פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אני מרגישה כמו כפפה משומשת. מרגישה מיצד אחד שלאורך כל חיי היה לי תפקיד מאד מוגדר אצל אנשים. הם הגדירו אותי, אני לא ידעתי אף פעם מה ההגדרה שלי ולאיזה נישה אני נכנסת או מתחברת להם. פשוט השתמשו בי ואחרי שסיימתי את התפקיד בעניהם, זרקו בלי למצמץ. פעם אחר פעם נישבר לי הלב, עד שהתנתקתי לגמרי פיזית ורגשית. לא יכולתי להכיל את הכאב. היום אני מחוברת רגשית ולפעמים כמו עכשיו מייחלת לימים שהייתי זומבי. לא הרגשתי כלום בימים האלו, הכל עבר לידי ואני הייתי חייה מתה ובעיקר מתה. לפחות הכאב לא פילח לי את הלב פעם אחר פעם. ואני עוד עובדת עכשיו על חיבור, וזה מוציא מימני את כל האנרגיות. זה מה שאני אמורה לעשות כדי להרגיש בן אדם, להיות אנושית, וזה רק הורג אותי יותר כל פעם מחדש. אני מנסה לעבוד על חיבור, והכל הוא בבחינת מובן מאליו אצל כולם, ואצלי זה כל כך קשה ואחר ובכלל לא מובן מאליו, שלא נאמר גם לא קיים בכלל. צריך ללמוד לייצר את החיבורים האילו לגוף, לנפש, לנשמה, למהות האותנטית שלי ולאפשר לו להיות. אני מרגישה שקשה לי להיות אותנטית בזה עד הסוף ומיצד שני האותנטיות היא הריפוי והתרופה לרגשות הכל כך קשים שמתחתיה. אני במין מבוי סתום, והכל בסופו של דבר מתנקז ללא שייכת ולא מובנת ולא חלק ובעיקר כל כך אחרת ושונה, וזה הכי כואב. מעבר לגהנום הזה, שהוא לא בחירה שליבכלל, נוספה עוד "מתנה" שמנתקת ושוברת את החיבור הכי אמיתי שלי לחיים ולהוויה שלי. הכל לוקה בחסר ובעצם איננו ברמות שמשתקות אותי. מציאות אחרת

מציאות יקרה! לפי מה שהבנתי בהתחלה את כותבת על ניצול ושימוש בך ועד כמה זה מעליב שמסיימים להשמש אז מעיפים וזה קשה וזה כואב כל פעם מחדש שנותנים אמון ואז זה מה שמקבלים.. ואת לא כפפה משומשת של אף אחד ולא מגיע לך להרגיש ככה את צריכה להרים את עצמך שאת שווה ושווה להיות איתך ומי שלא מעריך אז שלחי אותו לדרכו כפי שאמרת יש את האני האותנטי שמסתתר עמוק בפנים ולפעמים קשה לנו מידי להוריד את המסיכה ולגרד את הרגשות האמיתיים שמסתתרים מתחתיה כי זה כואב כי לא נעים לנו להודות שמנצלים אותנו אז אנחנו ממשיכות כרגיל ולא עוצרות את זה מייד כי אנחנו לא מספיק אותנטיות כי קשה במקום הזה צריך אומץ לכנות! וגם כוחות רבים הכנות, בסופו של דבר היא מנצחת בגדול אבל אני מבינה שזה מאוד קשה להגיע אליה גם לי צריך הרבה כוחות וזה לא הכי פשוט שבעולם ואת מאוד מובנת ושייכת פשוט לעיתים רחוקה מעצמך ומנותקת מקווה שנשמת ך שנדחקת הצידה בגלל אחרים תוכל לתפוס מקום ואז תרגישי הכי מחוברת שיש לחיים! שלך סמויה

תודה יקרה אבל כנראה שלא הסברתי את כוונתי נכון. אני הכי כנה שבעולם ושופכת ומוציאה את הקרביים שלי מהמקום הכי עמוק בתוכי מיתוך חיבור מיתוך ניסיון להיות הכי אותנטית שאפשר. ועל המקום הזה שהוא הכי חשוף והכי שביר, כואב ופגוע מגיעה הבעיטה. והיא מגיעה מהמקומות שנחוו הכי בטוחים ובמצבים הכי הזויים שיכולים להיות, עד כדי להרגיש שוב ושוב כמו כפפה משומשת שעוברת מיד ליד ונזרקת שוב ושוב. אני עובדת על חיבור לעצמי וזה זורק אותי כל פעם יותר רחוק. לא יכולה לסבול את עצמי, ומן הסתם ניראה שכל אילו שהכי "סבלו" אותי הם אילו שלא היו כנים. וזה קורה כל כך הרבה ואחד אחרי השני, שדי נמאס לי. כולם אותו הדבר..... רק יודעים לדבר בשפה גבוהה ומתחת הכל ריק ולא שייך.... וכן היות וכולם כאלו, כל מי ש"תמכו" בי עד היום, מן הסתם בשורה התחתונה מי שלא שייכת זאת אני. תודה שוב על המילים המחבקות. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על ההרגשה החיים בחוסר שייכות תחושת הניתוק רגשות קשים חוסר אונים ציירי מבוך דמייני את הדרך החוצה מה המכשול מי שם בדרך עוזר מה המתנות שבדרך אך נראה הבחוץ שולחת חיבוק ויד שמלווה איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית www.orhanefesh.co.il

תודה רבה על המילים המחבקות והיד המלווה. אנשים שעברו את מה שעברתי חווים בעצמם המון דברים שגם אני חווה ולהפך. כולם יכולים להבין על מה אני מדברת. בטיפול ועם מטפלים זה אחרת, שם צריכה להיות יותר כנות וחשיפה והפרטים גם אם לא ממש לעומק מבריחים בסופו של דבר את כולם. אין לי כוח להתמודד עם זה לבד. אין לי כוח לכל הבעיטות שהן עוד טראומה בפני עצמה בהרגשה שלי. והכי מכולם, אף אחד לא שאל אותי עם הגהנום הזה שעברתי הוא משהוא שאני יכולה להתמודד איתו או לא. כך או כך אני תקועה עם זה וזה לא משנה אם אני יכולה או לא. הכל עובדות, וזה קיים וישנו.... השרדות הוא משהו שנמאס לי מימנו ובגדול זה מה שאני יכולה וגם זה בקושי. החיים עוברים לידי. מרגישה זקנה, נולדתי זקנה ואני רק מזדקנת בלי להרגיש שום דבר מהחיים האלה. לא נועדתי לחיים אבל מישהו בחר להשאיר אותי כאן בעל כורחי..... שפכתי והלב שלי דופק חזק, ואני כמו בבועה של וואקום מכווצת ולא מרגישה כלוווווום. שלך - מציאות אחרת

ובכן.. סיפרתי לכן שהחלטתי יומאחד להפסיק לתת לשכנה שלי לנצל אותי עכשיו אני לא מדברת איתה בכלל וגם לא נתקלתי בה יובלות וטוב שכך לא ממש מתגעגעת אבל בעלה כל הזמן בא לפה! הוא בעלי בענייני עבודהט ולא, לא בא להגיד לי שלום אז אני כזה עסוקה.. ולא ממש מדברת איתו כי אני לא רוצה לחדש איתה את הקשרים מפה לשם חיוך, כוס קפה והופ... שוב אני מוצאת את עצמי במצב שאני עושה בשבילה דברים ולא נעים לי להגיד לא כי היא כוחנית ובריונ ית לא במראה כמובן אלא באופי ובהתנהגות ואני נכנעת לזה!!!! אז אני לא רוצה קשרים וגם לא כלום.. בקיצור הוא בא לכאן כל פעם ומתעצבן מזה שאני לא אומרת לו שלום מתלונן עליי לבעלי מאחוריי גבי בעלי שוב מנסה לדבר אל ליבי שאני סנובית שאני רעה ובלה בלה והאמת אני לא חברותית! וככה אני ובעלי מקבל את זה ויודע! רק שהשכן כזה מתסיס מהצד אבל אני בשלי, עדיין אז אתמול הוא בא והתרגז שאינו מקבל ממני יחס שום או חיוך ואמר מה את ברוגז? למה את אומרת שלום ואני בונקר זהו ברגע שנעלתי מבפנים גמרנו.. אז הוא נעלב והלך ולא חזר יותר במשך היום לבעלי וטוב שכך יאללה שיתחפף, כל החברות הזאת מצאתי עצמי מאוד מנוצלת ונבגדת על ידי אישתו נכון הוא לא אשם אבל אני לא יכולה להמשיך להתחבר איתו ולא עם אישתו זה לא יילך מהר מאוד אני אמצא עצמי חברה איתה בעל כורחי ולא יהיה נעים לי לדבר או להגיד לא ככה אני אני יכולה לסבול בשקט ואין לי אומץ לפעמים להעמיד במקום את מי שצריך ומגזים ועובר את הגבול ועל כן אעדיף להיות נטולת חברים כי ככה זה מקל עליי את החיים ואני לא צריכה לריב ולכעוס על עצמי למה הסכמתי למה לא אמרתיי לה לא? אבל אי אפשר היא מתווכחת על כל דבר ומביאה אותי למצבים בהם אני פשוט לא יכולה להגיד כלום.. ולעשות מה שהיא רוצה בניגוד לרצוני לא לא נשארת במקום הזה מקווה להבא שאלמד להעמיד במקום ואדבר מתוך עצמי הפנימי ומה שאני רוצה וחפצה! ביי בינתיים סמויה

סמויה המקסימה שלי!! סיפור מסובך איתה אה..? אני חושבת שלא נעים לה עכשיו ולכן היא מתסיסה את בעלה לפייס ביניכן דרך בעלך כמובן.. את יכולה לבחור איך הקשר ביניכן יתנהל ואת יכולה לא לבחור בו בכלל! רק בבקשה, אל תעמידי פנים של ברוגז זה שואב גם ממך כוחות.. תאמרי שלום בלי להיכנס לדיבורים מיותרים!! סמויה, מה שלומך?? איך את לאחרונה?? אוהבת אותך אפרת, מתמודדת

את צודקת, צריך פשוט לומר שלום מנומס וזהו! רק שפשוט קשה לי לא בא ליצור קשר עין מי יודע מה יבוא אחרי השלום שהבנאדם לא יתלהב ..... אגב, שלומי בסדר גמור ושמחתי לשמוע שתוצאות הבדיקה היו לשביעות רצונך (: אז שולחת לך חיבוק סמויה

כל הכבוד שאת שומרת על עצמך! אבל מבינה שיש עוד גורמים מעורבים ומתערבים... האם יש מקום לשיחה כנה איתה לפתוח בפניה את רגשותייך כלפי הקשר ולהציב גבולות? שמרי על עצמך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

זאת הבעייתיות שמלכתחילה לא מצאתי דרך לפתוח בפניה את רגשותיי אין מקום לשיחה כנה איתה היא בעצמה לא כנה אני לא מרגישה בנוח איתה ולהיות איתה אני אלא רק עם המסכות אני בכלל לא בוטחת בה כי היא שקרנית ובוגדנית לפחות כלפיי אמיתי! אז אני לא חברה שלה יותר ואגב בעלה אני קצת חושדת שהוא נחמד אליי בגלל שירותיי לאשתו שכן היא רוב היום לבד בלי רשיון ובלי אוטו וכל הזמן נצמדה אליי נדבקה וברור לי עכשיו למה וגם לו הסידור הזה היה מאוד נוח כי אני עזרתי לה המון ! ומוניות עולות פה מאוד יקר כי אנחנו מרוחקים היה להם שווה להיות חברים שלי! ולאו דווקא רק בגלל האוטו כי אנחנו מאוד עוזרים גם אני וגם בעלי רק שהם אנשים אגואיסטים וכשמבקשים ממנה איזה טובה פעם מליון כי אני לא אוהבת להטריח אז היא לא מוכנה גם בעלה כזה ויש לה איך פרצוף לבוא אליי שוב ולבקש ולבקש ולבקש ולא נעים לי להגיד לא ואני רבה עם עצמי למה אני מסכימה לזה ומחייכת ואני יודעת שזה ניצול ואני יודעת שה לא שוויוני! ובכל זאת... זהו, נגמרה לה החגיגה תפסתי אותה משקרת לי על חם והפעם זה היה שקוף שממש צריך להיות ממש מטומטם כדי לא להבחין אבל שוב, במקום להעמיד אותה במקום אני שותקת וכן הייתי צריכה לבוא ממקום כנה ולהטיח לה ת האמת מול הפרצוף שלא תחשוב שיש לה עסק עם מטומטמת ולסגור את הקצוות שפעם הבאה אם היא רק תחשוב לנסות לשקר לי ולסובב אותי לא יהיה לה כדאי ושתעיז לנסות! אבל אני שותקת ומי כיוון שכך היא מנסה להגיע אליי בדרכים אחרות כי עדיין הקצוות לא נסגרו לא עשיתי את העבודה כמו שצריך אני תמיד נכשלת בזה!

ותגידי לה לא ! שומעת ! אין יותר ניצול אין ואין ולא מסכימה כועסת על השכנה שלך ה..... ראי לקחו אותי לנסיון במקום עבודה ולא קיבלו אותי ותא יודעת מה אמרתי לאחראית שהיא נ צ ל נ י ת ואין לי חשבון על הפה כש פוגעים בי אז אני מבקשת ממך ממש בכל לשון של בקשה לשבת עם בעלך להסביר לדבר ולא ולא לא לוותר תזכרי תמיד פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים ואת מה ? מתחלפת או גומרת להיות פראיירית (סליחה על הבוטות והרעות לפעמים שלי כאשה חזקה מצטערת לא מתכונת לפגוע גם לי ישבעיות עם השכן לא ניכנס לזה לא בא לי .)

אני הולכת מחר לעשות בדיקה משפטית ואז אני אדע בוודאות אם הוא הצליח לחדור לי או לא- תמיד אני אומרת לעצמי הלוואי ואני בתולה עדיין ושהוא לא הצליח לקרוע לי את הבתולין, עכשיו אדע... מפחיד אותי לגלות אבל קשה יותר לחיות בספק כי כך אני מקילה בחומרת המעשה שהוא עשה לי.. וכן אני צריכה להתמודד עם מציאות כואבת זו אז יקרות, תאחלו לי בהצלחה ושאצליח לקבל את ה"בשורה" בטוב עד כמה שניתן... שוב- אימלללהההה מתמודדת

אכן בדיקה לא פשוטה שעלולה לעורר טריגר אני מבינה את התהיות שלך והרצון להבין את הבלתי נתפס מה קרה באמת פיסית בעת הפגיעה? האם זה הותיר אותך שלמה גם אם פיסית יתברר שהכל במקום הרי הוא פגע בך נפשית הוא צילק אותך וכפה עלייך מה שכפה ולא משנה לאן הוא הגיע במעשיו וכמה כך או כך אינך כפי היית פעם אני מקווה שמבחינה משפטית אם הבדיקה תוכיח שעודך בתולה אז לא התרחשה פגיעה והוא ייצא נקי מצד שני תשמחי בכך כי חשוב לך היותך בתולה וזה מגיע לך להיות! הוא פשוט ניסה או לקח לך את זה בכוח מקווה שייצאו רק דברים חיוביים עבורך מהבדיקה מחזיקה לך אצבעות סמויה

תודה סמויה על ההזדהות, את תמיד איתי :) תראי לגבי השאלה שלך- מה באמת היה, אני רוצה לענות אבל אכתוב מכתב חדש.. טריגרי כמובן... ותוצאות הבדיקה: אני בתולה!!! ישששש הצלחתי להתגבר עליו נכון אומנם הוא הרג אותי נפשית וגופנית אבל אני נצחתי!! אני התגברתי עליו ולא נתתי לו להדוף יותר מידי!! אני שורדת!! למרות שהרס לי את חיי!! לגבי זה שלא אוכל לטעון משפטית יהיה לנו דיבורים אחד נגד השני..והלוואי והצדק ייצא לאור!! אני עדיין לא יכולה להתלונן עליו אבל כשיגיע, אם יגיע הזמן... מה שנותר לי לאחל לנבלה, שימות!!- סלחו לי על המילים.. אני הצלחתי!!

שמחה בשבילך שהוא לא הצליח עד הסוף. זה אולי לא מוריד מהכאב על שזה היה, אבל בהחלט מעודד מהמקום הזה שיכולת לו, שהצלחת להתנגד לו ולא איפשרת לו לממש את מה שרצה. זה לא מובן מאליו בכלל. והמעודד הוא שלמרות הכל ועל אף מה שקרה, עדיין הצלחת לשמור על עצמך, וזה נותן כוח. את יכולה לסמוך על עצמך שאת חזקה מספיק כדי לשמור על עצמך מכל דבר. אם הצלחת כילדה את יכולה גם כבוגרת. שמחה בשבילך. שלך - מציאות אחרת

אילו מילים, בחיים לא הייתי מצליחה לומר אותם נגעת בליבי, הרגשת את כאבי ושמחתי והכי חשוב נתת כוח תודה יקרה :)

לא רוצה לזהות את עצמי- לא מתאים לי ולא טוב לי לסמוך על אף אחד יותר- כל פעם אני נפגעת מחדש- וזה כל כך כואב שבא לי למות- עדיף להיות לבד-

כל כך יודעת על מה את מדברת אתמול אמרתי למטפלת שלי שאף פעם לא יהייה לזה סוף כי תמיד יהייה האחד ש.... אוף אין לי מה להגיד לך לנחם שולחת לך חיבוק אחד אולי יעזור

מצטערת שאת מרגישה ככה כי שוב נפגעת אנשים נצלנים ו בוגדניים לא חסרים מסביבנו וכן, צריך מאוד להיזהר כי תמיד יש מישהו עם אינטרס שמחפש משו לעצמו ולתועלתו במסווה של חברות מכירה את זה וכל כך קל ליפול למלכודת הזאת אולי יעזור לך פשוט לעשות ק אט ! ולהגיד לעצמך שאינך אחראית על מעשיהם של אחרים אלא על שלך בלבד ולא ניתן לשלוט בזה אז לפחות אספי את עצמך את ושילטי ברגשותייך! אל תפגעי בעצמך בגלל אחרים פשוט שלחי אותם לדרכם ב א ה ב ה הם לא שווים את אותך שלך סמויה

מאד מבינה אותך ואת המקום הזה שמרגיש שהכל מועד לפורענות וכל מילה מיותרת יכולה להפוך את הקערה על פיה ולהפוך לעוד פגיעה. מיצד שני למדתי שהמקום הפסיבי הוא הכי נורא ודווקא שם אנחנו הופכים לשק אגרוף של כל מי שרוצה "להתאגרף". לכל פעולה שלנו יש מחיר ויש סיכון, אבל רק התנועה יכולה להוביל אותנו קדימה ובעיקר לא לתקוע אותנו במקום, וזה הכי חשוב. מקווה שתמצאי בתוכך את הכוחות לזוז.... שלך - מציאות אחרת

מבינה את הקושי שלך את הכאב הפחד להפגע חוסר האמון אנחנו כאן יקירה היד מושטת אל תשארי לבד אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

שלום לכל מי שקורא ויכול לעזור אני בת 26, יש לי חברה הכי טובה בת 25, אנחנו כבר 7 שנים בחברות חזקה, החברות הכי טובות, היינו פה אחת עבור השנייה בכל הרגעים, אושר ועצבות, כאב ושמחה. סיפור החיים של חברה שלי הוא מאד כואב ועצוב. תמיד ידעתי זאת, אך האמנתי כי הכול נובע עקב משהו מסוים שעברה, ושזה יעבור. בעקבות אירועים מסוכנים בזמן האחרון אשר חברתי הייתה מעורבת בהם, החלטתי לדבר עם אמה ולפתוח את הכול, וכן, לשאול אותה שאלות, שמעולם לא הייתה לי תשובה עבורן. אתחיל בלהציג את חברתי, צד אחד שבה- החברה שאני מכירה, החברה שיש לה המון חברים ותמיכה ומקבלת המון אהבה וחום מהסביבה. היא אדם טוב במהותה, נאמנה מאד, תמיד מקשיבה לאחרים,חברותית, עוזרת ואוהבת, תעשה הכול בשביל חברים שלה, תומכת, חיננית, יפה ומקסימה, כובשת, אשת שיחה, נבונה, מתוקה, בוגרת במחשבתה, עם המון שמחת חיים ואהבה לצחוק ושמחה. יש לה המון חברים. מקרה אישי שלי אשר מוכיח האמור – עברתי תאונת דרכים קשה, בעקבותיה במשך חצי שנה הייתי בכיסא גלגלים, במשך כל התקופה של חצי השנה, היא הייתה שם בשבילי , תמכה בי בצורה ובאופן שאף חבר מעולם לא עשה עבורי, כמעט 24 שעות ביממה, הייתה אצלי בבית בכל יום עם משפחתי. בחצי שנה הזו, היא הקשיבה לי ולחששותיי, שמה אולי מעולם לא אחזור לתפקוד מלא, וכן חששות טבעיים שקיימים אצל נפגעים לאחר תאונת דרכים. וכן, שמחה אותי והעבירה את זמני. אני רואה בתמיכה הזו, כמשהו מדהים, של אדם חזק, מוסרי ונאמן אשר מאד רגיש למצוקות של אחרים. לאחר שהצגתי את הצד שאני אוהבת בה, אציג את הצד האחר שבה, הצד אשר נחשפתי בטיפות קטנות בכל השנים, ובימים האחרונים, נחשפתי אליו באופן מוחלט וברור עקב שיחה עם אמא שלה ואחותה בת ה-20. חברה שלי מגיעה מבית "הרוס", יש לה 2 אחיות ואמא, אביה נטש את ביתן (מוחית לא פיזית) כשהיא הייתה בת 4, מעולם לא היה שם עבור אף אחד מבני המשפחה, היה המון בחו"ל והתכחש לחייו כאבא וכאיש משפחה. אביה הוא שקרן אובססיבי, גנב כפייתי, אשר גנב מכל המשפחה, מהאמא, מהילדות, את החסכונות שלהן, מההורים, מכל אחד אשר היה לו קשר מולם, רוקן את כל כספי המשפחה (באופן "חוקי" עם עורך דין") הוא הוביל את המשפחה למצוקה כלכלית קשה, ומציאות מאד כבדה, אשר הובילה את אמה לעבוד 14 שעות ביממה, עם 3 בנות בבית, אשר לא זכו להדרכה, חינוך ותמיכה. חברתי, כשהייתה בת 10, גידלה את אחותה הקטנה אשר הייתה תינוקת, לבדה מכיוון שלא היה איש בבית, האב מעולם לא היה שם, ואמה עבדה בפרך בכדי לקיים את המשפחה ובכדי לצאת מהמצוקה הכלכלית הקשה שאביה הוביל את ביתה. בשנים לפני גיל 15, אמה מספרת שהיא הייתה אדם נורמטיבי, עם שמחת חיים, ולא היו תסמינים אשר מראים על בעיה או מצוקה. בגיל 15, חברתי עברה אונס, אביה באותו זמן היה בחו"ל, וכשסיפרו לו על כך, הוא לא חזר ארצה, ונשאר שם כמה חודשים (חודש, או חודשיים אני לא זוכרת) היא לא הלכה לטיפול, ועקב חוסר התמיכה מחוסר הברירה בביתה, פשוט המשיכה הלאה. אמה מספרת שכמה חודשים לאחר מכן, החלו תופעות אשר תסמיניהן זהות לאביה. היא החלה לגנוב כספים, לשקר באופן אובססיבי (כלפי חייה בלבד ולא על אחרים) , גנבה מאמה חסכונות, עשרות אלפי שקלים, אם ארנקים היו זרוקים בבית, הייתה גונבת כל מה שיש. בכל שנות החברות שלנו, לא ידעתי על הכספים ועל הצורך שלה לגנוב, ידעתי שהיא עברה אונס, ושייכתי את כל מעשיה להרס עצמי של בחורה שלא טיפלה בעצמה כמו שצריך, תמיד הייתי שם בשבילה, להקשבה, לתמיכה, ולעזר. בכל שנות חברותינו, היו לה 3 קשרים ארוכים עם גברים, הקשרים היו אובססיביים, לא טובים, הרסניים מאד, ובסוף לקראת פרידתם ממנה, היו לה רגעים מאד קשים מחשש עצום מנטישה. יש לה חרדת נטישה מאד חזקה, ובכדי להתמודד עם זה, בכל קשר כשעמד להסתיים, היא החלה קשר חדש עם בחור חדש "כל הבא ליד", וכל התהליך חזר חלילה, גם בשני הקשרים שלאחר מכן. חשוב להדגיש כי לפני כשנה וחצי היא החלה לעבוד, פעם ראשונה בעבודה שהיא החזיקה בה מעמד כשנה וחצי, ולא התפטרה אחרי שבוע, (כמו בעשרים העבודות שהייתה בהן) , אני וחברותיי גם זיהינו כי היא פוגעת בעצמה פיזית, הייתה מופיעה עם שריטות וחתכים בגוף, והוצאנו את זה בפניה, היא הייתה משקרת המון שהיא נפלה, שהיא נדרסה ע"י אופנוע, שהיא נפלה בדרך לעבודה וכו. בסופו של דבר עקב שיחה נוקבת וקשוחה, היא הודתה באמור ואמרה שהיא משקרת ופוגעת בעצמה כי היא לא מרגישה טוב עם עצמה מיום האונס, שהיא בהרס עצמי בלתי פוסק. אמרנו לה שהיא צריכה ללכת לטיפול, היא הלכה לטיפול פסיכולוגי (גם אנחנו היינו איתה חיכינו בחוץ) אך הטיפול לא עזר, כי היא בחורה מאד פקחית, נבונה וכובשת, והיא הצליחה "לעבוד" על הפסיכולוג, ולא סיפרה לו את כל האמת. היא סיפרה לו מה שהוא רוצה לשמוע, וכיוונה אותו לרחם עליה ולהוביל אותו להגיד שהיא בסדר ושהיא יכולה לחזור לחייה. בחודשים האחרונים הגיעו תסמינים נוספים, היא גנבה כספים משני בני הזוג האחרונים שלה, מכמה חברות, לפני כחודש פיטרו אותה מהעבודה + מקרה קשה הוא בסוף השבוע האחרון הקשור לבן זוגה, אשר הוביל אותו להיפרד ממנה למרות האהבה הגדולה שהייתה בניהם. שהמעשה שהיא עשתה לו הוא הדבר הכי חמור שהוביל אותי ואת חברה שלי לדבר עם אמה. התבשרנו כי זו אכן סוג של הרס עצמי, אך הרבה מעבר. שאביה הוא כזה, שהיא גונבת כספים מגיל 17, ללא הכרה, שיש לה כנראה "הפרעת אישיות גבולית" כמו לאביה ושהיא שקרנית כפייתית. אני וחברתי עשינו איתה שיחה והצגנו בפניה את כל האמור, הסברנו לה שהיא עושה מעשים קשים ורעים, אשר עלולים להוביל אותה להסתבך עם החוק, שהיא כבר בגיל אשר יש תוצאות למעשים שלה, שהיא לא יכולה להמשיך כך, שהיא בגילה צריכה לקחת אחריות למעשיה, שהיא מסכנת את עצמה, את משפחתה ואת הסובבים. היא יודעת שדיברנו עם אמה, אמרנו לה שאנחנו יודעת הכול, שהיא לא יכולה להמשיך כך ושהיא חייבת ללכת לטיפול ולא, היא תהרוס את חייה, והבהרנו לה שביום שהיא תוותר על עצמה, לא תשתף פעולה, ולא תיקח את הטיפול ברצינות, גם אנחנו נוותר, כי אנחנו לא יכולות להציל אותה מעצמה. שהיא חייבת להראות רצינות. היא הודתה בכל האמור, אמרה שהיא בדיוק כמו אביה, גנב ושקרן, ושהיא יודעת שהיא הורסת לעצמה את החיים, ושהיא לא רוצה לסיים כמוהו, ורוצה ללכת לטיפול. מאותו יום אני וחברתי מנסות למצוא לה פסיכולוגים אשר מקבלים מטופלים דרך קופת חולים, מכיוון שהיא לא יכולה להגיע באופן פרטי עקב מצוקתה הכלכלית. החיפושים לא מניבים תוצאות, כל פסיכולוג ששומע על מה מדובר, ישר אומר שהיא צריכה פסיכיאטר, או שהיא צריכה להיות במסגרת, במכון לבריאות הנפש, או לא משנה מה. ושטיפול פרטני מול פסיכולוג לא יוביל לתוצאות טובות, בקיצור, הם פסיכולוגיים קליניים אשר לא מוכנים לקחת על עצמם "תיק" כזה. ניסיתי להסביר להם שאני לא בעלת מקצוע, ואני לא יכולה להגיד לחברתי שהיא צריכה ללכת למוסד, או למכון לבריאות הנפש, או לפסיכיאטר, כי הם צריכים לאבחן ולהסביר לה שהמקרה שלה קשה ושדרך הטיפול האפקטיבית ביותר היא X. אני לא רוצה לקחת אחריות על עצמי בדבר שכזה, לא רוצה להיות האדם הרע שמאפיין אותה כ- "חולת נפש" בשביל זה יש בעלי מקצוע. הצרה היא שאף פסיכולוג לא מוכן לקחת זאת כתיק דרך קופת החולים, אלא רק באופן פרטי. אני מתוסכלת, ממורמרת מהמצב, כמעט ומרימה ידיים, ולא יודעת מה לעשות יותר. האין טוב בעולם הזה? האם הכול מסתיים בכיס שלנו? איפה לבם של אנשים? גם ככה המצב קשה, כל זה לא תורם, אנא עזרו לי, אנא הציעו לי מה לעשות, אני במבוי סתום וחברתי מתדרדרת מיום ליום.

