פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

לא יודעת אייך להתחיל לפתור את הבעיות, חייתי יותר מידי זמן בהתעלמות מוחלטת מהם שאני אפילו לא יודעת איזה בעיות אני צריכה לפתור. אין למי לפנות אין עם מי לדבר, החיים שלי נעצרו הבקום אייך ואני לא מוצאת מספיק כוחות או רצון להתקדם משם. נראה שיותר קל להתעלם מהכל ולהתמקד בילדים. אבל גם גם משהו לא מרגיש שלם כאילו אני נותנת הכל ובעצם לא נותנת כלום. אין לי מושג אפילו מה אני מרגישה או אם אני בכלל עדיין מרגישה משהו. לא יודעת אם באמת הכל קשור במה שקרה או שזה דברים אחרים שקרו בהמשך. הכל מבלבל ואין מי שבאמת יכול להבין מה קורה בלבד מי שנמצא באותו מקום. בכל פעם שאני מרגישה שאני עושה צעד קדימה יש משהו שגורם לי לעשות שתי צעדים אחורה ואני לא מצליחה להבין מה עוצר אותי כל הזמן. מצד אחד יש לי כביכול את כל הסיבות להיות מאושרת כי יש את הילדים שנותנים אור בחיי גם כשהכל חשוך ובעל שאוהב אותי למרות שאני מתוסבכת ומצד שני לא מצליחה להגיע למקום שבו אני ארגיש שאני חיה גם בשבילי. אני גם מאוד מבינה את כל מי שמסביבי, כי מאוד קשה לקרוא אותי, כל מי שמכיר אותי כולל משפחה וחברים חושב שאני בחורה חזקה מאוד כי זה מה שאני מקרינה כלפי חוץ. לא אוהבת להראות פגיעה, לא יכולה להרשות שמישהו יחשוב שאני לא כ"כ חלשה כי יש בי פחד שאם אני יראה חולשה זה ינוצל לרעה. אייך אני יכולה לדעת מי אני בכלל... הבחורה החזקה שכולם חושבים שאני או הבחורה המתוסבכת שאני מרגישה שאני?

ברוכה הבאה הרבה שאלות וסמני שאלה בתוך דברייך בדידות? עצב? האם את יודעת ומכירה את עצמך? מה נכון לך ומה טוב לך? האם את חייה את החיים? שורדת אותם? האם את רוצה לענות ולמצוא את עצמך? ממליצה לך למצוא עם מי לדבר לשקול לפנות לטיפול ולהפסיק להשאר עם הדברים לבד.. מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עוסMSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

לא יודעת אפילו אייך להתחיל, עברו כ"כ הרבה שנים, חשבתי שאני מאלה שפשוט ממשיכות בלי שזה ישפיע עליהן. אני כבר בת 35 עברו מאז 20 שנה ואני אפילו היום לא יודעת איזה הגדרה לתת לזה או אם בכלל לתת לזה הגדרה. זה היה דוד שלי שהיה בזמנו ב-24 בערך ישנו באותו החדר במיטות נפרדות ודיברנו עד שנירדמנו. היתעוררתי שאני ישנה על הבטן והוא עליי מתחכך בי מאחור וכשניסתי לזוז ולדבר האצבעות שלו היו בפה שלי. בשלב מסויים התחלתי לבכות והוא ירד מעליי ואני המשכתי לבכות והוא הדליק לי סיגריה אני לא ישכח את זה, הוא יתנהג כאילו פשוט התעוררנו משינה. לא רציתי לדבר על זה הרגשתי אשמה כי ישנתי עם שורט. היום אני נשואה ויש לי 4 ילדים ואפשר לומר שהייתי בסדר יחסית עד כה. אבל בשנה האחרונה אני נמנעת מיחסי אישות עם בעלי. אני מתעצבנת אם הוא נוגע בי שאני ישנה, אני נגעלת שהוא נוגע בי שהוא מאחרי. זה כבר מגיע למצב שאני ממש לא רוצה שהוא יגע בי בכל דרך שהיא מינית. אני מסוגלת לקיים איתו יחסים רק כשאני יודעת מראש שלשם כך אנחנו נכנסים למיטה, שאני מוכנה לזה נפשית מראש. אומנם אף פעם לא הייתי חתולת מין אבל נהנתי מזה ואף פעם לא נגעלתי מהמגע של בעלי. אנחנו יחד כבר 20 שנה ואני עדיין מאוהבת בו מאוד אבל בכל פעם שאני מגיבה אליו בצורה כזאת זה מרחיק בניינו. לא יודעת מה עובר עליי ולמה דווקא עכשיו, שמישהו בבקשה יעזור לי להבין

היי ספיר ברוכה הבאה לפורום ספיר יקרה- טוב שהבאת את הדברים לכאן וזה בטח דרש אומץ לשתף- בנוגע לשאלה שלך- למה עכשיו- אני חושבת שאת פשוט מוכנה להתמודד עם הדברים יותר- הכי חשוב זה שתקבלי עזרה- טיפול שיכול לעזור לך להבין- ולבוא תהליך ריפוי של הפצע של הפגיעה הכואבת שעברת-וכמובן שתוכלי להנות להיות יחד עם בעלך - מקווה שתשארי איתנו ותשתפי מה שנכון עבורך(עוד דבר קטן כאשר את כותבת משהו שיכול להיות טריגר לאחרים פשוט תכתבי האוט "ט" יחד בכותרת). כאן יחד איתך- ינשוף

קודם כל על תשובתך ותמיכתך. פניתי בזמנו ליעוץ לזמן קצר אומנם אך לא הרגשתי שזה ממש עזר לי. יותר הייתי מוטרדת באם זה יתגלה ומה לעשות כדי שאף אחד לא ידע. במשך המון שנים המשכתי לדבר איתו רגיל כדי שאף אחד לא ירגיש שמשהו לא בסדר. בערך בגיל 18 אני זוכרת שזה היה בבית של סבתא שלי וקראתי לו לחצר כדי לשאול אותו "למה?", אבל לא באמת מצאתי שם תשובה שסיפקה אותי למרות שהוא ביקש סליחה. היתה חסרה לי ההבנה האמיתית של כמה הוא סיבך לי את החיים בגלל רגע אחד. אני שומעת הרבה בנות שליבי יוצא אליהן מחכות לכך שהוא יבקש סליחה, אבל זה נותן כלום. כל השנים התעלמתי מזה כאילו לא קרה לי כלום אבל היום שיש לי ילדים המחשבה שמישהו יעז להתקרב אליהם משגעת אותי. אני לא נותת להם לישון אצל אף אחד אפילו לא אצל אחים שלי. זה הפך אותי לחסרת אמונה במין הגברי. אבל דבר אחד זה חיזק אצלי וזה אומץ וידיעה שאני יכולה לעבור הכל עם גבר מאחרי או בלעדיו. אני לא הייתי מאותו רגע ואילך חלשה בשום פן בחיים שלי. לא עם בעלי ולא עם הילדים ויש לי 4 בנים כך שאני חייבת להיות חזקה. אבל אני חיה רק בשבילם הם הדבר היחיד שמחזיק אותי פה, אם הם לא היו לא הייתי מתאמצת אפילו לשנייה.

מצטערת לשמוע חויה טראומטית שניסית והדחקת עד כה ניסית למחוק אבל זה היה וזה קיים כל הזמן מעולם לא סיפרת? לא שיתפת? נשארת לבד? אני באמת ממליצה לפנות לעזרה מקצועית ולשבור את הסוד. מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עוסMSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

הפרפר והגולם - סיפור עם מוסר השכל מוקדש לכן לכבוד שבת שבת שלום שלווה ומונוחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש יום אחד שאל הנכד את סבו: "סבא מה יש לך ביד?" "גולם", ענה הסבא, "ובתוך הגולם יש פרפר. בקרוב הגולם יבקע וייצא ממנו הפרפר". התלהב הילד עד מאד ושאל "אתה יכול לתת לי אותו?" "כן", אמר הסבא, "אבל תבטיח לי, שכשיבקע הגולם והפרפר ינסה לקפוץ ולהכות עם כנפיו על דפנות הגולם, אתה לא תעזור לו לצאת. תן לו לצאת בכוחות עצמו". הילד הבטיח ולקח את הגולם הביתה. בבית הוא ישב והביט על הגולם. לפתע ראה הילד שהגולם מתחיל לזוז ולהתנועע עד שלבסוף נוצר פתח קטן והוא נבקע. בתוך הגולם היה פרפר לח ויפה, אשר הכה בכל כוחו על דפנות הגולם בנסותו לצאת ממנו, אך ללא הצלחה. רחמיו של הילד נכמרו על היצור האומלל והוא רצה לעזור לפרפר לצאת, אך זכר את דברי סבו ונמנע מלעזור לו. לאחר זמן מה, הילד לא יכול היה להתאפק יותר. לבו לא עמד לו ורחמיו גברו על הבטחתו לסבו. הוא פתח את שני חצאי הגולם לרווחה, כדי לאפשר לפרפר לצאת. היצור המשוחרר הכה מעט בכנפיו ועף החוצה. אך חיוכו של הילד לא הספיק להימתח על פניו והפרפר נפל ומת. הילד הרים את הפרפר המת, ופרץ בבכי. בעוד הפרפר בידו, הלך הילד אל סבו והראה לו אותו בלי לומר מילה. הסבא הביט בילד ואמר: "נכון שעזרת לו לצאת?" "נכון", ענה הילד. "אתה מבין, ילדי?", אמר הסבא, "המאבק של הפרפר בתוך הגולם מחזק את כנפיו. ברגע שהוא מכה בדפנות הגולם, שרירי כנפיו מתחזקים. בכך שעזרת לו, אתה מנעת ממנו לפתח את שרירי כנפיו, שאותם הוא צריך על מנת לשרוד..." פעמים רבות, הדבר שנראה הכי גרוע מבחינתנו, עשוי להיות קרש הקפיצה החשוב ביותר בחיינו. לעולם אל תחשבו שקושי הוא בעיה, לפעמים זה פשוט האימון שמחזק את שרירי הכנפיים שלנו, רגע לפני שאנו מצליחים להמריא מעלה, אל חיים טובים יותר.

אידה יקרה משל מרגש ונותן המון תקווה הלוואי שכולנו נוכל לבחור לראות את הקשיים שלנו כ"קרש קביצה" לחיים טובים יותר כי מגיע לנו לחיות ולהיות חופשיים. תודה שאת כאן יחד איתנו- מאפשרת אותנו לחזק את "כנפיינו" שנעוף למרומים ולהודות לאלוהים על כל מה שיש- הקשיים יחד עם הדברים הטובים. שבת שלום - ינשוף

על הסיפור החזק הזה, שמאז ששמעתי אותו לפני שנים הוא מלווה ומחזק אותי המון!

אני מכירה את הסיפור, אבל לפעמים צריך כן מישהוא שיאחז בכנפיים כדי שימריאו מחדש..לא יודעת איך להסביר אותי....

חושבת שאני מבינה אותך- צריך מישהוא שיאחז-יעטף בעדינות- יאכיל כדי להרגיש את הבטחון שוב להמריא ואז אולי אפשר.

למה פוגעים למי שאוהבים? למה זה קורה שוב ושוב? למה אין מנוח מהמצוקה והקולות בפנים? למה הטיפול נחווה כפגיעה? למה זה לא נגמר? למה - למה למה????!!!! מיוואשת מאוד- ינשוף

ממשיכה לכתןב ולשתף למרות הכל מוצאת את עצמי עוברת מקיצוניות לקיצוניות מכאב בלתי פוסק לחיבור לאני הגבוה יותר מרגע לרגע- מוצאת את עצמי חווה חלקים שונים מבתוכי כל אחד עם קול אחר כרגע מדברת בשביל עצמי- נמצאת בצומת- לא יודעת ולא ברור לאן כל זה מוביל יודעת שאין כבר סיכוי ללכת אחורה והקדימה הוא הלא ידוע והוא הכי מפחיד והוא נמצא בתוכי מאז שאני מכירה את עצמי וחלק ממני רוצה לרדת מהרכבת הזאת של סיוטים ותחושת אימה מתמדת רק הכל קורה כל כך מהר שאני לא מצליחה להתאפס ולהחזיק את עצמי מספיק זמן כאן ועכשיו כדי לעצור ולרדת ומרגיש לי שהפגיעה קורה שוב ושוב מרגישה לכודה בתוך כלוב ואינני יודעת איך לצאת ממנה הכי גרוע מכל דבר אחר זה שמזמן הפגיעה הסתיימה אבל אני נשארת -אני קושרת את עצמי עם אזיקים לעבר ולסבל -לא מצילחה להשתחרר -מתחננת מאלוהים שהוא יעזור לי לצאת מהמקום הזה- ינשוף

למרות כל הקושי האמונה מצילה אותי כל יום וכל רגע את מחקה ש ה' יעזור לך והוא יעזור ... אני הרגשתי רע רע רע!!! מתוך דכאון אתחננתי אליו בכיתי בלי סוף אלחתי ברחובות והייתי מנותקת מהמציות לגמרי רציתי רק בית משוגעים .. אתפללתי בכח עם כל הכאב .. והיום אחרי 3 חודשים של קושי רב לאת לאת אני מרגישה טוב לא טוב כמו שהיה .. למרות הכל לא יהו לי בעיות נפשיות .. היום אני לא אני אבל מצליחה לצחוק לטחון אוכל חח.. צובתת את עצמי מדי פעם מעשנת בלי סוף רואה כל מני תוכניות כמו מצלמה ניסתרת או חתילים מצחיקים ( פיספוסים ) זה די חיבר אותי לחיים בחזרה למרות כל הכאב .. אני גם מרגישה בטיפול לא בנח החדר הקטן בו אני מספרת את כל חיי ואין דבר טוב מאחוריי ולמה למה למה אני צריחה להוצי על שולחן הנקי שלי שכל כך הישתדלתי לנקות (להדחיק) כמו שהם קוראים לזה ולהוצי את כל הח-ה הזה אליו :-( .. כך צריך ורק כך.. ועם כל זה יש אמונה שזה יכול לעזור אחרת מה לעשות להמשיך ומה יהיה כל הזמן נהיה תקועות אם החור הזה .. או הלחלוח הזה ביפנים והוא לא יתן לנו לחיות כמו שצריך אנחנו לא רגילו אנחנו לא פשוטות אנחנו מאוד גדולות החיים שעברו עלינו יעשו ועשו כבר למרות הכל אותנו חזקווות מאודד במה אפשר להפתיע אותנו .. אנחנו יכולות להפתי ובגדול הכוחות שלנו לא מובנים מאילו.. יהיה רצון אחרי תקופה של זמן לא פשוט אנחנו נראה לכולם מה זה הסגות מה זה חוכמה מה זה אמת יושר אהבה וכל הדברים הטובים והברכות שיש בעולם יהיו לנו ונתן מעצמינו את כל הטוב שלא כיבלנו למי שאנחנו אוהבים! וניהיה מאושרות עד בלי די !! אמן ואמן... ניסחבתי קצת חח.. :-) .. באמת הכל יהיה טוב..

ניסיתי לדבר איתו, להסביר, שיבין את הכאב המטורף שאני חיה איתו כ"כ הרבה שנים, חשבתי שאם אני אנסה לספר קצת יותר, גם אם אני לא אגיע לדברים הנוראים שהוא עשה לי, אולי בכל זאת הוא יוכל לנסות להבין... חוץ מלאמר לי שאני רעה איך שאני מתייחסת אליו ושכדאי שאני אמשיך בהצגה שלי- לא היה כלום....... והאכזבה והפגיעה החוזרת הזו שורפת והורגת אותי מבפנים... אבא- אני שונאת אותך.

את ממש אמיצה, להתעמת, להסביר...וואו, יש רק רע אחד בסיפור הזה! ו"סערת נפש" אחת אמיצה מאוד!!!! אני כאן, שוב מוכנה לשבת לידך בשקט ולאסוף את הכאב הזה, לא קל אבל את חזקה מאוד (הלוואי והיה לי האומץ...) מיכל.

זה לא אומץ זה סתם נאיביות ילדותית... אחרי נתק של שלושה חודשים שלא דברתי עם ההורים שלי כלום פשוט נחתתי שם בלי לתכנן את זה קודם, בלי לספר למטפלת שלי שאני הולכת לשם, לא יכולתי יותר להכיל את הכאב ורציתי לנסות לעשות משהו..... אבל עכשיו כואב לי כ"כ עד העצם... לא רוצה כאלו חיים!!!! לא רוצה!!! ומיכל יקרה, היה לי טוב לקרוא את המילים הרכות שלך, מנסה להרגיש שיש עוד מישהו איתי שיכול לאסוף ולהבין את הכאב.......

מכירה את ההרגשה הזאת. במובן מסויים ברור שהוא לא יודה במעשים המיוחסים לו כי המשמעות היא להודות שהוא לא בסדר. הוא לא מסוגל כי אם הוא יעשה כך הוא יאבד שליטה ויחשוף את היותו חולה וחלש. מאידך מבחינתך את אמיצה מאד שעשית את הצעד ובהרגשה שלי מניסיוני את תנסי שוב ושוב לההוציא מימנו איזו שהיא אמפטיה כי האהבה מימנו היא חסך שהכאב שלו הוא בלתי ניסבל. מקווה שיבוא יום ותצליחי לעלות מעל זה ולהבין שהאמת שלך היא החזקה והקובעת והיא אינה תלויה בהודאה שלו במעשיו או בכל דבר אחר. שאת צודקת ושהוא פגע בך גם ולמרות שהוא לא מודה בכך ושההודאה שלו חסרת משקל וערך. שלך - מציאות אחרת

היה לי כ"כ קשה... התקווה שהתנפצה לי וההבנה הזאת שאין מה להלחם מול זה, ככה זה ישאר, והשינוי צריך להיות אצלי... לרגע לא חשבתי שהוא יודה במעשים שעשה רק רציתי שלא יכעס עלי כי אני לא עומדת בזה, שיבין שאני מרגישה רע, שלא יגיד לי שאני צריכה להפסיק עם כל השטויות האלו ולחזור להיות שלו ולהרגיש מה שהוא חושב שאני צריכה להרגיש\לחשוב\לרצות\לעשות.... מפחיד להוולד מחדש, להתחיל להרגיש את הגבולות של עצמי... והמקום הזה, למרות שהוא לא תמיד מאוד פעיל- מאוד מאוד עוזר לי... זה דברים שרק מי שחווה יכול להבין... תודה לכן יקרות ושבת שלווה ורגועה לכולנו :-)

אחותי סיפרה לי אתמול שנאנסה לפני 5 שנים אני הייתי נסערת והיא נסגרה שוב ולא מוכנה לשתף מה אפשר לעשות עבורה? איך אפשר לגשת אליה בלי לפגוע בה?

היי מבולבלת, בהרגשה שלי אחותך הייתה זקוקה להמון אומץ כדי לספר לך ואולי מפרשת את הסערה שלך כאכזבה שלך מימנה על שזה קרה לה. מי שנפגעת מרגישה המון כאב ובעיקר בגידה באמון ורגשי אשם. לכן אולי היא מפרשת לא נכון את הסערה שלך ולכן נבהלה מימך..... בהרגשה שלי הדבר האחד שאת יכולה לעשות הוא להגיד לה שאת שם בשבילה, שאת מאד רוצה לעזור לה בכל דבר שלו היא זקוקה ושאת מאד מעריכה אותה על ששיתפה אותך. ו..... מכאן הכל בחירה שלה ולא נותר לך אלא לחכות בסבלנות לכל מה שהיא תחליט, ולהמשיך לכבד אותה ולהתייחס אליה כרגיל, כמו אחות אל אחות וכאילו ששום דבר לא שונה מימה שהיה עד כה. מקווה שזה עוזר, תמשיכי לשתף אם נכון לך. שלך - מציאות אחרת

מזמן לא כתבתי כאן. אני קוראת ואין לי מילים. לא מרגישה טוב וזה בהמעטה. ובכל זאת, כתבתי שיר ואני אשתף אותו.... ממעוף הציפור ממעוף הציפור הפרחים נראים כבני אנוש. זקופים ויפים, ליבם מאיר ושותק, שורשיהם יציבים, שבריריים ומינגד חזקים וחיים. ממעגל האימה בני אנוש נחווים כפרחים. שותקים ומבועתים, ליבם חשוך וזועק, שורשיהם מנותקים, חסרי ישע ומינגד חזקים ומתים. יום טוב לכולן, מציאות אחרת

כתיבה מרגשת כל כך.. תודה שבאת. תרגישי טוב,,,,,,,,,,,

תודה יקרה על המילים החמות. תרגישי טוב גם את. שלך - מציאות אחרת

תודה ששתפת, את כותבת כל כך יפה ונוגע...

מצטערת על התגובה המאוחרת. פשוט לא הייתי ליד מחשב כל השבוע.... חזרתי רק עכשיו.

שומםםםםםםם מישהו כאן????????? לבד. למטה למטה... מישהי מצטרפת??

נכנסת הרבה, אבל שומם כאן מידי............ ואני למטה, מחכה לפגוש את הקרקע.... אבל ממשיכה ליפוללללללללללל

בתחתית.... אם יש כזו..

אחכה לכן למטה, אניח מצע רך של כריות ואהיה שם לכסות בשמיכה...

שלום. אני צריך עצה. יום אחד הטלפון בבית צלצל בשעות הצהריים המוקדמות כאשר ביתי הקטנה(בת 10) חזרה הביתה אחרי הלימודים, מהעבר השני של הקו דיבר אדם אשר הציג עצמו כרופא וביקש ממנה לעשות מעשים מגונים בגופה ולבסוף ביקש ממנה את מס' הטלפון הנייד שלה. רק לאחר מכן הבינה שמשהו לא בסדר. הטלפון ממנו התקשרו היה מזוהה אך לא ניתן לחייג אליו. הגשתי תלונה במשטרה. מה עוד אפשר לעשות?

לטפל בילדה. לבדוק איך היא מגיבה, לשוחח איתה ולהתייעץ עם גורמים מקצועיים. כל הכבוד לה ולך על העירנות. בהצלחה ושיעבור בקלות.

בנות יקרות ואהובות שלי.. בשתי דקות שיש לי רוצה לומר שאני מתגעגעת המון.. מאוד רוצה להיכנס לשתף אבל החיים פשוט עמוסים שאין לי רגע לנשום.. יום אחד פה ויום אחד שם.. אין לי אפשרות גם להרחיב עכשיו :/ ב"ה יש הרבה טוב. רק צריכה סבלנות כדי להבין שכל הקושי הבלתי נסבל שמתעורר בכל מיני מצבים מוביל אותי למקום טוב יותר.. יודעת שאני בדרך הנכונה ! ומקווה שאף פעם לא יתעוררו דברים שאני עברתי וגברתי עליהם.. כי לא בטוח שיש בעולם אנשים שיראו את הצמיחה אלא יתעכבו על הדברים שאני נלחמת לעבד ולסגור מאחור... זה בקטנה מה שעובר עלי בזמן האחרון... כלומר איני מתעכבת על הפחד של מה יהיה אם ידע בן זוגי דברים שהם השלכות מהפגיעה (שאולי את עניין הפגיעה קל יותר להבין מאשר את ההשלכות- כמו לנו גם לאחרים זה לא קל להבין זאת..) אלא אני יותר בגילויים על איפה אני כיום וכמה דרך יש לי.. פיתחתי סוג של פרפקציוניסטיות שידעתי שזה קיים אצלי אבל כיום זה גבר וכמובן שא"א להיות מושלמת ו100% בכל תחום בו בזמן.. אז זה רק מגביר את העניין שאני"כישלון" ... לומדת להבין שצריך לעשות את המקסימום שאנחנו יכולים ולא לבקר את עצמי... אבל זה באמת לא קל... הייתי רוצה להמשיך אך חייבת לסיים... מקווה שכתבתי בכלל ברור.. ושהצחתן להבין.. מרוב שרציתי לשתף התערבב לי כל מה שאני ממש רוצה להוציא כאן.. אולי בהזדמנות נוספת.. תודה לכן על התגובות למטה, מעריכה המון המון!! מצטער וכואבת על שאיני פה באופן רציף יותר - מאמינה שתעבור התקופה ואכנס לשיגרה שאוכל להגיב יותר.. אבל אני רוצה באמת שתדעו אני כאן, תומכת! מבטיחה לכן שעם כל הקושי והרגעים החשוכים נראה את האור והשמחה.. צריך מלא מלא סבלנות.... בהצלחה מתוקות בכל אשר אתם פועלות. לילה טוב בינתיים.. מתמודדת

כל כך שקט כאן לאחרונה. כיף שבאת, אפילו אם זה לרגע...

תודה שאת ניכנסת לכאן ותודה על הדברים שאת כותבת. מצטערת שלוקח לי זמן להגיב. בליבי אני כאן איתך, המילים קשות לי מאד כרגע. שמחה בשבילך שלמרות הקושי את מרגישה שאת בדרך הנכונה. זה המון המון וחשוב כל כך להתקדמות. תודה על המילים החמות ושמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

פעם ראשונה שלי בפורומים. איך מתחילים?

אנחנו כאן בשבילך מוזמנת לשתף לחלוק ולהיות חלק הכל בקצב שלך כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

יש זמנים שלא רואים את האור- לא מרגישים בטוחים או מוגנים יש פחד אימה- יש המון המון חושך ואת לבד עם זה- למרות שכבר אנחנו אחרי "הכל" אנחנו חיים את זה יום יום- לפעמים יותר -לפעמים פחות היום זה אחד הימים של יותר- הכל צורם-והכי הכי כואב אומרים לי שצריך לחכות שהגל עובר- רק בזמן אחרון הגלים מציפים ונמשכים המון זמן- לחיות במצב של השרדות הוא קשה ומתיש פעם חשבתי וקוויתי שנוכל לחיות בשקט- תמיד תמיד חכינו שיבוא מישהוא להציל וזה מה שהחזיק אותנו כל השנים הכמיהה לדמות סמכותית שיראה- יגש-ידבר-יהגן-וירים אותנו מהתופת-ההמתנה היתה ארוכה ולא וויתרנו- חכינו וחכינו- ועכשיו ברגע זה התקווה נגמר-ינשוף

ינשופית יקרה אל תאבדי תקווה ולראות את האור הוא נמצא שם וזה קשה לראות אותו את יכולה לעבור זאת לראות ולהאמין באור איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

מצטערת שרק עכשיו אני עונה לך. לא הייתי מסוגלת לכתוב וגם עכשיו לא ובכל זאת. מבינה אותך ויודעת בדיוק על מה את מדברת. איבדתי כבר את הצל של עצמי, וההשרדות גם היא קשה עלי. ובכל זאת, האור נמצא שם ולו בגלל שלא היית יודעת שחושך עכשיו אם לא היית מכירה גם את האור. הוא יגיע האור הזה ואיתו ההקלה. מקווה שכבר יותר קל לך. איתך גם אם רק בלב ובפחות מילים אבל איתך. שלך - מציאות אחרת

רגשת אותי- זה המון בשבילי שאת איתי ינשוף

מרגישה שהנפש שלי צריכה קצת חופש, להרגע, לנסות לראות אולי את החלקים הקצת יותר יפים... אבל כשאני מנסה לא לשקוע, לתפקד, לעבוד, להתייחס לבעל אני מרגישה שבעצם אני לא מתייחסת לעצמי!!! ועצמי- זה בעצם הכאב והחלל הענק שפעור בתוכי, מדמם, כואב... אז כשאני לא כואבת, אני מנותקת. ורע לי עם זה. מאוד. האם פעם יהיה טוב לי טוב גם מבפנים ממש, שאני אהיה שמחה ושזה יהיה אמיתי? שהכאב יהיה חלק ממני אבל הכל??? כבר אין לי כח............. רוצה רק להרגיש!!!!

רוצה לאומר לך מה שאני מנסה לאומר לעצמי- לקבל את עצמך איפה שאת נמצאת כרגע- כאשר תהיהי מוכנה תרגישי- בלי לחץ! אני יודעת ומבינה כמה שזה מתסכל ומרגיש שלעולם לא יגמר- אני נאחזת בתקווה שיום אחד ארגיש אחרת- בנתיים אני מנסה להיות סבלני עם עצמי- כאן יחד איתך- ינשוף(את לא לבד!)

תודה יקרה, אני באמת מנסה כ"כ לחיות את הרגע, למרות שלפעמים הוא בלי נסבל... ואני כ"כ מקווה שהגל יעבור לך, ותרגישי טוב יותר, מוגנת, בטוחה, לא לבד.... איתך מרחוק...

אני שמחה לשמוע שאת בטיפול וזוהי באמת הדרך לתת לנפש שלך קצת חופש להרגע לראות את החלקים היפים יותר וגם פחות ללמוד שיכול להיות גם טוב מבפנים שמחה אמיתי הכי נכון שהכאב יהיה חלק ולא הכללללל מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

אחי מתחתן היום, עכשיו. ..אני בכלל לא מצליחה לשמוח. .. רק דמעות בעיניים. . כל אחד שואל היכן אחותך??? מה אענה?!?! איפה היא באמת?!?! חיה עם איזה אדם... ליודעת אם טוב לה אם לאו. . אבל אני נגמרת. .... לא יכולה יותר. .. לא יודעת אם זה בגלל רגשות אשם.. או בגלל זה שזה מודגש כשיש ארועים..... האם זה בגלל הקשיים שיש לי להתמודד מולם. . שזה רק מוסיף. ..??? אבל מה זה משנה.. אחותי חיה לה עם אחד וחייה ממשיכים. .. גם שלי ממשיכים. .. אבל למה לי קשה ואני נלחמת והוא חי לו עם אישה וילדים. ...??? אוףףףףףף כשהתחתנתי אני היה לי קשה עם זה אבל לא נגשו אליי כולם לשאול היכן אחותי, לפחות היה להם טאקט.. אבל כשהאירועים ממשיכים ואני לא כלת האירוע.... אני מרגישה את הבדידות. .. את זה שבאים אליי וכלאחד מדגיש לי- עד כדי כך...?! ורוצה שאפרט.. אבל הפירוט פוצע אותי מבפנים

מתמודדת יקרה, מבינה מאד את הכאב שלך. הקרע הזה שנוצר במשפחה וזה שבאים לשאול אותך את כל השאלות, אותך שיודעת את כל התשובות הכל כך כואבות. ויחד עם זאת, אחותך לא יודעת מה קרה, רק את יודעת, ובכל זאת היא זאת שבחרה להתנתק מהמשפחה. כמו שאמרת, את מאשימה את עצמך, וכן זה מורגש יותר באירועים משפחתיים. בעצם את לוקחת את מלוא האחריות עליך, בעוד מי שבאמת אשם בכל זה הוא גיסך.... זאת לא את שצריכה להרגיש לא נעים, את לא עשית שום דבר, את פשוט יודעת מה קרה והכאב הזה אולי בעיקר של הלבד עם הסוד (ההסתרה מאחותך) הוא ההכי קשה.... נסי לעשות את ההפרדה. אחותך לא הגיעה, אבל את לא אשמה בזה בשום צורה. איתך מחבקת. שלך - מציאות אחרת

כשמך כן את... מתמודדת והן לא פשוטות התמודדיות שלך מול הכאב שלך הבדידות שלך הקשה והמלחמות היומיומיות מחזקת אותך מתמודדת יקרה איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

הרבה זמן לא ממש כתבתי כאן. מרגישה אצורה ועצורה בתוך עצמי. לא מצליחה לשחרר כלום במובן הפשוט. הכל נעול בפנים וכשמשהו יוצא, הוא יוצא כל כך חזק שהוא משבית אותי ומרסק וההכי קשה הוא שאני לבד עם הכל וכבר לא מצליחה לצוף. הגוף בוגד ומהטל בי ואני חסרת אונים מול זה. הגוף הזה חזק מימני ואני לא יכולה לו יותר, הביס אותי, איבדתי שליטה ואני כל כך לבד עם כל הכאב. לא מובנת, לא ברורה לא נראית ולא נשמעת, מוקפת בחומות של שתיקה וחושך שאני עצמי בניתי, וזה השקט שלפני הסערה שכבר משתוללת מבפנים וחושך כל כך מאיים ומרגיש כמו מוות כמו ואקום..... מציאות אחרת

מציאות יקרה - כמה שאני התגעגעתי אליך ןחכיתי לשמוע ממך וגם ידעתי וידעת שתכתבי רק מתי שמתאים ונכון לך!! קוראת את מילותייך וכמו תמיד מזדהה מאוד. רוצה לאומר לך אני כן מבינה אותך-מרגישה אותך ורוצה מאוד לתת לך את התחושה שאת לא לבד אם תסכימי? כאן יחד איתך תמיד- חברתך- ינשוף

תודה שאת תמיד כאן. זה המון בשבילי ולא מובן מאליו. שמרי עליך, מקווה שקצת ותר טוב אצלך. שלך - מציאות אחרת

טוב שאת כאן ואת כותבת מצטערת שכל כך קשה כל כך כואב את מוזמנת לשתף ולשחרר יותר לפרוק מעצמך כמה שיותר כאן בשבילך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

לא יכולה יותר. אין לי כוח יותר.... לא יכולה לבד עם כל הכאב הזה....... לא יכולה יותר. מציאות אחרת

חזרתי היום לעבודה אחרי כמעט שבועיים של חופש, והיה לי קשה!!! תפקדתי מצוין, אבל הרגשתי איך הכאב והדמעות עומדות לי בעיניים ואני צריכה להחזיק הכל חזק בפנים ולשמור על עצמי שלא אתפרק... אני עובדת בעבודה שדורשת ממני המון כוחות נפש ואני באמת לא יודעת מאיפה אני מצליחה. לפעמים בא לי פשוט להפסיק הכל, ולתת רק לעצמי את כל היחס שאני כ"כ חסרה וכואבת... אבל אני יודעת שזה לא נכון וזה יהיה בעצם להפסיד במלחמה הפרטית שלי ... ולפעמים אני רוצה באמת להפסיק להלחם, פשוט לשקוע ולשקוע... הלוואי ויכולתי...

אני כל כך באותו מקום עכשיו. רק שאני ויתרתי לעצמי והייתי היום בבית... במיטה. כל הכבוד לך שהצלחת היום. צריך לנצח כל יום בפני עצמו..

זאת באמת מלחמה של כל יום ויום... והלוואי שתצליחי מחר!!! וגם אני....

בעייני את לא פחות אמיצה וגיבורה גם לעצור ולאפשר לעצמך זה כוחו... וגם אומץ להיות עם עצמך...לנצח... מאמינה בך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

את אמיצה ובעלת כוחות רבים את נלחמת, מתמודדת מרגישה נשברת אך לא מוותרת האם יש מי שאיתך? חברה? אמא ? דמות קרובה? טיפול? מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

תודה. כן, אני בטיפול אנטנסיבי מאוד כרגע... שלוש פעמים בשבוע... וזה מה שאני צריכה כרגע אבל זה גם קשה מאוד להמשיך לתפקד... ולפעמים אני רוצה שלא יהיה לי כח...

מצטערת שבזמן אחרון מה שאני משתפת זה מצוקה אבל זה המציאות כרגע. מוצאת את עצמי באי שקט וקושי עצום להרגע- הקולות בתוכי מציקים ולא מרפים ואני זקוקה להחזקה- הכלה- והכי ---לא להיות לבד עם כל זה. ינשוף

ינשופוש יקרה שלי!!! אין לי הרבה זמן להגיב- אני מתנצלת מראש! מחזיקה אותך איתי, מחבקת... מבינה את רצונך להתנצל אבל אינך זקוקה לזה!! יש לך פה מקום לכל מה שאת חשה בכל רגע גם אם זה לשתף בקושי וגם אם זה בשמחה.... כואבת איתך ונותנת כתף למשען ראשך.. יד ללטף את לחייך וחיבוק מגן ותומך .. אוהבת אותך!! מתפללת שיבואו לך ולכולן ימי אור וישועה. האם יש משהו\ מישהו שנראה לך שיוכל ללוות אותך או להיות איתך ברגעים אלו במציאות ליידך? האם כתיבת הקולות שבתוכך תועיל לסדר את המחשבות? האם שירה? יציאה לחוף הים? שיחה עם מישהו קרוב לליבך? אולי כתיבתם פה? האם הרצון של כל קול נשמע לך בבירור רק שכשבאים כל הקולות יחד זה יוצר בלאגן וקושי? אל תהיי לבד.. וכמובן אין לך על מה להתנצל או להרגיש רע - זה תקופות וזה מובן. פה- כמה שאני יכולה כדי להיות איתך ולהכיל במינונים שלך... כמה שזה קשה לראות שיש עוד מקרים דומים לשלנו פה בפורום ובעולם זה סוד של "הקלה" (כמו שמישהי רשמה באחד השירשורים למטה..) כיום אני מבינה עד כמה עם כל הקושי שנחשפים לו בדרך המקום פה באמת יוצר איזו שהיא הקלה ובייחד... תמשיכו כך!! גאה בכן חברות.. כי כל אחת פה בשביל עצמה ובשביל חברתה תומכת ומצליחה להיתמך - וזה לא פשוט ולא מובן בכלל!! אז- תודה לך אידה, תודה בנות על מה שאתן נותנות לי.מקווה שאני ממשיכה לתת גם לכן ברגעים הקטנים שאני מצליחה להיכנס... בהיזדמנות אולי אצליח לספר גם עלי.. במרוץ החיים.. תודה לכל התגובות למטה בשירשור שלי!! בובה- כיף לראותך כאן! בהצלחה בפסיכומטרי, גאה בך!! אידה- תודה! על חיזוק. ומציאותי יפה שלי- זה בסדר, מבינה! תודה שהגבת ומתפללת איתך לימי אור, שלווה, והרבה כוחות!! יודעת שזה לא קל בכלל. שמחה שאת ממשיכה בטיפול! אל תישברי או תרימי ידיים את בתהליך!! ואם הצלחת להגיע למקום בו את חושפת את עצמך ואת כל מה שאת בולעת ולהישאר חשופה כדי להחלים אז אל תתני לאף אחד להרוס לך את זה, גם לא למי שמרגיש שזה יותר מידיי!! תקחי את כל מה שאת מקבלת בשתי ידיים! ולכל השאר מאמינה שלאט לאט תמצאי דרך בכוחות עמצך או אנשים נוספים או אותם אנשים שיסייעו... מאמינה בך!! ואוהבת אותך! שולחת חיבוק לזמן מתאים לך.. עשית דרך יפה של פריקת מיטענים וודאי שיהיה לך קשה וודאי שלאנשים התוכן לא יהיה קל.. אבל עוד רגע תראי וזה יסתדר קצת.. ואז עוד קצת.. ועוד.. אולי בהזדמנות אצליח לספר לך מנסיוני האישי איך אני התמודדתי מול משהו דומה. אורחת- מה שלומך?? בוחרת- מה איתך?? חטוליתוש- מתגעגעתתת... מאחלת לכולנו שבוע טוב!!! שבוע של בשורות טובות והרבה כוחות!! ממני- מתמודדת

(ההודעה הריקה הקודמת נשלחה לי בטעות) תודה שאת כותבת לי כל פעם שאת נכנסת לכאן למרות שאני לא ממש נותנת מענה לכל זה, מתקשה לכתוב ולמצוא את המילים..... מקווה שהטיפול הזה יימשך כי זה הסיכוי היחיד שיש לי, ואני מרגישה שהכל כל כך רעוע ולא בטוח. לא בטוח לי, וכל כך קשה. מנסה לאסוף את עצמי ולהרים את הראש מעל ליאוש ולכאב ופשוט הולכת לאיבוד.... שמרי עליך יקרה ושתפי גם במה שעובר עליך רק אם נכון לך. הבנתי שלא פשוט לך. תודה על המילים החמות. שלך - מציאות אחרת

י נשופית יקרה- ליבי איתך ותזכרי שאני כאן תמיד בשבילך, לא משאירה אותך לבד... מתמודדת- כמה מילים, כמה עוצמה... מרגש לראות ולשמוע! שלומי לא משהו בכללללללל. קצת במשבר בטיפול וקצת בעבודה וקצת בזוגיות וקצת נמאס לי..... מחכה לימים טובים יותר. שבוע טוב לכולן.

תודה שאתן כאן יחד איתי אני עמוסה -מוצפת-כואבת- ואין לי יותר מילים לתאר את המציאות הנוכחית- שבוע טוב- ינשוף

האמת היא שקראתי אותך כבר ביום שכתבת ואין לי מילים. מזדהה איתך מאד, מרגישה כמוך ואני אנסה לכתוב על זה, לא הצלחתי לעשות גם את זה כל הימים האלו.... כתבתי כדי שתדעי שגם כשאני לא כותבת אני איתך ואת בליבי. שלך - מצאות אחרת

אני גם איתך מציאות יקרה- ותודה על המילים החמות- מקווה שתצילחי קצת לשתף ולהוציא מה שבפנים -כמובן מה שנכון עבורך!! ינשוף

מה שלומך? אך את היום? אך עבר שבוע? האם יש הקלה? מחזקת שולחת חיבוק אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

תודה שאת כאן יחד איתנו! האמת היא שלא הרבה השתנה -אולי יותר מתנתקת כדי להמשיך לשרוד ולתפקד.

אני מוצאת את עצמי שוקעת עמוק בפנים... אני נופלת עמוק עמוק בתוך בור בלי תחתית... לא יכולה להחזיק את עצמי, ואני לא רוצה......!!!! לא כאלו חיים רציתי שיהיו לי, תמיד היה לי קשה וחשבתי שזה בגלל כל כך הרבה דברים ופתאום אני קולטת כמה פגועה אני כמה שנים הדחקתי ולא רציתי לדעת כמה אין לי מה לעשות אבל ככה זה... וזה עצוב, עצב שקורע אותי מבפנים קורע!!! שורף!!! רותח!!! ואני יודעת שאם *אני* לא אעבוד קשה כדי לצאת מזה אף אחד לא יוכל לעשות את זה בשבילי ... אני חייבת לעמוד מול זה, מול הריק האדיר הזה שבתוכי ולנסות לבנות משהו חדש אבל מאיפה??? מאיפה יהיה לי כח??? אני כבר שבוע שלם בבית, מתחת לשמיכה בלי לעשות כלום חוץ מלבכות ולכאוב ולהרגיש לבד!!! לבד!!! וזה קשה לי וכואב... התחלתי לקחת כדורים נגד דכאון וחרדות אבל אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה להרגיש טוב יותר, לא בטוחה שאני רוצה להתמודד עם זה, לא רוצה את המלחמה היומיומית הזאת מול עצמי ומול העולם האכזר שבחוץ... ותודה למי שקראה עד כאן!!!

מוזמנת להיות חלק מאיתנו לשתף ולחלוק את אשר הליבך לשחרר את השדים אנחנו כאן בשבילך מקווה שתוכלי להרגיש כאן פחות לבד אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

שלום לכן, רציתי לשאול מה ההבדל בין ניצול מיני לבין תקיפה מינית? או שאין הבדל ובעצם זה אותו דבר?

http://www.macom.org.il/ כאן תוכלי למצא את ההגדרות

היי, אז אני חדשה כאן. עדיין בהלם . מטושטשת לגמרי מכל הדברים שצפו ועלו בטיפול. אני לא מאמינה שאני שייכת לבנות שחוו התעללות מינית, תמיד זה היה נראה לי כ"כ רחוק ולא אפשרי, ופתאום זה כ"כ קרוב וכווואב!!! איך מתמודדים ואיך ממשיכים לחיות כשמבינים שהאדם שהיה צריך להיות הכי קרוב ושומר רק השתמש בי!!! איך יכולה להיות מציאות כזאת עצובה ובלתי אפשרית בעולם??? אני מרגישה כאילו השמים נפלו עלי, איך יכול להיות שאנשים ממשיכים לחיות כאילו אני לא סובלת כ"כ???? ואני מרגישה לבד עם זה... רוצה להיות במיטה ורק להשאר שם ולבכות את כל השנים האלו...

וואוו........... !! קראתי אותך ונזכרתי בעצמי לפני כמה שנים טובות יושבת ובוכה ולא מאמינהה שגם אני חלק מהסטטיסטיקה האיומה הזו!! לצערי כן, וככ כואב לי שאת חווה את זה עכשיו ושהבנא' שהיה אמור להגן, רק פגע והשתמש.... אני מבינה את הרצון להשאר במיטה.. ואני מבינה ככ את הלבד שאת מדברת עליו.. וכמה שיגידו לך שאת לא לבד, אז בהרגשה זה ממש כך.. ככ מבינה אותך יקרה!! ואני שמחה שפנית אלינו.. כי עצם זה שכתבת את מה שכתבת, ושתביני שלא רק את נמצאת במקום הזה.. זה כבר "מקל" ואולי בקצת.... להבין שגם זו לא אשמתך! תמשיכי להכנס ולשתף.. ובאמת לא להיות לבד.. וטוב שאת בטיפול, אומנם עולים שם תכנים קשים .. אבל, תאמיני לי, מנסיון, זה ככ עוזר.........!!!! מקווה שאת ישנה, שהצלחת להרדם............ ולתת לנפש ולגוף לנוח קצת!!!!

אין לך מושג כמה המילים שלך עזרו לי... אני כבר שבוע מהלכת בעולם מטושטשת לגמרי, הכאב עולה ומציף אותי ומטביע... ובעיקר אני מלאת רגשות אשמה שהכל רק בראש שלי שאני ממציאה את הכל שלא יכול להיות שבאמת קורים דברים כאלו, ואני גם פוחדת, מאוד... כל אחד נראה לי כמו אבא שלי שמגיע עוד רגע... באמת את הרגשת שהטיפול עוזר??? אני מרגישה שאני מתפרקת לגמרי וכל מה שבניתי כל החיים שלי למרות הכל הכל קורס מולי... וזה מפחיד!!! אני לא יודעת איך אני אצא מזה... ותודה שאתן פה... אני כ"כ צריכה את זה...

ברוכה הבאה אני רואב כמה קשה ועצוב- עצוב מאוד מצטערת שמחה שאת בטיפול ומקווה שתצליחי לראות את האור בקרוב כי הוא כאן רק קשה לך לראותו אנחנו כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

את לא מבינה, את כבר לא קטנה, מעולם לא היית כזו ילדה..... לא יכולה להעלם בתוך שמיכת החלומות, לא נשארה כרית שעליה תוכלי לבכות, אין לאן לברוח אין לאן להעלם, להתעמת? זה לא נגמר, איך תעזבי את העבר? שום דבר כבר לא בטוח, הכל סוגר, ואין חלון פתוח אוויר דחוס בתוך ליבך, אינך יכולה כבר לנשום, חסמת את מיתרי עברך הלילה שוב נותר לחלום..... לא השארת נתיב אוויר פתוח, נחנקת בתוך עצמך... מהדקת את החבל סביב צווארך... הולכת בעקבות גליי הים הולכת למקום אחר אי שם אל תנסי בכח, כי לא נשאר אוויר, אל תנסי לברוח גם לא לשכוח להשאיר עקבות על חוף, צדפים בלי סוף אוויר מלוח של ים פתוח רק אותו תרצה לזכור..... אל תנסי בכח כי לא נשאר אוויר, אל תנסי לברוח גם לא לשכוח להשאיר השאירי לך נתיב, השאירי שביל, אשר אותך יוביל לאושר ולא יפיל.

מדהים!! ומרגש.. הילדה הקטנה הזו.. שנחנקת.. שאין כבר אוויר.. מאחלת לילדה הזו, רק ימים מאושרים! ושבאמת תצליח ללכת בשביל .. שלא תיפול.. ורק תתחיל לצמוח מהיום! ריגשת!!

מילים מרגשות שנכנסות לנשמה תני לילדה חיבוק והגנה האויר יגיע כשתרגיש פחות לבד ויותר בטוחה שולחת חיבוק רק אם אפשר איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

טוב שיש מטפלת....אז מרגישים פחות לבד. תודה על החיבוק :)

מחבקת אותך בדמעות

חג שמח לכולכן! יצא לי מעט לקרוא ולהשתתף אתכן בכאב.. ומרגישה קצת עצוב שלא יכולתי להיכנס ולחבק ולהיות עמכן... אידה יקרה, חיממת לי את הלב שהזכרת גם את שמי כשכתבת שבת שלום, וכשהגבת לי- נתת לי להרגיש את המקום בלב.. ושייכות למקום. אוי בנות מדהימות... לא קל לקרוא את הכאב.. הוא ממש מורגש מתוך המילים ומצליח להעביר צמרמורת גם במרחק רב.. ומאידך- יש בכן כ"כ הרבה כוח הישרדותי.. כל אחת מתמודדת מול קושי רב ומצליחה מתוך הכאב שלה לעודד את חברתה... מציאות- השיר מדהים! והכי מדהים זה שהצלחת לכתוב שיש אור בשעה קשה שלך.. יפה שלי, מניסיוני הקשה למדתי שרק כשנמצאים במקום שאין מי שיוכל לעזור מוצאים את עצמינו ואת כוחותינו... לא סתם נאמר-"אם אין אני לי מי לי?" מבינה את תחושת הכאב.. הלבד.. ואת העניין שעד שסוף סוף את פותחת ופותחת למטרת בניה ועושה זאת עם האדם שהכי אמור לעזור לך ולספק עוגן ותמיכה- המטפל- קורה הבלתי יאומן ודווקא הוא בוחר להדגיש את הקושי.. ויש תחושה של חלל ענק.. אני ממש מזדהה עם התחושה שדווקא בטיפול מוציאים את כל המרירות. ולא עושים זאת בקלות.. לוקח מלא זמן של תהליך עם עצמינו ועד שסוף סוף נפתחים אנו מצפים שיעזרו ולא שיאמרו או שיתנו הרגשה של- אינני יכול לעזור.. זה יותר מידיי.. ינשופוש יפה שלי- איך את מסתדרת עם הגל? האם התרכך? התנפץ? מצאת קרש- גלשן הצלה? יקירה, מבינה ומכירה את הרצון והמציאות הזו להיות אפטי לכל הסובב אותנו.. לא להיות כאן ולא שם.. ולא להיות קשור בכל כולי לשום דבר.. מבינה גם את הפחד כשזה מופיע שוב ושוב ונראה שלא ייגמר... איך את היום ?? מצליחה לשחות? אורחת יקרה- מה שלומך?? "גם שפיות לא תזיק לפחות לי"- רוצה לפרט? אם לא זה בסדר... שתיקה יקרה, לאחר אשפוז ארוך פתאום שוב להיות לבד.. וודאי זה מעלה שוב זיכרונות לא פשוטים.. ומצריך התמודדויות רבות של לקום מחדש.. בואי וננסה יחד לקום, לומר דיי לפגוע בעצמינו כי סבלנו דיי! בואי וננסה לקחת את כל מה שאנו יכולות ולקבל את עצמינו ולאהוב ולתת לנו כל מה שיעזור וישמח אותנו.. נסי לומר לעצמך שאם הצלחת לצאת מאשפוז ארוך סימן שיש בך כוחות! ואת מסוגלת! נסי הפעם להסתכל על היצירות המדהימות שלך ולהתפאר במעשי ידייך ולתת לך ולדברים שאת מפיקה מעצמך ביטוי - העולם זקוק לזה והילדה הקטנה שבתוכך זקוקה לזה הרבה יותר... חברות יקרות- אתכן .. מתמודדת ומחזקת אתכן .. אוהבת המון ושולחת חיבוק לכל אחת ברגע שיתאים לה. מתמודדת

חג שמייייייח גמלך יקרה!!!!!

מתמודדת יקרה, תודה על המילים החמות. המטפלת עדיין איתי אבל במתכונת קצת שונה. כרגע מאד מאד מוצפת, אחרי גילוי ותובנה חדשה שפחות או יותר הבהירה לי עד כמה הרסתי לעצמי את החיים בחסות הפגיעה ובהשראתה. קצת נטולת מילים כרגע, חסרת שקט וחסרה טעם למלחמה הזאת שרק פוצעת ומרסקת בכל צעד ושעל שבו אני עוברת. אין לי כוח יותר, יש גבול למסוגלות שלי, יותר מיזה אני כבר לא יכולה. המשך חג שמח, ושיהיה לך קל יותר במהרה. וסליחה שלא הצלחתי להגיב לדברים שכתבת למטה. מרגישה מרוקנת לגמרי. חושבת עליך ואת בליבי, אבל מן הסתם זאת לא התייחסות נאותה לדברים הכואבים שכתבת עליך. סליחה, פשוט לא מוצאת מילים כרגע. שלך - מציאות אחרת

מה שלומך מתמודדת יקרה? תמיד טוב לראותך כאן כל כניסה מכניסה לכאן אור ותקווה כשקשה כואב, מפחיד ומבלבל כל הכבוד להתייחסותך לכולן כאן חזקי ואמצי אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

יצאתי מאשפוז ארוך אתמול.. פתאום לא בטוחה מה עדיף. כל כך חשוך כאן בדירה וכל כך זר. אני זרה הכל השתנה,רק כאב הלב נותר כשהיה. כנראה שאותו,לעולם לא אצליח לרפא..

שתיקה יקרה, קיראי את השיר שכתבתי בשרשור של אידה "חג אורים שמח ושבת שלום". אולי זה ידבר אליך ויאיר קצת את החושך. תני לעצמך צ'אנס, לאט לאט תחזרי לעצמך ותרגישי יותר בטוח. עכשיו הכל חשוך ומאיים, אבל עוד מעט תתרגלי לבית שוב ותרגישי יותר בטוח. מאחלת לך שכך יהיה מכל הלב. שלך - מציאות אחרת

מזדהה איתך! גם כשאני יצאתי מאשפוז זה הרגיש ככ לא שייך לי העולם הזה.. אבל לאט לאט.. זה יקרה! מה שחשוב זה להמשיך טיפול בחוץ, ולא להיות לבד.. שתמיד תדעי שתוכלי לפנות לעזרה ואל דאגה, הכאב בלב.. הוא יתרפא, תנו לו את הזמן שהוא צריך.. באמת שזה עובר!! מאחלת לך המון הצלחה בחוץ.. ו.. תיהיי חזקה!

לבנות יקרות ומאירות חג אורים שמח חג של אור ואהבה ניסים והגשמת משאלות ליבכם שבת שלום http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=25659&q=ברכה לחנוכה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

מצרפת שיר ברוח החג ובאור הרגשות המעיקים שבפנים..... מאחלת לכולנו שנמצא את האור.... (לא אני כתבתי את השיר...) מתהלכת במנהרה חשוכה מחפשת אמת מבטיחה מסתובבת ורוצה לחזור מחפשת בנרות את האור מתהלכת עם תשובה חסרה לא ברורה כלל המטרה מסתובבת ופונה לאחור מחפשת בנרות את האור מתהלכת עם הרבה שאלות מחשבות יורדות ועולות מאיטה ורוצה לעצור מחפשת בנרות את האור התשובה כך לאט מתבהרת בקלות ופשטות היא זוהרת: עמדי והאירי על ליבך וראי את האור בקירבך!

תודה על השיר המרגש!!!

תודה על הברכה וחנוכה שמח

חג שמח לכולכן. שנתמלא כולנו אור ושימחה. .... וגם שפיות לא תזיק- לפחות לי..

חג שמח אורחת וכולכן. אמן למילותיך. שנזכה לראות את האור תמיד ולצאת מהחושך אל שמחה אמיתית וממלאת. שיבואו הרבה ניסים שישפרו את ההרגשה.... מכל הלב, מציאות אחרת

שנצליח לגרש את החושך שבתוכינו- ביחד זה הכי מצליח!!! שנתחבר לאור- לתקווה ולחיים שקטים ורגועים אוהבת אותכן המון ומרגישה המון הכרת הטוב שאתן כאן יחד איתי חג שמח-- ינשוף

הסיפור על רבי ישראל מסלנט מבוסס על פסוק מספר משלי: "נר ה' נשמת אדם" (כ כז): מעשה ברבי ישראל מסלאנט ששוטט ברחובות באחד מלילות התשובה. לפתע ראה אור קלוש בוקע מדירה רעועה. נכנס רבי ישראל וראה את הסנדלר הזקן מכה בחפזון בפטישו ומתקן נעלים לאורו של נר דועך. שאל אותו רבי ישראל: יהודי, מדוע אתה נחפז כל-כך? ענה אותו סנדלר: רבי, הרי כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. יצא רבי ישראל לרחוב וצעק: יהודים, כל עדו הנר דולק – ניתן לתקן" ובאמת, גם אם אנו עושים שגיאות לפעמים, גם אם ההחלטות שהחלטנו לא תמיד נכונות, כל עוד הנר דולק ויש אור בחיים תמיד ניתן לשנות...ושינוי בעמדה שלנו הוא תיקון של עצמנו....לא קל. חנוכה שמח

יציאה מהחושך לאור

יציאה מהחושך לאור

הנה בא הגל הבא של כאב מציף. רק רוצה להרגיש בטוחה- מוגנת ומוחזקת כאשר בפנים סערה של צעקות ובכי בלתי פוסק. מנסה להרגיש את גבולות של גופי- איפה שאני מתחילה ומסיימת-איפה האחר ביחס אלי- מי אני ואיפה אני נמצאת -הכל כל כך מבולבל ולא ברור- והכי מפחיד זה שאני לא מצליחה למקם את עצמי - מרגישה כאן ולא כאן-מן ריחוף ללא קשר למציאות. לא יודעת אם אני מצליחה להסביר את עצמי נכון- רוצה לחזור להרגיש בטוחה-

יקירה אמרת גל? אז זה גל הוא יעבור קשה, כואב, מפחיד, לא בטוח.... תזכירי לעצמך שעוד מעט זה יעבור שולחת לך חיבוק מחזק ומזכירה לך שאני איתך! אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

מבינה אותך ומאד מיזדהה. זה מן מצב כזה של חוסר אונם מול ההצפה של הכאב. מכאן הבלבול הגדול וההרגשה של לא בטוח. זה גל שישחרר כאב ויעלה אותך למדרגה הבאה. לאט לאט יהיה יותר בטוח כי את תוכלי לו.... איתך שולחת חיבוק שלך - מציאות אחרת

שאתן כאן עבורי- עדיין נמצאת בתוך גל של ערפל כבד-ינשוף

שבוע טוב מלא אנרגיה טובות ואור............. שבוע טוב אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

שבוע טוב גם לך אידה. תודה רבה שאת כאן. בשבילי זה מחמם את הלב ונותן כוח. שלך - מציאות אחרת

שבת שלום למציאות, אורחת, ינשוף, מתמודדת, בובה, דמעה, אורית, ש,, לא משנה, כימית ,אלמונית,בוחרת, שיר חטולית ועוד בנות יקרות חדשות ותיקות,מי שנכנסה לשאלה אחת, שיתוף ארוך או קצר... הקוראות והמבקרות השקטות....לא רוצה לשכוח אף אחת כל אחת יחידה ומיוחדת ויקרה בפורום זה! לכולכן שבת שלום שבת שקטה רגועה חמימה ונעימה איתכן תמיד אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

אידה יקרה, תודה רבה על המילים החמות ועל המקום..... זה לא מובן מאליו בכלל והמון המון בשבילי. שבת שלום ומבורכת גם לך. שלך - מציאות אחרת

זהו סיפורי בגיל 16 עד 18 אח של אמא שלי נהג לגעת בי כשהיתי ישנה רק בגיל 18 ארזתי אומץ וסיפרתי למשפחה אמא לא האמינה לי כל המשפחה מתנהגת כאילו כלום לא קרה הוא עדין מגיע לבקר כרגע אני נעולה בחדר ורק בוכה שומעת את אמא שלי יושנת וצוחקת איתו ואני שואלת יש עוד אמאות כאלה ? מה עלי לעשות במצב כזה ?

מצטערת לשמוע... אני יודעת שיש עוד אמהות כאלה, שכל אחת מסיבותיה, מכחישה ומתעלת מהמצוקה הגדולה של ביתה. לא יודעת אם זה משנה? או מקל לדעת אם יש עוד אמהות כאלה הקושי והכאב נשארים. כל הכבוד על האומץ לשתף זה לא ולקח זמן.. וכנראה שגם חששת שלא יאמינו לך! את כבר בת 18 ויכולה להחליט עבור עצמך לכן אמליץ לך ללכת לטיפול לעזרה מקצועית ולא להשאר עם כך לבד! את יכולה להתיעץ איתי או לפנות למרכז סיוע 1202 בכל מקרה מקווה לראותך איתנו מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

אני כיום בת 22 ואשמח לקבל עזרה

מצויין! את בוגרת בכדי לקחת החלטה אמיצה ולפנות לעזרה! הילדה הקטנה שנפגעה זקוקה לך זקוקה לעזרה להכונה ללוי לתמיכה להכלה למקום בטוח כאן בשבילך אם תרצי לפנות אלי בפרטי רשמי מהיכו את בארץ ואשמח לעזור אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש [email protected] 0544502605

מרגישה שאני נלחמת על חיי אבל המלחמה הזאת קשה לי מידי ומסתבר שלא רק לי. הגוף הזה משחרר אימה ואת הטראומה דרך כל מיני תגובות פיזיות לא פשוטות. קשה לי בטרוף אבל זאת לא הנקודה, לא על הקושי שלי מדובר. אני מוכנה להמשיך עם זה למרות הקושי הגדול כי אני יודעת ומרגישה שסוף סוף משהו משתחרר ומשהו זז קדימה וזה יכול להגמר מתי שהוא. העניין הוא שהתופעות האילו גורמות לכך שהטיפול בסכנה, היא לא מוכנה להתמודד עם זה, למרות שאני זאת שעוברת את זה. אין לי שליטה על מה שקורה לי, לא יכולה לעצור את זה או למנוע את זה, ובקיצור, עד שקורה משהו נכון, אני נשארת לבדדדדדדדדדדדדדד אין מישהי שמוכנה ללכת איתי עד הסוף, אף אחת לא מוכנה לעזור לי, ואני לא יכולה לבד ולא יכולה אחרת. אין לי בעיה בריאותית או פיזית, מדובר בביטוי של הטראומה שיוצא החוצה ומשתחרר סוף סוף כדי לשחרר אותי, אבל קשה לה מידי..... כמו תמיד תקועה עם הכל לבד, כי אף אחד לא מוכן להתמודד עם הריפוי שליייייי. רוצה למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אין לי כוח להלחם יותר כששמים לי מקלות בגלגלים. לא עשיתי שום דבר רע ונמאס לי לסבול ולהיות לבד עם זה כי אני תקועה עם זה ואין לי ברירהההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא בחרתי את זה ולא שאלו אותי אם יש לי כוחות להתמודד עם זה, רק שאני חייבת כדי לשרוד, ונלחמת כדי אולי אולי לחיות פעם ולטעום את הטעם של חיים ולא של השרדות...... נמאס לייייייייייי נמאס לי להשאר לבד כי אני כבדה מידי, קשה מידי, מה??????????????????? מציאות אחרת (תרתי משמע)

מציאות יקרה- שומעת את המצוקה בדבריך!! את הרצון החזק כל כך להחלים ולחיות חיים ללא השרדות!! הכי טבעי שהגוף תגיב ותרצה לשחרר את הטראומה שבתוכך ומגיע לך השיחרור הזה!! אני לא יודעת מה קורה עם המטפלת שלך -אבל כן יודעת שאם היא לא מסוגלת להכיל ולהחזיק את הטראומה אז יש מטפלים אחרים שכן יודעים !! לא אוהבת לתת עיצות אז מציעה לך שאולי תדברי עם אידה שאני בטוחה יכולה לעזור ולכוון אותך. אני רוצה לאומר לך- מציואות יקרה מאוד- אל תוותרי- תחזקי מעמד עוד קצת ואני מאמינה שתראי את האור. מבינה מאוד את המקום שלך - אני כאן בנתיים יחד איתך - את לא לבד!!!!! ינשוף

תודה על הכל. שמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

כואב לי שאת מצב הזה.. אולי תשתפי את המטפלת בהרגשות שלך.. ? אולי תנסו להבין קצת יותר את היחס שלה אלייך ולמה ככ קשה לה לעזור לך! חושבת עלייך! מקווה שאת מרגישה קצת יותר טוב!

תודה על המילים החמות. נכון לעכשיו כלום לא השתנה.... אני אבדוק ונראה הלאה, רק שיש עוד כמה ימים ארוכים עד אז.... שלך - מציאות אחרת

מצטערת ....באמת הדבר שאני מרגישה הכי...שהייתי רוצה ... לאסוף ולחבק אותך שתרגישי אסופה ובטוחה הכל בסדר שמותר לך שיש מי שאיתך הלוואי ויכולתי להעביר לך את ההרגשה הזו שאת פחות לבד שיש מי שאיתך ויש כאן בנות עם המון אפטיה ורצון לעזור ולתמוך ועצות חכמות קחי זאת אלייך שולחת חיבוק אוסף ומחזק איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

תודה על המילים החמות ועל החיבוק.... את מאד מרגשת אותי והלב מתחמם ממילותיך. באמת. ויחד עם זאת אני זקוקה למטפלת שתישאר איתי ואין דבר כזה בשבילי. היום אני יודעת שעשיתי את הכל ובכל זאת אף אחד לא צריך לסבול בגללי ואף אחד לא צריך להיות שם בשבילי אם זה מכביד עליו. הבעיה היא שזה משאיר אותי לבד. לבד בגלל שהפגיעה שלי לא יכולה להיות מוכלת, בגלל שאף אחת לא מצליחה להכיל אותי ולהשאר שם בשבילי ואיתי.... מן הסתם אף אחד לא חייב, ולי אין ברירה...... ניסיתי, הלכתי עד הסוף ועשיתי הכל, ממש הכל ובכל זאת בשורה התחתונה, אני לבד ואין פיתרון רק לחזור להיות זומבי כמו שהייתי רוב חיי, לא להרגיש כלום לטוב ולרע, להתנתק..... כואב מאד מאד, כל כך כואב וכל כך מייאש...... נמאס לי מהכל. שוב תודה רבה לך. שלך - מציאות אחרת

שלום , עברתי אונס בגיל 14.5, במשך 13 שנים לא ספרתי לאף אחד בכלל לא הבנתי שזה אונס. היום אחרי כל כך הרבה זמן פתחתי את זה בטיפול פיכולוגי .. מאז שפתחתי את הפצע אני חווה חרדות , סיוטים , לחץ , המנעות מהרבה דברים .. אפלו לקחתי הפסקה מהחור שהציע לי נישואים .. פסיכולוגית אחת הציע לי כדורים נגד חרדה .. אבל כדורים לא פותרים אונס .. האם בניסיון שלך יש לך המלצה לטיפול שהוא לא כדורים .. אני לא משוגעת למה מציעים לנפגעות אונס כדורים ?

שלום לך אורית יקרה!! ראשית. צר לי לשמוע על האונס שעברת. אני יודעת שזה לא פשוט, לפתוח את הפצע .. אני יכולה לספר לך מנסיון אישי שלי.. שגמני, עברתי המון בחיים, וכשסיפרתי את זה לראשונה, עברתי שנים קשות מאוד גמני לא הבנתי למה אני צריכה כדורים, ובכלל לא הבנתי למה אני זו שצריכה טיפול.. (מה אני מפגרת?! ..חשבתי לעצמי) אבל זה ככ לא נכון.. כיום אני לאחר שנים של טיפול, וגם טיפול תרופתי.. ויכולה לאמר לך, שהחיים נראים אחרת אפשר לנשום קצת .. לא כל הזמן להיות בחרדות ובדכאונות.. כדורים לא פותרים כלום לא מעלימים לצערי את מה שעברת! ואת מה שאת עוברת אבל זה עוזר מאוד להמשיך להתקיים.. לחיות קצת יותר טוב פשוט לנשום!! אני זוכרת שלפני שלקחתי כדורים, הייתי נמצאת בתקופות חשוכות ביותר..! הייתי שוכבת במיטה בחדר חשוך, ובוכה בלי הפסקה ומאז הכדורים, זה לא קורה לי. יש תקופות של חרדות ודכאונות, אבל לא כמו בלי כדורים.... היום, למדתי לחיות בצל הפגיעה.. הפגיעה המינית כבר לא מנהלת אותי. ולא, את לא משוגעת! ממש לא! את פגועה שרוצה לעזור לעצמך.. ואם לתקופה מסויימת תצטרכי לקחת כדורים, תקחי.. זה רק יכול לתרום ולעזור.. וזה רק מנסיון אישי שלי! מקווה שתרגישי טוב יותר חיבוק

היי יקירה:) אני מתחילה להבין שאני לא משתגעת ואני פשט מתחילה לחוות פוסט טראומה .. אני מתארת לעצמי שכדורים מאזנים טיפה את החרדות אבל אני לא רוצה להדחיק עוד .. אני רוצה לשחרר את כל הכאב העצור הזה בתוכי לבכות , לצעוק .. לפחד .. להוציא את הכל החוצה .. כל כך הרבה שנים הדחקתי ולא הוצאתי רגשות .. אולי הגיע הזמן שיצאו וירפאו את הפצע .. אני שמחה לשמוע שאת מבינה אותי ואני לא לבד .. מצד שני הייתי מעדיפה להיות לבד ושאף אחת לא תסבול .. מקווה שהכל רק יחזק אותנו .. תודה לך

מצטערת לשמוע על האונס שעברת... על הלבד והשתיקה הארוכה והינה כשאת משתפת הכל עולה כל מה שפחדת ממנו עולה וצף פחדים,חרדות, סיוטים ועוד ואז מצעים לך קחי כדור ואולי משם הקושי כי אין בעיה למי שצריכה לקחת כדורים אך נראה לי שהקושי שלך נובע מכך שאולי לא יכלו להכיל את הכאב , החרדות של מה שעברת... יתכן שאני טועה אך יש בהחלט בנות שיכולות להתמודד בטיפול ללא כדורים ויש בנות שזה נכון לכן הכדורים לצד הטיפול כל התשובות נכונות הכי חשוב שתמצאי את הנוסחה הנכונה לך ועוד חשוב את הטיפול הנכון לך! כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

היי בנות מה שלומכן? לא היה לי זמן להיכנס... מרוץ החיים משגעעעעע... גם כרגע אינני יכולה לעקוב על מה שהיה.. בכל אופן, חושבת עליכן! מחכה לחופשת חנוכה... ראשית כל- לנשום!!! מהסיחרור המטורף ומכל מה שעולה הן מהעבר- הפגיעה וכל ההשלכות הנילוות לה שעלו ושעולות חדשות.. והן מהמשכיות החיים- עבודה לימודים ניהול הבית והשנה הראשונה לנישואים.... ב"ה החיים יפים ברובם... מלא ימים של אושר ושמחה וסיפוק (ולפעמים ענן שחור מהעבר (פגיעה)-ומהווה (השלכות) שמלווה וממטיר גשמי זלעפות של כאב וקושי בלתי נסבלים עד כדי איבוד הכרה עצמית ..) בהצלחה לכל אחת!! ושיהיה שבוע טוב ומבורך!! מצטערת שאיני יכולה להיות פה יותר... מקווה שאתן באמת מבינות.. איתכן.. מקרוב-רחוק מתמודדת

מתמודדת יקרה כמה טוב לראותך כאן ולשמוע ממך לשמוע על התמודדות והנצחון שלך בניהול והתקדמות בחייך לצד הטרואומה כל הכבוד גאים בך ומתגעגעים אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

היי. אני פה כל הזמן. אבל את לא מתקשרת איתי מישום מה, ואני יודעת בדיוק מי מתי...... גם את נכון? שבת שלום. שלך - מציאות אחרת

שמחה שאת פה!! את ההודעה שלך לא כל כך הבנתי אבל מנחם לראות שאני לא לבד!! רוצה להסביר?

ההסבר הוא שאת לא מתקשרת איתי מאז שהרגשת שאני נגדך. וזה קרה בתקופה שאידה לא ניכנסה כמעט לפורום והבעת את דעתך ואני לא שיתפתי פעולה איתך...... אני אולי מידי רגישה אבל מאז כבר לא הייתה שום תקשורת בנינו.... וגם אני שמחה שאת פה. שלך - מציאות אחרת

מהימים האלה שהכל מציף ואי אפשר להיפטר מהתחושה של הלבד.. פשוט בא לי להיעלם עד שהכל יעבור. ולא משנה כמה אני אנסה אני ארגיש שנואה ומזויפת ולבד... לא יכולה לחיות עם עצמי.. נמאס

קצת שקט פה לאחרונה... רק רציתי להגיד שאת לא לבד. אני פה, מבינה כל כך...

זוכרת שהגבתי והתגובה לא נמצאת... משום מה?!! יקרה תחושת הלבד - תחושה בין הקשות אפשר להתמודד עם הכל אבל להתמודד עם הכל לבד זה קשה וכואב עוד יותר... מצטערת שכך את מרגישה הלוואי ונוכל כאן בפורום להפיג ןלתת תחושה של פחות לבד... כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

לא מאמינה שאני נופלת לזה שוב... עברו כל כך הרבה שנים וכאילו אין בזה "חוק התיישנות", אולי רק לבן-*&^^^, שאני בטוחה שמזמן כבר לא חשב על כך. ואני עשרים שנה פלוס מהיום הארור, ושוב פעם מרגישה בדאון רציני, שוב פלאשבק, התקפי בכי ועצבים..תחושת יאוש קשה ואכזבה מעצמי ששוב זה קורה, ואיפה הכוח שלי... מרגישה שאני אמא לא טובה, רעיה מאכזבת...נמאס!!! עד מתי...

כנראה עד עולם... לפעמים עם יותר כח ולפעמים עם פחות.... אבל תמיד את לא לבד!!!

אורחת יקרה, אין לך מושג כמה אני מרגישה לבד!!!!!!!!! מרגישה חנוקה, לא מעיזה להשמיע קול,וחונקת את הצעקה. להראות כלפי חוץ שאני בסדר שאני חזקה, אבל בפנים.... , ולא יכולה לדבר ולספר!!!! למרות הזמן הרב שעבר זה לא מרגיש כך לפעמים. הבעל נחשף ראשונה לסיפור לפני שנה וחצי,כשהעזתי פעם ראשונה לחשוף את הסיפור ולהתחיל להתמודד, ועדיין אני לא מרגישה חופשי ברגעי נפילה ל"העמיס" זאת עליו,ואני חוזרת לשטיחון באמבטיה שסופג את הדמעות.

מצטערת שכל כך קשה ושוב זה עולה וחוזר איני יודעת אם היית וסיימת טיפול ואחרי זמן רגיעה שוב הכל עולה? בכל מקרה נראה שאם לא היית בטיפול כדאי מאוד להתחיל ולפנות לעזרה מקצועית אצל מומחית בתחום! לא להשאר לבד! אם כבר סיימת טיפול פני למטפלת שלך חזרה לתקופה מסויימת ... זה גל שבא ולא כדאי לעבור זאת לבד. כמו שאורחת אמרה בכל מקרה אל תשארי לבד כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

על מה מעידה אכילה ללא יכולת לעצור לפעמים? בלי הקאה בלי שום דבר רק אכילה והשמנה מעצבנת......לא מצליחה לעצור ולא אכפת לי שאני משמינה ונראית כבר נורא!!! האם יש קשר לשנאה עצמית? להענשה...ממש לא אנורקסית וגם לא בולמית סתם כפייתית אולי?????????וסתם....אוףףף.......מה עושים???

יתכן שהאוכל בא למלא חור שקיים בפנים חור שאינו מתמלא האוכל מנחם , אוכל מרגיע, אוכל ממלא נותן תחושה רגעית אבל הוא לא באמת מרפא הדרך היחידה היא לעבוד ולעבד בטיפול את הטראומה ולתייחס גם לעניין האוכל והתפקיד שלו אצלך. אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

עברתי תקיפה מינית ברווחה לא עזרו לי התחננתי לעזרתם של כמה עוס"ים אדישים בסניפים שונים של רווחה התחננתי שאני לא מסוגלת לעבוד סדיר כי עברתי התעללות בילדות שאני בדכאונות שאני צריכה סיוע כספי להחזיק עצמי המ"לל דחה אותי ולא סיפק קיום בסיסי ואני נתפסתי לייאוש חשבתי על התאבדות ולא נלחמתי בהם נותרתי בלי כסף ומכרתי את עצמי אני בלי הורים ואין לי בית. ופיתחתי תלות בכל מי שרק בני זוג כשהיו כאלה וכשלא היו בני זוג כמה שנים והייתי לבד גרתי אצל כמה אחרים שניצלו את גופי ונשמתי ואת המצב שהייתי בו מדוכאת לבד ובלי יכולת לעבוד ולהתחייב על שכירות. עברו כמה שנים והכאב והזעם נמצא ואני בטיפול נפשי עכשיו. אני רוצה לצעוק על הרווחה וכל השאר שהם אכזריים שהפנו לי עורף בזמני מצוקה לעולם לא אשכח את הכאב.מדינה שלי אני שונאת אותך.

מצטערת לשמוע על האונס וכל המצבים הקשים שעברת מבינה שקשה ביותר ואולי זה הזמן לשים עצמך במקום הכי חשוב ולהתחיל לטפל בעצמך לקחת החלטה ולחולל את השינוי לעזור ולקדם את עצמך להתחיל לחיות מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

אז באתי .. סתם עידכון, אוטוטו מתחילה קורס פסיכומטרי.. ובעז"ה, שנה הבאה לימודיי אחיות.. בשאיפה למיילדות :) מאחלת לכוווווולכן!! רק ימים טובים ושקטים! בידיעה, שאפשר לחיות בצל הפגיעה! אני עשיתי זאת .. בקרוב אצליכן יקרות וחשובות.. ליל מנוחה!

איזה כייף שנכנסת לכאן וכמה טוב על התוכניות שלך אני בטוחה שתצליחי ותעשי חייל בתחום אין לי ספק שתיהיה אחות מדהימה מכל התחומים בהצלחה ותבקרי ותשתפי זה חשוב לכולן לשמוע אותך המון כוח בהצלחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

שבוע מבורך..

שיהיה לך בהצלחה בכל ושתצליחי בענק. תבואי לבקר מידי פעם...... שלך - מציאות אחרת

לפני 4 שנים עברתי שנה ממש קשה בחיים שלי... גיל 15-16.. גיל שאמור להיות מקסים הפך לסיוט.. עברתי 3 ניסיונות אונס.. למזלי היו לי חברים טובים מאוד באותה התקופה.. כשאחת מהם נהיה בן זוגי עד לאחרונה.. בזוגיות לאט לאט נרגעו בי הפחדים מאינטימיות...סקס ראשון כבר עברתי.. עברתי גם את הסיוטים שחזרו אחריי.. רק מדבר אחד עדיין לא הצלחתי להתנער.. אחד מהניסיונות כללו אדם שבכוח הכריח אותי לרדת לו.. ביס באיבר עזר לי להיחלץ ממנו... יש לי את הרצון הזה להתנער מהחוויה הרעה הזו.. אבל כל פעם שאני מנסה להתעלות על עצמי ולענג את בן הזוג הנוכחי (המקסים והמבין חייבת לציין.. גם בלי שהסברתי לו הוא כנראה הבין ) אני נתקפת חרדה.. כל התמונות מאותו היום חוזרות... יש איזושהי דרך להמשיך הלאה.. להתגבר על הדבר הזה? אני ממש רוצה להתחיל לחיות כמו בת 20 טיפוסית.. להנות מהחיים ומהגוף שלי.. בלי לשקוע ולסבול מסיוטים חוזרים כל לילה...

מצטערת לשמוע על הטראומה הנוראית וטוב לשמוע שאת משקמת את חייך ואת בזוגיות ועוד יותר רוצה לעשות שינוי ולחיות את החיים כמו כל בחורה בגילך זה אכן אפשרי זו אומנם עבודה קשה אך יש בה תוצאות ממליצה בחום לפנות לטיפול אצל מטפלת מומחית בתחום נפגעות תקיפה מינית לטפל בטראומה לתת את כולך בטיפול ולעזור לעצמך ביצאה לגרך חדשה כאן בשבילך בכל דבר אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

אני אובדת עצות ועל סף שיגעון!!!! עברתי התעללות מינית 7 שנים ע"י אבא שלי. לא עשו כלום, לא הגישו תלונה. המשפחה לא רוצה, ועכשיו אני כבר גם לא (8 שנים אחרי שהסתיים). אני בשנות ה 20+ לחיי. אבלללל אני לא יכולה יותר לחיות איתו באותו בית! זה הורג אותי! אני לא מבינה את החרא הזה איזה מן עולם זה הוא יפגע, הוא יהרוס, הוא ירמוס, הוא יחרב את החיים, והוא יחיה ואני אמות????? אני כמו מתה!!!! ויש לי גם חרדה חברתית. אז אני לא מצליחה לצאת לעבוד. כי מצד אחד קשה לי עם החברה ומצד שני כל יום הוא מוריד לי את המצב רוח וגורם לי לבכות ולרצות למות. אין לי שקל על הנשמה! ובשביל להחזיק דירה אני חייבת לפחות 5 שעות כל יום לעבוד וזה לא בא בחשבון! גם בריאותית לא כי נו, ברור, הבריאות נפגעה. מה עושים???? אני לא אצליח לשרוד ככה עוד הרבה זמן!! זה מוות איטי ומייסר.

מצטערת לשמוע על הפגיעה הנוראית מאבא הקושי לחיות בבית החרדות והתמודדות היומיומית הקשה אני ממלינה לך לפנות לטיפול תתקשרי ל1202 הם יעזרו לך למצוא מקום ציבורי וכפי שזה נראה מדברייך את זכאית לקצבה מביטוח לאומי עד שתוכלי לעבוד ולפרנס את עצמך. אשמח לעזור בכל שאלה מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

קודם כל תודה רבה לך!! הבעיה היא שלא הגשנו תלונה, ואני גם לא רוצה. אני לא יודעת עד כמה אני יכולה לקבל עזרה, ובטח לא מביטוח לאומי, כשכביכול אסור לי לספר על זה? ומה הכוונה מקום ציבורי? תודה!

שלום, יש לי ילד בן שנתיים ואני חוששת שהסבא מטריד אותו מינית. כמה סיבות לכך- הסבא אומר משפטים לא רגילים כמו- אני לא מתעסק איתו יותר מידי או כשהוא מביא לו לשתות הוא אומר תשתה לי.. לפעמים גם הבולבול שלו אדום, אני לא יודעת אם זה מהטיטול, בנוסף הוא לא ישן טוב בלילה. איך אפשר לדעת אם תינוק עובר התעללות מינית, הוא עדיין לא מדבר, הוא עוד 4 חודשים בן שנתיים.

היי דליה, אני לא יודעת אם המשפטים האלו מעידים על התעללות או על שהסבא פוגע בו. כך גם הסימנים הפיזיים של התינוק, זה לא בהכרח. יחד עם זאת אם הילד עובר התעללות מהסבא ההתנהגות של הילד הייתה צריכה להשתנות. אם הילד עושה התקפי זעם או בכי שבעיניך הם לא מוסברים יש מקום לבדוק. אם הילד שקט מידי או עצוב וכד'. אם הילד מפגין אי נוחות ליד הסבא, לא מוכן להתקרב אליו, פוחד מימנו, לא רוצה ללכת אליו וכד', אילו סימנים מחשידים. תבדקי אם ההתנהלות של הילד משתנית באופן קיצוני כשהסבא לידו. אם הוא לא רגוע כשהסבא נמצא ונרגע רק אחרי שהסבא הולך וכד'. מאחלת לך שתתבדי ושאילו רק חששות כוזבים. תמשיכי לעדכן, וברור שאם משהו ממש חשוד לך תפני לעזרה. שלך - מציאות אחרת

אין לדעת אם אכן בנך נפגע אך אם את מרגישה כך תבדקי ותעשי הכל כדי לדעת אני סומכת על האיהטואיציה שלך משהו לא רגוע אצלך בדקי זאת לעומק כאן בשבילך אידה

התופעות הפיזיות שמתלוות לעיבודים שאני עוברת כרגע קשות והזויות. לא נעים לי להגיע למצבים האילו מול המטפלת ובכלל. איבוד שליטה מלא שגדול עלי.... הגוף מנסה להשתבלל, להעלם.... מתכווץ ולא נשמע לי..... קשה לי, מתביישת, רוצה להתאדות לתמיד..... לא יכולה יותר. מציאות אחרת

מציאות יקרה- מבינה אותך- את הבושה מול המטפלת במצב כל כך רגיש ! כאן יחד איתך- טוב שאת משתפת!! ינשוף

תודה על המילים החמות. תודה שאת כאן איתי. שלך - מציאות אחרת

יקרה, כל כך מובן, לא פשוט...מולה זה השחזור, היא תקבל אותך איך שאת!!!! אני בטוחה בכך...איתך

אכן, כנראה שמה שקורה הוא שחזור. לא מבינה איך שרדתי במצב כל כך רעוע. יודעת שהיא מקבלת אותי. אני לא מצליחה לקבל את עצמי, לא יכולה לסבול אותי כל כך סמרטוטית, חסרת שליטה לחלוטין, בלי יכות לווסת את העוצמות של הדבר המטורף הזה. לא מצליחה לקבל את עצמי במצב של איבוד עצמי כל כך גדול, לא נשאר מימני כלום..... פשוט הזוי. תודה שאת כאן ועל המילים החמות. שלך - מציאות אחרת

תגובות של פוסטראומה את בטיפול שנכון לך את כנראה מרגישה בטוחה את מאפשרת והגוף שלך מאפשר בחדר הטיפול מול המטפלת אפשרי לעצמך תביני שאין מה להתבייש ההתחלה של הטיפול והרפוי זה להבין שאנו חסרי אונים וזקוקים לעזרה. בטוחה שהיא מבינה ומקבלת אותך כמו שאת מחזקת ומקבלת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

תודה על ההבנה הגדולה שלך והמילים התומכות. אני יודעת שהמטפלת מקבלת אותי כמו שאני, ותומכת ומבינה. עדיין זה שהכל קורה בלי שאני יכולה לעצור את התופעות האילו, וקורה תוך איבוד שליטה מלא, נורא נורא מפחיד. כמו שאמרת, זה מצב של חוסר אונים במאת האחוזים, לא יכולה לזוז, הגוף לגמרי מתעתע בי ועושה מה שהוא רוצה. זה כואב וגם נורא מתיש, משאיר אותי לגמרי בלי כוחות, והכל בפן הפיזי, כמו שחזור של הניתוק מהרגשות ומהכאב... היותר הזוי הוא שעובדים בין היתר על חיבור לרגשות ומשתחזר ניתוק מהם.... פשוט מפחיד, מבעת.... ובכל זאת כנראה שזאת הדרך להוציא את הכל מבפנים... קשה בטרוף. תודה על הכל, שלך - מציאות אחרת

לי ולבעלי יש הרבה בעיות בזוגיות (אני מנסה למצוא דרך להפרד אבל המצב הכלכלי מקשה) אחת הבעיות שלו זה יציאה עם חברים ושתיית אלכוהול מרובה . כל פעם שהוא שותה הוא מתנהג זוועה, או קללות או כופה עליי לקיים איתו יחסים נגד רצוני ( מעיר אותי משינה) אתמול בלילה זה הגיע לרמות בלתי נסבלות כשבנינו בן התיישע ישן במיטה שלי ובעלי חזר בשלוש בבוקר אני עם חצי עיין פתוחה קולטת שהוא מתחיל לגעת בילד.... ישר קמתי וצעקתי עליו, הוא יצא מהבית , בני התעורר , שאלתי אותו מה הוא עשה לך ?.... הוא ספר שהוריד לו את המכנסיים ונגע לו בטוסיק, חשבתי שאני מתחרפנת... אחריי חצי שעה בעלי חזר הצטער על המעשה ואמר שהוא חשב שזאת אני, ושוב ביקש שאקיים איתו יחסים ( כמובן שלא יכולתי) אני המומה לא יודעת מה לעשות מה להגיד לילד איך להתנהג?

מאיה יקרה ברוכה הבאה לפורום טוב שהיגעת....... וכל הכבוד לך אני יודעת ומבינה שזה לא קל לפתוח לשתף לעמוד במצב זה כל הכבוד שהגנת על בנך שהיית עריינית מספיק בכדי לעצור אותו! כל הכבוד שבנך שיתף אותך! התאור של מצבך ושל בנך חמור ביותר את חייבת לעשות מעשה! להגן על עצמך ולהגן על בנך הקטין. אסור לך לשתוק אסור לך לאפשר זאת יותר!!! מצב כלכלי אינו סיבה שיתעללו בך ובבנך מלבד זאת יש לך חובה לדווח על הפגיעה בבנך! אני מציעה לך לפנות לעזרה באופן מהיר ומידי פיני למרכז סיוע 1202 מחלקת רווחה נעמת ויצו משטרה בקשי עזרה! תיהיה חזקה את יכולה לעצור זאת אל תשאירי את בנך לא מוגן!!! או את עצמך לא מוגנת אם תרצי תוכלי לפנות אלי לעזרה והתייעצות אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

תודה על התגובה המהירה, אני אפנה לעזרה

ליבי איתך את תמיד יכולה לפנות אלי! רק אל תמהמהי את חשובה! ולאף אחד אין זכות לפגוע בך...גם אם את נשואה לו ובמיוחד שיש פגיעה בקטין רק למען הסר ספק, יש לך מחוייבות ע"פ חוק לדווח על פגיעה בקטין כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

שלום וברכה, זאת פעם ראשונה שאני נכנסת לפורום כזה , חברה המליצה לי וחשבה שזה יכול לעזור או יותר נכון לא להזיק . אני לא בטוחה אם כדי לנבור בעבר ובפצעים ובעיקר זה לא עושה לי טוב , אבל הסכר כבר נפרץ. אז ככה לפני 12 שנה ערך עברתי אונס בזמנו לא הבנתי והגדרתי לעצמי שזה אונס. בחור שלא הכרתי שהיה גדול ממני לפחות בעשור. קיים איתי יחסים ללאא הסכמתי בכלל. בזמנו פחדתי מאיידס אבל לא הקלתי שעברתי אונס. לפני שנה בטיפול זה יצא החוצה הדחקי את זה כל כך.. העניין הוא שבשנה האחרונה חזר לי פחד מאיידס. עשיתי בדיקות וכולן יצאו שליליות ב"ה .. אבל עדיין י לי פחד לעיתים אפילו לא רציונאלי להידבק למשל אם נדקרתי ממחט בטעות. השאלה האם יש קשר למקרה ? ובכלל הייתי אצל פסיכולוגית ופסיכיאטרית שהבחנו אותי ואמרו שהכל אצלי תקין ואני בריאה אבל שיש לי חרדות ולא המליצו לי טיפול תרופתי. היום אני לא בטיפול כי זה דיי מעייף אותי אבל אני כן מנסה להתגבר בדרכים אחרות , יש המלצות ? תודה דנה

טוב שנכנסת ומקווה שיעזור את מוזמנת להיות חלק לשתף ולחלוק כל העובר עלייך. אני ממליצה לפנות לאשת מקצוע מומחית בתחום נפגעות בכדי לטפל במה שעברת ובחרדות מהן את סובלת. יש פתרון והדברים וחייך יכולים להראות אחרת מחזקת ומקווה לראותך כאן איתנו אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

אני רוצה ללכת לישון בלי פחדים- בלי קולות בראש- רוצה לישון בשקט ושאמין שאפשר אחרת- שהעולם בטוח אני עייפה מלשרוד- מלהרגיש לבד- כל כך לבד ינשוף

הי מתוקה. כאן איתך- שלא תהיי לבד. מאחלת לך שקט ושלווה, לילות טובים והרבה כוח!!

רציתי לאומר לך שנוכחות שלך כאן משמעותית מאוד עבורי- באמת מרגיש לי פחות לבד- תודה!!!!! ינשוף

מקווה שישנת טוב ומאחלת לך גם לילה זה לילה טוב ורגוע שולחת לך חיבוק מחזק אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

שאת כאן איתנו- נותנת קצת אור בחושך-!! ינשוף

שבת שלום בנות יקרות מה שלומכן? משל לשבת.... אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש משל הצפרדעים - תמיד להיות חיוביים! היה היה פעם מירוץ צפרדעים. המטרה הייתה להגיע לקצה העליון של מגדל גבוה. הרבה אנשים התכנסו כדי לראות אותם ולתמוך בהם. המירוץ החל.. למעשה, האנשים לא האמינו שהצפרדעים מסוגלות להגיע עד למעלה. כל המשפטים שנשמעו היו מסוג: "אין טעם!! הן לא יצליחו אף פעם!!" הצפרדעים התחילו לאט לאט להתייאש, חוץ מאחת שהמשיכה לטפס. האנשים המשיכו: "באמת חבל על הזמן!!! הן לא יצליחו לעולם!" הצפרדעים החלו להרים ידיים, חוץ מאחת שהמשיכה למרות הכל. לבסוף, כולן נטשו את המרוץ חוץ מהצפרדע הזאת שלבד, במחיר של מאמץ עצום, הגיעה למעלה. האחרות, נדהמות, רצו לדעת איך היא עשתה זאת. אחת מהן התקרבה כדי לשאול אותה איך הצליחה לסיים את המירוץ ולטפס עד למעלה בזמן שכל השאר פרשו. וגילתה שהצפרדע הייתה.. חירשת !!! מוסר השכל: אל תקשיבו לאנשים שיש להם את ההרגל המגונה להיות פסימיים. הם גונבים את מירב התקוות מלבכם! תזכרו את הכוח שיש למילים שאתם שומעים או שאתם קוראים. והיו תמיד חיוביים! היו תמיד חרשים כשמישהו אומר לכם שאתם לא יכולים להגשים את החלומות שלכם.

אידה יקרה, תודה על הסיפור הזה שהעלית כאן. בשבילי הרבה פעמים הקולות הפסימיים האילו נשמעים באוזני מיתוך גרוני. לא צריכה שאנשים יגידו לי שאני לא יכולה. אני אומרת את זה לעצמי, מן הסתם מהמון סיבות.... ובכל זאת בשני דברם ניצחתי את עצמי ואת הקולות האילו והוכחתי לעצמי שאני יכולה. האחד הוא בלשמור ולהחזיק במקום עבודה אחד. אני כבר מתחילה את השנה ה- 11 שלי וממשיכה להתקדם באותו מקום עבודה ואוהבת את מה שאני עושה. השני הוא בתנועה. תמיד האמנתי שאני ותנועה הם כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו, עד שיום אחד החלטתי שאני רוצה לנסות. ההתחלה ובעצם החודשים הראשונים היו מאד קשים. בעיקר המון ניתוקים ולחץ ובגדול הרגשה שאין חיבור ביני לבין הגוף. היום אני כבר אחרי זה. ההתמדה משתלמת גם אם מרגישים סקפטיים. אני רוקדת כבר שנתיים רצופות בריקודי עם וכבר שייכת לקבוצת המתקדמות. ובגדול, כשממש רוצים זה אפשרי, לפחות בעניין התנועה הצלחתי ומבחינתי כנגד כל הסיכויים.... שבת שלום ושוב תודה רבה. שלך - מציאות אחרת

אני רוצה לשתף שיש בתוכי קולות וכל אחד אומר משהו אחר. אני משתדלת כן להיות אופטימי והרבה פעמים זה מלחמה- ואני נלחמת למען השקט הפנימי- למצוא "קול משותף" שתרגיע את הרעש בפנים- לא פשוט לי- אבל אני לא מוותרת. מאחלת לכולנו היכולת להשקיט את הקולות שלא משרתים אותנו יותר ולהקשיב לקולות של אמפטיה וחמלה-שבוע טוב- ינשוף

באמת כל הכבוד! כנראה שלמרות הקולות שלך את משתדלת להיות חירשת להן ולא להקשיב להן. אחרת לא היית במקום של היום! חזקי ואמצי הרבה הצלחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש פתח בחלון חדשהדפסת ההודעה

אני כאן- מה שלומך אורחת יקרה? באמת שקט כאן בזמן אחרון- כאן איתך- ינשוף

(אם שאלת גם עלי....) אני כאן בשקט. שלך - מציאות אחרת

כשהייתי בת 8-9, ואחי היה בן 12-13 הוא בוקר בוקר הגיע אלי למיטה, הפשיט אותי ונגע בי במקומות האינטימים, הייתי מתעוררת ומרגישה מאוד לא נעים, מאוד רע. אבל לא היה נעים לי להגיד לו מילה אז עשיתי את עצמי ישנה, ככה בוקר בוקר, בחדר עם 2 אחיות גדולות, ניסיתי לרמוז לו שאני הולכת להתעורר אבל זה לא עזר. לא מבינה למה לא הרמתי קול זעקה. כשאני נזכרת בזה עכשיו אני ממש מתכווצת להזכר כמה שתקתי בפחד. מה שעשיתי לבסוף אחרי כמה שבועות היה לסגור את הדלת של החדר ולישון בצורה שהשמיכה מכווצת מתחתי ואף אחד לא יכול לדחוף יד. ואז כשהוא היה נכנס הייתי מתעוררת. בחיים לא סיפרתי לאף אחד, בחיים לא עמתתי את זה מולו. אני לא מסמפטת אותו עד היום והוא באמת הבן הפוחח של המשפחה. למה אני כותבת? כי הדחקתי את זה לגמרי, שנים על גני שנים לא נזכרתי בזה בכלל, ידעתי שאני לא אוהבת אותו, ידעתי שאני לא סובלת אותו. וגם 2 האמצעי ההגנה שכתבתי למעלה נשארו לי לכל החיים עד לחתונה. פעם אחת בגיל 19 חברה שאלה אותי למה את לא סובלת אותו? הוא עשה לך פעם משהו? ואז השאלה עשתה לי פלשבק ונזכרתי ואמרתי כן. אבל לא סיפרתי. התחתנתי ואני נשואה באושר מאוד ומאוד אוהבת את המגע של בעלי וכל מה שמסביב, אבל אחרי החתונה אני יותר נזכרת בזה בערך פעם בחצי שנה, והאמת אני מרגישה שבעצם עברתי אז כל מה שניצולת תקיפה מינית עוברת אני מזדהה עם כל התחושות, אבל מה שמוזר לי כמה הדחקתי את זה וכמה זה לא הפריע לי לחיים, היו לי חיי חברה עשירים, אני בחורה מאוד בריאה בנפשה, רציתי להתחתן ורציתי מגע של גבר. איך זה? איך זה שזה לא השפיע עלי? מצד שני אני מספרת את זה לבעלי אבל כשאני מספרת אני מתביישת לספר לו אני מפחדת שזה יגרום לו להרגיש שאני מחוללת, דבר שהוא מבטל מכל וכל. אני מפחדת לספר את זה למישהו אחר בעולם חוץ מבעלי. בא לי שהיה לי אומץ לבוא ולתבוע אותו ברבים אבל כמובן זה לא אפשרי אבל גם אם כן, לא הייתי מעזה לספר לכל העולם שככה הוא עשה לי (אז אני מתביישת?) בעלי אומר לקבור את זה חזרה כמו שקברתי את זה עד היום ולא קרה לי כלום להפך אני בחורה בריאה בלי בעיות בנושא כלל. האם ככה כדאי לי לעשות? תסבירו לי את עצמי?

קשה לי להסביר לך את עצמך... כן יכולה להגיד לך מהסיום- אם זה מופיע, זה כנראה קיים. אי אפשר באמת להעלים את זה. הייתי ממליצה לנסות להתמודד עם זה פנים מול פנים( בטיפול, כנראה) ואז, זה יתפוס מקום קטן ולא יקפוץ מתי שבא לו. מקווה שקצת עזרתי. בהצלחה רבה.

מצטערת על החויה הקשה כילדה טוב לדעת שאת מרגישה בריאה, את נשואה באושר. לך אין מה להתבייש כי לא עשית דבר רע! את היית ילדה שנוצלה גם אם את יכולה לקבור זאת שוב ני הייתי מציעה כן לפנות ולעבד את החויה הקשה. בכדי שלא תעורר או תגדל בהמשך אנחנו כאן בשבילך בהצלחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

הרבה שעות להיות עם עצמי- עם הכאב שאני כל כך מנסה לברוח ממנו והכל פוגש אותי בעוצמות - האמת היא שאני מאבדת תקווה- כל כך הרבה זמן מחזיקה בעצמי -אומרת לעצמי שעוד מעט זה יעבור והעוד מעט הזה נהפך לעשרות שנים איך שהוא אני כן רוצה לחיות- אבל לא כך - עם מעוקה וכאב תמידי -עם קולות של צעקות וצרחות שלא מרפים ממני- אני כל כך משתדלת -אבל אני לא מצליחה לצאת מהאזיקים שקושרים אותי לגהנום של העבר- תודה שאתן כאן מאפשרים לי קצת להוציא מה שיש בפנים- ינשוף

שומעת רואה ומתפללת שיקל לך!! לאט ובביטחון.

תודה שאת כאן- ינשוף

מה שלומך היום? מצטערת שכך את מרגישה מקווה שיותר טוב אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש פתח בחלון חדשהדפסת ההודעה