פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

ותודה על התעניינותך, מיכלוש גם אני לצערי עוברת תקופה לא קלה.... עם ובלי קשר לטיפול ולפגיעה.. אני מתכוונת בבניית זוגיות הרבה קושי ואי הבנה ואי תקשורת נכונה.. אני יודעת שזה קורה אצל כולם... אבל כאן הגעתי להבנה שזה לא צריך להיות כך והתחלנו טיפול זוגי... אם כי זה נורא נורא יקר לי כעת.. אין מנוס.. ומקווה שנצליח להתמיד (לפחות הקושי הוא רק כלכלי ולא לשכנע אותו שזה יעשה לנו טוב...) ובנוסף.. יש עוד הרבה דברים מסביב.. כרגע יש טיפה הקלה אולי כי אני מצליחה להדחיק מעט עד הפגישה הבאה בטיפול והשגרה עמוסה נורא בלי פנאי למחשבות בכלל... אורחת יקרה, לא קל לשמוע שאת בקושי.. מקווה איתך לטוב. יש איתך מישהו? איך שורדת? מיכלי.. מצטרפת לדברים.. לפעמים טוב לקחת מעת הפסקה ואז להחליט.. בלי לחץ.. בלי הכרזה שזהו.. כי בהחלט לא קל יהיה להתחיל הכל מחדש וגם לא קל להפסיק באמצע..... קחי לך כמה זמן של ריענון.. זמן לעצמך.. למחשבות מה מתאים לך! ולהפוגה.. מה את אומרת? אחת מכאן מתוקה, מה שלומך? כיף לראותך כאן.. מתגעגעת!! שלכן באהבה מתמודדת

היי..בסוף ממשיכה אצלה..עם כל הקושי....ויש קושי עצום

להתמיד זה דבר לא קל בכלל.. ק"ו שזה מלווה בקשיים.... בהצלחה והרבה כוח

לא קל לי. אבל משתדלת. אוהבת אתכן!!

חשוב לי לקרוא פה..למרות השממה

התגעגעתי נחמד שבאת

חבל שאין פה איש....עצוב לי, השבוע אחליט סופית אם לעזוב אותה או לבוא לתחזוקה או להמשיך, שזאת אופציה קשה בפני עצמה....האם קרה לכן שעזבתן טיפול לפני שהרגשתן שנכון עבורכן? קשה אבל נתגבר...בטוח איכשהו אתגבר ואדע להחליט....מקווה...כתבו משהו טוב? עצוב פה, ריק כזה..

מה שתחליטי שיהיה נכון לך כן ונראה לי שכולן עזבו גם אורחת....

שאי פעם ארצה מטפלת אחרת בכלל.......אין מצב!

מיכ יקירתי תמיד תזכרי...את אף פעם לא לבד! היקום איתך,אוהב אותך-צועד איתך. יקירה במשך החיים מסתמנים לנו דברים שרק מחשלים אותנו. אותו קושי שבא אלינו=אומר לנו משהו. אם נתבונן נמצא את התשובה. את מסיימת טיפול ואת רוצה עוד-תבקשי! היקום ייתן לך את החוזק,תשובות ומה לעשות. יכול להיות שזה ממש מתבקש. להיות עם עצממך ללמוד ולהבין את כל הטיפולים. מיכ יקירה שתמיד יהיה לך כוח! חג שמח

תודה שכתבת לי.....תחושת הלבד קשה תמיד...בתקווה שנרגיש יחד ולא לבד :)

אני לקראת פרידה..לא פרידה לגמרי וזה מוזר כי נפגש כנראה אחת לחודש אבל לא ממש החלטתי מה יהיה. אני רגילה להחלטות ותהליך קבלת החלטות שלי היא בד"כ לא להסתכל לאחור אחרי ההחלטה כלומר להיות שלמה איתה באופן טוטאלי וכרגע זה משהו חדש עבורי..שיש עוד אפשרויות ואני בוחרת שלא להחליט אם להפרד או לא...זהו נראה מה יהיה

יקרה מקווה שיהיה לך קל וטוב

בינתיים זה נשמע קשה ורע...אבל אין ברירה

הי, מתנצלת על האורך, יש לי בעיה מגיל ההתבגרות שבעצם מנעה ממני את הרצון לחבר ולזוגיות אני מבועתת מגברים. אני אחת שבאופן שיטתי לאורך חיי מוטרדת מינית בקטנה ע"י הערות מלל וע"י נגיעות. דוגמאות: גבר העביר את ידו דרך מושב האוטובוס ונגע וליטף לי את החזה כשישנתי באוטובוס עד שהתעוררתי ומצאתי כף יד על החזה. אחד העובדים במקום עבודתי החדש נכנס איתי למעלית וחיבק אותי. העביר יד על הצוואר. נהג אוטובוס כשהייתי קטינה תפס את ידי כדי שלא אתרחק ממנו שאל אותי שאלות על מקום מגוריי, בי"ס ואמר שרוצה להיות חבר שלי.. נהג אוטובוס אחר שאל אותי היכן אני רוצה לרדת ( במתחם תחנת רכבת צפון או מחוצה לה) עניתי בפנים ואז אמר בפנים?? כולן רוצות שאגמור בפנים.. ניסה ליצור עימי קשר עין במראה ולא פתח את הדלת האחורית כדי שאעבור לידו בכוונה כשאני יורדת. גבר הזוי בתחנת האוטובוס התחיל עם כל מי שהייתה שם וגם איתי , אף אחת לא התייחסה. לאחר מספר ימים יצא לו לעבור מולי וירק לי יריקה עסיסית על הפנים. גבר אחר התחיל איתי תוך כדי הליכתי על המדרכה והוא ברכב התחיל לקרוא "סליחה" כדי שאתייחס חשבתי רוצה לברר לגב רחוב מסויים ואז כשהתקרבתי הראה לי קסם עם כדור אמרתי "יופי" והמשכתי בדרכי אך הוא ליווה עם הרכב וכשראה שאני לא מתייחסת התחיל לצעוק בקולי קולות וכל הרחוב השתתק והסתכל עליי כאילו שאנחנו זוג שרב קרא לי זונה את אוהבת את זה חזק וכו'... עקבו אחרי ברחוב עד שנכנסתי לחנות לבני נשים כדי שילך.. גם בלימודים באוניברסיטה ,היו הטרדות בחור אחד שהיה דלוק עליי היה יוצא אחרי לשירותים כל הזמן רצה לדבר איתי.. אמר לי "את לא יודעת מה אני רוצה לעשות לך" בחור אחר קרא לי סקסית את מעמידה לפרופ' את הXXX מצטערת אבל יש לי רתיעה מגברים ויש עוד המון המון סיפורים אני מודעת ונזהרת ועדיין.. וכן זה קורה גם עם בחורים שאני יוצאת איתם..המגע שלהם מהיר מידי ואני הודפת אותם בדייט הראשון. השאלה: למה דווקא אני???. אני לא מתלבשת בכלל יפה שוב מודעות מגיל צעיר כל הזמן לובשת רק גינס וחולצת טי שרט ועדיין..לא מעיזה לשים חצאית או גינס קצר כי יש לי רגליים ממש יפות לא מבליטה את הגוף ולא שמה מחשוף , אגב אני שטוחת חזה. למה?. מה בי גורם להם להרשות לעצמם מבלי לדעת עליי לפעמים דבר כלומר שיחה להעיז להתייחס אליי ככה?? וממה זה נובע??. ואיך למנוע את זה. תודה מקרב לב

הי ק'...מצטערת לשמוע על כל ההטרדות האלה. אין כאן מענה מקצועי אלא רק בנות פגועות שנשארו בפורם כדי קצת להרגיש ביחד. אבל המחשבה שעלתה לי כל זמן הקריאה אותך היא שאולי השאלה שצריכה להשאל היא דווקא למה הם? ולא למה את??...למה יש אנשים כאלה סוטים בעולם?וגם למה לקחת אשמה על עצמך, יקרה? לצערנו יש בעולם גברים שחושבים שמותר להעיר/ לגעת וכו'.....גם אם לא מתלבשים פרובוקטיבי. ושוב לצערי קרה אבל לא חושבת שניתן למנוע חוץ מללכת מהמקום ולהמנע ממגע איתם...לא יודעת, זה קשה.. אבל זה הם!! לא את! ואם את רוצה תשובה מפסיכולוג קליני את יכולה לכתוב בפורם פסיכולוגיה קלינית פה בדוקטורס ושם יענה לך אודי, שנמצא בימים א', ב', ד' ו ה'...

