פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8544 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
07/05/2014 | 13:05 | מאת: פלונית אלמונית

אני נפגעתי מגיל שלוש ע"י שני אנשים קרובים מאוד ..אני נמצאת בשלב מאוד קשה וכאוב

07/05/2014 | 18:27 | מאת: ינשוף

ברוכה הבאה לפורום יקירה!! מקווה שתמצאי כאן מקום בטוח ותרגישי פחות לבד עם הכאב הזה!! כאן יחד איתך- ינשוף

10/05/2014 | 18:53 | מאת:

מצטערת לשמוע על הפגיעה מגיל צעיר אנשים קרובים שדוקא אנשים קרובים שסומכים עלייהם מנצלים זאת ופוגעים בנפש רכה כל כך אנחנו כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

06/05/2014 | 23:16 | מאת: מבולבלת

שוב חזרו התקפי החרדות , לפני יומיים התקף מאוד קשה!! והיום גם!! אני לא מרגישה שהטיפולים כל כך עוזרים לי! מטיפול לטיפול אני נהיית חרדתית יותר!! אני יודעת שזה כמו גלים פעם הגל גדול וחזק ופעם הגל חלש יותר. האם זה יגמר אי פעם! כל המועקות התחושות של בדידות וחוסר שקט!! אני בתוך בועה של חיי!! מתי הבועה הזאת תתנפץ ואשתחרר.. רוצה לנשום, לחיות חיים נורמטייבים להמשיך ולהתקדם הלאה, אבל הכל נעצר אצלי בתקופה האחרונה. העלויות הכספיות של הטיפולים מאוד גבוהים, אני לא יודעת אם אוכל להמשיך ולעמוד בהוצאות אלו שזה גם מלחיץ אותי! המחשבה שלא תהיה לי יותר מלווה בחיי , למרות שכל חיי לא הייתי בטיפולים ולא האמנתי בזה. עד שהפסיכאטרית הכריחה אותי. והיום אני מרגישה שאני ממש זקוקה לזה ולא יודעת איך התמודדתי עד עכשיו. הייתי מאוד סגורה והדחקתי הכל!! עד כדי כך שהייתי שומעת על מקרים של אונס או תקיפה מינית אמרתי לעצמי "איזה מזל שלא חווית טראומה מסוג זה"... ולא רק שחוויתי אונס אלא גם עוד 2 מקרים שפתאום צפו ועלו בי. ועוד טראומות מילדותי.

07/05/2014 | 18:22 | מאת: ינשוף

מבולבלת יקרה!! מבינה ומזדהה!! חרדות גם אצלי התגברו בזמן אחרון- אני נרגעת יותר כאשר אני נכנסת למיטה - שמה את הפוך מעלי ונושמת לאט בנשיפה החוצה- יודעת שכמה שנלחצים מזה זה ניהיה יותר גרוע וכמו שאת מתארת יש גלים- אבל כאשר את נמצאת בתוכו זה מרגיש שזנ ימשך לנצח!! לגבי מימון הטיפול אני לקחתי הלוואות כדי לשלם כי אני יודעת שאין דרך אחרת לרפאות- בכל אופן אני כאן יחד איתך שולחת לך מלאה אנרגיה מרגיעה -ינשוף

10/05/2014 | 18:59 | מאת:

ברוכה הבאה מצטערת על הטראומות הילדות הקושי והחרדות שלא מרפות הטיפול העלויות אכן הטיפול הוא ניתוח לב פתוח בלי הרדמה הכל רגיש וכואב כל כך כל נגיעה צורבת אך זו הדרך היחדה לטפל באמת בטראומה אני מאמינה בטיפול מנסיון שלי זה עובד ועוזר באמת אפשר לחיות אחרת צריך סבלנות והרבה לא לא לוותר גם כשקשה התוצאות יגיעו וזה סיפוק אדיר לשני הצדדים המטופל והמטפל אל תרימי ידיים מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

02/05/2014 | 17:03 | מאת: ינשוף

כותבת בכל מקום שאפשר רק לא רוצה יותר להחזיק את זה בפנים- הרגל שלא מקדם ולא מאפשר ריפוי!! אז אני כועסת כל כך כועסת על עצמי שאינני מסוגלת לסמוך ולהרגיש בטוח עם אף אחד וזה כואב ומתיש והכי הכי מתסכל. הייתי אומרת למישהיא אחרת תהיהי סבלני עם עצמך- על תהיהי כל כך קשה עם עצמך- תביני שאת עברת המון וזה מובן מאליו שקשה לבטוח ולסמוך. רק לעצמי ולחלקים הכואבים שבתוכי אני לא סבלני כלפיהם- אני כועסת וזועמת ורוצה שישתקו כבר- וכך אני נגדם נלחמים וכך אני ממשיכה לסבול את הצעקות בפנים ונמאס לי כבר- כל כך נמאס לי מלהלחם רק לא יודעת איך להרפות- וקשה לנו מאוד-- ינשוף

02/05/2014 | 21:56 | מאת: מבולבלת

מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב, אנ מציעה לך להמשיך לכתוב כמה שיותר לכתוב זה משחרר. האם את בטיפול? אם כן תביאי את הכתוב למטפל/ת שלך אפילו תכתבי מעיין דוח שיח בינך לבין הילדה/ נערה שבתוכך, חשוב לשתף איש מקצוע..זה לוקח זמן אבל זה עוזר מניסיון אישי שלי. אני עדיין מתמודדת.. אני מבינה אותך וכואבת יחד איתך.. כאן בשבילך קבלי ממני חיבוק גדוללל.

04/05/2014 | 19:23 | מאת: מתמודדת

מה שלומך עכשיו יקירתי ? נשמע המון קושי והרבה כאב שמרסקים את הכוחות.... נשמע שאת חווה שהריפוי ארוך עד כדי בלתי אפשרי ברגעים קשים... לצערי, כדי בהחלט להרפא צריך לעבור את התהום הפעורה הזו ולתפוס בכל מה שיש.. זה בסופו של דבר משתלם! גם אם זה לא נראה כך אני איתך, מחזיקה לך יד ומחכה איתך בדרך לריפוי. אהובה שלי, רוצה בזמן הזה לפרוק את הצעקות שבפנים ? את התסכול ? את הכאב ? אני פה איתך. שולחת חיבוק רך מתמודדת

05/05/2014 | 10:25 | מאת: ינשוף

תודה על המילים החמות וסליחה שאני לא מגיבה לכל אחד מכן בלחוד- התנתקתי כדי להכיל את הכאב ועכשיו עדיין לא מאופסת- בכל אופן שמחה שאתן איתנו- ינשוף

10/05/2014 | 19:12 | מאת:

מצטערת שכל כך קשה כעסים רעשים חוסר אמון ובטחון שהכל כרוך במאבק מלחמה רוצה לחזק אותך ולומר לך שאני קוראת את תגובותייך מתפאלת כמה כוחות יש לך כמה מילים חמות ,יכולת נתינה וחיזוק נסי לתת גם לעצמך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

10/05/2014 | 23:14 | מאת: ינשוף

תודה על המילים מחמות- תודה שאת איתנו- הלוואי שיכלתי לתת לחלקים הכואבים שבתוכי אותו יחס שאני נותנת לאחרים. כרגע רק רוצה שקט בראש ואין... מאחלת לך שבוע טוב- ינשוף

02/05/2014 | 00:36 | מאת: מתמודדת

מה שלומכן אהובות?? כ"כ מרגיש פה כמו משפחה... יד לוחצת יד... נכנסתי כמה פעמים בתקווה לקרוא אתכן ולהתעניין בשלומכן... וגם לקבל חוזק מכן ברגעים קשים ועידוד ברגעים טובים... לצערי ולשמחתי, שגרת חיי כ"כ השתנתה מהקצה לקצה. עומס מטורף של עבודה - זוגיות חדשה- נישואין- שנה ראשונה (אתן מאמינות??) ועוד ועוד ועוד........... אני לא מכירה את עצמי.... או יותר נכון לומר שנוצר מצב כזה של ניתוק ממי שהייתי כדי לטפל והפעם בצורה הכי טובה והכי קשה בכל מה ש"לא טוב" בי כתוצאה מדפוס התנהגות כמנגנוני הגנה ועוד מלא.. להוסיף על זה את הזוגיות החדשה בצורה הכי מחייבת- נישואין.. כאן אין זמן, השעון מתקתק. בכל דבר בין אם אדע בין אם לא רואים שיקוף מיידי להרגשות שלי אצל בן זוגי- דבר שמחייב אותי לשים לב. ולהתמודד..... חלק דברים גם לעבוד קשה לשנות וחלק לפתוח את הדברים שהעדפתי לשכוח... בקיצור, יש לי שמחה בחיי הזוגיות ובכלל.. אבל יש גם קושי ענק ולעיתים ממש מטורף.. ולאחרונה עברתי ממש חודשים קשים מאוד ומכאן הניתוק מכולם ובעיקר מעצמי.... לא קל לי ככה... אני אוהבת את בעלי מאוד!! אבל הקושי מנתק אותי מהגוף.... אני בעצם שתיים- 1. אני שיכולה לנהל ולהקים חיים יפים ביום יום. גם להעניק רומנטיקה באוויר ולהפתיע.... 2. ומצד שני כל זה גורם לו לחיבה ולתשוקה וכשהוא בא אליי אני לא איתו..... עד כדי שאני רואה בו את.... אפילו קשה לי לכתוב את זה... אני לא מגיבה לו גופנית.. כל דבר אומרת דיי... ומעיפה את ידיו ממני... ומשום מה הוא מנסה יותר ויותר - דבר שמרחיק אותי עוד ועוד... (כל' הוא לא יחדור אליי... אבל ינסה המון לעורר אותי מינית אליו..) קשה לי ככה............. בכל התקופה שיצאתי עם גברים עוד איכשהו שרדתי.. אבל דווקא עכשיו כשהזוגיות בריאה ועם האדם הנכון עולים לי כל הקשיים ומכריחים אותי לטפל בהם (בזמן שהוא לא מודע למה זה קורה וכו'..) אני לרוב מטייחת את הדברים שלא ירגיש שאני דוחה אותו אלא כי .... כל פעם סיבה אחרת... ולעתים מקיימת יחסים רק כדי שלא ירגיש שאני לא רוצה .... וכל זה מעלה תחושות לא טובות בכלל.... כבר נהיו לי כמה פעמים צ'יסטות חיצוניות באיזור ועוד... :( אשמח לשמוע אתכן על השיתוף שלי..... מאוד חשובה לי דעתכן.. אני מתנצלת שלא הצלחתי להגיב ובכלל להיכנס לפורום מזה זמן רב.. ועכשיו כשנכנסתי שיתפתי על עצמי... - מקווה להבנה. חודש טוב לכולנו. בשואות טובות מתמודדת

02/05/2014 | 07:56 | מאת: ינשוף

מתמודדת יקרה!! כמה התגעגעתי אליך!!מאוד מזדהה עם כל מה שכתבת-את הפחד מאינטימיות- את הצורך להתנתק מהגוף - אני מאמינה שהדרך היחדה לרפא את עצמינו הוא עלידי טיפול תומך- מבין ומכיל. מקווה שתשארי קצת איתנו(אפילו הרבה) - כאן יחד איתך- ינשוף

10/05/2014 | 19:23 | מאת:

תמיד טוב לראותך כאן לקרא את המקום הנפלא בו את נמצאת והינהאת משתפת בחלק חשוב בזוגיות הנפלאה שלך שיש קושי רב וזה ברור ומובן ! אני חושבת שכדאי כן לשתף במה שעובר עלייך לבקש שיעזור לך שיזכיר לך בכל פעם שזה הוא והוא אוהב אותך שאת בטוחה ואתם יחד מתוך הסכמה אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית לבד ויחד חבל חלק חשוב באינטמיות ובאהבה לא נחווה נכון ואפשר אחרת ואת יודעת זאת! אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

01/05/2014 | 22:03 | מאת: מבולבלת

היום הייתי בטיפול, והיום דיברה מתוכי הילדה בת 5 שזועקת כבר שנים !! ולא דווקא מהתעללות מינית אלא מאלימות מצד אמי.. אלימות פיסית ומילולית לאורך ילדותי והתבגרותי.(הוריי התגרשו כשהייתי תינוקת ואמי גידלה אותי לבד אבי נטש אותי ולא הכיר בי). בגיל 18 חוויתי אונס ונזכרתי לאחרונה בעוד 2 מקרים של תקיפה מינית. הכל צף ועולה ובוער!!! מבולבלת הכדורים בנתיים מאזנים אותי רוצה לבכות ולצעוק הלוואי ויכולתי לצעוק ולזעוק למההההההה!!!!! כמהה לחיבוק ולמגע אנושי ולא דווקא ממשפחתי אלא ממישהי נייטרלית. סתם להניח את ראשי על מישהי שאוהבת ומוכנה לקבל אותי כפי שאני ללטף את שערי , לחבק להקשיב ולאהוב... לשמוע את ציפצוף הציפורים ורישרוש הענפים שבין העצים ולברוח לעולם שכולו טוב אוהב ולהשלים את החסר..

02/05/2014 | 07:47 | מאת: ינשוף

עצוב לקרוא את מילותייך!! לעכל ולהפנים מה שעברת כל השנים ולנסות לעשות סדר מהבלגן- לא פשוט!! את הכמיהה לחיבוק- למגע עוטף ומרגיע שכל כך מגיע לך ואולי לעולם לא קבלת- לא מאמינה שאפשר להשלים את החסר אבל כן אפשר אולי לתת לעצמינו את מה שלא קבלנו- אומרת את הדברים ועדיין מתקשה לעשות זאת- בכל אופן- אם אפשר ומתאים שולחת לך חיבוק של אחד שמבינה אותך ורוצה להיות יחד איתך- ינשוף

02/05/2014 | 09:55 | מאת: מבולבלת

ינשוף יקרה! איך תמיד יש לך הנכונות להגיב ולחבק, מאוד מעריכה אותך !! את מיוחדת במינה !!! חיבוק ענקיייי בחזרה אלייך !!! ממש תודההה

01/05/2014 | 21:28 | מאת: ים

חלקם כבר עלו חלקם בדרך יכולה להכנס לאתר "מקום":מה עושים עכשיו?<בנימה אישית<ממחברתה של ים.סליחה,אני לצערי לא יודעת לשלוח לינקים.תכתבו אם אהבת חושבת עליכן ים

02/05/2014 | 07:40 | מאת: ינשוף

ים יקרה תמיד אוהבת לקרוא את השירים שאת כותבת- עוזרים לי להתחבר לעצמי- בהזדמנות אכנס לאתר ואקרא את השירים- תודה שאת משתפת אותנו- ינשוף

10/05/2014 | 19:24 | מאת:

אני בהחלט הכנס שירים חזקים מרגשים אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

01/05/2014 | 16:12 | מאת: סערת נפש

קפצתי לאמר שלום, אחרי תקופה קשה מאוד אני בזמן רגוע יותר, רוצה שזה ימשיך ככה... חושבת עליכן...

