות שבהם אט אט תוכלי למצוא מרגוע לעצמך.... להרדם ולישון מתוך שלוה פנימית.... מאחלת עם הרבה נקודות אור ומזמינה עוד איתכן אידה להרדם ולקום עם חיוך

היום כמעט נגמר.... עוד יום עבר

נואשת יקרה עוד משהו קטן קטן...קטנטן.... שקרה....לך..... בטוחה שתמצאי אידה

הצלחתי סוף סוף להגיע למחשב לקרוא את כל מה שפיספסתי בפורום ביומיים האחרונים זה עושה לי טוב אין יותר סמינריון נגמררררררררררררררררררררררררררררררררררר סיימתי את כל החובות של התואר הראשון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מוצפת....היה יום ארוך ולא פשוט...הייתי ביום העיון שהיה בתל השומר...מאוד חששתי לפני אבל חשבתי שאני בסדר...ובאמת הרגשתי בסדר עד עכשיו ועכשיו פתאום אני מתחילה להפנים את מה ששמעתי שם ופתאום קשה לי...יש מילים שממש מהדהדות בראשי..אני לא מצטערת שהלכתי כי למדתי דברים חשובים מאוד אבל חייבת להודות שממש קשה לי עם זה עכשיו דמעה

מצטערת לשמוע על ההרגשה הקשה שלך, לפעמים דברים הכי בנאלים יכולים להוות טריגר רציני, על אחת כמה וכמה יום עיון בנושא מאד קשה וכואב.... מקווה שהרגשתך הקשה תחלוף, אני איתך בכל מקרה....את יודעת את זה.....ואם תירצי לשוחח בטלפון את מוזמנת.... חיבוק של לילה טוב..... מקווה שאצליח לישון מעט. ליאור

דמעה יקרה ללא ספק מבינה אותך.... ישבתי וחשבתי....על מילים קשות שנאמרו שם.... זה בהחלט אמיץ מצידך להגיע .... לקחת את הסיכון לתגובה לא פשוטה אחרי... ובכל זאת כל זאת למען עצמך....למען הלמידה שלך על עצמך.... על החויות הקשות שעברת... אם את מרגישה שאת יכולה לשתף...את מוזמנת.... מחזקת מעריכה את כוחותייך! אידה

נקטת בצעד אמיץ וראוי להערכה! נכנסת ללוע הארי- לעובי הקורה והמדוכה........ את מוזמנת לשתף באם את מרגישה צורך ומוצאת לנכון. אני כאן למענך מחבקת ומיחלת שהכל ימוג כלא היה ושתצליחי לישון! ליל מנוחות וצרור ברכות!

תודה שאתן כאן...היום אני מרגישה בסדר..דיברו בכנס על דברים לא קלים ואני זיהיתי את עצמי בהרבה ממה שנאמר ולא היה לא פשוט עם זה בכלל....מסתבר שחלק ניכר מההתנהגויות והתגובות שלי קורים עקב הפגיעה..ומצד אחד זה טוב לשמוע שאני לא משוגעת ושהתגובות שלי ידועות ומוכרות אצל נפגעות אחרות אבל מצד שני זה נותן הרגשה כאילו החיים שלי מוכתבים על ידי הפגיעה ועם זה קשה לי... יום רגוע דמעה

דמעה יקרה מאוד מבינה אותך.... לא קל לראות את הדברים... לא קל להסתכל על עצמנו...ולהבין.... מהיכן הכל בא... מה מניע אותנו.... הפגיעה... הכאב... מחזקת אותך אידה

נאחזת ביום, בשמש הנוטה לשקוע, נאחזת בחוזקה, אינה מרפה. ידיה חבולות, ציפורניה שבורות, אולי עוד קצת. קצת ממה? להרגיש את האור, לראות את תכלת השמים שקעה דמדומים לוהטים נאחזת בלילה , בירח החיוור מעל נאחזת בחושך בחזקה, אינה מרפה. אולי עוד קצת. קצת ממה? אפלה. נצנוצי אורות קטנים קטנים שהולכים ודועכים כבה האור נותרה היא בין הדמדומים עד כדי שכחה .

ענבר יקרה מזכירה לך שאחרי כל לילה בא הבוקר...שוב.... אחרי החושך יש אור ובתוכך יש אור גדול... תחושי.....תרגישי... הוא שם... איתך אידה

ליל מנוחה !

ליל מנוחה !

אני מעניקה לך אור ירוק לחוש כבר בטוב! לילה טוב!

תודה לך ! אהבתי ! ((((((((((שדה ניר)))))))))))) תודה!

כולך התחלות חדשות, מתגלגלת לך קדימה במהירות עד שקשה כמעט להתחקות. אני רואה טובות צפונות בעתידך.

ליל הפגישה המתישה היה סוער ומערער- מתסכל מבלבל ומחלחל....-קדם אירוויזיון:-) ואמש הפגישה הרת הגורל-אות קיין לקיום האומלל- התקיימה בפרקליטות מחוז תל אביב לצורך הכרעה האם לגשת לעיסקת טיעון או לבכר משפט רגיל- מקובל ושגרתי אך ארוך טווח-פול טיים ג'וב, מערטל ובירוקרטי. נזרקתי בחדות ללא כל הודעה מוקדמת- המתחייבת על פי חוק:-) אל ארוע העבר המר והנמהר! בתחילה היתה נסוכה על פני ארשת של בת שחוק אך העלו לי הכל מן האוב וכל בשרי סומר ביסורי איוב! הדיסוציאציה נדחקה לה לקרן זווית. ועתה אני מוצפת- שוצפת, גועשת ורושפת.....-כאחוזת אמוק וכרוח תזזית. מה שחרה לי וקומם אותי היה העובדה שהזכירו לי נשכחות על פגיעה שכוחת א-ל מן העבר שהתלוננתי עליה ותכף ומייד משכתי את ידי ממנה ולא הותירה בי כל שריד ופליט...ולולא תזכורתם הארוע היה לבטח נותר מיותם! האנס משוחרר ואף לא קונס בשחרור בתנאים מגבילים ואף הגדיל לעשות והוסר נגדו צו עיכוב היציאה מהארץ והוא ממשיך בעסקיו המסועפים והמטונפים- כבימים ימימה........-ראה ערך מדינת חוק וסדר.......... ורק אני מצויה בכלא.....בכלוב עלוב- קשורה במלתעות.......בלתי נראות....... אני מבולבלת, מבטיחה לשוב לעדכן ולהמשיך לתמוך ולהיות עמכן. יום טוב לכולכן.

שדה יקרה מצטערת על התלעות הרבות שאת עוברת בעקבות הטראומה הנוראית, מעמד החקירה....משפט ...עסקת טיעון.....שחרור שלו.....הסרת הצו..... כמה כוחות צריך בשביל לעבור כל זאת.... כמה אומץ.... מעריכה ומחזקת אידה

אני על גבול דק של התמוטטות עצבים........

האמת? כל פעם שאני קוראת את ההודעות שלך, מזכיר לי יצירה ספרותית, פרוזה? שירה? ואולי את בכלל יוכי ברנדס? מתגעגעת, כנסי לכאן לעיתים תכופות יותר..... ליאור בהפוגה קלה מהכאב........ עד "העונג" הבא......

מאחלת לך הפוגה לצמיתות מהכאבים- ללא תאריך תפוגה:-)! והחלמה מהירה נטולת יגון, אנחה ותוגה! תודה על הפרגון נשמה.

לפעמים אני לא יודעת מה לכתוב או איך לפעמים אני רוצה להגיד כל כך הרבה ובסוף אומרת: כלום לפעמים אני מוצפת ואין לזה מילים וגם כשכבר יש אני לא בטוחה שאלו הן המילים הנכונות או המתאימות אני לא יודעת מי אני מה אני ולמה אני בכלל אני לא מכירה את עצמי אני לא מזהה את עצמי אני לא יודעת מה אוהבת או מה התחביבים שלי מה שונאת ומה מכעיס אותי מה מלמד אותי ומכשל ומה מפיל אותי אני לא יודעת דבר... על עצמי... ברגע שיצאתי משם והדלתות של המחלקה נסגרו סגרתי שם את החולי ומסתבר שהשארתי שם גם את עצמי ברגע שלקחו לי תמחלה לקחו אותי אין לי דבר עכשיו אולי מעולם לא היה לי והכל היה אשליייה ועכשיו זה הזמן לגלות ,לראות, לחפש... ואולי היה הרבה והכל התפוגג ברגע שהתפוגגה ה"שליטה" על האוכל ואולי.. אולי... אולי.. אני בכלל סתם חיה בסרט... והכל בסדר ואני רק לא יודעת להנות ממנו או להבין אותו... ואולי כלום לא בסדר ואני בוחרת לעצום עיניים ומסרבת לראות.... אבל העיקר הוא שאני אוכלת לא?!

היי ילדונת. נשמע כאילו עברת תהליך שהחזיר אותך ליציבות והוא היה מוקד חייך לתקופה לא קצרה. עכשיו פתאום,את בחוץ..ומה עכשיו?..לתקשר?,ללמוד?,להתפתח?..לאן? איך? מה אני רוצה? מה אני אוהבת? מה מתאים לי?... ילדונת-אלו דילמות חיוביות מאוד במהותן!אמנם את מבולבלת ואולי לרגעים חשה אובדת עצות אבל את יודעת מה-אם תרצי,את במקום נהדר!. אינך צריכה לדעת מה נכון,מה טוב..תתנסי. לכי עם החשק. בא לך,נניח, לנסות תכשיטנות-קחי קורס..מעניין אותך ללמוד פילוסופיה-קחי שיעור בפתוחה..בקטנה,תבדקי את עצמך-תחפשי,בלי לחץ. לוקח זמן לדעת..ואם תשאלי אותי-האמיצים ביותר לא פוחדים להמשיך לחפש למול האילוצים. פתאום המוקד הוא החיים ולא החזרה אליהם..תראי כמה זה חיובי. קחי את זה לאט לאט.."בביסים קטנטנים"..תלמדי להנות מהם,לראות את היופי. מאחלת לך המון המון בהצלחה. יש הרבה יופי לפניך,ראי קדימה.

מה שלומך? מזמן לא ראינו אותך כאן.... היית חסרה... אידה

היי ילדונת העקר הוא לא שאת אוכלת , אלה שאת אוכלת נכון , העקר הוא שלקחו ממך את המחלה , הלוואי שיקחו ממני את הפרעות האכילה שיש לי , הייתי מוכנה לאכול רק כשצריך , למה את מתכוונת שאת חיה בסרט , מי היתה שם ? במי טיפלו ,? אולי עכשיו זה הזמן , להכיר את עצמך , לזהות את עצמך , לגלות מה את אוהבת , לגלות מה הם התחביבים שלך , לגלות מה את שונאת , מה מכעיס אותך , מה מלמד ומכשל אותך , מה מפיל אותך , עכשיו זה הזמן ללמוד את כל אלה על עצמך , במקום לחשוב שלקחו לך את המחלה לקחו גם אותך , תביני שלקו ממך משהו קשה , והשאירו אותך נקיה כדי להתחיל לגלות את כל הדברים שאת לא יודעת , כמו שאמרת בעצמך עכשיו הזמן לגלות , לראות , לחפש . להרגיש שאת לא חיה בסרט , ושהכל יכול להיות אמיתי ולא אשליה , שתוכלי להבין ולהנות מהחיים לא בעניים עצומות , מקווה שעזרתי לך חתולת אשפתות

לרגע שמחתי על השינוי..... ואז ראיתי את חתימתך.... את ....הרבה יותר... וגם את יכולה להתגבר על הפרעת האכילה שלך.... כמו ילדונת.... כשתכירי ותגלי את עצמך... עוד ועוד... תלמדי לקבל ולאהוב את עצמך... מחזקת אידה

ילדונת יקרה אולי באמת זה הזמן להתחיל להכיר את עצמך.... לגלות את עצמך... את כל מה שחבוי בך ונסתר מעינייך... ויש כל כך הרבה... אמונה... סבלנות.... זה יגיע.... תמצאי ותגלי את כל הטוב שבך... איתך אידה

שיעבור בקלות ... ולומר שאתן בלבי.... למרות חוסר הזמן...שלי.. יום טוב אידה

מה שלומכן? אני הייתי במחצית הראשונה של היום ביום עיון על נפגעות בתל השומר.... היה מעניין...אם כי ברובו של היום הנושאים שהועברו היו בסיסים עבורי.... אך בהחלט יוזמה מבורכת אידה

אך, בסוף לא הסתדר לי מהעבודה! יומי? התחיל בטוב.. נגמר לא בטוב! גם זה קורה.. ת'רגלנו!