נאנסתי לפני ארבע שנים ושלושה חודשים על ידי החבר שלי לשעבר, רגע לפני שהוא נסע לחו"ל ומצא לו בחורה אחרת איתה הוא חי באושר עד היום. אני הייתי בת 18 והוא בן 49. לקח לי המון זמן לקבל את המידע שמה שהיה שם מתאים להגדרה של תקיפה מינית ואונס. ארבע שנים ליתר דיוק. והייתי וגם עכשיו לגמרי לבד עם זה. כרגע אני מתמודדת עם כל הסימנים של הפוסט טראומה ולא מסוגלת לצאת, ללמוד, לתפקד. אם מישהו או מישהי רוצים לשתף איך הם מצליחים להתמודד, אשמח לקרוא.

הי סול, עצוב לשמוע, בתור התחלה האם יש מישהו שיודע על מה שאת עוברת? חשוב לשתף לפחות שלא תרגישי לבד. אחר כך כדאי לטפל בטיפול פסיכולוגי...

איפה כלן? קצת שומם ועצוב פה :(

אני כאן וכן ממש שומם..ועצוב כאן

שהגבת..רציתי להפרד ואז קרה משהו והבנתי שאיני רוצה לעבור אותו לבד..אמרתי לה את זה בפגישה והיא כל כך הכילה והבינה שלפתע רוצה אותה איתי שוב כל הזמן :( אוף זה מתיש אותי.

הייתן פה..כותבות, לא במובן שלילי..סתם כזה.....מנסה לשמור על משקל שפוי, על שפיות בכללי...ובאופן ספונטני התקשרתי אליה ומצאנו זמן אז נפגשנו... כל היום במטבח....אורחים של חג.....חג שבת שבת חג....לא יודעת מה אני רוצה בעצם...מקווה שאתן בסדר...חג שמח.

מה שלומך? אני פה.. מציצה המון.. השקט מכרסם.. גם אותי.. שמחה לשמוע שיצא לכן להיפגש.. :) תיכף השגרה חוזרת... את אוהבת שגרה? שלך, מתמודדת

תודה שכתבת..אני לא בטוחה שאוהבת שגרה אבל אוהבת שיהיה מגוון.לא רק שגרה ולא רק חופש...בכל מקרה היא עוברת מקום, לא מיד אחרי החגים קצת אחרי...היא עשתה לי כזו הקדמה שבטח לא ימצא חן בעניי מה שתאמר וכו'..שבסוף זה לא נשמע כל כך רע..אבל בכל זאת לא מתחשק לי לעבור שוב.....שלושה מקומות כבר עברתי איתה....

קצת שקט פה...החגים שמדגישים משפחתיות כנראה לא פשוטים לכלן פה...בכל אופן שיהיה חג שמח, עד אחרי החגים אין לי פגישה..מחכה לה, יודעת שהיא פה ובכל זאת....אני לא לבד אומרת לעצמי....מה אתכן?

היי מיכלוש, כן.. קצת שקט.. בהחלט מרגישים את המתח שהמשפחתיות מביאה בתקופה זו.. מבינה את הציפייה שלך לפגישה אך היא נאלצת להידחות עד לאחר החגים.. מבינה גם את אמירות ההרגעה שלך; "היא נמצאת כאן..." "לאחר החגים יש לי פגישה, זה בסדר"..... לפעמים יש לנו משהו דחוף לשתף.. ודווקא ברגע זה אנו נאלצים לחכות עם זה בבטן.. מקווה בשבילך שלא יהיו לך הרבה דברים לשמור בבטן עד לפגישה.. את בהחלט יכולה לשתף כאן.. אם מתאים לך.. גם אני נאלצת לחכות לפגישה.. בשבועות האחרונים לא חשתי בטוב.. אז גם בהם לא התקיימה הפגישה... ולצערי הדברים בבטן נאספים כבר הרבה זמן... לפחות כתבתי מעט כאן בזמן זה.. שלך באהבה, מתמודדת

היי בנות. מה שלומכן? יצא לי אתמול ממש במקרא להיתקל בסרטון ביוטיוב.. ששמו: ו"אקום 3: לגעת בגהינום". אתן מכירות את זה? ראיתן בעבר? שמעתן על זה? מזדהות? מכירות את ההרגשות?........... כשצפיתי בזה... אני כן הרגשתי פתאום שכאילו חלק מדבריהן.. זה בדיוק מה שיצא לי לומר למטפלת.. כאילו פתאום נופל לי האסימון.. שאולי אני באמת נפגעתי...... בכוח.... למרות ההרגשות המעורבים... יש עוד בנות שמספרות את אותו דבר.... אני מעולם לא התלוננתי אז אני ממש לא מתכוונת לחלק הזה בסרטון.. אלא להרגשות שהן מספרות כל אחת את סיפורה שלה.. למרות השוני בין סיפורי חייהן לסיפורי שלי.. הבסיס הוא אחד.. .. אני חושבת שנפתח לי טיפה משהו בהבנה שאולי אני צודקת למרות כל מה שאני אומרת לעצמי; הוא לא קשר אותך.. לא הרביץ לך וכד.. את בחרת.. את היית.. את עשית.... מה אתן אומרות?? אני מבולבלת... מצד אחד קשה לי להכיל את זה.. מצד שני פתאום כשראיתי את זה "התלהבתי" וכאילו אמרתי.. נכון.. גם לי זה ככה.. בדיוק... זה מטורףףףףף שבת שלום מתמודדת

אני ממש מבינה מה את אומרת. גם אני מוצאת את עצמי מחפשת "הוכחות"שלמרות שזה לא היה בכוח ואני כאילו באתי מרצוני, זו פגיעה.. מצחיק שזה כאילו משמח אותי האישור הזב שזה "נחשב"... הסברתי טוב?

קודם כל תודה שקראת והגבת למרות הקושי.. כן.. זה גם הרעיון של לחפש תמיד הוכחות כדי להבין שנפגנו... זה משמח ועצוב מאוד... עצוב.. כי מה זה בעצם אומר?! נפגעתי!!!! פגעו בי....!!! ומשמח ברגעים אחרים.. של הרגעת המצפון.. של הזדהות מטורפת עם התחושות האלו... פתאום כאילו מרגישים לא לבד.. ושמישהו גם מכיר באמת את הדברים... אז עם כל זה שזה כמובן קשה וכואב לדעת שיש עוד אנשים בעולם שחווים תחושות כמוני.. שעברו התעללות כזו או אחרת... זה בהחלט לא קל.. אבל גם נותן תחושה של הבנה.. בקיצור... בהחלט מסובך... זה תחושה כפולה שקוראת בו זמנית.... אני אישית... נפגעתי שוב... או יותר נכון הלכתי לפגוע בעצמי והמשכתי את ה"ירושה" שקיבלתי ממנו... יש קוראים לזה השלכות... אבל כאן זה החלק שמתחיל להסתבך יותר..... אחר כך היה לי 'חבר' שהסתבר אחר כך שהוא נשוי........ בקיצור.. אני "חשופה" לפגיעות... לפעמים מצליחה למנוע אותן.... ולפעמים.. אותה "ילדה" פתאום מגיעה במקומי.. הבוגרת היודעת.. ומתנהגת באותה צורה של תני לו מה שרוצה העיקר שזה יגמר... אחר כך ממילא תתנתקי ולא תזכרי כלום... או שתוכלי להדחיק בצורה שאת מכירה וחיה על בסיס יומי... שוב תודה יקירתי על תגובתך.. אוהבת ומעריכה מתמודדת

