פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

שבא לי להתפרע בכתיבה. המצב על הפנים, מבינה ש"חברים"לא באמת כאלה. אז התחלתי לנתק קשרים בבת אחת. מתנהגים איתה כאילו אני שקופה, כשהאמת היא שאני יותר חכמה ממה שחושבים, ואפילו יותר מאותם "חושבים". בחיי, מעדיפה להיות כלב מאשר לקבל יחס כזה.

מתבוננת יקרה, ראשית מיצד אחד, טוב שאת שמה לב לקשרים שלא טובים לך ודואגת לעצמך וללא להשאר במקום ועם מי שעושה לך לא טוב. יחד עם זאת אני לא מבינה מדבריך עד כמה אותן חברות או אנשים שעליהם את מדברת מכירים אותך ואת הסיפור שלך.זה חשוב כי לפעמים אנחנו מנותקות רגשית ומה שקורה הוא שכשאנחנו נמצאות עם חברות במצב הזה או עם אנשים בכלל, אותו ניתוק משודר החוצה כאילו אנחנו לא ממש שם, כאילו אנחנו אפטיות ולא קשורות, ואצל מי שלא מבין מאיפה זה בא ומן הסתם גם לא יודע על מה שעברת, זה מתקבל ונחווה כאילו את שקופה, כאילו את לא באמת נימצאת שם ונוכחת, והיחס מיתוך כך יכול להגיע לידי כך שידברו עליך כשאת נמצאת שם, כאילו שאת לא נימצאת או לא מבינה על מה מדברים. ומה שאני מנסה לומר לך הוא שתבדקי עם עצמך אם את באמת נוכחת כשאת עם אותם האנשים שמתייחסים אליך כשקופה או שאת מנותקת רגשית. לנתק קשרים תמיד אפשר, השאלה היא, האם את מנותקת והאם את יכולה להתחבר יותר לרגש בחברתם כדי שיחוו אותך שאת אכן נמצאת שם ולא יתייחסו אליך כשקופה. לא יודעת אם קלעתי ואם אכן אני מדברת על מה שאליו את מתכוונת. זה מה שהבנתי מדבריך ומניסיוני. אם זה לא מתאים לך איתך הסליחה וזרקי לפח.... שלך - מציאות אחרת

אני פשוט כנראה משדרת שלווה יתרה או רכרוכיות, חוסר אסרטיביות, חוסר עליזות ומצב בו אני גורמת לכולם לכוון עלי את תשומת הלב.וזה לא מדויק כי זה קורה מתוך חוסר הערכה, חוסר הכרות מעמיקה, יש אנשים שכן מתייחסים אלי בכבוד ומנהלים שיחה כרגיל, ואף מביעים התלהבות, אני פשוט מופנמת ובאמת שרוב האנשים לא יודעים מה יש לי להציע, ואז כשהפוטנציאל יוצא, לפעמיםזה עלול להפתיע את אותם "חברים", ולגרום להתלהבות לנטרלים בסביבה, תלוי באישיות. אני פשוט לא יודעת איך להכנס לדינמיקות חברתיות הרבה פעמים, אבל לפעמים יש רגעי "קסם".

לא מצליחה לא יכולה נוגעת כמעט ובורחת וזה עוד לא נוגע בפגיעה זה רק נוגע במשפחה הסובבת . כל כך הרבה כאב אני אוגרת כל כך הרבה אכזבה ואין וכלום לא יכולה שומעת אותה אומרת לי כל הזמן תפסיקי לבכות את עוד פעם בוכה כל הזמן משתינה מהעניים . נזכרת איך עמדתי מול המראה בכניסה הבייתה ונשבעתי שיותר לא אבכה ומאז אני לא בוכה הייתי אולי בת 10 לדעתי פחות .גם שהרגשתי רע וכאב לי תמיד כאב לי הגוף או שהקאתי כי אסור היה לדבר ולא היה למי הייתי בוכה בשקט אולי היא תשמע אבל היא לא הייתה ואז הייתי באה ומפחדת להכנס אליהם לחדר ויושבת מחוץ לדלת ובוכה אולי היא תבוא והיא באה אבל טיפלה רק בכאב הפיזי תמיד הייתה אבל אף פעם לא הייתה באמת וכשגדלתי והיה לי קשה הייתי עושה מן הלו עצוב בטלפון כדי שהיא תשאל ואז היא אמרה לי לא כייף לדבר איתך את תמיד נשמעת בוכה אז שתקתי תמיד שתקתי אף פעם לא דיברתי או בכיתי לא יכולה כל כך רוצה ולא יכולה ועם כבר יורדת דמעה היא נאספת מהר . כל כך קשה לי עםמזה לא יכולה יותר להכיל מרגישה שאין מקום יותר כל כך קרובה ועם זה כל כך רחוקה אוספת ונאספת עד מתי דיייייייייייי

בוחרת מתוקה, מיזדהה מאד עם כל הדברים שכתבת, במובן מסויים הם כמו ניכתבו עלי. הכל נעול בםנים בגלל הפחד מאותם קולות שחוזרים על עצמם כל הזמן וכמו נותנים את התחושה שהכל קורה עכשיו. הפחד הזה מכיל בתוכו גם את כל הכעס שהצטבר מבתוכך מיתוך המצבים האילו שבהם היית במצוקה ולא ראו אותך ואת המצוקה שלך. והפחד הזה משחזר את עצמו היום ונועל את הכל בפנים כי את בטוחה שאם זה יקרה ותשחררי את הכאב ואת הדמעות, שוב יחזרו על עצמן אותן תגובות שבגלל שלא יכולת להכיל אותן אז, הדחקת את הכאב ואת הדמעות. יקרה, אחת התובנות ששחררה אצלי את המחסום הזה הייתה שמותר להרגיש את הכאב ואפילו רצוי ולאף אחד אין זכות לשפוט אותך על מה שאת מרגישה. לשחרר את הכאב בבכי הוא הדבר הכי נכון והכי לגיטימי לעשות ויש לך את כל הסיבות לבכות וגם לכעוס על מה שעברת. חלק חשוב מההחלמה הוא לשחרר את הכאב, ובעצם הבכי הוא מנגנון שנוצר בדיוק לשם כך. בכי הוא לא פשע אלא בריאות ולבכות על כאב לא יציג אותך כבכיינית אלא כאנושית. זו הדרך לנקות את עצמך מבפנים מכל הכאב שמציף אותך וזה לגמרי בסדר. אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

גם לי מאוד קשה אפילו כמעט בלתי אפשרי להתחבר לבכי ולא חשוב כמה כאב מסתתר שם ,הייתי בת 4 שנים כשאבי החליט שאני צריכה להפסיק לבכות , הוא לעג לי וצחק עלי בכל פעם שהזלתי דמעות כאלו שהוא היה נהנה ללעוג לי מה שכמובן גרם לי לבכות עוד יותר יום אחד הסבלנות שלו פקעה ואחרי שהוא בדיוק סיים להכות את אחי עם חגורת העור העבה שלו הוא אמר לי מבער לשיניים חשוקות אם את לא רוצה לקבל מכות כמו אחיך תפסיקי כבר לבכות די!!! ומאז הפסקתי לבכות ,,,,,,,,,,,,,,,כיום צריך לקרות משהו ממש דרסתי ומאוד קשה כדי שאזיל דמעה ואם זה קורה אז משהו אחר לקח את התפקיד הזה של לא לאפשר לי לבכות ,,,,,,,,,,,, תהיי יפה ותשתקי,,,,,,,,,,,,יפה אני כבר לא -מה נשאר לי רק לשתוקקקק מבינה אותך נשמה , גם זה יגיע אל תדאגי

אני החלטתי בהתחלה זה יהייה וירטואלי אבל אני מפסיקה להיות ליצן וכשרע לי יראו ואחר כך זה יבוא טיבעי בזמנו של אלוהים אני מוסרת ואלוהים יקח את זה ממני בזמנו . לא נילחמת יותר בכאב , ולא איכפת לי מה יגידו זה שלהם יש לי קולות אחרים בראש .

לא בוכה בטח לא לפני אנשים כבר מאז שאני ילדה שאבא היה אומר אם תבכי אהרוג אותך וחונק אותי הלוואי והייתי יכולה לבכות בטיפול מאוד מבינה אותך דמעה

שיש עוד טוב יותר מרע שנתגבר שלא נורא שאוסף קלישאות דביק יהיה המציאות שאיך אמר המשורר "אנחנו עם חזק ונתגבר" נראה לכם פשוט? עכשיו היום הזה מתחיל וזה מין יום טוב הכל נראה לי כרגיל כזה מין יום טוב והשמיים נפתחים לטובתי וכל מה שפחדתי להגיד נראה רחוק כמעט שטותי יום נפלא ושבוע טוב לכולן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ותודה שאת כאן

תודה על המילים החמות ושאפו על הכשרון לכתוב שירים יפים וגם מלאי רגש ותוכן שניכנס ישר לתוך הלב. אמן למילים שלך עבור כולנו, ואת תמיד תמיד מרגשת אותי המון במסרים האילו שלך שמיועדים לכולם. זה המון המון בשבילי ולא מובן מאליו בכלל. שיהיה שבוע טוב גם לך. שלך - מציאות אחרת

זה עברי לידר... http://www.youtube.com/watch?v=Bd-C1xcg2CE&feature=related מוקדש לכן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

נכנסתי וגליתי שפיספסתי אתכן ואני בפיגור גדול , אז יתכן וזה יהיה ארוך , וכמובן שזה לא מחייב את אף אחת לקרא עד הסוף!!! עלי אכתוב רק בסוףףף דמעונת שלי מתוקה הלבד קשה מאוד מאוד בהחט , אין ספק שזה מעורר בך כאלה רגשות קשים ,אם זה עוזר או מקל עלייך אנחנו כאן תמיד , ונכון שזה גם לא תמיד עוזר ונותן מענה כי זה רק עולם וירטואלי ואי אפשר לשבת כל היום רק מול המחשב אך אולי זו לפחות נחמה קטנה , ככה משהו זניח מהצד ,בכל אופן כולנו כאן איתך ואני עם המון אהבה יקירתי ,את כבר עובדת ? אייך בעבודה? מה יכול לעזור לך להרגיש קצת פחות לבד? איתך תמיד מאמי ----------------------------------------------------------- מציאותי חומד שלי נראה לי שהרופאה שדיברה איתך על כדורים דרכה לך על יבלת מאוד כואבת , ברור שאינך חייבת לקחת כדורים אם את מצליחה להסתדר בלעדיהם , זה באמת פשוט כמו שבעצמך אמרת -שהרוב הגדול כן לוקחות כדורים ואולי זה היה תמוהה בעיניה שאת מצליחה בלעדיהם , אם לא היית מצליחה להיות מנותקת מהרגשות שלך יתכן והמצב היה שונה כי למעשה הכדורים נועדו לנתק/לנטרל אותך מהכאב ואת עושה זאת נהדר בלי הכדורים שזה לגמרי לא פשוט ובטח שלא מובן מאליו ___________________________________________________________ סמויונת שלי חומד קודם כל שמחה שאתם כבר אחרי היתוח של תינוקי המתוק שלך ,רגעים כאלה קשים מול אמא שלך תמיד היו לצערי ותמיד ימשיכו להיות כי היא מה שהיא ולא משתנה וגם לא תשתנה , היא כבר מבוגרת מידי כיום להשתנות מאמי שלי ,הדבר היחיד שכן ממשיך להיות בעקביות אלה הצפיות שלך ממנה , וכל פעם מחדש את נפגעת ממנה , תיגידי לי מי גדולה מהחיים כמוך? ישר מצאת תחליפים נהדרים עם השכנות שלך שהן -נראה לי יותר כמו משפחה עבורך מאשר המשפחה ה,,,אומרים כגודל הצפיה גודל האכזבה , אולי אל תצפי ממנה לכלום לא תתאכזבי ממנה , גם לא תאכלי את הלב , במקום זה תאכלי גלידה הרבה יותר טעימה מרגיעה ומצננת את הפיוזים ? את פשוט בנדם נפלא שלא רוצה לפגוע באף אחד אבל תמיד נפגעת מאחרים , אולי תנסי מולה את הטריקים שלה וגם את תצאי טוב מאוד מכל ענין ? נה את אומרת ? ___________________________________________________________ א א -ברוכה הבאה לא יודעת מתי נכנסת לפורום אך את כבר מביאה תועלת רבה בתשובות שלך , כייך לקרא אותך ואני מאוד שמחה שהצטרפת לפורום תרגישי בבית ואני מאוד מקווה לראות אותך כאן כל הזמן -לא כמוני שלקחתי פסק זמן כדי לקחת אוויר ___________________________________________________________ יעל יקרה מזמן לא נכנסת , מה שלומך? שמחה שעם התינוקת הכל עבר בשלום ושלא היו סימני פגיעות נפלא שאת דואגת לה בצורה כזו -כל הכבוד ! מקווה לראותך כאן יותר -כמובן אם מתאים לך ___________________________________________________________ אפרת יקרה-ברוכה הבאה לפורום מצטערת שכבר בגילך את נאלצת ללכת לבד למרכז נפגעות מה שאומר שגם את נפגעת כמונו כאן ,את אמיצה מאוד , במרכז לנפגעות את תרגישי כמו בבית כך לפחות מרגיש לי , צר לי שזה לא מסתדר לך כמו שהיית רוצה , אבל עד כמה שידוע לי תלמידים מקבלים אחרי שעות הלימודים כדי שלא לקטוע להם את הרצף והסדר היומי ,אני חושבת שאת צריכה לתת לזה הזדמנות ,זה יהיה ביום קבוע ובשעה קבועה וזה יתווסף לך פשוט כמו כל דבר אחר ,במחשבה שניה נראה לי שאת פוחדת בכלל להגיע לשם , אין לך את מי לשתף בענין? אולי אחות אם יש לך או את אמא שלך שיוכלו ללות אותך לשם ?זה באמת מרגיש קשה ללכת לשם לבד ולשאת את כל הנטל הזה לבד,היתה לך כבר פגישה במרכז? מבינה אותך מאוד , באמת , רוצה לומר לך שגם למבוגרות ממך קשה ללכת לשם בפעם הראשונה לבד ועוד יותר קשה עם זה שאת צריכה להסתיר ולשקר לאחרים ,אולי בנתיים עד שתחליטי מה לעשות תיכנסי לכאן ותשתפי אותנו במה שרק עולה בדעתך רק כדי שלא תישארי עם הכל לבד? מתאים לך ? אשמח לראות אותך כאן בכל מקרה ולא חשוב מה תחליטי לעשות ___________________________________________________________ מרומוקשה מאמיל'ה אני לוקחת את המשפט שמבחינתי הוא הכי משמעותי שכתבת -מה שהסביבה מרגישה "שאני היא זו ששמה טריז בגלגלים "!!! לפני הכל רוצה לומר לך שאין לי שום כוונה לפגוע או להעליב חלילה וחס או כל דבר אחר שיכול להשתמע ממה שאכתוב לך כאן אבל,,,,, אני בטוחה לגמרי שמאוד קשה לך להביע דברים-אולי כי מעולם לא נתנו לך לדבר , כי לא הרשו לך לספר וזה נשאר טבוע בנשמתך , מדוע אינך מסוגלת לשתף פעולה בטיפול-אולי כי את פוחדת לתת מקוםלדברים כואבים ,פוחדת להתפרק כי לא תדעי אייך לאסוף את החלקים שהתפרקו, פוחדת שוב להרגיש את מה שאת מנסה בכוח לשכוח כל הדברים שעולים , הפלשים , ריחות , צורות , צבעים , לכל דבר יש את המשמעות שלו בתוך הטרגדיה הפרטית שלך , ואם הם יצאו אולי לא תדעי מה לעשות עם עצמך , את פוחדת לתת להם לצאת כי אולי לא תדעי מה לעשות אחרי זה עם עצמך? את שומרת הכל בפנים שזה כמו לשים תריז לעצמך בגלגלים , זה לא נעשה בכוונה אלה מתוך פחד עצום-זה נשמע לך נורמלי? לי זה נשמע מאוד נורמלי ונראה מאוד נורמלי , כשתצליחי להתגבר על הפחד הכל ישתנה , את בכלל לא משתגעת , רק מלאת חרדות!!! נכון שצריך ללמוד הכל מחדש , לדבר , לשתף להביע וגם להרגיש -אז יש לך כבר דרך חדשה ובטוח שהיא לא קלה , מאחלת לך המון הצלחה מתוקה שלי רק אל תשכחי שאת לעולם לא לבד במערכה נכון? ___________________________________________________________ ינשופית מתוקה שלי אמת יקירתי שהתהליך מאוד מאוד קשה וצריך המון כוח נפשי כדי להתמודד , אבל מה כבר נשאר לנו לעשות ? רק להמשיך את התהליך עד שזה יגמר , ואולי לא נשאר עוד הרבה זמן ? רוצה לברוח מאמי שלי אני כאן איתך מחבקת חזק חזק עד שתרגעי ___________________________________________________________ בוחרת נהדרת יקירתי את באמת צריכה ללמוד לאהוב את עצמך ואת הילדה הקטנה שבתוכך כדי שתוכלי לתת מקום לבוחרת החדשה שתקום מתוך הריסות חייך , אני לא מכירה אף אדם שאין לו שריטות -זה כמו לרצות להכיר משהו שלא קיים ,למה את צריכה לשנות את הדפוסים שלך ? כי הם מכילים את כל הרעל שספגת במשך השנים, הם מזיקים לך וגורמים לך לשנוא את הילדה הקטנה שבך ואותך על כל תכונותייך הטובות, כי את לא מצליחה לראות את הטוב שבך אלה רק את מה שקלקלו בך, יקירתי כל בן תמותה הוא יצור שצריך לשפר את עצמו כדי לחיות עם עצמו בשלום את לא רואה כמובן שלבכות זו תכונה טובה ולא מובן מאליו נכון . יש מי שלא מצליח בכלל לבכות-זה עוזר לך להיות רגישה יותר , לך הרגישות מפריעה , ולמה שלא תרחמי על עצמך? לאחרים כן יש לך המון חמלה ואת לא זכאית למעט אחרי כל מה שעברת? והילדה שישבה שם בפנים במשך שנים שתקה וסבלה בשקט , לה אין מקום? הרי הדרך שאת עושה מוציאה אותך מוציאה אותך מהמקום המזופת ששם היית ולוקחת אותך למקום הרבה יותר טוב , מותר לך הכל , רק לא לוותר על עצמך !!! וזה מה שתעשי אם לא תעשי שינויים , כולן משתנות אחרי הטיפול זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו ___________________________________________________________ היי רות כמה זמן,,,,,,, פתאום נעלמת וזהו , שמחה לראות אותך כאן שוב , ברוכה השבה טיפול כמו תמיד כרוך ברגשות שמציפים ,למען האמת לא ידעתי שיש מקום כזה טיפולי להפרעות אכילה , ראיתי שקיבלת כמה כתובות מקווה שבקרוב תמצאי מקום שמתאים לכל הצרכים שלך בהצלחה , ותיכנסי מידי פעם לעדכן מה קורה איתך ___________________________________________________________ שלום לך מזל וברוכה הבאה לפורום תראי , באופן די ספונטני מרגיש לי שיש קשר די גדול בין שני המצבים-אני לא מומחיתלדבר הזה אבל עברתי "חוויה" כזו בעצמי לא עם קרוב משפחה אלה אדם זר , בגיל צעיר משלך , ואצלי זה מתחבר למקום ש"הבובה" שלו הקיאה על היד שלי -תחושת הגועל מהלכלוך ליוותה אותי המון שנים שפשוט הפכתי להיות אובססיבית לגבי הנקיון ,שאסור ששום דבר ישאר מלוכלך כי לכלוך זה גועל נפש , זוכרת בוודאות שהמקרה השאיר לי חרדות כי שם היו גרות שתי חברות שלי הבנות שלו-תאומות , ואחרי המקרה לא נפגשתי איתן יותר לעולם , ולצערי "חוויתי" עוד מצבים מגעילים דומים רק שכעת מדברים עלייך ,אם מה שכתבתי מעלה בך משהו שאת מתחברת אליו אז שמחתי לעזור , את מוזמנת להשאר ולשתף אייך שנוח לך ___________________________________________________________ עד כאן תשובות לכולן , רוצה לומר שאני מאוד מתגעגעת להמון בנות שחסרות כאן -בובית , שחפיתוש ,צדף ,מיתר , ילדונת , תומי, ציפורי ,חופיתוש , ועוד כמה כאלה שפשוט פרשו כנפיים ועפו להן , כל אחת מצאה לעצמה את הדרך שלה -כמה חבל התעייפתי , אין לי עוד כוח לכתוב עכשיו גם עלי , רק כמה מילים שמהטיפול האחרון יצאתי מרוסקת ולא בגלל המטפלת , אלה בגלל התכנים אוהבת את כולן , כבר התחיל שבוע חדש השמש זורחת ואני מכאן מאחלת לכולכן שבוע טוב ומואר באור יקרות חטולית

