פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אני חדש בפורום. מזהיר שההודעה עלולה להיות טעונה. אז ככה, אני בן 30 פלוס ויש לי כמה אחיות קטנות. כשהייתי ילד ונער ביקשתי מהן לפעמים לגעת לי בז... והן הסכימו. מעבר לזה לא קרה כלום. כעבור שנים הלכתי לפסיכולוגית והענין עלה. היא אמרה לי שזה מבחינתה בגדר "משחקי מין" של ילדים, וודאי לא אונס. היא אמרה שהיא בספק עד כמה דבר כזה יכול היה לצלק אותן נפשית. למרות דבריה אני מודאג. יכול להיות שבכל זאת הזקתי להן מאד?. כלומר, ככל שאני רואה הן בסדר, אבל לך תדע. כמובן שאין לי אומץ לפתוח איתן את הנושא. אני מאד מצטער על המעט שקרה. זה לא היה צריך לקרות, ואני מתחרט על כך. אשמח לשמוע התיחסות על הנושאים שכתבתי עליהם. גם אם יש לכם דברים קשים, חשוב לי לשמוע אותם.

בעבר של כולנו יש את הדבר שנקרא "משחקי ילדים" השאלה היא איפה נמתח הגבול בין משחק לפגיעה... אותי בכל אופן הוא לא מבלבל(ביחס אליי) זכור לי משחק עם בת-דודה שלי מן פלאשבק כזה צרוב היטב בזיכרון אני בגיל הגן, והיא מעליי בפער של חמש שנים ילדה בעצמה!! ושיחקו "ועשינו דברים" גם בדקנו והסתקרנו נורא אחת לשנייה וצחקנו ושמרנו בסוד וזה היה לגמריי משחק!! כי זה לא היה משהו פוגע וזה בסדר.. כך זה ילדים ייתכן מאוד וזה מה שהיה עם אחיותך טוב שפתחת את זה בטיפול אם הנושא מפריע לך כיום שם תוכל להעמיק ולחקור אם היה מעבר או האם באמת פגעת?? אל תייסר את עצמך במסגרת התהליך שלך תוכל לדעת בבטחה אם אתה נאמן וכנה עם עצמך.. ולפי מה שאתה מתאר זה היה משחק ילדים תמים.. אבל רק במסגרת הטיפול תוכל באמת לדעת יותר, להיזכר למשל, מה היה תגובות אחיותך לבקשות, האם הן התנגדו, האם שכנעת אותן...מה הייתה ההבעה על פנהן? אני למשל זוכרת שאני ובת דודה שלי צחקנו נורא.. אז..תנסה לדלות מהזיכרון שלך יותר מה הרגשת ומה אתה חושב שהן הרגישו משם אתה יכול להמשיך בהצלחה, ומה שזה לא יהיה טוב שאתה כנה עם עצמך ותמודד עם הדברים!! אולי גם אחיותך יצטרפו אליך וביחד תוכלו להבין מה בדיוק קרה שם.. סמויה

האמת היא שהיה לי קשה לקרוא אותך, ולכן גם לקח לי זמן להשיב. ובכל זאת אני יכולה להגיד לך שבשונה מאחרים שפגעו, אתה לוקח אחריות על ההתנהלות שלך אז כילד / נער, ומצטער על מה שקרה. זה יאמר לזכותך ולא מובן מאליו. לצאת בהצהרה שיכול להיות שפגעת באחיות שלך דורש הרבה אומץ. יש על זה בקורות נוקבות בדרך כלל. אבל אתה מנסה לתקן את כל מה שהיה אז כשבכלל לא ברור אם זה נחווה כמשחקים אסורים, או עשה נזק כמו של פגיעה. מכבדת את הכנות שלך ואת הרצון לתקן. מציאות אחרת

לא שיתפת בן כמה היית ומה הפרש הגליים בינך לבין אחיות שלך. יתכן וזה היה משחק ילדים, יתכן שהן נפגעו? אם אכן הן נפגעו אין דבר יותר חשוב ומרפא מלדבר לשתף את מחשבותייך עכשיו ואז... ולבקש סליחה. זה המון מציעה לחשוב ולדבר גם עם מטפלת שלך בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני דיברתי עם בחור דרך הפייס- (לא חבר שלי סתם קישרתי אותו) ואיך שהוא: ייצא שהוא סיפר לי שבגיל 14 ו-17 גברים התעסקו איתו.. אני ניחמתי אותו והוא אמר לי שהוא לא יודע למה נפתח אלי אבל רק לי הוא סיפר זאת.. כעבור כמה זמן הוא מבקש להראות לי את האיבר שלו כדי שאבין על מה הוא מדבר. אני לא מעוניינת כי זה מזכיר לי את האונס שלי וכמה שאני מבהירה לו שזה לא יעזור שאני יראה הוא מתעקש ואומר שאינה דומה ראיה לשמיעה.. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להיפטר מזה לעזור לו אני ישמח אבל לא על חשבון שאני יראה ושוב יעבור חוויות שאיני מעוניינת בהם...????? אשמח לקבל תגובות, תודה.

לרגע לא הבנתי מה אני קוראת!!! רגע..קוראת שוב.. זה שהוא נפתח אלייך על פגיעה בפייס, אבל מכאן ועד לרצות להראות לך את ה*** , נקרא לזה *האקדח שלו* כמו מה זה בדיוק נראה לך?? כמו מה זה בדיוק מרגיש לך? תמים זה ממש לא! חביבתי, תעיפי אותו מהר מהפייס שלך, יש אפשרות על לחסום!! אפילו לדווח על אותו אדם, סליחה זה נראה לי כמו סוטה, לא כמו שום דבר אחר וכמו שכבר אמרתי לך פעם, פייס וצאטים הם לא המקום לשים בו את הכאב שלך!! תשמרי על עצמך מכל משמר!! סמויה

גם אני מסכימה עם סמויה ומצטרפת אליה. הבקשה שלו היא חולנית, והוא מרגיש לי כאדם חולה ומסוכן. תתרחקי מימנו ובכלל תתרחקי מכל הצ'אטים האילו. הם לא יכולים לתרום לך שום דבר. אפשר לנהל שיחות בפורומים אחרים כמו הפורום הזה. במקום שהוא לא מסוכן, עם אנשים וירטואליים שיכולים להבין אותך. שמרי עליך, שלך - מציאות אחרת

ותסרבי. פשוט.

אני מאוהבת על מעל הראש במטפלת שלי. זה לא מה שנקרא העברה אני באמת מאוהבת לגמרי. אני לא ישנה כמעט בכלל, לא ממש אוכלת, חושבת ומפנטזת עליה כל הזמן. אני רק רוצה להיות איתה וכשאני לא איתה אין לי סבלנות לחכות עד ששוב אראה אותה, מה אני יכולה לעשות כדי לצאת מזה????? אני מקוה שמישהי כאן תוכל לעזור לי תודה אנונימית אחת

היי אנונימית, ברוכה הבאה לפורום. אני חושבת שאת חווה את המטפלת שלך כמלאך המושיע שלך, ואם היא מבטאת רגש ונותנת לך להרגיש שהיא אוהבת אותך, המענה שלך לזה הוא להרגיש שאת מאוהבת בה. מן הסתם אנחנו אוהבות את האנשים שעוזרים לנו. בגדול זה סוג של תלות במטפלת, שקורת הרבה בטיפול מהסוג שלנו. ככל שתתחזקי יותר בעזרת הטיפול ותרגישי את הקרקע מתחת לרגלים שלך, כך גם תרד התלות הזאת. זה טיבעי שזה קורה, ולא צריך להילחץ מיזה. שלך - מציאות אחרת

תודה על תשובתך. אני לא מסכימה. הייתי המון שנים בטיפול ואני מכירה את התלות עליה את מדברת והפעם זה פשוט לא זה.

התאהבות במטפל/מטפלת הוא דבר שקורה בטיפול כואב ומטריד היחסים האלה הם בלתי אפשריים ולא נכונים עם זאת התאהבות בטיפול זה לא נדיר ואין מנוס אני חושבת שאת צריכה לפתוח ולדבר עם המטפלת שלך חשוב לדבר על מה שאת מרגישה , כיצד זה משפיע עלייך המשמעות.. אני מקווה שתצליחי לשתף להיות מוכלת ומובנת ולהכניס את האהבה לגבולות הנכונים. בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

חחח (: זו פעם ראשונה בה יצאנו לסופש לבד, בלי הילדים מצאתי להם סידור גם לקטן ואמא שלי איכשהוא נודע לה והתעקשה שאביא אותו אליה אז היא שמרה! רצתה נורא להיות איתו ולהכיר אותו והוא באמת סוכרייה.. וגם היה ככ רגיל להיות שם, כאילו כל יום הוא שם אבל הוא ילד סתגלתן כמעט בכל מקום.. אז לא הייתה בעיה רק בלילה הוא בכה אבל מייד הצליחו להרגיע אותו והמשיך לישון כרגיל.. אז ככה, עם מס' חברים של בעלי, זוגות "החבר'ה".. והם קרועים, לגמריי עשינו צ'ק אין למלון בעזריאלי וואוו... יום שישי, העיר הגדולה פעם ראשונה מזה זמן רב - כמעט שנתיים בלי הילדים!! וואוו העיר הגדולה מרוב שמזמן לא היינו, הרגשנו בתא כמו תיירים פתחנו מדריך.. זה מצחיק(: אבל ממש ככה.. וטיילנו וטיילנו וטיילנו בנמל, בתחנה לקום בבוקר הבניינים הגבוהים מול הפנים נוף עירוני מדהים... אשכרה, החיים הטובים.. וזה לא שלא נהנתי וזרמתי אבל הפריע לי שאני לא רזה או סתם התבאסתי מהשיער שלי וכל מיני אז לא בא לי להצטלם ולא בא לי להסתכל במראה אבל זה בקטנה.. לא רציני זה קוראה לכולם.. מה שיותר רציני ומפריע הוא שאני הולכת ולא מרגישה את עצמי כאילו מרחפת כאילו לא שם וזו לא הרגשה נעימה בכלל זה בעצם לא להרגיש טוב מן ירידה כזאת.. אבל הפיצוי בא בצורת זה שפה ושם שתינו, לא בטירופ, אבל.. כן..לבד בלי הילדים ואני לא נוהגת בגטח לא בתל-אביב!! ולא על הרכב של בעלי!! אז זה ששתיתי, זה עזר לי להיכנס שוב לתוך עצמי בסיטואציות שאני "בורחת" ולהנות עד הסוף ובאמת ולצחוק עם כולם ולהרגיש טוב, שוב.. והיה אחלה וכיף.. (: אבל הנה, שוב חוזרים לשגרה.. הכי בטוח!!

הייתי עם בעלי לפני שבועיים לבד בירושלים הרגשתי כמו בחו"ל חופש אמיתי מהכל בלי מחשבות בלי דאגות חזרתי ישר לבור זה מדהים כאילו חלק ממני ממליצה על ויפאסנה זה יוצר מודעות ושקט בראש

אני ממש שמחה שיצאת לחופש קצר רק את ובעלך.. י-ם מדהימה! יש מצב שבפעם הבאה נעלה לשם גם מדהים.. סמויה

איזה כיף לקרוא אותך חזרתי מיום קשה מצב רוח מגעיל ואת גרמת לי לחייך אני גרה בעיר הגדולה ושונאתתת אותה מלאת פיח של אוטובוסים רעש ודוחק והנה את מתרגשת ממנה נחמד לראות אותה דרך העיניים שלך תודה סמויונת דמעה

ת"א היא עיר מרגשת! מהרבה בחינות אני אוהבת נוף עירוני ומצד שני גם את הבתים היותר ישנים בחלק היותר עתיק של העיר.. זה כזה מסקרן.. היא עיר דינמית ותוססת אני אוהבת את הגודל, את מס' האנשים את הבדידות את הניכור! זה שאפחד לא מכיר אותך... שכל רחוב הוא עולם אחר בפני עצמו ולא חסר מקומות בילוי או מסעדות, מקומות תרבות ועוד..ועוד ותחשבי, רוב מרכזי הסיוע הם שייכים למרכז תארי לך לא היה לך, מה היית עושה?? זה שאת גרה בתא, מהווה לך יתרון לכל זה.. אחרת.. מצד שני, מצוקת חנייה אבל אבל יש חניונים ובכל מקום צריך לשלם כסף... זה העניין, כסף.. בעלי לא יאהב לגור בתא הוא חושב כמוך הוא לא חושב שהיא מרגשת אני לעומת זאת חושבת אחרת ושמחה שראית את זה מהעיניים שלי שאת גרה בעיר שהרבה היו רוצים לגור בה.. יום נפלא בת"א (: סמויה

שמחה בשבילך שלמרות כל הקשיים בדרך, בסופו של דבר נהנית מהטיול ומהחוויות שם. מרגישה כמוך לגבי העיר, זה נחמד לבקר בה, מרגיש כמו חוץ לארץ, לפחות לכאלה כמוני, שהחו"ל היחידי שלי היה חולון... :) שלך - מציאות אחרת

שם באמת אפשר להרגיש בנח להיות מוזר, גם אם אני אשםי גלדיולה על הראש, לא נראה לי שמישהו יתרגש מזה.

בגלל זה אני אוהבת את תא, בגלל המגוון שיש בה, הפתיחות, החופש... (:

תודה על המילים החמות בזמנים קשים תודה על שהזכרתן לי את העליה שבאה אחר הנפילה.... אבל פשוט כ"כ קשה ל- ב- ד !!! אני המטפלת שלי ואתן יודעות ועוזרות קשה לי לראות את כל השאר (ההורים החברים ובמיוחד הוא- האנס בעלה של אחותי) ממשיכים בחיים כרגיל כאילו כלום לא קרה ורק אני סובלת סובלת וסובלת........... קשה לי נורא... בטיפול בהתמודדויות ובלבד.. בלי כתף לבכות עליה... אני שמחה שנכנסתי לכאן, אתן העוגן שלי להמשיך... תודה

אי אפשר להשאר בטוב וכמה שיותר טוב ככה הנפילה קשה יותר ואני לא לומדת.... דמעה

דמעה יקירה אני כאן מושיטה יד להקל לרפד בעננים רכים לשלוח קרני אור להזכיר את הכוח שבך להודות על מה שיש! להתקדם ולא לוותר!! גם כשקשה... אל תשכחי מי זו דמעה!! מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

על היד על זה שאני יודעת שאת איתי אבל הכוחות שלי הם כוחות בכאילו אפילו הצגה לפעמים וזה לא מחזיק מעמד דמעה

מחזקת מחבקת ומזכירה לך את הכוחות המופלאים שבך את מיוחדת שבירה ולוחמת איתך יקרה ברגעים הקשים שולחת חיבוק אוהב

מאחלת לך שתשארי בטוב לתמיד תמיד. ויחד עם זה יש אתגרים בחיים, ויש תמיד עם מה להתמודד, ואולי עם כל התמודדות שמתגברים עליה, ואת התגברת כבר על המון, עם כל ניצחון כזה מרגישים בסופו של דבר יותר חזקים ויותר מחושלים. מן הסתם מה שלא הורג אותנו מחשל אותנו. שולחת לך יד תומכת וחיבוק לכוח. שלך מציאות אחרת

שלום לכם. אני עושה מחקר על אונס בפגישה לגברים ונשים . אני מצרפת 2 קבצים אחד לגברים אחד לנשים באתר http://files.mail.ru/6MEE37 - זה אתר ברוסית אבל קבצים באנגלית..איפה שקלטת זה אומר להוריד, אם תוכלו בבקשה תענו על השאלות. אני מאוד מודה לכם. אימייל שלי [email protected]

עכשיו קובץ נמצא פה.. http://files.mail.ru/9QZ28P כי אתר לא מחזיק יותר משבוע..

שהכל יסתדר,אבל זה פשוט לא, לצערי. אין ברירה אלא להתנתק...לפחות חלקית.

היי מתבוננת, דברים מסתדרים בדרך שלהם, ולנו יש את הבחירה להסתכל עליהם בדרך הנכונה לנו. אם עוזר לך להתנתק כדי להכיל את מצבך, לכי על זה, אבל מניסיוני כדי לחוות שינוי צריך להיות מחוברים לרגש.... אני מאמינה שאם תסתכלי על הדברים אחרת אולי כן תמצאי משהו שיראה על התקדמות או שינוי לטובה. זה עובד לאט וקורה לאט, ולפעמים לא מרגישים שיש שינויים לטובה, לכן לאט לאט ואל תאיצי בעצמך.... שלך - מציאות אחרת

מוזמנת לשתף יותר להשתדל , לקוות ולהאמין שהכל יסתדר מה המשמעות להתנתק?? מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

הכל מבולבל אצלי אני נמצאת בתקופה קשה בה קשה לי יותר להשקיע בלימודים, המחשבות ההרגשות... אוי מה עושים??????? אני לא אני משהו עובר עלי ה-צ-י-ל-ו

היי אפרת, מכירה את המצבים האילו שפתאום הכל מציף ובועט..... הדבר האחד שאני יודעת הוא שאין ברירה אלא לתת לכאב הזה מקום ולתת לו להיות, והכי חשוב לא להלחם בו אלא לתת לו את מקומו. הוא יחלוף באיזה שהוא שלב, מן הסתם עד לפעם הבאה, ככה זה מניסיוני. נסי להרגע ולהרגיע את עצמך בכל דרך שאת מכירה עד שזה יעבור.... שלך - מציאות אחרת

מצטערת שהכל קשה עכשיו ומציף מבלבל... מחשבות רבות הרגשות מציפות וכואבות לא נותנות מנוח נסי לקבל זאת כמשהו שהיגע וגם חולף דברי ושתפי את מי שקרוב ואת יכולה להאמין ולסמוך... ירידה לצורך עליה מקווה ומאחלת שבוע חדש עם אור ואנרגיות חדשות וטובות מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

היום חג אמריקאי חג ההודיה אחד הדברים שיותר חסרים לי מארצות הברית ביום הזה אני מחליטה להתרכז במה שיש לי ולהגיד תודה על הבנות שלי על החברות שלי על המטפלת שלי על שיר מרגש על השמש שבחוץ ביום היפה הזה על כך שיש לי איפה לישון על כך שיש לי עדיין מה לאכול על כך שאני חיה ועוד הרבה.... היום אשתדל לזכור שיש לי המון טוב בחיי יום נפלא לכולכם דמעה

שאת מצליחה לראות שיש המון טוב סביבך, כמה דברים טובים מקיפים אותך, חברות בנות יפהפיות טיפול וכל השאר שציינת.. ו..כמובן, אנחנו ! בצחוק, חחח(: ומאחלת לך עוד ועוד ושתמיד תצליחי להנות מאורה של השמש ולטפס ולעלות במאבק העיקש של חייך ו ל נ צ ח כפי שאת עושה עכשיו.. שולחת חיבוק וחיוך עליז (: סמויה

מרגש מאד לקרוא את מילותיך. מאחלת לך שבכל יום משארית חייך תדעי ותצליחי לראות את הטוב שקיים סביבך. הטוב הזה נמצא תמיד לצידך, צריך רק להסכים לראות אותו, ולזכור שהוא קיים ולא הולך לשום מקום. שולחת חיבוק לכוחות, שלך - מציאות אחרת

תודה על התגובות רק חבל שכל כך קשה לשמר את התחושות האלה חבל שבכל פעם שמרימים מעט את הראש מגיעה מכה חדשה ובכל זאת משתדלת לא לוותר סופ"ש נעים דמעה

זה כל כך מקסים ואצילי היכולת לומר תודה! על מה שיש לי! זה היופי בחג והיופי שבך! שמרי והתחזקי מהדברים הנפלאים שיש לך במיוחד ממה שאת שבוע טוב מחוזק ומלא אנרגיות טובות אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לא הייתי פה זמן רב וגם כשביקרתי פשוט לא הגבתי, לא כי לא היה לי מה לומר אלא, כי המיליפ תקועות ואינן יוצאות ושוב המצוקה קשה והתחושה איומה התחושה היא שעוד רגע קט הכל מתפוצץ שמישהו ......