שוחחתי עם המטפלת שלי....כי לא יכולתי ככה...עם רגשות כאלה שלא אכפת לה אם נפגש או לא.שהיא עסוקה ויש חשובים ממני....... רק אחרי סוכות נפגש.למרות נסיונות חוזרים ונשנים למצוא זמן.......אוף מילא אם הייתה בחופשה :( מלא זמן, בנתיים תחושה שהיא חסרה ואוכלת לא מאוזן.יש רעיון לאזן אכילה??????מה איתכן? חגים זה קשה, למרות שלי זה לא ממש משנה חג או לא חג...ברגשות הכוונה......חתימה טובה...

נשמע שהיא ממש חסרה לך דווקא בתקופה זו של גלים וסערות... שמחה שהצלחת לשתף אותה בהרגשותייך. איך היא הגיבה? האם הבינה? הרגישה אותך? הכילה? נתנה אופציה שאם תצטרכי תתקשרי או משהו?? או.... בכלל, איך את עם תגובתה?? חתימה טובה גם לך. איתך, מתמודדת

היא בסוף תמיד מרגיעה...אפילו שקצת לא הייתי נחמדה כי אמרתי שהיא לא מבינה וכו'..אבל היא יודעת להרגיע ולומר שהיא כאן ושנפגש...ומזכירה שזאת רק תחושה של הכל או לא כלום. וכן יש תמיד אופציה של תקשורת והיא תמיד עונה שזה מדהים אותי כי יש מטפלים שלא ..איך עוברים הימים? חגים זה לא פשוט..

שוב מתרוקן כאן.. :-(

עדין כאן אבל מן הסתם שקט כאן וכל אחת בתוך עצמה . מה שלומך יקרה ?

מה שלומך? כן.. בהחלט לא קל שהפורום לא פעיל באופן רציף.... אבל בסופו של דבר כולן כאן.. בין מוקדם או מאוחר.. אנחנו יחד... עצתי.. (ואם מתאים לך תקבלי, אינך חייבת כמובן) כשתרגישי לנכון לפרוק.. אל תחסמי את עצמך כי התגובה האחרונה שנרשמה בפורום היא מזמן... כך אני משערת כל אחת חושבת כשהיא מציצה... אבל אם נכתוב כשנרגיש צורך כלשהו.. תגיע התגובה.. גם אם לא באותו הרגע.. (וזה באמת לא קל לפעמים לחכות.. אנו רוצות הכלה מייד...) איתך באהבה ובחיבוק אם מתאים לך מתמודדת

היי אני מאחלת לכן שנה טובה ומתוקה

שנה טובה שנה מתוקה שנה מוצלחת שנה שקטה וטובה שנה של אהבה

אמן. רשמתי הודעה ארוכה של ברכות ומישום מה שלח רק את השורה הראשונה.. לפחות היא כוללת הכל... תודה ואמן על ברכותייך.. שנה מבורכת בכל טוב גם לך שלך, מתמודדת

יקרה את צודקת את כואבת את הנתק מאחותך ואני ניתפשתי לשאלת השאלות ...אולי כי במידה מסויימת אני הכי מתחברת אלייה. אבל אני יודעת שכל קושי שבא מגיע עם פתרון כמו פאזל וצריך אמונה ותקווה להצליח לחבר אוהבת ומחבקת

היי אהובה מה שלומך? הגבת בדיוק לפי מה שרשמתי.. כאבתי שיש נתק.. ועל הגעגוע.. והרצון להצליח לחבר.. כפי שהגבת כעת.. ובנוסף בתגובה הקודמת.. הגבת על השאלות שמכרסמות.. ומתגנבות גם בלי שנרצה שהם: למה ככה דברים מתנהלים בעולם..... התכוונתי לשני החלקים יחד... לחיות אמונה ולהאמין שנסתרות דרכי ה' ושאין לנו הבנה בשאלה- למה??? - נדרש לכך הרבה כח וסבלנות... אבל נראה לי שאין משהו אחר לעשות בין אם אני אדע את הסיבה בין אם לא... זה המציאות! אז.. מתפללת להחלמתה.. בינתיים אין שינוי.. ומחכה לראות את ישועת ה'.. אוהבת. תודה על תגובותייך מתמודדת

מה איתכן בנות?? מה עומד כרגע על הפרק אתכן? יכולות לשתף?? התכתבתי עם אחותי לאחרונה.. מסתבר שהיא במצב גופני לא פשוט.. היא אושפזה ועדיין לא ידועים מקורות הכאבים בפלג גופה התחתון.. כרגע היא בבית.. בקושי מתפקדת.. מעבר לזה.. אין לי הרבהידע מה איתה.. ואיך מתפקדת.. קשה לי לחשוב שהיא עוברת את זה...... וגם דיי לבד.. או יותר נכון בלי המשפחה שלה.. אנחנו.. כל כך קשה המחשבה המתגנבת לאליי; למה לה זה קורה..?!?! למה לאנשים טובים זה קורה ולאלו שעשו מעשים רעים (כגון בעלה..) לא קורה כלום והם חיים להם בטוב והכל מסתדר להם כפי שהם רוצים..... כולם שותקים והם, הוא סיבב את אחותי או הראה לה שאנחנו טועים והיא ממשיכה לחיות איתו חיים יפים (לפחות אני מקווה כך בשבילה..) אבל למה היא צריכה לסבול?? למה אנחנו?? למה אני??? עולם הפוך יש פה...... לא ברור.... לא מובן.... אוף!!! שבת שלום שתהיה לכולן.. אוהבת ומתגעגעת מתמודדת

ניסיןן אומרים בעולם שלכם ...קארמה ...גלגול נשמות...מי יודע דבר אחד אני יודעת כחילונית גמורה כל קושי בה עם פתרון צריך סבלנות תקווה ואמונה ודברים מסתדרים ...אוהבת שבת שלום ..או כבר שבוע טוב

מה שלומך אהובה?? איך עברה עלייך השבת? מתכוננת לחגים?? איך ההרגשה לקראתם? כן... נסיון... לא אנחנו מנהלים את העולם ובטוח שיש דברים שאיננו מבינים.. לפעמים נבין בסוף ולפעמים גם לא.. ככה חונכתי.. על זה גדלתי.. להגיד לך שקל לחשוב כך- לא תמיד... אבל בשביל להישאר שפויים בעולם הזה.. נראה לי שזה הכרח... להאמין... אמונה במשהו.. כלשהו נותנת תקווה ומחזקת.. אני כרגע ממשיכה בדת.. אבל אני חושבת שיש לי הרבה שברים מודחקים בהקשר של הדת.. ואני חייבת לגעת בהם.. כדי להיות שלמה ואמיתית עם מי שאני.. כלומר.. מותר לכעוס.. אבל צריך לחשוב גם על אחר כך.. ואצלי.. הכעס מודחק.. הצעקות האי הבנות והכללל מודחק- כי איך אפשר לשאול כאלה שאלות??!! ומה בכלל יעזור לי?? אולי רק להיפך...... בקיצור.. בהקשר הזה אני לא מרבה לגעת.. גם לא ביני לבין עצמי.. ממילא לא אקבל תשובות.. אני אומנם ביתו של ה' אבל הוא לא מספר לי דרכיו..... הם נסתרות כמו שהעולם- עלום.... כתבתי את כאבי.. ותודה שהגבת אוהבת ומאחלת רק טוב שלך, מתמודדת

אכן החיים אינם מובנים לנו....וגם לא הוגנים......מקווה שהיא תרגיש טוב וגם את.

