פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

הלילה אני לא אשאר ערה כמו בכל שבוע לא עושה שישבת בבית השבת אני הולכת להתארח אצל אמי ובעלה מאוד מקווה שהשבת תעבור בשלום ובלי שום טריגר ממש אין לי כוח לזה , באמת בכל מקרה , זה לא אומר שאני הולכת בידיים ריקות מכינה גם דברים ולוקחת איתי זה יהיה -משלוח המנות שלי-להם במוצאי שבת -ערב חג פורים רוצה לאחל לכולן כאן חג פורים שמייח ומהנה כל אחת לפי מה שמתאים לה אני לא מתחפשת למעשה אני הולכת מחופשת כל השנה כל פעם מחליפה מסכות לובשת ופושטת חיוכים , עצב , אכזבות,כאב,,,,,,,, ולאחרונה גם המון דאגות אז פורים לי כל הזמן רק שלא כל הזמן גם שמיייח ,,,,,,,,, מה עושים? מורידים את המים והכל נגמר , הכל עובר ממשיכים הלאה תנוחו או תבלו מה שבא לכם ואני שולחת לכן שבת שלום וחג פורים מדהים חטולית

חטוליתי נשמה יקרה, ולכווווון.... מאחלת חג פורים שמח. חטוליתי וכל מי שכמונו, (גם אני עם שלל מסכות שונות בכל ימי השנה, מאחלת לנו שהשנה נעטה מסיכה עלינו רק בפורים ושבשאר ימי השנה ניהיה רק מי שאנחנו באמת, מיתוך רצון בחירה ושמחה. שלא ניזדקק יותר למסכות כל השנה ושנתחפש פעם אחת בשנה מיתוך בחירה ובלב שמח. שנדע כולנו רק שימחה והרבה ושנשאיר את כל הכאבים מאחורינו. וחטוליתי יקרה, בנוסף על כל אילו, מאחלת לך שאביך יחלים ויחזור להרגיש טוב, ושהדאגות יתהפכו לשמחות. בהמון אהבה, שלכן - מציאות אחרת.

חג שמח הרבה שמחה בלב , שמחה אמיתית לא מסכה שמחה שפורצת גבולות שמחה של חודש אדר . ובעניין המסכות בזמן האחרון החלטתי שאני לא ליצן ואתמול מצאתי את עצמי בוכה במקום ציבורי 0עם אמא שלי הייתה רואה מה הייתה אומרת )עד כדי שאנשים ניגשו לשאול אותי עם קרה משהו ווי איזה בושה אבל שמה הייתי . אוהבת יקרה רק טוב

שתהיה שבת שלום מקווה שהשבת תעבור ברגיעה ובמנוחה עד כמה שאפשר אל תתאמצי הרבה השתדלי לנוח ולישון שיהיה פורים שמח! הרבה חיבוקים (: סמויה

זה לא יפה שאת לא מגיבה להודעות שלי. אני פשוט לא קיימת.

וואווווווו באמת נראה שיש לך הרבה מאד טענות לכל אחד ואחת פה בפורום. יש מישהי שעוד לא תקפת כאן? עכשיו גם תתקפי אותי, אבל אני לא מפחדת מאף אחד ובטח ובטח שלא מתכוונת להתנצל או לשלוח לך חיבוק.. אולי אור הנפש לא עונה לך כי את נורא תוקפנית?? סחטיין על הכניסה.. מה שנקרא כניסה מלכותית ממש.. עצם זה שעוד הגיבו לך כאן ואפילו בצורה נעימה שלא הולכת ביחס ישר לאופן בו את מתבטאה זו כבר התייחסות. את לא באמת זקוקה להתייחסות של אור. אולי אם היית יותר מנומסת ומכבדת אחרים היו גם מכבדים אותך בתגובה.. חומר למחשבה לפני כניסת השבת.. מי שתוקף בד"כ מתגונן מפני משהו, מכסה על משהו, אבל אני כבר למדתי שכלב נובח לעולם לא נושך..

מה שלומך? אייך המרגש? חומד ,אולי כדאי לתת לאור הנפש לענות? לא כדאי להתלהם זה לא תורם כלום לאף אחת שתהיה שבת שלום מתוקה חטולית

שם בדוי יקרה היי, אהבתי את השרשור בו התכתבנו על הסרט אהבתי את הנושא שהעלית כי רציתי לכתוב על זה אחרי שצפיתי מתוך שזה נושא שקרוב לליבי נושא כאוב שהסתיים בבדיחה על כריתת מוח ועוד איזה איבר אבל לא חשוב (: אני סתם צוחקת ברצינות, רציתי לכתוב לך עוד בהקשר שסיפרת על המורה שלא עזרה לך אך לא יצא לי בטוחה שעוד ניפגש רוצה רק לומר שמאוד מצטערת על החוויה הזאת חסרת האונים שפנית למישהו מבוגר והיא לא עזרה לך.. אז, אולי זה הזכיר לך כאן את היותך שקופה מהעבר שאת פונה ולא רואים אותך ולכן הכעס וזה בסדר לשפוך אותו כאן איתנו אנחנו הכי הכי מבינות! ומקבלות המקום הזה מוגן ובטוח וגם לכעוס מותר. בעניי הכל בסדר שולחת לך חיבוק, יקרה (: סמויה

סתם אחרי ימים ,שבועות וחודשים של שקט ומתוך בחירה להיות לבד.. ואז גם השביתה הזו, כבר שבועיים בלי טיפול כועסת ולא כועסת.. מבינה את המאבק של העוסי"ם אבל אף אחד לא מבין את המאבק היומיומי שלנו בסופו של דבר.. הרבה רגשות מעורבים והלבד הזה.. השקט הזה.. זקוקה לו, אבל יחד אם זה קשה לי גם זה. משו בי התחרפן כנראה. אני כבר לא אני ממש.. לא יודעת מה רוצה מעצמי רק יודעת שרוצה לישון. אני.

מוזמנת להיות חלק לשתף בקצב שלך להיות פחות לבד במיוחד בימים אלו של שביתה ללא טיפול ובכלל אנחנו כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מבינה אותך ומזדהה איתך למעשה כמוך גמני כבר שבועיים בלי טיפול ו-שקט , ו-לבד באמת עושים טוב לא רק לגוף ולנשמה אלה בכלללללללל רק שלא יהיה יותר מידי משניהם מקווה שהשביתה כבר תסתיים מאמינה שעם עוד קצת סבלנות גם זה יסתדר

אתמול בחדשות של הערוץ הראשון אמרו שהשביתה כנראה הסתיימה למה סתם לדבר שטויות?????? קשה קשה בלי טיפול גם ככה תקופה לא טובה ואין מי ששומע שיגמר כבר דמעה

שולחת לך חיבוק החזיקי מעמד... (: סמויה

חבל שלא מחמירים בעונשים של התוקפים האלו (אם אין לו כסף - סרוס יכול להיות נחמד)וחבל שלא מכירים בנו בב"ל. אני היום עובדת בשביל טיפולים. איך זה שמכירים בנפגעי תאונות דרכים? בנפגעי תאונות עבודה? אבל לנפגעות תקיפה אף אחד לא מרים את הכובע?איפה כל ה"פמניסטיות הגדולות"? מעניין אם הן היו רוצות שהבן שלהם יינשא לנפגעת תקיפה ?? חוץ מזה המדינה צריכה להתחיל להגביל הרבה מתוכניות הטלויזיה , בערוצים השונים, במיוחד בפרסומות דוחות ומגעילות בנושא מיניות האשה וההצגה שלה בעולם ה"מודרני" והמבלבל הזה. מי יעזור לנו להביא תינוק בעוד כמה שנים ולגדל אותו כמו שנרצה?

לא ממש הבנתי אותך כשאמרת "מי יעזור לנו לגדל את הילד וכ"ו". נשמע שאת אומרת נואש לגבי מציאת בן זוג. אז כן, זה לא קל, אבל את לא חייבת למצוא בן זוג, את יכולה למצוא בת זוג. לגבי פרסומות, צודקת, אבל לדעתי מי שמקבל חינוך טוב בבית, יכול לעשות הפרדה, ועדיין, לא מצדיקה את זה. תזכרי שרוב המשרות הבכירות בשוק מנוהלות ע"י גברים, שאחראים על תכנים. גם אני חושבת שצריך לאסור פרסומות כאלה ולאסור עוד המון דברים, אבל אין לי שליטה על זה לצערי.

מוצרים כמו של פוקס שמפרסמותת מיניות . בנינו מי הצרכנים הגדולים של מה שמפרסמים , מי עושה את הקניות למשפחה . לפני כמה שנים אוסם פירסמה מיונז ע"י נתינת בוקס לפנים , צילצלתי לאוסם ואמרתי שיותר המיונז שלהם לא נכנס אלי הבייתה וכניראה גם אחרים עשו את זה והרי זה פלא הפירסומת עפה . מצטערת לא מספיק לבוא בטענות צריך גם לעשות פשוט לא לקנות מוצרים שמפורסמים בצורה פרובוקטיבית ....ועכשיו מי מרימה את הכובע

מוזמנת להיות חלק מהפורום מסכימה איתך על הצורך להחמיר בעונשים, וגם על כך שביטוח לאומי במצבים מסויימים בהחלט יכול וצריך לעזור. מהידע והנסיון שלי . נעשו מספר צעדים(אולי עדיין??) לקדם את העניין. מבינה את התסכול ואולי גם כעס מזמחינה אותך לשתף כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בהחלט מסכימה עם כל מה שכתבת מי יודע כמה זמן ואם בכלל נראה שינויי,,,,,,,,,,,,,

בקשר לסרט ששודר היום בערוץ 2: רק רציתי להגיד, שאני חושבת שזה לא בסדר שהצד של הקורבנות כלל לא נשמע. הייתי מצפה מ"רשת" וערוץ 2 להוסיף מייד סרט המשך שיעסוק בקורבנות. אבל הקורבנות לא מסוכנים (זה לא מביא רייטינג...). ואם הבת שלך חלילה תיפגע, היא כמובן תזכה לטיפול. אני מספרת כאן רק על עצמי: אז נכון, גם אני קורבן, ילדות דפוקה לחלוטין. הבעיה היא שעד היום לא קיבלתי עזרה. פניתי המון לעזרה. עברתי המון אנשי מקצוע. בעיקר פרטיים. אבל זה שוק פרטי- ומי שלא רוצה אותך- זורק אותך. לגבי מטפלים במסגרות ציבוריות-אני אפילו לא רוצה לספר איזה יחס נורא קיבלתי (מה גם שאני לא חושבת שבתחילת טיפול את ישר צריכה לספר "מי פגע בך ובאיזה גיל", כאילו שזה סעיף שמופיע לך בתעודת הזהות... רק בשביל שתתקבלי לטיפול). כל הכסף שלי, מאז השחרור מהצבא הולך על פסיכולוגים. היום אני לא מתפקדת. "מתפרנסת" מהלוואות. אגב, גם הייתי אצל פסיכיאטרים (שכמובן-זרקו אותי, אבל לא לפני שקיבלו צ'ק ובו מספר של 4 ספרות עבור פגישה אחת). רציתי לספר לך שלפני כשנתיים פניתי לתכנית הרדיו שלכם. דיברתי עם מישהי בשם מיכל, מעל שעה. היא הבטיחה לי שתעביר את הסיפור שלי אליך, ומאז לא שמעתי ממנה. גם כשהשארתי הודעות נוספות ואמרתי שאני מחכה שיחזרו אליי- אף אחד לא חזר. אז רציתי להגיד שמאוד איכזבת אותי בסרט הזה, ובכלל כל העשייה שלו והמטרה שלו. (מעבר לזה שבאופן אישי מאוד צורם לי שבערוץ ישראלי מראים ש"גרמניה" היא מדינה מתוקנת שדואגת לאזרחיה... קצת טאקט והייתם יכולים להראות מדינה אחרת, אבל לא משנה, לא על זה אני כועסת). אני כועסת כי אני הגשתי תלונה במשטרה, והפרקליטה טרחה לעדכן אותי "מה נעשה עד היום בתיק": "הוצע לו לקבל טיפול". ושנייה אחרי הפגישה איתה מייד התקשרתי לבנק להסדיר הלוואה נוספת, כי ככה זה, הגיע היום לקבל את ה"משכורת", שאוכל לשלם לפסיכולוג. אני כועסת כי בכל מקום שאני מנסה לקבל עזרה זורקים אותי. ובכלל- אתם מתארים בתכנית הרדיו שלך דברים לא נכונים!!! מרמים את הציבור!!! שנים שאני בטיפול, ואף אחד לא עזר לי לתפקד. חנוך כל פעם מדבר על זה שהמשכורת שלי תוכפל ותשולש, וזה אף פעם לא קרה. ואולי מהודעתי זו נשמע שאני מתקוממת רק על הצד הכספי. אבל לא. אני כועסת שאני מגיעה לתחנת משטרה, ולא מציעים לי לקבל עזרה. אני כועסת שאני יושבת במרכז הסיוע לנפגעות ומבקשת עוד שם של מטפל/ת, ולא נותנים לי ב"טענה שקיבלתי יותר מידי הזדמנויות"... אבל גם המטפלת האחרונה שהופניתי אליה מהמרכז אמרה לי בפגישה ראשונה: "זה לא נראה לי. ניקח 6 פגישות צ'אנס"... אני חושבת שיש לכם מקצוע הזוי, וקודם כל חשוב לכם לעזור לפוגעים, ולא לקורבנות. אני חושבת שממש לא מעניינת אותי ה"דילמה" שהצגת בסרט לגבי "חובת דיווח", מכיוון שקודם כל: זה חוק, ודבר שני: זה לעזור לילד, הוא הרבה יותר חשוב מהפדופיל המופרע. רק רציתי להגיד לך ש5 שנים של קשר בין פדופיל לילד, גם ללא מגע, זה דבר איום ונורא. ואולי תעשה סרט על זה שבמשטרה ובבתי המשפט, מתייחסים (למרות החוק על התעללות נפשית והתעללות מינית) רק למגע. זה שיש "קשר" חולני לא מעניין. רק מעניין אותם איזה מגע. ונראה לי שהכי כואב היה לשמוע איך קרה כל ה"קשר" החולני כאשר באמת המגע היה פחות. אתה מבין? זה היה לי הכי כואב. לדעת שהם כל הזמן עסוקים בלעצור את עצמם, או משהו כזה. לסיכום, הייתי רוצה שתעשה סרט על הקורבנות. תטשטש אותם ולא תשפיל אותם, כמו בסרט על הפדופילים. אבל את עברייני המין כן צריך להראות בגלוי, כי מהם צריך להיזהר!!! הייתי רוצה שתעבור איתי, כמו עם עברייני המין בסרט, את כל מערכת בריאות הנפש, ותראה שלא עוזרים!!! לאף אחד לא אכפת!!! אבל כנראה שגם לך לא אכפת.

ולא מצא חן בעיניי איך מגנים על ה-פדופילים חוששים לציפור נפשם לא ישימו מאגרי מידע פתוחים לציבור מחשש שיפגעו בהם מסכנים... באמת ריחמתי עליהם (בציניות) איך האנשים האיךה מניפולטיביים! איך הם מתעתעים באנשי המקצוע הם יודעים טוב מאוד איך לא להתגלות! משחקים אותה כולה רק... ולא מזיקים לאיש כולם אבל כולם באמת נורא תמימים- זו רק סטייה או תחביב באינטרנט ממש צדיקי אומות עולם איך כולם נזהרים איתם שבעתיים, שלא יברחו איך מוצאים להם מסגרות טיפול ומתחננים שהם יבואו חחחחחחחחחחחחחחחח (: אותו תוקף יעשה את הסדנאות וימשיך לתקוף זה בטבע שלהם מגיע להם לשבת בכלא ומגיע לנפגעים לקבל טיפול הם ה-חולי שבחברה! והורסים את האחרים ומי שנפגע לצערי הוא עם עצמו, לבדו. גם אם הוא שובר את השתיקה אין לו ממש מה לעשות עם זה כי זו בעייה שלו. אין מספיק מודעות לא לאנשי חינוך שעובדים עם ילדים איך לזהות ורבים נופלים בין הכיסאות. מורה שהוא הכי נגיש לילד ורואה אותו במסגרת החינוכית צריך לעבור הכשרות מסויימות לזהות סימנים מחשידים ולדווח הלאה. צריך להיות מענה תומך בצד השני. את כל הסיפור הז עוטף קשר שתיקה לא רק של הילדים עצם של כולם ולכן הם עושים מה שהם רוצים- הפדופילים ופועלים בגלוי מתחת לאף של כל העולם. אז כבת לאמא ש.. אל תגידי לי איך זה קרה! הכי מרתיח אותי לשמוע. כן ממש מסכן שמעלילים עליו סתם - "חמים ומקסים לילים" (: אז על מה הוא ישב בכלא?! לפני מס שנים את יודעת? \על מה?! את יודעת טוב מאוד אפילו לפניי אנשים בעיר ידעו וריכלו והיו שמועות מה את סתומממממממממממממהההההההההההההההה?

רוצה לומר לך שראתי קדימון שהפסיכולוג שעשה את הסרט אמר שהוא קיבל תקציב לחקור את תופעות הפדופיליה מהצד של המוח המעוות של הפדופיל ולא להיפך פה ושם הביאו עדויות של קורבנות ואכן הוא הצליח להעביר בסרט מה מניע את האיש החולה הזה עד כמה הוא מניפולטיבי וכמה הוא מסוכן! וכמו שראית איך הוא מתעתע באנשי המקצוע ובעצמו כל דפוסי החשיבה שלו מעוותים זה הפרעה פסיכיארית האנשים האילה נראים נורמטיביים וחיים בתוך החברה וזה מפחיד ממש ומנסיון זה אכן ככה ממש בדיוק כמו שתואר בסרט הסרט הראה את הצד של הפדופיל אולי לא מגיע לו להישמע אבל החברה צריכה להכיר בזה ולראות עד כמה זה מסוכן ואיך מוח כזה פועל והביאו 3 דוג בודדות מיני רבות אחרות על אנשים במועדים לפגוע שלא נדבר על אלה שכן פגעו כמה זה סוטה חולני ומעוות ובכל זאת זה קיים בכל פינה בכל מקום אולי באמת צריך "לסרס" כימית את כולם כי היצר שלהם אלים והרסני ז לא פשוט לשקם אאין לזה ממש פיתרון גם כלא לא עוזר שהם יוצאים ללא טיפול הם מועדים לתקוף יותר גרוע. ושמישהו דיבר דיבר שמתייחסים אליהם כמו מצורעים אז לפי דעתי זה אפילו גרוע כי מצורע לא פוגע באף אחד ואילו זה- כן. אז צריכים לנקוט במדיניות יותר חמורה בכלא של טיפולבפדופיל, "סירוס" וכמובן לאתר את הקורבן ולטפל בו גם. אה, ועידוד ותמריצים לאנשי חינוך לאיתור נפגעים ככה יהיה להם באמת אכפת לשים אנשי מקצוע בבתי הספר- שם יש ילדים מן הסתם כמעט רוב שעות היום חינוך והסברה לילדים העמדה לסדר היום הציבורי אפשר לעשות כל מיני כדי לעודד לשבור את קשר השתיקה

מטיס אותי כמו טייס אוטומטי מההתחלה בגלל זה לא ראיתי ואף אסרתי על בני לראות . וכל מה שאני יכולה לאמר לך זה שביום שלקחתי את כל האנרגיות מהמערכת הדפוקה הזאת והתחלתי להשקיע באמת בי זה ניראה אחרת . מבינה אותך בעיקר בעניין משרד החינוך והמערכת , תיראי מה כתבתי לך באחת התגובות למעלה . המון כוח וחיבוק זה כל מה שלי יש לתת לך

לי, אני חייבת לספר. אז היום גם הייתי באוטובוס באיזו שעה, ונכנסו לשם ילדה ואבא והתיישבו מולי. הכל היה בסדר, חייכתי לילדה ושמתי ת'רגליים שלי קרוב אליה, זה גם נח וזה הכל.נראה לי שקפץ לאבא פיוז בגלל זה, אז הוא שם את ידו על ברך אחת שלה, והזיז מעט את האצבע על הברך ואח"כ ראיתי שיד אחת שלו נעלמה והוא אחז בילדה כאשר היא יושבת (לבד), וכל הזמן הילדה זזה והיתה כזה בבאסה, מהורהרת כזה, היא לא תזיז ת'יד של אבא שלה, אבל ברור היה שהיא כל הזמן ניסתה לסלק איכשהוא את ידו לכן זזה כל פעם לצד אחר, התרחקה מידו פיזית בכסא. והוא כזה כולו זרוקי מהרחוב (טוב, לא עקרוני). לא יודתע מה נסגר איתי, אני הצעתי לה לבשת לידי, היא לא רצתה ואף עשתה פרצוף עצוב, לא מרוצה וזהו. אני לא יכולה להציל את כל העולם. בקושי את עצמי מסוגלת. זה נוגע לי ללב הדברים האלה.

בבוקר אמא שלי התקשרה בלית ברירה כי העוזרת ביקשה לא היה לה טל' שלי עליה אז התקשרה דרכה להודיע שהיא בדרך... מפה לשם דיבורים למה מתחפשים וזה ואני קולטת שהדיבור הוא "עסקים כרגיל" היא בדרך לעבודה התינוקת של אחותי אצלה מאז השיחה האחרונה שהיא התקשרה שלא מתחבר לה, הזמן איך זה קרה שום דבר אמרתי לה בסוף- שקשה לי לנשום וכך נגמרה השיחה חשבתי שהיא עיבדה את הדברים בשבוע שחלף אבל כלום רציתי שתתיקח מחוייבות ותעזור לי בטיפול כן גם כספית זה המעט שהיא יכולה לעשות והדבר היחיד שיכול לעזור לי כן..כן חלומות לחוד ומציאות לחוד שוב פעם, היא עברה מהר לסדר היום כמו אז כמו תמיד כמו היום אני לא יקבל שום דבר חוץ מאהדה מזוייפת והשיחה נחתמה ב- "תמסרי ד"ש חם! בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע זה רק מעצבן לשמוע. אבל יש לי ברירה? עד הפעם הבאה שאתפוצץ שוב לא, אני אתאפק למה שאהרוס את בריאותי מעכשיו אני-קרת מזג. זהו. (אגב העוזרת- זוכרים שסיפרתי שפיטרתי אותה? אז מסתבר שלא פיטרתי אף אחד. היא עדיין אצלי. את הסמס ששלחתי לה היא לא הבינה בכלל. רק חשבה שבאותו שבוע לא מגיעה. החלטתי לתת לה עוד הזדמנות ומאז היא אצלי. וגם היא נפגעת! היא נפתחה אליי מזמן שהיינו בהפסקת סיגריה בחוץ (עוד לפני "שפיטרתי" אותה)ככה חופשי! וסיפרה את הסיפור הכואב שלה. יצאה בעור שיניה מנסיון אכזרי לאונס. שהיא הייתה נערה סיפרה לי הכל. איך היא ברחה בדקה ה-90 עם הבגדים ביד. הבנאדם נתפס היה משפט וקיבל שנה בכלא ואני? הרגשתי ככ מוזר כאילו הגוף שלי יוצא מה..מן הרגשה מרחפת כזאת. ואני לא נפתחתי בחזרה. לא. זה היה לפני שסיפרתי לאמא שלי. עכשיו זה היה כזה- היא מספרת לי חופשי ואני תומכת בה ואני ..אומרת לעצמי למה כל הנושאים באים אליי וחופשי? ומה איתי?! למה לה מותר להיות ככה חופשי אני שותקת כאילו ומשחקת אותה ו.. איזה שחקנית אני חבלז! אה, וזה אז שפיטרתי לא כי זה בגלל זה אלא פשוט היא הייתה מזלזלת ומתעלמת מהוראותיי. וגם עושה פרצופים כאילו.. נראה לי שאמא שלי קצת.. עלהום עליי וחשבתי לחתוך . ששלחתי לה סמס כזה ..לא נעים..וחשבתי שהיא הבינה את הרמז. היא לא. אז נתתי לה עוד הזדמנות להשתפר והיא השתפרה. אז מצויין. ולהיפך היא מביאה את התנוקת לכאן כי עדיין אין לה סידור ושכנה שלי באה עם הנכדה שלה ואנחנו מטיילות עם כל התינוקות בזמן שהיא מנקה ומזה צחוקים בבוקר! נהיינו חבורת נשים שכזאת. מצחיק בסוף העוזרת הפכה למן אחותי (שלא טורחת בכלל לבוא לכאן) ההפסד כולו שלה. זהו, העיקר שנהנתי היום עם השכנה והעוזרת (: מקווה שתמיד יהיו לי אנשים כאילה עם אנרגיות טובות ו..היום הייתה שמש ויש פריחה מקסימה של מלא פרחי שדה צהובים מהממים ופרגים אדומים על כל הכיכר.. על כל המדרכות .מסביב לכל השכונה ועד פסח זה יילך ויתגבר עד שהפרחים יכסו את כל השטחים הריקים מסביב ממש שמחה בעיניים! (: סמויה

