פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

השבת עברה נעימה..... האוכל יצא סופר..... ולא אכלתי מעבר למה שהייתי צריכה ממש פחות מהגבול...🐱😀😀 יצאתי ממש מרוצה מעצמי.... רק מה הפריע לי הכי הרבה..... הנזלת עדיין כאן גם השיעול..... ולא עוזר הנהלציה.... וכאבים בכל הגוף, אצטרך שוב להגיע לרופא שלי השבוע באסה...להתחיל ככה את השבוע שתהיו כולכן רק בטוב חטולית מקוררת

בוקר טוב למשכימות קום עדיין לא נרדמתי.... שיהיה לכן בוקר צח ומרענן.... מקווה להרדם בשלב כלשהו בזמן שאחרים כבר מתחילים את סדר היום החדש שלכם..... יום טוב בהמון אהבה חטולית

הי חטוליתוש מתוקה, אצלי הנזלת והשיעולים שנמשכו חודשים חודשים היו תופעות לוואי של תרופה שלקחתי. אולי יש גם קשר אצלך במקרה. ואולי לא. אני רק מעלה את הרעיון. באסה להתחיל את השבוע כך או כך - בזה כולי מסכימה איתך. 🌼💮 ☀️ בוקר אור שבוע טוב ☀️ 💮 🌼 סוריקטה

בוקר טוב שבוע טוב בתקווה שננשום היום אויר טוב יותר .... של בריאות אופטימיות ושפע

הלוואי, אביב, אני, לפחות, מאד מנסה. וחטוליתוש, איחוליי שתשתפר הרגשתך. סוריקטה

תודה בנות בבוף נרדמתי רק אחרי שבע וחצי....וקמתי עם כאב ראש מהסרטים... אולי את צודקת סוריקטה לגבי משהו מהתרופות.... אשאל את הרופא.... כרגע עוד אין לי תור... עכשיו גם האוזניים אוףף איתי חטולית

מחר גם יום עמוס.... ונסיעה ארוכה לדרום הארץ אזכרה....של ההורים של בן זוגי ואחר הצהרים תור לרופא כולל בעלי בכלל השבוע די עמוס והיום אחה"צ גם נכדתי המיוחדת כבר הכנתי לה אוכל שהיא אוהבת.... מקווה שגם תאכל לא תמיד יש לה חשק במיוחד אחרי שבת אכלנית מאוד קשה חטולית

ועכשיו נראה שגם אני מפתחת משהו במערכת הנשימה כמו שאמרתי קודם נו שוין בשמחות סוריקטה

מקווה שזו רק אזעקת שווא ושאת לא באמת..... באמת רק זה היה חסר...😏🙄🤔 חטולית

אני באמת חולה. אבל זה מסוג הדברים שמטרידים אותי פחות. סוריקטה

נראה לי שיש משהו באויר .... תרגישי טוב ושימרי עלייך

✨

לילה טוב ....או בוקר טוב איך העלת תמונה ????

הי אביב, זה אימוג'י. הבה ננסה עוד: בית עם גינה: 🏡 זריחה: 🌅 שמש: ☀️ אופניים: 🚲 זיקוק: 🎇 מטוס: ✈️ הר געש: 🌋 מתנה: 🎁 חייזר: 👾 עקבות רגלי בע"ח: 🐾 (בחרתי כאלה שיש להם תואמי שחור לבן במחשב וגם ברורים יחסית) עכשיו אנסה גם עוד משהו, בספק אם ילך. סוריקטה

הי ....כבר צהריים זה מהמחשב 😊 אני וטכנולוגיה לא ממש ידידים אבל חיים בשלום .. ולא ראיתי את ההודעות שלך בבוקר ....מוזר מה שלומך היום?

הי, הלב שלי מרוסק סופית. ואני לא מבינה למה. אולי מחר, שם. מצטערת. סוריקטה

אהובה שאת מצטערת אני כאן אתך יחד את לא לבד חיבוק

💞

לילה טוב

ניסיתי לשלוח GIF ותואמיו. לא מסתדר (ודי צפוי) עם הממשק של הפורום.

הגבתי לך אמנם למטה בסבך אבל תנסי מוזיקה בבית קצת רועשת ואז מכות לכרית זה אולי ימסך את זעקות השבר מכירה אותם ...לצערי זה בדרך כלל מול בעלי ואז אני פוחדת שהשכנים לא יזמינו משטרה... נראה לי שמכות בכרית ינטרלו את הרימון שעומד להתנפץ

שזה באמת צורך גופני להתפרק ולפחות אצלי עד שלא משתחררת הנצרה והטרוף יוצא החוצה לא נרגעת לכן מציעה לך לווסת את זה .. ככה או ככה שימרי עלייך תקופה לא פשוטה ויפה שאת נאחזת ולא שומטת ..

הי אביב, מוזיקה רועשת בבית זה לא אני. גם לא מכות לכרית. אני גם לא חותכת או מקיאה או מאביסה או שותה אלכוהול. ניגנתי קצת. ממש קצת. יצאתי לדבר עם אנשים. כמו שאני מכירה אותי, עם מוכרים וגם עם פחות מוכרים. אני מדברת עם כולם. כבימי שישי - חקלאות. הצעקות ששמעו (ואני מתביישת ברמות) זה על החתולים ששברו לי כלים ושיגעו אותי בעוד כמה דברים. תודה שאת איתי. מצחיקונת אחת. סוריקטה

אולי יעזור כוס תה צמחים מרגיע... ספר טוב שקראת ואהבת ומנוחה טובה גם עוזרת ומרגיעה אני הייתי שמה מוזיקה שקטה ונעימה שאני אוהבת....עם אוזניות ומתמסרת לשקט ולשלווה, סתם כל פשוט נהנית מהשקט אוהבת את השקט הכי מכל נותן כוח להרגע מתאים לך.....

גם סתם הליכה בלי מטרה.... רק לצאת ולנשום אוויר והמון שקט

ואני שותה קפה קר (נטול קפאין). בסופש אני לא הולכת. גם ככה הממוצע שלי עובר את העשרה קילומטר ביום. אני משתפרת, ונקווה לטוב. כל היום אני עם השמלה. למה? לא יודעת. אוהבת אתכן, סוריקטה

זה גם לא אני ....אבל חשבתי שככה לא ישמעו צעקות ... וכן זה יצא על החתולים כי זה היה צריך לצעוק להגות כריות לא ניסיתי אבל ככה ממליצים אז אנעארף אולי עוזר .. אישית .. אני צריכה את השקט שלי עם מוזיקה לבד ולנשום ועוד לנשום ... אבל אם לא מאפשרים לי את הלבד אז אני אצעק על מי שקרוב ... 😊😀😁

הי אביב, זה נכון למדי. צועקים על מי שקרוב והוא הופך להיות שק החבטות. צעקתי גם על המיקרו 'שתוק' כשהוא צפצף. זה הזוי. מכירה אנשים שהקטע עם הכריות עוזר להם. ומעניין, אירגנתי לי רמקול פיצוץ לפני כחצי שנה, ולא העזתי להשתמש בו עד היום. פגשתי עכשיו מישהי שאמרה לי - לא רואים אותך, לא שומעים אותך, את כזאת חרישית. אז ככה אני נתפסת מבחוץ, אולי (?). ואני עדיין חושבת שאני איזו קרציה או משהו. טוב, לפחות אני מנסה לעצור את הגל ולא לתפוס עליו טרמפ ולהתמכר לבושה. אלא לתקן. סוריקטה

אויי גם לי יש קטע עם מכשירים חשמליים ... ובכלל דוממים שאני מאנישה אותם... ולצערי אני ממש אבל ממש לא חרישית...והיו לי תקופות שגם לא היה אכפת לי שכל העולם שמע אותי .... ושיעזור לי האל מה הוצאתי מפי ...מרגישה אבל שקצת נרגעתי ...ומאמינה שעוד ועוד בטיפול יהיה הרבה יותר שלם ולא מפורק כועס .... את בפרוש עוברת יפה את המשבר עכשיו ....מאוד מאוד מעריכה אותך על המאמץ והיכולת ....

בוקר אביב יקרה, אני חרישית מאד, עד כדי מתנהלת כמו גנב (וזה להסתיר את הדברים הטובים, כמו הגמדים האלה שבאים בלילה לעשות סדר). וס"ה מצטיירת כאדם עם הרבה שלווה נפשית. ומווסת. מעניין. שקטה, אבל סוג של להחצין את המופנמות. משאלת נראות, את יודעת. תודה שהיית איתי אתמול. רק אנחנו יכולות להבין את הרגעים הנוראיים האלה. הצעקה הפנימית. הסביבה נוטה לבטל, או כך, לפחות, זה מרגיש, (ואז זה מרגיז שבעתיים). סוריקטה

מאוד מאוד מבינה כבר לא מנסה להסביר לסביבה וכן מכירה אצלך את ההתחבאות אפילו כאן בין העצים. .. אני מאוד מוחצנת מאוד קולנית על גבול הוולגרי .....אבל . אף אחד לא באמת מכיר אותי .... אותה הסתתרות שמתחבאת מאחורי רעש גדול ....

אומר כך...... הלוואי שיכולתי לשתוף את הבית בלילה לפני השינה... הכלבה מסתובבת ולמרות שעברה תספורת על מספר כמעט 0 עדין נושרים ממנה ענני שיער מה שמרתיח אותי ומקומם אותי כל הזמן אז חייבת לחכות ליום שישי ,כך הם שומרים עליה סגורה בחדר ומאפשר לי לשתוף כמו שצריך עם מים בשפע ולא ניגוב רטוב וניגוב יבש כמו שהם עושים..... אביב פתחת לי את התאבון איזה יופי..... היית ממש חרוצה כל הכבוד לך יפתי.... גמני עבדתי קשה כבר מאתמול עשיתי הכנות.... מפרום תפוחי אדמה מפרום חצילים אפונה אורז קציצות דגים ברוטב חצילים מתוגנים בסלטים חומוס ביתי טחינה סלט ירקות טרי לא מתובל ולמחר בבוקר נקנקיות עטופות בצק עדין..יש מי שקורא לזה משה בתיבה...מצחיק ולקינוח פירות טריים עד כאן נראה לי שזה מספיק לא אז להתראות בנתיים יפות שלי ואהובות שלי בהמון אהבה חטולית

חטולית, שיהיה נקי ונינוח. ו... נכון! הילדים בגן קוראים לזה משה בתיבה :-) מקווה גם שתאכלי בריא ובמינונים סבירים. היי בטוב, סוריקטה

אולי , תלכי ותעשי לך יום של כייף תצאי עם השמלה החדשה לאיזה בית קפה סתם ככה לשבת לקרוא עיתון , לראות אנשים לא יודעת אולי לים ...אבל להיות בחברת אנשים גם אם זרים גם אם לא ממש מעורבבת איתם ועדין ..... בבקשה אל תתני למחשבות על הקיום לחדור ולחלחל ... כן תעשי את זה בפגישה אבל עכשיו ....מוזיקה הרבה מוזיקה חיצונית בדרך כלל עוזר לי להשתיק אותם ... שולחת חיבוק ותדעי לך שיש מישהי ביקום הזה שממש מרגישה אותך בבטן ועוטפת אותך בחיבוק רך ...ואוהבת אותך המון

דבר ראשון שעשיתי בבוקר זה ללבוש את השמלה. אנ'לא יודעת מה לעשות איתה. כן יוצאת. לא נראה לי בר עתיד. אבל ננסה. סוריקטה

שהיציאה עושה לך טוב... . בלב בגוף בנשמה

ספרי שתפי לאן יצאת איך הרגשת בטח כמו מליון יורו..... ואני חושבת שאני לא מדמינת יפתי..... נהנית.. אני נהנית רק מהמחשבה 😎🐱 מיאווו חטולית

חטוליתוש, אם התכוונת אליי - אני רק הסתובבתי קרוב, לא הרחקתי כאשר ההסתברות לאובדן אוריינטציה גבוה. טיול מרהיב - קניתי טופו בחנות! :-) סוריקטה

ברור שהתכוונה אלייך כמו בשיר בשמלה אדומה ושתי צמות .... ואוף האוריינטציה ואוף החלקיות לא משתפר , שימרי עלייך זה הכי חשוב ומה את עושה עם הטופו ..

הי אביב, כתבתי :-) את הטופו טיגנתי על מחבת נון סטיק בשמן זרעי ענבים עם רוטב סויה וחמאת בוטנים. בדיעבד, גם כוסברה היה הולך בנוסף. השיער שלי דליל מאד. אין צמות. שכחתי בכלל מהשמלה האדומה. לאחרונה חזרתי לכחול. blue... סוריקטה

אחר כך ראיתי .....

לשטוף את הבית ...איזה כייף לעשות את זה בלילה כששקט מסביב מחכה לתלות כביסה ולישון אז בוקר טוב לכן וסופ"ש מדהים פתאום התגעגעתי לשוקו עם המרשמלו והחיבוק ......

הי אביב, אז אני עושה את הדברים האלה לפנות בוקר. אלו השעות שלי. גם בבית בו גדלתי. הכל לפנות בוקר. שיעורים לבצפר למשל גם. רק אז שקט. וזה נשאר עד היום. מעניין שלמרשמלו לא התחברתי אף פעם. ומאז שאני ממעטת באכילת סוכר, נוצר מצב שאני כבר בקושי יכולה לאכול מתוק מאד וגם לא מלוח מאד, וגם לא מלא בשומן רווי. הצעות לדברים טובים לאכול בסופ"ש אשמח. סוריקטה

הרגע ....הכנתי פריקה מעורבבת עם עדשים ירוקות מבושלים במים במיקרו...הוספתי אותם לשלל ירקות קצוצים דק ומטוגנבמיאותם הוספתי בפנים גם חופן של טחון מהצומח ..... יצא ממש טעים אולי אני הוסיף קמח חומוס וההפוך לקציצות או שישאר ככה.. עשיתי גם פאי חצילים וטופו וכיסונים עם ירקות על אדים את באה לאכול השאר לאוכלי הבשר .....

הי אביב, נשמע טעים. אני לא מגדירה את עצמי כצמחונית או טבעונית, אבל ממעטת מאד מאד לאכול בשר. כך שאני מחבבת במיוחד מאכלי צמחים. סוריקטה

מעלה חשק לאכול..... לי לא אכפת צמחוני או טבעוני .או בשרי...חלבי .... כל זמן שזה טעים אני אוכלת לא מפונקת באוכל אכתוב עוד כותרת..... חטולית

והשוקו והמרשמלו ....מתוק אש זה הסימן היכר של אידה כאן 😍

טוב, ימים יפים שלכן כאן, שאני לא מכירה... נחמד להיזכר ובטח מחמם את הלב סוריקטה

יקרה ממש אבל ממש אל תרגישי לא שייכת ... אידה פשוט הייתה מסיימת את הכתיבה שלה עם שוקו ומרשמלו אז מבחינתיינו המילים שוקו מרשמלו = נוכחות של אידה כמו הסוף שבוע רגוע ושימרו עליכם של אודי חיבוק אוהבת ובהגדרה אני לא צימחונית לפעמים אני גם אוכלת מאכלי בשר רק שממש לא אוהבת אוהבת ירקות ...וחלק מילדיי ובני זוגם טיבעונים אבל לא קנאיים כאלה שלא ישבו איתנו לשולחן או יעירו הערות בנוגע לבשר ככה שהכל טוב ....ואיש באמונתו יחיה

הי אביב, בהשראתך אכלתי טופו עם חמאת בוטנים ורוטב סויה. היה אולי חסר כוסברה. אני לא גרה כל כך ליד בית קפה או ים ולא רציתי ללכת רחוק או לנסוע בחום באוטובוסים של שישי. מספיק אני הולכת במשך השבוע. הקשיש שטיפלתי בו כבר יעבור למוסד. נראה שקשה לי גם הפרידה ממנו. אני כבר לא ממש יכולה למלא תפקיד בחייו. ראו אותי היום עצבנית. ואני מתביישת. אני על הגבול של זעקות שבר והמטפל אמר לי שלא טוב שהשכנים ישמעו את זה. אז אני שותקת. סוריקטה

אין איזה מקום מרוחק שאפשר ללכת לצעוק את הנשמה לזרוק אבנים ולהצליח לנשום כל כך מבינה עדיף באמת שהשכנים לא יחוו אותך ככה הם לעולם לא יבינו כל כך מבינה את המקום הזה

הו. אביב יקירתי. יפה שיש מבין. זה מרגיע. 💗 סוריקטה

אביב יקרה וואו נשמע מה זה טעים אני באה לאכול! אני בכלל לא מבשלת ונקיון מדי פעם..

מזכיר לי, פעם בישלתי המון ומתוחכם. אבל לאמא ושות'. מאז שנפרדו דרכנו, אני בקושי מסוגלת לבשל. בטח לא לי. עצוב סוריקטה

סריקיטה יקרה באמת עצוב אני יודעת ומבינה בראש שמגיע לנו אוכל טעים ובריא -

אז בסוף הגיע אתמול מבצע, ובטעות אותה שמלה ירדה ב - 60% במחיר. וגם הייתה במידה שלי. היא אצלי. עשיתי סלפי. מול המראה. זה לא עשה לי כלום. פני פוקר. עדיין מרגישה מפלצת. אולי מחר. ואולי אהיה בשקט, אבל אל תיבהלו. אני פה. כלומר, בעולם. סוריקטה

בסוף גם תהני ממנה היום ממש מבינה אותך באסה לנו באמת חיבוק ענק

למה בטעות ירדה ב...60% הם בטח לקחו בחשבון שזה מה שהם רוצים כדי למכור.... תהני מהקניה שלך...... ולמה מפלצת....? מה קרה יפה שלי... עדיין הפוכה.... מקווה שיעבור גם הגל הזה..... חיבוק 🤗🤗.... מקווה שתשני טוב הלילה בהמון אהבה חטולית

הי חטולית - במקרה, כי גם נשארה סחורה במידה שלי. בדרך כלל נשאר, כי זאת חנות שהסגנון שלה הוא כזה שהלקוחות העיקריים הם במידות גדולות ממני. מדדתי כמה בגדים, אמרו לי דוגמנית וכאלה (פחחחח, תרשו לי). לא יוצא לי מהראש שאמא צדקה שהייתי חרא של תינוקת והיה צריך להרוג אותי. וכן, זה קשור לרחשים שמסתובבים. אחד התינוקות בהם אני מטפלת צורח מכל תנודה של כל אחד (איתי, אחרי עבודה קשה שלי, פחות בהרבה, ויש שיפור ניכר. אין מה לדבר שאצל הסבים שלו הוא לא מוכן להיות בכלל). בכל אופן, עד עכשיו, הרשיתי לעצמי, נגיד ללכת לשירותים, או לשתות מים ומה לעשות כמה שלא אשתדל לפעמים תהיינה צרחות. עכשיו אני פוחדת והתינוק מנצח בצרחות שלו ונשאר עליי כמעט כל הזמן. הוא צוהל ושמח, מאד מאד, אבל זה רע, שזה מונע מהחרדה שלי שיחשבו שפגעתי בו. גם ההורים עושים הכל כדי שלא תהיינה צרחות והוא כמעט כל הזמן איתם בחיבוקים ולכן לא מחזיק את עצמו. חבל. ואני כועסת. וכל כך פינקתי, שהוא מסרב לחזור לידיים של ההורים ורוצה להישאר רק אצלי. בקיצור הטוב והרע מתערבבים לי. הנה שיתפתי - אולי תעזרו לי? אני צריכה עזרה היום. הכתיבה עזרה לי. תודה לכם. והלוואי במבי שגם תכתבי. הקול שלך חסר לי מאד. סוריקטה

גם אני שמעתי את המילים האלה.... אבל אני לא חרא אני גוש של מתיקות וגם את את אהובה ,אהובה ,אהובה בבקשה תיכתבי לך בבית שלטים גדולים שאת נפלאה שאת נהדרת כן מנטרות אולי .. אבל כאלה שיחדרו את הקולות מבינה אותך כל כך אבל לילד זה פשוט לא נכון ....שיבכה לא יקרה לו כלום .. ואת יודעים שאת בסדר מבינה אותך כי אני עובדת עם חסרי ישע ואחרי הסרטון אתמול גם אני מנסה לחשוב אולי פגעתי אולי הכאבתי אולי ואולי..... אהובה שלי את בסדר את באמת באמת בסדר איך אודי כתב לך תהיי את !!!!!!!! ויש לך הרבה פנים להראות 🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅🙅

לא אמרו לי חרא. אמרו לי היטלר. סוריקטה

אהובה שאת אני רוצה לבוא לחבק אותך לשמור עלייך לעטוף אותך ברכות כזו כמו בפירסומת של לילי עם הכלבלב המתוק הזה מה אפשר לעשות כדי להקל עלייך מעט את הכאב אני דואגת לך , בבקשה אל תתני לקולות העבר להשתלט עלייך

