פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

היי לכולן לא נכנסתי , לא הגבתי הראש נמצא במקום אחר מקום כואב הבן שלי מאושפז מאתמול בבי"ח שבר את הרגל במקום מאוד רגיש כף הרגל שלו מנותקת מהעצם שמתחברת לעצם השוק הכל התרסק בנפילה שלו בחדר המדרגות החליק על נייר פרסומות חלק מאוד ביחד עם תיק העבודה שלו בדרך לעבודה ריצות מבי"ח אחד לבי"ח אחר במטרה להביא אותו למקום הכי טוב שרק אפשר נראה שמחר בבוקר רק ינתחו אותו ואני מתפללת רק שהכל יעבור בשלום הרופא אומר שהניתוח מסובך קצת מדבר על מסמר , ברגים , פלטה,,,,,,,, כאילו שמדובר בנגריה שלמה היום הייתי אצלו -הזכיר לי את האישפוז שלי מלפני 4 שנים כשאני שברתי את הרגל את הסבל שעברתי התאפקתי כל כך לא לבכות כדי לא לשבור אותו תחזיקו לי-לו אצבעות שהכל יעבור בשלום תודה-חטולית

מחכה כבר הרבה שעות שתעלי לאתר לספר יודעת "הילד" הוא גבר חזק הוא יתגבר מחזיקה אצבעות מחבקת ככל שיכולה

זה אכן נישמע ניתוח קצת מורכב, אבל נשמה, הבן שלך הוא גבר צעיר וחסון. הוא לא בגילך לפני ארבע שנים כשאת שברת את הרגל. הגיל מאד משמעותי וההחלמה שלו תהייה קלה משלך. כל הכבוד על הכוחות שלך להשאר חזקה בשבילו, זה המון ולא מובן מאליו. תחשבו שהוא בידיים טובות ויהיה בסדר. מחזיקה לכם אצבעות, ומאמינה בכל ליבי שיהיה בסדר. חיבוק עוטף ועדין מכל הלב, שלך ואיתך - מציאות אחרת

באמת שאין לך רגע דל, אחרי כל האישפוז של אבא שלך. מאד מקווה שהניתוח יעבור בשלום ורק ע"מ לנסות ולהרגיע אותך קצת, אומר לך שאמנם פלטינות, מסמרים וכ"ו נשמע מאד מפחיד, אבל בימינו זה דבר מקובל. הרבה פצועי מלחמה למשל עוברים את הפרוצדורות הללו וחוזרים לתיפקוד מלא והרפואה של היום זו לא הרפואה של פעם. לא יודעת באיזה בי"ח בנך מאושפז ומי ינתח אותו, אבל הייתי ממליצה לעשות כמה בירורים ולנסות להגיע לכירורג מומחה שיש לו נסיון בניתוחים מסוג זה. אני חושבת שמה שצריך בעיקר ללמוד מהמצבים הללו זה שבסופו של דבר מה שהכי חשוב בחיים זו הבריאות!!! עד כמה שזה יישמע קלישאתי זו האמת וכמו שהסבתות היו אומרות: העיקר הבריאות!! לכן מאחלת לך, לבנך ובכלל לכל בני משפחתך ולכל מי שיקר לך הרבה בריאות, בריאות, בריאות ועוד בריאות. בטוחה שבנך חזק ויצא מזה. תמשיכי לעדכן כשתהיה לך אפשרות וזמן. אני לא דתייה ,אבל יהודיה מאמינה וממליצה לך להדליק מחר נרות שבת ולבקש מאלוהים שיחזק את בנך. השמיים נפתחים בזמן הדלקת הנרות וזמן זה מאפשר דיבור ישיר עם אלוהים. מחזיקה לכם אצבעות. בהחלט מגיע לך קצת שקט. שלך ואיתך - אני

איזו נפילה לא פשוטה! ממש מסוכן מקווה שהניתוח יעבור בשלום וההחלמה כמה שיותר מהר יעמוד על הרגליים מקווה שנפלתם על מנתח ווב ובכז הוא צעיר וההחלמה היא אחרת שהכל יעבור בשלום מחזיקה לך אצבעות ושולחת לך גם חיבוק את דואגת ככ הרבה סמויה

שהבן כבר אחרי ונשארה רק ההחלמה. הוא צעיר וזה יהייה הרבה יותר קל מאשר את עברת מתפללת לשלומו ולשלוותך , אוהבת ומחבקת

תודה לכולכן בנות יקרוץ מפז על התגובות החמות שלכן על מילות העידוד שלכן הניתוח נידחה כנראה למחר,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, זה כבר מרגיש -גובל בהתעללות כמה ימים צריך הבנדם לחכות????????????? בדבר אחד כולכן צודקות הבן שלי כבר "ילד גדול" -אז מה? זה הופך את בכאב , המתח , הלחץ וכל השאר לפחות? זה ממש לא לאמא אף פעם לא חשוב גיל הילד שלה חשוב שהוא-הילד שלה היא לא יכולה להפסיק לדאוג לו גם כשהוא כבר נשוי ואבא לילדים , לפחות אני כזו אני לא אומרת את הדברים האלה חלילה מתוך כעס או תרעומת פשוט , כזו אני אמא מפסיקה לדאוג , לכאוב , להרגיש וכו' רק כשהיא כבר מפסיקה להתקיים ברור שזה לא מושלך על כל האמהות אבל שוב , כזו אני מישל מתוקה שלי תודה על עיצתך להדליק נרות שבת בהחלט את צודקת ,אני מדליקה כל שבוע יפה שחשבת על זה סמויונת שלי מצטערת לשמוע שהבטחון שלך התערער יכולה לומר לך בוודאות מוחלטת שמציאותי , בוחרת , עכשיו גם מישל ואני תמיד נמצאות כאן עבורך מקווה שגם שאר הבנות ,,,,,,,,, בכל אופן את לעולם לא לבד שולחת לכולכן חיבוק גדול וחם כי אתן מדהימות !!! איפה עוד אפשר למצוא אנשים נפלאים כאלה??? תודה רבה מאוד גדולה גם למי שתומכות בי מחוץ לפורום אוהבת את כולכן-וסליחה אם נשמעתי לא טוב , זו רק הדאגה,לא אתן בתקווה גדולה -שהשבת תעבור לכולכן רק בטוב חטולית

סליחה שדילגתי על שמך כמובן שאת חלק בלתי נפרד מכל מה שכתבתי

ואולי לא מובן מאליו בהתחשב מאיפה שבנו . הכוונה לצעיר זה לא למה את דואגת זה להזכיר לך שהעצמות וההחלמה מהירים וטובים יותר . ולא הבנתי למה מחכים חשבתי שהוא כבר אחרי הניתוח . שלחתי לך מייל ומכל הלב עם תירצי אני כאן חיבוק לעידוד ולכוחות

כל כך מצטערת לשמוע! מקווה שהניתןח יעבור בשלום וההחלמה תהיה מהירה וקלה עד כמה שניתן שבת שלום יקרה שולחת חיבוק גדול גדול

מה שלומך??? אני כל כך מצטערת לשמוע... איזה ביש מזל אני מקווה שבנך יעבור את הניתוח בהצלחה! בקלות האפשרית והרגל תחלים במהרה. ואת אמא ואישה מדהימה שברור שתדאג לבנה וילד...תמיד ילד לא משנה בן כמה הוא.... ואמא תמיד אמא.... מחכה לבשורות טובות אמן איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ומי ששכחתי מה שלומכן מה קורה איתכן השמיעו קול שאני אדע שאני לא לבד

היי כאן , בימים טורפים בעבודה אין סופית בלי טיפול ו.. חולה.. אני נכנסת ורק קוראת.. אני כאן.. תודה יקירה

תודה על האכפטיות- בזמן אחרון לא נכנסת- מותשת-פיזית-נפשית-

בוחרת יקרה ): לא יודעת מה נכון לי לעשות לו יכולתי לכתוב באמת.. אך זה לא אפשרי כפעם חופש הביטוי שהיה לי פחת עד כדי ירידה למחתרת מרגישה כמו האנדר-דוג בגלל סיבות מסויימות, כותבים מסויימים ו..אני מאוד אוהבת להיות חופשייה בביטוי שלי דווקא באינטרנט נכון, אני לא שם ולא פנים לאנשים רבים אבל לא אומר שאיני קיימת ההרגשה שלא קיימת גורם לי להרגיש מחוקה וזה הרגשה נוראית וט' עבורי שאיני יכולה לסבול דווקא כדמות וירטואלית- ככה אני אוהבת להתקיים במלואי עם כל היכולות שלי! הן באות כולן לידי ביטוי רק במרחב הוירטואלי. כי במציאות יש דברים שאיני יכולה. אז מה הפלא שאני ככ אוהבת להיות דמות בפורום? הביטחון שהתערער כאן ויצירת הקומונה: "עם מי שרק מכירים אז מדברים" ודברים שמתרחשים מאחורי הקלעים לא ככ מתאים לי אני לא אוהבת קומונות זה מרחב ציבורי ויש פה מקום לעוד הרבה קולות גם אם אני לא מכירה אותם וגם אם מישהו ניצל בצורה צינית את המקום עדיין זה לא אומר שכולם ככה כל עוד הכותב לא פוגע מבחינתי הוא נקי אני לא חושדת בכותבים אני בוטחת בכולם גם באילה שאינם פנים עבורי וכפי שאמרתי, מי שפגע יטופל עי גורמים מה אפשר לעשות זה מקום ציבורי ו..לרוב זה לא קורה וזה היה חריג דווקא זה לא מה שעירער את בטחוני למרות הזעזוע. ולציפור נפשי, אני מצטערת שאנני כותבת לך מצטערת את בילבי אך אינני יכולה לכתוב לך מצטערת ואני מתגעגעת לדמעה אך היא איננה כאן ולעוד כותבים שמפעם היה לנו טוב יחד.. וזהו (: סמויה

לקול של שחף כי מהתחלה שהייתי פה (דווקא אני!) היה לי רק איתה בהתחלה ביטחון שכל מה שאני כותבת כל מה שאני עושה גם השטויות המופרעות שלי גם הבלגאן בכלל כל מה שאמרתי בשיא הנועזות והפתיחות היה מקובל אני מתגעגעת לקול שלה כאן ולתרומה שלה הגדולה לפורום לקול שהיה עבורי ועבור הרבה אחרות ! עמוד תווך כמה חסר לי הקול הזה עכשיו. רעוע לי אין מי שיחזיק מצטערת סמויה

אני חושבת שהמקום נשאר אותו הדבר . נכון שיש את החשש והקושי אבל שוב זאת מדיה . לא חושבת שנוצרו קומונות שקודם לא היו מטבע הדברים יש כאלה שאת מתחברת לכתיבתם יותר ואז עוברת לפסים אינטימים יותר כמו אימל או טלפון ובוחרת בהם להיות לך רשת ביטחון . ושוב מטבע הדברים יש כותבים שיותר מטרגרים אותי ועלהם יהיהה לי קשה יותר לענות מאשר לאחרים זה גם ברור . בקיצור יקרה מתי ואיך ועם מי שנוח לך אני כאן בשבילך מתי שתירצי ומאמינה שגם האחרות .

אין עלייך!!! צריך סבלנות ונחזור לשיגרה הבטוחה לאט לאט אם לא נוותר על הביחד נצליח איתך אידה עו:ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

I want to be here the same as usual but I can't I wish this place was was the same as before but it's not How I miss a few people here But they are gone Feel I do not belong here anymore but it's my home Wish I've never known this place but I do ???How can I be gone forever Time will say I promissed myself to be gone but I'm still here ?Why am I still here I guess I ca'nt help it Crazy... Not-Me

המקום שלך כאן איתנו תעזרי לנו לחזור לשיגרה למקום הבטוח גם אם יש סערות תמיד נוכל לעבור את הסערה יחד ולדעת שיש דברים חזקים יותר אמונה תקווה ביחד! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

התכנית לפיתוח עצמאות כלכלית לצעירות נפגעות תקיפה מינית עמותת רוח נשית פועלת לקידום נשים נפגעות אלימות ותקיפה מינית באמצעות פיתוח יכולות כלכליות וצמיחה אישית. רוח נשית מסייעת לנשים להשתלב בשוק העבודה, תוך פיתוח קריירה ההולמת את כישוריהן ורצונותיהן. מאתרת ומפתחת הזדמנויות תעסוקה הולמות, ומלווה את הנשים בתהליך ההשתלבות בתעסוקה על מנת לאפשר מיצוי יכולות והישגים בתחום המתאים לכל אחת. למי מיועדת התוכנית: התכנית מיועדת לנשים בין הגילאים 21-35, נפגעות תקיפה מינית, שעברו טיפול בפגיעה ומעוניינות להתקדם לשלב הבא בדרך לעצמאות כלכלית ואישית. תנאים לקבלה לתוכנית: התכנית מתאימה לנשים במצב נפשי יציב המאפשר מחויבות לתהליך, שאינן משתמשות בחומרים ממכרים ואינן פוגעות בעצמן בהווה. על מנת שתוכלי להפיק את המרב מהתכנית חשוב לנו לוודא שהינך בעלת מוכנות רגשית ופנויה להשתלבות בעולם התעסוקה, ועל כן יש משמעות לכך שעברת טיפול נפשי בעקבות הפגיעה, בעבר או בהווה. מה בתוכנית: ליווי אישי על ידי מנטורית, סדנאות קבוצתיות המקנות כלים ומיומנויות, ליווי להשמה בתעסוקה, הכשרה מקצועית על פי התאמה אישית ומסגרת חברתית המאפשרת מפגש עם נשים הנמצאות בהתמודדות דומה. מסגרת התוכנית: התכנית מצריכה התחייבות לשנה וכרוכה בתשלום סמלי. אם היית רוצה לקחת חלק בתכנית נשמח שתצרי איתנו קשר ונתאם ראיון אישי מספר הטלפון שלנו הוא - 072-2507770, ניתן להתקשר בין השעות 9:00- 15:00. בשעות שלאחר מכן, אפשר להשאיר הודעה במשיבון. מחכות לשמוע ממך, צוות רוח נשית. http://www.ruach-nashit.org.il/

ניסיתי לשלוח מייל הכתובת לא עוברת , המון תודה

את מוזמנת להתקשר אלינו לשמוע פרטים, אין צורך להזדהות אם לא נוח לך. מחכות לשמוע ממך :) רוח נשית

מי שמעדיפה לפנות במייל, הכתובת היא - [email protected] בברכה, מאיה ומעיין, רוח נשית

היי לכולן, מי שמעדיפה לפנות במייל, הכתובת היא - [email protected] בברכה, מאיה ומעיין, רוח נשית

לא יודעת איפה להתחיל, מה קודם למה, מה יותר מעיק, מה יותר חשוב מה יותר קשה, כואב, מייאש???????????????????????? זה בעצם ההההההההההכל, מרגישה שאין לי כוח יותר. בחרתי בחיים, ווואו מרגש.... מה עושים עם הבחירה הזאת. זה מלחמה עקובה מדם, הלב מדמם יותר ויותר כל הזמן. כל דבר שאני נוגעת בו ממוטט עוד שורה של דברים נוספים. רוצה להעלם, להשתבלל, לא להתקיים יותר, לא בנויה למלחמות, הכל בלתי מושג, בלתי נתפס, לא ברור, לא הגיוני, רחוקקקקקק. כל דבר שאני לא מצליחה להכיל נפתר עם ניתוק. לא רוצה יותר את המנגנון הזה ואין לי שליטה עליו. בקיצור אין סיכוי. התייאשתי, והפעם אני יודעת שניסיתי את הכל. אני כלואה בתוך גוף שלא נישמע לי, כי הוא לא שייך לי ואני לא רוצה אותו עמוק עמוק מבפנים, לא רוצה משהו שהשתמשו בו וזרקו, לא רוצה אותי משומשת ומסמורטטת. והפתרון ניתוק עם כל פעולה. הנעה של הגוף שמה אותי בבועה משלי מנותקת כמובן, רגש = ניתוק, כאב = ניתוק, פחד, כעס = ניתוק. איך אפשר לעשות משהו במצב כזה? הכל אבוד..... הגעתי הכי רחוק ששאני יכולה ואין יותר מיזה, ובעצם לא הגעתי לכלום, חיים מבוזבזים, מיותרים, חיים של טעות בטעות, בסתם, אין חיים, אין שם כלום, רק רובוט שעושה טובה שהוא זז. נמאס לי..... מציאות אחרת

את מרגישה הרבה יותר מימה שאת חושבת . את עושה פעולות אמיצות וקשות מאוד , ידעת שיהייה קשה לא נורא עם גם משתמשת בניתוק כי את מציפה את עצמך המון . לאט לאט גם המנגנון הזה יפסיק לשמש אותך ויהיה חסר תועלת . אוהבת על תיתיאשי עכשיו הרבה כוחות . אני איתך חומד את יכולה .

תודה רבה על העידוד והמילים החמות. תודה שאת איתי ובשבילי, וגם אני כאן איתך ובשבילך. אוהבת המון, שלך - מציאות אחרת

היום שהוא אוהב אתכן . סתם יום שלישי פעמים כי טוב אז לכולכן הרבה כוחות הרבה אהבה והרבה שמחה בלב . ומצרפת לנו את השיר - שירת העשבים שנזכור שכל אחד מאיתנו הוא עשב יחיד ומיוחד ושיש לו ניגון משלו .. בואו נמשיך להנות מהתזמורת . http://www.youtube.com/watch?v=A-6m6CKOdC4&feature=related

בוחרת מובחרת שלי אהבתי את שירת העשבים בכלל שולי רנד הוא זמר מאוד ייחודי תודה על כמה רגעים של נחת ליל מנוחה

וגם אני אוהבת

אני מרגישה שאני אוספת פרורים פרורים את הנשמה שלי לפעמים מוצאת פיסות קטנות של פרורים,לפעמים חושבת שמוצאת,ולפעמים מתבלבלת עם הכל...השקט לא מניח לי,דממה שעוטפת וסוגרת עלי מכל הכיוונים,הכנפיים שלי התעייפו להתאמצץ בכל הכוח להמשיך קדימה,נשברתי יותר מכל זמן שהיה איום ונורא בחיי. נשברתי כי לא דמיינתי את זה בחיי,זה אולי מנטרה של כאלו שעברו יותר מדי,נדמה שכבר אי אפשר יותר,ואין עוד סיכוי שיקרה משהו גרוע שכזה,שיהרוס את מה שבניתי,יום יום שעה שעה.. אני שומעת את עצמי מרחוק הכי קרוב שאפשר, שומעת את יללות הכאב שלי ש אחד לא שומע... ונדמה לי,כמו שכתבתי..שהכנפיים עייפות.. ואולי אני עוצרת כמה דק' לנוח,אבל זה רק כמה דק',כי ללא מעוף אתרסק...וההתרסקות של התקופה הזו מעיפה אותי קדימה אחורה קדימה אחורה,בכל הכוח שאפשר,כאילו הרוח מכוונת רק אלי.. לצאת מן הקופסא,לצאת מן המשבצת..שלי ושל עוד כמה יותר מדי תוהים,יותר מדי.. עיניים מבולבלות ועצובות שלא היו פעם אולי הניצוץ אבד לו אי שם בתוך התקופה הזו,בתוך העצב..בתוך האבדה.. איבדתי את עצמי ואיבדתי אותי,איבדתי את הציפור ואולי גם את הכנפיים? הייתכן שאין עוד למה לעוף? אני יודעת שאולי יהיה לכן קשה לקרוא זאת, בגלל ההודעה שנכתבה אלי אבל אני מדגישה,זו לא הודעה אובדנית..רק הנשמה שלי שאבודה ועייפה ממרוץ החיים,השיגרה שלא אוהבת להישאר אותו הדברףבום טראח יותר מדי אתן חסרות לי כי איבדתי גם את המקום שלי בתור ציפור כאן כבר לא מרגישה בנוח לכתוב,לא רוצה להפריע לכן..מרגישה שרוח סערה נכנסה לכאן,ואני אחריה,לא רוצה לקלקל אבל כואב לי בלב ואני רוצה לומר גם, שאני אוהבת אתכן ציפור

ציפור יקרה לי מאד, מתוקה אין קשר בין הדברים. אמנם התחוללה כאן סערה גדולה עקב ההודעה הניבזית הזאת שהודיעה שאת כבר לא איתנו, אבל את לא אשמה שמישהי לא שפויה כתבה עליך דבר כזה. את לא חלק מהמזימה הזו, זאת לא יוזמה שלך. לכן נשמה יש לך מקום פה ושום דבר לא השתנה בעניין הזה. מה שקרה לא קשור אליך ואל תקחי את האשמה על עצמך. זה אמנם הסעיר את כולם והרעיד את הלבבות של כולם, אבל שוב האשם לא בך. תרגישי בנוח, זה הבית שלך כמו של כל הנמצאות כאן ולא עשית דבר רע. באשר לרגשות ולתחושות הקשים שאת מתארת כאן, כואב ועצוב שאת כל כך סובלת, אבל תמיד יש תיקווה ותמיד יש סיכוי שהדברים ישתנו. תמיד יש סיכוי שיקרה מהפך ויהיה יותר טוב. צריך להחזיק תמיד בתקווה. את כל הזמן בתנועה. עושה דברים משתדלת, מתאמצת. וכל עוד רוצים הכל אפשרי. יש אופציות. את עדיין צעירה והעתיד כולו לפניך. וכן עכשיו קשה ואת מרגישה שאין בך כוחות יותר, שהכנפיים שנושאות אותך התעייפו. נסי לנוח, לצבור כוחות ולחדש כוחות ומאגרים. החיים ארוכים ויש זמן לשינויים שיקרו, זה קורה אמנם לאט אבל אפשרי. הטובים מנצחים בסוף, ואת עוד תנצחי ותגיעי לאושר שלך. והניצוץ, הוא עוד ידלק, כי יש לך רצון ושאיפות.... אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

