פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

http://www.youtube.com/watch?v=-xBZjKIrU1Q&feature=share

תודה יקרה, וכמו שהקדשת לכולנו את השיר הזה, נסי להפנים אותו גם בשבילך. פשוט כי בסוף אחרי המון קבלה והבנה וגם הפנמה, את תהיי בשולם עם עצמך וזה הכי הכי חשוב. תקבלי ותאהבי את עצמך על ועם כל מה שיש בך, הכל כולל הכל. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

תודה לך!! רק אהבה מביאה אהבה... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שמעתי את השיר הזה כבר לפני יומיים לא הייתי עדיין מסוגלת להכנס ולכתוב השיר יפיפה כמו הנשמה היפה שלך תודה שהבאת שבת שלום

כרגיל,אצלנו הולכים לישון מאוחרר אחרי אחת ישבנו עם השכנים, צחוקים וזה.. לעיתים אנחנו שמים לנו סרט במיטה והפעם בעלי צפה בסרט מיזרי( misery(- על אחד הספרים של סטיפן קינג מותחן אימה ראיתי תסרט הזה בעבר מלא פעמים אז נרדמתי תוך כדי הסרט והתעוררתי שנזכרתי ששכחתי לנעול תדלת,והאורות והטלביזיה בסלון נשארו דולקים. קמתי לכבות, לנעול ו..חזרתי לישון בעלי בינתיים כיבה תתלביזיה גם בחדר. חזרתי לישון.. אני לא ממש זוכרת אבל כנראה חלמתי בהקשר של הסרט אבל זה לא העניין כי את הסרט הזה ראיתי מלא פעמים חלמתי שוב שוב על השיתוק המפחיד הזה שכבר מלא זמן לא נתקלתי בו בחלומות וחשבתי שנפטרתי ממנו והתגברתי עליו בעצם זה שדיברתי עליו הוא שוב חזר הפעם ובגדולללללללללללל פשוט לא נעים, בעלי נורא נבהל כי לטענתו צרחתי הפעם מתוך שינה לא דיברתי אלא צרחתי (מזל שהילדים לא התעוררו..) ואני לא זוכרת מה חלמתי בעלילה, אם זה בהקשר הסרט אבל שוב זה היה השיתוק הזה שתקף אותי. מזל שבעלי העיר אותי והפסיק את זה. שאל אותי מה קרה?!!!!!!!! אמרתי לא י'דעת, באמת לא שמתי לב לעצמי שצרחתי זה מתוך שינה אפילו לא הייתי מודעת לזה! אם הוא לא היה אומר לי... בסוף הסתובבתי, חזרתי לישון וזהו. אגב, מי שצפה בסרט הוא מאוד ט' כי מדובר שם גם בשיתוק, אדם שלא יכול לזוז מהמיטה והאחות המפחידה (בלשון המעטה,כן) שמטפלת בו והוא לגמריי תלוי בה.. והוא תמיד בסכנה ממנה אבל לא יכול לזוז אז יש מצב שזה.. וזה מה שאני רואה בלילה יופי סמויה..

היי סמויונת העיקר שהחלום עבר חומד ותמיד תזכרי שהיום את לא לבד יש לך בעל ששומר עלייך מכל רע . אוהבת ומחבקת

בעלי הוא דמות שומרת ומגנה. מעניין מה היה קורה לו הוא לא היה לידי בסיטואציה הזאת.. איך הייתי מעירה את עצמי מזה.. סתם..מעניין.. שיהיה לילה טוב מלא כוכבים מאירים וחלומות נעימים ורגועים וחיבוק סמויה

שמחה בשבילך שיש לך בעל מבין ותומך וכל כך איתך. טוב שהוא הצליח להעיר אותך ולשחרר אותך מהסיוט. לפעמים אנחנו חולמים על מחשבות של תת מודע שמתרוצצות לנו בראש במשך היום. לפעמים מחשבות לא ממומשות באות בלילה בצורת חלומות. בקיצור מקווה שהכל יעבור ויסתדר ושהסיוטים יגמרו. חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

ולילה טוב ושקט גם לך... חיבוק סמויה

מצטערת על החלום זו הרגשה נוראית... תחושת השיתוק ואיזו הקלה להתעורר הלילה נסי לזמן לך חלומות נעימים! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

חלומות מפחידים משאירים את הרושם שלהם בזכרון במיוחד אם את הולכת תכף אחרי זה לישון מצערת שזה משפיע עלייך רע כל כך מחבקת חומד שלי שבת שלום

לא נשארו מקומות בטוחים לדבר אפילו כאן כבר לא גם בטיפול לא צריך לשקול כל מילה לא לחשוף יותר מידי לא להגיד יותר מידי לשמור על החומות ואי אפשר ככה להחלים רוצה לדבר להגיד הככלללללל ואין איפה עצוב דמעה

דמעה יקרה, מבינה אותך מתוקה ויודעת בדיוק על מה את מדברת. אם נכון לך את יכולה לדבר איתי במייל, להגיד כל מה שנכון לך. איתך שולחת חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

לא בטוח לך . חושבת שכדאי לבדוק את הדברים .לפעמים יש רגעים של משבר אמון עם המטפלת אבל היא שם בשבילך .. תיראי את הקישור הזה משבר אמון - דני ליטני http://www.youtube.com/watch?v=jXlTnFhdfms וגם אני כאן בשבילך ועם מרגיש לך נכון גם באימל אוהבת ומחבקת איתך כל הזמן

תודה אין לי כל כך מילים כרגע אבל תודה שאתן כאן דמעה

קצת מרגישה לא בנוח פה כי אני כתבתי באופן חופשי על שנאה כפי שאני חשה אותה ומרגישה אותה בוערת.. וזה לא משהו שבחרתי!! זה פשוט ככה אני מרגישה ביחס לפגיעה שאני חווה לבגידה ממשפחתי הייתי רוצה להיות במקום אחר ולהרגיש אהבה, למשל אך מצטערת, אינני יכולה להרגיש כך ביחס לזה לא כי אני בוחרת בשנאה אלא מפני שאני מרגישה נבגדת שוב שוב אז אני חשה שנאה והרגשתי בנוח לבטא את זה כאן ו..מצטערת אם זה גרם לאחדות מכן לחוש לא בנוח כתבתי דברים קשים מאוד עם הביטוי הכי פשוט שהוא - שנאה וזה לא מכוון פה לאף אחת אלא משהו אישי שלי ולא הייתה לי כוונה לערער לאףאחת את המקום האוהב והמחבק שלה עם השנאה שלי פשוט, אני חושבת שאפשר כבר ומותר לתת ביטוי גם לזה בלי שהקירות יתמוטטו. גם אם הם רועדים קצת בסערת רגשות הם בסוף נרגעים ומתייצבים. מקווה.. בכל אופן, הסברתי את עצמי ומצטערת שמרגיש לך לא בטוח מסיבה כלשהיא שולחת לך חיבוק סמויה

לא זה ממש ממש לא קשור למה שכתבת זה קשור לטרולים שנכנסים לכאן ויורדים על מי שכותבת כאן חיבוק ולילה טוב דמעה

מצטערת שאין מקום בטוח לדבר ולשתף להיות את! כמו שאת... ללא מסכות עקבות הסתרות פחדים... ליבי איתך שימצא המקום... הבטוח איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מה קרה שאין יותר מקום בטוח לדבר? יש לך בעיות עם המטפלת שלך? היא לא מאפשרת לך להגיד את מה שאת רוצה לדבר? אולי אני לא מבינה למה את מתכוונת? את יכולה אולי לשתף קצת יותר במה שכתבת? אשמח לעזור אם כמובן מתאים לך שבת שלום

שלום רב, אנו סטודנטיות לתואר שני בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א. במסגרת הלימודים, אנו מבצעות מחקר הבודק את הקשר בין השלכות פסיכולוגיות של תקיפה מינית ובין עמדות מגדריות, בקרב נשים וגברים. המחקר מתבצע מתוך ההבנה כי פגיעה מינית נחווית בהקשר חברתי-מגדרי שונה עבור נפגעות ונפגעים, ומבקש לאפיין את התמונה המורכבת המתקבלת לאחר הפגיעה לאור הקשר שונה זה. אנו מאמינות כי להבנה טובה יותר של תמונה זו ישנה חשיבות חברתית, העשויה לבוא לידי ביטוי גם ברמה האישית (למשל, במאפייני הטיפול לאחר הפגיעה). המחקר מתבצע ע"י מילוי שאלונים באינטרנט, במועד ובמקום הנוח לך, במשך כ-20 דקות. השאלונים אינם כוללים פרטים מזהים או שאלות אינטימיות אודות הפגיעה. נודה לך מאד אם תוכל/י להשתתף במחקר. ניתן ללחוץ על הלינקים בסוף ההודעה, או להכנס לכתובת הבאה לשם מילוי השאלונים: גברים - http://www.tfasim.org.il/tofes/ /b9y8e נשים - http://www.tfasim.org.il/tofes/ /xstyd תודה רבה, צוות המחקר.

גברים: http://www.tfasim.org.il/tofes/b9y8e נשים: http://www.tfasim.org.il/tofes/xstyd

ברגעים האלו שקשה לכולנו . שנדמה כאילו אף אחד לא כאן רוצה לאחל לכן שבת שלום .לחטולית שמעבר לים הרבה בריאות וכוחות . שבת של שלום שבת של שלווה שבת של ברכה שבת שבה הכל הכל טוב שבת שנראה את הטוב בחיינו שבת שנרגיש את חברינו שבת שנדע שאנחנו לא לבד שבת שבה נצליח לא לתת לעבר להשתלט על חיינו שבת של אור ואורה שבת של טוב ורק טוב אוהבת אותכן מאוד ומודה שאתן איתי במסע .

שבת שלום לך, לאידה ולכלל הבנות (: ועם קצת עוגות שוקולד טעימות לקינוח שנאפות עכשיו בתנור 1השבת תהיה עוד יותר מתוקה ונעימה... אז שיהיה לכולנו מתוק מתוק עם הרבה אבקת סוכר מלמעלה.. וקצפת (לא, סתם , זה כבר מוגזם...) אבל באופן וירטואלי- עם הרבה הרבה קצפפפת.. למה לא, בעצם?? (: סמויה

במצוקה- אין את המילים לבטא עוצמת הכאב שאני מרגישה- אין לאן לברוח כבר- הכל צף למעלה- הגוף מתפרקת- וכל כך קשה!!!

אני מבינה אותך... את הכאב את הקושי העצום... האם יש דבר שאוכל לומר? לנחם? אולי לחבק? שמרי על עצמך אני איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שלא יכאב לך . הלוואי והיה לי דרך לקחת ממך את הכאב הייתי עושה את זה . איתך יחד עד שיעבור שימרי על עצמך ,ובואי לשתף שיהייה לך נוח

שולחת לך חיבוק, סמויה

היי יקרה, איך את היום? מצטערת שאני מגיבה רק עכשיו, פשוט המחשב שלי הלך ועד שיגיע המחשב הבא, אני ב"שותף עם הילדים והתור ארוך...." מחבקת ואיתך, שלך - מציאות אחרת

שלום! אני עושה סמינריון בנושא הקשר בין התעללות מינית והפרעות אכילה, במסגרת תואר שני. אני מעוניינת בספר או סרט בנושא. האם מישהו מכיר?

אפשר להזמין מחו"ל הנה קישור לאיד הטובים http://www.google.com/products/catalog?q=sexual+abuse+and+eating+disorders+book&hl=en&rlz=1R2GGLT_enIL410&prmd=ivns&resnum=3&bav=on.2,or.r_gc.r_pw.&biw=1280&bih=513&wrapid=tlif131122865840610&um=1&ie=UTF-8&tbm=shop&cid=10678295304786428630&sa=X&ei=FcMnTvrrKtKKhQe7o5n-Bw&ved=0CEoQ8wIwAA# דמעה

כתבתי היום משהו אבל בדיוק קראו לי מלמטה, נלחץ לי כפתור והכל נעלם.. אבל זה לא נעלם! אז ככה- מאז שבוע שעבר אמא שלי לא מתקשרת וזה ברוגז טפשי על כך שלא קפצנו לתת כסף לעוזרת מייד ששמענו שדירתה נשרפה ואני ידעתי איך שבעלי אמר לה " יש אצל הוריי רהיטים יד שנייה, ארונות והכל שתיקח.." אמא שלי סיימה תשיחה . מעניין ..הרי ברור שהיא רצתה בשבילה -כסף. לשם כך היא התקשרה משלא השיגה אז יאללה ביי כזו היא אימי טיפוס אינטרסנט! לא יאומן! סליחה על האנוכיות - מה איתי אימי המטומטמטמת?? אני צריכה את הכסף בשביל הטיפול שלי למה שאני ייתן לה אותו?? למה את לא רואה אותי? אני מוכנה לעזור במה שאפשרי לי כולל יד שנייה. לא נאה לה יד שנייה? בעיה שלה. אמרנו לה בפירוש שאם היא רוצה - שתתקשר אבל כמובן שלא. הרי מדובר בכסף שהיא רוצה עבורה. למה בשבילה את רצה ומשיגה ובשבילי אין כלום! אז עכשיו תהיי איתי ברוגז מציצדי לא י'דעת עד מתי! וגם אל תתקשרי לכאן יותר!! וגם לעולם! ואל תבכי לי על צרותיהם של אנשים אחרים פעם הייתי שוכחת מעצמי ונותנת לכולם היום לא. היום לא אני רוצה את הכסף לשיקום שלי! ולכן לא אתן אותו כפעם בטפשות רבה אלא לעצמי הפעם בלבד. וחוץ מזה, השנאה שלי כלפייך הולכת וגדלה ושריפה גדולה מחכה לך ממני רק תלחצי על איזה גיץ וזה יידלק חומרי הבעירה ישנם יש לי כמה וכמה דברים שורפים לומר לך בינהם : שאת בדיוק כמו אותם האימהות הבזויות, שלא שוות יריקה שהציצו פנימה , ראו ושתקו. את לא שונה מהם במאום!! נתתי לך הצצה נדירה וחד-פעמית לתוך עולמי את ראית ושתקת את עדיין רואה - ושותקת! משחקת אותה עיוורת אין בעיה אין בעיה את מה שיש לי הלאה להגיד לך זה יהיה הפעם בצורה כואבת לא עדינה, לא מרומזת לא מעודנת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מקווה שהכוחות שלי ייתנו להגיד לך בפנים את הדברים הכי צורבים ופוגעים בפנים! את לא תתחמקי ממני לנצח אני הפעם לא אגן על רגשותייך ואספר לך מי זה היה החבר הבוגד שלך, ולאיזה מעשים הוא.. אם את לא יודעת את תדעי ועוד איך תדעי מה קרה ברגע שהלכת ולא אכפת לי שזה לא מעניין אותך בכלל אני יגיד סתם..שתדעי שכל הסבל שעברתי לא היה לחינם אני לא ישתוק! חכי חכי העדות שלי בסוף תנצח *אני שונאת אותך!* ועוד משהו, על הדרך אני שונאת גם את "הציפור הקטנה", אחת מאחיותייך שדאגה לספר לך שיש מישהו לפנייך שכבר יודע את הסוד שלי.. אותה מלשנית בזויה! איך היא העזה ללעוג ככה לסבל שלי עד שאזרתי אומץ לבוא ולספר לך היא באה ושיבשה את הכל הרי לא סיפרתי לך שנים כי רציתי להגן עלייך מפני האמת וגם אותה בת משפחה שלה בפעם הראשונה סיפרתי (חשבתי לתומי ושהיא חברתי) אמרה שלא נספר לך עולם שלא תשתגעי.. וזאת הסיבה ועכשיו , מצאת לעצמך אחלה דרך להתנער מהאחריות כי "ציפור קטנה" (שעדיין איני בטוחה בזהותה אבל זאת אחת מאחיותייך) ליחשה באוזנייך והרעילה אותך שיש מישהו שיודע לפנייך.. אין לתאר כמה בוז אני רוחשת לזו שסיפרה לך, שהסגירה אותי ככה בצורה מבישה. היא צריכה להתבייש! ו7יבוא יום ואני אסגור גם איתה את הפינה הזו. בעיניי זה בלתי נסלח שבנוסף לסבל שעברתי גם להלשין עליי ככה ולסכסך בין אמא - לבת במצב ככ קריטי! אבל לא חשוב, לא חשוב בסופו של דבר לו היית אוהבת אותי באמת לא היית נותנת לאף אוייב להיכנס ביננו. זה רק מראה לי כמה את - אפילו לא שווה את המילים שיש לי לומר עלייך וגם עליה. היא יכולה מצידי ללכת ל.. אבל את חכי חכי שריפה גדולה מחכה לך ממני אני מחפשת את המילים הכי שורפות הכי כואבות שאת תדעי ותטעמי קצת ממה שהיה מנת חלקי מהסבל שלי אני לא אגן עלייך במילותיי ואני יאמר באמת מה שלא העזתי להגיד אפעם ודווקא בפנניך אני רק מחכה להזדמנות המתאימה.. מחכה לך בפינה אני.

סמויה יקרה, כאב לי מאד לקרוא אותך ואני מאד מבינה את הכאב שלך. אמא שלך באמת לקחה את זה רחוק מידי, הרבה ומעבר לכל דמיון אפשרי, פשוט נורא. היא ממש ממעיטה בערכך ומזלזלת באינטיליגנציה שלך, והיא כל כך שקופה. ברור שרצתה מימך כסף, לא בהכרח בשביל העוזרת אלא לצרכים שלה, כי אילו באמת הייתה רוצה לעזור לה, היא הייתה מפנה אותה אליכם כדי לקחת את הרהיטים מיכם במקום אילו שנישרפו. זה צורם בעיקר נוכח העובדה שהיא יודעת שאת זקוקה לכסף כדי לטפל בעצמך על עוולות שחלקם גם קשורים אליה ובגללה. וזה שניתקה את הטלפון והקשר בגלל שלא השיגה את מבוקשה, שקוף וממש צורם. מבינה גם את הכעס שלך על אחותה שסיפרה לה לפניך. יחד עם זאת, השינאה שמתעצמת בתוכך כלפיה יונקת מימך המון כוחות ואנרגיות שחיוניות לך לעצמך. ואולי, רק אולי כדאי לעבוד על לנטרל את השינאה הגדולה והשואבת הזאת ולצמוח למען עצמך למקום שלא יכעס ולא יצפה מימנה לדבר, פשוט כי היא לא שווה שאת תכאבי כל כך בגללה. מגיע לך יותר, ואם היא לא נותנת לך את מה שמגיע לך מעצם היותך, נסי להשיג את זה בעצמך בלי לבזבז כל כך הרבה אנרגיות על אמא שלך. לפעמים אנחנו מרגישים שאם ניכעס וננקום זה יחזק אותנו, אבל הכעס הזה הוא שלנו ולא מזיז לאחר, ובעצם זה דומה ללשתות כוס רעל ולחשוב שזה יהרוג את מי שאנחנו כועסים עליו. זה לא קורה ולא מזיז בכלל לאחר, ויותר מיזה, זה פוגע רק בך ולא באמא שלך...... תחשבי על זה יקרה, ואם פיספסתי ולא דייקתי במילותי והרגשתי, זרקי לפח.... שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

חחח... מרוב הכעס שלי ייתכן וניסחתי תדברים לא הכי נכון.. אני אחדד- אמא שלי באמת מנסה לגייס כסף עבור העוזרת, במטרה טהורה לעזור לה ורק לה. ובאמת, ליבי איתה בקטע! אבל בנק' הזאת כואב לי שאמא שלי מגייסת אותי לעזור בזמן שאני זקוקה לעזרה. זה פשוט לא מובן שהיא לא רואה אותי. ואני ככה לא מוכנה לעזור, בטח לא בכסף ובטח לא שאני זקוקה לו לטיפול! זה העניין כואב לי שאימי לא מתגייסת -ע-ב-ו-רי כאילו ואני- הנכללל בסדר\ אז ממני גם דורשים לתרום למסכנים ולנזקקים ומה איתי?! הבעיה היא שלא רואים אותי ככה כי אני במקום אחר לגמריי ובכל זאת.. אוףף זה ככ מסובךך.. עכשיו חשבתי על זה שאפסיק לשנוא ולכעוס ופשוט אמשיך הלאה אבל כשזה ככה לא פתור, אני לא יכולה להמשיך הלאה!! אני תקועה במקום הזה ואי אפשר להמשיך ממנו ואני חושבת שאמא שלי כן צריכה לקחת אחריות ואם היא מתנערת אז אני אדאג לך שהמילים השורפות שלי יצרבו עמוק בלב שלה פעם אחת ולתמיד ואני לא מוכנה לשתוק ובאיזהשהיא צורה זה יגיע אליה ועוד איך יגיע אליה . וזה לא לבזבז אנרגיות עליה! זה לקבל את מה שמגיע לי, את ההקשבה לעדות שלי , אני לא ישתוק בכזאת קלות. וכעס לא מחזק אותי בכלל הלוואי שמישהו היה לוקח ממני את השנאה ההזויה הזאת אבל היא קיימת ומתעצמת לשריפה גדולה. יופי, אני ישתוק, יקום ויילך וייוותר ואמא שלי תמשיך לחיות חיים שלווים וקלים ותדלג עליי בפנים שלי! ועוד תבקש ממני תרומות עבור אחרים בפנים שלי, לזה אני לעולם יסכים! ואני רוצה שינוי מהיסוד. אני רק לא יודעת איך להשיג את זה אבל אני רוצה את זה! לבוא ולנער אותה מהאדישות שלה. וגם אם לא אכפת לה אני יגיד!! לא חסה יותר על רגשותייך, אמא. זהו נגמר.

