פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

פעם ראשונה שלי בפורום.. היי.. השבוע יש לי דייט עם מישהו חדש.. לא יודעת למה זה כל כך קשה לי .. להתחיל כל פעם , להכיר , לסמוך.. אפילו המחשבה על לשים את עצמי במקום שאני יכולה שוב להפגע מפחידה אותי.. אבל אני מנסה לחיות.. להתקדם.. זהו, זה מציף אותי. כאילו שהכל יכול לקרות שוב. זה נשמע לכם פסיכי?? למה אני פשוט לא יכולה לצאת לדייט, בלי לחשוב, כמו כולם?

ברוכה הבאה שוב מוזמנת להיות חלק לחלוק ולשתף בקצב שלך.. דייטים, מערכות יחסים, אינטימיות למי שחותה פגיעה הדברים לא פשוטים מפחידים מאיימים... אבל בהחלט אפשריים ללמוד לתת אמון להתגבר על הקושי לבנות מערכת חדשה אוהבת תומכת מאחלת לך שיתאפשר בקרוב אל תוותרי אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

דייטים -גם למי שלא נפגעה מהווים מקור להתרגשות חששות , רתיעה ומחשבות,,,,,,,,,,,, על אחת כמה וכמה מי שכן נפגעה טבעי לחלוטין כל מה שמרגיש לך ועוד יותר טבעי החששות מלהפגע שוב אין דרך שאני מכירה לפחות שאפשר להתחסן נגד פחדים ובטח שלא נגד כל המחשבות שמחה לשמוע שאת נותנת לעצמך הזדמנות כן ללכת לדייט וכן לנסות , לבדוק , ומי יודע , אולי אחרי הכל תפגשי את אותו אחד שיהיה מבין נחמד וכל מה שאת מחפשת בגבר והשאר כבר יבוא מעצמו את מבינה כמה שזה בכלל לא נשמע פסיכי ? עד כמה שזה מאוד נכון מה שמרגיש לך? מקסימום שיכול לקרות-אולי הוא לא יתאים לך ואז שלום וביי ביי מקווה שעזרתי לך שיהיה דייט מוצלח את מוזמנת להשאר כאן לשתף , לכתוב להעזר בכל מה שאפשר שולחת חיבוק לחיזוק-כמובן אם לא מפריע לך חטולית

אידה וחטולית תודה אולי באמת אשאר קצת.. לשתף.. הערב הדייט. כל הגוף כואב לי, אבל למדתי לא לוותר לעצמי. זה מקום ציבורי, וכלום לא יקרה. כך אני מרגיעה את עצמי. והחושים שלי חדים מאוד, אז תמיד אני יכולה להגיד שלום וביי ביי. פעם הייתי מתרגשת מדייטים, מצפה. היום אני פשוט רוצה להגיע שלמה חזרה הביתה. אבל זה עניין של תרגול, תרגול ב"לסמוך". אני מאוד רוצה למצוא זוגיות בריאה, טובה. פעם היתה לי כזו. האסון שלי היה גלוי, מדובר, חלק ממערכת היחסים. זה היה הכרחי כדי שהזוגיות הזו תצליח. אבל כל התחלה כזו מחדש מקשה.. החשיפה. איזה כיף לקבל תגובות מבינות. תודה

אז מסתבר שלא מגיעה לי קיצבת נכות ולא בגלל שאני לא חולה מספיק אלא בגלל שהבעיות הרפואיות שלי והבעיות הנפשיות שלי התחילו כשגרתי בחו"ל אז לפי חוקי ביטוח לאומי לתושב חוזר אין זכות לקבל קיצבת נכות איזה סבבה לי נכון????? וואי בשביל מה בכלל חזרתי למדינה הזאת?????? נמאס לי כברררר דמעה

ממש מצטערת לשמוע, ואין לי ממש מילים מנחמות להגיד לך. זה באמת מאד מתסכל. ומיצד שני יש אבטחת הכנסה שיכולה לעזור קצת, ולבנות בטח יש קצבת ילדים, ולא תשאר לך ברירה אלא לנסות להשתלב באיזו שהיא עבודה כדי שבכל זאת תוכלי לשרוד. מה עם ההדרכה שהיית צריכה לעבור בשביל העבודה שמצאת? זה הסתדר לך? מאחלת לך רק טוב, וכשניסגרת דלת ניפתחות דלתות חדשות, את עוד תמצאי את הדלת שלך, ואני מקווה שממש בקרוב. חיבוק יקרה ורק טוב, שלך - מציאות אחרת

באמת שזה גובל בהפליה את נמצאת כאן בארץ כבר שנים רבות נכון ? ואת תושבת רגילה , אז מה הקטע שלהם ? ביררת במיקרה אם יש תנאים אחרים אולי שכן מגיעים לך? זה ממש לא הוגן !!! אולי אפשר לערער על ההחלטה שלהם ? מה אכפת לנסות מצטערת מאוד לשמוע בשורה כזו מאכזבת איתך מאמי חטולית

הבאתי לך לינק תנסי לבדוק שם אם יש לך איזה שהם זכויות בכלל , אם אני לא טועה זה ללא תשלום ההתיעצות לפחות http://www.zhuti.co.il/contact.asp הלוואי שתהינה רק בשורות טובות ליל מנוחה מאמי

מצטערת נשמע ממש לא הגיוני.. מה קורה עם העבודה? יש חדש? מוסיפה לינק לברורים מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

תושיבו אותי ללמוד.... ואז אני ישר אברח לפורום! :P נכון פטנט מעולה?! :)))

תהני מהלימודים תהני מהרגע ...אבל אנחנו זכינו

קראתי אותך וגרמת לי לצחוק יש לך תאריך מסוים שאת חייבת להגיש את העבודות שלך ? זה כמו לשמוע ממך -ה-צ-י-ל-ו לא רוצה לעשות ע-ב-ו-ד-ו-ת אני יודעת שיש אנשים שקונים עבודות מוכנות רק לא יודעת כמה זה עולה אני לא מציעה לך לעשות דבר כזה רק אומרת לך שיש גם דברים כאלה שבוע טוב מתוקה שלי חטולית

אין לי תאריך מסויים וזה לא עבודות, אלא עבודה אחת שאני לא מצליחה להתקדם איתה את האמת, יום ולילה אני חולמת לשלם למישהו שיכתוב לי את העבודה אבל במקרה הזה זה בלתי אפשרי מסיבות רבות

שלום אשמח לדעת איך אני יכולה ליצור קשר עם מנהלת הפורום? יעל

אשמח לראותך אידה לפרטים: 0544502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33&page=7 [email protected]

יעל ברוכה הבאה מוזמנת לצור קשר אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

לא היה לי מחשב באסהההה ועכשיו הוא תוקן אז אני כאן הימים האחרונים מוזרים ואני מרגישה שאני צריכה עיצה אני גרה באיזור המרכז עם עבודה מהממת בחברה גדולה. רוב החברים מסביבי יותר גדולים בהרבה, ממוצע הגילאים שם נע בין 27 ל30 ואני פצפונת בת 22 ובאמת כולם אומרים שאיזה יופי שתפסתי עבודה כזאת בגיל כזה והלב שלי בעיר אחרת. תרתי משמע. אקס מיתולוגי ובכלל עיר שאני כל כך רוצה לחזור אליה ואני מבולבלת. עם הרבה חובות לבנק ורק העבודה הזאת יכולה לסדר את זה אבל בינינו שעתיים בבוקר בעבודה ועולה חום בלתי מוסבר שמראה לי כמה לא טוב לי במקום בו אני כרגע. אחחחחחחחחחחח חבר טוב בחו"ל מנהל עגלות וכבר שנה מבקש שאני אבוא גם שם יש כסף, אבל סיכון כמו בכל עגלות שיהיו אנשים שאני לא אסתדר איתם ואני לא יודעת. מה אתן חושבות???

טוב שחזר המחשב ואת חזרת אלינו :) ברוכה השבה! בנוגע לשאלתך אני אישית חושבת שלא טוב להישאר במקום שעושה לך רע עבודה אפשר למצוא בכל מקום, בכל עיר וחשוב שתרגישי טוב ושלמה עם עצמך במקום בו את נמצאת בקשר לעגלות בחו"ל... אם זאת נשמעת לך אופציה מעניינת אם את אוהבת התנסויות חדשות מקומות חדשים, אנשים חדשים את יכולה לנסות מקסימום, אם לא ימצא חן בעינייך ולא תרגישי שם טוב תמיד תוכלי לחזור תלכי עם האינטואיציות שלך עם מה שמרגיש לך נכון וטוב עבורך ואיך אומרים.... אם לא תנסי לא תדעי.... שתהיה לך שבת רגועה ונעימה שחף

עגלות בחו"ל זה לא דבר שזר לי. עשיתי שם מה שנקרא כל מכל. עגלות וציורי שמן ובמלא מקומות. והמנהל שמה באפריקה עשה איתי עגלות גם לפני שנה ומשו. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. כי אני מושפעת מרגשות שיש לי למישהו שגר פה בעיר אחרת. בעיר שתמיד עשתה לי טוב. והיינו ונפגעתי. והוא חזר ואמר כמה שהוא מצטער. ואני לא יודעת. הוא הציע לי לבלות איתו את ערב השנה החדשה. הוא יודע כמה שזה חשוב לי העניין של השנה החדשה. מבחינתי זה כמו גורל. והאדם שיהיה בידיים שלך בחצות, והמיקום שלך, יהיו הדברים הכי חשובים בחייך בשנה החדשה. אני צריכה עוד לעבוד קצת כדי לטוס לעגלות כי אין עליי מספיק כסף. תמיד דואגים שיישאר כסף לבטחון בחשבון. אני עדיין בדילמה. אבל נפלו עליי ימי מחלה משמיים ככה שיש בהחלט זמן לחשוב. תודה על קבלת הפנים המחודשת :)

איפה שרע היית מספיק מעכשיו רק מקומות שעושים לך טוב ולא חשוב המחיר כי להיות במקום רע לוקח מחיר גדול יותר. חיבוקים לדרך ....

אבל להחליט לנסוע לחו"ל ידרוש ממני סכום כסף בחשבון, כדי שלא נגיע לכאן ונתרסק מחובות. אני חושבת שאם אתה נשאר עוד קצת זמן במקום רע- בשביל שאח"כ יהיה טוב אז זה בסדר, לא ככה???

שמחה שהמחשב שלך תוקן ואת כאן למען האמת בכלל נראה לי שכל מה שאת באמת רוצה זה לחזור הביתה אני לא יודעת אייך את רגילה להתנהל עם חשבונות הבנק שלך ואם העבודה שלך מסוגלת לעזור לך לסדר אותם אז בשביל מה לרוץ למקום אחר שאת לא בטוחה ששם יהיה לך טוב יותר? את בטוחה שהחום עולה לך רק בגלל שאת מרגישה שלא טוב לך במקום העבודה החדש שלך ? אולי זה רק בגלל הלחץ של כל מה שמטריד אותך ?אולי מקום העבודה שלך והתפקיד שלך גדול עלייך ? יש ממך צפיות שקשה לך לעמוד בהן ? אולי נסיעה הביתה לסופ"ש יכולה להסדיר לך את כל הבלגן ? סליחה על הבורות מה זה מנהל עגלות ? שהיה לך שבוע טוב חטולית

הביתה בשבילי זה לא היכן שאמא נמצאת. זה בעיר שבה גרתי עצמאית ושמה גם יש המון קרובי משפחה שבאמת קרובים עבורי. ואקס מיתולוגי שאני שוקלת להאמין לשינוי שעבר ולחזור. עגלות זה מושג. זה כמו באסטה בקניון. לשמה כל הצעירים נוסעים אחרי הצבא, לעבוד בעגלות באמריקה או באירופה. יצא לי קצת להתנסות בעגלות, וחבר טוב משם הלך ונהיה קצת עצמאי ומנהל את העגלות בעצמו עכשיו. והציע לי לבוא. להרוויח קצת כסף.. זה הזדמנות לגור בחו"ל, ועובדים על אחוזים, ככה שככל שאתה יותר טוב ככה תרוויח יותר. אבל לנסוע לחו"ל זה תמיד סיכון. לכן כשנוסעים צריך להשאיר מאחור שלושה חודשים של ירידות קבועות של הבנק- בחשבון. וגם צריך לארגן כסף לכרטיס. גמני חושבת שאולי החום זה בגלל העבודה. אני נראלי שאם אגמור בדעתי לטוס אז המוטיבציה תעלה והחום יירד ואני אוכל להמשיך עוד חודש וקצת עבור הכסף לטיול. המשך שבוע מקסים יקרה :)

טוב לראותך איתנו שאלה.. אם אפשר? יש פנטזיה כזו....שאי שם הרחק הכל יפתר אני עם עצמי, העבודה, כסף, חברים ועוד... תבדקי היטב נראה לי שהשינוי יבוא במקום הכי קרוב... אני חייבת לאמר מהכרות עניין העגלות יש לבדוק טוב טוב לא כל זהב נוצץ ויש שם הרבה אכזבות ומפח נפש מחפשת כתבה בהצלחה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מיני

אבל בעולם העגלות צברתי קצת נסיון. זה לא פנטזיה, זה תקווה. ותקווה יש בכל עבודה חדשה ודירה חדשה. התנסות ראשונה שלי היתה מדהימה. הגעתי למקום מדהים עם אנשים מדהימים ונהניתי מכל רגע, עד שמשטרת ההגירה החליטה שאנחנו לא באים לה בטוב וגירשה אותנו. התנסות שניה היתה חווייה נוראית. ואנשים מגעילים מנהלים זבל, וחבר אחד טוב שעבר איתי ממיקום למיקום בנסיון למצוא את עצמינו בארץ זרה וגדולה. וגם מזה למדתי והחכמתי. אח"כ היו הציורים. אבל לציורי שמן אני לא חוזרת. זה הורס את הגב... החבר הזה שמנהל את העגלות עכשיו זה חבר מהתקופה הראשונה שהיה בדירה שלי. הוא מכיר אותי כל כך טוב ויודע בדיוק מה אני צריכה. וזה גם עגלות של תחום שאני ממש מתחברת אליו, בניגוד של כל מה שעשיתי עד עכשיו. זה חיים אחרים בעגלות כי אתה לוקח כל דבר בצורה זמנית. אז שמה קל יותר. זה אשליה, אבל אולי הפשטות שבה תעזור לי קצת לנקות את הראש ולהעצים את חשבון הבנק שסובל די רבות משנים של בריחה ומעברי דירה. יש כל כך הרבה כתבות וראיתי ושמעתי אבל להיות שם זה אחרת הייתי שם ואני יודעת בלב שלם לאיזו אי יציבות אני נכנסת. תודה על הדאגה, לא בציניות. השינוי לא בא מקרוב כאן. הקרוב כאן הוא כואב, וקשה מאוד לשרוד בו אפילו עוד יום :/

שיתפתי אותכן לאחרונה בבעיה קשה שיש לי עם עצמי בקשר לבדיקה שאני חייבת לעשות, פשוט כי אין ברירה. זה המקום שוב להודות על כל החיזוקים. ובמקביל בזכות חברה שדירבנה אותי, פניתי למדריכה שלי שכבר עשתה המון ניסים בשבילי, (האחרון היה לחבר אותי חזרה לרגש שמימנו התנתקתי לחודש וחצי, באמצעות סדנא אחת בעניין של שעה). בקיצור שלחתי לה מייל וסיפרתי לה מה עובר עלי, והיא הגיבה מיד. שלחה לי המון המון חיזוקים ודרכי פעולה, ובשבילי זה כמו הוראות הפעלה, התנך שלי לעניין הזה. עבדתי עם זה מהבוקר, בכיתי וכל מיני, ובקיצור מצאתי לי רופאה וקבעתי כבר תור, ובאופן ניסי כמו ירדה לי אבן מהלב, למרות שברור לי שיהיה לחץ כשהמועד יתקרב, (זה בעוד חודש), ובכל זאת קיבלתי החלטה שמה שהיה היה בעבר ועכשיו זה משהו אחר, עכשיו הכל בחירות שלי בלי כפיה עלי, והכל תלוי בי, לטובתי ובשבילי, ולא יפגעו בי יותר.... ווואי יש לי הרבה מנטרות לבנות ולשנן, אבל יש לי גם זמן להמשיך לעבוד על זה.... אני כבר לא במקום של להרגיש שהסוף שלי הגיע או שסוף העולם הגיע. עוד לא, יש עוד זמן... זהו רציתי לעדכן ולכפר על הבלגן שעשיתי כאן. אוהבת... שלכן - מציאות אחרת

שמצליחות לגרום לך לפעול למענך ....ושיש לך אנשים סביבך שיכולים להדריך ולעזור . רואה חמודה לא הכל סגור עם מאפשרים איזה פתח ...גאה בך כל הכבוד על העבודה אני יודעת כמה זה קשה לך . חיבוקים .....