תוציאי תפרקי תני לעצמך צאנס מגיע לך שולחת חיבוק וכוחות ליום חדש בתקווה שיהיה אחר

מקווה שתצליחי למצוא את המילים ולפרוק את הכאב במינונים הנכונים לך. כאן איתך ובשבילך, שולחת חיבוק עדין ועוטף לכוח ואומץ. שלך - מציאות אחרת

מקווה שאת מרגישה עכשיו קצת יותר טוב... בכתיבה ובשיתוף יש משהו משחרר המצוקה הפנימית היא כבר לא רק אצלך, לעיתים מאוד קשה להעלות על כתב את הכאב זה לא מובן מאליו בשביל כולן! יש כאילה , כמוני למשל שהמילים זורמות מאליהן אבל הכי קשה זה שהכאב הוא עצום ואין יכולת לבטא אותו בשום צורה והמילים נתקעות שמחה ששיתפת, גם לו בכמה משפטים קצרים אפילו במילה, הכאב העצום שעומד מאחוריהן, מובן מקווה שהבוקר הכניס קצת אור שמש לחדרך שלך, סמויה

טוב לראותך כאן נסי לשתף מילה ועוד מילה משפט.... ועוד... אל תשארי לבד אל תתני לזה להתפוצץ שחררי לאט לאט שלא יכאב כל כך שלא יהיה לבד כל כך!! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מוקדש לכוכב הקטן שחי בתוך כולנו לא לוותר להמשיך לנסות עד שמצליחים מחבקת דמעה http://www.youtube.com/watch?v=1RdO-F1eF2o There is nothing special about me" I am just a little star If it seems like I'm shining It's probably a reflection of something you already are I forget about myself some time when there's so many others around When deep inside you feels darkest, that is where I can always be found That is where I can always be found That is where I can always be found Just keep trying and trying It's just a matter of timing Though the grinding is tiring Don't let it stop you from smiling Just keep trying and trying Sooner or later you'll find it It's surprising how inspiring It is to see you shining 'Cause in the dark of the night you're all I can see And you sure look like a star to me There is nothing special about me I am just a little star If you try to reach out and touch me You'll see that I'm not really that far Oh, I may not be the brightest, nor am I the last one you'll see But as long as you notice, that's just fine with me Everything's just fine with me Everything's just fine with me Just keep trying and trying It's just a matter of timing Though the grinding is tiring Don't let it stop you from smiling Just keep trying and trying Sooner or later you'll find it It's surprising how inspiring It is to see you shining 'Cause in the dark of the night you're all I can see And you sure look like a star to me There is nothing special about me I am just a little star I've been running and jumping But barely getting, getting over the bar I plan on being much more than I am but that's in due time But until then I'm guilty, and being human's my crime Being human that is my crime Being human that is my crime:] Just keep trying and trying It's just a matter of timing Though the grinding is tiring Don't let it stop you from smiling Just keep trying and trying Sooner or later you'll find it It's surprising how inspiring It is to see you shining 'Cause in the dark of the night you're all I can see And you sure look like a star to me "

ולא מהיום.. רק שלא ידעתי את כל המילים... (: מקסים, אוהבת... חיבוק סמויה

תחזיקי מעמד כוכב גדול זוהר בך קורצת מחומר של מנצחים איתך

יש בך כוכב זוהר שמאיר לך את הדרך, לכן כמילות השיר, אל תפסיקי לנסות.... בסוף את תצליחי ותמצאי את כל מה שאת זקוקה לו. תודה על השיר המקסים. חיבוק ליום מואר, שלך - מציאות אחרת

אמרתי לכן שאני לא הלכתי למטפלת שלי כבר חודש ואני מרגישה כאילו נסגרתי כלפיה מחר אני הולכת אליה וקשה לי אני מרגישה כאילו אני פותחת הכל מהתחלה...

מקווה שתצליחי להיפתח... (: סמויה

האזינו למילים של השיר הבא המוקדש לכן באהבה... ערב טוב http://www.youtube.com/watch?v=4UiIbt7cLuk (לא הצלחתי לשלוח את זה כקישור, תבצעו העתק הדבק ביטיוב )

אפרתי אין אפשרות להעביר כאן קישורים כמו שיצא לך -ככה זה יוצא זה בסדר אפשר גם להעביר את הקישור כאן בדף למעלה בסרגל הכי עליון מתקבלת אותה תוצאה מצטערת שלא יכולה להקשיב לשיר אני בשנת אבל תודה שחשבת עלינו ליל מנוחה יקרה

שיר יפה מחזק אם מקשיבים למילים כדאי לאמץ אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לאידה! אופס מקווה שלא התבלבלתי, אבל זאת תהיה טעות נחמדה... http://www.2all.co.il/uploads%5Cyad2%5C%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA.jpg אז מכולנו, המון מזל-טוב!! שפע, אושר ושמחה...

אידה יקרה אייך מברכים מלאכים שירדו משמים? מה כותבים למלאכית שתמיד נמצאת בכל מקום כשזקוקים לה? לומר תודה-זה לא מספיק,,,,,,,,,,, לאחל את כל הברכות הקיימות גם לא מספיק כי את הרבה מעבר לכך מאחלת לך כל מה שאת בוחרת להתברך ומעבר לכך כי בעיני את באמת מלאכית מיוחדת במינה תודה רבה לך אידה על מה שאת מכל הלב http://i111.photobucket.com/albums/n143/jocelynkw/Dedications/Birthdays/HappyBirthdayAngel.gif יומולדת שמייייייח

באמת כמו שחטולית אמרה מה מברכים מלאכית שתמיד שם עבור כולם אישה יקרה ומדהימה מקווה שזה אכן יום הולדתך ואם לא אז תמיד טוב ברכות ביחוד שהם מכל הלב. מאחלת שפע מכל מה שתירצי ותחפצי שפע של אהבה ושמחה אושר ועושר בריאות שלווה והצלחה שפע של יצירה ויצירתיות שפע של כוחות שתמשיכי להיות כמו שאת גם בשנה הזאת

ו..יש גם עוגה ובלונים... אז , אידה יקרה מצטרפת לקודמותיי ומוסיפה: שיהיה לך המון מזל-טוב הרבה עליזות ושמחה כפי שאת עבורנו לא מעט פעמים, קשת בענן להרבה ימים אפורים וקרני שמש חמימות שמלטפות את הפנים.... המון המון מזל טוב !! סמויה

מצטרפת אל הברכות, כבר אמרו את הכל, ובכל זאת. מאחלת לך מכל הלב, עוד המון שנים של עשייה והגשמה עצמית, המון שנים של סיפוק ושל הנאה מכל מעשי ידיך. מאחלת הצלחה בכל אשר תפני, והמון חיוכים שיגיעו מאנשים שאת משמחת. שתישארי בדיוק כמו שאת, מכילה, תומכת, אוהבת ואותנתית. הרבה בריאות, שמחה ואושר. את גדולה מהחיים ותודה שאת כאן. שלך - מציאות אחרת

מאחלת לך בריאות, אושר, שמחה שכל משאלות לבך ימולאו ויברך אותך תמיד האל שכל בוקר תזרח לך השמש וכל יום יהיה יפה מאמש שהכוכב שלך בשמים יהיה של מזל יום הולדת שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח עם הרבה פרחים ובלונים

מאוד מאוד מרגש תודה לכולן באהבה אידה עו?ס maw טיפול בנפגעות תקיפה מינית בקרוב אכנס להגיב יום נפלא לכולן

יש לי שאלה שמטרידה אותי נורא, אשמח לשמוע תגובות אפילו אם הם יכאבו לי... זה שאני נוטלת כדורים זה סימן לכך שאני חולת נפש? הרי מי הולך לפסיכיאטר...?

היי אפרת, את ממש לא חולת נפש גם ולמרות שאת לוקחת כדורים. נולדת רגילה וגם עכשיו את רגילה למרות הפגיעה. הפגיעה לא הוציאה אותך משפיות דעתך אלא את זקוקה לסיוע בתרופות כדי להצליח להתמודד עם העומסים הרגשיים הכבדים שמהם את סובלת כתוצאה מהפגיעה, זה הכל. שלך - מציאות אחרת

את לא חולת נפש!! מי שכואב לו הראש ולוקח כדור הוא חולה נפש? פשוט, אם לא תקחי כדורים לא תוכלי לתפקד ביומיום באותה יעילות שאת מתפקדת עכשיו, תפלי לתוך תהומות של כאב וזה לא רצוי. חולה נפש הוא מי שלוקה במחלת נפש , לא מי שלוקח כדורים.. אין בך שום דבר דפוק זה הכל תוצאה של הפגיעה, מהאירוע הזה קשה להמשיך כאילו כלום לא קרה והכדורים לפחות מאפשרים לך לך איזון. אז הכל בסדר... סמויה

יקירה את רחוקה מאוד מלהקרא חולת נפש אפילו לא בסביבה הקרובה אני לוקחת כדורים כבר המון שנים עוד מלפני שבכלל הלכתי לטיפול לוקחים כדורים כדי להקל על החיי היומיום ומי הולך לפסיכיאטר? מי שזקוק ללכת......... זה כמו שתגידי -מי הולך לרופא אורטופד? חייבים לשבור רגל כדי ללכת לאורטופד? לאאא פסיכיאטר הוא רופא מקצועי כמו כל רופא מקצועי אחר יש בידו לעזור לטיפול בטראומות שלנו לתת כדורים שמתאימים לנו-כל אחת בנפרד לפי הסימפטומים שלה ולפי יכולתה לעמוד ב,,,,,,,,, זה בהחלט לא המקרה שלך שהיה לך שבוע קסום

יש הרבה אנשים שלוקחים תרופות נגד חרדות, למשל (לצערי). שוב, אני נגד כל הפן הפסיכיאטרי הזה. תחשבי על כל חולי הנפש בבתי החולים. הם על תרופות רוב החיים ואין לי מושג מה עוד עושים להם שם. אז או שהם התדרדרו כתוצאה משהותם שם והמגע עם תרופות, או שםה הגיעו לשם במצב נוראי בגלל התעללות קשה. הפסיכים האמיתיים הם הפוגעים, תמיד תזכרי זאת! ואת יכולה להסתייע בתרפות הללו, אבל לא חייבת, יש אלטרנטיבות נוספות. בהצלחה! :)

תודה מילה קטנה וכל כך חשובה אז רוצה להגיד תודה תודה לכל מי שתמכה כל מי שעזרה תודה על החיבוקים הוירטואלים תודה על ההבנה תודה על הכל מכל הלב מחבקת דמעה

רק עכשיו אני רואה.. דמעונת..אני שמחה שכך את מרגישה!! ((: שולחת לך חיבוק סמויה

מחבקת בחזרה בכל ליבי. מקווה מאד שאת מרגישה יותר טוב, ובעיקר שמסתמן כיוון חיובי יותר ומאפשר יותר. שלך - מציאות אחרת

איתך תמיד מאמי

איתך בשקט כמה ואיך שאת צריכה מקווה שדברים הסתדרו קצת שולחת אנרגיה וכוחות להמשך הדרך את לא לבד

שומרת על אנונימיות, קוראת כי קשה לכתוב וגם להגיב; אך קשה להישאר אדישה להודעה כזו היא מדאיגה!!! מקווה שאת בסדר ולא לבד ושומרת על עצמך כמה שאפשר...

אתמול בלילה הצלחתי לבכות זה התפרץ סוף סוף ובכיתי כמו שלא בכיתי מאז אותו מקרים בגיל 13 קמתי בבוקר עם כאב ראש נוראי ואחרי שלקחתי כדור ההרגשה שלי השתפרה. חוץ מזה קראתי כתבה בוואלה עכשיו על הנער בן 13 מאוד מזעזע זה מציף אותי שוב ,אני יודע אולי לפעמים צריך להימנע מלקרוא כתבות כאלה אבל זה חלק מהחיים וגם בעזרת זה אפשר להתגבר ולהמשיך הלאה. שבת שלום לכולם....

הוספתי קישור לכתבה http://news.walla.co.il/?w=/90/1878080

קראתי את הכתבה שצרפת אכן מזעזע מאוד ילדים עלולים ליפול קורבנות בכל מיני דרכים צר לי מאוד על הילד שנפל קורבן,,,,,,,,,, וכואב שזה העלה בך את התחושות הקשות שעלו תגובתך לכתבה משקפת בדיוק את מה שעבר עליך נכון,מאוד קשה לקרא אך מאוד קל להזדהות אם אתה מוצא שלמרות הכל אתה מסוגל לקרא כתבות מהסוג הזה ולוקח אותם אל דרך החיוב כלומר, שיש לך עוד מה ללמוד מהדברים האלה ולהחלים עשה מה שהרגש מכתיב לך אחרי הכל הדברים האלה נמצאים במדיה בכל מקום אי אפשר לחמוק מהם או לטמון את הראש בחול שיהיה לך שבוע קסום

הזכרון הרגשי מהאירוע הקשה אותו עברת השתחזר לך בעקבות מה שקראת והכאב הציף אותך בעוצמות שמחה שהצלחת להתגבר והרגשתך השתפרה מאז גם עם בעזרת כדור העיקר שאתה מרגיש טוב יותר וזה הכי חשוב.. סמויה

מאחלת לכולם שבת שלום, שבת שלווה רגועה וחמימה. מצרפת קישור לשיר שמתנגן לי היום בראש ומחזק אותי. אולי הוא יחזק גם אותכם..... http://youtu.be/Rz6T-41xidI שלכם - מציאות אחרת

איזה כיף לשמוע שיר תקווה כזה ולומר לעצמינו היום אני אוהב לחיות היום...ואז תראה איך שאני הולך... חיזקת אותי, יקרה שלי אפרת

תודה על שיר מקסים ומילים חמות מי יתן ולכולנו תהייה שבת נעימה ושלווה

הייתה שבת גשומה מקסימה!! איזה כיףףף (:

תודה יקירה על המוני איחולים באמת עברה שבת שקטה ורגועה עם המון גשם ברקים ורעמים היתה לי עוד סיבה טובה להתכרבל מתחת לשמיכה חמה עם כוס תה וספר לקרא את השיר שהורדת לא שמעתי עדיין לא מקשיבה למוסיקה מהתגובה של סמויונת הבנתי שזה שיר של אריק איינשטיין דווקא שיר שאני מאוד אוהבת תודה שחשבת עלינו שיהיה לך שבוע קסום מאמי

אופס

שמחה שהשבת עברה ברוגע ומיתוך התכרבלות מיתחת לשמיכה עם כוס תה. השיר שצרפתי לכאן הוא השיר של דורית ראובני "היום ביום הזה ממש" המילים שלו מרגיעות ומעודדות בעיני. חיבוק אוהב, שלך - מציאות אחרת

אוף נמאס לי כבר מהמצב רוח הדיכאוני הזה. כול היום בעבודה אני מהרהר לעצמי מנסה לא לחשוב על זה,אבל זה תקף אותי ללא הפסקה. ואז גם שאני מגיע הביתה המצב רוח לא משתנה אותם מחשבות איומות אותם פחדים שמשהו רע קורה,אותו הפחד מללכת לישון ואז לחלום על זה. אני רוצה לספר מה באמת קרה שם אבל עדיין מתקשה להוציא את זה,אני מאוד מבולבל ,כן לעשות לא לעשות,כן לדבר או לשתוק לא לדבר בכלל. אני רוצה כבר לצאת מהמצב הזה...

אסף יקר מאוד מבינה לליבך כשדברים עולים וצפים ולא נותנים מנוח בכל שעה משעות היום זה באמת מאוד קשה מאוד מלחיץ ומטריד לפעמים מרגיש שכאלו כל המחשבות מסתכמות רק בפגיעה זה בסדר ,אצל כולם מרגיש כך יש לך בעיות שינה? אתה לא מסוגל להרדם בגלל המחשבות? אולי תבקש מהפסיכולוג שימליץ לך על כדור שיעזור לך לישון טוב בלילה תוכל לקום בבוקר יותר רגוע ליום חדש לפחות לתקופה הטיפול מה שמתאים לך ליל מנוחה

מצטרפת לדבריה של חטולית.. נראה שקשה לך לתפקד ואתה זקוק לעזרה יש תקופות שזה חוזר כסיוטים בחלומות ומציף במשך היום יש מקומות נוספים בהם תוכל להיעזר כגון מ.סיוע לנפגעי תקיפה מינית ע"רן מקווה שתרגיש טוב יותר בהמשך ותוכל להתמודד עם הטראומה הלא קלה שעברת... סמויה

אני לוקח כדור להרגעה אבל זה עדיין לא עוזר השינה שלי אולי רצופה אבל כשאני מתעורר מהסיוטים האלה כול הגוף כואב לי שוב כאילו זה קרה באמת.