פעמים מנסה לחשוב מה לומר לך. אין לי מילים באמת אמא היא לא ממש אמא ואין לי מילים מנחמות . אבל יקרה חבל על הכעס שלך דאגי לעצמך דאגי לטיפןל שלך ואל תרגישי רע עם זה את קודמת לכולם . מחבקת אותך באהבה ומקווה שתעברי את הגל עם כמה שפחות כעס ופגיעה בעצמך. תהייה שם בשביל סמויה מגיע לה

על המילים החמות, על ההזדהות ועל החיבוק מחבקת חזרה, יקרה סמויה

שאם תרצי, אז יש כמה דרכים להשפיל את אמך. היא רצתה שתביאי כסף לאישה הזו, במקום את הרהיטים שרצית למסור לה, כן? אז במקום למסור להיא, מה שבמילא לא עשית, תמסרי לאמא שלך כל מיני בגדים מכוערים, חפצים מכוערים ישנים משנת העלייה ה 1, שיהיה לה בכיף. תגיד לה שזה ממך אלי מכל הלב. ושהיא יכולה למכור את זה בשוק הכרמל, אם בא לה :)

חחח (: האמת היא, שאני לא רוצה להשפיל את האישה ההיא כאילו, מסכנה ובאמת יש לנו רצון לעזור לה במה שיש לנו רהיטים יד-שנייה א6בל בטח לא בשביל להשפיל או לפגוע בה כי נכון היא מעצבנת אותי באופן אישי (העוזרת) אבל אין בכלל כוונות להשפיל אותה.. העצבים שיש לי על אמא שלי זה משהו אחר ו-עאליה אני כועסת! ואותה אני רוצה לנער ואני מחכה להזדמנות אך במידה וזה לא יקרה אני פשוט מתרחקת ממנה והפעם המשפט :"הלוואי והייתי עוקרת אותך מליבי" ייצא לפועל. (: שיהיה לך יומנפלא סמויה

אמא כאב שלא נגמר חודר, מחלחל אוכל מבפנים עד אין סוף ואי אפשר כנראה להתעלם ואי אפשר שלא יהיה איכפת ושלא יהיה כואב החסך כל כך גדול וכואב ולא פעם מתבלבל ומתהפכים כאן התפקידים... יקרה שמרי על עצמך בני יותר הגנות לשמור ולהרחיק את הכאב מקווה שעם הזמן תגיע המחילה והרפיו מהכאב אבל זה לא תלוי רק בך... איתך מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ברחוב, לא משנה מאיזו סיבה, תחזיקי בתיק איזה בושם מסריח של סבתות של פעם ותרססי לכיוונו. מה דעתכן?

מתבוננת יקרה חייבת לומר מאוד יצרתי... ואני תמיד בעד יצרתיות... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מרגישה כלואה בתוך העבר בתוך החולי בתוך הרחמים העצמיים בתוך הדימוי של הקורבן ולא מצליחה להוציא את עצמי והכל קרה כל כך כל כך מזמן ומרגיש כאילו לא עברה שעה ואני מבזבזת את חיי כי חיה שם ולא כאן ולא מצליחה להשתחרר מהכלא הזה ורוצה יותר מזה ולא יודעת אפילו איפה לחפש ובטח לא יודעת איך למצוא ויודעת שאין לי עוד הרבה שנים כי חולה וזה לא משתפר ומרגישה שלא חייתי בכלל כאילו יושבת ומחכה לסוף כלואה בתוך החושך ויודעת שיש מתג של אור שאפשר להשיט יד ולהדליק את האור והכל יראה אחרת אבל לא יודעת איפה המתג והאמת כבר אין לי כוחות לחפש אז בינתיים כלואה.... דמעה

לך לחפש את המתג. שולחת לך שיר שיאיר את הדרך שיר שיתן כוח ואומץ לראות את הדרך חושבת שעשית כבר דרך ארוכה ואת בדרך הנכונה . שולחת לך שיר של נחמה . http://www.youtube.com/watch?v=BIx1-j1vo-c&feature=fvsr

מתוקה, את לא צריכה לחפש את המתג של האור ואת האור, כי האור נמצא בתוכך, הוא שם בפנים ואת רק צריכה להסכים לראות אותו, לאפשר לו להאיר לך את הדרך. הוא שם בתוכך, רק תגעי בו, והוא נמצא בתוך הרגישות וטוב הלב שלך ובעצם נמצט בכל כולך. איתך יקרה שולחת חיבוק. שלך - מציאות אחרת

להרגיש כלואה בתחושת חסרת אונים בלא להגיש שיפור או תזוזה הרגשה קשה..כואבת מקווה שתמצאי את המתג אולי תוך כדי הטיפול? איתך מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שבת שלום שבת של ברכה שבת של שלווה שבת של שלום עם עצמינו שבת של בריאות שבת של שפע שבת של שמחה ואור שבת שנמצא את הכוחות שיש בנו להנות שבת של הבנות שבת של התחברות לעצמינו ולחברינו שבת שנוכל לנוח מהרע ולראות את הטוב שבת שנעריך ונרגיש את מי שאיתנו בדרך במסע שבת של הכלה של עצמינו שבת שבה נהייה אנחנו המלכה ונדע שזאת שבת המלכה אתכם יחד ובמיוחד בשבילכן שתזכרו שאתן לא לבד אני אתכן אוהבת http://youtu.be/3I7XCBzTC3I

תודה על הברכות והמילים החמות. מאחלת אותן גם לך. שתהיה שבת שלווה ורגועה. אוהבת אותך, שלך - מציאות אחרת

שבת שלום ושבוע טוב מקווה שעברה שבת רגועה ונעימה לפחות חלק עד רוב מהאיחולים והברכות ברכות מהלב... מתקבלות ומתגשמות שכך יהיה השבוע הקרוב שבוע טוב ומבורך מלא באנרגיות טובות בריאות והצלחה לא לוותר לא לאבד את התקווה והאמונה איתכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

היי לכולן , לא יכולתי להכנס ולעדכן כי הייתי רוב הזמן שלי ליד מיטת אבי , תודה לאל -הצליחו כבר לייצב את מצבו וכעת כבר אינו במצב קריטי עכשיו כבר גם אינו מידבק הוא הועבר למחלקת שיקום השיקום שלו יקח כמה חודשים לפחות כי מצבו הגופני ירוד בצורה ממש מפחידה ,הוא לא מסוגל אפילו לשבת על המיטה שלו בלי להחזיק את עצמו , יש עדיין דרך ארוכה לפניו להחלמה ולי נשארו עוד 10 ימים רק להיות כאן איתו,העיקר שהוא ניצל גם הפעם ,אני עושה למענו כל מה שרק אפשר, לצערי הוא הפך בשלב הזה להיות סיעודי רק מקווה שיצליחו לשקם אותו ככל שרק אפשר שבת שלום לכולן אוהבת ומתגעגעת אליכן מאוד חטולית

שמחה שאבא במצב טוב יותר ובטוחה שאת עושה כמיטב יכולתך מקווה שאת גם שומרת על עצמך כי את גם מאוד מאוד חשובה חיבוקים

שמחה בשבילך מתוקה שמצבו של אביך השתפר ומאחלת שהוא ימשיך להשתפר והחלמה מהירה. מקווה שאת בסדר ומסתדרת עם הלחץ הכבד, ולא שוכחת לנשום ולדאוג לעצמך. שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ומרגיעים. איתך יקרה, אוהבת ומתגעגעת המונים. שלך 0 מציאות אחרת

בשורות טובות טוב לשמוע ממך ולשמוע שמצב אביך משתפר ומתייצב! את מצליחה להנות מאוירת וניחוחות חו"ל? שמרי על עצמך מתגעגעים ומחכים לשמוע ממך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

המון תודות על התגובות החמות שלכן מתגעגעת מאוד אתן חסרות לי מאוד לא מצליחה להנות מאווירה וניחוחות של חו"ל אינני יוצאת לשום מקום יוצאת לאבי בבוקר יושבת לידו כמה שעות חוזרת כדי לנוח שעה ולאכול משהו ושוב חוזרת אליו לכמה שעות כל יום כשאני מגיעה אליו אני רואה חיוך ממנו מבינה שמאוד משמח אותו שאני שם איתו גם כך התקופה שהוקצבה לי יחסית קצרה בשביל מה שהוא צריך אבל מאוד משתדלת לחייך אליו ולתת לו לדבר את עצמו כמה שהוא רק מסוגל אחר כך מוציאה אותו לסיבוב על כיסא גלגלים הולכים ביחד לעשן סיגריה או שתיים וחוזרים לחדר שלו עד שהוא הולך לפיזיאוטרפיה זה יקח המון זמן השיקום בתקווה שהוא לא ישאר סיעודי מחר בבוקר מתחיל שבוע חדש והאחרון שלי לבקר אותו ולהיות איתו מאוד מקווה שהוא ישתף פעולה וישתפר עם הזמן שבוע טוב לכולן אוהבת המון חטולית

שיהייה לכולם יום נפלא יום של עשייה יום פורה ושופע יום של שלווה ואהבה עצמית שולחת חיבוק לכל הכואבות ולהזכיר לכן שאתן לא לבד אני איתכן בבקשה שאני אדע שאתן כאן שאני לא לבד ,תראו סימן חיים . אוהבת

יומטוב שיהיה לך.. חיבוק

שולחת חיבוק ליום נפלא

(((((((((((((((()))))))))))))))) חיבוק דמעה

נשמה את לא לבד, אני איתך תמיד. אוהבת אותך וגם קראתי את ההודעה שלך למטה. אני פשוט מותשת ברמות, אין לי כוח לחשוב. לכן אני אגיב כשאתאושש קצת.... קראתי עד הסוף, רק שאין לי כוח. איתך הסליחה. שולחת לך חיבוק אוהב. שלך - מציאות אחרת.

עד שבפגישה עם המטפלת הצלחתי להרגע חלקית מכל השדים שעובדת הרווחה פוצצה לי ,ואפילו החלטתי (אמנם בשליטה) שאני משחררת למטפלת את הטיפול סומכת עליה לא חלקית כי עם במאה אחוז ושיננתי את זה לעצמי כמו מנטרה. .באה עוד שיחת טלפון ,"רק רציתי לדעת איך היה אצלה...כיי אמרת שאת רוצה להפסיק את הטיפול " באיזה שלב של השיחה מצאתי את עצמי עוד פעם מנסה להסביר את עצמי מתגוננת מוצפת מעצם השיחה שאני צריכה להסביר מה זה עשה לי . אמרתי לה שאני לא מוכנה להיות במקום מתגונן יותר זה לא מתאים לי ,פעם ראשונה שאני לוקחת אחריות ולא נופלת לבור .זה השג כשלעצמו נהדר אבל כל השיחה איתה מפילה אותי דוחפת אותי יותר ויותר לפינה ממש צעדתי אחורה בזמן מבחינת השיחזורים מה שאני יודעת כבר שם לא נעלם אבל ברגש כלום ממש כלום כאילו אני מדברת על מישהו זר או על מקרה שקראתי בעיתון לא שלי חיה בבועת ללה לנד . שונאת אותה ,שונאת שאני ככה . בנוסף התחלתי סוף כל סוף סבב טלפונים לאחים שלי שכאן דווקא טוב שאני מנותקת עוברת את השיחות אחת אחת כמו גדולה כאילו מדברת עם מישהו זר ללא מטענים מזכירה לעצמי שהמטפלת שלי אחרת ואת ההחלטה לשחרר לה בלי פחד כי עם היא תתהפך גם יש לי כוחות אני לא פוחדת לא נותנת מקום גדול כל כך לפחד זוכרת שהוא שם לא נותנת לו יותר להשתלט עלי . יחד עם זה לא חיה ,בסערה אמיתית וכל כך לא מובנת לעצמי לסביבתי נאבקת בשקט וכל הזמן חוזר בי הרצון להרביץ לעצמי ולהעלם עכשיו אני עוד יותר מבינה את פשר הניתוק הזה ,השיחה עם עובדת הרווחה החזירה אותי לדפוסים של אז לצורך וחובה להגן על השני רק לא עלי כי עם מתנהגים אלי מגעיל אז אני עשיתי משהו לא טוב אז ממציאה לעצמי הסברים למה היא בסדר עם ההתנהגות שלה .גם אבא שלי היה בסדר ואני לא תמיד החזקתי את הסכר עם האצבע שלי כדי לא להסחף ושישאר לי בית והורים , הגנתי על הבית נלחמתי שישאר . וכאן אני נלחמת שהיא כאילו תראה אותי היא הרי הייתה המטפלת הראשונה שלי אז שוב אני לא בסדר והפעם צצו הדפוסים שפתאום שיחזרתי שככה נהגתי בילדות להכות את עצי לדפוק את הראש בקיר לשתוק לשתוק לאכול להקיא להתחבא בשירותים מהחיים ... כי עם אני אבכה או יקטר אני אחטוף ויקבל על הראש אז עם חזרו כל אלה איך אני אשחזר משהו הרי הפחד ממנו חזק יותר מהכל אלו דפוסים שבאו ממנו משם . איזה חיים עם זה לא הייתי אני הייתי חושבת זה מאוד מרתק מה שהמוח עושה לנו ואולי הייתי מזמינה אותכם למחקר כמו ההודעה למטה אבל זה החיים שלי אז סליחה שזה לא מרתק אותי זה רק מעייף ברמות . איך אני נופלת לבור הזה שמי שאמור להגן עלי דופק לי את החיים ואני נותנת ועוד מגינה עליו ... אוף ממש שונאת את עצמי ברגעים האלה למה אין לי ראבק להלחם על עצמי להגן עלי לשמור על עצמי , באו איי אומרים רק להיום התעניין באנשים אחרים " ואני אומרת רק להיות התעניין בעצמי כי מגיע לי . סליחה על המגילה ותודה למי שצלח את הכל ,

יקרה לי, אני מאד מאד מבינה את המקום הזה שעליו את מדברת. עובדת הרווחה הזאת לא התנהלה נכון ובסדר כלפיך, אבל היא שומרת על עצמה ומגוננת על עצמה ולא לוקחת אחריות על הטעויות שלה. והדפוסים מהעבר אומרים שאם מי שפגע בנו לא לוקח אחריות על מה שקרה, תפקידינו לקחת את האחריות הזאת, כי לכל מעשה יש אחראי למעשה, ואם התנהגו כלפייך לא בסדר סימן שהגיע לך ואת אחראית גם על זה.... אז זהו שזה לא כך. העובדת רווחה יודעת מצויין לשמור על עצמה ולא זקוקה לעזרה שלך. היא לא ראתה אותך והגיע הזמן שאת תראי את עצמך דרך העיניים שלך ולא של האחרים, של אילה שלא רואים אותך. הגיע הזמן שתראי את עצמך מיתוך עצמך ולא כהשלכה מהדברים שקורים לך. מעבר לכך, אם היא לא עושה לך טוב, וברור לגמרי שזה המצב, אל תתקשרי איתה יותר. את לא תלויה בה גם אם נראה לך שאת צריכה אותה בכל מיני דברים. אנחנו יודעים כבר שכשאלוהים סוגר דלת אחת, הוא פותח הרבה דלתות אחרות. לכן אם תנתקי איתה הדברים שהיא כביכול נתנה לך יגיעו ממקומות אחרים..... באשר לניתוק, כאשר אנחנו מאשימות את עצמינו אנחנו לא יכולות לחוש אמפטיה לעצמינו, ולכן את לא יכולה לראות כמה רע עשו לך ועד כמה פגעו בך, והכאב הזה הוא בלתי ניסבל, לכן הניתוק בא להגן על הנפש שלך. הניתוק מנתק אותך מהכל ואולי תחושת "המגיע לי" שצצה עכשיו בעקבות מה שקרה עם העובדת רווחה, מושלכת גם לשם למה שקרה לך בעבר. אז זהו שלא מגיע לך יחס מחפיר כזה, לא היום ולא אז ולא בכלל. לא עשית שום דבר רע, את בסך הכל קיימת ולא מגיע לך עונש על זה. ובאשר למטפלת, כל אדם הוא ישות בפני עצמה. אם אחד מתנהג בדרך מסויימת זה לא אומר שגם האחר יתנהג כך. זה יכול לקרות אבל יכול גם לא לקרות, ולכן כל מה שצריך הוא רק לסמוך על עצמך שאת יכולה להסתדר ושיש בך כוחות להתמודד בכל מצב ועם כל מה שיבוא. ואני עצמי מנסה בכל כוחי ללמוד את זה בדיוק. ובאשר לשיחות עם אחייך, מאמינה שברגע שתזוזי מהמקום של להגן על כולם ותאפשרי להם להגן על עצמם ולך להגן רק על עצמך, כל המצב הזה ירגיש לך אחרת והכל יתהפך לכיוון שאת רוצה וצריכה. מקווה שנתתי כיוון קצת אחר. שולחת חיבוק ענק ועוטף, שלך - מציאות אחרת

נתחיל מעובדת הרווחה אז אני כן צריכה אותה כי אני עובדת איתה העבודה שלי קשורה אליה ואני לא רוצה פיצוץ .חוץ מזה ונכון שהיא טעתה היו תקופות שהיא עזרה לי והרבה ואני לא שוכחת את זה. יחד עם זאת היא עצמה יודעת שטעתה לכן התקשרה אלי לברר האם הלכתי לפגישה או אכן הפסקתי את הטיפול כמו שאמרתי שאני רוצה לעשות וכן היא איבדה רגישות ולי הלכה הסבלנות .ודווקא אני לוקחת אותה כפרוייקט ללמוד איך להגן על עצמי בלי ליצור פיצוץ ולהרגיש רע זה נהדר כי אנשים כאלה יש המון . דפוסי העבר שלי אכן היו שעם מישהוא עושה לי רע סימן שאני אשמה ולא מהמקום של מישהו לוקח אחריות כי עם מהמקום שהוא בטח לא אשם כי איך יכול להיות שאבא שלי לא בסדר אבא שלי היה אלוהים בשבילי אז אני לא בסדר ומגיע לי עונש . הניתוק לא בא להגן עלי הניתוק הוא כתוצאה מעוצמות הפחד שיש בי שהתעורר יחד עם שאר הדפוסים שיצאו מהארון . כשדפוסים מסויימים שהייתי משתמשת בהם בקביעות נעלמו לפתע פתאום יצאו להם הדפוסים הישנים בפלאשבק אכזרי והבנתי מאיפה הם ולמה אני נוהגת ככה . הפחד משתק אותי והניתוק הוא קפאון של השיתוק הזה . יודעת מה דעתך על כך שצריך לתת לו את הזמן אני שונה אני שמחה שזה במודעות ונכון שאני משחחררת ונתתי למטפלת קרדיט מלא עדין אני חושבת שהפעולות שלי צרחכות להעשות כדי לנסות לשבור את הניתוק הזה כלומר לשחזר שוב ושוב את מה שאני יודעת להזכיר לעצמי שזה שלי להרגיש את הגוף מתי זה נוגע בכל זאת לראות מתי הדפוסים החדשים-ישנים האלה צצים ולהזכיר לי ולעצמי ולגופי ולנשמתי לכל החברייה שאבא שלי כבר מת ולא יכול לעשות לעצמי כלום . השילוב של אמונה במטפלת ידיעה והרגשה שאבא שלי לא יכול יותר לעשות לי כלום הבנה של הדפוסים וההכרה שעם הם עולים יש שם משהוא זה השילוב הנכון לדעתי וכן לזכור שהניתוק הזה ישתחרר רק שאני יאפשר לו את זה לכן עלי ליצור את התנאים שיתאימו לשחרר לא להאכיל את הפחד להאכיל את הידיעה שמגיע לי יותר . באשר לאחים שלי האמת שאני חושבת שברגע שיצא אבא פלצת אחי פשוט קיבל גוון אחר בהיר יותר ואני יודעת שגם הוא סוג של קרבן גם עם פגע בי סיכמתי איתו שאחרי הבר מצווה אנחנו נשב ונדבר ונראה לאן זה יוביל איתו אני במקום שמוכן לשים את העבר מאחורי. אוהבת אותך יקרה שולחת חיבוק אוהב

זה פורום רגיש ולא נכון להעלם ממנו לשבוע!!!!!!!

נכון שאידה לא כאן ביום יום אבל אנחנו איתך בנתיים. מחבקת מרחוק עם את מרשה ויושבת לידך בשקט כל זמן שתירצי בי .

עמוסה עמוסה מסכימה איתך... לא מצליחה מקווה למצוא פתרון אבל תמיד אתן בליבי אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כבר כמה ימים שאני בדיכאון. רוצה לשרוף את כל הגברים ברחבי הארץ. לא רוצה לצאת לשום מקום. הרחקתי את עצמי מאנשים מיוזמתי. בא לי להרוג מישהו, נשבעת (לא מישהו מסויים, למרות שגם את זה כן). ואני אפילו לא יודעת למה אני כועסת. לא רק בגלל גברים. סתם כי הכל פשוט חרא-בלבן!

כל כך מבינה את מה שמרגיש לך , במיוחד את המשפט... ואני אפילו לא יודעת למה אני כועסת. מזה תקופה שלא מצליחה להבין מה בדיוק מכעיס מה בדיוק מעצבן איך התגובות הפיזיות והנפשיות הכל כך קיצוניות קשורות לפגיעה אפשר להיות יחד? סוג של הקלה , לא?

לי את הבועה הזאת חיה כמו בללה לנד לא מחוברת צפה . אוף לא יודעת כאילו הכל מת מנסה להתחבר למשהו בי וכלום נאדה . קוראת את השיחזורים שלי שכתבתי בשבוע שעבר וכלום כאילו לא שלי לא אבא שלי לא אני . זה מפחיד ברמות לחיות בצורה כזאת לא מבינה מה קורה לי זה לא ניתוק רגיל של" אני לא יודעת איפה אני נמצאת "אני כאן ועכשיו ומחוברת ומודעת והכל ולא מרגישה כלום - מת פשוט מת . מנסה להרגיש להתחבר לעצמי אבל כלום כל כך פגועה מעובדת הרוווחה כל כך נעולה מאזז רוצה לכעוס עליה לשחרר להוציא היא הייתה לא בסדר לא רגישה לא נעימה וגם לא קשובה . מזכירה לעצמי כל הזמו שהמטפת שלי אחרת שהיא לא כזאת ושהיא איתי ויחדעם זה לא מחכה לפגישה הקרובה מצידי שלא תהייה פגישה יותר שלא יהייה טיפול נגמר לי הכוח להאבק עם ככה מצליחה לטרגר אותי אשת מקצוע מה יההייה עם החיים שלי למה בעצם להתאמץ עם אפשר סתם לא להיות גם ככה לא מרגישה חיה . נמאסלי מצטערת שמשגעת אותכם אבל באמת לא מוצאת מנוחה

מבינה את הבהלה שלך לאור מה שקורה לך. את לא חווית אף פעם מצב כזה ואני לעומת זאת חייתי כך כל חיי עד לפני כ- 3 שנים. ומה שקורה לך הוא שאת חווה ניתוק רגשי. נסגר בך הרגש, החיבור נותק בגלל עודף לחץ ועומס. לפני המפגש האומלל הזה עם העובדת רווחה היית בתוך שחזורים וזה לבד קשה מנשוא. לגלות דברים כל כך קשים עליך שלא ידעת והודחקו בגלל הכובד שלהם הוא מספיק נורא. ולזה נוסף המצב הבלתי ניסבל של להצטדק בפני עובדת הרווחה ולנסות להסביר ולשכנע אותה בדברים שלך עצמך עדיין קשה לעכל הוא מצב ממש הזוי. לא יכולת לשאת את כל זה והתנתקת רגשית. המוח נמצא בכאן ועכשיו, והרגש נחסם. יחד עם זאת חיית עד היום מחוברת לרגש, והרגש יחזור, קצת סבלנות ולא להיבהל מי זה. המנגנון הזה של הניתוק וההדחקה בא להגן עליך ולאפשר לך לנוח. הכאב נמצא וקיים ולא ברח לשום מקום. הכל יחזור ואת תחזרי להרגיש את הטוב וגם את הרע, בעיקר כי זה המצב המוכר והרגיל שלך. לאט לאט ובלי לחץ. את מתמודדת בקצב וביכולת של הגוף שלך, ומה שנותר לך לעשות הוא לקבל את זה ככה פשוטו כמשמעו בלי לדחוק בעצמך. יהיה בסדר, את תראי, רק סבלנות. אוהבת אותך ומחבקת בחום. שלך ואיתך - מציאות אחרת

מצטער על האטימות של אותה עובדת רווחה ומצד שני שמחה שהמטפלת אינה כזו ואת יכולה להישען עליה ולפחות זה המקום היחידי שנותן לכאב שלך מענה לכן אל תפסיקי את הטיפול גם אם עשכיו קשה ומציף ברמות עד כדי ניתוק רגשי. תני לעצמך מנוחה , את בעומס שולחת לך חיבוק סמויה

זה לא מובן מאליו פשוט תודה

לא זוכרת שקראתי ולו מילה אחת שהובנה כשטויות. מן הסתם לא היו כאלה.... בעיני שום דבר מרגשות ותחושות ובעיקר מכתיבה ושיתוף אותנתי לא משוייכים לשטויות. אל תמעיטי בערכך. זה לא מובן מאליו שאת כותבת את מה שאת מרגישה וחושבת. איתך תמיד. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

אבל ממש לאאאאאאאאא סמויה

מצטערת על ההרגשה והתקופה הקשה תקופה של גלויים ותובנות כעסים שמצפים תני לזה לעבור כנראה שאי אפשר לדלג צריך לעבור דרך... לקבל , לעקל לעבד ולצאת מחוזקת והעיקר לא להשאר לבד איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

" לא יודע לומר מה הולך להיות אם זה ריח של סוף או סתם תקופת מנהרות.." מתוך השיר "מנגינה" מצטערת שלא מגיבה ורק חופרת תודה למי שאיתי דמעה דמעה

איתך יקרה, מקווה ומאחלת שיבואו כבר ימים טובים יותר. שולחת חיבור עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

זה טוב שאת מוציאה ומשחררת ולא מסתגרת בתוך עצמך לגמרי . יקרה תוציאי עד שיהיו בך הכוחות לשוב לעצמך בנתיים איתך ולא עוזבת

מקווה שאת מרגישה יותר טוב.. מצטערת,שולחת לך חיבוק סמויה

הלבד הזה גובר מיום ליום, והכל, אבל הכל. חוזר להיות כמו פעם בשליטה האיומה הזו,בתוכי ןממתין... ןממתין... ןממתין... ובסוף , לא כמו פעם . אני יודעת,בטוחה , זה יתפרץ ןיתפוצץ לי בפרצוף ואני אינני יודעת מה לעשות.... לכל בנות הפורום - קוראת אתכן תמיד ואינני מסוגלת לענות,לחלוק ולשתף ועל כך הסליחה ולך חטולית יקרה לי מאוד חסרת לי עד מאוד ומחכה שתשובי

חסרו לי המילים .כל כך מבינה אותך וכל כך מבינה את המקום שאין כוח להגיב מבינות באמת . שולחת חיבוק עם את רוצה ושתדעי שאת לא לבד .

מבינה כל כך את תחושת הלבד, כל כך מיזדהה. ובגדול כל בני האדם לבד עם עצמם הרבה זמן ביום יום שלהם. יחד עם זאת אנשים בדרך כלל יודעים להכיל את הלבד הזה ואפילו להפיק מימנו תועלת, זמן איכות, זמן לעצמם וכד'. אצלינו מה שקורה הוא שבמקום שאנחנו נכיל את הלבד, לפעמים הלבד מכיל אותנו ואנחנו הולכים לאיבוד. את לא לבד, אני כאן איתך בלי מילים, בלי לזוז, בשקט בשקט. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מצטערת על תחושת הלבד עם הדברים זה מאוד קשה! כפי שזה נשמע ממך שולחת לך חיבוק סמויה

http://www.youtube.com/watch?v=pnA7AyOuyc4 Lost Cause- Beck "Your sorry eyes, they cut through bone. They make it hard to leave you alone. Leave you here wearing your wounds Waving your guns at somebody new. Baby I'm a lost Baby I'm a lost Baby I'm a lost cause. Theres too many people you used to know They see you coming they see you go. They know your secrets and you know theirs This town is crazy, but nobody cares. Baby I'm a lost Baby I'm a lost Baby I'm a lost cause. I'm tired of fighting I'm tired of fighting Fighting for a lost cause There's a place where you are going You ain't never been before There's no one laughing at your back now No one standing at your door Is that what you thought love was for? Baby I'm a lost Baby I'm a lost Baby I'm a lost cause Im tired of fighting Im tired of fighting Fighting for a lost cause" דמעה

מצטערת על ההרגשה הקשה על ההרגשה שזו מלחמה מיותרת על "מקרה -אבוד" לפעמים קשה ונמאס אבל אנחנו כאן לידך ואיתך סמויה

שזה עוזר מצטערת שלא מוצאת דרך שזה יההייה יותר מסתם מילים יפות .

איתך יקרה, מחבקת. את לא סתם עוד מקרה או סתם מישהי. מרגישה את הכאב שלך, אבל את ענקית ויש בך המון כוחות גם אם את לא רואה אותם, הם שם. איתך ובשבילך, שלך - מציאות אחרת

אוי... לעוזרת שהייתה לי (כבר לא עובדת אצלי) נשרפה הדירה מסכנה! באמת אמא שלי הודיעה לנו על כך אתמול בעלי אמר שיש לו רהיטים , מיטות ארונות לתת לה יד שנייה כמובן והוא יעזור לה במה ש הוא יכול... זה לא מספק את אמא שלי אני מרגישה! ובכן אתמול אמא שלי מתקשרת אליי בוכה על מה שקרה לעוזרת (היא בערך בגילי אפילו יותר צעירה בשנה שנתיים) ואני שוב שואלת את עצמי ורוצה להגיד לה, לאימי אבל שוב זאת לא ההזדמנות אמא, איך את יכולה לבכות לי בפנים על אחרים בזמן שממני את מתעלמת לחלוטין? מה את רוצה ממני? ועוד מספרת לי איך התגייסת לעזרה עבורה, השגת רעש ועיתונאים שישמעו את הסיפור שאנשים יתגיסו לעזור. הדירה בסוף תשוקם, תשופץ ותסוייד, אנשים שהתגייסו לכך יעזרו ויתרמו לאט לאט , כאילו... לפחות אין פגיעות בנפש, הדירה הייתה ריקה ההתמודדות הזאת לא תימשך כל החיים אבל.. ומה איתי?! קצת התרגזתי עליה , על אימי בשיחה. היא בוכה " והילדה הזאת 20 ק"ג היא שוקלת! מה יהיה איתה?!" (לא באמת 20 אבל בטח פחות מ40) נזפתי בה:" אמא! היא שוקלת ככה רק בגלל שהיא מעשנת כל היום ללא הפסקה ולא אוכלת, אני ראיתי והערתי לה איך היא יכולה לחיות רק מקולה וסיגריות. ולטובתה! ובנוסף היא גם אסמאתית ומניקה את התינוקת - וזה לא מקובל עליי לראות אישה שרק מעשנת ובקושי אוכלת- ומניקה. אבל שוב, כמה שלא אמרתי לה היא לא ...אז שתתחיל להפסיק לעשן ותתחיל לאכול ! אמא שלי: "איפה היא תגור?! אני מנסה להשיג לה מלון אבל הרווחה מוכנים לתת לה רק 1000 ש"ח . מה יהיה ?! אני: אמא, חמותה היא שכנה שלה!! נו, לכמה ימים שתגור אצלה כאילו, יש לה משפחה!" אמא שלי :" לא.. היחא לא מסתדרת עם חמותה.." אני קצת כועסת: " מה זה לא מסתדרת ..! בינתיים לשבוע או כמה שתגור אצלה עד שיימצא לה פתרון דיור חלופי. מה יש לה זמן עוד להתפנק על חמותה?! יופי, עובדה שהרווחה לא נותנת לה בית-מלון, אז אמא באמת מה את ככ בוכה יש לה משפחה. לעצמי- תסתכלי קצת על הבעיות שלנו!! של הבת שלך! אמא שלי עוד כועסת עליי על התשובות "הקרות" שלי ויש מצב שגם על העובדה שאנו לא תורמים כסף. לא יאומן!

כשאבי היה בחיים תמיד עזר לכל העולם חוץ מלי כמבון כאילו לא ראה אותי אף פעם אצלו זה נבע אולי מאשמה כי הוא אחד מהפוגעים שלי אבל אני עדיין ציפיתי שיעזור גם לי וזה לא קרה מחזקת אותך מושיטה יד שבת שום דמעה

אני ככ מצטערת ! בטח את מבינה אותי כמה זה כואב לראות שהם עוזרים לכולם בא לי להגיד לאמא שלי שהיא מטומטמת ופריארית! ועוד מנסה לגייס אותי לתת לה כסף אני לא אומרת שלא נעזור, וליבנו איתה במה שאנחנו יכולים אבל אנחנו לא לוקחים את כ"כ קשה כמו אמא שלי כי לבחורה הזאת יש משפחה ואמא ואני הבנתי ממנה שאמא שלה מאוד תומכת בה, אבל מאוד (אפילו מעורר קנאה) וגם אחיות.. אבל זה לא העניין- *אמא שלי אוהבת את כל העולם* חוץ ממני אני תמיד מחוץ לתמונה האמת? גם אני שונאת אותה! זה הדדי..

מימנה כבר סיכמנו שהיא זאת שחולה ולא את נכון אז תיסמכי על עצמך שהאינסטינקטים שלך מעולים . וההתנהגות מושלמת ...אוהבת אותך כמו שאת

אמא שלי חולה? תצחקי תצחקי היא עובדת במח' לבריאות הנפש...! קיבלה מס' פעמים תעודת עובדת מצטיינת היא עוד תעשה אותי חולה. אבל לא ,יש לי כוחות להתנגד... מכל מקום, התקשרנו היום לעוזרת בעלי השיג לה תנור אפייה וגם כל מיני והוא יעזור בהרבה דברים והתקשרנו מתוך ..דאגה (למרות שהיא מעצבנת אותי בגישה לחיים, ובעוד כל מיני דברים אבל זה שלה..) והיא אמרה שהיא אצל חמותה נו, מה אמא שלי חושבת שייתנו לה בית מלון? ככה בקלות.. הרי יש פה חשד לרשלנות (מבחינת הרווחה) או הצתה שכן הבעל מעורב בעבר במעשי אלימות ומוכר לגורמי הרווחה הרי זה לא נניח פיגוע או אסון לא ברור מה גרם לשריפה רק הבעל נכח במקום ולטענתו בגלל קצר חשמלי ובזמן שהזעיק מכבי אש ולא באו אז הכל עלה באש. אבל הוא שם עם עוד חשמלאי מטעמו. ובעלי אומר שזה קצת מוזר. אבל עוד פעם, זה לא ענייננו. לכן אמרתי לאמא שלי שלא נראה לי שתקבל מלון..ובעיקר שחמותה לידה וזה גם ידוע לגורמי הרווחה אז.. אבל היא באמת מסכנה וגם הילדים ובעלי יעזור להם.. נקווה שישתקמו במהרה!! שולחת לך חיבוק בוחרת ואוהבת חזרה סמויה

כל כך מבינה אותך ואת הכאב שלך. מכירה את הדפוס הזה של להיות פטריוט כלפי חוץ ולעזור ולהיות רגיש כל כך לזולת, ובבית כלפי פנים , למשפחה להשתנות מקצה לקצה ולהיות פשוט היפוך גמור. זאת הצגה כדי שכלפי חוץ היא תראה "כחסידת אומות העולם", ובבית מי רואה אותה, בבית היא מרשה לעצמה להיות אחרת.... כואב מאד מאד, אבל כשלון שלה ולא באשמתך, היא פשוט ייצור מזן אחר. איתך, מחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

זה קצת מורכב זה לא שבבית היא אחרת והיא לא ייצור מזן אחר כלפיי חוץ היא.. אליי-אני- היא מתנהגת ככה י-ש ל-ה ב-ע-יה ספיציפית א-י-ת-י לאחיותי שנולדו בתקופה אחרת היא עוזרת בלי גבולות וגם לאחרים שהיא חפצה בהם והיא חברה של כל העולם יש לה מלא חברות אבל מלא! אני פשוט חושבת ויודעת שהיא התחתנה פעם שנייה והחליטה לפתוח דף חדש זה בעצם לזרוק את הישן, זא אותי! כי עובדה שלאחיות שלי היא מעולם לא התייחסה באלימות ובשנאה ועד היום היא מפנקת אותם מול הפנים שלי! ואומרת לי שזאתי הייתה התקופה! "אתך סבלת כי זאת הייתה התקופה!" אני לא מקבלת את זה!! סתם דוגמה קטנה: כשהתחתנתי נהוג שאמא קונה לביתה (וגם הבעל) תכשיט זהב כי זה נשאר להמון שנים ומתנה בעלת ערך. עכשיו בחתונה שלי היא אמרה : לך לא מצאתי כלום!" אמיתי! ובעלי כמובן קנה וקונה לי, ולא שאני אוהבת במיוחד תכשיטי זהב.. הם נמצאים תמיד במחבוא רק באירועים אני שמה אותם. ביום יום בכלל לא אוהבת. בחתונת אחותי זה היה לא יאומן! אמא שלי הציפה בסלסלאות עם תכשיטים כיאה לאם שאוהבת את ביתה. סתם..שכנה שלי מראה לי כל מיני תכשיטים שאמא שלה העניקה לה בחתונה ויש להם ערך רגשי גדול. מעבר להיותם תכשיטי זהב ולי? אין אפילו אחד מאמא שלי! להראות.. בעוד שלאחותי יש מלא. זה המצב אבל שוב אני מתגברת על זה בקלות מה שהיא לא תעשה לי לעולם לא ישבור אותי! לעולם לא ישבור אותי ואני חזקה!

לחץ לפני פיצוץ . בגלל השחזורים המטפלת רוצה שתי פגישות בשבוע בצדק לתת להם לצאת וגם שאני לא ישאר לבד מספיק פוחדת להוציא פוחדת לשחרר כי אסור .בפגישה האחרונה היא הציעה לי לגשת לרווחה . ואני כל כך לא אוהבת את הקטעים האלה מקום קטן כולם מכירים את כולם לא נעים מרגישה שקופה שכולם רואים דרכי טוב בכל זאת קובעת פגישה והולכת . ב10 דקות פגישה הדרך נפתחה בפתאומיות ללא דפיקה 4 פעמים ,והיא מסבירה לי שזה לא פוגע לה בריכוז היא איתי ומה איתי האם אני איתה ראבק היא מכירה אותי היא טיפלה בי לפני המטפלתצ שלי היא שידכה בינינו שראתה שזה לא ילך אז מה הקטע . יצאתי מימנה מוצפת מפוצצת והדחקתי את כל הפגיעה והשחזור זהו חזרה בתיבה ואני יושבת עליה חזק . כזאת נסיגה חבל כל כך החזקתי את הכאב שנרגיש אותו שיצא לתת לו מקום . פוחדת באמת פוחדת שאני שוב בנסיגה בבריחה ..ועוד שואלת אותי למה רק עכשיו אני משחזרת אחרי שנתיים ואני מתנצלת ומגינה על המטפלת כאילו מה ... צריכה להגן על מישהו מה נראה לה שחזור גן ההפתעות שלי אוף ..ואחר כך יוצאת מימנה ממוטטת ורוצה להתקשר למטפלת ולהגיד לה שהרעיון היה גרוע ולא יכולה כי אני לא יציק לה בשביל זה ובסמס ההיא מהרווחה תצא גרוע ואסור . הבנתי הלילה אני לא יודעתלכעוס על אחרים פשוט לא יודעת איך עושים את זה תמיד אני אשמה . אבל אני חמודה ומתוקה ובכלל לא אשמה בחוסר שפיות ש ל אחרים אז למה לא כועסת עליה כלום נאדה . אוף אני משתגעת כל כך מוצפת ועד שדברים כמעט היו בחוץ והבכי כמעט בא אז שוב הכל בפנים ואני פצצה . מתה חיה לא יותר מיזה . נולדתי זקנה מעולם לא הייתי ילדה תמיד קשובה תמיד שם כשצריך בור סוד שלא נגמר זקנה מתה אין ילדה יש זקנה מתה חיה חיה מתה לא כועסת לא בוכה מתה רק את עצמה להכות ידעה זה מה שמגיע לה לילדה כזקנה אתה יכול כבר לשחרר אותי מהחיים האלה אלוהים אז זהו שנמאס לי

בוחרת יקרה- אין לי את המילים לבטא מה שאני רוצה להגיד- אבל-רציתי רק להגיד לך שאני מבינה אותך כל כך ומעריכה את זה שאת משתפת! נותנת לך יד -ינשוף

ולפעמים לא צריך מילים רק להיות ,אז פשוט תודה לך

אוי, זה רגשות מאוד מאוד קשים את צריכה לשתף את המטפלת שלך שזה מה שמרגיש לך ככה ודחוף! מאוד מזדהה עם תחושת הזקנה זה קרה לי פעם, מזמן וזה הרגשה לא טובה בכלל! שאת מרגישה זקנה ועייפה אבל באמת אישה זקנה! ייאוש ונמאס אין ממני מבינה את זה... את עכשיו מתמודדת עם חשיפה מאוד קשה בטיפול וייתכן שמפה זה נובע. כי אם אני זוכרת נכון אז בתקופה זו פתאום צף לי כל האלימות שהייתה בבית (לא הפגיעה המינת, היא חיכתה לה שם בפינה..) ואז באה לי תחושת הזקנה. וייתכן שזה מה שקורה לך רק שלי לא היה טיפול בצבא (וחבל) כי זה הידרדר, לא חשוב, אבל הנה אני כאן. ולך יש אז דחוף את צריכה לשתף עם המטפלים שלך.. בוחרת יקרה, את עדיין אינך זקנה באמת, כמו שאני מסתכלת לאחור וחושבת איזה צעירה הייתי, ממש "ילדה" וסתם דמיינתי שאני זקנה..ואי אפשר להסביר באמת האמנתי שאני זקנה! אז תראי כמה ימים רבים וטובים נכונו לך וגם צחוק אושר והנאה... וזה מגיע לך!! שולחת לך חיבוק, סמויה

ברור שאני אשתף את המטפלת שלי אבל זה עוד המון זמן ובנתיים לא מרגישה כלום כאילו לא היה ולא נברא חיים סבבה כאילו הכל דבש מה רע ? אבל אני יודעת שזאת הדחקה וניתוק והם תמיד שלחו אותי אחורה . חוץ מזה שאני מבינה שאני לא יודעת לכעוס ומתכוונת לעבוד על זה יש המון מאמרים ברשת בנושא הכעס חייבת ללמוד לכעוס כי העובדת רווחה באמת לא הייתה בסדר אבל מי שאוכל זאת אני וחבל מסממת את עצמי עם אוכל כבר יומיים חבל לי שאני חוזרת למקומות כאלה רעים בגלל פגישה עם עובדת רווחה טיפשה ולא רגישה . תודה שאת איתי

שומעת כמה קשה זה תהליך מאוד לא פשוט ובדרך פוגשים אנשים אטומים לגמרי תחזיקי מעמד דמעה

לא מאמינה כתבתי מגילה לסמויה ונמחק לי מאוד ממהרת כרגע . אז המון תודה לשתיכן שמחה שאתן איתי זה לא מובן מאליו בכלל . ודמעה אטומים זה לא מילה ....

דווקא רציתי לקרוא כלל מה שהיה לך לכתוב בנושא! תנסי לשחזר מאוחר יותר.. חיבוק סמויה אגב, יצאו לי עוגות לפנים איזה כיף השבת חח

קשה לי להסביר אבל פתאום כשקראתי אותך ניראה לי שאני מבינה מה קורה לך מיתוך המילים שלך. את כותבת שאת תמיד אשמה, שאת לא יודעת לכעוס על אחרים, ובעצם את כמו תמיד לוקחת אחריות על ההתנהלות של העובדת רווחה כדי לא להאשים אותה ןלהוציא אותה במצב רע. בנוסף אולי קיים גם החלק של להרגיש שלא הצלחת להביא למצב שהעובדת רוחה תעזור לך ומה שיוצא מיזה הוא שבעצם לא יכולת לרצות את המטפלת שלך ולהגיע למצב שאת מגיעה לשתי פגישות בשבוע, וכדי שהיא לא תכעס עליך את שוב מאשימה את עצמך. וממצב כזה מבולגן, הדרך היחידה להתמודד עם הכל היא להדחיק את הכל כי העומס דול מידי, גם השחזורים, גם העובדת רווחה שלא הייתה רגישה אליך ולא הכילה אותך וגם המטפלת שאולי לא תהיה מרוצה מהמצב שנוצר ושאת לא תוכלי להגיע פעמיים. אני חושבת שהמטפלת תדע מה לעשות ותחזיר אותך לרגש, כי העולם לא יושב על הכתפיים שלך ואת לא אחראית על ההתנהלות של אנשים אחרים, ובטח שזאת לא אשמתך שאנשים אטומים. באשר ללהרגיש זקנה, מן הסתם העומס שאנחנו סוחבות לבד יכול למוטט קבוצה שלמה של אנשים שיתמודדו כל אחד בחלק היחסי של מה שאנחנו סוחבות לבד. עברנו כל כך הרבה שבעומס זה פשוט בלתי נתפס. לכן ומכאן התחושה של הזקנה והמתה מבפנים, כי אי אפשר להכיל וזה אוטם אותנו מבפנים. אישית היה לי כל כך הרבה על הכתפיים תמיד שמגיל צעיר הרגשתי שאני ממש זקנה, ובעצם בגיל ממש צעיר עשיתי דברים שמבוגרים עושים, ולא ילדים, ואני לא מתכוונת רק לפגיעה אלא לכל מה שקשור לחיים שלי.... מאמינה שהדברים יסתדרו בסוף לטובה, ושזה עוד שלב בדרך. אוהבת ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

לא כי זה לא בשביל המטפלת אני רוצה וצריכה שתי פגישות לא אני מאמינה שזה עוד יסתדר לא סיימתי בחלק הזה של העיניין ובכלל לא היא קובעת כי עם אלוהים ועם זה נכון לי יהיו שתיים זה בטוח לי . מכוון והייתי מאוד מאוד מוצפת והיא רק הוסיפה לי עוד עד כדי אי יכולת להעמיס יותר התנתקתי אבל ארוך וקשה יותר הפעם ואני חייבת להחזיר את עצמי למקום מאמינה שהמטפלת תדע טוב מאוד איך לעשות את זה ובנתיים כדי לא לצלול יותר אני מתמללת את זה וחושבת על זה אבל השליטה בשמים ותודה שאת איתי אוהבת ומחבקת

אתן חושבות שיש קשר בין פגיעה למראה חיצוני? כלומר, אם אני בגיל מסויים, אז יתכן או כנראה שכן, תמיד, שמשהו במראה החיצוני שלי, במה שאני משדרת, יראה ככה שכביכול אני צעירה בכמה וכמה שנים מכפי גילי? או שזה רק במידה, ולא "התקדמתי" בחיים מבחינת הדברים שחשובים לי באופן אישי, הישגים, יעדים וכ"ו?

דבר נוסף. הכוונה שלי אל רק למראה פיזי, גנטי, חיצוני, אלא גם ללבוש שנותן רושם של גיל נמוך יותר מהמציאות הקיימת.

אני חושבת שיש איזה קשר למשל, אני אכלתי היום שלוש פרוסות עם שוקולד!ושלוש מסטיקים עגולים כולם בבת אחת! וגם המשכתי ללקק שוקולד מהכפית כאילו ולא הספיק לי כל המתוק הזה ואחכ הייתה ליבחילה . אבל תכלס המראה החיצוני שלי מושפע מהאהבה שלי למתוק שזה לא נשלט לפעמים וזה גם מפצה על המון. סבבה. מחר אני גם מכינה עוגה עם קצפת לפנים. חחחח

מלסמוייה, לבוחרת בשינוי, ולמציאות אחרת. שלוש הנשים הללו מדברות לעניין, ושומרות על כבוד הדדי. ישר כח!

כולנו לפעמים פה לא מובנות כתוצ' מהכעס שלנו ואני יכולה להעיד שהתלקחתי ועניתי בציניות וגם לא לעניין והיו מי שהכילו יותר ומי שפחות ואני אישית מאוד מעריכה ומכל ה-לב את אותן אילה שלא התרגשו מהציניות והכעס שלי בשעת הכאב ונתנו לי להתבטא עד הסוף כפי שראיתי ומצאתי לנכון בשעת הצער הפרטית שלי בפורום. ולכן, תודה כי גם אני לפעמים משתוללת בלי שליטה. ולכולנו כאן מותר לחרוג בעיקר בשעת כאב. אני עוד יותר מעריכה מי שנשאר איתי כשאני ככה ולא ברח! מתבוננת.. תשיכי לתמוך ותמשיכי להגיב בקול שלך, ובדרך שלך כפי שאת מוצאת לנכון הכל בסדר.. (: סמויה

פשוט קפץ לי תמשיכי לתמוך ולהיתמך בכ-ו-ל-ן כרגיל כי כולן חשובות בלי סלקציה כי לכולנו כאב משותף וכולנו פה שוות. אבל כמובן שזה שלך ואת תבחרי לך מה שאת רוצה בסופו של דבר...

נמאס וכנראה הנמאס כבר הפך לנוח למוכר ואני לא מוכנה לעשות כלום כדי לצאת ממנו נמאס מהכל וכנראה יפסיק להמאס רק כשאמות דמעה

מותר לשבת לידך בלי להציק לך ? סתם ככה , רק בשביל להיות איתך , וזהו? איתך תמיד

אתלטיקה קלה בטל'. תדעי לך שיש אנשים עם הרבה כח רצון וגם אם הם נפלו לבור, לא במרחק הרצוי, הם עדיין ממשיכים להתאמן, ואני יודעת כמה זה מתסכל. הם פשוט לא מוותרים.

אז הם לא מוותרים יופי להם

מכירה אותך הם בתוכך וגם ברגעים האלה שהם מרפים יש בך עדין את הכוחות המופלאים אז לא עוזבת אותך עד שיחזרו . איתך בשקט

באמת "פאר היצירה" גם כן שיר (חוזרת מהופעה של ריטה..באמת) הסחת דעת של כמה שעות ושוב זה חוזר נבגדת איך שוב פעם את נבגדת כאילו לא למדת לקח לא עייפת מהחיים, כבר? את לא לומדת שום דבר "מאמינה, מאמינה כאילו זו אצלך אהבה ראשונה.." ציטוט משיר ידוע כבר מזמן לכל העולם ורק את נשארת תמימה תקועה מאחור איפהשהוא שם. סוף ועכשיו בחזרה לריטה ריטה מדהימה עוצמות שבוקעות ממנה בקלות אבל היא מקטינה ומביאה אותה במינימליזם , באינטיליגנטיות מאופקת קצת חבל כי היום רציתי להרגיש את ריטה הישנה עם העוצמות הפראיות של פעם. בעיקר בשיר "שביל הבריחה" http://www.youtube.com/watch?v=Roi8jO91MLE מילים: מיכל ברנט לחן: רמי קלינשטיין כמו ציפור בשבי בין קירות לבנים מסתגרת אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה מן התפילה קורסת אל חלומי הפרוע הייה לי מלך ושבור צמאוני בנשיקה. שם אישה אחרת את ימיך ברוך מציירת טווה את לילותיך בדמי הבוער מקנאה מן התפילה קורסת אל חלומי הפרוע הייה לי מלך ושבור צמאוני מן התפילה קורסת אל חלומי הפרוע הייה לי מלך אין מפלט בשקט גם הזמן לא תמיד מנצח אילו רק ידעתי לסמן לי את שביל הבריחה מן התפילה קורסת אל חלומי הפרוע הייה לי מלך ושבור צמאוני הייה לי מלך ושבור צמאוני בנשיקה בנשיקה

יקרה ציניות באה מתוך הכאב ואת החלטת לשתף בכאב שלך בשיר שכתבת ממעמקי הלב לא בטוח כמה שיתפת בעבר אבל החלטת לשתף אותנו בכאב ובתחושות הקשות... עם הקדמה צינים שמקטינה אותך שמי לב...אולי להבא תוכלי לוותר על הציניות... מגיע לך יותר! תודה על שני השירים מרגשים... מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפעות תקיפה מינית

עד מתי ? כואב לי לבד יד

ומחבקת מרחוק איתך בשקט בלבד אז אולי קצת פחות לבד

http://www.skywriting.net/images/reaching-out2.jpg

מקווה שאת ישנה כעת והכאב שוקט ואת יכולה לנוח מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אם עוזר שולחת חיבוק רך ונעים מקווה שהתחושה תעבור מהר

מה קורה איתך? איך הייתה הטיסה ומה שלום אביך ? ספרי לי יקרה ובנתיים מחבקת אותך מרחוק

צודקת יקירתי , אני כותבת לכם מלוס אנג'לס מהמחשב של גיסתי הטיסה היתה ארוכה ומעייפת מאוד אך בכל זאת עדיפה על טיסנ עם חניות ביניים כך חסכתי 6 שעות טיסה במקום 21 שעות , הגעתי אחרי 15 שעות בטיסה ישירה הדיילים והדיילות של אל על מקסימים האווירה במטוס היתה -שאני כישראלית הייתי במיעוט כלומר , זה די מצחיק להגיד את זה 90 אחוז מהנוסעים דיברו אנגלית כשמתוכם רק 10 אחוז הם אמרחקאים והשאר ישראלים דוברי אנגלית שירדו מהארץ הם טסו חזרה הביתה ללוס אנג'לס ואני לא עברית לא שמעתי כמעט שדיברו שםהייתי דיי עם עצמי במשך הטיסה ועם המחשבות שלי על מה שאני אמצא כאן הספקתי כבר לבקר את אבי והוא חי תודה לאל אומנם מצבו לא קריטי כמו שהיה אבל הוא נראה חלילה כמו פגר שהוציאו מהקבר , מפחיד להסתכל עליו הרופא הוציא לו היום את מכשיר ההנשמה כדי לראות אייך הוא יגיב ואם יצליח לנשום בכוחות עצמו , יותר משעה אי אפשר היה להיות איתו כנראה שבערב אלך אליו שוב הוא לא האמין שאני שם לידו ובכה בדמעות שמעולם לא ראיתי אותו היה מחזה קורע לב לראות אדם בגילו ובמצבו בוכה כך רק מהתרגשות , הרופא אסר עלי לגרום לו להתרגש בגלל הלב שלו נחכה ונראה אייך ימשיכו להתפתח הדברים הלוואי והלוואי שזה יגרום לו לרצות להילחם על החיים שלו ולא לאבד אותם שולחת המון חיבוקים לכולן זה המקום היחיד שבנתיים הצלחתי להכנס אליו אז אשתדל לעדכן מכאן חטולית

כ"כ שמחה לשמוע שאת כבר שם שהטיסה עברה בשלום ושכבר יצא לך להיפגש עם אביך מבינה שמצבו השתפר יחסית למה שהיה קודם?... כ"כ מקווה שהוא ימשיך לצבור כוחות ויצא מהמצב הזה! איתך יקרה שולחת חיבוק גדול וחם מעבר לים שחף

שמחה בשבילך יקרה שהגעת בזמן ושראית את אביך, ובעיקר שהוא התרגש והגיב אליך בכזאת התרגשות שמעידה על כך שהוא שמח לראות אותך. זה מחמם את הלב ובהרגשה שלי הלב שלך ממש ממש נירגש עכשיו. מחזיקה לכם אצבעות יקרה, שאביך יתאושש ויחזור לעצמו. שמרי עליך נשמה, ושיהיה רק טוב. חיבוקים עדינים ואוהבים מעומק הלב, שלך - מציאות אחרת.