וזה כל כך כל כך מזעזע וכל כך כבד על כתפיים של ילד בוכה בשבילך ... עצוב חיבוק ומזכירה לך שאת לא זאת רק המחלה שלה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא אמרו לך חרה קראו לך היטלר זו טריפה וזו נבלה וזה סוג של נבלות של הורים שמסוגלים לקרא בשמות כאלה לילד שלו שהוא כולו רק ילד תמים את יכולה לפנק את הקטנים כמה שבא לך ...רק בזכות החום והאהבה שאת מרעיפה עליהם הם מעדיפים אותך על פני האחרים יפתי שום דבר לא בא משום מקום מה שבוודאות אומר שמאחרים לא מקבלים את מה שאת מרעיפה בנדיבות וכל שאר ירקות מתוקה בכלל לא קשור אליך ולא באחריותך !!! הבינות.... מקווה שתצליחי להפנים שאת מוערכת לא רק על ידינו אלה גם על ידי הקטנטנים הטהורים והתמימים שלא יודעים ולא מבינים כלום מהחיים שלהם האם צלחתי להבהיר עצמי כיאות בהמון אהבה חטולית עניתי לך גם בקודם למטה

חטוליתוש, נרקיסיזם מבחינתי זו הערצה לחרא. סליחה על המילים האלה. ברור שדומה. הולכת לחפש את התגובה למטה. סוריקטה

של בלוטת התריס.... טוב , יצא לי מלא גולות קטנות.... בדגימות שלקחו לא נמצאו תאים סרטניים לשמחתי הרבה..😎 אבל בכל זאת אצטרך להיות עוד חצי שנה במעכב לראות שהגולות לא גודלות.... נכון לעכשיו לא מוטרדת... נרגעתי.... ישנה בעיה אחרת שמכאיבה לי מאוד תחושה קשה בכפות הרגליים כאלו יש לי סוליות עשויות כמו כריות... מה שעושה לי חוסר יציבות בהליכה ובעמידה באופן מיוחד עשייתי השבוע בדיקת emg ונראה שיצאה בסדר הרופא חשש שזה מהסכרת ... אבל לא נראה בנתיים לא יודעים מה הסיבה ולא יודעים מה התופעה הזו לכן גם לא נשלחת לעוד ברורים כל פעם יוצא משהו אחר שחייב להפר את החיים זה מה יש עכשיו.... באמת עייפה..... לא יודעת מה לחשוב כבר.... לא נעים להתבגר...... לא בצורה כזו זהו די נמאס חטולית

כמה שמבינה אותך מליון בדיקות עשיתי השנה את תהיי בסדר יקרה ואת לא כזאת מבוגרת וטוב שאת משחררת קיטור לפני השבת חיבוק ענק

הי חטולית, אוף בדיקות, אוף אוף, אוף. בשבילי זה גם אוף, כי כילדה (של אמא) עברתי בדיקות פולשניות מאד, מכל חור, או אפילו יצירת חור לשם בדיקה וגם צילומים אין ספור. כמעט עשו לי איזה ניתוח שלא באמת היה צריך. בדיקות כלי דם עשית? אני צעירה ממך, ומתרברבת בינתיים שאני לא על תרופות לגוף מהסוג שציינת. אולי זה חלק מהכוח שלי על אמא. סוריקטה

איזה בדיקות לכלי דם צריך לעשות..... אני אקבע תור לרופא נוירולוג עצבים זה שטיפל בי אחרי הארוע המוחי שעברתי.... אולי לו הפתרונים ??? מקווה שימצא ..... ועד אז... תודה יפתי בהמון אהבה חטולית

הי חטולית, הרופאים מכירים ומיטיבים לדעת ממני. דיברתי על בדיקת אולטרסאונד דופלר / דופלקס בעורקי צוואר, כלי דם בגפיים וכיו"ב. בדיקה של זרימת דם וחסימות בגפיים ולמוח. לא יודעת אם זה לעניין בכלל במקרה שלך. ולשאלתך שם - ראשי תיבות אמל"ק - ארוך מידי לא קראתי. ובלת"ק - בלי לקרוא תגובות קודמות. כי לא כולם יכולים מצליחים לקרוא הכל. סוריקטה

להשתבלל קטן קטן ולהעלם ויום ארוך מחכה לי היום ... למה הם תמיד הולכים למקום שאבא יכעס ... ממש מרגישה את הכעס שלו באויר ואת היד שלו למעלה עומדת להכות שונאת אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וסוריקטה לא יודעת עם ראית או לא , את מה שהגבתי לך שם למטה בתרופות סבתא ... בכל מקרה , לרגע שלא תרגישי בחוץ , אין כאן סודות פשוט לא יכולה לפרט כדי לשמור על עצמי ..

הכל בסדר. בסדר להשתבלל בסדר לכעוס בסדר לשמור על עצמך ולא לחשוף שיעבור, סוריקטה

ברור שבסדר אבל ,את הראשונה שכתבתי לה על זה ....😊 אז כאב לי קצת מה שכתבת שם למטה וידעתי שלא ראית שהגבתי לך ... וזה כל כך עמוק החרדה(בלי קשר למה שכתבת קשור ליציאה מהשגרה) ולקח אותי למקומות ...של אסור להנות ואסור לי להיות ....המון מקומות לא פשוטים .... באסה לי רוצה פעם אחת לא להרגיש אחרת ..להרגיש את הוואוו הזה שכולם חווים את הציפייה ולא ציפייה ממקום מכווץ שמחכה למכה... חצי יודעת מה אני מדברת ....אז סליחה מראש ....

הי אביב, הדברים כתובים באופן מאד סמוי, זו אולי דרכנו כאן. אז, כן, הבנתי בסוף, ולפעמים אני מפספסת. מאד קל לפספס פה בסבך. וכבר כתבתי שזה סוג של הגנה בעיניי. אז בואי נאמר שאת תאחלי לעצמך (דברים טובים, כן) ואני אצטרף. ובלחש - אולי תהיה הנאה, ואולי לא נצטרך לשלם עליה מחיר כבד מידי. בטעות כזה. שתהיה? סוריקטה

😊❤💙 לא יודעת במצב לא מזהיר מאתמול .... וגרמת לי לחייך ....

כל אחד רוצה וגם מגיע.... להרגיש כייף להרגיש את ההתרגשות של יציאה מהבית את השינוי הנפלא הזה... לקח לי המון שנים להרשות לעצמי בכלל לצאת....לאן שהו..... ולא בגלל הסיבות הקשות שלך.... אפילו לא הסכמתי לצאת לסופש לבית מלון.... יפתי.... מבינה את המאמץ שלך.... אבל..... נסי לעשות הפרדה..... אתם כבר לא שם ואין עכשיו מי שמאיים להכות יודעת שזה לא פשוט אבל עשי משהו קטן עבורך... מגיע לך באמת שכן עשי מאמץ למענך/כם..... וטוב שאת משתפת... ימים לא קלים .. .מתארת לעצמי גם זה יעבור את תמיד אמיצה..... לוחמת..... המלחמות מחזקות מתוקה שלי גם אם לפעמים מרגישים צורך להשתבלל...... מותר לך , באמת.... בהמון אהבה חטולית

אתמול הוספתי פגישה לחזק לפני משהו היה בא לא נכון ופוצץ בועה מאז אני די מפוצלת והם שם .... כן זה עצוב אבל ... את צודקת צריכה להזכיר לעצמי שהיום זה אחרת 😊

אולי נלך מכות עם איזה שק, ונצליח לבכות בסוף ולהתחבק סוריקטה

סוריקטה מאמי האמת שאני לא מצליחה לדמיין אותך הולכת מכות אפילו עם שק איגרוף שמא יכאב לו....😀😀😀😀😀 מקסימום אולי לחלום על זה... בהמון אהבה חטולית

הי חטוליתוש, זה נכון, אני לא מרביצה גם לשק אגרוף. אני חושבת שהסיבה היא שאיני מתמסרת. אולי. אבל יצא לי לצעוק. זה לא טוב. סוריקטה

אני לא מצליחה לעקוב אחרי כל מה שאתן כותבות.. עצוב לי על כך מאוד..מתחילה לקרוא ושוכחת מה שקראתי אבל רק רציתי לאומר לכן שוב שאתן חשובות לי..ואני מתנצלת..

הי מתוקה, אני חושבת שהכתיבה שלנו, עם או בלי דעת, יוצרת תנאים כאלה ומזמינה שלא יבינו או לא יקראו. כהגנה, או שמסתתרת כוונת יצירת הזדהות אצל הקורא. מאוחר לי, ולראש שלי קשה להתעורר. בוקר טוב, סוריקטה

אהובה יש תקופות כאלה שהולכים לאיבוד בתוך המילים הכל בסדר את בסדר ואנחנו אוהבות אותך כמו שאת ואתם ... ינשופים מתוקים כל כך חיבוק ענק😊🙅🙅🙅

הכל בסדר..לא חייבים תמיד לענות..יש לך את התיק שלך. כמו כלנו..

ינשופית מתוקה שלי את לא היחידה שלא תמיד מצליחה לעקוב אחרי מה שכותבים.... יותר מזה אומר לך...... שאני קוראת יותר מפעם אחת כל דבר עד שאני לגמרי מבינה מה קראתי אז מתוקים שלי לא להילחץ בכלל ואנחנו איתך כאן תמיד.... 🤗🤗🤗 חיבוקים עד אלייך בהמון אהבה חטלית

מה קורה יקרה? מרגישה שאת שוקעת...את הרי יודעת כמה את שווה!!! את יודעת עמוק בפנים כמה אהובה, רצויה וראויה שהנך!! אלו רק רגעים של שחור לבן. הלוואי שתפנימי. חיבוק מתאים

לא מבינה מה קורה. חשוד בעיניי שאני נותנת יותר מידי וסוחבת יותר מידי, כנראה. ידווח בשיחות ונראה מה נעשה. סוריקטה

מסכימה עם מיכל..... צודקת מאוד מה ניתן לעשות כדי שתביני...... שתפנימי..... הנתינה שלך אינה מוגבלת .... ועצוב לי לראות אותך ככה.... את לא לבד מתוקה בהמון אהבה חטולית

הגבתי לך גם בבוקר בן העצים הקודמים למינהם .... יקרה את כבר תיראי את זה בבוקר מחר ..בבקשה אהובה אל תתני לקולות ההרס להשפיע אין להם מקום היום בחייך תזכירי לעצמך בכוח ההגיון שזה קולות מהעבר ... שתלים מלאכותיים ורעים שהשתילו לך ... וזה בסדר להמשיך ולבקש את התזכורות האלה מאיתנו .. לכולנו שתפו את המוח שאנחנו לא ראויים ....אבל יחד אנחנו זוכרות אהובה זוכרות שיש לנו זכות של קיום ענק .... אתך באמת דואגת לך ....ומבינה כל כך את ההצפה שאת חווה ... שוב אני אזכיר לך שהייתי שמחה ומאושרת שאת כן את תטפלי בילדי ....את מופלאה ונהדרת 😊😊 תיראי מה אודי כתב לך .. תיראי !!!!!!! תיראי איך כולנו כתבנו לך שאוהבות אותך ....תני לזה מקום ...

הי אביב יפה שלי, אני כבר יודעת ויכולה להרס. רוב הזמן. יש גלים. פחות בהרבה וגם קצרים יותר ואולי באמפליטודה יותר נמוכה לפעמים. זה הישג. ואני בסדר היום. וישנתי. באהבה סוריקטה

היום, למשל, אני מרגישה שאני ראויה אפילו לקבל תמורה כספית גדולה יותר לעבודה שלי. וזה גם נכון מציאותית. דאגתי לזה איכשהו במקום העבודה הבא. הדרגתית אולי נגיע לממוצע המקובל. סוריקטה

טוב לשמוע!!! אכן גלים..מוכרים לכלנו. את ראויה להערכה!! בהחלט!

וכן הגלים קצרים יותר ולפעמים צריך רק תזכורת שהם שם כדי להאסף ... וזה נפחא שאת מקבלת צבע ועמוד שדרה ודורשת לקבל את מה שמגיע לך ..... חיבוק ענק

בוקר טוב. איך את הבוקר?

תודה מיכל יקירתי שאת שואלת, לא ישנתי. באסה. המוח לא רענן. ואין לי מושג מה קורה שהנפש לא מתרחבת. אולי תיפול עליי איזו הברקה במהלך היום. נקווה לטוב, מתוקה שאת, סוריקטה

בדיוק ניכנסתי לראות מה שלומך מקווה שיהיה קל יותר במשך היום. אני חושבת שהשיח שקיים היום בכל גן ציבורי בן הורים בן מטפלות על התעללות בילדים לוקחת אותך למקום של קיום של אמא ...וישר זורק אותך למקומות של כלום ....לא בטוחה ביכולותייך המופלאות.... אנחנו כאן אתך שימרי עלייך

הי אביב, זורק... מילה תואמת גם קונקרטית. זה כל כך נורא אני כן זוכרת שפיזית היא הטיחה אותי לכביש ובעטה בי. אבל בגיל ממש מאוחר. אוף הזכרונות... יום נעים סוריקטה

קשה הזכרונות....כל כך מובן איך הדברים משפיעים. מצטרפת לדברי אביב. שמרי עלייך. אנחנו כאן. איתך.

ומבקשת כן לאזן את הנפש שלך שיוצאת עכשיו לטפל בשני גוזלים מופלאים שתלויים בך ואת , את בעלת לב זהב לא דומה לה בכלל ויש לך קיום שהוא כולו שלך שזכית לו בעבודה קשה שלך על אף ולמרות הכל ......וזה עושה אותך עוד יותר סופר מטפלת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 מזכירה לך שאמרתי לך כבר מזמן שאם היו לי ילדים קטנים הייתי רוצה מטפלת כמוך עבורם אוהבת אותך המון , חיבוק עוטףףף

אבוי... איזו אכזריות ואת ...ברור שאי אפשר לשכוח מקווה מאוד שהתחושות הקשות לא ימשיכו ללוות אותך בהמשך היום שיעבור לך היום מקסים עם הקטנטנים מתוקה שלי בהמון אהבה חטולית

בבוקר, הגוזלים ביקשו לעבור לידיים שלי מהידיים של אמא ורצו להישאר עוד ועוד, וגם זה לא שכנע אותי. לב כואב סוריקטה

😊

שמחה שכך וטוב שאת כאן ומאפשרת לנו להיות אתך

איזו בשורה טובה 😃 שומחת אותי מאוד יפה שלי הלוואי שימשיך כך בהמון אהבה חטולית

לא משנה מה אחרים יגידו או שיראו לך שאוהבים אותך..זה לא משכנע. מקווה שתלמדי לאהוב ולחבק את עצמך קודם כל ולא תזדקקי לאישורים מבחוץ..זה לוקח זמן אבל תתרגלי

או שיש לי את זה, או שאין. והיה כבר. היה. ונגוז. לכן, אני מבקשת איזו תזכורת, אבל לא בטריוואלי מה שאני יודעת לדקלם על עצמי. אולי אני צריכה לשתוק קצת. סוריקטה

סוריקטה מאמי מה נסגר איתך... מה פרוש או שיש לי את או שאין ? את ההרגשה..... את הגישה.... את מה יש או אין לך.... 🤔🤨🤗... חיבוק גדול בהמון אהבה חטולית

תזכירו לי דברים טובים שכתבתי וקשורים אליי... ... סוריקטה

סוריקטה יקרה...את עצמאית ואחראית תמיד מספרת שדואגת לכלם.ליצורים החיים לצמחים. ולאנשים בבניין ... תמיד כותבת לנו בתבונה! את חכמה כל כך. ואהובה על כלנו. מה קרה יקירה?

שאת כתבת על עצמך.... אז אני אוהבת שאת גאה בהשגים שהתקדמת בהם בזמן האחרון קראת לעצמך חמודה ונשית בנוגע לבגדים חושבת שמה שיותר חשוב זה מה את מעבירה מהכתיבה עלייך שאת אחראית חכמה אוהבת ונותנת מעצמך ללא סוף לנזקק והחלש עם זה צמחים בני אדם וחיות ..... ויש לך עוד מלא כישורים טכניים ואחרים 😊 והשאלה אהובה מה קורה ????

מה קורה מתוקה שלי משהו התערער אצלך...? מישהו אמר משהו שבלבל אותך ? את מקסימה חמה אוהבת דואגת מוכשרת אהובה ויותר מהכל מקובלת בהמון אהבה בכל מקום אז מה קורה יפה שלי ?? חטולית

לא יודעת מה קורה איבדתי את זה... לא ננעל לי במוח. מחר קמה בארבע, אז לילה בינתיים אולי ייתחבר בבוקר טנקס, בנות יקרות, סוריקטה

אז הגיף שלי מגיב בטרוף לתוכניות של יציאה משגרה..... מולאתי בתרופות ....יש רעיונות לחיזוק המערכת דחוף טיבעי ... חוץ מכורכום ....

תה ירוק אבוקדו לימון ג'ינגר קינמון ברוקולי

אלופה תודה שכתבת לי בעיקר על הגינגר שכחתי ממנו .....

הגוף מגיב בטרוף..... הפחדים החרדות הגיוני..... שכלית את כבר מוכנה....? משהו להרגעה....? האמת ...צר לי אבל לא ממש יודעת להגיד לך סורי מתוקה לא הועלתי לך הפעם.... חטולית

נראה לך מוכנה .... אבל הפעם עושה את זה כמו גדולה ....😊

אבל אני מבינה שזה אמור להיות חסוי. או שמא פספסתי משהו. בהצלחה זה איחול מתאים? סוריקטה

דווקא אתך דיברתי על זה ,על היציאה מהשגרה המתוכננת לעוד קצת מאוד זמן .....

אני לא כל כך הבנתי..גם את מטפלת בילדים..אפילו תינוקות קטנים..שלא יכולים לדבר כלל .אז?? אני חושבת שיש הבדל גדול שלא עושים אנשים ובתקשורת בכלל..יש הבדל בין גן עירוני שהגננות הן של משרד החינוך ובפיקוח לבין גנים שנפתחים ללא פיקוח או מטפלות בבית שאיש לא רואה...חשוב שיהיה פיקוח כלשהו, המלצות וכו' לצערי הנושא הזה ממש הופקר ע"י המדינה!! ומצלמות אגב היו ועובדה שלא עזר הן רק תיעדו!! זה לא מרתיע אותן. צריך לבדוק ולבקר טוב טוב מי מטפל במיוחד בתינוק שלא מדבר. הילדים בגן מדברים ומספרים. במיוחד בגן חובה.

הי מיכל, כתבת שאת בחרדות בהקשר לסיפורים שמתרוצצים עכשיו, ורציתי להבין אלו חרדות ומה מלחיץ אותך. אם את יכולה לומר. אם לא, אז שמרי על עצמך קודם כל. לא מכירה את נושא הגנים. את בקיאה בזה. אני חושבת שיש מקרים שגם ילדים גדולים שיש להם כושר דיבור מפותח לא מספרים. זה לא מבטיח. ילדים, כמונו, יכולים לחוש אשמים וכך להגן על מי שפגע בהם. כמו שקרה איתנו. אבל ממש בבית. אני, בגיל חמש, לא דיברתי... באשר למטפלות - ספרתי אולי ארבע שעברו את הסינון שלי. מתוך עשרות רבות שפגשתי. סוריקטה

החרדות הן לא בקשר לגננות או מטפלות. אין קשר בין התקשורת למה שקרה....מה שקרה זה פגיעה של גבר וילד בן 6וחצי ושם כן דברו וגילינו... נכון ילדות קטנות שותקות..גם אני שתקתי.החרדות הן הצפות שקורות לי..זכרונות וכו. אבל בהרבצות והתעלליות כמו בתקשורת זה אחרת.הם מדברים על קטנטנים ממש..ונכון יש לצערי מעט מטפלות כמוך ..יש טובות ויש מתעללות כמו בכל דבר.

מתעללות זה קצת מרחיק לכת, אולי, אבל לא אכפתיות יותר מידי, לא כאלה נקשרות, או שמדברות בחוסר כבוד וזלזול, או שפחות מבינות בנפש. או איטיות מידי בתגובות. מקטינות ראש. רכלניות. כאלה.

