פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אתמול לא הצלחתי לתפקד בבית הכל היה הפוך ומבולגן ולא היו לי כוחות לתפקד! רק לקראת הערב התחלתי לסדר ולארגן ולהכין אוכל ו..המצברוח חזר האירוע משפחתי גזל ממני המון כוחות המפגש עם מא שלי הלכתי לבד, נסעתי לבד מחוצלעיר בערב דבר שבפני דורש ממני המון ריכוז וכוחות בפני עצמו!! בעלי נשאר עם הילדים משום שחזר מהלוויה והיה לו מאוד קשה.. אז הלכתי לבד.. למפגש עם אמא שלי: לבשתי את השמלה הכי טובה שלי שעלתה לי 1500 שח ולבשתי רק פעם אחת באמת שמלה ... לכל הדעות גם כסף לא משקר גם הזמנתי מאפרת כן.. דווקא בשביל האירוע עם אמא שלי שלא יהיו לה הערות בקיצור, שכנה שלי אישרה שהכל מתוקתק במקום אז..הלכתי עם הרבה מצברוח כולי מאופרת, מתוכשטת ומפונפנת נסעתי לאט, הגעתי בשלום, ח-נ-י-ת-י הכל עפי התכנית ואז.. עולה למעלה לפגוש את כולם וזה היה נורא קר כאילו, אפילו עם פרצוף מבאס להיות לבד בלי בעלי דודה שלי שעבדתי איתה- מן שלום כזה.. בכז ישבתי ליד אמא שלי ובעלה אבל עם אמא שלי זה מממררווחחחק למרות שאנחנו קרובות הכי קטע- תמיד יוצא לי בסוף לשבת ולדבר עם אמא של הבנות שפעם נפגעו. היא אוהבת אותי ואני מרגישה את זה. ורק איתה ישבתי ודיברתי. אין לי מושג למה אנחנו תמיד מוצאות אח תשנייה. עם אמא שלי אני בקושי מתקשרת, אני יושבת בינהן אבל איתה יש לי יותר חיבור. אין לי מושג למה! בקיצור, בגלל שעשו עליי פרצוף חשבתי שזה קשור לאיך שאני נראית. אולי השמלה יותר מידיי, והרגשתי ממש לא בנוח עם עצמי!! לא רציתי להצטלם ובטח לא תמונת מגנט על המקרר, בעעעעעעעעע כי ממש לא הרגשתי בנוח! אמרתי לצלם- אל!! בתירוץ "אה זה תמונת מגנט? לא אני לא אוהבת מגנטים.." חחח (: טוב, בסוף התחפפתי משם למחרת בכיתי לשכנה שלי שתגיד לי תאמת אם האיפור או השמלה היו.. אז היא אמרה לי: מה פתאום , זה היה מהמם , וגם בעלי אמר.. אז למה עשו עליי פרצוף? היא אמרה שנראה לה שזה בגלל שבאתי בלי בעלי והילדים, בטח חשבו שהמתנה בהתאם.. ולכן הפרצוף. וואלה, זה היה נכון כי למחרת אמא שלי התקשרה ככ אחרת. (אחרי שפתחו תמעטפות.. ואז היא ראתה שזה לא גרע מהמתנה..) פתאום , וואוו השמלה הייתה מהממת והאיפור.. ו.. (אמא של הבנות) אמרה כך וכך .. (זה עושה לאמא שלי גאווה ) אמא שלי: "תגידי הצטלמת?" אני : לא! אמא שלי : אני לא מבינה את זה?!? איך ....... לא הצטלמת? זה מעצבן אותה.. (:

סמויה יקרה, בהרגשה שלי ואולי אני טועה, אנחנו מספרות לעצמינו סיפור שלם על מה שקורה לנו בהשראה של הבעות פנים וריחוק מסויים שבעצם מבוסס על חוויות שכבר היו לנו וקרו בעבר, כאשר לפעמים זה אכן קולע גם לפה ועכשיו ולפעמים גם לא. ויותר מיזה בהרגשה שלנו אנחנו חייבות להיות מושלמות בעיני האנשים הקרובים לנו אחרת אנחנו מרגישות לא שוות. מיתוך כל אילו יכול להיות שהרגשת שתהיה תגובה לא טובה לזה שהגעת בלי בעלך והילדים והכל התעצם לך מעבר למה שבאמת היה. אמנם אמא שלך תמיד לא צפויה או בעיקר לשמוע מימנה משהו טוב ליד אנשים הוא מפתיע אבל אולי את הרגשת שאת לא מספיק..... ולכן כל מה שקרה מסביב העצים את זה. בכל מקרה בהרגשה שלי אנחנו חייבות ללמוד להרגיש בסדר עם עצמינו תמיד ובכל מצב, לא משנה מה יגידו עלינו ולהאחז בנו כדי שהסביבה לא תערער אותנו כל כך. מקווה שאני בכיוון ואם לא סליחה וזרקי לפח. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

בהחלט, לא זורקת לפח!! מאוד צדקת במה שאמרת, ואמרת דיי נכון אל תרגישי לא נעים.. האמת, ידעתי מראש שתהיה תגובה לא טובה לכך שאבוא בלי בעלי והילדים כאילו ואני זו שעושה פרצוף אבל כך זה יצא ו..יכולתי להביא את הילדים אבל למחרת היה ביהס, והם כבר הפסידו יום בגלל אירוע קודם. ועד מאוחר..אמרתי, כדאי לוותר.. וגם..סופסופ ערב עם עצמי, לבד. חשבתי שיהיה לי יותר כיף. וחוצמזה התקשרתי בצהריים לאמא שלי להודיע לה שאני אבוא לבד בגלל.. כך וכך וכך שללא תתרגז באולם אבל היא אמרה : "אני בדרך לתופרת.. אני אתקשר אלייך עוד שעה .." אמרה ולא חזרה! אז ככה באתי בלי לעשות חשבון לאפחד. אבל זה גבה ממני מחיר.

באמת לבד אין לי כוח לפרט דמעה

אני פה רות

איתך, שולחת חיבוק תהיי חזקה סמויה

גם אני פה איתך. בשקט בשקט בלי מילים כדי לא להפריע, רק איתך. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

אולי ירגיש לך פחות לבד ,חיבוק עדין

אתמול שחזרנו מאירוע בסביבות ה 00:00 , בערך נתקלנו במחסום ככל שהתקדמנו הבנו שהייתה תאונה רכב לגמרי מעוך מ-זע-זע אני לא רציתי להיסתכל ממש כי אני לא רציתי להיתקל במראות קשים אני לא מסתדרת עם.. מעדיפה לא. מכל מקום, זה כבר פונה רק הרכב המעוך נשאר על הכביש.. טוב, בעלי ואני משוחחים בדרך על מעניין מה קרה, על נהיגה פרועה ועל הגילאים הצעירים שמשתוללים על הכביש ו.. טוב, מגיעים הבייתה, פורקים תילדים, עיסוקים ו פתאום טל' מצלצל מאחתו של בעלי ב- :01:00 ???????????????????????????????????? "הכל בסדר?" בצד השני : " לא ככ!" מה??? מסתבר שבתאונה שראינו נהרג בחור בן 30 קרוב משפחה של בעלי שאיבד שליטה ונכנס בעץ סמוך לצומת גבעתי שוק מוחלט אני לא מכירה את הבחור, ז"ל אך בהחלט את ההורים וזה ככ עצוב ):

וואווו -סמויונת איזו מכה המומה לגמרי לא יודעת מה לומר שלא תדעו מצער עוד באמת נורא ועצוב איתך נשמה-שולחת חיבוק

זה באמת מאוד עצוב בעלי הלך עכשיו ללוויה אני..לא ככ מקורבת אך הייתי הולכת עם בעלי לו היה לי סידור לקטנים.. והיום יש שוב אירוע: אני הולכת, לבד בסוף כי בעלי לא יוכל.. שולחת חיבוק חזרה, יקרה סמויה

זה באמת נורא ונורא עצוב. איך חיים כל כך צעירים נגדעים ככה. אתמול גם היינו באזכרה של אח של בעלי, שלוש שנים למותו. גם הוא נהרג כך בתאונת דרכים, סתם כך באמצע החיים. הדברים האילו כל כך לא נתפסים, כל כך לא צפויים שזה ממש מפחיד, מזעזע ומצמרר. הגיס הזה היה בשבילי כמו אח, כמו כל מה שאחי האמיתי אף פעם לא היה בשבילי. מכל האחים של בעלי, אל האח הזה שלו הייתי ממש קשורה. היינו ממש חברים טובים, והוא היה בן בית אצלינו, ובאחת זה נגדע ובצורה כל כך טראגית. אני כל כך מבינה מה אתם עוברים עכשיו. שלא תדעו עוד צער. שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

אותו בחור שנהרג אינו מקורב אליי ממש אלא דוד של בעלי. אני..בהחלט מצטערת ומזדהה עם צער המשפחה אך לצערי לא הכרתי אותו בכלל אלא קצת טוב את הוריו. היום הייתי באירוע כך שלא יצא לי ללכת לנחם מקווה שבאמצע השבוע אוכל לקפוץ לשם .. לילה טוב, סמויה

למרות שבערב עוד אירוע ויש יםםם של סידורים בכז אמרתי לבעלי שנעזוב הכל וניסע במיוחד כי אני לא הייתי בלוויה, לא היה לי סידור לקטנים וגם כל השבוע לא הלכתי אז היום בעלי היה בחופש לעזור לי והלכנו.. באמת עצוב ): האם שבורה ומה אמרתי נישקתיה ואמרתי "תהיי חזקה!" אני.. מעט התביישתי לפעמים נדמה שזה קצת מבייש להתקרב לאנשים במצבים קשים אבל נהפוך הוא! דווקא כן צריך לשבור את המחסום ולהתקרב אין מה לעשות עכשיו מתכוננת לעוד אירוע אבל הפעם של השכנים שיהיו לכולנו רק שמחות סמויה

מתפרק אין לי ידיים אין לי רגליים איפה הראש הברכיים הבטן מה שנכנס .... לא יכולה לבד לא יודעת לתכנת את עצמי לשעות שיש מישהו איתי כואב לי

היי רות מה קורה חומד? זה נשמע כאלו שאת מתפרקת יכולה/רוצה אולי לשתף יותר? איתך חומד

בהרגשה שלי ואולי אני טועה, מה שקורה לך כרגע הוא שבגלל הקונפליקט שיש לך בין לרצות ולבקש שהצרכים שלך ימולאו, לבין להרגיש שאף אחד לא באמת רואה אותך וחושב שמגיע לך, אלא אפילו יברח מימך אם תדברי, כל זה הכניס אותך למצב של חרדה. הסימנים האלה שאת מתארת מרגישים לי כמו שאת נמצאת במצב של פחד ובעת מאד גדולים. מגיע לך לרצות ומגיעים לך כל הצרכים הבסיסיים שלך מעצם היותך בזכות ולא בחסד, ואין לאף אחד זכות לשלול אותם מימך. מקווה שעזרתי ושולחת לך חיבוק לכוחות. שלך - מציאות אחרת

אוספת את חלקיי הפזורים מרגישה קצת יותר שקטה מקווה שהשקט יחזיק מעמד ולא ינשור ממני רות

אני יודעת בתוכי שמה שלא היה גם לא יהיה ומה שיש עכשיו זה הרבה יותר ממה שהיה פעם ובכל זאת .... מאמינה ולא מאמינה רוצה ולא רוצה פוחדת פחד מוות לומר מה שאני מרגישה רוצה חושבת בעיקר צריכה יודעת שאבריח את אלה שהרימו מבט וראו אותי. רות

היי רות התובנות לא ממש עוזרות לך נכון? עדיין מוצפת פחדים כמו יושבת על נדנדה יקירה שלי באמת נורא מצטערת שאינך נמצאת במקום שתוכלי כבר לדבר ולומר הכל בלי פחד אייך את יודעת שתבריחי את כולם? איתך תמיד

אני חושבת שאת מרגישה כך כי הדחקת את הצרכים שלך ואת הדברים שאת רוצה, כי לא ממש שאלו אותך. בהבנה שלך מה שאת רוצה חסר ערך כי לא התייחסו לזה. הרבה יותר היית את צריכה למלא צרכים של אחרים גם אם על חשבונך, בגלל שהגבולות שלך הלגיטימיים ביותר ניפרצו. העבודה עכשיו היא להפנים שמגיע לך לרצות ומגיע לך שהצרכים שלך ימולאו ויכובדו, כי זה אך לגיטימי שתרצי דברים ושמגיע לך לבקש שהצרכים שלך ימולאו. שלך - מציאות אחרת

מוקדש לכולכן ... בביצוע מרגש במיוחד של דוד לביא המקסים http://www.youtube.com/watch?v=hUVEvNFhlMA הילד שבי דני בסן מילים: רחל שפירא לחן: יזהר אשדות ביצוע מחודש: דוד לביא הילד שבי מסתכל בגבי לרגע איתי ולרגע נגדי הילד שבי הילד שבי כבר כמעט מחונך פוחד במיוחד להיות מגוחך עד כדי כך רוצה להעיז, לא תמיד מסוגל חושש להגיד מה שלא מקובל ואם תעמדי לצידי אם תביני ולא תלעגי אם תכירי, קבלי את הילד שבי. הילד שבי מסתכל בגבי עוקב אחרי ברחוב הצדדי זה הילד שבי בורא לו עולם במגרש הפרטי כשהוא משחק, המשחק אמיתי אל תצחקי. הילד שבי מצפה לאישור נמשך לפעמים גם למה שאסור ואם את תעמדי לצידי אם תביני ולא תלעגי אם תכירי, קבלי את הילד שבי. אם תסכימי להיות בעדי אם תביני ולא תלעגי אם תכירי, קבלי את הילד שבי.

בוקר לך סמויונת שיר יפיפה רגיש ומרגש אפשר בהחלט להתחבא בתוכו להזדהות איתו להיות הילד/ה שבשיר איתך מתוקה ושבוע טוב

ובקשר לשיר נכון שהוא ככ יפה? מאוד הזדהתי איתו.. חיבוק, סמויה

שיר כואב וכל כך נוגע. מאד מזדהה עם מילותיו. בגדול הילדה שבנו משוועת להכלה ותמיכה ואהבה. זקוקה להתייחסות שלנו אל הילדה שבתוכינו. והילדה הזאת בהרגשה שלי, שברירית, שבורה ומרוסקת. היא בעצם אחראית על הרגישות שלנו ולכאב שחי בתוכינו. ככל שנכיל את הילדה ונאהב אותה יותר, כך הכאב יהיה אפשרי ונסבל יותר. כך נוכל להתמודד איתו יותר טוב. חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

מאוד הזדהתי עם מה שכתבת בנוגע לשיר ככ נכון בעיניי שולחת לך חיבוק וגם לילדה הקטנה שבך שככ זקוקה לאהבה! כי ברגע שאני מקבלת את הילדה שבך על כל חלקיה וגם הפגועים אני בעצם מקבלת אותך ועל זה בעצם השיר מדבר על ההבנה והקבלה שלי הילד שבנו גם אם הוא פגוע גם אם הוא לפעמים נגד שלך, סמויה

פוחדת ,כמעט כל הזמן קשה לי לישון הבדידות הורגת אותי ואין איש שיכול להבינה מקיאה ומקיאה כדי לסלק הכל את הפחד המחשבות העצבות והלבד נכון שיש שינוי והתקדמתי והכל אבל הדברים האלה זורמים בעורקי הם אני והאם אפשר לשנות באמת? מתחילה מחר טיפול במרכז רב תחומי פוחדת מאוד ותוהה אם אלך בכלל למי יש כח אני רוצה.......................................... רות

רות יקרה אני איתך מחזיקה את ידך אם זה בסדר כמובן חשוב ללכת לטיפול זה סיכוי להתחלה חדשה מאחלת לך כוחות דמעה

מה קורה לי בגוף הכל כל כך כואב ומפורק ומודלק ולא שייך

מקווה שלא תוותרי לעצמך ולא תוותרי עלייך שתלכי למרכז ותתחילי טיפול כל התחלה קשה ולפעמים גם רוצים לברוח מהבלתי מוכר ממי שמחכה לנו המון לבטים ושאלות וכן , הכאבים הגופניים הם לצערי חלק בלתי נפרד מ,,,,,,,, אולי לא אצל כולן אבל מי שכן מרגישה אותן יכולה בהחלט להבין על מה את מדברת מקווה שאת כבר אחרי,,,,,,, אם תרצי לשתף אנחנו כאן איתך חומד

הטיפול מאד מאד חשוב להתמודדות שלך ויכול להועיל ולעזור לך. הטיפול לא יכול לשנות עובדות, למחוק את מה שקרה או להעלים את מה שקרה. ויחד עם זאת יש בכוחו של הטיפול להביא אותך למקום יותר מאפשר התמודדות, להביא אותך לראות את הדברים שקרו בעין אחרת ולשנות גישה ואמונות מגבילות שהושרשו בך, כדי שההתמודדות תהיה קלה יותר. מבינה אותך ואת הכאב שלך, אבל לצערי אין קיצורי דרך, רק ככה זה עובד. שולחת לך חיבוק אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

שבת שלום לכולן מקווה שהשבת תעבור לכן בכייף בהנאה בהמון מנוחה לגוף ולנפש לי יש שוב עוד כמה דאגות לכבוד שבת אבי שוב מאושפז עם דלקת ראות ולחץ דם נמוך ביותר לא יודעת מה יהיה איתו מאיפה לוקחים כוחות? http://cafe.themarker.com/media/t/216/114/1/file_0.gif חטולית

שבת שלום שבת עם בשורות ואנרגיות טובות של אחוה ושקט פנימי בראות ורפואה שלמה לאביך חטולית. איתכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מאחלת גם לך שבת טובה ורגועה עם המון בשורות טובות. מקווה שאביך יתאושש במהירה וירגיש טוב. מקווה שישוחרר מהר. הדבר האחד שאת יכולה לעשות הוא להיות שם בשבילו במידת היכולת שלך. את לא יכולה להבריא אותו, רק הגוף שלו יוכל. מחבקת בכל ליבי ומאחלת שהמצב ישתפר במהירה. שבת שלום גם לך יקירה ושבת שלום לכולן. שלך - מציאות אחרת

חיבוק ואנרגיות חיוביות לשבוע מושלם

על התגובות החמות מקווה שעברתן שבת טובה אחרי לילה לבן וביטול טיפול היום מרגישה מסמוטטרת שיהיה לכן שבוע טוב

מצטערת שעונה לך רק עכשיו, יום מפרך אחרי ואיך שהוא כבר לא הספקתי לענות לך לפני שיצאתי מהבית. חזרתי רק עכשיו... מקווה שמצבו של אביך משתפר ושהוא מרגיש יותר טוב.. מצטערת שביטלת פגישה דווקא עכשיו כשכל כך קשה לך, ומיצד שני גם מאד מבינה אותך בעניין הזה. לפעמים מעדיפים להכנס לתוך הכאב ולשקוע בו לבד, בלי לשתף אף אחד, גם לא את המטפלת.... מקווה שאת ישנה כבר שלווה ורגועה. איתך בכל ליבי, חושבת עליך ומחזיקה לך / לכם אצבעות. אוהבת אותך ומחבקת בעדינות ובחום. שלך - מציאות אחרת

אני.. בין לבין עומס של אירועים בעיות עם ביהס רציתי רק לאמר לך ש.. שולחת המון איחולי בריאות לאביך!! וגם מנוחה לעצמך מכל העומס אגב, מה שלום הבן, איך הוא מחלים? בכז, מקווה שנותר לך משהו לעצמך בכל זה ושולחת לך המון כוחות שיהיה שבוע טוב, אוהבת אותך סמויה

מצטערת מצטערת שמציפה את הפורום בהודעות בלע בזמן האחרון אבל מתחרפנת וצריך לתפקד ולהיות ולתת ואין לי סבלנות ואין לי כוח ועד שאני אגמור עם השלדים מהעבר לא ישאר לי הווה מרוב שאני דוחפת את כולם והעבודה צריכים את הכוחות שלי והיצירתיות שלי וזה שואב אותי עד השביב האחרון . והזכרונות והסיוטים והמחשבות ...ושלא לדבר על הטרדות היום יומיות ....... והניתוקים השבוע נהגתי והתנתקתי ומצאתי את עצמי מתעוררת לתוך המדרכה בבום גדול ...מפחדת מפחדת מעצמי מפחדת מאיבוד שליטה . לא ישנה לא מבינה לא רוצה קמה עם זה והולכת לישון עם זה אלוהים רוצה קצת שקט קצת שלווה . מצטערת עם זה יקפיץ מישהו אבל מתחילה לחשוב שאת השלווה אני יקבל רק עם אני לא יהייה יותר ,האופטימיות שלי הטבעית ושמחת החיים נוזלים לי מבן האצבעות .רוצה שקט שקט שקט שקט

שקט שאחרי הסערה -דרור בן יעקב "שקט שאחרי הסערה עקבות המים כבר כמעט אינם נראים אף אחד לא ינחש מה שהיה את שעברו סערות של ימים את שעברו סערות של ימים הלכתי סובבתי איתך, לבדי והנפש הציפה הכל כל רגש אדם, כן כל מה שיכול עבר וכמו נדם בלי קול עבר וכמו נדם בלי קול נדם ונדהם- איך יתכן אגדה, מציאות היא דימיון ורק קול המים מחליק וממתן כן, הרדם, שכב לישון. כן, הרדם, שכב לישון." שבת שלום דמעה

ממש צריכה

את נמצאת בתקופה מאוד לא קלה באמת לא פשוט להילחם כל הזמן מרגישה שאת סחוטה לגמרי מה הפלא שאת מבקשת רק שקט מאחלת לך שבת רגועה ושקטה שבת שלום יקירתי

והשבת תמיד שבת זה טוב ..תודה חיבוק

צר לי על התקופה הקשה שאת עוברת אל תוותרי תני לגל לעבור בקרוב תגיע ההקלה מחזקת אותך שמרי על עצמך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מאד מבינה את הכאב שלך ואת הרצון שיהיה כבר שקט. ובעצם השקט הוא שקט מהמחשבות ומהתדהמה והאכזבה הגדולה שהכל מתהפך לך. שכל מה שהאמנת בו פתאום איננו. יחד עם זאת, את היא המעצבת העיקרית של מי שאת ולא המשפחה והילדות וכד'. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך מניסיוני הוא שאת תקבלי את השקט הזה לאט לאט ובהדרגה ברגע שתרפי ותקבלי את הכל ובעיקר כשתפסיקי להלחם בזה. אי אפשר לשנות עובדות ואי אפשר למחוק אותן. ברגע שהן כבר יוצאות מהתת מודע למודע אי אפשר להתעלם מהן יותר. המלחמה הזאת להתכחש להכל ולא לקבל שזאת הייתה המציאות שלך רק מתישה וממוטטת אותך, והנורא הוא שגם המלחמה וההתכחשות להכל, גם כל אילו אין בכוחם לשנות שום דבר. ככל שתסכימי להרפות יותר וככל שתמנעי ממלחמה בכל הדברים האלו, באמונות שלך שמתהפכות עכשיו וכד', יהיה לך קל יותר להתמודד עם הדברים. במובן מסויים זה מרגיש כמו שהקרקע נישמטת לך מתחת לרגליים, אבל הקרקע שמיתחת לרגליים שלך היא רק הקרקע שאת בונה ומדשנת בכל יום והיא נמצאת שם ולא הולכת לשום מקום. מה שהיה לא ישנה את מה שבנית ומה שאת עוד עתידה לבנות. כמו שאומרים, הכאב הוא בלתי נמנע אבל הסבל הוא בחירה. העבר כבר היה וקרה, ומה שנותר הוא להסתכל לאמת בעיניים ולהגיד לעצמך שאת טובה ושווה וכלום לא נידבק בך למרות הכל ואף על פי כן. אוהבת אותך יקרה ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

יחד עם זאת רוצה שתביני לא חושבת שאני לא בסדר לפחות לא בחלק הזה של הסיפור אבל כן לא יודעת מי אני ולא יודעת מה טוב ונכון ומה זה מהשריטה שנותרה בי . אני אשרוד אבל בינתיים צריכה גם לתפקד וזה יוצר קושי עצום . מרפה ומשחררת עד כמה שאני יכולה וסובלת לא מסוגלת לשחרר הכל בבת אחת חייבת את האחיזה והשליטה . תודה חיבוק

או התייחסות כאל אובייקט מיני? האם יש הבדל לדעתכן? כלומר, תוכלו להבדיל? אישה לעולם לא תבין ראש גברים 100% לפעמים יודעים כי זה ניכר, השאלה אם כשהגבר הוא סוטה, הוא נמשך, או שזה נטו סטייה? כלומר-האם גבר יתייחס כאל אובייקט לבחורה אותה הוא מכבד? האם גבר ייתחס בזלזול לאישה אליה הוא לא נמשך ואז יהפוך אותה לאוביקט מיני נטו? מדברת על התייחסות של גבר ממוצע לאישה (כולל "סוטים", נורמלים, מבוגרים וצעירים).

מתבונת יקרה לא בטוחה שהבנתי... אך מאמינה שאלתך נובעת מחסור אמון מוחלט בגברים?! מהנסיון וחויות הקשות מול גברים לא בעניי כולם נשים הם אובייקט יש גברים שמכבדים את עצמם וגם נשים יש כאלה שאינם סוטים יש כאלה שהם נאמנים ואוהבים אישה אחת יש גברים אוהבים יש שהם בני אדם ויש לצערי כאלה שלא אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

החיים שלי כמו משאית משאית ענקית ללא בלמים ללא הגה נוסעת 300 קמ"ש ואין שליטה ובסוף אתנגש בקיר אתרסק לא יודעת אפילו איך להאט רוצה כל כך לתפוס את ההגה לכוון את כיוון הנסיעה אבל אין הגה רוצה לעצור קצת לנוח לחשוב אבל אין בלמים הכל זז מהר מידי ואני כבר התבלבלתי ואין לי שליטה על כלום נוסעת 300 קמ"ש והקיר מחכה... דמעה

דמעונת שלי מתוקה מצטערת שכך מרגיש לך מאוד קשה לנהוג בלי הגה ובלי בלמים http://www.tamistudio.com/Data/133867_%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D.JPG איתך תמיד יקרה שלי גם אם לא יודעת אייך לעזור לך חטולית

לא צריך לחיות ללא שליטה ולא צריך לחיות ביתר שליטה, כי אז זה גם יכול לעשות נזק...... הלוואי שתמצאי את הבלמים המתאימים.

כל כך מבינה וכל כ ך מרגישה חסרת אונים שאין לי דרך לעזור לעשות משהו כדי להקל על הכאב שלך , איתך בשקט בלי מילים עם המון המון אהבה . חיבוק עדין אני כאן איתך

מבינה את ההרגשה של חוסר האונים חוסר שליטה מול הדהירה של החיים אולי כדאי להכנס למוסך לבדוק מה יכול לעזור לחזק את המלבים? להאט את הקצב? לתת לעצמך מרחב מחייה רגוע יותר מחזקת אותך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מקווה שתצליחי להרגע ולהדביק את הפער, שהכל ילך לאט יותר ויאפשר לך להתמודד. רק נסי להרפות קצת ולא להלחם כל כך בכאב כי זה רק מגביר אותו. שתהיה שבת רגועה. שולח לך ים של חיבוקים לכל רגע ורגע של כאב. שלך - מציאות אחרת

היום התיישב ליידי אדם מבוגר, בערך בגיל שישים. שיער לבן, משקפי שמש גדולים ותיק מסורבל למדי. כבר שהתיישב ליידי הרגשתי שהוא לא בא לי טוב. הוא התיישב מעבר למושב שלו והרגשתי צורך להצטמצם ככל שאוכל ועדיין הוא דחק כאילו במקרה. בשלב מסוים שמתי לב שהיד שלו מטיילת והגיעה לירך שלי. התנערתי ממקומי ורציתי לעבור למקום אחר - הוא הביט לאחור ועבר מקום בעצמו. אני חושבת שמעוצמת ההפתעה לא הגבתי, מסתבר שאח"כ עבר שני מושבים מאחורי ועשה אותו דבר לצעירה אחרת. כשגם זו העיפה אותו, שיתפה אותי וניגשתי לנהג האוטובוס. לדווח, לקבל עצה ולראות מה עושים. הוא לא ידע מה עושים וההוא שהטריד ברח בתחנה הראשונה - כי קלט שאנחנו מתעתדות להגיש תלונה. הצעירה צילמה אותו. ואני באמת לא יודעת מה עושים. מישו יכול לומר שזה בקטנה - אבל אין לי ספק שימשיך להטריד רבות ואחרות. אשמח לקבל כל עצה שהיא

הצלחת לבלבל אותי כי גם אני תהיתי אם מי שיתישב לידי היום באוטובוס,שגם לו היה איזה תיק, לא יודעת אם מגושם כמו במקרה שלך,, אם הוא בעצם קצת הגזים. לא זוכרת נגיעת ירך, זוכרת חיכוך בזמן שהוא ישן, לא יודעת להגיד אם היתה שם הטרדה או לא. הוא היה שמן קצת, משקפי ראייה. היתי אומרת את מספר האוטובוס ואיפה אבל פאדיחות. אני מה זה רוצה כבר לעבור לאוטו, נמאס......... אבל תמיד אפשר להימנע מישיבה עם גבר. בכל מקרה, באמת שכבר ירד לי החשק מנסיעות באוטובוס ועוד הנהגים הפוצים האלה אוהבים לתת בבלמים..... לא יודעת כיצד לנחם אותך תגישי תלונה, ולתנסי להימנע מישיבה עם אנשים כאלה. שבי ליד נשים. יודעת שזה אל תמיד אפשרי, אבל תנסי להיזהר כמה שניתן

אני מסכימה איתך שזה ממש לא בטוח ולא נוח לנסוע באוטובוס, אבל אני לא מאמינה בהימנעות. אני התיישבתי והוא בא לשבת ליידי. אני הייתי בסדר והוא לא - לכן אם כבר שהוא יתאמץ. עצה מצוינת לגבי הרמת הקול ולגבי זה שהם לא יעשו - גמאני חשבתי שהם בטח לא רוצים לעשות יותר מידי - ואולי הגיע הזמן להחליף כבר את הסוללה בשוקר החשמלי. רק דבש

תודה מתבוננת, את יודעת יש כאן חלק מאוד טריקי. אתמול אחרי הארוע באוטובוס הלכתי לבדוק מה בדיוק אומר החוק נגד הטרדה מינית וקלטתי, שהחוק נכתב ע"י גברים. כי הטרדה מינית זה גם מה שאת מספרת בעיני. מה זו היד של המטריד שלי על הירך - כלום. זה קדחת. למרות שהלכה למעשה הטרדה מינית, היא התרעה לפני פגיעה חמורה פי כמה שיכולה לבוא במשהו מינורי כביכול כמו יד על ירך, או כמו שעקב אחרי טיפוס מפוקפק לפני חודשיים. לצערי הרב אנחנו צריכות לדאוג לעצמנו. לכן קיבלתי החלטה להמשיך לנסוע באוטובוסים כרגע (מצב כלכלי וכאלה) אבל לקנות סוללה טובה לשוקר שלי, ולגבי העוקבים יש טריק שעשיתי ועבד יפה באמצע שביל בלילה. עצרתי, חיכיתי לראות מה העוקב יעשה והוא התבלבל, כביכול המשיך ללכת לכיוון אחד ואני פניתי לכיוון ההפוך ואז פתאום שינה מסלולו לקראתי. ניגשתי אליו ועשיתי כאילו אני חוטפת התקף פסיכוטי וקיבלתי עכשיו את הג'ננה של החיים. "תעוף ממני, אתה לא מכיר אותי - אני משוגעת. עכשיו אני מצלמת אותך ויש למשטרה. אל תזוז, אתה יכול גם לחייך אם בא לך אבל אחרי זה אני גומרת אותך" מובן מאליו שהוא ברח בצרחות  חלק מהעניין הוא לשחק את הכוח ואת הזעם גם אם הפחד גדול יותר מהכל. תודה שהגבת

לצערי חווית באמת הטרדה ועוד יותר מצער שישנם די הרבה מטרידים כאלה באוטובוסים לדעתי -גם אם תתלונני עליו במשטרה לא נראה לי שהם יעשו משהו בנידון הם מסוגלים גם לנפנף אותך בכל תירוץ אפשרי מצטערת על ה"חוויה" הממש לא נעימה שעברת ולהבא אם חלילה קורה מצב כזה או דומה לו תרימי קול , זה בטח יבריח אותו

מצטערת על ההטרדה באוטובוס פעולה פשוטה של נסיעה באוטובוס הופך אותנו פגיעות, חסרות אונים ולעיתים הופך עולם את יכולה לנסות להגיש תלונה הלוואי ויעשה משהו אך לא בטוחה עדכני אותנו נשמח להתקדמות בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אחרי מה שקרה הרגשתי.....כלום. אף אחד לא התייחס לאף אחד לא היה אכפת. ואני ... חשבתי ששם לפחות יראו אותי ששם לפחות יגיבו בהתאם ולא... לא רוצה להיות שם יותר.

לא יודעת מה קרה או איפה היית אבל כן יודעת שלפעמים רואים אותנו אולי לא כמו שהיינו רוצים אבל בכל זאת רואים וגם יודעת שכמה שאפשר צריך להיות במקומות שעושים לנו טוב אם המקום שהיית בו לא עושה לך טוב ואם יש לך אפשרות לא להגיע לשם אז אל שולחת חיבוק דמעה

תחושת "הלא רואים אותי" והאני שקופה ואפחד לא רואה את המצוקה שלי ותחושת דחייה עלולה להיווצר לנו בהרבה מקומות בחיים ולפגוש אותנו בכל מיני סיטואציות אם מרום תלך ולא תילחם על מקומה הראוי בכל מקום בחיים ולא רק "שם", הרי שהיא מוחקת את עצמה ומשחזרת חוויות פוגעות שקרו לה בחיים. מרום יקרה, גם אם קשה אל תמחקי את עצמך בשום מקום! אני באופן אישי מאוד אוהבת את הקול שלך ושיש לך לומר תמיד! ומותר לך לכעוס עליי אם מגיע לי.. ובכן לא סתם אמרתי שאני קצת "מופרעת" נכון? (: שלך, חיבוק סמויה

אחרי מה שקרה ,,,,,,,,,,, גם לפני ובזמן שקרה תמיד יש מי שכן אכפת לה תמיד יש מי שכן רואה וגם אם רוצה או מנסה לעזור לא תמיד זה מתאפשר נכון שלפעמים דברים יוצאים מכלל שליטה אבל אם ניקח בחשבון שאלה מצבים די נדירים ושאפשר אחרי הכל להתגבר עליהם אם נעשה סוג מסויים של פעולות שיכולות להקל על המצב כמו למשל לדבר-ולשתףףףףף,,,,,,,,,,,,,,, איתך תמיד

מבינה מאד עד כמה את כואבת ואיך זה מרגיש. בהרגשה שלי אם להיות במקום מסויים עושה לך ממש רע, אל תהיי שם יותר. ההרגשה שלך של להרגיש כלום לא עושה אותך כלום. זאת רק ההרגשה שלך כרגע, והיא יכולה להשתנות. בכל מקרה יש לך מיימדים מסויימים שתופסים מקום לכן אין מצב שאת כלום. מבינה את ההרגשה שלך ועברתי לאחרונה את התהליך הזה של לתפוס מקום. העניין הוא שההרגשה הזאת באה מיתוכך, לכן כדי לתפוס מקום את צריכה להחליט שאת ראויה ומגיע לך המקום הזה. האנשים מסביבי לא השתנו, אבל כשהחלטתי שיש לי מקום בניהם, היה לי מקום..... מבינה שהיו לך ציפיות והתאכזבת שלא ענו על ציפיותיך. אני לא יודעת בדיוק במה מדובר אבל בגדול כדי שיראו אותך את צריכה להראות את עצמך, להרגיש שאת ראויה ליחס ושאת תקבלי אותו, וההתחלה היא להרגיש כלפי עצמך כמו שאת רוצה שאנשים ירגישו כלפיך. מקווה שזה בסדר שכתבתי כך, ואם זה לא נכון לך או לא מתאים, זרקי לפח. שלך - מציאות אחרת

מבינה את ההרגשה תחושה קשה שלא רואים אותי לא מגנים האם המקום מספיק בטוח בכדי שתשתפי? ותספרי כיצד חשת? תמיד שווה לקחת אחריו לנסות ולומר את הדברים איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אבל ממש לא מבינים את ההרגשה וממש לא מגינים וכשכבר מתבטאת ואומרת מה שמפריע ומכאיב אף אחד לא מבין ורק כועסים עלי ורק נפגעים ממני כי לי, אסור. ונמאס לי הככה הזה הגיע הזמן לעשות דברים אחרת אפילו שהם חריגים שונאת את החיים האלה כך. שונאת את עצמי. סליחה

מיותרת לכולם מיותרת לעצמי חבל שנולדתי בכלל למה למה? רק כדי לסבול עדיף שלא הייתי בכלל

את מנסה לרצות אחרים וחושבת מה הם חושבים עליך פה כל החרא מתחיל תנסי לאהוב את עצמך, ואז השמיים הם הגבול, אבל רק כשאת נשארת פה בארץ, שמעת?!

כואב מאד לשמוע עד כמה את כואבת. יכולה להגיד לך שאני מאד מאד מבינה את הכאב שלך ואת המילים החודרות והנוגעות. שנים בעת שניפגעתי היו מדקלמים לי שחבל שנולדתי, ושנים רבות נוספות אחר כך האמנתי להם והפנמתי שלא מגיע לי לחיות. הסבל הוא מנת חלקך בעת הפגיעה. כך גם הכאב. אני לא מכירה אותך ומקווה שאת כבר לא ניפגעת עכשיו בהווה. יש בשביל מה לחיות והחיים מזמנים גם דברים טובים. צריך להרגיש מבפנים שאנחנו מוכנים לראות אותם. מאמינה שיבוא היום שבו גם את תראי את הדברים הטובים ותאחזי בהם כדי להרגיש טוב יותר, כי מגיע לך להרגיש טוב מעצם היותך.... שלך - מציאות אחרת

שיש בשביל מה עד שהבנתי שהכל זה מסכה אחת גדולה . בפנים בפנים אני יודעת שכולם מצטערים שנולדתי בכלל פשוט רוצה לא להיות לפחות לא נסבול סליחה ,סליחה שנולדתי סליחה שבאתי

אגב קשה לי לקרוא לך בכינוי שבחרת לעצמך כי לא מגיע לך להרגיש כך. כואב מאד שכך את מרגישה, ואני מאד מאד מבינה את ההרגשה שלך. כל חיי איחלו לי שאני אמות ואני האמנתי להם, (להורי) שלא מגיע לי לחיות. היום אני יודעת שניתנה לי הזכות לחיות מעצם היותי בזכות ולא בחסד. כך גם לך. מגיע לך לחיות ולאף אחד בעולם אין זכות לומר לך אחרת. גם אם את בטוחה שכולם מסביבך מצטערים שנולדת, זה עדיין לא הופך את זה למוצדק ונכון. נולדת ונועדת לחיים ואפילו לחיים טובים ואין לאף אחד את הזכות או הכוח לשלול מימך את הזכות הזאת. אל תתני להם לקחת מימך גם את החיים. מספיק שניפגעת. זה כבר מספיק רע. על תאפשרי לאף אחד לגרום לך להרגיש עוד יותר רע, כי לא מגיע לך. מקווה שתוכלי להפנים את מילותי. יודעת בדיוק איך את מרגישה כי גם אני הייתי שם, ואפשר לצאת מישם. אם אני הצלחתי סימן שזה אפשרי. שלך - מציאות אחרת

שהם מצטערים שנולדת?! את פה וזו עובדה ואני בטוחה שיש לך מה לתרום לעצמך ולכולם את חייבת להיות במסגרת טיפולית ולשקם את עצמך תאמיני לי שהיקום יותר מצטער שהם נולדו. הולדך היא תיקון עולם, נצלי זאת לטובה!!!

מדברת מתוך כאב מאוד גדול מאוד מבינה אותך מאמינה לך שמאוד קשה לך ואת כבר כאן,,,,,,,,, תוכיחי לעצמך שזה לא נכון יכולה/רוצה לשתף ב,,,,,,,,,,,

אני שמחה על כניסתך לפורום מזמינה אותך להשאר ולהיות חלק ועם הזמן אולי תצליחי להרגיש אחרת לגבי עצמך מצטערת על ההרגשה הכל כך קשה מקווה שתתני לעצמך צ'אנס להרגיש אחרת היום זה בידיים שלך מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אחרי ימים ארוכים של סערה גדולה היום מרגישה יותר טוב,עדין לא מספיק אבל מצליחה לנשום. תודה לכולכן על היותכן מבינות רות

יום מקסים ואוהב

כמה טוב לשמוע http://img1.tapuz.co.il/forums/36827678.jpg תמיד איתך שימשיך לעוד המון ימים כאלה

שמחה בשבילך שאת מרגישה יותר טוב. מאחלת לך שזה רק ילך וישתפר. שלך - מציאות אחרת

אתן מקסימות!

נפלא לשמוע שישנה הקלה קצת יותר טוב שילך וישתפר מחזקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני קוראת את כולכן ולא מוצאת בתוכי כוחות להגיב. לקח לי כמה ימים עד שהעזתי לפתוח הודעה, ואני כותבת מהר רק שלא להתחרט ולברוח שוב... אין לי כוח להכיל את עצמי וגם אין לי מילים, כמו לא נישאר כבר כלום. מרגישה לבד לבד וזו ההרגשה שלי בלי שכל מי שמסביבי בכלל יכול לחוש או להבין. אף אחד לא מרגיש, מבין.... כאילו חיה בשני עולמות, ובסופו של יום אני לבד בתוך העולם המבודד שלי, לא מנסה אפילו להסביר כי אין לי מילים, אני עצמי לא מסוגלת למלל את מה שעובר עלי, כמו בלק אאוט, כמו לא קיימת. מרגישה פתתית ברמות של לקבור את עצמי באדמה מבושה, כי בהרגשה שלי אני לא זקוקה למילים שלי או למילים של אף אחד שמטרתן תהיה להבין אותי, אלא רק לחום אנושי אמיתי חסר טובות הנאה, נקי ופשוט.... מציאות אחרת

מצטערת שכתבתי כי זה נשמע פוגע ונשמע נורא ואפילו לא מראה עד כמה רע לי, פשוט כי אין לי מילים. זה נשמע פוגע ולאחרונה אני רק פוגעת, בערך בכל העולם ואישתו. מצטערת..... מציאות אחרת

את לא פוגעת חבל שאני לא יכולה לעשות כלום לגרום לך להרגיש אחרת שולחת לך טוב

במישהו בזמן האחרון .......אוהבת

ואת לא לבד ....גם לא בסופו של יום

תודה על המילים החמות והמרגשות. גם אני אוהבת אותך. שלך - מציאות אחרת

מכירה את ההרגשה של הזדקקות לחום אנושי שלפעמים זה כל מה שצריך כדי להרגיש קיימת. חיבוק גדול ועוד אחד ועוד ועוד ועוד רות

תודה על ההבנה והחיבוקים. מחמם את הלב ובדיוק במקום. שולחת גם לך זר של חיבוקים. שלך - מציאות אחרת

המון כאב המון עצב וים של בדידות שולחת לך זר פרחים http://niranbd.com/newcity/vcitypics/609847/file_0_original.gif מכל הלב ובהמון אהבה איתך תמיד

תודה נשמה אהובה על ההבנה והמילים החמות. שולחת לך חיבוק עוטף ועדין, שלך - מציאות אחרת

אתמול בבנק בכיתי אמרתי לפקידה שעדיף כבר להתאבד היא נבהלה אני נבהלתי מעצמי אני שלא בוכה לפני אף אחד אף פעם אפילו בטיפול לא בוכה ואתמול כבר נשברתי ואני מתביישת לחזור לשם איזו תינוקת מטומטמת אני גועל נפש חלשת אופי שלא יודעת לשלוט על עצמה פשוט איכס דמעה

דמעונת יקרה מרגיש לך מבוכה , בושה לבכות לפני זרים את יודעת שגם לי קשה לבכות בטיפול וגם לפני אחרים מאמי יקרה שלי זה יכול לקרות לכל אחת את ממש לא תינוקת ובטח לא מטומטמת זה שבכית לא אומר עלייך שאת חלשה אופי מי יודע כמה כאב אגרת בתוכך שכך קרה לך , זה מאוד אנושי יודעת שזה מבייש אותך אבל לדעתי -את יכולה ללכת לבנק בלי רגשות בושה תאמיני לי שהפקידה תקבל אותך בסבר פנים אל תשפטי את עצמך בחומרה את בסך הכל אדם רגיש מאוד תסלחי לעצמך , לא קרה כלום

קורה דמעה קורה לא נורא זה אנושי בכי זה רגש.

אין לי הרבה מילים ובכל זאת, לבכות זה אנושי וזה בסדר. אולי זה קצת מביך אבל זה לא עושה שום דבר רע. אף אחד מסביב לא יודע כמה כאב יושב מתחת לבכי הזה, אף אחד לא בנעליים שלך, ולאף אחד אין זכות לשפוט אותך. מקווה שהיום את כבר יותר בטוב, שלך - מציאות אחרת

חזקי ואמצי רות

עמותת רוח נשית פועלת לקידום נשים נפגעות אלימות ותקיפה מינית באמצעות פיתוח יכולות כלכליות וצמיחה אישית. רוח נשית מסייעת לנשים להשתלב בשוק העבודה, תוך פיתוח קריירה ההולמת את כישוריהן ורצונותיהן. מאתרת ומפתחת הזדמנויות תעסוקה הולמות, ומלווה את הנשים בתהליך ההשתלבות בתעסוקה על מנת לאפשר מיצוי יכולות והישגים בתחום המתאים לכל אחת. למי מיועדת התוכנית: התכנית מיועדת לנשים בין הגילאים 21-35, נפגעות תקיפה מינית, שעברו טיפול בפגיעה ומעוניינות להתקדם לשלב הבא בדרך לעצמאות כלכלית ואישית. על מנת שתוכלי להפיק את המרב מהתכנית חשוב לנו לוודא שהינך בעלת מוכנות רגשית ופנויה להשתלבות בעולם התעסוקה, ועל כן יש משמעות לכך שעברת טיפול נפשי בעקבות הפגיעה, בעבר או בהווה. מה בתוכנית: ליווי אישי על ידי מנטורית, סדנאות קבוצתיות המקנות כלים ומיומנויות, ליווי להשמה בתעסוקה, הכשרה מקצועית על פי התאמה אישית ומסגרת חברתית המאפשרת מפגש עם נשים הנמצאות בהתמודדות דומה. אם היית רוצה לקחת חלק בתכנית נשמח שתצרי איתנו קשר ונתאם ראיון אישי מספר הטלפון שלנו הוא - 072-2507770, ניתן להתקשר בין השעות 9:00- 17:00. מחכות לשמוע ממך, צוות רוח נשית.

אז למה אתן לא חוזרות לבנות ברשימת המתנה?! העיקר להזמין חדשות, מה זו הסלקצייה הזו? חשבתי שזה רק במועדונים.

מקום שגורם לך להרגיש הכי לא שווה בעולם. באמת.

שלום, אינני מבינה למה כוונתך ברשימת המתנה, שכן אין רשימת המתנה, עוד יש מקומות פנויים. אשמח אם תצרי איתנו קשר, במייל [email protected] או בטלפון 072-2507770 או בהודעה פרטית כאן, כדי שנוכל להבהיר את אי ההבנה, מקווה שנשתמע בקרוב, מאיה.

אין לי מילים לשאלות של למה את עושה את זה למה את הולכת לשם למה את לא נושמת עד כדי איבוד שיקול דעת למה כואב לך ממה ואנחנו מבינים באמת מבינים אבל למה את הורסת למה למה למה למה עכשיו אני לבד ואם אענה על השאלות אני מאמינה שמישהו יהיה פה איתי או שלא נשימה עצירררררררררה נשימה עצירררררה לא יודעת להסתדר הכל מתבלגן תוך שניה לא אדבר על זה יותר לא אעמיד אנשים במצב מרגיז חושבת על האנשים שהיו רוצים לנפנף אותי עכשיו אולי אעשה טובה ואנפנף את עצמי מכולם גוססת בתוכי כבר לא מבקשת יותר ושאף אחד לא ידאג לא אעשה לעצמי דבר הילדים שלי חשובים מידי ואם לא למעני אז למענם

מצטערת הכל מבולבל כואב פוגע ויש דבר אחד שנותן הכוח להמשיך להלחם לא לוותר אולי תנסי לשאוב את הכוח עבורם לא לפגוע בעצמך כי להגן שלא ילמדו שזו הדרך ואולי יאמצו זאת כהדרך???? אני מאמינה בך מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לפעמים קשה לאנשים לראות כמה שאת סובלת אז הם מציפים אותך בים של שאלות ואת כבר עייפה מלענות לפעמים גם לך כבר אין תשובות אל תנפנפי את עצמך מכאן דברי על מה שכואב לך לא רק על אנשים ששואלים רות יקרה כמה טוב שישנם הילדים שיש סיבה טובה כדי להמשיך עם כל הקשיים האחרים

קצת חסרה מילים כרגע אבל את לא אסון בשום צורה, אלא רק בן אדם שברגע זה סובל המון וכואב נורא. כל כך מכירה את התחושה הזאת של אין אוויר שהנשימה נעתקת עד חנק מרוב כאב. זה לא ישאר כך לתמיד, זה יעבור. מקווה שתחושת המוות מבפנים או הגסיסה תתחלף בתחושת חיים ושיבוא יום שבו תרצי לחיות קודם כל למען רות ואחר כך למען הילדים כי את ראויה לחיים טובים. את ראויה מעצם היותך ועוד יותר בגלל שפגעו בך כל כך וזה לא מגיע לך ולאף אחד... שלך - מציאות אחרת

טוב זה נשמעמטומטם אבל אני כל הזמן הולכת למראה ובודקת את הפנים ומפה לשם סתם מתחילה לחטט והיה נדמה לאחרונה , בחצי שנה האחרונה שיש לי שחורים. פתאום היום אני מסתכלת ורואה את כל הצלקות הקטנות והחורים שעשיתי לעצמי לחינם וכן שאין לי בכלל שחורים בהמקומות האילה סתם דמיינתי את זה? סתם נוגעת בפנים. אחכ אצטרך לתקן את כל זה בפילנג כימי. נזכרת איך פעם, אחרי הצבא התחלתי לעבוד במקום סבבה, איזור הבורסה, שירות לקוחות הייטק, אנשים צעירים וברמה גבוהה חבלז. ועליתי על גל של היי ואז משום מקום הייתי חוזרת הבייתה כמו על אוטמאט והולכת למראה בשירותים. ומפה לשם ,ומפה לשם עד ש..הנזק היה ממש גרוע. המנהלת זוכרת שבנוסף לפצעים קשים ומכוערים היו לי גם סימנים כחולים על הפנים, עד כדי כך זה היה ממש..התפרצות של כל אותה תקוםה שפצעתי והחבאתי במייק אפ ואז יומאחד זה התפרץ! וכולם שמו לב.אמא שלי פשוט יצאה מדעתה למה היא ידעה שאני נכנסת כל הזמן לשירותים וידעה שאני גורמת את זה לעצמי. רק לא הבינה מדוע?? והיא שיגעה אותי ללכת דחוף למכון קוסמטיקה ולתקן את זה. ואז שילמתי (בתור התחלה) 5000 ש"ח לתיקונים של פילינגים בשילוב טיפול אנטיביוטי ואחרי חצי שנה כל זה התרפא הצורה מדהימה! שאפילו בעלת המכון לא האמינה שכך תהיה התוצ'. היא אמרה לי את זה. היא ממש נדהמה! שזה ככה החזיר את העור לקדמותו. שוב, הרמתי מעצמי מחדש.. כאילו בנאדם חדש לגמריי ובאיזה היי הייתי שוב!אבל בסתר ההייתי ממשיכה (עד היום) אבל ממש בקטנה (ביחס למה שאז )עם המשחקים שלי. ועכשיו אני רואה שאני סתם עושעה לעצמי חורים שלא היו קודם לכן. ופשוט אני סתם מדמיינת שיש לי שחורים בפנים ומפה זה מתחיל.. אני מחפשת ומחפשת.. מה אין לי מושג. מקווה שהחרים האילה ייסגרו אם אפסיק לגעת. אבל אני ככ מכורה לזה. ההליכה הזאת למראה, ההסתגרות בשירותים עם עצמי עושה לי טוב, לא לפנים שלי אבל לי זה עושה טוב.. ואם לא בפנים אז מחפשת בזרועות. ו..פוצעת באוןתה צורה גם אותם. חייבת להפסיק עם זה.. אם אמא שלי תדע שעד הים אני ממשיכה עם זה - היא פשוט משתגעעת מהדברים שאני עושה.. מזל שאני גרה רחוק ממנה שלא תשגע אותי!

אממ סמויה אמא שלך רחוקה אבל אני קרובה:) בקשה אל תעשי את זה ממש לא טוב. אני זוכרת שבגיל ההתבגרות היו לי פצעונים ואז סתא שלי ז"ל אמרה לי לשאוג לשטוף פנים עם הרבה סבון פעמיים שלוש ביום ושאסור לגעת לבד. אז אסור סמויה לכי לקוסמטיקאית וזהו לא לבד. יש לי בחילות

את לא היחידה שמחפשת ומחטטת בפנים ובכל מקום גם פחות נראה זה משרת משהו כנראה מה אצלך?? אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

משהו יותר פנימי מאשר חיצוני... קודם לכן, זה הפציעה קרתה בתקופה שלא גיליתי על עצמי את מה שיודעת היום. והעוצמה הייתה קשה. ברור בגלל משהו לא פתור עכשיו שזה התגלה , עדיין לא פתור אז אני ממשיכה.. אבל "בקטנה"- באופן יחסי, כמובן כי יש לי מקומות אחרים כמו כאן, למשל ,להתבטא על הפגיעה וזה עושה את כל ההבדל בין אז להיום.. (: סמויה

מכירה את החיטוטים האלה מהבנים שלי כשהיו בגילאי הטיפש עשרה זה גרם לא פעם לדלקות בעור הפנים , לכתמים ואחר כך לצלקות רופאת עור טובה מקופ"ח פתרה להם את הבעיה ומאז הם כבר לא נוגעים יותר בעור הפנים , יש בעיה? פונים לרופא/ת עור ומטפלים , למה לסבול למה?גם לשחורים שצצים לפעמים יש פתרון

לא, אל תזכירי לי את גיל ההתבגרות עם פצעי הבגרות... ובאמת יש היום רפואה מאוד מתקדמת ויעילה בנושא מאז הראוקוטן אחרי ההריון ה-שני שלי נוצרו לי פצעי בגרות, שוב! ):): ואז הטיפול היה ממש פשוט- ראוקוטן לחצי שנה ואין יותר פצעי בגרות!!

כבר מאז צאת השבת ולא מוצאת מילים לנחמה לפני חודש סיפרתי על גיסתי-אשת אחי שהגיע לארץ כדי לסעוד את אמה החולה שהיתה מאושפזת בבית חולים עם עליות וירידות לכאן ולשם במצבה הבריאותי שוחררה ושוב אושפזה , לפני שבו גיסתי חזרה לחו"ל והיום אימה נפטרה , אישה מדהימה וכזו אמיצה שגידלה את 4 ילדיה לבד כאלמנה , ודאגה שלא יחסר להם כלום , אימצה אליה את כל מי שרצה אמא נוספת , תמיד בחיוך והמון אהבה , אני מאוד אהבתי אותה , אולי ממנה למדתי לאמץ ילדים שאינם שלי , בלי לשים לב , מי יודע? היה המון מה ללמוד ממנה ועכשיו , זהו , זה נגמר מחר הלוויה -פרידה אחרונה מלווה בהמון זכרונות נהדרים ממנה ועם המון כאב , חלל גדול שנפער במקום ששם היא היתה בתוך הלב והנשמה , אייך נפרדים מאדם שמאוד אוהבים? ??????????????????????????????????????????????????????????????.... חטולית

ותנחומים רבים על פרידה מאישה ככ מדהימה יהי זכרה ברון ויפה בעיניי שהפנמת ממנה את הנתינה לאמץ ילדים שאינם שלך זה ממש גדולה!! תמיד אמרתי גם בלי להיכרך, בהתחלה שיש בך יכולת נתינה יוצאת דופן.. כי זה משתקף אצלך מייד סימן ההיכר שלך.. שולחת לך חיבוק סמויה

אין מילים שמרגיעות את הכאב ,אבדן של אדם אהוב הוא קשה וגם עם חלק מהעולם הוא קשה ובילתי נתפס פשוט איתך בשקט ללא מילים שולחת חיבוק לעידוד

משתתפת בצערך יקרה. כואב מאד להפרד מאדם משמעותי ואהוב כל כך. יחד עם זאת אני מאמינה שלא באמת ניפרדים, אלא תמיד זוכרים אותו. היא לתמיד תהיה נוכחת בחיים שלך בתוך הלב, והיא השאירה לך מורשת חשובה ומשמעותית. הזכרונות הטובים מימנה יהיו תמיד איתך בלב ובעצם בדרך הזאת את תשמרי את הזכרון שלה. נכון שהיא כבר לא תהיה נוכחת פיזית בחייך אבל הזכרון שלה יונצח על ידך לתמיד.... אני אשמור אותך במחשבותי מחר, כדי שתרגישי פחות לבד ברגעים הקשים. שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ואוהבים. שלך - מציאות אחרת

לצערי אין לי תשובה על איך נפרדים רק הזמן אני יודעת במקרים האלו הזמן עשה את שלו .

מצטערת לשמוע יקירתי.. ברוך דיין האמת! נורא לשמוע את הבשורה המרה שולחת כוחות ולכל דבר את יודעת איפה למצא אותי

מצטערת יקרה על האובדן היא תמשיך ותחייה בתוכך תמיד כי ידעת לקבל ולאמץ דברים ממנה שהיום הם חלק ממך והיא תמשיך להיות שם עבורך איתך אידה עו"ס SEW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

הלוויה היתה בשעה 20.30 הערב בבית החיים-ירקון מי שמכירה את המקום יודעת שבקלות אפשר ללכת שם לאיבוד לא היו הרבה אנשים כנראה גם בגלל השעה הלא רגילה "שער הגאולה" -לפני שנה וחצי קברנו שם את גיסי אח של בעלי הלילה שוב , באותו מקום ,באותו השער גם לה הגיעה שעת הגאולה מסביב הכל חשוך , חוץ מאור הירח ופנס חיוור ומסכן שבקושי העיר את הדרך שנראתה בלתי נגמרת , בוכים ומדברים משחזרים שוב ושוב רגעים אחרונים,,,,,,,,,,,,,,, מה כבר נשאר לעשות? ברגעי הקבורה כולם מצטופפים אחד ליד השני , דממה וחושך , איזה פחד הרב מתפלל , הבנים שלה חוזרים אחריו וכל רגע מישהו אחר מסתכל לאחור , מישהו נגע לי בכתף ואני קפצתי בבהלה , בסוף זה היה רק ענף מקופף שהתנדנד לו סתם משעמום ,נגמר , לאיזה כיוון צריך ללכת כדי לצאת משם ? הרי אסור לצאת מהמקום שבו נכנסים הרב מנחה לכיוון יציאה וכולם פונים לשם במהירות , מהר , קדימה רק לצאת כבר משם כי אחרי שעוברים כל פנס קטן גם האורות האלה כבים , סוף סוף מגיעים לרכב ונהיה חושך מצרים , אפילו הפנס של הקברן כבר לא דולק , בשביל מי ישאירו אורות? המתים לא זקוקים להם מפחיד ברמות , ושלא נדע עוד מצרות

שכחתי להודות לכולן על כל המילים המרגשות שכתבתן לי כולכן צודקות והמון תודות

וכל מפלה תחבוט בפרצופי כל פעם מחדש ותהדהד בראשי טיפשה עלובה פתטית ובלעעעעעעע חברות שיודעות כבר שומעות בקולי ומדברות מעט ובזהירות (כאילו ביקשתי מהם שיבואו או משהו) אחי שיודע שאל איך את מרגישה ואמרתי לא טוב אז הוא ענה תהיי חזקה ולא יתקשר שוב והמטפלת האהובה שלי שעדין לא זרקה אותי מסבירה בעדינות שאין ביכולתה להיות איתי ואני זועקת למה???????? בבקשה מתחננת הכל רק לא לבד עכשיו ואסור לי אסור ואני יודעת שאסור אסור אסור אסור תחבקו אותי תנו לי יד שלא אמות שלא אמות

זה באמת נכון שאנשים לא יכולים להבין וגם אם הם מזדהים הם מתקשים להביע את זה, לא יודעים מה להגיד, מבולבלים. כי זה דבר קשה שלא מדברים עליו ו..לכן אני מבינה את התחושה שלך - לבד, כל הזמן לבד . וזה ככ מוכר. המטפלת שלך ובכן היא עדיין איתך אבל לא תמיד ובעיקר ברגעים הכי קשים של פלאשבקים נוראיים כמו זה שתיארת למעלה (והייתי מנועה מלהגיב כי אני עלולה להתלקח בקלות מול זה והתגובה שלי לא תהיה מעודנת במיוחד (שולש נקודות) אז העדפתי לשתוק- אבל עדיין ישלי מה להגיד על זה רק לא כדאי להוסיף מה שיש לי לומר. באמת! בגדול אני מ בינה שאת מוצפת ברמות קשות והתמונות והמראות הקשים לא עוזבים אותך. ואת מתייסרת. רק תדעי שיש מי שקורא אותך, גם אם בשקט ופה מאוד מאוד מזהים איתך ואת בטח לא לבד!! כי אנחנו יכולות להבין אותך באמת. שולחת לך חיבוק והמון המון הקלה שלך, סמויה

אייך את עכשיו? מרגישה יותר טוב? מצטערת שלא יכולתי להגיב לך עד עכשיו את יודעת שאני לא נכנסת בשבת חומד שולחת לך חיבוק גדול ושבוע טוב יותר חטולית

היה לי קשה להגיב לך סליחה חיבוק אם אפשר.

לא יכולה לנשום אני פוחדת התמונות רצות מהר מידי הגרון שלי הצילוווו מסוחררת שוקלת מליון טון הכל כבד לא יכולה להשאר לבד לא יכולה לא יכולה לא לא לא צריכה לצעוק רוצה לצרוח אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ולשם מה ?אומנם לפני 26 שנה אבל גם במהלכן ואיך לעזעזל איך עושים את זה אני עובדת קשה והכל כל כך איטי זה קרה מזמן לפני המון שנים אף אחד לא פוגע בי עכשיו הפה שלי נקי אין לי כלום בתוך הגרון אין ידיים שלוחצות אותו הידיים משוחררות אני יודעת מה קורה לי עכשיו ומה פעם הם לא יפגעו בי לעולם אני שמורה אני שמורה אני שמורה הכל בסדר הכל בסדר אני מרגישה טוב אני מרגישה טוב רות

מתוקה יקרה ,אנחנו איך גם עם אנחנו לא כאן תמיד מחבקת אותך לעידוד כל הכבוד לך על האומץ וההבנה זה לא עכשיו ואת לא לבד איך את מרגישה עכשיו ? שולחת עוד חיבוק

איך את עכשיו רות?

ישובה על קצה המיטה ילדה בלי בגדים ילדה בלי ידיים ילדה מוחזקת מאחור ילדה ללא גרון ילדה עם פה מזוהם ילדה לא נושמת ילדה מתעלפת אסור היה לי אסור ולמי איכפת למי אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא

הגעתי ל"בית אמיתי" ממקום אחר בארץ. לקח לי זמן לנסוע. הבנתי ששם יעזרו לי, כך שהכנראה הנסיעה הזו שווה משהו. רק לאחר שעה וחצי של שיחה, התברר לי שאסור לי להגיע בימים ובשעות שבהן אני יכולה להגיע. המפגשים הם בערב, מה שאומר שבכל פעם אצטרך לחזור ב12 בלילה, בחושך, וזה לא מתאים לי. חשבתי שאוכל אחת לחודש לנסוע לתל-אביב, לנשום קצת. להיעזר כמובן. להכיר עוד בנות. אז זהו שחשבתי לא נכון. כששאלתי מדוע קנו וילה גדולה בתל-אביב, כאשר באותו סכום יכלו לקנות דירה צנועה גם כן בבאר-שבע, ירושלים, חיפה- לא קיבלתי תשובה. כששאלתי- מדוע המקום הזה קיים רק בתל-אביב? לא קיבלתי תשובה. לסיכום: לא קיבלתי עזרה. ואני אומרת לכולם לא לתרום ל"עלם", ולא ל"בית אמיתי", ולא ל"דגל האורות" ביום העצמאות. כי אני יודעת שכל הכסף הזה הולך לוילה הזו, וזה מיותר בעיניי. אפשר היה לקנות דירה- 3 חדרים (תבינו- בזמן הפגישה כל הוילה הגדולה הזו הייתה ריקה. ככה זה בשעות היום. ואפשר בדירה פשוטה לקיים פגישות כמו בכל מיני קליניקות ומרכזים טיפוליים אחרים. הרעיון לקנות וילה הוא פשוט מגוחך). בכל אופן אני מאוד מאוד פגועה מאותו יום. נסעתי במיוחד, זה היה לא פשוט. סיפרתי דברים, כי הייתי בטוחה שזה מקום שאני הולכת לחזור אליו, ושיעזרו לי. וזהו. אף אחד לא עזר. לאף אחד לא אכפת. אגב, כשהצעתי להקים שם קבוצות (אחת לחודש למשל) לבנות שאינן תל-אביביות, גם כן נתקלתי בסירוב מוחלט. כל מה שהצעתי- קיבלתי סירוב. ובאמת סליחה ששאלתי את השאלות ששאלתי, אבל לדעתי חייבים לשאול אותן. אני קוראת לכל מי שקורא את דבריי- לא להגיע לאירוע, ולא לתרום. קודם שיעזרו לבנות מכל הארץ. לא רק לתל-אביביות.

כן, דגם לי קרה שביקשתי עזרה דרך מסגרות מדינה וזה לא הלך ואז כשכבר הלך\, זו אני שלא באתי,, התעצלתי אבל ניחא....

נשמע איום ונורא באמת בזבוז משווע גמני במקומך לא הייתי הולכת לשם שוב לא מכירה את המקומות האלה אבל אולי יש מקום אחר ששם כן מקבלים יחס חם יותר? אולי שווה לבדוק שבוע טוב חטולית

מצ טערת על תחושת האכזבה. רוב המרכזים נמצאים במרכז ובשעות הערב כך שהם נוחים לתושבות המקום. למי שבאה מעיר אחרת, בדרום זה מאוד קשה ולעיתים חסר סיכוי גם לא סימפטי להסתובב לבד בשעות החשיכה. וזה מעורר כל מיני ט' למינהם בכז נסעת לשם, מלאת ציפיות ולא קיבלת את העזרה או מענה לשאלותייך כנראה שהמקום הזה אינו מתאים לך וייתכן שהוא מצויין לאחרותת שגרות שם בסביבה וטוב שזה לפחות קיים עבורן אך לך זה לא מתאים קיימים עוד מרכזים וקבוצות תמיכה אחרות חפשי לך מקום אחר, מקום נוח ובטוח עם גישה יותר קלה בשעות יותר נוחות. אני מבינה שאת נסערת מהדלת שנטרקה בפנייך שלא ענו לשאלותייך הלגיטימיות וחוסר האונים מול האפשריות חסרות הסיכוי עבורך במקום הזה לכן את קוראת לא לתרום אבל מצד שני המקומות הללו תורמים במידה רבה לזקוקות מהמרכז צריך פשוט להקים מאבק שיהיו מרכזים שייתנו מענה לפריפרייה, לערים רחוקות מהמרכז. כי הפריפרייה לגמריי מוזנחת בקטע הזה. ואני אישית יכולה להעיד שזה אכן כך. זה מקומם כי רוב ההשקעה והתרומות ומקימי הבתים הם מהמרכז. אבל היום פשוט נדהמתי לגלות שיש בית השנטי לנוער בסיכון- במדבר! אז כל הכבוד על הבאת השוויון למקומות מרוחקים מהמרכז. וגם הלוואי שיקימו עוד ועוד בתים ומרכזים בערים היותר דרומיות. מה שיש זה לא מספיק. פשוט לא.

פתחו דלת לעזרה את לא חייבת להכנס וטוב שיש בתל אביב מכולם

בית אמיתי הוא מקום אליטיסטי ששכח מי הקימו אותו ולשם מה. מצטערת שפגעו גם בך שם. מאחלת שתמצאי מקום אמיתי.

יש עמותה שמנצלת כספי תרומות לקניית נכסים תוך כדי ניצול ציני את הכאב של הבנות, שולל מהם שירות וטיפול הולמים כמובטח, מטרטר אותן ללא הצדקה בשעות החשיכה (עד 12:00 בלילה??) ולוקח את הכספים כיבכול, למטרות אישיות? וואלה, יש מצב.. כי לכי תדעי למה משמשת הוילה הזאת ביום ואת מי. ובכן, וילה בצפון תא.. מי העמותה שעומדת מאחורי זה? עלם? פשוט תבדקי למי את יכולה להעביר את התלונה הלאה כי אולי עלית על משהו. אולי יש מצב לכלבוטק?? סתם.. ואולי לא סתם!! כי חשוב להוקיע את התופעה הזאת של ניצול ציני ושימוש בכספי תרומות שנועדו למטרות אחרות. כל הכבוד ששמת לב ותמשיכי להיער את תשומת הלב!! בהצלחה,סמויה

תבינו, אני מאוד נפגעתי!!! אני נסעתי במיוחד 3 שעות הלוך, ו3 שעות חזור. הייתי לי ציפיה מאוד גדולה. ואכזבה איומה. מאוד נפגעתי. באתי עם ראש פתוח, שאני מוכנה להשקיע מידי פעם (פעם בשבועיים, פעם בחודש, תלוי) את הנסיעה הזו, כי פה יעזרו לי וכו'. ואכן כמו שאת אומרת- מדובר בניצול. כספי תרומות ל"עלם" שמיועדים לרכישת וילה, שאין בה אף אחד בשעות היום (מלבד לעתים פגישה טיפולים באחד החדרים (מתוך ההמון חדרים שיש שם). תראו, אם היה מדובר בבעיה ב"מדי מים", משהו שאין בו רגש וצורך להסתתר אז הייתי פונה ל"כלבוטק" ואחרים, אבל במקרה הכ"כ אישי (תבינו אני גם ככה חושבת שאני משוגעת לגמרי שבאמת נסעתי את הדרך הזו, ותכננתי להגיע בדרך הזו כל פעם. זה היה מחיר שהסכמתי לשלם, כי אני מאוד רוצה שיעזרו לי. אז זה כ"כ אישי, וזה כ"כ פוגע, ולכן אני לא יכולה לפנות לשם בעצמי. בכל אופן מאוד הזדעזעתי לקרוא על זה באתר "דוקטורס" ולכן הייתי חייבת להוציא כאן. מקווה שאנשים יקראו ולא יתרמו. ובנות אם הן לא תל אביביות לא יתפתו כמוני. שלא ינצלו אף אחד, בייחוד לא בנות שעוברות דברים איומים ונמצאות במצב רגיש ביותר.

אתמול הייתי בהלוויה היה נורא איך החיים נגמרים ככה מהר מפחיד אין כבר מילים דמעה

לוויות זה תמיד קשה ותמיד חושבים מצבים אלה מה אם ,,,ומה ש... זו דרך החיים כן גם המוות תהי חזקה

צודקת ,החיים נגמרים ככה פתאום,,,,,,,,,,,, תמיד עצוב ומשאיר מחשבות לצערי אין מה לעשות זה חלק בלתי נפרד את יודעת שבת שלום

ועוד אחד לעידוד

עצוב לשמוע אבל.. צריך להעריך את החיים.. (: סמויה

מה שאני אכתוב כאן לא יכול לתאר את עוצמת הכאב שאני מרגישה- בני מתחתן שבוע הבא- והכל כל-כך מסובך- בעיקר- תחושת ה"לבד"-שאין משפחה תומכת-אוהבת- ועוד פעם אצטרך לשים "מסיכה" להראות לכולם שאני הכי מאושרת- אעשה את זה אבל...מנסה ללכת הלאה- צעד-צעד- זקוקה למישהוא שיהיה איתי- יתמוך בי- אבל אני לא נותנת לאף אחד להתקרב- שונאת מה שאני עושה לעצמי-שוב ושוב- תודה שאתן כאן-ינשוף

אין יותר גרוע מתחושה כזו שאת מזמינה אנשים שאת לא רוצה לחתונת בנך. אני לא יכולה להחליט עבורך, אבל אני בפירוש, היתי מזמינה רק את האנשים שאני יכולה עדיין להתמודד איתם וכל אלה שלא, אז לא! כי את אמורה להיות הכי מאושרת בערב הזה וגם להשרות אווירה טובה על בנך, ואם תהיה בתחושה של מתח, אז זה רק יאיב על הרצון לשמח את בנך כמה שיותר. אני לא חושבת שצריך להיות "ייצוגי" ומשפחתי בכל מחיר.

את לא צריכה להוכיח כלום בשביל אף אחד אבל שאת יודעת שבנך מתחתן :) אני בטוחה שיש חלקים בתוכך שטוב להם תני להם לצאת לא בשביל אף אחד בשבילך.

באמת מאוד עצוב וכואב עד שיש כבר ארוע משמח את שוב לגמרי לבד אין ממש אף אחד שיכול להיות איתך בערב כזה חשוב? אולי תעשי מאמץ , אפילו קטן הפעם למענך ? מקווה שבסוף באמת לא תהי לגמרי לבד שבת שלום

קודם כל המון מזל-טוב לך ולבן! מאוד מבינה את החששות שלך מול המשפחה. את הכאב והלבד. הנה, את מזכירה לי חודש יוני ואילך- מבול של אירועים של משפחה ואחרים.. אצל אחרים זה ככ שמח ופשוט. ולנו- זה מקבל משמעות קצת אחרת.. שולחת לך חיבוק סמויה

שאתן מבינות אותי- והנה עוד כמה שעות והבן מתחתן- גרוש שלי כבר שלח הודעה עם הבנות שלי שאני אגיע כחצי שעה לאחר מכם לחתונה כדי שהם יצטלמו בלעדי- אין לי כוח להתווכח- אבל -עצוב לי- מנסה לחשוב רק על הבן-ולשמח אותו- מנסה להשים את עצמי בצד-אבל קשה-תודה שאתם כאן

בזמן האחרון ,אבל לא מוצאת שלווה אין לי שקט הכל בפנים גועש ורוגש על סף פיצוץ וכלום לא יוצא . אין יוצא ואין בא די מחורפנת ...לא יודעת מה לעשות עם זה פועלת כמו רובוט כאילו זה לא אני זה בכלל לא קורה לי חיה את הרגע לא אכפת לי מכלום .. יש גם בעיות עכשויות קיומיות ממש ואני כאילו לא שלי ...לא מבינה מה קורה לי ...משתגעת סליחה על ההצפה אבל מנסה לשחרר כדי שאני יהייה מסוגלת להאסף ולהכין את השבת החייל שלי מגיע היום ואני לא מרגישה כלום מתה במקרה חיה .

תני לעצמך לחיות את חיה אני מרגישה תרגישי אל תפחדי וזה בסדר להרגיש.

לא מרג ישה אטומה מנסה אבל הכל מת לי. לא מבינהאת עצמי מתכחשת נאבקת לא מקבלת אוף אוף אוף עד מתי

טוב שנכנסת וטוב שכתבת קשה להיות מוצפת ולתפקד כאלו כלום לא קרה , בטח זה משגע אותך בגלל כל מה שמרגיש לך , יכול להיות שאת אינך מרשה לעצמך להתפרץ כי את פוחדת ממה שיקרה? היה לך קשה השבוע בטיפול גם לי קורה לפעמים שמרוב שאני לא מסוגלת להכיל אני כאלו או אפילו לא כאילו, אני נאטמת ופועלת כמו רובוט , זה כמו מנגנון הגנה פנימי ששומר עלי מלהיתפרץ ולהישתלח בכל מי שנימצא לידי עד "יעבור זעם" , ובנתיים אני ממש לא אני מצטערת שמרגיש לך רע ככה , אולי זה שהבן החייל שלך מגיע יעזור לך להרפות מעט מהלחץ , מקווה שכן , החייל שלי יגיע בשבוע הבא , מקווה מחזיקה לך אצבעות שתצליחי קצת להשתחרר ולאסוף את עצמך כדי שתעברי את השבת בטוב שולחת חיבוק אם זה עוזר שבת שלום

עברה עוד שבת עדין עם אותו המחנק עם אותן מלחמות תודה על המילים החמות ומקווה שמסתדר עם הכדורים. דווקא עם המטפלת הכל טוב אבל דברים צפים ואני במלחמה עם עצמי חיבוק לשבוע חדש טוב יותר

מקווה שהשבת עברה בסדר.. מבינה שאת בתקופה סוערת לא קלה.. מקווה לרגיעה שולחת חיבוק סמויה

מנסה להרשות לעצמי לשתף קצת אנסה אז אני עוברת תקופה לא קלה פוחדת בעיקר איך אוכל לעשות את זה אסביר ניסינו להכינס להריון לא צלח היינו אצל רופאים אמרו שאני צעירה וזה בסדר ואולי לנסות להוריד במתח ובעלי כל הזמן היה אופטימי שיהיה בסדר אז הורדתי את הכדורים וכל דבר שאולי יפריע וכל כך רציתי בזה וגם פחדתי רציתי כי אין לי משפחה וחברים יש רק אותי ואותו פחדי כי מה אני יודעת על אמהות נורמלית והנה זה קרה לא האמנתי ועדיין לא סיפרתי לבעלי אני המומה פוחדת מחר אספר לו כי הוא מרגיש שאני קצת אחרת בימים האחרונים אז הנה אני אשמח אם תתנו לי עצות על הורות ואמהות הבנתי שחלק מכן מנוסות .

ומזל טוב יקרה , ועיצות להורות תני לעצמך עכשיו את הזמן להיות שם בהריון עםהעובר תראי לו שהוא בא מאהבה וגם אחר כך אני מאמינההשילד שמרגיש שאוהבים אותו הכל מסתדר לו בחיים בהצלחה יקרה

כן נראה לי זה מה שאעשה מרגישה יותר טוב היום היום אספר לו תודה

מזל טוב לך יקירתי מבינה אותך אחרי הקשיים סוף סוף המון התרגשות המון חוסר ידע בטח בעלך ישמח עד השמים הריון ראשון תמיד מאוד מרגש לגבי הוראות להורות יש לך עדיין המון זמן חוץ מזה נראה לי שתמיד תהיה שם מישהי או מישהו שידאג לתת לך עיצות בנתיים תדאגי לעצמך תפנקי את עצמך תפרגני לעצמך כל פעם משו -אפילו קטן כל מה שיכול לשמח אותך לפעמים חושבים ש-9-חודשים זה המון זמן פתאום-זהו ,הזמן נגמר התינוק נולד וחיים חדשים ומופלאים מתחילים את המסלול שלהם והחיים שלכם משתנים גם בהתאם לכן אני חושבת שאם עכשיו תדאגי לעצמך במשך כל חודשי ההריון ובאמת תפנקי את עצמך רגשית ונפשית יעשה לך ממש טוב בשעה טובה לבשורה הטובה שבת שלום

אייך הייתן נוהגות עם מישהי שהיא אמורה להיות חברה טובה ואני אומרת אמורה להיות כי כך לפחות חשבתי עד שהתחלתי להרגיש שהיא מפעילה עלי כל מיני מניפולציות וסחיטות רגשיות כדי שדברים יסתדרו רק כמו שנוח לה , כאלו שאני לא נחשבת , זה מאוד כואב ומאוד מאכזב "אוי לי אם אני לא יעמוד בצפיות שלה" או אם אני קובעת איתה משו ומשנה את דעתי בענין ,,,,,,,,,,,,,, לפני כשלושה חודשים הפסקתי לקחת את הכדורים שלי מהפסיכיאטרית רציתי לעשות נסיון לראות אם אוכל לתפקד בלעדיהם , האמת שבהתחלה הרגשתי די טוב בלי הכדורים , לאחרונה מרגישה ששוב מתחיל להזדנב לי דכאון , ואני כבר לא מרגישה טוב כמו קודם , ככל שהזמן חולף אני מגיבה לא טוב לסביבה שלי ולא יודעת אם כדאי לחזור לכדורים או ,,,,,,,,,,,, אשמח לקבל תגובות מכולן , נמצאת במקום של בלבול וחוסר החלטה חטולית

בעניין החברות את צריכה לבדוק עם עצמך האם המקום שאת מסתכלת עליו הוא המקום הנכון או שמזדנבת אליו הדפוסים השונים שיש לנו בעקבות מערכות היחסים הלא נורמליות שלנו .אם בדקת מאוד יכול להיות שבגלל המקום הנמוך שהיית בו בחרת חברות כאלה שהתאימו לך אז והיום לא . שוב תבדקי עם עצמך איפה מערכת היחסים הזאת משרתת אותך ואיפה פוגעת בך . בעניין הכדורים ממש לא יכולה לענות לך כי אני לא רופאה ובעצם זה משהו שצריך לעשות מול הרופא . יכולה רק לאמר לך שאני בזמנו קיבלתי רסיטל בשביל הפיברו שעזר לי עם המצב רוח (אני לא סובלת מדכאון) וחשבתי לקחת שוב והחלטתי שמכוון שאני אדם מתמכר עדיף שלא . וכן אני עצבנית וצועקת ולא הכי נחמדה לסובבים אותי אבל זה מה יש. בקיצור חמודה תיראי ממש בכתב יתרונות מול חסרונות שעולים עם הטלפון ותחליטי אוהבת מקווה שעזרתי העיניים נסגרות הולכת לישון שעה .

יכול להיות שאת צודקת לגבי זמן בחירת החברה אולי אפילו לגביה בכלל ,כנראה שאצטרך לעשות בדק בית יש גם מצב שבזמן שלקחתי את הכדורים הייתי יותר אפטית גם אז זה הפריע לי ולא עשיתי עם זה שום דבר ועכשיו שאני "נקיה" מהכדורים פתאום הכל מתחיל להרגיש לי , פתאום מתחיל לעצבן ,להפריע , כבר לא מרגישה כאלו לא אכפת לי משום דבר כי הכדורים ניטרלו לי את הרגשות יתכן והכל ביחד , צריכה לחשוב תודה

כדאי שתראי אם באמת מתאימה לך החברות הזאת ועד כמה היא בריאה בשבילך לפעמים עדיף להישאר לבד משר עם מישהו שעושה לנו לא טוב. בקשר לכדורים גם אני הפסקתי לא מזמן אבל מסיבה אחרת לגמרי כדאי שתבדקי עם מישהו שמבין יותר כמו רופא מה הכי עדיף לך והכי טוב בשבילך . איתך

את צודקת ,עדיף להיות לבד מאשר בחברה כזו שרק מרגיש לי רעעעע , ואם אלך לרופאה שלי ואגיד לה שהפסקתי את הכדורים לבד לא רוצה בכלל לחשוב על התגובה שלה , היא מסוגלת גם לזרוק אותי מהחדר שלה בלי לחשוב פעמים , תודה בכל אופן

כל מה שיכול לעזור,אם זה תרופות אז תרופות אל תחשבי פעמיים ,הרי הוכחת לעצמך שאפשר להפסיק . לגבי החברה - אם היא חברה קרובה אז אפשר פשוט לדבר איתה (ללא האשמות) להסביר לה מה ההתנהגות שלה גורמת לך להרגיש ומה זה עושה לך. מקווה שעזרתי בהצלחה רות

לגבי הכדורים , חשבתי שיהיה בסדר אבל מרגישה שזה לא זה אם אחרי שלושה חודשים המצב מתחיל להיות לי שוב מדכא אולי טעיתי שבכלל הפסקתי אותם , והחברה , עלולה להיפגע מאוד אם אני אדבר איתה על מה שהיא עושה לי , זו דרך חיים בשבילה אין משהו אחר ,כמו שכבר כתבתי כנראה שגם הפסקת הכדורים עשו את שלהם ואני כיום מרגישה כל מה שלא הרגשתי במשך תקופה מאוד ארוכה , ועזרת לי מאוד , תודה

כואב לי שכך זה בחברות שלכן סחיטה רגשית ומניפולציות כדי שהדברים יסתרו כפי שנוח זה מזכיר לי את , לא משנה, עזבי אבל לא חסר בסביבה כאילה בעעעעעעעעעעע אני לא יכולה לסבול התנהגות אינטרסנטית בטח לא ממי שאמורה להיות חברה ולא, לא מגיע לך יחס כזה את, שנותנת ככ מעצמך ומרגישה שאת לא נחשבת ואם לא תעמדי בציפיותיה אז, תעיפי לכל הרוחות שתלך קיבינימט! סליחה, באמת אני פשוט מאןד מאוכזבת מחברות אין לי מהן ציפיות ותאמיני לי, לפעמים עדיף לא להכיר אותן בכלל!! כי האכזבה מהן אחכ היא קשה ולצערי אני תמיד מתאכזבת בהתחלה הכל ורוד ואחכ זה בא משום מקום.. ובכן גיליתי דבר מעניין שבסופו של דבר רק בעלי ה וא ה- חברה שלי! הוא הכל בשבילי כי הוא היחיד שנשאר איתי ולא מואס בי ולמרות הכל וחילוקי הדעות שיש ביננו וכל מיני בסופו של דבר הוא תמיד מוכיח לי את עצמו ולפעמים דברים נמצאים מתחת לאף ואנחנו לא רואים אותם! כי זה מובן מאליו.. למשל איך לא שמה לב ששכנה שלי גם, בסופו של דבר היא היא ה-חברה שלי! כי לא משנה מה עובר ומה קורה גם היא כל הזמן איתי גם אם יש ימים שאני מסתגרת בתוך הקונכיה שלי היא תמיד שם, איכשהוא . ונקשרנו וגם היא מתגעגעת אליי וחסר לה בלעדיי אז איך זה שלא החשבתי אותה כחברה? בטח שהיא חברה. אני פשוט פוחדת ש..גם הפעם.. אבל עדיין אני שומרת על ריחוק כי פה הנפילה תהיה חזקה מידי אז אני..לא מרשה לעצמי ל.. וככה זה יותר טוב עם גבולות. לכן, עשי כמוני גם עם חברתך. תציבי גבולות בינך לבינה ואם לא נאה לה- אז שתלך.. סליחה ומה איתך? אה, ולגביי הכדורים אני..לא ממש מבינה אבל אם את מרגישה שיש החרפה עקב אי נטילתם אז..את צריכה להתחיל לקחת ולצערי גם לספר לדוק. שלך, נכון היא תכעס אבל עדיף שהיא תדע מה קרה כדי להתאים לך מינון ולייצב אותך, שוב. הנה, הכדורים עזרו לך... אז תתחילי לקחת שוב ותראי אם ההחרפה ממשיכה ואם כן אין ברירה, חייבת לפנות לרופאה! אין מה לעשות, תסבירי לה שהרגשת ככ טוב בלעדיהם שהפסקת על דעת עצמך.. זה אולי יכעיס אותה אבל היא חייבת לדעת מזה. ששולחת לך חיבוק, סמויה אה, ו..רציתי לאמר לך שאני יודעת ומרגישה שגם את תמיד לצידי.. אז אפשר לאמר שאנחנו- חברות.. (:

ברורררררר שאנחנו חברות עם החברה שלי המצב מאוד עדין היא ממש אבל ממש לא מכירה את המושג מה זה גבולות לכן ההתנהגות שלה היא כזו ועם כל זה לא יכולה לפגוע בה אבל העלית רעיון שנשמע לי די טוב אולי באמת אני צריכה לנסות להציב לה גבולות צריכה לחשוב אייך לעשות זאת בלי שתיפגע ממש לאט ובזהירות מבינה למה את אומרת שאת שומרת על מרחק כדי לא להיפגע את לגמרי צודקת צריכה לשמור על עצמך משהו שאני לא עשיתי-לא נשמרתי,,,,,,,,, ולגבי הכדורים נראה לי שאני אחזור לקחת אותם אתחיל במינון נמוך ואעלה בהדרגה עד למקום שבו הייתי והפסקתי אחד הדברים הטובים שהיה לי כשלקחתי את הכדורים הוא גם אחד הדברים הלא בדיוק טובים שקרו לי כי מצד אחד -זה ניטרל לי את הרגישות פעלתי והגבתי יותר כמו רובוט וזה גם היה הכי קשה כי הפסקתי להרגיש הפסקתי להתרגש שום דבר לא הזיז לי ובלי הכדורים הכל הפוך אפילו בוכה מהמון דברים שכבר חשבתי שהפכתי לבכיינית אם אחרי שאחזור לקחת את הכדורים ארגיש שמשהו לא בסדר אז כמובן שאלך לפסיכ' שלי שוב תודה מאמי שלי שתהיה שבת שלום

בעניין החברה- קחי צעד אחורה {הרחבה יותר בהזדמנות בפון} בעניין הכדורים- אני לא אוהבת את זה שהפסקת על דעת עצמך היית צריכה להתייעץ עם הפסיכית שלך.. את מריחה שהדכאון מתקרב, תקבעי פגישה. לא הייתי לוקחת סיכונים.. שבת שלום בוביק לאב יו

איזה כייף לראותותך כאןןןןןןן כבר יובלות שאת חסרה את כנראה צודקת גם אני מתחילה לא לאהוב את התגובות שלי בלי הכדורים אבל יש לי אספקה בבית חחחח כנראה שאתחיל שוב לקחת אותם תודה נשמאמי אוהבת שבת שלום

1. לגבי החברה, הייתי אומרת תדברי איתה...אבל לא יודעת מה רמת הפתיחות והמודעות של החברה. אז אפשרות ראשונה לדבר ולפתוח הכל... אפשרות שניה זה להציב גבולות ברורים ששומרים עלייך. הכי טוב שילוב של השניים והכי חשוב לשמור על עצמך עדיין ואף לא תוכלי לקחת את כל העולם על כתפייך. 2. לא ידעתי שקבלת את הדוקטורט ולא הזמנת אותי.... באמת חטולית לא עושים צעדים כאלה בלי התייעצות עם הרופא. ואם דכאון אז לעלות זאת גם כן בטיפול....כנושא ולא רק כמשהו נלווה. יקרתי תרגישי טוב ושמרי על עצמך...פיזית ונפשית איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

על כל העיצות החכמות ויותר מהכל על האכפתיות שלכן לקחתי את כל התשובות שלכן בחשבון נראה לי שאחזור לרופאה שלי ומה שיהיה יהיה המון תודה לכולכן יקרות מאוד

http://cafe.mouse.co.il/thumbnails/t/220/663/5/file_0_b.jpg מאחלת לכולן חג שבועות מהנה חג טעים והמון כייף מחר כרגיל -אורחים ואני כבר מאחרת לישון ליל מנוחה

חטוליתי נשמה, חג שמח גם לך ותודה על הברכות והאיחולים. חג שמח גם לכולן. חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

חג של שלווה ושקט בנשמה חג של מחשבות טובות ונקיות חג שיביא מזור חג של עשייה

עוד מעט קופצת לקניות אני כולה מכינה ספגטי בשמנת.. ומביאה קצת שתייה (: כי אחיות של בעלי עושות כבר את כלללללללללל השאר והיו שם דברים טעימים בטירופ רק סמויה- לא להתפרע עם העוגות!! מעניין מה יש היום במאפיה שליד הבית.. (: צוחקת.. אז חג שבועות שמיח לכולן עם המון המון אהבה!! סמויה

סליחה שלא נכנסתי תקופה קצת קשה מקווה שאתם בטוב.

מקווה שעבר החג בצורה טובה ומעודדת שנהנתם ממטעמי החג לפחות עוגת גבינה אחת?! מחר יש עוד יום למי שרוצה להמשיך הילדים בחופש... יום נוסף לפני סופ"ש יום נפלא אידה עו"ס MSW טפול בנפגעות תקיפה מיני

היי, קודם כל תודה, לזה שהפורום הזה פעיל בזכות כל אחת שפעילה כאן. רציתי לשתף ואח"כ לברך (חג שבועות :) ) לשתף, שמציק, המחשבות האלה שעוברות לי בראש, שבעבר לא היו קיימות: תזהרי הוא מסתכל עליך כי הוא רואה בך מיניות, תזהרי הוא מזהה שאת תמימה, תזהרי כי אולי הוא יעשה לך משהו רע, תזהרי...מהתגובות שלך, שלא יבין אותך לא נכון, כמו שכבר קרה בעבר כמה פעמים, תתקפי, שלא יחשבו שאת כ"כ עדינה ושברירית, שלא יפגעו בך, תפחידי, תרחיקי. לפעמים גם כלפיי אנשים שאולי זו טעות להתנהג אליהם ככה, לפעמים גם כלפיי אנשים שלא מגיע להם, לפעמים גם כלפיי כאלה שבעבר וודאי היו נראים לי נחמדים ולא הייתה עוברת בי שום מחשבה של "תזהרי..." זה לא נעים שמסך התמימות נפרץ והתחלף במסך של פחד ומגננה ומעין דריכות. זה לא נעים, כי זה גם יוצר בי תוקפנות, זה לא נעים לגלות שזה קורה לי :/ ושוב, לא מאמינה, לפעמים, כשיחסית טוב לי, כשפתאום איכשהו "כאילו כלום" - ש"זה לא יקרה לי" כבר התחלף ב"לי זה קרה", קרה משהו קשה, מדכא, מעציב, פוגע, מאשים, מבייש... תחושות אשמה ובושה יש, לא הרפו, לכן כל כך מזדעזעת להאמין כשנזכרת ולא רוצה להיזכר ולא רוצה להרגיש ככה יותר...לא מגיע לי, מגיע לי טוב. נכון?! :/ התכוונתי להשקיע בברכה, אבל יש לי דמעות בעיניים. אבל, רציתי לברך שיהיה לכל אחת מכן, חג שבועות שמח, חג של תחושת טוהר, כמו שמסמל הצבע הלבן השולט בחג, חג של חירות, חג של מאכלים טעימים ושל אנשים אהובים ואהבת עצמנו. 3> שיר

שיר יקרה זה ינחם אותך לדעת שגם אני -שכבר עברתי טיפול בעבר ולא מזמן שוב חזרתי לטיפול , עדיין יש לי מחשבות כאלה כמו שלך? זה מן אינסטינקט כזה של אזהרה שמרגישים מבפנים שנובע כמובן מתוך הפחד לשוב וליפגע אומנם אני כבר לא חושבת על עצמי כשברירית אך עדיין מרגישה שצריכה להיות דרוכה ועם מגננות לא מיותר להיות זהירה גם אם מדובר באנשים מוכרים נכון שלא תמיד נעים להרגיש כך אך עם הזמן -מאמינה שתתחשלי ותוכלי לדעת בוודאות על מי כן אפשר לסמוך ועל מי לא וברור לגמרי שמגיע לך רק הכי טוב שיש אך כדי להיות שם ולהרגיש כך אינך יכולה לוותר עלייך חייבת להמשיך תמיד להילחם כדי לנצח חג שבועות מקסים

אני חושבת שהתגובות שלך נכונות לגמרי ולגיטימי שתרגישי כך ותגיבי כך. אני מאמינה שכל בחורה בין אם היא עברה משהו כמו שלנו ובין אם לא ניזהרת באופן טיבעי ושומרת על עצמה מלהיפגע. קל וחומר מישהי שכבר ניפגעה בעברה. מן הסתם כשניכוים ברותחין ניזהרים גם בצוננין. בהרגשה שלי ככל שתסמכי על עצמך יותר שאת יכולה לשמור על עצמך התוקפנות והחשדנות יתמתנו. שיהיה חג שמח, שלך - מציאות אחרת

מאוד מזדהה עם מה שהבנות כבר כתבו לך ומבינה את הצורך שלך להגן על עצמך מול הגבול שנפרץ, וחוסר השליטה שנלקח ממך שולחת לך חיבוק וחג שמח סמויה

לא הבנתי לאן נעלמת :) אתמול היה לי מקרה, גם כן, של בחור שהסתכל עלי ממושכות, והוא עוד היה עם בת זוגו. בכל מקרה, לא אמרתי את זה כדי שהוא ישמע, אבל אמרתי "תפסיק להסתכל עלי", והמבט הופנה כלפיו, והוא באמת הסיט מבט באותו רגע. אבל הוא בחור צעיר, אז היה לי יותר קל ככה להגיב לזה. אני חושבת שפשוט צריך להתעלם. האמת, ראיתי לא מזמן תוכנית על דרכי הגנה של נשים במצבי חירום בפועל, מול תוקפים. אז המליצו למשל לכוון פנס לעיניים ולברוח, היה גם מכשיר ממש טוב שהוא כמו שוקר חשמלי, שברגע שהוא מופעל אז הוא מזעזע את כל החלקים היותר חשובים בגוף, כמו הלב, ואפשר למות מזה. לא יודעת מה להגיד. אישה שברירית, לא יכולה פתאום להפוך לשרווצנגר, אבל יש כאלה שכן ;)

רוצה לאמר לך: ש- קשה מאוד לדעת איך אפשר להגיב במצב חירום אני בכלל לא אישה שברירית! ובכלללללללללללל לא עדינה ויש לי הרבה כוח אבל יש בעיה אחרת, שאני קופאת לעומת זאת, הבחורה שעבדה אצלי היא ממש שליש ממני כזו קטנה ורזונת את לא מבינה ובכז היא סיפרה לי שהיה לה ניסיון ל.. התוקף התחיל לקרוע את ה.. והיא אזרה אומץ ולא קפאה הצליחה לברוח מהתוקף!! וגם לקחת את הבגדים. אז..כמו שאמרת יש מצבים שגם אישה שברירית יכולה להתנגד.. ולהפוך ל "שוורצנגר" מה רע?? סמויה

כל כך מזדהה איתך כל חיי הייתי תוקפנית מהסיבות האלהה היום לומדת לשנות נחמד שבאת תיקפצי לפעמים לבקר חג שמח ולבן לך

מקווה שעבר טוב החג... אמון... אמרי פגיעה כולם חשודים כולם פוגעים עולם מסוכן אי אפשר להאמין וזה מרחיק ועצוב ובעיקר לבד אך מתחילים לבנות אמון מחדש? לגלות שלא כל העולם מסוכן...? יקרה מקווה שהדמעות יבשו ואת יכולה לאחל לעצמך ימים וחגים שמחים יותר אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לפחות כך זה אצלי . במהלך השנתיים האחרונות אני נמצאת בסדנת פסיכודרמה שמתקיימת אחת לשבוע מלבד הסדנא אני מטופלת אצל מנחת הסדנא באופן פרטי. במהלך הטיפול הפרטני אני מסלקת יחד איתה את הגיהנום שבו אני חיה . בסדנא מאוד קשה לי לדבר ולשתף ובעצם במהלך השנתיים לא ממש דיברתי באופן מפורש על הדברים אלא לרוב ישבתי ושתקתי. היום אני "עבדתי" בתוך הקבוצה ושיתפתי את חברי הקבוצה בחוויות השיתוק הגופני שאני חווה בהתנתקויות הרבות בהקאות הבלתי נשלטות ועל הכמיהה לשליטה על הבדידות האיומה על הרצון הגדול שיתקרבו ויחד עם זאת לעשות הכל כדי להבריח או לייאש אותם דיברתי על הקולות שאני שומעת מהסביבה הקרובה לי ועל הרצון למות ולהעלם. למרות הכאב החזק שתקף את גרוני אני מרגישה הקלה גדולה גם כי הצלחתי לספר מבלי להתפורר וגם סוף סוף, הרגשתי בטוחה במעגל שהקיף אותי המטפלת שלי שמכירה אותי כל כך טוב שלמדה אותי (ועדין)במשך חודשים ארוכים ומפרכים אחזה בידי והשרתה עלי את הבטחון והחמימות שלה אני כל כך זקוקה בשביל להצליח למלל את האמת שלא תמיד ניתן לראות. אני מאוד גאה בעצמי היום ,מבחינתי זו פריצת דרך. רות

היי רות, רק חייבת לציין שאהבתי לקרוא את מה שכתבת. אני ממש שמחה בשבילך, חושבת שזו בהחלט הדרך להרגיש הקלה, גם מניסיוני האישי (למרות שבטיפול בורחת הרבה מלספר דברים מסויימים). גאה בך! אני חושבת שמצאת לך את הדבר שעושה לך טוב יותר בהתמודדות ה...מורכבת הזו. בהצלחה רות יקרה :)

כל הכבוד!!! זו בהחלט פריצת דרך מאוד מאוד מאוד חשובה זה כמו זינוק בעליה קשה מאוד סדנת פסיכודרמה היא אחת הדרכים הכי טובות שאני מכירה כדי לתת מקום לקול שלך-ולהכל איזו מטפלת מקסימה יש לך גמני מאוד גאה בך חומד מכאן והלאה נראה לי שיהיה לך יותר קל בהצלחה בהמשך וחג שבועות שמייח

בהחלט עשית היום צעד ענק קדימה ופריצת דרך משמעותית ביותר. כל הכבוד לך על האומץ לדבר ולשתף, זה בכלל לא מובן מאליו. עצם המילול של הדברים הוא צעד עצום כי הם יצאו מיתוכך כמו ניפרקו מהגוף ונוצר לך מקום להכיל את החום של הקבוצה והמטפלת. בעיני יש לך מטפלת מקסימה וההקלה שתבוא בזכות המילול של הדברים תיתן לך את הכוח לנצח את הכל ולצאת תמיד עוד יותר מחוזקת. שולחת לך חיבוק עדין, וחג שמח. שלך - מציאות אחרת

מאוד נעים לקום לבוקר עם תגובות מחזקות תודה אחרי שינה קצרה וטובה ,מרגישה כאילו לקחתי את משא האבנים שסחבתי עלי ופיזרתי אותו סביבי מה שנותר הוא לקחת כל אבן לפורר לשייף ולאהוב עד ש...פוף האבן תהפוך לקלילה כזו שאפשר לעבור דרכה בלי להפגע כזו שתאפשר לדברים טובים להכנס אמן ואמן כאב גרון חזק תוקף אותי הלכתי לישון איתו וקמתי איתו יש לי משהו שם מחכה שישתחרר שאוכל לדבר בקול הלואי והיה אפשר להכניס את היד ולהוציא וטוב שיש את הפורום הזה לכתוב בו ועוד ועוד ועוד להיום:לשמור על הטוב שקיבלתי להעריך את הזכות והאומץ שהיו כרוכים בלדבר להתמקד רק בהרגשת הלב ולא בלאות הגוף להכין משהו טעים ולשמוח בחג היפה הזה(שבועות תמיד עושה לי את זה .הלבן הפרחים הגבינות ) אז שיהיה לכולכן חג שמח

כל הכבוד על הכוחות על העשייה על היכולות קחי את זה איתך לדרך באותות משבר ותיזכרי אלו יכולות יש לך

כל הכבוד! באמת....מגיע לך כל הכבוד! ושתיהיה גאה בעצמך על הצעד הכל כך גדול וחשוב עבורך זהו צעד כל כך משמעותי לתת מילים לתחושות ולחוויות הקשות שאין להם מילים הם רק בחושים לתמלל את הטראומה תמשיכי, אני בטוחה שהתוצאות יגיעו. בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

סמויה- מהמילה- נסתרת, סמויה מהעין וגם סמויה 007 חח זה ממש חיים כפולים! אני תמיד נמצאת במקום שאני נמצאת אבל לא רואים אותי. לסביבה שלי אני נראת ככ "נורמלית" שמי שלא ..יודע לעולם לא היה מנחש. ובעצם אני גם עוזרת לזה להיות כי אני לא אוהבת להיות נטל אה, יופי וגם אמא שלי עכשיו יודעת אבל מה זה עוזר לאן זה קידם בדיוק. כלוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!! חבל בכלל ששיתפתי אותה לא היה שווה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טעות של החיים. פריארית שכמותי מטומטמת! (אני פשוט שונאת אותה!*) סתם.. כדי לקבל את העזרה שאני צריכה אני בעצם צריכה לחיות את הנורמליות. לשים הכל בצד, להיכנס למעגל העבודה, כמו כל האנשים הנורמלים להרוויח כסף להעמיד פנים שהכללללללללל בסדר, ושוב להסתתר, חברות בעבודה, בוס, צחוקים העמדות פנים, מסכות. אבל אז יהיה לי כסף לטיפול ולמותרות שלי.. מצד שני אין לי כבר כוח, אני נמצאת באיזה קצה שבא לי להעיף את הכל לכל הרוחות. נמאס לי מהעמדות הפנים האילה. אין לי שום דרך לקחת את מה שמגיע לי!! ואבל מה אם אם אני ישחרר את עצמי וייתן לעצמי דרוד אז אני ישעה משהו שהוא לא נורמלי במודע ואז אני יקבל את העזרה שאני צריכה. פשוט מאוד. אבל אני סתם אומרת אני תמיד ככה באמצע , תקועה בין שתי עולמות תקועה תקועה ותקועה! מצד שני מה שיקדם אותי בפועל זה חתירה למעשה קיצוני לגביי, זה הדבר היחד שיביא לי את הטיפול. רק עי כך ישימו לב שמשהו לא בסדר. למה כל עוד אני שותקת וילדה טובה אפחד לא שם עליי. עובדה. ושוב זה לא אומר כלום זה המחשבות שלי. אני טובה בלהעמיד פנים. נמאס לי נמאס לי נמאס לי כדי לעבוד אני יכולה רק בספטמבר!! מתי שהילד נכנס לגן. עכשיו אין סידור לילד אין עבודה אין כסף אז אין טיפול. כל המרכזים ה (לא חשוב) אינם בהישג ידי ואני לא יכולה לעשות כלום. רק לחכות לספטמבר. כבר התקבלתי לעבודה ובאותו יום! והמנהלת לא עזבה אותי! לחצה אותי ככ ורצתה ורצתה (כי צריכה אנשים דחוף) אפילו נכנעה לדרישת שכר גבוהה יותר.. אבל אני משכתי בחזרה, וביטלתי כי המציאות שוב טפחה על םניי שאין שום גן שמוכן לקבל מהיום למחר. ומטפלת- הילד גדול, זקוק לגן ואני לא שמה אצל אף מטפלת בבית שלה עד שעה ארבע. אין אמונה במישהי זרה!!!! רק אני!!!! או גן מסודר שאני מכירה וסומכת. לא מטפלת ובטח לא למצוא בלחץ העיקר לשים את הילד. לא. וגם אין לי משפחה שתעזור לי עם הילד, נניח רק לחודש חודשיים אין זה בלתי אפשרי אז זה הסיכוי האחרון שלי. ספטמבר!! עפי התכנית ואין סטיות- הילד כבר נרשם לגן החל מה1 לספט' ואז להתחיל לעבוד בספטמבר ולחזור לנורמליות. אבל בינתיים אני תקועההההההההההההההההההההההההההההההה יאללה תירגעי סמויה זה הכל עניין של חודש חודשיים מכס' נעשה חיים עם הילדים בחופש הגדול. ועד אז אתגר- שוב להתחפש וללכת לראיונות עבודה. וכל זה בשביל משהו שאני נורא רוצה וכמעט היה לי ביד התקבלתי לעבודה!! עברתי ראיון הייתי בשמיים. אבלללללל זה לא יכל לצאת לפועל. אי אפשר עדיין מתייייייייייייייייייייייייייי??????????????

סמויונת שלי את תמיד אומרת שאת קצת מעופפת ואני מרגישה שאת דווקא עם שתי רגליים מאוד יציבות על הקרקע קיבלת החלטות מאוד חשובות מאוד אמיצות עשית סדר עדיפויות המציאות לפעמים מכתיבה לשנות תוכניות עבודה טובה , משכורת טובה ממש לא פשוט ולא מובן מאליו לוותר עליהם את מקסימה בדרך שלך ב-אייך שאת מבינה את הדברים מחזיקה לך אצבעות יפה שלי מאמינה בך ויודעת שכשיגיע הרגע הנכון תמצאי עבודה טובה עם משכורת טובה הילד יהיה בגן שאת רוצה ותוכלי לעבוד בלב שקט מאוד מעריכה אותך-007 - איתך מאמי

איך עשית לי סדר בדברים.. אני פתאום הרגשתי שהכל לא נכון שהכל מתחרבש לי ולא הולך שזהו. אבל .. אולי עשיתי החלטה נכונה? לחכות עם העבודה בכז, יש ילד קטן שרק נגמל מהנקה וגם הוא צריך להסתגל להיפרדות איך ככה מייד למסור אותו לטיפול עד שעה 17:00 עם כל הכבוד לעבודה אז היא תחכה והטיפול יחכה עכשיו הוא נגמל מהנקה אחרי חודשיים הוא יכנס לגן שאני בחרתי ואני רוצה!!! ולא מתוך לחץ ולא מתוך פשרה. (הוא כבר רשום לספטמבר..) וזה יהיה לאט ובהדרגה (הרי אני טיפלתי בו) וגם..חופשת הקיץ יחד תעשה לנו טוב וגם זמן להסתגלות לנפרדות. אולי טוב שזה לא קרה מייד ואני כבר ראיתי ככ קיצוני כאילו אין מחר! אז כמו שאמרת, אולי תבוא הזדמנות טובה יותר לעבודה זה לא סוף העולם לא יודעת מה קרה לי היום אבל הרגשתי נפילה חזקה כאילו איבדתי הכל ולא יהיה לי יותר כלום וואיי חטולית מה-זה תודה ובענק! ו..את יודעת ש..007 זה מעין בדיחה שלי עם עצמי בעצם..מן בדיחה עצובה על ה- החיים הכפולים, החיים במחתרת ,סוכנת סמויה חחח(: שולחת לך חיבוק גדול, סמויה

לגבי נושא העבודה אני מרגישה שחטולית אמרה לך את הכל. מסכימה עם כל מילה שלה ואין לי מה להוסיף. באשר להעמדת פנים בעבודה ובכלל והתחושה שלך שלצאת לעבוד משמעותו להיות נורמלית כמו כולם ובעצם להסתתר מאחורי העבודה ולהסתיר את כל מה שקורה לך מבפנים ולהעמיד פנים, לעטות מסיכה. בהרגשה שלי ובהבנה שלי אחרי הרבה עיבודים אני יודעת שאת לגמרי לגמרי נורמלית ורק מה שעברת לא נורמלי. ומהמקום הזה ברגע שתצליחי לחבור לרגשות שלך ולהפנים את זה, היציאה לעבודה תהווה בשבילך מילוי צורך שלך, העבודה תיתן לך להרגיש שיש לך על מה להעריך את עצמך, גם שאת עובדת ובכלל שאת בעצם עצמאית ועומדת על רגליך, שאת יכולה, שאת מחזיקה משפחה, מטפלת בילדים וגם עובדת, וכל זה יתן לך הרגשה שאת נורמלית. בדרך הזאת היציאה לעבודה לא תהיה כבר במשמעות של להסתיר את כל מה שלא בסדר, כי את תרגישי יותר טוב עם עצמך, ומיתוך כך לא תזדקקי למסכות ותהיי לגמרי את, ובנוסף לא רק שלך תהיה הערכה עצמית גדולה יותר אלא שגם הסביבה שלך תראה אותך ותעריך אותך יותר.... שולחת לך חיבוק, ושיהיה חג שמח, שלך - מציאות אחרת

אמרת לי דברים מאוד משמעותיים. *אני..בעצם נורמלית ורק מה שעברתי אינו נורמלי* רגע, צריכה לשנן את זה.. אז בעצם, אין לי מה להסתתר ואין משהו בי דפוק בסהכ, פשוט עברתי דברים קשים , זה לא שאני צריכה להתבייש ואני לא חייבת לספר אותם לכל אחד ובכל מקום. (: (יש לי את הפינה שלי, איתכן) תודה מציאות יקרה על דברייך הכנים ועל התובנות בהחלט עוזר לי את הראייה לגבי עצמי ולהפריד את הפגיעות מהאשמה עליי שולחת חיבוק, סמויה

שיקולים נכונים ואת תודי לעצמך אחר כך גם ככה הילדים בבית ויהייה לך קשה להכנס לטיפול בקיץ כשמתחילים טיפול צריכים לדעת שטיפול טוב מצריך המון כוחות המון זמן פשוט כאילו הכל קופא ואת עכשיו עם עצמך ושאר הדברים נעשים בצורה מכנית . העבודה תגיע את רואה שאת מצליחה ויכולה להתקבל בהצלחה בכל חיבוק

מה יהייה איתי מוטרפת ללא מנוחה ללא שלווה דיי אין כוח אין אויר אין לי מטורגרת מכל דבר מוקפצת מכל שטות לא בטוחה לא יכולה אסור מותר אסור רוצה לנוח ובכל דקה מלחמה אין מנוחה אין שלווה לא בלילה ולא ביום לא כשעסוקה לא כשבטלה אין הפסקה גוף נפש גוף כל החושים הכל זוכרים חשים נחנקים מפחדת לנוח מפחדת לא ליפול הכל התמוטט עלי הכל וכולם אסור לי

מילים קשות. נראה לי שזה גל קשה וסוער במיוחד. הצפות, פלאשבקים, זכרונות קשים.. לא פשוט, בטח לא משהו שסוכריה על מקל יכולה לפתור.. (: בכז, שולחת לך חיבוק עוטף ומקווה שבקרוב יהיה קצת יותר טוב. סמויה נ.ב, אם כבר מדברים על זה אז היום במקום לאכול לא הפסקתי עם מסטיקים בזוקה סוכריות, שלוקים , עוגיות וכל מיני שטויות... עכשיו שאני כבר לא מניקה , גופי ברשותי ו..לא, לא מתחשק לי לאכול!! ועשכיו בא לי שוב על קפה ועוגה. טוב, זה מן יום שכזה.. בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

לא יודעת זה גל ארוך שרק מתחיל ועבודה רבה לפניי תודה על החיבוק שולחת חזרה ובקשר לאוכל מכוון ואני אוכלת אכילה רגשית יודעת שזה קשור לפגיעה ולכן יקרה חושבת שכדאי לך לוותר על כל הגאנק ולאכול אוכל אמיתי הגאנק הזה בן כה וכה לא ממלא את החלל באמת . אני מאןוד ממליצה על הדרך של או איי . עוד חיבוק אוהב

אני קוראת את מה שאת כותבת מהיום שהתחלת. ברור שמשהו קשה עובר עליך כרגע אך אל לך לשכוח את העוצמות שיש בך (ויש לפי כתיבתך) מישהי חכמה אמרה לי שחשוב לומר לעצמך כשרע שכרגע רע לי כרגע אני לא מרגישה טוב ויש סיכויים גדולים מאוד שיגיעו גם הרבה רגעים טובים . חיבוק אמיץ רות

לא שוכחת שזה זמני לא שוכחת שיש בי עוצמות פשוט חייבת לפרוק ולהוציא אחרת באמת אני אשתגע יודעת שאני חייבת לעבור דרכו כדי להגיע לנקיון והשקט שאני רוצה עוברת באומץ בנחישות רבה אבל זה קשה זה סוחט זה מוטרף זה סיוט מתמשך ויחד איתו יש את הבעיות בשוטף ..... תודה יקרה על המילים החמות והעידוד חיבוק חזרה

בקרב כחו במלחמה אין מנוחה אין שלווה אין אוייר ואין גם כוח לחשוב שזה עוד גל שמציף את הגוף והנפש מציף את כל החושים כי זה מה שטיפול עושה כשהוא עובד כמו שצריך ואת עושה עבודה טובה כנראה אלה הם התוצאות של ההשקעה שלך זה לא שלילי למרות שזה מרגיש איום ונורא מחר זה כבר יראה אחרת ומחרשתיים גם אחרי המבול,,,,,,,,,, את כבר מיומנת נשמה מבינה אותך הכי שבעולם גמני חזרתי היום מטיפול הפוכה לגמרי ובנוסף המיגרנה מיום שישי שלא עוזבת אותי אז בכללללללל שולחת חיבוק חטולית

צודקת זה מראה שהטיפול עובד אבל זה קשה בטרוף נוגעת לא נוגעת בדברים שמוסתרים כל כך טוב דברים שקברתי 40 שנה שאני סוחבת בבטן קופסאת פנדורה שאני לא יודעת מה תוכנה והיא מפחידה ברמות על ...ופשוט כל הזמן נוספים פוגעים ופגיעות שזה מוטרף לחלוטין מרגישה חסרת אחריות שאני מרשה לעצמי לפתוח את התיבה כי זה יזעזע את כל היסודות את כל הערכים את כולי ובכלל מי אני כבר ? אוהבתמקווה שהמגרנה נרגעה

אני מאד מאד מבינה את הקושי שאיתו את מתמודדת עכשיו. הרגשה שמעל ראשך תלויה חרב ושברגע שהיא תיפול כל החיים וכל מה שידעת והכרת עד עכשיו ישתנו ויהפכו צורה, יתהפכו ומה שיווצר יהיה בלתי הפיך, עובדה קיימת וכל כך כואבת. אני מאמינה שמוטב לדעת את האמת ויהי מה על אף הכאב הבלתי ניסבל והקשה להכלה. זאת מישום שלאמת יש רק את הפנים שלה והיא אחת והיא קיימת ובעצם אנחנו מתקיימים על האמת שלנו שהיא בעצם הכוח שלנו. לאמת גם אם כואבת יש כוח, כי היא שלך. כל השאר הם דברים לא מבוססים ולא חזקים ואי אפשר להאחז בהם. אנחנו בנויים על האמת שלנו ורק מתוך האמת אפשר לצמוח כי היא הכי וודאית. מבינה את התהפוכות שהיא יכולה ליצור, את ההלם והשוק, אבל מתרגלים ומפנימים ובעיקר יודעים ומה שגלוי הרבה יותר חזק מהניסתר, כי הוא אמיתי ולא מטויח והחיים בנויים יציב על אמת. ככל ששיחזרתי יותר לעומק הרגשתי שהשמיים עומדים ליפול עלי ואין טעם להמשיך, אבל מי שאני ומן הסתם גם מי שאת בנוי על האמת שלך ומכאן אפשר לצמוח כי מקבלים מפנימים ומעכלים אותה. מבינים את הדפוסים שנוצרו מהאמת הזאת. אוהבת אותך יקרה ויודעת שאת בדרך הנכונה וגם אם זה כואב זה רק יחשל אותך ולא יפיל, כי מה שיוצא הוא גם מה שאת יככולה להכיל, אחרת זה לא היה יוצא. חיבוקים עדינים ועוטפים מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

את אולי צודקת בהגיון זה נראה נהדר אבל איזה חיים יש אחרי שאני אדע שכל היסודות שגדלתי עלהם רקובים אז מי אני פרי רקוב . כי אלה היסודות שלי זה חלק ממני , זאת אני . ובנתיים עד שאני אלמד מי אני יש לי לילות לבנים וסיוטים

מצטערת כל כל קשה הכל מלחמה יומיומית הגוף ונהנפש נאבקים בזכרונות בכאב מחזקת אותך יקרה מקווה שישתפר ותרגיש מחוזקת איתך אידה

מרגישה כמוך נאבקת לפתוח את העיניים בבוקר לצאת מהמיטה יכולה להגיד לך רק מה שאני אומרת לעצמי בכל יום מחדש הגהינום האמיתי כבר מאחורינו מה שנשאר זה שאריות שרדנו את הגרוע ביותר שאריות?? קטן עלינו!!! שולחת חיבוק מחזק דמעה

מאחלת לכולן שבת מבורכת ושלווה מקווה שאתן מרגישות יותר טוב ממני מיגרנה מהסרטים והערב עוד אורחים גם חברה של הבן הצעיר שלי אז תנוחו ותשאבו כוחות ממנוחת השבת חטולית

(: שבת שלום, חטולית.. ואל תעבדי קשה... כל הכבוד לך, איך את מארחת מכל הלב! סמויה

תודה רבה על האיחולים. שבת שלווה ורגועה לכולן גם מימני.... מקווה שהמגרנה כבר עברה ושאת מרגישה יותר טוב. מאחלת גם לך שתוכלי לנוח בשבת להרגע מכל השבוע, ולצבור כוחות. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

חחחחח מצחיק מאוד! היום ביקור אצל ר. נשים קבעתי יחד עם שכנה שלי והאמת, לשתינו היה בא לוותר "אולי ננוח צהריים..? יש עוד מלא דברים להספיק בבית למה ללכת לרופא נשים? בעעע בכז, התעקשתי עד שנקבע תור חדש.. צריכה לבדוק האם הטבעת מונחת במקום.. אנ כבר באיחור של מס' חוד בקיצור הלכנו.. נכנסה כשיצאה סיפרה לי שהרופא נזף בה " שנתיים וחצי?! שלא באת , דחוף לבדיקת פאפס.." התור שלי: "מה שלומך..?" אני מחייכת מאוזן לאוזן מצויין, תודה סבבה, בודקים אולטרסאונד וגנאלי סבבה תקין, מונח במקום טוב, חוזרים לשולחן. ההוא מתקתק אני- "תודה רבה דוק." ביי אפילו לא 10 דק' על השעון חשבתי לעצמי תארי לך סמויה שאת פתאום אומרת לו והוא מכיר אותי כבר שנים תשמע דוק' לא בסדר אני.. והשתפכויות וכאילה.. וואלה אין מצב!!!!!!!!! יש גבול לחשיפה בחדרו של הדוקטור זה יהפוך את זה בשבילי לפי מאה יותר משפיל אני??? למה שיגיד את זה? לא. לאן מצב! NO FACKING WAY! מה גם שמאוד ייתכן והדוק' פשוט יעיר "תראי, מח' פסיכיאטרית זה פה קרוב.." סתם.. אבל מדהים, איזה פיצול יש באישיות שלי אחד שהוא כן ואחד שהוא לגמרי לא אבל בכלל!! ואת זה אני מוציאה לסובבים שלי, ועם "החברות" המדומות שלי מה רע? ככה אפשר לשחק בשתי עולמות (: טוב בקיצור, אחרי שחזרתי מהבדיקה ראיתי על השיש במטבח סוכריה על מקל שאפילו הילדים שלי כבר מזמן לא אוכלים וזורקים. ופתאום מזה בא ליה סוכריה על מקל פושטית , רגילה בטעם תות אבל פיצוי קטן ונחמד , נכון? לפחות, בשבילי למה לא? חח(: זה היה מצחיק וגם הצחיק את בעלי מה פתאום אני.. עם סוכרייה על מקל בפה. לא משנה מה הוא שאל אותי (אבל בצחוק, כמובן) אני בסהכ רציתי סוכרייה על מקל זה הכל (: שיהיה יום מלא באנרגיות מתוקות סמויה

את תמיד יכולה ללכת לרופאת נשים. זה מה שאני עשיתי בזמנו.

אבל הרופא הזה הוא סבבה לגמרי גם בלי לדעת הוא עדין מתחשב ולא מכאיב בכלל באף בדיקה וגם גניקולוג מומחה בארץ אז אני לא מחליפה אותו!! סתם השתעשעתי לי במחשבות אם...(אספר לו) (: וזה הצחיק אותי סמויה

בדיקה אצל גניקולוג -לפחות מבחינתי היא משהו לא ,,,,,,,,,,,, למעשה , אני מניחה שלעוד,,,,,, הבדיקה הזו בכלל לא קלה ואת, יכולת לא ללכת ובחרת כן להיבדק זו אחריות שלך-והלכת קרוה לוודאי שהייתי חושבת יותר מכמה פעמים ולבסוף גם הייתי מוותרת למזלי אני כבר לא זקוקה לבדיקות האלה איזה יופי שהכל יצא תקין וחזרת עם מצב רוח טוב ובטח שמגיע לך פיצוי תודה מתוקה שלי על יום מלא באנרגיות שיהיה גמלך יום נפלא חטולית

תודה על החיזוק הנעים.. יום נפלא גמלך והנאה מהתינוקת הטרייה.. תסניפי תסניפי.. הכי אני אוהבת זה לנשק את הראש הרך שלהם איפה שזה עוד פתוח.. הם בעצמם סוכריות קטנות ומתוקות נכון? (: סמויה

רבה בכל גיל אנחנו צריכות את הבדיקה יקרה שלי רופא נשים זה לא רק להריון ותינוקות ...קדימה יקרה לפעולה .. אוהבת המון המון

הסוכריה על מקל אבל בקטנה ...:) וגם לי יש רופא נשים ולא רופאה הם רעות קשות וניבזיות בעיני עם את מרגישה איתו נוח ספרי לו שתפי אותו יש להניח שעם את מרגישה איתו נוח הוא גם יקשיב ויבין ולא ישלח אותך לשום מקום אחר כי עם יקשיב וידע . אנחנו יודעות טוב מאוד למי לספר ואת מי לשתף אוהבת

זה באמת ט' לאחרות אני "מופרעת" ושובבה בקטע אין לי בעיה עם זה, להיפך! כאילו זה גם כמובן בצחוק את צריכה ללכת לאחת ההופעות של יעקוב כהן זה ט' אבל צחוקים לפנים אני אוהבת את זה למה אני מופרעת כמוהו, גם (: סמויה אוהבת וחיבוק ממני אלייך.. ת יודעת שאני צוחקת..

קצת מאד באיחור ובכל זאת מוטב מאוחר מבכלל לא. שמחה בשבילך שביקור אצל רופא נשים כזה "משעשע" בשבילך ושקל לך ללכת לבדיקות האלו. זה המון ולא מובן מאליו. והפיצוי שלאחר הבדיקה, נחמד, קצת שובבי מידי בקונוטציה הזאת להרגשתי... :) אבל בכיף אם זה טוב לך. המשך שבת נעימה, שלך - מציאות אחרת

אני באמת רק רציתי סוכריה על מקל! בקונטציה הכי תמימה ופשוטה שיש בלי שום פרשנות אחרת, מצידי. מי שפירש זאת אחרת, אך לגמרי בצחוק כמובן היה בעלי, מנק' מבט גברית שהרי יש להם ראיה אחרת מ שלנו. אבל אני באמת ונשבעת רק רציתי סוכריה על מקל!! והפעם בלי צחוק.. אבל גם אם יצחקו איתי ואני יודעת שזה צחוק אינני נפגעת אלא להיפך.. למה אני מופרעת! (: שתהיה שבת שלום וסליחה על הט' שזה מעורר.. סמויה

מישהי מכירה את המרכז הרב תחומי בראשל"צ?

אני מטופלת שם דמעה

ילדה ילדה קטנה, ילדה מעונה, ילדה שפגעו לה בכל נימי הנשמה. ילדה אוהבת, ילדה סוגדת, ילדה שחייהה הם מציאות נתעבת. ילדה רכה, ילדה אישה, ילדה שחיה בתוך זוועות ואימה. ילדה שותקת, ילדה זועקת, ילדה מבוהלת בידיה של מפלצת. ילדה אומללה, ילדה משונה, ילדה בתוך עולם של מציאות הזויה. ילדה מתמוטטת, ילדה נשברת, ילדה שחייה במציאות אחרת. ילדה פרוצה, ילדה שקופה, ילדה שחלמה על למות בשינה. זה התיאור הכי קרוב למי שהייתי. מציאות אחרת

כל כך מחבקת ואוהבת אותך . וכל כך מבינה כל מילה אני כל כך אני ...חיבוקים

נשמה כואבת מילים כואבות מילים מדויקות הכי אמיתיות הכי מתארות ומביעות כל כך מבינה כל כך איתך כמו נשמה תאומה אוהבת אותך חטולית

אני מגיבה לשתיכן יחד כי שתיכן יחד כל כך ריגשתן אותי. מדהים איך שתיכן הבנתן ישר איפה אני נמצאת ועל מה אני מדברת, כי הכל יצא ישירות מהלב והנשמה. כך ניסיתי גם לדבר עם המטפלת והדבר האחד שעליו היא חזרה כל הזמן הוא, תעזבי את העבר ואת הדמיונות בקשר אליו כי אין ולא הייתה ולא קרה, ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. שתיכן מכירות את הסיפור..... לא עזר גם כשאמרתי שאני כואבת על עצמי, לא השתכנעה, כמו הייתי ודרכתי לה על איזו שהיא יבלת והיא בחרה להוציא ולשפוך עלי את כל הכעס שלה. לא יודעת, לא מקצועית ולא מטפלת אבל באינטואיציה שלי אני יודעת שמטפלת לא אמורה לכעוס על כאב של המטופלת שלה, גם אם היא לא מצליחה להבין אותו. לא מתווכחים עם בן אדם על רגשותיו הכואבים ולא שופטים אותו, בטח לא אם לא מבינים במה מדובר. זה לא אנושי ובטח שלא מקצועי. אוהבת את שתיכן מאד ומחבקת בכל ליבי. תודה רבה, שלכן מציאות אחרת

מזדהה עם הרבה ממה שכתבת חיבוק אמיץ רות

תודה שאת מבינה, תודה על החיבוק, וחיבוק אמיץ גם לך. שלך - מציאות אחרת

ילדה יקרה ילדה כואבת חבקי ותני לה מקום משמעות נחמה לכאב מחזקת ואיתך- איתכן אידה

תודה על ההבנה הגדולה, ועל המילים המחבקות. אני כל כך כואבת עכשיו. למה המטפלת לא יכולה להגיד לי מילים כאלה בדיוק? מי שאמורה הכי להבין אותי ולהיות שם לצידי, בכל פעם שאני מדברת על כאב עצום היא רק בועטת. לעומת זאת כשאני מנותקת והכל רדוד אצלי, כשאני מדברת על דברים יותר פשוטים, שם היא מנסה להתקרב כאילו כדי לדלות מיתוכי עוד מידע... שוב תודה, שלך - מציאות אחרת

פוררתי את עצמי לגמרי קילפתי את עורי לא יודעת איך מרכיבים מחדש תינוקת, לא יודעת כלום לא מבינה כלום לא רוצה כלום .....ובגילי זה מעליב ומכעיס את מי ששואל ואולי הכי טוב שלא ישאלו כי אלה שכבר שאלו..... אני רוצה להגיד שאני לא צריכה אף אחד ואני גם משתדלת שלא למרות שזה שקר וכזאת אני עלובה רקובה ועכשיו גם שקרנית אף אדם לא יבין באמת והאמת שגם אני לא בלעעעעע

רות יקירתי את יודעת שלתינוקת , שלא יודעת כלום ולא מבינה כלום ולא רוצה כלום , יש את הסיכויים הכי טובים שרק אפשר לבקש כדי להתחיל מההתחלה מאמינה לך שזה מאוד מעליב ואייך לא את יודעת שבין כל הדברים את יכולה גם ללמוד לבקש עזרה לבקש תמיכה הבנה והתחשבות ללמוד לא להתבייש זה לא נקרה לשקר כשאת אומרת שאינך זקוקה ל,,,,,,,,,, את לא רוצה שירחמו עלייך וזה כבר ענין אחר לגמרי מתוקה שלי-אינך ומעולם לא היית רקובה ולא עלובה היית תמיד בעמדת התגוננות ושקרנית? האומנם? לא מאמינה ,,,,,,,,, מה אף אדם לא יבין? מה גם את אינך מאמינה? איתך חומד חטולית

תודה שהגבתן,נעים לדעת שיש מישהו שקורא אף אדם לא יבין את העוצמות את העליות והירידות הבלתי נשלטות כאילו יש מתג במוח שמדליק ומכבה אותי ואפשר להבין את אלה שמסביבי ומנסים לעזור אבל כמה אפשר להיות סבלני לפעמים אני אומרת שלא איכפת לי שאני לא זקוקה לאף אחד ואני משקרת את עצמי ללא הצלחה חשוב לציין שיש גם שעות טובות ושגם דברים טובים קורים ועצוב שהמפלות מוחקות הכל רות

את ממחפשת שינוי, מחפשת משהו שיאפשר לך להרגיש יותר טוב למרות שאי אפשר למחוק או להתעלם מכל מה שעברת. הדרך לעשות את זה היא בטיפול ובדיוק כמו שאת עושה, ע"י לחלץ את כל הכאב המעיק שבתוכך. וכשעושים את זה נותר בפנים מרחב נורא גדול וריק, שאותו צריך למלא במשהו אחר וכמו להתחיל מחדש כמו תינוק. אז זה טיבעי שזה קורה, ולאט לאט את תלמדי לראות ולהסתכל אחרת על מה שקרה לך ובדרך תמצאי דברים אחרים ויותר טובים ומאפשרים למלא את החלל שנוצר.... מקווה שהייתי בכיוון, שלך - מציאות אחרת

רק את יכולה למצוא את הכוח שטמון בך הוא שם עמוק בפנים קם כל בוקר ונכבה בערב אנרגיות מופנות לבניה והרס הכאב הוא כל כך גדול וקושי רב צריך לדחוק הכל הצידה בכל הכוח בכל מחיר והמחיר יקר שמרי על עצמך יקרה דואגת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תמיד קראתי בפורומים ואתרים אבל לא כתבתי לא השתתפתי.. אולי לא הרגשתי מוכנה לחשוף ולהתמודד ולאחרונה שוב השד יוצא מהתת מודע בועט בראש ומטלטל את הנשמה.. רוצה לבחור בדף חדש בהתמודדות יעילה פחות לברוח רוצה לסלוח יודעת שלא ניתן לשכוח רק להקל על המוח ולקבל יותר כוח.. :)

היי, מאוד אהבתי את החריזה המשועשעת ואת נימת האופטימיות. המשיכי כך. ברוכה הבאה.

שמחה שבחרת להכנס לכאן ולכתוב לפתוח בדף חדש את מוזמנת להכנס ולכתוב בקצב שלך לשתף במה שרק את בוחרת ולהתמודד כפי יכולתך עם,,,,,,,, אנחנו כאן כדי לתמוך איתך חטולית

ברוכה הבאה לכאן. אהבתי את הכינוי שבחרת לעצמך כי הוא נותן תקווה, מרחב גדול מבפנים ומשדר רצון להתקדם ולשנות ויהי מה למרות הכל ואף על פי כן. זה בהחלט משדר אופטימיות ורצון לנצח.... הכיוון שלך הוא נכון וטוב. עם טיפול אפשר ללמוד להסתכל על הדברים בצורה יותר מאפשרת ומן הסתם יותר יעילה. תמשיכי לכתוב במינונים הנכונים בשבילך. שלך - מציאות אחרת

לך בדיוק חיכנו מוזמנת להיות חלק לשתף ולחלוק גם מעבר לקריאה כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שונאת את עצמי את התפקוד לכאורה שלי את העמדת הפנים שלי של אדם חי. בא לי למות מגיע לי למות אני לא מבינה בשביל מה לטרוח להמשיך לגרור אותי כמו חלל מת המלחמה נגמרה מזמן

את חייבת לקבל עזרה. אם את בכלל מדברת על זה, זה אומר שלא ויתרת, את פשוט מחפשת חיזוק כלשהוא. אז את חייבת לקבל עזרה, ואני בטוחה שתא יודעת מה האופציות, כן? אני לא רוצה להפיל את זה עליך, אבל אם לא יהיו מספיק אנשים טובים, לא יגיע השינוי, וצריכים אותך פה כדי לערוך את השינוי, תהי בטוחה בזה! ולא, את לא ריצפה, את הרבה יותר מזה, את פשוט צריכה להודות בזה, שהערך שלך הוא עצום!!!

על בסיס מה את אומרת שהערך שלי עצום?

סליחה , אבל קצת קשה לי עם הכינוי שלך הוא אומר הכל תחושות מאוד קשות-מובן מאליו אין דבר כזה שמגיע לך למות וכמובן שיש עבור מה לטרוח למה את אומרת שהמלחמה נגמרה מזמן? נכון שישנם מצבים מאוד קשים מצבים שמרגישים כמו חללים אך יש מה לעשות כדי לצאת משם האם את מטופלת באיזה שהו מקום? מאוד קשה לשאת את כל הנטל לבד זה בדוק! יכולה/רוצה לשתף ב,,,,,,,,מה שאת יכולה? אל תרימי ידיים בבקשה כל עוד אנחנו חיים מחובתנו להילחם על החיים שלנו כדי שנוכל לשפר אותם יודעת למה? כי--מגיע--לנו הכי--טוב --שיש !!! אנחנו הנבחרת הכי נבחרת ומשובחת שקיימת עלי אדמות אנחנו לא--הפגיעה שפגעו בנו-לא ולא אנחנו עולם ומלואו איתך חטולית

אני שייכת לאיזה מועדון ולא ידעתי...?

ראשית ברוכה הבאה לכאן. האמת היא שקשה לי לענות לך כי את מגיבה בחשדנות מהולה בטעם של תוקפנות וכעס ואני כרגע במצב שלא יכולה להכיל את זה. זאת הכנות שלי כרגע. ובכל זאת, המקום שבו את נמצאת ואיך שאת מרגישה עם עצמך הוא מקום שכולנו היינו בו וחלקינו במובן כזה או אחר עדיין מדשדשות בו, יוצאות מימנו וניכנסות בחזרה. ולשאלתך, הכוונה לכולנו הוא כל הניפגעות שנמצאות כאן ובכלל, כל מי שעברה פגיעה וגם את ניכללת בתוכן. ויש לך כוחות כי את כותבת את הדברים ומביעה את מה שאת מרגישה. זה מרגיש כמו שאת עדיין נאבקת על להשאר למרות ששומעים ורואים עד כמה קשה לך. מי שאין לה כוחות לא יכולה להתבטא כמוך ורק שותקת. טיפול הוא משהו חשוב שצריך לקחת כדי שיתנו לך כלים להתמודד ולשנות את ההרגשה שלך. ריצפה זה מה שהייתי במשך מרבית שנות חיי ובמובן מסויים לפעמים אני עדיין מרגישה כך בעצמי, כך שהתחושה הזאת מובנת ומוכרת לפחות לי ואני בטוחה שגם לאחרות. את עדיין מנסה למצוא דרך לעזור לעצמך, לכן חיפשת פורום ונכנסת לכאן. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך הוא שאם שרדת את הפגיעה את תוכלי גם לשרוד את ההתמודדות עם הזכרון שלה. את ראויה לחיים הכי טובים שאפשר מעצם היותך, בעיקר כי פגעו בך על לא עוול בכפך ולא מיתוך רצון או בחירה שלך. כל אדם ראוי לחיים ולאף אחד אין זכות לשלול מימך את הזכות לחיים. מי שראוי לקלון ולמות הם האנשים שפוגעים ככה, מי שפגע בך לא ראוי לחיים כי בעצם המעשים הפוגעניים שעשה הוא איבד את האנושיות שלו. זאת מישום שמי שפוגע בעצם רוצח את הנפש והנשמה ומשאיר אותה לחיות בכאילו כי ההרגשה היא שהכל מת בפנים. ובכל זאת הנפש והנשמה קבורים בתוכך עמוק עמוק מיתחת לכל הסבל שהיה מנת חלקך והם לעולם כל עוד את חייה ימשיכו להתקיים וכדי שיתקיימו טוב ויאפשרו לך לחיות חיים מלאים עם סיבה לקום בבוקר צריך לעבור טיפול וכאמור לרכוש כלים להתמודדות. מקווה שעניתי על הציפיות שלך. מציאות אחרת.

המילים הכואבות שלך גייסו את כולן לומר לך מילים טובות ומחבקות מילים של הזדהות עידוד ועזרה אך נראה שקשה לך אולי לא אמין אולי מגביר את הכאב את הזעם ואת דוחה מתקשה לקבל בועטת אנחנו בצד שלך! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בכנות אני מרגישה שאני מצטערת שהגעתי לכאן. אין לי כנראה ניסיון עם גלישה אבל מקום של תמיכה לא מצאתי פה. חלק מהתגובות היו באמת תומכות אבל חלקן פוגעות, בוטות ובלתי רגישות ואין לי שום כלים להתמודד איתן. זו היתה חוויה מבהילה עבורי באמת חבל (את יכולה שוב לעבור עליהן במקום באופן אוטומטי להשליך את האשמה על האורח) הרבה הצלחה בכל מקרה

http://www.facebook.com/event.php?eid=123437427737662

ההפגנה תתקיים מול פרקליטות מחוז ת"א בשבוע הבא. מומלץ להשאר מעודכנות בנוגע לזמנים. בתקופה האחרונה התבשרנו על מספר תיקים שנסגרים מחוסר ראיות, צווי איסור פרסום גורפים המאפשרים השתקה ומונעים מהמידע להגיע לציבור ובמקרים מסויימים חוסר נכונות של התקשורת לפעול למען זכות הציבור לדעת. המערכת המשפטית מפקירה את ביטחוננו האישי וסוגרת את רוב רובם של התיקים בנושא עבירות מין מסיבות של קושי ראייתי או חוסר עניין לציבור. כלב השמירה של הדמוקרטיה נרדם (או שמא החליט לעצום את עיניו), אנחנו חייבות להתעורר. ביום שני ה6 ליוני נעמוד מול הפרקליטות ונזעק - עד כאן.

המאבק, ואולי זה יעזור במודעות, אולי אפילו מעבר, אבל לא יותר מזה לדעתי. עד שלא תהיה הוראה מגבוה לגבי שינוי בנושא, לא יקרה כלום, וכדי שיקרה זה צריך לעניין את מקבלי ההחלטות וזה כנראה לא ממש מעניין. בקיצור - עד שלא מישהי תיפגע מבית, לא יחול מהפך, וגם אז לא בטוח.

הלוואי שיכולתי להגיע לשם אבל אני לא יכולה

כבר בדרך הביתה מתארגנת מתרגשת טסה אליה שיהיה לכולכן יום טוב חטולית

מזל טוב והרבה הרבה אושר ושמחה. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

איזו ממלכה... מזל טובבבבבבבבבבבב כמה נפלא בשורות טובות הכל בסדר בשעה טובה?!!! הרבה אושר כוחות נחת וימים עם הרבה חיוכים מזל טוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אוהבת ומחבקת תהני

יום הולדת שמח! שיהיה זה יום מלא שמחה והפתעות נעימות שיום זה יהווה תפנית ויביא איתו המון מזל ושפע לחייך שמכאן ואילך יתגשמו כל חלומותייך לטובה! הרבה בריאות, אהבה, שמחה, רוגע ושלווה http://i1012.photobucket.com/albums/af248/emilwidjaya/HappyBirthday.jpg שחף

מאחלת לך אושר-הרבה ברכה- שקט פנימי- ריפוי- תקווה- אומץ להמשיך- ורוצה להזכיר לך שאת לא לבד יותר- מחזיקה לך יד-שמחה שאת בחיי-חיבוק-עם זה מתאים-אחותך-ינשוף

שתהיי מאושרת ושמחה!! (: סמויה

שפע של שמחה וכייף שפע של שלווה ואהבה שפע של כסף שפע של תוכניות ועשייה שפע מכל מה שאת רוצה וחפצה

מאחלת לך כל הטוב שבעולם המון כוח נפשי להמשיך במה שאת עושה בריאות הגוף והנפש ןהמון הצלחה בלימודים

מאחלת לך -כל מה שאת רוצה שיגמרו הצרות שתמצאי עבודה טובה ונוחה שתוכלי לגור בבית בלי איומים שתוכלי לשלם כל מה שצריך בזמן בלי לדאוג לניתוק שתציד לא יחסר לך הכסף בכיס למה שאת צריכה בריאות הגוף והנפש שנזכה לראות אותך מסיימת טיפול וגם שתוכלי לחייך מכל הלב

מזל טוב ליום הולדתך. מאחלת לך שיבואו ימים טובים יותר. שהדאגות והצרות יגמרו. שהבעיות הכלכליות והבריאותיות יפתרו סופית. שהכאב והזכרונות יפסיקו לתעתע. שיהיה לך רק טוב והמון. שתמיד תמיד תהיה לך שמחה גדולה בלב. שתצליחי להגשים את כל המשאלות והחלומות. שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

אין לי כרגע זמן לכתוב לכוחן אבל יותר מאוחר מבטיחה תודה לכל אחת ואחת על הברכות על החיבוקים על ההקשבה בעצם על הכל http://www.orkutguys.com/orkut-greetings/thank-you/images/thank-you.gif אוהבת דמעה

המון המון מזל טוב ליום הולדתך שאור חדש ורענן יכנס לחייך ימלא ויתן אנרגיות להתחלות חדשות אושר שמחה הגשמה ואהבה מזל טוב מכל הלב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מהפה שלך לאלוהים...

היום יום הולדת לינשופית חג לה שמח וזר לה פורח היום יום הולדת לינשופית :) ינשופית יקרה המון המון מזל טוב!!! הנה מסיבה קטנה שארגנתי עבורך :) http://robertfreshmarket.net/images/products/display/balloon_boquet1.1.jpg http://ecards.foodbankonline.org/image/eCards/cardImages/happyBirthday.jpg http://comments16.com/wp-content/uploads/2009/07/flower030.gif

מאחלת לך הרבה ימים של שמחה, נחת ורוגע פנימי שהחיים יחייכו אלייך ואת תחייכי אליהם בחזרה שבכל יום כשהשמש תזרח, היא תחמם את ליבך שתדעי לשמוח גם מהדברים הקטנים ביותר שאת פוגשת בדרכך המון המון מזל טוב!!! שחף

מזל טוב ליום הולדתך. מאחלת לך שמעתה ועד עולם הימים יהיו ימים טובים ורגועים. שרק טוב ימלא את חייך ואת ליבך. שתהיה לך המון המון שמחה בלב על מי ומה שאת, ושתצליחי לממש את כל הרצונות שלך. שתרגישי טוב ושהחיים יהיו מלאים בטוב שלו את ראויה. חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

שפע ברכות ואיחולים שפע שמחה ואהבה שפע של שלווה ויצירה שפע מכל מה שאת רוצה וחפצה

שאתן כאן בשבילי ואני לא לבד יותר-אתן המשפחה שלי-מרגש אותי מאוד האיחולים שלכן!!! אני אסירת תודה שאתן בחיי-ינשוף

(:

מאחלת לך כל הטוב שבעולם המון כוח נפשי להמשיך במה שאת עושה בריאות הגוף והנפש ןהמון הצלחה בלימודים הלוואי שהכל יתחיל ללכת יותר קל שתמצאי זמן לעשות כל מה שמתחשק לך שתקומי בבוקר עם חיוך גדול ועם תקווה גדולה בלב שכל הרע כבר מאחורייך ורק טוב מלפנייך

from one birthday girl to another ( a little belated( here's wishing you only the very best of everything!! חיבוק דמעה

wishing you all the best- lots of love to yoy

המון המון מזל טוב ליום הולדתך יום הולדת שיבא ויפתח דלתות רבות בדרך לעצמך לשלמות אושר שמחה התחברות הגשמה והרבה אהבה איתך ומכל הלב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

היי רות, את לא לבד, את כאן איתנו. שולחת חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

אני איתך ....את לא לבד . אני כאן בשבילך לשמוע להכיל לאהוב להיות איתך בשקט

מבינה שקשה לך עכשיו יכולה להכנס ולכתוב? לשתף? חיבוק חומד

כל כך משתדלת לחשוב טוב לנשום עמוק להרפות לא לכווץ לקחת את הכדורים לחשוב לפני שאני מקיאה לעצור בזמן להתקלח כמו כולם בלי לשרוף את עצמי כדי להתנקות ולמה למה למה למה ?????????? יופ שישי טיפול נכנסת מכווצת וכואבת ויוצאת נושמת נקיה משוחררת ואני חושבת לעצמי הנה זה אפשרי ואני מאמצת את ההרגשה הטובה ללבי כאילו מנסה להדביקה שלא תימס וערב שישי עובר בטוב .ואני הולכת לישון רגועה עדין מחזיקה ובלילה לא זוכרת כלום אבל קמתי בשכיבה על הגב קפואה מכווצת בזחילה לאמבטיה לשטוף במים והיום מתחיל ... מדברת עם עצמי משננת את המטרות מנסה לשחזר את התחושה ואת מה שהביא אותה לוקחת כדור נרגעת מחזיקה את המערבולת כמעט עד הערב ואז מוכרחה מוכרחה להוציא לנקות להקיא להקיא עוד ועוד ושוב ושוב ושוב וכדור האש שיושב בגרוני לוהט רוצה לצרוח אותו ממני לצרוח לצרוח לצרוח ואף אחד לא יבין שזה חזק ממני שאני לא זוכרת וגם לא איכפת לי כמה אני פוגעת בעצמי והאמת שגם אני לא יודעת להסביר לעצמי למה למה לפעמים זה נראה כמו חולשה ולפעמים כמו המציאות .הרי יותר שנים בחיי אני מקיאה מאשר לא רוצה להפסיק רוצה להצליח רוצה להיות נורמלית אתה שומע שם למעלה רות

אני שומעת אותך מאוד מוצפת וכואבת וזה ברור שברגעים כל כך קשים הרבה יותר קשה לך לשמור על עצמך תנסי להסתכל על מה שאת כן הצלחת ולא על מה שלא... את הצלחת להחזיק מעמד יום שלם! למרות הקושי שאיתו התעוררת ועם הזמן את תצליחי יותר ויותר את עושה עם עצמך עבודה נפלאה!! שחף

אני מבינה מאד את הקושי. התהליך הוא איטי והכל עובד לאט לאט. פרגני לעצמך את הזמן שזה לוקח גם אם עכשיו קשה. לאט לאט יוקל לך. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

מאמינה לך ומבינה אותך מצבים מסויימים מביאים לחוסר שליטה מרגישה שגם לך נמאס מזה תמשיכי להילחם אל תוותרי מחזיקה לך אצבעות שתתחזקי

מהכל מכולם מעצמי מכאן מאז לא ישנה אבל גם לא ערה מותשת מובסת כלום כבר לא חשוב כלום לא מסתדר עייפה כל כך עייפה

שולחת לך חיבוק עוטף ופיית שינה שתפזר עלייך אבקת קסמים ותעזור לך לשקוע בשינה שלווה ורגועה עם חלומות קסומים http://www.flickr.com/photos/jadeluv/481058119/lightbox/

מתקבלת באהבה ובתודה

מבינה ומכירה את העייפות הזאת שרק הולכת ומצטברת. הדבר האחד שיכול לעזור לך עכשיו הוא להרפות. להרפות מהכל ולשחרר. לסגור את המשרד שבראש שעובד שעות נוספות ולהרפות מהמחשבות המעיקות שבעצם לא משרתות אותך עכשיו אלא רק מבלבלות. נסי לא לחשוב על כלום ולתת לעצמך לנשום עמוק. מה שהיה היה, ומה שלא היה לא היה. זה לא ישתנה בין אם תחשבי על זה ובין אם לא. לכן תנסי לאפשר לעצמך לנוח ולא לגעת בזה. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי, שלך מציאות אחרת

מנוחה ושקט פנימי . עוד לילה לבן מחכה לי ....

מצטערת שכך את מרגישה.. מקווה שעכשיו את יותר טו7ב שולחת לך חיבוק אוהבת, סמויה

מה שלומך יקרה

הטוענים (הרעים עצמם, ולא רק), שרוע אנושי בעצם מאזן את העולם. שבעצם ברוע יש משהו טוב. האם זה נשמע הגיוני? האם מישהי מבינה את זה ויכולה להסביר לי? אני ממש לא מסכימה עם זה. רוע זה רעל!

לטעמי רוע זה רוע זה רוע . אבל מבחינה פילוסופית אין אור בלי חושך אין טוב בלי רע . אז כדי שיהייה איזון ותעריכי את הטוב יש רע וכדי שתרגישי את האור יש חושך . זה לא עושה את הרע טוב זה רק מסביר מבחינה פילוסופית למה יש רע .

מצטרפת לדבריה של בוחרת ומסכימה עם כל מילה. יכולה להוסיף שלמשל חושך הוא בעצם העדר אור, קור הוא בעצם העדר חום, ועל המשקל הזה רוע הוא העדר טוב. ובמילים אחרות כמו שאמרה בוחרת זה האיזון כמו שפלוס משהו ועוד מינוס משהו שווים לאפס. שלך - מציאות אחרת

כל דבר פוגע כל דבר כואב ראיתי תכנית בטלויזיה אמריקן איידול והיה שם שיר דווקא חיובי אבל אני שמעת משם רק שתי משפטים ובכיתי שעות הבחורה שרה I see myself like my mother does ואני הבנתי שאמא שלי תמיד ראתה בי זבל וגם אני רואה את עצמי ככה וזה כואב בכלל הבטחתי לעצמי לפני 20 שנה שחזרו הזיכרונות על הפגיעות המיניות שעד גיל 50 אשתחרר מהעבר סופית ואוכל לחיות והנה ממש עוד מעט אני בת 50 וכל כך שקועה בעבר אז מה הטעם כבר להשמיך ולהאבק? באמת מה הטעם? חשבתי שבגילי כבר יהיה לי משהו אחר בחיי ואין לי בית משלי אין לא מכונית ולא עבודה ולא בן זוג אין כלום שהוא ממש שלי יש רק פלאשים וחובות ופחדים ומחשבות אובדניות ובעיות בריאותיות מצטערת זה לא רחמים עצמיים זאת פשוט האמת הכואבת דמעה

מגיעה לך עזרה מהמדינה. לגבי בן זוג, את לא חייבת בן זוג. אפשר גם בת זוג. אל תתייאשי.

לצערי לא מגיעה לי עזרה מהמדינה סיפור ארוך ומסובך אבל כבר ביררתי ולגבי בן זוג האמת שאת צודקת העיקר שיש אהבה ןאפשר להשען כשקשה דמעה

דמעה יקרה- שומעת את הכאב-התסכול- וכל כל קשה לחיות חיים "נורמליים" כאשר את חווה מרגע לרגע את העבר- מחר-אני בת 50 ואני באותו מקום כמוך-ושואלת את עצמי -למה? האם אני בוחרת לחיות בעבר בגלל שזה מוכר לי הכאב- הסיוטים-הכל-? כמה שאני נלחמת לא להיות שמה אני מוצאת את עצמי שמה עוד יותר- אז רק להיום- מנסה לקבל-איפה שאני- לחבק את הילדה הפגועה בי- דבר אחד אני יודעת בשביל עצמי ואולי בשבילך דמעה גם כן- נכון אין לי הרבה אבל יש לי את האמת שלי ושנים דחקתי אותו פנימה-סירבתי ללכת לשמה-נכון האמת היא כואבת אבל היא גם נותנת לי תקווה- כי זה מקשר אותי לעצמי-כמה שזה כואב- אני נמצאת יותר בתוך גופי- אוהבת אותך-ינשוף

אם הבנתי נכון יש לך היום יום הולדת 50 איזה קטע נולדנו בהפרש של יום אחד לי יש מחר רוצה לאחל לך שנה טובה ממש שגיל 50 יביא איתו ברכות שנדע סוף סוף אני ואת לחיות בכאן ועכשיו מחבקת דמעה

עם זה עוזר כי חוץ מזה אין לי מילים חכמות אין לי שיטה להפסיק את הזכרונות אין לי שיטה איך הזכרונות לא ישטלתו על הלילה והיום איך לא יצוצו זכרונות חדשים . איך סיכמתי עם חברה במקרה שלנו זה חבר מביא חבר אחד +אחד חינם . כל מה שאני יכולה לאמר לך זה שאולי פעם נלמד לחיות עם זה בשלום ללכת זה כנראה לא הולך לשום מקום . ואני איתך מחבקת בעדינות ושולחת לך כוח של את לא לבד אני איתך

תודה על החיבוק לפעמים לא צריך הרבה מילים והחיבוק מספיק דמעה

עצוב לקרוא אותך עצוב שהמציאות העכשווית שלך קשה ועצוב שהזיכרונות לא מרפים קשה לתת עצות אבל ראשית חובה חובה חובה להכנס למסגרת טיפולית תומכת לגבי הבעיה הכלכלית (שאני בעצמי מתמודדת איתה)יש עמותות כמו פעמונים של הרב חיים לנדברג (אם אני לא טועה בשמו)שעוזרת בניהול נכון ונראה לי שגם בשכר דירה ויש עמותות ששיכות לבית חבד שמהם אפשר לקחת חבילות מזון. ןלגבי בן זוג גם אני ללא זוגיות ,ובחודשים האחרונים למדתי ועדין שרק שאוכל לאהוב ולחבק את עצמי (מה שנשמע לי אדיוטי עד לא מזמן)לא תגיע זוגיות בריאה עוטפת ותקשורתית לה אנו זקוקות כל כך. כל כך קשה ולמרות גילך (שאגב לא כל כך מבוגר) זה אפשרי דמייני שטוב דמייני אין יכול להיות בשבילך אל תשבי בבית צאי ,גם עבודה עם שכר נמוך משרתת שתי מטרות ,כסף והתרכזות בדבר אחר מלבד... כל כך מרגישה את המקום הכואב שלך וגם בזמן כתיבת מילים אלו אני משננת רות ,את נקיה הכל בסדר לא צריך להקיא אין אף אחד..... וזה קשה כי לאמונה יש ימים משלה חיבוק גדול ואמיץ רות

אני יודעת שיש אופציות פשוט כרגע עייפה מידי בכדי לחפש תודה על ההבנה והחיבוק דמעה

מכירה מקרוב את המקום הזה שאת מתארת. כשהכל כל כך פתוח ומדמם כל דבר נוגע, וכל דבר מציף וכל כך כואב. אני אספר לך משהו שקרה לי משיר. לאייל גולן יש שיר שהפזמון שלו אומר: "את היפה בנשים, כל אחד שמע עליך, את היא שנותנת לי חיים. ברחובות כל האנשים, כשמביטים הם בפנייך, גם אם עצובים פתאום הם מחייכים." שמעתי במקרה את השיר הזה, ואין בו שום דבר רע, להפך. המילים האילו גרמו לי לבכות כמה ימים טובים שבוע בערך. כל אחת מרגישה כמו שהיא מרגישה והמילים לפעמים נוגעות במה שמדמם בתוכינו. אנחנו לא בהכרח מבינות במה מדובר, אבל לפעמים זה עוזר לפרוק כאב מהגוף, וזה לפעמים כל מה שצריך. מאחלת לך שיבואו ימים טובים יותר. הם שם בשבילך. חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת.

השנים חולפות אבל הכאב נשאר לתמיד פצע עמוק שלא נרפא וזה בסדר לכאוב ולהתאבל על מה שאבד, על האהבה שהיית ראויה לה ולא קיבלת ואיך שאימך תפסה אותך העוות היה בה ולא בך! אנחנו לא רואים אותך ככה ובטוחה שכללל מי שזכה להכירך חושב כמונו, גם איך אפשר לחשוב בכלל עלייך שאת??! ולגביי מה שאין לך כיום ציינת אז, מכונית, בית עבודה כסף הם בסה"כ דברים חומריים קישוטים חיצוניים שלא הופכים אותך ליותר בתפיסה ממה שאת כבר בעיני עצמך ולפעמים, גם קשה להינות מהדברים שסביבך בעיקר שיש פלאשים שאת שם יותר משאת כאן וכל זה הוא רק מסכה שנבנת מסביבך אבל מבפנים את עדיין אותה אחת. לגבי בן זוג או בת, לכולנו כמיהה לאהבה ובהחלט מגיע גם לך!!! ואני חושבת שאת תהיי בת זוג נפלאה.. שולחת לך חיבוק סמויה

לא יודעת אייך הסקת את המסקנה הכואבת שאמא שלך ראתה בך זבל מי אמר שמילות השיר מכוונות אלייך בכלל? כואב שאת רואה עצמך כזו מקווה שהברכות שכתבתי לך ליומולדת שלך יתגשמו אחת לאחת באמת מכל הלב

הסקתי את המסקנה כי היא אמרה לי בכל יום כמה פעמים ביום עד שהיא עזבה כשהייתי בת 7 יש דברים שלא שוכחים תודה על הברכות דמעה