מה שלומך מותק? את כבר בתוך העבודה?? נכון נראה כאילו לפני רגע לא היה חופש אה?? תודה על תגובתך.. ואמן לאיחולייך.. אכן לא ידוע לנו כלום.. נסתרות דרכי ה' נקווה לטוב שבוע מבורך אוהבת, מתמודדת

תודה על החיזוקים!!!! את נהדרת, שתהיה לך התחלה נפלאה, בהצלחה ושנה טובה :)

השבוע הראשון תיכף בסיומו.. איך הולך? ובכלל.. בלי קשר לעבודה, מה שלומך? וכולן????? מתגעגעת...

דברנו על זה בפגישה.על איך מגיבים אצלנו...ציניות בעיקר, משפחה שצוחקת על חשבונך...לא בא לי בכלל לפתוח איתם ואין שום סכנה לאף אחד.....כי לצערי זה היה נסיון טפשי שלו איתי (לא חד פעמי)שנגמר פתאום..ניסיתי לפתוח במשפחה גם...ולא הלך... בנתיים אולי יש לי קשר טוב עם מישהיא במשפחה אבל היא קטנה מדיי עדיין.אולי כשתגדל.כך הבנתי היום....תודה על התמיכה. מקווה שאצלך יש התרגשות לקראת השנה ושאת בטוב.

איזה יפה לקרא את דברייך.. נשמע שעם כל הכאב שבזה.. את לומדת לקבל את המציאות בבגרות מדהימה.. לא בגלל שאת מסכימה לזה אלא כי את מבינה את הסובב אותך.. מכירה את האנשים.... ומגבלותם.. שאינם מוגבלויותייך... חזקי ואמצי.. מאחלת לך למצא את הנחמה בעצמך קודם כל ובמקומות שאת צריכה ורוצה.. שאכן יענו לך.. אני שמחה שגם אין לך סכנה שם.. כואב לחלוק איתך את המילים.. שצוחקים על חשבון האחר.. במיוחד כשמדובר ב... משפחה.... שמחה לשמוע שאת מוצאת ריגוש בהתחלה.. עם הורים וילדים חדשים.. דף חדש.. שנה חדשה.. ומאחלת המון בהצלחה!!! לי נורא קשה עם התחלות.. לא בקטע מעשי.. אלא נפשי.. רגשי.. אני נכנסת למתח וללחץ.. לפחות זה עובר אחרי איזה יום יומיים.. לא הייתי כך תמיד.. זה רק בשנה-שנתים האחרונות..... ולגבי מצבי... הייתי רוצה לומר שאני בטוב.. אבל אומר את האמת- אני משדרת שאני בטוב.. אבל בפנים.. אני חוזרת מניתוק של שבוע ימים מעצמי.. מעכלת את מה שקרה.. בעצם.. לא מצליחה לעכל..אבל (עד כמה שזה הזוי שאומר זאת) סוף סוף אני מרגישה את הכאב והייסורים....... והדמעות יורדות... אני מניחה שאינך מצליחה להבין מדבריי כלום.. אולי ארחיב על כך בהמשך.. תודה על תגובותייך מחבקת.. מחזקת אותך להמשיך.. מתמודדת

תודהרואה אותי.מבינה.... דווקא די מובן מה שכתבת, וזה טוב להרגיש, כל רגש.ומותר לבכות ולכאוב..מגיע לך להרגיש ולא להתנתק גם אם אלו רגשות כאב. מחבקת אם מתאים, מיכל

היי לכולן. את מהממות ומדהימות! אני עוד שלושה חודשים בת 28. בילדותי עברתי תקיפה מינית בגיל 5 (ללא אונס) שאיני זוכרת את כל פרטיה, ע"י קרוב משפחה. הוא הודה בעניין בפניי וביקש סליחה. כמובן שלא סלחתי לו!! חייו המשיכו להם כרגיל, למניאק הבן זונה, והוא נשוי (אשתו יודעת מהסיפור!!) עם ילדים. גם מצבי טוב, הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית בעבר ומצבי באמת טוב - מצליחה בקריירה, נשואה טריה באהבה (בן זוגי כמובן יודע ותומך ואוהב) ולאחרונה גם בהיריו.. הנקודה היא שהוא לא שילם על מעשיו! פשוט לא שילם עליהם!! אני נשארתי ללקק את הפצעים ולהתמודד. וזה קשה!!! אני מתלבטת אם להתלונן. בעבר החלטתי שלא כי לא יקבל שום עונש רציני (כי לא היה אונס, או מעשה סדום כלשהו) ואילו אני אאלץ לעבור מסכת של השפלות... אבל נמאס מזה שאיש לא יודע את מעשיו ומציירים אותו כאדם טוב!!! איש לא יודע כמה הוא חלאה!! מה דעתכן? אני אוטוטו בת 28.. והתיישנות.. וכיוון שלא מדובר באונס הוא יכול לצאת מזה במאסר על תנאי. יכול להיות אפילו שהתיק יסגר מחוסר עניין.. ואז מה? כל החשיפה היתה לשווא :( אני מאוד מאוד מתלבטת. האם בכלל יש סיכוי שהוא יענש? אני לא זוכרת הרבה פרטים, וגם לא רוצה להיזכר.

אני חושבת שהשאלה העיקרית היא מה את רוצה באמת? האם את יכולה להתחיל לפתוח שוב? צריך תמיכה רחבה מאוד לשם כך...אשתו יודעת, בן זוגך יודע ותומך זה נפלא!! האם יש לך כחות להתמודד ולדעת שיכול להיות שלא יצא מזה כלום? (אותי זה רק היה מרגיז יותר)אבל השאלה מה את רוצה להשיג מזה? בשביל שלוות הנפש שלך????? מחבקת ומחזקת, מיכל

וגם שהאנשים סביבו ידעו (בוסים וכו..) השאלה היא האם תלונה באמת תוביל לעונש..

סליחה שעונה רק כעת.. שמחתי לשמוע שהצלחת לעבור את הגל.. ועוד לראות בו סוג של התקדמות בשל אורכו... מה שלומך? איך את היום? את גננת- מדהים!! איך הייתה לך פתיחת שנה...?! בטח מלאא עבודה.. את אחרי הכל או עדיין? תקשיבי.. היום היה לנו יום היערכות.. המנהלת כחלק מהדברים הביאה לנו סרט ששמו (בתרגום לעברית) מאחורי הלוח.. סרט פשוט מדהים ותורם הרבה מאוד לדעתי לכל מי שעוסק בחינוך.. (למרות שהסרט הוא על מורה.. היא גם אמא ובכלל כל אחד יכול לשאוב ממנו הרבה מסר לחיים)... איתך.. מאחלת הרבה הצלחה מתמודדת

כן, ההכנות בעיצומן, מפגש עם הורים ילדים ותחילת שנה...מרגש כל פעם מחדש. וגם ילדיי שלי :) לא מכירה את הסרט אחפש..תודה. פותחת דברים בטיפול מחדש......ולכן גלים...אבל זו התקדמות במקום לברוח...מתלבטת אם כדאי במשפחה לפתוח....לא בטוח.

