פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אוף...

אורחת יקירתי האהובה!! שולחת חיבוק חם ועוטף. אולי זה ישלח הקלה... איתך עד שהעומס יעבור ובכלל תמיד..!! בהצלחה! מתמודדת.

מזדהה ומבינה מה עובר עליך. מרגישה כמוך..... מקווה שהזמן יקל ויחזק ובעיקר יעזור לקבל ולהשלים עם הכל..... שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

אני יודעת שמאוד קל להגיד אבל מאוד קשה ,,,,,,,,,פשוט לתת לזה מקום להיות,,,,, זה חלק בלתי נפרד מההתמודדות שלך עם מה שעברת ואת חזקה מתוקה שלי את תעברי את זה זו הדרך כדי לצאת מהכאב הבלתי פוסק מקווה שהצלחת לדבר את הכאב ולהקיא אותו מתוכך מחזקת אותך ושולחת חיבוק עדין מאוד שמחה שאת כאן ולא מסתגרת בתוך עצמך -לבדך בהמון אהבה חטולית

כבר כמה שבועות עם פלשבקים מוזרים שלא היה לי מושג שהם פלשבקים ובטח לא שהם קשורים למה שעברתי. ימים שלמים שהלילה הוא יום וביום בורחת לשינה. היום בטיפול אמרתי משהו למטפלת שקשור לפלשבקים האלו ולא יכולתי להבין את ההגיון בדברים שאמרתי, עדיין לא ידעתי מה הולך ליפול עלי. בקיצור יצאתי מישם מנסה לשחזר, להבין ולא הצלחתי. אחרי לילה נטול שינה כמעט לחלוטין שוב ברחתי לשינה בצהריים, והגיע הפלשבק המחבר. הבנתי ש"אמא" המפלצת שלי, ראתה את הכל כל השנים, את כל מה שהוא עשה ולא עשתה כלום לעצור את זה. לא הזיז לה שהוא הרג אותי, לא עשתה כלום לעצור את זה במשך כל השנים. לא יודעת מה עושים עם זה חוץ מלהתנתק, בזה אני טובה. והאמייל שלי קרס, לא מצליחה אפילו לשלוח מייל לשום מקום...... זה אפשרי רק כאן.... סליחה

מציאות היקרה כמה קשה הזכרון הזה שהיא ידעה ולא עשתה כלום- את המחנק בגרון- את הקושי להבין את הבלתי מבין- אמא ש"אמור" לשמור- להגן- לא רק שלא שמרה ולא הגינה עליך- אלא ידעה- ראתה ו"כלום" זה לא נתפס- אפילו חיות לא מתנהגים כך- הכאב הוא קשה- אני יודעת- אין מילים לתאר את תחושת הכאב הזה- מציאות יקרה- אין לי הרבה במה לנחם אותך -רק להגיד לך שאכפט לי מאוד ממך ושאני איתך -אם זה מתאים אני שולחת חיבוק- איתך -ינשוף

תודה רבה על ההבנה והמילים החמות. תודה על החיבוק, הוא מתאים בדיוק. חיבוק גם לך ושמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

אכן, לדעת שמישהו ראה אותך עוברת את הסבל הכי גדול ונתן לזה להמשיך בלי להניד עפעף ולא דיבר או נילחם בשביל לעזור לך לצאת מהשרשראות ברזל שנקבלת ללא רצונך.... מזעזע!!!!! קו שהמישהו הזה הוא בעצם האדם הכי קרוב אלייך- אמא שלך. שאמור להיות לה רחמים טבעיים על ילדיה... מצער לשמוע שאת עכשיו חווה את הצער הזה. ואפילו אין לך על מי לכעוס ולפרוק את זעמך, הרי היא כבר לא כאן.. אין לך דרך אפילו לברר מדוע עמדה בצד ללא מעש.... מאחלת לך המון כוח לעבור את התקופה הזו. ושתצאי ממנה מחוזקת! מתמודדת.

כתבת לאורחת בורחת על תכנים שלי. למי התכוונת? תודה בכל מקרה על התגובה והמילים. שלך - מציאות אחרת

מבינה אותך כל כך טוב,,,,,,לצערי גם אמי היתה שם וראתה הכללללל ולא עשתה שום דבר כדי שהוא יפסיק (בעלה ז"ל) דיברנו על זה דווקא כשהיא ישבה עליו שבעה וכל שיכלה לומר היה "לא ידעתי מה לעשות" "לא הבנתי שהוא כזה סוטה" ראיתי שזה לא בסדר אבל,,,,,,,,,,,,,, כמה חבל,,,,,,,,,,,,,,, נשמה יקרה שלי כואבת איתך ומחבקת אותך ברכות אין סופית בהמון אהבה חטולית

מצטערת שגם את חווית דבר כזה. הכאב הזה הוא בלתי ניסבל. הכואב ביותר בשבילי הוא שהוא היה סדיסט. הוא עינה אותי תרתי משמע עד לעילפון ואיבוד הכרה מרוב כאב..... היום חל איסור על התעללות בחיות ומי שניתפס מושלך לכלא. גם בחיות לא מתעללים כמו שהוא התעלל בי, והיא ראתה הכל וכנראה נהנתה מימה שהיא רואה, כי אחרת אילו היה קשה או כואב לה לראות היא לפחות הייתה מפסיקה להסתכל, אבל היא לא פיספסה אף פעם, וכל זאת בהנחה שהיא לא יכלה לעצור את זה.... אני זוכרת את ההבהובים של האור כבר הרבה שנים, הם תמיד היו שם ורק עכשיו גיליתי שהיא הייתה זאת שהבהבה עם הפנס לפי הצורך שלה ואולי בעיקר לפי הצורך שלו באור, כי התזמון שלה היה מדוייק..... תודה על החיבוק ומחבקת גם אותך בהממון אהבה, שלך - מציאות אחרת

עוד שלוש שעות יש לי טיפול. החלטתי לנסות לספר מה קרה שם... איזה פחד. כיף לדעת שאתן פה.

בהצלחה נשמה. כל הכבוד לך על ההחלטה האמיצה הזאת. איתך מחזיקה לך אצבעות ושולחת חיבוק לכוחות. תעדכני איך היה אם נכון לך. שלך - מציאות אחרת

מצטרפת לאיחולים של מציאות- זה צעד ענק- ורק כך תתקדמי ותוכלי לצאת מהחושך לאור של החלמה- ריפוי- מאחלת לך הרבה כוח ומחזקת אותך- ינשוף

ואוווו החלטה מאוד קשה! וטעונה! אהובה שלי, רציתי להחזיק לך אצבעות ולאמץ אותך לליבי. כדי שתרגישי הכי בטוחה והכי מוגנת. זה שאנו שומרות (לא מרצונינו) את החוויה לעצמינו זה מהחשש ועוד הרבה דברים מורכבים.. החשיפה בעצם מכניסה אותנו לשלב נוסף של התמודדות. אולי יותר קשה... יש פעמים שזה פתאום מציף שוב ויש שמגלים פירושים שונים למה שקבענו שכך היה.. וצריך לשנות את דפוס המחשבה הזה.... ועוד.. למה אני אומרת לך זאת?! א. כי אני באמת גאה בך! ושמחה שהגעת למצב בו את חושבת להתחיל לפרוק את המטען הכבד שאת סוחבת.. ב. כדי שלא תפחדי; אם לא תצליחי לספר בתחילה או שתתחילי ותסגי אחורה.. הכל מובן כי זה נושא טעון מאודדדד אל תפחדי! ותתני לליבך לדבר ברגע שירגיש שהוא מסוגל... איתך תמיד!!! שולחת חיבוק, שהימים עד הטיפול (ובכלל תמיד תמיד) יהיו רגועים.. שלך, מתמודדת.

כל הצהריים מרגישה המון חרדה- אומרת לעצמי שזה יעבור- קשה לנשום- תקוע לי בפנים- כל כך הרבה כאב שאי אפשר לתאר- לא יודעת מה לעשות עם עצמי ואיך להרגע- מחכה שזה יעבור- תודה שאתן כאן-

מצטערת שקשה לך עכשיו. מקווה שהשתפר קצת בנתיים. נסי להסית את המחשבות עם דברים שעושים לך הרגשה טובה. מוסיקה, הליכה, מקלחת, שתיה מתוקה וחמה, לדבר עם חברה..... אין לי יותר ידי מילים. מזדהה איתך ומאד מבינה. איתך שולחת חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

שאת כאן- מנחם קצת- ינשוף

מצטערת על החרדה והכאב הגדול מה שלומך היום? מקווה שעברה עלייך שבת שקטה והרבה יותר שלווה. מאחלת לך תחילת שבוע עם אנרגיות טובות תקווה וכוחות לשבוע טוב מחזקת ואיתך אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה שאת כאן איתי- איתנו- זה לא מובן מאליו- אני מעריכה אותך מאוד! ינשוף

ינשופיתוש, איזה מדהימה שאת!! גם כשקשה לך ואת חשה חרדה ומחנק את רואה טוב- (תודה שאתן כאן..) ומפרגנת... מה שלומך היום? האם הוקל קצת? הכאב הדחוס התרכך? החרדה....? תצליחי יקרה בכל. אם תאפשרי- אני מחבקת אותך!!! מתמודדת.

כמו תמיד אני מגיעה באיחור אייך את מרגישה היום? עבר שבוע מאז שכתבת ומאוד מצטערת שלא נכנסתי בזמן כדי להיות איתך ,לחזק אותך שולחת חיבוקים חמים מאמי שלי בהמון אהבה חטולית

תודה שאתן כאן- עדיין עם המון חרדה-אין לי מילים יותר- ינשוף

שלום, אני עברתי אונס במקום העבודה ע"י הבוס שלי. אחרי כן, הוא התחיל לכפות עליי קיום יחסים עמו. זה נמשך תקופה של בערך 3 שנים. בסופו של דבר התלוננתי ופוטרתי. מיד לאח הפיטורין התחלתי להרגיש פשוט נורא, עד כדי כך שחליתי בדלקת ראות פעמיים ואושפזתי ממושכות. רק לאחר שכל הסיפור עבר התחלתי להרגיש רע מאד פיזית ונפשית. במשך כל התר\קופה המדוברת סבלתי מאיזשהו משהו שלא יודעת להסביר, אבל זה אבדן זיכרון. לאחר שהכל נגמר התחלתי לקבל מאין פלאשים של זכרונות לא נעימים. יש דברים שלא זוכרת, ורק כתוצאה מאיזכורי דברים נזכרת. אני לא בטוחה שרוצה אפילו לזכור. האם יש לכן הסברים, עצות?

שלום ליסי היקרה עצוב לי וכואב לי לשמוע על מה שעברת- אכן- הסמטומים שאת מתארת על חוסר יכולת לזכור מה שקרה בדיוק ועל הפלאשים הם סימנים לטראומה שעברת- מאוד מזדהה עם תחושתך של פחד ואולי חוסר רצון לדעת מה שהיה שם - למרות זאת גם מבינה וידעת שהדרך מיחידה לרפא את עצמך -זה לדבר על- ולהתחבר לרגש-וזה קורה בטיפול בטוח - האם את נמצאת בטיפול? מקווה שכן- כאן בפורום יש לך עוד מקום לשתף ולהרגיש פחות לבד- מקווה שתמשיכי לכתוב ולהיות חלק- ינשוף

ברוכה הבאה לפורום. מצטערת שעברת דברים כל כך קשים. שמחה שבחרת לכתוב כאן ולשבור את מעגל השתיקה, ובעיקר לא להשאר עם זה לבד.... מימה שאת כותבת אני מבינה שהתופעה שליה את מדברת היא מנגנון הגנה של הגוף בעקבות טראומה. מנגנון שמופעל בצורה בלתי רצונית ע"י הגוף ונקרא הדחקה והכחשה. זה לא שאת לא זוכרת מה קרה. הכל נמצא כרגע בזכרון הלא מודע שלך, ואת כאילו לא זוכרת את הפרטים. נראה שהגוף שלך מתחיל לאותת שאת מוכנה ויכולה כבר להתמודד עם מה שקרה, ולכן ומכאן הפלשבקים שמזכירים לך כל מיני מצבים, תמונות ריחות וכד', מהדברים שעברת שם. כדאי מאד בהרגשה שלי שתמצאי לעצמך מטפלת שתוכל לעבוד איתך על העיבוד של כל מה שעברת על מנת שתוכלי להשתחרר מהתחושות הלא נעימות, כדי שלא תשארי לבד איתן. האם יש מישהי/הו איתך במה שאת עוברת? תמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. כאן איתך. שלך - מציאות אחרת

אני לא בשום טיפול התלוננתי במשטרה, וה חירות מאד פולשניות שלעתים גרמו לי פלאשבקים ולפני שבוע אפילו הייתי איתו בעימות וזה היה מזעזע בא וצעק עליי כאיו אין מחר אחרי זה ישנתי ופתאום היתה ל תחושה שמשה כבד עלי ואני מסתכלת בחלום וזה הוא שוכב עלי התעוררתי עם קוצר נשימה ממשי זה היה השיא מאז זה לא חזר על עצמו אשמח לשמוע הצעות לכל דבר שיוכל לעזור לי במקביל לכל ההרגשות הרעות, מרגישה שחשוב לי שיוגש נגדו תב אישום ולא תהיה לו הזדמנות לעשות זאת לאחרות. זאת היתה המוטיבצה לכל התהליך הנורא שעברתי

אני מצטערת על החויה הנוראית והטראומטית עברת טראומה והתופעות שאת חווה ומספרת עליהם (פלישים, זכרונות לא נעימים וכ"ד) הן תגובה לטרואמה אל תשארי עם זה לבד! האם דיברת עם חברה? אמא? אחות? פני לעזרה מקצועית, ניתן לטפל לצמצם ואף ולהעלים את התגובות לטראומה. מקווה לראותך כאן איתנו אל תשארי לבד אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אכן, בהתחלה דיברתי רק עם אמי. אחר כך, התלונות היו חוויות נוראיות: משפילות, חודרניות. נראה לי שלפני התלונות לא היו לי את כל הטראומות האלה. פשוט מאין שכחה כזאת. התלונות הכריחו אותי להיזכר. לפעמים לא נזכרתי בפרטים קטנים. שעות על גבי שעות של חקירות הזכירו לי. לפעמים אחרי חקירה פתאום נזכרתי בעוד דברים.

שלום לך :) ראשית, מאוד מצער לשמוע בקצה המזלג את מה שהייה עלייך לעבור.... וכן, את ככ אמיצה שפשוט התלוננת ועשית לזה סוף! כל הדרך שאת עוברת מאוד מתאים למישהי שנכוותה.. הפלאשבקים ואובדן הזיכרון הרגעי התשישות והרצון לקבל תמיכה....... יקרה, אני חושבת שאין דרך אחרת לעבד את הטראומה. טיפול בהחלט דורש הרבה פעמים להתעמק במה שקרה.. אבל זה יהיה רק מתי שתהיי מוכנה לכך. ואם תתחילי ולא תרצי להמשיך לספר, זה בסדר- כלומר יש לך קושי עדיין לעבד את העניין לכן אל תלחצי על עצמך! מאמינה שכשקצת יהיה רווחה- תצליחי שוב להעלות את הדברים. והפעם זה לא רק בשביל התלונה אלא לצורכך וטיפול בך לשלמות שלך!!!!!! לגבי מה שאמרת- נראה לי שדיברתי יותר מידיי- אני חושבת שיש פעמים שיש צורך לדבר על זה עוד ועוד... - זה דרך ריפוי נוספת! במיוחד שלא דיברת סתם לפרוק אלא במשטרה וכד כלומר לא לסתם אנשים שלא יועילו אלא דיברת במקום הכי נכון שהיה לך! אני בהחלט חושבת שטיפול עוזר! הוא מאוד קשה!!! ודורש התמודדות נוספת לא פשוטה בכלל!!!!!!! אבל זה מעבד את הטראומה והרבה פעמים מבהיר ונותן את הפירוש הנכון שאנו לא ידענו בגלל היותנו קורבן אז לא הבחנו במתרחש....... בהצלחה! מתמודדת.

שבת קשה. מרגישה שעם כל הרצון להיות חזקה, אני לא באמת שם.

היי יקרה, אני מאד מבינה אותך. לפעמים מרגישים שאין כוחות ושהכל ענק עלינו. אבל וזה האבל הגדול, להיות חזקה זה לא עניין של רצון או בחירה. החוזק נמצא בתוכינו מבפנים, והוא תמיד שם. לפעמים לא מרגישים אותו, לפעמים מרגישים שניגמרו הכוחות, אבל זאת רק מן עננה כזאת שמסתירה אותם. עברת את מה שעברת ואת כאן לדבר על זה. אם זה לא חוזק אני לא יודעת מה כן..... איתך שולחת חיבוק אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

בוקר טוב ושבוע קל יותר שיהיה אייך את היום אחרי שהשבת נגמרה? מאחלת לך מכל הלב שמה שגרם לך להרגש לא טובה בשבת כבר מאחורייך כי שבוע חדש כבר מתחיל היום מכירה את ההרגשה הזו ,היא כאלו מחכה לי בפינה אולי את באמת לא מודעת ל-כמה שאת באמת כן חזקה יש עליות ויש ירידות אנחנו חיים על נדנדה-במיוחד ברגשות אולי כשאת מרגישה שאין לך מספיק את הרצון להיות חזקה תנסי לעשות משהו לא משנה מה , משהו שיסיח את דעתך מהמחשבות האלה אולי מוסיקה , ספר לקרא ,אמבטיה מפנקת,,,,,,,,, כל דבר שיכול רומם לך את מצב הרוח איתך מתוקה בהמון אהבה חטולית

מה שלומך? את לא מרגישה חזקה אבל בכל פעם שאת נכנסת לכאן זה כוח זה חוזק זה קיים אבל מוחבא כנראה כרגע לפעמים צריך לשחרר להרפות מלהיות חזקה.... סומכת עלייך מחכה לעדכונים.. כאן בשבילך אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

כמה מוכר....... בזמן כזה שמרגישים חלשים פשוט צריך להביא לעצמינו טענות נגד- לומר; עשיתי... הצלחתי ב..... למרות... חשבתי / אמרתי.... ועוד. פשוט לא להיצמד לייאוש- הוא מנסה להפיל אותנו! ושנבחן אם הוא צודק נגלה ש-לא!! הרי את ההיפך מחלשה! תסתכלי על כל מה שעברת ותראי שאדם חלש לא יהא מסוגל להמשיך בחיים עם אלפית ממה שעברת.....!!!!!!! מקווה שאת התחזקת ומרגיש יותר טוב עכשיו... שלך, מתמודדת.

אין לי אפילו מהיכן להתחיל לשתף כי הכל כבר כמו פירמידה.. לא יודעת כבר מה לחשוב/ איפה אני נמצאת... מחכה שהמצב הזה יעבור, וכל הבלבול יתבהר ונראה ונחוש את הטוב.... ^_^

איתך חומד שלי ועד שהכל יעבור שולחת חיבוק גדול מנחם בהמון אהבה חטולית

תודה על התמיכה והחיבוק.. אין לי מילים להוסיף כרגע.. מחכה........ מתמודדת.

היי אני חיילת בסדיר ולפני כשלושה ימים אחת מהבנות בחדר שלי נגעה בי בזמן שישנתי , חשבתי שאני בתוך חלום כי הייתי שרויה בשינה עמוקה היא נגעה לי בפות וממש מישמשה אותו פתחתי עיניים אבל היה חושך מוחלט בחדר ולא ראיתי כלום המיטה שלה היתה ממש צמודה לשלי כך כשכדיי להגיע אלי עם היד היא לא הייתה צריכה לקום אלא להושיט את היד בלבד פתחתי עינים לא ראיתי כלום עצמתי אותם שוב והפעם הרגשתי כאב היא ניסתה להחדיר לי אצבעות כשאני לבושה והתעוררתי הוזזתי ממני את היד שלה היא ציחקקה ואני הייתי בהלם ניסיתי לעכל מה הרגע קרה לי וקפאתי לא אמרתי מילה היא הסתובבה ולפי דעתי חיכתה שאחזור לישון , היא לא דו או לסבית מוצהרת אני בחיים לא הייתי מאמינה שזה יקרה לי ובטח שלא ממנה אני מאז המיקרה מיתעלמת ממנה ולא מדברת איתה היא כמובן אומרת למי ששואל שהיא לא יודעת מה פשר ההתנהגות שלי לא סיפרתי על זה לאף אחד אני מרגישה שאני משתגעת ואני מפחדת לישון אין לי אופציה לעבור חדר . איך מתמודדים עם דבר כזה מה עלי לעשות בנידון? זה ממש מעיק עלי

היי, מצטערת שעברת דבר כזה ושמחה שכתבת כאן. אני מבינה את השוק שלך על מה שקרה. אני חושבת שהדבר הכי נכון לעשות הוא לגשת אל קצינת הת"ש בבסיס שלך ולדבר איתה. לספר לה מה שקרה ולבקש מימנה שתדבר עם הבחורה השניה ותזהיר אותה..... (אם אין קצינת ת"ש בבסיס, תבקשי שיפנו אותך לקצינת הת"ש שאחראית על הבסיס שלך. זה התפקיד שלה, לטפל בדברים שקשורים לתנאי השרות של החיילים.... מבינה שזה כרוך בבושה, אבל הבושה היא של מי שפגעה בך, לא שלך, את לא עשית שום דבר. להתעלם מהחיילת השנייה לא פותר את הבעיה, לפחות לא מספיק פותר אותה..... מקווה שעזרתי, שיהיה בהצלחה, שלך - מציאות אחרת

אני בהחלט מסכימה עם מה שכתבה לך מציאות אחרת אל תעברי על זה לסדר היום כאלו כלום לא קרה במידה וקצינת הת"ש לא נמצאת , נסי לפנות למי שממונה עלייך באופן ישיר את לא צריכה לסבול שום דבר מהדברים האלה ולא משום דבר אחר ודומה לזה מבינה מאוד את הבושה שלך ואת הריחוק שלך ממי שפגעה בך האם יש אצלך בבסיס קב"ן/נית ? זו גם כתובת מצויינת לפנות ולהתלונן אשמח אם תעדכני במה שעובר עלייך איתך -בהמון אהבה חטולית

שלום, אני עברתי הטרדה מינית בגיל 10-12 עי אחי הגדול. אחד הדברים ששמתי לב שברגע שאני בוחרת לדבר עם זה עם מישהו אני לא מצליחה להסתכל לו בעיניים. הייתי אצל פסיכולוגית ופשוט לא הייתי מסוגלת להסתכל עליה, זה מאוד עייף אותי ולא מצאתי הסבר למה זה כל כך קשה לי. מישהו אולי מבין קצת בשפת גוף ויכול לתת לי הסבר מנוסח כי אני לא מוצאת....

היי א, אין לי הסבר מקצועי לכך, אלא הסבר של אינטואיציה. כך אני מבינה את מה שקורה לך מניסיוני. יש כמה אפשרויות. אולי את מאד מתביישת במה שקרה לך ולכן לא יכולה להישיר מבט. מה שיותר חזק ואפשרי בעיני הוא שיש שם פחד נורא גדול. אולי את פוחדת שלא יאמינו לך, או פוחדת שיאשימו אותך, ואולי את מאשימה את עצמך ופוחדת שמי ששומע יאושש את התחושה שלך. העיניים הן הראי של הגוף, וכאשר מתחמקים ממבט זה מראה שיש שם אי נוחות גדולה בלדבר על זה, תחושה של חוסר ביטחון או של לא בטוח לך, או שאת לא מספיק סומכת על מי ששומע וכד'. על כל פנים, אני מבינה לגמרי את מה שקורה לך. לא פשוט להחשף, אבל לעולם ולתמיד הפוגע הוא האשם והאחראי על מה שקרה ולא מי שניפגעה.... מקווה שעזרתי. שלך - מציאות אחרת

יכולה לומר לך רק מנסיון שלי שכל מה שכתבה לך מציאות אחרת בהחלט אני מסכימה איתה עברתי וסבלתי את כל התופעות שהיא כתבה סבלתי גם מחרדה נראה לי שזו תגובה נורמאלית של כל נפגעת שלא מסוגלת להיישיר מבט אל מול מי שהיא מדברת למה זה כל כך קשה? אולי בגלל שאת צריכה לדבר על מה שקרה עם אדם זר שאת בכלל לא מכירה , ואת צריכה לשתף בדברים מאוד אינטימיים ברגשות קשים שאת שומרת בצוכך והכל בגדר של סוד שאת עומדת לחשוף זה בכלל לא פשוט ולא מובן מאיליו , חוץ מכל התחושות שלך שהן לגמרי מובנות למה את מוטרדת משפת הגוף שלך? מצאת בזה משהו פסול? סליחה שאני שואלת זה לא נועד לפגוע בך את משדרת מה שמרגיש לך נכון וזה הכי חשוב שולחת חיבוק-כמובן אם לא מפריע לך חטולית

במקרה שלי דיברתי ונעזרתי במישהי שמאוד חשובה לי והיא העלתה שזה מפריע לה ולא הצלחתי להסביר את עצמי למה זה קורה... גם שהלכתי לפסיכו לא הסתכלתי עליה. זה מפריע לי כי אני מנסה אבל אני פשוט לא מסוגלת זה כאילו לא פעולה רצונית, אני לא מצליחה לשלוט בזה ופשוט להסתכל..  

חטולית, רציתי לדעת מה שלומך.. ינשוף- כל הכבוד על האומץ. תמשיכי! נקווה יחד איתך לטוב.. מציאות- מדהימה כהרגלך וכולכן-ד"ש. נראה לי אני במניה...

תודה שאת מבינה ומעודדת אותי- תשמרי על עצמך -ינשוף

תודה יקרה על המילים. תרגישי טוב ותשמרי עליך. איתך, שלך - מציאות אחרת

היום מרגישה טוב יותר התרופות שאני מקבלת מגעילות ברמה בלתי נסבלת אבל אין מה לעשות כבר חשבת על שם חדש? שולחת חיבוק גדול יפתי בהמון אהבה חטולית

רוצה להיות חלק- אבל לא באמת מרגישה שייכת- מזדהה עם רוב ממה שנכתב כאן אבל מרגישה בחוץ-אולי לא סתם בחרתי את השם ינשוף- אני מרגישה מאוד לבד עם הכל- יש לי המון כאבים פיזיים -יחד עם הכאב פנימי אני לא מוצאת מנוח- לא רוצה להכביד על אף-אחד- אני אסירת-תודה שאתן כאן-ינשוף

ינשוף יקרה, כשאת כותבת כאן את לא מכבידה. לזה נועד הפורום, כדי שכל מי שרוצה תוכל / יוכל לכתוב כאן את מה שעולה לו, מה שכואב, מעיק מציק..... יש לך כאן את המקום שלל והוא כולו שלך וכשאת כותבת ומזדהה את גם חלק.... אני מבינה מאיפה באה התחושה הזאת, אבל היא מישם ולא שייכת לכאן ועכשיו. כאן ועכשיו את בונה לעצמך הווה טוב יותר ועתיד טוב שיבוא אחריו.... זה הכל הקולות מישם. אל תישארי לבד, תכתבי כמה שאת רוצה ובוחרת, כמה שנכון לך. כאן בשבילך ואיתך. שולחת לך חיבוק עוטף לכוחות. שלך - מציאות אחרת

המילים שלך מנחמות אותי- מרגיש לי פחות לבד- באמת תודה-ינשוף

איזה יופי לראות אותך כאן מאוד מצטערת שמרגיש לך כל כך לבד ומאוד מצטערת לשמוע שאת לא מרגישה שייכת לא חשוב מתי שיוצא לך להכנס יפתי את תמיד תהי שייכת לכאן כאבים פיזיים ,כאב פנימי , כמה קשה להיו טיפול וכמה עוד יותר קשה בלי הטיפול את לא מכבידה , הלוואי שהיית משתפת יותר,,,,,,,,,, שולחת חיבוק גדול מאמי שלי בהמון אהבה חטולית

תודה על המילים החמות- אני גם שמחה שגם את חזרת לפורום- נוכחותך היתה מאוד חסרה כאן- שולחת לך חיבוק בחזרה ינשוף

כבר משבוע שעבר , ואני בטיפול-שלא ממש עוזר הרופא מחליף טיפול ועדיין היום יצאתי מהבית לכמה שעות וחזרתי עוד יותר חולה אז אני איתכן למרות שאני לא כאן בהמון אהבה חטולית

תרגישי טוב יקרה. החלמה מהירה ומלאה. מקווה שתתאוששי מהר. שמרי עליך ותאפשרי לעצמך לנוח, תפרגני לעצמך את המנוחה שאת צריכה. שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

תודה נשמה יקרה שאת אכן אני משתדלת לנוח רק שזה לא ממש עוזר הבעיה שלי נמצאת בפה יש לי פטרת בפה שמגיעה עד הקיבה-לא יודעת מאיפה קיבלתי את זה עדיין ממשיכה בטיפול , ישנה הקלה אך עדיין לא הסתיים תודה מאמי על החיבוק העוטף שולחת בחזרה שניים בהמון אהבה נשמה חטולית

חטוליתוש שלי! ואי, נורא התרגשתי לראות ששיתפת.. את האמת חשבתי לשאול בשלומך, אבל כל פעם קרה משהו אחר שמנע ממני.. מצטערת לשמוע שאת חולה.. מה זה בדיוק? פסיכולוגי/ גופני/ שניהם??? תודה על שאת כאן! מחזקת אותך! ומאחלת רפואה שלמה!! אוהבת אותך! מתמודדת.

איזו מתוקה שאת למען האמת גם הרופא לא ידע להגיד לי ממה קיבלתי את הפטרת יתכן שזה ויראלי , לא ממש יודעת תודה חומד שלי על איחולי ההחלמה היום מרגישה קצת יותר טוב שולחת חיבוק גדול חומד שלי בהמון אהבה חטולית

אני מרגישה רע, אני מרגישה בגיהנום. יום חמישי, כמו מטומטמת, הזמנתי אותו לדבר. אז הוא הגיע, השקה אותי לשוכרה, כנראה שם לי משהו בפנים למחרת התעוררתי ללא בגדים ורטובה... שוב הפיגור שלי גרם לי להאנס... אני לא יכולה יותר... נמאס לי מעצמי. לא יכולה להסתכל על עצמי בראי... אוףףףףףףףףף

יקרה, אני מבינה את הכאב שלך על ששוב זה קרה. אבל וזה האבל הגדול, את לא הבאת את זה על עצמך ואת לא אשמה בשום צורה. אין לאף אחד זכות לפגוע בך ויהי מה, גם אם הזמנת אותו לדבר..... זכרי, הזמנת אותו לדבר, לא תכננת שהוא יפגע בך ולא בחרת בזה. זה הוא שתכנן לפגוע בך ורק הוא אחראי על מה שקרה. לעולם ותמיד הפוגע הוא האשם ולא מי שנפגעה..... מקווה שאת לא לבד עם כל זה ומציעה לך בחום לדבר עם מרכז סיוע כדי שיעזרו לך וכדי שלא תשארי עם זה לבד. איתך מחבקת אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

אני מרגישה כל כך לבד... אני לא יודעת כבר מה לעשות הלאה. רואים פיזית ממש את מה שקרה לי, שן שבורה ושפה נפוחה... אני מרגישה כמו אשפה.... מצטערת כל כך על ההודעה הבוטה אני כל כך מיואשת כבר

קשהנגדך הקשה לי וכואב מאוד לקרא את דברייך ולדעת שזה כרגע המציאות שלך... את האמת זה דיי מחזיר אותי לחוויה האישית שלי שאני מנסה לברוח ממנה.. ומכל הנלווה לה.. לכן, יקרה, נסי לדבר עם מישהו! אפילו מחסוי! אל תשארי לבד! ואני בהחלט מבינה עד כמה מרגיש לך שאת אשמה וזה בגלל שאת עשית/ אמרת... וכו אבל זה לא נכון! ומאמינה שזה יתבאר לך כשתפני לטיפול מעמיק- אם/ כשתרצי..!! בהצלחה. ואל תתייאשי!! תמיד אפשר לעשות סטופ גם אם המצב נראה אבוד, גם אם הוא חוזר על עצמו שוב ושוב.. מנסיון! איתך, שולחת חיבוק לחיזוק - אם תרשי כמובן.. מתמודדת.

לא ראיתי שזה קשקש משהו בהתחלה.. התחלתי את ההודעה הקודמת במילים: קשה לי.. ומה שרשום לפניי אין לזה קשר.. ולא יודעת איך זה התקשקש (פשוט כתבתי מהפלאפון..) תודה על ההבנה.. וסליחה..

שלום, לפני כ 7 וחצי שנים. חוויתי טראומה מינית. נראה לי לפחות איני יודעת איך לקרוא לזה. הייתי בת 15 ועברתי תקופה קשה. הכרתי בחור שהיה גדול ממני ב6 שנים. התייחס אלי לא טוב וכפה עלי לעשות דברים דרך סחיטה רגשית. את הפעם הראשונה של המגע המיני איני זוכרת למעט פלשבקים שעם השנים מטרידים אותי וצפים ברגעים הכי יפים שלי. התמונה שמצטיירת לי בראש עם המילים: אני לא רוצה. לא עכשיו ,די! והבחור : רק קצת. אני זוכרת אותו מעלי ואז התמונה מטשטשת בזיכרוני. ככל שעובר הזמן אני שמה לב שלא כל כך מוצלח לי במערכות יחסים. היו לי בעיות להיכנס לקשרים שרציתי. וכשנכנסתי היו מצבים שלא הכרתי את עצמי ולא הבנתי מדוע אני מתנהגת בצורה כזו. (פתאום עוזבת, לא מדברת ,מצבי רוח..). בתקופה האחרונה אני נכנסת למצבים שהרגש המר תופס אותי ואני מתנהגת מוזר מאוד( עם גברים). עושה דברים שאני מרגישה רע אחר כך ולא מכירה את עצמי לאחר המעשה. מסתכלת על עצמי ואומרת : זו? לא אני.. כביכול מזיקה לעצמי. לא נהנת ואז מנתקת קשר עם אותו בחור לצמיתות. הרגע ששמתי לב שמשהו תוקף אותי היה לפני כשלושה שבועות כשהייתי עם בחור שיצאתי איתו בסרט. הוא ליטף לי את הרגל. ומייד נכנסתי למצב אחר. ניסיתי להסתיר את זה אך זה לא ככ הלך. בכיתי והמצב הלך והחמיר. לא ככ שלטתי על עצמי. ( נזכרתי כשהייתי עם הבחור בגיל 15 והוא נגע בי בסרט והיה מאוד לא נעים). התנהגתי לאותו בחור כאילו היה הבחור כשהייתי קטנה. ידעתי שאתחרט על ההתנהגות כשאתפקח אך באותו רגע. זה הציף אותי. לא יכולתי לעזוב. כעת אחרי 7 וחצי שנים העניין הזה תוקף אותי ולא נותן לי מנוח. ( כמובן שזה טוב מהבחינה שהבנתי מה פשר ההתנהגות במהלך שנים אלו). זו הפעם הראשונה שהחלטתי לשתף עוד אנשים בנושא. הייתי רוצה רק שקט נפשי ויכולת לצאת עם בחורים ולא להרגיש רק בובת מין. איני יודעת מה המטרות של כל אחד. אך בטבעיות זה מה שאני עושה למרות שרוצה משהו אחר. גם כשאני יודעת שהבחור מעוניין גם בי ולא רק בקליפה. אני אכן חסומה. מספקת את הצרכים ובורחת. אן פשוט בורחת. אשמח לייעוץ וחוות דעת. תודה

ראשית את לא חייבת להזדהות בשמך. אולי עדיף את יכולה לבחור כנוי אם תרצי ותבקשי אני יכולה למחוק ולשנות לכנוי שנית הבהרה לטריגר: יש מצבים בהם אנו כותבים טריגר כיוון שהודעות מסויימות יכולות לעורר זכרונות קשים פלשים כ"ד לכן כל מי שנכנסת להודעה יכולה לבחור וכן להכין את עצמה. צר לי מאוד לשמוע על החויה הקשה שעברת על הטראומה שמלווה אותך עד היום כל הזמן ותוקפת דוקא ברגעים כאלה עם גברים . האם סיפרת? שיתפת מישהו? אמא? חברה? יועצת? אז? היום? האם את לבד עם הדברים? אני מציעה לבדוק אם יש על מי לסמוך... לשתף... לא להשאר לבד עם הכאב כמו כן תמיד אפשר למרכז סיוע באנונימיות ולדבר . והכי חשוב אני ממליצה מאוד מאוד לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום. מקווה לראותך כאן איתנו אל תשארי לבד לכל דבר אני כאן אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מצטערת לשמוע מה שעברת ומה שעובר עלייך לגמרי מובן מאליו כל התגובות שלך את נפגעת מינית ומגיבה כמו כזו שנפגעה מינית מכירה את ההרגשה ואת ההשלכות שלה העלית בי זכרונות מזמנים עברו ולכן מאוד מזדהה עם מה שקורה לך ועם התחושות שלך יקירה , מאוד ממליצה לך לא להזניח את מה שעובר עלייך את יכולה תמיד להכנס לפורום ולשתף במה שעובר עלייך כאן כולנו נפגעות-מכל מיני סוגים של תקיפות מיניות ומאוד ממליצה לך גם לטפל בנושא מול-איש/ה מקצועי בנושא זה לא יעלם לשום מקום עד שלא תתני לכאב שלך במה לדבר את מה שעברת שולחת חיבוק-כמובן אם לא מפריע לך בהמון אהבה חטולית

רוצה לאחל לכולכן שבת שלום ומבורך שבת רגועה וכייפית שקט ושלווה שיעטפו אתכן בהמון אהבה חטולית

תודה יקרה על האיחולים. שבת שלום ומבורך גם לך ולכולן. מכל הלב, מציאות אחרת

מאחלת לכולן שבוע נפלא אנרגיות חיוביות הרבה אור שלווה תקווה ובטחון אידה הגשמה במקום שבו יש כנות שם יש הבנה במקום שבו יש הגינות שם יש שלוה במקום שבו יש שיתוף שם יש חברות במקום שבו יש אהבה שם יש התממשות ואהבה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה רבה על האיחולים והמילים החמות. תודה על השיר. הוא כל כך נוגע, ואישית הוא ממש נוגע בי בכל מילה שבו. נוגע במקומות הכי חשופים ובכאב הכי גדול. שבוע טוב ומבורך גם לך ולכולן. מכל הלב, מציאות אחרת

על ההתעניינות.. נראה לי שבקרוב אצטרך לשנות את השם שלי כאן- אני כבר מרגישה בבית... בנתיים ממשיכה בטיפול. דיברנו על הקושי שלי וההתלבטות והחלטנו בנתיים להמשיך... מקווה לאזור כוח. שאלה לי אליכן- אני הולכת למטפל גבר. 1.יש פה עוד מישהי כזו? 2.מה דעתכן על זה באופן כללי ואולי תעזרו לי להבין אותי- למה בחרתי בגבר ולא אישה... לא נראה לי שזה המקור לקושי שלי אבל זה כן מעסיק אותי בזמן האחרון,כי לפי מה שנראה לי זה די חריג שאחת שעברה דברים כמונו לא תפנה לאישה. תודה לכן שוב, על הכל!!

את תמיד, עם כל הקושי בוחרת להתאמץ מדברת על הדברים ומתמודדת!! מאחלת לך שתמיד תגשימי את משאלותייך- לטובה! ושבאמת יהא בך כוח נפשי וגופני לסבול את כל קשיי הדרך... לגבי מטפל- יש כאלו שנוח להן גבר ויש שיעדיפו שלא.. אני חושבת שאולי זה נעוץ בעיבוד ובפירוש האישי שכל אחת מקנה לטראומה שחוותה; כלומר, אחת ראתה בגבר הפוגע בה דמות ילידית. והשנייה הסיקה ממנו לכל הגברים.. ויש עוד המון דברים שעלולים להיות סיבות תלות-טראומות, לדעתי.. יש דבר נוסף שאני לא אומרת מידע או משהו אלא סוג של מציאות בלי להכליל..! גבר הוא שכלי וישיר ממוקד מטרה.. ואישה מזדהה ברגשות ומתעמקת בהם.. אני לא יודעת עד כמה זה נכון, כי לא טופלתי אצל גבר.. אבל לפי הגברים שבמשפחתי- אבא, דודים.. הם מוחות חריפים כאלו וכיף לנתח איתם דברים.. (גם אימי היא מוח חריף במיוחד, לכן אני לא מכלילה!) אבל יש בזה משהו.. כך או כך, אם זה לא מפריע לך- תשמחי! ואל תייסרי את עצמך על מה את אמורה להרגיש ולמה הרבה מעדיפות אישה לאור העובדה שנפגעו ואת כביכול שונה וכן, את בהחלט יכולה להעלות זאת לדיון כאחד מהנושאים שלכם בטיפול. שמחה מאוד ששיתפת!! מקווה שעזרתי מכל הבלבלות שכתבתי לך ;) שלך באהבה, מתמודדת.

קודם כל אני שמחה מאוד שאת כבר מרגישה כאן בבית ושאת שוקלת את האפשרות לשנות את שמך שמחה מאוד שאת ממשיכה בטיפול זה מאוד חשוב למרות כל הקשיים שיש לך זו החלטה מאוד נכונה וכל הכבוד אני למעשה לא יודעת אם יש כרגע מישהי שהולכת ל-גבר שמטפל אבל היתה לנו כאן חברה שכן הלכה והיה לה מצוין לא חושבת שיש כאן משהו חריג,יכול אולי להיות שדמות האב בחייך לא היתה משו? אולי זה נוסך בך יותר ביטחון-מרגישה יותר מוגנת? לדעתי מה שבאמת חשוב זה שנוח לך עם המטפל , שאת מרגישה טוב איתו בתוך הטיפול , הוא מבין , אמפטי ,אפשר לסמוך עליו,,,,,, אולי כל הסיבות נכונות? בכל מקרה לא רואה סיבה שיש לך להיות מוטרדת מהענין ואת בהחלט לא חריגה בבחירה שלך ,זה מאוד מטריד אותך? אולי תנסי לשתף אותנו בלבטים שלך , כשדברים כתובים-"רואים מכאן דברים שלא רואים משם" שולחת המון חיבוקים בכל מיני צבעים בהמון אהבה יקירה חטולית

שמחה שאת כבר מרגישה כאן בבית. שמחה גם שהחלטת יחד עם המטפל שלך להמשיך בטיפול למרות הקושי ולמרות ההתלבטויות. זו החלטה מאד אמיצה כי התהליך אכן לא קל אבל בהחלט מקדם.... באשר לשאלה שלך בדבר הבחירה שלך במטפל ולא במטפלת. בהרגשה שלי זו בחירה מאד אינדיבידואלית. כל אחת בוחרת את מה שמרגיש לה יותר נוח ויותר מתאים להתמודדות שלה. אני יודעת שנשים שניפגעו ע"י אישה הרבה פעמים בוחרות במטפל גבר. נשים בוחרות מטפל גבר גם כאשר הן זקוקות לדמות של גבר שיתן להן הרגשת ביטחון בגלל שניפגעו ע"י גבר שהיה אמור להגן עליהן ובמקום להגן פגע בהן. לפעמים נשים מרגישות שמטפל גבר יוכל להבין אותן טוב יותר וידע גם לתת מענה לשאלות שעולות בעת הטיפול בקשר לסיבות לפגיעה ולמה גבר פוגע. יש עוד סיבות לבחירה במטפל ולא במטפלת ולכל אחת שבוחרת לעצמה את הטיפול שמתאים לה יש גם את הבחירות שלה להתמודד ואת הבחירה שלה במי יהיה שם איתה בדרך. על כל פנים, בהרגשה שלי אין שום פסול בשום בחירה. מטפל או מטפלת זה היינו הך וממש לא אומר שום דבר עליך. שניהם טובים. החשוב הוא שאת תרגישי נוח עם המטפל. אם הוא עונה על כל הצרכים שלך בטיפול ואת מרגישה בטוח איתו ושהוא עוזר לך הכל בסדר וזה כל מה שצריך. איתך יקרה ושיהיה בהצלחה. שלך - מציאות אחרת

טוב לשמוע שכך את מרגישה ואני אשמח שהכנוי שלך יוחלף לכנוי שלא בורח לגבי בחירה בגבר או אישה כמטפל זה עניין מאוד אישי יש מי שתבחר בגבר כחויה מתקנת כחלק מהטיפול ויש מי שתבחר באישה כי זה ירגיש לה בטוח ומוגן יותר מה שחשוב שהבחירה תיהיה במי שממוחה בתחום הרבה הצלחה אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אין כמוכן. תודה לכולכן על ההתייחסות.

קצת שקט פה לאחרונה... רציתי לקטר אבל כבר לא נעים אז דעו שהתחשבתי בכן...

מזדהה איתך, וצר לי.... אוהבת מאוד! אפשר לשאול מה איתך? איך את מסתדרת עם התשישות והטיפול? הוקל קצת? לילה טוב אהובה שלי. מתמודדת.

נכון , היה קצת שקט ,,,,,,,,, בכל זאת את מוזמנת להכנס ולקטר כאוות נפשך שלא יהיה לך לא נעים מאמי והמון תודה על ההתחשבות שלך למעשה נכנסתי כדי להשאיר לך הודעה כדי לשאול היכן נעלמת ואייך היה יום ההולדת שלך אז ,,,אם בא לך,,,,,,,,,,, בהמון אהבה יקירה חטולית

עד כדי כך אני רגישה לדברים האלה שראיתי איזה שכן מהחלון שהיה נדמה שיש משהו מוזר בהתנהגות שלו עם בתו במקום הציבורי אני זרקתי לכיוונם בקבוקים והוא שמע והדליק סיגריה בתחושה שלי הוא פשוט נבלה אבל היא לא הבת שלי אני יכולה להציל את כל העולם? אפילו את עצמי אני כבר לא יכולתי בגלל התיק הנפשי שהדביקו לי כביכול.. לפעמים אני מעדיפה לקחת את החוק לידיים, מה שנקרא, אבל אז אני אשב בכלא כי זו לא מדינת חוק ממש. גם כשיש חוק אז השוטר הורג את הילד המקסים או וואט אוור..

היי מתבוננת אכן אי אפשר להציל את כל העולם. ולא נדרש ממנו זאת! מה שכן נדרש ממנו זה להיות ערניים לסביבה! ואם גילינו חשד- לחשוב אם יש בידינו לעזור או לברר ואם לא אז לחשוב אם כדאי לידע מישהו (לאו דווקא רשויות ומשטרה- אני לא תמיד בעד.. יש מקרים שקודם כדאי לברר ממקומות אחרים..!!) תצליחי יקרה! שבוע מקסים. מתמודדת.

מסכימה אי אפשר להציל את העולם ועם זאת המון כעס וזעם תסכול על מה שאפשר ובעיקר מה שאי אפשר שמרי על עצמך שבוע טוב אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני בחורה בת 27 עם ניסיון מיני דיי עשיר . לא יודעת אם זה הפורום הנכון אז להלן הסיפור. אני בחורה בת 27 בתקופה מסוימת יצא לי לשכב עם הרבה גברים יחסית בזמן קצר אפילו כמה ביום שהורי גילו זאת הם ישר כעסו ושלחו אולי לבדיקת איידס שיצאה שלילית. מיותר לציין שתמיד הקפדתי על קונדומים ושמרתי על עצמי. זה לא כל הסיפור יצא לי שם לא טוב ונאלצתי להחליף פעמיים מספר היו מתקשרים אלי בלי סוף לפעמיים גם מקללים . אני מאוד רגישה ולוקחת ללב למרות שעברו קרוב ל5 שנים מאז עדין יש לי סיוטים שמתקשרים אלי . לא ידעתי שזה כזה פשע לעשות סקס בישראל היחס,הזלזול ,הקללות שחושבים שאת לא בסדר בזמן שהם עושים בדויק את אותו הדבר לטנגו צריך 2. לעיתים עדין יוצא לי להתקל באנשים רעים השאלה אם זה קורה רק לי ומה עושות אחרות במצב דומה. המצב שלי כיום אחרת לגמרי מצב טוב לא שוכבת עם כל אחד ותמיד שומרת על עצמי אבל העבר תמיד יטריד אותי. אשמח למענה גם מאנשים שהיו במצבי מיותר לציין שאני ממש לא בעד התנהגות זאת זה קרה בעקבות כל מיני דברים שעברתי . נכון שהייתי עם אנשים מרצון אבל עדין זו לא סיבה לזלזל בי או להפיץ את המספר שלי.הייתי עם מישהו לפני 9 חודשים משהו חד פעמי כי זה לא התאים והוא בחור ומאז כל כמה זמן הוא מתקשר למרות שאני לא רוצה שום קשר אליו עשיתי לזה סוף כאשר אמרתי לאבא שלי שיגיד לו שיפסיק להתקשר אבל זה עדין כואב לי שזה קורה זה מחזיר אותי לעבר לטארומות שלי שמלוות אותי כל החיים למרות שהיום המצב אחרת עדין לצערי יוצא לי להכיר אנשים רעים לא יודעת אם זה בהכרח להפגע מינית אבל זה כן סוג של ניצול מיני.אני בחורה מאוד רגישה עם בטחון עצמי נמוך.מה עושים במצבים כאלה אשמח למענה מכאלה שהיו במצבי כי תמיד נראה לי שכל הדברים הרעים קורים רק לי שאחרות עושות זה בסדר ושאני זה לא.

היי. אולי אני לוקחת טרמפ על התגובה שלך, אבל זה משהו שתמיד רציתי להבהיר לעצמי והנה את ההוכחה שאין קשר בין נטייה מינית לדברים הלא טובים הללו. גם אני תמימה ולמרות שהחושים שלי יותר מחודדים כיום, עדיין אני נופלת מידי פעם על הנטייה של לתמימות ולאמון באנשים, במיוחד מגברים, כי אני פשוט בן אדם כזה שמאמין בטוב של אנשים, ולפעמים אני נתקלת בסיטואציות שאני אומרת לעצמי, איך נתתי לבן אדם הזה לשבת לידי, למכוער הזקן המצולק המסריח שעוד שניה אני יכולה לירוק עליו ולדפוק ו את הראש בקיר. אולי קצת הקצנתי, הכוונה שלי היא שלפעמים התמימות הזו מביאה לאמון באדם לא אמין שחושב שמותר לו הכל, בזמנן שהוא האידיוט, ורוב המקרים גם מכוער זקן או טיפש ואני, מה שאני. ואז אני אומרת, איך אני עם התכונות שלי נתתי כזה אמון באפס כזה, שלא מגיע לא אפילו להשתין עלי. אז את מבינה? עניין של הערכה עצמית.. את צריכה לעבוד על זה לאהוב ת'צמך.

עדין אשמח לקבל עוד תגובות ממי שהייתה במצבי או במצב דומה.

הרבה נשים שעברו ניצול מיני מגיעות למצב של מין פרוע . הנני יודעת יתכן שהפעם הראשונה שלך כן היה בה סוג של ניצול ולכן עשית מה שעשית עדין אין מקום לאשמה אנחנו עושים דברים בחיים וטועים ומתקנים . החכמה היא לתקן וכדי שתוכלי לתקן אני מציעה כן לעשות טיפול וכן עם מטפלת שמבינה בתחום הפגיעה המינית מכוון והדפוסים שלך גרמו לך לפגוע בעצמך אין סיבה שתמשיכי לשלם את המחיר . יקרה כל דבר שתיבחרי לעשות זה ממש לא משנה ברגע שתילמדי לשנות את ההרגשה שלך והגישה שלך לעניין כבר לא ישנה מה אחרים סביבך יגידו או יעשו . בכל מקרה בהצלחה

על מה את מדברת ומה את מרגישה . רק קחי בשבון שדיון כזה בפורום כזה הוא מאוד מאוד טריגרי

אומנם לא יהודי גבר ניגרי שהוא ממש אחרת מהישראלי המצוי. לא ידעתי שישראלים כאלו מיושנים ועברו מעל 5 שנים שהייתי במצב קיצוני אני כבר לא שם. עשיתי בדיקות איידס שיצאו שליליות ,הכמיות הופחתו בצורה משמעותית. אני באמת חשבתי שזה טבעי להתנהג ככה ושכולם ככה עד שכמה פתחו לי את העינים והסבירו לי את המציאות כמו שהיא . לא עשיתי פשע ,אין לי מחלות מין מדבקות ובטח שאני לא אדם רע. באמת שישראל זה לא גן עדן לנשים אני בספק אם באירופה /רוסיה מישהו היה מתרגש מאדם שרק בתקופה מסוימת שכב עם מלא. הרי אם הייתי גבר מנוסה אף אחד לא היה מעיר לי ועדין נראה שרק לי תמיד קורים הדברים האלה ושרק אלי שמים סטיגמות ועל אחרות לא.

קבלת הרבה תגובות ונאמר לך שזהו לא הפורום הנכון... אני אשאל בכל זאת.. מדוע נכנס לפורום של נפגעות תקיפה מינית? מה בכל זאת גרם לך לבחור בפורום עם כותרת זו? האם עברת פגיעה מינית? אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

יש לי מחשבה להפסיק את הטיפול. זה כל כך מתיש... יודעת שאולי זה לא רעיון טוב אבל עייפה כל כך..

אורחת נהדרת!! כל כך מזדהה עם התשישות... אבל אני לא בעד להפסיק את הטיפול!!! אז מה כן? לדעתי כדאי להמשיך בתדירות נמוכה. כלומר אם זה היה פעם בשבוע אז עכשיו לעשות שיהיה פעם בשבועיים וכד אבל לא!! להפסיק- כמובן זו דעתי!! אם מפסיקים יש לזה השלכות בהמשך.. ועכשיו את בתהליך.. שמאוד מובן הקושי והעייפות בו.. אבל זכרי זה חלק מהתהליך!! ואם תפסיקי כשעוד לא הגיע הזמן, ייתכן שבעתיד תצטרכי לשוב לטיפול ואז שוב יהיה קושי.... עוד מעט זה יהיה מאחורייך יקרה!! נסי להיאחז עוד קצת..!! בצורה זו שתדירות המפגשים תהיה יותר ארוכה- לפי מה שתרגישי! כך תוכלי בזמן שתרגישי שוב כוח להחזיר את המפגשים לקצב הראשון או לחלופין תגלי שאת מוצאת כוח לבד ולא תזדקקי לטיפול.. אני לא יודעת מה טוב.. אלא מה שנראה לי!! וזה שאני לא ממליצה להפסיק (כמובן רק אם הטיפול טוב לך!!) אלא לדלל לזמן הזה בו את מרגישה עייפות. בהצלחה יפתי!! שולחת לך כוח ותקווה לשבוע קסום מלא בטוב!! שלך, מתמודדת.

מאוד מבינה את תחושת ההתשה והעייפות מהטיפול מאוד מסכימה עם מה שמתמודדת כתבה לך יכול להיות שכרגע בגלל שמאוד קשה לך להתמודד עם התכנים שבטיפול אך תחשבי על זה , שלא משנה מתי שתחזרי לטיפול הכל מחכה לך שם כדי להמשיך מהנקודה שבה הפסקת נכון שהטיפול מאוד מתיש וזה אומר שאת נוגעת במקומות הכי כואבים זו מטרת הטיפול , לגעת בכאב , להתמודד איתו ,לדבר אותו,,,,, וזה בכלל לא פשוט מאמי מנסיון שלי זו כמו נקודת נפילה שתעבור , וממנה תוכלי שוב לטפס מעלה ולהמשיך בטיפול שולחת כוח נפשי כדי לתמוך בך מושיטה לך יד וכתף להישען כאן איתך חטולית

ראשית אני פונה אלייך אורחת; את אולי מרגישה לא נעים ממה שקרה.. אבל אין לזה קשר בכלל!!! כל הכבוד לך על המבט החיובי ועל כך שאת מפרגנת לכוולםםםם!! זה בכלל לא מובן מאליו. ואני לא מתכוונת להחניף לך ולא דווקא בגלל שאני קיבלתי ממך תגובה כזו.. אלא זה דרך יפה לחיים!! אני מאוד מקווה שבשרשור לא גרמנו לך לחשוש ולאבד אוצר יקר מאין כמוהו זה- לראות טוב ולשבחו אצל האחר..!!! ועכשיו לכולן, הפורום אכן מתמקד בפגיעה של כל אחת.. אבל הדגש שלו זה לתת כוח ולעודד!!! בשאלתי, לא ציפיתי לתגובה כמו שלך אורחת יקרה.. אבל הודעתך נתנה כוח והשכיחה הכל..!! אין אדם שלא אוהב לשמוע מילה טובה!! קל וחומר אנו שאנו זקוקות לכך נואשות....!!!! באותו הזמן עבדתי עם עצמי לתרגל גישה, מה שידעתם..!! ויש פעמים שהשתמשתי בה גם כתגובה אליכן! ופתאום עלה בי ספק; הרי כל בני האדם שונים בצורת ההתמודדות שלהם ולא בטוח שמה שנכון לי נכון לאחרת... וכן; ל נתקלתי גם בקשיים רבים ביישום הגישה עליי שתי סיבות אלו גרמו לי לברר ולשלוח את ההודעה...!! בזמן שרשמתי כבר התחלתי לחשוב על פתרונות. ומציאות שפכה אור נוסף על כך שאין טוב ולא טוב אסור או מותר.. אלא מה שבלב.. והכל נכון! כל אחת מהמקום שלה מהחוויה האישית מנסה לתמוך בחברתה.. ומה שהשנייה מקבלת מהדברים זה בחירתה!!! כאן למעשה היה אמור להסתיים העניין!!! למה כתבתי עכשיו זאת?! אנו הרבה פעמים מעלות נושא. ובנות מגיבות עליו.. אנא!! בואו נשיב משוב כלשהוא!! גם אם זה רק תודה... כולנו כאן בעליות ומורדות ואנו דורכות על ביצים כי איננו יודעות למה תגובותינו תגרום.. יש עוד מישהי שאמרה לי זאת בעבר; שהיא לא מיודעת מה אני מגיבה על דבריה ולכן קשה לה להשיב להודעה שרשמתי.. מקווה שההודעה הזו תהייה מוכרת לה.. מאז למדתי זאת. והשתדלתי ליישם...!! ופתאום ראיתי את נחיצות העניין.. והרגשתי צורך לברר לפחות בשבילי... יהיר שיהא המקום פה נעים ונוח לחלוק את השמחות (הרבות בסד שיפקדו אותנו החודש וכל השנה!!) וכן לזמנים הקשים בהם אנו זקוקות לחיבוקים למילים המעודדות לכתף ולמשענת.. אני חושבת שדברים כאלו (של רגשות עמוקות בזמן אמת!) מקרבות אותנו יותר אחת לשנייה. ואנו ממש כואבות וחשות אותה בשמחתה או לחלופין בכאבה.. גם כאשר אנו מאחורי מסך בעצם, החיבור ברגש עמוק. ולכן התגובות משפיעות חזק על חיינו- כך אני מרגישה בכל אופן..!!! שיתקיים בנו; הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד!!! בכבוד והערכה רבה לאידה ולכולן!!! מתמודדת.

חומד שלי כתבת המון דברים נכונים ונוגעים ללב "כולנו כאן בעליות ומורדות ואנו דורכות על ביצים כי איננו יודעות למה תגובותינו תגרום" גם מציאותי כבר אמרה -כתבו מהלב,,,,,,,,,,,,, והרי לכולן כאן יש לב גדול רחב ורחמן אז בואו וניתן ללב לדבר בהמון אהבה חטולית

היי! מה שלומך??? (אני נהנית לראות את הכינוי שהורשת לי- חומד..! ) תודה על האיחולים מעומק הלב ליום הולדת שמח..!! ויהיר שתתברכי גם את, בכל טוב ושפע. בשמחה ואהבה. ובכל משאלות ליבך- לטובה!! והלוואי ולא תצא תקלה תחת ידינו!! חודש מבורך וטוב. שלך, מתמודדת.

כאמור; דברים יצאו מכלל פרופורציה..!! אני לא ארחיב הרבה כי כבר לעסנו.. וכבר לא משנה שאחת תבין את כוונת השנייה.. אני מצטערת!! לא נתת לי אפשרות להבין היכן טעיתי ואיפה פספסתי אותך... ולכן ראיתי והבנתי את עצמי.. שנינו כאן למדנו משהו לחיים!! ובטוחה שעוד כמה... שוב, אני מתנצלת מכל הלב ומבקשת סליחה באמת..!!!! מקווה שהדברים היוצאים מהלב יכנסו לליבך.. דרכך למדתי מוסר שילווה אותי לחיים!!! המון בריאות שלווה ואושר. חודש טוב ומבורך. שלך, מתמודדת.

תודה רבה מתמודדת. אין בעיה, מקבלת את כל מה שכתבת. רק בקשה אחת יש לי אליך ואל כל מי שקורא כאן. בבקשה מעומק הלב, צאו תמיד תמיד מנקודת הנחה גורפת שאין כוונה לפגוע או להכאיב בשום צורה ואף פעם. אנחנו כאן אחת בשביל השניה. בבקשה תזכרו את זה. כל הברכות שאיחלת לי מאחלת לך בחזרה מכל הלב. שלך - מציאות אחרת

הגבתי למטה בסוף השרשור אוהבת אתכן מכל הלב קבלו את תגובתי בהמון אהבה רוצה גם להודות לכן ולאידה כמובן על התגובות שלכן בשרשור האחרון שנכנסתי כשכתבתי לשחף תודה על הכל בהמון אהבה חטולית

ליום הולדתך שחל השבוע כנראה שהרגשתי אותך............. אז אני רוצה לאחל גם לך רק דברים טובים שיקרו השנה ובשנים הבאות שיתנו כוח להמשיך הלאה! שלווה אושר ושמחה בחייך וכמובן לשמור על התקווה איתך אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה יקרה; תודה על ההקדשה האישית.. ועל הברכות...!! יהיר שהם יחולו!! ויפתח שער למזל טוב ברכה והצלחה שפע בריאות לכווווווולללללםםם !!! מזל טוב :) תודה, מתמודדת.

מאחלת לך ימים מאושרים ימים של שפע מכל סוג וצבע ימים של חוסן נפשי וכוח בלי שום ויכוח כל מה שתבקשי לטוב יעלה ויבוא בקרוב יומולדת שמיייייייח מאוד מאוד אוהבת אמון חטולית

רוצה לאחל לך מזל טוב ליום הולדתך לא יודעת את היום המדוייק אבל רוצה לאחל לך רק טוב ושתמצאי את האור והאושר שיכנס לחייך אל תאבדי תקווה תני לעצמך מתנה יום הולדת שמח אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה תודה :-)

מאחלת לכולן שבוע עם הרבה כוחות תקווה והרבה אור ומתמודדת מזל טוב אל תתני לגועל להשתלט תהפכי את היום הולדת הזה למהפך שיכנס הרבה אור לחייך בשורות טובות אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה יקרה, תודה רבה רבה לך מעומק הלב. תודה שמחקת והרגעת..... ורק דבר קטן, מי שחוגגת יומולדת זאת אורחת בורחת..... :) שבוע טוב, שלך - מציאות אחרת

אכן, מי שכתבה על יום הולדתה זו אורחת בורחת.. אבל זה אני מאמינה שזה לא במקרה- גם אני חוגגת את יום הולדתי עוד כמה ימים.. :) תודה על היותך..! ושיהיה שבוע טוב מוצלח ומבורך גם לך..!! מתמודדת

תודה אידה על ברכות לשבוע טוב למרות שרוה השבוע כבר עבר משלימה פיגורים שבוע טוב גם לך

טוב לראותך כאן תופס גם תופס שבוע נפלא רגוע ומשוחרר אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

סתם, מגעיל לי... יש לי יומולדת השבוע וכל מה שבא לי זה לסיים... חוצמזה, סליחה שאני טוחנת, אבל אם אידה היתה נכנסת לפה, היא היתה רואה שמשתמשים בפורום לפרסום.... מעצבן.

מכירה את התחושה הזאת לקראת יום הולדת. כשמסתכלים על מה שכבר עבר ומרגישים רע, נזכרים רק בדברים הרעים. אם נהפוך את זה..... שנה חדשה עומדת בפתח ואיתה המון תקווה לעתיד טוב יותר, להגשמת חלומות ומטרות, להשגת דברים שיעשו לך טוב. אולי בשנה הזאת יהיה מהפך ויקרו דברים טובים.... מאחלת לך מכל הלב. באשר לפרסום. למיטב ידיעתי זה נעשה רק באישורה של אידה. אף אחד לא מכניס הודעות כאלו לכאן בלי אישור, ואם כן מאמינה שזה ימחק. ראיתי את ההדעה הזאת וגם לי לא נוח איתה. פוחדת אפילו לכתוב מה עבר לי בראש...... רק שאידה תשאר כאן....... מפחיד. שלך - מציאות אחרת

ראשית- אאחל מזל טוב!! שמעכשיו יישפך אור גדול ושפע שמחה פנימית וטוב!! שתזכי לממש את כוחותייך!! וכשתראי רק הצלחה וברכה בכל מעשה ידייך!!! מאחלת שיתגשמו כל משאלות ליבך לטובה! בקרוב! ללא קושי וכאב..!! לגבי הקושי שכתבת- מחזקת אותך במקום הזה.. מאמינה בך!! מאמינה שתצליחי!! מאמינה שזה יעבור!! איתך בקושי הזה ובכלל..!! שולחת חיבוק להקלה.. ואם יורשה לי להוסיף חיבוק ליום הולדת שמח!!! שלך, מתמודדת.

מצטערת לשמוע שמרגיש לך מגעיל האם זה קשור ליום ההולדת שלך? אני מקווה שלא גם לי יש ימים שסתם מרגיש לי מגעיל בכלל להתחיל אותם אין לי לאן לברוח מהם וגם לא משו לעשות נגד התחושה הזו וכל מה שאני כן יכולה לעשות זה לתת לאותם ימים לחלוף,,,,,,,,, או לנסות לחשוב על משו שכן יכול לשפר לי את ההרגשה למען האמת , זה לא תמיד עובד רוצה לאחל לך שיבואו ימים טובים יותר ימים שאולי כן תוכלי לסלק את הגועל במחי יד אחת שתהי חזקה כדי לעבור את כל מה שעומד לפנייך שחיוך של בוקר טוב יעלה על פנייך בכל בוקר וילווה אותה למשך היום עד שתעצמי עייניך לישון שולחת חיבוק חם מכל הלב-אם לא מפריע חטולית

שלום, אנסה לקצר! אני סטודנטית שגרה עם שתי שותפות, האחת כבר איתי בדירה שנה והשניה חדשה. מאז שהחדשה נכנסה לפני כחודש נהיה מאוד לא נעים בבית. היא הייתה מעירה אותנו באמצע הלילה בטענה שלקחה יותר מדי כדורים, היא כמעט לא ישנה, מסתובבת כל הלילה, אוכלת מעט מאוד ורק דברים מסויימים, הייתה מחכה שנצא מהחדר וישר "נדבקת", הייתי צופה בטלויזיה והיא הייתה יושבת לצידי ובוהה בי. זה המשיך בכך שהיה לה איזשהו משבר שרופא המשפחה שלה הגיע לדירה והצליח לשכנע אותה להתאשפז בבי"ח פסיכיאטרי אך היא שוחררה לאחר יום ע"י הוריה. היא סיפרה לאחר מכן לשותפה שלי שעברה אונס לפני כחצי שנה ומאז היא סובלת מחרדות ויש לה סיוטים בלילה וכך הסבירה את החודש האחרון. שלשום, לאחר שמצאנו עצמנו נמנעות מלהגיע הביתה בגללה, החלטנו לדבר איתה כדי לפתור את המצב, כי כך אי אפשר להמשיך לגור בבית. הסברתי לה בעדינות שלכל אחת יש את השקט והפרטיות שלה וכך היינו רוצות שישאר, היא אמרה שהבינה אבל נראה שנפגעה, ועד כה גם נראה שהיא ממש לא מבינה את הפואנטה---- [חברה שלי הגיעה אלי ודיברנו על נושאי אישיים והיא פשוט התיישבה לידינו, כל פעם שאני יוצאת מחדרי היא באה להיות לידי, נראה שיש לה מודעות חברתית ממש נמוכה כי היא מדברת מאוד לא לעניין ולפעמים אפילו בצורה קצת תוקפנית]. אני לא יודעת כל כך מה לעשות, אני לא חושבת ששיחות עוד יעזרו כי נראה שיש לה בעיה [יכול להיות מהמקרה שעבר עליה או לפני] ואפילו שפניתי לדבר עם אמא שלה שמאוד ניסתה לעזור, זה לא כל כך הלך. אנחנו כולה סטודנטיות, רוצות להגיע לשקט שלנו בדירה ושלא ידבקו אלינו כל היום והלילה. אשמח לעצה!

אני לא יודעת אם הבחורה החדשה סובלת מבעיה כל שהיא או שהבסיס להתנהלות שלה הוא מיתוך מה שהיא עברה. על כל פנים כך או כך החוויה הקשה שהיא עברה עושה נזק ולכן הבחורה הזאת במצוקה כל שהיא. נראה לי שזאת הזדמנות לתרגל לקבל את השונה בחברה כמו שהוא ולא לפסול אותו בגלל דפוסי התנהגות שונים שלו. אתן לא חייבות להיות חברות שלה, ויחד עם זאת אפשר להוריד קצת ציפיות ולאפשר לה להקלט אצלכן בלי שיפוטיות ובלי ביקורת ולחץ, דבר שלא תורם להרגשה הרעה שלה ממילא בגלל מה שהיא עברה. אני לא חושבת שפגיעה כזאת נותנת לגיטימציה להתנהג לא יפה אל אנשים אבל אפשר להבין את החרדות שלה ואת הרצון להיות מקובלת בין אנשים שאיתם היא חיה, כי מן הסתם עולמה חרב עליה. נראה לי שקצת חמלה ואמפטיה ירגיעו אותה וכשהלחץ ירד היא תדבק פחות ותהיה נינוחה יותר. ואם למרות כל זאת כלום לא יעזור ותמשיכו להרגיש שההתנהלות שלה היא מעבר להיותה ניפגעת תקיפה מינית, תמיד אפשר לבקש שיעבירו אותה לחדר אחר. יחד עם זאת נראה לי שברגע שתורידו את הלחץ והשיפוטיות זה יסתדר כי היא בסך הכל מנסה לתפוס מקום בניכן. מקווה שעזרתי, שלך - מציאות אחרת

החברה שלך לדירה כנראה נמצאת במצוקה גדולה מאוד היא זקוקה לעזרה היא זקוקה לחברה וכנראה שאתן לא הכתובת... זה גדול, קשה ומכביד... ואתן באמת רק סטודנטיות צעירות(לא בציניות) ובכל זאת אולי ניתן מעט אפטיה? אולי להפנות אותה לפורום שלנו? לטיפול פסכולוגי באוניברסיטה? אולי גם לכן כדאי ללכת לשיחה ולהתייעצות זה נושא קשה מאוד לא כדאי להשאר איתו לבד בהצלחה אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

ראי המילים שכתבתי למתמודדת. הן מכוונות גם אלייך. בהערכה רבה לשתיכן!!

אורחת יקרה, אני לא יודעת אם את מתכוונת למילות ההערכה שכתבת למתמודדת או לכאב שכתבת לה. אם התכוונת להערכה, תודה רבה וזה ממש מרגש בעיקר לאור העובדה שאני מרוסקת לגמרי כרגע. על כל פנים אני מאד מזדהה עם הכאב שלך ומרגישה מתה מבפנים.... זה אולי שונה מלמות ממש כי מוות הוא בלתי הפיך ואין מימנו דרך חזרה. יחד עם זאת לחיות עם המוות מבפנים זה סיוט. מרגישה כמוך בדיוק בחיים שמיחוץ לפורום. שקופה, לא רואים ולא מבינים, בטח לא שומעים את הזעקה והכאב..... וזה תופס לגבי כולם למעט חברה אחת מאד טובה שלי, שפשוט בורכתי בה..... שלך - מציאות אחרת

התכוונתי למילות ההערכה, אבל שמחה שהצלחת לקחת עוד. תחזיקי מעמד! אנחנו כאן...

ראשית אקדים ואומר; זה לא משהו שחשתי רק עכשיו, זה כבר כמה ימים.. החלטתי לברר כדי שאדע באמת את הדברים מכן ושלא אשאר רק עם הפירוש (אולי) המוטעה שלי.. ואסיק מסקנות לפיו.. אני אמנע מלתת דוגמאות על המילים/ משפטים שעליהם אני מדברת או שמהם קיבלתי תחושה זו כדי שאף אחת לא תרגיש רע.. אני לא!! מאשימה אף אחת אלא מבררת כי נמאס לי ההרגשה הזו.. !!! אני במקום שלי, בהתמודדות שלי- מצפה מאנשים שיכאבו איתי בכאב הנורא ולא מספיק זה אלא שגם יתמכו בעליה!! כלומר; לדעת את הדברים- מה צריך לעשות, איפה למקד את המחשבה וכו את הכל אני יודעת ואפילו דיי טוב! אבל ברגעים קשים כולם זקוקים לשמוע זאת כדי להתחזק... אם זה מה שבאמת רוצים.. אני אכן מעוניינת להתחזק! אבל קשה לי שיטיפו לי מוסר וזהו... אני זקוקה לחום יותר מהמילים.. וגם את המילים אבלי לא רק אותם.. אני רוצה לחוש שאני מובנת ומאמצי נראים ולא שמישהו ידבר על להתקדם כי הוא לא מבין באיזה קושי אני שרויה.... זה בערך... ואת זה אני מנסה לתת לאחרים ממני כשאני יכולה... לא יודעת למה; אבל התחלתי לברר עם עצמי בימים האחרונים אם זה מה שבאמת אתן מעוניינות?? האם בשבילכן זה מעבר לכוחות?? רק אני שונה??? הרי ברור לי שלכל אחת התמודדות שונה אבל כולנו תחת אותה כותרת...!! חווינו חוויות משותפות..!! האם זה שאני מנסה לחזק מכיוון ההתמודדות שלי- בכלל לא דומה??? האם זה דרך להישאר למטה ולא לקבל את הדברים? האם אני טועה???? האם אתן מעוניינות רק ב- שולחת חיבוק או דומיו??? יש לי עוד מלא שאלות שאני שואלת את עצמי.. ושוב, אני החלטתי להעלות זאת כאן על הכתב כי ברור לי שדברים שמדברים עליהם יכולים להתפרש שונה משחשבנו, או להתברר כנכונים, מה שברור- הדברים יתבהרו...!! היו כמה הודעות שתמכו בכיוון חשיבתי.. ובכל אופן, מרגישה מבולבלת!!! אולי כי גם לי קשה לאמץ גישה זו וכן שאני רואה שאין קונים אותה.. או משתדלים כמוני להלחם כפשוטו על החיים.. ומרגיש לי- למה רק את?!? אולי זה באמת לא אפשרי?!?! אשמח לתגובותיכם... נ.ב. ברור לי גם שלכל אחת דרך שונה לא רק בחוויה אלא גם בעיבודה...!! וזה לאאאא!! מה שדיברתי עליו!!! לא מה שנכון לי נכון לאחרת.. וזה בסדר! אבל למה מרגיש לי מוזר ולאחרת ששפכה אור בדיוק כמוני- מרגיש בסדר.. או שלא וזה סתם נראה לי?? לכן אני מבררת.. האם כשאני אומרת את הדברים זה: מובן מאליו שאומר?? ולמשמע הדברים מאחרת זה מנחם יותר? ומקל יותר? למה?? מה אני שונה?? האם זה בגלל גילי הצעיר? (אבל אין לזה קשר לגיל!!! אני מתמודדת מול קושי עצום בדיוק כמו כולן פה..) למה דבריי מתקבלים אחרת, לתחושתי..?? אידה יקרה; גם ממך אני זקוקה להבהרה... בבקשה!! זה חשוב לי!!! המשך יום טוב! מתמודדת

מתמודדת מקסימה. את בעייני האור של הפורום הזה. לפעמים לא נעים לי כי אני מרגישה כאילו הכל על כתפייך!! את מדהימה ואין כמוך ותמיד נעים לקרוא את התגובות הכל כך מבינות ומחזקות שלך. לדעתי את 10 ותמשיכי בצורה שאת מאמינה בה. כל אחת יכולה לקבל משהו מכל אחת, זה עניין של בחירה גם. אין כמוך כמו ותשאירי כמו שאת!! תודה על הכל!!!

את תמיד זו שאומרת את המילה הטובה שמחממת את הלב.. זה לא ברור לי מאליו! לא ציפיתי לתגובה כזו מהלב.. אני שמחה שאת מרגישה כך.. אם כי יש לי עוד דרך הרבה כדי להיות אור בפני עצמו....!! תודה על מילותייך! הם מעודדות..!! ומחזקות!! אחרי שרשמתי חשבתי על מה שאמרת גם את- אני משתדלת לתמוך ולהוות משענת ומגן ותקווה וכוח והכלה ועוד בכוחות שיש לי ומנסיוני האישי.. מהחוויות או מהידיעות ועוד.. כל אחת תחליט מה ואיך ואם לקבל את הדברים..!!! הבנתי, שאומנם אני מדברת מהמקום הכי קשוב הכי אמפתי הכי מבין והכי תומך ורוצה להיטיב.. אבל לא תמיד זה מה שהשני רוצה ... לדעתי; כשרוצים משהו מסויים- אולי כדאי לבקשו.. או לומר מה לא רוצים. יש פעמים שפתוחים לשמוע הכל וזה בסדר!! אבל בזמנים שלא מעוניינים בהכל- זה יקל כשמבקשים זאת!! בדבריי אלו לא פניתי ספציפית אלייך אורחת יקרה..!! מקווה שהובנתי.. שוב תודה לך! את מחזקת מאוד!! שלך, מתמודדת.

מצטערת שלקח לי הרבה זמן לענות, לא במיטבי כרגע..... בהרגשה שלי כולנו כאן מתחת לאותה כותרת אבל כל אחת מאיתנו חוותה ורואה את הדברים אחרת. כל אחת מרגישה אחרת ומבינה דברים אחרת ובעיקר כל אחת מתמודדת בדרכה. אין תגובה נכונה או לא נכונה ואין תגובה טובה או לא טובה. אנחנו כולנו בני אדם, מעבר לזה כל אחת מאיתנו היא אינדיווידואל וכל אחת שונה מרעותה. זאת לא את השונה אלא כולנו שונות אחת מהשניה. לכן התגובות שלך, כל עוד הן מתוך כוונה טובה ורצון טוב, וכל עוד אין שם כוונה לפגוע, כל עוד זה כך כל התגובות שלך בסדר. את אחראית על מה שא כותבת ואומרת וכל מי שקורא אחראי על מה שהוא מבין מהתגובות שלך ומה שהוא לוקח או לא לוקח מהן. אין צורך לוודא שזה בסדר, כי הכל בסדר ויודעים שאין כאן לאף אחת כוונה לפגוע באחרת. כולנו תומכות ונתמכות לפי הצורך וכמיטב יכולתינו וזו אמורה להיות הנחת היסוד, שכולנו כאן אחת בשביל השניה.... אל תסחבי את הפורום על גבך, את לא צריכה לעשות את זה, הכל בסדר. שבת שלום, שלך - מציאות אחרת

אני ממש לא לוקחת את הפורום על גבי..!!! (זה מה שמרגיש לך?!) לא ניסיתי ואיני מנסה להחזיק את הפורום; יש את אידה.....!!!!! אני מתמודדת עם מציאות חיי... וכאן מוצאת הזדהות ומהמקום הזה אני מגיבה..!! המקום כאן חשוב לי כמו כל אחת שכאן... טוב, לא נמשיך בדיון זה עכשיו.. הבנתי את העניין..!! העליתי את מה שהרגיש לי בזמנו.. עכשיו זה עבר.. כמובן עם תובנות.. (לפעמים רק כשכותבים או אומרים מה מרגיש כבר מקבלים את התשובה והדברים מתבהרים..!) וכן- מסכימה עם דברייך- שאין אסור מותר נכון או לא נכון.. הכוונה של כולן כאן מן הסתם זה רצון לתמוך ולהיתמך וחו לא לפגוע... שיהא שבוע טוב ומבורך!!

שולחת לשתיכן חיבוק אני חשבת שהפעם באמת הגזמתן שתיכן ,אנחנו כל הזמן מדברים על כך שצריך לקרוא טוב לפני שמגיבים וגם השירשור עצמו הוא באיך ומה להגיב ו....הציפיות שלנו . שתיכן מצפות למשהו שכנראה לא קיבלתן בבקשה אל תירו זו בזו . בנתים מחבקת כל אחת מכן ומתפללת עבורכן שתימצאו את השלווה אוהבת

למדתי מיזה שלא צריך להגיב לכל דבר. בשביל זה יש לנו מנהלת ועל פיה ישק דבר..... מעכשיו אני מגיבה רק לנושאים שקשורים להתמודדות שלנו.... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

תודה שאיכפת לך!! בכוונה לא הגבתי בשעת כעס... כי זה היה ממשיך שרשור מגעיל.. וזה לא המטרה לפגוע, כאמור! הכוח האמיתי זה לכבוש את מה שבא לנו לומר ולהטיח בשני.. הכוח הוא לא בהתקפה.. מציאות; אני לא אומרת זאת עכשיו כדי להמשיך לריב איתך!! אלא ככלל לחיים שהסקתי מזה... בבקשה תקראי כמה שצריך את השורה הקודמת ואל תפגעי!! כתבתי בגלל שהיו כאן מריבות לא פעם אחת.. תודה על החיבוק. שולחת חזרה.. יום טוב. מתמודדת.

הפלאשבקים, הקולות, המראות, הריחות - הם לא עוזבים אותי. אני לא ישנה, לא אוכלת, לא מתפקדת מבחינה פנימית. מי שייראה אותי מבחוץ בחיים לא ינחש שמשהו עובר עלי. בשביל לברוח מהכאב אני חייבת לטשטש את עצמי. אני חייבת לשחק עם מצב התודעה שלי. הכל מבולבל וכואב. אני לא רואה נקודת אור אחת. הכל מכוסה בשמיכה סמיכה שחורה. אי אפשר לנשום, אי אפשר להרים את הראש. התייאשתי כבר מלנסות להתקדם קדימה, זה ממש לא מגיע לי. לא מגיע לי לחוות שקט, ולו לשנייה. אני רואה במוות כבריחה אל שקט שממש לא מגיע לי, תפקידי כאן הוא לסבול... וסליחה שאני ככה שופכת בצורה כל כך קשה ובוטה, באמת אפשר להתעלם או למחוק... (מי אמר שבכלל מגיע לי לתפוס כאן מקום?)

שלום יקרה, כאן את לא לבד.. כאן הסכמת להיות יחד.. אולי כדאי להתקשר אנונימית לאנשים שמטפלים בזה/ מייעצים.. כמו ל- 1202. שם תוכלי לפרוק מה שבא לך ובמינון הנכון לך! ואינך חייבת להזדהות.. כך תוכלי לברר ביחד מה יעזור לך לעבור את הזוועה מכל... אל תסכימי עם מציאות כואבת זו! תצרי אחת שונה! בכוחות העל שנתנו לך.. שיש בך!! שולחת חיבוק לכוח ותקווה מקווה שיאיר לך קצת ושאור זה יגדל לעד.. מתמודדת..

אין לי את הכוחות. אין לי את היכולת. כן, אני בטיפול, אפילו אחד הטובים שאי פעם עברתי. ובכל זאת, אני מרגישה שזה לא מגיע לי. לא מגיע לי להיות מאושרת, להנות מהחיים לא מגיע לי לחיות חיים שקטים לא מגיע לי לחיות בכלל רע לי, ממש ממש רע לי. מנסה לפגוע בעצמי בכל דרך אפשרית... ועצוב לי, ולבד לי אוף, כל כך לבד לי...

מזדהה כל כך. לצערי, נמצאת שם עכשיו, במקום הנמוך הזה, החשוך והבילתי ניגמר. ופגיעה בעצמי- לצערי התחלתי עם זה לא מזמן ומוצאת את זה ממכר קצת, למרות שאני יכולה אולי להבין למה לא... בא לי לצרוח הצילו. אבל אין מי שישמע...

אנשים ישמעו אם תחליטי לומר.. והנה סיפרת כאן, ושמעתי את הזעקה... מבינה כל כך על מה את מדברת..!! את האמת הייתי במקום שכמעט ולא היה חזור..!!! היו פעמים שהצלחתי לכתוב כמה מילים על זה.. תאמיני לי, זה לא נשמע טוב.. ואין מי שבאמת יבין!!! אנו זקוקות לדבר שלא נראה לי שיש מי שיבין בדיוק מהו, ואם יש אז לא תמיד יוכל לתתו לנו.. זה הישרדות!!! יקרה, כמו שאמרת- זה ממכר.. ו מ ס ו כ ן !!!!! בהחלט מבינה מה הצורך בזה..!! מרגיש לך שרק כך תוכלי לבטא את גודל הכאב ועוצמות הייסורים.. ושרק כך יבינו וישימו לב... ועוד הרבה מעבר.... מבינה.. הייתי שם.. (ועדיין, אך נלחמת! לא נותנת לעצמי לברוח לשם.... ) יקרה, מרוב התעסקות כפייתית בפגיעה עצמית זה עלול להתדרדר! ובלי מישים את עלולה למצא את עצמך ב.... דבר שברור לי שאינך מעוניינת בו..!! אבל בתחילה זה נראה נשלט, אחכ זה כבר מאוחר מידיי!!! אני מדברת מנסיון!!!!! אהובה שלי, לצערי/ לשמחתי אין אנשים שיזדהו.. רק אלו שבעצמם חוו.. והגעתי למסקנה הזו כשמצבי היה קשה כבר.. ועדייין לא היו שם אנשים בצורה שהייתי זקוקה להם.. ואז הבנתי שאני לעצמי.. הרבה פעמים אני שוב מגיעה לגאות ומבכה את בדידותי.. אבל אין מנוס; חייבים לקום שוב ולהתמודד. גם אם זה אני לבד, עכשיו.. כי זה בשבילי.. בשביל דור העתיד שלי ועוד.. זה מה שאני מציעה לך לשנן ולנסות לראות מהחוויה האישית שלי.. את לא חייבת! אבל זה המלצתי מכל הלב כי אני הייתי שם..!! וזה כואב לי לראות אנשים שמגיעים לאותו מקום.. יקרה, אני אשתדל עד כמה שאוכל ועד כמה שתרצי או תאפשרי שאהיה עבורך.. רק- תרצי לקום! גם אם זה בכוחות עצמך...! והכי חשוב- לא לפגוע בך!!! זה אסור!! זה לא יעזור!! זה לא ימחק את הכאב!! (אולי זה יגדע אותו עם המוות, אבל את לא תחושי את הטוב שזה מה שאת רוצה לא???!!!!) הדברים גם ל- מיואשת ובודדה..! אנא, אם לא בשבילכן בשבילי..!! לי מאוד איכפת!! ולי כאבן כואב.. תודה. מתמודדת.

לראות אותו כל פעם בחגים, להתנהג כאילו כלום.. העיקר שאמא שלי לא תדע.. חיים מגעילים.

אורחת יקרה, מבינה מאוד על מה את מדברת..!! אם כי אני לא יודעת למי בדיוק הכוונה.. אבל די בכך שזה מישהו מהמשפחה/ שהצטרף אליה.. גם אצלי זה כך.. וכשהחלטתי לעשות לזה סוף פניתי למישהי חיצונית והתקשרתי מחסוי.. תהליך ארוך מאוד!! עד שסיפרתי לאימי.. אבל לפני זה רשמתי על דף פוליו פלוס רשימה ארוכה למה לא! לספר לאימי, ואת כל חששותיי.. עבר זמן וזה כבר צף ולא יכלתי יותר וסיפרתי שנפגעתי ממישהו.. לקח לי עוד זמן הרבה אחר כך לספר מיהו הפוגע.. (זה היה בגלל שרגשות האשמה שלי בערו בי.. עכשיו אני יודעת שאיני אשמה אבל לפעמים זה עוד מציף- יכולת...) כמובן שמאז שסיפרתי חיי קשים בטירוף! כי נאלצתי להתמודד פנים מול פנים מול הפצע המדמם, שלפני כן רק התעלמתי מקיומו.... (ההתמודדות היא שלי עם המקרה.. הוא לא יודע שסיפרתי, אולי רק מנחש.. אחותי לא יודעת מילה...!) לכן; מאוד מבינה אותך.. מבינה גם את החששות של- מה יהא אם תספרי.. אבל יקרה, את חייבת לדאוג לך!! אני לא בקיאה בסיפור שלך, לכן לא יודעת מה לומר.. אבל מאוד כדאי שתתייעצי אם צריך לומר לאמא.. ואיך להתמודד מול זה שאת עדיין רואה אותו.. זה חובה!!! גם אם לא תראי אותו זה יכאב ותהא התמודדות קשה.. קל וחומר כשאת רואה אותו בחגים.. איתך, בבקשה תבררי מה את יכולה לעשות.. אל תשארי לבד!! בהצלחה!

תקופה קשה חגים תקופה של משפחה ניחוחות מסורת זכרונות תקופה בה הבדידות מתחזקת כואבת וצורמת האין כל כך גדול הבור החסך מקבל עוצמה אל תתנו לזה להשתלט זכרו שמגיע לכן הטוב ביותר אל תוותרו על עצמכן על האהבה שמגיעה לכן קודם כל כל אחת לעצמה אז עוד נשימה אחת גדולה עוד מעט זה מאחרויינו כאן אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה רבה שאת כאן. בשבילי זו תקופה שהאין הרבה יותר גדול מהיש וזה מציף ברמות וכואב בהתאם..... תודה רבה על הרגישות שלך. חיבוק, ובבקשה תקראי את מה שכתבתי לך למטה בשרשור שלי "רע לי" ותמחקי..... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

אני יודעת ומבינה מאיפה זה בא אני רוצה שלא תפחדי לכעוס שתרגישי שזה מקום בטוח זה בסדר לא קרה כלום איתך אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.

האומנם זה החגים בלבד, ועוד מעט יעבור?!?!?!? לממממממממההההההה הבור פרוץ והפצע פתוח.. לצערי זה לא יסתיים עם גמר החגים.. אחותי אי שם... קרה אלי כקרח... ובצדק, כי היא איננה יודעת כלוםם...!! ואני- לא יכולה לספר לה... המחיר שהייתי צריכה להגן על עצמי, היה בניתוק קשר ממנה מוחלט.. שיצר קרע במשפחה... לא ראיתי אותה למעלה משנה.. היא בזמן הזה נכנסה להריון- שלא ידעתי- וילדה... וידעתי רק לפני הברית.. עכשיו כבר בנה (הרביעי) זוחל... ואני; אינני שותפה בכלום... לא בעלייתה של אחייניתי המקסימה לכיתה א לא לתהליך הקריאה של בנה.. לא לחלאקה של שני בניה (- שמסתפרים..) ובכלל לא לילדה האחרון.... ואחותי- כועסת עלי... לא מתקשרת בכלל! וכשאני מתקשרת.. לא תמיד היא עונה/ שקפואה אלי ועונה בשחור ולבן... אוי זה כואב... ומצד שני לספר לה זה כואב יותר.... אני לא מעוניינת כרגע לפתוח דיון על מה לעשות.. כרגע אני צריכה להתחזק כמו שאני משתדלת.. ואחכ לחשוב על אחרים... אחרת אני אתרסק לגמרי... חלקתי כאן כאב אצור ממש מלמעלה... השאלות היו רטוריות!! לאף אדם אין מענה עליהם באמת... אני מתמודדת... לילה טוב.

אני מבינה שמה שכתבת כאן הוא קצה הקרחון, וברור לי גם שהחגים הם לא המסגרת של הכאב הזה, כלומר החגים הם עוד תוספת לכאב בגלל המשפחתיות שניסדקה אבל זה הרבה יותר מיזה. מאד מזדהה איתך מהמקומות שלי, מהאין משפחה שלי, מהאח האחד שיש לי ובעיקר שאין לי, שמחכה לרגע שיוכל לרקוד על הקבר שלי, ושממילא אני מתה מבחינתו גם ככה והוא כבר לא בקשר אתי קרוב ל- 13 שנים עם הבזקים קטנים של כמה חודשים כל פעם ובסך הכל לא יותר משנה בין השנים האילו. יש שם סיפור שלם וכואב שאין צורך להעלות אותו כאן כרגע. יחד עם זאת נראה לי ובעיקר בגלל שהכאב שלך כל כך גדול, שכדאי אולי כן לשקול לספר לאחותך, ולו בגלל שיש לה ילדה וכדי לפחות לעשות את הכל מבחינתך כדי שאחותך תהיה מודעת לסיפור ותשמור על הילדה שלא תיפגע גם, או לחילופין להסיר מעליך רגשות אשם עתידיים אם חלילה הילדה הזאת תיפגע גם בעתיד. לפחות שתדעי שאת אמרת וסיפרת את מה שקרה אפילו אם לא מפורט. אחותך לא מבינה את פשר הנתק שנוצר בניכן ואני בטוחה שהתגובות שלה אליך הן מיתוך הכאב שלה על הנתק הזה שבניכן. אולי, רק אולי אם תספרי לה, היא תבין ותכעס עליך פחות.... אני יודעת שיש בזה סיכון גדול שהיא לא תאמין וכד', אבל בהרגשה שלי, זה יעזור לך בכל מקרה אם תספרי לה. הקרע במשפחה הוא לא בגלל הנתק שנוצר בניכן אלא בגלל מי שפגע בך, ואם תספרי זה יהיה מובן יותר ובעיקר ירד מעליך עול כבד של סוד שאת סוחבת לבד על לא עוול בכפך והמחיר הכבד שאת משלמת על כך שזה סוד. מיצד אחד את מרגישה שאת מגנה עליה, אבל תחשבי על עצמך בנעליים שלה. האם לא היית רוצה לדעת שהאדם איתו את חיה הוא מפלצת שעלולה להיות מסוכנת לילדה שלך ולפגוע בה? אמא רוצה להגן על ילדיה.... רק תחשבי על זה. ברור שההחלטה לכאן או לכאן, לעולם תהיה שלך ואף אחד לא רשאי לשפוט או לבקר אותך על כך. אני מאמינה שאם תספרי יוקל לך ולמרות הקושי, בטווח הרחוק יותר, יוקל גם לכל המשפחה שלך, כי כל הערפל כבר לא יהיה קיים יותר. שולחת לך חיבוק לכוחות, שלך - מציאות אחרת

ברור שהחגים יעברו ויש עוד הרבה התמודדויות כואבות שלמרבה הצער לא יחלפו עם החגים... אני מצטערת על הנתק מאחותך זה נתק אכזרי ולא הוגן כלפייך הגעגועים וחוסר המעורבות שלך בהתפתחויות אצל אחותך- קשים וכואבים את אומרת זה בגללו ובגלל שהיא לא יודעת... את חושבת שאם היא תדע היא תוכל להכיל זאת? היא תנהג אחרת? אולי כדאי ליזום שיחה איתה? לא להיות עם זה כל כך לבד? לא להגן עליו? מה נראה לך? זה קשה ושורף...דורש המון כוח ואומץ... מחזקת אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.

ד שלום רב! אני בת 19 ויש לי חבר בן 21. לפני חודשיים האקס המיתולוגי שלי רצה להיפגש איתי, למרות שיש לי חבר. הוא אמר שהוא רוצה לדבר איתי ולהשלים פערים. למרות שחבר שלי מסרב בתוקף לכך שאצא איתו, יצאתי בכח אופן. יש חי חולשה רבה לאותו אקס והוא מכיר את כל נקודות החולשה שלי. נפגשתי עם אותו אקס ובסופו של דבר אחרי שהוא לחץ עליי הרבה וניסה לשכנע אותי רבות תוך פיתוי והמון מחמאות, נכנעתי לבקשתו ועשיתי י לו ביגד וירדתי לו.. כמו כן הוא גם עשה לי ביד בכוח. הוא כאילו מרשה לעצמו את זה בגלל שהיינו בקשרים כאלה בעבראמרתי לו הרבה פעמים שאני לא רומה, והוא ניצל אצ זה שיש חי עדיין רגש כלפיו כי,בכל זאת הוא הראשון שלי בהכל וגם אהבה ראשונה שלי. לאחר המקרה חזרתי הביתה בהרגשה די טובה, שסגרתי איתו מעגל, אך ההרגשה הרעה והייסורים מיהרו לבוא. סיפרתי לחבר שלי אחרי שכבר לא יכולתי לסבול את זה יותר. הוא לקח את זה מאוד קשה ורעה בי האשמה. הוא בסופו של דבר סלח לי. הקטע הוא שלא סיפרתי לו הכל, רק שעשיתי לאקס שלי ביד ואת השאר לא היה לו אומץ לספר לו .. הוא שאל אותי כמה פעמים אם סיפרתי לו את הכל ואמרתי לו שכן. חשוב לציין שאני מאוד אוהבת את חבר שלי ואני תמיד מספרת לו הכל . מאוד חשובה האמינות בינינו. הנושא אם לספר לו הכל או לא מאוד כואבת חי ועושה לי מועקה. אני לוקחת דברים קשה והרבה פעמים יוצאת מפרופורציה. לדוגמה, אני חושבת שהאקס שלי הקליט אוצי, דבר שלא הגיוני אך זה כאילו מייצג את התת מודע שלי שאומר שאני צריכה לספר את זה לחבר שלי כי אם לא הוא ישמע את ההקלטה של האקס שלי. דבר נוסף שחבר שלי די חמום מוח ואני באמת לא יכולה להמשיל בסיטואציה הזאת. האם כדאי לי לספר? אני עובדת על עצמי המון בלהגיד לעצמי דברים כמו שאני בסהכ לא מספרת לו כי אני לא רוצה לפגוע בו יותר, ושאני יודעת שעשיתי טעות שבחיים לא אעשה שוב. אני לא רוצה להיפרד ממנו אני,רואה את העתיד שלי איתו. יש לי סוג של הרס עצמי שכל הזמן מחזיר לי את הסיטואציה הזאת שוב לראש בלי שאני שולטת בזה.. מה עוד אני יכולה לעשות

אני מבינה את הסוגיה אך סליחה אם לא הבנתי נכון... מה הקשר לפורום שלנו? נפגעות תקיפה מינית? אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.ilפתח בחלון חדש

לא ממש יודעת למה אחרי תקופה כל כך ארוכה שלא נכנסתי הרגשתי צורך לבוא ולהשאיר סימן אולי הרגשתי את הלבד בעוצמה רבה מדי ואולי פשוט התעייפתי מהלבד... אין לי כל כך מה לכתוב אז רק אומר לילה טוב לכל הנמצאות והנמצאים וגם לאלה שכמוני רק עוברות ועוברים בדרך.... שחף

תודה לך על כך שהמקום הזה עדיין קיים! אחרי כל כך הרבה שנים... שאפשר לעבור בדרך ולומר שלום ולהרגיש קצת פחות לבד זה לגמרי לא מובן מאליו!!...

טוב לראותך כאן איתנו עוברת וזוכרת שאכן המקום הזה קיים האחרי כל כך הרבה שנים ועדיין את זוכרת ויודעת שתמיד שאפשר לעבור , להציץ לשתף להרגיש שזה המקום שאפשר... ואולי להיות קצת פחות לבד! כאן בשבילך אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

היי מתוקה גם לי לא יוצא ממש להכנס השנה האחרונה היתה ממש סיוט מתמשך וכשכבר כן נכנסתי חיפשתי משהו יקר שאבד לי כאן עד היום לא מצאתי אותו מצאתי רק קורררר עכשיו נכנסתי במקרה ושמחתי לראות אותך כאן מה קורה איתך? בא לך לספר.......... חיבוקי גדול מאמי חטולית

ואו.. אני לא מאמינה שכך את אומרת... אבל אם מרגיש לך כך, מעניין למה?? אני דווקא זוכרת שהייתה התעניינות בך ובמה שאת עוברת, כלומר איך שאת מתמודדת עם הטיפול בילדה.. אני טועה??? בכא נחמד לראותך... וכואב שזה מה שאת מרגישה.. (אבל זה הרגשה שלך שאני לא יתווכח איתך עליה..) וכן; אם חיפשת משהו מסויים, אולי היה כדאי לבקשו?? או שחיפשת אנשים מסויימים....(?!) המון בהצלחה!! אני בכא, שמחה לראות את שמך כאן.. ומצטערת לחוש שאת מרגישה כאן רחוק ולא קרוב... איתך, בהיכן שאת. חושבת עלייך, באמתת!! רק את תמיד הדגשת שאת עסוקה למעלה מהראש... אז התעניינתי פעם והבנתי שכשיהיה לך זמן, תכנסי.... זה מהמבט שלי... חיבוקי. מתמודדת.

אכן גם לי מילותיך מאד צורמות ומאד כואבות. אבל אם זה מה שאת מרגישה כאן, קורררר..... מי אני שאשנה לך את ההרגשה. אולי היה כאן משהו אחר יותר חם עם הבנות הוותיקות יותר שעזבו או שרק מבקרות כאן מידי פעם.... חבל שלא אמרת, מצטערת שכך את מרגישה כאן. מקווה שאני לא המקור לתחושתך זאת. תמיד חושבת עליך חיובי וטוב ובאמת אוהבת. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

צר לקרוא את הדברים על הקור וה-דבר שאבד את יקרה מאוד ולבטוחה שלא רק לי טוב לראותך כאן ומקווה שעוד תקפצי לביקור ארוך יותר! ושירגיש לך חמים יותר אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

נחשפתי למכתב שנכתב באנגלית דווקא, בשל עוצמתו אשאיר זאת באנגלית. חשבתי לשתף אותו איתכן.. אם יתצטרכו תרגום, תבקשו (אני מורה לאנגלית..) או שתעשו העתק הדבק לתרגום בגוגל.. מאוד התחברתי לדברים. בטוחה שכל אחת תמצא את עצמה היכן שהוא.. והעיקר- להפנים!!!! No longer a victim I'm no longer a victim. I've always hated that word! I'm now a survivor!!! The road from one to the other was a long journey. Which has no ends, bat only new beginnings.. A victim lives in fear A survivor endures. A victim is weak and powerless, Paying for what was not her/his doing. A survivor has grown stronger. Because s/he knows- the price is not him/ hers to pay..! The sin is not his/hers to atone!! G-D will extract the price from the right person. One day, when no lie can be told..!!! כולנו כאן בגלל שנפגענו בצורה זו או אחרת.. ובעקבות זאת נקלענו לבעיות שונות ומשונות ולדברים שלא חזינו מראש... הגיע הזמן שנאמר לעצמינו; לא עוד!!! אני לא קורבן יותר! של אף אחד!!! אלא ניצול!! ולהתנהג בהתאם.....

מתמודדת יקרה, תודה על המכתב הזה. אנחנו בהחלט משלמות מחיר כבד על לא עוול בכפינו, בגלל שמי שפגע בנו בכלל לא מודע או מסוגל להבין את המשמעות והחומרה של מעשיו ובעיקר את חציית הגבולות הבוטה שהוא ביצע. יחד עם זאת להיות ניצול עדיין לא מרמז על לחיות את החיים כמו שמגיע לאנשים לחיות אותם. אמנם ניצלנו מפגיעה אנושה בנו ובחיים שלנו, אבל לפחות לגבי אני יותר ויותר מבינה שאני בכלל לא מבינה מהי המשמעות של חיים נורמליים. מן הסתם ההשלכות של הפגיעה הן הרסניות ביותר בהמעטה, ועיקר העבודה היא ללמוד לעקוף אותן, להתמודד עם הכל ולהסכים להשאיר את זה מאחור בשלמותו ולהמשיך הלאה..... מן הסתם לא נראה לי שאפשר לשכוח את מה שקרה, בטח לא למחוק את זה, אבל אפשר ללמוד לחיות לצד זה ולא את זה.... שלך - מציאות אחרת

אכן, להיות ניצול זה לא דרך מבטיחה לחיים מאושרים וקלים! אבל זה בחירה לראות ששרד את כל תופת האימה והאכזריות.... ניקח למשל את השואה; אנשים שנצלו- לא היה להם חיים קלים, הם סבלו סיוטים פלאשבקים פחדים.. יש כאלו שעדיין נשארו בתחושה של- קורבנות. ולאחר השואה מאנו להינחם בכך שכל משפחתם נספתה ועוד.. וסיימו את חייהם... אנחנו לא שופטים אותם. זה הרגשות שאי אפשר לעמוד בהם!! ויש את אלו שעם כל הכאב והאובדן.. נשאו שוב, והעמידו דור נוסף ממשיכי דרכם.. לא כי לאלו היה קל ולאלו לא!! לשניהם היה קשה וסבל תהומי..!! מה שעושה את ההבדל בין שני אלו- חלקם הסתכלו על העבר שנכפה עליהם על לא עוול בכפם. (שוב, איני מאשימה- אלא מתבוננת בעבר כדי להפיק לקחים לדרך הישרדות בהווה..!!) והאחרים- ניסו ליצור עתיד שונה! וזה ההבדל בין קורבן לניצול. אצלינו זה לא בחירה להיות קורבן- זה בא לנו בלי שרצינו בכך. אבל הבחירה היא מה עכשיו?? להמשיך להסתכל רק על העבר ובצדק כי זה משפיע על ההווה שלנו, בהשלכות קשות. או לבחור שמה שנשאר לנו- העתיד יהא שונה וטוב יותר. חיים נורמליים לשאלתך- יש דבר כזה?!?!?! לכל אחד חיים אחרים! אין אדם שאין לו ניסיון זה או אחר. ולכל אחד מה שהוא עובר זה הקושי הכי קשה שיש..! אנו לא בוחרים חיים. אנו בוחרים איך להתמודד איתם!! כמו שאמרת; כל אחד מקבל קצבת חיים- כוס, לא מלאה אלא חצי כן וחצי לא. אנו בוחרים על מה להסתכל, אם נתבונן בחלק המלא- יהא לנו תקווה ורצון להמשיך ולמלא את הכוס. אך אם נסתכל על הריק- נראה מה חסר מה נלקח לנו וכו אנו עלולים לרוקן גם את החצי המלא! שוב, לבחור להיות ניצול זה לא מחסיר מהקשיים ופתאום עושה שהכל טוב. להיפך! ניצול מתמודד יותר קשה מקורבן. על קורבן מרחמים וכד על ניצול- לא תמיד יודעים עם אלו מלחמות פנימיות הוא מתמודד. וזה הקושי העצום! כי הוא נלחם עם עצמו לא להרגיש את הכאב שקיים שנעשה לו.. ובוחר להתקדם.. כל הרגשה שבאה אלינו אנו צריכות לבחון- אם זה יקדם אותנו- זה בסדר לחוש זאת! אך אם זה מחליש ומדרדר- נלחם בה לסלקה! אני כותבת, אבל אני צריכה להפנים זאת וללכת את אותה הדרך בבחירה בחיים טובים בדיוק כמו כולן פה.. אז, בהצלחה לכולנו! וששמחת החג תלווה אותנו לכל השנה!! מתמודדת.

זה חזק ומרגש לקרוא את המילים את התובנה שזה שעברת מה שעברת את כבר לא קורבן את זו שמובילה את חייך ומנצחת! זה לא מוחקת את מה שעברת לא מוחק את הכאב אבל בהחלט נותן תקווה והזדמנות לחיים התרגשתי אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.אחרים!

לא כתבתי מזמן מה שעובר עלי כי האמת היא שאני כל כך עמוסה לא יודעת איך לתאר את זה במילים- אבל רוצה לנסות כי אני מרגישה שהכל תקוע עמוק עמוק בפנים ולא מצליחה להגיע אליו- כמו להיות בערפל כבד -יש בתוכי מקום שלעולם לא הלכתי אליו- חלקים אחרים כן-אבל לא אני- ואני מפחדת לגעת- להתקרב- יש לי בחילות-ובא לי להקיא מזה-וכאב ראש חזק-וזהו- ואני כל הזמן בורחת לכל מני -כך שנים- אותו בריחה- וכמה שמתקרבים הפניקה גוברת- וגם המצוקה-זהו בינתיים- תודה שאתם כאן-

היי ינשופי מצער לשמוע חוויה קשה זו. מאחלת לך בהירות. וגאולה שלמה! שתצליחי לפתוח את הדברים שצריכים להיפתח שאם לא כן הם עלולים להשפיע בצורות שונות.. וכן שתצליחי להתקדם הלאה למרות הקושי. שהערפל יתבהר ותראי אור גדול. ושאת רגשות הכאב הייאוש יחליפו רגשות של שמחה כנה ואמיתית! מכל הלב!! שתצליחי אחר עיבוד טוב להניח את הדברים מאחורה ומהם להתקדם קדימה... בצורה זו את תבני אותך- ינשוף טובה יותר! חזקה יותר! שלמה יותר! ושמחה יותר! בהצלחה יקרה, איתך מתמודדת.

שמחה שבחרת להכנס ולכתוב במקום להשאר עם זה לבד. אני מבינה את הפחד מלגעת בדברים אבל מוטב לגעת ולהרגיש אותם עד לשחרורם המלא מאשר להעביר את החיים בבריחה ומנוסה תמידית מימך. אמנם קשה ואת רואה עד כמה אני מרוסקת כרגע, אבל לפחות הפחד מלגעת משתחרר ומגלים שאפשר לגעת ולא מתים מיזה, גם אם קשה. פעם יהיה יותר טוב וככל שעושים צעדים ומתקדמים קדימה ופנימה גם מקרבים את הטוב שעוד יבוא.... איתך שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

ותודה- האמת היא שכמה שאני נוגעת בדברים אני מוצאת את עצמי עוד יותר לבד- הדת שהחזיק אותי איך שהוא בעבר- האמונה שאלוהים איתי ואכפט לו ממני כבר לא קיים- ההשליה שאמא היתה עבורי נגמר- ואני מרגישה מרוסקת לגמרי -לא מוצאת משהו לאחז בו- כמו שאת כותבת מציאות יש משהו בזה שאומרים את הדברים בכל רם ולא נשארים איתם תקועים לבד- אבל הכאב בלתי נסבל- אין לי יותר מילים- תודה שאתן כאן- ינשוף

מצטערת שלא עניתי קודם... אני מבינה את הקושי ותחושת הערפול הכאב מחד לגעת בדברים הקשים ורצון מאידך דברים שהיו בערפל שהיה נוח שיהיו שם שיתנו אולי משהו להאחז אז דברים מתחילים להתנפץ ועם זאת הדבר החזק ביותר שעולה לי כמה את אמיצה! איזו מלחמה - מאבק לגעת לא לגעת לשמור? או לנפץ? והמחיר קשה! לפחות עכשיו /// יש כל כך הרבה כאב... לגבי האיןאמא זהו חלל גדול לא משתווה לשום חסך אחר אחר אין תחליף אך אולי ניתן למלא אותו מעט? אולי לבנות משהו בפנים...אולי דבר האמהות האישית שלך? לא באמת יודעת מחזקת אותך יקירה אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

הבור שבפנים רק הולך וגדל ומתמלא במוות. מסתובבת כמו זומבי, מה שחי בפנים הוא רק המוות..... אין לי כוח יותר..... אני לא מצליחה להרגיש שום דבר גם כשאני בתוך אוירה של שמחה ורק שמחה, אפילו בתוך מצב כזה אני לא מצליחה להתחבר ולשמוח עם כולם. לא מצליחה להתחבר בשום אופן, כרגע הכאב כנראה של הכל ביחד משתלט ושולט בי בלי רחמים, בעיקר מבודד אותי ואני לא מצליחה לנטרל אותו בשום אופן, זה פשוט גדול עלי.... יותר מהכל אני נלחמת במוות שבתוכי ולא מצליחה לנצח אותו..... הבור הזה של אין אהבת הורים מלא במוות שהם איחלו לי עד יומם האחרון.... סליחה.... מציאות אחרת

מציאות יקרה- מזדהה עם כל מילה-אין לי הרבה להוסיף- רק שאת לא לבד- איתך- ינשוף

באמת תמהתי מה שלומך.. עצוב לשמוע שכל כך קשה ובודד.. :( בהחלט מבינה את הקושי- כי דווקא הורים הם אלו שצריכים לעמוד על ידיך, ולך?!? שולחת לך חיבוק. ואיחולים לימים טובים יותר מלאים באור שתצליחי לראותו ולחוש בו!! שלא רק יחלוף מולך ותרגישי בחושך.. איתך, מתמודדת

ינשוף ומתמודדת יקרות, תודה על המילים החמות. שלכן - מציאות אחרת

מצטערת שלא עניתי קודם... קוראת אותך כאן ובשרשור למעלה בור גדול וכואב בור שכל נגיעה - תזוזה קטנה (אפקט הפרפר) צורבת את הנשמה הופכת עולם הלוואי שיכולתי לנחם במשהו לומר לך מילים שיקטינו אותם ויחזקו אותך אז אולי לרגע אומר לך שאת חשובה ויקרה והחיים הטובים והשלווים מגיעים לך אך הבור שם כל הזמן בור של אמא בור של אבא ועם זאת כל כך הרבה כוחות כמה את מחזקת ונותנת עבור אחרות מקווה שתוכלי לעשות זאת גם עבור עצמך! שולחת חיבוק יקירה אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה בבקשה תמחקי את מה שכתבתי לך למעלה, זה לא מגיע לך. נחנקתי עם הכאב שלי והגבתי מישם. עשיתי לך עוול ואילצתי אותך להכנס שוב לפורום, זה לא מגיע לך וסליחה מעומק הלב. את אישה עם לב חם וענק. תודה על המילים החמות. הבור בפנים ענק ובנתיים הכל טובע שם בתוך הכאב. אין תחליף לאהבת הורים, וכשהם אינם כבר החסך הזה הוא לתמיד. ובכל זאת המילים שלך בהחלט נוגעות ומחממות את הלב. ריגשת אותי מאד, והדמעות כמו נפתח הברז..... תודה רבה על הכל וחיבוק גם לך. שלך - מציאות אחרת

המטפל שלי מציע לי ללכת לקבוצה במרכז לסיוע בנוסף לטיפול... מישהי היתה/ שמעה/ דעתכן וכו וכמובן, תודה ענקית מתמודדת ומציאות המדהימות שלנו!!

היי. אני יודעת בוודאות; אם הקבוצה טובה כלומר לא סתם קבוצה.. אם המנחים עושים קודם ראיון עם כל אחד שנרשם(!!) ומחליטים אם הוא מתאים לקבוצה.. כלומר זה לטובה שלך!! הם בוחנים אם סגנון האנשים שנרשמו תואם למצב שלך. ומבררים איתך איך את עלולה לחוש בתוך הקבוצה. היות והם יודעים מה ההרכב של הקבוצה כי הם נפגשים עם כל אחד בנפרד! לכן, אם המטפל המליץ, את יכולה לנסות לשלב זאת גם. אבל אל תלכי לכל קבוצה שתקבל אותך. כי זה מראה שזה לא מאוד נכון (כל אחד מתקבל..) רק אם יש ראיון התאמה נסי שם! יתנו לך תשובה חיובית; תרשמי ותתחילי. במקביל לטיפול כדי לראות שהקבוצה תומכת ולא מדרדרת.. (היות וקשה להיחשף ולחשוף) אם יתנו תשובה שלילית, תחכי אולי הקבוצה הבאה תתאים לך... וכן הם ידעו לייעץ לך לאחר שיגידו לך תשובה כלשהי איך להמשיך מכאן (לאחר הראיון) אם יש שאלות או אי הבהרות על מה שכתבתי את תמיד מוזמנת לשאול.. בהצלחה יקרה!!

לא יודעת לענות לך לגבי קבוצות תמיכה כי אף פעם לא לקחתי חלק בקבוצה כזאת. מה שכתבה לך מתמודדת נשמע לי מאד הגיוני וכדאי באמת לשים לב לדרך הקבלה לקבוצה כזאת ולבחון טוב טוב לפני שמצטרפים, כי זה יכול להיות מאד מאתגר להחשף בפני אנשים, ואם אין התאמה בין חברות הקבוצה זה כבר עושה את זה קשה מידי ובלתי ניתן להכלה. שיהיה בהצלחה יקרה. תודה לך על המילים החמות. שלך - מציאות אחרת

מצטערת שלא עניתי קודם לכן לגבי קבוצות במרכז הן בד"כ טובות מאוד הן לא פשוטות- כי זה טיפול ולכן מומלץ מאוד להיות בטיפול פרטני במקביל! חשוב לי לציין שיש משהו בקבוצה שהוא חזק ביותר לשבת עם בנות שחוו ומרגישות כמוך יש עוצמה אחרת לגמרי! יש כל מיני קבוצות ואת יכולה לבחור את המתאימה לך בהצלחה אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

בודד וקשה לי. נגמר יום כיפור ואני עוד לא סלחתי ואולי הוא בכלל לא יודע ולא מבין אבל אני יודעת ולא שוכחת וכועסת ופגועה ושונאת. גם במוצאי יום כיפור. אפילו לא ממש צמתי:-(

יקרה, אמנם יום הכיפורים הוא יום של סליחה, אבל יש לך את כל השנה כדי ללמוד לסלוח בעיקר לעצמך וגם למי שפגע בך כדי שתהיי פנויה לטפל בעצמך עם כל האנרגיות שיש לך בלי לבזבז אותן עם האכזבה והכעס על מי שפגע בך. מבינה את הבדידות והבידוד.... איתך כדי שתהיי פחות לבד. שלך - מציאות אחרת

שלום. יום כיפור הוא אכן זמן של סליחה ומחילה. ואכן כמו שמציאותי אמרה; גם כל השנה. אבל יש אנשים שאנו לא מצווים לסלוח להם. לא התבקשנו לכלול אותם במילים; הריני מוחלת וסולחת!!! גם אני תמהתי האם עלי להגיע למצב בו אני סולחת לו.. וכשבררתי זו התשובה שקיבלתי. (אולי כל מקרה לגופו, איני יודעת..) לכן, הצעתי היא. אל תתעסקי בו..!! אלא בריפוי שלך!!!!!! תסלחי לעצמך על הסבל שגרמת לך אם זה בהאשמה העצמית ואם זה בשאר דברים שעשית כלפייך בעקבות המקרה... את זקוקה למחילה מעצמך כדי להתגבר ולהמשיך. וגם את (אולי) לא יודעת זאת.... אני כל כך(!!!!!) מבינה את המילים שלך הם הולמות בי בחוזקה... כי גם אצלי; הוא ממשיך בחייו כרגיל. עם משפחתו וילדיו.. וכלל לא חשב לבוא ולבקש מחילה.. וזה קורע את הלב... (יש זמנים שאני חושבת שאם הוא יבוא לבקש סליחה אסלח לו..) אבל זה לא נכון להתעסק בזה. כי הוא לא יבוא! ואם יבוא, הוא ראוי למחילה?!? יש לי הרבה מה להרחיב בזה,,, אבל לא אכנס לזה כי אני לא! מתעסקת בזה בחיי. אני חייבת להמשיך הלאה, להתמודד מול הנזק שעשה לי. ולא לחשוב עליו... כי זה רק תוקע אותי מלהתקדם בחיים... יקרה, ראיתי גם מה שכתבת לשקופה- תחזיקי מעמד (אם כי לא בטוח בשביל מה..) אז- יש בשביל מה! ובטוחה אני שגם את יודעת בתוכך. אבל ברגעים קשים לא רואים את המטרה. הקושי גדול מנשא ולכן רואים רק את הכאב השחור.... אבל כשמתמודדים בכל הכוח. כל אחת בדרכה היא, מקבלים סיפוק וכוחות. ומתחילים לראות גם אור.... אורחת נהדרת שלי, אני איתך.. אל תדרשי ממך דבר מעבר למה שאת יכולה. במידה ותצליחי לחיות חיים טובים של אור ושמחה ולהניח את העבר במקומו ורק לצמוח ממנו. אז תראי, לדעתי, אם את מסוגלת לסלוח.. אולי הוא כבר לא יזיז לך.... כרגע, זה להתעסק בו המחשבה הזו ולא בך- מי שזקוקה להכי הרבה יחס מחשבה סליחה והבנה.. לא להפנות זאת כלפיו! זה דעתי....!! בהצלחה בכל!! והכי חשוב; שנה טובה מלאה בכל טוב! שמחות עד בלי די. בריאות וסיפוק. ועוד ועוד. באהבה.... אני :)

זה לא קל לסלוח כעט בלתי אפשרי אבל המחשבה של סליחה משחררת אם זה אפשרי? לסלוח ? לשחרר? לצאת המכבלים הלוחצים ומכבידים? זהו תהליך קשה ביותר אני יודעת שיש בנות שהצליחו לסלוח(אחרי תהליך של כעס ועיבוד הטראומה) וחשו משוחררות יותר אם כי זה לא אומר לקבל את המעשים!!!!!! זה מורכב מקווה שלא הובנתי לא נכון מחזקת ומאחלת לחופש אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

האם מותר בפורום הזה לכתוב תיאורים של התקיפה? פרטים? אם מסמנים בכותרת זהירות טריגר?

ברוכה הבאה יקרה. את יכולה לכתוב את כל מה שנכון לך, במינונים שטובים לך ולציין טריגר בכותרת. כשרושמים טריגר, זה מאפשר לאנשים לדעת שתוכן ההודעה קשה ולבחור אם לקרוא או לא...... שלך - מציאות אחרת

למנהלת אם זה יותר מידי את יכולה למחוק אני בהחלט אבין. **טריגר** זה קורה אחרי שהוא אונס אותי הוא נותן הוראה תחזיקי את הרגל שלה והוא אוחז ברגל השניה פותחים את הרגליים הכי רחוק שאפשר ואז הוא עושה אגרוף יש לו טבעת גדולה הוא עושה אגרוף ואת האגרוף הוא מחדיר לתוכי חזק עם כל הכוח ואני צורחת הכאב בלתי נסבל והטבעת קורעת את העור הוא מסובב את האגרוף בתוכי מוציא ושוב מחדיר עמוק פנימה הכאב נוראי ואני צורחת ובוכה ומתחננת שדי ומרגישה את הטבעת שלו קורעת אותי מפנים וזה נמשך לא יודעת כמה פעמים כי אני כבר התנתקתי ואני כבר לא מרגישה כלום..... ואני בת 12... ועכשיו אני מסתכלת באינטרנט ומגלה שיש דבר כזה שנשים נהנות!! מזה קוראים לזה פיסטינג יש לי בחילה בא לי להקיא...

תודה על התמיכה ועל ההבנה. תודה רבה רבה!

כבר הרבה מאוד זמן שהמצב הוא לא טוב. זה לא שאין זמנים טובים אבל השפעת הזמנים הרעים הולכת ומתחזקת. הוצע לי אישפוז יום, האם יש מי מכם שיכולה לסייע לי במידע ? מה זה בדיוק ? כיצד זה מתנהל? תודה

שלום מרום יקרה! אני מאוד מזדהה עם הדברים. גם לי הוצע שאלך לאשפז את עצמי. אבל בתוך תוכי ידעתי שהמצב שאליו נקלעתי לא בגלל שככה זה אלא כי אני זקוקה למשהו (הכלה ולצעוד יחד יד ביד) ולא הצלחתי למצא זאת. והמצב התדרדר בשל כך. והתדרדר המון! אין לי בכלל איך להתחיל לתאר לך, ובכלל לא חשפתי זאת עדיין לאיש.. היו לי זמנים קשים מנשא. המון דמעות וכאב עז. שאי אפשר לתארו! הטוב שהיה, היה מועט. אולי כן היה טוב. אבל לא ראיתי אותו ולא חשתי בו. מה שתפס את כל כולי זה הקשיים והרעות שפקדו אותי...! כבר התחלתי להסכים עם זה שרק אישפוז יעזור והתחלתי לברר על זה.. וממש רגעים ספורים קודם שעשיתי מעשה והלכתי לבד! לאשפז את עצמי קרה משהו שמנע ממני לעשות זאת. ואז פגשתי מישהי שהאירה את עיני. שמחתי שפגשתי אותה כי היא הצליחה להבין מה אני באמת צריכה! ולא סתם בגלל שאינה יכולה לתת או לעזור לי לומר: לכי לאישפוז. שמחתי שהובנתי. (אומנם אותה אישה לא טיפלה בי בהמשך) אבל היא נתנה לי את הכוח להאמין בעצמי!!! היו ימים קשים! אבל כיום אני מצליחה לראות גם הרבה טוב! ולהשתדל כמה שפחות לראות רע, עד כמה שניתן! למה סיפרתי לך?? ראשית- לא בגלל שתפעלי כמוני. לא ללכת לאישפוז ויהי מה! אלא- לפני שתעשי צעד כזה, נסי לחשוב עם עצמך, או עם מישהו שבאמת איכפת לו! ונסי לבחון מה הכי יועיל לך. מה את צריכה? מה יעזור לך להשיג זאת?....?? ייתכן בהחלט שאישפוז ייתן מענה. אישפוז יכול להיות גם תקופה קצרה או ארוכה. אבל אם זה מה שנראה שיעזור לך להתקדם ולהתרומם מהקשיים. אז מומלץ!!!!! אני מודעת לזה שאת שאלת פרטים יותר קונקרטיים על מהו אישפוז יום וכו. ושאני הרחבתי לך מכיוון שונה.. אבל זה היה בכוונה! זה שלב ראשון שלדעתי את צריכה לברר עם עצמך! לא ישר ללכת למה שאומרים. אלא לבחון, האם זה באמת מה שייטיב לי? מה שאני זקוקה לו? כמובן שהרבה פעמים אנשים מבחוץ קל להם לראות מה שלנו קשה כי אנו עם מלא רגשות וכו לכן צריך לשמוע בקולם ולהתייעץ! לא שוללת זאת בכלל! להיפך, אני בעד! אבל לאחר ששמעת, תבדקי אם את מתחברת לדברים... מקווה שהצלחת להבין את כוונותי. וכאשר ואם תרצי כן לפנות לאישפוז יום. אולי כדאי שתשאלי את המטפל/ת על מקום שנותן מענה כזה ותתקשרי לברר על המקום. ומה זה בדיוק?! מרום יקרה, כל מה שתחליטי אני כאן להושיט לך יד ללוותך. בחיבוק גדול אחתום. ובתקווה לשמוע ממך בשורות טובות. הרבה טוב ואור! מאמינה שזה יבוא!! אפילו שעכשיו יש הרבה חושך קושי ומכאוב... איתך. שבוע מבורך!

אף פעם לא דיברתי על זה אבל אולי הגיע הזמן.עד שהבנתי מה עשו לי הייתי בתחילת גיל ההתבגרות ויחד עם זה באה הבושה..הייתי אז בן 7 או 8 היום כמעט 20 שנה אחרי אני בשלב השנאה העמוקה לאותו איש ומתבייש בעצמי. וכמובן ממשיך לשאול את עצמי ולפעמים גם את אלוהים שאלות קשות.למה אני? ואיך לעזאזל אני יצליח להמשיך הלאה? כל דבר רע שקורה בחיים בא משם מאותו קיץ אני כבר לא יודע מה אמיתי זה הכל כמו חלום רע. כלפי חוץ אני הכי רגיל בעולם סיימתי תיכון הייתי קרבי וטיילתי בחול ועכשיו סטודנט. אבל המועקה הזאת לא נגמרת,קשה לי להתחיל קשר ואם יש משהו אני בורח. איך אני משתחרר מזה? ניסיתי הכל. יש רעיונות?

שלום לך! בהחלט, לעבור חוויה כזו זה להתרגל לחיים אחרים. זה בכלל לא מובן מאליו כל מה שאתה מספר; שהצלחת להבין שאתה קורבן. שהצלחת לשרת בצבא בקרבי. שאתה מצליח ללמוד - סטודנט. ......!!! זה מדהים! שאתה נלחם ולא נותן לרגשות העזים להשתלט עליך! מאמינה שיש זמנים שהכאב והמצוקה תהומיים והדמעות חונקות... ובכך שכתבת שניסית הכל, טיפול כלול בזה?! האם ניסית להשיח את הרגשות והחוויות והפרושים וכו לאדם שיקשיב יכיל ושיהיה איכפת לו וכן שיאיר ויכוון ויישא בכאב..?! אני חושבת שזה הדרך. וכמובן!! יחד עם מה שאתה כבר עושה שזה להמשיך חזק בחיים ולא לומר לא יכול וכד אם הלכת לקרבי וכעת אתה סטודנט ברור הוא שיש בך כוחות על! לא כל אחד מסוגל! וקו אחד שעבר טראומה. אז שולחת לך טפיחה על השכם! ועוד אחת! וגם אתה צריך לעשות זאת לעצמך!! אסכם- הקושי הוא עצום! ומי כמונו מבינות..(!) אבל אנו כאן כדי לחזק ולהתחזק. לכן רק לשקוע בסבל הנוראי זה ידרדר אותנו מטה. עכ אנו צריכים א. לא להזניח בשום פנים ואופן! ולהדחיק! אלא להיפך!! להתמודד! לפתוח את הכאב והפצעים ולטפל! ולדבר עליהם עד שדברים יהיו בהירים לנו כמה שניתן!! ב. אסור לשקוע בדיכאון. אלא להמשיך לצעוד ולומר לעצמינו עד כמה אנו יכולים ומסוגלים להמון! אם עברנו את הגהינום עלי אדמות והמשכנו לצעוד.......!! מחזקת אותך! אתה מוזמן לשתף כאן עד כמה שתרצה וכמה שתרגיש לנכון. נסה לשאוב כוח ותקווה מכל מקום שיתן לך זאת. מגיע לך!! איתך- אני, מתמודדת!

http://news.walla.co.il/?w=/10/2569169 אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

ראיתי,קראתי ואכן טריגר לא פשוט. מבחינתי , מי שפגע והובא לדין,נשפט ונאסר זה יגמר לו בשלב כל שהוא. הוא יוכל להמשיך בחייו, ומה עלינו הנפגעות אנו בבית סוהר כל ימינו ועד מותינו

שלום, כיום אני בן 16. כשהייתי צעיר יותר [בן 5-13] למשך מספר שנים, אחד מקרובי המשפחה שלי[בן דוד] היה אונס אותי... כל פעם שהוא היה בא לישון פה או סתם נמצא פה אז הוא היה עושה לי משהו... אני לא זוכר אפילו איך זה התחיל... אבל אני זוכר פעם אחת שמהדהדת לי בראש יום-יום... ישנתי בלילה בחדר בידיעה שהוא ישן בחדר ליד.. למרות הפחד והצמרמורת הצלחתי להירדם בשעה דיי מאוחרת.. אני זוכר שזה היה לפנות בוקר.. התחיל בדיוק האור בחוץ וזה היה בחג סוכות חלמתי חלום דיי נחמד.. לא זוכר בדיוק מה.. ופתאום הרגשתי בחלום גל קור שהכניס לי צמרמורת מטורפת.. לפתע התעוררתי בעודו מנסה "להשחיל" את האיבר מין שלו לתוכי... ניסיתי לצעוק אך הוא חנק אותי בחוזקה שבקושי יכולתי לבכות מהכאב החזק של איבר מינו שקורע לי את כל הגוף... נאלצתי לחכות עד שהוא יסתיים... מספר דקות ספורות[8-10] שנראו לי כמו שעות... לא יצאתי מהחדר כמה שעות טובות לאחר המקרה עד שהתחלתי להרגיש מחנק מרוב רעב... היו עוד המון פעמים ועוד הרבה מקרים של אלימות, התעללות, השפלה ואיומים:-( שלא נדבר על איך שזה השפיע עליי.. כל מקום חדש עם אנשים חדשים מכניס אותי ללחץ... קשה לי ליצור קשרים עם אנשים חדשים ואני נורא מפחד מהמוניות... היחידה שידעה על זה עד עכשיו זאת חברה שלי כבר 9 חודשים+.. הייתי חייב בשלב מסוים לספר לה כדי להצדיק הרבה דברים שהיא לא מבינה אצלי..:-( [כמו.. למה אני כלכך נמשך לטוסיק שלה..יותר מדיי עד למצב של אהבה ואכפתיות אליו, למה אני מעדיף סקס כלכך רגוע ולמה אני כלכך רגיש ומפחד מקשרים חדשים עם גברים...] רציתי לדבר איתה עכשיו כי קמתי בבהלה אחרי חלום על אותו לילה.. אבל היא ישנה.. אני לא הולך לספר על זה לאיש יותר ממנה.. סיפרתי את זה פה כי הייתי חייב להשתחרר מהמחשבות האלה.. תודה:[

ברוך הבא מיתר מצטערת לשמוע , חויה נוראית שעברת ואתה שומר על כך בסוד..... זה עוד יותר קשה וכואב אני שמחה שאתה יכול לספר לחברתך, האם הינך מרגיש בטוח לספר לאימך או אביך? אני זקוק לעזרה מקצועית שתעזור לך. עדיף שיהיה מוקדם ככל האפשר. אני מציע לך להתקשר למרכז סיוע אתה יכול להתקשר אנונימית ללא צורך להזדהות. http://tlv.1202.org.il/template/default.asp?siteID=6&catId=62&maincat=11 אל תשאר לבד אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה רבה לכותבים... אין לכם כמה זמן הייתי צריך מישהו שיבין את זה..:-( אני פחות מעוניין בלטפל בבעיה אלא יותר לדבר על זה כשאני צריך ושיהיה אנשים שיתמכו בי.. אבל תודה בכל זאת אחרי אתמול בלילה שלחתי לחברה שלי המון אסאמאסים שאני צריך אותה... ובאמת הייתי צריך.. אבל במקום להיות פה אז או עכשיו.. היא מפנה לי את הגב כי היא כועסת עליי.. דווקא הבן היחיד שהכי חשוב לך בעולם בזמן שאתה הכי צריך אותו יכול להיות כלכך נורא שאתה בוכה לו בפלאפון והוא מנתק לך בפרצוף כי הוא כועס ואין לו זמן.. למה זה מגיע לי?!?!? מאתמול שקמתי עד עכשיו לא הלכתי לישון ולא הצלחתי להרדם.. לא הלכתי לבית הספר.. אין לי אף אחד לדבר איתו על זה בחיים האלה.. אז דווקא היא? דווקא עכשיו?! :-( מזל שאתם פה אחרת הייתי ממשיך לשכב במיטה ולבכות עוד הרבה זמן.. מה אני יכול לעשות? עם מי אני יכול לדבר על זה חוץ ממנה? אני לא יכול הורים או אחים כי הם מכירים אותו והכל.. אני לא רוצה שאנשים ידעו על זה.. אבל אני מרגיש שאני חייב שעוד מישהו[עדיף מישהי כי היא תבין אותי הרבה יותר טוב] ידע על זה כדי שאני אוכל לדבר עם עוד מישהו בזמן שאני צריך..;-( תודה רבה לכם שאתם פה...

מצמרר לקרא, ראשית, שמחה שהצלחת לשחרר ולספר לחברה וכן כאן. שנית, שמחה שזה הפסיק. אם הבנתי נכון. מאמינה לך שזה שינה את חייך ומקשה בהרבה דברים. אולי כדאי לפנות לטיפול? לנסות לגעת בדברים הקשים, לנתחם ולעבדם כך תרגיש טוב יותר ותוכל להתמודד מול קשיים? מאוד ממליצה! וכן, כמו שעשית צעד וכתבת כמה שיכלת. אתה יכול להמשיך במינונים הנכונים לך! הרבה כוח. סבלנות ותקווה!

בנות יקרות שנה טובה שהשנה החדשה אשר בפתח תהיה שנה טובה יותר מזו שחלפה, שנת בריאות אושר ושלווה, שנת צמיחה התחדשות , הגשמת חלומות לפחות אחד!!!! והרבה אהבה מכל הלב אידה http://www.orhanefesh.co.il

אידה יקרה, תודה רבה על הברכות והאיחולים לשנה החדשה. שנה טובה גם לך. שנה שבה תגשימי את כל החלומות והרצונות עד תום. שנה מלאת שמחה אושר ובריאות. שנה של עשייה שתביא לך סיפוק והנאה מהתוצאות. שנה שלווה ופחות לחוצה ובריאות טובה. וכמובן לכל הבנות שכאן מאחלת שנה טובה, שנה שבה תשיגו ותממשו את כל המטרות, תרגישו טוב בעיקר עם עצמכן, שתהיה שנה עם עליות ובלי נפילות ומעידות, ובעיקר שנה של קבלה עצמית ואהבה עצמית מבורכת. שלכן - מציאות אחרת

הנה היום האחרון של השנה מגיע... בהתרגשות רבה רוצה אני לאחל; שנה טובה! ומתוקה! שנה של בריאות איתנה! שנה של שמחה מעומק הלב! שנה שלא תדעו צרה וכאב! שנה בה יתגשמו כל משאלות לבכם לטובה! שנה בה תזכו לגאולה פרטית וישועה! שנה של התחדשות והתחלה נקיה. וכן, יהיר שנזכה כולנו לראות בגאולת ה. ונזכה לחזור בתשובה שלמה מעומק הלב. נקבל קבלות ונקיימם. מאחלת ששנה זו תהא שנה של התחדשות. שנה של זיווגים שנה של התעברות שנה של לידות קלות שנה של הצלחה בחינוך הילדים הנכדים והצאצאים. המון נחת! שנה בה תתפארו בכל יוצאי חלציכם. שנה בה תשאו חן וחסד בעיני אלוקים וכל הסובבים. שנה שלא נשמע אסונות לא בנו ולא בקרובינו. שנה של אריכות ימים. שיהא לנו עבודה במקום טוב וצוות טוב. שהפרנסה תהא מצויה לנו ברווח ובכבוד. שלא נתבזה. ושכספינו ילך רק לדברים טובים ומועילים. שנזכה להיות מהנותנים בשפע וברצון. שנזכה תמיד לחייך ולהאיר פנים :) שנזכה לקרב אלינו חברים טובים! אנשי אמת! שנרחיק מעלינו את הקמים עלינו לרעה. נשתדל בכל מאודינו להיות טובים יותר. שנלמד לאהוב ולתת להוכיר ולכבד להקשיב לייעץ להבליג ולסלוח!! נשתדל גם למגר את הרע מקרבינו; להסיר את הכעס, השנאה, הקנאה, המחלוקת. לא להתאוות לא לשקר ולרמות להשתדל שלשונינו תדבר טוב, חו לא דברי ליצנות לשוהר מינות או כפירה.. כולי תקווה ותפילה שנכתב ונחתם בספר חיים טובים ושלום. אוסיף רק דבר אחד נוסף- יהי רצון ונזכה לחיות על קידוש השם!! שוב, שנה טובה. מתמודדת

לאידה וכל המשתתפים בפורום מאחלת לכם מכל הלב שנה טובה עם הרבה אור וברכה אני אסירת תודה שאתם בחיי- ינשוף

בטעות לא נשלחה ההודעה. כבר כתבתי הרבה והחלטתי לא להתערב ומחקתי הכל. כשאדם כועס הכל נראה לו כביקורת והוא משיב בכעס. לכן אעזוב את מה שכתבתי אבל אוסיף ברשותכן התערבות קטנה.. כולנו כאן עברנו גהינום שלא נגמר לגמרי..... בואו נתמוך. לא לריב! המריבה מרחיקה אותנו אחת מהשנייה. נראה לי שלרובן פה חסרה תמיכה עקבית בחיים האמיתיים ואנו יכולות לנסות למצא אותה כאן. ביד שאנו אוחזות אחת לשנייה. בעידוד בחיבוק ולפעמים במילים... הריב מערער גם את זה ונותן תחושה קשה של בדידות ויותר מזה... גם אני הייתי מעורבת בחוסר הבנה שגרר אי נעימות רבה.. (הלוואי וזה מאחורה רגשית) לא עשה לי טוב לריב..... אלא להיפך, רע נורא!!! בנות, אתן יקרות לי! שולחת חיבוק קבוצתי לכולן. מבינה את הקושי של כל אחת. ולכן לא שופטת בכלל. אדם שנמצא בקושי הוא ככה מגיב לדברים. זה קורה לכולם!! גם לי.. אבל אהובות, בואו ננסה לתמוך ולא להמשיך במכות ופגיעות ו... :( איתכן כולן כמה שיכולה. מתמודדת כמותכן..!

מסכימה איתך שריבים לא עושים טוב לאוירה בפורום. אל תשווי בין מה שקרה לך לבין מה שקורה כאן עכשיו. את לא השתלחת באנשים ולא השתלחו בך. אי הנעימות נבעה מדברים אחרים ואת יודעת את זה, ובעיקר הכל היה מיתוך דאגה לך.... מה שקורה כאן כרגע שונה לגמרי. בהרגשה שלי ותקני אותי אם אני טועה, אני לא חושבת שאנשים יכולים להכנס לפורום ולהשתלח באנשים אחרים בחסות היותם ניפגעים.... לכל מי שנמצאת כאן לא קל ומן הראוי שאנשים ילמדו לכבד את האחר ולא יתקפו בגלל "סערת רגשות" שבתוכה הם נמצאים, לא מקובל עלי ולא מוכנה להיות גם כאן שק איגרוף של אף אחד. לא מקובלת על הנחמדות הזאת כלפי מי שתוקפת כאן בלי מעצורים. מצטערת, הפגיעה היא לא כלי שנותן לגיטימציה לפגוע ומאפשר לפרוץ עוד גבולות של אנשים..... שלך - מציאות אחרת

לא ראיתי את מה שקרה כאן אך הבחלט מסכימה שאין להישתלח באף אחד כאן בפורום המקום נועד לתמיכה לצערנו מידי פעם בפעם מישהו/' נכנסים כך סתם כדי להפר את השקט והשלווה של הפורום כמה חבל איתכן בנות חטולית

תשמרו על עצמכן!! אני מצטערת על השרשור הלא נעים נסו לא להכנס לשרשורים האלה חבל גוזל אנרגיות מיותרות אני לא לגמרי הבנתי מי נגד מי? הבנתי שיש מי שכועס עלי... וזה בסדר אני עושה את המקסימום כרגע! אתן באמת יקרות לי גם אם אני לא מספיק כאן ותזכרו שיש בחירה! אז תודה לכן! שבת נפלא לכולן אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/

תודה רבה על הטיפול מסור שלך. תודה רבה שאת מוכיחה כל פעם מחדש שאת האמא של הפורום, וכשקורה משהו אפשר תמיד לסמוך עליך שאת כאן איתנו. שבת ניפלאה גם לך ושוב תודה, שלך - מציאות אחרת

ביום שישי בלילה הייתה לנו תוכנית שנמשכה לתוך הלילה. הרגשתי כבר עייפות נוראה במיוחד בגלל כל השבוע. אז לא הורדתי את העדשות ופשוט נרדמתי!! באמצע הלילה התעוררתי עם כאבים חזקים ולא הצלחתי לפתוח עיניים. אמרתי בבוקר יהיה לי כוח ואטפל בזה. בא הבוקר והכאבים גברו פי מליון..!! לקח לי המון זמן להוציא את העדשה מהעין הכואבת. את השנייה כבר לא הצלחתי להוריד. א. בגלל שהיא לא כאבה ב. כי לא ראיתי ולא יכולתי להורידה. בקיצור כאבי תופת!!! הסתובבתי ולא היה לי טיפות ולא כלום. הייתי בצפון בשבת לבד (הכרתי שם בנות אך הגעתי לבד) קיצור- סבלתי ולא ידעתי מה לעשות. לא יכולתי לראות אור אפילו הכי קטן. לא הצלחתי לפתוח את הפלאפון כי האור שרף לי! ולצאת למקום כלשהו השמש הרגה אותי.... עד 5 בערך התייסרתי לבד ואז יצאתי מהחדר והלכתי עם 2 חברות למגן דוד שם קיבלתי הפנייה למיון. הלכתי עם משקפי שמש ועוד הסתרתי ביד את המרווח בין המצח למשקפיים בגלל האור. אנשים ברחוב פשוט נעמדו להסתכל עלי. ראיתי את רגליהם נעצרות וגם ספרו לי. כנראה חשבו שאני שומרת עיניים בצורה מבהילה... הגעתי למיון ובבדיקות צריך להאיר את העין כדי לבדוק. ולא העזתי זה כאב רצח... הרופא לא היה רחמן ואמר באת שנבדוק לא?! אז תסתכלי עאל הכיוון שאני אומר לך..אם לא תלכי הביתה.. ניסיתי בלית ברירה שוב אין לי מילים לתאר את הכאבים ולא עזר שאמרתי זאת לרופא פשוט זזתי והתחלתי לבכות...... ההרגשה הייתה שאיבדתי את הראיה ניסיתי להסתכל בעין השניה במצמוצים על צבעים כדי לזכור... בקיצור התאשפזתי.. כל שעה העירו אותי שאקבל כל מיני סוגים של טיפות. בחסד עליון כבר בבוקר הצלחתי לפקוח את העין ולראות!!!!!!!!! אני רואה מטושטש וכל העין אדומה שאין דברים כאלה. אבל אני רואה!!!! הם רצו שאשאר לאישפוז עוד יום ואז יראו מה המצב. אבל זה השתפר והמגרנה חלפה גם היא אז הם נתנו לי 3 סוגים של טיפות. 1 לקחת 8 פעמים ביום. 2 שלוש פעמים ביום ואת הנוסף פעמיים. דרשו שאופיע שם מחר בבוקר לבדיקה ושחררו אותי. ברוך אתה ה... פוקח עוורים אנחנו רגילים לקום לראות לנשום לבלוע ללעוס ללכת להתכופף לשמוע....... כל זה לא מובן מאליו!! כמה צריך להודות.. אני בה רואה...!!!

איזה סיפור.... שמחה שמשתפר ושלא איבדת את הראיה. ואכן שום דבר בחיים האלה לא מובן מאליו. אפילו לקום בבוקר זה לא עניין של מה בכך.... ובאשר לעדשות, אולי כדאי בערבים להוריד את העדשות ולשים משקפיים, כדי שמצב כזה לא יוכל לקרות. רפואה שלמה. שלך - מציאות אחרת

איזו חויה מפחידה טוב לשמוע שחזרת לעצמך וגם להעריך ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו! תרגישי טוב אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/

שלום. אני דנית. סובלת מocd וברקע אירוע שבאמת קרה, ואני רוצה להבין אם מדובר בהטרדה מינית: אחרי פרידה מבחור אבא שלי ואני התחבקנו ותוך כדי הוא פתאום הכניס את היד שלו מאחורה אל מתחת לחולצה שלי, ליטף לי את הגב. אחר כך הוציא משם את היד, וליטף אותי על הבגדים לאורך הגב, עד הישבן וגם את הישבן ליטף קלות וחזרה לגב, על הבגדים. תוך כדי הוא התנשף. תוך כדי לא זזתי כי הייתי המומה ואז הוא הפסיק. חשוב לי להגיד שבעבר הוא אף פעם לא נגע בי בשום צורה כזאת או אחרת. סיפרתי לחבר שלי את הסיפור והוא היה מזועזע. עכשיו אני מרגישה כל כך רע עם עצמי שסיפרתי לחבר שלי כי זה ממש לבייש את פניו של אבא שלי. זאת בכלל היתה הטרדה מינית או הפגנת חיבה? 

היי דנה. איך שתארת נשמע לי נורא!! לגעת בך ולנצל את הפרדה שאת מעוניינת בחיבה ולנסות לגעת בך בצורה הכי אינטימית שלך.. ועוד אבא..... תשימי לב בהמשך לדאוג לעצמך שלא יחצה מישהו את הגבול האדום. לא משנה מה מעמדו. שמרי על עצמך. זה באמת בושה שאבא עשה דבר כזה. אבל זה לא בושה שלך אלא שלו!!! בהצלחה!!

לדעתי אביך לא התכוון ליצור מצב של הטרדה מינית עובדה שהוא מעולם לא עשה לך כלום ומעולם לא נגע בך הליטוף על הגב מעלה ומעטה לא מראה לי שהוא התכוון למה שאת הרגשת , הרבה הורים נוהגים ללטף כך את הילדים שלהם גם במצבים והתפרצויות של התרגשות משמחת או משהו מרגש , לפעמים גם כרצון לחבק את הילדים ברגעים שלילדים קשה והתנועה הזו עם היד על הגב אפילו מתחת לחולצה לא באה לרמוז שיש משהו מיני-מצד ההורה המלטף ,אם אביך היה חס וחלילה מהסוג הזה של האבות , תאמיני לי שכבר מזמן היית מרגישה את זה גם בדרכים אחרות ,לגבי החבר שלך ,את תמיד יכולה לחשוב פעם שניה ולומר שזו רק היתה הפגנת חיבה מקווה שעזרתי לך חטולית

ברוכה הבאה לפורום. בהרגשה שלי, המשנה הוא איך את מרגישה מול מה שאביך עשה. אם את מרגישה שגבולותיך נפרצו יש מקום לדבר על זה איתו ולבדוק מה עומד מאחורי ההתנהלות הזאת שלו ולמה הוא התכוון. אם מערכת היחסים שלכם טובה, הוא יהיה כנה איתך. לגבי החבר שלך, תנהלי את את הסיטואציה ואל תתני לו לקחת פיקוד על הרגשות שלך. שיהיה שם איתך עם מה שאת מרגישה מול מה שקרה, ולא עם מה שהוא מרגיש מול זה..... שלך - מציאות אחרת

האם אבא חצה גבול? האם אכן ניצל מצב זה? או שהפגין חיבה כלפייך? תחושת בלבול...... האם את הרגשת משהו מיני? או שדברים האכן התבלבלו? לך? אולי לאבא? מה שהכי חשוב אך את הרגשת? כי הדברים לא באמת ברורים. האם נהוג שאבא מכניס יד לחולצה? האם חצה גבול? היה הייתה הטרדה מינית. האם אפשר לדבר איתו? שימי לב והציבי גבולות למה שנוח ומה לא ! אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/

ויש לך אותה, אם העלית זאת חשבת זאת כן, הוא ניצל אותך מינית כ"כ ברור-כשמש... עצוב אבל נכון עצוב שיש אנשים כאלה, ועוד כאלה שאמורים לאהוב בצורה הכי טהורה שיש והם לא.

אההההההההההההה איך......???? ואיך.....??? כוח?? חוזק?? תקווה?? עזרה?? תמיכה?? מנין?!

מתמודדת יקרה, מן הסתם אין לי תשובות. כל התשובות לשאלות האלו אמורות להיות בתוכינו, אבל גם אני מחפשת מענה לשאלות האילו שאת שואלת. שולחת לך חיבוק חם ועוטף. שיבואו כבר ימים יותר קלים. שלך - מציאות אחרת

היי. תודה. קיבלתי היום כוח קטנטן. מקווה שימשך לאורך זמן ושזה יהי. הארה..! לגביך, מה נשמע?! עדיין קשה? איך בעניין הרפואי? עברת את הבדיקות? יהיר שנצליח ונמצא את הכוח..! תמיד!!!

מעומק נשמתך מעומק ליבך הדואב גם כאן מאיתנו -כמה שרק אפשר מאנשים שאת כן יכולה לסמוך עליהם אנחנו תמיד נופלים , נופלים ושוב קמים משמע שיש בתוכנו כוח בלתי נדלה שבא בכל פעם-לעזרה תסמכי על עצמך חומד שלי, את בהחלט ראויהמחבקת ברכות מאמי חטולית

היי. נכון. החיים בנויים מעליות ומורדות וצריך לזכור זאת. אבל כשבאות הנפילות לא יודעים מה העומק ועד מתי נרד... בעליות מקווים להמשיך. זה גם לא מובן מאליו שצריך להודות עליהם ולבקש שימשכו. בה. אני קצת נושמת עכשיו. מקווה שימשיך כך ושנדע רק טוב. מה שלומך את?! איך את מרגישה?! אוהבת אותך. אני

זאת פעם ראשונה שאני פותחת את הנושא הזה מאז שזה קרה אני לא יודעת למה אבל פשוט נכנסתי לפה אני לא יודעת למה כתבתי בשורת חיפוש "פורומים לנפגעות תקיפה מינית" אני בת 15 ואני נאנסתי לפני 6 שנים ואני מפחדת להגיד את זה שאנסו אותי אני מפחדת להגיד את זה ואני לא יודעת למה האם זה נורמלי אני לא יכולה יותר לשמור על זה אני חייבת להוציא את הסיפור הזה אבל אני גם לא יכולה מה לעשות

שלום לך -קשה לי ברוכה הבאה לפורום מאוד מבינה את הלבטים והקשיים שלך מצטערת לשמוע שעברת חוויה כזו קשה בגיל צעיר מאוד האמת-שזה בכלל לא משנה באיזה גיל זה קורה תמיד זה מאוד קשה בדיוק כמו שאת כותבת במילים שלך ואת בהחלט זקוקה לעזרה את חושבת שאולי תוכלי לשתף את אימך? או חברה טובה וקרובה? אם מאוד קשה לך לשתף מישהו/י במה שקרה לך תוכלי לחייג לקו של נפגעות תקיפה מינית ובלי להזדהות בשמך לדבר על מה שקרה לך , לקבל תמיכה וייעוץ הכי נכון-זה לא להמשיך להישאר עם כל הכאב הזה לבד את יכולה גם אם את רוצה/מסוגלת לשתף כאן בפורום מה שהכי נכון לך את לא חייבת לספר מה שלא נוח לך אלה רק מה שאת בוחרת כאן לא שופטים אף אחת כאן בהחלט אפשר לקבל תמיכה מנסיון של כל אחת וכמובן גם ממנהלת הפורום תרגישי בנוח-הבמה כולה שלך שולחת חיבוק לחיזוק-כמובן אם לא מפריע לך חטולית

ברוכה הבאה לפורום. כל הכבוד לך על האומץ לדבר על זה. עשית צעד ענק קדימה בכיוון הנכון. זו הדרך, לדבר על זה ולא להשאר לבד עם הכאב הזה ועם הסוד הנורא הזה. מצטרפת לחטולית, את יכולה לכתוב כאן במינונים הנכונים לך כדי לפרוק מעליך את הכאב הזה. את יכולה גם לפנות לקו סיוע בטל' 1202 אפילו בלי לחשוף את שמך ולדבר ולספר עד כמה שאת יכולה. יעזרו לך שם, המקום הזה נועד לעזור לאנשים שניפגעו. ואת יכולה גם לפנות ליועצת בית הספר ולדבר איתה. היא גם תדע איך לעזור לך ולהקל עליך. בגדול והכי חשוב, אל תשתקי יותר ואל תשארי עם זה לבד. שולחת לך חיבוק לעידוד אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

מצטערת לשמוע... לא כדאי ולא רצוי להשאר לבד עם הדברים אלה דברים קשים ונוראים שחווית אסור לך להיות לבד לשמור סוד!!! האם זה עדיין קורה? עדיין את נפגעת? האם יש לספר? אמא? יועצת? מישהי שאת סומכת עליה? אנא צרי קשר כאן בפורום ואת יכולה גם לפנות אליי במייל מחכה לשמוע ממך מחזקת אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/