לבי נקרע לגזרים ואני נותרת חסרת אונים ומילים למול אוזלת ידך! באם את זקוקה לי ברמה האישית- אני במייל...לכל דבר ועניין. תחזיקי מעמד. אני אתך- תומכת, מחזקת, מגוננת ומחבקת.

תודה לך יקירה כבר לא יודעת מה יעזור... תחושת הדיכאון, היאוש, והבדידות (למרות שאני מוקפת בחברים אוהבים) אופפים אותי.... ומה איתך יקירה? המשפט? מה שלום הילד? (((((((((((((שדה))))))))))))))))

מה שלומך? מה קורה איתך אנחנו כאן בשבילך אידה

כואב נורא בתקופה האחרונה.... הכל לא הולך לי, כאילו כל העולם נגדי.... תודה אידה

ירח שחור -שרית חדד דמעות, זולגות זולגות זולגות..... ועצבות המחשבות. ומה נשאר לי? מה נשאר? רק זיכרונות מן העבר. הכל עבר, הכל נגמר, אהבות והתקוות. ומה שמחכה מחר..... זה רק ייאוש ואכזבות. פזמון: ירח שחור ולב שנשבר ואין לי מסתור ואין לי מחר. ירח שחור, כמה רע לי ומר. ואיפה האור שישוב ויזרח. ואין לי, אין לי אף אחד. שיעזור יושיט לי יד. חיים בצל הזיכרונות. חיים בתוך הדיכאונות. הכל עבר הכל נגמר.... ומה נשאר לי? מה נשאר? רק הייאוש והבדידות. וזה עצוב זה כמו למות. פזמון: ירח שחור.............. לילה טוב חתולת אשפתות

יודעת את החיבור אל שרית חדד..... ומקדישה לך....במיוחד כל כך נכון....לא יכולה שלא להקדיש זאת לכולן!!!!! איתך חתולה לראות את הכאב - שרית חדד בשלכת עץ עומד לבדו ברוח, אין לו רגע חם ואין לו צל. לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח, ולא כמו פרח שנובל. ולפעמים הזמן בוחן אותנו, מניח לרגלנו מכשולים. אך לנו יש את הכוחות שלנו, נראה לו שאנחנו יכולים. לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים, להיצמד אל החיים חזק לא לוותר, להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב, ושלמרות הכול אנחנו נתגבר. אלוקים רואה הכול משגיח מלמעלה, שלא נאבד את התקווה. וגם אם לפעמים כואב צריך ללכת הלאה, אין דבר הכול רק לטובה. ולפעמים הזמן בוחן אותנו, מניח לרגלנו מכשולים, אך לנו יש את הכוחות שלנו, נראה לו שאנחנו יכולים.

הכאבים הורגים אותי....................................................................... הצלעות שלי חורקות מכל תזוזה...................................................... לא מסוגלת לכסות את הילדים שלי בשמיכה שלהם..................................... המשככי כאבים שמותר לי לקחת לא מזיזים לי.................................... היום הרופא אמר שזה יכול להימשך חצי שנה..............ככה חצי שנה?????????????מי יכול לעמוד בזה??????????? לא רוצה להרגיש ככה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה מדכא אותי נורא...............................

ליאורי , איתך בכאבך ובסבלך , מקווה שלא יקח חצי שנה , בכל מקרה אני פה איתך חתולת אשפתות

צר לי לשמוע שכל כך קשה וכל כך כואב.... חבל שאין לי מטה קסמים....

כאבים גופנים ממוטטים את אמות הסיפים ומעלים את כל הסעיפים! אני היתי ממליצה לך בחום לגשת לרופא מומחה- חד פעמי באופן פרטי על מנת שיתאים לך משככי כאבים נרקוטים! לא יתכן שתסבלי יסורים כה קשים ומרים! מי יתן ותרגישי טוב ותחזרי לעצמך- במהרה!

רק עכשיו קראתי מה קרה לך בליל יום ראשון... קראתי אותך.. וליבי נשבר.. הרגשתי את הפחד בלראות את "האנס".. הרגשתי את הקיפאון הזה... שהיה לך! ליבי בוכה על מה שעברת אז.. ועל מה שעבר עלייך בליל ראשון! לא פשוט, אני יודעת! זה קשה! אבל, בהתחלה שמחתי לקרא - שהים עשה לך טוב... שלאט לאט "ניפוץ הגלים" החזירו בך ת'כוחות... אין כמו הים! מקום מומלץ ... (שאגב, עבורי זה טריגר.. אנסה להתעלות על עצמי- אי אפשר לוותר על הים). שולחת לך חיבוק חם ... ותומך! מקווה שיעברו מעלייך ימי השחור.. מגיע לך הטוב ביותר (זוכרת?!)..... איתך כהרגלי.... ענבר. נ.ב כל פעם שאת בירידה ... עשי טובה, צרי קשר אם מי שתוכלי לדבר ... כואב לי שאת מגיע למקומות כאלה... בלי אוזן קשבת.. בלי "גלגל הצלה".

היי ענברי לא היה לי זמן לשום דבר , הדברים פשוט התגלגלו כמו שכתבתי , לא היה לי עם מי לדבר , ובסערת הרגשות שהייתי , לא הייתי מסוגלת לחשוב על כלום , נפילה קשה ובלתי צפויה !!! אני מרגישה כל כך קשה מבפנים , הרגשתי איך אני פשוט מתרסקת ............. עדין לא יכולה לחשוב על איסוף הרסיסים , אני יודעת שזה לא מגיע לי , לכן זה היה כל כך קשה . חתולת אשפתות

קמים חזקים וטובים יותר... מתוקה, לצערי אלו הם החיים- ואין ביכולתנו לשנותם! הלוואי והיה ! קשה בפנים- תבכי! תוציאי את כל הרע מבפנים! -מנסיוני זה עוזר.. תמשיכי לכתוב את אשר על ליבך... תוציאי את רגשותייך ... הדבר יכול להביא הקלה.. מקלחת חמה כוס תה ..בדרך אלייך... וחיבוק תמך! איתך.. בשעותייך הקשות! מתפללת לטוב עבורך! ענבר.

... ולפעמים, אני לא למעלה- ולא למטה... אני באוויר. לא יודעת מה טוב ומה לא... לא יודעת מה כואב ומה פחות כואב... ומנסה למצא את המילים.. והכל עדיין מבולבל... לא יודעת איך להגדיר... לא יודעת איך לתאר... המילים שרוצות לצאת נעלמות... ואם יוצאות - מתבלבלות בדרך... ואולי כרגע עדיפה היא השתיקה?! ...אבל גם היא כואבת.. ממממ.... עדיין מבולבלת.. (לא סתם הילדים בגן-איפה שאני עובדת, קוראים לי "ענבל המבולבל"... )

ענבר יקרה כן יש מצב למעלה ולמטה.... יש טוב...טוב יותר...טוב פחות.... אבל כל הזמן יש ענבר.... שלפעמים כך וכך.... האם אפשר לקבל אותה כמו שהיא? שיש גם וגם? שמחה ועצובה רגועה...ומתוחה.... חלשה וחזקה אמיצה ומפחדת אבל תמיד ענבר.... עם גרעין חזק של נצחון איתך אידה

לקבל? קצת קשה... כי הכל מבולבל.. לא ברור מסובך כי כשהכל מבולבל.. אי אפשר לתת מילים - אי אפשר להוציא את הכאב... ואז, אני נשארת "בשתיקה שלי" . שזה עוד יותר קשה... כואב... עצוב... ! אחרי הכל, אחשוב עוד על מה שכתבת..... לא יכולה לתת תשובה - אפילו לעצמי- כרגע. נושא קשה. תודה בכולופן. ערב נעים .

היי ענברי הייתי מעדיפה להיות על הנדנדה ביום ראשון בלילה ולא להיות היכן שהייתי , אני כבר לא יודעת מה אני רוצה באמת . חתולת אשפתות

הנה, קחי.....זה ממני בשבילך.... http://www.donkey.co.il/Wallpapers/Thumbnails/3727.181220041226.jpg אולי זה קצת ישפר לך את ההרגשה :) תנסי לדמיין שזו את נחה שם על הענן בשמיים רחוקה מכד הדאגות מתפנקת, רגועה ומחייכת שיהיה לך לילה נעים מלא חלומות טובים שחף

עוד לפני שפתחתי את הקישור ... ידעתי שזה אהובי היקר. . . תקוע בענן! מאמי, איפה שפו תקוע, אני תקועה איתו ! אנסה לעלות על הענן... לרחף... ואת, מזמן לא דיברנו... איפה נעלמת?! כנסי, אני מחכה! :-)

זה בלתי נמנע ממני הכעס העצבים והשנאה שאני חשה בזה הרגע! אני נלחמת בזה ואני פשוט לא מצליחה, כל דבר שקורה לי בחיים (הרעים) מסתכמים באשמה שלי כלפיי "אמא" שלי. זה מכעיס אותי שבמקום לחיות חיים רגילים ופשוטים של בחורה בשנות העשרים לחייה אני לא מסוגלת לחשוב איך אני סוגרת את החודש, כמעט ואני לא מקבלת עזרה כספית ממישהו ואת רוב כספי אני צריכה להוציא על הטיפולים, היא הרסה לי את החיים ואני צריכה להוציא אלפי שקלים בשביל להפוך את עצמי לנורמאלית!!! למה? למה? אני מרגישה שנפלתי לתהום ועוד פעם אני צריכה לעלות וזה כ"כ קשה זה משתק אותי מבפנים! נמאס לשמוע שלא טוב להתרכז בה אבל זה פשוט בלתי נמנע!!!!!! האישה הזאת הרסה את חיי!!! רע לי ואני סובלת ולא נהנת מכלום! אני עובדת קורעת את התחת (סליחה על המילה) עובדת לפעמים בשבתות ואפילו לא נהנת מהכסף כי הכל הולך לתשלומים, הלוואות, טיפולים, שכ"ר, ואני בסה"כ בת 23 !!!! אני לא מצליחה למצוא שקט אחד בחיי, הכל בבלאגן וכ"כ קשה, אין לי שקט נפשי ונמאס לי ליפול לשבוע ולהיות "בסדר" יום אחד, והכל בגלל האישה הזאת שלא ראויה להקרא "אמא". אני מצטערת על כל הרע שאמרתי, כנראה שזה ברגע של חולשה , סביר להניח שעוד מעט אני ארגע ואהיה יותר "בסדר"............. לב עם הרבה כאב

היי לב עם הרבה כאב זה בסדר , גם אם היית צריכה לומר את כל מה שאת מרגישה , לשפוך את כל הכאב הרב שאת אוגרת בקרבך , הכל בסדר , אף אחד פה לא שופט אותך על מה שאת כותבת , להפך , לזה בדיוק התכוונתי כשאמרתי לך להכנס ולשפוך את כל מה שאת מרגיש , ודרך אגב , מותר לך להגיד כל מה שאת רוצה על אמא שלך, את לא בוגדת בה , את רק משחררת את עצמך מכל הרגשות הקשים שעולים בך ,זה בסדר , זה מותר , וגם מותר לא להרגיש רגשות אשמה רק בגלל שאת מטפלת בעצמך , כי זה מה שאת עושה כשאת מתלוננת ,וזה מצוין , לא ראית אותי ? כמה שזה כואב , כמה שזה גרם לי להתרסק , אני פה , יושבת כותבת , משתפת , ומוקיעה מתוך עצמי את הרעל הזה שאוכל אותי בכל פה , מקווה שעזרתי לך חתולת אשפתות

כאב הלב יקרה גם על הרגשות הכעס והשנאה יש רגשות אשם... על כך שכועסים על אמא.... אפשר לכעוס על אמא? מותר? אני חושבת שמותר לך לכעוס...אלה הרגשות שלך ותני להם את החופש הדרוש.... אין טעם להרגיש עלהם אשמה.... יש מספיק קשיים... והתהליך שאת עוברת הוא טבעי ביותר.... מותר לך לכעוס... אם בהמשך תרצי לקבל את אימך כמו שהיא....לקבל ממנה את מה שהיא יכולה לתת... זו הדרך...והיא עוברת גם דרך הכעס... מחזקת אותך אידה

