פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5210afc2280131004.htm

ראיתי... אכן מרגש איזה תהליך מדהים בזכות הדולפינים אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מוצפת בהמון עצב המון בכי ובדידות רק רוצה להניח ראש להשען ולבכות ואין על מי כל כך צריכה חיבוק עוטף מכיל יד מלטפת את הראש להרגיש בטוחה מוגנת ואין בעולם שלי אף אחד כזה החיים שלי שואפים לאפס דמעה

דמעה יקרה שולחת לך ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. איתך בכאב, את לא לבד. מקווה שיבואו ימים טובים יותר במהירה. שלך - מציאות אחרת

שולחת לך חיבוק.. מצטערת על תחושת הבדידות והעצב מקווה שזה יחלוף במהרה והשמש תחזור אלייך.. שלך, סמויה

חיבוק איתך באמת איתך חושבת עלייך המון ושולחת לך ים של אנרגיות קצת להקל על הבדידות .

צר לי... מה קורה איתך? אך בטיפול? שולחת חיבוק איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ובכן יום שישי רגיל כזה, שקט אחרי נופש באה השלווה ו..פתאום ככה לא צפוי טל' מאחותי(מנישואין שניים של אימי) שכבר חודשים לא בקשר "היי אחות!" מה נשמע? היא בוכה "מה קרה?" קצת מביך אותי לדבר על זה אפילו הזוי "זה בקשר לאמא" "משהו לא בסדר איתה לגמרי בחודש האחרון והיא מוציאה הכל עליי" אחותי אומרת שהיא מתנהגת כמו "חולת נפש" חוטפת עצבים עליה בטירוף הפעם סילקה אותה מהבית! בויכוח אחותי ממש פחדה ממנה הפעם פיזית! והסתלקה לחברה עכשיו במקום בטוח אחותי אומרת שאי אפשר לשמוע את הקללות שהיא מקללת אותה בשעת ויכוח על נקיונות הבית "הלוואי שתיקברי!" שתישרפי שתידרסי אני אפילו לא ינקה את הקבר שלך! ועוד ...ועוד.. זה הולך ומידרדר וכל זה בצרחות עליה אחותי כמובן לא רגילה לכך כי אימי אףפעם לא התייחסה אליה ככה ופתאום היא נחשפה לצד האפל של הירח והיא לא מתכוונת לשתוק אלא להציף את הבעיה רק שמרגישה שלא מאמינים לה אבל אני כן מאימנה לה! \ואמרתי שאין לאפחד זכות לדבר אליה ככה להפחיד אותה גם לא לאמא אחותי ציינה שהיו לה חיים לא פשוטים ואני אמרתי שזה עדיין לא סיבה! ושאני חושבת כבר יותר מידיי על כך שיש לי הרגשה שהיא סובלת מהפרעת אישיות שזה בעצם תמיד היה ככה מאז ומעולם ולא טופל כי בלי קשר לחיים הקשים שנהיו לה אחרי ההתבכות עם אבי עוד הרבה לפני אחותה פעם התוודתה בפניי שכילדים הם היו פוחדים ממנה פחד מוות מהמסוגלות שלה עוד כילדה ו..יומאחד אימי בעצמה סיפרה לי שהייתה ילדה רבה עם ילדה אחרת למטה, בשכונה ואז היא לקחה בקבוק זכוכית ודפקה לו אותו ברגל ופתחה לה את הרגל בצורה כה רצינית ואימי עד היום לא מתחרטת על זה אלא מתענגת על תחושת הניצחון ותבוסת הקורבן שבא לריב איתה.. אחותי אומרת שהיא חושבת שהיא כל הזמן צודקת! ולא רואה שהיא מזיקה! ואני אומרת לה שמהפרעת אישיות הסובבים סובלים לא בעל ההפרעה וכך היא אימי שאני חושבת שיש קווים פסיכופתיים באישיות שלה שאפחד לא רואה רק הקורבן ואני מזמן ידעתי ועכשיו אחותי נחרדת לדעת והיא כולה מפוחדת ואמי ממשיכה כמובן להתנהל כרגיל "באמונה שלה" לא מודעת לכך שכולנו סובלים ממנה ו..עוד משהו מעוות: אחותי השנייה (יש לי שתי אחיות מנישואין שניים) עכשיו היא "הנבחרת" שלה המועדפת שלה. תמיד היה לה דפוס כזה שהיא בוחרת במישהו מועדף ובמישהו אחר שנוא! אז אחותי ההיא עכשיו זוכה ממנה ליחס חם, למתנות, כסף עזרה ומה לא ואחותי השנייה, זאת שמתלוננת עכשיו בתפקיד השנואה כמוני ושמה לב לזה שרק אותם היא רואה (אתאחותי והתינוקת שלה) ורק איתם היא בקשר לא פלא שלא התראנו כעל החופש הגדול, בכלל לא אכפת לה. ובכלל זה נורא מעוות כל מה שקורה ואני שמחה שאחותי מציפה את הבעיה ולא שותקת. וגם אני ייתן את הקול שלי. אמרתי לה ליזום שיחה עם אחותה הגדולה של אימי. להסביר לה את ההידרדרות. נראה לי שצריך לשכנע אותה לקבל טיפול. ונראה לי שגם תרופתי בגלל העצבים שלה. זה לא משהו מהיום. והכי קטע איך ככה מסתירה את הכל מכולם ומקסימה את כולם , ככה היה גם בילדות שסבלנו ממנה ומהאלימות שלה. וגם המילולת, הנפשית . רק עכשיו אחותי שמה לב לזה. צר לי שהיא נפגעת ואמרתי לה שהיא צריכה לעזוב את הבית, היא כבר בת 22 ובמקביל לנסות לשכנע ולהביא אאת אימי לטיפול כי נראה לי שכל זה נובע מהפרעת אישיות שתמיד הייתה לה. לא מחלת נפש, כיא היא לא חולת נפש היא שפויה שיכולה לשגע פילים ולסובב על האצבע הקטנה הרבה אנשים וגם חכמים. לא כדאי להתעסק איתה בכלל. היא מתוכחמת מידי. אבל היא צריכה טיפול. משהו לא בסדר. תמיד היה לא בסדר אני..לא יודעת לאן כל זה יוביל כי מאז ומעולם הייתה שתיקה במשפחה סביב העניין הזה והאלימות כולם ידעו ושתקו ועכשיו אחותי ואני צריכות לעשות משהו היא לא יכולה לבד אבל יש לה אותי ולי יש כוח הבעיה שזה מגיע לאימי צריך הר-ב-ה כוחות! אבל אני מוכנה להכל מקווה שנצליח להשיג לה את העזרה המתאימה היא בכלל לא רואה שיש לה בעיה זה כל הבעיה... נראה מה יתפתח אני בינתיים בסטנד ביי מחכה לעדכונים מהשיחה עם אחותה הגדולה של אימי וגם טיפה שומרת מרחק שומרת עליי שלא אפגע מכל זה עוד פעם.. צריכה להיזהר.. סמויה

עצמך שלא תיפגעי עם כל הרצון לעזור לאחרים לאחותך לאמא שלא תישכחי את עצמך שלא תהפכי להיות סמוייה מעצמך . יקרה אוהבת ומחבקת לכוחות

הדבר האחד שאני יודעת מיתוך ניסיוני הוא שאם אדם לא מרגיש שיש לו בעיה אלא מרגיש שהוא מושלם כמו שהוא, אי אפשר לעזור לו. אי אפשר לאלץ את אימך ללכת או לקבל טיפול. אי אפשר בכוח. לכן הדבר האחד שאתן האחיות צריכות לעשות הוא לשמור על עצמכן שלא תפגעו מימנה. אפשר כל הזמן לטפטף לה שכדאי שתטפל בהתקפי הזעם שלה אבל להזהר שהיא לא תגיב בזעם אל ההצעה שלכן. בקיצור שמרי עליך שלא תפגעי . שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים, שלך - מציאות אחרת

ההבוקר הייתה לי שיחה עם אחותי ו... טוב אחותה אמרה שתדבר איתה לגבי עזרה נפשית אני.. לא ככ יודעת עכשיו איך לפנות אליה כי כל דבר יגרור ויכוח או התפרצות, הצטדקות מצידה וגם צריך לדבר עם אחותי השנייה שמעמיסה עליה בלי גבול את התינוקת שלה על חשבון כולם וגם על חשבונה וזה לא בסדר כלל אמא שלי עושעה את זה כביכול "ברצון" ונלחמת בכל מי שאומר לה אחרת גם בי שהערתי לה שעד שסוף סוף היא יוצאת לנופש באילת אז צריכה לקחת את התינוקת של אחותי כדי שאחותי לא תתאמץ כאילו,??? והדבר לוקח ממנה המון כוחות וזמן שאין לה ולא שמה לב שכל זמנה הפנוי מוקדש לתינוקת וזה מעוות! ולאחותי לא אכפת העיקר שטוב לה עם זה שמטפלים במקומה והיא חופשייה לבלות , לעבוד להנות כאוות נפשה. אני לא יודעת אם בריא לי להתערב בכך הרי זה רצונה שלי אימי ובעיה שלה אמרתי לאחותי שאותי היא כבר הפסידה ויש לי תסיבות שלי אז מפה לשם אחותי דרשה לדעת יותר ו..כן לןא שתקתי סיפרתי לה כל שהיא לא יודעת אני לא שותקת יותר ולא מתביישת יותר להגיד על ההוא אמנם כמובן לא נכנסתי לפרטים אבל מחיתי על כך שאימי בחרה להתעלם ממני וזה דבר שאני לא יכולה להתעלם ממנו ולהמשיך כרגיל זה לא יעבוד ככה יותר הם יצטרכו להתמודד עם זה איתי או בלעדיי אבל אני לא מדלגת עליי וכך אמרתי לאחותי! ואימי כבר גדולה כדי להחליט לעשות את הבחירות שלה ואם היא בוחרת לא לראות אותי אז היא מפסידה אותי ואין לי נקיפות מצפון על כך נתתי לה את הבחירה ביד נמאס לי מההתקרבנות שלה אמרתי זאת לאחותי שכל הזמן היאט בוכה שזרקו אותה בגיל 16 לידיים של אבי ונהרס לה החיים מההריון וכל הסרט הידוע ואמרתי לאחותי שתפסיק להקשיב לזה כי זה לא מדוייק! סבתא שלי עזרה לה המון אבל זה הטקטיקה שלה להיות קורבן בעיני אחרים ולה מותר לקלל ולפגוע היא המסכנה ולה סולחים על הכל אחותי עוד חיה בבועה עוורת הרי אני מכירה אנשים עם חיים קשים וילדות קשה ולא מתנהגים ככה למה לה מותר?! ולמה אני צריכה להתגייס לעזור לה ולוותר על עצמי? לא אני כבר לא שוןתקת ונרמסת כפעם גם לי יש תמקום שלי בכל זה אני לא אומרת שלא אנסה לעזור אבל לא במחיר של להמשיך להתעלם ממני. כדי שלה יהיה יהיה טוב.. סמויה

תהיי חזקה תני רק מה שתוכלי לא יותר תשמרי על עצמך על הגבולות שלך על עצמך על נפשך על סמויה מחבקת אותך יודעת מה זה להיות בת של ................ לא ניכנס לזה באמת שלא בא לי

בדיקה

בזמנך ...

ברוכה הבאה. כאן איתך. שלך - מציאות אחרת

מוזמנת לכתוב לשתף להיות איתנו חלק מאיתנו פחות לבד... כאן בשבילך... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני סגרתי מעגל עם האונס האנס וכל מה שקרה סגרתי את המעגל דרך הפורום שלאור הנפש אתן זוכורת שהייתה כאן מודעה לסרט סטודנטים לא מזמן? כן עשיתי זאת הלכתי למקום שבו נאנסתי נסעתי עד המקום שבו הסריטו את הסרט וכך בעצם עבדתי על עצמי לשחרר את הכאב שבי התחזקתי בזכות הסרט החבורה שעשתה אותו קיבלה ציון גבוהה ואני שיחרור מלא מהמצב שבו הייתי היום אני יותר קלה בעניין לומר שראיתי את הסרט לא לא ראיתי אבל בזכות הפורום הנהדרהזה הצלחתי לעשות טיפול עצמי לעצמי תודה לכןשהחזקתן אותי חזק תודה לכן מכל הלב ולך אור הנפש רק טוב ממני תור

שזאת ההרגשה של סגירת מעגל .. החיים יפים תהני מהם

שמחה שהגעת לעדכן, ושמחה על החדשות הטובות. שמחה בשבילך שאת מרגישה יותר טוב ושסגרת מעגל והכל אחריך. תודה על השיתוף המרגש. שיהיה בהצלחה בכל אשר תפני. שלך - מציאות אחרת

גם אני שמחה בשבילך על סגירת המעגל המשמעותית הזאת... סמויה

באהבה ממני תור

כמה טוב לראותך כאן איתנו... כמה טוב לשמוע שעשית צעד כל כך חזק ואמיץ עבור עצמך צעד שעזר והקל... שחרר את הכאב ואכן שחזור הטראומה הוא חלק נכבד מהרפוי ואת עשית זאת באומץ הרמת את הכפפה פנית שחזרת ואפילו יש סרט כל הכבוד!!! לא הבנתי אם הצלחת לראות את הסרט? למרות הקושי , יש תרומה ומשמעות גם לכך ברפוי. האם היה לך לווי מקצועי? כל הכבוד תור! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לא ראיתי את הסרט הזה עדיין ולא לא היה לווי מקצועי הכל מה שנקרא לחתוך בבשר החי וזה היה מפחיד בהתחלה האמת חששתי מאוד מכל התהליך הזה ועשיתי אותו ואנשים נפגעו ממנו לא היה נעים כל כך אנשים שראו את הסרט בכו ואת זה לא רציתי ממש לא רציתי להכאיב לאף אחד

לקח לי זמן להתאפס אממ... כל פעם שניסיתי לכתוב ממקום מעמיק לא יכולתי נחסמתי פתאום אז.. עזבתי את זה ו.. התגעגתי אליכן חזרה ייקח לי זמן להגיב לכולן על מה שאני רוצה מקווה שתקבלו בהבנה יש לי משהו לכתוב, ורק עכשיו יש לי זמן פנוי אז אעשה זאת למעלה... להתראות בינתיים (: סמויה

זה המקום שבו אני רוצה את המחשבות שלי... מוקדש באהבה http://www.youtube.com/watch?v=ln5VwN_XMuM מחבקת דמעה

קודם קראתי רעיון איך להרדם בקלות ...לחשוב על דברים טובים אנשים שאוהבים לפני שהולכים לישון אחלה רעיון הביצוע ...קצת יותר קשה אבל אני אנסה תודה דמעה ....

רעיון מצוין להשתדל לחשוב על דברים טובים מאחלת לך המשך יום מואר דמעה

לא יודעת למה נכנסת לכאן, לאחר תקופה ארוכה.... שתיקה ועוד שתיקה.. כבר רגילה לא להתחבר לרגשות שלי להיות חזקה בשביל אחרים.... לקחת נשימה עמוקה ועוד אחת.... לנסות לאמר מילה .... שלא מתקבלת בהבנה.... שיפוט.... ניצול חוסר ביטחון העצמי ואחרי כל זאת, ועוד.... מניאק אחד החליט שהוא שולח ידיים.. ולא רק.. ה?לא? נאמר.. הראש שלי הסתובב לכיוון הנגדי שלו, אך הוא סיבב לי אותו בחזרה.... זה לא היה ?לא? תקיף.. כי לא הייתי מסוגלת גם את זה בקושי להגיד.... ................... מקלחת מים רותחים לשפשף חזק עם הליפה והסבון אפילו במקומות שהוא לא נגע בהם.... ( למזלי) לא הכרנו, סתם ידיד של חברה (נשוי,אגב) טוב דיי סליחה על הפתיחות הרבה חודשים של שתיקה לילה טוב

יודעת כמה קשה להוציא לשתף לשחרר אבל שמחה שעשית זאת שחררי יקרה כל מה שיושב ומעיק אני כאן איתך להכיל לשמוע להיות לנסות להקל אפילו במעט . לא מגיעה לך פגיעה נוספת ויודעת כמה נורא שקשה לנו להגיד את הלא חזק ובוטח ואולי גם לתת סטירה לאט יקרה קולינו ישמע חזק יותר . איתך בדרך לא עוזבת עד שתרגישי בטוחה . מחבקת מרחוק ..

לא משנה כמה חזק אמרת לא. הלא בעל משמעות אחת ויחידה בכל טון וחוזק שהוא נאמר, והמשמעות היא לא מעוניינת, לא רוצה וכד'. מצטערת שעברת עוד חוויה כזאת אבל אל תאשימי את עצמך. זה הוא שלא בסדר. הוא בחר לא להגיב לסרוב שלך. איתך שולחת חיבוק עדין. שלך - מציאות אחרת

תודה על התגובות.. מחמם את ליבי לקרא אתכן כרגע אני בחופשה.... מנסה אכשהו להרגע .. לנוח.. מקווה שאצליח שוב, תודה שטתן כאן

שחלמתי על השיר הזה אתמול בלילה עם כל הקטע של הקלאב שהייתי בו והשמחה וה"קולולו" והחברים והריקודים וכל זה ובכז, השיר הזה התנגן לי בחלום, ממש כאילו באמת בהקשר של חלום עליכן משהו כזה, פתאום בא לי בחלום עם הדגשה על המשפט Into the road of sadness" I'm walking "..without you בלי קשר זה שיר מדהים רק שהוא בכלל לא היה קשור לאוירה בה הייתי נמצאת ובכז http://www.youtube.com/watch?v=yiR57GEjNOE&feature=related סמויה

יותר ושבכל זאת החוויות מהקלאב מלוות אותך

אבא שלי נפטר עכשיו הוא נח יותר לא יסבול ברוך דיין האמת

משתתפת בצערך יקירתי שלא תדעי עוד צער.... מחבקת המוווון ומחזקת....

ברוך דיין האמת. משתתפת בצערך ומצטערת מאד לשמוע. כל היום הייתה לי הרגשה שתודיעי היום על מותו. כל היום נכנסתי לכאן לבדוק אם כתבת משהו..... אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. תשמרי עליך יקרה ותהיי חזקה. שולחת ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. איתך נשמה, שלך - מציאות אחרת

אולי זה סוג של שיחרור מצידך? לא יודעת שוב משתתפת בצערך

יודעת מניסיון כמה זה קשה איתך דמעה

אוי.. חזרתי לארץ (אחרי חופשה בת שבוע) ו..ראיתי ברוך דיין אמת שלא תדעו עוד צער מאוד משתתפת בצערך ו..תהיי חזקה שולחת לך המון חיבוקים אוהבת, שלך, סמויה

ברוך דיין אמת איתך ... עם הקושי והכאב מחבקת מרחוק

חטולית יקרה מצטערת ומשתתפת בצערך יודעת שהכל מעורבב רגשית מבולבל התחושות של שתי הקצבות... לבי איתך שלא תדעי יותר צער מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אשמח לדעת אם ידוע לכן למה כל נפגעת שניה כמעט מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית כשהסימפוטמים מתאימים מן הסתם גם ל PTSD. הרי ידוע שזו אבחנה ידועה לשמצה ובהקשר הפמיניסטי ניתנת בעיקר לנשים (ע"י גברים...). הסימפטומים מאוד דומים- ובכל זאת ממשיכים לערוך את העוול הזה לנשים בהדבקות אבחנות שפועלות בסופו של דבר כנגדם. להבדיל אלף אלפי הבדלות נפגעי הלם קרב למשל (שמגיבים סימפטומטית באותו אופן לנפגעי תקיפה מיני)- יאובחנו כפוסטראומטים ולא כסובלים מההפרעה. נפגעי הלם קרב הם עדיין גברים בעיקר. אני חושבת שהפסיכודיאגנוסטיקה תמיד לקתה באפליית ציבור מסויים. ואני קצת תוהה איך מטפלים לא מתקוממים נגד החשיבה הסטראוטיפית הזו שפוגעת בעיקר בנשים. אני אשמח אידה לדעתך, כמטפלת שעובדת בתחום.

שלום לך-רוצה להבין כמאובחנת של -סובלת מהפרעות אישיות גבולית , יכולה לומר לך את ההסבר שקיבלתי מהפסיכיאטרית שלי , לרוב הן נשים בגלל הרגישות הנפשית הגבוהה ,נשים יש להן יותר נטיה לרצות ו-או לנסות להתאבד , ישנן כאלה שיש בעברן כבר כמה נסיונות התאבדות , וכאלה שמאוד רוצות ומאיימות להתאבד , כל מי שיש לה את הרצון,כך הבנתי-נחשבת בגדר סובלת מאשיות גבולית , יתכן וזה לא כל ההסבר , אולי זה רק חלק מ- אבל זה מה שידוע לי בדר"כ -חיילים , או גברים בעיקר לא מגיעים במהירות לרצון למות יש להם כנראה יותר כוח סבל נפשי , לכן אצלם זה פוסט טראומה יום נעים

נשמע מאוד הגיוני מה שאת אומרת אבל בכל זאת ... אם יש פה מראש שונות מובנית מראש בין גברים לנשים שהופכות מראש את הנשים לפגיעות יותר, תוסיפי לזה שרוב התקיפות המיניות מבוצעות על נשים, ואחת משלוש נשים תעבור או עברה במהלך חייה הטרדה מינית- וכל היתר תעבורנה ארועי דחק אחרים אז מה נשאר...? חצי מהנשים שמאובחנות כחולות..??? אם זה כך לא הגיוני להדביק הפרעה כזו על חצי מהאוכלוסיה. סטטיסטית זה לא מתיישב עם ההגיון. ואם את שואלת אותי יש כאן עניין פוליטי סמוי שנועד להדיר את רגליהן של הנשים מתוך הזירה של ההשפעה. אבחנה כזו גורמת לאשה נזק תדמיתי בל ישוער, בייחוד אם היא מחזיקה בעמדת מפתח. אבחנה כזו גם הופכת לכלי הענשה חברתי אם חושבים על זה- לא רק שגברים פגעו בך את עוד ממשיכה לשאת אות קלון במקום זה שאמור לשלם את המחיר (ובד"כ גם לא משלם).

גברים מקדשים את המלחמה,למרות שבגינה נהרגים אנשים הם נלחמים ונחשבים כגיבורים. חס וחלילה שגיבור ייחשב כבעל הפרעת אישיות גבולית, הרי מי שמע דבר כזה?! ישר יהיה לו על המצח אות קלון. נשים נחשבות לציבור "חלש", שגברים גם ככה אוהבים להשפיל. גבר מתעלל לא ירצה לייחס את עצמו חלילה לבעייה אישיות שנגרמה לאישה, ולכן הוא יעליל עליה עלילות ויכנה אותה בשמות גנאי (הפרעת אישיות גבולית). כן, זה בדיוק הרצון של הגבר לזלזל ולהקטין את האישה כשהוו זה שבעצם פוגע בה, ומצד שני, רצונות לפאר אותו, חיית קרב מהוללת שהורגת אנשים השכם וערב.

מצבם של הלומי הקרב לא מרנין- וגם שם אנשי מקצוע מעבירים את הפונים לשיקום מדורי גיהינום עד שמקבלים קצבת נכות. האבחנה "הפרעת אישיות גבולית" היא סוג של ברירת מחדל כלשא יודעים מה שיש שם באמת בפנים ובעיקר נועדה לסמן תמרור אזהרה בקרב מטפלים או משהו שמצדיק את כשלונם. מטפל שנכשל עם מטופלת בהרבה מקרים ידביק לה את האבחנה הזו- (שלא נכנסה בכלל לשיח כשעוד היתה בטיפול...). אם תרצי אפשר אפילו לומר שהאבחנה נוצרת ברוב המקרים לאחר כשלון של מטפל, או קונפליקט שנותר עם מטפל. וזה באמת מעניין אבל יותר מכל- מדאיג ומפחיד.

הגדרות וכותרות מעין אלה באות לתת מענה וסדר בעיקר לעוסקים בטיפול וגם למי שסובל מההפרעה. אני מכירה היטב את ההגדרות אך לא כל כך אוהבת אותן ובכל זאת זה נכון שיש יותר נשים (כפול מגברים) אך ההפליה לא באה מההגדרה אלה מהיחס המפלה והפוגע באופן כללי כלפי נשים התעללות פיזית, נפשית, מינית ועוד יותר נשים נפגעות ועוברות התעללות! ולכן גם יותר נשים סובלות מההפרעה כפי שנאמר כאן יתכן שגם הסיבה שנשים הן יותר רגישות - משפיע. הסיבות: השפעה שלילית של הסביבה של הילד- ממש מגיל רך כאשר האישיות מתפתחת ומתעצבת. כאשר אין דמות יציבה להזדהות. התעללות פיזית ומינית מתמשכת. מנסיון בעבודתי עם גברים...גם הגברים שעברו התעללות קשה סובלים מהפרעה אישיות גבולית. לגבי גברים שעברו טראומה חד פעמית...כמו נשים שעברו טרואמה חד פעמית לא סובלית מהפריעה אישיות זו. אלה מפוסט טראומה. אני מקווה שהיית ברורה אם יש עוד שאלות אני כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.sahar.org.il/?categoryId=63113&itemId=129299 מביאה קישוריות שמתייחסות לנושא עם ציטוט ודגש מתוכו: "עם זאת, יש להתחשב בנקודות הבאות: * מאפיינים אלה קיימים אצל כולם במידה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מאפיינים אלה להתקיים זמן רב (במשך שנים), להיות קבועים, וחייבים להיות בעלי עוצמה. היזהרו מאוד לגבי אבחון עצמי או אבחונם של אחרים. למעשה, אל תעשו זאת. חוקרים מובילים מוליכים חולים בסדרת בדיקות הנמשכות מספר ימים לפני שהם מאבחנים. אל תעשו את האבחון שלכם בהתבסס על אתר אינטרנט או ספר!"

האמת בנות שלחתי את זה קודם ואחרי שלחצתי התחננתי לאידה למרות ששבת היום שתיכנס ותמחוק את זה . והתהפכה לי הבטן ולא הבנתי למה ביקשתי שתימחוק כי זה קטע ארוך וקשה ומאוד טריגרי וחשבתי עליכן ולא על עצמי ועל הצורך בכאב הזה ברעל לצאת ובעצם זה שאני מבקשת מאידה למחוק אני עושה מה שעשו לי כל חיי לא הרשו לי לדבר את הכאב אז החלטתי לשלוח את זה רק שבנתיים הבנתי כמה דברים וזה כבר לא ממש ככה ..אז השארתי כמו שכתבתי והוספתי עוד פסקה אוהבת אתכן ותודה למי ששרדה עד סוף הקריאה ומתנצלת מראש עם זה טריגר למישהי . טוב ניצחת אותי בכל הסיבובים אז אני פונה אלייך ישירות .. אני יודעת ומבינה שאני ואת צריכות להתאחד , את חלק ממני גם עם לא בא לי ואני לא רוצה . אני הבוגרת הגיע הזמן שאני אקח אחריות על הסבל ששתינו סובלות אז אני מנסה להבין איפה טעיתי ...יודעת שסבלת בסדר הצלחת להבהיר את הנקודה . הייתה לך ילדות זוועה היו לך הורים שלא תפקדו בתור הורים ועוד נמוך מזה ... פתאום כל הדברים שהחזיקו אותי לגדול ולחשוב שהחיים שלי היו סבבה מקבלים צבע אחר זכרונות אחרים עולים בי . מבינה את המועקה שלך את הפגיעות הרבה שאת חיית בה שגרמו לך להתחבא שם במקום ההוא ולברוח לטבע ולברוח לשיר . יודעת גאה בך שמצאת את היכולות להרגיע את עצמך לחבק את עצמך ולהיות שם בשביל עצמך .אבל לא מבינה למה? למה לא דיברת מילה שהם קראו לך בשמות ,למה כשפגעו בך לא דיברת למה קיבלת הכל ושתקת למה הגנת עליהם כל השנים מימה את פוחדת . ואת ממשיכה להפריע ממשיכה להגן עליהם להיות חסרת עמוד שידרה ממשיכה לרצות אותם את כולם וממשיכה לברוח לפחד . הוא מת כבר 12 שנים ואת ממשיכה להחיות אותו כל הזמן בשבילך הוא חי וככה יוצא שגם עבורי מימה את פוחדת . הוא לא יכול לעשות כלום לא לאיים לא להוריד לך פרעסק לא להכות עם החגורה ולא להפחיד עם האקדח. הגיע הזמן לשחרר ולהמשיך אלהה לתת לי לגדול תעזבי אותי אני אמיצה לא רוצה לפחד אני רוצה לאהוב את עצמי ואת מושכת למקומות נמוכים של הרס עצמי ועוד הרס ועוד לא רוצה להרביץ לעצמי לא רוצה להתחבא שם לא רוצה לאכול עד שאני אקיא אני רוצה לחיות ...מה את רוצה ממני שאני אבין שהיה לך רע יופי בסבבה אז מה עכשיו נשב ונבכה שהיה לך רע לפני 40 שנה ראבק עברו 40 שנה תפסיקי לילל זה כבר עבר שרדת יצאת בחיים קצת חבולה ושרוטה אבל יצאת שפוייה ובריאה . הקמנו בית אנחנו עובדות חיות אז מה עכשיו עוד כמה זמן תימשכי אותי לחזור לשם כמו מגנט שממגנט את הרע .לא רוצה לזכור את הרע אני רוצה להנות מהטוב לא רוצה לזכור כמה מטומטמת וחלשה הייתי כמה סתם אחת ,כמה לא רצו בי . זה מחליש אותי עכשיו מנסה להאמין שעכשיו זה אחרת שאוהבים אותי ואת רוצה לחזור לביבים כל הזמן ויאללה תשחררי מותר לבכות תני לי לשחרר זה מעיק להיות ככה סגורה כל הזמן רוצה לשחרר את המועקה ואת שומרת עליה כי זה מה שמשאיר אותך חיה הכאב המועקה האיכס . אני יודעת למה אני לא אוהבת אותך כי את רוצה שירחמו עלייך לא סובלת אנשים שמרחמים על עצמם ונשארים בדרייק בסדר נפלא הבנתי היה לך רע גידלו אותך זוועה הכל נכון עכשיו מה רוצה להשאר אומללה קרבן כל חייך זה מה שנותן לך חיים ברגע שלא יהיה לך את האיכס לא יהייה לך קיום את כאיל נושאת את הדגל של הרוע של האיכס עם את לא תהיי הכל ישכח יעלם כל הרוע ילך איתך . ואת גם בן אדם כועס זועף על עצמך בתוך תוכך גם על האחרים וגם עלי שהשארתי אותך מאחור כולם נטשו אותך מאחור והמשיכו אלהה . לא יכולה לחזור ולאסוף אותך עם אני חוזרת הכאב נדבק בי לא רוצה לחזור לאחור רוצה להמשיך אלהה להשאיר את העבר מאחור ולהמשיך קדימה לעתיד שמחכה לי שמגיע לי ואת לא תקועה שם בביצה כמו שהיית הולכת שם ומשוטטת עם עצמך שעות ילדה אבודה . ואת בכוח מחזירה אותי לזכור איך השאירו אותנו על הכביש המהיר איך לא ראו שהלכת שאבדת איך לא ראו ששוטטת איך לא ראו שפגעו בך איך לא ראו שכואב לך איך לא ראו שפחדת את והכלבים והבובות השירים והטבע ילדת הרוח אף פעם לא היית לבד תמיד היו איתך בובות וחיות ורוח אלוהים ששמרה עלייך תמיד היה לך את עצמך . ומה לי מה השארת לי לקחת ממני את כל הכוחות עד שלא הותרת בי כוח לחבק את עצמי וגם היום יש לילות שאני מחבקת בובה גונבת חיבוק מהכלב ומחבקת את עצמי חזק כי אף אחד לא יכול להכיל את הכאב הזה רק אני . אז שלא תיבכי לי ילדה אני עדין כאן איתך רק קשה לי קשה לי לבכות לך עכשיו ילדה כאילו זה אז שרפתי מספיק דמעות ועל מה נבכה ילדה שלא אהבו אותנו מעדיפה לראות היום את מי שמלווה אותנו ולדעת שאני אהובה ואת אולי גם את אהובה סה"כ לא היית נוראית כל כך עשית מה שציפו ממך מופרעת קטנה תום בוי וולגארית כי ככה אבא רצה כי ככה הוא אהב ועוד השויץ בזה למרות שתמיד היה אומר שאשה צריכה להיות ליידי בחוץ זונה במיטה ושפית במיטבח קיימתי הכל אבא קיימתי הכל רק ליידי לא למדת אותי להיות למדת אותי אחרת . ואת ילדה למדת הכל תלמידה לתפארת ובכל זאת תמיד כעסו עלייך לא חשוב מי לא חשוב על מה תמיד היית אשמה בהכל .... לא יודעת ילדה מה את רוצה עם אני אחבק אותך מי יחבק אותי עם אני יהיה איתך מי יהיה איתי אני צריכה את הכוחות שלי עכשיו בשביל לשרוד לא לחיות בעבר למה את לא מבינה די העבר נגמר על תחיי אותו מחדש נגמר עבר מת . את האהבה שלא קיבלת אז את לא יכולה לבקש כעת זה הזוי זה מוגזם זה לא הגיוני חומד את כבר בת 45 תיתבגרי עבר זמנך בטל קורבנך יאללה סעי זוזי נועי תמשיכי בחייך .. וכן אני כועסת כן עם לא היית מרחמת על עצמך ומפחדת כל כך היית מגיבה גם חיות מגיבות גם חיות צועקות שורטות נושכות מכות ומה את נתת את עצמך הגשת על מגש של כסף לכל מי שרצה לכל מי שביקש ולא היו צריכים לבקש את נתת בעד נזיד שוקולד איך אמר הוב' " תיראו את הילדה הזאת תעשה הכל ותלך אחרי כל אחד בשביל שוקולד " נזיד עדשים אז מה את בוכה היום עכשיו. לא יכולת אחרת לא ידעת שאפשר יאללה תנועי תזוזי עשית קיבלת ביקשת חטפת זהו ככה זה בחיים ועכשיו סעי סעי לי מהחיים ותני לי להמשיך ...באמת שנמאסת כבר . כואבת את כאבך באמת הוא שלי כואב לי על הבדידות והאיכס שעברת אבל לא מרחמת עלייך כולם סובלים את לא מיוחדת מרחמת על עצמי שאני צריכה לסבול אותך עכשיו ולא יכולה להפטר ממך על זה כואב לי עכשיו אז בבקשה עם אני יבקש יפה את תלכי תעלמי תיקחי את המזוודה שלך ותעופי ....ב ב ק שה אני מתחננת לכי ילדה לכי אוהבים אותך אבל יאללה ביי ... מה שהבנתי ביומיים האחרונים שאת הכוחות של ההשרדות והכוחות שיש לי היום שאבתי כל הזמן מעצמי אני הייתי שם בשבילי כל הזמן . אני חיזקתי אני תמכתי אני אמרתי את המילים הנכונות פשוט אני . גם היום אני זאת שמרימה את עצמי מהקרשים בוחרת את השיר הנכון אומרת את המשפט הנכון מזל שיש לי אותי אחרת הייתי צריכה להמציא את עצמי .אז כן כשהייתי קטנה חיבקתי את עצמי פיזית ליטפתי נישקתי את עצמי ואמרתי לעצמי את המילים הנכונות וזה מה שהילדה הזאת רוצה ממני מוזר אבל פתאום זה מרגיש רגוע יותר גם עם זה הזוי אמנם להודות בזה זה אומר שאני צריכה להודות בפני עצמי שהיה לי רע שהייתי אומללה ושהחיים לא היו גן עדן . זה אומר גם להתמודד עם הפחד ועם הכעס שיש בי אבל לפחות אני יודעת איך להרגיע את עצמי . אוהבת אותכן שאתן איתי במסע ומצטערת על האורך ..

חומד יקרה שלי קראתי אותך בנשימה אחת מזדהה איתך בהמון דברים שכתבת מבינה אותך-המסע שלנו היה די דומה ריגשת אותי מאוד כל הכבוד לך על הכל לא פשוט את אמיצה ויש בך את היכולת להמשיך הלאה איתך תמיד חטולית

פחדתי להעיק לטרגר אבל כן מסע לא קל לא פשוט מסע של אמת מסע שבסופו ימצא גם החסד אני מאמינה מסע אל האור , לא רואה בזה אומץ לא מכירה דרך אחרת מכירה רק את זו ... תודה איתך בדרך את לא לבד

מאד מזדהה איתך בהמון תחושות שכתבת בקשר לילדה הזאת ולקושי להתחבר ולחבור אליה. ברור שאת מרגישה כבר יותר קרובה אליה אבל שעדיין היא מפריעה לך, מעיקה וכד'. הזדהיתי בעצם עם רוב הדברים, למעט החלקים שבהם תיארת שיכולת לחבק ולאהוב את עצמך כילדה. את זה לא עשיתי ולא יכולתי מעולם. יחד עם זאת ולמרות הכל, אני אישית מרגישה שהילדה הזאת קיימת בתוכי והיא ני שאני. שם היא הייתה קטנה והייתה אני וכאן והיום היא גדולה וגם אני. הכל בנוי על כך שאנחנו בנויים מחלקים, וכל החלקים האילו ביחד הם האני השלם שלנו. הילדה הזאת היא אני בקטן, חלק מימני שעיצב את מי שאני היום, וכשאני אלמד לאהוב את עצמי ללא תנאי אני אוכל גם לאהוב את הילדה שבי, שהיא הגרעין והיסוד שלי.... את בהחלט אמיצה ביכולת שלך להגדיר את הדברים בדיוק כל כך גדול ומלא ברגש. חיבוק אוהב, איתך - מציאות אחרת

תודה יודעת כמה זה קשה וטריגרי בשבילך . מעריכה מאוד ראת הקריאה ואת התגובה שלך . והאמת שאני לא רואה בזה אומץ ואני להיפך חושבת שכשהקטנה תרגיש בטוחה היא פשוט תגדל ואז אני יוכל לאהוב את עצמי כשלם כל זמן שיש בי קטנה מפוחדת כועסת בועטת אני בבעיה רק שהילדה הזאת תרגיש מוכלת ובטוחה אני יוכל להמשיך אלהה בקיצור להאכיל את הזאב שבי ולכן עם היא רוצה חיבוק מהיום היא תקבל אותו ונמשיך אלהה תודה לך שאת איתי זה המון ולא מובן מאליו בכלל

עם המון כוח לשבוע חדש בשבילכן עם המון אהבה http://www.aish.co.il/sp/pg/125705668.html

מבחינתי זה מאוד נכון חוץ מאשר בנוגע לפגיעה ולדברים הגדולים באמת בחיים שעליהם בדיוק ההפך לא התלוננתי והגיע הזמן שאני ילמד להתלונן . אז זה בסבבה אבל במינון הנכון .. בכל מקרה שבוע מקסיפ פורה ונפלא לכולנו

האמת היא שהסרטון עצמו מבטא בגדול אמירה מאד נכונה שיש עליה גם ניב ספרותי בעיברית "איזהו העשיר? השמח בחלקו".... מקווה שלא טעיתי בדיוק שבמילים. בהרגשה שלי זה מתאים למסלול חיים רגיל, ילדות רגילה וחיים רגילים מלאי עיניין ואתגרים כמו שיש לכל בני האדם שהרי אם לא ככה החיים היו מאד מונוטוניים ומשעממים. לעומת זאת הפגיעה בעיני היא משהו חריג ושונה והסרטון הזה לא תופס בקשר לפגיעה ואפילו לא בקצת. לאף אחד לא מגיע להפגע כך. אין שום סיבה מוצדקת לפגיעה כזאת, ואני לא מוכנה בשום אופן להסכים עם זה שזה היה צריך לקרות ושזאת לא טעות. אם אקטין את זה קצת אפשר להגיד שהפגיעה הזאת הייתה הגזמה פרועה, חסרת הגיון ופרופורציות, ושאם מישהו חושב אחרת, שיכנס קודם לנעלי ואחר כך שיבוא ויגיד לי שזה היה צריך לקרות וזה הדבר הנכון שהיה צריך לקרות. אמנם הפגיעה הזאת עיצבה אותי ואת מי שאני. אמנם חלק מימה שיצא מימני כתוצאה מהפגיעה הזאת, הוא בכלל לא רע, אבל אני מוותרת בכייף על הכל ורק הייתי מבקשת פעם אחת להרגיש ולחוות מה זה להיות ילדה, ומה זה להיות ילדה שההורים שלה אוהבים אותה, רק לטעום את הטעם...... בקשה מוגזמת שלי? תלונה? שיהיה, לא איכפת לי.... שלך - מציאות אחרת

מאוד נכון מאמצת... היכולת לראות את מה שיש לי... לא רק את האין לראות את חצי הכוס המלאה לראות את הדברים הטובים של כל אחת הכוחות והיכולות היופי הפנימי החיצוני אני יודעת שכל אחת כואבת ועובדת קשה נלחמת ויש המון השגים שאתן צריכות להיות גאות אז אל תשכחו זאת! איתכן וגאה בכן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

כן עוד פעם הגיע שבת אז לכולנו כאן לכותבות לצופות לדוממות והכואבות לאלו שבחופשה ולאלו שסתם החליטו לקחת חופש מהפורום . שבת שלום שבת של אהבה שבת של שקט ושלווה שבת עם הרבה כוחות שבת של הכלה שבת של שמחה שבת של צחוק שבת של מחשבה שבת של תובנות שבת של מנוחה שבת של נתינה וקבלה שבת של שפע חומרי ורוחני שבת שבה נהייה מלכות , שבת שבה נאהב את עצמינו מכל הלב שבת שתהייה פתח לשבוע מקסים פורה ושליו שלכם מחבקת ואוהבת אני

שבת שלום דמלך, אישה יקרה.. מנוחה לגוף ולנפש

מקווה שהכל טוב או לפחות ברובו

שבת שלום בובה היית חסרה! טוב לראותך... תהנו ממה שנשאר מלאו מצברים לקראת שבוע חדש... בשורות טובות לכולן שקט ושלווה איתכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אבי-זה שבחר להתוודות לפני על כל ה,,,,,,,,,,, נכנס ויוצא מבית החולים כל כמה ימים שוב מצבו מתדרדר שוב בדיקות בגלל זיהומים שוב בדיקת סי.ט שוב הוא לא מסוגל לנשום ולמרות שמאוד נפגעתי אני גם מאוד מרחמת עליו זה כאלו שהוא כל רגע מתנדנד בין חיים למוות יש לי יסורי מצפון בגלל כל מה שעובר עליו כל מה שהוא סובל כאלו בגלל כל הדיבורים שלו,,,,,,, עכשיו במקום להשתפר -בגלל שנפגעתי הוא רק מידרדר אולי הוא בכלל מתחרט על,,,,,,, אולי גם אותו זה מענה ואין לו מנוחה לא יודעת כבר מה לחשוב אני לא לוקחת אחריות פשוט אלה דברים שעוברים לי בראש

יקרה שמחה שאת כותבת כאן ומוציאה קצת . מצטערת על אבא אבל זה לא תלוי בנו או בך יקרה . ובקשר לנקיפות מצפון שלא יהיו לך יקרה הם לא שלך הוא זה שלא בסדר לא את. יקרה מחבקת מרחוק ומקווה שתרגישי טוב יותר

תודה לך על מילות הנחמה מחבקת חזרה

קוראת אותך שומעת אותך וליבי יוצא אלייך.. ככ רוצה להוציא אותך משם ככ לא מגיע לך להיות שם בנוסף לכל מה שעברת, את גם מאשימה את עצמך.... נכון שהמצב שלו קשה, אבל אין קשר אלייך.. מתפללת שתעברי את הצונאמי הזה.. כורב לראות שאת סובלת ככה.. שולחת לך חיזוק וחיבוק ואני ?שם? תמיד בשבילך. לאב יו דרלינג

כבר לא יודעת מה לומר ומה לאחל להיות אחרי הצונאמי,,,,,,,,,,, תודה מאמי

אולי הוא הרגיש צורך להתוודות? בלי לדעת בלי כוונה היה צריך להוציא את הדברים שאולי מעיקים לו באיזשהו מקום? אולי זקוק לומר סליחה אולי עוד לא אמר מצטער? רגע לפני.... אולי זה יקל? עלייך? עליו? שבת שלום לקראת שבוע טוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כן , על זה ממש חושבת הוא כבר בתהליך גסיסה שלו כך אומרים הרופאים הוא מוחזק על מורפיום עד שזה לגמרי יגמר תודה

בהרגשה שלי כל מה שקורה סובב סביב הלך הדברים שמתרחשים בליבך ובליבו של אביך. אולי הוא באמת מתייסר על אותם מעשים שעשה, אולי אכן כואב לו שהוא עשה אותם. אני מאמינה שזה שהוא סיפר לך היה מיתוך ידיעה ברורה שלו שאת לא תשמחי לשמוע את הדברים שהוא אמר לך. אני חושבת שהבחירה שלו לומר דווקא לך את הדברים האלו הייתה בגלל שהוא הרגיש שהמצע עליו יפול כשהוא מספר לך את הדברים יהיה הכי רך ומכיל, ועדיין זה לא עושה את זה קל או מפחית מהכאב. ברור שניפגעת אבל אני חושבת שבעצם ההקשבה לדבריו עשית מצווה ענקית עבורו ובכלל. וכן, כואב מאד לדעת, אבל אביך סובל כי הוא חולה ולא בגלל שניפגעת מדבריו. כואב לראות אותו כך אבל אל תאשימי את עצמך על שלקחת קשה את דבריו. מן הסתם דברים קשים נחווים כקשים להכלה והפנמה וזה מה שקורה לך. היה הרבה יותר מדאיג אם לא היית מרגישה ככה, כי המשמעות הייתה שאת מנותקת לגמרי מרגש. הרגשות בתוכינו מאד מגוונים, חלקם קשים וכואבים כמו אילו שאת מרגישה עכשיו, אבל יש גם רגשות טובים אפילו בדבר הזה. היית לצידו של אביך ברגעים קשים שלו, הקשבת לו, נסעת עד אליו ונשארת שם עד שהיית צריכה לחזור וזה לא מובן מאליו, הן יכולת להקדים את הטיסה ולחזור מוקדם יותר. עשית למענו ככל יכולתך, ומצבו העכשווי ובכלל כפוף אך ורק להתנהלות שלו בחיים, ולא קשור אליך, ולמרות שהמצב כולו מאד כואב, הוא כואב ואת כואבת, את לא יכולה לעזור לו וגם אף אחד אחר לא, אלא אם מצבו הפיך והוא ירצה לעזור לעצמו. מקווה שזה עוד ישתפר ואביך ירגיש יותר טוב ויצא מיזה, ובעיקר מקווה שלא תייסרי את עצמך על הכאב שלו ועל שאת כואבת, כי זה פשוט כואב ואת אנושית. חיבוק אוהב, שלך - מציאות אחרת

הלוואי ומצבו היה הפיך אך לא אחי היה היום בבוקר אצל הרופא שלו וכל הצוות הרפואי שמטפל בו לשיחה על מצבו , אי אפשר יותר לעשות עבורו שום דבר אלה הם השעות האחרונות שלו-גג עוד יומיים אם יש עוד מישהו שרוצה להיפרד ממנו,,,,,,,,,,,,,,, אז נשאר עכשיו רק לחכות לטלפון מאחי זהו זה תודה חומד שלי על כל מילות התמיכה שלך

מאמא שלי כל מילה היא לא תמימה כל מילה כמו גפרור בוער ואני עדיין לא נדלקת עליה, האש שלי כלואה בפנים "אמא תרזה" - כבר חודשיים , כל החפוש הגדול בכלל לא נפגשנו וטוב שכך כן? אני כבר לא מתגעגעת! אבל, היא מתקשרת ושוב "כפרה" וכאילו הכל כרגיל כן רק נפגשנו לפניי יומיים.. בטח, אממ קצת יותר מחודשיים! אני יודעת מה היא מנסה לעשות להצית אותי כי היא יודעת שזאת חולשה אצלי, אבל אני יתאפק ואני לא ידלק כי אני מזיקה לעצמי אין בעיה אין בעיה עדיין, מחכה בפינה לא שוכחת בטח לא את המשפט שאמרה לי ככה סתם: "אילו יכולתי הייתי עוקרת אותך מליבי!" של ריקי גל זה תמיד מופיע לי מול העיניים ולא עוזב אחרי שאמרה לי את זה מה היא עוד מצפה? אז מה היא רוצה ממני עכשיו?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מזה הטל' המטומטמים האילה מה? להגיד לי שהיא מבלה בנעימים עם הנכד והאמא של הבנות הנפגעות? הבת שהיא מעדיפה על פניי כאילו דיי, זה כבר לא עובד יותר שתעדיף את מי שהיא רוצה רחוק ממני כאילו זה כבר מעייף שהיא בוחרת לדווח לי על זה כאילו לגרום לי לקנא זה לא עובד עליי יותר וחוץ מזה מחר אנחנו נוסעים לחופשה שלנו ואני צריכה שקט ודווקא עכשיו היא מתקשרת... לברך מכל הלב האמנם? בכל מקרה, אסור לי להיות מושפעת מכל זה דיי בכל זאת זה משפיע הולכת לנוח קצת.. מקווה שאקום אחרת כולי בוערת! סמויה

סמויונת -מאמי יקרה שלי את ממש שלטת בעצמך נכון? זה שאת מרגישה מבפנים את הבעירה לגמרי נורמאלי זה שלא נתת לה להנות מעוד התפרצות עצבים שלך זה לדעתי הישג די גדול גאה בך בכלל לא פשוט ולא מובן מאליו אוהבת מאמי

אני משתדלת לשלוט בעצמי ולא להיסחף לעוד התפרצות מצידי כי את צודקת ואמרת נכון עדיף לשמור על קור רוח גם מול התגרות מכוונת את יודעת, ההצקות הקבועות בטל', היציאות , הדברים שנאמרים ככה כאילו בתמימות.. אבל..הם לא! כמו שהיא חזרה על מילות השיר של ריקי גל כביכול לא בהקשר שלי אבל בסוף אמרה שזה עליי! וגם שהיא התכוונה לכל מילה "את לא זוכרת איך יום אחד זרקתי לך את זה בפנים?" ואני ביקרתי אותה עם הנכדים ככ רציתי קשר חם ולא הבנתי למה היא הדגישה את מילות השיר בפניי בזמן שהוא התנגן בטלביזיה. זה היה מתוחכם! חטולית, אני לא מתכוונת לעבור לסדר יום על "הערה" כזאת. אני בוחרת שלא להתפרץ בזעם אבל זה עדיין בפנים.. וכמו שאת יודעת , לצערי יש למילים השפעה. גם מה ששמעת מאביך היה קשה, שולחת לך חיבוק להתגבר כמה שניתן סמויה

שמחה שאת מצליחה להעלות על הכתב את כל ההצפה הזאת על אמא שלך, כי כשאת אומרת שאת כולך בוערת, זה אומר שאת פורקת כעס מהגוף שלך. הכעס הזה חסום ותחום בתוכך ברמת התא וככל שתפרקי מימנו יותר יהיה לך קל יותר. וגם את זה תתחמי בזמן ואל תוציאי על זה יותר מידי אנרגיות שימוטטו אותך, כי לפעמים בכעס הזה שכועסים יותר מידי זמן על מישהו אחר, בכעס הזה אנחנו מביעים את עצמינו למצב שכאילו בכעס הגדול הזה את כמו שותה כוס רעל ומצפה שהיא תשפיע על אמא שלך. זה פוגע בך ולכן עדאי לנסות לתחום את הבערה הזאת בזמן ואחר כך להרפות ולהרגע.... מקווה שזה ידבר אליך. חיבוק עדין ועוטף, איתך - מציאות אחרת

אם אני יכעס חזק בסופו של דבר זה יזיק רק לי (מנסיון העבר) גם ככה זה לא יעזור באמת חבל על הבריאות.. תודה על החיבוק, מחבקת בחזרה.. סמויה

מקווה שאת בחופש ונהנית מהחיים ולא חושבת עליה היא לא חשובה רק את ואני שמחה שאת כותבת ורואה שאת מתקדמת וכבר נותנת לה פחות מקום ככל שתילמדי לתת לה פחות מקום ככה היא פחות תשפיעה עלייך חיבוק והרבה כוחות להמשך

מבינה את הכעס שלך את הכאב שאת מנסה להרחיק כנראה שזה מה שהיא מסוגלת... לא מסוגלת ליותר אם לא הייתה מתקשרת זה היה יותר כואב ואם היא מתקשרת זה גם כואב פלונטר שקוראים לו אמא יודעת שקשה ואת נלחמת שלא יגע הכעס מבריח?! מחזקת ואיתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לא מבינה כמו בבועה כואבת פוחדת שותקת הגוף בוגד הנשמה פרחה שיחזור מטורף אני קטנה קטנה קט נה רק מקום אחד בטוח שמה יש שקט שמה יש שלווה אני פוחדת אני באימה דיי אין לי כבר כוח מוכנה לילדה לסלוח רק שתעזוב אותי ואיתה ילכו הזכרונות והפחד זה מפחיד לפחד מהפחד טוב שיש מקום בטוח גם עם הוא הזוי הוא בטוח

יקרה, אני דווקא חושבת שאת מאד אמיצה. רק מי שאמיץ מוכן להודות שהוא מפחד. צריך המון אומץ כדי להודות בזה. ובעצם לגיטימי לגמרי לפחד, לפחות בהרגשה ובהבנה שלי זה בא מההלם ומהתדהמה שכרוכה בלגלות ולמלל את מה שהשתחזר שם. גאה בך על ההתקדמות והנכונות לסלוח לילדה. השלב הבא יהיה לחבור אליה, כי הילדה הזאת מאד אמיצה, ובזכותה גם את נותרת כזאת אמיצה..... אוהבת ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

לה ללכת בלי להרוג אותה העיקר שתלך ..ותודה יקרה אבל אני לא אמיצה אני מפחדת ואני לא אמיצה כשאני מתחבאת על הרצפה זה לא אומץ זה השרדות וזה לא תמלול של השחזור כי השחזור הוא הפחד זה הכל ..פחד מוות מאלוהים יודע מה .

לא יודעת מה להגיד לך כרגע יודעת שמאוד קשה לך מאוד מבינה רק יכולה לומר לך שאני איתך

תודה שאת איתי

מצטערת על הרגשות הקשים שצפים ועולים שוב לחזור לרגשות של אותה ילדה קטנה וחסרת האונים מאוד לא פשוט מאוד לא קל ואת מאוד אמיצה ללכת לשם שוב בטיפול! שיהיה המשך שבוע טוב ... חיבוק סמויה

אכן ימים הזויים עוברים עלי והאמת שברגע שאני מרשה לעצמי להיות במקום השקט שלי בלי נקיפות מצפון בלי לחשוב שירדתי מהפסים כי עם להנות מהשקט והשלווה שזה נותן לי אני הרבה פחות בחרדה . תודה לך

בוקר עיקול על חשבון הבנק חוב ישן של אבא (זכרונו לא ממש לברכה) סכום ע צ ו ם הוצאה לפועל צו מעצר פניקה מוחלטת עורך דין הסכם פשרה הופעה לפני שופטת היא שואלת על אבא אני מתחילה לספר בוכה אני שלא בוכה לפני אנשים מרגישה מושפלת היא מקבלת את הפשרה מחר שוב לההוצאה לפועל אמור להיות בסדר כבר מפחדת להאמין שמשהו יהיה בסדר אוףףףףףףףףףףףףף דמעה

עם הרבה תפילה בלב ותקווה בשבילך

אני לא יודעת כבר מה לחשוב במה להאמין דמעה

מה קורה? עד מתי? למה אף אחד לא עוצר זאת? האם את יכולה להכריז על פשיטת רגל ויעזבו אותך? ליבי איתך כל כך מצטערת! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אוי! אני ממש מבינה אותך כי..בעבר גם אחריי רדפו בקשר לחוב של אחי (לא בסדר גודל עצום בתור התחלה אבל..עדיין חוב שלא שולם והוכנס להוצל"פ, ויכול היה להכפיל ולשלש עצמו וכך הלאה ומהר מאוד היה הופך ל..ענן שחור) וזה ממש , אפילו לא רוצה להגיד מה זה עושה אני ככ מצטערת שאביך הזיק לך בחייו ובמותו ועוד השאיר אחריו כזה חוב! אני מקווה שלאט לאט הדברים יסתדרו בשבילך ויגיעו ימים בהם תחייכי שזה יהיה כבר מאחורייך עכשיו הכל ענן אחד שחור (מכירה את זה מאחי) אז, שולחת לך קצת קרני שמש בהירות מקווה שיגיעו ימים רגועים יותר שולחת חיבוק, סמויה

שתפי אל תישארי עם זה לבד ....

מקווה שהפשרה אכן יצאה לפועל והדברים הסתדרו בשבילך. מקווה שאת בסדר. שמרי עלייך. שולחת חיבוק, איתך - מציאות אחרת

מכירה את המצב הזה לצערי טוב מידי פעמיים נפלנו בחובות של אחרים וכמובן שגם היינו צרכים לשלם את החובות שלהם מחזיקה לך אצבעות שיעבור בקלות שלא תצטרכי לשלם עוד חוב שאינו שלך כבר שילמת מספיק איתך מאמי

פשוט בא לי למות בשקט ולא זאת לא הודעה אובדנית סתם לא בא לי להיות דמעה

מה קרה? מבינה שקשה לך עכשיו אז פשוט שולחת לך חיבוק.. איתך, סמויה

כל כך לא יכולה לקחת ממך כלום וחבל . אוהבת אותך יקרה ואיתך מחבקת מרחוק מתפללת להקלה מאמינה בכוחותייך למרות הקושי .

שולחת חיבוק לכוחו. שלך - מציאות אחרת

גולם הופך לפרפר אך לא תמיד לפעמים גולם מתחפר עמוק פנימה לא מוכן לפרוש כנפיים מול השמש החמה לא מוכן לעוף לצאת מהכונכיה לא רוצה להעיז פוחד כל כך להפגע לפעמים גולם נשאר גולם ומת לבד בחשיכה דמעה

מאוד מבינה את התחושות שלך מזדהה עם הרצון -לא להיות הכל כואב לפעמים גולם נשאר גולם כמה טוב שאת אינך שום וריאציה של גולם שולחת חיבוק גדול איתך תמיד

שולחת חיבוק אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

קראתי את כל התגובות החמות שלכן ,מודה לכן מכל הלב על כל הדברים הנהדרים והתמיכה שלכן , היום שוב הייתי אצל המטפלת שלי , לאור מה שכתבת לי מציאותי לגבי גילוי עריות נפשי , שזה למעשה קשור בקשר הדוק עם גילוי עריות רגשי , כמו פועל יוצא של,,,,,,,, היא הסבירה לי בדיוק אייך ולמה גילוי עריות רגשי וגילוי עריות נפשי שניהם -שני מצבים שקשורים אחד בשני זה לא נכון שגילוי עריות נפשי קורה רק בילדות -לילד/דה , זה יכול לקרות בכל גיל, גם בגילאים שלנו , מה שכן , יכול מאוד להיות שיש גם בסיס של דברים שקרו בילדות ושלא שמו לב אליהם , לא התיחסו אליהם והחיים פשוט המשיכו להם,,,,,,,כהרגלם בגילוי עריות רגשי גם יכול לקרות בכל גיל , בכלל לא קשור לילדות ,קראתי את כל המאמר על הנושא של גילוי עריות רגשי מאתר מקום , רציתי להביא לכאן ציטוט אבל הכתב הועבר בכתיבה הפוכה אז ויתרתי , בכל אופן ,המטפלת שלי די מנוסה , היא כבר המון שנים מטפלת , כל פעם לומדת עוד ועוד ומתעדכנת בכל מה שקשור לנושאים של נפגעות , אין לה שום ענין לבוא ולהכניס לי לראש דברים שלא קרו מעולם , חוצמזה , שלא רק באתר מקום יש חומר על הנושא מה גם שאני לא יודעת כל כמה זמן החומר שם מתעדכן בקיצור , היום גליתי שלמושג גילוי עריות נפשי-רגשי יש יריעת בד מאוד רחבה ומגוונת זה לא מתחיל ומסתיים בנקודה אחת ובטח שלא רק בגיל מסוים , אני למשל לא הייתי בקשר עם אבי כמעט כל ימי הילדות שלי , הנעורים שלי , תקופת הבחרות שלי , ולמעשה גם כשנינאתי -המון שנים , רק לפני כ-7 וחצי שנים התחלנו לבנות איזשהו קשה , משו שברבות השנים הלך והתפתח לקשר של אב ובת , ונכון שככל שהקשה שלנו החל להתהדק גם הגבולות שלו בפה שלו-בדיבור הלך והתרופף כלומר , יש לו ראש כחול -כמעט רוב הדברים שהוא מדבר זה בסגנות מיני , אז אם בחרתי כן להגיב או לא להגיב לדברים שלו , מה שבדרך כלל בחרתי לא להגיב , כנראה שהביא אותו למקום שהוא כבר הרשה לעצמו לדבר בצורה חופשית על דברים שכמובן לא אחזור עליהם כאן ,הטעות שלי שאני לא הצבתי לו גבולות בדיבור שלו ,כנראה שהעדפתי לא להתייחס ולהעביר הלאה בעוד שהוא פשוט המשיך כהרגלו בטבע ,לא יודעת למה נהגתי כך , אין לי הסבר , אולי בגלל שגם הקשר הזה שנבנה לא היה ממש יציב כדי שאוכל לומר לו כל דבר , לא יודעת !! בכל אופן , את הנעשה אין להשיב , והמטפלת שלי לא מוכנה לעבור לנושא אחר אלה רק אחרי שנמצה את כל מה שאפשר על הפגיעה החדשה הזו , ואני כמובן מודה לה על כך מאוד , זה היה הבלוק הגדול שישב לי במוח ,עכשיו יכולתי לשתף ולהוציא אותו , מקווה שלא נפלתי עליכן כבדה מאוד תודה שאתן כאן אוהבת

וכל כך מצטערת שהיית צריכה להפגע שוב מקווה שתיצאי מחוזקת וגם יכולת העמדת הגבולות שלך תיתחזק . שמחה שאת סומכת על המטפלת זה הכי חשוב אוהבת ומחבקת

אני חושבת שלפחות בתקופה הקרובה לא יצא לי לדבר איתו בין כה וכה כי הוא לא מסוגל לדבר לא יודעת אייך יתפתחו הדברים בהמשך ולגמרי ברור לי שאני אהיה חייבת לעצור בעדו צריכה ללמוד אייך לעשות זאת בלי לפגוע בו

כמה שאני מבינה אותך! גם אני סבלתי מאבי לא רק בתחום הפיזי אלא גם בתחום הרגשי בעצם רגשי זה היה הרבה יותר ונמשך הרבה יותר שנים גם אבי לצערי בעל "ראש כחול" ומאז שאני זוכרת את עצמי נאלצתי לשמוע ממנו יותר מדי דברים בתחום המיני והצלחתי להציב לו גבולות בתחום הזה רק לאחרונה - בשנים האחרונות מאוד מאוד מקווה שתצליחי לעבד את הדברים עם המטפלת הכי טוב שרק אפשר והבלוק הגדול יעשה קטן וחסר משקל אוהבת ומתגעגעת שחף

אני משערת שבכלל לא היה לך קל להגיע למצב של הצבת גבולות לאביך מה שאני כן יודעת זה שבהחלט אצטרך לעשות זאת טוב שיש על מי לסמוך אוהבת מאוד ומתגעגעת המון המון

באמת מצטערת על הפגיעה החדשה שעברת! מסתבר ש.. שאין גיל ואין גבול למעליי הפוגעים ונפגעות יש בכל גיל, לא רק בילדות ובכן זה פשוט מזעזע לא ניחשתי לרגע שווידויי אביך היו בהקשר המיני ואת נאלצת להיות שם איתו ולהקשיב לכל זה תחת מעטה של וידוי של אדם חולה אנוש זה עולה על כל דמיון! אני שמחה שהמטפלת שלך מיד עלתה על האבחנה הנכונה של מה שקרה לך שם מולו ומדוע את ככ ממוטטת נפשית ואני שמחה שהיא שם בשבילך לטפל בך אוהבת, שולחת חיבוק סמויה

מסתבר ש.. שאין גיל ואין גבול למעלליי הפוגעים!

מסתבר שבגילי המופלג אני עדיין די תמימה לא מזהה דברים ולא מבינה בכלל ששוב גבולות נפרצו כי מבחינתו הכל היה ממש מצחיק וכנראה שהוא ציפה גם ממני שאצחק מהדברים שדיבר וכשלא צחקתי , הוא התחיל לספר בדיחות תנחשי על מה? כמובן בדיחות גסות רוויות במיניות הוא נהנה מכל רגע וצחק בעוד שאני ישבתי שם והתענתי נפשית לא יודעת מה להגיד לך זה היה מזוויע

מצטערת על המאמר הזה שנתתי לך לקרוא. חשבתי שיקל, מסתבר שלא הכיל מספיק מידע או היה רדוד מידי ועשה רק נזק. טוב שאת סומכת על המטפלת שלך ושהיא איתך ובשבילך. מבינה את הכאב והזעזוע שלך, מבינה מאד. שיהיה קל יותר במהירה, איתך מחבקת, שלך - מציאות אחרת

לא גרמת לי שום נזק , להפך , טוב שקראתי את המאמר הוא באמת מתייחס לילדים שנפגעו אני לא אומרת שגם אני לא נפגעתי אבל זה היה משהו אחר את מבינה ,היה לי חשוב מאוד לדעת את האינפורמציה שקראתי כדי שאוכל לפנות למטפלת שלי בשאלות , אל תאשימי את עצמך בשום דבר אוהבת אותך אני

מצטערת כאב חדש נוסף כאב חדש ישן אולי אפילו ישן אצך בתועה אי שם? ולא רצית לדעת...לגלות לכאוב... ועכשיו הכל נזרק ללא רסן ישר ... למקום הכי רגיש גלית פתאום אבא ושוב עכשיו אבא שלא רצית ולא ציפית... אין ספק שזה הזמן והמקום להתמקד ולעבד את הפגיעה הכאב האכזבה האובדן ועוד מחזקת את הכוחות הרבים איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אין לי מילים הכל נכון הכל כואב מאכזב עד שמצאתי אבא לפחות חשבתי שמצאתי וכבר ,,,,,,זה הפך גם ל,,,,,,, לא יכולה אפילו לומר את זה במילים המון תודה אידה

לא לוקחת את כל האשמה על עצמי, אבל כתבת את הדברים ומענת אותם אלי בגלל המאמר שאליו הפניתי אותך שהיה חסר מבחינת רמת המידע שבתוכו. זה המאמר היחידי שמצאתי בנושא הזה, ולכן לא העליתי בדעתי שהוא יכול להטעות. ובעיקר הכוונה שלי הייתה טובה.... יחד עם זאת אני מבינה מאד את הכאב שלך ויש שם מן הסתם פריצת גבולות כמו בפגיעה, כי הוא דיבר בצורה ששיתקה והיממה אותך ולא יכולת לעצור אותו כי היית באלם. יותר מיזה אני חושבת שלקחת על עצמך את האחריות ליציבותו וחוזקו של הקשר שלכם ולכן שקלת מילים ונימנעת מלהגיד לו דברים שרצית, בעוד אביך שכבר פרץ את גבולותיך הרגיש שהוא יכול להמשיל בזה כי את לא מונעת מימנו ולכן בהקשר הזה הוא כאילו בסדר בעיני רוחו. ולא הוא היה ממש לא בסדר, כי מימתי משתפים ילד שלך בדברים האפלים של חייך. זה פשוט היה לו נוח ודרך מופלאה לנקות את עצמו על גבך, ומכאן עוד מקור לכאב הכל כך גדול על כל המילים שבהם הציף אותך. שוב כאמור, שמחה בשבילך שהמטפלת שלך כזאת תומכת. אוהבת המון, שלך - מציאות אחרת

סליחה , באמת סליחה זו בכלל לא היתה הכוונה שלי בכלל לא התכוונתי שזה ישמע בצורה כזו רציתי רק לומר לך שבהתייחס לחומר שאתר מקום מפרסם לא תמיד יש שם את כל מה שאפשר ללמוד על,,,,,,,,, זה בכלל לא בגללך מה את אשמה שהם לא מעדכנים את החומר שלהם? אם נשמעתי כועסת -יפה שלי זה בכלל לא בגללך בסך הכל נסית לעזור לי זה ,,,,,רק בגללו בגלל כמו שכתבת ,,,,,ההלם והפחד וכל המחשבות הקשות שעלו לי בגללו לא העלתי בדעתי שגם כיום אני עלולה עוד להיפגע ממנו ועוד אייך ישבתי שם כמו דבילית ולא עשיתי שום דבר כדי לעצור עדו והאסימון ירד לי בקושי , ממש בקושי רק אחרי השיחה עם המטפלת שלי לצערי נודעו לי עוד המון דברים שהלוואי ולא הייתי יודעת אותם סלחי לי בבקשה על התגובה שהגבתי לך אני עכשיו לא אני אבודה בתוך סיוט שרק התחיל אוהבת אותך

היא רודפת אותי כל ערב כמו רוח רפאים מהעבר משתלטת לי על הגוף וחושבת ששלה הוא ..נמאס לי מהילדה הזאת ויום אחד היא תמות שונאת אותה ואין בי חמלה עליה . הרגה אותי אז וממשיכה להרוס לי את החיים היום ... עייפה ממנה עייפה מלברוח לפחד להחנק ולהתפתל מכאבים זה לא חיים ...שתלך כבר מספיק שנים שתלך ולא תחזור תלך בכיוון אחד ... טוב שנשאר עוד מקום אחד בטוח בעולם לי ולה .....

אולי במקום לברוח מימנה ולשנוא אותה, תהיו ביחד. שתיים ביחד זה יותר מאחת. שתיים ביחד זה אחת בשביל השניה. אין לי מילים יותר, אוהבת

משתפת במה שאני מרגישה . המון תודה זה יקרה מן הסתם מתישהו אחרת מה שווה הטיפול ,אבל כרגע מעדיפה שהיא תתנדף .....

שולחת לילדה בובה וכוס שוקו חם שמיכה של דיסני שתשכב לנוח. ותניח לך קצת http://1.bp.blogspot.com/_vVRS8EjW1EE/SyBfLVD1rHI/AAAAAAAAAB4/gp9HU96U-18/s320/Hot+chocolate.jpg חיבוק דמעה

מצטערת שכך את מרגישה מידי ערב כאבים נפשיים ופיסיים הילדה הזאת היא את מהעבר! לא תוכלי להתכחש לה כי אז היא תמשיך לבקר אותך כמו רוח רפאים מציקה ומעיקה היא לא הרגה אותך אז וממשיכה להרוס לך את החיים גם היום למרות שנדמה לך שזו היא זה הפוגע הוא הרג אותך אז הוא הרס לך את הילדות! הילדה ההיא לא אשמה בכלום היא עדיין קיימת בתוכך פגועה למרות שעברו ככ הרבה שנים הכאבים לא בקלות נשטפים ונמחקים..[ שולחת לך חיבוק סמויה

את לא יכולה לגרש חלק מתוך עצמך חלק כ"כ מהותי גם הכאב לא ילך כך חבקי , לטפי , סלחי לה תרגיעי ולא תתקפי קחי אוויר , זה ירגע אוהבת

ואני יודעת חמודה הכל אבל אני שונאת אותה ובלילות יותר .

תמיד מגיע שלב שמשהו טוב קורה ואני עושה הכללל כדי להרוס תמיד למה אני מחבלת בעצמי????????????????. דמעה מטומטמת

זה מה שלמדנו לחבוט ולהרוס בטוב כי הרע הוא מוכר והטוב מפחיד יקרה שלי תנסי לתקן אולי זה אפשרי עם תסבירי מאיפה זה בא עם תסבירי את הפחד אולי עם תרשי לעצמך להרגיש תוכלי לתקן מחבקת יקרה ואוהבת - איתך

קרה בעבר וניסיתי להסביר אבל לא עזר נמאס לי כבר מעצמי דמעה

אין לי הרבה מילים..... אבל זה קורה מהפחד להפגע, מהפחד שינצלו אותך. חיבוק

מכירה את התחושה שאין מילים איתך דמעה

מאוד מבינה אותך אבל, אל תייסרי עצמך ככה כך הרגיש לך ברגעים מסויימים וככה בחרת להתנהג ולהגיב בהתאם ואחכ התחרטת זוהי זכותך! וקורה שאנחנו לא מאמינים בטוב ופוחדים להיפגע וגם בועטים לפעמים מקווה שיבינו אותך שמה שולחת לך חיבוק, סמויה

תודה על החיבוק שולחת לך גם אין סיכוי שיבינו והנה אני שוב הורסת כל כחלקה טובה נמאס לי בעיקר מעצמי דמעה

היי לכולן, אנו עושות מחקר חשוב בנושא הטרדה מינית. נשמח עם תיקחו חלק במחקר ותמלאו שאלון אנונימי קל וקצר. אין צורך לשלוח מייל חזרה. מצורף קישור לשאלון (אם הקישור לא עובד אז ניתן להעתיק את כתובת אתר השאלון ולהכנס אליו): https://qtrial.qualtrics.com/SE/?SID=SV_3HSB2naRvaxPe4Y תודה רבה!

מבינה את החשיבות אבל השאלונים האלה מעיקים ....................................

אם יש בחורה (בת 22 בערך) שיש לה ידיד שמכיר אותה שנים ויודע טוב מאוד שהיא לא מוכנה לשכב עם ידידים (שאלו גבולות שהיא מאמינה ודוגלת בהם) ואחרי כל השנים שהם מכירים הוא והיא נמצאים בסיטואציה שהם לבד בבית שלה והוא מתחיל לגעת בה וזה מתקדם עד למצב שהם שוכבים והיא בכל אותו הזמן מתה שהוא יפסיק והיא בוכה מבפנים אבל לא מסוגלת להגיד לגבי זה משהו או לדחוף אותו או כלום ומתנהגת כאילו הפוך ממה שהיא מרגישה בצורה בלתי נשלטת ולא מבינה בעצמה למה היא לא מצליחה להוציא כלפי חוץ את מה שהיא באמת מרגישה לגבי מה שקורה ואחרי שהוא הולך היא מקיאה את הנשמה שלה מרוב הרגשה נוראית, האם זה נחשב לאונס?

אני חושבת שלא. לא היה כוח, לא נאמרו מילים שמבקשות שלא ..... לא נאמר לא.... מציאות אחרת

גם אם לא נאמר לא בצורה מפורשת הידיד הזה פרץ את גבולותיה בהנחה שהוא יודע שאינה מוכנה לשכב עם ידידים הרצון שלו חזק משלה הוא שם פס על מה שהיא חושבת ורוצה ואני בטוחה שהוא גם מרגיש פיסית שאינה נהנת אבל הוא ממשיך בשלו כי רצונו חזק משלה גם היא לא אומרת לא הוא פשוט מנצל אותה כשהוא מתחיל לגעת בה.. הוא תמיד זה שיוזם את המגע המיני וזה קצת כפוי זה אינו ידיד בעיני היא צריכה להתרחק ממנו ובתור התחלה לפנות ל1202 שיסבירו לה מה לעשות כי היא אינהחפצה במין איתו ובכז מוצאת עצמה בסיטואציות אינטימיות איתו שוא מוביל היא כמו מן בובה על חוט ומאיזה סיבה שלא תהיה לא יכולה להתנגד לו ולרצון שלו אני באופן אישי מבינה אותה מאוד כי בהקשר הלא מיני גם לי יש חברה , פורצת גבולות שהיא צריכה משהו הרצון שלה חזק משלי סוגרת לה דלת באה מהחלון היא א מבינה רמזים לא מבינה לא מבינה רק את האינטרס שלה והרבה פעמים אומרת לה כן בזמן שאני לא רוצה לעשות עבורה דברים! אז זה דיי דומה נופל על התחום האפור ואני מאוד מבינה את הבחורה וכמה קשה להתרחק מנצלנים שכאילה... בעיקר שאת טובת לב ונחמדה מידיי סמויה

וואו... מה שכתבת היה ממש חזק, העלה לי דמעות לעיניים... הוא לגמרי ידע שהיא לא מסכימה לשכב עם ידידים, הוא הכיר אותה אז כבר 7 שנים. היא ניתקה איתו קשר בעקבות המקרה. הוא אכן פרץ את גבולותיה, השאלה מה קצת כפוי אומר? ניצול מיני זה חוקי?

שבת של אור שבת של שלווה שבת של שמחה שבת של תקווה שבת של אמונה בכוחותינו שבת של אמונה באנשים סביבנו שבת של נתינה שבת של קבלה שבת של אומץ שבת של הכלה עצמית שבת של חמלה לילדה שבנו שבת של שקט ונחמה שבת של שמחה ואהבה שבת של שפע גשמי ורוחני שבת שיהייה פתח לשבוע מוצלח פורה ונעים וחיבוק של אהבה ממני אליכם http://www.youtube.com/watch?v=yZedsZYYr9U תמיד איתכם יחד , אתן לא לבד

תודה יקרה דמעה

זה תקוע לי כמו בלוק במוח רוצה לפרוק רוצה לתת לזה מקום רוצה שזה כבר יצא ממני רוצה ורוצה ורוצה וזה לא זז אולי בגלל ששמעתי שוב "בשורות טובות"? אבי שוב מאושפז שוב מצבו מתדרדר לא הבנתי הרבה ממה שנאמר לי רק שיש לו קריש דם הרופאים מנסים לחסום אותו כדי שלא יעלה ללב או למוח כמה זמן יצליחו? האם הסוף שלו מתקרב? ביום ראשון הייתי אצל המטפלת שלי סיפרתי לה רק על קצה המזלג כמה דברים קיבלתי סתירה ישר לפנים "יקירתי-היא אומרת לי,צר לי לומר לך-עברת גילוי עריות נפשי עם אביך " עכשיוו כשהייתי שם איתו במשך כל השעות שישבתי איתו והרי אמרתי כבר ששמעתי ממנו זוועות נכון? אךךךךךךךךךךךךךךךךךך זה פשוט לא נתפס לא ידעתי לא הבנתי רק ידעתי שזה עינה אותי ברמות קשות עכשיו יש לזה שם "גילוי ערוית נפשי" מה עושים עם זה לכל הרוחות????????????? לא יכולה להפסיק לדאוג לו מצבו מאוד גרוע במצב שלי,,,,,,,,אטפל בזמן אחר לא יכולה הכל ביחד לא יכולההההההה לא יכולהההההההההההההה פשוט לא!!!!!!!! לא!!! לא!!! מתפרקת לאט ובטוח ! ! ! ! ! ! אני

חטוליתי מתוקה, קודם כל לפני הכל, שולחת לך חיבוק ענק ועדין ועוטף ומכיל. הדברים ששמעת מאביך התלבשו לך על הכאב שלך על אותם דברים שאת עצמך עברת ופתחו שם את הכאב האישי שלך. מעבר לזה לדעת דברים כל כך קשים על אביך זה נורא כואב כי שוב, זה מחבר אותך לכאב ומשליך ישר על מי שניפגעה מימנו, שאביך אחראי למישהי אחרת שסובלת כמוך. ואם את גם מכירה אותה, זה עוד יותר כואב. ברור שאי אפשר הכל ביחד, וברור לי שמצבו של אביך גם נורא כואב ומדאיג אותך. במובן מסויים קיימת תמיד תקווה שהוא ישתנה, יכפר, יתקן משהו ממעשיו כדי שיתקרב ללהיות אבא "רגיל", וזה לכשלעצמו נורא כואב..... הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך הוא שבאמת תקבלי החלטה לא להתמודד עם הכל ביחד. נסי לנוח כמה שיותר, לראות את עצמך קודם כל ולפני כולם ולהתייחס אל עצמך בחמלה. לנסות לפרוק את הכאב, לכתוב עוד כדי לפרוק, לעשות דברים מרגיעים למען עצמך. להיות שם בשביל עצמך ולזכור שאנחנו כאן איתך תמיד. אוהבת המון ושולחת עוד ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. איתך, שלך - מציאות אחרת

שאת כותבת ומוציאה . אוהבת אותך המון אבל כרגע אין לי מילים רק שולחת חיבוק ועוד אחד וכוחות

רוצה להגיד לך "משהוא" שיקח ממך את הכאב!-את הרגשת ה"תקוע" את העומס - את ה"רע"- הדבר היחיד שאני יכולה לאומר זה שאת לא לבד- אני כאן איתך יחד עם כל בנות הפורום- הגל הזה יעבור!- אני מבטיחה לך!! מחזיקה לך את היד- ינשוף

שולחת חיבוק של הזדהות כל כך מבינה את התחושות שאת מתארת איתך דמעה

אוי, ככ מצער לשמוע על הדרדרות נוספת במצבו של אביך.. מקווה שיצליחו שוב לייצב אותו כמה קשה לעזור ולהציל אדם שלא רוצה לעזור לעצמו! זכרי, זה לא בידייך עם כל הצער שבדבר ... ומאחלת לו החלמה ושיפור במצב. ממש מצטערת על ההגדרה בחדר המטפלת שלך באמת נשמע כבד גילוי עריות נפשי יש דבר כזה?? כך או כך.. בכל אופן אני כבר הרגשתי שכל העניין עם הוידויים של אביך גרמו לך סבל נפשי ומועקה נפשית רבה וכבר כתבתי לך שעדיף והיו נחסכים ממך. אני שמחה שנפתחת בקשר לזה בטיפול שלך ומקווה שהמטפלת תוכל לשים סדר בדברים, לרכך ולהרגיע. עברת שוב חוויה מאוד לא קלה ופורצת גבולות. חוויה לא בריאה ומטלטלת. זה טבעי שאת מגיבה ככה ומרגישה ממוטטת נפשית. בכל אופן, טוב שאת פורקת איתנו ובטיפול. לכתיבה ולדיבור יש כוח מרפא עצום וכמובן לשיתוף.. אז מקווה שבקרוב ישובו אלייך כוחותייך את זקוקה להם בשביל להמשיך ולתמוך באביך. גם אם זה מרחוק. תהיי חזקה, זו תקופה מאוד לא קלה . אבל למענך ולמען הלב שלך את צריכה לנוח ולעשות קצת קאט.. שולחת לך חיבוק מכל ה-לב סמויה

יקרה, לא בטוחה שהמטפלת שלך צודקת כשהיא אומרת שעברת גילוי עריות רגשי, כי זה קורה כאשר "הקורבן" הוא ילד קטן. אמנם זה אביך ואת בתו, אבל הוא סיפר לך דברים קשים עכשיו, לא ידעת עליהם קודם ואת כבר לא ילדה היום. ברור שקשה לשמוע דברים כאלה מפי אביך על עצמו וקשה להתמודד עם זה, אבל זה לא גילוי עריות רגשי. ניראה לי שלהגדיר את זה ככה עשה עוד יותר בלגן בשבילך. מצרפת לך קישור שתקראי מאמר על גילוי עריות רגשי. לא כל כך טובה בקישורים, לכן אם זה לא יעבור תקישי בגוגל "גילוי עריות רגשי", ותקראי את המאמר. הוא מפורסם באתר מקום ומסביר את זה.... והקישור הוא: החלמתו של הילד הפנימי - גילוי עריות רגשי חיבוק אוהב, שלך - מציאות אחרת

כמו בונקר שלא מצליח לשחרר כלום .. כל כך קשה לכתוב דמעות קשה לשאת את הדממה כל כך קשה לשיר דמעות ומי יתננו נחמה אריק אינשטיין לכולנו ... http://www.youtube.com/watch?v=4U4OHQgh-ZI&feature=share

מצטערת שככ כאוב אך הדמעות אינן יורדות.. שולחת לך "דמעות של מלאכים" וגם חיבוק http://www.youtube.com/watch?v=t-L-GTRyJtI&feature=related אוהבת סמויה

שולחת לך חיבוק עוטף ועדין. אוהבת, שלך - מציאות אחרת

גם אצלי הדמעות הפסיקו לרדת מאז שחזרתי לקחת את הכדורים שהפסקתי אז,,,,,,,,ביוזמתי מאוד מבינה אותך-כמה קשה כשהדמעות לא יורדות יודעת שאינך נעזרת כמוני בכדורים זה עוד יבוא לך כשלא תצפי לזה זה ירד כמו מבול שאי אפשר להפסיק אותו את עדיין עוצרת את הדמעות אולי פוחדת ממה שזה יביא איתו? אולי פוחדת להתפרק? אולי פוחדת לתת לזה מקום? להרגיש? מבינה אותך יפה שלי אוהבת

רק שהמצב שלי ממש לא טוב וברגרסיה ענקית. אני שם יותר משאני כאן וזה הזוי אבל לא לדאוג עדין יש לי כוחות

חיבוק http://www.youtube.com/watch?v=tyy-XIbfxOk&feature=related דמעה

שלום בנות יקרות וטהורות שלי! לא היתי כאן מלא מלא זמן והתגעגעתי אליכם מאד מאד.אידה כל כך התגעגעתי למילים החמות והעוטפות אותך בתחושה של מוגנת ושאף אחד לא יכול ליפגוע בי יותר,היתי רוצה כמובן שיהיה ככה אבל לצערי זה ממש ממש לא. התגעגעתי כל כך לבנות פה אחיותי לכאב ולמה שכולנו פה עברנו ברמה כזאת ואחרת. למילים התומכות והמעודדות לחיבוק הזה שלכן למילים החמות והנעימות בלב ובנשמה.מצבי לא הישתפר מי יודע מה רק מיום ליום אני מבינה כמה שאני שרוטה ודפוקה בשכל ברמות קשות התרופות לא עוזרות יותר ממש מעט והחרדות והדכאון גוברים יותר ויותר.אני כל יום יותר ויותר שונאת את עצמי ונגעלת מעצמי ברמות קשות ביותר.לעולם לא רציתי למות כמו בתקופה האחרונה (זה בשליטה ורק במחשבות לבנתיים) אני מצטערת יקירותי שאין לי בשרות טובות לספר לכם סליחה מכל הלב והנשמה.עקב המחשבות המטרידות האלה אושפזתי לא בכפיה בבית חולים למספר ימים.ושיחררו אותי דיבילים לגמרי.כמו אפס ולוזרית כרגיל אין לי כוח להתמודד עם הכאב והיאוש להאבק בביטוח לאומי שיעזור לי יותר. היתה לי וועדה אחת לא מוצלחת ויש לי עוד אחת נקווה שזאת בעזרת השם יותר תצליח.בדאגנוזה שלהם הם רשמו בדף ניראת בגיל שלה ויש לה דכאון קשה פאקקקקקקקקקקקקק דכאון בואנה אני מרוסקת לגמרי אני ממש המת החי עלק דכאון גם כן אלה הביטוח לאומי משפלים אותך שם עד חורמה ורק ההיתנהגות שלהם גורמת לך רצון עז למות.יעשו הכל העיקר לא לעזור לך אני שונאת אותם שינאת מוות.ולא חלילה לעלות לך את דרגת הנכות שלך.למרות כל המכתבים מהפסכיטרית שלי,עובדת סוצאלית,ומי לא להם אני ניראת נורמאלית כי אני מדברת ברמה גבוהה ובצורה יפה ומכובדת ואני לא באה עם בגדי הומלס מסריחים ומגעילים.אבל הם לא מבינים שהשרפה היא עמוק בפנים בנשמה בסתר הכאב שלי שם צורח בקולי קולות הצילו חצילו. וההיתנהגות שלי ככה כי זה בא מבושה ענקית מימה שאני ומה שיש לי בפנים כאב אדיר ויאוש אין סוף. הם רעים ברמות קשות שאי אפשר לתאר בכלל.אוולה איך בא לי לבוא עם אותו בגד שאני בחרדה משתינה על עצמי אולי אז הם יבינו כמה קשה וכואב לי לעזזזל אני זועקת לעזרה מאלוקים שירחם עלי ויעשה איתי מעט חסד וחמלה.יש לי מין טירוף כזה שאני אוהבת מכאיבה לעצמי וחותכת את עצמי ( לא כדי להתאבד ולמות) אלה רק שהכאב יהיה פיזי ופחות בנשמה ובלב. והחצוף הזה פסיכיטר של ביטוח לאומי דרש ממני להראות לו,אני לא יודעת עם יש לו זכות כזאת בכלל ולדרוש כזה דבר ממני .אני ישמח מאד עם אידה תענה לי בבקשה על הדבר הזה.ולאחר שאמרתי שאני לא משאירה סימנים אלה רק לפרוק זעם וכאב זה היה ניראה לו לו לא רציני, בואנה אני אומרת לכם הם פשוט מחכים שהאנשים יתאבדו ויגעו לקצה וז פשוט יהיה להם יותר טוב ונוח.נמאס לי מהכל אין לי כוח אלוקים שבשמים אני מבינה שזה התיקון שלי פה בעולם רק תן לי כוח להתמודד עם כל הכאב שלא מפסיק להציף ולהכאיב לי כל כך ועם כל הפלשים המטרידים והמעיקים לי בלי הפסקה בנשמה. אוהבת אותכם מאד בנות ואותך כמובן אידה סליחה שתמיד אני באה וכותבת כמו רוח סערה כועסת וכואבת בלי כוחות נשיקות וחיבוקים חמים לכולן אוהבת אותכן כל כך הרבה.בי לילה טוב לבנציים ניראה לי שעוד אבקר אותכן בקרוב. לאב יו ילדה של אף אחד (סליחה על השגיעות כתיב נוסף לכל השריטות ואפס שבי אני גם דיסלקטית)

טוב לראות אותך כאן איתנו.... מצטערת על התלאות שאת עוברת... האכזבות מהטיפול בבית חולים, ביטוח לאומי ועוד מערכות... ועוד יותר מצטערת לשמוע שאת מרגישה כל כך רע ובדכאון קשה כל כך... עם זאת מצאת את הכוחות להכנס לכאן.. לחפש את הבנות והתמיכה! אז יש כוחות ואני מקווה שגם תקווה!! מקווה להמשיך לראותך כאן איתנו... בהצלחה עם ביטוח לאומי... מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מאחלת לך בהצלחה עם ביטוח לאומי ושבכל זאת ימצא שם מישהו שידע להקשיב ולהתייחס בצורה אנושית וחמה יותר. שולחת לך חיבוק. שלך - מציאות אחרת

מצטערת מאוד לשמוע על כל הדברים הכואבים שאת עוברת מאמינה לך שאת מאוד סובלת הנושא של ביטוח לאומי -למעשה זו בעיה לא קטנה יש לרופא זכות לבקש ממך להראות לו את הפציעות שאת עושה לעצמך זה אחד מהדברים היותר לא נעימים שצריך לעשות אבל גם אחת ההוכחות החותכות שאת כן פוגעת בעצמך ואם כל המכתבים שהבאת לא עוזרים סימן שאת זקוקה למכתבים הרבה יותר חריפים מכל גורם שרק יכול להיות כדי שיגידו שמצבך הנפשי מעורער שאת אישיות גבולית כל מיני דברים כאלה וכן, אם את יכולה להראות להם שאת משתינה על עצמך בגלל התקף חרדה , בהחלט עשי זאת כל דבר שרק יכול לעזור אל תתבשי להראות כמה שרע לך מה שכן , עצתי לך-אל תדברי שם בשפה ברורה וגבוהה להפך,תהי מבולבלת ולא מבינה מה רוצים ממך מאחלת לך הצלחה

מצטרפת לבנות.. מקווה מאוד שיזוז משהו עם ביטוח לאומי שולחת לך המון כוחות ו..תהיי חזקה סמויה

יום מרגש, כי זו עוד הזדמנות שיש ברדיו שירים שאני אישית באמת אוהבת. הפורום הזו זו הסיבה שיש את תשעה באב. לא חושבת שכל הדתיים הם תלית שכולה תכלת, אבל זה סיפור אחר. ורק בגלל עצם קיום פורום זה ועוד צרות אחרות כמו הרוגים וכ"ו, תהיה קטסטרופה, אין לי ספק בזה. הטבע חייב להיות באיזון, אם משהו לא מאזן אותו, הוא נוקם, והנקמה בוא תבוא!

מתבוננת יקרה הכאב והשירים הכאב והנחמה ביום העצוב והכואב הזה על דברים נוראים כמו שאמרת שנוגדים את הטבע נקווה לימים טובים יותר עם מעשים טובים אהבה ואחוה איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

גם אני אוהבת להקשיב ברדיו לשירים השקטים, הנוגים.. אולי זה מתחבר לחלקים שבנו שמתאבלים לפעמים.. סמויה

לא רוצה שיגעו בי לא רוצה נחמה לא רוצה שיהיו איתי לא רוצה חיבוקים לא רוצה מנטרות לא רוצה מסרים לא רוצה טיפול לא רוצה זכרונות רוצה לא להיות רוצה לא להרגיש כאב יותר רוצה להעלם רוצה לא להיות פשוט לא רוצה לחיות כאן ועכשיו ואז נמאס מהזכרונות נמאס מהמחשבות נמאס מהריחות נמאס מההבזקים נמאס אפשר לחזור במנהרת הזמן למאה ה-21 כי עכשיו אני לא כאן ולא שם לא עכשיו ולא אז אני סתם ...אחת

יקרה, טוב שאת כותבת, ואולי זה מוריד קצת מהגודש וההצפה. יש עליך המון לחץ והמון כאב בבת אחת. נסי להיות טובה אל עצמך ולא לשפוט את עצמך. את לא סתם אחת, את אישה מקסימה וטובה עם לב ענק, ומגיע לך כל הטוב שבעולם, וזה לא מנטרה ולא קלישאה, מי אם לא לך. בתוך כל הכאב, כל שבוע את מברכת את כולנו, קחי לך גם לפחות קצת כל מה שאת מאחלת. נישאבת נורא חזק ועמוק לכל מה שקרה ועבר עליך, אבל תמיד יש גם וגם. יש רע ויש גם טוב, עצוב וגם שמח, יש את הכל ביחד, גם אם לא רואים לפעמים את הדברים הטובים, הם שם, לפעמים שם בפינה ובשקט, אבל תמיד שם. אין באמת מילים מנחמות ואין נחמה, אבל יש קבלה ויש השלמה, כי אי אפשר לשנות, אפשר רק לדעת ולהמשיך הלאה. יש בשביל מה, ויש גם בשביל מי וכלום לא מובן מאליו. אוהבת אותך המון המון, שלך ואיתך תמיד, מציאות אחרת

שולחת לך חיבוק סמויה

מקווה שזה בסדר... לומר לך שאני איתך שמותר לכעוס , לבעוט, למרוד מותר לא לרצות ואני יודעת שזה בא מהמון כאב רק אל תוותרי על עצמך! כי את לא ממש לא סתם!!!!!! מחבקת אם אפשר... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זה לא מובן מאליו

במיוחד בשבילך בוחרת שלי ל תישברי מרגלית צנעני מילים ולחן: אסף לביא צנעני אם בתוך ליבך את נפגעת מכל כך הרבה הרבה דברים הכל בראש שלך אם בתוך ליבך את יודעת שזה לא שווה אל תישברי מהכאב שלך אל תבכי עוד לא הלילה אל תישברי זה לא שווה כי בחיים בוכים הרבה עוברים הרבה כל כך הרבה ואת יודעת להתגבר אם כולם סביבך את שומעת והם לא יודעים מה מסתתר בתוך הלב שלך ובחלומות את נוסעת למקום רחוק להסתתר מהאמת שלך אל תבכי עוד לא הלילה אל תישברי... אם תנגבי את הדמעות הכאב לא יעצור וגם אם תטיילי בחלומות שום דבר לא יעזור אם את רוצה למצוא מקום אליו תרוצי עוד היום תתעוררי מהחלום אל תישברי הכל יעבור כמו חלום ואת עוד תתעוררי לבוקר עם אוויר צח ורענן סבלנות אוהבת

הכל עד לכאן עמיר בניון "מנגינות מדומות, משטות, מזייפות מטשטשות לי את שביל הזהב מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות. רציתי להבין קצת, להרגיש איזה ערך וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך. ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך התהלכתי שולל עד לכאן. אני רואה, אני מרגיש אני רוצה, אני אדיש אני חכם, אני יכול אני גיבור כל כך גדול הכל אני, אני הכל אני חזק, אני בתוך בועה סתם מנופח בלי שום ערך וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך ואולי זה הכל עד לכאן והלוואי שזה הכל עד לכאן אנשים ישנים, משתגעים, מתנשאים רוקדים ונשרפים לאורו של ירח, להשתגע, להתבדח, סתם כי מישהו רצה כל כך להרגיש כמו איזה מלך וסמך רק עלייך, שאת תגלי לו את הדרך ואמרת לו שהוא מיוחד הוא אוהב שאת משקרת הזיות, הזיות עד לכאן." שום דבר לא כמו שזה נראה דמעה

דמעה יקרה, תחזיקי מעמד שולחת חיבוק סמויה

השיר מאד נוגע וחזק..... את צודקת, שום דבר הוא לא כמו שהוא ניראה, אלא הכל ניראה כמו שאת בוחרת לראות אותו. לפעמים רואים משהו בצורה מסויימת ועם חלוף הזמן רואים אותו בצורה אחרת. הכל פונקציה של איך אנחנו רואות את עצמינו, מה אנחנו רואות כשאנחנו מסתכלות פנימה, מה אנחנו מרגישות כלפי עצמינו. כשזה משתנה אנחנו גם רואות אחרת את הדברים החיצוניים לנו. רק תחשבי על זה. שולחת חיבוק אם זה בסדר, שלך - מציאות אחרת.

מושיטה לך יד לתת מה שאפשר

http://www.youtube.com/watch?v=a_HZoRu65ao שיר מקסים- תודה! נכנס לנשמה אולי זה מה שגרם לך להביא אותו?? אולי תרצי לשתף כאן איתך אם אפשר ...שולחת חיבוק אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

http://www.youtube.com/watch?v=FST-0zo_a2c&feature=related מוקדש לכולכן באהבה דמעה

גם אם בשיר או רק בחצי מילה קטנה מורגש כמה את איתנו וכמה את אוהבת שולחת לך חיבוק סמויה

מרגש... כמו שרק את יודעת... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לגמרי מסכימה איתך שום דבר אינו כמו שזה נראה שולחת חיבוק לחיזוק אוהבת

רציתי כל-כך הרבה דברים! וכלום לא הצליח לי. חשבתי שיכולה הכל ולבד.. וזה קשה ולא יודעת איך מספרים את תחושת הלבד את הכאב הפיזי , ובעיקר את הכאב הפנימי הכל מבולבל העבר,ההווה התפקוד הלקוי ולהיות "שם" בזמן הווה וההיפך בלי טיפול כי... לא יכולה אחרת כי לא יכולה להתפשר והיום השיא ,נעלמתי לעצמי להמון שעות ככה זה לא יכול להימשך מזה הכל פוחדת

קשה מאוד לבד מושיטה יד דמעה

מבינה מאד את הקושי והכאב בלהרגיש לבד. את לא צריכה להשאר עם זה לבד. נסי לבקש עזרה ולשתף מישהי, חברה טובה, המרכז, סהר, ערן וכד'. כאן איתך, שולחת חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

באמת נשמע שקשה לך ואפילו בלתי אפשרי לך ללא טיפול. שקשה לך להרשות אותו לעצמך כרגע וחבל ניסית לבדוק אופציות...? שהלבד הזה שגזרת על עצמך ייפסק הייתי מציעה לך בתור התחלה לפנו אינך יכולה עם כל זה על כתפייך המשא כבד מידיי בתור התחלה , פני לקו החירום בטוח יימצאו לך פתרונות לא מגיע לך להישאר בלי טיפול! את מתארת הידרדרות שקשה לך לבלום וזה לא אחראי ככה כי מישהו צריך לעזור לך ללכת בכוון ההפוך ולא להימשך מטה עד לנקודה שאי אפשר לחזור.. תחשבי על זה קחי אחריות הפחד הוא גדול התקשרי לערן, 1202 יש מקומות שיכולים לסייע ולעזור אל תישארי לבד עם הדברים. זה נשמע יותר מידיי מדאיג שלך, סמויה

קשה וקר ומנוכר ובכל זאת בוחרים להיות בו מהפחד מהכאב מהלא נודע . ונעלמת לעצמך כמה מוכר כמה כואב ... מותר להתפשר ומותר גם לא לוותר אבל הלבד מנכר ... שימרי על עצמך יקרה ..אני איתך כמה שאת צריכה

לא טוב להיות לבד לא מומלץ בלי טיפול הכל נשמע כל כך קשה כל כך כואב כל כך מפחיד מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אדם בתוך עצמו הוא גר בתוך עצמו הוא גר. לפעמים עצוב או מר הוא, לפעמים הוא שר, לפעמים פותח דלת לקבל מכר אבל אבל לרוב, אדם בתוך עצמו נסגר. אדם בתוך עצמו הוא גר בתוך עצמו הוא גר. או באיזו עיר סוערת או באיזה כפר לפעמים סופה עוברת וביתו נשבר אבל אבל לרוב, אדם גם לעצמו הוא זר. ואת ואת כמה טוב שבאת במה בחרת? להיות ביחד או להיות לבד? שמחה שבאת ודיברת ככה , כבר לא להיות לבד אוהבת

אין מה לעשות יש אנשים שכמה שניסו לא הצליחו לשרוד. לפעמים רק המוות הוא הפתרון, ואני מדברת רק על עצמי.

יקרה, המוות מחכה לכולנו בזמן הנכון. כולנו נמות בסוף, אין בזה שום צל של ספק. מוות הוא משהו שאין מימנו חזרה. תמיד יש עוד מה לעשות. זה אף פעם לא נגמר בזה שניסינו את הכל, ושווה להמשיך ולחפש עד שמוצאים את הדרך. מדברת איתך מיתוך נסיוני האישי, והגעתי הכי נמוך שאפשר, לפסיעה קטנטנה מהמוות שהיה אז כל כך מיוחל. אני כאן לדבר על זה וניצחתי את המקום הזה, ואם אני הצלחתי לצאת מישם, סימן שזה אפשרי.... אל תפסיקי לקוות ואל תפסיקי לחפש את הדרך והמוצא, כי יש אור בקצה המנהרה, גם אם עכשיו את לא רואה אותו. הוא שם. תמשיכי לכתוב עד כמה שנכון לך ואל תוותרי, את יכולה. כאן איתך, שלך - מציאות אחרת

זו אפילו ידיעה בוגרת שהגיע הזמן ללכת מכאן אחרי ניסיונות רבים להשתקם שלא צלחו. לא מכל כאב קמים- וזה משהו כוזב שמנסים למכור לנו- תקווה תקווה מצרך מזון בסיסי כאילו קיימת לכולם. לא. זה ממש לא כך. אני על כל פנים כבר לא קונה את זה יותר. גם בבחירה במוות יש משהו אחראי בוגר ושקול, אבל משום מה אנשים לא נוטים לכבד את זה. חבל.

מה שלומך היום? חושך מוחלט שיורד מוריד את האמון בחיים בתקווה ביכולת להאמין שיכול להיות אחרת מוריד את הרצון לחיות אולם החיים הם כאלה אחרי כל חושך בא האור רק צריך לתת לו את הזדמנות להגיע. היכולת לראות אומנם דורשת וזה בהחלט כוח! ואומץ לראות זאת איני פותחת כאן דיון כי כמו שאמרה סמויה יש מקומות אחרים לדון בפילוספיה של חיים ומוות. רק מקווה שתוכלי לראות זאת! ולהחליט את ההחלטות הנכונות. נשמח להיות ולעזור לך לראות שאפשר אחרת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

דפקתי עוגות על הבוקר עכשיו יש לי בחילה למה אני אוכלת עוגות?? ואחכ מתחרטת על מה שאני עושה מה אני עושה?! ונגעלת מעצמי ומאיך שאני נראית ואחכ שוב פעם חוזרת לאכול אותן כאילו לא אכפת לי בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

במקום להרגיש זה למה מה שעזר לי מאוד זה הקבוצות של או איי ומהתהליך באו איי הגעתי לטפל בעצמי בפגיעה . כדאי ומומלץ

כמו שאמרה לך בוחרת, זה אכן אקט שנועד להביא אותך למצב שבו את מקהה את הרגשות שלך ופחות מרגישה את הכאב. זה מה שקורה כשאוכלים הרבה או כשלא אוכלים בכלל, הכל באותו עניין. הצעד הראשון בשינוי הוא לדעת שאת אוכלת כדי להקהות את הרגשות הכואבים. הכוונה היא להיות מודעת לפעולה הזאת שבה את נוקטת ולמה את עושה אותה. כשזה יחדור חזק מספיק לתודעה את תמצאי דרכים אחרות להתמודד עם הכאב ולא תשתמשי יותר באוכל בשביל זה. השינוי הוא להיות מוכנה ולהסכים להרגיש את הכל עד שזה יצא מהגוף. לפרוק את הכאב מהגוף באמצעות בכי וכד'..... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

אחשוב על דבריכן רבות לפני שאוכל עוד עוגות (ויש לי אחת במקרר- סוף!) אבל לא נגעתי בה, בינתיים.. נשבעת! אהההה זה קשה לפעמים אני צריכה משהו מתוק וזהו שישמח אותי (: סמויה

בואי נתנסי לבדוק עם עצמך... מה קרה? למה היית צריכה לאכול את העוגות איזה חלל נפתח בפנים שהיית צריכה למלות? קרה משהו? מה חשבת? מה רגשת? ההנאה מהעוגה נגמרה מהר... והאכילה הייתה רגשית... אולי כדאי לבדוק ולעשות זאת שיש רגע לפני הבולמוס איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני כל הזמן רעבה למשהו שלא ניתן לספק איזה צורך רגשי עמוק שלא מומש, שלא טופל והחסך הזה בא לידי ביטוי בצריכה של מתוקים מכיוון שאין בכוחם לשמח באמת אלא רק לכמה רגעים אני ממשיכה לזלול כל הזמן עוד ועוד מתוקים.. אבל זה כיף!! (:

משהו לא טוב מרגיש לך ולוחץ לך על נקודה מאוד כואבת ברגש העוגות הן רק משו לנחמה לפעמים מועקה נפשית מביאה אותנו למקומות כאלה לי זה קורה המון פעמים אבל אני יודעת שזה בא אצלי מהפרעות אכילה כשזה קורה לי אני כבר לא מתרגשת למעשה , אפילו אין לי שליטה על זה זה פשוט קורה וזהו תנסי לבדוק אם לפני שאת מתנפלת על העוגות משהו רע וכבד יושב לך על הנשמה ונסי לדבר עם עצמך-דו שיח פנימי למה בא לך ממש לאכול את העוגות אם תצליחי , אולי גם תצליחי למנוע מעצמך את האכילה ואם לא , לפחות תדעי שיש רקע כואב מאחורי,,,,,,, אל תקחי ללב , תמיד אפשר אחרי קטע כזה להמנע למשך כמה ימים מאכילת פחמימות , מה שיותר חשוב מהכל זה שתהי סלחנית כלפי עצמך-זה לא מגיע משום מקום זה תמיד בא בגלל,,,,,,,,,,משהו שקרה אוהבת

כל יום משהו חדש , תובנה , הבנה , פלאשבק ריח מגע זכרון אוף אין לי כוח לגלות עוד ועוד בורות פתוחים עוד ועוד דפוסים דפוקים ...אין לזה סוף . וגם לא נותנת אמון אפילו לא במטפלת שלי שאני חושבת שהיא מדהימה שליטה שליטה שליטה כל הזמן בשליטה זה נורא אני יורדת מהפסים זה בטוח או שאף פעם לא הייתי עלהם ועכשו אני רק מגלה

מצטערת על הגילויים והזכרונות הקשים.. מקווה שהמטפלת שם בשבילך במקומות שהכי לא בשליטה והכי לא צפויים. (היכן שנדמה לך שאת "יורדת מהפסים") בכז, נשמע שיש מי שמחזיק ברגעים הקשים.. שולחת לך חיבוק לילה טוב סמויה

שליטה ולא נותנת לה להיות זה הזוי

לכל דבר יש סוף וגם הזכרונות והשחזורים וכל התקופה הזאת, כל זה יסתים ויעבור, רק סבלנות. וכן מבינה אותך כשאת אומרת שאת לא סומכת על אף אחד, אפילו לא על המטפלת ושאת כל הזמן בשליטה. זה ככה כי כל רגע צץ משהו חדש ואת בחוסר אונים מול כל מה שיוצא, לא יודעת מה מחכה לך. הכל יוצא בבת אחת ובצרורות, אבל בסוף זה יגמר, כי הכל יצא ואת תדעי את הכל. ולא את לא יורדת מהפסים אלא את המומה ונדהמת מול התכנים שעולים ולא מבינה איך זה שעד עכשיו לא ידעת וזכרת את כל זה. מניסיוני, מה שצריך לקרות הוא שבמקום להרגיש שאת יורדת מהפסים תביני שמי שירד מהפסים הוא מי שפגע בך, ואת אמיצה ששרדת את כל זה והשגת בחייך את כל מה שיש לך היום. ברור שיש השפעות על ההתנהלות שלנו, אבל את בסדר גמור, וברגע שתקבלי ותשלימי עם מה שקרה לך גם תרגישי יותר חזקה ותחזרי לעצמך.... חיבוק אוהב, שלך - מציאות אחרת

טיפול זו עבודה קשה והעבודה היא גם על האמון וכמו גלים לפעמים יותר ולפעמים פחות את עובדת קשה ומתקדמת הכל באומץ רב ואני סומכת עלייך את בדרך הנכונה מחזקת אותך אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זה באמת משנה עכשיו אם היית על הפסים עד ,,,,,, אם המטפלת שלך מנסה לומר לך שאת חייבת שליטה גם אם חשבת או לא שיש לך שליטה כנראה שעל זה את חייבת לעבוד עכשיו זה בכלל לא קל אבל,,,,,,,אני מאמינה בך וביכולות שלך תעשי את זה כמו גדולה ובטוח שתצליחי אוהבת

רק סימן שאת כאן בצללים בבקשה !!!!!!!!!!!! בפעם האחרונה סיפרת כמה קשה לך וכמה לא בטוח לך בשום מקום ....תני סימן ...דואגת ומתגעגעת

מצטרפת לבוחרת.. ומקווה שאת בסדר, יקרה.. דואגות לך.. סמויה

גם אני מצטרפת את בוחרת וסמויה. את חשובה וחסרה לנו פה. מקווה שאת בסדר. חיבוקים עדינים בשפע מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

רק בלי מילים כרגע סליחה שהדאגתי תודה שאתן כאן דמעה

שמחה בשבילך שאת בסדר. מקווה שהמילים יחזרו גם כן. שמרי עליך הכי בעולם. מחבקת. שלך - מציאות אחרת

שולחת לך חיבוק.. סמויה

שבת של אהבה שבת של בטחון שבת של אור ושמחה שבת של שפיות שבת של תקווה שבת של אמונה בכוחינו ובתפילתינו שבת של נתינה וקבלה שבת של יכולות שבת של מנוחה שבת של שפע שבת של הצלחה שבת שתהייה פתח לשבוע מדהים פורה שלו ומלא אהבה עבורינו אוהבת שולחת ים של חיבוקים וכוחות לכולן

ושבת שלום לכוללן.. סמויה

מאחלת לך את כל מה שאיחלת לכולנו. מרגש שכל שבוע את כותבת הודעה כזאת ולא משנה איך את מרגישה.כל הכבוד לך. חיבוק ענק, שלך - מציאות אחרת

בכותרת הקודמת שלי מלפני כמה ימים-כתבתי שם גם על עוד ענין שנאלצתי להתערב בו , ז"א-עירבו אותי מכל הפינות את האחיינית שלי הגדולה מקולורדו-כשכתבתי עליה בזמנו לפני המון זמן שיש חשש שבעלה מתעלל בה , הזמן מאז שהיא נעלמה רק הוכיח לצערי שצדקתי בכל החשדות שהיו לי עכשיו אחותה הקטנה יותר גם די שקועה עם בעל -שלא נדע מצרות כמה קל לתת עיצות על הגב של מישהו אחר מה עושים כשלא יודעים מה לעשות? מאלתרים? ממציאים? אחרי הכל הכי קל ופשוט להגיד לה-תתגרשי מבעלך רק כשזה נוגע לבן אדם נקמן ופסיכי צריך לשקול מילים במשך התקופה שהייתי שם איתם בזמנים שלא ישבתי ליד מיטת אבי ישבתי עם האחיינית שלי לשיחות לתוך הלילה זה היה הרבה יותר חשוב עבורי מאשר לנסוע לכאן או לשם,,,,,,,, טיול??? מי יכול בכלל לחשוב על דברים כאלה כשהילדה שלי רק מחכה שאחזור מהמקום שאבי עדיין מאושפז שם כדי לקבל חיבוקים וחיזוקים ??? כשהיא כל כך זקוקה למילה טובה ומחזקת? היו זמנים שהיא היתה כאן בארץ ו"הלכה ללמוד" במידרשיה לבנות כל שני וחמישי היתה מגיעה אלי כדי להיתפנק-וכן ,איפשרתי לה סיפרה לי דברים מזעזעים על אבי-שאני עצמי נכנסתי להתקפי חרדה בביקור הזה-קיבלתי אישורים שזה נכון הראש שלי לא עובד -מרגישה שיש שם רק הזיות המון מילים ששמעתי גרמו לי להלם נפשי אייך אפשר לעמוד מנגד ולשתוק אייך אפשר לבוא ולצרוח לחרש באוזן-אתה לא בנדם? ושוב-מה עושים כשלא יודעים מה לעשות? אני מוכרחה לעזור לילדה שלי הלוואי שאדע מה לעשות-כי עכשיו אני ממש לא יודעת מה,,,,,,,,, למההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה למההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה למההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הוא-אבי, החליט שהוא שובת רעב מצבו שוב מתדרדר הוא רוצה "להחזיר ציוד" נמאס לו לחיות עם כל הבושות שעשה בחיים גמני הייתי מתביישת לחיות !!! כבר לא יודעת מה כואב לי יותר רק יודעת שזה כ"כ כואב דייי מספיק עדיף לשתוק לא יכולה ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, טובעת ברפש שאינו שלי ליל מנוחה עייפה

קצת התבלבלתי- את מתכוונת לאחיינית שלך כילדה שלך? יש לך בת , חטולית? או שלפי מה שהבנתי יש לך רק בנים... אופסס, הלכתי לאיבוד.. מצטערת.. בכל מקרה, אני ממש מצטערת על מה שקורה לאחיינית שלך ולאחותה ומבינה את הרצון שלך לעזור להן ולהוציא אותן מהמקום בו הן נמצאות. וזה מאוד מאוד אבל מאוד קשה. ואין פתרונות קסם לכאן או לשם. להתגרש, לעבור טיפול ביחד אילה החלטות הם ביחד יכולים לקבל. מה שאת כן יכולה לעשות זה להמשיך לחבק ללטף וחזק אותן כפי שאת עושה. אהבה וחיזוקים נותנים המון כוח ועוצמה, בעיקר במדינה זרה.. לגביי אביך אני מצטערת על כל מה ששמעת עדיין, זה אביך אך הוא ל גידל אותך חיית חיים שלמים בלעדיו והדבקת הפער הזאת תחת האשפוז ומצבו הבריאותי היא מאוד לוחצת וקשה בעיקר, לאור הסיפורים הקשים ששמעת אני חושבת שאת צריכה לעשות הפרדה בין מה שאת שומעת לבין חייך עכשיו שכן את בנית אותם בלעדיו יש לך עכשיו משפחה משלך הוא לא גידל אותך ועם כל הרצון והאהבה אין כבר מה לעשות הוא בעצמו כבר לא רוצה לעזור לעצמו ועוד שובת רעב אני לא בטוחה אם זה טוב ואולי אנוכי מצידו שהוא סיפר לך כאילה סיפורים עדיף שהיו נחסכים ממך לדעתי כאב הוא היה צריך להגן עלייך מפני זה אבל נסתרות הן דרכי הורים ומה שאת יכולה לעשות זה להקשיב לזה או לעשות קאט ולהגיד שיש דברים שאינך מוכנה לשמוע, עם כל הכבוד אבל את בחרת לשמוע אותם ועכשיו זה קשה מנשוא אני חושבת שעלייך לפנות לטיפול שלך כי זה לא פשוט עכשיו שולחת לך מכאן המון חיבוקים וכוח שלך באהבה סמויה

אוהבת אותך יקרה אבל באמת שאין לי מילים שלא ישמעו כמנטרות מעצבנות או חירטוטים שנאמרים ככה סתם . איתך בשקט עד שיעבור וזה יעבור הסערה הכאב יפחתו כי ככה זה בחיים (בכל זאת מנטרה ?) ובאמת יקרה עם את יכולה לעשות הפרדה בן שלהם לשך זה יהייה נהדר . מה קורה עם המטפלתת שלך את בקשר איתה אני חושבת שזה הזמן להעזר בה . ושוב חיבוקים ואנרגיות וכוחות לעבור את התקופה והיא תעבור מבטיחה לך .. שתהייה שבת מקסימה

מצטערת יקרה על כל הדברים הכל כך קשים שאת עוברת עכשיו. אין מילים מנחמות שבכוחן לשנות את העובדות שנודעו והתאמתו לך עכשיו והכאב אכן נורא ובלתי ניסבל. מבינה עד כמה זה נורא שהכל נופל עליך בבום והתקוות מתנפצות אל מול אמת כל כך קשה. אביך כנראה בשלב של לפני החלפת עולם... וכנראה שהוא רצה לנקות את הפנים הכל כך טעון ובחר לעשות את זה יתך. זה אמנם נורא אבל זה שהוא גילה לך את כל סודותיו האפלים, דווקא לך אומר שהוא מחזיק מימך, מאמין בך ובומך עליךושבגלל זה הוא בחר דווקא בך. אולי מזכרת מימנו שהוא הודה בכל המעשים שעשה ואולי עם נימה של חרטה תקל בהמשך על עוצמות הכאב של עצם הידיעה אודות מעשיו. ובאשר לאחיינית שלך ולאמא שלה. זה שאת שם בשבילן, תומכת מחזקת ואוהבת הוא משהוא עצום וגדול שאת עושה, כאילו שליחות כזאת של להיות שם בשבילן. וכשנונים מכל הלב גם מבלים מכל הלב. עצם זה שאת עושה דברים בשבילן, מחבקת ואוהבת זה המון בשבילן והןו בטוח מאד מעריכות. ובעצם זה יכול לתת לך סיפוק, שהיית שם בשבילן והקלת עליהן אפילו במעט. הדבר האחד שאני מציעה לך הוא לא להגיד לאף אחת להתגרש, כדי שבעתיד לא יאשימו אותך ויזקפו את העיצה הזאת שלך להאשמה בגירושין. זאת חייבת להיות החלטה שלהן נטו. שולחת לך ים של חיבוקים אוהבים ומחזקים. וכמובן, זאת רק ההרגשה שלי ואת לא חייבת לקבל אותה. שלך - מציאות אחרת

אני מבינה את הכאב הבלבול והצורך שלך לעשות... להציל לא תמיד אנחנו יכולים... יותר מדיי פעמים אין ביכולתנו לעשות לשנות...במיוחד שזה תלוי באחרים. זה מתסכל וכואב לעיתים עד אין סוף! עם כל הרצון העז לעזור את עושה רק מה שאת יכולה! חשוב לזכור זאת להוריד מעצמך מחזקת אותך אידה

חיבוקים וכוחות ניראה לי שלא יזיקו לך

היי בוחרת מה איתך? נראה לי שגם את זקוקה לחיזוקים ולחיבוקים קבלי בשפע חומד מלא כף היד אוהבת ליל מנוחה

שהיו שכחתי מה רציתי לכתוב מלכתחילה אה, כן זה בקשר לחברה שזה אולי ישמע קטנוני אבל היא כל הזמן נוהגת לבקש טובות ושהיא צריכה משהו אז לא אכפת לה מכלום חופרת, עומדת על הראש מקפיצה אותי על הרגליים להתגייס עבורה בכל מיני לקחת אותה לקניות(אין לה אוטו) ואני תמיד עזרתי לה עד שהתחלתי לשים לב שאני רוקדת לפי החליל שלה הולכת בשעות בזמנים שמתאימים לה! ולקניות איפה שמתאים לה! ואני נדחקת לפינה מתוך שלא נעים לי וגם כל הזמן אמרתי אין דבר כשאני יצטרך משהו... אז ככה זה היה תקופה ארוכה המון זמן זה האוטו שלי! אבל היא קובעת להיכן נלך מתי ואיפה והכל על פי הצרכים שלה כאילו וזה האוטו שלה ואני כל הזמן זמינה עבורה הכל למען החברות.. לאחרונה התחלתי לבקש בתמורה צבע ותספורת מבעלה גם היא נתנה לי אישור לבקש ואני...קצת מתביישת אז פעם אחת ביקשתי ופעם שנייה אבל לא בנוחות תמיד הרגשתי שלחוץ כזה אני לא מטומטמת.. ואמרתי שאם אני עובדת בשבילה אז נחמד שזאת תהיה התמורה שלי כעי באמת עורת לה עם הקניות וחוסכת לה מוניות, זמן וכל זה ואז לפני כמה זמן שביקשתי שהיא יצאה עליי במין עקיצה והרגשתי מאוד לא בנוח! וגם שביקשתי לספר את הילדים- כולה רבע שעה עבודה! אז סחבו אותי במשך שבועיים היום , מחר אין זמן וכו' ולבסוף לקחתי את הילדים למספרה בעצמי ואמרתי לעצמי סמויה, עוד לא קלטת? כאשר היא צריכה משהו היא מתייצבת, דורשת! ואני עושה אבל את בקשתי היא לא כיבדה כאשר אני רציתי והיא תכבד מתי שנוח לה אלא גם מתי שנוח לי! ואם היא לא מבינה את זה בעיה שלה זו לא חברות בעיניי! אז בקשר לקניות התחלתי להתמחק ממנה, גם וללכת מתי שנוח לי- בערב ולמקום מחוץ לעיר לא איפה שלה נוח ועכשיו שהיא תצטרך היא תידבק אליי בשניים היא לא וותרנית, מעיקה ולוחצת לא רוצה חברה כזאת! לא אכפת לי לשמור על קשרים כזה חפיפים סתם לבילויים וכאילה אבל לא עוד טובות הדדיות כי אם שלי שלך ושלך שלך אז את לא ממש חברה אז יאללה ביי! אבל איך נפטרים ממך, כי את טיפוס אינטריסנטי זה בדם שלך.. אז אני מה יעשה? ישחק אותה חברה שלך אבל ברגע האמת שאת תטרכי אותי אני לא אהיה שם בשבילך ואמציא תירוצים אוףףף שונאת אנשים מעיקים זה הפרעת אישיות או מה?! בעעע

סמויה יקרה, מכירה את זה וגם לי הייתה בעיה דומה עם מישהי שלא באמת הייתה חברה שלי אלא בעצם רק השתמשה בי לצרכים שלה, של לקחת אותה לקניות וסידורים ולכל מיני חברות שלה כדי להביא להן דברים, לאחותה וכד'. עשיתי המון בשבילה ופעם אחת לא יכולתי. הייתי בשמירת הריון והיא רצתה שאעזור לה להעביר כל מיני כלי בית גדולים, קורסא, שטיחים וכד', ואסור היה לי לסחוב. סרבתי ומאז ניתקה את הקשר..... בקיצור מיתוך זה, כדי להיפטר מימנה תסרבי לבקשות שלה. פשוט תגידי לה שאת לא יכולה בלי לתרץ, פשוט ככה. את לא חייבת לה דין וחשבון. תחזרי על זה כמה פעמים אם צריך ובסוף היא תפסיק לבקש. זה כמובן רק אם את באמת רוצה להיפטר מימנה.... שיהיה בהצלחה. זה באמת מסוג האנשים הכי מעצבנים שיש, שמנצלים אחרים לטובתם האישית ותופסים שליטה. שלך - מציאות אחרת

זה לא מישהי מולה אני יכולה להיפתח באמת שהרי הדברים שלי יהיו בסכנה גדולה! אז אני לא מעיזה ולא בוטחת בה עד הסוף ולכן זו לא יכולה להיות באמת חברה חשבתי שהיא חברה כך רציתי לחשוב אבל פתאום אני נכנסת לזה בכנות ומגלה שזו לא חברה אני משמשת אותה יותרא מידיי לצרכים שלה ולי כבר אין כוח רק הבעיה שקשה לי לעמוד בפני זה ולפעמים אין לי כוחות לסרב מולה ומול הביטחון העצמי והחשיבות שלה קודם היא! כאילו ואני פחותת ערך לעומתה מדוע היא חושבתככה?? בגלל שהיא יותר גבוהה ממני בהרבה? סתם ...אבל לא סתם וגם בהשאלה.. החלטתי להפסיק את זה היא לא יותר חשובה ממני! ואם היא רוצה בחברות איתי אז היא תצטרך להתאמץ בשבילי ולהיות בשבילי גם כשל ה לא הכי נוח וגם שזה לא משרת את הצרכים שלה גם לי יש צרכים ואם היא רוצה להיות חברה שלי אז תצטרך לכבד אותם. ואם לא, שתעוף קיבינימט! באמת.. ולגביי חברתך ההיא נוכחת לדעת שהיא הייתה שם בשבילך רק כאשר היא צריכה אני מאוד לא מספטת אנשים שחושבים את עצמם שהם ככ חשובים שאחרים נחותים מהם ואז הם מעיזים להתנהג בצורה כזאת! אגב, אמא שלי יש לה ערך עצמי וחשיבות מאוד גדולים אני יודעת בודאות שיש לה מס' חברות שהיא משתמשת בהם רק שהיא צריכה! והן עושות.. לא יאומן איך עושים את זה?! פעם שאלתי אותה : אמא מה עם ....?? אז היא ענתה: " אני מתקשרת אליה רק שאני צריכה משהו.." ????? ואותה חברה מסכנה קונה לה מתנות , אוהבת אותה וכל זה ראיתי מהצד! אבל אמא שלי עוד מרשה לעצמה להחזיק חברות כאילה כאילו, המלכה האם. אבל ככה זה עם אנשים בעלי חשיבות אי אפשר לשנותם צריך פשוט להתרחק מהם.. סמויה סמויה

יקרה קוראים לזה אסרטיביות להרגיש בטוחה בעצמך לעמוד על שלך לא להפגע ולא לפגוע כשאת מקום ראשון את והרצונות והצרכים שלך! תמשיכי את בכיוון הנכון איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

על הכוחות !! זה קשה לי להתחמק ממנה אבל הפעם עשיתי את זה בצורה עדינה נראה אם תבין את הרמז.. לפעמים פשוט נגמר לי הכוח מול דברים שנראים ככ פשוטים בחיים אבל אני לא מסוגלת לעשות אותם כראוי.. פשוט קשה לי. בעיקר שמישהו אחר מולי הוא יותר חזק ממני, זא הרצון שלו יותר חזק ממני. כמו שהיא רוצה משהו יוצא בסוף שאני נדחקת לפינה עם הסידורים שלי וואומרת את שלי אעשה אחכ העיקר שהיא תהיה מרוצה ולא תכעס. יוצא ששאני בעצם פוחדת מהכעס שלה עליי וזה ככ בלתי נסבל שאני מוכנה לרצות אותה בהכל! ונראה לי שהיא מזמן קלטה את זה ... ופה אני צריכה להיות חזקה שגם אם היא תכעס עליישנגיד הבטחתי לה ולא מסתדר או כל מיני זה בעיה שלה ושתכעס עד מחר. (רק לא לידי אין לי כוח לזה חחח (: בנות, תודה על הכל עושה ומיישמת ואט לאט.. סמויה

הדבר היחיד שגוקם לאנשים מהסוג הנצלן להיתקרב אלייך ברמה כזו -רק טוב הלב שלך את כנראה ממהרת להיות טובה ומאוד נחמדה כי את רוצה למצוא חן בעיני,,,,,,,,, מה שמאוד טבעי לנו כבני אדם ולצערנו-תמיד יש מי שינצל את בעלי התכונה הזו אני לא יודעת אם זו הפרעה נפשית אך זו בהחלט הפרעה בחיים כשנופלים על טי]וסים כאלה עצתי לך יקירתי-למדי מהר להגיד לאאא נחרץ כל לא שיעלה בדעתך הוא טוב אפילו לומר לא בא לי!!! אחרי כמה פעמים כאלה תרגישי כמה המון כוח יש למילה לאאאא שולחת חיבוק גדול מאמי ותאמיני שאת בהחלט מסוגלת ליל מנוחה

וכמה לפעמים קשה להגיד אותה! (: סמויה

סליחה שאני לא מסוגלת להגיב לכן כרגע-אבל רוצה להגיד לכן תודה שאתן כאן-באמת! כל כך קשה לי כרגע שאני לא מצליחה לתאר במילים מה שאני עוברת- כי אין מילים!! פגיעה חדשה שמעורר את כל הפגיעות מהעבר- ודיי-מספיק- לא יכולה יותר- רק רוצה להניח את ראשי ולישון ולא להתעורר יותר!

ינשוף יקרה! מצטערת מאוד על הפגיעה! אני..מבינה כמה זה כואב וכמה קשה להתמודד עם כל מה שצף בעקבות זה שולחת לך חיבוק סמויה

מאד מבינה... שולחת חיבוק מנחם...

אות חיים שאת כאן ותודה שאת משתפת . את מצליחה לשתף עוד מישהו בעניין הפגיעה עכשיו מטפלת? עו"סית מישהו ...יקרה שלי חבל שאני לא יכולה לבוא ולעזור לך לשמור על עצמך אבל כן מגיעה לך הגנה . וכואבת איתך את הזכרונות שעלו שוב מקווה יחד איתך שזאת תהייה תקופה קצרה ולא כואבת מידי . חיבוק עדין ואיתך

אין לך על מה להתנצל. כל מה שאת צריכה זה רק לשמור עלייך. מקווה שיש מי שאיתך ויודע על הפגיעה החדשה. לא מגיע לך להפגע יותר ובכלל. תבקשי עזרה יקרה. אף אחד לא יכול להתמודד עם זה לבד. תמשיכי לכתוב, כולנו כאן איתך ללא תנאים. את לא צריכה להגיב כדי שיגיבו לך ויהיו איתך כאן. זה לא עובד כך. אין חישובים וחשבונות בעניין הזה בכלל, תרגישי נוח לכתוב כמה שנכון לך. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף, שלך ואיתך - מציאות אחרת

לא הבנתי אם את מדברת על זכרון חדש של פגיעה או שאת מדברת על פגיעה חדשה שעברת עכשיו? אבל אני בהחלט מבינה שהמצב שלך מאוד קשה מקווה שתוכלי לפחות להבהיר,,,,,,,, ואם לא -את יודעת איפה אני-בשבילך תמיד מאמי ליל מנוחה חטולית

מצטערת עוד פגיעה עוד כאב עוד קושי והמילים נגמרו רוצה לחזק לשלוח נקודת אור לשמור על התקווה איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני קוראת בפורום כבר תקופה ארוכה אך לא היה לי אומץ לכתוב כאן... אני עוברת תקופה קשה, מרגישה מאד לבד ובודדה וקצת זקוקה לתמיכה... אולי בהמשך אכתוב על עצמי קצת יותר... תודה בינתיים שקראתן... שקד

היי שקד, ברוכה הבאה לפורום. מאחלת שתרגישי כאן טוב ובטוח. מקווה שתמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. כאן איתך, מקווה שכך ירגיש לך פחות לבד.... שלך - מציאות אחרת

לך יותר . וטוב שניכנסת ישארי איתנו כאן כמה ואיך שיתאים לך

איתך, את לא לבד.. חיבוק סמויה

תודה לכן על התגובות הן מאד חיממו לי את הלב... אני יכולה לספר בגדול... שעברתי פגיעה של המון שנים ע"י אבא שלי ובשלב מסויים על ידי אנשים נוספים... רציתי לשתף במשהו - מחר אני מתחילה עבודה חדשה, אמנם זמנית - רק לחודש אוגוסט, אבל באופן מלא 6 ימים בשבוע המון שעות.... (עזרה בטיפול בתינוקת ושני ילדים כשהאמא בבית. ומאד קשה לי להתחיל, אני מאד חסרת ביטחון, אני יודעת שאני טובה עם ילדים אבל אני נבוכה מול האמא, הלכתי ליום ניסיון ולא הצלחתי לגשת לשירותים אפילו פעם אחת וגם לא הכנסתי כלום לפה... הייתי רוצה להרגיש יותר משוחררת ובטוחה בעצמי אבל זה לא קל עבורי... מוכר לכן? אני די בלחץ ממחר ומשאר השבוע... בדר"כ אני לא חושבת על הדברים הקשים כשאני עובדת, אני סוגרת אותם באיזו קופסא בצד... אבל לפעמים פתאם יש לי גוש של דמעות בגרון שחונקות אותי (אני כמובן לא בוכה אבל זה פשוט כואב פיזית...) התחלתי לפני שבועיים טיפול בתנועה. מאד קשה לי לדבר ואני מקווה שאוכל בכל זאת להצליח לדבר איתה או לבטא את עצמי דרך הגוף... מקווה שלא כתבתי יותר מידיי... שקד

התמודדות לבד קשה מדיי הרבה יותר קל שיש מי שמלווה שאפשר לדבר טיפול הוא משהו חשוב שאת יכולה להעניק לעצמך. קבוצה תמיכה לנפגעות. וכמובן... מוזמנת להיות חלק כאן בפורום לשתף בקצב שלך להיות פחות לבד. כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כאב גדול שלא נגמר כאב חודר כאב חזק כאב עכשיו כאב של אז כל פעם מכה כל פעם סטירה אין סוף לכאב יש סוף לכוחות גם הסלע נשבר גם הרוח בורחת גם למים יש גבול אז מה יש לי לאמר נגמרו לי הכוחות מאז מעכשיו ובכלל כבר לא מבינה איך אני שורדת בכלל , נגמרו לי הכוחות. וכל כך לבד וכל כך צריכה כוחות להתמודד להשאר בשפיות בתוך מערבולת עבר הווה עתיד ....לפעמים שואלת למהזה טוב בכלל?

אולי עדיף היה שאני לא יהייה בכלל

מצטערת על הרגשות הקשים מאוד ועל הכאב הגדול אני שמחה שאת משתפת אותנו בכך אני מבינה כמה כוחות צריך להחזיק ספינה רעועה בשעת סערה אבל יודעת מה? אני סומכת עלייך כל כך כי את נתת לי ככ הרבה כוח בשרשור הקודם שלנו אין מושג כמה! תראי כמה כוחות מופלאים יש בך וכמה נהדר וטוב ונפלא שאת כאן ונמצאת איתי! שולחת לך כוחות משלי שאת בעצם נתת לי.. ותמשיכי להתגבר ולהתחזק אל מול כל סערה את פשוט נפלאה, שלך סמויה

מבינה אותך יקרה והכל עניין של לא להלחם בכאב ולא להכנס לסרטים מימנו. החיים הם כאלה, הכל נמצא בתוכם, כאב ושמחה, אור וחושך, לילה ויום, שמש וגשם וכד'. העבר וההווה בונים את העתיד שיבוא, והכל ביחד נקרא החיים. עם זה צריך להשלים כי אי אפשר לשנות. הדברים יזוזו בהמשך כי הכל תמיד בזרימה ולא עומד במקום כמו שהזמן לא עומד אף פעם. לאט לאט, בלי לחץ, רק נסי להרגיע את עצמך ויוקל לך. השאר יבוא בהמשך. כמו שפעם אמרתי לך, הפרחים הכי יפים צומחים על מצע של הרבה חארה.... אז את פרח מקסים ואת חשובה לי וכאן ובכלל. אוהבת אותך ושולחת ים של חיבוקים עדינים ועוטפים, שלך - מציאות אחרת

גם את חשובה לי , וכמו שעניתי לך אז ... אני לא חושבת שאני פרח ולא חושבת שאני על מצע של חרא , יש בי מהכל ויש במצע שלי מהכל . יודעת שהדברים יזוזו את יודעת את מדברת עם האופטימית חסרת התקנה ...זה לא משנה ולא קשור להלחם בכאב זה פשוט מה שמרגיש לי ודווקא בזה שאני חשה אותו אני לא נלחמת בו . סה"כ שיתפתי אותכם בקצה של מה שאני מרגישה כדי קצת לשחרר ממנו . שום דבר לא תלוי בנו אנחנו רק בורג קטן בחיים מאמינה שאלוהים מנווט אותנו הכי נכון שאפשר מישהו אחר במקומי מזמן היה מתפרק אני רק קצת נשברת ומטעינה את הכוחות לסיבוב הבא. בדיוק כמו החול והרוח והסלע ... תודה שאת כאן בשבילי ותודה על החיבוק שולחת חזרה

יקירתי העובדה שאת בכל מחיר שורדת עם העבר עם ההווה רק מראה שנקודות כאלה של שבירה קורות בכל שלב שבו את לוקחת אוויר מחדש , אז מה אם יש נפילות חדשות לבקרים , עובדה שלמרות הכל את לא מאבדת את השפיות וכן , המערבולות האלה של הרגשות הן הרי חלק בלתי נפרד מהטיפול , לא שאני מחדשת לך משו כאן ,למה זה טוב? לא יודעת באמת ,אבל עצם זה שאנחנו ממשיכות בזה אומר עלינו משהו , לא? צריך כנראה פעם אחת ולתמיד לעשות סדר בבלאגן של מה שהיו החיים שלנו בעבר , וזה קורה כיום בהווה למען ההבנה שלנו -למען ההשלמה שלנו ביומיום ובעתיד , אם לא היה לזה משמעות מן הסתם שבכלל לא היינו יכולות להיות במקומות הקשים האלה ולהתמודד איתם ,ויש בתוכנו את הכוח למרות שזה מאוד מעייף ולמרות הנפילות , וגם מותר לשחרר קיטור כל כמה שבא לנו אז שחררי חומד כמה שבא לך חיבוק גדול-התמודדות לא פשוטה ובכלל לא מובן מאליו חטולית

מאוד כואב לקרוא ולחוש את הכאב הצורם והמחלחל עמוק צורב בכל נקודה יקרה שמרי על עצמך אל תאבדי את התקווה אל תאבדי את היכולת לראות את האור בקצה המנהרה הוא שם! איתך מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בהקשר למה שרשמת למטה, לא ממש בא לי להתייחס. רק רציתי להגיד שאם שופט בישראל מורשע בהטרדה מינית של פקידה, ואלו חדשות עדכניות, אז לא אתפלא על ההקלות, על העונשים שלא משמעותיים, אם בכלל. אני יודעת שזה לא ממש קשור לפורום הזה, אבל מבחינתי, אדם שהרג על הכביש, צריך להיות בכלא, לפחות מאסר עולם. אדם שלא שולט מעשיו על הכביש, לא ישלוט במעשיו בהקשרים אחרים- סטייה יכולה להיות גם בנהיגה סוטה וגם בכל מעשה אחר סוטה, ככה אני מאמינה.

?? סוטה בנהיגה יכול להיות גם סוטה מין?? ?? תאוריה מעניינת, מתבוננת לא חשבתי על זה ככה, האמת

פיכחת. תארי לך מה היתי אומרת אחרי 5 בירות וגראס ;)

מה אדם צריך בשביל חום אנושי האם יש דבר כזה נטול אינטרסים וללא תנאים? לבד לבד לבד לבדדדדדד מתפרקת..... רות

מצטערת שאני רק וירטואלית אבל אולי קצת פחות לבד

מגיע לך חום אנושי מעצם היותך. זה לא משהו שצריך להקשר לאינטרסים. לא צריך לשלם כלום על חום אנושי. נסי לאהוב ולחבק את עצמך, להרגיש חיבוק אמיתי. שולחת לך חיבוק נסי להרגיש אותו. אני אמנם ווירטואלית אבל החיבוק אמיתי. שלך - מציאות אחרת

מה שלומך יקירתי מה אדם צריך בשביל חום אנושי? להיות עם האנשים שהכי אוהבים אותו ויכולים להפגין כלפיו רגשות חום ואהבה אמיתיים האם יש דבר כזה נטול אינטרסים וללא תנאים? בהחלט שכן!! למרות שלא תמיד פוגשים אנשים כאלה ביומיום הם בדרך כלל אנשים מאוד טובים , מופנמים יכולים להיות ממש מתחת לאף שלנו בלי שנדע בכלל כי אנחנו עסוקים ב,,,,,,,,,,,,,, ידידי אמת שנמצאים שם בשבילך בכל מצב נתון מקווה שתיתקלי בה או בו בהקדם חומד , תני הזדמנות למי שסובבים אותך להיות איתך כמובן אם ישנם כאלה מותר לך להישען עליהם להעזר בהם לא להיות כל כך לבד הבדידות מוציאה את הכל מפרוםורציה נכונה והתוצאה-התפרקות איתך תמיד גם אם באיחור חיבוק אמיץ לך-תעיזי לשנות דברים חטולית

ילדות עשוקה נולדתי זקנה, אישה מרגע הלידה, ילדותי העשוקה, ידעתי את שלא אדע, הבנתי את הלא נודע. הייתי בובה, רובוט בשר ודם, לא חלק מהעולם. אני עוד לא בת שנה, הולכת כמו בובה, נופלת וקמה, מדדה, לבד לבד כל כך בודדה. הייתי טיפשה, פי חתום בנשיקת אימה, רעל זורם בעצמותי, שקט מאולץ הוא תמצית חיי. חייה מתה בתוך גהנום, אין לילה ואין יום, חיים שלמים שם בחוץ, ואני עומדת למות. ובאופן ניסי הגיעה ההדחקה, החיים שאזלו קיבלו עוד מכה, האישה חזרה להיות ילדה, נשמתה לעולם תיהיה אבודה. לא מבינה עדיין מה עובר עלי, רק שהכל כמו מתרסק מבפנים בהמון רעש וכאב לא מוכל. מציאות אחרת

אולי יקרה כמו שאת אומרת לי הגיעה הזמן לחבק את הילדה ההיא ולאהוב אותה כי היא הייתה אמיצה ששרדה ככה את התופת מחבקת מכאן

אכן יקרה, הילדה שהייתי הייתה אמיצה וחזקה והצליחה לשרוד את הגהנום שעברה. אז מה? כל מי שכאן שרדה גהנום וניצלה. יופי אז שרדתי. איזה כיף. נישארתי בעולם הזה לעוד הרבה שנים של להלחם על כל רגע טוב שיהיה נוכח בחיים שלי. נימאס לי מהמלחמות האילו. הילדה הזאת לא זכתה לטוב והשאירה אותי כאן כאחת שלא יודעת להחזיק בטוב ולשמור עליו שישאר. הכל נגמר בסוף עם רע...... תודה על המילים החמות והחיבוק. חיבוק גם לך. שלך - מציאות אחרת

מזדהה עם מה שבוחרת כתבה לך חיבוק נוסף לילדה האמיצה ששרדה.. מקווה שהרעש יחלוף במהרה (: סמויה

תודה על המילים החמות והחיבוק. וכמו שכתבתי לבוחרת, שרדתי כמו כולן כאן, כדי להלחם על כל רגע טוב בחיים שלי, ואני אפילו לא יודעת לשמור על הטוב. פשוט נימאס לי מלהרגיש במלחמה כל הזמן. חיבוק גם לך. שלך - מציאות אחרת

איתך לאורך כל הדרך יקירתי מבינה ומזדהה כמעט עם כל מילה שכתבת למעט שהפוגע שלך היה אביך בי הוא לא פגע גופנית רק מילולית בתחושה שלי שלמוזיקה היתה תפקיד די חשוב בהסבת תשומת הלב ממה שקרה-בך, שופן,,,,, אצלי המוסיקה שנשמעה היתה צליפת החורת עור של אבי על אחי ועל אמי-על זה לעולם לא אסלח לו מחבקת ברכות מתוקה שלי איתך תמיד חטולית

תודה יקרה על המילים הרכות והחמות. וכן למוסיקה היה תפקיד מהותי בלספוג את הקולות האחרים בבית ולעמעם אותם בצלילי המוסיקה הקלאסית, עד כדי שלא יכלו לשמוע את הצלילים האחרים וגם לא את הכאב העמום שלי. החגורה שעפה עלי כל כך הרבה פעמים השאירה בי סימנים מהאבזם שננעץ בי וחלקם קיימים עד היום למזכרת מאותן ההצלפות.והיו עוד דברים שעפו עלי ושבהם חבטו בי, בנס העצמות שלי לא נישברו רק האביזרים שבהם היכו אותי, הם נישברו אחרי שנים של שימוש, נישברו עלי..... זה החלק הפיזי של הפגיעה שלי, יש בו עוד דברים הזויים, אבל הכל שטויות בעיני למול הדברים האחרים, הפגיעה האמיתית.... הדבר האחד שמפליא אותי ומזעזע כאחד הוא איך אנשים מבוגרים לא שמו לב לאיך שנראיתי, למוזרות שלי, לזה שלבשתי בגדים ארוכים בקיץ כשהיו לי סימנים שהיה צריך להסתיר ועוד..... איך אנשים מבוגרים לא חשבו לבדוק מה קורה לי ואפילו לא חשדו בכלום, או שפשוט ילדה קטנה היא לא משהו שצריך להתחשב בו, היא במילא לא תדבר, ואני הייתי שותקת תמיד, לא הוצאתי הגה. מחבקת גם אותך נשמה, התגעגעתי אליך. שלך - מציאות אחרת

בימים האחרונים שהייתי עם אבי , היה נראה כאלו הוא מקבל את הנסיעה שלי חזרה הביתה ב-מעין השלמה ,לא היתה בכל מקרה שום אלטרנטיבה אחרת ,נכון , היינו המון שעות כל יום ביחד , דיברנו -למעשה הוא היה זה שדיבר רוב הזמן ,סיפר לי דברים יפים ומדהימים -דברים נפלאים שעשה בחיים שלו שממש הרגשתי מן צביטה של פיספוס,,,,,,,,,פן אחר של אבא שמעולם לא הכרתי , כשנגמרו לו הדברים הטובים לספר על עצמו -התחילו להישמע ממנו דברים שכל בת היתה מתה מבושה לשמוע אותם , ובעקבות השיחות שניהלתי גם עם גיסתי ועם האחיינית שלי-לא מצאתי פינה חשוכה מספיק ועמוקה מספיק כדי לקבור את עצמי מבושה וחרפה , החיים הם לא מה שחושבים אף פעם!!!! השתדלתי לשים הכל בצד-באמת , ולהמשיך להתנהג אליו בהמון חום ואהבה כי אחרי הכל הרי נסעתי לשם כדי לזכות ולראות אותו בחיים בפעם האחרונה ,לא נסעתי לשם בכלל עם הידיעה שהוא עוד יהיה בכלל בחיים אז בטח שלא כדי לשפוט אותו ! כמו שהפגישה הראשונה שלנו היתה עם דמעות בעיניים שלו-כך גם הפרידה שלנו היתה עם דמעות בעיניים שלו , לא יכולה להסביר למה כשעליתי למטוס בדרך חזרה הביתה -הרגשתי שאני כבר רוצה להיות בבית שלי , במקום שלי , עם המשפחה שלי- עדיין חיכו לי 15 שעות טיסה ישירה הביתה , הגעתי ביום שלישי אחה"צ כולי כואבת -דואבת -לא משלימה עם מה ומי שגיליתי שהוא אבא שלי!! עוד לא הספקתי להיות בבית -24 שעות וכבר התחלתי לשמוע מגיסתי שיש נסיגה רצינית במצבו של אבי , אני מדברת איתה כל יום בוקר וערב כדי לעזור לה לשאת בנטל שנפל עליה, הרי היא בעצמה שיכלה את אימה לא מזמן ,אבי חזר לסורו-ושום דבר כבר לא מענין אותו , נכנסתי לפורום כמה פעמים מאז שחזרתי ולא יכולתי אפילו לקרא את מה שכתבתן -כל הזמן עולים בי הדים של -מה ששמעתי ממנו אפילו למטפלת שלי לא התקשרתי כי אני לא אדע מאיפה להתחיל,,,, עצוב לי ורע לי בנשמה-וכמובן שלעולם לא אוכל לומר לו כמה כאבו לי האוזניים מכל הזוועות שסיפר לי ! לפחות נפרדתי ממנו כשהוא עדיין בחיים -ולא אני אשפוט אותו על מעשיו ,זה שייך לעבר-לעבר שלו-עבר שלי לא היה שום חלק בו וטוב שכך , זהו , החיים ממשיכים ואני שמחה למרות הכל על הנסיעה הזו הבלתי צפויה , לפחות הייתי גם עם אחי , גיסתי , האחיינית שלי וביתה המקסימה ,גם שם נדרשה התערבות שלי , מקווה שבסוף גם לה יסתדרו הדברים בסופו של דבר זה היה על קצה המזלג -ושבת כבר נוקשת בדלת שבת מבורכת לכולן-כמה טוב שאתן כאן אוהבת אתכן חטולית

שבת שלום גמלך! איזה כיף שאת כאן! (: אוי, המפגש עם אביך העלה ככ הרבה! וגם דברים קשים ולא נעימים שאולי ועדיף והיו נחסכים מאוזנייך. מעניין מדוע הוא בחר להעלות את זה, במפגש הקצר שלכם.. אולי, הוא מצא אוזן קשבת להתוודות על הכל, לבעצם להתוודות בפנייך. אינני יודעת מדוע הוא בחר לעשות זאת ולחשוף צדדים אפלים אולי זאת הדרך שלו להתנקות מהעול שנשא בליבו כל חייו והוא בחר בחר לשים את זה דווקא אצלך כאילו לחלק את המעמסה ואת, נותרת עם כובד על כתפייך וזה לא ככ פשוט !! אני ככ מבינה את ההרגשה מצטערת שאת ככ עצובה ): מכל מה שהוא סיפר לך מקווה שלאט לאט תוכלי להתמודד עם הדברים הקשים לעיכול שולחת לך חיבוק גדול גדול אוהבת שלך,סמויה

חטוליתי מתוקה. ראשית והכי חשוב, שמחה בשבילך שזכית לפגוש את אביך בעודו בחיים ושזכית להעביר איתו זמן איכות של המון שיחות גם אם שיחות קשות, כי גם זה לא מובן מאליו. לא מובן מאליו שהוא בחר בך לבת שיחו ושיתף אותך בדברים האישיים שלו, שמן הסתם לא היית יודעת עליהם אילו הוא לא היה מספר לך. שמחה גם שחזרת בשלום ומקווה שלאט לאט תאספי את עצמך ותתאוששי, כי למרות הכל וכמו שאמרת אין לך שום חלק בסיפורים הקשים של אביך, למעט שאת הבת שלו.... הדבר האחד שאולי יכול לחזק אותך בכל זה הוא שאביך בחר בך להיות זאת שאיתה הוא יעשה את הווידוי שלו בטרם ימות כדי להתנקות. וכמו שאמרת וטוב שכך, הוא היה זקוק לאוזן קשבת ואת היית שם בשבילו בלי לשפוט אותו, דבר שיקל עליך כשהוא יעצום עיניים ומקל עליו עכשיו. וזה שהקלת עליו גם יחזק אותך אחר כך. בנוסף, הוא אחראי על מעשיו ולכן הבושה היא רק שלו. לכן נסי לא לקחת אותה עליך. לא יודעת את התכנים אבל בכל זאת האחריות היא שלו בכל מקרה, ומה שהוא עשה לא מקרין עליך ועל האישיות שלך בשום צורה. שמחה שכתבת ותמשיכי לכתוב במינונים הנכונים לך. התגעגעתי ומקווה שמעכשיו יהיה רק יותר טוב. אוהבת אותך. חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

ועם תרשי לי אני אשב איתך עד שתירצי שהלך . יקרה מקווה שהכאבים יעברו ושהמחשבות ירגעו וחיבוק אוהב לך

כן אני חושבת שאנחנו נפלאות ואמיצות .... שבתשלום ומבורך לכן שבת של ניסים שבת של מנוחה ובריאות שבת של אור ושמחה שבת של יופי ועצמה שבת שנדע ונזכור שאנחנו מלכות שבת שניראה את האחרים ואת עצמינו ש שבת בלי כאבים ומועקות שבת בלי פחדים ומחשבות שבת של אהבה שבת שתהייה פתח לשבוע ניפלא ופורה ורגוע

אמןןןןןןןן לכל הברכות הנפלאות שכתבת הולכת להתקלח ואחר כך עידכון שבת שלום

שמחה שחזרת והשמעת קול. מצטרפת לבוחרת ומחכה בשקט עד לעידכון. חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

אמן לכל הברכות שלך, אמן לכולנו. וכל הכבוד לך על ההתמדה לברך אותנו כאן בכל שבוע. אוהבת ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

תודה על הברכות המקסימות לכבוד שבת וואלה? באמת נעים השבת.. שימשיך ככה.. סמויה

שיתוק שינה: חוויה מסתורית ומפחידה שליש מהאנשים חווים אותו במהלך חייהם; הבסיס שלו נוירולוגי; במקרים רבים הוא כרוך בהזיות. היכרות עם 'שיתוק שינה' עקבו אחרינו ב ניוזלטר מאת: גד בן שפר, 22/12/08 אנשים רבים נושאים עימם זכרונות טראומטיים להתעללות מינית שעברו בילדותם. בחלק קטן מהמקרים זכרונות אלו לא היו נגישים במשך תקופה ארוכה ועלו בבגרות, לרוב במהלך טיפול פסיכולוגי. זכרונות מודחקים אלו עשויים להיות פרי הדמיון ולא לשקף אירוע אמיתי שקרה. חוויה שעשויה להיות קשורה בחלק מזכרונות מזויפים אלו היא שיתוק שינה. התעללות מינית בילדים הינה אחת מהרעות החולות שמאפיינת כל חברה אנושית באשר היא. בשלושים השנים האחרונות החל נושא כואב זה להגיע למרכז הדיון הציבורי ולבתי המשפט בארה"ב, ולקבל ולו חלק מתשומת הלב לה הוא ראוי, וזאת לאחר שנים של הכחשה והתעלמות. בשנים אלו החלו להופיע יותר ויותר מקרים בהם אנשים תבעו את הוריהם על התעללות מינית על סמך זכרונות שלא היו נגישים להם במשך שנים רבות. זיכרונות מזויפים? זיכרונות ההתעללות היו לכאורה מודחקים ועלו מחדש לתודעה במסגרת טיפול פסיכולוגי, לעתים באמצעות טכניקות שמיועדות לשפר או לאפשר זיכרון. מדינות בארה"ב חוקקו חוקים שאפשרו תביעות כאלו על ידי מדידת תקופת התיישנות על עבירה מרגע עליית הזיכרון. ספרים מקצועיים וחצי מקצועיים שעסקו בזכרונות מודחקים של טראומה זכו לפופולאריות רבה בקרב הציבור הרחב, ולבתי משפט זומנו מומחים לטראומות ומומחים לזכרון. עם השנים, אולי בהשפעת מחקרים שהציגו את טבעו המשתנה, הגמיש והניתן לעיצוב של הזיכרון האנושי, החלה לצבור פופולאריות ההכרה שייתכן שחלק מזיכרונות ההתעללות הם אינם זיכרונות מודחקים של טראומות ילדות, אלא זיכרונות מזויפים. בשנת 2000 השתווה בארה"ב מספר התביעות המשפטיות של אנשים כלפי הוריהם, המבוססות על עלייתם של זכרונות מודחקים של התעללות, למספר התביעות שהוגשו בידי מטופלים לשעבר כנגד מטפליהם בתואנה שאלה "השתילו" בהם זיכרונות מזויפים של התעללות. האמת, כפי שניתן לנחש, נמצאת פחות או יותר באמצע, והקונצנזוס המקצועי כיום הוא שישנם מקרים של זיכרונות שהיו מודחקים ונחשפו במהלך טיפול ויש מקרים של זיכרונות מזויפים של התעללות שנוצרו במהלך פסיכותרפיה או אפילו ללא מעורבותה. ואכן, כיום מופנה תשומת לב רבה במחקר לבירור התהליכים הנפשיים והבין אישיים שמובילים ליצירת זכרונות מזויפים. אחת התופעות המעניינות בהקשר זה היא שיתוק שינה. הזיות שיתוק שינה (sleep paralysis) הינו תופעה בעלת בסיס נוירולוגי, שכשליש מהאנשים חווים בזמן כלשהו בחייהם. למרות שכיחותה, תופעה זו אינה מוכרת בציבור וזוכה לפרשנויות שונות על ידי האדם החווה אותה. שיתוק שינה אורך בדרך כלל עד מספר דקות ומתרחש לפני ההרדמות או מיד לאחר היקיצה. השיתוק עצמו הוא כמובן חלק טבעי משנת חלום אולם אם הוא, מסיבות נוירולוגיות, מתרחש בשעה שהאדם ער ומודע, אזי נוצרת חוויה מסתורית ומעניינת: האדם מרגיש שהוא נהיה כבד יותר ויותר ואינו יכול להזיז את איברי גופו למעט עיניו. פעמים רבות חוויה זו מלווה בהזיות שונות. תתכן תחושה מפחידה לפיה מישהו מאיים או רשע נוכח בחדר, תחושה של לחץ על החזה או תחושת ריחוף. הזיות ויזואליות יכולות להיות של שדים, חיות, אורות וצורות גיאומטריות משתנות. כמו-כן, הזיות שמיעתיות יכולות להיות של צעדים או של חפצים כבדים מוזזים. הזיות אלו, שיכולות להופיע גם ללא שיתוק, הינן תופעות פיסיולוגיות מוכרות שקל להסבירן מבחינה מדעית. למרות זאת, אנשים אינם מודעים להסבר הפשוט שעומד מאחוריהן ומפרשים את חווית השיתוק וההזיות הנלוות לו בהתאם לאמונותיהם ואמונות החברה לה הם משתייכים. כך, בעבר וגם כיום פורשו חוויות אלו כהתקפה על ידי שדים - התקפה שמטרתה חניקת הקורבן על ידי ישיבה על חזהו או שמטרתה קיום יחסי מין עמו (פרשנות הנסמכת על העוררות המינית שעשויה לאפיין שנת חלום), או כמפגש עם יישויות רוחניות. בשנים האחרונות טוענים מדענים כי חוויות של שיתוק שינה הינן בסיס לעשרות אלפי זכרונות מזויפים, המאפיינים דיווחים של אנשים שטוענים כי נחטפו על ידי חוצנים. ה"נחטפים" טוענים כי חוויות החטיפה אינן נגישות לתודעתו של הנחטף במועד הסמוך לחטיפה, בשל אמצעים אותם נוקטים החוצנים, והן עולות כזיכרונות במועד מאוחר יותר, כאשר חומות ההדחקה נחלשות, אם באמצעות היפנוזה או באמצעים אחרים. כך, שיתוק שינה, חוויה מסתורית הזכורה במטושטש, כדרכן של חוויות הקשורות בשינה, עשויה להיות בסיס לפרשנויות שונות, בהתאם להקשר האישי, החברתי והתרבותי בו היא מתקיימת ובהתאם להקשר שבו זכרון החוויה זוכה לתשומת לב. התעללות מינית לכאורה שיתוקי שינה יכולים לקבל גם פרשנות של התעללות מינית, וזו עלולה לייצר זכרונות מזויפים בעלי משמעות הרסנית לחייו של האדם ולקשריו עם הסובבים אותו. החומרים מהם מורכבת ההזיה הנלווית לשיתוק שינה: תחושת מחנק וחרדה, גירוי מיני, נוכחות של דמות מרושעת בחדר שקרבה למיטה, עשויים להתאים ל"תסריט" של תקיפה מינית. כלומר, חוויות של שיתוק שינה שהאדם חווה בילדותו ובנעוריו, עשויות להחוות על ידו שנים אחר כך כזכרונות אמיתיים של התעללות מינית שעבר. במובן זה, זכרון עמום של שיתוק שינה עובר פיתוח והרחבה, ומובנה מחדש כזכרון של תקיפה מינית. ואכן, מספר חוקרים הצביעו על אפשרות זו, אפשרות שעולה גם ממקרים של אנשים שפיתחו במהלך טיפול זכרונות להתעללות מינית לכאורה שלא היתה ידועה להם, ולאחר מכן טענו כי אלו היו זכרונות מזויפים. חשוב לציין כי עצם קיומו של שיתוק שינה אינו שולל את אמינותם של זכרונות קיימים להתעללות מינית בילדות, כמו גם זכרונות שעלו בגילאים מאוחרים יותר, וחובה לנקוט משנה זהירות בכל הטלת ספק בזכרונות של תופעה שכיחה וחמורה כהתעללות מינית. עם זאת, הידע לגבי שיתוק שינה והקשר הפוטנציאלי לזכרונות מזויפים להתעללות מחייב עירנות וזהירות, גם בבואנו לפרש חוויה משונה שאירעה בזמן שינה כהתעללות מינית או ככזו המעידה על התעללות מינית בעבר. גד בן שפר הוא פסיכולוג המלמד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בהקשר של שיתוק שינה והתעללות מינית לא עושה לי טוב וגם מפליל כי אני חווה שיתוק- שינה או מה שלעזאזל זהלא יהיה ועכשיו בא פסיכולוג שטוען שאנשים שחווים שיתוק שינה יש מצב שגם הזכרונות שלהם מזוייפים הנה קטע נבחר: התעללות מינית לכאורה שיתוקי שינה יכולים לקבל גם פרשנות של התעללות מינית, וזו עלולה לייצר זכרונות מזויפים בעלי משמעות הרסנית לחייו של האדם ולקשריו עם הסובבים אותו. החומרים מהם מורכבת ההזיה הנלווית לשיתוק שינה: תחושת מחנק וחרדה, גירוי מיני, נוכחות של דמות מרושעת בחדר שקרבה למיטה, עשויים להתאים ל"תסריט" של תקיפה מינית. כלומר, חוויות של שיתוק שינה שהאדם חווה בילדותו ובנעוריו, עשויות להחוות על ידו שנים אחר כך כזכרונות אמיתיים של התעללות מינית שעבר. במובן זה, זכרון עמום של שיתוק שינה עובר פיתוח והרחבה, ומובנה מחדש כזכרון של תקיפה מינית. ואכן, מספר חוקרים הצביעו על אפשרות זו, אפשרות שעולה גם ממקרים של אנשים שפיתחו במהלך טיפול זכרונות להתעללות מינית לכאורה שלא היתה ידועה להם, ולאחר מכן טענו כי אלו היו זכרונות מזויפים. שונאת את הכתבה הזאת!!! כי הזכרונות שלי לא מזוייפים! אם כל הזמן חוזר לי חלום על שיתוק כמו עם האיש עם האקדח באחד העלילות. ונכון שזה לא קרה מעולם ה רי אף איש עם אקדח לא רדף אחריי אבל בעיניי זה סמל ל.. אז אני אני עדיין מסרבת לקבל את הכתבה הזאת בטח לא בהקשר שלי!!!

זה לא שיתוק בשינה! זה חלום על סכנה מפגיעה ** מתקרבת כל פעם בעלילה משתנה בחלום נקלעת לצרה מתחילה מנוסה ואז מגלה שאני יכולה לזוז ומשותקת פאקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק היכולת לזוז נלקחת ממני וזה משהו קצת אחר.. אבל התחושות דומות לשיתוק בשינה מדהים! אוי ורק שזה לא מצביע על זכרונות מזוייפים זכרונות מזוייפים?! כאילו, אין מצב!

נשמה מתוקה שלי, כל הפסיכולוגים האלה עוסקים במחקרים ובמאפיינים כאלה ואחרים לכל סיטואציה שבה הם ניתקלים במהלך היותם מטפלים באוכלוסיה כזאת או אחרת. הם מסיקים מסקנות שלא בהכרח תואמות את המציאות אלא רק את האבחנות שלהם והרצון למסגר כל מיני דיאגנוזות שלהם מתחת לכותרות בומבסטיות. מיפה ועד למציאות ולאמת שלנו המרחק גדול וארוך כאורך הגלות. כולנו עם התנהלות מסויימת בחיים, טריגרים, פחדים וכל מיני דברים שעולים בגלל מה שעברנו. אף אחד מהפסיכולוגים האלו לא יודע מה זאת פגיעה כזאת כי הם לא עברו שום דבר, הם רק מטפלים באנשים שעברו. הסממנים שמסתובבים לנו בתוך החיים לא נחתו עלינו סתם ככה. החלומות לא מגיעים סתם, ההתנהלות שלנו ובעצם מה לא.... והדבר הזה שנקרא פסיכולוג רוצה להסביר לי מה אני מרגישה? זאת פשוט חוצפה ועזות מצח. ואם אני לא זכרתי כלום מעל 30 שנה אחרי שהכל נגמר, אבל לא ניכנסתי מעולם לאמבטיית קצף והצהרתי שאם מישהו רוצה להרוג אותי שיכניס אותי לאמבטיה כזו, הסיבה היא ששנים הוא כמעט הרג אותי כל יום בדיוק באמבטיה כזו, ואני יודעת רק עכשיו ועד עכשיו לא זכרתי את זה..... אז מה? סתם זכרונות? וסיוטים שחלמתי שהעירו אותי לילה אחרי לילה בבעתה במשך 13 שנים רצופות ובסוף התברר שמה שחלמתי הוא באמת חלק נוראי מי מה שקרה לי בתוך הפגיעה. והוא הפסיכולוג יבוא ויגיד לי שאולי כל זה מזוייף? מי הוא בכלל ואת מי מעניין מה שהוא גילה. שיקח את הפגיעה שלי בשבילו וישאיר אותי רק עם הזיוף שלו, ונראה אותו מתמודד איתה ומאבחן אחר כך את עצמו כחלומות מזוייפים ופגיעה שלא הייתה.... גיבור גדול על גב של ניפגעות. באמצע סדנא במרחב הכי בטוח בשבילי חטפתי פלש בק עם שיתוק וקיפאון שניגמר אחר כך בבכי נוראי והוא יגיד לי שזה מזוייף? מספיק לשים לב לכל חכמולוג שמחפש צומי. חבל על האנרגיות והכוחות שלנו. אל תשימי לב למאמר הזה. זה בולשיט אחד ענק מתחילתו ועד סופו..... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מ צטערת על הזכרון הקשה בתוך האמבטיה אני בטוחה שהזיכרון הזה לא סתם צף אלא משהו אמיתי ונוראי שאכן קרה ואת הדחקת אותו שנים גם אני הדחקי המון המון דברים שלפעמים צפים ועולים ואני לרגע לא מטילה ספק ונכנסת עמוק לתוך עצמי בכנות רבה ועד עכשיו לא מצאתי לצערי אף אחד מהם מזוייף הלוואי שהם היו מזוייפים וחבל שהם קרו כבר שמעתי בעבר על תסמונת הזכרונות המזוייפים ועל היכולת להשתיל זכרונות לכאורה אמיתיים זה אפילו נאמר בפניי בציניות על ידי בת משפחה שסיפרתי לה תסוד שלי והיא מצידה בחרה להעלות לדיון בין חברים את תסמונת הזכרונות המזוייפים בה צפתה בערוץ 8 ושאני אשמע הבנתי מכך שהיא רומזת לי בעצם ש.. ועדיין המשכתי בשלי היא לא הצליחה לערער אותי למרות שנפגעתי ממנה באותו רגע מאוד ממש התאבנתי !! בכז המשכתי בשלי ולדבוק במה שאני זוכרת באמת!! וכמובן אני מאמינה גם לך!! ונמאס מכל השופטים מסביב אם הם היו בנעליים שלנו נראה אותם.. שולחת לך המון חיבוקים יקרה ושבת שלום.. סמויה

נפגעי עבירות מין זוכרים נכון הנסיון לזלזל בזכרונותיהם של הסובלים מפוסט טראומה מבטא קושי להכיר בשכיחותה של עבריינות המין בחברה האנושית ענבר יחזקאלי-בליליוס פורסם: 22.05.09, 07:48 לאחרונה פורסם כי בית משפט הרשיע באופן תקדימי אב שאנס את בתו, בהתבסס על זיכרונותיה המודחקים. אך לא מדובר בתקדים. לפני למעלה משנה הורשע אב שהתעלל מינית בבתו, בהתבסס על זיכרונותיה ששבו אליה אחרי שנים רבות של הדחקה. הנפגעת במקרה ההוא לא זכרה את המעשים משך שנים, אך השלכות הפגיעה הותירו בה שלל תופעות פוסט טראומטיות מהן סבלה כל חייה. הרכב השופטים נתן אמון בעדותה, וללא סיוע עדים מומחים וגזר על האב 14 שנות מאסר. מומחים לטראומה תמימי דעים באשר לאפשרות של הפרעות זיכרון, נתקים, דיסוציאציה והדחקה בדרגות שונות אצל מטופלים הסובלים מפוסט טראומה. נדמה כי בבית המשפט בישראל זו סוגיה יחסית חדשה, אך לא כך הדבר. השופטים בארץ מנוסים בשמיעת עדויות אלה, שפעמים רבות הן חסרות, מקוטעות ולא קוהרנטיות, אך עין מיומנת מסוגלת לחלץ מהן את סיפור הפגיעה ודווקא ה"כשלים" בעדות הם שעשויים לחזק אותה כעדות מהימנה של קורבן גילוי עריות. סוף הזיכרון נזכרת באונס אחרי 30 שנה? / גד בן שפר להבדיל מהשופטת שביססה הרשעה על זיכרון מודחק, ברחבי העולם מתבססת דווקא ההכרה כי יש להטיל בו ספק לכתבה המלאה בתגובה לסוגיית הזיכרונות המודחקים, ניסה הפסיכולוג גד בן שפר להחזירנו לוויכוח ההיסטורי אודות זיכרון מודחק שעמד במרכז דיון ציבורי בארה"ב לפני 30 שנה. זהו לא ניסיון יחיד להשתיק את קולם של הנפגעות והנפגעים. לאחרונה הפכה תופעה זו של הבאת "מומחים" המציגים עדויות של נפגעים כזכרונות כוזבים, "שתולים" או מדומים - אופנתית. היא מתחברת למסורת ארוכת שנים של הכחשת עבירות מין חמורות שעברו ילדים רכים בתוך המשפחה, החל מהתיאוריה של זיגמונד פרויד וכלה בימינו אנו, כאשר מואשמים הנפגעים כמפנטזים, הוזים, סובלים מהיסטריה, מעורערים בנפשם או לחילופין כפתיינים או סוחטי כספים. תיאורית הזיכרונות המזויפים - שורשים ארוכים לה. היא חלק מטענות שהועלו במשך שנים על ידי עברייני מין מורשעים בארה"ב. מדובר בתיאוריות שלא זכו להכרה מעולם. למרות הדרישה של אותם "מומחים מטעם" להכיר בה כבתסמונת על ידי ה-D.S.M האמריקני, הדבר לא צלח. גם ארגון הבריאות של האו"ם דחה תיאוריות אלה. הניסיון המחקרי מראה, כי התסמינים הפוסט טראומטיים הנצפים אצל הנפגעים הנם ייחודיים להשלכות המתרחשות בעקבות פגיעה מתמשכת בילדות ואינם ניתנים לזיוף. משום כך, הן הופכת אותן לראייה חזקה בדבר פגיעה מינית ממושכת בגיל הילדות ומעמידות תמונת חיים קונסיסטנטית של קורבן גילוי עריות. בתשעת מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הפזורים ברחבי הארץ, מכירים היטב את הפרעות הזיכרון המאפיינות פגיעה מינית ואין בכך משום חידוש. זו תופעה מוכרת לאנשי הטיפול, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים העוסקים בטראומה בכלל ובטראומה מינית בפרט, ופוגשים נפגעות ונפגעים על בסיס יומי. על פי הפסיכולוגית הקלינית ד"ר אביגיל מור, ישנם מחקרים המוכיחים מעל לכל ספק את קיומו של הזיכרון המודחק. מחקר אורך אחד תיעד הדחקה מוחלטת של התעללות מינית בקרב נשים שהוצאו מהבית בילדותן בגלל התעללות מינית מוכחת. גילוי עריות הוא תופעה רווחת הרבה מעבר לנתפס, וקשה מנשוא להכרה גם על ידי הנפגעות והנפגעים עצמם וגם על ידי החברה כולה. פגיעה מינית ממושכת שמבצע בן משפחה מדרגה ראשונה, אב, דוד, סב או אח שמנצל את גילו הצעיר של הנפגע, את תמימותו, תלותו, חוסר ניסיונו של הילד ופערי הכוחות ביניהם, היא תופעה קשה לעיכול שמעוררת שאט נפש ורצון להרחיק אותה מאיתנו עד כמה שניתן. לא לשמוע, לא לדעת, לא לראות שמסתובבים בינינו ילדים רכים שביתם הוא המקום המסוכן להם ביותר, ואין אף שלט שמסמן את דלתות הבתים הללו ומאפשר לנו לצאת ולהצילם מהמבוגרים האחראים, שמופקדים על גורלם האכזר. הילדים הללו נמצאים גם בבגרותם רחוק מהעין הציבורית, תחת מעטה הסוד שמשמר את הפגיעה ואת הבושה. בנפשם של הקורבנות מתחוללת כל העת מלחמה בין הרצון לחסות על הדברים, לשמרם בסוד ולהכחישם כדי לשרוד את היומיום, לבין הצורך לחשפם ולזכות באמון הסביבה שהדברים הללו אכן קרו להם. הכרה זו הכרחית לשיקומם והחזרת השליטה לחייהם. עו"ד ענבר יחזקאלי-בליליוס, יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שהוא פרסם ולא רק את חלקו כפי שהבאת לכאן . הוא טוען שעם היה קצה חוט כל הזמן ולכולנו היה כזה חלום או משהו או תמונה אחת בראש הזכרונות לא יכולים להיות מזוייפים . סוגיית הזכרונות המזוייפים גם בארה"ב וגם עכשיו באה ממקום דווקא שאנחנו יצרנו מהמקום שמטופלים תבעו מטפלים על כך שהם שתלו בהם זכרונות וכמות התביעות הזו בארה"ב הייתה שווה לכמות התביעות נגד הורים מתעללים . בכל מקרה יקרה אני חושבת שהדיון הזה יצא קצת מהפרופורציה ומטרגר את כולנו חבל כמו שכתבתי לו במייל אני יודעת טוב מאוד שנפגעתי . מכוון ואיני ראשאית לפרסם את תשובתו אלי לכאן זה לא לעניין חייבת לשתף אותכן בכך שאני פניתי אליו במייל וגם אמרתי על הדיון כאן כך שעם רצה להסביר את עצמו יכול היה לעשות זאת . בכל מקרה בנות יקרות הוא התיחס מאוד במקצועיות וענה לי על שאלותיי . הקישו בגוגל את שמו ותהייה לכם גישה לאתר שלו הן לטלפון והן למייל הוא לא מתחבא ואני חושבת שהמחקרים של אותם אנשי מקצוע כמו הטיפול שלהם עוזר לנו אחרת היינו במחשכים והיו חושבים שאנחנו בהיסטריה ומאשפזים בכפייה אז בואו לא נזרוק חול גם במי שרוצה בטובתינו גם עם לפעמים שוגה . והן מה לעשות תמיד יהייה מי שיזייף וכן זה מעמיד אותנו בבעיה אבל כמו שיש נשים שבודות תקיפה כדי לנקום ועוד ככה יהיו אנשים שיזייפו זכרונות כי זאת דרך העולם . תהיו שלמות עם עצמיכן ועם הדרך שאתן עושות .

עו"ד ענבר יחזקאלי-בליליוס, יועצת משפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית על המאמר שלה שמגן על הנפגעים באמת תודה!

זהו החלטתי אני לא מוותרת לא תישבור אותי שנית אתה אשם ורק אתה אני לא אני קטנה אתה גדול כך אחריות לא זוכרת כן זוכרת יודעת אתה לקחת לי את התום לקחת לי את הטמפו עשית ממני כלום אפס שונאת אותך אבא ולא מפחדת לא לא אתן לפחד ממך להרדים אותי את רגשותי רומא לא תיפול שנית אתה פגעת בי אבא אין לי אבא אבא שלי מת אין עם מי לדבר לא אז לא היום כי אתה מת אבל אני כאן ואני חיה ומהיום אתה מת יחי אני ותודה לילדה שבי ילדה לוחמת צדיקה

בוחרת יקרה! את באמת לוחמת צדיקה!! שולחת לך חיבוק וכוחות (: סמויה

כל הכבוד לך !!!! גאה בך ויודעת כמה דמעות הזלת עד שכתבת את המילים האלה את נהדרת !!! שבת שלום

יקרה, איזה מהפך ואיזו תפנית ענקית. כל הכבוד לך וישר כוח. את גדולה מהחיים וענקית. ואכן הילדה שבך לוחמת צדיקה, ואת חייה ותחיי את החיים הכי הכי טובים כי אחרי מה שעברת, זו האופציה היחידה. מגיע לך רק טוב. מגיע לך שתשמחי ותראי לו שהוא ניסה לקחת לך את החיים אבל את הרבה יותר חזקה מימנו, והוא נרקב עכשיו באדמה, ואת עוד תצחקי עליו ובכלל. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. ואגב אם היה לך ספק, גם עכשיו אני בוכה. כאמור יש לי לב חלש..... חיבוק אוהב ועדין מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

זה נכתב כבר לפני כמה ימים ו...המצב לא כל כך השתנה במלחמה עם עצמי הרגש מסרב להאמין ההגיון יודע לכן החלטתי בהחלטה מההגיון שאני שולחת מנטרות לנפש שלי שתפנים . אבל עדין כואבת ועדין לא מאמינה . וחטולית עדין לא בוכה הלואי זה כבד כל כך רוצה לבכות אבל הדמעות רק במילים תכלס דמעה לא יורדת כמעט . גם זה יגיע תודה על המילים החמות חיבוק חזרה