01/05/2014 | 21:23 | מאת: ים

חיבוק מוחץ.גם אני שבועים אחרונים לא משהו. עכשיו הוקל לי,מרגישה יותר כוח.

10/05/2014 | 19:26 | מאת:

טוב לראותך כאן טוב לדעת שהתקופה הקשה מאחורייך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

28/04/2014 | 06:29 | מאת: בר

היי , בהרבה כתבות ופרסומים ראיתי כי הדרדרות לזנות נעשית בעיקר למי שעברה התעללות מיינית בילדות אך לצערי גם אני עברתי קצת אחרי גיל 18 אונס מספר פעמים ובעקבות כך הרגשתי בדיוק כמו אלו שעברו התעללות מינית בילדות הרגשה שהגוף שלך לא שווה הרבה וכן גם זנות... אם כך מדוע כותבים שרוב אלה שעברו התעללות מינית בילדותן רק הדרדרו לזנות ? ולא אלא שגם נאנסות ועוברות התעללויות מיניות בגיל שקצת אחרי 18...?

28/04/2014 | 10:12 | מאת: ינשוף

בר יקרה- ברוכה הבאה לפורום!! מצטערת לקרוא על החוויות הקשות שעברת. שומעת את שאלותך ובאמת לא יודעת מה לענות לך- מבינה שאת מחפשת תשובות ורוצה להבין מה ולמה ונראה לי שמוצאים את התשובות כאשר משתפים ומעבדים את הטראומה!! -המקום הכי נכון ומדוייק הוא בטיפול אצל איש מקצוע - כאן יחד איתך- ינשוף

30/04/2014 | 01:33 | מאת: בת שבע

הי נשמה יקרה.... אמא שלי לצערי עברה אונס בגיל 17-18 היו לה חיים לא פשוטים אם 2 ילדים על הידים לבד בלי גבר אבי עזב אותה לבד היא התחילה לעבוד בזנות העם זה בגלל אונס ?? או בגלל חיים קשים ?? או גם וגם... בטוח לא מחיים ממש טובים שעוברים על אנשים נופלים לזנות או סמים... בסוף היא הביא גבר צעיר ממנה ב 8 שנים שבמשך 5 שנים מגיל 9 פגע בי מינית.. ברוך ה' היום אני בת 24 נשוא אמא.... אם כל הכאב והשלחות לומדים להיתמודד ולהמשיך הלאה .. צריך הרבה רצון ו שיחות עם בורה עולם שיוצי אותאנו מכל הביצא הזאת ולא להיתייש .. כרק הוא יכול.!! עברתי צעירות קשה, רחובות סמים וכו .. לזנות לא הגעתי גם לא הייתי רחוקה מזה... בקיצור.. החיים לא פשוטים צריך הרבה רצון וכח "ללחת נגד הרואח" ממש כך! ותשמרי על אצמך שה' יהיה לעזרך נשמה! יש פסוק שעומר "ונתן ה' לפניך את החיים ואת המוות , ובחרת בחיים" אין יותר מזה או-או.. להרים ידיים או להילחם.. סוריי יש לי שגיות כתיב מקווה שהכל ברור... רציתי לעזור מכל הלב!

27/04/2014 | 21:24 | מאת: אורחת

אין כמוך!!את כל כך פה בשביל כולם.כל הכבוד.

27/04/2014 | 23:46 | מאת: ים

שלום אורחת יקרה. מה שלומך? רוצה לשתף? ים

26/04/2014 | 00:53 | מאת: שתיקה••**••**••**••**

הרבה חודשים לא הייתי פה.. נזכרת במקום הזה רק כששוב מאשפזים אותי. אני באשפוז ולא בא לי יותר ורק חושבת על איך לברוח מכאן למרפסת ולקפוץ לשקט.. יודעת שלא כך הם פני הדברים. לילה טוב

26/04/2014 | 20:55 | מאת: ים

אנחנו כאן אם תרצי ים בחיבוק

25/04/2014 | 17:17 | מאת: ינשוף

מרגישה שאני נמצאת ברכבת שנוסעת מהר מאוד- אני יושבת מאחורה ומסתכלת דרך החלון ומסתובב לי הראש מרוב מהירות הנסיעה- רואה מלא דברים מול העיניים- אחד אחרי השני ואי אפשר להתמקד כי תכף ומיד בא הדבר הבא. מפחיד אותי - תחושה של איבוד שליטה- והמאמץ האדיר לאחז בשפיות מתיש. לא בטוח אם אתן מבינות- מנסה לתאר את חוויתי כרגע- בפנים סערה גדולה - כבר מאז שאני מכירה את עצמי ופתאום אני מתחילה להבין- להסכים להבין מה עבר עלינו כל השנים ועמוס לי בפנים- מתקשה לעכל -מנסה לעשות סדר בין כל החלקים ולא מצליחה- תודה שאתן כאן יחד איתי- ינשוף

26/04/2014 | 20:53 | מאת: ים

אני חושבת שמבינה אותך.הראש רץ ומבין ומעמיד אותך מול המציאות הקשה.את ברכבת של חיים,התמונות מתחלפות מהר מהר ואת משתדלת להשאר שפויה כשרוח סוערת מטלטלת את נפשך... את מדהימה ואת תנצחי. כאן איתך ים בחיבוק אולי תמצאי בשיר הזה כוח. לדבי .......... גלי הים-גלי חיים. הם נשברים ושוב עולים. גלים גלים-גלי חיים הכל רשות האלוקים! עולם גדול-קטן אדם. חייו הם כמו שחיה בים. כשמשתוללת סערה קשה לשמור על הסירה. מצד לצד רוחות ערים אותה בים מטלטלים. ואם נופלים וצוללים לתוך שכרון מעמקים צריך ללמוד כמו מלחים לשרוד במים מלוחים. תמיד לצוף לנשום אוויר למצוא כוחות ולהחזיר כדי אחרי הסערה שוב לעלות על הסירה. ולהמשיך למרות הכל לשוט ליעד הגדול. במשוטים לחתור חזק כדי להדביק את המרחק עד קו האופק הנחשק שבו התחול בתחול דבק ומי הים אל מי מרום ממשכים תמיד לזרום. גלי הים-גלי חיים. הם נשברים ושוב עולים. גלי הים-גלים גלים הכל רשות האלוקים! 12.06.2013

26/04/2014 | 23:11 | מאת: ינשוף

תודה שאת כאן- תודה על השיר- מאוד מתחברת- כרגע לא מוצאת מילים כי אני נאבקת לשאר נוכחת- הכל כל כך מתושתש - שבוע טוב- ינשוף

27/04/2014 | 11:08 | מאת: מבולבלת

אל תיבהלי ממה שקורה לך כי הכל יסתדר! לאט, לאט קחי את הזמן.. אנחנו פה איתך , חיבוק גדולללל

27/04/2014 | 14:50 | מאת: ינשוף

תודה רבה באמת!!

25/04/2014 | 11:33 | מאת: בת שבע

רק לי עוברות תמונות בראש שאני חלילה יכולה לפגוע פיזית בילדי למרות שאני יודעת שאני לא יעשה את זה????? אני כבר לא יודעת מה לעשות ממש מחשבות תורדניות כאלו אני לא אני... בתקופה קשה רצןתי לערוג את וצמי על תמונות כאלו ... היום אני מרגישה הרבה יותר טוב אבל הן לא עוזבות אותי למה :-( דרך אגב לרוב בגלל זה ביקשתי מבעלי שלא יעבוד... לאנשיםמעוברות מחשבות בראש אבל לא בצורה מתרידה לדעתי... מנסיון לפני השלחות של הפגיע שצפו...

26/04/2014 | 20:58 | מאת: ים

הצטערתי לשמוע שכול כך קשה לך וחרדות לא נותנות לך מנוח מקווה שאת מקבלת עזרה כדי להשטלת עליהם. מאחלת שבוע לך שבוע טוב ורגוע

26/04/2014 | 23:27 | מאת: בת שבע

תודה רבה ים.. כן בטיפול אבל בגלל שהמטפלת קשורה לרווחה היה לי קשה ומפחיד לספר על חרדות מסוג זה.. דפקה היא חמודה ומאוד הבינה אותי ברוך ה' ..... עצוב לי אני כל כך אוהבת אותם את כל האהבה שלא קיבלתי אהבת אם ששיחת לי הכל אליהם.. פשוט דפקה חרדות כאלו?? באמת ??

27/04/2014 | 23:53 | מאת: ים

חרדות מביאות איתם סבל רב יש טיפול ממוקד בחרדות. כדאי לנסות אם תהיה לך אפשרות שלך ים בחיבוק

23/04/2014 | 14:48 | מאת: מיכ

לומר לכן תודה שאתן כותבות ומחזקות.....

23/04/2014 | 16:57 | מאת: ינשוף

תודה לך שאת כאן יחד איתנו- כך שמרגישים פחות לבד- ינשוף

20/04/2014 | 10:27 | מאת: ליטל

אני שונאת חגים!!! ובמיוחד את אלה שלא נגמרים!! אולי זה אמור להיות חג ם הגאולה או איך שאומרים אני בכל אופן עבד וקורבן תמידי!!! נסעתי להורים כמו שפוטה להפגע שוב ושוב אולי היום הם כבר לא ממש יפגעו בי פיזית(מינית)..אבל הם לא גומרים לשסע לי את הלב!!!!! ואני כמו סתומה ממשיכה ללכת לשם ולרצות את כולם נמאס לי מהכל!!!!!נמאס לי מעצמי!!!!! נמאס לי מהדפיקות שלי!!!!! כל העולם חרא והוא דואג למלא אותי בו כל חיי!!! רוצה לחזור לסמים!לחתוך ת'וורידים!! נמאס לי להלחם!!!!!!

20/04/2014 | 10:29 | מאת: ליטל

בשביל השוטרים המעפנים שעוקבים---לא אובדנית

20/04/2014 | 15:59 | מאת: ינשוף

מבינה אותך!!! זה כמיהה כל כך טבעית לרצות לקבל מההורים שלנו מה שלא קבלנו אז- כל פעם חוזרים אליהם ומקווים ש "הפעם" יהיה אחרת וזה אף פעם לא!! זה נורא עצוב וכואב!! הרצון לברוח מהכאב- בכל דרך שאפשרי ויחד עם זה הידיעה שבסופו של דבר הכאב מחכה לנו שנשב איתו- נדבר אותר- נבכה אותו- נצעק אותו ונוציא אותו החוצה- כי זה הדרך היחיד שנוכל לרפאות את עצמינו. ליטל יקרה- שומעת את היאווש ורוצה להיות יחד איתך מאוד!! שלך ינשוף

22/04/2014 | 14:21 | מאת: ים

ליטל יקרה, אכן בחגים הכי קשה...מבינה אותך... לחפש יחס מכוכד ותומך אצל הורים זה כל כך טבעי ומובן... את לא דפוקה.את כאובה להחריד אבל מתוקה ומדהימה וכמו כול בני אדם בעולם את זקוקה ליחס,כבוד,חום, חיבה,שייכות,אמון ותמיכה. את חזקה,ליטל,יש לך כוח אמיתי ואת תנצחי! והוריך?..הם הפסידו אהבה של מישהי מדהימה שלא וויתרה עליהם ושמרה על תיקווה עד שלא יכלה יותר וגם אז היה לה קשה לוותר... אני מאמינה שתמצאי את עצמך,אט אט תלמדי לאהוב את עצמך וחייך יתמלאו בחום ואהבה,חיבה וכבוד,אמון ושייכות ממקום אחר. חשוב מאוד להמשיך את הטיפול למרות הכול וזה יגיע. העולם שלנו מדהים ויפה ומלא באהבה.אלוקים ברא אותו כך שיש בו בחירה חופשית אמיתית.בבחירות שלהם בני אדם נוהגים הרבה לכער את העולם הקסום שאלוקים ברא כדי שנעבוד בו ונהנה ממנו... העולם הרע הזה מלא בשנאה הוא לא אמיתי,אין לו שורש,אל תאמיני לו.הוא מרמה אותך כדי שתמשיכי לחיות בו ולחזק אותו. תלחמי על זכותך לחיות בעולם אמיתי שאת כל כך אוהבת וחולמת עליו. והוריך?..יש להם בחירה באיזה עולם מתאים להם לחיות. כאן אתך,ים בחיבוק (((ליטל)))-מקווה שלא מחצתי אותך.

19/04/2014 | 23:00 | מאת: מבולבלת

בא לי לשתף.. אני בטיפול אצל פסיכותרפיסטית אפילו כשצריך פעמיים בשבוע, ואחרי כל טיפול אני יוצאת עם תחושות קשות של מועקה. ואני מרגישה שפותחים את הפצעים אבל לא מרפאים אותם הייתי רוצה אנטיביוטיקה שתרפא... אני בתקופה של גלים לפני ערב חג שוב הייתי מרותקת למיטה בלי חשק לכלום רציתי רק להעלם ולהבלע בתוך האדמה , גם אתמול לאחר ויכוח עם בעלי שוב הרגשתי מרוסקת חסרת כוחות, ושוב רציתי להעלם!! הייתה לי שיחה עם חברה שהיא גם עוסקת בתחום האלטרנטיבי כשסיפרתה לה על המקרה מגיל 18 היא אמרה שגם אני צריכה לקחת אחריות ואולי כן זמנתי את זה נכון שהיה מקרה של אונס אבל אולי בגלל החוסר שלי לחיבוק ומגע גברי אני הייתי זקוקה ליחס אגרסיבי, ממש לא הבנתי אותה, בגלל שגדלתי בלי אבא רק אמא גידלה שגם איתה לא היו החיים קלים. עכשיו אני יותר מבולבלת ומרגישה שמשהו לא פתור פה... יש למישהי העצה אך מתרםאים, הדחקתי את המקרה כל כך הרבה שנים אני לא רוצה שוב להדחיק בלי לרפאות.