אני לא בטיפול כבר חודש וזה כנראה בא לי מזה, תודה על העיצות ומקווה שאכן יהיה לי קל לשתף כאן בפורום- ברור שכאן יבינו אותי הרבה יותר... אני לא בטיפול כי אין לי כסף להוציא על זה לכן אני הולכת פעם ב.. לפי איך שמתאים לי מבחינה כספית :( שוב תודה אפרת

נראה שקשה לך בלי טיפול ושאת זקוקה וכמהה למקום מיוחד בו תוכלי לשתף את הכאב שלך.. כפי שאמרתי, צ'אט הוא מקום נחמד להכריות לכל מטרה , אך בעיניי לא מעבר לכך! כי זה עלול להיות אפילו מסוכן לך לשתף שם דברים כואבים עם אנשים שאינך מכירה ושחלילה לא תפגעי! את נמשכת לשם שוב ושוב כי אין לך טיפול מסודר ואת זקוקה לטיפול מסודר מקצועי וראוי! ולכן, עלייך לפנות לגורמים מקצועיים ולא לצ'אטים למינהם.. מרכזי סיוע יכולים לעזור לך בנושא וגם כאן דרך הפורום! ופה בטח עדיף לך ובטוח לשתף מאשר בצאטים שהם הרפתקאה נחמדה אבל צריך להיזהר שם לא לחצות שם את הגבול.. כי זה צ'אט אז תשמרי על עצמך במקום הכי בטוח ובטיפול הכי טוב שתוכלי לאפשר לעצמך! סמויה

כנראה שלא הצלחתי להבהיר את עצמי נכון, אני לא נכנסתי לצ'ט כדי למצוא אהבה... יש בי איזה צורך מסויים להכלה ודווקא מהמין השני, אני לא מחפשת לקשור שום קשר וכמובן לא קשר מיני. אני מחפשת תמיכה עמוקה ולא יודעת היכן להשיגה ולכן כתבתי שאני עושה דברים ומתחרטת עליהם אח"כ (אם זה לא בדיוק המילים- תסלחו לי אני לא זוכרת איך התבטאתי בדיוק) - ז"א נכנסת לצאט ולא מעוניינת בהיכרות, אני יודעת שזה מקום הרסני ולא טוב בכלל שם כולם רוצים משהו אחד די ברור ואולי מעטים שלא, דבר נוסף כתבתי שאני מרגישה אגואיסטית מאותה סיבה: אני רוצה הכלה בלבד לא לקשור שום קשר כמובן שלא עכשיו... אני רוצה שהקשר שלי יהיה מיוחד ולא דרך צ'אט וכד' לכן אני לא מבינה מה אני עושה ולמה- מה דוחף אותי אני יודעת- הצורך העז שמשהו יבין מה קורה איתי אבל אני מחפשת דרכים לא כשרות למצוא את זה. דבר נוסף שהוא בעצם סעיף לאותו עניין: החלטתי שעד כמה שאפשר אני ימצא אהבה אמיתית רק שכל הסיפור שמאחורי יהיה פחות או יותר מטופל וסגור, אני לא רוצה שיהיה לסיפור שלי השפעות על חיי האהבה שלי (על המין כי שם ברור שיהיו השפעות) מקווה שהסברתי את עצמי טוב יותר ממקודם תודה אפרת

באופן אישי אני מתקשה לסמוך על בני המין השני בקטעים של בקשות תמיכה. מרגישה שזה לא יכול להיות נתינה נטו שלהם אלא נתינה מיתוך ציפיה לתמורה, כשבהרגשה שלי המחיר על התמיכה שלהם גדול עלי ואני גם לא רוצה להרגיש חייבת או מואשמת בכך שלא החזרתי כמצופה מימני על מה שקיבלתי.... אבל זאת אני ואחרים בהחלט יכולים לחוות את זה אחרת. יחד עם זאת אין שום פסול בלבקש עזרה, תמיכה, הכלה והבנה ממישהו בלי לרצות שום דבר מעבר לזה. אני מאמינה גם בלזרום עם הדברים ואם יווצר גם קשר טוב אחר כך, זה יכול להיות טוב או כמובן לקבל החלטה ולבחור אם זה מתאים או לא. אין פה עניין של דרך כשרה או לא כשרה, אלא הדרך שהכי נכונה לך היא הדרך הטובה לזה, כשבמקביל רק תבדקי את עצמך אם הדרך שבה את משתמשת עכשיו, דווקא דרך צ'אט אין לה מניע וסיבה אחרת. ואני מתכוונת לכך שאת מחפשת את התמיכה הזאת במודע דווקא במקום שהגברים בו מחפשים קשר מיני, בגלל מה שעברת, כדי להוכיח לעצמך שיש גם גברים שלמרות שהם רוצים מין הם יודעים ורוצים לתמוך בך ומוכנים לוותר על המין ובעיקר יכולים לתמוך בך ולא לפגוע בך...... שלך - מציאות אחרת

מאוד מבינה למה את מתכוונת סליחה שלא יכולה להגיב בהרחבה זה די מטרגר אותי אבל חומר למחשבה . כשאנחנו מבקשות זאת מהגברים אנחנו בעצם מרגישות במגרש המוכר ואז מקוות שהפעם זה יהייה אחרת אבל יודעות שבצאט אין לכך סיכוי .

אני דווקא מכירה אנשים שהכירו ובקשרים מאוד עמוקים שהתפתחו דווקא דרך צ'אט.. (: מצד שני, כתבתי לך שצ'ט זה לא המקום לשים בו את הדברים הכי עמוקים של חייך כי זה יהיה חשוף פרוץ ואולי גם מסוכן.. יש בך צורך עז שמישהו אי שם יכיל ויבין אותך ויושיט לך יד וזה צורך ככ טבעי ומובן.. אני חושבת שבטיפול יהיה לך יותר בטח לעשות את זה ופחות בצ'ט.. אבל תמשיכי לצ'וטט, אולי מישהו נחמד יבוא על הדרך.. סמויה

מנסיון אישי שלי מאוד קשה למצוא את "אותו הגבר" שיהיה מה שאת זקוקה-ליחסים אפלטוניים בד"כ גברים אינם מסוגלים להכיל מישהי שרק רוצה לשפוך את הלב ושהוא -הגבר-יהיה רק ה"אוזן" הקשובה,,,,,,,,,,, אין לך חברה טובה שאיתה את יכולה לדבר ושהיא תכיל אותך? בכל מקרה , יש לך כאן את הפורום שאת יכולה להכנס ולפרוק מליבך כמה שאת מחליטה אל תכעסי על עצמך שאת נכנסת לכל מיני מקומות "לא כשרים" זה לא באמת מה שחשוב ואת באמת לא אנוכית , את רק רוצה מקום בטוח להיות בו מקום שיכיל אותך ואת כל מה שבתוכך , זה לגמרי טבעי אולי את מחפשת במקום הלא נכון?הכוונה שלי ל-גבר

אין לי כוח יותר אני לא יודעת מה קורה איתי, מה אני עושה ומה רוצה :( אני עושה דברים לא רצוניים ואני יודעת שאני לא רוצה לעשות אותם......................... קשה לי לספר אבל אנסה: מרוב שאני צריכה תמיכה והכלה הכרתי משהו שסיפרתי לו את המקרה שעברתי -ממש מלמעלה, הוא אמר לי שמתי שאני ארצה שאספר לו ואפרוק וכו' הדרך שהכרתי אותו לא טהורה ז"א נכנסתי לצאט ושם הבחורים רוצים רק משהו אחד... אני בטוחה שהוא רוצה לפתח קשר שיכלול את המגע וה... אבל אני עדיין לא בשביל זה אני מפחדת מזה וכרגע לא רוצה זאת, אני התקשרתי אליו רק לקבל תמיכה אבל אני לא רוצה להשלות אותו שיתפתח קשר כי אני לא מעוניינת כרגע בקשר אני לא יודעת אם אני מצליחה להבהיר את עצמי כי אני לא מבינה בעצמי איך אני לא רוצה שום קשר עם בחור כרגע אבל נכנסת לצאט המקום הכי גרוע ועוד יותר מזה מדברת עם הבחור ההוא בטלפון... אני לא מבינה למה אני עושה דברים ואח"כ מתחרטת עליהם אני באמת לא רוצה לאכזב אותו ... אז מה עושים כדי לקבל תמיכה כדי לבכות עם משהו, איך אפשר לשתף משהו עם החוויות שאני עוברת (אני מרגישה אגואיסטית שאני צריכה כרגע להיות במרכז העניינים כלומר לדבר לשתף לבכות ושהשני יבין ויתמוך...) אני לא הייתי כזאת, הייתי שמחה ואוהבת לעזור לכולם אז מה קרה לי? מה אני רוצה? איך אני עושה זאת בלי לפגוע בשני? מותשת וכואבת אפרת

אישית אני לא מרגישה בטוח ליצור קשר עם מישהו דרך צ'אט, אבל אם נתמזל מזלך והוא יצא מישהו נחמד שאת יכולה לדבר איתו והוא קשוב, תומך ומבין לכי על זה, אם זה מרגיש לך נכון. באשר לנזקקות שלך כרגע לתמיכה והכלה, לא רואה בזה שום דבר רע. החיים הם כמו נדנדה, פעם למעלה ופעם למטה. באותה מידה שהרגשת טוב עם לתת לאנשים שהיו זקוקים לתמיכה, ולא הרגשת שהם אגואיסטים, באותה מידה בדיוק זה שכרגע את זקוקה לתמיכה לא עושה אותך לאגואיסטית, אלא מאפשר לאנשים להחזיר לך באותה תמיכה שפעם את נתת להם. ובכלל, כשנותנים גם מקבלים, וכשמקבלים גם נותנים. זה תמיד דו צדדי ולא חד צדדי. תרגישי טוב עם זה, הכל בסדר. שלך - מציאות אחרת

את צעירה ואני מבינה את הצורך שלך בקשר עם בן המין השני, זה טבעי ביותר, כמו כל הצעירים והצעירות, גם את מחפשת אהבה אין בזה שום דבר לא בסדר!! הבעיה היא, שייתכן המקום בו את מחפשת , צ'ט הוא מקום לא הכי בטוח לשים בו את הכאב והדברים הכי אינטימיים שלך. עם זאת, גם בצ'ט, בצד השני של ישנם גם גברים הכמהים לאהבה יפה ולקשר בדיוק כמוך ולאו דווקא רק למין!! צ'ט הוא זירת היכרויות, כמו במציאות ישנם שמחפשים רק מין וישנם שמחפשים גם דברים אחרים, ובחורים טובים.. ואפשר להכיר בהחלט ולצמוח מזה קשר יפה..ולשתף בדברים הכואבים של חייך..ולהיקשר ולאהוב.. יכול להיות שהבחור שאיתו את מדברת לא מחפש רק מין, אלא גם מישהי לדבר, לשוחח לשתף. תוך כדי השיחות עימו את יכולה להבהיר לו שמין זה לא הקשר שבו את מעוניית כרגע ואם בזה הוא מעוניין בלבד אז שימשיך הלאה.. וככה תדעי בדיוק לאן הקשר שלכם מוביל.. אם הוא ימשיך להיות איתך ומעוניין אז תדעי שזה זה..ולא משהו מיני בלבד.. בהצלחה, סמויה

:(((((((((((((((((((((

אני חשה את הכאב והבדידות שלך ושולחת לך חיבוק תומך ואוהב

איתך יקרה בשקט וללא מילים. לצידך ובעדך. מחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

שולחת לך הרבה חיוכים וחיבוק!! (: סמויה

((((((((((((((((((( דמעונת שלי))))))))))))))))) איתך תמיד

אומרים שבכי משחרר אבל אני לא מצליח לבכות. בשנים האחרונות פיתחתי מנגנון כזה שלעצור את עצמי,שנים שהייתי מסתגר עם עצמי לבד ובוכה,אבל היום נורא קשה לי להזיל דמעות. אני דיי הרבה עוצר את עצמי מלבכות ועד שזה קורה זה מתפרץ בצורה חזקה. אני יודע שזה טוב לבכות ואסור לעצור את עצמי מקווה גם לשלוט בזה. יום נעים לכולם

הלוואי והייתה מכונה כזו שמתי שאנו רוצים לוחצים על כפתור ומייד זה מקל על הכאב... גם לי היו ימים כאלה וכך פעלתי: חיכיתי להיות לבד בבית ופשוט צעקתי וזה מייד הביא את הדמעות... זה אומנם נשמע מטומטם אבל אני לא יכלתי לסבול את הכאב הזה יותר ופשוט צעקתי וזה מאוד עזר לי.. מקווה שעזרתי לך ומאחלת לך חיים טובים מזה באמת כי מגיע לך!

בכי אכן עוזר לשחרר ולפרוק כאב. ברגע שאתה עוצר את עצמך מלבכות, הנשימה שלך רדודה מאד. לכן אם הבכי מרגיש לך תקוע, תעשה תרגילי נשימה, ותנשום עמוק. הנשימה העמוקה עוזרת להתחבר לרגש ברובד הרבה יותר עמוק ועוצמתי, ואם יש שם בכי תקוע הוא ישתחרר. שלך - מציאות אחרת

כן יכול מאוד אולי שיעזור אם אני יצעק זה משהו שלא ניסיתי בכול מקרה תודה על ההקשבה והעזרה.

כשאתה צריך לבכות אז תבכה.. אם זה מה שמרגיש לך באותם רגעים שכואב אין בזה שום פסול אל תעצור את את עצמך זה חלק חשוב מהביטוי הלגיטימי שלך שתקת ככ הרבה בחייך ועצרת עצמך מלבכות ולבטא את הכאב,שלך, את הבכי שלך זאת הייתה בעצם ההסתרה של הפגיעה ועכשיו מחסום השתיקה הולך נפרץ ואיתו נפרץ גם מחסום הבכי ככ טבעי ונורמלי, דווקא!! סמויה

אבל מה כל חיי אקח כדורים?! תודה על התגובות התומכות...

אני לא לוקחת כדורים, אבל יודעת שאפשר להפסיק את הכדורים ולא צריך לקחת אותם לכל החיים אלא כל עוד מרגיש לך בלתי ניסבל לכאוב בלי משהו שיקהה את הכאב. שלך - מציאות אחרת

אני יודע שצריך להיות סבלני ולתת לזמן לעשות את שלו. לפעמים בא לי שימציאו כבר איזה תרופת קסם שמוחקת את העבר,פשוט לשכוח מזה כבר. שלשום עשיתי צעד שבעיניי כרגע נראה טיפשי ,חזרתי אל המקום ההוא לאחר 17 שנה,המקום נראה אותו דבר כלום לא השתנה. הלכתי לשם באותה הרגשה כאילו עכשיו אני חייב ללכת ושהם מחכים לי שם. אני פשוט לא יודע מה משך אותי לעשות את זה אבל כבר יומיים שאני במצב רוח דיכאוני , אין לי חשק לכלום פשוט מרגיש נורא. מה עושים אני מתחרפן אני מרגיש שאני עושה שטויות ומצד שני מרגיש שאולי זה יעזור לי להתרפא.... לילה טוב....

מה שאתה מתאר הוא בלבול אין סופי של נפגעים: מצד אחד עושים דברים שלא מובנים ומצד שני אנו יודעים בוודאות שאנו לא רוצים זאת... מה שגורם לנו לעשות דברים זה ההלם והתגובה שפיתחנו בגללוועד שלא נשנה את התת מודע שלנו ההתנהגות תישאר אותו דבר... הטיפול כרגע מציף לך את העבר ומחזיר אותך לאותן תחושות שאתה חייב ללכת למקום ההוא... אני מאוד מבינה מה שאתה מתאר גם אם אין לי את המילים הנכונות להסביר כי גם אני חוויתי כך (-אשתף בפעם אחרת) תתמיד בטפול ותראה שינוי בהצלחה

אני מאד מזדהה ומבינה את הצורך הזה ללכת למקום שבו הדברים קרו. במובן מסויים אני מאמינה שלמרות ועל אף הכאב הגדול שכרוך בלעשות את המעשה וללכת לשם, יש במעשה הזה גם מן שחרור, ותחושה של החזרת השליטה אלי, כי אתה נמצא במקום שבו קרה לך הרע מכל, ואתה יוצא משם כשכבר לא קורה לך כלום. כלומר זוכרים מה קרה, אבל תחושת האיום של המקום הזה יורדת..... כך שלדעתי זה לא שטויות אלא חלק מהתהליך שנעשה הפעם מיתוך בחירה שלך למרות שיש בו שחזור של הרגש שהרגשתה אז, ובעיקר שינוי כי אתה כבר לא ניפגע יותר. ובאשר לזכרון. אי אפשר למחוק או לשכוח, אבל אפשר ללמוד לנהל אותו טוב יותר ובעיקר אפשר ללמוד לחיות את החיים לצד הפגיעה ולא לחיות את הפגיעה ויש הבדל עצום בין השניים. שלך - מציאות אחרת שלך - מציאות אחרת

אני יודע ובכול זאת זה קשה מאוד הדחקתי את זה כל כך הרבה שנים ופתאום כשפתחתי את זה ודיברתי על זה אני פתאום קם והולך אל המקום הזה שבו עברתי את הזוועה הזאת ,מה נסגר איתי? אני צריך לעשות דברים לאט לאט ולא לעשות מהר דברים אני פוגע בעצמי מקווה להשתלט על זה.