חושבת שכעס במיוחד על אמא שהיה קשה איתה הוא חשוב.... כעסתי על אמא שלי שנים.... עד שהצלחתי לעשות הפרדה בין הכאב לבין הכעס. פתאום הבנתי שאני יכולה לכאוב את ילדותי העשוקה, את חוסר יכולתה לתפקד כאמא מגינה ותומכת ופשוט להפסיק לכעוס עליה, כי היא לא ידעה ולא יכלה להתנהג אחרת.... שמעתי פעם חבר, פסיכולוג, שאמו התעללה בו מאד בילדותו אומר: אם בגיל 5 אמי התעללה בי למה אני צריך להתנהג בגיל 40 כאילו עדיין היא מתעללת בי? למה זה צריך להרוס לי את החיים בגיל כזה?.... קשה...ואפילו קשה מאד....אבל אם באמת אנחנו רוצות להשתחרר באמת צריך להתחיל עם שחרור הכעס ואח"כ בעזרת עבודה קשה נצליח!!!! מחזבקת

מילותיך הן כתרופה על פצעיי , אין לך מושג כמה אני מיצטערת על מצבך , כמה קשה לך לחיות את הטראומה הזו כל הזמן , בשכנות , אני לא יודעת אם הייתי עומדת בזה , וכן , אני בוכה ,בוכה כמו שלא בכיתי בכל ימי חיי , קבלתי רשות לבכות , פשוטו כמשמעו ,כל אדם בוכה כשבוכה, אני רק עכשיו קבלתי רשות לבכות ,ולא בגלל הארוע הזה , אבל זה כבר שייך לסיפור אחר , למצב אחר . כולם אומרים לי שאני חזקה , שלשום בלילה הייתי במקום אחר לחלוטין , התרסקתי לגמרי , תודה לך על העידוד , עזר לי מאוד . איך היה לך היום עם העו"ד ,? מחזיקה לך אצבעות חזק שתשיגי את כל מה שמגיע לך , ומי כמוני יודעת שמגיע לך הכי טוב שיש . חתולת אשפתות

כל העולם כולו גשר צר מאד והעיקר לא לפחד כלל! אסור להתייאש רק לשמוח יש! אני כעת על סף התמוטטות עצבים.. ומה שמותיר אותי שפויה ולא שבויה בדווי הוא בעיקר ילדי מחמדי-ילד מרבד הקסמים!. אני פתרתי את הדילמה של הטראומה המהלכת בשכנותי בכך שאני לא פותחת לו ולמשפחתו את דלת ביתנו מאז ולעולם....וניתקתי עמו כל קשר אפשרי- כולל קשר עיין! עין תחת עין, שן תחת שן- במסגרת היכולות המוגבלות!.

מי שאמיצה , גיבורה ונאורה זו את , בכל ימי חלדי , לא הייתי מסוגלת לעמוד במה שאת נאלצת ועבור , את מופת ודוגמה לכח , נחישות ואומץ בלתי נדלים , צר לי צר כל-כך על שבן הבלייעל שוחרר , ולא עשו לו כלום . שולחת חיבוק גדול ומנחם פה איתך ובשבילך חתולת אשפתות

כ"כ צר לי לשמוע מה עבר עליך......לצערי זה משהו שעובר על מרביתנו, השיתוק החוסר תזוזה - אני כ"כ מבינה אותך. כואב לי שהיית צריכה לראות את השטן, את בחורה חזקה מאוד וכנראה שכוח מלמעלה נתן לך את הכוח לחזור למקום שאת צריכה להיות בו - ביתך, שם בנך חיכה לך ודאג לך. אני בטוחה שיש כ"כ הרבה אנשים בעולם שאוהבים אותך ודואגים לך, במיוחד בנך שזקוק לך מאוד. אני כ"כ מכירה את "המסכה" ששמת על פניך שקמת לעבודה - וכל הכבוד שקמת והלכת את צריכה להיות גאה בעצמך, זה מראה כמה כוח יש לך, גם אם נדמה לך שאין, יש לך והמון!!! זה כנראה הקול שקורא לנו להלחם, וטוב שנלחמת! איתך, מחבקת, דואגת כאב הלב

היי כאב הלב , תודה לך על המילים החמות , אני לא מכירה אצלי התנהגות אחרת , לכן אני ממשיכה כאלו כלום לא קרה . חתולת אשפתות

אתמול בערב יצאתי לעשות סיבוב כדי לנקות את הראש אחרי מריבה קשה שהיתה לי, הייתי כל-כך נסערת , שפשוט הלכתי והלכתי בלי כוון , כל התחושות הקשות שבעולם עלו בתוכי , כל-כך הרבה כאב , תחושת עליבות של החיים , איך ששיחקו איתי , איך שחקו אותי ,השפילו , ועשו בי כבתוך שלהם , הרגשתי שאפס שווה יותר ממני , לא מגיע לי יחס כזה , ועוד מאדם שחשבתי אותו להכי קרוב אלי מכל הבחינות , הוא כל-כך איכזב אותי , כבר תקופה מאוד ארוכה שאני מנסה רק להבין אותו , ולהיות שם בשבילו , אבל כלום ,חטפתי ממנו מקלחת צוננת כזו , שכבר לא ראיתי כלום בעינים , לא היה לי אכפת אפילו להפרד מהעולם הזה , אפילו חשבתי לטלפן למטפלת האישית שלי להפרד ממנה לשלום , כי זה לפחות מגיע לה , מצאתי את עצמי על המזח , המים היו גועשים , נסיתי לטפס למעלה כדי........ , אבל היו שם דייגים , שלא נתנו לי לטפס , רק אז הבחנתי בהם , באין ברירה הלכתי לספסל הקרוב וישבתי לעשן , קולות הניפוץ של הגלים על המזח , חדרו אלי לאט לאט , והתחלתי להרגע , שיחת טלפון מהבן שלי החלה להחזיר אותי למציאות , ואז התחלתי לחזור לכוון הבית , עוד אני שקועה בכאב שלי את מי אני רואה עובר מעבר לכביש??????????? לא להאמין , את האנס , כן אותו בן תשפוכת השטן שאנס אותי באכזריות, שניצל את תומתי רק כדי לדעת " מה הטעם של בתולה " , וחשב שבזה הוא יהפוך אותי לשיפכת מין שלו , הוא אמר לי את זה בפנים , שזו הסיבה לאונס , ואני עומדת נטועה , כמו עץ עם שורשים עמוקים , לא מסוגלת לזןז , או לצעוק , או אפילו להזיז יד , הפכתי לגוש קרח ,הוא היה מלווה בשתי צעירות , רציתי לצעוק להן , תברחו ממנו הוא אנס , השתיקה המשתקת והרועמם הזאת , גרמה לי רק לדבר אחד , לנחל של דמעות שירדו לי מהעינים , עד שהוא נעלם משדה הראיה שלי , אני לא יודעת איך שרכתי את עצמי עד הבית , אני לא ישנתי בלילה הקודם , כל הלילה רצו לי תמונות של האונס , ואינ לא מפסיקה לבכות , מאז אני כל הזמן רק בוכה , מזל שיש לי עבודה ואז אני לובשת את מסכת חיוך , ושוב אני כל הזמן רק בוכה , לא יכולה להפסיק , היה לי מאוד קשה להעלות את כל זה על הכתב , ואם אני גורמת למשהי לתחושה לא טובה בגלל הקריאה , אני מראש מבקשת סליחה , חתולת אשפתות

כל כך מזדהה בעיקר עם הפחד המשתק...... הפחד והאימה....... טוב שהילד התקשר אלייך, הילדים גורמים לנו להאחז בקרקע המציאות, גם אם היא כואבת ואכזרית....תשמרי על עצמך למען ילדייך, וגם למען עצמך. חיבוק מנחם, מלא באהבה ממני אלייך. ליאור

תודה ליאורי אני משתדלת חתולת אשפתות

כל מילה שלך חקוקה בדם! מימרותיך ותחושותיך חקוקות בדם עורלת לבו של האנס חסר הלב ובדם תומתך! האם בשעה קשה, סוערת וסהרורית זו ישנו מישהו קרוב ואהוב לצדך?? אלמנט שלא שיתפתי בפורום ציבורי מעולם: לידיעתך, האנס שלי משחר הילדות- שחמס את ילדותי וכל אשר לי מתגורר לו בנחת ובשלווה עם אשתו טפיו ועולליו- בדלת למולי!!!! בכדי לשרוד כאוד אני חייבת להדחיק ולהתנתק מכל מה ששכני מסמל עבורי ואני חיה בדיסוציאציה קשה!ורק כך הכל אפשרי! תבכי מתוקה- תשתחררי! חתולה קיבלת את הזכות להשתחרר ולהתגבר על המטענים השלילים שאת נושאת בעקבותיו!החוויה קשה ומרעישה אך טומנת בחובה הזדמנות פז של טיהור וביעור הרע! ואני שמחה שנותרת עמנו וחזרת במחי טלפון, אל סלעי המציאות בחדות! כאן למענך, שדה ניר

חיבוק ענק ומנחם ממני שחף

תודה שחפונת חמודה חתולת אשפתות

מצטערת שמגיבה רק עכשיו... הבנתי שקרה משהו... אך בד"כ אני מתחילה לקרוא מנקודה מסויימת יורדת ממנה למטה או ההפך... אני יודעת כמה קשה ללעלות את החויה הקשה הזו על הכתב... כמה קשה לסחוב אותה במשך שנים לבד... ללמוד לשתף לאט לאט... לנסות לעבד את הטראומה.... ואז אחרי שנים יש מפגש...שמערער הכל.... זו התנסות קשה ביותר...אפילו אכזרית בעוצמת הכאב שהיא מעלה... ועם זאת היא כנראה עוד חשיפה לחויה הקשה... עוד צעד בעיבוד... בתהליך האמיץ והקשה בו את נמצאת... מחזקת אותך איתך אידה

בטיפול, ומשם נסעתי לחברה שלי שמחר נוסעת חזרה לארצות הברית,לא התראינו 6 שנים והמון דברים השתנו,שיחזרנו חויות משותפות הסתכלנו בתמונות של הילדים שלה שאת האחרון אני בכלל לא מכירה ,טיילנו יחד בעיר מגוריה,ניסינו לבלות את הזמן שלא נפגשנו כל כך הרבה זמן כמעט לא ,דיברנו על המחלה,אבא שלה סיפר לי שהיא תחזור לארצות הברית היא אמורה להפגש עם הרופא שיחליטו מה לעשות ואיפה דברים עומדים ומקווים לטוב והיא עדיין מלאת חיים יש לה רגעים שהיא שוקעת בתוך עצמה ורגעים שהיא עם הרבה מרץ עם המון אמונה מצחיקה כמו שאני מכירה אותה, כל הזמן שאלה מתי אני באה לארצות הברית ,אמרתי לה שאולי בעתיד הקרוב אני אעשה את זה מחר היא טסה חזרה וכבר אני מתגעגעת אליה לא יודעת מתי נפגש שוב פוחדת לאבד אותה מתפללת בשבילה שהיא תצליח לנצח את הסרטן שמקנן בגופה

מכירה כל כך טוב את התחושה הזאת של לצאת מטיפול כשאת מוצפת לגמרי והכל כואב.....מחזקת אותך, ומאחלת לחברה שלך החלמה מהירה. ליאור

ומה איתך...גל יקרה מה שלומך את? אידה

נטולת רגשות כרגע, התנתקתי ,לא מרגישה כלום.

ימים עוברים.. ימים חולפים.. לפעמים בעליות.. לפעמים בירידות.... כבר מרגישה שאני מתנדנדת בנדנדה... ("נד, נד... נד, נד... רד עלה .. עלה ורד.......-התחרפנות טוטאלית, כן! ) וראשי כואב.. הגרון גם.. נראה לי שהתהליך משפיע על מצבי הבריאותי.. או שזה סתם בגלל "מזג האוויר" ... הלוואי והייתי יודעת! בינתיים יש בי עייפות נפשית(!) ורוצה לכתוב, והכל מתבלבל. תודה לך חתלתולית - על דאגתך! וסליחה שהדאגתי. אני אהיה בטוב מתישהו! -זה הרי חייב לקרות - לא?! .... ליל מנוחה ענבר.

היי ענברי, ככה זה, לפעמים מרגישים שהחיים נפלאים ולפעמים... צריך לדעת להעביר את התקופה הקשה במחשבה שעוד מעט יהיה לנו טוב יותר. שיהיה לך לילה של מלא מנוחה (גם פיסית וגם נפשית) אוהבת מיכל

שמחה שחזרת , היית חסרה , חתולה

מאז כתיבת ההודעה , עליתי למיטה... ניסתי להרדם.. לא ממש הצלחתי ....... ועכשיו, שוב .. התעוררתי. . . ואין לי מושג למה . . . האם לילותיי הלבנים "התגעגעו ובאו"?! רק לא זה.. בבקשה לאאאאאאא... אלך לנסות שוב, ליל מנוחה.. ותודה יקרה.