ומבינה מאוד מאוד את ההורים והחששות...עצוב. לא כל אחד ראוי להקרא מטפלת או גננת או סייעת.....להבדיל או שלא להבדיל לא כל אחד ראוי להיות הורה וגם לזה אין רשיון ...מבאס

הי מיכל, בדיוק. כלומר, מסכימה גם. ואת יודעת, כך אמרנו בטיפול - שמי שהייתה מטפלת שלי כשהייתי תינוקת הייתה דמות טובה עבורי. כנראה. האמא שלי פחות... בשמחות סוריקטה

קראתי אתכן ואני מסכימה עם כל מה שכתבתן כילדה גמני לא דיברתי.... רק פעם אחת בגיל 4 וחצי הפגיעה הראשונה שלי.....לאמא שלי ומה נהיה...? כלום כי הפוגע היה בן דוד שלי....ואבא שלי העדיף לא לגרום סכסוך עם אחיו הגדול.... אחרי הכל למי יאמינו.... מעבר לזה הייתי המון שנים מטפלת לילדים..... גם כאלה שגדלו אצלי בבית לקחתי אותם מהגן...או בית הספר אחרי הלימודים ,לאכול צהרים ועד שבאים לקחת אותם..... או קטנטנים מגיל 0...עד לכיתה א היו לי המלצות שעברו מפה ל..פה וגם בכתב..... כשאני חושבת על זה כיום...... מאוד קשה למצוא מטפלות כאלה וכמו סוריקטה הנסיון מלמד...... שככל שהמדיה מעצימה את הארועים כך מתפרסמים עוד ועוד ולא שזה הולך להגמר.... גם עכשיו בחדשות.... מזעזע ברמות קשות מסכימה איתן בנות בהמון אהבה חטולית

את יודעת, עכשיו, בימים האחרונים, אני פוחדת שאם יידעו על ההיסטוריה שלי, וכל האביוז שעברתי, והטיפולים - זה ייחבל. וקודם לא פחדתי, ואפילו ממש שיתפתי את ההורים של התינוקות. כולם. גם בעובדת העזרותי באנשי מקצוע מתחום הנפש. אני יודעת שזה משמר אותי תקינה. סוריקטה

הנה אהובה הנה חוסר האיזון והחרדה והעימום בראש יקרה שלי בבקשה , תחזקי אותך זה מסלול שעלול לקחת אותך למטה למקומות של הרס את בסדר , כל ההורים של הילדים שטיפלת בהם יודעים את זה להיפך לך יש יתרון , את לעולם לא תתני למה שקרה לך לקרות לילדים שאת מטפלת בהם אל תתני לקולות העבר לשבש לך את היום !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! נדרשת שליטה הגיונית ותזכורת כמה כולנו חושבים שאת נפלאה הנה גם אודי כתב לך שאת נהדרת אוהבים אותך כולנו

וגם לא יכולה להכנס לפורום של אודי החליפו לי פלפון .....חדש אין לי דרך לשחזר את המייל שנפתח כשנכנסתי אצל אודי לא נורא אשאר כאן חטולית

חחחחחח......נשאיר אותך כאן לבד בחושך 😁😂😃😀😱😎😲😷😖😔😪😏😓 סתם אני במצב רוח עליז.....

הלוואי ככה תמיד ו....לא מאמינה שאשאר כאן לבד אין לך לב כזה..... וחוצמזה במיוחד כשמצב הרוח שלך טוב...😂😂🤣🤣

קחו את מה שאודי כתב לי אליכן... לשמור לרגעים האלה שהמערכת מערערת .... גם לנו יש את האחריות לעבור את קיר הפחד ולהתנהל כרגיל שם.... אוהבת...

ורשמתי מחשבות המשך. את יודעת, אתמול עם הקטנטנים היה לי רגע שבו הם פחדו מתוך התעוררות למקום לא מוכר. חרדה רצינית. ודווקא הפטנט עליו חשבתי היה כאילו 'לא לעשות מזה עניין' לא להתמקד בכל אחד ולשים עליו דגש, אלא לתת להשתלב בזמן החופשי ולא מתוך תחושת כפייה פנימית. בדומה למה שאמרת, נראה לי. בכל זאת כתבנו את זה ולא שתקנו. בוקר אור אביב לעמל יומנו, סוריקטה

סוריקטה כתבתי לך שם ... . ואני רוצה גם כאן וקצת לדחוף אותך ממשבצת הנוחות.... לדעתי תעתיקי ותפתחי הודעה שלך לאודי....זה קשה אני יודעת זה מרגיש אחרת כשמצליחים להגיד את מה שרוצים ישירות לאדם האחראי ..... אחר כך אפשר לתרגל את זה גם במציאות... אבל אודי כל כך מאפשר ומגיע לך שהוא יגיב על זה לא בעץ שלי בעץ שלך .... מה את אומרת.....זה קיר פחד ,אבל אודי זאת לא אמא ...הוא יחבק ויעטוף וירפא ולא יכאיב... נותנת לך יד ....😊 נו....וקצת דוחפת😀😁😂😍🙅🙅🙅

אני בעבודה, רק לומר, אביב, שלא הייתה כוונתי לקחת מקום שלך באותו עץ. ולא בטוחה שאני חפצה בתגובה. אולי. קונפליקט? אולי גם. ומיכל, אני בעבודה, אבל אשמח לשוחח על החרדות האופפות את עולם המטפלות והגננות לאחרונה. שמעתי על סייעת (שנחוותה בעיניי חלק מההורים בטוב, אבל עבור חלק אחר כנראה שפחות ) והיא הועזבה ממקום העבודה. וזה ציער אותי מאד. סוריקטה

השתגעת לאן את לוקחת את זה ברור לי וזה בסדר בעץ ההוא הוא היה מיועד לכולם... אומר לך משהו שהמטפלת הקודמת פעם אמרה לי ואניח לזה .... אני רוצה בשבילך יותר ...אבל אולי זה מוקדם לך אז סליחה יקרה עם דחפתי חזק מידי ...בזמנך ... וזה בסדר גם ככה ... בכל מקרה זה מאוד קשה ומאוד אמיץ לכתוב את מה שכתבת וריגשת אותי מאוד מאוד מאוד חיבוק .. .ולכל מה שקפץ ... תזכרי שאני בעדך תמיד😊😍😘😙😗

אביב, פולניה חחחחחח אהבתי סוריקטה

מקסימה..אכן לקחתי וכתבתי לו. תודה. וסוריקטה, פעלת נכון! לתת לילדים להשתלב. כך אני עושה בכל תחילת שנה. עם קבלה והכלת הבכי. זה בסדר לבכות..חבל שעוד לא בכיתי מאז המקרים. ...כי זה תקוע...אבל פועלת בכל הדרכים המקובלות של המערכת..עוטפת ומגינה על מי שצריך..שנדע ימים ואנשים טובים כי מצאתי גם כאלה.בתוך הכל..יום מקסים.

רוצה להכנס ולא יכולה סורי.. . חטולית

באמת מתוך הקישקה.....והבנתי שהאין רצפה מול שם .... אותי אישית לוקח לכל כך הרבה מקומות .. של אז ושל היום. הרבה עבודה . יום נפלא יקרות ובואו ,בואו לשם יחד נעבור את התקופה הזו .... שיהיה שבוע טובבבבבב.

הי יפה שלי. קצת נכנסתי לשתיקה (לא רע בהכרח). הנה את כאן, אז לא השארתי אותך לבד. אמיצה ועובדת יפה מאד. בוקר אור ושבוע טוב סוריקטה

תודה שכתבת ולא השארת לבד ותודה שאת אומרת על השתיקה זה נפלא בעיני שאת לוקחת לך את המקום הזה ואני מודה לך שכתבת שלא נדאג ...חיבוק ענק

הי אבי, שבוע נפלא שיהיה ובסוף בחרתי גם להצטרף לשם בכתיבה נוספת. חיבוק סוריקטה

כותבת מוחקת חושבת איך לכתוב מבלי לחשוף יותר מידי.. . איך מתמודדים עם חוויות של אנשים נורמלים ....שהם כל כך נהנים ורוצים כלהזמן. אוףףףףף. כל הנשמה שלי מתהפכת מבפנים עיסה דביקה של כל מיני חלקיקים שעומדים בפתח .. וכל אחד עם התיק שלו ... יש מי שרוצה לברוח יש מי שרוצה לקפוץ ראש ...יש מי שמציץ בפחד ....קבוצה והאמת שגם אני לא ממש מבינה איך יציאה משגרה עושה טוב לאנשים.... חייבת למצוא דרך להתמודד כי מרגישה שהכל נספג בן קירות הגוף שלי .... והוא ....מגיב בהתאם בכל מיני תגובות כאלה ואחרות פיזיות /נפשיות .... אני מבולבלת .....מעצמי 😊

הי אביב, כמעט רק אנחנו שתינו כאן. הלוואי ויצטרפו עוד בהמשך (הנה 'אני רוצה' אחד). אני חושבת שיש כאן גם אלמנט של קנאה. גם אני לא מבינה. אבל אולי 'להם' יש עם היציאה מהשגרה גם משהו מהקבוע והמוכר להיאחז בו. מה קורה *לנו* כשאנחנו רוצים? בשבוע שעבר חפצתי לפתוח שם, במקביל, עץ 'אני רוצה'. ממש ככה. הייתי הולכת על זה. לפחות פעם אחת. אולי בתחילת השבוע. אני מזכירה רבות את הסיפור של הילדונת, שירן, ששרדה את רעידת האדמה ההיא בטורקיה. היא רצתה לשתות קולה כשמצאו אותה. זה היה הורג אותה. אפילו מים. הכי קרוב שאפשר היה טיפת מים על השפתיים. לפעמים זה ממש גדול עלינו. כך גם עם חולות אנורקסיה. הנפש דוחה קבלה גם עם ההחלמה כביכול. הנה לך דחייה ומכאן להמשך - בקשר למה שכתכבת למטה. בסבירות מאד גבוהה, עם כל השינוי, יש עדיין מאד 'אל תיגע בי' בי. בנו. "אני רוצה את הבובה ואת השמלה האדומה ואת השמיכה שאמא נתנה לי ואת הכדור שגלי לקחה לי... ... אז למה, למה הכל נופל לי" שכחתי את המילים. מתוך ספר ילדים, נדמה לי 'אבוקדו' של רינת הופר. חמדנות, גם אמרנו? שיהיה שליו. סוריקטה

אהבתי את העץ אצטרף אלייך בשמחה את לא יודעת כמה קשה לי לרצות אני לא רוצה אף פעם אני לא יודעת מה אני רוצה בכלל לפעמים בן זוגי כל כך כועס ואומר לי מה את רוצה ....ואני לא משנה לי הכל טוב .... טפט....זה הכי בטוח . זה מה שכתבתי כאן לפני שבוע שאני לא יודעת להתנהל כמבוגר והדברים הם כמו ילדה סתומה .. לא סומכת על עצמי כי לא תמיד יודעת מאיפה השיקוליים מגיעים ממקום בוגר ואחראי או ממקום הרסני .... בכל מקרה כן שתיינו כאן האחרות שומרות שבת 😊😀וישנות בשעות כאלה.. ובאסה לנו ....העניין הזה של היציאה משגרה....שנים נמנעתי ..כבר לא יכולה יותר כי בן זוגי לא מסכים ונגמרו התירוצים .. לא קשור כסף או ילדים קטנים ... ועכשיו מרגישה כמו מישהו טובע שמחייבים אותו לשחות ... מאמינה שיהיה בסדר הכי הרבה "נבלע מים" אפילו כאן יש כאלה שאוהבות פעילויות כאלה ..... ותודה שאת.....

נחסכים כל ה'בילויים' האלה. אני עוד לא במקום שזה עושה לי את זה. הנאה, את יודעת. סוריקטה

פעם אלו רגעים שהייתי מלאה בקנאה לאט הבנתי שכל מקרה יש בו מהטוב והרע וההתמודדויות לשני הכיוונים לא פשוטים לנו ותמיד יש בהם בחירות שבאות משם וויתורים שבאים מכאן ..... איך אמרתי למטפלת יום אחד שום דבר לא יכול פשוט ללכת לי חלק פעם אחת בחיים בלי תסבוכות ...אבל אולי אצל כולם זה ככה ....

בטוח יש. רק שנוטים לשכוח אותם. נניח שהצלחת לשלוח הודעה לכאן. זה די חלק (עם כל התוספות של התויים בכותרת...) סוריקטה

אהבתי ......את היחסיות וכן זה שאלה של בחירה איך להביט על החיים ....

ו . . . ישנות ?!?!?!?! וואלה. אם התעוררתי בחמש זה ממש הישג... אני מתעוררת לפני הזריחה. ואני אדם של שמש ואור. :-)

כבר באמצע יום גדוש .... שיעבור סופש נעים ואיכותי ...........עד כמה שנוכל

אני לא אמרתי שאני יעזוב..אמרתי שהוא יפרוש..הוא זה שלא עומד בקצב..אולי כרגע לא מתאים לו. אז שיפרוש. שבת שלום.

זמן....ואגב. ליאת לא אומרת מתי תכתוב. הזמנים שלה התרחקו פעם ענתה יותר...אולי עדיף כך. .אז אצלה כותבת מעט. ודווקא היא לא מצהירה על ימים מסויימים כי כנראה היא יודעת שלא תעמוד בזה..בגלל בעיות אישיות וזה בסדר. מעריכה את אודי ואותה. לא מובן מאליו העזרה ובכל זאת..הוא יודע שקשה ולא ענה....חבל..גם אם סגר שבוע.

היי מיכלי...... מי זו..... יפתי זה לגמרי בסדר אייך שמרגיש לך תתאימי את עצמך למה שאת תודה על איחולים שבת מבורכת מתוקה בהמון אהבה חטולית

https://www.youtube.com/watch?v=-HFFe4GUuFc

מסכימה אתך .. משהו לא טוב עובר עלי ולא קשור לאודי או לפורום או למקום הזה מאוד עייפה ....ושיר מדהים חיבוק

אני פשוט עושה המון דברים במקביל... ומעולם, בבית, לא אכלנו ארוחה ביחד. שבת מנוחה סוריקטה

את יודעת יקרה כל כך הייתי רוצה שתגורי קרוב אלי ...ואז לעשות תיקון של כל העיוות הזה שגידלו אותך בו ... הלב שלי בוכה . ואני כל כך גאה בך על מי שאת על היכולות שלך הנדירות כל כך .. . ואני ...יש ימי שישי שאני קצת יותר חופשייה בהם .. 😊 לפעמים העבודה נכנסת לתוך הסופ"ש ... שימרי עלייך מחבקת

הי אביב ומי שיקרא, את יודעת, ואולי אני מדברת לעצמי, אז מה, אני כותבת לי. בהתחלה חשבתי שאוכל לארגן איזו מסורת אצלי. להזמין ושיבואו אליי. אבל זה לא קורה. והבית מסודר ונקי והכלים מאד נקיים ואני יודעת לבשל מעודן ומשוכלל ועם המון תשומת לב. ואני נעימה ועדינה וחמודה. באמת. גם הבגדים שלי ראויים לגמרי, שלמים, צנועים. גם לא היו כל כך הרבה חיות בהתחלה. זה התהווה כתוצאה מכך שאנשים (מהמשפחה בתור התחלה) לא מגיעים. וגם עם החיות, הבית לא מסריח. מאוורר, מכובס, שאוב. כשכן נכנסים לכאן (אנשי מקצוע או שכנים, הם אומרים שבכלל לא מרגישים שזה בית עמוס חיות, למשל), אבל כן מעירים לי על כך שחסרים פה קישוטים. וגם - אולי הם לא מגיעים כי זו קצת שכונה של אנשים מעוטי יכולת, כי הבניין די חרב. כי בכל זאת המקום צר וקטן יחסית. כי כן, חסרים כאן כל מיני דברים. כי אולי זה מדגיש את האין שלי ואולי מרגישים אשמים ואולי גם ההיסטוריה של המקום. אנ'לא יודעת. לי כבר יצא החשק וגם אני כבר ויתרתי ולא רוצה, אז הבית הפך להיות בית של חיות, והוא יכול לעבור להיות בית מארח אנשים, לגמרי. רק עם התראה של זמן מסוים. ואני, אני עצמי לא מסוגלת בביתי שלי לשבת סביב שולחן ולאכול. לא מסוגלת לשבת על ספה ונגיד לנוח עליה או לצפות בטלוויזיה. וגם - לישון במיטה זה ייסורי מחץ. לכן יש כדורים. מיטה זה כמו להישרף באש הגיהנום. אני חושבת שזה פחות מעשר שנים שאני מרשה לעצמי בכאב תופת מעוותים לישון במיטה מיטה. שקצת גבוהה אפילו מהרצפה. לא על בטון חשוף ובלתי מרוצף אפילו. הדבר הראשון שהעלה אותי למעלה זו הספה בטיפול, שהעזתי אחרי כמה שנים לרבוץ עליה. והכורסא, שכן ישבתי עליה, הייתה בערך המקום היחיד המרופד שהרשיתי לעצמי. כך היה. ממש עצוב. הפנטזיה שלי היא לעבור למקום ולא צריך יותר מחדר אחד. וכך לחיות לי בזקנתי. אין לי כסף, אבל זו פנטזייה. הנה, כתבתי שוב, סוריקטה

את יודעת זה כל כך לא פשוט אבל אני חושבת שזה לא קשור לבית או חפצים זה משהו שהוא פנימי שלנו שדוחף את האנשים החוצה מאין חומה בלתי נראית פעם אמרה לי אשה שדווקא אני הרגשתי שיש בניינו קשר טוב את לא נותנת להתקרב את הודפת ...וידעתי שבמידה מסויימת היא צודקת . גםאלי לא באים מעבר למשפחה. לא יודעת .....גם אין לי חברות בכלל.... ואת יודעת אני חושבת שאם לא הייתי נשואה הבית שלי היה נראה אחרת. ואולי כבר לא . כי לקום מהרצפה או מפוטון ....אחחחחח זה כבר לא בדיוק.. אוהבת ומחבקת ....

כל שהספקתי כשנכנסתי זה לקרא אתכן ולהתענג על שתיכן כי רק אתן נמצאות אני ממש על הפנים...... ויחד עם זאת קמתי בבוקר כהרגלי בקודש להכין את האוכל לשבת כי אם לא אני.....נאכל כריכים ....🐵🐵 ממש לא בא לי היום הכנתי תבשיל הכי פשוט שבעולם צלי של עוף עם פוסות גזר ותפוחי אדמה....ופרוסות של פלפל אדום , הירקות נותנות גם טעם מתוק ועדין גם דגים בורי....ברוטב עם ירקות פיקנטי וליפתן פירות מבושלים...... אחלה קינוח שבכייף.מחליף את כל הקינוחים הטעימים המשמינים שמכין בעלי...שאנחנו בדרך כלל אוכלים בהמון כייף ויש גם לחם מקמח מלא שבעלי הכין ולמחר כמובן עוד גורם להשמנה מאוד טעים..בוקרס.....אבטיח.... ממש הכנתי הכי.מצומצם כי לא יכולתי עוד כל 4 שעות הנהלציה ואנטיביוטיקה ......875 .....פעמים ביום חוץ מ....איך אביב אומרת..כל שאר ירקות.....😍😍😍 אין מצב שלא אכין אוכל גם במצב הכי קשה.....כי צריך לאכול...... והחום עולה ויורד.... ועוד השבת לפנינו..... עוד שעתיים הדלקת נרות..... אז בנתייים שבת שלום לכולן.... בהמון אהבה חטולית

זה נקרא אוגמנטין...האנטיביוטיקה

רפואה שלימה אהובה. נוחי היטב בשבת..מכירה את זה שחולים ואי אפשר לעצור את הבית והמטלות....לפחות טוב שיש שבת.

הי, נראה לי שהמטפל שלי היה הורג אותי... התנדבתי לכבס משהו חריג. זה גם בשבילי ובשביל העבודה שלי. במכונת הכביסה. קרתה תקלה, חתיכת פלסטיק השתחררה מתוך האוביקט החריג, נשברה ונתקעה בין התוף לדופן של מכונת הכביסה. גררר קחחחח פחחחקקק פק פק פק בסוף מצאה את דרכה לצינור הניקוז. בקושי הצלחתי לפתוח את התבריג שם, אך הפלא ופלא הצלחתי לתקן בעצמי. לא, לא, אסור להתגאות. זה מחשק על הכל יכולות. על הדרך ניקיתי אבנית ועובש שהתגלה במקום סמוי. ההצפה סחפה איתה עוד דברים מגעילים בדרך. אז יצא טוב סך הכל. אבל ביזבזתי את הזמן על זה... :-) יום נעים לכן סוריקטה

תחליפי מקצוע בחיי את הורגת אותי כל פעם מחדש אלופה .....למרות שיכבסו לעצמם

סוריקטה את מדהימה אין סוף ליכולות שלך אני כבר מזמן הייתי מוותרת...... טוב אצלי יש גבר בבית או הבן האמצעי שלי שיכול...והוא זה שבדך כלל התיקונצ'יק שלנו.... כל הכבוד יפתי למרות הצניעות היפה שלך שמאוד ראויה להערכה! בהמון אהבה חטולית

הי חטולית, חח אני קצת מתגאה בזה שאני עושה דברים של 'גברים'. יש עוד כמה כאלה שעשיתי היום. עם זאת, בעדינות שלי. פדיחות סוריקטה

שיש בי חשק לעשות על אודי חרם .... לקח לי זמן להבין מה משתחזר אצלי מולו ... מול התנאים שלו הרצונות שלו היכולות שלו הזמן שלו הכוח שלו ועוד ועוד .... וההבנה שלי הערכה שלי הסבלנות שלי גם בי יש קולות של לא צריכה אותו יותר ..... ואולי כל מה שכתבתי לכן בבוקר זה לא לתת לקוחות האלה כוח .. ואולי לשמור על הגיון בריא ושפיות ....כי מנסיון הקולות האלה גורמים הרס ... אז מדחיקה אותם כמה שיותר ... והכי נורא סוריקטה המילים שלך הוא יתנצל ואנחנו נתרכך ....מזכיר לי נשים מסויימות .... כרגע עצוב לי כועס לי ובעיקר מאוד מבולבל ....

שאנחנו לא יודעים וצריך לתת מקום לזה שאנחנו לא יודעים ולהישאר שם קצת. סוריקטה

זה לא עניין שלא יודעת זה הרבה קולות הרבה מאוד רגשות ולכולם יש מקום שורה תחתונה אודי מקסים ועושה את המקסימום שיכול רק שלי לפחות אישית זה משחזר דברים לא בריאים ... אני מתכוונת לכתוב לו בבקשה לפתוח את הפורום ...ככה כמו כאן לפחות ...ואז שיכנס מתי שהוא נכנס ...ככה זה מרגיש גבול לא בריא חד צדדי ..

אכן יקירתי, כל הקולות. הדגשתי קול מסוים. זה לחלוטין לא מבטל אחרים. אבל זה פשוט מה שיש עכשיו. סוריקטה

הרבה קולות...... אמרתי את זה כבר מזמן..... גמני בעד שהפורם שם יהיה פתוח אבל אמרת אביב שבזמנו היה בלגאן ולכן הפורום נסגר.... לא נראה לי שיחזור לפתוח..... כתבתי לכן גם בבוקר..... אוהבת אתכן חטולית

הוא נעלם.בלי לענות.. שילך. טוב אין לו זמן. אולי יפרןש משם אפילו בקרוב .....

ובעוד אנחנו מדברות ... אודי בא ועשה רצפה סגירה אמנם לא הגיב ...ובכל זאת הרי לא המילים שלו הם שמשנות משהו .... כי אם המישהו הזה שרואה אותנו שמודע לקושי שלנו .. ואני אישית מנסה ללמוד חלקיות אכזבה ...במידה מסויימת הוא עושה לנו טובה..... בדיוק כמו המטפלת הקודמת שלי שעזבה אותי היא ביגרה אותי.... ניקח את זה מעכל כמו העבודה שלך בגן בתחילת השנה כולם חדשים את רצה ונותנת מעצמך 250 אחוז כי כולם צריכים אותך מאוד ....במשך השנה את כבר לומדת להכיר וכשילד נופל בוכה כואב (למשל ההודעה שלי) נו בסדר אני כבר יודעת שעוד רגע הוא יקום וימשיך לשחק אז רק מביטה לעברו ואומרת מילה טובה ולא רצה לעזור .. בקיצור יקרה....מבינה אותך כל כך ועדין עוזרת להכניס את מיכל הגדולה לצד הקטנה . 😊מבלי לבטל לרגע את מה שהקטנה מרגישה ....

הי אביב, מכירה את המשפט הצבאי הזה: "מה שלא הורג מחשל?" וההמשך האיום שלו - "ומה שהורג מחשל את אמא" אז לפעמים זה הורג. ככה שלא תמיד קמים. יודעת מתי התחלתי עם הפורומים? כבר כתבתי. בחופש הראשון של הטיפול שנפל בעיתוי ממש אבל ממש גרוע. ואני עדיין הייתי במצב נוראי שבנוראיים. זה היה יכול להסתיים בבריחה שלי וסוף לחיים שלי. בדיעבד, כן הייתי בת טיפול ועברנו את זה, כוחות שלא ידענו עליהם מראש. וחיי ניצלו. יש כוח ליפול ולקום, אבל גם זה מוגבל. לפעמים זה יותר מידי וחצינו גבול. עניין עדין ביותר. ומאמינה שלחלק מאיתנו נמאס עד מעבר לראש עם מבחני הנפילות האלה ורוצים קצת שקט, מתוך תחושה שהיה לנו כבר המון מזה, מיצינו כבר ואנחנו מחפשים קצת עדנה לעזאזל. כן, לפעמים מוותרים. בקיצור - צריך למצוא (אם אפשר, וגם התמזל מזלנו לטובה) מקומות שהם יותר כאלה, ולאו דווקא להישאב למקומות שמשחזרים את זה באופן כל כך עוצמתי. ולכן, אם מישהו משתמש באינטרנט כך שזה נורא לו עכשיו (ובשימוש ברשת, אני מניחה שיש הרבה בחירה) זה ממש בסדר לקחת פסק זמן. אפילו אם זו פרידה ממש ארוכה או לתמיד. יש כאלה שהמשיכו הלאה. אישית, כרגע, אני אוהבת להישאר מחוברת לקבוצות, גם אם נפגשים או מדברים פעם בעשרים שנה לרגע קט. סוריקטה

הי סוריקטה ....ומיכל שלרגע אבל לרגע שלא תחשבו שאני מסכימה עם אודי .. אני חושבת שכן נדרשת יותר הרגשה כמומפעם כשהוא חזר שהוא כאן ואין לו את זה בודאי שזה הורג כי אין צמיחה חדשים לא נכנסים ובסוף זה יהפוך לפורום כמי של ליאת אני בפרוש חושבת שאתן צודקות וגם בי יש אכזבה וכעס ותסכול.. מה שכתבתי היה למיכל כדי שזה לא יפיל אותה ...שתזכור שזה לא אישי מולה ...שזה מתסכל כואב אבל עדין היא לא תלוייה רק באודי .... אבל בפרוש חושבת שאודי הפעם מתח את החבל יותר מידי ,גם שלי ,יש לי אותכן יש לי כאן ואני לא במצב שממש זקוק לו יש לי היום רשת תמיכה חזקה ביותר (טיפול)שיכול לתת לי מענה.. אז כן גם אני בתחושה של למה להתאמץ ולהלחם על הפורום . ויחד עם זה נלחמת עבור במבי עבור שירה קהלת ואחרים שעדין מאוד מאוד קשה להם וזקוקים יותר למרחב הזה ..... ואני הכי בעד המציאות את יודעת 😊 ויקרה סוריקטה חם כאן מאוד לא יודעת אצלך אז שימרי עלייך בגינה

אביב, ליאת אם חד הורית וליאת חלתה בסרטן. וכשהיא כותבת, גם אם בתדירות נמוכה, ההודעות מושקעות למדי. לא מקריבות (היה כך פעם). קשה לעמוד בלהיות מנהל פורום לאורך זמן. מאד.

לא יודעת על ליאת על מחלה או אם חד הורית ...וגם על אודי לא בדקתי מי ומה הוא מעבר למה שהוא מפרסם. גם אידה החזיקה פורום ופרשה וכן זה קשה ולכן אני מנסה לרכך ולאחוז בהבנה ובערכה למי שנותן מעצמו ולו מעט. לא יודעת כבר מבולבלת מאוד

ובאשר לתינוקות כרגיל אין הנחייה שתופסת מראש. אני עובדת עם שניים - אחד שמחזיק את עצמו יופי ומכיל שני שלא מחזיק את עצמו כמעט ונשמט מכל תנודה. אני מקשיבה - הן לשקט של הראשון. שלא תיפול עליו יותר מידי אחריות של החזקה עצמית. וכן, יש בוודאי רגעים בהם אני אוספת ולא דורשת ממנו. ולשני - מנסה לחזק בזמן יללות מוגזמות ולא מייד אוספת. אבל, אם המצב הוא עייפות או חיתול מלא הפעולה מיידית. לומדים להרגיש מתי מתקרב הגבול ומסייעים עוד לפני הקראש הגדול ואובדן השליטה. ולפעמים ישנן טעויות. מנסה שתהיינה כמה שפחות, אבל כן מאפשרת להן להיות. אסור להיות מושלם. סוריקטה

ומיכל, נראה לי שאני מבינה מאד את המשאלה לעזיבה ופרישה. אולי לא הייתי מסייעת לייצר את זה. הדברים האלה מאד מערערים. בעדך, בעדנו, סוריקטה ובמבי אהובה שלי, אם את קוראת, ואני מניחה שכן, שולחת לך ד"ש ומבינה כשאין מילים. אנחנו ביחד יכולים להיות אבא צבי שיחבור לאמא צביה אולי?

שיהיה לכן סופש קל וטוב אוהבת חיבוק

אביבונת, איזה באסה להשאיר כאב מיותם. אלמלא הייתי רואה שפתחת הודעה, הייתי פותחת עבורך. זו הייתה כוונתי מלכתחילה. את לא לבד, ועכשיו אני יכולה להבין את מי שלא מעזה להוריד אפילו אות אחת. איתך, סוריקטה

האמת שאני כבר לא שם זה היה רגע כזה ששוב הסביבה חילחלה פנימה .... ובכל זאת משהו לא טוב קורה לי בגוף ובנפש ...משהו עצור משהו קשה שאני דוחקת ...והופך את הבפנים.... לא יודעת האמת שאני עייפה ויש רצון להתכנס פנימה ולהעלם.. ואודי ,האמת שהפעם אני מאוכזבת אולי אפילו כועסת ומצד שני איזה זכות יש לי לכעוס כשהוא נותן מעצמו (היןם פוחת ועדין) ובכל זאת זה מרגיש יותר ויותר איבוד שליטה שלנו ...אולי משחזר ... תודה יקרה וגם אני אוהבת אותך.. מאוד

https://www.youtube.com/watch?v=3K1w_bplQqA הי אביב, מבינה לגמרי את הכעס, ואיזה גבול נחצה אצלנו בפנים (וייתכן שמשהו קורה ואיננו יודעים, ואנחנו יוצאות חסרות שיפוט. מה אני יודעת). אבל יהיה בסדר, ונשכח איפה היינו, זה יעבור. למרות שכן חשוב לגעת בכאב הזה. בטיפול הייתי אומרת להישאר ולדבר, גם עד גבול מסוים. במקומות אחרים ההחלטות אולי שונות. הייתי רוצה להאמין שתהיה התנצלות ונתרכך. בכל מקרה, אני פה בין גינון לכביסות ואולי מה זה בא לי לקנות עוד שמלה, אבל זה כנראה יישאר בדימיון. כבר ארבעה ימים שאני מצליחה לישון סביר. תרופות אמנם, אבל זה סוג מתנה מהמטפל, כאמא שמכסה אותי בלילה. והתקיעות שם, עבורי - כמו אמא ששכחה לכסות. וויתרה. הייתה אדישה. האידשות המתפרשת זה מהנוראיים. ובהקשר שינת תינוקות - האם אתם מכירים ספר שכתב רופא, שאיני יודעת את שמו, בהקשר לסיוע לתינוקות ללמוד להירדם בעצמם? מעניין אותי גם בגלל ההזדהות שלי, וגם משום שאני עובדת כמטפלת. רוצה להחכים עוד. עם כל תינוק אני לומדת יותר, וכל פעם התגמשות מחדש. וכך גם עם היות הטיפול עבודה. אתמול יצא לי לשוחח עם כמה וכמה מטפלות / אמהות ושמעתי סיפורים על התרחשויות בגנים. אני מבינה אולי קצת יותר איפה מיכל נמצאת. בסיכומו של דבר, אחרי ששמעתי, ניגשתי לילדים שהיו עם המבוגרות שסיפרו את כאבן ונישקתי ברכות אותם שוב ושוב. מחבקת, ויופי לנו שכאן אפשר די לדבר ברצף ובהפרשי זמן סבירים. וגם ליטוף עדין, אם תרשי, סוריקטה

אהובה שאת תישמרי עלייך בגינון בחום הזה .. ויאללה תתפרעי עוד שמלה בסכום סביר ....כזו שתעשה לך טוב .... את יודעת עיקר האכזבה שלי לא כעס .היא מול התחושה שאנחנו עושות נאמץ אילעי להחזיר את הפורום..וכאילו הפעם לאודי פחות אכפת... עכשיו ברור לי שיש לו עומס ודברים אחרים ולא פוסלת שאולי נרדם אתמול או יצא לאירוע או כל דבר טריוויליולא מטורף קרה לו.כבר לא שם בחרדות מטורפות שזה נפלא בעיני. וכן אני חזקה וכבר לא נשברת מהודעה כזו ויודעת שיש עליה ענפים חמים וגם אם לא זה בסדר ויודעת גם מה אודי יכתוב ... קצר וקולך , הכל בסדר , אנחנו אתך .....😊😀😁😃 והכתיבה הייתה פשוט כי הייתי חייבת לאסוף את עצמי מהיר הכי שאפשר .כי המציאות הייתה כזו שהייתי חייבת להיות אסופה ולא זמן לפרוק .. מה שמאכזב אותי בעיקר זה איך זה נראה למי שממש קשה . כמה זה מפחיד אותו /ה לא להכנס ולא לכתוב אפילו אות אחת... ואני חושבת שאולי אגיע הזמן שיפתח שם...ואז שיכנס מתי שהוא רוצה ....להגיב . אבל זה מה יש ותודה שיש והמטרייה גדולה ....חלקיות ,אכזבות , כעס,שמחה יחד ועוד.... ואני כבר באמצע יום העבודה שלי ..... שיהיה סופש נפלא ואני כאן 😊

שאולי נולד לו עוד ילד ויש לו תינוק? מה אנחנו יודעות... אני בספק אם תהיה שמלה. זאת שחמדתי היא איזה 300 ש"ח. אבל זה לא רק הכסף. ולא רק בגלל שדי התאבדתי כלכלית על החתולה. אין לי המון הזדמנויות ללבוש שמלות. מה גם שמעט מאד אני מצליחה להרגיש אישה. המטפל שלי היה אומר שאני בוחרת באפשרויות שהן על גבול המוות ולא בדברים של חיים. באנדרליין - לא התחדשתי בינתיים. משכתי זמן ונהיה חם, ודי ויתרתי על הגינון של הבוקר. אחה"צ אהיה חייבת קצת, אבל רק דברים שקטים. יאללה היו בריאות ושנאפשר לעצמנו גם לדבר שטויות במילים של העם בלי לנתח. סוריקטה

ואני חושבת, שגם לנו ממש קשה. ממש ממש קשה. רק שיש לנו כלים, ואנחנו לפעמים יודעות לתקן את התגובה האוטומטית מספיק מהר, או שרויות במצבים חרדתיים פחות. מה שקרה לנו בעבר נשאר שם לעד. סוריקטה

ברור שאנחנו היום יותר חזקות ויכולות לתקן וברור גם שאני מנסה להגיב באחריות מסויימת של מי שיש לו כוחות ... ו300 שקל זה באמת הרבה ואולי תייצרי לך מקומות ללכת עם שמלות .. לכ צריך ממש מקומות אפילו ללכת לשתות קפה בפינת הרחוב .. . ויצר החיים לאט לאט .. והכי יקרה רציתי לומר לך שאת מקסימה שאת לא מנתחת ... כאן את כותבת אחרת ואני אוהבת .....את מה שאת מביאה ....

מילים עולות מייד. אפשר מייד להוסיף, ואפשר מייד לתקן. ייחוד ספונטני שכזה. סוריקטה

הי בנות מקסימות שאתן רק עכשיו נכנסתי לכאן עם כל הרעעע שאני מרגישה עדיין קמתי מהמיטה לא מסוגלת לשכב הרבה...הגוף שלי מגיב בעצבים קראתי אתכן ואת כל המסקנות שלכן ואודי כתב שלא הספיק להגיב.... הבנאדם עסוק אחרי כל התקופה הארוכה שנעדר גם מהבית אבל לי בכלל לא מפריע ועושה רושם שגם אתן מתחילות .... אז ברוכות הבאות ..... ואני אוהבת את שתיכן המון המון בהמון אהבה חטולית

שמחה מאד שנכנסת. להבהרה - הבנתי מה קרה והזדהיתי. אבל עכשיו אני מתעסקת בדברים אחרים לגמרי. מקווה, חטולית, שתרגישי טוב במהירה. את עושה שמייח, וזה ממש כיף. נשימות יכולות לעזור (מצליחה?) מקלחת / אמבטיה ארוכה - מתאים, אולי? התעלמות קלילה של הנעת איברים ברגוע רגוע? את משתמשת בנוגדי כאבים? אולי מה שרשמתי אינו מתאים כלל. אך הצעות. סוריקטה

הייתי אצל רופא המשפחה שלי הבוקר מילא אותי בתרופות כי.....אני שורקת בנשימה וגם הנהלציה 3 פעמים ביום החום מתחיל לעלות עדין לא גבוה תרגישו טוב ואני.הולכת לנוח להת' חטולית

חטולית שתייה ומנוחה בריאות שלמה והחלמה הקיץ/חורף בלבל אותנו ועוד אחרי שירד עלייך ככה גשם... היי בטוב סוריקטה

תודה מתוקה הראש כל כך כואב שלא מצליחה לנוח תודה יפתי חטולית

רפואה שלימה. מנוחה הכי חשוב.

תודה מתוקה ועדיין יש מה לעשות...... אולי רק מחר היום רק עם כביסות נאלצי כי מה שכיבסה החברה של הבן שלי יצא לא נקי ואצלי חייב להיות נקי ללא רבב תודה חטולית

טוב שכתבתי לו בלי לחשוב יותר מידיי. תודה לכן יקרות. יום טוב

שמחה .....נפלאה שאת ונפלא שהוא ...כי הוא מאפשר לנו למידה ...לתת מקום לתסכול לפחד לקושי..... במבי אלייך אהובה ....את יודעת שהוא מאפשר ...בואי ,את יודעת לדעתי זה ישמח אותו . מאמינה שיותר קל לו כאדם לדעת שאת בסדר ,גם אם כועסת . ושתדעו לכם דבר ידוע בפסיכולוגיה כעס כשנותנים לו ביטוי זה מעיד על קשר...כשאני מלווה מישהו בפעם הראשונה שהוא/היא מאפשרים לעצמם לכעוס עלי אני הכי מאושרת בעולם. אני יודעת שהתקדמנו .. אוהבת את כולכן יום נפלא

יופי ואני גאה גם בינשוף ובכולן לב סוריקטה

אביב וסוריקטה גמני חושבת שאתן צודקות ומעולה מיכל שהוצאת גם ינשופית ....... קראתי אתמול והגבתי..... זמנים לא קלים בנות הרבה אומץ להתמודד עם..... ואתן לא לבד כי אנחנו כאן שומרות הגחלת עבור כולן בהמון אהבה חטולית

עוד מקרה..לא יכולה לשמוע. במקום זה אני נשאבת לזה וקוראת על זה באינטרנט...דפוקה משהו דפוק

מיכלי מתוקה מה קרה? עוד ילד/ה מהגן? בעיתונים ובאינטרנט תמיד יהיו לצערי מלא הודעות כאלה אל תכנסי לשם יפה שלי אל תסחפי פנימה.... יש לך מספיק את.....שלך כדי להתמודד וכן...בהחלט העולם רעעעע אנשים אכזריים מנהלים את חיי כל מי שפגיע.... ולצערי......מי שהכי פגיע הם הילדים הקטנים כמו שאנחנו היינו פעם זוכרת........ אם בכלל.אפשר לשכוח ? אבל את מתוקה לא חייבת להכנס עם הראש בקיר צאי מזה ותתמקדי רק בחיים שלך ושל המשפחה שלך גם זו משימה לא קלה בכלל זוזי משם ואל תפלי לתוך ....... ואני שולחת לך חיבוק מרגיע...... כי לא מוצאת עוד מילים מנ להגיד לאור המצב הכואב..... בהמון אהבה חטולית

הי מיכלי, יש המון תוקפנות בעולם. ברמות שאין לתאר, ובעצם, אנחנו השואתיים, יודעים זאת היטב, יודעים וכמעט תמיד מופתעים מחדש. מה, אנחנו לא מכירים? מכירים ועוד איך. ואולי לכן, כאילו לא ציפינו - ובום! ואני, מנסה קצת להיצמד לבועה שלי. החדשות - זה החומר העיקרי ממנו הן מורכבות, ושם, אם במסכים, גם מעצימים אותם באפקטים ומוזיקה - שיהיה דרמתי עד הסוף. ועם הזמן העניין, בעיניי, מחמיר יותר, היות שרוב הקהל כבר עבר איזו סובלימציה והסתגלות אז צריך להגדיל את הגירויים. כך נראה לי גם בפרסומות. והגענו למצב של יותר מידי. גם הפרסומות והכרזות כבר ממש לא אמיתיות. המון פוטושופ, אפטר אפקטס, הדמויות תלת מימד, סאונד אפקטס, ניסוח הטקסטים, אופן ההגייה ועוד. אני חוסכת מעצמי חדשות כלומר, אני יודעת היכן אני חיה, אבל במידה מאד מצומצמת משתדלת לחשוף את עצמי אליהן. זה עוזר אולי להיות פחות סוגסטיבילית. כנ"ל לגבי שמועות. משתדלת לא להשתתף ברכילויות. בוקר צח, סוריקטה

תודה חטולית....סוריקטה, כן יש רוע והוא מפתיע כל הזמן...לא יודעת למה אני חוזרת לבדוק באינטרנט לחפש..משהו סדיסטי לא מבינה..אתן נמנעות אני בכוונה נכנסתי לחפש..אולי תשובות??? . והמקרה הפעם של אב שנכנס לכלא על אינוס מישהי ..ויש לו ילדים שחינכתי ואחד אצלי כיום..איך לא ראיתי??כנראה בהם לא פגע.המטפלת צמודה צמודה עכשיו. היא הפסיקה את זה אתמול....וקבענופגישה נוספת..רק בשבוע הבא.הקשה הוא שמבקשים לשמור על סודיות מכלם...

