פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

שלום . מגיל 14 נאנסתי במשך שנים על ידי חבר של הורי גבר בן 50 . כיום אני בת 27 ולא מצליחה לשקם את עצמי הן מבחינת עבודה קבועה כל שבועיים שלושה אני מחליפה עבודות .כיום התמונות עולות ואני מרגישה שאני תקועה בגיל 16 .קשה לי עם עצמי אני נואשת מאד .תודה

שלום לך אני יקרה, ברוכה הבאה. אני מאד מבינה את המקום הזה שבו קשה לך להחזיק מקום עבודה לאורך זמן. במובן מסויים המקום שהיה אמור להיות הכי יציב ובטוח בשבילך, והמקום שנותן לך אפשרות להתקיים, היה מקום שבו פגעו בך. לכן קשה לך להיות הרבה זמן באותו מקום שאמור לתת לך שכר שיאפשר לך לפרנס את עצמך..... נראה לי שמקום עבודה שבו התפקיד יהיה יותר להיות בשטח כמו למשל מדריכת תיירים או תפקיד שמצריך נסיעות לכל מיני מקומות לצורך פגישות עבודה וכד', יוכל לעזור לך בגלל היותך ניידת ולא במקום אחד... תחשבי על זה. באשר לזכרונות, הם עולים כשהגוף מוכן להתמודד איתם. זה לא עושה את זה קל, וזה מעלה המון כאב, אבל זו הדרך להחלמה. מקווה שאת בטיפול, זה יכול לעזור לך לעבד את הכאב והזכרונות. איתך - מציאות אחרת

שאלה; למה בגיל 16. האם זה נמשך מ14 ל16?? בכא, יש קושי רב הוא בהחלט מובן. הבלבול וסערת הרגשות הפנימיים בך מתבטאים כלפי חוץ. ממליצה לך למצא מישהי/ו שיעזור לך לפרוק את המטענים ולנסות להתקדם הלאה. זה לא קל. וזו דרך ארוכה. מלאה בעליות ומורדות. אבל כשהנפש תתיישב ותנסה לעכל את הבלתי יאומן. ותתחזק. אז תמצאי בסד שלווה ורוגע גם חיצוניים. ותוכלי להתמיד במקום אחד ולהצליח בו. מאחלת לך הרבה הצלחה. איתך.

כבר ציינתי שאני לא מצליחה לשתף אף אדם במה שקורא איתי. ניסיתי כמה פעמים לכתוב כאן. אבל מחקתי הכל... משהו תקוע. משהו לא מצליח לשחרר.. מבין כל הדברים. יש משהו שטוב לי איתו. זה מרגיע אותי וכו אבל זה אסור ומסוכן. אני יודעת מה חייבים לעשות אבל זה כמו סם. מאוד מרגיע ונותן כוח בתוך החיים האלו. אז מה עושים שגם זה לא טוב?! וזה רק נותן אשלייה?!?! שוב, נחלשתי מהר. אין לי כוח לפרט ולהמשיך לכתוב. הדמעות כבר מטשטשות את הראיה.... אז מקווה שמה שכתבתי היה ברור.. ייתכן שלא.. לילה טוב.

היי מתמודדת.... נסעת? חזרת? אך היה?? אגרת כוחות? אנרגיות חדשות???? מה קורה איתך נסי לשתף לא להיות לבד איתך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/

קשה לי להבין מיתוך מה שכתבת מהו אותו הדבר המסוכן והאסור שאת עושה ומרגיע אותך. יש לי כמה השערות אבל לא רוצה להעלות אותן כי אולי אני טועה. מה שזה לא יהיה, אם את מודעת להיותו לא טוב כדאי שתנסי להפסיק להשתמש בו כי זה רק מוסיף עוד רע לכל הרע שאיתו את צריכה להתמודד. אולי פיתרון אחר? על כל פנים איתך מחכה שתוכלי לדייק ולמקד קצת יותר את מה שקורה כי כך קשה לי לענות ולכוון למה שיעזור לך.... שלך - מציאות אחרת

כבר אתמול בלילה התחלתי לעשות צעדים להפסיק. והיום זה נגמר לחלוטין. אני מהבוקר רק בוכה קשה לי וכואב נורא. עשיתי צעד נכון. הוא היה חייב להעשות. אבל המתיקות והרוגע שזה נתן יחסר לי נורא!!!!! אין לי מושג מה יהיה מעכשיו. אני מפחדת נורא!! במיוחד מזה שאני ממש לבד. (עכשיו) לא מצליחה להפסיק לבכות. זה נתן לי המון!! אפילו הרבה רגעים שעות וימים של שמחה. ומה יהיה עכשיו?!?!? :(

זה היה די נושא טאבו אצלי, שאסור לדבר על זה, שאסור להתייחס לזה כאל דבר שהיה, כי אז יבואו 'השדים' האלה שמחזירים אותי הביתה, לגיהנום, שמעבירים אותי שוב את הכאב הזה. הזכרון הראשון שלי מהחיים זה בגיל 4 שאבא ביקש עזרה, שאבא לקח אותי לחדר שאבא עשה בי מה שהוא רוצה, ומאז אני זוכרת את זה יום יום בשעה 17:00 הייתה לי ולאבא את השעה שלנו. אני הצלחתי לברוח מהבית לפני שלוש שנים בגיל 25, חשבתי שזה משהו שאף אחד מלבדי ומלבד אבי לא ידע, חשבתי שאשתוק לנצח. הייתי בטוחה שאם אני לא מדברת על זה, לא מתייחסת לזה, מתעלמת, אז זה לא היה. לפני שנתיים התחלתי טיפול עם מטפלת מדהימה, לפני שנה בטעות פלטתי איזה מילה שחשפה את זה, אבל דאגתי להחזיר הכל לקדמותו לא לדבר על זה. ביום חמישי האחרון לפני השבת הקשה שהייתה לי הייתי אצלה ולא יודעת מה היה שם שגרם לי להשבר, אבל התחלתי לבכות את זה את הכעס את היאוש את הפחד את הכאב את הזכרון. בכיתי את זה ואמרתי את זה. ועכשיו, זה לא עוזב אותי זה נשאר שם תקוע חזק. וזה מכאיב מאוד. וזה בודד. ושוב אני מוצאת אותי עצמי כמו בימים מסויימים, מאשימה את הילדה הזו שבתוכי ואת הנערה הזו שבתוכי, זו שלא נתנו לה להיות ילדה זו שהפכו אותה כ"כ מוקדם לאישה בגוף של ילדה, זו שעכשיו בועטת ומזכירה את קיומה. ושוב אני מוצאת את עצמי מכאיבה לה. אני שואלת את עצמי האם ישנה דרך להשתחרר מזה, להשתחרר מזה עכשיו. ולא מוצאת דרך כזו. ניסיתי כ"כ הרבה דברים. איך אני אעבור את זה??

קודם כל ברוכה הבאה לפורום! נשמע לי שאת בדרך הנכונה לשחרר ממה שעברת- לבכות את זה- לדבר על זה- לעשות הכל כדי להוציא את זה מגופך- נשמתך! את מאוד אמיצה- אין דרך קיצור- אני ברחתי מזה 50 שנה ורק עכשיו קצת מתחילה לאגור קצת אומץ לפתוח את זה- וכמו שאת כתבת- זה מאוד כואב-ומרגיש כל כך תקוע כי כל כך הרבה זמן שמרת את הסוד-אני כאן- במצב דומה מושיטה לך יד אם תרצי-איתך- ינשוף

שלום לך. עם כל הכאב והקושי- הדחקה היא התמודדות רגעית של מנגנון הגנה! אבל אסור!! שתימשך. חייבים לפתוח את הפצע ולהסיר את מוגלתו בכדי שיתרפא!! את בדרך הנכונה! התחלת לספר. ללכת לטיפול וכו הכל הם שלבים קשים ונוראיים. אפילו בלתי נסבלים.. אבל את עברת את הגרוע מכל- ותזכרי זאת!! עכשיו את בסביבה יותר טובה ואולי היא מכאיבה- בשאלות ובזיכרונות וכו אבל הכל זה הדרך לנקיון. לטיפול יסודי!! מחזקת אותך. ואיתך כשתרצי תמיד בסד. מתמודדת

אני בטח אשמע עכשיו ממש מוזרה, אבל היה לי הרבה יותר טוב כשהדחקתי. הרגשתי יותר טוב. אוף. אני אפילו מצליחה להתרכז בעבודה שלי (שלשמה אני צריכה להיות מאוד מרוכזת) מתמודדת, איזו סביבה יותר טובה? אני חייתי בשקט משיצאתי מהבית, עד יום חמישי. אני השתגעתי! ינשוף, אני לא רוצה לבכות את זה.

את בחורה אמיצה מאוד זה לא קל וברור שאפשר לקום ולברוח להציל את נפשך וגופך מהגיהנום טיפול הוא אכן התשוב וטובה והנכונה עבורך וצריך סבלנות לפתוח ולטפל בפצעים המדממים והכואבים אל תוותרי למרות הקושי והכאב תתמיד בטיפול אל תשארי לבד איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/

יצאתי מגיהנום אחד, לא ידעתי לאיזה אני נכנסת. אולי היה עדיף לי להישאר בבית כבר התרגלתי למצב בבית, זה היה חלק מסדר היום שלי לא יודעת אפילו מאיזה גיל מאז שאני זוכרת את עצמי זה היה ככה. עכשיו, 25 שנים התרגלתי לזה (סבלתי מזה כן) אבל באיזשהו מקום הבנתי שזו המציאות, עם זה אני צריכה לחיות. אין פשרות. בסוף יצאתי, וזו הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיי. אני שוקלת ברצינות לחזור. אני צריכה אותו.

אין לי כוח יותר. לא יכולה יותר.

מציאות יקרה- כל כך מבינה אותך- מושיטה לך יד- מאוד אכפט לי ממך- ינשוף

שלום לך. כיף לראות שאת כותבת ומעודדת.. מה שלומך את?! איתך יקרה. Me

אל תתייאשי אף פעם!!! שולחת לך חיבוק ענק מהלב!! אני רחוק עדיין אבל מאוד קרוב...!! יקרה, את רוצה לשתף מה כואב ברגע זה?? וננסה יחד לראות מה אפשר לעשות אפילו אם זה רק להקשיב?? איתך יקרה. מתמודדת.

תודה על המילים החמות. קשה לי לכתוב. בגדול אני כלואה עם המוות מבפנים, לא מצליחה להחיות שום דבר. מתמידה בתנועה בניסיון לבטל את הניתוק מהגוף והניתוק גלוי ונראה לעיני כל. הפגיעה גלויה. מנסה להיות כמו כולם אבל אני לא. אני לא מצליחה להרגיש שייכת. מנסה לפרוץ את החומות שבניתי ובמקום הן רק מתחזקות יותר ואני יותר ויותר מבודדת, נקברת מתחת להכל. אין לי מקום בשום מקום, אפילו לא בבית שלי. צריכה להיות מי שרוצים שאני אהיה אחרת אין לי קיום בשום מקום. תמיד להיות חזקה, כל כך הרבה אנרגיות מבוזבזות, אין לי כוח יותר..... ינשופית, שמרי עליך, את חשובה ויקרה. מתמודדת, מקווה שאת מצליחה להנות וצוברת כוחות. שמרי עליך ותחזרי בשלום. מציאות אחרת

מה שלומך? עצוב שהמקום שצריך לניות הכי בטוח לא מרגיש כך האם יש מקום כזה אחד ? קטן.. שהוא בטוח? רוצה לחזק אותך לא לתת לך לפול למרה השחורה כאן איתך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il/

בהרגשה שלי אין לי שום מקום בטוח בעולם הזה. שום דבר לא בטוח, שום דבר לא יציב או וודאי. ברגע אחד נותנים לי להרגיש כאילו אני אהובה ורצויה וברגע אחד אחרי אני פתאום לא שווה ולא רצויה ולא רוצים לשמוע על קיומי יותר. מן הסתם אני אותה אני כל הזמן ולאורך כל הדרך, ולא יכולה להבין את הטלטלות האילו. מיתוך כך לא בטוח לי אף פעם. עברתי כבר כל כך הרבה אכזבות ובגידות באמון ופגיעות מכל כך הרבה אנשים שעל פניו היו צריכים להיות אילו שמקנים הכי הרבה ביטחון או אילו שזה תפקידם, שאני כבר לא יכולה לסמוך על שום דבר ואף אחד. וכשאני לבד ובטוח אף אחד לא יכול לפגוע, במקום הזה בא לי להרוג את עצמי, אולי בגלל שהייתי רוצה שזה ירגיש אחרת ויהיה אחרת וזה לא קורה.... תודה על מילותיך החמות והמכילות. שלך מציאות אחרת

לא עומדת בזה. הכל מתרסק בי.

מרום יקרה התגעגעתי אליך מאוד! מצטערת לשמוע שכל כך קשה לך!!!- אין לי הרבה מילים אבל רציתי להגיד לך שאכפט לי ממך- תשמרי על עצמך- ינשוף

טוב לראותך כאן! מצטערת לשמוע... מה קורה איתך? שתפי אל תשארי לבד דואגת אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

ממש בקצה לי ממש שניה לפני כבר לא רוצהעזרה מאיש נמאס לי מוותרת על הכל

היי :) את אומרת שאת ממש על הקצה, משם רק עליה! אין יותר למטה!!!! גם כשיש חושך זורחים כוכבים. אבל אחכ זורחת השמש!!! מאחלת לך בקרוב ממש!! איתך גם מרחוק- כרגע בחול. אני.

שלום בנות. שלום אידה. שומם כאן לאחרונה. ומשום מה אני חווה שהשתיקה ממש צועקת.... נכנסת כמה פעמים אבל לכתוב קשה אחת הסיבות זה שהציפייה לתגובה ארוכה... ולפעמים קשה.. אבל גם בלי שום קשר מרגישה שאני בולעת. ובינתיים רואה ורוד ונהנית. אבל הורדו הזה הוא בהחלט נעים אבל לא טוב..... אין לי כוח לפרט עכשיו. ובמיוחד בגלל הדבר הבא; אני טסה היום. עוד כמה שעות. סוף סוף זה מגיע!! (אני לא יודעת למה, אבל פתאום אני מרגישה קצת עצוב. וחנוקה מדמעות.) אני מקווה שיהיה טוב שם ואחזור שוב לאנרגיות חיוביות... אז- רגע לפני, רציתי לברך לאחל ולקוות איתכן לבשורות טובות!! לרפואה שלמה מכל הבחינות. לברכה והצלחה בכל מעשה ידיכן. ועוד... מתגעגעת אליכם.. מתמודדת.

היי מתמודדת יקרה, שתהיה לך טיסה נעימה וטיול נפלא וממלא בכוחות ובאנרגיות כמו שאת רוצה וצריכה.... ובאשר לפורום, גם אני מרגישה כמוך ויותר מיזה. אני מרגישה לבד בכללי והפורום בשלב הזה כמו נכנס בדיוק לתוך הנישה הזאת של להעצים את הלבד הזה. ממצב של הרבה אנשים ניהיה פה דו שיח בין שתיים, את ואני בעיקר..... והפעם ולמרות שאני מרגישה כל כך רע, הפעם לא זכיתי גם לקבל תגובה מאידה, עוד תוספת מעצימה ללבד הנוכח במלוא הדרו, ו"החגיגה" בעיצומה. כמו תמיד אני לבד במצבים הכי הכי קשים.... כמו שאומרים אילו החיים, ואף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו יכולות להתמודד או לא, זה המצב וההתמודדות היא שלנו תמיד.... שולחת לך כוחות, שלך - מציאות אחרת

מציאות יקרה. ראשית מה שלומך?! מבינה את ה- לבד הזה... ואת האמת- אני שמחה שבוחרת לדוגמא ושירה וכד מצאו כוחות מחודשים והלכו להשקם את חייהם. (מעכשיו אני מדברת בכללי) : אבל זה באמת קשה שכשקיבלו (הנשים כאן) תמיכה נשארו וכשהן יכולות לעמוד על הרגליים הן לא כאן... אני לא אומרת מכעס חו רק כואב לי המצב.... אני אישית מאוד משתדלת להיות כאן בכל המצבים שלי. ולהגיב כשאני יכולה. יש הרבה פעמים שאני לא משתפת מה איתי (בדרכ כשרע מאוד) ובכל אופן מגיבה מכל הלב!!!! (מקווה שזה גם נכנס ללב...!!). מקווה שאף אחד לא יפגע מכך. לא הייתה מטרתי לפגוע אלא להיפך, אני שמחה שמצליחים. אבל היות והדברים הם עמוקים ורגשיים זה יוצר חיבור מסויים לנשים כאן. כך לי לפחות. וכואב שפתאום עוזבים וזהו. אולי אני טועה?!?! איתך גם כשאהיה רחוק. מקווה שלא תרגישי לבד. ושיהיה לך כוח לכתוב. אני מאוד אשתדל להגיב כשאוכל. גם אם זה לא יהיה השבוע זה יהיה ביום הראשון שאחזור בלנ. לכולכן- שולחת חיבוק והמון אמפתיה. אוהבת אתכן. מתמודדת