מחר אני מתעתדת להפגש פרונטאלית עם עורך דיני המייצג אותי בתיק מול הפרקליטות הדנה בענייני, וזאת לצורך בדיקת התיק לעומקו ובמידה והכל יוסדר ויבוא על מקומו בשלום הפגישה תוליד הגעה להסדר טיעון כוללני........ כמדומני שהפגישה תהא עם האנס הברנש המכחיש בתוקף את כל המיוחס לו חרף התשתית הראיתית שנכרכת ומסתבכת סביבו- בקשר בל ינתק ובל ימחק! ואני מבולבלת, מתוסכלת, חוששת ורועדת כעלה נידף! שנה מאז ארוע האונס ששינה את חיי והיווה טריגר לילדותי העשוקה...ולכל אשר אני מדחיקה ונושאת כמנחת מטוסים על גבי שנה של שקט תעשיתי..מגמתי...והנה קפץ עלי רוגזו של זה....ומערער את שיווי משקלי לא חוקרת יותר מידי, מדחיקה את משמעות הפגישה לדידי והשלכותיה ומיחלת כבר בצער רב וביגדון קודר בדחילו ורחימו להיות אחריה! שבוע טוב לכולכן וליל מנוחות

מאחלת לך הרבה הצלחה מחר.... מחזקת את ידייך.... ומחבקת

אני זקוקה לו ביתר שאת........ מה שלומך?

שדה ניר יקרה אני בטוחה שתוכלי להם , ושהצדק יצא לאור , מחזקת אותך מאוד , יודעת שהולך להיות לא קל , אבל ....... אין עליך . המון הצלחה , תראי להם מי את ! חתולה

תודה לך על האמון בי ועל מנת הפרגון! תחזיקי מעמד אשה אמפאטית וסימפטית.

קצת מרימה את הראש ושוב מתרסקת....מרגישה כמו נוצה ברוח... נוצה ברוח ביצוע: ריטה מילים: יעקב גלעד לחן: רמי קלינשטיין כמו נוצה ברוח הפראית הוא לא ימצא אותך במקום שהיית לפעמים עולה בי הד קולך והוא חוזר אלי והוא בא והולך לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע ישן כמו נוצה נלקחת עם הרוח מחלון פתוח לרווחה ורק ביקשת לנוח הוא לא ידע הוא לא שמע אותך בוכה כאילו לא נרגע קול צחוקך המשוגע לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע אל מול עיני היית נוצה ברוח http://www.philipswan.homestead.com/feather-white-falling-blue-to-purple-graduated-background-tweaked-1-AJHD.jpeg דמעה

לא יכולה לכתוב הרבה. לא ישנתי עד שש בבוקר מכאבי התופת שלי.... שולחת חיבוק יציב ואוהב.... ליאור

נוסף לגמישותה, ראי איזה תפקיד חשוב יש לנוצה בטבע: היא מחממת, מגנה, עוטפת, שומרת מפני הקור, החום, הלחות והרטיבות, נעימה כל כך למגע.... ולא, אני לא ממציאה את זה, ככה זה באמת בטבע....וכך גם את!!!!! מחממת, תומכת, נעימה כל כך, מגנה ..... לפעמים צריך לעוף עם הרוח....אם לא היית קלה כנוצה אולי לא היית יכולה לעוף כשצריך.... זכרי מה שאת והלואי ותצליחי להיות עבור עצמך מה שאת עבור כולנו....מאמינה, עוזרת ודואגת.....את חלק מאיתנו ולכן כמו שאת דואגת לנו - אנא דאגי גם לעצמך.... אוהבת ומעריכה מאד

אגב הרסת אותנו מצחוק אתמול עם מתקפת ה אס אמ אסים שלך.... הבת שלי ואני פשוט נהרסנו מצחוק, לא הספקנו להפסיק את הצחוק...ו בום עוד הודעה....היה מצחיק נורא, ולא ממקום של ציניות..... לפחות אם הצלעות שלי חורקות , אז שיחרקו מצחוקים...... המטפלת שלי כאן, ואני בטוחה שבסתר ליבה היא מקללת אותי על הערמת סירים וכלים בכיור....(הכוונה היא למטפלת שמנקה את הבית, ולא לחזקה כמובן.....}

על מנת להתיישר עלינו קודם לכן- להתעקם. על מנת להעריך את החיים עלינו מההריסות לקום ולהשתקם! ואני מאמינה בך וביכולתך להתיישר ולבנות את עצמך מגיא ההריסות! מחבקת, מחזקת ותומכת בך- בתהליך המורכב והמפרך.....

מה שלומך? דמעה

ורצה בכיוון הרוח בעקבות הנוצה לרגעים ספורים הרוח מעט נחלשת והנוצה נוחתת ברכות על כף ידי כעט היא רגועה ומוגנת היא נחה ואוספת כוחות להמשך המסע שלה... נסי לדמיין זאת... נסי להרגיש את מנוחתה של הנוצה על כף היד... איתך שחף

לבן שלי,לא יודעת מה העלה את זה, אבל מרגישה מחנק בגרון,כבר כמעט ארבע שנים עברו מאז שלקחו לי אותו,ועדיין לא מצליחה לעבור הלאה,היום הזה לא ישכח לעולם היום הוא כבר ילד גדול מתקרב לגיל חמש ואני מרגישה כאילו זה קרה היום הלוואי ויכולתי להחזיר את הגלגל אחורה להחזיק אותו קרוב לליבי להרגיש את הנשימות שלו לראות את החיוך שלו הוא כל כך חסר לי

חושבת שלעולם לא יעזבו אותך הגעגועים האלו.... כמו תמיד כשמישהו אהוב עוזב אותנו מכל מיני סיבות.... אני איתך מחזבקת

שולחת לך חיבוק מחמם ומנחם על מנת להקל מעליך את מסת הגעגועים המפכים והגואים.... כולי תקווה כי תמצאי מזור ונחמה באלמנטים אחרים בחיים!

צודקת מתוקה , טעיתי בשילוח , אבל היא מחכה לך עכשיו . חתולה

מחר אנחנו מסיימות אותו נשארו רק שאריות אחרונות מרגישה כזאת תחושת הקלה יש רק בעיה אחת ישאר לי הרבה זמן פנוי בשביל לשקוע מקווה שאצליח להעסיק את עצמי אבל איפשהו נשאר החשש שלא אצליח ולא כל כך בא לי ליפול

השאלה מתי את סוף סוף תבואי לבקר אותי...

איזה כיף!! מקנאה בך כל כך ואני רק מתחילה אותה בקרוב אם אצליח לשבת עליהם איך אשפר לשבת על שני סמינריונים כשאתה בדכאון ובקושי יוצא מהמיטה? בהצלחחחחחחחה לך יקרה

ואיך מצליחים? בהתחלה בכוח, בקושי קולטים מה צריך לעשות, מתנתקים כל 2 דקות ולאט לאט נכנסים לזה וזה מתחיל יותר לזרום וכך כל יום מחדש דורש המון כוחות אבל......אפשרי...... שיהיה בהצלחה גם לך מתוקה ומקווה שבקרוב תרגישי יותר טוב וזה לא יהיה כל כך רשה שחף

מסכימה עם עצותיה של שחף... משהו שעוזר לי - להפסיק לחשוב על מה לעשות אלא פשוט לקום ולעשות.... מצאתי שאני מוציאה כל כך הרבה אנרגיה על המחשבות כן/לא לעשות, לא מתחשק, ועל זה נוצרים אצלי כל כך הרבה רגשות אשמה. הרבה יותר קל ופשוט להפסיק לחשוב ולהתחיל לעשות. גם אם רק מעט בהתחלה.... מחזבקת

תודה :) אבל שבועיים הקרובים כבר תפוסים לי מבחינת שישי-שבת אז אולי יום אחר באמצע השבוע

שחף יקרה מאחלת לך המון הצלחה בסיום הסמינריון , אני מאמינה שתדעי איך לנצל את הזמן הפנוי לטובה , ומה שלא יקרה את לא לבד . חתולה

הכל כל כך אבוד.. יודעות מה גילינו היום? שעורך הדין שמייצג אותו התקבל למועצת העיר בזכות דוד שלי... ושהעורך דין בכבודו ובעצמו היה קצין במשטרה שם. הבנו שיש איזה קטע מסריח עם זה וכנראה לכן פתאום הכל נפל . חשבתי ללכת להתלונן במשטרה פה באזור שלי, אבל העורכת דין של המרכז אמרה לי שהתחנה שאחראית על החקירה או כל תלונה אחרת היא איפה שהתבצעו העבירות. וזה שם אז אכלנו אותה. היא אמרה שתבדוק לי עם עוד עורכת דין ותחזור אליי. ושיש אפשקות לכתוב מכתב לתחנה פה שיש שם איזה משהו (יש לזה שם יפה בחוק) ולכן אני מבקשת לחקור פה. אבל הסיכוי שיאשרו את זה הוא קלוש. זהו המצב ואין לנו מה לעשות יותר חוץ מלהרים ידיים ולתת לו לשקר בתקשורת כמו שהוא עושה מעולהה וכבר שמענו שהתראיין לעיתון של סופ"ש הקרוב. היום העורך דין שלו דיבר שוב ברדיו ואחר כך אמא שלי דיברה גם , לפחות אמרה תצד שלנו. המעצבןןן שכולם שם מאמינים לו, כולל כל האנשים בעירייה. וזה מתסכל. מצד אחד כל כך רוצה להרים ידיים ולשכוח מהכל, הרי גם ככה לא רציתי להכנס לזה ומצד שני אני לא יכולה לחשוב על זה שהוא מסתובב חופשי, שהוא משקר ומאמינים לו שאנחנו מעלילים עליו בגלל ריב משפחתיייייייייייייי.

לב יקרה אולי באמת את תרדי מהענין ותתני למשפחה שלך לטפל בזה ? זה רק מכניס אותך למתחים וחרדות כל פעם מחדש ? אמרת שכל המשפחה תומכת נכון ? אז למה שמשהו אחר מהמשפחה , אפילו נציג רשמי , שלא יטפל בזה ? כאן בשבילך חתולה

אני במקומך היתי נלחמת על חפותי בכל רמ"ח איברי ומוציאה לאור את צדקתי- בשס"ה גידי, מאחר ומליטנטית אנוכי ושוחרת אמת וצדק- בנשמתי! אך יתכן כי לדידך הנבירה, החקירה, הברירה והבחירה גדולים עליך ואז יצא שכרו בהפסדו! ערכי חשבון נפש נוקב עם עצמך, מה חשוב לך יותר להשיג לפני ואחרי הכל: האם להוציא את האמת לאור בכל מחיר או שמא להשתיק ולקבור את הפרשה המרעישה עד יעבור זעם ו/או עד להודעה חדשה?! אגב אורחא אני בגפי מתמודדת עם הסיפור וכל התיק עם כל המשתמע- ללא ידיעת מקורבים וללא כל תמיכה משפחתית או חברתית! כך שאשרייך שזכית שאת מוקפת בבני משפחה המודעים לסיפורך- תומכים, מחזקים, מדריכים ומאמינים בך ובגרסתך! כאן למענך. שדה ניר

יכול להיות שמבחינה מסויימת זה נראה אבוד.... אבל את עשית כמיטב יכולתך כדי לעזור לעצמך ולשאר הילדות התמימות והחפות מפשע שבמשפחתך... זכרי תמיד שעשית ככל יכולתך... לפעמים היכולות שלנו מוגבלות... אבל את יכולה להיות גאה בעצמך על כל מה שעשית, על המאבקים וההתמודדות הנפלאה שלך עם כל הסיפור הזה. ועוד דבר חשוב בעיני - כי לרוב זה לא קורה: כל המשפחה התאחדה מאחורייך!!! האמיני לי, יקרה - זה כל כך חשוב וקרה כל כך מעט לצערנו... מחזבקת וגאה בך

איך את מרגישה היום ? אני מקווה שהמשבר עבר ושהיום השמש תחמם את ליבך , ותגרום לך לראות ימים טובים יותר , פה בשבילך חתולה

היום אני מנותקת....תלויה בין שמים לארץ...לא ברור לי מה אני מרגישה ולמה... דמעה

תודה על המילים היפות..... הבעיה היא שנותרתי כמעט בלי חברים.......יש לי את שתי אחיותיי שנותנות לי את נשמתן אך הן בעלות משפחה ואין להן את כל הזמן שבעולם בשבילי ואני מבינה אותן ואפילו לא שופטת אותן......יש לי חברה אחת שיודעת מה עובר עליי אך היא לא שם בשבילי 24 שעות ביממה כי יש לה את החיים שלה ואני מרגישה שכל פעם שאנחנו מדברות זה על הכאב שלי וגם היא הרבה פעמים לא מבינה אותי......... הנקודה היא שאפילו אין לי שום דרך להכיר אנשים חדשים גם אם אני רוצה (ואני מאוד רוצה). יש לי עוד חברה שלא מסוגלת לשמוע את מה שאני עוברת/תי , זה קשה לה מדיי לשמוע ושאר החברים שלי הם לא אנשים שאפשר לספר להם דבר כה קשה......