סוריקטה הכי מסכימה את מה שחשוב שומעים גם ככה בלי לפתוח חדשות מכל סוג.... ומיכלי , תזכרי את לא יכולה לראות הכל את לא יכולה לדעת הכל....ואולי זה גם מפתח עבוריינונאיך אחרים לא ראו אותנו.....מבחינתי דווקא לימודי מגדר עשו לי סדר בראש .איך לא ראו אותי .... זה מוריד קצת מרמות האשמה ...לצערי לא מהבושה.. אוהבת חיבוק

בעידן הווצאפ והקבוצות השמועות תופסות כנפיים. סוריקטה

אנחנו יכולות להבין איך לא ראו אותנו ואיך אנחנו לא ניחנו בכושר ראייה רנטגני. בנות אנוש סוריקטה

אייך את יכולה "לראות "......? אין שלט על המצח.... את לא אמורה לראות או לנחש..... זה לא בכוחות שלך לא בידיים שלך אני לא מאמינה שתמצאי באינטרנט תשובות לשאלות שלך את רק מחריפה את המצב שלך כי זה גורר אותך למקומות....... מסכימה עם סוריקטה לגמרי קחי בחשבון שהכל מועצם ..... וקחי את עצמך משם החוצה...!!! בהמון אהבה חטולית

שנזכה לראות רגעי אושר שנזכה לכמה שיותר שלווה ורוגע שתהיה לנו בריאות איתנה ובלב תשרור רק אהבה שנהיה תמיד מוקפים בחברים ומשפחה שאנחנו אוהבים שנצליח לשחרר מהראש והלב זכרונות כואבים מהעבר שנחווה דברים חדשים טובים שנדע לעשות החלטות נכונות שלא נחשוש מהעבר..... שנחיה כל רגע בלי חרטות ולא נחשוש מהשינוי..מהעבר חודש טוב ומבורך לכולנו בהמון אהבה חטולית

הי חטולית, יפה שהזכרת שראש חודש. ימי הולדת של כמה ממכיריי בפתח. התחלות טובות סוריקטה

מנסה לעשות לעצמי טיפה קל יותר היום. ללכת לא רחוק מידי. לאכול שווה. בלי עוד משימות. סוריקטה

יופי של ברכות. ואת בדרנית חטולית😂סוריקטה גם אני מנסה היום קצת להרגע....

סוריקטה שמחה שאת שומרת על עצמך היום מאוד חשוב...... אם לא את אין מי שישמור..... שמחתי מאוד באמת ומיכלי שמחה שגרמתי לך לשמוח אוהבת לשמיייח כמה שרק אפשר אחרי הכל כתבתי רק דברים נכונים ואחרי הסידורים של הבוקר ...... נחה גמני מעט לפני ששוב אצטרך לצאת הפעם זה לקניות לכבוד שבת השבת החברה לא מוזמנים רק אנחנו שולחן קטן של 5 איש ובכל זאת צריך להכין אוכל...... יש לי כבר ברשימה מה אני רוצה להכין עכשיו נשאר לקנות ולעשות הכנות המשך יום פורה לכולן בהמון אהבה חטולית

אמןןןןןןןןןן

אביב....... טוב לראותותך...... קצת נעלמת לי את בסדר ? ליל מנוחה בהמון אהבה חטולית

ברור שבסדר ..... אל תדאגי ואני לא נעלמת אני כאן לעוד די הרבה שנים .קצת יותר חיה ופחות שורדת . אוהבת

בפגישה שהרגשתן כמו ילדה קטנה. מקופלת בספה שלה. כאב בטן והרגשה לא טובה...מבאס. ובלי מילים הרגש רק...מוזר...קשה, כואב..היא אמרה משהו על זמן שלא היו מילים??? קרה לכן??

מיכלי בגלל הפיצול שלי חצי מהזמן אני ילדה קטנה מקופלת .... דבר אחד למדתי על תיבהלי ממה שבא ...מה שמגיע בחדר תני לו מקום מגיע לו מקום הכל בסדר.. שולחת כוחות וחיבוק עם נכון לך ... ומיכלי אני באמת חושבת שכדאי שתתני לעצמך מקום אצל אודי .. לדעתי המילים שלו עושות לך טוב ועוזר לך להחזיק את השבוע.. אתך בלב

תודה יקרה..את מקסימה...היא אמרה לי לא להתנגד לכאב...וכל מיני דברים שקצת ככה עברו לי עמום..מרגישה בתוך ענן מרחף במובן שלילי...ואודי נמצא רחוק כרגע מבחינתי....כאילו עבר רחוק...

במיוחד בנושאים שהיו טריגר גדול בתחילת כל נושא ועד שהנושא מוצא....... פגישות שלמות שבועות....... והיא אמרה לי שזה נורמלי הכי טבעי שבעולם..... כי הכאב מדבר והגוף מגיב...... השכל בניוטרל בהמןן אהבה חטולית

תודה יקרה...השכל בניוטרל ממש :( בכי ממש מועט בקושי כאילו עומד בגרון.בא לי לקלל...אוףףףףף תודה טוב לדעת שלא התחרפנתי לגמריי....

בא לך לקלל הבמה כולה שלך מתוקה כאן אף אחד.לא יעביר עלייך בקורת אולי אפילו יצטרפו אלייך ח ח ח קדימה שפכי הכל החוצה את לא.לבד...... קבלי חיבוק לחיזוק.... בהמון אהבה חטולית

חטולית יקרה. גרמת לי לחייך הבוקר🤗תודה.

מצחיק לפעמים גם לי בא לקלל. הקללות שלי מצחיקות ולא מילים גסות... סוריקטה

הי מיכל, בלת"ק אני בעיקר כל הזמן, ולא רק בפגישה מרגישה ילדה עד כדי עוברית. אבל גם יש עצמאות מסוימת ואחראית של גדולה. קראנו לזה אצלי ageless זו אני. מאד אני. :-)

תמונות שלי בפעילויות עם הקטנטנים אולי דרכן מבינים כמה אני ילדה נשים בגילי לא עושות דברים כאלה מוזר קצת. שיהיה. סוריקטה

לא סתם אנחנו עובדות עם ילדים 😍יש גם דברים חיוביים בלהרגיש ילדה..גם אני עושה דברים שונים מגננות אחרות😁יום מקסים

הי מיכל נהדר לשמוע שגם את עושה דברים מיוחדים עם הילדודס שלך סוריקטה

אפשר בקלות לתאר מה שאת עושה עם הקטנים וזה מבורך מתוקה לא כל.מטפלת.משקיעה מעצמה...... כייף.לך ואת נהנית...... ונהדר לך..... תהי גאה בעצמך ומיכלי...... שמחתי שהצלחתי לחייך אותך על הבוקר יש שיר של שרית חדד כשהלב בוכה רק ה' שומע..... מכירה..... גם הדמעות לא באות בקלות ומי אמר שחייבים לבכות כדי שיראו שאת סובלת ? אני לא בכיתי בטיפולים זה אומר שלא קרה ? לאאאא זה אומר שלא כאב......??? לאאאא לא חייב שיהיו סימנים חיצוניים למה שמרגישים בפנים..... אז מתי את מתחילה לקלללללל ??? לא עשית שיעורי בית בקללות ? צוחקת איתך.... שיהיה לך יותר קל היום בכל מה שתעשי ותבדקי בדרך אם ברז הדמעות שלך לא נסתם....אולי צריך אינסטלטור..... סתם סתם..... בהמון אהבה חטולית

יצאתי מהבית לסידורים מזג האוויר היה בהיר ממקום אחד ....עיריה.....הלכתי לשלם עבור צריכת מים.....שלחו אותי לסניף דואר לשלם בטענה שהעיריה כבר לא מתעסקת בתשלום המים.. שהם הפכו לגוף אוטונומי ולהם משלמים בדואר יצאתי לדרכימכי היה לי חשוב לסיים את הענין......הלכתי כחמישה רגעים ברגל......ונפלו שערי המבול....... סניף הדואר לא מאוד רחוק......חוץ מאשר למי שהולך ברגל....... ואני מאוד אוהבת ללכת....... הזדמנות נפלאה ........ בדואר למסלי לא נאלצתילחכות הרבה כי בגלל הגשם אנשים לא יצאו מהביתם.....בתורי.. הפקידה אומרת לי תראי בדואר כבר לא.משלמים עבור.מים והפנתה אותי בכלל לכתובת אחרת שנמצאת בצד הרחוק...צריכה להגיע לשם במונית טוב , אין ברירה חוץ מ......צריכה לשרוף כמה שעות כי שם פותחים רק אחר הצהרים....... טוב,........ יצאתי משם לקחת מונית כדי.להגיע למוסד לביטוח לאומי כי גם שם היו לי סידורים....... יצאתי ואטובוס ארוך עבר מהר , לא מספיק שכבר נרטבתי מהגשם שירד בכל הכוח בא זה והטיז עלי במלא העוז מקלחת קרה......תרתי משמע.......טבעתי בתוך הנעלים שלי וכולי נטפתי מים....אבל לא אני המוותרת בסוף תפסתי מונית והגעתי לביטוח לאומי עד שהגעתי למי שעזר לי שם במילוי הטפסים זלגתי בכל צעד שזזתי האמת...כשאני חושבת על זה עכשיו זה נשמע ממש מצחיק........ לא.חשבתי כך באותו הזמן....... עדיין לא סיימתי את הסידורים שלי וצריכה שוב לתפוס.מונית לכיוון השני.....מגיע עוד מתח של מים ........ ואחרי זה.מגיעה גם מונית 😍😍😍... משם אחרי שיצאתי מהמונית פתאום זורחת השמש........ סיימתי את יום הסידורים שלי רטובה עד הלשד , המים נזלו ממני כמו בתוך מקלחת האמת שבדיעבד עם הכל לא היה.ממש רעעעע חוץ מזה שאני לא מפסיקה להתעטש בלי סוף חוויה רטובה אבל מחוייכת ואני רק סתם רציתי לשתף אתכן בחוויה המצחיקה והרטובה שלי אולי גם.לכן יחייך........ בהמון אהבה חטולית

חייכתי ....וכל הכבוד לך שלוקחת את זה ככה ... מה אגיד לך .... גם כאן ירד גשם כמו באמצע החורף ונעלם .... תשמרי עלייך זה הכי חשוב.

בנתיים מטאטשת כל הזמן אבל חפייף מה שצריך להיות יהיה הכל סבבה תודה מאמי הבגדים שלי על החבל עדיין לא התיבשו הכל...מכף רגל ועד ראש.... חטולית

אני לא הייתי ממשיכה הייתי חוזרת הביתה יש עוד ימים .. תרגישי טוב ...

בוקר מבורך האמת שהייתי ממש מחויבת לגמור אתמול את הסידורים....... כי כבר איחרתי מאוד בתשלום של המים ושילמתי רבית פיגורים...... וגם בביטוח לאומי..... אם לא הייתי מגישה את הטפסים בזמן.....הייתי עלולה להפסיד ג ם...... אז ממש לא נורא.... וזמן אחר אין כי השבוע כולו אני רק ביציאות לסידורים שממש הזנחתי בגלל שאמרתי שגם מחר יש יום..... גם הבוקר יוצאת שוב לסידורים..... ,הפעם מצטיידת במטריה כי אמרו שששוב ירד גשם.... זה עדיין לא אומר שאם יטיזו עלי.... לא ארטב שוב ביחד עם המטריה כדאי לקחת הכל בהומור כי אין יותר מידי דברים ספונטניים שקורים לי לפחות שמצחיקים אותי בצורה כזו ולא חורף...... לא קר אז יאלללה..... תודה על הדאגה יפה שלי בהמון אהבה חטולית

הי הי, הגשם הגיע גם אלינו עכשיו ננחש היכן בארץ נמצאת כל אחת :-) בוקר טוסט (אכלתי אותו עם ריבה וקפה) שיעבור היום בשלום ובנחת עד כמה שניתן סוריקטה

בוקר טוסט 😍😍😍 יפה לך ומאוד טעים...... אני מאזור המרכז והגשם צפוי לרדת גם היום מצטיידת במטריה ......... לא בטוחה שלא ארטב שוב אם יטיזו עלי....... אבל זה מה שיפה..... שהלא צפוי קורה....... ובסופו של דבר צחקתי המון שיהיה יום מקסים מתוקה בהמון אהבה חטולית

חטולית, מעניין שהלכת לשלם חשבון *מים* והוצפת ב*מים*. הוצפת... למה אי אפשר לסדר בטלפון או באינטרנט? גם בפיגור וגם בקנס האפשרויות האלה עובדות, לא? סוריקטה

לצערי ממש לא אם יכולתי הייתי מסדרת חייבים לגשת לשם כדי לחתום על מסמכים ואז גם מגלים שצריך להוסיף רבית פיגורים ואהבתי...הלכתי לשלם על.מים והוצפתי במים.... תודה מתוקה בהמון אהבה חטולית

קצת שינוי מה'שגרה' אתמול מעבר לעבודה עשיתי גם בייביסיטר ודוג סיטר היום התחיל מוקדם מהרגיל וגם היום עבודה עם כלבים וגינות ושני אנשים יקרים לי בבית חולים. מה זה השתבש לי הזמן. סוריקטה

אהובה ....שוב מאפסת קצת ... הזמן ברור שהשתבש , ואת שוב מעמיסה עלייך אבל ובעיקר הדאגה לשני האנשים היקרים לך שניים יחד קצת מוציא מאיזון במיוחד אותנו אז ברכות יותר עבורך ... והי לפעמים שצצים כאלה דברים ואת נחוצה יותר במקום אחר מותר גם לבטל או להגיד תחזרו מוקדם ...כי יש לי בעיה אישית דחופה ....מותר!!!!!!! אוהבת , שימרי עלייך

זה נכון לקחתי על עצמי יותר מידי. ביקשו ממני יום נוסף ואמרתי את האמת - טכנית יש לי זמן, ואני נהנית מהעשייה, אבל אחשוב כמה מתחשק לי כשזה עוד. יותר מהרגיל. נראה לי, ואולי אני טועה, שאנשים לא מבינים כמה העבודה הזו קשה בטרוף. וכאן כתבתי המון ומחקתי סוריקטה

הם ממש לא רוצים להבין ..... והאמת שפשוט קשה להיות בנעליים של השני . וכשעוצרים לרגע לחשוב מבינים ועוד איך... תשמרי עלייך זה הכי הכי הכי חשוב .....וגשםםםםםם

באמת נשמע שאת מעמיסה על עצמך מעבר לכוחות שלך חשבי...אחר כך איזה מחיר את משלמת נכון שהכסף מאוד חשוב אבל את חשובה לא פחות........ סומכת על שיפוטך בענין וכל הכבוד לך על עבודה פיסית כזו קשה ממש לא פשוט בהמון אהבה חטולית

הי חטוליתוש, לא בהכרח כסף בשבילי. אדרבא, בחלק מהמקרים התנדבות ואפילו הוצאה כלכלית שלי. סיבכתי? נכון... סוריקטה

שלוש טיפות גשם אולי היו פה... הווה אומר שוב השקייה וכל המסביב. סוריקטה

אצלנו ירד מבול ואני בין לבין נרטבתי כהוגן רטובה כמעט עד ללשד ועדיין לא סיימתי עדיין בין לבין רק מקווה שלא אתקרר כבר מרגיש לי לא טוב כי כל הביגוד הרטוב עדיין עלי ואם בא.לך בטוב התדבות...... סבבה יפה שלי רק שמרי על עצמך פליז בהמון אהבה חטולית

"רוצה לפרגן לרופא המשפחה שלך הצבע לרופא המסור של המדינה" חח בהמשך לדיוננו כאן. אני חייבת לרוץ. וממשיכה בעוד עניין. כן, נראה לי שאני כועסת כזה וכי למה כי ביקשתי להיעזר. אבל ביקשתי בדברים ממש קטנים הדבר הגדול הוא כנראה החופש והחירות ואולי ההתמסרות וכו'. יאללה יום גדוש. סוריקטה

כן גם אני קיבלתי ולא ידעתי עם לצחוק או לבכות ... שיהיה לך יום קל ונעים ...זיכרי אהובה שגם לך מגיע ומותר ולא רק למשפחות ולקטנטנים שבהם את מטפלת ..... חיבוק

בנות מקסימות שאתן רוצו לכן לעבודות שלכן לעיסוקים שלכן גמני יוצאת לעוד יום סידורים עמוס לעייפה והמון הליכה ברגל מצתיידת בסבלנות רבה כי הכל זה למול הרשויות המקומיות וגם מול ביטוח לאומי....... עניניני טופסולוגיה.... ועוד ענינים כאלה השבוע...... אז בנתיים להת' שיהיה לכולם יום קל..... יום מוצלח בהמון אהבה חטולית

שימרי עלייך - חיבוק

מוצפת ברמות לא מסוגלת ללכת לעבודה מותשת רק רוצים לישון ולא לקום יותר

אני יודעת שכתבתי לך קודם ארוכות ..... נעלם ... אתך יקרה מאוד מבינה אותך שימרי עלייך ....אל תוותרי עלייך זה חוט דק מאוד. אם ממש חייבת קחי כמה ימים חופש .... חיבוק עוטף

מתוקה שלי את באמת נשמעת במצוקה קשה ההצפות האלה........ הן חלק בלתי נפרד המהליך...... את לא מוכרת בננות..... את מוציאה את הנשמה שלכם כל פעם מחדש...... זה מאוד קשה..... מבינה מאוד כאן איתך לידך מחזיק לך את היד בעדינות ואם את מרשה אני מחבקת ברכות בהמון אהבה חטולית

לומר לך דאיתך יקרה..עצוב. קחי לך חופש מחלה אם צריכה. תמצאי גורמי תמיכה. זה חשוב!

הי ינשוף איך את עכשיו? זיפתים המקומות האלה, יש לך אפשרות לנסות לעשות משהו שהוא לא עד כדי כך התכנסותי בארבעה קירות? ובחוץ? אני, לפחות, הכי משתגעת מזה ורק מחמיר המצב וגם בסוף אני קמה. אבל יודעת שלפעמים כל כך מפחיד שלא בוחרים באפשרות הזאת. גם לא מעזים ללבוש בגדים שאפשר לצאת איתם. אפילו לא מאווררים. הרבה כוח לפעמים. מקום לא טוב... פיצול יכול לעזור במובן זה שאת לוקחת את עצמך ומובילה לאנשהו. סוריקטה

בנות יקרות... חברות יקרות תודה על המילים הרכות ומכילות ..וסליחה שאני לא עונה לכל אחת מכן בנפרד.. לעולם לא לקחתי הפסקה מהעבודה..לעולם לא... כולם בעבודה הרגישו שאני מתפרקת... לוקחת את הימים האלה כדי לנוח ולאסוף כוחות .. גם לחשוב איך ממשיכים... העבודה נהיה יותר ויותר קשה ואני מתקשה להתמודד עם הקאוס וצעקות של המטופלים ובו זמנית להתמודד עם הקאוס שמחולל בתוכי... בנתיים נוטלת כדורים להרגעה ולתת לנפש קצת לנוח...

אהובה שאת חיבוק ענק ...ויום טוב

טוב שמתאפשר לך לקחת חופש מהעבודה טוב שאת נחה מקווה שהמנוחה תועיל לך גם אם לקחת להרגעה לפעמים אין דרך אחרת בהמון אהבה חטולית

הרבה מנותקת כל החלקים מרגיש לי לא מחוברים ואני לא מחוברת לכלום.. אין לי רצון להתחבר אין לי ..

תעשי רק מה שאת מסוגלת בשביל זה לקחת חופש מהעבודה המנוחה תעזור לך לאסוף..... המנוחה תתן לך כוח להמשיך תשתדלי לא להעמיס מחשבות הניתוק בא עכשיו רק כדי לעזור לך לנוח החיבור יגיע מתוקה בלי לחץ רק תרגעי ואנחנו כאן איתך יפה שלי בהמון אהבה חטולית

תודה חטולית מנסה לנוח... להרגיע ולהרגע תודה שאת כאן.. זה משמעותית לי ועוזר לי...