19/04/2014 | 23:13 | מאת: ינשוף

מבולבלת יקרה!!! שומעת את הבילבול - את הפחד- !! את לא אשמה!! לא משנה מה הרקע משפחתי וכו- מה שמשנה זה מישהוא פגע בך!!! ממש כעסתי לשמוע מה שהחברה אמרה לך- עם כל הכוונות טובות שלה!! הייתי מציעה לך להביא את זה לטיפול- כך תוכלי לרפאות באמת!! רוצה להרגיע אותך- לאומר לך שאת בסדר גמור- ושאת בדרך הנכונה- כאן יחד איתך- ינשוף

19/04/2014 | 23:21 | מאת: מבולבלת

תודה על תגובתך אכן אני חושבת כך, אעלה את זה בטיפול הבא שלי ונראה איך אני ממשיכה הלאה, תודה יקירה

19/04/2014 | 20:45 | מאת: בת שבע

פניתי לביטוח לאומי בגלל מצבי הנפשי בעלי איתי כבר 4 חודשים בבית ואני גם לא מסוגלת עדיין לעבוד. בקיצור ביטוח לאומי כבעו לי 30% פוסט טראומה משיודעת צריך לפחות 50% בשויל קצבה .. הגשתי ערעור בגשתי גם מכתב מפורת מעובדת הסוצילית שמטפלת בי.. נקווה שהפעם נצליח.. קראתי בגוגל כמה סיפורים של בנות שגם להן בפעם ראשונה לא אלך, רק אחרי ערעור הסיגו משהו... יש פה למשהיא נסיון בעניין אשמח לשמוע איך היה לכן..

19/04/2014 | 21:15 | מאת: ינשוף

בת שבע יקרה!! מקווה שתצליחי לקבל את בטוח הלאומי שמגיע לך!! לידעתך שמעתי על מישהיא שמייצגת נפגעות - קורים לה רוני אלוני סדובניק- אולי היא תוכל לעזור - פלאפון שלה- 052-5727776 שבוע טוב בנתיים- ינשוף

19/04/2014 | 22:19 | מאת: בת שבע

תודה ינשופי..! דיברתי איתה כמה פעמים.. היא מנוסה בעניין קראתי אליה.. אבל היא לחוצה וגם נשמע לי קצת קשוחה אני מדיי עדינה וקצת קשה לי אני אוהבת אנשים רגועים , אולי אני מגזימה.. בסוף אחלטתי ללכת עם ה' ויהיה משיהיה, הכל לטובה ! ... כך אני מאמינה למרות הכל .. הילד שלי בן 4 וחצי בחינוך מיוחד בפעם הראשונה דאחו ואחרי ערעור נתנו לו קצבה לשנה 50% נחות .. גם עשינו הכל לבד.. נקווה :-)

19/04/2014 | 23:00 | מאת: ינשוף

למרות הכל- אני חושבת שמגיע לך וכל אחד מאיתנו את כל העזרה האפשרי!! מאמינה שאנחנו צריכות לבקש עזרה ואם לפעמים זה קצת קשה עדיין לא לוותר- מאמינה שאלוקים עוזר לנו אבל אנחנו גם צריכות להתאמץ ולעזור לעצמינו- מאמינה בך - כאן יחד איתך- ינשוף

19/05/2015 | 16:55 | מאת: דנה

היא אדם לחוץ ואגרסיבי, ואם הסיפור שלך לא "תקשורתי" מספיק, היא ממש מזלזלת בו. היא שכחה פעמיים ערעור על וועדה רפואית שלי ובשלישית הגיעה לא מוכנה והפסדתי בערעור שוב. היא מחפפת ומאוד לא יסודית.

17/04/2014 | 23:35 | מאת: מיכ

קצת עצוב לי.......אז באתי.....למטפלת מנסה שלא לכתוב עד שנפגש בשבוע הבא, יש עוד זמן.......והלוואי שיגמר כבר החג...

18/04/2014 | 01:42 | מאת: ים

כול כך מבינה את הגעגוע הזה.כל כך מוכר... נרדמתי עם התמונה שלה,ישנתי איתה והתעוררתי איתה... סתם בא לי רעיון,אולי שווה לך לנסות לשלב איזה טיפול קבוצתי או קבוצת תמיכה?..שתהי פחות לבד עם מה שאת מרגישה. את מדהימה ים בחיבוק

18/04/2014 | 11:03 | מאת: ינשוף

מבינה את הקושי שהחג מביאה איתו מאוד!!הלבד הזה מלווה אותי בכל מקום כל הזמן- אולי בזמן פגישת טיפול פחות מורגש אבל שאר הזמן הוא מאוד נוכח!!נראה לי שזה נמצא אצל כולם אלה אצלינו הוא יותר מורגש במיוחד בחגים. טוב שיש לנו אחד את השניה להפחית קצת את תחושת הלבד- כאן יחד איתך- ינשוף

17/04/2014 | 22:04 | מאת: ים

עד שהגעתי עם המתכון לכאן... הנה הוא מתכון שאני הכי אוהבת ומכינה המון בפסח ללא שרויה,ללא קטניות וללא קוקוס((-: אם מכינים את זה עם אבקת אפיה יוצאת עוגת שוקולד אם בלי אבקת אפיה ואגוזים תחונים גס יותר-יוצא יותר דחוס כמו בראוניס. אני מכינה כעוגה ושופכת סירוף שוקולד מלמעלה. 6ביצים להקציף שלמות 1.5 כוס' סוכר להוסיף ולהמשיך להקציף להוסיף אחרי זה ולערבב 4כפות קקאו 4 כפות אגוזים תחונים 5כפות קמח ת"א שקית אבקת אפיה לאפות בחום בינוני-נמוך עד שהקיסם יוצא כמעט יבש(או יבש) לסירוף:בסיר קטן על אש קטנה לחמם עד להמסה 0.5 כוס קקאו כוס סוכר 0.5 כוס מים 4כפות שמן להוריד מהאש ולהוסיף 2ביצים טריות עם מיקסר ידני להכניס למקרר ולקרר אפשר לשפוך על העוגה או על כול דבר אחר שהולך עם סירוף שוקולד. אוהבת אתכן,בנות בהצלחה ים

17/04/2014 | 23:25 | מאת: מיכ

את מקסימה!, תודה רבה, אם יהיה לי זמן מחר או אולי ערב חג שני אכין את המתכון שלך...קצת היה לי קשה לכתוב כאן, שיהיה חג שמח.

22/04/2014 | 14:28 | מאת: ים

הי מיכ יש לך חן מיוחד. אני אוהבת להתכתב איתך. פסח עבר כל כך מהר... אצלי חיסלו 6פסים של עוגת שוקולד הזות עם סירוף... ים

להוסיף אחרי סוכר ולהקציף עד להמסה.

10/05/2014 | 18:26 | מאת:

נראה שפספסתי עוגה עוגה נשמור לשנה הבאה... כל הכבוד לך אידה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

15/04/2014 | 22:54 | מאת: ינשוף

החלטתי למרות הכל להביא את עצמי לכאן כי אולי אמצא מענה לפרוק קצת מהכאב שנמצא בתוכי זה בשבילי צעד לקראת החלמה- לאומר- לכתוב- להוציא את מה שיש ואני מוצאת כאן מקום שיותר בטוח בכל מקום אחר מכוון שאף אחד לא מסתכל עלי בעיניים- יש מרחק מסויים אז הנה- אני בוכה עכשיו שאני כותבת - הייתי בתאונת- דרכים בערב חג -יצאתי עם חבלה קלה בגב סהייכ וכשהגעתי לאן שהייתי צריכה להגיע חברה מיד הושיבה אותי והביאה לי בובה לאחוז ובכיתי- בכיתי- אני- ובכו הילדים הפגועים שנמצאים בתוכי ורעדתי כי ידעתי בתוכי שהם רצו למות--- הנוכחות שלהם בחיים שלי מכבידה עלי ומכניסה אותי לפחדים וחרדות בלתי נשלטות. אני מנסה להפריד בין היום ואז והכל כל כך מבולבל והגוף מגיבה כאילו הפגיעה קורה שוב ושוב. לא רוצה לחיות חיים של השרדות- לא רוצה לחיות חיים של סיוטים וקולות בתוך הראש- רוצה חופש-- רוצה שקט - רוצה להרגיש אהובה ושייכת רצויה ושלמה- נאחזת בתקווה - לא רוצה לוותר- תודה שאתן כאן יחד איתי- ינשוף

16/04/2014 | 00:40 | מאת: בת שבע

אני פגוע מילדות.. כמו יונה פצוע... כל חיי היתי לבד כך חשבתי עד גיל 18 היום בת 24 נשוא 2 ברוך ה'! הבנתי סוף סוף אני לא לבד ולא הייתי לבד היה איתי תמיד משאוהב אותי ורוצה לעזור לי.. הוא מאותת ורוצה שנבין שהוא פה ליד הוא כל כך אוהב ורוצה לעזור רק שנבקש.. מאבא של כולנו! אני רוצה לבקש בשוילך : אבא תן לה כח! תכוון אותה להצלחה וישוע!! שיהיה לה את כל הכוחות להחלים לגמריי מכל הבילבול הנפשי כמה שיותר מהר ... שתרגיש אתחדשות בכל גופה ונפשה ותצעד לחיים של אושר ושמחה אמן ואמו!! מחבקת אותך נשמה יקרה! שיהיה לך רק טוב בחיים! מכל הלב

16/04/2014 | 06:36 | מאת: ינשוף

חממת לי את הלב עם המילים המעודדות !! תודה לך מכל הלב- איתך- ינשוף

16/04/2014 | 01:40 | מאת: מציאות אחרת

יקרה, אולי רק אולי התאונה הזאת היא סימן בשבילך. סימן של חיים ושל רצון לחיות. אולי הסימן הזה אומר שהילדים שבתוכך רוצים למות כי הם מרגישים מפוחדים ומבוהלים ולא בטוחים, ואילו את הבוגרת רוצה לחיות וצריכה רק להגיד לילדים שבתוכך שהכל בסדר ושאת שם בשבילם שומרת ומגינה עליהם מכל רע. אולי התאונה הזאת היא סימן בשבילך להראות לך שהגיע הזמן לשחרר את הקולות האלה ולתת להם ללכת, כי אולי הקולות האלה הם סוג של ביקורת שלך את עצמך, וביקורת משמעותה בי - קורת כלומר כל המחשבות והקולות קורים בתוכך, ואת יכולה לבחור לשחרר אותם, את הביקורת הזאת ולהחליף אותה במחשבות משחררות ובמחשבות של תודה, ולו בשביל ההתחלה, להגיד תודה על שנשארת בריאה ושלמה אחרי התאונה הזאת וגם אחרי כל מה שעברת בחייך. כאן איתך, שלך - מציאות אחרת

16/04/2014 | 06:47 | מאת: ינשוף

אוי מציאות יקרה- הלוואי שהקולות ילכו!! רק מרגישה שאין לי שליטה עליהן כרגע!! מנסה בנתיים להרגיע אותן- להיות עם ולהכיל אותן והכי לשמור עליה אולי אז אפשר לשחרר אותן!! היום הוא יום חדש ואני מודה לאלוהים שנשארתי בחיים- תודה שאת כאן יחד איתי- זה המון בשבילי- שלך- ינשוף

17/04/2014 | 02:29 | מאת: ים

אני אתך קראתי והכאב שלך נגע ללבי... מחבקת אותך. מחבקת את הילדה שבפנים חיבוק מוחץ כמו שאני נותנת לבננות שלי לפני שינה. לאיש לא היה זכות לפגוע בילדה המתוקה שלך והיא לא אשמה. היה מגיע לה להיות אהובה ושייכת סתם ככה בלי תנאים כי היא בא לעולם! את תנצחי!.. שלך ים בחיבוק

17/04/2014 | 06:31 | מאת: ינשוף

כמה נעים ומרגיע לקום בבוקר ולקרוא את מילותייך!! מחייכים לי בפנים- !!! תודה יקירה- שלך ינשוף

17/04/2014 | 23:28 | מאת: מיכ

עצוב אבל שמחה שעברת בשלום את התאונה.....תחזיקי מעמד.....מה שים כתבה על הילדה נכון כל כך עבור כלם.....

19/04/2014 | 23:08 | מאת: מבולבלת

אני ממש מבינה אותך גם אני עברתי תאונת דרכים לפני חודש וזה גרם לטריגר הכל צף ועלה וחנק.. חרדות ובכי ודכאונות. זה מגיע בגלים אבל זה ילך ויפחת תנסי להעזר בקרובים העוטפים אותך בנוסף אל תיבהלי תנשמי ! לאט לאט קחי את הזמן וזה יעבור... חיבוק ענק ממני

14/04/2014 | 10:26 | מאת:

חג של חירות חג של פריחה ולבלוב חג של נקיון וזריקה כל המיותר חג שמח מה שלומכן? חג לא פשוט אני יודעת מי שמעוניינת לשתף מה היא מנקה וזורקת לאן היא היא רוצה לפרוח ולבלב מה מאחלת לעצמה!!!!!!!! אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

15/04/2014 | 00:27 | מאת: מציאות אחרת

אידה יקרה, תודה על הברכות והאיחולים החמים. תודה שאת כאן איתנו, אמינה ונאמנה לפורום ולבנות. באשר לשאלות ששאלת, יש לי המון המון מה לכתוב, ואני בוחרת לצמצם ולכתוב רק את קצה הקרחון ואולי את המהות של הכל. בגדול רוצה לזרוק את כל המחשבות והאמונות שמוטמעות בתוכי ולהרגיש טוב עם עצמי, להרגיש קבלה עצמית ולהרגיש שיש חיים בתוכי ושאני שלמה כמו שאני. רוצה להרגיש קיימת ורוצה להרגיש אהובה בטוחה ושייכת. חג שמח ותודה שאת כאן. שלך - מציאות אחרת

15/04/2014 | 22:15 | מאת:

זה בסדר את יכולה להאריך לכתוב ולענות לעצמך מבלי לשתף! מקווה שערב החג עבר טוב מאחלת לך שתצליחי להחליף את המחשבות והאמונות באחרות כאלה שיעזרו לך להרגיש טוב יותר ובעיקר שתרגישי רצויה אהובה ושייכת כאן זה בטוח מקווה שאת מרגישה ותרגישי כך בכל מקום שתרצי חג שמח אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

17/04/2014 | 23:37 | מאת: מיכ

חג שמח, רוצה לזרוק את השנאה העצמית, לא כל כך הולך..........להבין שאני אהובה בכל מצב......