טיסה נעימה ובטוחה טיסה שתאפשר לך שקט שלווה ואגירת אנרגיות אל תצפי להרבה כי הציפה יכולה להרוס ולאכזב אבל כן תאחלי לעצמך את ההנאה והשלווה האנרגיות והכוחות לחזור איתם מגיע לך! מחכים לעדכונים אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

שלום בנות יקרות, במהלך השנה האחרונה ביקרתי כאן מס' פעמים ורשמתי מדי פעם תכנים אישיים. בהתחלה תכנים קשים וכואבים של סבל אישי ועמוק, בהמשך דווקא ראיתי את עצמי אפילו מצליחה להגיב באופטימיות זהירה לפוסטים שנכתבו פה. אני רוצה לומר לכן שהיום אני במקום אחר לחלוטין. היום עשיתי מפגש פרידה מהמטפלת שלי שליוותה אותי במשך שנה וחצי. שנה וחצי של ימים לא קלים ו"מעידות" אל המקום הכואב, החלש, המלא שאלות ומלא ערפל לגבי עתידי וזהותי. אני רוצה לומר, שאפשר להרגיש טוב יותר ולהתנקות ממכאובים שתופסים את הראש והנפש יום וליל ונכנסים לחלומות בצורת סיוטים מרתיעים, שצצים בהתנהגות כלפיי אנשים מסוימים או סיטואציות מסוימות וכמובן כלפי עצמנו. עם הרבה עבודה עצמית ורצון להרגיש טוב, תוך ליווי ע"י מטפלת שידעה להקשיב לצרכיי וקולי הפנימי וידעה להחזיק אותי ואת כוחותיי שישארו עימי ולהאמין שעוד אפשר לשכללם, זה אפשרי. אני מאחלת לכולכן- שקוראות את הפוסט שלי, אלה שבמקום עצור ונראה כאילו דברים לא ישתנו באופן ממשי לעולם ואלה שמצליחות ומוכנות לקראת מקום של השלמה עצמית, ביטחון וזהות מוגדרת. המון בריאות וחשיבה חיובית, שחררו את מטעני העבר והמשיכו בגאון. אנחנו לא אשמות ולכן לא מגיע לנו עוד לסבול. שיהיה לנו חיים מלאי אושר ונפש חזקה. באהבה, אני 3>

היי שירה. ראשית, מאוד שמחה בשבילך!! מאחלת לך רק טוב תקווה ואושר!! את כל האמת, ראיתי את הודעתך כבר במהלך היום אבל היה לי קשה להגיב לך. לא כי התוכן קשה לי אלא כי רציתי להוסיף משהו אבל כנראה הוא יאכזב... אז בחרתי שלא. הכל נראה ורוד עכשיו, לך. אז תצליחי ותהני!! ותמיד תזכרי את הזמן הזה כי עלולים לבוא ימים קשים שינסו לגרור אותך שוב. אז תזכרי את הרגע. ותדעי שתבוא התחלה חדשה יום חדש ושיש אור בחשיכה. !!! המון בהצלחה!! נ.ב. הצלחתי לומר את מה שרציתי. בצורה מובלעת אך שמים אליה לב. המון כוח. והתחלה מבורכת..!!

שמחה בשבילך שהגעת ליום כל כך שמח,ושאת יכולה כבר להמשיך ללכת בדרכך בקוחות עצמך, מחוזקת ונינוחה. בהרגשה שלי שנה וחצי של טיפול הוא פרק זמן מאד קצר ואם הוא הספיק לך והפקת מימנו את כל התועלת שאת צריכה אשרייך וכל הכבוד לך. תמשיכי להרגיש טוב ושיהיו לך חיים שמחים ומוגשמים ובעיקר מלאים. שלך - מציאות אחרת

תודה רבה על האיחולים מכל הלב, וגם על ה"אזהרות" (ממתמודדת). אני יודעת שיתכנו קשיים בהמשך, אך אני מקווה שלא אתקל בהם הרבה ואמשיך בדרכי האיתנה והאופטימית. נשיקות והמון כוחות בחזרה :)

כל הכבוד לך מאוד מרשימים ומחזקים דברייך את בחורה חזקה ואמיצה ללא ספק ואין ספק שעשית עבודה מדימה ומרשימה חזקי ואמצי והצליחי בהמשך דרכך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

רבות מחשבות..... זהו. לא נטוס היום. שוב נדחה (אולי לשבוע הבא) נמאס. זה מוציא את החשק ומבאס נורא! זה נדחה כדי שעוד אנשים מהמשפחה יצטרפו.... לא בונה על זה. מאוד רוצה לנצל את השבוע וחצי הנותרים לבילוי והנאה! אוף. החופש הזה נתן לי תקווה ושאיפה לנשום ולהנות. וזה בוטל.. אז נכנסתי שוב ל.. מקווה שאתעשת מהר. אסור שאפול למה שאני מרגישה! החופש נתן לי קצת תקווה... :(

יקירתי, באמת נשמע מבאס אבל לפחות נשארת איתנו...:-) תחזיקי מעמד, כולנו אוהבות אותך וחושבות עלייך!!

כןהייה, גם חשבתי לכתוב זאת. אבל במחשבה שניה, גם אם הייתי טסה לא הייתי עוזבת. לפחות לא בלב. החלטתי. לקבל את מה שיש. לא ייתן לי להתבאס ולהתאכזב למרות שזה באמת כך. אני אשתדל מה שאוכל לתת לעצמי. כדי שאגיע לעבודה רעננה יותר. אגב אתמול זה היה התאריך הארור בו הכל התחיל...... תמיד יש בזמן הזה דברים קשים. אז בה השנה זה עבר לא בקושי אלא בביאוס... מי ידע שמאותה נשיקה איומה יקרה כל מה שקרה עד היום.... על זה דווה ליבינו. גמני אוהבת אותך, את מאוד יקרה לי. וחושבת עלייך ועל כולן- כמובן והמון!! יום טוב.

אכן מאכזב מאד שהתבטלו הטיול והטיסה. ובכל זאת אומרים כל עכבה לטובה. ואולי תנצלי את ימי החופש הנותרים ללעשות עבורך דברים שאת אוהבת. אנם חו"ל ולהשאר בארץ זה לא אותו הדבר, אבל אפשר לטייל גם בארץ, והיא דווקא מאד יפה..... מבינה אותך מאד ובכל זאת, נסי למצוא את הטוב גם בזה. שלך - מציאות אחרת

הרעיון היה לטוס להתנתק! לחשוב ברור וצלול. רחוק מעבר לים. תחושה חדשה... רוגע. ברור שיש בארץ המון מקומות יפים אבל כאן זה לא ניתוק עבורי. גם חול לא. זה רק נותן אשלייה. אבל בשבילה קיוויתי. אז כן, מקבלת את הדברים למרות שמאוד התבאסתי בתחילה! מה שלומך? איך מתקדם? מה או הרופאים? אם אפשר לשתף בפורום..! בהצלחה

טיסה נעימה אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

התרוקנתי נגמרו לי כל הכוחות מעוכה שבורה ורצוצה לא רוצה!!!!!

היי אורחת יקרה מבינה אותך ומרגישה דומה. כאן בשבילך אם את רוצה לדבר. שולחת לך חיבוכוח, שהוא חיבוק עם כוח. שיהיה קל יותר, שלך - מציאות אחרת

לפני שהתחלתי לכתוב, לקחתי נשימה עמוקה.. אני במסלול שלי.. איך אני יכולה לחזק אותך?! אז ראשית, אני כל כך כואבת את כאבך. משתתפת בסבלך. ורוצה לשלוח לך חיבוק שיעניק לך כוח ותקווה. אהובה, נולדת לחיים. קיווית שיהיה טוב. אבל באיזה שהוא שלב, כל מה שעמלת עליו וכל רגעי השמחה שהיו לך (אולי) נגדעו. ומאז רק רע כאב וייסורים. אני כל כך מבינה את המאמצים הבלתי פוסקים שלך לעבור עוד מטלה, עוד שעה, עוד יום... דבר ששואב את כל הכוחות. הריקנות, היא לא אובדן הכוחות. אלא ההצלחה שלך לגבור על הסבל שנגמר לאותו היום. (אני מקווה שהצלחת להבין למה אני מתכוונת אם לא תוכלי לשאול) יקירתי, אין לי ספק שכוחות יש בך! לא לכל האנשים מגיעים נסיונות קשים כאלו. רק לאנשים שיוכלו לעמוד בהם בגבורה! זה לא אומר שאם יש כוח אז לא קשה!! אני מבטיחה לך שכל סבל שניתן יש לו מטרה. ואת שכרו תקבלי!!! את נולדת על הר. והיה לך לצעוד קצת על מנת להגיע לפסגה, לתכלית ל- 120. אבל בדרך הגיעו שודדים, וחיבלו בך וזרקו אותך עד למרגלות ההר. עכשיו הדרך ארוכה יותר קשה יותר ותלולה יותר... הם את שלהם יקבלו!! ואת, כל מאמץ הכי קטן שתשקיעי תשיגי הרבה... אני יעצור כאן. כי איני יודעת אם מה שכתבתי מדבר אלייך ונותן כוח... פשוט מאוד קשה להראות את האור לאדם שהושלך לחושך. (אני מדברת מהניסיון הפרטי שלי, לי קשה..) גם אם לא תקחי מתגובתי כלום, תקחי את ידי המושתת לך שנצעד יחד. קחי את החיבוק העוטף והמגן. איתך יקרה ואהובה, מתמודדת

תודה! מקווה לימים אחרים( אפילו לא אומרת טובים) יותר.... כבר לא בטוחה שאני  ברת הבראה.... בטוח שאני  ברת חירפון.

עדכני אותנו מה שלומך? אך את? אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

היי בנות, נשים יקרות. כבר המון זמן חשבתי על זה. אבל לא הסתדר לי א. כי עבדתי. ב. כי למדתי. והיה לי מבחן לפני כמה ימים. ועוד. וכל זה מנע ממני - לצאת לחול. קצת להתאוורר מהכאב והזוועות שאני מרגישה כאן. בה עדיין יש לי זמן בחופש- אני מורה. והחלטתי לעשות זאת. זה חשוב לי נורא! להיות רחוק. לחשוב. לנסות לחזור לעצמי בלי בלבולים. בלי דברים שמזיקים. כמובן שאי אפשר גם לעזוב את הזכרונות.... אבל מאוד מקווה שזה כן יעזור. אגב, אני נוסעת עם אימי- דבר שאמור לאחד קצת. נדבר. וכו (בזמן האחרון לא הייתי אני וגרמתי לה סבל נורא. אבל עדיין לא הצטערתי על זה והיא מצידה שותקת..) קשה לי להסתכל עליה לפעמים. כי לא רק אני סובלת אלא גם היא. סבל של אמא. אז עם כל האשמה והכעס שהיה לי כלפיה וכד על כך שלא ראו ולא עזרו. וגם כשידעו לא עשו הרבה.. בכל אופן היא סובלת והרבה... אז מאודד מקווה שיהיה לנו את הזמן לדבר (מה שלא עשינו כבר המון זמן) ולהגיע לתובנות ומסקנות. להבין אחת את השניה ולכבד. ולעזור. ועוד. הסיבה שרשמתי חשוב היא: אני ביום חמישי הזה יוצאת. ואני לא יודעת מתי אצליח להיכנס לכאן שוב מחול. כלומר (מקווה) שזה לא בעיה כי יש אינטרנט בכל מקום. אבל אני לא בדיוק יודעת מה הזמנים שיהיו וכד אז רציתי שתדעו אני לא נעלמת. אני איתכן תמיד! פשוט טוב לי כרגע להעלם לכמה מטרידים. שהלבד עליון ממש יכולתי ללכת לאבדון בגללו.. אבל ניצלתי! רק צריך עכשיו להתמודד מול הנזק כרגיל .... אוהבת אתכן המון! שולחת חיבוק קבוצתי. ולכל אחת לחוד. אני אהיה פה עד חמישי.. נשתמע יקרות. מתמודדת

מגיע לך!! חופש והתאוררות... אגירת כוחות ואנרגיות חיוביות תעשי חיים, תתנתקי ומקווה שתהני מהזמן האיכות עם אמא. שיעשה רק טוב!! מחכים לעדכונים אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

שתהיה לך חופשה נעימה ושלווה. מאחלת לך שיווצר בינך לבין אימך קשר טוב וקרוב יותר, ושתצברי ותאגרי הרבה כוחות מחודשים. חיבוק גם לך. שלך באה מהאימה. נ.ב. הגבתי לך גם למטה בשרשור שלי.....

הטיסהעדכון טיסה נדחתה ליום א. תודה על האיחולים. הלוואי ויתגשמו ואחזור אחרת... אגב, מה עם רות? נפש שבורה? חטולית? ינשוף? מתבוננת? ועוד..? כל כך קשה שאינכן מעדכנות.... חושבת עליכן. מקווה שטוב לכן. שמצאתן מקום ויציבות.. מציאות, אורחת המון בהצלחה.. אני ממש איתכן נמצאת באותו מסלול הישרדות. וכאן כדי לעודד לתמוך להושיט יד גם שתיים... אידה, בהצלחה בכל מעשייך... שואלת, הגבתי אפילו שלא יכולתי לעזור כי רציתי שתדעי שההודעה לא נשלחה לאוויר. שמחה שאידה קצת עזרה מקווה שתשיב לשאלתך השנייה במהרה. והעיקר שתצליחי כי מגיע לך חיים שלווים ורגועים. מתמודדת

אתמול, כשכולם צמו על חורבן בית המקדש אני צמתי על החורבן שלי. חורבן הבית, חורבן הנפש, הגוף, האמונה. מן חורבן כזה, שאין לו תקומה. חורבן מחורבן.... והחיים? מורחבים, מחורבנים..... אז צמתי בסוף למרות שהתלבטתי. כי האמת? וואחד חורבן היה לי.

כן... מילים כדורבנות. כולנו כאן מתאבלות על מי שהיינו ואיננו עוד. כולן כאן עברו שואה פרטית. שואה שלא כולם מכירים בה. שואה אישית. שואה פנימית. אבלה ירושלים ואבלות גם בנות ציון..! לכן בהודעתי הקודמת איחלתי לנו גאולה פרטית לכל אחת. וגאולה כללית לכל עם ישראל. שלא נדע צער וסבל יותר לעולם. משתתפת איתך. מהדומה לך..

רק שתדעי כמה אני מעריכה אותך על הסובלנות והחכמה. איך את מוצאת בתוך כל הכאב שלך זמן לראות אותנו, כולנו, כמעט בלי לפספס ותמיד למצוא מילים כל כך נכונות , מחזקות ונעימות!! תודה לך מעומק הלב, ריגשת אותי ממש!!

אחרי השצמת על החורבן אפשר להתחיל להמשיך ולבנות לא לאבד תקווה ואמונה לשנה הבאה...... אור ותקווה אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

שלום אידה, ולמשתתפות. מתנצלת מראש על האורך ואולי הבלבול... אני פונה כדי לנסות למצוא קצה חוט, עברתי ...התעללות מינית (אני חושבת שכך אפשר לקרוא לזה) ע"י בן זוג כשהייתי בת 16. הייתי בעבר בטיפול ובקבוצת תמיכה שעזרו לי במידה רבה! לשמחתי אני רחוקה מהמקום בו הזכרונות כואבים כל כך שאי אפשר לדבר עליהם או אפילו לחשוב אותם, הרגשתי "רדופה" - היום המצב רחוק מכך. אני יציבה, בזוגיות, החיים שלי סך הכל טובים היום. אבל אני "עוד לא שם". עדיין כואב לפעמים, עדיין משהו מתחת לפני השטח רוחש, עדיין מתביישת ומרגישה אשמה, עדיין לא בטוחה אם ומה היה. אני יודעת שיש למה שקרה (או אולי לאיך שאני חיה עם מה שקרה) השלכות לא טובות על החיים שלי. חזרתי לטיפול לפני מספר חודשים אצל פסיכולוגית קלינית רגישה ומצוינת. אבל... משהו לא קורה. אני לא ממש מצליחה לגשת לדברים ולדבר עליהם, הדברים לא ברורים לי, לא "עולים לבקשתי" ולכן כשאני במצב יום-יומי כל הרגשות הללו לא נגישים לי. זה נגיש כשזה מתפרץ מסיבה כזאת או אחרת... או כשאני לבד וזה עולה (כמו עכשיו...). וכאן מגיעה השאלה: האם אתן יודעות על טיפול/קבוצה טיפולית ל"שלב ב"/שיטה שעוזרים למצב שאני מדברת עליו? אולי משהו שעובד מעבר למילים... אולי פסיכודרמה... לא יודעת. קצת מאסתי בטיפול-דיבור, שהוא אמנם כלי מצוין... אבל לתחושתי הוא מוגבל עבורי, לדבר הזה. אני רוצה ללכת צעד אחד נוסף קדימה, להרגיש חופשיה באמת! וכ"כ מקווה שזה אפשרי... תודה ושבת נעימה.

מאחלת לשואלת המון בהצלחה!! וחיים מאושרים.

אם את מרגישה כך אז אולי יש מקום לנסות משהו אחר... תדאגי שהמטפלת כן תיהיה מומחית בתחום אם זה טיפול באוממנות פסיכודרמה או אפילו טיפול בגוף נפש. יש גם חשיבות למילים כאשר הטראומה לא מוצאת את המילים והפניה לטיפול באומנות לדומא יכול לשרת זאת. לכן נסי למצוא את מי שמשלבת גם את המילים. מקווה שעניתי ואת מוזמנת תמיד לפנות בכל שאלה אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

האם את מכירה מטפלת טובה ומנוסה שעובדת בטכניקת פסיכודרמה?... תודה רבה לך!

מתחרפנת, מוצפת ברמות מטורפות וחסרת אונים מול זה. נחשפתי יותר מידי. לא יכולה לשאת את זה. אין לי כוח להמשיך עם זה. רוצה להעלם, לקבור את עצמי, להתנדף, שלא יראו אותי יותר. לא רוצה להיות כאן יתר. לא שייכת לעולם הזה ולחיים האלה. זה סיוט, גהנום.... אין לי כוח יותר, עד מתי זה יכאב ככה? לא רוצה יותר. לא יכולה לסבול את עצמי, הכל מגעיל.... מציאות אחרת

היי מציאות יקרה שלי. ראשית שמחה ששיתפת מעט מהרגשותייך. אני כל כך מבינה את הסבל בזה. את פותחת דברים וזה מכאיב יותר במקום שירפה וייעלם. אבל יקירתי, זה פצעים שסוף סוף זוכים לטיפול מעמיק. הם סבלו כל כך והודחקו הצידה. התעלמו מהכאב שלהם. ולכן עכשיו מרגישים את כל תהומות הכאב שספוג בהם. וזו הסיבה שבוחרים להדחיק אותם. אבל אהובה. זה ייקח זמן. והרבה לצערי. אבל זה הכיוון. זה הדרך להחלים. את עוברת ניתוח. והניתוח חושף אותך להרבה סבל וכאב. אנשים שסביב מפרשים חצאי מידע שהם בוחרים לראות. אחד רואה מישהי חולה השני רואה שהיא פשוט מסכנה השלישי מבין קצת יותר מה קורה איך מהם התהליכים ומה יהיו התוצאות המיוחלות. מאוד מבינה את החשיפה הזו. גם לי ייצא להתבטא; מוטב לא הייתי אומרת כלום. אבל זה לא נכון. אני מאמינה שהדרך להחלמה דורשת לפרוק. לדבר כי רק כך אפשר להבין מה קורה בלב.. ואכן. הדרך הזו קשה נורא!! מחזיקה לך אצבעות. אל תעלמי. תישארי. אני יודעת שזה נשמע מטומטם. ושאני צריכה לומר זאת גם לי; שימי פס על אנשים. תהיי אגואיסטית. תחשבי רק על עצמך. על דרך הריפוי שלך!! דברי עם האנשים שמבינים. לא מעבר. (בנושאים האלו). ושיהיה לך המון בהצלחה. בתגובתי זו התבלבלתי. כל פעם חשבתי על כיוון אחר שאליו את כנראה התכוונת וזה מתבטא בכתיבה שלי. מקווה שבאמת הבנתי אותך והצלחתי לומר דברים להזדהות ולהיות איתך.. ואם לא אז שולחת לך חיבוק מלא בחום. ושולחת גם יד לצעוד איתך במסע הקשה הזה של ההחלמה..... אוהבת אותך. מתמודדת

אני יודעת ומזדהה עם מה שאת מתארת- ואני גם יודעת שאם לא היית חזקה לא היית שורדת-את עברת את הכי קשה כבר ותוכלי גם לעבור את זה- את אמיצה והגל הדה יעבור -תחזיקי מעמד עוד קצת- אכפט לי מאוד ממך- ביחד זה קצת פחות קשה אולי? איתך-ינשוף

תודה על העידוד והמילים החמות. אין לי כוח לכתוב. אסור לי להשבר כי התוצאות של זה ארורות. נשברתי ואני עוברת גהנום מבפנים ומבחוץ. מצטערת שנולדתי, זו טעות קשה..... סליחה. מציאות אחרת

מה שלומך? אחרייך החושך ? האור הנכנס .... עצוב לקרוא אותך נלחמת ונאבקת כך שהכוחות נגמרים ואין שום הקלה מקווה שאת יותר טוב אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני עדיין לא אחרי. עדיין לא הגיעו כל התוצאות, אם כי אני לא עומת למות..... הבעל שלי כבר "איבחן" אותי כגוססת ו"הרג" אותי כבר כמה פעמים. לא מרגישה טוב ולא ברור עוד כלום למעט שאני לא מאד חולה.... כל היתרר גם קיים. לא מסתדרת. חשופה מידי ולא סוחבת יותר. מרגישה כמו אסירה בתוך כלא שאני עצמי בניתי לעצמי ולא מצליחה לשחרר.... פשוט כבד לי ומעיק, לא מצליחה להוציא כלום, נקברת מתחת לעומס..... שוב תודה, שלך - מציאות אחרת

תודה על העצה. אבל ניסיתי גם להקליט גם לאיים. גם ידיד שלי כמעט הלך איתו מכות. ביעה שהוא שוטר. למרות שיש בידי המון הודאות ומכתבים עם מילים ממש מטרידים גלוי. הוא מיים אלי שאם אני עושה משהו ידיד שלי ישב בכלא ואני על איומים גם. אומר. הוא שוטר בנוסף לתפקידו גבוהה ואינני מאמינה שיש כוח לעצרו. יום אחד הוא זייף מכתב משמי שאני מסכימה ליחסים איתו והראה לי. מכשבים מאפשרים זאת.הכי מעצבן שהוא בטוח שזה מאהבה שהוא מרגיש כלפי. ביקשתי לא פעם לא לפנות אלי בשום צורה אז הוא מסכים ומבטיח שיכתוב לי רק מאהבה. משחק ממש מגעיל. שהוא מתכרב אלי לפי דבריו זה מצורך אהבה ואני זונה (סליחה) שלא יודעת להתנהג. אומר שאם ישנה התנהגותי אהיה מאושרת. אך כול זה שקר כי אם אפילו אני עונה "שלום" הצעה הבאה למלון עם הסבר שבאהבה צריך מגע. יש לי אפילו תמונות מאלימותו פיזית על כך אמרתי לך. אז הוא מאיים שאם יראה זאת למישהו יציג את זה כאני אישה מוכה ובעלי עושה זאת. הכול אבל הכול מסובך. והכי מפחיד שתמיד מה שלא ניסיתי הוא יוצא זכאי. רבים שראו מה הוא עושה אמרים שצריך להתלונן אך לפי ניסיוני אין כוח להפיל אותו ולאצור. הוא בכיר.מפורסם. אני מכירה שתי בכורות שסבלו ממנו לפני אך אף אחד לא הסכימה להתלונן. כולם שמחו שהוא נעול אלי ועזב אותם. שינו מקום עבודה. ברחו. חברה שלי מאפשרת לי לא להיות לבד. אבל זה לא מספיק. איך עוצרים אותו.?

שלום יקרה. אם לא עוזרים איומים אולי כן כדאי לשתף מישהו שיתחיל במעשים להזיז דברים..! מה שבטוח עם כל הסמכות שלו זה שאסור לו לנהוג כך כלפייך. ואם אני לא טועה אסור לבוס לקיים יחסים עם עובדת שלו!! אז כל הסמכות שלו והדיבורים על כך שאת רצית וכד לא יעזרו לו. אני כמעט בטוחה בזה. אם מישהי מהפורום יודעת יותר אשמח שתוסיפו עלי...! אולי גם כדאי שתחשבי איך כן אפשר ליידע את בעלך כמה לומר ומה לא נכון לומר בהתחלה וכן איך לומר ומי יאמר... אני רוצה להאמין יחד איתך שאם הוא ישמע זאת הוא לא יבקר אלא רק יתמוך וילחם בשבילך. אבל בשביל זה צריך לדעת את כל התמונה ואני לא יודעת אותה. ייתכן שאסור שיידע. אבל בכל אופן מה שאת חושבת שהסיבה לא לספר לו- לא נכונה. אין לו סיבה להאשים אותך!!!!! והוא יבין שהבוס מנצל את הסמכות שלו כדי לכפות עלייך.... לסיכום, אני לא אומרת לך מה לעשות. אל תקחי את דברי כ- כזה ראה וקדש. אני רק מנסה לומר שתתייעצי!! לא מגיע לך לסבול!!! וזה חייב להיפסק ומיידית!!! כמו שמציאות ייעצה. תפני ל 1202. דברי איתן אנונימית. תתייעצי ותדוני במורכבות הזו. תניחי את הדברים על השולחן ותסתכלי על כל פרט מה הוא יכול לעזור לך איך ומה החסרונות. ותעמידי חסרונות מול יתרונות. הדבר הכי חשוב הוא להציל את עצמך. וכל מה שיובל אותך לכיוון הזה הוא משמש את המטרה הראויה. נ.ב. בתחילה כנאת את עצמך כבר לא מתמודדת. ושינית ל- מתמודדת. זה שינוי ענקקקקק. שמחה שהוא חל בך! ושולחת לך המון כוחות להתמודד כי זה לא קל. יש לי בקשה, תוסיפי משהו לכינוי זה מבלבל אותי. כי כשאני נכנסת אני רואה מתמודדת ואני חושבת שהגבתי אבל כשאני פותחת אני רואה שזו את.. את לא חייבת להסכים. אם זה מה שבחרת זה בסדר!! אני שאלתי את דעתך והסכמתך בעניין. איתך!! כל מה שקורה לך מאוד מובן. את לא עושה זאת מרצון. וזה דיי ברור. הוא הבוס שלך והוא הקובע. ואת מפחדת מהרבה סיבות ומצייתת. לא עוד. צריך להעמיד לו גבולות. לא הכל ברשותו ובסמכותו. אז הלכת לעבוד בc. ולא כדי לספק לו את תאוותיו!!!!

מתמודדת החדשה, יקרה, אמנם זו התקדמות ענקית להיות מתמודדת אחרי שהרגשת שאת לא כל כך מתמודדת, אבל זה מבלבל. קראתי אותך וקראתי גם את מתמודדת הקודמת לך בפורום וחשבתי שמישהי מתחזה למתמודדת הקודמת וקותבת במקומה. סגנון הכתיבה שלכן אחר ואישית קשה לי להגיב לכן כי אני פוחדת לטעות בכן. לכל אחת צריך להיות הכינוי שלה. יש המון אפשרויות שיכולות לשקף את התחושה שלך לגבי עצמך. אנא מימך מצאי לך כינוי אחר שגם יגדיר אותך. זה יתן לך יותר נוכחות ומקום, את לא תיבלעי בתוך כינוי של אישה אחרת כאן. לא תהיה אפשרות להתבלבל בכן, זה חשוב מאד לשתיכן..... מקווה שתקחי את דברי לכיוון הנכון ולא תפגעי. שלך - מציאות אחרת

מה שלומך? הוקל לך כעבור זמן מה? דברים קצת התבהרו בחייך? מה שלום הבעל והילדים? הם גדולים כבר שמסתדרים לבד או שאת מאוד עסוקה בדברים הבסיסיים בחייך??

תודה על ההתעניינות. האמת היא שאני עוברת כרגע את אחת התקופות היותר קשות ואינטנסיביות בחיי. עובדת מאד קשה ובמקביל ההתמודדות שלי כוללת כרגע המון הצפות והמון כאב. ה- EFT דווקא עזר קצת ונקודתית. הייתי מאד נסערת וזה ירד קצת. ולשאלתך, ילדי כבר גדולים ועצמאיים ובעיקר כבר לא זקוקים לי ויכולים להסתדר בלעדי. חלקם קצת יותר גדולים מימך בגיל וחלקם קצת יותר קטנים.... שלך - מציאות אחרת

וואוו אני לא מאמינה.. איזה ענקית את! הצלחת לעבור הרבה גלים גבוהים והגעת עד הלום. תקופות כאלו דורשות המון כוחות ומיקוד במטרה. שמחה שמצאת שיטת טיפול שתעזור נקודתית ותקל קצת.. מאוד מאמינה בך! בכוחות שלך! כאן איתך לכל מה שתרצי. מוסיפה חיבוקי מתמודדת

לרגעים קטנים אחרי שאני קוראת את ההודעות פה אין ספור פעמיים במהלך היום זה נותן לי הרגשה טובה שיש מישהו מאחורי. אבל רק לרגעים קטנים. ואז, אני מתעוררת למציאות השחורה שהסרט אימה הזה לא יוצא לי מהראש. אותו תסריט שוב ושוב שרק בראש שלי אני מצליחה לשנות את הסוף. סוף שלעולם לא יקרה במציאות.

יקרה, אי אפשר לשנות עובדות. אי אפשר לשנות או למחוק את מה שקרה. הדבר האחד שכן ניתן לעשות הוא לבחור לשנות את הדרך שלנו להסתכל על מה שקרה. להתייחס אל עצמך ביותר חמלה ולסלוח לעצמך במקום לשפוט את עצמך לחומרה. להבין שכלום מכל מה שקרה לא היה בחירה שלך ושאין לך אחריות על המעשים שנעשו לך ועל מי שעשה אותם, כל זה שלו, של זה שפגע בך. שיבואו ימים קלים וטובים יותר. שלך - מציאות אחרת

שמחהיקרהשתהייה שאת רואה סוף דבר ראשון. הסוף יהיה טוב. והוא יקרה!!! נכון. ברגעים הקשים רואים רק שחור ובהלה ופחד ואימה... אבל גם את בודאי יכולה להעיד על עצמך שדברים כאלו עוברים. היום זה לא אתמול ואתמול זה לא שלשום.. כל דבר עובר. יהיה סוף!!! תאמיני. תקווי. תתפללי!! שמחה שאת מרגישה שנמצאים כאן איתך אפילו שזה לרגעים. אנחנו כאן כדי להקל עד כמה שניתן. טיפול מאוד יועיל לשחרר קונפליקטים ומחשבות.. מחבקת אותך בחום. תוכיחי לעולם שאפשר לשרוד שואה!! תראי לכולם ולך שיש בך כוחות!! זה לא אומר שלא קשה ושאסור לבכות. להיפך אלו דרכים טובות ונכונות להתמודד! אל תהיי לבד. תרשי לעצמך להיות בשבילך ולבקש מאחרים מה שאת רוצה. מגיע לך!!! איתך אהובה.

שלום. קיבלתי תגובה שלך. המטריד הוא מנהל בכיר ואני לא כפופה אליו. אבל תפקידו רכב מאפשר להפעיל אנשים אחרים. אני לא הבנתי אם לא ניתן לעשות כלום למה לספר?את כתבת שזה צריך להגמר. אבל זה לא ניגמר. עשיתי הכול כולל. קראתי מאה עצות בנושא ושום דבר לא עוזר מצבי רק מחמיר. מה הדרך שאני יכולה לקבל יעוץ בלי שהחליטו בשבילי ושירצו פרטים? האם יש בכלל עזרה כזו?את אומרת שאני בסיכון. אני בסיכון זה שנים.. מה הסיכון חדש. אין לי חיים. מפסידה עבודה, חברים, אמונה בעבודה הכול... איך אני יכולה להתייעץ? עם מי? כבר אין לי כוח.

היי יקרה, מה ניסית לעשות ולא עזר? ניסית לאיים עליו? להקליט שיחות ולומר לו שאם הוא מפטר אותך או ממשיך במעשיו את מעבירה זאת לגורמים שיטפלו בו??? ניסית לפנות למישהו אנונימי שיתקשר הוא לאיים עליו?? כך הוא לא ידע שזה לא מישהו ממכריך אלא יחשוב שזה בעלך או אביך או.... וייבהל. מאוד מקווה שזה יסתיים בזה. את מה יקרה אחר כך זה תלוי רק בך- מה תרצי לעשות עם זה. מאודדד מבינה את הפחד שאת עלולה לאבד דברים חשובים כמו את עבודתך ואת החשש שמא בעלך לא יאמין... אבל את עצמך איבדת! והגיע הזמן שתאמרי לא עוד!! כל הכבוד על האומץ לכתוב כאן! משערת שיש חברה שיודעת (זו שהשתמשת במייל שלה) כך אולי קצת את מרגישה לא לבד. כאן איתך. מתמודדת

פני ל1202 מרכז סיוע אנונימית לחךוטין מכבדים כל בקשה וצורך שלך יש שם מחלקה ליעוץ משפטי ענייני עבודה ועוד כאן בשבילך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

האם מישהו מכם בעצמו היה במצב כנפגע מהטרדה?

היי. שלום לך. שם הפורום כשמו כן הוא..! כולן כאן (למיטב ידיעתי) חוו פגיעה מינית כלשהי. בשלב מסויים בחייהן. מדברת מנסיוני.

הי. אני במצב הטרדה כבדה כבר שנים רבות במקום עבודה. כבר אין לי כול כוח. רציתי לדבר עם מישהו. אבל בכול מקום שפניתי רצו פרטים אישיים ואני כל כך מפחדת מלפגוע בבן זוג שלא בעניין או בילדים שלא שיתפתי פעולה. גם רציתי לדבר עם מי חווה מצב כזה. מנהל שאני לא כפופה ישירות אך בעל כוח רב כמעט שמונה שנים מתריד אותי. פיזית והיקר נפשית. אני פגיתי המוניתין שלי במקום עבודה ולא התקדמתי בגלל הסיפור. היא מספר לכולם שאני אהבה שלו אך שנים מזמין לשעתיים במלון. לא רציתי שסיפור יהי קירקס לכולם על חשבוני. פוחדת לפגוע בבעלי. לא יכולה להמשיך כך כול שנה יש לי שבוע מנוחה ממנו קהוא בחופש אבל גם אז הוא שולח לי מכתבים והודאות. אין לי כוח יותר. מה לעשות. האם יש מקום דניתן לדבר בלי לזהות את עצמי? כי פחד שלי כך גדול שאפילו להודאה זו מנצלת את מייל של חברה..מפחדת שהכול התגלה ויקח אחרון יקא לי משפחה.

שלום. כאן את לא חייבת להיזדהות. ואת יכולה לפרוק מעלייך את הסוד. אבל יקרה, את עדיין בסיכון! הבוס מתעלל בך ומנצל את הסמכות שיש לו עלייך.. זה חייב להיפסק!!! אסור לך לאפשר לו להמשיך במעלליו!! אידה- מנהלת הפורום שלחה הודעה לפני כמה זמן במקרה שאדם נמצא בסכנה- היא חייבת לדווח. הוא עדיין מתעלל בך- זה מצב מאוד מסוכן!! אני אומרת לך לא כדי שתיבהלי ותברחי ותמשיכי לשתוק אלא להיפך. תתייעצי מה לעשות כדי לפתור את המצב. לא חייבים להיזדהות! אני לא אומרת לך מה לעשות הלאה אבל משהו שחייבים לעשות זה להפסיק זאת!!! ומייד!! איתך יקרה בקושי הרב. מאחלת שיהיה לך טוב בלי שתהיי קורבן בדרך. מתמודדת

עשית צעד ראשון ונכון,הגעת לכאן בכדי לשתף ולמצוא את הדרך להפסיק את הטרדה והפגיעה בך! אין לאף אחד את הזכות לפגוע בך את חייבת לזכור זאת! את יכולה לפנות אנונימית למרכז סיוע 1202 אם תרצי את יכולה להתייעץ כאן וגם המייל איתי הכי חשוב אל תשארי עם זה לבד אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אכן היגעת לפורום נפגעות תקיפה מינית ומי שכן הוטרדה ונפגעה מינית אני מעריכה לצערי שכמעט כל אישה עברה הטרדה כזו או אחרת מילולית, מבט, פיזית מוזמנת לשתף לא להיות לבד אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מתמודדת יקרה ואמיצה שולחת חיבוק אם אפשר כמובן אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

שולחת גם חזרה. (אם זה בסדר ולא מוזר..)

היי מתמודדת ,נוגע לליבי ששאלת ... מנסה לשרוד את הלא יאמן הזה שקורה בחיים שלי. אין תחום אחד בחיי שבו אין צורך במיומנות ההשרדות . פעם מישהו אמר לי את צריכה לבקש כדי לקבל עזרה אז הנה אני מבקשת ומבקשת ומבקשת ולא קורה הרבה מה שמחזיר אותי למקום היחיד שנשאר לי - האמונה בעצמי רות

השבת ניסיתי לדבר עם אימי ואמרתי לה עד כמה אני ל ב ד ! אך היא אמרה לי שזה לא נכון וזו אני שבורחת מכולם. כולם סביבי.... רות, אולי כמו שאמרת כבר קודם. אנחנו לא יודעות לבקש עזרה. אנחנו קוראות וקוראות אבל לא בדרך שאנשים שומעים ואז אנו מתאכזבות שלא שומעים אותנו..... כל כך מבינה את מה שאת אומרת. אני נמצאת בתקופה כזו ממש! כבר כמעט התייאשתי מלזעוק לעזרה ורציתי לומר לעצמי דבר שלא יודעת עד כמה הוא היה מחזיק מעמד.. והוא כמו שכתבת- האמונה בעצמי. אמונה בנו זה דבר שחובה שיקרה! אבל ללא ספק צריך גם הכוונה..... איתך כאן, אל תתייאשי תחפשי. ואנחנו כאן לתמוך עד שיקרא הנס. והוא יקרה!!! אוהבת אותך. שבוע טוב וחודש מבורך!

את חזקה ואמיצה מקווה שתמצאי פתרון ותיהיה פחות לבד מחבקת אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אוףףףף. אני מנסה לכתוב אך מוחקת את כל השורות... לא יודעת... מרגישה בודדה בעולם. אין לי את המקום הזה שמותאם לי.. אני יודעת שאני מדברת בקוד כרגע. אבל לא מצליחה לבטא.....

גם אני הרבה פעמים מרגישה ככה. שלא מבינים ואפילו שונאים אותי. את צריכה לחפש טוב טוב מי זה הבן אדם הזה/בת אדם שתהיה לך אוזן קשבת, אם זה טיפול, ועם זה חברה..יש כאלה פושט צריך לחפש את האנשים המתאימים..באמצעים שונים..דרך תחביבים, תחומי עניין שונים וכ"ו. מקווה שתצליחי להגיע לזה.בהצלחה.

הייתה לי מחשבה מסויימת אבל דחקתי אותה כי אמרתי שאנשים גדולים ממני מבינים יותר וכן אמרתי שזו פרשנות שלי.. במסגרת הלימודים שלי לפסיכולוגיה נוכחתי לראות שאני צודקת. זה נקרא בעיית האובייקטיביות באיבחון האישיות. אנשים נוטים להתייחס לאדם לפי מקרים מסויימים. לדוגמא אם הוא נוטל כדורים- אז ברור שהוא חולה נפש הרי אדם נורמלי לא נוטל... וככה מתייחסים אליו. הוא אף פעם לא יצדק כי הרי הוא לא מבין ולא חושב נכון..... אצלי- קרו לי כמה דברים לאחר שהסתיימה הפגיעה. כיום בחיפושי אחר מקום מסויים ייעצו לי שאני שייכת לקטגוריה מסויימת (בשל ההתנהגות הנצפית) ואני שמעתי וכמו שבוחרת בשינוי התבטאה, אמרתי נעשה ונשמע. וקיבלתי את הדברים והתחלתי להשלים עמהם. אבל אתמול נחשפתי למטפלות שמתעשקות בפגיעה מינית והן אמרו לי חד משמעית שאני מתנהגת בדיוק כמו מישהי שנפגעה!! ושממש אני לא נמצאת בקטגוריה שתוייגתי.... קשה לי עם זה...!! רק מעטים מבינים בעניין. כל אחד חושב שהוא מבין ולפעמים הוא רק מתייג ומוסיף בעיות ומתמקד בטיפול בצורה כזו כמו שהוא אמר אבל למעשה צריך כיוון אחר.. הן החזירו לי את השפיות שלי באיבחון שלהן. אבל גם הוחלשתי. אין לי כבר כוח לחפש מי שיבין באמת....

במצוקה -סיוטים-קולות- רעשים בראש- לא מצליחה להרגיע את עצמי ולהשתיק את הצעקות בפנים מרגישה ששונאים אותי -שכועסים עלי- שרוצים שאני אפסיק להתקיים- מנסה להזכיר לעצמי שלא קורה שום דבר עכשיו אבל זה מרגיש לי אחרת -באי שקט ובפחד שאי אפשר לתאר אותו- מרגישה מאוד לבד עם הכל ואני מאוויאשת מאוד- אין לי יותר מילים-

ינשופי יקרה, הקולות שבפנים הם הפחדים שיש לך במחשבות ביום יום שלך. תמשיכי להזכיר לעצמך כל הזמן שעכשיו הכל בסדר ואת מוגנת.... את אהובה ורצויה ויש לך מקום. את ראויה לחיים טובים ומאושרים ולכל הטוב שיש בעולם הזה. איתך יקרה, שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

יקרה. שולחת לך קול רך ועדין. קול של נחמה קול של מרגוע. קול שימשוך את נפשך העדינה אליו כי הוא קול של נחמה של ניגון הנשמה.. קול שייתן סיפוק קול שיתן כוח ותקווה. קול שיחזקך ברגעי האימה.... עצמי עיניים נסי לשמוע קול זה. הוא לא קול קולני כמו שאר הקולות. הוא שקט אך עוצמתו רבה. את מצליחה לשמוע את הקול הזה שאומר לך. נגמר. את שרדת בגבורה. לא עוד אויבים ופוגעים. דם כבר לא יישפך יותר. עכשיו רק הרפואה, עכשיו הכאב הוא להחלים את הפצעים ולטשטש כמה שניתן את הצלקות. אבל כל זה נעשה במקום בטוח. במקום שאנשים אוהבים אותך ואיכפט להם ריפוייך.... איתך יקרה. שולחת חיבוק אוהב. מתמודדת.

מקווה שכבר הוקל לך יותר קל פחות לבד מחזקת אותך ואני איתך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

לו רק היה לי למי לספר.. יש לי חברה טובה אבל המילים פשוט לא יוצאים. ויש לי בן זוג מדהים כבר כמעט שנה וחצי.. אבל הפחד כשאני יספר לו.... הפחד שהמבט שלו ישתנה כלפי.. כואב. זה לעולם לא יעלם.

נפש שבורה יקרה, מבינה את הפחד שלך מלספר, ובכל זאת את לא אשמה בשום דבר מימה שקרה. יודעת שאילו סתם מילים עכשיו כי את מרגישה אחרת. את לא צריכה להשאר עם זה לבד. טיפול טוב אצל מטפלת טובה יכול מאד לעזור. מעבר לזה נסי להתקשר למרכז סיוע בטל' 1202, הם יכולים לעזור לך ולתמוך בך, את לא צריכה להזדהות אלא רק לדבר במינונים שנכונים לך..... איתך, שלך - מציאות אחרת

אינך יודעת את הסיפור. אינך יכולה להגיד שזה לא אשמתי. זה אשמתי. זה אשמתי שנתתי לאלכהול לחדור לגופי ללא הפסקה. זה אשמתי שהלכתי לשרותים לבד. זה אשמתי שלא צעקתי מספיק חזק שמישהו ישמע אותי ויעזור לי. לולא היתי נוהגת אחרת זה לא היה קורה.

היי נפש יקרה. כתבתי לך אתמול מכתב דיי ארוך ברגע שראיתי את הודעתך. אבל נתקע לי האתר וזה לא הסכים לשלוח ומחק הכל.... ראשית, שימי לב לשינוי בנושא. אני יודעת שמרגיש לך אשמה. אבל בטוחה בד בבד שיש קול בתוכך שמזהה את המציאות האיומה שזה לא בגללך! גם אני עברתי את אותו התהליך, אף אחד בעולם לא ידע כלום ממה שקורה איתי כל השנים שזה קרה. פחדתי לספר..... אבל כשזה הגיע לרמות הזויות ורק התדרדר יותר וכד קיבלתי אומץ והרמתי טלפון למישהי מחסוי. וסיפרתי מה שיכולתי והיא קראה למה שעברתי בשם, מה שאני לא הגדרתי את זה. רק חשבתי שאני עושה משהו לא טוב, שאני אשמה וכד וכן היא עזרה לי בכך שהפנתה אותי לטיפול.... יקרה, בטיפול סיפרתי רק מה שיכולתי. ולכן בתת מודע אמרתי לעצמי שהמטפלת תגיד מה שהיא רוצה אבל בתכלס אני יודעת את האמת, דברים שהיא לא יודעת כי אני לא מספרת לה ולכן אני אשמה...... עבר זמן וקרו כמה דברים- ביניהם הפוגע בכלל לא הפסיק וכל תקופת הטיפול שלי אצלה זה היה תוך כדי והיא ידעה זאת.. זה מה שגרם לי להפסיק את הטיפול אצלה ולעבור למישהי אחרת.. שם היא הייתה מומחית לנושא הזה. היא ידעה להוציא ממני דברים שבחיים לא חשבתי לספר.. כי חשבתי שאני אשמה בהם וכן דברים שהיו קשים לספר.. אבל היא הייתה יודעת מה לומר כדי שאצליח לומר. ואמרתי. הכל. כל הדברים הקשים והמחשבות של האשמה- הכל. והיא הסבירה לי אחד לאחד איך קרה שחשבתי, שפרשתי שונה מהמציאות העגומה שבעצם הוא האשם ולא אני.... לקח לי המוןןןןן זמן להפנים זאת. הנפש שלי התנגדה לקבל את המחשבה שבעצם הזיקו לי..... ועד היום יש פעמים שקשה לי לקבל זאת.. אבל אני מבינה שאיני אשמה. רק אני מחכה שארגיש זאת תמיד... למה סיפרתי לך את כל זה? אמרת שאף אחד לא יודע. וקשה לך לספר ומפחיד אותך מה יגידו וכו הכל נכון.. זה באמת מפחיד. לכן, מנסיוני ונסיון אחרות שאני מכירה, להתקשר חסוי למישהי שיש לה קצת הבנה בנושא ולשתף אותה במה שמרגיש לך באותו הרגע זה יפתח לך דרך. ראשית תראי הרבה הבנה שנית תראי שאין שום שפיטה..! וכך תחליטי על הצעדים הבאים. אם לספר לקרובים יותר/ לחברה/ לחבר/ למשפחה.... ללכת לטיפול... להמשיך עדיין להתקשר מחסוי עד שתקבלי את האומץ..... הוספתי ואמרתי שלי לקח הרבה זמן לקבל זאת. כדי שלא תתייאשי. ככל שהפגיעה קשה יותר, רגשות האשמה חזקים יותר. לכן תהיי חזקה. אנחנו כאן תומכות בך במינונים שלך!! כתבתי שעברתי מטפלת כדי שתדעי שאם אחד לא מבין זה לא אומר שהשני לא. השני יכול לתרום המוןן. המטפלת הראשונה עזרה לי גם. בדברים מסויימים..! וככל שנכנסתי לזה יותר גיליתי שרוב אם לא כל הנפגעות מרגישות תחושת אשמה כזו או אחרת... מצטערת שנאלצת לעבור מה שעברת... כואבת איתך... ומאחלת לך שתדעי רק טוב ושתשיגי לעצמך את הטיפול המוצלח עבורך- תצטיידי בהרבה כוח. זה לא קל אבל זה מה שמאפשר חיים טובים ובריאים..! המון הצלחה מתמודדת

אומנם עברה רק שנה וקצת.. אבל אני מצליחה לחוש את זה כאילו זה היה אתמול בערב. אווי הבושה. אף אחד לא יקבל דבר כזה. תמיד יהיה את המבט הזה שאני לעולם לא אוכל לשאת אותו. זה מאוד קשה לספר את זה. אני מוצגת בפני האנשים שסביבי כבנאדם חזק. אפחד בחיים לא יחשוב שקרה לי דבר כזה. אני לא רוצה שירחמו עלי, אני לא רוצה שישנו את הצורה שבהם הם רואים אותי. כבנאדם חזק. שאף אחד לא יכול לפגוע בו. נמאס לי לחכות לרגעים האלה שאני יהיה לבד ואז להתפרק. אני מאמינה שזה העונש שלי על המעשה שגרמתי לעצמי, שאף פעם לא יהיה לי את היכולת לקום ולפתוח את הלב.

אין דבר שבעולם שעשית שמגיע לך או שזו אשמתך בכך שנפגעת!!!!!! לאף אחד אין זכות לנצל את זה ששתית או שהלכת לבד לשירותים! אל תאפשרי לעצמך להאמין שאת אשמה זה מה שהפוגע רוצה שתחשבי ותאמיני אבל זה לא נכון מצטרפת לנאמר פני לעזרה מקצועית אל תשארי לבד הכל יראה לך אחרת פחות מפחיד פחות אשמה פחות בושה איתך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

כן כן זאת אני ...האמת שאני כאן לפעמים יותר בתקופה דוממת כי ככה נכון לי . בבקשה בנות תיקראו כמה פעמים ותנשמו ואחר כך תגיבו וככה אני מצפה שתעשו בכל הודעה שהיא (מכוון וזה אינטרנט וזה כתוב אל תשכנה שכל אחת מכן מפרשת את הדברים כרצונה ) אבל מכוון ובזמן האחרון שוב כנראה מהחום והלחות אני מרגישה שמי שכותבת כאן נמצאת במקום של הגנה והתקפה ( מה לעשות חלק מהדפוסים שלנו כנפגעות זה לחשוב כמו קרבן ולקרבן ) מרגישה שאני חייבת לכתוב לכן כי הפורום הזה חשוב לי וגם אם כרגע אני לא זקוקה להיות כאן וזה הכי נכון לי מבחינה טיפולית להמשיך הלאה בחיי אני שמחה לדעת שיש כאן פינה אוהבת אז כותבת לכן את הדברים מהמקום הזה ללא שיפוט או ביקורת סתם ממקום של מישהו מהצד שבאמת אוהב כל אחת ואחת מכן . כל אחת שכותבת כאן היא נפגעת כל אחת בשלב אחר של מודעות לפגיעה חלקנו מטופלות וחלקנו לא ולכן יש הבדלים בכתיבה . מה שמשותף לכולנו זה שאנחנו עובר רגישות . ותמיד חושבות שהדברים באים לפגוע בנו ויוצא שאולי רצינו יותר תמיכה ואולי לא רצינו שיכתבו לנו כלום רק שישלחו חיבוק כדי לדעת שאני לא לבד ולפעמים אנו כותבות שנמאס לנו מהחיים ללא שום כוונה לסיים באמת את חיינו אבל את השנייה שכן היו לה כוונות אבדות זה מטרגר וישר רצים סרטים בראש . אנא בנות יקרות קבלו כל אחת מכן באהבה בחמלה (לתרגל חמלה על השנייה זה יגרום לכן לחמול גם על עצמכן ) והכוונה היא לחמלה ולא לרחמים . בנות יקרות ואהובות מתחננת אליכן אני יודעת שקשה לכן שהפורום בתקופת יובש אבל תשמחו אולי לא נמצאות כאן בנות כי הם כבר בהחלמה במקום טוב יותר ,אין מה לעשות זה דינו של פורום תמיכה המקום משמש קביים בתקופות קשות וכשאנו יכולות לפרוש כנפיים ולעוף אננו עפות הרי זה מטרת הטיפול להניח לעבר . מי שכותבת כאן קשה לה וכואב לה וכן זה אולי המקום לתרגל "ואהבת לרעך כמוך" כלומר להגיב לאחרת מהמקום שלראות אותה כמו שהייתי רוצה שיראו אותי . כשאני חשה פגועה מהודעה כלשהי ואני ממהרת או עסוקה או ללא מצב רוח לא להגיב לקרוא שוב לנסות לשוב מוץ לקופסא אולי נעלבתי מהמקום שלי של הקרבן התמידי ולשני לא הייתה כוונה בכלל לפגוע בי להפך השני מהפחד שאני אפגע מזהיר אותי רק שזה יוצא עקום בעיקר שזה ללא טונציה רק מילים . בנות יקרות הפורום הוא מקום נהדר לתרגל בו חמלה ואיפוק לחוסר גבולות שלנו סיפרו עד עשר לפני שאתם מגיבות אחד לשני וזיכרו הכי הכי חשוב כולנו באותו הצד של הסיפור על תעשו העברות אחת על השנייה , ואנחנו לא בתחרות למי קשה יותר . ובנות יקרות בנוגע לאידה זה עלה כבר המון פעמים מהצצה בפורומים אחרים אתן יכולות לראות שגם המעט שאידה נכנסת ואין ספק שהיא עושה כמיטב יכולתה (מי מאיתנו מקדישה שעות בהתנדבות ) אני שמחה שכתבתן את הכואב לכן ואולי זה המקום להבין שגם אתן יכולות לעזור אחת לשנייה ביותר תמיכה זו בזו . וגם אם זה לא מקצועי כמו אידה זה עדין לדעת שאני לא לבד . אז כן הפורום מתרוקן אבל עדין יש כאן כמה בנות שכותבות עיזרו אחת לשנייה תנו כתף זיכרו שכשאתן יוצאות מהמעגל של עצמכן ותומכות באחרת אתן עוזרות זו לזו לצמוח , שימחו בשמחתן של אלו שלא כותבות כי אולי הם צמחו ופרחו למקום טוב יותר מקווה שדבריי יפתחו את ליבכן לאהבה ושמחה וחמלה ושתצליחו להניח בצד את הביקורתיות השיפוטיות והפחד שאולי לא יבינו אותי נכון ואולי שוב אני לא יבין נכון את השני יתגבר . קיראו את הודעתכם לפני שאתן שולחות חישבו אולי מישהי מהבנות תיפגע קיראו שוב את התגובות אליכן וחישבו אולי לא יתכוונו לפגוע בכם כמו שאתן מרגישות וגם אם עדין אתן חשות פגועות כיתבו בעדינות "מצטערת לא מובן אני יכולה לקבל הסבר לדברים " אולי תקבלו תשובה אחרת . אוהבת אתכן בנות יקרות וכשאני קוראת ורואה כמה תמיכה אתן צריכות ובמקום להעניק אותה אחת לשנייה אתן מתבצרות בקריאות של לא בטוח לי כאן , לא מגיבים לי בכלל , לא מגיבים לי כמו שאני רוצה , ועוד זה כואב מאוד במקום זה שילחו אהבה זו לזו חבקו אחת את השנייה כיתבו בצורה ברורה מה אתן צריכות (אני יודעת שזה קשה אבל זה תרגול טוב על הדפוסים שלנו ) וככה יצא כשאני רוצה עיצה אני אקבל עיצה וכשאני לא רוצה מילים רק חיבוק אני אקבל רק חיבוק. אידה יקרה ואהובה בנוגע לפורום זה לא פעם ראשונה וכנראה לא האחרונה שהדברים יעלו . ואנו אפילו דיברנו הרבה פעמים בנושא מסכימה עם מציאות בדבר אחד גם המעט שאת כאן ותמיד תמיד מאחורי הקלעים עוזר לצמוח לפרוח בענק ,הביטחון הזה שאת שם כשממש צריך עוזרת לקום ולפרוח . יחד עם זה מבינה את הבנות שקשה להן שזקוקות לעוד מילה וזה בסדר שאין כותבות את זה ומשחררות את הכאב הזה , (זוכרת ימים שנכנסתי לפורום כל רגע לראות אם הגיע ממך תשובה כמו אדם צמא במידבר )אז קבלי זאת כמחמאה גדולה וענקית ושוב זה המקום להודות לך על המקום שלך בחיי . יודעת שזה ארוך ושקשה לכן לקרוא כל כך הרבה אבל זה יושב לי בלב בכל פעם שאני מציצה לראות מה שלומכן אז איתכן יקרות ושולחת חיבוק ענק ואוהב ומצטערת שלא מגיבה ולא כותבת בכלל אבל מצאתי שאת השקט שלי אני מקבלת שאני רחוקה מהחמשב ועסוקה בחיים. שוב שולחת חיבוק ותקווה ואור לכל אחת ואחת מכן

היי. אקצר ואומר רק את מסקנתי; מאמצת את דברייך בחום. ואשתדל מאודד!! תודה על הביקורת הבונה.. והיד המכוונת...

את צעירה החיים לפנייך שימי לעצמך מטרה כרגע הטיפול ותאמיני לי תוכלי לחזור ולהיות מי שחלמת להיות .... אוהבת

מעריכה מאד את כל מה שכתבת ובעיקר שמחה בשבילך על ההתקדמות האישית שלך והצמיחה, הקפיצה הענקית קדימה ופנימה, על התובנות והמילים החמות והמכילות. קראתי כמה פעמים ולא יכולתי להפסיק. פשוט תודה על כל מילה שכתבת. אוהבת אותך המון המון. חיבוק ענק ואוהב, שלך - מציאות אחרת

ואני כאן תמיד בשבילך

אני מבינה שהפגיעה שלי קשה. במיוחד שהיה התמשכה המון זמן. במיוחד כי הייתי קטינה.. במיוחד כשזה מישהו (שהצטרף ל) משפחה. ויש עוד דגשים שלא אוכל לכתוב אותם כאן כדי לא להזדהות.. אני מבינה שהוא פגע ואני הייתי הקורבן.... א ב ל --- אני זו עכשיו שפוגעת בעצמי.. אני זו שמתחילה ליישם עלי הרס עצמי.. - אלו התובנות שלי... למה?? איך משתחררים מזה?? (אגב. פוגעת בעצמי- אין הכוונה לנסיונות אובדניים. ההדגשה למציאות..) אני מאודד מבולבלת השתניתי 180 מעלות בקליק אחד קטן. וכל מה שהיה קודם נמחק לי... קשה לי להתמודד מול המציאות החדשה.. לא מצליחה לקבל אותה ולחיות איתה.... כלומר אני כן חיה איתה ומתמודדת... אבל קשה לי להשלים עם זה, אני עדיין שואפת לחזור לעצמי.. ומאחלת לי דברים שייחלתי קודם לכן שכרגע לא בטוח מתאימים לי.. וזה כואב התחושה הזו שאני לא מה שאני רוצה ושואפת להיות.. השאלה האם כדאי להמשיך לצפות שיקרה משהו והכל ישתנה חזרה לטובה? או אולי עדיף להשלים ולחיות עם המציאות...?????

היי מתמודדת, אין לי זמן להגיב עכשיו כי חייבת לצאת.(תגובה תבוא מאוחר יותר).... ובכל זאת רוצה לשאול, למה את מדגישה בשבילי בלבד שהפגיעה העצמית שלך אינה נסיונות אובדניים? אני לא הדקטטור של הפורום, לא השופט ולא התליין. אנא מימך, אל תלבישי עלי תפקידים או תכונות שאינן שלי. הפכת דאגה ולחץ שלי למשהו בכלל לא קשור וחסר אחיזה במציאות.... די להלחם בי..... שלך - מציאות אחרת

ושוב, אני טועה.... אני ידעתי שלקחת את המקרה האחרון קשה. ואפילו את מדגישה מלא פעמים כי קשה לך לכתוב בעקבות הודעות מסוג זה...... ולכן כתבתי זאת, שזה ירגיע אותך שזה לא דברים אובדניים... מצטערת (אבל באמת זו לא הייתה כוונתי..!!) כנראה שהמצב הרגיש שלך עם המצב הרגיש שלי לא יכול ללכת יחד.. או שזה בעצם רק אני?? לא יודעת כבר מה לעשות........ מה שאני עושה ואומרת זה לא טוב...... אני לא מבינה בכלל איך הגעתי למצב הזה איתך.. מאז שנכנסתי עד לפני חודש היה הכל טוב ותומך.. ומלפני חודש בערך נעשה תוקפן ועויין... מבטיחה להשתדל יותר, אם יש לך תוספות לומר לי- אשמח לשמוע.. ולעשות כמיטב יכולתי... אוהבת אותך, מתמודדת.

לא מגיבה ולא נמצאת כאן בזמן האחרון מהמקום שהעיסוק בנושא כל הזמן משאיר אותי למטה לכן משתדלת לצמוח למקום אחר . דבר ראשון עשית טעות נכון בהודעה ההיא וכשחזרת הנכון היה לכתוב מצטערת וסליחה שהדאגתי אתכן במקום לנסות להסביר את עצמך אבל די עיצרי אל תהיי שם יותר המשיכי אלהה תפסיקי לפחד שמה יבינו אותך לא נכון . את צעירה ומתוך הפחד הזה שלא יבינו אותך והפחד מלאבד את המקום הזה שכל כך את זקוקה לו. את כל הזמן מסבירה את עצמך ויוצא שאת כמו טובע שמכה בידיים וברגליים כדי לא לטבוע ומרביץ למי שבא דווקא להציל אותו וככה מטביע את שניכם . אבל .... חייבת לכתוב לך יקרה מאוד מבינה אותך מאוד מאוד יודעת על איזה סוג של הרס את מדברת בן השורות וכן זה הכי קשה . אבל תשמחי שהגעת לטיפול צעירה שלא סחבת סודות שנים על גבך שימעי למטפלת שלך ברמה של נעשה ונשמע ללא ספקות , קחי את המודעות הזאת למעשייך קבלי ואהבי את עצמך למרות הכל קבלי את הכאב הזה שלא תחזרי להיות מי שהיית -תכאבי את זה כי רק ככה תצמחי . אוהבת אותך יקרה וגאה בך יודעת כמה זה קשה שולחת לך חיבוק ענק

ראשית שמחה שאימצת ליישם את הכינוי שבחרת- בוחרת בשינוי.. מאודדד מבינה את הצעד הזה שההימצאות במקומות כאלה בשלב מסויים משקיעה ולא מרוממת.. את עושה צעד נכון. ומחזקת אותך להמשיך ולא ליפול. וכש תרגישי חזקה מספיק בכדי להתמודד מול דברים כאלו תוכלי לחזור ולהגיב בלי שהדברים ישפיעו וישנו את מצב רוחך... לגבי התיאור שכתבת; יש לך עיצה איך להפנות את כל הנזקים כלפי מי שפגע?!? ולא כלפי הסובבים שמנסים לעזור?!? כמובן שזה לא נעשה בכוונה..!!! לגבי ההתנצלות ייתכן והייתי צריכה להתנצל.. ואני עושה זאת עכשיו..! אבל כשחזרתי זה היה נראה שלאף אחד לא איכפט... ורק הייתי צריכה להסביר את עצמי... כרגע מבינה אחרת, בגלל שכאב לכן ככה הגבתן... ולכן- סליחה שדברי לא היו מובנים לכן... סליחה בכלל שפרקתי כאן את הכאב הכי עמוק שהיה לי בתקופה האחרונה.. סליחה ששפטתי... סליחה שציפיתי מכן ליותר... (בשעה שאתן מתמודדות עם שקים כבדים שלכן..) סליחה על ימים של כאב ומחשבות שלא יודעות מרגוע.. סליחה שנטלתן את האשמה שבכלל לא קשורה אליכן... ס ל י ח ה כנראה רק המדבר יכול לספוג את מכות ההחלמה שלי......... ושיש גבול מסויים בכאב וברגשות שאותם אסור להעביר ולבטא..... תודה על תגובתך. ושהארת לי שעלי להתנצל ולא להסביר.... בהצלחה בחייך. מי ייתן ותראי רק אור ושמחה כל שנותייך....

בוחרת להעתיק לכאן את התגובה שלי ל- "סליחה אבל".... היות ויש כאן כל כך הרבה סערות לאחרונה ועכשיו גם תלונות על ההעדרות של אידה מהפורום.מאד מאד מקומם אותי. הפורום הזה הוא פורום תמיכה ולא תחליף לטיפול. אידה נמצאת כאן בכל רגע פנוי שלה ועושה את הכל במקצועיות רבה ובהתנדבות. בכל רגע נתון כשקורה כאן משהו קשה אידה תמיד כאן בשביל כולן. בכל פניה אישית אליה היא עושה כמיטב יכולתה לעזור. אני חושבת שהגיע הזמן שאנשים יסתכלו על מה שיש ויעריכו את מה שיש במקום להתלונן כל הזמן על מה שאין וחסר. לא מובן מאליו שמטפלת מקצועית מקדישה מזמנה למען הבנות שכאן, ונותנת לכולן כל כך הרבה אהבה ותמיכה. יש אימרה ידועה שאומרת שאנחנו לא יודעים להעריך את מה שיש לנו עד שכבר אין לנו אותו, אז בבקשה תתחילו להעריך ולכבד במקום לקטר..... מציאות אחרת" כמה אפשר לשמוע תלונות, כמה אפשר להיות שקופים ולא להראות, כמה אפשר להתאמץ ובסוף יש רק תלונות? בהרגשה שלי אידה נמצאת כאן כמה שהיא יכולה ובמקום להעריך מתלוננים. בסוף הפורום יסגר ואז מה יהיה? כבר לא מעיזה לשתף כאן למרות שאני כבר לגמרי מותשת ולבד עם הכל. אין לי כוח ליפול יותר עמוק, כבר לא נשאר במה להאחז, הכל מרגיש כמו להיות בתוך סירה רעועה שעומדת לשקוע בתהום..... נמאס לי, לא נותר בי כוח, אחרי לילה לבן ונראה לי שהשני בדרך.... מציאות אחרת

מצטערת שאת מרגישה לא בטוחה ושאת פחות משתפת... מודה לך על הערכה ומילים אני מבינה אותך מבינה גם את מי שקשה לה שאני שפחות כאן זה בסדר לומר את הדברים זה בסדר לבחור להיות כאן ותמוך אחת בשניה רק חבל שזה מערער ולא מרגיש בטוח ועכשיו יקירה מה שלומך?? אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה שאת כאן, תודה על ההבנה והדאגה. יש עוד דברים שלא כתבתי עליהם כאן, שמסתתרים מאחורי ההרגשה שלי, ואת יודעת על מה ומי אני מדברת. אני מרגישה ש"הכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת" איך שהוא גם כאן זה נגע באותם כפתורים. כל עוד דיברתי על דברים שהיו נעימים לאוזן ולרגש הייתי בסדר, וכשכבר לא או כשפספסתי משהו הקערה כולה התהפכה על פיה. ומן הסתם יש עוד דברים מההתמודדות האישית שלי, והכל ביחד ענק עלי בכמה וכמה מידות.... בשורה התחתונה, אני לא אחת שמצליחה לתפוש מקום, הכל רעוע, לא שייכת לשום מקום, נטע זר בכל מקום.... שוב תודה רבה לך, שלך - מציאות אחרת

מחזקת את דבריה של אידה.. בהצלחה.

אל תחששי לשתף שתפי מה באמת כואב לך שתפי ושחררי את הכאב על הדברים שעוברים עלייך ,כי זה בסדר ולמרות הכל יש כאן אנשים שאוהבים אותך ורוצים בטובתך ובשמחתך . ואת לא חייבת לכתוב את הדברים יכולה סתם לכתוב כואב לי מאוד צריכה חיבוק ,אבל כדי שיהיו איתך צריכים אותך . ותאמיני לי זה עובר זה תקופה כזאת וזה עובר ורק יוצאים משם חזקים יותר . אוהבת יקרה שלי ושולחת חיבוק ענק ואוהב

את לא מבינה עד כמה את חסרה לי פה ובכלל. אני לא מסוגלת לכתוב עלי כרגע, אין לי כוח יותר. אוהבת אותך ואת המילים החכמות שלך. תודה שאת כאן, תודה על הכל. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

לנשום לאט לזכור את הדברים הטובים לשנן אותם ולנשום ........ רות

יושבת מולך. מחזיקה את ידייך. ............

ועוד ועוד בלי ......... האמונה שיהיה אדם שישב מולי ויחזיק את ידי מתרחקת ממני... חוזרת לעצמי ,אני עם עצמי ...את היד שבתוכי עוד לא מצאתי והראש מתפוצץ לי .. תודה על מה שכתבת רות

שולחת חיבוק מקווה איתך שיגיעו הפתרונות איתך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מישהו?

רותי שלי..!! אני מבינה שאת רוצה לדבר.. לא מספיק להתכתב.. איני רוצה לפרסם את מספר הפלאפון שלי כאן. אבל אשמח לשמוע אותך ולהיות שם בשבילך גם כקול אנושי ולא רק בכתב, אם זה היה מקל כמובן.. למרות שאני קטנה מגילך, עברתי הרבה ואני מאוד בוגרת יחסית לגילי.. (22). אל תהיי לבד... אני איתך!! מגיבה כל רגע שאני יכולה... רוצה לנסות לומר מה הבור החשוך הזה שאת נמצאת בו?? חיבוק.

מה שלומך???? אחד הדברים הקשים ביותר הלבד! לדבר לשתף לכאוב יחד הרבה יותר קל ביחד אני מצטערת שהיה קשה הלילה שמחה שפנית לעזרה ולא נשארת לבד... יש התקדמות לכיוון טיפול? מחכה לשמוע ממך מחבקת אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אחרי חצי לילה עם קו הסיוע ,אני .... צריכה לדבר עם מישהו למה הפכתי להיות ..זוועה

רות יקירתי. האם מרכז הסיוע עזר לך קצת לבטא את מה שאת מרגישה?? ואו.. כמה עמוק אני מצליחה להבין את הכאב הזה במילותייך; למה הפכתי להיות זוועה..??? אני לא יודעת מה עבר עלייך ולמה את אומרת זאת ואיך זה מתבטא כרגע בחייך. כל השאלות הללו רלוונטיות כדי לטפל.. אבל חוסר ידיעת התשובה לא מקשה עלי להבין מה עומד מאחורי מילים אלו.. יקרה, אני איתך. מאמצת אותך לליבי. אני לא מצליחה להעביר בכתב את כל התחושות שיש בליבי אלייך. את כל ההזדהות וההבנה וההכלה. מקווה שתשאבי זאת מבין המילים... מצטערת שאין לי הסברים ותוכניות לשינוי או לעזרה שתגרום לך לחזור לעצמך... כי אני עצמי נמצאת בחיפוש כזה... לא מסכימה לקבל את מי שנהייתי אבל לא יודעת את הדרך לצאת מהזוועה הזו שקרתה לי..

איך הגעתי למצב שאין אף אדם אנושי לדבר איתו ?איך הגעתי לשקוע בבור שאני בעצמי יצרתי ? בכל מקום שאהיה לא אמצא אדם שיוכל להבין ,אולי בגלל שאני לא יודעת להסביר .....

עד שסוף סוף יש לי אפשרות להיפרד ממישהו שהזיק לי נפשית.. אני נהיית עצובה ולא שמחה... איך?!? למה?!? האם התחברתי כבר למציאות הזו שאני הייתי נתונה לה?? הוא יודע לנגן ולמצא את הדרך חזרה אליי, אני לא יודעת עד כמה אני חזקה כדי לסגור דלתות אלו מכל כיוון.. מצד אחד מאודד רוצה שיעלם מחיי. (כך גם המטפלת) מצד שני, הנה כשסוף סוף מצאתי דרך לעשות זאת ועשיתי. זה מרגיש לי כאב, ועצב... עדיין לא יודעת אם זה נגמר, לפני שעה חשבתי שכן. אבל עכשיו הוא שולח הודעות... יודעת מה לעשות אבל הרגש מתעתע... וזה מה שמבלבל, הוא לא מתייחס אלי בצורה אנושית, ואני מתייחסת אליו כאדם...?!? (חייבת לציין שהוא לא תקף אותי מינית והוא לא בן זוג שלי..!!) שבת שלום.

גם לי יש משיכה מסויימת לאנשים רעים, אבל אני יודע שזה נובע ממזוכיזם שנגרם מסדיזם ואני יודעת שבסופו של יום, זה לא באמת מושך אותי, אפילו מגעיל אותי ואנשים כאלה אני נוטה לשנוא ולייחל להם דברים שלא נדע..זה פשוט משהו בDNA שנשרט.. הבן אדם הזה לא ראוי לך, מבחינתי אנשים כאלה הם זבל וטיפשים ושתי תכונות כאלה באנשים אני נוטה לתעב, ואנשים שאני לא מכבדת הופכים לזבל עבורי, יותר גרוע מקיא.. ברגע שתאהבי את עצמך מספיק, את לא תוכלי להרשות לעצמך להיות עם אנשים כאלה, כי הם מורידים אותך לאשפתות פיזית ורגשית. ותכלס הוא לא בן אדם.. לפעמים שינאה זה דבר חיובי :)

זה היה מאוד חשוב לי... ונותן לי כוח להגיב לו עכשיו.. בשעת מעשה.. מתבוננת תודה.

מסכימה עם מתבובננת .. המפתח אצלך ואני בטוחה שאת יודעת את התשובה לא תמיד קל ליישם אותה (מנסיון) אבל הכרחי בשביל לצאת מעגל הקורבנות הזה .. חיבוק גדול רות

תודה על התגובה.. כמו שכתבתי, הוא יודע היטב לנגן לי על מיתרי הלב.. מאוד מקווה שאהיה חזקה מולו במציאות כמו שאני חזקה שלא מולו, בפלאפון... ניסיתי לכתוב בערך מה היה ואיך הכל התחיל אבל מחקתי הכל... התחלתי להזיע.. קשה לי עם זה.. לא יודעת אם יבינו. ..

לא ברור מדברייך מהי הפגיעה אבל אני מבינה שהתחושה שקבלת היא של מי שהייתה הייתה בשבוי. יש ספטום של הזדהות עם השובה- התוקפן= הפוגע זה נקרא "תסמונת שטוקהולם" הספטום- מוכר בפסיכולוגיה כתופעה שבה אדם המוחזק בשבוי, מפתח אמפתיה והזדהות עם השובה- הפוגע ומעשיו. תופעה זו באה כמנגנון הגנה והשרדות . ואת הצלחת להשתחרר בגבורה אך מרגישה את אותן תחושות מבלבלות של עצב וכאב.... במקום לשמוח ... חשבי על כך האם יש משהו בדברים? והתמקדי בעיקר בחופש שמגיע לך!!!!!!!!! איתך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

כשאני עברתי את החוויה המזוויעה שלי זה לא הייה בצורה הזו של הפוגע העכשווי כל התקופה היה לי קשה להשלים שמה שקרה לי הוא לא פחות אכזרי, מאשר לפגוע בי גם במכות וכד כנראה משהו בי באמת עשה שחזור על אותם דפוסים רק בצורה כזו שאני יאמין שזה היה בכוח... את עזרת לי להבין שיש קשר, אני עוד לא הצלחתי להבין ולקשר מהו. במילותיי רק ניסיתי להבין.. אני אקח את דברייך ואיתן אפנה למטפלת שלי לדון בזה... מקווה למצא תובנות ולהסיק מסקנות....

חבל שלא הכרתי אותך בשלב אחר בחיים שלי, הית יכולה לעשות לי אולי "היסטוריה". אבל אסור לחשוב ככה, זה לא עוזר בשום דבר. אז תודה שוב. החזרת לי את האמונה בעצמי..ויש עוד דרך ארוכה..

מתבוננת יקרה שמחה שאת מתחילה להאמין בעצמך מאחלת לך המוןן הצלחה בהמשך הדרך. אל תתייאשי ואל תרימי ידיים גם כשקשה..!! אנחנו כאן איתך.

או יותר נכון מתבוננת ומתמודדת בעיקר עושות פה עבודה הרבה יותר ממנה. איפה היא בכלל? מגיעה במקרה הטוב פעם בשבוע???? תסלחו לי אבל ככה לא מנהלים פורום. בטח לא כשהוא אמור להוות תמיכה

יקרה, נכון. מאוד קשה שאידה נכנסת מידי פעם. זאת בשל העבודה הרבה שהיא עושה ועוד שיש כאן (אם הבנתי נכון) בנות שהן מטופלות אצלה.. כשהיא נכנסת היא משיבה לכולן. היא עושה את כל העבודה שמאחורי הקלעים... ראשית, אני איתך!! שנית, אם תרצי את תגובתה של אידה בדווקא תוכלי לשלוח לה מייל באופן אישי (מקווה שזה בסדר מבחינתה) המייל שלה הוא: [email protected] בכל אופן, מצטרפת לבקשתך; אידה. תשתדלי להיות איתנו יותר... אני זקוקה להכוונתך.. ולפעמים כשאת עונה זה לאחר הרבה זמן.. שהעניין כבר חלף ויש עניין אחר.. אז תשובתך שם, בעניין הראשון כבר אינה רלוונטית... תודה בכלל שאת איתנו. תודה על הפורום. תודה על הכל- אני מאודד מעריכה שלא תביני לא נכון..

מאד מאד מקומם אותי. הפורום הזה הוא פורום תמיכה ולא תחליף לטיפול. אידה נמצאת כאן בכל רגע פנוי שלה ועושה את הכל במקצועיות רבה ובהתנדבות. בכל רגע נתון כשקורה כאן משהו קשה אידה תמיד כאן בשביל כולן. בכל פניה אישית אליה היא עושה כמיטב יכולתה לעזור. אני חושבת שהגיע הזמן שאנשים יסתכלו על מה שיש ויעריכו את מה שיש במקום להתלונן כל הזמן על מה שאין וחסר. לא מובן מאליו שמטפלת מקצועית מקדישה מזמנה למען הבנות שכאן, ונותנת לכולן כל כך הרבה אהבה ותמיכה. יש אימרה ידועה שאומרת שאנחנו לא יודעים להעריך את מה שיש לנו עד שכבר אין לנו אותו, אז בבקשה תתחילו להעריך ולכבד במקום לקטר..... מציאות אחרת

שמחה שחזר האמון בעצמך! זה הדבר הכי חשוב...באמת! לגבי שאר הדברים שנאמרו כאן אין לי הרבה מילים להגנתי.... הפורום קיים המון שנים אני באמת אוהבת אותו והוא חשוב לי עוד יותרכל אחת ואחת כאן בפורום חשובה ויקרה לי יש תקופות שאני נכנסת מדיי יום ויש כאלה שאני לי מוצאת את הזמן והכוחות בשעות המאוחרות אני באמת מצטערת השאלה אם לסגור זו האופציה הנכונה????????? לבי איתכן לוקחת בחשבון את דברייכן! אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה, איך הצלחת לשמוע מילים אלו????? מה שאני רציתי לומר היה דיי מודגש וגם שמתי דגש נוסף על כוונתי...!! המקום תורם ועוזר המוןןןןן!!! ואנחנו, אני רוצות שתשתדלי להיות איתנו יותר... אולי טעיתי, את באמת יותר מידיי עסוקה ואי אפשר לבקש זאת ממך, רק להודות לך על האפשרות הזו שפתחת בפנינו... אז אני מתנצלת. מבקשת סליחה... ואומרת תודה....

מתמודדת -חומד שלי לעולם , אבל לעולם אסור לך שוב לחשוב מחשבות כאלה כואבות אני מתכוונת לזה שכתבת שבסוף נשארת כאן ולא,,,,,,,,,,,,, מצטערת שאני לא נכנסת יותר כל הזמן מתרחשים דברים כואבים בתוך החיים שלי במיוחד מאז שנפטר בעלה של אמי כל התלות שלה בו-עברה אלי היא כבר אשה מבוגרת שרגילה להיות תלויה ב,,,,,,,,, כל דבר שהיא צריכה להתמודד איתו מכניס אותה להתקפי חרדה היא גם ככה סובלת מבעיות לב פוחדת שגם לה יקרה משהו לא נשאר זמן ולא כוח כדי להכנס וגם כשנכנסת וכותבת אין קופצים לענות ואין התיחסות חוץ ממציאות אחרת כל אחד עם השק שלו,,,,,,,,,,,,,,,,, בכל אופן , אני מאוד שמחה שאת כאן שולחת חיבוקים בשפע חומד שלי חטולית

חטוליתי מתוקה שלי, התגעגעתי אליך ואת ממש ממש חסרה לי. רק שמרי עליך יקרה ותחזיקי חזק חזק. הזמן שעובר נותן כוח ופרספקטיבה אחרת קצת יותר יציבה רק בגלל שמתחילים לעכל את המצב החדש ומתרגלים אליו בלית בררה. אימך עדיין לא התאוששה ונאחזת עכשיו בך כי את הכי קרובה אליה. היא תתחזק עוד מעט וגם את תתחזקי יחד איתה. אוהבת ושולחת ים של חיבוקים עדינים, תודה שכתבת שלך - מציאות אחרת

כיף לראותך!!! מצטערת לשמוע על התרחשותם של דברים רעים וכואבים בחייך ללא הפסקה... חזקי ואימצי אני איתך!! בטוחה שעוד יאיר היום ותזרח שולחת חיבוק.

אין לי כח ... האאם יש מישהו בעולם הזה שיושיט לי יד ? לא ישנה=לא שפויה אוףףףףףף

רות......!! אני כאן איתך!! להושיט יד. וכל מה שתרצי!! מצטערת לשמוע שאת לא ישנה- זה קורה הרבה?? כל לילה?? או שלוקח לך המון זמן כדי להרדם?? מתוקה, יש משהו מסויים שקרה עכשיו, בתקופה האחרונה שמקשה עלייך להרדם וגורם לך לתחושת מחנק ולהתפרק .. את רוצה לשתף מהו??? בכל דרך שתבבתפילנ אני אעמוד לצידך!!! איתך באהבה שלא תתפרקי אלא תתחזקי!!!! מתמודדת

קראתי את מה שכתבת למציאות אחרת ואני לא יודעת מה קרה .מה שכן אני מזדהה עם תחושת הלבד התהומית הזאת ,גם אני אמא לילדים וגם אני ללא בעל וגם אני במסכות הכל בסדר ...קשה מנשוא . במילותיך נגעת בליבי אני ישנה מעט וקשה לי שאין אדם אחד בעולם שמסוגל להבין על איזה לבד אני מדברת ,אין אחד שמסוגל לא להבהל ולהושיט יד יציבה לעברי,אין איש שאני יכולה להתקשר אליו כדי לשמוע קול מנחם ו... יש לי כח לעשות הכל לעבוד ללמוד לפרנס 3 ילדים לבד וכמובן להחזיק את כל המסכות יציבות כך שכל מי שסובב אותי ירגיש טוב. אבל הלבד הזה שאין לו פתרון מייאש והוא מגיע הרבה מאוד בזמן האחרון... רות

הרגשתי כאן מקום- דבר שלא מצאתי בחיי. וברגע שהכי הייתי צריכה את הבנות כאן- לא הבינו ולהיפך... לא יודעת למה אבל עדיין חשוב לי המקום ואני ממשיכה להגיב לכן כמה שאני יכולה כי אני מרגישה מחוברת אליכן בצורה כלשהיא...... מצטערת כל יום לפתוח את האתר ולגלות שפתאום אין כאן אף אחת... הלוואי שזה בגלל שאתן עמוסות בדברים טובים וחיוביים. ואם זו הסיבה אז אין מאושרת ממני.... איתכן...

צר לי לשמוע אבל אין לי יכולת להגיב כי תקופה לא הייתי חלק מהפורום . אני פה עכשיו כי בעבר גם בשבילי זה היה מקום ואני שוב זקוקה לו ,כמוך. איתך רות

צודקת, זה מרגיש עכשיו כמו שאין כאן אף אחת.אני נכנסת כל הזמן וזה מרגיש כמו שכלום לא זז כאן.... תקופה ארוכה הייתי אני זאת שכל הזמן נכנסת וכל הזמן תומכת בכל מי שכתבה, ואחרי זמן גם אני נפלתי והרגשתי רע ואודני מרגישה כך. ומישום מה לא זכיתי לקבל כאן תמיכה. רק שתי בנות הגיבו וכמובן אידה שתמיד מגיבה. לא תמיד יש לי כוחות להגיב וכשאני זקוקה לתמיכה אף אחת לא מתאמצת..... הפסקתי לכתוב כי אין לי כוח להתאכזב. גם בלי זה אני מרגישה לבד ושאין לי כוח לסחוב את כל העומס שעלי. מעבר לזה כבר אין לי כוח לשחק את המשחק של החזקה שתמיד יכולה לתמוך בכולן..... גם אני זקוקה לתמיכה לפעמים ואין. התרגלו שאני בצד של התומכים, וכן זה מחמם את הלב לקבל תמיכה, אבל מצטערת, זה צריך להיות הדדי, ואנשים צריכים לדעת גם לתמוך, לתת מעצמם למען אחרים ולא רק לצפות לקבל..... מציאות אחרת

מציאותלדברייך מציאות.. גם אני כתבתי את ההרגשה שתיארת למעלה.. גם אני לפני הנפילה החזקה שלי תמכתי ותמכתי עד שהחלטתי לספר קצת ממה שיושב לי בלב ומפריע לתפקד נורמלי... ואז הייתי מאוד רגישה.. והסברתי את עצמי. אבל אף אחת לא קיבלה זאת בהבנה.... מה שהחלטתי לעשות לא היה בגלל השיחה על העובדה אם לסלוח לו או לא..! זה היה משהו צדדי. הרצון שהיה לי זה בגלל כל מה שכתבתי קודם לכן ואף אחת לא התייחסה לכך.. וכשזה הגיע בכלל לא זכרו את ההודעות הקודמות אלא רק את הויכוח שהיה.... מציאות, בחרת לא לדבר בחרת לשפוט... זה בסדר אם לא תעני... אתמודד!! מאחלת לך המון הצלחה בקשייך העכשוויים. שולחת חיבוק.. (וכתף אם תרצי) מקווה שמה שכתבתי עונה על כמה שאלות שלא נשאלות.. ויש לי עוד הרבה מה לומר ולהגיב.. אבל לא חשוב.. עברנו.. ואם לך או לאחורי זה חשוב- אתן מוזמנות לברר, אשתדל לענות על מה שאהיה מסוגלת... איתך.

צודקת התמיכה חייבת להיות הדדית . מקווה שזה לא ימנע ממך לשתף ,לפעמים הכתיבה כשלעצמה משחררת (מנסיון) וחוץ מזה אשמח לתת יד ואוזן כשתרצי .. רות

חוזרת לפה ,אולי כי קצת קשה לי לנשום בימים האחרונים בעצם חודשים...כל פעם נחנקת אחרת פעם מפסיקה לנשום כדי שהראש שלי ינוח פעם לא מצליחה לנשום כי כואב לי אז כל שאיפה של אוויר צריכה להמדד כדי שלא אתפרק פעם אין לי קול ואני לוחשת כל שכל נשימה פוצעת אותי וכן הלאה.... מיואשת כמובן לא משהו אובדני ,סתם לא מצליח לי

היי רות. ברוכה השבה..!! לא זכיתי להכירך כשנכנסתי אני.. כואבת בכאבך וכל כך מבינה את הפתאומיות הזו שלפתע קורים דברים כמו כאבי ראש הרגשת מחנק.... לפעמים זה מתבטא פיזי ולפעמים זה תחושות... לא משנה מה מבין שניהם יש לך. כל אחד מהם הוא סבל ומקשה נורא..!! שולחת לך חיבוק רך ונעים אבל חמים. בכדי שתוכלי לנשום ולשאוב כוחות!! ומאחלת לך שכל קול שתמשיכי- מי שצריך לשמוע זאת ישמע!! בין אם זה אויביך שישמעו זאת בנחרצות ובתקיפות. ובין אם זה אוהביך שימטירו עליך חום ואהבה ויתמסרו אלייך בסבלנות... בברכת הצלחה והרבה כוח. אני כאן- איתך!

תודה על החיבוק חיבוק - הדבר היחיד שיכול להחזיר את נשמתי תקוותי כוחי אלי ,והוא מסתבר מצרך קשה להשגה ... אז תודה על התגובה והחיבוק שולחת בחזרה רות

חחחח

אני גבר צעיר. רוצה לשתף במשהו נורא. אנסו את אשתי. מישהו ריסק לה את הגוף והנפש. מישהו פגע בה אנושות. באישה הטהורה והחמה. האוהבת. ה"שאנטי" שלי. אהבת חיי. החברה הכי טובה שלי. היא טילפנה בוכה. לקחתי אותה לבית חולים. עשו לה בדיקות נחוצות. כרגע היא בבית. בוכה. ישנה. שבורה. נפגשת עם פסיכולוגית. לקחתי חופשה כדי להיות איתה. עוזר לה. עדין אליה. מכיל אותה. כמו שאמרה הפסיכולוגית. כמו שאומרת לי האינטואיציה. רגיש אליה. תומך בה. נותן חום. אבל כשהיא לא רואה, אני ננעל בשירותים ובוכה. מרעיד את הקירות מבכי. גם אני שבור. הרבה הרבה פחות ממנה. אבל כואב לי נורא. איך יכלו לעשות לה את זה?. היא אישה אוהבת. טובה. תמימה במובן החיובי. איך יכול לבוא מטורף ולפגוע בה. ואני גם חושב מה יהיה עלינו. על הנישואין שלנו. על הילד שרצינו להביא בעתיד. ואז אני מרגיש אשם נורא. כי זה מחשות אנוכיות. ובחדר שינה שוכבת הנסיכה שלי. בוכה. מדממת מהנפש. ואני עושה הכל הכל כדי לעזור לה. וחושש שאיני יכול לעזור לה. כלומר, לא באמת.

מאוד עצוב שמחה לשמוע שיש עוד גברים בסגנון שלך נחמד

הי אני לא בטוחה אם הפגיעה המינית בסיפור שלי הא הטרדה? אני בהליכי גירושין מבעלי עקב התעללות מילולית נפשית כלכלית אובססיה פרנואיה איומים סחיטות מעקבים זריקת דברים הסתרת מידע הונאה וכד... בין יתר הדברים הוא ניסה לכפות עלי יחסי מין עמו ודרוש הרבה פעמים שאתנגד ואבקש שיפסיק עד שיעשה זאת בסופו של דבר {ולפעמים אף הייתי נכנעת ללחצים שלו כי ידעתי שאחרת הוא יתעצבן יותר וכך גם כפה עליי הריון שידע מפורשות שלא הייתי מוכנה לו והצהרתי שאינני מעוניינת כרגע בילדים(בשל המצב בנינו)}בנוסף היה נוהג להיכנס למקלחת בזמן שאני מתרחצת ולכפות את נוכחותו שם על מנת שהוא יתבונן בי עירומה שוב רק אחרי פעמים רבות בהן ביקשתי שילך הלך ואף לאחר שעזבתי אותו ובפגישה בה אמרתי לו שאני פותחת בהליכי גירושין לאחר גידופים מצידו נישק אותי ויצא מן הרכב האם זה אלימות מינית גם?

ברור, הוא כפה עליך חופש תנועה והתעלל בך מינתי ונפשית.

עם כל מילה ... בוודאי שזו אלימות ועוד הרבה יותר מזה.... רות

חשוב לי להדגיש נושא חשוב ורגיש ביותר. בכל פעם כאשר מועלת הודעת התאבדות. הודעה על סכנת חיים או פשע שמתרחש או עומד להתרחש. יש חובת דיווח!!!! כל הודעה כזו מועברת ישירות לטיפול המשטרה. המטרה לשמור ולהגן וכן לתת תחושת בטחון לכל משתתפי הפורום. אני קחו זאת בחשבון תודה על הקריאה ערב נפלא אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה יקרה, קראתי את ההודעה הזאת שלך המון פעמים, מהיום שפרסמת אותה והתלבטתי מאד אם להגיב ולכתוב את מה שאני מרגישה מולה או לא. אני כותבת עכשיו ברגשות מעורבים, אבל מרגישה עכשיו שזה הדבר הנכון לעשות. אני מקווה שיש גם חובת דיווח על הודעות כוזבות ושקריות. אני מרגישה לפחות לגבי עצמי שאיבדתי את הביטחון לכתוב כאן בגלל הודעות בומבסטיות שמרגישות לי הודעות של למשוך תשומת לב, הדעות שמעמידות את כל הפורום על הרגליים מיתוך דאגה לכותבת שבסוף "אחרי הפצצה שהנחיתה" נעלמת ומתנדפת מכאן.... היו כאן הודעות כאלו לאחרונה.... לפני כן היו כאן הודעות קשות וגם מתחזים ובאופן אישי קשה לי עם כל זה. לא מצליחה להביא את עצמי ללכתוב בגלל זה וגם בגלל שגם אני זקוקה לפעמים לתמיכה ואין, כתבתי על זה למעלה ולא אחזור על עצמי.... שלך - מציאות אחרת

כואב לי ואף אחד לא שומע אני בודדה אף אחד לא רואה רק לפני כמה ימים הלכתי לבקר את הורי לאחר תקופה שאני חייה עם חבר שלי כי הבית שלי הפך לבית כלא של כאב וזכרונות ובידודות אך הביתה לא הגעתי אני שוכבת בבית ריק לא שלי בודדה כאובה מבוהלת מבולבלת נחטפתי אין לי מושג היכן אני ולאן נעלם זה שחטפני זה שפגע בי לא פעם אלא כבר פעם שלישית בלב כבד אך איני מבקשת עזרה רק חיבוק קטן או אולי איזה מילה חמה טובה שתפיג מעט את כאבי הדמעות כבר זלוגות ואני מתביישת חוץ מהמחשב שלו שנשאר אצלי אין בידי דבר הכל הוא לקח והלך ואת הדלת נעל חזק גם דלת החדר שבה אני יושבת על מיטה כאן אני יושבת לבד!

שבוע טוב. קראתי את שתי ההודעות שלך. שולחת לך חיבוק תומך ומחזק. איתך יקרה. - רק אם תרצי..!! אני.

לא איני נרדמת כל הגוף כואב וחרד כל דפיקה כל חרש הלב פועם בלבי תפילה שלא יחזור אני כה מפחודת מבוהלת הוא משחק בי כעכבר במלכודת הוא צוחק מהכאב שלי מהדמעות האררות שמסגירות את הפחד הכאב היאוש הלב שבור מרוסק מדדמם האם כאן בחדר קטן וחשוך המצא את מותי או שהצליח לברוח הלוואי אוי אלוהי חזקני ואמצני תמצא לי פתח ישועה במהגהנלא אוכל עוד לשאת בסבלי הנורא! כבר אין מילים בפי אני גמרה שבורה מרוסקת!

צר לי, אבל ההודעות שלך נשמעות לי יותר מידי חרוזות. האם כל זה אמיתי או נסיון למשוך תשומת לב? אילו היית כל כך כואבת, היית מדברת על הכאב ולא מנסה לחרוז אותו ולעשות מימנו טרגדיה..... אם אני טועה, סליחה. האינסטינקטים שלי אומרים לי שזה זיוף אחד גדוללללללל.....

יקרה, למרות שכבר הרבה זמן לא כתבתי כאן מתוך קשיים שלי, הודעתך מייצרת בי דאגה וחרדה גדולה. איני יכולה להישאר בעמדת המחבקת, כי את מספרת על מצב של סכנה אמיתית, על מצב בו את כלואה בתוך בית שאין לך דרך מוצא. אין בי מילים, וקשה לי לשאת את חוסר האונים שלי מול מה שהבאת. מגיע לך שיקחו אותך משם, מגיע לך לצאת למרחב מוגן, מגיע לך להיות חופיה שרמה המציאותית ומשם לסלול דרך לחופש פנימי. הלוואי ותאשרי לנו להבין מה באמת קורה ותמצאי את הכוח לגלות לאפשר לעולם להציל אותך, כי במילותייך את מביאה בצורה חזקה ביותר את הזעקה. מחבקת ומקווה שתתני לנו את האפשרות לעזור באופן מציאותי. דואגת לך ומאמינה שלא מגיע לך להיות שבויה, מנסה לרצות

יש דרך מציאותית לעזור לציפור בכלוב של כאב? אני חייבת לומר שקשה לי מאוד לשאת את המחשבה שזה מה שקורה לה ולהישאר בעמדת המחבקת. אני חסרת שקט ברמות שאיני יכולה למלל ובעיקר מרגישה שאין בי יכולת לשאת את חוסר האונים הזה. ברור שזה פוגש אותי במקומות שלי ועדיין, עדיין נראה לי בלתי הגיוני בעליל להשאיר את המצב כך. מחכה לתגובתך וסליחה שאני פונה אלייך... מנסה לרצות

אני מעריכה את דאגתך אני מקווה שתשובתי והתייחסותי לציפור עונה לשאלתך? מה איתך? מה שלומך? אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני כל מצטערת לשמוע את הכאב הגדול אני לא מצליחה להבין עזרי לי...את במצוקה כרגע? זקוקה לעזרה? אם לא אקבל תשובה ממך בזמן הקרוב אבין כי אכן את זקוקה לעזרה. ואפעל מיידית בעניין!! מחכה לשמוע ממך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מילותייך לציפור מרגיעות אותי במובן של לקיחת אחריות וכרגע, במה שאני חווה כלפי מילותיה זה משמעותי עבורי. תודה!!! שלומי מנסה בכול הכוח להכיר את הטוב ולאמצו וכנראה שהדרך עוד ארוכה... ובמקביל, כשיש בי את היכולת לראות אותי מבחוץ, אני יודעת שחציתי באומץ את מה שהיה מורגש כבלתי אפשרי ויש בידיעה זו כוח של ממש. תודה ששאלת, תודה שאת - את. יום מיטיב ומשמח, מנסה לרצות

שלום רב, אני חדשה ורוצה לשתף על החוויה שלי לא להיות עם זה לבד הרבה שנים זה היה סוד היום אני מבינה שכדי לעבור תהליך שיקום אני רוצה לשתף לקבל תמיכה ואוזן קשבת שלא אני אשמה ואין מה להתבייש למרות שכל כך הרבה שנים ככה חשבתי אז ערב טוב לכולם ושמחה להיות כאן

מוזמנת לשתף לשבור את השתיקב את הסוד מוזמנת להיות חלק מהפורום להיות פחות לבד עם הסוד כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אז אני בת 36 דתיה ועברתי פגיעה מינית בילדות בגיל 4-5-6 לא זוכרת בדיוק, בחוויה שלי אני זוכרת את הקפאון לפני שהוא התחיל את ההבנה שאין מה לעשות שהוא יעשה מה שיעשה ובסוף זה יגמר, אני אקבל ממתק ואלך לי משם. ואז אחזור שוב ושוב לאותו מקום, נוראי, פוצע , לא מתחשב לא רואה אותי, אני נעלם שם יוצאת מביתו סוגרת נועלת וממשיכה את החיים כאילו לא הייתי שם היום עברתי טפול במרכז לנפגעות תקיפה מינית, החוויה שם הייתה מדהימה והדברים מתחילים להפתח, מי היה מאמין שפעם אשתף, הכל היה כל כך מודחק, ומאז שהקבוצה הסתיימה אני רוצה לחזור להיות עובר מוגן ועטוף יש צורך כמעט אובססיבי לחזור להיות תינוקת ולצמוח כמו כל ילד שהוריו אמורים להגן עליו, מה שהורי לא עשו כשהייתי כל כך זקוקה להם, יש לי הרבה שעות של לחץ פנימי לא מוסבר וכאב שאני מסתובבת איתו כבר חודשים, אני רוצה להוציא הכל לנקות שלא יכאב יותר שלא יחלץ בלב, תודה לכל מי שמקשיב יש משו מרפא לדעת שאני לא לבד...

שלום לכולם, אני חדשה כאן.. קצת מוזר אני בתקופה קשה מאוד ועמוסה אובייקטיבית, אבל נכנסתי למצב אחר אני עייפה מאוד, עצובה. אין לי כוח לראות או לדבר עם אף אחד אני כבר שבוע במיטה, קצת ישנה, קצת חולמת חלומות זוועה כאילו כל עומס קטן גורם לי להצפה, לזכרונות מרגישה שבגלל הפגיעות האלו הכל קשה יותר, כל קושי טבעי מתעצם לפעמים אני חושבת שמשהו באישיות שלי השתבש

את שוקעת נראה כי את נכנסת ונופלת לדיכאון שבוע במיטה אל תתני לזה להשתלט גם אם קשה מאוד גם אם האור לא נראה בקצה המנהרה האור נמצא שם גם אם לא נראה קומי וצאי מהמיטה כמו עכשיו שהתלת לכתוב כאן תחליטי אחרת מגיע לך יותר אז תאפשרי לעצמך מוזמנת להיות חלק מהפום לכתוב , לשתף לחלוק לא להשאר לבד אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

לפני כמה שנים קניתי קבוע ב"סטימצקי" בקניון אלונים. יש לי נכות בולטת מאוד, ואני שמן. אחת המוכרות שם, עדינה עם שיער בהיר, מצאה חן בעיניי. לא העזתי לומר לה זאת. אז במקום זה - הערתי לה הערות מיניות בוטות. כמו כן, אמרתי למווכרת אחרת, מתולתלת וגבוהה, כנראה מעדות המזרח, שאני רוצה לז... את בהירת השיער. אני מקווה שאחת מכן קוראת אותי עכשיו. כי אני רוצה לומר לכם שנהגתי אז בטימטום. הייתי מתוסכל ועצוב ואבוד - וזה יצא עליכן. ואני מתנצל על כך ומצטער מעומק ליבי. זה יושב עלי חזק. נדמה לי שהתנצלתי אחר כך בפני בהירת השיער, אך איני בטוח. אתן מן הסתם כבר לא עובדות שם, ואיני יודע את שמותיכן, ואין לי שום דרך בעולם להתנצל בפניכן. ואני כל כך רוצה. שגיתי. מעדתי. פגעתי בכן מילולית. סליחה. בשנתיים האחרונות, כשאני עושה צעדים ראשונים בדרכי הרוחנית, אני שולח את המכתב הזה ברחבי הרשת, בתקווה שתקראו אותו ותימחלו לי. כיום אני רואה בכל אדם נברא חד פעמי, נפלא וטהור, ומתייחס אליו בהתאם. מאחל לכן, ולכל הגולשים, רק אהבה.

אלמוני, אני שמחה שאתה מבין את טעותך הגדולה! ממקום נחות ופגוע פגעת באחר(ת) שמחה שאתה במקום אחר היום ומקווה שאתה מטפל ודואג לעצמך כי התנהגות כזו מגיעה כנראה ממקום שדורש התייחסות. כמו כן מקווה תוכל להתנצל ישרות עם הבנות הפגועות אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

וואו מהיכן להתחיל ..אני בחורה בתחילת שונות השלושים, כביכול חזקה שתמיד פעלה נכון. הפגיעות שלי רבות ומגוונות לצערי..פדופיל מהשכונה, פגיעה בפרטיות בגיל צעיר גם במשפחה וילדה שמרצה מינית בגיל ההתבגרות בחור מהשכונה. במהלך השנים ניסיתי פסיכולוג,מיסטיקניות ואסטרולוגיות. הכל צף כשדברים בחיים לא מסתדרים, כמו למצוא את עצמי מבחינת תעסוקה ואהבה..כבר חשבתי שאמצא את הגבר של חיי ועבודה שתשכיח מהמחשבות.אני בחורה משכילה שבמהלך השנים מנסה לטפל אך כנראה עדיין איני יודעת מה נכון לעשות..לספר ולגלות למשפחה ולפתוח תיבת פנדורה? עד היום איני מסוגלת וחשה שאולי ארגיש הקלה אך אצור מצב חדש בעייתי ותגובות קשות..אשמח להתייעץ ולדעת מה נכון לעשות.

אולי זה נשמע מוזר, אבל לכי על משהו יצירתי עבור בחינת תגובות. תצאי מהארון בפני הוריך, יציאה פיקטיבית, ותראי איך הם מגיבים לך, לפי זה תדעי. לשני הנושאים צריך פתיחות מחשבתית ואהבה ללא תנאי. לדעתי לא להנחית מייד את הפצצה האמיתית. זו בדיוק הכחמה, ההבדל בין אהבה עם תנאי לאהבה ללא תנאי. פשוט קשה לי להאמין שהתגובות יהיו טובות, אמרת שקרה לך משהו במשפחה..והם קרובי משפחה, בעייתי.

מוזמנת להיות חלק מהפורום להיות פחות לבד אני חושבת שכדאי שפעם ראשונה תשימי עצמך במקום ראשון תטפלי בעצמך ותחשבי על החשיבות שלך לפתוח את הדברים ולא לשמור יותר סוד! בכל שאלה או התייעצות אני כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

לפני כמה שנים מישהו ניסה "לקחת" אותי בניגוד לרצוני. למרות שאני גבוהה ורחבה, הוא התנפל עלי והפשיט אותי. אחר כך הוא התפשט וניסה לחדור לתוכי. הייתי בהלם. בעירפול חושים. דמעתי. צרחתי. ברגע של צלילות הושטתי את היד למטה, ותפסתי לו באשכים. לחצתי עליהם בכל כוחי. הוא התמוטט והירפה ממני, ואני ברחתי, הרחק הרחק... אני אישה די מוכרת. אולי אתן רואות את תכנית הטלויזיה המקצוענית שלי. מבעד לאיפור, לחיוך, לבלונד, אני חוצה את המרחק בינינו. הלבבות שלנו מתאחדים באחוות ניצולות - נירצחות. בלילות ירח מלא, האוזן שלנו שומעת עדיין את יללת הזאב.

אבל לעיתים בגבורה. תראי איך לא איבדת עשתונות והבסת אותו! כל הכבוד! מקווה שזה מחזק את ידייך ולו במעט כי האמת? החרא יישאר חרא אז לפחות שתהיה איזה נקודה חיובית בכל זאת. טפלי בעצמך!!! בהצלחה וחיים סבירים. אני.

חושבת שהיא, אז את מדהימה, אני מאוד אוהבת את התוכנית שלך, את מאוד נחמדה ורגישה לאנשים.. הלואי שכל הבנות היו יודעות להתנהג כמוך ברגע האמת.. אבל כן, גם לגבר יש נקודות תורפה וצריך להיות מודעת אליהן וללחוץ חזק, אני היתי מוכנה לתלוש!

אני מי שאת חושבת. שמחה שאת אוהבת את התוכנית. היא נעשית מכל הלב, עם כל האהבה. הפורום שלכן יפה כל כך. חומל. תומך. אנושי. אני קוראת ומתרגשת עד דמעות.

ברוכה הבאה! מצטערת לשמוע על הטראומה מעבר לאיפור ולחיוך האם את מטפלת בעצמך משתפת עם ועל כאבך על הימיים שעות דקות שעוברות... אל תשארי לבד אנחנו כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אלוקים- מתי תיתן לי לחיות חיים מאושרים?? דיי!!! מכאב אחד לעבור לשני. ולפעמים בו בזמן עם שניים או שלושה... לא מספיק חיי הנפש הדינאמים מלאי הקשיים. גם אני צריכה להתמודד מול מגרנות שפתאום צצו דלקת בגרון איומה שיניים ועוד.... אוףףף זה מתיש וגומר להרגיש את הכאב כל פעם במקום אחר.... נמאס לי לקחת כדורים כל פעם מסוג שונה (למזלי- ברוך ה שהם עוזרים) לא אוהבת כדורים אבל אין לי מנוס מהם, כל פעם אני צריכה אותם למשהו אחר.... שבת שלום מתמודדת

מתמודדת יקרה! גוף ונפש הם יחידה אחת כשנפש כואבת וסובלת ואין מענה למכאוב הגוף נפגע ומאותת אני מניחה שהמגרנות הדלקות ואפילו השיניים מגיעים ממקום שיש לטפל גם הגוף וגם בנפש שמרי על עצמך יקירה מקווה שתבוא הקלה ומזור לכאבייך והאושר והשקט כבר כאן איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

לו יכולתי לזעוק לחיבוק אהבה אני רק ציפור שוברת כנף עם לב מרוסק מדמםם כלואה בכלוב בזל זועקת לחופש לדרור שמיממנה נגזל

שולחת לך מכל הלב-🙇 אוהב ותומך ומושיטה לך יד לעזרה למקרה שתרצי...

זה קשור, אבל עצם היותך אישה זה מבחינתי הכל. אולי אני מקצינה, אבל מבחינתי נשים, במהות (לא כולן לצערי), מדהימות. אנחנו צריכות לחוות בד"כ יותר סבל מגברים, וזו הופך אותנו אוטומטית לטהורות ולנהדרות. זו דעתי בכל אופן. וכן-גבר מבחינתי טמא ולא אכביר במילים. לא יודעת איך היתי מתנהגת אם היתי גבר, אבל זה לא משנה, אני רואה את החיות בחוץ, ושמחה שנולדתי למגדר המדהים הזה!

האם מישהי מכן היתה בקבוצה במרכז לסיוע ובכלל מה דעתכן על זה? המטפל שלי המליץ לי ואני די מסתייגת מהעניין . לא יודעת למה אבל נראה לי שבעיקר בגלל שמה שקרה לי זה שטויות יחסית לכולכם ויצחקו עלי שבכלל באתי. למרות שגם הבת שלי עברה אותו דבר אפילו יותר גרוע ממני אז אני יודעת?... בכל מקרה אשמח לשמוע דעתכן לגבי הקבוצות האלה. אני בהתמוטטות כללית!!!!!!!!!!!!!!

אורחת שלום. אני שמעתי המון על הרעיון של קבוצת תמיכה. לא לכל אחת זה מתאים. וכן יש זמנים שהם לא/ כן מתאימים לכך. אם המטפל שלך הציע לך זאת, כנראה שהוא שקל וחשב על טובתך. אני אישית לא בקבוצת תמיכה אבל שמעתי על זה הרבה טוב!! זה מועיל!! זה עוזר לא להרגיש לבד!! זה גם איך שהוא מקל.. את התבטאת ואמרת שמה שקרה לך זה כלום יחסית לכולם. תרשי לי לתקן אותך; כל אחד חווה את הדברים בצורה אחרת! אין עניין להשוואות. כל אחד מקבל שק בהתאם לגודל של כל היכולות שלו. ולכל אחד קשה מאוד לשאת את השק שלו. אז כמו שאני לא יכולה להשוות בין המקרה המזעזע שלי לבין משפחה שלא עלינו איבדה נפשות.. כך גם את!! המקרה שלך מחריד ונוראי ואין לך במה לזלזל בכך. אם התכוונת לכך; שצריך להסתכל תמיד לבחוץ ולומר לעצמינו- שיש צרות גרועות יותר וזה נותן לך כוח. אז את צודקת בהסתכלות שלך גיזה התקווה וכוח הישרדות. אבל אל תתני לזה להחליש אותך ולזלזל במה שקרה לך כי מה שקרה הוא אסור היה לעשות לך בשום אופן!! הצטערתי לשמוע שגם ביתך עברה סיפור דומה..... בקיצור, אני חושבת שמאוד כדאי יהיה לך לנסות את מה שהמטפל אמר. אם לא יהיה לך קל או כל דבר אחר- את תמיד יכולה להפסיק עם זה! ולהמשיך במתכונת המתאימה לך!! הרבה הצלחה.

אני כבר "גדולה", אבל כשאני מרגישה שאולי מישהו אחר יכול להיפגע, ואין לי כ"כ שליטה ואחריות על זה, זה הורג אותי מבפנים, מרגישה אפילו אשמה אם יקרה/קרה משהו.. מרגישה קצת פחדנית.. ואפילו הזהרתי, וגם לזה יכול להיות מחיר. עדיין מרגישה פחדנית שלא עושה מספיק, כמו שאני רוצה באמת, במדינה שמשתינה על נשים בקשת.. גועל נפש!

מתבוננת יקרה שלום לך!! אני קוראת את מכתבך כמה פעמים. ולא רק היום. יש דברים שאני מזדהה איתם מאוד ונראה לי שאני הכי מבינה אותך. אבל אז את ממשיכה ואומרת משהו נוסף שאני לא מצליחה להבין את הקשרו. לכן אני מסיקה ששנינו אולי לא מתכוונות לאותם דברים... אם תוכלי להיות יותר מדויקת וספציפית ולהבהיר את עצמך- אוכל להבינך יותר טוב. ואולי אולי אצליח לומר כמה מילים מנסיוני או מהבנתי- רק אם תרצי לשמוע כמובן!! נ.ב. את מאוד כועסת על המדינה. ואת זה אני מצליחה להבין ממך כבר כמה פעמים.. אני אישית סבלתי וסובלת המון בחיים אבל לא מרגישה שזה קשור למדינה אני מטפלת בעצמי באופן פרטני מהרבה סיבות.. ולכן לא יצא לי להיעזר או לבדוק את אפשרויות העזרה שהמדינה נותנת אבל שמעתי בקטנה שיש אירוני עזרה שמממנת המדינה ותומכת אבל כל זה דורש חשיפה או לתייג אותך כחולת נפש וכד מה שלא נכון...!! אני לא נגד המדינה וגם ממש לא בעד. אבל מדברייך זה נשמע ממש כעס אישי..? אם תרצי לשתף בזה- אשמח כי אבין את מילותייך הרבה יותר טוב מאשר רק סתם לקרא... הרבה הצלחה!! מתמודדת

שלום, אני כותבת כאן כי קשה לי. אני חושבת שזה המקום לספר, כי קראתי כאן דברים דומים. יש איש אחד בן 24 שיצא לי להכיר לפני שנה בערך, ראיתי אותו בפעם הראשונה כשברחתי מהבית ספר, למקום ליד. ישבתי שם ליד הנחל, לבד, והוא פתאום הגיע. הוא שאל אותי קצת שאלות, איך קוראים לי? בת כמה אני? אם יש לי חבר? אני לא הבנתי למה הוא שואל ולא ידעתי מה הולך לקרות אחר כך. עניתי על הכל. הוא אמר לי שאני יפה, ואני לא. אחר כך הוא התחיל לגעת בי לאט בעדינות. עליתי לאוטו שלו הוא אמר שהוא יקח אתי לקיבוץ, האמנתי לו. בסוף הגעתי לקיבוץ, אבל לפני זה הוא חדר אלי, אני לא מוצאת מילים לספר את זה. הוא הרביץ לי כשהתנגתי, המשכתי להתנגד אבל בסוף הפסקתי, לא יכולתי יותר, קפאתי. פחדתי ממנו, כאב לי כל כך, זאת הפעם הראשונה שלי, לא ידעתי מה זה. הוא ביקש את המספר שלי ונתתי לו. מאז נפגשתי איתו 6 פעמים, וזה הפסיק. אני לא יכולה לישון בלילות, אני שונאת את עצמי ואת הגוף שלי, ירדתי 12 קילו בשנה האחרונה, אין לי מצב רוח לכלום אני מקיאה את כל מה שנכנס לי לגוף. אני כל היום חושבת רק על זה, כל דבר מזכיר לי. אני אשמה, יכולתי לא לברוח מהבית ספר, אני כל כך כועסת על עצמי. חתכתי את עצמי כי לא יכולתי יותר. קשה לי, אני מרגישה לבד.

את לא אשמה ב 200% את צריכה לקבל תמיכה מקצועית.. מקווה שאת בסדר.

ברוכה הבאה לפורום מצטערת לשמוע שנאנסת מאוד מבינה את מה שעובר עלייך את לא צריכה להישאר עם כל מה שעברת לבד מאוד רצוי שתשתפי עוד מישהו/י כי זה לא עובר לבד אין טעם שתאשימי את עצמך במה שקרה גבר בן 24 שניגש ככה אל נערה ושואל שאלות כאלה פרטיות-אומר שיש לו רק כוונות אחרות לגבייך , ואת צעירה מידי כדי לדעת מה היו הכוונות שלו גם זה שברחת מבית הספר עדיין לא הופך אותך לאשמה האשמה מוטלת על הגבר ההוא כעס עצמי על מה שקרה,,,,,,כולנו מרגישות תמיד מתלווה תחושה של ,,,,,למה לא עשיתי ככה? או ,,,,,, חשוב מאוד שתיפני לקבל עזרה וייעוץ חוצמזה-את כבר כאן , ואת כבר לא לבד את יכולה להכנס מתי שנוח לך ומתי שאת זקוקה לכתוב כל מה שעולה,,,,,,,,,, גם כתיבה זו דרך לא להיות לבד שולחת חיבוק-כמובן אם לא מפריע לך ומקווה להמשיך לשמוע ממך חטולית

חטולית - אני בטיפול, אצל פסיכולוגית מקסימה, והיא עוזרת לי. ואני מרגישה איתה בנוח. תודה רבה מתבוננת וחטולית!

ברוכה הבאה לפורום טוב שנכנסת לכאן ואת יכול לספר ולשתף כאן. מצטערת על החוויה הנוראית את לא אשמה מותר לך לעשות ועדיין אין לאף אחד זכות לפגוע בך לא עשית שום פשע. תמצאי אדם בוגר לספר ולשתף אותו. אולי לפנות לאמא? ליועצת? חברה? אל תשארי עם הדברים לבד פני למרכז סיוע 1202 דברי איתם. את לא צריכה להזדהות! מחזקת אותך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני מטופלת אצל פסיכולוגית עוד הרבה לפני זה, עוד לא סיפרתי לה על זה, אני לא מעיזה, אני פוחדת. אמא שלי זה לא האדם הנכון לדבר איתו.. הוציאו אותי מהבית, ויש להורים צו הרחקה ממני. באמת תודה, סליחה שאני חופרת.

אמא אמא אני זועקת היכן היית כשהוא נגע בי כך איך לא היית לצדי כשסבלתי רק ילדה היתי כה קטנה כה תמימה לא היית שם לשמוע כשבכיתי וזעקתי לא הית שם לאסוף שאריות של הלב השבור המרוסק של ילדתך שנטשת כשהיא רק תינוקת ואני מספרת לך בכאב שהלב לא שוכח לא נרפא מכאב הפגיעה מחוסר הישע שנגעו בי כמו בובה על חוטים שאין בה כלום שהיא לא זקוקה לאהבה לחיבוק שעד היום שכבר גדלה לא מוכנה להודות שהיא לא בובה להודות שהיא זקוקה לחיבוק אהבה היא בחורה גדולה וגאה שאת ההאב הגדול ואת הלב המרוסק המדממם שלה היא מחביאה ולעצמה קוראת שחקנית של החיים בתפקיד הראשי והכי טוב שבו היא יכולה להיות רק מאושרת!אין דרך אחרת!

ציפור יקרה בכלוב של כאב גם אני גדלתי כמוך , מאוד מבינה את הכאב שלך , את הזעקה שלך עד לא מזמן עדיין הייתי אותה "בובה על חוטים" שליבה המדמם לא מוצא את הכתובת להגיע ללב של אמא שלה דברים השתנו,,,,,,,,,,, איתך בכאבך שולחת חיבוק אם לא מפריע לך אני