מאד מבינה ומכירה את המצב הזה.... נכון, אף אחד לא יכול להיות שם בשבילנו 24 שעות.... בטוחה שכאשר תהיי מוכנה להכיר ולבטוח בעוד אנשים תמצאי את הדרכים שלך... עבודה, לימודים, חוגים, טיולים, פורומים, תחומי התעניינות זהים... יש כל כך הרבה אפשרויות...לא תמיד אנו יכולות ומוכנות לראות אותן.... יכול להיות שעכשו זה זמן שעלייך להיות יותר לבד, לעבד דברים עם עצמך כדי שתוכלי בעתיד הקרוב להיפתח, לבטוח ולהתקרב לאחרים. ממה שאת מספרת את לא באמת לבד, אחיות, חברות....נסי לראות את חצי הכוס המלאה שיש לך כאן.... לפעמים הדרך לחברות היא כאשר את יכולה להכיל ולהקשיב למישהי אחרת... ואולי מה שמפריע הוא שאין לך בן זוג, זו בדידות מסוג אחר. אף בן זוג לא יכול למלא את כל החסרים והחסכים שלנו.... מחבקת ומחזקת

בודדה לבדי בעולם רע, בדידות שהופכת אותי לאדם עצבני...... היתה לי שבת ממש לא נעימה , הרגשתי בודדה יותר מתמיד , מעטים האנשים שיכולתי לדבר איתם וגם הם מנסים להבין אך ללא הצלחה. שבוע חדש השמש זורחת ואני לא מצליחה להעלות חיוך על שפתיי אני מרגישה שכוחותיי אוזלים לי , צמרמורות, רעד העצמות כואבות לי.....מה יש לי בחיים הללו? רק כאב וצער ואני כ"כ בודדה , מעולם לא הרגשתי כ"כ בודדה כמו בתקופה חשוכה כזאת. נמאס לי להיות כ"כ חזקה ולהרים את עצמי כל פעם מחדש , מחשבות לא נעימות עולות במוחי מחשבות שהדחקתי יותר נכון שהודחקו... רע לי כ"כ, אני מנסה ,מנסה לראות את האור אבל הוא כ"כ רחוק ממני ,אני מנסה להגיע אליו וככל שאני מתקרבת הוא מתרחק ממני.... אני כבר לא מדברת על אושר אני רק לא רוצה להרגיש רע , שהתחושה הזאת תעלם ממני אבל היא רק מתגברת ואני נלחמת בה אבל לפעמים היא יותר חזקה ממני שזה הורג אותי מבפנים. אני מתה, מתה מבפנים, כלפי חוץ הכל מסכה אך מבפנים הכל רקוב וכ"כ רע, נמאס לי להיות בודדה אני רוצה לחייך - לא מתוך אילוץ אני רוצה לחייך עם ניצוץ בעיניים, הניצוץ הזה לא קיים והחיוך לא אמיתי.........

הייייייי כאב לב אני יודעת שקשה להיות לבד , בלי חברה , בלי ידידה או ידיד , או כל רע אחר , צודקת , גם לרכוש אמון של מישהו קשה , גם להפתח בכלל ולשפוך את מר הנפש קשה , אפילו אם נשתדל ונתאמץ , לא תמיד אנחנו יכולים לדעת שמי שניצב מולנו הוא האדם הנכון שאותו אנחנו מחפשים , אבל.................... אם אנחנו נמצאים בטיפול , אנחנו כןןןןןן יכולים לרכוש כלים איך להתמודד עם מצב כזה , וזה לא קורה מהיום למחר , זה לוקח את הזמן שלו , כי הכי חשוב לנו זה לרכוש אמון כדי שנוכל להרגיש לא לבד , קחי בחשבון שזה תהליך בפני עצמו , כמו חלק מתהליך ההחלמה שלך , חלק מאוד חשוב שראוי להקדיש לו שימת לב מיוחדת , כי קשה מאוד לרכוש אמון . ובנתיים , עד שזה יקרה , את מוזמנת לקחת פה חלק בפורום , ולהביע את כל רכשי ליבך , את כאבך ויסורייך , ואולי אפילו פה בין הבנות הנהדרות , והמקסימות , תוכלי להיקשר אל מישהי שתהפוך לך לחברה וידידה , תתכתבו במייל ,, אי סי קיו .. או מה שיהיה , את לא מרגישה פה את התמיכה הנפלאה של הבנות ???? חכי בסבלנות , עוד יגיע יום והברק יחזור לזהור בעיניך , ואת תתעוררי לחיים ולא מתוך אילוץ אלה משמחה , אבל גם את צריכה לתרום את החלק שלך כדי שזה יקרה ,קחי חלק בשיחות , תתעניני , תשאלי , תעודדי , תעשי מה שכולנו עושות פה , תהפכי לחלק מהפורום , וזה יעזור לך להרגיש אחרת , מדברת מתןך נסיון . אל תתיאשי , שיהיה לך אחלה שבוע , חתולה

מתוקה, אפילו קשה לי לקרוא לך בשם שבחרת, רוצה רק להגיד לך שאני מרגישה בדיוק כמוך... שולחת לך חיבוק מנחם. ליאור

היי ליאורי אני בערך בסדר , את יודעת איך זה , מאוד משתדלת באמת , גם אני מעולם לא הכרחתי את הבנים שלי לגמור מהצלחת , ולא רק זה , תמיד אמרתי להם לאכול כמה שבא להם לאכול , תמיד מאותו מקום , כמוך , אני בכלל שונאת להכריח אותם לעשות דברים , זה גם בא מאותו מקום , לא היו לי אם אפשר לומר אפשרויות בחירה , וזה לא בגללה , אלה בגלל בעלה , אני היום יודעת שנהגתי נכון , הבנים שלי פשוט אומרים לי שהם לא יכולים לתאר לעצמם חיים אחרים , מעבר לחופש הפעולה שהם קיבלו ממני ,והחופש להחליט את ההחלטות שלהם , לטעות , ולבוא לבקש עצה כזו או אחרת . שולחת חיבוק חזרה חתולה

את יודעת אל נכון כי אצלך הדיכאון הוא בר חלוף וזמני ביותר....... את מתאוששת מניתוח לב פתוח מסובך ואת שבורת צלעות ושותתת דם- פשוטו כמשמעו! תתעודדי נשמה כי בקרוב ממש תחלימי, תתאוששי ותתעשתי בכל המובנים והבחינות! אני מכאן מחזיקה לך אצבעות, מאזינה באוזניים כרויות, ומעודדת בכתפיים רחבות:-)

פתאם ראיתי איזה שם מתחבא בסוגריים.... באמת קשה.... מכירה כל כך את ההרגשה.... שאנחנו רוצות שיהיה מישהו שידע וירגיש שאנחנו בודדות ורוצות את חברתו.... למדתי שאם אני רוצה חברה עלי לעשות משהו בכיוון...כמו שאם אני רוצה שיתייחסו אלי כאן - עלי לכתוב, כך אם אני רוצה קשר עלי לצלצל, לדבר, לחפש ולמצוא עם מי נוח לי,מתי ואיך....כשאני יושבת לי בשקט, סגורה בבית לבדי - איש לא יודע שאני כמהה לחברתו. מתחברת למה שהציעו לך - לקשור קשרים פה בפורום או בכל מקום אחר שייראה לך. כי בשביל ליצור ולשמור על קשר צריכים שני הצדדים לטרוח ולהתאמץ (אפילו קצת), קשר דורש מחוייבות ונתינה משני הכיוונים. אם נשתמש בדוגמה של 2 חבלים שאנו רוצים לקשור ביניהם - כל אחד מהם צריך לוותר מעט על אורכו על מנת ליצור את הקשר.... בכל מקרה אני איתך, מחבקת ומחזקת

אתם יושבים בחדר עם המטפלת שלכם. סיפרת לה כבר על כל הטראומות הכי נוראיות שעברת. באחת הפגישות את יושבת מולה רועדת ומחליפה צבעים. מה תצפי ממנה שתעשה? 1. שתשב בצד ותשאיר אותך לבדך למקרה שתרצי לדבר. 2. שתנסה לעודד אותך ולשאול שאלות. 3. שתלחץ עליך שתספרי לה מה קורה איתך 4. שתאמר מילים חמות ומעודדות ואם זה לא יעזור שתתקרב אליך ותחבק אותך או תלטף אותך. בבקשה תענו לי על זה כיוון שזה יעזור לי לבחור באיזה כיוון ללכת לאחר המשבר שלי עם המטפלת שלי. אני מתחננת שתענו לי פליז!!!!!

התגובה הנכונה והבונה אמורה להיות בהתאם לנסיבות, לאופי המטופל והמטפלת ולאינטראקציה היחודית שנרקמה בינכם. טיפול הוא אינו דבר מדעי...אינו סכמתי, ואינו צפוי מראש! משבר אמון הוא נושא סוביקטיבי שאת חווה מנקודת השקפתך.....ועליך כמטופלת שחווה משבר אמון עם המטפלת שלך לגולל בפניה את תחושותיך, חולשותיך, ציפיותיך ואכזבותיך ממנה ומהטיפול. כל האופציות שציינת יכולות לבוא בחשבון בהתאם לנסיבות ולסיבות. משבר אמון יכול להוות:רגרסיה בשירות האגו דהיינו:ירידה לצורך עליה. ועלול למוטט כליל את מערכת היחסים שנבנתה בדי עמל! הכל תלוי בהדברות!בכנות!ובפתיחות שלך! באם את מטופלת בשיטה פסיכודינאמית לדברי ישנו משנה תוקף מאחר ורוב הטיפול מושתת על הקשר של מטפל- מטופל. וכל הנעשה במגרש הטיפולי הנו שיקוף מוחלט לחייך ואספקלריה למערכות היחסים הבין אישיות שלך. כך שבהדברות ובפתיחת הנושא תרוויחי 2 ציפורים במכה. ואין שמחה כהתרת הספקות. בהצלחה.

אין ספק בכלל שתשובות שלך 2 ו 3 הכי מתאימות לי האמת שעל תשובה 4 לא הייתי מעלה בדעתי , מפני שנאמר לי שמטפלת פרטנית אינה מורשת במגע אפילו ידני במטופלת , אבל אני מניחה שאם זה מצב חרום , ולא מצב שחוזר על עצמו , אז , תלוי מאוד בנסיבות . מקווה שעזרתי לך , ודרך אגב , אולי תנסי לבדוק עם המטפלת שלך מדוע היא מגיבה כך , אולי התשובה שלה תפתיע אותך , אל תמהרי להחליף מטפלת בגלל ארוע חד פעמי , לא קל להחליף מטפלת ולהתחיל את כל התהליך מחדש עם מטפלת חדשה , חתולה

אני קוראת סמוייה כאן תקופה ארוכה ולא יכולתילהתעלם מההודעה שלך בלי לענות עליה. אני מסכימה עם מה שכתבו לך, זה מאד תלוי בקשר שלכן. הקשר שלי עם המטפלת שלי הוא אפשרות 4 שלך, אצלי זה לא בגדר ציפייה, זה פשוט קורה תמיד... זה מחזק אותי, אבל זה אחרי תיאום ציפיות ארוך ומייגע וסוגיית האמון בנינו הגיעה למקום הזה. מה קרה עם המטפלת?

