פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אני חיה עם רודן. אני חייבת להזהר מה אני אומרת או אפילו איך אני אומרת כל דבר כדי שלא יתעצבן.אני חייבת לזכור כל מה שהוא מבקש כי אם אשכח יהיה לזה מחיר. יש לו התקפי עצבים והוא צורח עלי ומקלל אותי, הוא דוחף אותי, מרים ידיים, ואני רק יכולה להסתתר. הוא אומר דברים שפוגעים בי , קורעים אותי ואני לא יכולה לענות לו, אני חייבת לספוג הכל. הוא חסר בטחון עצמי ומאשים אותי בכך והוא תמיד מוציא את כל תסכוליו עלי. בטח תגידו לי לעזוב אותו אבל אני לא יכולה.קודם כל אני חייבת להפסיק להאמין שמגיע לי היחס הזה. וחוץ מזה אני לא יכולה לעזוב אותו. אני אחראית עליו. הוא הבן שלי.

לא מנסה להצדיק אותו, חלילה מכך. אבל בכל זאת אשאל - למה הוא מתנהג אליך ככה? כי את טובה מידי אליו? כי הוא קלט התנהגות של האבא וחיקה אותה עליך? כי את רעה אליו? אני בטוחה שאת יודעת את הסיבות, כי דברים כאלה לא נוצרים סתם ככה. ושוב - לא מצדיקה את האלימות שלו כלפיך. לפעמים הילד יכול לעשות זאת מתוך פגיעה שלך קונקרטית בציפור נפשו. בכל מקרה, ואני מבינה שאיכפת לך ממנו, אתם צריכים ללכת לטיפול נפשי ביחד דחוף!!! בהצלחה.

אא יקרה, ראשית ברוכה הבאה לפורום. טוב שכתבת וטוב שיכולת להביא לכאן את הסיפור המאד קשה שלך. לא מגיע לך שמישהו יתייחס אליך בצורה כזאת, זה לא מותר לאף אחד, גם לא לבן שלך ואולי במיוחד לא לבן שלך שאמור לכבד אותך ולו בגלל שאת בן אדם, עוד לפני שאת אמא שלו. אני לא יודעת בן כמה הילד הזה, אם הוא קטין או בגיר. בכל מקרה ומה שלא יהיה, הוא לא רשאי להתעלל בך בצורה כזאת או בכלל. בהרגשה שלי היוצרות התהפכו אצלכם לחלוטין. הוא מתייחס אליך כאילו הוא האבא המתעלל שלך ואת ילדה קטנה חסרת אונים וחסרת ישע מולו. קחי לעצמך בחזרה את התפקיד שלך כאמא שלו, ותגידי לו שיש לו שתי אופציות. האחת להתנהג אליך כראוי ולכבד אותך, כי זאת את וככה את, וזה מה יש, ואם זה לא נראה לו ואת לא טובה בשבילו, שיעזוב את הבית. ואגב לא את זאת שצריכה לעזוב אלא הוא. הבית קודם כל שלך, ועם כל הכאב שכרוך בכך, אין לאף אחד זכות להתנהג כך אל האחר.... ובטח שלא בן לאימו. כל עוד הוא מתנהג אליך בצורה כזאת את לא חייבת לו כלום, הוא חייב לך ולא את לו...... אם הוא בגיר אין לו שום זכויות ואת לא חייבת לו כלום לפי החוק. אם הוא קטין, יש מוסדות וכל מיני מקומות עם אופי של פנימיה, שמטפלים בילדים כאלה, תבדקי.... תחזיקי מעמד ותמשיכי לכתוב, שלך - מציאות אחרת

קשה לעזור כשאין פרטים יותר ברורים שבוע טוב

אם היגעת לכאן אני מניחה שאת צריכה עזרה שנייכם גם אם הוא הבן שלך אין לו זכות להתנהג אלייך כך זה לא אמור לעבוד כך שמרי על עצמך ופני לעזרה , יעוץ כל דבר בכדי לצאת מהמצב הנ"ל אם תוכלי לעדכן ולשתף יותר אנחנו כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כבר לא רואה פתרונות בלגן מכל הכיוונים ואין מה לעשות אולי להכנע פשוט לוותר כבר לא יודעת דמעה

דמעה יקרה, מבינה אותך ויודעת עד כמה הכל יכול להיות כל כך קשה וסוגר, ואפילו כמו כולא בפנים בלי שמוצאים את הדרך החוצה. וכשנמצאים בתוך זה באמת קשה לראות את הדרך. פעם אמרו לי משהו כשהייתי במקום כזה דומה למה שאת מתארת. אמרו לי שכשרוצים להרגיש יותר טוב, ורוצים לצאת מתקיעות, או מצב קשה ומאתגר, הרצון נותן את הכוח לעשות את זה, אבל היציאה היא כמו לעבור דרך צינור. צפוף שם, דחוס ואפל וצר, אבל כשעוברים בתוך ודרך כל הצינור הזה, כשעוברים דרך כל הכאב, בסוף מגיעים ליציאה. איתך מחבקת ושולחת כוחות, שלך - מציאות אחרת

בלי מילים . יושבת בשקט ... שולחת תפילה לעתיד טוב יותר חיים שלווים יותר וקצת נחמה מקווה שיעבור הגל ודברים יסתדרו בנתיים שולחת חיבוק וכוחות ומזכירה לך שאני איתך מתי שאת צריכה

מבינה שהמצב קשה להכנע-זה רוע גזרה לוותר-זה בכלל,,,,,,,,,, מקווה שתצליחי למצוא איזו שהי פירצה שתעזור להקל על המצב איתך ליל מנוחה יקירתי

שולחת לך חיבוק.. מחזקת את ידייך לא לוותר להמשיך לשרוד באומץ כמו שאת תמיד, קשיים בחיים לא חסר אבל האתגר האמיתי הוא לעבור ולצלוח אותם ואת הצלחת לעבור הרבה דברים קשים וזה לא מובן מאליו!! סימן שקיימים בך כוחות מופלאים.. גם אם לפעמים את לא מודעת.. סמויה

אני בלי מילים כרגע דמעה

דמעה יקרה לא מוותרים לא נכנעים ממשיכם איך שהוא חיבוק ענק ממני תור

סיפור שנזכרתי בו.. כיתה ג' או ד' ביה"ס יסודי תחרות "הסוכה-היפה" כמידי שנה כילדה, נשגב היה מבינתי שיש סוכות (דגם מוקטן) מדהימות למשל, מגפרורים וכל מיני דגמים מוקטנים ומושלמים להדהים! (כך חשבתי כילדה) בעצם, כיום אני יודעת שאילה סוכות שההורים הכינו עבור הילדים.. כמובן! אך כילדה מאוד התפלאתי.. איך אפשר להגיע לרמה כזאתי! וכך לפני סוכות ההוא של כיתה ג' או ד' התחזקו ידיי וגמני הכנתי לי סוכה קטנה, משלי לא זוכרת, אם זה היה מקרטון, או מעץ רק זוכרת שפתאום ידעתי איך להכין אבל לבד! בלי עזרה ממבוגר לאט לאט מחומרים פשוטים שהיו ברשותי וכך הסוכה שלי החלה ללבוש, עומק, צבעים ו.. חיים קטנים משל עצמה הכנתי קישוטים ,שולחן קטן וכיסאות מקופסאות גפרורים ודמיינתי איך אנשים קטנים נכנסים ויוצאים זכור לי ריח הסכך מעץ אורנים עם אצטרובלים וכמה בפנים חמים ונעים.. למחרת, לקחתי תסוכה לביהס, שם נשארה עד לתערוכה.. -------------------------------------- יומיים לפני הטקס אמרו לנו שאנחנו נשארים אחרי הלימודים כי הכיתה שלנו תהיה המקהלה וצריך חזרות.. היה יום חםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם זוכרת את השמש בלי כובע קופחת על ראשי והחזרות ממשיכות וממשיכות וממשיכות ואני מתביישת להגיד! המורה:" היום אתם מזה מתבשלים...!" והחזרות ממשיכות.. עד- ששיחררו אותנו סופסופ חוזרת הבייתה, בעצם לבית סבתי כי אמא בעבודה סבתא מבקשת שאזרוק את הקרטונים יורדת למטה ומרגישה מאוד חלשה ילדה אחת עוזרת לי אין לי כוח אפילו להחזיק קרטון! עולה למעלה וישנה עד למחרת.. ו..כמובן לא יכולה ללכת למחרת לביהס! הפסדתי את יום הטקס, והתערוכה מאוד רציתי להיות שם כי הכנתי סוכה אבל לא הרגשתי טוב אז וויתרתי בצהריים חברה חוזרת נרגשת עם תעודה והסוכה שלי היא, זכתה במקום שלישי!! כבר התחלתי להרגיש יותר טוב.. מתוך מאות הסוכות שרובן מדהימות ומשלמות הסוכה שלי "החמודה" , הלא מושלמת זכתה! מקום שלישי, אבל מכובד כי נזכרתי בדגמים המדהימים שמביאים ושלי גם זכתה במשהו.. היום אני מבינה שמישהו טרח לשים לב שהסוכה שלי אמנם לא מושלמת מבחינה טכנית אבל מצד שני הוכנה לבד מעשה ידיה של ילדה וזה לפעמים גם יותר יפה מכל הדגמים המהממים והמושלמים שמפציצים שם כל שנה אבל - מבוגר הכין אותם אז מה החכמה?? אותו הדבר גם היום, אנשים מהססים ליצור כי מבחינה ריאלית הם יודעים שהם אינם אומנים גדולים ויצירתם בטח לא יכולה לעמוד ליד יצירתו של אומן גדול אבל משהו משלכם ורק שלכם בידע ובכלים שיש לרשותכם הוא מקום מספיק מכובד אולי לא המקום הראשון אך עדיין ראוי לציון ולהערכה והמון! טוב, לפחות ממני סמויה

סמויה יקרה, התרגשתי לקרוא את הסיפור שלך. ואכן אני מסכימה איתך. כל אחד מאיתנו הוא מיוחד, לכל אחד מאיתנו יש את הייחודיות שלו, וזה טוב. דרוש לפעמים המון אומץ להוציא החוצה את המיוחדות הזאת, כי זה הייחוד שלנו ולפעמים אני לפחות מרגישה בזמנים קשים שאין לי ייחודיות אלא שאני שונה. לדבוק באמת שלנו ולהאמין בעצמינו היא דרך טובה להאמין שאנחנו מיוחדות ולא שונות, ויש הבדל מאד מהותי ומשמעותי בין השניים. זה ההבדל בין לחשוב חיובי או לחשוב שלילי על עצמינו. אף אחד לא מושלם, ואף אחד לא טוב בהכל, אבל בכולנו יש דברים טובים שלעיתים מייחדים אותנו, אבל הם טובים וזה מה שחשוב לזכור. לכן לא צריך להסתתר מאחורי "מישהו טוב" אלא להוציא החוצה את הטוב שבנו גם אם הוא לא מושלם, פשוט כי אין מושלם, תמיד אפשר לשפר, אבל יש שלם. שלך - מציאות אחרת

ריגשת אותי מאוד כולנו היינו פעם ילדים/ות קטנים לא לכולנו היו הורים שטרחו לעזור כדי ליצור את הסוכה הכי יפה , למעשה זו היתה תחרות בין ההורים ולא בין הילדים בילדות שלי,,,,, אפילו לא העזתי להכנס לסוכה תמיד היה מסוכן להכנס לכל מיני מקומות של אחרים יותר מזה,,,,,,,לא זכור לי שממש ראיתי סוכה אמיתית בתוך כל הסבך של החיים , היו לך גם כמה רגעים יפים של חסד ונחת , זכית במקום שלישי!!!! יפה להיזכר בימים כאלה תפנימי שאת מיוחדת ליל מנוחה מאמי

שאם יש כישרון, ניתן לפתח אותו ולהפוך את החובבנות למקצוענות. יש אנשים שכ"כ פוחדים לנסות, ואפילו נהנים להגיד לעצמם לכולם "אני אפס, אני לא מוכשרת". לא מדברת על עצמי, אבל מכירה אישית פרסונה כזו, ואותי האמת שהאמירה שלה מזעזעת אותי. כאילו, איך היא אפילו לא ניסתה ובכלל - השינאה העצמתי הזו דוחה אותי.

אה,, עכשיו יודעת בודאות שזה היה בכיתה ג' לפי שם המורה שהייתה אז.. נחמד להיזכר ושמחה שסיפור ריגש אתכן.. לחטולית היקרה, מצטערת שלא זכית לחוות חוויות בסוכה אמיתית אני דווקא זוכרת שסבא שלי היה בונה סוכה כל שנה, וסבתא שלי הייתה מביאה לנו חומרים , דבק ניירות קרפ, מפיות נייר בריסטולים טושים צבעי גואש ודודה שלי הייתה מלמדת אותנו והיינו היינו מכינים קישוטים מהממים מגזירי נייר קרפ ומפיות נייר ובכלל היינו ככ מתרגשים.. לקראת סוכות בגלל כל זה והמשחקים בשכונה בסוכה, זה היה כיף אמיתי. כפי שאמרת, חוויות של חסד בחיים. פעם לא היו סוכות מוכנות כמו היום, אלא סבא היה בונה אותן מעץ ופורש בדים והסכך היה ממש מעץ עם ענפים ועלים, לא כמו היום, סכך מוכן ומעובד .היה אוירה וריח מיוחד בסוכה. נראה לי, שכילדה הצלחתי להעביר את מה שהפנמתי מבית סבתי בסוכה הקטנה שלי.. אותה אוירה של חמימות התבטאה שם.. ועל כן, הזכייה.. ועד היום אני זוכרת את זה.. ו..כמובן שמחה שזה עבר קצת גם אליכן באהבה, סמויה

http://www.youtube.com/watch?v=vN1ZDW2iuyY&feature=player_embedded אתם מיוחדות ....

אהבתי מאוד(: אחלה סיפור כל אחד מיוחד בדרכו שלו למישהו או במשהו.. גם אם נדמה לכן שלא סמויה

תודה על הסיפור המעניין. כל אחד הוא מיוחד ויחיד במינו. ואולי כשאנחנו מרגישות שונות בגלל נסיבות חיינו, מוטב לאמץ לעצמינואת המסר הזה. אנחנו לא שונות אלא מיוחדות והייחוד שלנו הוא היפה שבכל אחת מאיתנו.... אוהבת אותך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מקווה שכולם בסדר בשורות טובות ושבוע טוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה אידה... אממ.. בינתיים דיי מתוח כפי שרואים בחדשות לפני כעשרים דק' אזעקה כבר מורגלים קרובים לממ"ד עושים מה שצריך.. רק אני בנוסף, שמה ידיים על הראש והאוזניים פשוט,לא נראה לי שאהיה מסוגלת לשמוע בום ככ חזק מתפוצץ תודה לאל , לא שמעתי עד כה! ואם שמעתי אז מאוד רחוק.. הכי חזק שנתקלתי בחיי הוא פיצוץ מטען חבלה , יריות של רובוט משטרתי בשכונה שלנו..לפני מס' שנים אישה אחת בנקיונות פסח שכחה שקיות בחוץ והשכנים נבהלו למה גם ככה זה היה בתקופה של מצב מתוח.. ואני הייתי באמצע המקלחת פתאום יריות! ממש יריות! אבל לא כזה נבהלתי , קצת.. מפני בזמן שזה קורה לנפש יש הגנות יותר ממה שאנחנו משערים.. אך עדיין באזעקה שמה ידיים על האוזניים כאילו מה זה יעזור.. ובכז.. חחח (: ערב טוב לכולם מהדרום, סמויה

שלא יהיה בומים ... אכן עוקבים בחדשות מקווים לרגיעה ושקט בשורות טובות איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מקווה שהכל ירגע ויהיה בסדר. איתך שולחת חיבוק. חושבת עליך ועל כל הדרומיים. שלך - מציאות אחרת

שולחת חיבוק ומילה טובה בתקווה לשקט ושלווה

על האכפתיות והדאגה לתושבי הדרום עכשיו הפסקת אש אז שיהיה שקט בבתים של כולנו, ו..גם פה בפורום כמובן! שולחת לך חיבוק סמויה

וזהו..... :(

איתך יקרה שולחת חיבוק. תכתבי עוד אם נכון לך. שלך - מציאות אחרת

מבינה כמה כואב שקשה להביע כפי שאמרה מציאות, אם תוכלי תכתבי עוד קצת.. רק אם מרגישה שזה מקל עלייך שולחת לך חיבוק, סמויה

צר לי על הכאב הכל כך גדול הוא נשמע וצורב ללא המילים דרך המסך מקווה שהשבוע החדש יביא עימו הקלה רגיעה פנימית איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מה קורה יפה שלי? יכולה להוסיף,,,,,,,,,,,, מצטערת שלא לידך אולי חיבוק חם יכול לעזור? איתך מאמי

חיממתן לי את הלב אני עכשיו יותר טוב ממה שהיתי בשבת אך עדיין ללא הרבה מילים שיהיה לכן שבוע שקט ורגוע שחף

וזה נראה כאילו זה היה אתמול כל יום היא עולה לי במחשבה בזיכרון כל יום שהיא חסרה ואני כל כך מתגעגעת אליה אבל היא במימד אחר משקיפה ואני פה בעולם הארצי אבל מרגישה שהיא איתי ומשהו מצמרר היום בתאריך העברי של פטירתה הוא יום הולדתו של בן הזוג שלי שהכרתי ביוני השנה יהי זכרך ברוך חברה יקרה מאוד

היי, היתי שמחה לדעת באילו נסיבות היא סיימה חייה.

נועה נפטרה ממחלת הסרטן

ועם זאת מדהים... שולחת לך חיבוק, והמון אהבה עם בן זוגך סמויה

"זה גלגל החיים מטלטל אותנו בין ייאוש לתקווה לאהבה... אז נמצא פה מקום בין דרכי אין פשר ובפיתולים של גלגל החיים." רגע מאבדים אדם יקר ורגע תינוק חדש מגיע לעולם והינה גם אהבה חדשה מצטערת על האובדן והכאב וטוב לשמוע על הזוגיות החדשה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שנה עברה וזכרונות נשארו לך ממנה תנצרי אותם בתוך ליבך כך היא בטוח היתה רוצה שיבדל בן זוגך לחיים טובים וארוכים ותזכו שניכם לחוות המון אושר ואהבה מאושרת בשבילך את יודעת נכון? החיים ממשיכים למרות הכל חיבוק גדול

קשה בלעדיה אבל החיים ממשיכים כי יש להם כוח חזק מסתכלת לאחור ולא מאמינה אייך השנה עברה כל כך מהר

ממה שאני אוכלת אני מרגישה חטא שאכלתי ורע שאכלתי ובחילה שאכלתי והדרך היחידה שאני ירגיש טוב היא - להוציא את הכל ואז באה הקלה ושחרור עצום. נמאס לי כבר מכל ההערות של הסביבה על המשקל שלי! ונמאס לי מעצמי..כמובן מאיך שאני נראית ובקיצור אני מרגישה מגעיל שאכלתי זהו. ולא מזדהה.

היי-שלום לך את לא חייבת להזדהות אם זה מה שמרגיש לך הכי נוח טוב שנכנסת ואת כותבת על הרגשות שלך אני לא יודעת אם את משתמשת בהקאות באופן קבוע לא הייתי ממליצה לך להמשיך בדרך הזו כי בסופו של דבר תגרמי לעצמך רק עוד נזק גופני שלפעמים מאוד קשה לתקן אותו האם את גורמת לעצמך להקיא רק בגלל התגובות של אנשים מסביבך? למען האמת-לא משנה מה המשקל שלך בין אם זה משקל עודף או חוסר משקל הכי טוב לפנות לדיאטנית שתעזור לך לאזן את הטעון איזון כך אולי לא תגיעי למצבים שאת נגעלת מעצמך-מהמראה שלך ובכלל גם מכל מה שאומרים סביבך עשי זאת למען עצמך ושלוות נפשך בטוח שלך הכי מכולם מגיע להרגיש טוב עם עצמך כמובן רק אם מתאים לך שולחת חיבוק-אם מותר ושבוע טוב

לכל אחד יש נקודות תורפה שאפשר ללעוג לו בקשר למראה שלו אבל לא בא לי שזאת תהיה אחת מהן וזה לא בא בעקבות מישהו קרוב אלא סתם שכנים או מכרים דווקא מאנשים שאינם ידידים ואינם חברים אך הופכים פתאום בלי שום סיבה לפעמים מאנשים נחמדים ומחייכים לאויבים ולא בא לי להיות מטרה ללעג סתם פתאום כי שעוקצים אותי אין לי פשוט מה לענות להם כי כנראה הם צודקים! ואז אני סופגת את העלבון בתוכי ואומרת בלב, חכו אני עוד יהיה רזה ואז לא יהיה לכם מה לצחוק על חשבוני.. תודה על החיבוק אבל אני פשוט הולכת ועושה את זה באופן אוטומטי ף, לא כל יום אבל לעיתים קרובות, בעיקר אחרי ארוחות גדולות, לא אוכלת מנה שניה מראש אומרת לעצמי " שלא תהיה לי עבודה קשה.." אם את מבינה למה אני מתכוונת..

רוצה לכתוב ובאותו זמן לא סומכת-ממש לא! לא מרגישה בטוח- בפנים סערה גדולה שאני לא מצליחה לשתף את אף אחד- רע לי כל כך! לא מוצאת מקום אחד שאפשר להגיד אליו "טוב לי כאן" יותר מהכל אני מאשימה את עצמי שלא הולך לי- שונאת את עצמי- איך שאני משליחה את הכעסים על האנשים ה"לא נכונים"- מרגישה לגמרי לבד עם הכל-וקשה לי!

אני איתך בשקט אולי יעזור ללא מילים ..שולחת חיבוק לעידוד וחיוך מלא אהבה ...

המילים שלך כל כך עוזרות לי- להרגיש פחות לבד עם הכל- תודה!

מבינה אותך מאד, מבינה כמה קשה לדבר, להחשף להוציא. מבינה את תחושת החוסר בטחון. ומצד שני להוציא מוריד מהמשקל הכבד ומהעומס הרגשי. החיים האילו הם בסימן של סיכונים, יש מסוכן יותר ומסוכן פחות, וכל אחת בוחרת לעצמה את הדרך שלה. אם נכון לך לשתוק, זה הנכון עבורך. רק תקבלי את זה ואל תשנאי את עצמך על זה. את בסדר ואת טובה כמו שאת וכמו שנכון לך להיות. מחבקת ואיתך, שלך - מציאות אחרת

מצטערת שהכל לבד וקשה לך, אולי בהמשך ירגיש לך שאפשר לסמוך ולשתף לפעמים קשה לכתוב והכל נשאר תקוע בפנים כמו הר געש שכל הלהט בתוכו זה הולך ומתעצם ומאיים להתפוצץ בכז, רואה שהצלחת קצת להשתחרר ולשתף וזה טוב, מקווה שהקל עלייך גם אם אמרת מעט בכז, יצאת מהשתיקה!! שולחת לך חיבוק, סמויה

צר לי הכאב חוסר הבטחון הלבד הרע השנאה סלחי וקבלי את עצמך לא מגיע לך לכאוב ולסבול כל כך לא מגיע לה ולך השנאה העצמית מגיע לך הרבה יותר ובעיקר לא להיות לבד מושיטה יד מציעה חיבוק אם אפשר לחזק איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כל כך מבינה את הרגשות שלך גמני נמצאת בתוך אותה קלחת עם ים של דברים קשים שלא מסתדרים שלא נגמרים ותמיד מרגגישה לבד והכי קשה זה הלבד אל תקחי דוגמה רעה ממני שלא נכנסתי כנסי וכתבי כל פעם אפילו משו קטן שולחת חיבוק גדול

אתמול היה לי יומטורף, לחוץ עמוס בסוף היום, קניות אמש שלי מתקשרת לא עונה לה.. גם ככה בחג היא התקשרה בשעה 4 ואמרתי שאין לי חשק לענות לה, עמדנו לצאת למסעדה ו..ממש אבל ממש לא היה בא לי לקלקל.. אז לא עניתי ומאז לא דיברתי איתה ואז שהיא התקשרה בסוף לא היה לי נעים אז חזרתי אליה.. בעלה עונה לי בפרצוף של מלפפון חמוץ וזה עוד בלשון המעטה , כאילו מה עשיתי לו?? יופי, אז אני עונה לו באותה מטבע! סליחה על הביטוי: ביננו, פאק הים! היא: שימו לב, כאילו הכל רגיל..מצאה דרך חדשה לענות אותי מרחוק " מה העניינים כפרה?" בא לי לזרוק את המילים האילה בפרצוף שלה כאילו מה?!?!?! היא לא נמצאת בשבילי בחיים בכלום , בכלום! כלום כלום כלום כלום אז מזה הכפרה הצבוע הזה? ממשיכים..באמצע היא עונה לשיחה אחרת ועושבת אותי ככה על הקו ומנהלת שיחה שלמה עם מישהי אחרת בזמן שאני על הקו! עושה תצמי שלא אכפףת לי ומנשנשת זיתים בדוכן הזיתים..שבסופר.. מחכה כמו פוסטמה מתי היא תתפנה אליי שוב במקום לנתק את השיחה ומייד! ותוך כדי גם דואגת לדווח ש"הנה ט' בדלת קפצה לביקור!" רמז עבה ששחברה ש'לה באה - אחת מיני אלף החברות שלה ואשתחפף.. מפה לשם היא מסיימת תשיחה בקו השני, חוזרת אליי, שוב "כפרה" ומובילה תשיחה לסיום מהיר כדי שהיא תוכל להתפנות לחברה שלה שזה עתה הגיעה.. בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע אז למה התקשרה אליי בכלל ועוד "כפרה" הנה דרך חדשה לעצבן אותי אבל אני סבלנית, לא ייתן לזה בכלל לעצבן אותי ידבר איתה פעם במליון חצי מהשיחות גמני כבר מזמן מסננת ולגבי בעלה הוא יכול לשנוא אותי עד מחר אני בטוחה שזה הרעל שהיא מטפטפת עליי מלא שונאים אותי בגללה יש לה כישרון מדהים לדברים האלה זה לא חדש היא בטח מספרת שאני מתעללת בה או לא י'דעת מה נמאס לי מהתעללוים שלה ושיחשבו מה שרוצים.. אגב, בפעם האחרונה סיפרה לי שהלכה לנקות את הבית ועזור לחברתה שנשרפה לה הדירה "מסכנה וכל זה.. ואני חושבת שכשאני עברתי דירה, הסתבכנו עם קבלן רמאי, חתמנו בלית ברירה על חוזה דרקוני , כמעט שאיבדנו הכל בעסקה מטורפת ומפוקפקת ואם לא היה לנו עו"ד מזמן שהיו אוכלים אותנו בלי מלח..אה, וגם הוצ' לפועל התעוררה עליי בקשר לחוב של אחי והכל ביחד.. ואיכשהוא בנס שדרדנו את זה והיא, במקום לעזור במשהו ולו הכי קטן, בחרה להתרחק ולא להתערב! והסתפקה בטל' ניחומים שהיא חלמה שאני נכנסת לבית, כזה חלום נבואי אז היא לא דואגת.. לא דואגת?!? אנחנו נלחמים בשיניים מול גופים שמאיימים לבלוע אותנו, מול כרישים, (ביחס אלינו)אבל היא? מה אכפת לה? בסוף הסיפור הזה הגעתי לרופא עם שיעול קשה ואם יש דבר ששנוא עליי זה ללכת לרופא! והרופאה "צעקה עליי" שאני ממש פסיעה מדלקת ריאות ושאם האנטיביוטיקה לא תעבוד אז זה חמור..ויצריך אשפוז ובסוף האנטיביטיקה כן עבדה! ונכנסנו לבית והכל הסתדר ושילמנו את חוב ההוצ' לפועל ונרגע הכל.. אבל היא שוב, לא הייתה בתמונה הזאת. באה כאורחת לחנוכת הבית, כזרה.. ועוד קוראת לי "כפרה! בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע סמויה

סמויה יקרה, בהרגשה שלי אמא שלך משחקת משחק מאד מתוחכם וערמומי. מיצד אחד היא באופן גורף ושיטתי מתנהלת מולך בצורה מזוייפת וצבועה, ומיצד שני כלפי המתבונן מהצד כדוגמת החברות שלה, בעלה וכד' זה נראה ונשמע לגמרי תמים ולבבי. אליך היא מתנהגת בזלזול ובחוסר אמפטיות אבל במקביל מציגה את עצמה בפני האחרים כאמא למופת ובדרך הזאת היא מצליחה להשניא אותך על האנשים שקרובים אליה. הם פשוט רואים ושומעים את הצד שלה, ולא רואים יודעים או אפילו לא רוצים לראות עד כמה היא מניפולטיבית כלפיך ומסלפת את הדברים. כך אני מבינה את מה שקורה מיתוך מה שאת מספרת. ובמילים אחרות זה מרגיש כמו שאין לך שום אפשרות להוציא את האמת בכל הסיפור הזה, כי אמא שלך ערמומית ומניפולטיבית. בקיצור, ההתרחקות שלך מימנה היא נכונה. זו הדרך היחידה עבורך לשמור עליך מפניה. עם כל הכאב וזה נורא כואב, מוטב שתורידי את הציפיות ותרפי בעניין הזה ורק תתרחקי כמה שיותר כי היא בעניין של לפגוע בך ועל לא עוול בכפך. פשוט תמנעי מימנה כמה שאת יכולה וכמה שיותר, וזה ממש לא פשוט..... אם אני טועה או פיספסתי, זרקי לפח. איתך יקרה, שולחת חיבוק. שלך - מציאות אחרת

מציאות יקרה, אמרת דברים נכונים והבנת היטב את התמונה.. למשל, כל הקטע עם הטלפונים... זה דיי מכוון ונועד לפגוע בי פעם התקשרתי אחרי חודש שלא דיברנו.. ושוב הכפרה וכל זה ו..תוך כדי היא מדווחת שהיא בדרכה לבקר חברה(אגב, היא היא העוזרת שלי לשעבר!) תוך כדי המה נשמע השיחה מתנתקת לחלוטין ככה, בום! המנוי אינו זמין.... ואני מרגישה שזה לא סתם נגמרה הסוללה, אני לא מטומטמת! אני מרגישה את זה ויודעת כאטילו בודאות! כי עכשיו היא נמצאת בבית שיש בו טל', ונניח ונגמרה הסוללה, אז מתקשרים לדווח מטל' מדוע נותקה השיחה. בהנחה שזה חשוב לה אבל לא! בל היא לא עשתה זאת ואני הרגשתי שזה ניתוק מכוון, כיוון שהגיעה לחברה שלה , אז אני כבר לא רלוונטית! יאללה ביי, בעיטה.. וזאת האמת המרה!! וזה מכוון ונועד לפגוע בי ואני ידעתי שהיא ניתקה לי בכוונה ואיך אני יודעת בסוף בודאות שכן שכן? כפי שהרגשתי מרחוק.. החיים גלגל.. אז יומאחד היא הייתה אצלי והתקשרה אליה סוכנת להציע לה כך וכך והיא מקשיבה ומקשיבה ומקשיבה כאילו מקשיבה כזה בעצבים ואז בום! ככה,מנתקת לה בפנים. אני מסתכלת עליה בהלם.. "אה, היא בטח היא תחשוב שנגמרה לי הסוללה.." ואני הופס, נפל לי האסימון שגם לי היא ניתקה בכוונה ובאותה צורה. מילא, לסוכנת זרה שמציעה מוצרים אבל לי?! הבת שלה? ועוד אחכ לקרוא לי "כפרה" ליד אנשים? כל ההתנהלות הזאת פקינג מזוייפת ואין לי אין לי שום דרך להפסיק את המשחק הפוגע הזה מולי פרט ל- נסות ולהתרחק ממנה כמה שאפשר אבל זה לא ממש אפשרי.. כמה שמנסה היא מצליחה להגיע אליי היא מנסה לפגוע בי בכל מיני שיטות ערמומיות ומתוחכמות למדיי וגם להרעיל עליי את הסביבה כיום אני לא מתרגשת מהם כי יש לי יותר כוח לעמוד מולם ולהרגיש פחות דחוייה ולא להתרגש מזה יותר מידי ולקחת ללב כמו שפעם..

צר לי וכואב מאוד לשמוע שאימך היא כמו שהיא מה לעשות אין מצב לשנות אותה ולא את המניפולציות שלה-זו היא לכל דבר ולכל מטרה שלה יש לה את השיטות שלה כדי לנסות לנטרל אותך מ,,,,,,, כמה חבל שהיא כזו גם אמי כזו ולכן מאוד מבינה את הקשיים מולה אבל,,,,,,,,,,,,,,,, יפה שלי שימי לב שישנם דברים טובים שקורים לך את מסננת אותה את פחות בעמדת התגוננות נכון שאת מתרעמת עליה עדיין כי יש לך על מה יכול להיות שבפעם הבאה שתשים אותך בהמתנה את כבר לא תמתיני אלה תנתקי,,,,,,,,,,,, ואם יש לה באמת משו חשוב לומר לך היא תתקשר שוב את מבינה מאמי שלי יש לך את הכוח לשנות את הדברים רק שזה נעשה בתוך תהליך לא בפזיזות-כדי שאת לא תרגישי אשמה אלה מתוך כוונה לשנות בהדרגה את המצב וזה הקצב שנכון לך לעשות את השינויים אל תרגישי רע כי את ממש בסדר גמור שינויים עושים באמת בהדרגה תוך כדי שגם את מתחילה להיות שלמה עם מה שאת עושה מתחילה לתת מקום לעצמך וזה הכי חשוב אני לעולם לא אוכל לומר לך , נתקי את הקשר שלך איתה וזהו זה לא נכון להגיד דברים כאלה עוד במיוחד שגם אני לא יכולה,,,,,,,,,, אנחנו בני אדם עם המון סוגים שונים של רגשות ואחד הדברים שמאוד קשה לנו לוותר זו התקווה שאולי,,,,,,,יום אחד משו עוד ישתנה אני מודעת לזה אני בטוחה שגם את לכן תפעלי בהתאם למה שהכי נכון לך רק אל תשכחי את עצמך לה אין בעיה לשים את כולם במקום שני , שלי וכו' את רק צריכה לשמור על עצמך כי זה באמת הדבר הכי חשוב שיש לך במערכת היחסים איתה היא על עצמה שומרת בכל מחיר ועל חשבון כולם את לא כזו תודה לאל את אחרת וטוב שכך אוף , איזו מגילה תקראי בהפסקות אם עייפתי אותך ליל מנוחה יפה שלי אוהבת

לא פעם קרה לנו שאנחנו כותבות יחד.. ואז התגובה שלי עולה לפני שלך או להיפך ולפני שהספקתי לךקרוא מה כתבת פרסמתי לפנייך.. ונוצר כזה מן בלבול מצחיק של מי כתבה למי קודם.. אז אומר שמה שכתבתי למציאות רלוונטי כמבון גם אלייך!! אז יקרה שלי תודה על כל מה שכתבת לי כן..כבר הספקתי לקרוא ופעמיים!! ואני בטוחה שאקרא עוד שוב ושוב אחרי שאסיים לכתוב לך.. ומפנימה כמובן את כל המילים היקרות שלך אליי .. לילה טוב, יקרה סמויה

שלום שמי עונג. לפני 5 שנים עברתי אונס מבעלה של אחותי הייתי מעוניינת לשוחח עם בנות שחוו סוג של אונס להזדהות איתן ולכאוב עם כאבן...

היי עונג, ברוכה הבאה לפורום, ומאד אהבתי את הניק שלך.... עברתי בעיקר התעללות מהורים אבל גם אונס.... מוזמנת לשתף ולכתוב במינונים הנכונים לך. מאחלת שתרגישי כאן בנוח. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על החוויה הנוראית.. טוב שבאת לכאן לשתף מקווה שייקל עלייך אגב, לגביי הניק שלך... עונג מתקשר אצלי למקומות קצת... אני לא י'דעת אם יפה להגיד את זה אבל זה הזכיר לי דברים סוטים. בעיקר שזה נמצא בהודעה על מה שכתבת אז זה טיפה ט' בשבילי, מצטערת יש מצב שאני מפרשת לא נכון.. אז ספרי על הניק שלך ומדוע קראת לעצמך עונג זה חדש לי בפורום של נפגעות, האמת! מצטערת שזה מעלה בי קונטציות לא נעימות דווקא ובעיקר שפתחתי את תוכן ההודעה שלך שראיתי את הניק שלך אז היה קשה לי לענות מצטערת! סליחה אם אני כנה מידי איתך בהתחלה אבל אני דיי פתוחה ומשוחררת לדבר על הכל מקווה שלא תכעסי עליי, אבל אני חייבת להיות כנה איתך סמויה

לדעתי הצנועה -המון בנות כאן עברו אונס גם כאלה שלא כותבות אלה רק קוראות לא פשוט כל כך להכנס ולכתוב,,,,,,אני עברתי,,,,,,, בואי ונדבר על זה אני יותר מהכל נורא מצטערת שגם את נאנסת האם את מטופלת באיזה שהו מקום? את מוזמנת לכתוב בקצב שלך אם מתאים לך לשתף במה שמתאים לך ויגיבו לך כל מי שיכולה במה שמתאים לה

מצטערת על הטראומה הקשה שעברת... היגעת למקום הנכון בו תוכלי לשתף לקבל תמיכה ולתמוך לכאוב ולהזדהות להיות פחות לבד עם החויה הקשה אנחנו כאן בשבילך מוזמנת להיות חלק אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

http://www.youtube.com/watch?v=u_ZTX37LAbI מאת: אבנר שטראוס זה "הלילה טוב" הכי מדהים שנתקלתי בו פשוט מקסים! שיהיה לכולנו לילה טוב ושקט ונעים... עם הרבה נגינה ורוך בדיוק כפי שהתכוון המשורר.. סמויה

http://www.youtube.com/watch?v=u_ZTX37LAbI

התלבטתי מאד אם לכתוב או לא, כי פוחדת לפגוע בדברים האלו שאני אכתוב כאן, אבל כרגע, אין לי מקום אחר ואני לבד לחלוטין, לכן מזהירה מראש שזה עלול להיות טריגר חזק ומי שלא יכולה להכיל שלא תקרא, בבקשה לא לקרוא אותי....... כתבתי כבר כמה פעמים עד כמה קשה לי בטיפול. מפגישה לפגישה התמוטטתי יותר והרגשתי שאחרי ובתוך בכל פגישה אני מתה עוד קצת. המטפלת זיכתה אותי בכל מיני תארים, אחד יותר גרוע מהשני, ואני כל הזמן ניסיתי להראות שאני לא כזאת. התואר האחרון שהרס אותי סופית היה שאני מתעללת בה כמוהם, בגלל שהגבתי אליה מיתוך לחץ ופחד שהיא הכניסה אותי לתוכו, בצורה לחוצה שהביעה את הפחד שלי, הטנים שלי היו רגילים אבל לחוצים.... לא יכולתי להכיל וגם לא הרגשתי שהתואר הזה מגיע לי. הבהרתי לה שאני לא מרגישה שזה מגיע לי אחרי שהתמוטטתי לגמרי והיא תקנה שאני לא בדיוק כמוהם אבל דומה. ניסיתי עוד כמה פגישות וראיתי שאני לא מצליחה לתקן את הדיאגנוזה שלה עלי כי היא לא חוזרת בה ומבוצרת בעמדה שלה. במקביל היו מספיק פגישות עוד לפני כן שבהן היא אמרה לי על כל מיני נושאים שהיא לא יכולה לעזור לי. הרגשתי שבדרך הטיפולית הזאת אני אגיע בסוף לקבר והגעתי אליה ואמרתי שנלחמתי עם עצמי להמשיך ושכבר לא רציתי לבוא יותר. מה שנקרא בינגו, נפלתי לרשת שלה. היא חיכתה בדיוק לזה כדי להגיד לי שהטיפול נגמר כי היא לא יכולה לעזור לי למרות שניסתה, והוסיפה את שורת המחץ, "זה הטיפול השני שאת עוזבת, לכן אולי את הלא בסדר ולא המטפלות.... אולי את צריכה לבדוק מה אצלך לא בסדר...." נכון שאמרתי שלא רציתי לבוא, אבל לא אמרתי שאני רוצה לסיים את הטיפול, ויחד עם זאת היא אמרה שהיא לא יכולה לעזור לי. אני אמורה להשאר עם מטפלת שלא יכולה לעזור לי? וכמה קל להפיל עלי את האשמה והאחריות לכל הטיפול הזה. אם לא הייתי קורבן שעבר את כל מה שעברתי, היא לבטח לא הייתה מעיזה להאשים אותי. כמה מתסכל להפגע ולעבור גהנום ולהיות טרף קל לעוד פגיעות דווקא ע"י מי שאמורה ומחוייבת לעזור. ומה שהכי נורא בעיני הוא שלא מספיק שעברתי פגיעה כל כך קשה, גם אי אפשר לעזור לי בגלל שהפגיעה היא כזאת? כאילו מכל הכיוונים לא מצליח שום דבר. נועדתי לסבל ולא מעוניינת בו. לא רוצה לסבול ככה. כל מה שביקשתי וחיפשתי זאת תמיכה ועזרה, וגם את זה אי אפשר להשיג. אני גדולה על כולם וכולי במימדי ציפור, נמאס לי...... וכן אני סוחבת סיפור מאד מאד קשה, אבל מי מבנינו לא סוחבת סיפור קשה? אין סיפורים קלים. אז מה הקטע? פשוט הזוי ברמות מטורפות. מן הסתם הכל מטורף בסביבתי, ודי מיציתי, לא רוצה יותר. ואפילו למות אני לא מצליחה כי אני פחדנית או שגם למעלה לא רוצים אותי כמו תמיד.... נימאס. מצטערת על האורך ועל הבלגן. מציאות אחרת

איתך חיבוק ......

אוהבת אותך וגם אני איתך. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מזדהה איתך ! "מתעללת בה כמוהם" השוואת ההתנהגות שלך במסגרת הטיפולית לפוגעים שלך היא בלתי נסבלת! ו..כמה קשה שלא תהיי בטיפול אין שום הצדקה שבעולם שישוו את את זה עם ההתעללות שעברת! נכון, סליחה באמת סליחה שלאור מה שעברנו אנחנו לא בדיוק חמודות ולא ממש זורמות ולא ולא.. אבל להשוות את זה לאילה שפגעו בך?! אני לא הייתי מקבלת אמירה כזאת! ולומר לך "אולי את הלא בסדר ולא המטפלות.." נו ברור שבאת לטיפול כי משהו לא בסדר! אבל לצערי הכישלון שלה מולך הוא ברור, היא חשה בכישלון הזה והכי קל לה להעביר את זה אלייך. בלתי מקצועי בעיניי! תשמחי שעפת מהטיפול הזה.. אל תתייסרי, נשמה! היא נכשלה באופן מקצועי מגיע לה! אני כבר שונאת אותה בגלל כל מה שהיא אמרה ואם הייתי יכולה אז הייתי אומרת לה גם כמה דברים ממש , אבל ממש פוגעים.. וזה שהיא לא הצליחה לעזור לך זה לא אומר בכלל שאין לך תקנה!! היא פשוט לא העזרה המתאימה לך!! אבל היא הייתה צריכה להכיר בזה ולהפסיד בכבוד ולא לומר לך דברים ככ פוגעים ואישיים. זה ממש מגעיל בעיניי ! שככה מסיימים טיפול. זה מעבר ללחתוך בבשר החי ודיי !מספיק נפגעת. אז יקירתי תקישבי, תזכרי שאיתך היא נכשלה, כי את אתגר גדול מידי עבורה וגם עבור הקודמת אולי את כבר צריכה לחפש משהי אחרת שבאמת בנעליים שלך. אגב, גם אני עזבתי מטפלת שמראש (אחרי מס' שיחות) ראיתי שהיא לא מסוגלת להיות המטפלת שלי. כן, עזבתי! אז זה אומר שאני לא בסדר? לא, פשוט המטפלת לא התאימה לי וזהו. ואין לי שום נקיפות מצפון בקשר לכך.. שולחת לך הרבה כוח לקום וללכת עם הראש זקוף מהטיפול הזה או מה שזה לא יהיה! את צריכה משהו הרבה יותר ממה שהיה לך כי מגיע לך יותר! חיבוק, סמויה

תודה רבה על המילים החמות ועל כל מה שכתבת כאן, מודה לך מכל הלב. סוף סוף אני מרגישה שאפשר להבין אותי. את יודעת? מעבר לזה שעברתי התעללות מינית, עברתי יחד איתה ובמקביל גם התעללות סדיסטית, והמטפלת ידעה רק חלק קטן מימנה, אבל גם מה שהיא ידעה היה מספיק מזעזע. להשוות אותי אליהם ולהגיד לי שאני כמוהם, קיבל לכן משמעות הרבה יותר נוראית והפך לכואב הרבה יותר "ממכה מתחת לחגורה". זה היה נטו כדי לשתק אותי ועשה את העבודה מצויין, וזה שזה בא מהמטפלת שלי שאמורה להיות איתי ובעדי עשה את זה לכאב בלתי ניסבל. שמחה שעזבתי אותה ומצטערת שלא עשיתי את זה הרבה קודם. ויחד עם זאת מדהים אותי שבהרגשה שלי היא כיוונה כל הזמן למקום שאני ארצה לעזוב, כדי שזה יבוא מימני, ולכן גם פגעה כל כך נמוך. ברגע שאמרתי לה שנילחמתי בעצמי כדי להגיע כי לא רציתי לבוא, היא ישר תפסה על זה טרמפ ואמרה לי שהטיפול נגמר. אפילו לא אמרתי לה שאני רוצה לעזוב, (לא הספקתי ואחרי שאמרה שהטיפול נגמר כבר לא היה צריך), ובכל זאת היא העבירה אלי את האחריות ואמרה שזה כבר טיפול שני שאני עוזבת ולכן אולי משהו בי לא בסדר.בקיצור כואב מאד, אבל היא הראתה לי שהיא באמת ביטוי עלוב ביותר למושג מטפלת..... יחד עם זאת אני צריכה למצוא מטפלת אחרת וזה הפך להיות כבר ממש מפחיד, כי כל מה שעברתי עד היום בטיפול מראה לי שמטפלות הן עם הפכפך ובועט, והן לא בוחלות בשום אמצעי כדי להגן על עצמן מפני, ויותר מיזה, זה שעברתי את מה שעברתי עושה אותי בגלל החשיפה לכל כך פגיעה תמיד ומצד שני כדי לעבור טיפול צריך להחשף וצריך לספר, וזה מרגיש כמו לכרות לעצמי את הבור שלתוכו היא תזרוק אותי אחר כך...... שוב תודה רבה על המילים החמות. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מנסה כבר בפעם המי יודע כמה לכתוב לקרא להתיחס וכלום נשארתי ריקה אין לי ממש כבר מה לומר כואבת כל הזמן גופנית-בגלל דלקת שלא נגמרת כבר 3 חודשים נפשית-בגלל שלא מוצאת מה לתת בשביל מה בכלל נכנסתי? לא יודעת כבר לא תורמת שום דבר לאפחד סתם סתם סתם בשביל מה אין תשובה

חטוליתי נשמה יקרה, נוכחותך פה ובכלל תורמת תמיד, גם ללא מילים. לא חייבים תמיד להיות יכולים לדבר, וגם בלי מילים את מוערכת בעיני. מצטערת שאת כואבת כל כך, ושמחה שניכנסת. המקום שלך פה שמור ובטוח ושלך תמיד. את לא צריכה להשאר לבד. איתך ובשבילך יקרה, גם בשקט אם זה מה שנכון לך. שולחת ים של חיבוקים עוטפים ועדינים. מקווה שתרגישי טוב יותר במהירה. תמשיכי להכנס ותמשיכי לכתוב מה וכמה שנכון לך. אוהבת המון, שלך - מציאות אחרת

לראות אות חיים ממך זאת כבר נחמה מצטערת שכואב לך כל כך מצטערת שלא עובר איתך כמה שאת רוצה וצריכה בשקט בדממה ואת תורמת תמיד לכולם גם בשקט שלך גם כשאת לא כאן נוכחותך מצוייה כי את בלב יקרה איתי איתנו אוהבת ומחבקת והלוואי ויכולתי לקחת ממך את הכאב ....

אויש.. את תמיד מרגישה שאת חייבת לתת שלא מגיע לך לקבל אנחנו לא רואות את זה ככה! ככ הרבה את נותנת מעצמך ולכולן.. אז עכשיו זו תקופה שקשה.. זה לא אומר שאת לא תורמת! זה מובן שלעיתים המאגרים מידלדלים מעולה שחזרת לכאן לעדכן, ובטוח שגם התגעגעת אך כרגע את חסרת מילים.. אז נוחי לך בשקט והירגעי.. גם אנחנו התגעגענו אלייך, בשקט וחיכינו שתיכנסי לשתף בקצב ובזמן שמתאימים לך.. שולחת לך חיבוק אוהב וחם, ו..מחכה לשטיויות ולצחוקים שלנו ביחד אבל לאט לאט גם זה יגיע (: סמויה

אתן מאוד חסרות מתגעגעת אוהבת אתכן חולה גם בראש תודה על ההתיחסות

נעלמת לנו.... וחשבתי שזה לא בטוח בנסיבות טובות ועכשיו אני מבינה שקשה והכל בתוך ענן שחור כל כך שחור שלא רואים כלום לא בקרוב ולא במרחק הכל רייק בלי משמעות ותקווה עצוב וכואב......... אל תתפתי להשאר לבד בחושך אנחנו כאן בשבילך לפזר את הערפל לתת לקרני האור לחזור ולהאיר איתך יקירה! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שוב הלחץ בנשמה שוב החרדה שוב הוא כאן מאיים מפחיד שוב משותקת מפחד לא יכולה לדבר שוב פוחדת לספר לא יכולה לנשום מחשבות מחשבות מחשבות לא יכולה לישון מחשבות מחשבות מחשבות כבר ברחתי פעמיים לא יודעת מה לעשות מפחדת שגם הפעם אני אשתתק ומילה מיפי לא אצייץ מפחדת לא רוצה למות זה חזק ממני אני רוצה לדבר ולא יכולה לא לא לא יכולה מפחדת משותקת לא יכולה לא לא חייבת לעצמי עד מתי נציב מלח יהיו חיי

איתך יקרה. איתך בשקט מושיטה יד, עד שיהיה לך כוח לקום. יחד עם זאת אני מאמינה שכשתרגישי מבפנים שאף אחד לא שווה שתסבלי כך, גם יהיה לך את האומץ לשנות את הדרך כדי להשיג לעצמך את הטוב שמגיע לך בזכות ולא בחסד. מתים לא יכולים להרוג למרות שאני יודעת שזה מרגיש כך. תמנטרי את זה. אולי זה יעזור. אוהבת אותך ומחבקת בחום. שלך - מציאות אחרת

מקווה שקצת הוקל לך תחושות ההתאבנות והקיפאון בפחד הן לא קלות בכלל אני.. מאוד מבינה אותך מאחלת לך, שקרני שמש מחממות יגעו בך ונציב המלח המאובן כקרח יימס ויהפוך עם הזמן לנהרות זכים של מים מתוקים שיפכפכו בעליצות במורדות ההרים שלך יזרמו בחופשיות ובאון ולא יידעו עוד לעולם ועד הוא, טעמו של קיפאון! סמויה (בעצם מאחלת את זה לכולנו!)

רק שצריך נס בשביל שנציב המלח יהפוך לנהר מתוק . או לחילופין צריך עבודה קשה וטיפול מאוד כואב תודה על הכוחות וקרניי השמש הם חודרות תודה

מה שלומך? ימים קשים? של פחד.... אבל את כבר לא שותקת את איתנו... מדברת משתפת שוברת את הקיפאון לילה טוה יקרה מקווה שהלילה יהיה שקט יותר איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מרגישה מחוקה. מרגישה שאין לי קרקע מתחת לרגליים. שהשמים נופלים עלי. מרגישה בתוך מלכודת. מרגישה שהכל סוגר עלי. מרגישה חסרת אונים. אין עם מי לדבר ואין מי שיבין. מרגישה כל כך לבד עם הכל. מרגישה שכוווולם תמיד בסדר, ואני אני תמיד הדפוקה, הקורבן הניצחי. והכי מהכל, אני כל כך מפחדת. אין לי כוח יותר. לא רוצה יותר, לא רוצה כלום ושום דבר. רק שקט, רק מרגוע ללחץ האטומי שאני כבר לא יכולה לסבול. ואין, פשוט אין בשבילי. אני מחוברת רק לדרמות וסיוטים............ לא רוצה יותר, רק למות יתן לי שקט ובעיקר להפסיק להרגיש..... והפעם לא מתנצלת. לא מבקשת סליחה יותר. ככה אני מרגישה, רוצה למות ודייייייי כבררררררר. מציאות אחרת

דווקא כן מבינה ויודעת כמה קשה ויודעת כמה אמיצה וחזקה את ואיזו דרך נפלאה עשית . מבינה שנקלעת לא מרצונך למערבולת שסוחפת למטה שאת מנסה בכל כוחך לעצור מלדהור ולהרוס יותר ומרוב שאת פוחדת את בשליטה ופוחדת להרפות ולשחרר כי מה שיהייה יהייה הכי טוב עבורך איתך יקרה מחבקת אוהבת וכל כך מבינה ואין לי עצות חכמות וגם לא דרך פעולה יכולה רק לחבק ולהיות איתך בשקט ולהתפלל שמה שהכי טוב עבורך יהייה ואת לא צריכה להתנצל שאת מרגישה כל כך רע ממש אין על מה לבקש סליחה . אוהבת ומחבקת

תודה יקרה על המילים החמות והמחבקות. תודה שיש לך עוד מקום גם בשבילי, למרות שגם לך ממש לא פשוט. תודה שאת איתי בתוך האש, מנסה לכבותה. ויחד עם זאת אני יודעת שאין מושיע למצב הזה. אני יודעת שמה שאני אשכיל לעשות הוא שיקבע מה יהיה בסופו של דבר. ואני מרגישה שאין לי דרך לפתור את זה, שאני מתמוטטת על דברים שלא שייכים לעניין בכלל, שהם לא חלק מההתמודדות שלי. אני מרגישה שהתמודדות שלי עם התכנים שלי היא ענקית ואני לבד עם הכל ועוד נוספו לי עוד דברים לא צפויים ומבחינתי לא הגיוני שאני צריכה להתמודד גם איתם. לא הגיוני לי להיות במקום שמיסודו הוא אמור להיות הכי תומך בטוח ומבטיח והוא בעצם אדמה חרבה ובערת ששורפת אותי עוד יותר. אין לי כוח לזה, פשוט אין לי והבטן שלי אומרת לי לברוח בלי להסתכל לאחור בעוד הלב כל כך רועד ומפחד...... אההההההההההההההה ודיייייייייייייייייייי. אוהבת אותך ושוב תודה שאת איתי. וגם אני איתך, מחבקת. שלך - מציאות אחרת

בתוך כל התופת הזאת שמתחוללת בתוכך רוצה לשלוח לך שיר מדהים שאני אוהבת עם מילים של תום מילים של רגעים יפים ושקטים.. מקווה שתצליחי להרגיש אחרת http://www.youtube.com/watch?v=48qDD38_MKk&feature=results_video&playnext=1&list=PL5D0697AD77D5DD75

תודה על המילים החמות. תודה גם על השיר המרגש. בהחלט מחמם את הלב. שלך - מציאות אחרת

מצטערת עצוב לראות שכל כך קשה וכואב קשה להרגיש לחיות את החיים לראות את האופר בקצה המנהרה שולחת לך קרני אור מחזקות ומחממות באנרגיות טובות איתך אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה על המילים החמות ועל קרני האור המחזקות. אני מרגישה כרגע בגוב האריות. אני יודעת שיש אור אי שם בקצה המנהרה, ואני מרגישה שמי שאמורה לעזור לי ולתת לי כוחות להגיע אליו, רק מכבה לי את האור ואת הדרך יותר ויותר. אני לבד עם הכל, ומרגישה שאולי אני יכולה להתמודד עם התכנים שלי איך שהוא בכוחות עצמי, אבל לא יכולה להתמודד עם המקלות ששמים לי בגלגלים ועם הברקסים שמעוררים מחדש את כל השדים. מרגישה נענשת שוב והפעם בוודאות על לא עוול בכפי. הכל הוא רק בגלל שיש בי פחדים שמקורם במה שעברתי...... שוב תודה, שלך - מציאות אחרת

איך אני יכולה לדעת שמישהו אוהב אותי... או שאני אוהבת אותו..? ואיך בכלל יודעים שאנשים אוהבים אותי..? איך אפשר להאמין שזה אמיתי,ולא צחוק..? קשה לי..

כשטוב לי עם אותו בן אנוש, אז אני יודעת שזו אהבה. כשלא, לא, פשוט! אם אני מרגישה מנוצלת, שעושים עלי מניפולציות, סימנים של חוסר אמינות ושקר ובעיות באינטימיות ושיתוף, אז אני יודעת שזה לא זה, שזו כנראה אהבה חצ צדדית מצידי ותו לא. כשאני מרגישה מוגנת, אהובה, שאני מאוד נמשכת לצד השני ומאוד אוהבת, אז זה אמיתי וזה זה. אם לא, חבל"ז!

אני שמחה שלך קל לזהות את זה. לי לא כ"כ, סליחה.

רק לא הייתי מנסחת את זה טוב יותר! אהבתי מה שכתבת.. סמויה

מכוון וניפרצו לנו הגבולות בגיל צעיר ומכוון ופגעו לנו באמון הבסיסי נוצר הקושי שלאחרים הוא טבעי וברור . ויש לנו גם את הצורך שיאהבו אותנו באופן אחר מאחרים כי תמיד יש שם את הבור הריק הזה של החוסר באהבה . מאמינה שאם תישבי עם עצמך בשקט ברגוע תורידי את המסומים הנ"ל תקבלי את התשובה האם זה משהו אמיתי או לא . איתך יקרה מקווה שזה כן עבורך כי מגיע לך טוב

אני חושבת שבגלל שהגבולות שלנו נפרצו ובגלל שמעלו באימון שלנו בצורה כל כך קיצונית אנחנו לא מוכנות לסמוך על אף אחד ושום דבר. אנחנו לא מאמינות שאנחנו ראויות להיות אהובות, ואם זה קורה אנחנו מאמינות שזה קורה כדי לפגוע בנו בסוף וזה לא אמיתי. לפחות כך אני מרגישה. והדרך היחידה בעיני לפתור את זה היא להאמין שמגיע לך להיות אהובה בגלל מי שאת, ושאם מישהו מביע את אהבתו לזרום עם זה ולהיות שם כל עוד זה טוב לך. כל עוד את מרגישה שהוא שם בשבילך, דואג ותומך ועושה מחוות של רצון טוב. רק בדרך של לנסות ולהתנסות אפשר לדעת. אין לזה מילים, וכדי שזה יצליח צריך להזיז את הפחד ולהשער עירניים למה שקורה.... מקווה שעזרתי ובעיקר מקווה שתאמיני שאת ראויה לאהבה וראויה לטוב. שלך ואיתך - מציאות אחרת

אהבה מילה גדולה מלאה בעוצמה הרבה גם שואלים...מהי אהבה?? אך מזהים ? אך יודעים יקירה..האם את יודעת לזהות רגשות אחרים? שנאה? כעס? שמחה? אושר? עצב? פחד? געגוע ועוד? לא תמיד קל לנו לזהות רגשות בכלל אלה אם לימודו אותנו לאהוב...לכעוס...לשמוח...להיות עצובים שכל הרגשות לגיטמים ואם לא צריך להתחיל ללמוד..לאהוב...לבטוח ...להאמין לאט לאט ממקומות טובים ובטוחים תלמדי ותדעי שזו אהבה. איתך מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שכואבות שכותבות ששותקות מתגעגעת אליכן שולחת חיבוק לשבת רכה וטובה שבת של נחמה וחמלה שבת של אהבה עצמית http://www.youtube.com/watch?v=om8hT4uQFxo בית הבובות - שיר בעיפרון

תודה על המילים החמות. אוהבת אותך ושולחת חיבוק. ולכולן שבוע טוב ורגוע..... מציאות אחרת

“לא מזמן, בכניסה לחדר כושר, הייתה תלויה תמונה של אשה יפה ורזה מאוד. “אשה”, אמר הכיתוב, “האם תרצי להיות בת ים או לוויתן?”. אשה אחת (שמידת בגדיה לא ידועה) הגיבה כך: “אנשים יקרים, לוויתנים תמיד מוקפים בחברים (דולפינים, כלבי ים, אנשים סקרנים). הם מגדלים את וולדיהם ברוך. הם מבדרים את עצמם עם דולפינים ואוכלים הרבה סרטנים. הם שוחים כל היום ומטיילים למקומות נהדרים כמו פטגוניה, ים ברנץ או שוניות האלמוגים של פולינזיה. הם שרים נפלא ויש אפילו תקליטורים שלהם. הם חיות מרשימות ואהובות שכולם מגנים עליהם ומעריצים אותם. בנות ים, לעומת זאת, לא קיימות. אך אם הן היו קיימות בטוח שהיו נזקקות לטיפול פסיכולוגי בשל אישיות חצויה: אשה או דג? לא הייתה להןיכולת ללדת ילדים. כן, הן היו יפות אך גם בודדות ועצובות. ובינינו, מי מעוניין בבחורה שמריחה כמו דג לצדו? ללא ספק אעדיף להיות לוויתן”. דמעה

ואכן זה מרגש ומה שמרגש יותר זה שזה רץ בכל העולם ....אז הגיע הזמן שנעריך את עצמינו

הכי טוב זה להיות מאושרת במה שאת ואיך שאת נראית..שיהיה לך חום ושמחת חיים ללא קשר למשקל.. ומה אחרים חושבים עלייך הבעיה היא שהחברה כיום כל הזמן מכתיבה (בעיקר לנשים) שרזה זה יפה. אז נשים מלאות מוצאות עצמן לא פעם במצב נלעג , בדיחות על חשבונן השוואה ללווייתן ולעוד דברים כבדים אחרים גון סוסה, ועוד.. לכן אהבתי מה שהאישה כתבה על הלווייתנים בחוכמה !! מסר לכל אותם לעגנים טפשים שבעיקר כמובן הם- גברים שאידיאל היופי שלהם בדרכ הוא - בת-ים.. אגב, יש שיר מגניב שאני מאוד אוהבת שסוגד דווקא לנשים המלאות כי כאילה שאוהבים נ שים עם הקימורים בכל המקומות הנכונים.. http://www.youtube.com/watch?v=yDSK91mUNLU

עברתי התעללות מינית במשך מספר שנים בילדותי וכעת אני כבר למעלה מ 10 שנים לאחר מכן ומרגישה שבמקום שיהיה טוב יותר הכל רק הולך ומחמיר. יש יותר פחדים, לחצים, חרדות אני יותר סגורה וכמעט כבר לא מתקשרת עם העולם. ניסיתי לטפל בזה מספר פעמים ובכל פעם נתקלתי במטפל/ת שהבטיחו טוב וטוב וטוב ובסופו של דבר שום דבר לא התקדם, שום דבר לא קרה. אני לא רואה את עצמי מתקדמת הלאה בחיים ככה ולא רואה את עצמי יוצאת מזה אי פעם. אשמח מאוד לשמוע מה אוכל לעשות במצב כזה, אני לגמרי מיואשת כלום לא עובד ובמקום לקחת צעדים קדימה אני לוקחת בריצה אחורה. (בת גיל ה20)

יקרה מצטערת שהיית צריכה לעבור את מה שעברת אבל שמחה שהגעת שומעת את הכאב והקושי להתמודד קוראת גם את הרצון שהסתדר ואת התקווה שבי איתנו שתפי כמה שאת רוצה ויכולה אני איתך

אני אשתף קצת כמה שאני מסוגלת... (אני פוחדת נורא לחשוף פרטים שלא יחשפו בסופו של דבר את הזהות שלי). אני חוויתי את ההתעללות מצד אבא שלי (שלי?) מגיל 6 ועד גיל 14. תקופה אין סופית מלווה באין סוף לילות של סבל ימים של סבל ואם לסכם בכמה מילים השנים הללו אלו השנים שגורמים לי כל יום לרצות להיות כבר "שם". הייתי תמימה, לא הבנתי כלום. לא הבנתי מה קורה איתי מה הוא עושה לי, ומתי שכבר כן הייתי מושפעת תחת איומים שאם אוציא מילה ולו הכי קטנה על מה שקורה לי הוא יפגע בי. וכמובן כילדה זה הספיק לי כדי לשתוק, לשתוק מבחוץ אבל לזעוק מבפנים. אף אחד לא עזר, אף אחד לא ידע (?) אף אחד לא הגיע להושיע אותי מהסיוט הזה שנפל עליי בלי שעשיתי כל רע למישהו. ילדה תמימה שנכפו עליה חיים שלמים של סבל ויסורים בלתי ניתנים לריפוי. מי יכול לקחת על עצמו עול כזה, לא ניתן להבין זאת. מיותר לציין שלא היו לי לילות ולא ימים, חליתי אין ספור פעמים, זעקתי לעזרה לכל העולם והעיניים שלי היו צועקות "הצילו" (ולא קשה לפספס את זה בתמונות הילדות שלי) ואף אחד לא ראה כלום!! או שיותר סביר להניח שראה והתעלם. כמובן על ה"לימודים" אין צורך לומר דבר, הכל ברור... וכאילו לא הספיקה לי הילדות האיומה זו, גם בבגרות ועד עכשיו אני ממשיכה לסבול. יש לי פחדים יש לי התקפי זעם והתקפי קוצר נשימה שהרופאים לא מייחסים לה כל חשיבות ואני בנתיים סובלת. אני לא מסוגלת להתקרב לאנשים ומתנתקת מהחברה ומהעולם וחייה לבד, לבד. אין עם מי לדבר, אין את מי לשתף, אין למי לבכות ואין למי לחכות. הכל זה עם עצמי והסבל שלי, עם עצמי והדחייה כלפי עצמי. אנשים מפחידים אותי, מתיישב ליידי גבר באוטובוס הלב שלי מתחיל לדפוק בטירוף אני מזיעה נכנסת לפאניקה ועוד רגע הנשימה שלי נעצרת. גם לסיכום הבגרות הלכה, אז מה נשאר? הרי גם העתיד הלך, בקיצור לא נשארו חיים, לא נותרה סיבה לחיות. ניגשתי לטיפול פסיכולוגי שלוש פעמים אף אחד לא עזר, כולם הבטיחו ולא קיימו. כנראה שהמקרה הזה גדול עליהם ואין מי שיעזור, כנראה שנגזר עליי לסבול כל החיים, תודה אלוהים.

מצטערת לשמוע על הפגיעה המתמשכת ממי שהיה צריך לשמור ולהגן הוא אבא הפר את האמון בגד ופגע יותר ממחצית מחייך היית בתוך הפגיעה חלק גדול ממך עוצב בגיל הקריטי ביותר אז תלחמת לשרוד והיום באים התגובות לטראומה פחדים חרדות, חוסר שקט, תמונות פלשים ועוד צר לי... לא פשוט למצוא את המטפלת המתאימה... הנכונה לך לא קל לתת אמון לאפשר לה... לך... לקבל עזרה לשנות זו עבודה קשה...עבודה עצמית...ארוכה צריך התמדה ועקשנות ואת מי שילווה ,יתמוך...יזכיר ויחזק את הכוחות הקיימים בך... אל תאמרי נואש לא אבטיח כלום אבל זה אפשרי וזה בידיים שלך מחזקת ושמחה שאת איתנו אידה עו"ס MSW טיפול בנפגות תקיפה מינית

חג של שמחה וחיוך חג של שירה וליבלוב חג אחרון בשרשרת חגים חג שניקח ממנו את התקווה ונשאיר מאחור את העצבות חג של אהבה כוח ושלווה חג של אמונה שיש בנו כוח כי שרדנו ויש בנו אומץ כי החזקנו והם שלנו ואף אחד לא יקח אותם מאיתנו ואיתם נמשיך עד שנלמד לחיות ולא לשרוד איתכם שולחת חיבוק גדול והרבה כוחות למי שצריך http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=383&wrkid=1439 חיוכים לעידוד

המשך של אחלה חג... סמויה

חג שמח גם לך. אוהבת את האופטימיות שלך ותודה על האיחולים. שולחת לך חיבוק אוהב. חג שמח גם לכולן. מציאות אחרת

עכשיו יקרות. מנסה לכתוב בשירשורים שלכן ולא נקלט . מקווה שיותר טוב ..ליבי איתכן .

דמעונת מקווה שמה שכתבתי קודם לא פגע או משהו כי באמת התכוונתי לזה, זה לא בדיחה או משהו אבל אצחק ואומר ש.. אם אפרסם את מה שכתבתי כאן תחת "סמויה" במקום אחר אז זאת תהיה הפרת זכויות יוצרים חחח (: ואז תהיה לי מעין בעיה פנימית עם עצמי.. כי זה ירגיש לי שאני חושפת את סמויה.. באמת! סמויה

אבל יותר טוב דמעה

שולחת כוחות

יש פחד גדול והרבה חושך מסביבי- קולות בראש- מחנק בגרון-לא יכולה לזוז- רוצה לדבר -להגיד- להרגיש בטוח- וכל כך מפחדת-פחד מוות- מרגישה מישהוא בחדר איתי- ידיים- ריח- ו... אני קפואה -רוצה את אמא שתבוא להציל אותי-והיא ....ואני.....מנסה להשתיק את הקולות בפנים- אבל לא מצליחה- ו...

איתך נותנת יד בתוך החושך הגדול מחזיקה אותך שלא תיפחדי אני איתך ...שולחת חיבוק וים של אנרגיות טובות ..

ינשוף יקרה... באמת הצפה קשה, שחזור של ממש של הטראומה מצטערת שאפחד לא בא להציל אותך פעם מן הידיים שבחושך, שהיית קפואה ושלא יכולת לדבר טוב שאזרת כוח לשתף במילים ולכתוב את התחושות הקשות פה , לפחות נשבר קשר השתיקה זה כבר לא לגמרי בפנים זה יוצא החוצה כשמציף וזה חלק חשוב בריפוי.. זא, השיתוף הוא צעד חשוב בהחלמה.. מקווה שאת מרגישה עכשיו יותר טוב ובמקום בטוח הידיים מהחושך לא יכולות לאיים עלייך יותר! אך הפחד מהן לא חלף ממך לגמריי.. שולחת לך חיבוק והרבה ביטחון! סמויה

שאתן כאן בשבילי-שאתן איתי- מבינות-תומכות... אני.... מנסה לעבור את זה...להחזיק חזק ....

מקווה שעכשיו כבר יותר טוב ויש הקלה. איתך מחזיקה יחד איתך. את בטוחה עכשיו ושום ידיים זדוניות לא יפגעו בך יותר. מחבקת, שלך - מציאות אחרת

גלעד שליט בבית! בעיני הוא סמל ומופת לתקווה לכל אדם שנמצא כרגע באפילה גדולה.. הוא שב אלינו יגע ותשוש מתהום כה עמוקה עשה אלינו דרך כה ארוכה "ארבעים שנה במדבר" חרוטים בעיניו ובמצחו בקמטים חרישיים שאינם נראים על פניו הצעירים והיפים אני מנסה לדמיין את ריח האויר באפך את משב הרוח בעצים את מעופן של הציפורים וכל זה מעיניך בפעם הראשונה, מחוץ לשבי אחרי חמש שנים.. בטח, הציפורים שרות לך כל הדרך אל ביתך וקרני השמש מלטפות בחיבה את עורך מבקשות בעדינות להשיב את הסומק הטבעי על לחייך השמש, היום, היא לגמרי שלך כי החופש ביקש אותך, גלעד במקום בו צלם האנוש כבר מזמן אבד אתה בן -חופש טהור! ברוך שובך הבייתה, ילד של אור.. סמויה

מקסים ממש את כתבת? דמעה

זה לא ממש אני אלא זה סמויה כתבה לכבוד גלעד שליט חחח(: טוב, זה בעצם אני ו..יכולתי לפרספם את זה בפייס שלי אבל, מעדיפה שלא כי זה תחת הדמות ה-סמויה שכאן, שחיה בנפרד.. וזה מה שהיא רוצה להגיד לגלעד שליט.. (:

:(( מרגישה לא טוב זה היה ברור שהעומס הנפשי יהפוך למחלה אבל מה רע בנזלת??? למה ישר דלקת ריאות??? דמעה

הרבה בריאות ...שולחת כוס תה עם לימון וחיבוק לעידוד

צודקת נשמה, הלחץ יכול להביא גם למחלה. זה איתות של הגוף שלך שרוצה שתחמלי עליך. ודווקא בראות, כי הראות מיצגות את המערכת החיסונית שלנו, ועודף מתח ולחץ מחלישים אותה. שולחת לך חיבוק חם ועוטף, שלך - מציאות אחרת

דלקת ראות זה חמור מקווה שאת נחה היטב ומבריאה עכשיו... שולחת לך חיבוק והרבה החלמה ובמהרה! סמויה

מצטערת על הדלקת ראות הגוף כנראה מדבר העומס הנפשי משפיע על הגוף שמרי על עצמך הרבה בריאות אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ככ שוכחת שזה קיים צריך לנשום אבל זה לא מצליח לי הגוף קפוא הכל חוזר מנסה להתעלם אבל זה הכה בי בחוזקה טיפול, לפני החג.. גמר עליי שכחתי כבר איך יוצאים מטיפולים כאלה מזמן שזה לא קרה.. ראיתי צללים.... שחור, צהוב, נקודות קטנות של הבזקים פעם ראשונה שזה קרה.. נשימה.. ועוד נשימה.. לא יוצאת מזה זה קורה קול.. ועוד קול, הרבה קולות נשמעים ברקע.... אבל .... קול נעים, רך, קורא לי עכשיו.. למי אשמע מה אמיתי עכשיו?! לנשום.. לא יודעת איך עושים את זה עכשיו.. סליחה

בובה יקרה, הנשימה העמוקה מחברת לרגש. כשזה קורה לראשונה, זה נחווה כמו בום ונורא מפחיד. אני מאמינה שאם תרשי לעצמך להרגיש למרות הקושי, את תחזרי לנשום עמוק ותצליחי לעשות את זה תמיד. אני יודעת שזה מפחיד וכמו משחרר את כל השדים מבפנים. אבל כשהם יצאו ואת תכירי אותם, זה יהיה מפחיד פחות. כאן איתך, שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מאוד מבינה אותך! את ההרגשה שקשה פתאום לנשום..לנשום עמוק , זה ממש משגע ..וגם קשה.. זה לוקח זמן אבל הנשימה בסוף חוזרת, צריך פשוט להירגע ולא להקשיב לקולות האחרים שקוראים לך אחרת.. הטיפוס למעלה בחזרה מהתהום הוא קשה, לעיתים קולות אחרים קוראים לך לנוח ולוותר אבל תהיי חזקה הפעם בובה! שולחת לך יד חזקה לעזור לך לטפס חזרה למעלה, זה לא קל , את צריכה הרבה מאמץ ונשימה שחסרים לך כרגע אך יש חיים אוהבים שם למעלה ,והרבה אנשים אוהבים אותך בואי אלינו חזרה! סמויה

שולחת חיבוק ויד לחיזוק ..עד שהנשימה תחזור

קראתי אתכן וסליחה שלא מגיבה לכל אחת בנפרד.... אין לי כוחות כרגע. זה מחמם את הלב לדעת שאתן כאן.. סליחה שנעלמת כל הזמן, אני לא ממש יודעת מה אני רוצה מעצמי. ערב נעים שיהיה לכם..

מקווה שהאויר חזר הנשימה אחרי טיפול משמעותי שם הכל חזר מחזקת אותך ןמקווה לראותך כאן יותר אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מצטערת לא יכולה יותר מתפוצצת הכאב בילתי נסבל כבר כל כך הרבה זמן לא מסוגלת להכיל אותו יותר מרגישה כל כך לבד דוחקת ודוחקת כדי לתפקד מנסה להשאר אופטימית אבל הכאב לא עוזב לא מרפה הנפש שלי משתגעת הזכרונות הפלאשבקים יודעת מאיפה הפחד אפילו שהוא מת זה פחד כל כך מוחשי . החיים שלי בסכנה . לכו תשכנעו את הילדה שבי שהוא מת הוא יהרוג אותי .... ויחד עם זה עוד לא מפנימה שאבא שלי מי שהכי אהבתי וסגדתי לו כל חיי פגע בי הכי קשה ואמא שלי כל כך מנותקת שזה נורא אוהבת בדרכה אבל מנותקת מהחיים שלה וגם בהווה הכל קשה ולוחץ וחסר ודאות ומנסה לשרוד ורוצה לבכות ולא יכולה לא יכולה ומפחדת לכתוב כדי לא לפגוע לא להכביד ולא משנה מה תכתבו זה שלי ..... כותבת וקשה לי כל כך וחזרתי לדפוסים שכבר שכחתי מהם אוכלת וצועקת ומקיאה אולי כל הגיפה תצא כמו שהייתי ילדה אבל כלום לא יוצא ואין הקלה מחזיקה כי חייבת לחיות החיים יפים אני זוכרת ויש בי תקווה ואמונה שאור גדול מחכה לי אני יודעת שמגיע לי אני יודעת שאני שווה אבל יחד עם זה יש כאב נורא בור שחור או אדום מדממם ואבא אחד שכף היד שלו לא עוזבת ובוחשת ובוחשת בנשמה ובהרגשה שלי היו עוד .. ואני יודעת שאני צודקת ואני כל כך מפחדת דייי רוצה מנוחה וסליחה שהעקתי הייתי מוכרחה שבת שלום לכולנו שבת של מנוחה ושלווה ויופי ושמחה כי חג היום ...ויש גם עולם שלם נפלא בחוץ .. תודה שאתן כאן בשבילי

בוחרת נשמה יקרה שלי, אני מאד שמחה שכתבת ושהעזת סוף סוף לקחת את המקום שלך פה ולכתוב, להוציא לפרוק ואולי גם קצת להקל עליך. לא העקת ולא פגעת באף אחד. זה הכאב שלך וזה המקום שלך לפרוק אותו. זה מבורך ומוערך ולא מובן מאליו בכלל. באשר לאור הגדול בקצה המנהרה, אני מאמינה שהוא אכן קיים שם. כל כך הרבה אנשים מדברים על קיומו ומספרים שהוא קיים. לא יכול להיות שכולם טועים. אנחנו פשוט עדיין לא מצאנו אותו, אבל אני מאמינה שנמצא, כי אנחנו כל כך רוצות, וכשרוצים הכל אפשרי.... ובאשר לכאב הזה. הכאב הוא עצום ונורא והעוצמות שלו כמו מאיימות להכניע אותנו, אבל אני מאמינה למרות שכשנמצאים בתוך הכאב קשה יותר לראות את זה, אני מאמינה שהכאב הזה תמיד ישאר בתוכינו, כי מה שקרה נורא כואב ובלתי הפיך. אבל אנחנו נלמד לנהל אותו יותר טוב, ונלמד להיות במקום שהכאב יפסיק לנהל אותנו. ויותר מיזה, אנחנו נתרגל לכאב הזה כמו שאנשים שסובלים מסכרת או יתר לחץ דם, מתרגלים למצבם. הם גם לומדים לאזן את רמות הסוכר בגוף שלהם, או את רמות הלחץ דם, וכך גם אנחנו נלמד להתרגל לכאב הזה ולאזן את עוצמותיו לרמות שירגישו לנו ניסבלות, ובעיקר לרמות שירגישו לנו ככאלו שאיתן אנחנו יכולות להתמודד ולא לכרוס תחת משקלן ועולן. ובאשר לזכרונות שעולים, הם יעלו בקצב הנכון ובעיקר בקצב שיאפשר לך להתמודד איתן. הגוף שלך יודע בדיוק עד כמה את יכולה להתמודד והוא ישחרר את הזכרונות בהתאם. ואמנם אני בטח לא מחדשת לך, אבל אם יכולנו לשרוד את הפגיעה והתופת אנחנו נוכל לשרוד גם את הזכרונות. ואחר כך, אחר כך אנחנו נלמד לחיות והשמים הם הגבול. מאמינה בך ויודעת שאת יכולה למרות הקושי, כי קורצת מחומר של מנצחים. אוהבת אותך יקרה, ואיתך תמיד, את לא לבד, אנחנו ביחד. מחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

תודה שאת איתי זה לא מובן מאליו אוהבת שולחת חיבוק חזרה

תודה שאת מאפשרת לי להרגיש בטוח כאן .תודה שאת איתי מחזקת ותומכת . הכאב לא עוזב גם עם המינוניים שלו משתנים .. וזה כל כך קשה .. יודעת שקשה לך עכשיו אבל תזכרי שמה שאת כותבת אומרת לי זה גם שלך ...תייסמי תרגישי שיש גם טוב . איתך

ככ צר לי שהאדם שהכי אהבת ובטחת הוא זה שפגע בך זה שהיה אמור לשמור ולהגן עלייך מכל משמר.. אימך כיום ככ מנותקת מהכאב שלך כמו אימי, אותו הדבר מתעלמת מהכל מה אכפת לה בכלל.. מצטערת שזרת להקיא יש בפעולה הזאת משהו משחרר ומנקה וההקלה שבאה אחריי כאילו הכל נקי וריק מבפנים ואפשר לנשום.. רוצה לשלוח לך לך חיבוק ויד וכאן אכפת לנו ממך מאוד אוהבת, סמויה

תודה על המילים והחיבוק . אמא שלי לא מנותקת היום היא פשוט חיה מנותק מהעולם כל השנים וזה הזוי ...היא עצמה חוותה חיים לא קלים והתנתקה מהם ומהכל פשוט מנותקת ... אוהבת שולחת חיבוק

מה שלומך? מצטערת שכל כך קשה...כואב... שמחה ששיתפת שלא נשארת לבד מקווה שהקל עלייך...במעט? איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

גם אני עברתי את ההתעללות מצד אבא שלי, התעללות קשה במשך 8 שנים. על אמא שלי אני יכולה לומר את אותו הדבר, ותרשי לי רגע להתתיחס לצד שלה - כאמא של הבת שלה וכאשת אביו של ביתה היא נפגעה פעמיים - גם נבגדה וגם הבת שלה נפגעה , ועוד ממי. זה לא מצדיק שום דבר אבל בהחלט מסביר המון. אני כעסתי ועדיין כועסת עליה על כך שלא הייתה שם בשבילי, שלא ראתה מה קורה עם הבת שלה מתחת לאף שלה, אבל עם כל הכעס והכאב אני מבינה את מה שקורה איתה כיום, היא גם נפגעה ומחוסר יכולת להתמודד היא פשוט שוקעת במין בועה שכל כך אוטמת אותה, היא כאילו נכנסת להגנה עצמית ולא רואה בכלל מה מתרחש סביבה, לא רואה ולא מרגישה. כואב שגם עם זה צריך להתמודד, אחרי הכל זה משפיע (עליי בכל אופן) כל יום שאני רואה אותה כך, כי אחרי הכל - אני אוהבת אותה.

רק שאין סיכוי שאני מתעמתת עם אמא שלי היא מבוגרת מאוד כל שנשאר זה ללמוד לחיות עם זה

מתרסק לרסיסים... הוא רוצה שאני אמות ואשחרר אותו, אבל אין לי אומץ... הוא מתחנן אלי,ואני אוטמת את האוזניים... אני אגואיסטית, שונאת את עצמי.. קשה לי..

את חושבת עלי .... שתפי שחררי את הכאב .. אבל תזכרי שמגיע לך יותר מחבקת אני איתך

זה לא אגואיזם. זה פחד להתאבד +רצון לחיות. תפיקי מהחיים כמה שיותר תועלת בעזרת הליווי הנכון. בהצלחה, ותנסי תמיד לראות את הדברים היותר חיוביים. אבל בשביל זה צריך להכיר בחורות נחמדות, בהצלחה!:)

את לא יכולה לשחרר אותו. הוא צריך לשחרר את עצמו. אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומו, גם לא את. את לא אגואיסטית. את קיבלת את החיים במתנה והם שלך ואת רוצה אותם. אין לאף אחד בכל העולם כולו, זכות לגזול מימך את החיים. אין לאף אחד זכות לדרוש מימך לוותר על חייך. מגיע לך לחיות ומגיע לך שתחיי חיים טובים ומלאם, והכל בזכות ולא בחסד, מעצם היותך. נולדת והגעת לחיים האילו כי הם ניתנו לך, ומגיע לך לחיות את החיים שלך עד תום ולחיות חיים טובים. אל לך לשנוא את עצמך. זכותך לחיות, מגיע לך לחיות ואת ראויה לחיים. אל תתני לאף אחד, גם לא לו להגיד לך אחרת. שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מצטערת על הרגשות הקשים בליבך.. שולחת לך חיבוק סמויה

זה הזמן לעשות מעשה צעד למען עצמך זה נראה בלתי אפשרי זה מפחיד אפילו יותר מהיכן שאת עכשיו שמרי על עצמך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כמה שפעם הייתי מחזרת אחרי אימי ומכרכרת סביבה בחגים, ההזדקקות הככ טבעית הזאת לאמא ומשפחה שתהיה איתנו הייתי מזמינה. והיא הייתה באה אבל תמיד היתה לי הרגשה שהיא עושה טובה לאנושות שהיא טורחת להיות איתי ועם ילדיי.. נניח, ההיינו קובעות מי תכין מה ותמיד איכשהוא יוצא כל הזמן היא מכינה בדיוק בדיוק לחג כאילו חלילה שלא יישאר לי לי לאחכ.. ולא כי היא קמצנית! אלא כי פשוט קשה לה לתת! אם זה היה משהו אחר שהיא אוהבת אז היא מכינה כמויות ובלי חשבון.. סתם, הפעם התאגדנו עם השכנים וחגגנו ביחד! והיה מזה כיף כי הסבתא שלהם אפתה לנו לחם של בית ואת רואה שהם התרגשו והכינו מלא דברים מיחדים וגם אנחנו! ומרגישים שזה מכל הלב. ושאמא שלי הייתה באה, לא, זה מכל הלב! אני מרגישה, ממש המלכה עושה טובה, מריחה את ההזקקות שלי ומרימה את האף. ומה שלא הייתי שעושה , ביתי הוא ביתה! בכז, אין הערכה! אין הנאה במחיצתי, אני מרגישה את זה.. איך שיוצא החג, מהר מתחחפתכאילו מזה סבלה פה! ואילו עם האורחים שלי ישבנו ושרנו בעצם הם לא רצו ללכת! ואני מנסה כל הזמן להבין מה לא טוב במה שאנחנו עושים, זה אף פעם לא מרצה אותה! תמיד יש משהו להעיר.. אז למה שאטרח? אז אני מנסה למצוא את האושר הקטן עם אנשים אחרים, זרים..איכשהוא החום של הסבתא ההיא מילא את הבית בשמחה, והילד הקטן שלנו נצמד אליה כל הזמן בחיבה.. הקטנים הללו ככ אוהבים את החום של המבוגרים, של הסבתות. ואמא שלי טוב, ביחס אליי היא צעירה ולא יכולה בכלל להיות לנכדיי שום סבתא! גם ילדיי לא רואים בה שום פונקציה חברתית! פרט ל..משהו לא מזוהה, לא ברור..להם מהי.. בביקור האחרון שהיא צלצלה בפעמון הבן שלי האמצעי שאל אותה " למה באת לכאן?!.." , ממש ככה.. העדפתי ת החג בלעדיה למרות ש.. הלוואי וזה היה אחרת אבל זהה ככה כל הזמן וזה לא משתנה.. אז למה ואחזר ואכרכר שאטרח ואארח ואעבוד קשה אחכ כשבעצם היא כל הזמן מעדיפה להיות במקום אחר? אז כמו שהבן שלי אמר " אז למה בעצם באת?!" משפט חכם שילד קטן אמר אך טעון משמעות גדולה..

אני רואה בדרך שבה נקטת צעד ענק קדימה שראוי להמון הערכה. חלק מההתקדמות שלנו הוא להמנע ממצבים, אנשים ומקומות שלא טובים לנו. עם כל הכאב שכרוך בכך, אותו אני רואה ככאבי גדילה והתפתחות, עשית בדיוק את זה. העברת את החג בלי אמא שלך כדי לשמור על אווירה נקיה וטובה בבית וזה ענק ומבורך. כל הכבוד לך. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

תמיד ככ מעודדת.. שולחת לך חיבוק חזרה סמויה

גאה בך על מה שאת עושה והתהליך שאת עוברת יודעת כמה זה קשה וכואב אני הגעתי למסקנה שזאת זכות להיות משפחה שלי ומי שבוחר שלא ההפסד הוא שלו . בעצם אני עושה טובה שאני משפחה שלהם ,אוהבת

נכון אמרת, הם לא עושים לי טובה! גם אחיות שלי.. כל הזמן בהרגשה שלי שהם באים לפה, אחרי שאני טורחת ככ ועמלה בכז, הם באים לפה במן הרגשה שאין לי מספיק חברה זולתם והם משפחתי ואני ככ משתוקקת להם ובגלל זה אני תמיד רוצה שהם יבואו למרות הכל. ואז הם מרימות את האף כי הן רגילות שאני מעין נחותה, ופחות מאחרים. כך אימי רואה אותי ובגלל זה אנחנו גם לא מוזמנים למשפחה המורחבת כל הזמן עם כולם.. אבל לא צריך! מה חסר לי.. הפעם, שיחקתי אותה הזמנתי אורחים זרים! תשכנים!! היית מאמינה? ומזה היה כיף.. הם גם התרגשו והכינו כאילה מטעמים מרגשים .. והיה נורא כיף ביחד.. (: לחיי הידידות.. אז רוצה לאמר ל"משפחה" שלי: אתם לא עושים לי טובה שאתם באים לכאן! ועד שבאים מתפנקים עליי , אחיות שלי לא עוזרות ואני כמו משרתת שלהן.. זה לא אמור להיות ככה! חגגתי עם אחרים וכולם עזרו שווה בשווה כדי שכולנו נהנה. אתן לא יותר טובות ממני! וכבר לא אכפת לי מה אמא שלי מטפטפת לכם רעל לראש. יש לה הפרעה קשה וזאת בעיה שלכם!

ואני לא מכירה את הנפשות הפועלות, סתם מתוך דברים שקשורים אלי, אז לדעתי אמא שלך פשוט מתנהגת אליך מגעיל כי היא לא מצליחה להזדהות עם הכאב שלך ואז היא פשוט מתנהגת באופן שבו היא מתנהגת, כי היא פשוט לא מכילה את מה שאת נושאת, שאת בכלל מרשה לעצמך להאשים אנשים מסויימים. אבל אני אישית לא מצליחה להבין אנשים שאין להם את הצורך לתת או להכין או לתת משהו במתנה בלי הצורך לקבל חזרה. בעיני זה יותר מסתם קמצנות, זה חוסר אהבה לחיים, ככה אני רואה את זה. כי מה יותר כיף מאשר לתרום ולתת ולהשוויץ במה שאת טובה בו ומכינה לאחרים? זה הכי כיף לדעתי.

גם אני לא מצליחה להבין את החוסר היכולת להתרגש ולהכין במיוחד בחג.. תמיד היא באה לכאן בהרגשה שהיא טורחת ועושה טובה למישהו.. מרגישים שאין את ההתרגשות בלהביא ולהכין.. למשל, פעם סיכמנו שהיא תכין סלטים אז כדי לנער את עצמה מזה היא כל הזמן הייתה אומרת ומתרצת ש..לא היו עגבניות מספיק טובות בשוק לסלט מטבוחה ולכן הכמות ככ מועטה.. ואני.שונאת !! שמישהו חלילה יבקש ואין מספיק כאילו, זה חג! מה, באמת חסר עגבניות?? מפה לשם כבר פעם שנייה שהיא עושה לי את זה, שאני נאלצת בדקה ה-90 ללכת ולקנות עוד ולהכין עוד סלט.. אבל עצם ההתחמקות הזאת מההתחייבות שלה להכין כמו שצריך משאירה טעם רע שלא בא לה לתת מכל הלב... דווקא בחג שמכינים מתרגשים ועושים את הדברים הכי טובים! ומכל הלב .. אבל לא כך היא אימי. עבור אחרים היא תרוץ ותכין ותעמול- כאשר היא מתארחת אצל אחיות שלה.. אבל בשבילי? ממש לא.. לכן לא הזמנתי אותם הפעם..ונהנתי יותר!! ועוד דבר שזכור לי הוא ש..היו חגים בהם אחיותיה הזמינו אותה לביתם.. וכמובן שהן מבשלות יחד, כי זה כמיות גדולות.. אז..תמיד איכשהוא אותנו אפעם לא כוללים! כולם חוגגים שם עם אימי ורק אנחנו לא מוזמנים! זה קרה יותר מפעם אחת.. יומאחד ככ השתוקקנו לומר חג שמח בערב ראש השנה אז הלכנו לבית דודתי עם הילדים רק להגיד חג שמח, לא לאכול חלילה.. ונכנסנו וראיתי את השולחן ככ יפה ומקושט שזה צבט לי בלב.. ואז הייתה לנו דירה קטנה ולא יכולנו לחגוג ככה.. כמו היום.. בכז, שנכנסנו לא קיבלו אותנו בשמחה אלא בפניםמעט צוננים של מה את עושים כאן?! כאילו מה, באתם להפריע לאוירת החג הקדושה בביתנו.. וחיכו לרגע שנסתלק! הרי מראש לא הוזמנו.. והנה בחג הזה, ההרגשה הזו הייתה חרוטה בליבי ועכשיו שיש לי בית מתאים אז החג הזה הדרתי וקישטטתי את השולחן בשמחה ובהתרגשות כפיצוי על כל אותם פעמים שהסתכלתי עליהם מהצד כאשר אני לא נכללת.. וגם צילמתי ותיעדתי תכל ופירסמתי ברבים שהם יראו.. שהם ממש אבל ממש לא עושים לי טובה!!

בעולם

צללית יקרה, ברוכה הבאה לפורום. יש לך מקום כאן איתנו. כולנו כאן איתך. ויש לך גם מקום בעולם מעצם היותך, וזה בזכות ולא בחסד. הפגיעה לא שללה מימך את מקומך, למרות שאני כל כך מבינה אותך ואת ההרגשה הזאת. את חשובה ויקרה ואת לא לבד. כאן איתך ובשבילך. שלך - מציאות אחרת

שהפוגעים בשרשרת לא באמת אשמים. הם אשמים אבל מי שאפשרו את זה אלה ההורים שלי שהתעללו בי נפשית והורידו לי את הדימוי העצמי לרצפה, הם נתנו לי הרגשה שאני לא באמת שווה ולכן ראויה להתעללות לכן לא היתי יכולה לשים גבולות, להאמין שמגיע לי משהו. ההורים שלי בעצם הרסו אותי מן היסוד והפוגעים רק השלימו את המלאכה, לכן ההורים שלי גם אשמים בפגיעות. לכן אני מרגישה גם שאין לי הורים. אבל גם אין לי שום דבר אחר חוץ מהמוות.

יש לך מקום איתנו אל תשארי לבד את מוזמנת להיות חלק אולי לשתף ? לשאול? לספר? להתיעץ? הכל בקצב שלך כדי להיות קצת פחות לבד אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה יקרות שאתן תמיד כאן עבורי אני מאוד מעריכה את זה שיהיה לכן ולכולן חג סוכות שמח דמעה

תמיד איתך כמה שאת צריכה שולחת חיבוק להפיג את הכאב

חג שמח גם ממני, וחיבוק יקרה סמויה

תמיד איתך ובשבילך. חג שמח גם לך. שולחת לך חיבוק עדין מכיל ועוטף. שלך - מציאות אחרת

בא אלי לפני כמה רגעים.. ואני כ"כ נרתעתי..אני כבר לא מסוגלת שנוגעים בי.. אני רוצה למות, היתה לידי שקית שוקו אז שפכתי עליו ועד שהוא חזר התאוששתי והלכתי לנעול את החדר.. הוא עושה עלי מניפולציה רגשית, הוא יושב מתחת לדלק ואומר, "מה אין לך לב?.." "אני זקוק לך התגעגעתי אליך.." אני כבר לא יודעת למה להאמין... אני כ"כ מבולבלת..אני לא רוצה לחיות יותר, תעזרו לי למות..בבקשה,אין לי אומץ..

אני איתך ...כואב מה שהוא מעולל לך מחבקת שתפי בזמנך כמה ואיך שמתאים לך הוציאי מתוכך את הכאב והפחד ולרגע שלא תחשבי שאת לא בסדר

מצטערת כל כך ואת יודעת אבל לא מצליחה לשנות... לאף אחד אין זכות לפגוע בך! רוצה לחזק לשלוח לך את הכוחות לעצור להרים טלפון לםנות לעזרה אל תשארי לבד שברי את קשר השתיקה איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני כ"כ מפחדת... אני כ"כ מפחדת.. אוף...הלב שלי רועד הגוף שלי.. אני מבולבלת..כ"כ,, מתחננת אליך.. (אל תרימי טלפון לאף אחד..) אני מפחדת..

כואב מאד שזה מה שקורה לך. לא מגיע לך שיפגעו בך, לא מגיע לך לסבול כך. אבל כדי שזה יפסיק את חייבת לבקש עזרה. חייבת להגיד למישהו, במרכז סיוע, אל תשארי לבד עם זה. איתך

עצמי כה תהומי? זה פשוט מזעזע. אם גלעד שליט יכול להשתחרר, והנה, עכשיו הוא משתחרר גלעדי שלי, אז גם את יכולה. ואין לך ממה לפחד, כי הם יש לך הוכחות וכ"ו, אז האדם אמור לשבת בכלא, לא שזה בהכרח יקרה, אבל את בהכרח תהי במקום יותר טוב. עכשיו את צריכה לחשוב מה יותר חשוב לך, את או איזה זבל שכ"כ פוחד מהסביבה שהחליט להיטפל לחלש. שיהיה לך בהצלחה, וחבל שאת לא מנסה לשמור על עצמך ולאהוב את עמצך יותר, כי אדם שלא אוהב את עצמו, יכול גם להזיק לאחרים. בהצלחה רבה!!! ואין שום משמעות לגיל, זה רק כרונולוגי.. איך את רוצה להמשיך את הכרונולוגיה שלך, בעצב או בשמחה?!

לי אישית היא לא חידשה הרבה, אבל זה פשוט חשוב לקרוא את זה לדעתי, לא שזה יעזור הרבה לצערי.

?????? איפה הכתבה? עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בבקשה: http://www.doctors.co.il/ar/6474/%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99+%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94+%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91+%D7%A4%D7%93%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D

נמאס לי מההההההההההכל. נמאס לייייייייייייי. לא רוצה יותר שום דבר. בא לי לוותר. רוצה רק שקטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט מההההההכל, מכוווווולם מ ע צ מ י . לא רוצה יותררררררררררררררררר לא רוצה אמן

איתך כל כך איתך לא עוזבת לא לדאוג נעבור את זה יחד את לא לבד

תודה שאת איתי. תודה על הכל. מצטערת שאני ככה. אוהבת אותך

מצטערת שכך את מרגישה בתוך סופה שחורה של כאב מר וקודר.. מקווה שהשמיים שלך יתבהרו במהרה וקרני אור יפציעו מבעד לעננים .. אחרי סערה בדרכ בא שקט... תחזיקי מעמד! איתך שולחת חיבוק סמויה

תודה על המילים החמות והחיבוק. אני אתחזק בסוף, רק שכרגע אני ממוטטת וזה נראה לי רחוק ולא מציאותי לי. אין לי כוח יותר.

יודעת שקשה מחזקת ומזכירה שאני איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה על המילים החמות ועל שאת איתי. זה המון המון בשבילי, מרגישה כל כך לבד, וכל כך קורבן. לא יודעת אחרת נולדתי לתוך זה, קורבן מגיל אפס ובטח עד המוות. לא יודעת אחרת. בשורה התחתונה זה מה שאני, ואני לא רוצה לחיות ככה, לא רוצה יותר לא מצליחה לשנות וגם "לצחוק" על זה לא משנה את העובדה הזאת. לא רוצה יותר.

חברה טובה שלי שגרה בארצות הברית במצב לא טוב הסרטן התפשט היא כבר כמה שנים עם המחלה הארורה הזאת היא היתה מאושפזת ועכשיו היא אמא שלה נוסעת שבוע הבא וזה תהליך ארוך ומורכב להוציא ויזה וגם נכנסנו לחג נוסף ואני מרגישה שאני צריכה לנסוע שאני חייבת להפרד ממנה מנועה לא הספקתי להפרד ואני לא רוצה לאבד גם את רחלי אבל יש לי הרגשה לא טובה ואני כל כך רוצה להאמין שיקרה נס והיא תחלים אני כאן והראש שלי שם רוצה שהיא תראה אותי שאני אגיד לה כמה היא יקרה לי להיות לידה ולצידה עצוב לי כל כך מרגישה שאם עכשיו היתה לי אפשרות הייתי עולה על המטוס אליה מישהי יודעת מה התהליך להוציא ויזה מהר אני חייבת להיות בארץ ב29 לחודש יום לפני התחלת הקורס לעבודה החדשה אני יושבת כאן בוהה במחשב וחושבת על ההיכרות שלנו שהיתה מיוחדת אנחנו כבר שנים חברות אני דירבנתי אותה לנסוע לשם ושם היא הכירה את בעלה וזה גם היה בכיפור בצאת כיפור היא טסה לארצות הברית עם מזוודה אני זוכרת שהיא ארזה ליוונו אותה לשדה התעופה כאילו סגירת מעגל לא רוצה לאבדדדדדדדדדדדדד אותה רוצה להגיד לה שאני אוהבת אותה ולהיות לידה ולהחזיק לה את היד אבל המרחק מפריד

גל יקרה, מבינה מאד את הכאב שלך ואת הרצון להיות לצידה של רחלי, לאחוז בידה ולהגיד לה שאת אוהבת. מקווה שהיא בכל זאת תצא מיזה ותבריא. מקווה שתצליחי להגיע אליה ולומר לה את כל מה שרצית. אין ממש מה לעשות, כלומר את לא יכולה להבריא אותה, והחוסר אונים סביב זה נורא כואב. איתך מחבקת. שלך - מציאות אחרת

זה לנסות להבין שהמצב לא טוב ורק צריך להתפלל לנס זה לנסות להבין שחברה של 26 שנה במצב סופני וזה רק עניין של זמן דיברתי איתה אתמול היא ניסתה לצחוק ולעודד אותי ואמרה שהכל בסדר סגרתי את השיחה והרגשתי שזה הזוי שהיא מעודדת אותי למרות שניסיתי לעודד אותה התקשרתי לאמא שלה היום והיא אמרה לי שהיא ככה לכולם אומרת שהכל בסדר חזקה ליד כולם תמיד היא היא היתה כזאת אבל המצב גרוע זה התפשט לה ואני מנסה להזיז הרים כדי לנסוע כי אני לא יודעת כמה זמן תהיה לי הזדמנות את נועה פיספסתי ועד היום קשה לי עם זה שלא הצלחתי להפרד ממנה תודה על התמיכה

מאוד מצער לשמוע על מצבה של חברתך.. את ככ רוצה להיות לידה! לצערי אינני מכירה את הפרוצדורה להוצאת ויזה במהירות אולי את יכולה לבקש אישור מיוחד, תוך הוכחת מצבה הבריאותי של חברתך, תנסי כמה שיותר מהר..תנסי לברר דרך סוכנות נסיעות ומצאתי קישור שיש בו גם סעיף של טיפול בבקשות מיוחדות.. http://www.supervisa.co.il מאחלת המון בריאות לחברתך! וגם..שתצליחי לנסוע אליה שולחת חיבוק סמויה

על הלינק ועל התמיכה אני כל כך רוצה להאמין שאני אצליח לנסוע אליה להיות איתה ולצידה דיברתי היום עם איסתא הם יכולים לסדר ויזה אבל זה לוקח בן 3 לארבעה שבועות וגם החג נכנס אני אנסה להכנס ללינק שנתת לי מקוה שמשם זה יסתדר

מצטערת לשמוע זה באמת זמן ארוך אולי תצליח לשרוד? לנצח? הפרידות האלה קשות אכזריות בשורות טובות אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

החלטנו להיות אופטימים המשפחה שלה ואני והלוואי שבאמת יקרה נס והיא תחלים ונרקוד בחתונה של הילדים שלה זה מה שהיא רוצה

אני כרגע לא יודעת מה לעשות ומבקשת את עזרתכן :( אני לוקחת גלולות מזה 3 שנים ואף פעם לא הלכתי לרופא נשים אתמול הגיע התור שלי שלקח לי כלכך אומץ לקבוע אותו . וקבעתי אצל רופאת נשים. אני חוששת שהיא ניצלה אותי ואת תמימותי לאחר ששכבתי עירומה על המיטה ואמרתי לרופאה שאני לא משתמשת בטמפונים היא שאלה "ואצבעות?" אמרתי לה שגם לא אז היא אמרה שהיא תבצע בדיקה מינימלית לאחר החדרת אצבע אחת של הרופאה ללא חומר סיכה כלשהו ביקשתי ממנה לעצור כי כאב לי היא לקחה לאחר מכן חומר סיכה ומרחה לי אותו והרגשתי שהיא קצת עלתה "למעלה" ושאלה אותי האם זה נעים לי. אמרתי לה שלא היא עזבה והמשיכה את הבדיקה רציתי לשאול האם נוצלתי ??? ומדוע היא שאלה אם זה נעים לי ??? האם כשרופאת נשים מורחת חומר סיכה היא אמורה לעלות למעלה ולגעת קצת בדגדגן ? אשמח לתשובות , אני פשוט בוכה פה :(

לא יודעת מה לאמר לך ... קשה לי לענות כי אני תמיד מוצאת את עצמי מנסה לאזן את הדברים ולהגן על השני ..ומכוון ולא הייתי שם מן הסתם לא יודעת . מה שכן יקרה אני יכולה לתת לך יד / כתף וסתם להיות איתך בשקט כי אם כן או לא מה שחשוב זה מה את מרגישה .... תמשיכי לשתף בקצב שנכון לך

אני לא יודעת לענות לך על השאלות ששאלת, ובטח לא מתווכחת עם מה שאת מרגישה מול הבדיקה. יחד עם זאת וכדי לנסות להפנות לאפיק אחר של חשיבה, יכול להיות שהשאלה שלה אם נעים לך באה בגלל שהיא שינתה משהו בדרך הבדיקה בגלל שלפני כן טענת שהבדיקה שלה מכאיבה לך.... כל השאלות באו בגלל שעדיין לא היית לפני כן אצל רופאת נשים. אני לא מתמצאת בבדיקות האלו אבל האופי החודר והפולשני שלהן לא נעים לאף אישה ואולי תחושת החוסר נוחות נובעת רק מיזה. בכל מיקרה מחזקת את ידיך ואיתך להכיל ולהקשיב לך. שלך - מציאות אחרת

אין ספק שהבדיקה עוררה בך סערה רבה בין אם הרופאה פעלה כיאות ובין אם לא, רגשותייך חשובים ואת י צאת מן הבדיקה הזאת לגמריי לא בסדר בתחושה שנוצלת.. ולכן הייתי ממליצה לך להתייעץ עם 1202, יש שם יועצות מנוסות למקרים הלא מובנים הללו... שולחת לך חיבוק, סמויה

לא את צריכה להרגיש בושה... משהו לא כשיר מספיק שלך מרגיש שלא בסדר אז זה לא בסדר גם השאלה לא קשורה ולא מתאימה! הרבה פעמים במצבים כאלה אנו קופאות לא ממש יודעות אם מה שקורה הוא בסדר או לא! אבל הבטן שלך ידכ שזה לא בסדר מצטערת תמיד תוכלי להתלונן - לשלוח מכתב תלונה לפעמים מכתב כזה מציף בעיה ומסתבר שהמכתב נותן כוח לעוד להתלונן. מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לי משהו אחר לומר. פשוט מנוולת. אל תהיי מבויישת. אני מציעה לך לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית. מדובר במלאכיות עלי אדמות שאני בטוחה שיעזרו לך. בהצלחה!

פלאש חדש בלתי נסבל אני כבר לא יודעת איך להכיל את עצמי את הזיכרונות רק יודעת שזה לא נגמר יש בור ללא תחתית של זיכרונות חדשים עם אנשים שלא היו קודם לא מבינה איך אני בכלל עוד קיימת דמעה

מצטערת דמעונת.. שולחת לך כוחות להתמודד לא פשוט, שולחת חיבוק סמויה

כואב עצוב אבל זה היה שרדת את הכל יקרה זכרון חדש יוצא כשאפשר להכיל תמיד לזכור שזה היה ולא עכשיו שולחת חיבוק ועוד אחד וגם לילדה שסבלה שעברה שלא גדלה חיבוק ונשיקה מנגבת דמעה מכילה יש לי המון מקום להכיל תוציאי את הכאב אני איתך יקרה כמה ומתי שאת צריכה חיבוק

עכישיו שבועיים ללא טיפול לא יודעת איך לעבור את זה תודה שאתן תמיד איתי דמעה

איתך יקרה יחד זה תמיד יותר קל שולחת חיבוק לעידוד

הפלשים והזכרונות מאד קשים לנו ומאד מבהילים ומטלטלים. הם יוצאים כאשר הגוף שלך מרגיש בטוח ויודע שתוכלי להתמודד עם הדברים שיוצאים. זה אמנם מאד קשה, אבל זאת הדרך להתנקות מכל הזכרונות ולפרוק את הרעל הזה מיתוך המערכת. איתך יקרה, שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ומלאי כוח ואנרגיה. שלך - מציאות אחרת

שכנה שלי סתם כזה חזרנו פה ושם לידידותנו נחמד להתרועע ולשתות קפה אני בחורה חברותית אבל, אני תמיד צריכה לשים לה גבולות למה היא.. הנה, דוגמה מהיום, היא לא משתנה! הזמנתי אותה יחד איתי לפדיקור, לא כספית אלא לקחת אותה איתי ביחד כי לה אין אוטו מפה לשם שמעה תוך כדי שיחה(אני והפה הגדול שלי..) שאחהצ בארבע יש לי פעילות בבאולינג עם כיתת הילד והיא (חולת קניות והסתובביות) מיד קפצה על המציאה, כיוון שאין לה אוטו אז מהר אמרה " אני באה איתך! נסתובב" בשלוש בערך הודעתי לה - תהיי ברבע לארבע בחוץ כי אני לא רוצה לאחר לפעילות.. אוקיי , כרגיל הגברת מאחרת, אין לה בעיה לייבש אותך +שלושה קטנים בחוץ. עד שסוף סוף מגיעה ה-"המליון דולר", כולה מתוקתקת ולבושה כאילו הולכים לא י'דעת לאן..בתירוצים שונים ומשונים לא, אמא שלי בדיוק התקשרה.. זה כבר רגיל.. נוסעים , בחצי הדרך היא נזכרת.. רגע את שמה את הילד וחוזרים הבייתה ?????????????????????????????????????? הקניון ככ רחוק מביתי, ברור שאחכה ואבלה שעה שעתיים, שם. למה ללכת ולחזור אני בליבי - מה אני נהג מונית? לא! אני לא חוזרת , אמרתי רוצה ת עם השניים האחרים.. ההיא התעצבנה- טוב, אז תעשי פרסה ותחזירי אותי! כמו ילדה קטנה. וואלה פריציפ לא הסכמתי!! אמרתי " אין לי זמן למשחקים האילה אז למה באת איתנו?!" ככה בפנים, למה נמאס לי מהפינוקים האלה עליי כאילו מה את ילדה קטנה? מה נראה לה שאני תוכנית כבקשתה, נהג מונית שלה או מה? אמרתי לה ככה " תחזרי בקו 5 אם את רוצה לחזור מוקדם" יש אוטובוס בתחנה בעיר כל רבע שעה! שוב ויכוחים אבל האוטובוס עוצר רחוק מהשכונה אמרתי, אני יודעת זה עשר דק' , מה הבעיה? סעי באטובוס , כפרה מתוקה (: וואלה נמאס לי, מזה, (בלב) קחי מונית, גם נדחפה אליי כמו דבק וגם מפריעה לי להנות עם הילדים זאת חוצפה! בסוף נראה לכם שחזרתי, לא שסתדר בעיה שלה, יש אוטובוס בתחנה.. והפעם בלי נקיפות מצפון הורדתץי אותה שם ונסעתי והיה מזה כיף בבאולינג עם הילדים הם ככ נהנו , שלוש שעות של כיף ומשחקים עם הילדים מהכיתה, וגם הבנות מהועד כיבדו בנדיבות את האחים, והרשו גם לאח השני להיכנס ב-20 ש"ח, מחיר מסובד לילד מהכיתה, ממש אימהות מקסימות ונדיבות(אילה שאירגנו את האירוע) בכלל לא נתנו לי הרגשה לא נוחה . מאוד נדיב מצידן! והזמינו אותי להישאר עם הילדים האחרים.. מאוד יפה מצידן היה ממש כיף.. (: סמויה

חיבוק ..כל הכבוד .... את לומדת לשים גבולות ולשמור על עצמך נפלא

שעכשיו היא תעשה לך פרצופים עקומים חבקי את הילדה שבך עם זה יעשה לה רע ותיזכרי את ההנאה שהייתה לך עם הילדים שלך חיבוק

כל הכבוד לך. נחישות תמיד משתלמת בסופו של דבר. למדת להציב גבולות ולדאוג לסמויה. ריגשת אותי מאד. תודה ששיתפת. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

זה לא סתם בא ככה זה נראה אולי פשוט אבל לפעמים זה מלחמה בתוך עצמי לעמוד על שלי לפעמים פשוט לא נעים לי ובא לי לותר אבל הפעם לא! שולחת לך חיבוק, סמויה

פשוט קשה מבולבלת כל כך לא שקטה דמעה

ואל תיצטערי יקרה קחי את הזמן שאת צריכה חזקי את כוחותייך . אני כאן בשבילך מתי וכמה שאת צריכה ...חיבוק

מבינה אותך ולגמרי איתך גם בשקט. קחי את הזמן שלך. את הכי חשובה ומה שנכון לך הוא הדבר הנכון. שולחת חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

מאוד מאוד מובן!! בודאי שלא תמיד ניתן להגיב ולהיות חזקה בשביל האחרות... אז הפעם אנחנו בשבילך.. שולחת לך חיבוק סמויה

התעורר בי צורך ככ עצום לחיבוק להיות מוקפת זרועות ששומרות עלי להרגיש מוחזקת לנוח והצורך משגע אותי זאת כמיהה ככ חזקה ואני לא מצליחה להרגיע את זה נמאס לי כבר לחיות בלי כל הזמן דמעה

שולחת לך חופן של חיבוקים, עוטפים עדינים ומלאי אנרגיה, לכל רגע שתרצי בהם. ועוד חיבוק אוהב מכל הלב, שירגיש לך אמיתי לגמרי. שלך - מציאות אחרת

מחבקת ועוטפת זה מן תקופה כזאת הסתיו והחגים זה יעבור ... ובנתיים יקרה חיבוק אוהב אוהב מכל הלב וגם לילדה הזו שמפחדת וצריכה ורוצה ולא מסוגלת גם לה חיבוק אוהב אוהב ואולי גם דובי ושוקו ועוד חיבוק אחד לך יקרה לעידוד

לא יכולה יותר.. אני מאבדת אנשים סביבי, לפעמים אני מרגישה (לרוב) שאני אשאר ככה לתמיד, שאף פעם לא אהיה בריאה, לא מאמינה שיהיה לי עתיד, אני מאוכזבת,רוצה למות..

אם את מאבדת אנשים סביבך, זה אומר שתא גם ככה נמצאת בסביבה שלא מתאימה לך, כי אלו אנשים שלא מבינים אותך. והם מאבדים אותך, זה לא את שמאבדת אותם, כי אנשים כאלה באמת שלא צריך. כשאת תהי בסביבה המתאימה לך, ותמצאי לך חברים ותעשי מה שאת אמורה לעשות כדי למנף ת'צמך, את תצליחי, ואני בטוחה שתצליחי, כי את נשמעת מיואשת אבל גם אופטימית. שתהיה לך שנה טובה :)

זה לא ממש נכון, כי אני מאבדת דווקא אנשים שכן אוהבים אותי, יש לי אישיות קשה,ושרוטה, לכן אני ככה, מצטערת,

יקרה מאמינה שיש לך עתיד נכון קשה לנו ונכון שקשה איתנו אבל אני מאמינה שיש לך עתיד איתך יקרה שתפי כמה שנוח לך אל תיתיאשי

אין מה להאמין, אם זה עושה לך טוב להאמין בשמחה, אני כבר התיאשתי, אני מחכה ללכת מהעולם כבר, סופרת ימים, אני לא עושה צעדים אבל אני גם לא אחכה הרבה זמן, אני לבד בעולם,כך או אחרת. ועוד משהו קטן,, סליחה אם אני נשמעת חצופה, אבל אני ממש לא אוהבת שאת או אחרים אומרים "אנחנו", או "איתנו", אני לא רוצה להאמין ולא יכולה להאמין שאני חלק מזה, ולא,אני לא רומזת שום דבר רע, אני לא מזלזלת, זה רק מפחיד אותי לחשוב שאני גם עברתי את זה, סליחה

מה שלומך ? אני עדין כאן בשבילך ....בזמנך

http://www.aish.co.il/h/hh/hh-video/50712177.html זמן לבקש סליחה כנה באופן אישי מכל אחת ממי שנפגעה בכל צורה אם פגעתי, אמרתי... דלגתי, לא עניתי, עניתי ופגעתי אם פספסתי ובעיקר שאיני מצליחה להיות כאן מספיק כפי שהייתי רוצה... סליחה אתן יקרות וחשובות מאוד גמר חתימה טובה וצום קל לצמים ולצות אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

יפה הסרטון של הסליחה... נותן הרבה קווי מחשבה חדשים שלא ידעתי, תודה,

אז ברוכה הבאה לפורום מוזמנת להיות חלק לחלוק לשתף להיות פחות לבד! כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אישה מדהימה לפעמים אני שואלת עם את אמיתית לא צריך לבקש סליחה יקרה באמת בטח על זה שיש לך עוד חיים חוץ מאיתנו . מדברת בשמי אבל בטוחה שכולן תסכמנה איתי המעט שאת כאן זה עולם ומלואו הרבה יותר ממקומות אחרים ועם דילגת או לא ענית זה מראה על אנושיות ועם נפגעתי ושוב מדברת רק עלי זה שלי ממקומות שלי ולא קשור אלייך ... באמת תודה מכל הלב שאת כאן עבורי עבור כולנו זה כל כך לא מובן מאליו

גמר חתימה טובה גם לך... סמויה (:

בהרגשה שלי מספיק לי לדעת שאת כאן בסביבה, שאת יודעת ורואה ומעודכנת במתרחש כאן, בשביל להרגיש כאן בטוחה. זה עולם ומלואו ולא ניתן להגיד אותו על כל מנהלת פורום..... ויותר מי זה אני יודעת שברגעים הקשים את תמיד כאן, מגיבה, תומכת, עוזרת, מבינה ומחבקת. זה המון ולא מובן מאליו בכלל. זה המקום וזאת ההזדמנות להגיד לך תודה על כל מה שאת עושה עבורנו, עבורי. אני מאד מאד מעריכה ומוקירה אותך על כך. בשבילי זה המון וזה עוזר ומשפר את ההרגשה תמיד. שנה טובה וגמר חתימה טובה, שלך - מציאות אחרת

שולחת חיבוק אישי לכל אחת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני אומרת, אני יסלח אני יסלח,לכולם על הכל, בראש במילים אני סולחת ולא כועסת, אבל בלב הלב שלי מלא בכעס,שנאה,אכזבה,אשמה, העלבות,זכרונות שאני לא יודעת איך לשחרר, לא מזמן הבנתי שאני נוטרת טינה, ומאז אני מרגישה רע,כי אני לא יודעת לסלוח באמת, מכל הלב,אני אוהבת,לרוב את כל מי שפגע בי, חוץ מהפוגע שתקף אותי, אבל אני לא באמת אוהבת אותם,אלא אולי מתוך רחמים שהם צריכים אותי,או מתוך אי ברירה,(כל האנשים שפגעו בי) אני חושבת שאני יותר נפגעת מהם מאשר אוהבת, כי אנשים שאני אוהבת והם פוגעים זה יותר כואב, מאנשים שאני לא מכירה והם פוגעים, ... גמר חתימה טובה..

מזדהה עם הרבה שכתבת.. גמר חתימה טובה, סמויה

אני לא לגמרי מצליחה להבין אם סלחתי אני מבינה שהוא פגע בי בגלל שהוא עצמו אדם לא יציב עם מלא חרדות ולא יודע איך להתמודד עם החיים בצורה יעילה הוא פגע בי לא כדי לעשות לי רע אלא כי לא הבין מה הוא עושה לא חשב על ההשלכות לא הבין מה זה יעשה לי אז אני מבינה את חולשותיו ואת המקום הפגוע שלו האם זה אומר שאני סולחת??? אני גם חושבת שלא משנה מאיזה מקום באה הפגיעה לא היתה לו את הזכות לפגוע!!! כי זה שאני נפגעת לא נותן לי את הזכות לפגוע באחרים ומצד שני פגעתי בהרבה אנשים בחיי כשלא היתי מודעת להשלכות כשלא הבנתי מה אני עושה האם אני יכולה לסלוח לעצמי??? ומה זה בעצם אומר - לסלוח??????????????????????

שחף יקרה, לא יודעת אם אני צודקת או באמת יודעת מה המשמעות של סליחה אמיתית. בשבילי בגדול זה אומר לנטרל את כל הכעסים והטינות על מה שקרה ועל מי שעשה את זה. לקבל אותם כמו שהם, להבין שהם חולים ומעוותים ובעיקר להבין שכל הכעס שמצתבר שם סביב זה שאני לא רוצה לסלוח או מרגישה שזה לא נכון, יתנקם ומתנקם בי בסוף, כי כמו שאמרתי קודם, זה כמו לשתות כוס רעל ולחשוב שמי שפגע בי ימות מימנו. שתיתי כבר יותר מידי רעל וגם האביסו אותי בזה, ואני בוחרת להפסיק עם זה. לסלוח לא מקבל משמעות של להיות חלשה ולאבד שליטה, אלא להעריך את עצמי מספיק ולדעת שיש לי את הכוחות להתעלות מעל זה למרות הכל.... חיבוק וגמר חתימה טובה, שלך - מציאות אחרת

ואם אני לפעמים כועסת ולפעמים מרגישה שהשלמתי וכבר לא כועסת אז מה זה אומר? שחלק מהזמן אני סולחת וחלק מהזמן לא?

שחפונת יקרה התהיה בה את נמצאת מצביאה לדעתי על המקום בדרך בו את נמצאת.. המשיכי,התמידי ואת פשוט תגיעי אוהבת ורותה להיות גם אני במקום הזה מרום

גם את תהיי שם אני בטוחה! גמר חתימה טובה

זה שהוא לא חשב על ההשלכות, לא נותן לו לגיטימצייה, מקומו מחוץ לחברה. זה כל הרעיון של חברה. לנסות לחיות לפי כללים וחוקים ונורמות שיאפשרו תנועה במרחב והתנהלות כמה שיותר טובה, יעילה, וחברתית. מי שלא מסוגל לכך, ופוגע בחברה, מקומו מחוץ לחברה וחבל שלא תקף עוש מות בישראל. אם השופטים ומקבלי ההחלטות היו מבינים שהפגיעה של אותן נשים, גורמת לכך שישראל תהיה מדינה ענייה יותר עם פחות משאבים כספיים, אולי היו עושים משהו בנידון. הרי אישה לא מתפקדת זו אישה שלא מכניסה כסף למדינה, והמדינה הזאת הרי כ"כ חומרנית, שלא חשבה על הדברים עד סופם. יש כ"כ הרבה נשים שיכולות לתרום משכלם ומרצם, ולא יכולות מסיבות שונות. ברגע שיהיה עונש מוות לאנסים, תתנקה החברה מאנשים שהם בעצם עור ודם ועצמות אבל לאבאמת אניים, ותיכנסנה לחברה נשים טובות, חכמות, משכמן ומעלה שיכולות לתרום המון לחברה ואולי יותר מכל אחד אחר. כי TIME IS MONEY, אבל כשלא מתחשבים בזה מאבדים הון אנושי רב!

אני עוד לא יודעת מה זה באמת לכעוס ככה שלסלוח .... בדרך כלל כשאני כועסת אני מיד מוצאת מה אני לא בסדר על הפגיעה אני כבר לא מדברת אני בכלל לא במקום ... הדרך שלך מופלאה את עושה תהליך וזה נהדר ...כייף לראות אותך כאן שנה טובה לך

מוקדם מוקדם היום בבוקר השעה שלוש לפתע רעש חזק מבחוץ מתעוררת בבהלה העיריה גוזמת עצי דקל מתחת לחלון שלי מסור חשמלי רועש במיוחד וצוות של "בני דודים" צועקים ושומעים מוזיקה בערבית בשלול לפנות בוקר מתקשרת למוקד העירייה יש להם אישור מתקשרת למשטרה יש להם אישור גם לצעקות ומוזיקה? אני שואלת לא אורמת השוטרת ושולחת ניידת שמגיעה כמובן עם סירנה ואורות מהבהבים כי זה מאוד חשוב שכללל השכונה תדע שהגיעה משטרה וכבר שלוש וחצי ואז פורץ ויכוח בין השוטרים לעובדים וזעקות רמות וכבר כמעט ארבע לפנות בוקר בסוף השוטרים עוזבים הרעש ממשיך ארבע וחצי סוף סוף הם מתרחקים שקט יחסי ואני חושבת שזהו העיר שלי השתגעה סופית בקיצור עייפה צום קל למי שצם וחתימה טובה לכולם מחבקת דמעה

אוהבת חיבוק ...

חיים ארוכים, בדיוק חשבתי עלייך.. ואיך את אני באמצע ההכנות ובכז... מצטערת על הלילה הלא שקט ברחוב שלך מקווה שהלילות הבאים לא יהיו כאילה.. רציתי לשלוח לך חיבוק (: סמויה

אני חושבת שאנחנו כל כך מטולטלות מבפנים שכל רעש לא שייך מטלטל אותנו עוד יותר, אנחנו קופצות מכל דבר. לפחות אני כך. הבוקר עמדתי במטבח, מבשלת. הבן הקטן שלי פתאום עמד לידי, הוא לא צייץ בכלל. רק רצה להגיד בוקר טוב, עוד לא הספיק ואני קפצתי. קל וחומר מה שיכול לעשות רעש של כלי עבודה כבדים. צריכות להרגע ולהרגיע. מקווה שהשלווה והרוגע יחזרו למחוזותינו במהירה. חיבוק וגמר חתימה טובה.... שלך - מציאות אחרת

"שנים חולפות ועדיין.." אני למשל, לא סולחת לכולם מצטערת .. ובכז , מוקדש באהבה רבה לכל מי שאיתי באמת ושאני אוהבת.. http://www.youtube.com/watch?v=jThgoRoOzV8 סמויה

סמויה יקרה לפעמים כשאנחנו מרגישות שלא רוצות או לא יכולות לסלוח ואפילו שלא מגיע שניסלח, בהרגשה שלנו אנחנו מרגישות בשליטה ושהכוח בידיים שלנו. האמת היא שבעצם כשאנחנו לא סולחות אנחנו שותות כוס של רעל וחושבות שהאחר ימות מימנה. זה שאנחנו לא סולחות גורם לכך שניצבור בתוכינו המון כעס שהוא המשמעות של לא לסלוח, וזה רק מזיק לנו ולא עושה שום דבר לאחר. לכן עד כמה שזה נשמע קשה, ואולי אפילו אבסורד, מוטב להתאמץ ולהגיע לסליחה אמיתית. זה רק ישפר לנו את ההרגשה ואת הבריאות. גם כשמבקשים סליחה, זה נועד לכך שאנחנו נרגיש טוב יותר, שירד לנו עומס ונטל מהלב. רק תחשבי על כך, ואני יודעת שקשה ליישם, אבל זה אפשרי. שלך - מציאות אחרת

על המילים החמות שולחת לך חיבוק סמויה

בדרך כלל אני לא שומרת טינה ...וסולחת . היחידה שבטוח לא סלחתי לה זאת אני אל האחרים לא בטוח שהתחלתי להפנים ולכעוס... בקיצור מציאות צודקת בזה שכשאנו לא סולחות במודע אנחנו מרעילות את עצמינו ... אוהבת ומחבקת מקווה שתימצאי את הדרך

אחד הדברים שאני לא סולחת עליהם , למשל הוא בגידה באמוני... בעיקר מאילה שאני סמכתי עליהם בעיניים עצומות אבל עכשיו אני יכולה להגיד- שאני כן סולחת להם , זה לא שאני אעשה עם זה משהו.. אבל לעולם אלמד להישמר מפניהם! שולחת לך חיבוק גדול , יקרה סמויה

http://www.youtube.com/watch?v=-nlXvmt3SAU&feature=related מצטערת באמת מכל הלב אם טירגרתי או פגעתי כאן במישהו אם הצפתי בהודעות בכאב .לא הייתה לי כוונה כזאת .... אז באמת מכל הלב סליחה בנות , אידה ...תודה שאתן כאן זה לא מובן מאליו כרגע צריכה זמן להבין להפנים לעבד דברים ... איתכם בלב תמיד

כמו תמיד אני לא מצליחה לפתוח את הקישור, אפילו את הקישור שאני פרסמתי לא הצלחתי לפתוח. חחחח.. :) אבל הוא בטח בנושא הסליחה. לא טירגרת אף אחד, ומעבר לזה כתבת טריגר בהודעות שלך, כך שמי שפתחה אותן לקחה בחשבון שזה אולי מאתגר... וגם לא פגעת באף אחד, ולא עשית שום דבר רע. רק כתבת את מה שהרגשת, וזה מה שאנחנו עושים כאן. הכל בסדר, אל תעמיסי על עצמך עוד כאב, פשוט אל.... אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. איתך תמיד, שלך - מציאות אחרת

זה אמנם חודש הסליחות אבל, את לא צריכה לבקש בכלל סליחה על כך שאת מוציאה את הכאב שלך כאן לא פגעת באף אחת שולחת לך חיבוק סמויה

זה לא מה צריך זה מה אני מרגישה .... וסליחה כשנאמרת מכל הלב חופנת בתוכה המון ...המון תובנות ושינויים ...ואני מרגישה שיש על מה לבקש סליחה תמיד יש מקום לשינוי וכפרה ...וזה לא בא ממקום של אשמה זה בה ממקום של לעצור ולנשום ולחשוב . אוהבת אותכם באמת אתם חשובות לי ודוד דאור פשוט נפלא

אני מאמינה שמה שאנחנו מרגישות הוא תרגום של האינטואיציות שלנו, ובמובן מסויים האינטואיציות שלנו יודעות לכוון אותנו לדרך שהכי נכונה ומתאימה לנו. כל אחת מרגישה אחרת ומתנהלת אחרת, מתנהלת בדרכה מול דברים דומים ואפילו זהים. לכן כשכמה אנשים מסתכלים על אותה תמונה או חווים את אותה חוויה, כל אחד מתרגם את הדברים בדרך הייחודית לו, והיא הדרך הנכונה והמתאימה לו. אוהבת אותך ואיתך תמיד, שלך - מציאות אחרת

בודדה, ברוכה הבאה לפורום. מקווה שתרגישי כאן טוב ושאת לא לבד. תמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. כאן בשבילך, שלך - מציאות אחרת

מאחלת לך בהצלחה ומחזיקה לך אצבעות, תרגישי בנוח לשתף, את לא לבד,

ברוכה הבאה ברוכה הבאה לפורום מוזמנת להיות חלק לשתף, לחלוק להתייעץ להיות פחות בודדה יותר את... כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מקווה שעכשיו את מרגישה שכבר פחות מושיטה לך יד, סמויה

כל השיר הזה מדבר אותי, כמו שהייתי, כמו שחוו אותי האחרים. ההבדל היחידי הוא שאני עדיין "בחיים"..... http://www.youtube.com/watch?v=-kNAZ8fNASs&feature=related

והשיר יפה, גם את אישה יפה .לא מכירה ולא יודעת מה לכתוב לך אבל את לא לבד שתפי על העובר עלייך אם נכון לך .

תודה על המילים החמות. זה המון ולא מובן מאליו בכלל. שלך - מציאות אחרת

היא שרה כמו מי שנלחם על חייו היא שרה כמו מי שמסגיר את פחדיו היא שרה כמו מי שזקוק למגע אני רוצה לקרוא לה פרח משוגע תמשיכי לשיר יקירה תשירי מהלב מכאב משחה באהבה מאחלת הרבה שירים של אושר ואור חדש איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

השיר הזה כל כך מדבר אותי, כי כל חיי תמיד "שרתי וזימרתי" לכולם מתוך צורך קיומי של ממש לפחות בהרגשה שלי, של להרגיש שאני מוכנה לעשות כל דבר, הההההכל בשביל חיבוק קטן, ואפילו קטנטן של אהבה אמיתית, שיתן לי כוח לחיות. וכן הייתי משוגעת שהשליתי את עצמי כל כך הרבה זמן בכזאת נחישות, שזה יוכל ויכול להתקיים ולקראת. כל חיי אחר כך חייתי בהרגשה שאני משוגעת על שאני חושבת שזה יכול לקראת ובכל זאת אף פעם לא וויתרתי על התקווה והניסיונות. רק בסוף הכל נמוג ונותרתי עם האין ועם הזלזול שלי בעצמי, על הנואשות והטיפשות שלי.... תודה על מילים החמות, ריגשת אותי המון. שנה טובה וגמר חתימה טובה, שלך - מציאות אחרת

שולחת לך חיבוק וגמר חתימה טובה והרבה כוחות ואומץ לקבל ולהשלים עם הפרח המשוגע שקיים בך, הפרח הכי מיוחד והכי יפה בשדה!! "פרח משוגע"-צרוף מילים מעניין שמסעיר את הדמיון.. נסי לצייר פרח-משוגע, תראי מה ייצא לך.. (: סמויה

חלק נוסף במילות השיר הוא, לפעמים היא צעקה כמו ציפור מקוללה היא הייתה הקיסרית של המוכים והכמהים..... מותה תמיד חמד אותה, המוות שביקש לנסותה.... היא שרה כמו מי שנטש את ביתו, היא שרה כמו מי שמפיל תחינתו..... היא שרה כמו מי שזקוק למגע אלה חלקים מהשיר ויש עוד, כולם בעצם מדברים אותי, את מה שעברתי ואת מה שאני מרגישה היום. שם לא הרגשתי כלום רק פעלתי בהתאם לרגשות שהודחקו, שאיתם לא יכולתי להתמודד ישירות כילדה..... ופרח משוגע, כי הייתי משוגעת שבכלל חשבתי שהרצונות האילו שלי למגע אוהב אמיתי יכולים להתגשם. הם לא התקיימו אפילו בדמיון. באשר לציור, לפני כ- 3 שנים גיליתי שאני יודעת לצייר, עד אז חשבתי שאני לא מוכשרת בכיוון הזה בכלל. הייתי מציירת את הרגשות שלי, וזה כל כך טירגר אותי שהפסקתי. אם אני חושבת על לצייר את הפרח הזה, זה בכיוון של פרח קשור בחולצה של אשפוז של חולי נפש, (החולצה שסוגרת להם את הידיים ולא מאפשרת להם לזוז) ועם אינפוזיה של רעל לווריד..... מן הסתם כל כך הרבה פעמים ניסו את העמידות שלי מול סכנת חיים קרובה וממשית. זה לאן שהפליג הדמיון שלי, שבשבילי הוא מציאות ותיאור של מה שאני מרגישה.... תודה על המילים החמות, שלך - מציאות אחרת

תודה יקרה, ריגשת אותי והתוצאות כרגיל.... וגם אני איתך תמיד תמיד, בכל מקום ובכל מצב. שלך - מציאות אחרת

אמא שלי חבל שעניתי לה , אתמול אומרת לי בקול מתחנחן ילדותי "אני יכולה לבוא לראות את הילדים מחר?" אוףףף עכשיו נהפכתי למפלצת שלא מביאה לה את הילדים כן כן "הסבתא האוהבת" כרגיל, הכישרון שלה לשים את עצמה בעמדת הקורבן הרי, היא אףפעם לא רצתה קשר היא לא יכולה לסבול אותי יותר מכמה שעות זה באחריות! אז בימים אלה שאיניי זקוקה לה יותר פעם, הייתי משתוקקת לצל של יחס ממנה בעיקר אחרי הלידות רציתי אמא להביא את הנכדים לבוא בשבת וכל זה אבל זה לא היה זה.. ששנים שלא הבנתי את עצמי והייתי נדבקת אליה בכוח וחטפתי על זה סטירות וכיום אינני רוצה אין לי סבלנות אליה בכלל! ובטח לא להערות המקסימות שלה אלימות מילולית לשמה! אז מה היא רוצה ממני? לעולם לא מאמינה בה יותר אמון שלא יהיה ולא יחזור!! ועכשיו הסכמתי שהיא תבוא רק שלא תלך לבכות לאחרים שאני מתעללת בה ולא רוצה להראות לה את הנכדים.. היא ככ מסוכנת ולא תמימה בכלל אפילו שדיברה בקול כזה חמוד וילדותי אני צריכה להיזהר ממנה, אפילו. אין לי כוח לזה בכלל הלכתי להקיא בכוונה למה אם מחר היא תבוא היא תתחיל לשגע אותי למה אני לא חוזרת לגוף שלי עדיין זה כל מה שמעניין אותה מקווה שלא יסתדר לה לבוא שיתקלקל לה האוטו, או משהו דחוף בעבודה.. יש מצב שזה יקרה..

סמויה יקרה, אני מרגישה שעשית צעד ענק קדימה ובמובן מסויים די הצלחת לנטרל את ההשפעה של אמא שלך עליך. ניתקת את הקשר הרציף, לא התראית איתה הרבה, ובעיקר הכל היה מיתוך בחירה שלמה שלך, וכדי שתרגישי טוב. וכשהיא שוב התקשרה, נפל לך הביטחון ושוב הפחד שאת לא מספיק טובה בעיניה ושהיא תעיר לך על ההתנהלות שלך ועל המראה, שוב זרקו אותך למקום של לרצות לרצות אותה כדי שהיא תהיה מרוצה מימך ותשבח אותך במילים ובמעשים. יקרה, את טובה בדיוק כמו שאת, בין אם אמא שלך מודה בזה וגם אם לא. אף אחד לא יכול לקחת את זה מימך, גם לא אמא שלך. תאחזי בזה. תדבקי בעובדה הזאת ומה שלא יהיה ומה שהיא לא תגיד לך, כל דבר, לא יזיז אותך יותר מהאמת שלך. מגיע לך להרגיש טוב ושיהיה לך טוב, וכל מה שעוזר לך להשיג את זה עבורך הוא נכון ולגיטימי. אמא שלך תדבר, ואת תסנני, ותקחי מישם רק את מה שטוב לך, ואם לא יהיה משהו טוב לקחת, תצרי אותו לעצמך.... את טובה ומקסימה ואל תתני לאף אחד ושום דבר לערער לך את הביטחון בזה שאת כזאת ולהגיד לך אחרת. איתך, שלך מציאות אחרת

לא משנה מה תבוא או לא תשמרי על עצמך... שולחת חיבוק איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אכן התקלקל לה האוטו! אבל היא בכז באה, באוטובוס.. ו..ביננו הייתה מעט מאוד תקשורת יוןתר נכון, גבול! היא לא העירה לי שום הערות לא מרע וגם לא טוב כלום באה להיות עם הנכדים הביאה להם שוקולדים הכינה איתם שיעורים וביני לבינה עמד גבול ברור שהיא לא העיזה לחצות אותו כנראה שבאמת הצלחתי לנטרל את ההשפעה שלה עליי כפי שאמרת , מציאות במחיצתה וגם שלא לידי אחרי שעתיים של ביקור הקפצתי אותה לתחנה (שלא תשלם שוב מונית, כי פה זה יקר).. וזהו.. אה ועוד דבר, היא רצתה לראות את המטבחון שבעלי עשה ושם אני נוהגת לעבוד וליצור לעצמי כל מיני.. אז היא לא הבינה מזה פתאום התמונות האילה, שממלאות את החדר חשבה שקנינו אבל ככ הרבה? אמרתי לה שהם שלי, לא האמינה! עד שהראתי לה שהם חתומים על-ידי אמרה:"איך זה? את תמיד היית ככ שמאלית !וחולמנית וכל מיני אז איך??? האמת, גם אני לא יודעת אבל.. עובדה שהיא נאלצה לקבל אותה לגביי (הופתעה ממש האמת) זה היה קול! חחח(:

כאילו נכתב ממש על מה שקורה לי... מאחורי דלתות יהודה פוליקר "סגרתי את עצמי מאחורי דלתות בין אלף מחשבות וארבע קירות החופש הוא חלום שקרתי אין חיה כזאת כלבים משוגעים נובחים בתוך ראשי רוצחים מטורפים מסתובבים חופשי האושר כבר לא גר פה אל תקחי את זה אישי פתאום נכנס בי שגעון ויש בי פחד אי אפשר ביחד ואי אפשר לבד אני רואה אותה מולי מהחלון מהראי וכבר מזמן געגועים הורגים אותי שכבתי על הגב באגרופים קפוצים בקשתי לעצור אבל כולם רצים הבית הוא מקלט של חלומות שמתנפצים והחיים הפכו הרגל לצג הפחד אי אפשר ביחד ואי אפשר לבד אני יוצא מדעתי זה לא נשמע לך אמיתי אבל עכשיו געגועים הורגים אותי פעם כן פעם לא מה מושך אותי ללכת מפה ומה מושך אותי לבוא פעם כן פעם לא אומץ לב הוא כמו הפחד עצמו זה בגללי או בגללך ואת אומרת לי אף פעם לא ידעת לשקר ואת אומרת רציתי לחבק אותך יותר חלמתי ששקעתי אל קרקעית הים אני באזיקים נופל מראש סולם רוצה לצעוק הצילו תעצרו את העולם כלבים משוגעים נובחים בתוך ראשי רוצחים מטורפים מסתובבים חופשי האושר כבר לא גר פה זה לא נשמע לך אמיתי אבל געגועים הורגים אותי פעם כן פעם לא מה מושך אותי ללכת מפה ומה מושך אותי לבוא פעם כן פעם לא אומץ לב הוא כמו הפחד עצמו זה בגללי או בגללך ואת אומרת לי אף פעם לא ידעת לשקר ואת אומרת רציתי לחבק אותך יותר ואת אומרת לי אף פעם לא ידעת לשקר ואת אומרת.." דמעה

יהודה פוליקר כותב מדהים חוצב ממעמקי ליבו, מילים של כאב שותתות דם מקווה שיבואו אלייך ימים מתוקים , קלים מאושרים יותר... כמו בקליפ הבא... http://www.youtube.com/watch?v=SB2tYYYlwMc

התחושות בשיר הן נוראיות, הכאב שם מרסק כל חלקה טובה בלב. ואני מבינה עד כמה את פוחדת. ובכל זאת מיתוך מה שאני יודעת, צריך המון אומץ וכוח כדי להודות שמפחדים, ויתר מיזה, אין אף אדם שלא מפחד, יש רק אנשים שיודעים להתמודד ולהתיידד עם הפחד, וזה עושה את כל ההבדל, כי כשהפחד לא מאיים כל כך, אפשר לתת לו מקום וגם להגיד לו אחר כך, סתלק מכאן..... הפחד הוא מנגנון טוב שנועד להגן עלינו, הוא מתריע כשמסוכן. אנחנו צריכות ללמוד להבחין בין סכנה שקיימת עכשיו בהווה, לבין סכנה שהיא זכרון של פחד וסכנה מהעבר..... מאחלת שיבואו ימים טובים, ורגועים יותר במהירה. שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת