פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

שלום, אני כותבת כאן כי קשה לי. אני חושבת שזה המקום לספר, כי קראתי כאן דברים דומים. יש איש אחד בן 24 שיצא לי להכיר לפני שנה בערך, ראיתי אותו בפעם הראשונה כשברחתי מהבית ספר, למקום ליד. ישבתי שם ליד הנחל, לבד, והוא פתאום הגיע. הוא שאל אותי קצת שאלות, איך קוראים לי? בת כמה אני? אם יש לי חבר? אני לא הבנתי למה הוא שואל ולא ידעתי מה הולך לקרות אחר כך. עניתי על הכל. הוא אמר לי שאני יפה, ואני לא. אחר כך הוא התחיל לגעת בי לאט בעדינות. עליתי לאוטו שלו הוא אמר שהוא יקח אתי לקיבוץ, האמנתי לו. בסוף הגעתי לקיבוץ, אבל לפני זה הוא חדר אלי, אני לא מוצאת מילים לספר את זה. הוא הרביץ לי כשהתנגתי, המשכתי להתנגד אבל בסוף הפסקתי, לא יכולתי יותר, קפאתי. פחדתי ממנו, כאב לי כל כך, זאת הפעם הראשונה שלי, לא ידעתי מה זה. הוא ביקש את המספר שלי ונתתי לו. מאז נפגשתי איתו 6 פעמים, וזה הפסיק. אני לא יכולה לישון בלילות, אני שונאת את עצמי ואת הגוף שלי, ירדתי 12 קילו בשנה האחרונה, אין לי מצב רוח לכלום אני מקיאה את כל מה שנכנס לי לגוף. אני כל היום חושבת רק על זה, כל דבר מזכיר לי. אני אשמה, יכולתי לא לברוח מהבית ספר, אני כל כך כועסת על עצמי. חתכתי את עצמי כי לא יכולתי יותר. קשה לי, אני מרגישה לבד.

את לא אשמה ב 200% את צריכה לקבל תמיכה מקצועית.. מקווה שאת בסדר.

ברוכה הבאה לפורום מצטערת לשמוע שנאנסת מאוד מבינה את מה שעובר עלייך את לא צריכה להישאר עם כל מה שעברת לבד מאוד רצוי שתשתפי עוד מישהו/י כי זה לא עובר לבד אין טעם שתאשימי את עצמך במה שקרה גבר בן 24 שניגש ככה אל נערה ושואל שאלות כאלה פרטיות-אומר שיש לו רק כוונות אחרות לגבייך , ואת צעירה מידי כדי לדעת מה היו הכוונות שלו גם זה שברחת מבית הספר עדיין לא הופך אותך לאשמה האשמה מוטלת על הגבר ההוא כעס עצמי על מה שקרה,,,,,,כולנו מרגישות תמיד מתלווה תחושה של ,,,,,למה לא עשיתי ככה? או ,,,,,, חשוב מאוד שתיפני לקבל עזרה וייעוץ חוצמזה-את כבר כאן , ואת כבר לא לבד את יכולה להכנס מתי שנוח לך ומתי שאת זקוקה לכתוב כל מה שעולה,,,,,,,,,, גם כתיבה זו דרך לא להיות לבד שולחת חיבוק-כמובן אם לא מפריע לך ומקווה להמשיך לשמוע ממך חטולית

חטולית - אני בטיפול, אצל פסיכולוגית מקסימה, והיא עוזרת לי. ואני מרגישה איתה בנוח. תודה רבה מתבוננת וחטולית!

ברוכה הבאה לפורום טוב שנכנסת לכאן ואת יכול לספר ולשתף כאן. מצטערת על החוויה הנוראית את לא אשמה מותר לך לעשות ועדיין אין לאף אחד זכות לפגוע בך לא עשית שום פשע. תמצאי אדם בוגר לספר ולשתף אותו. אולי לפנות לאמא? ליועצת? חברה? אל תשארי עם הדברים לבד פני למרכז סיוע 1202 דברי איתם. את לא צריכה להזדהות! מחזקת אותך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני מטופלת אצל פסיכולוגית עוד הרבה לפני זה, עוד לא סיפרתי לה על זה, אני לא מעיזה, אני פוחדת. אמא שלי זה לא האדם הנכון לדבר איתו.. הוציאו אותי מהבית, ויש להורים צו הרחקה ממני. באמת תודה, סליחה שאני חופרת.

אמא אמא אני זועקת היכן היית כשהוא נגע בי כך איך לא היית לצדי כשסבלתי רק ילדה היתי כה קטנה כה תמימה לא היית שם לשמוע כשבכיתי וזעקתי לא הית שם לאסוף שאריות של הלב השבור המרוסק של ילדתך שנטשת כשהיא רק תינוקת ואני מספרת לך בכאב שהלב לא שוכח לא נרפא מכאב הפגיעה מחוסר הישע שנגעו בי כמו בובה על חוטים שאין בה כלום שהיא לא זקוקה לאהבה לחיבוק שעד היום שכבר גדלה לא מוכנה להודות שהיא לא בובה להודות שהיא זקוקה לחיבוק אהבה היא בחורה גדולה וגאה שאת ההאב הגדול ואת הלב המרוסק המדממם שלה היא מחביאה ולעצמה קוראת שחקנית של החיים בתפקיד הראשי והכי טוב שבו היא יכולה להיות רק מאושרת!אין דרך אחרת!

ציפור יקרה בכלוב של כאב גם אני גדלתי כמוך , מאוד מבינה את הכאב שלך , את הזעקה שלך עד לא מזמן עדיין הייתי אותה "בובה על חוטים" שליבה המדמם לא מוצא את הכתובת להגיע ללב של אמא שלה דברים השתנו,,,,,,,,,,, איתך בכאבך שולחת חיבוק אם לא מפריע לך אני

איפה כולן??? תבואו קצת...

אני כאן. מה קורה? חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מה שלומך? מה איתך? את צודקת ואני מבינה אותך.... קצת נטוש ולבד... איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

גרוע, אם כבר שאלת... מתפרקת לגמרי לחתיכות הכי קטנות ומלוכלכות שיש. סיוט!

מפורקת לגמרי לא מתפקדת צריכה רק חיבוק כזה עוטף ומנחם מקום שאפשר להשען רק לכמה שניות ולאסוף שוב את עצמי אבל אין חיבוק וזה רק שובר אותי עוד יותר... דמעה

שולחת לך חיבוק עוטף מכיל ועדין. איתך יקרה שלך - מציאות אחרת

אשמח לשלוח לך חיבוק מרגיע -מרפא- מנחם--איתך-ינשוף

יש לך את הכתף שלי להישען עליה אם מתאים לך וחיבוק עוטף ומנחם לכמה זמן שתרצי איתך יפתי חטולית

מה שלומך?? אני כאן לתת חיבוק מנחם ומחזק איתך יקירה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אצלי לא כל כך טוב משתדלת לא ליפול עמוק מידי תודה שאתן כאן דמעה

מרגישה כל כך לבד עם הכל, כמו נגזר עלי להשאר ולהתמודד עם הכל בכוחות עצמי, בעיקר כי אין מי שמוכן או יכול לעזור לי לשאת את כל הגהנום הזה. אני מתישה את כל מי שניסה להיות שם איתי. מנסה להתמך אבל אנשים פשוט נשאבים לתוך חוסר כוחות ואנרגיות ולא מסוגלים להיות שם איתי.התעייפו מימני ומתקפלים בזה אחר זה. זה בכלל לא קשור לאם אני יכולה לבד או יכולה בכלל. לכולם יש אופציות לא להיות בתוך זה איתי. לעומתם אני תקועה עם זה בלי שום קשר למסוגלות או ליכולת שלי להתמודד עם הדברים. כבר לא חופרת בעבר, אלא שהמון דברים שקורים עכשיו הם כתוצאה מימה שהיה שם ואני לא מצליחה להתמודד עם כלום. אין לי כוח ללבד הזה, אין לי כוח לכלום יותר. מתפקדת בעבודה, מתפקדת בבית ועושה הכל כאילו אין מחר ובפנים אני כמו נשרפת בעודי בחיים. הכל מרוסק וניטחן כבר לאבק דק. תמיד חשבתי שאי אפשר להתרסק יותר מימה שאני, מסתבר שתמיד אפשר להתרסק יותר, גם כשהכל מרגיש כבר כמו אבק טחון הריסוק עוד ממשיך..... איבדתי את המילים, ניגמרו לי. לא מסוגלת למלל את הלבד הזה שניכפה עלי מגיל אפס ולא נגמר..... הלבד לא נגמר רק משתכלל, לעומת זאת אני מרגישה כבר כמו שאריות של האוויר ושל החיים, בקיצור כמו כלום אחד גדול. לא נותר בי כוח. מציאות אחרת

כל כך מבינה דמעה

כל כך מזדהה עם כמעט כל מילה שכתבת - אני מתמודדת כמוך -כמו כולם כאן- תחושת הלבד מאוד קשה לשאת אותו- כאשר אני קוראת אותך יש קצת נחמה בפנים- מרגיש טיפה פחות לבד- חשבתי על זה הרבה- לא יודעת אם זה אפשרי ואיך עושים את זה אבל זה יהיה מתנה עבורי להיות בקשר איתך- מחןץ לפורום- כמובן רק אם זה מתאים- הייתי רוצה לתת לך קצת ממה שאת נותנת לי!!! בינתיים אני כאן-איתך כמה שאני יכולה שתהי פחות לבד- ינשוף

קוראת אותך שוב ושוב ולא מוצאת מילים כדי להקל עלייך מבינה את הכאב הבלתי נסבל יכולה כרגע רק לשלוח לך חיבוק רך ועוטף ולומר לך שאני איתך חטולית

תודה יקרה על הרצון והנכונות. זה המון המון בשבילי. אני יודעת שאין מילים, אין גם מה לעשות. זה לא תלוי בי. הייתי מוכנה ברצון רב להיות פחות מכבידה ומעיקה. התכנים שלי כנראה עושים את זה, כאמור, אני תקועה עם הכל, אחרים ממש ממש לא. חיבוק עוטף ועדין גם לך. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על התחושת הלבד הבלתי נגמרת התמודדות הימיומית שרק את יודעת שולחת לך נקודות אור להאיר את דרכך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

גם חדשה?? אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה על המילים החמות. מדהים שדווקא בעיתוי הזה יצא לך לשאול אם אני מציאות חדשה. בשבת הייתה לי יום הולדת, והחלפתי קידומת.... זקנה כבר ובמוצהר... הגיל מדבר בעד עצמו. בעלי עשה לי הפתעה מחממת את הלב מלאה בכוונות טובות. רק שהוא לא יודע מה עברתי וחלק מההפתעה הפתיע אותי עד כדי למוטט אותי לגמרי לתוך הסיוט של מה שעברתי, ואני לא מצליחה להתאושש בנתיים. פשוט איבדתי את הפוקוס, מבולבלת, כולי נסערת ברמות הזויות, שוכחת דברים, דבר שלא אופייני לי, מבולבלת, ואפילו יש כאבים פיזיים..... שוב תודה על נקודות האור, רק שיאירו כבר ויוציאו אותי מהחושך הזה. שלך - מציאות אחרת

לפני 9 חודשים בעלה של אמי אובחן כחולה סרטן של בלוטת הארמונית , התחיל טיפול כימוטראפי ולא ממש הספיק כי הסרטן הפך אחרי 3 חודשים להיות ממהיר , מאז-חצי שנה אחרונה היינו איתו ועם אמי לכל דבר שרק יכולנו לעזור בכל רגע נתון, זו גם היתה הסיבה שבגללה נעדרתי מכאן מהפורום כשהוא נפטר ואמי ישבה עליו שבעה , יצא לנו להיות יומיים רצופים ביחד, יומיים שבהם קיבלתי מתנה בהזדמנות בלתי חוזרת רק היא ואני להמון שיחות נפש ,האמת , שגם עכשיו אני עדיין לא מאמינה שהשיחות האלה שלנו התקיימו בניחותה וברגיעה , היא ממש לחצה עלי לדעת מה באמת קרה בין בעלה לביני במשך כל השנים , אייך הוא פגע בי , מה הוא עשה לי ,לא היה לי קל להתחיל לגולל לפניה את המעשים שלו , אפילו הרגשתי בושה גדולה -אבל לא אשמה! היא בכתה ,היה לה מאוד קשה לקבל את הדברים אך בפעם הראשונה בחיי היא האמינה לי! לא לבעלה אלה ליייי! זה היה מאוד מוזר אחרי כל השנים האלה שבהם היא תמיד הגנה עליו בחירוף נפש ואותי הוציאה שקרנית שהיא מאמינה,,,,,,,,,,,,,,,,, אייך אוכלים את זה? פחדתי נורא שהיא לא תתרסק לי מול העיניים אבל תודה לאל שזה לא קרה ואז משום מקום היא אומרת לי , את יודעת שגם אני ראיתי דברים שלא נראו לי בסדר ולא ידעתי מה לעשות? ונתנה לי דוגמאות,,,,,, אז היא כן ראתה,,,,,,ולא הצליחה , לא היה לה האומץ פשוט לזרוק אותו מהבית , כמה כואב לראות דברים ולא להיות מסוגלים לעשות כלום היא ביקשה ממני המון פעמים סליחה על שסבלתי אותו בשקט וכינתה את עצמה בשמות גנאי עטפתי אותה בהמון חום ואהבה כי כבר הכל עבר מזמן ואין כיום טעם להכות על חטא לא רוצה שגם לה יקרה משהו רע מרגישה שהמוות של בעלה פתח לנו דלת לעשות תיקון גדול ולכפר על מה שכבר אי אפשר עוד לתקן , מכאן ממשיכים הלאה כי החיים לא מחכים לאף אחד! החיים ממשיכים !!! לבעלה סלחתי כי לא רציתי להמשיך לכאוב את הזכרונות ממנו אני יודעת שעברתי משהו מאוד חזק מאז שהוא נפטר וחיפשתי את הדרך גם אני להיפטר מהכאב שזה אומר-ממנו , לתמיד!!! מרגיש לי מאוד,,,חסר משהו בהרגשה ליל מנוחה חטולית

חטוליתי יקרה לי מאד, ראשית והכי חשוב, אני חייבת לך תגובה אבל יש בעיות באתר ואני לא יכולה להכנס לדואר עד שהם יסיימו את עבודתם באתר..... שמחה בשבילך שעברת תהליך כל כך מכונן עם אמא שלך, ואולי זה פתח לדרך חדשה בשבילכן שתהיה יותר קרובה ומחזקת ותיצור אמון חדש ויציב בשבילך כלפי אימך. שמחה בשבילך שיכולת לעטוף את אימך ברגעים האילו שבוודאי קרבו בניכן עוד יותר. יחד עם זאת, בהרגשה שלי מה שחסר לך בהרגשה שלך הוא אולי שבתוך כל התהליך שעברת עכשיו עם אימך ויתרת קצת על עצמך ועל להביע את הכאב שלך על כך שהיית צריכה להתמודד מולו לבד ושהיא למרות שראתה דברים לא ניסתה ולא עשתה דבר כדי להתקרב אליך ולהיות איתך. אימך כאילו "התעוררה" רק עכשיו אחרי שהוא עצם את עיניו והיא נישארה לבד. בהרגשה שלי זה נורא כואב ואת כמו ויתרת על להרגיש את הכאב הזה כדי לחבור אל אימך ולהתחיל איתה דף חדש. זה אולי האופציה הנכונה עבורך עכשיו, לזכות באמא שכל כך רצית שתהיה לך כל השנים, ויחד עם זאת תרשי לכאב להיות ואל תדחיקי אותו. זאת תמיד האמא שצריכה לגונן על ילדיה ולא ההפך.... בגדול ומניסיוני הסליחה היא תמיד עבורינו ומשמעותה היא לא שאנחנו מקבלות את הפגיעה בנו ומסכימות איתה, אלא שאנחנו לוקחות בחזרה את השליטה על חיינו ומשקמות את הדרוש שיקום, במקום להיות נישלטות ע"י הפגיעה וע"י מי שפגע בנו. יש הבדל בין להרגיש שפגעו בנו והרסו לנו לבין לבחור לתקן את הנזקים ולהחליט שלמרות הכל אנחנו יכולות להתגבר..... חיבוק אוהב ועוטף וישר כוח על התהליך. שמרי עליך, שלך - מציאות אחרת