השאלה החשובה למה ציפית את או מצפה בטיפול? זה בכלל לא משנה מה כולנו נענה. מניחה שדברת על משהו מאד ספציפי וציפית לתגובה מסויימת ולא קבלת אותה... אף אחד - אפילו לא מטפלת הכי רגישה והכי תומכת לא יכול להיות בתוך הנפש שלנו ולדעת למה בדיוק אנו זקוקות ברגע נתון...חשוב ביותר לומר לה מה אנו מבקשות ולמה אנו זקוקות. המטפלת שלי למשל לא ידעה/אסרה על עצמה/לא רצתה חיבוקים, למרות שאני מאד רציתי - זה הקטע שלה והאסכולה ו/או המוסד בו היא עובדת, וזה היה לי בסדר כי קבלתי ממנה הרבה דברים אחרים....לפעמים אמרה/עשתה דברים שהתנגדתי אליהם - אבל בסופו של דבר הם תרמו רבות לטיפול...היו פעמים שרצית ו זמנית את כל ארבע האפשרויות שציינת...היו פעמים אחרות...מכיון שזו דינמיקה בין שני אנשים זה משתנה כל הזמן ותלוי בשני הצדדים ובמטרות המפגש. חשוב לדעת מה אנחנו רוצות ולהעביר הלאה, ולקחת בחשבון שאולי לא נקבל בדיוק את מה שאנו רוצות באותו רגע, כי יש עוד אדם מולנו ויש לו שיקולים ודעות אחרות. ואני תוהה האם המשבר שיש לך הוא כתוצאה מכך שלא אמרת מה את רוצה/צריכה ולכן ציפיותייך לא נענו, או אולי עלו דברים קשים ויותר נוח לנו לפעמים לקשור את זה לקשר עם המטפלת.... מחבקת ומחזקת אותך....

זלילת מתוקים,לא אוכל רגיל חס וחלילה מתוקים,כמויות שבא לי כבר להקיא והתחילה לכאוב לי הבטן ואני לא מצליחה לעצור את עצמי,מחפשת אחיזה במתוק? פיצוי? הפחד ש? בכלל האוכל אצלי הוא פעם למטה ופעם למעלה פעם התקפי אכילה עד שבא להתפוצץ ופעם הימנעות ממנו,או רצון להוציא אותו ואצלי זה משפיע על רמת האיזון של תרופה שאני לוקחת אסור לי לא להקפיד האוכל תמיד היה הגורם של פיצוי שהייתי חולה עוד כילדה זה התבטא בהכנת מיץ פירות או דברים אחרים שלא היו מכינים לי שהייתי לא חולה, רק במקרים המיוחדים האלה,אוכל תמיד היה המקום הראשון אצל אבא שלי שעבר את השואה ואצלו זה היה טראומתי,כל הזמן היה שואל אותי אם אני רעבה ואם אני רוצה משהו לאכול,והוא היה רב עם אמא שלי אם רציתי תוספת והיא לא רצתה לתת לי כי יש גם מחר, אז היום אני שולטת על האוכל ואייך,אז ניסו להאביס אותי ואם לא סיימתי מהצלחת לא היו נותנים לי לקום מהשולחן לא עזר הבכי שאני רוצה לקום כי אני לא יכולה יותר לאכול עד שפעם אמא הגדילה לי לעשות אחרי שזרקתי את האוכל לפח היא הוציאה אותו ושמה לי אותו בצלחת והכריחה אותי לאכול אותו וסירבתי אז חטפתי מכות הייתי סולדת ממנו תמיד ניסיתי להחזיר אותו לסיר או לתת לכלב בלי שאמא שלי תראה או להחביא בעציץ בא לי לבכות שאני חושבת על זה פחדתי מהאוכל,ופחדתי מהתגובות אם אני לא אוכלת אותו.

איך כשהיינו ילדים קטנים, אני ואחים שלי ואצל "אמא" שלי היתה קיצוניות מוחלטת באוכל. או שהייתה מענישה אותנו בלא לאכול, או שהייתה עורמת לנו על הצלחת כמויות עצומות של אוכל, בתוספת פרוסות לחם שחור עבות. והייתה אוסרת עלינו לקום מהשולחן עד שנסיים הכל. ורק כשהקאנו את נישמתנו מרוב אוכל, היא התרצתה והרשתה לקום מהשולחן. מזעזע נכון? כמובן שבמשך הזמן השתכללנו ולמדנו לזרוק את האוכל מהחלון. לפחות החתולים חגגו. שולחת לך המון אהבה. ליאור

לפחות באמת החתולים חגגו אני לא הייתי זורקת מהחלון,אלא מחביאה,אבל שהיו מגלים הלך עלי באותו רגע, את מכירה את הפירסומת אכול עוד אבוקדו כי גם מחר יהיה עוד אבוקדו,אצל אמא שלי זה היה אל תאכל עוד כי יש גם מחר, בכלל היו "קטעים" אמא שלי היתה מחביאה דברים בכל מיני מקומות שלא יגמרו מהר אייך שהיא היתה יוצאת מהבית אחי היה עולה על השיש ומחפש בכל הארונות ואז שהיה מוצא היה מביא לי גם איזה אח "טוב" דואג לאחותו. יום אחד היא רצתה לנעול את הארונות כי הוא היה מחסל לה הכל. קומנדו חיפוש הוא היה.נאמר בציניות כמובן.

נואשת יקרה , שלחתי תשובה חתולה

אני כל כך מפחדת מהשבוע החדש. אני רק חושבת על מה עוד יכול לקרות שלא קרה והלב שלי דופק, הבטן מתהפכת והגוף שורף. מה עוד יכול להיות תגידו לי? למה עליי להתכונן? לא רוצה עוד הפתעות! נמאס לי ,נגמרו לי הכוחות לעוד התמודדויות. כמה אפשר? כמה זמן עוד אצליח להחזיק מעמד בכל הסיוט הזה? אני יודעת להתכונן לפרסום... זה הדבר היחידי שאני יודעת .אבל... אבל לאיזה כיוונים זה התפתח אין לי מושג וזה מפחיד אותי. כל כך נמאס לי לפחד. ועכשיו אחרי שזכיתי לדעת איך זה לא לפחד זה יותר מתסכל. שבוע שלם שהוא היה בכלא אני הרגשתי בטוחה, לא פחדתי אפילו מהחושך, לא פחדתי מכלום! ומאז שיצא משם אפילו המים שמורידים בשרותים מפחידים אותי. אני מתחילה לחשוב שאולי הכל מגיע לי! שאולי זה עונש שאלוהים החליט לתת לי כי הייתי ילדה רעה או משהו כזה. אולי כל זה מגיע לי! למה שאלוהים סתם יעניש מישהו בלי סיבה. אולי יש לו סיבה ולכן הוא מעניש אותי. ואז זה בעיה שלי, אני הבאתי את זה על עצמי.

מבינה כל כך את הפחד שלך ואת כל המחשבות והרגשות הקשים שמתלווים אליו אולי מה שחשוב ביותר לזכור זה שהיום את במקום אחר את כבר לא אותה ילדה חסרת אונים וחסרת הגנה היום את יכולה להגן על עצמך היום כל המשפחה שלך עומדת לצידך הם לא יתנו לו לפגוע בך שוב תסמכי עליהם ותסמכי על עצמך מחבקת חיבוק מגן שחף

כנראה שממש לא, אפילו המשטרה לא יכולה להגן עליי וגם לא על ילדים אחרים שמסתובבים ברחובות נכון שכל המשפחה לצידי, אבל כנראה שזה לא מספיק תודה על החיבוק

הייי לב כואב מה שלומך , איך עברת את השישי שבת ? מה את חושבת שכבר יכול לקרות בשבוע הקרוב ? חמודה , את מלחיצה את עצמך בכלל לפני שמשהו קורה , אני מבינה שאת נחרדת מעצם היותו משוחרר , אבל הרי אמרנו שזה לא נעשה מרצונך , ולא מיוזמתך , ולך אין שליטה על השחרור שלו , למה הוא צריך עכשיו לבוא ולחפש אותך ? הרי אם הוא רק ינסה משהו , במשטרה יבינו שהוא מנסה להתנקם , וזה אומר שכל מה שאמרת לחוקרת נכון . תביני שהקלפים הנכונים נמצאים ביד שלך , לא אצלו . את פוחדת שכל זה יתפרסם ? אבל הוא כבר הופיע בתקשורת לא ? אין פה מה לחדש , חמודה ,איך את יכולה להגיד שכל זה מגיע לך ? איך ??????????????? לאף אחד לא מגיע להרגיש כל-כך רע , ואת לא קבלת שום עונש מאלוהים , ואת ל א היית י ל ד ה ר ע ה !!!!!!!!! מי שהיה רע זה הוא , איך ילדה קטנה וחמודה , חסרת הגנה יכולה להביא דבר כזה על עצמה ??????????? את חייבת להרגע , חייבת לעצמך שקט ורגיעה כדי שתוכלי להמשיך לתפקד , החיים שלך לא יכולים לעצור על סף בלימה , רק מפני שהוא משוחרר , הגיע הזמן שגם את תשתחררי , את נמצאת בכלא יותר זמן ממנו , הוא היה רק שבוע , וכמה זמן את מבלה בתוך כלא הפחדים שלך ולא יוצאת משם ? חזרי לחיי שיגרה , לכל מה שאת רגילה לעשות , ותראי שהכל יהיה בסדר , את חייבת את זה לעצמך , ולמי עוד כמוך זה מגיע ? הייתי כל-כך רוצה להרגיע את הפחדים שלך עכשיו , אבל כל מה שאני מסוגלת זה רק להיות כאן בשבילך , להקשיב לך , ולחזק אותך בשעה הקשה הזו שאת עוברת עכשיו , אם זה עוזר , שולחת חיבוק גדול פה בשבילך תמיד חתולה

שהפרסום ייגבר. שייפנו אליי ויבקשו שאתראיין, שיצלצלו, שיגיעו אליי הביתה. עד עכשיו היה פרסום נכון! אבל הפרסום לא היה כזה כך שזה הגיע לכל עם ישראל או לפחות לא הגיע לאזור מגוריי.ברגע שביום ראשון אנחנו נחזיר תגובה, הכל יכול להתפתח לכיוונים שונים שמהם אני מפחדת. אם הקלפים היו אצלי או אצל השטרה הוא היה נשאר שם ולא משוחרר כעת. נכון, אני מבלה כל חיי עם הפחדים האלה וזה מצד אחד לא פר! אבל מצד שני אולי זה מגיע לי. ומה שמוכיח לי זאת הוא שזה לא נגמר.

לצערינו אנו לא יודעים את הסיבות בעולם הזה.יסורים אמורים "לגדל" אותנו,שניגדל וניתחזק מהם...לאו דווקא זה אונש שלך.תחשבי איך את יכולה להרגיש בטוח יותר:לגייס חברה,קרובי משפחה,לצור קשר עם מרכז סיוע,תוכלי לברר דרכם אפשרות פניה לעזרה מיקצועית ללא קשר למצב הכלכלי שלך(זה יכול לתת לך כלים איך להתמודד עם תחושות הקשות שתיארת).לדעתי את צריכה לגייס עזרה דחוף,אם לא תעשי את זה אף אחד לא יעשה.אני שולחת לך חיבוק דוב.

קיבלת את התשובה שלי באימייל ????? תאשרי לי בבקשה חתולה

שרצינו לרוץ לא חשבתי על הרולטה האובדנית אלא להציל,וגם כל הרחובות שהיו סמוכים היו סגורים וכוחות הביטחון רצו ,אבל בסוף נשארנו ואני גם לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם ומי יספיק לרוץ להציל אותי שאלה טובה ובקשר לחברה היא אחרי ניתוח לפני טיפולים הבנתי הקרנות היא באה לארץ להתייעץ עם מרפא וביום שלישי בלילה היא חוזרת חזרה לארצות הברית,אני מתוכננת להפגש איתה ביום שני או שלישי לפני הנסיעה שלה והלוואי והיא תחלים ימים יגידו והאמונה מצטערת לשמוע על אביך הביולוגי מאחלת שגם הוא יצא מזה ויחלים גם דוד של האקס עם סרטן בריאות כרגע הוא במעקב גם עבר טיפולים והגנוב הזה ממשיך לעשן לא אכפת לו והוא בעצמו רופא לך תבין אנשים והשיר לשבת אמן שיתן לכולנו תקוה ומחר חדש ואני שמחה שמוטיב האשפה של החתולה ירד צעד גדול עשית כל הכבוד

"עוד רגע שהודף חלום שמתקלף איך שהזמן חולף עובר בלי שוב חיים שלא נוגעים בהם שנים רק מתקמטים עד שלא נשאר מזה כבר כלום" רמי קליינשטיין דמעה

אני מגעילה ודוחה ומטומטמת וסתומה וזונה ושקרנית ומזוהמת ומלוכלכת ולא מגיע לי שום דבר טוב אף פעם... לא מפסיקה לעשות שטויות דמעה ששונאת את עצמה ובצדק

מה קרה מתוקה? מה גרם לך להרגיש כל כך רע עם עצמך? נסי להיזכר בכל הדברים הטובים שדברנו עליהם אתמול.... כמה כוח ויכולות ראינו ומצאנו.... ובקשר לשטויות - כולנו בני אדם ועושים טעויות.... נסי לעצור את כדור השלג, עכשו!!! אנא, שמרי על עצמך אוהבת אותך, העריכה מאד, מחזקת אותך - אני בטלפון שנתתי לך אתמול אם אין לך לחן תתן לך...ויכולה לדבר איתך עכשו - אין לי כאן את הטלפון שלך - מחבקת ומחזקת

היי דמעה מה קורה חמודה? למה ההלקאה העצמית הזו ? אני מבינה שמשהו רע מאוד עובר עליך , רוצה לשפוך את הלב ? אני פה בשבילך חתולה

את כל-כך ההיפך מזה!!!!!!!!!!!! רק מי שבאמת מכיר אותך, את אצילות הנפש שלך, את טוב ליבך, את הנדיבות הגדולה שלך, (בכל המובנים) יודע עד כמה את יפה. יפה בנפשך וברוחך. אוהבת אותך, כל הזמן איתך ליאור

לא מגיעה לי התמיכה שלכן..לא מגיע לי...תתרחקו...לא כדאי לכם להיות בסביבתי... דמעה מגעילה

מוכנה שנדבר במסנג'ר?

קשה לי שמוע אותך מרגישה כך כלפי עצמך כי באמת שלא מגיע לך יחס כזה שאת נותנת לעצמך אני מקווה מאוד שההרגשה הזאת תחלוף לך מהר ככל שאפשר רוצה רק להזכיר לך שאני אוהבת אותך מאוד וחושבת שאת מקסימה, חכמה, רגישה, חזקה, יודעת לעזור ולתמוך, מלאת חום ואהבה... אל תשכחי שאני איתך.....תמיד... שחף

פעם אחת באינטונציה וורבאלית בטלפון הספקתי לחוש את גדלותך ואצילותך וטוב לבך! די להלקאה העצמית, די למזוכיזים!!!! היי טולרנטית עם עצמך. מגיע לך!

לא התכוונתי להעמיס עליכם..להכביד עליכם...מרגישה מאוד לא טוב עם עצמי...לא מסוגלת לסבול אותי כבר..תודה לכולכן על מה שכתבתם..מחמם את ליבי... דמעה

את לא מעמיסה ולא מכבידה אנחנו כאן כדי להיות איתך ובשבילך כדי לתמוך בך ברגעים הקשים שיהיה לך לילה רגוע ונעים תשמרי על עצמך שחף

דמעה עצובה כל מילה שאמרה שחף , ראי אותה חקוקה באבן , ואם לא פה אז היכן , ואם לא עכשיו , אז מתי ? מקווה שמחר תקומי עם הרגשה טובה יותר , ולא תרגיש צורך להלקות את עצמך , כל הבנות שמכירות אותך יותר זמן ממני רק משבחות אותך , מהכרותי הקצרה איתך , אני מסכימה עם כל מילה , את יודעת ישנה בדיחה שאומרת , אם משהו אמר לך שאתה סוס , אל תשים לב , אם שני אנשים אמרו לך שאתה סוס , תתחיל לחשוב , אם אדם שלישי אמר לך שאתה סוס , רוץ לקנות פרסות , זאת אומרת , שאם כל הבנות אומרות עליך שאת................................... תאמצי זאת לליבך עכשיו כשהו פגוע , ונחמי אותו בכל האהבה הנפלאה הזו ששולחות לך כל הבנו ת כולל אותי . שיהיה לך שבוע נפלא חתולה

מקדישה לכולכן את השיר : היום היום הזה ממש אני כבר לא עצוב כל כך אני כבר לא עצוב כל כך אני יודע היום היום אני אולי נרגש אני אוהב פתאום לחיות היום אולי אני נרגש אתה שומע היום תן לנו לחיות היום מהתחלה תן לנו מהתחלה ועד הסוף ואז תראה איך שאני הולך יפה בתלם והולך,והולך,והולך,והולך....(X2) היום ביום הזה ממש אני אומר תפילת תודה אמרי שאין זו אגדה אמרי בשקט,היום היום אני אולי נרגש אני אוהב פתאום לחיות אני אוהב פתאום לחיות אתה שומע היום תן לנו לחיות היום מהתחלה תן לנו מהתחלה ועד הסוף ואז תראה איך שאני הולך יפה בתלם והולך,והולך,והולך,והולך....(X2) היום ביום הזה ממש אני שואל את אלוקים אני שואל את אלוקים אני קורע היום תן לנו לחיות היום מהתחלה תן לנו מהתחלה ועד הסוף ואז תראה איך שאני הולך יפה בתלם והולך,והולך,והולך,והולך....(X2) בתקווה שירומם את מצב הרוח לכולן , שולחת חיבוק גדול שבת שלום ומבורך חתולת אשפתות

הלוואי וכך נרגיש כולנו שבת מקסימה שתהיה לך ולכל הבנות שחף

מהכאבים הנוראיים שלי................................................................................. אויייייי איזה כאב מעצבן.............................................................................. ובמיוחד כשמגיע הלילה................................................................................. הילדים שלי חוגגים על זה שאני לא מסוגלת לקום בבוקר ולשלוח אותם לבית ספר בזמן. לא מסוגלת לשכב מכאבים, רק לשבת, וכך כל הלילה עובר בישיבה במיטה. רק בבוקר אני נרדמת, למשך שעתיים שלוש לא רצופות, ואז לא מסוגלת לקום בזמן................... ניממממאס לי מהכככאבבבבבבבבבבב הזההההההההההההההה אני בקריזההההההההההההההההההההההההההההה

כל הזמן רוצה לבכות... הדמעות לא מפסיקות לזלוג... כמו נהר אינסופי... מרגישה שנופלת לתהום הנשייה... הצילו...

אומרים שהבכי טוב, משחרר אז אולי שווה לך להתפרץ בבכי וכמה שיותר. למרות שהבכי בא בגלל כאב גדול, אז כנראה הוא משחרר קצת ממנו. יודעת, בד"כ אחרי שאני בוכה המון המון אני מתעייפת ואז לפחות מצליחה להרדם קצת. אז אולי בדוף אחרי שהמים בנהר יגמרו תוכלי לתת מנוחה לגופך ולהתחזק, או לפחות לאגור מים חדשים לפעם הבאה. מתוקה, יודעת כמה קשה, כמה כואב,כמה הלב מתהפך.. אבל אנחנו חייבות לזכור שהתקופה הנוראית הזאת היא זמנית ושאחריה מצפה לנו תקופה טובה יותר.

כל כך מסכימה איתך, כבר מתחילה להרגיש עייפות... הלוואי רק שהייתי יכולה לסגור את הברז ולראות את האור שבקצה המנהרה... אני יודעת שהוא שם, מחכה לי שאמצא אותו... רק מקווה שלא אלך לאיבוד בנפתולי הדרך... תודה לך, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן פה...

איתך... מצטרפת למה שכתבה לך לב... כרגע קשה ואפילו מאד אבל אחר כך איכשהו יהיה יותר קל.... מחבקת ומחזקת

תודה מתוקה תודה לכולכן על שאתן כאן לצידי, כל כך צריכה, כל כך עוזר

שלמה ארצי/ מנגב לך את הדמעות "...תבכי לי עכשיו, תבכי אני אומר, זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר, תבכי במקומי, אני כבר לא יכול לבכות, אני, תפקידי- לנגב לך את הדמעות..."

היי נואשת מצטערת שלא עניתי לך במשך היום , אורחים הפתיעו אותי , ולא מזמן הם עזבו עכשיו אני איתך. חמודה , אני לא חושבת שזה יהיה בזיון בית המשפט , מקסימום השופט יכול כן חייב אותך להעיד , אבל למה לו להכנס לעיניניך הפרטיים במשפט , את רק צריכה לתת עדות למה שראית נכון? ולמה דומעות עיניך כל היום , למה את בוכה ? קשה לך מאוד נכון ? קראתי את השירים שכתב , הם מספרים כמה את לבד , הזדהתי איתך בכאבך , אני פה חמודה , רוצה לכתוב לי ? לספר לי מה אני יכולה לעשות למענך? נואשת , אני מחכה לתשובה , אם בא לך ץ חיבוק גדול וחם חתולה

ודה חתולה יקרה... אני אפנה אלייך במייל הנה המייל שלי, שיהיה לך גם [email protected] ותודה שאת כאן

רק מהצד, קשה לי לחבק מקדימה..... הצלעות שלי שבורות מהניתוח........ (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((נואשת))))))))) (((((((((נואשת))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) משהו כזה בערך............ כשמסתכלים על זה מהצד, זה נראה יותר כמו גלי קול. נכון?

:-)) גרמת לי לחייך... תודה מה שלומך ליאור יקרה? איך ננרגשה אחרי הניתוח? לקבל את החיים במתנה? מקווה שאת מרגישה מצויין, עד כמה שאפשר לאחר ניתוח קשה כזה... (((((((((((((((ליאורי)))))))))))))))

נואשת יקרה לפעמים הברז נפתח והדמעות זולגות.... וכאילו שלעולם לא יפסק... הכאב... ההרגשה לא תמיד מקלה..... אבל יתכן שכרגע זה מה שאת צריכה... צריך הרבה כוח בכדי לבכות...לגעת בכאב... לשחררר..... לרדת בכדי לעלות.... מחזקת אותך ושבת שלום אידה

נשמה שלי תפנימי שאת זקוקה נואשות לטיפול בהול! ויפה שעה אחת קודם! אני כאן ובמייל, לרשותך ושירותך. הלוואי שאוכל לסייע בעדך ולהקל מעליך! תחזיקי מעמד! (((((((((((((((((((((נואשת))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) וביום ששמך יומר מנואשת..אדע כי הגיע חזון אחרית הימים.....

אין מישהי שיותר מסכימה עמך לגבי צורכי בטיפול, אך המרחק בין הכרה ומעשה הוא גדול... איני יודעת מה מונע ממני ללכת, אולי הפחד? הפחד שיגלו... הפחד ממה שאני אגלה על עצמי... מקווה שיגיע היום (ובקרוב) ואוכל ללגשת ולקבל את העזרה שלה אני כה זקוקה נואשות...

כל הכבוד על העידוד לנואשת ולכולן.

"עפה עפה לי רחוק מפרפרת מבפנים כמו שבורה כמו ציפור טועה כבר שכחתי איך לעוף לבד למעלה איך לעבור עוד חורף עוד שנה כן אני אמשיך אולי ללכת הלאה אבל בפנים הכל כבר השתנה" מילים של שרון ליפשיץ דמעה

זה מה שיפה בצפורים הן לא עפות לבד בדרך כלל אלא בלהקות....נעזרות בחברותיהן.... ויש גם צפורים שאפשר לראות איך כל הזמן הן מתחלפות במיקום שלהן ביעף, כי יש מקומות בהם יותר קל לעוף ומקומות בהם יותר קשה ולכן הן מחליפות מקום כל הזמן כדי שכל פעם לציפור אחרת יהיה יותר קל.... מאמינה שלפחות כאן אנו לומדות לעשות אותו דבר.....

http://www.jugend.co.il/gallery/data/504/2880Untitled-3-med.jpg

מה שלומך? כיצד עוברים עלייך ימי החורף? סופ"ש? שבת שלום מנוחה ושלווה אידה

היום לא טוב...חוסר אונים וחוסר שקט.... דמעה

לכל הבנות היקרות תודה על התמיכה, אני כרגע בנפילה נוראית לכן לא מסוגלת לתת לכן מעצמי. מצטערת.... פייה יקרה הבן שלי עשה לי בלאגן שלם במחשב, ומחק לי את כל הדואר, וגם את כתובתך. צרפתי את הכתובת החדשה.... אשמח לשמוע ממך. ליאור

שלחתי לך מייל והוא חזר אלי... מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב ומצליחה לנוח. חשוב שתאגרי כוחות ותפרגני לעצמך הרבה נעים. מקווה שנצליח לחזור להתכתב בקרוב

מצטארת שלא הגבתי להודעה הקודמת שלך אני בעצמי הייתי בנפילה מקווה שאת כבר פחות כועסת על עצמך על כך שאפשרת לעצמך לנוח ושלחת את הילדים לאביהם את חייבת את המנוחה הזאת לעצמך וזה בשום פנים ואופן לא הופך אותך לאמא פחות טובה אני איתך שחך

המייל שלי? האם המייל שנתתי כאן מדוייק? עוד מליון שנים אני לא אתחבר למדייה הזאת....