זה מרגיש לי שכמו במקרה עם העוזרת גם עם אמא שלך את מחכה שהיא תנחש לבד למה את זקוקה ממנה אחד הדברים החשובים בתקשורת עם אנשים זה להגיד במפורש, לבקש במפורש ולא לחכות שהם יבינו אותך מרמזים תגידי לאמא שלך למה את זקוקה תבקשי ממנה באופן מפורש

תראי עם העוזרת..לא דיברתי בצורה מפורשת.. כי אין פה ממש מה להבין כאילו זה כולה ניקיון.. עכשיו עם אמא שלי באתי ושמתי לה על השולחן בצורה הכי גלויה את הדבר וכרגיל היא מתחילה לטפטף שהיא לקחה עוד עבודה אז דיברתי איתה ללפחות משל על עזרה עם הילדים בזמן ש.. והיא אמרה שכן אבל זה סתם דיבורים לניתוח של הילד היא לא ממש התלהבה להטריח עצמה ובסוף לא טרחה.. היא תמיד אומרת כן- שקר! בפועל שהיא באמת לא רוצה היא יודעת טוב מאוד איך לשדר שהיא לא מעוניינת. סתם ניסיתי אותה אני מכירה אותה לא מהיום זה הכל דיבורים עובדה שכבר שבועיים הכל חלף עברה לסדר היון היא כבר לא מתקשרת בכלל ומה שיש לה לומר זה תמסרי דש חם חחח(: כאילו הכל בסדר הרי כמו עם החוב דיברתי בכיתי התחננתי טיפסתי על הקירות אילו ידעת באיזה מצב נואש! שהוצ' לפועל מאיימת עליי והיא יעני מקשיבה לי ומגנה את אחי. שבפועל זה הכל שקרים היא רכבה על הסיפור הזה והפכה לחברתו הכי טובה דווקא באותה תקופה! הזמינה אותו לשבתות ועשתה לו דווקא כבוד יתר במקום לנסות לעזור לנו במשהו ואני? נאלצתי ללכת בעצמי ולשלם את החוב כי עם מי לדבר יש אבל זה סתם דיבורים ושקרים. בפועל, אם לא היה לנו כסף לחלץ עצמנו מהסיפור הייינו היום בקנטים. זאת האמת! מעבר לכל הדיבורים היפים אני יכולה לקיים איתה שוב שיחה אבל היא שוב תתחיל לתעתע בי עם המניפולציות כוח במילים חסר לה היא עוד תגרום לי להבין שזה בסדר שאני שילמתי ואני יסכים עם זה ויחייך כמו בובה אבל שאגיע הבייתה אני יבכה מפנים איזה מטומטמת אני! שוב פעם לא עמדתי על שלי.. לא השגתי כלום ממנה אבל כלום! הכל נשאר כשהיה. סמויה

רע ועצוב ומלחיץץץץ ולבד לבד לבד... חולמת היהודים "חולמת מנסה לצחוק נרדמת מקווה למחוק נעלמת בעולם רחוק צוללת ורואה את הסוף מתעוררת בפינת רחוב ממלמלת עוד מעט קרוב אין לי כח אין לי עוד תן לי כח תן לי עוד כועסת לא נכנעת מוותרת משתכנעת נעלבת כמו ילדה קטנה מדמיינת עפה לי מכאן מרחפת על ענן לבן עד לנצח עד לקצה הזמן אין לי כח אין לי עוד תן לי כח תן לי עוד" דמעה

שיר ככ יפה מבחינתי שיר אהבה מדהים.... http://www.youtube.com/watch?v=l_ggAmkfuFA תהנו דמעה

אחרי מה שכתבת אני מאוד מבינה למה התחברת לשיר היפיפה הזה גם אם לכאורה נראה שאין קשר בין שני הדברים לדעתי יש

מבינה את התחושות הקשות, ובעיקר את הלבד המאיים כל כך. מקווה שתגיע השלווה ושתוכלי כבר לנוח ולהרגע. איתך יקרה, שולחת חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

חדשות יותר טובות אתמול הצלחתי סוף סוף לדבר עם אבי המצב שלו מתחיל להשתפר כבר מדבר יותר טוב החליפו לו תרופות -וחלק הורידו לו בכלל עודף פותסיום זו ההגדרה ששיגעה את כל המערכות של אבי מקווה שעכשיו יתחיל להתאזן ואולי גם להפסיק או להפחית מהשתיה-אלכוהול נראה לי שגם הוא נבהל כהוגן הלוואי שהבהלה תחזיק המון זמן,,,,,,,,,,,,,, גם הלחץ שלי מתחיל לרדת עד הפעם הבאה -לצערי תודה לכולכן חטולית

שחףכל כך שמחה לשמוע סוף סוף חדשות טובות! :) שימשיך כך - רק ילך וישתפר!

תודה מותק גמני מקווה שרק ילך וישתפר

שמחה מאד לשמוע את הבשורות הטובות. מקווה שאביך למד לקח ולא יחזור לשתות - לפעמים צריך איזו מכה בחיים, ניעור, ע"מ להבין שאתה לא בדרך הנכונה. החוכמה היא להסיק את המסקנות ולא לחזור על טעויות העבר. כל הכבוד לך על החוזק ועל תעצומות הנפש. תתפני קצת לעצמך עכשיו. שלך, אני

לצערי , כמו שאני מכירה את אבי אין מצב שהוא לא יחזור לסורו-שתיה עם כל הפחד והבהלה שתפסה אותו אצל אלכוהוליסטים הפחד הוא רק זמני כמו שאומרים-עד יעבור זעם , זעזוע , פחד,,,,,,,,, הלוואי שלא יחזור לשתות הוא לא נמצא במקום שאני הייתי רוצה שהוא יהיה שהוא באמת יסיק מסקנות שהשתיה רק גומרת לו את החיים תודה חומד על המילים החמות שלך מאוד מעריכה ליל מנוחה חטולית

הרבה הרבה בריאות ורק שיילך וישתפר ועכשיו גם את צריכה לנוח מכל המתח וטוב שהלחץ יורד. מעולה! חיבוק סמויה

תודה חומד על האיחולים באמת מקווה שעכשיו אוכל לתת לעצמי מקום להרגע ולנוח מכל התקופה הקשה שעברנו כי לא רק אני במערכה אם תהרגי אותי לא יכולה לומר לך אייך באמת עברתי את התקופה הזו ועוד בגמילה מהכדורים שנתנה לי הפסיכיאטרית אולי מישל צודקת ויש בי תעצומות,,,,,,,,,,,,,,, לילה

שמחה לשמוע שיש שיפור במצבו של אביך ואני מקווה שהוא ילך וישתפר, ובעיקר שימנע מאלכוהול ולא יחזור לזה יותר. מקווה גם שתשתחררי מהלחץ הגדול שהיה עליך ושתדאגי עכשיו לעצמך ותשמרי עליך. וכהרגלי בקודש מוסיפה לך כמה דברים רלוונטים על מצבו של אביך וטיפול.... ראשית יש מקום במרכז שנקרא ביד הטבע, ומייצר תרופות על בסיס צמחים על פי תורתו של הרמב"ם. טל' 03-6189964, 050-4119108. הם מייצרים תרופה מיוחדת לבעיה של אביך שהיא בעצם רמה גבוה מידי של אשלגן בגוף. מצרפת קטע שמסביר מה זה אומר: אשלגן (פוטסיום), הקטיון הנפוץ ביותר בתוך התאים, חשוב במיוחד לשמירת האיזון החשמלי על פני התא. לאשלגן חשיבות רבה לתקשורת בין התאים השונים של מערכת העצבים ולתקשורת שבין עצב ושריר. כמו כן חשוב קטיון זה בתהליכי העברת מסרים וחומרי מזון מחוץ לתא אל תוך התא. רמת האשלגן נשמרת קבועה בעיקר הודות להורמון האלדוסטרון המביא להפרשת אשלגן בשתן כאשר הרמה שלו עולה, ולשימור הקטיון כשרמתו יורדת. לשינוי מזערי ברמת האשלגן יכולות להיות תוצאות חמורות ביותר: שיבוש בפעילות מערכת העצבים והשרירים והפרעות חמורות בקצב הלב. רמת אשלגן (פוטסיום) גבוהה עשויה לגרום להפרעה בקצב הלב ועל כן רצוי כמו שאמר לך הרופא לבצע בדיקות ובירור כמה שיותר מהר. חיבוק אוהב מכל הלב, איתך נשמה, שלך - מציאות אחרת

תודה מאמי , המון תודה על החומר שהורדת לי על הפוטסיום כך יותר קל לי להבין ,אפילו לא עלה בדעתי להכנס לאינטרנט ולהתחיל לחפש חומר על זה , הראש שלי היה שם , ואני אומרת שם כי אבי לא נמצא בארץ , הוא נמצא בחו"ל , בלוס אנג'לס -מבינה כך שגם אם ישנן תרופות מעולות בארץ לטפל בהורדת האשלגן זה בכלל לא עוזר לי או לו , הוא בכל מקרה אדם חולה לב עם לחץ דם שמשתנה כמו מזג האוויר , הרופא אמר שיש לו פי שלוש כמות של אשלגן מהכמות שמותר שיהיה לבן אדם בכלל , שאבי חייב מיד להפסיק לאכול בננות!!! אבי אף פעם בחיים שלו לא אכל בננות!!! משהו בין הכדורים שהוא קיבל שיבש לו את המערכות טוטל עכשיו הם עושים ניסויים חדשים בין כל סוגי הכדורים שהוא קיבל כדי לבדוק מה מהכדורים העלה לו את רמת האשלגן לא לחינם הוא הגיע לאישפוז בזחילה כי לא היה מסוגל לעמוד על ברגליים ועמד לקבל דום לב אני עדיין מזועזעת שלא תחשבי זה שהצלחתי לדבר איתו עוד כמה מילים,,,,,,,,,,,,,, עכשיו תבוא אליו הביתה אחות כל 3 ימים לקחת בדיקת דם כדי לראות מקרוב מה קורה הלוואי שהיה מפסיק לשתות לצערי -עם אלכוהוליסטים , זה סיפור לגמרי אחר תודה לך על הכל אוהבת אותך-גם -מאוד לילה

בשורות טובות! אמן! כנף שרף; נוצתו צרי תרופת אלוה, ברוך מרפא חולים כנפייו שכינה מלאכיו שומרי אדם לתת כוח לברי כאב ישועתו חסד ורחמים לשוכני עולם עת לו עוצמה, לא עצב יקום ממיטת חוליו צעדיו לחפצי שלומו, ברוך הוא; ברוך מחזק יציריו אהבה חיים נותן לעולמו.

זה היה כנראה צריך לחכות לי עד עכשיו בדיוק כשאני חוזרת מתפילת התיקון וואווו מדהים כמה שלווה זה נותן כמו ממשיך את התפילה שלי תודה אידה המון תודה מאוד מעריכה חטולית

משבת בבוקר איזה הקלה! (: אך בכז שולחת לכם שיר שפעם חשבתי שהוא סתם שיר יפה ולא יותר מעולם לא חשבתי שאי פעם ארגיש כמו בשיר בלי אויר קישור עם מילים Jordan Sparks "No Air http://www.youtube.com/watch?v=wvHuW-5ezak סמויה

היי סמויונת שלי שמחה לשמוע שסוף סוף את נושמת כרגיל מקווה שלא תישארי שוב במצב שהיית זה כשלעצמו די מלחיץ מעבר למצב שהכניס אותך לחרדה ולמתח שיר יפה-אהבתייייי חיבוק לפינוק מאמי חטולית

זה לא בדיוק חשבתי שזה עבר אבל זה בא שוב עם כל משהו שמציף עם כל התרגשות קטנה וכל זה מהשיחה שבגלל זה אני מתחרטת למרות שעשיתי צעד נכון אך מה זה נתן? רציתי עזרה אך אני שוב לבד משפחתי אינה בקשר זה הכל דיבורים כל הניפגש וזה עובדה מיום שני שעבר פסקו הטל נתק מוחלט לא אכפת לי סתם מציינת עובדה.. מה לעשות..

אני חושבת שהתחושה שלך שאת לא נושמת טוב היא לא באמת כי פיזית את לא יכולה לנשום, אלא שהכאב הוא כל כך גדול שקשה לך לשאת אותו ולכן הנשימות שלך רדודות, ואני אסביר. מן הסתם זה מניסיוני האישי ואולי זה לא ידבר אליך, אבל מניסיוני אני יודעת שכאשר לא יכולתי לשאת את הכאב הנשימות שלי היו מאד רדודות ובעם רוב חיי נשמתי מאד רדוד. כאשר הייתי מוכנה לתת לכאב את מקומו ולא לפחד מימנו יותר, נשמתי עמוק והכאב אכן היה נוראי. כלומר כשאת מאפשרת לעצמך להרגיש עד הסוף, הנשימה היא עמוקה. כאשר את לא יכולה לסבול את הכאב, הנשימה הופכת רדודה יותר ובמקביל הכאב מוריד קצת מעוצמתו. תחשבי עם זה נכון לך ומה שקורה לך. אם זה לא מתאים זרקי שר לפח. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

אני לא זורקת לפח! קשה מאוד להצביע על הסיבה בעבר התמודדתי עם לחצים נפשיים גדולים מאוד ולא היה לי את זה זו תחושה שקשה לנשום עד הסוף משהו תקוע וחוסם וזה לא נעים אני צריכה להתאמץ בשביל לנשום כמו שצריך קשה להבין מהי הסיבה לכך בדיוק כי לחץ נפשי זה לא דבר שהוא חדש לי אבל הפעם זה בא שונה אני מקווה שזה יעבור שזה סתם תקופה מקס נלך לרופא נראה מה אומר אולי באמת יש משהו פיסי ואני מזניחה אני לא הולכת לרופא עד שזה ממש יהיה בלתי נסבל סתם שונאת ללכת לרופא אני חושבת שלא נפגשתי אזה שנתיים! אם לא יותר זה נשמע מטורף אבל כן וגם עכשיו לא ממש מת ה על זה (: סמויה

מצאתי עבורך אויר הרים צלול כיין http://www.kramery.com/forum/uploads/ASHERS/ASHERS-2008-10-12_151303_DSC_6789.jpg לאט לאט האויר יחזור דברי ושתפי אל תשארי לבד איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

במיוחד בשבילי? (: תודה אידה מעריכה את זה המון! כמו כן משתדלת לנוח הרבה ולישון צהריים ולא להתרגש ובאמת עכשיו זה הרבה יותר טוב מאשר היה תודה על האוויר! סמויה

http://cafe.themarker.com/media/t/824/788/file_0_original.gif שבת שלום שבת של שלווה שלמות ושלום פינמי איתכן כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

(:

מה קורה נשמה ? יכולה לשתף? איתך תמיד חטולית

לא מתכוונת להתווכח עם הרגשות שלך כי זה לא נכון לעשות. כנראה שאת מוצפת וההצפה הזאת מהממת ומשתקת אותך, זה בתחושה שלי. נסי לשתף אם נכון לך. מה שלא יהיה, אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאת ועם כל מה שיש בך ומה שעוד יהיה או ישתנה. חיבוק אוהב וים של חיבוקים עוטפים, שלך ואיתך - מציאות אחרת

שולחת לך חיבוק (: סמויה

מקווה שאת יותר טוב אנחנו כאן אם תרצי לשתף שבת שלום אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לכל מי שהגיבה לי למטה בהודעה שלי אני מודה מכל הלב -עניתי לכן הבוקר ולכל מי שעדיין לא עניתי בהודעות החודשות אגיב מאוחר יותר יוצאת עכשיו לקניות אוהבת אתכן חטולית

שיר שמתנגן לי כל היום בראש ולא עוזב מקווה שגם אתן תאהבו http://www.youtube.com/watch?v=6cbnDc9LDTc ואלה מילות השיר עצמו שיהיה אחלה יום לכולכן חטולית

(:

מוזר שבמוזר -נשארתי ללא מילים עומד בשער עמיר בניון שמעתי שאתה חוזר את כל הדרך ראיתי מלאכים עורכים שולחן לבן המלך גם ראיתי סולם, געגועים יורדים ועולים שמעתי רוחות שמלטפות את העלים ראיתי אותך, זה לא חזיון תעתועים שמעתי שהים הכריז על יום שמח ראיתי את הכוכבים והירח מרקדים גם הם יודעים בחזרה להתגלגל שמעתי שהשמש היא בעצם צל ראיתי מגדל מזדעזע ונופל תבוא, אנחנו מחכים לך יותר מדי שנים אנחנו השתגענו אין לנו יותר פנים רק הולכים ומתכלים כל הזמן, אז תבוא כן תבוא, לא נשארו כלים כדי שנוכל אותם לשבור אנחנו לא יודעים מי פה צלול מי השיכור שתמיד נופל לבור, מן הסתם אז תבוא, כן תבוא. שמעתי שאתה ממש עומד בשער ושכל שה תמים יוכל לגור ביער ושמעתי שגם הלב הזה יותר לא ימות דמיון יחתום הסכם שלום עם מציאות כל הצלילים יהיו לשיר אחד פשוט תבוא, אנחנו מחכים לך ליל מנוחה חטולית

תודה לך נשמה על השיר, גם אני מאד מתחברת אליו. שיהיה לילה טוב, חיבוק אוהב, שלך - מציאות אחרת

הרופאה אתמול כעסה עלי אמרה שאני לא אחראית כי אני מפחדת לעשות בדיקות אמרה " את ילדה גדולה פחד זה לא תירוץ תתגברי ותפסיקי להיות לא אחראית" ואני התפוצצתי אמרתי לה שנמאס לי מרופאים שאין להם מושג ירוק בפוסט טרואמה אמרתי לה אז מה אם פגעו בי שוב ושוב כילדה אני אמורה להתגבר ולהפסיק לפחד? ואיך בדיוק עושים את זה? אמרתי לה שאני לא ישנה מרוב פלאשים שאלתי אותה אולי היא רוצה לחיות בעולם שלי? עם הזיכרונות שלי? אפילו לשניה? אולי היא רוצה להרגיש מה זה פגיעה מינית בילדה קטנה? היא לא אמרה כלום הסתכלה עלי כאילו אני משוגעת וחזרה ואמרה רק תעשי בדיקות נמאס נמאס לי דמעה

מצטערת על חוסר הסבלנות והבוטות של הרופאה. כלפייך. חוסר רגישות משווע. אני יודעת שיש רופאות שמיוחדות לנפגעות (לא שאני מכירה אישית, כי אין לי פחד מזה בכלל אבל תשאלי) כל הכבוד לך אבל שאמרת לה את הבעייה וזה שהיא התייחסה לזה ככה זה לא קשור אלייך זה קשור לאיך שהיא מתייחסת לעניין בכל מקרה, אם לא נוח לך עם רופאה כמוה תעברי לאחרת שמתמחה עם נפגעות שולחת לך חיבוק סמויה

עם כל הפחד והכאב אנחנו חייבות לדאוג לעצמינו . אבל את חייבת למצוא רופאה שתהייה איתך ולא תנציח לך את הפגיעה גם אני מחפשת עכשיו רופא אחר בהצלחה

אני חושבת שהרופאה הזאת לא יודעת איך לדבר איתך. בגדול לפעמים חייבים להבדק כדי לראות מה המצב הפיזי שלנו. חייבים לעבור בדיקות רפואיות כי אין ברירה אחרת, כי אנחנו צריכות לטפל בעצמינו וזה חלק מהעיניין גם אם הוא נורא קשה לנו. את יודעת? לזמן יש תכונה אחת מצויינת, הוא אף פעם לא עומד מלכת, וכשניבדקים, זה מתחיל אבל גם ניגמר אחר כך ויהיה מאחוריך. זה יהיה קשה למן מסויים ונתון ואחר כך יעבור ויגמר. ואולי כדאי להבדק אצל רופאה יותר רגועה ואמפטית שיודעת לעבוד עם אנשים כמונו, או שלפחות יש לה סבלנות וחום אנושי מינימלי. חיבוק ושיהיה בהצלחה. שלך - מציאות אחרת

איזה סוג של בדיקות עלייך לעבור כמובן אם לא מפריע לך שאני שואלת כי הבן שלי למשל פחד פחד מוות ממחטים הוא היה מתעלף כשהיה רואה מחט תודה לאל שהוא כבר יצא מזה אם מדובר בבדיקה גניקולוגית ואת מרגישה לא בנוח עם הרופאה הזו את יכולה להחליף כמה רופאים עד שתמצאי את ה,,,,,, מה שכן יקירתי -אותך אי אפשר להחליף וזו כנראה בדיקה מאוד חשובה לגמרי ברור לי שאת פוחדת מהבדיקה אך תרגישי טוב יותר כשתהי כבר אחריה אייך מתקדמת מלאכת האריזה? איתך תמיד חטולית

נכון שזה קשה ואולי לא רגיש לומר את הדברים כפי שנאמרו אבל את חייבת לעזור לעצמך לא להזניח לא לפגוע בעצמך נסי לעבוד על זה בטיפול. התמודדות עם הפחדים החרדות הספציפים. ליבי איתך בהצלחה אידה

סמויה חשבתי לשנות את השם בעקבות.. אבל זה עדיין לא שם כי אמא שלי התקשרה בצהריים, שוב מתייסרת קשות קשה לה הידיעה שלא הצליחה לשמור עליי נכון, כמה הייתה מזהירה אותי שגדלתי מפני.. ואני הייתי דווקא נערה.. אם אמא שלי הייתה יודעת על כמה מאיסוריה עברתי בגיל ההתבגרות, למשל ולאחריו חייתי במרכז עם שותפים ומה לא חלק מחיי גדל בלי זכר לפגיעה. בלי כלום ממש וזה מדהים כי חלק מחיי הייתי נערה "פרועה" ונסעתי בטרמפים וביליתי ויצאתי לפאבים ולא היה לי פחד להסתובב בלילות ויצאנו חברות גם עם בנים שרק הכרנו ונסענו איתם לתא ולכל מיני בארץ ובאמת זו רק יד המזל שעברתי זאת בשלום. כל הבנים שנתקלתי בהם היו חמודים ולא... כלום אשכרא כלום. לפחות נהנתי ולא חייתי כל חיי כך רק שפתאום היו קופצים עליי כל מיני מעשים מטורפים ללא כל סיבה אחד מהם זה שיום אחד באתי מפסטיבל ערד לאמא שלי עם קרחת בגיל 15 היה לי שיער ארוך ו.. אמא שלי כמעט חטפה התקף לב בושות עולם! עוד בעיר קטנה ושמרנית כמו שלנו ה לא ת"א ואני עם - קרחת יום אבל שחור היה בביתנו כל החברות והאחיות שלה באו לנחם אותה על המעשה המטורף ולחזות בקרחת בבת שלה שלה "משוגעת" שגם אני לא הייתי מבינה מעשיי הפתאומיים ומתביישת בהם קשות תקופה ארוכה הלכתי כובע, התביישתי בקרחת שעשיתי. וזה היה עובר והייתי שוכחת שזה קרה וממשיכה הלאה בחיי. בתקופות הללו הייתי לגמרי אחרת. זוכרת את ההרצאות שאמא שלי הייתה מטיפה לי על בנים. הרצאות של נזירות וכמה עליי להיזהר והייתי מלגלגת בלב על ההרצאות המפחידות שלה ובאמת לא קרה לי כלום אז מה שאמא שלי לא מצליחה להבין זה כמה היא שמרה עליי אז איך זה קרה?! היא לא מבינה היא מתייסרת באמת, איזה מן בת אני אני לא קלה אני גורמת לה לסבל חבל שסיפרתי לה עכשיו היא מחפשת באינטרנט תשובות לא יודעת רק שלא תגיע לכאן בטעות אוי ואבוי! איזה בושות סמויה את עושה לאמא שלך ואיזה הזוי אם היא תגיע לפה ותקרא ועוד איזה דברים אני מסוגלת לכתוב אין לי לפעמים מעצורים אני אוהבת לכתוב אוף רק לי קורים הדברים האלה. זו הסיבה שאני מצטערת שגררתי אותה למקום הזה רציתי רקלשתף אותה אבל להישאר לבד בעולמי היא עכשיו שואלת אותי שאלות וגם למי סיפרתי מהמשפחה לפניה כי היא מרגישה ש או אמרו לה שמשהו כבר יודע ואני לא מגלה, כמובן רק אמרתי שניסיתי פעם לחקור אם היה עליו רקורד פלילי. ועוד ועוד היא רוצה לדעת איך קרה לה הנורא מכל מנסה לחבר קצוות מימד הזמן חסר לה טוענת שזה היה רק חודשיים לא. זה לא נכון! היא אומרת את זה כי קשה לה היום: "זה היה רק חודשיים אז איך זה קרה?!" וגם הם התארסו אולי חשבו להתחתן- זה היא מכחישה. שוב השקרים באויר אבל, עד היום יש את הפמוטים שהוא קנה בבית של סבתא אז זה לא קשר של חודשיים. אני השלמתי את הזמן לפני מס' חודש. זה התחיל בחודש יולי אוגוסט רק הכירו איך אני יודעת? נזכרתי בתמונה יומהולדת במעון של אחי אני לבושה עם חולצה פרפרים ורודה שהוא קנה לכבוד ההיכרות-אני זוכרת את זה! עכשיו זה היה חופש גדול שלי מגן חובה טרם העלייה לכיתה א' ואחי הקטן עדיין במעון. סימן שזה היה יולי אוגוסט. אחי מזל סרטן לא זוכרת ת. לידה שלו. ושם זה התחיל לא מייד ואז הזיכרון האחרון שיש לי מהבית שלו זה המדפים שהוא צבע לפסח והדלת של הדר שלי אצלו שצבע בחום. עכשיו מיולי-אוגוסט עד פסח בערך 8 9 חודשים וזהו. אין לי יותר זכרונות משם. פרט ליום האחרון שראיתי אותו. היום הסופי שהם נפרדו. שאני לא יודעת כמה היה אחרי פסח אבל לא נראה לי שהרבה זמן. כי לא נכנס לי לזיכרון החופש הגדול אצלו. לא. וככה התחבר לי הזמן. אני יודעת שקשה לה אז היא ככה מנסה להוריד לי זכרונות וזה. ןשוב לומר וגם בשיחה של היום שמה שלה קרה היא פי אלף יותר תמיד הרמז הזה יזמזם באויר... לא יודעת למה הוא תורם. זה ממעיט בערכי וכך זה בכל תחום בחיים חייבת להוכיח ששלה תמיד יותר והנה גם לפגיעה זה הגיע בחיים לא הייתי מאמינה שגם בזה. אם הייתי יודעת זה היה הולך איתי לקבר. רק רציתי עזרה ממנה אני נשבעת רק עזרה זה הכל. מצטערת על כל המגילות חלק מזה אני מנציחה לעצמי מדברת עם עצמי סליחה שאני ככה זה יעבור. רק שאמא שלי לא תגלה את מה שאני עושה שיט! גם אם אני סמויה היא תדע שזה אני לפי הסיפורים. יש פה למישהי בעייה דומה??? אני מממממשששששתתתתגגגעעעעעתתתתתתתתתתתתת

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת רוצה לשתף במשהו כשהבנות שלי היו ממש קטנות גר איתנו חבר שלי גר אצלנו כמעט שנה בסופו של דבר גיליתי שהוא ממש לא בסדר וזרקתי אותו אחרי כמה חודשים התברר לי שהוא פגע בילדה שלו שחיה עם גרושתו שאלתי מיד את הבנות שלי אם היה משהו הן שתיהן טענו שלא ובכל זאת לבנות שלי יש היום כמה בעיות לא פשוטות נפשיות ואני לא מפסיקה לחשוש שאולי כן היה מפחיד ממש ממש אם הן היו אומרות שכן קרה אז היה קשה אבל יכולתי להתמודד עם ההשלכות העירפול הזה הלא לדעת הזה נורא קשה את בסדר גמור שדיברת אני בכלל מאמינה שתמיד עדיף לדבר מאשר לשתוק אוהבת ומחבקת דמעה

אני ממש מצטערת על הטריגרים שאני גורמת לאימהות גם בנות ומדאיגה אותן אז את רואה איזה מן בת אני לאמא שלי? בת- סמויה שפעלה, ועדיין פועלת מתחת לאפה. ורק עושה בעיות אני מבינה איפה זה פוגש אותך עם הבנות שלך הנורא מכל לאם לחשוד כל שכן לדעת (שאני באתי ואמרתי עכשיו אימי מתייסרת) אני שמחה לפחות שאת אומרת שגם אם הנורא מכל קרה , עדיף לאמא לדעת מאשר לחיות בחוסר וודאות. האמנם? למה עשיתי את זה. עזרה שרציתי היא לא יכולה להעניק לי סתם ציערתי אןתה לחינם. דמעונת יקרה! אני ממש מצטערת על החבר ההוא שגילית עליו דברים שעשה בעוד לך יש בנות אני מבינה את קשיי ההתמודדות שלך עם בנותייך לאור הבעיות הלא פשוטות והפחד שמא להן זה קרה גם והן לא מספרות אני ממש מקווה שהן לא נפגעו ושתמיד יהיו בכם את הכוחות להכיל ולקבל את הכל. זה לא פשוט ושוב, מצטערת שהדאגתי אותך בהקשר של בנותייך. נקווה לטוב שולחת לך חיבוק על כל הקושי שאת מתמודדת עם בנות מאוד אמיץ בעיקר לאור מה שעברת אוהבת סמויה

אני חושבת שלכל אמא אם לב במקום הנכון ורגשות, היה קשה לשמוע שהבת שלה ניפגעה כל כך ושהיא לא ידעה מכלום ולא הייתה שם להגן עליה ולשמור עליה. לכן קשה לאימך הידיעה שקרה לך דבר כזה למרות האזהרות שלה ובעצם המודעות שלה לנושא מיתוך הפגיעה שלה. זה שהיא ניפגעה בעצמה מקשה עליה עוד יתר כי היא לא מבינה איך כניפגעת היא לא ראתה את זה קורה. וכניפגעת היא נוטה גם לקחת על עצמה את האשמה וכשקשה לה לסחוב אותה היא מנסה להמעיט בעוצמת הפגיעה שלך, ואפילו להגדיל את שלה כדי להגיד לך בעקיפין שאת יכולה להתגבר על הפגיעה שלך. לא מצדיקה את אימך במאומה, אבל ההתנהלות שלה עכשיו שבשבילך היא לא מוכרת ובעצם את לא מכירה את הצד התומך שלה אמנם בדרכה אבל בכל זאת תומך, וזה מטלטל אותך כי בעצם אם היא יודעת לעשות את זה, איפה היא הייתה עד עכשיו? וזה פוגם בלבד שלך שאותו את מכירה ואת לא יודעת איך מתמודדים עם זה שאת כבר לא לבד יותר, ולכן עוד יותר קשה לך. הדבר האחד שאני רוצה להגיד לך הוא שתתני לאימך את הקרדיט ותני לה לנסות להראות לך שהיא משתנה בשבילך ושאת באמת חשובה לה. אם תורידי את הפחד והמגננה יהיה לך קצת שקט ותהיי פחות בלחץ ופחות בחוסר וודאות כי את תתמודדי עם מה שיש, ואם זה לא יחזיק לאורך זמן את בעצם תחזרי אחורה למצב המוכר. הרצוי הוא שאימך אכן תשתנה בשבילך מבפנים ושזה יחזיק, וזה אפשרי ויכול לקרות, כמו שאת משנה את עצמך מיתוך הבחירה שלך, כך גם אימך יכולה לשנות את עצמה מיתוך הבחירה שלה. לכן רק אל תילחמי בזה, ותני לזה מקום. בגדול התהליך הוא להפוך את האמונה שלתמיד תהיי לבד עם הפגיעה שלך לכך שזה כבר לא צריך להיות ככה יותר ויכול להשתנות. כלומר כאשר משהו מתפנה מבפנים, צריך למצוא לו תחליף שימלא את מקומו, ובמקרה שלך מה שקורה עכשיו הוא שממצב של לבד עם הכל אמא שלך חברה אליך והיא בעדך. נסי להפנים את זה כמו שזה בלי לחבל בזה ותראי מה יהיו התוצאות..... תמד אפשר לחזור למצב הקודם, אבל מוטב להתקדם קדימה. שלך ואיתך - מציאות אחרת

בתכלס אין פה תמיכה אני לא יכולה להיתמך במי שאומרת כל הזמן שלה זה קרה פי כמה יותר חמור ממך. אני שוב לבד כתמיד סמויה אבל לא לבד כי יש לי מקום שלי אז לא זקוקה לאמא שלי שלא יכולה להיות בשבילי. זה כואב אבל פחות "את הזהרת אותי אמא" הרצאות על גבי הרצאות זה נכון טוב ויפה אבל לא שמרת עליי לא מספיק מעבר למילים את השארת אותי לנפשי עם ! וזה למה זה קרה! אל תתייסרי אל תשאלי את עצמך שאלות איך זה קרה ולא ידעת ואיך זה ייתכן שככ שמרת עליי. לכל דבר יש מחיר לעבודה שלך ,לחברות לחיי החברה התוססים שהיו לך אז קודש הקודשים קודם כל זה אני נדחקתי לפינה. לא היה לי אצלך מקום גם לא עם התקרית בדרך לגן מדוע איש לא ליווה אותי בבוקר? וגם לא אחרי התקרית הרי מה כבר קרה.. ואחרי פגיעה מס' 1- טרום פגיעה באה פגיעה מס' 2 ככה זה שאין השגחה על ילדה טוב, לך כי לך זה היה פי אלף חמור אז למה שתראי אותי, בכלל למה שיהיה לי אצלך מקום? וזה מה שקרה ונכון הוא היה מקסים והטעה גם אותך. אבל כל הסימנים היו שם המורה שהייתה מנדנדת לך כמו קרצייה שאני חולמנית מידי והיית מתעצבנת עליי המעשים הקיצוניים והפתאומיים ההסתגרות הכל עליי את לא ראית היית עסוקה מידי בחברותייך הרבות בעבודתך ולשאר- מי היה אכפת אף אחד לא ראה אני באמת סמויה כנראה האשמה בי. גם אני מאוד מטעה. מצטערת על הט' שאני גורמת לאימהות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3646397,00.html

אידה קרה, תודה על הקישור הזה ולילה טוב ורגוע גם לך. לפעמים גם בתוך לחץ עוצמתי ביותר צריך לזכור שזה לא חייב להיות כך ויש דרכים להפיג את המתח. צריך רק להתאמן על לזכור את זה ברגע האמת... שלך - מציאות אחרת

היום קרה דבר,בטיפול ,ששנים לא העזתי. ומאז החשש,החרדה והפחד האיום "ממנו" רק הולכים ומתגברים פוחדת מעצמי לא יודעת כלום מלבד שמה שמרגיש לי מרגיש רע פוחדת לפגוע בעצמי ואני רק ציירתי...........מה שהוא לא הרשה.

אני לא מכירה את הסיפור שלך אבל מניסיוני ברור לי שהוא לא הרשה לך לצייר כי בציור יש ראיות מפלילות ומן הסתם הוא לא רצה שתחשפי את מעשיו ואת ההתנהלות שלו מולך. אני לא יודעת אם את עדיין ניפגעת ושזה מקור הפחד העכשווי, או שהפחד הוא מנגנוןשמופעל בגלל האיסורים בעת הפגיעה. אם את ניפגעת עכשיו, אל תשארי עם זה לבד ונסי לפנות למרכז סיע שיעזרו לך. אם זה מיתוך מה שהיה אז, הפחד שייך לשם ועכשיו כבר אין סכנה יותר. למנטר לעצמך שכבר לא מסוכן עכשיו ושמותר לצייר כדי לפרוק יכול לסייע, גם אם זה רק ברמה המחשבתית ועדיין לא מופנם לרגש. זה להתאמן על זה כל הזמן כדי לנטרל את הפחד. שיבואו ימים קלים יותר. איתך - מציאות אחרת

התחושות הקשות שמלוות אותך ברורות לגמרי גם הפחד ממנו זה שוב מרגיש כמו-לא לציית לו אז עכשיו יבוא,,,,,,,,,,,,, והעונש הוא טריגר מאוד גדול הפחד יעלם עם הזמן חשוב שאת נותנת לפחד מקום להיות יעזור אם אומר לך שאת יכולה להסתכל מסביב ולראות שהוא איננו שם-עומד ומאיים??? הוא כבר לאאאאא זה רק הפחד -בתחושה כמו שתמיד הרגשת ופחדת מותר לך לצייר כל מה שעולה אין יותר מי שיאיים עלייך תרשי לעצמך אוהבת אותך חטולית

אני מנסה כבר הרבה זמן למצוא דברים שיהיו טובים לי, בעיקר כדי להרגע באמצעותם כשאני מרגישה רע. מניחה שאחרי שתקראו את מה שאני אכתוב כאן אני אהיה בן אדם מאד רדוד בעיניים שלכם, והאמת היא שכבר לא איכפת לי. אין לי מה להפסיד והמטרה מקדשת את האמצעים.... אידה כתבת לנו ליום האישה שנעשה רק את מה שאנחנו אוהבות. שנים השיר הזה של גלי עטרי היה הצלצול שלי, כדי לזכור שזה מה שאני צריכה לעשות, את מה שאני אוהבת. וואו זאת שאלת המיליון דולר שלי. אני רק יודעת מה לא טוב לי או מה עושה לי רע והרשימה ארוכה מבחינתי כאורך הגלות. לא מסתדרת עם... ולא אוהבת ים, בריכה, מכון כושר, מסאג', טיפול קוסמטי, ריקוד, ספורט, קריאת ספרים, כתיבה, ציור, פיסול, ריקמה, תפירה, לימודים מפחידים אותי, פקניק, לצאת מהבית, מוסיקה, אירועים, מסיבות, ארוחות וכינוסים משפחתיים, לא יכולה להתקשר כשרע לי. ניסיתי את כל הדברים האילו הרבה פעמים ולא טוב לי עם אף אחד מאילו. האם יש עוד משהו שלא בדקתי? האם אפשר לנסות עוד משהו? בתחושה שלי, יש בי מחסום שלא מאפשר לי להנות משום דבר, כאילו אסור לי ולא מגיע לי, או לא יודעת מה, כי בעצם אם אני מחפשת מה אני צריכה? אין לי דבר כזה. לא צריכה כלום ולא רוצה כלום, והאמת זה מרגיש כמו לחיות בתוך בועה אטומה ולא לראות כלום. נימאס לי מיזה, וי אפשר להבין אותי או להבין על מה אני מדברת ומאיזה כוכב מוזר נחתתי. בטוח איכזבתי את כולכן, כבר לא איכפת לי. משהו חייב להזיז אותי כי אני כבר לא יכולה להיות יותר במקום הזה. זה למות כל יום מחדש.... ניגמר לי הכוח ובעצם הכל. אין מוצא מיפה. סליחה. מציאות אחרת

יקרה, קודם כל תפסיקי לשפוט את עצמך ולחשוב מה אחרים חושבים עלייך. זה ממש ממש לא משנה ולא רלוונטי. על כל אחד יש לפחות אחד שחושב עליו משהו. אז מה?? שה יותר השיפוטיות והביקורת שלך כלפי עצמך ולא השיפוטיות של הסביבה. התוקפנות הזו כלפי עצמך היא היא הדכאון! ויתכן שנכאן גם התחושה ששום דבר לא מעניין אותך ושאת לא מתחברת לכלום, מה שלדעתי לא נכון בכלל, רק שכפי שכתבת את לא מרשה ומאפשרת לעצמך להתחבר בכלל למשהו שמעניין לך וכייף לך איתו. עכשיו אני אגיד לך מאיזה כוכב הגעת - את הגעת מהכוכב שקוראים לו: כוכב ההורים המזניחים והמתעללים!!!! את יודעת מה יפה בילדים? שהם מנסים ומתנסים בהכל! הם בודקים מעיזים ונופלים ורצים ושרים ורוקדים ומציירים. הם עושים הכל ובהנחה שהם גודלים בתנאים טובים ומיטיבים הם גם טובים בהכל. מאפשרים להם להתנסות ולא חונקים אותם או מגבילים אותם.זו התפתחות נורמלית וכך הילד מתחבר בסופו של דבר ליכולות האמיתיות שלו, לכישורים שלו ומממש את עצמו! זה המימוש העצמי! אם לא מאפשרים לילד להתנסות, לבדוק ועוד יותר אם הפכו אותו לשק חבטות והתעללויות ברור שהוא לא יתחבר לכלום ויהיה לו ריק ריק ריק בנשמה. הוא גם יאמין באמת באמת שאין לו יכולות והוא כלום וריקני ושום דבר לא יעניין אותו, אבל זה רק בגלל הילדות הדפוקה והלא נורמלית שהיתה לו! הוא היה עסוק בהישרדות ולא ב"מותרות" שילדים אחרים נהנו ממנה. את מבינה מה אני אומרת????????????????? את היית צריכה לשרוד!!!!! ולכן לא היה לך פנאי וזמן ואפשרות להתעסק בעצמך, בצרכים שלך, בחשקים שלך!!!!!! עכשיו, מה תעשי כאן ועכשיו אחרי שיש תובנות? תנסי ותנסי ותנסי ותנסי ותנסי ואל תתייאשי ואל תגידי אני כלום ואני ריקנית ומה תחשבו עלי ברור? אין דבר כזה שאת לא אוהבת כלום, את פשוט שכנעת את עצמך שזה ככה ושאסור לך ועכשיו את מתחילה לשנות את זה! תתחילי בקטן: תעשי רשימה הכי "מפגרת" שיכולה להיות. משימה קטנה לכל יום. משימת בדיקה. היום אני הולכת לשמוע הרצאה, מחר אני הולכת לרכב על סוס (ואין מצב שאת לא נהנית מזה! את לא יודעת איזו תחושה של חופש זה), מחרתיים אני מתנדבת , יום אח"כ אני הולכת לספריית די.וי.די ומשאילה סרט אחד גם אם אני יודעת ובטוחה שאני שונאת סרטים! אפילו סרט דבילי שתצחקי קצת (ממליצה לך למשל על הסרטים של פיטר סלרס "הפנתר הורוד" - אין מצב שאת לא נקרעת מצחוק). עכשיו, לגבי לימודים - שמת לב שזה הדבר היחידי שכתבת לגביו שאת פוחדת ולא לא אוהבת? בעיניי זה כבר סימן טוב! את פוחדת, אבל יתכן כי הפחד אינו ביחס ישיר ליכולות האמיתיות שלך (בעצם לא יתכן - בטוח!). ללמוד זה הדבר הכי כייפי בעולם ולהיות סטודנט עוד יותר. זה החופש בהתגלמותו! אני זוכרת את תקופת לימודיי באוניברסיטה כאחת הבודדות הטובות והשמחות בחיי! אפילו שלא עשיתי כלום עם התואר, זה ממש לא משנה! אני מציעה לך לקחת ידיעונים של כל המכללות/אוניברסיטאות הקרובות לאיזור מגורייך ופשוט לעיין בהם בלי לחץ! מהבחינה הזו זה ממש לטובתך להתחיל ללמוד כשאת לא ממש צעירונת ואחרי שסיימת לגדל את הילדים. את לא מבינה איזה כייף אמיתי זה ללמוד משהו שאת אוהבת ומתחברת אליו ואני בטוחה שיש משהו אחד כזה לפחות עבורך! את כ"כ אינטיליגנטית ומשכילה ואין מצב ששום דבר עלי אדמות לא מעניין אותך! מה עם גינון, בע"ח, פסיכולוגיה! כן פסיכולוגיה. זו ממש את!! ואם לא בא לך בני-אדם אז מה עם חיות? איפ אפשר לא לאהוב אותן! אולי תתנדבי באיזו אגודה לצער בעלי חיים? אולי תכתבי לעצמך יומן-ספר על כל מה שעברת? אז ככה יש עוד מיליון דברים שלא ניסית, זה בטוח! ולא איכזבת אף אחד, רק את עצמך וחבל כי את כ"כ הרבה יותר מוכשרת ממה שאת חושבת על עצמך! ויש מוצא, בטח שיש! יש ויש ויש ויש! ברור? את תמצאי את הדבר ואת הדרך אם רק תעשי השתדלות אמיתית ותפסיקי לבטל את עצמך! זהו! לבינתיים. מקווה שתצליחי להתחבר לפחות לאיזה פירור אחד קטן מכל מה שכתבתי. ותמשיכי לכתוב! זו כבר התחלה של משהו! אהבה ונשיקות, אני

לא קראתי הכל הפיברו טימטם אותי אבל כל מילה פצצה לקחת לי את כל המילים שכבר אמרתי מציאותי יקרה בבקשה תקשיבי למילים האלו זאת השירה הנכונה שאת צריכה לשמוע . אוהבת

לגבי הפחד. כשאני מפחדת נורא ממשהו אני תמיד אומרת לעצמי להיכנס בפחד ולא לתת לו להשתלט עלי. הפחד תמיד הרבה יותר גדול ועצום וענק ןמפחיד במחשבות, בדמיון, מאשר במציאות וזו עובדה! אל תתווכחי! אנשים עברו דברים נוראיים וזוועתיים בעולם ועמדו בכך והגברו וגם את עמדת בפחד הכי מזעזע שיכול להיות עבור ילד ויכולת לו! הקמת משפחה, יש לך ילדים משלך. מה זה אם לא לעמוד בפחד ולא להיכנע לו? שלך תמיד, אני

איזו תגובה מושקעת ומפורטת, אין מילים ואני מאד מאד מודה לך על כל מה שכתבת, לא מובן מאליו בכלל. מצטערת שאני מגיבה רק עכשיו, פשוט יום עמוס... מנסה לפרק את הדברים שכתבת. התוקפנות כלפי עצמי היא כנראה האכזבה מעצמי שאני לא מצליחה לנטרל אותם מעלי וממשיכה להיות מנוהלת מכל הסברות שלהם ולטרפד לעצמי את החיים. הם הרסו לי את החיים עד לנקודה מסויימת בעבר, ומישם אני ממשיכה לעשות את זה לעצמי לא פחות טוב מהם. את צודקת בכך שלא יכולתי להתעסק עם הצרכים והרצונות שלי, כי זה היה אסור בתכלית האיסור. הייתי לא טובה וככזאת לא מגיע לי כלום, ואני ממשיכה עם זה. ניטרלתי את הכל אז כי היה מסוכך להחצין את הרצונות או הצרכים שלי אבל היום שום דבר לא אמור לעצור אותי ובכל זאת אני מקובעת ומשותקת. באשר ללימודים, אני לא יודעת מה אני רוצה ומה היכולות שלי, אבל שמעתי כל החיים רק עד כמה אני לא שווה, לא מוכשרת, לא יכולה להצליח, והיום יש בי פחד אדיר לנסות אפילו כי אם אני אכשל, סימן שהם צדקו לכל אורך הדרך. מפחדת שזה מה שיקרה ולכן אפילו לא מעיזה. ולזה מתווסף גם חוסר אימון בעצמי שאני יכולה, לא סומכת עלי, ובעצם משותקת מפחד ולכן כדי לטרפד את זה עד הסוף הכל גם מודחק ברמה של לא לדעת כלום, לא לדעת מה אני רוצה ומה מתאים לי. דבר אחד אני מתחילה להבין. אני צריכה להגיד על עצמי דברים חיוביים ולא שליליים גם אם זה רק בדיבור ולא ברגש, כי אחרת אני פשוט קוברת את עצמי במו ידי. זו קריעת ים סוף שמישהי מאד יקרה לי עשתה לי בימים האחרונים.... ואחרון, אני יודעת שלא הגיוני שאין משהו שאני אוהבת. צריכה לנטרל משהו מבפנים כדי להרגיש שמותר לי לרצות בשביל עצמי.... בעבר רק אם נחשדתי שאני רוצה משהו או צריכה משהו זה עלה לי ביוקר... שוב המון המון תודה וחיבוק, שלך - מציאות אחרת

את אוהבת להיות איתנו? כאן בפורום? אולי זה מה שאת זקוקה לקבוצת תמיכה, לחברות שיקשיבו שיהיו איתך שיתמכו בעיקר יבינו על מה את מדברת... נסי לחשוב על הכוון... איתך מחזקת אידה

ברורשלהיות כאן מרגיש לי טוב, התמיכה, האהבה, החיזוקים, ההבנה, הקבלה, כל זה קיים כאן ולא מובן מאליו, גם לא מובן מאליו שמגיבים וכל כך איכפת לכולם ושאת מגיבה לכולם אם כל כך הרבה הבנה ואמפטיה, זה המון המון. ויחד עם זאת אני מתכוונת לדברים שאני יכולה לעשות בשבילי בכל רגע נתון 24/7 כשאני תלויה רק בעצמי. כלומר להרגיע את עצמי באמצעות משהו שאני יודעת שמרגיע וטוב לי, בלי להיות תלויה בזמינות של אנשים אחרים לצורך העניין. אנשים שומעים מוסיקה, צועדים, רואים סרטים, יוצאים וכל מיני כדי להסית את המחשבות ולהרגע ובשבילי הכל מטרגר בשלב הזה ומלחיץ אותי, ואני לא מבינה איך לנטרל את זה, אם כי אני די מבינה למה זה קורה, כי פעם חיי היו בסכנה אם העזתי להגיד שאני צריכה משהו, אם העזתי לבקש משהו, ולכן הפסקתי והדחקתי חזק מידי, זה לא משתחרר. תודה רבה על המילים החמות, שלך - מציאות אחרת

בנות יקרה ברכות לנשים יקרןת לכבוד יום האישה על האומץ הכוחות העוצמה הרבה גאוה אושר אהבה ושמחה תגשימי... תעשי... רק מה שאת אוהבת מכל הלב אידה קחי מה שתרצי, מי יסרב לך קחי את העולם כולו מי יוכל לומר לך לא אם רק תחייכי, מי לא יתאהב בך מי שאת רוצה יבוא אל תלכי עם מי שלא. תעשי רק מה שאת אוהבת רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב. יש לך זמן לגדול, כמה יפה את קחי את העולם כמו פרי קחי כל מה שאפשרי אין אחת כמוך, את כבר יודעת שתוכלי תמיד לבחור כל מה שתרצי לזכור. תעשי רק מה שאת אוהבת... יום אחד יבוא מי שחיכית לו מי שאת רוצה יבוא עם מה שאת אוהבת בו. תעשי רק מה שאת אוהבת... גלי עטרי : מאיר גולדברג יצחק קלפטר

תודה, אבל זה לא עובד עלי מצטערת. הפער בין נשים וגברים עומד בהינו. שום דבר לא השתנה, כלומר, כן, אבל לא כפי שהיתי רוצה. ברגע שבית המשפט מאשר כאלה "עונשים", אין פה שום מאבק במעמד האישה

מסכימה איתך גם אני רוצה לראות את השוויון אחרת.. ובכל זאת לאחל לכל אישה שתיהיה גאה וחזקה שמחה ומאושר מוקפת באהבה ותדאג לעצמה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מי היא עמוד התווך של המשפחה מי מחנכת את הבנים הגיע הזמן שניכח אחריות ונפסיק להתנהג כמו המין החלש כמו בסיפור האד אנחנו מתנהגות כמין חלש ואנחנו מין חלש . מצטערת עם זה בוטה וקשה אבל באמת כל מה שאנחנו עושות זה להתבכיין אנחנו לא באמת רוצות שינהגו בנו אחרת עובדה שאנחנו מנציחות את זה ביום האישה למה אין יום הגבר כי הם לא צריכים יום מיוחד הם יודעים שהם מיוחדים כל השנה אנחנו מסתפקות בפירורים . בכל מקרה תודה על השיר ושאת איתנו

תודה על הברכות והאיחולים ועל השיר שמסביר מה אנחנו צריכות לעשות כדי להרגיש טוב. יחד עם זאת אני מסכימה עם בוחרת, ולא רק שיש יום האישה ואין יום הגבר, יש גם יום האם ואין יום האב, וזה בעצם פעולות יזומות שנשים עושות על מנת לטשטש את חוסר השיוויון בכאילו לתת לעצמן סיבה למסיבה, ובעצם מעצימות בדרך הזאת את המסכנות שלהן בהשוואה לגברים החסונים. האישה צריכה פרסים. זה קורה כי החשיבה של הנשים היא רגשית ולכן היא מעכבת אותן בעוד החשיבה של הגבר היא קרה ולוגית והשיקולים שלו קרים ולא סנטימנטליים ולכן הוא לא צריך תעודים למעמדו, אלא מרים את כוחו ומעמדו כל השנה..... שלך - מציאות אחרת

כן , הלוואישהיה מתאפשר אבל לא תודה

בשבוע הזה הקשה שעבר עלי מכל הבחינות מה הייתי עושה בלעדיכן? טוב , אז ככה את מצבו הבריאותי של אבי לא הצליחו לייצב אך בכל זאת היום שחררו אותו הביתה למה? כי הוא תופס מיטה-והרופאים לא יודעים מה לעשות איתו נכון שזה נשמע מאוד מוכר? כאלו שהוא מאושפז כאן בארץ אחי החזיר אותו הביתה , עדיין לא הספקתי לדבר איתו כי עכשיו שם לילה ואצלנו ,,,,,,,,, צריכה לחכות עוד כמה שעות ולא , אני ממש לא שמחה ששחררו אותו במצבו הפחד שמא עלול לקבל איזה שהו התקף ולא יהיה אף אחד לידו -מבעיט אותי באשפוז -גם אם לא היה בטיפול נמרץ לפחות שמרו עליו 24 שעות מסביב לשעון ודאגו לו כל הזמן עכשיו מי ישגיח עליו? מי יתן לו כוס מים בלילה כשהגרון שלו יבש והוא צמא? מחשבות , מחשבות, מחשבות,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, תודה שהקשבן לי , שאתן כאן זה לא מובן מאליו המון תודה חטולית

חטוליתי נשמה יקרה, שמחה בשבילך שהוטב מצבו של אביך. מבינה שהוא עדיין לא חזר לעצמו אבל אם שחררו אותו סימן שלא מסוכן להוציא אותו מהשגחה צמודה של 24 שעות ביממה. יחד עם זאת כדי שתהיו יותר רגועים, אולי צריך לדאוג לו למטפל שיהיה איתו בבית באופן מלא כל יום וגם בלילה, ומעבר לכך, לדאוג לו ללחצן מצוקה אם קורה משהו. שמרי עליך יקרה, איתך מחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת אגב כתבתי לך למטה בשרשור שפתחת, תגובה מפורטת, מקווה שקראת, אין צורך להגיב....

קראתי את התגובה שלך גם למטה , את צודקת , מעצם היותו של אבי אלכוהוליסט זה מסבך את העינינים ,אין קשר בין השחרור שלו לזה שמצבו אינו חמור כשהיה , להפך , הוא שוחרר עם דלקת ראות ומצב בריאותי די מעורער , עדיין נמצא במצב שבו יכול ללקות בליבו או לקבל ארוע מוחי ואפילו דום לב ,היתה לו מטפלת עד לפני כמה זמן , פשוט היא לא התאימה לצרכים שלו ,עכשיו מחפשים לו מטפלת חדשה אין מצב שיוכל לקבל מטפל/ת כולל שינה אצלו בבית כי אין מקום להלין שם עוד משהו-מלבדו ,נראה לי שלחצן מצוקה יש לו -ובנוסף יש לו גם לחצן ישיר לבית אחי , רק תגידי לי בבקשה מה קורה אם יש לו התקף כלשהו והוא לא מסוגל להגיע ללחצן ,,,,,,,,,, נשמה , תודה לך על כל מה שצרפת בתשובה שלך , עם כל התסמינים של,,,,,,,,יודעת , מכירה , ולא יכולה לעשות כלוםםםםםםם שלשום נסיתי לדבר איתו בטלפון , וכל מה ששמעתי היו חירחורים ומלמול בלתי מובנים , זה היה מפחיד כי חשבתי שזה הסוף שלו הוא לא מסוגל לדבר , אין לו אוויר אשמח לקבל ממך פרטים של הרב פהירר -כדי לנסות לבדוק אם יש עוד משהו שאוכל לעשות למענו-חוץ מאשר להתפלל עליו ועל הבריאות שלו תודה לך יקרה לי מכל אוהבת אותך חטולית

קודם כל תודה לך על התגובה למטה. לאור מה שאת עוברת כרגע, את מתייחסת ושמחה בשמחתי וזה לא מובן מאליו. זה מראה על הרבה אצילות נפש. כל הכבוד! בקשר לאביך, מצטרפת להצעות של מציאות: למצוא מטפל/ת שיהיה עם אביך כמה ימים ועד להתאוששות מוחלטת ולהתקין בביתו לחצן מצוקה. אחיך לא גר לידו? אביך לא יכול להיות אצלו כמה ימים? בכל מקרה אני מאד מקווה שאביך אכן יתאושש במהרה ויחזור אל עצמו ושהאפיזודה הזו תהיה מאחוריכם. מאחלת לכם שלווה, רוגע והרבה הרבה בריאות.

תודה לך על מילותייך המחזקות תמיד טוב לקרא ולשמוע שלאנשים אכפת ממך לגבי אבי ואחי-אבי גר בחצר הבית של אחי , יש לו שם יחידת דיור נפרדת רק מהסיבה שתחת קורת גג אחת הם אינם מסוגלים לגור ביחד , לצערי , אבי אינו אדם קל והמגורים האלה הם הפשרה הכי טובה ונוחה לאב ובן שאינם יכולים להסתדר בינהם וביחד עם זאת להיות "ביחד" , אחי אדם דתי ואבי הוא שיא החילוניות שקיימת על כל המשתמע מכך ,מה שנקרא-זה הרע במיעוטו חשבתי עליך אתמול והבוקר בהקשר של הגשם שיורד וירד ותהיתי בליבי אם עדיין את מרגישה מאושרת כמו שכתבת,,,,,, כל תקוותי היא שהתשובה תהיה כן אחד גדול תודה לך יקרה ומאחלת לך עוד המון ימים מאושרים מכל מה שרק גורם לך להיות מאושרת שיהיה יום נפלא-כמוך חטולית

תודה מאמי על החיבוקים שולחת חזרה

הרבה בריאות לאבא מקווה שיתחזק ויחלים במהרה בטוחה שאם היה קרוב היית מטפלת בו במסירות אין סופית. אז כמו את עושה ליקרייך עשי זאת גם לעצמך! טפלי ושמרי על בעצמך את יקרה לכולם!! בשורות טובות איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה משתדלת לשמור גם על עצמי רק שזה לא ממש עוזר לי להפסיק להיות חרדה למצבו של אבי

מבינה כמה את דואגת כמה את מעניקה את אישה עם נשמה גדולה! שמסוגלת ולספוג הרבה בין היתר גם המון כאב מבינה כמה כואב לך על אביך ועל מצבו ואת חושבת על הסיטאציה שלא יהיה לידו אף אחד וחוסר האונים הזה שלו וגם שלך זה באמת לא קל. אני אוהבת אותך ושולחת לך מכאן המון חיבוקים. סמויה

תודה מתוקה שלי על מילות ההזדהות שלך איתי על ההבנה גמני אוהבת אותך -מאוד חטולית

איזה יום יפה! איזה יום נפלא! גשמי ברכה. האויר נקי מתמיד. בא לי לקפוץ ולדלג משלולית לשלולית כמו שקיפצתי עם הילדה בדרך לביה"ס ונרטבנו עד לשד עצמותינו וצחקנו וצרחנו באמצע הרחוב צעקות של התלהבות ואושר.אפילו המכוניות שהשפריצו עלינו לא הזיזו לנו. הכל נקי ואחרי הרבה הרבה רע ושחור ומר בלב הדואב, בא לי לצעוק שכולם ישמעו - אני מאושרררררררררררררררררת מזג אויר שכזה עושה לי התרוממות רוח. אני יודעת שאצל רוב האנשים זה בדיוק ההיפך ומכניס אותם למרה שחורה, אבל אצלי זה בדיוק ההיפך. אני שונאת חום וקיץ וג'וקים. עכשיו פתחתי את כל החלונות בבית ואת הדלת לגג וכל הפרחים והעציצים והשתילים גומעים את המים לקרבם ומנצנצים מניקיון אחרי רוחות השרב והאבק שליכלו אותם ואני רק ממלאת את קרביי באויר החורפי המדהים הזה. מקווה שזה לא הגשם האחרון כי אתחיל לקמול.. גשם, רד כבר גשם כי העיר כה עייפה היא (שכחתי את ההמשך..) אני מדלגת לי לעבודה בשמחה מאחלת לכולן שתרגישו טוב ולו רק לכמה דקות.. בריאות זה הדבר החשוב ביותר, כמו שהיו אומרות הסבתות והן כ"כ צדקו! רק כשאנחנו חולים אנחנו מבינים זאת ומעריכים את החיים שניתנו לנו על פני האדמה הזאת. מקווה שלא ארד מהאופוריה הזו מהר מדי.. אהבה לכולן, אני

היי מישל, איזה כיף שניכנסת ואיזה כיף לשמוע אותך כל כך אופטימית. מקווה שזה יארך הרבה זמן, לתמיד אם אפשר. זה נחמד ומעודד ומכניס הרבה אוויר נקי לראות. שימשיך ככה. שלך - מציאות אחרת

שנכנסת ואת מאושרת הגשם צפוי להמשיך גם מחר אז מאוד מקווה שתמשיכי להרגיש כך גם מחר וגם מחרשתיים (מחרתיים) וגם כל שאר הימים שיבואו בהמשך כי מגיע לך לשמוח ולקפץ בשלוליות , להרטב במים ובכלל, מגיע לך להרגיש נפלא " גשם, רד כבר גשם כי צריך לשטוף הכל לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם רד כבר גשם כי העיר כבר עייפה היא פוחדת מעצמה רוצה לישון " מאיר בנאי שיבואו לך עוד המון ימים כאלה חטולית

שמרי על המצב רוח והאנרגיות אכן חשוב לראות את חצי הכוס המלאה ולהעריך את היש... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כל כך מבינה אותך מרגישה בגשם אותו הדבר כזה כייף שמחה שטוב לך ונעים .........הישארי איתנו שיהייה לנו גם נעים

קבלת הפנים הנעימה. שיהיה לכולנו רק טוב - אמן. הגיע הזמן לא???

שלום רב, שמי רונית ואני סטודנטית לטיפול באמצעות אומנויות. במסגרת סמינר שאני עושה, עליי לראיין נפגעת תקיפה מינית, אשר עברה טיפול באמצעות אומנויות (תנועה, דרמה, אומנות פלסטית), על חייה ועל הטיפול. אם מישהי מוכנה להתראיין, כמובן שהכול אנונימי, אודה לה מאוד אם תיצור עימי קשר במייל: [email protected] תודה, רונית.

http://www.youtube.com/watch?v=1wuSaNCIde4 המשפט הזה מסתובב לי בראש עשיתי גוגל וזה מה שיצא עם עוד המון המון קישוריות מדהימות שבוע נפלא לכולן make the difference אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אידה יקרה תודה על הקישור המרגש והאיחולים. שבוע טוב לכולן מלא בשינויים לטובה.... הבנתי כבר שאת השינויים הגדולים ביותר משיגים משינויים קטנטנים בעצמינו, כי כל שינוי קטנטן בנו גורר תגובת שרשרת מהסביבה. לכן אולי צריך להתמקד בעצמינו ובמה שאנחנו רוצים להשיג, ללכת בדרך שתוביל אותנו לשם ולעשות דברים קטנים למען המטרה הגדולה. לאט לאט עם הרבה סבלנות ורצון ונחישות ודבקות במטרה, נגיע לשם. שלכם - מציאות אחרת

בהקשר שלי שאני שברתי את השתיקה מול משפחתי ונדמה לי שזה לא עשה את השינוי: גם אם אתה אחד מול רבים ברגע שאתה מעז לפעול אתה כבר עושה את השינוי! גם אם אתה לבד ואתה חושב שזה לא משפיע אתה טועה כי, לך תדע מי יצטרף אליך בדרך וביחד יקרה שינוי גדול יותר כמו במדינות ערב אחד שהתנגד כבר עשה את השינוי אחרים באו והצטרפו והפילו משטר ועשו היסטוריה מדינות אחרות שראו קורה הבלתי יאומן רוצות שהשינוי יקרה גם אצלן רק ככה משתנים דברים כשאתה פועל אז זה קורה אז אל תהססו לפעול גם אם אתם לגמרי לבד את, אתה אתם עושים את השינוי! לחיי השינוי לחיי המהפכה http://www.youtube.com/watch?v=YFh2vpGeoIk (: סמויה

אפילו שנרגעתי משהו תפוס לי בחזה מפריע, חוסם בצהריים אמא התקשרה מה נשמע וכל זה רוצה לארגן ערב פיצות אצלה מרגישה שהיא מרחמת עליי הערבים בדרכ שמורים לה ולחברות שלה פתאום היא רוצה בקרבתי כפי שרציתי אז מדוע קשה לי? מכירים את "אמא" של ריקי גל? לפני מס' שנים שבאתי לבקר אצלה צפינו בטלויזיה אני והיא על הספה והיה את השיר " אמא" של ריקי גל אימי חזרה בהדגשה על המשפט: "הלוואי והייתי עוקרת אותך מליבי!" אני חשבתי לתומי (למרות שהרהרתי על כך) שהיא התכוונה לאמא שלה כי השיר נכתב במקור על רגשות של כלפיי אמא שלה ולא להיפך! לא רציתי להבין את המשמעות ולא שאלתי אם נאמר בכוונה או לא השבוע, בשיחה ביננו נפתחו הקלפים- אימי: " הלוואי והייתי עוקרת אותך בליבי! "זוכרת שפעם זרקתי לך את המשפט הזה בפנים?" זוכרת! אמרתי. "התכוונתי אלייך.." אמרה אימי. "אמרתי לעצמי דיייי, יאללה שתעקור אותי כבר מליבה!" חייכתי רק עכשיו אני חוזרת אחורה לכל דבר ששמעתי בשיחה ומחברת את ההרגשה לאאאאאאאאאאאאאאא! כל הזמן הזה של הנתק ביננו את רצית לעקור אותי מליבך ואני לתומי חשבתי שאת סתם לא סןבלת אותי ושאנחנו לא מסתדרות אבל זה?! ובכן, את נורא רוצה, אמא, אבל אינך יכולה. את תקועה אותי את לא באמת רוצה אותי זאת הייתה המשאלה שלך? שאעלם אפילו יותר מכך, *את רצית לעקור אותי מליבך* וזה יותר גרוע ,אפילו, מלייחל למותי איך הרשת לעצמך ? זה חלק ממאפייני האישיות שלך לזרוק לסובבים בלי להתבייש דברים כואבים בפנים אני לא מרגישה שאני רוצה למהר חזרה לזרועותייך משהו חוסם וממשיך לכרסם עניתי לך: "אמא, לאן שלא תלכי ומה שלא תעשי, לעולם, אבל לעולם לא תוכלי לעקור אותי מליבך וכך גם אני" אז, סיכמנו שנתקרב אפילו הצעתי לך לבוא בשבת אך זה לא הסתדר (בדיעבד, טוב שכך) זה לא שלא רציתי להתקרב רציתי! אולם כבר אי אפשר למחוק את זה כמו דברים אחרים למשל, כשהיית אצלי בפעם האחרונה התארחת בביתי כיד המלך עם משפחתך נתתי לך יד חופשית כאילו את, מארחת אותי בביתך (שהוא בעצם הבית שלי) נתתי לך את מלוא הכבוד ואז במטבח לא התביישת מול אחותי תפסת אומץ ואמרת : אחותי סיפרה על חברה שלה בת 20 בהריון מאחד מזדמן החברה, התעקשה לשמור על ההיריון ולגדל את הילד בעצמה ללא כל תמיכה. אימי, מול הפנים שלי בתקיפות לאחותי: "שתעשה הפלה. מה היא חושבת לעצמה שזה קל?" "הילד גם ככה לא יכיר לה תודה בעתיד. הוא רק יבוא אליה בטענות. אז בשביל מה?! " כן..כן אמא את רמזת לי שזאת בעצם הייתה טעות להביא אותי שאת מתחרטת על כך שלא היה שווה ואת יודעת מה חשבתי בליבי? איזה מזל שלא את החלטת עליי, אמא אלא סבתא זאת הייתה יד הגורל תתחרטי על כך או לא אני כאן ועכשיו ועוד משהו- המשפט: "הלוואי והייתי עוקרת אותך מליבי!" זאת משאלה אפילו יותר רצינית מלייחל למותי כי גם אחרי המוות ממשיכים להתקיים בלב לעקור מהלב זה קיצוני יותר זה לחתוך בבשר החי בעודנו בחיים ולכן זה כל כך כואב. לא פלא שקשה לי לנשום.. סמויה

סמויונת -נשמה יפה מאמי שלי , את חופרת בתוך הכאב שלך ומעצימה אותו פי כמה מונים מבינה שמאוד כואב לך שזה חותך בנשמה שותת דם אני בטוחה שאת זוכרת בהמון כאב את כל הדברים הכי כואבים ואכזריים שאמרה לך וכל משפט שיצא ממנה השאיר לך עוד צלקת עמוקה בנשמה השיר -"אמא"-של ריקי גל גם מביע כאב בעוצמות והיא אמרה לך שהתכוונה אלייך מאמי שלי-למה את ממשיכה להכאיב לעצמך הרי אייך שלא תסובבי את הדברים כל מה שתחברי -מפעם עם כל מה שקורה כיום יש לו משוואה אחת ויחידה עם תוצאה אחת בלבד את מוכרחה לצאת מזה ולזוז משם הצידה לפני כולם--רק בשבילך רק למען עצמך את פוגעת בעצמך נפשית מאוד קשה כי נכון שמאוד קשה לעכל שאמא אכן מסוגלת לומר דברים כאלה ויותר מזה--להתכוון ,,,,,,,,,, עשי משהו שהיא אף פעם לא עשתה למענך תתחשבי בך - -בעצמך בחייך בנשמתך די מאמי להכאיב לעצמך אחרי הכל-"כל הנחלים מובילים לים" וכל הדברים האלה -גם מובילים רק להמשך של כאב כן , כאב בלתי פוסק מחבקת אותך ברכות נשמה ויש לך כתף איתנה-שלי כדי לבכות עליה ואם בא לך גם להתאגרף עליה-לשחרר את הכאב גם אני מסכימה אוהבת אותך מתוקה ויקרה שלי תמיד איתך חטולית

את צודקת אני חופרת בתוך כל זה ללא מוצא וזה סבוך וכל זמן עולים וצפים זכרונות חדשים זה לא נגמר אני מנסה לשכוח מזה במשך היום תוך כדי עיסוקיי אבל התחושה שקשה לי לנשום מזכירה לי שוב ושוב את הדברים שצפים עכשיו כמו אישה בהריון בחודש שמיני-תשיעי שצריך לנשום עמוק בשביל לנשום אין לי מושג מזה ולמה זה לא עובר אולי מחר בבוקר אקום כמו חדשה בינתיים שכנה שלי הביאה לי היום סל מלא תפוז-סיני מהגינה שלה והם כתומים כהים מתוקים מתוקים לאכול אותם כמו גרעינים בא לי לכבד אותך גם (: תודה על החיבוק , יקרה ועל הכתף האיתנה ואני מוכנה להתרפק עליה בשמחה אך בשום פנים ואופן לא להתאגרף עליה! שלך, סמויה

בדרך כלל כשאני מגיבה לכאב של אנשים אני לא מכניסה את הכאב שלי, אבל הפעם את פשוא מדברת אותי ואני כל כך מזדהה איתך מהמקומות הכואבים שלי, מההתעללות שאני עברתי, פשוט הזוי עד כמה שזה דומה. משפטים שאיתם אני גדלתי היו, שהיה צריך להכחיד ולמחוק אותי לגמרי כדי שלא ישאר שום זכר מימני כי אני טעות ועוול לאנושות, שהוא לא הורג אותי כי הוא מרחם עלי, כדי שאני אוכל לשלם על העוול שאני, בסבל שסבלתי שהיה גרוע יותר מלמות, למות היה משחק ילדים לעומת הכאב הפיזי שעברתי ואני לא אפרט. ואני לא מדברת על הכאב הנפשי שהוא אחר ויחד עם זאת עוצמתי לא פחות. שהוא חוסך מימני "חובות" לעתיד כי אני אסון טבע וכד'. בקיצור אני מבינה את הכאב שלך ורוצה רק להגיד לך שאת לא אשמה בהתנהלות של אימך, ושהיא לא יכולה לקבוע ולהחליט עלייך כמה ומה את שווה. כל עוד תשתפי פעולה עם הדברים חסרי השחר והלא מבוססים של אימך את תרגישי רע עם עצמך. ברגע שתפנימי שהראיה שלה מעוותת ושאת נשמה טובה ויקרה ושהיא לא יכולה לפגום אותך ורק את מתנהלת ומשנה את עצמך בהתאם למה שנכון לך ובכל מקרה את אדם טוב מעצם היותך, רק אז את תוכלי להשתחרר מימנה, כי היחידה שנותנת אישורים למי ומה את היא אך ורק את. והאבחנה שלך מבוססת על מי שאת ולא על מה שמשהי או מישהו אומרים שאת. רק את קובעת. ואת מחליטה איך להתנהל.... שיבואו ימים קלים וטובים יותר. שלך - מציאות אחרת

את גרמת לי להבין פה ש: ש..המשפטים שנאמרו לי הם בעצם דבר אחד: אלימות מילולית ולא משנה מה נאמר. גם אצלך הדברים הנוראים שנאמרו הם אחרים אך הם אותו הדבר. אלימות מילולית. ואני כעסתי על עצמי שלא הבנתתי - איזה סתומה שלא עניתי- מהר ובזמן שזה באשמתי שדיברו אליי ככה שמשהו אצלי לא בסדר ואני עוד מחייכת כל היציאות, האמירות בגלוי או במרומז זה הכל אלימות מילולית ואם אמא שלי בוחרת לדבר אלי ככה היא מפנה אליי אלימות גם אם זה במילים גבוהות יפות ומנומסות ומתוחכמות עדיין, זאת אלימות מצטערת שכלפייך הופנתה אלימות פיזית ומילולית אלימות הפיזית - אמנם כואב אך הכאב הפיסי נשכח מהר מאוד, לעיתים מיד אחרי שזה נגמר. העיקר שזה נגמר ולא כואב יותר. אבל באלימות מילולית- המשפטים נשמרים בזכרון מהדהדים מחלחלים פנימה ומרעילים. וזה לא פחות כואב מאלימות פיסית. הנה, עובדה שגם את זוכרת את הדברים הנוראים שנאמרו לך. זה משאיר צלקת. בכל מקרה, מעתה ואילך אשתדל להתעלות על זה בכך שאזהה אלימות גם אם היא במילים "יפות" ולא אקח את אליי ולא אפנים ולא כלום. תודה מציאות יקרה מקווה שיוקל לך גם סמויה

לא תקין בעיניי לכתוב תשובות או תגובות כאן בפורום לנושאים שלא נכתבים כאן. לדוגמה: חטולית כתבה למספר חברות בפורום תגובה למשהו שבכלל לא נרשם כאן. אז יפה שלחלק מחברי הפורום יש קשרים זה עם זה מחוץ לפורום אבל שקורה משהו כזה כאן זה גורם ליתר הכותבים להרגיש מחוץ לעניינים. אני מוחה!

בוקר טוב לך -לא משנה ודרך אגב זה מאוד משנה , מפני שאני מעולם לא כותבת רק למספר חברות כאן בפורום ומשאירה את כל השאר בחוץ , נורא מצטערת על הרגשתך זו , אז בואי נעשה דבר כזה , תרדי בשרשור למטה מתחת לפרסומת , למקום שבוחרת בשינוי כתבה כותרת חטוליתי השמיעי קול , ותקראי את ההודעה שלי שהגבתי לה , שם כתבתי את ההודעה שלי ,נכון שלא נכנסתי עם כותרת חדשה משלי וכתבתי אך בכל זאת , באמת שאני מתכוונת לפגוע באף אחת , מאחר והכותרת ירדה למטה למטה , בחרתי להגיב למי שכתבו לי שם בהודעה , בהודעה חדשה כאן למעלה כדי שיראו את התשובה שלי מאוד מצטערת שאת מרגישה מנותקת , זו לא היתה הכוונה שלי מקווה שעכשיו הכל בסדר שולחת חיבוק חטולית

באמת אינני מתכוונת לפגוע באף אחת

היילך, דווקא כן משנה מי את באשר את הדעה שלך חשובה ואני מבינה שאת מרגישה פגועה ובצד כי חטולית כביכול כתבה ספיציפית בכותרת למס' שמות פשוט מתוך נימוס מתוך שרשור קודם של מי שכתבה לה, קודם אז היא ענתה להן בחזרה. (ראי שרשור קודם בנושא) חטולית עשיו מאוד מוצפת וקשה לה והיא בטח גם מבולבלת ומנותקת ובקושי יש לה פנאי לכתוב אנחנו שמחות שלפחות היא עדכנה אותנו וזה מה שחשוב! אני בטוחה שכשחטולית תשוב לאיתנה היא תשים לב ותתחשב. עכשיו, מותר לה הכל. מקווה שתקבלי דבריי בהבנה שלך,סמויה

איך שאני מסיימת ללחוץ "שלח" על הודעתי פתאום אני רואה שכבר כתבת... חחחח (: עשינו זאת יחד חטולית נשמה, היי רגועה אנחנו חושבות שהכל בסדר! איתך, סמויה

כי את חשובה ונחשבת בדיוק כמו כל אחת אחרת . ואני מבינה שאת רגישה כרגע והרגשת בחוץ , ומקווה שהבנת עכשיו במה מדובר . לפעמים אנחנו כותבות על משהו שהיה בשרשור אחר מציעה להבא במקום לכאוב לקרוא את הכל ואולי לא תרגישי כל כך לבד . יקרה שתפי מה יושב על ליבך אני בטוחה שתימצאי אוזו קשבת . לבנתיים חיבוק וכוחות לעידוד

מה דעתך לשתף במה שעובר עלייך? אשמח לדעת אם אפשר לעזור במשהו אל תתבישי כנסי , שתפי יקרה חטולית

ראשית מאד משנה מה את חושבת ומה את אומרת. מצטרפת לדבריהן של כל מי שהגיבה לך ומסכימה עם כולן, ורוצה להוסיף שאין קבוצות בתוך הפורום וגם אין חברות סגורות בתוך הפורום ובאותה מידה שכולם יכולים לקרוא את הכל, כך כולם יכולים להגיב לכולם, והכל מתקבל תמיד בברכה ובתודה. תרגישי חופשי לכתוב ולהשתתף בכל נושא שניפתח כאן ומעניין אותך וכמובן שאת מוזמנת לפתוח נושא משלך אם נכון לך. שלך - מציאות אחרת

צר לי שנפגעת או הרגשת לא שייכת מחוץ לעניינים בטוחה שלא הייתה כוונה לאך אחת לפגוע לפעמים מתפתח שייח ובעיקר הוא מבוסס על הכרות בפורום... אבל מבחינתך...נפגעת! ואף אחד לא מתווכח עם הרגשתך טוב ותודה ששתפת מקווה שתקבלי את דברי ודברי חטולית שלא התכוונה לפגוע אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה לכן על התגובות החמות כרגע עדיין אין לי שום חדש על מצבו הבריאותי של אבי אתמוש שוחחתי עם גיסתי והרופא שם אמר שוא עדיין צריך להישאר בטיפול נימרץ בנתיים עברה גם השבת , שמבחינתי היתה מאוד קשה המון מתח והמון לחצים נפשיים היום התפרצתי על בעלי והבן שלי רבנו , צעקתי ובכיתי המון אף אחד מהם לא מבין מה עובר עלי למרות שהם לגמרי בתמונה ועדיין צריכה לחכות למחר מתישהו,,,,,,,,,,,, במהלך היום עד שאוכל שוב ליצור קשר עם אחי בחו"ל כדי לדעת מה קורה ומה שלום אבי וכתוספת -מחר יש שביתה של רשויות הרווחה אז גם מחר אין טיפול -כבר שבועיים ברציפות כי שבוע שעבר הייתי חולה בזמנים עברו-כשהיתה שביתה ברשויות הרווחה המרכז זימן את המטופלות להגיע לפגישה שנקבעה עם המטפלת גם זה השתנה,,,,,,,,, קשה לי מאוד לעבור את השעות האלה בלי לדעת רק מקווה שמחר אוכל לקבל בשורות טובות מאחי תודה בנות שאתן כאן שאכפת לכן , עם פוף או בלעדיו עם החיבוקים שלכן ועם האהבה מציאותי שאת שולחת לי זה לא מובן מאליו סליחה מכל מי שכותבת אלי למייל ולא עניתי עדיין ישנה כנראה בעיה באתר ולא יכולה להכנס לקרא את ההודעות ברגע שזה יוסדר אענה לכולן תודה גם על הסבלנות שלכן אוהבת אתכן , ושולחת בחזרה חיבוקים חטולית

חטוליתי מתוקה, איתך יקרה, חושבת עליך ומחזיקה לך, ולכם אצבעות. מקווה שיהיו רק בשורות טובות, שהכל יהיה בסדר. מצטערת על הטיפול שנידחה שוב, שאת לבד עם כל הלחץ. רק קבלי את עצמך כמו שאת ועל תתעצבי שאת רגישה כל כך ולחוצה, ועל מה שקורה בבית. יש עליך לחץ וחוסר וודאות עצום וזה מוציא כל אחד משלוותו, על אחת כמה וכמה, אנשים כמונו שחוסר וודאות הוא אב כל רע עבורינו. אוהבת אותך בכל ליבי ומחבקת בחום. את לא לבד נשמה, את איתי בלב. שולחת ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. שלך - מציאות אחרת

תודה חומד שלי על מילותייך התומכות והמבינות תודה על על הכל בשלב הזה -קיבלתי הודעה שאבי הוצא מטיפול נמרץ אך הוא עדיין מחובר לחמצן ולעוד כמה מכשירים , אז אני מניחה שיש שיפור קל , משהו, במצבו הבריאותי , וכמו שכתבת אי הוודאות הזו הוציאה אותי משווי משקל אוהבת אותך יקירתי ושולחת חיבוקים בחזרה מכל הלב חטולית

מכירה מקרוב את חוסר האונים מול מחלה של מי שאוהבים שולחת לך חיבוק מחזק גם אני ללא טיפול כבר שבועיים והשביתה הזאת ממש לא באה לי בטוב תחזיקי מעמד דמעה

תודה לך יקירתי על המילים החמות על ההבנה ולא תאמיני אם אומר לך שגמני חשבתי עלייך עכשיו בימים האלה שגם את נמצאת בלי טיפול,,,,,,, יודעת כמה זה קשה יפה שלי-תחזיקי מעמד גם את לא שיש לנו ברירה אחרת מקווה שהמעבר לבית אחר לא יהיה יותר מידי טראומטי עבוכן , שהכל יעבור בשלום מי יודע, אולי משנה מקום ישנה גם מזל-רק לטוב נשמה חטולית

חושבת עלייך מבינה כמה קשה לך והמתח שאת שם בשביל אביך שנמצא במצב קשה מבינה כמה את זקוקה עכשיו לטיפול יותר מתמיד ושובתים כמה הזדקקות יש במדינה לשירותים חברתיים ודווקא התחום הזה שנים די מוזנח המדינה פוגעת בחלשים מקווה שיימצא סידור וישובו לעבוד במהרה בינתיים, שמרי על הכוחות והבריאות שלך כי את הכי חשובה! אוהבת, חושבת עלייך וחיבוק סמויה

כמה את צודקת בכל מה שכתבת אני חושבת שאולי צריך לשנות את שם המדינה שלנו ממדינה ישראל ל-מדינת רווחה ברוב ככ הרבה נזקקים בככ הרבה תחומים -סתםםם יפה שלי , מצטערת שלא הגבתי לך על כל ההודעות שלך אבל קראתי את כולן רוצה לומר לך שצר לי נורא על צרות העין של אימך וחוסר הפירגון שלה-אלייך בכלל גם כשכבר יש הזדמנות באמת לפתוח את הלב ולשתף אותה במשהו כזה חשוב , היא נותנת לך להרגיש שהיא עדיין תמיד יותר ממך בכל ,נכון שאי אפשר להתעלם מהסבל שלה ומכל הזוועות שעברו עליה , אבל אלה היו הדקות היקרות מפז שלך מולה בשיתוף ובנסיון לגרום לה להבין משהו , וגם שם היא דחקה אותך לפינה נשמה ,בבקשה אל תקחי את זה קשה מידי ,הדור הזה של ההורים מתנהג ככה בלי לקחת בחשבון שגם אנחו קיימות ,ברגע שהם שומעים משו לא טוב הם ישר מתגוננים ושולפים מה-שרוול-גם אני סבלתי גם אני עברתי לא כדי לא לתת לך מענה גם בגלל שהם מעולם לא דיברו וסיפרו את עצמם וגם כדי להראות-הנה אני עברתי,,,,,,,,,, והנה שנשארתי בחיים כך גם אמי מתנהגת שלא תחשבי שרק אימך נמצאת במקום הזה כך הם תמיד שומרים על המקום שלהם ומה שלנו נשאר אחרי זה זה רק לאסוף את השברים שלנו כי אין מי שיעשה זאת במקומנו מקום מאוד מאוד כואב שנשאר מצולק וחסר מענה מצד מי שחשבנו לרגע שיתמוך בנו אחרי הכל-זה לא מה שתמיד עשינו??? רוצה לומר לך שלמרות הכאב הגדול שאתו נשארת אני גאה בך מלאן תלפים על האומץ שלך שלא ויתרת וכן הוצאת החוצה אני מאמינה שמאחורי החסות של אימך בטוח שחלק מהדברים היא כן ידעה ואת מה שלא ידעה לא ידעה גם אייך להגיב לך לכן היא נכנסה עם הענינים שלה והתערבבה איתך , במקום לתת לך מקום משלך זה חלק בלתי נפרד מההגנה שלה היא לא יודעת משו אחר עכשיו נותרת שאלה חשובה יקירתי מה את הולכת לעשות עם עצמך!!!! כל השאר כבר איבד מחשיבותו התנערי מכל מה שזה לא את ואל תתני לאפחד לקחת את המקום שלך ובטח שלא את החשיבות שלך!!! זה לא מה שהם עושים לך??? את לא שטיח של אפחד , ברור??? אל תתני שידרכו עלייך שימי אותם בצד כי גם לך יש חיים והם חשובים בדיוק כמו החיים שלהם ואני אוהבת אותך חטולית

המון כוחות לך ותיסלחי לעצמך שהתפרצת אפשר לבקש סליחה ולהשתדל לא להתעצבן אבל לזכור שאנחנו בני אדם וגם הם מתפרצים לפעמים עלייך . יקרה שלי ראש חודש אדר היום מקווה שתציחי גם לשמוח ולהרגיש את נפלאות היקום שלנו שולחת לך שיר לחיזוק http://www.youtube.com/watch?v=5qUW4yVqb0c רצוי לשמוע ולהפנים .....המון חיבוקים אוהבת

קצת קשה לי עדיין לסלוח לעצמי על שהרסתי את השבת אבל כן ביקשתי סליחה משניהם עוד אתמול בלילה והשירים -את מדהימה כמו תמיד , במקום הנכון ובזמן הנכון תודה מובחרת -המוני חיבוקים בחזרה חטולית

אני קצת חסרת מילים בימים האחרונים (ולא רק כאן) אבל רציתי להגיד שקראתי ולאחל החלמה מהירה לאבא שלך אגב, איך הוא עכשיו? יש חדש? שולחת חיבוק חם ואוהב שחף

שחף יקרה, שמחה שניכנסת והשמעת אות חיים. מקווה שהמילים יחזרו במהירה. מה שלומך? איך העבודה החדשה? איתך יקרה. ינשוף פני ומיה, גם אתן חסרות לי פה. מקווה שאתן בסדר. נשמח לאות חיים מכן. אוהבת, שלכן - מציאות אחרת

איזה יופי לראות אותך כאן מבינה אותך חומד הדבר היחיד שהשתנה במצבו של אבי שהוא יצטרך מעכשיו להיות צמוד לחמצן כל הזמן מנסים לייצב את המצב שלו יש לו עליות וירידות דרסטיות בלחץ דם כמו-180/100 ואז פתאום צניחה של-90/30 יש חשש שהוא עלול לקבל ארוע מוחי או ארוע לבבי או דום לב ,הפסיקו לו בנתיים את כל התרופות חוץ מהכדורים של לחץ דם , כנראה שיש לו גם הרעלה בגוף מהכדורים , יש לזה מונח מסוים או שם מסוים שכרגע אני לא זוכרת , ומנסים גם לנקות אותו מהרעלים יש עוד משהו שאני כבר לא זוכרת ,,,,,,, דיברתי עם אחי למעלה משעה וחצי במסנג'ר וכל פעם הוא ענה לשיחות מבית החולים לא הצלחתי לשמוע מה הוא דיבר כי הוא התרחק כנראה שלא רצה שאדע שישנם עוד דברים מדאיגים מה גם שעדיין לא סיימו לערוך לו את כל הבדיקות הוא נמצא שם כבר מיום שלישי ועדיין לא גמרו את הבדיקות כל פעם יוצאים עם עוד משהו חדש בנתיים כמובן הוא נשאר באישפוז תחת השגחה סביב השעון מה עוד מצפה לנו ולו-לא יודעת יש דבר אחד שעד עכשיו נמנעתי מלכתוב -והוא-שאבי אלכוהוליסט כאן מתחילות כל הבעיות שלו -ולא יודעת היכן הן יסתיימו לכן , כל שינוי הכי קטן מאוד משמעותי וקריטי ונכון שמכאן אני לא יכולה לעשות שום דבר כדי לעזור ובכל זאת ,לא יכולה לא לדאוג ולא לכאוב חטולית

אפשר לנטרל רגשות, כך שאדם מסויים, גם כשאני רואה אותו לא יפריע לי. אז באמת, במפגש מסויים עם עוד אנשים קרובים, ניסיתי להתעלם מנוכחותו, אבל נשברתי ופניתי אליו. אני לא יכולה לסבול את הנוכחות שלו. אולי זו רק אני, אבל לדעתי הוא יוצר אווירה לא נעימה גם עבור שאר האנשים, לפחות ממה שקלטתי. היתי מאוד שמחה אם הוא לא היה בין החיים, פשוט לא חושבת שיש מספיק מקום לאנשים רעים בעולם, גם ככה הכדור (הארץ), לא עומד בלחץ. תאמינו לי, אם כל האנשים הרעים ימוותו, יהיה נקי וטוב יותר. בכל מקרה החלטתי שהנוכחות שלו מזיקה לי, ואני מעדיפה להמנע, גם אם זה יאלץ אותי לא לבוא לארועים חשובים. זה ממש לא פייר. נראה לי שחטאתי בגלגול קודם, לא מצליחה להבין את האבסורד הזה של להביא "אלי" אדם כזה נאחס.

מתבוננת יקרה, האמת היא שבמשך הזמן בטיפול למדתי והבנתי שלא לכל דבר שקורה וקרה לנו יש תשובה ולפעמים לא רק שאין תשובה, גם אין הגיון. זה קורה כי זה קורה וחבל לבזבז אנרגיות על למה זה קרה? כי לא בהכרח נמצא את התשובה וגם אם נמצא היא לא תשנה את העובדה שהדברים קרו. טוב שאת עושה מה שטוב ונכון לך, ואם נכון לך לא להשתתף בארועים שבהם הוא נמצא אז אל, ואם זה יותר פוגע בך לא להשתתף, תלכי ותתעלמי מימנו. מה שטוב לך הוא הדבר הנכון בשבילך ואותו תעשי. שיבואו ימים טובים יותר. שלך - מציאות אחרת

שיר שאני ממש מזדהה איתו, ובטוחה שלא רק אני. http://www.youtube.com/watch?v=i8C_lhmpIgk&feature=related

"תחבקי אותי חזק ואל תרפי ימים קשים עוברים אני נופלת מהכובד על כתפי אני נופלת מהכובד על כתפי" עידן רייכל קשה מרגישה לבד לבד לבד לבד דמעה

דמעה יקרה, את לא לבד, כאן איתך בשקט, אם זה בסדר. שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

כמה עצוב הלבד הזה מקווה שעכשיו כבר פחות חיבוק לך, יקרה סמויה

שבת של שלווה ושמחה שבת של חברות שבת של השלמה עצמית והגשמה עצמית שבת שנדע שלום עם עצמינו ונראה את חברינו אוהבת אתכן בנות יקרות באמת לכל אחת מאחלת שבת של שקט ושלווה

שבת שלום שבת שקטה ושלווה אור ואהבה איתכן אידה אב עם בנו מטיילים בין ההרים פתאום הבן נופל , נפצע וצועק: “אאחחחחחחחחחחחחחחח" להפתעתו הוא שומע קול חוזר ממקום כולשהו מבין ההרים: “אאחחחחחחחחחחחחחחח" מסוקרן מאוד הילד צועק: "מי שם?" ומיד מקבל תשובה: "מי שם?" כועס על התשובה שקיבל, הילד צועק: "פחדן"! ומיד עונה לו הקול: "פחדן"! הילד פונה ושואל את אביו: אבא מה קורה? האב מחייך ואומר לו: "בן, שים לב" האב צועק אל ההר: "אני מעריץ אותך" והקול עונה לו: "אני מעריץ אותך" שוב האיש צועק: "אתה אלוף" והקול עונה לו: "אתה אלוף" שוב האב צועק אל ההר: "אתה מאוד מוצלח!" והקול עונה לו: "אתה מאוד מוצלח!" הילד מופתע אך אינו מבין, אז האב מסביר לו: "האנשים קוראים לזה : 'הד', אך באמת זה 'החיים'… מחזירים לך כל אשר אתה אומר או עושה". חזקו את עצמכן ראו את הטוב והנפלא בכן את הכוחות האומץ והתמודדות הבלתי מתפשרת גם כשקשה... ויש חשק לוותר אל תשכחו לומר זאת כל הזמן לעצמכן אידה עו"סMSW טיפול בנפעות תקיפה מינית

שבת שלום לכולן והרבה אור רוגע ושלווה. אהבה וחום שמחמם את הלב והנשמה. חטוליתי יקרה, רפואה שלמה לאביך ושמרי עלייך. ואידה חסרת לי כאן. ומעבר לכך, באשר לסיפור ההד, מצטערת אבל לגבי זה לא מתקיים ולא התקיים מעולם. מאז ומתמיד נתתי את כולי בשביל מעטאהבה, בהתחלה אהבה הורית ואחר כך אהבה והערכה בכללי. ומצטערת אבל למעט כמה חברות טובות שיש לי ואני סומכת על אהבתן וזה כמובן לא מובן מאליו, אבל למעט החברות האילו, תמיד אוהבים בי רק את מה שיש לי להציע. הכל אינטרסים בעולם הזה. אם אני אמלא אחר האינטרסים של כולם, לפעמים יגידו תודה או גם זה לא, אבל אם לא, ישר בועטים ושוכחים את הכל, את כל מה שנתתי. מרגישה שנותנת המון ולא רואים אותי בכלל, רק את מה שנתתי, אם הוא מתאים לציפיות, ואם לא אני שווה כקליפת השום, כלומר שווה כלום וניבעטת.... שק חבטות מאזומתמיד ולתמיד.... שלך - מציאות אחרת

שאני שונאת את המשפחה שלי הלילה לא מחק כלום אחי ששונא אותי כבר מזמן אחיותיי שאינן בקשר איתי כבר מלא אני המשוגעת של המשפחה זאת שעושה צרות לאמא שלי כך הם רואים מהצד תקופה ארוכה ארוכה ישבתי בקשט יחסי בלי לריב עם אמא שלי און להתנהג לא בסדר הייתי בסדר השתדלתי הייתי "טובה" ועכשיו אני רעה מכשפה ככה אני מרגישה שרבתי עם אמא שלי בין היתר אחיותיי נפגעות מכך כי להן היא אמא אחרת לגמריי לא מבינות מה המשקעים איתה ולמה אני רעה אליה ככ שהלכתי לאמא שלי לספר סוף סוף דווקא רציתי להתקרב ושוב זה מתרחק שוב אני לבד מאז הגילו אחיותיי לא פנו אליי אמא עסוקה ביום יום זה מן מצב חדש עכשיו שאיני יודעת איך ל... היום אני מחליטה ש- אני עושה קאט המסכות ירדו אבל לא המגננות עדיין יש לי אותן וגם את המסכות, כמובן אני יכולה להגיד ששיקרתי סתם לא יכולה לקחת את כל זה חזרה אבל אני יכולה לברוח שוב לעולמות שלי עשיתי זאת מלא פעמים אני יעשה שוב פעם אני ילחם לעצמי כי אני חשובה לעצמי ולא אכפת לי מה הם חושבים העיקר שאני אמרתי העיקר שאני הוצאתי זה כבר לא אצלי שכל אחחד יחשוב לעצמו ויגיב איך שמגיב לי יש מציאות אחת ואי אפשר לערבב אותה עם כלום לאחרונה חשבתי אולי אשנה את שמי בעקבות הגילוי מסמויה ל.. אבל לא! אני עדיין סמויה כי זה לא שם בכלל. סמויה

רציתי גם לומר מצטערת על ככ הרבה הודעות תופסת לי הרבה מקום מרגישה מאוד אנוכית באמת סליחה צריכה להתחיל לבשל ואין לי מנוחה משהו עוצר אותי

לא מצליחה לתפקד כל הבית בלאגן על גלגלים לא התחלתי לבשל משהו עצר אותי לא יכולתי כבר התחרפנתי ממש אבל אז התקשרתי 1202 וואוו איזה מתנדבת מדהימה וואוו היא נתנה לי ככ הקלה! והקשיבה לי המון עכשיו אני הולכת לבשל לילדים המקסימים שלי איזו שבת יפה בפתח השמש זורחת יש חיים בחוץ שכנה שלי בבית אני אוהבת אותה לידה אני מרגישה כזאת מן ילדה והיא נותנת לי את המקום הזה וגם נותנת לי ביטחון ובזכותה אני גם משתפרת בחיים ולומדת ממנה אולי בשבל נטייל יחד לים עם הילדים לאסוף צדפים מקווה שהאוכל ייצא טעים (:

את אמיצה כל כך עשית מה שהרגשת שנכון לך זה קשה וכואב והרבה לבד את מול כולם והלילה לא מחק את הכאב זה נכון אבל מצאת אוזן קשבת והכנת עצמך לשבת נפלא מאחלת לך שאכן תיהיה כזו הרבה אור ואהבה לעצמך מחזקת ומחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

בזכות איחולייך באמת הייתה לי שבת נפלאה (: שבת של שלווה וחמימות בחיק הבית שנרגעתי אחרי השיחה אז הצלחתי לבשל ומשום מה, הספקתי להכין הרבה דברים למרות האיחור האוכל יצא גם טעים וזה שימח את כולנו (:

להפסיק , להלחם בעצמי, לוותר, להתחיל משהו אחר ואינני יכולה לאפשר זאת לעצמי מצטערת צער רב, שלא הייתי מספיק , שלא עשיתי מספיק, שלא נלחמת. מ ו ו ת ר ת והכי רציתי לישון בשקט ,שמישה יישב לידי ושמור............... ואין בתוכי סליחה שאני כה

אל תתנצלי שאת פה.... יש לך מקום ייחודי שכולו שלך בכל מקום שתרצי להיות בו. כדי להגיע למשהו אחר צריך לוותר על מה שיש עכשיו. צריכה להפנים שמגיע לך טוב והרבה עם ולמרות הכל ואף על פי כן. מגיע לך מעצם היותך בזכות ולא בחסד. מגיע לך ללא סיבה רק בגלל שאת כאן ובגלל שאתת קיימת. מותר לי לשבת לידך ללא מילים? רק לשבת איתך? שולחת לך חיבוק עוטף ועדין שלך ואיתך - מציאות אחרת.

להתגבר על הפחד פלסטר מילים: תום פרייז לחן: שי פלד שתף באתי לכאן להתגבר על הפחד, הייתי יכול בקלות לוותר. לברוח, מתחיל לפעמים רק בצער.. הלכתי אחור, היום זה חוזר. באתי לכאן להתגבר על הפחד, כבר באתי מיליון פעמים או יותר. עצרתי תמיד אל מול דלת נפתחת, מודל שכזה, לא לבגוד בחבר. פזמון: לא לחזור על אותה הטעות פעמים, להמשיך לנסות, לפעמים זה עוזר.. עננים מכסים עכשיו את השמיים, הכחול משקר, הכחול משקר.. יקרה חזקי ואמצי אל תרימי ידיים איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

קשה וכל כך רוצה לא לוותר הייתי רוצה להיות מסוגלת לשתף יותר פעולה עם היד שמושטת לי סליחה

מה זה נתן? עכשיו זה התגלה לא בזמן באיחור של 30 שנה מה זה נתן? וזה פתח פתח לדברים יותר נוראים למה שלא שתקתי? מה הטעם בכל זה? וזה רק ההתחלה מי יודע אלו השלכות יש למה שאמרתי זה נהייה גרוע

סמויה יקרה, ראשית נשמה את כל כך דואגת מההשלכות של השיחה עם אימך והחשיפה בפניה וזה שהיא חשפה את עצמה בפניך, ויקרה, עדיין לא קרה כלום.... את בונה לעצמך תסריטים נוראיים בראש של מה שעלול לקרות ובעצם עוד לא קרה כלום. חכי ותזרמי עם כל מה שיבוא, תחשבי חיובי וכשיקרה משהו אז תראי איך מתמודדים עם זה, שתפי כאן, בטיפול, איפה שנכון לך ונמצא דרך להתמודד עם מה שיקרה. כרגע את עדיין לא יודעת מה יקרה, לכן נסי להיות סבלנית ולשמור על שלווה עד כמה שאת יכולה ולא להלחץ מימשהו שעדיין לא קרה. ובאשר לסיפור של אמא שלך שניתגלה לך כרגע. לא מאמינה שהיא יכלה לבדות סיפור כזה, לא משקרים בדברים כאלה, אלא אם הבן אדם לגמרי חולה נפש וזה לא מצבה של אימך. בלי שום קשר, זה שאימך עברה משהו כזה לא נותן לה לגיטימציה להתנהג אליך לא בסדר. גם את אמא שעברה פגיעה, כך גם אני ועוד המון בנות, ואנחנו עושות את הטוב ביותר שאנחנו יכולות עבור הילדים שלנו. פגיעה היא לא תירוץ להתנהגות לא הולמת. וזה שלא הרגשת בכלום עליה, אנחנו אלופות בלהסתיר ובמסכות, כך גם היא. היא לא רצתה להחשף עד היום וזה מה שהיא עשתה. מקווה שתרגעי קצת ותרגישי טוב יותר. חיבוק אם זה בסדר, שלך - מציאות אחרת

משהו הפעם לא מרגיש לי ככה כל חיי שמעתי על פגיעותיה גם עם אבי , על היחסים הכפוים, שהובילו להיריון לא רצוי הייתה רק בת 15 או 16 אתמול טענה שזה לא היה כפוי כילדה תמיד הזדהתי איתה בכל תמיד חונכתי שהיא סבלה והקריבה למעני הכל שהיא עובדת כמו חמור שהחיים הנוראים שלה בגללי שהיא נאלצה ללדת אותי ואז נהרסה לה כל הילדות ושמעתי לפרטי פרטים וזה הגיוני כי היא הייתה ילדה שהיא ילדה אותי וזה אכן אמיתי והרסתי לה את החיים אך אימי הייתה פתוחה איתי בכל וכילדה שיתפה אותי כמו גדולה אני הייתי יד ימינה וגם אוזן קשבת לכן קשה להאמין שהיא החביאה זה לא מקרה שקרה גיל 4 וזה מטושטש לדבריה, היה קבוע עד גיל 12 אבל היא לא ממש זוכרת מה היה ואם היא גילתה זה בגיל 30 (כמוני) קצת קשה לי להאמין שהמשיכה לחיות ככה עד עכשיו רגיל 20 ומשו שנים מאז מבלי לקבל עזרה בלי לכאוב זאת באיזה שהיא צורה ואני קוראת כאן ובמקומות כאב כה גדול יש בנות שמסתירות ממשפחתן אך מוציאות זאת במקום אחר, סודי ואילו אימי אומרת- שאין לה זמן להתעסק עם זה שאם היה זמן פנוי.. היא עובדת אחרים לא עובדים, למשל כמוני. אז יש לי זמן לחטט בעבר ולדבריה זה מיותר למה? נראה לי שהיא פשוט לא יודעת על מה היא מדברת זה עוד אחד מהמניפולציות שלה בקטע הזה הספיציפי. והיא מניפולטיבית וצריך לפעמים להיזהר הבעיה שהיא מאמינה בשקרים שלה אבל זה סיפור אחר זה לא שאני לא מאמינה לכל מה שהיא סיפרה היא כן נפגעת מעצם קיום היחסים עם אבי גם אם היה בהסכמה היא הייתה קטינה! וחייה נהרסו נגזלה ממנה כל הילדות היא באמת עברה דברים קשים שאני לא מאחלת לאף אחת הייתה לה השתלשלות קשה מה אני יגיד ולכן כילדה אני תמיד עמדתי בצד ושתקתי נוכח אימי ההירואית וההתמודדות שלה. אתמול, בוידוי שלי רציתי שהמקום יהיה רק שלי פעם אחת לספר מהעברתי אחרי ככ הרבה שנים איזה תהליך עברתי וגם פה המקום שלי לא זכה לבוא במלואו אחרי ששמעתי מה ששמעתי באמצע שאני מספרת לא מוצאת את מקומי.

מה קורה איתך שתפי ספרי ...יש לי פוף גדול לשבת לידך ולהיות איתך עם את רוצה כמובן . ועם לא אז חיבוקים

היי מותק לא נכנסתי כי אני צמודה עכשיו למסנג'ר עם אחי בחו"ל אבי חולה מאוד ומאושפז בבית חולים מזה שלושה ימים הגיע לאישפוז במצב קריטי , למזלנו הטוב הצליחו להציל אותו ברגע האחרון מדום לב ,הוא נמצא בטיפול נימרץ לא רוצה לחשוב אפילו על אפשרות שהוא היה כחוט השערה בין חיים למוות ,לא יכולה ולא רוצה לאבד אותו עכשיו אחרי מסע ארוך בן כמה שנים של בניית קשר מחדש לא מסוגלת לאבד אותו לא עכשיו ולא בכלל הוא חשוב לי מידי כמו שלא היה מעולם לא חשוב , זה סיפור ארוך,,,,,,,,,,,,,,,, אפילו לא חזרתי למציאותי לענות לה כמו שהבטחתי באמת מתנצלת חומד שלי עד שלא יהיו לי בשורות טובות יותר קשה לי להתנתק מהמסנג'ר תודה נשמה יקרה שאת דואגת לי ולגבי הפוף -באמת הייתי שמחה אם היית יושבת עליו כאן לידי ולא מוותרת לך גם על החיבוקים שולחת חזרה נשמע בקרוב אוהבת אותך חטולית

תסתכלי לידייך על הרצפה את לא רואה אותי ....אני ממש לא קטנה . שאבא ירגיש טוב וגם את ואנחנו נחכה לך כאן ונתפלל יחד איתך רק לטוב. אנרגיות לעידוד וחיבוק עם הרבה כוחות אוהבת

מתוקה שלי, אל תתנצלי על שלא הגבת אלי, כשאביך מאושפז וכ"כ חולה. מקווה ומאחלת לך בכל ליבי שיהיה בסדר ושהוא יחלים ויחזור לעצמו בריא ושלם. רק שמרי עליך ותדאגי לעצמך. נסי לחוש את אהבתי, ואת החיבוקים שאני שולחת לך עוטפים ועדינים. שיהיו בשורות טובות נשמה, ואם את רוצה גם אני מצטרפת לידך על פוף אחר כדי להחזיק את ידך ולעטוף אותך בחיבוק מקרוב. אוהבת אותך יקרה, שלך - מציאות אחרת.

שמחה שבניתם קשר והעיקר שיהיה בריא וייצא מהכל הוא בטח עכשיו יודע איזו בת מדהימה יש לו (: חיבוק! סמויה

מקווה שאביך מרגיש יותר טוב ושמצבו הבריאותי משתפר. חושבת עליך ומחזיקה לך אצבעות. מקווה שתהיינה רק בשורות טובות ושתמצאי את הכוחות לעדכן כאן. איתך יקרה שולחת לך חיבוק עוטף ועדין. שלך - מציאות אחרת

כרגע. בא לי לבכות, אבל מעדיפה לשמור את הדמעות במלאי. אני לא מסוגלת להתאבד, כי אני לא אנוכית, אני יודעת שזה יכאב לאחרים.

רוצה לשתף , אפשר סתם לשבת איתך בכאב שלך ..ולדעתי עם הם רוצות לצאת הדמעות תני להן דרור זה ישחרר וירגיע אותך . תודה שאת לא אנוכית כי זה בטח יכאב לי עם תכאיבי לעצמך למרות שהייתי שמחה עם היית כותבת שלא תיתאבדי כי יש גם טוב בחיים ושווה להלחם למענם . שולחת חיבוק עדין עם את מרשה ואיתך

אני חושבת שאם את מרגישה צורך לבכות כדאי לשחרר את הדמעות ולתת להן לצאת. לא צריך דמעות במלאי. כל פעם שתרגישי צורך לפרוק כאב יהיו שם דמעות שיעזרו לך לעשות את זה. באשר לתחושת האובדן, אני חושבת שאת לא מסוגלת גם בגלל שעדיין קיימת בך תקווה שהדברים עדיין יכולים להסתדר ושיהיה טוב יותר בהמשך. זהיכול להשתפר. לא ניגזר עליך לחיות בצל הפגיעה כל חייך. את עוד תגיעי למקום שבו תחיי את החיים ליד הפגיעה. תמיד יש נפילות אבל אחרי נפילה יש עליה ויהיה יותר טוב. בנתיים איתך שולחת חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

אין טעם

ובאשר אלייך מקווה שיהיה לך יותר טוב בקרוב אצלי פשוט מרגישה אחרת שולחת לך חיבוק

מצטערת שכל כך קשה קשה והרצון שיגמר כבר הכאב גדול ובטוח שאת לא אנוכית את חושבת על הסביבה אבל מגיע לך יותר מכך! מגיע לך שגם תאהבי ותקבלי את עצמך כמו שאת שתאמיני שמגיעי לך וגם תעניקי לעצמך והאופציה היחדה תיהיה להשקיע בעצמך מחזקת אותך אל תוותרי שמרי והעניקי לעצמך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מצד שחד יותר טוב אוכל בעוד 3 שבועות לצאת מהדירה ויהיה לי מאיפה לשלם על מקום אחר ולמרות הלחץ האדיר ולמרות שאני שונאת שונאת לארוז ולעבור אני יותר רגועה שלפחות לא אהיה ברחוב רק צריך למצוא משהו ומהר ומצד שני דבר אחד מסתדר וכאילו היקום חייב להכניס מכה ממקום אחר הלכתי לשבת בגינה להרגע קצת לנשום אוויר לא היה שם אף אחד ואז בא גבר התישב לידי על הספסל באתי לקום והוא תפס לי את הזרוע אני קפאתי כרגיל כאילו יש בי משהו שמזמן כבר למד לא להתנגד ועם היד השניה שלו פתח לעצמו את המכנסיים ונגע בעצמו עד ש.. וליכלך אותי בנעלים במכנסיים ואז עזב לי את הזורע אמר תודה והלך התחלתח ללכת לכיוון הבית והתנתקתי איבדתי אולי שעתיים אני לא מבינה למה הם תמיד נטפלים אלי?????????? מה כתוב לי על מהצח משהו שהם רואים??????????. לא מצליחה לישון דמעה מלוכלכת

אין לי מילים ...יפה רק שתילמדי לעצור את הרוע הוא יעצר הם רואים את החולשה שלנו ....אוהבת יקרה מקווה שאת יותר רגועה הבוקר .

תודה שאת כאן אני צריכה את המטפלת שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תודה רבה על החיבוק- הייתי זקוקה לו דמעה

עכשיו אני קוראת אותך ובהתחלה ככ שמחתי שהסתדר לך עם הדירה שממש התחלתי לחייך איזה יופי! ומשכתי הלאה לקרוא פשוט אין מילים לזוועה לא כתוב לך על המצח כלום! פשוט יש ככ הרבה אנשים חולים ברחוב בעיקר שאין אף אחד וריק מאדם פתאום הם צצים תהרגי אותי, אני בכל מקום שנראה ריק גם ביום אני אמנע מלהיות שם ולעבור שם ריק מאדם מבחינתי הוא סכנה גם באוטובוס בכל מקום גם גינה ציבורית יכולה להפוך למלכודת גם גן שעשועים שריקאני לא יהיה שם ואם כבר שם כי כולם הלכו מסתכלת לכל הצדדים לוודא שאף אחד לא עוקב אחריי מאיזה חור לא רק למין אלא לכל עניין לא חסר אנשים מטורפים וזו לא אשמתך בכלל היית מציעה לך לפנות למשטרה או לנפגעות תקיפה אולי האדם הזה מזוהה באיזור, והתקבלו תלונות מבינה את הקושי אל תשתקי תנסי לאסוף כוחות לכך שולחת לך המון חיזוק וכוח סמויה

שמחה מאד לשמוע שבעיית המגורים ניפתרה ושלא תהיו ברחוב. ובקשר למה שקרה, נשמה יקרה לא רשום עליך שום דבר, את לא מסומנת ולא רואים עליך שום דבר. זה בכלל לא קשור אליך, אלא לעובדה שהיית שם בזמן ובמקום הלא נכון. אילו זאת לא היית את הוא היה עושה את אותו הדבר למישהי אחרת. זאת לא את שלא בסדר אלא הוא. והוא גם המלוכלך, לא את, הוא חולה וסוטה והליכלוך כולו שלו. אני חושבת כמו סמויה שאולי כדאי שתתלונני עליו במשטרה או במרכז סיוע כדי שיעצרו אותו וימנעו מימנו להמשיך לעשות את המעשים האילו. איתך יקרה, מקווה שמפלס המתח והחרדה כבר ירד בנתיים. מחבקת, שלך - מציאות אחרת

איך עבר היום ...שימרי על עצמך יקרה המון כוחות

אוי מצטערת... אם תסכימי רק אחזיק בידך ואיהיה איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זהו זה קרה השיחה נפגשנו בבית קפה סמול טוק בהתחלה ו...כן.. התחלתי לדבר באומץ בבגרות וסיפרתי לאימי את מה שנסתרתי ממנה 30 שנה! אמרתי שזה לא יהיה לה קל לשמוע אבל אין מה לעשות הגיע הזמן להסתכל למציאות בעיניים ו..אין דרך קלה לעשות זאת אבל הדגשתי שאני בהחלט חושבת שהיא חזקה ומסוגלת להתמודד אחרת לא הייתי... כשהבינה שמדובר במשהו רציני שילמה מהר חשבון ויצאנו משם היא התחילה להזיע! לפני כבר אמרתי שמדובר בפגיעה מינית שאני מתמודדת איתה שאר השיחה נעשתה כבר באוטו בפרטיות מוחלטת. סיפרתי, איך הכל התחיל אז לפני שנים מה שהיה אמור להתגלות ולא לא הסכמתי להיכנס לפרטים איך זה נעשה עד כאן את זה אני אפתח רק מקום הסודי ביותר רק בטיפול או בקבוצה עם "בנות מיני" רק עם כמוני, שעברו כמוני לא יכולה להסביר למה באמת, לא רציתי להיכ נס לפרטים האלה. זהו, אני לא יכולה לפרט את כל השיחה והשתלשלותה זה רק בגדול אני בעצמי לא מעכלת מה קרה הערב וכן...שחזרתי הבייתה פתחתי את המקרר לשתות ושסגרתי תמקרר באתי עם המפתחות של הבית , של הבית !לנעול אותו, את המקרר! חחח (: יש לי את הקטעים לפעמים של הבילבול , הניתוק מדברים שמשתלט עליי פתאום במצבים מסויימים. הכל ככ מוזר לי אבל מה שהכי מוזר ואותו איני מעכלת זה ש..אימי אמרה שהיא עברה ....טוב, אומר את המילה -אונס הכי גרוע ואכזרי שיש מגיל 4-12 ע"י שכן שלהם ואיש לא יודע. אונס, במלוא מובן המילה אונס, לדבריה וזה מה שהכי משונה לי כי אני לא מרגישה אותה ככה אני.. יש לי מן חיבור עם נפגעות ואיתן אני מרגישה הכי בנוח ומרגישה אותן מהבפנים מהיותן כמוני. אבל... וכן אמא שלי מזדהה איתי ומאמינה לי ואני רואה שכואב לה עליי ואני מאמינה שכך ולא כועסת עליה כבר בכלל. אבל, מצטערת אני לא מרגישה את אימי כנפגעת אונס אני.. זה לא שאני לא מאמינה לנפגעות ועוד אמא שלי !אבל פה זה לא מסתדר לי לא מסתדר לי! לא חשה אותה ככה לא הרגשתי את הכאב לא חשתי את המכנה המשותף לי לא... לא מבינה מה עובר עליי! אבל מכל מקום, לא משנה מה יהיה עכשיו אני את הכדור שלי כבר גלגלתי את המסכות הורדתי גם התוודתי שאני הולכת לקבוצה וכל זה רק שם אני מרגישה שאני אני ורק שם אני מתחברת באמת הכל חשפתי זה ככ משונה נראה איך אקום מחר בבוקר לא רוצה לישון

את גדולה ויופי ששיחררת .

גאה בך ובכוחות שיש לך יודעת כמה קשה לעשות מה שעשית כל הכבוד!! מחבקת דמעה

ובכן, דברים מתחילים לחלחל שחזורים מה שנקרא- פליי בק של כל מיני קטעים בשיחה איזה רגשות היו? ניתוח דברים זהו, לא יודעת האם זה יעשה את השינוי ביחסים קמתי בתחושה שאני עדיין מרגישה את אימי משקרת לי בפרצוף ומסובבת אותי כתמיד לכל תחום בחיי היא פולשת סליחה על הדברים הקשים כביכול לגנוב לי את ההצגה כשהתחתנתי נכנסתי להריון גאווה אולטרסאונד ראשון באים עם התמונות להשוויץ, להראות אמא צועקת "וואוו" וכל זה סמויה הולכת משם בהרגשה לא מוסברת "מדוע היא אינה שמחה בשבילי באמת?!" שברתי את הראש ואז לאחר שבועיים היא מתקשרת לבשר שגם היא בהריון בחודש רביעי! כמוני בדיוק וגם היא גילתה זאת רק עכשיו ?????????????????????? ושקרים לדעתי ידעה זאת לפני לכן לא ממש שמחה "ואת רוצה שאני אעשה הפלה" ואם את תחליטי אני יעשה הפלה. שקרנית! עכשיו, איך אני יכולה להגיד לבנאדם ועוד אמא שלי להפיל? למה היא שמה את ההחלטה הזאת עליי?! לא הסכמתי בשום אופן להיכנס לזה. אמרתי לה מכל-הלב מזל-טוב וזהו. ושאני שלמה עם זה. למרות שבליבי הרגשתי בגידה מצידה איך היא לי דבר כזה דווקא עכשיו אחרי 11 שנה מתחשק לה ילד? כאילו היא לא רואה אותי רק את עצמה והרכבת שלה שדוהרת קדימה. ממשיכה בחייה אשכרא בניגוד אליי שוכחת שיש לה בת. מוחקת אותי. והנה גם כאן שידור חוזר גם היא נפגעת אונס והיא גילתה זאת בגיל 30 כמוני כאילו מתחקה אחריי אחרי מה שאני אומרת ומספרת וחוזרת על זה כמו תוכי. ציפיתי שתאמר- אני לא מעכלת, תני לי זמן ותהיה שם בשבילי ופתאום הכל מתהפך סביר שאני אצטרך עכשיו לתמוך בה ואני לא מרגישה את זה באמת שאלתי אותה: למה את לא הולכת לטפל? אמרה:" למה לחטט בעבר?" אני לא כמוך, שיש לי זמן להתעסק בכאילה דברים. כאילה דברים?!?!? אמא, אם באמת היו קורים לך דברים כאילה נוראים לא חושבת שהיית אומרת ככה בקלות דעת כזאת שהשיעמום מוליד התעסקות בכאילה דברים. איך נפגעת אונס כה חמור בילדות ועד גיל 12 לא התחרפנה ולו במועט! אצלי היו סימנים- תלשתי גבות וריסים עשעיתי קרחת ברחתי מהבית עשיתי מעשים קיצוניים ומטורפים ולא מוסברים גם לעצמי וגם אחרי צבא שהרסתי את הפנים אבל ממש יש לי לפעמים ניתוקים מבולבלים. לפעים אבל אני שפויה לגמרי. זה משגע אותי שאמא שלי לא יודת לאיזה נישה היא מכניסה עצמה ולמה היא עושה לי את זה, שוב. אולי אינה יכולה להתמודד עם מה שסיפרתי וזה מובן רק שלא תיכנס לי לפורום ולקבוצה כנפגעת לא יכולה לחשוב אל זה שכבר לא יהיה לי את המקום המיוחד שלי עד שמצאתי ופתאום אמא שלי כהרגלה תהפוך להיות החברה הכי טוב של כולן כהרגלה אין מקום שהיא לא מוצאת לה חברות ולי אין כלום היא לא משאירה לי מקום

שאני אחרי פגישה עםהמטפלת ורצים לי סרטים בראש. מבינה אותך הרגשתי ככה אחרי שדיברתי עם אחותי עפופה ולא בדיוק יודעת מה קרה שם . את לא מרגישה אליה חיבור של נתקפת כי היא אמא שלך זה חיבור קשה . קשה לנו לקבל שאמא שלנו סבלה מה פתאום אמא זה דבר חזק איתן ולא פגיע אבל...מאוד יכול להיות ולי לא נראה שהמציאה אין סיבה שהיא תמציא גם עם היא הולכת אחרייך כמו שמרגיש לך . גם אני בשיחה עם אחותי גיליתי המון דברים שאמא שלי הייתה אשה מוכה ע"י בעלה הראשון שאחותי ואחי חטפו מכות והיו ילדים מוכים אמא שלי גם סבלה מאלימות מינית כלפיה ככה שדברים קורים . ואני אשתף אותך בסיפור למדתי משהו בקורס ואני והמורה כמו חתול ועכבר בסוף לא יודעת מה גרם לי אמרתי לה אני עברתי גילוי עריות אל תחפשי יותר מידי וזהו . חשבתי שעכשיו תבין תרד לי מהוריד אמא נהייה יותר גרוע . אחרי תקופה של חודשיים שהמטפלת שלי מראה לי שאני יכולה לעזוב ואני לא יודעת למה היא מטרגרת אותי כל הזמן התברר לי בשיחה איתה ב4 עניים שגם היא והיא הייתה בטוחה שכבר מזמן פתחתי את זה ועשיתי עם זה עבודה ולא הבינה שהיא בן היחידים שיודעים ושלא פתחתי את זה ושרק עכשיו אחרי 35 שנים אני מטפלת בזה , מבינה יש לפעמים שדווקא נפגעות מטרגרות אותנו ויכול להיות שזה מה שקורה בניך ובין אמא שלך . אוהבת אותך ואולי זה דווקא פתח לדברים טובים

מבינה מאד את הטלטלה שעברת ואת השוק שאחרי השיחה עם אימך. אני חושבת שבקשר ללתפוס מקום, זה משהו שאף אחד לא יכול למנוע מאיתנו או לקחת לנו, מן הסתם בגלל שאנחנו תופסים נפח וניראים לעיין, וזה גם לא משהו שאפשר לתת לנו, כלומר בשביל להרגיש שיש לך מקום ושאת תופסת מקום ורואים אותך, את צריכה לבחור להיות במקום הזה. ואני אנסה להסביר, מערכת היחסים שלך עם אימך טעונה מאד ובעצם את סובלת מימנה ומקירבתה ולכן בעצם לא רוצה לשהות בחיצתה, וזה בעצם מצב של לא לתפוס מקום. ברגע שתחליטי שהיא אמא שלך ובתור אמא שלך היא צריכה להתייחס אליך בכבוד וכראוי, את תהיי קרובה אליה ותעמדי על שלך עד שהיא תראה אותך ותפנים שאת כבר לא שותקת יותר אלא דורשת את מה שמגיע לך בזכות ולא בחסד ושאת כבר לא מוותרת יותר. כך תרגישי שתפסת את מקומך. באשר לזה שאמא שלך סיפרה לך שניפגעה בילדותה. לא מאמינה שזה סיפור שקרי, ויותר מיזה, יכול להיות שבגלל זה קשה לה להתמודד עם הפגיעה שלך, כי היא מרגישה שלא הייתה שם מספיק בשבילך כדי להגן עליך, ובעצם אולי זאת הסיבה שהיא מתרחקת מימך, כי קשה לה להתמודד עם זה, זה מטרגר אותה, ואולי גם לך קשה להתמודד איתה כי בתת מודע זיהית דברים שמטרגרים אותך בה ולכן נוצרה בך רתיעה מימנה או אותה אכזבה שאת מרגישה מימנה. שולחת לך חיבוק עדין ומכיל אם זה בסדר, איתך - מציאות אחרת

אני לא מוצאת מנוחה העיתוי שאימי בחרה להתוודות על דבר כה חמור כך נכנסה לי באמצע בדברים עם הסיפור הזה אונס?! שתיקה?! שנים?! כל חיי גדלתי בצל הפגיעות ל אימי לא נתתי לעצמי סיכוי נוכח כל זה ועד שכל זה נפתח אצלי וזה תהליך של שנים לקח הרבה זמן ועכשיו זה רציתי שהיא תתמוך בי ותשמור לי אולי על הילדים שאני הולכת לקבוצה והיא אמרה שכן אבל מצפונית איך אני יכולה לתת לה לשמור לי על הילדים בזמן שאני הולכת לקבוצה כשאני יודעת שהיא עברה אונס והיא זו שיושבת עכשיו בבית ואני הולכת לקבוצה- מפונקת שכמותי, אגואיסטית אנוכית ומה לא. אני מרגישה שאין טעם לכלום יותר הדבר הזה שובר אותי יותר מהפגיעה עצמה יותר מהכל אין לי זכות להיות מי שאני אני אפס א פ ס בסופו של דבר זה מה שאני כלום לא הולך לי אני לא יודעת, כל מה שקשור לאימי עלול להיות פלילי וצריך להיזהר אני לא אתפלא אם היא לא הכחינה כל זאת מראש שלא יהיה לגיטימציה לסיפור שלי הרי דודה שלי יודעת ואולי הגיע לאוזניה שלוא אבוא אליה בטענות ששוב היא תוכל להתנער לו באמת אכפת לה הייתה מתאפקת לסיטואציה אחרת לאמר לי זאת, אני כביכול נתתי לה על הראש יעני באתי לצער אותה והיא נתננה לי כפליים חזרה מעשי הקונדס שלה ידועים היא לא ככ מטומטמת ותמימה ולחשוב שאני דיברתי ככ מהלב וברצינות היום בבוקר התקשרה אליי מהעבודה כולה חיוכים נכון על פניו זה נראה אבל הרגש שלי מאותת לי אחרת מאותת לי שאמא שלי מאותת לי "לא להתעסק איתה" ולא, הסיפור שלי בכלל שבר אותה בסוף השיחה כרגיל היא רוצה לדעת מתי שוב ארזה ושבתקופה שעבדתי הייתי רזה ומתי אני יעבוד כדי שארזה איזה אונס ואיזה נעליים משחת נעליים אולי

אתמול אימי התקשרה ושוב, הזעם עבר את ניסתה לטאטא הכל מתחת לשטיח העניינים כרגיל כלום לא קרה בהתחלה זרמתי עם זה וכמעט שהשתכנעתי ולהמשיך כרגיל אך בסוף אמרתי :" מה עם השיחה שלנו?" אז קבענו לא בטוחה במיקום,לא בטוחה בשיחה לא בטוחה בכלום לא נראה לי שמשהו ישתנה כאילו, שנים על גבי שנים זה כבר ככה ומתבטא בכל תחומי החיים למשל, החוב של אחי בסוף מצדדים בו ומשתיקים אותי להיפך אמא שלי שיחקה על זה מהלך להתקרב אליו באותה תקופה על חשבוני! הוא גם ניתק איתה את הקשר, אז בגלל כל מה שהיה בילדות הוא סבל יותר ממני אפילו בהרבה ובאותה תקופה שהיה חייב לי היא פתאום באופן מפתיע נתנה לו גב ותמיכה וגוננה עליו! בזמן שהוצ' לפועל נוקשת אצלי בדלת ואז, הוא סלח לה והתקרב אליה עד עצם היום הזה כי מה: היא הצליחה למחוק לו חוב שלמעלה מ30 אלף שח! על חשבוני, כמובן היא לא טיפשה, היא חכמה מאוד לאמא שלי לא אכפת העיקר ששתקתי והבן האובד חזר הבייתה ומה איתי?! טוב, לאימי אני מובן מאליו היא יודעת שאני לא מסוגלת להתרחק ממנה ומנצלת זאת אך לא הפעם! וזו רק דוג' אחת. וזכותי לעמוד על הכסף ושוב עליי לשנן לעצמי את העמדות: 1. לא מדלגים עליי יותר לא מטאטאים אותי מתחת לשטיח ו..כן שאני זקוקה לכסף הזה נניח בשביל טיפולים בשבילי למה לא? אני רק יכולה לחלום בהקיץ שהוא יחזיר לי אין לי דרך להשיג את זה בחזרה.

סמויה יקרה, בהרגשה שלי את עוברת עכשיו תהליך מדהים מול אמא שלך ובעצם מראה לה הלכה למעשה שלא מדלגים עליך יותר ושלא שוכחים שאת קיימת וראויה ליחס הולם מעצם היותך ושלא מטאטאים אותך יותר מתחת לשטיח. ואת אומרת שאת מרגישה שאמא שלך לעולם לא תשתנה. אני חושבת ומניחה שאת יודעת שאין באפשרותך ובעצם אף אחדלא יכול לשנות אדם אחר. את יכלה שנות רק את עצמך. היפה הוא שברגע שאת משתנה, ובעצם זה מה שאת עושה עכשו, משנה את הלכותיך מול אמא שלך, ברגע שאת משנה את עצמך גם הסביבה שלך משתנה יחד איתך. ברגע שאת מרגישה שיש לך מקום ושלא לוקחים אותך יותר כמובן מאליו, את נחושה להביא לכך שאמא שלך תעמוד בהבטחה שלך לדבר איתך, וככל שתראי לה שאת ראויה לכבוד ולהערכה שמגיעים לך, כשהמסר הזה יעבור אליה חד משמעית, היא תשתנה, כדי שהקשר בניכן ישמר, היות והקשר חשוב לה כדי להרגיש שהא אמא טובה. היא תבין שהקשר איתך יתקיים עכשיו בתנאים שלך ולכן מיתוך השינוי הנחוש שלך, גם היא תשתנה. כל זה תלוי בעד כמה את תעבירי לה את המסר הזה, ואת עושה את זה מצויין. עובדה שקבעתן לדבר, דבר שלא היה ברור קודם. שלך - מציאות אחרת

אם היא עושה לך נזק, תתרחקי ממנה. בסוף היא זו שתיצור איתך קשר. עדיף שתעשי את זה, גם אם זה יגרום לה נזק נפשי ויותר מכך, כי זה יכול לגרום. לגבי הכסף, אל תבקשי כסף מאף אחד, תנסי להשיג אותו בעצמך. פשוט לא צריך לבקש עזרה מכאלה שלא רוצים או לא יכולים. מבחינת אגו, יהיה לך יותר טוב להשיג את הכסף לבד. ויותר מזה, אל תעזרי כלכלית לאלה שמפנים לך עורף.

מרגישה כאן הכי בבית לשפוך ולשתף כבר שבועיים מטפסת על הקירות . זה התחיל בזה שהמטפלת שלי הראתה סימנים שאכפת לה ממני ושבר אותי עד כדי רצון לברוח ולא לבוא יותר ....לא יכולה לסבול את המחשבה שהיא עושה עבורי דברים ולא מהמקום שלא מגיע לי ממקום אחר לגמרי לדעתה טריגר לטרואמה . נמשך בזה שגררתי את עצמי אליה בכוח מבקשת שתתרחק ממני ואחר כך מנסה להתקרב תוך כדי הבנה עד כמה זה קשה לי . נמשך בכך שהיום עשיתי איתה פעולה שהייתה מאוד קשה לי וירטואלית והחלטתי שאני עושה כי אני חייבת תוך כדי שיחה מאוד נינוחה ואינטימית שהגענו בה לדברים שלא חשבתי שיש בהם עומק אבל כניראה שכן . וכל הזמן הזה כבר שבועיים שהגוף שלי פשוט משתולל . מתחרפנת כבר מהכאבים האלה לא יכולה יותר לסבול נמאס לי בגדול . מצד אחד הולכת לומדת מחפשת איפה להתקדם ומצד שני הורסת ונהרסת דיייייייייייי מתי זה יגמר כבר חשבתי שעם אני יעבוד על החיבור בן גוף ונפש אני יהייה בן אדם בריא הפיברו המתוקה תיעלם אבל נאדה או שכואב לי בלב עד כדי טירוף והרס או שכואב לי הגוף עד כדי כך שאני לא יכולה לסגור את העיניים כי ארובות העיניים אפילו כואבות לי לא עומדת בכאב יותר לא יכולה יותר לסבול נמאס לי קשה לי כואב לי ואני משתגעת . לא יודעת מרגישה שיושבת על פיתחו של הר געש שעומד להתפוצץ ממש מפחיד יודעת שעברתי משהוא שרוצה לצאת אבל מת מפחד ובנתיי אני מתחרפנת אוהבת אותכן זה היה רגע של פיצוץ הייתי חייבת להוציא כאילו שהכאב יעלם אבל בסה"כ מאוד מרוצה מעצמי ומהדרך שאני עושה ותודה שאתן כאן להקשיב לקשיים שלי זה לא מובן מאליו

בוחרת שלי מקסימה רוצה לומר לך שקראתי מה שכתבת יותר מפעם אחת ובכל פעם שקראתי הבנתי יותר ויותר כמה את אשה חזקה ומדהימה !!! ושבסך הכל את עוברת תהליך את התהליך מה שנקרא -בהכרה מלאה בלי הרדמה כמו לפני ניתוח , כל הכבוד לך על האומץ להילחם על עצמך ,על זה שאת לא מוותרת עלייך עם כל הקשיים שבדרך יותר מפעם אחת התחושה של "לשבת על פיתחו של הר געש" מלווה אותנו בזמן הטיפול במיוחד כשמרגישים שמשהו מאוד חשוב עומד לקרות , אז יקירתי , מותר לך בהחלט להתחרפן , ומותר לגוף שלך להשתולל כי זו השפה שלו להיות שותף בתהליך ,ומותר לך גם לטפס על קירות כי ככה זה מרגיש , ככה זה עובד והכאבים הגופניים גם להם יש מה לומר , כשמעוררים את השדים מריבצם הם פולשים לכל מקום שיש בו מקום עבורם התהליך עובד לך נפלא עם כל מה שמרגיש לך ואני שמחה שאת רואה את זה בצורה נכונה

את אכן אישה אמיצה ואת פשוט מסתכלת לפחד בלבן של העיניים ולא נירתעת, לא נותנת לא להביס או לעצור אותך, לא בורחת ולא מתקפלת למרות הקשיים ולמרות הכאבים הבלתי פוסקים. מעריצה אותך על האומץ. מה שעשית אתמול עם המטפלת שלך הוא משהו שרק מלחשוב עליו אני חוטפת כאבי בטן ולעשות אותו, אני חושבת שהייתי מתעלפת באותו רגע. ואת, החלטת, התאמנת על זה וביצעת, פשוט מדהים וענק וכל הכבוד לך על האומץ והנחישות. קבעת לך מטרה ורואים שבשבילך זה באמת כמו שאומרים, השמים הם הגבול ואת תשיגי את כל מה שאת רוצה כי אין דבר העומד בפני הרצון, ואת פשוט מיישמת את זה הלכה למעשה בהמון נחישות והתמדה. כל הכבוד לך ואת בהחלט מעוררת השראה. אוהבת אותך יקרה בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

למרות שיש בי אומץ וכוח לעשות דברים . אבל מבחינתי אין דרך אחרת . אנחנו עוברות תהליך קשה וכואב ואין דרך אחרת המציאות מחייבת שנעבור דרך הכאב אז אני עושה . אני בחרתי מטפלת הבנתי שהיא טובה לי בהגיון עדין בלי רגש וזהו , סומכת עליה ולכן אני במקום של נעשה ונישמע מבלי להתווכח ולפעמים אפילו לא יודעת למה ולא מבינה ובטח לא מרגישה מאמינה שאחר כך יגיע גם ההבנה וההתחברות אבל דבר ראשון אני חייבת להוריד התנגדות . אוהבת אתכן ותודה על העידוד

לא כתבתי פה כמה זמן ... אני מאד מותשת מהטיפולי פוריות . הם גוזלים ממני המון אנרגיות ונראה לי שזה קצת מעיר את הטראומה ... זהו . אזרתי אומץ וקבעתי לשבוע הבא עם גניקולוגית -סקסלוגית כדי שהיא תבדק אותי ותאבחן אם הכאבים בטיפולים זה בעיה פיזית או לא .. אני יודעת שאני אצטרך לספר לה לפני הבדיקה ואני מתה מפחד . אני בדרך כלל לא משתפת רופאים . אני מפחדת שאני אתבייש ולא אספר לה ואז יהיו לי פדיחות בבדיקה כי היא ישר תרגיש שהתגובה שלי לבדיקה לא נורמלית .בנוסף לא הלכתי לרופא נשים לבדיקה כבר 6 שנים.פשוט נמנעתי כדי לא להתמודד עם בדיקה שתמיד מאוד מאיימת עלי .אני צריכה לספר לה את זה ? רציתי קצת להוציא מהלב .אני בלחץ מהבדיקה .

מכירה את התחושה ומבינה אותך מאד. לפני חודש וחצי עברתי את אותו הדבר. בעיה גניקולוגית שאילצה אותי לעבור בדיקות אחרי שלא ניבדקתי 14 שנים מאותן סיבות שאת מציינת. מה שעזר לי הוא שקבעתי עם רופאה שמטפת באנשים כמונו שעברו פגיעה. סיפרתי לה שאני ניפגעת והיא ניסתה להקל עלי ככל האפשר. כעיקרון את לא חייבת לספר אם לא נכון לך, אבל זכרי שאין לך במה להתבייש, מי שצריך להתבייש הוא מי שפגע בך. דבר נוסף הוא שאם תתמקדי במטרה, לטפל בעצמך, ותסיטי את המחשבות לשם יהיה לך יותר קל, ואחרון, בדיקה כזאת היא בדיקה שאף אישה לא אוהבת לעבור, בין אם היא ניפגעת וגם אם לא, זה פשוט לא נעים, אבל זה יעבור ויהיה מאחוריך... איתך, שלך - מציאות אחרת

מבינה אותך מאוד , בדיקה גניקולוגית היא בדיקה פולשנית אני באמת לא מכירה נשים שלא חוו מעולם פגיעה והן מוכנות ללכת לבדיקה גניקולוגית בלי פרפרים בבטן , גם אם זו רופאת נשים עדינה ומקצועית ,אז על אחת כמה וכמה כשיש פגיעה ברקע ,,,,,,,,מבינה גם את ההסתיגות שלך מלספר לרופאים על,,,,,,נראה לי שטוב תעשי אם תדברי עם הרופאה על זה שעברת פגיעה מינית משתי סיבות -1)הרופאה תהיה יותר רגישה אלייך בזמן הבדיקה , 2) לא תצטרכי להתבייש מהרופאה על כביכול "תגובה שלך שהיא לא נורמלית" כי האופציה הזו כבר לא תהיה קיימת לגבייך , כל תגובה שלך תהיה מאוד נורמלית תחשבי על זה ותראי שלמעשה את פותרת את עצמך אפילו מלחשוב אייך להגיב בזמן הבדיקה מאחלת לך מכל הלב שתאזרי אומץ לדבר -לפני שתגשי להיבדק ושהכל יעבור בכי טוב שרק אפשר חטולית

אני חוששת שזה יעשה לי לא טוב ונראה לי שאני הולכת לבטל בינתיים. לא נראה לי שהרופאה תוכל להקל עלי במשהו כי כל הסיטואציה מאיימת עלי . מקווה שיהיה לי כוח לקבוע שוב .

כל- כך ברורה לי הדרך, כל כך ברור לי המקום - אליו אני רוצה להגיע, בו אני נמצאת, בו הייתי....? ואני - אינני מוצאת את הדרך לגשר בין השנים אינני מוצאת את השביל האישי שלי שבו מןכנה ללכת עם כל הכאב הכרוך בכך כמעט ואינני מוצאת את הדרך לשתף את מי שצריך במצוקה הנוראית הזו המשתלטת עלי ומאיימת שוב ושוב להרוס את מה שכן השגתי (?) את מה שכן השתדלתי למענו. וממש עכשיו ממש כמעט שמוותרת כבר בנאלי לומר הצילו אין מי שיציל רק אני את עצמי יש למישהו פתרון?

מרום יקרה, אני חושבת שלכולנו בעצם השמים הם הגבול ויש המון אופציות, אנחנו רק צריכות לבחור לראות אותן. אני מאמינה שברגע שתסכימי להפנים שלמרות הפגיעה, המהות שלך לא השתנתה, ושום דבר מהאיכויות שלך, מהדברים הטובים שבך, לא ניפגם ולא ניגרע. ברגע שתפנימי את זה, תמצאי את הדרך להגיע לאן שאת רוצה. כשתרצי בכך שוב ותביני שמגיע לך להשיג את כל מה שאת רוצה, את תצליחי. שלך - מציאות אחרת

ומצד שני הורסת ... מה שעשיתי זה שלחתי ס.מ.ס לעצמי כאילו למישהי שרציתי להרוס וכך לא הרסתי הרבה טלפונים לחברות ושיחרור קיטור ולהבין שזה הדפוס להרוס אבל אני לא אתן לא להשתלט עלי והפעם לא אפול בבור הזה . מחבקת יקירה מקווה שעזרתי לך ...

לא פשוט ובכלל לא מובן מאליו לשבת עם מטפלת ולספר לה דברים שאת בעצמך לא מאמינה ששרדת אותם זה קשה לעיכול קודם כל עבורך , כשזה קרה , עברת גיהנום בפעם ההיא , לחזור על הדברים באוזני מישהו אחר זה לחזור שוב לאותו מקום , לאותה סיטואציה , לכאב , לחוסר אונים זה לרצות לברוח כדי לא להרגיש,,,,,,שוב , ומכאן ועד למצוא דרך לגשר בין הדברים , זה לא ענין של מה בכך , זה דורש המון כוח נפשי ורצון של ברזל לא להכנע אלה להיות ולעבוד על זה למצוא את הדרך כן לשתף ולא להשאר עם זה בבטן לבד נכון שמצוקה קשה -צריך להילחם בה בכל דרך שאת מכירה ועוד נכון-נכון גדול מאוד שאין מי שיציל אותנו במצבים האלה אנחנו חייבות להציל את עצמנו לכן אנחנו בטיפול אריק איינשטיין-אייך זה ש,,, איך זה שכוכב אחד לבד מעז. איך הוא מעז, למען השם. כוכב אחד לבד. אני לא הייתי מעז. ואני, בעצם, לא לבד. את כוכב שזורח ומאיר את הסובבים אותך ואת אולי לא לגמרי לבד? אל תרימי ידיים מתוקה שלי אל תיכנעי למרות הקשיים בהמשך הדרך זה נעשה קל יותר איתך תמיד חטולית

גמני מחכה לך מאמי שלי

תודה על שאתן חושבות עלי ודואגות לי, מאד מאד מעריכה וזה לא מובן מאליו בכלל. כעיקרון הפגישה עברה בסדר, לא נבעטתי, להפך, המטפלת אמרה שהיא תעשה ככל יכולתה לעזור לי עם כל מה שאני אביא איתי לפגישה, שאין לה שום התנגדות לסדנאות ושאין לה שום כוונה להעיף אותי מהטיפול. על פניו הכל אמור להרגיש לי בסדר וטוב, ומישום מה אני מרגישה מוצפת ברמות לא אנושיות ושכל עולמי חרב עלי. אמרתי גם לה ואני כותבת את זה כאן, אני מרגישה במובן מסויים שאני מנצלת אותה כי אני מבקשת מימנה לתמוך בי על רקע מה שיעבור עלי כתוצאה מהסדנאות, והיא מסכימה לזה, ומיצד שני למה שהיא תסבול ותעבוד קשה על משהו שלא קשור אליה בכלל, שזה התוצאה מהסדנאות? זה משהו שחוזר על עצמו אצלי תמיד ומנהל אותי כל חיי, הכל מתנקז בסופו של דבר לזה כל פעם מחדש. זו משוואה שאומרת כשאני דואגת לעצמי = אני פוגעת באחרים.... כל חיי המשוואה הזאת מימשה את עצמה. גם עכשיו אני דואגת לעצמי והולכת לסדנאות האילו שטובות לי, אבל הן מאד אינטנסיביות, ואני מיצד שני דורשת מהמטפלת שתתמוך בי לאחריהן, פשוט מנצלת אותה, אין הגדרה אחרת לזה. והיא ענתה על כך שכל עוד היא בוחרת לתמוך בי היא לא משתפת עם זה פעולה ולכן זה לא ניצול. בקיצור לא יודעת להסביר, רק רע לי ברמות, עייפה מותשת, מוצפת, לא יודעת איפה לשים את עצמי. אני כנראה יודעת לשרוד את הרע, את ההתעללות והבעיטות, ולא יודעת לשרוד את זה שמן הסתם ניסיתי לחבל במערכת הזאת של היחסים ביני לבין המטפלת, והיא מצידה הביעה נכונות כן להיות איתי ולא העיפה אותי כמו שהייתי בטוחה שיקרה. לא יודעת לשרוד את זה שטובים אלי ומרגישה רעה ושלא מגיע לי. ומה שנישאר עכשיו הוא לפתוח את כל מה שהכי כבד עלי, יש לגיטימציה לכך ואני עדיין מתה מפחד. מוטב שלא תתייחסו כי אני סתם פתתית ולא ראויה לכך שישקיעו מאמץ בשטויות שאני כותבת. מרגישה שאני משתגעת, ואין צורך ולא מגיע לי שיגיבו על הטירוף שאחז בי. לא מבינה את עצמי בעצמי.... סליחה על כל זה, שלכן - מציאות אחרת

מסויים, לא אכנס פב לשמות, ממש לא רלוונטי לצורך העניין. בכל מקרה, נטען שם שלגבי האירוע שכביכול קרה יש לי זיכרון כוזב - כלומר, לא היו דברים מעולם. ואני יצאתי ממש מבולבלת משם וגם סקפטית לגבי מה שנטען. אני קצת בשוק. כי אני כל הזמן מנסה להיזכר הרי בדברים קונקרטיים ולא מצליחה, וזה לא מהיום, אני מנסה כבר כמה שנים להיזכר. ופתאום אומרים לי תשמעי, לא קרה כלום בעצם. זה מאוד מוזר.

מתבוננת יקרה, אני לא יודעת אצל איזה סוג של גורם מקצועי היית ועל סמך מה הוא קבע בנחישות שלא היו דברים מעולם ושלא קרה כלום. לא מבינה את העניין אבל יכולה לספר לך על עצמי שאצלי הדברים התחילו לצוף קצת אחרי שאבי שהוא הפוגע העיקרי שלי, ניפטר. גם אני לא זכרתי כמעט כלום, אולי רק פסיק מימה שעברתי, אבל תכף אחרי מותו של אבי ובמשך 13 שנים חלמתי חלום אחד מסויים שחזר על עצמו בדיוק, כמעט בכל לילה, ועוד חלום שמימנו הסיקו שבעצם עברתי פגיעה מהסוג הזה. רק אחרי כ- 3 שנים נוספות כלומר 16 שנים מאז התחלתי לחלום את החלום המסויים הזה, שחזרתי את מה שעברתי והחלום הזה יצא כפרט מאד דומיננטי וקשה בפגיעה שלי, הוא השלים לי את התמונה. מכאן ומיתוך ההתנסות שלי אני מאמינה שאם יש לך משהוא בתודעה מהדברים שאת מרגישה שקרו לך, אין על זה עוררין או ספק. אנחנו לא ממציאים טראומות אלא מעלים אותן מהתת מודע למודע. סמכי על הלב והאינטואיציות שלך ואם את מרגישה שהאבחנה שלהם שגויה את צודקת ללא ספק. שלך - מציאות אחרת

על סמך מה הם קבעו שזה זכרון כוזב אייך זכרון יכול להיות כוזב? זכרון לא יכול להמציא דברים שלא קרו לכן זה נקרא זכרון-משהו שהמוח זוכר לא רק שזה מוזר לגמרי הזוי -לא הגיוני

שהנה יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות באה מכה נוספת ומגלים שמה שיהיה הכי רע בעינייך בעצם רק ההתחלה אין לזה סוף מפנים אותנו מהדירה אין כסף אין כלום הכל נעשה יותר ויותר בלתי אפשרי לא יודעת כבר איך זה יגמר... לא בטוב זה בטוח דמעה

דמעה יקרה, מצטערת שהמצב נעשה יותר גרוע והאמת היא שאני לא יודעת מה להגיד לך ואיך אפשר לעזור לך. אני רק מאמינה שעוד ימצא פתרון ואת לא תזרקי לרחוב. שהרווחה באזור מגוריך תמצא פתרון למגורים בשבילך ויהיה בסדר. נסי לחשוב חיובי ויהיה חיובי.... איתך שולחת חיבוק עוטף ואנרגיות חיוביות. שלך - מציאות אחרת

של "אנונימוס" שמציעים חדר בדירה למתנדבים שלהם, אבל התנאי הוא לאכול אוכל צמחוני, כי הם לא מכניסים אוכל בשרי לדירה אידאולוגית. ההתנדבות היא הסברה לאנשים ברחוב לגבי הארגון שדואג לחיות, נגד ניסויים בבע"ח וכ"ו. מה שכן, את מתחייבת בשעות התנדבות מסויימות, אבל זה לא מגביל אותך, את יכולה לתמרן בזמנים למטרות אחרות חוץ מזה, כמובן. הנה המייל וטלפון: [email protected] 03-6204878

באמת מצב מאוד קשה מצטערת מאוד לשמוע יש לכן מקום אחר לעבור לשם? השארת אותי בלי מילים איתך מאמי חטולית

תודה למי שהגיבה חטוליתוש אין לי מקום- נהיה ברחוב מציאות תודה מתבוננת אני עם כלבה וילדה לא בראיה לא נראה לי שאפשר במצב כזה להיות שם דמעה

ולי אין כסף להגיע מחר לטיפול זה בעיר אחרת והאוטובוסים עולים לי כמעט 50 שקלים ואין אוףףףףףףףףףףףףףףףףף צריכה טיפול עכשיו ואי אפשר אין לי כול כבר לכלום מה שיקרה יקרה דמעה

זה נהיה הזוי לגמרי אייך תלכי לרחוב ככה עם ילדה וכלבה? ובטח יש לך גם את התכולה ששיכת לך מהבית זה כבר ממש לא הגיוני אין מישפחה או חברה או,,,,,,,,שתוכלי לעבור לשם עד שתמצאי פתרון ?

אני מצטערת לשמוע הדירה...הטיפול הדברים הכי חשובים... מה פתרונות לדיור? דירה אחרת? מקווה שיגעו הפתרונות מחזקת ומחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לפורום נפגעות תקיפה מינית לא הבנתי??? באיזה הקשר... ולמה בכל מקרה, מצטערת יש איסור על פרסום שמות בפורומים לכאן ולכאן מקווה שתקבלי זאת בהבנה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

והאם כבר אמרתי לכן היום כמה אני אוהבת אתכן . המון תודה שאתן בחיי זה לא מובן מאליו שאני לא לבד. אז שבוע טוב ומבורך מלא אושר שלווה פרנסה טובה וכל מה שאתן מבקשות לכן .

שבוע טוב גם לך יקרה. ובהצלחה במשימות ובתכנון הגדול שלך להשבוע.... אוהבת אותך ואיתך. ולכל הבנות שכאן, ולאידה, אוהבת את כולכן ושמחה להיות כאן איתכן, מחמם את הלב והמון המון בשבילי. שלכן - מציאות אחרת

כתבתי לך למטה

עם כזו ברכה.... השבוע הזה יהיה נפלא לכולן בטוחה בנות...קחו נתח מהברכות שבוע טוב אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כל המברך-מתברך

מרגישה שאני לבד עם הכל, בוחרת להיות לבד וגם לא רוצה יותר להיות לבד, לא ברורה ולא מובנת, מבודדת את עצמי ולא מאפשרת לעצמי לשנות את המצב, פוחדת מידי ואף אחד לא יכול להבין את הפחד הזה שבתוכי, שמשתק אותי לתוך בועה מבודדת מלאת כאב וחסרת מילים. אי אפשר להסביר פחד קיומי. מיתוך פחד קיומי אני לא מעיזה לאפשר למטפלת להתקרב, ומיצד שני לא מאפשרת לעצמי להבין ולבקש לעצמי את מה שהכי טוב לי. והסיבה פתתית כמו שאני מרגישה את עצמי פ ת ת י ת כי נוסף על כל הבושות שהן מנת חלקי, אני גם לא יודעת מה אני רוצה ומה אני צריכה, ואפילו לא מה אני אוהבת או מה יכול לעזור ולהקל עלי. זה חסום עמוק עמוק בפנים, אני לא יודעת ולא מזהה את זה, לא יודעת מה לחפש או איפה מוצאים את זה, ואם זה בפנים, אצלי מבפנים הכל ריק אחד גדול. איך מפוצצים את הבועה הזאת? הדבר היחיד שאני מרגישה הוא פחד אדיר, חרדה ותיכף אחריה ניתוק ושקט, השקט שלפני הסערה. נימאס, רוצה לחיות אבל כנראה שזה לא נועד להיות, לפחות לא במשמעות של חיים כמו של מי שחי את החיים באמת. לא רוצה לשרוד יותר.... נמאס לי לשרוד, להעביר בקושי דקה אחרי דקה עם מועקה וכאב בלי שום מוצא או בלי שום יכולת להקל על עצמי, כי אין משהו מקל בשבילי, כי גם אם משהו טוב ינחת עלי ויכה בי, אני לא יזהה אותו, כי אני מזהה רק את הרע וניצמדת רק לרע. ומן הסתם הרע גם ניצמד אלי ולא עוזב. סליחה על המגילה, אני שעות יושבת וחושבת אם לכתוב או לא, לא רוצה להכביד.... מציאות אחרת

קוראת פעם אחר פעם ו..... אינני יודעת מה לכתוב ,לבד מכך שאת תחושתי היטבת לתאר. ככל שיכולה לאפשר לעצמי- אפשר לשבת לידך בשקט בלי מילים רק בלהעביר את המסר? לילה הכי שאפשר

תודה רבה שאת מוכנה לשבת לידי.... תודה רבה על זה כי זה המון המון ולא מובן מאליו. שיהיה גם לך לילה טוב רגוע. שלך - מציאות אחרת

יפה שלי מציאות יקרה זה נהדר כי זה התחלה של תהליך . ההבנה שאת שורדת והרצון לא להיות שם יותר זה בחירה בלחיות . את יותר מידי מחפשת תאמיני לי כבר אמרתי לך אין צילצולים כשתיבחרי לחיות דברים יגיעו את תיראי את זה . והבחירה להיות לבד ...תחליטי שלא תחליטי שאת רוצה את העזרה שלה ודברי על הכל בלי לפחד אף אחד לא יזרוק אותך . לא ראיתי הרבה מטפלים שזורקים את הפרנסה שלהם רק כי הם אמרו שהם פוחדים מהם , לבנות אמון זה תהליך זה תהליך ארוך תוך התקרבות והתרחקות עם המון פחד ואינטימיות . ורק כשהאינטימיות נבנית אפשר לוותר על הפחד . זה בסדר חומד המטפלת שלך מכירה את זה ,לומדים את זה בשנה א' נו תסמכי עליה שהיא יודעת מה היא עושה רק תביאי את עצמך אמיתית ובלי מסכות . אוהבת ומחבקת ואני איתך את לא לבד

אני חושבת שבפגישה האחרונה הבאתי את עצמי בדיוק כמו שאני והמטפלת בכלל לא הבינה שזאת אני ההכי האמיתית שהייתה אצלה בחדר אי פעם, כי היא הייתה בשוק מאיך שהייתי אצלה. היא לא ראתה אותי ככה אף פעם ונשארה כמעט בלי מילים. לא ידעה בכלל מה להגיד לי, הייתה שקטה מידי וזה עוד יותר מפחיד אותי. ואולי היא ניסתה לתת לי מקום, רק שאני לא יודעת את זה בוודאות, והחוסר וודאות עולה על הכל בשלב הזה ומפחיד עוד יותר, כי בעצם אני לא יודעת מה מחכה לי, ועדיין לא דיברתי על מהלכים שעשיתי, על הסדנאות..... בקיצור ככל שהזמן מתקרב אני לחוצה יותר. הפחד מימנה שהוא ענק עדיין לא בא על פתרונו ואילו מצטרף עוד פחד של לעדכן על הסדנאות, ואני כבר בתוך תסריט שזה הסוף שלי, מנסה להאחז בזה שפעם היא אמרה שמה שטוב לי טוב גם לה, רק ששמעתי כבר את המילים האילו, ותכף אחריהן כבר חטפתי בעיטה ועפתי מטיפול. פשוט צריכה לחכות, וזה מרגיש כמו להיות תלויה במה שהיא תחליט, וזה המקום "התלותי" שבשבילי מרגיש הכי מסוכן והכי מועד לפורענות..... תודה שאת איתי ותודה על המילים החמות, וגם אני איתך. אוהבת אותך ומחבקת. שלך - מציאות אחרת

נשמע קצת פרדוקסאלי לבד מתוך בחירה של אין ברירה הצירוף הזה- של בחירה ואין ברירה ואת שבויה בתוך הפראדוקס הזה ואין מוצא זה סוגר עלייך וחונק כפי שזה חסום עמוק בפנים את מחפשת לפוצץ את הבועה בעצם את מחפשת *פתח יציאה* אבל את פוחדת לעשות את הצעד להתקרב ושיתקרבו אלייך אז אולי עדיף להישאר שם בתוך הבועה מאשר להעיז להיות מחוצה לה. אני מאוד מבינה את הכאב שלך יקרה ושקשה לשרוד אבל את חזקה ואת שורדת ואת נפלאה! באמת אני שומעת ורואה אותך כמה את מנסה אני, שולחת לך חיבוק ותזכורת לכוחות הנפלאים שקיימים בך את עוד תמצאי את היציאה, *בקריצה* (: סמויה

תודה יקרה על החיזוקים ועל האימון שאת נותנת ביכולות שלי. האמת היא שכבר ניסיתי פעם אחת ויצאתי מיתוך הבועה הזאת. איפשרתי להתקרב אלי והתקרבתי בעצמי וניכוותי, חטפתי בעיטה כפולה משתי נשים שהצהירו שהן איתי ובשבילי. לכן היום אני מצד אחד כל כך ניזהרת ומצד שני זה כל כך מפחיד אותי וכואב כפליים. פשוט אין לי כוח לעמוד בעוד בעיטה, ואמנם אף אחד לא אמר שתהיה כזאת, רק שאף אחד גם לא יכול להבטיח לי שלא. הפחד הוא עצום, וכל עוד אני שומרת על מרחק, הפגיעה תמזער את עצמה אם זה אכן יקרה, למרות שזה יכאב. אם אני אאפשר להתקרב אני לא מאמינה שאצליח להחזיק מעמד ולעבור את זה שוב בפעם השלישית. פשוט פוחדת וזוכרת מצויין לאן הובילו אותי הבעיטות הקודמות. פוחדת לנסות שוב ומצד שני חייבת כדי לדעת, וגם יודעת שאני חייבת את המטפלת איתי, כי אין מצב שבשלב הזה אני מסוגלת להתמודד לבד עם הפגיעה שלי, זה פשוט עדיין לא אפשרי.... לא יכולה יותר לבד, ונשארתי לבד בעצם מיתוך הפחד הזה, כאילו אני לבד גם עכשיו רק שהמטפלת עדיין באיזור ועדיין לא בעטה בי. ניראה לי שבפגישה הקרובה אני אדע אם היא איתי או לא, ואני פשוט מתה מפחד, מתה שיבעטו בי שוב..... רוצה שתהיה איתי מיתך בחירה שלה להיות ולא מרחמים..... תודה על החיבוקים ושולחת גם לך בחזרה, שלך - מציאות אחת

להתנדב בהם בעזרה עם חיות ואימוצם בסופי שבוע. זה גם משהו שיכול לעזור. וזה גם נחמד כזה.

שבת של שלווה ואהבה עצמית שבת של שמחה ואושר שבת של נתינה וקבלה שבת של יופי אוהבת אתכן ואותכם

שבת שלום גם לך יקרה, ושכל מה שאיחלת לכולן יתממש עבורך. אוהבת אותך, שלך - מציאות אחרת

גם מתקבל? אז שיהיה אחלה שבוע מאמי

לאמא שלי אתמול נכנס בי כעס כזה! התקשרתי לשאול מה נשמע ושוב דיבורי סרק בלה בלה בלה הכלבה של אחותי המליטה קשקושים דברי הבל ואני זורמת במקום להיות קצרה כמברק כעצת חטולית החכמה שלנו גם, מדברת ומדברת כמנסה להיאחז בקש רעוע של טיפת תשומת לב במה בדיוק ניסיתי להיאחז?! במה? לפתע שמעתי שאחותי נכנסה הבייתה אימי רצתה להעיף אותי מהקו ולא ידעה איך אז השתמשה בתירוץ הבא: קולה של אחותי:" ש.- בעלה של אימי אמר שהוא דואג לפלאפון שלך..". אמא שלי : "כן, כן הוא מפחד על השיחות, חבל על הכסף , לא יכול לסבול בזבוז.." אני: " טוב, טוב , יאללה ביי!" אימי: " ביי!" הרגשתי איך הכעס עולה גואה ומציף אותי מה פתאום חבל העל השיחות? שלי?! כאילו, מי הוא בכלל שיעיר, למה הוא משלם לי על השיחות?! זה הרי ברור שזה תירוץ עלוב להיפטר ממני "בנימוס" ולא, לא עליו ספיציפית אני כועסת אלא על אמא שלי, כמובן. הרמתי לה שוב טל'- נודניקית שכמותי.. אחותי עונה. תני לי את אמא.... היא באה לטל' תקשיבי .. אמא שלי " כן מותק,מאמי שלי אני מקשיבה, דברי.." אני: "אני רוצה לבהיר לך כך וכך שלא מקובל עליי ש... יתערב לי , אם אני מתקשרת על חשבוני למה שהוא יבקש לנתק וכל זה..." אני מבהירה, מדברת ומדברת, עומדת על שלי וגם אומרת: מצטערת בפעם הבאה, אם זאת הגישה לא אתקשר שוב, תתקשרו אתם. אם אתם ככ דואגים לחשבון הפלא. שלי. ופתאום פוץ מהצד השני קולה של אחותי! " בטח סמויה שכל הזמן אוהבת לריב, אל תאיימי ואל תתקשרי!.." אני הייתי בשוק שאמא שלי שהבטיחה שהיא מקשיבה לטענותיי בעצם נתנה את הטל' לאחותי אני מדברת וחושבת לתומי שהיא מקשיבה ובעצם ... ווא ווא ווא ! טריגר! אמרתי לאחותי בקול תקיף "תביא לי את אמא מייד לכאן!" עעעעכככככששששיייוווווווווווווווווו! ווא ווא ווא איזה כעס הציף אותי אתם לא מבינות אחותי לא רצתה אבל התעקשתי זהו, מפה כשאמא שלי ענתה בעצמה הקירות רעדו היטחתי בה מאה טון של כעס טהור ממני דרך הטל' ולא נשמתי לא שלטתי בעצמי וכל אותו הזמן היא מתגוננת, שוב תירוצים עלובים לכל מיני אמרתי שנמאס לי מהצביעות שלה! מהשקרים ווא ווא ווא איזה בלאגן עשיתי בסוף בעלי אמר לי, תפסיקי די! ולא הםסקתי המשכתי עד שנגמרה לה כנראה הסוללה והשיחה התנתקה היא ניסתה לחזור מלא פעמים לטל ולא עניתי יותר. ישבתי על הספה אמרתי לבעלי שיביא לי מים קרים הרגשתי דקירות בחזה, אשכרא! מרוב כעס בהתחלה נבהלנו אבל התחלתי לנשום והבנתי שהכאב בא מהסרעפת תנועות נשימה לא נכונות ולכן הכאב החד והברור שתיתי מים, נרגעתי חזרתי להיניק את הילד הכנתי קפה עם עוגות זהו. נגמרה ההצפה הרגשית הקשה. היום בבוקר היא התקשרה מטל' אחר עניתי "מה נשמע?" למה כל זה, מה קרה? אני לא מבינה רוצהב לקבוע איתי פגישה בחוץ לשיחה מעמיקה נראה נלך לחוף הים, נדבר ברצינות ואולי אני אומר לה ואני יוריד את כל המסכות נראה מה יהיה..

חיבוק לעידוד ועוד חיבוק לסבלנות

את ענקית ואני שמחה בשבילך, הלב שלי ממש קופץ מכך שסוף סוף אמרת לאימך את מה שאת מרגישה והיית נחושה לעשות את זה ויהי מה. כל הכבוד לך על האומץ ובאמת יש לך במה להתגאות. אני חושבת שזאת הייתה הפעם הראשונה שהעזת לעמוד על דעתך מאחורי עצמך ותומכת באמת שלך ובך בכל מה שיש לך. באמת כל הכבוד ובהצלחה עם המפגש העתידי עם אימך. איתך מחזיקה לך אצבעות, שלך - מציאות אחרת

אחרי הכעס והבלאגן .....גאה בך שדיברת ועכשיו תילמדי לא לבזבז אנרגיות על יה . אוהבת יקרה ומחבקת המון

היו לי אורחים ועיסוקים כמה בישלתי זה העסיק אותי ו.. עכשיו הלכו היה כיף אך עדיין השיחה עם אימי לא התקיימה מעניין אם בכלל תתקיים צריך היה להכות בברזל בעודו חם והוא עדיין חם אך מהמריבה ככל שחולפים הימים זה הולך ומתקרר השיחה הייתה צריכה להתקיים למחרת אבל נראה לכם שאמא שלי תטריח את עצמה? הרי היא באה ויוצרת קשר *מתי שנוח לה* ובשיחה אני הולכת לפוצץ לה את בפנים את האינטרסנטיות שלה שהיא יוצרת קשר מתי שנוח ולא מתי שצריך ושזאת מחוייבות ואני לא איזה שכנה או חברה שלה ששומרים איתה על סטטוס קוו רק בשביל שיהיה פרצוף אחכ לבוא ולבקש כוס סוכר (בהשאלה כמובן) זה לא עובד ככה! זא, היא שומרת איתי על איזה סוג של קשר מרחוק בשביל מטרה אחת שתוכל לבקש טובות ושזה ייראה מלמעלה כאילו אנחנו משפחה רק בכאילו. באירועים וכל מיני. אבל בתכלס אין ביננו כלום היא אמרה: "אבל אני יושבת בפינה שלי..." ובכן, אמא זה שאת יושבת בפינתך (ואגב גם אני) לא פותר את הבעיות אם את לא מתכוונת לקחת אחריות עליי כבת כפי שאמור להיות אז שלום ולא להתראות! ואני מתכוונת לזה במלא הרצינות ולא מדובר פה בברוגז אלא בניתוק אמיתי נמאס לי מהטל' המטומטמים שמהווים תמצית לכל הקשר כמו שאני מכיה את אמא שלי אי אפשר לסמוך עליה בכלום אני בספק אם השיחה בכלל תתקיים אם היא תטריח עצמה בשבילי ואתן יודעות מה? גם אם לא לא צריך הניתוק יתרחש המאליו זה בדרך לשם. אין מה לעשות אי אפשר להכריח מי שהלב שלו לא מעוניין.

http://www.youtube.com/watch?v=VneNCDy3-B8&feature=related

אהבתי מאוד אהבה וחמלה מצרכי יסוד לחיים תודה חומד שהבאת חטולית

שמחה מאד נשמה שנכנסת ושמעת אות חיים. חסרת לי כאן ודאגתי לך וחשבתי עליך המון. שמחה שהעלית את הקישור הזה, אם כי אני גרועה בקישורים ולא מצליחה לפתוח אותם. מן הסתם מפספסת דברים חשובים. כנראה שאני לא צריכה לקרוא אותם ולכן זה לא מצליח לי. הפסדתי כך גם את השוקו של אידה. טכנית יודעת ומעשית לא מצליח לי.... :( איתך יקרה, מחבקת בכל ליבי. שך - מציאות אחרת

זה מקסים!!!!!!!!!!!!!!! תודה ששתפת אותנו... מה שלומך?? התגעגענו... אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מרגישה לא שייכת, מהצד, לא חלק מ... לא ראויה ל... לא משפיעה על... שכולם כן.. רק אני לא רק לי כבר אין בם חלק בחיי ואני,כמעט,כמעט,כמעט,שמוותרת לא יודעת לומר אז לוחשת בזעקה בבקשה......לי!!!

מרום יקרה, מבינה מאד את הכאב עליו את מדברת, ויחד עם זאת מרגישה שאם אני אגיד לך שההפך הוא הנכון זה ישמע ויחווה כקלישאה חסרת בסיס. כאילו מאיפה אני יודעת? אני לא ממש מכירה אותך נכון? ובכל זאת ולמרות שאני לא מכירה אותך, אני מכירהאיך זה מרגיש לעבור פגיעה וכמה רע זה עושה לגוף לנפש ולנשמה, ועל בסיס העבר המשותף הזה של שתינו אני מכירה אותך ויודעת שאת שווה וראויה רק לטוב מעצם היותך. שאת שייכת לכל מקום שתרצי להשתייך אליו, וברגע שתאפשרי לעצמך להרגיש שמותר לך להביע דעה ולהיות חלק בגלל שאת טובה ושווה ושום דבר מימה שעברת לא קרה בגללך ובטח שלא הגיע לך, כל ההרגשה שלך תשתנה. זה אפשרי יקרה ברגע שתפנימי שלמרות ועם הפגיעה שום דבר מהאיכויות שבך לא נגרע מימך והאפס האמיתי הוא מי שפגע בך. איתך ובשבילך, שולחת כוחות וחיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

יודעת כמה קשה וכמה נורא להרגיש כך זה שאת לא מרגישה חלק מ,, לא ראויה ל,,,,, לא משפיעה על,,,, זה רק בגלל שאין לך את הכוחות לראות את הדברים מהצד שמנגד את מתנתקת בעזרת הכאב שעוטף אותך מכל כיוון ולכן גם מרגישה שאין לך חלק כם את היא זו שצריכה להילחם על עצמך ועל מקומך בסביבה הטבעית שלך מי שלא לוקח מקום לא מקבל שום דבר במתנה נסי לגשר על הפערים שהצטברו זו גם דרך מאוד חשובה עבורך להיות נוכחת שייכת ,חלק מ,,,ולהרגיש ,,,,,, כך תוכלי גם להשפיע על,,,, חשבי מה את יכולה, מסוגלת, רוצה, לעשות כדי שדברים ישתנו תלוי בך ובהחלטות שלך לא באף אחד אחר אני תמיד איתך שומעת , מקשיבה לזעקה העילמת שלך תמיד מוכנה לעזור ליל מנוחה יקירתי חטולית