את יודעת מה? כשאני חושבת על הדברים שכתבת , אני מרגישה שיש בהן המון מן האמת ,ויחד עם זאת מרגישה שזה הדבר הנכון שיכולתי לעשות , מפני שבכל מקרה היא כבר לא יכלה לשנות את העבר ואת מה שקרה , ובעצמה אמרה שהיא לא יודעת אייך אני התמודדתי איתו ומולו במשך כל השנים , שרק עכשיו היא מתחילה להבין המון דברים שקרו , שהיא ראתה-ולא ראתה,,,,,,,,,אני מצאתי רק דרך אחת להתגבר על הכאב -לא על הזכרונות, בזה שהחלטתי לסלוח , כדי שאוכל להתנקות ממנו , מהידיים שלו ,,,,, מקווה שעם המון כוחות נפש , אוכל גם לסגור את הזכרונות ממנו בקופסה אי שם בתת הזכרון , ולהמשיך משם הלאה , כרגע אני לא יכולה להתמודד עם הכל , אז כל פעם צעד אחד קדימה עד שזה "יעבור לי"כמו שכתבת , לוקחת בחזרה את השליטה על חיי ומשקמת אותם ,ורוצה לתקן ולהתגבר חיבוקים חמים בחזרה נשמה והמון תודה על המון מילים חכמות שאמרת לי כאן את מדהימה חטולית

היא בקשה ממני להודיע לכן היא בסדר והיא מצטערת אני מקווה שבקרוב תכנס לפורום נשמח להיות איתך מתמודדת רק תזכרי שזו לא אופציה!!! את חשובה ויקרה לנו וזו טלטלה לכולן!!! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מי שבאמת רוצה למות לא תפרסם בשום מקום את הכוונות שלה- היא פשוט תעשה את מה שהיא תעשה- מניסיון

צודקת לגמרי. מניסיוני זה ממש נכון. ובכל זאת זה מלחיץ.... שלך - מציאות אחרת

לא נהוג למחוק הודעות אובדניות??

אכן הייתי צריכה למחוק קודם! וחשוב לי לציין שכל הודעה כזו אם לא יוצרים עמי קשר מיידי בפורום או במייל. היא מועברת ישירות למשטרה לטיפולה! למען הסר ספק הודעות כאלה לא מקובלת כאן! כל אחת חשובה ויקרה כאן ובכל זאת מי שקשה לה ובמשבר יש לאן לפנות 24 שעות. ער"ן, סה"ר, מרכז סיוע אל תפגעי בעצמך ובפרוש גם לא באחרות כאן בשבילכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מתמודדת יקרה וחשובה מאוד כאן אני מאוד אוהבת לראות אותה כאן מתמודדת -חומד שלי מבינה כמה קשה לך מקווה שהספקת לקרא מה שכתבתי לך לפני שאידה מחקה את ההודעה קחי לך את הזמן שאת זקוקה שולחת חיבוק דוב חם ואוהב איתך מתוקה שלי אני

חטולית חיבוק דוב זה שלי חחחח אני בדרך כלל שולחת חיבוקי דוב לכולן.טוב יאלה סבבה בשותףףףף חחחחח שלך ילדה של אף אחת.!

אני מבינה בקושי הגדול בהודעת של מתמודדת אני באמת מקווה שהיא בסדר לא מחקתי את ההודעה עד עכשיו בכדי לא למחוק את מתמודדת אך היא לא חוזרת ומעדכת משאירה כאן תחושה קשה ואולי גם לא הוגנת כלפיכן שנסיתן לעזור אני רוצה להדגיש שאף אחת מכאן לא אחראית או אשמה הקושי הוא של מתמודדת והבחירה לכתוב או לעשות מעשה הוא שלה בלבד תמיד יש בחירה גם כשקשה אפשר לפנות לעזרה לבי איתכן מחזקת אותכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני לא מסכימה, זה תלוי באפוי ויש אנשים שאולי ברגעי חולשה שוברים את הכלים ולא משחקים ופשוט מתאבדים או מה שהיא חשבה לעשות.. וכן צריך לדעת מתי להיות בשבילם ואיך ובמסגרת וכ"ו וכ"ו.. אבל לא מצפה הרבה מהממשלה לעזרה לאנשים שנמצאים בקצה ממש, במובן הרע.

אילו הייתי יודעת שמתמודדת אובדנית לא הייתי מנסה בכלל לדבר איתה. אובדנות הוא מצב שבו כל מילה ולו מילה אחת לא במקום בעיני האדם שבמצוקה, יכולה להיות הקש ששבר את גב הגמל והטריגר לביצוע של מעשה אובדני..... אני מתחרטת ומצטערת שהתחלתי לדבר איתה מאז ההודעה האחרונה שלה. אולי אני זאת שדחפה אותה לקצה.... זה לא יחזור על עצמו. אנשים אובדניים במצבים כל כך קשים צריכים לפנות לטיפול או להתאשפז ולא להביא את המצוקה שלהן לתוך פורום כזה שלא יכול לתת מענה הולם למצבים כאלה..... שלך - מציאות אחרת

מאיפה יכולת לדעת? ואם כן...להשאיר אותה לבד??? להפך היא זקוקה לעזרה ותמיכה אל תקחי אחריות על מה שאת לא צריכה נקווה שהיא בסדר ובקרוב נשמע ממנה! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מציאות מאמי! נשמה טובה וטהורה שכמוך מה פתאום בגללך חס ושלום כל אחד אחראי פה לחיים שלו.אני יודעת שזה נישמע קצת נוקשה מידי אבל זאת האמת. איך שקראתי את מה שהיא כותבת ישר שלחתי אותה לדבר עם אידה. כי מיד הבנתי שהיא חייבת משהי מקצועית כמו אידה,גם אני נסיתי בעדינות רבה לעזור לה והיא תקפה אותי שאני ביקורתית ונוקשה ,אבל אחרי ששוב כתבתי לה שכונותי היו רק טובות היא התנצלה בפניי פה הכוונה.חלילה לקחת על עצמך נשמאמי שלי איזה אחריות על מעשה או רצונות שלה בעתיד. שנכנסתי וקראתי את ההודעה האחרונה שלה מאד מאד נבהלתי והאמת זה טילטל קצת את נשמתי פחדתי להיכנס לפה שוב ולקרוא שחלילה קרה לה משהו. היא גרמה לי לסוג של טראומה.יש משהו בילדונת הזאת שגורמת לי בכל אופן לקצת חוסר מנוחה מימנה יש בה משהו מלחיץ ואפילו קצת מקומם.בסך הכל היא ילדונת שחייבת דחוף עזרה מקצועית ביותר ולעשות סדר רציני בחייה.לי ניראה שהיא ילדונת חמודה שמאד מבולבלת וקצת קשה לה להבחין בין טוב לרע אוהבת אותך מציאות ושולחת לך חיבוק ארוך וחם ממני שלך תמיד ילדה של אף אחד.

אולי כדאי שההודעות פה יעברו אישור לפני שהן מתפרסמות? מרגיש לי לא מספיק מוגן פה..... מתקשה להתמודד(...)

תוכן ההודעות שקשות במיוחד מסומן בטריגר. את מוזמנת לא לקרא אותם. במידה ואת חושבת שלא תעמדי בזה... הרבה כוח. סתם אחת.

אני מבינה אותך מצטערת שמרגיש לך לא בטוח... זה הליך מורכב מדיי שכרוך גם בסגירת הפורום המערכת לא בנויה לכך כמו בפורומים אחרים חשבנו על כך בעבר וזה פשוט יגרום לפורום ליסגר. מקווה לראותך כאן ולמרות הקשיים שעולים להרגיש בטוח כמה שאפשר אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני שולחת לך חיבוק חם ומגן על נפשך העדינה.וגם שולחת לך מלא מלא אנרגיות חיוביות עם מלא אור ושמחה,גם לי לפעמים מאד קשה לקרוא מה שהבנות כותבות פה ,אך יחד עם זאת הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מיזדהה איתם ובוכה כמו ילדה קטנה מימה שהן כותבות.לפעמים דווקה הוהודעות טריגר וההודעות "הקשות" הם הכי הרבה מחזקות ונונות לי כוח עצום להמשיך ולהיתגבר. שלך ילדה של אף אחת.

יש לך מושג לגבי תופעת השיכחה של לבדוק אם נעלתי את הדלת או כל מיני דברים כאלה, והאם זה קשור בהכרח לנפגעות? קראתי שכן (שלא רק ?) כאילו לווא דווקא מצביע על זה?

שלום לך מתבוננת אני לא מומחית בתחום אבל כדאי שתבדקי זאת. מה שאני יודעת הדבר קשור להפרעת חרדה כפייתית שמכונה בשמה OCD התסמין שציינת הוא מאוד אופייני לה. ולגבי שאלתך אם זה בהכרח מתקשר לנפגעות מינית. לפי ידיעתי- לא. יש המוני אנשים שסובלים מהפרעה זו כל אחד ברמה אחרת. וממש לא מחייב שעברו התעללות כלשהי מבחינה מינית ואם בכלל. זה דבר שמתפתח פתאומי. אם את שמעת דברים אחרים אשמח שתשתפי אותי ותוסיפי להבנתי... הרבה הצלחה!! ועל מי שאת מדברת שיש לו/ה את זה- תעזרי לו!! קשה לחיות במילה של הפרעה זו למרות שלפעמים נראה שמתרגלים.. יש הרבה כיווני עזרה, אם תרצי. שבת שלום

אכן כמו שצופה מלמעלה אמרה זה נשמע כמו OCD ויש לכך בהחלט טיפול יעיל אורך הטיפול תלוי במורכבות, אך בד"כ זה טיפול קצר מועד. סוג הטיפול המומלץ הוא בCBT ,תרפיה קוגנטיבית התנהגותית. חבל לסבול זה פתיר אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מתמודדת חס וחלילה זה לא ביקורת אחותי אני מבקשת סליחה עם פגעתי בך או משהו כזה.אני דברתי אליך מתוך מצוקה גדולה ודאגה ענקית ואמתית לחייך, אני קראתי שוב את מה שכתבתי לך והמילים שלי צעקו הצילו אולי לא כתבתי את המילים הנכונות בדיוק.אבל הכוונה שלי היה לעזור ולעודד אותך בלבד מתמודדת.מאמי אני עברתי בחיי 9 מהדורי גיני גהינום עם תקריאי קצת מה שכתבתי על חיי אולי את תביני אותי יותר טוב,לא היה לי חס ושלום כוונה כזאת ממש ממש לא.אני גדולה מימך בהרבה שנים ולכן יש לי נסיון ענקי בחיים הקשיים האלה פה.הכוונה שלי היתה רק טובה תאמיני לי פשוט את כתבת כל מיני דברים שמה שהחזירו לי פלשים מאד לא נעמים מימה שאני עברתי בחיים.יותר מידי כנראה הזדהיתי עם מה שכתבת ואלי בגלל זה יצא לי ככה ובמילים הלא מתאימות לכתוב לך.למרות שקראתי שוב את ההתגובה שלי כלפיך לא כזאת נוראית אלה פשוט לחוצה נורא.הזכרת לי את עצמי כל כך שזה היה מאד מפפחיד בשבילי.מקווה שאת מקבלת את ההיתננצלות שלי ומבינה אותי עכשו יותר.שלך ילדה של אף אחד!

שלום יקרה אני יודעת ומאמינה שלא רצית לפגוע בי לרגע אלא לעזור!! ברור לי! ותגובתך לא הייתה גרועה. בכלל לא. רק שהייתי במצב כזה שלא יכולתי לשמוע שלא מבינים אותי. וכמו שאני לא הכרתי את סיפורך גם את לא את שלי ומכאן הקושי שלי היה לקבל את דבריך שהיו נראים לי ביקורת קשה. תודה שהגבת לי בשנית ושהיה חשוב לך שאבין אותך. כי גם לי זה חשוב לא פחות!! אנסה להעלות חלק דברים ממה שסיפרת כדי שאהיה מחוברת אלייך יותר. לא מבטיחה שזה יהיה עכשיו כי מצבי קצת קשה להכיל דברים נוספים... ילדונת, את חשובה לי ויקרה לי. פשוט היה לי קשה לקרא את תגובתך זה הסיבה שלא עניתי לך תגובה מהר... מקווה ששאר הודעותיי מסדרות לך את העניין של מה הביא אותי לשם... חלק מהדברים שהיה קשה לי לקבל בתגובתך שהייתה ואולי הדבר העיקרי זה שהרגשתי כאילו את אומרת לי שכאן לא מקומי. שכאן המקום לנפגעות תקיפה מינית בלבד ושאני לא שייכת לקטגוריה זו. ( איני יכולה להעתיק כרגע את המילים שגרמו לי לחשוב זאת) ואז אמרתי לעצמי שאת בכלל לא יודעת מה עברי ומה הביא אותי לזה את רק קראת את אותה הודעה וזהו. ומשם את מסיקה מסקנות וזה כאב לי כי הרגשתי שאם לא כאן אוכל לומר את מה שעל ליבי שאולי כאן יבינו אז איפה אוכל אם לא כאן...?? כנראה זו לא הייתה כוונתך והעובדה לכך זה בגלל שהסברת את עצמך עכשיו... אני לא כועסת ולא כעסתי אבל זה כאב לי ועכשיו אני מבינה יותר. אז תודה ולך- סליחה שלא הבנתי נכון. יום טוב יקרה. שלך- מתמודדת.