ליאור יקרה מה שלומך? כיצד מתקדמת ההחלמה? מה את כן מצליחה לעשות למען עצמך? מי עוזר בתקופה קשה זו? שבת שלום אידה

אלוהיי.... אלוהיי... כל הנשמה שנטעת בי... אלוהיי... תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות תגיד לי למה אין אמת רק הזיות אז למה לנסות ולהמשיך עכשיו לבכות לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח.... לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח... תגיד לי איך לעצור את הדמעות תגיד לי איפה יש עולם אחר לחיות כשאנשים רצים אל תופת כמו אל ים אני ארוץ אל תוך האש אם יחזרו משם לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח.... תגיד לי איך עם המוות אתה חי מסתיר הדמעות בכל לילה תגיד לי, עד מתי.... האש שקוראת לי לא נמצאת שם באמת וזה שנעלם- האם ישוב או כבר מת... לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח לאורך הים אין גלים יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח... תגיד לי איך לעצור את הדמעות... תגיד לי איך....

שאלוהים יתן לך כח לעבור הכל בשלום ותהיה לך שבת שלום חתולה

שיר מדהים... בטוחה שהרבה מתחברות.... ספרי לנו על החיבור שלך? אידה

לא שלי, בקשר למישהי שאני מכירה, מתן עדות... כל כך חוששת, מפחדת מאיזו חקירה צולבת... מפחדת להשבר מול השופט.... לא יכולה לחשוב על משהו אחר... בא לי לבכות!!! למה?....

צריחות שצרחתי נואשת, כואבת בשעות מצוקה ואבדן, היו למחרוזת מילים מלבבת, לספר שירי הלבן נגלו חביונות לא גיליתי לרע, נחשף החתום בי באש, ואת תוגתו של הלב הכורע יד כל במנוחה תמשש

יקירתי אל פחד ואל חשש! האמת מדברת בעד עצמה ויש לה עוצמה של מעצמה- בזכות עצמה! תצמדי לעובדות ואל תיחסי שימת לב יתרה לטריטוריה ולנסיבות ! אף השופט עם כל האצטלה המהוללה שלו הנו סך הכל בן תמותה עם כל המשתמע... בהצלחה יקירה במתן העדות! זוהי זכות עצומה ואני גאה בך שאת מסייעת באופן משמעותי לחברתך.... חזקי ואמצי ועדכני בדבר כל התפתחות........

מפחדת שהחקירה הנגדית, בדרך לא דרך כל שהיא , תגלוש לפסים אישיים, לעבר...

היי נואשת יקרה צודקת שדה ניר בכל מה שאמרה , ואני מחזקת את דבריה , מחזקת אותך ומחבקת ,ומאחלת לך להיות איתנה בדבריך , כי רק אמת הן . פה בשבילך תמיד חתולת אשפתות

נואשת יקרה תסמכי על עצמך.... תיהיה את עצמך.... עם הרגשות...הכאב.... מותר.... מותר גם להשבר...ולבכות... ספרי מה שאת יודעת... אני סומכת עלייך... על האומץ ועל הכוחות שלך.... נסי לעשות זאת גם... איתך אידה

היה קרוב אליי לעבודה זה המסלול שאני עושה לפחות פעם בשבוע שאני מגיעה מאיזור ראשון לציון,אני מכירה טוב את המקום,נכנסתי לבניין שלנו כמה דקות לפני שהפיצוץ זיעיזע את כל הבנין שלנו ותיכף אחרי סירנות אנשים רצים עם רובים ברחוב שלנו,מהומה שלמה ,זה היה מבהיל אני וחברה לעבודה רצנו למטה בקצה הרחוב וראינו את הניידות והאמבולנסים רצים וגם אנשי זקא ישר טלפונים רצו לכולם כי זאת השעה שאנשים מגיעים וההורים שלי שום דבר לא התקשרו לראות הם יודעים שאני עובדת ליד המקום הזה זה כבר הפיגוע השלישי אנחנו איזור של פורענות,אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם מחבל מתאבד יחליט לבוא אלינו הבנין קורס כי הוא על פל גל מפחיד אני מנסה להרגע עכשיו התחלתי לקלוט את המשמעות של כמעט

מזדהה עמך עד ריצוצה של נפש..... כניצולת התופת של הפיגוע המשולש בו קיפדו חייהם 7 ידידים שלי ואיבדתי אותם במחי יד של מפגע.......ונותרתי כאוד מוצל מאש- התחושה מוכרה לי עד כאב!!!!!!!!! רק בחיבוק עם המוות אנו חיים באמת!אנדרנלין החיים מאותת.... רק בצמוד אל המוות אנו מתחילים לחיות!לקלוט את משמעות החיים היקרים לנו מפז! רק קרוב קרוב אל הלם המוות אנו מצודדים בחיים- ללא חת! רק בפלירטוט עם התופת אנו משילים מעל עצמנו את הזפת וחושקים ובוחרים בחיים! מאחלת לך כי תתאוששי מהפאניקה, תתעשתי, תני פול גז ותחיי במלא הקיטור!

היי גלגלוש אני מאוד מקווה שבין הנפגעים לא מצוי אף אחד ממכריך או מקורביך , זה בכל מקרה מזעזע לשמוע את הפיצוץ , ואחריו את רעש הסירנות , לא הייתי אך פעם בסיטואציה כזו , אבל זה נראה כל-כך מחריד בתקשורת , שאני גם לא רוצה להיות . היה לך אתמול באמת יום כל-כך קשה , ההודעה על החברה שלך , שקשורה ( חלילה וחס במוות ) ברגשות קשים , ואחר-כך הפיגוע ליד מקום העבודה שלך , שלמזלנו לא היו הרוגים , ואז אני חושבת על ההודעה שהשארת על האוטו , ואני מנסה לחשוב שזה רק בא ממקום שהרגשת רע מאוד , אולי משהו מנסה להגיד לך משהו ??????? אל תבקשי את המוות , אפילו לא להיות בקרבתו , הלוואי שהיום בבוקר תקומי ותחליטי שזהו , די מספיק לי , אני צעירה , מוצלחת , ואני רוצה לחיות את החיים שכן מגיעים לי , אני שווה , מאוד שווה , גם אם לפעמים מגיעים מים עד גועל נפש !!!!!! כי מגיע לך כל הטוב שבעולם , חתולת אשפתות

להעריך כל נשימה.

גל יקרה מצטערת שהיית צריכה לשמוע את הקולות... ולחוש מקרוב את הפיגוע... שמחה שהכל בסדר איתך... מה שלומך היו? שבת שלום אידה

שלחתי לכן סוף סוף תגובה במייל!

שלחתי תשובה , ולא , אין לי אי סי קיו , ליל מנוחה חמודה . נדבר . חתולת אשפתות

כל הטוב הפך לרע העיניים השמחות הפכו לעצובות ים של דמעות והעיינים אדומות ועצובות. אז..התקשרתי ל"מלאכיות", מ- 1202, תפסתי את האומץ, ועשיתי זאת... בכיתי.. ולאחר מכן "עודדתי" אותה ואת כולן על עבודת הקודש שלהן... אבל, עדיין רע, והגוף רועד והכל נראה שחור ומחשבות איומות במוחי ופתאום חושבת איך אעבור את סופ"ש... כי הכל רע הכל נהיה שוב רע. ולבד לי ועצוב לי וכואב לי והמחשבות משגעות לי ת'צורה ועכשיו הצלחתי להרים עצמי מהמיטה לא אוהבת להיות שם לא אוהבת לשקוע בדכאון לא אוהבת שרע שחור ורק רוצה שיעברו מעליי הימים הרעים האלה . . היה לי כל כך טוב בשבוע האחרון. היה לי כל כך טוב - שהלב לא כאב, היה לי כל כך טוב - לראות הכל דרך המשקפיים הוורודות היה לי טוב- ועכשיו ל-א! לא רוצה למות- רוצה לחיות- אבל בשקט! לא רוצה מלחמות!

בצורה מצמררת וכואבת זה כל כך מרגש מה שרשמת... אני איתך נשמה, מחבקת ומקווה שתחזרי לראות דרך המשקפיים הוורודות נמצאת בשבילך כאן, במייל ובמסנג'ר

היי ענברי השארתי לך הודעה , בכותרת שרשמת אין נושא , זה כולל את השיר הכואב הזה , חתולה

ענבר יקרה עליות וירדות... לכן כלכך קשה אולי להית בטוב... יש פחד מהאחרי.... אבל גם אחרי ירידה יש עלייה... מחזקת... ואיתך אידה

-----------------------------------------------------------------------------------------

מה קורה? דברי איתי אני פה

יקרה, דברי אלינו..

אין לי מילים סורי רק מרגישה חצי מתה

מה שלומך השבת? מקווה שיותר טוב שבת שלום מוצלחת ופוריה... איתך אידה

עברו ממש טוב קצת קשה לי עם הידיעה שהבית ריק לא רק לשעה הקרובה אלא לעוד חודשיים אבל מסתדרת עם זה מצויין אפילו כבר הספקתי לנקות את הבית ולבקר אצל ההורים שלי, ולא הייתי אצלם כבר חודש וכל זה בין שעות ממושכות של לימודים

ושוב הכל חוזר, ושוב הכל כואב, ושוב חזרתי לענבל העצובה, שנעלמה לכמה ימים! ואין לי כוח לזה עכשיו וממש לא התגעגעתי לזה .. וממש לא בא לי להחזיר את הכאב אליי, וממש לא בא לי לכאוב והלב כואב, והלב מתכווץ, אוף אין לי כוח לזה. איזה שיט זה! אלוהים

אוף, עייפה מותשת ורוצה להעלם, באמאש'לי, היום- קשה לי! חייבת לנסות להרים עצמי.. ולהזכר באירוע השבוע! לא רוצה שוב להיות בריצפה! ל-א! . . . . למה ?! למה ?! למה?!?!?!?!?!?!!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?! fuck

באמת מעייף נפשית ופיזית. מעייף את הלב, את הנפש ואת הגוף. איך שהגוף שלך בטח השתולל נכון? זכרי שהתהליך אמור לעזור לך בעתיד ונכון שהדרך לשם כואבת כפי שחווית היום בעצמך,אבל המטרה נעלה.וכמו שאמרתי לך שאני מבינה, עיבוד התמונות אמור להרחיק אותם קצת ממך, לעזור לך לשלוט במה שקורה, או כל משפט אחר שתחליטו עליו. לא בפעם הראשונה כמובן, זה תהליך. אצלי כשהיינו עושות EMDR הפגישה ערכה שעה וחצי. אז חכי.. סבלנות ועד אז אני איתך תמידדדדד

הימים יהיו הרבה יותר טובים, עכשיו קשה, הכל מציף, ואין כבר כוח. לא יודעת אם יהיה מתישהו! עייפה ! תודה בכל אופן מאמי, תודה על העזרה, והאוזן הקשבת..... אוהבת !

מחבקת ותומכת בך שתעברי את המשוכה...ותגיעי בבטחה לאור בקצה המנהרה! תשאבי כוחות מהשבוע המרומם והמשובב נפש שהיה מנת חלקך לאורך השבוע.....

היי ענברי מקווה שתקומי היום בבוקר עם שיר חדש בלב, שיתן לך המון כח ,והמון תקווה בלי כאב , שיתנגן כמו חמת חלילים , כמו חלום , ושתהיה לך שבת שלום . חתולת אשפתות

הייי אסתר לאן נעלמת ? מה קורה ? את בסדר? תעני בבקשה ,,,,,, חתולת אשפתות

מאד... מודה לך על התענינותך ודאגתך. אני בסדר ואפילו יותר מכך. עוברת זמנים טובים ונעימים. בחודש הקרוב אהיה יותר עסוקה ולכן לא תמיד אוכל להגיע אבל אני פה עם כולכן בלבי כל הזמן....בגדול הכל ממש טוב - ה"תינוק" (כבר נשוי - אבל תינוק עבורי תמיד) חתך את ידו השבוע, לא נורא, מתפקד והיד כולה נשארה ותודה לאל שזה הדבר הקשה היחידי שקרה השבוע. ממשיכה לעבוד על עצמי ולחפש מה עוד טעון תיקון.... אוהבת את כולכן

ונגמרו לי המילם מרגישה צמרמורת בכל הגוף והלם.

הייי גלגלוש מצטערת נורא לשמוע , מה , זה סרטן ממאיר ? תהיי חזקה היא תצטרך אותך אולי בזמן הקרוב , אין לי מילים להקל עליך , מצטערת , אבל אני פה בשבילך חתולת אשפתות

אכן בשורה קהש וכואבת ובטח שלא תורמת לכאבך הקיים מקווה שחברתך תעבור טיפולים ותצא מזה בשלום מחזיקה לה ולך אצבעות