בנתיים רק עשיתי מהלכים, הדבר הגדול עוד לפני ויש לי רבה עבודה כדי לעמוד בזה. שום דבר לא השתנה בקושי. אין לי יותר מידי ברירות אם אני רוצה לשרוד עוד קצת... חברות זה מאד מאד חשוב, אבל המהלכים תמיד שלנו כי אף אחד לא יכול לעשות את הדברים במקומינו.... חיבוקים גם לך, שלך - מציאות אחרת

כל כך שמחה בשבילך שבעזרת אנשים קרובים הצלחת לבחור לדאוג לעצמך ולטפל בעצמך למרות הקושי העצום שליווה ובעצם עדיין מלווה אותך את בחרת לא לוותר על עצמך! אני שמחה שהרגשתך השתפרה ושהיום את מרגישה שאת כן מסוגלת לעשות את זה גם אם זה קשה לך מאחלת לך שהבדיקה תעבור מהר והרבה יותר בקלות ממה שאת חוששת שבת שלום שחף

תודה יקרה על המילים החמות והפרגון. אני לא מרגישה שמסוגלת לעשות את זה, אבל לא תהיה לי ברירה וזה ייעשה בסוף. ההחלטה שקיבלתי היא שהחיים שלי שווים יותר מהפחד. הפחד קיים עדיין ובענק, אבל לא שווה להסתכן בגלל סיוטים, פלשבקים, כאב של זיכרון, ופחד של כמה דקות.... זה יעבור. לפחות הפעם זו החלטה שלי בלי כפייה עלי. שלך - מציאות אחרת

את אף פעם לא עושה בלגן זה שאת שופכת את ליבך זה דבר אחר לגמרי טוב שאת יכולה להכנס ולהוציא החוצה את מה שמעיק עלייך אני מאושרת לשמוע ממך דברים כאלה נפלאים ולא משנה לי מי או מה אחראי/ת לשינוי הנפלא הזה שחל בגישה הזו שלך -פשוט 10 אינך צריכה לכפר על כלום רק להרגיש טוב ואם זה גורם לך להרגיש טוב -סבבה אוהבת אותך מתוקה שלי שבוע טוב חטולית

תודה נשמה על הפירגון והמילים החמות. תודה על ההבנה. איך שהוא רק העזתי לזוז ולעשות מהלכים כדי לקדם את עצמי. אני עדיין צריכה לעמוד בזה ועוד לא יודעת איך זה יהיה ברגע האמת. אני מאד נאחזת בתמיכה של כולם וזה דוחף אותי קדימה, אבל את העבודה עצמה עוד לא עשיתי ואני עדיין לא בטוחה שאני אכן אעמוד בזה בלי להתרסק. יש לי עוד הרבה ליבנות בתוכי מבפנים והפחד עוד משתולל כמו שצריך. אני אפילו לא מצליחה להרדם ומחכה לי מחר, בעצם היום יום ארוך וקשה וגדוש. אני אפילו לא נמצאת בכיוון של לישון וכבר 4:00 לפנות בוקר, עוד שעתיים כבר צריך לקום. רק חשוב לי שתבינו, שכל התמיכה מיסביב כולה ביחד נותנת לי את הכוח להעיז ולנסות, וזה רחוק כאורך הגלות מלהיות קל בשבילי. זה אחד הדברים הכי קשים ומפחידים ומסוייטים בשבילי.... זה שזזתי לא עושה את זה קל יותר. אוהבת אותך ותודה על הכל, חיבוק לשבוע טוב, שלך - מציאות אחרת

תודה נשמה על הפירגון והמילים החמות. תודה על ההבנה. איך שהוא רק העזתי לזוז ולעשות מהלכים כדי לקדם את עצמי. אני עדיין צריכה לעמוד בזה ועוד לא יודעת איך זה יהיה ברגע האמת. אני מאד נאחזת בתמיכה של כולם וזה דוחף אותי קדימה, אבל את העבודה עצמה עוד לא עשיתי ואני עדיין לא בטוחה שאני אכן אעמוד בזה בלי להתרסק. יש לי עוד הרבה ליבנות בתוכי מבפנים והפחד עוד משתולל כמו שצריך. אני אפילו לא מצליחה להרדם ומחכה לי מחר, בעצם היום יום ארוך וקשה וגדוש. אני אפילו לא נמצאת בכיוון של לישון וכבר 4:00 לפנות בוקר, עוד שעתיים כבר צריך לקום. רק חשוב לי שתבינו, שכל התמיכה מיסביב כולה ביחד נותנת לי את הכוח להעיז ולנסות, וזה רחוק כאורך הגלות מלהיות קל בשבילי. זה אחד הדברים הכי קשים ומפחידים ומסוייטים בשבילי.... זה שזזתי לא עושה את זה קל יותר. אוהבת אותך ותודה על הכל, חיבוק לשבוע טוב, שלך - מציאות אחרת

גאה בעצמך??!!!! כל הכבוד! תזכרי זאת ברגעים קשים בהצלחה ואני גאה בך! איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני ממש ממש לא גאה בעצמי, אני מתביישת, בא לי לקבור את עצמי, להכנס מיתחת לאדמה ולא לצאת מישם. הקדמתי את התור וקבעתי אצל רופאה אחרת שמכירה אותי כניפגעת והייתה איתי בשלב הטיפולים הראשון לפני 16 שנים, כשהכל התפוצץ אחרי שאבי ניפטר. היות ומצבי הבריאותי לא השתפר, היא תדבר איתי מחר ואולי גם תקבל אותי מחר, ואם לא אז התור הוא בעוד 13 ימים. ובמקביל הכל מתפוצץ עכשיו ומטרגר אותי, עד כדי כך שפתחתי בטיפול את הנושא הכי כבד וכואב שבעצם מעולם לא העזתי לדבר עליו, "הטריגר הגדול" בלשונה של חטוליתי, פתחתי וניכנסתי ללחץ וברחתי לניתוק ולפחד קיצוני, ואני מרגישה הכי מושפלת ומבוזה שאפשר. אני עשיתי את זה לעצמי, ועכשיו זה גלוי וכבר לא לגמרי סוד ואני מרגישה מרוסקת יותר מאי פעם. אז להתגאות בעצמי? ממש ממש לא, אין על מה, אני מחוללת הכי שאפשר וזאת אות קלון שהצהרתי עליה, ולא יודעת איך עוד להגדיר את מה שאני מרגישה. פשוט פתתית, והכי הייתי רוצה להתנדף..... סליחה.... ותודה לך על התגובה. שלך - מציאות

השבוע החליפו לנו תשתיות בבית אז היו מס ימים בלי אינטרנט.. ביומיים האחרונים למרות שכבר היה לא יכולתי להיכנס המון עומס, כל מיני. הילדים התינוק אסיפות הורים מלא מלא. זמן לעצמי- חלון קטן בערב. היה יום שישנתי עם הבגדים! קצת מזכיר לי טירונות. מתקלחת- חמש דקות על השעון. אם יש בכלל זמן. התינוק (סליחה הפעוט) כבר צורח. אין זמן ל.. לכל השאר נגיד לגלח. ממש כמו בטירונות! הכל נדחק הצידה. יש לי שוב עוזרת ועדיין זה כמו טירונות. מוצאת עצמי סליחה על הט' מתאפקת לצרכים המון זמן. כי לפעמים גם לזה אין זמן! אם הוא יונק אני מתאפקת ומתאפקת ומתאפקת... נרדם, שמה בלול, הוא מרגיש ושוב הוא בוכה. ממשיכה להתאפק. רק עד שהוא לגמרי נרדם. אבא בא בערב. משתוקק להחזיק והילד לא רוצה, קופץ לו מהידיים אליי אין! רוצה רק אותי! שובבון קטן! צריך להשגיח עליו כל דבר הוא מכניס לפה כל היום אני בודקת שאין דברים קטנים על הרצפה אי אפשר להסיר ממנו עיניים ולו לרגע כשאני מבשלת שמה אותו לידי עם סירים וכפות אבל, הוא רוצה לראות, הסקרן הקטן כל מה שאני עושה אז הוא נעמד עליי ומושך לי במכנסיים, בסינר שארימו ואסביר לו כל דבר מהו. נורא סקרן! רוצה לראות כל מה שעושים. זו תקופה כזו שתעבור. מצטערת שאינני איתכם. מתגעגעת אל עצמי , גם ואליכן אבל אינני יכולה... (:

יש תקופות כאלו זה בסדר שאת לא כאן זה לא בסדר שאת לא דואגת לעצמך . אין סיבה להתאפק ולא יקרה כלום עם הוא יבכה יקרה את חייבת לדאוג לעצמך וחמש דקות בשירותים לא הרגה אף ילד עם הוא בלול בלי סכנה . בבקשה יקרה זה דפוס שלילי שלנו לא לדאוג לעצמינו את חייבת לדאוג לעצמך . אוהבת ומחבקת ושולחת המון כוחות

בחיים יש לנו המון סדרי עדיפויות והמון בחירות לעשות והחלטות לקבל. אנחנו עושות את הדברים האלו בצורה מאד מושכלת ומאד מאפיין אותנו לדאוג לכולם ולהכל ולא לשים לב שבעצם על הדרך איבדנו את עצמינו ושכחנו אותנו. ואז מגיעים לפעמים רגעי התסכול והיאוש וכבד לנו ולחוץ ואנחנו בעצם לבד עם הכל כי מיסביב כולם מאד נהנים מזה שהכל מתוקתק ומסודר ועשוי וכולם מרוצים ואנחנו אוכלות את הצפרדע ואת הלב... לכן עכשיו כששמת לב לזה וזה במובן מסויים מפריע לך, קחי צעד אחורה ותכניסי גם את עצמך לתוך הדברים והאנשים שצריך לדאוג להם בבית, ותשימי את עצמך במקום הראשון, את לפני כולם, כי כשאת תרגישי טוב עם עצמך ובכלל, הכל יהיה קל יותר. זה לא ישנה או יפחית שום דבר מהמטלות והחובות שלך, אבל יהיה לך מקום בתוך כל זה. אנחנו נוטות לוותר על המקום שלנו, אז אל תוותרי כי גם לך יש מקום, קודם כל לך. ובאשר לפורום, אל תדאגי יקרה. חלק מלהחליט שאין לך זמן לכתוב בפורום הוא עד כמה שזה נישמע מופרך, לתפוש מקום. זה לסדר סדרי עדיפויות ולקבל החלטה שיש דברים שכרגע פחות חשובים ומספיק לקפוץ מידי פעם לביקור. רק חשוב במקביל שתרגישי טוב עם זה כי אין כאן חובות מהסוג הזה. את נמצאת כאן כמה שנכון לך ותמיד הכל הוא פונקציה של בחירה שלך, כשאת צריכה להפוך את זה באמת לבחירה שלך ולא לאילוץ, לא להרגיש שאת מאכזבת כי את ממש ממש לא. בדרך הזאת אני חושבת גם שתרגישי טוב יותר קודם כל עם עצמך וזה הכי חשוב. שיהיה קל ותהני מהקטנטן שלך כי זאת תקופה ממש כייפית... שלך - מציאות אחרת

את משהו משהו! לא מבינה איך את עומדת בזה.... תשתדלי לדאוג יותר לעצמך עד כמה שניתן אחרת תתמוטטי שמחה שמצאת כמה דקות לקפוץ לכאן מתגעגעת אלייך המוןןןן!!!! חיבוק חם ממני בדרך אלייך.... :) שחף

אין לך אף רגע לנשום לרווחה אם זה לא דבר אחד אז זה דבר אחר אין ספק שהחיים שלך לא משעממים אפילו לרגע אחד ככה זה כשיש ילדים שהולכים לבית הספר ומיוחד כשיש עוד פעוט בבית שדורש המון תשומת לב אומרים שכשהפעוטים האלה לומדים ללכת אנחנו מתחילים לרוץ-אחריהם יפה שלי אני תמיד שמחה לראות אותך כשאת יכולה להכנס הלוואי והיית נכנסת לעיתים קרובות יותר אבל זה מה יש נכון ? מתגעגעת אלייך המון המון אוהבת אותך שבוע טוב מאמי חטולית

תמיד טוב לראות אותך כאן איתנו וכמובן שמתגעגעים אולי תפתיעי... ככה מדיי פעם... לקבל אנרגיות בנתיים שולחת לך מכאן אנרגיות להשתלט על כל המשימות איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

נמאס להתלונן במילים שלי נמאס כבר מהכדורים במקום להרגיע הם מוציאים ממני רק דברים מעצבנים ומחר שוב פסיכולוגית עצבנית ברמות -כמו סתם משוגעת ואולי לא כמו לא מבינה את עצמי מה איתי אריק איינשטיין מה איתי, מה איתי, מה איתי לא מסתדר עם עצמי מה איתי, מה איתי, מה איתי איפה שכחתי את שמי לא יודעת למה לא יודעת איך, איך ומה רק רוצה לברוח, מה זה קרה לי טוב לי או רע לי, תגיד לי... תגידו,,,,,,,,,,,,

חטוליתי נשמה מתוקה, את בסדר גמור יקרה, את לא משוגעת אלא נשמה מקסימה ומדהימה. הדברים שעברת לא נורמליים ויש להם השפעה חזקה עליך, על כולנו. נגעו ברקמות הרכות, במקומות הכי עדינים ושבירים בנשמה ובנפש שלנו וזה נותן את אותותיו תדיר בחיים בכל מיני וריאציות. אנחנו צריכות ללמוד להתגבר על כל המכשולים והאתגרים שקורים לנו בחיים ביום יום שלנו, שמן הסתם הם הרבה יותר קשים ומכבידים בגלל מה שאנחנו סוחבות איתנו ועלינו בכל אשר נלך. לכן קשה לנו יותר, והפסיכולוגית מחר, תעזור לך לעשות סדר בדברים ולהחזיר את הכל למקום כדי שלא יעיקו עליך. את לא לבד נשמה, והיא שם כדי לעזור לך, וזה שסיימת טיפול ואת חוזרת שוב, זה לא בגלל שיש בך דופי כל שהוא אלא בגלל שניפגעת כל כך וצריך לטפל בנזקים של הפגיעה הזאת, בנזקים שהיא גרמה לך. זה מפחיד לגעת שוב בכאב אבל זה לגעת בו כדי שהוא יפסיק להציק וכדי שאת תרגעי. זה טוב שאת חוזרת לטיפול ולא נישארת לבד עם כל הקושי. שיהיה בהצלחה מחר, מחזיקה לך אצבעות ושולחת לך חיבוקים עוטפים מכל הלב. שלך - מציאות אחרת

את צודקת בכל מה שכתבת כמה נכון ככה כואב בסוף לא הלכתי לפסיכיאטרית שלי-למעלה כתבתי פסיכולוגית בטעות כי מהרגע שקמתי בבוקר כל היום אני עם צמרמורות מתחת לשמיכה למעשה אני כך כבר מיום ראשון בבוקר עם הצמרמורות ומאחר ואין לי חום אין לרופא גם מה לרשום כתרופה זה יעבור ,,,,,והימים ממשיכים ועוברים התור שוב נדחה עד פברואר תודה מאמי על כל המילים החמות שהרעפת עלי תודה מתוקה על החיבוקים העוטפים שולחת בחזרה מכל הלב ליל מנוחה חטולית

וכל כך אין לי מה לאמר אז רק חופניים אהבה ים של חיבוקים שקדים וצימוקים אנרגיות חיוביות עוטפות רגועות ושלוות חיוך של אספי שיר שמתנגן ציור של ילד וצחוק מתגלגל מקווה שאחד מהם יעזור לך להפיג את מצב הרוח

אם זה כל מה שאין לך מה להגיד אז יש לי למה לצפות כשכן יהיה לך מה להגיד גרמת לי לחייך תודה מאמי שלי

כל כך מבינה את ההרגשה שלך יודעת כמה זה מייאש להרגיש ככה לאורך תקופה ארוכה וכמה זה מייאש לחכות עד שהכדורים יתחילו לעזור עד שהמצב יתאזן כל כך מקווה שהפגישה היום תוביל לשינוי ולהטבה במצבך שולחת חיבוק אוהב, עוטף ומכיל שחף

אז זהו שבסוף לא הלכתי כי אני לא מרגישה טוב והתור שלי נדחה לפברואר מתישהו ובנתיים אני תקועה שונאת את ההרגשה הזות אה עוד דבר אתמול התקשרו אלי סוף סוף מהמרכז אחרי 4 חודשים מחכה עכשיו רק לטלפון ממי שצריכה להיות המטפלת החדשה שלי כדי לתאם יום ושעה מה איתך מאמי אייך את מרגישה ? מקווה שאת בקו הבריאות אם לא , אז מאחלת לך שתרגישי טוב נשמה אוהבת המון

עכשיו ראיתי... איכשהוא מילותייך מתקשרות גם אליי מה איתי, מה איתי, מה איתי איפה שכחתי את שמי ?? אה, תגידי? כך שמבינה אותך מאוד. מקווה שתקופה זו של חוסר יציבות תחלוף במהרה! יש תקופות של עצבים מטורפים וכל מערכת העצבים באטרף מקווה שהכל ירגע וזה רק גל. אוהבת אותך, סמויה

אין לי אומץ לעשות משהו למעני ואני יודעת שרק אם אני אעשה יוכל לקרות משהו, יודעת הכל, לא מסוגלתתתתתתתת. יש לי בעיות רפואיות של נשים.... צריכה ללכת לרופא נשים, וזה הדבר הכי קשה בשבילי. לא מסוגלת לטפל בעצמי בתחום הזה. לא הייתי אצל רופא כזה כמעט 14 שנים, מכשנולד הילד הקטן שלי, אפילו לא לבדיקה אחרי הלידה. לא מסוגלת ללכת, וזה כל כך פתתי אבל עובדה. יש לי בעיות שמחייבות בדיקה ואין מצב, גם אם זה הסוף שלי, לא מסוגלת, מרגישה כל כך לבד עם זה, וכל כך דפוקה, ואני יודעת שאין פתרון אחר חוץ מללכת ובכל זאת לא רוצה, לא יכולה..... לאאאאאאא. כלום לא יעזור ממילא, רק אם אני אלך..... ואין סיכוי. סליחה שכתבתי את זה כאן, רק רציתי להוציא את זה מימני. סליחה שנפלתי עליכן עם זה... סליחה. מציאות אחרת

מתמחה בטיפול בנפגעות אם את רוצה תשאירי כאן מייל ואכתוב לך דמעה

זה כל כך מובן וברור את צריכה למצוא את הרופא הנכונה, תבקשי ממשיהי קרובה לך שתבוא איתך כך יהיה יותר בטוח ותוכלי בפגישה הראשונה רק לדבר ורק כשתיהיה מוכנה תבדקי.. תנסי את הרופא של דמעה ואם תרצי אתן לך מספר נוסף באזור המרכז תרגישי טוב ובעיקר בנוח עם עצמך הכל בסדר יקירה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33&page=7

אני לא מסוגלת ללכת, בטח שלא להבדק..... אני עם פלשבקים מסוייטים רק מהמחשבה על זה. בוכה בלי סוף... לא מסוגלת, זה השיא בשבילי. אין לי כוח לזה. אי אפשר לעזור לי כי אני לא מסוגלת לעשות את זה. זה טעון ברמות על, עברתי משהו גם בעניין הזה.... סליחה, ותודה על ההבנה והמילים החמות. מציאות אחרת

זה נשמע ממש קריטי מצידך ללכת להיבדק אצל רופא ומה לגבי רופאה ? קראתי את השרשור ומבינה שאין כוחות נפשיים לעבור בדיקה כזו יש מישהי אחרת שיכולה לעבור את הבדיקה הזו במקומך ? ברור שלא , נכון ? אז מה האלטרנטיבה החלופית לענין ?,,,,,,,,,,,,,אין ככל שתדחי את הבדיקה המצב עלול להסתבך מה תרוויחי מזה ? אני בטוחה שיש מי שתוכל להתלוות אלייך לרופאת נשים כדי לעבור את הבדיקה ואם דמעה ממליצה לך על רופאה כזו במקומך לא הייתי מהססת עם כל הקושי גם אם צריך לחרוק שיניים לאף אחת מאיתנו לא קל ולא פשוט להגיע לרופא/ת נשים גם לי קרה מקרה ממש מזעזע עם רופא נשים ומאחר ולא היתה לי ברירה והייתי חייבת ללכת פשוט החלפתי רופא -הוא מלווה אותי כבר למעלה מ-20 שנים הוא יודע עלי מה שצריך לדעת והוא פשוט רופא נאמן ומתחשב תחשבי על זה נשמה , מבינה שממש קשה וטראומטי עבורך ובכל זאת עשי מאמץ , משהו קטן למען עצמך חיבוק מאהבה יקירתי חטולית

לא משנה לי אם זה רופא או רופאה, אני לא מסוגלת לסבול את העם הזה של הרופאים האלו, זה מפיל אותי. ברור שאם בכלל אז רק רופאה.... אני לא יודעת איך אני אוכל לעמוד בזה, אין לי כוח. אני מוצפת כאמור בפלשבקים, כל מה שכבר עיבדתי חוזר ומטריף אותי.... אין לי כוח ואין מוצא. יודעת מה אני צריכה לעשות, רק לא מסוגלת. מתביישת כבר, מצטערת שכתבתי את כל זה כאן, שבכלל העליתי את זה. מרגישה קטנה קטנה ופתתית. סליחה על הבלגן ועל הכל. חיבוק גם לך, ותודה רבה. שלך - מציאות אחרת

מאד מעריכה ומודה. בנתיים אני מתחמקת מיזה ועושה רק בדיקות דם, ואחר כך ניראה הלאה.... מערימים קשיים כי רוצים המלצה מרופאה מוסמכת ואני לא מסוגלת ללכת.... בקיצור ניראה כבר, אחרי הבדיקות אני אהיה יותר חכמה... שוב תודה, שלך - מציאות אחרת

מצטערת שלא מגיבה לא מסוגלת כרגע ימים שלי אין אין כלום אין כסף אין כוח אין עבודה אין בשביל מה להתעורר בכלל בבוקר אין חשק לשרוד ימים של אין אחד גדול אפילו לפיד כבר אין לי כוח מחוקה דמעה

אפילו לפחד אין לי כוח

מצטערת לשמוע שממשיך להיות קשה. אבל יקרה, את חייבת לקום ולצאת לחפש לך עבודה. ברגע שתמצאי עבודה הכל ישתפר לך, את תרגישי טוב יותר עם עצמך, תעריכי את עצמך, המצב הכלכלי הקשה ישתפר, יהיה לך בשביל מה לקום בבוקר, כי תהיה לך עבודה, יש לך גם היום בשביל מי לקום, בשביל הבנות שלך שזקוקות לך... אבל תהיה לך עוד סיבה לקום. ובאשר לתגובות שלך כאן, תרגישי בנוח, הכל בסדר. רק תשמרי על עצמך, זה הכי חשוב ובסדר עדיפות ראשון. שולחת לך חיבוק עדין ותומך, שלך - מציאות אחרת

מצאתי משהו זמני שכר מינימום לא אכפת לי ביום רביעי יש יום הדרכה בינתיים אין לי כסף להגיע באוטובוס כאילו אבוד עוד לפני שהתחלתי אין כבר טעם לכלום דמעה

ואז זה כואב ואז כל דבר פשוט הופך לקשה וכל דבר קשה הופך לבלתי נסבל וקשה לשמור על רמת תיפקוד מינימלית וקשה להיות בקשר עם אנשים וקררררררר נורא קררררררררררררר הגוף שלי לא מצליח לשמור על החום והידיים קפואות למרות שלובשת שכבות על גבי שכבות והתנועות הופכות לאיטיות ומסורבלות כי כל הגוף תפוס ואני מרגישה לגמרי חולה גם אם בפועל אני נשארת בריאה ובראש מתנהלת קדחת מחשבתית ובלב משתוללת סערת רגשות וכל מה שנשאר זה לנסות להחזיק מעמד ולחכות עד שהתקופה הקשה תעבור.....

שחף יקרה- מזדהה איתך כל כך- הכאב הנורא הבלתי נסבל- שלא מצליחים לשמור על חום הגוף- הרגשת קפאון- אי-סבילות להיות בקירבת אנשים- לדחוף את עצמינו קדימה- ולחכות - ולחכות- ולחכות- את ש... אולי דברים ישתנו- או לפחות יהיו יותר קלים- כך אני חיה כמוך- הלוואי שיגמר הסבל בשבילך בקרוב- בינתיים רוצה שתדעי שאת לא לבד-איתך-ינשוף

כמה שאת צודקת מבינה אותך כאלו אני בעצמי כתבתי את המילים האלה אולי זה בגלל התקופה הזו שעוברת עכשיו חורף-אין חורף ? מזג אוויר לא יציב כמו הרגשות וגם גורם להרגשת חולי לפחות יש לך חברות טובות שאיתן את יכולה לשוחח ולהרגיש אולי פחות לבד ? מקווה שיעבור לך מהר ותצאי מהמקום הרע הזה בהקדם איתך תמיד חטולית

מצטערת על התקופה הקשה על התחושות האיומות אני מאוד מקווה שתצליחי להתגבר בקרוב ולהשתלט עלל סופות הקור שולחת לך חיבוק חם ואוהב! סמויה

תודה שאתן כאן תודה על תגובתכן

מה שלומך??? ספרי אך את?? התגעגעתי... אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33&page=7

מכירה את התחושות האלו שאת מדברת עליהן, הייתי בתוך זה חודש וחצי, במן ואקום רגשי שנבע מכך שלא יכולתי לשאת או להכיל את הכאב, ופשוט התנתקתי לגמרי. לא הרגשתי כלום, גם לא קור. הכל היה מנוטרל לגמרי. ובפנים אותה סערה שעליה את מדברת, ואני כאילו מחוץ לעצמי, רואה ולא מרגישה כלום, ולא יכולה לזוז. יש בך כאב עצום ומניסיוני, קל יותר להרגיש את הכאב ולעבד אותו מלהיות במצב הזה שאת מתארת, שהיה מצבי עד לפני שבוע. והדרך לחזור לעצמך, היא להרפות ולשחרר. לתת לכאב את מקומו ולא להלחם בו. הכאב הזה יחלוף כי יש עליות ויש ירידות, ואחרי כל ירידה באה עלייה וכן הלאה. שולחת לך חיבוק עוטף ועדין, שלך - מציאות אחרת

אני מצטערת שכך הרגשת את נשמעת הרגשה מאוד קשה והאמת זה לגמרי שונה ממה שאני הרגשתי/ מרגישה כי אני בכלל לא היתי מנותקת והרגשתי כל דבר בעוצמות חזקות ההפך ממה שאת מתארת

לא יודעת אם אוכל להכנס כדי לברך את כולן כאן לשבת שלום שתהיה מבורכת ושופעת ברגיעה חום והמון -מה שבא לכן רק בטוב אספי שלי יבוא אלי מחר וישאר לישון אצלי כבר מחכה לו עם הפינוקים שלו-ספרים חדשים , ממתקים ועוד וכשהמתוק שלי עייף ורוצה לישון , הוא מתכרבל לתוכי ומבקש -סבתא עכשיו פינוקים -שזה אומר חיבוקים , ליטופים והמון נשיקות מפנקות , מניח עלי את הראש שלו כאלו שהגיע למקום מבטחים עוצם עיניים ונרדם המלאך הקטן , מה עוד אפשר לבקש? גם לזה קוראים עונג שבת לכולכן שיהיה עונג שבת כל אחת בדרך שמתאימה לה http://i.start.co.il/cfs-filesystemfile.ashx/__key/CommunityServer.Discussions.Components.Files/205/4786._E905D105EA05_-_E905DC05D505DD05_9492_5F002800_607_2900_.gif אוהבת את כולכן באמת חטולית

חטוליתי יקרה, שמחה בשבילך שתהיה לך שבת מענגת בליוויית אספי שלך... אכן כמו שאת אומרת, זה נישמע הכי כיף שיכול להיות. מקווה שהרגעים איתו ישפרו גם לך את ההרגשה, ושההרגשה הטובה הזאת תשאר איתך גם במהלך השבוע ותמלא את ליבך בחום. שבתת שלום לך ולכולם. אוהבת אותך, שלך - מציאות אחרת

קראתי את דברייך הנעימים לפני כניסת השבת אך לא יכולתי לכתוב חזרה מקוה שנהנת עם אספי המתוק ובטח הוא נהנה מחיבוק חם של סבתא! שבוע טוב, מאמי סמוויה

רע לי ברמות. אחרי ניתוק רגשי טוטאלי ותחושת וואקום חזר הרגש, באמצעות טיפול מסוג אחר שעברתי ששחרר לי את החסימה והניתוק, אבל קשה לי עם כל העומס שיושב עלי בבת אחת. כל דבר שאני מתקרבת אליו נהרס, הרסתי כבר את הכל ואני הורסת גם את עצמי וכלום לא נלקח מימני. הכל כל כך טעון, עירבוב בין עבר להווה, בין פגיעה לליפגוע בעל כורחי ובלי לדעת. אין לי איזון ואין לי גבולות והכל מרגיש לי שחור משחור, הכל כל כך רע בגלל שהדבר האחד שאני מכירה הוא את הרע. נימאס לי להרגיש כל כך רע, ואין משהו אחר והכל מגיע לי, כי מרוב פחד שכלום לא יחזיק מעמד, כל כך ניסיתי לשמור שהכל התפוצץ לי בפרצוף... סליחה שקשה לי להביע את מה שאני מרגישה במילים, הכל סלט אחד גדול ורקוב מבפנים.... סליחה, מציאות אחרת

מציאותי יקירתי בטח שהכל עמוס לך מידי יפה שלי , אני לא יודעת עד כמה את צריכה לדאוג לזה שכולם יחזיקו מעמד למה את לא משחררת מעלייך את האחריות הזות ? כולם כבר מספיק גדולים כדי להתמודד עם החיים , או לא ? מי מתמודד שם איתך או במקומך ? כשאת מחליטה לקת את כל העולם ואמשלו גם על הכתפיים השחוקות שלך אייך את אמורה להרגיש ? בדיוק כמו שזה מרגיש לך עכשיו! את אפילו לוקחת את האשמה על עצמך כבר מתוך הרגל שחררי מאמי , שחררי אבל באופן דלוף את מה שלא שלך מעלייך גם הסובבים אותך צריכים ללמוד להתמודד עם החיים אין לי שום ספק שהם לא יודו לך על מה שאת עושה ובנוסך גם יאשימו אותך על לא עוול בכפך רק בגלל שאת מנסה נואשות לשמור על כולם אולי כדאי שתחליפי תפקידים ותתחילי לשמור רק על עצמך? כמובן שאני לא מדברת על הקטנים, ברור שהם עדיין זקוקים לך ממליצה לך באמת מכל הלב לא לקחת אחריות על כל דבר "שנהרס" כי לא בטוח שאת באמת אשמה בכך אוהבת -חטולית

תודה נשמה על המילים החמות וההבנה והחום שבמילים. ראשית הילד הכי קטן שלי עוד מעט בן 14, כך שאף אחד מהילדים לא קטן. כולם בעצם יכולים להסתדר בלעדי ואולי זאת הבעיה, שכבר לא צריך אותי. שאני שם כדי לשמור ששום רע לא יגע בהם, בגלל שאני ינקתי כל כך הרבה רע בחיי, ומרוב רצון טוב, הכל נעשה בעצם רע... לא רוצה שיהיה להם רע בשום צורה, וכל אחד בתורו עובר משהו רע, ובעצם אני לא יכולה לשנות כלום. הילד הגדול עבר גהנום ואני עדיין אשמה חלקית, הילד הקטן עבר משהו ולמרות שנורא ניזהרתי, בשורה התחתונה טעיתי כי אין לי גבולות בגלל מה שעברתי, והוא בדרכו בועט, ואני כמו תמיד שק החבטות שלו, וכך בעצם עם כולם. לא יכולה לעצור את זה כי אני קורבן וקל להפיל אותי למקום הזה, ונימאס לי להיות שם, אלא שאני לא מכירה ולא יודעת משהו אחר. לא לדאוג להם מרגיש לי לפגוע בהם וכן לדאוג להם מאפשר לי לטעות ולהם להאשים אותי. זה כמו מן סחרור כזה שאני לא יודעת לצאת מימנו.... שוב המון תודות על הדברים שכתבת, הם נכונים ומדברים אלי אלא שאני במן פלונטר ולא יודעת ליישם אותם. אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

טוב שאת מבטאת מה את חשה פורקת מעלייך אל תבקשי סליחה זה הרגשות שלך וזה מובן שולחת חיבוק סמיה

תודה יקרה על המילים החמות ועל החיבוק. הייתי זקוקה לזה מאד, ושולחת גם לך בחזרה. מרגישה כל כך פתתית, כי כולם ממש נילחמים, ואני כבר התעייפתי ממילחמות, נימאס לי להלחם על דברים שבשביל אחרים הם מובנים מאליהם. כולם יודעים שצריך לכבד ולא לזלזל באחר, ואני מרגישה שלגבי זה לא תופס. לכולם יש גבולות, בעיקר יודעים לשים גבולות, ואצלי הכל פרוץ, כל כך פרוץ, שאני אפילו לא מבינה את המשמעות של גבולות ורק צריכה להתמודד עם הנזקים של זה. עושה נזק ופוגעת ביקר לי מכל מבלי שאני רוצה, רק בגלל שאני לא יודעת..... פשוט מסוייט והזוי. שלך - מציאות אחרת

באחת הפירסומות שרצות בטלויזיה בתקופה האחרונה אומרים " לפנק,לפנק,לפנק למה מגיע לי כל הפינוק הזה?" אחרי מספר ימים לא פשוטים עכשיו-מספר שעות של שקט והתמיכה שקיבלתי מהסובבות אותי ,מהבנות בקבוצה מהמטפלת שלי היו הכי הכי מדהימות שבעולם. בסוד אומר בחיים לא תמכו בי ככה עכשיו..... זה לא מוכר זה מתחיל להפחיד למה כמאמר הפירסומת -מגיע לי כל הטוב הזה. לא רגילה זה מתחיל שוב

מה שלומך? אני ממש שמחה על התחושות המדהימות שעוטפות אותך בטיפול ובקבוצה. מפונקת אחת! סתם... סתם.. כי יש כאילה שלא יכולות להרשות לעצמן פינוקים שכאילה והמבין יבין.. אבל אני שמחה בשבילך כמו בשביל עצמי ומאחלת לך ש- שהטוב יפגוש אותך בכל מקום בחיים. כי מגיע לך. אוהבת,סמויה

מבינה אותך גם מבינה ומיצרה על החסך של כלנו הלוואי והיה מצב שונה ובכלל את חסרה בכל מקום גם לך מגיע שהטוב יפגוש אותך בכל מקום בחיים אוףףףף - למה זה צריך להיות ככה ? אני יודעת , את לא צריכה לענות רק כואב לי שככה זה,,,,,,,, אוהבת נשמה חטולית

מה זאת אומרת למה מגיע לך כל הטוב הזה ? למה שלא יהיה מגיע לך ? בסדר , הבנתי שמעולם זה לא היה חלק מהחיים שלך האם זה אומר שזה לא יכול וצריך להשתנות ? כל מי שנמצאת איתך בחיים שלך כיום נמצאת שם מתוך בחירה אישית שלה , לא מוכר לך תמיכה כזו - נעים מאוד להכיר יפתי אני מיאווווו נמצאת כאן כדי לתמוך בך עד שתצעקי לי די לכי מכאן שזה לא יפחיד אותך מאמי , תנסי להתרגל שיכולים בהחלט גם לקרות דברים טובים בחיים שלך , ותאפשרי להם להיות! תאמיני לי שלדברים טובים מתרגלים מהר מאוד -באמת , כדאי לך לנסות כשזה קורה שוב - חשבי על כמה כל האחרות חושבות עלייך ודואגות לך , רוצות שרק תרגישי טוב איתך תמיד חטולית שולחת חיבוק וירטואלי

מבינה מאד מאיפה מגיעה התחושה הזאת של לא מגיע לי טוב. מי שפגע בנו היה צריך לעטוף אותנו בהגנה ובתמיכה ובטוב והמון כי זה תפקידם של ההורים והם אמורים לעשות את זה ללא תנאי, ואם בחרו לעשות לנו רק רע סימן שלא מגיע לנו טוב, כי ההורים הכי צודקים תמיד. זאת דרך החשיבה של ילד, כי אם ההורים לא יהיו צודקים בכל הילד לא יוכל להתקיים. בתוך הרע שהיה לנו עדיין חיפשנו את המקומות שיגנו עלינו, ולא היה דבר כזה, לכן מגיע לנו רק רע... אבל היום אנחנו כבר מבוגרות, ולכל בן אדם יש זכות בסיסית שיהיה לו טוב. מגיע לנו טוב כי לא עשינו שום דבר רע. פגעו בנו אבל הם האשמים ולא אנחנו. הבעיה היא שאנחנו לא יודעות להתמודד בטוב, לא יודעות מה לעשות עם הטוב, ובמקרים יותר קשים, אפילו לא מצליחות לזהות את הטוב או להתחבר אליו ולשמור עליו... ואת מדברת על שתמכו בך ושהיה לך מדהים עם זה. תאחזי בטוב הזה כי הוא הכי מגיע לך, במיוחד בגלל שהיה לך כל כך רע. מגיע לך טוב והמון, והרע שהיה לך, הרע הזה הוא שלא מגיע לך ולא מגיע לאף אחד ויהי מה, כי אין שום דבר שמצדיק שיפגעו כך במישהו חסר אונים שלא עשה דבר רע לאף אחד. רק תנסי לחשוב על זה ולראות איפה את יכולה להתחבר. שלך - מציאות אחרת

מרום יקרה אני גאה בך!!! ומגיע לך...בטח... איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33&page=7

לא היהי לי כסף לנסוע היום לטיפול ועכישו המטפלת הודיעה לי שהיא לא תהיה בשבוע הבא ואני כל כך צריכה עכשיו את הטיפול רע לי רע לי מאוד דמעה

עצוב לי לשמוע שהגעת למצב כזה מבינה שהולך להיות לך לא קל אני כאן וכל שאר הבנות נשתדל לתמוך בך כמה שרק תאפשרי הלוואי ויכולתי להציע לך יותר איתך תמיד מאמי חטולית

האמת שפשוט בא לי להסתגר מרגישה רדופה מכל הכיוונים דמעה

מצטערת יקרה שניקלעת למצב כזה קשה. מקווה שהטוב יכנס כבר לחייך ותמצאי עבודה ותוכלי להרגיש יותר טוב עם עצמך ובכלל. על תסתגרי יקרה, הביחד כאן אמנם לא יפתור לך את הבעיות, אבל לפחות תהיי איתנו ולא תשארי לבד. מקוה שהכוחות יחזרו אליך וגם האימון בעצמך. איתך יקרה, מחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

זה מה שמרגישה בלי סיכוי לכלום ובלי עתיד. אם יכולתי לאסוף אותי באותה נקודה בזמן אז בעבר ולהציל את הילדה הזו הייתי היום במקום אחר. ואני כועסת על עצמי שאין לי הכוח המאגי הזה. אפילו סתם לבוא אל הילדה הזו אז באחד מרגעי השפל האיומים וללחוש לה באוזן איזו עצה טובה, הכל היה משתנה. בא לי לבכות, בא לי למות איזה פיספוס, איזה פיספוס

מיה יקרה, מבינה מאד את הכאב שלך, ורוצה להגיד לך שהיום את רואה את הילדה הזאת, את הילדה שהיית בעיניים של מבוגר. למבוגר יש תמיד עוד אופציות ועוד רעיונות ובעיקר הוא לא חסר אונים כמו הילדה הקטנה הזאת שהיית. והילדה הזאת עשתה הההההכל, ועשתה כמיטב יכולתה בעת הפגיעה כדי לשמור על עצמה הכי שהיא יכולה. והיא עשתה עבודה מצויינת, עבודה הכי טובה, ובזכות העבודה שלה את עדיין כאן ואת שרדת ויכולה לדבר על זה בלשון עבר. זה לא מובן מאליו, לא כל ילדה יכולה, לא כל ילדה מצליחה לשרוד תופת כזאת, והיא הצליחה.... תפרגני לה על זה. ונכון יש הרבה כאב והרבה שברים לאסוף אבל את כאן שפויה ומדברת בזכותה. מגיע לה שתפרגני לה, ומגיע לך שתמצאי לעצמך את החיים הטובים שלהם את ראויה. שלך - מציאות אחרת

את צודקת אילו יכולת לשנות וללחוש לה לשמור להציל אותה... ןאולי את יכולה ללחוש לה עכשיו לאותה ילדה מפוחדת שלא היה מי שילחש... שלא היה מי שיגן אולי את יכולה לתת לה תחושת הגנה שאת איתה זה בטוח היה מחזק אותה ועוזר בימים אלו היה עוזר לה להרגיש לא מחוקה להרגיש קיימת למרות הכאב והקושי כי מגיע לה לך להרגיש אחרת להרגיש שמגיע לך כן הטוב ביותר איתך מחזקת יקרה אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני יכולה ללחוש לה שהיא לא יודעת איזה גיהינום עוד מצפה לה שמה שהיא עוברת זו רק ההתחלה. הילדה הזו כ"כ רצתה להיות אז סוף סוף מבוגרת כי חשבה שרק כך היא תוכל להחליט על חייה ולשנות את גורלה. אבל היא לא ידעה שהיא לוקחת איתה את אותו גורל, אם הייתי לוחשת לה היתי אומרת לה שאם לא תציל את עצמה היא תהפוך למה שאני היום (שזה איום). אז מה ללחוש לה. אולי פשוט רק לקחת אותה בכוח ולהוציא אותה עכשיו מהבית הזה...? אבל את זה אני לא אוכל אף פעם לעשות לנסוע אחורה בזמן, ועל זה אני כ"כ מצטערת שאין לי היכולת הזו, הכל אז היה משתנה. אם הייתי ילדה אמיצה וחכמה באמת היתי פונה בעצמי לאיזה עזרה חיצונית אבל לא היה מי ומה ולא ידעתי אפילו שמה שקורה הוא מעוות. היתי רוצה הזדמנות שניה שוב להתחיל מחדש אבל אני מתכוונת ממש להתחיל שוב כילדה בבית נורמלי פשוט להחזיר את הגלגל אחורה לנבא את העתיד השחור המר ולעצור אותו מלהתנבא. ושואלת כמה השחתה אפשר לעבור סדרות שלא נגמרות כאילו מתמסרים בי כמו בכדור משחק. כן ואני אמורה לקחת על עצמי אחריות כבוגרת אבל אני אפוטרופוס די איום שאי אפשר לסמוך עליו לכן אני במלכוד כי על מי אני אסמוך? ועוד לשמוע שהנבלים מריחים חולשה כמו דם ולכן אני אפילו אשמה כי אני חלשה ולכל בחורה נורמלית אחרת זה לא היה קורה בתדירות כזו כי היא היתה בטח יודעת להעריך את עצמה להציב גבולות ולהתגונן מפני סכנה. לי פשוט אין את המנגנון הזה אני מפקירה את עצמי לטורפים מתוך תקווה שאולי הפעם זה יהיה סופי. אני פשוט דפוקה באמת. תודה מציאות ואידה מעריכה מאוד

איזה בזבוז, אפילו ייעוד אין לי, עדיף שהיתי נהרגת וזהו.

להרגשתי לאנשים כמונו שעברו כל כך הרבה סבל בחייהם, זאת שאלת המליון דולר, ולצערי אין עליה תשובה. כשסובלים המון ומרגישים רע כל כך השאלה הזאת מבצבצת לה ומוסיפה עוד שמן למדורה. לא חבל על כל הסבל הזה? זה יכול היה להיות כל כך אחרת? נכון? ותשובתי היא, את העבר אי אפשר לשנות, ומה שקרה לא היה בחירה או רצון שלך, וכל מה שקרה בלתי הפיך. עם עובדות לא מתווכחים. אבל באשר להווה ולעתיד ולייעוד שלך..... הכדור עכשיו במגרש שלך. את יכולה לבחור לעצמך את תחומי העניין שלך, לבחור לעצמך מה את רוצה לעשות ואיך את רוצה לעצב לעצמך את ההווה, למה את רוצה להגיע, מה השאיפות שלך ואיך את רוצה שהעתיד שלך יראה. להגיד, רוצה למות, זה להיות צמודה לעבר ולמה שקרה.... היום המציאות שלך שונה ולך יש את הבחירה לחיות בצל העבר ותחת מרותו ושליטתו או ליד העבר ותחת מרותך ושליטתך. רק תחשבי על זה. וזה ממש ממש לא קל. מכירה את זה ובמובן מסויים אני ממש ממש שם. שלך - מציאות אחרת

אי ידיעת הייעוד לא מבטלת אותו. תזכרי את זה טוב טוב. ותרימי את הראש גבוה למעלה ותפסיקי לחשוב ככה. מצטערת שאני לא יכולה לתת עיצה מפורטת יותר או יותר טובה אני פשוט לא במקום הכי יציב בעצמי.

מצטערת יקרה שכך את מרגישה קבלת כאן שתי תגובות חכמות מקווה שתוכלי לקבל ווגם להפנים הן נכתבו מאותו מקום כואב ואני יכולה להוסיף שעם ולמרות הכאב יש בך את הכוח והיכולת למצוא את הדרך אל האור למשמעות ליעוד שלך את יקרה וחשובה כאן מקווה שגם את יכולה או תוכלי בקרוב להרגיש כך!!! מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מחפשת עבודה לא מוצאת הבריאות שלי על הפנים והכסף נגמר 100 שקלים אחרונים חברה יקרה הביאה לי כמו מוצרים אז יש לחם וחומוס וגם גבינה והבנין כולו מריח מאוכל מבושל וחם ובחוץ סערה וסתם רע לי ממש דמעה

דמעונת יקרה כל כך מצטערת לשמוע על המצב הקשה ויודעת כמה זה מתסכל כשלא מצליחים למצוא עבודה לצערי זה לוקח זמן... מקווה שבקרוב תצליחי למצוא משהו שיתאים לך ושהמצב הכספי ישתפר שבת שלום שחף

באמת עצוב לשמוע אבלכמו ששחפונת אמרה לוקח זמן למצוא עבודה מקווה שיסתדר משהו בקרוב! כי באמת קשה ככה אגב, האםיש לך עזרה סוציאלית? אני חושבת שאת זקוקה לעזרה בדחיפות במחיה וגם במציאת עבודה. שולחת לך חיבוק חם! סמויה

jobnet את מתחברת בחינם ויוצרת לעצמך סוכן. זה כמו מערכת חיפוש שמחפשת עבודה על פי נתונים שתזיני ושולחת לך למייל. אני קיבלתי כל יום בערך 20 הצעות אחרות. זה שווה ביותר. ככה מצאתי את העבודה שלי. תנסי מתוקה. יש תקופות ויש תקופות. יש של שפע, ויש של פחות. שיהיה שפע של אור ואהבה כשאין שפע של כסף. כאן לתמוך. פני.

ללכת לחברות כוח אדם, להתקרצץ להם ולהתמקד במטרה! תשלחי כמה יותר קורות חיים ולכי לראיונות אצלהם. מאחלת לך מכל הלב רק הצלחה אמן ואמן! אגב אורטל טובים. חברה שלי עובדת באחד ה.סניפים וכמו שאני יודעת היא משקיענית. אז לפחות רובם שם כאלה.

מצטערת לשמוע שוב על הקצה מקווה שתמצאי עבודה שתתאים ותקל עלייך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

פאני צודקת יש אתרים למציאת עבודות ללא התחיבות לתשלומים הנה אתר נוסף שנכנסתי אליו ויש שם מלא אפשרויות להכנס ://www.alljobs.co.ilCampaign=/Campaigns/Google/Landing3.aspx&AffiliateID=53&gclid=CNeqptOh5aUCFeBd4wodUyaT מקווה שתמצאי משהו שיתאים לך

מחפשת בכל המקומות שציינתן ממש ממש לא מעוניינת להמשיך אם ככה נראים חיי מרגישה כבר שיושבים עלי יותר מידי קשיים קשיים כלכליים פיזיים נפשיים אין לי כחחח דמעה

אם מזג האוויר יהיה כמו שאמרו המטרואולוגים אז יש סיבה טובה למסיבה להשאר כל השבת במיטה ולהתכרבל עם שמיכה חמה בכייף לשתות משו חם מהביל לקרא ספר טוב סתם לא לעשות כלום ורק להתפנק לעשות מסיבת פיג'מות שתהיה שבת למנוחה לגוף ולנפש http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/33419187.gif אוהבת את כולן חטולית

תנוחי הרבה השבת קחי פסק זמן מהכל... עם כוס תה חם מהביל לראות את הגשם מיתדפק בחלון.. מתאים גם לי... (: (חולה-הייתי אך עדיין מצוננת) אוהבת, סמויה

מזג האוויר החורפי משום מה מרגיע אותי היום :) בחוץ, גשם, רוחות, קור... ואני מוגנת לי בבית, לבושה חם עם כוס קפה חם ומבער עם שמנים ארומטיים לידי הכל שקט ושומעים רק את הרוח שמשתוללת שם בחוץ וכל המכלול הזה משרה עלי רוגע ושלווה :) שתהיה שבת נעימה לכולן שיהיה לכן חמים ונעים בתוך הבית שחף

כותבת כבר כמעט בצאת השבת, אבל העיקר הכוונה לא? מקווה שהייתה שבת שלווה ורגועה לכולם... והגשם גם עם הוא מסתיר את השמש ואת האור ויוצר מצב רוח שחור כמו השמים, אולי הפעם הוא גם קצת מרגיע כי אנחנו זקוקים למים. מים הם חיים, לכן אולי יש בגשם סוג של עידוד.... שיהיה שבוע טוב, מציאות אחרת

אוי הסערה גשם וקר הכל משתולל אך אתן מסתדרות? לי קרררר שבוע טוב חמים עם פינוקי חורף שוקו חם לכולן http://www.chef-lavan.co.il/ItemPics/Recipes/5621/%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%95-%D7%A6%27%D7%95%D7%A4%20%D7%94%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%94%20%D7%94%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%D7%95%D7%A9%D7%9C%20%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%93%D7%A0%D7%94.jpg 1.כף שוקולית 2. 4 קוביות שוקולד רגיל/לבן/מריר 3.חלב לפי מידת הכוס 4. 2 קוביות מרשמלו *עם רוצים אפשר להוסיפ קצפת+סוכריות אופן ההכנה -------------------------------------------------------------------------------- מרתיחים את האש ומוסיפים את החלב ואת 4 קוביות השוקולד , מחקים קצת שיינמס ומוסיפים את המרשמלו , ממסים ומוסיפים את כף השוקולית ממיסים הכול שהכול כבר נמס מחכים חצי דקה מוזגים לכוס וו .... איתכן אידה עו"סMSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

ראשית כמובן שבוע טוב גם לך. ושנית, לא יודעת להסביר אבל, קראתי אותך בבוקר והתחלתי לבכות, ועזבתי את זה. חזרתי שוב עכשיו, ועוד פעם אותו סיפור, הדמעות לא מפסיקות. ואני מדברת על המתכון. אולי אני רגישה מידי, ואולי מעולם אף אחד לא חשב על לפנק אותי, או שגם אני צריכה פינוק?, ובטח שלא עבר לי בראש אי פעם לפנק את עצמי.... ובעבר בעת הפגיעה, הייתי אני זאת שמכינה לכולם את האוכל, (מגיל 12), וזה אכן היה לכולם אבל לא בשבילי.... סיפור ארוך שלא רוצה להכנס לתוכו, אבל בגדול פיטמו אותי במתוקים כדי שאהיה שמנה, ולא אוכל להגיד שמרעיבים אותי, ואכן הייתי שמנה. כמו מן הסתם גם עם כל שאר הדברים, הכל היה כל כך מוסווה וכל כך בסדר תמיד, ורק אני ידעתי שכלום לא בסדר, ולכי תגידי משהו. מי יאמין לי? להכל היה להם סיפור כיסוי.... סליחה שאני כמו תמיד מעיקה. שלך - מציאות אחרת

לפעמים פותח דלת מקבל מכה (בנסיון שלי ) אדם בתוך עצמו הוא גר מרגיש לי זיפת לא רוצה חיבוקים לא רוצה טיפול לא רוצה שיהיו איתי לא רותה רחמים לא רוצה ניחומים רוצה לפוף ולא להיות הכל כואב מידי שורף בועט ולא ברור יוצאת לחופש מתנתקת מהכל מתכננת כשאחזור לנעול הכל לא רוצה יותר טיפול לא רוצה לגעת לא רוצה לחפור פשוט לא רוצה כלום מתגעגעת לימים שהיה לי שקט שהתחבאתי מהעולם כשהכאב לא הפריע כי הוא לא היה קיים .כשהייתה לי משפחה כי הכחשתי איך הם . כשהיו לי חברים כשצחקתי וחייכתי כי אין כל ברירה . אוף ופוף הרגשתי גרשתי לא יכולה להרגיש את הכאב זה כואב מידי לא יכולה להרגיש אותו דרך המטפלת זה נורא שהיא מרגישה כאב ואני לא . לא רוצה טיפול יותר ולא נעים לי לחתוך מרגישה כמו סמוייה מול העוזרת נמאס לי

יקרה, דיברנו לפני שעה ולא אמרת לי כלום, ואני חושבת שיש לי חלק בזה שלא אמרת כלום.... כי אני לא אמרתי את הכל.... מניסיוני העכשווי דווקא, אחרי שמרגישים וזה כואב בכל תא ותא בגוף, להפסיק להרגיש זאת התחושה הכי הזויה שיש, וזאת תחושה שמוכנים להיפטר מימנה בכל מחיר, גם במחיר של להרגיש את הכאב במלוא עוצמתו. לא חושבת שכדאי להפסיק להרגיש אחרי שסוף סוף התחלת להרגיש, כי זה מעצים את תחושת המוות מבפנים. מוטב ועדיף לעבוד בטיפול על להקהות את הכאב שלעיתים קרובות הוא בלתי ניסבל בעליל. יודעת על מה אני מדברת כי זה חזק בעצמותי כרגע..... תצאי לחופשה שלך, תנסי לנקות את הראש ולהנות מכל רגע, תתנתקי מהכל ומכל מי ומה שעושה לך רע, צברי כוחות והרבה ותחזרי עם כוחות כדי להתמודד עם הכל. כידוע אין קיצורי דרך, ואם התחלת עם זה וכבר התחלת לגעת בכאב, תמשיכי עד הסוף ותנצחי אותו כי את עשויה מחומר מנצח, ואת יכולה. ובאשר לאין משפחה של עכשיו, אני חושבת שהדברים שקרו לך בתוך המשפחה סירסו לך את תחושת הבטחון בתוך המשפחה וכדי לא להרגיש לא בטוחה התנתקת מהכל כל השנים. עכשיו כשאת מרגישה המחיר הוא להבין את זה, ולכן הכאב כל כך גדול, כי בעצם מעולם לא הייתה לך מישפחה ששמרה והגנה עלייך, את עשית את זה לבד בכוחות עצמך. אוהבת אותך בכל ליבי ומחבקת, ואם את לא רוצה את החיבוקים זרקי לפח. מצטערת גם... שלך - מציאות אחרת

על עצמך דברים שלא קשורים אלייך. אני ככה כי אני ככה וזהו ובדרך כלל לא מדדברת זהו בדיוק אני בדיוק כמו השיר של שלום חנוך אדם בתוך עצמו הוא גר ובקשר לטיפול מרגישה את זה כבר הרבה זמן מעדיפה להפסיק כי אין לי אויר צריכה הפסקה לא יכולה להיות תלויה בטיפול ולהיות תלויה במטפלת בקיצור כרגע אני בפואוזה מהעולם

עם כל מילה ומילה- במיוחד שכתבת על הגעגוע למשפחה וההכחשה- אני כבר כמעט 3 חודשים בניתוק ממשפחתי- וקשה לי שאין לי אותם ב"כאילו" גם לי נמאס מהכל- רוצה להתעלם-להתחבאות-לא להיות- אבל השדים רודפים אחרי ואני כבר לא יכולה לברוח-מנסה לעבור את הגל הגבוה הזה-להחזיק חזק בחבל דק שקושר אותי לעולם הזה-שחלק זו את ושאר בנות הפורום- מנסה לא לוותר על עצמי- תודה שאת כאן ומשתפת בכנות- ינשוף

לא רוצה באמת לברוח מהעולם יותר כנראה רוצה שהעולם יראה אותי אבל זר לא יבין זאת ולכן מוצאת את עצמי שוב ושוב מוקפת באנשים ולבד . תודה על השיתוף ותודה שאת איתי זה כל כך לא מובן מאליו

שתהיה לך חופשה נהדרת ותחזרי עם כוחות מחודשים להחליט החלטות ולבצע אותן נכון שמאוד כואב להרגיש ולפעמים כבר לא רוצים שום דבר מחפשים רק את השקט רק שבתוך השקט הזה גם ישנם מחשבות רגשות וכאב לצערי אי אפשר לברוח מזה ולגבי המטפלת שלך כשתהי באמת משוכנעת שאת רוצה לחתוך מהטיפול כבר תמצאי את ההסברים המתאימים מספיק שתגידי לה מה שכתבת כאן בהצלחה יקירתי חטולית

קם לתפילת שחרית או משהו ... חומד תודה על כל מילה מאמינה שאת צודקת כרגיל . הייתי כמו הילדים במקום שלבעוט וללכת . חושבת שמה שהכי מפריע לי זה שאני לא נותנת לה להתקרב . ורואה את הכאב שהיא חווה בגללי ולא מבינה על מה המהומה כאילו דא בכלל מקומות שכל חיי ידעתי שהם דפוקים כי עובדה שאני אחרת אבל לא הבנתי עד כמה הם הרסו את חיי . וזה באמת נורא שהייתי עיוורת והכחשתי שזה שאמא שלי לא אהבה אותי לא חיבקה לא הייתה שם בעצם כל כך כואב . לא הייתה לי אמא מתעללת היא כאילו הייתה ונלחמה בשבילי בבית ספר וכאלה אבל היא הייתה מרוחקת כזאת שהיא כמו ארמון קרח וזה נראה לי רגיל בקיצור המערבולת הזאת הורגת אותי ולא ברורה לי . פתאום עכשיו כאילו הפסדתי אמא כאילו שלפני זה הייתה לי פתאום השבוע שהייתי אצלה שמתי לב שאני מחבקת ונותנת לה נשיקה והיא עומד כמו נציב קרח ואחר כך עומדת ומסתכלת איך אני נוסעת ומסתובבת בן הנתיבים איזה 10 דקות פשוט הזוי ולא מובן . פתאום היא אומרת לי בכל שיחת טלפון אני אוהבת אותך וזה נשמע לי כל כך לא אמא כל כך לא אמיתי שזה נורא . בקיצור זה לא שלפני הייתה לי משפחה חמה ואוהבת זה רק שעכשיו אני רואה את זה וזה כואב לי שאני כזאת מטומטמת שהייתי צריכה את המטפלת כדי לראות ולהרגיש כאב . זה הזוי טוב חפרתי מספיק חוזרת למטבח שתהייה שבת שלום

מה שלומך? האם הזמן נתן לדברים להרגע? מעט מנוח? אם את זקוקה למנוחה מהכל אולי כדאי למצוא את הדרך לעשות זאת מבלי לפגוע בעצמך להפך לתת לעצמך...לפנק... למצוא את הדברים שעושים לך טוב שמרגעים ונותנים את הפוש להמשיך הלאה למען עצמך מחזקת ומחבקת אם אפשר??? איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

החלטתי שעל מנת שיהיה סופ"ש מגניב לכולנו, בואו נרשום כאן כל אחת שלושה דברים- מה ההתמכרות שלנו??? דברים מפגרים כמו קולה, בוטנים, קוראסונים... מה התשוקה שלנו??? מוזיקה, ים, ריקוד... ומי החבר הכי טוב שלנו ולספר עליו קצת. אם אין בנאדם אז אפשר אפילו חפץ או חית מחמד. מה אתן אומרות??? אני אישית אעשה את זה אחרי העבודה :) שבת שלום

היי פני - מצא חן בעיני הרעיון שלך ההתמכרות שלי-היא עישון -חוץ מיום שבת התשוקה שלי- ספרים , ספרים ועוד ספרים כמובן אחרי הנכד/ים לעתיד לבוא החברה הכי טובה שלי ? יש לי יותר מחברה טובה אחת וזה לא יהיה הוגן לכתוב רק על אחת מהן וארוך מידי לקריאה ,,,,,,,,,,,,,, שבת שלום יפתי חטולית

מה ההתמכרות שלנו???- סיגריות, לישון שעוווות ולא לקום, מה התשוקה שלנו???מוזיקה. חולה על מוזיקה.. טלוויזיה.. ומי החבר הכי טוב שלנו ולספר עליו קצת. אם אין בנאדם אז אפשר אפילו חפץ או חית מחמד. אהמ.. חברה הכי טובה.. כפרה אני עליה.. חטולית המדהימה שלי. חברת נפש של כמה שנים טובות (כן ירבו) חולה אני עלייך.. תודה פאניייי אחלה של רעיון

התמכרות- אוכל בכללי נראלי, ומעברי דירה. תשוקה??? טיסות. ובגדול. לארוז, לנסוע לשדה, להסתובב באמצע שומקום באירופה, רכבות. כל מה שעושה אדרנלין. חברה הכי טובה- בשנים האחרונות הגיטרה. כי היא תמיד שם ומעודדת אותי ובעיקר עוזרת לי לסלוח.

ההתמכרויות שלי: סיגריות, נס קפה, שמנים ארומטיים, טלוויזיה התשוקה? האמת שכרגע התשוקה די חסרה בחיי... באופן כללי הייתי אומרת שהתשוקה שלי ה להתקדם בחיים. להחלים, לבנות לי חיים טובים יותר, לעבוד במקצוע שאני אוהבת, לפתוח קליניקה פרטית. אבל בחודשים האחרונים לא מצליחה לגייס את האנרגיות כדי לנוע קדימה :( מנסה לעבוד על זה... החבר הכי טוב שלי - זה האיש שפגשתי בגיל 18 והתחתנתי איתו בגיל 20 (היום אני עוד מעט כבר אהיה בת 34). אומנם אנחנו פרודים כבר 3 וחצי שנים, אבל עדיין לא התגרשנו. ונשארנו חברים הכי טובים. אנחנו אוהבים להיפגש ולצאת לבלות ביחד. הוא דואג, תומך, מתחשב ועדין. אבל איכשהו אנחנו מתקשרים יותר טוב כשאנחנו חיים בנפרד. penny, תודה על הרעיון הנחמד שהבאת לשבת :) שתהיה לך שבת נעימה שחף

תודה יוזמה מבורכת כן ירבו... תחשבי על משהו לשבת הקרובה.... אידה עו"ס MSW טיפול בנפדעות תקיפה מינית

היום היה לי טיפול הייתי בניתוק ממה שהיה עד עכשיו שנגמר כל השואו של פתיחת העונה של האח הגדול.. צחוקים בלאאאאגנים.. ועוד לחשוב שהייתי צריכה להיות שם.. בטיפול היה קשה פתאום תמונה ופלאשבק חזק הכי חזק מאז שאני זוכרת את עצמי זה התבטא בעיקר מכך שהידיים שלי נתפסו ז"א יד אחת שלא הצלחתי ליישר את האצבעות ואז בסוף הטיפול פשוט לא יכולתי לקום קמתי ומעדתי פעמיים עד שהצלחתי לגרור את עצמי מחוץ לח. הטיפולים אח"כ ישבתי בחוץ והמטפלת הכינה לי כוס תה כי רעדתי והייתי חיוורת ולא יודעת עוד מה עבר עליי חדש לי שהידיים נתפסות ואני לא יכולה ליישר את האצבעות זה מדאיג אותי כי את כל התחושות שהרגשתי זה היה מוכר ואוף עכשיו ככ רע לי אני מנסה לא להכנס לפלאשים אני נלחמת אבל אני ככ מכירה את עצמי ב"מלחמות" מהסוג הזה ,של לשמור על טיפת השפיות.. בסוף אני נופלת חזק.. מנסיון.. כבר לא מצפה לכלום ולא רוצה שאחרים יצפו ממני לא רוצה לאכזב את עצמי ובמיוחד לא את האחרים.. רע לי והשעה מאוחרת ואין אם מי לדבר.. תודה למי שהגיבה לי בהודעה הקודמת.. סליחה שלא מגיבה באופן אישי הייתי רוצה אבל המצב לא מאפשר כרגע. אפשר לאמר שקשה לי להכנס למה שכתבתי שם.. אבל תודה. :(

בובה יקרה, ראשית מותר לך להרגיש כמו שאת מרגישה, ואת לא מאכזבת את אף אחד. בן אדם כואב לא מאכזב אלא רוצים להקל עליו. זה לא שמצפים מימך אלא רוצים בשבילך שתרגישי יותר טוב. הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך מניסיוני הוא שלא תילחמי בכאב ושלא תשתוללי, אלא שתתני לא להיות ותנסי להרגיע את עצמך עם דברים שעושים לך טוב כמו לצפות באח הגדול, על מנת להסית את המחשבות. שולחת לך חיבוק עוטף, מקווה שהיום את מרגישה כבר קצת יותר טוב. שלך - מציאות אחרת

יום קשה עבר עלייך מצטערת שלא ראיתי את ההודעה שלך בזמן מקווה שהיום קל יותר איתך ובישבילך כאן ושם כשאת זקוקה מאמי אוהבת חטולית

מה שלומך היום? איך את מרגישה? מצטערת שהיה כל כך קשה לא כל כך מוצאת מילים שולחת חיבוק חם ועוטף שחף

תודה שאתן כאן תודה על המילים על התמיכה אני ככ זקוקה לזה .. מצטערת שלא מגיבה לכל אחת באופן אישי אבל רק לאמר שקראתי אתכן וזה עשה לי טוב על הלב אני עדיין סוחבת איכשהו ת'ימים פעם בשבוע טיפול אחרי שנה בערך של פעמיים בשבוע קשה עכשיו אבל כנראה שאין הרבה מה לעשות בנידון.. חוץ מאשר להתחרפן שבוע ואז ללכת ולצאת מאצלה אחרי 50 (!!!!!!) דק' בלע.. שונאת

בובה יקרה מצטערת על החויה הקשה שחוית על חוסר האונים והפחד ממה שקורה לך אבל זה קורה במצבי ניתוק ודיסוציאציה הגוף מגיב כואב . נתפס .השרירים מתקבצים הגוף מגיב - לא שוכח מגיב בתגובה השרדותיות למצב של סכנה גם אם אין באמת סכנה צריך להרגיע ולזכיר שאין סכנה שהכל בסדר ואת במקום בטוח גם עכשיו הכל בסדר יקרה! שולחת חיבוק מגיע - אם את מרשה... איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

עברתי טראומה מינית בילדות וכן אחת חוזרת של ניצול לפני מספר שנים. כהרבה אחרות מוגדרת כפוסט- טראומטית. ניסיתי טיפולים מילולים שונים שלא הועילו. לאחרונה במשך מספר חודשים ניסיתי סוג של טיפול במגע עם מטפלת מצוינת אנושית וחמה. היא מנסה לעבוד איתי על חיבור לגוף אבל עצם המגע לא נעים לי ואני מתנתקת שם, היא מודעת לזה ובכל זאת רואה בכך דרך הכרחית. יש לי כאבים אחרי הטיפולים בכל הגוף שמשתק אותי לזמן מה והיא גם רואה בכך סוג של התמודדות. אני לא רואה שום שיפור רגשי מלבד גופני לפחות מלפני שהגעתי אליה. אני במצב קשה. שאלתי היא אם יש טעם להמשיך במשהו שנחווה לי לא נעים ומציק מתוך איזו הבנה שזו ירידה לצורך עליה. בתחושה המיידית שלי בא לי לבטל כי לא בא לי שוב לשכב ככה כמו גוש בשר ונוגעים בי וזה או שזה לא מזיז לי או שזה לא נעים לי. המגע הזה גורם לי להתנתק כדי לא להרגיש כמה הוא מציק לי ולכן אני לא יכולה לדווח לה על העוצמות האמיתיות של הסלידה. אבל מצד שני אני לא יודעת יותר לאן לפנות כי עברתי דרך כל הצינורות המקובלים של נפגעות. אני חושבת שכל מי שנפגעה מינית קוללה באיזו קללת נצח שאי אפשר לעולם להסיר אותה. ואני מקוללת עד סוף ימי לא הצלחתי אף פעם להשתקם למרות כל הנסיונות. הכל אבוד נשארו רק המילים לכתוב אותן.

לא בטוח יש עוד מקום אחד שלא ניסית כנראה לא יודעת אבל גם אני ניסיתי עד שהגעתי למקום הבטוח

ראשית ברוכה הבאה לפורום. לגבי הטיפול, את אומרת שהמטפלת שלך מצויינת, אנושית וחמה, ומיצד שני את אומרת שהטיפול במגע מציק לך ועושה לך רע. בהרגשה שלי, אם את מגדירה את המטפלת שלך כמו שהגדרת אותה, סימן שיש לך חיבור אליה, ובגלל שעברת את הפגיעה דרך הגוף את נילחצת מהמגע בו, כי אין לך חיבור לגוף שלך. לכן אולי לפני טיפול את צריכה להגיד למטפלת שלך עד כמה ואיפה את מוכנה שהיא תיגע בך ולסכם שברגע שירגיש לך שאת לא יכולה יותר היא תיתן לך הפסקה להתאושש. שכל פעם תגדילו את משך הטיפול במגע, ותתחילי מזמן קצוב וקצר. כמו סוג של חלוקה לצמתים. מתחילים ב3 דקות של טיפול, עד שאת מתרגלת למשך הזמן הזה ומצליחה להחזיק את עצמך מחוברת, וכל פעם עולים בעוד דקה וכך הלאה. הפגיעה עושה נזק בעיקר לדימוי הגוף שלנו. מרגישים שהגוף הוא אות קלון שלנו, ומגע בו מגביר את הסלידה מימנו, לכן עבודה בהדרגה יכולה אולי לעזור. מקווה שעזרתי, ונתתי כיוון יותר מעשי. שלך - מציאות אחרת

אבל זו בדיוק הבעיה שאני לא 'שם' כדי להדריך אותה לגבי מינונים ואזורים אני פשוט סובלת בשקט אפתית בדיוק כמו שהייתי בכל מצבי הניצול לא יאמן איך ההכרה הזו מסוגלת ללבוש ולשנות צורות. כשאני חושבת על כל מה שעברתי בחדר הטיפול בדיעבד אני ממש מתחילה אפילו לשנוא אותה איך היא נגעה בי כך כי לא היה מי שיעצור אותה- אבל זו לא היא זה עצם המגע ולכן אני חושבת לסגת מכל העניין. תודה על ההכוונה בכל מקרה.

מוזמנת להיות חלק לשתף ולהתייעץ בקצב שלך!!!! מצטערת לשמוע על הטראומה... ולא זו לא קללת ואת חלילה לא מקוללת! זו התמודדות עם חויה קשה - קשה מאוד- חויה טראומטית ,שחוית ומשפיעה על חייך. אולי על כל תחום בחייך.... בעזרת טיפול הטראומה תקבל את המקום הבלתי משתלט על ....ובחייך. אני שומעת אותך מחפשת עזרה מחפשת תשובות פתרונות למצוקתך איני יודעת מהי הכשרת של המטפלת שלך, ומאמינה שיש מקום לשלב טיפול במגע (ויש סוגים והתמחיות שונות בתחום) אולם נראה לי שכדאי לשלב עם טיפול אצל מטפלת שמומחית בתחום נפגעות תקיפה מינית. לחפש ולמצוא את הטיפול והמטפלת המתאימה ביותר עבורך, שתוכל להכיל , לתמוך וללות אותך בתהליך. חשוב שתגדרי מה את מצפה מטיפול? מה יעיל בענייך בטיפול? ואז לעשות תיאום ציפיות בטיפול. אשמח לעזור ולענות על כל שאלה וכמובן לראותך כאן איתנו אידה עו"ס MSW מרכז אור הנפש טיפול בנפגעות תקיפה מינית

אני לא מרגישה מקוללת. אולי רק לעיתים רחוקות (ומקוללות). אבל בשאר הזמן אני מעדיפה לחשוב על עצמי כאדם רגיל. כל אחד עובר בחייו טראומות. כל אחד עובר דברים קצת אחרים וקשים. זה נכון, ירידה היא לצורך עליה, והיום הראשון בטיפול לא יגרום לך להפוך מ"מוטרדת" למלכת אנגליה. אבל גם לזה יש גבול. בין אם הטיפול לא מתאים לך זה רק את יכולה לאמר. זה משתפר אפילו בקצת עם הזמן??? או שאולי זה נהיה גרוע יותר??? ש מחשבות אובדניות אחרי הטיפול??? ככה אני זיהיתי טיפול שלא עבד עבורי. זה היה טיפול שהכניס אותי לבאסה אך לא נתן לי כלים להתמודד איתה. המטפלת במגע נותנת לך כלים להתמודד עם הרגשות שצפים אח"כ??? היא קשובה לכך??? טיפול זה לא חתונה קתולית. ואם הוא עושה --רק-- נזק אזי הוא צריך להיגמר. ובלי קשר... את מוזמנת תמיד לבוא ולמצוא כאן כתף וירטואלית. זה בלי מגע, אולי בגלל זה הרבה בנות מעדיפות את הכתף של הפורום. סופ"ש מקסים ורק אהבה

מציאות אחרת, פני אור הנפש, ובעצם כולן לוקחת אלי את הדברים אני בדרך לחפש כיוון אחר.

התנתקתי בזמן אחרון מהעולם -מכולם- יותר מדי כואב קירבה-אבל הבדידות לא בריאה לי אני יודעת- צריכה אנשים- במיוחד אתם- אתם המשפחה שלי-האחיות שלי בנשמה- אסירת תודה שאתן כאן-ינשוף

כל כך רוצה להתנתק מכולם רוצה לברוח רחוק מכולם ולא יכולה אז אני כאילו מחוברת ובעצם לא ממש . כל כך מבינה אותך אסירת תודה גם לך שאת כאן בשבילי

מילים שלך מחממות לי את הלב והנשמה-תודה יקרה-טוב לי לדעת שמישהוא אכפט- קשה לי להמין-אבל אני רוצה-ינשוף

מבינה מאד את הבדידות הזאת, את ההרגשה שאף אחד לא רואה אותנו באמת ולאף אחד לא איכפת. אני חושבת שזה שהתנתקת מכולם אומר שאת רוצה לעצמך יותר טוב מיזה, ואכן מגיע לך. להתנתק מאנשים שפוגעים בך הוא צעד גדול ויש בתוכו כאב כי המחיר הוא להיות לבד, אבל בעצם היית לבד גם לפני שהתנתקת כי לא ראו אותך. עכשיו הלבד הוא גם פיזי ולא רק רגשי כמו שהיה. לכן את צריכה ללמוד להיות שם בשביל עצמך, להיות כמו אמא ואבא שלך ולדאוג לעצמך. אומרים שמוטב שכן קרוב מאח רחוק, לכן אולי ליצור קשרים ולמצוא חברות יפיג קצת את הבדידות, וברור שאני ובטוח גם כל שאר הבנות, כאן איתך. שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

את צודקת מתוקה שלי להתנתק מכל העולם להרבה זמן לא בריא לאף אחד אני תמיד כאן בשבילך טוב שאת נכנסת וכותבת אוהבת אותך חטולית

שמחים לראותך איתנו תזכרי שאנחנו כאן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אנחנו שוב בהריון בעוד שישה חודשים תיוולד לנו נכדה חדשה אחות לאספי שלי רק מלחשוב על זה החיוך שלי מתרחבבבב כבר מצפה בקוצר רוח חטולית

מזל טוב מתוקה, איזו בשורה משמחת, איזה אושר ואיזו שמחה. כל טוב ושיהיו רק שמחות כל הזמן, העיקר שיהיה שמח. חיבווק ענק ירקרה, שלך - מציאות אחרת

ברכות ברכות והמון מזל טוב!!!! אני מדמיינת את החיוך איזו סבתא..... בשורות טובות ויום נפלא אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

קולולולולולולולווווווווו!!!!

לסבתא הכי מקסימה! איזה כיף.... הרבה אושר ומזל! סמויה

על התגובות החמות ועל השתתפותכן בשימחתי אוהבת אתכן חטולית

היה פיצוץ, התפרצתי. לא יודעת אם יהיה לי יותר טוב במקום החדש. אני פוחדת שאעשה שטויות או שלא אשמור על עצמי מספיק. חבל שאי אפשר היה לבחור את מי לשרוף בשריפה. היתי כבר יודעת את מי לזרוק לשם.

מתבוננת יקרה את אמיצה אם לא לעברי לא תדעי את עושה צעד אמיץ ומי שלא מעז... לא משנה ואת רוצה שינוי אך גם מפחדת ןזה טבעי וגם ברור הפחד בא לשמור אל תתני לו לשתק תכיני התמודדיות לרגעי משבר כך תיהיה מוכנה לעבור אותם אולי מוכנה יותר מחזקת והרבה בהצלחה אידה עו"ס MSW מרכז אור הנפש טיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית

אייך את מרגישה עכשיו אחרי ההתפרצות ? הוקל לך במשהו , מקווה שכן אולי כדאי לתת לכעס לדעוך לפני שאת עושה צעד מסוים הכעס אינו יועץ טוב -להחלטות מבינה אותך שמאוד קשה לך אם כבר הגעת לידי פיצוץ שיהיה בהצלחה במעבר

רואה שאין ברירה כי את לא מבינה וכבר הסברתי את עצמי. לא טוב לי שם ואני בוחרת לא להישאר שם. ולא, ההתפרצות החלישה אותי מוראלית. אני לא אוהבת להוציא אנרגיות על משהו שלילי, זה לא עושה לי טוב. ברור שהיתי מעדיפה להישאר אבל לא עם האנשים האלה, לא עם כולם, ואת יודעת, לא בוחרים משפחה נוצרים לתוכה לצערי. מקווה שנפל לך האסימון, כי וואלה זה מתיש להסביר שוב ושוב. חוץ מזה שאני כבר גדולה, צריכה לעוף מהבית :)

תביאי את הלב וזה יהיה הבית שלך... בהצלחה, פני.

[email protected]

:(

חשבת לעבור לבחורות?

יש לי מלא חברות שעברו לבחורות אחרי קשר גרוע. בסוף הם גילו שהם סטרייטיות ושברו לבחורה אחרת את הלב. אני.???אני כבר הייתי עם בחורות. מבחינתי זה אותו דבר כמו גבר. אם אני אמשך אני אלך על זה. פשוט יצא לי יותר להכיר גברים... אני לא חושבת שלהיות עם בחורה ישנה משו. הבחורה האחרונה שהייתי איתה היתה אגרסיבית ברמה כזאת שהזכירה לי את החבר שהכה אותי. אני רק מקווה יום אחד למצוא משו שיילך טוב. בנתיים אני פשוט חושבת שעדיף הלבד. אבל תודה על ההצעה P:

מצטערת.... אך את מרגישה? האם זה נכון עבורך? חסר סכוי? אני יודעת שהתקופה לא קלה הרבה עומס וקשיים מקווה שההחלטה באה ממקום שדואג לך ולא ההפך ו....מה עכשיו? חוזרים לדרום? מחזקת אותך אידה עו"ס MSW מרכז אור הנפש טיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית

אני ממש לא חוזרת לדרום, אני נשארת פה ומנסה לדבוק בעבודה שמצאתי. כי באמת שהיא מעולה. ההחלטה היא נכונה לגמרי ומגיע לי יותר טוב גם אם לפעמים הבטחון הנמוך ונסיון העבר הגרוע מנסים להגיד לי ההיפך. יהיה טוב :)

לא יודעת אם לומר לך שאני מצטערת בשבילך או לא אם הקשר הזה מיצה את עצמו גם בגלל חוסר פירגון והבנה מבן הזוג שלך אז כנראה שעדיף לך בלעדיו מבינה שזו תקופה לא קלה עבורך ואמרת שהגעת למרכז רק בגללו אך רק את יודעת מה טוב עבורך מה שתחליטי לעשות שיהיה בהצלחה חטולית

אבל אני אשאר במרכז בנתיים בלי קשר אליו... רק אהבה ^^

אני חושבת שאם הגעת למסקנה שמוטב להפרד סימן שזה הדבר שהיה נכון לך לעשות. מגיע לך שהאדם שאיתך יהיה הכי תומך ומפרגן ואוהב. מגיע לך הכי טוב ואל תתפשרי על פחות מיזה. שלך - מציאות אחרת

כן, זה נשמע כמו עוד פרק מצחיק מסיינפלד קומדית מצבים לא יודעת אם מישהי ראתה את הפרק "העוזרת" במציאות הפרק הזה יושב אצלי ממש לא טוב ולא קומדיה בכלל אפילו ט' איך? מזה חוד' יש לי עוזרת מישהי עם תינוקת שזקוקה לעבודה היא מצויינת לפי המלצותיה (מאימי) רק שאין לה סידור לתינוקת הסכמתי שתבוא לעבודה עם התינוקת יש לי בבית הכל לתינוקות סלקל, לול צעצועים ואם היא טובה ועושה את העבודה כמו שצריך אז לא מפריע לי ההפסקות בגלל התינוקת לא נורא פעם ראשונה פעם שנייה רושם טוב ואז שנפתחנו, כמו שאומרים הסתחבקנו מתחילה החוצפה: התינוקת הקטנה ישנה לה אבל היא מפסיקה את העבודה שוב. למה? כוס קפה וסיגריה לא אחת, שתיים מילא אחת בהתחלה אחת בסוף אבל כל רגע? במקום שאני אעיר לה הערות היא מעירה לי! רומזת "אוף, בבית אחד שאני עובדת בעלת הבית נמצאת, אני מתה שהיא תלך משגעת אותי, כל מה שהיא אומרת לי אני אומרת לה כן..כן ועושה מה שאני רוצה.. שתלך.." לא עיכלתי את המשמעות. זה עלי! כי אחרי זה כל פעם שאני מבקשת ממנה נניח לנקות ספציפית משהו מסויים דווקא עליו היא מדלגת! ולא עושה. כדי להבהיר לי שלא אעיר לה הערות ושהיא עושה מה שהיא רוצה. וכך פעם, פעמיים שלוש. אומרת לי מה לעשות! יום אחד הסברתי לה איך לנקות למעלה קטעה אותי במן טון לא סמפטי: "לכי תקני שמרים לבצק במכולת!" ואני שותקת הולכת וקונה.. פשוט אי אפשר להעיר לה! היא לא סופרת אותי בכלל. עד שדיי, החלטתי ש... אבל במקום להתמודד מולה, להתעמת מולה ולומר לה בפנים מה שאני חושבת בלי להתבייש וכן להגיד לה לה מה היא לא עושה לא נכון נכון ויש לה הרבה טעויות בחרתי להתחבא ולהתחמק ולשלוח לה סמס מתנצל שבחג אנחנו לא פה (במקום לדבר איתה ולהעמיד אותה במקום) לא רוצה לדבר איתה! חוששת מפניה. אני פשוט מרגישה כישלון שאני לא מסוגלת להעמיד במקום אפילו עוזרת בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע יש לי אופי דוחה.

אבל כן קשה לנו לעשות דברים מסויימים ואולי זה השיעור שלך לנפנף אותה ואז להרגיש שבכל זאת התקדמת עם משהו . מחבקת אותך ומבינה את ההתמודדות

כפי שאמרת, בוחרת הרבה פעמים אצלנו דברים שאמורים להיות פשוטים הופכים לקשים. אבל כן יש לי אופי...בסופו של דבר , בשורה התחתונה יוצא שפיטרתי את העוזרת ב-סמס. וכל זה בגלל אי נעימות וחוסר יכולת להתמודד מולה. אם הייתי יודעת מראש להציב גבולות, ולהעמיד דברים במקום זה לא היה מגיע לכך. וזה היה מתנהל כפי שזה אמור להתנהל. ועד עכשיו, אין מושג איך עושים את זה. זה אמור להיות כל כך פשוט! ובכל זאת דווקא לי זה הכי קשה..

קראתי את מילותיך קראתי גם את כל הדברים שכתבו לך, ברור שגם אני חושבת שאין לך אופי דוחה, ממש ממש לא. אין שום סיבה שתלקי את עצמך כך. אני חושבת על סמך התחושות שלי וההרגשה האישית שלי מול סיטואציות מהסוג הזה, שאנחנו מסתפקות במה שיש וגם אם ניראה לנו שזה לא טוב מספיק אנחנו לא מעיזות להעיר ואפילו מתקנות בעצמינו למרות ששילמנו ממיטב כספינו על העבודה הזאת. בשבילי להגיד למישהו שהוא לא טוב מספיק זה לפגוע בו, בפרנסה שלו, ובקיצור להיות רעה, ולכן מעדיפה להבליג. הסיבה היא שאני לא מרגישה ראויה לטוב ביותר ולכן מתפשרת גם על הרבה פחות. בקיצור העבודה היא על להכניס פנימה לתוך הרגש שמגיע לך הטוב ביותר ושאת לא מתפשרת על פחות מיזה, ומי שלא נותן לך את הטוב ביותר מפוטר מהעבודה. כמו שהעוזרת הזאת רוצה כסף על העבודה שלה, כך את זכאית לדרוש מימנה את העבודה באופן הכי טוב. הערכה מתבטאת בכסף ואם אין הערכה גם לא משלמים אלא מפטרים. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

עושה בה מה שהוא רוצה צורחת בוכה אבל הוא מתעלם דלת החדר פתוחה היא עוברת, מציצה כאב בעיניה.. אחר עובר רואה שהיא מסתכלת.. חובק את זרועותיה ומסמן לה להמשיך בדרך.. ................................

בובונת יפה שלי נכון , הם עברו נכון הם ראו נכון שלא עשו כלום ונכון שזה כואב שקשה לתאר במילים יכולה מאמי שלי להציע לך חיבוק גדול וחם חיבוק עוטף ומכיל אם זה עוזר לך ולומר לך-אוהבתותך חטולית

כולם ראו וכולם ידעו ויודעים... ואף אחד שינה ממנהגו אף אחד לא בא לעזור לבד מול האימה לבד זה כואב ומחרסם מבפנים שולחת חיבוק להבריח את החושך למתן את הפחד לחזק איתך אידה עו"ס MSW מרכז אור הנפש טיפול בנשים נפגעות תקיפה מינית

יקרה, אני כל כך מבינה את הכאב שלך. גם אצלי כל כך הרבה ראו ואף אחד לא עשה כלום. ובתוך כדי, אמי הייתה איתי ולא עצרה את אבי מלעשות את הזוועות שעשה בי. מבינה עד כמה זה כואב שאף אחד לא רואה אותנו ולאף אחד לא איכפת. ויחד עם זאת ולמרות הכאב, מגיע לך רק טוב. מגיע לך לחמול על עצמך ועל הילדה שהיית. ובעיקר מגיע לך להרגיש שכל זה קרה לא בגלל שאת לא שווה אלא בגלל שכל מי שהיה סביבך ופגע בך ככה הוא חולה ומעוות, שבינו ובין אנושיות אין שום קשר, שמגיע לך לחיות את החיים הכי טוב שאפשר ובעיקר לדעת שכלום לא באשמתך או בגלל שלא היית טובה מספיק, אלא בגלל שמי שפגע בך חולה. שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

בא לי לעלות על אוטובוס לנסוע רחוק לכבות את הפלאפון להעלם לא לקחת איתי תרופות לתת לזמן ולטבע לעשות את שלו לא לחזור בט א לי כל כך לוותר נמאס לי מהכל דמעה

מה גורם לך פתאום לרצות להרים ידיים מהכל? את חשובה ויקרה מאוד לפעמים נדמה שקשה ובכל זאת , לפעמים, גם שלא מודעים לכך ממשיכים להילחם הנפש נלחמת גם שהגוף מתייאש ורוצה לוותר ולהיפך. יש לך הרבה הגנות אחרת, מזמן כבר היית נשברת זה רק גל שמציף ומאיים להטביע אני בטוחה שגם אחרי שתרפי משהו בתוכך ייכנס לפעולה ויילחם בשבילך. שולחת לך מעט כוחות וחיבוק סמויה

בזמנים שמאוד קשה להתמודד עם כל מה שבא מחפשים הקלה מסוימת אפילו אם זה רק ב-אמירת הדברים יקירתי , יודעת שמאוד קשה לך שיש לך המון דברים שאיתם צריך להתמודד ולא תמיד יש את הכוח להמשיך הלאה לפעמים גם מרגישים שנגמר האוויר ורוצים כבר לוותר כי אין כוח ולא רואים מוצא כל כך מבינה אותך גמני עכשיו נמצאת בתקופה כזו שפשוט אין לי כוח ורצון להילחם על כלום לתת לדברים ככה לעוף ממני עם הרוח ולא לחשוב מה יקרה הלאה הייתי לוחמת גדולה ונשארתי -לא יודעת מה נשאר באמת איתך מאמי שלי חטולית

יקרה מכירה את התחושה הזאת כל כך מקרוב, שהכל כמו סוגר עלינו ואין מוצא ולא יודעים מה לעשות ואיך להמשיך ולאן ללכת. כל האופציות כאילו נמוגו ונותר רק היאוש, שכמו מחכה לשעת כושר ותוקף כשמרגישים הכי חסרי אונים. אני חושבת שהכל נובע מיכך שאנחנו לא מצליחות לסמוך על עצמינו. עד עכשיו שום דבר לא הצליח להרחיק מאיתנו את הכאב וכבר לא רואים מה כן יכול לעשות את זה. רוצה להגיד לך שיש לך את הכוחות. את רק צריכה להאמין בעצמך ולסמוך על עצמך שאת יכולה. ואת באמת יכולה, יש לך ילדות שאת דואגת להן, זה לא מובן מאליו, ולא כל אחת יכולה. ובטח יש לך עוד מלא דברים שהצלחת לעשות, בעיקר לשרוד למרות כל הקשיים. את יכולה, רק תסמכי על עצמך ותצליחי לחיות את החיים כמו שאת רוצה, כי את תדעי שאין דבר שאת לא יכולה, כי כשרוצים הכל אפשרי והיקום כולו מתגייס לעזרה כשנחושים להשיג את המטרה... שולחת לך חיבוק עוטף ועדין, שלך - מציאות אחרת

אני חולה , והחבר מצא זמן להגיב בצורה צינית וקלילה לזה שאני בבית עם חום שלשולים ומה לא. ופשוט אין לי כוח יותר. אמרתי לרופאה שלי שאני חושבת שאני חולה בגללו. בגלל כל הלחץ הזה בזמן האחרון. בגלל שהייתי עכשיו באילת עם כל החברים וחזרתי למרכז, כשלמעשה אני רוצה לחזור לעיר השמש שלי, לבית שלי. היא אומרת שזה הגיוני. כי פעם הרי לא הייתי תופסת וירוסים מכלום, רק כשאני בבאסה זה קורה. ואז זה יותר באסה. אני מרגישה כאילו חסרה לי כתף מתחת לראש וכל רגע שעובר היא מתרחקת יותר. כל שיחה עם החבר גורמת לי להבין שהכתף שלו לא תצליח להחזיק את הראש שלי, ואם אני אניח אותו על הכתף שלו אז הראש שלי פשוט יפול לריצפה. צריכה חיבוקים ואהבה...

וצרור של אנרגיות מלאות כוח להחלמה

כשחולים מרגישים הכל בעוצמות מופרזות לא נורא , מותר לך http://i.start.co.il/cfs-filesystemfile.ashx/__key/CommunityServer.Discussions.Components.Files/367/8524.2.JPG החלמה מהירה חטולית

קודם כל בריאות והחלמה מהירה דבר שני... אכן הגיוני שמצבך הנפשי משפיע על מערכת החיסון...ועל קליטת וירוסים...חום ושלשולים... וזה מרגיש שאת חשה קצת לבד כאן... קצת ניכור מהמרכז....אולי???? את צריכה להתרגל...ולבנות מערכת תמיכה וחברים ובכלל מעברים באופן כללי זה לא דבר פשוט... אז בטח שאת זקוקה לתגבור של חיבוקים ואהבה... מאחלת לך התאקלמות מהירה... ושוב החלמה מהירה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

גדלתי במרכז. באיזור בת ים. ומגיל 17 אני נמצאת בכל מקום חוץ מכאן. ואם אני גרה במרכז אז זה בעבודה שה אני עובדת 14 שעות ביום. ככה שמעולם לא היו לי כאן חברים. אני לא אוהבת כאן את המועדונים או את מקומות הבילוי\ והכל כל כך רחוק כשאין אוטו. וכולם כל כך מזוייפים. אני מתגעגעת לאילת. לגור בריבוע של קילומטר מרובע שמכיל את הבית העבודה הים והמועדונים. קשה כל כך כאן ואני לא רגילה. הדבר היחיד שבאמת היה לי כאן זה החבר. ונכון לעכשיו זה לא ממש בשמיים. אני מקווה שהעבודה החדשה תניב גם חברויות חדשות, או שפשוט אני שוב אארוז מזוודה ואחזור לאילת, הביתה.

כשיש לחץ ומתח בתוך הגוף, המערכת החיסונית מנסה למתן את המתח הזה שבתוך הגוף. לכן היא פחות זמינה ללתקוף וירוסים שחודרים לגוף ביתר קלות וכך נעשים חולים. המחסור בתמיכה ובהרגשהשל להיות עטופה ומוגנת מחריפה את המתח ומן הסתם גם את הווירוס. אולי זה הזמן להגיד לחבר שכשאת לא מרגישה טובאת מצפה מימנו לפרגן לך ולא להיות ציני. שזה מכבד עלייך יותר. שולחת לך חיבוקים עדינים, שלך - מציאות אחרת

זה כמו לדבר לקיר. אני כל הזמן אומרת לו מה אני צריכה ומה יעזור לי לעבור את הכל. הוא אומר שאני טועה. והוא חושב אחרת. ואי אפשר לשנות את זה. הוא החליט שהוא יודע מה טוב בשבילי והוא פוגע לאורך כל הדרך. :(

..... דמעה

דמעה יקרה, שולחת לך חיבוקים עדינים ועוטפים. מקווה שתרגישי טוב יותר.... שלך - מציאות אחרת

העצב והכאב גדול נחזיק אצבעות לכל הכוחות הפועלים לכיבוי השרפות שיגמר מהר איתך מתוקה שלי חטולית

מקווה שעכשיו יותר טוב... שולחת לך חיבוק (((((((((דמעונת)))))))))))))))))) סמויה

נפל עלי ענן שחור לא יודעת אפילו איך להגדיר את מה שאני מרגישה מאחלת לכולנו שבוע של תקוה ושקט דמעה

חיבוקים והרבה אהבה

על החיבוקים לצערי לא יהיה טוב.... דמעה

סיפרתי לא מזמן שהבן שלי התגרש. כשהוא התחתן הייתי מזועזעת מיזה שצילומי הנוף שלו נערכו במקום שהיה המקום הבטוח שלי, הרגשתי שזה סימן רע. שלא טוב שהם הצטלמו דווקא שם. זה היה המקום שאליו הייתי בורחת ומסתובבת שם שעות רק כדי לנקות את הראש ולנוח מכל הגהנום שהיה מנת חלקי בבית. מיותר לציין שכשהייתי חוזרת הייתי מקבלת מכות רצח והתעללות יותר קשה, ובכל זאת זה היה משתלם והמשכתי לברוח אל היער הזה, כי זה הרגיש לי שווה, היה לי טוב שם.... עכשיו מוקד האש השני שאמנם כבר כובה היה בדיוק שם. היער נשרף כמעט לגמרי, ואני לא יודעת איפה לשים את עצמי. החשיבה שלי שזה שהבן שלי הצטלם שם הוא רע, המקום הבטוח שלי שנשרף, וזה שעכשיו הוא מתגרש, וזה קרה כל כך מהר. בקיצור, אני סוערת נורא מבפנים, הרגשות מצד אחד מעורבים, ומיצד שני אני מנותקת לגמרי, לא מרגישה כלום, הכל נעול וחסום וההרגשה מוזרה ברמות, כאילו נישאבת לתוך ואקום.... כאילו אני לא קיימת, אין לי אותי, נעלמתי.... שיהיה שבוע טוב, שהשריפה הזאת תיעצר כבר. מציאות אחרת

((((((((((((((((((((מציאות אחרת)))))))))))))))) דמעה

תודה על החיבוק, מחמם את הלב. מה שהכי מזעזע אותי בכל הקטע של השריפה באיזור הזה שהיה המקום הבטוח שלי הוא שבעת השחזורים בחרתי במקום הזה שיהיה המקום הבטוח שלי. כשעבדתי עם המכשיר (ה- E.M.D.R) היה צריך מקום בטוח שיהיה אפשר לנוח בו. באיזה שהוא שלב כבר לא יכולתי להכנס למקום הבטוח עם המכשיר. הסיבה הייתה שחלק מהמקום הבטוח שלי שהיה יער מלא עצים הוסב וחובר לבית קברות, (כרתו את העצים), וההורים שלי קבורים במקום הזה. כשהבן שלי ערך את צילומי הנוף שלו שם הרגשתי שהורי עדיין שולטים עלי אפילו מהקבר, ולכן הרגשתי רע שהם הצטלמו שם. עכשיו הבן שלי התגרש, יומיים בלבד לפני השריפה, ומה שנישרף הוא המקום הזה שבו הוא הצטלם. בקיצור יותר מידי צירופי מקרים, פשוט לא יודעת איך להרגיש, ואני כל כך עמוסה שהניתוק רק הולך וגדל. חיבוק גם לך, שלך - מציאות אחרת

אוהבת אותך בכל ליבי. שולחת לך חיבוקים עוטפים ועדינים. שלך - מציאות אחרת

אני יודעת שאני לא כותבת לאחרונה.. ואני לא ממש כאן... והשריפה הזאת מחזירה אותי "לבית" הבית שלי בוער הזיכרונות, המקומות שהכרתי שאהבתי הנוף הזה האווירה הכל כך בייתית עיר ירוקה שהפכה להיות שחורה שמיים אדומים מאיימים מעליינו אני פותחת כל בוקר חלון ומהחלון יש לי חורש טבעי ובע"ח שמטיילים באופן קבוע... אתמול פתחתי חלון והכרמל בער... אני לא שם- גם אני כבר רואה הכל בטלויזיה... העשן לא איפשר נשימה... עזבנו... 4 מליון עצים ואני לא יכולה לדמיין כמה את כמות בע"ח שנשרפו שם חיים... אי אפשר לתאר את התחושות שעוברות כאן.. נשבר לי הלב... "גשם, רד כבר גשם כי צריך לשטוף הכל, לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם רד כבר גשם כי העיר כבר עייפה היא פוחדת מעצמה רוצה לישון.."