נשים יקרות שלום, שמי שני ואני וחברותיי עורכות מחקר במסגרת לימודינו לתואר ראשון בחוג לעבודה סוציאלית, במכללה האקדמית תל חי. המחקר עוסק בנושא של פגיעות מיניות בילדות, בהקשר לדרכי טיפול המתאימים ביותר עבור הנפגעות. חשיבות המחקר היא רבה מאוד שכן אנו מקוות שזהו יהיה צעד אחד נוסף בדרך להעלאת הנושא לסדר היום הציבורי והתרפויטי כאחד. נודה לכן מאוד אם תוכלו להשקיע כמה דקות מזמנכם בלענות על השאלון המקושר פה מטה. השאלון אלקטרוני וכן אנונימי, פונה לנשים בנות 18 ומעלה שעברו פגיעה מינית לפני גיל 12. https://qtrial.qualtrics.com/SE/?SID=SV_0eN3ov2trmXF2VS אנו מודות לכן מאוד

לא מצליחה להיכנס לקישור... הייתי שמחה לעזור

אני מאוד מודה לך על הרצון לעזור לנו. כדי להיכנס לשאלון תעתיקי את הקישור לדף אינטרנט חדש ואז זה אוטומטית יכנס לך לשאלון. תודה רבה על העזרה שני

עברו עוד כמה ימים... אבל המצב לא השתנה רק הוחמר... החלטתי על דעת עצמי שאין לי כוח יותר. לא הלכתי למטפלת שלי ושוקלת להפסיק לגמרי. הטיפול איתה היה אמור לעזור לי. ואכן הגעתי למצב טוב. ואז היה רע ושקלתי להתאבד אז הפנתה אותי לפסיכיאטר ולקחתי כדורים ושוב- הרגשתי טוב ואפילו מעולה. עד לפני כ 3 חודשים. שבהם חלה נפילה טוטלית!! בלי ברקסים. רק ירידה תלולה. לכיוון התהום ומעבר לו. היא והפסיכיאטר במקום לטפל החליטו שכדאי שאאשפז את עצמי. ולא רציתי. וגם הורי לא נתנו לזה יד. כי אמרו שכך המצב רק יתדרדר יותר. ולכן סייעו לי באוזן קשבת. אך הגעתי למצב ששום דבר כבר אני לא רוצה והחלטתי בלי הדרגות ובלי עיצה ואחריות של אף אחד- להפסיק את הכדורים. הרגשתי גם שכל פעם שאני מדברת עם המטפלת היא אומרת לי בטענותי שלא מתקדם כלום והמצב רק מתדרדר הרבה מעבר למה שהיה קודם לכן.. היא אומרת. אני המטפלת את לא מבינה בטיפול מה צריך לטפל קודם ומה אחר כך... ולכן מצאתי את עצמי מחכה לטיפול כדי שיפתור לי משהו אבל חוזרת מאוכזבת יותר ויותר מפעם לפעם ומחליטה לבעוט וללכת עוד כמה שלבים אחורה. כי אין ישועה באופק ואף אחד לא מבין על מה אני מדברת. כשהתקשרתי אליה לומר לה שאני לא אלך לטיפול ענתה חבל שלא הודעת לי קודם. יש עוד מטופלים שרוצים לבוא ואין לי מקום ... ( כלומר היא לא מצליחה איתי וטוענת שאני ועוד מטופלת שלה הם המקרים הכי קשים שהיו לה. אז אם היא לא מצליחה איתי ואני אמרתי לה שאני לא באה, התכוונתי למפגש אחד והיא כבר שאלה על שאר המפגשים אם אני רוצה לעשות הפסקה.. אז היא שמחה שכאילו לא היא הרימה ידיים ממני אלא אני הלכתי... והיא עוד יכולה לומר לי איך היא חוזה את עתידי בזמן שאיני בטיפול. במקום שתעשה עם המידע הזה משהו ושתלחם. ושתעזור לי לגרום לי לרצות. הרי אייך ייתכן שהגעתי לטיפול במצב קשה עברתי את רובו בהצלחה ופתאום מצבי גרוע פי מליון ממה שהיה קודם לכן?? כיצד חלה הירידה?? הרי הקפדתי על טיפול מידי שבוע. מעולם לא פספסתי. הקשבתי לה והלכתי לפסיכיאטר ובלע י כדורים בלי לזלזל. היא הייתה צריכה לשמור שלא תבוא לי נפילה כזו שבכלל לא הכרתי קודם לכן. איך הגעתי לזה ???? כולם ישנים עכשיו ולא יודעים מה עובר עלי בזמן האחרון. אין להם שמץ של מושג. לאף אחד. רק אני כאן נרקבת לאט לאט ואין מי שידאג להשקות אותי כדי שתבוא הפריחה מחדש. נמאס!!! למות אני חושבת על זה הרבה אבל יודעת שזה לא יעזור לי. ולכן החלטתי להשמיד את עצמי נפשית גשמית ורוחנית. הרס עצמי מטורף כבר צעקתי הצילווווווו אין ספור וכבר הרבה דמעות נקוו אל היאור. הרבה דם נשפך הרבה כאב הוצף אין לי כבר יותר איך לבקש וממי. אין לי תקווה מחליטה לשוט על המים כמו עלה לאן שנלקח שם יהיה. נותנת כמעט לכולם לנצל אותי. מרגישה דחף כזה של או הכל!!! או כלום!!! ( אני מדברת בקודים כרגע).... שבת שלום וחג שמח שיהיה לכן. מי ייתן ורק שמחה ואושר יהיה על פניכן.

מתמודדת יקרה, הדברים שעליהם את כותבת לא פשוטים בשבילי. קשה לי למצוא את המילים המתאימות, ובנוסף הגבתי אליך כבר כמה פעים, לפחות פעמיים מבלי שענית או התייחסת לתגובות שלי, ככה שאני אפילו לא יודעת אם מה שכתבתי מתאים לך או עוזר לך. מצטערת יקירתי אבל כשאת כותבת ורוצה שיגיבו לך, המינימום מצידך הוא לפחות להגיד שקראת, להגיב לפחות בצורה מינימלית ולכבד את מי שהגיב לך..... שלך - מציאות אחרת

ראשית אפתח ואומר שאני מצטערת מאודדד אם את זוכרת עד לא מזמן הייתי תמיד כותבת ומגיבה. אבל.... טוב כל סיבה שאומר לא תגרום לך להבין למה לא כתבתי. בעיקרון זה בגלל מצבי החמור. בכל אופן באמת לא יפה מצידי ואני מתנצלת!!!!! סיבה נוספת שלא הגבתי זה כי הרגשתי שבזמן שלא הייתי פה בגלל שהורי נתקו לי את האינטרנט. ומתי שחזרתי ורשמתי ממש בקיצור על מה שעבר עלי. היו כאן שיפוטיות וסוג של שלא מכירים את סיפורי ומאיפה זה מגיע לי פתאום.... ושאולי מקומי לא צריך להיות כאן... זה לא מכוון אחיין ולא לילדה שלא הכרתי קודם לכן זה קשור אלי. לאיך שהבנתי את הדברים. מציאות. את מבין אלו שהכי הבינו אותי ושתמיד הגיבו לי ובאמת לא הגיע לך בייחס הזה. תודה לך שהעלית את הבעיה ונתת לי להתנצל ולהסביר את עצמי. מצטערת בכך שאני נותנת לך להתמודד מול דברים לא פשוטים שזה מצבי ובכלל את עצמך וכו אני פשוט לא יודעת אם יש מישהו שיבין..... חג שמח!! מתמודדת

אני מצטערת לשמוע התחושה שויתרו לך שויתרו עלייך אני בכל זאת חושבת שאסור לותר גם ולמרות שכל כך קשה!!! הטיפול הוא לא כדור קסם והרבה פעמים הקשים לא נעלים ואפילו מחמירים...אבל זה לא אומר שאת לא מתקדמת זה לא אומר שאת לא יכולה!! את עברת מצבים קשים וכואבים והצלחת לא פעם לראות את האור...להתגבר ולא לוותר אל תאבדי תקווה. מצאי את הדרך לחזור לטיפולזור לעצמך מגיע לך מגיע לך להרגיש טוב איכות חיים שלווה מחכה לשמוע ממך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

לא מצליחה לישון!!!! כבר לא ישנצי בלילה שעבר וגם הלילה לא נרדמת :( וכבר שתיתי מלא בירה ולקחתי כדור שינה מה עוד אפשר לעשות???!!!

מקווה שאת ישנה עכשיו שינה טובה ורגועה ניחוחות מרגיעים חמימות נעימה מחשבות טובות חלומות נעימים איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

רע רע ורע!! אני כבר לא רוצה לעזור לעצמי יותר. אין לי כוח להילחם. אין לי כוח לגבולות. אין לי כוח לגדרות וסייגים. אין לי כוח להתמודד. לא רוצה תרופות וכדורים. לא מטפלת וחברים רוצה מרגוע רוצה שקט נפשי איך מבקשים עזרה?? כשאין לי כוח לעזור לעצמי?? האין איפוס בכפייה יעזור או יחמיר??? ה צ י ל וווווווווו

מתמודדת יקרה אל תרימי ידיים זה הזמן לאזור אומץ ולבקש עזרה זהו מכאן אפשר רק לעלות מחזקת אותך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מצטערתיקרה מצטערת על האיחור בתגובה. מציאות לימדה אותי להגיב גם במילה אחת וגם כשקשה. אז- את תמיד אופטימית. שזה קשה לי לראות טוב בבור חשוך ובירידה תלולה. נקווה ונאמין לך. אבל קשה לי לשמוע על שיהיה טוב ובסדר בזמן שהכל לא ככה. זה פשוט לא מעודד אותי!! לכן לא הגבתי. הייתה לי תקרית עם המטפלת שהיא החמיאה לי בזמן שלא היה מתאים לי. ולא היה נכון. והיא גרמה להיפך הגמור שיקרה. אני מבינה ויודעת שרצית לעשות לי טוב. אבל יש לי בעיה ולכן לא הגבתי- זה עשה לי רע!!! מקווה להיות בזמנים שכשתאמרי לי זאת אשמח אחבקך ואודה לך!! תודה על התגובה בכל אופן זה היה נראה שהיה חשוב לך להיות איתי. ולהגיב.

זהו , זה נגמר עוד פוגע אחד נפטר בעלה של אמי נפטר אתמול והיום היתה הלוויה אני עמוסה ברגשות סותרים מכל כיוון אז נכון שכבר סלחתי לו ונכון שלמרות הכל לא יכולתי להתקרב אליו מאיפה באו רגשות הרחמים ה רי זה כבר נגמר עמדתי למרגלות המיטה שלו והרגשתי צער על בנדם שגומר את החיים שלו בצורה כזו עלובה , כואבת והיום למרגלות הקבר שלו כשאני תומכת באמי והייתי לגמרי מנותקת כמו מהופנטת רואה אייך הגוויה שלו מורדת לתוך הקבר ולא מאמינה שזה הוא מלא מחשבות חולפות לי בראש-ופלאשים ובתוכי זועקת בלי קול הוא הרי ביקש סליחה מכולם התחנן שנסלח לו על כל מה שעשה וגם פגע באחרים כמובן בלי להזכיר ,,,,,,,,,,,,,,,, אם סלחתי לו אז למה ככה????? למה אני לגמרי מנותקת הרי הוא כבר אינו יכול לפגוע,,,,,, לא מבינה ליל מנוחה אני

חטוליתי נשמה, מצטערת שאילו הנסיבות עכשיו ושכל כך קשה לך. מיתוך ניסיוני הבנתי שהסליחה היא פעולה שמאד עוזרת לנו להתמודד טוב יותר עם הרגשות הכואבים מול מה שקרה, ובהחלט מקלה עלינו. ובכל זאת במצב שבו הוא נפטר התחושה היא קשה יותר בגלל הזכרונות. מה שלמדתי הוא שאנחנו יכולים לשכוח מה עשו לנו, ויכולים גם לשכוח מה אמרו לנו. אבל לעולם לא נשכח איך אנשים גרמו לנו להרגיש..... מכאן הניתוק וההצפה, כי את זוכרת ברגש. חיבוק אוהב יקרה ושמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על הסבל והכאב היום ובעבר הרגשות סגורים בקופסא ככה נכון לך עכשיו אני מקווה שתוכלי למצוא להם מקום לכל הרגשות כולם לגיטימים וכולם זקוקים לצאת ולבוא לידי בטוי יקרה אני איתך מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

ביתי ניבדקה אצל רופא נשים לפני כ 7 שנים. בזמן הבדיקה היתה בהריון בחודש חמישי .הריון ראשון שלה.הלכה לבדיקה שיגרתית .בבדיקה לא היתה אחות .בזמן הבדיקה הרופא מסר לה כי היא צריכה בדיקה גניקולוגית.בבדיקה היא הרגישה כי הוא נוגע בה בצורה משונה חשה כאב .והנגיעה היתה לא לכוון הנרתיק אלא למעלה ממנו .נירתעה מיד והעיפה את ידו צעקה "אל תיגע בי "דחפה את ידו התלבשה וברחה מהמרפאה. הרופא נידהם .בהיסטריה סיפרה לי את הסיפור לא ידעתי מה לייעץ לה האם היה צריך לבדוק אותה גניקולוגית בכלל או לא.יש לציין כי הרופא רופא בכיר ומנהל במרכז גדול בביה"ח בארץ . לפני מספר ימים נודע לנו כי יש עליו תיק על עבירות מין .אז לא ידעתי מה לייעץ לבת שלי.שאלתי חברות האם יש בדיקה בחודש הזה. כיום אני יודעת בוודאות שהיא צדקה והרגשתה היתה נכונה. רציתי ליידע את הציבור של הנשים שכדאי בכל בדיקה אצל רופא נשים לקחת את הבעל או האמא .אין אמונה באף אחד היום.במגזר הערבי הם באים עם האשה גם אנחנו צריכים להקפיד על כך. ואי אפשר לתבוע אותו היות ותמיד הרופאים צודקים. הוא יכול להכחיש זאת ולאמר שביצע בדיקה שיגרתית.תגובה באתר תספק אותי

שלום לך אורית נראה לי שביתך צודקת-לצערי העיצה שלך לגבי לקחת עוד מישהו נוסף בעת הבדיקה אצל גניקולוג נכונה מאוד-מנסיון מר שלי כמובן אני בגלל זה החלפתי את הרופא שהיה לי אז,,,,,,,,, לא כולם כאלה כמובן ובכל זאת זה עוד אמצעי בטיחות לא מיותר

איפה אידה נעלמה?? כבר המון זמן אני לא רואה אותה כאן .אנחנו צריכות אותה .מה זה נכנסים לכאן גברים ומציעים כל מיני הצעות מגונות ולא אמינות.צריכים להעיף מפה ומיד. את הזאבים והשועלים המגעילים שמציעים פה כל מיניה הצעות לבחורות הריגישות והפגיעות כאן. הלווווווווווווווווו אידה איפה את צריכות אותך דחוף פה לעיף כמה קרציות ופרעושים ועלוקות לא רציות כאן בחדר הזה.יאלה תחפפף מפה ומהר מה זה אין כאן סלקטור שבודק מי נכנס וכותב פה.כל אחד יכול להיכנס ועלול לפגוע בבחורות הטהורות והטבות לב פה. במיוחד הרותם הזה בא לי להביא לו סטירה להדביק אותו לקיר ,ולגרד אותו מהקיר כמו טאפט תסתלק מפה חלאת אדם.

