פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

בנות יקרות יש התקדמות, מפקד מחוז דרום התערב וכן קצין חקירות ראשי בדרום. נתנו הוראה למפקד התחנה שמטפלת בתיק להביא את התיק לפרקליטות ויהי מה!!! וכן לזמן אותנו ( אני והאקס ) לשיחה בארבע עיניים לשמוע את כל הפרטים שנוגעים בתיק הזה. כמו כן אירגון מסל"ן התערב גם, טלפונים, חיטוטים לכולם בנשמה. זה בקשר לתיק. התוקף קיבל הוראה לא לעלות בהסעה שבה נוסע הבן הגדול. הוא נוסע בהסעה אחרת ויורד באמצע הדרך ביישוב סמוך, משם הוא צריך להסתדר עד הבית לבד. מגיע לו שיסע בטרמפים! גם ככה אף אחד לא עוצר לו. הקטנה שלי מתחילה טיפולים ברפלקסולוגיה ופרחי באך ואני בקשר עם אירגון ענב"ל שם נקבל הדרכה ומענה בתחום הפסיכולוגי. אני רוצה לומר לכן שהפכתי עולמות, והעקשנות משתלמת. כל הפרזיטים שיושבים במשרד במזגן ושותים קפה, התחילו להזיז את העצמות היבשות שלהם סוף סוף. ואני רוצה לחזק אתכן ולהזכיר לכן שהבטחתי לעצמי ולכן, והזחל המתועב הזה שפגע בה לא יראה יום ולא לילה. אני אוציא לו את המיץ בכל דרך שאוכל. אני מגישה תביעה אזרחית בכל מקרה. אוהבת אתכן וחושבת עליכן כל הזמן. מקווה שיש לכן ימים ולילות טובים יותר. אמא.

מותר לפעמים להרגיש חוסר אונים בכדי להתארגן ולצאת ללחום כל הכבוד לך!!!! את נהדרת אמא לביאה שנלחמת ומגנה על ילדיה אלה בשורות נפלאות חזקי ואמצי והרבה גאוה כל הכבוד אידה עו"סMSW נפעות תקיפה מינית

אידה :) הפורום כאן כ"כ תומך ועזר לי בימים הראשונים הקשים שעברנו. אכן החוסר אונים הראשוני מתסכל ומצאתי את הדרך לצוף מעל כל זה ולעשות מה שצריך צעד צעד. תודה- אמא

חדשות טובות מאוד!! אני שמחה מאוווווווווווד אבל מאוווווד לקרא את מה שכתבת שלא התייאשת!!!!!!!!!!!! יווו אני שמחה .. אין לך מושג עד כמה חשבתי עלייך רבות.. אני שמחה שנכנסת לעדכן!!

בובונת חחח אין לך מושג איזה בלאגן עשינו, אלו לא היו ימים קלים, אבל יש אור בקצה המנהרה. פתאום הקצין חקירות בתחנה שמטפלת בתיק, קרא לחוקרת בתחנה, שגובה את העדויות (הבן שלה בגן עם הקטנה שלי והיא מעדכנת אותי ) ואמר לה " תביאי לי את התיק, אין אין הילדה הזאת עברה מ ש ה ו, נעשה את הכל להעביר את התיק לפרקליטות" אלק. הוא ומפקד התחנה קיבלו טלפון אישי ממפקד מחוז שכדאי מאוד שהתיק הזה יגיע לפרקליטות, לאור המחדלים הקשים שנעשו בו. ובכל מקרה הקצין הזה הולך לשלם ביוקר על ההתנהגות שלו. הדרך עוד ארוכה, אבל אנחנו צועדים בה. תודה על החיזוקים וההתייחסות, הם נתנו לי המון כוח. אמא.

את מרגשת וכל הכבוד לך על המאמצים שאת עושה, על שאת הופכת עולמות בשביל הילדה והעצם בשביל כל מי שלא היה לה אומץ להתלונן להלחם כך. אנשים כמוני, שמעולם לא התלוננה והיום כבר מאוחר כי הם באדמה.... כל הכבוד לך, באמת, את מעוררת השראה ונותנת דוגמה ל"אין דבר העוד בפני הרצון", ו"כשרוצים אין זו אגדה" וכשרוצים כמוך בעצם הכל אפשרי והיקום שולח עזרה ופתרונות. שמחה שאת מעדכנת אותנו, שמחה שהילדה גם מקבלת עזרה וטיפול, ומאמינה שכולכם תהיו בסדר, כי עם רצון כזה וכזאת נחישות, זה לא יכול להיות אחרת.... שולחת צרור חיבוקים עוטפים, שלך - מציאות אחרת

היי מקסימה, אני רק רוצה שתדעי, שבכל צעד שאני עושה, אני לוקחת אותך, אתכן איתי. ולא מאוחר, אף פעם אל תחשבי כך, עוד חיים יפים ומלאים לפנייך, למרות העבר המכאיב. תעשי צעד אחד, ביום שאח"כ שניים....ואחרי כמה זמן תצעדי בביטחה לאן שימלא אותך אור... אוהבת ומחבקת תודה על הכל- אמא

אני כל-כך שמחה לשמוע! לביתך יש מזל גדול שיש לה אמא כמוך שנלחמת עבורה את המלחמה שהיא אינה יכולה להילחם בשביל עצמה עשית את הדבר הטוב ביותר למענה! וגם הרחקת את התוקף המתועב מהסביבה. כמה יפה לראות איך את נלחמת בשביל ילדייך ולא מעבירה לסדר היום. שלך, סמויה

סמויה יקירה, מתנצלת שמגיבה רק עכשיו, אני בין לבין עם כל הריצות האלה, מודה לך כ"כ על ההתייחסות. וזה ממלא גם אותי בכוחות מחודשים שדברים מתחילים לזוז. המון אהבה- אמא

געגועים לדמיון עמיר בניון "געגועים לדמיון יש רצון להתרחק מעט מהמציאות הזאת הבועה הקיאה אותך מתוכה וכבר נכנסת לאחרת הדרכים אל המבצר ששמר אותך פחות ברורות לעינייך כבר מזמן אותו החופש שאמור היה להיות כאן בשבילך נדמה כי חדל להיות קיים ציורים עוד מקשטים את הדממה שלך שיהיה אפשר בה להביט אם אי אפשר לשמוע געגועים אל הפחד כי לאומץ הזה כבר אין גבולות כמו לשיגעון השתיקה הוציאה אותך מתוכה ואת שוב שותקת הדרכים אל המקלט כבר מלאות משוגעים הם סוגרים עלייך" רק בוכה דמעה

דמעה יקרה, מאד מזדהה עם השיר ומן הסתם עם הכאב שלך. מבינה בדיוק על מה את מדברת, געגועים לדמיון, לאותם ימים שבהם חשבנו שיהיה טוב פעם. געגועים לפחד המוכר והידוע שבו עוד הצלחנו לשרוד. ועכשיו צריך לשנות ולעשות דברים אחרת כי מה שהיה ואיך שהיה כבר לא טוב לנו. לפחות כך אני מרגישה וזה החיבור שלי לשיר, והפחד מהלא נודע ולא מוכר שכשנגיע אליו יהיה יותר טוב, הפחד הזה משתק, ומה שיש גם משתק ובקיצור אין מקום בטוח ומוגן. מאמינה שכולנו יכולות לשנות, זה רק עניין של זמן ורצון לנסות ורצון לשתף פעולה עם זה. הטוב שמדברים עליו נראה כל כך רחוק או לא ניראה בכלל ולכן כל כך קשה. צריך רק לנסות להאמין שפעם זה יקרה גם לנו..... לא יודעת עד כמה מעודד מה שכתבתי כי אני די במצבך... איתך יקרה, מחבקת, שלך - מציאות אחרת

את מעודדת מאוד ותמיד מצליחה לתת מילים לתחושות שלי שולחת חיבוק עוטף כזה ומנחם דמעה

שתית מהשוקו? הוא מנחם ומרגיע... מבינה את העצב הגעגועים הקשיים שמרי על עצמך אני איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מרגיש במלחמה קיומית מותשת מלקום בכל יום לעוד מאבק משהו בי כבר מאוד רוצה לוותר משהו בי רוצה להודות שהם ניצחו וזהו דמעה

שוקו לכולם וכדאי לישון מחר יום חדש מחר תזרח השמש הרבה אנרגיות חיוביות לילה טוב ויום נפלא למחר איתכם אידה עו"ס MSWנפגעות תקיפה מינית

מה שלומך הבוקר? אך עבר הלילה? אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

תודה על המילים החמות והאיחולים לשינה ואנרגיות חיוביות. אישית עברתי עכשיו תקופה של כשלושה שבועות מלאה בלילות לבנים או כמעט לבנים שבהם שעתיים או שלוש של שינה. אני חושבת לפחות בשבילי שלא לישון וגם לישון דבר שקורה לי ביומיים האחרונים שבהם אני רק מחפשת לישון כל הזמן, הם בריחה מהמציאות שסביבי. ומה שקורה הוא שכשאני לא ישנה מתלוננים... וכשאני ישנה אני מוצפת בסיוטים וכמו מאובנת, וגם אז מתלוננים... כך שכעיקרון, מה שאני לא יעשה תמיד זה לא יהיה בסדר ותמיד יהיו תלונות. שינה רגילה אין לי בכלל, וקשה לי לצאת מהמיטה בבוקר, כאילו לא רוצה להתחיל עוד יום. כמו שכבר אמרתי לא פעם, פשוט אין לי מקום, אני אחרת ולא מבחירה.... שלך - מציאות אחרת

איזון זה מה שצריך לישון בהנאה לקום עם אנרגיות ליום חדש וזה מה שחסר אני מבינה את התחושה של האחרת אבל יש לי גם אמונה שאפשר אחרת מהאחרת... צריך זמן ועבודה ו...אפשר כשמאמינים שמגיע לי ומגיע לך!!! יקירה אני איתך תאמיני אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

עשה לי קצת פחות בודד מה שכתבתם לי עד עכשיו,אבל עכשיו לקראת הלילה השקט של הבית והלילה עושה לי רע,אני כותב עכשיו בכח כי אני יודע שאני לא מדבר לקירות ויש פה בני אדם שנותנים לי גב תמיכה, זהו

טוב לראותך איתנו ג'נג'י מה שלומך? מעוניין לשתף? כאן בשבילך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

בדיוק הלילות שהכל חוזר, כל העבר,אין לי מה לומר

קראת מה שכתבתי לך למטה בשרשור ? יש לך כבר רעיון אייך אתה מנסה להגשים את הרעיון לעבוד במיגזר הדתי-חרדי ? חטולית

אני כרגע מוותר קצת לעצמי

כבר כמה זמן כמעט ולא ישנה בלילות- אתמול בלילה היה שיא- הייתי ערה כל הלילה והייתי צריכה ללמוד ועכשיו אני בעבודה ובא לי לבכות מרוב עייפות- יודעת שאף אחד לא מת מחוסר שינה אבל אני בסף התמוטטות! אין לי כוח-כל גופי כואבת- רוצה רק לישון-להניח את הראש- שיהיה קצת שקט בפנים- אבל כל הזמן סערה בוערת בפנים-לא נותן לי מנוחה שניה- נמאס לי כבר ממש!

אני מבין אותך,זה ממש קשה,אם את רוצה בלילות תחשבי שאת לא לבד,ואני מבטיח לך שאחשוב אליך בלילה ואנסה להעביר לך כוחות שחייבים להמשיך הלאה ולא נישבר

מילים שלך מנחמות אותי- מרגישה פחות לבד-שולחת לך גם אנרגיה חיובית והרבה כוחות- אתה צודק-יחד אנחנו לא נישבר- ינשוף

מתוקה שלי , הלוואי ויכולתי להתלונן רק על לילה אחד פה ולילה אחד שם שאני לא ישינה , מה שנקרא לילה לבן בהחלט מבינה כמה קשה לך גם לעבוד , ללמוד ןלהספיק גם לישון כמה שעות שזה מה שנותן כוח לעמוד על הרגלים ולהמשיך אני מבינה שאת לא משתמשת בכדורי שינה לפחות באופן קבוע אולי אם יש לך מצב כזה כדאי לשקול לפעמים -רק לפעמים לקחת משהו כדי להקל עלייך שתוכלי לישון , אפילו משהו טבעי מה את אומרת ? חטולית

זה מאוד קשה ללא שינה, הריכוז יורד משמעותית, התפקוד הכל נעשה מרוחק... לפעמים יש משהו בעייפות בחוסר הריכוז איזשהו הגנה הכל נעשה מרוחק ורוצים רק לישון. ??? אני מבינה שגם הלילה אין שינה? טוב מחר השלמת שעות שינה איתך יקרה שיעבור מהר ובקלות אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

כי כולי מרוכזת בשינה-מתי-איך וכו' אבל אין לי שליטה על זה- לא רוצה להתחיל עם כדורי שינה- אני מכורה- אין לי אופציה כזאת. מנסה לשרוד-אבל נורא קשה לי- תודה על המילים החמות והעידוד.

מקווה שהדברים מתחילים להסתדר ויש כבר כיוון חיובי, מקווה שאתם, ילדיך ואת מרגישים יותר טוב. חושבת עלייך המון, מקווה בכל ליבי שמשתפר... אם נכון לך, ספרי מה קורה? שולחת לך חיבוקים עדינים ועוטפים, שלך - מציאות אחרת

נכון כבר מזמן לא נכנסת לעדכן מקווה שזה לא בגלל שאין חדש-טוב

רוצה להגיד לך תודה שאת תמיד מגיבה למה שאני כותבת הרבה פעמים כשיש טרול בפורום שתוקף כותבת מסוימית כותבים אחרים מתרחקים ולא מגיבים כי מפחדים שגם הם יותקפו. תודה שאת עדיין ממשיכה להגיב אלי למרות המתקפות המילוליות שאני סופגת כאן בימים האחרונים דמעה

בשמחה יקרה, ותודה על המילים החמות. קשה לי לשתוק כשמישהו תוקף אנשים בצורה כל כך וולגרית חסרת מעצורים, ועוד יותר במקום כזה שבו כולנו ניפגענו כל כך. לא מפחדת מאף אחד ושום דבר, מה כבר אפשר לעשות לי, עברתי כבר הכל ועדיין לא קברו אותי. לא מוכנה להעביר דברים כאלו לסדר היום. לאף אחד לא מגיע לקבל יחס כזה, ואני יודעת איך זה מרגיש מניסיון.... והכי הכי חשוב, יקרה, את לא אשמה שמתקיפים אותך, וכל עוד אני כאן זה לא יעבור בשקט, לא מוכנה שאנשים כאלו יסתובבו פה ויעשו מה שבא להם. יש חוקים, יש מותר ויש אסור, והתנהגות כזאת היא אסור במלוא מובן המילה... מותר לתמוך, מותר להתמך אבל אסור לתקוף. שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

קראתי אותך בנשימה אחת לא יכולתי לעשות הפסקות מזעזע עד עמקי הנשמה בלתי נתפס ברמה כואבת,,,,,,,,, כתבת ש"היא " הרגה את עצמה "הוא " רצח אותה ואת נשמתה קבר אותה מתה בחיים היא מעולם לא יכלה ולא תוכל להגן עלייך מפניו היא קורבן אומלל שנפל בידיו של רוצח נשמות אייך היא יכולה לחיות עם הידיעה שלא הצליחה להגן עלייך הרי כשיכלה היתה אמא והגנה עלייך בחירוף נפש בדרכים לא דרכים משלה עד שמתה נפשה וכל הוויתה וצללה באין מודעות לתוך המוות בחיים לא יכלה עוד , נכנעה גם אם ראתה והיתה שם כשזה קרה לא יכלה לעשות מעבר למה שעשתה כי הוא התנקם גם בה התעלל בה , ומי יודע מה עוד עשה לה כשאת לא ראית , שמעת ולא הבנת נשארה מרחפת לה בין עולמות הזויים בלתי ניתנים לתפיסה , להבנה אין נכנס ואין יוצא אין זיהוי ואין כלום רק המראות הקשים שחוותה רק המכות והכאב שגופה ספג חוסר האונים שלה,,,,,,,,,,,,,,,, ואת יקירתי השורדת-הלוחמת-המדהימה כי לומר אמיצה זה מעט מאוד המשיכי בדרך שאת הולכת בה ליבי איתך באשר את כואבת איתך בכאבך על אובדן התמימות על אובדן אימך על אובדן ילדותך על אובדן חייך על כל אותם רגעים,שנים שאימך נגזלה ממך מפני שהיא לא נטשה אותך פיטרו אותה מתפקיד האם ושלחו אותה למאסר עולמים-לנצח לחיים הזויים שאין משם מפלט אין דרך חזרה! לפחות כך אני מרגישה לאחר הקריאה ממקום של להיות אמא -אני לילדים שלי אין לך מושג מה זה בשביל אמא להיות ולחיות את הגינום שהיא חוותה וחיה מידי יום ביומו זה למות כל יום מחדש עד הסוף הבלתי נמנע אינני מפחיתה במאומה מכל מה שאת שרדת חווית וניצלת לכן רק לומר אמיצה -נשמע לי פחות ערך את הרבה יותר ומעבר לכל מה שאני מוצאת מילים כדי לבטא את מה שאני חושבת ומרגישה -שעברת בימי חייך הקצרים עד כה! כל הכבוד לך שהעזת להעלות על הכתב את הכאב שלך ונשארתי עם הרושם שלא כתבת שם הכל שעדיין ישנם דברים ששמרת אותם בתוכך כמובן מתוך הסיבות שלך שאני בהחלט מכבדת תודה על האומץ לשתף גם אותנו בכאב הפרטי שלך זה לגמרי לא מובן מאליו ישר כוח יקירתי ומקווה שלא כתבתי לך דברים שיכאיבו לך שולחת חיבוק חם הכיהכי-מכל הלב שדואב איתך איתך תמיד חטולית

חטולית את כל כך נגעת בי כל מילה ומילה שלך הגיעה בדיוק למקומות כל כך הרגשתי שהיית שם,שקראת... ייכלתי אפילו באמת להרגיש את החיבוק שלך ונכון,את צודקת בהחלט יש דברים רבים שלא הועלו על הכתב מפחד שאפחיד,שיבהלו לצערי הרב יש המון המון טראומות והמון עיוותים בעיקר המון תחושה של בדידות עקב החוויות הקשות לבד עקב ההסתרות ובעיקר משום שאני עצמי אינני סוחבת את הטראומות כל מקום, ז"א אני יוצרת ריחוק רב מאוד...כשרואים אותי,מבחוץ-יש משהו בסדר מדי נראת בסדר...מתלבשת בסדר... אבל אם מישהו היה רואה שהכל זה יותר מדי ואם מישהו היה שם לב שבעצם בגדי תמיד ארוכים,בקיץ אמנם אני לובשת שלים כאלו שנראים 'בסדר גמור',אבל עדיין מסתירים אם מישהו היה רואה את הקור שמקפיא לי את הגוף את חוסר היכולת להתמודד עימו אם מישהו היה מניח ידו על ליבי ומרגיש את פעימות ליבי המהירות ולפעמים פשוט לא מרגיש דבר-שקט מוחלט,כאילו אין בכלל נשימה ודופק תודה לך חטולית על החיבוק,על הכנות ועל עצם היותך כפי שאת אוהבת אותך!

הכאב מכילה את הכל בנוחיות, כשמתרסקת אומרים לי קחי אחריות, עומדת יפה במבחן המציאות, עד שברור שאני ייצור נחות. ייצור חסר עמוד שידרה, ייצור זמין לכולם בכל שעה, שק חבטות מן השורה הראשונה, מן כלי שממגנט אליו המון שינאה. מכילה את הכל בהמון סבלנות, כשנישברת אומרים לי איפה הנחישות? לא עומדת יותר במבחן ההשרדות, אין בי כוח של חיים רק רייקנות. ייצור נוח למכות ועינויים, ייצור נחות שלא רואים, החסך באהבה בוער בעצמותי, לא יכולה יותר, דייי... מכילה את המוות בתוכי מילדות, אין בי חיים ואין גם חיות. לא מבינים את עוצמות הכאב, לא רואים את הבור שבלב, ייצור מוזר חסר שייכות, ייצור שונה כלוא בעצבות, לא נותר לי מקום ונישבר לי הלב, לא עומדת בעוצמות הכאב. מציאות אחרת

וואווווווווווו את הפן הזה שלך טרם הכרתי-כתיבת שירים עוצמתי ביותר מבטא את כל מה שקורה לך ואיתך כאב בלתי נסבל מתמשך תרשי לי להחזיק בידך ? להיות איתך כאן לידך לחזק את עמוד שידרתך ? אוהבת המונים יפתי ושולחת חיבוקים רכים חטולית

ריגשת אותי נשמה במילותייך החמות והכל כך עוטפות והמוני תודות על כך מעומק הלב. אני חושבת שאולי התגובות שלי אלייך וגם אל בוחרת בשינוי היו חזקות מידי ואלי נתנו טעם של התקפה שלי אותכן. לא התכוונתי ואני מצטערת אם הן נחוו כך, פשוט הייתי בתוך מערבולת כל כך כבדה של כאב והוא נשפך בכתיבה. פשוט שתיכן לא הגבתן על הדברים שכתבתי ואני מתנצלת אם פגעתי במילתי. יצא שם כאב טהור ובעצם מהכאב הזה נולד השיר הנוכחי שכתבתי, "הכאב". וכן אני כותבת שירים כבר שלוש שנים. לא ידעתי שאני יכולה עד שיום אחד לפני כ- שלוש שנים בתוך כאב עצום כתבתי את השיר הראשון שלי, ומאז אני כותבת. לפעמים יותר ולפעמים מעט. עד כה יש לי כבר מעל 120 שירים.... מלאי כאב, בתוך תקופות שונות של הטיפול שאני עוברת ומה שמתלווה אליו. תודה על החיבוקים ממש זקוקה להם ושולחת המונים בחזרה. שלך - מציאות אחרת

את כאן תיתקשרי אלי לתמ אני אצלה .

הכתיבה מרגשת... כל הכבוד! הכאב מוליד שירים כישרון ויצרתיות מילים שנכנסות ללב מאוד מרגש כואב תני דרור למילים ולכאב ולשחרר... איתך יקירה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

השירים שאני כותבת הם תוצר של עומס יתר בכאב. אני כותבת באותם מקומות בהם אני מוצפת הרבה מעבר ליכולתי לשאת ומיתוך תחושה של חוסר אונים גדול מול הכאב ומול ההתמודדות הזאת. והשירים יוצאים מיתוכי בשטף. את השיר הזה כתבתי בתוך 5 דקות כאשר המיקוד בכאב וחוסר האונים היה מאד גבוה. השירים לא גורמים לתחושה של שחרור בשבילי אלא נכתבים בדרך כלל בתוך חיבור חזק לכאב ולרגש, מה שלא תמיד הולך אצלי ביחד. לפעמים אני מתנתקת מרגש וכבר לא מרגישה כלום למעט מועקה כבדה.... שוב תודה לך, שלך - מציאות אחרת

מקווה שעבור כולם !!! געגוע עמיר בניון סתיו לך געגוע יש צביטה בתוך הלב וחיוך שנחבא, מחכה לשמש החושך מהתל בך שומר סודות מפחד ומחכה לבוא הבוקר, שחר עלה אתה רוצה לברוח מכל היתר אם הייאוש בא לקראתך אל תתן לו יד התחבר לנשמתך ולא תהיה לבד לא תהיה יותר לבד לא תהיה יותר לבד אל תתן אף פעם שתקוותך תתחיל לדעוך אל תוותר, הייה מנצח ואז תחשוב פתאום אולי עד מתי לי עד מתי, אלחם? זה כדאי? כל זאת אזכור ואנסה, בחיי אם הייאוש בא לקראתך... תמיד זכרו שמחר מחכה עוד יום חדש וגם מחר אפשר לגרש את הייאוש יתכן ובימים הקרובים לא אוכל להכנס כי אספי שלי חולה ועדיין לא יודעת מתי יהיה אצלי כנראה מיום שני עד,,,,,,,,,,,,,לא יודעת אכנס כשאוכל שבוע טוב ומבורך לכולם/ן אוהבת חטולית

היי יקרה לי, תודה על השיר שהעלית לכאן, מן הסתם אני מקווה פעם להגיע למקום הזה. לפחות בשביל ההתחלה, למצוא את הנשמה שלי שאבדה אי שם והיום נשארו בי רק האדים של המקור.... מקווה שאספי יחלים מהר וגם את, ושהכל יבוא על מקומו בשלום ויסתדר. שמרי עלייך, עליכם ורק תרגישו טוב, את במקום הראשון ואל תעמיסי על עצמך. קחי את הזמן שלך.... אוהבת ושולחת ים של חיבוקים עדינים ועוטפים, שלך - מציאות אחרת

תודה על האיחולים להחלמה ריגש אותי המשפט שכתבת "את במקום הראשון ואל תעמיסי על עצמך , קחי את הזמן שלך " מתי יקירתי נזכה לשמוע ממך שאת גם מיישמת את המשפט החשוב הזה ? שאת תשימי עצמך במקום ראשון ולא תעמיסי על עצמך את כל העולם ואמשלו גם ? מתי יגיע תורך להיות במקום ראשון ? אוהבת מאמי-ומייחלת ליום הזה שהלוואי ויגיע במהרה! חיבוקיישן מלא החופניישן וכולם רק עבורך חטולית

תודה על השיר בריאות והחלמה מהירה!!!! איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

תודה אל הדאגה שבוע שעבר,מבחינתי את המבחן שלי עברתם,לא ציפיתי לכזו דאגה אל ההתחלה ומיד,אני מאמין שזה ימשיך,שאלתם אותי מה קשה לי,אני אסביר ומקוה שתוכלו לעזור לי,אני בן 27 וניפגעתי מינית 7 פעמים בין הגילאים 14-25 כל פעם על ידי משהו אחר,וכל זה לא עוזב אותי,זה רודף אותי ואני מרגיש חסר אונים מול זה,

היי ג'ינגי' שבוע טוב לך אייך עברה עלייך השבת ? מקווה שהצלחת לנוח ולהרגע מאוד מצער לשמוע שעברת המון פגיעות מיניות ברור שקשה לחיות עם זה האם אתה מטופל באיזה מקום או שאולי טופלת בעבר ע"י מומחה או פסיכולוג או בכלל ? ישנו מוקד לנפגעי תקיפה מינית 1203* זה לגברים אתה יכול להעזר בהם גם כדי לקבל תמיכה נפשית בלי להזדהות בשימך ולשאול כל מה שעולה בדעתך גם יכולים לעזור לך למצוא מטפל מקצועי שמטפל במיוחד בנפגעי תקיפה מינית בהחלט מבינה כמה קשה לך ההתמודדות היומיומית קרוב לוודאי שגם מעבר לזה חשוב שתבין שככל שתקדים לגשת לטיפול כך יהיה לך יותר טוב בעתיד , מה גם שהפגיעה האחרונה היתה לפני שנתיים בערך ? אם אתה רוצה לכתוב כאן מה שעובר עלייך , על הקשיים שלך על ההתמודדות שלך ובכלל אתה מוזמן בחפץ לב להיות חלק מהפורום רק אל תתאכזב אם לא מיד עונים לך על הודעה שאתה כותב בכל מקרה יענו לך , והכי חשוב שאתה כבר לא לבד מאוד קשה ומאוד עצוב להיות לבד ולהתמודד עם כל מה שקשה הבדידות היא המכה הכי כואבת אז כנס כשאתה יכול / רוצה או בא לך ומקווה שתשאר ותשתלב כאן עם כולם ביחד שיהיה שבוע טוב חטולית

היה לי שבת יחסי בסדר ישנתי הרבה בלילה אבל בצהריים לא נירדמתי, כי שוב לא הייתי רגוע,בכל אופן תודה על התמיכה

היי ג'ינג'י הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך הוא שלא משנה מה היה ואיך זה קרה, בכל מקרה אתה לא אשם, כי זאת לא הייתה בחירה או רצון שלך ואין שום דרך שיכולתה למנוע את זה. בנוסף כדאי שתמצא לעצמך טיפול כדילעבד את כל מה שעבר עליך ובעיקר כדי לא להשאר לבד עם זה, כי ההרגשה שפלשו לך אל הפרטיות שלך ופרצו את גבולותיך תוך חדירה למה שהבלעדיות עליו שייכת רק לך היא קשה ביותר. יש קו לנפגעים שעובד 24 שעות ביממה ומאוייש באנשים שהוכשרו לסייע ולתמוך באנשים שעברו את מה שעברת. אתה יכול להתקשר ל- 1203 שהוא מרכז סיוע לנפגעים שתפקידם כאמור לסייע לגברים שניפגעו. שיהיה בהצלחה ותמשיך לכתוב. מציאות אחרת

מצטערת לשמוע על הפגיעות בך אני מבינה שזה לא עוזב חוזר שוב ושוב הרצון לברוח ולא להרגיש לחיות ולעבוד וזה כל כך קשה האם אתה בטיפול? תעמיד את עצמך במקום חשוב וראשון ותאפשר לעצמך כאן בשבילך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אבל אני לא מוצאת לי מנוחה אני יוצאת מדעתי אני לא מצליחה להיות דקה לבד עם עצמי ושוב מתנדנדת על הקצה מלא מילים וורצון של שינוי ואין לי מושג איך חיים בפכחות ושוב נמצאת שניה לפני שימוש כותבת כדי להרוויח עוד דקה

מרגישה את המקום שבו את נמצאת יש איזה חברה או מישהו מהמשפחה שאת יכולה לדבר איתו \ איתה בטלפון? או שמישהי תבוא אלייך כדי שלא תיהיי לבד? אם את רוצה את יותר ממוזמנת להתקשר אליי..

המשפחה הייתה איתי עד הערב ומרגע שנשארתי לבד לקח לי שעה להתחיל לשגע את עצמי (לא נעים לי לצלצל וליפול עלייך עכשיו, מספיק שיש לך את עצמך להכיל...) אבל תודה באמת

ילדונת יקרה- אל תוותרי על הנקיון- שימוש כמו שאת יודעת יחזיר אותך עוד אחורה-לאי שפיות- ליותר כאב- לא כדי- אני יודעת- הייתי שם- זה לא שווה- את רק צריכה לשתף את רגשותיך כמו שאת עושה עכשיו- הכמיה להשתמש יעבור ותרגישי נצחון שלא ויתרת על עצמך- מגיע לך לחיות- אני איתך- רוצה ומתפללת שתרגישי יותר טוב במהרה-שולחת לך חיבוק עם זה בסדר-ינשוף

אני לא מבינה למה להישאר בניקין אם כל הזמן נלחמיים בכמיהה הזאת? אני לא מבינה בכלל כלום ברגעים כאלו ואיך זה שעד לפני כמה שעות הכל היה בסדר? ובניתי עולמות שלמים? אופוריה? אשליה? אני באמת באמת חייה שינוי למה אני לא מצליחה לשנות כאן? ואיך זה שאני עדיין מצליחה לשכנע את עצמי שרק קצת ורק פעם אחת ובכלל החיים מתנהלים נהדר יחד עם שימוש ואיך זה השארש שלי מספר לי סיפורים מארץ הפלאות עם העולם ההוא ואיך זה שאני כל פעם מאמינה לזה והכל כמו תמיד מתרסק ולמה זה לא מספיק לי שאני זוכרת שזה יתרסק כדי לעצור את זה???? ולה יש לי כל כך הרבה קושיות? ולמה שוב המבחנים האלה אני לא עומדת בהם אני לא עומדת בהם מתי כבר הוא יפסיק לבחון אותיייייייייייייייי

מה שלומך? עוד יום מסתיים ומחר יום חדש תזרח השמש ואת רק להיום שמרי על עצמך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

הכל יעלם נתי אורנן "הכל יעלם החוף והים העצים הכל יעלם גם המתאמצים לא יצליחו לעבור את זה גדול מידי הכי חזק בא בבום לא משאיר סימן הכל יעלם כן הכל יעלם אל תחכי לי אני לא אחזור לכי לישון הכל יעלם שתיקה של ממש תמלא ת'אויר הפתוח הכל יעלם גם הרוח " גם אני? מקוה ובמהרה דמעה

התחלתי בתהליך טיפולי . חדש. אחר. וקשה לי,מאוד. בנתיים מה שקורה לא הכי חיובי מבחינתי. מרגישה שנמצאת ולא נמצאת . שאני כבתוך בועה שסממנים שהיו כלפי אאוט נשארו ורק כלפי פנים יודעת שכולכן כאחד תגידו סבלנות.אבל,,,,,,,,,,, ממש אין לי. הרצון להרים ידיים ולברוח קיים אבל לאן וממי? ממני? אל? האני האחרת שבכלל לא מוכרת לי ושם אולי נמצא הפחד העוד יותר גדול לכשיעבוד הטיפול ואגלה, את מי? האם אוהב ,האם ארצה להיות הדמות שמגלה. אויש זה מתחיל לי שוה

מרומושקה יקירתי את בסך הכל מגיבה נכון לטיפול כל מה שעולה זה מה שצריך לעלות את תתמודדי עם הכל בדרך שלך כמו שמתאים לך ומה שתגלי על,,,,,,,, כבר תדעי מה לעשות עם זה אז לא אגיד לך סבלנות למרות שזו מילת המפתח את כבר לבד תגלי שבלי סבלנות לך יהיה יותר קשה חבל שתסבלי לחינם למה לא לקבל עיצה ממי שכבר מנוסה ויודעת ותעשי כמיטב יכולתך ! ( לא מתכוונת לעצמי ) מאמוש שולחת חיבוקים מכאן ועד אלייך שבת שלום יפתי חטולית

אני מבינה את הפחדים שלך, של ללכת כאילו אל עבר הלא נודע ולגלות פתאום שאולי את לא תאהבי את מה שיצא מהטיפול, את מי שהסתתרה בתוכך...... אני חושבת ובעצם בטוחה שעם ההתקדמות בטיפול ותוך כדי זיהוי דברים וגילוי דברים חדשים, את מתקדמת קדימה, ובעצם את מתקדמת פנימה לעומק והשינוי הוא לא בבת אחת ובפעם אחת, אלא הוא הדרגתי ובצמוד לתהליך הטיפולי שאת עוברת. את תגלי את עצמך את מי שאת באמת, את מי שהסתתרה מתחת לערימות של כאב, חוסר וודאות ופחד ובעצם תצאי לחופשי מהכלא שהיה נת חלקך בעל כורחך. תוכלי להיות אדם עם מעוף, חופשיה ונינוחה יותר. אל תפחדי מהתהליך, תזרמי איתו ותגלי שהוא יעשה לך רק טוב. שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/e5/Hourglass_(PSF).png דמעה

עומדת על קצה תהום רוח סערה סביבי לקרסול ימין קשורה אבן כבדה ככה אני מרגישה דמעה

את לא לבד- מרגישה כמוך- מזדהה יותר מדי- רוצה להושיט לך יד- נחזיק מעמד ביחד- אני תומכת בך- את אותי- ינשוף

נכון שהמצב שלך קשה את יודעת מה ? שעון החול הזה יכול גם לשמש למטרה נוספת חומד כשהוא נגמר הופכים אותו ואז שוב יש המון המון זמן להכל אם עוזר לך אני מוכנה לעמוד שם לצידך ובכל פעם להפוך את השעון מחדש כדי להרוויח עוד זמן עבורך מה את אומרת ? מקבלת את ההצעה שלי ? אוהבת אותך מאמי שבת שלום חומד חטולית

בזמן אחרון לא מוצאת עזרה-תמיכה- מהמטפלת. דיברתי איתה-סיפרתי לה-והיא בעצמה מאוכזבת מעצמה- קשה לי כי זה תקופה לא קלה בשבילי- זה לא שאין לי נסיון בטיפול-יש לי-הרבה- עברתי ניצול-מיני גם בטיפול- קשה לי לסמוך- אני כל כך משתדלת לרפות- לזרום עם מה שקורה אבל אני קורסת- מרגישה כל כך לבד עם הכל.

היי מותק שלי אל תקחי ללב , המטפלת שלך כבר תמצא את מה שהיא צריכה כדי להמשיך לטפל בך , לפעמים קורה שנתקעים עם דרך מסוימת בטיפול וכשזה לא עוזר משנים גישה ,אני מאמינה שהכל יהיה בסדר מבינה שמאוד קשה לך ,אל תרימי ידיים מאמי שולחת חיבוק גדול וחמים לעטוף אותך שבת שלום חטולית

יודעת איך זה להרגיש לבד אפילו בטיפול מחבקת דמעה

מבינה מאד את תחושת הלבד גם בטיפול, מבינה בדיוק על מה את מדברת. במיוחד כשקשה כל כך, אצלי במצבים הקשים המטפלת אומרת שהיא לא יכולה לעזור לי, וזה מקבע את תחושת הלבד. הדבר האחד שיכול לעזור הוא ללמוד להאמין בעצמינו ולהרגיש שאנחנו מספיקות לעצמינו ומיתוך כך לנטרל את התחושה הנוראית הזאת. גם אני לא יודעת איך עושים את זה, רק יודעת שזו הדרך. איתך שולחת לך חיבוק עוטף. שלך - מציאות אחרת

אני אסירת תודה שאתן בחיי ולמרות זאת אני מתחילה להבין שבעצם יש לי רק את עצמי -ואני צריכה ללמוד לסמוך על עצמי- להיות הורה בשביל הילדה הפגועה בפנים- אני כל כך שונאת אותה!- אבל יודעת שזהו הדרך הנכונה- כל כך רוצה שמישהיא תבוא להציל אותי אבל אני כבר גדולה וזה מאוחר מדי בשביל זה ! מנסה לקבל איפה שאני אבל זה כל כך קשה- ינשוף

ינשוף יקרה טיפול זה קשר בין שני בני אדם טיפול זה מערכת יחסים אמון בטחון ולפעמים יכולים יותר ופחות ויחד עובדים על מה שקורה בחדר זו המעבדה!! האימון לחיים בחוץ סבלנות...והרבה איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אישה פולניה לבעל ולאישה הייתה מריבה קלה האישה קראה לאימה ואמרה: "הוא רב איתי שוב, אני עוברת לגור איתך". האימא אמרה: "לא יקירתי, הוא חייב לשלם על טעותו - אני עוברת לגור איתך". ליל מנוחה לכולם אוהבת המונים חטולית

חטולית....קראת מה שפרסמתי על ה"חדר" שלי? למטה קצת..היום פרסמתי ממש הייתי רוצה שתכנסי לקרוא חשוב לי

כן יקירתי , ראיתי שפרסמת עדיין לא יכולתי להכנס לקרא ולהגיב מפני שהבטן שלי מתהפכת כל הלילה סליחה על הביטוי אבל ביליתי עד לפני שעה בשרותים אשתדל להכנס ברגע שאוכל לקרא ולהגיב תודה חומד שחשוב לך לשתף אותי אשתדל לא לאכזב אותך ומראש שולחת חיבוקים רכים ונעימים חטולית

אין לי מילים לומר

מוזמן להיות חלק לחפש לאט לאט בקצב שלך את המילים. לשתף... להיות פחות לבד אנחנו כאן בשבילך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

ברוך הבא לפורום מקווה שתמצא את המילים בלי פחד ומה שתוכל לכתוב יהיה בסדר קח את הזמן שלך אל תמהר חטולית

אני אנסה ללכת לישון,לילה טוב

כללי הישרדות בעבודה תעבוד הרבה תטעה הרבה יפטרו אותך *************************************** תעבוד מעט תטעה מעט יעריכו אותך ********************************** אל תעבוד בכלל לא תטעה בכלל יקדמו אותך ****************** אם לוקח לך הרבה זמן לבצע משימה כלשהי - אתה איטי אם לבוס שלך לוקח הרבה זמן - הוא יסודי *********************************** אם לא ביצעת את המוטל עליך- אתה עצלן אם הבוס שלך לא ביצע את המוטל עליו - הוא עסוק ************************************** אם טעית - אתה מטומטם אם הבוס שלך טעה - הוא בסה"כ בנאדם ************************************** אם לקחת חופשת מחלה - אתה עושה הצגה אם הבוס שלך לקח חופשת מחלה - אז הוא בטוח חולה מאווווד *************************************** אם עמדת על שלך - אתה חוצפן אם הבוס שלך עומד על שלו - הוא איש של עקרונות ************************************** * אם אתה משמח את הבוס שלך - אתה צבוע אם הבוס שלך משמח את הבוס שלו - הוא משתף פעולה *************************************** אם עשית משהו שלא היית חייב לעשות - אתה עוקף את הסמכויות שלך אם הבוס שלך עושה זאת -הוא מגלה יוזמה *************************************** אם יצאת מהמשרד שלך - אתה בטח מטייל בחוץ אם הבוס שלך יצא מהמשרד - הוא בפגישת עבודה מקווה שאהבתם חטולית

חטולית יקרה, אהבתי ומה שכתוב פה הוא האמת העירומה וההכי צורמת שיש לא רק בעבודה אלא בשבילי גם ובעיקר בחיים. ואני אוסיף לזה שאם אחת כמוני (וליתר דיוק אני)תיתן את כל כולה כולל את הנשמה, יזלזלו בה ולא יראו אותה, ואם מישהי אחרת תיתן פסיק מיזה יעריכו אותה כאילו נתנה עולם ומלואו... נתתי לכולם את נישמתי ומחרימים אותי, ומי שלא נותנת כלום ורק משחקת בכאילו, מוערכת כי מי שיש לה משפחה אמיתית מגובה בכל מצב ותמיד, ומי שאין לה נשפטת ונרגמת באבנים כי אין לה מקום והיא לא שייכת לשום מקום. כך אני מרגישה עכשיו בימים אילו, כל כך לבדדדדדדדד :(.... תודה שהעלית את זה. סליחה על התגובה שלי. שלך - מציאות אחרת

מייל "תמים" טריגר כואב עבורך כל כך קשה וכואב הכל כל כך לבד! יקרה! אמרתי כבר בעבר את מקום ראשון תערכי ותאהבי את עצמך! תעשי דברים למען עצך מספיק לתת את הנשמה לכולם... עכשיו תורך!!! אני יודעת שאת שואלת אך...? לפני התשובה... תקבלי זאת תאמיני שזו הדרך אחר כך תחליטי תחליטי לשים עצמך במקום ראשון איתך יקירה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

ואני חשבתי לתומי שזה אולי יצחיק אותך קצת מצטערת חומד שגם זה עורר בך טריגר חזק ויותר מזה מצטערת שאת כל כך לבד נורא עצוב וכואב להיות לבד איתך נשמה יקרה שולחת חיבוק עוטף וחם חטולית

מה שלומך? נראה לי שהכי חשוב.. להיות בוס לעצמך.. אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני עייפה מאוד כל הזמן עייפה -רוצה לישון הפיברו לא עושה לי טוב בימים האחרונים את מול לא יכולתי להזיז רגל שמאל הייתי כמו משותקת היום היה תור רגל ימים משתדלת כמה שרק אפשר לנוח רק שגם חוסר תנועה גורם לחלקים אחרים לכאוב מזג אוויר לא יציב ואני מקרטעת היה לי שבוע קשה מאוד המון סידורים ואספי שלי עד שעות הלילה המאוחרות להיות בוס לעצמי ,,,,,,,,,,,, משתדלת עד כמה שרק אפשר את יודעת בהתאם לנסיבות,,,,,,,,,,,, תודה אידה ליל מנוחה חטולית

גם כי עייפה ממש וגם כי אין הרבה מה להרחיב כאילו יש אבל זה מרגיש שזה לא הזמן המתאים בכל מקרה... בחסד אלוהים, המשפחה, המטפלים שלי, החברים רק להיום אני נקייה 9 ימים... נכנסתי למחלקה סגורה לנסות לאזן את כל מה שיצא משליטה.. אני מניחה ש... אני עולה שוב על הדרך כל עוד יש אמונה יש תקווה סליחה שמבולבלת ממש אני על איטומין ומי שמכיר יכול להבין כרגע למה אני מתחילה להיות חצי מחוקה...

היי ילדונת אהובה. כל כך דאגתי, נעלמת לי מהפייס.. ולא היה נעים לי להתקשר ידעתי שמשו לא טוב עובר עלייך מהפעם האחרונה שדיברנו. אני שמחה שהיו סביבך אנשים שאושפזת .. ועכשיו את שוב על הדרך הנכונה. אני אוהבת מאוד. ואיטומין? בהחלט מוכר לי מאוד. מחצי כדור אני קרסתי ליום שלם.. מבינה מאוד ושמחה שנכנסת לעדכן! לייק יו :)

את אמיצה שאת מטפלת בעצמך והכי חשוב שעלית על המנעות! בלי המנעות אין שפיות- אני יודעת- הייתי שמה- הייתי מאושפזת מספר פעמים -גם קבלתי איטומין וזה עשה אותי מסתולית לגמרי- אבל- לא משנה- את לוקחת אחריאות על החיים שלך וזה נותן תקווה - איזה יופי שיש אנשים בחייך שדואגים לך-שתומכים בך- מגיע לך! מחזיקה לך אצבעות- ינשוף

את עוברת שוב שינויים לא יודעת מה זה איטומין רק שמחה שזה עושה לך טוב ושאת שוב על הדרך הנכונה מחזיקה לך אצבעות מאמי תמיד איתך חטולית

שמחה שבחרת להלחם על עצמך ועל הזכות שלך לקבל את ההכי טוב שיש לעולם להציע לך. שמחה בשבילך שלא וויתרת על עצמך ושאת עושה בשבילך את הדברים הנכונים, שאת שומרת על עצמך.... לא מכירה את כל הכדורים האלו אבל מקווה שהשפעתם תיטיב איתך. שולחת לך חיבוק אם זה בסדר, שלך - מציאות אחרת

כל הכבוד חזקי ואמצי אנחנו איתך "סערה היתה הנה חלפה לה ופניך שוב רוגעות כפני הים עם האור נוסיף ללכת הלאה עוד הדרך רבה המסע עדיין לא תם לא קלה היא לא קלה דרכנו ועינייך לפעמים כה נוגות עוד שדות פורחים יש לפנינו עוד הרים גבוהים וצונני פסגות רסיסים של אור בדמעותיך וחיוך שוב מגשש דרכו אלי כל הטוב עודנו לפנייך שימי ראש על כתפי תני לי ידך בידי מחכים לחיוך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תיפה מינית

(זה ניהיה קטע כזה לכתוב בכותרת "עונה לכולכו יחד" :-) חחח) וברצינות יותר באמת תודה על המילים אחת אחת על התמיכה ההבנה ובעיקר על זה שאתן כאן על זה שאתן כאן לחבק להזכיר שיש דרך ולהראות לי כמה אור וכמה קדימה אני באמת צועדת.... לעינין האיטומין שהעסיק פה את כולם חחחחחחחחחחח טוב אז לגבי אני פשוט לוקחת אותו כדי לישון כי אסור לי כדורי שינה כי הם ממכרים ואין שום כדור אחר שמצליח להרדים אותי. הסיבה שציינתי את זה בהודעה גם עכשיו תמוהה קצת בעניי יותר מזה לא ממ זכרתי שכתבתי את ההודעה מסכנה איטומין עושה אותך דיי מסטול מעופף ווטראבר ועכשיו איטומין הידוע גם בשם אנטומין: קלוטיאפין היא תרופה נוגדת פסיכוזה, המשמשת לטיפול בסכיזופרניה, מצב מאני, ותסמינים פסיכוטיים הנובעים ממחלות גופניות כלליות או משימוש בתרופות וחומרים כימיים. יחסית לתרופות אחרות המשמשות לטיפול בפסיכוזה כמו האלופרידול, יש לקלוטיאפין פחות תופעות של נוקשות שרירים, רעד ודיסטוניה (שרירים תפוסים). לתרופה זו השפעה אנטיכולינרגית בינונית, ולכן תופעות הלוואי העיקריות שלה כוללות נמנום, הפרעה בראייה ויובש בפה. ולסיום אידה תודה שנים שלא שמעתי את השיר הזה ופתאום הוא כל כל עשה לי להתרגש... ולסיכום החפירה הזאת אני אוהבת אתכן

היי בנות, יש דבר כזה שנקרא "חדרי הלב",זה ביטויים פרטיים לכאב של נפגעות..כל אחת כותבת בדרכה את כאבה. אז ה"חדר" שלי הועלה אתמול...אלו דברים שכתבתי לפני חצי שנה ואף יותר אז אם תרצו להכנס ולקרוא... http://www.macom.org.il/luna1.asp שלכן, ציפור

ציפור יקרה עוד לא קראתי את הכל... רק כמה עמודים ראשונים קשה וכואב לקרוא את הכל בבת אחת... רוצה להגיד לך שאת מאוד מאוד אמיצה!!! שכתבת ככה את הסיפור שלך ששברת בצורה כל כך אמיצה את השתיקה שלך וגם מאוד מוכשרת!!! הדרך בה את כותבת מאפשרת ממש להיות שם איתך להרגיש את מה שאת הרגשת לכאוב יחד איתך את כאבך מחבקת אותך ברכות שחף

עכשיו קראתי את הכל... את פשוט מדהימה!!! אין לי מילים לתאר את מה שאני מרגישה אחרי שקראתי... רק צמרמורות בגוף... מעריכה ומעריצה אותך על הדרך שאת עושה!!! וכן, לדעתי את באמת צריכה לכתוב ספר! בלי להחסיר אף מילה אף זיכרון אף מחשבה אף רגש שחף

את כל כך ריגשת אותי.. באמת כל כך פחדתי שלא יבינו דווקא בגלל הכתיבה שלי שהייתה הפעם כל כך בפנים,כל כך שם הפעם הרגשתי שכתבתי ממקום אחר לגמרי אולי מהמקום הכי קרוב אל עצמי,יותר מאשר כתבתי אי פעם היה שם משהו אחר.... תודה, על החיבוק ועל המילים החמות שהגיעו ישר ללב שלי שלך, ציפור....

תודה לך תודה לך שאפשרת לנו... פתחת צוער לנפש שלך.. שיתפת... לאורך כל הכתיבה המדהימה שלך ניתן לחוש את האומץ הרב לצד הכאב העצום. וזה לא חוכמה לומר... מילים... אבל זו האמת לעבור את הנורא....ו.. לשבור את השתיקה לספר... להלחם ולא לוותר על אותם רססי תקווה אותם חלומות לצעוד לעבר ההגשה דרך הנפש הפצועה. לא יודעת אם את חשה גאה אך יש בהחלט על מה... יקרה מחזקת אותך ורק אם תרשי כבר שלחתי חיבוק איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אידה יקרה, תודה לך על המילים החמות כתיבתי מדהימה? לא יודעת למה,אך כל פעם שאני קוראת זאת אני מרגישה חרטה קלה,הכתיבה נראית לי פתאום מסורבלת ולא ברורה תודה שאת תמיד מתייחסת, תודה לאט לאט משתדלת לפתוח עוד ועוד כבלי שתיקה נעולים תודה לך על החיבוק שהגיע, שלך, ציפור נפשי

התרגשתי לקרוא את הסיפור שלך, את העומק שבכתיבה את העוצמות והכוחות לאורך כל הדרך, את ההבנה והתובנות והרגישות. יש המון קווי דמיון בסיפורים שלנו ויש גם הרבה דברים שונים, אבל המון המון הזדהות עם הרגשות שם. כל הכבוד על האומץ לכתוב ועל הכתיבה הכל כך אותנתית. חיבוק, שלך - מציאות אחרת

תודה לך על שקראת, תודה באמת...זה לא ברור מאילו עברי שנכנסת במיוחד כדי לקרוא ולתת מקום למה שכתבתי. אכן יש דברים דומים..וכנראה גם מאוד שוניפ תודה כתמיד,על החיבוק שלך שולחת לך בחזרה אחד גדול , שלך, ציפור

נכנסתי לשם קראתי.. כל-כך הרבה כאב בחדרך הקטן רוצה להקדיש לך שיר: http://www.youtube.com/watch?v=urw0dHfFxP8 In My Room Wilson Phillips There's a world where I can go and tell my secrets to In my room, in my room Do my dreaming and my scheming In my room, in my room In this world I lock out all my worries and my fears Lie awake and pray Do my crying and my sighing Laugh at yesterday Now it's dark and I'm alone But I won't be afraid In my room, in my room

שולחת לך חיבוק ואנרגיות חיוביות מלא הסל . את יודעת שממש כואב אני נזכרת במורה שלי לאירובי כואב עובד היא הייתה אומרת לנו ובאמת כשכואב זה סימן שאנחנו מרגישות ושדברים זזים . אמנם לאט אבל בטוח בדרך אל האושר . אוהבת אותך מאוד

http://www.youtube.com/watch?v=L6w3jc3MjdY&p=C838F7D8C0C466B3&playnext=1&index=85 דמעה

דמעונת שלי איזה שיר מרגש באמת מביא לדמעות תודה שהבאת אותו חיבוק גדול לילדה הקטנה מאמי חטולית

מצטערת אבל לא מצליחה לפתוח קישורים, לא עובד לי מישום מה. ובכל זאת, מאחלת שהדמעות של הילדה הקטנה הזו יתייבשו במהרה והיא תרגיש מוכלת ואהובה ומוגנת על ידך הבוגרת. מחבקת ועוטפת את שתיכן, את הילדה הקטנה ואותך, שלך - מציאות אחרת

שמעתי בדרך הביתה שיר ברדיו והמילים כאילו נכתבו עלי עלי ועל התחושות שעלו בי בטיפול ואחריו... הנה מילות השיר: בתוך החושך - תופעת דופלר "בכל מקום אליו אני מפנה מבט בכל מקום בו אנסה למצוא מקלט זה רק סיוט, זה יגמר זה רק חלום, הוא כבר עובר זה רק אני, זה רק אתה זה הכאב, זה המגע... הושיטי את ידך בתוך החושך אל הצל שלצילך בתוך החושך הביטי בעיני זה רק אני זה רק צילי איתך בחושך בכל חיטוט אבוד במסדרון הזמן בתוך מבוך סבוך של איך ושל היכן בתוך שתיקה, בתוך דיבור בתוך אמת, בתוך סיפור אדם ברוך, אדם ארור זו מסיכה, זה האיפור הושיטי את ידך... עזרי לי לצאת אני שואף אל האור כמו בדמות עטלף אני שואף להיות ציפור" אני כבר לא עומדת בקושי דמעה

איתך כמו שאני כמו שאת זה בטח לא ימשיך כך בקושי הזה עבור שתינו

תודה שאת איתי כמו שאת ואני מקוה שהקושי יעבור... דמעה

הושיטי יד,,,,,,,, גם אני מושיטה לך יד אם זה עוזר במשהו בכלל ואל תהי בחשכה לפחות לא ככ לבד איתך תמיד מאמי חטולית

תודה על היד האמת אני מאוד בחושך מנסה להסתכל קדימה ולא מצליחה לראות אור היום עיקלו לי את חשבון הבנק הבטחתי לבנותיי לעזור להן עם כסף והנה אני לא יכולה ויש ככ המון כעס כלפיי עכשיו מרגיש כאילו כללל העולם כועס עלי וקשה לי ככ ולא בא לי לשרוד כבר ככה ואני אכולת רגשי אשם חטוליתוש בא לי לוותר להרים ידיים לא רוצה חיים כאלה ללא יציבות ללא בטחון לא רוצה דמעה

מוצפת מידי במחשבות של מי אני לאן אני הולכת ובפני מי לתת דין וחשבון , בקיצר יש עוד הרבה עבודה .... מנסה להתחבר לדיברי המטפלת שמה שחשוב זה התהליך לא התוצאות קצת רחוקה מיזה , בתור מטפלת בעצמי מבינה את העיניין בתהליך רק שלא כל כך מוצאת אותו אצלי רוצה להגיע לשדה הגזרים ולקטוף מלא חופניים . אוהבת המוני חיבוקים ואנרגיות חיוביות לכל מי שזקוק

יקרה את נמצאת פה קודם כל בשביל עצמך ומחוייבת לעצמך. לכן מה שטוב לך ונכון לך מקבל את העדיפות הראשונה. אם קשה לך להגיב זה בסדר, אין חובה כזאת. העיקר שתשמרי על עצמך. המקום הזה הוא כאן בשבילך לכל רגע שתצטרכי אותו. אוהבת אותך, ותודה שאת איתי, חיבוק גדול מהלב, איתך - מציאות אחרת

תתנהלי כפי שנכון לך הפורום תמיד כאן כנסי כשתוב ונוח לך שולחת חיבוק לחיזוק חטולית

פשוט אין לי כוחות מרגישה מרוקנת לגמרי . מנסה להנות מהמסע כמו שאמרה לי המטפלת אבל עכשיו מרגישה שעולה בעלייה עם בית על הגב ובדרך יש רק קוצים ואבנים . אבל תודה יקירה וגם לך חיבוק וקצת כוחות ממה שיש לי . והמון חיוכים הם גם עוזרים בדרך

סיפורינו הוא על נערה עיוורת ששנאה את עצמה בגלל עיוורונה. היא שנאה את כולם חוץ מהחבר, אשר תמיד היה שם בשבילה.. אמרה פעם הנערה לחבר שלה : "ביום שבו אוכל לראות עולם, אתחתן איתך". ביום מן הימים מישהו תרם לה זוג עיניים. כשהסירו את התחבושות היא יכלה לראות הכל: את הנוף בעולם, את כל אנשי העולם, את משפחתה וכמובן שכעת גם את החבר שלה. דבר ראשון, הוא שאל אותה: "עכשיו שאת יכולה לראות את העולם, תתחתני איתי"? הנערה התבוננה בחבר שלה, וראתה שהוא עיוור. המראה של עפעפיו הסגורות היממו אותה. היא לא ציפתה לזה ולכן סירבה לנישואין!!!! החבר שלה עזב בדמעות ולאחר מס' ימים כתב לה פתק האומר: " שמרי היטב על עייניך מכיוון שטרם היו שלך, הן היו עיניי שלי" צמרמורת.. ליל מנוחה לכולם!!

דמעה יקרה, תודה שהעלית לכאן את הסיפור הזה. כבר קראתי אותו פעם ממזמן ואכן המסר שלו מאד חזק. שצריך ללמוד להעריך את האדם שעומד מולך, לא על פי מראהו אלא על פי הפנימיות שלו ולא לשפוט אנשים אף פעם כי אף פעם לא נדע בדיוק מה הוביל אותם להתנהלות המאד מסויימת שלהם. לכל דבר יש סיבה, צריך ללמוד לקבל, כמובן שאני לא מדברת על התנהלות של פוגעים. במובן מסויים אני מרגישה כרגע בדיוק כמו החבר הזה שתרם את עייניו לאהובתו וקיבל מימנה את הבעיטה הכי כואבת.... מרגישה שנתתי את כל מה שיש לי לתת, בלי להשאיר לעצמי כלום, בלי לחשוב על עצמי בכלל, והמענה הוא שרק בועטים ובעצם אף אחד לא מעריך ולא חושב קצת יותר לעומק, אף אחד לא חושב למה עשיתי את זה ומה בעצם עשיתי. כולם רק כועסים, כולל המטפלת שמבחינתי הכעס שלה מרגיש לי הכי צורם, ושורף. ואני עוד צריכה לסמוך עליה ולהרגיש בטוח איתה...... ממש....... בא לי להתפוגג. שוב תודה, שלך - מציאות אחרת

אהבתי את הסיפור מכירה גם סיפור דומה אך על איבר אחר ( בלי כוונות,,,,,) אכתוב עליו אולי פעם אחרת תודה נשמה שהבאת חיבוק גדול מאמי חטולית

האהבה ההכלה והקבלה שיש כאן מדהימים אותי בכל פעם מחדש לא מרגישה שמגיע לי דמעה

מרגישה כמו איזו חיה שמגיעה לבור המים לשתות ומותקפת על ידי חיות טרף מרגישה שמושכים אותי לכל הכיוונים כולם רוצים משהו ממני צועקים דורשים מפרקים אותי ולא זה לא מהעבר זה כאן ועכשיו וכבר אין לי כוחות שום דבר מזה לא פיזי כמובן.. אההההההההההההההההההההה דיייייייייייייייייייייייי דמעה

שולחת לך קרן אור ושמחה שתחזק אותך http://www.2all.co.il/web/Sites/chendu/6936_(91).gif וגם חיבוק לעידוד חטולית

בפורום הזה אוהבים אותך משהו , שאם מותר לי לומר אותו ממש בזהירות רבה את לא הכרת בימי חייך מוזר לך שאוהבים אותך ? למה לא מגיע לך ? כי,,,,,,,,,,,,,,מה ? כך הרגילו אותך ? יפה שלי , באמת כואב מאוד לראות כמה את לא מעריכה את עצמך זה עלול גם להשליך על הסובבים אותך בחיי היומיום זה עלול גם לכאוב מאוד ולהביא אותך להגיע להיות על הסף של,,,,,,,,,,,,,,,,, לא מגיע לך להיות במקום כזה באמת שמגיע לך כל הטוב שיש לעולם הזה להציע ויש לו מה להציע את צריכה רק להחליט שאת מוכנה לקבל את מה שיש להציע לך כי מגיע לך מחבקת בהמון חום חטולית

את חלק מזה... את יודעת לתת... תלמדי שמגיע לך! לקבל כי מגיע הטוב ביותר אהבה קבלה תמיכה איתך אידה

שלום אני רוצה לשאול אתכם, האם מוכרת התופעה שאני חווה- בכל פעם שאני מסיימת אקט מיני, אני פורצת בבכי, ומרגישה שנאה עצמית עזה ביותר. נמנעתי מסיטואציות מיניות ולאחרונה אזרתי אומץ והנהשוב זה קורה. האם זה מוכר למישהו? האם זה מוכר בספרות המקצועית? האם יש מה לעשות? תודה ולילה טוב!

ברוכה הבאה לפורום לא יודעת מה זה אומר בספרות המקצועית לי מרגיש שאינך מוכנה לסיטואציה הזו ולא משנה מה גילך משהו בך בתוכך מתנגד לאקט הזה ואת חוזרת עליו עד שאת שונאת את עצמך האם זכור איזה שהו ארוע מהעבר שבו קרה האקט המיני והתנגדת לו ובכל זאת זה קרה ? אפילו משהו שכרגע נראה לך חסר חשיבות אם כן , אז כנראה שזו הסיבה שבגללה את מגיעה למצבים של בכי ושינאה עצמית תנסי לנבור בזכרונות שלך שולחת לך חיבוק מרגיע קודם כל כמובן אם זה בסדר מבחינתך חטולית

הנה לך קישור לאתר מקום מקווה שתוכלי למצוא בו עוד תשובות לשאלות נוספות שבטוח יש לך http://www.macom.org.il/ בהצלחה את מוזמנת להשאר ולשתף בכל העולה בדעתך מקווה שעזרתי לך חטולית

זה גם קרה בסמוך למקרה האחרון.

http://www.youtube.com/watch?v=SxAR99PXGEM מרגישה נטושה ואין בזה הגיון אבל ככה מרגישה אולי כי הטיפול היה כל כך קשה לא יודעת דמעה

עוד שיר יפיפה של ריטה אוהבת את השירים שלה ומן הסתם שתמיד משאיר טעם בפה של עוד לא סתם התחברת לשיר הזה הוא די משקף את מה שאת מרגישה עכשיו את מרגישה נטושה ולי מאוד מתחבר הנטושה שלך למילים " ואין רחמים " מה שדי מזכיר -רחם מים -אין לאן להתכרבל חזרה כדי להרגיש מוגנת , רק נטושה ,,,,,,,,,,,, כשמאוד קשה -רוצים להתכרבל לתוך חיבוק חם לתוך משהו חם מלטף ומרגיע כך לפחות מרגיש לי אוהבת אותך מאמי חטולית

להתכרבל לתוך חיבוק הלוואי עלי כמו בשיר של דנה: "ואחרי הכל גם אני רוצה שלווה להעלם בתוך בועה להתערסל כמו תינוק" אבל לי לא היה את זה אף פעם סביר להניח שגם לא כתינוקת וזה חסך שבוער בעצמותיי תהום בתוך הנפש איך את מרגישה היום? דמעה

החלטתי היום באמת הולכת לפסי' כי אי אפשר יותר ככה,כך אני שונאת את עצמי בעצם כך אני שונאת את מה שלא אני באמת כך שונאת את מה שאני עכשיו ואת מה שאני עושה לבעלי לילדי ובעיקר בעיקר ....לעצמי !! אני כל כך רוצה להיות בסדר להיות כמעט כמו שהייתי. אגב יודעת שבחיים לא אהיה אותו דבר אני רוצה ללמוד יחד עם הטיפול התרופתי שאקבל איך להיות יותר טובה יותר בסדר בא לי לברוח שמישהו יחזיק אותי חזק חזק שלא אוכל לברוח מעצמי אני אמורה להתנהג בצורה מסויימת כאם כאישה כאדם בוגר זה לא כל כך עוזר לי אפשר לבקש הצילו

מרומושקה -נשמה יקרה שלי שמחה מאוד על שסוף סוף החלטת כן ללכת ולא לוותר זו פגישה מאוד חשובה בשבילך שמחה על שאת באמת מרגישה שאת עושה משהו כל כך חשוב -למען עצמך!!! מאמינה שתקבלי טיפול תרופתי כמו כולן ( בערך ) כי ישנן כאלה שמקבלות ולא נעזרות בתרופות כדי לעבור את התקופה הקשה הזו התרופה תעזור לך להרגיש טוב יותר וגם לתפקד טוב יותר ואם התרופה לא תתאים לך יחליפו אותה באחרת עד שתימצא המתאימה לאן את רוצה לברוח ? אם תברחי זה יהיה שוב לברוח מעצמך אני כאן איתך נשמה להחזיק אותך חזק ! חזק ! חזק ! לא מבינה מדוע את דורשת מעצמך כ"כ הרבה עכשיו את אמורה להתנהג בדיוק אייך שזה מרגיש לך מבפנים !!! זה נקרא לתת לעצמך מקום את המקום שמגיע לך ! אחרי זה יבוא כל השאר,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, אם יהיה לך את עצמך -יהיה גם לאחרים כל מה שתוכלי להעניק להם לאט לאט ובטוח איתך נשמה -כאן -שם ובכל מקום אוהבת אותך חטולית

שמחה בשבילך על שהחלטת ללכת, זה צעד ענק וחשוב בשבילך, למענך כדי שתרגישי שיש לך מקום ומותר לך לתפוס אותו, ומותר לך לדאוג לעצמך ולטפל בעצמך. את לא צריכה להשאר עם הכל לבד ויש אנשים שיודעים את העבודה ויכולים לעזור לך להרגיש טוב יותר. זה תהליך ולא הוקוס פוקוס, לכן אל תתאכזבי אם לא תרגישי הקלה מההתחלה, ובכל זאת אולי תרגישי הקלה מסויימת מיזה שהתחלת ללכת. כשמתחילים מתקדמים. שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

יודעת כמה ההחלטה הזאת לא פשוטה עבורך... גאה בך מאוד!!! כולי תקווה שההקלה תבוא בהקדם! שחף

אכפט לי אליך מאוד- מצטערת שלאחרונה אני עסוקה עם עצמי אבל רוצה שתדעי שאת חשובה לי מאוד! אני שומעת שאת שונאת את עצמך ושקשה לקבל את עצתך כמו שאת- אם היית ילדה שלי הייתי רוצה לעטוף אותך באהבה-להגן אליך- לשמור אליך- וזה בעצם מה שהילדה הפגועה שבך מתחננת שתהי בשבילה- תהי רכה עם עצמך- כאן בשבילך-ינשוף

רק שאני אוהבת אותך וכל הכבוד לך יקרה לי. את עושה את הצעד הנכון עבור משפחתך! עבורי גם ובעיקר עבור עצמך עשית לי טוב על הלב, כיף לסיים ככה את היום וללכת לישון.. ליל מנוחה

לא נכנסתי כמה ימים מפני שהמחלה גברה עלי התחילו לי צמרמורות וקור בכל הגוף לא יכולתי לשבת ליד המחשב לא משנה מה עשיתי למעשה לא עשיתי שום דבר פשוט הייתי חולה היום מרגישה קצת הקלה במצבי הכללי עדיין צרודה עדיין כואב הגרון את הטיפול התרופתי כבר סיימתי מחר שוב ביקורת אצל הרופא מקווה לחזור אליכן בקרוב מאוד בוחרת בשינוי-תודה חומד על מה שצרפת לי למטה בנתיים הוספתי אותו למועדפים ברגע שאוכל אקרא מאחלת לכולכן ליל מנוחה רגוע ושקט אוהבת -חטולית

חטולית יקרה לי, שמחה שיש כבר הטבה במצב הבריאותי שלך, מקווה שזה רק ילך וישתפר ושמחר הרופא יאשר שאת בדרך להחלמה והתאוששות מלאה. מאד מאד דאגתי לך, וחיכיתי כל כך שתכנסי, ותודה שהתאמצת. שולחת חיבוק עוטף עדין וחם מכל הלב, ומאחלת החלמה מלאה במהרה, שלך - מציאות אחרת

צר לי לאכזב אך פיקששתי את התור שלי לרופא הבוקר מה גם שזה לא היה הרופא שלי כי הוא בחופשה עוד כשבועיים נאלצתי לקבוע לרופא אחר מה שאני לא ששה לעשות וגם את זה לא הצלחתי לקום ולהגיע , צריכה שוב לקבוע תור אחר לא נורא , תודה מאמי על החיבוק , תמיד בא במקום שולחת גם לך חיבוק מרחוק, עדיין מדבקת ח-ח-ח חטולית

תרגישי טוב שיעבור הכל- ומהר! שולחת חיבוק(לא אכפת לי להידבק):)) מחכה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב דמעה

איזו חמודה את לא אכפת לך להידבק ? הלוואי שתמיד תהי בבריאות טובה ושלעולם לא תחלי ממש לא נעים תודה יפתי על החיבוק שולחת חיבוק מרחוק חטולית

כנראה הגוף החליט שהוא זקוק למנוחה רצינית... מקווה שכבר קבעת תור חדש לרופא שתהיה החלמה מהירה תרגישי טוב שחף

היי מאמי כמה התגעגעתי את חסרה לי כאן נורא כן , אני יודעת עדיין מחכה שתרגישי טוב יותר יש איזה שיפור באיזון ? מחר קובעת תור יהיה בסדר מאמי שולחת חיבוקיישן דחופיישן מכל הלב חטולית

על ההכחשה על הדו פרצופיות על הרעל שממשיך לחלחל על המשחק ברגש שלי על הרוע שלה על שהתחלתי להרגיש על דמי השתיקה על תחושת הדחיה על ההפליה על החיוך המרושע על הרצון להכאיב לי ואני לא לומדת פעם ועוד פעם סופגת מתפוצצת ושותקת וקפואה

היי גל!-טוב שאת משתפת- צעד הראשון בכיון ההחלמה- אל תוותרי על עצמך- מגיע לך לחיות!-להרגיש- להיות כנה- כאן בפורום זה מקום בטוח- את בדרך הנכונה- מבינה את הכאב-מזדהה איתך- זה לא ימשך לנצח- הכי חשוב -לשתף! לשתף! לשתף! אוהבת אותך -כאן בשבילך-ינשוף

להרגיש עושה את הכל מוחשי יותר והרבה יותר כואב, אבל להרגיש גם מאפשר לעבד את הכאב ולהרגיש אחר כך יותר טוב. מבינה את הכאב שלך וגם אם הוא מרגיש אין סופי, זהלא כך והוא יגמר בתום העיבוד, לאט לאט ובקצב שלך. מקווה שתרגישי הקלה בקרוב, כואבת בעצמי מאד וקשה לי לכתוב, כי התנתקתי. שולחת לך חיבוק, לי זה תמיד עוזר. מקווה שתרגישי טוב במהרה, שלך - מציאות אחרת

שולחת חיבוק ומזכירה לך שאני כאן דמעה

אין כאן ענין שאת לא לומדת יש ענין אחד שמשותף לכולנו עם כל הקשיים והעלבונות וכל השאר קשה לנו לוותר ! תמיד ישנה איזו תקווה קטנה שאולי הפעם זה יהיה שונה מה ששם אותנו במצב פגיע באופן תמידי גם אם נהיה הכי חזקות שרק אפשר התקווה תמיד מקננת בתוכנו שאולי כן , רק אולי ,,,,,,,,,,,,, חומד אל תשפטי את עצמך בחומרה כולנו אותו הדבר שולחת חיבוק לחיזוק יפתי חטולית

אבל המילים שלהם חדות מידי פוצעות מידי התחושה היא שהרע שורד הטוב נכחד

נמאס לחיות ככה ואין כוח לשנות נמאס להיות כלואה בעבר נמאס לחיות כקורבן נמאס לרחם על עצמי נמאס לי לישון נמאס להיות כל הזמן חלשה וחולה נמאס לחיות נמאס לפחד למות נמאס נמאס נמאס דמעה

מבינה ומזדהה- אני מנסה ללכת צעד-צעד-אני גם כן עייפה מלשרוד אבל מה לעשות? מישהוא שואל אותנו מה שאנחנו רוצות?-מקווה שיהיה לך יותר קל- שיהו לך יותר כוחות- אני איתך- גם בנשמה -גם בלב- ינשוף

איך את היום? דמעה

מבינה ומרגישה עד כמהרע וכואב כרגע, ויחד עם זאת אני חושבת שטוב שאת פוחדת למות, כי המשמעות של זה היא שהתקווה עדיין קיימת בך ואת עדיין מייחלת לימים טובים יותר. אני מאמינה שהם יגיעו בשבילך, כי את נלחמת ואת אמיצה מאד. מקווה שכבר עכשיו את מרגישה יותר טוב. תעבדי את הדברים בטיפול ותסמכי על עצמך שאת יכולה. שולחת לך חיבור מלא הבנה, שלך - מציאות אחרת

איכשוה את תמיד מצליחה לראות משהו חיובי במה שקורה תודה על החיזוק דמעה

את צודקת , נמאס מכל כך הרבה דברים נמאס גם מהחולשות שלנו נמאס נמאס נמאס אבל בכל זאת אנחנו ממשיכים לחיות ממשיכים לסחוב את העגלה על הגב המקומר שלנו וכל השאר -ולא משנה כמה נמאס ממשיך להיות חלק מהחיים הרגילים שלנו העיקר שמשום מקום עדיין יש לנו הכוחות להמשיך לחיות ולפחד מהמוות זו בשורה נהדרת למען האמת -כולנו מפחדים באמת למות אוהבת אותך חטולית

איך את מרגישה? מקוה שיותר טוב כן - ממשיכה לסחוב וזה לא פשוט היום היה טיפול מטלטל ואחר כך גם פצעתי את עצמי לא משהו רציני אבל הייתי צריכה משהו שיקהה את הכאב יהיה בסדר מתישהו... דמעה

סיוט 2 מהפוגעים היו לא פגעו בי פיזית אבל מילולית.......................!! או שהם דיברו על זכרונות ושאלו אותי מה אני עוד זוכרת.. כמובן שלא אמרתי כלום! לא משנה לא יודעת למה כותבת את זה.

בובה יקרה, מצטערת שעברת שבת כל כך קשה וטוב שהיא כבר נגמרה. מקווה שתצברי כוחות מחודשים ותתאוששי. מזל שלא פגעו בך ומצטערת שהקשו מילולית ובסחיטה רגשית על זכרונות. סליחה שאני קצרה במילים, הלב שלי מרוסק לגמרי. מאחלת לך רק טוב. שולחת חיבוק מרגיע. שלך - מציאות אחרת

תודה על התגובה תודה שהגבת לי למרות שליבך מרוסק.. מצטערת גם לשמוע שאת לא מרגישה טוב! שולחת גמלך חיבוק! (((((((((((((מציאות)))))))))))))))

בובה יקרה, בפעם הבאה שתתקלי בהם, תקראי לי! אני יענה להם בטוח, לשרצים. לא מכירה את המקרה שלך ובטוחה שלא היה לך קל. מפחדת לומר לך משהו לא מתאים, כי לא יודעת באיזה סיטואציה נתקלת בהם, אז אני רק יחזק אותך, ואומר לך שאת אמיצה, בעצם הנוכחות שלך איתם באותו מקום. אולי איזה סטירה הגונה או איזה בלוק על הראש היה מדגים הכי טוב את התשובה לשאלות שלהם :-) ( אני סתם פורקת את התיסכול האישי שלי ) תסלחי לי אם אני מתמלאת עצבים בתגובה שלי, אני איתך. שיהיה לך שבוע נהדר, אמא

כשמך כן את.. אהבתי את הכינוי.. או כמו שאומרים בדורנו "לייק" . :) לא תמיד הם מגיעים אלינו אבל יש עוד פוגע שגר ממש מתחתיי.. שאותו גם ראיתי השבת הוא היה אמור לאכול אצלינו ארוחת צהריים (אמא הזמינה) ובסוף הם לא רצו מזל.. הלוואי ולא הייתי צריכה להמשיך לשתוק. אבל אם הייתי אומרת משו אז כל המשפחה שלי היו חושבים אני חולת נפש.. מסתכלים עליי בצורה מוזרה.. כאילו נפלתי מהירח!! זה בסדר איך שכתבת הלוואי והיו לי הכוחות באמת ליישם את זה.. שבוע נהדר גמלך, אמא!