ותודה על הרווחים לחולת הפיברו זה באמת עוזר . מצטערת לקרוא שיצאת מרוסקת זה באמת קשה אבל למדתי שיש בי כוחות ואני מאמינה שגם בך ושיש דברים שמחזירים לי את האיזון כמו ריקוד ותנועה ,מוזיקה טובה כמו חיוכים של חווה אלברשטיין שפשוט מזכירים לי שהחיים יפים והגיפה כבר הייתה היא לא עכשיו . הכי מאזן אותי זה כתיבת תודות על הבוקר כשאני כמה לא רק לאמר כי עם לכתוב ולזכור שיש בשביל מה לקום ולשמוח . ובקשר אלי אני לא אמרתי שאני לא רוצה לשנות את הדפוסים שאני לא אוהבת בשביל זה אני בטיפול להוריד מעלי את הפחדים וכל הדברים שעוצרים אותי מלחיות כמו שצריך בגדול . אני גם לא אומרת שאני לא לומדת לאהוב את עצמי אבל לחבק את הילדה הקטנה ולרחם עליה זה לבכות על חלב שנשפך וזה נראה לי מיותר ופתתי מצטערת . ולבכות לא בכיתי שנים אצלי בבית היה אסור לבכות . אני מנסה אבל יותר מכמה דקות ובכי שהוא יותר מהראש מאשר מהלב אין נאדה פוחדת להפוך ולהיות בכיינית והרי אמא שלי אמרה לי שהיא לא סבלה אותי בתור ילדה כי הייתי בכיינית אז איך אני אבכה איך ....ועוד על הילדה ההיא שלא סבלו .

חטוליתי מתוקה ויקרה מאד, איזו תגובה ארוכה ומפורטת וכל כך מושקעת. שאפו יקרה על המאמץ והחשיבה, ותודה על המילים החמות. חבל לי רק שלא נישאר לך כוח לכתוב יותר עליך, חבל לי שלא התחלת עם עצמך ואחר כך היית מחלקת את הכוח שנותר לכל מי שהגבת אליו. יקרה, טיפול הוא דבר מאד מציף. מן הסתם הכל מתחבר להכל ודבר מוביל לעוד דבר והכל דורש התייחסות, משתולל ובועט, ובעיקר מציף ונורא נורא כואב. לפתוח את הפצע תמיד נורא כואב. ואולי עכשיו נורא קשה, אבל כשתצליחי לשחרר את כל מה שכל כך כואב, ירד מימך העומס והנטל ויהיה לך יותר קל. רק סבלנות נשמה ולקבל את עצמך כמו שאת ובעיקר לאפשר לעצמך להרגיש ולכאוב די צרכך עד שהכאב יתמתן ויחלש. רק לא להלחם בעצמך ולתת לכאב להיות. זה כמו מצב שבו הכל היה דחוס וצפוף ונתת לזה פתח קטן, והכל נידחף ונידחס בתוך הפתח הקטן הזה ורוצה להשתחרר. תני לזה לצאת נשמה ותרפי, ככה זה יהיה קל יותר בהמשך. כמו שאומרים כל ההתחלות קשות אבל אחר כך הכל יתאזן ויהיה ניסבל יותר. וכמובן זיכרי שאת לא לבד ואני כאן איתך ובשבילך תמיד. באשר אלי, אני עדיין באותו מצב כבר 45 ימים וזה לא נגמר. זה ארוך לי מידי ונורא מטרגר אותי למה שעברתי ולא פשוט לי בכלל. מחכות לי עוד בדיקות פולשניות, אבל את מה שהייתי צריכה לעשות עד כה עשיתי ואין לי מילים יותר. תתמקדי בעצמך יקרה ובכל מה שעשוי להקל עליך עכשיו. אוהבת ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

רק רציתי להגיד שאוהבת

התגעגענו מה איתך? מה שלומך??? דואגת אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לא תמיד אבל כאן

.

אני קצת....... כאן :) אוהבת אותך המוןןןןןןןןןןןןן ושולחת חיבוק חם חם

תודה שאת איתי מצטערת שלא הגבתי קודם פשוט ימים קצת לא פשוטים עוברים עלי שבת שלום יקרה דמעה

מה לרשום. אני קצת חסרת אונים לאחרונה. לא מבינה מה הקשר בין הגיל שלי למה שקורה איתי כרגע. ממש חוסר יציבות ושליטה על החיים, פחות או יותר.

מתבוננת יקרה מזמן לא ראינו אותך כאן טוב לראותך כאן מה שלומך??? ואיפה הבילבול עם הגיל? כאן בשבילך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני בסדר, באופן יחסי. הכוונה שהיום יום שלי שונה מהאופן בו מתנהלים רוב בני גילי, ובתחומים אחרים גם כן. כאילו אני בת 18 לנצח, משהו כזה.

ממש ממש ממש לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אא, לא יודעת למה כתבת את זה. מה הביא אותך לזה. בשבילי הילדים הם סיבה לקום בבוקר, הטעם לחיים הכוח להמשיך. הילדים הם עולם ומלואו ואוצר ענק בשבילי. הדבר הכי יקר לי בחיים. שלך - מציאות אחרת

לכל אחת זה מרגיש אחרת חבל שכך מרגיש לך

מהיכן את אומרת זאת? מהיות ילדה... בת של.... או מהמקום של אמא של... מוזמנת לשתף איתך אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

הייתי בת נוראית אני אמא נוראית והבן שלי מגיב בהתאם

מרום יקרה, זה אכן קשה, אבל הבחירה הזאת תיקח אותך רחוק. תמשיכי לראות את עצמך ולהיות שם בשבילך ומאחורי האמת שלך. תדעי תמיד שמה שעברת לא בגללך ולא בגלל מי ומה שאת. שלך - מציאות אחרת

לא יודעת אם קשור שבעבר שהייתי קטנה בת 10 לערך ביקש ממני חבר של ההורים שאמשש לו את איבר המין ולא ידעתי שאסור רק שביקש לשמור בסוד ולא חשבתי על זה הרבה זמן אבל כבר כמה שנים שאני מבשלת או אוכלת ונשאר לכלוך אני מתחילה להשתגע מלראות את הלכלוך ו/או הבלגן שמייצר, אם יש כמות כביסה גם נכנסת ללחץ כל דבר שיש בו כמות שצריך לעשות אני נכנסת לחרדה, אם יש קשר ??

בהודעה שכתבתי למעלה כתבתי גם לך ממש לפני הסוף אם מתאים לך כנסי ותקראי

קוראת אתכן מידי יום אבל מתקשה לכתוב ... אני לא יודעת אם מישהי זוכרת אותי אבל פעם הייתי כותבת פה. היום אני בטיפול שהביא איתו הצפה של הדברים הקשים הסיפור,המקום,הפרעות האכילה שיתוף אחד האחים שלי (שקשה לי מאוד עם זה)וכו.... המטפלת שלי חושבת (וגם אני) שאני צריכה טיפול יותר אינטנסיבי ושמלבד השעות אצלה רצוי היה שאמצא לעצמי בית טיפולי ומטפל בהפרעות אכילה . ניסיתי וגם היא למצוא משהו כזה שלא יגרום לי לעזוב את מקום עבודתי ממנו אני מפרנסת לבד את שלושת בניי ,מקום כזה שאוכל לבוא לכמה שעות ולהיות "שמורה" . כל הבתים האלה שאני מצאתי הינם אישפוזיים או כאלה שצריך לעבור לגור בהם . הדבר שאני זקוקה לו הוא מקום פעמיים או שלוש בשבוע שיאפשר מנוחה טיפול והכי הכי לא להיות לבד עם הסיחרור המשוגע הזה מקווה שהבנתן ושאולי יש לכם עצה .. אשמח לכל תגובה תודה רות

תנסי לפנות ל"ביתך" לא חייבים לגור שם ההנה קישור: http://www.beitech-ed.org/

"בייתך" "שחף" ועוד כמה אני יכולה לתת לך פרטים מדוייקים אבל אני לא יודעת איך את לגבי מימון כי זה עסק דיי יקר לצערי... יש לי המלצה אחרת שזה האישפוז יום בנתניה, אני חושבת שה"א צריכים להגיע איזה 3 פעמים בשבוע ויש קבוצות וכאלה... http://www.tipulyom.co.il/ מעבר לזה אני מניחה שזה כבר אישפוז או הבתים השיקומיים ( אבל סליחה שאומרת את זה - זה מקום לילדות קטנות, לפחות זה מה שקורה בפועל.). וממה שככה נראה לי את ציכה תמיכה שהיא עוטפת אחרת... ניסית פעם ללכת לקבוצות של הOA??? הם קהילה מאוד תומכת ומחזיקה.... http://www.oa-israel.org/ בהצלחה

על תגובתכן ,אצור קשר עם שתי העמותות האלה כבר מחר אם יש לכן עוד רעיונות אשמח לשמוע. הייתי כל כך אבודה בכל המערכת הזאת ,כבר חודשים אני מנסה למצוא מסגרת שתהיה נכונה לי ללא הצלחה,אולי בעזרתכן אוכל להגיע למשהו תודה

בטח שזוכרים ואת מאוד חסרה!! מה שלומך? אני מבינה שאת יוצרת קשר עם המסגרות שילדונת המליצה, כדאי שהחיפוש אחר מסגרת כזו תעשה יחד עם המטפלת, אולי תלכו יחד להתרשם יחד תחליטו מה הכי טוב עבורך נשמח להתעדכן בהצלחה אידה עו"ס MSW נפול בנפגעות תקיפה מינית

עם כולם אומרים לי שכדי להתפתח אני צריכה לאהוב את עצמי כמו שאני ואת הילדה שבי (קישקוש של מטפלים ) אז למה אני צריכה לשנות את עצמי לגמרי . למה אני מגלה כל הזמן איך כל מה שינקתי בילדות הוא פגום ודפוק ועד כמה אני שרוטה ...אז איך אני אמורה לאהוב את עצמי עם גם היום אומרים לי שאני צריכה לשנות . נמאס לי מהכל נמאס לי לשנות אין לזה סוף וגם לא תכלית בסופו של דבר הכל נשאר אותו הדבר . שבת שלום ומחשבות טובות

יקרה, ברור שעובדו חייך לא יכולות להשתנות ואי אפשר ללשנות אותן. הדבר שכן יכול להשתנות הוא הדרך שבה את מסתכלת על הדברים שקרו ועל עצמך. זה מתחיל בלהבין שהיו הרבה מצבים שהיית צריכה להתמודד איתם ושעיצבו אותך כמי שהייתה צריכה לשרוד מצבים שלא אמורים היו לקרות, ובגלל שנחשפת לדברים כאילו ההתנהלות שלך השתנתה. והמטרה היא ללמוד להתנהל בחיים ללא חומות הגנה שמגינות מפני המצבים של העבר, כי הם כבר לא קורים היום. אנחנו מתוכנתות על מה שקרה בעבר ומתנהלות לפיו, וזה מה שצריך להשתנות. אוהבת אותך ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

צריכה ללמוד לאהוב את עצמי כמו שאני אז למה אני צריכה לשנות את כל הדפוסים שלי ובעצם את מי שאני . עם הדפוסים וחלק מתכונותיי צריכים שינוי אז איך אפשר לאהוב את מי שאני . לא שואלת למה אני כזאת אני יודעת למה אני כזאת אני רוצה להבין איך אני אמורה לאהוב יצור שכזה . ועם אני לא יצור למה אני צריכה להשתנות . בקיצור בעיני זה פתתי לשבת ולבכות על חלב שנשפך , זה מובן שחשוב להבין מאיפה הדברים הגיעו אבל מכאן ועד לרחם על עצמי לאהוב את הילדה שבי נו באמת . יכולה לנסות לאהוב את האדם שאני משתנה אליו וגם זה לא בטוח . אבל איך אני יכולה לאהוב את עצמי כשאני לא יודעת מי אני בכלל .

תקבלי את עצמך כמו שאת... אך שאת עם ה"שרוט" כי זו את וזה חלק ממך...מהמיוחד והנפלא שבך.. ואת הראשונה שצריכה לקבל את עצמך כמו שאת!!! לקבל.... וגם לומר OK יש את זה ואת.....זו אני... אבל רוצה לשנות לא בדחיה ולא בשנאה... מתוך קבךה...ואז הויתור.. מקווה שהצלחתי להעביר את המר בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

לא העברתי נכון את העיניין . אני לומדת לאהוב את עצמי אני חושבת שאני מיוחדת בהמון דברים . לא מצליחה להתחבר למקום הזה שאני צריכה לכאוב דברים שהיו לפני 35 שנים יכולה להבין שמשם צמחתי והרבה דברים שקורים לי הם בגלל ומשם אבל לבכות עלהם זה כמו לבכות על חלב שנשפך די זה היה בשביל מה לבכות ולרחם על עצמי על דברים שהיו . מקווה שהסברתי את עצמי

אין לי כוחות כבר- כל הזמן דוחפת את עצמי לעשות את הדבר הנכון ולא יכולה יותר- גופי בוגדת בי-מתרסקת- והנפש צועקת "תצילו"- רוצה רק להניח את ראשי ושיהיה קצת שקט בפנים. קולות-רעשים- לא עוזבים אותי לרגע- מנסה לצעוד קדימה אבל כל צעד דורש כל כך הרבה מאמץ- רוצה לברוח- אבל אין לאן-

אין לי מילים חכמות לאמר לך . פעם אחרונה הגעתי למטפלת ואמרתי היום אני רוצה לנוח באתי לכאן כדי לישון . כאילו באימא'שלך תעזבי אותי רוצה לשים תראש ולנוח . אבל ינשופית יקרה אין ברירה עם לא נעבור את הכאב לא נוכל לנוח מקווה שאחרי שנעבור ונכיר נוכל באמת לנוח . המון אנרגיות חיוביות ומחזקות לתת לך כוח להמשך הדרך

מכירה ומבינה מד את ההרגשה, בעיקר את הרצון לברוח ולמצוא קצת שקט. ואת לא מצליחה לברוח כי את לא יכולה לברוח מעצמך ומימה שקורה לך מבפנים. את יכולה לנסות להסית את המחשבות ע"י ניסיון לעשות דברים למען עצמך שיעשו לך הרגשה טובה יותר, להעסיק את עצמך במוסיקה, סרטים, הליכה וכד'. והמסע הזה הוא מסע קשה ומפותל וארוך, עם עליות וירידות, אבל כמו לכל דבר גם לזה יהיה סוף מתי שהוא. נסי להרפות קצת ולא להאיץ ולא להלחם בעצמך, כי זה עושה את זה עוד יותר קשה. מאחלת שיבואו ימים טובים יותר במהירה. שלך - מציאות אחרת

מבינה אותך יקרה ורוצה להגיד שבטוחה שהזמן להתחיל לחיות יגיע..... אולי כבר היגע?! לטפל ולדאוג לעצמך וגם למצוא דברים שהם רק לשם ההנאה... (יש?) מגיע לך ראש שקט בלי קולות ורעשים מציקים בלי צורח לברוח להיות את... ולמצוא עוד דברים למען עצמך לחיות ולא לשרוד... איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

לכולכן כאן רק שתדעו לכם שאני כבר בחרת וכל-כך קשה לילעמוד בהחלטה זו וצריך ללמוד מחדש איך...... הכל...... להתנהג,לחשוב,לדבר,להביע,להגיד להגיב.. . ....(ופה יודעת שיתכן ויהיה מי שיחייך וירים גבה לכשידע שמדובר בי) להישאר ,אמנם רק לעיתים עם התיסכולים בתוכי למעעט יותר זמן עד שיהיה ניתן לפרוק ובדרך שלי!!! שוני רוצה בה!!! שאני בוחרת בה!!! ללמוד לפרוק בצורה שלא תזיק? תפגע? לא בי ולא בסובבים אותי יודעת שיהיו עליות ומורדות יודעת שזקוקה נואשות לחיזוקים יכולה לומר שיודעת כיווןש..... חטולית ובובה שחף וסמויה בוחרת ומציאות מתבוננת וסליחה סליחה סליחה אם שכחתי מישהי ובצעקה הכי הכי שקטה שלי תודה גם לך אור-הנפש שבת הכי שנרצה עבור עצמינו

וזה כאילו אני צריכה להיות מישהו אחר וללמוד הכל מחדש ולהתנתק מימה שלמדתי בתור ילדה ובוגרת כי הכל היה נגוע ומורעל . והאם אני פועלת נכון או לא ....ולומדת להגיד כן ולא על הכל לא . בהצלחה עם ההחלטה

שמחה בשבילך שהגעת למקום הזה שבו השבת לעצמך את מה ששייך לך מעצם היותך ולקחת את המושכות לידיך בחזרה. ואכן את זאת שקועת לגבי עצמך, את ורק את. זו זכות מולדת שלך שרק עכשיו מצאת אותה והחזרת לעצמך. וזה משהו חדש שצריך להפנים ולהתרגל אליו. במצב רגיל עושים את זה מגיל אפס, אבל לנו לא היה מצב רגיל ולכן הדברים מתחילים אצלינו מאוחר יותר ורק אחרי הפנמה שמותר לנו לבחור לעצמינו את מה שטוב לנו, ומחובתינו לדאוג לעצמינו.... שיהיה רק טוב, שלך - מציאות אחרת

מצאתי עבודה חדשה!!! :))) מתחילה לעבוד בשבוע הבא מקווה שזאת תהיה חוויה מתקנת אחרי הסיוט שהיה במקום העבודה הקודם

היי יפה שלי איזו בשורה משמחת !!!!!! אני נורא שמחה בשבילך ,איזה יופי מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה בסדר כמה טוב שנכנסת ושאת משתפת קולולולולו אוהבת אותך חטולית

שמחה בשבילך על העבודה החדשה. אומרים "משנה מקום משנה מזל", ואני מאחלת לך שיהיה לך הכי טוב בעבודה החדשה. שיהיה המון בהצלחה, שלך - מציאות אחרת

מזל טוב והמון המון הצלחההההההההההה

שלום הנושא שרציתי לשאול עליו הוא די רגיש והוא מגע, למה שאני מתכוונת זה שאני מעסה במקצועי כבר 10 שנים ויצא לי לטפל בנשים שהעזו לבוא לעיסוי אחרי החויה הנוראית שהיתה להן הרגשתי הרבה אמפטיה ושכאן הוא מקומי דרך המגע ולמי שמעזה לבוא אחרי הטרואמה ולחוות עיסוי אני שמחה שההיתי שם בשבילן ושהן העזו. השאלה לאחר שברבתי הרבה האם משהו מכיר מקום שאני יכולה ללמוד את הנושא ה"מגע הבטוח" בצורה מקצועית עם תכנים מקצועים יותר בתחום?