שמחה לשמוע שחזרת לטיפול.. זה אכן חוויה לא קלה ומביא הרבה רוחות שעושות גלים בנפש.. לעיטים בצורה מתונה ולעיתים סוערת.. אך בסופו של דבר זה רק התהליך.. שבסיומו (וגם תוך כדי) בונים אישיות חזקה בריאה ויציבה...... התמודדות ולא בריחה כפי שהיטבת לומר.. גאה בך ומחזקת אותך בכל כוחי!! לגבי התלבטותך האם לפתוח זאת גם במשפחה.. את חושבת שאת מסוגלת לכך? האם הרצון בוער בך לעשות זאת עכשיו? מהן המטרות שאת רוצה להשיג? האם למנוע פגיעה חוזרת? האם לשחרר כעסים? אני חושבת שכדאי לך אם תרצי להעלות את המחשבה הזו בטיפול.. דברי על הסיבות שדוחפות אותך לספר ועל החששות למה לא טוב לספר להם... כמו שכתבת אולי עדיף שלא.. משהו כזה.. אני חושבת דמה שהכי נכון לך זה מה שאת צריכה לעשות.. מה שנראה לך יעזור לך.. ייתן לץ.. יספק לך.. ישחרר אותך..... רק כמובן צריך להתאים את זה למציאות בה את חיה.. לראות אם את מסוגלת להתמודד עם ה'חשיפה' שלא בטוח תתקבל באהדה... האם זה יעשה לך /טוב/ בשעה שהתחלת לטפל.. או יוסיף מטען כבד.... אני מניחה שאת כבר חושבת על הדברים.. מעודדת אותך להקשיב לעצמך...!! ואני פה... אם תרצי.. מחבקת, מתמודדת

אם יש לכן אחיות..ונפגעתן מאביכן, האם גם הן? האם רק אתן?"הבת המועדפת" נשמע נורא! :(

זה היה אח. לא אבא. נראה לי שמבין האחיות פגע רק בי. אבל מחוץ למשפחה אני יודעת על מקרה אחד נוסף, לפחות..

אני בסדר אחרי סערה...הפעם משך הסערה היה יותר קצר..אז יודעות מה? אולי זו התקדמות. ועכשיו גם אני מתכוננת לשנה החדשה, לילדים ספרים מחברות...ומתמודדת איזו יופי שאת מורה! אני גננת :) וגם מכינה שוב את הגן :)

שמחה שאת אחרי הסערה .זה כמו גל וזה עובר. וכן לצערי גם אני הבת המיוחדת...

כן..זה רק סופה וזה חולף.....אני מנסה בזמן האחרון יותר......נראה כאילו כולן בכורות ואחראיות כאלה בוגרות מאוד מחזיקות....ודווקא אני הקטנה במשפחה שמנסה.......אז מוזר לי....מנסה להבין בשכל :(

שמחה קצת יותר קל ...מבינה אותך מאוד במיוחד הרצון לצעוק לכל העולם שישמע. אבל אחותך כבר יודעת כבר אמרה לך שלא מאמינה בחרה לחיות עם בעלה אבי ילדייה . אל תכאיבי לעצמך יותר תמשיכי אלהה בחייך ..בכאב ובאומץ מחבקת

תודה על היד שאת שולחת לי.. כל הכאב ועל התקווה.. כרגיל... תמיד מגיע שלב הניתוק והשגרה חוזרת (עד לפעם הבאה.. שלא תהיה אמן.) איך התחיל לך השבוע?? מה שלומך את? מתמודדת

מקווה שעכשיו יותר טוב.לא נכנסתי לכאן לפני שבת...מאחלת שבוע טוב לך ולכלן

היי.. מה שלומך? זה בסדר.. ותודה על תגובתך זו!!!! בהחלט הזמן תמיד עושה משהו.. גם אם זה להדחיק או לשים את הנושא הבוער בצד.... רק שהזמן נראה נצח בימים קשים.. ולא נראה שיפסק..... עכשיו אני מנסה להתארגן לתחילת השגרה.. אני מורה.. אז הראש בהכנות ובהיערכויות.... מה איתך מותק?? אשמח לשמוע..!! יום טוב שיהיה מתמודדת

יודעת שאתן מגיעות לכאן קרה פעם לאודי שהוא לא כתב שבת שלום ...דואגת מקווה שהוא סתם יצא אתמול ופשוט שכח אוף מרגישה אשמה בגלל שהצפתי את הפורום בהודעות

גם אני שמתי לב. בטח איזה תקלה. מניחה שהכל בסדר. לא קשור להצפה שלך, שבעייני היא כמובן לגטימית הכי בעולם. את בסדר, הכל בסדר. שבוע טוב!

פעם הייתי דואגת..היום נראה לי שסתם שכח אם כי לא אופייני לו...אבל הפורם היה מלא הודעות..גם אני הצפתי. וגם כתבתי תודה וזה לא עלה..

לא יודעת אם תיכנסי עוד לפני שבת תנשמי יקרה הכל עבר מאחורייך יש לך את בעלך והבן שלך החמוד את לא לבד מולם. גם אני איתך שם מחבקת ועוטפת אותך . את תעברי את זה כמו גדולה .

מה שלומך מותק?? אכן.. לא יצא לי להיכנס שוב לפני שבת.. תודה על העידוד והתמיכה..!! השבת אחותי לא הגיע.. כל כך חששתי מכך שתבוא שזה יוסיף על הקשיים הקיימים.. מעניין למה לא באה... בכל אופן, לי זה עשה טוב למרבה הצער.... כבר לא בא לי שמחות משפחתיות כשאנו נפגשות יש את זכרונות הכאב.. לא בא לי לראות אותה ולדעת שהיא אחותי... זה רק עושה לי הרבה מאוד צער... ואם "למדתי" או שזה קורה אוטומטי.. עדיף שאתנתק מהידיעה הברורה שיש לי אחות.. שבעלה.... ושיש לה ילדים.. אחייניי.. עם כל האהבה אליה.. והכמיהה לקשר.. שכזכור ניסיתי )ועדיין( שיהיה בינינו.. אני פתאום חווה את הכאב שוב.. ואני מרגישה שאני מתעללת בעצמי כשאני מנסה לעשות זאת ובעצם לראות איזה יופי הוא ממשיך בחייו..... פתאום נהיה לי רצון לצעוק.. לספר... אבל יודעת שזה לא יקרה.. ואם כן יתכן שאסבול גם מהגילוי הזה.. אז כבר "עדיף" לשתוק... תודה אהובה על ההודעה.. ועל השירשור החדש.. אשמח לשמוע ממך שבוע טוב מתמודדת

כואב לקרוא שכל כך קשה לך. אנחנו פה לצידך. מקווה שייטב לך.

מה שלומך מותק??? אני מתגעגעת.... תודה רבה על תגובתך.. על שאת איתי ועל איחולך.. תודה גם על שבכלל זכרת.. והגבת בשירשור חדש.. ברגע אחד של "שמחה משפחתית" אני מרגישה ריגרסיה חמרה עכשיו במצבי... אין לי מושג איך לעבור את השבת הזו.. ובכלל איך קמים מהמשבר הזה.. אני בפנים בוערתתתת פגשתי את אחותי.... ויש סיכוי שבשבת היא תהיה גם באירוע עם בעלה והילדים... אין לי שום מושג איך לשאת את זה יותר...... אגב, לא רק שלא נפגשנו שנים.. יש גם ילדים חדשים שאיני מכירה... וזה רק על קצה הקרחון ממה שקורה עכשיו.. אולי זה המניע של כל מה שקורה... לא יודעת.. מה שכן.. אני מתפוצצתתתתת

נכנסת כמה פעמים.. לפעמים כשהמצב בסדר.. לפעמים כשלא בסדר.. מנסה לכתוב.. לומר שאני שמחה שיש פה איזושהיא פעילות... לומר שאני מתגעגעת.. שחסרה לי התמיכה.. רוצה להגיב.. לחזק.. לחבק.. לומר היי לחטולית שחזרה.. לכאוב את מה שעברה עם האירוע המוחי ולהתעניין בשלומך..?בוחרת.. מציאות אחרת... אורחת.. מיכל.. במבי )שלא יצא לי להכיר הרבה..( מתגעגעת לכולכן.. מאוד רוצה להגיב ולשאול בשלומכן.... אבל לא מסוגלת...... וכעת יותר מתמיד.... אני על סף קריסה מוחלטת... כי רגע.. במקום טיפה להיות יותר קל.. נהיה רק יותר ויותר קשה..... דבר על דבר כאשר לא התאוששתי מהדבר הראשון.... כאילו פצצה בתוכי.. שהיקתוקים מתקרבים לסיומם... ואין לי מי שינטרל את הפצצה..... מה עושיםםםםם??????? סליחה שככה נפלתי עליכן... סליחה שכך אני פונה לומר שלום לאחר זמן רב.. לילה טוב בינתיים נ.ב. סליחה אם שכחתי לנקוב בניק של אחת מהבנות...