זה נורא בעיני התחושה הזו שאני לא בוטחת בעצמי בדברים שאחרים כמו זה הכי מובן להם.... אני מניחה שבלי קשר לעבר יש דברים שלא כולם מבינים בהם. אבל יש דברים שאני מרגישה ילדה מפגרת..... והיום פשוט התפוצץ לי והגבתי בכעס . למרות שיודעת שצודקת במליון אחוז ....זה נותן הרגשה של מטורפת ..... מחפשת את הנורמליות . האם פעם זה יקרה ....או שלעד אהיה עוף מוזר .. חייזר .

יודעים את פשוט רוצה שנאשר לך חוסר שפיות השאלה היא אם זה זמני או קבוע...... נו......... באמת אביב מה נשפך עליך היום? משהו רוצה לצאת מתוכך ולא יוצא מאמי....... אני לא מכירה עוד מישהי כל כך נורמלית חוצממך.... על מה את מקשקשת......? מתוקה שלי...... את המוח הכי נורמלי והכי חזק שאני מכירה חיבוקי מתוקי.........😃😃 בהמון אהבה חטולית

חטוליתוש כל מילה נוספת של מישהו אחר תהיה מיותרת. את אלופה! אחלה ניסוח. סוריקטה

תודה יקרה .... שאת מאמינה בשפיותי אבל ברצינות יש דברים טריווילים שפשוט נראה שאחרים בגילי זה מאוד מובן להם ואני מסתבכת בהם כמו קטנה .... לא יודעת כנראה שבאמת יש בפנים..... כרגע עוד לא מצליחה לכתוב אצל אודי קושי ..... איך את ?? חיבוק אוהב ולילה טוב ....

אני חושבת שגם אצלי זה כך. עד כמה שהצלחתי להבין את מה שרשמת, כי לא פירטת. סוריקטה

כן זה מסוג הדברים כמו שאת דיברת על הזוגיות לא יודעת חו"ל חופש ביטוח בנקים ועוד כל מיני דברים ... שגם אם אני עושה אותם עדין התחושה הפנימית זה של ילדה שלא מבינה כלום.

מצחיקולה......תודה אהובה וכן אני חושבת שמשהו נתקע בתוכי שבועיים ....גם אודי גם המטפלת שינתה לי את הימים והשעות הכל היה בכאוס .... ודי החזקתי הכל ...היום פשוט יצא החוצה ההרגשה הדרקית מול המערכת ...ובטוח זה יושב על תיקים באפלה . אבל לא ניכנסתי לזה נשארתי ברק היום...אבל הפנים כנראה שם ....לא מצליחה להרגע מהחוויה הטיפולית הקשה שעברתי בחמישי פשוט לא ... וכן אני יודעת .....

אביב מאמי אני אגיד את זה אולי בדומה למה שאת נוהגת להגיד " לאט לאט " בקצב שלך כמה שאת יכולה זוכרת את הפרסומת של " חשמל לא בבת אחת " אז תטעיני ....... ומה שיצא... מה טוב לוקח זמן..... גם טוב אנחנו כאן איתך תמיד ולא נורא בכלל אם גם אצל אודי קשה הכל טוב מאמי כנראה שצריך להתבשל עוד קצת על אש קטנה....קטנטנה.... בהמון אהבה חטולית

כן את צודקת ... נכנסתי לשם עכשיו ראיתי אותו עובר בן כולם זה כל כך לא נגע בי משהו קורה לי ולא יודעת מה מרגישה שם זרה ולא שייכת מרגישה כאן שאיקום לכל חלקיי ןתמיד הרגשתי כאן ככה .. לא יודעת אולי זה מה שאתם מתארות כלפי המקום הזה ... לא יודעת .. ועכשיו שם שוב חופש כאילו עוד לא התרגלנו אפילו ..

אביב מתוקה יקרה....... את מאוד יקרה לי ואת יודעת בטח מחר כבר תקראי את ההודעה הזו נסיתי בכל כוחי הנפשי להבין את הרגשות שהביאו אותך להרגיש לא שייכת, לא........ ועם כל המרחבים..... משהו מאוד חשוב חסר לך........ רק דמייני את מה שאני מנסה לתאר במילים שלי..... בכל פעם שאודי נסע..... בכל פעם שהוא נעדר..... כמה פירגנת לו..... כמה עודדת אותו.... באופנים רכיבה .... בנסיעה השניה ולא רק את !! כולן כתבו לו ועודדו אותו ברכת הדרך הכי חמה שרק אפשר למי... למנהל הפורום נכון? עכשיו רק לצוך הדימוי בלבד!! כלב שהבעלים שלו נוסע...... ברגע שהבעלים שלו חוזר מה הוא עושה מרוב שימחה....? רץ אליו..... קופץ עליו..... מקשקש בזנב ומחכה...... למה ? שהבעלים שלו יגש אליו ילטף אותו...... יגיד לו כלב טוב..... מה קורה כשהבעלים שלו אומר לו רק זוז אני עייף הכלב זורק עצמו על הרצפה מתכנס בתוך עצמו מוריד את הראש בין הידים הקדמיות.....ושוקע בשקט הפרטי שלו הוא עצוב עד כאב, עד כאן הדימוי כשחזרת מאודי אייך הרגשת...... לא שייכת..... כבר עניינו אותך המרחבים.... למה בגלל שורה אחת יבשה שכתב לך בתשובה שלו כשחזר כמה את מעריצה את אודי וכמה הוא עכשיו.....רק מנהל..... אני לא מזלזלת בתמיכה הגדולה שלו בך בעבר רק רוצה שתנסי לחשוב..... למה באמת ציפית ממנו , ןאחרי השבועיים הטעונים שעברת בטוח שלא "לילד הזה פיללת " את כל הזמן כותבת לו שהנה הסתדרת נפלא גם כשהוא לא היה וכמה טוב שחזר אין אף פסיכולוג בעולם שלא יהנה מהערצה כזו עיוורת מ....... ויש לך תלות בו גם אם תכחישי לכן תמיד אומרת מאמי שלי לא רוצה להיקשר נפשית שוב כי זה לא עושה טוב תלות , לא חייבת ליצור רגשות טובים בטח לא אם את לא מטופלת שלו..... את כבר בטח חולמת את הלילה שלך וישינה את שנת היופי שלך עד כאן אני איתך....... ודבר אחרון לא אני היא זו שתגרום לך לא לכתוב שם , את תחזרי לכתוב כי זה חלק בלתי נפרד ממך כי את כן שייכת לשם אולי במינונים שונים את תחליטי ואני אחרי שהוצאתי כל.מה שרציתי להגיד לך....... מקווה שעכשיו כן אוכל לישון בהמון אהבה חטולית😊😊😊😊

הי אהובה לא מכחישה אוהבת את אודי מאוד תלוייה בפורום ביחד במקום בודאי לרגע לא הכחשתי לכתוב שם לרגע לא הפסקתי אני לא מעריצה אותו אני מאוד מעריכה את מה שהוא עושה עבוריינו.. התשובה שלו לא הייתה יבשה זה לא העיניין . זה שכתבתי טוב זה כי קשה לכתוב את הכאב או דברים אחרים .בעיקר כי הם ממציאות היום יום שעלולה לזהות אותי ... והטוב נראה לי נכון לכתוב כדי לעודד אותכן לחזור ... זה לא אודי שחסר שם ...זה הבנות .. אבל יקרה זה לא פעם ראשונה וגם לא האחרונה .. ואין לי ספק שהפורום שם יחזור לעצמו. לך קשה עם התשובות הקצרות של אודי אני באמת אוהבת אותם ...יש בתימצות שלו משהו עשיר . עם המון כוונה מאחור....התשובות של אדי תמיד מכוונות אל כולם ....וכשכאלה ברור שהכוונה לעודד לחזרה לשגרה. למה שלא אאחל לו נסיעה טובה גם למטפלת אני מאחלת חופש נעים ומראה לה תסכול אכזבה פחד כעס ועוד גשהיא נוסעת וכשהיא חוזרת ...זה השלם. עכשיו תחושת הזרות היא פנימית הרגשתי אותה גם אתמול בטיפול ... אין ספק שמשהו עובר עלי פיזית ונפשית .. לא יודעת מה ...

מצטערת כל כך שגרמתי לך לחשוב על הכאב הזה...שעוררתי בך. האושר שלי הוא הכאב שלך :( רציתי לומר לך בלי להעליב בכלל..שאת חכמה מאוד ועונה תשובות נכונות וחכמות גם לי וגם לאחרים ולעיתים אני מרגישה שהן ללא הזדהות עם הכאב בכלל....קצת חסר לי אצלך. והפעם הרגשתי שקרה להפך..אני עניתי לך ללא הזדהות עם הכאב שלך. סליחה אם הרגשת כך שאת זקוקה רק להזדהות עם הכאב ולא יותר ולא נסיון לחזק כמו שכתבתי... כך אני חשה ממך לפעמים..סליחה. אל תהרגי אותי .....

מה פתאום את. ממש אבל ממש לא בגללך. באמת סוריקטה

יקירתי. אני במצב לא טוב.. אולי עדיף שלא אכתוב כלל. כבר לא יודעת. מרגישה שלא הייתי רגישה מספיק אלייך....גם אם את אומרת שלא.

מיכלי תירגעי ...... הכל בסדר .. את בסדר וסוריקטה בסדר ....וכולנו כאן בתהליך של למידה אף אחד לא מושלם וזה נפלא ...

אף פעם אף פעם אף פעם אף פעם לא ביקשתי גימלים מרופא לחופשת מחלה מהעבודה? ואני רואה, למשל, את ההורים של הילדים בהם אני מטפלת, בקלות נשארים בבית ומרשים לעצמם. ואני לא יכולה. כאילו אסור. כאילו לא יאמינו. ואני מקנאה. סוריקטה

כמוני כמוך..עד שהגעתי לטיפול ודברנו על זה שאם אני ממש חולה לא אגיע לעבודה. זה נקרא מוסר עבודה. כשאני חולה ממש אני לוקחת מחלה. ואגב, אנשים שלוקחים סתם מחלה זה לא בסדר!!! לפעמים זה על חשבון עובדים אחרים או על חשבון העבודה. אם אני לא אגיע זה בא על חשבון הילדים והעובדים האחרים וזה לא הוגן כלל!! את בסדר גמור. רק אם את חולה ממש ובאה זה בעייתי. אז בהחלט מגיע לך לנוח.

של לתת לעצמך תתחילי כשאת צריכה סתם לאפשר לך יום חופש ואני מאוד מבינה אותך -קודם כל אנחנו דור אחר בו מוסר עבודה היה גבוה ... והכי נורא ....זה המקום הזה של הנראות ....הלהיות בסדר כל הזמן ..הלא לסמוך על עצמך שאת בסדר ואז ליישר את עצמך עם רצון האחר ואז אז את בסדר אבל למי ..... אוהבת והכי מבינה למרות שכבר די למדתי .....לא משקרת אבל כשחולה אני בבית 😍😍 במקרה שלי הבנתי שזה גם דרך ללמד את האחר לשמור על עצמו ....

סוריקטה מתוקה שלי אחרי שקראתי את מה שכתבו לך מיכל ואביב אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מ..... כל הכבוד לך שאת אדם כל כך ישר מה שלא מובן מאיליו במחוזות העבודה כיום....... אנשים עושים כרצונם בלי שום התחשבות ... כמה חבל נכון.... אבל את לא.מתוקה את ישרה וכנה כי כזו את מטבעך לא היית את אם לא היית כזו גמני תמיד הייתי כזו כשעבדתי חיבוק ענק לך ואל תקנאי.... אין לך ממש במי או במה...... רק תהי תמיד מי שאת בהמון אהבה חטולית

אתם לא יודעים איזה אובדן זה שאין ילדים. שהטביעו לך בראש עמוק עמוק שאינך ראוי. לא להיות קיים ולא להיות הורה. סוריקטה

יקרה...זה ממש ממש עצוב. עברת המון! את שרדת ושורדת יום יום. את בהחלט ראויה לאהבה ולהיות נאהבת.אולי ילדים משלך כבר לא אבל זוגיות אני מאמינה שעוד אפשר לתקן. כל עוד הנר דולק ואת בדרך הנכונה!!!! וילדים של בן זוג או ילדים שאת מטפלת בהם כיום נותנים קצת נחמה....ילד שאתה מלמדו כאילו ילדתו. לפעמים אני פוגשת ילדים שחנכתי והם אומרים לי בזכותך הלכתי ללמוד, חיכיתי לרגע של החיבוק היומי שלנו ועוד פשוט מדהים! ילדים שהיום בני 20 פלוס. . מרגישה הכי קרובה אליהם מתמיד לתלמידיי. כך שהכל אפשרי ופתוח בכל גיל!!! חיבוק

ועדיין, הכאב הזה... ימים יגידו. שלך 💗 סוריקטה

חלילה לא מבטלת את הכאב אם כך חשת.....אכן כואב מאוד....

עצוב, כואב וכן יקרה כנראה שנבין אבל לא נרגיש את תחושת האבדן שאת חווה... אתך מחבקת ותני לכאב הזה לצאת ....אחר כך יוכלו להגיע רעיונות צמיחה ....

כן, אביב יפה שלי, אולי יום אחד אצליח לבכות... סוריקטה

מניסיון יקרה , רק החיבור האמיתי רק לאפשר את האבל על הלקיחה האכזרית הזו של החיים ... רק בקבלה שאיבדת דברים בגלל רוע של אחר / נסיון חיים של אחר רק מתוך האבל ניתן לצמוח ...וזה אפשרי לצמוח גם אם לא תגדל לנו רגל חדשה עדין אפשר פרוטזה ..... אוהבת ומחבקת בעטיפה רכה ....

כתבת יפה אביבי..

.... כן אהובה.... אני לא יודעת.... יכולה לנסות ולדמות... .... כשאני מנסה לדמות...הבטן כואבת לי... הכאב הזה הוא משהו ש..... ??? ... רחל כתבה את השיר "לו היה לי בן...אורי.... .... שומעת לפעמים את הזעקות של הורים שאיבדו ילד.. זעקות שלפעמים לא נשמעות... מה ששומעים זה ..את השקט... הדממה... ץץץ סוריקטה אהובה..... במקום כזה... אין לי מילים..... כן יש בי .... משהו כזה... משהו... משהו שרוצה לחבק, לעטוף ... לגרש את הכאב ממך... להניח עליך יד שאולי תרפא....תיטיב .. אולי אפילו בטיפ טיפ טיפונת ... .....פפפפפפ .. כן ... זה נורא.... ומה שעולה בלב שלי זה גם תסכול,חוסר אונים וכעס... הרבה כעס..... למה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה ?????????????????????????????????????????? איך יכול להיות שבדיוק לך.... כזה אדם... בדיוק לך אין ילדים שיצאו מבטנך.... ?????? איך?????????????????????????????????????????? למה העולם לפעמים כל כך כואב...לא צודק....לא פייר....... אוהבת אותך יקרה.... במבי.

סוג של עקרות... תודה מתוקה שלי סוריקטה

כל כך מזדהה בעיקר עם תחושת הכעס .... כמו הזדהות מעברית כזו . למשהו שאת עדין סוריקטה כנראה לא מגיעה עצוב וכועס ....חיבוק לשתיכן שאתן

סוריקיטה יקרה תדעי שקראתי אותך וליבי נקרעת .. כמה רוע חווית.. רוצה להציע חיבוק שאומר" אני איתך בכאב ".. ינשוף(ים)

יכולה רק לומר לך שמי שהכניס כאחה רעיונות מזעזעים בראשך הוא /היא בעצמם אינם ראויים להיות הורים לילדים מילים מסרסות...... מילים הרסניות מילים שלעולם אסור להגיד לאף אחד בעולם זה מוציא כעסים שלא יאמנו כואב ברמות בלתי אפשריות איתך יפתי בהמון אהבה חטולית

הי חטולית, תראי, יש אנשים שהיינו רוצים לומר עליהם שאינם רואיים להיות הורים. מאידך, מי שם אותנו - אנחנו נופלים למקום של נאצים. אבל כשכן יש עדויות למקרים נוראיים - מדוע לא תמיד מפרידים...? קמתי עצבנית הבוקר. התעצבנתי על המכשירים שמשמיעים צפצופים תוך כדי הפעולה שלהם. התעצבנתי על החתולים שהפכו את כל קערת המים שלהם, צעקו באמצע הלילה ועשו טביעות רגליים בכל הבית. התעצבנתי שלפניי יום עבודה קשה וארוך במיוחד. וגם מחר. וששוב השינה הייתה מעפנה. אז בקיצור שוב - דברים ששוברים רצף, עיכובים וסכרים - היום זה מעצבן. סוריקטה

מבינה אותך ....וקצת דוחפת אז סליחה עם מקשה ... את בטוחה שמה שמרגיז זה השינה,החתולים ,העבודה... או מה שמרגיז כואב כועס זה מה שנתת לנו כאן לאחוז עבורך .. ובכולנו עלתה תחושת כעס . ולא !!!!!!!!!!!!! זה השטיפה שעשו לך יש אנשים שלא ראויים להיות הורים . נקודה !!!!!!!!!! ואז עדיף שהמערכת תפנים את זה ומהר ..... אוהבת אותך יקרה וכאן או שם עבורך כמה שאת צריכה.. מקווה שהיום יעבור בטוב ... 😊

בוקר טוסט ......÷=))) מבינה שהדברים הקטנים הנוספים שעברו הלילה לא הוסיפו לך ועוד היום גדול לפניך..... עבודה וכו',........ וברור שאת נדרשת לתת את מלא תשומת ליבך לקטנים ........ ומה עם אותה קטנה שאותה כמעט צלבו על מזבח הסירוס.......? סליחה יפה שלי אבל דווקה מאותו מקום שציינת אסור בתכלית האיסור להוציא כאלה מילים

אני באמצע העבודה קראתיך חיבוק גדול לבינתיים סוריקטה

הייתי זקוקה לך שתאמרי לי את המילים האלה. די ברור שלא השטויות קטנות הן שעיצבנו אותי :-) סוריקטה

אני יודעת , כל כך יודעת בכאב מה זה שעדין לא מאפשרת לכעוס באמת על מי שמגיע לו כמו הפחד עדין קיים ואם אכעס או אגיד דבר מה זה יחזור אלי בזעם גדול אז בינתיים זה בפנים נאגר בתוכי .... הרגשתי , אתמול איך את מניחה את זה כאן שניקח כי קשה עד מאוד להכיל ....לאט אהובה , זה יגיע ......

בקשר לרופאת משפחה, שלי מעולה!!!! בדיוק כמו של במבי😍מבינה, מכילה ומסבירה הכלללללל. מקופ"ח כמובן. איך יש רופאת משפחה פרטית??? לא מכירה אחרת. אצלי היא התעקשה עליי שאעבור יחד איתה למבנה אחר בעיר. עד כדי כך!!! ובקשר לאודי, כן הוא מקסים. לי קשה..ההעדרות של המטפלת..שלו..היא חזרה ומכילה. ואני בתקופה מטלטלת שזרקה אותי אחורה ממש....הוא לא בדיוק יכול לעזור לי כרגע. אז פה. קוראת וכותבת. להתראות בינתיים...עד שאוכל אולי. לגשת.

כמה טוב לשמוע שלפחות כן ישנן רופאות משפחה שנותנות משוב חיובי למה שאת צריכה אצלי זה רופא .....שעושה את העבודה שלו כמו שצריך לא משמש כפסיכולוג ולא שום דבר אחר רק כרופא משפחה אני שמחה שנכנסת וגם את כאן אני נכנסתי אתל אודי רק להגיב להודעות לא תלויה בשום מקום אם להיות או לא אם את ובמבי כאן גמני כותבת כאן רק עונה שם..... אני לא כזו מלאת הערצה עיוורת לאף אחד טעות........ אני כן........מלאת הערצה רק לנכדים המופלאים שלי אני חולה על התחת שלהם ביום שי ש י בערב אחרי שגמרו לאכול כולל את ההפתעות....שמורכבים ממתקים....... התיצבו כולם בחדר האמבטיה לצחצח שיניים , מהקטן בן שנתיים וחצי ועד הגדול בן עשר וחצי....איזה אושר.... וזה בכלל לא.מובן מאיליו..... אחר כך ליטפתי את הנכדה שלי הגדולה ,עשיתי לה כייף בשיער ותוך שתי דקות נרדמה הנסיכה שלי אלה רגעים ששוה לחיות עבורם מיכלי מתוקה מהם רגעי האושר שלך ? בהמון אהבה חטולית

אצלי הילדים שלי כמובן. יש לי בעל מבין ומכיל...זה חשוב לי יותר מהכל. מבינה אותך..מחכה לתקופה שיגדלו ויהיו גם נכדים בע"ה🤗😚

כמו שכתבתי לבמבי מעודד לדעת שיש כאלה הלוואי והייתי גרה באזור שיש מבחר אפשרויות ....יודעת על מה אתן מדברות היו לי רופאים כאלה בעבר . מקווה למצוא את שצריך ...מאמינה כשיגיע הרגע שהגוף שלי יהיה לי חשוב באמת אני גם אמצא את הרופא / רופאה נכונים . ובקשר לשם ...שווה ואומרת כמו שכתבתי לבמבי , בואי עם כל הרגשות שעולים בך ...זה כמו הפחד להגיע למטפלת אחרי חופש ... וכן זה די מטלטל ההבנה שיהיו עוד שבועות כאלה ....

הי לכן.. ראשית רוצה להתייחס בקשר לרופאת משפחה.. לי יש רופאת משפחה מדהימה !!! (רבע פסיכולוגית שלי ) אני סומכת עליה, היא אדיבה, נדיבה, מבינה ..ההסתכלות שלה היא דרך הפריזמה של גופנפש.. הרופאה הזו -דרך קופת חולים... קל לי עם רופאת משפחה... רופא משפחה לדעתי היה מבחינתי בעדיפות אחרונה... קשה לי עם העולם הגברי... למרות שאני לא לסבית... עם בן זוגי ..לא כפית,לא כפיות/כפות ולא נעליים... ישנים גב לגב.. קשר אפלטוני לחלוטין... להוציא את מס' הפעמים הבודדות שבו "הסכמתי " היות והרצון שלי בילדים היה חזק יותר.. בפעמים הבודדות ש"היינו יחד" "יצאתי מהגוף שלי וראיתי מלמעלה" כאילו זה לא אני... בן זוגי יודע פחות או יותר בכותרות מה עברתי בילדות.. גם אמרתי לו שאבין אותו אם יעזוב.. הוא בוחר להישאר... לא יודעת למה וגם לא בטוחה שיודעת מה הוא מקבל מהקשר הזה... לגבי אודי... כן.. הוא מדהים אותי כל פעם מחדש על המחויבות שהוא מרגיש ,האחריות שלו ,הנדיבות והרגישות העמוקה שלו... יחד עם זאת , אני לא רואה איך אני מצליחה לכתוב בפורום שלו מילה ,אף לא תו אחד... משהו ..לא יודעת מה.. מקפיא לי את האצבעות,הגוף והנשמה... ..אין לי מושג מה מסתתר שם אבל לא רואה את עצמי חוזרת וכותבת בפורום שלו.. יחד עם זאת ,אני נכנסת וקוראת את כל ההודעות.... יכול להיות שאני מפחדת ????? פגועה ???? שלכן, במבי.

רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך וואווו , אני לא מאמינה כמה יש במשותף....... גם אני הייתי שם בגלל שרציתי ילדים עשיתי הכללל אז לא היה משנה לי מה אני צריכה לעשות הכל היה רק למען..... רק שעם הזמן בעלי הוכיח שאני יכולה לסמוך עליו..... כן , סיפרתי לו הכל עוד בזמן שיצאנו חוץ.מעל בעלה של אימי..... אנשים נכנסים לקשר מכל מיני סיבות ואם בן זוגך נמצא איתך למרות הכל כנראה שהוא מקבל את מה שהוא מחפש וטוב לו....... אחרת היה עוזב כבר מזמן כך לפחות אני רוא את הדברים שמחה שיש לך רופאה כזו נהדרת בתור רופאת משפחה......לי לא היה אץ המזל הזה...אמי כמעט הלכה לעולמה בגלל כשל בטיפול שלה...... וזה לגמרי בסדר שאת מעדיפה את הרופאה הנהדרת שלך ועוד שהיא כל כך ...את מאוצה ממנה וזה הכי חשוב וסליחה על שאלה טיפשית שאני שואלת אבל מה זה קשור להיות או לא.להיות לסבית...???? יש לך על מי ועל מה לסמוך וזה כל מה שצריך לענין....... לא הייתי חושבת עליך בצורה שונה גם אם כן היית...... יש לי כבר המון שנים חברה לסבית שחוץ מזה שהיא די מרחפת.......רוב הזמן,היא בסדר ...... המסכנה עברה גילוי עריות רגשי עם אמא שלה ועד היום היא תקועה איתה באותו הבית..... אז שולחת חיבוק גדול וגמני עדיין כאן בהמון אהבה חטולית

תודה על ההתיחסות לרפואה זה רק מוכיח לי שאפשר להמשיך להלחם עד שאמצא את הרופא /רופאה שרואה אותי כאדם ולא כגוש בשר. ולגבי אודי מבינה את הקושי , חושבת שהמקום הזה תורם לקושי כי אנחנו כאן וכאן יש את היחד שאנחנו זקוקות לו , יותר מהכל. יש כאן את ההבנה התמיכה וגם מהיר ישיר בלי גבולות ומגבלות . ובכל זאת , סומכת עלייך שבזמנך , תיכנסי כן לאודי ותיכתבי את מה שאת מרגישה . את הקושי להכנס את הפחד / כעס / הקפאת האצבעות.... אני מבינה את הרגשת הנטישה , העיר הפרוצה השוממת אבל אודי כאן עכשיו ... זה מלמד לסמוך ולבטוח ...גם בגבר שעוזב וחוזר ומחזיק בידיו את כללי המשחק - מבחינתי זאת הקבלה קשה . אבל בהחלט קיימת ..... כולנו במקום הזה של הקושי גם אני קצת לוקחת אחורה גם אם למען מטרה טובה שאני חושבת עלייה כבר הרבה זמן - תלות פחותה בפורום ובאודי ... בקיצור אהובה מקווה שכן תצליחי , לשבור את הקרח .....נו שימי לו עלים בתיבה ...ובואי ....

הי, אני נפלתי בין מכשפות מבחינת הרופאות. גם משפחה וגם שיניים - אחת סדיסטית במיוחד. אנשים ברחו ממנה (אם לא התעלפו) באמצע טיפולים עם פה פתוח. לו הייתי יכולה להוציא בזמנו את התיק משם והיו עדויות.... ולא זו בלבד, אלא שהיה גם היפוך תפקידים והפילו עליי את צרותיהן ושל הבעלים שלהם. וממש לא הייתי רוצה שהן תהיינה הפסיכולוגיות שלי. סורי שאני משתמשת במילה, אבל רוע. שוב, עד כדי כך שאני נמנעת מבדיקות. שזה ממש גרוע. חוסר מזל של עניים, ונעבור לנושא מרנין יותר. בנימה אופטימית זו, סוריקטה

החזרתי שיגרה ..... בואו לשם אל תישארו מאחור אודי חמודי וכולנו זה אותם נשים כאן או שם ....ושם יותר מוגדר ... אז לאט לאט בצעדים קטנים בואו......

גם אני הזמנתי שם אשמח אם תבואו בוקר אור אביב סוריקטה

עדיין לא ממהרת הראש שלי עדיין כאן אין לי כלום נגד הצד השני אבל עדיין כאן זה אחרת שבוע טוב חטולית

לא לשם דווקא כאן בשקט שלנו ....למי שתכנס עוד השבוע אם בכלל .... מה נראה לכם נכון , רופא או רופאה .... אתם מוצאים את עצמכן יכולות לדבר עם הרופא שלכן (לא רופא הנפש) בגובה העיניים כזהה שיש לו סבלנות אליכם נותן לכם מענה לקשיים הפיזיים ובכלל ...דואג לכם רואה אותכם ...או שאתם עוד מספר בתור .... ובכלל הייתם עוברות קופה בשביל רופא ...ואיפה מוצאים רופא נורמלי או שזאת פנטזיה מטורפת

בדיוק אני חושבת להחליף את רופאת המשפחה שלי, או בכינויה הידוע - המכשפה מעמי ותמי. בגללה אני דוחה בדיקות חשובות. לי אין רופא כזה. מכירה מי שיש לו, ומדובר בקופת חולים רגילה של העם. אני מעדיפה רופא גבר על פני רופאה אישה.

וגם - יש לחבר'ה בשכונה שלנו קבוצת פייס ואפשר לקבל המלצות. לא יודעת איך אצלך. לרופאים הטובים יש גם תורים ארוכים.

אני , די ביאוש .... מרופאי העם , כל כך ....מרגיש לא נראה , לא קיים , חפץ ולא יותר ..... וכבר לא במקום שרוצה להישאר במקום שלא טוב ....ולא יודעת לאן ללכת כי אין כאן כלום .. אז אולי זאת אני שמחפשת פנטזיה לא קיימת . וגם אני בענייני רופאים גבר ....

הי אביב, מבינה וזה כל כך עצוב, עלוב, או מקומם... אוף חבל הלוואי שנמצא משהו ראוי שמגיע לנו בטוב. אולי הייתי מפעילה קשרים אם יש, אבל זה עניין מורכב, אני יודעת. המדינה איכשהו עושה משהו, אבל כל כך חלקי, ולעתים מרגיש כל כך מלא בוז ומעליב... בכל אופן - מקווה ששם כבר יהיה פעיל באופן סביר ותוכלי להיעזר. חיכית, חיכיתן, חיכינו המון וכבוד לנו. חיבוק לבוקר טוב. משכתי יותר מידי זמן ועכשיו להזדרז. והצלחתי לישון. אמנם לא ממש מילוי חסרים, אבל לא הגדלה שלהם. אוהבת נתראה שם, ומקווה שיצטרפו אלינו עוד ויהיה עשיר לפחות בנפשות פועלות ומקיפות. סוריקטה

מאמינה שבסוף אני אמצא או אתפשר אבל במודע .......ולא פשרה מתוך פחדי עבר , פשרה ממקום בוגר שמבין שזה מה יש ....

בוקר טוב אביב אני בהחלט מעדיפה רופא הייתי אצל רופאה ולא הייתי מרוצה ממנה..... מה גם שאמא שלי היתה מטופלת אצל אותה רופאה וכמעט הלכה לי....... לפני כמה חודשים..... ואם צריך לעבור לקופה אחרת.... אז כן לעבור.... לא יודעת מה יש אצלכם..... אם אין אפשרות לעבור לקופה טובה יותר אז להחליף רופא.... יום טוב מתוקה בהמון אהבה חטולית

מאמינה בטוב , ממשיכה לחפש ולבדוק דבר אחד ברור לי שזאת לא הגזמה לבקש משהו אחר ....

כתבתי לך הודעות המשך על העצים ..... לא מחייב כלום וזה בסדר אם את לוקחת את החופש מכאן 😊רק שתדעי שהגבתי לך כי זה בתוך העצים הסבוכים שם ... .

אכן היה קשה לי לכתוב את אשר כתבתי. ו... הלכתי לי לנוח וחזרתי לכאן עכשיו. וגם משימותיי. קרוא קראתי, הכל, ואולי יותר מאוחר אחזור לקרוא שוב. ומחר כבר אולי נוכל לזרום קצת גם מעבר לסכר ההוא. נראה לי שאני מבינה על מה את מדברת בעניין החבלות. זה לא היה רחוק מה שקרה בסביבתנו ומתחיל מחדש. עדיין, מאמינה שאין באמת דימיון באופן ובעוצמה, ובכל זאת. האנשים האלה אולי יעברו מן העולם, אבל הם דואגים לייצר לעצמם כוח המשך במחנותיהם. שייקח אותם האופל. סוריקטה והאי הבודד.

נראה לי שאני ואת במקום שכבר פחות זקוק לשם או לתגובה של אודי כמחזיקה ... נראה לי שיש לנו מספיק כלים כדי לעבור משברים מבלי להתרסק ... אז גם החזרה יכולה להיות רכה יותר ... וכן היחד שהיה כאן לא באמת יצר ניתוק ולכן גם הרגשות כהים יותר ולא ממש חדים וקשים ...לפחות אצלי זה יצר סוג של רצף רק לא באותו מקום אבל אותם אנשים .. שיהיה יום שקט אבל ממלא ..

הי אביב, תודה, המון תודה על התגובות. כתבתי לך גם למטה בעץ הסבוך. לפני הכל - אני אוהבת אותך. וממש ממש בעדך. גם המטפל שלי בעדי, והוא עם המראה שלו - כל כך כואב, אבל אמת. ואני בעד אמת. חיבוק, סוריקטה

עניתי לך שם ..... ולפחות עכשיו אני יפה קצת עסקתי בענייני טיפוח ....

עכשיו גמני שבתי מענייני טיפוח, אבל לא שלי, טיפחתי מישהו אחר שהזנחתי זמן מה. אוהבת שאת יפה. ומה שכתבתי למטה. נראה לי יצא מה זה חפירה. מניחה שעוד אחזור לזה. קראתי אותך, ואחזור ואקרא. במרחק זמן דברים נראים אחרת, את יודעת. כמה כיף שאת יפה (לא אצעק, בסוד כזה אם תרצי, אבל הרשי לי להתלהב שוב). סוריקטה

כן ...כבר הייתי חייבת. . קצת צבע וסדר .. אז השקעתי בעצמי

מעניין אותי לשאול אותך .. קורה לך שאת בטוחה שאמרת משהו למישהו ואז הבנת שבכלל אמרת את זה לעצמך בראש ולא אמרת מילה לאיש.. או חצי משפט בראש וחצי משפט בחוץ ??,

הי אביב, בואי נאמר שבתחילת הטיפול סברתי (בגלל העולם שלי, ובטעות גמורה) שאפשר לדעת כל מה שמתרחש בראש שלי מבלי שאדבר על זה בכלל. ככה לומדים מה זה טיפול... על כל פנים, אני סבורה שמה שאת מתארת קורה לכל אחד. רבים וטובים. ולא מעט. אנחנו אולי לוקחות זאת באופן יותר חרדתי ערבוב בין דימיון ומציאות. משפחת פולניה אלופה בלהריץ תרחישים שלמים בראש מבלי לבדוק במציאות. כמו ההוא עם הגרזן. פה למדתי לברר ולבדוק ולוודא. רוצה דוגמא? הנה, בתחילת העבודה שלי לא היה ברור מתי תסתיים תקופת ההעסקה. הם היו בטוחים שאני יודעת ודובר איתי שעד ספטמבר השנה בלי אופציית המשך. ופתאום גילינו שבכלל לא אמרו לי, אלא דיברו בינהם (ולא שלא זכרתי). אנשים ככל האדם. סוריקטה

לא מתכוונת לכזה דבר ..... מדברת על משהו יותר מורכב מהרגיל ולא אני לא לוקחת למקום חרדתי אני פשוט לומדת את המערכת שלי וראיתי גם אצל אחרות ... בכל אופן זה אחד הדברים שפעם היו משגעים אותי ואת בן זוגי והיו מלא מריבות על זה והיום אני יודעת שכנראה לא באמת עשיתי או אמרתי .....לומדים לחיות עם זה ...

כמעט ונכנסת השבת מחשבה ראשונה שעולה...... שקט שלווה מנוחה ו.......שיעמום אחד גדול שבכל שבת מעביר אותי על דעתי כי אין מה לעשות אין את מי לבכר אפילו ברגל לא יכולה לקרא הרבה כי העינים מתעיפות לי מהר לא מצליחה עם שעון הקיץ הזה להנות מהשבת...... באסה לי אין מוצא ולא יודעת מה עוד לעשות שבוע שעבר לקחתי את מקל ההליכה שלי (אני נכה) ירדתי 2 קומות ויצאתי להליכה... גם אין ממש הרבה לאן ללכת..... יש לכן אולי הצעות מה עוד אפשר לעשות כדי לשרוף את הזמן ? והערב באים כל החברה... הכנתי להם המון דברים טעימים דגים לפי כמה טעמים כי יש מי שאכלים דיאטתי אז דג בתנור או עם ירקות ויש מי שאוהב דגים יבשים...מתוגנים ויש מי שאוהב דגים כבושים...... ויש פרגיות מטובלות..... במיה ברוטב חמוץ תפוחי אדמה עם בטטות בתנור קציצות לנכדים שלי...... וכמובן סלטים ...שבעלי אמון עליהם ולקינוח פירות העונה ופחזניות....כי לחברה של הבן שלי יש יומולדת.... גם את הקינוח בעלי הכין נשמע לא רע נכון.... מנסה לשרוף את הזמן ועדיין נשארו עוד 3 שעות לשבת ועוד 4 שעות עד שהבלגן יתחיל...... אז בנתיין נחה לי עם הרגליים למעלה כי הן נפוחות כמו בלון וכואבות.... מה איתכן בנות..... שתעבור השבת בנחת במנוחה ורגיעה שתבנו מהשבת..... ואני שולחת לכולם חיבוק גדול ונעים עם חיוך בהמון אהבה חטולית

הי חטולית, אולי יסייע קצת לטבול את הרגליים הנפוחות במים קרירים? לשטוף פנים? רטייה לחה על העיניים? שתהיה שבת מנוחה ושלווה, עד כמה שניתן, סוריקטה

בוקר טוב סוריקטה נשמע מאוד מרענן ...... אנסה זאת בכל פעם שרגלי יתנפחו.... תודה מתוקה שיהיה שבוע טוב ומוצלח בהמון אהבה חטולית

את אלופה! איזה כייף מטעמים של שבת...ובשבת תנוחי..כן השבתות ארוכות..שבת שלום

לא כתבתי כי לא רציתי את חוסר הוודאות של סגירת שבוע..ובכלל אני מוצפת .שבוע מטלטל...ילדה בת 5 שלא נראה שממש מבינה. אבל לא מרגישה מוגנת יותר...... ולא תאמינו לא מדובר במבוגר..ילד בן 6 וחצי..כוחני ושתלטן..ומרגישה כמותה..אני לא היא צריכה תזכורת.הכל מטופל אבל מטלטל..הייתי צריכה עכשיו משהו מהפורם שם מאודי..לא ביקשתי..ואולי כבר לא אכנס לבקש.שבת שלום לכלם..

הי יקרה זה עצוב כי ילד בן שש זה אומר שגם הוא נפגע וזה מה שהוא מכיר .... זה הכי נורא......שני ילדים אבודים האם תוכלי להיות במקום שנותן חמלה לשנהם ... היא זאת לא את את חייבת לעשות הפרדות ... חיבוק ושבת שלום ואודי פשוט אלוף......

מסכימה עם אביב, כנראה שגם לילד השני יש היסטוריה עצובה אלימה משלו :-( וראיתן את אודי, הא? (לא בטוחה שמגיע לי) אני העזתי, אבל כתבתי הודעות כאלה שיכולות להיות תקפות לכל זמן, ומראש יכולות לשרוד המתנה. סוריקטה

שמתי לב. סוריקטה בודאי שמגיע לך..וכן הילד הזה.סביר יותר שההורים שלו לא יודעים איך לגדלו וראה תכנים לא מתאימים...

ככה או ככה מיכל הילד הזה צריך טיפול אוהב וחומל הוא רק ילד.....

אודי יקרה שלנו ענה לך בדיוק נמרץ .... שייכת נקודה !!!!!!!!!!

היי מיכלי אכן שבוע מטלטל עבר עלייך חבל שלא נכנסת אתמול וכתבת וטוב שאת עושה הפרדה...... לא את מישהי אחרת קטנה וכבר מטופל..... משהו מכל זה .....עדיין מחלחל אצל מבינה שהיית אולי רוצה להגן עליה יותר כבר לא באחריותך מתוקה צאי לך למנוחת סופש רגועה מגייע לך שבת מבורכת בהמון אהבה חטולית

הי, יש לי שאלה. שאלה של מפגרת, אולי. שלא ידעה אהבה. לרובכן כאן יש בני זוג, נכון? לפחות כאלה שעל הנייר אתן חיות איתם. מה קורה בלילה? מה קורה עם האפשרויות של לישון מחובקים כפיות יחד? כמה הפנטזיה הזאת רחוקה מהמתרחש בשטח. האם אתן מדמיינות שאפשרות כזאת הייתה יכולה אולי בתנאים אחרים לעזור לכן לישון? סוריקטה

סוריקטה יקרה אין לי בן זוג. גרושה ולא הצלחתי להיות בקשר מכל הבחינות. אני לא הרגשתי בטוחה ומחובקת- זה היה פשוט סיוט. הייתי רוצה להאמין שאפשרי.. לא בטוחה.. ינשוף(ים)

ינשופים, את, את פשוט מתוקה. ואני יודעת, יודעת שעצוב כל כך. מבינה את הסיוט. שולחת לך חיבוק. סוריקטה

מורכב יש לי זוגיות ויציבה הרבה שנים . השינה אין איתה בעיה . כפיות מחובקים זה ממש לא במיוחד היום עם כל בעיות השלד😂😁😀 יש קושי דווקא בגלל ההליך הטיפולי במיניות אבל גם זה מדובר בתוך הטיפול ובתוך המערכת הזוגית.. זוגיות זה הרבה פשרות וככל שהטיפול עובד ...זה יותר קל ויותר מובן מאיפה ועל מה הטריגרים .... וכן הילדות הדפוקה ושאר ירקות יוצרת מורכבות .......😍 ד.א הקשיים של תוקפנות שאני מדברת עליהם לא קשורים לביתי או משפחתי ....במקרה וכך זה נשמע

הבנתי שעניין התוקפנות אינו קשור לביתך ומשפחתך, אלא לגורמים חיצוניים גרידא. יש בזה נחמה מסוימת. שזה מבחוץ. וקל יותר לקרוא להם 'הרעים'. סוריקטה, שעדיין כמו ילדה קטנה לפעמים לא מבינה בדברים של גדולים

בואי נגיד ככה..... כשהיינו צעירים יפים וחתיכים היה כייף לישון כפיות...כפות..... אפילו נחשים......מכרבלים אחד בתוך השני......נושמים אחד בתוך הפנים של השני.....ולפעמים אפילו מחוברים בשפתיים........ השנים חלפו הילדים נולדו נשאר הרבה פחות מקום בתוך המיטה לשני שמנים כמונו...... לפעמין גם ויכוחים ומריבות הרחיקו אבל..... בסך הכל הכללי...... אומר לך בשיא הכנות שהחיבור בזוגיות דורש המון ויתורים הבנה והתחשבות בצד השני התפשרות ....... וואחרי 42 כמעט שנים אומרת לך שזה עובד אם כמובן מוכנים להההככככלללל אז זה מצליח מקווה שעניתי לך על מה ששאלת ואהבה יקירתי..... לא תמיד נמצאת במקום הראשון אני ברחתי מהבית כדי לא להמשיך לסבול..... את בעלי הכרתי די מספיק זמן כדי לעשות חישוב מה יותר חשוב לי..... והימרתי עליו אני.לא.מצטערת יצא לי טוב ויותר חשוב .....מרוב הדברים שסבלתי נפטרתי חיבוק גדול עד אלייך בהמון אהבה חטולית

חטוליתוש ...מעניין גם אני בחרתי בבעלי בגלל תכונות מסויימות ולא בגלל אהבה ולא טעיתי .... וגם אצלי זה היה לברוח ,מההשלכות של הבית כדי לא להגיע לרחוב ומודה לאל שכך ....