ברוכה הבאה מרשים ומרגש לראות כמה את דואגת ואכפתית כלפי חברתך בעצם יותר מכל אדם אחר בעולם. אכן דברים מורכבים מאוד את מספרת מהיכן האבחנה של אישיות גבולית? היא ביקרה אצל פסיכיטר? אני מניחה שאם יש מורכבות כפי שאת מתארת ומגבלות כלכליות אולי עדיף שתטופל במסגרת ציבורית , שם תקבל טיפול מערכתי מצוות רב מיקצועי... אך חשוב להבין שהיא זו שצריכה לקחת אחריות על חייה. כמה שתנסי ותאמצי עבורה , זה לא יעזור אם היא לא תיקח עצמה בידיים. אני מבינה ומעריכה מאוד את דאגתך. אך יתכן שיכולתייך מוגבלות ואת צריכה לדאוג ולשמור על עצמך. מחזקת אותך אם יש לך שאלות או צורך לשתף ולהתייעץ. אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני מבקשת עצה איך לכתוב דיווח אנונימי שמטרתו להביא להפסקת התעללות בקטינה בידי אביה, אבל שברגע שהדיווח מגיע לידי האב המתעלל הוא לא יוכל להבחין שהדיווח הוא על ההתעללות בבתו, אלא עליו בגין הסמים. למדווח יש חשד סביר שהאב מתעלל מינית בבתו, וזה פרט מוכמן שידוע אך ורק בין ההורים של הילדה לבין המדווח. המדווח מכיר את ההורים והם סיפרו לו שבסיכסוך שכנים הם שכנעו את בתם להגיד לשוטר שהשכן מציץ להם, למרות שזה לא נכון. כלומר, ההורים מגישים תלונות כזב ומשתמשים בבתם לצורך כך. המדווח יודע זאת, לכן הוא נזהר שמא ההורים ידעו שהוא חושד בהם כי אם הם ידעו על רצונו לדווח אז כנראה שגורלו יהיה כמו הגורל של השכן. אבל, למזלו הטוב של המדווח, ההורים האלה משתמשים בסמים, וזה כבר קצת יותר ידוע למכרים, ולכן אם הדיווח למשטרה יתמקד בזה אז לא יוכלו לזהות מי המדווח כי במילא לא רק הוא יודע על כך שהם משתמשים בסמים. מאידך גיסא, אם הוא ידווח רק על הסמים, אז הבת תישאר בחזקתם למרות שהאב מסכן אותה (כי הוא מתעלל בה מינית), ואז הדיווח על סמים לא יביא את התוצאה שהינה הפסקת ההתעללות בקטינה בידי אביה. ובכל זאת, אסור לעולם להזכיר בדיווח את ההתעללות בקטינה, מפני שבוודאי תהיה חקירה סמויה בבית ספר, הבת תספר להוריה, והם ילמדו אותה מה להגיד, אבל קודם כל הם ייחשדו בזהות המדווח ואז ישכנעו את בתם להגיד שהמדווח מתעלל בה. ולכן, המדווח רוצה להשיג את המטרה מבלי שההורים שלה ישבשו את החקירה הסמויה נגדם. לכן, כדאי ללכת בדיווח רק על העניין של הסמים בבית, ומזה לקוות שהמשטרה תבין שהורים שמשתמשים בסמים וסוחרים בסמים (ונוסעים לכפרים ערבים כדי למכור סמים) מסכנים את הילדים שלהם, וכתוצאה מכך המשטרה תביא לידי כך שהאב יורחק מהבת על ידי מסע הסברה של עובדים הסוציאלים. והבקשה שלי אליך היא לתת לי עצות איך לנסח דיווח על הסמים של ההורים, באופן כזה שהמשטרה תרחיק את האב מהבת שלו, מבלי להזכיר במכתב הזה על החשד בהתעללותו בבתו. ההתעללות המינית בילדה ידועה רק לאדם אחד, ובגלל זה אם הדיווח האנונימי יספר על החלק של ההתעללות בילדה, אז האב ידע היטב מי דיווח כי רק המדווח יודע את זה. ואז האב ידריך את הילדה מה להגיד מול חוקר הילדים כדי לפגוע במדווח ולשבש את חקירת הילדה שלו נגדו. זה לא יביא להפסקת ההתעללות בילדה בידי האב, אלא רק יעניק גושפנקא מהגורמים הרשמיים להמשך פעילותו של האב בילדה. לכן, אסטרטגיה טובה היא שהדיווח לא יסגיר את מי שיודע על ההתעללות המינית של האב בילדה, אלא יסגיר רק את הסמים, שאז הרבה יודעים. האב ואשתו קמצנים, יש להם מיליון וחצי בבנק, והם לא מסוגלים שיהיה לילדה חדר. היא ישנה בסלון עם הרבה רפש וליכלוך. יכול להיות שכדאי להכניס לדיווח על הסמים גם את העניין הזה, והכל בתקווה שהמשטרה תבין בעצמה שכדאי לפעול להרחקת האב מהילדה, אומנם בעילות של הזנחה, אבל הרחקתו של האב ממנה יביא את התוצאה של הפסקת ההתעללות בילדה. אבל איך בערך מנסחים את המכתב ? האם יש חובת סודיות נמשכת שהמכתב לא ייחשף להורים גם אם במידה והאב יצליח לגרום לשיבוש חקירת בתו על ידי חוקר ילדים ?

מה עם מצלמות נסתרות?

אם יש מידע על פגיעה בקטינה, יש חובת דיווח עלייך לפנות מיידית למשטרה או לעו"ס ברווחה ולהעביר את המידע שיש ביידך. אי פניה ודווח על פגיעה והתעללות בקטין היא עבירה על החוק אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

ואני מציעה לא להלשין להיזהר מאוד את רוצה לעזור רק הילדה תוכל לדבר ולעזור להורים שלה את מי את שתתערבי בכלל ? יש מורה יש ביתספר מה אכפת לך כמה כסף יש להם נראה לי שאת קטנונית ואת יכולה לפגוע בכולם היזהרי מהלשנות ואין לך זכות להתערב מי שמך ? מה את אלוהים? תדווחי על כלום תני לזמן לעשות את שלו תהיי חברה של הילדה תשמעי מה היא אומרת ואחרכך כלום שומעת גם אם הד'ברים נכונים את אין לך זכות להתערב הלשנה וחבל עברתי את זה משפחתי מבינה על זה חבל שיקראו לך מלשינה חבל

אני משנה את שמי לכינוי אחר: מתמודדת.

הרבה הצלחה למתמודדת המנצחת! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית www.orhanefesh.co.il

המון זמן לא הייתי כאן. מקווה שכולן מרגישות טוב. כידוע, אני גבר. והיום נחשפתי למשהו שלא היה לי מושג לגביו. ישבתי עם בת זוגי וחברות שלה ודיברנו. הן העלו את הנושא של "מבטים מפשיטים" שגברים נועצים בנשים. רק מבטים - שאין בצידם הערה או נגיעה או שריקה או גרוע מזה. מבטים בלבד!. נשארתי בהלם. אם זה רק מבט - איך אתן יודעות שזה מבט מפשיט?. לא קיבלתי תשובה ברורה. הן פשוט מרגישות. פתאום נודע לי שנשים מבטים של גברים אחרת. ואני רוצה שתבינו -לא מדובר בלבהות לבחורה במחשוף. זאת הטרדה חצופה לכל דבר מבחינתי. מדובר במבטים שלכאורה אפשר לראות בהם מבטים תמימים. נטלי, בת זוגי, סיכמה ואמרה שאם הייתי אישה היתי מבין את זה. אולי. רציתי לשאול אתכן מה דעתכן על זה. התופעה אכן מוכרת לנשים?. יש מבטים שלכאורה הם תמימים, ונשים מרגישות שהן בעצם מפשיטים?. כמו שכתבתי בכותרת, אולי זה טריגר, אבל אבקש שתענו לי. נשארתי מבולבל נורא מהעניין הזה. אם אתן מרגישות שהשאלה פוגעת ברגשותיכן (וזאת לא כוונתי!), אנא מיחקו אותה מהר. עמית.

ברשותך, אענה לך, בכבוד רב, עמית! כן, יש, מבטים מפשיטים, בוהים, לא עוצרים, אפילו 5 /ניום תבמצב כזה זה נצח, כי לא ספרת אפילו את מאיות השנייה. אולי אם אבהה לך במה שמו תרגיש כך גם..

ואגב, יש לי רעיון טוב להתמודדות עם זה, ואגב-לא חושבת על זה כמבט מפשיט אלא מבט של גבר שמתיחס לאישה כאל אוביקט. אני לא נכנסת למעבר. בכל מקרה, אז פשוט תשירו, תדברו, שלא תהיה תא השתיקה, זה עבד לי מצויין כבר פעמיים, תשירו להם כשהם עושים את זה, בד"כ הם מסובבים ראש..ואם השיר מתקשר לסקס, עוד יותר טוב, שיביך אותם. וואלה, תשירו "פה קבור הכלב, הבבב," חחח

קוראת ומתרשמת. בנות יקרות - תמשיכו לחזק ולעודד זו את זו. הדרך להחלמה עוברת בהאהבה ובתמיכה הדדית. שאו ברכה.

אני כ"כ לבד בעולם מחוץ לכאן.... :( וגם קשה לי בלימודים מרגישה שנחסם לי יכולת הלמידה וזה כ"כ מדכא ומחשיך אותי, אני מרגישה שלא אוכל לממש את הציפיות והרצונות שלי, הם נראים כ"כ רחוק ולא בהישג יד.....

את רגילה להצטיין בה כל ולכן נראה לך עכשיו חשוך וקשה.. תקבלי באהבה כל ציון גם אם הוא נמוך ממה שאת רגילה וגם אם הוא נכשל כי הוא משקף את כל המאמצים שאת עושה להתקדם הלאה וללמוד ואת לומדת ונלחמת בשיניים למרות כל מה שעברת ואת עוברת קבלי באהבה את הירידה בסופה תבוא עלייה שלך, באהבה סמויה בסוף תבוא עלייה

קשה לקבל זאת אבל אני אנסה תודה יקרה

הלבד הוא עניין של בחירה. לפעמים מרגישים לבד גם אם המון אנשים מוכרים ויקרים נמצאים בסביבתינו, ולפעמים כשנמצאים בלי אף אחד מרגישים שאנחנו מספיקות לנו ולא לבד...... זאת תחושה פנימית כואבת ואפילו אם את לבד בלי אף אדם לידך, את יכולה לעשות דברים שיעסיקו אותך ולנטרל את התחושה הזאת. את יכולה ללמוד להיות מספיקה לעצמך, ואחרי זה גם תצליחי להתקרב לאנשים ולא להרגיש לבד. באשר ללימודים, שום דבר לא הולך בקלות. הצלחה מלווה בהמון כשלונות בדרך. אף אחד לא נולד עם תואר. לומדים ניכשלים, קמים וממשיכים הלאה עד להצלחה. אל תתייחסי לכשלונות אם יהיו כאלה ואל תתייאשי מהקושי. תעשי ככל יכולתך ותסכימי לקבל את התוצאות כמו שהן מתוך אמונה ששום דבר לא עומד בפני הרצון. שיהיה בהצלחה. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על תחושת הלבד אל תתני לכך להשתלט עלייך לפגוע ולהוריד את האמונה והבטחון בעצמך בוודאי שאת תצליחי גם אם זה נראה רחוק מעטים מאוד מקבלים הכל על מגש של כסף את חייבת לרצות ולאמין כי רק כך תוכלי להגשים את הרצונות והמטרות שתציבי לעצמך! יקרתי את בחורה חזקה עם כוחות אני יודעת ומאמינה בכך אבל גם את צריכה!! שולחת חיבוק מחזק איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית www.orhanefesh.co.il

חמישי אינני מוצאת מנוחהלעצמי. פה ולא פה. מודעת ולא מודעת. מודעת לרך בה אני צריכה ללכת מודעת למה שעוב עלי מודעת לטיפולים להם אני זקוקה ש...... יקלו... יאפשרו.... יסייעו... יגרמו ..... לי לחזור לחיים. לקבל את הפגיעה .נקודה. ללמוד לחיות לצידה, ומנגד ... אני כך. לא מסוגלת להפנים ת זה לא מסוגלת להתבטא על זה. קשה לי מאוד מרוסקת על הסף ושניה לפני מבקשת הצילו ודומה שאין לי ממי לבקש מתנצלת

מרום יקרה, אני מאוד מבינה אותך איך מתייסרת בכאב ללא מענה קשה לך מאוד כרגע בלי טיפול ואני חושבת שיש דרכים נוספות להשיג טיפול דרך המרכז סיוע באיזור מגורייך או לפחות לפנות לשם טלפונית ופיזית בתור התחלה ככה כמו שאת, במצבך יש מענה ויהיה לך מענה אל תישארי עם כל זהו לבד זה גדול מידיי, קשה מידי וכבד מידי תרימי אליהם טלפון והשאר כבר יפעל מאליו.. שלך ובהצלחה, סמויה

אני שומעת את קריאתך: הצילווו ומאוד רוצה להיות שם איתך לחבק לנשק וללטף... זה לא שאני לא יכולה, אני אנסה עד כמה שאוכל להיות כאן, איתך! בשמחה ובכאב לשמוע ולחוות איתך את הכאב טיפול זה דבר הכרחי, קשה, אבל נחוץ כדי שתביני את עצמך, אפילו דברים שהאמנת עד היום שהם כך את עלולה להבין שהם לגמרי אחרת... תחשבי על הכיוון הזה זה יעזור מאוד בעיצה ובהבנה ולתמיכה אנו כאן איתך!! שלך, אפרת

מקווה שאת מרגישה כבר יותר טוב. מצטערת שרק עכשיו מגיבה לך. את מנסה לברוח מהכאב כי זה כואב להרגיש את הכל. העניין הוא שהכאב הולך איתך ואי אפשר לברוח מימנו. ברגע שתצליחי להפנים את הדבר הזה, גם תהיי מוכנה להתמודד איתו, פשוט כי אין דרך אחרת ואין קיצורי דרך. את יכולה להתגבר על הכאב. אמנם עברת פגיעה, אבל את לא הפגיעה, אלא הפגיעה היא חלק מימך, ויש בך עוד הרבה חלקים אחרים, חלקים טובים. כולם ביחד הם מי שאת. ברגע שתצליחי להפנים את זה גם תצליחי להסתכל לכאב בלבן של העיניים ולפרוק אותו מהגוף. תבכי, תצעקי, תבעטי, תרקעי, תרוצי, תעשי פעילות ספורטיבית מאומצת. כל אילו יעזרו לך לפרוק את הכאב. תרגישי טוב ושיבואו ימים טובים יותר. שלך - מציאות אחרת

צר לי ואין צורך להתנצל תיהיה חזקה תאמיני למרות הקושי לראות את האור הוא קיים הוא נמצא מאחורי הערפל אספי את כוחותייך והגשמי את הרצונותך אני מאמינה בך את יכולה מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית www.orhanefesh.co.il

מתי כבר אפסיק לשנוא את עצמי???? ולהתאכזר אליי???? היום המטפלת שלי אמרה לי שכיום האויב הכי גדול שלי- - זה אני בעצמי!! היא אומרת לי: "לא מספיק מה שעברת?? לא מספיק התאכזרו אלייך?? למה את עושה את זה לעצמך...." אבל- מה אומר לה?? שאני לא עושה זאת בכוונה?? שאני לא יודעת מה קורא לי?? שאני מפחדת מעצמי?? לא יודעת מה אעשה מחר או ביום שאחרי כן?? אני מחפשת משהו... או אולי לא ובעצם אני מעתיקה את הדפוסים שאני רגילה את האונס על כל מי שאני באה עימו בשיחה... אני בעצם מחפשת פוגעים- בתת מודע אני 'רוצה' להאנס שוב- לא יודעת איך אני אומרת זאת... אני פשוט כבר לא מבינה מה אני עושה לא מפנימה לא בורחת כמו מאש ממקומות מסוכנים הולכת כמו עיוורת - לא רואה מכשולים ואין לי מקל לגשש בעצם יש לי- את המטפלת שמזהירה אותי מצטערת שאני חוזרת על אותם דברים כל הזמן אבל מה לעשות אני כמו שתי אנשים אחד מקשיב להזהרות והשני מחפש משהו או חוזר על דפוסים קיימים אוףףף אין מי שיעזור לי רק אפרת- אני אבל למה אני לא איתי?? למה אני מחפשת צרות?? למה אני לא מבינה?? מה קורא איתי?? לאן אני הולכת?? מה מחפשת?? אוי כמה אני בבוץ... אין לי כוח לפרט על מה אני מדברת... אלו רק התחושות שלי עכשיו לא מצליחה לבכות לא מצליחה לכעוס לא מצליחה להבין מה הוא עשה לי לא מצליחה להיזכר (סמויה, זה כמו שתיארת- שזה כאילו נעלם ממך שאת נפגעת) אבל אני יודעת שנפגעתי כי זה היהי ממש לפני כמה זמן ומייד הלכתי לטיפול אבל לא מצליחה לנקות את עצמי ואני רק הורסת עוד ועוד את נפשי את גופי את נשמתי אוי.........

אפרתוש יקרה... אל תייסרי את עצמך על התנהגותך ואל תלקי את עצמך! קראתי באיזה מקום שלקורבנות תקיפה יש דחף מאוחר יותר בחיים לחזור על הטראומה אניי חושבת שקראתי על זה באתר- מקום יש לזה הסבר ולא רק לך זה קורה רק לא זוכרת מהו ההסבר ההגיוני לכך.. תיכנסי לשם בהזדמנות יש שם הרבה חומר שעוזר להבין דברים Www.macom.co.il אני חושבת שיעזור לך לעשות סדר בדברי

אפרתוש היקרה... אל תייסרי את עצמך וחלקי את עצמך יותר מידיי בקשר להתנהגותך קראתי פעם, באיזה מקום של קורבנות תקיפה מינית יש דחף מאוחר יותר בחיים לחזור על הטראומה לא זכור לי מהו ההסבר לכך תיכנסי לשם, לאתר מקום יעזור לך לעשות סדר בדברים Www.macom.org.il ואולי תביני יותר מדוע את מתנהגת כפי שאת מתנהגת ומדוע את רוצה לחזור לשם למרות חוסר ההיגיון שבכך יש לזה הסבר.. אגב , בכל מה שקשור לפגיעה מינית הדברים הם הזויים ולא הגיוניים ומתחמקים מהמציאות וכללי ההגיון למשל שאצלי זה נשכח לתקופות מסויימות עד כדי כך שהייתי שומעת מקרים על בנות אחרות וחושבת לעצמי : איזה מזל שזה לא קרה לי! ובתקופות אחרות זוכרת ויודעת... אבל ל א ממש אכפת לי מזה כי זה היה סתם ומזמן שהייתי קטנה.. ואחר כך שוכחת.. לא מפריע לי בכלל כאילו, מה זה השטויות האילה סתם באיזה פינה.. אבל מצד שני, תוקפים אותי מעשים מוזרים וקיצוניים כאילו, משום מקום וללא הסבר.. ושום דבר לא מתחבר לשום דבר.. אי אפשר אפילו להסביר במילים.. ממש לא הגיוני! וכמו אצלך, שאת נמשכת שוב לאותם סצינות, לאותם מקומות זה נוגד את חוקי כל היגיון! ובכל זאת זה קיים אני מאוד מבינה את הבלבול שלך ואת השאלה אני יודעת שזה מזיק לי אז למה אני ממשיכה לעשות זה לעצמי?? זה כמו שפציתי את הפנים פעם אני ידעתי שאני מתמכרת לחיטוט בפנים ידעתי שאני מגזימה זה אפילו התחיל להיות כואב ירד דם וחתכים, וסימנים כחולים שהקפדתי לכסות עם מייק אף וזה היה מכוער לאללה אבל הידיעה לא ממש מנעה ממני להמשיך לעשות את זה עד למצב שהמייק אף כבר לא יכל לכסות והכל התפרץ בטירוף ואמא שלי הייתה צועקת עליי להפסיק להסתגר בחדר האמבטיה אבל הייתי מתגנבת לשם שהיא הייתה הולכת לישון.. וממשיכה בשלי.. אז ככה שאני מבינה אותך ואת הדחף מבפנים , ההרסני שמשתלט רק אאחל לך, שלא תפגעי יותר ויותר בעצמך ותשמרי על עצמך כי מגיע לך הכי טוב בעולם! סמויה

על ההבנה והאיחולים.... ניסיתי להיכנס לאתר מקום אבל לא הצלחתי לראות שם את התופעה שאני מתארת.. זה כ"כ משגע הדבר הזה... כי אני יודעת מה קורא איתי אבל לא מצליחה למנוע את זה מקווה שיגיע יום ופשוט המחשבות והמעשים הללו יתאדו אני ילמד לאהוב את עצמי ולתת לי את הכי הטוב לא אזלזל בעצמי ...... אני מנסה לעשות צעד לקראת זה: אני אשתדל לא להגיב לאנשים שינסו לגלוש עם השיחה למין ישר אני יעיףאותם מהפון שלי או מכל מקום אחר אפילו אם ישאלו איך אני נראית כי זה שאלה שמעניינת על הגוף איך הוא נראה לא על האישיות ובאשר לבחורים שיתחילו איתי ברחוב אם הם "יצחקו" איתי (כמובן בדברים מסויימים) לא אתייחס אליהם כמו שהאיש בבית הדפוס אמר לי: "אני עושה הנחה למורות בואי, אצלם אותך בחינם..."- כמה שזה יקוץ לי ויחמיא לי לא אתפתא יותר! הלוואי ואצליח.... שוב תודה סמויה אפרת