אני כאן מה איתך יקירה מדוע כואבת כל כך? אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

שלום. רציתי לשתף אתכן במקצת הזוועות שעברו עלי בחודשים האחרונים, וואו אני בעצם לא יודעת מהיכן להתחיל..... אתן זוכרות שהייתה לי תקופה שבה נכנסתי לצאט רק כי רציתי לדבר עם מישהו, שיבינו אותי שיעזרו לי להתמודד...? אז המקום שם לא היה נכון עבורי בכלל!! שם יש אנשים מסוג שונה שלא מחפשים לתת אלא להיפך ... או לפחות רובם כאלו... אז הבנתי שלא מקומי שם. אבל בכל אופן התמכרתי לזה ונהנית שמגיבים לי במהירות על כל מה שאני כותבת ולהיפך והחלטתי שאני ממשיכה בזה... ולאת לאת גיליתי זייפנים ובוגדים ונשואים... שהחלטתי שאני יחזירו בתשובה על מעשיהם והתחלתי להוכיחם ונהניתי מתפקידי החדש.... וכך המשכתי עד שהגיע מישהו אחד שהציע לי לבוא אליו. ראשית אציין שהמטפלת שלי לא הייתה בעד ואמרה לי שהמקום הזה מסוכן לי... ואותו האיש שיכנה אותי נורא והביא לי מספר פלאפון שלו והתקשרתי אליו מחסוי והוא המשיך לשכנע אותי שאבוא אליו ויהיה לי כיף. הוא גרוש עם ילדים ונישא בשנית ואישרו במחזור... כך עדכן אותי. אני מצידי אמרתי לו שאף פעם לא עשיתי זאת ואני מפחדת וכו אבל הוא שיכנע מאוד. ביקשתי לראותו דרך הוידאו בצאט והוא הסכים ולתדהמתי הוא היה נראה אדם מאודדד שפוי וטוב וטהור שלא חלמתי שהוא יכול לבקש ממני דבר כזה... (אני מסתירה כאן פרט חשוב בשיכוני שלו שמאוד שיכנע אותי שזה חזותו) בקיצור לא הסכמתי ואמרתי לו לא. יום אחרי אני התקשרתי אליו כי הרגשתי בודדה ורציתי מגע וחום אך הוא לא יכל כי אישתו הייתה בבית... יומיים אחר כך ראיתי אותו שוב בצאט ודיברנו והוא שיכנע ולא הסכמתי. ואז הגיע לי הצעה ממישהו אחר: לשכב עימו תמורת כסף..... זה קרץ לי ואמרתי אם כבר אז כבר..... והתחלתי לברר אצלו מהם הגבולות ומה זה כולל.... אוי..... ומפה לשם החלטתי לצאת איתו ... כן תמורת כסף... שמתי לי גבולות ובחסד עליון הוא קיים זאת. אין לי כוח להמשיך.... אז אמשיך פעם הבאה, מצטערת אבל זה קשה לי מידי...... לילה טוב מתמודדת

מתמודדת את צריכה וחייבת עזרה מקצועית מאמי.אני לא יודעת בת כמה את אבל את צריכה לדבר עם משיהו או משיהי שמומחה לבעיה הזאת ספיציפית הזאת.זה אללה לדבר פה עם הבנות וקצת לשתףףאני כל כך מבינה ומזדהה איתך הרצון הזה להוציא הכל את כל האיכסה שבפנים .והרצון לקבל אהבה חום וצומת לב וזה בסדר מאמי.אבלללללללל ויש אבל גדול לא בכל מחיר ולא מכל אחד.ועל תעשי את הטעות הזאת לקיים יחסים אנטימים עם כל אחד ובטח שלא בשביל כסף.תפני לאידה היא תפנה אותך למשיהי מקצועית לטיפול טוב ואמין. הקטע של להתמודד עם המצוקה הנוראית שלך לא ביום אחד חמודה זה תהליך ארוך ומאד מורכב.אני לא יודעת מיזאת המטפלת שלך,אבל לא ניראה לי כגל כך שהיא עוזרת לך את חייבת משיהי אחרת שלא תעשי טעיות גורליות שאחר כך תיצטערי עליהם.אל תשכבי עם אף אחד ככה סתם בשביל צומת לב חום ואהבה ובטח ובטח שלא בשביל כסף.זה לא נכון המחשבה שלך עם כבר... אז כבר.... ממש ממש לא מאמילה.זאת טעות חמורה מאד מאד .ניראה לי שאת ממש צעירה בגילך ואת צריכה משיהי שתעזור לך בצורה הכי הכי מקצועית שיש. שלך תמיד ילדה של אף אחד.

מצטערת כואב לקרוא ולך כך כך כואב לכתוב את יודעת מה נכון ומה לא אך יש משהו שמושך אותך לשחק ולפרוץ את הגבולות זה לא נותן לך מנוח ולא מרגיע זה שאת באמת רוצה זה חזק ממך מה זה הדבר הזה? החזק... שמושך אותך לשם.. אך מתגברים אך מנצחים אל תשארי יקרה לבד שתפי את המטפלת נסי לבנות יחד איתה את תמרורי האזהרה ללמוד לראות ולזהות את הנורות האדומות שנדלקות ומה עושים עם זה? למי פונים? עם מי מדברים יש חלופות יש מי שישמח לעזור ולהקשיב לך שולחת חיבוק מחזק סומכת עלייך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אין לי מושג להתחיל לומר לך כל מיני דברים שיש לי לומר בעקבות תגובתך. לא הכרנו קודם לכן. ולכן שלום לך. אולי תצליחי להכיר אותי(לפחות קצת) בהמשך מרגישה ביקורתיות וכעס בדברייך... אני בטיפול. ואני בת 22- לשאלותייך... תודה לך מתמודדת

בהרגשה שלי הכמיהה שלך לאהבה היא כל כך גדולה שאין שום דבר שירתיע אותך מהמטרה שלך להשיג לעצמך את האהבה הזאת. כגודל הנזקקות לאהבה כך גם גודל הפגיעות והמסוכנות עבורך בדרך שבה את הולכת. המטרה שלך להשיג אהבה נותנת לך כוח לעשות כל דבר, אבל את עושה טעויות קשות בגלל מה שעברת בחיים, בגלל הפגיעה. אני מרגישה שבדרך הזאת את כאילו מסתפקת בפרורים של אהבה שהיא בעצם לא אהבה בכלל אלא משהו שמטעה ומבלבל אותך. לאהבה אין מחיר ולא מקבלים כסף על אהבה טובה ומרפאה. אני חושבת שכדאי שתעבדי על הנושא הזה עם המטפלת שלך כי את ראויה לאהבה אמיתית וטובה מיתוך חוזק ולא מיתוך הסכמה לוותר על הדבר האמיתי ולהסתפק במה שיש, שהוא בעצם אין וכלום. מה שאת עושה עכשיו לא נותן לך אהבה אמיתית אלא פוגע בך עוד. מגיע לך הרבה יותר. תעבדי את זה עם המטפלת שלך ואל תשארי עם זה לבד. איתך, שולחת לך חיבוק. שלך - מציאות אחרת

אתאראל כבר דיברת איתי על משהו דומה בעבר. את מבינה. ואת בכיוון. אבל המטפלת לא מבינה או שמבינה אך לא בכיוון. אני אכן לבד עם זה!! אין לי את מי לשתף. כי למי שאני מספרת זאת. בסוף נמצא מקשיב אבל גם מגיב- פיזית. היה קשה לי לכתוב זאת כי אני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה. אני אכן רוצה אהבה אבל לא בטוחה שאני עושה זאת בגלל זה יש בי משהו שנכנס לגופי לפני שלושה חודשים ופשוט הורס כל תא ותא בגופי. את יודעת, בעלה של אחותי איחל לי בשיחתי נו האחרונה שאמרתי לו להפסיק: שאני אחפור לעצמי בידיי את הקבר שלי עד כדי כך שלא אדע מה קורה איתי... ומשהו בתוכי לקח את מילותיו כמו צוואה שאני חייבת להגשים.....

חום , אהבה ומילה טובה לא בכל מחיר!!! את משחקת באש ובסוף תקבלי עוד כוויה כואבת וטראומטית האם המחיר שווה??? ממש לא חשבת כבר אייך תרגישי אם תסכימי ללכת על זה עד הסוף? סוף מעשה במחשבה תחילה חומד

חומדשליח ומלומד- רק את קוראת לי ככה והתגעגעתי לזה נורא!!!! ואלייך!!! היה קשה לי להגיב. אבל מאמי. את צודקת ואני לא מצליחה לשים לי יותר גבולות!! למות ניסיתי וזה לא עזר אז יש ברירה אחרת למות נפשית וגופנית.... אני לאא רוצה זאת אבל אין לי משהו אחר לרצות טוב יותר.... תודה על התגובה

אני לא יודעת אבל הכאב ויאוש מציפים אותי.אני זוכרת מאז שאני ילדה קטנה שהייתי מוכנה לעשות הכל ולרצות העיקר לקבל פירור של יחס קצת חום ואהבה.למרות כל סוגי התעללויות שעברתי,עם זה התעללות מינית קשה מאד מהקרובים ומהרחוקים לסיום הטראומה עברתי גם אונס מאד אלים וקשה.לאחר נטישות רבות מצד גברים שרק ניצלו אותי ואת התמימות והרצון קצת אבל ממש טיפה שיאהבו אותי. חסמתי אז את כל השריטות וטמטום המוח הנשמה והנפש הפגועה שלי כל כך.רק חיבוק אחד קטן גם עם הוא לא אמיתי וסתם יצרי מיני וכמעט לא אנושי. מבט מתחנן בעיניים למעט אהבה מילה טובה.רק תגיד לי מילה מעודדת אפילו רק אחת,יפה,חמודה מתוקה,נפלאה,רק אל תגיד שאני בחורה כיפיית כי זה מביא לי בחילה ומזכיר לי את כל מה שעשו לי ובי.לאחר המון שנים שחיפוש קצת חמלה ואהבה נשברתי לרסיסים לאחר הנטישה האחרונה בחיי העכזרית והכואבת של גבר שמאד מאד אהבתי כמו שלא אהבתי מעולם ובחיי.זהו זה זרקתי את המפתח של הנשמה והנפש והלב לים הסוער.אני רקה כמו מדבר יבש וצורב עוד מעט 4 שנים עברו ומאז הנשמה שלי פצועה כואבת ומדממת כמו חיה פצועה ולא מוגנת וחסרת אונים.שום מערכת יחסים עם גבר לא היתה לי לא קרובה ובטח לא אינטמית. עדין מגוננת מתגוננת ומפחדת מכל סוג של קריבה. לא מסוגלת המגע זה כמו שרפה על הגוף כל מגע כמו כביאה בנשמה.לא רוצה לא רוצה,אבל משהו בנשמה משתוקק בצמא אדיר לחיבוק תמים לליטוף עדין ולא מיני למילה חמה ומעודדת משהו אלוקים משהו להרגיש שאני קימת, ובכלל עדין אישה או סתם צמח בר במדבר.אני לא אשכח איך שנסיתי להסביר לו לאותו אהבת חיי שיבין אותי במילים כמעט מתחננות פניתי עליו בדמעות וקצת סיפרתי לו מכל דבר שעברתי.הוא עשה את עצמו כיאלו עלק נרגש ומבין ומלא חמלה.ואחרי שתי דקות בערך ביקש וכמעט דרש איתי יחסים אנטימים.הלו הרגע ספרתי לך כמה אני רגישה לנושא הזה,חלאת אדם ומה עברתי ואתה מנפנף הכל ורוצה איתי יחסים מינים.ואני מה עשיתי כמו איזה עלובת נפש עשיתי איתו מה שהוא רצה ,מה אני יעשה פחדתי נורא לאבד את הקצת הזה שהיה שיש לי כי שהוא רצה דברים הוא ידע יפה לומר לי בדיוק מה שאני רוצה לישמוע ולהרגיש.5 דקות אחרי זה הוא קר אלי ומת להיתפטר ממני.זורק אותי בתחנת אוטובוס ונוסע.כמו שזורקים כלב בשולי הכביש.בא לי למוות שאני נזכרת בזה כמה עלובה היתי.אבל יש חיים לאחר הזבל הזה אני לעולם לא יסלח לו על מה שהוא עשה לי ולא מענין אותי בכלל עם זה היה בתכוון או לא.מה שכן הקטע הזה שבר אותי לרסיסים פה נשברתי טוטאלי ואפילו היתי מאושפזת בבית חולים שבוע היתי המת החי . רציתי למות רק למות לא יכלתי להתתמודד עם עוצמת הכאב וכל הדברים שעברתי היצפו אותי בגל מפחיד כזה ,שלא ידעתי איך להתמודד איתו.גם היום אני די המת החי רק עם כדורים וכדורי הרגעה.הבאמת אני לא יודעת למה אבל עד היום קשה לי לדבר ממש ממש על כל מה שעברתי בחיים.רק פה אני קצת מרגישה בנוח ולפעמים משחררת קיטור כמו עכשו למשל.אוולה שאני חושבת על כל מה שעברתי וכל מה שעשו לי זה לא נתפס לי בחיי,כל כך הרבה רוע מאנשים שניצלו אותי ברשעות כזאת.התעללות מינית מקרובים מאד ומחוץ לבית.ובבית התעללות פיזית ונפשית קשה מאד מאד ולסיום אונס הכי אלים ורע שבחורה יכולה לעבור,מבחור שהיה בשבילי כמו חבר,אבא אח מה שאתם רוצות(היה חבר שלי בנערות).סמעק החיים האלה.וכל זה מגיל 6 7 בערך אני לא ממש יודעת מה בדיוק גורם לי ככה להיפתח פה היום.אולי התוכניות שראיתי בטלביזה על היתעללות מינית צופית גרנט בין היתר דיברה גם על מה שהיא עברה.ועוד כל מיני דברים כאלה אני מרגישה כול הנשמה הנפש הלב מוצף בכאב נוראי עצוב לי עצוב לי מאד להבין כמה רוע יש בעולם וכמה רוע אני פגשתי בחיי.מה אני יעשה זה החיים שלי אין לי בררה אני חייבת לחיות ולהשלים עם מה שעברתי ולא להמשיך להדחיק את זה, לסוף הנפש אי שם,אבל זה כואב מידי כואב מאד קשה לי קשה לי אוף איזה בררה יש לי לעזזל? שני בררות אחת לחיות שניה למות בנתיים אני בוחרת לחיות כן לחיות איך שהוא ולנסות להתמודד ולהיתאמת עם הכאב הרע הזה.

עוד סיפור עצוב מהרבה סיפורים עצובים וכואבים שלי.גם פעם היתי בקשר עם איזה בחור לפני הרבה שנים.ניצל אותי כמה שיותר וזרקףאבל אז היתי אובססבית ביותר והרי אני אלופה בלהיות חרדתית נטישה.עדיף לי למוות ושלא ינטשו אותי ככה.גם עם אהבת חיי וההודעה הקודמת היתי חרדתית נוראית של נטישה.אני זוכרת אחרי שהוןא ניצל וזרק אותי לעזזל לא היתי מסוגלת להשלים עם זה.הוא גמר איתי נידמה לי בשיחת טלפון ולא יכלתי לקבל שהוא נוטש אותי ככה בלי שום רחמים,אז מה עשיתי באתי עליו הביתה והוא קיבל אותי רק בכיאלו כמובן ודאג שאני ישתה כמויות של שתיה חירפה כדי שיהיה לו קל יותר לנצל אותי והוא עשה איתי דברים אינטימים ואז אין סוף לעכזריות של גברים.הוא אמר לי ללכת ביתה.הרגשתי כל כך פגועה אמלה לא האמנתי למה שאני שומעת ,ואמרתי לו שכולי שיכורה ומתנדנדת שאני לא רוצה ללכת הביתה .ואפילו עמדתי על זה.והוא חלאת אדם איים עלי שיקרא למשטרה וגם ככה הוא עשה החתיכת חרא הזה.משטרה לקחה אותי כמעט בכוח לתחנת משטרה .ואחרי חקירה קצרה.שלחה או לקחה אותי הביתה.נו תגידו לי אתן איך אני אמורה לסמוך או לבטוח בגברים? אוט בכלל בבני אדם לעזזל.היום זה כבר לא קורה יותר כי אני לא נותנת יותר לזה לקרות.לא מתקרבת לשום גבר באף צורה שהיא.

אני כל כך מזדהה איתך וכל כך כואבת את זה בדיוק בעוצמות ממוטטות ומרסקות בכל התקופה האחרונה. גם אני כמוך הייתי מוכנה לעשות הכל, גם אז וגם עכשיו בשביל להרגיש טיפת יחס טוב, טיפת אהבה, חיבוק וכד'. הפסקתי לראות את כל הרע שכרוך בזה, הייתי מנותקת רגשית רוב השנים, כך שלא הרגשתי את הרע וניסיתי להאחז בידיעה שאני מקבת יחס טוב בלי להרגיש אותו בכלל אלא רק לדעת שזה טוב..... אני מתחילה להבין שרק כאשר נמצא את כל זה בתוכינו, רק אז זה יהיה רגש אמיתי וטוב. רק אז לא נצטרך לרדוף אחר הרגש הזה מאחרים ורק אז גם לא יפגעו בנו יותר, כי מערכות היחסים יהיו הדדיות ולא ניזקקות.... קשה לי להרחיב על זה. זה הכאב הכי הכי גדול וההתמודדות שלי כרגע..... פשוט קשה לי. שלך - מציאות אחרת.

קוראים לי כפיר , אני מוכן לתת לך פרטי קשר שלי כידי שתוכלי ליצור איתי קשר , ויש לי להציע לך אוזן קשבת , הבנה , אמון , ומעל הכול אני ינסה לעזור לך בלהביא אותך להתמודד עם כול בעייה ובעייה במצבך כרגע , ולפתור אחד אחד בפני עצמו! אני מעריץ אותך על שעברת כאלה חיים ועדיין יש בך כוחות ועוצמות שיעזרו לך להגיע לשנות את החיים שלך לטובה! אם יש לך רצון ושיתוף פעולה ואמביצייה ונחישות... זה מה שאני צריך ממך כידי ללכת יד ביד בדרך אומנם ארוכה , אבל אני אוביל ואכוון ואדריך אותך , אבלללל זה תלוי רק בך , ובעשייה שלך! כרגע אני עוזר גם לידידה שעברה גם סיפור בחייה , והיא במצב מאוד קריטי , אני מכוון ומדריך ומלווה אותה כידי שהיא תעשה מה שצריך כידי להשתקם ולהתקדם בחייה... אם תרצי לשאול אותה עלי כאדם... כי לבטוח ולתת אמון זה דבר עיקרי וחשוב... אז אני מוכן שתדברי איתה בתנאי שהיא תסכים (: אני בעצמי נכה צה"ל במצב רפואי בסיכון מפגיעת עמוד שדרה ופגיעה רב מערכתית ובעצמי עובר גיהנום ,ומילדותי אני רק עוזר לאנשים וזה הייעוד שלי בחיים מסתבר... אני מוכן לעזור לך במידה שאכן תרצי לשבור את המעגל הזה שרק ימשיך להתדרדר במציאות , ואני לא יכול להתעלם מהזעקה לעזרה שאני מזהה בפנייתך!!! צרי איתי קשר במייל: [email protected] או תמצאי אותי בסקייפ kfir_rotem , ואשמח לתת לך את הפון שלי במייל חוזר! אני עצמי מתמודד לבד בלי עזרה בלי אף אחד ובלי משפחה עם מצבים שכול אדם היה מתאבד כבר בהתחלה... אבל כמו שאמרתי - אם יש לך כוחות ועוצמות מעל לרמה אנושית... כמו שאני רואה... אז יש לך תקווה וסיכוי להתחיל בצעד הקטן הזה לשנות את חייך (: אני לא מטפל ולא רופא... אני אדם עם לב טוב ואיכפתי , ואני יודע שרוב האנשים טובים רק בדיבורים... אבל בזה זה מסתכם , זה מה שגם אני לצערי נתקלתי במציאות... אז הנה ידי מושטת לך להקשבה ועזרה (: תכתבי לי בבקשה מאיזה אזור את בארץ , ומה שתרצי לשתף ולהגיד , ואם תרצי להשאיר טלפון אז אשמח לחזור בהקדם אלייך

כמה כאב כמה סבל עברת וגם כמה אהבה יש בך לב נפש וגוף פגוע כמיהה וחסך לאותה אהבה והמחיר גבוהה שמרי על עצמך יקירה חזקי עצמך כמו שרק את יודעת מגיע לך להרגיש אחרת מגיע לך לחיות ולחיות חיים טובים עם שקט ושלווה איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

בנות יקרות, בוחרת, חטוליתי, סמויה, ינשוף, בובה ועוד בנות יקרות. אתן חסרות כאן וחסרות לי. מקווה שאתן בטוב, השמיעו קול. שבוע טוב. מציאות אחרת

פה ושם מציאות בן גהינום אחד לגני גהינום שני ול 7 מהדורי גהינום גם.סליחה מציאות זה לא מתכוון אליך חלילה יקרתי זה אני רק אני פשוט איכסה עם עצמי ועם כל העולם ולהקתו.שיהיה לך שבוע טוב ונפלא .

החיים הם כמו גלגל, הכל מתהפך ומתגלגל כל הזמן. יש סיכוי טוב שדברים ישתנו ותרגישי אחרת, פשוט כי הכל בתנועה כל הזמן. יש עוד דברים להתעסק איתם, לא רק עם הכאב והפגיעה, וזה משנה קצת את הפרופורציות לדברים. שלך - מציאות אחרת

אני כאן אבל לא כאן- אין לי אפילו את המילים לתאר לך מה עובר עלי- יש הרבה בלגן בפנים- ואני משתמשת במאמצעים אדירים כדי לדחוף את הכל בפנים כמה שניתן- תודה שאת כאן ומתעניינת

אל תדחקי את הכל פנימה. תוציאי ותשחררי וגם תשתחררי. ככל שתפרקי יותר עומס יהיה לך קל יותר לסחוב אותו. זה לא ימוטט אותך גם אם זה יגרום לך לבכות, פשוט כי בכי הוא לא התמוטטות או ריסוק, אלא בכי הוא הדרך של הגוף לרפאות את עצמו ולשחרר כאב, להקטין את המסה שלו..... איתך יקרה שולחת חיבוק. שלך - מציאות אחרת

שלום לכן בנות ואידוש שלום גם לחדשות!! אחרי תקופה ארוכה של כחודשיים שבהם עברתי אין סוף מכשולים ונסיון נץ והמוןןןן קשיים אני כאן חוזרת למקום שעודד אותי בתקופות הקשות. כזכור לכן, ניתקו לי את האינטרנט ולכן לא יהייתי עמכן כאן. אבל בלב תמיד דאגתי ורציתי להתעדכן בשלומכן. יקרות שלי, איך עברה עליכן השבת? איך עבר השבוע? ולקראת איזה שבוע אתן עומדות לחוות, לחיות?? האם אתן צופות את ימיכן? או שמא הם משתנים חדשים לבקרים כמוני?? בהודעה זו רק רציתי לשאול בשלומכן ולומר שלום שוב, מעולם לא שכחתי אתכן!!! אוהבת ותומכת מאוד אפרת, מתמודדת.

היי מתמודדת יקרה, ברוכה השבה, שמחה שחזרת. תשמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

טוב לראותך כאן איתנו טוב לקרוא את ההודעה שלך ולחייך שאת כאן איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

עברו שנים, כל כך הרבה שנים. לבד גבר מצאתי את דרכי החיצונית אבל בפנים מורגש לי שרוט ועכשיו, חודשים ספורים לפני שאני מחתנת בן יש לי קושי מזווית אחרת וכנראה צפויה עד היום לא הייתה לי בעיה עם זה שאני לא אוהבת לזוז לרקוד או להיסחף אל השמחה. אני יודעת, אני מכירה, ברגעים שכאלה אני ננעלת...ומה אני אעשה בתוך היום הזה? יש מקום שבו אפשר ללמוד להזיז את הגוף?לרקוד?להשתחרר? לא חוג אלא משהו אישי יותר?

היי, ברוכה הבאה לפורום. אני יודעת בדיוק על מה את מדברת, מתמודדת עם אותו הדבר. הרגשה שאני כלואה בתוך גוף שלא נישמע לי. זה נובע מיתוך ניתוק מהגוף בגלל...... אישית מצאתי דרך להתמודד עם הבעיה הזאת בריקודי עם לנשים. עם הזמן וההתמדה בענין זה משתפר, אם כי יש עוד המון עבודה. את מבקשת דרך להתמודד עם התחושה הזאת בצורה יותר אישית. יש דרך להתמודד עם זה בטיפול בתנועה. תתענייני באיזור מגוריך, תבדקי דרך האינטרנט, או אפילו במרכז סיוע בטל' 1202. מאמינה שידעו להציע לך כל מיני אפשרויות. שיהיה בהצלחה. שלך - מציאות אחרת

וכמה ידיעה למציאות שמתקיימת... אני בהחלט יפנה לטיפול בתנועה זה יותר רך לי מאשר ריקודי עם לנשים. רק מלחשוב על ריקודי עם אני מתנתקת... רק כדי להיות הוגנת וישרה, לא בטוח שאשאר בפורום כל כך הרבה שנים וחלק ממציאת הדרך שלי היא (לטוב ולרע) להתנתק (גם) משהייה בתוך הנושאים האלה לא שאפשר לעשות את זה , לא שאפשר לחיות נכון יותר כך, אבל משהו בכוחות נגמר לי ומתערער כשאני חשופה לטקסטים בנושא שימרו על עצמכן ועל הכוחות יש דרך, ואפשר להמשיך ללכת ולהיות טובים אל נפשכן ואל העבר ואל ההווה ואל העתיד

ברוכה הבאה לפורום אולי אפשר להציע לך כהתחלה להצטרף אליינו להיות פחות לבד לדבר ולשחרר את מה שעל הלב חשוב לך להרגיש בשליטה לא לאבד אותה כמו בעבר ואז את לא מרשה לעצמך להשתחרר לאבד מעט שליטה לתת לגוף לצאת מהקיפאון הטראומה! אולי כדאי לפנות לטיפול בתנועה? במידת הצורך להעזר במטפלת מקצועית ומומחית בטיפול בנפגעות. מידת הצורך=כי בטיפול יכולים לעלות רגשות, זכרונות ועוד.. בהצלחה ומזל טוב אם תצטרכי עזרה והפניה אשמח לעזור אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

קודם כל תודה על מילות העידוד והחיזוק שלך.זה עזר לי מאד קצת לחזור לעצמי ולאסוף את כל הפיסות ולחבר אותם לעצמי ככה לאט לאט.שאני חושבת וקוראת מציאות יקרה שלי בעצם כלנו כאן פחות או יותר עם אותם כאב ורגשות.אבל מה שחשוב פה שאחת נשברת השניה מחזקת ושמתי לב שאת תמיד עוזרת ומעודדת ולא נותנת לאף אחת כאן להיתרסק לחתיכות,ועל כן את בחורה עם נשמה טובה וטהורה ושוב תודה לך מציאות שיש בעולם נשמות טהורות כמוך שלך ילדה של אף אחת.

ילדה יקרה, תודה על המילים החמות. ריגשת אותי מאד. כולנו כאן נשמות טובות וטהורות. שלך - מציאות אחרת

אני לא כל כך יודעת איך להתחיל או מה בדיוק אני רוצה לומר אני לא יגיד שאני לא צוחקת מדי פעם כי זה לא נכון.. אני מנסה אני משתדלת להראות שטוב לי אני מדחיקה את הכל, אבל זה תמיד אבל תמיד יהיה שם התחושה הזאת .. אני שונאת את זה! זה כאילו יושב לי על הכתף ואומר לי אני עדיין פה.. למה דווקא כשנראה לי שיצאתי מזה ושהכל בסדר זה חוזר כמו בומרנג? איך אני יכולה להמשיך הלאה להגיד שהכל בסדר שאני חזקה שאני אוהבת שאני מאושרת ? נמאס לי לשקר על עצמי שהכל טוב ואין לי כח יותר נמאס לי לבכות, נמאס לי לנסות ולהבין מה קורה לי ולמה הכל קרה לי ואיך אני יוצאת מזה, נמאס לי להילחם על השפיות שלי כשכולם מסביבי צוחקים ומאושרים ולא מתאמצים בשביל זה אני כבר מרגישה שאין לי בשביל מה לחיות יותר. כל החיים שלי החזקתי את עצמי והשתדלתי לשרוד עד כמה שאפשר עכשיו אני לא רואה בשביל מה לשרוד אין לי טעם לחיים אין לי טעם למחר .. וזהו הגעתי למצב שהרמתי ידיים כבר לא אכפת לי מכלום כנראה הכל מגיע לי ואם זה יקרה לי שוב אני לא אתפלא זה בסדר הגוף שלי מת גם ככה! אין טעם לחיים יותר!

היי נועה, אני מאד מבינה את הכאב שלך ואת כל מה שאת מרגישה מול החיים. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך מניסיוני הוא שההתעסקות עם למה זה קרה לך, ועם המלחמה סביב כל הנושא הזה לא מקדמת אותך ולא עוזרת לך. זה קרה ואי אפשר לשנות את העובדה שזה קרה. הדבר האחד שאת כן יכולה לשנות הוא את הפרשנות שלך, את איך שאת רואה את מה שקרה לך. בתור התחלה, תתחילי להתאמן על כך שזה לא הגיע לך ובעיקר שהחיים כמכלול הם המון דברים והפגיעה היא רק דבר אחד מיתוכם. החיים שלך הם לא הפגיעה, וגם את לא הפגיעה. יש למה לצפות. יש חיים גם אחרי פגיעה כזאת, והחיים הם כל מה שאת תבחרי לעשות איתם..... רק תחשבי על זה. בהמון הערכה לאומץ שלך, איתך - מציאות אחרת

אני מאד מבינה ואפילו די מזדהה עם התחושות האלה שלך. גם לי יש את התחושות האלה לפעמים ואפילו די הרבה.אבל שאני חושבת שזה בעצם לתת לכל החלאות האלה לנצח ,פה אני כבר מתחזקת ואומרת לעצמי אף אחד לא יהרוס לי יותר ואף אחד אני לא יתן את תחושת הניצחון הזאת יותר להרוס לי את החיים.תהיה חזקה ואמיצה נועה.תחשבי שעם ככה את מרגישה זה נותן כוח ונצחון לכל החלאות האלה שהרסו בלי שום רחמים את החיים שלנו.שולחת לך מליון חיבוקים ואהבה וכוחות נפש.שלך תמיד ילדה של אף אחד.

ברוכה הבאה אל תשארי לבד יקרה הצטרפי אליינו לפורום שתפי והתחזקי עם הבנות מגיע לך לחיות ולהרגיש אחרת את יכולה לשנות זאת פני לעזרה מקצועית אל תשארי לבד תני לעצמך הזדמנות מגיע לך! כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

בנות יקרות כבר המון זמן לא היתי כאן.כי אין לי אומץ וחוזק כמוכם,אני קוראת כאן את מה שהבנות המקסימות פה כותבות על הכל ומה הם מרגישות ואני כל כך גאה בכם שיש לכם אומץ לכתוב את כל אשר על ליבכם.אני לעומתכם רק לפעמים נכנסת לכאן קוראת כאן מה שאתן כותבות ובורחת כמו עכבר.קשה לכתוב בחופשיות כזאת נהדרת כמוכם.במיוחד לאחרונה שאני בתקופה קשה מאד מאד.הינה למשל קראתי את מה שמציאות אחרת כתבה ובכיתי כמו ילדה קטנה כל כך היזדהיתי איתה שאפילו הגוף כאב לי.חוץ מהנשמה והלב,אני כזאת לוזרית שכל מה שאני קוראת ומזדהה מאד אני מרגישה שאני עוד שניה מתפרקת.זה כואב ברמות שאי אפשר לתאר בכלל.אני גאה ואוהבת אותכם מאד הלוואי שהיתי כמוכם אבל אני סתם אחת ילדה של אף אחד ממש כך.אני בתקופה כל כך קשה שאי אפשר לתאר בכלל באווט רציני מאד ולא מצליחה לצאת מיזה.לפעמים אני מאחלת לעצמי למוות ופשוט להיעלם מהעולם הזה,שכל הכאב הענקי הזה יגמר כבר לעזזל אין לי כוח יותר דיייייייייייי אוףףףף טוב הלכתי די אני לא יכולה יותר

ראשית ושוב כאמור, אני מצטערת שאת מרגישה כמוני ומזדהה איתי. לא מגיע לאף אחד להפגע כך ולהרגיש כאב כל כך גדול. יחד עם זאת אני יכולה להגיד לך על עצמי שגם לי לא קל לכתוב על הכאב שלי, מאמינה שזה לא קל לאף אחת. והינה כתבת על עצמך וכתבת איך את מרגישה. אם זה לא אומץ ולא חוזק אני לא יודעת מה כן. את לא לוזרית ואת לא סתם אחת. את נשמה יקרה ויש לך מקום בעולם הזה בזכות ולא בחסד ומגיע לך למצוא את פיסת השלווה והשקט שמגיעים לך כאן בעולם הזה ובחיים עצמם. לאט לאט, זה עדיין יכול להשתנות וזה גם ישתנה, רק אם תאמצי לתוכך את האמונה שזה יכול לקרות ושום דבר הוא לא בלתי הפיך. מחשבות יוצרות מציאות. כשקשה וכואב קשה לנו לחשוב חיובי, גם לי קשה מאד מאד עכשיו, אבל הכל מתהפך בדיוק כמו שגלגל מתגלגל. איתך, שלך - מציאות אחרת

כל כך הרבה פגיעות ואכזבות ובעיטות מאנשים שבפניהם העזתי לפתוח את סגור ליבי ולשתף בקושי, בהתמודדות, במטרה שאני רוצה להשיג. בהתחלה זה הרגיש כאילו כל מי ששמע שם כתף והושיט יד. אבל זאת רק אשליה. התגובה האמפטית באה ממקום של להרגיש חזקים על חשבוני, כן בדיוק על חשבוני. אנשים לא באמת שמים על מצוקות של אחרים, לא באמת איכפת להם. הם רק משחקים את המשחק כדי להרגיש טוב עם עצמם ואחר כך מגיעה הבעיטה. אני מדברת בשם עצמי. בשורה התחתונה, לחשוף קושי משמותו לתת למי ששומע את הכוח לעשות מימני מושא ללעג ולזילזול. הפגיעה הזאת כולה היא באותו עניין. נפגעתי כי אפשר לפגוע בי, כי אני טרף קל וכל העולם ואשתו יכולים להמשיך ולעשות את זה, פשוט כי נולדתי פגומה, נולדתי בלי הגן הזה שיודע לשדר חוזק ויציבות. שעלה נידף ברוח תמיד יהיה כזה, כי ככה נוצרתי. החשיפה משמעותה לתת למי ששומע עוד כוח להמשיך ו"לצחוק" עלי. עולם אכזר, לא שווה להיות חלק מימנו. עדיף למות, לפחות כמתים לא מרגישים כלום...... וכנראה שגם בשביל למות ולהתפטר מהעונש הזה שנקרא חיים, גם בשביל זה צריך מזל שאין לי....... לא רוצה כלום יותר, רק להרקב כבר סופית.....

מציאות יקרה מאוד- קשה מאוד לשמוע על הפגיעות חוזרות-על הכאב בלתי נסבל-האין סופי- וכן- אני מזדהה ויש לי רגעים(הרבה) שכמוך) שאני לא רואה שום תועלת בכלום- אבל- אני מנסה לא לוותר על עצמי כמו שוויתרו עלי-התעללו בי-וכו,- כי יש חלק בי שכן רוצה לחיות- דבר אחד אני רוצה לאומר לך- את לא לבד- לי מאוד אכפט לי ממך- רוצה להיות שמה בשבילך- את נותנת לי כוח להמשיך-הלוואי שיכלתי לעשות כמוך- כאן בשביך- ינשוף

תודה יקרה על המילים החמות. מצטערת שאת מזדהה איתי ושמחה שאת כאן. את תמיד כאן איתי וזה בהחלט נותן כוח. גם אני איתך, לפחות מה שנשאר מימני איתך. שלך - מציאות אחרת

עצוב לי לשמוע את הכאב וייאוש אל תרימי ידיים יקירה אף אחד לא שווה את זה חת חזקה וגדולה בזכות עצמך!!! את יחידה ומיוחדת בזכות עצמך אל תתני להם את הכוח הזה אל תתני לעצמך לחשוב שהם יותר מחזקת ושולחת חיבוק אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

הכל בגלל שאף פעם לא קיבלתי ולו פרור של אהבה מ"הורי", אני לא מצליחה לאהוב את עצמי, לכן למה שמישהו אחר יטרח? מעולם לא הייתי רצויה אצלם, וזה ממשיך ורודף אותי עד היום. בשורה התחתונה, בעולם האמיתי אני לא רצויה בשום מקום. יש לי תפקידים וחובות ובזה הכל מסתכם. אחרי שהכושי עשה את שלו הוא יכול ללכת. לא חשובה לאף אחד, גם לא לעצמי וזאת הסיבה לכך שאף אחד לא צריך אותי ואני לא רצויה בום מקום. אני אשמה בהכל ובזה הכל נגמר. הכל סיוט אחד ארוך שלא מראה סימנים של סוף, להפך, זה ממשיך וממשיך, ואין שום מקום או דבר בטוח, רק למות. זה ורק זה יתן לי שקט סופית. תודה שאת כאן ותודה על החיבוק ועל הכל. שלך - מציאות אחרת

מציאות קראתי את מה שכתבת ופשוט לא הפסקתי לבכות.את כתבת על עצמך יקרתי ואני הרגשתי שאת כאילו כותבת עלי וממש יודעת בדיוק מה עברתי ואיך אני מרגישה.זה עצוב אבל מדהים כל מה שהבנות היקרות כותבות על מה שהן מרגישות וכל כך קל להזדהות ולכאוב איתם ולכאוב גם על עצמך.תהיה חזקה ועל תתני לשום חלאה להוריד אותך למטה. כי את חזקה ונפלאה.

הכואב יותר מהכל הוא שזה קורה לי שוב ושוב, כל פעם מחדש אולי בווריאציות קצת שונות. ואם זה קורה לי כל כך הרבה פעמים עם אנשים שונים, המסקנה הבלתי נימנעת היא שמשהו בי לא טוב ולא בסדר, אחרת למה זה ממשיך? לא יודעת להמשך מיפה. לא רוצה ככה ואין משהו אחר...... הכאב הזה הוא בלתי ניסבל ואין לי כוח לשאת אותו, כך שאני ממש ממש לא חזקה. מצטערת שאת מזדהה איתי, לא מגיע לאף אחד להרגיש כך. תודה על המילים החמות. שלך - מציאות אחרת

רק רציתי לומר שאני מתפעלת מימך כל פעם איך עם כל הקושי שבוודאי יש לך את מתפנה כל פעם לענות לכולנו בסבלנות,במקצועיות-(לפחות כך נראה) ובסבר פנים יפות כל הכבוד ותודה.

אורחת בורחת יקרה, תודה רבה על המילים החמות והפרגון. שלך - מציאות אחרת

האם המשמעות של זה שכתבת כאן עכשיו היא שבחרת לחזור? מקווה שכן. מקומך שמור לך כאן והוא שלך. מקווה שתמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. מקווה שאת יכולה לחוש ומבינה שאני כאן בשבילך, מחכה לך. שלך - מציאות אחרת

אין כמוך מציאות!! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

:)

הי שלום .תודה על הפורום הזה .אני מוטרדת מזיכרונות מאד לא נעימים מהילדות. רציתי לשאול אם יש עצה או דרך לעזור לעצמי להיזכר בסיבות לכאבים והמצוקה?

היי אסתר, ראשית ברוכה הבאה לפורום. באשר לזכרונות, הם יצאו כאשר את תהיי מסוגלת להתמודד איתם. הכל נעשה בקצב שהגוף שלך מכתיב. מתוך כך אי אפשר להאיץ בזכרונות שיגיעו. הם יגיעו בקצב שלהם. זה עניין של תהליך, וטיפול יכול לעזור בעניין הזה בדרך של לחזק אותך כדי שהגוף שלך ירגיש בטוח לשחרר.... שיהיה בהצלחה. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על הזכרונות המטרידים מהילדות. אך לעזור ולהקל? הדרך הטובה ביותר הוא לשתף ולא להשאר לבד לפנות לעזרה מקצועית של מומחית בתחום יש הרבה שיטות יעילות וטובות לטפל בטראומה אפשר ומגיע לך להרגיש אחרת!!!!!! כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

שלום, זו הפעם הראשונה שאני נחשפת למקום הזה. אני מבקשת עזרה, עצה קצה חוט, משהו שיעזור לי לצאת מהמעגל שאני נמצאת בו. לפני שלוש שנים, כשהייתי בת 15 עברתי תקיפה מינית על ידי צלם שהיה מצלם אותי מאז גיל 12. והוא חבר טוב של הורי. בהתחלה לא יכולתי לדבר בכלל, שתקתי שבועיים. אחר כך נעשיתי מפוחדת ומדוכאת וכמובן שלא יכולתי להאמין יותר באף אחד. לא סיפרתי להורים שלי והם שמרו על החברות עם הצלם. הוא המשיך להטריד אותי עד שכתבתי לו שאני לא רוצה לשמוע ממנו. בכל זאת, יוצא לי לראות אותו כשהוא מבקר את הורי ואני עושה כאילו כלום. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי בערך מאותו זמן בהמלצת מי שהיה מורה שלי. באותה תקופה נשארתי לבד ולקח לי הרבה זמן לחזור למעגל חברתי. מאז מה שקרה פתחתי פחד ומבוכה מגברים, בעיקר מבוגרים מסוימים ומצד שני כנראה שבאיזשהו אופןאני משדרת להם את הפחד שלי ועל כן מתחילים איתי כל הזמן גברים מבוגרים. מאז אני נאבקת בסיזיפיות במשקל שלי, אני אוכלת ללא שליטה ולא מצליחה לשמור על איזון. הרבה פעמים אני מתמלאת תסכול ומוותרת על יציאה מהבית בגלל שאני מתביישת במראה שלי. החברות שלי לא מבינות אותי ואני מרגישה שאני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד כי הן לא מבינות את הקושי שלי והוא מעיק עליהן. אני מרגישה שאני לא יכולה לסבול את עצמי ואני מיואשת ממי שאני.אני יודעת שכלפי חוץ אני מאוד מוערכת ואנשים רבים אוהבים אותי אבל אני לא מצליחה להנות מזה. וגם לא לשאת פירות של מעשים שלי, אני לא מרגישה שהם בזכותי. נעשיתי מאוד ישנונית, אני פשוט מתחילה להרדם ולנכר במצבי לחץ, כמו שיעורי נהיגה, או כשאני שוקעת במחשבות, או כשאני מפחדת מקרבה מול האדם שמולי ולאחרונה גם בבילויים חברתיים. מאז מה שקרה לקח הרבה זמן עד שהגעתי לאינטימיות עם גבר, אבל לא הצלחתי אף פעם להתקרב למישהו שמאוד נמשכתי אליו. בקיץ האחרון נסעתי לחו"ל עם חברה ושם שכבתי עם בחור זר שהכרתי. חשבתי שאני חווה תיקון סוףסוף ושאני יכולה להנות כמו כל בחורה, אבל כעבור שבועיים חליתי בדלקת כרום המוח שנבעה ממחלת מין שהוא הדביק אותי בה. התאשפזתי בבית חולים וככ התביישתי מאימי ואבי ומהרופאים. מאז חלפו כמעט שמונה חודשים, בהם אני מתנדבת בשנת שירות לפני הצבא ונתקלת בנערות שהן חניכות שלי, שעברו גם הן פגיעה. כלפי חוץ אני מצליחה להזדעזע ולשאוף לצדק מוסרי אבל אני לא מרגישה שכל זה תקף לגבי. אני לא יכולה להרשות לעצמי לאהוב ולהיות נאהבת. אני מרגישה שאף אחד לא ירצה אותי עם כל הכתמים ואני פשוט לא מרגישה שמישהו פנוי לשמוע ולהכיל אותי. בשנה שחלפה שכבתי עם גברים מזדמנים שהותירו אצלי תחושת ריקנות ואכזבה. חלקם גם התייחסו אלי בחוסר כבוד. תמיד מבוגרים ממני בכמה שנים. ומצד שני, קשה לי להשתחרר מזה ולפעמים אני מרגישה שזה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות עם עצמי... אני חיה בשירות עם עוד 9 חברים ואני מרגישה מאוד שונה ונחותה מהם, כאילו החיים שלהם במסלול רגיל ושלי מעוותים. אני מקנאה בבנות שמצליחות לחיות במערכות יחסים וגברים מתייחסים אליהן בכבוד. מאוד קשה לי לשתף, אל הפסיכולוגית אני מגיעה לעיתים רחוקות ואני לא מרגישה איזהשהו מוצא, אני מרגישה שגם היא ויתרה עלי ולא דואגת לי. וכשאני משתפת חברות אני מרגישה שהן לא מבינות עד כמה קשה לי ועד כמה זה מטריד אותי כמעט כל הזמן. אני לא יודעת אם זה המקום לכתוב בו אבל אני כל כך רוצה שינוי אמיתי, לא שינוי חיצוני שיקל על החברים שלי ועל המשפחה שלי אלא שינוי פנימי שיקל עלי. אני מבולבלת ואני לא מבינה איך זה שאם אני מבינה רציונלית שאני לא בסדר אז למה אני לא מצליחה לעשות שינוי תפיסתי בעצמי? מה אתן מציעות לי לעשות? אני מצטערת שזו הודעה כל כך ארוכה לילה טוב, שירה

היי. רציתי לומר שאם המטפלת שלך לא מתאימה לך, את תמיד יכולה להחליף אותה ולחפש לך טיפול או מטפלת יותר מתאים. לגבי זה שאמרת שלא מבינים אותך, בד"כ מי שלא חווה דבר כזה לא מבין, ויש כאלה שגם לא רוצים להבין כיהם פשוט לא כ"כ רגישים לסביבה, מרוכזים בעצמם. ולא, לא מוזר להתנהג בצורה מסויימת וןלא לשנות, זה כמו דפוס שנובע מהטראומה. זה כמו התמכרות בערך.. את צריכה להיות מטופלת באופן בו את מבינה שאת טועה ויכולה לשנות הרגלים בחזרה שייטיבו איתך.

האמת היא שקראתי את מילותיך כמה וכמה פעמים ומאד מורכב לי לענות כי זה מצב מורכב. ובכל זאת אני אנסה קצת לפתח את מה שכתבת. עברת פגיעה בגיל צעיר שבמובן מסויים הפכה את כל הגישה שלך לחיים ולעולם, וזה משהו שכל מי שניפגעת חווה במובן כזה או אחר.... כתוצאה מכך ננעלת בתוך עצמך ולא סיפרת להוריך, דבר שהוא לגיטימי למצב אבל אילו כן היית מספרת, אולי היית זוכה לתמיכה מהם והפוגע כבר לא היה מגיע אליכם יותר.... כתוצאה מהפגיעה התחלת להזניח את עצמך, האכילה היא בניית חומת הגנה כדי להרחיק מימך גברים כדי שלא תפגעי שוב. מיצד שני ההתקרבות שלך לגברים באמצעות המין היא במובן מסויים לא להתחשב בעצמך ובמה שאת באמת רוצה שהוא מישהו שאפשר לסמוך עליו שלא יפגע. את כותבת שלא מכבדים אותך. מניסיוני למדתי שאיך שאני מסתכלת על עצמי, איך שאני מכבדת את עצמי, כל אילו משתקפים כלפי חוץ ואנשים בעצם מתייחסים אלי כמו שאני מתייחסת אל עצמי. לכן, אמנם עברת פגיעה, אבל זאת לא את שצריך לא לכבד אותה, אלא זה שפגע בך ראוי לחוסר כבוד. כשאת עצמך תכבדי את עצמך ואת מי שאת, גם אנשים בחוץ יתנו לך את אותה התייחסות..... כל זה עבודה שאת יכולה לעשות עם המטפלת שלך כדי שהיא תעזור לך להעצים את עצמך. שלך - מציאות אחרת

מצטערת לשמוע... על פגיעה ועל כך שהוא עדיין מגיע אלייך הבייתה! זה נשמע קשה ביותר אני מבינה שהורייך אינם יודעים? אולי כדאי לשתף אותם? ההתמודדות לבד קשה ולא נכונה לך את זקוקה לעזרה תמיכה ולמי שיהיה איתך לגבי הטיפול כמו שמתבוננת אמרה לך, את זקוקה לעזרה שתתכוון ותעזור לך לשנות דפוסי התנהגות פוגעים שנובעים מהטראומה. את צריכה להבין אותם , ממה הם נובעים מה הם משרתים? לעשות כמו שאמרת שינוי אמיתי! ואת יכולה לעשות זאת! אמיני בעצמך! אאמיני שמגיע לך חיים אחרים עם חברים וחברות וחיוך על הפנים כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

הזה לא עובר, רק נעשה כואב ומכאיב יותר מידיי יום. ועכשיו כשהרבה זמן אין את מי לשתף שוב שם על הקצה אינני רוצה יותר דבר

היי מרום יקרה, ראשית אני חושבת שזה שכתבת כאן הוא צעד מאד אמיץ שעשית, והוא מראה שאת רוצה להרגיש את הביחד ולנטרל את הלבד, רק שאת לא ממש יודעת איך לעשות את זה, ולהיות כאן הוא כמו "ליפול על מצע רך" יש כאן אנשים ומתוך כך לא נמצאים לבד כאן..... ובאשר ללבד, מניסיוני הלבד הוא בחירה. באופן אישי היו המון מקרים בחיי שהייתי מוקפת באנשים אפילו אנשים קרובים, והרגשתי לבד, ומיצד שני היו מצבים אחרים שבהם הייתי רק אני עם עצמי ולא הרגשתי לבד. זה הכל בעניין של איך שבוחרים להסתכל על המצב. בהרגשה שלי דרך טובה לצאת מהתחושה הזאת היא להיות במקומות שבהם יש אנשים. למשל לשבת על ספסל בפארק בשעות שבהם יש בו אנשים, לטייל בקניון גדול, ללכת לחוף הים וכד'. מספיק שיהיו אנשים מסביבך, גם אם את לא מכירה אותם, כדי להרגיש ולהפנים שאת לא לבד. השלב הבא יהיה לעשות את אותו הדבר בדיוק עם חברה טובה או מישהי שאת מכירה. לאט לאט תרגישי אחרת, וזאת אם תבחרי באמת ומבפנים לשנות את איך שאת מרגישה ולהסתכל אפילו על הדברים הקטנים כדי לבודד את התחושה הזאת של הלבד..... אני יודעת עד כמה התחושה הזאת קשה וכואבת, והיא בעצם איזה שהוא לופ שניכנסים אליו ומרגישים בתוכו שהמצב בלתי הפיך.... מקווה שנתתי כיוון. כך אני עשיתי את זה..... שיהיה בהצלחה ושיהיה קל יותר. שלך - מציאות אחרת

נלחמת משתדלת לשנות הולכת לטיפול מנסה לישם בחיים מרגישה אפילו שלפעמים מתקדמת אבל אז מילה או מבט או זיכרון ופתאום אני נופלת לבור המוכר הזה עד עכשיו ידעתי גם איך לטפס החוצה אבל הפעם נפלתי חזק וכבר אין כוחות לנסות ולצאת מהבור מרגישה שחזרתי לנקודת המוצא טיפסתי על חצי הר והחלקתי שוב עד לתחתית אז יושבת בבור מתכסה בחושך אולי איכשהו ארגיש סוף סוף מוגנת דמעה

איתך יקרה, מאחלת שיבואו ימים טובים יותר, יבואו וישארו. שולחת חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

זה בסדר לפול לפעמים אבל אל תשברי ואל תתני לעצמך לשכוח את הדרך שעשית את ההתקדמות שלך ההצלחות גם אם קשה זה אפשרי... אני סומכת עלייך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

יום השואה, הזכרון והעצמאות ימים קשים מתערבבים ומעלים תחושות לא פשוטות מוזמנות לשתף כאן בשבילכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה יקרה, אכן בשבילי ימי הזכרון במיוחד לשואה הם טריגרים לחיים שעברתי בצל הורים ניצולי שואה. לא אגזים אם אומר שלפחות חלק מהסיבות שבגללן נקלעתי לידייהם של הורים מהסוג של הורי הוא בגלל מה שהם עברו. אמנם מה שהם עברו לא מצדיק את התנהלותם מולי אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. שאר הימים הם ימים קשים לכל העם היהודי ואני חלק מימנו ומרגישה כמו כולם מול החללים והנופלים על שלום המדינה ובטחונה. שלך - מציאות אחרת

תודה על השיתוף מצטערת על הטריגרים הנוספים ביום זה אבל אני מבינה הורים פוסטטראומטים שלא ידעו מה עושים אך מטעלים אך לטפל ולגדל ולא לשחזר את הטראומה גם לילדים שלהם זה עצוב אין דבר שמצדיק ליבי איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

ששונאות אותי מפה, שונאות מתוך שינאה לנטייה שלי. זו צרות מוחין, זה חוסר הכלה, וזה אפילו יותר גרוע-זה חוסר הבנה של למה התכנסנו פה.

אני ממש מצטערת שכך את מרגישה!!!!!!!!!!!! וגם לא חושבת כמוך... למה שישנאו אותך בגלל הנטיות שלך? כאן בפורום? אנחנו אחת עבור השנייה! אני מקווה שיהיו עוד תגובות שישללו את הרגשתך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אין לי מושג למי את מתכוונת כשאת מרגישה ששונאים אותך. מקווה שלא התרשמת כך מימני. אם כן, מצטערת וזאת טעות. לא שונאת אף אחד, מקבלת את כולן כמו שהן, לא מתערבת בנטיות שלהן ואגב אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך במשמעות המילה נטיה, על כל פנים לא מרגישה שזה ענייני. כל אחת נוהגת לפי איך שנכון לה וזה עניינה בלבד ולא מאפשר לשפוט אותה על כך. זאת דעתי. אישית אני לא מתעסקת עם שינאה, כעסים ושיפוטיות ורואה בזה איבוד של אנרגיות שגם ככה אין לי בשפע, כך שלבזבז אנרגיות בשבילי הוא בגדר של מותרות שאין לי. מקווה שהרגשתך תשתפר. שלך - מציאות אחרת

קשה לי קצת, אז באתי להגיד שלום. זו תקופה קצת מוזרה אחרי הפסח, אולי בגלל מזג האוויר. ברור שלא רק. מקווה שזה ישתנה. מצבי הרוח שלי מתחלפים לפי עונות השנה, אבל גם כל שני וחמישי. חבל שזה ככה.

טוב לראותך מצטערת על התקופה הקשה ואולי דוקא האביב זו הזדמנות להתחלה חדשה? תקופה של התחלות ופריחה... מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מוכנות לכך? מצפות? מי שאכלה ומי שמתגעגעת ללחם? אז עוד חג שמח ושבוע טוב איתכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני עדיין לא מצאתי את השגרה בחיים. הכל שונה ומשתנה מיום ליום. לעיתים הזוי ומדהים אותי. בעיקר מאד מאד עצוב לי כרגע וכבר לא מעט זמן. עצוב לגלות שלתת אמון באנשים גובה מחיר כל כך כבד של כאב תהומי בלתי ניסבל. כאילו אני במקום שנועד להיות כזה שתמיד מועלים באמון שאני נותנת, נכון לעכשיו בגידה ממש ממש צורמת.... מזל שכאן זה אחרת. תודה על הברכות ושאת כאן, ושולחת גם לך בחזרה. שלך - מציאות אחרת

שולחת חיבוק אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

יש שאלה שמציקה לי ממש בזמן האחרון, והיא האם זה טבעי שלוקחת תקופה ארוכה להבין שמה שהיה נקרא בעצם "תקיפה מינית". שזה לא היה בסדר.. האם זה הגיוני שלקחו לי מספר שנים (3 וחצי) עד שהתחלתי להיזכר במה שהיה, ורק לאחריהן ההשלכות מתחילות לצוץ, כאילו שהשנים האלה לא היו? אני בת 17. זה קרה בין הגילאים 12וחצי-14. במשך כל השנים זה לא היה נראה לי כדבר רע...לא יחסתי לזה משמעות. ורק אחרי שהתחלתי להיזכר בהכל התחילו לי ההשלכות, וזה מוזר בעיניי, כי הן פתאום הופיעו. יש אנשים ששואלים אותי למה "נזכרתי" עכשיו, והתחלתי לשאול את עצמי גם. למה נזכרתי אחרי כל הזמן הזה להחליט שבעצם הוא עשה משהו רע? אני ממש מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי כי השאלה מלחיצה אותי...אני אשמח לשמוע את דעתכן...בבקשה תהיו עדינות.... ותודה רבה לכן!

כל מה שאת מתארת טבעי לחלוטין הטראומה הקשה הצורך והרצון להמשיך ולשרוד מנגנון משוכלל של הדחקה הכל יחד שם הכל בצד כדי להמשיך אבל זה לא נעלם זה קבור איפה שהוא וטריגר קטן ביותר יכול להעלות ולהציף זכרון ...... תמונות וכל מה שמתלווה. את צעירה מאוד האם שיתפת מישהו קרוב? אמא? חברה אולי יועצת? האם את מטפלת במה שעולה? מחזקת אותך מקווה לראותך כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

ראשית ברוכה הבאה. כמו שאידה כתבה לך, מנגנוני ההדחקה עובדים בשעת משבר, באותם מקומות שהגוף והנפש לא מסוגלים להתמודד עם האירועים הקשים שקרו. כל טריגר קטן יכול להציף את אותם אירועים.... זה אך טיבעי שזה מה שקרה לך, זה קורה להמון נשים ובעיקר לילדות קטנות, נערות וכד'. באופן אישי, ההדחקה התקיימה בי מעל 20 שנים. אמנם תמיד הייתי סגורה ועצורה, מעולם לא הייתי שמחה, אבל ההתנהלות שלי הייתה די רגילה. כל זה עד שטריגר פוצץ לי את הכל והזכרונות החלו לעלות ואיתם כל מיני התנהגויות ותחושות נילוות, דומה מאד למה שאת מתארת. ניזכרת עכשיו כי עד עכשיו לא יכולת להתמודד עם זה שהוא עשה לך משהו רע. רק עכשיו את מצליחה להודות בכך קודם כל בפני עצמך. שיהיה בהצלחה בהמשך, תמשיכי לכתוב כמו שנכון לך. שלך - מציאות אחרת

הי אף אחת לי לקח הרבה מאד שנים עד שהכל הוצף לי בפנים ועלה לי בפלשים כל מה שעשו לי.לא קל להתמודד עם זה .עד היום בעצם קשה לי שאני נזכרת בכל מיני דברים רעם שעשו ליףהכל מגנון הגנה על הנשמה העדינה והרכה והפגיעה כל כך שלנו.טפלי בעצמך במהירות האפשרי לפני שזה יהיה קשה מנשוא כמו שלי זה קרה.שולחת לך חיזוקים ואנרגיות טובות.

חג של חירות בכל המובנים פריחה ליבלוב שמחה והרבה אהבה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה יקרה, תודה על הברכות והאיחולים. מרגש ומחמם את הלב. מי יתן ואמן לכולנו. חג שמח גם לך. המון שמחה אור ואהבה, חופש ושחרור.... לך ולכולן. מציאות אחרת

חג שמח לכולן חג שבו נזכור שאפשר וצריך להוריד את מצרים מהגב ולהמשיך הלאה לארץ המובטחת חג חירות ומקווה שיחד עם נקיונות הפסח הורדתן חלק מהישן והמיותר שבחייכן . אוהבת שולחת חיבוק לכל אחת מכן

לאן פונים כשהכל מתפרק ואין יותר תקוה? איפה כותבים את הצרחות והבכי? למי מתקשרים ומספרים שהנה את על הקצה ובא לך כבר לא להיות ואת זקוקה ליד שתציל אותך? ומה עושים כשהתשובה לכל השאלות האלו היא שאין מקום כזה ואין אדם כזה?

ברוכה הבאה ג'יין דו. הגעת למקום הנכון. כולנו מבינות על מה את מדברת.... את יכולה לכתוב כאן את הצרחות והבכי. כאן את לא לבד. כולנו כאן איתך. מחכה לך שתכתבי במינונים הנכונים לך. כאן איתך, שולחת חיבוק עוטף אם את מרשה. שלך - מציאות אחרת

את מוזמנת לעשות זאת כאן איתנו להיות חלק מהפורום לא להיות לבד עם התחושות הקשות הכאב והבכי כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

עוד מעט מגיע החג אני עוד יותר נכנסת לדיקי ולפלש בק חזר יותר ולרצון לישון לא מסוגלת לתפקד לזוז ואפילו לא ללחת לשרותים או להכין תה קפה או שוקו דבר קטן אך גדול בשבילי אני מבולבלת בלחץ חרדות ודיקי אני ניעשת עצבנית על הילדים סתם כך בלי שיבה אני אומרת להם כול מיני דברים פוגעים כמו אני לא רוצה אותכם יותר או אני שונת אותכם מה שלא נכון או תעזבו אותי כבר די או בגללכם קרה לי את זה ואני מצטערת על כול מילה ומילה אני מפחדת שהם יתרחקו ממני והם צודקים כי מילים יותר פוגעות ממכות חס וחלילה לא עלי מה עלי לעשות ? לילה טוב וחג שמח

שמחה שכתבת, אולי גם בלכתוב את הדברים יש מידה של שחרור והקלה. לא ממש יודעת מה להגיד לך, למעט שבאינראקציה שלך עם הילדים תנסי להרגע ולנשום עמוק לפני שאת מדברת איתם. אולי זה יקל ויעזור לך לא להגיד להם את המילים האילו שהן בוודאי גודש שפורץ מתוך הלחץ העצום שבתוכו את נמצאת. שולחת לך חיבוק עוטף לכוחות ואנרגיות. ומאחלת שהחג יעבור על הצד הטוב ביותר. שלך - מציאות אחרת

בנות יקרות אני יודעת ומכירה את הקושי סביב חג הפסח מביאה כאן קישור לסדר פסח באוירה אחרת כנסו והתרשמו אולי זה יתאים חג אביב שמח אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il http://meny.co.il/hebrew-----%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D,,%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2.html

העפתי מהבית את המיטה השבורה עכשיו אשן על המזרון מזל שיש לי מזרון יחסית גבוה

אידה יקרה, תודה על האיחולים והקישור. לצערי אני לא מצליחה לפתוח אותו, אבל אני בטוחה שיש בו מסר מעצים. חג שמח גם לך. ולכולן, חג שמח של יציאה מעבדות לחירות, ומחושך לאור. הרבה שמחה ושחרור. שלכן - מציאות אחרת

חזרתי על הנקודה בעבר. לא בא לי לעשות סדר עם המשפחה. סביר שאעשה, אבל אני מרגישה שאני צריכה לגייס כוחות כדי להיות עם אנשים (או לפחות אחד) שאני לא אוהבת ועושים לי רע. למה אני צריכה לעשות את זה לעצמי? זו הקרבה! זה לא פייר..הם תמיד שואלים עלי ואני יודעת שאני רוצה לבוא, אבל מרוב שאני משדרת פגיעות, אני חושבת שאנשים מנצלים את זה לרעה, וחבל, כי הם עצובים בלעדי, אני יודעת את זה.

מקווה ומאחלת שהחג יעבור הכי טוב שאפשר למרות הכל. תהיי את שם בשבילך, יש לך כוחות והם יציגו אותך כמו שאת מבפנים, חזקה ומאמינה בעצמך. מאחלת לך שתצליחי להאמין בכל מה שכתבתי לך. שלך ואיתך - מציאות אחרת

כמו במנהרה חשוכה ואין סופית http://aquamarinedreams.files.wordpress.com/2012/03/dark_tunnel_by_sugarsweet19941.jpg דמעה

ובסוף המנהרה הזאת נמצא האור שבקצה המנהרה. הוא שם יקרה גם אם את לא רואה אותו עכשיו. את עוד תראי אותו. ובנתיים אני כאן כדי קצת להאיר לך ולהזכיר לך שהוא שם בשבילך. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

שולחת לך חיבוק

כרגע לא מאמינה שהאור בכלל קיים תודה שאת כאן דמעה

עוד 3 חודשים ואני מרגישה שאני עדיין לא מוכנה ליום שאחרי אני בתהליך של שינויים שקשה לי לעכל אותם אני משתדלת להמשיך למרות שיש לי כל הזמן מלחמות להיות "נורמלית"אני עדיין צריכה את המקום הזה לפרוק להיות בלי מסיכות ועוד קצת זה כבר לא יהיה בגלל המדיניות החדשה שם

נמצאת במצב מאוד דומה ומזדהה עם הקושי מעצבן... שולחת חיבוק דמעה

כל הכבוד! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני גבר סטרייט בן 33. היה לי חבר טוב. יצאנו לסיבוב פאבים. אחר כך הלכנו אליו הביתה. הוא התחיל למזמז אותי. אמרתי שאני לא רוצה, אבל הוא המשיך. זה נגמר בסקס. איני יודע אם זה נחשב אונס. אמנם אמרתי שאיני רוצה, אבל לא הרבצתי לו או משהו. אחר כך התחלתי לחשוב שאולי איכשהו רציתי בזה. אבל האמת שבכלל לא רציתי. אני כאמור סטרייט לגמרי. הסקס לא היה נורא, היה דווקא נחמד. אבל לא רציתי את זה, לעזאזל. אם זה היה תלוי בי, זה לא היה קורה. נזכרתי שקראתי פעם שבנות שנאנסו הגדירו את עצמן "מחוללות". ככה אני מרגיש. נוסף לזה גם העניין שהיה לי נחמד לשכב עם גבר, גם אם לא רציתי זאת, ולא הייתי יוזם את זה. כגבר סטרייט, קשה לי לחשוב שזה היה קצת נחמד. מקווה שאתם מבינים את הקושי. אחרי שזה קרה לא אכלתי כמה ימים. עכשיו אני בסדר פיזית, אבל מוטרד נפשית. מאמין שבסופו של דבר אתגבר, אמשיך הלאה, אבל זה לא פשוט.

כי לא כיבדו את ה"לא" שלך.. תחושה של רמיסת כבוד וכבוד הגוף..

אני דיי במקרה הגעתע לפורום למרות שאני יודע שאין מקרה בעולם עכשיו לענינו אני חושבת שאת מתנהגת דיי בטבעיות אחרי מה שעברת את נרתעת וחוששת מכל קשר אבל לעומת זאת את זקוקה וכמהה לחום ואהבה מהסוג האחר מהסוג שלא קשור באינטמיות וסקס ואני מאוד מבין אותך ומקווה שתימצאי את האחד הזה שיבין זאת ולא ידאג לרצונות ולתאוות שלו תהיהי חזקה והשם יאיר לך את הדרך אשמח להתכתב איתך ולנסות לתמוך ולחזק אותך במה שאני יכול ושיש לי אפשרות שיהיה לך שבוע טוב וחודש טוב

הי דורון אני שמחה שפנית אלי ודי במקרא עכשיו אני מול אינטרנט. ווווואאאאוווווו כמה עבר עלי בשבועות אלו רק דברים שמתרחשים בגיהינום קרו לי..... אין לי מושג איך להתחיל ולשתף את כל מה שעברתי את צודקת אני צריכה אהבה כנה ללא מין אבל קשה למצא זאת ולכן העדפתי לעשות דברים נוספים....ואשמח להמשיך ליצור איתך קשר רק לא יודעת איך בדיוק. חייבת לסיים תודה לך על הכל מעריכה נורא ואכנס שוב לבדוק מאוחר יותר

קודם כל אני מאחל לך חג חירות שמח ושתשתחררי מכל הבעיות ושתידעי שהשם תמיד איתך ויכול לעזור בכל תראי אני יודע שאני לא יכול אפילו לדמיין מה עבר עלייך ומה עובר עלייך אני אחד כזה שצופה מהצד ולא יכול לתאר מה עולל לך אותו אחד או מי שעשה את הדבר הנורא הזה אני יכול לעזור לעודד ולהיות אוזן קשבת אבל הכי חשוב שלא תיפלי ברוחך ואל תעשי החלטות פזיזות שתצטערי אחר כך ותדעי לך אפרת שישנם אנשים שינסו ומנסים לנצל את החולשות שלך אל מנת לקבל את רצונם ומבוקשם אני מקווה שתמצאי אהבה טהורה אבל לעת עתה תנסי להתגבר ואני יודע כמה זה קשה אומנם אני לא יודע כמה זה קשה אבל אני פה בשבילך לכל דבר שקשה לך לדבר עם מישהו לבכות למישהו להיות לך אוזן קשבת אני מקווה שעודדתי אותך קצת ואשמח לעזור לך במה שאפשר דורון

שבוע נפלא לכולן הרבה אנרגיות אמונה ותקווה אור לנשמה איתכן רק ביחד, יעלם הפחד והמנגינה תחזק ת'אמונה בתוכנו האושר לפנינו בואו ונפתח את הנשמה הזמן הוא תרופה לכאב להמחיש כמה כח ללב גם כשנדמה שזה לא אפשרי לא תכבה האהבה מוקדש לכן יקרות http://www.youtube.com/watch?v=upf8qj1U29M אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אידה יקרה, תודה רבה על המילים החמות ועל האיחולים. תודה על השיר המחזק. שבוע טוב גם לך. שלך - מציאות אחרת

נגמרת לאט אבל בטוח, זה רק הולך ומסלים, ואני אפילו לא יודעת להגדיר מה בדיוק. אין לי כוח למלחמה הזאת על כל פיסה של שקט, כבר אין שקט רק סערה מבפנים וגם בחוץ. לא מוצאת מנוח. רוצה רק דקה של שקט, לשים את הראש ולדעת שאני מוגנת, עטופה ולהרגיש קצת אהובה. פנטזיה לא ממומשת. זה לא יקרה לעולם, לא נועדתי לזה. נועדתי רק לסבול, לכאוב ולהלחם. נגמרו לי הכוחות, נמאס לי להציג, נמאס מהמסכה של הכל בסדר וטוב ונחמד ונעים. רוצה רק קצת שקט, קצת שלווה. זה כל כך הרבה לבקש? לא צריך גם את זה. רק שהצונמי שבפנים ישקוט כברררררררר. מציאות אחרת

שולחת חיבוק הלוואי ויכולתי לעזור אני בדיוק באותו המקום :(((( דמעה

שמחה שכתבת. ממיזמן לא כתבת כאן. היית חסרה לי. מקווה שיבואו ימים טובים יותר. תודה על חיבוק וחיבוק גם לך. שלך - מציאות אחרת

חומד, יקרה שלי אני מאוד מבינה אותך מרגישה די הזדהות עם חלק גדול ממה שכתבת שולחת חיבוקים באלפים מאמי שלי אוהבת ומתגעגעת המון

מצטערת שאת מזדהה איתי. לא מגיע לך להרגיש ככה, זה סיוט מתמשך. תודה נשמה על המילים החמות. ים של חיבוקים גם לך יקרה. אוהבת המון, שלך - מציאות אחרת

רוצה להגיד לך מילים מנחמות- חכמות- אבל אין לי- מאוד מזדהה עם כל מה שאת מתארת--רק רוצה לאמר לך שאכפת לי ממך- את נותנת/,תורמת לי המון בכל מה שאת כותבת- מאחלת לך שתמצאי קצת שקט בפנים- אוהבת- ינשוף

תודה יקרה על המילים החמות. ריגשת אותי מאד. מאחלת גם לך שתמצאי כבר מרגוע ושלווה, ושיבואו ימים טובים יותר. אוהבת ושולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

ובאמת לא יודעת מה לאמר לך יש רגעים שנמאס שקשה שהכל עולה והתחושה היא שדי זהו אבל ...כמו בכל דבר בחיים יש רע ויש טוב יש יפה ומכוער אל תשכחי את הטוב והיפה בחייך ויש לך הרבה דברים יפים וטובים האחזי בהם בכל פעם שעולה גל של גיפה תנשמי עמוק ותנשמי פנימה את הדברים הטובים בחיים חיוך חיבוק שיר ריקוד משפחה עבודה ועוד ועוד ושאפי החוצה את הכאב והקושי תיראי את הפריחה היא מדהימה עכשיו כדאי לך אוהבת אותך וכואבת את כאבך שולחת חיבוק ועוד אחד אולי יעזרו

תודה יקרה שאת תמיד איתי ושאת תמיד את. הכל עוזר והכל מחזק. צריכה רק ללמוד להחזיק בהכל ולא לוותר. נגמרו לי הכוחות. זאת הבעיה היחדה, ובלי כוחות אי אפשר. אוהבת אותך. שלך - מציאות אחרת

אני כאן אם יעזור לנוח מעט לשים ראש? יודעת שזה לא יספיק אבל מגיעה לך המנוחה מגיע לך לשים והפרד מסבל שישאר מאחור מחזקת ואיתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה על המילים החמות. תודה שאת יודעת לגעת במילותיך בדיוק איפה שכואב ולרכך את הכאב. תודה שאת תמיד כאן, זה כל כך המון וכל כך לא מובן מאליו. ריגשת אותי עד דמעות. שלך - מציאות אחרת

מאז הפעם האחרונה שנכנסתי הזמן טס במהירות האור הארועים רצים אחד אחרי השני בלי אפשרות לקחת אוייר בין הטיפול שלי ברוני המתוקה שלי שבלעדיה כבר הייתי מאבדת את השפיות שלי לבין מחלת הסרטן של בעלה של אימי והיא כבר מתמוטטת כי אין לה יום ולא לילה וברור שאי אפשר להשאיר אותה לבד במיוחד כשצריך כל פעם להריץ את בעלה לבית חולים,,,,, עכשיו גם בעלי פיתח חסימות בריאות אז כמובן צריך להיות גם איתו והוא כמובן עובד קשה כמו חמור בקושי נושם בקושי חי,,,,,,,,,,,,, אין סוף למה שקורה כל הזמן רק בשורה טובה אחת יש לי הבן שלי סוףףףף סוףףףףף השתחרר מהצבא גם עם זה יצאנו בשן ועין איפה לוקחים אוויר?????????????..... לי כבר אין מקום להתלונן מסביבי כולם במצב,,,,,,,,,,, אתן חסרות לי כל כך ולא מוצאת את הזמן להכנס עכשיו עפה למיטה השעון יצלצל בבוקר מוקדם וצריך כוח להתחיל יום חדש חיבוקים מלאים בגעגועים אוהבת את כולן ליל מנוחה יקרות שלי חטולית

חטוליתי נשמה, כל כך שמחה שניכנסת, שמחה שהשמעת קול. מצטערת שהחיים מזמנים לך כל כך הרבה אתגרים קשים בבת אחת. כל הכבוד לך שלמרות הכל את עוד מצליחה לתפקד במלוא הקצב. מקווה שתבוא הקלה במהרה ושבעלה של אימך ירגיש יותר טוב, וכמובן שגם בעלך יחלים במהרה. מקווה שאת בסדר, לא כתבת עליך. תמיד יש לך מקום לכתוב עליך ולשתף במה שנכון לך ובכל מה שעולה. את גם חשובה וגם לך יש מקום תמיד. מזל טוב על השחרור של הילד מהצבא, ובהצלחה באזרחות..... גם אני התגעגעתי אליך המון, את ממש חסרה לי. שמרי עליך הכי שאת יכולה. מקווה שהפיברו רגוע. ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. שלך - מציאות אחרת

תודה מאמי על המילים החמות שלך ועל החיזוקים שלך משתדלת לשמור על עצמי עד כמה שרק ניתן לא תמיד זה מסתדר את יודעת , נכון? עלי לא כתבתי כי לא יודעת כבר מה לכתוב המצב ממש קשה מרגישה עייפות וחוסר אנרגיות להתמודדדדד תמיד הכל נוחת בכמויות וזה לא הכל מצטערת מאמי שלי נפלתי עלייך מספיק ליל מנוחה יקירתי שמחתי לראות אותך כאן חטולית

התגעגעתי אליך מאוד! כמה עומס!- איך את חוץ מעיפה? איך את מרגישה? שולחת לך חיבוק- ינשוף

חוץ מעייפה? אני כל הזמן בלחץ בגלל דברים שקורים אני לא כתבתי הכל יש עוד,,,,,,,, אם אני צריכה אחרי 10 או יותר שעות של עבודה כי לפעמים יוצא ככה גם לקפוץ לאמא שלי שהיא קורסת מעייפות גם היא אשה חולת לב ולתמוך בה , מה כבר נשאר לי,,,,,,, חוזרת הביתה ועושה מה שצריך והולכת לישון מוקדם,,,,,, היום שיבוא למחרת לא יותר קל ואין עוד מי שיעזור ויתמוך הבן שלי האמצעי גם עוזר ועושה המון אבל בקרוב גם הוא חוזר למעגל העבודה מה להגיד לך שנראה כבר ימים טובים יותר תודה חומד על החיבוק, בחזרה ליל מנוחה

אולי נכנסת בכדי לקחת אוויר...? טוב לראותך העומס הוא חלק מהשיגרה שלך וזה באמת יותר מדיי טוב שיש את רוני אבל צריך למצוא את זמן האיכות עם עצמך זמן שממלא אויר ואנרגיה מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il