וחזרתי :-/ וכך עברתי בגיל מאד צעיר את ניסיון האונס הראשון על ידי איזה אנס סידרתי ברחוב. מעולם לא דווח העניין הזה. המבוגרים בסביבתי ידעו יפה מאד. וכך, אחר כך, נפלתי לידיו של סוג של קרוב שאיתו היה שחזור מערכת יחסים ונוצלתי גם מינית המון שנים. וגם האח שלו ניסה, אתם יודעים. והוא עצמו מכר אותי הלאה. ואחר כך עוד אחד כזה, וכמעט עוד אחד, ואחר כך ניתקתי קשרים עם כ-ו-ל-ם והייתי לי הומלסית אבל התחלתי קשר אחד חדש. מזל אחד. רופא הנפש שלי. באסה מן באסה הלך על החיים שלי. אבל הנה אני פה, ואפילו למדתי לשמוח קצת. סוריקטה

עצוב יקרה שלי עצוב שלא ניתן בכלל להסביר ... ותמיד ניתן לשנות אחרי שנבכה מספיק ונכאב מספיק את ההפסדים את מה שנלקח ברעות כל כך ....ואז אחרי שנתאבל נוכל לבנות מחדש..... מקום טוב יותר עבוריינו . ..אתך בלב

בוקר טוב מתוקה רק עכשיו קראתי את מסכת הקשיים שעברת מסכת העינויים הקשים בא לי פשוט לקום לחבק אותך ולומר לך יפה שלי כמה אני מצטערת שסבלת כך כל הזמן הזה בלי שיראו אותך עצוב מאוד ....... כואב מאוד.... אבל תראי מה זה...... לא בחסדי אף אחד בחיים האלה אלה רק בזכותך קמת על החיים האלה ותראי אייך הגעת למקום הנפלא שאת נמצאת בו כיום....... בכלל לא מובן מאיליו..... ואני גאה בך כל כך על מה שאת כיום נהדרת שכמוך ! הם לא יכלו יותר עליך...... וגם לא יוכלו...... מחבקת אותך בהמון חום יקירתי בהמון אהבה חטולית

אין לי בכלל נחמה פשוט נחתו לידי אנשים מעולם שהוא לא שלי...... באסה אבל את יודעת היום אני כבר לא הילדה שמוותרת ..וגם את לא ואת במקום אחר במקום שמאפשר קרבה ובגדים ונראות ולהיות אשה ואני מאמינה שעוד יש סיכוי לזוגיות ויחד ...אם תאפשרי ...

נשמע נורא ואיום. מניחה שאין דימיון בין הסיפורים, ובכל אופן - את יודעת, אני לא הכי בחרתי לגור היכן שאני. זה גם אזור שוליים כזה. כשהגעתי, הבניין נחשב לבניין רפאים. אולי הבניין המשוגע בשכונה. הייתה עוינות מטורפת בין השכנים, חשמל לא היה, תשתיות לא פעילות, וערימות של טינופת וצמחיה קוצנית ופראית שקיבלו קנסות על גבי קנסות ועוד. אני, בשקט שלי, ולאט לאט לאט עשיתי סדר. באופן מזדחל. גם הרעים זכו. נכון. ולא שלא היו השתחתות וגניבות וונדליזם. היה וקורע לבבות. ובכל זאת, בדיעבד, מה שקרה הוא, שחלק פרשו, ובתנאים של עכשיו, הם יכולים להשכיר את הדירות שלהם. והיות שעכשיו המקום הרבה יותר מזמין השתנתה גם האוכלוסייה. וכולנו היום חברים טובים ויש הדדיות יפה. לא בעלי הדירות (שם זה קטקסטרופה בלתי פתירה בעולם שלי). השוכרים. אם זה ישתנה לרעה. לא יודעת. אולי אשקול גם אני להמשיך הלאה. סוריקטה

כמו שחשבת זה לא סיפורים דומים .... ואני גאה בך על הנחישות ושינוי פני המקום ואולי גם תצליחי לצאת משם למקום אחר ... במקרה שלי לא מדובר על גניבה וכאלה מדובר על התנקלויות כמו שכתוב עליהם בעיתון ....ממש מסע הפחדה וטרור ....שמטרתה אחת לגרום לי ללכת .כדי ליצור השתלטות או פשוט להפגין כוח ושאני אעשה מה שאחרים רוצים חחחח זה לא יקרה לעולם !!!!!!!! אם יש משהו שהעבר לימד אותי זה כוחות עמידה והתנגדות 😀😁😂 לפחות משהו טוב קיבלתי גם 😍😍

מצטערת לשמוע..... אבל כמו שאמרת כבר את היום לוחמת וזה ממש נפלא בעיני חשוב מאוד נהדרת שאת חטולית

סוריקטה יקרה, מעולם לא ישנו כפיות או מחובקים כלל...ההפך מהפנטזיה שלך, חיבוק מעורר לא מרדים...אנחנו מסתובבים גב אל גב ורק כך נרדמים...מורכבים חיי זוגיות..זה לא כזה מדהים כמו שאת ןודאי מפנטזת. יש כאלה שעדיף להם לבד...אל תחשבי אחרת, הזוגיות שלי טובה ובכל זאת לישון אני אוהבת לבד.

הי מיכל וחטולית, קראתי אתכן והחכמתי. גם בעץ על הבושה. אתן חמודות :-) דיברנו על בן זוג בפגישה האחרונה ועל פנטזיה. אין בכלל מישהו כזה. אין לי מושג מה זה. אני שואלת אנשים, באמת כמו ילדה... לפחות הגוף שלי במצב תקין למדי לגילי. תודה לכן, סוריקטה

טוב לחלום. ואפשרי גם להגשים. מאמינה שאפשר למצוא בן זוג בכל גיל. לאט לאט את נפתחת וגם לזה אולי...🤗😘

הכל טוב יקרה ????? דברי איתנו ...נראה לי שהימים האחרונים ...והמעבר חזרה לשם... נותן תחושה של עירפול של ענן של ניתוק ....אז לאט לאט ...אוהבת

הי אביב, קודם כל - נחתי. נחתי אתמול. לפעמים גם זה קורה. מצאתי את השילוב התרופתי שעוזר לי להצליח להירדם בפחות כאב ולהצליח להתעורר בפחות כאב. בינתיים. לגבי שם - תראי, כתבתי שיש איזו תחושה של אי שייכות ואסביר גם - יודעת מה יכול להשתחזר לי מול סוג הפעילות או היעדר הפעילות שם. אמא ישנה, ואני בודקת אפילו בדקירות טיזינג כזה כל הזמן אן היא חיה. ואמא מתעלמת, או אמא מתקיפה. ואני מתייסרת למוות. אני יכולה להגיב בעוצמות להיעדר תגובה, לתגובה קצרה, לתגובה לא מדייקת, לפספוס העלאת הודעה, לאחור בפרסום ועוד. לאחרונה אני לא מרגישה תגובות רגשיות קיצוניות לשם. לא מתפעמת מכל כן כל הזמן ולא מודה על היש, מידי, ולא מייללת על האין. זה קיים, אבל בצד. כשאני עושה זאת מול המטפל הוא בא עם המראה 'נבוט' שלו ועוצר. כואב? בטח. אודי לא אמא שלי. אודי בריא. גם אני לא אמא שלי, אני לפחות בשעות האור מראה צדדים בריאים שלי. בלילה, לכן, כשאני לבד לבד, אני משתדלת לשתוק. סוד. זה לא שלא קיים, אבל אני חוסכת את זה מהעולם, ומעצמי את הבושה והרצון לקבור את עצמי שזה מה שיצא ממני. גם המטפל לא אמא שלי, אבל הוא (כן, דווקא גבר) הכי קרוב לאמא בריאה שהיה יכול להיות לי. הוא די אמר לי את זה. וחייכתי מאד. היום מצעד הגאווה בתל אביב, ואין זה מפליא אותי שטיפלתי בילדים של זוגות גברים, וממש ממש הסתדרתי שם. אז בטח שאני מבינה אתכן, יש לי בפנים משהו שיודע להזדהות מאד עם המקומות שאתן מתארות. אני משתדלת לעבד עם עצמי. ומן הסתם, לפעמים גם בורח. וגם זה בסדר. אתמול ממש הרגשתי באנרגיות טובות של רצון להתקדמות. ואחר כך נחתי. אני צלולה ומחוברת ומחבקת סוריקטה

יקרה אני שמחה שטוב ועונה לך כאן על השאלה שם זה נהדר שאת מרגישה טוב ואת לא צריכה להעלם או להאלם להפך ...הייתי שמחה למילים שלמטוב הם מושכות למעלה כל זמן שיש מקום למילים של קושי ... כתבת דברים חשובים ואני אחרי הליך מבורך אמנם של התפתחות ...(5 שעות של מאמץ אינטלקטואלי) לא קולטת ממש ... והדברים שכתבת על אמא חשובים לי ...אז אקרא את זה שוב ואגיב מאוחר יותר חיבוק😊☺

סוריקטה מתוקה הזדהתי עם רוב הדברים שקראתי עד הקטע שכתבת "מתביישת אייך שיצאתי" משהו כזה.... ממש אבל ממש לא מבינה אותך אין לך בכלל במה להתבייש!!!! את מקסימה נהדרת דוגמה להרבה אנשים שהייתי ברצון אומרת להם שיקחו ממך דוגמה למה את פוסלת עצמך בצורה כזו מחפירה ??? לא במקום לא מסכימה איתך זה כאב שכתבת וקטלת את עצמך חיבוק גדול מתוקה בהמון אהבה חטולית

מסכימה עם חטולית..אין צורך להתבייש במה שיוצא בלילה...הלילה זה הזמן הכי קשה גם עבורי. חיבוק מתאים.

מעניין ,אני קוראת אותך שוב ושוב ומשהו שם מעלים אותי ובכל זאת ...לגבי הלילה ,השיר בן האהובים עלי זה של אהוד בנאי והשורה הכי חזקה בעיני "ילדי הלילה מחפשים אור ..." אז בלילה יוצאים כל השדים של כל פגועי הנפש והגוף בלילה ולבד ....לא יודעת מה יוצא ממך שמרגיש לך נורא אבל ... לדעתי את מאוד מאוד מגזימה ויתכן שקורים לך דברים ממש לא נוראיים וקיצוניים שמבקשים בושה .. הם פשוט מבקשים קיום . וכאן ממש קשה לך ... וזה מחזיר אותי לפורום ולתחושת הקיום והשייכות ....יש לי פנטזיה לגבי הפורום שאצליח לא להיות נוכחת כל כך הרבה ועדין להיות שייכת כמו האחרות אפילו כאן ...במבי ,ינשוף,מיכל ,סנופקין בכלל..... לבוא ללכת כרצוני חירות כזאת .. . ואז אני מוצאת את עצמי ביום שני בערב ,שאם לא כתבתי כלום אודי יהיה ואני לא יהיה שם ...נראות .....ותמיד יש מה לכתוב או מה להגיד .... גם העץ תודות מגביל אותי ואני מתכוונת להעביר אותו לפעם בשבוע .ככה אני לא יהיה "חייבת" להיכנס גם ברביעי מוקדם בבוקר.. אני מודעת לבעיתיות מאוד גדולה הקשרים החברתיים שלי שיש בהם אינטימיות לא עבודה או לימודים שזה לא קשרי חברות הם רק כאן או חברות מתוך הפורומים ...שזה מורכב ובעייתי ובגלל מרחקים גאוגרפים לא ממומש לחברות ואולי גם לא יכול דווקא מהמקום שהוא בא ונוטה להיות כמו כאן סביב הפגיעה והחיים איתה .... אז מאוד מבינה אותך .....לגבי תגובות. פעם העדרות או תגובה שלא הורגשה עטיפה הייתה מוציאה ממני רגשות קשים היום לא .... זה שכתבתי שיש את הקולות האלה כי הם שם בפנים לא באים לידי ביטוי ורציתי גם לתת להם ביטוי שלא ירגישו מודחקים וגם לשלוח אדווה קטנה לאחרות שקשה להן יותר .... פחות היה חסר לי אודי שלא היה . אני יותר מחפשת את. השיח אתכן .כן היה חסר לי המקום שהוא יותר שומר מהיתפרקות כמו למשל מה שקרה בנינו על התגובות .... כלפי הודעות טריגריות שאני שולחת ...והיה יום כזה של התפרקות שבוע שעבר ששם אמרתי אודי חסר לי כי הייתי זקוקה לאחראי המבוגר. יש הרבה עבודה לעשות ואני חושבת שזה יהיה אחד הנושאים שיגיעו בסוף לטיפול ... בזמן האחרון הצטברו המוני נושאים שמחכים על המדף ... ויקרה את מקסימה ומופלאה ויש לך זכות קיום כל כך בכל המצבים שלך קשים או בריאים גם וגם ..... ואתי יכולה להיות גאה בדרך שאת עושה ....נפלא בעיני..

הי אביב, חושבני שמבינה מה חונק. אגב, גם כשהמטפל מגיב אליי - זה מאד לוקח לי את האוויר ומאד מבריח ומתיז לאינסוף. גם אני מאד רוצה להביע את הרגשות בעוצמות ולצעוק ובטיפול יש מקום לזה, אבל לפחות אצלי - המטפל איפשר שנים, ואחר כך הגביל. הגביל, כדי להסביר לי שהאופן, לא המה, אלא האיך, נשמע כך בעולם בחוץ ולכן מרחיק. מספר אמת לאמיתה, אבל, לעזאזל, נשמע כמו שקר ובדייה. אולי כי אני עצמי לא מאמינה לסיפור שלי. הדבר הזה הוא בלתי נסבל גם עבורי. וגם אני צריכה ללמוד. אני לא חוסמת לך או לכל אחת אחרת את זה. מאידך, ואפילו קצת מדקלמת, יש משהו בדרך שכנראה באופן לא מודע ועמוק מחפש להציף ולהפיל אשמה על אחרים למרות שאנחנו ממש ממש משוכנעות שההיפך הגמור הוא. אולי אכתוב גם אצל אודי. וגם אם אודי לא יסכים לדבריי (וייתכן שכך), אדבוק בדרך של המטפל שמכיר אותי. זאת אחת הנקודות הכואבות ביותר, שבקצה מבקשות מאד להעיף אותי מהטיפול. ואם העוצמות הן כאלה, כנראה שיש כאן איזה לב. הייתי רוצה שבפורום, בפרהסיה, שלכאורה כל העולם יכול לקרוא, נצא שלמות ועשויות. חיות *עם* סיפור איום ובלתי נתפס, אבל לא *את* הסיפור. יש מצב שאעתיק את ההודעה גם לשם, ומשם נמשיך. סוריקטה

הי שוב, אם את מרגישה שבעץ התודות (לצורך הדוגמא) הכנסת לעצמך מקלות בגלגלים, אז זה ממש בסדר לשחרר את עצמך מזה לכמה זמן שתרצי. לזמן מוגבל או לתמיד. אולי בטעות איזה יום מישהו אחר ייפתח חד פעמית עץ כזה, ואולי העץ יצמח, ואולי לא. ואם לא בא לך לענות למישהו - אל תרגישי מחוייבות. הרשי לעצמך להיות את. עונים כי רוצים. לא כי חייבים כדי למישהו אחר לא ייכנס לחרדות ויצא מאיזון. כותבים כי מתחשק ולא כי מישהו אחר כופה עלינו. מאד פשוט להגיד, אני יודעת. אני מאמינה שהרגשות הקשים כן נוצרים ותמיד. אבל. כשאנחנו מבריאים (חרדתיים פחות בכללי), לא תמיד רואים אותם על פני השטח. לא לזמנים ארוכים ולא בעוצמות גדולות עד כדי פרנואידיות וגם במרווחי זמן גדולים יותר. סוריקטה

קראתי אותך לא ממש הבנתי שם בלמעלה מה הכוונה לחוסמת אותנו ....לא מרגישה חסומה גם לא מרגישה שמאשימה אחרים .. ולגבי העץ תודות ... חושבת שאחד בתחילת שבוע דיינו ואפשר לגלגל למטה ולכתוב בו עץ שבועי ואז כן ברביעי אני חא מחוייבת להכנס בבוקר מוקדם . אין לי בעייה להעביר אותו ואם את נאמר רוצה לפתוח ברביעי . העץ תודות הוא עבורינו מי שזה חשוב לו מוזמן לגלגל למטה. לגבי תגובות כבר מזמן עונה רק שמרגיש לי נכון .. מאז העץ ההוא שלי שנשאר לבדו ... הבנתי שאני זאת שצריכה לחשב מסלול מחדש ומאז אני לא מרגישה חייבת או צריכה כלום .... זה עניין של קשר וחברות ....וככזה בעיני לפחות לפעמים מושיטים יד גם שלך לא נוח .. אני בסדר באמת בסדר מרגישה הרבה יותר מחוברת ואסופה ויודעת כבר להתמודד ברגעי משבר ... יש כאלו שעדין צריכה תיווך מבחוץ .. ותודה אהובה אוהבת מאוד .... אם בא לך לפשט לי את ההודעה הקודמת אשמח כי לא ממש הבנתי מה רצית לאמר ....

שימרו עליכן והלוואי שהסופ'ש יביא איתו אנרגיות טובות אוהבת אותכן ומודה לכם שהייתם איתי כאן בשבועיים האלה היה לי נעים וטוב כאן ....בזכותכן 💟💜💛

ובוקר אור מצאנו לנו ביחד נעים סוריקטה

סופש נעים ורגוע מתוקה אני עדיין בהכנות ארוכה היא ארוכה הדרך....... בייי חטולית

אין עליו הבטיח ומקיים הכנס נגמר היום והוא נכנס והעלה הודעות ... אין לי מילים מולו ... . אז זהו ....באמת חוזרים לשם בראשון ואולי גם קצת כאן חיבוק

עוד לא נכנסתי...... אבל יכולתי לצפות שזה מה שיקרה הולכת למיטה..... כולי מכווצת מכאבים היה יום ארוך ביותר ומאוד קשה פיזית אז ליל מנוחה לכולן בהמון אהבה חטולית

אני דואגת .....בבקשה אל תעלמי תאלמי לגמרי .... השמיעי קול ....💟💜💛

... לא יודעת מה לכתוב.. נגמרו לי המילים.. גם עייפה קצת מהחיים... והפורום של אודי כל כך מוזר.. רחוק כזה... באמת כמו עיר רפאים , בתים ישנים ,הכל אזוב ועצבת.. שלבי התריסים תלושים וזרוקים על האספלט הסדוק, דלת העץ שבורה,מנסה להישען על ציר עקום וחלוד.. ... כן.. אודי העלה הודעות שנראות כתלויות באוויר על המרובע הקטן האדום.. תלויות באוויר... לא רואה איך אני כותבת בפורום של אודי ...אף לא אות,תו אחד... פורום נטוש ומיותם...עיר רפאים...

לי מאוד עוזר להחזיק הגיון שהוא איתנו שהוא מחוייב שהוא אדם ומגיע לו חופש ושהוא יעזור לייצב את המקום תודה שבאת , דאגתי לך