זה באמת משמח לשמוע!! קודם כל, שהגעת בשלום והספקת לבקר את אביך כמה משמח לשמוע שהוא מתחזק!! ושאת יכולה לדבר איתו זה ככ גדול !! הרבה מעבר למה שציפיתי ממה שסיפרת תראי כמה הנוכחות שלך מרגשת אותו כמה את חשובה לו כמה רגש את מצליחה להעביר לו ולסובבים אותך. פשוט ... אין מילים לתאר שיהיה לכם המון המון בריאות וימים טובים יחד כל-כך מגיע לך!! אוהבת ושולחת לך חיבוק גדול חוצה יבשות חחח (: סמויה

שמחה שאת שם איתו שולחת כוחות דמעה

ולא יודעת מה לכתוב מתגעגת. ששמחה על אביך,וחשה שנרגעת מעט והחשש לשלומו נרגע.אוהבת מתגעגעת מלא

טוב לשמוע ממך! טוב לדעת שהטיסה עברה בשלום ופגשת את אביך פגישה כל כך מרגשת ליבי איתך עם תפילה לאביך שיתחזק ויתאושש שולחת חיבוק מחזק מחכים לשמוע ממך בשורות טובות אמן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

איזה תגובות חמות , אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכן , אין לכן מושג כמה כוחות אתן נותנות לי ,זה פשוט ,,,,,,,,,אדיר טוב ,היום הרופא של אבי הגדיר את מצבו כ-עדיין קריטי , אך מאחר והוא כבר אינו מונשם ואינו מורדם , חיברו לו באף את הצינורית עם חמצן -כזו מבחוץ לא מבפנים ,היום הוא התחיל לאכול מזון נוזלי כי הצלחתי לשכנע אותו שזה חשוב להחלמה שלו , הוא שתה מה שהיה יכול וכל הזמן הסתכל עלי , זה היה כואב מאוד לראות אותו במצב כזה וגם מרגש ביותר שהצלחתי לשכנע אותו , בגלל מצבו המוגדר לא מאפשרים יותר משעת ביקור אחת , כל כמה זמן הופכים אותו מצד לצד כמו עוף בגריל , (שיצא רך מכל הכיוונים )אני כל הזמן מתפללת שהטיפול בו יצליח ושזו לא תהיה עליה חלילה לצורך נפילה סופית כי חוץ מהניתוק של ההנשמה כרגע הרופאים לא מתרגשים משום דבר , גם לא מזה שהוא אכל היום , מקווה שמחר יהיו בשורות טובות יותר אוהבת אתכן חטולית

ולא נשמעות מה קורה יקרות מה איתכן בנות נפלאות . רק תזכרו שאני איתכם אתן לא לבד מחבקת עם המון אהבה

מוצפת בשעות קטנות של הלילה לא ישנים חיבוק סמויה

מוצפת כל כך מוצפת כמו עכבר שלא מוצא את עצמו בתוך מיכל קטן . עומדת להתפוצץ אתמול חוויתי שוב קושי עצום יודעת שאני קרובה מתמיד מרגישה כמו על חבית חומר נפץ חייבת לשחרר . לא יכולה לנשום לקח לי שעות אתמול אחרי משאפים וכאלה לנסות ולנשום זה פשוט היה נורא עוד רגע אני התעלף ואף אחד לא ידע כולם ישנים ואני כל כך לבד. מבינה היום עוד ועוד דברים מבינה את התפקיד שלקחתי על עצמי חייבת לשחרר אותו לא שלי יותר .פוחדת הפחד והכעס הם הרגשות היותר חזקים כרגע אצלי .מרגישה לבד יש לי רשת בטחון גדולה אבל מרגישה שנמאסתי על כולם שאולי הגזמתי למרות שמאוד משתדלת לחלק את העזרה בן כולם . לילה סיוט וחייבת ללכת לעבודה חייבת להיות שם בשבילם אז באתי לשחרר קצת קיטור ואויר .אהההההההההההההההההההההההההההה תודה שאתן איתי זה לא מובן מאליו

מקווה שתרגישי טוב יותר, בקרוב

לא יכולה יותר איך חיים עם זה עם השחזורים הארורים האלה עם התחושות האלה בגוף שעכשיו עכשיו פוגעים בי שעכשיו אני צריכה לברוח ולא יכולה משותקת שעכשיו כואבת ..יודעת שזה היה לא חושבת שזה עכשיו אבל התחושות שאני מרגישה הם עכשיו מאוד החנק אי היכולת לנשום הנימול בגפיים כמו לפני התעלפות הלחץ בחזה הרצון להקיא זה עכשיו . לא יכולה יותר לתפקד ככה כמה אפשר . וגם עם אני רוצה לשחרר איך אפשר הבעל והילדים כמו ראדר מה קורה איתי בעבודה צריכה לתפקד ולא יכולה להתפרק אני נגמרת לא מבינה איך שורדים את זה . ומכירה את כל המנטרות זה יעבור זה תקופה כזאת מפנימיםועוד בלהבלה בלה ...סליחה כן אין לי כוח לכל זה אני המצאתי את החשיבה החיובית רוצה לצרוח כמה רע לי ושאף אחד לא יגיד לי שזה יעבור בנתיים אני בגהנום גם עם יש גשר לגן עדן יש לי עוד דרך ארוכה לעבור כשאני צריכה לתפקד . אז באמת תודה לכם שאתם איתי בתוך הכאוס הזה

זה כמו להגיד שאת מרימה ידיים ואני יודעת שאת לא, נכון? בהחלט מאוד קשה לעבור את השלב הזה אף אחד לא אמר שקל להילחם בשדים ושלא יוצאים משם פגועים במלחמה כמו במלחמה תמיד יש נפגעים במלחמות שלנו רק אנחנו יוצאות נפגעות ככה זה בחיים אז תחזיקי מעמד יפה שלי ואני מלוס אנג'לס שולחת חיבוק גדול

התפלקה לי התגובה לפני שכתבתי אותה, סליחה על זה. את צודקת בכל מה שאת אומרת. אמנם את לא ניפגעת כרע אבל את הפגיעה עצמה הדחקת ואת משחזרת אותה עכשיו. והדחקת כי לא יכולת להתמודד איתה כילדה, למרות שעברת אותה רק שם. (לא חידשתי כלום) את הרגשות הדחקת כי ילדה לא יכולה להתמודד עם רגשות כל כך כואבים ומבלבלים, ועכשיו את חווה את הרגשות מישם בפעם הראשונה. לכן את כמו חייה את הכל מחדש. ויחד עם זאת יש בך גם רגשות אחרים לא רק כאב, והם יתאזנו עם הכאב ואת תרגישי גם את הרגשות היותר טובים. רגשות הם תחושות שרוצים לפרוק מהגוף והדרך לעשות את זה היא להרגיש אותם ולבכות, לצעוק או לצחוק אותם החוצה. נידמה לי שאת עושה את זה ומכאן תבוא ההקלה. אוהבת אותך המון ויש עוד המון אנשים שאוהבים אותך. תכילי ותםנימי את האהבה הזאת פנימה והיא תיתן לך כוח לשחרר את הכאב החוצה. חיבוק אוהב מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

מצטערת על תחושת ההצפה מקווה שהקיטור השתחרר ושיחרר יקרה ...היום אני בוחרת אחרת את בחורת בשינוי ולכן הכנוי עם כל המשמעות שלו ושל כל הדברים שכתבת... אני איתך מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שום דבר מיוחד חוצ מ אני שונאת אני שונאת אני שונאת אני שונאת אני שונאת את? אמא שלי שמוחקת אותי, את הסיפור שלי משגעת אותי בטל' של: "הייתי שבוע באילת וואוו" אמא יקרה! איך את ישנה בלילה ככה בכיף בלי נקיפות מצפון זהו? שכחת אותי זרקת אותי השארת אותי מאחור ומה איתי? אני זאת שצריכה לשקם את חיי, לסבול מסיוטים מפלאשים מפוסטים ומכל ה הגועל הזה. לשגע את קווי החירום ואת? את נהנית לך באילת.. תהני לך בכיף, למה לא רק אללללללללללללל אלללללללללללללללל תתקשרי אליי להשוויץ אלא אם כן את רוצה לעזור לי בטיפול בתמיכה בלא יודעת מה! גם מוחקת אותי מול הפנים! מול הפנים ! אין מיש ישמע אותי עד שאני לא יתפוצץ בעצבים! הייתי אומרת עכשיו כמה דברים בחסות ההודעה האנונימית שלי אבל.. למה שזה ייצא עליכן בא לי להתפוצץ עליה אבל רק הבריאות שלי נהרסת כתוצ' מכך אהההההההההההההה אני מחכה לשעת נקמה! לשעה שהיא יומאחד תצטרך אותי ואנננננננננננננני ללללללללללללללללללאאאאאאאאאאאאאאאאא אהההההההההההההההיההההההההההה שםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!!!! בדיוקק כפי שהיא לא שם בשבילי בכלום אז למההההההההה את מתקשרת אליי מה את רוצה ממני????????!!!!!!!!!!! מה?! היא יודעת הכל עכשיו ולא נותנת לי כלום בכוונה! אז מה היא רוצה ממני? אוהווווווו הנקמה זועמת בתוכי , והכעס משתולל שוב אני מוצפת אני לא מבינה איך אפשר להישאר אדישה נוכח מצוקה ידועה של ביתך שלכל העולם היא נרתמת ועוזרת אבלי , אין פירור אין נחמה מחכה לנקמה!

יקרה ואהובה תוציאי תשתפי ומותר לך גם לגדף ולהשמיץ היא לא יכולה לעשות לך כלום כאן ואנחנו נחזיק מעמד תחת כל גידוף . תפסיקי לצפות ממנה אז לא תיתאכזבי יקרה שלי ואהובה היא לא שווה את הכאב יש לך חיים נהדרים אחרים את לא צריכה אותה היום היית צריכה אותה אז לא היום שחררי חיתכי את חבל התבור . אוהבת אותך ומחבקת

שאני רוצה לחתוך את זה כבר מזמן! (חבל הטבור שאמרת) אני רוצה לחתוך את זה כבר מזמן!! אבל אני לא יכולה ה-א לא נותנת לי ללכת היא תופסת אותי כמו שהיא רוצה ומתקשרת אליי מתי שהיא רוצה ונפגשת איתי מתישהיא רוצה ואני עושה כלללללללל מה שהיא רוצה בלי להתנגד כמו בובה על חוט אני מזמן הייתי עפה, מתחפפת זה מה שאני מנסה לעשות כבר מלא זמן אך לא מצליחה הא בכל זאת רוצה אותי אחרי הכל אני ביתה תשחררי אותי כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא לא נותנת י ללכת אי אפשר אי אפשר! לכן אני כועסת כל-כך

שאת את צריכה להתנתק ממנה לחלוטין. לצבור כוחות ורק אחרי שתרגישי יותר טוב עם עצמך וסוג של "בת אדם חדשה", אז אולי תצרי אתיה קשר ותראי לה שאת בסדר ושהיא לא מפריעה לך בכלל, שאת הסתדרת בעצמך. ואז כשתחזרי ליצור איתה קשר, את כבר תהי בעמדת כח מולה. הגאווה שלך בטח תציק לה.

הכעס בנושא עוד ממשיך להשתולל באתי אליה ונתתי לה מתנה את האפשרות לזכות בי חזרה את המקור לבעיה (אני שמעולם לא הבינה עם כל המעשים "המטורפים" שלי) ישר לתוך ידיה נתתי לה את הפתרון, מול הפנים אני באתי אליה ונתתי לה את זה אבל היא זרקה לי את זה בחזרה מצפצפת ובכן, זאת הייתה הזדמנות של החיים לעלות על הרכבת ולשקם את היחסים עכשיו, זה הולך ונעשה א-ב-ו-ד!! גמרנו והיא אפילו לא מצטערת על-כך אבל אני עוד יגיד לה את זה ש..בגלל איטזה סיבה טפשית של כבוד היא בחרה לוותר על כל זה? עליי? קשה להאמין אבל כן והיא לא תקבל אותי יותר בצורה שנוח לה !! מעכשיו אני מתחילה להכתיב את העניינים ולא, לא תהיה הזדמנות שנייה כפי שנתנה בפעם ה-ראשונה איך הגשתי את הלב שלי על מגש ושוב נ-ב-ג-ד-ת זה לא יקרה יותר מבטיחה!

אני לא יודעת אם אני צודקת אבל בהרגשה שלי את לא מוכנה לוותר עליה כי למרות הכלל ואף על פי כן את רוצה שהיא תהיה לך האמא שאת כל כך רוצה. את לא מתנתקת מימנה כי יש בך עמוק עמוק בפנים את התחושה שזה עשוי לקרות. את לא מוכנה להתנתק מימנה כי הפחד שלך הוא שאם תתנתקי לא תדעי אם היא משתנית או לא. ומה שקורה הוא שאת מייחלת לשינוי הזה ולכן לא מתנתקת מימנה אבל מתאכזבת כל פעם מחדש כי היא כמו מרמה אותך ולא משתנה למרות כל ההצגות שלה, ואת כועסת על עצמך שאת ממשיכה לייחל לרגע שהיא תשתנה ומתענה כל כך בגלל זה. הדבר האחד שיכול להקל עליך בהרגשה שלי הוא, לזרום עם מה שיש, לקבל את כל מה שיבוא כפי שהוא, ולהרפות ולשחרר את הציפיה כדי שלא תתאכזבי. ואולי כשתרפי מהרצון הכל כך מובן שלך שהיא תשתנה, זה פחות יכאב ויהיה מוכל על ידך קצת יותר בקלות. שולחת לך חיבוק ואם מה שכתבתי לא מדבר אליך זרקי לפח. שלך - מציאות אחרת

גם אם מכינים את את הלב ומאלפים אותו לא לצפות-ולא להתאכזב זה לא עובד כי כשאת מרפה במיוחד שאת מרפה! מישהו מחכה לך בפינה ובוגד בך ובאשר לה.. כפי שאמרתי, היא פיספסה את ההזדמנות הזאת כך שלא יהיו יותר וגפם אניי אהיה בטוחה יותר

אמא זו מילה טעונה הרבה כעסים ואכזבות כאב וחסך גדול מצטערת שכך את מרגישה מבינה את הלבד והכעס מקווה שאת הטיפול ויכולה לעבד ולשחרר את הכעסים ויש מי שמכיל את מוזמנת להשאר ולהיות חלק מהפורום לשתף בקצב שלך להיות פחות לבד כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מרגישה מובסת ומושפלת ובעצם ממשיכה עם אותם דפוסים שאני מכירה. צריכה רק לרצות את כולם כל הזמן. לעשות הכל כדי שיהיו מרוצים מימני, ואם זה לא מספיק, להשתדל יותר. ואני עושה הכל ועל הדרך מוחקת את עצמי. הכל כל כך מטלטל, כל כך מזעזע, נישבר לי הלב כל פעם מחדש. מרגישה שלא רואים אותי כי אני לא רואה את עצמי. כי הכי חשוב שכולם יהיו מרוצים, גם אם זה בא על חשבוני, גם אם אני מרגישה ניפגעת. אין מקום להרגשה שלי ולתחושות שלי, כי כולם מסביב צריכים להרגיש טוב. אבל מה איתי?????????????? אין לי אוויר, כבר לא נושמת. העיקר שכולם ירגישו טוב, שלא יפגעו, שלא יסבלו.... אני יכולה תמיד להשאר בסבל, כי אני למודת סבל ומכירה רק סבל והמון, ואולי עוד קצת.... מה זה משנה ולמי, הכל על מזבח הצדק, כדי שכולם יקבלו את מה שהם רוצים וצריכים, שאף אחד לא יפגע ולא ירגיש רע. ואני, למי איכפת מימני בכלל ואת מי זה מעניין. גם אותי לא, כי אני רגילה לסבל, לא חייה בלי סבל, מתה מבפנים אבל מה זה משנה? העיקר שאני כאן כדי לרצות את כולם. הכואב כל כך הוא שנמאס לי לסבול, לא רוצה לסבול יותר, אבל מן הסתם זה הנתח שקיבלתי בחיים המבובזים והמעיקים האלה. נימאס לי, רוצה להתנדף, במילא לא ירגישו בהבדל, רק יהיה כאן פחות סבל. הרבה פחות סבל, כי יש בי המון סבל..... סליחה על המגילה המעיקה, אבל לא היה לי איפה לפרוק את זה, ובעצם לכתוב את כל זה הציף אותי עוד יותר. מן הסתם מבוזבזת כאן וחסרת תקנה. מציאות אחרת

אין לי מילים כרגע אבל קוראת ואיתך רות

תודה שאת איתי. שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

וכואב לי כל כך את עושה תהליך כל כך מבורך וקשה ומפותל ועדין את לא רואה את עצמך . את ח ייבת לראות את עצמך ועם משהו כל כך קשה לך תמללי אותו שתפי שאת לא אוהבת את זה שאת לא מוכנה על תעשי דברים מתוך הכרח תמיד תחשבי מה יקרה יכעסו עלייך או קיי זה מפחיד נכון אבל זה לא הכעס של אז .לא כל האנשים כועסים כמו הפוגעים בנו אוהבת ומחבקת ורוצה שתנסי להבין לא כל מי שאומר לך את דעתו כועס ולא כל מי שאת תגידי לו את דעתך כועס . איתך בכל מצב מחבקת המון

תודה על המילים החמות ותודה שאת איתי. כנראה שמה שמפעיל אותי הוא שאם אני לא אתנהל כמו שאני מתנהלת, זה יפגע באחרים. חוויתי יותר מידי פגיעות על רקע זה "שפגעתי" ושמתי את זה במרחאות כי מה שלא יהיה לא הגיע לי שיפגעו בי כל כך. יחד עם זאת כשאומרים לי שאני פוגעת החיבור המקולקל הזה לא מאפשר לי לחיות כמו כולם, כי הנקמה בפתח.... זה חיבור מקולקל שיש בי. כדי שלא יפגעו מימני אני עושה את הכל ומבטלת את עצמי. ויחד עם זאת לעיתים זה מרגיש שהגבולות שלי לגמרי ניפרצו, כי אני עושה דברים בכוח ותוך המון המון סבל. איך שאני לא יהפוך את זה, זה פשוט רע. אוהבת אותך יקרה ותודה על המילים החמוצץ חיבוק אוהב מכל הלב, שלך מציאות אחרת

כואב לקרא ולדעת שמצבך לא השתנה בכלל שאת עדיין חייבת לרצות את כל העולם ןאמא שלו גם כדי שיהיה לך קצת שקט תגידי מאמי שלי, מה יקרה אם תפסיקי לרצות את כולם? תתחילי לנשום? אז אולי זו התשובה שלך לסוף הסבל שלך ! את לעולם אינך מבוזבזת רק האנרגיות שאת משקיעה באחרים במקום בעצמך שולחת חיבוקים מאמי מלוס אנג'לס

תודה יקרה על התגובה ותודה שמצאת בך את הכוחות לכתוב למרות המצב העדין והכל כך טעון שבו את נמצאת. לא יכולה להיות במקום שפוגע באחרים, זה הרבה יותר גרוע מי רק לרצות אותם. ובכל זאת אני לא רוצה כבר להיות במקום הזה, אלא כשזה קורה כשאומרים לי שאני עושה משהו שפוגע, אני לא רוצה להחות שפ כי זה מכניס אותי לאימה וכאב ההכי תהומיים בחיים שלי. מה שנוסף עכשיו הוא ההרגשה שכשאני מרצה אנשים אני כמו עוברת פגיעה ושהגבולות שלי ניפרצו, ואני לא מסוגלת להכיל את זה. מחזיקה לך אצבעות נשמה, שהכל יהיה בסדר עם אביך ושתהיה לך חוויה מתקנת איתו ושהות נעימה בלוס אנג'לס. שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת.

כדי לא ליפול ,אחרי שבוע של שקט ועשייה הזדחלה לה בסופ"ש רות האמיתית ,ניסיתי להקיא אותה ממני והקאתי והקאתי ושוב ושוב עד שכנראה איבדתי קצת את ההכרה כי בבוקר מצאתי את עצמי על הרצפה . הגוף שלי שבור ,מקווה שהשגרה תאפס אותי. רות

היי יקרה. לא הבנתי מה רע ברות האמיתית ולמה את רוצה להקיא אותה מיתוכך? את מוכנה להסביר? לשתף? בנתיים שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

אוהבת את רות האמיתית כי את מיוחדת ועדינה ורגישה וטובה . ואל תחשבי עלייך דברים רעים את מופלאה אבל יש בך דפוסים מאז כמו ההקאה או קיי ורות המקסימה נלחמת עם זה ולפעמים נופלת נכון אבל קמה ומנסה שוב -את אמיצה ומקור להשראה על רוח לחימה מופלא איתך מחבקת לאורך כל הדרך

צר לי לשמוע על סוף שבוע קשה כזה יאן לך ממה לברוח נראה שאת לא מכירה את עצמך מספיק טוב כדי לדעת שאת מספיק טובה בכל המובנים נפילות יש לכולם שולחת חיבוק ממרחקים עד אלייך

טוב , ה-"שיפור" כמו שחשבנו לא היה בדיוק שיפור כי אבי עדיין מורדם ומונשם ביום ראשון ב-1-בלילה אני טסה 15 שעות טיסה ישירה כבר אמרו לי שיושבים במטוס כמו סרדינים וצריך כל כמה זמן לקום להתהלך מקווה שיהיה בסדר שהטיסה תעבור בשלום ושאספיק לראות את אבי עדיין בחיים גם אם הוא מורדם ומונשם מי יודע אולי יקרה נס ומשו טוב יקרה הלוואייייייי להתראות לכולן אוהבת אתכן מאוד תשמרו על עצמכן אתן כולכן בליבי אתגעגע אליכן מאוד בייייייי אבאל'ה,,,,,,,,חכה לי ,,,,,,אני באה,,,,,,,אל תמות,,,,,,,,

להתראות חטולית יקרה! אחכה לך ואחשוב עלייך ועל המפגש המרגש עם אביך כמה עצוב שאולי תהא זאת פרידה אלא אם כן יקרה נס אך לפחות את תהיי איתו שם ברגעיו האחרונים והוא ירגיש אותך זאת סגירת מעגל מופלאה מתרגשת בשבילך!! אוהבת אותך, יקרה שבת שלום סמויה

מאחלת לך שיקרה הנס שאת כל כך מייחלת לו ואביך עוד יחזור לעצמו ויתאושש. מחזיקה לך אצבעות. מקווה שלפחות עוד תזכי לראות אותו בחיים ולדבר איתו, להגיד לו את כל מה שהיית רוצה לומר לו, שתספיקי. תשמרי עלייך יקרה הכי בעולם. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

כתבתי פעמיים וזה הלך ... אז מתפללת בשבילך שמצבו של אבא ישתפר שיקרה נס ושתצליחי להגיע אליו ולסגור מעגל איתו . אוהבת ומחבקת ואנחנו תמיד כאן בשבילך

שבת של שלווה ואהבה שבת של שמחה שבת שבה האור יראה לנו את הדרך שבת של תפילה שדברים יסתדרו שבת שנזכור בה לפתוח את ראשינו ולבבינו לשפע שמחכה לנו שבת של הודייה על כל התהליך שאנו עושות קשה אבל בשבילנו שבת של יחד שבתשנוכל לראות את הטוב בחיינו ולא את הרע שבת שבה יתגשמו רצונותינו שבת של אהבה עצמית ומצרפת לכם שיר מקסים לדעתי http://www.youtube.com/watch?v=OzyvrLZaX_8

אמן על כל הברכות שבת שלום יקירה

מרגשת שכמוך, איך את עושה את זה? בתוך כל כך הרבה כאב וקושי מצאת בך את הכוחות לאחל כל כך הרבה ברכות נוגעות ומשמעותיות. מדהים ומקסים ומרגש עד מאד. מאחלת לך שכל מה שכתבת יתגשם לך, שכל מה שאת רוצה לעצמך יתממש ותמצאי את השלווה שאת מחפשת בדיוק כמו שאת רוצה אותה. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. שבת שלום לך ולכולן/ם. שלך - מציאות אחרת

והרבה אין לי נשימה אבל אני לא מנותקת ממי שאני איתו והוא איתי וכן חושבת עליכן ורוצה שיהיה לכולנו רק טוב. מאמינה בטוב אני טוב את טוב כולנו כאן טוב ....אז יודעת שמגיע לנו טוב ורק אנחנו צריכות לאפשר לטוב הזה להיות איתנו .

כל כך הרבה שנים למדתי לנעול את עצמי- לסגור את הכל בפנים-עמוק- עם הרבה מנעולים שאי אפשר לפרוץ אותם- מרוב הרגל כבר לא מחוברת למה שהיה- הגוף מרגיש- אבל אני... במקום של ניתוק- בטן נפוחה וכואבת כמו בחודש התשיעי- ולא מרגישה כלום בנושא "הזה"! מתסכל אותי-מרגישה תקועה -וזהו- ואני ממשיכה את החיים כאילו שום-דבר לא היה-ממלא את היום עד אין זמן-שניה- להיות-לנשום- להיות מחוברת- ואני מתפרקת מ-כל הזמן לברוח- להיות בשליטה מלאה- אין לי את עצמי-הלכתי לאיבוד-לא מצליחה לאסוף את מליוני ההתיכות-

יקרה כל כך מבינה מה שאני עשיתי זה קודם כל התחברתי לגוף רשמתי תחושות ראיתי את האיברים בצבעים בהרגשה שלי איך הם שמחים כואבים וכאלה. ואחר כך עובדת על הפחד מימה את פוחדת שיצא למה את פוחדת מה מלחיץ ואז לאט לאט השליטה משתחררת לא כולה אבל קצת . אין לנו יותר מה לפחד אנחנו לא נפגעות היום . אוהבת חיבוק מעודד

תודה על ההבנה-זה נכון- מה שאני חווה רוב הזמן היא פחד- שאי אפשר לתאר-יודעת ש"זה" לא קורה לי היום(שכלית)- אבל הרגשות לכודות בתוך הגוף-ו זה לא נותן לי מנוח-לשניה- בנוגע להתחברות לגוף- אני מתעמלת-מרימה משקולות-רצה-ומסתכלת במראה כדי להפנים שיש לי גוף-ולא מצליחה להתחבר!-

מאד מאד מבינה אותך ואת הקושי להתחבר לגוף שלך. הגוף הזה אוצר בתוכו את כל הפגיעה, את כל מה שקרה לך. הפחד לשחרר הוא פחד להתפרק למליוני חלקים ופחד שלעולם לא תצליחי לאחות את כל החלקים. הפחד הזה מאד מובן ולגיטימי, אבל היפה בכל העניין הזה הוא שלמרות כל מה שקרה וכל מה שעברת, הגוף שלך נותר שלם ונותר שלך. הפחד להתחבר לגוף הוא הפחד להרגיש את הכל ועל זה את משקיעה את כל האנרגיות שלך. העניין הוא שכדי להרגיש טוב חייבים להרגיש גם את כל הרע ולשחרר אותו מיתוך הגוף החוצה. רק כך אפשר ואין דרך אחרת. להשיג את זה בשבילי היה להפנים שאף אחד כבר לא יכול לפגוע בי יותר ושלספר ולשחרר את הכל החוצה לא יפגע בי אלא ירפא אותי.שזה יכאב נורא אבל אחרי הכאב ורק אחרי הכאב שבשחרור תבוא ההקלה. שולחת לך חיבוק עוטף מכל הלב, איתך, שלך - מציאות אחרת

מוצפת כל כך הרבה דברים בבת אחת ואני מתנהלת כמו בתוך כדור בתוך בועה שעוד רגע תיתפוצץ מנסה לשמור על חיים רגילים להיות שם בשביל כולם אבל... דברים חדשים צצים אמיתות חדשות שמכות בראשי אנשים נוספים שפגעו בי משפחה דפוקה איך חשבתי שהיינו משפחה נורמלית חברות שלי קינאו בי שיש לי הורים כאלה סחבקים שמחבקים ועושים צחוקים והכל היה שקר אחד גדול בית איכס בית פויה מרגישה שאני שוחה בביוב של עצמי עם פה פתוח נגד הזרם לחפש את המקור כדי לסגור אותו אחת ולתמיד קשה מגעיל מסריח הולכת לישון עם זה וקמה עם זה האמת מתחרפנת לא נושמת רוצה להעלם ולחזור ושיספרו לי על סרט רע שהיה כאן כשלא הייתי אבל זה הסרט שלי זה סרט חיי ואני הגיבור הראשי. אל תעירו אותי בבקשה אל תפתחו לי את העיניים כשהוא מת הלכתי אחרי האלונקה וצחקתי לא הפסקתי לצחוק שגם ברגע האחרון שלו הוא דופק את כולם ונותן להם לסחוב אותו כל כך רחוק והוא היה גדול 12 שנים שהוא איננו 12 שנים שדברים מבעבעים 12 שנים שהסיפור עם אחי התחיל להטריד אותי למרות שזכרתי את השנתיים האלה כל חיי .ורק עכשיו אני מתאבלת עכשיו מת בי אבא שלי עכשיו הוא איננו . מוזר איך עובד המוח שלנו כל כך הרבה שנים וגם עכשיו זאת רק הידיעה שזה היה וחלקי תמונה בלי פנים כותבת כאן בכוונה כדי לראות ולהתחיל להפנים להפסיק לפחד ממנו מותר לי לספר אני כבר גדולה לא שואלת אותך מה תעשה לי תכה אותי אתה כבר מת מת מת עדין פוחדת אבל מתגברת ... תודה שאתן כאן בשבילי זה המון ...ולא מובן מאליו

רוצה להגיד לך שני איתך- קשה לי להגיב מעבר לזה- חיבוק אם זה מתאים

כמה זה קשה וכמה אני מטרגרת אותך כי אנחנו יושבות על חבית חומר נפץ שעומדת להתפוצץ ..תודה שהגבת זה כל כך מחזק ואני יודעת עד כמה זה קשה לך מעריכה מאוד ...וחיבוק אוהב גם לך

רק רוצה לומר לך שאת מאוד אמיצה לא פשוט להיות במקום שלך ולא מובן מאליו כל מה שעובר עלייך מחזקת אותך מכאן עדיין היום תחזיקי מעמד יקירה את עוד תצאי מזה אני יודעת שבת שלום

עוד לא נסעת חומד מה שלומך ? מה שלום אבא ? חיבוקים לעידוד והרגשה טובה - איתך

מצטערת על ההצפה ברגשות הקשים מהבית..[ וכאילה זכרונות קשים מאוד מבינה כמה קשה להיות "שם" אבל תזכרי שאנחנו כאן איתך תמיד שולחת לך חיבוק, יקרה... סמויה

זה מחמם את הלב

יקרה, כל כך מבינה אותך ואת המקום המטלטל הזה שבתוכו את נמצאת עכשיו. ולמרות הקושי והאימה שמציפה אותך את כל כך אמיצה. מסתכלת על הדברים ומספרת אותם למרות הפחד, למרות ש" אסור " ומתגברת על התופת בכל כך המון כוחות, פשוט מעורר השראה. יודעת שקשה עכשיו ומציף, אבל עצם הכתיבה של הדברים וההתבוננות עליהם בעיניים מפוקחות פשוט מדהים. לקח לי יותר מ-עשר שנים עד שהייתי מוכנה לעמוד מול האמת שלי ולדבר אותה. הייתי מוצפת ולא יכולתי לשחרר כלום ורק שקעתי כל הזמן יותר ויותר עד לסכנת חיים ממש. ואת אומרת בכל כך הרבה חוכמה וצודקת שמותר לך לספר הכל והוא כבר לא יכול לפגוע בך יותר. בשבילי עד היום כשהוא כבר יותר מ- 17 שנים באדמה, עד היום אני לא מרגישה מספיק בטוח, הוא מגיע להכות אותי ולנזוף בי בסיוטים...... אוהבת אותך יקרה ואיתך תמיד בכל ליבי, מחבקת אותך ושולחת שלל של חיבוקים אוהבים ועוטפים. שלך - מצציאות אחרת

אני עושה דברים מתוך ההגיון והידיעה הברורה שככה זה צריך להיות . מבחינת הרגש אני כמו בבונקר מפחדת חסרת אונים ומבולבלת בטירוף לא מבינה לא מאמינה זאת טלטלה גדולה מאוד ומצד שני שקט כאילו ידעתי תמיד רק הייתי צריכהאישור כאילו לא מופתעת לא חדש. אוהבת אותך ותודה שאת איתי זה לא מובן מאליו

כי כל פעם שהן נוגעות באדמה וזה כואב אז הן פשוט מתנתקות להן בקלות מהקרקע למקום לגמריי אחר.. (: http://www.youtube.com/watch?v=QCQTr8ZYdhg&feature=related

אין על הפינק פלוייד .....תודה וחיבוק שנמצא את השלום בנפשינו בלי להתנתק מהעולם מהחיים

נהדר להיות ציפור כי היא לא נוגעת בכאב אלא מרחפת מעליו לא מבינה בכלל מהו עפה רחוק מכל הדברים הארציים שקושרים אותנו לאדמה ומכריחים אותנו להיות שם ולכאוב בסופו של דבר כיף להיות ציפור. סמויה

בתוך ההתמודדות שלי גיליתי משהו מאד מפתיע או לפחות אני הופתעתי מהגילוי הזה. גיליתי, הבנתי ויישמתי את התובנה הזאת. והעניין הוא שרק כאשר הסכמתי מיתוך הבחירה שלי והחופש שלקחתי לעצמי להרגיש את הכל, יכולתי להרגיש את כל הכאב אבל במקביל גם יכולתי להרגיש את הטוב. כל עוד פחדתי להרגיש את הכאב לא יכולתי גם להרגיש את הטוב. ובזה בעצם כל העניין. אי אפשר לבחור להרגיש רק חלק מהרגשות. או שמרגישים את הכל, טוב ורע, עד הסוף או שנתקעים עם הרע, כי במצב הזה הטוב נעלם והולך לאיבוד. בעצם כשמגיעים למקום הזה זוכים בחופש שעליו את מדברת..... כי הרגשות נמצאים כולם בתנועה, טוב ורע ביחד, ובעצם ככה זה בחיים, טוב ורע, אין רק טוב או רק רע, יש את הכל. חיבוק יקרה, שלך - מציאות אחרת

מעבר לשחפים וחלומות יש משהו מאוד חכם במה שאת אומרת שכאשר מגיעים לנק' בה יכולים להרגיש את הכל אז זוכים בחופש.. מעניין! (: סמויה

ולא אנחת רווחה.. שוב, מוצאת תצמי עם הילד האמצעי בטיפול אצל-פסיכולוגית כן כן הבן שלי יודע לעשות את זה (בניגוד אליי) הוא יודע להתריע, לרקוע ברגליים, להביע כעס, להתחבא זא, להביע התנהגות חריגה לא טוב לו בביהס כבר מתחילת השנה בשבוע שעבר דיי , ביקשנו העברה לא רוצה יותר ביהס עם חינוך למצויינות, ביהס יותר מידי מרובע ותבניתי והוא ילד ככ........... אפשר לומר אחר ושונה עם ייחוד עצמי, משלו. אי אפשר להכניס אותו לאף תבנית. והקטנצ'יק הדעתן מסרב! וזה בעייתי דווקא בביהס כזה. למרות הישגיו המצויינים. זה לא זה.. אז החלטנו לוותר על ביהס המצויין הזה. סופית. הילד מאוד מאושר מהחלטה. למעשה זוהי החלטה שלו! ובכז ניגשים איתו לייעוץ לבדוק מה מפריע לו להיות תלמיד כמו כולם. כל מה שאני לא ידעתי לעשות כדי להתריע שמשהו לא תקין אולי בעצם נאסר עליי!! בילדותי כזה חמוד הוא יודע איך! עכשיו אני מבינה כמה נאסר עליי להביע. יופי. ו..עכשיו אנחנו הולכים לפסיכולוג החל מהיום.. כולה שנה א' וכבר ככ הרבה בעיות מושעה על בסיס יומי לא מוכן להיכנס לשיעורים,חלק מהיום מסתובב במסדורונות, מפריע ובכלל להיות תלמיד כמו כולם. רק במבחנים הוא מוכן כי בקלות הוא... אז אנחנו חייבים עזרה כי בבהס לא מכילים תלמידים כאילה. ועוד בא'!! וככה זה יתחיל- יתחילו לבדוק מה לא בסדר עם הילד ואז כמובן, יגיעו אליי ואני אהיה בטיפול. ככה,, כמו שהיה במ. להתפתחות הילד. טוב, מהר מאוד מצאתי את עצמי בפגישות מול ה.. אוףף. היום הייתה לנו פגישה שהבאתי תילד ואני ...ממש לא בא לי להיכנס לשם אבל בשביל הילד.. מהר מאוד היא תגלה שאמא היא לא ממש ...אבל בואו ניתן קצת לזמן לעשות את שלו ולבדוק כמה זמן ייקח לה להבין את זה. יופי סמויה. שוב פעם שם., חשבתי שעברנו תמכון מזמן..

סמויה יקרה, את בהחלט אמא טובה. אמא שרואה את הילד שלה ומתייחסת, אמא שעושה הכל עבורו כדי לעזור לו. מה שיחרט בליבו של הילד הוא שאמא שלו הייתה שם בשבילו. בהרגשה שלי, זה כל מה שצריך. זה מה שהילד צריך וגם מה שאת צריכה, וזה רק ישתפר, כי אתם לא מתעלמים מהבעיה אלא מטפלים בה. זה יקח את הזמן שלו, אבל יהיה בסדר בסוף. כל הכבוד לך. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

תודה על הדברים! שולחת חיובק לך יקרה.. סמויה

תראי איזו אמא נפלאה את הילד שלך מרגיש מספיק בטוח להביע קושי את שבאה ממקום שהשתיקו אותך בילדות נותנת את החופש לילד שלך חופש לבטא את הכעסים את הקשיים זה ממש לא מובן מאליו!!! את מגדלת אותו הרבה יותר טוב ממה שגידלו אותך ואני גאה בך אמא נהדרת שכמותך!! מחבקת דמעה

גם את אמא נהדרת לבנותייך אני יותר מבטוחה!! שגם את מגדלת אותן לגמרי אחרת ממה שגידלו אותך ואת גם שם למרות הקשיים שורדת בשבילן!! אני ככ משתדלת להפריד את כל מה שעברתי אני לבין מה שמקיף אותי בהווה. לא תמיד זה קל . למרות כל מה שיש סביבי אני לפעמים נמצאת "שם" ואף אחד לא שם לב כי יש לי הרבה הגנות ומסכות שעוזרות לי בכך. יש האומרים שמשפחה היא יצירה אז אני בוחרת מה לצקת לתוך היצירה שלי כפי שאני תופסת אותה.. ואני גם נהנת ממנה כי אני יוצקת לתוכה הרבה ככ הרבה ממני אני ולא ממה שעברתי. שולחת לך חיבוק יקרה גם את אמא נפלאהכ, אני בטוחה שולחת חיבוק סמויה

ושלא תחשבי אחרת את קשובה לילד את עוזרת תומכת את איתו מה עוד ילד צריך מאהבה והכלה השאר הכל שטויות עם יש את זה לא צריך כלום יותר חיבוק

יש לך את הכשרון המבריק הזה תמיד לרדת על עצמך להוריד מערכך ולהפוך את עצמך לבעייתי יקירתי יש לי חדשות עבורך אילו גדלת כמו שאת מגדלת את ילדייך היית כיום במקום אחר לגמרי מקום הרבה יותר טוב אמא משקיענית כמוך ודאגנית כמוך הלאוי שהיתה לך קומי נשמה קחי אוויר אתם תתגברו גם על מכשלה הזו מבטיחה לך שבת שלום

על נדיבות ליבך! חיבוק סמויה

מורידים לו כנף אחת ואומרים לו זבוב תעוף ואחר כך מורידים לו עוד כנף ואומרים לו זבוב עוף אבל אין לו כנפיים והוא נופל בחבטה לארץ לא מצליח לקום רצף של דברים נותן לי להרגיש כמו הזבוב הזה חיים מלאי אתגרים נאמר בציניות כמובן

לדעתי את צריכה ליצור לך סביבה מגוננת, אם זו עזרה אישית, מקצועית, אם זו סביבת חברים חדשים, אנשים חיוביים שיועילו לך ולא להיפך. את יכולה להפוך את הכנפיים האלה לפלדה, וגם פלדה צוברת חלודה, אבל אולי לא נשברת.

אני מרגישה שאכן תלשו לנו את הכנפיים ומצפים מאיתנו שנעוף גבוה ולא ניפול. יחד עם זאת אני מאמינה שיש בנו המון המון כוח ויש ביכולתינו להדביק לעצמינו את שתי הכנפיים בחזרה..... שולחת לך חיבוק אפ זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

גם כשזה נאמר בציניות יש בזה המון מן האמת שבת שלום

מענין מה קורה אם מתחילים לצרוח ולא מפסיקים עד שאין אויר עד שמתים?? זה כל מה שמתחשק לי לעשות דמעה

אי אפשר.. דמעונת, מכס' מה שיקרה זה ...שנהיים צרודים צרודים ואז מאבדים את הקול אולי אפילו לכמה ימים. מבינה עד כמה קשה לך, וכמה הצרחה הזאת שרוצה לבקוע מתוכך כואבת. אז תצרחי את הכאב הזה חזק חזק כאן. ((((שומעת)))))) (: שולחת חיבוק סמויה

דמעה רציתי בצהרים להכניס הודעה ככה כמוך כזאת בדיוק אבל . של אהההההההההההההההה כזה ארוך ולשחרר אבל האמת שזה לא כל כך עוזר . מה שכן עוזר זה חיבוק אז שולחת לך אחד ועוד אחד עם המון אהבה

מבינה אותך ואת הכאב העצום שבתוכך. גם אני מרגישה כמו בוחרת בשינוי, שהדבר האחד שיכול להמיס את הכאב הגדול הזה הוא חיבוק עדין ועוטף. שולחת לך חיבוקים כאילו כמה שתצטרכי. שלך - מציאות אחרת

מבינה אותך, באמת אם מתחילים לצרוח עד שנגמר האוויר? הראות באופן אוטומטי מתמלאות אוויר חזרה אני לא כותבת לך את זה בגלל שאת לא יודעת את זה בעצמך ולא בגלל שאת לא יודעת שמזה לא מתים מה שכואב לי זה -שאת במצב שאת רוצה למות מאחלת לך ימים טובים יותר שבת שלום

נכון לעכשיו יש "שיפור" במצבו של אבי הרופאים לא יודעים אם זה ילך וישתפר או,,,,,, הבני דודים שלי עשו לי הפתעה הם מארגנים לי כרטיס טיסה לחו"ל כדי שאוכל להפרד מאבי עדיין לא יודעת מתי זה יצא כנראה בין מחר בלילה ליום ראשון בלילה אני לגמרי מבולבלת מאייך שאנשים פתאום משום מקום דואגים לי ולכרטיס טיסה בכזו מהירות עוד לא הספקתי לעכל את הבשורה ןמחר בבוקר כבר מתחילים כל הסידורים במהירות יש המון מה להכין מתרגשת מהכל ובמיוחד מהמחווה הנדירה הזו שעשו בשבילי עדיין גם לא יודעת לכמה זמן אני טסה ליל מנוחה שתתעוררו לבוקר מואר ושמח

איתך ככ מרגש לשמוע שקרובייך עוזרים במימון הכרטיס לפחות תראי אותו.. אם הייתי יכולה, הייתי מצטרפת לטיסה כדי להיות שם איתך. ליבי יוצא אלייך יקירתי. לאב יו דרלינג

שמחה בשבילך שאת נוסעת ,אני מאמינה מלהיות קרובה זה מקל. יישר כח איתך רות

בדיוקר עכשיו כותבת לך למטה ולא שמתי לב להודעה זו, עדיין חחחחחחחחחחחחחחחחח וואוו אני ממש אבל ממש מתרגשת בשבילך!! בהחלט מחווה נדירה! מגיע לך בהחלט לקבל את המתנה הנפלאה הזאת את תמיד נותנת לאחרים ככ מעצמך והנה , זה חוזר אלייך חזרה ובגדוללל! (רק חבל שהנסיבות מצערות) ובכל זאת, אין ממני מאושרת בשבילך!!! אז יאלללה, לסידורים ולהכנות.. שתסעי ותחזרי בשלום !! אוהבת, סמויה

שמחה בשבילך יקרה שדאגו לך לכרטיס טיסה, שמחה שאת יכולה לנסוע לשם ולהפרד מאביך. לפעמים הם מפתיעים. לפעמים המצב מדרדר מאד ופתאום יש התאוששות, זה עדיין יכול לקרות. כמו שאומרים, זה לא נגמר עד שזה נגמר. מקווה שיהיו בשורות טובות והאנטיביוטיקה תתגבר על הזיהום והכשל של המערכות. מקווה מחזיקה לכם אצבעות. שמרי עליך יקירה ותרגישו טוב. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

מרגש מצמרר ועצוב גם. אני מקווה ומאחלת לבשורות טובות. יש משהו ברגעים האלה שמגלים כזו מחווה מדהימה... של מי עומד לצידך.. איתך מחזקת אידה

לפני שבועיים וחצי נפטרה אמא של גיסתי-זה עדיין מאוד כאב אחרי כן אבי התאשפז שוב במצב לא טוב עדיין כאב לי-נורא דאגתי ביום רביעי שעבר אבי השתחרר מבית החולים -הרגשתי שמחה והקלה באותו היום הבן שלי עשה תאונה עם האופנוע שלו כי מישהי עם רכב חתכה אותו בנסיעה וכדי לא להיכנס בה הוא החליק על הכביש ונמרח כולו , מזל שיצא בפגיעות יבשות ולא שבר משו בגוף-נבהלתי מאוד וכמובן שנסעתי מיד לראות אותו הלילה שוב אשפזו את אבי במצב מאוד קשה-הוא מורדם ומונשם , יש לו דלקת בכל הגוף שהתפשטה מדלקת הראות שעדיין לא התרפאה ,יתכן וגם הסרטן שהיה לו שוב חזר , והראות שלו בקריסה , ביומיים הקרובים הוא יהיה מחובר גם לאינפוזיה עם אנטביוטיקה ,,,,,,,, בא לי לצעוק-ולא יוצא שום קול בא לי לבכות -והדמעות מסרבות לרדת לפני 10 ימים חזרתי לקחת את הכדורים שאז הפסקתי-עכשיו מרגישה שכל יום אני מתה קצת ברגש כל יום שוב מרגישה פחות ופחות פחות כואב פחות בוכה פחות,,,,,,הכל אולי כך עדיף לא לסבול ולא להרגיש רק לצוף מעל המים רוצה שיגידו לי שהוא לא הולך למות , שהוא יהיה בסדר , שגם הפעם הוא יצא מזה ויחזור הביתה , לא יכולה לוותר עליו , עדיין לאאאאאאא סליחה וליל מנוחה

אוהבת, מחבקת, איתך, עד כמה שתירצי ונכון עוד לא עשית,עוד לא מיצית,כאילו שאפשר וממש אין על מה לבקש סליחה מרומושק'ה שלך

כמה עומס רגשי יש עלייך ! וזה הולך ולוחץ עד שכבר אינך יודעת איך לחלק מליבך הנדיב באמת מאוד קשה להרגיש ועדיף כמה שפחות כי המצב הולך ונעשה קשה זה לא שפחות כואב ושאת פחות מרגישה עכשיו זה נשמר להישרדות, לעזרה כמו שאמרת רק לצוף מעל המים" ואת לא מתה ברגש פשוט קשה לך לבכות כרגע נוכח כל זה אני מאוד מצטערת על מצבו הבריאותי הקשה של אביך ושולחת לכם המון איחולי החלמה הלוואי ויקרה נס! ובכלל פתאום שאת אומרת שזה שרשרת של אירועים שקורים אמא של גיסתך שאהבת , נפטרה התאונה המבהילה אך שמחה מאוד לפחות שהבן, יצא בפגיעות קלות מהתאונה חטולית, מניין שואבים כוחות להכלללל? שולחת לך המון כוחות וחיבוקים ו..איתך סמויה

חטולית יקרה ומתוקה אוהבת אותך מאוד מחבקת ונמצאת כאן בשבילך יכולה להכיל אל תחששי תוציאי תיבכי במילים תוציאי את כל הכאב כל כך מכירה את המקום המת הזה שלא נותן להוציא אבל את יכולה אנחנו איתך חיבוק ושיר לא מבטיחה שיעודד אבל מספר את סיפורך את כאבך איתך קשה לכתוב דמעות אריק איינשטיין מילים: אילן גולדהירש לחן: ברי סחרוף שתף: שתף בפייסבוק טוקבקים לשיר הוסף את השיר למועדפים הלב נצבט ובגרון מחנק והדמעות יורדות להן כמו גשם ולא רואים דבר מרוב אבק ומי יודע איך בכלל לגשת. רוחות קרות הביתה נכנסות אמת מרה טופחת על פנינו ובאוויר שתיקה קשה מנשוא וערפל בזויות עיניו כל כך קשה לכתוב דמעות קשה לשאת את הדממה כל כך קשה לשיר דמעות ומי יתננו נחמה וצל גדול יושב ממש מולך ענן שחור עוטף את הרקיע וטלטלה אוחזת את כולך אתה הולך, הולך ולא מגיע. שרק נמצא כוחות להתגבר שרק נמצא מילים בתוך האלם המון מילים רוצות להאמר וכל מילה בתוך דמעה נמהלת. כל כך קשה... http://www.youtube.com/watch?v=4U4OHQgh-ZI איתך מחבקת בעדינות

המון המון עומס בבת אחת והנשמה צועקת ובוכה והכל בפנים. מבינה אותך ומזדהה עם כל התחושות. הכי חשוב מאחלת לך מכל הלב שאביך יחזיק מעמד ויצא מיזה שוב. לפעמים הגוף נכנס למצב של קריסה כללית וזה שהוא מונשם ומורדם מאפשר לגוף שלו לנוח. אולי המנוחה הזאת תחזק אותו ותאפשר לו לחזור לעצמו יותר מחוזק פיזית. אמןןןן מאחלת מכל הלב שזה מה שיקרה. שמחה שהבן יצא רק עם מכות יבשות והכל בסדר. הכדורים איך שהו נועדו לווסת את עומצת הרגשות ולאפשר לך להשאר עם הראש מחוץ למים, ובתחושה את כאילו לא מרגישה כלום, כאילו לא חייה את מה שאת מרגישה. כדי לשחרר צריך למצוא את הדרך לפרוק ויש מנגנוני פורקן כמו בכי וצעקה שקשה לך להשתמש בהם כרגע מפחד לאבד שליטה לגמרי כי גם ככה קשה נורא, ואולי מפחיד להתמוטט כשצריך להמשיך לתפקד.... אני חושבת שהגוף שלך זקוק למנוחה ולכן החלשות עוצמת הרגשות יכול לעזור. עברת מתח גדול והגוף מגיב בהתאם. זה יחלש ויחליש את עצמו עם הזמן ואת תחזרי לעצמך. לאט לאט, ואולי נסי לפרוק כמה שאת יכולה בכתב, כאן או לעצמך. כאן איתך מחבקת בכל ליבי. שולחת ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. שלך - מציאות אחרת

לכולכן על כל המילים החמות על מילות הנחמה על כל החיבוקים ועל ברכות האחלמה לאבי לוקחת את כל המילים לא רק לתוך ליבי אלה גם מנסה ליצור מהן שמיכה להתעטף בה תודה , המון תודה על הכל ועל מה שאתן אוהבת אתכן המון

כל כך הרבה דאגה פחד לאבד ו... קשה מדיי אז בחרת לא להרגיש כי זה יותר מדיי נקווה ונתפלל לבשורות טובות בריאות והחלמה מהירה אמן שולחת חיבוק מחזק איתך אידה

הכליות שלו לא מתפקדות גם הן קרסו הולכים לעשות לו דיאליזה כדי להקל על הכליות וכן , גם הסרטן חזר הרופא לא מבטיח שום דבר הכל בידי שמים מהלחץ , המתח והחרדה גם אני לא מרגישה טוב סליחה על הגועל אבל אני משלשלת מים לא יודעת מה לעשות עם עצמי למעשה , אין לי שום דבר לעשות רק לחכות כל הזמן ל"בשורות" והן לא טובות אנסה לפחות לנוח כי המתח מפיל אותי ליל מנוחה

כנראה מצפה ליותר מידי אסור לצפות אסור להאמין לאף אחד הכל שטויות הכל בלה בלה דיבורי סרק הוכחה חותכת למה תמיד צריך להתרחק למה הלבד הרבה יותר בטוח סתם נפגעתי ואני מוציאה קיטור תתעלמו דמעה

היי מתוקה בא לך אולי לשתף ממה נפגעת? אולי יכול לעזור איתך

גם בלי להיכנס לפרטים מאוד מבינה כמה זה פוגע לתת אמון ואז להתאכזב שוב מבינה שהדרך שלך להתגונן מפני זה הוא להסתתר מאחורי חומה. זה אמנם מגן היטב אבל מבודד וכואב ו.. לא מגיע לך להיות לבד! (: איתך, שולחת חיבוק סמויה

עד כמה שאני יכולה ...מצטערת שזה לא הרבה ...אוהבת

צודקת יקרה, לפעמים הציפיה רק מאכזבת. יחד עם זאת כשמדובר בחברה קרובה יש ציפיה שהיא לא תפגע והאכזבה היא הרבה יותר גדולה. אני חושבת שלמרות הכל החיים הם בעניין של לקיחת סיכונים בדיוק מהסוג הזה ובחירה להרגיש את הכל לטוב ולרע, כי אם לא כך בעצם לא באמת חיים אלא תקועים בתוך פינה צפופה שלא מאפשרת לזוז. תמיד יהיה כאב אבל תהיה גם שמחה ובלבד שניהיה מוכנים לקבל את כל מה שיבוא כמו שהוא ותמיד תמיד לחפש את הטוב בכל מה שיבוא ולהרגיש את הכל. זה פתח לצמיחה ועשייה ובעיקר לשינוי ולמידה. איתך מחבקת, ושולחת ים של חיבוקים עוטפים. שלך - מציאות אחרת

איאפשר להתעלם ממך... מה קורה? רוצה לשתף? מצטערת על האכזבה... כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

הלוואי והיה לי כוח להגיב כמו שצריך לכל אחת ואחת אבל אני מתרסקת נמאס לי מהכל ולא ממקום טוב לא ממקום שאומר נמאס אז תעשי משהו אחרת תשני אלא ממקום של נמאס וזה כמו חור שחור ששואב ממני כל טיפת אנרגיה כל טיפת אור ומשאיר אותי בחושך תודה שאתן כאן דמעה

One day at a time "I'm only human, I'm just a woman. Help me believe in what I could be And all that I am. Show me the stairway, I have to climb. Lord for my sake, teach me to take One day at a time. One day at a time ... That's all I'm asking from you. Just give me the strength To do everyday what I have to do. Yesterday's gone .. And tomorrow may never be mine. Lord help me today, show me the way One day at a time".

(:

צריך להסתכל על ההווה, ולנסות שלא לשקוע בעבר. זה קשה, אבל חייבים לעשות את זה, רק מזה את מתחזקת.

מחזקת אידה עו"ס MSW מטפלת בנפגעות תקיפה מינית

והפעם הלכתי עם השכנים ו..עם שכנה שלי, חברתי כל היום אנחנו מתכננות, מסתרקות, מתלבשות ומתאפרות יחד.. מה את לובשת, איזה לק, וכל זה חוויה בפני עצמה והצטרפה גם השכנה השנייה וכמה צחקתי שהיא סיפרה על אבא שלה שבזמנו הוא היה לוקח אותה לקנות בגדים, חזיות, ו..כל הדברים הנשיים (אולי ט', אבל אותי הצחיק!!) החברות שלה היו חולות עליו היה מספר להם כיפה אדומה במרוקאית והיא הייתה חולה עליו וזה מצחיק אבא שהוא כמו חברה באמת צחקנו כל אחת פתאום סיפרה את חווית אבא שלה רק אני שתקתי- מה יש לספר. כמעט כלום. אבא שלא היה שם מגיל מאוד מוקדם. אבל היה פה ושם בדרכו שלו ואחכ עזב אבל בכז, הזדהתי וצחקתי מההנאה של האחרות ובכלל היה אירוע ל-פ-נ-ים מזמן לא נהננו ככה היה גם הופעה של אחד הידועים קצת עם ... ורדבולים זה השלים תהחוויה ועד עכשיו אנחנו מרוחיםםםםםםםםםםם לפניםםםםםםםםםםםם ןהלכנו בלי הילדים... ( (: (: (: (: (: סמויה

שמחה שנהנית שמחה שאת יוצאת ומבלה תמשיכי יקרה זה טוב שמחה שאת בוחרת להיות עם מי שטוב לך חיבוק

תודה מקרב לב על כך שאת שמחה בשבילי כאשר אני נהנת! (: שולחת לך חיבוק חזרה

שמחה בשבילך שאת מוצאת בך את הכוחות והשמחה ומצליחה להנות ושמוח ולהרגיש טוב בחברת אנשים שעושים לך טוב ושאת מרגישה טוב בחברתם. שמחה בשבילך שלמרות הקשיים מצאת בעצמך את השמחה והיכולת לשמוח. זה המון המון ולא מובן מאליו בכלל.זה משמעותי ביותר וענק... שלך - מציאות אחרת

כייף לבלות עם חברות לשתות , להימרח לא כל יום אפשר להתנהג כך בחופשיות שמחה שנהנית ומקווה שלא את נהגת בדרך חזרה

בעלי היה נהג - תורן אז הרשתי לעצמי להימרח קצת.. חחח אוהבת סמויה

אין עלייך תמשיכי לפנות לעצמך זמן זמן איכות לבלוי שמחה וצחוקים מגיע לך!! תענוג איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

יודעת שמה שאני אכתוב כאן יהייה קשה לחלק מכן אבל חייבת להוציא ובאמת אין לי איפה כל כך לבד וכל כך כאילו יחד . מחורפנת כל היום מתפקדת מגיע הערב כל כך מובסת מהחיים . יותר ויותר מהרהרת איך לסיים את זה דיי כלום לא הולך הכל עם קשיים . מבינה היום יותר מתמיד את כל הבנות שמכאיבות לעצמן רוצה שיכאיבו לי רוצה שיתעללו בי רוצה להרגיש רוצה לפרק . כרגע מתה חיה ולא יכולה יותר ...כל כך הרבה עד הפגישה וגם שם לא יוצא כלום חייבת להוציא רוצה לצעוק לבכותת אבל כלום כלום כלום . אין לי כוח יותר לסחוב שמישהו יכה אותי עם מקל חזק רק ככה מבינה ככה רגילה זה מה שמגיע לי . יודעת שתגידו לי גל יעבור אבל באמת זה לא גל פתאום מבינה כמה דברים כבר הייתי בסרט הזה .גם שם נתתי שיתעללו בי כדי לפרוק את הכאב זה דפוס כזה כואב לא יוצא התעללו בי ואולי אני אבכה קצת אבל אז יהייה יותר על מה לבכות שטויות אחלה חינוך קיבלתי בית למופת .

יקרה לא שופטים אותך.... להפך טוב ששיתפת אותנו ולא נשארת לבד עם הדברים הדברים קשים...זה נכון... ובשביל זה אנחנו כאן!! שולחת חיבוק ובעיקר מנסה להעביר לך שאת לא לבד איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מאד מאד מבינה אותך, בעיקר את הרצון להרגיש כאב פיזי שיקל על הכאב הרגשי הבלתי ניסבל. ובעצם בכאב פיזי מרגישים יותר את הריפוי ואפילו רואים, הוא מסית את המחשבות מהכאב הרגשי ולכן הוא ניסבל יותר. אין לאף אחד זכות לשפוט אותך על איך שאת מרגישה ולו בגלל שאף אחד לא נמצא בנעליים המדוייקות שלך ולכן אף אחד לא באמת יודע מה ואיך את מרגישה. ויחד עם זאת הבום שאת חווה עכשיו הוא ענק, ויבוא יום שהוא יתמתן כי את תפנימי ותביני ובעיקר תתרגלי לרעיון ותשלימי עם הכל, פשוט כי זה המצב האמיתי, הוא בלתי הפיך והבחירה היחידה שלך היא לצמוח מימנו ולהתרומם. מה שהיה היה, החשוב והמשמעותי הוא מה יהיה, מה תעשי עם עצמך ועם הנתונים שנחתו עלייך היישר מהתת מודע שלך. את לא לבד, אני איתך, למרות שבסופו של יום ההרגשה היא לבד כי פיזית אף אחד לא נמצא לידך ומבין מה קורה לך מבפנים, אבל אם תחשבי על כל האנשים שאוהבים אותך, תביני שבלב את נמצאת עמוק עמוק בליבם של האנשים שאוהבים אותך ואת אהובה ורצויה בדיוק כמו שאת על כל מה שיש בך. לאט לאט הכל יתאזן לך וכמו שחיית עד עכשיו את תצליחי גם להחלץ מי מה שקורה עכשיו ולהמשיך לחיות. הכל מרוסק עכשיו אבל יתאחה בהמשך כי מגיע לך רק טוב והמון ובטח לא כאב ופגיעה בך. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

ושולחת לך חיבוק.. סמויה

כל כך מצטערת על כל מה שעולה לך את נשמעת כואבת כמו שאף פעם לפני כן את לא לבד לגמרי כי אנחנו כאן איתך מבינה שזה לא ממש עוזר לך ואין מי שישפוט אותך על מרי ליבך ועל כאבך טוב שנכנסת וכתבת , שהוצאת רק תגידי אם יש דרך להקל על הכאב אשמח לעזור איתך

אתן בהחלט מחממות את הלב . אוהבת אותכן ואני מפנימה שאני ממש לא לבד לפעמים בתוך הרגעים הקשים אני מרגישה כל כך לבד וזוכרת שאתן איתי . ויחד עם זה התובנות חונקות והחיבורים לא קלים וצריך להתמודד וגם ההווה חווה כל מיני בעיות וזה מרגיש יותר מידי . ואני חזקה ואני אשרוד ובתוך תוכי אני לא שוכחת עם זה ויחד עם זה לפעמים המחשבה על השלווה בלחדול מגיחה מהפינה וצפה ועולה . אז מצטערת עם אני מציפה ולא תמיד נחמדה כי לפעמים זה יותר מידי וסליחה שאני מתחבאה ברגעים כאלה אחרי סתם כינוי כי לא יכולה להאמין שזאת אני כי קשה לי לחשוב על עצמי במקומות כאלה ואולי כי אני מבטלת את עצמי וחושבת שלי אסור לכאוב אז בנתיים זאת רק אני ..ואני באמת אוהבת

את לא מציפה בכלל ומותר לך לכאוב. מותר לך ויותר נכון רצוי שתתמודדי בכל דרך שנכונה לך, ובכל דרך מאפשרת שמקלה עליך, כמו ואיך שתבחרי. ההצפות קשות ובעיקר העוצמות שלהן, ולכן הכל מותר. אף אחד לא יכול להעביר על זה ביקורת או לשפוט, כי כל אחד מתמודד בדרכו הייחודית. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. אין לך על מה להתנצל. המקום הזה כאן נועד לתת לך מקום ובמה לכל מה שאת רוצה להגיד ולכתוב בכל דרך שתבחרי, ובשבילי את אהובה ורצויה בכל מקרה ובכל מצב. איתך תמיד כמה שתבחרי. שולחת זר של חיבוקים עדינים וחמים מהלב ישירות. שלך - מציאות אחרת

קצת ברח לי מקודם כאילו אותת לי לשתוק ולא לדבר אבל.... ושוב,הכל בפנים , הכל משתולל בתוכי ואינו יוצא החוצה ואינו נותן לי מנוח ןהמלחמה הזו מפרקת אותי לחתיכות ומרגיש לי ובא לי לצעוק (לך) בבקשה הצילו, מוכנה שתכריחו כדי שיצא החוצה ןניסיתי באמת לשתף פעולה בכל דרך שהוצעה לי ובכל דרך שבה ניסיתי ,נכשלתי כילון חרוץ אומרים לי שלשתף בהרגשות בלבטים בפחדים בתוכנם של הפלאשים והמראות הנגלות לנגד עיני כל זה רק יקל יראה וילמד שזה היה בעבר שזה היום לא יכול לקרות שוב שזה גם אם נראה שוב לנגד עיני לא יכול להפחיד אותי עוד ורוצה להראות לך עד כמה זה קשה לי ולא מצליחה רוצה ללמוד רגשות ,כמו שכולם יכולים אבל מלבד אותם רגשות שליליים אינני יכולה להראות שום רגש חיובי נותן ומקבל רוצה ללמוד לכתוב , לצייר,לדבר לשתף ניסיתי באמת נסיגה איומה איך עוצרים את ההדרדרות לתהום ל רוצה להפסיק לא יכולה להמשיך מפחדת לפגוע בעצמי

יקרה בתקווה שיעזור , ואין לי מילים חכמות כי באמת לא יודעת איך .

מאד מאד מבינה אותך ויודעת בדיוק על מה את מדברת. וכן להרגיש אומר גם לחשוף את מה שאת מרגישה, לא רק את העובדות היבשות, ואת לא יכולה למלל אפילו את העובדות, ומן הסתם אם זה כך איך תוכלי להרגיש אותם. ובשביל להרגיש את הטוב צריך להרגיש גם את הרע, לפרוץ את המחסום שחוסם מלהרגיש, ועמוק עמוק בפנים את רוצה להרגיש טוב ולא רע. יקרה הטוב והרע באים ביחד. כשבוחרים להרגיש בוחרים בטוב וגם ברע, בהכל... החיים הם בתנועה תמיד, פעם למעלה בטוב ופעם למטה ברע. לא כולם יודעים להרגיש. למעשה הרבה אנשים בוחרים לא להרגיש או שנסיבות חייהם הביאו אותם למצב של לא להרגיש. אני מחוברת לרגש רק 3 שנים וגם זה בהדרגה ויש עוד המון עבודה. הרגש האחד והיחיד שהרגשתי וליווה אותי כל חיי הוא הפחד, הכל היה מפחיד ופחדתי מהכל, את שאר הרגשות הדחקתי כי לא היה להן מענה או שהם סיכנו אותי. בקיצור כדי להרגיש צריך לקבל החלטה שמוכנים ופתוחים לכל מה שיבוא. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך מניסיוני הוא שעדיף ורצוי להרגיש למרות הכאב הנורא כי זו הדרך שמובילה לריפוי ולליפרוק כאב, אי אפשר בשום דרך אחרת לפרוק כאב, רק ע"י להרגיש אותו זה אפשרי. מקווה שיוטב לך במהרה. שולחת לך חיבוק עוטף אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

שום דבר לא מרמז לך על כך שאת צריכה לשתוק חוץ מהפחד הפנימי שלך שאת נותנת לו הכי הרבה מקום בחייך אינך כישלון חרוץ , אינך כישלון בכלל את רק כמו תלויה על בלימה , פוחדת פחד מוות שאם תעשי צעד אחד קדימה ודברים קצת יצאו מכלל שליטה שלך , תאבדי,,,,,,,,,את מה??? כל מה שאומרים לך הוא לגמרי נכון אם את רוצה להצליח את חייבת לשחרר את השליטה כמו שאמרה לך מציאותי , הטוב מגיע ביחד עם הרע אי אפשר לעשות בינהם הפרדה נכון שמאוד קשה להגיע להחלטה שמקבלים את מה שיבוא כמו שהוא אבל בלי החלטה כזו ובלי נכונות להתמודד שום רגש לא יצוץ אם מראש חוסמים אותו תמיד ישנה נסיגה , זו נפילה לצורך עליה גם נפילה היא תגובה חיובית כי משם אפשר לעלות אייך אפשר לעצור את ההדרדרות? ללכת לטיפול ולדבר שם על התחושה של הנסיגה למצוא שם בטיפול ביחד עם המטפלת את הדרך לעצור את הנסיגה ומשם להמשיך הלאה לבד קשה מידי-או לפעמים אפילו כמעט בלתי אפשרי כך לפחות מרגיש לי זה גם יכול לעזור לך שלא למצוא את עצמך פוגעת בעצמך מתוך נסיון אישי שבוע טוסט

התחלתי טיפול במרכז רב תחומי שמטפל בנפגעות תקיפה מינית. במקביל אני נמצאת את המטפלת שטיפלה בי במהלך השנתיים שעברו ועל מפגשים איתה לא אוכל בשום אופן לוותר! שנים ארוכות ועדין (למרות שאני קוראת ולפעמים כותבת בפורומים מסוג זה כבר שנים),מאוד קשה לי להכניס את עצמי תחת כותרת של נפגעת ....לא יודעת להסביר למה הרי בתוכי ברור לי מה קורה לי ברור לי שהסימפטומים הנוראיים שיש לי הם בעקבות הדברים שעברו עלי ובכל זאת ההכרה ובעיקר האמירה מורכבים לי מאוד. שנים לקח לי להגיע לטיפול וזו הפעם הראשונה שאני הולכת למקום שמתמקד בטראומה .מצד אחד ישנה הנחת רווחה כי הצד השני מבין ויודע ולא נבהל ממני וגם כי אני רואה שיש עוד בנות (אמיתיות ולא רק כותבות בפורום)וזה עושה לי משהו ומצד שני פוחדת נורא להחשף מידי ולאבד שליטה מוחלטת כי אז מה יהיה ? קשה לי לשמור על עצמי כרגע (למרות שיש גם ימים טובים)התקפי החרדה הקשים ההקאות והפלשבקים מטלטלים אותי וגורמים לי לחוש נפרדת מרצוני והחלטותי. מרגישה שלגופי אין מספיק מקום בתוכו כדי להכיל את כולי וזה מפחיד אותי . אף פעם לא הייתי במקום טיפולי שזה סוג ההתמחות שלו ואני מקווה מאוד שהם יודעות מה הן עושות כי אני רוצה מאוד מאוד להרגיש טוב רות

מאד מאד מבינה וגם מזדהה עם הפחדים שלך. בעיקר הפחד לא להיות מסוגלת להכיל ולאבד שליטה. כל עוד הסוד אצור בתוכך השליטה שלך עליו היא בלעדית כי רק את יודעת. ברגע שהסוד יחשף השליטה כמו נילקחת מימך כי עוד אנשים ידעו, והפחד הוא שלא יאמינו, שישפטו, שיזלזלו שיתרחקו ועוד, וכל זנה קיים למרות שאת יודעת שיש שם אנשים שיבינו בעיקר כי גם הם ניפגעות. בקיצור זה תהליך טיבעי שקורה לכולנו ובתוך התהליך את תצליחי להחזיר לעצמך את הבטחון, כי הסיפור הוא שלך והוא בעצם האמת שלך וכשאת תצליחי להפנים שכל זה קרה את לא תרגישי יותר שמשהו אחר יכול לערער לך את האמת שלך. ובאשר לשליטה, היא תחזור אליך כי את תתחזקי ותחזקי את עצמך ותלמדי להרגיש שאת מוגנת בתוך עצמך ולכן מי שנותן לך את הכוח יהיה את ולא השליטה על הסוד הנורא הזה. שיהיה בהצלחה, שלך - מציאות אחרת

שמחה מאוד לשמוע שנכנסת לטיפול במרכז הרב תחומי , באמת שנמצאות שם נשות מקצוע שיודעות את העבודה שלהן כמו שצריך , מדברת מתוך נסיון ,אם תרשי לעצמך,,,,,,,,,,השמיים הם הגבול למה וכמה שיכולים לעזור לך , תוכלי לשתף שם בכל מה שרק עולה בדעתך , בליבך , ברגשות שלך ובכלל,,,,,,,,,,,,, כמובן , אם רק תאפשרי לזה מקום ,בהצלחה מתוקה ועם המון אומץ

כל הכבוד מאוד שמחה עבורך ומאחלת לך רק טוב והרבה הצלחה סומכת עלייך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אתמול לא הצלחתי לתפקד בבית הכל היה הפוך ומבולגן ולא היו לי כוחות לתפקד! רק לקראת הערב התחלתי לסדר ולארגן ולהכין אוכל ו..המצברוח חזר האירוע משפחתי גזל ממני המון כוחות המפגש עם מא שלי הלכתי לבד, נסעתי לבד מחוצלעיר בערב דבר שבפני דורש ממני המון ריכוז וכוחות בפני עצמו!! בעלי נשאר עם הילדים משום שחזר מהלוויה והיה לו מאוד קשה.. אז הלכתי לבד.. למפגש עם אמא שלי: לבשתי את השמלה הכי טובה שלי שעלתה לי 1500 שח ולבשתי רק פעם אחת באמת שמלה ... לכל הדעות גם כסף לא משקר גם הזמנתי מאפרת כן.. דווקא בשביל האירוע עם אמא שלי שלא יהיו לה הערות בקיצור, שכנה שלי אישרה שהכל מתוקתק במקום אז..הלכתי עם הרבה מצברוח כולי מאופרת, מתוכשטת ומפונפנת נסעתי לאט, הגעתי בשלום, ח-נ-י-ת-י הכל עפי התכנית ואז.. עולה למעלה לפגוש את כולם וזה היה נורא קר כאילו, אפילו עם פרצוף מבאס להיות לבד בלי בעלי דודה שלי שעבדתי איתה- מן שלום כזה.. בכז ישבתי ליד אמא שלי ובעלה אבל עם אמא שלי זה מממררווחחחק למרות שאנחנו קרובות הכי קטע- תמיד יוצא לי בסוף לשבת ולדבר עם אמא של הבנות שפעם נפגעו. היא אוהבת אותי ואני מרגישה את זה. ורק איתה ישבתי ודיברתי. אין לי מושג למה אנחנו תמיד מוצאות אח תשנייה. עם אמא שלי אני בקושי מתקשרת, אני יושבת בינהן אבל איתה יש לי יותר חיבור. אין לי מושג למה! בקיצור, בגלל שעשו עליי פרצוף חשבתי שזה קשור לאיך שאני נראית. אולי השמלה יותר מידיי, והרגשתי ממש לא בנוח עם עצמי!! לא רציתי להצטלם ובטח לא תמונת מגנט על המקרר, בעעעעעעעעע כי ממש לא הרגשתי בנוח! אמרתי לצלם- אל!! בתירוץ "אה זה תמונת מגנט? לא אני לא אוהבת מגנטים.." חחח (: טוב, בסוף התחפפתי משם למחרת בכיתי לשכנה שלי שתגיד לי תאמת אם האיפור או השמלה היו.. אז היא אמרה לי: מה פתאום , זה היה מהמם , וגם בעלי אמר.. אז למה עשו עליי פרצוף? היא אמרה שנראה לה שזה בגלל שבאתי בלי בעלי והילדים, בטח חשבו שהמתנה בהתאם.. ולכן הפרצוף. וואלה, זה היה נכון כי למחרת אמא שלי התקשרה ככ אחרת. (אחרי שפתחו תמעטפות.. ואז היא ראתה שזה לא גרע מהמתנה..) פתאום , וואוו השמלה הייתה מהממת והאיפור.. ו.. (אמא של הבנות) אמרה כך וכך .. (זה עושה לאמא שלי גאווה ) אמא שלי: "תגידי הצטלמת?" אני : לא! אמא שלי : אני לא מבינה את זה?!? איך ....... לא הצטלמת? זה מעצבן אותה.. (:

סמויה יקרה, בהרגשה שלי ואולי אני טועה, אנחנו מספרות לעצמינו סיפור שלם על מה שקורה לנו בהשראה של הבעות פנים וריחוק מסויים שבעצם מבוסס על חוויות שכבר היו לנו וקרו בעבר, כאשר לפעמים זה אכן קולע גם לפה ועכשיו ולפעמים גם לא. ויותר מיזה בהרגשה שלנו אנחנו חייבות להיות מושלמות בעיני האנשים הקרובים לנו אחרת אנחנו מרגישות לא שוות. מיתוך כל אילו יכול להיות שהרגשת שתהיה תגובה לא טובה לזה שהגעת בלי בעלך והילדים והכל התעצם לך מעבר למה שבאמת היה. אמנם אמא שלך תמיד לא צפויה או בעיקר לשמוע מימנה משהו טוב ליד אנשים הוא מפתיע אבל אולי את הרגשת שאת לא מספיק..... ולכן כל מה שקרה מסביב העצים את זה. בכל מקרה בהרגשה שלי אנחנו חייבות ללמוד להרגיש בסדר עם עצמינו תמיד ובכל מצב, לא משנה מה יגידו עלינו ולהאחז בנו כדי שהסביבה לא תערער אותנו כל כך. מקווה שאני בכיוון ואם לא סליחה וזרקי לפח. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

בהחלט, לא זורקת לפח!! מאוד צדקת במה שאמרת, ואמרת דיי נכון אל תרגישי לא נעים.. האמת, ידעתי מראש שתהיה תגובה לא טובה לכך שאבוא בלי בעלי והילדים כאילו ואני זו שעושה פרצוף אבל כך זה יצא ו..יכולתי להביא את הילדים אבל למחרת היה ביהס, והם כבר הפסידו יום בגלל אירוע קודם. ועד מאוחר..אמרתי, כדאי לוותר.. וגם..סופסופ ערב עם עצמי, לבד. חשבתי שיהיה לי יותר כיף. וחוצמזה התקשרתי בצהריים לאמא שלי להודיע לה שאני אבוא לבד בגלל.. כך וכך וכך שללא תתרגז באולם אבל היא אמרה : "אני בדרך לתופרת.. אני אתקשר אלייך עוד שעה .." אמרה ולא חזרה! אז ככה באתי בלי לעשות חשבון לאפחד. אבל זה גבה ממני מחיר.