14/04/2014 | 02:48 | מאת: מציאות אחרת

מאחלת מכל הלב שיהיה חג שמח. מאחלת ברוח החג הזה שנצא לחופשי מהכלא של האמונות והמחשבות שמעכבות אותנו בדרך אל האושר והאהבה ששם בשביל כולנו. הרבה שמחה אור ברכה והצלחה בכל אשר תרצו. שלכן מציאות אחרת

14/04/2014 | 06:59 | מאת: ינשוף

חג שמח מציאות יקרה !! למרות שהחגים הם לא פשוטים עבור הרבה מאיתנו- כי זה זמן של ביחד- של משפחה וכו- אני בוחרת לראות מה שיש- יש לנו כאן פורום של בנות מקסימות שאיתכן אני מרגישה שייכת ופחות לבד- אתן כמו המשפחה עבורי. למרות שאני מעט משתפת המקום הזה חשובה לי מאוד. רוצה לאומר תודה לאידה יקרה על זה שאת מאפשרת ותומכת בנו!! מצטרפת לאיחולים שלך מציאות יקרה ומאחלת לכולנו שנצא מהמצריים של העבר והשדים שקושרים אותנו לשם לעתיד של שמחה חופש וחיבור למי שאנחנו אמיתית- אוהבת אותכן מאוד- ינשוף

חג חירות שמח חג אביב של פריצה ופריחה לכולן אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

14/04/2014 | 18:42 | מאת: בת שבע

חג שמח לכל הבנות המקסימות... שהחג הזה יחדש אותכן למרות הכל.. אמן!!!

07/04/2014 | 12:18 | מאת: בת שבע

אני פוחדת להיות לבד בבית בלי בעלי....... מה קורה לי...??? פוחדת להיות אמא ממה אני פוחדת ??? מעצמי.

08/04/2014 | 02:22 | מאת: ים

היי בת שבע,יקרה. את מקבלת טיפול תרופתי. עוד מעט יהיה פחות חרדות. ים בחיבוק

08/04/2014 | 09:44 | מאת: בת שבע

אני יותר מחודשיים שותה תרופות ואני בסדר אבל כאילו אני כמו ילדה קטנה שיש לה חרדת נטישה :-).. אמא שלי שותה לי את הדם ... כסף מה יהיה איך תחיו .. היא לא מבינה כלום כמו שכל החיים היא חייה בעולם משלה גם היום היא לא מבינה אותי בגרוש היא חושבת שאני מכניסה הכל לראש ושאין לי כלום .. לא באה לי לדבר איתה אבל היא אמא שלי ואני לא יודעת מה לעשות ... מצד אחד אני לא רוצה לפגוע בה מצד שני באה לי שתעזוב אותנו בשקט.. ממש מבולבלת .. אין לי בררה רק כל הזמן להזקיר לה .. איפה היית כשה נפגעתי וכשה הילדות שלי נהרסה .. היית אם המאהבים שלך. וגם כל זה ברמזים למניהם.. קשה לי אך אני שורדת לאת לאת בונה לעצמי חיים חדשים .. כאלו נולדתי מחדש וצריך להתחבר לחיים מחדש כבת שבע חדשה השונה לעצמי. משהו כזה

09/04/2014 | 01:24 | מאת: ים

נשמע שקשה לך את מבולבלת בין הרצון להיות "ילדה טובה" כלפי אימא שלך ובין רגשות קשים כמו תסכול,בגידה וכעס שאת מרגישה כלפיה. זה באמת לא קל.את צריכה למצוא מחדש מקום לאימך בחייך. תחשבי מה מתאים לך.באיזה קשר איתה את מעוניינת? נכון,יקרה,אם זכרונות הקשים הגיע הרגשה שהמציאות שלך השתנתה. כל כך הרבה את צריכה לעבד ולהכיל.זה דורש זמן וכוח. ברוך ה" יש לך תקווה ואת נגשת לקושי ממקום הנכון ורוצה לבנות את עצמך ואת חייך.מאחלת לך המון הצלחה. איתך ים בחיבוק

09/04/2014 | 12:58 | מאת:

מה שאת משתפת זה בעצם שאת סובלת מחרדות אין שום סיבה שהחרדות ינהלו אותך וישבשו את חייך וישנו את ההתנהלות שלך תרופות אכן מקלות ועוזרות אך אני ממליצה בחום לפנות לטיפול ולהתמקד גם בחרדות לאט לאט תגלי יכולת , כלים להתמודד ואף להפחית את החרדות מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

09/04/2014 | 22:56 | מאת: בת שבע

אני בטיפול לנפגעות תקיפה מינית ואיך שהבנתי זה תהליך... אני מאמינה שיהיה בסדר , זה לא פשוט כזאת נפש כל אחד עם הכוחות שלה ... אצלי הכל רק התחיל כך שבטח זה לא נגמר מהר בעיקר בגלל שהפגיע היתה ממושכת במשפחה ... בקיצר זה החיים... נשרוד! נשים הן עם חזק.. :-) ה' יהיה לעזרנו!

02/04/2014 | 02:38 | מאת: ים

06/04/2014 | 02:54 | מאת: אורחת

את מתוקה!

06/04/2014 | 03:05 | מאת: ים

חיממת לי את הלב. מה שלמך? ים בחיבוק

06/04/2014 | 07:58 | מאת: מיכ

הדאגה והרגישות שלך יוצאות דופן!! אני פה בלי רצון ממש לשתף, סליחה. רק קצת...אז, שבועיים וחצי בלי טיפול....אבל עוד יומיים כבר נגמר, נפגש ואז שוב שבועיים הפסקה, כך שמנסה לעשות טוב ולהתנתק מרע......שונאת את פסח.

06/04/2014 | 17:32 | מאת: ים

מצטערת שקשים לך כל כך ההפסקות.האמת,גם לי.אבל זה נחמד להתגעגע למישהו שאוהבים,לא?או שאצלך זה עדיין אחרת?לי קשה להתגעגע יותר משבוע גם...יש לי עם לדבר חוץ ממנה אבל בכל זות טוב לי איתה כל כך.שבועים וחצי גם לי היה קשה.מבינה אותך כל כך.זה כמו אם בעלי היה נוסעה לשבועים-הייתי משתגעת...

09/04/2014 | 13:11 | מאת:

פסח הוא חג לא פשוט לא פעם מעורר טריגרים... עם זאת חופשים והפסקות בטיפול... יודעת שזה לא פשוט מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

09/04/2014 | 13:05 | מאת:

אכן מיוחדת את ים את שוטפת את הפורום באנרגיות טובות אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

09/04/2014 | 14:06 | מאת: מיכ

בהחלט ים, יש בך המון אנרגיות טובות!!!

09/04/2014 | 12:52 | מאת:

אתן תמיד בליבי... לא תמיד מצליחה להיות כאן כמו שרוצה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

31/03/2014 | 00:45 | מאת: ליטל

מאז שכתבתי כאן בפעם האחרונה מצבי אוחמר לא מסוגלת לזוז מהמיטה,הגוף כואב ושורף..כולי מלאת דלקות בבטן וברור לי שהנפש אחראית לכל זה! לא יודעת כלום! לא יודעת לקוות! לא יודעת לתקשר! בקושי שורדתתתת לבד לבד לבד אין לי כוח עודדד מה? 8 שנים התעללות לא הספיקו??? עוד ועוד ועוד...סבל בלי סוף... רע גורר רע!!! ומנייאקים גוררים מניאקים!!! אני מטומטמת כנראה הכל באשמתי!!! למה נולדתי????....כנראה שאין תשובה זוועה אנושית!!! אין כאן תכלית???

31/03/2014 | 02:54 | מאת: ים

כשהוקל לך אשמח לשוכח איתך על תכלית. אכן יש תכלית. את לא אשמה!!! את צודקת שלא לכול השאילות יש תשובות. מבינה את התשכול שלך. הכאב של קורע לב. אנחנו כאן איתך שולחת לך חיבוק אינטראקטיבי(((ליטל))) במצב נפשי כזה אפשר לפנות ישר למיון מגיע לך להרגיש הקלה... שלך ים בחיבוק

31/03/2014 | 03:46 | מאת: bubaa

צר לי לקרא שכך את מרגישה .. הלוואי שיכולתי לשפר קצת את הרגשתך.. מקווה ומאחלת לך ימים טובים יותר.. מלאים בקצת יותר אור! ואהבה!

09/04/2014 | 13:03 | מאת:

עצוב לקרוא את הודעתך את לא מטומטמת ובטח לא באשמתך קחי החלטה ופני לטיפול אל תיהיה לבד תני תרופה לנפש אל תיהיה לבד ותני שחרור לכל רגשותייך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

10/04/2014 | 23:12 | מאת: ליטל

כלום לא עוזר! אני מנסה ומנסה... אבל כמה אפשר?????? והמטפלת עסוקה תמיד וגם ככה קשה לי להיפתח אליה אני יצור מסוגר ומשובלל אני מרגישה לבד!!!! חסרת אונים ודפוקה שאני עוד כאן הכל זיו** שכל!!! ואני כן מרגישה אשמה!!!! אין בי עוד כוח!!!

30/03/2014 | 00:43 | מאת: יעל

הוא גדול ממני ב-12 שנה. הוא בגיל של אחי הגדול. הוא גיסי. בכל פעם שאני מפנה את תשומת ליבי אליו מרוב אי-נעימות, או עוזרת לו עם אחיינים שלי (כי אני מטורפת עליהם, למרות שהם נוצרו מזרעו המגעיל), אני מתה עוד קצת. מתה עוד קצת מבפנים. הייתי בת 18 בערך. עבר קצת יותר מחודש מאז שאבא שלי נפטר. הפסיד בקרב עיקש מול מחלה נוראית. הייתי הרוסה. צל של נערה. ספק נערה, ספק ילדה. הוא בא לתקן משהו, או להביא משהו... אני כבר לא כ"כ זוכרת. היינו לבד בבית. הבית שלי ושל אמא שלי. הבית שנותר יתום מאבא. הבית חסר הגבולות הברורים. ישבתי במטבח, עטופה בטרנינג שעדיין הריח מאבא שלי. אם הוא היה יודע... אח, אם הוא היה יודע... הוא בטוח לא היה שותק בפחד. הוא בטוח היה קם נגדו. הוא ל-א היה סולח לו, כמו אמא שלי. פחדנית... הוא עמד ליד השיש, שתה משהו, ושניה אח"כ הוא התקרב ונגע לי בגב... הוריד לי את הטרנינג... בתחלה נגע למעלה... גלש לצדדים, צבט, דגדג, ירד... נעתי באי נוחות בכיסא וביקשתי שיפסיק, אבל זה היה כמו לדבר לקיר! הייתי עדינה מידי... ניסיתי להתחמק באלגנטיות וקמתי מהכיסא, הלכתי לכיוון הסלון וניסיתי להעביר נושא... הדבר הבא שאני זוכרת זה אותו תופס לי את הידיים מאחור ומנסה להרים אותי לחדר כדי "להמשיך את המסאג' בלי חולצה ועם קרם", לדבריו. איכס. רק העלאה של האירוע על הכתב גורמת לי לבחילה קשה. איכס. איכס. ושוב פעם, איכס!!! אני נאבקתי... נאבקתי מתוך בעתה נוראית! בעטתי ברגליים, וניסיתי לשחרר את הידיים... אלוהים ראה שנאבקתי! אולי בגלל זה הצלחתי להשתחרר בסוף כשהוא הפיל אותי על הספה. פחדתי שהוא ימשיך לנסות, אבל למזלי הוא פשוט הלך. ממלמל איזה משהו מנומס, כאילו הוא לא בדיוק סיים להתקיף אותי הרגע (!) מהרגע הזה הפסקתי להבחין בקיומו. וזאת הייתה משימה קשה, בהתחשב בעובדה שאני רואה אותו על בסיס יום-יומי ושהשנאה שלי אליו עומדת בניגוד מוחלט לאהבה העצומה שיש לי לילדים שלו ולאשתו (אחותי). עכשיו אני מפחדת שהתרככתי... עברו כבר 6 שנים. זאת הסיבה שכמעט כל יום אני מתה עוד קצת מבפנים. כל יום אני מוותרת ומתעייפת ומתרככת... אז אני בוגדת. בעצמי. יש עוד... זה לא הכל. אבל אף פעם לא העליתי את זה על הכתב, וזה סחט ממני המון. לקח לי כ"כ הרבה זמן לעשות זאת בגלל תגובות צוננות, פחדניות, אטומות, מעליבות, מבודדות, מכעיסות, מגעילות, נוראיות ומנוכרות שקיבלתי מאמא שלי ומאחי על הסיפור הזה. אני מקווה שמתישהו אני אוכל להעלות גם אותן על הכתב, ואז ייצא לכם לקרוא משהו מקומם ביותר. מקומם ב י ו ת ר ! עד אז, אני ממש מחפשת מילה חמה, כי חוץ משלל הפסיכולוגים האנושיים שעברתי, אף אחד לא מצא לנכון לעודד א ו ת י. אמא שלי ישר חשבה איך דבר כזה משפיע עליה, ואחי... אחי התנהג כאילו כלום לא קרה. לא, לא רק התנהג, הוא אשררה אמר את זה. במילים האלו!!! לא מקומם?!

30/03/2014 | 01:10 | מאת: ים

יעל מתוקה,חיבוק ענק ממני. מצטערת כל כך שאביך לא היה איתך להגן עליך. האיש הזה לא שווה שבגללו תפסידי הנאה מהחיים. מגיע לך להחזיר לעצמך את החיוך. מקווה שאת מקבלת עזרה מקצועית. יש חיים אחרי הפגיעה למרות שהיא אפשר לשכוח. יש דרך לצמצם את ההשפעה שלה עד שהיא לא תפריע לך בחיי ים יום. כל הכבוד ששיתפת אותנו. כשלא מבינים במקום אחד אז מחפשים במקום אחר. אנחנו כאן בשבילך. עוד פעם חיבוק דוב מוחץ. אתך ים

31/03/2014 | 01:28 | מאת: יעל

תודה, תודה לך, ים! רק עצם המחשבה שאי שם יש מישהו שמבין את הכאב שלי, מקלה במקצת... כי הבדידות שנותרת היא הכי קשה לנשיאה. אני אכן מטופלת עי בעל מקצוע, אבל לא משנה כמה אנסה להסביר ולנסח במילים, הוא הרי לא יבין לעולם. הוא עוזר לי מאוד, אבל הוא לא מקור גדול לנחמה. הכתיבה שלך היא כן, מקור גדול לנחמה. תודה לך :)

31/03/2014 | 03:00 | מאת: ים

שולחת לך חיבוק מוחץ(((יעל))) מעניין שאני מרגישה שמטפלת שלי מבינה אותי, תומכת בי,דואגת לי,עוטפת אותי בחום כשכואב לי... היא אכן נשארת שם בשבילי ולא נשאבת עד הסוף לתוך הכאב שלי אחרת איך היא תוכל לעזור? אנחנו כאן בשבילך שתרגישי פחות לבד כולנו באותה סירה שלך ים בחיבוק

31/03/2014 | 03:48 | מאת: bubaa

זה ככ נורא!! כואב ..באמת כואב מה שעברת.. וגרוע מכל, שאף אחד לא מאמין.. לא תומך.. מוכר לי. ויודעת שזה קשה ! ככ שמחה שלפחות שיתפת אותנו, ושתדעי שאת לא לבד! זה עוזר.. קצת.. איתך

29/03/2014 | 23:25 | מאת: מבולבלת

תודה לכולכן על התמיכה, מחמם את ליבי! הייתי במהלך השבוע פעמיים בפגישה אצל הפסיכאטרית ,אחרי כל פגישה עמה אני ממש שבורה, מרוסקת. ביום חמישי האחרון יצאת מממנה שבורה לגמרי בקושי יכלתי ללכת לרכב עם כאבים בחזה וסחרוחרות ושלא לדבר חוסר תיאבון !! הרגשתי שאני כמו באבל.קבלתי כדורים התחלתי לשתות והיום חל שיפור!! האם זה אופייני אחרי שיחות אצל מטפל/ת מרגישים כך?

30/03/2014 | 01:11 | מאת: ים

31/03/2014 | 03:50 | מאת: bubaa

זה דיי טבעי להרגיש ככה.. במיוחד לאור העובדה שעולים בטיפול הרבה דברים שלא ממש נתנו להם מילים.. מקום.. אני מקווה שהכדורים יעזרו לך.. ליל מנוחה

29/03/2014 | 23:14 | מאת: ים

בס"ד …................ בפינה רחוקה בעומק הלב יושב לו כבוד ובוכה מכאב. יושב לו כבוד על כיסא הנמוך ומתאבל בחדר חשוך. זולגות דמעותיו על דפי זיכרונות. דקת דומיה נעמדו התמונות. בעצב עמוק מספיד חלומות. עשן של חורבן עולה מחומות. פרוצה,בודדה,עייפה מלכאוב ילדה-נערה אבודה ברחוב , קלופה,עירומה,שייכת לים מופקרת סופית לידי העולם. התנפצה המראה נמחקו המילים. נהפכה נשמה לשק של שברים נהפכה נשמה לשק חבטות מלא תסכולים,עלבונות ובגידות... שכול וכאב,אבדן ציפיות חלל תהומי בלי חשק לחיות. נשמה חנוקה בטיל דוקרני מילים אחרונות על לשוני: אבא,סליחה,אין לי כוח יותר מתי התפקיד שלי יגמר?.. זוכרת קיבלתי תשובה בחלום: "מוקדם לך מידי לעלות למרום"... אשה צעירה על שפת התהום נשמה אבודה מחפשת מקום יושבת לבד על שרידי החומה ומחליטה להשיב מלחמה... נשק כבד,קרבות מתישים מעל חיילים מפקד מאשים. קשה להבין מי קרבן מי אויב. מתחלפים הצדדים וקורעים את הלב. פצוע אנוש צונח כבוד ונחבט על קרקע ספוגה בדמעות. בכוחות אחרונים מדמם וחרוך הוא מתחבא בחדר חשוך... בפינה רחוקה בעומק הלב יושב לו כבוד ובוכה מכאב. יושב לו כבוד על כיסא הנמוך ומתאבל בחדר חשוך... 28.03.2014

29/03/2014 | 23:31 | מאת: מבולבלת

שאפו!! כל הכבוד!! ממש התרגשתי והזדהתי! חיבוק גדוללל ממני!!!

30/03/2014 | 12:34 | מאת: ינשוף

מילים משקפות את חיותי- כואב עד הכי עמוק שאפשר להגיע- מקווה שאת מוצאת הקלה בהוצאת הדברים כאן- אין לי הרבה להוסיף- רק לאומר לך תודה שאת משתפת כי כך לי מרגיש פחות לבד- איתך אחותי יקרה- ינשוף

31/03/2014 | 03:52 | מאת: bubaa

כל כך עמוק ומדהיםם זה ככ עוזר לכתוב את הכאב לשחרר אותו ממך! תמשיכי לכתוב זה עושה טוב.. פעם הייתי כותבת המון היום כבר לא ממש יוצא לי זה כלי טוב לשחרור הכאב! חיבוק

28/03/2014 | 00:35 | מאת: bubaa

כבר הרבה מאוד זמן ששעות הלילה לא היו מגעילות ככ בד"כ אני עובדת בלילות וישנה בימים.. וביום חמישי לא עובדים אז אני בבית.. אחרי שישנתי כל היום כמעט ועכשיו.. ככ בא לי לישון ולא לחשוב ולא הולך לי.. לא תמיד הולך לי להרדם מהר אבל היום אני מרגישה שזה שונה שכואב ככ שרוצה לדבר אבל אין אם מי רוצה פחות לשמוע ולהיות מעורבת/חלק לא יודעת למה חזרתי לכתוב כאן, אולי כי יודעת שאת קוראת פה ובמקום לשגע אותך בהודעות פשוט כותבת כדי שתביני ותדעי שאחרי אתמול לא קל לי. ושוב.. למה מתבכיינת? האם מותר לי? יכול להיות שכן אני לא רוצה אבל זה הגוף/נפש שמגיב לזה. ואני מתחרפת כבר. נמצאת בעבודה מנסה למצא פינה בלי דיבורים ואין בכל מקום שומעת דברים שלא בא לי לשמוע וכל מיני ספקולציות, דעות, כן אמין לא אמין ואז הדמעות מציפות אותי הכל חנוק ומשתפת חברה במה שעובר עליי, היא לגמרי איתי. אחת חיבקה והשניה בהלם.. ועכשיו לא יודעת למה עולה לי תמונתו של האקס שנפרדנו בדצמבר שנה שעברה ובסילבסטר השנה התגעגעתי שוב ובאתי לישון אצלו וזה היה סקס מגעיל בלי אהבה באמת סתם סיפוק צרכים.. למה זה עולה עכשיו? אוף אין לי כוח במיוחד לא לחזור לעבר היה לי שקט כמה חוד' טובים אולי של הדחקה, אבל מה זה משנה.. היה שקט.. שונאת להתבכיין אבל סליחה. . הייתי חייבת. מקווה שזה בסדר.............................................................................

28/03/2014 | 13:05 | מאת: מבולבלת

ממש מבינה אותך כך אני מרגישה בלילות האחרונים ממש מחנק!!! בא ממש לחפור בור עמוק באדמה ולצעוק ולצרוח ולהוציא הכל אבל המציאות היא אחרת. אני אישית הייתי אתמול בטיפול והמשיך טיפול כדי לחזור לעצמי ולעמוד על הרגליים. את צריכה לעבוד על עצמך כל הזמן שאת תצאי מזה כי את חזקה!! והשגרה והחיים חזקים מהכל חיבוק גדול

28/03/2014 | 14:35 | מאת: בת שבע

לבכות זה טוב הנפש בוכה ומשחררת את הכאב .. אני רוצה לבכות אבל לא מצליחה התרופה שאני שותה לא נותנת לי :-( ... לפני הייתי בוכה כל הזמן מכל דבר .. תהיי חזקה שה' יתן לך כוח .. חייב להיות בחיים טוב גם בלי קשר לאדחכה.. גם לנו מותר להיות מאושרות ולהישתדל לא לקשר את זה לאדחכה אחרת לא נוכל לשמח אף פעם. .. שבת שלום ותשמרי אל אצמך..

29/03/2014 | 23:07 | מאת: ים

רק תזכרי שיש אור בסוף המנהרה אט אט יהיה יותר קל מחבקת,ים שצרי על עצמך,יקרה

31/03/2014 | 03:44 | מאת: bubaa

תודה על התמיכה והחיבוק.. אתן מדהימות

09/04/2014 | 13:24 | מאת:

אני יודעת שקשה ולא פשוט כל ארוע מעורר את השדים... יש לך כלים תשתמשי בהם יש לך כוחות מצאי אותם מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

27/03/2014 | 00:14 | מאת: מבולבלת

שלום לכן! לפני שבועיים עברתי תאונת דרכים שיצאתי ממנה בשלום רק מכות יבשות למרות שהאוטו הוכרז כטוטלוס. אחר יום התחלתי להקיא, בחילות תחושת מחנק כאבי רגלים וכו', פנייתי לרופא שהסביר לי שאני בחרדות. הופנתי לטיפול פסיכאטרי תוך כדי שיחה עמה שאלה אותי אם עברתי איזשהי טראומה בעבר, ואז נחנקתי לא הייתי מסוגלת לדבר איתה על זה רק הסברתי בקיצור שעברתי פגיעה מינית. מאותה שיחה איתה אני במחשבות בלי סוף, בכי, בילבול מרגישה כאילו זה קרה אתמול למרות שהאונס היה לפני 16 שנה. ותוך כדי אני נזכרת בעוד מקרה של אונס מגורם אחר!! אני אמא לילדים קשה לי לצחוק לחייך ולהמשיך. מוזר שהכל עולה וצף דווקא עכשיו? מבולבלת , עייפה לא ישנתי כמה לילות ומדוכאת

27/03/2014 | 00:53 | מאת: בת שבע

הי.. אני גם חדשה פה.. עברתי גילוי עריות במשך 5 שנים עד גיל 14 עזבתי את הבית בגיל 15 עברתי חיים לא קלים אבל סרדתי היום אני נשוא אמא לשני ילדים מקסימים .. גם לי משום מכום פתעום התחילו לפני 3 וחצי חודשים התקפי חרדה ניתוקים מהמציות דברים מפחידים חשבתי שאני משתגעת לא ישנתי לא אכלתי בקיצור זה השלחות של פגיעות מניות .. שלא ידעתי אליהם כלום עד הימים האלו.. פסיכיאטרים אומרים שאם אין שום השלחות זה לא כל כך בסדר .. היום אני בטיפול ועל תרופות שמאוד עזרו לי כשאת אמא עדיף לא לסבול .. סבלתי חודש מהתסמינים בלי לדעת שיש תרופות פלא sos .. פניתי למיון ישר סידרו לי תרופה טובה ובהמשך תרופה כבוע שמאוד עוזרת. וחשוב גם טיפול.. אני פניתי לרווחה יש להם מטפלות לנפגעות תקיפה מינית.. מהיר אמין ובחינם.. בהצלחה רבה נשמה שה' ישלך לך רפוא שלמה מהרה

27/03/2014 | 05:51 | מאת: ינשוף

ברוכה הבאה לפורום!! מבינה את הבילבול ותחושת חוסר-אונים!! לא היה מספיק לעבור תאונות דרכים ועכשיו הזכרונות על הפגיעה!! כנראה הגיע הזמן לטפל ולהתמודד עם זה- זה אופייני מאוד שקורה אירוע מערער- או טריגר- ואז מתחיל לצוף דברים שדכינו אותם שנים. רוצה להזכיר לך שהכל בסדר- שאת בסדר- הגוף מגיבה -מנסה לספר סיפור!! כדאי מאוד לפנות לטיפול עם איש מקצוע שמבין בפגיעה מינית ולקבל את העזרה שאת כל כך זקוקה ומגיעה לך- אפשר לעבור את זה- את לא לבד- וכל הכבוד שאת מביאה את הדברים לכאן- זה מראה יכולת ורצון לעזור לעצמך-כאן יחד איתך- ינשוף

29/03/2014 | 23:12 | מאת: ים

עם עזרה יוצאים מזה לחיים שיש בהם גם המון שמחה ואהבה. שמרי על עצמך איתך ים

26/03/2014 | 23:57 | מאת: בת שבע

בגיל 9 כשעלינו לערץ אמא שלי היתה נשוא לגבר בן 27-28 קטן ממנה ב 8 שנה.. יש לה בת חמודה נקיה יפה כמו אמא אבל טריה ממנה .. כך אני תמיד עומרת יש בשר טרי למה צריך ישן. הכל אתחיל לאט סרטים כחולים מול עייני לא יודעת איך היתי כבר באמבטיה פנים ביפנים רואה את העיבר מין שלו בין רגליי עד שהוא מסיים לספק את עצמו לראות את זה ולעשות מה שעומרים לך פשוט עשיתי לא יודעת איך ולמה .. תשקבי כך תורידי מכנסיים פשוט בלי לשאול למה וכך כל הזמן קשה לי לכתוב אני כותבת עם שגיות כתיב אבל בטח ברור הכל.. ערומה בבית והא ערום אף אחד לא יודע כלום מדי פעם אחי משתפשף אלי מנשק אותי זה היה ממש מגיל כולם עלי ואני לא מספרת כלום לאף אחד כשה כולם בבית אבא חורג אמא אח הכל רגיל זה מדהים שהיתי כמו שחקנית בלי להבין איך אני עושה את זה. זאת המציות של אותה ילדה שחייה בביצה של חרמנים אמא נאנסה בגיל 17 עברה חיים קשים . בגדה בו כל הזמן .. והכל מול עייני זה לא היו חיים נורמלים הבנתי את זה.. רק מה זה עוזר מדי פעם קיבלתי מכות צלחות בפנים בראש למה לא ... היום אני חושבת ואוו מה זה היו החיים שלי .. חבל על הזמן איך אני המשחתי לחיות ה' תודה שלא נפלתי בסמים הקשים כשה דחפו לי תודה שלא נהייתי נערת ליווי תודה שחזרתי בתשובה בניתי בית .. למרות הכל .. זה החיים זה העולם יש טוב ורע וזה מה יש.. אנחנו לא מבינים את החשבונות שלך אבל אני מאמינה באמונה שלמה בך בזה שכל מה שהיה איתי וגם שזה נורה זה לטובתי אני יודעת שיש או יכול להיות שלא יבינו זאת יגידו איזה ה' איפה הוא היה כשפגו בך איפה הוא היה בשואה .. אתה תמיד אפה שאתה בכל מכום.. אני מאמינה שאין סטם שום דבר לא סטם.. הרע הזה שעברתי נתן לי אמון כח אמון טוב רחמים אהבה לבריהות אני רוצה לחבק לעודד לחבן ולחזק את כולם אני מתפללת אליך ורואה איך אתה מושיע אותי היום מחבק אותי ועוזר לי .. אין בתוכי שום רוע אני נהיתי בן אדם נקי וטהור תודה שניקיתה אותי .. כך מלמדים אותי. הספרים הקדושים שלך .. להאמין באמונה פשוטה למרות הכל אין לנו אפשרות להבין את החשבונות שלך בעולם הזה.. תודה על האמונה! מתחננת אני לפניכן בנות ונשים יקרות בבקשה למרות כל הכאב הנפשי .. הבילבול החוסר הבנה למה שקורה וקרה.. אני יכולה להבטיח לכן אם תתפללו אליו שיכוון אותכן יתן לכן להבין למה ובישויל מה כל זה! הוא יתן הוא יסביר הוא אוהב אותנו ורוצה שנזעק אליו נדבר איתו ונתפלל אלוי.. ובלי נדר עוד כמה זמן תתחזקו בבריאות הגוף והנפש מי שאין לה בעל ומשפחה יהיה לה בקרוב ממש .. ילדים .. שמחת חיים הכל יהיה.. אנחנו לא נברנו לעולם הזה רק בישויל לסבול ולמות .. לא! נהיה חזקות ונתחזק והכל יהיה טוב ואפילו טוב מאוד!! אמן ואמן.. סליחה אם משהיא לא מצה חן בעייניא מה שכתבתי פה אבל נישמתי זעקה זעקה גדולה ואני רוצה עוד אבל נסתפק.. מחבקת ואוהבת את כולכן תהיו חזקות ותאמינו בו ובעצמכן

09/04/2014 | 13:21 | מאת:

מצטערת על חויית הילדות הקשה כל כך חויה שכל אחד יכול לעשות כרצונו ללא גבולות הפגיעה קשה מחלחלת בכל תחום וחלק מחזקת אותך את אמיצה מאוד האם את בטיפול? יש מי שאיתך? מחזק ומבין? אנחנו כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

09/04/2014 | 23:13 | מאת: בת שבע

כן אני בטיפול מנובמבר, היה לי קשה להתחיל .. התקפי חרדה ודכאון התחילו ממש כשה כמאת נכנסתי לטיפול אצל עובדת סוצילית לנפגעות תקיפה מינית.. היום אני שותה תרופות פסיכיאטריות ופעם בשבוע בטיפול.. מקווה לחזור להתחבר לחיים :-)

25/03/2014 | 23:49 | מאת: בת שבע

שלום לכולן.. כדם כל יש לי שגיות אני עולה מגיל 9 היום בת 24 עברתי היתללות מינית מצד אב חורג מגיל 9 עד 14 לא למדתי פשוט לא הצלחתי ללמוד תמיד הייתי חולמת מציירת אבל לא לומדת אמא לא רצתה להאמין לא בפעם ראשונה כשסיפרתי ולא בפעם השניה כשעזבתי את הבית ואת הבית ספר בכיתה ט' ועברתי חיים בין נרקומנים סמים ובריחות הכל היה בסדר יחסית .. היום אני חוזרת בתשובה כבר שנה שביעית נשוא אמא לבן ובת מקסימים... לא הייתי מגיע לפורום הזה אם לפני כ 3 וחצי חודשים לא הייתי נכנסת לכל האשלחות של הפגיע בילדות התקפי חרדה ניתוקים דכאון.. חבל על הזמן היום אני מטופלת אצל עובדת סוציילית לנפגעות תקיפה מינית וגם על תרופות נגד דיכאון... זה שינה אותי לגמרי אני לא אותה בת שבע אני כאילו חדשה לעצמי ... בעלי תקוע איתי בבית איתו אני מרגישה בטוחה כשהוא יוצה לפרק זמן קצר אני בחרדה.. הוא צוחק עומר שהוא במעצר בית.. הוא חמוד לא יודעת מה היה איתי אם הייתי לבד בכל הסיפור הזה.. בקיצור מתמודדים ואני מאמינה שיהיה טוב..

26/03/2014 | 06:39 | מאת: ינשוף

בת שבע יקרה- ברוכה הבאה לפורום!! קראתי כל מה שכתבת- את הסיפור- חיים קשים והרבה הזדהתי!!- רוצה לברך אותך שכן את מאמינה שיהיה טוב- את נאחזת בתקווה- את בטיפול ואז הכל אפשרי- איך שכתבת- וספרת לנו מראה שאת מאוד אמיצה!! את עושה את העבודה- ולאט לאט עם הזמן ועם המון סבלנות תרגישי יותר טוב- תמשיכי לשתף בקצב שלך במה שנכון עבורך- שמחה שאת כאן- איתך- ינשוף

26/03/2014 | 11:40 | מאת: ים

שלום בת שבע ברוכה הבאה. קראתי את הסיפור הכואב שלך.מזכיר לי מילים מאיזה שיר באנגלית שהעבר אינו מת לעולם...אבל עם טיפול טוב אט אט הוא תופס פחות מקום.כאב וחרדה מצתמצמים ומשאירים יותר ויותר מקום לאמון ובטחון,להגשמת חלומות.אני אומרת את זה גם לעצמי בימים אפורים של כאב תהומי וחוסר ערך.ברוך ה" זה כבר לא קורה לי הרבה.אל תאבדי תקווה.תקפידי על טיפול בכול מצב ואת תנצחי. הי ינשופית,התגעגעתי אליך.מה שלומך?איך הולך בטיפול.את כל כך חמודה ואמפתית,נעים לקרוא אותך,מחמם את הלב.

26/03/2014 | 19:50 | מאת: bubaa

סיפור חיים קשה. את אמיצה ואלופה למרות כל הקשיים הצלחת להתקדם ולהמשיך הלאה בחייך אני שמחה לשמוע שיש לך בעל תומך ומבין

26/03/2014 | 21:30 | מאת: בת שבע

תודה אני ממש שמחה שיש מי שמבין ומרגיש את מה שקורה בפנימיות שלי .. הבעל מקסים אבל הוא עומר לי שהוא מנסה להבין מה עובר אליי אבל לא באמת יכול.. ברור כזה קשה מי שלא עבר משהוא דומה לא באמת יכול לדעת מה זה כאב והבילבול הפנימי ( הנפשי) הזה..

23/03/2014 | 10:54 | מאת: ים

סיימתי לכתוב את השיר שהתחלתי פה וכתבתי כתשובה לאידה מה אתן אומרות,בנות? בס"ד ........................ יש לך דם של שורדת רותח כאש שגדוד חיילים לא היה מבייש! הוא זה שדוחף לסגור מעגל ולעלות בספירלה אל-על. הוא זה ששורף ברוח חיים כשחוזרת תחושה וחושפת פצעים. שורף בעוצמה שבא לך לצעוק שלא תצליחי יותר לסבול ולשתוק. שיקפוץ הירח ואתיו כוכבים את לא תוותרי לעולם על חיים! גם אם תפלי ותקיא את דמך את לא תוותרי לעולם על עצמך! את לא תוותרי לעולם על תקווה כי מגיע לך זכות להיות אהובה! מלח ודם מעורב בדמעות כשכל שריר מבקש שיתנו לו לבכות... אניח לגשם לשטוף את פניי- מלח תמיד שורף על החי. דם של שורדת רותח כאש שגדוד חיילים לא היה מבייש, דם של מורדת,דם של אשה דם שמותר לו לזרום בלי בושה הוא זה שתמיד שומר על כוחות מתוך הכאב לשקם ולבנות. תינוקת,ילדה,נערה ואשה- את גיבורה כשאת חלשה בת מלך שמרת על עצמך בכבוד גם אם בגדייך רחוצים בדמעות. נשמה הנצחית קיבלת בחינם מתי שגופך נוצר בעולם. היא אתך,היא נשארת ויש לה עוצמה היא רק מתחבא כדי לשמור על עצמה. כשחוסם לך כאב דרכי נשימה אחזי יקירה באותה נשמה. חוליה הכרחית בשרשרת דורות כמו עץ שדרכו ניזונים הפירות תינוקת,ילדה,נערה ואשה- חמה,עדינה,צנועה,רגישה- את כוח פלדה ביסוד של יקום דרכך אלוקים דואג לקיום. יש לך דם של שורדת רותח כאש שגדוד חיילים לא היה מבייש! מותר לך להיות גאה בעצמך מגנוזי מרומים נגזר עולמך! 23/03/2014

23/03/2014 | 21:50 | מאת: מיכ

יש בך המון כוחות.....את בהחלט שורדת!!! ויש בך אמונה והיא תנצח!!!! טוב שיש את הכתיבה לפרוק רגשות, נכון? לפעמים אני נתקעת ולא יכולה לכתוב..אז כשכותבים זה טוב....

24/03/2014 | 00:02 | מאת: ים

נכון,כשכתיבה שלי זורמת אני חיה.השירים שלי הם הנשמה שלי.אני כותבת מגיל 7 בערך ועד עצם היום הזה...מיכ יקרה,את גם שורדת,את גם שמרת על יחודיות שלך ועל יופי של הנשמה ומגיע לך להיות גאה בעצמך ללא שום תנאי. ים

23/03/2014 | 22:44 | מאת:

יש לך בהחלט על מה להיות גאה המון כוחות לפרוץ מעלה השמיים הם הגבולול איתם תגיעי לכל מקום שתרצי מילים חוצבות את הלב מצמררות ומרגשות כל הכבוד אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

24/03/2014 | 01:03 | מאת: מציאות אחרת

הכתיבה שלך מרגשת ובעיקר מראה שיש לך אמון ואמונה בעצמך, ביכולות שלך ובכוחותייך. אני מאמינה שאת לגמרי חייה את החיים מיתוך נחישות ואימון בעצמך ושאת לא שורדת אלא ממש חייה למרות הכאב. זאת בגלל שאת מאמינה בעצמך ומשדרת החוצה המון תיקווה וידיעה ברורה שאת יכולה להכל, שלא יביסו אותך ושאת תנצחי. ועם האימון הזה זה גם יבוא ואת תגיעי לפסגות שמיועדות לך. שלך - מציאות אחרת

24/03/2014 | 14:24 | מאת: ים

תודה שאת מאמינה בי!זה נותן כוח.קראת אותי נכון.בואי נעלה יחד לפסגות? שלך ים

26/03/2014 | 19:53 | מאת: bubaa

ים יקרה, שיר מצמרר ועוצמתי זה מדהים שאת מצליחה להוציא את זה בכתיבה.. שולחת חיבוק !

20/03/2014 | 17:26 | מאת: מילי

אני תוהה אם רק לי זה קרה, אם זה הגיוני? האם זה בכלל אומר שאני אדם נורמלי ושפוי?? עברתי בחיי לא מעט מאונס להטרדות מאנשים שונים. כיום מתוך פחד שהבחור ירצה בכוח אני פשוט מעדיפה לתת ישר מראש( מה שלא עוזר במציאת בן זוג רציני לחיים).. מה דעתכן?

20/03/2014 | 23:28 | מאת: ים

מבינה אותך...לי אישית זה לא קרה כי הייתי בחורה דתיה וגבולות שלי היו ברורים לי.יש דרכים לצאת לדאיטים ולהיות בטוחה.למשל להיות רק בין האנשים,לשבת במקום מואר וכו"כמובן לא להזמין אליך הביתה או ללכת אליו עד שזה שייך...קל לי להגיד שכדאי לך להחליט על הגבולות שלך מראש שיהיו ברורים לך מאוד.זות עבודה קשה אבל שווה. ים

22/03/2014 | 18:20 | מאת:

מצטערת על החויות הקשות, הטראומות שהובילו אותך לויתור על עצמך את בהחלט אדםנורמלי ושפיה הטראומה הפחדים מנהלים אותךם הורסים ומחבלים כנראה שהיגע הזמן לקחת החלטה היגע הזמן לשינוי את לא חייבת לותר על עצמך זוגיות וכל תחום אחר ממליצה לפנות לעזרה לשים עצמך המקום ראשון לטפל ולשנות מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

20/03/2014 | 16:53 | מאת: מיכ

יום הולדת...מה זה אומר לכן? יום שמח? יום עצוב? סתם אולי, חשוב עבורכן???? עושות משהו מיוחד ביום הזה?...יום של מחשבות...מזל טוב? מה אומרות לכן המילים? מבלבל אותי היום הזה...

20/03/2014 | 23:21 | מאת: ים

אני בת 37 מפחיד אותי שיום אחד אהיה בת 40. כללי אני לא אוהבת ימי הולדת...לא רוצה להתקדם עם הגיל. וגם מחשבות על תחלית החיים וכו" אני אדם עמוק ומסובך.מה אני עושה ביום הזה?חוגגת ט"ו בשבט((-: ומקבלת "מזל טוב" מהילדים ומבעלי. ומזמן רציתי לכתוב לך שאת מיוחדת. הייתי שמחה אם הייתה לי חברה כמוך אל תעזי לחשוב שאת לא שווה יש לך נשמה מיוחדת ולב איחפתי וחם מעניין אם את לא גננת במקצוע(-: ים בחיבה

20/03/2014 | 23:29 | מאת: מיכ

וואו...את מקסימה כל כך, באמת כך את חושבת עליי? את כאילו מכירה אותי ממש....תודה שכך את חושבת עליי...

22/03/2014 | 18:31 | מאת:

אין כמוך הגיל הוא רק מספר באמת אין סיבה לפחד את תחליטי אך ומה להיות! ממליצה לקחת דף ולכתוב לעצמך מבלי לפחד איפה את רוצה להיות בגיל 40 מה את מאחלת לעצמך? תכתבי את הכל ותתחייבי לעצמך אם תוכלי לכתוב? תוכלי להגשים את כל מה שרשמת בהצלחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

22/03/2014 | 18:27 | מאת:

יש לך יום הולדת? אפשר לומר מזל טוב ולברך בכל הטוב......... יום הולדת זה היום שלך זה יום בו תאהבי עצמך יותר מכל יום אחר זה היום שלך בו תעניקי תפנקי ותבטחי לעצמך לעשות הכי טוב עבור עצמך מאחלת לך להגיע למקום הזה בו את אוהבת את עצמך ואת מקום ראשון האהבה מתחילה מבפנים איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

22/03/2014 | 22:50 | מאת: מיכ

היה לי אתמול..דווקא ביום הזה הכי קשה לאהוב, לפרגן.....

22/03/2014 | 22:52 | מאת: מיכ

על הברכות

17/03/2014 | 22:16 | מאת: אף אחת

רק אני אף פעם לא מספיק טובה. תמיד מנסה את הכי טוב שלי ואף פעם לא מספיק! אף פעם !!!! נמאס אז למה שלמישהו יהיה אכפת??

18/03/2014 | 11:41 | מאת: מיכ

קשה להרגיש שאתה אף פעם לא מספיק טוב...ובודאי למישהו אכפת, נתחיל מפה טוב? לנו אכפת, מוזמנת לשתף, מיכל

20/03/2014 | 23:32 | מאת: ים

גם לי התחושות האלה מוכרות. אני אומרת לעצמי שאף אחד בעולם הזה לא מאה. וגם אם אני היום רק 50-אני מדהימה. גם אם יש תחומים שאני בהם בקושי 20+ אני עדיין נהדרת שולחת לך עידוד וכתף ים בחיבוק

22/03/2014 | 18:37 | מאת:

מה שתחליטי יהיה את חשובה יקרה ומיוחדת כמו שאת אם תמדי לקבל ולאהוב את עצמך כמו שאת תגלי שכולם מסביב מתנהגים בדיוק כך ומקבלים אותך אוהבים מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

16/03/2014 | 20:36 | מאת: אחת

שלום, היה ל דימום בין וסתי עם כאבי בטן חזקים והרגשת חולשה ועייפות ועקב כך רציתי לקבוע תור לרופאת נשים אך התור היה לעוד יומיים ובגלל שהרגשתי ממש רע כבר באותו יום הרגשתי שאני כבר עומדת להתעלף הגעתי למרפאה ממש לפני סגירתה ומן הסתם בדק אותי גבר. אני רוצה לציין שממש לא רציתי להגיע כי לא נוח לי שגבר יבדוק אותי מה גם שאני בתולה. יש לציין שהרופא המטפל מפנה לבדיקת אולטרא סאונד שאותה מבצע רופא נשים אחר ( לא טכנאי) הוא רופא נשים מומחה באולטראסאונד בביקור הראשון לפני שיצאתי מחדרו הוא אמר שהיה עושה וגינלי אם לא הייתי בתולה וזה אכשהו הסתדר לי כי אני בעצמי לא ידעתי שיש 2 סוגי בדיקות. בביקור השני ( בדיקה חוזרת) הוא כבר הספיק לעבד את המידע במוחו שוואלה יש פה בתולה לא צעירה ואז כשישבתי מולו הוא שאל אם לא קיימתי יחסים בכלל? אם הייתה חדירה חלקית? ויש לציין שזה לא קשור לבדיקה כי צריך רק לעשות א.ס בטני. ואז כשלא עניתי כי הייתי בהלם הוא הוסיף ביהירות זלזול וחיך מפה לאוזן בצורה מתנשאת ובטון אחר, "טוב אם את לא רוצה לא נכריח אותך" נורא נעלבתי על החדירה לפרטיותי, הרגשתי כמו בחקירה של נאנסת שרוצים לדעת מה בדיוק קרה לה טכנית והכי העליב הבעת הדיעה. יש לציין שחזרתי אליו לבדיקה בפעם השלישית. שלא תביני לא נכון, חיפשתי למישהו אחר ללכת בוודאות. פעם אחת הטכנאית מיהרה הביתה ולא רצתה לחכות עד שאתמלא במים למרות שהגעתי בזמן לתור שלי ( כן, זו הייתה טכנאית) ואז קבעתי תור לרופא אחר מ-קסים שכששאל מה הסיבה להגעתי ( גידול) ובאתי חצי שעה לפני הזמן אך לא רצה שאשתה ועשה לי א.ס ללא שתיית מים, קצת רשלני מיצדו ובגלל שהרופא שלי ד-רש שיבדקו טוב טוב כי אנחנו מדברים פה על גידול רציתי לבוא עם בדיקה מהימנה ולכת הגעתי שוב בפעם השלישית לאותו רופא. הוא לא אמר משהו ספציפי אך היה לו בוז כלפי כך למשל ששאלתי אם הגידול מצד שמאל הוא ענה בחיוך המזלזל שלו הרחם לא בצד שמאל הרחם באמצע. ואז אני שאלתי על הגידול... כל פעם שאמר את המילה בתולה היה לו חיוך דבילי שאגב לא ממש הזיז לי אבל אני מרגישה שהוא מתייחס אליי כאל מפגרת. גם על תוצאות הבדיקה פתאום חייך ואמר שברירת המחדל זה וגינלי ופתאום ציין על המסמך תוך כדי שהוא מחייך את הכיתוב בטני. זה לא מעליב אותי והופא שלי יודע טוב מאוד לאילו בדיקות שלח אותי ולפי תמונות א.ס יודע טוב מאוד אם זה בטני או וגינלי. אני לא מבינה מאיפה הרוע שלו וסליחה שפרטתי את כל ההשתלשלות. אבל רק רציתי לשאול אם יש טעם להתלונן על הביקור השני בו שאל על אופו החדירות והבעת דעתו בנושא? בסה"כ אני כזו קטנה מול כל המערכת ואני יודעת שרק אני והוא היינו בחדר. כתבתי על הביקו השלישי בגלל שאני יודעת בוודאות שעשה זאת בכוונה ולא מהיסח הדעת . תודה.

20/03/2014 | 23:39 | מאת: ים

הייתי מרגישה נורא אם זה היה רוקה לי יחס ממש מגעיל מחבקת אותך ים

22/03/2014 | 18:51 | מאת:

מה שלומך? מצטערת על החויה המשפילה ולא נעימה מלווה בכאב חשש ופחד תוך התמודדות עם שאלות ומערות פוגעות אם את חשה שנפגעת ונחצן כאן גבולות את בהחלט יכולה להגיש תלונה שמרי על עצמך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

26/03/2014 | 20:31 | מאת: אחת

תודה לכן בנות. כתבתי לנציב תלונות ציבור בקופ"ח ותארתי לו את מה שתיארתי לכן מבלי לתת את פרטיי ואת פרטי הרופא. שאלתי מה ההליך ואם ניתן להישאר בעילום שם. לגבי ההליך לא ענו לי ואשמח אם מישהי יודעת? ולגבי שמירה על פרטיות ענו לי לכתוב רק ת.ז שזה שמע לי ממש טיפשי כי מת.ז אפשר לדעת כל כך הרבה פרטים בייחוד בקופ"ח. אני כבר חושבת לרדת מזה...כי בטח יעשו ממני מטומטמת

14/03/2014 | 18:18 | מאת:

שבת לפני פורים מאחלת לכן הרבה שקט שלווה וחיוך שהולך ומתפשט על הפנים הרבה שמחה בלב איתכן אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

15/03/2014 | 01:49 | מאת: מציאות אחרת

תודה אידה ואמן למילותיך. חג פורים שמח לך ולכולן. שלך - מציאות אחרת

23/03/2014 | 22:45 | מאת:

מה שלומך מציאות? אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

13/03/2014 | 13:55 | מאת: ים

אידה,תכתבי לי שאני שפויה.ניסיני לנוח מעט.לא הספקתי להרדם וחלמתי שאני נמצאת במקלחת שלי בבית בחדר הורים חצי ערומה ופתאום מרגישה שאבא שלי בא הביתה.אני מפחדת.ואז הוא בא לחדר שלי.אני קפואה.ואז הוא מנסה לפתוח לי את הדלת מצד שני.אני מתה מפחד.והוא מכניס את היד שלו לחור הקטן של המנעול.אני צועקת שם של מישהי שאני סומכת עליה ואוהבת ומנסה לשבור לו את היד.הוא הולך אחורה ואני רואה אותו דרך החור של המנעול.פתאום אני אומרת לו:"אם אתה רוצה,בוא אלי,בוא."ואני רוצה שהוא יבוא,לא איחפת לי.והוא לא בא.ואני מצטערת שהוא לא בא...התעוררתי עם סחרחורת ובחילה.עבר שעתיים מאז,התעוששתי קצת...זה מעולם לא היה.אולי הבנתי את המסר...אך עדיין קשה לי.אז שפחתי את הגהנום הזה כאן . ים שומרת על שפיות

13/03/2014 | 23:49 | מאת:

ברור שאת שפויה!!!!! אלה הפחדים שלך! ומבלי לדעת פרטים יש פחד ועוד המון רגשות מעורבים דחיה , משיכה פחד ובטחון יאווש, כניעה הרבה חוסר אונים וצורך להחזיר אלייך את השליטה מקווה שנרגעת תיהיה בטוחה שאת שפויה מחזקת ושולחת חלומות נעימים איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

14/03/2014 | 00:39 | מאת: ים

13/03/2014 | 00:52 | מאת:

מקווה שכולכן ישנות כעת וחולמות חלומות נעימים ומרגיעים לקראת יום חדש מואר באנרגיות טובות אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

13/03/2014 | 01:03 | מאת: מציאות אחרת

תודה אידה והלוואי ואצליח לישון. מרגישה כאילו זה אמצע היום.... כולם ישנים פה ואני לבד עם הדמעות.... לא פשוט לי..... תודה על הברכות ולילה טוב, שלך - מציאות אחרת

13/03/2014 | 23:51 | מאת:

מקווה שהיום את משלימה לילה טוב רגוע אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

11/03/2014 | 12:43 | מאת: ים

פיאום הבנתני שיש עוד סיבה שהביאה אותי לכאן...אמיתית ועמוקה...הייתי צריכה להיות 13 שנה נשואה בשביל זה... וקול השני אומר שזה סתם שטויות...את זות שהרגשת את מה שדוחה אותך עכשיו...לא הוא...אז שלך האחריות...מסובך... רוצה אקמול שלכם ים

12/03/2014 | 16:56 | מאת: מציאות אחרת

ים יקרה, מבינה את הקושי, את כל ה"בומים" האלה שצצים משום מקום ועושים נזק וכאב עצום. אם נכון לך וכדי לא לכתוב שוב, קראי מה שכתבתי בשרשור למטה שאידה פתחה - "בוקר טוב ונפלא לכולן". אולי זה יעזור גם לך. איתך - מציאות אחרת

12/03/2014 | 19:09 | מאת: ים

נשמה היא אלוקית,נצחית...אנחנו בנות מלך.אפשר לקלקל לנו את הבגדים,להכאיב,אפילו לשבור את הגוף ונפש ולגרום להם כאב עצום שנצטרך להתמודד איתו שנים...אבל אין דרך להוריד מערכה האמיתי של בת מלך,שום דבר אינו יכול לגעת בנשמה הנצחית שהיא כמו יהלום...אני רק רציתי להיות אהובה בכול מחיר...את יודעת מה...אני לא משלמת לו יותר פרוטה,שיקפוץ...אני יפה ואהובה והוא... דפוק תודה על התמיכה שלך ים מרדנית וחצופה שלעולם לא וויתרה על עצמה

13/03/2014 | 00:36 | מאת:

מה שלומך? המילים שלך חוצבות בלב קטעי מילים... משפטים.. קושי כאב.. והמון כוחות אני חושבת שכולנו רק רוצים להיות אהובים ורצויים... מצטערת שבך זה גם פגע.. את אכן יפה ואהובה והכי... כל הכבוד לך שמעולם לא ויתרת על עצמך!!! את אלופה כמו שאת מרדנית וחצופה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

13/03/2014 | 11:06 | מאת: ים

יש לי "דם של שורדת,רותח כאש שגדוד חיילים לא היה מבייש. הוא זה שדוחף לסגור מעגל ולעלות בספירלה אל-על. הוא זה ששורף ברוח חיים כשחוזרת תחושה וחושפת פצעים. הוא זה ששורף שבא לך לצעוק שלא תצליחי יותר לסבול ולשתוק. שיקפוץ הירח ואיתו כוכבים את לא תוותרי לעולם על חיים! את לא תוותרי לעולם על עצמך גם אם תפלי ותקיע את דמך! את לא תוותרי לעולם על תקווה כי מגיע לך זכות להיות אהובה! מלח ודם מעורב בדמעות וכול שריר מבקש שיתנו לו לבכות. אניח לגשם לשטוף את פנאי מלח תמיד שורף על החי. דם של שורדת רותח כאש שגדוד חיילים לא היה מבייש הוא זה שישמור עכשיו על כוחות מתוך נסיון להמשיך ולבנות!. ים

11/03/2014 | 08:01 | מאת:

דחוף את הפרה שלך חכם אחד טייל עם תלמידו הנאמן ביער כשמרחוק הבחין במקום בעל מראה דל ביותר. הוא החליט לבקר שם לזמן קצר. בדרך הוא דיבר עם תלמידו על חשיבותם של ביקורים המאפשרים להכיר אנשים ועל הלמידה שרוכשים מחוויות כאלה. כשהגיע, הוא ראה את הדלות של המקום ותושביו. בבית הישן וההרוס התגוררו זוג הורים ושלושת ילדיהם כולם יחפים ולבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים. החכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אב המשפחה ושאל אותו: "בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכזי מסחר, כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד?" האיש ענה לו בשקט: "חבר, יש לנו פרה קטנה. היא מניבה כמה ליטר חלב בכל יום. חלק מהתוצר אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה וכד' לעצמנו וכך אנו שורדים." החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך. באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה לו: "חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ותדחוף אותה". התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו, הרי הפרה הקטנה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה. אבל החכם הלך משם ולא ענה לו. התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו. הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום הקרובה דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה. המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו... כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, הצעיר החליט לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור להם. כסף לא היה לו, הוא החליט שיעבוד חינם בשבילם כדי לעזור להם לקנות פרה קטנה חדשה. ככל שהתקרב למקום ראה שהסביבה השתנתה, העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי והילדים שחקו בחצר. הצעיר הרגיש עצוב ומאויש. הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה כדי לשרוד. הוא החיש את צעדיו. כשהגיע לבית התקבל על ידי איש מאוד אדיב. הצעיר שאל על המשפחה שהתגוררה בבית לפני מספר שנים. ענו לו שהמשפחה ממשיכה להתגורר במקום. הוא לא הצליח להבין מה התרחש, הסתכל על הילדים והכיר אותם, הם נראו יותר גדולים ובריאים, אבל הם היו ללא ספק אותם ילדים שביקר אצלם עם מורו מספר שנים קודם. הוא שיבח את מה שראה ושאל את האיש (את בעליו של הפרה הקטנה): "כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך? " האיש השיב לו בהתלהבות: "הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה, מאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה". לכל אחד מאתנו יש פרה קטנה, שמגבילה ועושה אותנו תלויים, שאינה מאפשרת לנו לפתח את כישורינו ויכולתנו. אנו מסתפקים במה שהפרה הקטנה מייצרת. וכך מנציחים מצב של בינוניות, שאינו מאפשר לנו להסיר את הכיסוי מעינינו ולראות ולהגשים את יכולתנו האדירה. מהי הפרה הקטנה שלך? כיצד תדחוף אותה מעל התהום יום טוב בנות יקרות אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

11/03/2014 | 08:35 | מאת: bubaa

אידה, אין עלייך.. גיליתי מה הדבר שתוקע אותי.. (לא רוצה לקרא לה "פרה") עצוב לי.

11/03/2014 | 11:53 | מאת:

אם כך... זה נראה לי המון..... שולחת חיבוק אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

11/03/2014 | 11:53 | מאת: ים

לא נוח לי לפרט אבל זה סיפור חיים שלי... רק שלסוף היפה שלו עוד לא הגעתי.. בוקר טוב לך אידה היית מאוד חסרה כאן ים

12/03/2014 | 00:07 | מאת:

רשמת עוד לא.... שזה טוב כי זה יגיע! אז תנסי לחשוב מה את צריכה להעיף בכדי להגיע למקום הטוב? מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

11/03/2014 | 16:48 | מאת: מיכ

אין לי מושג מה תוקע אותי...זה כמו להסתובב במעגלים ולחזור שוב ושוב על אותה טעות אולי ולא לדעת אחרת...איך יודעים?

12/03/2014 | 00:45 | מאת:

יש שאלה.... מחכים ומחפשים תשובה והיא מגיעה!!! לא תמיד ממקום צפוי... אבל מגיעה אני בטוחה! אם תרצי שתפי אותנו בהצלחה אידה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

12/03/2014 | 17:15 | מאת: מציאות אחרת

תודה על הסיפור הזה. הוא מוכיח שכשמגיעים לנקודה שבה אין ברירה אחרת אלא לזוז מימנה, זה אפשרי ואפשר לעשות את זה, והכל הכל הוא פונקציה של עד כמה רוצים באמת לזוז. יש סיפור ידוע על הפילים בקרקס, שמיום היוולדם קושרים אותם ליתד כדי שלא יוכלו לברוח. בהיותם קטנים הם מנסים בכל כוחם להשתחרר מהקשירה ולא מצליחים וזה מוטמע בהם עד כדי כך שבבגרותם הם כבר לא מנסים להשתחרר, כי הם זוכרים שניסו המון ולא הצליחו. מה שהם לא יודעים הוא שהיום הם כבר הרבה יותר חזקים מימה שהיו והם יכולים להשתחרר בקלות מהיתד הזאת. היתד הזאת היא היתד שתוקעת אותנו/אותי במקום והיום אני מנסה חזק להשתחרר מימנה, ללמוד לעשות דברים שיקלו עלי, ללמוד להרגיש ראויה להרגיש טוב ושלהרגיש טוב יעשה טוב לי ולסביבה שלי. אחד הדברים שעוזר לי הוא לנתב את המחשבות שלי לכיוון החיובי כל הזמן ויהי מה, לא משנה כמה קשה לי וכמה רע אני מרגישה, וזה עושה פלאים בעיקר כשאני מעלה את זה על הכתב וכותבת מה אני רוצה ומה אני אוהבת - רק חיובי ורק טוב. זה עובד גם עם דמעות בעיניים וגם כשזה טכני. זה שם אותי בפזה אחרת ועוזר לזוז מהמקום הכואב והתקוע.... עוברת המון המון, הן בקשר לעבודה על "הגוף שלי" , על כל ההגבלות והמומים ששמתי עליו, על כל הכאב שקשור בו, התגובות הקשות שהוא מייצר והתחושות הקשות. מעבר לזה חברה מאד טובה שלי נפטרה לפני שבוע, ויש דברים משפחתיים מצד "האח" שלי שממש ממש קשים לי. שוב תודה על הסיפור ותודה גם על התגובה שלך אלי בשרשור למטה. מקווה גם לראות אותך כאן יותר. את מאד חסרה. שלך - מציאות אחרת

13/03/2014 | 00:47 | מאת:

זה כל כך נכון!!!!!!!! מצטערת לשמוע על חברתך... והתמודדות עם "האח".. איתך המחשבות הטובות בדרכך הלא פשוטה אך מנצחת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

10/03/2014 | 14:37 | מאת: מציאות אחרת

היי לכולן, האמת היא שאני קוראת את כל מה שאתן כותבות ומתקשה למצוא מילים להגיב לכל אחת בנפרד.... עוברת תקופה לא פשוטה ובכל זאת אתן חשובות ויקרות לי, כל אחת מיכן ולו בגלל שכולכן, כולנו מנסות להרגיש טוב יותר ולכן גם משתפות ומנסות להיתמך/לעזור אחת לשנייה. אני פחות עוזרת כרגע לצערי. ובכל זאת רוצה לנסות לחזק במסר וסיפור שקראתי לאחרונה. המסר הוא שכל מה שקרה וקורה לא קורה לנו אלא עובר דרכינו, החיים עוברים דרכינו, אנחנו לא החיים וזה כך כדי שנהפוך להיות בדיוק מי שאנחנו דרך כל מה שעבר דרכינו שעיצב אותנו. כולנו נולדנו נקיים וטהורים, והחיים שעברו דרכינו הוסיפו עלינו עוד שכבות על גבי שכבות של אירועים שאם נצליח להבין שהם רק עברו דרכינו, ירד מעלינו המון משקל וכאב. זו נקודה למחשבה שאם נצליח לשנות את החשיבה שלנו אל מול הדברים שכל כך מקשים וכואבים לנו אולי יהיה קל יותר. והסיפור הוא על אדם שעמד להרצות בפני אולם עמוס באנשים. הוא הוציא מכיסו שטר של 50 ש"ח ושאל את הקהל מי רוצה את השטר? כולם הצביעו. המרצה אמר שייתן לאחד מהם את השטר אבל לפני כן הוא קימט אותו בידיו ושאל שוב, מי רוצה את השטר? שוב כולם הצביעו. המרצה לקח את השטר זרק אותו לריצפה והחל לדרוך עליו, ושוב שאל את הקהל מי רוצה את השטר? שוב כולם הצביעו. המרצה אמר להם שבדיוק כמו שהשטר הזה לא איבד דבר מערכו למרות כל מה שהוא עשה לו, כך גם כל האנשים, לא משנה מה עברו בחיים האלה, שום דבר מכל מה שעברו לא שינה בכלום את הערך שלהם. זכרו ולפחות חישבו על זה. אנחנו שוות ויקרות וטובות ומוערכות בדיוק כמו ביום שנולדנו, לא משנה מה עברנו. שום דבר ואף אחד לא יכול לקחת מאיתנו את מה שאנחנו שוות מעצם קיומינו..... שיהיה קל יותר לכולן שלכן - מציאות אחרת

10/03/2014 | 16:02 | מאת: ינשוף

מציאות יקרה!! התגעגעתי אליך מאוד!! תודה על המסר של תקווה- אכן- כולנו -את- אני וכולנו - יש ערך אין סופי כי יש בנו נשמה טהורה שהוא חלק מאלוהים. אני כותבת את המילים האלה ובו זמנית יש צעקות בפנים- בתוך הראש שלועגים לי- אבל כרגע אני לא מוכנה להקשיב להם- את מזכירה לי שבאמת אפשר לבנות- ליצר מציאות אחרת על ידי התמקדות אחרת. תודה על התזכורת ומציאות אחרת אשמח לשמוע מה שלומך ומה שעובר עליך- כמובן אם זה מתאים- אוהבת אותך המון!!!! ינשוף

13/03/2014 | 14:21 | מאת: מציאות אחרת

אכן את צודקת, כולנו ילדים של אלוהים וככאלה רק הוא אחראי על הערך שלנו ואף אחד אחר לא יכול לגרוע דבר מימנו. הכל , כל המציאות שלנו היא פונקציה של המחשבות וההתייחסות שלנו לדברים שקרו, לכאב. אפשר עם המון עבודה ונחישות לשנות את המחשבות ולשים את עצמינו במקום יותר טוב בעיני עצמינו. זה מה שחשוב ומהותי, מה אנחנו מרגישות אל עצמינו, ואם אנחנו מרגישות דברים שלא נראים לנו, אפשר לשנות את איך שאנחנו מרגישות. שמרי עליך יקרה וגם אני אוהבת אותך ואיתך. שלך - מציאות אחרת

10/03/2014 | 17:51 | מאת:

מצטערת על התקופה על לא פשוטה! ובכל זאת חשובה ויקרה כאן מאוד והמשל שהבאת הוא בהחלט מחזק את הערך של אחת כאן לא חשוב מה עברה כל אחת כאן תמיד תמיד שווה איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

12/03/2014 | 20:47 | מאת: מציאות אחרת

תודה על התגובה. כתבתי קצת יותר למעלה מיתחת לסיפור שהעלית. וכן, עוברת תקופה קשה, המון בכי שאין לא סוף. לא פשוט לי וזה בהמעטה למרות שאני כל כך מתאמצת להתקדם.... חג שמח, שלך - מציאות אחרת

09/03/2014 | 23:35 | מאת: אורחת

חזרתי להרגיש אורחת.... מצבי גרוע ביותר. עולם מיותר.

10/03/2014 | 10:21 | מאת: ינשוף

אורחת יקרה מצטערת שכל כך קשה-אם בא לך לשתף אני כאן- אבל מעבר למילים אני כל כך מבינה אותך- אורחת יקרה- אני כאן יחד איתך- ינשוף

10/03/2014 | 13:48 | מאת: מיכ

כולנו אורחים בעולם הזה...באים והולכים......אני גרועה לפעמים בלעודד לא תמיד יש מה לומר.....היום גם אני לא משהו, אבל חושבת על כך שזה חולף........הכל בחיים חולף........איתך...הנה שיר אופטימי http://www.youtube.com/watch?v=r6OJaznoZEI

10/03/2014 | 14:23 | מאת: מיכ

מקווה שהקישור יצליח.... השיר הוא בלילה של עידן רייכל, אם לא יעבוד... http://www.youtube.com/watch?v=r6OJaznoZEI

10/03/2014 | 18:04 | מאת:

מה שלומך? רוצה לשתף? כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

11/03/2014 | 02:00 | מאת: אורחת

שמחה שהגעת...האמת היא שקשה לי להרגיש שאת באמת כאן כשאת מגיעה לפה לעיתים רחוקות, בלי שום קביעות וסדר. תודה על הרצון, אבל זה לא...

11/03/2014 | 11:23 | מאת:

מבינה! אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

09/03/2014 | 15:13 | מאת: סערת נפש

סתם רציתי לאמר שלום... ושטוב לי היום. מקווה שזה יחזיק מעמד.

09/03/2014 | 19:23 | מאת: ינשוף

סערה יקרה כמה טוב לשמוע שטוב לך היום!! אולי כאשר פחות טוב לך תוכלי להזכר ביום הזה ולקחת ממנו כוח ותקווה!! מאחלת לך ולכולנו הרבה ימים טובים- ינשוף

13/03/2014 | 00:50 | מאת:

אני מקווה שאת מצליחה להיות והחזיק את הטוב איתך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

08/03/2014 | 22:53 | מאת: ליטל

הכל ששבור מרוסק עף ברוח לכיוון הגהנום היפיפה של השרפות הנוראיות חסר יצבות בורח,לא קשור,לא מחובר,חסר שליטה,זעם,כאב,צרחות לקלל לקלל לקלל!!!!!אין הגיון הכל כאב,הכל עצב רע רע רע מפוזר נעלם הולך לאבוד,,,לא רוצה,לא יודעת לא קיימת חבלים,הכל כתוב בדם!!! אין מעצור!!!!עצמות נשברות!! שליטה שלטיה,שולט נשלט,לא היה כן היה,לא שמר אין אמון הכל מרוסק לא נמצא לא קיים,לחיות למות לצרוח לנקום להתחרפן אין כוח עודדדדדדד (מלים בלתי נשלטות התקף)

08/03/2014 | 23:09 | מאת: ים

מה מטפלת שלך אומרת לעשות במקרה שאת מרגישה ככה?

08/03/2014 | 23:49 | מאת: ליטל

אני לא מספיק פתוחה איתה...ומפחדת שהיא לא תכיל מפחדת להיות נטל מפחדת מעצמי מהכל מהקולות מהתמונות מהרעש!!!!!! פוחדת לחיות!!!

08/03/2014 | 20:59 | מאת: ים

לבא-א-א-אד!עם מליון מחשבות על החיים.עם כל מיני הבנות שפתאום הגיעו...שונאת להרגיש ככה.

08/03/2014 | 21:57 | מאת: ינשוף

ים יקרה!! אני כאן יחד איתך- אולי ביחד יקל עליך קצת??! הלבד הזה הכי מוכר לי ואני מנסה ללמוד איך להיות בקשר וזה בכלל לא פשוט אבל אני לא מוותרת- אני מנסה לקבל את עצמי וגם לזכור את הדרך שעשיתי ועושה-וגם את עושה דרך-אנחנו ננצח את הלבד הזה ביחד- איתך ינשוף

08/03/2014 | 23:08 | מאת: ים

אשתדל לשמור על התקווה. אמרתי לבעלי שאני עצובה... נו...משום מה זה לא עזר לי ואנחנו שומרים הלכות טהרה בדיוק עכשיו הוא לא יכול לחבק אותי... פתאום הבנתי משהו שהמון זמן היה באוויר ונהיה לי קשה ישבתי וכתבתי המון עד שנגמר לי... בעצמי לא יודעת מה אני רוצה... שלכם ים עצובה

07/03/2014 | 13:37 | מאת: מיכ

מקווה שאת בסדר, הייתי שמחה אילו היית כאן יותר..

07/03/2014 | 14:48 | מאת: ים

10/03/2014 | 14:40 | מאת: מציאות אחרת

אידה יקרה, את עמוד הטווח של הפורום הזה, והיעדרות הארוכה שלך ממש מורגשת. חסרונך כאן מורגש מאד. בשבילי הוא מערער את הביטחון.... מקווה שאת בטוב. אנא השמיעי קול.... שלך - מציאות אחרת

10/03/2014 | 17:44 | מאת:

קצת טבעתי בעומס הכל בסדר מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

הי, שבוע הבא ביום ראשון אני מתארסת ב''ה. ופתאום כל המחשבות על מה שקרה לי אם אותו בחור צך חשבתי שזה כבר מאחורי אבל מסתבר שזה לו וזה כל כך משתק אותי אני מתה מפחד מיום ראשון אני בכלל לא רוצה שיגיע. אף אחד לא מבין מה ובר עלי כולם חושבים שאני צריכה להיות שמחהולצערי אני ההפך יש לכם רעיון מה אפשר לעשות?? הארוס שלי הוא בן אדם מדהים אבל דווקא עכשיו אני מרגישה שאני צריכה להתרחק מימנו.. ואני נמצאת בטיפול כבר חמש שנים וחשבתי שהו זה עבר ואני יכולה להמשיך עלה אבל מסתבר שלא כניראה..

באמת שכואב לי לקרא אותך.. הלוואי ויכולתי לעקל עלייך את הכאב הפחד.. אין לי הרבה מה לאמר, נעלמו לי המילים כואבת את כאבך.. ומאחלת לך שתצליחי לשמוח בשמחה שלך!

07/03/2014 | 13:35 | מאת: מיכ

שיהיה מזל טוב...דברי בטיפול, את כבר חמש שנים שם, אני בטוחה שעכשיו זה הזמן הכי הכי חשוב בטיפול לשתף אותה כמה שיותר, להתייעץ... על כל מה שעולה....האם הארוס שלך שותף? יודע? כי מאוד קשה להסביר לו אם הוא לא יודע. והוא מדהים!! תזכרי את זה! תנסי להפריד בין אז להיום! בהצלחה מיכל

06/03/2014 | 15:43 | מאת: ים

מאחלת שהשבת תביא הקלה ומנוחה ים

06/03/2014 | 23:17 | מאת: bubaa

שבת שלום גם לך.. ולכולם