אני חושבת שאת לא אשמה בקטעים האלו שעברת עכשיו. בהרגשה שלי בכל מה שקשור למערכות יחסים, אנחנו נימשכות למה שמוכר וזכור לנו בתודעה לגמרי, והיות ועברת דברים קשים, את יודעת לשרוד את האתגרים האלה. מכאן שאת נמשכת למקומות ומצבים שבהם את יודעת לשרוד, ואילו מקומות מועדים לפורענות.את לא מכירה מקומות אחרים או שכן והדחקת אותם, והיות ואת לא יודעת להתנהל בטוב, ברוגע, בשלווה ושמחה, את מגיעה למקומות הקשים, פשוט כי שם זה מגרש מוכר וידוע לך. שיהיה לילה טוב, כאן איתך שולחת חיבוק. שלך - מציאות אחרת

תודה על ההבנה, אבל- כפי שאמרתי, בעזרת הטיפול אני מצליחה להבין אבל לא לשנות דפוס זה ז"א: המטפלת שלי אמרה לי: "את מענישה את עצמך על זה שאנסו אותך" היא מנסה לגרום לי להבין את הדברים ולהראות לי שאני פועלת בצורה הפוכה ... אני רק מחכה ליום בו הכל ישתנה יהיה טוב יותר עבורי ושהכעס שלי שמופנה אלי יהיה מופנה אליו- אל הפוגע... תודה על החיבוק, שולחת לך בחזרה יקרה, הרבה הצלחה נ.ב. כתבת: אנחנו נמשכות למה שמוכר וידוע לנו"... האם גם את חווה דברים מסוג זה?? או שהתכוונת לנו כנפגעות?? איתך אוהבת אפרת

אל תתני לשנאה הזו מקום לא מגיע לך זה נכון שזה הרגל וכך את רגילה אך זה לא אומר שכך צריך להיות או שכך זה ישאר לנצח תתחילי לאמץ דפוסי חשיבה חדשים על עצמך! תתחילי לאהוב את מה ומי שאת רואה במראה תתחילי לאהוב את התכונות שלך זה אפשרי ערכי רשימה של כל הדברים הטובים שבך! גיוס מחשבות חדשות על עצמך אההה אל תשחכי להעניק כל יום מתנה אחת לעצמך! וספרי לנו איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית www.orhanefesh.co.il

כותבת ברגע קטן של אומץ. נעלמתי קצת ונאלמתי המון וגם לעצמי. איבדתי את הבטחון לשתף בכאב ובמה שעובר עלי. אני יודעת שאפשר אבל לא מרגישה בטוח. שיתוף בכאב ברמה מסויימת הוא תקין ונכון, וכשעוברים את הגבול, ואין לי מושג מהו, או איפה הוא עובר, המכה כל כך כואבת. דחיה וכעס עוצמתי הם המענה. חוויתי את זה יותר מידי ולא רוצה עוד. משותקת ולא רוצה להעיק על אף אחד. לא מרגישה שייכת לשום מקום. הכאב מפריד ביני לבין כולם והכל. אין לי מילים יותר, גם נגמר האומץ. מציאות אחרת

אני חושבת שבתוך תוכינו אנחנו יודעים מה הגבול .... חשוב שתוציאי ולפעמים שהכאב מאוד גדול כדאי לכתוב לשפוך על דף ואחר כך אפילו לזרוק אבל להוציא ...כשאת עם עצמך אין גבול אין בעייה של צורת ביטוי או מלל הכל מותר .... תלוי איפה לחברה טובה אפשר לספר בגבול יכולת ההכלה שלה וניתן להרגיש בזה , בפורום הייתי כותבת אבל ללא פרטים שיזהו אותי אחר כך עם הכאב . בכלל הגבול נועד לשמור עלייך לא על האחר כל אחד אחראי על עצמו ואם זה כבד לו או קשה שלא יקרא או יגיב ...ועוד דבר חומד תזכרי שכולנו מגיבים מהמקום שלנו ושום דבר גם שזה נכתב אלייך לא בעצם קשור אלייך באמת ....אז אל תיקחי אף תגובה אישית גם מהאנשים שניראים לך שהם אלוהים והם בריאים כל אחד והשריטה האישית שלו . חומד אוהבת אותך יקרה שולחת חיבוק לעידוד ...והדרך כואבת אבל את צועדת בה בנתיב החדש והמיוחד לך קחי אותו למקומות מדהימים אם תקווה ואמונה שבדרך הזאת את תיראי גם את הפרחים בצידי הדרך ולא תיפלי לבורות ....את כואבת אבל תזכרי כאבת לפני רגע אז הכאב עבר ...ועכשיו את כבר לא . ושוב יקרה מתוקה חיבוק אוהב אוהב מכל הלב

קראתי את מילותיך המון פעמים היום, והן כל כך חמות ומחבקות, מלאות הבנה, פשוט חיממת לי את הלב, ומאד ריגשת אותי.ובכל זאת לא הצלחתי למצוא מילים ראויות ולהגיב. גם עכשיו עדיין לא מצאתי. ברור לי שעובר עלי משהו, אני לא מוצאת את המילים למלל אותו אפילו לעצמי, יודעת ולא יודעת מה קורה ואין לי מילים. כולי מכוווצת ומשותקת. מן הסתם לא מסוגלת לכתוב גם לעצמי, פשוט נינעלתי. ומה שאחראי לזה הוא פחד נטול מעצורים וחסר שליטה. שוב המון המון תודות על המילים החמות והחיבוק. אוהבת אותך המון המון ומחבקת מעומק ליבי. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על הכאב הקשה ושאת מרגישה שנגמרו בך האומץ והכוחות להמשיך.. שולחת לך מילים של תקווה וחיבוקים חמים סמויה

תודה נשמה על המילים החמות. זה לא שאין לי כוח להמשיך. אין לי כוח בכלל ובעיקר נאלמו המילים, ניכנסתי לאלם ולדום שתיקה. תודה על החיבוק וחיבוק גם לך, שלך - מציאות אחרת

אהובה שלי, אני יודעת שמכתב הזדהות אינו תמיד מנחם כאשר הכאב גובר... לכן שולחת לך חיבוק ואני בוכה איתך בכאבך חיבוק נוסף אפרת

תודה רבה על המילים החמות והחיבוקים. אל תבכי, גם אני לא עושה את זה. פשוט נאלמתי, אין בי מילים יותר. סוג של שיתוק מורכב ופנימי מיתוך פחד. שולחת גם לך חיבוקים שלך - מציאות אחרת

טוב לראות אותך כותבת אני יודעת שצריך אומץ אני מבינה ויודעת צר לי על הרגשות הקשים צר לי על הבדידות ותחושת החוסר שייכות את לא מעיקה אל תפחדי לתת לעצמך מקום מגיע לך ואת יקרה כאן מאוד!!!!! שולחת חיבוק מחזק אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית www.orhanefesh.co.il

קראתי אותך המון פעמים ולא מצאתי מילים לענות, למעט להגיד לך תודה רבה על ההבנה והחיבוק והמילים החמות. אני מנסה לעבוד על חיבור, והכל הוא בבחינת מובן מאליו אצל כולם, ואצלי זה כל כך קשה ואחר ובכלל לא מובן מאליו, שלא נאמר גם לא קיים בכלל. צריך ללמוד לייצר את החיבורים האילו לגוף, לנפש, לנשמה, למהות האותנטית שלי ולאפשר לו להיות. אני מרגישה שקשה לי להיות אותנטית בזה עד הסוף וציצד שני האותנטיות היא הריפוי והתרופה לרגשות הכל כך קשים שמתחתיה. אני במין מבוי סתום, והכל בסופו של דבר מתנקז ללא שייכת ולא מובנת ולא חלק ובעיקר כל כך אחרת ושונה, וזה הכי כואב. מעבר לגהנום הזה, שהוא לא בחירה שליבכלל, נוספה עוד "מתנה" שמנתקת ושוברת את החיבור הכי אמיתי שלי לחיים ולהוויה שלי. הכל לוקה בחסר ובעצם איננו ברמות שמשתקות אותי. חיבוק בחזרה. מאד הייתי רוצה שתגיבי למילותי אם אפשר. שלך - מציאות אחרת.

אפשר בבקשה בפעם הבאה בלי התקפי חרדה כאלה????!!!!!!!!! ככה אפשר לקבל גם התקף לב בטעות..... ממש נחנקתי, היו לי חירחורים בריאות והשתעלתי בלי הפסקה והכל בפנים התחיל לכאוב לי מרוב שיעול וסה"כ מה עשיתי??? - ישבתי וראיתי סרט להנאתי לקח לי המון זמן להבין מה בדיוק עבר אצלי בראש תוך כדי, שהוביל להתקף - חשבתי על ראיון העבודה של אתמול והאם הם יקבלו אותי או לא וכל מיני מסביב...

מצטערת שזה בא בכזאת עוצמה וככה בהפתעה! מקווה שאת מרגישה יותר טוב עכשיו שולחת לילה טוב סמויה

אני כבר בהחלט יותר טוב אומנם בהפרש של יום שלם אבל מאחלת לילה טוב גם לך :)

מה שלומך? מצטערת על העוצמה חרדה כמו חרדה לא מודיעה על הגעת ללא הצדקה אמיתית אבל היא מגיעה במלוא האדר ישבת בנחת צפית בסרט ו...ראיון עבוד?!!! קטן עלייך! אבל הוא היגע מקווה שאת יותר טוב עכשיו ואך עבר? אם תרשי אשלח חיבוק להרגעה... איתך אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה על החיבוק המרגיע ועל כך שאת כאן הראיון עבר בסדר הם גם התקשרו כבר לשני הממליצים שנתתי להם אבל עדיין לא נתנו תשובה שזה גם הגיוני הם רק התחילו לחפש ואני הייתי הראשונה שהם פגשו ונפגשנו רק לפני יומיים והחרדה פשוט כי לא מוצאת עבודה כבר קרוב לחודשיים וככל שעובר הזמן, זה יותר ויותר מקשה עלי

לפעמים מצבים של חוסר וודאות מביאים להתקפי חרדה עוצמתיים. את מדברת על העדר עבודה ועל פחד ממצב כלכלי קשה אם זה ימשיך לעוד הרבה זמן. זה מרגיש כמו חוסר וודאות שהוא מן מצב כזה שהקרקע מתחת לרגליים לא יציבה. זה מערער את הבטחון ומכאן הדרך להתקף חרדה כבר קצרה. מקווה שנרגעת כבר. שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

יש לי ילדה בת 1.9 התנהגות של סבא שלה, אבא של בעלילא נותנת לי מנוחה. הוא מנשק נכדות בצורה: מוציא לשון ואחר כך נוגע בעור הלכי שלהן ומוציא שפתיים. ניסיתי לדבר עם בעלי אבל הוא אומר שאני משוגעת למרות מסכים שזו הדרך שאביו מנשק. אבל בשבילו זה בסדר, כל המשפחה לא רואים בזה בעיה. אני גם התעלמתי עד שזה הגיע לילדה שלי, אני רוצה שזה יפסיק ולא יודעת מה לעשות. בנוסף סבא מאז שבנות נולדו מתעקש לקלח אותן, מבקש שנשאיר אותן לישון איתו ועם סבתא. הוא חסר גבולות ומלטף אישתו בציצים ושולח ידיים לעיניי כולם. הוא אומר כשילדות אוכלות למשל שהוא רוצה לאכול את הפה הקטן שלהן והוא רוצה להיות גלידה, קרמבו שהן יוכלי אותו. הוא אוהב ילדים ?משתגע כל ילדים? הגדרת אשתו. הוא תמיד אומר שבנות מזכירות לו את אישתו כשהיתה קטנה. שמעתי. שהוא לימד את בניו להציץ לשכנה ערומה מהמרפסת, בעלי מכור לפורנו מעניין למה. הבן הקטן שגר איתם אומר לאימו שתחבר אותו לערוצי סקס כאילו זה ערוצים רגילים, מה קורה במשפחה הזו? מה לעשות בשביל להגן על הילדה איך זה מתקשר למכתב הקודם שלי? תודה רבה

שורדת יקרה, ברוכה הבאה לך מאוד קשה לי לעכל את מה שכתבת,כואב לי נורא על כך, אולי אצליח מאוחר יותר בינתיים שולחת לך חיבוק ותהיי חזקה מקווה שנצליח למצוא פתרון כלשהו עבורך. אני איתך יקרה מצטערת אפרת

התנהגות הסבא לא הולמת בעיניי צורת החיבה שהוא מעניק עוברת את הגבול יש מאפיינים מיניים כלפיי ילדים ובעיניי היא פוגעת את צריכה להרחיק את הילדה שלך ממנו כי בעינייך לא מוצא חן ואת מרגישה גועל כלפיי זה! ולא מה שאחרים אומרים לך, זה מפריע! וכנראה לא סתם... זה לא תחושות שאת הוזה או מדמיינת לפי מה שאת מתארת עם הבן הוא אב חסר גבולות שמלמד את הבן להציץ לנשים ולצפות בפורנו נשמע חולני ופוגע וזו דעתי סמויה

מה שיש שם זה פריצת גבולות ענקית שימרי על הבנות שלך מפני פריצת הגבולות שלהן כי גם אם אין מגע פריצת גבולות יוצרת בעייה ובקשר למה שכתבת למטה אני הייתי בודקת בעדינות מנסיון כשדברים יעלו הם יעלו עצם הכניסה שלך לכאן ..... הייתי מחפשץמטפלת טובה בתחום שלפגיעה מינית ובודקת איתה בכל מקרה המחשבות מציקות לך הם שוות עבודה בפני עצמן איתך

כתבתי לך למטה שאת צריכה ללכת לפסיכולוג מתחיל להרגיש לי שכן קרה לך משהו בעבר כשהיית קטנה כי את שמה לב לכל דבר ולכל מי שמתנהג בצורה לא נכונה לבת שלך , זה לא סתם בא בלי סיבה את מאוד צודקת בקשר לסבא הזה שגידל משפחה מאוד חולה אל תתני לאף אחד אפילו לנשק את הבת שלך אם זה נראה לך לא בסדר תדברי עם בעלך ותסבירי לו שככה סבא לא יכול להתנהג בהחלט אסור לו!!!!

יקירה אם יש משהו שמרגיש לך ללא טוב ולא נוח לכי עם החושים ותחושות הבטן שלך סמכי על עצמך! מדברייך אכן עולים דברים מעוררי חשד וחוצי גבולות! שמרי על עצמך ובנותייך וסמכי על עצמך! דבר נוסף: האם אפשר לשאול..מדוע בחרת בכינוי שורדת? כאן בשבילך אידה

זה סוטה מין... הרחיקי את הילדה ממנו במיידי! מאוד מקווה בשבילך שבעלך יהיה לצידך.

בגיל התבגרות התחילו להופיע לי המון חלומות מיניים על אבא שלי. בחלקם הוא היה מופיע צעיר. אני סובלת מהרבה סימפטומים שקראתי שמופיעים בקרב נפגעי גילוי עריות: רגשות חוסר ערך ונחיתות קיצוניים ממתי שאני זוכרת את עצמי, נטיה לברוח לעולם פנטזיות מגיל קטן, פסיביות, חוסר יכולת לקשור חברויות אמיתיות עם אנשים, ניתוק רגשי, תחושות חוסר עונים טוטאלי, חוסר שליטה על חיים, פחד, הרגשה אשמה לא ברורה. אני בת 32 אך חושבים שאני בת 22, הקול שלי, ההתנהגות שלי מאוד לא בוגרים, כאילו לא התפתחתי רגשית מגיל הילדות. מגיל 16 עזבתי בית ואני גרה לבד גם בגלל הפחד שחלומות יהפכו למציאות,. הפנטזיה המינית היחידה תמיד היתה גילוי עריות אף פעם לא הבנתי למה. גרתי בפנימיה ועברתי גהנום שם אבל העדפתי לא לחזור הביתה. הייתי ילדה בעיתית שהתנהגותה לא הולמת את סיטואציות ומצבים מול אנשים. כשהייתי בא לביקור תמיד הייתי שמה לב שבקרבת ההורים שלי אני מרגישה דוחה ובא לי להתקלח בשביל לטהר את עצמי. אחר כך ראיתי כשאני נמצאת רק עם אמא ואבא לא בסביבה אני מרגישה מעולה עם עצמי. כשאני מדברת עם אבא בסקייף יש רגעים שפנים שלו נהיות נוקשות ואני מרגישה קופאת במקום ומפחדת למרות שהוא רחוק. האם יש דרך לדעת באם קרה משהו, מה קרה ואם לא קרה למה כל החלומות והפחד הזה?.

שלום לך שורדת וברוכה הבאה לפורום בהחלט יש אפשרות לברר את הדברים האלה כדאי לפנות לאיש מקצוע-פסיכולוג,,,,,,,, לדבר על כל מה שכתבת כאן ואם יש משהו אמיתי הוא יכול לעזור לך לחשוף אם זו פנטזיה או מציאות

בתגובה להודעה השניה שלך שאלתי מדוע בחרת בכינוי שורדת.... ובהודעה הזו כאילו שענית... אולי מבלי לדעת? ואולי כן? יש לך שאלות יש לך תחושות משהו מלווה אותך משהו לא נוח ... אני מצטרפת לדברי חטולית לפנות לעזרה מקצועית קודם כל עבור עצמך...לקבל תשובות וגם בשביל להיות עבור הבת שלך כאן בשבילך אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

היום בחדר כושר מאמן כושר רצה להראות לי כמה תרגילים ואיך לבצע אותם- הוא היה צריך לגעת בי קצת -ואני כמה שעות אחרי ורועדת בפנים והוא לא עשה שום דבר לא בסדר- אני לא מרגישה בסדר- כולי רועדת- ובא לי להקיא-והפחד כל כך גדול ואני נגעלת מעצמי-ואיך הוא היה יכול להעיז לגעת ב"גועל"- פתאום אני מתחילה להבין עד כמה אני שונאת את הגוף שלי ברמות שאי אפשר לתאר- נורא מבולבלת....

את בכלל לא גועל! רחוק מכך.. המאמן עשה דבר טבעי באימון , הוא הדגים תוך כדי שהוא נוגע בך קצת כדי להראות ועובדה, הוא לא חשב שאת גועל! אחרת לא היה נוגע בך, גם לא במקרה זה כמו הפחד לקבל חיבוק או מגע שהוא לא פוגע זה פתאום מפחיד אותך שמסוגלים לגעת בך ככה, רגיל טבעי הגוף בסופו של דבר זקוק למגע תרשי לעצמך לקבל אותו ושהכל בסדר ואם את ממש נרתעת ומפחדת וזה מאוד מובן, אז תרשי לעצמך גם להגיד במפורש ובביטחון שזה מפריע לך ושאת מבקשת , בלי נגיעות ואם אפשר להדגים באויר.. אני חושבת שזה גם יעזור לך להרגיש ביטחון כאשר את נרתעת ממגע... שלך, סמויה

תודה על המילים- נכון אני כל כל זקוקה למגע "בטוח" -כרגע כל מגע מרגיש לי מאיים ומפחיד- מנסה להיות סבלני ולקבל את עצמי-

הפחד שלך מאוד מובן והגועל שאת חשה צריך לשנות כיוון- לפוגע ולא על גופך!! את כועסת על הגוף כאילוו הוא היה אשם במה שקרא וגם אני דיי כמוך עד לפני שבוע בו המטפלת שלי הסבירה לי עד כמה גופי לא אשם ואין לי על מה לכעוס עליו. אנו צריכות להבין ולהפנים שלגוף יש נטיות טבעיות וזה ברור כמו שמכונית- אם לוחצים על הגז היא תיסע ואם לא היא תעצר זה צריך להיות ברור. את צריכה להרגיש לגמרי נקיה גם אם אולי חשת איזושהיא הנאה מסויימת לרגע אפילו.. - זה גוף וכך הוא מתנהג! אז מה שאני רוצה לומר לך הוא: את הגועל תפני אליו הוא המסריח והטינופת!!!!!! לא את!! ולגבי מה שקרא- את אולי עדיין צריכה פסק זמן ממגע עם גברים זרים כיי ברגע שיהיה לך (או שיש לך) מגע קרוב אמיתי- חבר וכד' את תלמדי שיש מגע נעים ולא פוגע אני עדיין לא בשלב הזה אבל רוצה להאמין בכך. בכ"א זה מה שאומרים לי ומסבירים לי... מקווה שעזרתי אפרת

קצת טריגרי לי בימים אלו ...ככה שאין לי מילים אבל שתפי מה קורה איתךכרגע ויופי שאת הולכת לחדר כושר אל תישברי בגלל זה אנחנו חייבות לעבוד גם על הגוף וזה בעייתי שולחת חיבוק

שאתן מבינות-ומגיבות ומרגיש לי פחות לבד ומפחיד- עוד דבר ששמתי לב אליו שמחוץ מהגועל מעצמי- רציתי שהמאמן יגע בי- שיהיה "מיני" איתי- ומזה נגעלתי יותר מהכל- שרציתי את זה- נכון זה טבעי והכל אבל אני כל כך משתדלת למחוק/ להתנתק מהחלקים ש"נהנו" כי גה גורם לי להרגיש רגשי אשמה--תודה שאתן כאן בשבילי-

זה שאת מרגישה גועל מהגוף שלך לא אומר שזה ככה גם לגבי אחרים אולי דווקא מהמקום הזה את יכולה לנסות להבין שהכל רק בהרגשה שלך שאולי יש מקום להבין שאחרים לא מרגישים כמוך ושאולי את צריכה לנסות לשנות גישה אל הגוף שלך חיבוקים בשפע מאמי

מצטערת על החויה וגם על התחושות הקשות כלפי עצמך וגופך אני מבינה ויודעת אבל לא חושבת שמגיע לך לא מגיע לגוף שלך לא מגיע לך הגוף עבר טראומה הוא זוכר ולא שוכח אך הוא לא אשם גם את לא אשמה והוא בטוח לא מגעיל אני מקווה שעם הזמן תקבלי את גופך באהבה תוכלי לסלוח ולקבל שקשה לו לשכוח ולא הוא לא אשם אני איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

נתתי את כל בגדי התינוקות שאני שומרת כבר שנים ואת שאר הציוד בתינוקות לאחותו הקטנה של בעלי שנים אני שומרת אותם בעליית גג כחדשים! שמורים בקופסאות עברו מילד לילד ועדיין שמרתי ולא נתתי לאף אחד ואתמול עשיתי מעשה אני נותנת את הכל! אפשר לגדל בזה אפילו שניים ביחד מרוב שצברתי בגדים וציוד ומה? נזכרתי שיש לי עוד כמה ג'נסים עם גומי של הריון מוחבאים בגג הם דיי יפים ואופנתיים ושיש להם גומי בבטן רציתי לתת לה אותם אם כבר היא פה.. ואחרי ההריון עוד לבשתי אותם הרבה זמן, יחסית ו..עד שירדתי לגינס עם כפתור! אז החלטתי שאני לא שאומרת אותם יותר כי אני לא חוזרת יותר לג'ינס עם גומי!! ועליתי שוב לגג וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי אותם האם זה זה מבשר שמשהו בי עוד לא מוכן להיפרד לגמריי מאופנת ההריון?? אין דבר כזה אני אחפש שוב ושוב גם את חזיות ההנקה הענקיות האילה...ששמירתי יחד איתם זהו, אני כבר לא רוצה עד שניפטרתי מהאופנה הזאת הרבה אחריי ההריון האחרון עוד הסתובבתי עם הבגדים האילה כי לא ירדתי במשקל ועכשיו אני כבר עם גינס רגיל מזמן.... אבל לא היה בקלות! ושההיא שאלה אותי אם אני בהריון זאת הייתה סתם הערה עוקצנית ולא במקום כי אני כבר מזמן לא שמה בגדי הריון ואני כבר לא כזאת שמנה אז זאת הייתה סתם הערה מרושעת ולא במקום כי כולם אומרים שלפי מה שלבשתי ונראתי אין שום סיבה בכלל לחשוב ככה! אז זהו, אני בדרך למטה... והחלטתי שאני חייבת לעלות לגג לעשות סדר ולמצוא את הבגדים שאני לא צריכה יותר ולתת אותם וזהו ולא לחשוב שיש לי אותם שם למעלה אולי אולי אני אחזור אליהם די, אני עם זה גמרתי לעת עתה ואולי בכלל! אני רוצה עוד מעט להתחיל לחיות התינוק יהיה יותר גדול אשים אותו בגן אצא לעבוד ,ארזה יהיו לי חיים נוחים יותר ואני לא רוצה עוד תינוק... לא חוזרת לבגדי הריון! סמויה

סמויה יקירתי, את כ"כ טובה ואיכפטית :) יש לך יד רחבה ואת שופעת ונותנת בשמחה........ יקרה, אלתפגעי מהערות הזולת, יכול להיות שבכלל היא לא התכוונה לכך, יש אנשים שהם לא שמים לב לדבריהם ואין להם כישורים להבין מה משמעותם של דברים שהם עצמם אומרים- מה פוגע ומה יוכל להבין באופן שונה... אין לך צורך להיפגע! (ואני בהחלט מבינה את הפגיעה בכך..) אבל מה שלמדתי הוא: אנשים מתייחסים אליך בדיוק כמו שאת מתייחסת לעצמך! את לא צריכה להרזות ולהבטיח שלא תכנסי יותר להריון, את יפה בכל מצב! ואנשים יאהבו אותך תמיד! בכל דרך שתהיי, כי הם אוהבים אותך כבת אדם! אני פיתחתי אנורקסיה כל הזמן הזה שנאנסתי- 4 שנים. הכל כדי שישימו לב אליי, שיראו ויתעניינו.... (לא משנה שרק צעקו ולא הבינו ולא ניסו להבין..) למה אני מספרת לך זאת? כי היו לי מחשבות שאני לא יפה אם אני שמנה (לא חשוב שלא הייתי שמנה אבל קראתי לעצמי שמנה ורציתי להרזות עוד) את במצב הפוך ממני, את חווית הריון- דבר כ"כ נפלא! יש נשים שלא מצליחות להכנס להריון.... אז מה קרה את עכשיו מקפידה יותר בשביל להרזות, זה בסדר גמור אבל לא צריך להכניס אותך לפאניקה,כמו שאת אומרת: אצא לעבוד.... כלומר את מתכננת לך חיים והכי כואב זה שאת אומרת שלא תכנסי להריון יותר... מה שאני רוצה לומר לך הוא: אל תתני לאחרים לנהל לך את החיים את רוצה לעבוד, תעבדי. עכשיו לא מסתדר? אז אח"כ יסתדר... את לא צריכה להיבהל ולחשוב מה שנראה לך שאנשים חושבים... הכל את חושבת. ומה לעשות שאת רוצה דברים אחרים שלא מסתדרים עכשיו - אל תדאגי יגיע הזמן ותעשי אותם.. בזמן הנכון! יקרה, השתמשת במילים: "יהיו לי חיים נוחים יותר" אני רוצה להאמין שגם עכשיו הם נוחים רק יש קשיים בגלל התינוק, אל תדאגי הכל יחלוף מהר תנסי להנות כמה שיותר מהחופש ומשאר דברים שאמהות עובדות לא יכולות להרשות לעצמן... כ"כ יפה שלקחת חופש מעבודה והחלטת להתמסר לתינוק :) בובתי, מאחלת לך אינסוף הצלחה בגידול הילדים ובשאר דברים מקווה שאת מוצאת לך זמן לצאת עם בעלך ואולי עם התינוקי להליכה או לגן, לשבת על כרי הדשא הירוקים.... ופשוט להנות מהמצב הנתון, אל תחשבי מה שיכול להיות שאנשים חושבים או מתכוונים באימרותיהם ה"חכמות" למדי לפרשנם ולצנזרם רק לפי הנתונים שלך כי יכול להיות שאנשים שופטים אבל הם לא במקום בכלל לדון כי הם לא רואים את כל התמונה ועעוד... חיבוק אוהב אפרת

תודה על מילותייך החמות את כותבת כאילו ואת מכירה אותי המון זמן... אולי זה פשוט העייפות סביב גיל השנתיים הקשה בצד ההנאה מהתינוק בגיל הזה ישנו קושי רב שכן הוא מפתח עצמאות וגם השובבות גדלה והזריזות שהוא מצליח לעשות דברים וקשה לפעמים להשתלט על כל זה אתמול חזרנו מנסיעה, נכנסתי רגע לנוחות והוא הופ הוציא את הדייסה מהתיק, שפך את כולה על השטיח וזה דביק אבל לא חשוב, פשוט בגדול יש תחושה שאין זמן אפילו לפיפי בקצב שלו ואני מתאפקת לפעמים עד שכמעט... ואולי בכלל זה אני מתחילה להרהר אם אני בכלל רוצה תינוק נוסף בטח לא בתקופה הקרובה! אני שמחה שיש לנו את הבחירה למרות שעצוב לשמוע שיש נשים שרוצות אבל לא יכולות וזה לא בידיים שלהן.. ובאמת ליבי איתן.. אבל גם אני,זקוקה לפסק זמן אני חייבת דברים לעצמי כרגע כל עוד אני מטפלת אני כולי בשביל התינוק אבל ברגע שיגדל קצת אני אתחיל לתת לעצמי כי מרגישה שזקוקה לזה.. תודה שאת אומרת לי לא להילחץ אני פועלת לאט כי זה מה שאני יכולה כרגע יודעת שאם אצא לעבוד במשרה מלאה זה לא יהיה מציאותי סבבה יילך לג ן אך מי יטפל בו כשיהיה חולה? ועכשיו זה גיל.. קשה אז עוד כמה חודשים.. יעבור החורף, נחליף עונה.. ואת צודקת, ישנן הרבה אימהות עובדות שהחמיצו את הגדילה, את ההנאה מגידול הפעוט בגלל העבודה.. ואילו אני זכיתי להתמסר לגידול שלו בשנים הראשונות והכל כך משמעותיות! יש הנוטים לזלזל בגיל הרך אבל זה הבסיס להכל! והוא ינק עד גיל שנה וזה בריא אז בעוד כמה שנים אסתכל לאחור ואתגאה ואשכח את כל הקושי... רציתי לומר לך שאני מאוד מעריכה את זה ששיתפת לגביי האנורקסיה אליה נפלת בגלל הפגיעה ויותר מכך, אני מעריכה את זה שהצלחת לנצח את זה, את ממש גיבורה אמיתית! אני יודעת כמה זה נורא לזעוק בלי שאף אחד בסביבה שם לב אלייך גם אני כילדה עשיתי דברים מוזרים ומזיקים לעצמי בלי להבין למה אני עושה אותם תלש י את כל הגבות והריסים בגיל מאוחר יותר עשיתי קרחת, קרחת של בן מכוערת , לא תספורת קצרה , ממש קרחת ולא, אין לי תמונות מאז כי זה היה מאוד טראומתי אמא שלי יצאה מדעתה! זה על אותו משקל של הורדת הגבות והריסים מעשה דיי קיצוני אך השיער גדל חולפות השנים ואז שוב לא יודעת מה אני עושה פוצעת את הפנים כל יום במקלחת בערב ושמה מייק אף בבוק עד לנקודה שהכל התפרץ.. והמדייק אף כבר לא יכל לכסות שוב פעם אמא שלי משתגעת שולחת אותי למכון קוסמטיקה לתקן מייד! אחרי תקופה הכל מחלים....במזל! והכי קטע שכל זה קורה בתקופות בהן אני שוכחת לגמרי מקיומה של הפגיעה היא לא קיימת עבורי בזיכרון בכלל!! ואף אחד לא מבין כולל אני למה אני עושה את הדברים האילה לעצמי זה מתחיל מזה שבוקר אחד אני מסתכלת במראה ונגעלת מעצמי ומחפשת דרכים לשנות את עצמי פעם זה השיער , פעם זה הפנים וזה הכל בראש שלי וזה מזכיר לי אותך שאת כביכול דמיינת שאת שמנה והזקת לעצמך עוד ועוד וכמה שלא אמרו לך שאת רזה בעיני עצמך במראה את לא מרוצה! איך את כיום עם עצמך? תהיי גאה בעצמך שניצחת את האנורקסיה כי זה לא פשוט בכלל לשנות את דפוס החשיבה בראש אבל עובדה שהצלחת! ואני גם מאחלת לך מכל הלב לחוות את האימהות שאת כמהה לה זה אומר שאת בשלה ואת תהיי אמא נפלאה את עדיין צעירה אין לך למהר אני התחתנתי רק בגיל 25 ולא היה קורה כלום אם הייתי מחכה עוד חמש שנים אבל כך זה יצא... בכל מקרה, האימהות לא באה לי בקלות היו לי הרבה קשיים ועברנו טיפולים פסיכולוגים עם השניים זא, אני כי הדברים השתבשו היו בעיות התפתחות ו..בטיפול הזה שהיה במקור אמור להיות הדרכת הורים הפך לטיפול פסיכולוגי ונפתח כל הפגיעה המינית שאני עברתי זה כנראה היה חייב להיפתח מתישהוא ועוד דברים מהעבר שלי ששכחתי נפתחו פתאום אז הבאת תינוקות לעולם וגידולם זה נפלא אבל לא פשוט אבל כיום שהם גדלו והתגברנו אני מסתכלת לאחור וזה היה שווה הכל! את כל המאמצים... וזה שווה את כל הדרך הקשה שולחת לך חיבוק אוהב חזרה פרת היקרה, סמויה

אחרי כזה סדר ענקקקק אפשר לחגוג ולעשות קולולולולוווווווווווווווווווו כל הכבוד נשמה את גדולה מהחיים אחלה בחירות עשית להפטר מכל מה שכבר לא בשימוש וגם לא יחזור לשימוש זה בהחלט צעד גדול את פשוט אומרת לעצמך אני לשם לא חוזרת יותר כל הכבוד מאמי בהצלחה

בהחלט עשיתי צעד! אני שומרת את האוסף הזה כבר שנים ולא נותנת עם כל ילד שנוסף רק אוספת ושומרת והגיע הזמן לשחרר היא עדיין לא לקחה, רק אספתי לה בצד לפי אמונה עד שהיא תלד בינתיים זה עדיין כאן אולי אתחרט.. סתם אבל רק שהדברים ייצאו מכאן אז באמת ארגיש שמשהו השתחרר (: סמויה

את מחליטה אך? וכמה? עד מתי... ובכל זאת את מרגישה צורך בטקס להיפרד מבגדי ההריון... בכל מחיר בהצערת כוונות לא עוד הריונות ילדים נוספים יש משמעות עבורך?האם זה יתקע עוד קצת איי שם למעלה ? מה שבטוח את רוצה להתחיל לחיות... זה הזמן כבר עכשיו אל תחכי שיגדלו.... איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעי תקיפה מינית

לא מצליחה להסביר את עצמי עד הסוף: נראה לכן שאני חזקה ועושה את הגבולות, וזה בדיוק מה שעשיתי אבל בתוכי לא הרגשתי כך אני נמשכת לטירוף מוקסמת ממילים שמראות לי סוג של תשומת לב וחיבה כל גבר כרגע יכול לנצל אותי בקלות רק ע"י שיאמר לי כמה מילים טובות שכל בחורה רוצה לשמוע הוא לא צריך מעבר לא לחזר אחרי לא להוציא מכספו ולא כלום כבר אני בידיו אוףףףףףף לא רוצה את זה אבל זה מה שאני עושה אתן זוכרות שאמרתי לכן על הצאט? שאני רוצה תמיכה ממישהו, לא להיות לבד להיזרק על מישהו.... (לא מבחינה מינית) אז התקשרתי למישהו משם ואנחנו רק מדברים אני מתקשרת מחסוי הוא לא יודע את הפון שלי מה אני עושה?????? אני לא מרגישה שזה רע אני לא רוצה חבר עכשיו זה לא מתאים לי כרגע אני רוצה נחמה פורקן שיתוף והכלה אין לי את זה אני דיי לבד ומחפשת זאת במקומות לא נכונים בכלל היום לראשונה בכיתי אצל המטפלת שלי היא אף פעם לא ראתה אותי בוכה היא אמרה שזה הישג בשבילה כמטפלת... אבל כבר לא יכולה יותר עם הלבד הזה אוףףףףף מה אעשה?? מה יהיה איתי??? אני יודעת שאתן חושבות שאני מגזימה ומחמירה עם עצמי אבל קשה לי לספר את כל הריקנות שאני מרגישה ואת הדחפים שלפי המטפלת שלי הם אותם סימנים שאני לא מאמינה שהוא ניצל אותי ובטוחה שזה היה הדדי לכן אני מחפשת קשר שאני ישלוט ואראה שבת גם יכולה לנצל ואאמין בהדדיות שהיה ביחסים של הפוגע שלי מה שלא נכון.... היא טוענת שאני מחפשת מענה לקונפליקטים באינטרנט אבל אני לא מודעת לקונפליקטים הללו כל פעם שאני רוצה להיכנס למצב כדי לפתור אותו אני בורחת ממנו, לא יכולה לחשוב על המקרא שלי בכלל אפילו לא 2 דקות...... הכדורים עוזרים לי להמשיך ולא ליפול, לא לחשוב על המקרא במהלך היום... ורק ע"י הפעולות שלי (כמו כניסה לצאט/ שיחה עם גבר ...) מסבירות לי ומגלות קונפליקטים בלתי פתורים ז"א השיחה שאני מדברת איתם לא רגילה אני מחפשת תשובות כמו: היה בצאט אחד נשוי שפנה אלייואז התחלתי לשאול אותו שאלות על איך הוא עושה זאת לאישתו ואם היא תדע ... ושזה כמו בגידה ושאי אפשר להאמין לו- כי הוא אמר שהווא איתי.. וכו וכו חפרתי לו בנושא עד שאמר לי שאני צודקת יום למחרת ראיתי אותו שם שוב ושוב.... המטפלת שלי האירה את עיני ואמרה לי תראי איך את רוצה להבין שהכל היה יכול להיות אחרת שבעלה של אחותך - נשוי את רוצה לגרום לו להבין אבל לא תוכלי את אולי תגרמי לו להבין, אולי אבל לא להפנים כי אין לך כלים טיפוליים ובכך אני מסכנת את עצמי כי אני נפגשת עם עוד סוטים וחולים... צאט זה לא מקום טוב, כך הצלחתי להבין, זה לא דרך היכרות נכונה מי שהתנסה בה לא יכול להבטיח שלא יכנס שוב, זה ממכר, וכמובן הרבה סטיות מיניות יש שם.... הייתי חייבת לשפוך קצת מהלב, יש עוד הרבה אבל כבר לא יכולה לכתוב.... מצטערת על האורך אפרת

א ני מבינה את הבלבול שלך מצד אחד הדחפים שמושכים אותך למקומות כאילה ומצד שני את יודעת שזה עלול להיות מסוכן ובכז נכנסת לשם שוב ושוב אולי המטפלת שלך צודקת בכך שהיא אומרת שאת מנסה לתקן את הסוטים הבוגדים והחולים את מנסה לחנך אותם לגרום להם להבין שהם פוגעים את בעצם מתעסקת עם אנשים פוגעים במטרה אולי להבין ולשלוט בפוגע שלך כאילו, לקחת שליטה בעולם מטורף וחסר הגיון ובאמת שאי אפשר להבין ולדעתי הכנה הדרך הכי טובה להתמודד עם זן היא פשוט להתרחק מכל אילה! אין לך שום דרך להשליט סדר בכאוס המטורף נשמה , אני מאמינה שאת עוד תתקלי בגבר ישר דרך שלא יחפש לנצל. וכל עוד את קולטת שמשהו לא תקין תתרחקי מזה כמו מאש! סמויה או ליישר את העוות אז לפני שתי פגעי , תתרחקי מאנשים כאילה אי אפשר להבין אותם ואת המניעים שלהם הם אנשים בוגדים מן הסתם נצלנים ושקרנים ערמומיים ומניפולטיביים כאילה שיהיה קשה לך מאוד אלך להגיד להם לא. אבל זה מרתק לנסות ולהבין

את כ"כ צודקת, המילים ממש מדברות אליי ובדיוק כמו שהמטפלת שלי אומרת לי... אבל מה לעשות שיש בי משהו שלא מפנים זאת כאילו אני אומרת לעצמי נו, זה בסדר, אני לא מבינה שאני עלולה בקלות ליפול ולהיפגע שוב... אני משערת שזה מתקשר לזה שאני לא מצליחה להפנים שפגעו בי 4 שנים, שוב ושוב, אני לא מצליחה לקלוט את זה, אני חיה כרגיל ואין לי עדיין את הכעסים עליו ואת ההבנות של מה שעשה לי כלומר יש הבנות אבל אין הפנמות...- לא יודעת להסביר... כל עוד אני לא מפנימה את המקרא שלי איך אפנים שיש עוד פוגעים ומתעללים בחוץ?? בטח זה נשמע מאוד מוזר שאני יודעת שפגעו בי ואומרת שאין בי את הרגש הזה... אבל זו המציאות שאיתה אני חיה, אני כמו בבועה או כעיוורת למציאות שלי, זה כמובן מנגנוני הגנה אבל הם נראים כ"כ ברורים וכביכול הדרך שאני בוחרת אותה... איך אברח מכל המקרים כמו מאש??? אני בכלל לא משחררת זעם, לא יודעת לכעוס, לא יודעת לצעוק לא יודעת שרוצים ברעתי החולים- זה נראה הפוך ואני כמובן יודעת אבל לא מתנהגת בהתאם כלומר לא מפנימה... תודה לך יקרה על ההבנה הלוואי ואפנים

חומד שני דברים מאוד קשים להתמודד איתם לבד הם הבדידות ,והריקנות הפנימית המלווה אותנו בדרך הם גם גורמים לנו לעשות דברים שאנחנו אולי לא רוצים לעשות אותם ולהיות במקומות שבכלל אנחנו לא מתכוונים להיות בהם אני מבינה שכבר הבנת שאת נכנסת למקומות שרק יכולים להפיל אותך במקום לתרום לצמיחה וחיזוק שלך את נבונה , חכמה ויודעת לעשות חישובים מהירים אם כדאי להמשיך להזיק לעצמך או להמנע מהמקומות האלה אם את מצליחה להציב גבולות-זה דבר נפלא זה דבר שכן מחזק וטוען אותך נפשית נסי לאמץ את זה פנימה , לאט לאט זה יעשה את העבודה נראה לי שאת מייחסת לעצמך דברים לא נכונים-נמשכת לטירוף? זה בדיוק הקצה השני והקיצוני של -"לבושה בצניעות , לא הולכת חשופה , לא לבושה סקסית" אלה מילים שלך נכון? בחיפוש שלך אחרי מה שאת באמת רוצה וצריכה , לא פלא שאת מבלבלת בין הרצוי למצוי סבלנות חומד , גם זה יכנס לפרופורציות נכונות , סבלנות שמחה ששפכת קצת מהלב החוצה האורך-שלא ידאיג אותך

יקרה, תודה! תודה על הקשבה מלאה לדברי, את זוכרת אותי, את דבריי את לא סתם קוראת אלא איתי ממש...- תודה! אני נמשכת לטירוף לא בביגוד כמו שציינתי אלא לאנשים פוגעים, הם יודעים לבוא אליי ואני בקלות נמשכת אליהם... לא יודעת מה יש בי שמושך אותם כלומר הם רואים ומייד קולטים שאני קלה לניצול אבל אני יודעת ולא קולטת לא בורחת מזלזלת בעצמי מפקירה גופי רק כדי לשמוע מחמאות ויחס... אני לא עושה זאת בכוונה אני פשוט נהייתי כזו איך משנים זאת? אני יודעת, אני צריכה סבלנות כמו שכתבת וזמן, אבל בינתיים קוראים דברים אין לי זמן... השעון מתקתק מהר... האם אני פשוט צריכה להחליט שאני יותר לא נכנסת לצאט ולא מדברת עם גברים בצחוק כי הם מפרשנים זאת הפוך ועוד.. בלי להפנים למה אלא רק לעשות גבולות עד שיגיע הזמן ואפנים??? האם זו הדרך??

אני לא יכולה להיות יותר לבד, הוא פוגע בי,ואני לא מסוגלת כבר, נשבר לי,כואב לי וקשה לי הוא מוציא אותי מדעתייייי אני רק לא רוצה להיות לבד...בבקשה..

יקרה, את לא חייבת להיות לבד אבל דבר ראשון את חייבת לצאת מזה לפי דבריך אני מבינה שהוא עדיין פוגע בך, וכך אי אפשר להחלים גם אני הייתי במצב כזה, טוב שנכנסת לכאן מעודדת אותך להמשיך להיפתח בקצב הנכון לך, כאן אנחנו כולנו באותה הסירה... כל הכבוד על האומץ וברוכה הבאה אהובה, אני איתך מבקשת שתעשי צעד נוסף תחשבי איך ניתן להפסיק זאת ואח"כ טיפול דחוף, שלא תהיי לבד ושתצליחי להרים ראש מעל המים בהצלחה אפרת

שלום לך של אף אחד ברוכה הבאה לפורום אייך אפשר לעזור לך? אני כאן מקשיבה לך שולחת חיבוק לעידוד כמובן אם לא מפריע לך

לאף אחד אין זכות לפגוע בך! לשגע אותך ולהוציא אותך מדעתך את חייבת לקבל עזרה ממקור חיצוני טוב שלא נשארת עם זה לבד שולחת לך חיבוק סמויה

די...בבקשה תאמיני בעצמך ובמי שמוכן לעזור לך את מוכרחה איתך יקרה

היה לי אתמול התקף פאניקה.. אני מפחדת..אלוקים

אני איתך יקרה לא עוזבת שולחת לך ים חיבוקים

אני איתך, מצטערת לשמוע שקשה וכואב מתפללת עליך לראות ישועות את בטיפול כלשהו? איך מתמודדת עם הפאניקה? יש מישהו לצידך? חיבוק אוהב אפרת

יקירה, אנחנו כאן בשבילך אך אפשר לעזור לך מהקורה איתך? בת כמה את? פה בשבילך עזרי לנו לעזור לך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

משהו שקיבלתי במייל ואני רוצה לשתף את כולם כיצד להיפטר מדפוס חשיבה הרסני? זה יכול להיות קשה מאוד להתמקד בטוב כאשר, לכאורה, דברים רעים קורים בחייכם. עם זאת, אתם יכולים לאמן את המחשבה שלכם להתמקד בדברים הטובים שבחייכם ולא להתעכב על הרע. לא, זה לא אחד מאותם מאמרי חשיבה חיובית. מדובר על שינוי דרך החשיבה שלכם, שינוי דפוסיי החשיבה שלכם. האם אתם משתמשים באחד מדפוסי החשיבה הבאים ביומיום שלכם? צילום: federico stevanin. freedigitalphotos דפוסי חשיבה הרסניים: "החיים חרא" - כל דבר בחיים האלה הוא רע, אי אפשר לסמוך על אף אחד ושום דבר טוב לא קורה בחיים האלה. למשל, "אין סיכוי שאתקבל לעבודה הזאת. המראיין לא אהב אותי. בעצם מה זה משנה, גם אני לא חיבבתי אותו כל כך..." מסקנות לא מבוססות - נטייה להסיק הרבה מסקנות ללא ראייה ממשית התומכת באותה מסקנה. דפוס זה הרסני במיוחד כיוון שהוא יכול להגביל אתכם מלראות את המציאות כפי שהיא באמת. לדוגמה, "הוא איחר היום לפגישה, הוא בטח מאחר כרוני!" "לעולם לא לי" - כאשר מישהו חושב ששום דבר טוב לא יקרה לו. זה יכול לנבוע מחוסר הערכה עצמית ומחשבה שהאדם אינו ראוי לדברים הטובים שקורים לו. למשל, "לעולם לא יהיה לי כסף. מעולם לא היה לי ולכן לעולם גם לא יהיה לי, עדיף שאמשיך בעבודה שלי, לפחות היא מכסה את המשכנתא". המדיום השלילי - האדם יודע מה שכולם חושבים עליו, והכל זה דברים שליליים. לדוגמה, "היא חושבת שאני אידיוט, אנסה להימנע מלדבר איתה". "הייתי צריך, רציתי, יכולתי.." - האדם מהסוג הזה יודע מה הוא צריך לעשות כדי לשנות את חייו, הוא מסוגל לעשות זאת, הוא יודע זאת והוא יעשה את זה רק אם.... למשל, "אני יודע שיכולתי ללכת לאוניברסיטה ורציתי, אבל אני פשוט עסוק בדברים אחרים כרגע. ארשם לשנה הבאה". מבוסס רגש - הרגשות שולטות בקו מחשבה וראיית המציאות היא בהתאם. לדוגמה, "אני מרגיש שאיני יכול לעשות זאת אז בטוח שאיני יכול לעשות זאת". "הכל באשמתי" - האדם רואה את עצמו בתור גורם אחראי לכל דבר רע שקורה. למשל, "זאת אשמתי שהיא עזבה אותי לטובת גבר אחר". אדם זה לא לוקח אחריות על דברים טובים שקורים לו. "כולם טועים" - אף אחד לא מסוגל לבצע דברים בצורה מושלמת, והדרך שלך היא הטובה ביותר. לדוגמה, "הוא לא עושה את זה נכון, אשאר עד מאוחר הלילה ואתקן את זה כשהוא ילך". אלה הם דפוסי החשיבה ההרסניים הנפוצים ביותר. אז מה אתם אומרים, יצא לכם פעם להשתמש בהם? כנראה שהתשובה חיובית. אך כיצד ניתן להיפטר מהם? השלב הראשון של השינוי הוא לזהות את הבעיה. אתם יכולים למצוא הרבה אנשים בחיים שלכם שפשוט לא חושבים שיש להם בעיה ולכן אין להם צורך לשנות שום דבר. אם במקרה אתם כאלה, אז אל תעשו כלום. אם אתם רוצים לשנות, תהיו חייבים לזהות ולהכיר את הבעיה. השלב השני הוא להיות מודעים לכך שאתם משתמשים בדפוס חשיבה הרסני, בזמן שזה קורה. אנחנו יכולים לאמץ דפוסי חשיבה שונים, תלוי במה אנו עוסקים. לדוגמה, אנחנו יכולים להיות עם דפוס חשיבה חיובי במקום העבודה שלנו, כשאנו בטוחים בעצמנו, אך כשזה מגיע לנושא של אהבה, דפוס החשיבה שלנו הופך להרסני. הכרה בעת שימוש בדפוס חשיבה הרסני תעזור לכם רבות. השלב השלישי הוא להחליף את הרע עם הטוב. זה משהו שלא ניתן לעשות מיד. אם תתפסו את עצמכם אומרים "אני לא יכול לעשות את זה", ולאחר מכן תזכרו שזהו דפוס החשיבה ההרסני ותגידו, "אה, כן. אני יכול לעשות את זה!!" זה לא יעזור. אתם חייבים לתת לדפוס החשיבה הישן לדעוך לאט לאט עד שיעלם לחלוטין, תוך הטמעת דפוס חשיבה חדש וחיובי. שלב זה מתרחש לאורך זמן ולא מבוצע באופן מיידי. אחרי מספר חודשים, אתם תראו הבדל עצום בחייכם. נסו והיווכחו. ליקט וערך: אוהד שלום מוקדש לכולם בהמון אהבה

תודה! לכלל דבר נדרש זמן רב..... :(

הדרך ששיניתי רק בצורה אחרת התחלתי לתרגל מדיטציות של ויפאסנה שהכוונה להתמקדות בכאן ועכשיו תוך כדי זיהוי מה קורה ולהבין שהכל בחיים זה מצבים וכמו שהם באים ככה הם הולכים תמיד חשבתי חיובי וראיתי את החצי המלא רק שהיום אני מתמקדת ממש רק בזה מתרגלת טוב לב פרגון חמלה ושיוויון נפש ומשתדלת להוציא כעס תאווה טינה וכאלה . זה עובד ברמות כשעולה בי כעס אני מברכת בדרך הזאת שיחררתי את אבי לדרכו הוא מת כבר 12 שנים והחלטתי לחמול ולתת לו מנוחה הרי זה כבר עבר ומקווה עבורו שבמקום שהוא נמצא הוא אדם טוב יותר . והכי חשוב משהו שאנ מאוד מאמינה בו ומשתמשת בו כבר שנים תודות להגיד תודה בבוקר כשקמים וגם בכל פעם שעולה רע כל הזמן להודות ובמקורותינו אומרים הייה שמח טוב לב ותודה על מה שיש ....זה המתכון לחיים בריאים אוהבת אותכם המון

מהמרחקים גלי עטרי מילים ולחן: סגיב כהן והים לא נרגע, רק גאה וגאה את אוספת לאט את גופך אנשים שפגשת שהיו בשבילך ובן רגע נשארת מול צילך את היופי שלך, את הקסם שבך לא תוכלי לחלוק עם כולם הסתכלי מסביבך תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך לעולם מהמרחקים שאת בורחת לא ידעו דרך חזרה שם את הולכת לאיבוד במנהרה, בלי מטרה והשחקים הם הגבולות אל תיעלמי במצולות כי אין תשובה טובה לכל השאלות הוציאי עכשיו מגירות מליבך ורוקני רגשות משומשים אולי תמצאי את אושרך, את כוחך שקברת עם הזמן בשנים מהמרחקים שאת בורחת... קחי עכשיו את אושרך, את כוחך ורוקני רגשות משומשים הסתכלי מסביבך, תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך

זה אחד השירים שאני שומעת כל הזמן, שרתי אותו גם באולפן... תודה, זה מרענן...

אידה יקרה, תודה על שיר חזק ועוצמתי, שיר שיש בו תקווה לעתיד טוב יותר, אם רק נצליח ליישם. שלך - מציאות אחרת

שיר יפיפה , מילים מלאות כוח תודה שהבאת

אני לא ידעתי אם תסתכלי למטה שוב על מה שרשמתי אבל בקשר לסיפור עם הבחור בצילום... סיפרתי את זה למטפלת שלי והיא ממש בכתה במשך 20 דקות ואמרה אח"כ בלחש שהסיפור יכל להיגמר באונס שוב.. ו"מה את (אני) עושה?" ושאני צריכה להפנים שכל הבחורים הללו לא אוהבים באמת הם רק מהנים את עצמם ולא באמת איכפט להם ממני... אמשיך אח"כ חייבת לסיים תודה

המטפלת שלך פגשה אותך בחדר הטיפולים ואולי ראתה דברים שלא רואים מכאן! ממה ששיתפת ואולי אני טועה אבל התרשמתי אחרת: אני ראית שנהגת בחוכמה ושמת גבולות. הייתה לך פליטה שהתרשמתי בהומור וגם כגבול..נכון יכולה להיות מסוכנת אם היית ממשיכה ונסחפת ... אבל התרשמתי שלמרות שהתבלבלת ולא ממש הרגשת שאת יודעת מה לעשות, עשית מה שהיית צריכה לעשות! הצבת גבולות! והלכת...לא נשארת שם! ועוד יותר באת וסיפרת לנו וגם למטפלת וזה כל כך נכון לעשות. לא להשאר עם תחושות בטן לבד עם הבלבול...עם הסוד! מבחינתי כל הכבוד לך! חשוב לי לחזק אותך וחשוב לי שתלמדי לסמוך על עצמך.על תחושות הבטן שלך!!! וללמוד את הכללים כיצד לשמור על עצמך! לזהות מצב שיכול להיות מסוכן,להקשיב לעצמך, להציב גבולות! ולשתף! גאה בך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

את כ"כ איתי לא שופטת בכלל - - תודה! לגבי מה שהוספתי בטיפול הוא באמת עושה את ההבדל: אמרתי לה שהתלהבתי מזה ולקח לי יום שלם לזרוק את המס' שלו, רציתי להתקשר נהניתי מהתשומת לב שנתן לי... היא המשיכה לבקש ממני שאפנים שזה לא התשומת לב שאני מחפשת ושגברים אלו קל להם לתת לי מילה טובה ולכבוש אותי ברגע אבל הם נצלנים, בכלל לא אוהבים ובכלל לא שמים לב אליי, ולדוגמא נתנה לי את המקרא שלי שהאונס שלי אמר לי כל הזמן שהוא מת עליי וכו' אבל בסוף אמר לי: "אני יגיד לך במילים שלי: שם עלייך זיין (סליחה על המילה)" ומכאן אני צריכה להפנים שיבוא הגבר הנכון שיהיה בשבילי וייתן לי הכל ובמיוחד אהבה אבל אני לא מחפשת במקום הנכון, אני מחפשת במקומות שהכרתי- באנשים פוגעים אני יודעת מה אני צריכה לעשות ובאמת עשיתי כך אבל בלב בפנים אני מרגישה אחרת אני לא מכירה את הטוב האמיתי שאוהב בלי רצון לקבל גוף..... מייחלת להפנים את הדברים ולהרגיש טוב אסרטיבית ובת אדם ערכית שלא נותנת לכולם לנצל אותה (אותי)....

ירדתי למטה לקרא מה שכתבת לדעתי את מחמירה עם עצמך יותר מידי וזה די מובן גם למה רוצה לומר לך בכל הכנות שנשמעת שם כמו כל צעירה בת ימינו שיודעת גם להתלוצץ , לא מצאתי בזה שום פגם למען האמת גם אם בתוכך הרגשת אחרת,,,,,,,,,,, מה שאת מבקשת שיהיה לך בקשר עם מישהו, זה חלומה של כל אחת גם אם היא לא נפגעת ההוא מחנות הצילום,,,,,,,,סתם ניסה את מזלו איתך בלי קשר לזה שהוא נשוי או לא זה טבעם של גברים,להתעסק עם כל "חצאית" מסביבם למען האמת אני לא כל כך מבינה את התגובה של המטפלת שלך כנראה שהעלת לה משהו מהעבר האישי שלה,,,,,,,,,,,מי יודע לא כל פגישה של גבר ואישה מסתיים באונס, באמת רק זה היה חסר לנו אני מאמינה בך ובתחושות האינטואיטביות שלך שתדעי מה נכון לך ומה לא מתאים לך ותדעי אייך לפעול ולהציב גבולות תני לעצמך את הזמן ואת האפשרויות לבדוק אייך מרגיש לך מבפנים ולבחור אייך להגיב שולחת לך חיבוק גדול חומד

את תמיד יודעת איך לנחם ולומר את המילה המתאימה במקום הנכון אוהבת אותך, תודה בהצלחה בטיפול ברוני.... את נהדרת אפרת

להכנס , מרבע לשש בבוקר שאני מתעוררת ויוצאת לטפל ברוני שלי חוזרת לא לפני שש בערב במקרה הטוב כי אספי מקנא מאוד , גם הוא זקוק להמון צומי ,וכמובן שבבית לא חסר מה לעשות מגיעה באפיסת כוחות למיטה ב-9.30 בתקווה לישון כמה שעות הפנמתי את העצות שלכן לתת לעצמי גם זמן מנוחה ובאמת משתדלת גם לנוח לפעמים מסתדר ולפעמים פחות מה שכן , היא שווה כל רגע וכל שניה שאני איתה משגעת אותי, יש לה אופי והיא יודעת בדיוק מה היא רוצה תנסו לתת לה לאכול משהו שהיא לא רוצה ישר היא מעיפה את האוכל עם הידיים ואם זה לא מספיק היא משפריצה את האוכל מהפה כמו ממטרה ח ח ח ח הדבר היחיד שאני לא מרשה לה לגעת זה המשקפיים שלי מה עושה רוני שלי? שמה את שתי הידיים הקטנות שלה על הפנים שלי , מחייכת אלי ובשניה הבאה המשקפיים שלי אצלה בשתי הידיים הקטנות שלה צוחקת , כאלו אומרת , סידרתי אותך תענוג לשמו אתן חסרות לי המון סימתי בשבוע שעבר ביום חמישי את הטיפול במרכז חשבתי שיהיה קשה ,לא כל כך מצאתי מילים לשיחת פרידה בסוף הזמן עבר ככ מהר ו,,,נגמר אני לא חושבת שאזדקק להמשך טיפול יצאתי משם עם תחושה של שובע פעם ראשונה מזה,,,,שנים שהרגשתי שלמה עם התהליך ומיצוי של כל השיחות , המטפלת גם עזרה לי לסגור כל מני קצוות שלא נסגרו אז בפעם הקודמת שהייתי שם וזה הישג גדול כשלעצמו מרגישה רגועה כמו שלא הרגשתי אף פעם לפני כן מאחלת לכולן להרגיש כך אל תתיאשו ואל תרימו ידיים גם אם מאוד קשה גם אם מרגיש שזה לא יגמר לעולם זה נגמר , באמת ומכאן אפשר להמשיך הלאה החיים מחכים כדי לחיות אותם אשמח לשמוע מכן מה שלומכן ואייך אתן מרגישות אוהבת אתכן המון ומקווה שאוכל להכנס לעיתים קרובות יותר חטולית

תאמיני לי שגם אני מאוד מאוד מתגעגעת הפורום על כולו בשבילי הוא סם החיים לבן שלי יש מחשב שמחובר לטלוויזיה מאוד לא נוח לי להכנס ל"מחשב פלסמה 42 אינץ'" ולכתב שם,,,,,,,,,,,,,,,,, גם מסובך לי לזכור את כל הפעולות שצריך לעשות כמובן בגלל הזכרון הלקוי שלי מה איתך חומד?

סמני בתקופה לחוצה הקטן מוציא שיניים טוחנות את האחרונות והן קשות בינתיים רק אחת מתוך ארבעה מבצבצת כבר חודש תקועה באמצע ולא בוקעת וזה מלווה בקוצר נשימה, חוסר שינה וכולה רק חצי שן מתוך ארבעה! היום ה לא שמתי לב בשעת שיעורי בית והוא שבר לי את משקפיי השמש האהובים עליי אההההההה! נכנס לשירותים הלך הנייר טואלט בשניות הוא מתיז עליו מים את כל המים שבאסלה כולו רטוב עד לגופיות אחרי שקילחתי אותו שוב להחליף יבש אז הוא עשה קקי אחכ הוא לסירים ודופק על הרצפה כל כלי הפלסטיק , המדיח פתוח והוא קופץ על הדלת ועוד ועוד.. ככה כל היום עד הלילה אני רודפת אחריו בשבעים עיני עכשיו הוא ישן ההההההה.... כך זה בגיל שנתיים , יקרות חכי חכי... חחחחחחחחחחח

מצטערתיקרה צוערת נאלצתי להפסיק באמצע הכתיבה... רציתי לומר שאני מאוד מבינה את העומס המוטל על כתפייך טיפול בילדים הוא בכלל לא קל ואת עושה זאת עבור הנכדים שלך כדי שכלתך תוכל לעבוד עם המון מסירות והמון אהבה אין כמוך! לי אין שום עזרה משום מקום אז אני מחכה בסבלנות עד שהתקופה הקשה הזאת תעבור ויהיה לי זמן בשביל עצמי כי לפעמים גם אין לי זמן לכלום ולדברים שאני צריכה עכשיו יש אצלי ספר בבית כי אין לי זמן לשבת במספרה וזה לוקח המון זמן לפחות מס שעות כאן לא במקום אחר, כמובן ואני נלחמת בשיניים עבור הדברים הללו בשביל עצמי לפחות זה, בינתיים... הילד קצת יגדל ויתייצב ואז יהיה לי יותר זמן לעצמי את בטח יודעת מזה גיל שנתיים האיום! אין דקה לנשום אבל הוא מתוק כמו סוכרייה... אגב, שמחה לשמוע שסיימת את הטיפול לשביעות רצונך אך האם באמת מיצית? מאחלת לך , המון רוגע ושקט ואני שמחה שאת נהנית מהקטנים המקסימים שלך ושהם מסבים שמחת חיים! אוהבת, סמויה

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח גרמת לי לא רק לחייך אלה ממש לצחוק סליחה מותק שאני צוחקת הזכרת לי את הימים שהבנים שלי היו קטנים כנראה שכול הבנים עושים את הדברים האלה אני בטוח לא יכולה לשכוח מאוד מקווה שרוני שלי לא תעשה דברים כאלה בכלל היא כזו עדינה ומפונקת אבל מה אני בכלל מדברת היא רק בת 7 וחצי חודשים עוד חזון למועד נשמה את עוד תצחקי על הימים האלה ותחפשי אותם מנסיון שלי אלה הימים הכי מגניבים לעולם לא שוכחים אותם רק סבלנות מאמי חיבוקי

טוב לראותך! גם אנחנו התגעגענו ואת חסרה כאן מאוד! אבל יש בשורות טובות אני שמחה שסיימת את הטיפול בתחושת סיפוק וושובע! אין ספק שעשית עבודה נפלאה בטיפול עם עצמך!!!! וגם המטפלת שלך! אני מבינה שיש הרבה עבודה עכשיו בנכדה והקטנטונת ויש גם כאן סיפוק! כמו שכבר אמרתי... אל תשכחי את עצמך! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שמחה בכל רגע שמתאפשר לי להכנס בהחלט עשיתי עבודה נפלאה עכשיו נשאר לי לסגור קצוות עם עצמי זו רק עבודה פנימית שלי עם עצמי לא ממש נשאר לי משו רציני גם זה יגמר בקרוב וכן,למדתי לא לשכוח את עצמי לפחות כך נדמה לי תודה אידה

שמחה ששיימת את הטיפול בהרגשה כזו גם אני מאמינה שטיפול נועד רק להקפיץ אותנו קדימה למקום טוב יותר למקום שנועדנו להיות בו . נכון שזה נחמד וטוב ונעים שיש מקום כזה שמכיל ומקשיב ורק את שם והכל הוא עבורך בלבד אבל יחד עם זאת ברגע שיש את הצמיחה וההבנה שאני יכולה לבד ואני מגיע לי ואני ראוייה ושווה גם השמים הם לא גבול . אוהבת יקרה תיקפצי מידי פעם לאמר שלום לקבל חיבוק ונשיקה ותמריאי שוב זה נפלא

את צודקת בדברים שכתבת הכל נכון מרגישה את הדברים במלא העוצמה והכוח שזה נותן אי אפשר להשוות אותו לשום דבר אחר שאני מכירה תודה מאמי על החיבוק איתך גם אם לא יוצא לי להכנס לעיתים קרובות

והצליחה כל הכבוד לך מותק את תמיד נהדרת וכיפית ואמא מדהימה ואישה את עשית זאת כל הכבוד לך עכשיו אני צריכה לעזור לאחת מאיתנו רק באתי לקחת כתובת של אידה ולקרא קצת ושאפו ענק ממני תור

טוב לראותך כאן!!!!!!!!!! מה שלומך? מחכה לעדכונים אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

נעלמת ונאלמת , כאלו מהההה????? תודה רבה מאמי על הפירגון מה קורה איתך? לא כתבת אפילו מילה אחת על עצמך,,,,,,,,,,,,,, את עוזרת לאחרים כמו תמיד ומה חדש,,,,,,,??????????????.... אשמח אם תכתבי לי חיבוק ענק מאמי

שמחה בשביל שאת מרגישה שסגרת את הטיפול בצורה טובה וקיבלת כלים להמשיך הלאה בכוחות עצמך, מחוזקת ומאמינה בכוחותיך. שמחה בשבילך שאת נהנית מרוני ואספי ושטוב לך למרות השעות הרבות. רק שמרי על עצמך יקרה והיי ערה לעצמך ולמה שאת צריכה. תמשיכי לבקר ולעדכן. חיבוק אוהב ובהצלחה בכל. שלך - מציאות אחרת

הכל בסדר מאמי באמת משתדלת לשמור על עצמי , לא להתעייף מידי, לנוח עד כמה שאפשר להנות מהנכדים וסוף סוף לחוות את השקט והשלווה שחיפשתי במשך שנים ושעכשיו אני זוכה להרגיש את זה ומה איתך? לא כתבת לי כלום על עצמך חושבת עלייך המון את חסרה לי מאוד מתגעגעת אלייך חיבוק ענק

פנים אמתיות הנערה בת 30 זהויות מוזמנות לשתף ולדבר בעקבות התוכנית כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

http://panim.nana10.co.il/

הגעתי לסרט הזה אתמול ממש במקרה בעשר דקות האחרונות שנותרו לצפייה אך הבנתי במה מדובר.. ניסיתי להורידו אך ללא הצלחה אנסה שוב יותר מאוחר אולי היום יש את זה כבר בכל האתרים חופשי לצפייה אני גם חושבת שיובל היא מאוד אמיצה וגיבורה וזה סרט מאוד מאוד חשוב לצפייה ולוהביא למודעות את השלכות של פגיעה ושה מדהים איזה מנגנונים יש לנפש להגן על עצמה ובעצם זה שיובל כבר לא מתביישת ושותקת הלוואי וזה ייתן כוח לעוד נפגעות שסובלות מההפרעה להבין יותר ולא להתבייש בזה בכלל! והיה לנו פה פעם דיון על כך ואנחנו פה יודעות כבר שזה קיים כי זה נוגע לנו מן הסתם... אז, שולחת חיבוק למי שנחשפה כאן והיא יודעת מי ובעיניי זה המון אומץ ובכלל לא מובן מאליו וחוץ מזה, גם לי יש דריסת רגל בעולם הזה של דמויות אם כי לא ברמה כזאת כמובן אז גם אני שאני מרגישה בנוח לגמרי עם זה כאן לא במקום אחר, כמובן כי במילא לא מבינים מי שזה לא נוגע לו ויש מי שלועג לקטע אבל פה אנחנו מרגישות בנוח לדבר על זה וזה המון (: סמויה

תודה שהעלית את הקישור לסרט הזה. בעיני הוא סרט מאד חשוב שלמרות הכאב שבו ותן המון כוח. יובל בחורה מאד מאד אמיצה בכך שהחליטה לעשות את הסרט הזה, לראות את הדמויות שחית בתוכה ובעיקר להסיר את כל ההגנות שלה מיתוך מודעות לכך שזה רק יעזור לה ויקדם אותה. יכולת הנתינה שלה היא עצומה בעיני, כי החשיפה הזאת נועדה להעביר מסר של תקווה לכל מי שסובלת מהפרעה כזאת ולהגיד לכל אחת כזאת שהיא אמיצה ושזאת לא בושה אלא גבורה להתמודד כך עם פגיעה. כל הדמויות האילו בתוכה הן הדמויות שגוננו עליה, ולהסכים להרוג אתן כדי להיות בחזרה רק יובל מעורר השראה. והלוואי שהחברה תלמד לקבל ולהכיל את כל האנשים שניפגעו ותכיל אותם במקום להקיא רבים מהם החוצה בגלל ההתנהלות שלהם, וכל זאת במקום לקבל אותם ולהוקיע את הפוגעים..... מרגש עד דמעות. שלך - מציאות אחרת

אני ממש בהלם מה ההשלכות של תקיפה בחסד עצרתי את זה בזמן לפני שקראו לי השלכות חמורות מה שיש לי זה באמת הרבה מידיי וקשה מידיי אבל יש חמור יותר- כואב לדעת ולראות תודה על הקישור כי לא הצלחתי לראות זאת בטלויזיה

אכן תופעה לא פשוטה וקשה להכרה והבנה בחברה למרבה הצער גם בקרב אנשי מקצוע כל אחד מאיתנו חווה מצב של דיסוציאציה: תזכרו במצבים שאתם עושים דבר מה באופן אוטומטי ומנותקים לגמרי ממנה מחשבתית, הדוגמה הפופולארית היא נהיגה אוטומטית, כאשר אדם נוהג בדרך שהוא מכיר חושב על דברים אחרים ולפתע מגלה שהגיע למחוז חפצו בלי לשים לב לכך. מצרפת מאמר המסביר את התופעה: http://tdil.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&view=article&id=65:2009-08-22-18-53-39&catid=1:articles&Itemid=4 אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ופיספסתי אתמול ...יש סיכוי שתישלחי לי למייל קישור המון תודה

תעשי העתק הדבק בגוגל זה מביא בתוצאה השניה/ שלישית... בהצלחה

רבים מדברים על כך שההפרעה הזאת קשה להבנה אומרים שקשה להפנים שזה אמיתי ולי נראה שהם פשוט לא מסתכלים עמוק לתוכם פנימה הרי כל אחד חיי בעולם הזה עם המון זהויות שונות כל אחד מאיתנו מראה חלק אחר מעצמו בסיטואציות חברתיות שונות אדבר למשל על עצמי יש את שחף החזקה, הבוגרת והמקצועית בעבודה יש את שחף החייכנית, השובבה והשתותניקית במסיבות יש את שחף השקטה, הקשובה והתומכת בקבוצות מסויימות יש את שחף החזקה, השורדת והלוחמת בקבוצות אחרות יש את שחף הקטנה, המפוחדת והקפואה בבית ויש עוד הרבה הרבה הרבה שחפיות כאלה בסיטואציות שונות אומנם הן לא לגמרי מפוצלות והן כולן במודעות חלקים מאותה שחף כל הזמן אבל הן מרגישות הרבה פעמים כחלקים כל כך שונים ולא שייכים אחד לשני והן מרגישות שונה אחת מהשניה ומתנהגות שונה אחת מהשניה וחושבות שונה אחת מהשניה ודרוש רק עוד צעד קטן אחד כדי להפריד ביניהן לגמרי ולכולנו יש את החלקים האלה יש אנשים שאצלם הם מחוברים יותר ואצל אנשים אחרים הם מחוברים פחות עד כדי הקיצוניות של ניתוק מוחלט ביניהם אז האם קשה להבין את התופעה הזאת?! בעיניי זה כל כך פשוט!!! שחף

לשמוע ומקווה שלא מלווה בכך סבל אינסופי

היי.. חברה שלי בת 19, כשנגעתי ברגל שלה, היא נרתעה וקפצה קצת, בלי לשים לב. כשאמרתי לה שאם הייתי פסיכולוג הייתי אומר שהיא נאנסה, היא אמרה שיש מצב וסיפרה לי ש.. בגיל צעיר מאוד- 4-5 היא זוכרת משהו שקרה עם בן דוד, שהיה איתה לבד בחדר, כשההורים חשבו שהם משחקים (הוא גדול ממנה בכעשר שנים) היא זוכרת במפורש שהוא שכב מעליה, היא לא זוכרת שהוא הוריד לה בגדים. היא זוכרת מקרה אחד בוודאות והיא חושבת שהיו עוד. במקרה הזה היא ראתה לו את איבר המין. הוא היה בכיתה ז' בערך.. היא לא נזכרה במקרה הזה עד לפני שנתיים, ורק עכשיו מתחילה להיזכר. ולא מצליחה לזכור מעבר לזה. היא די בטוחה שהיא לא נאנסה. הוא אמר לה שזה יהיה הסוד שלהם וכשהיא אמרה לאחותה שיש להם סוד הוא נלחץ והפסיק את ההתיחדויות האלו. יש דרך לברר את זה? יש לציין כי היא לא קיימה יחסים (לפחות רצוניים) עם אף אחד. היא זוכרת מקרה נוסף בכיתה ד' (כשהוא כבן 20!) בו הוא הכניס לה יד לחולצה.. יכול להיות שילד בכיתה ז' שוכב ערום מעל מישהי בלי לחדור..?! ומה הסיכוי שזה קרה רק באותן פעמים ולא לפני?

ברוך הבא לפורום החבר של... החברה שלך עברה טראומה טראומה שמשפיעה עליה גם ביחסים איתך היא שיתפה אותך במה שידעה ובמה שיכלה מה קרה מעבר...? כרגע לא ידוע ואני מאמינה שהחברה שלך יש את הקצב הנכון לה לפתוח ולגלות דברים גם מול עצמה. הדבר הטוב ביותר הוא בעזרת טיפול אבל כרגע לדעתי לא המקום לנסות לדעת מה הסכוי ש.... קרה! יש טראומה תיהיה שם בשבילה תבין אותה תמוך בה אל תחפש תשובות שאין כרגע בזמן הנוכחי... כמו שאמרתי התשובות יבואו בזמן הנכון והמתאים לחברה שלך. בכל שאלה כאן אידה עו"ס טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בגלל החששות שלי.. לא יודעת מה נכון או מה לא נכון, אבל העדפתי שלא, קשה לי, לא סומכת על גברים לצערי. אני אפילו לא מסוגלת לדבר בצורה פתוחה איתם, עם ביטחון, אז בשביל מה? סה"כ, הם לא שווים יריקה שלי.

היי.. יש מפלצות בעולם. חלקם גברים, חלקן נשים. אל תתיאשי בגלל אותם עלובי נפש, שיש לדון אותם לעונש מוות, לפגוע בך. אני יודע כמה זה קשה, אני חווה את זה עם בנות צעירות שנפגעו. אני יודע שקשה לך להאמין, אבל אני מבטיח לך שאת תמצאי את הדרך לסמוך על אנשים שוב. נסי לחזק את תחושת הבטחון שלך, תסתובבי עם ספריי פלפל.. תמצאי אדם אחד שלא אכזב אותך ולא יאכזב אותך לעולם. פגעו בך, אבל עכשיו את צריכה ללמוד לא לפגוע בעצמך, ולצאת לדרך חדשה. זה אפשריף ואת תצליחי. תאמיני בזה. גם אם ייקח זמן. בהצלחה!

לגז פלפל.. ואני מעדיפה פפריקה, תודה בכל מקרה!

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2714 אני עושה איזה שהוא תהליך עם עצמי בחודשיים האחרונים . תהליך שבעצם מחזיר אותי למקומי הטבעי ..שלהיות כאן ועכשיו לאות קדימה ולרצות להגיע לפוטנצייל האמיתי שלי לפני שנולדו הדפוסים העקומים שלי . בתוך התהליך שיחררתי את אבא שלי לגמרי חיבוק ולהתראות ...ואחי מזמן שיחררתי ועכשיו מנסה לבנות קשר אחר לטובת המשפחה ולטובתינו . לא יודעת מאמינה שאפשר לצמוח מהכאב רחוק מאוד .... מה דעתכן למה בעצם אתן עוברות טיפןל האם כדי לשכוח או כדי לצמוח.. יודעת שאני לא כל הזמן כאן בזמן האחרון אבל באמת איתכם בדרך

תודה על המאמר, קראתי קטעים ממנו, בהזדמנות אקרא את כולו בס"ד. אני שמחה שאת מתחילה תהליך חדש - להגיע לפוטנציאל שלך, אני מאמינה מאוד שתצליחי! לטיפול הולכים לטפל בעבר כדי שנוכל לגנוז אותו ולצמוח ולפרוח ולגדול יותר טוב, לתפקד, ללמוד, להתגבר.... מחזקת אותך בדרכך, בהצלחה אפרת

האמת שהתהליך שאני עוברת בחודשיים האחרונים הוא פשוט להתמקד בכאן ועכשיו ובדרך לעבוד על דפוסים עקומים שצמחו משם . המאמר מעניין ומעורר תהיות ...והאמת המרה עד כמה ניזוקנו מבלי שאנחנו אפילו מודעים לזה . בשנתיים והאחרונות שאני עוברת טיפול אני פשוט נדהמת עד כמה תכונות שלי ודפוסים שחשבתי שהם אני הם בעצם היו כלי הגנה לשם ...לא מובן אבל אמיתי שוב תודה אפרת וגאה בך על התהליך הדרך שאת עושה את צעירה ואם תהליך טוב מזכך ונכון את תגיעי רחוק

כל לילה באת לחדרי שלי בשקט ניגשת למקום בו ניסיתי לישון התחלת להפשיט אותי ולהיצמד אליי "זה הסוד הקטן שלנו"- אמרת לי שוב ושוב... פתאום התחלת לדחוף לנשום בכבדות ובמהירות ואני, מה אני יודעת?? הנאה??? מה זה?? מה עושים?? רציתי להשתלב, כדי לא לחוש את כל מה שקשה לי לתאר במילים אבל קפאתי "אני אוהב אותך" - אמרת... (מאוחר מידיי אני מבינה שאת יצריך אהבת) ..... אז, פשוט שכבתי שם וחשבתי מה עשיתי כדי להיות ראויה לכך?? לאט לאט התחלתי לבכות בשקט כשהכאב רק גבר והחמיר ואתה, לא שם לב אלא נהנית גנחת והלכת כל פעם מחדש..... משאיר אותי שם לבד מבולבלת כועסת (על עצמי כמובן) שמחה שאוהבים אותי אבל מרגישה רע בדרך שמראים לי את זה הלוואי והייתי יכולה להגיע סוף סוף לשלב בו אני כועסת עליך ולא עליי,לשנוא אותך על שעוללתת לי ולא על גופי....... דיי לסבל שעברתי ממך (!!!) הלוואי ואפנים זאת...

אני מצטערת.......... אם זה בסדר אני אשלח קודם כל חיבוק... להיות איתך בכאב לחזק אותך שאת לא אשמה לאפשר לך להפסיק לכעוס על עצמך יותר לקבל ולאהוב את עצמך את לא טעית את לא אשמה זה רק הוא וגם עם הרגשות מעורבים ויש אפילו רגשות חיובים ואולי אפילו אהבה... זה סוד הקסם של הפוגעים בעורמה במילים יפות ואוהבות. מאוד אמיץ מצידך לומר ולכתוב את הדברים מזכירה שאת בדרך הנכונה... תאמיני בעצמך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני מרגישה שאני משתגעתתתתתת ... אם רק היה עם מי לדבר אם רק הייתי יודעת שזה עוד מעט יעבור ויפסיק לרדוף אותי זה נראה כאילו זה ימשיך ככה לנצח , אי אפשר להלחם בזה יותר כמה עוד אפשר? למה זה לא עובר ??? בבקשה עזרה ..בבקשה....

אנונימית יקרה, זה יעבור. זה לא ישאר כך. דברים עולים ועוברים עיבוד ברמת התודעה ואחרי זמן מסויים חולפים. לאט לאט, אל תלחמי בהם ויהיה לך קל יותר להתמודד איתם. מקווה שאת ישנה עכשיו. לילה שקט ורגוע. שלך - מציאות אחרת

הכאב הוא אינסופי ונראה שישאר לנצח- בתחושה, אני מדברת מניסיון.. אבל הוא עובר וזה כמו גלים שבאים ומתנפצים אכן צריכים להיות חזקים בשבירת הגל, זה כואב נורא אבל תגיע נחמה וצריכים להנות יותר כדי שהכאב ייחלש את בטיפול כלשהו?? הטיפול מצריך הרבה כוח אבל בו ידריכו אותך בדרך הנכונה לך! ואם את רוצה חברה לידך רק אמרי, אני איתך מחבקת אפרת

זה בדיוק הזמן להפסיק להיות לבד לדבר ולשתף את מוזמנת לעשות זאת כאן וגם לחשוב ולקבל החלטה על קבלת עזרה מקצועית אם את עדיין לא בטיפול ... הכאב והקושי לא מתאדה ככה סתם... יש צורך אמיתי בשיחות לדבר ולשתף לעבד את פגיעה- הטראומה את כאב והתמודדיות המורכבות את לא צריכה לעבור זאת לבדך דיי ללבד כאן בשבילך בכל שאלה התייעצות שיתוף איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה לכולן ...אני כל הזמן מנסה לכתוב כאן וברגע האחרון מתחרטת..קשה להפוך לשייכת לכאן... אני כן נמצאת בטיפול אבל ממש בתחילת הדרך, ולבד, וקשה לבד...מקווה שיהיה לי את האומץ לכתוב כאן, לפחות לפעמים תודה לכן שוב

כמה כוח יש למילים אבל גם הוא נגמר מתישהו ומה עושים כשלמילים כבר אין כוח? או יותר נכון שנשאר להן רק כוח לפגוע אבל לא לנחם? אני שקופה מאי פעם ההגנות דקות כמו נייר אורז כל מילה רעה חודרת ישר לנשמה והמילים הטובות? כאילו כלום לא נוגעות ולא מרגיעות ואין נחמה בשום מקום בחיי ומכיוון שהמהות של המקום הזה היא מילים אז אין ממש טעם להיות כאן ותודה לכולם על המילים שניסו כל כך לעזור ודעו לכם יש למילים טובות כוח רק אצלי משום מה הכוח נעלם אז בינתיים לוקחת פסק זמן שבת שלום לכם דמעה

כאן בשבילך תמיד בין אם את פה וגם אם לא. מבינה מאד על מה את מדברת, מבינה את הכאב הזה. לפעמים הכאב הוא השולט ועד שאנחנו לא נצליח להסתכל עליו ממקום אחר הוא ימשיך לנהל לנו את החיים. אילו עובדות החיים, ובגדול הכל תלוי רק בנו. כל מילה מקבלת את המשמעות שאנחנו מעניקים לה. רק אנחנו מפרשים את המילים. לפעמים מבינים דברים בדרך מסויימת ובמרחק של זמן אותן מילים בדיוק מקבלות משמעות אחרת לגמרי...... אני יעצור כאן כי אני אפילו לא בטוחה שתקראי את מה שכתבתי..... קחי את הזמן ושמרי עליך. איתך שולחת חיבוק. שלך - מציאות אחרת

אני רוצה לחבק אותך, לתת לך לחוש שאת לא לבד, התרשי לי??? (אני מתכוונת במציאות) אני יודעת שלדמעות ולתפילות יש כוח רב הרבה יותר מסתם מילים מקווה שתעני לי ואל תהיי לבד, בבקשה כי המצב יחמיר, לדעתי. אלא אם כן את בטיפול או שיש מישהי לצידך... מתוקה תעני לי בבקשה לשאלתי הראשונה אוהבת, כואבת אפרת

זאת שאלה שאני שואלת את עצמי זה מתבטא בהרבה מישורים בחיים שלי ומתבטא בעבודה החדשה שאני כל הזמן צריכה אישורים הרבה דמעות נשפכות לי בשבוע הזה אפשר למלא כבר את הכנרת סף הרגישות שלי מאוד גבוה אני נכנסת לתיסכולים וזה בניגוד למנהלים שלי שמאמינים בי שסומכים עלי שגם בקורס סימנו אותי המנחה ובסוף הוצאתי את הציון הכי גבוה בכיתה ואני עדיין לא סומכת לא מאמינה לעצמי וההוכחה שאתמול ישבה איתי אחת האחראיות ועשיתי את הפינישים האחרונים לבד היא רק הנהנה כל הזמן בראש וחייכה ושסיימתי היא אמרה לי את עשית הכל לבד אני סומכת עלייך אני מאמינה בך את טובה למה את לא סומכת על עצמך את לא צריכה אותי את יודעת ואני שתקתי לא היה לי מה להגיד מתי אני באמת ארגיש שאני יכולה לתת לעצמי את הבטחון הזה שאני יודעת מה אני עושה ושמה שאנשים רואים גם אני רוצה לראות

גל יקרה, תכניסי לעצמך שאת טובה ומצליחה כל יום לפני השינה, תאמרי לעצמך איזה יופי, היום הצלחתי לעשות את XYZ בעצמי וממש לבד כולם נהנו מכך איזה יופי.... כך כל יום תמני את הדברים הטובים שאת עושה תתני לעצמך תפיחה על השכם כשאת מצליחה לעשותם כי זה בכלל לא ברור מאליו שתצליחי דרך נוספת זה לערוך רשימה וכל פעם שתצליחי תרשמי עד שתהיה רשימה ארוכה ומידי פעם תקראי אותה לעצמך דבר נוסף: את כנראה מציבה לעצמך סף הצלחה מאוד גבוהה ועד שלא תגיעי לשם לא תהיי מסופקת, או את מסתכלת על אנשים מצליחים אחרים ןרוצה להיות כמותם, או שאת מחכה לשמוע זאת מאחרים- שעשית לבד, כל הכבוד וכו' אם את חלק מהרשימה הנל' אז תרפי, אנשים מעריכים גם אם לא אומרים לך וחוץ מיזה את תמיד יכולה לבקש את דעתם של אחרים לאחר המעשה שעשית ולשאול: איך יצא? אתם מרוצים? זה מה שחיפשתם?.... ותראי עד כמה אנשים נהנים, את פשוט לא בטוחה בעצמך וכשתראי שכולם כל הזמן מעריכים ונהנים אז אולי תרגיע ותאמיני בעצמך... דבר נוסף חשוב ביותר: אנו לומדים תמיד איך להצליח ולא איך להיכשל אז אולי את פוחדת שתכשלי ולכן תמיד רוצה מישהו שיכוון ויראה לך את הדרך שלא תטעי??? אם כך, למדי עצמך שמותר לטעות, כך לומדים!! וזה לא מוריד מערכך אלא רק מוכיח שאין בעולם מלאכים אלא בני אדם שכולם כולם טועים.... מקווה שעזרתי, יקרה איתך אפרת

כבר כמה חודשים נכנסת לפה מציצה ויוצאת. לא רוצה להיות שייכת לפורום כזה. אבל כולן פה נראות כל כך מחזקות שזה לפעמים מעורר קנאה ממש... בנתחים נראה לי שאמשיך ל?הנות? מהאפשרות להתלבט ולא להחליט. בכל זאת להחליט זה גם לתת אישור וחותמת למשהו רציני בחיים שלי שנראה לי שלעומת כולכן פה הוא שייך לפורום משחקי ילדים:-( זהו בנתיבים. תודה בכל מקרה. שבת שלום.

וגם בסד לכתוב כמה ואיך שאת רוצה וזה בסדר לכתוב ולהעלם טולחזור בקיצור הכל בסדר כל זמן שלא פוגעים אחד בשני ולא משנה עד כמה הסיפור שלך קשה או לא עד כמה את לוקחת את זה קשה או לא ובאלו תקופות את ...כולנו שווים כאן איתך בזמנך בנתיים תהני ותרגישי טוב ובטוחה אני מחכה לך כאן בשקט מתי שתירצי

כ"כ מבינה את ההטלבטות שלך, גם אני התנהגתי כמוך, ואני דיי חדשה פה אבל רוצה לומר לך משהו: אנחנו כולנו פה בשביל לתמוך ולהיתמך לשתף ולהשתתף... משהו שקצת קשה לי איתו זה זמן התגובות שלוקח לפעמים זמן רב אבל אני כאן איתך, מקשיבה מחבקת ומעודדת אותך להמשיך מקווה שתרגישי טוב וחופשי לומר כל מה שעל ליבך בקצב שלך בזמן שלך וביכולות שלך שלך- אפרת

אתמול הלכתי לחנות צילום כדי להדפיס משהו מהמחשב שלי כי המדפסת התקלקלה, אבל האינטרנט שלי לא עבד אז שאלתי את המוכר אם אפשר להשתמש במחשב שלו (בדפוס) הוא הסכים ונכנסתי לאתר של האוה"פ הקלדתי את הקודים שלי ואת הסיסמה... וזה פתח לי חלון שבראשו היו כל הפרטים האישיים שלי: שם/ שם משפ'/ כתובת.... הוא שאל אותי איפוא זה (הרחוב שאני גרה בו) עניתי: למה אתה רוצה לבוא אליי?? אמר: אם תזמיני אותי אבוא.. אח"כ הדפסתי דפים להורים של תלמידותיי והיה כתוב בראש העמוד: להורי התלמידה שלום.. והוא שאל אותי: את התלמידה? עניתי: לא, אני המורה. אמר בגיל כזה? (אני נראית מאוד צעירה) עניתי אני בת 22.. טוב נגמרו הצילומים, דף אחד היה כמעט ריק אז הוא אמר לי אני לא יקח לך על הדף הזה, אני עושה הנחה למורות.. אמרתי בצחוק: וואלה, איזה עוד הנחות אתה עושה למורות?! אמר יש עוד... ופתאום היה לו טלפון הוא ענה וסימן לי לחכות. התקדמתי ליציאה כי הר סיימתי לצלם והתכוונתי ללכת. הוא בשיחה התעצבן על הדובר מעברו השני של הטלפון (היה נראה כי הוא לחוץ לסיים את השיחה מהר לפני שאברח לו...) אז אמר לו נדבר עוד 10 דקות ביי וניתק את הטלפון. ואז פנה אליי ואמר לי: "רגע היה לי משהו לומר לך, (הוא היה נראה נבוך) אמממ... השיחה השיחה את דעתי... אה, רציתי לומר לך שיש לי עוד הנחות למורות: תבואי אצלם אותך אעשה לך פוטו בחינם.. אמרתי מחכים לי בחוץ אמר תבואי אח"כ אני פתוח עד 19:00. אמרתי לו אני לומדת עד שעה זו אמר תבואי אח"כ אני יישאר.. והביא לי כרטיס ביקור שיש עליו את הפלאפון שלו. אמרתי אם אבוא אתקשר. אמר לי: אבל תבטיחי שתבואי, אמרתי: אולי.. והלכתי.. זה הסיפור כשלעצמו ועכשיו הניתוח שלי: אני לא יודעת מה קורה לי????? מצד אחד אני גוררת את השיחה למקומות שאני לא רוצה להגיע אליהם (אני שאלתי: למה? אתה רוצה לבוא??) והמשכתי לענות על שאלותיו ולא אמרתי לו סתופ נחרץ הרי ברור מה הוא רצה לעשות איתי... אין הנחות למורים כמו שטען ... (הוא נראה ב"א נשוי עם ילדים כבר..) נראה לי שאני כ"כ כמהה לקשר טוב בלי סקס (תסלחו לי על המילה ) כי אני עוד לא בנויה לזה... אני רוצה רק תמיכה ושיחבקו אותי ויפנקו אותי... למה אין דבר כזה טהור בעולם? למה כל הגברים שמתקרבים אליי רוצים סקס??? מה יש בי???? מכל הגברים שפנו אליי היה רק אחד שניגש בצורה מכובדת אבל זה לא היה נראה לי בגלל הגיל- הוא היה גדול מידיי... לא התנסיתי בקשר טוב (עם גבר) מעולם רק האונס היה וזהו... :( אני כ"כ רוצה משהו טוב, לא ממהר לשום מקום שייתן לי להרגיש קודם בטוחה איתו ונאהבת... למה קשה למצוא את זה?? אני נורא חשדנית וקולטת מהר אנשים (מאז הפגיעה) - מה מטרותיהם ומה הם חושבים (גם על חברות אני מזהה את מחשבתן) ולרוב איני טועה.. אפסיק כאן למרות שיש לי עוד הרבה מה לומר... כבר כתבתי הרבה כאן.. מצפה לתגובות אפילו קשות....

המילים שכתבת נוגעות ללב. הכמיהה לקשר שבו יתמכו ויחבקו ויפנקו אותך מובנת לי לגמרי. מבין את הרצון בקשר טהור כזה. אני מאמין שבסוף תמצאי את הבחור הנכון, שיכבד את רצונך ויאהב אותך הכי טהור שאפשר. אני רוצה לכתוב לך עוד משהו, מנסיוני כגבר. תראי, גברים חושבים על סקס. זו תכונה ביולוגית אצלם. אבל רובם גם רוצים אהבה, רגש, הדדיות, אינטימיות. לדעתי, הגבר הנכון לך יעניק לך את כל התכונות היפות האלו. הוא יאהב אותך באמת, ויחבק אותך, והוא יהיה הנסיך שלך ואת תהיי הנסיכה שלו. הוא לא ילחץ עלייך לעשות משהו שאת עדיין לא רוצה. הוא יכבד את הבחירות שלך ואת הקצב שלך. כל טוב לך שלך, עמית.

תודה על תגובתך היה חשוב לי לשמוע זאת... בד בבד אני כ"כ כואבת שאני עושה דרים שאני לא רוצה בהם, למה אמרתי לו : "למה? אתה רוצה לבוא אליי?!" ז"א אני גוררת אותו לשיחה אני זו "שמוכנה" להיגרר לשיחה זולה ושידברו אליי זול אני מוכרת את עצמי ולא פלא שכך מתייחסים אליי: כזונה או כקורבן שאפשר לנצל אותו..... כל אילו הם הבחירות שלי, אני לאאאא רוצה שיתיחסו אליי כך אבל כך אני משדרת, כך אני מכירה שמתייחסים אליי....... מה עושים???????

ראשית מותר לך הכל. מותר לך להגיד כל דבר, להביע את עצמך בכל שיחה עם כל אחד בדיוק כמו שנכון לך וכמו שאת. את בסדר בדיוק כמו שאת ובעיקר שום תגובה מילולית שלך או שום בגד שאת לובשת שזה עוד דוגמה, לא מקנה זכות לאף אחד לפגוע בך או לדרוש מימך משהו שאת לא מעוניינת לתת. גברים לא רשאים להשתמש במילים כאישור לכך שמותר להם לפגוע בבחורה. אין שיחה זולה. הגבת כמו שהגבת וזהו. את לא אשמה בכלום. את לא מביאה על עצמך שום דבר, זאת רק ההרגשה שלך בגלל שניפגעת כבר. שמרי עליך, כאן איתך שלך - מציאות אחרת

על האמון שאת נותנת בי אבל מרגישה כ"כ רע עם זה שאיני שומרת על עצמי ובקלות נותנת שינצלו אותי.. :((((( לגבי הלבוש אני לא מתלבשת מושך, בכלל לא! אבל יש בי משהו שמושך גברים וזה (לדעתי) שאני לא עומדת על דעתי ונותנת בקלות שידרכו עליי... אני מאפשרת זאת.... מה עושים?? מחר יש לי את המטפלת מקווה שיהיה לי הכוח לספר לה מה קרה... שוב, תודה אפרת

פחות חתיכים, לדעתי, כי גברים פחות יפים בד"כ עסוקים בהרחבת האופקים והם בד"כ יותר רגישים, ממה שיצא לי להכיר, ויש להם המון שכל, כבר אמרתי-גאונים, אז לכי עליהם, ופשוט שימי לב לקודים, כמו שתא קולטת, כי את יודעת ממי את צריכה להתרחק, פשוט לשים לב. את כנראה נמשכת לא במודע ל"רעים" בגלל הפגיעה. וחוץ מאנשים חמודים ופחות חתיכים שהצעתי לך, אז נשים, אבל אני מניחה שאת לא רוצה נשים. נשים יספקו לךל את כל מה שציינת לע"יל..

אני ממש לא!!! אני לא אוהבת את זה בכלל!!! כל גבר שרק מצייץ אליי אני כבר מתנפחת, קל לטרוף אותי... ואני בכלל לא כזו מושכת ומתלבשת מאודדדדד צנוע בכלל לא בולט ולא סקסי... אני מאוד סגורה וצנועה, לא חשופה בכלל!!! למה אני כ"כ פתאטית.... אוףףףףף

כל מה שאת מתארת נשמע טבעי ביותר הצורך באהבה, בחיבוק, מגע, שיחה , הבנה... חבר... כל אלו צרכים בסיסים ואת נורמלית לחלוטין יש קושי באיטימיות יש פחד להפגע להיות אובייקט מותר לך לדבר לצחוק אפילו להתחיל וליזום אבל לאף אחד אין את הזכות לעשות כל צעד בלי הסכמתך....ללא רשותך! אני מאמינה שהוא יגיע אוהב, מחבק עם הרבה סבלנות להיות שם בשבילך אבל גם את צריכה להאמין! להמשיך בטיפול ולעבוד גם על אינטימיות מאמינה בך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

את לא חושבת שאני לא בסדר בכך שאני גוררת שיחה?? את חושבת שהשיח הייתה בסדר ואני סתם פרנואידית?? שחושבת שהוא נגרר למקומות אחרים?? אני סתם חושבת שכולם רוצים מין- תאווני?? לפי השיחה איך הוא היה נשמע ואיך אני?? תודה על האמון שלך בי! את כ"כ מקסימה (אעדכן אותך במהלך שבוע הבא..) אפרת

ברגע דנה לפידות "ברגע של שקט אתה נופל ושוב נזכר לפתע רואה תמונה מילדותך וכמה עצב וכמה כוח נדרש כדי לשכוח בשקט סיפרת על כל התום שנעלם יושבת בוכה איתך מרוב דמעות אני טובעת פתאום נסגר, צולל, נשבר סופר את כל השריטות אני שוטפת את הכתם מנסה למחוק הכל נוסע בגשם מעיף מבט אל החלון רואה שם ילדה כלואה בתוך ארון פתאום נסגר, צולל נשבר סופרת את כל השריטות אני שוטפת את הכתם כשאתה ממשיך ליפול מחסיר נשימה, רואה לשנייה את כל השדים בשחור ברגע של שקט אתה נופל ושוב נזכר... "

:( מצפה לבואם של ימים טובים אלייך... מאמי, מה קשה לך? זה ניתן לתמלול או רק כאב תהומי/ בור / חושך של תחושות ורגשות...??? את עובדת? אמא? מה עושה??

מחזקת אותך פותחת חלון עבורך לאט לאט... נשימות עמוקות נסי להרגיע את עצמך האוויר יחזור... איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מחר אני ארגיש הרבה יותר טוב! אמן!!!!!!!!!

אמן לכל מילותיך מצפה באמת שתוכל/י לשתף אותנו בטוב שחשת... יום מוצלח

אמן למילים, והמון חיבוקים לכוח. שלך - מציאות אחרת

נכון! חשיבה נכונה מביאה אנרגיות חיוביות אמונה ותקווה מקווה שאכן ...יותר טוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בתוך האושר אין כלום מלבד אושר בשבילי בתוך האושר הצבעים בהירים כל כך ואני מסוגלת לראותם בבירור אילו הם קרני האור שנשלחו להאיר את חשכת הלילה הארוכת שנים ........ אני רוצה למחות את הדמעות לשחרר את הכאב הפחד והספקות להרגיש חירות וחופש כדי שאוכל לנסוק אל על ולעוף..... להגשים את כל החלומות, הרצונות והתקוות... לחגוג מסיבות טובות הלוואי ואגשים את אילו המשאלות.....

אפרת יקרה, מאחלת לך מכל הלב שכל משאלותיך יתגשמו. אמן לכל מילותיך. ובכל זאת, אין חיים בלי כאב. תמיד יבוא כאב כזה או אחר. היופי הוא בכך שתמיד יהיה אפשר לזוז מימנו. החיים בנויים מהרמוניה של הפכים שתלויים אחד בשני. אין שמחה בלי עצב, אין טוב בלי רע, אין יפה בלי מכוער, אין חזק בלי חלש וכד'. כשמתחברים מבפנים להוויה שלנו שאומרת שמחה, אהבה, אוטנטיות, אושר וכד' שהם הוויה שאנחנו רוצות להכיל תמיד, אפשר לפרוק את שאר הרגשות הלא נעימים כמו כאב, פחד, כעס ושיעמום ולחזור להוויה שלנו שהיא תחושות המקור המעצימות. שלך - מציאות אחרת

וכל כך אופטימי... אני יכולה לראות את הצבעים הבהירים שאת מתארת במילותייך... ולדמיין את טעם החופש והאושר שאת מאחלת לעצמך בחייך.... מקסים... סמויה

ואחר כך..... לאידעתי מה לעשות עם תוכן השיחה והיום.... הפך לאיום דומה שוויתרתי, על הכל סליחה,כל כך רציתי לעזור לעצמי.. וכשלתי שוב

היום מקווה שהתחיל טוב יותר שולחת חיבוק לעידוד ונסי להיום לפרגן לעצמך טוב לתת לעצמך אהבה שכל כך מגיעה לך אל תישפטי את עצמך בחומרה את יקרה ואת עושה המון ...לאט לאט הדברים יקרו ויהיו .. שולחת עוד חיבוק

הדברים מזכירים ליאת השיחה שלי עם האונס, אני רוצה להאמין שזה לא שיחה עם הפוגע שלך... כי זה לוקח כ"כ הרבה כוחות נפש ולבסוף מתבלבלים/ מתחרטים שעשינו צעד כזה, האיום הזה מפחיד נורא ומתיש נורא... רק רוצה לומר לך- הוא מפחד הרבה יותר ממך ומנסה לעפוך את הקערה על פיה בכך שמכחיש / מקטין / מטשטש / מאיים / ומפחיד אותך אל תוותרי! איתך הצדק! אל תשברי! תמשיכי בטיפול ותראי שהוא פשוט צורח ומשתולל כי הוא מת מפחד.. לא כי הוא חזק יותר! איתך בדרך שעשית, זו גבורה! תתחזקי ותתאמצי לתת לך יותר קרדיט הוא לא יכול עלייך!! ותאמיני בכך!! רק אם תפנימי הוא ייפול בס"ד כמו מגדל קלפים... שולחת חיבוק אפרת

השיחה לא הלכה כמצופה, יצאת ממנה פגועה ומאוכזבת אולי לא הבינו אותך כמו שצריך בצד השני אל תלקי את עצמך יותר מידי בגלל זה לא תמיד אנחנו מובנות בעיקר שאנחנו מצפות לכך ואז הכישלון הוא מר פשוט, תעברי מהר הלאה, דפדפי למקום אחר בו את יותר מובנת ומוכלת את הרי לא חייבת להישאר במקום כזה שלא נותן לך את מה שאת מצפה אז תעשי קראט בראש ואל תתני לתוכן השיחה להדהד לך שוב ושוב בראש פשוט, תתמקדי במשהו אחר... איתך, סמויה

אני לא יודעת מה היה תוכן השיחה, ולמה את מרגישה שניכשלת בה. ובכל זאת יקרה, את דיברת איתו וזה כל כך המון ומעשה כל כך אמיץ ולא מובן מאליו. את עמדת מולו והיית חזקה ואמיצה מאד כשעשית את זה. תסתכלי גם על הצעד הענק הזה שעשית. ועשית כמיטב יכולתך והכי שיכולת וזה המון המון. שולחת לך חיבוק שלך - מציאות אחרת

את יכולה לעזור לעצמך! אל תוותרי תחליטי ולכי עד זה את תצליחי האמיני בעצמך!!!!!!!! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אל תבחרי כל מטפלת שמציעים לך!!! תבדקי אותה טוב טוב, אם היא מתאימה לך!! וכמו שכתבת לדמעה הסוף קרב והוא יביא עימו טוב ואור ותקווה ושמחה... אני בטוחה!! רק צריך תקווה ואמונה חזקה נ.ב. לגבי מה שכתבת: אזכרה שלו / שלה... מי הם ההורים?? אם כן אז אני מבינה שיש לך אינסוף כעסים עליהם ואת חוששת ושונאת את הגנים שהורישו לך, שנטבעו בתוכך... כמה מבינה את התחושה ש'אולי' יש בי משהו ממישהו רע שהתאכזר אליי... (לא כמוך כי זה הורייך..- הם היו צריכים לשמש לך עוגן וחוזק וביטחון..) יקירתי כל עוד לא תלכי ותאמרי להם מה את מרגישה שעשו ותצעקי את המילים מגרונך, כעסים ודברים ששמרת/ שלא היה לך זמן לומר או שפחדת/ לא יכולת לומר...- - - יהיה בך משהו שלא בא על סיפוקו משהו מר לפי איך שהבנתי (ההורים) מתו (???) אזי הטיפול הכרחי בכך שתוכלי להוכיח להם שטעו... ...... בעצם אני רק מנחשת את סיפורך אזי אמשיך (אם תרצי) אחרי שתעני לי תשובות...

אפרת יקרה, באשר למטפלת, אין לי מבחר, לא מוצאים אפילו אחת,כך שאני אצטרך להסתדר עם כל מה שימצאו, אין לי אופציות..... אני לבד יותר מידי זמן ובמקביל עורת הרבה תהליכים שכעיקרון לא רצוי לעבור בלי מטפלת. מן הסתם ממוטטת. ובאשר אליהם, אכן מדובר בהורים שלי, ואין לי כבר כעסים אליהם. פרקתי את כל זה בתהליך שלם שהעברתי את עצמי לבד. עברתי הון דברים לבד. המטפלת שהייתה לי לא ממש עשתה משהו, סתם שרפתי את הזמן שלי אצלה במחיר מאד יקר..... מה שכן, למרות כל התהליכים שכבר עברתי עדיין יש בי המון כאב על האין הורים ואין אהבה, הגנה, תמיכה וכד' אלא הפוך מכל אילו ובאקסטרים. לא הבנתי למה התכוונת ב"להוכיח להם שטעו". אני כבר לא מתייחסת לכל הרע שהם הטמיעו בי עלי, רק עובדת מאד קשה לנקות אותי וזה כמו בור ללא תחתית..... מקווה שעניתי על כל השאלות. תודה שאת כאן. שלך - מציאות אחרת

מצטערת אבל באמת אני כואבת את תחושת האובדן של האהבה התמיכה העוגן וההצלה... קשה לי לדמיין חיים עם הרבה חסרונות בסיסיים קיומיים אלו שכל אחד צריך.. מציאות, את עברת הרבה לבד ולפי דעתי כשמשיחים את הלב עם אדם מיומן בנושא מתגלות הארות נוספות ועד כמה שאני מצליחה לקלוט אותך: את אומרת שאין לך כעס, התגברת עליו- - קשה לי להאמין... אולי את מפנה את הכעס כלפייך?? ולכן כל מה שאת מרגישה זה לאסוף את הרסיסים...?? מציאות, דיי להיות לבד!! שתפי עד כמה שתוכלי ותסכימי לעצמך לכעוס (כך נראה לי) !! ובאשר למטפלת- בכ"א ניסיונך הראה שזה לא טוב לבחור 'כל אחת' אלא גם אם יציעו- חשוב שתנהלי איתה שיחה קצרה לפני כן ותראי אם היא בכיוון שלך: *מודעת לסבל/ לבדידות/ לקושי/ לכאב שלך... *יש לה עבר עם סגנונות טיפול ברקע שלך וכד' הרבה הצלחה ויום טוב :) אפרת

נאחזת עם הקצוות של הציפורניים בשפיות שלי כל כך שחוקה חצי שקופה כל דבר קטן מפיל לתהומות ומנסה לא לוותר להאחז ככל הכוח נאחזת בציפורניים ומחליקה לאט נמאס נמאס נמאס להרגיש ככה!!!!!!! דמעה

מצטערת ששוב הסלעים והתהומות שבו לנוף שלך מקווה שתצליחי להיאחז , ולעלות חזרה למעלה שולחת לך נשימה ויד חזקה לעזור ולטפס למקום יציב יותר וללכת בבטחה שלך, סמויה

לשחרר לקבל שיש רע ויש גם טוב יש חוסר שפיות ויש גם שפיות יש שנאה ויש אהבה יקרה שולחת חיבוק גדול גדול ולהזכיר לך שאני איתך ... ומייחלת לרגע שתהיי נדיבת לב וחומלת אל עצמך כמו שאת אל האחרים דמעונת פרגני לעצמך טוב מגיע לך

וכן אני יודעת שלא לזה התכוונת אבל ראיתי את הכותרת וישר חשבתי שכן עדיף להפסיק להלחם רק שאצלי זה אומר לוותר זה אומר למות כי אני שורדת כי אני נלחמת ואם ארפה פשוט אטבע פשוט אעלם הלוואי והיה לי אומץ להפסיק להלחם ולשקוע תחת הגלים אבל.... דמעה

מבינה אותך ומכירה את התחושה מקרוב קרוב. נסי להאחז בדברים הטובים. נסי לראות את היש ותהפכי אותו למוביל אל הטוב שאת רוצה. אל תלחמי, זה עושה פעולה הפוכה. נסי להרגיע את עצמך. עוד יבואו ימים טובים יותר, הם כברבדרך. שולחת חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

את בטיפול מסויים?? את כבר הרבה זמן מרגישה ככה וזה רק ממשיך להחמיר... (ז"א זה קצת מדאיג אותי, אבל זה לא סותר שתמשיכי לכתוב את כל מה שאת מרגישה - זה מקל מאוד...) אהובה שלי, תנסי לעשות משהו קטן רק בשבילך כדי שיעשה לך טוב אפילו אם קשה לך, אפילו אם לא 100% תהיי שם בשבילך, כל אחוז משמעותי!!! (גם אחוז אחד) תנסי לשיר שיר שמח שאת אוהבת ללכת עם חברה/ בלי לקנות בגד/ למסעדה......... לצייר דמויות או נופים שמרגיעים תנסי לכתוב כמה שיותר דברים שאת אוהבת בעצמך- (את יכולה לשתף אותנו בהם- כמה שזה מבייש או נראה שזה לא מתאים.... זה יכול להועיל) מאמי, אני רוצה את הטוב בשבילך באמת חיבוק אוהב אפרת

אני מאוד מעריכה את זה שאתן כאן דמעה

פקחתי את עיני ליום חדש יום שקצת שונה יום של התחלה חדשה אני (במסגרת ההוראה) התחלתי לעבוד היום לאחר חופשת חנוכה רעננה בס"ד היום התנהל מעולה ואפילו מצויין:) חייכתי!! באמת חייכתי!! בעבודה היה טוב מאוד נהניתי ללמד ובלימודים- נהניתי ללמוד לא רציתי לברוח... בליבי נושאת תפילה אנא קלי עזור לי עוד לפרוח לגדול ללמוד וללמד לזכור ולשמר לשכוח הזוועות ולהביע משאלות תן תקווה ואושר תן שמחה ויושר תן אמונה ותן אהבה כנה רוצה לחייך עוד ועוד ולשמוח באמת!! (לא רק כלפי חוץ- שאני נעשית כ"כ טובה בזה...) הלוואי וכל האיחולים שאני מאחלת לעצמי יתממשו אצל כל אחת ואחת מכן אצל- אידה, סמויה, מציאותי, חטולונת, בוחרת, דמעה, מתבוננת, ינשופית (מקווה שלא שכחתי ואם כן הסליחה עמכן) אוהבת אתכן בנות, אתן יקרות לי מאוד!!!! לילה טוב

שכך את מרגישה היום... מי ייתן ותרגישי ככה יותר ויותר אולי זאת השנה החדשה סוג של.. התחלה חדשה אהבתי מה שכתבת.. לפרוח, לגדול ללמוד, לחייך לאהוב... אילה משאלות עם המון עוצמה! וגם נבואה שמגשימה את עצמה כי כאשר אנחנו חושבות חיובי בסוף אכן מתממשים דברים חיוביים תודה על האיחולים לכולנו, שמגיעים ממך בכזאת כנות ולבביות לכבוד השנה החדשה שלך סמויה

THANKS

אפרת יקרה, שמחה בשבילך על היום המואר והמאוורר שחווית. מאחלת לך שכל ימיך יהיו כאלו ויותר טובים. תודה על האיחולים החמים. חיבוק שלך - מציאות אחרת

מתוקה שלי, אני מאחלת לך בקרוב לחוש הרבה יותר ממה שחשתי היום ושתהני מכך , ולא תצטרכי להעמיד פנים... אני כאן בשבילך!!!

את שם ואני פה במרחק חצי כדור הארץ, מנסה לכתוב לך את רחשי ליבי שאני רואה אייך את נובלת יום יום מהמחלה הארורה שחלית בה מנסה להאחז בחיים הפחד מכרסם בתוכי להבין שאת הולכת ודועכת ואני הולכת לאבד אותך הרופאים כבר לא מטפלים בך כי אין מה לעשות יותר ועכשיו רק שעון הזמן הוא שיקבע הלוואי ויקרה נס ואת תעצרי את השעון הזה של אוזלת החיים אני מנסה לשזור ולנצור זיכרונות שלנו שהכרנו לפני שלושים שנה ואני לא רוצה לחשוב על הרגע אחרי אני אנסה לעשות הכל להגיע אלייך להיות לצידך כמו שביקשת ממני אבל זה לוקח זמן עד שאעשה את כל הסידורים אבל לזמן עכשיו יש משמעות כל רגע יקר כל נשימה שלך ,אני מקוה שעוד אספיק להיות לידך רק תחזיקי מעמד יקרה שלי

מקווה שהשנה החדשה תביא עימה נס עבור החברה שלך... או לפחות תוכלי להיות לצידה ברגעים הקשים ולהחזיק לה את היד כמה שיותר מהר, מחזיקה לך אצבעות סמויה

מאחלת שיקרה הנס וחברתך תחלים ותחזור לעצמה. מאחלת לך שתהיי לידה ברגעים של החלמתה, או שתזכי להיות לצידה ברגעים שנותרו לה בחיים. שתזכי להפרד מימנה. מחבקת, שלך - מציאות אחרת

שנה אזרחית חדשה תקוות חדשות ציפיות איחולים בקשות שהכל יהיה לטובה שנה טובה ומוצלחת אור ואושר חדש רוגע ושלווה הרבה כוחות עליה במדרגות שכל אחת ציירה והציבה לעצמה בהצלחה רבה איתכן מכל הלב אידהhttp://www.123greetings.com/events/new_year/new_year_wishes/a_year_of_happiness_and_success.html?fb_ref=fb_lk_fcp_2&fb_source=profile_multiline עו"ס MSW טיפול נפגעות תקיפה מינית

ושנה אזרחית טובה ונהדרת לך, ולכולןןן סמויה

שנה אזרחית טובה ומלאה בטב גם לך. תודה שאת כאן ותודה על הכל. זה המון המון בבילי. שלך - מציאות אחרת

בכל פעם מחדש אני מבינה אילו מחירים אני משלמת על הילדות שלי הם פגעו אבל אני משלמת וביוקר מפחדת כל הזמן לא שקטה לא ישנה כמו שצריך במתח יומיומי אתמול חגגו לבעלי לשעבר יום הולדת 50 אישתו אירגנה לו מסיבת הפתעה עם כל המשפחה המורחבת וכל החברים ואני מקנאה אני חגגתי יום הולדת 50 עם הילדים שלי במסעדה כי אין לי משפחה מורחבת כי הם ניתקו קשר שסיפרתי על אבא ומצד אמא הם ניתקו קשר כהיא התאבדה והאשימה אותי ויש לי אולי 3 חברות כי אני לא מצליחה לשמור על מערכות יחסים וגם זוגיות אין ברור לא? אז למה ציפיתי? למסיבת הפתעה?? סתם אני ממורמרת כי נמאס לי לשלם והמחירים גבוהים כל כך דמעה

האשימו אותך שאמא שלך התאבדה? או שמישהי אשימה אותך? לא הבנתי

היא השאירה מכתב היא כתבה שאני אשמה במוות שלה רק אני הייתי בת 12 דמעה

זה ממש בלתי נתפס שאמא שלך האשימה אותך המשפחה המורחבת שלך, שניתקה קשר הם פשוט לא ידעו ולא יודעים איך להתמודד זה נשמע מוכר כי גם אני כיום ניתקתי קשר וגם ניתקו איתי זה הדדי גם אני חגגתי יומהולדת במסעדה עם בני משפחתי אמא שלי וכל השאר הסתפקו בטל' וזה הכללל אבל, גם אני כיום עושה להם את אותו הדבר לא הסכמתי במפורש לבוא לחגוג לאמא שלי בזמן שהיא כל שנה מסתפקת בטל' אפשר באמת לחשוב.. ולעצמה חוגגת זה לא נראה לי הוגן אז זה מה שאעשה מעכשיו , אתחמק גם כפי שעשיתי, למה שאטריח את עצמי? מבינה את הצורך במסיבת הפתעה מהחברים את רוצה להרגיש שאת במרכז וחשובה בדיוק כמו כולם וכן מגיע לך אם זה מנחם אותך אז גם לי לא עשו שום מסיבת הפתעה ושום כלום אז חגגתי עם בעלי וילדיי והוא הפתיע אותי אז צריך להסתפק במה שלפחות יש זכית לחגוג במסעדה עם בנותייך וזה המון לפעמים החגיגות הקטנות והאינטימיות האילה מקפלות בתוכן יותר מכל הרעש והצלצולים אז אל תקנאי יקרה.. יש לך הרבה דברים שאין לאחרים יופי פנימי ועולם פנימי עשיר גם אם סוער לפעמים בפנים וקשה את עדיין שורדת בו ולכל אילה שמתחמקים ולא רואים אותך גם את אל תראי אותם!! הם בפינה אחרת לגמריי של החיים ואולי טוב שכך, ביננו! שלך, סמויה

יקירתי, כן, החיים לא קלים בכלל יש קשיים רבים שמערימים עלינו כמה קשה זה שמישהו יקר מתאבד לו ויותר מזה מתיל אשמות במי שחי.. את לא אשמה! היא בחרה לה בדרך הזו והייה קל לה להאשים אותך!! היא לא ידעה להתמודד ופשוט ברחה והאשימה אותך בתסכול שלה... המשפחה שלא איתך בוחרים בדרך שלה- לא להסתכל לא לבחון את המצב אבל הם טועים כ"כ ותאמיני לי בתוכם הם יודעים את האמת המרה אבל קשה להם להסתכל לך בפנים ולומר שהם טעו וטועים, לומר שאינם יודעים מה לעשות ומה לומר... יקרה, תלחמי, אל תתני להם לשבור אותך!! את שורדת וגוברת על כל מכשול את עוד תראי את הרווחים מכך, את תראי!! אני כאן שולחת לך חיבוק אוהב תהיי חזקה אפרת

אני מבינה את ההרגשה שזה רודף, פולש ופוגע בכל תחום הילדות והעבר עברו ועדיין כאן תחושת הלבד וזה כואב יקרתי!! חגגת עם בנותייך וזה נפלא נסי לראות את מה שיש להתמלא יותר ממה שיש זו המסיבת ההפתעה שלך את יכולה להתרוקן ממה שאין או להתמלא מהקיים זו הבחירה שלך ואני כלל לא מפחיתה מרגשותייך ומהעבר שולחת חיבוק איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מוצפת ברמות הסטריות וכבר לא יכולה לבד עם כל זה. ובאשר לטיפול, עד מתי צריך להיות בטיפול? נגזר עלי להיות צמודה לבייביסיטר עד סוף החיים, רק בגלל "שההורים" שלי היו הכל חוץ מהורים והכל רק במובן השלילי? עד מתי? מתי זה יגמר כבר? אני מרגישה שאם אני ארפה, הכל יקרוס כמו מגדל קלפים רעוע. אם אני אזוז ולו במעט מעמדת השוטר עם באצבע על הדופק הכל יתמוטט, ואני כבר ממוטטת גם ככה. אין לי כוח יותר. אני מרגישה שלמרות כל מה שכבר עשיתי עד היום, וזה די הרבה, אני בחזרה בנקודת ההתחלה. אין לי כוח יותר. אין לי כוח לנצח אותם, אין לי כוח להיות אמא שלי ואבא שלי במקומם, וגם להיות אמא לילדי במשרה מלאה. אין לי כוח לכלום יותר, לא בנויה לחיים, רק להשרדות, ואני לא רוצה לשרוד יותר. זה מעיק עלי וחונק אותי. לא חזקה מספיק. החיים הם לחזקים, אני מרוקנת, לא נשאר בי כלום, ספק אם היה שם משהו אי פעם...... רוצה רק שקט ולנוח, אם אפשר לתמיד, רק לנוח....... אין לי כוח לכאב הזה יותר, ללבד המאולץ, ללבכות, לא יכולה יותר..... סליחה מציאות אחרת

מושיטה יד אין לי מילים חכמות רק רציתי שתדעי שאני כאן קוראת ומזדהה דמעה

מזדהה עם כל מילה ומילה- אתמול כתבתי כמעט אותם המילים בפורום הזה ואז מחקתתי אותם.. הכאב האין סופי- המאמץ האדיר כדי לשאר כאן- לשרוד- רוצה רק להגיד לך שאת לא לבד- מושיטה לך יד- כתף להניח את הראש- איתך- ינשוף

תודה רבה על המילים החמות, על שאת כאן. שלך - מציאות אחרת

עם המילים הקשות אני לא יודעת לענות על שאלתך כי אני באמת שואלת את עצמי- עד מתיי???? אבל אני מאמינה שעם טיפול נכון, מתאים לך, עם מטפלת שלא מחפשת שיקבעו אליה.. אלא מחפשת לרפא באמת.. אזי הטיפול יגיע לשלמותו את תוכלי לשים את הכל מאחור ובעצם להמשיך הלאה (אני לא מתכוונת לשכוח הכל אלא להתמודד עם הכל ושזה לא יהיה בוער כאילו זה נמצא מולך כל הזמן..) ובעצם- כל מה שאת מרגישה זה קונפפליקטים לא ברורים ולא פתורים לך לכן עד שהכל לא יהיה פתור הטיפול צריך להתמשך, עם כל הקושי שבכך.. את לא חייבת להגיב כי לא נעים לך, תעשי רק מה שעוזר לך וטוב לך!!!

הלוואי והיה לי טיפול ומטפלת שאפשר לסמוך עליה שהיא בעדי. אין לי מטפלת כאמור ואני כבר לא יכולה יותר. קשה מידי. תודה על המילים החמות. אין לי כוח לכתוב עוד. שלך - מציאות אחרת

מבינה שאת כואבת ומותשת.. לפעמים גם זה מגיע הרצון לוותר ולנוח אז התעייפת קצת את צריכה לנוח...ולהמשיך את חזקה ואת לא מוותרת בקלות שולחת לך חיבוק, סמויה

את חושבת שאני חזקה. אולי, אבל אני ממש לא מרגישה כזאת. אילו הייתי חזקה לא הייתי מתוטטת כל כך הרבה. תודה על החיבוק וחיבוק גם לך. שלך - מציאות אחרת

זו שאלה שעולה אצלי לאחרונה... עד מתי? והינה גם כאן... יש הרבה סוגים של טיפול קצרי מועד , ארוכים יותר ופחות למדתי שהטיפול בנפגעות הוא אחר טיפול בבנפגעות גלוי עריות הוא אחר עוד יותר הטיפול מבוסס על יחסים של רפוי.... ממקום שבו היחסים- הקשר הבסיסי ביותר נפגע, שובש, יחסים מעוותים- או שלא היו קיימים כלל?? הדרך היחידה לרפא ומלא את החסך, ללמוד -לבטוח, להאמין= זה דרך יחסים של רפוי ואמון ובמקרה הזה דרוש יותר זמן מטיפול אחר. מביאה ציטוט: גרעין חווית הטראומה הנפשית הוא הנישול מכוח והניתוק מין הזולת, ולכן ההחלמה מבוססת על העצמה ועל יצירת קשרים חדשים. ההחלמה יכולה להתנהל רק בתוך הקשר של יחסים שבים נפגעי הטראומה ובוראים את הכשרים הנפשיים שנפגעו או עוותו בידי החוויה הטראומטית. כשרים אלה כוללים יכולות בסיסיות לאמון, לאוטונומיה, ליוזמה, לכשירות לזהות ולאינטימיות. היכולות האלה נוצרו במקורן ביחסים עם אחרים, ובתוך יחסים שכאלה עליהן ליווצר מחדש. עקרון ההחלמה הראשון הוא העצמת נפגעי הטראומה. שומה עליהם להיות מחוללי החלמתם ומושליה. אחרים יכולים להעניק עצה, תמיכה, עזרה, חיבה ודארגה, אבל לא רפוי. נסיונות רבים לעזור , הנעשים מתוך רצון טוב וכוונות טובות, נכשלים מפני שהעקרון היסודי של העצמה אינו נשמר..... מתוך טראומה והחלמהג.ל.הרמן 1992 יקרתי את עכשיו מרגישה שאין כוח ואולי חלשה זה בסדר מותר להיות גם במקום הזה אבל אני יודעת וגם את כמה חזקה את וכמה כוחות יש בך!! כוחות גם להיות במקום הזה! תני לעצמך להיות שם זה יעבור ותאפשרי לעצמך לקבל עזרה כמה שאת צריכה איתך מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה על התגובה הכל כך מושקעת שלך ועל המילים החמות. אני זקוקה למטפלת שאכן תהיה איתי ותאפשר לי להרגיש שבטוח להתקרב. אני הכי מבינה עכשיו, יותר מתמיד, שאני מנוהלת מתוך פחד להיפגע שוב מיתוך החשיפה ומיתוך התקלפות והשלת כל הקליפות והחומות. פוחדת והמענה לפחד הזה הוא דחיה של המטפלת אותי. אני לא מצליחה להתקרב אל עצמי. איך במצב כזה אני אצליח לאפשר למישהי זרה להתקרב אלי. ומיצד שני אני הכי זקוקה למישהי להשען עליה על מנת לפרוק המו כאב כדי להשאר עם פחות עומס ומשקל עלי ולהצליח להחזיק מעמד ולהגיע לחיים שבהם בחרתי והם כל הזמן מתרחקים מימני כמו שאני מתרחקת מעצמי..... אני אולי עושה רושם שאני חזקה, אבל נגמרו לי כל הכוחות. אין לי כוח יותר. אני שורדת, אבל כבר לא רוצה לשרוד, רוצה לחיות ואם אי אפשר ונגזר עלי לשרוד, מוטב לי למות. אין לי כוח לבריחה לכל שארית חיי. לא רוצה לברוח יותר בעיקר מעצמי. אני מרגישה שאני האוייב הכי גדול שלי עכשיו, ודי, לא רוצה יותר. ובאשר לעזרה, אין לי עזרה, אני לבד כבר מעל חודשיים באופן רשמי ועוד הרבה יותר מיזה באופן לא רשמי. 5 חודשים אחרונים לא היו טיפול אלא מטפלת שמוטטה אותי יותר ויותר, סיפור ארוך שלא מתאים לכאן. אפילו לישון כמו בן אדם אני לא יכולה, השעה 4:30 ואני עוד עירה כאילו היה זה אמצע היום, צריכה כבר לקום ליום חדש בעוד שעתיים. לא עומדת בזה כבר.... :( תודה שאת איתי ותודה על הכל. שלך - מציאות אחרת

אני מתחילה לספר לאימי מה בעצם קרה לאט לאט אני מקווה שהיא תתמוך בי כי התמיכה שלה מאוד חשובה לי כל הזמן רציתי את התמיכה וההכלה שלה ומשלא קיבלתי רציתי להתאבד וניסיתי והמצב התדרדר יותר לכן זו הסיבה שהלכתי לטיפול תרופתי- לא הצלחתי לשלוט על כך, כ"כ רציתי תמיכה מהבית אבל היא ואבי לא יכלו לתת לי כי הם היו בשוק מוחלט אבל עכשיו שנוצר נתק בינינו- בין המשפחה של אחותי לבינינו נתק שנמשך למעלה מחצי שנה אפשר קצת לנשום ולנסות לגעת במה באמת היה שם אני מנסה שוב- מתחילה עם אמא לפתוח יותר את החסום ביותר לתת לכל החששות שלי לצאת למי שאני הכי מפחדת ממה שתגיד אם אדע שהוצאתי הכל וממשיכים להיות לצידי אאמין שזה אונס באמת מוחלטת.. אני מתחילה להפנים את הכאב באמת הזו.. חייבת לצאת, אשתף אתכן מה קרה דעתכן חשובה לי לא פחות.. סמויה כשתוכלי תספרי את הסיפור עם הכובע...

לא רוצה לבאס,אבל קחי בחשבון שאולי לא יתמכו בך. לא תמיד תומכים, לדעתי זה נדיר. יש כ"כ החשכה של הנושא והתייחסות לנושא כמוקצה וניסיון להפוך את האישה לאשמה, שזה ממש בעיתי רוב האנשים מנסים להתנער מנגיעה במקרים כאלה ולא מבנים אפילו. מזכיר לי את היחסים להומולסבית,למרות שזה משהו אחר, אבל עדין,המשותף זה חוסר קבלה. לדעתי הגברים מנסים יותר להסתיר את זה כי הם מרגישים בד"כ אשמים גם אם לא עשו כלום, אם הנשים היו יותר פתוחות לנושרא, מדברת על נשים ממשפחות של נפגעות,אז הבעל היה אולי יותר תומך, כי בד"כ האישה יותר דומיננטית בקשר זוגי וכך הדיעה שלה תשפיע על הבעל .זו דעתי בכל מקרה.

מנסיון, האימהות לא ממש תומכות אלא מתחמקות מהכלל טוב, זה במקרה שלי גם לי אין תמיכה מאימי ולא רק בזה, אלא בכל תחום של החיים בואי נגיד שהיא התנערה ממני לגמריי כיום הקשר הוא טלפוני בעיקר וגם אחת ל... יקירתי, אל תשימי על מה שאמא שלך חושבת וגם כל אחד אחר שאולי זה לא היה אונס אל שכנעי את עצמך בזה בגלל מה שהם משדרים לך לשתוק! עצם השתיקה שלך היא סידור נוח לכולם למה צריך בעיות והתעסקויות מיותרות וגם הבושה שבפרסום הדברים וכל זה גובה מחיר יקר אך ורק ממך אף אחד מהם לא נמצא בתוך הבשר שלך כדי להרגיש ולהבין מה עבר עלייך ומה עובר עלייך נוח לכולם לשתוק וגם לאמא שלך, בין היתר נשמע מאוד מוכר אבל את צריכה ללכת עם האמת שלך ולהתחזק מבפנים ולהפריד את האמת שלך מזו של האחרים ואם אימך לא מוכנה לתמוך בך רגשית אז על דרכיכן להיפרד את צריכה לצאת לדרך חדשה , בלי הגב והתמיכה שלה כי גם ככה לא תקבלי כלום! אגב, לגביי הסיפור עם הכובע אני מחפשת מילים לסיפור ההזוי הזה.. אני עוד אשתף בהמשך.. סמויה

וזה בהמשך לסיפור על השכנה שניתקתי איתה קשר לאחרונה בעיניי היא רמאית נלך להתחלה... הכרתי אותה נראתה לי אישה מקסימה! שאני חייבת להיות חברה שלה אז אני התחלתי איתה וכך נוצר קשר כי גם הילדים היו בגן משותף.. ושם ראיתיה לראשונה.. ואחכ גיליתי שאנחנו שכנות ואיזה יופי! בתקופה ההיא עבדתי במשרה מלאה אז ילדיי היו בצהרון יומאחד כאשר אספתי את בני משם לראשו כובע של ספיידר מן שאינו שלנו שאלתיו והילד אמר שט', הבן של השכנה נתן לו אותו בגן.. אוקיי אז אמרתי שנגיע הבייתה נחזיר להם.. וכך היה, הם בדיוק היו בחצר אמרתי לה כך וכך והיא הזדרזה להגיד "וואיי .. כל היום חיפשנו את הכובע בגן... וכך וכך.." יעני, עשתה לי נקיפות מצפון וגרמה לי להרגיש לא נעים. לקחה את הכובע בשמחה ונכנסה... אוקיי, חולף יום או יומיים ואני מקבלת טלפון מבעל הצהרון" תקשיבי, בנך יצא מהצהרון עם כובע כך וכך..?" אני: " כן, אבל זה היה של השכנים שלי והחזרתי להם.." הוא הפתיע אותי ואמר שהכובע בכלל שייך לילד בשם אסיף מהצהרון ושהוריו דורשים את הכובע חזרה, זה כובע מיוחד מארהב וכל זה.. אוקיי, מעננין איך קרתה טעות, אגש לשכנתי ואביא אותו עוד היום, כי בטעות מסרתי אותו להם... פניתי לשכנתי , אמרתי לה שחלה טעות ושתחזיר לי את הכובע כדי שאוכל להחזירו להוריי הילד. מפה זה הפך להזוי: היא מבחינתה טענה שהיא לא מוכנה להחזיר את הכובע! שזה שלהם! ואני פתאום קיבלתי פלאש שאני זוכרת בבירור פתאום שהכובע של הבן של השכנה הוא אדום מתוצרת מקומית ואילו הכובע שהיה לראשו של בני הוא ספיידרמן כחול כזה מיוחד, אחר שאין אותו בארץ. אז לדעתי היא טועה או משקרת כי יש לי זיכרון מעולה לתמונות ואין מצב שאני טועה! ידעתי בוודאות, אך לא רציתי להביכה. אמרתי לה- טוב, תביאי לי אותו ונוכיח למי הוא שייך מאז היא התחילה להתחמק, אני לא מוצאת את הכובע , אני לא יודעת איפה הוא.. ומה אני אעשה, ההורים של הילד רוצים את הכובע, ובצדק והוא לא אצלי! איך הצטערתי שנתתי לה אותו אבל איך יכולתי לדעת?! אגב, מדובר באישה מלאה בכסף, היא ממש לא צריכה כובע למה היא עושה את זה? לא ייתכן שהיא טועה, אני בעצמי זוכרת, הכובע של הילד שלה אדום ומה שאני נתתי לה , אמנם של ספיידר מן אבל אחר ושונה לגמריי. למה היא אמרה שזה שלה?! מוזר.. אחייי שבוע מורט עצבים היא בסוף נתנה לי את הכובע אבל את המקורי של הבן שלה האדום! ולא הכחול שנתתי לה, את זה היא העלימה! אמרה, יאללה נמאס לי קחי תחזירי להורים.. בתוכי שתקתי רציתי להתווכח איתה שזה לא הכובע הזה! איפה מה שנתתי לה אבל לא רציתי לפגוע בה אולי כל זה לא נעשה בזדון.. לקחתי את הכובע ולמרות שידעתי מראש שזה לא זה , למה הזיכרון שלי דיי חזק והבאתי את זה לבעל הצהרון... למחרת הוא מתקשר אליי, תשמעי ההורים אומרים שזה לא הכובע, השני כנראה אבד לילד אז תקחי בחזרה.. ואכן לקחתי והחזרתי לכשנתי והיא יצאה נקייה מכל הסיפור ועד היום אני שואלת את עצמי, איפה הכובע הכחול.. והיום אני יודעת שהיא שיקרה במצח נחושה! ושיש לה נטייה לקחת מאחרים דברים חסרי משמעות יש לה מלא כסף! אבל היא אוהבת לטמע מאחרים ושלקר אישה שיש לה ככ הרבה כסף, נכסים ומעמד לקחת כובע מילד אחר וגם לשקר אחכ במצח נחושה וכל המשחקים של ההחלפות של הכובע והתיממות למה?! פשוט זה הטבע שלה היא לא אישה ישרה נחש. ואני לא אוהבת את זה כי גם אני נכוותי מהתחבולנות המתוחכמת שלה.. סמויה

שזה אצלה. ותנסי לא להתחבר עם אנשים כאלה. אי אפשר לסמוך על כולם, על אף אחד בד"כ. מדברים כאלה צריך ללמוד לשמור על הכסף והרכוש ולא לתת לכל זר מוזר..

אני ממש בהלם, הסיפור לא מובן בכלל, למה היא עושה לך את זה?? אולי היא אישה שרוצה תשומת לב מיוחדת ממך? אולי היא ראתה שאת מדברת איתה ומתעניינת כשקוראים דברים 'מוזרים' והיא מנצלת את זה??? מעניין אבל- את לא עוד קורבן של אף אחד/ת אל תתני שינצלו את טוב ליבך ולו במעט.. את גיבורה שעשית את הצעד של הגבול המוחץ עם כל הקושי שבדבר! יש הרבה חברות שתוכלי למצוא את לא צריכה אותה... עכשיו זה ברור ומובן.. שבוע טוב עם הרבה אנרגיות חיוביות :) חברה שאיתך תמיד אפרת

יש לנו באוניברסיטה הפתוחה עבודות להגיש כל שלוש פרקים שנלמדים, חובה להגיש 3 מטלות. את הראשונה לא הגשתי הייתי במצב קשה בזמנו הגשתי את השניה והיום הגיעו ציונים... לא קיבלתי ציון טוב כמו שרציתי והשקעתי כ"כ... קבלתי 67 אוףףף... עד שאני מצליחה לצאת וללמוד משהו שאני רוצה אני לא מצליחה בו... אבל באמת אני לא משקיעה - דוגרת על החומר כמו שהייתי רוצה.. אני הייתי טיפוס משקיע ומצליח אבל קשה קצת לאחרונה.. אני לא מרגישה שאני יכולה ללמוד באוניברסיטה, מקום לחכמים ומוצלחים... מה אעשה? אדחה את הלימודים לזמן אחר? לגיל אחר?? אחרי הכל כל חיי למדתי ללא הפסקה.. אבל מיצד שני אח"כ בס"ד תהיה לי משפחה- בעל וילדים ויהיה פי אלף קשה... ... מעצבן!!

אני למדתי על בשרי, כשהמצב הנפשי חרבנה, הלמידה שלי היתה חרבנה. והבנתי שהיתי צריכה את השקט הנפשי ואת התנאים המתאימים ללמידה מסויימת. באם אין אותם תנאים קיימים באותו הרגע, אז או שאני אלמד וכשל, או שאני אחליט לא ללמוד, או שאלמד כשהמצב הנפשי ישתפר כמו שאמרתי, או שתלמדי, אלמד, משהו שאני יכולה להתמודד איתו כרגע.. משהו יותר "קל"... וכשתרצי ותוכלי להשקיע וללמוד משהו שדורש ממך יותר כוחות נפשיים, כי כשאין כוחות נפשיים הציונים לא מיד יודע מה, אז תעשי זאת, לא לפני זה.

אם אלמד עכשיו ואכשל - זה לא שווה להשקיע הון כספים על זה.. ואולי אח"כ אצטרך להשלים שוב... אולי כדאי לחכות לזמן המתאים, אבל אני כל הזמן שואלת את עצמי אם אני עושה את עצמי שאני לא יכולה או שאני לא יכולה באמת: אולי סתם אין לי כוח להשקיע?? אולי אני מתעצלת?? מבולבלת נורא

היכן את?? השמיעי קול....

מצטרפת לאפרת וש... השמיעי מיאוווו.... סמויה

חטוליתי נשמה השמיעי קול, ותכניסי לכאן שוב את אורך המיוחד. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מקסימות אתן אני התחלתי השבוע לטפל ברוני הנכדה שלי קמה ברבע לשש בבוקר ןלא חוזרת לפני שבע וחצי בערב אספי יודע שאני מחכה לו שיחזור מהגן כדי לשחק גם איתו אני לא רוצה לתת לו עוד סיבות לקנא אחרי הכל הוא עושה ממש כל מה שהוא יכול כדי לקבל תשומת לב מכולם סביבו עד לפני 7 חודשים הוא היה המלך המוכתר והוא כולו רק בן 4 הוא חייב לשמור על המקום שלו , צריך להשקיע בו בהמשך כמו לפני שרוני נולדה , הוא נלחם על המקום שלו שלשום היה לו יומולדת ולי אתמול יום נשואין ושום דבר לא חגגנו כי הכל יוצא באמצע השבוע וכולם עייפים האמת שמעבר לעייפות של המון שעות על הרגלים אני די בסדר מקווה שמחר יהיה לי יותר כוח ואוכל להכנס עכשיו עסוקה עם המחשבות שלי שמחר אני נפרדת מהמטפלת שלי אוהבת אתכן נהדרות שאתן ליל מנוחה מיאווווווווווו

צר לי שלא חג ג ת רק את ובעלך את כל הזמן עסוקה בנתינה שלא נשאר לך זמן לעצמך נשמע מוכר... מתארת לעצמי שאת מטפלת נפלא בנכדים אבל בתוך כל זה את חייבת כמה משבצות לעצמך מצטערת על הפרידה מהמטפלת מקווה שיהיה לך טיפול חדש במהרה אני מבינה שהטיפול באחרים ממלא אותך כוחות ואושר וסיבה לחיות וזה ממש מופלא כי אני נתקלתי בדבר בדבר ההפוך לכן זה מופלא בעיניי בשביל אמא שלי כל מה שקשור בי הוא עונש אבל לא חשוב, מסתדרת גם בלעדיה אמנם, היה לי קל בחיים לו.. וגם בזוגיות עם בעלי אנחנו רוצים ללכת לחול לבד לד לבתי מלון והרבה דברים ובילויים אבל אין לנו תמיכה או גב רק בביביטר אני יודעת שהשנים יחלפו, הילדים יגדלו ולנו יהיה יותר חופש אנחנו מחכים ...בינתיים אך מפסידים את שנות הצעירות שלנו ואנחנו רוצים לעשות חיים אך אי אפשר לבקש מאמא שלי יותר מידיי נדיר שהיא בכלל.. ואחכ אני מתחרטת אני חושבת, עכשיו קשה אבל אני אופטימית אנחנו גם נגיע לשלב שנוכל לבלות יותר.. וגם בשבילך אני באמת מאחלת ש תמיד תזכי להנות מהנכדים שלך ומהמשפחה שלך כי זה מסב לך אושר רב! ורואים את זה סמויה

חטוליתי, כמה התגעגעתי ושמחתי שהשבת... איזה כיף לנכדייך שיש להם סבתא כזו דואגת ואוהבת.. מבינה את העומס עכשיו אבל תני לעצמך קצת זמן כמו שסמויונת אומרת, כמה משבצות... בכל אופן המון מזל טוב, יקרה שמחות איחולים עד בלי דיי שתשמעי בשורות טובות תמידד ושתבשרי גם כן חח סמויונת וחטולית על המיאווווו.. חח כיף לי איתכן!!

מקווה שיעבור בקלות ושתרגישי טוב למרות הפרידה מהמטפלת. שמחה שהתחלת לטפל ברוני וישר כוח על ההשקעה בנכדים שלך. רק אל תשכחי את עצמך. מזל טוב ליום הנישואין ושיהיו עוד הרבה נוספים שבהם כן תחגגי. סליחה על הכתיבה הקצרה. אין לי מילים, וגם אין לי כוח יותר. סליחה, מציאות אחרת

לשמוע על כאב מורן אהרוני "היא אומרת אין טעם, רק תביט בי עכשיו ותבין.. אין במי להאמין , אין במי להאמין.. אין טעם לצרוח, אף אחד לא יבוא. היא אומרת הפעם תהיה חזק, כי אני כבר לא... לא רוצה לשמוע על כאב, שפוצע את הלב. אז תחזיק את היד שלי עכשיו, רק תחזיק.. תעשה שזה יפסיק, עשה שזה יפסיק.. והוא מלטף, הלואי ויכלתי לסבול לסבול במקומך את אומרת, אין טעם יש סכין בתוכי שחותך וחותך. אם אתה לא יכול לשמוע על כאב, שפוצע את הלב אז תחזיק את היד שלי עכשיו. רק תחזיק, תעשה שזה יפסיק, עשה שזה יפסיק! אם אתה לא יכול לשמוע תתקרב, כי זה אף פעם לא עוזב. אז תחזיק את היד שלי עכשיו ואל תעזוב, אל תעזוב. אם אתה לא יכול לשמוע, תעשה שזה יפסיק עשה שזה יפסיק... " רע וקשה מצטערת דמעה

כואב לי נורא שאת סובלת, בשקט אף אחד לא לידך (פיזית) ומחזיק לך את היד מלטף מקל על הכאב... מותק, אני מקווה שאת מרגישה אותי אני כאן בשבילך כואבת דואגת אוהבת תומכת מחזיקה לך את היד, לא עוזבת!! שולחת חיבוקים ודמעות של תפילה נסי לכתוב מה רע כ"כ נסי לתמלל את הכאב המעעיק שבתוכך אוי כמה אני מבינה אותך גם לי היו תקופות כאלו.. את מזכירה לי אותן אבל לחיוב כי אני במקום קצת שונה (אני נוטלת כדורים בגלל זה..) לא שאני ממליצה לך על פיתרון זה בכלל לא! אבל משדלת אותך לכתוב ולא להרגיש רע עם זה כי את נמצאת בתקופה כזו של רע כ"כ .. ואנחנו פה, אני פה איתך מקווה שזה יפסיק בקרוב.. אמן נ.ב. את בטיפול כלשהו?

תודה על היותך כאן כן אני בטיפול לא כל כך יכולה לתת מילים לכאב תודה שוב דמעה

תשמעי את השיר ביוטיוב: הראל סקעת - גשם מילים: יעקב גלעד לחן: יחיאל אמסלם ברחובות כיבו מזמן את הנרות את נראית לי עייפה, נלך לישון האור דולק בחדר השני.. אבל מישהו בוכה וזה לא אני אני רוצה לשמור עלייך ועליי היום עבר עלינו יום קשה מידיי בחוץ יורדים עכשיו גשמי ברכה ואת בוכה, ואת בוכה ספרי לי מה כבד עלייך את כל מה שחבוי בך, ונרדם אני אמחה את דמעותייך ורק שלא תבכי עוד לעולם אין מקום לדאגה, היי שקטה אני איתך את לא לבד לדקה עכשיו הכל זורם כאן במנוחה ואת בוכה ואת בוכה ספרי לי מה כבד עלייך, את כל מה שחבוי בך ונרדם אני אמחה את דמעותייך ורק שלא תבכי עוד ל-ע-ו-ל-ם דמעה, מאחלת לך מכל הלב לא למחות יותר דמעות של עצב רק של שמחה ואושר איתך, אפרת

מצטערת על הכאב הקשה שחותך ופוצע כמו סכין מקווה שעד סופו של יום הכאב ייחלש תהיי חזקה אנחנו איתך דמעונת יקרה... סמויה

מצטערת שכל כך כואב ובלתי אפשרי בשבילך. מקווה שיבוא יום שבו תצליחי לפרוק את הכאב הזה ולפנות מקום מבפנים לדברים טובים שיכנסו לחייך. איתך מחבקת. שלך - מציאות אחרת

יצאנו היום עם הילדים מצאנו את עצמנו בעזרי אלי למה? כי יש שם רולדין ואני חייבת, פשוט חייבת לקנות את הסופגניות שלהם עם כל הטעמים אז במיוחד שם.. והיה מפוצץ אנשים, אין מקום לדרוך רצינו נורא לשבת בקפה אבל אין בשום מקום מקומות פנויים ואנחנו הולכים והולכים ומקום לשבת לא מוצאים.. ים אנשים ואני משועשעת במחשבה תארי לך ואני נתקלת בשכנה שכבר נפטרתי ממנה אין סיכוי , חשבתי לעצמיבתוך ההמון הדחוס? וכך מצאנו את עצמנו הולכים בתוך איזה מסעדת המבורגר במטרה לצאת מהקומה.. לפתע קול מוכר.. לא אמיתי, זה בעלה של השכנה שלי והם שם עם הילדים אותה. לא ראיתי, היא בדיוק הלכה להזמין ואני בלב אוףףףףף אי אפשר לברוח מהם! בקיצור עוד לפני שהיא קלטה, הכרזתי שהמבורגר מזמן כבר אכלנו ועכשיו אנחנו אני בדרך לקפה התחפפתי מהר משם ובעלי וילדיי אחרי כאילו מה זה לא מתאים לי להיתקע איתם שוב, שם באמצע חנוכה... וברחנו... טוב סימנו עיסוקנו בקניון... עלינו לאוטו התחלנו דרך חזרה לפתע אס אם אס לבעלי מבעלה ?מצטער שהפרעתי לך לאכול? בעעעעעע אי אפשר להיפטר ממך? ראית שהלכנו ממכם, מה אתה שולח ס מסים בעלי הרגיש מאוד לא נעים התחיל ויכוח באוטו ונראה לי שזאת הייתה המטרה שלו להיכנס לנו ככה בשלוות החיים מה אתה רוצה, אין לך חיים למרות הויכוח בעלי לא חזר אליו בכלל להתנצל ושום דבר ביננו, לא מגיע להם.. לא התחשק לנו לשבת בהמבורגר נקלענו לשם בטעות אז בגלל שלא נעים אז היינו צריכים לשבת שם ולהתענות יחד איתם העיקר שהם לא יפגעו? לא , עשיתי מה שרציתי התחפשתי משם ומהררררררררררררר ו... מזה נהניתי בקפה, עם הרבה קצפת חחחחחח): mמקווה שברוך שפטרנו מהם מצטערת שאני מגעילה, אבל אין לי סבלנות אליהם יותר.... סמויה

סמויונת, אל תתני להם לערער את שלוות חייך! את לא אמורה לריב עם בעלך בכל פעם שאת נפגשת איתם תרגישי חופשי להיות במקום בו את רוצה גם אם הם נמצאים בו (השכנים) ולמצוא מושב אחר את לא חייבת לשבת לידם וברור שאת לא צריכה לברוח מהם למה מה עשית??? כלום הם אלו שצריכים להרגיש לא נעים תמשיכי את שגרת חייך איך שאת אוהבת ונראה לך נכון!! אף אחד לא צריך להפריע לך בדרך שלך!

נראה לי שזה הקטע שלהם הם לא זוג טיפשים לנסות להיכנס בינינו אחרת, למה הוא שלח את הסמס הזה לבעלי לגרום לו להרגיש לא טוב ונקיפות מצפון לא באנו איתם לקניון אז למה אנחנו היינו צריכים לשבת איתם?? ועוד היינו בדרךלבית קפה אז למה לתת לנו להרגיש שעשינו משהו לא בסדר והסמס הזה נועד במטרה לחרחר ריב סתם זוג נחשים אבל אני שמחה לפחות שבעלי לא טרח לענות לו שבצד השני יבינו כבר שילכו לפינה שלהם ושלא יהיו חברים שלנו וזהו... סמויה

פשוט בגלל שקשה לך אם זה את עדין מושכת אש ומה זה אומר התגובות שלך חדות ואולי גם פוגעות אבל זה בסדר זה מה יש לאט לאט את תילמדי לאזן את עצמך מה כמה ואיך ....והעיקר שיהייה לך טוב מבלי לפגוע באחרים ולא לעשות טוןב לאחרים ולפגוע בעצמך