לא כיף

אורחת..כנראה שגם אני :( אבל נרכיב מחדש? אוכלת המון..

מעניין מי אוכלת יותר..

פשוט קצת נזכרתי בדברים....ובכיתי קצת אבל דיבור של ממש לא יצא לי..אז קבענו למחר כי לא מוותרת.

בסוף יהיה טוב

איתך יקרה מאמינה בך חיבוק

אנסה שוב היום...נזכרת בילדות לא נלחמת בזיכרונות......אצלי זה לא פלאשבקים ולא פיצול זה פשוט יותר, אחר.. אבל עדיין כואב... ....מקווה שהיא תכיל..שאני אכיל..

אכן משהו התחרפן ולא קולט הודעות...ומיכל חשיפה זה כל הטיפול כל הזמן עוד משהו חדש ועוד אחד כן זה קשה מגעיל מביך מרתיע מפחיד אבל מקל מאוד מאוד אחר כך...בהצלחה

תודה...נכון את צודקת כל הזמן חושפים דברים...אבל הפעם זה שונה מתחילה משהו חדש בחשיפה..אתחיל היום...

תודה

הי..האם מישהי התנסתה בחשיפה בטיפול? הכוונה בלהחשף למשהו שנמנעתן לעשות אותו בגלל חרדה ובטיפול התחלתן להחשף אליו הדרגתית? ולעשות אותו למרות הפחד? בטיפול קוגנטיבי התנהגותי הכוונה...מתלבטת אם להכנס לזה, בגלל שאני בתקופה טובה אולי זה הזמן מצד שני למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?????? לא יודעת..דעתכן? ואם מישהי התנסתה אשמח לשמוע אם עזר, תודה

ככה עושים טיפול בטראומות. זה סיוט אבל מוכיח את עצמו. אם הראש היה בריא הוא לא היה צריך להכנס למיטה...

אורחת..אוף..למרות שזה ביטוי זה נשמע נורא!!!!!זה נשמע כמו האשמה :( אבל בטוחה שזו לא הכוונה...

זה עזר? עוזר לך? בטווח הרחוק?

אני רוצה לכתוב אבל פוחדת. פוחדת מתגובות של אנשים כי כבר נשרפתי בעבר. לא שלא האמינו לי כי באמת שהאמינו לי אבל לפעמים אנשים שלא מבינים אומרים דברים שלא במקום וזה שורף אותי מבפנים. חיים מלאי סבל - אף אחד לא מנחש כשרואה או פוגש אותי. הייתי נעדרת לפני שנה. מסוק משטרתי מצא אותי כשהייתי במצב בינוני ופצועה. בבית חולים המצב החמיר. שמו לי מכשיר הנשמה כי כל המכשירים התחילו לצעוק. אני לא זוכרת את כל זה. זה מה שספרו לי. הייתי מסוממת מידי מכל הכדורים שלקחתי. נסיתי להתאבד. זה פעם ראשונה שמשהו ידע או ראה. כולם חפשו אותי. לקח יומיים למצוא אותי. בעולם שכל כך הרבה אנשים הורסים אותך ופוגעים בך שהגוף שלך כבר לא שלך! שהנפש שלך כבר לא שלך! כשמשהו שאתה כל כך אוהב נפטר - זה לא כואב לעזוב את העולם הזה. מי שצריך אותך בצד השני מחכה לך שתגיע. הבטחתי לו. אכזבתי אותו. עולם מלא ברוע! למה זה קורה שוב ושוב...? אני הייתי ילדה טובה, נערה טובה, אישה טובה... אני לא בן אדם רע. אבל כשהפכתי לרעה - אז הכל הפסיק. אסור להגיד את השם שלי או כל פרט עלי כי הכל יכול להתהפך נגדי! זה השטיפת מח שקבלתי שמצד אחד מחצה אותי ומצד שני נתנה לי הרגשה של הגנה. הגנה שצריך בשבילה למכור את הנשמה! סקס ומחיה - זה מה שהוא רצה. הכל! הכל! תמורה להגנה. בעקבות טיפול אני חזרתי להיות טובה אבל מהטפלת שלי עוזבת. לא יהיה לי טיפול יותר. כמה תקיפות אפשר לעבור?? גברים! באמת אני שואלת אתכם! למה????? זה הכל בשביל זיון. אז מה אם היא בת 5?! אז מה אם היא קופאת?! אז מה אם היא נלחמת?! ולקשור בן אדם ולהתייחס אליו בכזאת אלימות ולהצמיד לו סכין???? היא בת 14! 13 ליתר דיוק. אני עוד יכולה להרגיש את האבנים בגב שלי, את הסכין עלי מאיימת לחתוך אותי. אני יכולה להרגיש את אותו בחור שהייתי דלוקה עליו מחזיק אותי בכח ולדוחף לי ידיים לכל מקום, אני יכולה להרגיש את הידיד שלי שאנס אותי! הוא לא מבין אפילו מה הוא עשה!!! דפוק! מתנצלת על המילה. זה פשוט כואב לעבור כל פעם את הפלאשים האלה. לפעמים אני ילדה ולפעמים מבוגרת. עוברת בין כל מיני גילאים. סובלת מדיסוציאציות (ניתוקים רגשיים), פוסט טראומה והתקפי חרדה. אובר רגישה לכל צליל, כל תנועה. ילדה בת 13 שמנסה להתאבד שוב ושוב ולאף אחד אין מושג! שנתיים נסתה להתאבד עד שהפכה לבן אדם חדש. הילדה ההיא מתה. גברים! אני פונה אליכם! כשילדה, נערה, בחורה... מבקשת, מתחננת! להפסיק, אם היא קופאת או מתנגדת - אל תפגעו בה! אם היא לא רוצה לשכב איתכם - תפסיקו! אתם לא מבינים מה אתם עושים ולמה אתם גורמים. אני די ערבבתי את הדברים בכתיבה אז רוצה להבהיר שעברתי אונס בגיל 5, בגיל 13, בגיל 22 והותקפתי מינית לפני שנתיים. גיל 13 ולפני שנתיים היו האלימות מבינהן. מעבר לכך עברתי אין ספור הטרדות שכללו מעקבים, דחיפות של ידיים ועוד כל מיני דברים. זה כמובן לא הכל אבל זה משהו שרציתי להוריד מהלב - אז לכם הגברים... בבקשה תפסיקו!

אגב, רציתי לציין שבפעם ההיא עם הבחור שהייתי דלוקה עליו שבסוף התקיף אותי שכתבתי עליו קודם - השתמש בכזאת אלימות... קשירות, משיכות בשיער, תפיסות... כמה שנלחמתי זה לא עזר! גם מילים, גם מאבק... בנים! באמת!!!