אני לא מכירה שום תרופה שמוחקת את העבר שמעתי על טיפול חשמלי באלקטרודות שאמורות"למחוק זכרונות" לא שמעתי שזה באמת עבד כי אם זה היה נכון תאר לעצמך איזה תור ארוך היה משתרך,,,,,,,,,, לחזור לזירת הארוע אינו צעד טפשי גם אני עשיתי זאת בעבר הרחוק כדי לראות אם ארגיש שוב את התחושות והפחדים שהיו בעבר , נכון שעלו לי תמונות קשות (פלאשים)וראיתי בעיני את מה שעבר שם , גם הרגשתי התקף חרדה,לקח לי כמה ימים להבין שאין יותר איום עלי באותו מקום שזה רק בזכרון שלי,עזר לי להבין שאני כיום במקום אחר ולא עוד חסרת אונים אתה חושב אולי שתוכל לשים את עצמך במקום של ראיה מהצד? לראות שאינך עוד חסר אונים ונתון למרות של מי שעשו בך,,,,, להבין שאתה מרגיש וחווה את מה שקרה לך פעם וזה לא מה שאתה? ברור שזכרונות עולים עם המון כאב , זה חלק בלתי נפרד מהטיפול ליל מנוחה בלי חלומות

סיפרתי לכם/ן שהמטפלת שלי עמדה על כך שאני ייקח כדורים, אני אכן לוקחת וזה עוזר לי לתפקד ביומיום. אבל איזה הרגשה מעצבנת- אני על כדורים, יותר מכך- אני לא מרגישה, ז"א כאילו אני יודעת מה עבר עלי ואת עוצמות הכאב האין סופי אבל אני לא מרגישה יותר כלום כאילו כל זה היה סתם חלום רע... זה כמובן דבר טוב אבל זה כאילו מכריח אותי לשכוח, לסלוח, להבליג וכו' היה לי קשה כ"כ ופתאום בשל הכדורים אני מרגישה:"לא נורא עכשיו טוב ותמשיכי הלאה"... אני מוצפת ומתוסכלת... מקווה שהצלחתי להסביר מה אני מרגישה....... אאאאוווווףףףף

מה אומר לך... התפקוד שלך ביומיום הוא ממש ראוי להערכה ולא מובן מאליו בכלל! כל הכבוד לך שאת מתפקדת כככה ויעובדת במשרה מלאה ומתמודדת בכבוד עם היומיום ועם המציאות ועוד בעבודה ככ מחייבת ובמשרה מלאה. את הרי מורה, גם למדת..התמדת הוצאת תעודה (אני למשל נשרתי כבר אחרי שנה א', זרקתי תכל לפח, לא יכולתי להתמודד ועזבתי את זה) מורידה בפנייך את הכובע, באמת שאפו!! וייתכן שזה מתאפשר תודות לטיפול הטוב שאת מקבלת, ובין היתר גם הטיפול התרופתי. עצם זה שאת מצליחה לתפקד, לעבוד, ללמוד ולהמשיך בחיים ככה למרות הפגיעה זה אומר שהטיפול שאת מקבלת משפיע לטובה... אל תרגישי שמהו לא בסדר איתך בגלל שאת לוקחת כדורים, להיפך, תסתכלי על התוצ' שאת מביאה ביומיום, שאת מצליחה לקום בבוקר, לעבוד לתפקד לאפשר לעצמך טיפול אין נפלא מזה !! סמויה

המטפלת שלך עמדה על כך שתקיחי כדורים על מנת להקהות את הכאב השותף והבלתי נפסק , הבלתי נסבל ובאמת על מנת שתוכלי לתפקד בחיי היומיום בצורה הכי טובה שרק אפשר , אחת מתופעות הלוואי של הכדורים האלה באמת זו התחושה שאת מתארת ,כך זה עובד , זה מנטרל את הרגשות אני אף פעם לא הרגשתי שזה כאלו מכריח אותי לשכוח , לסלוח או להבליג אבל כן הרגשתי שאת הדברים האלה אני מרגישה במידה יותר מתונה לא בעוצמות שהיו לפני שלקחתי כדורים את מוצפת? אולי יקל עלייך לשחרר מעט מהנטל?זה גם עוזר להיות פחות מתוסכלת מה שטוב לך ואייך שמרגיש לך שולחת חיבוק עדין

אני מבינה את התסכול שלך. כאילו במובן מסויים כשאת לא מרגישה את עוצמות הכאב זה מרגיש לך כאילו את לא באמת משחררת את הכאב כי את לא ממש מרגישה אותו. זה לא כך. הכדורים אמנם מחלישים את עוצמת הכאב, אבל העיבוד שלו נעשה בדיוק באותו אופן גם אם החלשת עוצמת הכאב. כלומר את מעבדת את כל מה שעבר עליך והתהליך קורה עם פחות סבל. זה לא שאת שוכחת או מבליגה או סולחת. אלא הכאב פשוט מוחלש ומאפשר לך לעבור את זה בקלות רבה יותר. להמחשה, זה בערך כמו לעשות סתימה בשן עם הרדמה או בלי הרדמה. הסתימה תצא בסוף אותו הדבר, רק שבלי הרדמה את תרגישי את כל עוצמת הכאב ועם הרדמה לא תרגישי כלום. שלך - מציאות אחרת

ניכנסתי לכאן וראיתי את הברכות ליום מלא באנרגיות חיוביות, ואני מקווה שהיום שלי יתחיל מעכשיו, וכל מה שהיה היום עד עכשיו ימחק, כי די לא יכולה יותר. שוב המטפלת. היות והיא העיפה אותי מהטיפול בקשתי מהמטפלת מהמרכז (ששומרת איתי על קשר חם וטוב מהרגע שניכנסתי לתוך התהליך הזה), שתמצא לי מטפלת חדשה. היא אמרה לי שתיצור איתי קשר ברגע שתהיה לה מטפלת עבורי. ומעכשיו מתחיל הסיפור של היום. המטפלת שהעיפה אותי מהטיפול שלחה לי סמס שהיא דיברה עם המטפלת מהמרכז וציטוט של מילותיה "יש לה רעיון למטפלת חדשה, אנא צרי איתה קשר בהקדם. בהצלחה". נשמע תמים ולבבי נכון? בעיני זה הרגיש תמוה כי אני מכירה את המטפלת מהמרכז, וכשהיא רוצה לדבר איתי היא מתקשרת ולא מעבירה לי הודעות דרך אחרים. ויחד עם זאת חשבתי שאין סיבה שהמטפלת סתם תגיד לי ליצור איתה קשר. בקיצור שלחתי לה סמס, והיא חזרה אלי שהיא עדיין מחפשת וכשהיא תמצא מטפלת היא תודיע לי....... ובמילים אחרות המטפלת הקודמת סתם עבדה עלי. תוהה למה? מה היא רוצה מימני? למה היא לא עוזבת אותי? זה מרגיש לי כאילו היא רוצה להרוס לי גם את הקשר עם המטפלת מהמרכז, להביא אותי למצב של להציק לה ולהאיץ בה..... או להגיד לי שהיא דיברה איתה עלי, סיפרה לה עד כמה הייתי גרועה? סיפרה לה שאני אשמה בכשלון של הטיפול כמו שהיא אמרה לי? מה אני אמורה להבין מיזה ומה לעשות עם זה? גם בלי זה לא פשוט לי להיות לבד כל כך הרבה זמן. מן הסתם כבר 3 שבועות בלי טיפול באופן פורמלי, ועוד 4 חודשים בערך לבד עם טיפול שבו המטפלת רק פגעה ותקפה וכד'. עם טיפול שבכל פגישה רק התמוטטתי יותר.... מרגישה שהמטפלת שזרקה אותי מנסה להתנקם בי או להמשיך ולפגוע ברקמות הכי רכות. נמאס לי. מצטערת אם חפרתי, כבר לא יודעת איפה לשים את עצמי. מציאות אחרת

יפה שלי את לא משתגעת !!!! את רק לחוצה אפשר קודם כל לתת לך חיבוק גדול להרגעה? עכשיו בואי וננסה לעשות סדר המטפלת שעזבת שלחה לך הודעה , אז מה? למה ישר לקחת את הדברים למקום שלילי? היא כבר עודכנה שאת לא תמשיכי להיות אצלה,,,,,,, גם בזה ששלחה לך את ההודעה אין פסול היא לא כתבה לך שהמטפלת ההיא בקשה ממנה לכתוב לך ,,,,,,,,, סתם על דעת עצמה כתבה לך , מאמי שלי , מה קרה ? מה הלחיץ אותך כל כך? לא חייב להיות מצב שהיא רוצה ממך משו, בכלל לא היא לא יכולה להרוס לך שום קשר עם אף אחד ,לא משנה מה שהיא תגיד זה כבר לא רלוונטי לענין שלך את מבינה? ההיא בכל מקרה כבר מחפשת לך מטפלת חלופית , ומתי כבר תפנימי ותכניסי לך לראש שאת לא מטופלת גרועה? אין מצב שאת אשמה בכשלון הטיפול!! אין כאן ענין של כשלון , יש כאן ענין של חוסר התאמה זה הכל הכאב שספגת ממנה ועדיין מלווה אותך מדאיג אותי יותר מכל דבר אחד ,ושלושה שבועות ללא טיפול גם גורמים לך ולסף העצבים שלך לטפס על קירות ועצים ,שלא נדבר על "לראות שחורות" לדעתי את חייבת להרגע ולא לתת לדברים לצאת מפרופורציה ,למה את כל הזמן אומרת -המטפלת שזרקה אותי-היא לא יכולה לזרוק אותך כי אינך חתיכת סמרטוט גם את כבר לא רצית ללכת אליה יותר -זוכרת???? לא נראה שהיא מנסה לנקום או משו כזה -את לחוצה נשמה שלי תשתדלי להרגע -בבקשה!!! ואם את לא יודעת איפה לשים את עצמך -אז מה דעתך על החיבוק הגדול שאני שולחת לך ??? אוהבת מאמי

תודה נשמה על החיבוק וזה בהחלט פיתרון מצויין לשים את עצמי בתוך החיבוק הגדול הזה. מה שהפריע והלחיץ אותי הוא שהאקס מטפלת שהעיפה אותי מהטיפול סימסה לי שהמטפלת מהמרכז מצאה מטפלת חדשה בשבילי ושאצור איתה קשר בהקדם, וזה היה שקר. אני יצרתי קשר עם המטפלת מהמרכז שמתאמצת למצוא לי מטפלת והצקתי לה, כאילו אני חסרת סבלנות ולא מבינה שקשה למצוא. פשוט לא נעים לי, ומרגיש לי שהאקס מטפלת שלי מנסה להרוס לי גם את הקשר עם המטפלת מהמרכז, להביא לידי כך שאני אפריע לה...... לא לקחתי את הסמס של האקס מטפלת באופן שלילי, למרות שהוא הרגיש לי מוזר, ובסוף הפרעתי בגללה למטפלת מהמרכז..... מבינה מה קורה פה? וכן סף העצבים שלי די רופף, אני מרגישה שהאקס מטפלת מנסה להתנקם בי אולי על כך שבגללי היא לא מטפלת "מושלמת"...... הן הטיפול שלי כשל. ונכון שכבר לא רציתי ללכת אליה, כי הרגשתי שאני לא יכולה להחזיק מעמד, אבל לא אמרתי לה את זה, פשוט כי היא העיפה אותי עוד לפני שהספקתי, וזאת הנקודה הכואבת. היא ניתפסה בזה שאמרתי שנילחמתי עם עצמי כדי להגיע כי נילחצתי מהפגישה, מה שהיה לגמרי נכון עד כדי כך שכמעט התהפכתי עם האוטו בדרך אליה, ועל זה היא העיפה אותי..... מבינה יקרה? תודה שאת איתי ותודה על המילים החמות, אוהבת ומחבקת, שלך מציאות אחרת

אוף, כמה שעצוב לי לשמוע... אני מרגישה שכול מה שהייתי רוצה, זה לחבק אותך חזק חזק לשלוח אלייך מבט חם ואוהב {כי רק למבט כזה את ראויה} ולהזכיר לך שכל כך לא מגיע לך שימעלו באמון שלך. אני מרגישה שמעבר להפרת האמון הבוטה, מעבר לתחושה שהיא חודרת למקום שהוא שלך ומנסה להרוס אותו ומעבר לעובדה שהיא שורפת את הגשר שהיה בינך לבינה, הגשר שממילא כבר שרוף, מעבר לכל זאת, היא מקמטת בגסות את הרצון המופלא שלך לחיים, את הכוחות הבלתי רגילים שמתגלים בתוכך. מציאות אחרת, יקרה כל כך, הלוואי ויהיה בך את הכוח לשמור עלייך בתוך מקום כל כך מבלבל, הלוואי ותוכלי לזכור שלמרות שהפרת האמון והחדירה באה ממקום שאמור להיות הכי בטוח ושומר, למרות זאת, יש בך את הכוח להמשיך ולהגדיל את הרצון שלך להיות קיימת, קיימת באמת באמת. אני רוצה שתדעי שאני גאה בך על שאת לא מוותרת עלייך וממשיכה להמשיך ולחפש את האדם הנכון והראוי לעבור איתך את המסע אל עצמך, המסע בו תיבנה בנפש שלך היכולת להחזיק אותך באמת. נראה לי שבעיקר רציתי לשלוח לך חיבוק גדול... ליל מנוחה, מנסה לרצות

תודה יקרה על החיבוקים והמילים החמות. כל מה שאני מנסה להשיג וכל מה שרציתי הוא מטפלת שתצליח לצעוד איתי במסע הזה. מתסכל וכואב הוא שאני גדולה מידי על מטפלות והן לא מצליחות להכיל אותי או להגיע אלי או לא יודעת מה הבעיה. אני רק יודעת שבשורה התחתונה אני נשארת לבד עם הכל, כי אני לבד בתוך הנעליים שלי ואף אחד לא הצליח עד היום ללצעוד לצידי ולהשאר לצידי. וזה מרגיש כמו שנגזר עלי להשאר עם זה לבד, וזה ענק עלי לבד. הולכת לאיבוד. ומעבר לזה כאמור, המטפלת מהמרכז איננה המטפלת שלי, אבל היא כל כך בעדי וכל כך איכפת לה מימני. והאקס מטפלת מנסה לטרפד לי גם את זה? למה? לא מצליחה להבין את זה אבל לא יודעת גם לפרש אחרת את המהלכים שלה. למה להגיד לי שהמטפלת מהמרכז ביקשה שאתקשר אליה כי היא מצאה לי מטפלת חדשה, אם זה לא נכון? יש לזה סיבה אחת בעיני, להביא אותי למצב שהמטפלת מהמרכז תרגיש שאני לא סבלנית ומעריכה את המאמצים שלה לחפש לי מטפלת חדשה והיא תרגיש שאני מציקה לה......זה מה שעושה סמס מיותר ולא במקום בראיה שלי..... חיבוק עדין ועוטף מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

רציתי לכתוב לך קודם אבל...נאלצתי לצאת.. קראתי אותך מוקדם יותר ו..אני ממש מבינה את התחושה הבלתי נסבלת הזאת שמנסים להתנקם בך אין לי מושג מדוע המטפלת ההיא שהפסיקה איתך את הטיפול, מעוניינת להמשיך לעשות לך את זה ולהרוס לך.. כאילו לא דיי בכך שהפסיקה את הטיפול אז גם את הסיכוי למשהו חדש?? אני סבורה ש..המטפלת השנייה מהמרכז שאיתך יש לה יותר כימיה, אם היא באמת מקצועית , לא תושפע מרכילות או נסיון לנקמה של מטפלת אחרת.. נכון, יש מצב שהן דיברו בינהן (וזה באמת לא נעים כזה..) אבל אני בטוחה שהמטפלת מהמרכז היא מספיק מקצועית ואינטיליגנטית לנתח את הדברים ולהפריד וגם לשים לב להתרחשות לא תקינה.. אם יש לך כימיה עם המטפלת מהמרכז, אולי תזמי איתה שיחה, אפילו במייל ותעלי בפניה את חששותייך מהמטפלת הקודמת.. גם אם אין להן בסיס יש להן אחיזה במציאות שכן יצאת פגועה מהטיפול וזכותך להביע חשש ולבדוק את השטח וזה בסדר גמור!! שולחת לך חיבוק, סמויה

תודה יקרה על המילים החמות ועל ההבנה. בנתיים כבר הספקתי להתנצל על הטעות בפני המטפלת מהמרכז, והיא בהחלט מקצועית ומכירה אותי מספיק זמן כדי לדעת מי אני בדיוק. איתה הכל בסדר ואני מקווה שהיא תצליח למצוא לי מטפלת טובה. כואב לי רק שהאקס מטפלת שלי מתנהגת אלי בצורה הזאת. כמו שאמרת, לא מספיק שהיא בעטה אותי מהטיפול, היא ממשיכה לפגוע בי גם אחרי זה..... פשוט הזוי. חיבוק גם לך יקרה ושוב תודה שלך - מציאות אחרת

היי תודה על התמיכה והעזרה שלכם אני באמת מרגיש שאני צריך את זה ומי כמוכן מבין אותי טוב. התחלתי תהליך לא פשוט של להקיא את כול מה שעבר עליי,קצת מוזר לי פתאום שאני מדבר על זה עם אנשים,מקווה שזה יעזור לי וישחרר אותי מכול הטראומה הזאת. מה שאני רוצה עכשיו זה לישון טוב ,כבר שנים אני לא יודע מה זה. כול לילה ללכת לישון בפחד כשאני נרדם ושוב חוזר בסיוטים האלה אל אותו מקום ועובר שוב את מה שעברתי,לפעמים מנסה להתעורר מזה ולא מצליח ולפעמים כן אבל קם עם הרגשה נוראית ובחילה כאילו זה שוב קרה,כול הגוף כואב לי נורא. מקווה שישתפר בהמשך יום נפלא לכולם

היי אסף, התהליך שאתה עובר עכשיו הוא תהליך לא קל ולא פשוט, אבל אתה בהחלט בדרך הנכונה והטובה עבורך. יודעת עד כמה קשה לשחרר את החסמים ולהוציא את כל התכנים החוצה לאוזניים של אדם נוסף, ויחד עם זאת זו הדרך להרפות ולשבור את קשר השתיקה. זאת הדרך לשחרר את הסוד ולא להשאר לבד עם כל המשקל הזה. ובעיקר זאת הדרך לפרוק את כל הרע מבפנים וליצור מקום לטוב שיכנס. מאחלת לך שישתפר מהר ושתרגיש מחוזק מהתהליך. שלך - מציאות אחרת

אתה תמיד יכול לסמוך על התמיכה כאן בפורום התהליך שאתה עובר ותמשיך לעבור בהחלט רק יכול להקל עליך ובהמשך הטיפול גם יעזור לך להתגבר עד כמה שתאפשר לזה לטראומה להתפוגג עד למצב שזה כבר לא יפריע לך יותר בחיי היומיום ,ישר כוח בנדם ,גם הסיוטים יפסיקו בהדרגה ושאר תופעות הלוואי שיש לך עכשיו , רק תן לזמן את הזמן , זה לא קורה מהיום למחר ,,,,,,לוקח קצת זמן עם סבלנות ונחישות הכל יסתדר שיהיה לך יום קסום

יום שלישי פעמיים כי טוב הרבה אנרגיות חיוביות נעימות ומחזקות לקראת יום חדש יום טוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה אידה יקרה... כיף להיכנס ולהתחמם לאורה של השמש ששלחת לנו על הבוקר.. השמש זורחת היום אחרי יום סוער וגשום אז, ויום מקסים לך, ולכוכולםם כאן.. (: סמויה

תודה יקרה על הברכות והאיחולים. מאחלת לך ולכולן יום נעים, מלא באור ושמחה. רק טוב. מציאות אחרת

בימים שכאלה כשהגשם מכה בכל הכוח וברד יורד לא רק בדרום ספרד מתחשק להשאר עוד קצת מתחת לשמיכה למרות שהפוך עדיין לא יצא מהמגירה שלו בהחלט שיהיה יומטוב לכולן/ם מחכה סופ"ש גשום וסוער אוהבת אותכן

לא יודעת אם יש בי את הכוח להיות כאן, להיות עם עצמי. לא יודעת אם בפנים באמת מתקיימת בי האמונה שאפשר, שאוכל אי פעם לפגוש אותי ואת מכלול חיי - ברצף. כן יודעת שבכול מה שנוגע לאחרים, אני מאמינה, כל כך מאמינה... כן יודעת שאני מנסה לרצות בי קיימת. טוב לדעת שיש פה משהי מוכרת {הי מציאות אחרת, בטח את משערת מי אני, אז כן, נכון לרגע זה אני מרשה לעצמי לכתוב משהו ממני}. ליל מנוחה.

כנוי עם תקווה - כוח לא לוותר, אימץ לעצמך... זו את כנראה עם הכאב והקשיים... אני מקווה שתמצאי את הכוח גם להיות איתנו לשתף ולספר את אשר על ליבך פחות להיות לבד אנחנו כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כנראה לא בכדי בחרתי בכינוי זה, למרות שאני מתקשה למצוא בתוכי פיסות של תקווה. תודה יקירה על קבלת הפנים שאורזת בתוכה התבוננות בי, במה שבחרתי להביא... יום טוב, מנסה לרצות.

האמת היא שניכנסתי לכאן עכשיו כי הייתה לי הרגשה שאני אמצא אותך כאן, ואת אכן כאן ואני שמחה מאד מאד שניכנסת. עשית צעד ענק קדימה עכשיו, ואני מתרגשת מהמשפט שכתבת, "יודעת שאני מנסה לרצות בי קיימת". זה המון וזה ילך ויגדל, אני מאמינה בך ובכוחות שלך, ואת לא לבד. את כאן יקרה ואת תנצחי כי את עשויה מחומר של מנצחים ואת גדולה מהחיים. רק תזכרי את זה תמיד תמיד. חיבוק אוהב יקרה. שלך ואיתך - מציאות אחרת

מחבקת שכמוך. האמת, אני כאן כי המלצתך גרמה לי לחוש שכדאי לי לנסות. תודה יקירה, תודה על מי שאת... כל כך הרבה כבוד, הערכה ואהבה יש בי אלייך. חושבת עלייך הרבה ורוצה בשבילך קיום חי ועמוק, חיבוקקקקקקקקקקקקקקקקקק! מנסה לרצות

סמויה

אני מעריכה את קבלת הפנים המזמינה ליל מנוחה, מנסה לרצות

"אם תרצי אין זו אגדה" להיות לבד עם מטען,,,,,,,הרבה יותר קשה למצוא מקום שבו אפשר לפרוק את,,,,,, כבר יש לך ועוד יתרון גדול שיש לך -זו מציאותי שלנו כשיש לך אותה , כבר עשית צעד גדול את מוזמנת כשנוח לך , מתאים לך ,,,,,, מה שבא לך להכנס דרך אגב-גמני פעם הייתי באמת מנסה לרצות יצאתי רק מופסדת מאחלת לך מכל הלב שזה רק השם שלך כאן ושתוכלי באמת לפגוש את עצמך עם כל מה שאת רוצה וצריכה איתך

תודה על ההתייחסות והחום שמשתקף ממילותייך. עבורי הניסיון לרצות הוא הדבר הגדול ביותר אליו אני יכולה לשאוף כרגע... המפגש עם עצמי, זה כבר סיפור מורכב עבורי ועדיין אני מנסה לרצות. אני מרגישה ממילותייך את האיחולים, התקוות והאכפתיות ואני מעריכה זאת ביותר. הרבה כוח, מנסה לרצות

קצת קשה לי עכשיו לשבת ולכתוב את מה שעברתי,עד לפני חודש חשבתי שזה סוד שאני ייקח איתי לקבר,אבל בדיוק לפני חודש פתחתי את זה וסיפרתי לאשתי את מה שעברתי לפני 17 שנה כשהייתי בגיל 13. התחלתי גם עכשיו טיפול פסיכולוגי שמאוד מקווה שיעזור לי לצאת לדרך חדשה כי עד עכשיו אני תקוע בחיים ולא מתקדם לשום מקום. כמו שאמרתי בגיל 13 נפלתי קורבן להתעללות מינית קשה מצד שישה נערים בני 16 ו-17 שהפכו אותי לבובה שלהם ועשו בי כול מה שרק רצו. זה קרה במקווה השכונתי מקום שאליו הייתי בורח כדי להיות לבד הייתי מתגנב לשם בשבתות שאין שם אף אחד ושוחה במים ,עד שיום אחד התגנבו לשם כמה נערים , וכשראיתי אותם התביישתי אז התחלתי לצאת מהמים. אני לא יודע מה התחיל את זה אבל הם התחילו לצחוק עליי ולקלל אותי אחד מהם תפס אותי פתאום ואחרים התחילו לגעת בי ,התחילו לקרוא לי הומו אתה אוהב את זה...מצטער קצת עדיין קשה לי לכתוב את מה שעברתי אבל זה נמשך חודש וחצי בכול שבת הם הכריחו אותי להגיע לשם והם היו עושים בי מה שהם רוצים. אני עד היום חי בתחושה שאני אשם בכול מה שקרה שאני המשכתי ללכת כול לשבת לשם בניגוד לרצוני, שיכולתי לא ללכת לשם , שיכולתי לספר למישהו אבל לא עשיתי את זה.

הי אסף, כל מבינה את הקושי לפגוש את המקומות הללו, לאפשר לעצמנו להבין ולהפנים שזה חלק מחיינו... הלוואי והיו ממציאים תרופת פלא לכאבים שכאלו, הלוואי והייתה איזושהיא דרך לסדוק את הסודיות, את האשמה ועוד כל מיני תחושות ממיתות. אבל כנראה שרק עבודה עדינה, מפגש הדרגתי עם הכאוס הזה, הקשבה מדויקת ליכולות שלנו והיאחזות עיקשת בידיעה שלא תמיד מורגשת וחיה בתוכנו - הידיעה שמה שהיה שם אינו משקף בשום צורה אותנו או את שאנו ראויים לו. אני רוצה בשבילך, שיהיה לך את כול הכוח והאומץ להיות בשבילך, להיות איתך. טוב שכתבת, עצם הכתיבה מרגישה לי כמו רצון עמוק להיחלצות, לחיים. שמור עליך, הכי שאתה יכול, מנסה לרצות.

אתה בהחלט מוזמן להיות חלק לכתוב ולשתף בכל אשר תרצה. במצבים מסויימים שהכתוב יכול להיות קשה אנחנו מוספים- טריגר בכדי לאפשר בחירה להכנס או לא להודעה. או לפחות להתכונן לתוכן קשה. מצטערת על החויה הנוראית והטראומטית שעברת התעללות לאורך כל כך הרבה זמן וברור שאין זו אשמתך הם הפעילו עלייך כוחות , מנפולציה פסיכולוגית ופגעו בך היית קטין ולא היה לך הכוח ויכול לעצור זאת ובכל עצרת זאת... המשכת לחיות למרות שמשהו בפנים מת גררת סוד אפל וגדול כל כך הרבה שנים ועכשיו מצאת את האדם הנכון הכוחות והאומץ לשתף ולא להשאר לבד אני מקווה לראותך איתנו מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית התחתנת

אני שמחה שכתבתה את הדברים שישבו לך על הלב כרגע ולו בגלל ששברתה את מחסום השתיקה. אתה לא צריך לשתוק יותר ולא צריך להשאר עם זה לבד. מצטערת שעברתה דברים כל כך קשים. אני יודעת מניסיוי ובכלל שאף אחד לא בוחר להפגע, וגם אם הלכתה לשם בכל שבת, זה לא היה בגלל שרציתה אלא בגלל שאולצתה. יותר מיזה אני בטוחה שידעתה בדיוק בפני מה אתה עומד ועשיתה את הטוב ביותר שיכולתה בהתייחס לכך שהייתה לבד מול שישה נערים גדולים מימך. לא היה לך סיכוי לגבור עליהם. עשיתה את הכי טוב שיכולתה כדי לשמור על עצמך ואין לך שום שמץ של אשמה בזה שעברתה את מה שעברתה. מספיק הפחד, האימה והבעתה שחוויתה כדי לאבן ולשתק אותך. עשיתה כמיטב יכולתך ואני מאמינה שאף אחד לא היה יכול לעשות את זה אחרת או יותר טוב מימך, אף אחד לא היה יכול לעצור חבורה כזאת שמשתלחת בך בלי רחמים. ולא סיפרתה כי זה מפחיד נורא. מפחיד שיצחקו, שלא יאמינו, שלא יבינו, שלא יתמכו. זאת מילה שלך מול מילה של שישה נערים שהיו נגדך. זה מרגיש כמו חסר סיכוי ועשיתה כמיטב יכולתך. עשיתה המון וזה לא מובן מאליו בכלל. תמשיך לכתוב במינונים הנכונים לך. מקווה שהטיפול יקל עליך את ההתמודדות עם כל זה ומקווה שאישתך תומכת בך ואיתך במסע הזה. כאן איתך, מציאות אחרת

בעיניי הייתה קורבן לאונס טראומה לא קלה שמחה שהתחלת לשבור את קשר השתיקה בעיקר עם בת זוגתך כפי שראית נפגעי תקיפה מינית זה לא רק בנות, נשים או ילדות גם בנים נאנסים ומותקפים מינית, לצערי ובכלל, כל אדם בין אם הוא גבר אישה ילד או ילדה שהוא חלש וחסר אונים בסיטואציה שנוצל או נכפה עליו והוא לא יכול היה להגיב נלקחה ממנו היכולת להגיב הוא בעצם קורבן וגם אתה ולכן הפורום כאן הוא בשבילך להתייעץ ולהיתמך מאחלת לך המון הצלחה בטיפול ועם בת זוגתך סמויה

לא פשוט ובהחלט לא מובן מאליו לפתוח את סגור ליבך אפילו בפני אשתך ולספר לה את מה שעוללו לך ,אתה כנראה מאוד סומך עליה שהיא תהיה שם עבורך ולזה אומרים-כל הכבוד!!! שמחה שמצאת כאן מקום לפנות ולפתוח את הכאב שלך אתה בהחלט נמצא במקום הנכון טוב לדעת שאתה הולך לטיפול , מאוד מקווה שהפסיכולוג שלך מבין בנושא של תקיפות מיניות-לא כל פסיכולוג מוכשר לטפל בנושא עדין שכזה ,מאחלת לך המון כוחות הנפש להתמודד עם מה שיצוץ ויעלה בטיפול , משום מה גברים שחווים כל מיני תקיפות או מעשי אינוס אינם מרשים לעצמם להפתח ולדבר -כמה חבל כנס ושתף מתי שנוח לך ומרגיש לך צורך ואנחנו כאן יומטוב

מכירות את זה ש- כלפי חוץ אדם מתנהג בצורה אחת מושלמת אבל בתוך תוכו הוא ההיפך הגמור?! יש לי מצבים בחיים שאני מחייכת לכולם ועוזרת לכולם ותומכת ומבינה ועובדת ולומדת וכו' אבל בפנים אני כואבת לוחמת ובוכה... אילו החיים,

זאת תופעה לגמרי מוכרת. זה משהו שקרה לי בערך כל חיי כולל בעת הפגיעה. תמיד הייתי מחוייכת, החיוך היה סימן ההיכר שלי, תמיד הייתי בשביל כולם, גם שם ואז, ומבפנים הייתי כמו זומבי. הלב פועם, כל היתר מת. עם הזמן וככל שניכנסים יותר פנימה ומצליחים להפנים, לקבל ואפילו לסלוח, כשזה קורה הצורך במסיכות האילו הולך וקטן, פשוט כי מסכימים להיות מי שאנחנו וכמו שאנחנו בדיוק. שלך - מציאות אחרת

אמרת אמת-וסיכמת בשתי מילים מזדהה איתך

בדיוק כשחשבתי שלא יכול להיות רע יותר הבוקר מכתב רשום חוב נוסף של אבא 22000 שקל חוב של הבן זונה הפוגע שלי מאיפה עכשיו יש לי????????? בא לי למות כבר דמעה

דמעה יקרה, לא מבינה למה את זאת שצריכה לכסות את החובות שהשאיר אחריו אביך, אבל כנראה שאני לא מעודכנת מספיק. על כל פנים, לא שווה למות בגלל זה יקרה, ואני מבינה עד כמה זה מתסכל ומוציא משלווה. נסי למצוא לך עבודה ובאשר לחובות האילו אם זאת את שחייבת לשלם אותם, תפרסי אותם לתשלומים קטנים ביותר. אי אפשר לדרוש מימך לשלם אם אין לך מאיפה, זה לא הגיוני. נסי למצוא פיתרון לזה, ותהיי רגועה, אל תתרגשי מיזה כי זה לא יעזור.... איתך שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מצטערת שהוא עדיין רודף דופק בדלת במכתב רשום מצטערת שאין מי שיגן על זכויותייך שנותן פתרון ושם לכך סוף מקווה שימצא פתרון מחזקת ומחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אין לזה סוף הקטע הוא שעורך הדין שתובע הוא מניאק הוא יודע את הרקע שלי והוא סימן אותי כטרף קל בדיוק כמו כשהייתי ילדה והוא יודע שאין לי כוחות נפשיים לצאת למלחמה נגד ההוצאה לפועל נגד בית המשפט נגד העירייה והוא מנצל את זה ואני לא מוצאת כוחות לשנות משהו אני גמורה כבר פיזית ונפשית ושוב מרגישה חסרת אונים ומנוצלת דמעה

זה כבר באמת לגמרי הזוי כל המצב הזה מאיפה הוציאו לך עכשיו עוד חוב? זה לא נגמר הבנדם נפטר כבר לפני,,,,,מספיק שנים אז מה עכשיו? אני חושבת שכדאי לך באמת לפנות לכתובות שסמויה הביאה לך ולבדוק עד מתי,,,,,,,,, כאלו מה ,ככה זה ימשיך כל החיים? איתך יפתי

הפורום הזה מיועד גם לגברים שעברו התעללות מינית?

כותרת הפורום הוא : נפגעי/ות תקיפה מינית מקום הזה מיועד גם לך..

כן ..

ברוך הבא לפורום. הפורום נועד לגברים ונשים, כך שאתה בהחלט מוזמן לכתוב פה במינונים הנכונים לך. מאחלת שתרגיש כאן בנוח, למרות שכרגע אין כאן עוד גברים. שלך - מציאות אחרת

דמי סוער בעורקיי פתאום נזכרת בכל מיני רכבות דוהרות בראשי ססיפור מתנגש בסיפור זוכרת ש... לאימי היו גברים בחייה מוזר, לא זוכרתץ מי היה לפני זה שפגע בי אבל זוכרת היטב שאחריו בא עוד אחד שנכנס אלינו הבייתה ערב אחד קמה משינה משפשפת תעיניים הולכת למטבח שם דיבורים ונתקלת בזוג ברכיים מרימה את העיניים גבר ענקי! מחייך אליי בחיבה וכך , אימי יצאה איתו כשנה קשר רציני נהייה ממש בן בית אצלנו! ונקשרנו אליו היה לוקח אותנו לטיול במושבים , הוא היה סוחר ירקות גבר כזה.. לא זוכרת איך הוא נראה רק שהיה ענקי! מה שכן אני זוכרת שהוא היה אוהב לשחק איתנו במשחק מאוד לא נעים של הצקות, דחיפות כזה בצחוק זוכרת כזה של הים מגומי נדחף לפי בזמן משחק והחול בפה איכסס אבל זה היה מאוד לא נעים לא היה בו מגע אוהב! אך כסף ומתנות היה מעתיר עלינו ומפנק בלי סוף קנה לנו אופניים.. ועוד ועוד תמיד נותן דמי כיס דבר אחד זכור לי הוא לא ככ נעים ש.. הוא היה אוהב שעושים לו מסאז' מבלי חולצה כמובן, שהוא שוכב עם הגב השעיר והחשוף שלו ואני הייתי עושה לו, מסאז' ברצון כדי למצוא חן בעינו כאילו, קונה לי מתנות ונותן דמי כיס! אז ברור... אז היה מגיע קטע ש..הייתי מגיעה לגב התחתון וקצת טיפה למטה והייתי מבקשת ממנו רשות טיפה להוריד את המכנס אם זה בסדר לשעות לו גם שם, איפהשהוא על הגבול הדק שבין הגב לתחתון לבין... אתם יודעים ואני הייתי נבוכה מכך ועוד מבקשת אישור!! והוא היה אומר שזה בסדר! אז בסדר.. אך זה היה כמובן על הגבול ולא מתחת!! אני יודעת!! ועדיין..זה לא הרגיש הכי נוח שבעולם.. אבל זה כל מה שהיה ולא מעבר... סהכ היה נחמד אליי הייתי בת 10 או תשע.. מידי פעם היה מעיר .. הייתי ילדונת רזונת אבל הוא היה אומר לי בצחוק גם ליד אימי "את רזה אבל יש לך טיפה טוסיק" ואני מסתכלת בתמונות שהייתי בגיל הזה כולי גל עצמות מהלך! על איזה טוסיק הוא דיבר???!! אבל אתם יודעים, גברים גם על ילדות הם מסתכלים ובוחנים.. בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע סמויה

סמויה יקרה, ראית פעם גבר שלא מסתכל על בנות?! (אפילו קטנות...) אני כמעט מגיעה למסקנה שכולם כאלו... זה ממש דוחה... אני מכירה את ההרגשה שאומרים לך משהו ואת בוחנת אם זה נכון או לא ומגלה שלא- - רק גברים סוטים יכולים לראות דברים מושכים, הם באמת רואים כך כי זה מה שבא להם לראות, וזה מה שהם רוצים לגרות, אולי יצליח להם ואולי לא, אבל פעם אחר פעם שאומרים זאת כך מכינים הם את הטרף להיות הקורבן הבא שלהם.. מצטערת שזה מה שהיית צריכה לחוות בגיל קטן:( אפרת

לא כל הגברים מסתכלים על ילדות ובוחנים את המידות שלהן אולם יש הרבה כאילה, כנראה.. שרואים בילדה קטנה סוג של דבר יפה ומושך יכול להיות שזאת סתם הייתה הערה בצחוק ובאמת שהכל היה תמים ולא גלש למעבר אבל עדיין... היו פה דברים על הגבול המסאז' שטיפה היה גולש.. המשחק קצת בצחוק, קצת כפוי ולא נעים הייתה פה בחינה של מידותיי, לאו דווקא מהכוון הנכון במקום להגיד, נניח , סתם איזה שיער יפה...או איזו שמלה יפה יש לך הוא בחר דווקא להעיר על הטוסיק שלי, הערה טיפה גבולית. שאמורים להעיר לאישה... בקשר לחבר הזה, אני לא באה להצביע עליו כי באמת מעבר לכל זה, לא היה כלום... בכל מקרה אחרי שנה הוא ואמא שלי רבו ונפרדו. אני שמחתי(: לא אהבתי אותו בכל מקרה, ושמחתי שהוא עף מחיי ולא אראה אותו שוב.. סמויה

מבינה מאד את הקושי ואת הכאב שאת מרגישה. יחד עם זאת מרגיש לי שההתנהלות שלך בסיטואציה שם הייתה תמימה כמו של ילדה בגיל שבו היית, כך שאל תאשימי את עצמך. ויחד עם זאת את יכולה לבחור להסתכל על זה בעיניים של המבוגר שאת היום ולדעת אם מה שהיה שם היה זדוני או סתם מערכת יחסים בין החבר של אימך לבינך הילדה שהיית שם ואז. מה שתרגישי הוא האמת שלך, ואם זה תתמודדי בטיפול. איתך מחבקת, שלך - מציאות אחרת

אני דווקא בכלל לא חשה כאב בקשר לסיפור הזה... סתם..פתאום רצו לי בראש כל אותם גברים, אולי פוטנציאליים שנכנסו אלינו הבייתה והיו עוד ...שאני זוכרת לפחות עוד שניים....מבין כולם, לא זכור לי שאהבתי אף אחד מהם שממש רציתי שיהיה אבא שלי חוץ מהחבר של אמא שלי בגיל חמש, רק אותו אהבתי ורציתי שיהיה אבא שלי, אפילו קראתי לו אבא בהזדמנויות שונות.. ובקשר לחבר ההוא שהזכרתי, באמת לא היה בו משהו זדוני אליי ובכל זאת , זכרתי סוג של מגע לא נעים ולא אוהב..בכל מקרה, טוב שעף מחיי... בשלב כלשהו.. לא אהבתי אותו במיוחד.. או כך אני זוכרת.. (: מחבקת חזרה, סמויה

טוב שזה נחווה בזכרון שלך כמשהו לא נעים אבל די תמים טוב שלא עבר וגלש למקומות אסורים אני למשל לא יכולה לזכור,,,,,,,,,,, שזה נחווה כדבר תמים כי לא היה שומדבר תמים במגע שלהם,,,,,, איתך מאמי

אני מאוד כואבת איתך את הכאב הזה שאנשים פשוט אילמים ולא שמים לב לדברים שא"א לא לשים לב אליהם... אני פה בשביל לשמוע ולהיות איתך הכי קרוב.. תודה על העידוד לקבל תמיכה ועל החיזוק ללכת להתלונן עליו, אבל אני ממש לא יודעת מה לעשות- אחותי עדיין לא יודעת מכל הסיפור הזה ואם היא תדע אני לא יודעת איך דברים יסתיימו... ההורים שלי לא תומכים רגשית וכלכלית אבל אכן מאמינים לי. המצב כרגע הוא כזה: אני לפני כמה חודשים התקשרתי אליו ואמרתי לו שבמקום שאני נמצאת אני לא רוצה לראות אותו, הוא טען שהמציאות מחייבת שניפגש אז אמרתי לו אז תדאג שלא הוא ממש התרתח והחל לקלל ולדבר במילים גסות ומאז נוצא ניתוק במשפחה שלנו- הוא מוכר לאחותי סיפורים כמו: שתמיד שהם מגיעים אלינו- אנו נועלים את הדלתות (הוא מתכוון אלי שאני נועלת את הדלת של חדרי כשהוא מגיע) וכן שאמא שלך (שלי) לא מתקשרת - אכן אמא שלי לא מתקשרת לאחותי, זה הסיגנון שלה, זה אכן מעצבן אבל לעשות נתק כזה בשל כך?! אחותי מאמינה לו כי זה דברים אמיתיים שקורים, אבל היא לא חושבת למה זה קורה ולא שואלת רק עושה ברוגז וזהו. הוא השיג את המטרה שלו- הם לא בקשר איתנו כך הוא מקיים את ציוויי לא לראות אותו וכן הוא נוקם בי בכך שגורם קרע במשפחה וג' הוא לא סיפר לאחותי למה אלא הוא מסובב אותה בכף ידו ומפעיל עליה מניפולציות... את פיצצת את הסיפור שלך? מה קרה? איך את כיום? איך זה משפיע על בעלך וילדייך?

קודם אלייך, בקשר לאחותך: אז הגיע הזמן שהיא תדע את האמת , עם מי היא חיה הגיע הזמן שגם היא תחליט החלטות, מה היא תעשה עם זה- זה כבר שלה מאמי! לא בידיים שלך. בך הוא פגע שהיית בת 15, 16וצריך להיענש. מבינה את הפחד שלך ממהומה במשפחה, זה מאוד לא קל. גמני פחדתי להיחשף עם הסיפור שלי מהעבר ושאימי לא תדע פן תשתגע. ויודעת מה? היא ממש לא השתגעה, להיפך חייה ממשיכים כרגיל. אז אם כך, חיי ממשיכים בלעדיה. אין מה לעשות. לצערי אין לנו שליטה על האחרים. אבל האחריות והשליטה היא על עצמנו. והגיע הזמן שתקחי אותה!!!! אני חיכיתי יותר מידי שנים מיותרות. שתקתי. יכולתי גם להעניש את הבנאדם. אבל הייתי ילדה. גם בגיל 18 שתקתי וגם בגיל 20 וכך הלאה. עכשיו זה מאוחר מידי. את לא רוצה שזה יקרה לך גם. האדם שאחותך חיה עימו הוא מניפולטיבי וערמומי. מאוד קשה להתגונן מפני זה אני מבינה אותך כמו שאמרתי, יקרה יש גורמים כמו 1202, שיכולים לעזור לפעול, עוד מהיום, רק תרימי טל', בעילום שם, להתייעץ ואולי גם אחכ להגיע פיסית למרכז סיוע.. את יכולה לשנות את המצב בו את נמצאת אם הוד רוממותו ה-נשיא קצב (לשעבר) נכנס לכלא על מה שעשה.. על אחת כמה וכמה "הדוד" הזה שלך. הגיע הזמן שמישהו יפעל וישים אותו במקום הראוי לו- בכלא!! שם מקומו. אבל שזה יתחיל לקרות עלייך להתחיל להתלונן. ובתור התחלה, פני בעילום שם , את לא חייבת להזדהות בכלל!! וזאת זכותך!! לכי תדעי אולי עוד נשים שאינך יודעת נפגעו ממנו גם, ויחזקו אותך בצדקתך? החיים מלאי הפתעות אני מאחלת לך המון כוחות להתחיל לפעול נגדו המון בהצלחה!! ואל תפחדי, החוק לצידך, תראי מה קרה בסוף לקצב.. אגב, לגבי הסיפור שלי זה סיפור ארוך "היסטוריה", אני כבר לא מתעסקת בו. אני..מנסה כזה לטפל בעצמי ולהמשיך קדימה בחיי. יש דברים בהם אני מרגישה תקועה, שלא מצליחה לפצח את המעגל ויש דברים שאני דיי מופתעת מעצמי.. אולי בהמשך אספר לך יותר על סמויה. בעצם , בקיצור סמויה נפגעה כאשר הייתה ילדה קטנה.. ושתקה ושתקה ושתקה. רק לאחרונה סיפרתי במשפחה את הסיפור שלי ועכשיו כולם יודעים ולא אכפת לי!!

מדוע הורייך מטאטאים הכל מתחת לשטיח? פוחדים מקרע במשפחה שאחותך לא תתגרש אולי מה יגידו אז הם מנסים להראות "עסקים כרגיל" וכל זה בא על חשבונך! האם ההורים מהמגזר הדתי, סליחה שאני שואלת... אין שום סיבה שבעולם שתשאי את התיק הכבד הזה לבדך על גבך! עכשיו אולי את לא מודעת אבל המחיר שכל זה עתיד לגבות ממך ההדחקה, ההסתרה הכאילו כלום לא קרה... מכירה את זה מקרוב כך אימי נוהגת יש סרט מדהים "לאהוב את סופיה" משוררת וזמרת רוק נון קונפרמיסטית שהדרדרה לסמים ולזנות ולמרות זאת, אימה תומכת בה בכל!! ולא מנסה לטאטא מתחת לשטיח.. ואומרת בעברית עילגת: זה כוס שבור... בדרכ שכוס יקר נשבר, מיד מצטערים שזה קרה, לא משלימים עם זה אז לוקחים את זה ומנסים מהר להדביק , שאף אחד לא ישים לב, ומחזירים למדף" אבל הכוס היא שבור! לגביי הבת שלי: " היא כוס שבור.." " אני אוהבת את הכוס הזה!" " אני לא רוצה שאף אחד יזרוק את זה!" " זה שלי! הכוס שבור הזה.." וכך להרבה דברים בחיים, כפי שאת רואה במשפחות שלנו לא ממש אוהבים כוסות שבורים, מייד מנסים להדביק והחזיר חזרה למדף. אבל הכוס כבר נשבר! במקום להשלים עם זה ולהמשיך קדימה גם עם "הכוס השבור" אצלנו מטאים תזכוכיות מתחת לשטיח.. סמויה

אחרי שעברתי את מה שעברתי בחיים שלי,קשה לי להבדיל בין אנשים שהם טובים עליי ולמי שאני .. עברתי את זה בערך 10 שנים ברצף לא משנה כלכך מי זה .. עברתי כלכך הרבה טיפולים וזה לא עזר. לא מצליחה להכנס לתוך הפצע שלי ולנסות להחלים אותו. אני מאוד צעירה ואני פשוט מפחדת לחיות עם זה כל זה דבר קשה לי זוגיות אין לי,אני מאוד לחוצה שמחבקים אותי אני לחוצה להיות במקום כל שהו לבד. אני לא יודעת איך להתקדם ומה לעשות.. מה אתם מצעים לי?

אני לא הבנתי כ"כ מה עברת (אבל תשתפי מתי שנוח לך) אבל מה שעברת כנראה מסבך אותך- באיזה בחור טוב לבחור, מיהו גבר בריא ומי חולה... על שאלות אלו, לערכתי, לא תמצאי תשובה אם לא פתחי את הנושא הראשון- שורש הבעייה, עם טיפול נכון אפשר להתקדם הלאה!!! הרבה הצלחה בהמשך, אני איתך אפרת

עברתי הטרדה מינית,אבל קשה אני לא רוצה לכתוב את זה כאן מי עשה את זה . אני בן אדם מאוד בוגר היום אני יודעת מה טוב לי ומה לא. אני שפוט מרגישה אשמה לגבי הדבר הגדול הזה. אני לא מצליחה לשחרר ואני לא מצליחה להבין למה זה קרה לי.. הטרדה מינית הייתה תקופה של מלא שנים בחיים שלי משאני בערך צעירה,עד גיל 18 בערך .. זהוו אני לא יודעת מה לעשות טיפולים פסיכולוגים לא עוזרים לי ולא נותנים לי את מה שאני צריכה. אני לא מאפשרת לחיות כמו שאני רוצה..

ראשית ברוכה הבאה לפורום. מצטערת לשמוע שעברת דברים כל כך קשים. אני חושבת שמה שהכי חשוב עכשיו הוא שתלמדי להעריך את הכוחות שיש לך ותלמדי לסמוך עליך ולהאמין בך שאת יכולה לשמור עליך. הפחדים שלך מאד לגיטימיים אבל הם נובעים מימה שעברת ובגלל שאת לא בטוחה בעצמך. אם תלמדי לחזק את עצמך ולהאמין בעצמך יהיה לך יותר קל. החוסר אונים קיים רק בזמן הפגיעה. הוא יכול להתפוגג במצבים אחרים בחיים, מצבים יותר שגרתיים, כי יש לך את עצמך וזה המון. וכמובן שיש לך גם אותנו, ואנחנו לפחות אני כאן בשבילך כדי להקשיב לך ולנסות להקל כמיטב יכולתי. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על הטראומה שעברת על חוסר האמון בעולם על שלא מצאת את המקום הנכון והמתאים לטיפול במה שעברת בנפש הרכה שנפגעה זה הדבר הכי חשוב...למצוא את המקום הזה...הבטוח שתרגישי מוגנת ומוכלת מול כל הדברים הקשים שעברת. מוזמנת להיות חלק מהפורום להיות פחות לבד כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית להיות פחות לבד

עברת המון דברים קשים בחיים שלך קשה לך לשים את עצמך עם הפגיעה במקום בטוח זה ברור ומובן מאליו לדעתי הצנועה את צריכה להיות מטופלת אצל מי שכן מבינה בנושא של פגיעות-על כל סוגיהן לצערי אין לי דעה טובה על פסיכולוגים למינהם כבר נתקלתי לא אחת בהם שאין להם בכלל מושג אייך לגשת לנושא של הפגיעות המיניות,זה נושא מאוד מורכב כשלעצמו רק מי שכן מומחה לנושא יכול/ה לעזור לך להכנס לתוך הפצע ולעזור לך להבריא אותו את בהחלט צודקת שאינך צריכה להמשיך לחיות עם הפצע הזה שתוקע אותך בחיי היומיום, כך מגיבות רוב הנפגעות מקווה שעזרתי לך שולחת חיבוק וירטואלי-אם לא מפריע לך

אתמול, כל מה שאכלתי היה קפה עם עוגות בבוקר בצהריים ובערב יצאנו לטייל אז הילדים אכלו בורגר אני וויתרתי, בגלל העוגות שאכלתי והבוקר שוב העוגות מונחות על השיש שוב מכינה לי קפה חם ויש שבכיות שהשכנה שלחה עם סירופ סוכר דפקתי על הבוקר שתיים כאילה בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע עכשיו אני לא יאכל כלום כל היום!! כאילו אחרי זה, באמת לא כדאי!! שיהיה בוקר מתוק לכולם סמויה

מניסיוני המתוק הזה הוא קלוריות ריקות, ולא כדאי לוותר על כל הארוחות האחרות בגלל מעידה למתוק. אולי מוטב לאכול ביום כזה גם את האוכל הבריא ולהתחיל כאילו מחדש לשמור על התזונה הנכונה תכף אחרי המעידה למתוק...... על כל פנים לפחות על תלקי את עצמך.... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

סמויה, אני כ"כ מזדהה עם הלא לאכול כלום בגלל שאכלתי כמה עוגיות.... למה את לא רוצה לאכול? שישימו לב או סתם להרזות?

http://www.youtube.com/watch?v=cu1XLUK6Jf4ה המאה ה 21 הראל סקעת "העייפות הזאת והצפיפות הזאת לסחוב את עצמך כל בוקר מחדש וכשנמאס לך לרדוף סביב עצמך אתה נדרש לעמוד זקוף וכל העיר הזאת המהומה הזאת לחשוף את עצמך כל לילה מחדש ומתחשק לך פשוט למחוק אותך להרגיש טיפה מציאות ואיך רציתי שתהיי אמיתית ושתבואי לדבר איתי ואיך רציתי שתהיי אמיתית ושתבואי לחבק אותי אולי הייתי פחות לבד איתך ולא בתוך מרדף אולי נגיע לסוף הקרב ניגע, ננוח ונאהב הריטואל הזה הוירטואל הזה שכולם אוהבים לזרום אל החלום הזה הגהנום הזה הוא לא מוביל לשום מקום ואיך רציתי שתהיי אמיתית... השתגענו מבדידות והלכנו לאיבוד בעולם דוהר מהר שכחנו לדבר"

אוה.. כמה טוב שיש שיר שמכיל את המילים האבודות... נראה שכרגע את מרגישה לבד, שאין אף אחד איתך במקום הזה... כ"כ כואב לי לשמוע זאת מבין השורות מוסרת לך חיבוק ענק.. איתך- אפרת

כן אכן לבד תודה על החיבוק דמעה

איזה מילים איזה שיר מדהים יקרה מצטערת יקרה על הלבד והקושי , הכאב איתך גם אם זה מעט ורחוק אבל כל כך אמיתי

שולחת לך חיבוק להתגבר ולהתחזק (: סמויה

השיר באמת מאד נוגע ומדבר אל הלב ומיתוך הלב. מאד מזדהה איתך ואם השיר הזה. הלבד הוא עוצמתי ומחליש נורא, אבל למדתי מניסיוני שהלבד בא מבפנים והוא תחושה שלא תמיד נראית כלפי חוץ. לפעמים אנחנו מוקפים באנשים שאוהבים אותנו ומרגישים לבד, ולפעמים כל מי שנמצא איתנו הוא אנחנו בעצמינו ואפשר להרגיש גם עם עצמינו לא לבד. הכל תלוי בראיה שלנו את הדברים ובכוח שלנו להאחז ברגש שיכול לקדם אותנו ואומר שאנחנו עולם ומלואו. מאחלת לך להצליח לעבור את התקופה הקשה הזאת ולחזור לעמוד על הרגליים הבטוחות שלך. שולחת חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

שיר מקסים מאוד מזדהה עם המילים תודה שהבאת

שלום בנות, אני בת 21 עובדת משרה מלאה- מורה לאנגלית בביה"ס היסודי. לפני 6 שנים עברתי אונס שנמשך 4 שנים!!! האונס הוא לא אחר מבעלה הטרי של אחותי (-שנה לאחר נישואיהם הכל התחיל...) אולי אתן תמהות : איך לא דיברתי היה לי הרבה זמן לספר למשהו, איך לא ראו.... אני שתקתי כי פחדתי, פחדתי שלא יאמינו, שלא יבינו, לא ידעתי איך לספר, ובכלל למי לספר מי יתמוך ומי יצרח מה יקרה אחרי שאספר ..... והכי מכל הייתי בטוחה שזאת אני ש'התחלתי איתו'- האשמה עצמית.... קשה לי להמשיך ולספר מה קרה ואיך זה הסתיים (אם בכלל), אולי פעם אחרת... אבל כיום אני שנתיים לאחר המקרים הרבים של ההתעללות, מטפלת בעצמי אצל פסיכולוגית מעולה שהצליחה במקצת להסיר לי את האשמה העצמית... קשה לי במהלך התקין של החיים, חשבתי על להתאבד ואפילו ניסיתי כמה פעמים, אני כרגע נוטלת כדורים כדי שאשמור על שפיות ואתפקד, כמו שאמרתי אני מחזיקה חזק- אני עובדת משרה מלאה... (-הפסיכולוגית שלחה אותי לפסיכיאטר...) עד כאן לעכשיו, ביי .

היי, "ברוכה" הבאה.. (לא יודעת מה להגיד).. בכל מקרה, את יכולה תמיד לשתף פה. רציתי להגיד משהו, אבל מעדיפה שלא כדי לא לערער אותך. לפעמים קוטלים אותי בגלל שאני אומרת מה שאני חושבת, ואני פשוט לא רוצה להרוס לך את מצב הרוח איכשהוא. בכל מקרה, את תמיד יכולה לכתוב כאן..

עד כמה שיהיה לי קשה אני רוצה שתאמרי איכפט לי לשמוע...

עצוב שהיית צריכה לעבור גהנום כדי לבוא אבל שמה שמצאת אותנו ועזרת אומץ לכתוב את צעירה ואם תתמידי בדרך שבחרת בה כרגע עתידך מובטח להיות טוב יותר שתפי מתי וכמה שאת צריכה ,אני כאן איתך

מצטערת שעברת גהנום שכזה, ועוד יותר שהיית לגמרי לבד בתוך הסיוט הזה. מבינה את כל החששות לספר, אבל יגיע רגע שבו את תדעי שהאמת שלך חזקה יותר מהכל, וכשזה יגיע את תעמדי חזקה מאחורי האמת שלך ותדעי שהפחד לא שייך לך כי לא עשית שום דבר רע ואת לא אשמה בדבר. הבושה והאחריות לגמרי שלו ולא שלך, ואם יש מקום לכעס זה לא יהיה עליך אלא עליו..... שמחה בשבילך שאת מחזיקה במשרה מלאה ועובדת למרות כל הקשיים. זה המון המון ולא מובן מאליו. תמשיכי לכתוב עד כמה שנכון לך. שלך ואיתך - מציאות אחרת

לא כתבתי שהייתי לבד בכל הסיפור הזה ורק מי שמבין בין השורות יכול להבין זאת אז תודה.. אכן 4 שנים אני שומרת סוד זה אף אחד לא שם לב לכל הסימנים שעשיתי- פיתחתי אנורקסיה, הבאתי סיפורים רבים וחלקם מומצאים על בנות שעברו חוויה כמו שלי והבעתי הזדהות בסיפורן והכל כדי שישימו לב אלי, למה שקורה איתי אבל אף לא אחד שם לב ולא ראה שאני בן אדם כבוי, בן אדם שנרצח בדם קר... כיום שנתיים לאחר טיפול ועדיין הצלחתי לספר להורי, הם לא מאשימים אותי אבל לא מבינים מה עבר עלי... בתחילה זה היה קשה לי אבל עכשיו שאני על כדורים אני לא צריכה מידי את התמיכה שלהם אבל זה מאוד חבל שהם לא מספקים לי תמיכה זו... שוב - תודה על ההבנה, אפרת

את היית ממש ילדה! בעלה של אחותך הוא עבריין מין ואנס! והוא צריך להיענש על זה!!!!! אני מבינה שפתחת את הסיפור בפני המטפלת שלך וגם כאן זה אומר שהתחלת לשבור את קשר השתיקה מקווה שתגיעי לעוד גורמים ושיהיה לך כוח להצביע עליו ולהאשים אותו!! ושהוא ייענש על מעשיו במלוא החומרה גם אם זה יחולל מהומה במשפחה שלכם, ויפגע באחותך ובאימך מן הסתם את צריכה להגיד את האמת על מה שקרה, למה שתקחי על עצמך בלבד את גודל הפגיעה? את לא אשמה, את היית ילדה וגם לא קשור לגיל, גם נשים מנוצלות ונאנסות ושותקות , לא רק ילדות. אך במקרה שלך את היית ילדה, מה כבר יכולת לעשות נגדו?? תזכרי שהוא צריך להיענש!! ויכולים להעניש אותו, זה עדיין "טרי" את כולה בת 21, הפגיעה התרחשה לפני שש שנים שאת היית קטינה, עדיין אין חוק התיישנות.. ובלי קשר לזה, הוא צריך להיענש!! שולחת לך חיבוק, סמויה

אני עוד לא בשלב שיכול להצביע עליו ולאמר לו בפנים רוצח שכמוך... אני עוד לא מאמינה שזה קרה, בקושי לפני כמה חודשים (-7) אמרתי לו שיסתלק ושהוא אנס אותי, הוא הגיב: מה? אני אף פעם לא עשיתי לך משהו רע.. וכשפירטתי קצת יותר הוא צעק עלי ואיים... בקיצור אני עוד לא בשלב זה אבל אני מודה לך על עידודך שולחת חיבוק חוזר אפרת

מצטערת לשמוע על הטראומה הנוראית שעברת הכל לבד סוד נורא שמחה שהיגעת למטפלת הנכונה עבורך את בחורה חזקה עם כוחות רבים את עובדת ומפרנסת את עצמך נגד כל הסיכויים מוכיחה שלא ינצחו אותך. תזכרי זאת לאורך כל הדרך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תוכלו להדריך אותי קצט איך משתמשים פה בפורום? אני צריכה ללחוץ הודעה חדשה כל זמן שאני רוצה לכתוב משהו?...

כאן בפורום ישנן נשים שנפגעו בכל סוגי הפגיעות המניות האפשריות כשאת כותבת הודעה חדשה כמו זן שכתבת הראשונה בהחלט את לוחצת על הודעה חדשה כשאת רוצה להגיב למה שכתבו לך את נכנסת להודעה שכתבו לך , למטה בצד שמאל ישנם 3 חלונות בראשון מצד ימין כתוב הוספת תגובה , את לוחצת ונפתח לך הדף של הוספת תגובה תמלאי את הפרטים ותכתבי כמה שבא לך אנחנו אוהבות גם אם כתוב הרבה כך שזה לא ירתיע אותך את מוזמנת לכתוב כל מה שעולה בדעתך , רק דבר אחד קטן אם למשל את מתארת דברים מפורטים שעלולים אולי להיות קצת קשים לקריאה , אז בשורה של הכותרת כתבי בבקשה טריגר- כך מי שתרצה לקרא תוכל להכנס ולהגיב ומי שיהיה לה קשה מידי ,,,,,,,,,, לא תמיד עונים מיד אחרי כל הודעה שמופיעה תלוי מי נמצאת ואם יכולה להגיב כך שאל תעלבי אם לא עונים לך מיד שיהיה בהצלחה חטולית

תודה חטולית יקרה. עזרת לי מאוד.

אני לא יודעת מה לומר ואיך להתחיל... אתן כולכן כאן נפגעות אונס?

היי אפרת, ברוכה הבאה לפורום. מאחלת שתמצאי את המילים ותוכלי לשתף עד כמה שנכון ומתאים לך. השם של הפורום יכול להבהיר לך למה אנשים נמצאים דווקא פה.... שלך - מציאות אחרת

פה תוכלי לקרוא ולשתף... בהצלחה, סמויה

מוזמנת להיות חלק מהפורום לשתף ולחלוק ובעיקר לא להיות לבד כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

המטונף המכוער, משה קצב, נכנס לכלא! לצערי לא למספיק שנים. מקווה שזה יהווה תקדים ליחס בנושא במערכת המשפט ובהתייחסות רצינית יותר ובהחמרה בענישה לאזרח ה"קטן". לצערי אני בספק.

החלאה נכנס לכלא ל- 7 שנים בתאריך 7/12/11. ואכן כמו שאת אומרת, עונש קל מידי עבורו. אני רק מתפללת שהוא ירצה את כל הימים בכלא עד היום האחרון, ויתפגר בתוך הכלא ביום האחרון. שלא יזכה יותר לראות את אור השמש מחוץ לכותלי הכלא....... שלך - מציאות אחרת

יפה אמרת.. אין מה להוסיפ.. (: סמויה

אני בשפל חסר תקדים באמת שלא רואה איך להמשיך מכאן פשוט מוותרת על המאבק אין לי כוח אין לי אוויר דמעה

דמעה יקרה, אל תוותרי, את עשויה מחומר של מנצחים, ואת תנצחי בסוף. עכשיו קשה אבל תאמיני שישתפר וזה יקרה. לאט לאט יקרה, תנשמי ואל תרימי ידיים. איתך מחבקת בחום, שלך - מציאות אחרת

אני יודעת שקשה יודעת שאת מרגישה הכי בשפל אבל את מזן מנצח את יכולה את נהדרת ויהייה פתרון תאמיני יקרה זה יקרה בסוף איתך יקרה את לא לבד

אני וויתרתי אין לי כוח באמת שכבר אין אני כישלון מוחלט בכל תחום בחיי אני אמא נוראית מטופלת נוראית אני לא עובדת אני לא עושה כלום עם עצמי וכל דבר שאני מנסה לעשות אני תמיד הורסת אז מה הטעם? בזמן הקרוב מעיפים אותי הטיפול מעיפים אותי מהדירה בה אני גרה אי אפשר כבר לחיות ככה אז וויתרתי לא נלחמת יותר מה שיהיה יהיה סורי שחפרתי ובאמת עדיף שגם אתן תוותרו עלי באמת שאין טעם דמעה

לא מוותרים עליך. בעיקר מקווה שגם את לא תוותרי על עצמך ובכלל. יש הרבה אתגרים בחיים, כרגע יש לך הצפה אבל זה ישתנה וישתפר. זה לא ישאר כך, אחרי כל נפילה יש עליה, כרגע את בנפילה ועוד מעט תקומי מימנה. את אמא נהדרת ואת עצמך נהדרת..... לא מבינה למה מעיפים אותך מהטיפול ומהדירה, אבל יש עוד מטפלות וגם עוד דירות, נסי למצוא לך, עצם החיפוש יתן לך כוח..... איתך יקרה, מחבקת, שלך - מציאות אחרת

על הטיפול הכושל אולי מתחושת הכישלון שם, זה מקרין לכל תחום בחייך נדמה לך שאת כישלון אבל זה לא ככה בכלל! לא פשוט לסיים טיפול ועוד בנסיבות האלה, אבל לא כל דבר מצליח וכן, קורה שנכשלים אני מאמינה שיהיה לך טיפול אחר, יותר טוב לגבי הדירה, את יכולה לשנות המצב ע"י מציאת עבודה מצד שני אני מבינה שכשקשה נפשית איך אפשר לצאת לחפש עבודה? כבר עדיף להישאר בבית, בין 4 קירות במקום בטוח הפיתרון הוא קודם כל למצוא טיפול שייתן לך כוח להילחם בבעיות היומיום. שייתן לך ערך עצמי וביטחון לצאת החוצה ככה בלי טיפול זה עוד יותר מפיל וקשה להילחם ולשרוד.. אני מקווה מאוד שתמצאי מקום ראוי אחר שיכיל אותך ויתאים לצרכייך וייתן לך את הכלים להתמודד עם מה שקורה שם בחוצ, מעבר לקירות הבית, שגם שם מאיים ולא בטוח לך יותר. ואת לא כישלון!! פשוט יש לך קשיים עכשיו שמקורם בטיפול אבל זה יסתדר, אני מאמינה.. סמויה

שולחת לך חיבוק אל תרימי ידיים!! סמויה

באמת מרגיש שקלו כל הקיצים והכל נראה עכשיו שחור משחור לצערי, אף אחד לא מחלק מתנות ומי שכן מחלק-מנסיוני האישי גם מצפה לתמורה חומד יקרה את חייבת למצוא את הכוחות הנפשיים כדי להביא את עצמך למקום שכן תחפשי עבודה אולי לא במשרד אולי לא משו מסודר לגמרי אלה כל סוג של עבודה אני עבדתי במשך שנים ב-3 עבודות כדי לעזור לבעלי לפרנס את הבית עשיתי גם נקיונות במשרדים ובבנקים עשיתי כל שיש לאל ידי כדי לשנות את המצב השארתי שני ילדים בגילאי 12 ו 11 עם תינוק ויצאתי לעבוד נשמה , את יכולה את מסוגלת לשנות את הדברים הכל בידיים שלך פשוט תחליטי שאת לא נכנעת למצב שישנם המון דברים שמונחים על הכף היציאה מהבית גם תעשה לך טוב זה מאוד מדכא להיות כל היום בתוך הבית בין 4 קירות גם זה מנסיון תחשבי מאמי על מה שכתבתי לך אוהבת

תודה שאתן כאן מצטערת שלא תמיד מגיבה דמעה

מקטן ועד גדול.....ככה זה .איך לקבל את כל זה 40שנה היו דיבורים במשפחה על הבן דודה שלקח אותי בת 3 בן 16 לחצר לנגיעות.והתברר שאנס את אחותי בגיל 7 ו-40 שנה לא סיפרה והדרדרה מול עינינו מבלי להבין למה.אבל מסתבר שסיפרה בגיל 15 לאביה שהסתיר את העובדות משאר המשפחה וניצל אותה בגיל 25 להתעסקות לזמן קצר שנפסקה שסיפרה לי כשאני בת 18 התעמתתי עימו הכחיש אימי נכנסה להכחשה ואחותי לאט התנתקה מהמשפחה.לא רואה אותה כבר 30 שנה מדובר במשפחה אינטלגנטית ולא יאומן.ומכובדת לתדהמתי אחרי החשפות פרי טיילר בתוכנית אופרה וינפרי הבת שלי שכל חייה הזהרתי אותה לבל תתן לאיש להוריד תחתוניה גילתה לי שבחופשים שהיתה עולה לקומה שניה עם בן אחותי השנייה. בת 5 עם בו 11 לשחק במחשב הוא היה מוריד תחתוניה ונשכב עליה וזז היא לא יודעת עפ היתה חדירה.לא הבינה . ביקשה לא לחשוף העניין במשפחה.היום חיילת והוא לומד הנדסאי מה עלי לעשות אני המומה איך עלי להרגע ולהעביר אותה.ועוד להתארח אצלהם.זו אחות הפרש שנה מהנאנסת והתיחסה אליה ברוע.ואני מגלה שבנה הטריד את ביתי. איך לחיות עם זה.ולהתיחס.!!!!

מצטערת לשמוע על הפגיעות פגיעות במשפחה בנשמות צעירות ותמימות אחותך...ביתך הקטנה ... ולצערי זה לא פוסח על שכבה סוציו-אקונומי כזו או אחרת, מוצא, מעמד, עיסוק....כך שמשפחה מכובדת...אינטלגנטית...גם שם אין בטחון שזה לא יקרה... .ואת שואלת אך להתייחס אז כרגע שיתפת אותנו והפסקת לשתוק וכנראה שכך צריך להמשיך בשבירת השתיקה אני מאמינה שאת הדרך לכך יהיה נכון ביותר, להתייעץ ולשתף איש מקמוע. שיעזור לך בהתמודדות . מוזמנת להיות חלק מהפורום לשתף ולחלוק כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מצטערת על מה שקרה ושמחה שנכנסת ופרקת . מקווה שתימצאי את הערוץ המקצועי אבל יחד אם זאת המשיכי לשתף וחבקי את ביתך אהבי אותה זה החלק הכי חשוב בריפוי איתך

ברוכה הבאה לפורום. מצטערת שעברת דברים כל כך קשים. בהרגשה שלי לשבור את השתיקה ולהוציא את כל הדברים יהיה הכי נכון לעשות. לספר בתוך המשפחה על כל האירועים ועל כל מה שקרה שם. לתת להם לראות את האמת שהתחוללה להם מתחת לאף. בנוסף כמובן והכי חשוב, גם אני חושבת שלתמוך בבת שלך ולהיות שם בשבילה, כולל להציע לה ללכת לטיפול, כדי לעבד את כל מה שעברה. שלך - מציאות אחרת

חשבתי שאת משתמשת בסמים כדי להשכיח את הזכרונות. בכל מקרה, אני יכולה להחזיק פטיש ביד ולדפוק אותו למישהו בראש. אבל צריך להיות ממש פסיכי כדי לבצע את זה, עם כל ההשלכות בדבר. אז לא, לא נכון, לא כולם עושים את הדברים האלה. לא לכולם יש ראש מעוות, יש גם אנשים ערכיים. אני יודעת שקל להגיד, אבל אם יש הוכחות, צריך לפנות עם זה למשטרה. לא הכל זה כסף בחיים. לא צריך לחיות בנוחות ולסבול. והאמא בכלל מזעזעת, אבל בסדר, לא מתפלאת.

מאוד מבינה את המצב בו את נמצאת מאוד מפחיד ומאוד מבלבל מה כן לעשות למי לפנות לדבר לספר במשפחה? אני חושבת שאולי קודם כל תנסי לדבר עם הבת שלך לנסות לדלות עוד פרטים ממנה על אייך היא מרגישה עם מה שקרה אם היא היתה רוצה לעשות משהו בענין? מאחר והיא לא רוצה שזה יתפרסם במשפחה כנראה שזה מאוד מבייש אותה, לא כדאי ללחוץ אולי כן כדאי לומר לה שאין לה במה להתבייש שילדים קטנים לא מודעים למעשים שלהם לנסות לדבר עם האחיין שלך בפרטיות ולשאול אותו מה קרה שם באמת אולי באמת לא היתה חדירה אז לפחות תדעי שהיא לא נאנסה ילדה בגיל 5 באמת לא יכולה להבין מה קרה שם הוא היה בן 11 -הוא ודאי כן זוכר,,,,,,,,,, אייך הבת שלך בכלל מגיבה לכל הענין? מה היא מרגישה בנוגע למה שקרה בינהם? קחי את הדברים יותר לאט קחי אוויר ותנסי קודם לברר פרטים אחר כך תוכלי לחשוב יותר בבהירות מה לעשות בכל מקרה את מוזמנת בכל רגע נתון להכנס , לכתוב להתייעץ שולחת חיבוק אמיץ-כמובן אם לא מפריע לך חטולית

מבינה אותך כאם.. זה נשמע קשה מה שהיה שם.. את רוצה לדעת מה קרה וזה טבעי ביותר הבעיה היא שיש מצב שבן ה-11 אז לא יודה כיום במעשיו הוא בעצמו היה ילד!! והילדה (שהיום גדולה) אולי לא ממש זוכרת אבל מנסיון, כאשר קורה אירוע טראומטי ילדים, גם בגיל הזה (5) יודעים היטב מה נעשה סביבם , כפי יכולתם,באופן שמתאים לגילם תלוי בהתפתחות האישית וזוכרים כאילה דברים פשוט, יש מצב שחלק מהזכרונות הודחקו אבל זה דיי קיים שם. כדי להסיר את הקורים מכל הסיפור ולפתוח אותו ולהתמודד עם האמת ועם כל מה שקרה שם צריך לפנות לטיפול ולא ניכנס לפרטיי חדירה אם הייתה או לא, עצם האקט המיני , הורדת התחתונים וכל זה הוא טראומה בפני עצמה לילדה בת 5 וכפי שהיא חוותה אותה אני לא ממש בטוחה, אבל הרבה ילדים בגילאים האילה משחקים "אבא,אמא", עם נגיעות כחלק מחקירת גופם כולל הנאה. במקרים מסויימים זה רק טבעי לילדים. אבל במקרה הזה, בן 11 עם בת חמש.. זה לא בדיוק שווה. כפול ממנה בגיל..וכמובן, שאם הילדה זוכרת את זה כמשהו שהוא מעבר למשחק, כדבר טראמתי עבורה, סימן שהיא צריכה ללכת אחורה, לשם.. ולטפל בזה. סמויה

בעצם אלה לא הימים שמעצבנים זו אני שמעצבנת ומתעצבנת מעצבנת את עצמי וכועסת על עצמי לא מצליחה להגיע לשום החלטה אפילו הכי פשוטה המוח כאלו נאטם אין קשר עם המחשבות צריכה להחליט החלטות חשובות ולתת תשובות ואין, כלום לא עולה המוח מנותק מהמציאות הרצון-יצא לחופשה ונשאר רק דכדוך מעצבן-לארח לי לחברה יהההההההההה מספיק!!! אין קול ואין עונה,,,,,,,,,,,,,, רק תשישות נפשית גם שקט אי אפשר להשיג אתמול דיברתי עם גיסתי בחו"ל במסנג'ר היא שלחה לי העתק ממה שיהיה כתוב על המצבה של אבי לא יכולתי לקרא העיניים התמלאו לי בדמעות נכון שזה תהליך להשלים עם מוות של,,,,,, עברתי את התהליך המפרך הזה עם המטפלת שלי מאז שחזרתי מחו"ל , גם על הפגיעה ועל הפטירה שלו כנראה בגלל שזה היה טרי טרי התהליך עשה את שלו כבר לא חושבת על הפגיעה הבנתי והפנמתי לא הפנמתי ולא התגברתי על המוות שלו קשה לי להפרד ממנו קשה לי לוותר גם על מה שכבר אין לי רק כי הוא נמצא שם כל הזמן בראש שלי במחשבות שלי בתפילות שלי בדמעות שלי בכאב שלי מול העיניים שלי כמו שראיתי אותו אז בפעם האחרונה נושאת אותו בתוכי כל הרפש והגועל של הפגיעה -נעלם הכל מתוך בחירה אישי שלי-כמובן מאז אחרי הטיפול רוצה לזכור רק את הטוב ועם זה להשאר!!! תודה

מבינה אותך אין לי מילים לכתוב לך כי גם אצלי יש דייסה בראש והפיברו חוגג ...אז רק להגיד לך שאת לא לבד איתך יקרה חיבוק

תודה שאת איתי תודה על חיבוק שתמיד מגיע בזמן

תחושות האבל והעצב מציפות קשה להתגבר על אובדן כה משמעותי אפילו יותר מכך, שמעולם לא היה האובדן הוא כפול ולכן את מתאבלת עליו פעמיים: על האב שהלך וגם על האב שמעולם לא היה שם ולכן זה עוצמתי אפילו פי שניים! כפי שאמרת, קשה לך לוותר על מה שכבר לא יהיה לך וגם על שלא היה חלל עצום שתמיד היה שם חלל עצום גם עכשיו כמו בחייו ,כך במותו אולי זו ההזדמנות של לבכות את האובדן מה שהנפש שלך הגנה על עצמה פעם , מתאפשר לך עכשיו את מסוגלת להרגיש את כאב האובדן את כאב האב שחסר במלוא העוצמה.. שולחת לך המון חיבוקים ותזכרי כמה אהבה מקיפה אותך וכמה אהבה את נותנת לאחרים שלך, סמויה

כתבת הכל נכון זה באמת מה שמרגיש לי ואני בוכה המון הוא חסר לי כמו שמעולם לא היה חסר תודה חומד על החיבוקים תמיד באים בזמן

קשה מאד להתגבר על חסך, על משהו שרוצים שיהיה בחיים שלך בצורה הגשמית שלו, לשמוע עוד מילה וגם להגיד עוד מילה, כאילו המילים שלא נאמרו והרגשות שלא הובעו שוב לא יוכלו להאמר לעולם. זה לוקח זמן, הכל עדיין נורא טרי. לאט לאט לומדים להכיר בכך ולומדים להשלים עם המצב החדש שנוצר. אל תאיצי בעצמך. לאט לאט את תצליחי לבנות את עצמך לפי המצב הנתון הנוכחי ולהשלים עם המוות שלו. הכאב תמיד יהיה שם כי הוא חסר, אבל עם הזמן את תדעי לנהל אותו טוב יותר ובעיקר תדעי לנתב את עצמך לאותם מקומות שבהם תזכרי אותו כמו שאת רוצה לזכור אותו ותעצימי את הזכרון הטוב. זה שהצלחת להתגבר על הפגיעה בטיפול ופרקת את כל הרגשות סביבה מקל על התהליך. במובן מסויים, אין צורך להפרד מימנו כי במובן מסויים הוא יהיה תמיד איתך בלב ובזכרון. עם הזמן הדברים ינתבו את עצמם למקום שלהזכר באביך, לחשוב עליו, לראות אותו בדמיונך יהיה משהו שכבר לא יחליש ויעציב אותך, אלא את תהיי שמחה שהוא היה אביך ותזכרי את הטוב שבו. הזכרון הזה , הזכרונות הטובים יתנו לך את הכוח להמשיך ואף ידריכו אותך בדרך. בדרך כלל או לפחות לפי חוקי הטבע, ההורים נפטרים לפני ילדיהם, והילדים שנשארו כאן נאחזים בזכרונות הטובים מהם כי הם אילו שנותנים את תחושת היציבות וההרגשה שהם הנחילו מספיק כלים כדי שאפשר יהיה בבוא העת להמשיך הלאה גם בלעדיהם. איתך יקרה, שולחת חיבוקים עדינים ועוטפים, שלך - מציאות אחרת

בהגיון שלי אני יודעת שאת צודקת ברגש-זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית כל כך רחוק,,,,,,,,,, אני מניחה שהדברים יקרו באמת כמו שאת מתארת אותם רק שזה עדיין רחוק בלתי נתפס מקווה שבאמת יום אחד אוכל לראות ולהרגיש את הדברים כמו שאת כותבת אותם תודה חומד על החיבוקים

זה בסדר זה מובן ומקובל את מתאבלת על האובדן אובדן של אבא על החלקים בהם היה אבא סימל את כל מה שהיה והיית צריכה וכך את רוצה להתאבל להפרד לזכור את אבא זה הזמן לכך לפרוק ולשחרר את הכאב בדמעות ובמילים ללא רגשי אשם או שפוטיות תכתבי לו תצנחי במשהו תדליקי נר כל דבר שיעזור לך בפרידה ושמירת הקשר איתו... ליבי איתך יקירה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אתמול היה לי עמוס מידי אני עושה כל מה שכתבת לי אפילו כתבתי באתר של הנצחה נר זכרון את הנר לעילוי נשמתו עדיין לא יכולה להדליק זה ,,,,,,, לא יודעת ממש מרגיש פרידה סופית ועדיין לא יכולה בכל אופן המון תודה על המילים החמות והמנחמות

פשוט רע לי ואין מקום אחר להגיד את זה פשוט רוצה לצרוחחחח וחוץ מזה לא רוצה כלום סתם סתם כותבת מילים ולא עושה דבר לשנות את המציאות שלי חוץ מליילל אני לא עושה כלום סתם עוד חתיכת זבל שאין לה ממש זכות קיום ושוב באמת באמת שאין צורך להגיב אני כזאת פתתית דצעה

את לא זבל. מי שפגע בך, כן. ואת צריכה לאהוב את עצמך, לפחות ללמוד לעשות את זה. אסור לך לתת לכח האופל לנצח.

מצטרפת לדבריה של מתבוננת אלייך ומוסיפה שאת לא כל מה שכתבת למעלה זה שיש לך קשיים עדיין לא הופך אותך לפתאטית! יש לך זכות לתפוס מקום עם כל הכאב והעצב שלך כרגע אולי קשה לך לראות אבל יש גם טוב מסביבך כל מה שבנית ויצרת עד כה חלקים יותר טובים שבך משהו שעשית למען מישהו שהופך אותך למיוחדת עבורו.. תזכרי שאת תמיד חשובה ותמיד יהיה מישהו מהצד שרואה אותך ככה לפעמים קשה לך לראות לפעמים, כשאת עצובה אז אנחנו אומרות לך ונגיד את זה שוב ושוב עד שתפנימי שאת חשובה !! שלך,סמויה

יש לך זכות קיום בזכות היותך, וזה לא קשור בכלל לאיך שאת מרגישה. משמעות המשוואה היא לא מי שמרגיש טוב ראוי לחיים ומי שלא לא ראוי, זה לא עובד כך. את מרגישה רע, זה לא מצב קבוע, אלא מצב שיכול להשתנות, כרגע זה המצב, זה לא ישאר כך לתמיד. קבלי את זה שרע לך עכשיו, אבל תזכרי שזה יכול להתהפך ולכל ירידה יש עליה, לכל נפילה יש תקומה, ואת לא פתתית. איתך שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

ועוד אחד למחר ואחד אחר למוחרותיים איתך יקרה כי את מיוחדת

ביום חמישי כשהייתי אצל המטפלת שלי אמרתי לה כמעט את אותם מילים שכתבת כאן "בא לי לצרוח ולא יוצא כלום-הגרון כואב,,,,,,נחנקת ו-כלום מדברת ומדברת רק עושה תכניות לא עושה כלום כדי לשנות את המצב הקיים אז למה אני מתלוננת? כי אין לי כוח נפשי כדי לקום ולשנות" אולי גם אצלך המצב כזה? יפה שלי , זה לא הופך אותך ל-כל הדברים המכוערים שכתבת עלייך ממש לאאאאאא אבל מבינה מאיפה ההרגשה הזו באה כן , לצערי די מזדההההה מאיפה לוקחים כוחות כדי לשנות? וואלה גם אני לא יודעת מחבקת ברכות איתך תמיד

רק להיות איתך לומר שטוב שאת מאפשרת לעצמך לפחות כאן! כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

טוב דבר הכי שגרתי שיש רק אצלי הופך ל..דבר הזוי.. ככה, כבר מס' חוד' דוחה ודוחה נרשמתי שלמתי אך אפעם אין לי זמן אוטוטוידוש רשיון ושלחו לי אזהרה אחרונה לבצע תקורס כמעט חמש שנים מלאו לרשיוני אז שמו אותי בקורס עם נהגים צעירים אנשים שלא מלאו להם עדיין חמש שנים לרשיונם כי הוצאתי רשיון דיי מאוחר בחיי וזה לא בשביל נקודות או עברייני תנועה פשוט, החוק אומר שנהג לאחר 5 שנים זקוק לרענון בעיקר הצעירים שרק הוציאו רשיון אז בקורס, המדריך מפחיד עוד יותר כמובן כדי להרתיע את הצעירים הללו שמשתוללים על הכביש,ובצדק! בקיצור שלושה ימים 4,5 שעות כל יום בעעע כבר הולך להיות שעמום אבל חייבים מגיעה למקום, זו כיתת לימוד בתיכון חזרנו לתיכון(: לפתע נכנסים שני צעירים ערסים זו לא מילה! איפשר לפספס! שני מגודלים השני טוען שהוא בתיכון אבל נראה כמו בן 30 בטח מ'תקן בגרויות כרגיל הם נכנסים בדאווינים ושוויצים , בעיקר על הבחורות עם ערמות של ממתקים , ממש חנות מכולת ושמים על השולחן ולועסים מסטיקים כל השיעור ממש כמו ילדים! לפני יושבות שתי סטודנטיות יפהיפיות בנות 20 ושני הערסים לא מפסיקים להציק להן כל השיעור רוצה שוקולד?רוצה שמן ? הוי, זכרונות נשכחים מחוף דלילה, אשקלון חחחח וההוא, לא מפסיק עם מבטים עליהן שזה ממש טורדני כאילו לא יכול להתאפק וזה מתבטא כנראה בממתקים ם שהוא זולל וזולל וזולל והוא רזה כמו מקל של מטאטא! לדעתי זה פשוט צורך בלתי נשלט ל.. והמבטים על השתיים שזה קצת מעבר ל.. פשוט גועל מהלך.. והם לא מפסיקים להפריע למורה ולהתווכח וכל מיני.. אבל לא מתייחסיםבסוף השיעור ההוא: "המורה, מחר אני יכול לבוא עם לפטופ?" חחחח זה בשביל לשחק סוליטייר כל השיעור, אני ראיתי.. סוף השיעור, הסיוט נגמר.. שיעור מס' 2 : יום מטורף המורה של הבן שלי שיגעה אותי בטל' באמצע קניות עושה בעיות באתי לביהס הייתה לנו שיחה נוקבת קצת לא אהבתי.. אבל אשתף אחכ היה צהריים לחוץ ותוכדי שיורדת במדרגות עיקמתי את רגל ימין, התקפלתי על הרצפה וזהו, עבר מהר מאוד שעה חמש, יאללה לשיעור אותו סיוט, שני הערסים מלפנים, וויכוחים עם המורה ושטויות במיץ עגבניותל באמצע השיעור מרגישה כאבים ברגל שסובבתי מתפשטים ומתגברים והשיעור נמשך ונמשך דווקא בגלל השניים שלא מפסיקים להתווכח עם המורה השיעור בסוף נגמר 4,5 שעות של סיוט ועכשיו לא יכולה לצאת כי לא יכולה על הרגל כולם אוספים תרשיונו ת והולכים ורק אני צולעת ותוך כדי נפלתי על היד השנייה שורש כף היד איך אני יוצאת עכשיו אשכרה נכה מפה לשם אחת הבנות (מקסימה!) הביאה את האוטו קרוב אליי עזרו לי לעלות לקחו אותי לאוטו עזרו לי לרדת לעלות לאוטו שלי ומשם הבייתה מקצת על הרגל השנייה וחושבת רק לא לחזור על הקורס מצידי מחר אני יבוא על קביים העיקר לסיימ תקורס טיפלתי ברגל שמתי תרופות נחתי ישנתי המצב השתפר וחזרתי למבחן! איזה כיף רק שכחתי עיפרון... חייבים לכתוב תמבחן בעיפרון מזל שמישהי שם הביאה חבילה השאילה לי רק עיפרון לא מחודד! אז ביקשתי ממנה מחדד והמחדד מפלסטיק לא מחדד בכלל מנסה מנסה והמחדד מחדד עוד קצת ועוד קצת עד שהתקלקל לגמריי והעיפרון מחודד רק עד האמצע ועוד מעט מבחן! ואין לי עיפרון! חייב עיפרון כי הסורק קורא עופרת ההיא שעזרה לי לעלות לאוטו קלטה תמצוקה שלי, שוב והביאה לי עיפרון מחודד!! איזה חמודה! סיימנו תמבחן הלכנו הבחורה: "איפה חנית את האוטו שלך?" חמודה, שוב דואגת לי... רק לי זה קורה פדיחות!! רק מקווה שעברתי תמבחן למרות שהיה קטעים לא רוצה לחזור לזה שוב פעם..

הצחקת אותי :) גם אני זוכרת שכהלכתי לקורס נהיגה מונעת, היה לי פתאום תחושת עילפון רגעי ומישהי באה ושאלה אם הכל בסדר. תמיד יש מישהי שמביאה את ההצלה, ככה זה, יש גם א (נשים) טובים...

כתבתי לך אתמול ואני רואה שזה איננו לא זוכרת כבר מה כתבתי בכל אופן יפתי יש לך כישרון אדיר ונדיר לקחת דברים-אפילו הזויים ולהפוך אותך לחוויה מצחיקה אין כמוך וכל הכבוד על מה שאת

דווקא רציתי לראות מה כתבת לי בטח משהו מצחיק.. (: אבל לא נורא... חיבוק, סמויה

העיקר זה מאחורייך... והחיוך נשאר?! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

עכשיו זה ממש מאחוריי קבלתי היום סמס עברתי תמבחן יששש, לא צריכה לחזור על זה שוב... סמויה