ילדונת יקרה צר לי לשמוע האש הגיעה עד פתח בייתך, מקווה שכולם בסדר אצלכם, משתתפת בצער הכבד על אסון השריפה בכרמל ומחזקת את ידיהם של כל הפועלים לכיבויה בשעות אלה, את מי שנאלץ לעזוב את ביתו, שבת שלום ובשורות טובות אמן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מבינה מאד את הכאב שלך.בעצם כל המדינה כואבת על השריפה הזאת, על החיים שניגדעו, על החורש הטיבעי, פינת הריאות הירוקה של המדינה שנישרפה כליל באכזריות כה רבה. ולנו יש עוד כאב ייחודי לנו על הבית, המקום ששייך לחיים שלנו, שהחיים שלנו היו חלק מימנו.... קצרה קצת במילים כי אני עצמי מבולבלת לגמרי מימה שהשריפה הזאת עושה לי בלב... שלך ואיתך - מציאות אחרת

בנות יקרות השבת עומדת בסימן של כאב גדול מאוד על כל ההרוגים על הפצועים ועל כל האנשים העוסקים עדיין במלאכת כיבוי השריפה הנוראה והגדולה מכל שקרתה במדינתנו הקטנה מאמינה שהמונים ימשיכו לצפות בטלויזיה לראות אייך מתקדמים כל העוסקים בכיבוי מה שנקרא -מלווים אותם מרחוק עם המון כאב בלב מאחר ואינני צופה בטלויזיה בשבת רוצה לפחות מכאן לאחל לכל עם ישראל שהשבת לא יצטרכו להמשיך ולעמול על הכיבוי שהכל יגמר עוד לפני כניסת שבת שתהיה שבת של שקט ורגועה-למרות שזה שקט רועם שבת של מנוחה לגוף ולנפש ועד כמה שניתן שבת של עונג מי שמצליח להניח את כל הכאב בצד ולתת לשבת את מקומה עושה מצווה גדולה שתבוא על כולם הברכה http://i.start.co.il/cfs-filesystemfile.ashx/__key/CommunityServer.Discussions.Components.Files/201/1667.large_5F00_748.jpg אוהבת את כולכן יקרות ואהובות שבת שלום חטולית

חטוליתי נשמה ולכולן, שבת שלום וסוף שבוע נעים. מזועזעת מהשריפה הגדולה והאסון הכבד שפקד את כולנו. מאחלת לפצועים החלמה מהירה ומלאה, משתתפת בצער המשפחות, מחזקת בליבי את ידי כל האנשים שעוזרים.... מקווה שהכבאים שעושים עבודת קודש ישתלטו על השריפה ויכבו אותה סופית, מתפללת שזה יגמר כבר שיהיה נס וירד גשם.... מציאות אחרת

ואני רוצה לחגוג אותו איתכן.. מצטערת שבתקופה האחרונה אינני כאן בכלל אבל אני חושבת עליכן וביום הולדתי רוצה איתכן. חוגגת היום די בקטן רק עם משפחתי היקרה ז"א אני, בעלי והילדים.. ארוחת ערב במסעדה האסון בכרמל שמעיב כל הלילה היינו ערים אז חנוכה שמח ויומהולדת שמח לי(עד כמה שאפשר תחת הנסיבות העצובות היום) סמויה

סמויונת אהובה שלי יומולדת שמיייייח יקירתי! למרות כל מה שקורה היום אי שם בצפון תשתדלי שלא יעיב על היום שלך ואני שאוהבת אותך כל כך מאחלת לך שיתגשמו כל משאלות ליבך לטובה שתהיי מאושרת כל ימי חייך שתרווי נחת מבנייך שתצליחי לשמוח גם אם קשה לשכוח שהעתיד מונח לפנייך להעצים ולהעשיר את חייך http://hydepark.hevre.co.il/upload0807/2007820_10245418711_%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA%2014.jpg תמיד איתך מתוקה ויקרה שלי שולחת חיבוקים מכל הלב ושבת שלום חטולית

המון המון מזל טוב!!! התגעגעתי מאחלת לך שנה של עשיה למען עצמך שנה של התגשמות חלומות שנה של אור ואהבה שולחת חיבוק של יום הולדת http://i.123g.us/c/birth_friends/card/110201.gif דמעה

אני הכי אוהבת חגיגות קטנות ואינטימיות כאלה עם האנשים הקרובים והאהובים ביותר תהני מהארוחה ומהביחד שלכם! יום הולדת שמח!!! (למרות הכל) שחף

איזה יופי המון המון מזל טוב ושפע ברכות שתהני מבעלך והילדים ושיהייה לך רק שמחה בחיים . ד.א אצלי זה התאריך העיברי היום

המון המון מזל טוב ליום הולדתך הרבה אושר ושמחה אמיתית הרבה אור והגשמת משאלות ליבך מזל טוב אידה עו"ס נפגעות תקיפה מינית

ונפלאות! בלעדיכן, הרי, השמחה לא הייתה שלמה... (: שבת שלום לכולן! ושוב, תחת הנסיבות המצערות פשוט, לא להאמין ):

מזל טוב סמויה יקרה!!!!

אהלן .. אני לא יודעת כל כך איך להתחיל לספר את זה ... אני פשוט אוציא את זה החוצה... כיום אני בת 18 ויש לי חבר ארבע שנים, חבר מדהים שאני סומכת עליו ואני פתוחה איתו כל כך . לפני כמה שנים שהייתי ילדה , בכיתה ה'... נשארתי לבד בבית והלכתי לבן דוד שלי שהוא בן גילי לישון אצלו. לבן דודי שבגילי יש אח שהוא שנתיים מעלינו. אני ישנתי עם בן דוד שלי שבן גילי באותו החדר... הלכנו לישון ובאמצא הלילה שמעתי צעדים וראיתי את האח של הבן דוד נכנס לחדר ומתחיל לגעת בי .. התחלתי לזוז אמרתי שיפסיק ... הייתי בעניים עצומות וחשבתי שזה חלום וחזרתי לישון ... אחרי כמה ימים הלכתי לישון אצלו שוב.. והמקרה קרה שוב .. אך הפעם אמרתי שאני אקום ממך ואצעק עליו .. אבל משהו בי לא הצליח לקום.. ושוב רק זזתי ואמרתי שיפסיק ... אני זוכרת שיום למחרת הסתכלתי עליו בשנאה... ואמרתי לעצמי אני מדיימנת זה רק חלום ... כל הזמן אמרתי שאני חיה בסרטים ! שאני חושבת רק דברים רעים ! הייתי ישנה אצלהם כמה פעמים וכל פעם זה היה קורה .. אני חושבת שזה קרה לפחות 3 4 פעמים , אם לא יותר... אבל הדחקתי את זה .. ושכחתי מזה .. כיום אני כבר בת 18 עם חבר ארבע שנים.. ובמשך שנה אנחנו מנסים לשכב ולא מצליחים ! אני מאוד פתוחה עם הבן אדם ! מאוד סומכת עליו ואוהבת אותו ... הוא כל כך מרגיע אותי ולא מלחיץ אותי בכלל.. אני לא יודעת עד היום אם חלמתי? אולי המקרה הזה פוגע בי עכשיו עם החבר ? הכל עלה לי פתאום עכשיו .. אני לא יודעת איך פתאום נזכרתי בזה .. אני מפחדת לדעת שזה באמת קרה...

שלום לך דנה. כשאני סיפרתי לאחרים, על מה שקרה, ממה שזכרתי, אמרו לי שאני מדמיינת, צריכה לחזור לכדורים וכ"ו. אני לא מכירה את כל האנשים עלי אדמות, ואולי היו מקרים של פנטזיות ואשלייות. אני מדברת עלי, מה שקרה לי, הוא די דומה למה שקרה לך, בסיטואציה ובמצב בו הית שהרגשת בחלום, העיניים היו עצומות. אני חושבת שזה מצב של הכחשה והגנה של הגוף מידיעה. אני לא חושבת שאת מדמיינת, כי הגוף לא מרמה אותך בתחושות שלו וגם בזכרונות. אני חושבת שכדאי שתספרי את זה לחבר שלך ושאולי תלכי אפילו לפסיכולוג או מטפל אחר כדי לפתור את הבעיה שנוצרת לך בזמן סקס, אם זו באמת בעיה שנוצרה בעקבות הטראומה שחווית, אלא אם כן הבעיה היא בסקס עצמו בלי קשר לטראומה.

ברוכה הבאה לפורום סביר מאוד להניח שלא חלמת חלום אלה הדברים אכן התרחשו אחד הדברים שמראה שזה לא היה חלום -כמובן שמצב אינטימי עם החבר שלך גרם לזכרון לעלות ולצוף , הגוף זוכר שנגעו בו המוח זוכר שאמרת לו להפסיק , זה שקפאת על המקום ולא יכולת לזוז אומר שזה נעשה כנגד רצונך , אם זה היה רק חלום כבר מזמן היית שוכחת אותו ,משמע שהכל קרה בהחלט ובאמת האם זה פגע בך ? מרגישה שכן , לכן גם מפריע לך ביחסים שלך עם החבר שלך מבינה שזה הלם בשבילך להיזכר ככה פתאום ולהבין שזה קרה באמת רצוי מאוד שתדברי עם מישהו מיקצועי שמטפל בנפגעות התקשרי לטל'1202 שזה מוקד לנפגעות , את לא חייבת להזדהות במך האמיתי , דברי איתם , ספרי להם כל מה שכתבת כאן והם -אם ימצאו לנכון להפנות אותך לטיפול או מה שלא יהיה שיהיה בהצלחה , חטולית

אני בספק אם חלמת אני מאמינה לזכרון ולגוף שלא שכח נפגעות רבות מתקשות להאמין וחוששת שהן מדמינות... שאולי חלמו חלום... יותר קשה להאמין שהוא עשה זאת... קשה יותר להאמין שזה קרה לי... מצטערת הבלבול ועל הקשיים ביחסים האינטימים... כדאי לפנות ולפנות זאת עם עזרה מקצועית מומחית בתחום נפגעות מחזקת אותך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

דווקא עכשיו דווקא בחג של אור ונרות דווקא עכשיו שריפה נוראית סופת אש איך כואב לי על ההרוגים על הפצועים על האנשים שאבדו את בתיהם על הנעדרים פשוט כואב הלב דמעה

צודקת יקירתי בתוך כל השמחה של חנוכה אסון כזה כבד באמת הלב כואב מאוד אייך האוטובוס ירד במורד במקום לעלות למעלה הוא נכנס ישר לתוך מלכודת האש בלי שום אפשרות להנצל תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים חטולית

מסכימה איתך לגמרי, זה אסון נוראי וכואב הלב על כל האנשים שאיבדו את חייהם על הנעדרים על כל אילו שנותרו ללא קורת גג, ממש מזעזע. מקווה רק שיתפסו את זה שעשה את ההצתה הזאת ויטיפלו עליו עונש מוות, מבחינתי ממש מגיע לו, על כל כך הרבה אנשים שנהרגו ואחרים שאיבדו כל כך הרבה, ועל החורש הטיבעי שנעלם באחת מהנוף. אכן כואב הלב. שלך - מציאות אחרת

אחה"צ הצהרחחם "קיבלתי" מתנה פיזית לחנוכה. הודעה קשה מהרופאה שלי. נכון שהרבה פעמים אנו נשמעות כך אבל............. מ ו ו ת ר ת על הכל. לא רוצה יותר כלום מאף אחד. ואני כל כך ניסיתי באמת דוצה למות

עכשיו? רוצה לשתף יותר לספר ..אני איתך בכל מקרה . גם עם הכל נראה אבוד וקשה מכאן את יודעת שתמיד יש תקווה . שולחת חיבוק עדין עם את מרשה לעידוד והרבה אנרגיה חיובית עוטפת

מכירה את התחשוה שאת מתארת כשיש בעיה פיזית זה מרגיש לפעמים כמו סוף העולם לי הרופאה הזמינה אמבולאנס לפינוי מיידי למיון אחרי שעשתה לי בדיקה ונבהלה מהתוצאות נבהלתי והרגשתי פתאום ללא תקוה מיואשת לגמרי שהנה עדיף למות וזהו בסוף לא הלכתי למיון אלא הביתה וכן יש לי בעיות פיזיות מורכבות ומסוכנות אבל אני מנסה לשרוד אל תתיאשי שולחת חיבוק אם זה בסדר ושולחת גם קרן אור שתאיר לך מעט את החשיכה דמעה

כשמקבלים כל מיני "מתנות" לא נעימות לאף אחד לא מרגיש טוב לא חסר לנו עם מה להתמודד גם כך ביומיום ועוד תוספות לא נעימות בהחלט שלא משפרות ולא מועילות לנו יפה שלי , מבינה שהכל נופל עלייך מאוד קשה ומאוד כבד אך זו לא סיבה להרים ידיים ובטח שלא לרצות למות!!! גם עם הקשיים החדשים תתרגלי לחיות כמו גדולה כי את שורדת מקצועית אולי זו לא מחמאה כל כך גדולה אך זו בהחלט מציאות קיימת שולחת לך חיבוקים עדינים -מרפרפים מעל-כמו פרפרים חטולית

לא יודעת במה מדובר, אבל כשנוחתת עלינו מחלה לצמיתות זה מצריך אותנו לעשות שינוי בהתנהלות שלנו על מנת להתמודד עם המחלה הכי טוב שאפשר. השינויים האלו כל כך קשים לנו שהם מובילים אותנו ליאוש, אבל יקרה צריך רק להתרגל למציאות החדשה ולהתנהג מולה בהתאם כדי להתמודד איתה הכי טוב שאפשר. זה קשה בהתחלה, אבל את תתרגלי לרעיון ויהיה לך קל יותר בהמשך. שולחת ים של חיבוקים עוטפים, שלך - מציאות אחרת.

מפסידה יומיים עבודה וזה מלא כסף שאני זקוקה לו מתסכל!

כי גם אני מחוברת לנייר טואלט, תה ואקמולי. רק שאני חייבת לעבוד בעעעע תרגישי טוב מתוקה

שולחת חיבוק ומרק עוף חם אולי גם תה טעים ושמיכה נעימה שאפשר להתעטף בה תרגישי טוב יקרה דמעה

החלמה מהירה יקרה שלי מצערת לשמוע שזה הפסד כספי גדול מה לעשות יקירתי יש דברים חזקים מאיתנו חידק אחד כזה קטן שלא רואים אותו בכלל רק במכשיר מיוחד מצליח להפיל אותנו בנוק אאוט גדול כתבתי לך גם למטה שולחת חיבוקים בשפע לבריאות באופן דחוףףףףףף חטולית

מקווה שאת מרגישה כבר יותר טוב, ומאחלת החלמה מהירה ושלמה. שאור הנרות יחמם את ליבך ותחלימי מהר. חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

לא מוצאת את עצמי כבר הרבה זמן הגוף כואב ולא חדל הנפש עומדת להתפוצץ ועוד יום עובר ועובר . לא יודעת למה אני כותבת כרגע כאילו לקבל נחמה להראות שאני מסכנה? אני אמורה להיות בן אדם מאושר קיבלתי חופשה מתנה של שבוע ימים ... ולי אין חשק בכלל קיבלתי לימודים שרציתי מביטוח לאומי שבנתיים נדחו ואני לא יודעת למה בכלל אני הולכת על זה רוצה ללמוד קואצינג וזה בנתיים מתעכב כי אין מספיק אנשים המקום מתאים לי התכנים השעות ואפילו יש לי מי שילווה לי את הכסף כי זה הון לא קטן ואני סתם מלנכולית . דברים מסתדרים לי ,אני עובדת ,אני בטיפול שעובד ויש לי מטפלת מדהימה בעיני . אז למה אני לא מוצאת את עצמי ....עצוב לי בלי לדעת למה רוצה לבכות וכלום לא יוצא ...מרגישה שאני סוג של אדם מזוייף ..עובד לומד כאילו כמו כולם חושבת על התקדמות בחיים אולי פתיחת עסק עצמאי איך אמר לי מישהו יש לך ניצוץ בעיניים מה שמעולם לא היה לי ..אז למה אני עצובה מרגישה כל כך מזוייפת כל כך לא אמיתית . כלפי חוץ בן אדם אינטיליגנטי חכמה אולי אפילו בדרך להצלחה ..ובפנים כלום ריקה סתם אחת כלומניקית שלא שווה כלום . אוף לא מרגישה חג תמיד כל כך אוהבת את חנוכה ..אולי כי הילדים גדלו ואולי כי אין לי הרגשת אור פנימית אפילו שאני אופטימית ושמחה תמיד מרגיש לי כמו זיוף צחוק לא אמיתי ... אפילו שחגגתי עם בעלי והילד הקטן ארוחת ערב חגיגית והדלקת נרות זה עדין מרגיש לי ריק לא יודעת אולי אני מדחיקה וככה זה מרגיש אבל זה כמו זומבי חי מת מהלך .. מצטערת להעיב את האור של החג אבל כרגע לא רואה אותו למרות שיודעת שיש לי מימנו והמון פשוט לא שמחה אמיתי שמחה מזוייף וחיצוני וזה נורא . אוהבת אותכם ותודה שכולכן כאן בישבילי

את לעולם לא מעיבה עלינו. לעולם. זה היופי כאן. בוחרים מה לקרוא, מה להכניס ללב, בהתאם למצב שלנו באותו הרגע.

אז אני אמשיך חחחח... אני חושבת שכל בני האדם מרגישים ככה לפעמים. בד"כ, זה ברגעים בהם כן יש לך על מה להודות שתרגישי ריקה. כי הרגע הזה אמור להיות כל כך מלא ופתאום נותר רק ריק מעצבן כזה. תנמיכי ציפיות, מעצמך. אל תצפי מעצמך להיות מאושרת כי קיבלת מימון, או כי הילד הדליק את הנר בחנוכיה. אל תצפי כלום. פשוט תחיי. האושר יגיע לבד, כשלא נציק לו ונחפש אותו. ואולי במקום להתעסק בריק נסי להתעסק בדברים שימלאו אותך. והכי חשוב- שתפי את בעלך. גברים לא עד כדי כך טיפשים ואם את מרגישה ריקנות הוא מרגיש את זה עלייך. וחס וחלילה שלא יחשוב שזה בגללו. (אלא אם כן זה בגללו, ) ושיהיה לך חג שמח. למרות הכל. פני.

את יודעת מה מציף אותך נכון ? כשאת מוצפת שום דבר לא מרגיש ממשי לא מרגיש אמיתי אולי זו הסיבה שמרגיש לך מזוייף את משתדלת מעל פני השטח אולי להראות שהכל כרגיל בזמן שזה בכלל לא כך תני לזה מקום להרגיש מה שזה ואל תנסי להראות מה שלא נמצא כך פחות יכביד עליך-נראה לי גם אם זה יום חד ושמיייייח את לא חייבת להעמיד פנים שהכל בסדר מותר לך גם אחרת,,,,,,, שולחת חיבוק לנחמה חטולית

אני חושבת שאני יודעת מימה אני מוצפת זה כבר שבועיים שאני לא במצב אדיר . לא יכולה לשים את האצבע על דברים מדוייקים . אבל כן אני חושבת שאת ממש דייקת ברעיון הכללי אבל בכלל בגלל כל המסכות שהיו לי כל חיי מרגיש לי כמו בן אדם מזוייף . אוהבת תודה

אני חושבת שהתחושה של הזיוף לא שייכת לבית העכשווי שלך, לבית שהקמת עם בעלך. את מדברת על כך שיש לך תקשורת טובה עם בעלך, כך ששם אין זיוף. אני חושבת שזה קשור יותר לתחושה שאת לא יכולה לפתוח את סגור ליבך עם האנשים מעברך עם מי שפגע בך עם מי שלא שמר עליך כשניפגעת. שאת מתנהלת שם בדרך שמתאימה בעצם למה שקרה, אבל הם לא מבינים את ההתנהלות שלך ואת לא יכולה להיות אמיתית שם מכל מיני מניעים. לכן כאילו במקום שבו את רוצה שיראו אותך וינחמו אותך, שמשם בעצם תבוא הנחמה האמיתית, את המקום הזה סגרת בפניך, ואולי להיות במקום הזה הוא להיות הכי אמיתית וזה מעיק עליך ולכן מרגיש לך שאת מזוייפת. אצלי התחושה הזאת קיימת גם בבית כי בעצם ילדי ובעלי לא יודעים דבר עלי ובעצם לא יודעים מי אני באמת... רוצה לומר לך שלכל בחירה שלנו יש מחיר. ולכל דבר שאנחנו עושים יש תוצאות. לכל מטבע שני צדדים, ואת בחרת את מה שבחרת מיתוך חשיבה מעמיקה, המחיר הוא להרגיש כאילו מזוייפת. אבל וזה האבל הגדול. מי שמזוייף באמת הם מי שפגעו בך ומשחקים אותה כאילו עולם ומנהגו נוהג ולא קרה כלום מעולם. את מתנהלת כמו שאת מתנהלת מיתוך דאגה לאחרים, אבל מי שפגע בך ממש ממש לא... את מסתירה כדי לשמור ולהגן על האחרים, ואילו מי שפגע בך מסתיר כדי לשמור על עצמו... לא יודעת אם קלעתי, אבל זאת תחושת הבטן שלי. שכאילו את רוצה להוריד מעליך את העול הזה ולא יכולה ולכן כל ההתנהלות שלך מרגישה לך מזוייפת, וההצלחות שלך לא מכסות על התחושות הקשות מבפנים. הקונפליקט בין הדברים הטובים שאת עושה ומשיגה לבין הדברים ההזויים שהיו מנת חלקך ומוסתרים בפנים מטלטל אותך... אוהבת אותך יקרה ושולחת ים של חיבוקים עדינים. שלך - מציאות אחרת

שלי ואחותי ידעו מה עבר עלי . לאחותי אני כנראה יספר כי זה בילתי נסבל כבר כי אני כל הזמן בורחת ממשפחה כי קשה לי עם ההתנהלות הזאת . עם אחי אני מדברת כאילו רגיל אין לי חשק להתאמת איתו בעיקר שאני לא זוכרת כלום בנתיים והכל הוא רק מעל הקרקע ועוד לא נכנס לעומק. כאילו חי ובועט מבפנים וכלום לא יוצא. תודה יקרה שאת איתי

ומשום מה זה לא נראה כאילו זה אכפת לי. כאילו הגוף יודע כמה והלב יודע כבר וכולם יודעים כבר לפניי שהקשר הזה לא יחזיק אז אני נהיית אטומה ומגעילה כזאת ואני לא יודעת מה לעשות. ואני לבד. כל כך לבד. והגוף שלי קורס מהלבד הזה. קורס באמת. הלכתי היום באמצע יום עבודה כי הבוסית שלי אמרה לי. כי כבר נראיתי זוועה. הלב דפק מהר ולא יכולתי לנשום כי הצליל של דפיקות הלב באזניים היה מחריש. והכל הסתובב והיה לי חום. ואני אוהבת אותו ולא מצליחה לעשות עם זה משהו מועיל. לפעמים אני חושבת שאני צריכה להיות לבד לעולם. כי אני מן עונש כזה. ונמאס לי.

פעמים ולא יודעת מה לאמר לך ,שלא ישמע לך שחוק ונדוש וקלישאי . הבידות קשה לנו ולפעמים אנחנו מוכנים לעשות כל כך הרבה כדי לא להיות לבד כולל קשר שהוא לא בריא ואולי מסביב כולם צודקים . ובעצם את לא כל כך לבד כי אלו שמסביב בעצם איתך ורואים אותך ורוצים לטובתך ...לא יודעת מה המצב אבל מבינה שלפעמים זה לא שאנחנו לא נראות זה שאנחנו לא רואות . אוהבת ואני כאן בשבילך חיבוקים עדינים אם את רוצה

כי חזרתי כולי חולה. ובדרך דיברתי עם שני חברים טובים והם אמרו שהם יבואו לבקר. אני יודעת שבסוף הם לא באו כי הם היו מוצפים בעבודה וכ הלכתי לישון מוקדם, אבל עדיין- הם אמרו. הבחור שלי היה עסוק מידי בעבודה בשביל לשאול איך אני מרגישה. עסוק רגשית אני מתכוונת, כי היה לו זמן לחפור לי על שאלות דביליות כמו "ממה החום??" ואחרי שאמרתי לו שלוש פעמים שאני לא יודעת פשוט ניתקתי. אמרתי לו אח"כ שאני לא צריכה רופא אני צריכה חבר. התירוץ שלו זה שאני הרי יודעת שהוא לא יכול להפגין אכפתיות בעבודה. והוא לא עובד במשהו כזה גדול וחשוב, זה לא הייטק או משו. זה סתם עבודה של מכירות בקניון. ברגיל. שמותר לו לדבר כמה שהוא רוצה בפלאפון. ואז עוד שני אנשים מהקורס התקשרו לשאול מה שלומי. מהקורס בעבודה שאני מכירה רק שבוע וחצי. הם, ולא הוא. וחברים מהבית הקודם באילת בילו איתי שעות קטנות שלא הצלחתי להירדם אחרי שיחה ממש קשה איתו שבה הוא סוף סוף הודה שאין לו כוח להתמודד איתי ושהוא לעולם לא יקבל אותי כמו שאני. ואני מרגישה טיפשה. טיפשה שאני בוכה עליו, כי לא מגיע לו. ולא מגיע לי. מגיע לי יותר טוב. נכון?... מגיע לכולנו....... נ.ב. דברי קיטש אפפעם לא מפריעים לי, תרגישי חופשי

אני חושבת שבגלל שהכאב כל כך גדול המערכת החיסונית שלך נחלשה ולכן המחלה הזאת. כלומר שהגוף שלך עסוק בלחזק אותך רגשית ולכן פחות שומר עליך מבחינה בריאותית וחלש יותר מהרגיל. לגבי האהבה לבחור הזה ותחושת הלבד. יקרה גם אם הוא יהיה לידך עכשיו והוא לא רוצה להשאר, הלב שלו לא יהיה איתך וממילא את תהיי לבד. אי אפשר בכוח ואם זה לא מסתדר, עדיף להרפות למרות הכאב. הכאב יקהה את עצמו בהמשך, ועדיף לא למשוך את זה אם אין רצון הדדי של שניכם להמשיך להיות ביחד. לא מגיע לך להיות לבד, אלא מגיע לך למצוא את האחד שיהיה ראוי לך ויעריך אותך וירצה להיות איתך בכל ליבו. שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

זה קצת הזוי. כי הוא כן אומר כמה הוא אוהב. הוא פשוט אומר שקשה לו איתי. וזה כואב. כי לא כל כך קשה איתי. אני לא כזאת נוראית. :(

חג שמח לכולן חג של אור של ניסים ונפלאות חג בו תבקשו לעצמכן וכל משאלות ליבכן יתגשמו רק לטובה, חג בו האור יכנס לחייכם ויאיר כל יום ויום כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן!! חג שמח אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

חג חנוכה שמח גם לך אידה יקרה, מאחלת לך שתמשיכי להפיץ את אורך כאן בפרום כמו עד עכשיו. בתחושה שלי את באמת אור חזק שממגנט אליו את כל האורות הקטנים שאנחנו חברי הפורום וביחד אנחנו אכן אור איתן. הביחד נותן המון כוח. ולכולן חג אורים שמח, ומי יתן והאור יכנס ויאיר לנו את הדרך להחלמה. מי יתן ותמיד נרגיש מוקפות באור שיהיה נוכח בחיינו כל הזמן. (מנותקת לגמרי, סליחה עם כתבתי שטויות, השתדלתי...) שלכן - מציאות אחרת

שאת נמצאת כאן כדי להדליק את האור חג שמח לכולן ומצרפת לכן שיר מגרש את החושך http://www.youtube.com/watch?v=2JaHphxExM8

כמה ברכות , עד שאגמור לקרא אותן יגמר גם חנולם מברכים חג חנוכה שמייח כשלמעשה חנוכה איננו חג ממש אלה רק תזכורת למה שקרה בעבר עם ישראל אוהב לחגוג אז למה לא ? שיהיה חנוכה באמת תזכורת לדורות על כל הניסים וכל הנפלאות שקרו בימים ההם בזמן הזה חטולית

לא אוהבת חגים אבל את החג הזה כן בכל ימות השנה נראה לי שהחושך גובר על האור והנה שבוע אחד שהאור גובר על החושך החג הזה חוגג את ניצחון האור ומזכיר לנו שהאור קיים ושמעט אור מגרש המון המון חושך חג שמח חג מואר http://174.121.237.17/~gprophet/wp-content/uploads/2009/12/hanukkah-lights.jpg חיבוק למי שצריך דמעה

"באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש. כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן. סורה חושך, הלאה שחור! סורה מפני האור!" כמה כוח יש לנו כאן כקבוצה תומכות אחת בשניה ועוזרות או לפחות מנסות לגרש מעט מן החושך וכולנו ביחד באמת "אור איתן" ואולי בזה שאנחנו משתפים נותנים מילים לכאב ומאפשרים לעצמנו לקבל תמיכה לקבל חיבוק אפילו וירטואלי אולי ככה אנחנו באמת מצליחים להביס מעט מהחושך ולהגיד לו: "סורה חושך הלאה שחור סורה מפני האור" דמעה

כיף לקרוא אותך, את האופטימיות שלך. אנחנו באמת מאוחדות כאן וביחד, וזה מחמם את הלב ומכניס קצת אור, כי זה ממש לא מובן מאליו. לפעמים קבוצה יכולה להיות מופרדת גמרי ובלי שום מוטיב מחבר, וכאן באמת כולנו ביחד ואחת בשביל השניה. זה מקסים וצריך רק לאפשר לעצמינו לראות את זה ברגעים הקשים שמרגישים כל כך לבד... תודה על החיבוק (מהודעה הראשונה שלך בשרשור הזה) ושולחת גם לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

ותודה על המילים החמות והחכמות

חג שמח יקרה האור יכנס ויגרש את החושך נפלא לקרוא אותך את האופטימיות וכוח שהחג משרה עלייך ואת בהחלט צודקת בכל הקשור לפורום ולקבוצה כאן כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן!!!!!!!!!! חג של אור איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

קוראת את מה שכתבת בשתי ההודעות שלך שוב ושוב ולאט לאט מרגישה חמימות נעימה חודרת פנימה לתוך הלב מאירה בו זהרוריות קטנות של אור רך מעט מהחושך מתפוגג לו את מקסימה ומדהימה אוהבתותך מלאן תלפים תודה על חיבוק-תמיד זקוקה מאחלת לך חנוכה מלא אור ושמחה בלב ובנשמה מחבקת ברכות חטולית

לא כתבתי הרבה זמן על עצמי, על הגהנום שעברנו בחודשיים האחרונים. והערב מדליקים נר ראשון, ואני אמורה לשמוח ולשמח ובא לי לצעוק. אתמול הבן שלי התגרש, אחרי שעבר גהנום עלי אדמות, ואני איתו מהצד השני של המתרס, כואבת את כאבו ומואשמת על ידו וע"י אביו בכל מה שקורה, כי פעם קורבן תמיד קורבן מן הסתם אני עדיין ותמיד הפח של כולם... עדיין קשה לי לכתוב על זה ועדיין יש בי תחושה מוזרה ומאד מערערת של אשמה וכאב, ומיצד שני הכל כל כך כואב, דחוס, מעוך ושורף ובעיקר חסום ותקוע בפנים ולא משתחרר. מנותקת כמו שממיזמן לא הייתי. סליחה... מציאות אחרת

חג שמח מציאות יקרה כל דלת שנסגר פותחת דלת אחרת! כך גם לבן שלך שעבר כל כך הרבה קשיים בדרך לחופש שלו! מאוד נוח להפיל עלייך אשמה , אבל את , אל תרשי לעצמך לקחת זאת עלייך כל אחד יש לו את האחריות לחייו ולהחלטות שהוא לוקח! יש לך מספיק על הגב בכדי שתקחי אחריות על הגרושים של בנך ועוד כאב! יקרה מאחלת לך שהאור יכנס לחייך בחג זה שתאפשרי לו להכנס ולגרש את החושך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני מקווה שמשהו בתוכי ישתנה מהר, כי כרגע אני מרגישה כמו בתוך וואקום שיונק אותי לתוכו. הכל נורא נורא סוער בפנים, עומד על בלימה לפני פיצוץ אדיר, וזה ככה כבר כמה ימים ובלתי ניסבל. הכל חסום וכלום לא יוצא, לא רגש או מילים ולא שום דבר אחר. רק נימאס לי להיות פח ואתמול העזתי להגיד להם שכרגע אני הפח שסופג וסופח את כל הזבל שלהם, אבל יבוא יום ואני אחזיר להם את הכל כי זה לא שלי.... תודה על המילים החמות והפרגון. חג שמח, שלך - מציאות אחרת

גם אני אוהבת אותך ותודה. מקווה רק שהתכוונת אלי עכשיו, ושלא נידחפתי... שלך - מציאות אחרת

עצבות אומרים שצריך לשמוח ביום הזה כי זה חג של אור אבל אני מרגישה חשוך את חסרה לי כל כך לפני שנה הדלקנו כמה חברות נר של חנוכה דיברנו צחקנו הרגשנו את האור ממלא את ליבנו לא חשבנו ששנה אחרי כבר לא תהיי איתנו היום נר ראשון ואני רוצה להכנס מתחת לשמיכה

גל יקרה, מבינה מאד את ההרגשה. החגים ובעיקר הפעם הראשונה שחל חג והיקר לנו לא איתנו הא ההכי קשה וכואבת. אין לי מילים שיחלישו את הכאב כי אין שום דבר שאגיד שיכול לשנות את המציאות העובדתית שהיא כבר לא כאן בעולם הזה. יחד עם זאת לחשוב עליה ולדמיין אותה איתך כמו שהיא הייתה יכול אולי להקל במעט. שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

מבינה אותך נשמה בהחלט מאוד עצוב אולי דווקא בגלל שכל כך עצוב תבחרי לא להיות לבד כך את חושבת שנועה היתה רוצה לראות אותך? עצובה , מדוכאת -או מחפשת דרך כדי לא לשכוח את הימים הנפלאים שהייתן ביחד ? גם מלאכים בשמיים מזילים דמעות מצער כשהם רואים את האנשים האהובים עליהם עצובים וכואבים אז דווקא למענה את חייבת לא להשאר לבד עם כל הכאב והעצב שלך אוהבת מאמי חטולית

הדים. בכל מקרה, אני מרגישה מספיק חופשייה כדי לשאול אותה. לא רוצה לפגוע בשאלה באף אחת, זה פשוט משהו שמטריד אותי וחשבתי שאולי פה אקבל תשובה, גם אם לא מדוייקת, פשוט יש פה אותנטיות מסויימת שיכולה לעזור אולי. בכל מקרה, רציתי לשאול מנסיונכן, אם אתן יכולות לומר שהמקרה גרם לכן לחיות כלסביות, או שהמקרה לא שינה את עניין ההעדפה, כי משיכה יותר חזקה מטראומה? כלומר, יש קשר בין טראומה לנטיה מינית לדעתכן? והאם לדעתכן טיפול בעקבות הטראומה יכול להחזיר לסבית להיות סטרייטית.? מקווה שלא הבהלתי אתכן מידי. אתן לא חייבות להיות כנות איתי, אלא לדבר באופן כללי. תודה.

היי מתבוננת, כעיקרון אני לא ממש מתמצאת, ויכולה לענות לך רק מיתוך אינטואיציה והגיון. אני חושבת שאין קשר בין פגיעה מינית להעדפה מינית, היות ווהעדפה מינית הוא משהו שנולדים איתו. מגיל מאד צעיר ההעדפה המינית באה לידי ביטוי בהתנהלות של הילד או הילדה. בנות שהן כמו בנים, שמתעסקות עם מה שבנים אוהבים ובנים שאוהבים להתאפר כמו אמא וכד'. לעומת זאת יש קשר בין פגיעה מינית לתפקוד המיני. הרבה ניפגעות לא מסתדרות בכלל עם מין, וסולדות מכל מה שקשור לתחום הזה ברמות שונות, החל מגועל וכלה בפלשבקים והתמוטטיות ועוד. ולעומתן יש ניפגעות שנותנות את גופן לכל מי שחפץ ופעילות מינית בצורה מופרזת ומוגזמת ועם הרבה בני זוג בעת ובעונה אחת.... מקווה שעניתי לך, שלך - מציאות אחרת

מתבוננת יקרה זו לא שאלה יוצאת דופן, זו שאלה שעולה כשיש בלבול .....שיש שאלות סביב הזהות המינית... הרבה פעמים טראומה מינית מעוותת את כל הקשור למין, הנאה ,משיכה ועוד לפעמים מתעוררות שאלות סביב הזהות המינית. כשיש בלבול בהחלט יש מקום לפנות לטיפול לדבר ולפזר את הערפל, רגשי האשם והבושה.(כשיש) אם טיפול יכול להחזיר לסבית להיות סטייטית? זו שאלה קשה... שוב מהיכן זה מגיע? מבלבול? בחירה? נטיה? זה בהחלט יכול להבהיר את הדברים. מקווה שעניתי ואני כאן אם יש עוד שאלות אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני לא מתביישת. אני נמשכת לנשים, ונמשכת גם לגברים, אבל המשיכה שלי לנשים גדולה יותר, כי אני מתאהבת בהן, בגברים אני לא מצליחה להתאהב. וכנראה שהם דוחים אותי רוב הזמן, כי קשה לי לקשר איתם את המילה סקס ואהבה יחד.

סליחה, אני בסדר... פשוט הייתי חייבת :/ ....

מה פתאום את מבקשת סליחה ? טוב שנכנסת אפשר לעזור במשהו נשמה ? רוצה לשתף ? תמיד כאן בשבילך חטולית

תודה חתלטולית לא כל כך אפשר לעזור, אבל יכולה לשתף :) כרגיל - מנסה להילחם בעצלנות שלי בעצם... לא נכון... לא כרגיל... בד"כ אני לא מנסה להילחם אני פשוט מוותרת לעצמי :/ והפעם מנסה להילחם או לפחות עושה את עצמי מנסה... :-P בפועל... עדיין בורחת מהמחויבויות שלי... פשוט הפעם בדרך קצת יותר מתוחכמת :) במקום לכתוב את העבודה כותבת למה קשה לי לכתוב אותה מה אני מרגישה מה עוצר אותי מלכתוב אותה וכו' וכו' משהו שקשור לטיפול... (הכתיבה, אני מתכוונת) אבל זה לא אמור לבוא כדרך לברוח מכתיבת העבודה :/ וזה מה שיצא היום בפועל... :-S אומנם הגעתי לתובנות חדשות ונתתי ביטוי לעצמי ואולי בהמשך זה באמת יעזור ואולי זה צעד אחד קדימה, לקראת... אולי זה מה שיזיז אותי בהמשך השבוע... אבל ההרגשה היא ששוב ברחתי ושוב בזבזתי את היום הפנוי שלי ושכמה שאני מנסה לשנות, אני לא מצליחה! :( ובאמת ניסיתי היום לשנות!... אפילו את מקום הישיבה שלי שיניתי וכתבתי דף צבעוני ויפה עם אמירות שיעודדו אותי ומהבוקר לקחתי ריטלין שיעורר אותי ויעזור לי להתרכז אבל לאט לאט לזמן הפנוי הלך והתפוגג לו... בלי שהספקתי למצמץ בכלל... ותכף כבר צריך לקום ולהתארגן ולצאת מהבית ואני מנסה לקוות שמה שעשיתי היום באמת יעזור לי בהמשך למרות שזאת לא הייתה התוכנית שלי להיום ואני יודעת שרק אני יכולה לגרום לזה באמת לעזור לי אבל בנתיים אני לא מצליחה לגייס את הידיעה הזאת לטובתי ואני לא ממש מליחה להחזיק את התקווה... :( לשנות את התחושה הזאת ששוב נכשלתי ולשכנע את עצמי שבפעם הבאה אני אצליח! אוףףףףףףףףףףףף כמה חפרתי............

מלא בחלומות רעים. כאלה שתופסים לך מקום במוח, וכל כך כואב למוח עד שהוא מעיר אותך. ועכשיו לעבודה. מרגשה קצת מרוקנת מכוחות...

מצטערת לשמוע חומד שולחת לך אנרגיות בכל הכוחות שנשארו לי מקווה שבלילה הבא תישני טוב ללא סיוטים חטולית

מה שלומך? אך עברו הימים האחרונים? חג של הרבה אור חג שמח איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית