פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

התחלתי קבוצת תמיכה לנפגעי תקיפה מינית . מפגש שלישי ,ואני שכל כך רציתי להיות בחדר אחד עם נשים שמכירות שיודעות שמדברות אותי לא מסוגלת להחזיק את התאורים/ההרגשות שבעצם מתארות אותי. פגישה שלישית של שתיקה ,הידיים שלי מכווצות עד מוות הדמעות מוצאות עצמן יוצאות ללא שליטה ממלאות את עיניי ואני רוצה לדבר רוצה וכלום נאלמת מתעצבת עד מוות. אתמול כשהסתיים המפגש הידיים שלי הפכו לאבנים בקושי הגעתי לאוטו ,אחת מהן שאני אפילו לא זוכרת את שמה הוציאה לי את המפתח של האוטו מהתיק ,נכנסתי לאוטו ולא היה למי לקרוא הקול שלי נאלם הידיים לא מצליחות להפתח ולא יכולתי לנהוג הייתי צריכה לחכות לבד המון המון זמן עד שהידיים שלי נפתחו ו..... לא יודעת מה נכון לי ,רוצה מאוד להיות חלק אבל המקום הפיזי מביא אותי לאיבוד עצמי . אם רק היה אפשרי לקבל יד שתחזיק את ידיי כדי שלא יתאבנו אם רק היה.... צר לי שאני "נוחתת"ככה פתאום. ובכל זאת מאחלת לכל אחת ואחת מכן שנה טובה או לפחות יותר טובה מזו שעברה אמו רות

את קצת מהססת לגביי הקבוצה, אם זאת התמיכה המתאימה עבורך וזה חדש לך עדיין ואולי אינו מרגיש לגמריי שם. קשה לך עדיין לבטוח ולהיפתח.. אבל קרה דבר מרגש ומעניין שברגע של קושי שלך, כאשר התאבנת הייתה שם מישהי מהצד ששמה לב אלייך ועזרה לך להוציא את המפתחות מהתיק וזה יפה בעיניי וזה מה שיפה בקבוצה שאחת בשביל השנייה וזה נותן הרבה כוח תאפשרי לעצמך עוד הזדמניות גם אם זה ללא מילים הגוף מדבר בעד עצמו והנה, בתור התחלה קיבלת את העזרה הנכונה מחברה לקבוצה.. אך את עדיין מרגישה שזה לא מספיק לך זו רק ההתחלה... שיהיה לך המון בהצלחה!!

האמת היא שקשה לי לענות על הדברים שכתבת, כי אני לא יודעת איפה אני אפגוש אותך במילים שאומר. ובכל זאת, אני חושבת שבגלל שהפגיעה משאירה חותם של עוצמות נורא גדולות ונורא כואבות, במובן מסויים קשה לנו לקלוט את הניואנסים הקטנים שמופנים אלינו. לפעמים ובעיקר כאשר מדובר בקבוצה של ניפגעות, כולן מבינות אחת את השניה גם בלי מילים. פשוט כי בהרגשה שלי הנזק שנגרם לנו מהפגיעה הוא באותם מקומות, והפרטים לא חשובים כדי להבין מה הפגיעה הזאת עושה לנפגעת. יותר מיזה ובמיוחד לאור זה שמישהי מהקבוצה ראתה שאת זקוקה לעזרה גם בלי שדיברת, זה יכול להראות לך שאת כן מורגשת ורואים אותך. בקיצור תני לעצמך את ההזדמנות להתרם מהקבוצה. המילים יבואו או שלא אבל יש גם שפת גוף ויש להיות שם, להיות חלק מהקבוצה ולתפוס מקום, וכל אילו עוזרים. ואם תצליחי לראות את הדברים הקטנים במקום לחפש דברים יותר מורגשים ועוצמתיים לטובה, אולי תצליחי להרגיש שזה כן יכול לסייע לך ולחזק אותך. שנה טובה גם לך, איתך - מציאו אחרת

לצור זוגיות למרות הכול ... לגדל ילד לבד ... המחשבות חולפות השעון מטקטק כאשר משהו מתקרב אני מתרחקת מפחד מצד אחד אני משתוקקת ליחד אבל  מנסה לילמוד רוצה לילמוד  נסתי לטפל בעיות הקשב ורוכז  הוא תכן את העבר ראתי בזה ביזבוז כסף לא מחפשת את העבר רוצה ללכת קדימה אבל נראה נמצא במקום בוא אני נמצאת רוצה שינוי אולי הבעיות האלה הם מה שהביא את התקיפה  

כל הכבוד על הצטרפותך לקבוצה! כמובן שזה קשה לשבת בקבוצה לשמוע הציפיות ממך לשתף הקפאון החששות זו הדרך להשתחרר לאט לאט להבין שהכל בסדר שקבוצה יכולה להיות מקום בטוח לאט לאט להרגיש פחות לבד להתחזק להשתחרר להבין שהכל בסדר קבלי את עצמך את הקושי עברי דרכו וההקלה תגיע בהצלחה שנה טובה אידה עו"ס MSW טיפול נפגעות תקיפה מינית

די כבר פשוט די לא יכולה יותר דמעה

איתך יקרה, שולחת לך חיבוק עוטף. את לא לבד. שלך - מציאות אחרת

וכתף לבכות עליה וחיבוק של עידוד אם תירצי

מקווה שעכשיו את מרגישה יותר טוב... שולחת לך חיבוק סמויח

ליבי איתך מחזקת שולחת חיבוק אידה עו"ס MSW טיפול נפגעות תקיפה מינית

האמת לא טוב לי אני עצובה ומבולבלת לא יודעת מה לעשות בקשר לטיפול כי מצד אחד אני כן עושה עבודה עם המטפלת וכן יש התקדמות ומצד שני כל כך חסרים לי החום וההכלה אצלה הלכתי ביום שני לשיחה עם מטפלת אחרת שונה לחלוטין משלי והיא היתה כל כך מכילה כל כל הרגשתי שהיא מקבלת אותי ופתאום הרגשתי כמו מישהו שלא שתה מים המון זמן וכבר שכח עד כמה הוא צמא עד שנותנים לו שלוק של מים קרים ופתאום הצמאון כל כך חזק לא יודעת מה לעשות דמעה

מיצד אחד אני לא רוצה שהדיעה שלי תפגע בך, ומיצד שני רוצה להגיד לך את מה שאני יודעת מיתוך ניסיוני ועל בשרי. היום לאור מה שעברתי בהתנסות שלי עם טיפולים ומטפלות, מבחינתי ולהרגשתי כל המטפלות הן בדיוק אותו הדבר. הן כולן קודם כל לעצמן, דואגות לעצמן ושומרות על עצמן, ובמה שנותר הן שם בשבילינו במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, הן פוצעות במילותיהן ומרסקות. לכן לא בטוחה אם להחליף מטפלת ולהמשיך עם השניה שיותר הכילה אותך הוא הדבר הנכון לעשות, כי בהרגשה שלי, המטפלות כל הזמן משתנות. פעם הן מתייחסות בדרך שטובה לנו ופעם הן מרסקות ומפילות אותנו. זה הניסיון שלי והתגובה שלי אליך היא רק מיתוך מה שאני יודעת. בקיצור תחשבי טוב טוב לפני שאת עושה צעד בעניין, כי לעזוב מטפלת סוגר שם את הדלת..... שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

עד שסופ סופ הגעת לבאר את מפחדת לשתות ממנה.. איזה הרגשה קשה! עם זאת, אני ככ שמחה שמצאת סופ סופ מטפלת מכילה, ומה שאת רוצה וצריכה! אבל, שסוף סוף מצאת "באר באמצע המדבר" אולי זה בכלל פטה-מורגנה וגם היא לא ממשית וגם היא תעלם.. לכן את מפחדת לקפוץ עליה ולשתות ממנה כי אם "היא לא אמתית" גם היא תילקח ממך ותשאיר אותך להתייבש באמצע המדבר שוב לבד שוב נטושה אכזבה שאת (וכל אדם כה צמא) לא יכולים לעמוד בה אז תשתי בינתיים לאט לאט, וקצת מרחוק(זה מה שאני הייתי עושה) עד שאני יהיה בטוחה שהבאר היא אכן אמיתית ולא עוד אשלייה.. אבל אני ככ שמחה שמצאת!! ומקווה שהבאר היא אמיתית! חיבוקי סמויה

ורדת מהפסים הופכת למפצלת כל הדפוסי שספגתי יוצאים השרדות. מאיימים אני מרגישה מותקפת להכות לצעוק לבכות לשרוד עייפה מלשרוד רוצה לחיות לרגע אחד להרגיש איך חי בן אדם שלא נפגע איך זה להיות בגוף שלא מטורגר מכלום בנפש שלא פוחדת שיפגעו בה לרגע אחד ללכת לישון כמו מישהיא נורמלית שלא נפגעה מעולם לקום מבלי למצוא את המיטה כשדה קרב לנשום לצחוק בלי מסכות של סוג ב' להפגע כמו אדם שפוי ללא שריטות עם פרופורציות לחיות כמו אדם נורמלי לא לברוח מהחיים לא לשמוע קולות להריח ריחות לפחד ממשהו שכבר היה לא לחיות בשני עולמות בו זמנית ולהזכיר לעצמי באיזה עולם אני עכשיו רוצה לחיות ולא לשרוד רוצה לאהוב ושיאהבו אותי בלי מגננות בלי שריטות וקשיים רוצה להיות ולא סתם אויר או גוף בלי נשמה רוצה להיות אני מה שנולדתי להיות אני

מאוד מבינה אותך אפילו מאוד מזדהה עם כל הרשימה המרשימה של כל מה שהיית רוצה להיות ולהרגיש מאמינה שלא רק אני מזדהה עם הרגשות הקשים ועם המלחמות הבלתי פוסקות האלה ובמיוחד עם מה שהיו רוצות כן להרגיש מאחלת לך שהכל יתגשם לך יום אחד,,,,,,, שבאמת תזכי להרגיש הכללללל אם אקח את כל מה שכתבת מהשורה,,,,,,, "לרגע אחד להרגיש אייך חי בן אדם שלא נפגע" ועד סוף הדברים,,,,,,, זה נשמע כמו ברכה הכי כנה ויפה לשנה החדשה קבלי זאת ממני באמת כברכה מדהימה שאני בעצמי לא הייתי מסוגלת לנסח אותה טוב יותר ממה שאת ניסחת אותה בהמון אהבה יקירתי לשנה החדשה

מצטערת קצרה במילים חיבוק

מבינה אותך ומזדהה עם המון מימה שכתבת. למעט למחוק את הפגיעה כל מה שכתבת יכול להתגשם לך. מאחלת לך שזה יקרה ויקרה מהר. אפשר להשיג כל דבר שרוצים, זה רק לוקח זמן. ורק דבר אחד. הפגיעה לא עשתה אותך לא נורמלית. היא רק עשתה אותך בן אדם שנפגע..... אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

לפעמים לא מאמינה שזה אפשרי - מצטערת מאמינה שאפשר לשפר אבל זה לעולם לא ילך .הפגיעה שלא נמחקת לעד תשאיר צלקת , שלעיתים תדמם ולעיתים לא אבל היא תמיד תישאר צלקת ושריטה

אני מאחלת לך שתצליחי להשיג כל מה שאת איחלת לעצמך במכתב הזה כל מה שאת רוצה בעצם להיות בלי הקשיים, בלי הריחות והפחדים אני מאחלת לך מכל הלב שכל מה שכתבת יתגשם!! סמויה

הר געש שמתפרץ את דואגת תמיד להיות בשליטה לשמור הכל בפנים מדיי פעם משתחרר דבר לעיתים הכל בבת אחת שמרי על עצמך מצאי את הדרך לפרוק בנוסף לטיפול... סדנא? ספורט? כתיבה? שיחה? הכי חשוב קבלי את עצמך אל תאשמי אל תכעסי את בתהליך כל הזמן איתך אידה עו"ס MSW טיפול נפגעות תקיפה מינית

ודווקא לא האשמתי את עצמי בכלל עד עכשיו . כניראה שהגזמתי כאן מצטערת

לום לכולם אני מבקשת ממכם לעזור לי להבין את השפעות סם האונס על הנאנס/ת. לפני מספר ימים נאנסתי על ידיד אדם שכפי שנראה לי השתמש בסם האונס. אני לא זוכרת כלום מהאירוע בבקשה, ספרו לי אם עברתם אירוע כזה עם סם האונס. האם ידוע לכם על התנהגותכם - על ידיד זיכרון מעורפל או חברים שראו? תודה על העזרה.

היי מיכלי-ברוכה הבאה צר מאוד לשמוע שגם את עברת אונס אני לא מכירה את הסם כך שלא אוכל לספר לך עליו אני מצרפת לך לינק שתוכלי להכנס אליו יש שם המון דברים מענינים על סם האונס http://netex.mako.co.il/?searchPhrase=%D7%A1%D7%9D%20%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1&IndexVersion=finder מאוד מקווה שיעזור לך להבין באופן הכי פשוט והכי ברור כל מה שאת רוצה לדעת על הנושא שנה טובה

אוטו טוטו חג.. אממ... אני מארחת משפחותו של בעלי דיי נייטרלי לי לא עם משפחתי לא עם אימי סירבתי! אני לא מוכנה שיטאטאו אותי מתחת לשטיח יותר אמא שלי אלופה בלהמשיך להתנהג כאילו לא קרה דבר.. מה אכפת לה, בכלל איזה מן דבר זה?! אם זה ככה ואין לה בעיה עם זה אז שתמשיך בלעדיי גם לי אין נקיפות מצפון מעכשיו אני יוצרת סביבי את הנוף שלי.. כמו שאני רוצה ואוהבת.. ........................................ האמת ש, רצינו לחגוג במסעדה אנחנו ועוד זוג עם הילדים אך הקבועה האהובה שלנו סגורה... ולא מצאנו אחרת ): אז נהיה בבית וזה כיף לארח והם יבשלו כי לי קשה ילד קטן שמפריע ברקע ועוד.. אבל נהיה ביחד וכל הילדים וזה.. הם אוהבים להיות ביחד כל הבני דודים הפרחחים הקטנים (:

בלי כאב לב ושום תרעומת נשמע מאוד מבטיח להיות עם אנשים שאת בוחרת להיות איתם ולמה לא? עשית בחירה מצוינת מאמי ובאמת שאין מקום בכללללללל לנקיפות מצפון

שמחה בשבילך שבחרת לעשות את החג בחברת אנשים שנעים לך להיות במחיצתם. שמחה שעשית את הבחירה וניטרלת לאמא שלך את הכוחות לפגוע בך גם בחג. מגיע לך להנות בחג ולהרגיש טוב, ולא רק בחג אלא תמיד. כל האמצעים להשגת המטרה הזאת כשרים ולגיטימיים. שיהיה חג שמח, רגוע ושקט. שלך - מציאות אחרת

חיה בסרט רע לא יכולה לדבר יותר אבל היצקוק זה טלנובלה תודה שאתם כאן

בוחרת יקרה, מבינה אותך מאוד ואת הכעס שלך כלפיו!! קשה להפנים את הפגיעה היא בלתי נתפסת וקשה לעיכול... שולחת לך חיבוק ושנה טובה, סמויה

מאז היצ'קוק יקירתי זרמו המון סרטים רעים בחיים שלנו ברור שמאוד קשה לך אם אוכל לעזור במשו כמו תמיד אני כאן איתך ובשבילך שולחת חיבוק חם

מבינה מאד על מה את מדברת. השחזורים האילו הם לחיות אתהכל שוב מחדש, להזכר בניואנסים הקטנים,בכל מה שהדחקת כדי לא להרגיש ולא לדעת ובעיקר כדי לא להודות שזאת הייתה מציאות חייך. אי אפשר לשנות את מה שהיה. ההדחקה לא עשתה את זה וגם לא השחזורים והגילויים הכואבים. הדבר האחד שכן אפשר לעשות ויכול לעזור, אחרי שנותנים לכאב את המקום שלו ולא נלחמים בו, הוא לא לתת להם כל כך הרבה כוח, לא לתת להם להשתלט לך על החיים, ללמוד לנהל אותם ולא לתת להם לנהל אותך. זה לא קל ולא פשוט ולוקח זמן עד שזה נכנס לתודעה ומצליח, אבל זאת הדרך. איתך נשמה, תמיד תמיד. אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

תודה על המילים החמות . לא נותנת להם כוח בכלל נותנת להם מקום וזה ההבדל . מקבלת אותם באהבה כי זה חלק מהטיפול חלק משחרר אבל אני זוכרת שהם בעבר ופניי קדימה . מזכירה לעצמי שזה היה עברתיאת זה כבר אבל יש איתם עצב גדול ויחד עם זאת תקווה גדולה . בקיצור יקירתי כמו שאת יודעת הכל מורכב מאוד ועדין אבל כשעולה מחשבה שלילית חייבים למגנט אליה 2 מחשבות חיוביות חיבוק אוהב

אני מחפשת טיפול להורים לנפגעות תקיפה מינית באזור הצפון.אני מכירה זוג הורים ששבורים מזה לגמרי. הם עומדים מאחורי הבת שלהם בכל מובן, אבל בכל זאת היא כועסת עליהם הרבה. הם לא יודעים מה לעשות. הביטחון העצמי שלהם בקרשים. הם קצת משמשים כשק חבטות ,וזה מובן, אבל הם ממש משלמים על זה בבריאות ואני מרגישה שהם עדיין אובדי עצות ולא לגמרי יודעים להסביר מה עובר עליהם. צריך מטפל מאוד שיוויוני ומכבד ושלא יעלה הון תועפות כי הם לא במצב שהם יכולים לאפשר לעצמם. אשמח לעצה.אם מישהי מכירה ספר טוב שנכתב בנושא - אשמח לקבל המלצות. תודה רבה !

היי שלום לך חיפשתי בכל מיני מקומות -מקום שיש בו גם תמיכה להורים או קרובי משפחה שיש להם מישהו/י שהם נפגעים , לא יודעת אם זה יכול לעזור לך , בכניסה לאתר מקום יש הפניה שכתובה בירוק לכל מיני סוגי עזרה , נסי שם ואולי זה יעזור , בבקשה הקישור http://www.macom.org.il בהצלחה

תנסי לשאול במרכז לנפגעות תקיפה מינית באזור שלהם והם יכולים להכנס לכאן לדעתי אני לפחות מוכנה לנסות ולהראות להם את הצד של הבת ולעזור עד כמה שאפשר ...מוכנה גם במייל דרך אידה . ולהתייעץ ברווחה . בכל מקרה תני להם חיבוק ממני ותאמרי להם שאני גאה בהם חצי מהטיפול זה התמיכה של ההורים הם יעברו את זה עם המון אהבה

כל מטפלת בנפגעות תקיפה מינית יכולה לעזור להורים יש לה את הכלים לתת ולחזק עשה ואל תעשה ועוד ממליצה לחפש מטפלת ממוחית בתחום, פשוט להתקשר , להתרשם וללכת מהר! גם לבת וגם להורים בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לא רוצה להזדהות, מפני שיש מצב שהבת שלי תיכנס לכאן. כותבת לך זו שפגשת במקרה בקניון לא מזמן... את יודעת מ אני, נכון?... אז רציתי לשמוע את עצתך הנחשבת, מכיוון שאני כבר כמה שנים לא בטיפול, וקרו שינויים בשנה האחרונה, שינויים שהמשך הזמן ממש מטריםים אותי יותר ויותר. אבא שלי נפטר לפני פחות משנה, ואני עוברת תהליכים נוראיים עם עצמי. כל מיני תחושות שאולי סתם האשמתי אותו? שיקרתי? דמיינתי? במיוחד בזמן השבעה כשבאו בני במשפחה המורחבת, ואחת הדודות שלי שסיפרתי לה, ולא יכולתי להסתכל לה בעניים, כי למרות שנשבעה לא לספר הייתה לי יותר מתחושה שהיא ספרה, לפחות לחלק מהאחיות שלה... מאז שהוא מת אני בטלטלה ענקית עם עצמי, יותר מנותקת, יותר עם רגשות אשמה. אין לי טיפול כי הוא הסתיים אז, ואין מצב לחזור, אפילו התרופות הטנטי דכאוניות כבר לא מקילות עלי, אני מוצפת כמו בתקופה הראשונה שהכרת אותי... מה עושים. בא לי לברוח מהכל!!!!! כן גם מהילדים....

תיהיה חזקה יש לך את הכוחות...תעזרי לעצמך למצוא אותם! פני לטיפול ואל תשארי לבד אני מבינה את הטלטלה הקושי והכאב באובדן אובדן של אבא אובדן עם רגשות מעורבים הכל מתבלבל המציאות עם הדמיון הפחד שלא היו דברים מעולם פחד שאולי הכל רק בראש פחד להשתגע פחד מהכל אפשרי לעצמך להתאבל להפרד כל הרגשות הם לגיטימים מותר לכעוס, לאהוב, לשנוא הכל מחזקת אותך וממליצה בחום לא לבד פני לעזרה מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

הנה עוד מעט החג בפתח כמו תמיד זה מחדד אצלי את הלבד את הבדידות את חוסר התמיכה מהמשפחה המורחבת אז יאללה שיעבור כבר החג הדביק הזה עם התפוח והדבש שלו עם המשפחתיות שלו וכולם מסיב צוהלים חג שמח מה בדיוק שמח בו???? דמעה

וחבל שאין לי מטה קסם לקחת את הכאב להקל מעט על הבדידות איתך מתי שאת רוצה וצריכה אוהבת ומחבקת

כל כך מבינה אותך מעמוק עמוק בפנים. אני חושבת שאם נלמד להחזיק מעצמינו, ולהרגיש שאנחנו מספיקות לנו, במקום הזה במובן מסויים כמות האנשים שסביבינו לא תשנה ולא תגרום לנו להרגיש לבד. אני יודעת על עצמי שהיו המון שנים שהייתי עושה את החגים עם המשפחה שאני הקמתי, או עם המשפחה של בעלי, ולמרות שהיו איתי אנשים, הרגשתי לבד כי הרגשתי שקופה, לא שייכת ושלא רואים אותי ואני לא חלק. כשבחרתי כן להיות חלק ולהיות שייכת למשפחה שלי ברגע הזה הלבד נעשה יותר קטן. מקווה שתוכלי להרגיש שאת עולם ומלואו ומכאן שגם עם עצמך את לא לבד. זה מתחיל מכאן מבפנים..... שולחת לך חיבוק ואם פיספסתי וזה לא מדבר אליך, זרקי ישר לפח.... שלך - מיאות אחרת

רוצה לחזק אותך ולהגיד לך שאת לא לבד אני תמיד שם בשבילך יודעת מה את מרגישה מחבקת אותך

מאוד מבינה את המקום הקר והמנוכר שאת מדברת עליו להבדיל ממך-אלף הבדלות -גם אבי היה חש כך בכל חג וחג למרות שגר אצל אחי ביחידת הדיור שלו הנפרדת כי אחי אדם דתי-חרדי ואבי היה בדיוק הפוך תמיד היה מספר לי כמה הוא בודד ולא רק בחגים אם מותר לי להיות היטולית רק לרגע קצר חלילה וחס בלי לפגוע בך -להרגיש צר הייתי אומרת שכולם אוהבים את החגים כי יש מי שמבשל עבורם תבשילים לכן הם הולכים להתארח לכן הערב כזה פורח פותרים עצמם בקניית מתנה וממשיכים לחגיגה הבאה שבוע טוב יקירה

מצטערת על החג ששוב לבד... שולחת לך חיבוק והמון שנה טובה ולמרות הדביקות גם תפוח בדבש שתהיה לך שנה מתוקה שהלבד יפחת שתיכנס אהבה חדשה ופריחה לא רק באביב כל השנה! מכל הלב, סמויה ((((דמעונת))))

מאחלת לך שהשנה תרגישי אחרת שאהבה תמלא אותך מפנים ומסביב וימים אלו יביאו איתם הרבה אור שנה טובה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זה קרה רק הבוקר הבשורה -שאבי נפטר כן , זה מאוד כואב מאוד מעסיק אותי ואת כל מה שאני רוצה לכתוב כי בפנים הכל צונאמי ולא יוצא יושבת ובוהה במחשב כאלו מצפה שהמילים יעלו על הכתב לבד המטפלת שלי אומרת לי שצריך לתת לזמן לעכל להפנים לחוות את האובדן כי למרות הכל זה תהליך ויש המון דברים לפתור בתוך התהליך אני כבר רוצה להיות אחרי זה לא עובד בצורה כזו ואני יודעת סתם בורחת כדי לא להרגיש לא להתאמת עם האמת והוא-אבי נמצא שם כל הזמן מול העיניים שלי כמו מביט במבט עצוב לפעמים דמעות זולגות לו על הפנים ורוצה לצעוק ולהגיד לו-מההההה ? דבר ,,,,,,,,,,,,,,,, תגיד כבר מה שיש לך להגיד,,,,,,,,,,,,,,,,, איכזבתי אותך נכון??????? דיברתי עליך וסיפרתי גם ל,,,,,,,,, כלום,,,,,,,, הכל רק בראש שלי,,,,,,,,, בסוף,,,,,,,, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מעצמי הכל כואב גם ברמה הפיזית הפיברו חוגג גם כדורים לא עוזרים זמן רק זמן

חטוליתי נשמה. לחוות אובדן הוא אחד הדברים היותר מסעירים ומטלטלים שיש וכשמדובר בהורה, זה חזק הרבה יותר ולא משנה מי ומה היה ההורה הזה עבורך. הטלטלה היא עזה ומתקיימת תחושה של אובדן שלצידה יש גם תחושה של החמצה ופיספוס, וואפילו פחד וכעס, ואילו ביחד יוצרים את הצונמי שבפנים. לא בטוחה שאני מחדשת לך משהו, אבל לוקח זמן לעבד את כל זה ולהתגבר על הכאב ועל החסך והחוסר שמתעוררים בענק. שמחה שניכנסת ושמחה שכתבת. אני מקווה שהגוף שלך ירגע במהירה. מן הסתם הוא גובה את ההתייחסות שלך אליו. וכמו שאמרת, רק זמן יעבוד פה לטובתך, ואני מקווה שזה יקרה מהר. איתך מחבקת בכל ליבי מאד בעדינות, שלך - מציאות אחרת

אוי חטולית- כמה כאב-בילבול- והכל נעול בפנים- רוצה להיות אחרי-והוא מול העיניים כל הזמן- הזמן יעשה את שלו- בינתיים- אני מחזיקה לך את היד- רוצה להיות שם בשבילך- אומרים שזה"יעבור"- הלוואי- שיעבור לך כמה שיותר מהר- שיהיה לך הקלה וקצת שקט בפנים- ינשוף

כמה שאת צודקת בכל מה שכתבת זה מסעיר ומטלטל לי את הנשמה בלי סוף יש לי בהחלט תחושה שפיספסתי ממנו המון דברים ובגדול זה לא רק כעס על זה שלא היה לי מספיק זמן איתו שם זו הידיעה הכואבת שכבר לעולם לא יהיה לי עוד שום דבר איתו וממנו - אחד הדברים היותר חשובים זה שאני לא רואה את עצמי כ-נפגעת של גילוי עריות , לאחר כל מה ששמעתי ממנו , זה עדיין לא צף לא עלה כל מה שעולה לי בראש אלו המילים שאחי אמר- "נתת לנו את כל מה שלא היה לך" לא היה לו אבא מגיל 4 -כי ירו באביו מול העיניים שלו-הגרמנים לא היה מי שילמד אותו מה טוב ומה לא מה מותר ומה אסור ומהם בכלל החיים אחריות להיות אדם שנותן ומעניק לזולת ועוד,,,,,,,,,,,, נכון שלא גדלתי איתו מגיל 6 כי הורי התגרשו ומכאן בא המון חסך וחוסר שאני מרגישה כיום אוהבת אותו ומתגעגעת אליו נורא יש מצב שבגלל כל זה אני לא רוצה להתמודד עם ,,,,,,,,,,, הזמן יעשה את שלו אין לי כרגע שום כלים להתמודד עם כל מה שאני מרגישה הלוואי שהיה מתאושש ונשאר בחיים אולי היתה לי עוד הזדמנות לדבר איתו גם על צורת הדיבור שלו אולי גם זה יכול היה עוד להשתנות כבר מאוחר מידי-ולי נשארו רק זכרונות והמון כאב , דמעות על מה שהיה אולי יכול להיות,,,,,,,,,,,, תודה מאמי-עזרת לי מאוד לתת מילים לכאב שבוע טוב אוהבת

מצטערת לאבד אבא את כל מה שמכילה המילה אבא... לאבא שלי יש סולם.. מגיע כמעט עד שמיים.... ............... ............ אז למה כששרתי לו שיר שאהב נרדם הוא פתאום ועצם את עיניו אבא, למה? כל כך הרבה רגשות סותרים ומקצבות שונים... וכמו שאמרת...צונמי זה הכן תהליך ותצטרכי לגייס את הסבלנות לעשות נכון לפתור ולהשקיט את הצונמי איתך יקרה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זאת תקופה לא קלה עם המון מטענים ומגוון רגשות תני לכל רגש את הפינה שלו ותאמיני שהצונאמי יעבור איתך יקרה חיבוק

לאבד אבא עם כל מה שמכילה המילה אבא , אחרי 7 וחצי שנים של נתינה הדדית והכרה הדדית של חיזוקים , מחוות יפות ועדינות שלו כלפי שנים של נתינה שלו -רגשית מלאת חום ואהבה דאגה שלו של אכפתיות שלו לא היה לי את השכל לנסות לשנות גם את דרך הדיבור שלו אולי להסביר לו שזה לא מצחיק כמו שחשב הוא לא ידע עלי כלוםםםםםםם ולא על הפגיעות שלי כלוםםםםם ועכשיו? "לאבא שלי היה סולם עכשיו הוא נמצא בשמים,,,,,,,, חבל שלא שרתי לו שיר שאהב כי נרדם לתמיד-ועצם את עיניו" אבא למה????? עדיין לא יכולה להתחיל את התהליך הוא כל הזמן מול העיניים שלי חשבתי לעצמי שאם אגיד שאני סולחת לו עוד לפני יום הכיפורים , אולי יסלחו לו גם שם למעלה , בשמיים לפחות שלא יסבול בגללי בבית דין של מעלה -יש סליחה ויש כפרת עוונות ביום המשפט ויום המשפט מתקרב ובא-יום הכיפורים תודה אידה

תמיד אומרים שזמן הוא הרופא אז אומרים וזה לא ממש ככה להיפך אני יודעת את זה מנועה כמה היא חסרה ובהתחלה באמת לא מעכלים זה לא נכנס להכרה שאבא שלך לא כאן וצריך לעבור תהליך כי זה טראומה לגוף לנפש וקשה לעמוד מול האמת שבא לנפץ את המראה הזאת תני לעצמך את הזמן הזה תני לעצמך את עצמך הכל סוער עכשיו זה כמו הר געש מבעבע כמו שתיקה רועמת מחבקת אותך ואני איתך

אני יודעת שאת צודקת מאוד והכאב באמת דורש את הזמן שלו אין לי באמת דרך אחרת תודה שאת כאן-חסרת לי מאוד שבוע מבורך מאמי

העצב והכאב ככ מובנים תחושות קשות של אובדן... וכמו שהמטפלת שלך אומרת זה תהליך שצריך לעכל וזה ייקח זמן.. שלחת לך חיבוק יקרה, סמויה

תודה מאמי עם החיבוק בחזרה

לא יכולה יותר לסבול כמה אפשר לחיות בפחד כל הזמן מרגישה כאילו עוד רגע יחבטו בי לא יודעת כמה מכות חטפתי ומה עוד היה שם אבל כואב כל כך משפיל מעליב אכזרי כל כך והכאב חונק ומעיק מרגישה יד גסה אגרוף בנשמה שלש ולש את כל הפנים שלי יודעת שזה הוא זה היד שלו גידלה אותי מפלצת ואני סגדתי למפלצת הזאת ונתתי לה כוח הוא היה אלוהים מה עוד עשיתי כדי לתת לאלוהים הזה כוח מה עוד כל כך רע לי כל כך קשה כואב ולחוץ לא מוצאת מנוחה ולא נחמה רוצה למות לא להיות יותר להעלם אין לי יותר אנרגיות לפחד הזה נגמרו לי הכוחות אני עייפה זהו ניצחת אותי שוב אבא אני שותקת קפואה מאובנת לא מדברת לקחת לי את החיים איתך לקבר לא חיה מתה .. שומעת את הצחוק הרם שלך לועג ומתנשא ניצחתי...חה חה חה ואני בוכה אבל גם זה אסרת עלי אז גם לבכות לא כי עם אני אבכה אני יחטוף אז אני אוכלת והורגת לעצמי את הנשמה רוצה למות ולא להיות דייייייייייי

זה בסדר להקיא רגשות ככ קשים וזה טוב שאת מביעה ככ הרבה כאב שקשה לתאר במילים את חווה את הזעם כלפיו כלפי התוקף שהיה בעצם אבא שלך שאמור היה לשמור ולהגן עלייך וזה קשה וממוטט ובלתי נתפס בעצם, להבין שהדמות הזאת לא מלאה את תפקידה ויותףר מכך הרסה ופגעה קשה לקבל את זה! וכחושבים על כך עוד ועוד (באופן בלתי נמנע כשזה מציף) אז זה מייסר עוד יותר.. שולחת לך חיבוק יקרה וזכרי, אינך אשמה בשום דבר שקרה! סמויה

נשמה, הוא מת ממיזמן והתולעים כבר אכלו אותו. הוא לא יכול לאסור עליך שום דבר. הוא כבר לא יכול לעשות לך כלום, הוא אננו יותר בעולם הזה. מותר לך הכל, בזכות ולא בחסד. מותר לך לכעוס ולצעוק ולבכות ובעיקר להתאבל על כל מה שנילקח מימך והגיע לך בזכות היותך. מותר לך הכל, כל מה שאת רוצה וכל מה שטוב ונכון לך. ולא, הוא לא ניצח, הוא איננו, ואת כאן לדבר את הכל ולהקיא מתוכך את כל מה שהוא עשה, להוציא אותו מהמערכת שלך. מגיע לך לחיות ולחיות טוב, וזה שהוא פגע בך לא יכול לשנות את העובדה הזאת. שחררי מיתוכך את הכאב, תוציאי תפרקי בכל דרך שטובה לך, ותזכרי, את זאת שניצחת, כי למרות מה שעברת, את נשמה מקסימה ומדהימה, את אישה טובה ואמא למופת וזכות להיות איתך ולצידך, והוא לא הצליח להרוס בך את המהות הטובה והרגישה כל כך שלך. הוא פגע בך, אבל החיים שלך בידיים שלך ואם לא תתני לו כוח שבעצם אין לא, הוא לא יוכל לקחת מימך גם את החיים. אוהבת אותך יקרה בכל ליבי ואיתך תמיד, מושיטה לך יד ואת ליבי. חיבוק אוהב מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

תודה על התמיכה

אני כל כך מזדהה איתך -ואין לי שום מילים הכמות להגיד לך- רק רוצה לאמר שאת לא לבד-חיבוק בינתיים

זה בדיוק המקום הנכון להכנס לכתוב לבכות וכל מה שבא לך איתך תמיד

להוציא ולכתוב תודה שאת כאן חיבוק חזרה

הוא מת וחיי אצלך רגשות מעורבים כולם כואבים את זו שמחליטה מי מנצח אל תתני לו את הכוח הזה! את חזקה ויש לך את הכוחות את יכולה יש כאב יש פצעים הם גם מדממים שורפים מבפנים ואת תמשיכי לטפל אל תרפי ואל תרשי לאף אחד להוריד מערכך וגם לא לעצמך!! אני מאמינה בך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שהיתה היום בטלויזיה על ניצולת שואה שגרה בתנאים מחפירים. היא אמנם לא רצתה לקבל עזרה סוציאלית כנראה, אבל זה לא משנה. עדיין צריך לדאוג לה, כלומר המדינה. מה שהכי החריד אותי היתה ההקלטה של שיחת הטלפון עם נציג שירות מבנק שדיבר איתה בצורה דוחה, כאילו הוא מדבר עם זבוב שהוא תיכף ירסס. הניצולים האלה נמלטו מהנאצים, אבל פה בארץ יש מגוון דורות של פשיסטים שנמצאים בינינו. זה עצוב ומפחיד.

גם אני צפיתי.. עצוב.. היחס לחלשים בחברה שלנו, וחוסר הכבוד לזקני השבט, איך פקיד הבנק (הצעיר) דיבר אליה, ממש חוצפה! אולי לפחות הכתבה תעזור במשהו בשבילה, אחרי כל מה שהיא פעם עברה, והיחס אליה כיום לא פלא כבר לא מאמינה לאף אחד.. מקווה שמישהו באמת יושיט לה יד והיא תלמד לבטוח. כי היא ממש זקוקה לעזרה!

לא צפיתי בכתבה, אבל ההתייחסות לאנשים זקנים ונזקקים בחברה שלנו ובמדינה הזאת היא באמת מחפירה ומזעזעת והרבה צעירים גדלים לצערי בלי ערכים ובלי מודעות לכיבוד ולכבוד שצריך לתת לאנשים מבוגרים מהם. זה מרגיש כמו חוסר אונים משווע שקיים פה בחברה שלנו וזה מזעזע ונורא עצוב.אנשים לא יודעים להתנהג כלפי אנשים אחרים חסרי אונים וחסרי ישע, והרגישות הגבוהה שלנו לא מסוגלת להכיל את זה. שלך - מציאות אחרת

לא ראיתי את הכתבה אבל זה עצוב כי זו המציאות הנוראית והסביבה - המוסדות- אנשים לא מגלים הרבה אם בכלל חמלה עצוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

סך הכל דברים חיוביים בתהליך המתנה לתשובות לעבודה אחרת יש לי זוגיות חדשה אבל הטיפול עומד להסתיים בגלל מדינייות חדשה במקום שאני נמצאת בו עדיין לא מעכלת עדיין לא מבינה אני יודעת שאני צריכה טיפול ביחוד עם כל מה שקורה לי עכשיו ומרגישה אייך הקרקע נשמטת לי אייך המקום היציב הופך רעוע וגם פרידה קשה לי לחשוב על פרידה היום המטפלת שלי אמרה לי מה הולך לקרות ודוקא עכשיו שאני בתהליך מתקדם זה כל כך לא במקום מה הולכים לעשות עכשיו אייך ממשיכים הלאה מפחיד אותי המצב החדש

מצטערת על הפסקת הטיפול שאת ככ זקוקה לו.. אולי יכולים לעזור לך שם במציאת טיפול אחר? בכל מקרה, זה קשה לעזוב את הקיים והמוכר ממשד כפי שתארת הקרקע נשמטת מבין הרגליים עד שסוף סוף היה לך בטוח והתרגלת שולחת לך חיבוק סמויה

הם לא מסדרים נראה מה אני יעשה כרגע מנסה להבין את המציאות החדשה

זה אכן מאד מטלטל להפסיק את הטיפול באמצע בגלל בעיות טכניות. ויחד עם זאת ולמרות האי נוחות שכרוכה בזה, אפשר בלית ברירה לחפש מטפלת אחרת. אל תשארי בלי טיפול אם את מרגישה שאת זקוקה לו. תשמרי עליך וקבלי החלטה לפעול לרווחתך. שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

אני לא רואה את עצמי שוב אצל מטפלת אחרת גם כי נמאס לי כבר לנדוד כל פעם וגם כי נושא האמון שהוא הבסיס ההתחלתי אז שוב לבנות אמון ומה יהיה אם גם כאן פתאום זה ישתנה לא סומכת כבר על זה התייאשתי

שמחה לראות אותך כאן חבל שאינך נכנסת לעיתים קרובות יותר את יודעת , התמיכה כאן היא של כולן במקום להשאר עם הכל לבד יקירתי- לגמרי מבינה על מה שאת מדברת נמצאת בדיוק באותו מקום מאוימת בדיוק כמוך קשה מאוד לעכל שתוך פרק זמן,,,,,,,,, המקום הכי בטוח כבר לא יהיה גם אני לא יודעת מה אני הולכת לעשות בתום הזמן שהוקצב לי אם היה לי תקציב כלכלי לא הייתי חושבת פעמיים יודעת בוודאות לאן הייתי הולכת לקבל טיפול אבל המצב שלנו ,,,,,,,,,,,, מוטב לא להכנס לתוכו כי הכאב רק יעצים את עצמו הייתי לוקחת אותה,,,,,,,,, לטיפול לכל החיים דברים טובים קורים , משתנים בהדרגה הכל רק לטובה נשמה אחרי החגים מקווה שהכל יהיה ברור יותר וקל יותר שולחת ים של חיבוקים תמיד איתך

אני אנסה להכנס לעיתים קרובות יותר יודעת שנעלמתי ונאלמתי וכן המקום הזה הופך להיות כמו כולם עם החוקים והמדיניות החדשה שאני מנסה להבין אייך זה הולך להסתיים ואייך עפו להם שנתיים מקוה שנמצא את השביל וגם אני תמיד איתך הלוואי שזה ישתנה ולא נצטרך לעזוב

כל סוף זו התחלה של משהו חדש דלת נסגרת ונפתחת אחת חדשה בטוחה שתמצאי אותה גם אם קשה , כואב , מבלבל ומפחיד.... הכל בסדר! בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

נכון שנסגרת דלת נפתח חלון או כמה כרגע בנושא הטיפול אני רואה דלת שנסגרת לא רואה את הדלת או החלון הבא חשוך מידיי מפחיד

כל השבוע עבר עלי מטורף והזוי בגלל מה שעברתי עם המטפלת. כל השבוע ניסיתי להביא את עצמי ללהרגע מיזה ולכך שאני אצליח לעמוד במפגש נוסף איתה וללבן וליישר את ההדורים איתה, לנסות שוב, לנסות להבין למה התכוונה המשוררת במילותיה. להגיד לה את כל מה שאני מרגישה. ובכל זאת עדיין מתה מפחד מהפגישה הזאת מחר, וה פ ת ע ה . . . . היא שלחה לי סמס לוודא שאני מגיעה מחר, עניתי בחיוב, כתבתי "כן", והיא השיבה "מצויין". אני מרגישה כמו שהיא נעצה בי את הצפורניים ומיסמרה אותי אליה. אין לאן לברוח, כולה כמו עטה עלי על הטרף שלה. כמו נעצה בי סכין בלב והיא מסובבת אותה. ניסיתי להרגיע את עצמי כל השבוע, ועכשיו אחרי זה, אני מרגישה כמו בגוב האריות, כמו בתוך מלכודת שאני עצמי ניכנסתי לתוכה בעיניים פקוחות. משותקת מפחד והלחץ שוב חוגג. והיא, היא אלרגית לפחד ולחץ וישר תוקפת במצבים האילו...... אין לי כוח יותר...... מציאות אחרת

את בסדר גמור , היא פנתה אלייך בלי קשר לפגישה בשבוע שעבר . כדי לודא שאין שינויים . יקרה לדעתי היא איתך את חשבת שהיא תעיף אותך ולא היא שמחה שאת מגיעה .ומכאן הטלטלה שאת עוברת ... לכי שתפי אותה בכל מה שאת עוברת ממקום כן ואמיתי .כולל מה שההודעה שלה עשתה לך ... תחבקי את הילדה המפחדת חבקי אותה ממני באהבה כי מגיע לה את חזקה ואת נהדרת ואני איתך ....

תודה יקרה על המילים החמות, אבל זה יותר מורכב מי זה. היא אלרגית ללחץ ופחד ותוקפת כשהיא מרגישה בזה. גם בשבוע שעבר, כשהייתי בשיא הלחץ והפחד, היא תקפה. לא הייתה באמת סיבה אמיתית למילים שאמרה לי, הרי במציאות לא עשיתי לה משהו כל כך נורא שמצדיק תגובה כזאת מוגזמת וקיצונית...... אני משותקת מפחד, ומה אם היא תגיב לזה כמו בפגישה האחרונה? אין לי כוח לעוד פגישה כזאת. זה הזוי וזה המזל שלי איתה..... זה מרגיש כמו הפוך על הפוך. פשוט גדול עלי. גם בלי זה אני טובעת בתוך כל ההתמודדות שלי. אין לי כוח לעוד..... פשוט אין לי כוח יותר. אוהבת אותך, שלך - מציאות אחרת

מרגישה שאין לזה סוף שכל הזמן יש משהו חדש עוד מכה עוד בעייה מנסה לכתוב ולא יודעת איך לנסח מה ... נשרפת כואבת ובעיקר פוחדת אלוהים יודע מה היה שם אני זוכרת רק את הפחד אני חיה ברמות סטרס שהיו משגעות פיל מצטערת מרגישה שאני בסרט של היצקוק תעצרו את הגלגל אני רוצה לרדת סליחה אוהבת אותכן

מבינה אותך מאד ויודעת לגמרי על מה את מדברת. הפחד הוא מנגנון הגנה ששמר עליך שם ועכשיו הוא רק הזכרון מישם, מזכיר לך שהוא היה שם. בין אם תזכרי וגם אם לא, מה שהיה היה, זה בלתי הפיך וגם לא יחזור שוב. הכאב הוא בלקבל ובלהשלים עם זה, ואין ברירה, בוף זה יקרה, כי אין ברירה אחרת, כי אי אפשר לשנות את מה שכבר היה ומה שכבר קרה. גם אם תאמיני שכלום לא קרה וכלום לא היה, זה עדיין יהיה בלתי הפיך. קומי יקרה ותאמיני באישה המקסימה שאת. מי שאת היום יגבור על כל מה שהיה שם כי את מקסימה בזכות ולא בחסד, ומה שקרה שם לא יכול לשנות את העובדה הזאת. זה לא שינה את העובדה שאני אוהבת אותך ומברכת על הזכות להיות איתך ובשבילך וגם לצידך. אוהבת ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

אף פעם לא חשבתי שאני לא מקסימה אני יודעת ותודה גם את הסטרס הורג אותי הרמות של הפחד רק גדלות מה שהיה שם לא היה פשוט ומרגע לרגע אני מבינה שזה היה ענק אפילו ברור שזה היה וזה לא עכשיו למרות שעדין מרגישה שעוד רגע הוא יהייה כאן לגמור אי תי חשבון אבל אני אספר הכל והוא יכול למותצ עם הוא עדין לא .....

כמו שאומרים הפסיכולוגים " הכל מראה שהטיפול עובד" נכון שזה מרגיש כאלו לעולם זה לא יגמר אבל זה כן ואי אפשר בלי כל הטלטלה הנוראית הנפשית והרגשית רק מפני ששם זה זכור שם זה כואב זה לא משהו פיזי רק הלב והנשמה בוכים איתך מאמי

מרגישה לבד, מרגישה שקופה, מרגישה נטושה, מרגישה אף אחד, לא מובנת לא ברורה, אי אפשר להכיל אותי, גם אני לא יכולה. פוחדת מעצמי, פוחדת מהעוצמות, פוחדת להרגיש, פוחדת מהכאב, פוחדת מהאמת, והאמת היא שאני שום דבר ואף אחד, לא שייכת, לא קיימת, יש עלי אות קלון, אני מחוברת לחדלון, אבדון הוא מי שאני, כלום, סתם, אין לי כוח להשלים עם זה, אין לי כוח לקבל את זה, אין לי כוח לשרוד, חיים זה לאנשים הטובים, אין לי חיים, הם לא בשבילי, לא נועדתי לחיות, אני סתם טעות, אני לא חייה, אני אפילו לא יודעת מה זה, רק מתחבאת ובורחת, הפחד תפס את כל הבמה, הפחד הוא מי שאני, והוא רק הורס...... מחסל וגומר את הכל, גומר אותי..... מציאות אחרת

חבקי אותה . את הבוגרת החזקה ,את האמא והאשה והחברה המופלאה את המקסימה את שאני אוהבת את שהיא לא שקופה אני שמחה שאת איתי ... שומעת את הכאב שלה ושלך מרגישה את הכאב מבעד למקלדת ...איתך מחבקת בחום .

אוהבת אותך נשמה. תודה שאת איתי, תודה על המילים החמות. חיבוק מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

הלוואי ויכולתי לתת ביטויים כאלה ברורים כמוך על הכתב כנראה שאני עוד יותר פחדנית ממך כי כל מה שאני מסוגלת לתאר רק שתי מילים צונאמי ריגשי אוהבת מאמי

תודה מתוקה על הפרגון. לא יודעת להסביר, אבל בכלל לא חשבתי על המילים כשכתבתי אותן. הן יצאו מיתוכי בשלוף, בדקה כל זה היה כתוב, ספונטני לגמרי ובלי הגהה או שינויים. לא יודעת להסביר, זה מה שקרה. אוהבת המון, שלך - מציאות אחרת

לא יכולה לדבר לא יכולה לנשום מפחדת לדבר ,מפחדת להיות עייפה מהכל מעצמי

כאן בשבילך. מצטערת שאת מרגישה לבד.

כלום פה ולא פה ניראית ולא ניראית מדברת ולא מדברת הישמעת ולא נישמעת מותשת, מוותרת, צורחת בלחש ואיש אינו שומע?, מביט?, מבין?, ש.... בבקשה, שמישהו יציל אותי מעצמי. סליחה...

מרום יקרה, שומעת את הכאב שלך וגם מאד מזדהה איתך. זה מרגיש כמו שהכל צועק שם מבפנים אבל שהכל תחום במן וואקום כזה שלא מאפשר לכלום לצאת למקום שהאחרים יוכלו לשים לב, להרגיש ולהבין מה קורה לך. כל כך מבינה ומכירה את זה מקרוב, על עצמי, וזה קורה לי עכשיו בדיוק באותו אופן ותפש את אחד השיאים הכי גבוהים אי פעם. איתך מושיטה לך יד וגם לב מבין ומכיל. שולחת חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

רוצה לכתוב אבל לא יודעת מה-איך- לא מוצאת את המילים לתאר מה שקורה לי- כאילו אני לא חייה את החיים האלו- מסתכלת מלמעלה- מביטה למעטה- זה לא אני-מרגיש לי שאני בחלום- מחכה להתעורר- מסיוט פנימי -ויש כל כל הרבה חושך.....

היי ינשוף יקרה, אני כל כך מזדהה איתך, ומרגישה בדיוק כמוך. אין לי מילים מנחמות, לא יודעת מה להגיד, רק שזה יעבור כבר ותרגישי אחרת וטוב. איתך, את לא לבד, שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

http://www.selectstores.ie/wp-content/uploads/2011/06/sun.jpg דמעה

עשיתי לי היום מכשירי שמיעה לראשונה בחיי ופתאום אני שומעת בבירור כל מיני צלילים שאני לא רגילה לשמוע או רגילה לשמוע רק במרומז וזה ממש מלהיב אותי! ופתאום אני קולטת את עצמי לא נעזרת בכתוביות כשאני רואה מסטר שף ופתאום אני שומעת את הקריספיות של הביס ומדי פעם קולטת שפיספסתי את כל מה שנאמר כי אני עוקבת בהתלהבות אחרי הצלילים החדשים, שלא ידעתי שהם קיימים בכלל ופשוט וואו!!!! ועוד אומרים שהמכשיר לא מתקן את השמיעה לגמרי.... אז איך שומעים כשהשמיעה 100% תקינה?!

זה מזכיר לי שבגיל 40 פתאום קניתי משקפיים ואז התברר שיש בעולם צבעים שבכלל לא ידעתי עליהם והכל נעשה חד וברור פתאום איזה כיף1:) דמעה

שתמיד תמיד תעשי דברים נפלאים עבורך

שמחה בשבילך שאת לומדת להכיר עוד צלילים חדשים ושזה מלהיב ונעים ונחמד לך. לפעמים הדברים האלה שהם כאילו נחווים ככקטנים, הופכים בסוף לעולם ומלואו. מן הסתם שום דבר בחיים האלה הוא לא מובן מאליו. שילך ויהיה טוב יותר. שלך - מציאות אחרת

רציתי לשתף במשהו בקשר לבן האמצעי שלי נעלבתי בשבילו הבן של השכנה גדל עם שני הבנים שלי כמו אחים הם רגילים זה לזה משהם קטנים תמיד יחד כמו בן בית פה השנה העברתי אותו לביהס השני בו הבן שלי השנה לומד בבית הספר הזה בו לומדים אחיו הגדול והילד של השכנה לשמחתי ההעברה הייתה טובה משום שהילד חש ביטחון שיש את אח שלו שם והחבר.. והם נוסעים יחדיו בהסעות, והוא רואה ילדים שמכיר.. וגם משחק איתו בהפסקה.. וזה חיבור טוב הילד שלי האמצעי , זה שבילנו איתו שנים ראשונות במכון להתפתחות הילד הוא קצת (הרבה) ילד שונה אי אפשר להסביר במה, אבל הוא שונה ולאו דווקא לרעה! פשוט ילדים בגיל הזה דוחים כל מה ששונה מהם, גם אם זה לטובה! אז בבית-הספר הקודם היו בעיות והעברתי אותו משם כי לא טיפלו בזה כראוי. הוא ילד שצמא מאוד לחבר! אבל מאוד! אתמול דיברתי עם הבנים, לפני השינה והבן אמר לי ש ט' הבן של השכנה (החצוף הקטן הזה!) מתנהג אליו מגעיל סתם ככה דוחה אותו ואומר לו "אתה לא חבר שלי יותר!", לא רוצה לשבת לידו בהסעה וקורא לו בהזדמנויות שונות דפוק ומעצבן. נכון, הוא ילד שונה אבל עדיין לא דפפוק, להיפך ברמה הוא תמיד מעל חבריו , גם בביהס למדעים ששם הרמה של הילדים מראש הייתה גבוהה, (היה סינון) ובכז הוא היה מעליהם ושונה והמורים יודעים את זה כבר מזמן..וגם אמרו לי כל הזמן (אבל זו גם בעיה בפני עצמה) איך מאתגרים אותו לימודית. מאוד השתעמם שם מהחומר..והיה מסתובב כל הזמן בחוץ ולא רוצה להיכנס לכיתה ובלאגן שנה שעברה, חבל על הזמן! ועם זאת, למרבה הפלא ציוניו תמיד מצויינים ומבחינתו פחות מ100 גם אם בכמה נק' הוא "נכשל".. חחח (: איזה ילד! אני הייתי בשוק שככה הוא מתנהג אליו, ילד שגדל אצלינו כאח, ו..בא לכאן לשחק איתו כל הזמן. לא חשבתי לרגע שדחייה תבוא דווקא מהכוון שלו!! חשבתי שהוא יעזור לו להשתלב והוא כבר בכיתה ד'..חשבתי שהוא בוגר יותר. הבן שלי בכיתה ב' ומחפש דווקא את חברתו של הגדול כי הוא לא מוצא שפה משותפת עם בני גילו. ועכשיו "הגדול" פוגע בו וזה לא לרוחי ואני לא רוצה רוצה שהוא ישחק איתו יותר, לא מוכנה שיקרא לו דפוק ויעליב אותו , אני אדבר עם אמא שלו! שתרחיק אותו מאיתנו לצמיתות. לא מתאים לנו חבר שכזה. אף אחד לא מכריח אותו להיות חבר של הבן , כמובן, אבל כשמשעמם לו אז הוא בא לכאן, לחפש את חברת הבנים שלי.. כי למזלי הבנים הם תמיד כמו חברים, יש להם זה את זה והם תמיד ביחד, הפרחחים.. אז אנחנו לא ממש זקוקים לו, להיפך הוא זה שזקוק ורוצה כל הזמן לבוא לכאן כי אין לו אח והוא בודד נורא אחהצ.. ובחופש הגדול.. ותמיד נדבק לפה בעיקר שאני עושה פעילויות לבנים בריכה, פיצה, נסיעה לפארק וכל מיני, לא חסר.. \תמיד אנחנו מצרפים אותו בכל.. מכל מקום, אני לא מוכנה שהוא יתנהג כך לבן שלי יש גבול לכל דבר גם ילדים מסוגלים לפגוע והילד שלי הוא מיוחד ורגיש מאוד וכמובן נעלבתי בשבילו והופתעתי שזה בא דווקא מהכוון שלו שחשבתי שהוא שומר עליו ועוזר לו להשתלב בבה"ס החדש.. מסתבר שהוא דוחה אותו ופוגע בו מילולית. מי יודע , אולי זה מה ששומע בבית כי אנשים מהצד מודעים לשונות שלו ואולי מקנאים סמויה

כמה שדאגתי אבל.. הבן שלי לא פריאר! היום הוא הוא התעמת איתו כמו גדול, בהסעה , בדרך הבייתה והעמיד איתו פנים מדוע הוא קורא לו דפוק מאחורי הגב שזה אינו ראוי! וגם הבהיר לו נחרצות, אם כי הפליל אותי " שאמא לא תרשה שתיכנס אלינו הבייתה, אם אתה תכנה אותי ככה!) אז הילד השני דיי נבהל וחזר בו ונשבע שהוא לא אמר דפוק וגם לא מאחוריי הגב ואני אישית פעם שמעתי אותו בקטע של עצבים מכנה אותו כך בחצר. אבל לא משנה, נראה לי שהמסר הובהר, והוא יחשוב פעמיים מעתה והלאה אם לכנותו כך... גם ברגע של עצבים. כי אני דיברתי עם הילד שלי אתמול ואמרתי לו שאין לאף אחד, גם לא לחבר שום זכות לכנות אותו כך, גם לא מאחורי הגב (האח הלשין..). ועם הביטחון הזה היום הוא העתמת עם הילד השני כמו גדול, ודיבר איתו לעניין , לא התערבתי אפילו. וההוא, ליווה אותו פתאום בהסעה, ישב לידו, עזר לו.. כמו שצריך!! (:

שמחה בשבילך שבסוף זה הסתדר, ואפילו כל כך בקלות. שמחה שהילד עשה את זה בעצמו ובכוחותיו שלו ובעיקר שידעת לתת לו מספיק בטחון לעשות את זה. זה באמת מאד מאד מרגש. שלך - מציאות אחרת

היום השיר שלי עצוב אריק איינשטיין מילים: אריק איינשטיין לחן: מיקי גבריאלוב היום השיר שלי עצוב זה יום כזה, אני יודע היום אני מרגיש עזוב זה יום כזה שלא פוגע ואין מה לעשות ואין מה לשנות יש רק לחכות שמחר יגיע הלילה היום השיר שלי עצוב איך נפלתי, לא יודע היום השיר שלי עצוב זה יום כזה שלא פוגע אני יודע שאין מה לעשות ואין מה לשנות יש רק לחכות שמחר יגיע הלילה מחר תזרח השמש ילכו העננים מחר נחשוב אחרת נמצא את המילים אז בא כבר בא הלילה וקח אותי לישון מחר אני מבטיח אני אצחק ראשון אוהב להיות בבית (1986)

תודה ששמת כאן את השיר הזה. מזדהה מאד עם הכאב שבו ומנסה גם לחבור לאופטימיות שבו. אוהבת אותך המון. שלך - מציאות אחרת

כנראה שבאמת לא ניתן לטפל בי המטפלת שיש לי עכשיו פשוט מרוחקת לא מאמינה בכללללל במגע מנחם לפחות לא שזה קשור אלי ראיתי אותה מחבקת מטופלות אבל לי היא לא מוכנה אפילו לתת יד ועוד טוענת שזה לטובתי היא פשוט לא סובלת אותי וכבר שרפתי כל גשר אפשרי אצל מטפלות בתחום של תקיפה מינית כבר לא נשארה אף מטפלת שתקבל אותי אני איכשהו הצלחתי להוציא לעצמי שם של אחת שאי אפשר לטפל בה ונמאס לי שאף אחת לא מבינה נמאס דמעה

לך לחשוב שאת לא בסדר . את הכי בסדר בעולם . את אישה מדהימה חמה אוהבת חזקה ברמות שלא יאמנו . דברי איתה על הקשיים אני אולי נאיבית אבל מאמינה שמטפלת באה ממקום כן ורצון לעזור אולי לפעמים טועה בדרך וזה פוגע אבל מאמינה שהיא באמת רוצה לעזור לך ...אל תוותרי איתך תמיד

אני לא חושבת שיש דבר כזה. אפשר לטפל בכולנו, בכל אחת ואחת מאיתנו. יש אנשים שהטיפול בהם יותר מאתגר, ויש אנשים שהטיפול בהם הוא פשוט יותר. מטפלת שבוחרת במקצוע הזה יכולה לטפל בכל אחת. היא פשוט צריכה להיות מוכנה להתאמץ כשצריך. לכן אם זה לא עובד בניכן סימן שהיא לא עושה את תפקידה כראוי. יש המון מטפלות ובטוח יש גם את האחת הנכונה בשבילך. שיהיה בהצלחה ואני חושבת כמו בוחרת שכדאי שתדברי איתה על הקשיים כי אולי מה שאת חושבת הוא לא מה שהמטפלת שלך חושבת עליך ועל הטיפול. שולחת חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

באמת שאינני מבינה את שיקולי המטפלת שלך שיקוליה המקצועיים שלא לחבק אותך בניגוד לאחרות שאלת אותה והיא אמרה שזה לטובתך? את יכולה להגיד לה שזה גורם לך סבל שאת רואה שהיא מעדיפה את האחרות על פנייך..אאיתן יש לה כנראה כימיה וקשר יותר זורם וגם את רוצה קשר כזה, ואפילו כמהה לכך רק שקשה לך ליצור אותו ויש לך מחסומים וחומות.. חבל שהיא לא משכילה לראות מעבר ומתנהגת כמו "בלוק" ועם האחרות שקל לה אז מתנהגת אחרת אך כנראה מאתגרת מידי ווקשה לה והיא לא מצליחה הכישלון הוא שלה כמטפלת , לא שלך! ויש מצב שגם היא מרגישה ככה שנכשלה וזה קשה לה ואולי בגלל זה קשה לה להביע אלייך גילויי חיבה. אני בטוחה שהיא לא שונאת אותך או משהו כזה!! פשוט לדעתי לא מטפלת בך נכון.. זה הכל תחשבי טוב אם זה המקום שמתאים לך.. שולחת לך חיבוק סמויה

הרבה זמן לא כתבתי פה, לא שיתפתי, לא הקשבתי וגם לא הרגשתי האמת. לאחרונה חשבתי להפסיק (לפחות בינתיים) את הפגישות עם המטפלת שלי, שאני אצלה כבר כמה חודשים. התחלתי להרגיש קצת שהפגישות זה סוג של עבודה נוספת, לא קלה ושאולי כבר השגתי חלק מהמטרה אז אין צורך לעבוד עוד, או שפשוט בא לי הפסקה. אבל, אז המטפלת שאלה אם יש לי חלומות או סיוטים, אם אני מתעוררת בלילה מחלומות? עניתי -לא. אני לא זוכרת אם החלום שאכתוב עליו פה היה לפני או אחרי השאלה שלה, אבל יתכן מאוד שהיה אחרי. האם היא הביאה לי חומר למחשבה וזה בעצם לא החומר שלי? * סוג של השתלת מחשבות :P החלום: האמת, החלום זה משהו שחשבתי עליו ובמחשבה הזו גם רציתי לשתף, אבל החלום-כמו חלומות רבים, הזוי יותר :P חלמתי שאני נמצאת עם חברה (פרט שלא ברור לי,אבל אנסה לפענח פה) ופתאום יש מישהי שהיא אפילו מאוד גברית, נראית מפחידה ושתלטנית ואותה אחת כופה עלינו לקיים איתה יחסים או שחיינו יהיו בסכנה. למעשה, בחלום אני הרגשתי כאילו הבנתי שזה המצב שאני נמצאת בו, שלהציע את היחסים זה מה שיכול להציל אותי, אז נורא חששתי, אבל הסכמתי ואמרתי לחברה שלי שאין לנו ברירה ושזה לא יהיה קל, אבל עדיף שנישאר בחיים ואח"כ נברח. כשחשבתי על החלום- קודם כל, קמתי והזדעזעתי מאוד, תהיתי למה יש שם בכלל בחורה? ובכלל בחורה גברית כזו, סוג של רודנית. אבל הבנתי, את מה שחשבתי עליו, שלמעשה במקרה (התקיפה/האונס) הרגשתי פחד מהתוקף, הייתי במקום מבודד ולא היה לי לאן לברוח, ניסיתי להתנגד, ולא הצלחתי, הבנתי שהוא רוצה ממני רק משהו אחד ואני חייבת לאפשר את זה-להיכנע, אחרת יקרה משהו שאני לא יודעת מה הוא, אבל וודאי אבכה ואקח את המקרה עוד יותר קשה, אז ניסיתי לומר לעצמי שאין לי ברירה ושאני מצילה את החיים שלי ואת הנפש שלי בדרך ההתמודדות הזו. בעצם אפשר לומר שהערכתי את תגובת הflight שלי, תגובה ששנאתי כ"כ ודיברתי בגנותה ובעליבותה בפגישות עם המטפלת, תגובה שגרמה לי לכעוס על עצמי כ"כ, הflight וfreezing. אני חושבת שהשתמשתי ב-2 מנגנוני ההגנה האלה...שלפעמים אני עדיין שונאת אותם וחושבת שהם עלאק מנגנוני הגנה. חשבתי לעצמי- שהחלום שהיה לי, הוא מעין ניסיון להשלים עם התגובה שפעלתי לפיה במקרה שקרה לי... ניסיון לומר לעצמי- ניסית להגן על עצמך, פעלת מתוך מחשבה, לא היית טיפשה, ניסית לדאוג לעצמך, עשית כל מה שיכולת, לא הייתה לך ברירה...חיכית שזה יגמר ותוכלי אז לברוח מהסיוט, חיכית בשקט והכי היה חשוב לך זה להיות במידה כלשהי של שליטה, של וודאות לגבי מה שהולך להיות והבנה שיש פה גם איזושהי פגיעה בנפש שתצטרכי לטפל בה, אבל תשרדי פיזית וזה מה שהכי יעזור לך. :/ יש לי דמעות, אני לא מאמינה שזה יכול לקרות כל פעם מחדש, התחושות של הכאב, הלחץ בחזה. מאמינה שזה יעבור לי עוד מעט. בחלום- שיכנעתי את החברה, והחברה זו בעצם עצמי, שיכנעתי את עצמי בדרך הפעולה שנהגתי בה. והאישה הרודנית? זו אולי המטפלת, שמנסה לשכנע אותי לעשות עיבוד לטראומה, למרות שאני חוזרת על ההסבר כי זה נורא קשה לי ואני מעדיפה להימנע מזה (לפחות לתקופה הנוכחית וזו שעברה). להיכנס לתחושה ולסיטואציה שהייתי בה. ושוב כל שעולה בראשי הן קללות על התוקף, הבן ז', שימות. העיקר, אני מזכירה לעצמי כל הזמן, כמה החיים הם דבר שאוכל עוד לעצב אותם ושכל רגע שאינני מאושרת הוא ביזבוז...מעין פילוסופיית חיים שאמורה להעיף רגשות כאב, פחדים שעולים בעת מערכות יחסים עם גברים וגם פלאשבקים- ימח שמם של כל אלה! אני

היי שיר, מניסיוני אני יודעת שלפעמים חולמים חלומות סיוטים ולא זוכרים מה היה בחלום או שהיה חלום כזה בכלל, ויכול להיות לכן שאולי היו סיוטים ולא זכרת אותם. אולי זה רק צירוף מקרים שחלמת סיוט דווקא אחרי השאלה של המטפלת, לא יודעת, אבל רק אולי. ובאשר לחלום ולמציאות של מה שקרה לך. הפירוש שלך לחלום מאד הגיוני, ובדרך כלל חלומות הם סוג של המשך של המחשבות שלנו במשך היום. בעת פגיעה קורה שניכנסים לשיתוק, זה מנגנון הגנה של הגוף והוא מנגנון לא רצוני, אין עליו שליטה. ברור שעשית את כל מה שיכולת כדי להחלץ מיזה במינימום של נזק, ועשית בחוכמה ומיתוך מחשבה להציל את חייך. את מאד אמיצה והחשיבה שתמיד אפשר לתקן אמיתית ונכונה ובעצם השמיים הם הגבול ואפשר להשיג את המטרות למרות הפגיעה. יש גברים טובים, לא כל גבר מועד ללהיות תוקף. מאחלת לך בהצלחה בכל ותמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. שלך - מציאות אחרת

קראתי על החלום-סיוט שלך.. ו..הבנתי שהייתה בו אישה גברית רודנית מפחידה ושתלטנית שמאלצת לקיים יחסם ואינך יכולה להגיד לה לא, שהיא מאיימת על החיים שלכן. זה כמו באונס שחווית עם התוקף, לא יכולת להגיד לא! לא יכולת לברוח לא יכולת להתנגד לזה , רק להמתין בשקט עד שיסיים כי הרגשת שחייך בסכנה. וזה טבעי מאוד , כי אינך יודעת מה האלימות לה הוא עוד מסוגל. (לא רוצה לחשוב על זה , אפילו!!) להיות עם אדם אלים ותוקפני בלי יכולת להגיב.. אז באופן אוט' קפץ לך מנגנון ההגנה FREEZ , כדי לשמור על חייך. וכל זה השתחזר בחלום. אותה דמות גברית שהיא נשית אולי מבטאת את שנאתך לגברים אז את יכולה להשליך את זה רק על דמות מחליפה ,, אחרת שמופיעה בדמות נשית. קשה לך עוד להתמודד עם מי (הגבר) שבאמת פגע בך. אז כרגע בחלום זה יכול להתמודד עם דמות חליפית. אבל תכלס, גם החלום מדבר על תקיפה מינית, על חוסר יכולת להתנגד, על פחד וכל מה שהיה במציאות.. אה והעוד חברה שהייתה איתך בחלום אז יש מצב שהנפש שלך לצורך האירוע הטרואומטי שהשתחזר בחלום, הביאה דמות עזר, חברה שתעזור לך כביכול. אבל גם היא בחלום נכשלה מלעזור לך, כמו במציאות. לא היה שם אפ אחד להציל אותך. שולחת לך חיבוק, סמויה

מה קורה יקרה? כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

והאמת היא שרציתי לכתוב אבל לא יכולה והתחרטתי. מה שנקרא מבחינתי ולגבי שאני קורבן, תמיד הייתי ולתמיד אני אהיה, ולכן בסוף תמיד לבד עם זה. לא יודעת לשמור עלי או לדאוג לעצמי והתוצאה, אין תוצאה, ואין כלום, אין טעם, כלום ל יעזור, חבל על הזמן והאנרגיות .... סליחה מציאות אחרת

נסי להרגע לתרגל נשימות תני ללילה לעבור מקווה שהבוקר יביא עימו אנרגיות חדשות לאט לאט איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אוהבת אותך ויש לך צבעים מלוא הקשת את ממש אבל ממש לא שקופה .

תודה על המילים החמות. אני עדיין מרגישה שאני במבוי סתום שנעשה כבר אטום ליציאה. אבל ימים יגידו. בנתיים אני מוכנה לכל מה שיבוא כמו שהוא, גם אם זה אומר שאני מפסיקה את הטיפול. אני נחושה לעבור את הפגישה הבאה בדרך שלי ושמילותי יאמרו עד המילה האחרונה, או שלא יאמרו יותר בכלל עם המטפלת הזאת. זה מה שמחזיק אותי עכשיו ונותן לי את הכוח לשרוד. אוהבת אותך ותודה שאת איתי בקושי.חיבוק מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

הוטרדתי מינית ע''י המטפלת שלי במשך מספר חודשים כולל איומים סחיטה רגשית ומגע, אני רוצה להגיש תלונה ומצד שני לא יכולה להתמודד עם עימות איתה במשטרה או בבית המשפט,האם יש דרך להמנע מזה?

מצטערת לשמוע... כמה נורא... מי שהיית צריכה לבטוח לתת אמון ולהיות המקום הבטוח עבורך ניצלה , הטרידה ואף סרטה?! אני מסכימה העימות קשה ביותר אך את עמיצה...הינה את ונה אליינו... אולי כדאי לפנות לאיגוד אליו היא משתייכת? עו"ס ? פסיכולוגים? נסי להתייעץ עימם מה עלייך לעשות? ואך? בכל מקרה מוזמנת להשאר ולשתף...לשאול או כל דבר כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שאלתי אם אידה כאן וההודעה שלי נמחקה טוב נו whatever דמעה

היי דמעה יקרה מצטערת על המחיקה לא הייתי כאן כמה ימים לא הצלחתי להכנס אפילו כבר בקשתי שירשמו הודעה על כך ומסתבר שאני לא היחידה.... אז הינה אני כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

על התגובות החמות שלכן להודעה שאבי נפטר למעשה לא נכנסתי לא בגלל שלא רציתי פשוט-טכנית לא התאפשר לי להכנס נסיתי להכנס בכל צורה ודרך אפשרית מכל כיוון-אבל לא הצלחתי אפילו פניתי לצוות אתר דוקטורס שיעזרו לי כלום לא עזר והיום-כך פתאום הצלחתי להכנס חזרה לא יודעת מה היתה התקלה טוב שהיא כבר מאחורי אני עדיין לא במצב נפשי,,,,,,,,,,,,,,, אבל התגעגעתי מאוד אוהבת

חטוליתי מתוקה, שמחה שהצלחת להכנס, ושהבעיה להכנס הייתה טכנית ולא בגלל כל מה שעבר עליך עכשיו. מאחלת שתחזרי לכוחותיך במהרה. זה יקח זמן אבל יהיה יותר קל בהמשך.... אוהבת המון ומחבקת בחום. שלך - מציאות אחרת

בהמון קשיים להכנס לפורום מבינה אותך ... חשבתי שהמחשב שלי השתגע .. שמחה שאת כאן חיבוק ומקווה שיוטב לך

טוב שהתקלה באינטרנט נפתרה... מקווה שאת נחה וצוברת כוחות.. שולחת לך חיבוק, סמויה

היית חסרה! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לבד כפיר אפשטיין מילים ולחן: כפיר אפשטיין אין כלום, יש הכל בסוף את הופך גרגר של חול כמו כולם עכשיו היבשה הופכת ים, ים כחול תהיה אתה כשתהיה גדול, או קטן לא חשוב תמיד תהיה לבד, לבד אין כוח לזרוח להיות סתם אף אחד לבד, לבד לברוח, לשכוח להיות לא מיוחד טיפשים, חכמים עולם שלם של כעסים צפופים בהמון המון יכול לקרות זה שגעון שחולף נלך בתלם ולא נתכופף, אהבה הולכת וחוזרת שוב

אנחנו כאן בשבילך מוזמנת לשתף במילים שלך של השירים הנוגעים מושיטה יד אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

להתפוצץ ולספר לאנשים נוספים ואולי גם לגופים של החוק. אני יודעת שזה יכול להזיק לי, אבל אני דואגת לאנשים מסביבי, והרעל מציף אותי וכבר נמאס לי. אני מרגישה שאני חייבת את זה למשפחה שלי, שלדעתי לא תתמוך בי ורק תעשה ממני יותר צחוק ולחברה כולה. רק כ"כ חבל לי שבארץ היחס לנושא הזה הוא כ"כ מבזה וגם נותנים לגיטימציה ליחס כזה בתקשורת. אם לא היה לי לשבת בכלא, תאמינו לי שכבר היום היתי עושה צעד קטלני, אבל אני לא מוכנה לזרוק את כל מה שהשקעתי לעזאזל, לא מוכנה לזה! אני יותר חשובה.

צודקת מתבוננת ואני מאד מבינה. החשוב הוא שתעשי את מה שהכי נכון וטוב לך. תדאגי קודם כל לעצמך, כי בעולם הזה כל אחד דואג לעצמו, ורק אחר כך לאחרים, לכן כל אחד חייב לדאוג לעצמו כי אף אחד לא יעשה זאת במקומו. ונכון, את הכי חשובה וזה מה שצריך לעמוד לנגד עיניך בכל בחירה, החלטה ופעולה שתעשי. מקווה שהוטב לך קצת ומאחלת שישתפר במהירה, שלך - מציאות אחרת

תעשי מה שנכון לך הכל מבלי לפגוע בעצמך את צריכה לזכור שאת הכי חשובה ואת נאמנה לעצמך את לא אשמה ולא אחראית במה שהיה וכיצד אנשים - הסביבה יקבלו זאת... מחזקת אותך במה שתחליטי ונכון לך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

רוצה לשתוק ובו זמנית לצרוחח מסתובבת בין אנשים ומרגישה חשופה עם עור כל כך דק כמעט שקוף כל מבט פוגע כל מילה קורעת בוכה כל הזמן מין תחושה של אין סוף עצב רוצה להסתגר ורוצה לשבור בו זמנית קירות לא סגורה על עצמי לא יודעת כבר כלום ושוב כותבת כאן למרות שהבטחתי לעצמי שדי מצטערת שחופרת כרגיל דמעה

דמעה יקרה, ראשית טוב שאת כותבת וטוב שאת פורקת עומס מעליך בכתיבה. מבינה אותך מאד, ומאד מתחברת למה שכתבת. אני חושבת שהדמעות אולי מקלות על הכאב. הדמעות הן הריפוי לכאב ואולי זה יכול לעזור. מאחלת שיבואו ימים טובים יותר במהירה. איתך כדי להוריד קצת מהלבד. שולחת חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

אתמול נתקלתי בגינה בחשופית מן שבלול כזה ללא שריון וללא הגנה ואין לו אפילו בית להשתבלל בו מכיוון שאין לו הגנה אז הוא יוצא רק בחושך... קצת מזכיר לי איך שאת מרגישה עכשיו שולחת לך חיבוק, סמויה מקווה ש

את בכלל לא חופרת- - עצוב לי שרע לך כל כל-מבינה אותך ומזדהה איתך- תודה שאת משתפת אותנו- אולי להוציא את זה קצת יעזור- כאן בשבילך- ינשוף

כל כך מבינה אותך . רק שאני עדין לא בוכה ומייחלת לרגע שזה יגיע . תשחררי על תחששי להוציא כאן ובבכי זה טוב זה מנקה ומשחרר . מקווה שתעברי את הקושי ושכן תחזרי למטפלת שלך ותדברי על מה ואיך מרגיש לך . מחבקת ואוהבת איתך לא עוזבת

טוב שאת איתנו תשתקי וצרחי שחררי תתנקי מהכובד הרובץ מכל מה שפריע וכואב אנחנו כאן בשבילך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מתחילה להתייאש, לא מצליחה להרים את עצמי וזה רק מחריף. אני מהבוקר כותבת הודעות ומתחרטת ומוחקת כי לא רוצה לכתוב אבל כבר לא יכולה יותר. הכל כל הזמן במלחמה על כל נשימה וכל התקדמות וזה צעד קטן קדימה ומאה אחורה. אין לי כוח להלחם יותר. לא יכולה יותר עם הלבד הזה ואין משהו אחר, אני לבד עם עצמי ולא נעים להיות לבד איתי..... לא מצליחה לדבר על כלום, נאטמת ונחסמת יותר מרגע לרגע וגם חוסמת. אין אפשרות גישה אלי כי לא בטוח לי. כי התגובות של המטפלת שלי לא צפויות ואני פוחדת מהן. פשוט בורחת כל הזמן, רק שאין כבר לאן כי הכל רודף אותי ורודף אחרי וכבר מסיג אותי ומביס אותי. אין לי אוויר יותר ואין לי כוח להיות לבד עם הכל. וסוף סוף נפרץ המחסום של הדמעות, אולי זה ישחרר קצת את המועקה החונקת הזאת..... הכל כל כך קשה להשגה בחיים האילו, הכל כל כך מעיק ומסובך. מצטערת על הרגע שנולדתי, אם רק לא הייתי קיימת היה נחסך מימני ומכולם כל כך הרבה כאב וסבל. נמאס לי לסבול והכל מתנקז רק לשם בסופו של דבר, כי אני לא עומדת בעומס יותר. אם כל מה שעובר עלי הוא עולם ומלואו, והאיטראקציה שלי עם המטפלת היא עוד עולם שלם של ייאוש, נוספו לי עוד שני ילדים חולים וכואבים, וחמותי בבית חולים במצב לא משהו בכלל, מבלה כל יום בקופ"ח ובבית חולים, ודי לא יכולה להתחלק ליותר חלקים מיזה, זה מרגיש לי הזוי.... סליחה שנפלתי עליכם. מציאות אחרת

וואי כל כך מבינה מרגישה כמוך מושיטה לך יד אולי ביחד יותר קל? אין לי הרבה מילים חכמות כרגע רק רוצה שתדעי שאני כאן שולחת חיבוק דמעה

תודה על המילים החמות. תודה ע היד והחיבוק. תודה שכתבת למרות שאת בעצמך מרגישה רע עכשיו. שולחת לך גם חיבוק. שלך - מציאות אחרת

מאוד מתיש ולחוץ, הרבה עומס שגורם ללחץ נפשי ולדברים לצוף.. שולחת לך הרבה כוחות להמשיך להתמודד ולהיות חזקה גם בשבילם וגם בשבילך.. חיבוק סמויה

תודה רבה על המילים החמות וההבנה. תודה על האיחולים והחיבוק. שולחת גם לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

כל כך מזדהה עם כל מילה ומילה- כל כך קשה!! וזה מרגיש שזה אף פעם לא נגמר- מה אני אגיד לך? רק שאת לא לבד!! בשבילי זה מנחם- מחזיקה לך יד- ינשוף

שמחה לראות אותך כאן, התגעגעתי. מקווה שאת מרגישה כבר קצת יותר טוב. תודה על ההבנה ועל שאת איתי, גם בשבילי זה המון המון. מאד מעריכה ושולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

טוב לראותך כאן!!!! :-) אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://blog.tapuz.co.il/imagenet/images/2099117_2490.gif

כל כך מבינה אותך זוכרת שבוע שעבר ולפני שבועיים איך עודדת אותי בעומס הלא שפוי שהייתי בו . הלבד שלך הוא קשה אבל ואולי זה משהו שעכשיו הזמן ללמוד לאהוב את עצמך לזכור שאת מקסימה ונכון את לא מאמינה בזה אז וירטואלית תיראי מה אחרים חושבים עלייך ותגידי לעצמך וואלה אני כזאת ואני מקסימה . הקושי עם המטפלת לא יעבור עם תיברחי או תסתירי ממי אין דרך אחרת באומץ דרך הכאב לאמר לה הכל עד שתבינו אחת את השנייה כן זה המון עבודה עם מטפלת זה אולי עיקר העבודה בטיפול אבל זה עובד ואפשר אני מאמינה בך ובה את יכולה . ושולחת לך בדיוק שיר שאני שומעת עכשיו הכי מתאים לך בעולם http://www.youtube.com/watch?v=-xBZjKIrU1Q אוהבת אותך ומחבקת וכל הזמן כאן בשבילך

תודה יקרה, את תמיד מצליחה לרגש אותי וגם אם אני כבר לא בוכה, כשאני קוראת את מה שאת כותבת הדמעות פורצות כמו על אוטומט.... אני מרגישה מאד לבד, אבל אני בחרתי בלבד הזה מול המטפלת כי לא בטוח לי, אבל גם כי עד עכשיו ביטלתי את עצמי ונאטמתי מיתוך הפחד להגיד דברים שיעוררו תגובה לא צפויה שלה שאותה אני לא יכולה להכיל. והעבודה היא להפסיק לבטל את עצמי ולעמוד מאחורי האמת שלי ולהגיד הכל בלי חשבונאות של מה יקרה ומה היא תגיד. לפחות להוציא מתוכי את המועקה הזאת שכבר חונקת אותי מעל ומעבר להגיון. לא יכולה להמשיך ככה וזה חייב להשתנות וישתנה עכשיו. אני עם עומס של חודשים, ולא אמרתי לה כלום מרוב פחד, פשוט הרגתי את עצמי..... תודה על השיר, הוא באמת מדבר את מה שאני צריכה לעשות עכשיו.... תודה על ההבנה והמילים החמות ותודה שאת איתי ולא התייאשת מימני. אני כבר התייאשתי מעצמי..... אוהבת ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

טוב שהצלחת לכתוב... לעלות את הכאב הבלבול ,הלבד, התחלקות לכל כך הרבה כולם זקוקים לך ובמה לגעת קודם.... והמטפלת...היא העולם החיצון דברי איתה... שתפי ברגשותייך... התמודדות איתה...זה להתמודד עם העולם מקווה שתכיל אותך ותעלו מדרגה ביחסים הטיפוליים בהצלחה יקרה אני איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה על המילים החמות, אבל מבחינתי אין מטפלת יותר. לא יודעת איך עוברים וממשיכים הלאה מהמקום החדש אליו נקלעתי איתה. לא יודעת אם זה אפשרי. הפעם זה עוד הרבה הרבה יותר הזוי מלפני כן. זה כבר ירד לפסים שאיתם אני לא יכולה להתמודד יותר. זה כבר הפך להיות כמו התאבדות להמשיך איתה. ככה אני מרגישה, כי מפגישה לפגישה נעשה רק יותר גרוע. היום זכיתי מימנה לתואר חדש שטרף את כל הקלפים ועם זה אני לא יודעת להתמודד ובמקביל להאמין שאפשר לסמוך עליה. היום מבחינתי נחצה קו אדום ענק, וקשה לי לחשוף כאן מהו כדי לא להשפיל את עצמי ואת מקצוע הטיפול בניפגעות.... סליחה, שלך - מציאות אחרת

למי שגולש בפייס ועושה לייקים על כלך מיני אז נתקלתי באתר פורנו זוועתי, ככה בסביבה שלנו היום לא ברור איך הגיע , בכלל! בטח דרך לייקים ללא ידיעה בהתחלה חשבתי שאני לא רואה טוב בפרומו המוקטן חשבתי שאני מדמיינת שזה מה שרואה אבל שנכנסתי ךלשם זה זה! או שזאת בדיחה? WTF?? מכל מקום, עצם הכניסה שלי לאתר גבתה ממני "לייק" על אחת מתמונות הפורנו לא ברור איך לא לחצתי בטעות ובכל זאת: "אני אוהבת את זה" הסרתי זאת מעל דפיי, אך באתר רשום שמי וכמי שאוהבת את זה כבר לקחו לי את ה"לייק" לא מוצאת אפשרות לבטל או לחסום את זה זה פשוט מרתיח שאתר כזה לקח ממני לייק על משהו שאני בכלל לא אוהבת ועוד אתר פורנו! איך המקומות האילה שוב באים ומכריחים אותך לצפות בהם וגם לתת להם לייק פשוט זוועה! לא מתמוטטת ממה שמראים שם כאילו, אפשר לחשוב.. אני לא ילדה קטנה ובכז, זה מחזיר לאותו מקום שהכריח אותי פעם לצפות בזה וגם ללמוד ולקחת ממני לייק בלי שאני רוצה ואני לא אוהבת וגם אין לי אפשרות לבטל את זה!! דוחה.. סמויה

סמויה יקרה, לא מתמצאת בדברים האילו, בסודות הפייסבוק והלייקים למיניהם. אולי צריך לפנות להנהלת האתר, ובלי שום קשר, יש אפשרות לדווח על האתר הזה כספאם או אתר לא רצוי וההנהלה של האתר תטפל בזה.... שיהיה יום נעים, שלך - מציאות אחרת

הבעיה היא שזה לא פורום ואין למי להתלונן לא ברור איך האתר הזה הצליח להשתחל וגם לגבות לייקים ללא ידיעה וככה להפיץ את עצמו בין המשתתפים. כי כל מי שכותב לייק הדבר מתפרסם בין המשתתפים האחרים, ללא שליטתו וכך גם האתר! הבעיה היא , שהלייקים נגבים ללא ידיעה, לא ברור איך!! ואני גם רשומה באתר הזה כמי "שאוהבת את זה" על אחת התמונות ואין אפשרות להסיר, כי אתר כזה... מראש אין שם למי לפנות.. בקיצור, חבל על המילים הרי ברור לכולם שאתר כזה לשם כך הוא נועד וגם להפיץ את עצמו בצורה כזאת אגרסיבית יש גם אתרים כאילה ויש גם אנשים כאילה אנחנו כבר יודעות.. סמויה

מצטערת... ראיתי.. כמו סיוט דבר שאתה פוחד ממנו קורה בלי שתרצה פתאור זה קופץ ואין מה לעשות איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

פתאום התחשק לי לקפוץ לביקור קצר אצלכן סתם יושבת חולה בבית התחלתי עבודה חדשה שמאוד מאוד רציתי בה ואחרי יומיים נהייתי חולה אחרי שבוע עמוס ביותר פיזית ורגשית רגשות מעורבים עצב שמחה כעס בלבול ומה לא.... אבא שלי מאושפז עקב אי ספיקת לב קיצונית היום עושים לו צינטור בשבוע שעבר עשיתי בדיקת שמיעה ואכן יש ירידה בשמיעה עכשיו חושבת לעשות לי מכשיר שמיעה אח"כ נפרדתי מהמשפחה שעבדתי בה התחלתי עבודה חדשה זה מרגש ומלחיץ גם יחד ההורים של הילדה קיבלו אותי לעבודה אך הייתי צריכה לקבל גם אישור ממנהלת בית הספר בו היא לומדת וגם לסדר את כל הדברים עם העמותה ממנה אקבל חלק נכבד מהמשכורת (ההורים ישלימו את החסר) אז המנהלת מיד הציעה לי עבודה ליומיים הפנויים שנשארו וגם בעמותה הציעו לי עבודה ליומיים האלה אמנם אני צריכה את היומיים האלה לעצמי, שיהיו פנויים אבל נעים לחשוב שכולם כל כך רוצים אותי וגם מצחיק אותי קצת :) שאני כל כך מבוקשת והיו עוד כל מיני דברים והכל מציף ומתיש ופשוט יותר מדי בבת אחת

אכן המון דברים לא פשוט בכלל ועוד חולה בנוסף.. שולחת חיבוק תרגישי טוב ושהכל יעבור בשלום התגעגעתי דמעה

לפעמים כשהגוף זקוק למנוחה ואנחנו לא מתייחסות אליו הוא מייצר עבורינו מחלה שמאלצת אותנו להאיט את הקצב ולנוח וכך כאילו בדלת האחורית אנחנו לומדות להתייחס לצרכים שלנו שפעם ממש ממש לא מולאו או הורגשו בכלל..... מאחלת לך בהצלחה בעבודה החדשה והחלמה מהירה ומלאה. שולחת חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

שמחה שקפצת.. (: מאוד מבינה אותך הגוף זועק למנוחה ומתריע.. לגביי מצבו של אביך: לא אוכל לומר "מצטערת.." כי אני נמצאת במקום ...... ומבינה את הרגשות המעורבים הכרוכים בכך דבר מטלטל ועוצמתי בפני עצמו.. אז פשוט מצטערת שככה זה ע-ב-ו-ר-ך ושקשה לך פיסית ונפשית ו..שולחת לך חיבוק ובהצלחה בעבודה החדשה!! סמויה

אני כבר יותר טוב מחר חוזרת לעבודה שיהיה לכן סוף שבוע מקסים שחף

טוב לראותך כאן!!!! אל תשכחי להמשיך לעדכן... מה שלומך ואך מתקדם מחכים לעדכונים... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מפסיקה טיפול נכנסת לבועה ונשארת שם ולא מעניין אותי שזה לא הגיוני ולא מעניין אותי שאני מגיבה מהמקום של הילדה ולא מעניין אותי שאני "מבודדת את עצמי ואחר כך בוכה שאני בודדה" (דברי המטפלת) לא מעניין אותי כלום גם כאן בפורום לא אהיה שולחת חיבוקים פשוט מרגישה שיהיה לי יותר קל לבד עם עצמי דמעה

שכלכך מפחדת וכל כךבודדה וכל כך צריכה חיבוק אבל בורחת בגלל הפחד איתך יקרה וכל כך מבינה חיבוק ומחכה לך ולה . זוכרת את השוקו והדובונים ששלחת  לילדה שבי שולחת חזרה

לא יודעת מה יהיה מרגישה הכי אבודה שאפשר תודה שאת כאן דמעה

להיות בודד זה ללכת למקום כואב גם מבחירה לפעמים זה קשה להישאר "כאן ועכשיו" אז הולכים לבועה, למקום הבטוח כאשר את מגיבה מהמקום של הילדה אז את בעצם מגיבה מהמקום הפגוע וזה בסדר גם אם זה "לא הגיוני" הרי, ילדה לא אמורה להתנהג בצורה הגיונית וכשאת עומדת בגובה העיניים שלה כך את רואה את העולם גדול מפחיד ומאיים ולכן מגיבה ככה.. שולחת לך חיבוק מכאן ושמחה שכבר פחות רוצה להיות לבד.. (גם לילדה שבך מותר לרצות משהו למשל, להיות לבד כשמפחיד ומאיים לה ואז להתחרט.. בהחלט (: שלך, סמויה

לא ממש יודעת מה אני מרגישה המטפלת אמרה דברים שמאוד פגעו ועכשיו היא בחופש ואני נשארתי עם המילים שלה וקשה לי וכן הילדה הפגועה שבי רוצה לברוח לבועה אין כבר כוחות לכלום דמעה

היה יום מבואס בחיי סתם כזה גם תפוס לי הצואר , עדיין לא ברמות קשות אבל עדיין קצת כואב ולא נוח ותפוס ומעצבן וגם כאבה לי הבטן ולא התחשק לי לקום היום אבל בליתברירה צריך לטפל בילדים.. בסוף הגעתי למסקנה שההתנזרות מהמתוקים שגזרתי על עצמי קשה לי מידי אז הרשתילעצמי כמה סוכריות, לוקום ועוד כמה דברים מתוקים וחזר לי המצב רוח (: (: (: (:

איך דברים פשוטים לפעמים משנים מצב רוח. אצלי זה שוקולד בכמות נאה...

מקווה שכבר הוטב לך. אומרים "יין ישמח לבב אנוש". המתוקים הם באותו עניין. המתוק קצת מטשטש את ההרגשה הלא טובה, מקהה את הרגשות, ולכן מרגישים קצת יותר טוב אחריו..... שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

שלום לכולן. אני חדשה בפורום. אני בטיפולים שונים כבר שנים, תמיד הרגשתי שיש טראומה מינית שלא זכרתי. עכשיו מתחיל להתגלות עבר של גילוי עריות רגשי/נפשי/סמוי ולא רק סמוי, אבל לא ממש אונס וכד'. התחושות שלי הן איומות, וגם היו כאלה שנים, אבל אני אפילו לא יכולה לומר שאני ממש נפגעת גילוי עריות כדי להצטרף לקבוצה למשל. ובעיקר אני תוהה, איך אפשר לתקן נזק ריגשי נפשי שספגתי מגיל אפס, בצמוד לחום ואהבה. איך מפרידים בין הרעל לחום? איך מתקנים. ואני כן בטיפול. כ"כ צריכה תמיכה

היי לך, מצטערת על הפגיעה שעברת.. מקווה שלאט תוכלי להיכנס לתוך עצמך בתהליך ולהבין מה בדיוק עברת... שולחת לך חיבוק סמויה

כבר חודשיים שהבנתי שאבא שלי פגע בי אפילולכתוב את זה נראה לי הזוי ואני עדין לא מאמינה ולא מבינה כאילו הוא האדם הכי חשוב לי בילדותי כבר 12 שנים שאננו ועדין לא מאמינה לא רוצה להאמין . איתך יקרה לאט לאט נצליח להבין שיש כאלה שהרוע והטוב מכככבים אצלהם ביחד .

וגם אבא שלי כבר לא חי.

ראשית ברוכה הבאה. מצטערת שעברת פגיעה כזאת מטלטלת. ובאשר לשאלה שלך, זאת שאלת מיליון הדולר, השאלה הכי מסובכת. בהרגשה שלי החום והאהבה הם הסוואה לרע. מעיין תיקון של הפוגע כדי כאילו לכפר על הרע שבמעשיו כדי שהוא ירגיש יותר טוב עם עצמו. על הדרך זה גם מה שגרם לך להרגיש יותר טוב ולהאחז בטוב הזה, אבל כמו שאמרת זה נורא מבלבל. אין תשובה חד משמעית לשאלה שלך. לפחות אני לא יודעת אותה. צריך רק ללמוד לנהל את כל הרגשות שעולים בהקשר הזה בצורה שתשרת אותך. שיהיה בהצלחה וקל יותר בהמשך. שלך - מציאות אחרת

כל הבשורות גיא זוארץ "כמה רגעים קטנים עושים את ההבדל האם אצליח לוותר על ההרגל להיסגר כמה פעמים בחרתי בך להילחם אלייך את חציי הזעם מכוון, לא מוותר את כל הבשורות אני הבאתי לפנייך את כל המראות שאספתי בעיני ואת תמיד שותקת, אולי את מוותרת תתני עוד רגע בחיי... כמה מסכות אספתי לי עם השנים עומד מולך אותו האיש שלא מוצא את המילים על במה גדולה אבדו לי כל הכיוונים האם קולי נשמע, אולי בכלל קולם של אחרים את כל הבשורות..." http://www.youtube.com/watch?v=72cnBcOu71Q דמעה

שולחת לך חיבוק ושבוע קל סמויה

שבת שלום כבר כתבתי כמה פעמים היום לא מצליחה לכתוב בפורום אוהבת אותכן שבת שלום שבת של שפע שבת של כוח ותקווה שבת עם המון אהבה ושולחת לכן באהבה http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=820&wrkid=1708

היי יקרה, שבת מלאת אהבה ורק טוב והמון. שתהיה שבת מהנה ומחממת את הלב. כל שתרצי לו יהי ומעתה ולעולם. אוהבת המון ומחבקת. תודה על הברכות שלך. שלך - מציאות אחרת

שבת נפלא לכולן משהו שקבלתי במייל , משהו שעוזר לחייך ורציתי לשתף גם אותכן... בחיוך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית פשוט ומקסים, להדפיס ולקרוא כל יום רגינה בראט, בת 90, מקליבלנד, אוהיו.כדי לחגוג את הזדקנותי כתבתי פעם את 40 הלקחים שהחיים לימדו אותי. עכשיו, כשמד-המרחק שלי מתגלגל אל מעבר ל-90, הרי לפניכם הטור כולו: 1. החיים אינם הוגנים, אבל הם בכל זאת די טובים. 2. כשאתה בספק, פשוט עשה את הצעד הקטן הבא. 3. החיים קצרים מכדי לבזבז זמן על שנאת חינם. 4. מקום העבודה שלך לא יטפל בך כשתהיה חולה. ידידיך והוריך כן. אז שמור על קשר. 5. שלם את כל חובותיך בזמן. 6. אתה לא מוכרח לנצח בכל ויכוח. הסכם לא להסכים. 7. בכה עם מישהו. זה מרפא יותר מבכי ביחידות. 8. זה בסדר לכעוס על אלוהים. הוא לא מתרגש מזה. 9. חסוך לקראת צאתך לגמלאות, מתלוש השכר הראשון שלך. 10. כשמדובר בשוקולד, ההתנגדות חסרת תועלת. 11. השלם עם העבר כדי שלא ידפוק לך את ההווה. 12. זה בסדר להניח לילדיך לראותך בוכה. 13. אל תשווה את חייך לאחרים. אין לך מושג מה יהיה מסעם. 14. אם מערכת יחסים צריכה להישמר בסוד, אל תהיה חלק ממנה. 15. הכל יכול להשתנות כהרף עין. אבל אל תדאג, אלוהים לעולם אינו ממצמץ. 16. קח נשימה עמוקה. זה מרגיע. 17. סלק כל דבר שאין בו תועלת, יופי או שמחה. 18. כל מה שלא הורג אותך, עושה אותך למעשה חזק יותר. 19. כשמדובר בעשיית מה שאתה אוהב בחיים, אל תקבל לעולם "לא" כתשובה. 20. תשתמש בנרות היפים, בסדינים היפים, לבש את הבגדים התחתונים היפים. אל תשמור על שום דבר להזדמנות מיוחדת. היום הוא יום מיוחד. 21. איבר המין החשוב ביותר הוא המוח. 22. אף אחד לא ממונה על אושרך מלבדך. 23. תהיה מוזר היום. אל תחכה לגיל המבוגר כדי להתחיל ללבוש חליפות סגולות. 24. התייחס אל מה שקרוי "אסון" במלים "האם בעוד חמש שנים זה יהיה חשוב?" 25. סלח לכל אחד, על כל דבר. 26. זה לא עניינך מה האחרים חושבים עליך. 27. הזמן מרפא כל דבר. תן זמן לזמן. 28. עד כמה שמצב טוב או גרוע, הוא ישתנה. 29. אל תיקח את עצמך כל כך ברצינות. גם האחרים לא עושים זאת. 30. האמן בנסים. 31. אלוהים אוהב אותך מפני שהוא כזה, לא מפני שעשית או לא עשית משהו. 32. להזדקן זה הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבה – למות צעיר. 33. כל מה שבאמת חשוב בסופו של דבר הוא שאהבת. 34. צא וטייל כל יום. נסים מתרחשים בכל מקום. 35 קנאה היא בזבוז זמן. כבר יש לך כל מה שנחוץ לך. 36. הטוב ביותר עוד לפנינו. 37. לא חשוב איך אתה מרגיש, קום, התלבש וצא מהבית. 38. החיים לא באים באריזת מתנה, אבל הם בכל זאת מתנה. 39. ידידים הם המשפחה שאנו בוחרים לעצמנו. 40. החיים נותנים לי מתנות, צריך לדעת לקבל אותן באהבה!!!

(:

היי נשמה, מה קורה איתך? איך את מרגישה? איך את מסתדרת? אל תשארי לבד עם הכל. השמיעי קול..... כאן איתך, מחבקת בכל ליבי. שולחת אין סוף חיבוקים עוטפים ועדינים לכוח. שלך - מציאות אחרת

שולחת חיבוק

חיבוק דמעה

שולחת לך חיבוק אוהבת, סמויה

הצצה למראה החיצונית כמשל להתבוננות פנימה מיכל יערון – לעוף, פסיכולוגיית ספורט מתקדמת ביקרתי בלונה פארק בחדר המראות. זו חוויה מדהימה. לרגע הייתי רזה בחלק העליון, ורחבה במימדי על בתחתון. רגע אחר זה התחלף - ראיתי עצמי הפוכה. ככה זה כשמסתכלים במראה, אפשר לראות כל מיני דברים. אך האם אנו באמת מוכנים להסתכל במראה האמיתית של חיינו? בואו נראה את ההצצה במראה החיצונית כמשל להתבוננות פנימה. רבות אני מוצאת עצמי מקשיבה לאנשים שמתארים בצורה מאוד מסוימת את המציאות שלהם. לעיתים, אני מוצאת עצמי נבוכה על הפער הגדול בין המציאות האמיתית לבין הנתפסת. אני נאלצת לשים מראה בעלת מידות יותר אמיתיות מול פרצופם של האנשים הללו. אין לי מונופול על האמת – אך כן יש בקשה מצד אילו המגיעים אליי, כי אלמד אותם להתבונן במראה של חייהם, שמעבירה את הדמות הפנימית שלך. כזאת שמשקפת את המציאות נכוחה - כפי שהיא. זה טוב לבחור מראות שונות בזמנים שונים, אך חשוב להכיר בכך שבחרנו להתבונן במציאות בצורה שקל לנו איתה יותר. בספורט צריך להיות מאד מדויקים. מדידת הזמנים בשחייה ובאתלטיקה היא ברמה של מאיות השנייה. גול בכדורגל הוא מצב בו הכדור עבר את הקו או לא. גם קליעה לסל צריכה להיות מאוד מדויקת. ואמנם, הדיוק בביצוע הגופני מתחיל בדיוק באמת הפנימית. אם ספורטאי לא משקיע באימון כי היה מאד עייף, אך כן מצא זמן לשבת על המחשב ולא הניח עצמו לצבור כוחות למחר, הוא יכול לראות זאת בשתי דרכים. אחת, הוא יכול לראות זאת כאירוע חד פעמי. דרך שנייה, הוא יכול לנסות ולהבין האם "יש משהו מעבר לכך". משמע, אותנטיות פנימית היא משמעותית כדי להצליח. לרוב בני האדם יש נטייה "לסדר" את המציאות לפי הנוחות הרגעית. המראה המרזה תמיד עדיפה. גם זאת שעושה פרצוף עקום מעלימה את הקמטים. אך האם הם נעלמו? אשליה.... עמדתי מול המראה "המרזה". לרגע האמנתי שכך אני נראית. אוף זה היה כל כך נעים. באסה לחזור הביתה למראה האמיתית.

כן, מעדיפה להתבונן במראה האמיתית שלי. לפחות אני כנה עם עצמי!

http://www.youtube.com/watch?v=66XlAjGWhtM דמעה

דמעה יקרה, אני כאן איתך לעזור לך לסחוב את הכאב. כאן איתך, רואה ושומעת אותך. מרגישה אותך ומחבקת בכל ליבי. מאחלת שיבוא היום שבו תתני יד לעצמך, לילדה הקטנה שבך ויחד תצעדו אל עבר האור שמחכה לך / לכן מעבר לפניה בקצה הבור החשוך שבו את נמצאת עכשיו. אפשר לצאת מים, תאמיני בזה. חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

איזה שיר טעון משמעות לגבינו, זה מדהים!! רציתי לשלוח לך שיר שאני מאוד אוהבת... http://www.youtube.com/watch?v=JU-OSLBKwG0 סמויה

ואשמח לקבל תשובה, מכל מי שתרצה לענות, או מי שתדע איך לענות. לא מזמן רשמתי פה על זה שמבטים ממושכים של גברים מציקים לי. ולמען האמת יוצא שגם אני לפעמים בוהה באנשים יותר משתי שניות, נגיד חצי דקה, לא ספרתי בדיוק, אבל זמן מה. המניעים שדלי אחרים, ללא כוונות זדון, פשוט יצא שהעירו לי על כך ואנשים זרים וזה מאוד מביך כי פשוט פנו אלי והתעצבנו על זה, כולי הסמקתי, שאלו אותי למה אני מסתכלת ואמרתי ש"סתם". בכל מקרה רציתי לדעת אם גם לכן זה קרה, שבהיתם יותר מזמן "סביר"? אני מרגישה שזה או בגלל הרקע שלי או בגלל חלילה כדורים פסיכיאטריים שהקצינו את המצב.אגב, לא לוקחת כיום.

בסהכ רציתי לומר שבדרכ אנשים נלחצים מכך שבוהים בהם זה חודר למרחב האישי ומאיים אז יש כאילה שמגיבים בהתאם לפעמים יוצא לבהות במישהו מסויים גם סתם, בשביל סקרנות בלי שום כוונות אבל זה מלחיץ את הבנאדם שלא מבין מדוע בוהים בו ונלחץ אבל לא נראה לי שזה משהו אישי נגדך או בגלל הרקע או בגלל איזה כדורים לקחת בעבר. פשוט, זה לא מקובל בחברה לבהות באנשים אבל, אם את מתכננת להבריח מבטים של גברים לא רצויים וגברים לא רצויים מהשטח אז אכן הבהייה המתמשכת על איזור החלציים שלהם מתקבלת בברכה אחלה רעיון מקורי ביותר (רק שלי אין אומץ לעשות את זה..) חחח(: סמויה

כמה גרוע כבר אפשר להיות?? אפשר.. אז..בינתיים אפחד לא חזר אליי מהתיכון ו..שוב מצאתי עצמי נכנסת לשם.. ומה גיליתי להפתעתי קישור ומה בקישור?? תמונות יותר מורחבות מסתבר גודל הפספוס ומי היה שם כן..וגם המורים והמנהלת המקסימה דאז שאגב היא היחידה מבין כל צוות המורים שהגיעה ללוויה של אבא שליז"ל וזה היה מאוד יפה מצידה ואחכ גם ניחמה אותי. אני לעולם לא אשכח את זה?? יש דברים שלעולם לא שוכחים והייתה שם גם המורה ההיא לספרות שבמשך שנים כילדה העליבה אותי בכינו "סמויה המרחפת" בהיי תמידי, כך הייתה אומרת זה הצחיק אותה ההתנהלות שלי כילדה הצחיקה אותה סיפרתי לכם עליה.. ואני הייתי מקבלת 100 בכל החיבורים והספרות המ** הזאת בשיעוריחם שלה אבל היא הייתה תמיד לעוגת לי בציניות , על הכתיבה שלי. ואני ככ אהבתי לכתוב עד היום אני לא יכולה בלי הכתיבה שלי ורציתי לעמוד שם מולה ולצחוק לה בפנים!! אגב , כשאבי נפטר היא הייתה גם המחנכת שלי, מחנכת כיחתתית בנוסף למורה לספרות. והיא אפילו לא טרחה לבוא ללוייה או לבוא אחכ הבייתה, לנחם מה שקומץ מורים ותלמידים באו. היא רק נתנה לי ציון גבוה על אחד החיבורים והרצתה בפני הכיתה מול כולם כמה הכתיבה שלי מעולה ומעמיקה. כיאלו הנושאים שהייתי מתעניינת בהם תמיד היו אחרים . והתלמידות נתנו לי את החיבור עם התשבוחות.. אחרי שחזרתי מהשבעה. יש דברים שלא שוכחים.. אבל היא לא באה וגם לא ניחמה.. רציתי שתראה מי שאני היום פשוט לצחוק לה בפנים איזה פספוס של החיים רק אני מפספסת הזדמנויות כאילה זו הייתה יכולה להיות לי סגירת מעגל והוא עדיין פתוח היא הייתה שם! וזה ככ חשוב לי איך פספסתי את זה??!!?! אני באמת כנראה הייתי ותמיד אשאר סמויה המרחפת.. הנה הוכחה לכך! שוב, פיספתי את הרכבת שוב אני לא עם לא כולם מפגרת מאחור. זהו הכי גרוע שיש. אה, ויותר אמא שלי רודפת אחריי ולא בא לי לענות לה אז היא שולחת שליחים שיצרו קשר עם בעלי שוב כנראה רוצה שנמשיך כרגיל אחרי כל מה שהיה אין לי כוח לזה אין לי! כמה גרוע זה כבר יכול לרדת?

סמויונת שולחת חיבוק it will get better I promise דמעה

וואוו, לא מאמינה כמו בחלום דמעות של עצב התחלפו היום בדמעות של אושר ושמחה אז ככה: חברה מהצבא שסיפרתי לכן עליה, חברה מאוד משמעותית בחיי וגם מהילדות(באנו מאותה עיר, למדנו בגן, ביסודי יחד, אחכ בתיכונים נפרדים, התנתקנו ו..נפגשנו שוב בצבא..באותוו בסיס סגור. עם הקרחת, והשטויות שלי.. אז, מרוב עצב מצאתי עצמי שוב כפעם בוכה על כתפיה (בפייס בוק) , ממש השתפכתי על העלבון שלא הוזמנתי לפגישת המחזור, היא למדה בתיכון אחר. והרגשתי כאילו ואני מדברת לאחותי , לא היה לי עם מי לשתף את זה, שנים שאני לא בקשר איתה. לאחרונה התקשרנו בפייס אבל רק לאיחולים בחג , ימי הולדת וכאילה. והיום לא יכולתי יותר, איך לא חשבתי עליה, ביקשתי רשות לשתף במשהו שמאוד כואב לי ושבכיתי בגללו כל היום ושרפו לי העיניים ושמתי מגבת רטובה על הפנים. זה ממש שבר אותי למרות שהבטחתי לא להיפגע בכז לא שלטתי בעצמי. אז פניתי אליה והיא ענתה לי כעמו פעם כמו אחות גדולה! היא אישה מיוחדת. חברת ילדות יחידה מפעם.. והיא אמרה לי ככ הרבה דברים נעימים וגם חכמים. פשוט שמה תחבושת על פצע.. וואוו..זה מרגש.. וגם סיפרה לי שהיא מארגנת את פגישת המחזור בתיכון שלה. אנחנו אותה שכבת גיל.. ואמרה שזה קשה מאוד לאתר את כולם..תוך כד ההתארגנות היא חשה היזרקות של 17 שנים אחורה... וזה מטלטל ועוצמתי. והיא מבינה את רגשותיי. באמת בחורה חכמה! תמיד הייתה.. אחרי זה , אישרה אותי בפייס לא תאמינו לא פחות מאשר (לשעבר, כן?) הילדה הכי פופולרית בשכבה!!!!!!!! שכמעט ולא דיברה איתי מהסנוביות ומה היא אמרה? קשה לה לזהות מהתמונות העכשוויות אבל היא זוכרת סמויה אחת מהתיכון יפה ועדינה.. אני? זה מה שחשבה עליי? ועוד עם הקרחת?? חחח בואנה זה הזוי...ולאחריה עוד אחת, לא פחות פופלארית.. !! ככה בחסות פגישת המחזור זה פשוט חוויה מתקנת בשבילי שהרגשתי ככ פגועה. מדהים..זכרו אותי.. מעניין מה התפקשש באיתורי.. אבל זה לא חשוב עכשיו.. העיקר שאני שוב מחייכת אחרי יום פשוט סיוט!! אז דמעונת צדקת ותודה על החיבוק מחבקת חזרה שולחת אהבה לכולן!! סמויה

בטח אתם שואלים?? פשוט שעליתי לישון שמתי את הראש אבל שבאתי להסתובב לצד שני, להתרווח גיליתי שאינני יכולה להרים אותו מפני שנתפס לי הצוואר קשות ואז בהרבה כוח וכאבים הצלחתי לקום על ארבע מהמיטה, לחפש וולטרן גבוה על מדף (למה אני נמוכה?!), להביא כסא מלמטה . וכמו איזה מומיה , יכולה להזיז רק צד אחד. החצי השני תפוס. אז ככה לא יכולה לשכב ולא יכולה כלום רק לשבת ולהקליד עם יד ימין.. וזה מה שאני עושה. מזל, שיש לי כאן כוס קפה ששכחתי שהכנתי קודם ולא שתיתי. כי עכשיו לא יכולה לרדת למטבח, קשה מידי אך לפחות יש לי קפה מוכן אם כי קר אך במצבי אין מצב לפינוקים מיותרים. העיקר שיכולה לשתות לפחות אווץץץ' זה כואב! הכל תפוססססססססססססססססס אם כי נדמה לי שהוולטרן סוף סוף מתחיל לעבוד רק ש..כבר אין לי זמן לישון ברבע לשבע צריכים להתעורר לבי"הס למה נגמר החופש, למה?! סמויה

כבר לא רואה אור דמעה בחושך

דמעה יקרה, האור נמצא שם מעבר לפינה. הוא שם כי החושך הוא רק מחסור באור, ולא אפלה מוחלטת. אחרי כל חושך יש אור כמו שאחרי כל ירידה יש עליה. לאט לאט זה יגיע. איתך יקרה מחבקת ושולחת כוחות, שלך - מציאות אחרת

שולחת לך בינתיים קרן אור קטנה מקווה שלאט לאט יתפוגג החושך והשמש תפציע במהרה.. שולחת לך חיבוק, סמויה

רוצה לשלוח לך קרני אור מעט להאיר את דרכך http://yorammanor.com/wp-content/uploads/2010/07/%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A81.jpg איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בבקשה שיגמר כבר, הפחד,מעצמי, רק הולך וגובר

אני לא ממש מבינה במה מדובר, אבל בהרגשה שלי אולי את מדברת על כעס או זעם שהתעורר ומשתולל בתוכך ואת פוחדת מהתגובות שלך מול ההצפה הזאת. אם אני צודקת, קבלי את הכעס כמו שהוא כי הוא לגמרי לגיטימי. תני לו להיות ואל תילחמי בו. נסי לנשום הכי עמוק שאת יכולה ותנסי להרגיע את עצמך עם כל דבר שאת מכירה ויודעת שמקל עליך. זה יעבור, רק סבלנות ולא להבהל. איתך שולחת חיבוק עדין אם זה בסדר. אם טעיתי אשמח שתעמידי אותי על טעותי. שלך - מציאות אחרת

מקווה שהפחד כבר הולך ונעלם שולחת לך חיבוק סמויה

מה קורה איתך? שתפי...אל תשארי לבד עם הפחד... הרבה יותר קל לפחד ביחד שמרי על עצמך איתך אידה http://www.emuna.info/Img/Pro/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%9F%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%9C.jpg עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

סתם.. זמן לילה לעצמי ורק לעצמי מקלידה את שם התיכון בו למדתי ושנת מחזור ו... רואה שהתקיימה פגישת מחזור בנוב' 2010 ותמונות של כל מיני אנשים.. אחרי ככ הרבה שנים ואני בכלל לא הוזמנתי!! הרי תמיד הייתי על תקן ה-מרפת , הלא נמצאת תקופות של סבל בפינה, אי שם לא קשורה לאף אחד "לא קיימת" וגם עכשיו, כמו אז ברור שלא הזמינו .. אין לי מן הסתם אף קשרים ישנים או חברי ילדות מאז ועד היום נתק..כלום ולכן מן הסתם לא הוזמנתי לפגישת מחזור וזה קצת צובט בלב ופוגע.. אבל זה ככה ו..החלטתי לנסות לחזור לשם להצטרף "בחוצפתי" לקבוצה הזאת בפייסבוק כאילו לבוא ולאמר הייתי בתוככם פעם ואני קייימת! כתבתי: וואוו כולכם נראים מדהים, אחרי ככ הרבה שנים.. מעניין אם מי מהם יטרח להגיב לי כי אפחד לא חבר שלי לא יודעת אפילו אם זוכרים אותי ואיך ויש מצב שיכתבו לי "אה, זה סמויה המעופפת" אבל עצם זה שחזרתי לשם זה אומר שיש בי פתאום כוח להתמודד כיום גם עם "סמויה המעופפת" אני רוצה לחזור לשם ככה, כמו שאני ואני לא מתביישת יותר! בעצם ..קצת אולי יש מצב שאני פוגעת בעצמי ומאתגרת את עצמי למקומות שברחתי מהם רחוק אולי חבל שהגבתי להם שהודעתי על קיומי אבל.. כבר עשיתי את זה!! כמו שנחשפתי היום לאחותי.. סמויה

היי, טוב שהגבת להם, אבל לדעתי זה יותר בקטע של גאווה, לאגו. זה כמו שאומרים "מקובלת בחברה". מקובלת בפני מי בדיוק?! אני אף פעם לא התחברתי לילדות שנחשבו מקובלות בחברה, בעיני הם לא היו מקובלות, רק חבורה של סנוביות שאוהבות לעשות עיניים לבנים, ותו לא. את לא אמורה לשייך את עצמך לקבוצה שלא מתאימה לך. את לא צריכה להיות איפה שלא טוב לך ואת לא צריכה לנסות להיות חלק מאנשים שלא מתאימים לך, או שלא מקבלים אותך איך שאת או שלא מכבדים אותך. אני זוכרת שאני חיפשתי אנשים בפייסבוק וכ"כ התבאסתי שרובם שם בזוגיות ואני לא ורציתי לכתוב משהו עוקצני, אבל זה מיותר. אדם שלא נותנת לך לגיטימיות, לא שווה יריקה.

הסתכלתי לעומק על האנשים שהשתתפו שם ורובם כמובן היו ה-מקובלים שעד היום בקשר אחד עם השני אבל לא רק! היו שם גם כאילה שזכורים לי לא ככאילה "מקובלים" וגם השתתפו העלו שם גם תמונות ישנות מטיולים שנתיים וכל מיני חיי חברה והוואי מהתיכון והסתכלתי לעומק אם בטעות אבל בטעות אני מציצה שם ו-כלום! לא מצאתי את עצמי באף אחת המתמונות.. לא קיימת! החלטתי לעשות מעשה ובחוצפתי כי רבה ליזום קשר בפייס עם חלק "מהראשים" שמקושרים עם הרבה כדי שיידעו שאני קיימת! גם אם דילגו עליי בהזמנה. ואגב, ראיתי שהרבהאחרים מצד שני גם חסרים. מי יודע אולי ניסו ליצור איתי קשר ולא הציחו. הרי נעלמתי ממפת עיר מגוריי, ממש מחקתי את עצמי באיקס אחד גדול. אז למה שמישהו יתעניין בי? בכל אופן עשיתי ניסיון. ואני מחוכנה נפשית להכל גם אם יבוזו לי, לא יענו לי, יעליבו אותי, יתחמקו ממני אני אתמודד עם האמת אני רוצה להתמודד הפעם קשה ככל שיהיה. אני כבר חזרתי לשם.. ככה כפי שאני. לא אכפת לי הפעם העיקר שאני קיימת.. זה הישג משמעותי בשבילי סמויה (:

רציתי להוסיף לך עוד משהו ולא היה לי זמן לגבי זה שאמרת שחיפשת אנשים בפייס והתבאסת מכך שגילית שרובם בזוגיות.. ובכן, זה שהם בזוגיות לא הופך אף אחד לטוב ממך!!! יש בכלל כאילה שזוגיות שלהם לא ממש עובדת או טובה להם בכלל לכן אל תייסרי עצמך אינך נחותה מהם בכלום למרות העליונות והאיום שמשתקף מההתלכדות החברתית שלהם לעומתך.. לא בטוח שזה באמת ככה מקרוב אז...תהיי מאושרת במקום בו את נמצאת אם אכן טוב לך ככה כי מי כמוך! אני עשיתי חושבין, שוב וקראתי שוב את דברייך האם האנשים האילה מתאימים לי באמת? למה יצרתי קשר איתם בכלל?? סתם אולי בשביל הפגעיעה שלא הוזמנתי לפגישת המחזור ה-אגדית ובאמת השקיעו שם הרבה בארגון ממש יפה.. הכל היה מקושט עם בלונים אבל הרי, לו הייתי מתאימה להם במשהו מזמן כבר היינו מוצאים את הדרך לההיפך לחברים או להיות בקשר כלשהו.. אבל עובדה שלא וזה גם לא יקרה ואני גם לא מעוניינת אין לי עניין משותף עם אפחד מהם פרט לזה שלמדנו פעם יחד אז הם עשו פגישת מחזור.. שאותה פיספסתי באמת חבל רק בשביל לראות, להיזכר וואלה זה היה יכול להיות דיי מרגש אבל לא לי כי אינני משם ואינני שייכת לשם סתם תפס אותי "ג'וק " התלהבות של רגע מהנוסטלגיה.. וזהו, עבר... לילה טוב, \סמויה

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5210afc2280131004.htm

ראיתי... אכן מרגש איזה תהליך מדהים בזכות הדולפינים אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מוצפת בהמון עצב המון בכי ובדידות רק רוצה להניח ראש להשען ולבכות ואין על מי כל כך צריכה חיבוק עוטף מכיל יד מלטפת את הראש להרגיש בטוחה מוגנת ואין בעולם שלי אף אחד כזה החיים שלי שואפים לאפס דמעה

דמעה יקרה שולחת לך ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. איתך בכאב, את לא לבד. מקווה שיבואו ימים טובים יותר במהירה. שלך - מציאות אחרת

שולחת לך חיבוק.. מצטערת על תחושת הבדידות והעצב מקווה שזה יחלוף במהרה והשמש תחזור אלייך.. שלך, סמויה

חיבוק איתך באמת איתך חושבת עלייך המון ושולחת לך ים של אנרגיות קצת להקל על הבדידות .

צר לי... מה קורה איתך? אך בטיפול? שולחת חיבוק איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ובכן יום שישי רגיל כזה, שקט אחרי נופש באה השלווה ו..פתאום ככה לא צפוי טל' מאחותי(מנישואין שניים של אימי) שכבר חודשים לא בקשר "היי אחות!" מה נשמע? היא בוכה "מה קרה?" קצת מביך אותי לדבר על זה אפילו הזוי "זה בקשר לאמא" "משהו לא בסדר איתה לגמרי בחודש האחרון והיא מוציאה הכל עליי" אחותי אומרת שהיא מתנהגת כמו "חולת נפש" חוטפת עצבים עליה בטירוף הפעם סילקה אותה מהבית! בויכוח אחותי ממש פחדה ממנה הפעם פיזית! והסתלקה לחברה עכשיו במקום בטוח אחותי אומרת שאי אפשר לשמוע את הקללות שהיא מקללת אותה בשעת ויכוח על נקיונות הבית "הלוואי שתיקברי!" שתישרפי שתידרסי אני אפילו לא ינקה את הקבר שלך! ועוד ...ועוד.. זה הולך ומידרדר וכל זה בצרחות עליה אחותי כמובן לא רגילה לכך כי אימי אףפעם לא התייחסה אליה ככה ופתאום היא נחשפה לצד האפל של הירח והיא לא מתכוונת לשתוק אלא להציף את הבעיה רק שמרגישה שלא מאמינים לה אבל אני כן מאימנה לה! \ואמרתי שאין לאפחד זכות לדבר אליה ככה להפחיד אותה גם לא לאמא אחותי ציינה שהיו לה חיים לא פשוטים ואני אמרתי שזה עדיין לא סיבה! ושאני חושבת כבר יותר מידיי על כך שיש לי הרגשה שהיא סובלת מהפרעת אישיות שזה בעצם תמיד היה ככה מאז ומעולם ולא טופל כי בלי קשר לחיים הקשים שנהיו לה אחרי ההתבכות עם אבי עוד הרבה לפני אחותה פעם התוודתה בפניי שכילדים הם היו פוחדים ממנה פחד מוות מהמסוגלות שלה עוד כילדה ו..יומאחד אימי בעצמה סיפרה לי שהייתה ילדה רבה עם ילדה אחרת למטה, בשכונה ואז היא לקחה בקבוק זכוכית ודפקה לו אותו ברגל ופתחה לה את הרגל בצורה כה רצינית ואימי עד היום לא מתחרטת על זה אלא מתענגת על תחושת הניצחון ותבוסת הקורבן שבא לריב איתה.. אחותי אומרת שהיא חושבת שהיא כל הזמן צודקת! ולא רואה שהיא מזיקה! ואני אומרת לה שמהפרעת אישיות הסובבים סובלים לא בעל ההפרעה וכך היא אימי שאני חושבת שיש קווים פסיכופתיים באישיות שלה שאפחד לא רואה רק הקורבן ואני מזמן ידעתי ועכשיו אחותי נחרדת לדעת והיא כולה מפוחדת ואמי ממשיכה כמובן להתנהל כרגיל "באמונה שלה" לא מודעת לכך שכולנו סובלים ממנה ו..עוד משהו מעוות: אחותי השנייה (יש לי שתי אחיות מנישואין שניים) עכשיו היא "הנבחרת" שלה המועדפת שלה. תמיד היה לה דפוס כזה שהיא בוחרת במישהו מועדף ובמישהו אחר שנוא! אז אחותי ההיא עכשיו זוכה ממנה ליחס חם, למתנות, כסף עזרה ומה לא ואחותי השנייה, זאת שמתלוננת עכשיו בתפקיד השנואה כמוני ושמה לב לזה שרק אותם היא רואה (אתאחותי והתינוקת שלה) ורק איתם היא בקשר לא פלא שלא התראנו כעל החופש הגדול, בכלל לא אכפת לה. ובכלל זה נורא מעוות כל מה שקורה ואני שמחה שאחותי מציפה את הבעיה ולא שותקת. וגם אני ייתן את הקול שלי. אמרתי לה ליזום שיחה עם אחותה הגדולה של אימי. להסביר לה את ההידרדרות. נראה לי שצריך לשכנע אותה לקבל טיפול. ונראה לי שגם תרופתי בגלל העצבים שלה. זה לא משהו מהיום. והכי קטע איך ככה מסתירה את הכל מכולם ומקסימה את כולם , ככה היה גם בילדות שסבלנו ממנה ומהאלימות שלה. וגם המילולת, הנפשית . רק עכשיו אחותי שמה לב לזה. צר לי שהיא נפגעת ואמרתי לה שהיא צריכה לעזוב את הבית, היא כבר בת 22 ובמקביל לנסות לשכנע ולהביא אאת אימי לטיפול כי נראה לי שכל זה נובע מהפרעת אישיות שתמיד הייתה לה. לא מחלת נפש, כיא היא לא חולת נפש היא שפויה שיכולה לשגע פילים ולסובב על האצבע הקטנה הרבה אנשים וגם חכמים. לא כדאי להתעסק איתה בכלל. היא מתוכחמת מידי. אבל היא צריכה טיפול. משהו לא בסדר. תמיד היה לא בסדר אני..לא יודעת לאן כל זה יוביל כי מאז ומעולם הייתה שתיקה במשפחה סביב העניין הזה והאלימות כולם ידעו ושתקו ועכשיו אחותי ואני צריכות לעשות משהו היא לא יכולה לבד אבל יש לה אותי ולי יש כוח הבעיה שזה מגיע לאימי צריך הר-ב-ה כוחות! אבל אני מוכנה להכל מקווה שנצליח להשיג לה את העזרה המתאימה היא בכלל לא רואה שיש לה בעיה זה כל הבעיה... נראה מה יתפתח אני בינתיים בסטנד ביי מחכה לעדכונים מהשיחה עם אחותה הגדולה של אימי וגם טיפה שומרת מרחק שומרת עליי שלא אפגע מכל זה עוד פעם.. צריכה להיזהר.. סמויה

עצמך שלא תיפגעי עם כל הרצון לעזור לאחרים לאחותך לאמא שלא תישכחי את עצמך שלא תהפכי להיות סמוייה מעצמך . יקרה אוהבת ומחבקת לכוחות

הדבר האחד שאני יודעת מיתוך ניסיוני הוא שאם אדם לא מרגיש שיש לו בעיה אלא מרגיש שהוא מושלם כמו שהוא, אי אפשר לעזור לו. אי אפשר לאלץ את אימך ללכת או לקבל טיפול. אי אפשר בכוח. לכן הדבר האחד שאתן האחיות צריכות לעשות הוא לשמור על עצמכן שלא תפגעו מימנה. אפשר כל הזמן לטפטף לה שכדאי שתטפל בהתקפי הזעם שלה אבל להזהר שהיא לא תגיב בזעם אל ההצעה שלכן. בקיצור שמרי עליך שלא תפגעי . שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים, שלך - מציאות אחרת

ההבוקר הייתה לי שיחה עם אחותי ו... טוב אחותה אמרה שתדבר איתה לגבי עזרה נפשית אני.. לא ככ יודעת עכשיו איך לפנות אליה כי כל דבר יגרור ויכוח או התפרצות, הצטדקות מצידה וגם צריך לדבר עם אחותי השנייה שמעמיסה עליה בלי גבול את התינוקת שלה על חשבון כולם וגם על חשבונה וזה לא בסדר כלל אמא שלי עושעה את זה כביכול "ברצון" ונלחמת בכל מי שאומר לה אחרת גם בי שהערתי לה שעד שסוף סוף היא יוצאת לנופש באילת אז צריכה לקחת את התינוקת של אחותי כדי שאחותי לא תתאמץ כאילו,??? והדבר לוקח ממנה המון כוחות וזמן שאין לה ולא שמה לב שכל זמנה הפנוי מוקדש לתינוקת וזה מעוות! ולאחותי לא אכפת העיקר שטוב לה עם זה שמטפלים במקומה והיא חופשייה לבלות , לעבוד להנות כאוות נפשה. אני לא יודעת אם בריא לי להתערב בכך הרי זה רצונה שלי אימי ובעיה שלה אמרתי לאחותי שאותי היא כבר הפסידה ויש לי תסיבות שלי אז מפה לשם אחותי דרשה לדעת יותר ו..כן לןא שתקתי סיפרתי לה כל שהיא לא יודעת אני לא שותקת יותר ולא מתביישת יותר להגיד על ההוא אמנם כמובן לא נכנסתי לפרטים אבל מחיתי על כך שאימי בחרה להתעלם ממני וזה דבר שאני לא יכולה להתעלם ממנו ולהמשיך כרגיל זה לא יעבוד ככה יותר הם יצטרכו להתמודד עם זה איתי או בלעדיי אבל אני לא מדלגת עליי וכך אמרתי לאחותי! ואימי כבר גדולה כדי להחליט לעשות את הבחירות שלה ואם היא בוחרת לא לראות אותי אז היא מפסידה אותי ואין לי נקיפות מצפון על כך נתתי לה את הבחירה ביד נמאס לי מההתקרבנות שלה אמרתי זאת לאחותי שכל הזמן היאט בוכה שזרקו אותה בגיל 16 לידיים של אבי ונהרס לה החיים מההריון וכל הסרט הידוע ואמרתי לאחותי שתפסיק להקשיב לזה כי זה לא מדוייק! סבתא שלי עזרה לה המון אבל זה הטקטיקה שלה להיות קורבן בעיני אחרים ולה מותר לקלל ולפגוע היא המסכנה ולה סולחים על הכל אחותי עוד חיה בבועה עוורת הרי אני מכירה אנשים עם חיים קשים וילדות קשה ולא מתנהגים ככה למה לה מותר?! ולמה אני צריכה להתגייס לעזור לה ולוותר על עצמי? לא אני כבר לא שוןתקת ונרמסת כפעם גם לי יש תמקום שלי בכל זה אני לא אומרת שלא אנסה לעזור אבל לא במחיר של להמשיך להתעלם ממני. כדי שלה יהיה יהיה טוב.. סמויה

תהיי חזקה תני רק מה שתוכלי לא יותר תשמרי על עצמך על הגבולות שלך על עצמך על נפשך על סמויה מחבקת אותך יודעת מה זה להיות בת של ................ לא ניכנס לזה באמת שלא בא לי