פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8543 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
17/10/2013 | 14:09 | מאת: צף

אתן/אתם בטח תגידו שזה שום דבר וכלום אבל זה מציק לי. שמרתי את זה כסוד בשמך 11 שנה, הדחקתי את זה אבל עכשיו זה מפריע לי בשגרה. בגיל 6-7 שיחקתי באימא ואבא עם ילד בן 9 במשך כמה זמן. (לא הייתה חדירה או משהו כזה...) לא ידעתי שזה לא בסדר וחשבתי שזה משחק למרות שכל פעם שמישהו דפק בדלת הוא אמר לי ללחוש ומיהרנו להחזיר את הבגדים... אחרי שהפסקנו עם המשחק בגיל 9 בעצמי גיליתי שזה בעצם לא היה בסדר והרגשתי ממש אשמה וממש רע במשך שנים. הדחקתי אבל לא הצליח לי. לאחרונה, אני בת 17 ואני מפחדת לשכב עם החבר שלי. אני לא יודעת מה לעשות ואם מה שעברתי... זה בטח כאין וכאפס מול דברים אחרים. אני רוצה אבל לא מרגישה שאני יכולה. והילד הזה עדיין חלק מהחיים שלי. אני רואה אותו מידי פעם ולא יכולה להסתכל לו בעיניים. בזמן האחרון סיפרתי למישהי קרובה ואז זה נפתח ומפריע לי עוד יותר. כמו תיבת פנדורה. אני צריכה פרופורציות של מה זה וכמה כו' ועצה. זה באמת חשוב לי. תודה :) וסליחה שחפרתי...

17/10/2013 | 20:37 | מאת: כימית

זה ממש לא שום דבר.....היית קטנה, איך יכולת בכלל לדעת שזה לא משחק? את לא אשמה, פשוט ממליצה לך לפנות לעזרה על מנת שלא יפגע בהמשך עם בן זוגך....נראה לי שכדאי שתקראי את מה שאידה כתבה לי למטה...תחת הכותרת "הסבר למה זה שונה"..... איתך, כימית

26/10/2013 | 12:33 | מאת: צף

מה שלא אמרתי היה שה"משחק" הזה היה עם בן דוד שלי ואני צריכה לראות אותו כל ערב חג וכל יום הולדת. לחייך אליו, לדבר איתו ולהעמיד פנים שהכול בסדר ושאני לא שונאת אותו. גם אין לי כביכול סיבה לשנוא אותו או להאשים אותו - הוא בעצמו היה ילד, מה הוא הבין? המשפחה לא יודעת ואין לי כוונה לספר להם. הייתי אצל פסיכולוגים במשך שנים מגיל מאוד מאוד צעיר גם לפני מה שהיה ואחרי אבל אף פעם לא פתחתי את זה ועכשיו אין לי את האופציה לטיפול פסיכולוגי לפחות עד גיל 18. נפרדתי מהבן זוג, גם אם בגלל זה ובגלל סיבות נוספות. אגב, במשך כל הזמן הזה המעטתי בחשיבות של הנושא עד שעכשיו זה נראה לי לא כל כך חשוב אבל בעצם זה כן מפריע. אפילו אי אפשר לתת לזה שם... אונס זה לא היה... פשוט "משחק" דפוק. תודה רבה לך, כימית :)

26/10/2013 | 19:06 | מאת:

זה היה משחק הרבה מהילדים משחקים באמא ואבא בכל זאת נראה שזה עבר את המשחק ואת נפגעת מהמשחק הזה? היה שם משהו שלא התאים לגילך... פגעו בגופך ובנפשך זה נמצא בראשך זה מפריע ומשפיע עלייך היום כן ביחסים עם החבר שלך במחשבות ליחסים אינטימים... אני ממליצה כן לפנות לטיפול ולפתוח את הנושא לעבד את הפגיעה= משחק... אני מאמינה שתקבלי פרופורציות ומענה לכל המחשבות והתחושות שלך כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

26/10/2013 | 19:11 | מאת: צף

ואם ככה שהרבה ילדים משחקים במשחק הזה (בערך) אז זה שום דבר ואני זאת שעושה מזה עניין כנראה... הטמטום שלי... משחק בסך הכול.

14/10/2013 | 23:03 | מאת: אורחת

רוצה רק לדרוש בשלומך... ולצרף כוחות , הערכה ואהבה רבה. הכל בעדינות ורוך ורק בכמות ובאופן שמתאים לך...

15/10/2013 | 04:40 | מאת: ינשוף

תודה שאת כאן יחד איתי האכפטיות שלך ממש מרגשת אותי קשה לי ... אין לי יותר מילים ינשוף

12/10/2013 | 19:35 | מאת: ינשוף

אבל אני לא יכולה יותר לא יכולה לחיות יום יום ולשאת את הכאב התעייפתי מהמאמץ לשרוד התעייפתי מלהיות לבד עם הכל אין לי כוח יותר... ינשוף

12/10/2013 | 21:16 | מאת: כימית

הי רגע!!! למה את מצטערת? מה קרה? את חשובה!!! יקרה!!! שולחת לך כוח ורצון..בבקשה תכתבי את הכאב...דברי עליו........את בטיפול??? תעזרי בו!!! בבקשה...איתך.

13/10/2013 | 14:21 | מאת: מציאות אחרת

אין לי כוח בעצמי. אין לי כוח לחזק אף אחד, אפילו לא את עצמי. שולחת לך חיבוק עוטף. מקווה שיעזור. איתך אם זה שווה לך.... שלך - מציאות אחרת

13/10/2013 | 18:23 | מאת: אורחת

כל אחת עם הכח שיש לה- מעט או יותר: כולנו כאן בשבילך!!

13/10/2013 | 18:44 | מאת: ינשוף

נוכחות של כל אחד מכן מחזיק אותי ונותן לי תחושה של "ביחד"- תודה ינשוף

11/10/2013 | 07:27 | מאת: כימית

אידה, תודה על המילים שכתבת לי למטה...על הילדה, על כך שחיפשה אהבה.כל כך נכון כל כך נוגע....אני אמרתי שאני שונה כי אצלי אני חיפשתי את הקרבה, אני התקרבתי...ואני חוויתי את הטוב שבקרבה...לא היה לי רע......אוף.....ואז התרחקנו וזה מה שכאב לי.... שהפסיק... בגיל צעיר מאוד....בגיל 7 ......אני רציתי להמשיך ברוב טיפשותי......זאת הטיפשות...כנראה שילדות קטנות לא ממש מבינות את ההבדל.....

11/10/2013 | 08:08 | מאת: ינשוף

כימית יקרה נכון!!! ילדות קטנות לא ממש מבינות את ההבדל!!! למרות שרצית - הקרבה שחווית ו "הרגיש טוב" כן פגע בך!! את אמיצה שאת משתפת אותנו- מקווה שתמשיכי לשתף כמובן כמה שנכון לך- איתך- ינשוף

10/10/2013 | 15:58 | מאת: כימית

אוף....אידה אולי תבואי......אולי את תרגיעי????? בבקשה...בנות תכתבו משהו......אוףףףףףףף

10/10/2013 | 17:57 | מאת: מציאות אחרת

כימית יקרה, אל תתייחסי להודעות האילו. לפעמים מצליחים להסתנן לכאן חולי נפש. זאת דוגמה. אריה וגם אליה, שאולי הם אחד בשני שמות, אין לי מושג, הם חולי נפש שכנראה הצליחו לחמוק מההשגחה עליהם ופרקו עול.... הם חולי נפש, חבל להוציא עליהם אנרגיות. שוב, אל תתייחסי. מקווה שאידה תכנס ותסדר את הכל בקרוב. איתך - מציאות אחרת

10/10/2013 | 19:21 | מאת: כימית

תודה :)

10/10/2013 | 22:51 | מאת:

לא להתייחס בבקשה זה בטיפול! ימחק בקרוב אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

10/10/2013 | 14:06 | מאת: כימית

לא יודעת מה אפילו.....ונתקלתי בהודעה ההזויה הזו שעלתה פה..... יש מישהו ששומע?? לא קל.....חשבתי שאצלי זה כלום.........שום דבר.....שאני סתם מתבכיינת.....אוףףףף נראה שגם המטפלת חושבת שזה כלום....שהוא "רק התבלבל".........אוףףףףףף

10/10/2013 | 22:52 | מאת:

מה שלומך כימית יקרה? אל דאגה הכל בטיפול מה איתך? אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

10/10/2013 | 06:29 | מאת: אליה

בהוסטל החונך חקר והכין ביחד עם דיירים והצוות איך לגרום לי לאנוס את אחותי החונך חקר איזה שירים יגרמו לי לאנוס את אחותי במשך למעלה מ40 שעות עכשיו מנהל ההוסטל מדרכים ודיירים שרים את השירים שיגרמו לאנוס את אחותי נגד רצוני בעל כורחי מכריכים אותי לקנות רמקולים למחשב על מנת שישימו שירים ודיבורים על מין וסקס הם יגידו"מה אתה לא רוצה לשמוע?יש לנו משהו לספר לך אבל אנחנו מפחדים מהמשטרה מיון פסיכיאטרי ועוד ורק אחרי שיהיו בטוחים שלא אספר לאף אחד יגידו דברים מעצבנים שיגרמו לי בוודאות לאנוס אותה עכשיו הם בודקים לאיזה הוראות אני שומע מיד ואיזה לאחר זמן איך אפסיק את ההתעללות הזאת עדיף לי למות מאשר ליפגוע בה זה"ייהרג ובל יעבור? מה אעשה?לרוץ מתחת הגלגלים של משאית שלא יכולה לעצור?

10/10/2013 | 14:01 | מאת: כימית

מה זה????????? למה ההודעות עולות פה בלי בקרה....מה זה????????????מפחיד והזוי.....

10/10/2013 | 22:53 | מאת:

אני מציעה שתפנה מיד לעזרה

08/10/2013 | 23:25 | מאת: מציאות אחרת

רוצה להרגיש שייכת לאיזה שהוא מקום, רק שאני לא מרגישה שייכת..... מרגישה שאין לי מקום בשום מקום. לא שייכת אפילו "לגוף שלי", שאמור להיות שלי אבל הוא של כולם..... ואם זה לא מספיק, אז בחודש האחרון הגוף הזה ש"מחובר" לי לראש מפתח דלקות כאילו ואחרות בלי הפסקה.... כאילו מוציא את הרעל והליכלוך שבתוכו, רק שזה לא נגמר, מן הסתם זה לא נגמר, כמה סימבולי למה שאני מרגישה. שאין גבול לטומאה ולחילול שבי ובתוכי. אין לי כוח יותר לכאבים וללהיות ולהרגיש סמרטוט, לתפקד כאילו הכל כרגיל ולהרגיש מתה גם פיזית ולא רק רגשית כמו תמיד.... אין לי כוח להיות חולה ולהסתיר את זה, לא ללכת לרופאים, והכל כדי שלא ידעו, שלא יראו כמה ליכלוך אני סוחבת בפנים...... אין לי כוח יותר לכלום, יש גבול לכל דבר. לא מספיק הגהנום שהוא מה שזכיתי בו, עכשיו גם כל המערכות משתוללות, כמה עוד אפשר לסבול????..... עד מתי?????..... אין לזה סוף זה לא נגמר..... מציאות אחרת

09/10/2013 | 05:04 | מאת: ינשוף

מציאות יקרה התגעגעתי אליך מאוד!! כמה שזה כואב ובלתי נסבל את עוברת את זה ואני כן מאמינה שיום אחד יהיה אחרת- תהיהי במקום אחר- תוכלי להרים את הראש- לנשום -ולחיות - ממש לחיות. אני אומרת לך את המילים האלה וגם לעצמי- כי כמוך חווה המון יאווש בדרך. אולי ביחד זה מקל- בכל אופן כוונתי היא לאומר לך- אכפט לי ממך ואני כאן איתך- ינשוף

09/10/2013 | 14:23 | מאת: מציאות אחרת

תודה על המילים החמות, וגם אני איתך. שמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

10/10/2013 | 14:00 | מאת: כימית

קשה מאוד לא להרגיש שייכת..במיוחד לעצמך...הלואי ותמצאי "בית לנפשך" ומזור במהרה.

10/10/2013 | 18:00 | מאת: מציאות אחרת

אכן קשה מאד. זה מרגיש תלוש מהכל. תודה על המילים החמות. שלך - מציאות אחרת

10/10/2013 | 22:58 | מאת:

מצטערת זו תחושה קשה מאוד לא להרגיש שייכת באף מקום גם לא לעצמך ואולי משם צריכה להתחיל השייכות והעבודה... לקבל את עצמך להתחיל להרגיש שיכת לגוף למחשבות לרגשות לעשות איטגרציה בין כל החלקים... אני חושבת שכבר שאלתי בעבר ואולי שווה לבדוק שוב לגבי קבוצה שאת יכולה להצטרף אליה? מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

11/10/2013 | 16:06 | מאת: מציאות אחרת

תודה על ההבנה והחיזוק. אכן הרגשה נוראית שכרגע לא מרפה וגם מאד מוכרת. מאז ומתמיד הרגשתי כך, לא רצויה ולא שייכת לאף אחד ושום מקום. השונה הוא שפעם זה לא הזיז לי והיום זה נורא נורא כואב. רגילה להיות דחויה, אבל היום זה מקשה עלי מאד. שבת שלום, שלך - מציאות אחרת

08/10/2013 | 19:11 | מאת: ינשוף

כי לא יודעת מה לעשות אחרת מנסה להחזיק את עצמי בשני ידיים- לחבר את עצמי ביחד את החלקים שנשברו לרסיסים- והלכו לאיבוד את הילדה קטנה שצורחת ובוכה וכל כך מפחדת כל הזמן שלא מאפשרת לאף אחד להתקרב אליה שנמצאת לבדה בתוך כלוב שבנתה לעצמה שלא משרתת אותה יותר אבל לא סומכת ומאמינה שיש אנשים שלא פוגעים אני כולי מוצפת מהכאב והבדידות שלה- מנסה להרגיע ולהשקיט את הקולות שלא נותנים מנוח ולא מרפים ממני לשניה אני מרגישה רדופה מהשדים של העבר- והכי הכי קשה לי עם הלבד הזה מבקשת שתהיו איתי- כל כך קשה!!! ינשוף

08/10/2013 | 19:26 | מאת: כימית

אולי ירגיש לך פחות לבד? איתך...חבקי את הילדה הזאת, תני לה לבכות, לצעוק....נחמי אותה, הרגיעי אותה בחיבוק אוהב...

08/10/2013 | 19:33 | מאת: ינשוף

מנסה להרגיע ולהיות עם.. הכאב צובט לי את הנשמה תודה שאת כאן איתי ינשוף

08/10/2013 | 20:41 | מאת: אורחת

כמה שאת צריכה!! אנחנו פה, בשבילך. לצערי, מבינה כל כך...

08/10/2013 | 22:04 | מאת: ינשוף

תודה יקרה- אני כאן גם בשבילך!!! ינשוף

08/10/2013 | 22:03 | מאת: מציאות אחרת

כאן איתך מחבקת ומושיטה לך יד וכתף, מה שאת צריכה. ואגב המקום כאן הוא שלך ובשבילך תמיד. שלך - מציאות אחרת

09/10/2013 | 05:06 | מאת: ינשוף

10/10/2013 | 23:01 | מאת:

את לא חצופה!!!!!!!!!!!!! זה המקום שלך וזה המקום לתפוס אותו אנחנו איתך יקרה כאן את לא לבד איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

11/10/2013 | 00:25 | מאת: ינשוף

שאתן כאן מעודדת ומכילה אותנו זה לא מובן מאלין ינשוף

07/10/2013 | 18:12 | מאת: כימית

כי אני רציתי.......השתתפתי, נהנתי......לא כאב פיזית, לא הייתה אלימות...הייתה קרבה נעימה.....אוףףףףףףףף.....אבל הייתי ממש קטנה........שתפתי אותה בשתי הפגישות האחרונות.......לא קל בכלל......מרגישה ילדה טפשה היא אומרת ילדה חמודה, טובה........אוףףףףףףףףףף

07/10/2013 | 18:27 | מאת: ינשוף

כימית יקרה- מבינה אותך!! אצלי גם היה כך עם אחד הפוגעים שלי- אחי- מביך להודות בזה- ובאותו זמן כאשר אני קוראת אותך אני יודעת שזה טבעי בתנאים " נורמליים" שהגוף תגיב כך. אני הייתי ילדה הכי " טובה" והיום אני שונאת לשמוע את זה. כל הכבוד שאת משתפת ומוציאה את מה שיש בתוכך- כאן יחד איתך -ינשוף

08/10/2013 | 08:01 | מאת: מציאות אחרת

מבינה על מה את מדברת. אני חושבת שכילדה לא יכולת לדעת מה זו אהבה נכונה או נורמלית ולכן תרגמת את מה שעברת לאהבה. אין ילד שלא רוצה וזקוק לאהבה ולהרגשה שהוא אהוב. באשר לתגובות הגופניות, אילו תגובות לא נשלטות שאי אפשר למנוע או לשנות. גם אם היית יודעת שמה שקורה הוא לא בסדר, עדיין הגוף היה מגיב אותו הדבר, כי הגוף לא יודע מתי זה נורמלי ונכון ומתי לא. התגובות הן לא רצוניות.... שלך - מציאות אחרת

08/10/2013 | 13:14 | מאת: כימית

היי יקרה, תודה...זה נשמע פשוט מה שכתבת....אבל זה בכלל לא, זה לא מובן.. זה מבלבל...זה משאיר כאוס פנימי....

10/10/2013 | 23:07 | מאת:

הילדה כלל לא טפשה! זו ילדה שרוצה אהבה חיבוק אהבה מגע רוצה להיות מיוחדת ומנצלים זאת והיא מקבלת את זה במרמה דרך הפגיעה והיא נהנת אוהבהת ונאהבת זה קשה לקבל... אבל זו המנפולציה של הפוגע ואת נסי להבין ולקבל את הילדה היא זקוקה לך לקבלה שלך להבנה שלך היא לא אשמה והרגשו מעורבים מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

07/10/2013 | 15:18 | מאת: אורחת

הי. כן, גם אני זיהיתי...

07/10/2013 | 18:08 | מאת: כימית

קל לזהות אותי....סגנון כתיבה שכזה. מקווה שאת מרגישה יותר טוב היום, פה זה שונה נכון? בשבילי זה כאילו "להודות" בזה...

06/10/2013 | 23:41 | מאת: אורחת

לצלולללללח ליפולללללללל מישהי פנויה כאן? עם קצת כח אולי? תעצרו את ההידרדרות לפני התהום... אין לי כח להיות שם שוב...

07/10/2013 | 04:50 | מאת: ינשוף

07/10/2013 | 07:43 | מאת: כימית

אוחזות יד ביד....שמחה שאת משתפת פה, רוני, יהיה בסדר!

07/10/2013 | 07:44 | מאת: ינשוף

מה שכתבתי קודם נמחק אז אנסה שוב- אני יודעת שקשה אבל אומרת לך וגם לעצמי שעוד מעט זה יעבור- בנתיים- אולי ביחד זה קצת מקל-תודה שאת איתי- רוצה גם להיות בשבילך-ינשוף

08/10/2013 | 08:03 | מאת: מציאות אחרת

איך את היום? מקווה שהשתפר. כאן איתך מחזקת. שלך - מציאות אחרת

04/10/2013 | 16:57 | מאת: כימית

שבת שלום, שבת טובה במידה הנכונה לכל אחת מכן, אתן מקסימות...והתמיכה חשובה כל כך...תודה

06/10/2013 | 07:29 | מאת: אורחת

תמשיכי לבוא!!

06/10/2013 | 09:57 | מאת: מציאות אחרת

מה שלומך את? שמרי עליך. שלך ואיתך - מציאות אחרת

06/10/2013 | 13:34 | מאת: כימית

היי, מה איתך? תודה שאת מזמינה אותי :)

06/10/2013 | 09:55 | מאת: מציאות אחרת

תודה לך על המילים החמות והמחזקות. מצטרפת לתודות לכולן.... שמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

06/10/2013 | 13:35 | מאת: כימית

אכן שומרת....

02/10/2013 | 21:18 | מאת: ינשוף

נכנסת עמוק- משתפת הרבה- והכאב ותחושת היאווש מתגברים. מרגישה שכרגע אין לי מקום בטוח להיות- בטיפול אני כמיהה לקרבה והקרבה היחדה שמוכר לי הוא דרך מין וכמובן או לא כל כך כמובן המטפלת לא משתפת פעולה ואני לא מצליחה לרפות מזה- ואז אני חווה דחיה והמון המון שנאת עצמית- מתביישת מעצמי- והכי הכי כואבת ולבד- ינשוף

02/10/2013 | 23:27 | מאת: מציאות אחרת

ינשופית יקרה, החיבור לכאב נועד כדי להרגיש את הכאב שלא יכולת להרגיש בעת הפגיעה, להיות בו, לאפשר לו להיות ובעיקר לאפשר לו להשתחרר. הדרך היחידה לשחרר כאב היא לעבור דרכו ולהרגיש אותו. ואולי, רק אולי, הדרך לשחרר את הכאב שכרוך בכמיהה שלך לאהבה דרך מין היא להרגיש גם את הכאב הזה, להיות בו כמה שאת צריכה וכך לשחרר גם אותו. מחבקת ואיתך, את לא לבד. שלך - מציאות אחרת

10/10/2013 | 23:09 | מאת:

מחזקת אותך גל שעובר גל כואב בקרוב תיהיה הקלה איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

01/10/2013 | 13:45 | מאת: כימית

בעקבות הטיפול....והרגשות שלי כנראה ותפקוד פחות מוצלח בעבודה הורידו אותי מדרגת הניהול שהייתה לי.....לתפקיד לא ניהולי...היה קשה לי עם זה מרגישה אפס מאופס שאני לא טובה בכלום.....וזה עוד לא הכל ........הבטיחו שזה לא הבדל גדול במשכורת............בדקתי והנה פחות אלפיים שקל בחודש!!!!!!אוףףףףףףףףף לא מספיק שעכשיו נפתחתי וספרתי.......אולי לא יהיה לי כסף להמשיך..........מעצבן ומדכא :( האם הטיפול שפותח דברים גרם לי לאבד אלפיים שקל מהמשכורת???????? כי לא תפקדתי טוב?????????למה????????אני אמורה להרגיש יותר טוב ומרגישה יותר רע........האם אבדתן מקומות עבודה בגלל התסבוכת הזאת??????? אי אפשר להשאיר את החיים על הולד בזמן שאני צריכה ל"טפל בעצמי"..........אוףףףףףףףףףףףףף זה לא פייר...שוב אדם שונה ומשונה שכמוני :(....

01/10/2013 | 17:06 | מאת: ינשוף

כימית יקרה מבינה את התסכול וכאב שכרוך בשינוי מעמד- עבודה!! נכון שהרבה פעמים כדי להרגיש טוב קודם כל מרגישים רע יותר- זה חלק מתהליך הריפוי לצערי הרב וחבל שלא היה יכול להיות אחרת. אני מאמינה שאת בדרך הנכונה- את בטיפול- פותחת את הדברים על מנת לרפא את עצמך. אני יכולה לשתף אותך שבאחד התקופות הקשות לקחו ממני את רשיון שלי כאחות ובמשך 5 שנים עבדתי בכל עבודה שיכלתי לעשות- היה קשה אבל יחד עם זאת הקפדתי לא לוותר ולהוכיח לעצמי שאני כן יכולה והאמת היא שהקל עלי עבודה עם פחות אחראיות- אחרי 5 שנים קבלתי את הרשיון בחזרה. אז הנה את לא שונה- את תצאי מזה - יש תקווה- איתך- ינשוף

01/10/2013 | 21:20 | מאת: כימית

מקווה שעכשיו יותר שקט עבורך.....תודה על השיתוף, אכן עבודה עם פחות אחריות יותר מקלה....בכל זאת זה מרגיש לי שאני דפוקה ופגומה.......טוב לדעת שיש גם דרך חזור ואפשר לחזור.....מרגיש לי "דרך אל חזור"...שאני צריכה לאחוז בעבודה שלא תברח לגמרי.....שלא אעזוב לגמרי.........

01/10/2013 | 18:10 | מאת: בוחרת בשינוי

כימית יקרה אנחנו משלמות המון מחירים בעקבות הפגיעה הזאת וכן התהליך לא פשוט אם תאמיני שתצליחי לעשות אותו תעברי אותו ביתר קלות. היו ימים שהייתי בטוחה שאני יהייה חייבת להפסיק את הטיפול בגלל מצב כלכלי ואכשהו דברים הסתדרו לי ... חלק מהתהליך את מגלה המון מקומות שהיית בטוחה שאת פשוט כזאת ובסוף את מגלה שזה ממקומות של הפגיעה הזאת.. ובקשר לעבודה אולי זה לטובה ויהייה לך עכשיו יותר מקום לעצמך ואבדן השכר תאמיני לי גם זה יסתדר לך ...הם אמרו לך שזה לא יפגע לכי תדרשי את מה שהבטיחו לך .. בקיצור יקרה את ממש לא שונה ולא חייזר והגעת למקום הנכון

01/10/2013 | 21:21 | מאת: כימית

תודה......מקווה שהכל חולף וזמני כמו שהמטפלת מבטיחה ולא נצחי....השונות מלווה אותי המון.....

01/10/2013 | 22:35 | מאת: חטולית

מסכימה עם מה שכתבו לך הבנות לפני נותר לי רק לשאול למה את רואה את עצמך כאדם שונה ומשונה??? כשאת בכלל לא כזו,,,,,,, מחזקת אותך -את נורמלית לחלוטין כפי שכבר הוכיחו לך בהמון אהבה חטולית

02/10/2013 | 13:43 | מאת: כימית

היי, בהתחלה כתבתי חתולית ואז הבנתי שכתבת בט'....בכל אופן תודה שכתבת...לא מרגישה בנורמה בכלל.....

02/10/2013 | 01:01 | מאת: מציאות אחרת

מבינה את ההרגשה שלך אבל אולי צריך להוריד הילוך כדי להיות פנויה יותר לטיפול בעצמך. אולי מקום העבודה שלך עזר לך לעשות את זה בכך שהעבירו אותך לתפקיד יותר קל. אי אפשר לעשות את הכל בבת אחת. הטיפול דורש כוחות וגם העבודה. מיתון בעבודה יאפשר לך להיות פנויה יותר בשבילך והנושא הכלכלי יסתדר. הכל תלוי באיך תקבלי את זה ואיך תסתכלי על זה. אל תלכי את עצמך אלא תפיקימיזה תועלת ותפני את האנרגיות לטיפול. יכולה לשתף אותך בכך שעד שאבי, הפוגע העיקרי שלי ניפטר, עבדתי במיסרה מלאה כל השנים. כשהוא ניפטר התחילו לעלות הזכרונות וכבר לא יכולתי להחזיק שום עבודה. פיטרו אותי כמה פעמים, שנים לא עבדתי בכלל ועכשיו אני עובדת במיסרה חלקית ואפילו עונתית, כבר מעל 10 שנים, פנויה לטיפול שהוא מאד תובעני ובגדול מסתפקת במה שיש ובעיקר מצליחה במה שאני עושה..... תחשבי על זה. בעיקר תפנימי שלא את אפס אלא אישה שצריכה להתמודד עם גהנום וגם לתפקד וזה בכלל לא מובן מאליו שאת עובדת ובודאי עושה עוד דברים..... שלך - מציאות אחרת

02/10/2013 | 13:48 | מאת: כימית

היי..וואו.....תודה ששתפת....חבל שהטיפול לוקח כוחות האם זה לטובה?? ובכלל אם לא יהיה כסף איך נממן המשך טיפול???? שלא נצא קרחים מכאן ומכאן....רוצים לשפר....העבודה נפגעת ואז אין כסף לשפר ונשארים בלי עבודה ובלי טיפול?????????איך הצלחת??????

10/10/2013 | 23:13 | מאת:

את עושה את הדבר הנכון ןמטפלת בעצמך שמה עצמך במקום ראשון יכולות הניהול והכשרון שלך ישמר את צריכה את מלוא הפוקוס בעצמךאת הדבר הכי חשוב כרגע טפלי בעצמך לזה את זקוקה איתך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

30/09/2013 | 23:42 | מאת: חטולית

נשארתי קצת בלי אוויר בלי כוחות אפילו פגיעה אסור בתכלית האיסור לתת הכל מתוך הנשמה צריך לשמור מאוד על הרגשות ועל האני שלי ככל שתתני יותר כך תיפגעי יותר אני טיפשה שלא לומדת מטעויות העבר,,,,,,,,,,,,, סתם טיפשה טיפשה טיפשה טיפשה

01/10/2013 | 09:34 | מאת: מציאות אחרת

חטוליתי נשמה. בהרגשה שלי וכמו שאני מבינה את זה, לתת זה תמיד טוב. לתת מכל הנשמה אפילו יותר טוב. זה לא מובן מאליו שאת כזאת, להפך זה מייחד אותך. ואולי את כזאת כי כשאת היית צריכה שיתנו לך מכל הנשמה, לא היה שם מי שיתן לך. את נותנת כי את יודעת איך זה מרגיש כשלא מקבלים את זה. הבעיה היא שהיות והגבולות שלנו נפרצו, אין לנו גבולות בשום דבר, ולכן אנחנו נעים בין שני קצוות, או הכל או כלום. חסר הבלנס, חסר האמצע, הגוונים האפורים שבנתינה, שהם אילו שיודעים לשמור עלינו שלא ניפגע. לכן מתוקה שלי, את לא טיפשה, אלא אישה טובת לב שאוהבת לתת, וזה טוב. הלמידה צריכה להיות בנושא של הגבולות, וכך נלמד לשמור על עצמינו..... זאת לא טעות לתת, אלא פשוט צריך ללמוד איך לתת מכל הלב ועדיין לראות גם את עצמינו בתוך הנתינה הזאת, כי כשנותנים זה גם נותן לנו בחזרה, וכשיודעים את הגבול זה שומר עלינו..... אוהבת אותך ומחבקת. שלך - מציאות אחרת

01/10/2013 | 11:37 | מאת: חטולית

את לגמרי צודקת אני יודעת בראש שכך צריך לנהוג כי זה הדבר הנכון אבל לא תמיד אני גם זוכרת וכשאני ממשיכה להיות מה שאני תמיד אני רק נפגעת שוב ושוב חוזרת ואומרת לעצמי שמרי על עצמך , אל תפליגי בלי גבולות אבל זה חזק ממני באמת שזה חזק ממני חשבתי שכבר השכלתי להציב גבולות מסתבר שממש לא כך ששוב אני מוצאת את עצמי נפגעת שוב ושוב מחדש אני לא כועסת על האחרים כועסת רק על עצמי שלא לומדת לקח לכן מרגישה שאני טיפשה תודה נשמה יקרה ואהובה שלי על כל המילים החמות והמבינות שלך אוהבת אותך המון חטולית

01/10/2013 | 13:39 | מאת:

טוביקרהאני לראותך באמת שהתגעגענו.... הפזמון הזה מוכר לי.... את נותנת את הנשמה ... ונפגעת מצטערת... זכרי לשמור על עצמך! דואגת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית

01/10/2013 | 20:56 | מאת: חטולית

נכון, גם את צודקת הפזמון שלי לא משתנה אולי בגלל שמאוד קשה לי לשנות את ההרגלים שלי לצערי אני לא תמיד זוכרת לשמור על עצמי לצערי ההרגלים שלי מושרשים כל כך עמוק שלפעמים מרגיש לי שאני טובעת בהם כשאני חושבת שהתקדמתי ולו בקצת באה המציאות וטופחת לי על הפנים בגלל זה אני מרגישה שאני טיפשה טיפשה שלא לומדת קח רק כשזה כבר מאוחר מידי

01/10/2013 | 18:34 | מאת: בוחרת בשינוי

התגעגעתי המון אבל את לא טיפשה את אישה מדהימה .. בעלת לב ענק צודקות כולן לפניי ועוד קצת חומר למחשבה ... אני יודעת שאת אישה מאמינה את יודעת בודאי שלפני ראש חודש יש אנרגיות מאוד חזקות לטוב או לרע ... ברגע שנתת מתוך הנשמה את לא טיפשה היית שם כי היה בך את הצורך לתת וזה בסדר גם אם זה לא חזר כפי שחשבת שראוי היה להיות זה מקום של למידה והתקדמות ..לפעמים הקושי הוא לא רק בהצבת הגבולות לעצמינו לעיתים קשה לנו מול מניפולציות וטריגרים של אחרים ואנחנו נותנות ללא גבול .. אף אחד לא אשם זה עיניין של לשנות קו מחשבה ולהיות במקום שרואה גם את עצמך ...אוהבת ומחבקת ומאמינה בך

01/10/2013 | 22:18 | מאת: חטולית

התגעגעתי המון ,מעבר למילים שאוכל לתאר ואם לא נכנסתי הרי שזה רק בגלל כמו שאת אומרת "הלב הענק" לא יודעת אם אוכל לשחזר את הפעם הראשונה שכתבתי ונעלם לי לפני שעשיתי שלח הבעיה שלי היא בדיוק זו-שאני לא זוכרת אני לא לומדת מטעויות שעשיתי ולכן מרגיש לי שאני טיפשה אני לא עושה על מנת לקבל בחזרה אני עושה דברים כהרגלי ואחר כך -שוב נפגעת הבן שלי בא וסיפר לי בסוד שאשתו הטריה-מזה 9 חודשים כמעט ונאנסה ע"י 3 האחים שלה מאז היא אינה בוטחת באף אחד קשה לה ליצור קשר עם אנשים סביבה שהיא רגישה באופן מיוחד ומהר מאוד נפגעת כבר הייתי בסרט הזה וכמובן שאני יודעת אייך היא מרגישה אני לא בנדם שישפוט אחרים לא על התנהגות שלהם ובטח לא על הרגשות שלהם הוא שאל אם אני יכולה להתיחס בהבנה למצב שלה את בטח מבינה איפה זה נגע בי נכון? האם יכולתי להיות פחות ממה שאני בכל מצב? האם יכולתי להיות פחות מבינה ואמפטית כלפיה? עברו הימים והשבועות-הם גרו אצלי בבית כי בנתיים הם עזבו את הבית שגרו בו אחרי הקו הירוק ושכרו בית קרוב אלי מרוב שהייתי עסוקה בהם ובצרכים שלהם החיים תפסו מן שיגרה חדשה שאליה התרגלתי די מהר אם לא הבן שלי הצעיר שגם הוא עדיין גר בבית עם החברה שלו לא הייתי שמה לב שמתחת לאף שלי עובדות מניפולציות בכל מיני כותרות כולל הטריגרים שלה מאוחר מידי הבנתי את הדברים-וכהרגלי בקודש נפגעתי ועכשיו ברצינות יקירתי אייך בדיוק אני אמורה לשנות קו מחשבה ולראות את עצמי מתי ואיפה יש לי זמן לראות ,להבחין בדברים שקורים מתחת לאף שלי עכשיו את מבינה למה אני מרגישה טיפשה??????? תודה לך מובחרת שלי בהמון אהבה חטולית

01/10/2013 | 21:42 | מאת: אורחת

שולחת לך כוח!! ואהבה.

01/10/2013 | 22:23 | מאת: חטולית

המון תודה על הכוח שאת שולחת תמיד נחוץ ותמיד בזמן בהמון אהבה חטולית

30/09/2013 | 14:26 | מאת: ינשוף

נמאס לי להיות במצב הזה אבל האמת היא שאני כל כך כואבת- בקושי ישנה ומרגישה על הקצה של התפרקות -מנסה להחזיק את עצמי- לתפקד אבל ככל שהימים עוברים נהיה יותר ויותר קשה. רע לי מאוד!! רק רוצה להניח את הראש ושיהיה קצת שקט בפנים- אני לא יכולה יותר...

30/09/2013 | 14:32 | מאת:

מבינהיקרה בינה ושולחת לך חיבוק מקווה שבקרוב תמצאי את השקט השלווה הבטחון איתך אידה מומחית לייפות בנפגעות תקיפה מינית

30/09/2013 | 15:01 | מאת: אורחת

את תמיד פה בשביל כולנו... מצליחה להרגיש שאנחנו פה בשבילך? בהערכה רבה ובאמונה אמיתית בכוחותייך. רוני...

30/09/2013 | 19:09 | מאת: מציאות אחרת

מושיטה לך כתף שתוכלי לשים עליה את הראש ולנוח. שולחת לך חיבוק עוטף וכל כך מבינה על מה את מדברת. איתך מחבקת, שלך - מציאות אחרת

30/09/2013 | 22:48 | מאת: חטולית

מאוד מצטערת שמרגיש לך רע כל כך מבינה את ההרגשה שלך לצערי לא יוצא לי להכנס הרבה לפורום עסוקה עד מעל לראש הרבה זמן לא קראתי מה עובר עלייך מה עובר על שאר הבנות כאן בפורום יכולה להציע לך כתף להשעין את הראש ולנוח כמובן אם זה עוזר לא קל לעשות שקט בפנים צריך בשביל זה כוח לסלוח צריכה להיות מוכנות נפשית לתת לזה ללכת ממך כמו לעקור מחלה ממהרת שולחת לך המון כוח נפשי וכוח גופני בהמון אהבה חטולית

01/10/2013 | 07:15 | מאת: ינשוף

תודה על המילים המעודדות - על האכפטיות ועל החום כל אחד כאן חשובה לי מאוד!!! ינשוף

01/10/2013 | 18:32 | מאת: בוחרת בשינוי

זה כואב ההתחברות לכאב לוותר על הקביים כואבים . איתך וכל כך מבינה אני כאן גם בשתיקתך ...שומעת את כאבך ..תני לו להיות ... אולי תיקחי לך כמה ימים של מנוחה מהכל רק להיות שם עם הכאב ...וחפשי מה עוזר לך מה נותן מזור שיר או כתיבה ..פעילות גופנית זה מעולה ...יוגה מדיטצייה ...כל דבר שיעלה את המורל והאנרגיות ...מאמינה בך ואיתך

29/09/2013 | 13:33 | מאת: דור

שלום , אני ילד בן 15 ויש לי סוג של אף חזיר אבל לא כמו שבטח כולם מדמיינים כשהם שומעים אף חזיר. האף שלי מעט שפיצי ומעט נוטה למעלה ככה שאפשר ליראות את הנחיריים ובתכלס אומרים שזה יפה וגם לדעתי זה נראה טוב . לפני כמה ימים חזרתי עם חבר שלי ממסיבה וחיכינו על איזה ספסל בשתיים בלילה, באיזה מרכז מסחרי של העיר שלנו שבאותו האזור היה ריק. ובאו אלינו כמה ילדים שאנחנו לא מכירים רק שאחד ממהם לומד איתנו בבצפר והוא בכיתה י"ב אז בטח גם הם. הם נעמדו מולנו ושאלו אותנו אם יש לנו אש וענינו להם שלא. ואחד מהם הסתכל עליי ואמר איזה אף יפה , עוד איזה אחד תפס לי את הידיים מאחורה והזה שהיסתכל עליי התחיל למרוח את התחת שלו על האף שלי ואמרתי לא שיפסיק וגם חבר שלי ניסה לעצור אותם אבל הי"בתניק שאנחנו מכירים תפס אותו ביד . ניסיתי לבקש ממנו שיפסיק ואז הוא תפס לי את הראש ומרח לי אותו על האזור של איבר המין שלו ושוב פעם צעק "איזה אף". בסוף הם הלכו ועזבו אותנו וחבר שלי התחיל לשאול אותי אם אני בסדר והתחיל להילחץ אבל אז בא אבא שלו ולקח אותנו לבית שלו וישנתי אצלם אבל ביקשתי ממנו שלא נדבר על זה. חבר שלי ממש נלחץ בשבילי ואני לא יודע מה לעשות אני ממש מובך ואני עוד עלול לפגוש אותם בכל מיני מקומות וזה מלחיץ אותי ומגעיל אותי.

29/09/2013 | 15:27 | מאת: מציאות אחרת

היי דור. שמחה שכתבתה ולא נישארתה עם זה לבד. מה שעברתה הוא הטרדה מינית, והפרחחים האילו שעשו את זה צריכים שיעמידו אותם במקומם וצריכים לקבל את העונש המגיע להם. אתה אומר שהם לומדים בבית הספר שבו גם אתה לומד, לכן כדאי אולי שתדבר על מה שקרה עם יועצת בית הספר או עם המחנכת שלך, כדי שיטפלו בהם. ספר להורים שלך או למבוגר אחר שאתה סומך עליו, כדי שיעזרו לך ושלא תישאר עם זה לבד. יש כמובן גם אפשרות לדבר עם מרכז סיוע לתקיפה מינית של בנים או גברים שמספרו 1203, ואפשר גם להגיש תלונה במשטרה. רק תעשה את זה עם ליווי של מבוגר. אין שום סיבה בעולם שהימים בבית הספר ובכלל יעברו עליך בפחדים וחששות, אל תישאר לבד. שיהיה בהצלחה ותמשיך לכתוב. איתך - מציאות אחרת

30/09/2013 | 14:31 | מאת:

מתטערתהבא צוערת מאוד לשמוע את אשר עבר עלייך. טוב שפנית לכאן ולא נשארת עם זה לבד. הדבר החשוב והנכון ביותר עבורך, היא להתגבר על המבוכה והבושה ולפנות לאדם בוגר שרתה סומך עליו. אנא? אבא? יועצת? המורה? תבין שאתה לא עשית דבר שאינו בסדר ובושה והמבוכה היא של הנערים הבריונים האלה. יחד עם מבוגר תחליט מה לעשות או לא לעשות הלאה אל בכל מקרה בבקשה אל תשאר עם זה לבד!!! בכל שאלה או התלבטות אנא פנה. אליי כאן או בפרטי בהצלחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית םסכותרפיסטיתMSW אור הנפש

28/09/2013 | 22:38 | מאת: כימית

בשם אחר, סתם קראתי פה...כי....אוףףףףףף אצלי זה שונה.

29/09/2013 | 05:00 | מאת: ינשוף

29/09/2013 | 05:11 | מאת: ינשוף

בריכה הבאה כימית יקרה- איזה יופי שכתבת למרות תחושת ה"שונה" - את אמיצה!! אני מבינה את החששות שלך - אולי בכל זאת תמצאי כאן תחושה של יחד ותמיכה למרות הכל. כולנו עברנו התעללות מינית כאן ואולי תמצאי מישהיא שעברה מה שאת עברת. יש הרבה שלא נאמר כאן- לפחות אצלי- בגלל הבושה וכל מני- לי זה מרגיע שאחרים מרגישים דומה -זה נותן לי תחושה שאני פחות לבד עם הדברים וגם מקום בטוח. זה החלטתך- להעזר במקום המיוחד הזה - מקווה לראות אותך יחד איתנו- איתך-ינשוף

29/09/2013 | 19:18 | מאת: כימית

אני לא מסוגלת לומר בכלל את המילה כי זה לא נוגע לי........זה לא ככה......ולא הכחשה...כי לא היתה אלימות רק תמימות וטפשות של ילדה....... או.............. .....היה....משהו אחר...ילדה קטנה הייתי......מרגישה מטומטמת לספר.....אני שונה.......

30/09/2013 | 14:35 | מאת:

מוזמנתכימית והזמנת לחלוק ולשתף אותנו בכל דבר גם אם אצלך ודקר בגלל שזה שונה כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית

30/09/2013 | 14:57 | מאת: כימית

תודה על ההזמנה, ובנות יקרות תודה גדולה על הקבלה הכה חשובה עבורי....

28/09/2013 | 20:48 | מאת: מציאות אחרת

מרגישה כל חיי את החסך. ככל שאני מתחברת יותר לרגשות הוא רק עולה וגדל וצועק מכל תא ותא בי, והכאב עצום ולא נתפש, חסר גבולות ולא ניתן להבנה, כל כך עמוק ומבפנים.... מצרפת קישור לשיר שכל פעם שאני מקשיבה לו אני מבינה עד כמה אני אפילו לא מתחילה להבין את גודל הכאב..... http://youtu.be/gd5lJaPQm5M שבוע טוב, מציאות אחרת

28/09/2013 | 20:58 | מאת: ינשוף

מציאות יקרה רוצה לאומר לך מילים של נחמה -רוצה לאומר לך שזה יעבור- הכאב יפחת- רוצה להאמין שאפשר לחיות אחרת בלי הכאב התמידי- הסיוטים- אני איתך- אוחזת בשרידי התקווה כי באמת כך בלתי נסבל!! איתך-ינשוף

29/09/2013 | 09:06 | מאת: מציאות אחרת

תודה על המילים החמות וההבנה. תודה שאת כאן. שלך - מציאות אחרת

הדבר הזה הוא תמיד ישאר בתוכי, לעולם לא סיפרתי אותו לאף אחד, ותודה על ההזדמנות שנתתם לי להוציא את זה כאן

29/09/2013 | 09:05 | מאת: מציאות אחרת

תודה לך שכתבת, ותודה שהראית לנו שוב כמה אומץ נדרש כדי לשחרר את הסוד הזה מבפנים. מאחלת לך מכל הלב שלא תמשיכי לנצור אותו בליבך ותמשיכי לדבר ולשבור את השתיקה, והלוואי שתעשי את זה בטיפול שיעזור לך לעבד את מה שקרה לך ובעיקר להבין ולהאמין שאת לא אשמה, שאת לא הרעה בסיפור ושאת לא זאת שצריכה להתבייש במה שקרה לך..... שלך - מציאות אחרת

30/09/2013 | 14:37 | מאת:

עוד לא הצלחתי להכנס לשמוע א ת השיר אך אעשה זאת בקרוב מבינה את החסך האם הוא מתמלא לפעמים יותר פחות? מה עוזר לך? שולחת חיבור אידה מומחית טיפול בנפגעות תקיפה מינית

30/09/2013 | 19:07 | מאת: מציאות אחרת

שם השיר הוא "אבא" בביצועו של שלומי שבת, והביצוע הוא מאד ספציפי, כי שלומי מקדיש ושר אותו לאביו והבן של שלומי מפתיע את שלומי ושר אותו לשלומי.... החסך הזה של אהבת הורים לא מתמלא אף פעם. אין במה למלאות את זה. או שיש או שאין.... וכלום לא עוזר. זה כואב פעם יותר ופעם פחות אבל תמיד שם כמו עננה חונקת.... תודה על החיבוק וחיבוק גם לך. שלך - מציאות אחרת

30/09/2013 | 23:20 | מאת: חטולית

אני מתגעגעת אליו מאוד מאוד למרות הכל השיר ריגש אותי מאוד מאוד כבר עברו שנתיים מאז שאבי ניפטר תודה שהבאת מתגעגעת אלייך מאוד מאוד בהמון אהבה חטולית

30/09/2013 | 23:39 | מאת: מציאות אחרת

מבינה אותך מאד. כל כך מבינה את הגעגוע. כבר עברו כמעט 20 שנים מאז שהמפלצת שלי נפטר, והכאב על האין ועל כל מה שלא היה רק הולך וגדל. אולי בגלל שמעולם לא היה כלום ומיתוך כך אולי זה מרגיש הרבה יותר גדול מי מה שזה באמת. אני פשוט לא יודעת מה זה ואיך זה מרגיש כשהורה אוהב.... לא חוויתי את זה מעולם למרות שגדלתי איתם ובביתם.... גם אני מאד מאד מתגעגעת אליך ואת ממש ממש חסרה לי. אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

28/09/2013 | 19:23 | מאת: בוחרת בשינוי

לומדת לשמור על עצמי עדין מאוד קשה בהרס עצמי בכל הדרכים האפשריות אבל מבינה יודעת ולומדת לשמור שזה המון בעיניי גם אם לא תמיד מצליחה תמיד יש את הפעם שהצלחתי . מצאתי את מקומי ואני לומדת לבקש עזרה להיות ולקבל ..בקיצור לומדת לקחת מקום כשקשה . מנסה לדעת מי אני ומה ואיפה הייתי בחיי יש שם עבודה רבה וזה בסדר ..בכדי לדעת אני צריכה להיות מחוברת לכל חלקיי וזה קשה אבל מאמינה שוב שעצם המודעות להפרעה הדיסוציאטיבית הזאת מובילה אותי קדימה . יכולה לומר בלב מלא שאני כל המכלול בוטח ומוכן לקבל עזרה שזה כשל עצמו התקדמות מדהימה . עדין מתקשה לקבל חלק מההרגשות הפיזיות שעולות , מתקשה להיות בכאב כשאני לא לבד ומזכירה לעצמי שזה בסדר גם שמישהו רואה או מכיר . בגדול לא משעמם לי רגע בחיי ... ובמיוחד בשבילך אידה - ולכולן שני שירים שמצאתי היום מדהימים בעיניי http://www.youtube.com/watch?v=UBpT0q-eZD4 - שירי מימון http://www.youtube.com/watch?v=yFWTSvryjb8 - אסתר שמיר תודה על הכל ועל היותך שותפה במסעי המדהים

28/09/2013 | 20:34 | מאת: ינשוף

בוחרת יקרה- פשוט רוצה להגיד לך שאת מרגשת אותי!! מילותייך והדרך שעברת ושאת עוברת נותנת לי המון כוח וגם תקווה!! אוהבת אותך המון ותודה על השיר!! ינשוף

28/09/2013 | 21:20 | מאת: בוחרת בשינוי

המון תודה על המילים המחבקות כתבתי לך באחד המקומות כמה שאת צומחת ומדהימה בעיניי פשוט מהצד יותר קל לראות את ההתפתות שאנו עושות ... ולהתפתח לא אומר שיכאב פחות או שנצליח להבין את מה שלא ניתן להבנה . לעולם לא הבין אנשים שפוגעים ברוע ... מה שעברנו הזוי כמו בסרט בלהות ...בדיוק עכשיו יש את צופית גרנט בטלויזיה בפרומו לתוכנית שאני לא מתכוונת לראות ...אבל לראות את צופית ומה שעברה בחייה ולדעת יש חיים אחרים והיום זה רק בידיים שלנו . אוהבת חיבוק ענק

30/09/2013 | 14:55 | מאת:

טוביקרהאני טוב לקרוא ולדעת את מרגישה כך! נפלא לקרוא את תשובתך.. עוד לא שמעתי את השירים ואעשה זאת בהקדם מחזקת אותך כל הכבוד אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית

27/09/2013 | 18:26 | מאת: שירה

אני אפילו לא יודעת איך לספר את זה. הייתי ילדה בכיתות הבינוניות של ביהס כשפגע בי מישהו... היום, כל כך הרבה שנים אחרי... אני לא מאמינה שאני מסוגלת אפילו לכתוב את זה, כל השנים האלה הדחקתי את זה כאילו זה לא קרה מעולם... אבל היום, בגיל כזה, שחברותי הקימו בתים, אני רואה שזה עדיין לא עוזב אותי, אני פתאום מבינה שאני חיה עם זה כל השנים האלו. אני פוגעת בעל מי שמנסה להתקרב אלי ולאהוב אותי ולא משנה מאיזה מין או גיל. אני בונה סביבי חומות של גאווה וסנוביות כדי שלא ירצו להתקרב אלי. אני לא יודעת להביע רגשות כשכולי מבפנים מתפוצצת. אני כותבת את זה ודמעות זולגות מהעיניים שלי אני לא יודעת מה הסיכוי של לצאת מזה ומכל ההשלכות של זה ופשוט לחיות את החיים אשמח לעצות

27/09/2013 | 22:54 | מאת:

הגעת למקום הנכון מוזמנת להיות חלק ולהרגיש פחות לבד מצטערת לקרוא על הפגיעה בילדות הפגיעה עד היום ניתן ואפשר לצאת ולבנות חיים ללמוד לחיות ולא לשרוד לא להרגיש שכל העולם מסוכן אני ממליצה בחום אם עוד לא פנית לעזרה מקצועית עשי כבר וחבל לך על כל רגע זו הדרך להתמודד עם מה שקרה ולצאת מחוזקת לצאת לחיים מקווה לראותך איתנו אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אתר אור הנפש

28/09/2013 | 00:59 | מאת: מציאות אחרת

ברוכה הבאה לפורום. החומות האילו שאת בונה סביבך הן חומות הגנה שאיתן את מנסה להגן על עצמך, והכל מתוך פחד להיפגע שוב ובעיקר חוסר אימון באנשים ובעולם. פגעו בך וגבולותיך ניפרצו, ובדרך הזאת את מנסה לשמור עליך שזה לא יקרה שוב בשום צורה. הבעיה היא שהמחיר על כך כבד וכמו שאמרת, את לא מאפשרת לאף אחד להתקרב אליך ונשארת לבד עם תחושות קשות. הדרך האחת שאני מכירה, לצאת מיזה היא בטיפול. למצוא מטפלת שמתמחה בתחום של פגיעות כאלה ולעבד את מה שקרה לך, כדי ללמוד שיש גם אנשים טובים בעולם, ולא כולם פוגעים או רוצים לפגוע, וגם כדי ללמוד לסמוך על עצמך שאת יכולה לשמור עליך בלי לבודד את עצמך ולחסום אנשים מלהגיע אליך. שיהיה בהצלחה ושיהיה קל יותר ותמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. שלך - מציאות אחרת

27/09/2013 | 07:24 | מאת: אור הנפש

שבת שלום בנות יקרות סיפור שאהבתי מקווה שתאהבו גם... אידה ממולחת לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש סיפור הכתמים על החומה   אישה אחת ישבה בכיכר השוק. כל מי שנקלע לבעיה, היה בא, יושב מולה ומספר לה מה הבעיה שלו. היא הייתה חושבת קצת, הופכת והופכת, ומספרת לו סיפור. את הסיפור הזה היה אותו אדם מגלגל בראשו עד שפתרון בעייתו שלו היה צץ ועולה לנגד עיניו.   יום אחד באה וישבה מולה אישה צעירה כבת שלושים. "הבעיה שלי היא" אמרה "שאני לא מתאימה לשום דבר. ניסיתי המון עבודות. לא התאמתי לאף עבודה. גרתי בהמון מקומות. לא התאמתי לשום מקום באמת. יצאתי עם הרבה בחורים - אף פעם לא הרגשתי שאני מתאימה."    מספרת הסיפורים ענתה מיד "במקרה שלך אני לא צריכה אפילו לחשוב כי גם אני פעם הייתי במצבך, אבל לא היה לי את מי לשאול ולכן יצאתי לחפש את התשובה לבד. עברתי ערים וכפרים, גאיות ונחלים, כרמים ובוסתנים ויום אחד, אני מוצאת את עצמי הולכת בדרך. שדות מימין, שדות מלוא העין משמאל וחוץ מזה - כלום. אחרי הליכה של כמה שעות ראיתי מעבר לשיפול הגבעה חומה הניצבת בשולי הדרך. מרחוק יכולתי לראות עליה כתמים צבעוניים - חלקם גבוה על החומה, חלקם נמוך וחלקם מפוזרים להם באמצע. התקרבתי במהירות ועמדתי מול החומה. אז ראיתי שאותם כתמים צבעוניים היו מטרות, כאלה שיורים בהן חיצים. בליבה של כל מטרה היה נעוץ בבטחון - חץ.     מי יכול היה לעשות עבודה כל כך מדוייקת? שאלתי את עצמי. אבל לא היה שם את מי לשאול אז המשכתי ללכת. מעבר לראש הגבעה עמד בית קטן ובחצר עמדה, רכונה מעל ערוגה, בחורה צעירה ממני בהרבה. ניגשתי אליה ושאלתי אותה "את במקרה יודעת מי ירה את החיצים למטרות שעל החומה במורד הדרך?" היא התרוממה וענתה בביישנות "אני."   "אבל איך זה יכול להיות?", הקשיתי, "את כל כך צעירה!".   "האמת היא", ענתה הצעירה, "שקודם יריתי את החיצים ואחר כך ציירתי את המטרות."   "מזה למדתי הרבה" אמרה המספרת לאישה המוטרדת שישבה מולה. "למדתי שקודם כל אני צריכה למצוא מה מתאים לי, לא למה אני מתאימה. מצאתי מה מתאים לי וסביב זה בניתי את חיי."

27/09/2013 | 07:33 | מאת:

אני

27/09/2013 | 12:53 | מאת: מתמודדת

אידה יקרה מאוד!!! וואוו... עד כמה הסיפור מחזק!!!!! מי ייתן ואזכה למצא את עצמי בכל עניין ותחום.. כי ברגע שאני שם בשבילי אז הדברים יעשו בצורה אחרת.. חיזקת אותי ונתת לי כוחות בשבת זו- שבת בראשית כדי לנסות ולהתחיל להכיר את עצמי מבראשית. תודה רבה!! מתמודדת. נ.ב. שבת שלום לכולןןןן אוהבת אתכן המון ואתן יקרות וחשובות לי אישית כל כך!! הגבתי למטה לכמה שירשורים.. מצטערת מראש אם חלקם ארוכים מידיי.. ועוד משהו שפתאום עולה לי זה- שאולי דיברתי על עצמי בשירשורים ולא התמקדתי במה שניסיתן לומר.. אבל לא זאת הייתה כוונתי אלא ניסיתי להגיב לפי הבנתי מפאת ניסיוני.. מקווה שתבינו ועימכן הסליחה!

27/09/2013 | 13:40 | מאת: ינשוף

הסיפור והמשל שלו גרם לי הרבה לחשוב. כל החיים התאמתי את עצמי לצרכים של אחרים- עכשיו אני בחיפוש למצוא את ה"אני" האמיתי . מרגישה שהלכתי לאיבוד והחיפוש הזה לא פשוט לי- בינתיים אני "מודדת" כל מני תחפושות ומקווה שבאחד מהם אמצע אותי. שבת שלום גם לך- ינשוף

28/09/2013 | 13:35 | מאת:

מה שלומך? כייף לראותך כאן מלאת אנרגיות בטוחה שבדרך שלך תצליחי להכיר את עצמך מבראשית לסמן מטרות בהצלחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

27/09/2013 | 23:00 | מאת: מציאות אחרת

תודה על הסיפור היפה הזה. בהרגשה שלי, בשבילי, זה כמו פנטזיה מהאגדות, רצון לא ממומש שלי. כל חיי מאז שאני זוכרת את עצמי, הייתי עסוקה במה אנשים צריכים ויותר מיזה, הייתי עסוקה במה אנשים צריכים מימני ותמיד התאמתי את עצמי לרצונות ולצרכים של האחרים. מן הסתם זה אף פעם לא היה מספיק טוב. תמיד האשימו, נזפו, התלוננו, מחקו קטלו וכד'. בגדול כל זה השפיע ומשפיע עד היום ושם אותי בהרגשה שלי בנתיב ללא מוצא, בעיקר בגלל שמאז ומעולם הרגשתי שלקול שלי אין משקל ואין משמעות, הרגשתי שהוא לא קיים בכלל... שנים רבות זה באמת היה כך. עד היום אני תחת ההשראה של התחושה הזאת ויותר מהכל, אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה, צריכה, לא יודעת מה מתאים לי, לא יודעת מה לחפש, ולא יודעת איך לחפש את זה.... שבת שלום ושוב תודה על התזכורת שבסיפור הזה. שלך - מציאות אחרת

28/09/2013 | 13:33 | מאת:

זה עדיין לא מאוחר ללמוד לזהות את הרצונות והצרכים שלך! לא מאוחר למצוא ולסמן את המטרות לא מאוחר להיגע לאושר באמת שלא! תתעקשי על זה מגיע לך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

28/09/2013 | 14:15 | מאת: בוחרת בשינוי

סיפור מעורר מחשבה ..ואכן שבת בראשית כפי שאמרה מתמודדת ובעצם אחרי שמחת תורה - שנה חדשה מטרות חדשות ..מקום אחר במעגל החיים השנה האחרונה לא הייתה פשוטה בכלל המון התלבטויות (שאת חלקם את מכירה ) השתחררות והבנה של הייחודיות שנקראת אני ולכן השנה החיצים שלי מכוונים להיות אלו שיוצאים מתוכי ולא במחשבה של נכון לא נכון נורמטיבי או לא מקובל או לא ...בדרך יש כל כך הרבה דפוסים דפוקים כי מה שהבנתי השנה שכל מה שהוא כאילו "רצוני " זה בכלל ההפך מימה שאני רוצה וצריכה ..זה מגיע ממקומות שלא נעים , מבוכה בושה פחד והכי גרוע ממקומות שאני במקומות שאני לא יודעת איך אני אמורה לנהוג ואז אני בוחרת ההפך מימה שאני רוצה כי זה הכי בטוח שזה לא טעות ...לומדת לבחור ואם טועה לתקן ..הדרך עוד רוקה כל כך אבל היא לא חשובה מה שחשוב בסופו של כל יום זה האם עשיתי כמיטב יכולתי לאותו היום .ואם לא לנסות ולתקן מחר .. האמת שערב שמחת תורה כתבתי לי את מטרותיי לשנה החדשה להמשיך את ההליך הטיפולי רק שהפעם עם יותר מחויבות לצלוח מקומות של פחד ובושה כדי לחבר את כל חלקיי לאני אחד שלם . להתחבר לכאב ולעבד את הפגיעה הזאת - היא כבר הייתה לפני שנים הגיע הזמן לשחרר . והכי חשוב בעיני לשמור על עצמי מכל מה שמזיק לי ופוגע בי לשנות את התכנות של ההרס העצמי למען הצלחת חיי וכמובן שישנם מטרות שקשורות לזוגיות לעבודה ללימודים ...בקיצור השנה זאת שנה של עשייה למען עצמי ...הלוואי ואעמוד בדרך הלא פשוטה ששרטטתי לי וגם אם לא העיקר שניסיתי ...מחר תזרח השמש שוב - סקארלט אוהרה .

28/09/2013 | 17:11 | מאת:

מאחלת לך בהגעה לכל המטרות בהצלחה! וכן שנה לא פשוטה עברה והינה בכל סוף יש התחלה חדשה הזדמנות נוספת מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

26/09/2013 | 21:42 | מאת: מציאות אחרת

מרגישה שהפרטיות שלי נפגעה, ושבמקום שאמור להיות בטוח עבורי, הבית שלי, הגבולות לגמרי נפרצו, ועם כל זה אני מתפקדת כרגיל.... ובכל זאת מן הסתם זה לא יכול לעבור בשלום. אני מאד מטורגרת מהמצב הזה ועם כל מה שאני עוברת כרגע, אין לי מקום להכיל עוד.... נראה שכשהתת מודע מרגיש בסכנה הוא משחרר דברים חסומים ומאשש את ההרגשה שהגבולות שוב נפרצו. הפלשבקים באים במלוא העוצמה, צצים דברים חדשים והבלבול הוא ענק, כבר לא יודעת מי נגד מי, כבר לא מבינה שום דבר. משתגעת.... מרגישה כמו בתוך סרט רע, סיוט, ובעיקר לבד לגמרי מול הכל. מציאות אחרת

26/09/2013 | 22:07 | מאת: ינשוף

מציאות יקרה!! כמה טוב שאת כותבת את הדברים למרות הכל!! את לא לבד יותר- כמה שזה מרגיש שהכל מבולבל וקשה להבחין בין העבר ובין החווה את לא שמה יותר- את ב "מציאות אחרת". קל לי להגיד לך את הדברים אבל אני לגמרי מבינה ומזדהה איתך- כאילו הכל קורה שוב- מה שהכי חשוב לי לאומר לך זה שאני כאן יחד איתך- מושיטה לך את היד ומחבקת אם זה מתאים- את לא לבד!! -ינשוף

27/09/2013 | 23:20 | מאת: מציאות אחרת

זה לא שאני לא יודעת להפריד בן העבר להווה, אלא שהעבר חודר להווה בכל מיני מקומות לא צפויים ואני פשוט הולכת לאיבוד.... תודה שאת תמיד כאן. תודה על החיבוק והיד המושטת ובחזרה גם לך. שלך - מציאות אחרת

27/09/2013 | 07:40 | מאת:

מצטערת לקרוא על הקושי הגדול הכאב וחוסר הבטחון חוסר הגבולות האם יש מקום פינה שהיא רק שלך? שם את יכולה להרגיש בטוחה ולהרגיש מוגנת? תצרי לך מקום כזה גרשי את החושך והסיוטים מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

27/09/2013 | 23:30 | מאת: מציאות אחרת

אני לא מרגישה בטוח בשום מקום מאז ומתמיד. עכשיו זה התחדד והתחזק הרבה מעבר לכוחותי. וכשנחלשים הפלשבקים תוקפים במלוא הכוח.... מרגישה בתוך נפילת מתח אדירה, מוצפת בכאב ועם תגובות פיזיות למלחמה שלי בכאב הזה. זה מתבטא בפיזי בעיקר סביב הגרון והצוואר, חנוקה, עם כאבי גרון חוזרים, צוואר תפוס וגוש ענק בגרון.... הגבולות שלי נפרצו שוב ואין לי שליטה על כך כמו תמיד.... שוב תודה לך על הכל, שלך - מציאות אחרת

27/09/2013 | 13:12 | מאת: מתמודדת

מה שלומך היום? ראיתי שהגבת למטה.. כ"כ שמחה שינשופיתוש הגיבה.. כ"כ שמחה שקיבלת את החיבוק ויש לי עוד כמה שתצטרכי.. כ"כ שמחה שאת חוזרת לשליטה- לאכילה ומודעת למצב הזה שקיים בך.. גאה בך שכשמצאת טיפה כוח רשמת שוב והוצאת קצת ממה שבליבך.. מבינה שיש לכם שיפוץ בבית?? והדבר מערער אותך יותר כי אין מקום בו את נמצאת עצמך בלי כל המסיכות?? אין מקום בו את מצליחה לפרוק את הבכי והכאב כי יש סביבך מלא עיניים?? לאן זה לוקח אותך?? מה את מרגישה?? למה את חושבת שזה לא יעבור בשלום?? ספרי ילדה, מה איתך??? אני מקשיבה!! http://www.youtube.com/watch?v=M2rz7nTZUq0 שיר לשירה- דברי עכשיו ילדה אני שומעת כל העולם מקשיב למילמולך.. דברי מלאך שלי, אני יודעת, שלא תמיד הקשיבו לקולך.. דברו שפתיים יחיפות דברו עיניים.... כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח.. מתוך האפילה.. שלך, מתמודדת

28/09/2013 | 00:49 | מאת: מציאות אחרת

אכן אני בתוך תוספת בניה בבית. הבעיה הכי גדולה היא שזה אורך כבר כמעט חודשיים ושהפועלים נכנסים לבית בלי לדפוק בדלת, פתאום הם בתוך הבית.... (הבניה היא של כמה שכנים ביחד, כך שהם עוברים מבית לבית ואצלי הבית הפך לתחנת מעבר לשאר הקומות כי אני בקומה הראשונה). הם עוברים דרך הבית שלי לקומות האחרות כדי לחסוך לעצמם את קומת העמודים. בקיצור המצב הזה מטרגר אותי למקומות אחרים והרבה לחוסר אונים ולריצוי. הפרטיות לגמרי ניפרצה, וכל זה יחד עם מה שאני עוברת כרגע ענק עלי... זה לא עובר בשלום כי כנראה שהכל אצור בפנים והגוף מדבר בפן הפיזי, כל הזמן חולה, והכל סביב הגרון, הפה והצוואר, מן הסתם כל המקומות שחונקים את המילים מלצאת החוצה... תודה על החיבוקים וחיבוקים גם לך. שלך - מציאות אחרת

24/09/2013 | 07:11 | מאת: בוחרת בשינוי

לכבוד שמחת תורה שקרב ובא בואו ננסה להיות בשמחה לא לשכוח שאור גדול מקיף אותנו עכשיו וכעת כל אחד והאור שלו מספיק אור מגפרור כדי שיסיר את החושך ...רק שצריך לראות את אור הגפרור . זה הזמן לקחת אחריות להיות בעשייה ולו הקטנה ביותר לכתוב אפילו בפורום למי שקשה ,להתקדם בטיפול , לדאוג לעצמי והכי חשוב לשמור להגן ולכבד את עצמינו ... http://www.youtube.com/watch?v=GQWKEP0qOfE עבורכן אוהבת אותכן חיבוק עוטף לכולן

24/09/2013 | 13:30 | מאת: אורחת

נכנסתי הבוקר כדי לכתוב... היה לי קשה נורא. ואז ראיתי מה שכתבת ואמרתי לעצמי- וואלה צודקת, תתפסי את עצמך ותתגברי... אז תודה!!!!!

24/09/2013 | 17:57 | מאת: בוחרת בשינוי

יקרה מתוקה זה לא כזה פשוט ואת לא יכולה לבד אל תחמירי עם עצמך פשוט תנסי קצת קצת וכן לכתוב כאן זה כבר רעיון של פעולה כיתבי כל מה שאת יכולה לשחרר . כיתבי כאב וקושי אבל תמיד תמיד לזכור שיש שם נקודת אור תיראי אני מאוד בכאב אני בכלל לא במקום קל וטוב וקשה לי אבל כל זמן שיש לי בארגז הכלים אומץ אמונה בטוב ותקווה שיהייה לי חיים אחרים אני יודעת שאני אצליח . בבקשה שתפי אותנו ..אל תרגישי כמו אורחת ביקום הזה קחי את מקומך ...במלוא הדרך יקרה את לא סתם יש בך המון לתת לעולם . שולחת חיבוק וכוחות להמשיך

27/09/2013 | 07:31 | מאת:

כל הכבוד אני בעד לנצח את החושך אור קטן מגרש חושך גדול אידה מומחית טיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

27/09/2013 | 12:57 | מאת: מתמודדת

מה שלומך את? כל כך מחזק שאת מיישמת את מה שרשמת. אמרת שאת בכאב ובכל אופן כותבת.. נותנת מעצמך ומחזקת.. מאחלת לך שתמיד תראי את האור! וגם כשיהיה קושי ומכאוב תמשיכי למצא בך את הכוחות לחלוף את הקושי ולזמן לך שמחה ואושר. שבת שלום. מתמודדת

28/09/2013 | 14:19 | מאת: בוחרת בשינוי

צומחת מעלמה לאישה מדהימה - אמרתי לך כן אכן כואבת עדין בחשש בקושי לצלוח פחד ודפוסים ופיצוליים ונורמות ועוד ועוד אבל בדרך לומדת איך לכאוב בדרך הייחודית שלי ולא לוותר על האופטימיות השמחה והעזרה לזולת . אני אנסה להסביר לא בטוח שאני אצליח .. תיראי בעצם עצב= שמחה , צחוק =בכי , אור= חושך כשיש איזון בניהם הנפש מאוזנת אבל בחיים יש תנודות כשאנו נמצאים נטו בתוך הרגש (מה שלכולנו קשה ) כלומר בכאב נטו מבלי ליצור סבל מסביב זה רגעי שעתי וכו' והנשמה מאזנת את זה ...אני אנסה לתת לך דוגמא כשמישהוא נותן לי אגרוף הכאב חולף מה שנשאר זה הפרשנות שלי = סבל . איך אומרים ביהדות להיות בשמחה תמיד ..זה לא לברוח מהכאב זה לדעת שהוא שם ולזכור שיש שמחה . לאט לאט מאמינה שאם המודעות תבוא גם ההצלחה מאמינה כפי שכתבתי לאידה שאני הגעתי לשלב שצריך ליישם לעשות מעשים יותר ויותר ..כן קשה אבל גם אצן ששובר רגל ורוצה לחזור לרוץ חייב לעבור דרך הקושי. אוהבת אותך יקרה ויופי שאת באה מחבקת ...

23/09/2013 | 03:39 | מאת: ינשוף

אין מילים לתאר את הכאבים שבתוכי עוד לילה לבן עם סיוטים הכי קשה כרגע זה השנאת-עצמי- למרות הכל אני מרגישה שיש לי ערך רק אם אני "משמח" מישהוא במיטה אני מסתכלת באחרים בעיניים והרבה אני רק רואה אותם כ"אובייקטים" לשימוש כמו שהשתמשו בי וזה כל כך כואב וגורם לי לרצות להקיא על עצמי- שונאת את עצמי כך-מנסה להגיד לעצמי שאני לא אשמה - שאני בסדר- מרגישה שיש רוע בתוכי ואני מתביישת - כל כך מתביישת ינשוף

23/09/2013 | 12:39 | מאת: אורחת ... רוני

אני לא המון זמן פה. אבל מהזמן שכן למדתי לראות את הנדנדה הזו. פעם זו למטה, וכולן מתגייסות אליה ופעם אחרת. ינשוף יקרה- גם לך מותר, ליפול , להיות שם למטה ולהיעזר. את הכי מקסימה שיש גם אם כרגע את לא רואה את זה. תחזיקי מעמד עוד קצת... אני כאן, רואה את הטוב הגדול שלך.

23/09/2013 | 14:11 | מאת: ינשוף

נכון כך זה!!! תודה שאת כאן יחד איתי- תודה על המילים המעודדות! ינשוף

23/09/2013 | 19:25 | מאת: בוחרת בשינוי

קוראת אותך כבר כמה וכמה פעמים כולנו כאן באותה סירה פגועות ופוגעות במידה מסויימת כולנו פוגעים אבל לא כמו מי שפגע בנו את לא רעה את נשמה יקרה שתיכנתו אותה לטעות בדרך מכירה את המקומות החשוכים האפלים הקשים וכואבים זה חלק מהמחירים שאנו משלמות אבל את יכולה לעצור את זה זה בידיים שלך יקרה עכשיו הזמן אני איתך את לא לבד יש בך כוחות ואני סומכת אלייך שולחת חיבוק אוהב והרבה כוחות

24/09/2013 | 07:22 | מאת: ינשוף

תודה שאת כאן- מעודדת- שולחת חיבוק בחזרה-ינשוף

24/09/2013 | 00:22 | מאת: מציאות אחרת

מאד מבינה אותך ויודעת שאת יקרה וטובה ומה שעברת מסתיר את זה מימך. אני חושבת שזה לא שאת מרגישה שיש לך ערך רק אם את משמחת מישהו במיטה, אלא שאת מרגישה שרק בדרך הזאת אוהבים אותך. ריצית אז כי חשבת שכך אוהבים אותך או מתייחסים אליך ואת ממשיכה עם זה גם היום, והכל בגלל שפרצו את גבולותיך. הבלבול הזה נורא חזק ומהטל, אבל את לא הרעה בסיפור אלא מתוכנתת לנהוג כך כי זה מה שלמדת בחיים דרך מה שעברת. נסי ללמוד להפריד בין שני הדברים. הכמיהה לאהבה היא ענקית אבל הדרך להשיג אותה היא דרכך ולא בצורה של ריצוי.... מקווה שקלעתי והבנתי נכון. אם זה לא מתאים לך זרקי לפח. איתך, מחבקת, שלך - מציאות אחרת

24/09/2013 | 07:19 | מאת: ינשוף

אני מרגישה שאוהבים אותי רק דרך מין- ואז אני מרגישה שווה ורצוי-וכאשר זה לא קורה אני כואבת בטירוף. אני מנסה לאומר לעצמי שיש אהבה ויש מין וזה לא אותו דבר אבל בתוכתוכי אני מרגישה אחרת והכאב כל כך גדול!!! אני רוצה לקוות שיהיה אחרת-שארגיש אחרת- רק כרגע אני מוצפת בכאב - שולחת חיבוק בחזרה-ינשוף

27/09/2013 | 07:47 | מאת:

מצטערת לקרוא את הדברים המועקה והכאב הגדול הלבד אך מתקרבים בלי לשמח במיטה? אך אפשר? קשר? את תלמדי להיות בקשר אם לא תוותרי תגלי שאפשר אחרת מחזקת אותך מאמינה בך אידה מומחית בטיפול. בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסיטית MSW אור הנפש

27/09/2013 | 13:32 | מאת: ינשוף

רוצה להאמין שאפשר אחרת אבל האמת היא שזה בלתי נתפס אצלי בינתיים. 20 שנות נשואין עם בעל סבלני-תומך ומבין לא עזר לי להבין שאפשר אחרת. אולי באמצעות טיפול מתקן? אני הרבה מיואשת מי כל הספור אבל עדיין לא מוותרת. ינשוף

27/09/2013 | 12:38 | מאת: מתמודדת

מה שלומך בובה?? אני קוראת אותך ונאנחת.... כואב לי לשמוע שהפגיעה מאבדת לנו את ההבחנה שיש בדר"כ לכל אחד.. ומצד שני אולי תתפלאי.. אבל אני מתחזקת ממך; אני עושקת בחלק מההתמודדויות שלי בנושא הזה שאהבה ומין מתחברים עד כי "אהבה=מין" יצא לי להתממודד עם זה גם בהיותי רווקה ובמיוחד כשנישאתי עכשיו.... (לא להאמין שעברו 4 חודשים!!!) כמו שמציאות כתבה- יש הבדל בין שניהם ומין זה ביטוי לאהבה רק כשיש אהבה. אבל מין ללא אהבה וקשר אמיתי בריא אז מתערבבת השאלה- מה זה מין? מה זה אהבה? האם כשנמצאים יחד משמע אוהבים אותי? ולנו בטור נפגעות- הדברים חדרו עוד יותר.. מגיל צעיר הבנו שאוהבים אותנו דרך מין כי האנשים היקרים לנו או הקרובים אלינו שכבו איתנו.. והרי אם עשו זאת הם חייבים לאהוב אותנו.. כי למה שירצו להרוס לנו את החיים????? זה שאלה שאולי נבין בשכל... ואולי לא.. אולי זה לא כי הם שונאים אותנו אלא רק כי הם חולים.. אבל אני לא מתעסקת בתשובה כמו בזה שכשנבין שיכלית שמין לא יגרום לנו לחוש נאהבות אם נרצה לספק מישהו או לחוש אהבה.. אלא יגרור את אותן התחושות כמו שתיארת.. כשנבין שהמין נעשה כי באמת יש מישהו לצידינו שאוהב ותומך ואכפת לו ממנו אזי לאט לאט יופנם בנו העניין שמין הוא אחד מההתבטאויות של אהבה כמו גם חיבוק נשיקה מכתב מסיבה בילוי או הפתעה וכו'... אשתף אותך במשהו שקרה לי: היה לי לפני כמה זמן כאב באיבר המין לאחר הנישואים ובכל אופן שתקתי והמשכתי לקיים יחסים למרות שהתקפלתי מכאבים... דיברתי עם המטפלת על העניין והתבטאתי: מה, אם לא אספק אותו יקרה משהו רע אח"כ.. (הכוונה בהמשך ולא משנה מתי) ואני פוחדת מזה... וחייבת לספק אותו... כמובן שהסבירה לי שגם לי יש אמירה בסקס וגם לי מותר יום אחד לרצות ויום אחר לא.. וזה לא מפחית מהאהבה וכו וכו... ודיברתי עם בעלי והוא כ"כ כעס עלי בטענות: ככה את רואה אותי, את חושבת שאני רוצה רק סקס? ושאני לא שולט על עצמי?..... מאז הבנתי שיכלית שיש מישהו שאוהב אותי קודם כל. ומין זה דרך נוספת לשדר את האהבה הזו.. אני לא אומר לך שקל לי עם זה.. העניין עדיין תופס אותי בכל מיני מקרים.. אבל לפחות יש את ההבנה השיכלי. הריגשית תבוא בהמשך בעז"ה. למזלי הנישואים עם כל הקושי שבהם הועילו כי יש את הסבלנות, הכל חדש.. ואני עדיין מטפלת. אני מתכוונת בזה- שהוא אומר לי מילים כמו מה שרשמתי.. ואני זקוקה לשמוע אותם בדיוק בשלב הזה של הטיפול.. שיתפתי ממה שקורה איתי בעניין שרשמת.. אולי זה ייתן לך כוח/ הבנה נוספת/ חיזוק... בעניין שלרוב הנפגעות יש את הבילבול בעניין למי יותר ולמי פחות.. אני מתחזקת כי אני חושבת שזה סוג של חוויה מתקנת.. שיש לך מישהו שאת איתו ואת יכולה להפגין אהבה והוא אלייך בכל מיני צורות. לא רק דרך מין.. כמובן שזה תלוי רק כשיש את המוכנות הזו להבין. לבקש מבן הזוג שיסיע לנו. ותפילות שנצליח. אין לך מושג כמה אני מחזיקה ממך! שמחה שאת פה! תודה על עידודים חיזוקים ותקווה שאת נותנת לי.. אוהבת אותך! ושולחת חיבוק נעים במידה ויתאים לך. שלך, מתמודדת. נ.ב. מקווה שלא כתבתי שטויות.. ושהעברתי את כוונתי.. מקווה שהדברים ידברו אלייך.. ואם לא, שימי בצד!

27/09/2013 | 13:25 | מאת: ינשוף

כמה השקעת בכתיבת הדברים!! תודה על ההתייחסות והרצון להבהיר ולהביןמה שעובר עלי. יחד עם זה-אני מבינה בראש הכל אבל אין חיבור בין הראש לרגש בינתיים ואני מתקשה לחבר ולהפנים את משמעות העמוקה של הדברים. עצוב לי מאוד שכך זה אבל זה מה שיש ואני מנסה לקבל את עצמי יחד עם הביבול העצום בתוכי. תודה על החיבןק- שולחת חיבוק בחזרה ותודה שאת כאן-ינשוף

20/09/2013 | 21:50 | מאת: אורחת רוני

אני יותר משבע שנים לא הייתי איתו פיזית אני בדיכאון כרוני אני בעצם רק מוציאה כספים מהמשפחה בקיצור אני נטל. עצוב לי אבל אני מבינה אותו

21/09/2013 | 13:29 | מאת:

היגעת לכאן לא במקרה! את זקוקה לעזרה ובעיקר לא להיות לבד! טפלי בדיכאון טפלי בעצמך החזרי את האמונה והכוחות לחייל את יכולה ומסוגלת אל תתני לעצמך לדעוך יותר עלי מעלה צאי לדרך חדשה מגיע לך יותר כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול הנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אתר- אור הנפש אידה

21/09/2013 | 13:49 | מאת:

לא במקרה היגעת לכאן היגעת כי את מחפשת עזרה קחי את עצמך בידיים והתחילי את חייך מגיע לך ואת יכולה!!! אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אתר אור הנפש

21/09/2013 | 18:49 | מאת: ינשוף

את אמיצה בזה שאת משתפת את הכאב העמוק!! אני שוב רוצה לאומר לך שאת לא לבד- אני הייתי במצב לגמרי דומה ושנאתי את עצמי כל כך שלא יכלתי אחרת!! יש תקווה- הכי חשוב לפנות לעזרה שיכול לעזור לך להתמודד- אני כאן יחד איתך- ינשוף

23/09/2013 | 19:18 | מאת: בוחרת בשינוי

קוראת אותך כבר כמה פעמים וחושבת אם להגיב או לא ... יקרה שלי אני בטוחה שאת יותר מסתם מוציאה כסף אבל כן יקרה ...זהו רגע האמת והבחירה בידך מה תעשי איך תגיבי ולאן תיפני יקרה לא יודעת אם את בטיפול או לא אבל קחי אחריות על חייך טפלי בעצמך כי מגיע לך כי את יכולה ומסוגלת והשאלה הנשאלת מה את בוחרת יודעת שזה קשה והרבה יותר קל לברוח לאוכל למיטה למחשב ועוד ועוד אבל את הפגיעה לא נשנה אבל אם להמשיך ולסבול זה תלוי בנו המציאות מזמן השתנתה ....אני איתך יקרה שולחת חיבוק אוהב ועוטף ואם הכבדתי ואת עוד לא שם כדי לשמוע זה גם בסדר ...שימי בצד .

27/09/2013 | 11:42 | מאת: מתמודדת

את מרשה לי לקרא לך בשם היפה שלך? יקירתי, אני כל כך מבינה את המקום הזה של: להרגיש נטל ושכולם צודקים במה שמרגישים כלפייך.. ושקשה לחיות איתך בגלל... וכו' מותק שלי, את יודעת- גם אני חשתי כך.. ועדיין.. אפילו היה בי עוד צעד של משהו שלא הבנתי ולא ביטאתי כי זה היה מודחק אצלי.. אבל תוך כדי הטיפול למדתי שכך הדברים קורים וממילא קצת קל יותר להתמודד מולם.. אני באופן תת מודע חיפשתי מה הגבול כלומר מה רמת הסף שאנשים "יסבלו" אותי במקרים מסויימים כמו למשל אם אסרב לסקס או אהיה בדיכאון וכל הזמן עצובה ובוכה ועוד ועוד... כל פעם היה מקרה חדש בו נקטתי באותה צורה של ללכת לקצה.. תוך כדי הטיפול הבנתי שאני רוצה בעצם "לבחון" אנשים עד כמה יהיו איתי או אוהבים אותי וכדומה.. ואת יודעת... כשדברים כאלו התקרבו או נהיו מסובכים שקשה להכיל אותם אני ניסיתי ללמוד ולהשתנות או לחש דרכים אחרות... כל זה גם קורה לי עדיין אם כי בהרבה מקרים אני מונעת את ההליכה לקצה.. אבל לפחות אני יודעת שאני פועלת בצורה שתוביל אותי למשהו לא רצוי.. סיפרתי לך את זה כי הרגשתי מזדהה עם דברייך; לא לעשות (או כן לעשות) משהו והתוצאה אחר כך מרה וכואבת. אם כי זה לא בדיוק אותו דבר כמו מה שרשמת. אז שיתפתי משהו ממני.. כדי לשתף אותך ואת שאר החברות כאן.. אם זה גם ידבר אלייך ויעזור לך או יבהיר לך משהו אשמח!! אבל לא בשביל זה הגבתי.. הגבתי כי רציתי לומר לך ולהצטרף לאלו שכבר הגיבו- את באמת אמיצה!! דווקא כשהדברים קשים לך יותר מכל ונראה שהקרקע מתמוטטת לך מתחת לרגליים את מוצאת מקום לשתף ולהיות נוכחת בשם. וזה באמת צעד אמיץ שאינו דומה לשום פעם בו בדר"כ אנחנו מתחפרים ונחבאים... יישר כוח!!! דבר נוסף- את צריכה להיות בטוחה בעצמך שיש תקופות וזמנים שקשה לעשות משהו ולפעמים בלתי אפשרי!! אז אם הרגשת שאין ביכולתך להיות יחד איתו פיזית זה בסדר! אם הוא הבין עד עכשיו ותמך הוא מקסים גם.. ואם כרגע קשה לו זה לא אומר שאת נטל!!! ובואי תנסי, אולי זה ייתן לך דחיפה קדימה לצאת מהדיכאון ולהסתכל על מה שבאמת חשוב וזה האנשים שסביבך.. ולתת לעצמך בראש ובראשונה להיות מאושרת עם מי שטוב לך ולהיות בחברת האנשים שאותם את רוצה לצידך... אז אולי דווקא הקושי העצום הזה שמראה כאילו הקרקע נאבדת לך אולי הוא יפרה בך כוחות לאחוז בדברים החשובים לך וממילה לקום ולהתמודד ביתר כוחות ושמחה.. אני אוהבת אותך, רוני!! מקווה שדבריי יהיו במקום ויפיקו תועלת.. שולחת לך חיבוק עדין ורך.. שבת שלום- מתמודדת.

17/09/2013 | 18:22 | מאת: רוני- אורחת

בעלי התייאש. הוא רוצה להפרד. ואני, רוצה למות.

17/09/2013 | 19:43 | מאת: ינשוף

אורחת יקרה!!! את לא לבד!! אני כאן יחד איתך- נסיתם ללכת שניכם ליעוץ? בכל אופן אני בעצמי 8 שנים אחרי גירושין של 20 שנות נשואין והיום אני אומרת זה היה לטובתינו. אני מאוד מבינה ומרגישה את הכאב העצום והפחד שלך ממה שהולך לקרות- אבל בינתיים שום דבר לא קרה- מזכירה לך לנשום -לשתף כמה שנכון לך. לא בטוח אם עזרתי לך אבל כוונתי העיקרית הוא לאומר לך שאני כאן- רוצה להיות בשבילך- ינשוף

17/09/2013 | 20:43 | מאת: ינשופית

19/09/2013 | 21:41 | מאת: מתמודדת

איתך.. מחבקת ותומכת... תישארי איתנו פה.. עוד יבואו ימים טובים!! מתפללת שיתבהר לך ושיסתדרו הדברים במהרה!! אוהבת! וגאה באומץ שלך לכתוב את הדברים- לפרוק... וכן להיות נוכחת בשם. (ולא בורחת...) מתמודדת.

19/09/2013 | 21:56 | מאת: אורחת - רוני

כל התמיכה פה.. תודה לכולן

20/09/2013 | 09:10 | מאת: בוחרת בשינוי

20/09/2013 | 16:20 | מאת: מציאות אחרת

קראתי את כל השרשורים שפתחת ופשוט נחמץ לי הלב, כמה התמודדויות קשות בבת אחת. בהחלט נשמע ממש לא פשוט. מעריכה מאד את האומץ והכוחות שלך להתמודד עם מה שקרה לך, מה שקרה לילדה ועכשיו גם מה שקורה עם הבעל. מאמינה שבסוף הכל יהיה בסדר, בגלל שאת חזקה ומצליחה לעמוד על הרגליים למרות הכל, יש בך המון כוחות, עצם זה ששיתפת כאן מראה עד כמה את חזקה. את מחפשת עזרה ולא נשארת עם הכל לבד... חתמת בשמך ואת לא מתקפלת אלא מצהירה שזאת את, פשוט ענק ומעורר השראה. כל הכבוד לך וישר כוח. כאן איתך מחבקת. שלך - מציאות אחרת

21/09/2013 | 13:23 | מאת:

צוערת על התמודדויות הלא פשוטות שלך... להתגרש זה לא סוף עולם... יש חיים גם אחרי ויותר מכך את תגלי את עצמך! תגלי שמגיע לך הרבה יותר מכך וזו יכולה להיות רק התחלה ... אבל זה תלוי בך! מה אתעשי עם מה שקורה כעת בחייך! קחי אחריות ופני לעזרה קשה וכמעט בלתי אפשרי לבד קבלי תמיכה , הכוונה וידיעה שאת לא לבד מקווה לראותך כאם איתנו! כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אתר אור הנפש- אידה

16/09/2013 | 10:36 | מאת: מתמודדת

היי מותק!! מה שלומך?? היה לי קצת זמן ועילעלתי במה שנרשם בפורום.. ראיתי את עניין הפרדות.. פרדה מהכאב.. איך את עם הנושא היום? פתחת לעצמך עוד פתח לקבלה? גם אני מצטרפת לאותו שירשור שלך ומציאות ואידה.. קשה לי מאוד עם פרידות... ואין לי מושג איך מתמודדים איתם.. אצלי זה פרדות מאנשים בכלל.. מעבר לפרדה מבעלה של אחותי... והאמת, קושי ההתמודדות בעניין הזה לא מוסיף לי לחיים כי אם מקשה ומסבך אותם.. תודה שאת פה!! וכיף לי כי את מחזקת אותי המון!! תודה שהסכמת לקבל את החיבוק העדין ומקווה ומאחלת לך את מה שאיחלת לעצמך- להוציא ולא לחזור לאותו דפוס של: להעדיף להחפטר מהזיכרון המר והכואב ולדחוס אותו עמוק להיכן שיצא... אוהבת אותך!! מאחלת לך בהצלחה רבה! מתמודדת

16/09/2013 | 12:33 | מאת: ינשוף

מתמודדת יקרה!! כמה התגעגעתי אליך!! טוב לשמוע ממך שוב- איך את מרגישה? איך עבר עליך כיפור? אני - למרות ההתחייבות לעצמי לא לברוח יותר וכן לקבל ולהפנים את ההתעללות עדיין יש רגעים של ספק והחלטתי לקבל את הספק ולא להלחם נגדו- כנראה אני עדיין זקוקה לספק הזה כי הרבה שנים זה שרת אותי ואפשר לי להמשך לחיות- קשה להפרד מהידוע והמוכר. מחכה לשמוע מה עובר אליך ושולחת חיבוק בחזרה -אוהבת- ינשוף

16/09/2013 | 13:46 | מאת: בוחרת בשינוי

זה ברור ומובן המקום הזה של ההכחשה . עברו שנים רבות יש זכרונות שניראים כטובים ופתאום מתהפכים . כן הרבה נשאר במקום האפור ואני לא חושבת שזה נורא כל כך . זה נותן תיפקוד יחסית נורמלי במצב לגמרי הזוי וביזרי ..וכן יקרה יש דברים שהם לא יאמנו ולא מובנים ולא ניתנים לעיכול . ביחוד שמי שהיה אמור והאמנו ששמר עלינו עשה ... אוהבת ושולחת חיבוק . את אמיצה וחזקה איתך .

19/09/2013 | 21:52 | מאת: מתמודדת

אני מתגעגעת גם.. המון.. ואת לא מבינה עד כמה קשה לי בלי יכולת להיכנס כל רגע שאני רוצה.. יש לי גם מלא לשתף.. בשמחות ובהתמודויות.. אבל מקווה שיהיה לזה זמן.. ביתיים אני שמחה לראות אתכן כאן.. לקרא ולהגיב ולהיות יחד.. לגבי כיפור.. עבר הצום בקלות.. הקושי היה בתפילות.. בבקשות לעתיד טוב יותר.. ובהודאות על זה שלמרות הקשיים שעברתי זכיתי וקיבלתי בעל טוב ועוד... רק אני מקווה לכוחות התמודדות לעבור את הקשיים אחרת דברים יעלמו.. ויהיה ד ועד קשיים.... בהזדמנות ארחיב- תודה ששאלת!! יקירה, למה התכוונת במילה "ספק"? שמוטב לך לחשוב שספק אם הדברים קרו?? ולגבי ההמשך- את עושה את הדרך הכי נכונה לדעתי!! לא חייבים לעשות ברגע את המטרה שאליה אנו צועדים.. אלא לאט לאט ובביטחון ללכת אליה - רק כך נרכוש את המטרה והיא תובן/ תופנם וכד' בנו... וזה שאת מקבלת זאת כספק מעבר ל- להילחם נגד זה המון המון ו המון!! כי זה מראה שאת עושה דרך ולא סתם מדחיקה את הרגשות ונאבקת בהם להעלימם כלא היו.. אלא נותנת להם את הפרשנות הנכונה!ולומדת להקים חיים בריאים!! אוהבת אותך. גאה בך. מתמודדת :)

16/09/2013 | 10:05 | מאת: מתמודדת

מה שלומך יקרה?? איך את מצליחה להתמודד עם הקושי הענק שפוקד אותך? יקרה, אני כל כך מבינה את האי- תאבון הזה.. אבל יקירתי, זה מה שמחזיק את הגוף שלנו וממילא את הנפש.. כמובן בצורה מבוקרת.. אבל נסי אולי להתחיל בזה? לקבל כוחות גופניים תחילה? אם הקשיתי עלייך במילותיי- אל תקבלי אותם! אמרתי כי ממש איכפת לי מממך!! שמרי עלייך... שולחת לך חיבוק באשר את.. (אם מתאים לך..) איתך!! מתמודדת

20/09/2013 | 16:12 | מאת: מציאות אחרת

מתמודדת יקרה, מצטערת שעונה כל כך מאוחר. אמנם לא הייתי כאן עד לערב החג, אבל גם מאז יום רביעי אחר הצהריים שחזרתי כבר עבר די זמן. שוב לא ממש מוצאת את המילים, די עצורה כרגע וכאילו בתוך בור מוקף בחומות מבוצרות.... עוברת המון כרגע בפן האישי וגם בפן משפחתי. מעבר לזה הבית על גלגלים, עמוק עמוק בתוך תוספת בניה שאמנם תוצאתה טובה אבל קשה לי עם הפועלים שמסתובבים חופשי בתוך הבית כבר חודש וחצי, מטרגר אותי וכבר מעיק וארוך מידי. באשר לאכילה, לא נשארתי במקום הזה של אי אכילה, ולמרות זאת לא פשוט לי רגע עם הנושא הזה. סוג של וויתור על נוחות ו"הקלה" בהצפות ובכאב, כשאני יודעת שהבחירה היא בין איבוד שליטה לשליטה על מה שקורה לי.... (איבוד שליטה בהפסקת אכילה ושליטה כשהאכילה מתקיימת...) תודה על המילים החמות והחיבוק שממש נחוץ לי. חיבוק גם לך ושמרי עליך. שתפי אותנו כשיהיה לך מתאים ונכון. איתך, שלך - מציאות אחרת

21/09/2013 | 18:42 | מאת: ינשוף

התגעגעתי אליך מאוד!! מבינה ומזדהה עם המקום הזה שקשה לבטא במילים מה עובר עליך!! בכל אופן -טוב לי שאת כאן משתפת במה שנכון עבורך- שולחת חיבוק חם- ינשוף

15/09/2013 | 16:56 | מאת: אורחת

מרוב התרגשות חתמתי בשם שלי...... אז זו אני. ושואלת שוב אם סיפרתי לכן..

15/09/2013 | 17:15 | מאת: ינשוף

אורחת יקרה- אני לא זוכרת שםפרת על בתך ועצוב לי מאוד לשמוע שהיא נפגעה. כאן בשבילך-ינשוף

16/09/2013 | 02:14 | מאת: אורחת

תודה. כל כך שקט כאן מפחיד... תודה שבאת.

16/09/2013 | 04:26 | מאת: ינשוף

אני כאן בינתיים- יחד איתך!! ינשוף

16/09/2013 | 05:33 | מאת: בוחרת בשינוי

שמחה שכתבת ...ותמשיכי להוציא ולשחרר כמה ומה שיש בך . ואולי השם זה בסדר כי אולי רק אולי ותחשבי על זה הגיע הזמן להחליף את השם ולא להיות כאן וביקום כאורחת כי אם מישהי שיש לה זכות ונוכחות להיות... יודעת שזה קשה ומקווה שלא הקשייתי שולחת חיבוק אוהב

15/09/2013 | 04:44 | מאת: רוני

סיפרתי פה פעם שגם הבת שלי, אוטיסטית נפגעה כשהייתה בת 8 ?????

16/09/2013 | 09:52 | מאת: מתמודדת

היי מותק! לא זוכרת שסיפרת.. אבל כל כך כואב לשמוע על עוד סוגי התמודדויות שאת עברת ועדיין.. בטח קשה.. ומאמינה שאת ושה כל שביכולתך, בשבילך ובשבילה... אוהבת ומאחלת לך רק טוב!! מתמודדת

13/09/2013 | 18:38 | מאת: שתיקה**••**••**••**

כותבת מהאשפוז,כשהכל זר פתאום אתר אינטרנט יכול להיות כל כך רך ומוכר. --------------------------------------------------------- זה זמן לסלוח, לחשוב בינך לבין עצמך, אבל אני כבר סלחתי,שתדע שסלחתי לך. זה זמן לאהוב,לאהוב חזרה,לאהוב בכל זאת,אפילו שרע,למרות הצלקות הבלתי נראות,למרות הכאב בחזה-אם לא מראים ,הוא לא נראה ואתה ואני טובים בזה. זה זמן של לשתוק,לסגור את הפה,לא לדבר עכשיו... ובינינו-גם ככה אף פעם לא אהבת את מילותיי,נותרת לבד מאוכזב. זה זמן בלי מנועים,בלי עשן ורמזורים,זמן לטייל על הכביש רגועים. אבל בראשי אוטוסטרדות סואנות, אסונות וטרגדיה גדולה מאוד. אצלי בפנים אף פעם לא יתרונות של כיפור,אצלנו במחסן מאחורי הבניין,תמיד זה יהיה הסיפור.

14/09/2013 | 20:14 | מאת: ינשוף

שתיקה יקרה- מזדהה עם הרבה ממה שכתבת!! למרות הכל אני כן מאמינה שאפשר להנמיך את הכאב שבתוכינו- זו תהליך- וקודם כל הכי חשוב לקבל את עצמך והקצב שלך- לגבי אישפוז לפעמים זה יכול לתת מהנה בטוח כאשר קשה מדי להכיל את הכל- אני יודעת-אני הייתי שמה!! טוב ששתפת והוצאת קצת ממה שיש בפנים- כאן יחד איתך- ינשוף

16/09/2013 | 09:58 | מאת: מתמודדת

כמה כואב לשמוע ... לקרא קטע שהוא בעצם מציאות... יקרה, ראשית כל- תהיי בריאה ותצליחי לצאת מחוזקת מהאישפוז.. להבין שאת זו את! ומותר לך לא לסלוח- את לא חייבת לומר שסלחת ועדיין מרגישה את "המחסנים" בוערים בתוכך... ושנית- הגיע הזמן בו את יכולה לדבר.. את יכולה להוציא את המילים.. את יכולה לצעוק את מה ששמור בתוכך.. תראי, בתחילה לא האמנת שאת כאילו כותבת למחשב.. ועכשיו זה סוג של פריקה.. מקום בו את יכולה לומר את מילותייך ולא להישפט.. להיפך, עוד הם מקבלות אוזן קשבת ומענה... מחבקת ברוך.. אם זה נכון לך ומאחלת רק טוב. מתמודדת

20/09/2013 | 10:57 | מאת: אור הנפש

מצטערתיקרה צוערת לשמוע על האשפוז והטריד רינת שבכיפור... כמו שאמרה ינשופית , האישפוז יכול להיות מענה לתקופה קשה זו. נסי לקחת להתחזק מהאשפוז לקבל טיפול ולנסות לדבר אין סודות יותר! זה לא בריא סודות מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עוס MSW אור הנפש

12/09/2013 | 20:21 | מאת:

חודש הרחמים והסליחות הגיע ובחודש הזה אני יכולה לבקש סליחה סליחה אם פגעתי. סליחה אם העלבתי סליחה אם לא הקשבתי סליחה אם לא ראיתי סליחה אם חשבתי דברים לא נכונים עליך סליחה אם השפלתי סליחה אם ביישתי. סליחה אם לגלגתי. סליחה אם הכאבתי. סליחה אם עקצתי. סליחה אם הולכתי שולל. סליחה אם התגאתי. סליחה אם האשמתי. סליחה אם הבהלתי. סליחה אם שפטתי. סליחה אם לכלכתי. סליחה אם כעסתי. סליחה אם בלבלתי. סליחה כנה על הכל!!!!! אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

12/09/2013 | 21:22 | מאת: מציאות אחרת

גמר חתימה טובה לך אידה ולכל הבנות. מצטרפת לסליחות. סליחה על הכל. שלך - מציאות אחרת

מה שלומך מציאות? מה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

08/09/2013 | 11:38 | מאת: בוחרת בשינוי

בנות יקרות ואידה המדהימה . יומן מסע אישי לכבוד השנה החדשה עלול להיות טריגר לפני שלוש שנים הצטרפתי לפורום המדהים הבית הכל כך מיוחד הזה . כן אני רואה בו בית מקום שאין לו תחליף גם אם לעתים אני לא כאן מסיבותיי שלי עדין זה הבית שלי חוף המבטחים שלי שבזכותו אני מעזה לצאת לגלות את עצמי ולחזור . כשהגעתי פחדתי מהצל של עצמי רק היזכור הילדה שבי גרם לי לכעס ענקי ורצון להרוג אותה לא הייתי מוכנה לשמוע בכלל על קיומה של זו. כעבור שנה לפני שנתיים כתבתי לה מכתב אישי וארוך ושלחתי אחרי רגע התחננתי לאידה שתמחוק . אידה הסבירה לי שאני מבטלת חלק ממני וזה חלחל והחזרתי את הכתוב וזה המקום להודות לך אידה שאפשרת לי את המקום כאן ,כל השנים שהגבת שתמכת שכיוונת את כל כך חלק מהמסע שלי .כמו שכל אחת ואחת כאן בעצם היותה היא חלק ממסעי. זה הקישור למה שכתבתי אז ... http://www.doctors.co.il/forum-1265/message-265543#message-265543 בדרך עברו הרבה ימים שבהם הבנתי שהדיסוציאציה שלי היא לא מקרית והיא מורכבת יותר מימה שחשבתי או הבנתי . אחרי שקיבלתי את זה ואת כל חלקיי הופיעו הזכרונות והם ממשיכים לבוא והם קשים ומפלצתיים אחד אחד אבל אני זוכרת שהם היו ומנסה לקבל אותם ועל הדרך להבין איזו גיבורה היא הילדה הזו.(זכרונות הגוף הם הקשים ביותר כי דרך זה הכי מובן איפה הייתי אז) . ועדין מאוד דיסוציאטיבית ולא מחוברת אבל מבינה גם אם לא ממש מרגישה אליה תמיד כך .וזאת הסיבה שאני כותבת כאן כרגע . לילדה שבי -למי שאני " ילדה יקרה ומתוקה בערב החג כשראיתי את התמונה שלך (שלי ) תלויה שם בחדר . למרות שהבטתי בה תמיד כל השנים ולא הבנתי מי זאת ? ולא הבנתי שאת זאת אני ובפעם הראשונה הרגשתי שאת ואני זאת את ואני . ודמעתי וחמלתי אותך בליבי כי את גיבורה וליטפתי אותך בתמונה ואני מבטיחה לך יקרה לשמור ולהוקיר אותך עד שתחברי אליי עד שנעצור את ההרס שזרעו בנו כי את זאת אני ואני זאת את ואנו אחד . ונכון שאני עדין לא מדברת אותך ועדין יש כל כך הרבה מה לעשות אבל אנו נצעד בגאון למען המטרה וכשיהיה קשה נזחל אבל בסוף נגיע אל העמק השליו . אוהבת אותך יקרה שלי אוהבת עד כמה ואיך שאני יודעת .עדין מביטה בך לאורך השנים ולא מכירה מי זאת שם אבל זה יגיע זה יבוא אני יודעת . אז סבלנות ילדה אמיצה ילדה יקרה אהובה ומתוקה זה יגיע ובינתיים שחקי עם בובותייך תעזי להיות את אשתדל לא לכעוס עלייך ולא להרביץ ולא להרוס כמו שאת מכירה ,מבטיחה להשתדל לחבק ולהיות לא לשפוט לא לבקר לא להאשים פשוט להיות שם עבורך עד שתצליחי לא לפחד לבטוח בעצמך להיות שם עבורך . אני שמחה שאת בועטת מוציאה את הכאב והכעס והפחד שעצור ברקמותייך גם אם זה משתק אותי ללא יכולת תנועה גם כשזה כואב ושורף ובועט כל כך . שחררי את הכל ויהי את ונהייה אני אחד חזק שולחת לך חיבוק חם ואוהב שולחת אותו לי כי את זה אני ואני זה את ." ולכם יקרות למי ששרד את הקריאה עד כאן ..תודה מרגישה שתודות לבית הזה סגרתי מעגל והתחלתי חדש והמסע שלי ממשיך ....לפחות לא משעמם לי בחיי . אוהבת אתכן ומתגעגעת המון ,תודה על חוף המבטחים הזה .חיבוק ענק גדול תומך ואוהב לכל מי שכאן קוראת אותי .

בוחרת יקרה!! כמה טוב לשמוע ממך ועוד לקרוא את מילותייך לילדה קטנה שבתוכך!! ממש מרגש וכמה דרך עשית ואת עושה- !!! לי זה נותן המון תקווה!! התגעגעתי אליך מאוד - מקווה שתשארי קצת אם מתאים לך כמובן!! איתך - ינשוף

08/09/2013 | 14:33 | מאת: בוחרת בשינוי

תודה על מילותייך יודעת מתי הבטת לאחור וראית את הדרך הקסומה שעשית . רואה אותך מהצד כבר 3 שנים מביטה בך צומחת ומתחזקת וכבר לא ינשוף בכלל פרחת ואת נשר מדהים לא סתם כתבתי לך שאני גאה בך.. אנחנו אמיצות ומתקדמות אט אט שלב שלב לפעמים נעצרות לפעמים צועדות אחורה אבל אין ספק שאנחנו גיבורות ואני כאן לעתים מתעופפת אבל חוזרת

08/09/2013 | 16:10 | מאת:

תודה לך יקירה זה מרגש ומחזק לקרוא את דברייך! המון הצלחה שנה נפלאה הרבה כוחות ותקווה כאן איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

09/09/2013 | 17:00 | מאת: בוחרת בשינוי

תודה שאת כאן איתנו זה כל כך לא מובן מאליו

16/09/2013 | 10:09 | מאת: מתמודדת

שלום! כמה מרגש לקרא את מילותייך.. מילים וכוחות התמודדות שנותנים תקווה וכוח.. מאחלת לך אינסוף הצלחות!! והרבה שמחה.. וחיבור איתן ומנצח בין שתיכן.. מאחלת גם לי ולכולן שנדע להתחבר לאני הפנימי- למרות שהיא- אני נפגעה.. ולגשר ולמצא שפה משותפת.. להבין לחבק.. להציב גבולות.. והכי מכל- לאהוב!!! תודה! חיבוקיםם.. שלך, מתמודדת

17/09/2013 | 05:37 | מאת: בוחרת בשינוי

התגעגעתי מלא ... זה עדין לא חיבור לאני הפנימי והלוואי והיה זה גם לא חיבור לחלקיי . זה פשוט עוד צעד קטנטן לקבל את החלק שבי לפחות אני הילדה כבר לא אשמה ואני לא רוצה להרוג אותה . מה איתך כלה מדהימה ... אוהבת המון שולחת חיבוק אוהב

07/09/2013 | 22:36 | מאת: ינשוף

אני מרגישה צורך להוציא כאן מה שיש בפנים כי מרגיש גדול עלי. בחג -כאשר התפללתי בבית הכנסת- נזכרתי בזמנים ההם כאשר הייתי ילדה ואבא שלי לקח אותי להיות איתו בבית כנסת- הרגשתי מיוחדת- הסתכלתי באבא מתעטף בטלית ומתפלל ואמרתי לעצמי " אבא שלי הוא הכי מיוחד בעולם" וכך האמנתי אז. שכחתי מה הוא היה עושה איתי בלילה- ואני עדיין לא זוכרת. בצהריים בחג ישנתי וחלמתי- וראיתי את האבא במטבח איתי- ראיתי אותו מנשק אותי ואז מכניס ידיים בתוכי ואז לוקח אותי החוצה לשרותים שהיה לנו מחוץ לבית. שמה ראיתי אותו עם מספריים ביד אחד - מביט בהם ואיך האור חדר דרך הדלת ופחדתי והתעוררתי עם פחד גדול- ואני לא יודעת עוד אני רק יודעת שאני מרגישה צורך גדול לכתוב את הדברים לפני שהם יברחו ואני אחזור להיות בסוג של תרדמת.זהו .. אני לא רוצה להתעלם יותר ממה שקורה בתוכי- ממה שאני חווה בלי לתת לזה מקום- תודה שאתן כאן- מאפשרים לי לשתף- ינשוף

07/09/2013 | 23:43 | מאת: מתמודדת

ינשופוש מתוקה שלי!!! ראשית אני רוצה לתת לך חיבוק גדול, מסכימה?! חיבוק על זה שהוצאת מעצמך מה שהיה קשה לך... מה שתמיד גנזת עמוק בבוידם הזיכרונות... משהו שלא דובר... עכשיו כשנזכרת טיפה... והעלית על הכתב.. עם כל הכאב. עם כל הקושי הענק- את ניצחת על השקט שהיה עד עכשיו.. אני גאה בך!! מחזקת אותך להמשיך.. אני פה איתך... מקווה להיות קצת יותר.. :/ הצטערתי לשמוע את החוויה המצמררת שעלתה לך.. ומבינה כל כך את העיניים התמימות והטהורות של ילדה באביה... חיבוק גדול.. שלך מתמודדת. שבוע טוב לכולןןןןן

07/09/2013 | 23:46 | מאת: ינשוף

קודם כל תודה שאת כאן יחד איתי-וכן חיבוק מרגיע-תודה!! הרבה יותר קל לעבור את זה "ביחד" . ינשוף

07/09/2013 | 23:43 | מאת:

מצטערת לשמוע חויה קשה ומצמררת הפחד הגדול שמולווה לכל מקום ההערצה העיוורת של ילדה קטנה... את גיבורה שהצלחת להחליט ולשתף אותנו מקווה שזהו פתח לשיתוף ושחרור מועקות מהלב כבדות ופחד איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

08/09/2013 | 05:10 | מאת: ינשוף

תודה על המילים המבינות- זה הרבה!! ינשוף

08/09/2013 | 10:52 | מאת: בוחרת בשינוי

התגעגעתי יקרה . מצטערת שכואב כל כך זהו תהליך ההזכרות שלך זה קשה זה מפחיד אבל את אמיצה ואני סומכת עלייך . גאה בך על הדרך שאת עושה במסע הלא פשוט הזה . שולחת חיבוק גדול ואוהב

08/09/2013 | 13:32 | מאת: ינשוף

גם אני התגעגעתי אליך מאוד!! תודה על המילים החמות!! ינשוף

08/09/2013 | 11:23 | מאת: מציאות אחרת

מצטערת על הזיכרון הקשה הזה שעלה ועל הכאב הגדול שבא איתו. כילדה קשה היה לך להבין ולהפנים שאבא הוא פוגע ומכאיב במקום שומר ואוהב. היום כבוגרת נראה שאת כבר יכולה להבין את זה ולהתמודד עם זה, וזו הסיבה שהזכרון הזה עלה. שמחה שכתבת ותמשיכי לכתוב, אל תשארי לבד. כאן איתך מחבקת. שלך - מציאות אחרת

08/09/2013 | 13:37 | מאת: ינשוף

תודה מציאות יקרה!! מאחלת לעצמי את האומץ לא לדחוק ולדחוס את זה בחזרה כמו שאני רגילה- רוצה לחוות ריפוי והחלמה ואני יודעת שאין דרך אחרת אלה לעבור דרך החןשך לאור!! שולחת לך חיבוק בחזרה- ינשוף

07/09/2013 | 03:12 | מאת: מ.

שלום, במידה ובחורה עוברת תקיפה מינית ומצליחה לדבר על כך רק אחרי כמה חודשים, הילדה לא בטוחה לגבי תיאור האדם (אולי בגלל ההלם, הדחקה... טראומה לא יודעת...) יש טעם לגשת למשטרה? להגיש תלונה? ליידע גורם כלשהו?

07/09/2013 | 09:53 | מאת:

מצטערת לשמוע אני ממליצה בכל מקרה לפנות לעזרה מקצועית. ואם הבחורה, (איני יודעת בת מה היא) מסכימה, בהחלט לפנות למשטרה!! בהצלחה תמיד יכולה לפנות ולשאול אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

03/09/2013 | 20:59 | מאת:

בנות יקרות אני מאמינה שמי שמסוגל לחלום ולאחל לעצמו מסוגל למגשים את החלומות והאיחולים של עצמו אם יש תמונה = היא תתגשם אז מה אתן מאחלות לעצמכן לשנה החדשה? אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

04/09/2013 | 14:43 | מאת: מתמודדת

היי בנות.. אין לי מלא זמן אבל מנצלת תאת השניה הזו לאחל לכן שנה טובה!! אני מתגעגעת מלא מלא... יהי"ר שתגשימו כל משאלותיכן שתהא זו שנה של ברכה סיפוק ושמחה פרנסה טובה שלום ורעות שנה של רוגע ושלווה שנה של גאולה וישועה ושיחול עליכן כל הטוב שבעולם!! ושנזכה לחוש בזה. אוהבת המון!! חיבוקים אישיים לכל אחת. שלכן, מתמודדת. נשיקותתתתתת

04/09/2013 | 16:31 | מאת: ינשוף

של מתמודדת יקרה ומוסיפה בלאחל לעצמי ולכל מי שרוצה להצטרף.. שאני אלמד לקבל ולאהוב את עצמי איך שאני.. שאתחבר ללב ופחות לראש שאוכל לסמוך על עצמי שאוכל להתחבר לאני האמיתי שאוכל למצוא את הדרך הנכון ומדוייק לי לרפא את עצמי בקלות שאמצא שקט בפנים שאוכל להחזיר קצת מהטוב שקבלתי לאחרים מאחלת לכולנו שנה טובה מכל הלב עם המון הכרת הטוב לאידה על הפורום המהמם הזה!! ינשוף

04/09/2013 | 23:49 | מאת: אורחת

אידה... מצטערת אם הגזמתי לפעמים. שתהיה לכולן שנה טובה עם שקט ושלווה פנימיים וחיצוניים. שהכל יהיה לטוב........ אוהבת את כולכן

08/09/2013 | 10:50 | מאת: בוחרת בשינוי

שנה טובה ומתוקה לכן שנה של התחלות חדשות והגשמת מטרות מאחלת לעצמי השנה שנילמד להציב מטרות מה יש גם לנו מותר לחלום ולהגשים ...רק צריך ללמוד איך אבל מאמינה שזה אפשרי . היום בדיוק קיבלתי את המשפט הזה "אם אתם לא יכולים לעוף, אז תרוצו, אם אתם לא יכולים לרוץ, אז תלכו, אם אתם לא יכולים ללכת, אז תזחלו, אבל לא משנה מה אתם עושים, אתם חייבים להמשיך להתקדם קדימה" -מרטין לותר קינג אז כן מאחלת לעצמי השנה להמשיך ולפסוע במסע שלי גם אם קשה כואב ולא פשוט . מאחלת לעצמי להמשיך לאחד בן חלקיי הפזורים לקבל ולאהוב את כל כולי על מי שאני . ובעיקר מאחלת לעצמי השנה להיפטר מרגשות האשמה מהשפיטה העצמית והביקורת שלי את עצמי . מאחלת לעצמי לתת לאנשים הטובים שסביבי לחדור מבעד למגן ולהפסיק להרוס את הטוב ולקבל שיש סביבי מי שבאמת רוצה בטובתי . מאחלת לי ולכם בריאות טובה ופרנסה ושפע מכל שנירצה ושלא נסגור עליו את הדלת בגלל העבר אוהבת אותכם מאוד ובהזדמנות זאת סליחה עם פגעתי או חטאתי למישהו כאן בחוסר או בעודף תגובה שולחת חיבוק אוהב לכולן

03/09/2013 | 12:44 | מאת: אנונימית

איך אפשר לדעת האם קרה משהו נורא? ה"חשוד" הוא סבי אך כבר לא בחיים כך שמה שנותר לי הוא לפתור את החידה ולטפל בעצמי איזה טיפול יכול לעזור לי לבדוק מה ומתי קרה? איך באפשרותי לממן טיפול יקר אני נשואה ותמיש הרגשתי מנותקת מגופי ובעיקר בנפשי

03/09/2013 | 13:40 | מאת: ינשוף

אנונימית יקרה!! אני שמחה שכתבת ושתפת!! אפשר בטיפול למצוא את התשובות לשאלות שאת שואלת!! זה דורש אומץ והמון סבלנות. אני ממליצה לך לפנות למישהוא שמתמחה בתחום-יכול להיות פסיכולוג או עובדת סוציאלית -לגבי מימון טיפול- יש את מרכז הסיוע שנותנים טיפול מסובסד-ויכולים גם לייעץ לך- מספר שלהם הוא 1202 מאחלת לך המון הצלחה- כאן יחד איתך- ינשוף

03/09/2013 | 20:56 | מאת:

מצטרפת ומחזקת את דברי ינשוף. את סובלת, מנותקת מגופך ועם הרבה שאלות הדבר הנכון הוא לשים עצמך במקום ראשון ולפנות לטיפול הכל עניין של סדר עדפויות פני לעזרה אל תשארי לבד אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

01/09/2013 | 14:39 | מאת: ינשוף

עצוב לי מה שקורה כאן בזמן אחרון- אני יודעת שאני מעט מאוד משתפת אבל אני כן קוראת ומזדהה עם הרבה ממה שנכתב וזה עושה לי תחושה של "ביחד" שמבינים אותי וזה הרבה!! רציתי רק לאומר שאתן חשובות לי מאוד וגם תודה שהייתן איתי עד כאן- מאחלת לכולנו שבוע טוב- ינשוף

01/09/2013 | 22:57 | מאת: אורחת בורחת

משהו כאן מתפרק. אני מחפשת לי מקום חדש.. וזה עצוב

03/09/2013 | 21:00 | מאת:

מבינה אותך מאחלת התעוררות לפורום אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

29/08/2013 | 20:21 | מאת: אורחת

להיות בורחת... מצטערת שאני לא מרפה מימך אידה. אבל לא ייתכן שאחרי חודשים שאת לא פה תופיעי, תתחילי שירשור ותעלמי בחזרה. עצוב. אבל בעיני הפורום הזה גווע לאיטו ואולי עדיף לו כך..

30/08/2013 | 10:06 | מאת: ינשוף

אורחת יקרה!! מבינה שנפגעת כאשר אידה לא היתה כאן אז אבל הפעם את הגזמת בעיניי!! אידה מגיבה כאשר אנחנו כותבות ולא ההפך!! מאז אותו שרשור לפני מספר ימים בודדים היתה מעט שיתןף כאן!! בואי-ננסה יחד להיות כאן אחד בשביל השני-ולהתחיל את השנה חדשה עם חמלה ואכפטיות לעצמינו ולאחרים!!-איתך ינשוף

30/08/2013 | 11:45 | מאת: ...

אי אפשר להאשים רק את אידה כשאנחנו לא כאן . וכל אחת בוחרת מסיבותיה להתחפר בשתיקתה . "בואי-ננסה יחד להיות כאן אחד בשביל השני-ולהתחיל את השנה חדשה עם חמלה ואכפטיות לעצמינו ולאחרים" אוהבת אותך ואיתך במילים אלו

29/08/2013 | 12:22 | מאת: נעלמת

היא לא אומרת ברור מפחדת מנסה להגיד שהיא טובה היא בסדר קשה... מציאת ועוד בנות תודהה שאתם פה!!!מחזק ומעודד ונותן תקווה וחיוך אידה(קוראים ל אידה או אור?לא הבנתי)לא יודעת מה עם המשך הטיפול אולי עדיף לעזוב והחיים יסתדרו...בדרך מפותלת... שרדתי בחוץ שרדתי בחורף אתה חי שם אולי עדיף ככה? קשהה

29/08/2013 | 12:23 | מאת: נעלמת

31/08/2013 | 15:08 | מאת:

אני בטוחה שתסדרי שתשרדי... אבל אני מקווה מאחלת ורוצה בשבילך שתתחילי לחיות ולא רק לשרוד לחיות את החיים לחיות באושר להנות להרגיש לאהוב להגשים חלומות תקוות ושאיפות להתקדם..לבנות לחיות הטיפול הוא קביים בכדי ללמוד ללכת לבד מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

26/08/2013 | 10:18 | מאת: אישה באפלה

מי יכול לתת לי גישה לאתר את העוד" אלוני? לא מצליחה לצור קשר איתה למרות שהשארתי לה הודעה בפון...תודה לכם

26/08/2013 | 10:58 | מאת: ינשוף

אישה באפלה יקרה לפעמים לוקח לה זמן עד שהיא חוזרת. בכל אופן יש לי 2 מספרי טלפון ומייל 03-5280926 0525727776 [email protected] בהצלחה

26/08/2013 | 11:44 | מאת: אישה באפלה

דברתי איתה, לפני שעה היא לא מקבלת מבוגרות!! חל חוק התיישנות צר לי מאוד אפה שאני הולכת דלתות סגורות לי בפנים!!! ינשפי תצרי איתי קשר במייל....

24/08/2013 | 15:49 | מאת:

לקראת שבוע חדש מקווה שהשבת עוברת בנעימים במנוחה ובשלווה מאחלת לכן שבוע שנפלא לסוף הקייץ, סוף החופש התחלה חדשה בפתח ממה אתן נפרדות? אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

25/08/2013 | 01:30 | מאת: מציאות אחרת

היי אידה יקרה. תודה על האיחולים ושבוע נפלא גם לך. קראתי את מה שכתבת כמה פעמים היום ונושא הפרדות הוא קושי גדול בשבילי. היה לי קשה להגיב עד שנפל לי אסימון. אולי טריגר מכאן.... הבנתי שבאופן נורמלי לאור מציאות חיי הייתי אמורה להיפרד מ"הורי" כבר מגיל אפס ומעולם לא הצלחתי לעשות את זה.... עד היום זה מנהל אותי מובן מסויים כי מעולם לא הצלחתי להשלים עם העובדה שמה שהיה לי הוא לא הורים.... הלוואי שאצליח להפרד מהם, אולי זה יעזור לי להמשיך הלאה אחרת מעכשיו ויותר להתחבר למציאות שאומרת אין הורים ומעולם לא היו, החיבור היחיד אליהם הוא ביולוגי, אבל הם לא נתנו לי חיים אלא זימנו את המוות לתוכי מגיל אפס.... מאד מאד מקווה לשמוע את דעתך על זה. שלך - מציאות אחרת

25/08/2013 | 05:44 | מאת: ינשוף

שבוע טוב אידה יקרה ולכל החברות כאן!!! אם הייתי יכולה לבחור דבר אחד שאני בוחרת להפרד ממנו זה היה בשבילי פרידה מהצורך להחזיק בתוכי ולהגן על החלקים הכואבים שבתוכי - זאת אומרת לרפות מהשליטה ולסמוך לסמוך ולסמוך-על עצמי ועל האנשים שרוצים לעזור לי!! רוצה לאומר גם תודה אידה וגם לכן שאתן כאן יחד איתי במסע -זה הרבה יותר קל "ביחד". ינשוף

25/08/2013 | 06:07 | מאת: ינשוף

למרות שכתבת לאידה תהיתי אם להגיב גם. רציתי לאומר לך שאני מאוד מזדהה עם מה שכתבת ורוצה לאחל לך שתצליחי להפרד מהורייך-שתוכלי להשאיר אותם מאחורייך ולהתחיל לחיות כמו שמגיע לך. אני מאמינה שאפשר- כאן יחד איתך-ינשוף

21/08/2013 | 02:48 | מאת: מציאות אחרת

זאת פעם שניה במרחק של זמן (כחודש מהפעם הקודמת לפעם הנוכחית) שאת נכנסת לפורום ולא מתייחסת אלי בשרשורים שאני פתחתי שמדברים את הכאב שלי...... כל זאת למרות שאני שואלת עליך ומעבירה הודעות מימך.... הבנתי את המסר. אם אני לא שווה את ההתייחסות שלך, נראה שאני לא רצויה כאן מבחינתך, או שאני כתמיד נחווית כמובן מאליו וכלא קיימת.... תודה רבה על התזכורת הכואבת של אחד הדברים הכי כואבים לי, שאני שקופה ולא רואים אותי. תודה רבה, הבנתי את המסר והייתי כאן. מציאות אחרת

21/08/2013 | 06:52 | מאת: מכאן

מבינה, אבל אולי במקום ללכת כי תהיי חסרה כאן לנו . תישלחי לה כמו ששאלת לשלומה ????? ושוב מאוד מבינה גם לי קשה כאן במצב שנוצר ..

21/08/2013 | 09:02 | מאת:

אני בנתיים כאן מנסה לחשוב להגיע להחלטה נכונה. בנתיים מבינה שהכוונות שלי להיות איתכן מתקבלות הפוך בגלל הקשיים שלי להיות כאן כפי שאתן זקוקות מצער אותי אני כאן אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

21/08/2013 | 15:35 | מאת: מציאות אחרת

תודה על המילים החמות וכמו שכתבתי למטה, אני מרגישה לבד, יותר מידי לבד. מה שקורה כאן לוחץ על זה עוד יותר..... שלך - מציאות אחרת

21/08/2013 | 08:01 | מאת: הי...

אבל אנחנו כאן. ואת כל כך לא שקופה.... את מכירה שיר של שולי רנד: אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות... זו את. כל כך נוכחת ומשמעותית, נראית במלוא הדרך. אז תשאיר. איתנו. לא מוותרות עלייך!!!

21/08/2013 | 15:32 | מאת: מציאות אחרת

תודה רבה על המילים החמות. ובכל זאת אני מרגישה כל כך לבד.... כל כך ריק ואטום לי, כמו כלא, כמו קירות וחומות שחוצצים ביני לבין הכל וכולם, ורק כשאני זועקת..... שזה מה שנגזר עלי, להשאר לבד. שוב תודה, שלך - מציאות אחרת

21/08/2013 | 08:58 | מאת:

חס וחלילה יקירה את חשובה ויקרה מאוד וכל כך משמעותית כאן!!!!!!!!!!!!! מצטערת שכך יצא חלילה לא בכוונה לפגוע אולא להתייחס את הכי שווה אל תביני לא נכון ותסיקי מסקנות לא נכונות מקווה שתקבלי את דבריי אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

21/08/2013 | 12:58 | מאת: מציאות אחרת

מקבלת את הכל ומבינה הכל. הכל בסדר. ויחד עם זה אני מרגישה לבד. מקווה שתגיבי לאין מילים שלי בשרשור למטה. זקוקה לכיוון. באפיסת כוחות. אין לי כוח יותר.... שלך - מציאות אחרת

20/08/2013 | 00:35 | מאת: מציאות אחרת

היי בנות, אידה בקשה מימני למסור לכן שהיא בסדר ושהיא תכנס לפורום מחר או מחורתיים.... לילה טוב, שלכן - מציאות אחרת

20/08/2013 | 19:31 | מאת: מכאן

תודה שמחה לדעת שזה סתם שהיא עסוקה ...

18/08/2013 | 17:43 | מאת: נעלמת

לא הייתי פה מלא זמן...סליחה לא באמת חשבתי שלמישו אכפת. עכשיו ראיתי שכן עניתם..תודה אור,מתמודדת!! מוזר שלמישהו באמת אכפת.. עכשיו כבר לא לגמרי בחוץ...העוסית(שעוזבת:(עצוב לי) אמרה משו על דירה,אולי יסתדר... לא בטוחה אם להאמין וכמה...וגם-אם כל הכבוד,הבטחות היו מפסיק.. אבל..חורף...בחוץ...לא קורץ... כתבתם שהפואום הוא בשביל תמיכה(מזה?)אז אולי פה המקום לשאול- גם בדברים שזה בטוח בטוח(:))איכשו גיליתי שכל אזכור או אמירה על:אונס,פגיעה,אפילו הטרדה ישר מכניס לכל ה..רע הזה שנמצא בפנים...לכל הבור העמוק... נגיד הייתי בעבודה כזו של כמה שעות ונהנתי ממש והניה כיף,עד שמישו אמר לי שם ש'אם הקול שלך,אם אונסים אות היא לא יכולה לצעוק' ו..זהו.בימים שאחרי קצת היה כיף,לפעמים,אבל... ממש לא כמו בהתחלה...רוב הזמן נהיה סיוט מגעיל כמו איזה לילה לבן ארוךךך ומחרפן... סליחה על האורך קצת קשה שמישהו יענה....(!!!!!)

18/08/2013 | 23:05 | מאת: מציאות אחרת

היי נעלמת יקרה, אני מניחה שאת זקוקה לעוד עיבודים של דברים שעדיין מודחקים. נראה לי שבגלל שעדיין קיימת הדחקה, יש דברים שמאד מטרגרים אותך לעבר. בלי שום קשר מניסיוני, יש דברים שהם דפוסי התנהלות שלנו והם השלכות של הפגיעה, והם בתת מודע. לפעמים כשדברים עולים למודע מתחילים לזהות התנהלויות שהם בעצם השלכות של הפגיעה, וגם הדברים האלו זקוקים לעיבוד כדי לעמעם את ההשפעות שלהם. כך או כך אני יודעת שדברים שמטרגרים אותנו הם דברים שלוחצים על מקומות לא פתורים ששייכים לפגיעה, וזה מה שקורה לך. ברגע שזה עובר למודע ומבינים את זה אפשר ללמוד לעשות את ההפרדה בין העבר להווה ואז זה מטרגר פחות.... מקווה שתצליחי להבין על מה אני מדברת, כי יצא קצת ארוך ומבולבל. שלך ואיתך - מציאות אחרת

19/08/2013 | 16:34 | מאת: נעלמת

תודה לך עזרת מאוד אם מותר כי בקושי מכירה אותך אבל נהיית קרובה איכשהו שיהיה לך הרבה חוזק ותקווה תמיד

21/08/2013 | 00:50 | מאת:

ברור שאיכפת.... מרגישה מדברייך הרבה חוסר אמון ובטחוןת... הרבה הבטחות? אכזבות? העו"ס עוזבת? מה זה זה אומר לגבי המשך טיפול? כי כל מה שאת מעלה יש לו מקום לעיבוד בטיפול ללמוד לשמור ולהתמודד מול טריגרים. מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

18/08/2013 | 10:20 | מאת: מכאן

הכל בסדר איתה דואגת.

18/08/2013 | 14:08 | מאת: אורחת

הי. מצטערת להיות תמיד הרעה אבל זה לא רציני ואחראי איך שהקבוצה הזו מתנהלת. ואני אומרת את זה עם הרבה כבוד על הרצון והכוונה של אידה...

18/08/2013 | 15:11 | מאת: מציאות אחרת

את לא הרעה, לא היית ואת גם לא רעה עכשיו. השאלות והתהיות שלך לגיטימיים לגמרי. ויחד עם זאת לאידה גם חיים משלה, לא יודעת מה לחשוב אבל אולי כאמור גם היא בחופש.... וכן רמת הביטחון כאן נוכח ההיעדרות הארוכה שלה בהחלט ירדה ויורדת... עם כל הכבוד, זה מה שקורה.... שלך - מציאות אחרת

18/08/2013 | 15:08 | מאת: מציאות אחרת

אכן אידה נעדרת כבר הרבה זמן. לא יודעת מה הסיבה, אבל זו תקופה של חופשים, אולי גם היא יצאה לחופש? בהחלט מרגישה בחסרונה אבל.... קטונתי, אין לי תשובות. איתכן, מציאות אחרת

18/08/2013 | 19:49 | מאת: מכאן

ולא שוב חולה...בכל מקרה ממש לא בטוח לי כאן

18/08/2013 | 20:50 | מאת: אורחת

אפשר להודיע לפני.... אני אישית כועסת.

18/08/2013 | 23:10 | מאת: מציאות אחרת

הכל הוא בגדר הנחות. כל התשובות נמצאות אצל אידה, ואני מאמינה שברגע שהיא תוכל לעדכן, היא תעשה את זה. עד אז כל מה שנותר לעשות הוא רק לחכות. בהרגשה שלי מוטב להפיק את המיטב מי מה שיש ולחכות בלי להניח הנחות, כי זה רק מעיק ומבלבל יותר. שלכן - מציאות אחרת

21/08/2013 | 00:10 | מאת:

מנסה למצוא את המילים לקחת החלטה מבינה את כולכן צר לי באמת ובכל זאת טוב לראותכן! גם אתן הייתן חסרות כאן מבטיחה לחשוב, ולקחת החלטות ולעדכן אותכן אידה

13/08/2013 | 13:21 | מאת: חטולית

עסוקה מעבר לראש עם אנשים חולים מצד אחד מצד שני קייטנת הנכדים עכשיו בחופש הגדול חייבת לשחרר לחץ , וגם זה לא יוצא,,,,,, מרגישה שרק צרות מסביבי ולא מוצאת פתח לצאת ולנשום ממש לא עוזר לי להגיד לעצמי תשמרי על עצמך זהו , ככה הזמן נגרר ונמשך ונמשך ,,,,,,,, גם למחשב לא הצלחתי להגיע מעייפות אז נכנסתי לקטר קצת עכשיו כי בקגע הזה כולם ישנים וזהו רגע הפנאי השקט היחיד שיש לי אני מאוד מתגעגעת אליכן ,אתן חסרות לי המון השמן שלי כאן בפורום איתכן הוא מעין -לקחת קצת אוויר לנשימה אוהבת אותכן יפות ומקסימות שאתן בהמון אהבה חטולית

13/08/2013 | 13:25 | מאת: חטולית

תיקונים- נכנסתי לקטר קצת עכשיו כי-ברגע הזה כולם ישנים הזמן שלי כאן בפורום מורגש שאני כבר מחלידה מחוסר כתיבה שיהיה יום נפלא לכולן חטולית

15/08/2013 | 07:39 | מאת: מציאות אחרת

שמחה שהשמעת קול ומאחלת שישתפר במהירהובעיקר שירד הלחץ. אולי אם תכתבי פה קצת זה יקל עליך. בכל מקרה את בעיני אחת מעמודי הטווח כאן ואת מאד חסרה לי. את אומרת שלהגיד לך שתשמרי עליך לא עוזר, לכן מאחלת לך שתעשי עבורך את מה שאת עושה עבור אחרים. בגדול מרגישה כרגע קצת שקופה, לכן מקווה שמילותי לא מחצינות את זה יותר מידי.... מחבקת באהבה, שלך - מציאות אחרת

17/08/2013 | 23:02 | מאת: חטולית

כמה טוב לראות אותך כאן כלומר עכשיו כשגם אני נכנסתי תאמיני לי שאני לא יכולה להכנס בכל פעם עם כל הצרות שיש על הראש אני יודעת שזה מכביד מה זאת אומרת שאת מרגישה שקופה נשמה? לא הרגשתי זאת בתגובה שלך רק מרגישה שאת בדיכאון עמוק מחר אני נוסעת עם הבן שלי זה שהתחתן לפני 7 וחצי חודשים אליו הביתה לארוז את הכל במשך השבוע כי אשתו בהריון והיא מאושפזת בבית חולים בגלל רעלת הריון כבר משבוע שעבר ובסוף החודש הם צרכים לפנות את הבית המושכר שלהם הם עוברים לגור קרוב אלי כדי שאוכל לטפל בס"ד בתינוקת שתיוולד ואחר כך להכין ולנקות את הבית שאליו הם יעברו כי בנתיים היא בשמירת הריון בבית החולים קיבלתי מחשב נישא ועדיין לא הצלחתי ללמוד אייך משתמשים בו אין שם עכבר בנפרד כמו במחשב בבית מקווה שגם התקופה הזו תעבור בטוב למען האמת כבר לא יודעת למה עוד לצפות תרגישי טוב נשמה חיבוקים חמים מכל הלב בהמון אהבה חטולית

21/08/2013 | 00:56 | מאת:

טוב לראותך את חסרה מתגעגעים אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]

12/08/2013 | 23:54 | מאת: אישה באפלה

כל מי שעבר !גילוי עריות!והתעללות מבני משפחה הם יקראו פגיעה נפשית! ועל הגוף שקשה לו לתפקד בחיי יום יום שלנו. לפי מה שאני מרגישה שאנחנו צריכות . לקבל קצבת נכות. גם על הנפש שנפגעה וגם פיזית. לפי העבר שלי אני הרגשתי שרצחו אותי. ורצחו את הגוף שלי רק עיניים פתוחות השאיר לי וגוף להתהלך איתו על פני האדמה...מאחר שעברנו בילדות זה מעיד בעיני שחיים תקועים לי בגרון. אני היום מרגישה אבודה !!! ובלי לפגוע באף איש/ה כל אחת עם הפגיעה שלה בילדות. בנות לא שומרים סוד כזה בתוך המשפחה !! לפרוק החוצה אצל חברה טובה או בני משפחה טובה.. מקווה שאתם תוכלו לעודד עם נשים להקים קבוצה כזאת בפסייבוק .. בהצלחה.

19/08/2013 | 22:46 | מאת: אישה באפלה

אתם זוכרים כתבה בוואלה שבחורה התלוננה על נפגיעי מין בתוך המשפחה הלוואיייייייי שהיא תזכה לקבל קצת תביעה..לפחות השופטת שאלה אותה מה את סובלת הייתי מעיפה את השופטת הזו מבית משפט כמה שיותר רחוק

21/08/2013 | 00:27 | מאת:

למי שלא יודעת עו"ד רוני אלוני סדובניק ,יחד עם קבוצת עורכות דין, ייסדה שירות חדשני לסיוע משפטי לנפגעות תקיפה מינית וגילוי עריות בהשגת קצבת נכות מהביטוח הלאומי: לפרטים: http://www.sexualharrasment.info/hblog/?p=1569

26/08/2013 | 10:25 | מאת: אישה באפלה

אני גם כך נכה בפעולות איבה נפגעתי בשנת 1984 שהכלתי לפתוח תיק בתאריך הזה הודעתי שאני סבלתי מהבית שהייתי נערה...אני לא מחפשת תמיכה כלכלית אני רוצה לתובע את אחי !! בגלל מה שחוותי איתו בילדות והטיח בו את כל האשמות שעשה ליייי. תבינו אותי הכסף לא חשוב לי בשלב זה. בזמן שהייתי ילדה פחדתי פחד מוות ממנו ועד היום אני חוששת לחיי שבסוף הוא יהרוד אותי והוא גם איים עלי !!