שזה מדהים . מאמינה שתימצאי את הכוחות בתוכך את חזקה ואת יכולה . ובקשר לפורום לאט לאט מאמינה שדברים יחזרו לעצמם שולחת לך אנרגיות לחיזוק וחיבוק לעידוד

מאמינה לך שאת עייפה , שהכנפיים עייפות יודעת משו? זה לא מפליא אותי שאת כ"כ עייפה אחרי הכל -5-חודשים נשאת בנטל שלך לבדך,,,,,,,, לגמרי לבד,,,עם בדידות איומה הבדידות מפחידה ויכולה בהחלט לגרום לך להרגיש שזהו זה את מקומך כאן יקירתי אין מי שתיקח!!!! ציפור הנפש היא אחת ויחידה רק חבל שבוחרת להשאר גם בודדה אנשים כאן לא כועסים עלייך אחרי הכל אין בך אשמה על מעשה ניבזות שנעשה על חשבונך הכאב הגדול שפרץ בתוך הבית הזה הבית של כולנו רק אמור להמחיש לך כמה היית אהובה כמה היית חסרה ולמרות שנעדרת מכאן-הבשורה היתה מאוד קשה אני מקווה שתתאזרי בסבלנות ובסובלנות עד שירגעו הרוחות לגמרי אוהבת אותך חטולית

תודה רבה לכן על התגובות... אני מרגישה לא חלק לא יודעת קשה לי לחזור ומצד אחד אני מאוד רוצה קדה לי גם לבד עם הכל ביחד,לסחוב הכל לבד במסע הזה שרק מתעצם במשקל ובכבדות שלו.... תודה לכן על המילים שנגעו ונכנסו לי ישירות ללב.... אני אוהבת אתכן,כל אחת מכן באמת ריגשתן אותי וחיממתן לי מקומות חשוכים וקרים שלכן, ציפור

אל תשכחו למה אנחנו כאן כדי להיות יחד לתמוך להתחזק ולחזק לא להיות לבד עם הכאב הזה רק אתן יכולות להבין ולדעת במה מדובר באילו תחשות כאב ופחד אל תתנו למישהו לערער את הביחד ולגרום לקרבות ועקיצות כל אחת כאן היא עבור עצמה אבל כדי לא להיות לבד עבור האחרות גם מ,עצם היות כאן!! מחזקת ואיתכן יקרות אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.nokia.co.il/PRODUCT_METADATA_0/Nokia/Environment/img/sectionmain/main_support_hero_522x252-he.jpg

מרגישה לבד כאן ובכלל, שוקעת לתוך עצמי ולתוך הכאב. לא מתפקדת, לא מסוגלת לזוז, כמו משותקת. זה לא רק בגלל מה שקרה כאן. מה שקרה כאן הוסיף. אבל אני עצמי מפורקת לגמרי. אין לי כוח לכלום, בטח לא לסערה שבפנים ולכאב שמציף אותי. ובעצם העבר פולש בקלות לתוך ההווה שלי כי ביום יום שלי אני מתפקדת עם משהו מסויים שמטרגר לעבר באופן קבוע. אני יודעת שאני לא ברורה כי אני לא יכולה לחשוף את הסיפור. והמטפלת בראיה שצריך לעבוד על ההווה ופחות על העבר, וזה אולי נכון, אבל מה עושים שהעבר מתערבב עם ההווה וכרגע הכל עולה על גדותיו? רואה את הכל מול העיניים כי יש עבר בתוך ההווה..... סיבכתי אותך, יודעת, לאיכולה אחרת, נמאס לי להיות לבד עם זה, בעצם כבר לא יכולה יותר לבד. שלך - מציאות אחרת

מאמינה שאנחנו נחזור לאט לאט לעצמינו .

הכל יחזור לקדמותו אני מאוד מאמינה בנו בכולנו ובמה שיצרנו כאן יהיה בסדר

חיכיתי , חיכיתי ............... ולא קיבלתי מייל,כמו שהבטחת.

מתנצלת מכל ליבי - כותבת לך ברגע זה ממש. תיכנסי למייל עוד 5 דקות.

החלטתי לכתוב לך כאן ולא בSMS כי כבר הפרעתי לך הבוקר עם ההודעה שלי אני שמחה ש"הפרעתי" לך בחופשה ואני מקווה שנושא זה יטופל.. ולכל הבנות, אני מקווה שהימים יעשו את שלהם.. ונדע כאן שוב את השלווה שהיתה! שוב, אין לי הרבה מה לאמר אני דיי מנותקת רגשית.. (ואולי זה טוב) אבל לכל דבר, אני כאן..

שמחה שהכל נרגע.. שלא נדע יותר מטרולים איומים כאילה עולה על כל דמיון סמויה

אייך בדיוק את גם כאן וגם בתוך הבועה אם אפשר לדעת? הייתי רוצה שתלמדי אותי,,,,,,,,, בובונת -נשמה מתוקה שלי חטולית

לא הייתי כל היום בבית, אלא בבי"ח הדסה בשל בדיקות שעלי לעבור. רק עכשיו חזרתי וקראתי את כל מה שהלך כאן היום ואני פותחת שוב הודעה חדשה, כיון שלא רוצה להיעלם בכל השירשורים שלמטה ולהגיב לכולן ביחד. אז ככה, קודם כל לגבי כל מי שחשבה שהתכוונתי אליה: סמויה ומתבוננת - ממש לא התכוונתי אליכן! ואת החשדות הספציפיות שלי העברתי לאידה! סמויה - לא עלה בדעתי ולו לרגע אחד שזו את ואפילו לא קישרתי בין ההודעה שלך למה שקרה.. מתבוננת - חטולית כתבה לך לקרוא מה שכתבתי לך, אבל חייבת לדייק ולומר שזו היתה טעות ולא התכוונתי אלייך מלכתחילה, אלא לבוחרת שתמיד מרגיעה אותי ומבקשת ממני לא להתעצבן ולקחת ללב. אז גם מתנצלת לפני בוחרת כי ההודעה בעצם היתה מכוונת אליה וגם רוצה לומר לך שהתוקפנות שלך לא נעימה לי ולא רוצה להרחיב ולומר ש"על ראש הגנב בוער הכובע..". בכל מקרה לא התכוונתי אלייך ושוב,ף את החשדות הספציפיות שלי העברתי הלאה, אז תירגעי.. חטולית נשמה, תודה לך שנחלצת להגנתי, למרות שוב שכוונתי היתה לבוחרת ולא למתבוננת, וגם תודה על תמיכתך והזדהותך איתי. בוחרת יקרה - קראתי את המייל שלך ועדיין לא הגבתי, כיון שכפי שכתבתי בתחילת ההודעה לא הייתי בבית כל היום. אכתוב לך עוד מעט, רק בינתיים רוצה לומר שמה שכתבת זה בדיוק מה שחשבתי!!!! מציאות - קיבלתי את ההודעה שלך. עוד מעט אתקשר אלייך. אני מתכוונת לדבוק נעתה רק בקבועות והידועות, האמיתיות ולא הפיקטיביות! מספיק היה לי מבלגן דומה בפורום אחר ומעוד דרמות מיותרות ושקרים בפורום נוסף ומציאות יודעת על מה אני מדברת. אני רוצה לברר עם אידה מה זה בית פתוח, כיון שרוצה לראות אותכן בעיניים ולהכיר יותר לעומק ולא רק וירטואלית. מרום - קיבלתי את המייל שלך מאידה ואכתוב לך עוד היום. זהו, אמרתי את שלי ומי שלא נראה לה שיש פה קשרי חברות מעבר לפורום וצורות התקשרות נוספות שתקפוץ לי!!!!!!!!!!!! אף אחד לא יגיד לי עם מי לתקשר ועם מי לא ובאיזה אופן. פה זה לא דיקטטורה תודה לאל! היה לי מספיק מזה בחיים! אם יש מישהי שאני בתקשורת איתה ולא התייחסתי מבקשת סליחה. כל השאר לא קיימות מבחינתי!!!!!!!!! ואתן יכולות לתקוף אותי מהיום עד מחרתיים. לא מזיז לי! עברתי דברים יותר קשים מזה בחיים. שיהיה לכן לילה טוב ובלי התאבדויות מדומות יותר בבקשה!!!!!

מישל יקרה, אני מבינה שכעס רב בדברייך המכוון אלי.. צר לי וכואב לי על כך.. האם ישנו איזשהו משהו שאוכל לעשות על מנת לתקן את הנעשה? כואב לי גם על חוסר האמון,אומנם אנחנו לא מכירות ולא התכתבנו מעולם,הייתי כאן בפורום זמן רב ולפני כמה זמן הפסקתי לכתוב עקב דברים רבים. ערב נעים שיהיה לך, ציפור נפשי

אני מאלה שלא קיימות עבורך אבל זה בסדר :) (הייתי אומרת שזה הדדי מבחינתי גם כתבתי בהודעה למטה רק מי שפנים עבורי היא מציאותית.) אבל אני מנצ"לשת בהודעה שלך משהו שרציתי להגיד.. מקווה שזה בסדר שתפסתי טרמפ. גם אני הרגשתי מן צורך לא ברור פתאום לראות את כולן. וגם אני חשבתי שוב על הבית אבל לדעתי זה לא נכון אין קשר בין הבית לפורום. אני חושבת שהקבוצה צריכה להישאר מחוץ לתחום הפורום... כי הפורום הוא מרחב מאוד מאוד מאוד ציבורי. והקבוצה היא הדבר הכי אינטימי שיש. כל מי שמעוניינת לצאת מהמסך אפשר לארגן מפגש על כוס קפה ולדבר על כל מה שקרה. אבל הקבוצה צריכה להישאר נקייה מזה.... (ולא אני לא חברת קבוצה כיום :-) ) אבל בתור מי שהייתה אני חושבת שזה מקום סטרילי שאסור לכלכך אותו בכל מיני דברים מכאן.....

אני הכי אשמח לראות אותך בעולם :)

את לא חייבת שום דבר לאפ'חד.. ! אם מי את בקשר ואם מי לא. זה שלך ולא של אף אחד אחר (ונחמד לדעת שאני לא קיימת במחינתך.. [-: ) תרגישי טוב. וערב נעים

מצטערת שככה כתבתי לך באמת לא בכעס פשוט מה שאמרת לקחתי אליי בלי סיבה הגיונית בכלל וחשתי צורך מיותר להתגונן כל הקטע הזה עם הודעה בדבר פרסום מות מישהי מאוד הסעירה אותנו זה היה קשה. את לא צריכה להתנצל בפני אף אחת על דעותייך הנחרצות זכותך המלאה להתקשר בתוך הפורום ומחוצה לו עם מי שתבחרי במי שתבטחי זה טבעי ביותר שמחה שהכל עבר וכולן בסדר (: סמויה

שונה, לא הופך אותי ל"תוקפנית". היתה פה אי הבנה,אז את יכולה להגיד יפה, היתה אי הבנה והכל בסדר, אבל את מתלהמת ולא אנסח פה שפה נלוזה, כי אני מכבדת את הפורום. את התוקפנית, פה לא אני. ו"על ראש הגנב בוער הכובע"? את שוב טועה ומטעה! אני לא מסוגלת לעשות דברים כאלה, התחנכתי אחרת.

ברור שאין אף אחד שיגיד למישהי עם מי לתקשרועם מי לא. כמו בכל מקום ווירטואלי ולא ווירטואלי, לא כולם חברים של כולם כך גם פה. אני לא מרגישה שיש כאן קומונות סגורות ובעצם כולן מתקשרות אחת עם השניה, אבל יש כאן עניין של ותק וחברויות שנירקמו ממיזמן ויש חברויות חדשות שנירקמות כל הזמן, מכירים אנשים חדשים וניכנסים אנשים חדשים כל הזמן, והחברויות פשוט ניקמות סביב התכתבויות ונושאי שיחה שותפים וכד'. היפה הוא שהפורום יכול תמיד להכיל את כולם, למעט יצורים כמו זאת שכתבה את ההודעות הכוזבות והמתעתעות כל כך. זה יחזור לה בסוף כמו בומרנג. אמנם אומרים "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", אבל לפעמים הטובים מנצחים..... שיהיה לילה טוב. מקווה שהבדיקות שלך עברו בסדר והכל בסדר, חיבוק, שלך - מציאות אחרת

מצטערת שרק עכשיו כותבת לך פשוט לא היה לי אינטרנט עד לפני ,,,,,,ממש עכשיו מה שלומך חומד שלי בדיקות? את בסדר? מרגישה טוב? מקווה שתקבלי תוצאות טובות שהכל יהיה בסדר איתך מתוקה חטולית

אידה יקרה תודה על המסירות שלך ועל כך שלמרות שאת בחופשה ליבך איתנו. זה לא מובן מאליו בכלל. בנות יקרות מרוב הודעות ולחץ הלכתי לאיבוד ורק רציתי לנסות ולהרגיע, שכולנו נתעשט ונחזור לחבורה המלוכדת והבטוחה שאנחנו. ציפור איתנו וזה מה שהכי שחשוב.... למרות כל מה שקרה כאן והזעזוע העמוק שעברנו כולנו, יש לנו גב חזק בדמות מנהלת שאיכפת לה ושתמיד איתנו בכל מצב, בנות יש לנו על מי לסמוך. לכן בבקשה השארו בםורום ואל תבהלו ותברחו. אכן קצת עירערו אותנו עכשיו, אפילו קצת הרבה מידי, אבל עם אידה שאיתנו הכל יותר בפיקוח ואני בטוחה שאידה תעשה את הכל כדי למנוע ממצבים כאילו לחזור על עצמם. יחד עם זאת, יש חולי נפש בחוץ, ולאף אחד אין שליטה על מה שחולה נפש כותב ועושה, ולכן זה יכול לקרות. אבל אל תיפול רוחכן. אנחנו כאן כולנו ביחד, וכולנו ביחד זה המון כוח. תחשבו על זה. אוהבת את כולכן ומחבקת, שלכן - מציאות אחרת

תודה לך יקירה

(: חיבוקי סמויה

תודה מיוחדת גם לך נשמה על מסירות והמון אהבה על אכפתיות ועל כל מאמץ את עושה כדי לאחד את כולן גם זה בכלל לא מובן מאליו , ועוד לאור מצבך האישי אוהבת אותך שולחת המון חיבוקים רכים ועוטפים ליל מנוחה חטולית

תודה בובה על הלייק, תודה סמויה על החיבוק שולחת גם לך, תודה חטוליתי על המילים החמות ועל החיבוקים, צריכה את כולם.

אני חושבת שזהו שיר שבעבר שמתי כאן... מקווה שזה קצת יחזיר לכן את ציפור ואת מי שהייתי אני אוהבת אתכן ומצטערת על מה שנגרם לכן שלכן.....ציפור נפשי ציפור הכל קורס תחת ידייך ואני רואה אותך מהצד נאחזת נאבקת נשרטת נפצעת מבקשת הצלה קולך כבר עייף מלא להשמע ואני קוראת אלייך ציפור קטנה להניח ראשך אני קוראת אלייך ציפור קטנה להבין שכבר לא נותרו לך שנים להבין שהשנים עצמן כבר עייפות והן עוברות, ציפור התעוררי שמעי קול קורא אלייך מושיט לך את ידו אך ממאן לחבק את נותרת לבדך ויש קולות רבים שרוצים לומר- אנא ממך-רק השארי אך אין בכוחותייך לבזבז עוד זמן לרוץ עד סוף העולם ובחזרה מושיטה לך את ידי החזיקי בה אטביע אותך אל תוך מעמקי הים שיטרוף אותך ולא ישאיר זכר זכר להיותך זכר לכל אותם חלומות ששורטטו באוויר צבעוני באוויר מחניק ועוצר נשימה חדלי זמנך תם ציפור

ציפור שלחי לי מייל דחוף!

הסגנון שלך, הייחודי.. תני לנו בכישרון... (: סמויה עכשיו אני מחייכת באמת..

אני כל כך שמחה שאת מזדהה אותי כאן בכתיבה שמאשרת לך שזו אני. כמו שכתבתי לחטולית,זה מזעזע מה שקרה אבל לצערי תואם את מה שעברתי,רק שלא ידעתי שכבר החליטו להספיד אותי,לא מדברת עליכן,אלא על מי שכתבה זאת. וקראתי את ההודעה שלך למטה, וכן הייתי רוצה מאוד להיות חברה שלך..את מקסימה ותמיד את זכורה לי כך...סמויה כזו. חשבתי אולי להגיע למפגש הבא של בית פתוח אצל אידה אולי זה יצליח להרגיע את הרוחות שלך, ציפור

לא בטוחה שזוכרת כל מה שכתבת כאן אבל זה בהחלט הסגנון שלך הכתיבה שלך עכשיו דמעות האבל שלי יהפכו לדמעות של שימחה ואושר אוהבת אותך חטולית

אני גם אוהבת אותך מאוד חטולית, תודה לך על קבלת הפנים אני לא יודעת איך ומה לעשות כדי להוכיח שזו אני ציפור נפשי. מה שקרה אכן מזעזע וזיזעזע גם אותי,אבל אחרי כל מה שעברתי בתקופה הזו אני כבר לא מזדעזעת מדבר יותר מדי. שלך, ציפור נפשי

לשמוע זאת, אך לא תמיד טוב לפרסם יומן און ליין באופן כה חושפני, הרי תראי מה קרה? לא אומרת שזה קורה בכל מצב, אבל זה אפשרי. את יכולה לכתוב יומן בספר ולנעול. אינטרנט זה דבר מסוכן לפעמים.

זה בסדר שאת אומרת את זה,לא משנה אם אני אוהבת לשמוע זאת או לא.. מה שכן,אני לא ממש מבינה מה הקשר לדעתך בין החדר שפרסמתי ב"חדרי הלב",לבין מה שקרה כאן בפורום? שלך, ציפור

אני שמחה שאת חיה (זה אחד המשפטים הכי מפגרים שאמרתי איי פעם) בכל הטירוף הזה שכחתי לברך את שובך לחיים :) אז וולאקם ופליז פעם הבאה אם תרצי לפרוש תודיעי מראש שנדע :)

אני די חסרת מילים כבר תקופה ארוכה אבל חייבת להביע את שימחתי שההודעות ההן היו כוזבות! זה אולי נשמע מצחיק אבל הפעם אני מאוד מאוד שמחה שהתברר שזה היה טרול! אז... מקווה שתקופת שתיקתך הסתיימה ותישארי איתנו בפורום תעדכני מה קורה איתך בימים אלה ומה עבר עלייך בתקופה הנוראית שעליה את מדברת כמובן אם זה מתאים לך... שולחת חיבוק גדול ועוטף שחף

אני מצטערת על מה שאירע כאן ועל הכאב שחוויתן בימים האחרונים שחשבתן שאני מתה,קרה כאן משהו די גרוע שלאט לאט מוסבר לי יותר מהו. אני חיה ונושמת,איזו דרך אוכל להוכיח לכן שזו אני לגמרי? אני מצטערת שוב,תסלחו לי,רשת האינטרנטית נוראית כנראה אני כל היום הייתי בטלפונים ולכן אני עונה רק עכשיו שלכן, ציפור נפשי

כל הסיפור עשה בלאגן, אכן. וכמו שכבר אמרתי, תאבטחי את המחשב שלך, ואל תאפשרי גישה כל אחד!

כפי שהיא ביקשה . רוצה להאמין וכבר לא יודעת למי ולמה . וזה רק מזכיר לי כמה עם כל הרוע שספגתי בחיים אני עדין כל כך נאיבית ותמימה ואוהבת את כולם .

סלחתי למציאות מייל, אני מצטערת אם זה ערער אצלך משהו... זו אכן אני,ציפור נפשי. לא מתתי וגם לא שבתי מהמתים,עברתי תקופה מזעזעת שמישהו ניצל את העדרותי ועשה ככול העולה על רצונו,גם כאן וגם בעוד מקומות הקשורים אלי. שלך, ציפור נפשי

רק כדי שתביני כמה את היית חשובה כאן בפורום ואם היה לך איזה שהו ספק כמה אהבו אותך הרי זו הוכחה ניצחת לכל רחשי ליבנו את מסוגלת להבין את מה שחשבנו? את מה שהרגשנו עם ההודעה ההיא הכוזבת? כל אמות הסיפים כאן הזדעזעו רק למחשבה שאולי,,,,,,,,,, מקווה ששוב לעולם לא תפקפקי ואת , בכלל לא אשמה בכל מה שקרה יד זדונית החליטה להכאיב לכולנו כמה טוב שאת כאן חיה בועטת ונושמת חטולית

כמו שחטולית כתבה, את אהובה על כולנו כאן ושלעולם לא תפקפקי בזה. כולנו הזדעזענו, וכולנו היינו באבל וכל ההודעות שניכתבו הן הוכחה ניצחת לכך, מילים כתובות שחור על גבי לבן מלאות ברגשות שהרגשנו. יקרה שמרי עליך והיי חזקה ותפנימי שאת עולם ומלואו והמון אנשים אוהבים אותך. את בלבות של המון אנשים כמובן שגם בשלי, גם אם חלקינו מכירות אותך רק וירטואלית. חיבוק מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

הרגע שבתי מהעבודה.הודיעו לי בס.מ.ס "יש באלאגן בפורום". ואני כהרגלי בקודש נכנסת הביתה ןמיד ל............. פורום!!! קראתי ,קריאה ראשונית , את כל ההודעות עד לאחרונה שבהן ו..... אם אכן ההודעה הראשונה הינה שיקרית הרי שאין ממני מאושרת. דבר נוסף שראיתי/הבינותי ואותי זה כל כך מרגש זוהי העובדה ש... היי בנות יש לנו כאן בית יש פה מישהי שלא רואה את זה? וכמו בבית רגיל ונורמלי (מה שלא היה למרביתינו כאן) יש כאן והרבה- דאגה הדדית,אהבה ושיתוף. יש כאן הבעה של רגשות כאב,עצב ,חשש ועכשיו גם שמחה. אני לא אדם המתרגש בדרך כלל מהבנות של דברים אבל קיראו את הכל מחדש ותבינו יש לנו בית - ולמי שמבינה עבורי זהו מקום בטוח נוסף !!! אני מרוגשת מעצם ההבנה ורוצה לקוות שהודעת התיקון בדבר פטירתה הלא נכונה של ציפור הינה אמיתית

מרום יקרה דברייך מרגשים מאוד מחזקים ומקווה שגם מעודדים את הבנות שמחה על ההרגשת הבית יש כאן בנות נפלאות עם עוצמה וכוחות אדרים. שוב לא ניתן לקלקל זאת להפך נחזק את מה שיש מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

היי מרום ההודעה שלך מאוד מרגשת לרגע לא חשבתי שהמקום הזה הפסיק להיות בית בשבילי למרום כל מה שקרה כאן בימים האחרונים כבר עברנו תקופות קשות עם טרולים כאן בפורום ויצאנו מכל תסבוכך שנוצרה מאמינה שגם מזו נצא כמו גדולות כמו שאנחנו באמת!!! שולחת חיבוקים חמים לכולן ומאמינה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר חטולית

מצטרפת לכל מה שנאמר לפני, אכן מרגש מה שניכתב כאן ואכן יש לנו כאן בית, מלא בחום ואהבה ופרגון הדדי, תמיכה ואמפטיה וגם כאב. ובעצם אולי כאן המקום ללמוד שכמו בכל בית נורמלי שמכיל את כל הדברים שציינתי, יש לפעמים גם משברים וקשיים, אבל הבית היציב והמבוסס לתמיד נישאר בית. רק נסו לזכור את זה גם ברגעים קשים כמו מה שקרה עכשיו. אוהבת את כולכן, שלכן - מציאות אחרת

אל תיתנו לאף טרול או מחלה לשבש לנו את המקום הזה . צריכה אתכן אתם רשת הביטחון שלי לימים קשים ולימים פחות קשים ובטח בימים טובים . נכון זה קשה אבל צריך לזכור זה מדיה זה טיבה של רשת ביטחון שכזאת , לאט לאט אני חושבת אפשר לבטוח בכותבים מסויימים ברור שחלק גדול מעצמי לא יצא כאן בשביל זה יש אימלים וטלפונים וגם אפשר להפגש . מתחננת אליכן בואו ננסה לשמור על עצמינו כל אחת בשביל חברתה אל תיברחו .. אוהבת ומחבקת

כמו מטומטמת! אני בניגוד אלייך הולכת רחוק עם הכתיבה שלי דברים שמעולם לא העזתי כי אני הרבה זמן מרגישה ביטחון כך הרגשתי הלילה וופתאום נרשמות הודעות וחשדות ובכלל מי מתייחס אליי ואני מרגישה שגם בעת סוערת אחת פה תומכת ומתכתבת עם השנייה למרות הכל! אבל איתי- לא מדוע? כי יש לי הרגשה ש.. עזבי וזה צירוף מקרים!!!!!!!!!!!!! חבל שרשמתי את זה זה כאילו דומה איך את חושבת שאני מרגישה עכשיו? וכבר אי אפשר להאמין לכלום. אז למה שיאמינו לי ומצד שני למה לאחרות כן מאמינים? יודעת מה? זאת הזדמנות אמיתית לבחון חברותיי כי מי שבאמת חברה לא תעשה לי את זה ותחשוד בי בגלל צירופי מקרים מי שחברה שלי אמורה להכיר אותי וגם אם היא טועה זה כבר לא ישנה ועוד משהו- צריך מאוד להיזהר גם בנוגע להודעה השנייה של ציפור אני מאוד מרווה ומאחלת שזו היא אבל...משהו בכתיבה אומר לי שלא זה דומה לסגנון הכתיבה של ההודעות הקודמות. לציפור יש סגנון ייחודי ככ הייתי רוצה לקרוא אותה שוב ואני מחפשת אותה ולא מוצאת אה, ומי שיש לה חשדות באופן ספיציפי אז הנה בזאת ההודעה שתקום ותאמר בפנים כל מה שיש לה! ואם תהיה התעלמות אז זה יאשר לי באופן יותר סופי את מה שאני חושבת. סמויה (אבל אמיתית)

אבל אל תיכנסי לסרטים , אני למשל בדרך לכתוב לך אבל מוצפת בעצמי מהכל ועייפה כי ישנתי בקושי שעתיים והפיברו מקשה עלי מאוד את הקריאה חכח אני כבר חוזרת אלייך

אז היום בבוקר התקשרתי לבעלי לעבודה ושאלתי אותו, כיוון שהוא קורא אותי לפעמים, פה אבל זה עניין שלי הוא לא מתערב שאלתי אותו- אם הוא התכתב כאן זה ממש מטורף! חשבתי לרגע ש... וברור שלא! ועכשיו אני נזכרת שלבעלי יש לקויות למידה, כמו לבן שלי אז אין סיכוי שהוא יוציא הודעות ועוד כאילה שכתובות בלי שגיאות כתיב אין סיכוי והכי מצחיק שהוא גם לא יודע איך מתחברים חח זה ככ פשוט אך לאדם לקוי למידה זה לא... אבל סתם עברה לי מחשבה מטטורפת בראש לא ידעתי כבר מה לחשוב פחדתי נורא שמשהו מזה יידבק בי ואולי אני שוב לא שפויה או משהו

כואב לי שאת לא מצליחה לזהות את הסגנון הכתיבה היחודי לי.. התגעגעתי אליכן מאוד,אני מצטערת על כל מה שנעשה כאן,זה איום ונורא ויותר נוראית התקוםה הזו שעברתי. אני מקווה שלאט לאט תמצאי את ציפור נפשי כאן בכתיבה..אני כואבת ופצועה על התקופה הזו מאוד...מי שרוצה לקבל את המספר שלי על מנת לדבר ולהוכיח לעצמה שזו אני,יכולה לבקש ואתן לה אותו. זה אותו מספר שהיה לי,ולאידה גם יש אותו כך שתוכלו לערוך התאמה. מוזר לי ממש להוכיח שאני בחיים,אך אני כאן...למרות הימים המזעזעים שעברתי שבחיי לא עברתי כמותם בחיים,עם הכל ולמרות הכל. סמויה אני אהבתי את ההתכתבויות איתך גם אם נראה לך שלא...הכאב והחוסר הגיון עליו דיברנו ודשנו רבות,אם תתני לי ההזדמנות לתקן את התחושה שקיבלת שאני נמנעתי מלהתכתב איתך אשמח... אני שולחת לך חיבוק,אם אפשר... שלך , ציפור נפשי

?œ?›?Ÿ ?œ? ?ž?¢?¨?™?›?” ?‘?ž?™?œ?™?. ??‘?œ ?›?œ ?”?™?•? ?? ?™ ?—?•?©?‘?× ?¢?œ ?–?” ?•?œ? ?ž?•?¦??× ?ž? ?•?—. ?ž?§?•?•?” ?©?”? ?•?©? ?”?—?ž?•?¨ ?”?–?” ?™?˜?•?¤?œ ?‘?”?×??. ?›?ž?•? ?™ ?›?ž?• ?™?œ?“?•? ?× ?”?‘?˜?—?×?™ ?œ?¢?¦?ž?™ ?©?œ? ??×?Ÿ ?œ?ž?§?•?ž?•?× ?›??œ?” ?œ?¢?¨?¢?¨ ??•?×?™. ?“?ž?˜

או שרק זה אצלי

לכן זה לא יצא ברור גם אני לא ממש זוכרת מה שרציתי לכתוב אבל אנסה לשחזר כל היום, בעבודה, אני חושבת על המקרה המזעזע הזה אני דיי מנותקת בימים האחרונים ולא ממש כותבת רגשות בעניין הזה.. אבל, אני מקווה מאוד שהנושא הזה יטופל גם אני, כמו ילדונת, אמרתי לעצמי שיותר לא אתן למקומות כאלה לערער אותי.. והנה.. *לא ממש היתה לי תחושה שזה שקר, אבל משו בי לא האמין לעניין אולי כי לא רציתי להאמין שזה נכון בלע.. לכל דבר, אני כאן עד כמה שאוכל.. אכנס יותר מאוחר .. יומטוב

אני מצטרפת לדברייך לא לתת לקלקל להפך לבנות ולהתעצם מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

שמחה שאת כאן ושכתבת את הדברים. סמויה יקרה, גם אם את מרגישה שנחשפת יותר מידי, אין מקום ללהרגיש רע עם זה, כי זה מה שהיה נכון לך לכתוב, והפורום נועד גם כדי לפרווק ולשתף. ומעבר לכך, זה לא שמך האמיתי.... מי ידע מי את באמת? הכל בסדר, אל תלחצי ותרגישי רע עם עצמך. זוכרת אותי עם סיפור הדימומים, בעעעעע......... אז קראו אותי טרולים, כיף להם.... מה איכפת לי ומי מזהה אותי? שיהנו..... שלכן - מציאות אחרת

לצרוח שכולם חולי נפש... אבל זאת מחמאה... עבור טירוף שכזה לא יודעת למה אבל גם אני הרגשתי שמדובר במתיחה וסרבתי להאמין אבל עם הזמן התחלתי לתהות שאולי אני זאת שעסוקה בלהכחיש כמו כל דבר אחר.... כל ההודעות האלה תופסות אותי בימים לא ימים..., אני שונאת פורומים אני שונאת כינויים אני שונאת אינטרנט כבר מזמן נשבעתי שלעולם לא אתן למקומות כאלה לערער אותי אנשים פשוט רעים... :-(

גם לי זה היה הזוי מההתחלה אבל זרמתי . אבל חייבים להיות מחוזקים עכשיו , אסור לנו לתת למחלה או לטרול להפוך לנו את המקום המקסים הזה . בשבילי הפורום הזה הוא בית באמת שאני יכולה להכנס ולהעזר בכן או באידה . ואידה כל כך משתדלת וכל כך מקצועית שזה מה שמשנה את הפורום הזה מאחרים . בואי נהייה חזקות כרגע ביחוד שאידה איננה וננסה להיות יחד בכאב בטירוף הזה שעובר עלינו אסור לנו לתת לרוע שוב להשפיע עלינו . אוהבת אותך יקרה ותמיד כאן בשביל

אני חושבת שיש מי שירצו להצטרף אלייך ולצעוק,,,,,,,,,,,, את צודקת ישנם אנשים רעים בכל פינה טוב שהכמות שלהם קטנה יחסית ל,,,,,,,,,,, שולחת חיבוק לחיזוק

אוהבת ודואגת לך

מה שלומך? טוב לראותך כאן דאגנו שלחי לי מייל בבקשה שבוע טוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זה לא זמן טוב מבחינת הפורום אבל יצאתי לחופשה הכניסות שלי יהיו פחותות השבוע ואני מתנצלת על כך אני מבולבלת וכואבת על כל מה שקורה כאן בפורום מישהו החיט לקלקל לנו לזעזע ולפגוע אני מעבירה את הטיפול בכך הלאה ולכן כרגע לא מוחקת דבר ליבי איתכן אחת אחת אידה עו"ס msw טיפול בנפגעות תקיפה מינית

היי, יש לי הצעת ייעול. ידוע שיש פורומים שסגורים לאנשים מסויימים, מה שאומר שלא כל אחד יכול להכנס ולהגיב, רק אנשים שרשומים פה, או בדרך אחרת בה את יודעת מי זו כל אחת שנכנסת ושהיא אמינה, ולא "טרול". אשמח אם תצרי פורום סגור. זה יעזור מאוד, תודה.

זה נעשה כבר לפני כמה שנים אני מאמינה שאם יהיה צורך אידה תעשה זאת שוב

תודה לכן המשמעות שלסגור את הפורום הוא שאף אחת לא תוכל לכתוב. לבנות ולפתוח פורום חגדש זה בהחלט אפשרי וחשבתי על כך פעמים רבות אנסה לבדוק אך מקדמים זאת. תודה כרגע אני בודקת האם מה נעה הוא עבירה שניתן לטפל בה בכל החומרה!!!! שבוע טוב ובטוח אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תרקיפה מינית

חופשה נעימה תבלי ותהני אנחנו תמיד כאן

תהני בחופשה שלך, נוחי וצברי הרבה כוחות, כולי תקווה שכולנו ניהיה כאן כשתחזרי. שלך - מציאות אחרת

ממה שקרה כאן!!!!!!!!! הייתי חייבת לפתוח הודעה חדשה, כיון שלא מספיק שאני מרגישה רע גם ככה, העניין הבדוי הזה של ההתאבדות והמחשבה שמישהי כאן יכולה בכזו רישעות לזעזע את כולנו ואת כל הפורום הזה, גורמת לי להרים ידיים מכל הפורומים למיניהם. הכל סתם תעתוע אחד גדול וזו לא ממש תמיכה ורשת בטחון אם אפשר בהינף יד של הודעה אחת אכזרית למוטט את הכל, את כל הבטחון לכאורה ולהביא לכזה מצב של חוסר וודאות. יש לי כמובן כל מיני חשדות לגבי מי שעשתה זאת ולא אהיה רעה ע"מ לשים את האצבע על מישהי ספציפית, אבלל מקווה שהיא תקרא את ההודעה שלי ותבין שאני לא סולחת ולא מוחלת (לא שאיכפת לה כמובן..) ושתדע שהיא לא פחות פוגעת בי בכל אופן מאלה שפגעו בי ובה!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם המישהי הזאת היתה או עדיין נמצאת במצוקה קשה עליה לכתוב על כך ולא לשלוח רמזים מסתוריים ע"מ למשוך תשומת לב. בעיניי ועבורי זהו מעשה נפשע, רע ואכזרי והוא בלתי נסלח!!!!!!!!1 האמת, כבר לא איכפת לי מה תחשבו על ההודעה הזו ואיך תגיבו עליה. אני ממש לא מתכוונת להתנצל!!!!! בזמן האחרון יש פה כל מיני הודעות תוקפניות ולא ראויות לתגובה ועדיין מקבלות שפע של תמיכה ואהדה. אז למה, למה לעזאזל להשתמש בכל התמיכה הזו ע"מ להרוס ולהחריב????????? נשבר לי ה..........מהכל!!!!!!!!!!!!! אני יודעת מתבוננת שתכתבי לי להירגע, להתאפק ולשתוק, אבל מה לעשות גם אני בן-אדם ויש לי נקודות כואבות ומטרגרות. פתחתי את נפשי, כתבתי כאן דברים מאד מטרגרים עבורי שאני מנסה להדחיק, על ההתאבדות של אבי ועוד וכל זה ע"מ להיות עם מי שבצרה, אבל לא ל"תודה" הזאת ציפיתי. דבר נוסף: כמו המשל של הזאב והכבשים - בפעם הבאה שאותה מישהי תהיה באמת בצרה, כבר אף אחד לא יהיה כאן עבורה. לא אני, זה בטוח!!!!! דבר אחרון - אני יודעת שיש כאן כמה בנות יקרות מאד מאד מאד לליבי ובכלל, שעושות הכל ע"מ לתמוך ולעזור ונלחמות ושורדות יום אחר יום אחר יום ואין בכוונתי לפגוע בכן חלילה, בכך שאני כותבת שהתמיכה לא אמיתית. התכוונתי לאלה שמנצלות את הפורום ואת הפורמט ע"מ להעיב על הטוב שכן נמצא כאן. אם למי שעשתה זאת איכפת בכלל, אז שתדע שאני מרגישה רע רע רע רע רע ותודה לך באמת....

מישל יקרה, מצדיקה אותך במאת האחוזים על כל מה שכתבת. אולי זה ישמע בוטה מצידי וסליחה מראש, אבל אישית אני חצי בן אדם ולא מתפקדת בכלל מאז ההודעה על מותה של ציפור, עם כל התחושות של כאב על אבדן ופיספוס ואשמה ומה לא. ואם מישהי כתבה דבר כזה בשביל תשומת לב, במקום לכתוב על מצוקה אמיתית שלה, אז סליחה, זאת חולת נפש אמיתית ומסוכנת שצריכה אישפוז. להפוך ולהעמיד על הרגליים פורום שלם בשביל שקר מהסוג הכי זול שיש זה רוע לב צרוף או מישהי משוגעת שעשתה את זה. אני כבר לא יודעת למי להאמין, לאחת שאומרת שציפור נפשי מתה, או לציפור נפשי שאולי זאת לא באמת היא אלא מישהי שניכנסה בשמה, שאומרת שהיא בחיים, מישהי מבין שתי הבנות האילו חולת נפש. ציפור אם זאת באמת את השמיעי קול כמו שביקשתי מימך. בקיצור מטורף מה שקורה פה כרגע ומזעזע ברמות. אנשים בשם אלוהים, לא צוחקים על חיי אדם, אלוהים לאן הגענו? מזועזעת עד עימקי נישמתי. מציאות אחרת

של מי עשה מה ? דעתי לגמרי שונה מדעתך לא יכולה לכתוב כאן שולחת לך מייל

על מה את מדברת.. רק אחרי שקראתי אותך ראיתי הודעה מציפור סליחה שלא מגיבה מעבר, צריכה זמן לעקל..

אני מבינה אותך מקווה ומבקשת אל תתני לקלקל לנו תשארי עמנו את חלק חשוב מהפורום מחזקת אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זה מן צירוף מקרים לגמרי (כמה אופייני לי) רק לי קורים כאילה שאני הוצפתי בלילה וכתבתי על תעתועים ואי ודאות שקשורה אליי שקרו לי פעם ופתאום אני רואה את כל העניין עם ציפור ושזה היה הודעה כוזבת מישהו החליט לשחק בנו לתעתע בנו וזה באופן מקרי לחלוטין! דומה למה שכתבתי התעתוע הזה, השקר הקונדס רק שאת שלא חושבת שזה קשור אליי כי פתאום ההודעה שלי המוזרה (אך קרתה לי) היא על תעתועים והיא מוזרה כי זה באמת היה הזוי וזה ממש צירוף מקרה אבל ממש!

שאני יכולה ומסוגלת לזעזע את הקירות של הפורום. ואני עומדת מאחורי המשפט אבל הוא נאמר בהקשר שלי לא לדברים מהסוג הזה, חלילה שזה אין לי מושג למה אנשים עושים את זה הכוונה שלי הייתה שאם המחסום שלי ישתחרר והייתי יכולה לכתוב איך שאני רוצה אז זה היה מסעיר ולכן אני מקפידה לעדן את דבריי ולא ללכת ALL THE WAY לא עד כדי כך ומכאן נובע המשפט לגבי המסוגלות שלי זה הכל. וזה שאמרתי שאני קרימינלית אז זה נכון אבל רק אני יודעת ובהקשר הפרטי שלי איך אני רואה את עצמי זהו אמרתי.

זאת לא אני, תחיי באשליות! זה שאני מתוחכמת, או מה שלא יהיה, לא הופך אותי לחולת נפש, אני כ"כ רחוקה מזה. אני יותר שפוייה מהרבה אחרים, תהי בטוחה בכך. אלוהים ישמור, מה נסגר עם אנשים?

מישל לא האשימה אותך בשום דבר אולי תקראי שוב את מה שהיא כתבה לך? תופתעי אולי? "אני יודעת מתבוננת שתכתבי לי להירגע, להתאפק ולשתוק, אבל מה לעשות גם אני בן-אדם ויש לי נקודות כואבות ומטרגרות" זה מה שכתבה בהקשר אלייך למה אני טורחת בכלל לנסות להיות נחמדה אלייך ועם כל הסובלנות שבעולם???? באמת שגם אני לא יודעת

מזדהה עם כל מילה שלך את יותר מצודקת יקירתי מקווה רק שלא תפסיקי להמשיך ולכתוב , לשתף בכל מה שקורה איתך אחרי הכל לא ידוע עדיין מי המקור ,,,,,,,,,,,,,,,,, אני כולי תקווה שברגע שזה יוודע כותבת המודעה לא תוכל להכנס שוב לפורום שולחת חיבוק גדול

על מה לעזאזל אתו מדברות? מי נפטרה ומתי בדיוק? אני אכן עוברת אבל קשה מאוד,אבל על פי מה שאני יודעת אני עדיין בחיים,או לפחות נשימה באפי או שמא אתן מדברות על ציפור אחרת?? מישהי יכולה להסביר לי בבקשה על מה ועל מי איחולי האבל הללו?? ציפור נפשי, שעדיין בחיים!!

איך ידעתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אמרתי לכן................... האינסטינקטים שלי אף פעם לא טועים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נשמה, אם זאת את באמת בבקשה תשלחי לי מייל. אני מחורפנת לגמרי כבר. לא יודעת למי להאמין. בבקשה תשלחי לי מייל יחד עם התמונה של הילדה הקטנה ששלחת לי בפעם האחרונה כדי שאני אדע שזאת את באמת. בבקשה כי האמת היא שאני כבר מתה מצער מהיום שהודיעו לנו את ההודעה המטורפת הזאת. ממוטטטת מכאב..... סליחה על הבקשות אבל אין לי כוח לתעתועים יותר. הלוואי ואמן שזאת את ושאת בחיים, אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי. שלך - מציאות אחרת

אני בהלם. אין לי עוד מה להגיד כרגע סליחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ציפור יקרה תשלחי לי מייל בדחיפות אני מבקשת ממך אני רוצה לטפל בנושא בדחיפות ואני זקוקה לעזרתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

איך אני שמחה לא אכפת לי מכלום העיקר שאת כאן שאת לא... כמו שהודיעו אני הייתי בהלם מוחלט לא האמנתי שזו אותה ציפור עם הכתיבה המדהימה ציפור הנלחמת ציפור המיוחדת שאהבתי להתכתב איתה על נושאים מעמיקיםהצטערתי שלא הייתי חברה שלךאבל לא חשוב גם אם לא תרצי להיות חברה שלי העיקר שאת עדיין כאן יששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש איזה חדשות טובות על הבוקר עשית לי את היום! ציפור נפשי- עם החדר במקום מקווה שאני לא מתבלבלת ומתבדה תגידי לי שזו את

ציפור! תאשרי לנו שזו את זוכרת את ההתכתבות שלנו על החוברת? מאז לא התכתבנו ככ שמחתי לשמוע ממך, שוב אבל פוחדת שמישהו מנסה לעבוד עלינו ציפור, את זוכרת אותי כתבי לי משהו שאת בסדר...

אני לא רציתי להאמין לא יכולתי להאמין ועכשיו רואה אותך כאן ולא יודעת אם לבכות מאושר על שאת לא באמת ,,,,,,, או בכלל לא להאמין כי גם למראה ההודעה הזו אני לא מפסיקה לבכות כבר לא יודעת למה להאמין למה לא נכנסת במשך 5 חודשים ארוכים? כמה פניתי אלייך כאן על גבי הפורום כמה חיפשתי אותך מרגישה עכשיו אבודה מקווה שזו באמת את ציפורי שלי שאני מאוד אוהבת שהיית חסרה לי ולכולן כאן בפורום לפחות ספרי מה קרה איתך במשך התקופה הארוכה שלא היית כאן ספרי למה לא נכנסת מה קורה איתך התגעגעתי אייך המונים אוהבת חטולית

שאת פה, בכדור הארץ :) זה מאוד משמח! אני שונאת שאנשים מתים, ובמיוחד כאלה שצריכים לחיות ולעשות את העולם לטוב יותר. ולדעתי את צריכה להיזהר עם המחשב, למחוק כתובות, להיות יותר דיסקרטית, להכניס תוכנה למחשב שלא תאפשר לפריצות, לא שאני מבינה בזה. אבל מה שקרה פה מעיד על אחת משתי הדרכים או יותר שאמרתי פה. וגם לי התקרית הרסה את מצב הרוח, מאוד אפילו. חזקי ואמצי! :)

בזיכרון בעקבות שיחת טל לא משנה איך זה התגלגל זה קשור למשפחה שלי חלק שהיו חברותיי מרגישה שמתרחקים ממני בטח שמעו מעניין מה אמא שלי סיפרה איך היא מציגה אותי זהו, עברה לסדר היום לא מדברת איתי יותר על זה האמת, בקושי מדברות שיחה אחרונה למה לא באתי עם הילדים בפורים.. למה? הייתי מוצפת בפורים אמנם טיילנו בשבת, והלכו לקניון עם השכנים ונהנו אבל אני הייתי.. מעניין מה חושבים עליי שם במשפחתי אף אחד לא פנה אליי לשאול אותי איך אני מרגישה.. אז זה הציף אותי בזיכרון,שחזור ולא עוזב עד שאני לא יכתוב על זה. *שחזור-כואב* אחרי הבריחה מהבית בגיל 14 אחרי הטיפול האומלל שהפסיק אחרי מס פגישות זהו, עבר הכל נשכח חיים ממשיכים כאילו כלום לא קרה... משערת שעברו לפחות כשנה מגיעם למלחמת המפרץ באיזורנו כלום, רק חדרים אטומים לא הולכים לבהס יום שישי אחרי ארוחת ערב שגרה סיבוב למטה בשכונה סמויה בכפכפים רצה כמו משוגעת עולה בריצה במדרגות גיל 14 הרבה אנרגיות ננכנסת לסלון אמא נחה בספה, שוכבת על השולחן שאריות תה ועוגיות מתיישבת בטעות ישבתי לה על הרגליים, כנראה לא זוכרת הרבה אם התחיל ויכוח עצבים הדבר הבא הוא *ט* שאני זוכרת את עצמי על השטיח רואה את העולם הפוך את התה, העוגיות, השולחן, הכוסות נגררת על השטיח הפוך מ-השערות שלי. (היה לי שיער ארוך ועבה מאוד) הלם מוחלט לא כואב רק מוזר קמה על הרגליים בלק-אאוט לא זוכרת מזה כלום פרט לויכוח או הרמת ידיים להתגוננות שלי פעם ראשונה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ו..."תסתלקי מפה!" של אמא שלי אני מסתלקת עם הכפכפים לרחוב ואין לי לאן ללכת אז הולכת לסבתא שלי היקרה. הדלת פתוחה סבתא וסבא היקרים ישנים שקט, שלווה רק דודה שלי, אחות של אמא בחדר רואה טלביזיה. קולטת שעבר עליי משהו אבל אני (סמויה) מסתירה כאיילו הכל בסדר סתם בא לי לבוא לישון היה ויכוח זה הכל... רואות תכנית והולכות לישון לפנות בוקר אני קמה לרגע מאוד משפיל כולי בתוך בריכה של פיפי. כאילו, ילדה בגילי ממש בושות לקחתי את הכל, המצעים החבאתי ואחכ זרקתי לפח שלא יראו ולקחתי מדודה שלי בגדים בלי שתרגיש וזהו מאוד התביישתי. חזרתי לישון לא זוכרת כלום עד למחרת בערב סבתא שלי ודודה שלי אחות של אמא מתלחשות דודה שלי "רק שלא תעשה לעצמה משהו.." וכל מיני דברים מוזרים סבתא שלי אומרת לדודה שלי בערבית: "תראי איך היא יושבת קפואה כמו אבן" ובאמת הייתי שקטה כדג ולא זזה ומטה אוזן ללחשושים המוזרים סביבי ואיני מבינה דודה שלי נגשה לדבר איתי. "את לא זוכרת מה קרה עם אמא שלך, חמודה?" לא עונה "אמא שלך מספרת שאת תקפת אותה, ככה סתם.." וגם אחיך מאשר שכן.. חושבת לעצמי בלב איך זה יכול להיות? אני לא זוכרת כלום אני מבולבלת. כל מה שאני זוכרת זה ש- הפוך ואחכ קמה ואחכ בלק אאוט ואחכ מתגוננת- אולי תקפתי אותה? מה עשיתי לה? הרגשתי לא שפויה דודתי טענה שאחי בן ה- 11 היה שם וראה וגם הוא אומר ומה שאני זוכרת שהוא לא היה נוכח שהיא הפילה אותי ככה סתם בשטיח אלא הוא שמע צעקות רק בסוף שהתגוננתי לפני שהיא סילקה אותי לרחוב. בסהכ התגוננתי בפעם הראשונה בהיסטורית חיי! והיא טוענת שאני תקפתי אותה בטח שיכנעה את אחי הוא היה רק בן 11 ולכן היא סילקה אותי מהבית לא היה לי דרך להתגונן ולהפריך את הטענות נגדי ולא דיברתי באת האמנתי שבלקאאוט הוא שאני לא שפויה ושנים היה לי רגשות אשם שאיבדתי שליטה מוחלטת על מעשיי כמו המשוגעים ואני לא תקפתי! אני רק התיישבתי על הספה ו...ראיתי הכל הפוך ומה שקרה אחכ איני זוכרת , נמחק לי מהזיכרון פרט לסוף שסולקתי חודש ימים הסתתרתי בבית סבתי מהבושה לא חזרתי הבייתה וגם אימי לא דיברה איתי כמאשימה אותי נתק מוחלט. היא המשיכה לבוא לשם עם התינוקת שלה ולא התעניינה בי בכלל אני התחבאתי בחדר והיא לא באה אליי אחרי חודש של עונש היא הרשתה לי לחזור לבית אבל מאז משהו התחיל להשתנות בי, מרגע שהתנגדתי כאילו עבר עליי משהו ומאז התחלתי להתגונן ולא להסכים וכך נפתחה דרך חדשה בחיי שנים,הייתי ככ בבושה שכביכול תקפתי אותה לא הבנתי איך זה קרה אבל קיבלתי אנרגיות של רוצחת חחחח(: והתחלתי להרתיע תשמעו ... תשמעו אבל היום אני יודעת דבר אחר שאני יודעת מה אני זוכרת ולא היה לי פה לדבר! ולא היה מי שיאמין לי אז אמא שלי מכרה את הסיפור והוציאה אותי לא שפויה תקפה אותי והפכה את הקערה על פיה בגלל זה אני עד היום לא סומכת על התעתועים שלה אבל זו דוגמה קלאסית איך היא משכנעת את הסביבה וכולם תמכו בה והפכה אותי למפלצת ככה הרגשתי בגיל 14, 15- מפלצת בגלל התקרית הזאת וכולם האמינו לה ועד היום אני לא עד הסוף בטוחה כי היה שם בלק אאוט רציני מצידי ואולי בחלל הריק הזה ?????????????????????????????? אבל מה שאני כן בטוחה זה שנכנסתי הבייתה שמחה וצוהלת והתיישבתי על הספה ולא עשיתי כלום ואז הכל קרה. בטח לא מיוזמתי זה אני בודאות זוכרת לגמריי

חומד שלי כמה כאב ואת לא מוותרת נכון? מה נשמה , מה יגרום לך להפסיק לחשוב עליה ולהתחיל לחיות ולחשוב על עצמך???? ולגבי שיחזור הכאב אני מאמינה לך בכל מילה שכתבת לא מדמיינת אפילו את התחושה הקשה שהיתה לך עם הפיפי בטח לא מצאת מקום להתחבא בו כמה טוב שסבתך היתה שם אני מתכוונת-ברקע של כל מה שקרה אין לי ספק שהיא בעטה בך בגלל שבטעות התיישבת לה על הרגל זה נשמע כל כך היא שהרי מורגש כאלו שהיא שנאה אותך טוב שלא נתנה לך גם אם נבוט על הראש באמת שלא הייתי מתפלאת נשמה -כואבת איתך זכרון כזה מזעזע ולמען האמת בלתי ניתפס!!! שולחת חיבוקים בשפע איתך תמיד-מאמינה לך בהכללללל חטולית

לא יודעת למה זה קפץ לי הייתי חייבת לכתוב את זה לא מדוייק ככ ששנאה אותי היה לה יום קשה ולחוץ וזאת הייתה התוצ אני במקרה נקלעתי לשם לא עשיתי כלום לא תקפתי כלום רק ישבתי על הספה הייתי חייבת לשבת עליה?! ובכן.. איך אני נקלעת לסיטואציות הזויות כמו הנודניק שנתקע באמצע ככה אני ו.. זאת הייתה ממש טראומה לכל החיים כל העניין של הפיפי ושהפכו עליי ת האשמה דברים שלא שוכחים דברים שגדלים איתך היה, אין מה לחטט בזה עוד.. רק רציתי לרשום להנציח.. חחחחחח (: סמויה

כואב ומצמרר וממלא אותי בתחושות של הזדהות עם הדברים שכתבת, עברתי דברים דומים ומילים לפעמים כואבות יותר מכל כאב פיזי ובעיקר שהדוברים הם אילו שהיו צריכים לעטוף אותך ולאהוב אותך ולשמור עליך. רוצה להגיד לך יקרה שכל המשפטים המרעילים שנאמרו עליך, שאמא שלך הוציאה אותך לא שפויה כדבריך. נשמה שלי, כל אחד יכול להגיד כל מה שעולה על דעתו, ההההההכל ושישמע הכי הגיוני בהתאם לנסיבות הסיפור שהוא המציא, ואני מדברת על הסיפור שאמא שלך סיפרה, כל זה לא עושה את מה שהיא אומרת לאמת ואמיתי. היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה, ולך יש את האמת שלך. שמרי על האמת שלך נשמה כי האמת שלך היא הדבר האמיתי, שיחזורים ופלשבקים וזכרון לא מהתלים בנו ולא סתם את ניזכרת בדברים האילו עכשיו. את מטורגרת בגלל השיחות האחרונות שלך איתה, בגלל שהיא חזרה לסורה ושוב מהתלת בך ומתעמרת בך, וזה בהחלט מציף את הדברים שקרו בעבר. אם תסתכלי עמוק עמוק פנימה את תדעי שהאמת שלך היא האמת האמיתית והנכונה ומה שאימך אומרת הוא סרוס של הדברים ולא אמת. הצמדי לאמת שלך ותחזיקי בה כאילו הייתה האוצר הכי גדול שלך, ואל תתני לאף אחד להזיז אותך מהאמת שלך, ילד לעולם לא ישקר בעניינים של פגיעה, ושחזור בעיקר אחרי טריגר הוא האמת האמיתית..... מאמינה בך ויודעת שאת לא כל מה שאימך אומרת עליך. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

אמא שלי בכלל לא מבינה למה הצורך שלי להתעסק בעבר נראה לה שזה מתוך שעמום ריקנות וחוסר תעסוקה לא בא לי להקשיב יותר כל פעם שרואה אותי כל מה שמעניין אותה זה אם רזיתי ומתי אני עבוד כדי שירזה. כאילו, גם אחריי הוידוי שלי אליה כך נחתמה השיחה. נו יאללה מתי תעבדי כדי שתרזי הרגשתי שלא אמרתי כלום! זה כל מה שמעניין אותה איך אני נראית תמיד זה היה ככה הכי הזוי גם בחתונה שלי- אמא שלי בחרה בקפידה את השמלה שלי, את כל מה ששמתי, איך ילבישו אותי. גם לשם זה הגיע חחחח (:

בימי שלישי פעם בשבועיים הפגישה הבאה ב-5 לאפריל ב-19:45

בשרשורים, או שפשוט אפתח הודעה חדשה שלי לבד, אני מספיק חשובה כדי להציב הודעה יחידנית שלי :) אני פשוט לא מצליחה להבין את זה, אני באמת הולכת פה לקראת נשים, מנסה לעזור, מעודדת רעיונות ולא מנסים להתעזר בי, אבל זה בסדר, אני אבחר למי לעזור ולמי לו, אני גם ככה לא יכולה לעזור לכל העולם, כן? אם מישהי לא רוצה לקבל עזרה ממני, אז תפדאל, מה שנקרא :) עדיף לעזור למי שבאמת רוצה את העזרה וזהו. וכו שכבר אמרתי, אין קשר בים כלום לטוב לב, אבל אין הרבה אנשים טובים כמונים, על זה אני חותמת!

מתבוננת יקרה את צודקת במלאו מאת האחוזים , את בוחרת עכשיו למי לענות, בחרת בעבר למי לענות, ואני אישית מקווה שבעיקר בעתיד תבחרי למי לענות. לעיתים- ואתן דוגמא אישית ממני אני נכנסת לפה וכותבת בעיקר שאני ... כן אני במצוקה ולעיתים במצב שכזה אינני פנויה רגשית להגיב. מאוד מצטערת אם הודעתך נכתבה מתוך פגיעה כל שהיא שנפגעת ממני ועל כך אני מתנצלת. לציין - לבחור מבחינתי הוא מצב אליו אני מאוד שואפת להגיע בעקר לבחור בחיים ולהלחם. תודה על התייחסותך אלי בשירשור אותו פתחתי

סתם עשית לי חיוך וזה שינוי מרנינן לימים כמו אלו...

שמחה בשבילך שאת שמה לעצמך גבולות וקובעת לעצמך את ההתנהלות שלך, זה מעולה.... מצטערת שניפגעת, ואני מקווה שאני לא אחת מאילו שהתעלמו מימך, ואם כן מתנצלת מעומק הלב, לא התכוונתי להתעלם, להפך, תמיד משתדלת להגיב אם יש לי משהו יעיל לומר. מצטערת אם ניפגעת מימני, לא מסננת ולא מתעלמת בכוונה מאף אחד. זה יכול לקרות רק אם פיספסתי בטעות. שלך - מציאו אחרת

על מה את מדברת והלכתי אחורה לראות . אבל שמחה שפתחת שירשור לעצמך שמחתי לקרוא שאת יודע שאת בן אדם טוב ואז בטח תביני למה אני אוהבת . מקווה שאת מרגישה טוב מכל הלב

זו בשורה מאוד טובה "אין הנחתום מעיד על העיסה" שיהיה בהצלחה בדרכך החדשה

שבת רגועה וטובה. מצרפת לכן משהו מחזק.... עקבות לילה אחד, אדם חלם חלום, ובחלומו הוא הלך לאורך חוף-ים, אלוהים לצדו, ועל פני השמים חולפות סצנות מחייו . עם חלוף הסצינה האחרונה של חייו, הוא הסתכל אחורה לעקבות שבחול. ברוב הסצינות, הוא שם לב לשני זוגות עקבות רגליים בחול: זוג אחד השייך לו, וזוג שני השייך לאלוהים, אך הוא שם לב שפעמים רבות לאורך חייו היה רק זוג עקבות אחד. הוא גם שם לב שזה קרה תמיד בתקופות השפופות ביותר בחייו. דבר זה הטריד אותו והוא שאל את אלוהים בנוגע לכך: "אלוהים, אתה אמרת שביום בו אלך אחר חוקיך, אתה תלך עמדי לאורך כל הדרך, והנה, שמתי לב שדווקא בתקופות הקשות ביותר של חיי, יש רק זוג עקבות אחד. אינני מבין מדוע כאשר נזקקתי לך יותר מכל – נטשת אותי". ענה לו אלוהים: "ילדי היקר, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזבך. בתקופות של ניסיונות וסבל בחייך בהם אתה רואה רק זוג עקבות אחד, נשאתיך בזרועותיי". שלכן - מציאות אחרת

שתהייה שבת מאוד טובה ושלווה

מאחלת לכולן שברגעי הקושי יהיה שם תמיד מישהו שיכיל וישא אתכן על כפיים. לגבי בשביל הכנות מרגיש לי מאוחר מידי. לא מרגישה שיש למישהו כוח לסחוב אותי על כפיו... אוהבת אותך, שלך - מציאות אחרת

שבוע טוסט לך יקירתי מכירה את הסיפור היפה הזה כבר ממזמן בכל מקרה נחמד להזכר בו שוב תודה שהבאת שיהיה לך שבוע נפלא חטולית

תודה נשמה, הבאתי אותו עכשיו כדי שכולן ירגישו מוכלות ומוגנות יותר, לאור הסערה שהייתה כאן ובעצם עוד לא ממש שכחה. זה סיפור ישן ואני יודעת שמכירים אותו ובכל זאת להזכר בו עושה לפעמים יותר קל על הלב. שבוע טוב ממי, שלך עם חיבוק אוהב, מציאות אחרת

הדבר היחיד שהצלחתי להרגיש מעבר לתהום ענקית שנפרצה.. היא קנאה??? שסוף סוף יש לה שקט.. אני לא מרגישה אשמה... אני קצת שמחה עבורה שנגמר לה הסיוט הזה שנקרא חיים.....

יכולה להבין יקרה! אין לי הרבה מה לאמר לך.. אצלי זה נע מהקצה הזה לקצה השני.. איתך

מבינה אותך ומסכימה איתך. גם אני הייתי מוכנה להיות כבר בתוך שקט ושלווה נטולי סבל. ויחד עם זאת, נולדנו בשביל סיבה ולא סתם דברים קורים, ואולי אנחנו אנשים טובים יותר ורגישים יותר בגלל מה שקרה, ומה שלא הורג אותנו מחשל אותנו. מבינה אותך כי נמאס כבר להלחם על פיסה של שלווה ושקט בכל רגע ורגע של היום, אבל מאמינה שזה יבוא, זה חייב לבוא וזה גם יבוא כשאנחנו ניתן לשלווה ורוגע מקום בתוכינו, כשנאפשר לזה להכנס לתוך הלב ישירות. שלך - מציאות אחרת

דברים קורים, קרוב להניח שיש לך זיקה לדת. אני חושבת שסתם דברים קורים. אבל, אם הם לא היו קורים, לא היה שינוי. לצערי לא הכל אידילייה. אז כן, השינוי בא מתוך האפלייה לצערי. לא יודעת להגיד לגבי טוב לב. אני לא חושבת שזה קשור. יש אנשים שהופכים לכהי חושים אחרי שהורסים את חייהם, אבל יתכן שזה יותר גברים ופחות נשים, אם בכלל. ההודעה ההיא של "ציפור..." ממש הורידה את רוחי, מה שנקרא. אבל טוב שיש אלכוהול :) נחמד לפעמים. רציתי לשים פה איזה שיר בעבורכן, אבל חששתי שזה יהיה קצת מופרע בשבילכן, למרות שהמילים מאוד חזקות.

תודה....

מאוד ..

אודה לך אם תשלחי לי את כתובות המייל של בוחרת ומרום - עפ"י הסכמתן. אני כותבת לך כאן בפורום, כיון שאין לי את כתובת המייל שלך. בוחרת נתנה לי אותו, אבל אני לא מוצאת אותה עכשיו בתוך כל השירשורים. את יודעת את כתובת המייל שלי נכון? אם לא, תרשמי לי בקשה שוב את כתובת המייל שלך ואשלח לך. תודה, אני

[email protected] אוהבת

שלום, אני בן 23. לפני שמונה שנים, בהיותי בן 15, עברתי תקיפה מינית קטנה וחד פעמית ע"י אימי. מאז הנושא לא נחשף כלפי חוץ וכמובן שלא דיברנו על זה. כיום, לאח שלי בן ה-20 יש חברה קבועה. בכל פעם שהוא מביא אותה לישון אצלו- הכל מתעורר אצלי מחדש. כשהם מקיימים יחסי מין החברה שלו עושה קולות מאוד חזקים, שנשמעים בכל הבית. בכל פעם שזה קורה- אני מאבד באותו הרגע את הרצון שלי לחיות. זה עושה לי הרגשה כל כך נוראית שאין לתאר. בתחילה, הסברתי את הרגשתי הרעה להוריי, אולם נתקלתי באטימות טוטאלית מצידם והוריי נותנים תמיכה וגיבוי מלא לאחי ולחברה שלו. על כן, בכל פעם שזה קורה, אני מיד מסתגר בחדרי וסותם אוזניים, או שם אוזניות. לעזוב את הבית זה לא אופציה מבחינתי מסיבות כלכליות ורבות נוספות. אולם, האם יש לכם עצות נוספות בשבילי? האם יש משהו נוסף שאני יכול לעשות ולא עושה? לעזרתכם אודה!

ברוך הבא וטוב שאתה כותב. מצטערת שנפגעת אבל חייבת להגיד שגם מקרה קטן וחד פעמי הוא מקרה . וחבל שתסבול כל חייך מסיפטומים שרוצחים את הלב לפעמים יותר מהפגיעה עצמה . בבקשה תלך לטיפול , הקו לגברים נפגעים הוא 1203 תתקשר ותיראה במה אפשר לעזור לך .

ראשית מצטרפת לדבריה של בוחרת וחושבת כמוה שכדאי שתפנה לטיפול כדי לעבד את מה שעברתה כי גם פעם אחת עשה נזק ופוגעת ורצוי לטפל בזה יפה שעה אחת קודם, כי טיבן של פגיעות מהסוג הזה לספוח אליהן עוד כל מיני טריגרים שמגדילים את הפגיעה ועושים עוד יותר נזק. כאשר תהיה חזק מול הפגיעה שלך, תהיה גםחזק יותר מול האתגרים של החיים. ויחד עם כל זה, ההתנהלות של אחיך וחברתו היא פריצת גבולות לכל דבר. זה בהחלט מטריד ואתה לגמרי צודק. הייתי מציעה לך לעמוד על שלך ולדרוש מהם שיעשו את זה בשקט או במקום אחר, כי הבית בשלב הזה שלך לא פחות משהוא של אחיך, ואם זה מפריע לך ואני מאד מבינה את זה, יש לכבד את זה ואותך. שלך - מציאות אחרת

התבלבלתי בין הכותרת לשם המחבר. סליחה על הטעות, זה נעשה בתום לב ורק עכשיו ראיתי.... :( מציאות אחרת

רוצה לשתף... חושבת על כל הדברים שקרו השנה ועולה בי הרבה שמחה כי התקדמתי זה ברור ובכל זאת הסיפטומים בעיקר ההקאות כל כך קשים לי הוושט כואבת לי מרוב מאמץ ואני ממשיכה להכאיב לעצמי כאילו רק אני בעולם כאילו אין לי שלושה בנים להאכיל לבדי אוףףףףף לא מגיע לי כלום עושים בשבילי כל כך הרבה והכל מנדיבות גדולה כלפי פשוט לא מגיע לי אני מרגישה שאני לוקחת משהו שאחרת היתה יכולה להיתרם יותר ואני מופתעת כל םעם מחדש שיש עוד אנשים שלא שכחו אותי ואומרים אני בשבילך...זה כבר עולם בשבילי רוצה שיקרו דברים טובים התחלתי לצעוד שלחתי טפסים ללימודים ומליון בקשות למלגות .הלואי הלואי הלואי לוקחת את התרופות בעיקביות ומחפשת דברים שימלאו את הבור בליבי שזקוק לאהבה ומיטיבה רות

כל כך איתך בהרגשה שאני עושה ועושה למען עצמי ואז בבום אוכלת בטירוף הורסת לעצמי בכל הכוח .לדעתי זה בא מהמקום הנמוך של חוסר הבטחון וחוסר האמונה בעצמינו ולא ממקום שלא מגיע לי . אני מצאתי פתרון יצירתי לימים כאלה אולי יעזור כתבתי לעצמי מכתב מאוד אוהב ותומך שמזכיר לי מה אני ומי אני באמת ושלחתי לעצמי סמס לפלאפון משתמשת בזה ברגעים של חולשה במקומות נמוכים בלילה לפני השינה חיבוק על האומץ והעשייה ואנרגיות להמשך

לכל הבנות כאן בפורום ,וותיקות יותר וחדשות כאחד חטולית,בובה,מתבוננת,מישל,מציאות,בוחרת,סמויה שחף, ובמיוחד לך - אחת יושבת מס' שעות מול המסך ומנסה להביא לידי כתב את התחושות וההרגשות שלי בחלקן דומה לרגשות שאתן חשות- צער וכאב על מותה של ילדה-בת-אישה שלא יכולה היתה יותר לעמוד בעומס החיים אשר היה מונח על כתפיה. מחשבות על "מה יכולנן לעשות עבורה ולא עשינו" ובכלל מה ניתן היה לעשות? בהרגשתי האישית ואין בי כוונה כלל ועיקר להרגיז או להכעיס איש וזו ההרגשה שלי כרגע, "ציפור נפשי" עכשיו ....נחה אולי כמו שלא נחה מאז ילדותה נערותה ובגרותה ואינה צריכה עוד להרגיש בכאב האיום והנורא הזה שעטף את חייה כל יום כל היום. בשלב מסויים של היום....... ביקשתי לעצמי את המנוחה הזו... ואני איני ......(אמיצה) ? מספיק. יכולות לומר לי מה אתן חשות בבקשה בבקשה

מקווה שהיא נחה... לא בטוחה שזו הייתה בחירה שלה אני זוכרת אותה עם הרבה קשיים מחפשת את התקווה נלחמת למרות שחייה את התופת לה נלקחו החיים צריך להעריך את החיים אפילו בשבילה לא לתת לפוגעים לנצח לנצח לחיות את החיים מקווה שתוכלי להתחבר מחזקת ומחבקת אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מה אני חשה??? המון כאב אכזבה קשה פיספוס של החיים אובדן צער בילבול חוסר אמון את מספיק אמיצה כדי להמשיך הלאה יש לך כל הסיבות שבעולם כדי להמשיך שלא תעיזי לחשוב על זה אפילוווווו גם כך אני מפורקת לגמרי דייייייייי לא יכולה יותר מצטערת אם אני מאכזבת אותך לא יכולה ולא רוצה להמשיך היה לי מספיק

בהודעה הקודמת, כשכותבים בפורום, המענה לא מיידי. לא יודעת להגיד אם היה ניתן להציל אותה. זה לא נושא שכ"כ קשור כאן, אבל אני חושבת שאם היו מעתירים סמכויות על עובדים סוציאליים, אז יתכן שכן. לגבי מה שרשמת גם כן בהודעה הקודמת, אני חושבת שזו יוזמה מבורכת לנסות להארגן מפגש אמיתי מהפורום הזה, שוב, זה לא תלוי בי, ולא יודעת עד כמה זה דיסקרטי כדי שלא יגיעו לשם "עלוקות". אבל עדיין, זו יוזמה נכונה.

האמת היא שאני לגמרי ממוטטת כרגע, וההודעה על מותה של ציפור שיתקה אותי עוד יותר, הפחד חוגג, ולא ניכנס לשם עכשיו. פשוט לא יכולתי שלא להגיב לשאלה הכל כך נוקבת האם יכולנו לעשות משהו? בבקשה תוציאו לכן את זה מהראש. כשבן אדם בוחר למות, הוא ימצא את הדרך לממש את זה ואף אחד לא יוכל לעצור אותו. אם זה מה שהוא רוצה הוא יצליח בסוף, במצב הזה כבר לא מודיעים לאף אחד, רק עושים את זה. ואם ברגע הקריטי קורה נס ונעצרים, זו הדרך היחידה לצאת מישם. רק אם הבן אדם עצמו מחליט לא לעשות את זה. הייתי שם ובנס יצאתי מישם ואני יודעת בדיוק במה מדובר כי זה עדיין טרי לי ומתעתע ומטלטל ברמות. סליחה אם פגעתי, כואב מאד ואף אחד לא אשם, במיוחד לא ציפור ז"ל שלא יכלה לשאת יותר. מה שעברנו יותר גרוע מרצח כי השארו אותנו לסבול אחרי שרצחו לנו את החיים.... :( כך אני מרגישה. סליחה, מציאות אחרת

את אמיצה, אמיצה, אמיצה, אמיצה!!!!!!!!!!!!! כמה שזה נשמע אבסורד, צריך הרבה יותר אומץ להישאר כא, בעולם הזה מלעבור לעולם הבא. כמי שהיתה במקום הזה, אני אומרת לך שנדרש ממני הרבה הרבה אומץ ותעצומות נפש להישאר כאן עם כל הסבל למען הבת שלי, מלא לדחוף אצבע ולהקיא את כל מה שבלעתי!!!!! אל תרדי על עצמך ותגידי: למה אין לי אומץ למות, ההיפך! תגידי לעצמך: כמה אני אמיצה וחזקה שאני נשארת פה ומתמודדת!! נכון, אולי לציפור הרבה יותר קל עכשיו (ואנחנו לא באמת יודעים מה יש אחרי החיים הגשמיים..)וכאילו ה"אומץ" הציל אותה, אבל אני לא חושבת שזו העצה שהיתה נותנת לך לו יכלה לחזור: שאת "פחדנית" ואין לך אומץ לעשות את מה שהיא עשתה! דבר נוסף בקשר להתאבדות הוא שכלל לא מדובר באומץ! לדעתי מדובר באיזו חוסר "שפיות" זמנית, שבה אין כבר יותר שיקולים של אומץ ופחד. אבא שלי למשל ירה בעצמו בתוך אוטו סגור, כיון את האקדח ללב - האם זה אומר שהוא אמיץ???? לא ולא!!! זה אומר שהוא נשבר!!! שלא יכל יותר ולא יכל גם לאותת לנו על מצוקתו ולדבר על כך או לבקש איזושהיא עזרה ממישהו!!! הרבה פעמים חשבתי לעצמי על כל מיני אנשים שהתאבדו מלבד אבי. למשל, על תרצה אתר: איך היה לה אומץ לקפוץ מקומה חמישית???? הרי זה כזה מוות אכזר!!!! אם כבר למות למה לא בדרך פחות כואבת?? האם זה אומר שהיא היתה נורא אמיצה?????? לא נראה לי!! זה פשוט היה המוצא האחרון שלה באותו הרגע, באותה השנייה. מאד יכול להיות שלו היתה שורדת את השנייה הזו, היתה נתקפת בפחד נוראי ומשתק שהיה מציל את חייה. לכן, יקירתי, אל תקנאי באלה שיש להם אומץ, כיון שאת האמיצה!!!! ואם צריך להסיק מסקנה אחת ברורה מכל העניין המזעזע הזה הוא לשתף, לשתף, לשתף, לשתף ,לשתף עד כמה שאפשר ובכל מצב!!!! נכון, יש בעיה עם הפורמט הוירטואלי, כפי שכתבתי בהודעתי למטה, אבל לי למשל אין שום בעיה לתת את מספר הטלפון שלי למי שזקוקה לכך! אני יודעת שזה קשה כשאתה במצוקה, אבל יודעת מה אני עשיתי אחרי שהקאתי את הכדורים ועדיין הרגשתי רע ורציתי למות ונקרעתי בין הרצון שלי לבין חובתי לילדה? פשוט לקחתי שוב רק כדור שינה אחד בודד (היתה לי עוד חצי חפיסה..) ושקעתי אל השינה המבורכת. לפעמים זה כל מה שצריך ע"מ תעבור שעת הזעם - ללכת לישון ולשים את כל המחשבות הקשות והרגשות והתחושות והמכאובים בצד. מקווה שמילותיי יגיעו אלייך ושתראי בהן איזה היגיון וקרש הצלה וגם אם לא תכתבי שוב ועוד ועוד ועוד עד שנוכל לעזור לך להמשיך להיות איתנו כאן!!! ושוב, אם את רוצה לדבר ממש ולא רק וירטואלית - בכייף! רק תגידי ואשלח לך את המספר שלי.

אנא פני לאידה היא תתן לך את המייל שלי.

על ציפור נפשי עבר סבל נורא קראתי בחדר שלה היה לי איתה עניין ועומק הייתה לה כתיבה יוצאת דופן! ו..השרשור האחרון בו התכתבנו זכור לי היטב. ומאז לא..לא שמעתי ממנה, חוץ מכך שהחדר שלה התפרסם. יודעת? היא נהגה להתכתב איתי ופתאום הפסיקה אחרי אותו שרשור וגם אני שנתקלתי בה פה ושם..הרגשתי מעין מרחק ולא העזתי להתקרב .. וכך זה נשאר ממש פספוס! ראיתי את ההודעה המצמררת ששלה אחת הבנות- עם הכתובת הייתה על הקיר. וחבל שלא כתבתי משהו, נתתי משהו למילים יש כוח ככ חבל לי שלא היינו חברות.. ובאשר לך יקרה, בהזדמנות זו אני רוצה לומר לך משהו שרציתי להגיד לך כבר הרבה זמן ולא מצאתי הזדמנות לכך ועכשיו אעשה את זה זה התגבש לי לפניי יומיים ללא קשר חלילה ל.. זוכרת שהיכרתיך פה והיית ככ אחרת קולך היה חלוש, מהוסס לא מובן.. שבר-כלי היה לי קשה בהתחלה לקלוט ולהבין מי זו מרום היית אומרת: "לא כמו מרום של פעם" רצית לחזור להיות ככה, של פעם.. והאמנת שכבר אבוד... חלף הזמן גם אצלי השתנו דברים לא שמתי לב.. ו..פתאום אני מרגישה אותך אחרת מפעם לפעם קולך עולה ועולה יותר ויותר הולך ומתחזק עד לכדי אותה מרום ההיא של פעם עם החכמה והאומץ עכשיו את במקום אחר לגמריי במקום שאת נותנת לי כוח! וזה מדהים איך דברים השתנו ולא שאני חלשה אני אישה דיי חזקה! ובכל זאת אני נעזרת בך ככתף תומכת כי קולך נשמע חזק וברור כיום, ברור לי היטב מי זו מרום אישה עם כוחות יכולות ושכל והרבה הרבה דברים טובים אישה שלא מוותרת לאחרים ולעצמה ויש לך כוח להשתנות בתהליך כי את פשוט עברת שינוי מדהים ואני מאחלת לך שרק תעלי ותעלי עוד ועוד הכי למעלה שאת מסוגלת לטפס כי יש בך ככ הרבה מה לתת וזה שאת ככה נאחזת בציפורנייך ומשיבה לעצמך את כוחותייך זה אומץ בעיניי הוויתור לצערי הוא הפסד גדול לכולנו. לא ניתן לך מנוחה, שמעת? ושמחה שאת לא מספיק אמיצה להיפך ,את גיבורה בזה שאת נלחמת בזה שאת נשארת שלך, (: סמויה

להגיד שכמו שכבר אמרתי. זה נראה שהנפגעות הן אלה שצריכות להתבייש והמתעללים, מרגישים טוב עם עצמם, כביכול. לצערי אני לא יכולה לעשות קסם שפתאום נשים תשלוטנה בעולם. אבל, הכל מתחיל ונגמר בחינוך! ברגע שאני פותחת טלויזיה ובמהלך דיון טלויזיוני, לאישה קשה להשלים משפט, זה מחלחל הלאה, הרי עיתונאות יותר חזקה מפוליטיקה ויותר חזקה ממערכת החינוך. רק כשהיחס לנשים ישתנה, הקרובנות ירגישו גיבורות, כי יתמכו בהן, ולא רק נשים. כי גבר שמעיד על עצמושהוא "פמיניסט", ישר סוקלים אותו באבנים. ולגבי "ציפור נפשי" ז"ל, זה מאוד עצוב, אבל רק מחזק בי את הידיעה שהטוב יכול גם לנצח.

באמת שרציתי לכתוב לך משהו נחמד משהו שיעודד אותך להמשיך להילחם על מה שאת מאמינה במיוחד על זה שאת יודעת שגם הטוב יכול לנצח תמשיכי להאמין זה באמת נותן כוח ואני מקווה בשבילך שתזכי לראות גם אייך הטוב מנצח באמת ולא רק מתוך ידיעה

חיפשתי את ההודעה שכתבתי כאן ולא מצאתי אותה נעלמה בין ההודעות כנראה. התנצלותי על חוסר התגובה שלי,גם אני עדיין בהלם מדובר בציפור נפשי שנשמתה תהיה צרורה בצרור החיים היא לא ידעה מנוח ממכות החיים עד יומה האחרון

סלחיה על השיר המופרע ששלחתי! אפשר למחוק את זה!! ציפור... ככ קשה לי לעכל עצוב, סמויה

אל תעשי את זה. את ראוייה ליותר מזה. ויש גם (א)נשים טובים, באמת.

קשה לי אפילו לומר עליה יהי זכרה ברוך קשה לי לעכל שזה קרה. נכנסתי לחדר הלב שלה, שהיא פרסמה פה פעם כתובת באתר מקום למצוא תשובות למה ותקווה שאולי היא עדיין איתנו.. אבל דבר לא השתנה בחדר שלה. קשה..

לא מעקלת.. יהי זכרה ברוך..

צרי עמי קשר במייל או בפלפון בבקשה. אין לי מילים כמה עצוב היא אכן עברה דברים קשים ביותר כל כך רצתה להצליח לפרוש כנפיים ולהגשים משפחה לימודים טיפול כואבת אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

עם הכאב . דברי איתנו אל תלכי מכאן . עצוב וקשה ולא מובן . אני איתך בשקט שולחת חיבוק תומך

אתכן וזורק למקומות חשוכים וכואבים . בבקשה יקרות אל תישארו לבד עם הכאב שתפו דברו . נכון שציפור הנפש ז"ל ויתרה וכואב ועצוב אבל אנחנו כאן ולא מותרות ובשנייה שמרגיש לכן לבד ובודד תנסו ליזכור שיש גם יפה בחיים ושהשמש זורחת . אוהבת אותכן ומחבקת מכל הלב

למה את לא מזדהה?? האם היית בקשר עם ציפור נפשי? איך את יודעת שהיא כבר לא איתנו? האם היא ביקשה עזרה? האם נודע לך בדיעבד? ואיך? למה את נעלמת? ההודעות שלך מאד קשות - תני קצת יותר אינפורמציה בבקשה. אני לא הכרתי את ציפור, כיון שהצטרפתי לכאן רק לאחרונה, אבל ישבתי עכשיו וקראתי את כל מה שכתבה ב'חדר' שלה ואין לי מילים להביע את תחושותיי! כמה עוול נעשה לנשמה הזאת!! והכי מקומם שהיא ואמה עזבו את העולם ואביה ממשיך לחיות - בא לי לדעת מי הוא, ללכת ולפגוע בו על שרצח שתי נפשות, שתי נשמות!! כמה רוע יש בעולם הזה! עד כמה אנשים יכולים להיות אכזריים וחולים ומעוותים וחסרי רגש ומצפון ולמה תמיד משלמים החלשים, הנפגעים, הפגועים????????????? בקשה תני עוד אינפורמציה ואת כל מה שידוע לך, זה חשוב לי מאד!!! אולי זו טעות? אולי בכ"ז היא עדיין כאן איתנו? אני רוצה לדבר איתה!! בקשהההההההההההההההההההה תעני

אחת כניראה לא רוצה להזדהות יותר וזה בסדר . יודעת שזה מקום קשה ומטרגר , איתך בקושי בהרגשה הנוראית . אוהבת ומחבקת

ככ מבינה אותך כאן אם את צריכה

ההודעות האלהה זה לא נכון זה לא נכון זה לא נכון זה לא נכון?? נכון?

מאחורי כל הנקודות יש ילדונת אחת שפשוט לא מוצאת מקום....

זה לא נשמע לי נכון זה לא יכול להיות אני לא רוצה להאמין שזה יכול להיות באמת היא לא רצתה למות היא תמיד פחדה שאביה החורג יהרוג אותה רק לא מזמן עברה למרכז התחילה חיים חדשים עבודה חדשה המשפט נגדו,,,,,,,,,,,,,,, אולי באמת הוא הרג אותה?????????????... ציפוריייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי למההההההההההההההה????????????????????????????????? למה לא נכנסת כמה פעמים קראתי לך חיפשתי אותך ציפור הנפש , שהחביאה בתוך מגירות המון סודות כואבים פתחה כאן את ליבה וסיפרה,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, לא רוצה להאמין שזה נכון זה פשוט לא יכול להיות אין לי מילים לתאר את הכאב,,,,,,,,,,,,,,,,, את האובדן,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, לא פשוט לאאאאאאאאאאאאאאאא מבכה אותך ולא משלימה עם ההודעה הזו חטולית-בצער רב וביגון רב

של סטנד אפ בתא מישהו ידוע אני כבר מתחילה להיקרע מצחוק מעכשיו הא הא הא סתם, בציניות דוקא המקומות הללו הכי פחות מצחיקים אותי היום אצטרך לעשות עצמי נהנת שהבעל יהיה מרוצה הוא רוצה שאהיה שמחה וזה הדרך שלו לפנק אותי לא נעים לי להיות כפןית טובה ואשתדל באמת להנות אולי באמת אהנה טוב גם עצם היציאה יהיה נחמד אולי נשתה משהו ויהיה גם חבר'ה אבל זה..לא ממש אני חטולית! כשאני ארצה באמת לצחוק אני יזכר בך ובשטויות שלנו זה כבר יותר מצחיק... (: סמויה

תבלי לך יקרה, תשמחי מיזה שבעלך רוצה לגרום לך שמחה. ואולי רק שינוי האווירה, לצאת, לנשום אוויר אחר, הוא כל מה שצריך. שיהיה לך בכיף. שלך - מציאות אחרת

אבל אותי מעניינים "בילויים" מסוג אחר אווירה מסוג אחר ואוויר אחר אני חושבת שחטולית תבין תראש.. דווקא בילוי מסוג כזה ומפגש עם חבר'ה ובדיחות עלול דווקא לגרום לי למתח אבל אני עם בעלי אז סבבה אני אשתדל להנות ולהיות חברותית ובכיף לא ממש מתלהבת לזה אבל..שיהיה (:

מבינה אותך לגמרי מאמי שלי את יודעת ,,,,,,שלפעמים ,,,,,,,, שמחי אותו נשמה זה ישתלם בהמשך כשאת תזדקקי יודעת שמאוד קשה לך אבל רק בגלל כל ההקרבות שלך ובגלל המאמצים הגדולים שאת עושה את יודעת כמה אני מעריכה אותך נכון? קבלי חיבוק לחיזוק אני איתך חטולית

עניתי לך למטה

הלכתי בסוף נסערת מבפנים וגם כואבת אבל, רציתי לשמח אותו כפי שאמרת. כי באמת מגיע לו ו..סליחה עם כל הצער כאן אז התנתקתי לכמה שעות של צחוק קורע על הרצפה ממש היו צריכם לגרד את האנשים מהרצפה האומן נתן הופעה כזאת.. עם הרבה אהבה ומסירות לקהל אין דברים כאילה. אין! צוחק לחיים בפנים וחשבתי עלייך שגם את מצחיקה והצחוק יפה לבריאות ומשחרר אני פשוט בכיתי מרוב צחוק כי אחכ ראיתי שכל האיפור נמרח לי מהעיניים ושורף אני לא האמנתי שהשתחררתי ככה בהפועה סטנד אפ כי בעבר הייתי ולא הצחיק אבל היום זה היה שונה השתחררתי עד הסוף ונהנתי חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רק מלהיזכר בפרצוף שלו אני... והוא מגזים All The Way בגסויות בשפה בוטה בשפת רחוב מתפרע עד הסוף יעקוב כהן המופרע זה החלק שהיה חסר לי היום להרוג את הכאב שבפנים להתפרע עד שכרון חושים מופרעת שכמותי.. והחיוך שלו- כאילו מחייך אלייך באופן אישי. ככ ממלא לא האמנתי שסטנד אפ יעשה לי את זה היום אחרי כל מה ...... ועכשיו אני כאן הכאב לא נמחק הוא לא הלך לשום מקום רק חיכה ו..קראתי למטה תודה שאת איתי! וואי..חשבתי עלייך אם היית איתי בהופעה עזבי אני צוחקת לעצמי.. (: חיבוק סמויה

אחרי יום ארועים קשה אתמול אני מקווה שכל הדרומיות והירושלמיות בסדר ודורשת בשלומן מקווה שהיום יהיה רגוע יותר ונקבל אמן רק בשורות טובות איתכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

(:

כן , באמת שמצאתי עבודה זה ב-פיספוסים אתן לא מאמינות לי??????????????????????????????? אז הנה הפרטים כמעט כל הודעה שנכנסת אני פוגשת אותה באיחור של,,,,,,,,,,,,,,,,,,, לפעמים גם לא רואה את ההודעות אז שוב מפספסת הייייייייייייייי אני צוחקת רק מתלוצצת זו עבודה נהדרת לעבוד בפיספוסים אחרי יומיים שלושה זה כמו פול טיים גו'ב חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אני באמת בסדר סתם בא לי ליסטלבט על מיאווווווווווווווווווו ליל מנוחה

חטולית היטולית יקרתי היום ...בדקתי....23/3 ה1 לאפריל... בקרוב איזה כייף יום נפלא אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אין עוד הרבה זמן עד ה-1-4 צריך להתחיל להתאמן מה גם -שמראש הודעתי שזו הודעה היטולית תודי שהייתי בסדר

באמת פיספסת מה רשמתי לך למטה! (: סמויה

לא פספסתי את ההודעה לשם שינוי חחחח רק לא הספקתי לענות לך את נשמה מדהימה שכמוך אוהבת אותך

איזה כיף לשמוע אותך ככה. שמחה איתך ובשבילך, שימשיך ככה. גרמת לי לחייך, אפילו לצחוק, תודה ...:) אוהבת אותך, שלך - מציאות אחרת

אם הייתי צריכה לכתוב את ההודעה ההיטולית הזו היום עוד במיוחד לאחר ההודעה של אחת אין מצב שהייתי מסוגלת יש לי לפעמים רגעי שטות לא את כולם אני שופכת כאן לא תמיד זה מוצא חן בעיני מי שקוראות כאן אני די מצונזרת למען האמת אבל בכל זת היה שווה אם הצלחתי לגרום לך לחייך או לצחוק אוהבת אותך מקסימה שלי

אתמול , רוצה לאחל לכן היום יום שקט ושליו יום של מנוחה ורוגע . יום של כייף והנאה יום של ברכה בכל מה שתעשו . יום שבו הילדה שבנו תהייה מוגנת ומוכלת מכל רע ושנדע שלום עם עצמינו . יום שלא כל דבר יקפיץ ויתרגר יום של אור ואהבה יום צבעוני יום מבורך בקיצור יקרות יום שבו נוכל לראות מעבר לחושך גם את הטוב והיפה שבעולם . אנשים טובים כמו אידה למשל שהם שם עבורינו חיוך של ילד שיר של שמחה פרח פורח וסתם צחוק מבדיחה . אז תכינו לכן שוקו או קפה שימו מוזיקה שנעימה לכן חברו לה אולי תנועה ותנו לעצמכן שעה של חסד ומנוחה . אוהבת אתכן ומחבקת שולחת ים של אנרגיות חיוביות .

בוחרת יקרה לי, מצטערת שלא קראתי את מה שכתבת על הבוקר, זה היה משפר לי את ההרגשה לכל היום, ותודה שחשבת עלינו. מקווה שאיחלת גם לעצמך את כל הדברים הללו ושהם התגשמו לך... :) מאחלת לך נשמה שתשני טוב בלילה ותחזרי להרגיש בטוח ורגוע. שולחת לך ים של חיבוקים ואבק של פיות שיעטפו אותך וישמרו עליך. אוהבת המון ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

תמיד אחרי הסערה באה שלווה נעימה מקווה שגם את מצליחה להנות ממנה

טוב לקרוא אותך מצטרפת לאיחולים ימים רגועים אופטימים ומחייכים איתכן אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

למה כותבת את זה כאן? סתם כי לא מצליחה לישון ומשתעממת יאללה שיגיע כבר סופ"ש ואוכל לנוח! מקווה רק שלא אהיה חולה אחרי השבוע המטורף הזה.....

מצטערת לשמוע על לילה לבן.. מקווה שהצלחת להרדם ועכשיו את ישנה.. הלוווואייייייייייייייייי!! את חייבת לאגור כוחות שולחת חיבוק

עוד מעט סופ"ש.. החזיקי מעמד! שולחת לך חיבוק (: סמויה

רק כדי להיות איתך בשקט בקושי שלך , אוהבת ומחבקת עם אפשר

מאחלת לך שתוכלי לישון טוב ורגוע הלילה ובכל הלילות הבאים. שסוף השבוע יהיה רגוע ושלו ויאפשר לך לצבור כוחות והרבה אנרגיות חיוביות. מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

אני שוב מאחרת לענות מצטערת על עוד לילה ללא שינה בטח רק מחר תקראי את ההודעה הזו ותראי כמה קרוב כבר הגעת לסופ"ש מאמינה שאת עייפה לעייפה מאחלת לך יקירתי שתוכלי באמת להשלים את כל שעות השינה החסרות ושתקומי כמו חדשה הנה כבר יום חמישי בדלת ועד שתזוזי ימינה ושמאלה כבר יום שישי עומד בפתח מתוקה שלי שולחת חיבוק חם ואוהב ליל מנוחה אוהבת אותך חטולית

מה שלומך היום? האם התחזקת מעט? תשמרי על עצמך!!! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

למה מחקת את ההודעה של אחת? הדאגה שלנו לגיטימית ההודעה כבר נרשמה ואין חזרה כולנו דואגים ולא יועים מה קורה חייבים לברר את זה מה יעזור למחוק?? אנחנו נדאג פחות?? דמעה

מצטערת אני מבינה אותך ורגשותיי מעורבים מאוד מודאגת וכואבת על אותה חברת פורום ויודעת שכולן כך לא בטוח שיקל כי אכן רוב הבנות קראו ויודעות היה נראה לי שחוסר הודאות קשה (עדיין קיים) כמו שנאמר זו פצצה וטריגר גדול זה לא יעלם ואפשר וכדאי להמשיך לדבר... עם זאת אני מבינה גם את אחת ומצטערת גם בפניה לא רוצה לפגוע ...זה רגיש מדיי אין לי תשובה חד משמעית מה נכון... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מודה לך שאת כאן איתנו בתוך כל הבלגן הזה. וכמו שאת אומרת חוסר הוודאות קשה, כך גם חוסר האונים, הפחד לחשוב שמישהי באמת כבר לא איתנו בגלל הפגיעה הארורה הזאת שלוקחת חיים. הנורא כל כך הוא שזה יכול להיות אמיתי כי מגיעים לקצה וזה גם יכול להיות לא אמיתי, וזה מבלבל וכואב ומציף ומאיים ומטרגר ולא יודעת מה עוד. מקווה שהתעלומה הזאת תיפתר והלוואי שזה הודעת סרק לא אמיתית וכולן כאן עדיין. שלך - מציאות אחרת

הצללים לחדר באו לוחשים לי לילה טוב . כמה שאני עייפה עייפה עייפה מהכל מחפשת את עצמי ולא מוצאת , לא מוצאת מי אני ומה אני ולאן אני הולכת לא יודעת כבר כלום . רע לי הזוי לי לא מובן לי . כל כך הייתי מנותקת מעצמי ומחיי הפורים הזה וחיה בתוך בועה של פחד שלא שמתי לב שזאת אזכרה של אבא שלי ראבק הפכתי לרובוט שפשוט עושה מה שהוא יכול . אוכל חובה - וי עבודה חובה - וי דיייייייייייייי אני יורדת מהפסים . ציקי צק ציקי צאק הנה באה הרכבת וכולם מחורפנים . איך מוצאים על מה דברים יושבים לי מאיפה מתחילים חפש. נמאס לי .........סליחה שמשגעת אותכן אבל לא יכולה יותר , רוצה לישון אבל מפחדת לעצום את העיניים

מצטערת על הבלבול יופם ההזכרה הבועה שכל כך קשה לראות דרכה כדי להתמודד עם הפחד לפעמים צריך להסתכל לו בעניים לא לפחד מהפחד לכי לשתות חלב או שוקו חם כנסי למיטה עצמי עניים ואל תפחדי להתמודד עימו רק כך תנצחי איתך יקרה שולחת לך אבק פיות לחלומות נימים ורגועים איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגיות תקיפה מינית

זה אכן קשה אבל בזכות אנשים כמוך באמצע הדרך זה אפשרי אז המון המון תודה .

יודעת שקשה עכשיו כי משהו התפוצץ ואת עדיין לא מזהה מה זה בדיוק. זה כמו לדרוך על רימון שמתפוצץ והרסיסים עפים לכל עבר. רק כשהם יפלו בחזרה על הקרקע אפשר יהיה לאסוף אותם לאט לאט ולבנות את הפאזל ואז תדעי בדיוק מה קורה. ככה זה כשמשחזרים דברים בתוך סערת רגשות. הדרך היחידה לצאת מיזה עכשיו היא כל הזמן להזכיר לעצמך שעכשיו לא קורה שום דבר, שעכשיו את בטוחה, שמורה ומוגנת, שאת לא מאויימת ואף אחד לא פוגע בך עכשיו, ושהכל שייך לעבר ולשם.... את לא משגעת אלא מנסה להתמודד בדרכך עם דברים קשים. חוסר הוודאות וחוסר האונים משתקים. איתך יקרה תמיד, מקווהה שתשני טוב הלילה ובכלל, שהסערה תחלוף. חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת

במקום שתמשיכי לשגע את עצמך מה דעתך לתת לתהליך הטיפולי לעשות את שלו??? הכל עוד יסתדר הרבה יותר טוב מכפי שאת בכלל מעלה בדעתך!!! בנתיים קבלי חיבוק -מדובי שאינו עייך אפ'עם http://img10.glitterfy.com/graphics/63/tenderheart.gif ס--ב--ל--נ--ו--ת

רשמת הודעה קשה כמו פצצה ולא נתת פרטים וזה מלחיץ וקשה אנא ממך תפרטי כדי שנדע מי בסדר ומי לא זה מדאיג דמעה

יש גבול לכל תעלול. זה כבר לא מצחיק אלא יותר מידי רציני. אני פשוט כבר לא יודעת איך להתייחס להודעה הזאת שלך אחת. לכתוב כזה דבר להתקפל ולהסתלק ולהשאיר אותנו כאן מלאות כאב ודאגה ואני אעיז לומר גם פחד וחשש לכל אחת מהבנות שממיזמן לא ניכנסו, פשוט הזוי בעיני. בחורה, אישה הלכה לעולמה מיתוך כאב כל כך גדול. אני לפחות בתוך כאב עצום על מקרים כאילו, כי הם נוגעים בי עמוק מאד,וחוסר הוודאות פשוט מרסק וממוטט מדאגה וכאב. אז די בבקשה למיסתוריות הזאת..... די למתוח אותנו ככה.... שלך - מציאות אחרת

תירגעו. יש לי הרגשה שמי שכתבה את ההודעה הנבזית הזו מלכתחילה כתבה על עצמה מתוך מצוקה קשה ורצון לתשומת לב, אחרת לא צריכה להיות לה שום סיבה להמשיך ולשמור על סודיות של מישהי שכביכול כבר לא בעולם הזה. אולי צריך לסלוח לה מתוך המצוקה שנמצאת בה ואינה מסוגלת להזדהות. אולי היא רואה את התגובות הקשות כאן להודעה שלה ולכן היא נעלמה והועלמה.. יש לי איזו השערה לגבי זהותה של הכותבת הנעלמת ובכל מה שקשור לאינסטינקטים שלי זה נדיר שאני טועה - מישהי שכותבת בכמה שמות ומתעתעת בכולן ואם אני צודקת זה מאד מאד מכעיס ובלתי נסלח! אבל אני לא רוצה להרחיק לכת ולשים אצבע מאשימה באופן ספציפי. מציעה לכולן לנסות להירגע ולחזור ל"שגרה" - חבל לתת למישהו/י את האפשרות להרוס לכולן את המקום התומך הזה! כמה שיותר תשומת לב והתייחסות רק יגרמו לתופעות המשונות האלה להימשך! מקווה שאתן יורדות לסוף דעתי. אידה, מה את אומרת?

.... זמן רב מאוד שלא כתבתי כאן...זה פרום מאוד לא קל עבורי.. מוכרחה לכתוב פה היום. מקווה שזה בסדר.. וואאאוו........ אני כל כך מבולבלת מגזר הדין שניתן לנשיא. אני לא מעודכנת במה שעשה/לא עשה..לא מעניין אותי ! לא רוצה לדעת שום דבר ממה שעשה/לא עשה הנשיא.. הבוקר לתומי פתחתי בחדשות וכששמעתי ,רציתי לסתום את אוזני בכפות ידי חזק חזק בכדי שלא אשמע, אך זה היה כבר מאוחר מדי.. נצמדתי לטלויזיה כמהופנטת..הקשבתי לגזר הדין וקרה לי בדיוק !! מה שקורה לי עם ההוא שפגע בי..אמרתי בליבי הנשיא מסכן, הוא קורבן,הנשים אשמות וכל מיני כאלה.בדיוק !! כפי שמרגיש לי ביחס אלי.כל הזמן דוק לי בראש וחופר לי כמו קונגו למוח :"את אשמה,את צריכה למות ! את אשמה ! את אשמה בכל. הוא (מי שפגע בי) לא אשם... אוףףףףףףףףףףףף בטח אתן לא מבינות בכלל על מה אני מדברת... אוףףףףףףףףףף טוב לא משנה.. מצטערת על ההגחה הפתאומית והמטורפת שלי לפתע אבל כל הקטע הזה של קצב פתאום הצליח לערער אותי לחלוטין. חופית.

חופיתושששששש -כמה מלאן תלאפים זמן,,,,,,,,,,, מה קורה נשמה ? למה את שוב מרגישה אשמה? את הרי יודעת שהוא זה שפגע בך הוא זה שלא בסדר אז מה פתאום את אשמה מה פתאום מגיע לך למות??? את יודעת שאת בכלל לא אשמה ובטח שלא מגיע לך למות!!!! אם קשה לך להקשיב לחדשות על קצב תעבירי לערוץ אחר מה כן מענין אותך לראות אולי האח הגדול אולי משהו קליל אחר נשמה , אל תכנסי למקום שאת הולכת שם לאיבוד אני לא רוצה להישמע אנוכית אבל זה מה שהביא אותך לכן בחזרה ואני כ"כ שמחה שאת כאן אולי את רוצה לדבר על דברים אחרים? ספרי לי אייך את עם הלימודים כמובן אם עדיין את לומדת מה קורה איתך בכללי? עדיין בטיפול? מתוקה שלי-שולחת לך חיבוק ענקקקקק עם חיוך גדוללללל להרגיע חטוית

את באמת זוכרת אותי ? באמת באמת ?? הייתי בטוחה שלא תהיה אפילו אחת שתזכור אותי... את צודקת. באמת מלאן תלאפים זמן שלא כתבתי פה .למרות שאני מציצה מדי פעם ובורחת... עושה ת'צמי כאילו זה לא קשור אלי בכלל..מתנתקת כזה.. את יודעת מה ? לא מעניין אותי כן אנס/לא אנס/כן אנס/לא אנס.. וואאוו..זה כזה קודח לך במוח ולא נותן מנוחה.. את ידעת מה ? באמת הרבה יותר מעניין אותי "האח הגדול" .. אגב, באמת שאני אוהבת את התוכנית הזו.. אני צופה ומתבוננת בתוכנית מתוך סקרנות ומציצנות אמיתית .. אך לא רק.. מעניינת אותי גם המורכבות שלנו כבני"א.. המציאות הזו שבה סוגרים אנשים שונים שלא מכירים האחד את השני . אנשים מתרבויות שונות, גילאים שונים,השכלה שונה ועוד.. סוגרים אותם בבית אחד .ללא אפשרות לצאת ממנו.מנותקים לחלוטין מהעולם שבחוץ ועליהם להסתדר ביחד למעלה ממאה ימים.. זה נשמע לי מעניין סוציולוגית, פסיכולוגית,פילוסופית ועוד.. ..תראי איך הצלחתי "לברוח" מהמועקה האיומה שאני מרגישה היום עם כל הקטע של קצב..אבל המועקה שוב חזרה.. אני נמצאת בטיפול עמוק עמוק..אולי הגעתי כבר לקרקעית האוקיינוס ??? סיימתי שנה שעברה תואר שני והשנה אני קצת מטפסת על הקירות משעמום של איזה חוסר למוח..ואולי זו התאווררות ?? לא יודעת מורכב לי, מרגישה איזה ריק ענקי כזה..אולי זה הריק הקיומי הזה של אין כלום באמת בעולם ?? וואוו חתוליטוש איך שאני חופרת לך במוח.. אוףףףףףףףףףףףף שיעזבו אותי עם קצב...לא מעניין אותי. מצידי שיכניסו את כל המדינה הזו לכלא.. ממש התערערתי לחלוטין מהקטע של קצב .. אוףףףףףףף מה איתך חתוליטוש ?? אולי תספרי לי מה איתך ?? את יודעת ,מתוקה.. בא לי לבקש ממך שתספרי לי איזו אגדה כזו עם פיות טובות.. שעושות כאלו קסמים טובים.... חופית. נ.ב תודה לך חתוליטוש שאת קיימת פה בעולם.. את אור !!

כמה טוב לראותך!!!! וטוב שנכנסת בזמן קשה ומבלבל זה.... טריגר קשה ונצחון לצדק אני בטוחה שאת לא היחידה שכך מרגישה מול הפוגע בטוחה שיש מי שמבינה בדיוק מה את מרגישה זה כשרון של הפוגעים לתת לך להרגיש אשמה להפוך לקורבן אל תני לזה להשתלט עלייך מחזקת איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כן , מה נישמע אצלכן? יום כבד היום בכל מיני חזיתות מחד-הודעה כואבת מתחתי ומאידך-הנושא הפופולרי על -הנשיא (אנסי) קצב עולם התקשורת כמרקחה ואני מאמינה שגם כאן לכולנו יש מה לומר על גזר הדין שהוטל על (אנסי)הנשיא קצב לא רוצה כעת לפתוח בדיון על -אם העונש שקיבל אכן מגיע לו או שזה מוגזם כי זה עלול לגרום להתלהמות רק רוצה לומר שהיום , ממש היום אפילו השמים אפורים האוויר לא נקי , ומרגיש לי ממש כבד בנשימה בנשמה ובאווירה את השישבת עברנו למרבה פליאתי ממש בסבבה מישהי מכירה את המושג שאומרים עליו-נשיקה של גו'חה? זה אומר שזה משהו שנעשה רק למען עיניים אחרות שיראו ו"יאמינו" הכל ראוותני , קולני ,ובכלל לא אמיתי , כך התנהג בעלה של אמי במשך כל הסופ"ש , ואני תוהה למה? אם במשך כל ימות השנה הוא לא טורח להיות כזה מבין ואוהב , מה היה הצורך הזה שלו להתנהג בצורה ,,,,,,,,,,,,,,,, לא חשוב ביום ראשון הוזמננו ל"משתה פורים" במודיעין עילית או משו שם בסביבה וואווווו , אין לכן מושג כמה נפלא היה הכל -כמעט למה כמעט? כי נאלצתי לעלות ולרדת המון מדרגות ועד עכשיו הפיברומיאלגיה שלי חוגגת , חוצמזה , באמת הכל היה נהדר חזרני בערב עייפים אך מרוצים , כמעט עשינו תאונה ואז עלינו עם הרכב על אי תנועה שהיה בנוי ממש גבוהה ולא היה חסר הרבה שנתהפך עם הרכב ,את יום הפורים הזה בטוח שלא אשכח לעולם העיקר שהכל עבר , גם הרכב כבר תוקן כי הוא ניזוק,,,,,,, והחיים ממשיכים , אספי שלי התחפש לכבאי -מתוק שלי , אני חולה עליו , מחר אביא אותו מהגן , לא ראיתי אותו כבר שבוע ימים וכולי געגועים , מקווה שעליכן עבר ועובר יום טוב יותר משלי אוהבת אתכן חטולית

ותודה שעדכנת מה קורה איתך , אני ממשיכה להסתכל אחורה ולקפוץ כאילו נשכו אותי אבל בסבבה . בס"הכ היה לי פורים שונה מהרגיל ולא הצלחתי להיות שמחה מצד שני דברים זזים וזה טוב . לא יודעת האמת שאני אחרי פגישה עם המטפלת אחרי הפגישה הנוראית האחרונה וזה מרגיש הזוי ומנותק וביקצר לא יודעת בגדול הכל טוב

כתבת למטה וזה בהחלט נמצא שם קראתי אותך נראה לי שאת לוקחת קצת קשה מידי את מה שקרה לך בפגישה הקודמת עם המטפלת , אבל אם בגדול הכל טוב אז סבבה לך ואני מאושרת בשבילך ותמיד כאן איתך ובשבילך מיאווווו

שמחה כל כך שכתבת היום. שמחה שהפורים הזה יחרט בזכרונך לטובה ושהחג עבר בשלום ובכיף למרות הסיום הלא נעים עם האוטו. אחרי ההודעה הטריגרית שמתחתייך אני שלושת רבעי מתחרפנת. מחכה ומייחלת שכל אילו שלא כתבו ממיזמן יכתבו רק מילה אחת, יתנו אות חיים, שנדע שהכל בסדר. לא יודעת אבל הנושא הזה של לבחור בלמות הוא פסגת הפחד והסיוטים שלי. הייתי שם ויצאתי מישם בדקה התשעים אפילו בנס, וזה מלחיץ, מטרגר, מפחיד ומבעת אותי. מן הסתם זו עוד תוספת להמון דברים אחרים, והכל ביחד פשוט מוגזם. חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

נשמה , חייבים להמשיך הלאה , לא? לזה אני קוראת-להוריד את המים המים לוקחים איתם את כל מה שזורקים פנימה נכון? כמו בשרותים-סליחה על הקישור הלא נעים אבל בדיוק על זה חשבתי,,,,,,,,,, מבינה אותך לגמרי גמני הייתי שם פעמיים ושמחה אחרי הכל שזה לא הצליח לי אני רק מאוד מקווה שמי שכתבה את ההודעה גם תיכנס ותתיחס לכל מה שנאמר כאן ע"י כולן קבלי שפע של חיבוקים מפנקים אוהבת מאמי-תירגעי בבקשה חטולית

אכן יום קשה וטריגרי לא פשוט לראות את התמונות ומצד שני אמרתי הצדק ניצח אבל זה לא מוריד את כל הכאב וההתמודדות עם הנושא הדמות וכל מה שעולה כל כך שמחה על פורים שירבו כאלה.... תרגישי טוב מקווה שכמה שיותר מהר ואם תרצי לספר יותר על הסוף שבוע... בכל זאת...זה לא היה פשוט אני מבינה. איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

(: שמחה שהכל עבר בשלום! כתבתי לך למטה, יקרה סמויה

ואני לא חדשה, שכחתי לציין. סתם לא נעים לי לחזור לכתוב כאן כי הרבה זמן שלא הייתי .. סורי אז עדיין יש שביתה ועדיין בלי טיפול כבר אוטוטו שבוע שלישי בלי טיפול שבוע הבא, היא טסה מתחילת שבוע עד סופו כך שגם ככה, אין טיפול!!!!!!!!!!!!!!! היום היה חג, פורים. על פניו הכל היה נראה בסדר.. אני מחייכת עושה שטויות אבל אז הגוף קרס והנפש שלי התמוטטה שכבתי במיטה ולא יכולתי לזוז ממנה.. 3 פוגעים היו כאן.. הקולות הרעשים.. כבר לא יכולתי.. טריגר מכאן- מהצהריים אני מנסה לשמור על עצמי האמת, שזה משבוע שעבר אבל היום זה ממש היה מלחמה עם עצמי ואז באתי לקחת את ה.. ואז אחיינית שלי נכנסה הרגשתי מאין סימן שאומר לי לא לעשות את זה אבל לא יכולתי הייתי באטרף החג הזה הוא זה שפיצץ אותי.. אחרי תקופה של בערך חצי שנה ואולי יותר נפלתי חשבתי שניגמלתי מסתבר שלא :(

תמיד נעים לנו בחברתך ...וחשבתי שאני חולמת שהרגיש לי שכבר היית אז ברוכה החוזרת . וכוח עליון שומר עליי ואוהב אות תני לו ולנו צאנס חיבוק

גם אני איתך החזיקי מעמד! מבינה כמה קשה לך בלי טיפול את יקרה מאוד! שמרי על עצמך (: חיבוק סמויה

בגלל הבושה? את משאירה את עצמך לבד? זה המקום להשאיר הכל מאחור ולשים עצמך במקום ראשון!!! להכנס , לשתף... מצטערת שקשה בלי טיפול חג שמח שמתערבב עם פחד וטריגר יקרה כאן בשבילך...אל תשארי לבד!!!!!!!!!! אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מבינה את הלחץ והכאב, ובמובן מסויים חוסר האונים בהרגשה של להיות לבד כי אין טיפול כל כך הרבה זמן, דווקא כשכל כך צריך אותו. מאמינה שזו רק מעידה ואת תחזרי להיות ללא.... ותהיי בסדר. רק נסי לא לשפוט את עצמך ולא להיות מאוכזבת ובקורתית לעצמך. קבלי אותך כמו שאת ותאמיני שאת יכולה, עובדה שיכולת ואת אומרת שהצלחת לשמור עליך חצי שנה. זה הרבה זמן ולא מובן מאליו. תרגישי נוח לכתוב כמה שנכון לך ואולי תחזרי לכינוי הקודם כי יש לך במה להתגאות, השגת השג גדול להיות חצי שנה בלי, זה המון המון.... איתך - מציאות אחרת

החגים תמיד מציפים ברמות במיוחד אם נמצאים בחרברת של מי שהכי לא רוצים להיות באמת.זה בדוק מאמינה שישנן עוד ,,,,, שהחגים לא עושים להן טוב בנשמה מצטערת לשמוע שעברת בגרוע שלא הצלחת להתאפק תנסי לראות את הצד החיובי של הענין משך חצי שנה כן הצלחת להתאפק כמוך כולנו-מועדות ונופלות מי יותר ומי פחות מקווה ומאחלת לך שזו תהיה הפעם האחרונה

קראתי אתכן, וריגשתן.. מזמן לא כתבתי בפורום מזמן לא דיברתי עם אנשים (על נושא זה ) ונכנסתי לבועה שלי במשך תקופה ארוכה אתמול קצת יצאתי ממנה אבל חזרתי שוב עכשיו שוב יוצאת לקצת.. אבל אם כמה שקשה לי להיות שם ,בבועה הזו, לבד, אז זה בסדר.. קשה לי קצת להגיב לכל אחת בניפרד אבל תודה שאתן כאן מחזקות אותי.. אוהבת!

(: שמחה שאת כאן, שוב משתפת בכאב זה צעד חשוב ואמיץ הכאב מושך אתנו לתוך בועה כי שם נדמה שעוטף ומגן אבל זה לא בדיוק כך כי יש בועות שסוגרות וחונקות מכל העברים הכוח לצאת מבועה כזו הוא אומץ גדול מאחלת לך שתמיד יהיו בך הכוחות והאומץ שמאפיינים אותך וכל הכבוד! באמת.. (: סמויה

לא יודעת מה קורה לי כל מיני סיפורים שכתבי כאן פעם שבים להציף הסיפור עם הנערות שעבדו ב ... איך אף חד לא שם לב רק אליי זה בא מול הפנים! ולא עוזב מה פתאום אני נזכרת בזה? לא קשור אליי בכלל ובכל-זאת אני מצטערת שדווקא מול הפנים שלי זה בא בשביל מה? שאני יזכור את כל הזמן למה אחרים עברו ליד התופעה ולא שמו לב, ולא היה להם אכפת אבל אליי תמיד זה בא את הסיפור שלי החבאתי התחתנתי, ילדתי הרבה מים עברו בנהר ובכל זאת יום אחד היא דפקה אצלי בדלת אמיתי!!!!!! אבל כמו הזיה ילדה קטנה "את יכולה לפרוט לי..?" לא הסכמתי שיקרתי שאין לי והיה לי. באמת איזה מן בקשה זאת?! כן, יש גם בקשות כאילה.. וישר זה זה קפץ לי לפנים בלי להתבלבל ילדה קטנה שלא מבינה מה היא עושה ואיזה נזק היא גורמת לעצמה ומי מנצל אותה תמורת כמה גרושים להרבה אנשים זה נשמע מאוד לא אמיתי אולי משהושדמיינתי אבל לצערי הרב לא דמיינתי שזה קורה זה באמת קרה אבל להוכיח שזה קורה ושצריך לשים לזה סוף זה כבר סיפור אחר. אז חיכיתי לשעה המתאימה בלילה שאני יודעת שהן שם כי ראיתי ושמעתי אותן באות ונכנסות לפני כן, עקבתי רבות.. סוכנת 007סמויה, לשירותכם! (צוחקת) חחח והזמנתי להם משטרה וסיפרתי שראיתי ומה ראיתי ואני נשבעת! ובסוף? המשטרה באה ובאה חוקרת נוער ובלאגן שלם אכן עשו מזה רעש לא עברו לסדר היום אבל כשהם נכנסו פנימה הן נעלמו. התאדו אין לאן?! איזה בושות עשיתי לעצמי לאחר שנה בערך... החבורה הזאת של הבנות נתפסה ייתכן והאמינו לי או שהיו עוד עדיות ופתחו בחקירה ואכן בסוף תפסו חבל שלא שמרתי את הכתבות בעתונות ! או את ההתכבות שלי עם חוקרת משטרה באי מייל למה מחקתי כזה דבר? חבל. לא משנה, למרות שבסוף תפסו ועשו לזה סוף ולקחו את הנערות לגורמי טיפול עשיתי לעצמי בושות באותו לילה ויכולתי להסתבך מזל שזה רק נגמר בטריקת דלת חזקה כועסת של אחד השוטרים שבאו לאירוע ולא מצאו כלום. רק דבר אחד מחזק אותי שאני יודעת מה ראיתי כבר מההתחלה עוד כשאותה ילדה באה לפרוט החשד מייד עלה ולכן נלחמתי על הצדק הקטן הזה שלמרות הבושות שעשיתי לעצמי הוא יצא בסוף לאור ואז "הניצחון המאוחר" הזה חיזק אותי ונן לי ביטחון עצמי להתחיל הסתכל פנימה לתוך עצמי ולשחזר את הפגיעה שלי. חתיכות אבודות של פאזל עד שהן התחברו ועכשיו שהכל ביחד זה מציף מההתחלה עד הסוף איך הכל התחיל מנערות האילה.. ולאן זה הגיע דווקא בי הן היו חייבות להיתקל? יד הגורל לילה טוב וסליחה שמציפה ככה בא לי לדבר ולדבר לא יודעת מה יש לי. סמויה

כמו שאני מרגישה אני כניראה יהיה חברה עבורך עם תירצי לעוד הרבה שעות . ולעניין שניתקלת בהם ככה זה עניין של היקום שמפגיש אותנו עם אנשים בזמן שזה הכי נכון לנו כדי לעבוד על עצמינו . ולא עשית לעצמ בושות השוטר טרק את הדלת בעצבים על זה שלא ניתפסו כי הם בטוח ידעו ולא הצליחו לתפוס אותם הרבה זמן וחשבו שהנה בא הסוף . איתך בקושי ובהצפה הזאת

אני הייתי בתוך הסיטואציה ההיא ויודעת בודאות שהשוטר כעס עליי על כל ה.. אי אפשר היה להתבלבל מתוך כך שהייתי שם ויודעת מה הרגשתי אם הנערות היו שם זה היה נראה אחרת אבל הן נעלמו! שאר השוטרים לא כעסו וגם החוקרת נוער רק ההוא...כזה התעצבן ובצדק הטרחתי מערך שלהם על "שום-דבר" כביכול. אבל לא נורא בסוף יצאתי מחוזקת להתמודד עם העבר שלי... תודה בוחרת על ההקשבה ומצטערת על כל ההצפה

עכשיו עוברת קצת לסוף אחרי שסיפרתי לאמא שלי כל מה שהסתרתי ממנה היא ממשיכה לא להתייחס אליי ואני יודעת שזה בכוונה כי, השיחת טל' האחרונה שהתקשרה מיוסרת ואמרה " שהיא מרגישה מרומה" כייש מישהו במשפחה שיודע מלפניה ורצתה שאגיד למי. אבל אני שיקרתי כי לא יכולה להסגיר את מי ששמר סודי. וזהו מאז היא מתקשרת מחוייכת "תמסרי ד"ש" וכל מיני היא כועסת עליי ומתעלמת ממני ולא מוכנה להכיר בזה יותר! כי כנראה בגדתי באמונה בכך שסיפרתי למישהו מהמשפחה לפניה (דודה שלי) ועשכיו אני אומרת מה היא מתרכזת במי יודע מלפניה?! מזה חשוב עכשיו?? זה שנפגעתי יותר חשוב! היא הולכת בדרך לא נכונה נממאס לי אני כבר לא מתגעגעת לא כועסת שהיא לא נפגשת איתי יותר לא מתגעגעת לאוכל שלה משהו בי מפסיק גם לא רוצה לחוות יותר את הקונדסיות הערמומית שלה את האלימות המילולית המרעילה שגורמת לי.. משגעת אותי במילים זה לא מגיע לי לא רוצה לחוות את זה קשה לחזור להיות איתה בקשר אין לי אמון בה כמו שלה אין אמון בי. זהו היא בעצם מענישה אותי על כך שסיפרתי למישהו במשפחה לפניה. בטח לא רצתה שיידעו כולם ואני עשיתי לה בושות. בסדר, לא צריכה את התמיכה שלה מסתדרת לבד כתמיד עכשיו אני קולטת שהיא מתחילה להתעלל בי עם הטל' המחוייכים תמסרי ד"ש האילה. זה דיי מכוון. אבל אני אשמור המשחקים שלה מוכרים לי היטב ולא מהיום. אמשיך לשמור על קור רוח. כי אם לא הבריאות שלי תהרס וחבל

שאני אדם שקרן ולא אמין פשוט בהתחלה שהתחיל לי ההתמוטטות הנפשית שגיליתי בצורה כואבת מאוד מאוד שגם אני נפגעת אחרי הסיפור עם נערות אז בדיוק התחלתי לעבוד יחד עם דודה שלי ראיתי בה חברה ושומרת סוד סיפרתי לה מה מציק לי והכל וגם גיליתי פרטים מעניינים שהתוקף יישב תקופות בכלא ועוד דברים שהייתי בהלם! אני והיא סיכמנו שאמא שלי תשתגע אם תדע ודודה שלי אמרה שהיא תתחרפן אם היא תדע ולא נספר לה כדי להגן עליה. וכך היה. עכשיו אני יודעת שדודה שלי עמדה במילתה ולא רצה לאמי מאחוריי גבי. אז אני לא יכולה להסגיר אותה כי היא רצתה בטוב ואם אני יספר לאמא שלי שהיא יודעת אבל לא סיפרה לה אז זה מעילה באמון של דודה שלי ואמא שלי מאוד תכעס ותריב איתה על כך שידעה. ואני לא רוצה לסבך אותה אז אמרתי לאימי שרק ביררתי פרטים וזה הכל. אין מה לעשות גם אם היא כועסת איני יכולה למעול באמונה של דודתי ששמרה את סודי מתוך הבנה שאימי תיפגע. אני לא ייעשה את זה לא. לא טוב לשמור סודות זאת התוצאה ההרסנית שלהם.

2 כתבות באינטרנט על זה אמנם לא הכי מפורטות כמו שהיו בעיתון הכתוב אבל זה זה מצאתי! אה, והפרסום הזה בכלי התקשורת זה מה שגרם לי לגיטימציה לסיפור שלי זא, שזה בסדר מה שאני זוכרת ושזה לא דמיוני ושיש משהו גם אצלי וכך זה התחיל.. אז הנה הכתבות רק שזה ט' הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/319638.html ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2697397,00.html

בנוגע לכתבות. הכתבות הללו הן חלקיות היו גם כתבות שידעו לספר שזה התרחש גם בדירות מה שאני ראיתי זה התחיל לפני החופש הגדול אפילו הן היו באות עם תיקי ביה"ס במקום ללימודים ולגביי הגיל 13 אז הייתה גם כתבה אחרת שדיברה על 12. מה שאני ראיתי זה ילדה כבת 12 שאפילו נראית שנה פחות! יעני בת 11 . רזה רזה, קטנה וחיוורת חשבתי בכלל ילדה שבאה להתרים.. מצטערת על כל ה.. הייתי חייבת להגיד על זה הכל

הבוקר שלחתי תגובה והיא לא נקלטה... יקרה אני מבינה שהכל עולה ומציף את הכאב, הזכרונות הכואבים... הכל עולה מבלבל ומתערבב שתפי ושחררי לאט לאט תעשי סדר... אנחנו כאן בשבילך איתך אידה טיפול בנפגעות תקיפה מינית

נרגע ההצפה הרגשית מאחוריי יש בי כל מיני חלקים עם סיפורים שונים מתקופןת שונות בחיים יש שנשכחו עם הזמן אך כיום כולם במודע! החיבור בינהם נעשה בתפרים גסים כצלקות כי אחרי ככ הרבה שנים של הדחקה זה בלית ברירה.. לעיתים , התפרים מתרופפים ואז צריך לחזק זכרנות מסויימים סיפור בתוך סיפור ולעשות עוד תפר בינהם וכמו לוחות שמתחת לפי השטח מחוללות רעידות אדמה והצפות כך הם החלקים שלי שלעולם לא יהיו תפורים זה לזה היטב אבל לפחות עכשיו, הם כבר לא לגמריי נפרדים ונסתרים אז כשהם מתנגשים הרעידות הרבה יותר קלות מבעבר כי סוף סוף יש חיבור! (: תודה על התמיכה ועל המקום שמרשה לשתף ולהכיל ככ הרבה סמויה

כבר 3 ימים רק בורחת כל הזמן מרגישה שרודפים אחרי ואני צריכה לברוח כל רעש מקפיץ אותי כל הזמן מסתכלת אחורה . אני בבית שלי זה הזוי המשפחה שלי איתי יחד צריכה לשמוח חוגגים שבת ופורים ויום הולדת ואני בורחת . מהרגע שברחתי מהחדר של המטפלת אני בורחת אני כבר עייפה ואין לי כוח והגוף שלי בסטרס . לא יודעת מה קרה לי שם ואז ואלוהים רק יודע אבל דייי אין לי כוח זה סיוט אחד ארוך . ורואה את היופי בחיים ויודעת שאין ברירה אבל פשוט עייפה

בוחרת מתוקה, איתך נשמה, את לא לבד. כאן איתך שומרת על גבך ומאחוריך תמיד. אוהבת אותך ושולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ואוהבים. שלך - מציאות אחרת

לידי זה מעולה . אוהבת חיבוק

מה שלומך? איך את מרגישה היום? מקווה שקצת יותר טוב.. מצטערת שאין לי ממש מילים לומר לך ע"מ להרגיע. רוצה לשאול: למה ברחת מהפגישה? מה גרם לך לפחד? רק אם את רוצה לספר כמובן. בכל מקרה תשתדלי להחזיק מעמד ואיכשהו להרגיע את עצמך - אני בטוחה שהילדים והבעל לא רודפים אחרייך ושאת בסביב בטוחה! איתך - אני

לא יודעת למה, אבל תמיד מתפלקת לי איזו אות..

עדין באותו מצב הזוי ואפילו יותר נורא . הייתי עם בעלי בעיר לא נתתי לו לזוז ממני סנטימטר והוא לא מבין מה הסיפור שלי . וכל רגע קפצתי בבהלה .. יודעת שהפחד מקומו בעבר אבל זה כל כך מרגיש מפחיד שזה מרגיש מפחיד עכשיו לא אז ... קצת קשה במדיה להסביר מה קרה אצל המטפלת אבל פשוט העדפתי לברוח 5 דקות לפני הסיום שלא יווצר מצב שמישהו יקדים ..בערך בגדול . וד.א לאידה אין את האימל שלך ככה שאת צריכה לבקש מאידה את שלי . תודה על הכל

זוכרת את הבלדה על חדווה ושלומיק? טלנובלה ישראלי משנות ה,,,, בשבילך מתוקה שלי ללכת אל, ללכת מ... ללכת כי כולם הולכים מה זה בעצם משנה ממה בעצם הם בורחים. לא משנה ממה את בורחת הצורך הקיים נמצא -תני לו מקום לא תמיד אפשר לשלוט על מה שמרגיש מקווה מאוש שאת כבר בסדר ודרך אגב למי היה יומולדת? מזל טוב איתך-גם אם באיחור

והיום הולדת של הבן ..............

עכשיו נכנסתי להודעה ריקה תני סימן סמויה

שכחתי לשרשר בהודעה מלמטה

האמת שאני די מבולבלת פה. אכן כתבתי לך הודעה. יתכן שזו בעיה טכנית, ויתכן שמישהו החליט למחוק אותה. אין לי מושג. לא חשוב. שיהיה לך חג שמח ותודה על מה שכתבת לי למטה.

לפעמים נמחקות הודעות בגלל בעיה טכנית שיהיה לך חג שמח, גם! מקווה שתשובי לשתף בקרוב ונדבר יחד על הנושא "האהוב" עלינו איך המורה ידעה ולא עשתה עם זה כלום... אצלי זה טיפה שונה לא באתי וסיפרתי לה מאוד התביישתי ממנה אפילו יראתי שמה לב שאני חולמנית אבל כל מה שעשתה זה להתלונן ולדווח לאמא שלי ואז אני הרגשתי עוד יותר "ילדה רעה" ואשמה שמשהו לא בסדר אצלה. גם ככה חשבתי על עצמי שאני ה- קרימינלית בגלל המעשים האסורים בהם השתתפתי. ופחדתי נורא שמישהו יגלה. בעיקר לא המורה שלי שאותה הערצתי. טוב, בגיל הזה כל הבנות בכיתה מעריצות את המורה ורבות על תשומת ליבה.. וכל הזמן חשבתי מה היא תחשוב עליי. והילדים בכיתה שיצחקו עליי טוב זהו בינתיים לשיתוף שלי, להתראות ו.. (: חיבוק סמויה

לעוף היהודים "תן לי להבין ליום אחד ותן לי להבשיל בבת אחת למד אותי לעוף כדי שלא אפחד תן לי להמשיך לחיות לעד תן לי להחזיק לה את היד ותן לי להשיב מה שאבד למד אותי לעוף כדי שלא אכאב תן לי להמריא לפרוס כנף תן לי לחייך להיות מוקף ותן לי להספיק הכל עכשיו למד אותי למות \תראה איך שאלמד" אין לי עבר כוח לצעוק אין לי אפילו כוח ללחוש דמעה

דמעה יקרה, איתך לצידך ובעדך, את לא לבד. שולחת לך חיבוק עדין ואוהב. שולחת לך אויר נקי וכוחות. שלך - מציאות אחרת

כמו מציאות... חיבוק סמויה

מאחרת לענות לך אך לא מוותרת עלייך מבינה שמאוד קשה לך מה קורה עם העברת הדירה? למרות שלא נכנסתי כמה ימים חושבת עלייך ועל מה שעובר עלייך יודעת שלא פשוט בכלל מי יודע? אולי-משנה מקום משנה מזל? ובנתיים עד אז,,,,,,,,, גם אם באיחור תמיד איתך

אני עובדת כל כך קשה על לשים את הפגיעה הזאת לידי, שהיא לא תשלוט בי אלא שאני אשלוט בה, אבל איך שוא זה מרגיש שזה לא נועד להיות. זה פשוט לא יציב ולא מחזיק מעמד. עובדים ועובדים, משקיעים, מתאמצים ובשניה אחת הכל מתמוטט והכאב משתלט על כל חלקה טובה והוא תמיד תמיד מנצח. הפגיעה הזאת כל כך ערמומית, כמו קונדסון, תחמנית ומהתלת בי כמו שצריך ובשורה התחתונה אני תמיד החוליה החלשה, תמיד מתמוטטת וחוזרת שמונה מאות צעדים אחורה, אחרי צעד אחד קדימה שעלה לי בדם. בקיצור, הכל התפוצץ מחדש כמו רימון ואין לי מילים להסביר, רק שאני כבר לא יודעת איפה לגעת ובמה להתחיל כדי להרים את עצמי בחזרה, וכל כך לבד עם הכל, ובעיקר כי המטפלת לא מבינה למה לי להזכיר ולדבר על העבר, עדיף להתעסק עם ההווה. וזה אולי נכון אבל מה עושים כשהעבר הזה והפגיעה הזאת חונקים אותי ומשתקים ומקבעים בתוך חושך אחד גדול, ומיתוך המקום הזה מפסיקים לראות ולא מצליחים לפעמים לראות שום דבר אחר. כלום לא מתגבר על הכאב הזה..... והאמת היא שנימאס לי מלהיות במלחמה מתמדת על כל נשימה ועל כל ניסיון להרגיש חייה..... סליחה שהורסת את שמחת החג, ואישית, לא מבינה מה זה להיות שמחה וברור שלהרגיש את זה ענק עלי. סליחה, מציאות אחרת

הפגיעה שבה להציף וזה לא נשלט מדוע המטפלת לא מבינה את הצורך הזה שעולה, שוב? לעיתים זה נחבא ולעיתים זה בא וכשזה בא היא צריכה לתמוך בך ולא להשאיר אותך לבד. מה זאת אומרת, למה לך להזכיר את העבר? אם הפצע שם, צריך ללכת לשם שוב ושוב ושוב עד שזה יתרפא והמטפלת שלך אמורה ללכת איתך , לשם שוב ושוב ושוב בלי להתעצל!!!!!!!!!!!! הרי איך תתעסקי עם ההווה אם העבר ככ מדמם? מוזר לי שהמטפלת אומרת כך באמת שאיני מבינה. ואת יודעת מה? זה לא רק שהיא אומרת את מרגישה ככ לבד בתהליך שלך בזמן שאת בטיפול וזה דיי כואב ולא אמור להיות ככה אני מאחלת לך שתמצא לך התמיכה הראויה והמתאימה לכאב ולפגיעה שלך כי מגיע לך ואל תתפשרי על פחות! סמויה

אני נמצאת כרגע בתוך תהליך נוסף של סדננאות שהוא מעבר לטיפול והתהליך הזה מאד אינטנסיבי ועמוק. התחלתי בו רק אתמול והוא ימשך ארבעה שבועות רצופים. תהליך מציף מאד שדורש עבודה יום יומית כי זה טיבעו של התהליך. בלי שום קשר, מן הסתם טיפול גם מצריך עבודה כזאת. בטיפול האחרון עדיין לא הייתי מוצפת כל כך כמו עכשיו ובאיזה שהוא שלב המטפלת אמרה לי שלאור העובדה שכבר שחזרתי את כל הפגיעה, היא חושבת שמוטב לעבוד על ההווה ושאני מדברת בדרך כלל רק על העבר. ועכשיו שוב התפוצצה כל הפגיעה והכל עולה על גדותיו. לאור האמירה הזאת שלה אני לא יודעת איך לדבר איתה כדי להעזר בה במקום שבו אני זקוקה לעזרה כי הוא בעצם בעבר והיא רוצה הווה. גם ככה אני לא ממש נותנת לה להתקרב, ולאור המשפט הזה שלה בתחושה שלי לא נכון לדבר איתה על מה שכל כך כואב לי, ואם זה כך אז על מה כן? ואם אי אפשר לדבר על מה שאני רוצה כי זה לא נראה לה, משהו לא תקין בעיני, כי הטיפול הוא שלי ואמור להתבסס על הצרכים שלי. וההזוי הוא שאני מנסה ללמוד לזהות מה אני רוצה ומה אני צריכה ולפעול בכיוון וזה ממש קשה לי ולאור מה שהיא אמרה זה גם מטרגר אותי כי גם בפגיעה בעצם לא יכולתי אף פעם לתת ביטוי לצרכים ולרצונת שלי, בתהליך שאני עוברת עכשיו מחוץ לטיפול, המטרה היא להגיע למקום של ללמוד לזהות מה אני צריכה ומה אני רוצה, ועכשיו אני יודעת מה אני צריכה ואני מרגישה שצריכה לפרק את הכאב הזה על כל הפגיעה שהתפוצצה שוב, והפעם המטפלת לא נותנת לי להרגיש בטוח לעשות את זה. בעת הפגיעה לא לבטא את הצרכים והרצונות שלי היה הנורמל. אני רוצה לשנות את זה והפעם המטפלת היא הגורם המפריע. ובקיצור הסתבכתי וכבר לא יודעת איך יוצאים מיזה. כאילו עכשיו להלחם במטפלת או לרצות אותה ולהשאר תקועה? ואם אני תקועה גם עם המטפלת אז למה אני צריכה אותה או איזה עזרה היא נותנת לי? בקיצור נמאס לי..... הכל עקום. תודה על המילים החמות והאמפטיה וההבנה. שלך - מציאות אחרת

צר לי שאת שוב כ"כ עמוק בכאב. צר לי שדברים לא מסתדרים ואין מנוח ואין נחמה ואין מזור לכאב. שולחת לך תקווה, כי כל עוד יש תקווה, תמיד יש מוצא. ואסור להתייאש! ואני בטוחה שאת תימצאי את המטפלת הנכונה לך אם לא תתיאשי ותמשיכי לחפש. אסור להרים ידיים! נכון שאסור גם להתעלם מהכאב, כיון שאז הכל נשאר בפנים וזה כמו פצצה מתקתקת שנזקיה גדולים יותר. מוטב להתחבר לכאב ולא להתכחש לו ואם מישהו אומר לך לא להתחבר אליו - אל תקשיבי לו ןתמשיכי עם מה שנכון לך ועם מה שהאינסטינקטים שלך אומרים לך לעשות. מבינה מאד את תחושת חוסר היכולת לשמוח בחגים. גם עבורי החגים הם רק מקור לסבל ולבדידות. לפני כל חג אני נכנסת לדכאון ורק רוצה כבר להיות אחרי. כמו עכשיו לפני הפסח שממשמש ובא וכבר אני בהדחקה ולא רוצה לחשוב על החג ועל ערב החג כי אין משפחה לחגוג ולהיות איתה (משפחה מורחבת אני מתכוונת: הורים, סבים) וכואב לי על הילדה שאין לה תחושת חג ומשפחתיות ורק בדידות ועליבות שכזו. אני לא יודעת אם זה מנחם לדעת שיש עוד כאלה שמרגישים כמוך ואני לא יודעת אם זה נכון לומר שזו חצי נחמה, אבל בכ"ז תדעי שאת לא לבד בתחושות האלה שלך. שולחת לך המון חיבוקים ותקווה, אם זה עוזר..

אני חושבת שלגבי אני לא יודעת לשמוח בכלל. אין בי שמחת חיים למרות שבחרתי בחיים. ובחירה לחוד והרגשה לחוד, כי אמנם בחרתי לחיות אבל אני עדיין רק שורדת מיום ליום שלמחרת. אני חושבת שהרגשה של משפחתיות לא מוגדרת ע"י כמות האנשים שנמצאת לידך בחג אלא ע"י תחושת הקרבה והביחד, ותחושה של להרגיש שייכת. לפעמים מספיק בן אדם אחד קרוב לידך כדי להרגיש שיש לך עולם ומלואו ואת לא לבד, ולפעמים גם אם את מוקפת ב50 איש בני אותה משפחה את מרגישה לבד. כלומר כדי להרגיש תחושת משפחתיות צריך להרגיש מבפנים שאת שייכת וחלק, שאוהבים אותך ושאת רצויה. כמות האנשים לא משנה, אלא המסר שאת מעבירה לילדה. אם תעבירי לה מסר שאמנם המשפחה קטנה אבל זה כל מה שצריך כדי להיות משפחה היא לא תרגיש שום חסך. באשר אלי, לא מתכוונת לחפש מטפלת אחרת, כי כולם אותו הדבר בעיני. וכל מה שקורה לי איתה יקרה לי גם עם כל אחת אחרת כי אני לא מאפשרת לה להתקרב בגלל שכשנתתי להתקרב זה היה בעוכרי בסוף. אם אני אמשיך להרגיש לבד כמו עכשיו אני אשקול לעזוב את הטיפול ולהפסיק את הכל כי עדיף להרגיש לבד ולהיות בלי מטפלת מאשר להרגיש לבד וגם לשלם על זה למטפלת.... תודה על החיבוקים והמילים החמות, ושולחת גם לך המון חיבוקים. שלך - מציאות אחרת

אז רק שאני אוהבת אותך מכל הלב .....וכל הכבוד על הכל .

תודה על החיזוקים והמילים החמות. תודה על ההערכה למרות שאני לא מזהה עכשיו סיבה לזה, לא עשיתי כלום חוץ מליפול, שוב כמו תמיד... וגם אני אוהבת אותך בכל ליבי. חיבוקים אוהבים מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

הימים ימים קשים מלחמה ומאבק ואת לא מתרת... ממשיכה וגם םונה לעזרה נוספת- עוד סדנא אינטנסיבית. לא פשוט וגם המאמץ והאומץ לא מובן מאליו!!! ועם המטפלת צריך להמשיך ולשתף ברגשותייך אני בטוחה שהשיתוף רק יעשה טוב. מחזקת אותך סומכת על הכוחות והיכולות שלך ממקווה ומאחלת לך את שמחת החג עם כל הקשי אל תוותרי עליו! איתך אידה עו"ס MSW טיפול בהפגעות תקיפה מינית

תודה על המילים החמות ובעיקר על האימון שלך בי, בכוחות וביכולות שלי. ואכן אני עובדת ממש ממש קשה עכשיו על להסתכל פנימה ולבדוק עם עצמי מה אני רוצה ומה אני צריכה. אחד הדברים שאליו רציתי להגיע הוא לכעס, וניראה לי שהפעם זה התפוצץ בתוכי חזק מתמיד וכעס הוא כנראה רגש מאד מאד כואב, לפחות זה מה שאני מרגישה כרגע מול כל הזוועות שעברתי, ובעיקר על כך שאין תעודת הסמכה להורות וכל אחד יכול להיות הורה, זה רק עניין טכני של ליצור הריון ולהביא את החיים לעולם, אבל לגדל ילד זה הרבה יותר מורכב מיזה ואין שום גורם שאוסר על הבאת ילדים לעולם ובוחן מי האדם שמבקש להיות הורה, אם הוא כשיר לכך או לא. מן הסתם ילדים משלמים על כך מחיר כבד וילדים חסרי אונים מול מצבים כאלה ואפילו לא מסוגלים להגיד שרע להם כי מן הסתם זה יעשה להם עוד יותר נזק. הזוי אבל עובדה. אנשים כמו אילו שגידלו אותי לא היו צריכים להביא ילדים לעולם כי בשונה מלרצוח בן אדם ולקבור אותו אחר כך, אותי הם רצחו אבל השאירו בחיים כדי להרגיש את המוות הזה מבפנים בעודי חיה, וזה יותר גרוע מלמות באמת, כי כשמתים כבר לא מרגישים שום כאב ושום דבר. אצלי זה שנים רבות של ניתוק רגשי מלא כי לא יכולתי לשאת את הכאב, וכשכבר התחברתי לרגש, זה אומר שנים של להרגיש את המוות כדבר היחידי שחי בתוכי, וזה פשוט הזוי..... שוב תודה רבה שאת כאן איתי ועם כולן. שיהיה חג שמח, שלך - מצאות אחרת

פשוט לא מצטערת יודעת שסוף שבוע יודעת שחג אבל לא יכולה ותר דייייייייייייי!!!!!!!!!!!! דמעה

קצת עם הכאב עם הלבד לקחת קצת מהעומס שלך ולחלק לשקיות קטנות יותר שיהייה לך יותר קל . יקירה שולחת לך ים של חיבוקים עם בא לך תיקחי מהם קצת והמון המון אנרגיות חיוביות . אני באמת חושבת שאת אישה מדהימה עם המון כוחות מיוחדים ולפעמים מותר גם לצעוק דיייי זה בסדר . איתך בלב

העובדה שסוף שבוע עכשיו ואפילו חג לא משנה את מה שאנחנו מרגישות. אין לנו הפסקות ברגשות ובכאב, ושום דבר בעצם לא מעלים את מה שקורה לנו מבפנים, אפילו עם מה שקורה לידינו הוא מאד שמח. לפעמים אנחנו במקום אחר והשמחה מסביב עם קיימת כזאת לא מתערבבת עם מה שאנחנו מרגישות באמת. ויחד עם זאת זה משתנה. פעם אנחנו למעלה ופעם למטה, והגלגל כל הזמן מסתובב. אחרי נפילה יש עליה ואחרי עליה שוב נפילה וחוזר חלילה. מאחלת שיבואו ימים טובים יותר. מבינה אותך ולגמרי איתך. שולחת זר פרחים, ים של חיוכים והמון חיבוקים לחמם את הלב. שלך - מציאות אחרת

החזיקי מעמד... שולחת לך חיבוק סמויה

לכולם לנסתרות והנחבאות למי שקשה ולמי שקל למי שפורים שמח לה ולמי שזה מעלה טריגרים אוהבת אותכן מכל הלב . שתהייה לכם שבת של שלווה שבת של עשייה שבת של כוחות שבת של פריחה ושגשוג שבת של נתינה וקבלה . שבת בא תצליחו מבלי לגחך לראות כמה יפות אתן כמה מיוחדות וחשובות אתן כל אחת בדרכה ...אני כבר ראיתי את היופי המיוחד שלכן אז גם אתן יכולות חיבוק לכל מי שרוצה משלוח מנות עם המון אנרגיות חיוביות לכל מי שצריכה ורוצה ...

בוחרת יקרה, מאחלת גם לך את כל מה שאיחלת לנו. מצטרפת לאיחולים ומאחלת לכולן חג פורים שמח. קצת אין לי מילים וסליחה על זה. מציאות אחרת

תודה על הברכה המקסימה!

זה סוג של סרט סרט חי סרט רע סרט כואב . אבל גם סרט מעניין מאתגר כי לפעמים מרגישים רק ריח או הרגשה של פחד ולא יותר בלי תמונה בלי צליל והראש לא מבין . בכלל ואני יודעת שזה ירגיז כמה אנשים כאן אז מראש זה שלי לא שלכן או קיי . מאז שאני התחלתי את הטיפול המכונה הזאת שניקראת אדם ניראת לי עוד יותר מרתקת ומעניינת ומורכבת ומופלאה .. ואני חושבת לעצמי שבעצם אני לא מכירה אף אחד באמת לא את בעלי לא את הילדים כי יש כל כך הרבה דברים נסתרים שהאדם עצמו לא מכיר על עצמו ... אז לא פלא שאומרים שרק אלוהים רואה בנבכי הנפש של האדם ... טוב יצאתי קצת פילוסופית היום והאמת שאין לי שקט ולא מבינה מה עובר עלי אתמול ברחתי באמצע פגישה בגלל פחד וראבק עכשיו הבנתי שגם לפחד אסרו עלי שהייתי קטנה תמיד אמרו לי שזה שטויות ומה יש לפחד והנה אמא שלי שהייתה קטנה לא פחדה מכלום ומאף אחד ....אלוהים גידלו אותי מכונות לא בני אדם אז איך יצאתי כל כך אחרת כל כך שונה . אין לי כוח לטיפול ולא למטפלת ואין לי ברירה עם אני רוצה להפסיק לברוח ולהתמודד ולהגיע לטופ של החיים להגיע לאן שהשמים יעדו לי קצה העולם ימינה ומעלה ....וזה מעייף וארוך ויקר וכמה עוד אפשר ככה לסחוב ...דיייאני עוד פעם נכנסת ללוף אז יקרות אהובות מי שטרחה לקרוא אותי עד כאן פורים שמח ונחמד כל אחת בדרכה אוהבת ומחבקת כל אחת ואחת מכן .

היי בוחרת יקרה לי, חשוב לי להתייחס כדי לא להשאיר אותך לבד עם התחושות האילו, ומיצד שני אני כל כך לא האחת הנכונה להגיב עכשיו, פשוט כי אין לי מילים, כמו התרוקנתי לחלוטין. ובכל זאת, אצלי הכל כל כך שונה מאצלך. אצלי אסור היה לי להרגיש שום רגש. הם לא ידעו עד כמה אני פוחדת כי תמיד שיחקתי אותה שקטה ורגועה, מקסימום מתעלפת כשבילתי ניסבל, ולהתעלף נחווה אצלם כחולשה, כאילו הם חזקים מימני, ואכן הם היו הרבה יותר חזקים מימני. הרגש היחידי שהיה איתי כל החיים הוא פחד, אני ידעתי שאני פוחדת, והם למזלי לא ידעו. פשוט כי כשמפחדים מנסים למצוא פתרון לפחד ומחפשים עזרה, ובשבילי זה היה קטלני. אז אותך גדלו רובוטים, אותי גדלו לא יודעת מה, אין לי הגדרה מתאימה לזן כזה של ייצורים. בקיצור לא יודעת מה כתבתי, ניסחפתי יותר מידי, וסליחה. סליחה שלא יודעת להגיד את המילים הנכונות. שיהיה לך חג שמח. אוהבת אותך ושולחת ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. שלך - מציאות אחרת

כל מה שעובר עלי אבל אני חזקה ואני אתמודד עם כל מה שבא .אוהבת