היי מיכל, אכן תחום המגע הבטוח לניפגעות הוא מאד רגיש וטריגרי, ורבות לא מעיזות אפילו לחשוב על טיפול במגע..... יש מישהיא שהיא מטפלת במגע בחסד עליון, ומתמחה בטיפול בניפגעות שמעבירה גם קורסים ומלמדת אנשים להיות מטפלים. שמה גולייט מנדלצוויג, וזה קישור לאתר שלה - http://www.levhamaga.co.il/ שיהיה בהצלחה, שלך - מציאות אחרת

זה מספר שעות שיושבת מול המסך והדברים שוב אינם "נחשבים" לי בראש אינם מצליחים להיות מובעים והתיסכול רק הולך וגובר ואני אינני מסוגלת להסביר לאיש ובעיקר לעצמי מדוע זה קורה מדוע אינני מסוגלת לשתף פעולה בטיפול למרות הרצון שהדברים כן יסתדרו והתהליך כן ימשיך להתקדם ובמקום ולמרות הכמיה העצומה הזו לשינוי ההרגשה שלי כלפי עצמי ההרגשה של הסביבה כלפי היא...... שאני היא זו השמה טריז בגלגלים !!!! נראה לכם נורמלי ניראית לכם נורמלית אני משתגעת,לא????????????

תאמיני לי, אם היתה לי אפשרות להרביץ לאנשים ככה סתם ברחוב, היתי עושה את זה, עד אז מסתפקת בשק איגרוף, זה גם משהו.

החשיפה בטיפול שמה אותנו במקום מאד פגיע ושביר. הפחד להפגע שוב, הפחד שהמידע שנחשוף יפגע בנו או שהמטפלת לא תהיה שם בשבילינו, או גרוע מיכך לא תאמין לנו, פשוט משתקת אותנו ומכניסה אותנו לאלם. אי אפשר לדבר, אנחנו לא סומכות והפחד מהכל ביחד גורם לנו לא לשתף פעולה. הכל טיבעי, לגיטימי ונורמלי. כולנו עוברות את זה, וככל שהאימון במטפלת יתבסס ויהיה חזק יותר היכולת להפתח ולספר תגדל. רק קצת סבלנות ובמקביל לקבל את המצב כמו שהוא ולא להלחם בו. זה יסתדר בסוף ויהיה בסדר. שלך - מציאות אחרת

נקבע לי טיפול ראשון למחר במרכז לנפגעות תקיפה מינית. פעם ראשונה שאספר למישו את התקיפה המינית שחוויתי. אני כ''כ מפחדת. הלכתי לזה לבד,בלי ידיעת ההורים. אני בת 16. בבקשה,מי שיוכל לעודד,לתמוך.. מישי עברה את זה? איך הם יכולים לעזור לי?

חבל שבנתיים את מרגישה שאת לא יכולה לשתף מקווה שבהמשך תוכלי . עצם השיתוף מוריד המון מהלב . את יכולה לשתף כאן ולא להיות לבד . שיהייה בהצלחה מחר זה לא קל אבל את הצעד הראשון עשית וההרגשה אחר כך הרבה יותר טובה של שיחרור מהנטל שיושב על הנשמה . בהצלחה ושתפי עם יבוא לך אני כאן בשבילך ובטוחה שגם האחרות

מצטערת לשמוע על כך שעברת פגיעה מינית אך כבר ניתן לראות כמה כוחות ואומץ יש לך נכון...זה מפחיד, אבל עשית צעד אדיר למען עצמך... ואכן כל הכבוד לך!!!! אין ספק שעם אומץ וכוחות כאלה תצליחי לעזור לעצמך!!! אל תחששי ללכת למרכז הם בצד שלך ...הם רוצים לעזור לך ואני בטוחה שכבר מחר במהלך הפגישה תרגישי הקלה! אם תרצי , את מוזמנת לשתף, לשאול בכל שאלה...להתייעץ... וגם נשמח להתעדכן על מחר!!! בהצלחה יקירה כאן בשבילך אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

זה כ'כ נורא!! ללכת לשם אחרי יום לימודים שקט ורגוע, פתאום להתחיל לפתוח צלקות ישנות, ואז כשאני אתחיל לבכות כבר ייגמר הזמן, ויאללה הביתה-לחברות,ללימודים ולסתום ת'פה. לא מסוגלת!! אני רוצה לספר כשזה מתפרץ! כשאני צריכה ורוצה ולא כשנקבע לי!! רוצה לפרוץ בבכי ושלא יכתבו מה שאני אומרת אלא יתנו לי חיבוק!! רוצה שכשייגמר הסיפור זה ייגמר ולא כשהזמן נגמר!! בבקשה תעזרו לי!! קבעתי איתם ב4 וחצי ואני עוד צריכה לשקר לכל העולם וליסוע לשם, וכרגע אני לא מרגישה מוכנה נפשית ליסוע.

מצטערת שאני מגיבה רק עכשיו, ובכל זאת מקווה שהפגישה הראשונה עברה בסדר ושיכולת לחוש בהקלה, ובכך שיש שם מישהי מקצועית, איתך בשבילך ועבורך, שרוצה לעזור לך ולהקל עליך. את גיבורה אמיתית על שעשית את הצעד הגדול הזה ואם נכון לך ספרי איך את מרגישה אחרי. כאן איתך ובשבילך, מקווה שאת בסדר ומרגישה טוב וקל יותר אחרי הפגישה ושהמטפלת טובה לך. שלך ואיתך - מציאות אחרת

רוצה לשתף סתם להיות . אני כאן איתך יקרה

אז ככה. אני יודעת שכולם ציפו שארגיש הקלה מטורפת. גם אני ציפיתי. הנשים שדיברו איתי היו מקסימות ותמכו ממש. סיפרתי הכל.כולל הכל.פעם ראשונה בחיים. ובכיתי,המון. אחרי שעה וחצי בערך יצאתי משם, והייתי פשוט אבודה. לא רציתי לחזור הביתה, לא רציתי לאכול/לישון/לעשות משו מוגדר. הסתובבתי לגמרי מטושטשת באיזור,במקומות שאני לא מכירה, ובכיתי עוד. ואז חזרתי הביתה. בלילה לא ישנתי כ''כ. בעיקר צרחתי בלחש מכאבי בטן והקאתי.היו לי כמה התקפים שלא כ''כ יכולתי לנשום. בבוקר הקאתי עוד כמה פעמים,אבל אבאמא לא יודעים כלום אז הייתי חייבת ללכת לביה''ס,שאף אחד לא יחשוד. עדיין יש לי גוש ענק של לחץ בחזה,וקשה לי לנשום, ויש לי בחילה. וזה בגלל כל הסיפור, אני יודעת. איפה ההקלה שכולם אמרו? איפה השלווה? עדיין זה רחוק ממני. עכשיו,בעיקרון הן אמרו שאני צריכה טיפול, והפנו אותי לכמה מקומות. הבעיה היא כזאת: מרכז תמר-שהוא בחינם, מפוצץ בנות והם יכולים לקבל אותי רק בעוד חצי שנה בערך, ואני לא מרגישה שאני יכולה לחכות עד אז. וכל שאר המקומות עולים בין 180-300 ש''ח לפגישה. אני נערה בת 16 וחצי,חוסכת טיפין-טיפין ללימודי נהיגה. ההורים שלי לא יודעים על הסיפור הזה ולא יידעו מיזה כלום. אין לי כסף להשקיע בזה. מה גם שההורים יראו שנעלמים לי סכומי כסף גדולים וירצו לדעת את הסיבה. קפצתי למים עם כל הכוחות שיש לי, אני אעשה הכל כדי לקבל עזרה, אבל ניראה כי אף אחד לא יכול להעניק לי את העזרה הזאת. מה אני אעשה?!

מגיל 10 חודשים עד שנה וחצי שמר על בתי מטפל גבר. התדירות לא היתה רבה; מקסימום פעמיים בשבוע לכ-4 שעות, עם הפסקות ממושכות.במשך הזמן הזה לא הבחנתי בשום פגיעה גופנית. כיום בתי בת שנתיים. מסיבות מסוימות התעורר בי חשש שמה היה בטיפול מניע מיני - האם ניתן לברר האם היה שם מגע מיני לא ראוי? כיצד? האם ישנה התנהגות שיכולה להוות אינדיקציה לפגיעה? מה יכולות להיות ההשלכות העתידיות, אם אכן היה מגע כזה? תודה, יעל

למה נתת לגבר זר לשמור על ביתך התינוקת? אולי זה נשמע קצת דבילי לשאול את זה, אבל לאור מה שקורה כיום ובכלל, קצת לא מבינה אותך, אבל כל אחד בנוי אחרת.

אי אפשר אף פעם לדע

בואי לא ניהיה שפוטיים כמו שלא נשאל אך אחת אחרת כאן מדוע עשית כך או כך... זה לא יעזור בדבר להפך זה רק יכול לפגוע מקווה שיתקבל בהבנה ו...גם חייבת לומר....שהיית חסרה כאן! מה שלומך? אידה עו"ס MSW טיפול הנפגעות תקיפה מינית

סימני התנהגות שעשויים לאפיין תינוקות שנפגעו מפגיעה מינית: 1. עצירות ודלף צואתי 2. השתנה לילית או חוסר שליטה 3. הפרעות שינה 4. תלותיות מופרזת

אף אחת מההתנהגויות שציינת לא קיימת. האם ניתן להסיק שלא היתה פגיעה או שלא בהכרח?

קודם כל כל הכבוד על הערנות אם קרה או לא קרה? נקווה שלא! סמנים גילאי 0-6 הסימן המשמעותי ביותר שלפיו ניתן לאתר תינוק או פעוט שנחשף להתעללות או הזנחה היא ירידה דרמטית במצבו הרגשי – התנהגות חריגה, שינוי חד בקשר עם המטפלת, בני משפחה, בגן. במוכנות שלו להתנסות בפעילויות השונות במשך היום. גופני: סימני חבלה והסבר לא מתאים לסיבת החבלה. שטפי דם בצבעים שונים. סימני כוויות ונשיכות כאבים או גירוי בלתי מוסבר באיברי המין. רגשי: נראה מפוחד ומאוים. עצבני באופן חריג. מודאג מבולבל. אפאטיות מכונס בעצמו. ילד חברתי שאיבד עניין בחברה. פוחד בצורה מופרזת. יתכנו קשיי פרידה שלא הופיעו קודם. התנהגות מינית לא מתאימה. מגע מופרז. נגיעות בילדים אחרים באיברי המין, דיבור לא מותאם לגיל .. ניתן לפנות ליעוץ מקצועי, להביא את החשדות ולערוך בדיקה משותפת לאפשרות כמו כן, פגישה עם הילדה יכולה לתרום. אם תרצי לפרט כאן אשמח לנסות לעזור את מוזמנת! וכן אם תעדיפי לפנות במייל בהצלחה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תודה על התשובה המקיפה. הילדה בריאה ושמחה תודה לאל, ואף אחד מהאותות לא חל עליה.החשד צץ בעקבות מידע שהועבר אלי על כך שהשעו את אותו בחור ממסלול לגננות. דיברתי עם המנחה שלו והיא הרגיעה אותי שאין חשש לפגיעה מינית. מה שכן, היתה פה תזכורת עוצמתית לכך שפדופיל יכול להראות כמו הבחור הכי טוב בשכונה!! הסיפור הזה גרם לי להיות הרבה יותר עירנית, הזכיר לי את האחריות המוחלטת שיש לי כאם לגונן ולשמור וכולי תקוה שהסיפור הזה ימנע פגיעה פוטנציאלית עתידית. תודה שוב, יעל

לא צריך

ובכן... לא התכוונתי להיכנס אבל הכל מתערבב לי בראש כעס דווקא הערב תיכננתי אותו הכי רגוע שיש מהבוקר אני עמלה פרט לפרט שכלום לא יתפספס לפנות בוקר אנו יוצאים לניתוח של הקטן שלי חודש אני שוברת את הראש בקשר לילדים מי ישלח אותם בבוקר לביה"ס אימי, התנדבה לבוא מהלילה אמרה שלקחה חופש כך אמרה אבל מאז אותה שיחה חל *נתק* אז, שיריינתי לי את שכונותיי, ליתר ביטחון. ובכל זאת, "הלכתי עם הגנב עד לפתח ביתו" ז"א, כיוון שאימי לא הייתה ברורה בכוונותיה והיה לי רק חשד אז הלכתי עם זה עד הסוף לראות לאן זה יוביל. ואם היא תהיה בסוף רצינית ותבוא לעזור. לפני כשבועיים שיחת טל' אחת אימתה את הכל "את רוצה שאבוא אלייך בבוקר?" דייייי הרי סיכמנו שהניתוח הוא בבוקר ועלינו לצאת ל. בוקר כאילו מה עכשיו ראש קטן ברור כבר שזה בשביל להתחמק מהתיק. הייתי רגועה כי שכנותיי התנדבו לעזור ועדיין היה לי שמץ של תקווה שאימי תבוא לפני שבוע נפגשנו בעיר אז אמרתי לה "שכנראה" שכנה תשמור רציתי שתאמר מה פתאום זרה? אני הרי באה! ולא רק שהיא לא התעקשה אלא שמיד אמרה תודיעי לי! והרגשתי את ההקלה. ראיתי מהשראיתי ושתקתי. כאב לי אבל מה לעשות. וכך התארגני לי עם שכנותיי הגדול ישן עם הבן של השכנה ובבוקר ילכו יחד לביהס והקטן אצל השכנה השנייה והיא תכין אותו להסעה ובצהריים הבת שלה תשמור עד שנבוא. מהבוקר אני מכינה את הקטנים מארגנת וכו וכו לקראת 8 בערב מיניקה את התינוק הוא נרדם שרוע בזרועותיי יופי, עכשיו אוכל להכין למחר בשקט צלצול "דינג דונג" שבת גשומה, סוערת קרה מי???? אולי הבן של השכנה? לא. זו אמא שלי הבן שלה- אחי הקטן ובעלה ?????? ובכן... סיכמה מאחורי גבי עם בעלי שהיא תבוא במוצ"ש לקחת מתקנחי כביסה שהוא הביא לה. אמרתי לו ביום שישי שהוא לא בסדר שלא ברר איתי כי יום לפני הניתוח לא מתאים לי אחי הקטן וכל הבלאגן ולארח וכל זה אבל בסוף שראיתי שהשבת גשומה נרגעתי בטוח לא יבואו מדהים איך היא הטריחה תצמה בשביל מתקני כביסה מטופשים שהיא אף פעם לא טורחת לבוא במיוחד וגם לניתוח היא לא לא התכוונה להטריח תצמה ועכשיו בשביל מתקני כביסה??!!! לא בשביל הילד בשביל מתקני כביסה! ועוד אני עשיתי שמיניות באויר כד לא להטריח אותה שתבוא חלילה ובסוף יוצא שהיא באה להפריע לי ערב לפני הניתוח באה להפריע בלי לתאם איתי הפעם כל מה שאורחיי ראו ממני זה את - הגב שלי, בעיקר. לא התחשק לי לארח הפלתי על בעלי את התיק הזמנת? עכשיו תכין אתה קפה והכל וגם תחזיק את הילד תוך כדי כי אני מבשלת למחר במטבח אני עסוקה לאימי- לא רצית לעזור אז למה באת?! למה? להרגיז אותי? לגרום לי לריב עם בעלי כי הוא לא הבין למה אני לא נחמדה? אמא שלך יושבת שם וכך את מתנהגת?! התחיל ויכוח התחילה מריבה מהר מאוד נרגעה בדיוק שכנתי באה עם אנרגיות טובות לאחל לנו מכל הלב בהצלחה מחר ולנשק את התינוק וגם ישבה איתנו וצחקנו והחלפנו אוירה רק עכשיו קצת מצטערת על שהתנהגתי ככה למשפחתי, לאימי עם פרצוף אבל, מצד שני שאני חושבת על כך שלא מתאים לה גם היא עושה פרצופים ומארחת ממש לא מכל הלב. אז הפעם נתתי לה לטעום את ההיפך ממה שהיא מכירה אצלי שתמיד היא באה אז אני זורקת הכל ובזרועות פתוחות לא. די ה נגמר אם היא רוצה קשר שתתחיל להתנהג כמו סבתא ולא להתנער מהתיק ולהתחמק באלגנטיות מהתפקיד שלה ועוד לצפות שאני אקבל את זה בברכה. ואשתוק על זה. לא עוד.

אני לא נרגעת גם אחרי שירדתי על קופסת עוגיות בהתקף לסוכר מעצבים פשוט היה בא לי לבכות מעצבים שיסתלקו כבר! כי הייתה לי הרגשה שזה בכוונה, בכוונה היא באה לכאן להרגיז אותי בתירוץ שזה המתקנים. ביננו, מי יוצא בשבת כזו גשומה בשביל להביא מתקני כביסה?! היא עשתה את בכוונה כד להראות לי שהילדים בכלל לא חשובים לה אבל המתקני כביסה? מאוד חשובים.. פתאום יש לה ביטוח לאוטו-(התירוץ הקבוע) והכי מרגיז שהיא לא באה לבד והיום במיוחד זה ממש לא התאים! ובסוף מי יוצאת מרשעת מגיעלה? סמויה שעשתה פרצוף לא חשוב, המשפחה שלי שונאת אותי בכל מקרה גם שאני נחמדה תמיד יש להם תלונות ביקורת טענות ומענות על איך שאני ומה שאני. היום עמדתי על שלי לא נאה לכם? תיסלקו! זה מה שיש

אני לא דיפלומטית! אני פשוט לא מספיק חכמה כדי להיות כמוה לעשות את הדברים מתחת לפני השטח באלגנטיות במניפולטיביות! ולצאת מזה חלק ולהראות לכולם פני מלאך תמים אני מראה בפנים בגלל זה אני אוכלת אותה ואילו היא עושה ככל העולה על רוחה ונראית כלפי חוץ מזה מקסימה בעלי לא מבין למה אני כועסת עליה מה היא כבר עשתה?! דיי אתה לא רואה מה קורה מתחת לפני השטח! ואותי תמיד מאשימים!

הרבה בריאות וכוחות . שולחת ים של אנרגיות ומחר נתפלל לשלומו ולניתוח מוצלח . ובאשר לאמא בטוחה שאת צודקת בכעסך אבל לא חבל לבזבז אנרגיות ולכעוס וליפול לבורות שלה . אלוהים שולח לנו עזרה לא תמיד דרך האדם שאנחנו מצפים ממנו אז לך הוא שלח את השכנה ואת רוצה את אמא ומה שחשוב בעצם זה שיש מי ששומר על הילדים בצורה הטובה והמגינה ביותר . לעולם נירצה את היחס שלא קיבלנו מאמא זה מזכיר לי שנפגעתי מאמא שלי שרצה אחרי עם היוגורטים במקום מילה טובה אבל זה מה שאמא שלי יודעת ואני מניחה שאמא שלך באה לראות מה שלומך ולהיות איתך לפני הניתוח והמתקנים זה רק תירוץ כי ידעה שעם היא תבוא אחרת את אולי תכעסי . ואולי היא לא יודעת איך לאמר בת שלי אני אוהבת אותך ואני איתך בדרך המוזרה שלי . בכל מקרה יקרה אני איתך ואני אוהבת אותך וגם עם זה לא ממלא את הבור של הריק והחוסר זה במיוחד בשבילך . חופניים אהבה וקצת חיבוקים וים של אנרגיות ושירים וחיוכים של ילדים לשמח את ליבך עכשיו ומחר . ליל מנוחה יקרה ומחשבות טובות

בסוף הכל עבר בשלום... אפשר לנשום לרווחה (: ניתוח לתיקון פזילה בילדים אבל עם הרדמה כללית קיבלנו יחס מדהים! לא כבבתי חולים ציבוריים, כמובן פרטי זה אחרת - עם הביטוח המשלים בטח שווה הרבה צוות סביב כל מטופל הכל מתקתק שם כמו שעון לא חיכינו בתור איך שהיגנו ישר התקבלנו תוך שעה בחדר ניתוח מסבירים הכל! הכל הלך והככי חשוב הילד בסדר הנה הוא משחק משתולל אוכל חזר לעצמו חודש העיניים יהיו אדומות אבל מטפלים בזה עם טיפות ושומרים שלא יכנס מים או לכלוך זה הכל שבוע הבא ביקורת אצל הרופא נקווה שהכל יהיה תקין יש מצב שבהמשך הדרך יצטרך עוד תיקון לא תמיד הפזילות מתוקנות בבת אחת אבל בסדר מקווים לטוב העיקר שהכל עבר בשלום (: נ.ב תודה שתמכתן בי בערב ההוא שהתעצבנתי אתן נפלאות אוהבת, סמויה

אולי אני סוף סוף אלמד את הלקח לא ליפול בפח שוב ווטאבר היא (אמיי) באה להרגיז אותי, להתגרות, לעקוץ לא יודעת לא אפול בפח הזה שוב אשמור על קור רוח כמוה אחרת, אני יוצאת פה לא טוב זאת שמתעצבנת, שעושה פרצופים שאוכלת את הלב שרבה עם הבעל שנראית גרוע והיא- עוקצת ומתגרה אבל שאננית מה אכפת לה אבל היא יוצאת טוב מכל העניין ולא משנה מה היא עושה אסור לי ליפול לפח העצבים שוב! היה עליי להיות דיפלומטית כי עם אימי המתוחכמת צריך לשמור על קור רוח. סמויה תהיי חכמה אל תתעצבני בפעם הבאה כן כן.... אני מתאמנת לזה (:

אני מתנצלת מראש בפני כל מי שלוקחת כדורים, ואין בכוונתי לפגוע באף אחת מיכן. ובכל זאת אי כל כך פגועה..... כמו שכבר ידוע הייתי בבדיקות אצל רופאת נשים, מישהי שמכירה אותי גם כניפגעת ומטפלת בניפגעות, מעבר להיותה רופאת נשים. ובמיפגש הראשון היא שאלה אותי האם אני לוקחת כדורים, והופתעה מאד מתשובתי השלילית, ממש הרימה גבה וחזרה על השאלה שנית כדי להיות בטוחה שקלטה נכון את הלא.... לא מבינה את הרעיון, רק מי שלוקחת כדורים היא ניפגעת, ומי שלא לוקחת לא ניפגעה? אני חייבת שתהיה לי תווית של אישפוזים וכדורים כדי שיהיה הגיון בזה שניפגעתי? למה זה מפליא שאני לא לוקחת כדורים? זה אומר שהפגיעה שלי קלה או שלא הייתה פגיעה בכלל? ואולי אני חולת נפש לא מאובחנת שזקוקה לאישפוז דחוף כי אני הוזה ומדמיינת את הפגיעה שלי? אולי רק אם אני אבלע כדורים אפשר יהיה להאמין לי בוודאות שעברתי את הזוועות שעברתי. אולי אני צריכה להיות חולת נפש עם קבלות של כדורים כדי שאפשר יהיה להאמין לי? למה כדורים ופגיעה קשורים אחד בשני? אני חייבת להיות חולת נפש כדי שאפשר יהיה להאמין לי שניפגעתי? ואם עברתי פגיעה קשה והזויה, זה בטח הכל פרי הדמיון שלי ואני צריכה כדורים כדי להעלים את כל מה שעבר עלי? ויש לי עוד המון שאלות ואני מרגישה כל כך מושפלת. עברתי פגיעה קשה, אבל אני מסתדרת בלי כדורים למרות כל מה שעברתי, וזה שעברתי את כל מה שעברתי לא עושה אותי חולת נפש, וגם לא נולדתי חולת נפש. למה להדביק לי כדורים לרפרטואר שלי, בשביל שיאמינו לי????????????.. גם כדורים לא יכולים לשנות את העובדות שהן מנת חלקי כל יום וכל החיים. כדורים או לא כדורים, רק אני יודעת איך זה מרגיש לחיות מנותקת מרגשות, מהעולם ומהחיים או לחיות מחוברת לרגש ועם המוות מבפנים כל חיי. סליחה אם פגעתי, מקווה שאני לא אצטער על שכתבתי את כל זה, פשוט לא יודעת איפה עוד לשחרר את זה, ומקווה שאפשר יההיה להבין מאיפה אני באה עם הדברים שכתבתי כאן... סליחה על המגילה ועל הכל.... מציאות אחרת

פגועה ממנה וחבל שלא הוצאת את הקיטור אז היית חוסכת לך כמה ימים של מתח ותסכול . אני חושבת שאת צריכה לדבר עם הרופאה על הכל . ולעניין הכדורים חבל שיש לך סטיגמה כל כך קשה נגדן שאת מוצאת לנכון כל כך להתגונן אז שאלה אז מה הגיוני שתשאל בעיקר בגלל שמכירה אותך מתקופות קשות שלך כן הגיוני לשאול ולשאול שוב כדי להיות בטוחה . אני חושבת שמתחת לחיפוש אחר פגיעות מהרופאה הזאת ביומיים האחרונים (אחרי שיצאת ממנה שמחה שבחרת בה ) מסתתר משהו אחר ואולי כדאי שתוציאי אותו כמו הפחד מהבדיקות פחד טבעי מהתוצאות כי אולי רק אולי קצת איכפת לך מעצמך ומימה שקורה לך .. אל תיכעסי אוהבת אותך

לגבי הרופאה, כשהיא אמרה את הדברים לא הייתי פנויה להכיל אותם כי הבדיקה הייתה מספיק כבדה עלי. זה לא שיש לי סטיגמה כל כך קשה לכדורים. אני אנטי כדורים מכל סוג, אבל זה לא שייך. יש לי בעיה עם המשוואות שאומרות, ניפגעת = כדורים, ניפגעת = חולת נפש, כי זה לא נכון. הפוגעים הם חולי הנפש בסיפור, וזה שהם חולי נפש לא אומר שהם העבירו לנו את המחלה. וגם אם לא לוקחים כדורים זה לא אומר שלא הייתה פגיעה, שאי אפשר להאמין לנו.... ולגבי, לא יודעת עד כמה איכפת לי מעצמי. פשוט קשה לי עם המצב שאליו נילעתי. גם אני אוהבת אותך. שלך - מציאות אחרת

בשעה טובה מחר אני ממריאה לי לחו"ל להתחיל פרק קטן בחיי של עבודה ובילויים. נקווה שיהיה טוב. מה כן שלא יצא לי יותר מידי להכנס אם בכלל מקווה שזה לא נשמע מפגר מידי אבל פשוט לא רוצה לזכור את החלק הזה בחיים שלי שם. אני לא רוצה שם חבר או משו כזה ואני לא רוצה לחשוב על העבר. אני משאירה את העברית מאחור ונכנסת למקום חדש נעמתן לי מאוד ועזרתן לי מאוד אבל ככל הנראה לא ייצא לי כל כך להכנס לכאן בקרוב שתעבור עליכן שנה מדהימה בנות יקרות אוהבת אתכן הרבה הרבה המון המון!!!! פני

פני יקרה, מאחלת לך שתצליחי בכל מעשה ידיך שם בחו"ל ובכלל. שתגשימי את כל משאלותיך וציפיותייך ובעיקר תהני שם מכל רגע ותנוחי הרבה. מחשבות חיוביות לכל אורך הדרך..... שתהיה לך שם חוויה מתקנת שרק תעצים אותך ותעשה לך טוב. שלך - מציאות אחרת

מאחלת לך המון הצלחה בדרך החדשה! (: תעשי חיים סמויה

המעשה הטוב שלך היום ...יחזור אליך בגדול! יום אחד, ילד עני שנהג למכור סחורה מדלת לדלת כדי לממן את לימודיו בבית הספר, גילה כי חסר לו רק מטבע אחד קטן של 10 אגורות, והוא היה רעב... הוא החליט לבקש ארוחה בבית הבא, אולם דעתו נתבלבלה עליו כאשר אישה צעירה ונאה פתחה את הדלת. במקום לבקש ארוחה - הוא ביקש לשתות מים. היא חשבה לעצמה שהוא נראה רעב, ולכן הביאה לו כוס חלב גדולה. הוא שתה באיטיות ואז שאל: " כמה אני חייב לך?" היא ענתה:" אתה לא חייב לי דבר! אימא לימדה אותנו שלא לקבל תשלום תמורת חסד" הוא ענה:"אם כך אני מודה לך מעומק ליבי". כאשר הווארד קלי עזב את הבית לא רק שהוא חש חזק יותר מבחינה פיזית, אלא גם אמונתו באלוהים ובאדם התחזקה. שנים רבות לאחר מכן, אותה אישה צעירה חלתה באופן אנוש. הרופאים המקומיים היו מתוסכלים. לבסוף, הם שלחו אותה לעיר הגדולה, שם ביקשו ממומחים לחוות דעת על מחלתה הנדירה. ד"ר הווארד קלי נקרא לחדר המומחים. כאשר הוא שמע מאיזו עיר היא הגיעה , אור משונה נדלק בעיניו. הוא קם מייד והלך אל חדרה בבית החולים. הוא הלך לראות אותה כשהוא לבוש בחליפת הרופאים שלו, וזיהה אותה מייד! הוא חזר לחדר המומחים כאשר הוא נחוש לעשות כמיטב יכולתו להציל את חייה. מאותו יום והלאה, הוא ייחס תשומת לב מיוחדת למקרה שלה. לאחר מאבק ממושך, הם ניצחו! ד"ר קלי ביקש מהמשרד להעביר אליו את החשבון הסופי לצורך אישור. הוא הסתכל בו, רשם משהו בצד, והחשבון נשלח אל החדר שלה. היא חששה לפתוח אותו, משום שהייתה בטוחה שהיא תיאלץ לשלם אותו עד סוף חייה. בסופו של דבר היא הסתכלה, ומשהו משך את תשומת ליבה בצד החשבון. היא קראה את המילים הללו: "שולם במלואו באמצעות כוס חלב אחת! על החתום ד"ר הווארד קלי..." דמעות של שימחה זלגו מעינייה, וליבה השמח התפלל ואמר: "תודה לך, אלוהים! שאהבתך התפשטה בליבותיהם ובידיהם של האנשים". ישנו פתגם שאומר: "שלח לחמך על פניי המים, ביום מן הימים - תמצאנה ..." המעשה הטוב שאתה עושה היום, עשוי להועיל לך או למישהו שאתה אוהב בזמן הכי פחות צפוי! אם לא זכית לקבל את גמולך על המעשה הטוב שעשית, לפחות הפכת את העולם למקום טוב יותר... האם אין זו משמעות החיים? -- אידה ואנונו עו"ס קלינית אור הנפש מרכז טיפול לנשים http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

שבת שלום ומבורך גם לך. הסיפור הזה מאד מרגש, וכבר קראתי אותו פעם. ומסביר ש.... WHAT GOES AROUND COMES AROUND. מה שאנחנו נותנים אנחנו גם מקבלים בחזרה. הטוב שאנחנו עושים למען אחרים חוזר אלינו, וגם אם לא, זה שעשינו דברים טובים עבור אחרים, עצם העשייה היא כבר הגמול, התודה או החיוך, חיבוק, שווים הכל. חבל רק שמי שפגע בנו לא קיבל בחזרה באותה מטבע.... שלך - מציאות אחרת

מנסיון ברגע שעשית משהו טוב ברגע שחשבת על מישהו אחר הרווחת . היציאה מהריכוז העצמי ומהאגו שלנו היא מתנה משמים היא כל כך מרגשת ומזככת . אבל צריך לזכור לא לתת לשני על חשבונך לתת לא כדי לרצות לתת לא כי את צריכה לתת לתת כי השני צריך במקום ובזמן שאנחנו עומדים בזה . ממליצה לתרום להתנדב ולתת זה פשוט נותן כוח ובמיוחד לנו שעה של חסד ונתינה מוציאה מהמחשבות והקשיים האישים המון תודה אידה על הנתינה שלך

הרבה כיופים לכולן...

הלבד הורג יותר ממחלה יותר משנאה יותר מבושה יותר מכעס יותר מריב יותר מקללה יותר מהכל הלבד הורג דמעה

מבינהאותך יקרה, כי הלבד הוא בעיקר התחושה שאף אחד לא רואה אותך, ושאת לא חסרה לאף אחד, כאילו מיותרת. אז לא יקרה, את טובה וראויה וחשובה, וזה שאין נוכחות פיזית לידך כרגע לא אומר כלום עליך. רק תהיי שם בשביל עצמך וכולנו כאן בשבילך. אוהבת ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

מצטערת אכן הלבד- הבדידות קשה כל כך אוכל ומכרסם וכדאי לפרוץ זאת בהקדם! למצוא את המקום, להיו יחד , לשתף , לדבר פחות לבד איתך מחבקת אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

רק שתדעי שאת לא לבד אני כאן תמיד בשבילך

(: שולחת חיבוק סמויה

איך את מרגישה . רוצה לשתף אני כאן בשבילך אנרגיות חיוביות לשבוע חדש

לפני שבוע התחלתי טיפול מחדש במרכז כבר סיפרתי אייך היה שם היום היה טיפול נוסף ישבתי עם המטפלת ודיברתי איתה על הרגשות שהיו לי כשיצאתי ממנה בשבוע שעבר , על הכלללל היא היתה מאוד קשובה וסבלנית אפילו היה לה מן חיוך כזה כמו טומן סוד אחרי שגמרתי לשפוך את המעיים החוצה היא אומרת לי בעדינות שהיא בכלל לא התכוונה ישר לדבר מהפגישה הקודמת על,,,,,,,,,,,,,,, רק כנראה שאני מהלחץ שחכיתי 5 חודשים עד לפגישה פשוט משאלה אחת שלה שהיתה למעשה שאלה כללית אני נשפכתי החוצה בלי שליטה! אז יוצא שסתם עשיתי סערה בכוס של מים איזה מזל שלא טבעתי היום כבר יצאתי מהפגישה עם הרגשה טובה ועכשיו יודעת שהכל יהיה בסדר יקרות שלי מאחר ולא יוצא לי להכנס בימי שישי לברך אתכן לשבת שלום אז אנצל את ההזדמנות לברך את כולןןןןן לשבת הכי נהדרת שיכולה להיות כל אחת בדרכה בריאות הגוף והנפש מנוחה ועוד מנוחה כי זה היום היחיד שבו לא עובדים http://blog.tapuz.co.il/makcim/images/2820649_86.gif אוהבת אתכן המון המון חטולית

בדיוק התכוונתי לשאול אותך היום איך עברה הפגישה.... אין לך מושג כמה אני שמחה שהפעם יצאת עם הרגשה טובה!!! כי כבר ממש דאגתי והיתי עצובה בשבילך... עד שסוף סוף קיבלת טיפול... שתהיה גם לך שבת שלווה ונינוחה מחבקת אותך עם המון אהבה שחף

אני שמחה שדיברת איתה אני חושבת שעשית את הדבר הכי נכון עבורך במקום להישאר אם זה ולהיות מוטרדת .. אני שמחה שהדברים נראים אחרת, ויצאת בהרגשה טובה .. יקירתי, מאחר ובאמת לא יוצא לך להכנס בשישי אז אברך אותך כבר בשוע טוב :)

**בשבוע טוב , כמובן.

שמחה בשבילך שהכל התהפך והדברים נראים טובים ומעודדים כרגע. שמחה שיכולת להעלות בפני המטפלת את כל מה שהרגשת ושהכל בא על מקומו בשלום. שימשיך כך הלאה ושיהיה בסדר לכל הזמן.... שבת שלום גם לך ולכולן פה. אוהבת ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

כל הכבוד שפתחת ודברת על הרגשתך זה הבסיס לטיפול לפתוח ולדבר על מה שמפריע, לא מבן וכ"ד עשית זאת ורק זכית כל הכבוד שמחה עבורך ובהצלחה בהמשך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

רציתי לומר לך שבימים הקרובים לא אוכל להיות כאן.. ו... אני שמחה שנשפך ממך החוצה לא עשית שום סערה בכוס מים להיפך, יצאת בהרגשה טובה של הקלה ושחרור והמטפלת שלך הכילה אותך והייתה לך אוזן קשבת שתהיה לך שבת שלום ושבוע טוב (: אוהבת סמויה

שמחה שכך יצא לך אין כמו לפתוח את הדברים ולדבר עליהם . אני חושבת שאנחנו יותר מאנשים אחרים נוטים לפרש את הדברים שקורים לנו תמיד לרעתינו כלומר רוצים לפגוע בנו . וכשאנו לומדים לדבר על מה שאנחנו חושבים או מרגישים אנחנו מקבלים את התמונה האמיתית והפחות סובייקטיבית שלנו . אוהבת ושימשיך לך ככה

לא יודעת עם זאת סתם שפעת עם זה הפיברו או שזה שוב התגובה לתהליך שהתחלתי עם המטפלת וכנראה שזה שילוב של שניהם . בפגישה האחרונה ישבנו על הרצפה ועבדנו על עניין האינטימיות הרגשית בנינו האמת שההרגשה הרגשית שלי היא נעימה אבל לא יודעת מה הגוף רוצה לאמר לי . האם הגוף חווה רק את הפחד מהקרבה ...אוף נמאס לי לכאוב כל הזמן תודה שאתם כאן

שולחת אנרגיות טובות מקוה שמחר תרגישי יותר טוב דמעה

נראה לי שהישיבה על הרצפה והקרבה היתרה מה שיצר את רגעי האינטימיות הרגשית הם אלה שפעלו וברור שגם הפיברו לא נס ליחה היא שם תמיד במצבים רגישים מאוד מזכירה שהיא חיה נושמת קיימת ובועטת ברור שהגוף חווה את הפחד מהקרבה את יכולה לשלוח את הפיברו לחופשת מולדת לאיזה אי עד שתסיימי טיפול ???? תחזיקי מעמד מותק לכל דבר טוב יש גם מחיר טוב חטולית

אותה לאן שהוא אבל היא כאן כדי להשאר. בהחלט השילוב של הטיפול עם המחלות שיש היום יצרו את מה שקורה לי .לא נורא זה יעבור מתי שהוא רק שיעבור לפני הבישול של שבת כי אין לי כוח לבשל ככה

מקווה שעכשיו את מרגישה יותר טוב.. אולי הגוף באמת מתקשה לעכל את תחושת המגע הטוב אז הגוף מאותת על כך. אולי זה היה מהר מידי עבורו וזקוק להתקרבות יותר זהירה ואיטית מצד המטפלת. שתפי אותה במהשקרה ואיך חשת אחרי הטיפול.. סתם, נזכרת בדוג' שכנראה יש קשר: לפני מס' חוד' הלכתי לר. נשים לשים התקן- טבעת סליחה מראש על ה-**ט'** הכל היה סבבה עד ש..שקלטתי תצמי יושבת אצלו בתנוחה ..והוא עומד לשים שם..זה גרם לי להתקשות ולהתכווץ שמה ולהיות בהיכון. אני לא משתחררת אני בשליטה ובעניינים! אז הוא פקד עליי להרפות! " אחרת זה יכאב..." ואי אפשר ככה להתקין . חשבתי, מה אני ילדה קטנה? באתי לשים טבעת אז אני ישים! ועוד איך ישים וכלום לא ימנע ממני! אז הרפתי בעל כורחי והוא שם. הכל עבר חלק.. הטבעת הותקנה במקום. יום למחרת מזה נתפס לי הגב! אבל בטירוף, ייתכן בגלל המתח, בגלל התנוחה לא קישרתי בהתחלה... אבל במשך היום נפל לי האסימון. איפה שלא יכולתי לכווץ זה נתפס לי במקום אחר. (:

הקרבה היא כל כך עוצמתית שזה מדהים . אני פשוט מדברת יותר רגוע שליו מוכנה אפילו לשתוק נותנת לה להיות שם ולא דוחפת החוצה . סליחה שחייכתי על הטריגר שלך אבל זה כל כך מובן וידוע גם בפעם הקודמת שעבדנו על הרצפה הגוף כאב לי 5 ימים . תודה על העידוד

מקווה שהכאבים יפחתו במהירה ותרגישי טוב יותר בקרוב. נישמע כאילו הגוף שלך מדבר איתך ואומר לך משהו, וכאילו תובע את ההתייחסות שלך. מן הסתם את בוודאי עושה את זה עכשיו ואני מקווה שברגע שתביני מאיפה מגיע הלחץ הכאבים גם יפחתו. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף, שלך - מציאות אחרת

אני לומדת להיות חולה פעם ראשונה שאני לא עושה כלום ומרשה לעצמי לשכב ולהיות חולה

מצטערת על הכאב ובכל זאת חושבת שאת עובדת קשה וטוב בטיפול!!!! וכן חלק מהדברים לא קלים לנפש לגוף ושניהם מגיבים לפעמים הפוך כל אחד מהמקומות הקשים שלא שוכחים מודעות והרבה אימון יעזרו ויקלו על הכאב מחזקת אותך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

וכן אני יודעת שזה סימן שהדברים עובדים לא מוותרת אבל זה קשה . ושוב תודה על הכל

מה שלומך? כנסי בבקשה למייל :) שחף

מזה מצטערת לא הצלחתי דקה לעצמי היום לנשום! יום פשוט... מדבר לדבר ועוד לא נגמר! אני אכנס למייל תכף ביי בינתיים, סמויה

בעבר או בילדותו ? אשמח לדבר עם מישהו כזה. זה יעזור לי.

ראשית הפורום הזה הוא ווירטואלי, השיחות הן בכתוב על דפי הפורום. שנית אתה אומר שיעזור לך לדבר עם..... יעזור במה? לצורך שיתוף או בגלל סקרנות? זה לא ברור מדבריך. מציאות אחרת

מוזמן להיות חלק לשתף, לשאול לשתף כמו שמציאות אמרה זה נעשה על דפי הפורום הפורום הוא נפגעות ונפגעי תקיפה מינית חלקן נפגעו בילדות אם עברת תקיפה כזו או אחרת אניי בטוחה שתקבל עזרה , תמיכה והבנה אתה לא לבד כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

כתבתי בפורום אחר שאני זקוקה לעזרה עם אוכל העבודה שלי מתחילה רק בעוד שבוע וחצי ועד אז אין כלום זה פורום מקסים והם מאוד עוזרים מישהי משם שאני לא מכירה שלחה לי מייל וכתבה: לא תמצאי כאן עזרה תפני למשפחה שלך או תמצאי כמה גברים תציעי להם יחסי מין וככה יהיה לך כסף... מה זה התגובה הזאת????????? מה היא דפוקה?????. סתם עשה לי ממש רע דמעה

תיתיחסי חומד , אנשים קצת עקומים לפעמים . הרבה הרבה כוח ואורך רוח

איזו תגובה מגעילה כתבו לך יש אנשים שמלאים סתם בגועל ברוע ובשיעמום מצטערת נורא שכך ענו לך והעליבו אותך גם אותי היממה התגובה שלהם נשמה אל תתיחסי לתגובה המגעילה הזו קרוב לוודאי שתקבלי עוד תגובות טובות אחרות מאנשים טובים אחרים איתך מאמי תמיד חטולית

מצטערת שקיבלת תגובה כל כך פוגעת ומגעילה. לצערי יש אנשים רעים בעולם הזה, חסרי רגישות שמעדיפים להגיב בצורה כזאת במקום לשתוק. פשוט אל תתייחסי ואל תבזבזי אנרגיות יקרות על מישהי שלא שווה כקליפת השום ולא שווה התייחסות בכלל..... תרגישי טוב יקרה, שלך ואיתך - מציאות אחרת

אכן מילים פוגעות ונורא ומעליבות זאת אלימות מילולית במקום שאמור לספק תמיכה אבל אל תשכחי שיש שם כותבים מכל מיני סוגים שאינך מכירה והסתנן איזה טרול תוקפני לשם את לא אשמה בכך! שכתבת או שיתפת במה שעובר עלייך יש אנשים אלימים בכל מקום בכביש, ברחוב וגם ברשת מצטערת שהיית נתונה להתקפה של אחד כזה מקווה שאת יותר טוב עכשיו.. מחבקת אותך ברוך אוהבת סמויה

תעשי delete ואל תתיחסי מצטערת על תגובה המרושעת אל תתני לזה לפגוע איתך אידה

אתמול שלחתי הוד' בנושא אבל היא איננה. ייתכן שלא שלחתי ואולי נמחקה לאלתר (פוגעת?) אז ככה- אני רוצה לאמר שאני זאת סמויה ולא נוח לי שיש סמויה ותיקה וגם סמויה חדשה- (אחרת) וזה מקובל פה על הבנות והן מקדמות את בברכה אין סמויה ישנה וסמויה חדשה! סמויה זה אני ואם מישהי זרה השתמשה בטעטות בשם שלי פעם סבבה, נסלח לא אמרתי כלום אבל אם זה שוב פעם ושוב זה בסדר סמויה הישנה יכולה ללכת אז אני לא מסכימה עם זה וסליחה שאני פוגעת בהודעות שלי בכן אני לא מוכנה לקבל סמויה חדשה אלא אם כן היא בכינוי אחר משלי יש אלפי כינויים בעולם למה דדוקא סמויה חדשה? ושאני פעם טעיתי זה לא היה מקובל על הבנות ומייד שיניתי את שמי לסמויה למרות שרציתי להיות שחף כשמי- וזה הכי מזוהה איתי. אבל הכי. אבל שחף כבר יש בפורום אז אני סמויה! או סמויה מן העין. (אולי אני יחזור לשם הארוך?) זה נשמע ילדותי אבל מעכשיו כל הזמן אני בחשש שמא חושבים שאני סמויה אחרת ואפילו חושבת שאם למי מכן שלא בא לומר לי שלום אז היא יכולה להגיד שאני זה אולי סמויה אחרת. "סליחה לא זהיתך ברחוב כי חשבתי שאת מישהי אחרת לכן לא אמרתי לך שלום".. ובכן זה קצת פוגע. מי שלא רוצה לומר לי שלום שיתעלם ממני לחלוטין ושלא יגיד בכלל! זה פחות פוגע. אבל לא להגיד שאולי אני זה סמויה אחרת. ובאמת זה לא אישי נגד מישהי זה מכוון לכולכן אבל באמת לכולכן!כי כולן מסיכמות עם זה שיש סמויה חדשה ואף אחת לא התנגדה. או הרימה קולה שזה לא תקין.

אין כאן שום סמויה אחרת פעם אחת נכנסה מישהי חדשה בכינוי סמויה כי לא ידעה שהכינוי הזה כבר קיים כאן אבל היא לא כתבה כאן שוב לפחות לא בכינוי הזה הכינוי שלך שמור לך! ואין לך בכלל מה לדאוג!! את יקרה וחשובה לנו!!! והמקום שלך תמיד שמור לך בינינו (ולא רק כאן ;-) ) מאחלת לך שהמשך השבת תעבור לך ברוגע ושלווה שחף

סביר להניח שהיתה בעיה באתר זה קורה כאן המון, לצערי ששולחים הודעה והיא לא מופיעה לא נראה לי שהיא נמחקה בכוונה

אני מאד מבינה את התסכול שלך ומבינה אותך כשאת אומרת שזה פוגע שיש שתיים באותו כינוי ושבעצם אי אפשר לדעת בוודאות מי זאת מי. אני יודעת שבפורומים אחרים כאשר מתבקשים לבחור כינוי, אם הכינוי שבחרנו כבר קיים המערכת לא מאשרת. כאן באופן מוזר זה אושר ואני מניחה שמכאן הטעות, והתיסכול המאד מובן ולגיטימי שלך נוצר בגלל הטעות הזאת. אישית זה הרגיש לי מוזר שיש שתיים בשם סמויה, אבל לא הרגשתי שאני בעלת סמכות מספיק חזקה שיכולה להביע דעה בעניין הזה כשהאתר אישר זאת.... בכל מקרה המקום שלך שמור ורק שלך, ואני מקווה שזה תוקן כבר וסמויה השניה תיכנס בניק אחר מישלה. מה שלא יהיה, אני לא מאמינה שיש מישהי כאן נגדך, שלא מעוניינת להתייחס אליך. לפחות אני ממש ממש לא במקום הזה, ואת בהחלט חשובה לי... שלך - מציאות אחרת

כאן לא רוצהלהגידלך שלום אני אישית תמיד שמחה לראותך . יש מקרים לפחות אצלי שאני אקרא הודעה ולא אמצה את המילים או הכוח לענות ולכן לא עניתי אבל לא כי זה נגד מישהי . ולעניין השם כשהיא נכנסה עם השם לא אמרת כלום ומכוון וזו הייתה סמוייה חדשה זה נראה לי מוזר אבל ניתן להבנה שסמוייה זאת את וסמוייה חדשה זאת מישהי אחרת . אני שמחה על תגובתך כי כאן אנחנו לומדות להאיר ולהעיר על מה שמפריע לנו דבר שאנחנו לא כל כך עושות שם בחוץ . מאמינה שעם שוב יכנס מישהו עם כינוי דומה לשלך נעזור לך לשמור על מקומך . בנתיים יקרה לדעתי שמך הוא שלך כי היא לא נכנסה שוב ככה שאת יכולה לכתוב בכייף כל אשר איתך . אוהבת ומחבקת

סליחה מתוקה שלי אם הייתי מבולבלת ולא זהיתי אותך כך קרה לי כשההיא נכנסה בשם שלך וחשבתי שזו את וכתבתי לך המון דברים נפלאים ובסוף התברר שזו לא היית את בכלל אלה מישהי אחרת חדשה , לא רציתי שוב ליפול באותה אי הבנה ולכן כתבתי שאני קצת מבולבלת אין מי שתיקח ממך את המקום שלך כאן ואני נורא מצטערת שגרמתי לך להרגיש רע כל כך סליחה מאמי מתוקה שלי מקווה שאת לא כועסת עלי אוהבת אותך חטולית

תודה שהרגעתן אותי יקרות אהובות פתאום זה הציף אותי נורא! ו..התפרצתי על זה בבום ברור שעכשיו אני מרגישה אחרת , כמובן... תודה בנות אתן חברות אמיתיות (: שלכן, סמויה

מבינה אותך מאוד באמת לא נראה לי שההיא עדיין כאן ואם כן היא תאלץ לשנות את הכינוי שלה כי סמויה יש רק אחת! מחבקת דמעה

תודה מיי פיינגולד אני כל כך שונאת אותך אתה לא יודע כמה הרגת את הנשמה שלי נותרתי מיוסרת הייתי קצת אחרת אולי חייתי בסרט עכשיו אני עוזבת ותיחנק עם עצמך תודה על כלום שלום ולא להתראות לא נתראה גם בשמחות אל תבקר אותי גם בחלומות תודה על מה? בזבזת לי תקופת חיים שלמה רק בזכותך עכשיו אני תקועה ומתחילה מהתחלה אני לא הליצן שלך אף פעם לא הייתי תקן אותי אם טעיתי אבל הבדיחה היא על חשבונך אני כל כך שונאת אותך אתה לא יודע כמה ומיותר לשאול למה אז תיחנק עם עצמך מצטערת שזה בוטה אבל כך מרגיש לי קשה לי איתכן הסליחה חטולית

תוציאי תשחררי תרפי ותגיעי לשלווה מגיעה לך אוהבת המון

שולחת חיבוק אין לי מילים היום אבל אני כאן קוראת אותך ואיתך שבת שלום דמעה

אין לך מה לבקש סליחה את תמיד יכולה לכתוב כאן על שעולה על ליבך.. אני יודעת שהטיפול העלה הרבה דברים אבל זכרי את מה שדיברנו עליו בפון תאמיני לי שהדברים יכולים יותר להסתדר לך .. שולחת חיבוק ואיתך ת-מיייייייייייייייייייד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת המון אני

יקרה שום דבר מתחושות הלב והרגשות איננו בוטה. אם זה מה שאת מרגישה, אין על זה וויכוח, הכל נכון ומדוייק עבורך וכמה שתצליחי לשחרר יותר במילים שלך יקל עליך להכיל את כל הכאב שצץ ועלה עכשיו. הדרך לא משנה בכלל, המשנה הוא שתשיגי את המטרה ותצליחי להרים את עצמך ולהרגיש טוב יותר. אין לך על מה להתנצל, את נותנת כל כך הרבה מעצמך, ומגיע לך גם לקבל מאיתנו, מימני.... אוהבת אותך, ותהיי טובה אל עצמך. חיבוקים עוטפים ומחזקים מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

יש כל כך הרבה כאב בשיר הזה הכאב שלך שעולה ומציף עם התחלת הטיפול כל ההתחלות הן קשות ובמיוחד כשמדובר בתהליך שמעלה כל כך הרבה רגשות מעיר כל כך הרבה מחשבות וזיכרונות קשים מקווה שעם הזמן הדברים יתאזנו ובנוסף לקושי ולכאב תבוא גם ההרגשה של הכלה ותמיכה ותוכלי להרגיש הרבה פחות לבד מול כל הרגשות שולחת חיבוק חם, עוטף ואוהב שחף

עטפתן אותי בהמון מילים חמות וחיבוקים על כל אלה אני אוהבת אתכן חשבתי שהטיפול יתחיל לפחות מפגישה ראשונה בשיחה רגילה על שום דבר שקשור עדיין בנושא הפגיעות , אבל לא , זה התחיל קודם מהתנצלות על שנתנו לי להמתין 5 חודשים עד שחזרו אלי ומשם "מה מביא אותך אלינו שוב"? כמעט נחנקתי עד שבכלל התחלתי לדבר כנראה אני רגישה מידי ולא צפיתי לתגובה כזו , כמו דלי של מי קרח על הראש ,אני מכירה את המטפלת הזו למרות שלא טופלתי אצלה הדחף הראשוני שלי היה לקום וללכת משם , אני יודעת שאם הייתי יוצאת מהדלת לא הייתי חוזרת לשם שוב ולא משנה מה ,הגרון שלי נסגר , נחנקתי כמעט בלי יכולת להוציא מילה מהפה , השתדלתי באמת לשים הכל בצד ולתת לזה סיכוי , לראות לאן זה מתפתח יצאתי משם בתחושה איומה ומאוד כבדה , אולי בגלל שאני מטופלת ותיקה שם וטופלתי במשך 4 שנים ארוכות כמו שהיא אמרה עכשיו לא מגיע לי יחס של..........לא יודעת , נראה לי שבפגישה הבאה אאלץ לעשות קודם כל כמה בירורים לפני שאני מחליטה להשאר או ללכת הביתה , הכל היה נורא מלחיץ מאחורי החיוך שלה , טוב היתה גם שיחה מאוד טעונה ישר מההתחלה מקווה שזה יסתדר , נראה כבר בשבוע הבא מה יהיה חטולית

כזה שגורם לך לעשות שטויות כמו לברוח למדינה אחרת. אימפולסיבית עם דרכון וכושר במכירות. לא שילוב טוב עבור מדינת ישראל. כי הנה אני שוב קמה והולכת. אני עמוסה. כל כך. במחשבות ותהיות. ואני שבורה, אני חושבת. גיליתי עכשיו שאלרגיה של שנים קשורה לאותו בן $!נה שרם לי לשכוח חמש שנים מהחיים שלי. מדהים כמה ממה שאני היום קשור ומחובר אליו. פשוט מדהים. צריך לעשות עליי מחקר. ואני רק רוצה שזה יילך. שכל הפחד הזה יילך. ואני לא מבינה כלום מזה, באמת. ונמאס לי. ואני קמה והולכת. ואני טסה מכאן רחוק, ואל מתכננת לחזור בקרוב. או אולי בעצם מתכננת לחזור אחרי יומיים כאילו כלום ולבזבז עוד חודש מהחיים, כמו תמיד. והכי עצוב שאין סיבה לנסוע. זה פשוט שאין באמת סיבה להישאר. וזה שאין סיבה להישאר גורם לך לנסוע. ובא לי לסלוח לה לאמא שלי ואני לא יודעת אם מגיע לה אבל אני רוצה. נשמע הגיוני???

פני יקירתי את נשמעת מלאת בלבלות שאלה לי אלייך -ואת לא חייבת לענות אם לא בא לך נראה לי שכל האי יציבות שלך במחשבות וברגשות קשורים בהחלט לדבר אחד מסוים שלא התמודדת איתו האם היית או שאת נמצאת בטיפול ? נראה לי שזה בהחלט יכול לעזור לך למקד את עצמך רק בעצמך ויהיה סוף לבלבלות שלך , כמובן שאת לא חייבת לקבל את מה שאני אומרת לך , אבל תחשבי על זה,,,,,,,,, ולגבי אימך-גם את בבלבלות רוצה לסלוח ולא יודעת אם מגיע לה יקירתי-במצב הנוכחי הכל נשמע הגיוני לגמרי אל תבהלי -רק טפלי בעצמך והכל יתבהר שולחת חיבוק לחיזוק חטולית

יצא לי לדבר עם לא מעט מטפלים. וכולם הסכימו על דבר אחד- להתחיל טיפול כשאני גרה עם אמא שלי זה לא חכם. כל מה שנעבוד עליו בטיפול יהרס בבית. אין לי כאן שעות שינה. וכל היום רק רגשות באוויר. ואין לי כאן חדר ככה שאין לי פה פרטיות. אין לי אפשרות לכלכל את עצמי כרגע בארץ אז אני טסה לעבוד בחו"ל. ו נקווה שאח"כ יהיה מספיק כסף בשביל לצוף איזה שלושה חודשים בין טיפול לעבודה בקטנה. יהיה טוב :)

אל תעשי דברים מתוך בריחה , שימרי על עצמך האם את בטיפול חושבת שמגיע לך לפרגן לעצמך טיפול ואז כל ההרגשה הזאת של הבילבול תשתנה חיבוק

אני לא בורחת מכלום. פעם ראשונה שטסתי לעבוד הרגשתי חופשיה. זה היה לפני שנה. הייתי במזרח והיה לי הכי טוב בעולם. בלי סיוטים, בלי בעיות בבטן. היה לי שקט והייתי רגועה. ואז הגיעה הגירה והיה בלגאן וחזרתי לארץ. ומאז יש כאב ראש אני מרגישה כאילו לנסוע עכשיו זה מה שיגרום לי לקבל סגירת מעגל ולפתוח דף חדש. יש לי שם אחלה פוטנציאל להרוויח כסף טוב וכאן בארץ אני בקושי מצליחה להחזיק את עצמי, בלי דירה ובלי יציאות וכאלה. זה לברוח זה ממש לא. זה לקרוע את הת@ת 12 שעות ביום בשביל כסף טוב ושינה מלאת סיפוק. וחוויות. ואני באמת מאמינה שיוביל לדברים טובים. תודה על הדאגה. אבל טיפול לא יעזור כרגע. אני צריכה קודם להגיע למצב שבו יהיה לי מספיק אכפת מהחיים שלי כדי לשפר את האיכות שלהם. ואני אשיג את זה :)

יש המון בלבול בחיים שלך עכשיו וחוסר וודאות, ואילו המקומת שהכי מטרגרים, כי את בעצם לא באמת יודעת מה מחכה לך והאם את עושה את הדברים מהסיבות הנכונות. יחד עם זאת ומניסיון, במובן מסויים לגוף חשיבה משלו, ואם הוא מנייד אותך בצורה הזאת וגורם לך להתנהל בדרך הזאת, לכי על זה. תמיד יהיה לאן לחזור ותמיד תוכלי לחזור. שום דבר הוא לא סופי וסוף פסוק. ובאשר לאמא שלך, לכי עם האינסטינקטים שלך. לפעמים להרפות מביא לבהירות מחשבתית ואז מגיעות תובנות ויודעים מה לעשות. מיצד אחד לסלוח ישחרר מימך הרבה אננרגיות שליליות שיתהפכו לאנרגיות חיוביות של ניסיון ליצירת קשר טוב יותר איתה. מיצד שני לסלוח לה יזיז אותה מהמקום של הרעה בסיפור שלך, ואם אין רעים כל המצב הרגשי שלך מעורער ולכן הכל אולי נורא מפחיד. תחשבי על זה, שום דבר לא מאוחר. הצמדי לאמת שלך וותוכלי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורך. כך ניראה לי.... חיבוק גדול, שלך - מציאות אחרת

כבר זכרתי קודם שאמא ניסתה להתאבד לפני שעזבה ולפני שניסתה שןב ןהצליחה אבל לא זכרתי את הפרטים אני בת 5 אולי 6 אמא על הרצפה של חדר השינה המון המון דם סביבה היא חתכה את הורידים אבא איתה על הרצפה בוכה מתחנן שלא תמות ואני עומדת ומסתכלת והוא מסנן בין שיניו תראי מה עשית את עוד תשלמי על זה... כמה שבועות אחרי זה אמא עזבה היום טילפנתי לבת דודה היא הכירה את כולם בתקופה ההיא היא מבוגת ממני ב 15 שנה היא לא יודעת על הפגיעות המיניות סיפרתי לה איך אבא בכה והיא אמרה שהוא היה מאובהב באמא עד מעל הראש אבל היה חייב לשלוח אותה רחוק מאיתנו כי היא לא הייתה יציבה ומתוך דאגה לי הוא שלח אותה רחוק רחוק למרות שהיה מאוהב בה ואני יודעת שהוא שלח אותה מהבית כי רצה יותר מרחב כדי לפגוע בי לא רוצה לחשוב שאולי דאג לי שאולי שלח מהבית את אהבת חייו כדי לשמור עלי זה מפריע לי לשנוא אותו בוקר רע.... דמעה

דמעה יקרה, זיכרון נורא נורא קשה וכואב. ובעצם בהרגשה שלי הכל באותו עניין. להגיד לך שאת אשמה בניסיון ההתאבדות של אימך זה רוע צרוף. היית ילדה קטנה, איך ילדה אחראית למעשים של מבוגרים? וזה מרגיש לי שמשהו הביא אותה לקצה והוא היה חייב להאשים מישהו בכך, ומה יותר פשוט מלהאשים את הבת שלו, ולצרוב לתוכה כאב כל כך תהומי? אני לא יודעת יקרה מה המניעים שלו לשלוח אותה מהבית, אולי אפילו כדי לבסס את ההאשמה שלו שאת אשמה שהיא רצתה לוותר על חייה, אבל ברור שאין כאן אמת בשום צורה. וגם אם הוא הוציא אותה מהבית כדי לדאוג לך, ואני לא יודעת אם זאת הסיבה... זה לא מכפר בשום צורה על ההתנהלות הניפשעת שלו כלפיך עד אז ומן הסתם גם הלאה. איתך יקרה שולחת לך חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת

פלאש וזכרון זה דבר מאוד מעמיס. אני לא נוטה לקבל כבר הרבה זכרונות או פלאשים זה בעיקר הרגשות ותחושות. יש סיבה שהמוח שוכח מה שהוא שוכח ויש סיבה שהוא מזכיר. הוא שוכח כי זה עמוס מידי ולפעמים קשה מידי אבל כשהוא מרגיש שאת יכולה להתמודד- הוא מזכיר לך. למה אביך עשה מה שהוא עשה??? אני לא יודעת אבל את צריכה להמשיך הלאה ולחייך ולדעת שלמרות הכל את כאן עכשיו ואת מתמודדת ולקחת את הזכרון הזה בתור סימן שהמוח שלך חושב שאת חזקה מספיק רק תוכיחי לו יקירה :) הרבה אהבה :)

אני מתארת לעצמי שאבא שלך שיקר לסביבה בכל מיני תירוצים באשר ל.. טוב, זה לא חדש גם אמא שלי היא סופר דופר שקרנית עם מסוכנות. לכי תדעי מה היו מניעיו בשורה התחתונה, דמעה הוא פגע בך ואת זה אי אפשר להסביר ולנמק מצטערת שאני קשה במילותיי אני אומרת זאת מתוך תובנות גם על עצמי *אין יותר תירוצים* מצטערת שולחת לך חיבוק באמת מכל הלב, סמויה נ.ב אגלה לך סוד לעולם לא תוכלי לשנוא באמת את אביך ולא משנה מה עשה לך ככה זה בנוי

כמה כואב לחזור בכל פעם פעם אחר פעם לאותו מקום לאותו זכרון שלא זז ממקומו אם זה חוזר שוב ושוב וכל פעם חושף דבר נוסף זה רק מפני שהמוח רגיל להגן עלינו גם מעצמנו יתכן ויעלו לך עוד שכרונות מאותו מקרה עד שהתמונה תתבהר לגמרי הרי היית שם וראית הכלללל הזכרון אינו משקר והכאב לא מפסיק גם אם תזכרי בכל הפרטים לפרטי פרטים במדוייק זה עוד יותר יכאב כי יבוא סופו של אי וודאות על כל מה שבאמת קרה ההרחקה של אימך מהבית בטוח היתה נחוצה בלי שום קשר להתעללות שלו בך אם לזאת יקרה דאגה אז אייך מכנים את מה שעשה לך -ניחומים? הוא התנחם בך על כך שאימך לא היתה בבית? יקירתי , אינך חייבת לשנוא אותו אינך חייבת גם להבין אותו אבל את כן חייבת לעצמך את השקט והשלווה שלך גם אם בסופו של ענין תדעי את כל האמת הכואבת וכל אמת מאוד כואבת את חושבת שתוכלי סוף סוף להניח את דעתך ולתת לזה ללכת ממך ? כי זה מה שישאר לך בסופו של דבר לעשות לכאוב ולשחרר ,,,,,,,,לא לשאת זאת יותר בתוכך מחזיקה לך אצבעות שתהי מאוד אמיצה ומאוד חזקה כדי להמשיך משם הלאה איתך תמיד מאמי שלי חטולית

קראתי ולקחתי אלי את המילים שלכן תודה שאתן כאן שבת שלום דמעה

מצטערת אין לי כרגע מילים אבל מה שבטוח את לא אשמה בכלום . לא בבעיות שהיו לאמא ובטח לא במעשיו של אביך . שולחת לך חיבוקים עוטפים ומגינים . שימרי על עצמך .

לפרידה! על האומץ לעמוד מול שני ה...(גועלים) ולהגיד לו את האמת בפרצוף שהבדיחות שלו שהוא חושב שמצחיקות אותו אולי, וסליחה על ה-ט' גם את ה..** שלצידו שלא משה ממנו לרגע, גם לא כשהוא אומר כל זאת בפניה (כי לא שם לב לרגע שהחא מקשיבה) י'***ה תתנגדי! פרידה אמרה זאת ברור! שהבדיחות שלו הן בעצם אלימות נתעבת נגד נשים אלימות טהורה לשמה רוע ושנאת ונשים ופרידה שלי עמדה באומץ מולו ומול כולם בבית (שנגדה)צעקה את מה שכולם שם מנסים לטאטא מתחת לשטיח וההוא כל-כך הרתיח אותי הערב בהתבטאות הזאת! ואיך היא הכניסה לו מילים כדורבנות והבהירה לו עד כמה זה פסול ועד כמה זה נגד נשים גם אם זה "הומור" זה לא מתקבל על הדעת. ומה שנאמר על-ידו גם אם זה היה בצחוק, בנות לא מצחיק בכלל זה מראה תמונה מראה דיי עגומה אולי אף מפחידה של מה שקורה במועדונים סוף הלילה בחורה שיכורה, מחוקה והחבר של ההוא מחכה בפינה כמובן, לסעודה האחרונה לטרף הקל *ממש חכמה גדולה* איזה דון ז'ואן והן, הבנות שמכרכרות סביבו בבית עוד אומרות "שככה זה בת"א "שהבחורות נמחקות בכוונה כדיש..! בולשיט הן הרי לא יודעות מי אורב להן בפינה. החבר שלו.. עצוב ופרידה וואוו איך היא אמרה לו זאת בפנים: הוא הרי התנצל אמר שזה לא הוא שעושה כאילה דברים אלא חבר שלו ובלה בלה והיא אמרה לו " מותק, הראה לי חבריך ואראה בדיוק מי אתה" ועוד מה שאהבתי שהיא אמרה לו בפנים זה שאם לחבר שלך (בעצם לך)היה באמת מה להציע ועם ביטחון עצמי אמיתי אז הוא היה משיג נשים בדרך הישרה ולא זקוק לתכסיסים שפלים כדי להשיג אותן. פרידה כל-הכבוד לך! לוחצת לך יד! (:

למי שפותחת את ההודעה כי יש בה תוכן מציף

לא יודעת אם את סמויה החדשה שנכנסה לא מזמן או סמויה הותיקה בכל אופן נשמע לי שאת מאוד צודקת ובאמת כל הכבוד לפרידה חברתך שעמדה מול,,,,,,, והתאמתה איתו בלי פחד ומגיע לה לא רק לחיצת יד אמיצה שאפו- להוריד לפניה את הכובע !!! חטולית

מצטרפת לדעתה של חטולית, אכן מגיע לפרידה כל הכבוד ושאפו על שהתעמתה איתו ככה ואמרה לו הכל בפנים. גברים כאלה שמנצלים בנות "מחוקות" הם פתתיים וכל כך קטנים בעיני, ומן הסתם לא יכולים להשיג אישה בהכרה, לא יכולים להשיג אישה שתלך איתם מרצונה, לכן הם עושים את זה במירמה..... גועל נפש וכל כך עצוב וכואב. שלך - מציאות אחרת

מעבר לפתאטיות גברים כאילה הם מסוכנים.

http://www.youtube.com/watch?v=biff2Rx5VZw

wish I could say that to my mother , also Yours, like you just me

מה שלומך????????????????? מתגעגעים אלייך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מצטערת כל כך הרבה כאב כל כך חזק ברשותך מוסיפה את הקליפ http://www.youtube.com/watch?v=z3D8J1rjGLg&feature=related מחזקת ליבי איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

לא כותבת באנגלית רהוטה אז מעדיפה לענות לך בעיברית מתוך תקווה שאת כן קוראת ומבינה השיר שלך מאוד מרגש מאוד אמיתי ומדבר המון כאב מאמינה שעוד בנות כאן יסכימו עם מילות השיר ליל מנוחה חטולית

איך פותחים את הקישורים שאתם שולחים בגוף ההודעה? לא יודעת לפתוח אותם, לא מצליחה.... בתודה - מציאות אחרת

היי מציאות זה מאוד פשוט מסמנים את השורה של כתובת האתר תוך כדי לחיצה על הכפתור השמאלי של העכבר שמים סמן על השורה המסומנת ולוחצים על הכפתור הימני של העכבר בוחרים "העתק" ולוחצים עליו פותחים חלון חדש בשורה בה כתובה כתובת האתר מוחקים את הכתובת משאירים שם את הסמן ולוחצים על הכפתור הימני של העכבר בוחרים "הדבק" ולוחצים עליו כשהכתובת הועתקה לוחצים על אינטר לא בטוחה שאת צריכה את כל ההסבר המפורט הזה אבל כתבתי לכל מקרה :) והגירסה המקוצרת... מעתיקים את כתובת האתר לשורה של הכתובת בחלון חדש ולוחצים על אינטר :)

בתוך תהליך עם עצמי, מנסה לחלץ את עצמי מיתוך תהום של דפוסי חשיבה ואמונות שהושרשו בי בעל כורחי ושגורמים לי להרגיש מחוללת ופגומה.... אין מילים * רוצה לכתוב, הראש יבש, מן הרגשה שגופי כולו עולה באש. נגמרו לי המילים, כמה מתסכל, אין בי כוח לתאר אדם כל כך שפל. * אדם דגול, מכובד ומוערך, למה הוא פגע בי כל כך? ילדה קטנה תמימה בייחסים אסורים, שחקנית ראשית במשחקים של מבוגרים. * הייתי כדור משחק בידיו, הוא צלף לתוכי את כל מטרותיו. ספגתי וינקתי את כל מכאוביו, נאלמתי ושתקתי עד ערוב ימיו. * חיים שלמים נאמנה לחושך ולסוד, הליכלוך מושרש בי, אין מקום לספוג עוד. זועקת, נאנחת, בוכה, מתייפחת, רוצה להרגיש סוף סוף קצת שלווה ונחת. * רוצה להייטיב עם עצמי, למצוא מרגוע לנישמתי, ובמקום בוערים בי קולות השטן, מושכים אותי הרחק הרחק מכאן. זה השיר והוא טעון, כי אני מנסה להרפות ולשחרר מיתוכי את מה שלא שייך לי וזה מושרש ותקוע וקשה להרפות. מציאות אחרת

(((((((((((((((((מציאותי מאמי)))))))))))))))))))) זה חיבוק גדול שאני שולחת לך מכל הלב השיר כואב והלב דואב וחיבוק בלבד נשאר לו בדד ילדונת שלי הניחי ראש על כתפי נוחי הרגעי כי מחר שוב תזרח השמש ( כך אמר החזאי) ותשכחי את ליל אמש (מאוד מקווה) ליל מנוחה נשמה חטולית

משהו מאד לא בסדר אצלי, וכניראה שאצטרך לחזור אליה שוב מחר. היא נתנה לי איזה שהוא טיפול בכדורים ליומיים, ובמקום להקל זה החריף את המצב. אין לי כוח לעוד בדיקות עכשיו, כל כך צפוף. לא יכולה מן הסתם לשכוח את אתמול כי מחר זה מחכה לי שוב.... לא יכולה לעמוד בקצב כזה... סליחה, חיבוק ענק גם לך. שלך - מציאות אחרת

כאב של ילדה קטנה של מציאות שלקחו ממנה את החיוך הביאו שירי נוגעים שחררי את כל שאת יכולה שלא שייך לך החזרי לילדה את החיוך שולחת חיבוק אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

תודה על המילים החמות והנוגעות. אני נגעלת מעצמי וכבר לא יכולה לסבול את עצמי ככה,ומבינה שהכל בנוי ומושתת על הדברים שהם גרמו לי להאמין בהם והארס שלהם שהוחדר אלי בכוח. ובתחושה שלי עם כל הפנים שלי בנוי ככה ואני צריכה להחזיר להם את הכל, מה ישאר לי? מי אני בכלל? אני לא יודעת משהו אחר על עצמי, לא מצליחה לזהות בי כלום. הכל ליכלוך וזוהמה ובושה גדולה.... לא יכולה לכתוב יותר, כואב מידי, לא עומדת בזה וכבר לא רואה את המיקלדת.... תודה על החיבוק, כל כך זקוקה לו... חיבוק גם לך שלך - מציאות אחרת

:((( דמעה

חיבוק תמיכה הבנה אהבה נשמה שנה חדשה. פני.

כמה מילים-אבי טולדנו סובב סובב העולם שוכח שישנם ימים של חלומות אם לרגע יעצור אולי נוכל לשמור טיפה של אור שתעזור לצחוק ולעבור איתך מאמי חטולית

לתוך האין מילים שולחת חיבוק (אם תרשי) איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

הקדמתי את הבדיקה כי אני כבר חלשה מידי וכלום עוד לא עבר.... והבדיקה תהיה היום ואני פוחדת ברמות. כל הגוף כואב לי ואני כבר לא יודעת אם זה כאבים בגלל הבעיה שיש לי או כאבים מהפחד. הרופאה שתטפל בי מכירה אותי כניפגעת והכירה אותי בגלל היותי ניפגעת לפני 16 שנים. דיברתי איתה והיא ישר זיהתה אותי, עדיין זוכרת אותי מאז, וגם הייתי ההשראה שלה להגשמת "חלום" שלה להקים מרכז לניפגעות בבית החולים שבו היא עובדת והוא אכן הוקם לפני כ- 5 שנים. בקיצור זה שהיא מכירה אותי מעודד, אבל אני מרגישה כל כך מלוכלכת ולהבדק חושף את התחושה הזאת ומשקשק אותי כמו שצריך.... סליחה. מציאות אחרת

לא יודעת אם את כבר אחרי הבדיקה או עדיין לפניה מקווה שעברת אותה בהרבה פחות פחדים ממה שהרגשת אם את יכולה להכנס ולשתףף מה טוב אם לא אז מתי שמרגיש לך נכון איתך מאמי חטולית

אני אחרי הבדיקה, ואמנם לא התנתקתי ושמרתי על עצמי להשאר נוכחת, אבל היה מאד קשה, וזה גם לא הסוף. צריכה לעבור עוד כמה דברים, בדיקות דם, ביופסיות בעוד חודש וכד', אבל לבנתיים מיתוך בדיקה ואולטרסאונד הכל תקין. אני רק לא מצליחה להפסיק לבכות, אבל חוץ מיזה בסדר... תודה יקרה שחשבת עלי, אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

איתך לי יקרה. את לא לבד! מחבקת אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

((((((((((((((((( לי))))))))))))))))) שולחת חיבוק גדול ורך חטולית

כאן בשבילך מוזמנת לשתף אל תשארי לבד איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

0000000000000000000000000 HAPPY NEW YEAR 2011 שנה נפלאה לכולן אור ותקווה כוחות רבים אהבה ושלווה מוזמנות לשתף באיחולים לע צ מ כ ן !!!!!!!!!!!!!!!!!! אידה http://4.bp.blogspot.com/_YCIkrvNyGKg/TP8ioOMd94I/AAAAAAAAAHw/BiyHMFwTUC4/s1600/Happy-New-Year+2011-wishes-wallpapers-pictures-greetings.jpg

שנה טובה גם לך מאחלת לי להמשיך במסע חיי המרתק כמו בשנה החולפת להסיר אבנים ונגפים שמפריעים ולזכות לראות ולהריח את כל הפרחים והמתנות שפזורות על הדרך . לזכות לשמוע את הצחוק המתגלגל ולא לפחד מהבכי . בקיצור מאחלת לעצמי לחיות חיים אמיתיים ומלאים

תודה על האיחולים שמחממים את הלב, ומאחלת לך שכל מה שתרצי ותבקשי לעצמך, לו יהי. באשר אלי, קשה לי לאחל לעצמי, ובכל זאת בשביל האימון, רוצה לדעת מה זה חיים מיתוך שמחה. להתנסות בדבר הזה לפחות פעם אחת להרגיש את זה מבפנים. שלך - מציאות אחרת

מה אני מאחלת לעצמי ? למצוא עבודה נוחה שמכניסה סכום הגון להיפתח בטיפול שמתחיל מחררררר להיות חברה טובה יותר לחברות שלי אולי עם יותר סבלנות ולתת מעצמי כל מה שרק אוכל לתת תמיד בהמון אהבה חטולית

יש חשיבות גדולה ביכולת לאחל לעצמי... לא לפחד לבקש לא לפחד להגשים בהצלחה שכל משאלות ובקשות יתגשמו לטובה שנה טובה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

זה מה שקורה שקצתתת שותים ( שוטים?) אז תכלס גם ה 11.1.11 הואתתאריך כזה אבל בכל זאת מחר ממש נראה לי מיוחד... יאללה בילבלתי לכווולם מספיק את המוח דמעה

אז שותים קצת ומשתטים קצת מה קרה? לכולם מותר

מחר יום מיוחד 1.1.11 יום של התחלות חדשות שנה חדשה הפעם האחרונה בחיינו שיהיה תאריך כזה הכל "אחדים" ואני רוצה להתחיל מחר לחיות אחרת רוצה לנסות לא לתת לפחד לשלוט בי הפחד מכתיב לי כל החלטה שאני מקבלת הוא קובע בשבילי מה אני עושה ומא אעשה בעתיד יש לו כוח מוחלט עלי כל דבר שאני חושבת- עושה- מתכננת הכל נקבע על פי כללי הפחד הוא אדון בחיי ואני עבד שלו רוצה לנסות להפחית את ההשפעה שלו ביי אז מחר 1.1.11 להתחיל מבראשית אקום בבוקר ואנסה לא להקשיב לפחד מקוה שאצליח שתהיה לכלוכם שנה חדשה מלאה בהמון אור ואהבה ( בעיקר עצמית) אוהבת דמעה

גם ב 11.11.11 יהיה תאריך מיוחד כזה.... דמעה

התרגשתי לקרוא את דברים שכתבת ואני מאחלת לך בכל ליבי שתצליחי להגשים את המשאלהשלך ולהתגבר על הפחד שמנהל אותך. יחד עם זאת, הפחד הוא מנגנון מאד חשוב לנו כי הוא בעצם שומר עלינו ומתריע מפני סכנה. ברור שצריך למתן אותו ולא לתת לו להשתלט לנו על החיים, אבל צריך גם את הפחד שיעצור אותנו במקומות הנכונים ויכוון אותנו.... ועוד דבר, אמנם מחר הוא תאריך מיוחד אבל כל יום הוא התחלה חדשה, ובעצם גם אם מחר המטרה שלך לא כל כך תצליח לך, כל יום הוא יום טוב להתחיל וכל יום יכול להיות בשבילך היום המיוחד הזה, והתאריך שלו יהיה התאריך הכי מיוחד ומשמעותי בשבילך. מי שהכי חשובה כאן זאת את ווכשתצליחי זה יהיה התאריך המשמעותי והייחודי שלך. ואני אומרת את זה כדי שלא תתאכזבי, כי הספרות של התאריך לא חשובות, החשוב הוא שאת תגיעי לאן שאת רוצה..... שיהיה קל ושיהיה בהצלחה תמיד. שלך - מציאות אחרת

טוב לקרוא אותך מרגש... הרבה אור שכל משאלותייך התגשמו לטובה מכל הלב אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

מצטערת לשמוע שהפחד הוא גורם כזה מרתיע בחיים שלך שהוא מנהל לך אותם באיזה שהו אופן לכל אחד/ת מאיתנו יש את אותו משהו שמנהל לנו את החיים הלוואי ומכל הלב שהשנה האזרחית החדשה תביא איתה המון כוחות הגוף וכוחות הנפש עבורך ועבור כולןןןן איתך מאמי חטולית

אידה אני יודעת שהשאלה שלי נשמעת רטורית ובטח תגידי שאין עליה מענה- אבל אני רוצה לדעת מה עובר לאדם כזה בראש כשהוא עושה מעשה נפשע כזה באדם שהוא מכיר. את יכולה להסביר לי? כי אני שנים כבר מנסה להכנס לראש שלהם של כל אותם פוגעים שפגעו בי ולא מבינה, פשוט לא מבינה איך אפשר לחיות עם שתי ישויות. זה באמת שתי ישויות, זו מודעות מפוצלת זה מה לעזזל? ואיך אדם יכול לשקר בצורה כ"כ דיסוציאטיבית כשמתלוננים נגדו? למה כשאני מתלוננת אני הופכת להיות המשוגעת, הפסיכית, המופרעת- למה בסופו של דבר המתלוננת יוצאת ברוב המקרים כשידה על התחתונה? הרי החולי הוא לא בנו...? ואיזה מסר מועבר למתלוננות על הטרדה כשמשפילים אותן בצורה איומה כשהופכים אותן לפרור ועוד דורכים עליו אח"כ? אז בשביל מה באמת להתלונן אם אין לך קייס מול אישיות בכירה כשמלווים אותך סוללה של מגינים? אני התלוננתי וידעתי מראש שהאיש הזה ירמוס אותי ואני אצא מזה נפגעת עוד יותר. איך אפשר להוכיח משהו שלא היו לו עדים? עשיתי את זה בעיקר כי ידעתי שמישהי צריכה לעשות את זה מולו. והמחיר ששילמתי היה כבד ולא היה שווה את מה שעשיתי. לפעמים אומרים אל תהיה צודק תהיה חכם. אז פגעתי בעצמי על ערכי צדק שאולי ימנעו פגיעות נוספות של אחרות כי האיש מפחד וישקול טוב טוב את הצעדים שלו. אז הרסתי את חיי אבל אולי הועלתי במשהו לאחרים. אבל זה לא מצליח לנחם אותי כי רציתי דין צדק ועכשיו איבדתי את האמונה, הרי הכל היה לשוא.

הכל נמחק לי מצטערת אני אנסה לשחזר אידה

השאלה קשה אך בעיקר כואבת אין שום סיבה שיכולה להתקבל כי יש דברים שהם בלתי מתקבלים על הדעת ולא חשוב עם בעצמך עברת התעללות או פגיעה לגבי שאלתך השניה לדעתי החברה מפחדת אם אני יכיר בפגיעה זה אומר שזה יכול לקרות לי? אולי חלילה לבת שלי ואולי אני יכול... או עשיתי דבר כזה? עדיף לא להתעסק עדיף שהמתלוננת תיהיה אחראית למה שקרה ... שנמצא בה דופי או בהתנהגות שלה??? ככה כולם ישארו בסדר זה מפחיד לחשוב להאמין אבל אלה תרוצים שצריך כבר לשים מאחור הם לא משרתים כבר אני מצטערת על החויה והתחושה שנותרת ללא צדק לבד התשובות שלי לא מצדיקות את הרגשתך זה לא צריך להיות כך.. רוצה לחזק אותך לתת לך תחושה של פחות לבד איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אבל אני באמת לבד עם הכל ובן הזוג היחידי שלי הוא הכאב מרגישה שחיה בעולם ללא השגחה ורוב האנשים אינם מצפונים ויעדיפו לשתוק וזה היה קשה לי יותר אפילו מהפגיעה עצמה זה מפחיד אותי כמה שזה נכון כמה שאפשר לדרוס אותי ואני לא נחוצה לאיש אבל תודה שאת פה

מזמן לא כתבתי - מנסה לראות איך זה בלי- איך זה לא לחשוב על "זה" כל הזמן- וזה מרגיש נורא לבד- תגידו לי זה יהיה כל החיים שלי תמיד? רוצה לצעוד קדימה- לא להיות תקוע "שמה" רוצה לנשום בחופשיות-בלי פחד-רוצה לחיות- אבל יש עוד חלק שכל כל רגילה לסבול- אתן יודעות מה שאני מתכוונת?-אולי אני סדיסטית כי נוח לי איפה שאני מכירה- תודה שאתן כאן-ינשוף

ינשוף יקרה, אני חושבת שזה אך טיבעי להרגיש יותר בטוח באותם מקומות שאליהם אנחנו רגילות, ולעשות שינוי הוא דבר מאד קשה, אבל גם אפשרי. ברור שנירצה להיות במקום מוכר וידוע, אבל בשבילינו המקומות המוכרים הם בעיקר מקומות רעים שיש בהם רע, שם שרדנו. מגיע לך טוב, וצריך ללמוד לזהות את הטוב, לרצות אותו, להרגיש ראויות לטוב, ולא להיבהל ממקום חדש ולא מוכר ובמיוחד לא להיבהל כשטוב. צריך לבחור לאפשר לעצמינו להיות במקום יותר טוב ולהפנים שמגיע לנו טוב. זה קשה אבל אפשרי ובעיקר בחירה שלנו. היום אנחנו יכולות לבחור, אז לא הייתה לנו בחירה והכל ניכפה עלינו.... חיבוק אם זה בסדר, שלך - מציאות אחרת.

מבינה אותך , באמת את תתקדמי קדימה כשתסיימי לטפל במה שעוד יש לך לטפל כי בזמן שאת בטיפול קשה לראות את ההתקדמות שלך פתאום זה יגמר ותרגישי שזהו זה , זה נגמר את לא סדיסטית , אנשים בדרך כלל מעדיפים להיות במקום רע כי זה מקום שהם רגילים אליו ויודעים אייך להתנהל מולו במקום להיות במקום חדש שלא יודעים ולא מבינים אייך להתנהג ואייך להגיב בו חטולית

הן פגעו בי!!! הן לא רוצות לעזור לי!!! אני לא יכולה לסבול אותן. ובאמת אולי אם הייתי מתלוננת על נשיא המדינה, אז ישר מנהלת מרכזי הסיוע הייתה מתערבת במקרה שלי באופן אישי. אבל כשאת סתם מישהי, ומתלוננת על סתם בנאדם, אז זורקים אותך הצידה. לא מעניינת אף אחד.

אני מצטערת לשמוע שכך את מרגישה אני לא יודעת את הפרטים אבל ברור לי מדברייך שנשארת לבד מרגישה דחויה וזנוחה זה כואב מאוד לא בטוחה שהן העדיפו את מתלוננות הנשיא עלייך אני חושבת שיש מקום לכל אחת שזקוקה לליווי שלהם ולא יודעת ,בדיוק אך נוצר המצב הכל כך כואב עבורך אני רוצה לחזק אותך לאפשר מקום לכאב שלך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מנהלת מרכזי הסיוע יכולה בעצמה ללוות אותי, אבל מעדיפה ללוות את מי שמתלוננת על הנשיא קצב. זה גועל נפש. נקודה. וכן קיבלתי יחס מגעיל מהן. לא רוצה לספר.

כל הכבוד לבנות האמיצות שעמדו בגבורה התלוננו , הגישו תלונה, העידו עמדו מול המפלצת ותחת לחץ כל כך גדול וכאב נלחמו ולא ויתרו והנצחון להן השופטים הכריעו: הנשיא לשעבר קצב אנס פעמיים המשפט ההיסטורי נחתם בהרשעה מהדהדת - נשיא המדינה לשעבר משה קצב אנס את א' ממשרד התיירות, וגם הורשע במעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. השופטים מוטטו בזו אחר זו את טענות ההגנה וקבעו: "היעדר ההסכמה הוכח, הוא השתמש בכוח, שיקר ופעל במניפולטיביות". שידור חי מקריית מלאכי כתבי ynet פורסם: 30.12.10, 10:05 שתף רגע מביש למדינת ישראל: הנשיא לשעבר מורשע באונס. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע הבוקר (יום ה') את משה קצב בשתי עבירות של אונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית ושיבוש מהלכי משפט. ראש הרכב השופטים, ג'ורג' קרא, מוטט בזו אחר זו את טענותיו של קצב וקבע שהוא שיקר: "אין להאשים את א' בעלילה, היעדר ההסכמה הוכח. הוא הפגין אלימות, עדי ההגנה שלו התגלו כמשענת קנה רצוץ". אלו הסעיפים שבהם הורשע הנשיא לשעבר קצב: שני מעשי אונס ומעשה מגונה בכוח בא' ממשרד התיירות, בלשכה ובחדר מלון מעשה מגונה והטרדה מינית של ל', עובדת בבית הנשיא הטרדה מינית של ה', עובדת נוספת בבית הנשיא שיבוש מהלכי משפט, כאשר ניסה לתאם גרסאות עם ל'. הוא לא הורשע בהטרדת עד, משום שהעבירה "נבלעה" בעבירה של שיבוש מהלכי משפט

אידה יקרה, אני כל כך שמחה שהעלית את ההודעה הזאת. ואכן יום עצוב למדינה, שאחד מהאנשים שאמורים היו להוות דוגמה ומופת למדינה כולה הורשע ויצא ייצור כל כך נחות. הדבר האחד שעשה לי ממש רע הוא התמיכה הכל כך גדולה שהוא קיבל ממשפחתו. בא לי להקיא, כי זה מה שנותן לגיטימציה לאנשים להיות פוגעים, הגיבוי הגדול מהסובבים אותם, במקום להוקיע אותם ולהוכיח אותם על המעשים הניפשעים שעשו. ואני מקווה שהוא לא יראה לעולם את אור השמש מבחוץ. שירקב בכלא עד יומו האחרון, ושהאסירים בקרבתו יתעללו בו כמו שהוא התעלל, שיסבול באותה מידת סבל שגרם לבנות האמיצות האילו שהעיזו להתלונן עליו. ניגמרו לי המילים, כואב לי הלב שזה מי שעמד במקום ובדרג כל כך גבוה במדינה שלנו. שהחזיקו מהאיש הזה, שהוא ביטוי עלוב לזן האנושי. שלך - מציאות אחרת

כ"כ נדיר למצוא הרשעה ברורה לא מגמגמת עם אמונה חזקה במתלוננות. כ"כ הרבה תלונות אחרות שמעולם לא קיבלו את המקום הראוי ונדחו על הסף מחוסר ראיות וחוסר עניין לציבור. היום זה יום הקולות המושתקים אלה שלא העיזו להתלונן, אלה שהתלוננו ולא קיבלו התיחסות מספקת. חבל שרק כשמדובר באישיות ציבורית משקיעים כ"כ הרבה אנרגיה ואמביציה בגלל אינטרסים פוליטים ואחרים. רוב המבצעים את מעשי הפשע האלה הם בד"כ אנשים אנונימים- ובד"כ רוב האמביציה שייכת לנפגעת שצריכה להתמודד עם כל המתקפה והחרם המשפחתי והחברתי מולה לבד. אני מאוד כואבת על כל הנשים האלה שלא נעשה עימן צדק בחיים האלה, כי לרובנו אין כוח והשפעה לקדם תהליכים. ונכון מציאות זו בושה לחברה שאיש כזה מייצג אותנו אבל זו בדיוק המראה הלא מחמיאה לאיך הציבור שלנו באמת נראה. איך האלימות נכנסת לכל פתח בקיר בתוך ומחוץ למשפחה. איך מעשה כזה הורס חיים שלמים ולא תמיד יש תקנה. שיכנס לכלא מצידי לשלושים שנה- ככה נותנים על רצח. ופגיעה מינית זה רצח. תיזהרו אנשים לפני ששאתם שולחים ידכם אל הנער.

רוצה לומר לך שאת עומדת להתאכזב אם אלה הצפיות שלך של מה שעומד לקרות לו בכלא קודם כל הוא איש הצאוורן הלבן!!! הוא לא ישב בכלא עם כל הפושעים כמוהו לא באותו התא ובכלל לא בקירבת המחלקות שלהם!!! הוא יקבל תא מיוחד עם טלוויזיה , עיתון כל בוקר תפריט לבחירת המזון שהוא רוצה לאכול,,,ועוד ועוד בקיצור יקירתי בית מלון 5***** כוכבים רק תחת שמירה אפילו שמירה קפדנית כדי שלא יתנקשו בחייו!!! אין טעם לכעוס כי לנו אין שליטה על מה שהולך להיות!! אוהבת מאמי ליל מנוחה!!! חחח חטולית

התובעת במשפט קצב: "מצדיעים למתלוננות" עו"ד רונית עמיאל הביעה הוקרה למתלוננות וסיפוק מהרשעת הנשיא לשעבר. "המסר שיצא מבית המשפט לקורבנות – אל תשתקו" נועם שרביט | 30/12/2010 11:06 תגיות: משה קצב, עו"ד רונית עמיאל, דורית בייניש, "הציבור הכיר אתכן כאותיות נעלמות. עמדתן באומץ ובנכונות לחזור ולעסוק באירועים קשים שחוויתן", כך אמרה הבוקר (ה') עו"ד רונית עמיאל לאחר הרשעתו של הנשיא לשעבר משה קצב בעבירות של אינוס ומעשה מגונה. התובעת בתיק קצב, רונית עמיאל צילום ארכיון: חן גלילי עו"ד עמיאל שיבחה את המתלוננות וקבעה כי: "אנחנו מצדיעים לכן היום ואנו סבורים שהמסר שיצא מבית המשפט לקורבנות – אל תשתקו". "אני מחמיא למתלוננות על הכוח העצום שגייסו" פרקליט המדינה ביקש גם לפנות לנשים שהתלוננו והיו נכונות להילחם כדי שהאמת תצא לאור. "אני מחמיא להן על הכוח העצום שגייסו, על תעצומות הנפש, על עמידתן בחקירות ובבית המשפט שמולן. כולנו חייבים להן תודה. גופן של נשים אינו הפקר. הפרקליטות אתכן", הוא הבטיח.

אני באמת לא מבינה למה קבוצת נשים הלכה היום להפגין בבית המשפט המחוזי בת"א. למה במשפט שאני בו המתלוננת, אין הפגנות? אין צדק. ולא צריך ללכת להתלונן.

לי יקרה, לא כל כך מבינה למה את כועסת וכואבת. אני חושבת שהצדק יצא לאור, שהרשיעו את האיש למרות שהוא "אישיות", שגם מישהו רם מעלה בהגדרה לא יכול להימלט מעונש על מעשים ניפשעים שכאילו. ובמקרה שלו היה עניין לציבור כולו, נשיא זה תואר שמייצג את המדינה ואני מאמינה שאף אחד לא מעוניין להיות מיוצג ע"י אדם שביצע מעשים כאילו. בקיצור אני לא יודעת אם אני בכיוון ואם הבנתי אותך נכון. לא תמיד הצדק יוצא לאור ולפעמים פושעים אילו נחלצים מעונש, זה נכון, אבל במקרה הזה גלגלי הצדק עבדו בכיוון הנכון ואני מקווה שגם העונש יהיה כזה. שלך - מציאות אחרת

חבל חומד על האנרגיות שאת משקיעה בכעסים שלך מבינה את התרעומת שלך במשפטים של אנשים שאינם ידוענים רק אם המקרה ממש חריג -יוצא מגדר הרגיל אז מסקרים אותם בכלי התקשורת כמו הרצח של הילדה רוז אנחנו האנשים הרגילים שמרגישים שהשמים נופלים לנו על הראש ולאף אחד לא איכפת מאיתנו אולי רק אם נעמוד על ראש בנין ונזמין את התקשורת גם לא בטוח שמישהו יקשיב לנו אין לתקשורת ענין בדברים שיגרתיים רק בדברים שגורפים רייטינג וכן צריך ללכת ולהתלונן גם אם לא מגיעים לכותרות העיתונים רק כדי שצדק יעשה! מאחלת לך שתזכי במשפט ושיעשה גם לך צדק ליל מנוחה חטולית

את צודקת צריך להפגין עבור כל אחת שמתלוננת את נשארת לבד עם הכאב הפרטי שלך והרגשת שוב שסתמו לך את הפה עם ההחלטה שלא צריך להתלונן... אני מקווה שאת בטיפול ויש מי שאיתך לתמוך ולחזק איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינת

כל מה שרצית הדורבנים "כבה הירח, שעה קשה כשהוא בורח, היא מרגישה כמה רע לה, פתאום נטושה, מנסה להתגעגע בצד הדרך יש לה פינה אבל אין ערך, אין מנגינה מתנגנת במקום הקנאה, לא נולדנו שווים אף פעם וכל מה שרצית זה אהבה, אף פעם לא היית קרובה, ספגת יצרים בתקווה שתוכלי יום אחד לברוח היא מתעוררת, לא רוצה לעמוד, צריך ללכת ולעבוד, בטלה מזמינה מחשבות שמהן היא רוצה לברוח אחד אחד ממנה יוצאים, היא משדרת בערוצים של שנאה ושל כעס עזים ומתי כבר יבוא האחד? שיקום, לא יפחד, ישנה את הכל מה שרצית זה אהבה... מתוך השקט, היא מבינה הוא לא יגיע- גם לא עוד שנה, אבירים מהסוג שחלמה לא יגיעו לכאן אף פעם" דמעה

איתך בלי מילים חטולית

שבת שלום דמעה

שיר עצוב אין הרבה תקווה אל תאבדי אותה מחזקת אותך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

משחקת עם מחשבות לא טובות מרגישה כאילו דרס אותי מכבש ועדיין נלחמת למרות שרק ה' יודע למה... בכל אופן שתהיה לך שבת שקטה ומוארת דמעה

לא צריך כלום נמאס לי לנסות .......אבל מה? להילחם בעצמי. ולא אומרים סליחה ולא אומרים נורא מצטערת פשוט נגמר ואני הבטחתי... לך חבל

יקרה, אני לא מצליחה להבין מדבריך מה את לא צריכה יותר? את מנסה להשיג את מה? על מה צריך להתנצל? מה נגמר? אני רק זוכרת שאמרת בחנוכה שגילו שיש לך בעיה רפואית. זה קשור לזה? מה הבטחת? חבל על מה? הפצצתי אותך בשאלות כי רוצה להגיב נכון ולא מבינה. ברור שאת לא חייבת לענות, רק אם נכון לך. מקווה שאת בסדר בריאותית ומצבך משתפר. חיבוק אם זה בסדר. שלך - מציאות אחרת

נכון , לגמרי חבל רק את יכולה לשנות את זה מה שזה לא יהיה זה תלוי רק בך החיים הם מלחמה מתמדת כל פעם על מטרה אחרת אנחנו כמו הבובה המגודלת שקוראים לה נחום תקום נופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים ובין לבין הנפילות והקימות מרגישים שנמאס ואין שוב כוח לקום מקווה שמחר הרגשתך תשתפר איתך תמיד חטולית

מה שלומך היום? מקווה שיותר טוב! איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

היום אני הולכת לגיניקולוגית בפעם הראשונה. אני לוקחת גלולות כבר עוד מעט שלוש שנים, אבל אפפעם לא עברתי בדיקה. לגניקולוג בצבא אמרתי שעברתי התעללות מינית אז הוא רק עשה אולטראסאונד ורשם לי גלולות. מאז זה מרשם מתחדש, או קנייה בפרטי שככה על כל מרשם אני קונה ארבע חפיסות, או מהרופאת משפחה מידי פעם. ועכשיו זה גניקולוגית. רציני. פעם ראשונה. ואני מפחדת. מישו מבין את זה???

וואו פני, אני כל כך מבינה את זה. אני משגעת את הפורום על הפחד הזה שלי כבר שבוע. יש לי בעיה ואני צריכה להבדק, ואפילו לא היה לי אומץ לקבוע תור לבדיקה, שלא נדבר על זה שכמעט 14 שנים לא ניבדקתי בכלל. בקיצור מבינה מאד את הפחד שלך ואין לי יותר מידי מילים מרגיעות לומר לך כי אני עצמי עמוק בתוך אותו הפחד. ובכל זאת מהדברים שאמרו לי, הבדיקה אומנם פולשנית אבל נועדה למטרה טובה ולא על מנת לפגוע. הפחד מובן כי הוא יושב על עבר כאוב, אבל עכשיו הוא בחירה שלך ולא נעשה בכפיה ואחרון, שגם נשים שלא עברו פגיעה לא אוהבות את הבדיקות האילו בגלל האופי הפולשני שלהן. שיהיה בהצלחה ויעבור בקלות, שלך - מציאות אחרת

ועברתי את זה כמו גדולה בדיקה ראשונה אי פעם יייפיייייייי והיה גם קטע מצחיק כזה כמו שאחות בבית חולים שבאה לקחת דם אומרת שיש לך וריד נורא יפה אז הרופא אמרה לי שה"צוואר" שלי מאוד נקי ומסודר מה עונים על זה???חחחחח אבל עברתי את זה!! ועכשיו במשך שנה לפחות אני לא צריכה להתמודד עם זה!!!!

מבטיחה לך שלפחות רוב הנשים כאן בפורום מבינות אותך גם בלי להביע זאת במילים ברור שזה ברור גם הפחד הרתיעה המחשבות שלא מרפות אני מניחה שאת כבר אחרי הבדיקה גניקולוגית מוכנה לשתף אייך זה עבר? את לא חייבת רק אם בא לך ליל מנוחה יקירה חטולית

וקצת הזויה התרכזתי הרבה בפרטים קטנים מסביב הסתכלתי וחקרתי את החדר וצחקתי מכל העניין ואני בחיים :)

זה התחיל לחלחל בקבוצה שלשום במרכז דברים שהתחברתי אליהם ושנגעו למרות שניסיתי להיות בבועה שלי וזה המשיך אתמול בטיפול הפרטני שבסופו הרגשתי לחץ כמו מכבש בחזה וסחרחורת ובאיזה שלב חלק הגוף השמאלי שלי כמו השתתק מזמן לא הרגשתי ככה אני לא מדברת כמעט אבל הגוף מדבר מאוד משם הלכתי למרכז היום ואחת מהצוות החיצוני שאלה אותי כמה עולה להגדיל תמונה לגודל גדול ואז היא אמרה שהיא שאלה אותי כי היא רוצה להגדיל תמונה שצילמתי ולשים בקליניקה שלה אמרתי לה למה דוקא צילום שלי והיא אמרה שיש לי ראיה מיוחדת בצילומים ושהיא אוהבת אותם מאוד הרגשתי מצד אחד שהלב מתרחב ומצד שני רציתי להדוף לא מגיע לי אחר כך היה לנו חוג מוסיקה והבאתי שיר שכתבתי המנחה שהיא זמרת אמרה שהיא ממש התרגשה ושזה חזק ויש לי מתנה בקטע המוסיקלי התחלנו להלחין את המילים וזה יצא מיוחד עדיין לא סיימנו להלחין רק התחלה פתאום למילים היתה עןצמה צבע צורה משמעות זה קיבל גוון אחר אוהבת את התוצאה עכשיו אני לא מצליחה לישון יש לי רגשות מעורבים וסף העירנות שלי ממש גבוה לא מצליחה להרגיע אותי לישון מצטערת שנמצאת ולא נמצאת ושאני באה יורה ונעלמת שוב

היי גלגלוש מה שלומך יקירתי מקווה שכבר החלמת לגמרי נכון זה מרגיש שעברו עלייך שינויים אך לשמחתי היו יותר דברים טובים מאשר רעים וזה מה שחשוב מבינה שהמחמאות שקיבלת הזריקו לך אנדרנלין ישירות לתוך הווריד, תהי גאה בעצמך ושמחה שאנשים אוהבים את העבודות שלך , כל הכבוד גלוש חטולית

אני עדיין לא יצאתי סופית מההתקררות זה בא וחוזר כנראה המערכת חיסונית שלי חלשה ואני מנסה להרגיש גאה בעצמי אבל זה לא כל כך מצליח יש תמיד את הקול ההודף ואת מה שלןמך היום?

מבינה מאד את הלוף הזה של רגשות מעורבים שלתוכו ניכנסת ובעצם באמירה שלך או בהרגשה של "לא מגיע לי", את מנסה לנקז בחזרה את הדברים למקום המוכר של הרע שבו מן הסתם את מסתדרת ויודעת לשרוד. אנחנו רגילים לרע ומסתדרים איתו למרות שכבר מרגישים שהוא לא נעים, ולעומת זאת לא יודעות מה לעשות עם הטוב, לכן הרגשות מעורבים ויש את הסערה הזאת בגוף. והעבודה היא על להפנים שמגיע לך טוב והרבה טוב, רק מעצם היותך, והרע שהיה מנת חלקך ניכפה עליך בעבר אבל לא הגיע לך בשום צורה. מקווה שהסערה הפנימית תשכח במהירה ותרגישי טוב. שלך - מציאות אחרת

הסערה הפנימית, הלופ, כל כך נכון התחושות האלה כל הזמן גדלתי בתחושה שאני לא שווה שאין מה לצפןת ממני ואפילו שאלתי אותה למה דוקא צילום שלי בתוך תוכי אני יודעת וגם מההדים מסביב שבאמת אני מצלמת מיוחד אבל זה לא נותן לי להחזיק את זה ולהרגיש טוב כי יש צד שאומר אולי סתם אומרים היום אחרי הרבה זמן שלא צילמתי אני נוסעת לצלם בחוף פלמחים נראה מה יצא

הייתי היום בשיחה . אחרי שמסרתי לכוח עליון שאני פותחת ומנסה להתחבר לכאב. התחברתי לסחי לפחות לחלקו אמנם עוד לא בכיתי אצל המטפלת אבל נגעתי בכאב כשיצאתי ממנה בכיתי בפינה שמצאתי בטבע המרגיע ,עשיתי מדיטציה ואספתי את עצמי הגעתי לחברה ועדין הייתי עייפה וכואבת ואז הלכתי לסידורים ומבלי שנאבקתי בזה זה נעלם . לא חושבת שהדחקתי את הכאב לא נלחמתי בו כמו שבא ככה הלך . לא נראה לכם מוזר ,איפה המועקה האם אני שוב מנותקת מהרגש בצורה כל כך הזוייה שאני רגועה ...זה לא מובן לי ולא מסתדר לי. אני אפילו לא הלכתי לאוכל או כעסתי .רעיונות התקבלו בשימחה זאת פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה .

היי יקרה, אני לא בטוחה שיש לי את התשובה הנכונה בשבילך, כי זה יכול להיות כמה דברים. לפעמים נוגעים בכאב והעוצמות שיוצאות כל כך מפחידות שאי אפשר לשאת את זה, ואז אחרי כל התופעות שציינת, בכי וכד', ניכנסים לוואקום רגשי ומפסיקים להרגיש. לפעמים אנחנו מדברות את הכאב ואפילו כואבות אותו, אבל הכאב הוא שכלי, הבנתי, הגיוני, והוא לא באמת נמצא ברגש, או רק נוגע בו טיפה, וושוב היות וכל כך מפחיד לגעת בו, לתת ללו מקום ולתת לו להיות ובעיקר להרפות ולאבד שליטה, אנחנו לא נותנות לו להשאר כי אנחנו לא רוצות אותו, יודעות בשכל, בחשיבה שהוא מעיק ומכביד, ולכן הוא זז הצידה ומחכה לשעת כושר שבה יהיה לו מקום.... ואחרון, יכול להיות שכל כך פחדת לגעת בכאב, שאחרי שעשית את זה במידת מה ראית שלא התרסקת וסוף העולם לא הגיע, ראית שהחזקת מעמד, ולכן נירגעת והמחשבות שלך רצות הלאה, ומכאן ההרגשה כאילו הכל ננעל בחזרה ואת רגועה ולא צריכה לפעול מיתוך עודף רגש וכאב ולהנמיך את העוצמות ע"י אכילה או שווי ערך אחרים. בקיצור אילו הדברים שעלו לי. מקווה שמשהו מהם ידבר אליך. חיבוק אוהב מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

יש מצב שכל מה שציינת בהחלט קרה לך ויש מצב שהבכי פינה מקום לרגיעה הרי למה אומרים כל הזמן אם תצליחי לבכות תרגישי הקלה? מאחר ואינך רגילה לבכות אצל המטפלת והפעם התחברת למקור הבכי והפעם נתת לזה כן להיות הבכי עשה את שלו,,,,,,,,,,,,, עכשיו הבכי יכול ללכת,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ואיתו כמובן המועקה שלא הרגשת אולי עכשיו יהיה לך יותר קל להבין למה הבכי נחוץ כל כך כך לפחות אני חושבת חטולית

בהחלט אתן צודקות . ומוסיפה שיתוף נפגשתי עם המטפלת היום שוב . וזאת הייתה פגישה הזויה שבה עשינו משהו שונה ואחר ויצאתי ממנה בפעם הראשונה בחיי שאני שמחה ומאושרת כמו שהייתי קטנה קטנה . ומה שהבנתי קודם זה שאני מרגישה שהיא איתי ולא רק מבינה שהיא איתי אני חושבת שאני מוכנה לסמוך עליה יותר ולתת לה יותר קרדיט . תודה שאתן כאן איתי

איזה יופי לשמוע ממך כאלה דברים נהדרים כן ירבו המצבים האלה מאחלת לך מכל הלב ליל מנוחה מתוקה

כל כך שמחה על החוויה המתקנת שעברת ועל גל האופטימיות שניכנס ללב שלך. שמחה שמרגיש לך יותר טוב ויותר מאוורר ואפשרי. שימשיך כך. אוהבת אותך, שלך - מציאות אחרת