צר לי על מה שעברת...לצערי פה אין כל כך מי שיכול לעזור חוץ מלקרוא אותך...ממליצה לפנות לגורמים שכן יכולים. ולא כל הגברים/בנים כאלה..חבל שפגשת בגרועים ביותר.

אנו קרן ומאיה, סטודנטיות במכללה האקדמית תל אביב-יפו בפקולטה למדעי התנהגות. בימים אלו אנו כותבות מחקר המבקש לבחון את אופן ההתמודדות ומעגלי התמיכה של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. ההשתתפות במחקר היא באמצעות שאלון אינטרנטי קצר ואנונימי. נשמח מאוד באם תסכימו להשתתף במחקר ולשתף אותנו קצת בחוויה האישית שלכן ושלכם. לכל שאלה/הערה/הארה או כל דבר אחר, ניתן לפנות אלינו בכתובות המייל המופיעות בקישור לשאלון. השאלון - http://goo.gl/forms/xmg6IypGct מודות מאוד מראש, קרן ומאיה

אני לא מצליחה להכנס...

היי :) לצערי תיבת הטקסט בפורום לא מצליחה לקלוט את הכתובת לשאלון כקישור ישיר. אפשר פשוט להדביק את הכתובת כטקסט בשורת החיפוש באינטרנט .. תודה רבה, ערב טוב, קרן

מאוזנת במשקל..מצליחה כבר תקופה לשמור עליי. נראית טוב, מרגישה טוב, מרגישה אהובה ואוהבת...אז למה מבולבלת? ובכלל האם הגיעה השעה להפרד ממנה כי השתניתי ממש??? איך נפטרים מתלות כזו במטפל?? איך בכלל מתחילים לדבר על להפרד? לא בטוחה שרוצה להפרד ממנה.אבל רוצה בחירה חלופשית ולא ממקום של לא אוכל להסתדר לבד....מחשבות מחשבות..

בזמן האחרון אני גם מתעסקת בעניין של פרידה. דיברתי איתו והבנתי שעד עכשיו באתי כי הייתי צריכה. הייתי במצב לא טוב והייתי צריכה עזרה ותמיכה כדי לתפקד. עכשיו אני באה כי אני רוצה ל"עבוד"ולהתקדם, לא תחת אש אלא ממקום של חוזק..( הכל יחסי... חוזק בנתונים שלי... ) מדבר אלייך?

שאת יודעת בתוך תוכך את השאלות תרשי לעצמך להשתמש בקביים גם שטוב עד שלא תצטרכי ואם את לא צריכה תעשי תהליך פרידה ותיראי לאן לוקחת אותכם הדרך...ואני כל כך שמחה שטוב לך

מה רע בניתוקים? אני לא מרגישה שיש לזה מחיר

אני מאמינה בלהתחבר...גם כשקשה..ברור שיש פעמים שהניתוק חייב לקרות..תלוי עד כמה וכו'.

הזיכרונות נעשים הרבה פחות מציפים ככל שמתחברים יותר ומרגישים חוסן נפשי אמיתי...כנראה שאני פשוט נמצאת במקום אחר ושונה ממך אז יותר קל לי להבין ולהסביר לך, אבל צריך לחוות כדי באמת לדעת למה לוותר על הניתוק...בהצלחה

כי חוץ מהדברים הרעים גם לא מרגישים את הטובים . כי לא באמת חיים כי שורדים .. כי לא זוכרים אם היינו או אמרנו או כתבנו כי עוד המון דברים כי זאת פשוט דרך להגן על עצמי כשאני קרבן ואני כבר לא ...

הרבה שינויים לטובה..ומשום מה יש לי נקיפות מצפון לספר על זה.שיתפתי אצל אודי וקצת מתחרטת על זה...

וזה מפחיד ומלחיץ כי מי אני שמגיע לי טוב. אבל אל תשכחי מיכל החיים הם טוב ורע יחד אז מותר שיהיה גם מהטוב ...חיבוק

מדחיקה. רק ראיתי את השאלה שלכן ונלחצתי... אתן מקסימות. תודה על ההתעניינות ותודה לאל על ניתוקים והדחקות...

איתך וניתוקים לא יקרה משלמים מחיר כבד בדיסוציאציה הזו...מעדיפה להרגיש ולהתקדם...ובכל זאת אחלה מנגנון גאוני ..

תדברי על הכל בטיפול טוב? אני דואגת לך..ניתוקים זה אולי לפעמים מרגיע אבל אחר כך משלמים מחיר כבד :(

איזה קשר אתן היום איתם? מסובך נכון? מבחוץ קשר מעולה...

מבחוץ ....

תינשמי עמוק תסתכלי סביב זה היום לא אז. תחזיקי קרח ביד זה מקרקע חוץ מזה שבחום הזה זה נעים . הרעשים זה פלאשבק זה לא עכשיו ....אם הבנתי אותך נכון . חיבוק אם עוזר

כמו שאת תמיד מבינה. תודה

חוזרת מחר לטיפול בטראומה... שונאת את זהה. ובגלל זה גם אותה. אוף, חייבת כבר לגמור עם זה

הפסקת??,, מה זה טיפול בטראומה. את מטפלת אצל מישהי שמטפלת בנפגעות לא ??? בכל מקרה בהצלחה גדולה

מטפלת בנפגעות. לא הפסקתי רק"נחתי"קצת. היום הייתי אצלה במקום חדש ותוך כדי שדיברנו היו רעשים וקולות כמו אז. נחנסתי לחרדה מטורפת ואני לא מצליחה להרגע.

זה נראה לרגע כמו אחוות אחיות שנפגשות כל פעם בבית קפה אחר ( בפורום אחר ) יש קירבה מאוד נחמדה חום , אכפתיות , שממש מחמם את הלב , למרות שגם אני כבר התבלבלתי עם השמות,,,, שוב נעדרתי כי שוב עברתי ארוע מוחי , למרבה המזל זה היה הפעם קטן יותר מהקודם , אז לוקח קצת זמן להתחיל להתאושש ולנסות לחזור לחיים שהיו רגע אחד,,,,לפני הארוע הנוסף , עדיין בטיפול אבל כבר בבית , מקווה שיעבור עילכן כולכן יומטוב וחיוך ינעים לכן אעת היום בהמון אהבה יקרות שלי חטולית

וואוו דאגתי ..אוהבת חיבוק ענק ענק ותישמרי על עצמך באמת באמת

שמרי על עצמך!!

בת 7...כשנסגרה הדלת לילה אחד ולא נתנו לי להכנס..בכיתי רציתי......עד שנרדמתי.. למחרת בבקר ישנתי ליד הדלת שלהם.....מבינות? רציתי קרבה....

מי לא רצתה קירבה במידה מסויימת כולנו. מי שהיה אמור לתת אותה היה צריך לתת בצורה אחרת .חיבוק יודעת שלא פשוט לך לדבר על זה

כרגע לא יודעת מתי אפגוש את המטפלת שלי...דחיתי פגישות..אין לי זמן לזה כרגע :(

אתן מוכנות לשתף מי שיכולה...איך הפסיק? איך נגמר כל ה...יודעות מה.....כי מנסה לשתף וקשה כרגע אולי אם תשתפו קצת....אצליח גם :(

אצלי פשוט פעם כשהוא רמז לי עם העיניים לבוא סימנתי לו שאני לא רוצה-בלי מילים רק במשיכצ כתף. וזהו..

האמת לא יודעת . פגעו בי מספר אנשים האחד במשך עשר שנים זה נפסק אולי כי הבנתי הייתי גדולה. השני זה היה שנתיים ונפסק כי התחילו לשאול שאלות .... ואורחת גם לי סימנו עם העיניים ..

אתן מקסימות....אוף....לא פשוט..

אני פתאום לא בטוחה שאת יודעת מי אני שם,. זה לא כל כך משנה נראה לי. ואם חשוב לך את יכולה להשתמש במה שמתאים לך

רוני הי, את מזוהה אצלי כרוני היות ואמרת לי.. ורוני, יש רק אחת.. :)) ונורא מצחיק אותי תמיד כשמישהי חדשה משתמשת בניק הזה ואת מתלוננת שלקחו לך את השם ... :)) כאילו, אני רואה באופן חזותי בדמיון איזה גמד קטן שתופס את השם רוני בכף ידו , סוגר ו"גונב" את השם.. :)) אבל יחד עם זה גם מזדהה.. פעם מישהי נכנסה לפורום של אודי , לפני שנים נראה לי ,והשתמשה בניק במבי.. חשבתי שאשתגע.. :)) במבי.

םשוט רוני מאוד קרוב לשם האמיתי שלי ופה אני רוצה להיות רחוקה . מה שמתאים לכן. בכיף. אורחת -רוני

מבובלבת כרגע...אולי עדיף להשתמש בכינוי אחד ופורם אחד.......ופה באמת מוזר שאין מנחה.

גם אותי זה מבלבל..

במיוחד עם יבואו חדשות לא מוכרות ...עצוב בלי אידה .

לא יודעת לומר לך ממש מה ההבדל..אולי אצל אודי את מרשה יותר להתיילד...לעורר אצלו חמלה יותר..לא יודעת לומר ממש. אני חושבת שליאת לא נתנה לך כל כך את התשובות המדוייקות של אודי..אני טועה? לפעמים את מבקשת הבהרה ו...אודי יודע מה לעשות עם זה אני פחות ונראה לי שגם ליאת ידעה פחות...אין לי מושג זה נורא מבלבל שמשתמשים בכינוי שונה...

מיכל, תודה , בפורום של ליאת אני לא כותבת בכלל. לא מתחברת...

שאכתוב לך על ההבדל בין דפי לבמבי

הי. האמת היא שלקח לי הרבה זמן ובעצם רק לאחרונה התחיל להיות קשר ברור בין הפורומים. הלינק שלי פה, מסמל כנראה את הרצון שלי לא להיות באמת שייכת לפורום הנפגעות. אולי ביום מן הימים אשלים עם מר גורלי... בכל מקרה ברוכה הבאה!!

וואוו... אני מוצאת עצמי מתקשה לכנות אותך בניק אורחת היות ואת מזוהה אצלי בניק האחר.. בניק האחר אני לא משתמשת פה לקרוא לך היות ולא קיבלתי אישור מפורש ממך.. אז אני קוראת לך "את" שאולי מכיל גם מהניק אורחת וגם מהניק הנוסף.. ?? תודה על ההזמנה.. חת'כת כותרת יש לפורום הזה... גם אין מנחה, מנהלת לפורום.. מעניין אם כותרת הפורום היה :" פורום לילדות שלא הגנו עליהן בילדות" או "פורום יתומות חיות" מרגישה שעוד מעט אתמלא ברחמים עצמיים... :)) :(( במבי.

זה ככ לא רחמים עצמיים. זאת פשוט האמת הכואבת מותר לכאוב בלי להיות ברחמים עצמיים. וואוו איזה שמות חיברת לפורום ...נוגע

תמיד אתן כאן כשאני לא כאן . במבי יקרה את תמיד מוזמנת ואת יודעת זה שם זה שאת לא נוגעת לא אומר שזה הלך בזמנך יקרה שתהיי מוכנה ואידה כן אידה חילקה שוקו ולילה טוב . אידה מדהימה אין ספק וחטולית האמת שאני די דואגת לה באה סיפרה שחלתה ונעלמה אוףףף...זה לא פייר הוירטואלי .בגלל שהפורום לא פעיל פחות ניכנסת אליו מציצה מידי פעם לראות מי כאן ...מתקשה לעזוב את הבית הזה תבואו זה נעים שאתן כאן ....

תודה על ההזמנה.. את חברה בפורום הזה זמן רב ? אני נכנסתי לפני מס' שנים לטיפ טיפונת אז עם אידה שחילקה שוקו וחטולית שעטפה את באי הפורום.. ואולי עכשיו את נמצאת פה כשגם אחרים פה ..ואז מתקיים מפגש :) במבי.

אני כאן המון המון שנים הרבה הלכו וחזרו והיו והמשיכו ...אידה חסרה אין ספק .אבל עדין זה פורום תומך ... לאט לאט דברים יתבהרו ויבואו אי אפשר לדחוק בנפש כשזה נכון זה בא לא לפני . תאפשרי לעצמך פשוט להיות כאן .

איפה אתן?

הי לך... אני באתי.. קצת מגמגמת.. זה בסדר ? את מתכוונת רק לקבועות פה בפורום ? בינתיים ..עד שיבואו אלו שאת מתכוונת אליהן.. ו... (במכוון לא נוקבת בשמך, בניק שאני מכירה, לא קיבלתי רשות ממך לכך) אם מותר, למה הפיצול בניק ? מחוייבת רק לעצמך, לא חייבת כמובן לענות.. אצלי את מחוברת עם הניק האחר שאת משתמשת בו.. רוצה לשתף אותך.. פעם , ממש פעם, לפני שנים.. נכנסתי לפה בניק אחר, כבר לא זוכרת באיזה ניק.. התכתבתי אז גם עם חטולית שהיתה מאוד מאוד פעילה וגם עם אידה "שחילקה שוקו" אידה אף שוחחה איתי בטלפון והזמינה אותי להגיע לקליניקה שלה.. אמרה שמאוד נחמד, תומך ,חם ועוד ..שם בקליניקה.. אמרה לי גם שלא מעט מהמשתתפות פה ,מגיעות למרכז שהיא מנהלת.. לא הגעתי.. "גדול עלי "עדיין כל הנושא הזה.. עוד לא.. עוד קצת.. שאגדל.. במבי.

ועוד משהו על פיצולים ושימוש בניק שונה.. לפני מס' שנים, הייתי פעילה בפורום פסיכותרפיה שהנחתה וניהלה פסיכולוגית קלינית בשם ענבל חזקיה חלפון.. הייתי פעילה והשתמשתי בניק "דפי" הפורום היה חי, נושם, תוסס, מעניין והתנהלו שיחות מרתקות. היתה אחת בשם "דורותי".. מאוד מאוד אהבתי אותה.. היא נכנסה להריון וקיבלה סרטן.. היא שיתפה אותנו בתהליכים שעברה.. אין לי מושג מה איתה.. מאחלת, מתפללת ומייחלת שהיא בין החיים, בריאה וחייה מתקיימים בטוב.. לא אחת אני נזכרת בה.. (אורחת) את השתתפת ? מוכר לך על מה אני מדברת ? אולי מישהי אחרת שפה ? במבי. אגב, היום אני בכלל לא פעילה בפורומים אחרים, למעט הפורום של אודי ולפה שאני עכשיו מוצאת עצמי נכנסת..

עניתי לך בתשובה נפרדת. אבל סתם לשתף בזה שלי מאוד חשוב שמה שנשאר כאן יהיה כאן ולא יעבור לטלפונים או פגישות אמיתיות. אבל זו אני

אולי זה בדיוק הזמן לצמוח אולי כבר לא צריך אותה . אם כן את מרגישה צורך בה אולי תקני לך בובה כזו שלא הייתה לך בילדותך בובה ממך לעצמך מתנה אוהבת ותשאירי אצלה . שתחכה לך ...פיצוי ותיקון . ובכל מקרה אל תיקחי את זה קשה ...מי קובע מה נכון מה לא ....הכי כייף בובות מפרווה ....

כן, חשבתי על זה...היא אמרה שתברר איפה הבובה...ובכל מקרה אולי אביא אחת משלי...חוויה מתקנת