מצטערת באמת ...זה קשה המקום הבטוח עבורך....הוא המקום הפוגע הביית שצריך להגן פוגע שוב והם שם בכל מקום בכל ארוע...בכל חג ושבת... הם לא פוחדים לפגוע שמרי על עצמך נסי להתרחק כמה שאת יכולה הנפש שלך רכה לא מגיע לך שיפגעו בך איתך מחזקת אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית הם לא עוז

הבית מאז ומתמיד לא היה מקום כזה.. תמיד חששו לתת לי לצאת עם חברות כי פחדו שיפגעו בי בחוץ כמה אירוני שלא שמרו עליי מדברים הנעשים בבית.. תודה שאת כאן

כמה באמת עצוב שהבית שהיה אמור להיות ביתך מיבצרך הפך להיות מקום כלא ועינויים עבורך כואבת איתך נשמה מחבקת המונים מאמי חטולית

it's been a bad day so now I am here hope you are all ok annie

it is ok to write here ,i love you very mutch. how are you today

אם תרצי את יכולה לשתף יותר כאן בשבילך מקווה שהשבוע יהיה טוב יותר שבוע טוב אידה

ברור שזה בסדר שתמשיכי לכתוב כאן, תכתבי מתי וכמה שנכון לך. תרגישי נוח לשתף ולהיות פה. חיבוק איתך - מציאות אחרת

tomorrow we have therapy tomorrow she will talk about a really bad memory we are all so scared maybe one of us will come out annie

i'll be thinking about you -hoping and praying that all goes well in therapy today- that you find the courage to say what you need you say- because the truth will set you free- wish i could be with you to hold your hand--really care about you-yanshuf

don't be scard about tooday's therapy. nothing can be worse than what you have all ready been thrugh. it can only be better. love you metziute acheret

מה שלומך אני מקווה שהפחדים לא יפריעו לטיפול אל תדאגי הכל יהיה בסדר אנחנו כאן בשבילך הני ( דבש ) שולחת חיבוק עדין חטולית

אין לי כוח יותר לעונש הזה שנקרא חיים. אין לי חיים, זו רק אשליה כואבת ומענה. החיים יפים..... הבדיחה הכי כואבת שיש. אין לי חיים, אף פעם לא היו לי ואף פעם לא יהיו, אני לא מתאימה לגהנום הזה, אין לי כוח לטבוע בתוך הזבל של כולם. נקרע לי הלב, הכל מרוסק בפנים. אני כל כך שקופה שכולם רואים דרכי ולא רואים אותי בכלל. יש לי המון חובות, כולם רק דורשים, אני אשמה בכל מה שזז, ומגיל אפס רק משתמשים בי ומוצצים את דמי עד הסוף ואחר כך זורקים, העיקר שכולם מרוצים והכושי עשה את שלו ויכול ללכת. למה אני תקועה עם ילדים ולמה איכפת לי מהם? אם לא הם כבר ממיזמן לא הייתי כאן. אין לי כוח לחיות עם המוות בפנים, זה לא חיים זה למות בחיים הכל מת בפנים ולהרגיש את כל הכאב כל הזמן ומיסביב כולם רק צוחקים ומאושרים. לא רוצה את הגהנום הזה יותר, לא חייה, לא שורדת, לא ישנה, אני כלום, לא קיימת, סתם קופסה מורעלת ומתה כל הזמן יותר ויותר, כבר לא נשאר כלום...... ספק אם פעם היה משהו, מי צריך את זה, זה כמו לשתות רעל במודע כל יום ומיום ליום המינון רק גדל. רוצה למותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת רק אז יהיה לי שקט, נטול כאב, נטול צער,, לא יכולה יותר, לא רצויה, לא שייכת, מנוכרת, מוחרמת, לא קשורה, לא שווה התייחסות, לא רואים, לא שומעים, לא מבינים, לא אוהבים רק דורשים בלי סוף. מציאות אחרת, או יותר נכון עב"מ מת

מקוה שבכל זאת הצלחת קצת לישון מכירה היטב לצערי את התחושות שאת מתארת זה קשה להמשיך ולשרוד כשמרגישים ככה אני רואה בך כוחות שאת כנראה לא כל כך רואה ואני חושבת שאת מדהימה- ואני שמחה שאת כאן ושאת מגיבה למה שאני כותבת. גם אני מרגישה לפעמים שאני חיה רק כי יש לי ילדים ולפעמים מאוד קשה לי איתם ואני מרגישה שזהו כבר נגמרו לי הכוחות וזהו אני רוצה למות אבל אז אני נזכרת מה ההתאבדות של אמא שלי עשתה לי ואני יודעת שאני לא אעשה כזה דבר לילדים שלי שולחת לך חיבוק ומקוה שתקומי לבוקר יותר טוב בכל מקרה אני איתך אם את רוצה גם במייל רק תגידי וארשום לך כתובת דמעה

מציאות יקירה, אני לא אתייחס למה שעובר עלייך, כי מזה בטוחה שיש לך המון, אני אתייחס למה ש ל א עובר עלייך, יקרה כ"כ, אני מבקשת לחזק אותך במקומות אחרים, תפרגני לעצמך זמן, זמן לכל דבר, אני יודעת שזה נשמע לך הזוי וקר וחסר הבנה, אבל האמיני לי שאני מבינה מה עובר עלייך, האמיני לי, מתי לאחרונה שתית קפה עם חברה? רק את והיא? מתי נסעת להתאוורר במקום שעושה לך טוב? אפילו כמה שעות... הצגה טובה, סרט, ים, טיפול פנים, כל דבר שאת מפנה בשבילו זמן רק לעצמך. נטענת. בנוסף ( אני לא יודעת בני כמה הילדים ) אבל תנסי לקבל כוח חיובי גם מהם, משחק אחת לכמה זמן עם אחד מהם, שיחה מחזקת על הקשר שלך איתם, על מקומם בחיים שלך, תתפלאי כמה אהבה תקבלי חזרה. מעבר לזה מצאי דבר אחד שמפרה אותך, הובי שנותן לך להתמלא ולהתפרק, נאמר( ואני הולכת פה בחשיכה כי לא יודעת מה את אוהבת)ציור, קחי קורס שמעניין אותך בכל תחום( משחק בתאטרון פשוט מדהים), אומנות לחימה( דמייני שאת קורעת את כולם :-) קרמיקה, עיצוב תכשיטים, רפואה אלטרניטית על כל גווניה, ועוד המון תחומים לפי הרצון ומה שמעניין אותך. לאט לאט תגלי את הדרך חזרה, תתחילי להנות מדברים קטנים. שימלאו את חייך וייתנו לך משמעות וסיפוק. אני איתך יקרה. מחזקת את ידייך בתהליך הזה. את יכולה. את אמיצה. כבר עשית חצי דרך. החיים אכן יפים. אל תוותרי :-) אוהבת ומאחורייך במה שתבחרי- אמא

מתאים לך השם החדש תתחדשי... אמא לוחמת (: ובלי התוספת חסרת אונים! מזהים...בטח שמזהים! סמויה

כל הכבוד לך! זה השם המתאים לך!! אין צורך להרגיש חסרת אונים את עושה ונלחמת! כמו כן חשוב להפנות את הילדה לטיפול בהקדם האפשרי לצמצם אפשריות להתפתחות תסמינים לפוסט טרומה. לבי איתך בהצלחה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

איתך בכאבך! מצטערת על הצער הגדול שמציף זה גל קשה מאוד מבינה אתת תחושת הניכור והחוסר הבנה של משפחתך וקרובייך (מוכר לי ביותר) הדרך הכי טובה היא פשוט להמשיך הלאה! מבחינתי זו הנקמה הכי מתוקה בהם ואני דווקא ח-י-ה למען זה! זה עוד יותר מלבה את יצר החיים שלי אני לא אתן להם ,לאילה ש"אוהבים" אותי את הצ'אנס הזה לשמוח לאידי כי למה מה, הם יושיטו לי יד? הם יעזרו לי? חחחחחחחחחחחח בחיים לא! כבר נכוותי מדודה שסיפרתי לה היא מזמן כבר זרקה אותי לקרשים.. עד כדי כך שכיום היא אפילו לא אומרת לי שלום באירועים (כלבה!) אבל אני לא נותנת לזה לנצח אותי וגם אני עושה כמוה לא אומרת לה גם שלום! ולא מתעניינת בה יותר זה קשה אבל אני נלחמת בזה אין מה לעשות. שולחת לך חיבוק, יקרה

מצטערת שאת לא מצליחה להרים ראש זאת תקופה כזאת מה שאת עוברת עכשיו לא שייך לפגיעה ,אלו הם החיים . כל אמא הייתה לוקחת את זה קשה וכואב רק שאת מרגישה לבד מול הכל ...את לא לבד אני איתך ..ישלך מטפלץת שרוצה ויכולה לעזור תני לעצמך צאנס וציטוט שלך יקירה "השתלטו לך על הגוף ובזה שאת מדברת את מחזירה לעצמך את השליטה עליו, אל תוותרי ואל תתני להם להשתלט לך גם על המוות..." בבקשה תילמדי להעריך ולאהוב את עצמך ולהבין שמגיע לך אחרת ... דברי איתי ,מצטערת שאני לא במחשב כי הילדים בבית אבל אני אדבר איתך

אני שומעת את הכאב שלך ואין לי מילים כדי לנחם אותך נראה לי שעוד מילים רק יתווספו לחלק מהכאב הזה אני רוצה לומר לך שאנ מרשה את האב שלך,את התשישות ואת הרצון להרפות,הלוואי וייכלתי לשלוח לך משהו כדי לעזור לך להחזיק בשביבים של תקווה...שימלאו אותך,שיתנו לך קצת תחושה של רוגע ושלווה ואולי גם קצת בסדר. אני רוצה לומר לך שאני אחת המעריצות הגדולות שלך יודעת כמה לא פשוט לך יודעת כמה הכל מסובך,מבינה את הרצון שלך לחדול מבינה את העייפות הזו מחיים שלמים של התעללות בלתי פוסקת זה לא הגיע לך,זה לא מגיע לך וזה לא פר וכל המילים שבעולם לא יצליחו לתאר את עומק הזוועה,אני יודעת מציאות יקרה.. אני מציירת לך ידיים עם חיבוק גדול ושולחת אותו אלייך שלך, ציפור

תודה דמעה, אמא לוחמת, סמויה, בוחרת בשינוי וציפור נפשי על המאמץ וההשקעה בתגובותיכן אלי, אין לי כוח לכתוב. כל מה שעובר עלי קשור לפגיעה, כי אם לא הייתי קורבן וכל כך נוחה לניצול וללקחת אותי כמובן מאליו אף אחד לא היה מעיז להתייחס אלי כך, לא לראות אותי להמעיט בערכי שמגיע לי רק מעצם היותי ולא יותר מיזה, לא היו מעיזים לנצל אותי ולהרגיש בסדר עם זה, לא היו מעזים להתעלם מרגשותי ורצונותי ולהרגיש שבסך הכל זו רק אני שמבקשת, האפס מדבר ועוד מעיז לבקש, חחחחח מצחיק בדיחת השנה, לאפס יש רצונות..... הכל מתמוטט, כמו שלי אין בסיס גם כל מה שבניתי חסר בסיס ולא מחזיק, אין את הדבק שמאחד ומחבר, ובעצם כל מה שחשבתי שעשיתי ושהשגתי לעצמי משפחה משלי במקום כל מה שלא היה לי אף פעם לא קיים, אין לי כלום ושום דבר ואף אחד, כי בשורה התחתונה אני אפילו לא אוויר.... לא יודעת מה אני רוצה ומה אני אוהבת מבחינת תחביבים או עיסוקים. וואו טיפול פנים, בחיים לא עשיתי דבר כזה, מסאג'ים מפחיד ברמות, הצגה, סרט, לא עבר לי בראש ועם מי? משהו שאני אוהבת, מה? לא יודעת, כלום. כל זה קשור לחיים, אני מתה מבפנים איפה אני ואיפה לחיות, אני אפילו לא מצליחה לשרוד. הילדים כולם כבר גדולים, הם לא צריכים אותי אלא רק כדי לתת להם, לא כדי לקבל מהם, זה כבר עבר. הם צריכים אותי ברקע כדי להגיד שיש להם "אמא" קיימת, כי אין תחליף ל"אמא".... ובשורה התחתונה הכל סובב מאז מתמיד סביב מה שכווווולם רוצים וצריכים, אני הספק של כוווווולם. רק איפה אני בכל זה, אני איננה לא קיימת, לא שווה לא חשובה בקיצור אני לא, לא שיכת לשום מקום רק צריכה להיות פה כי האחרים צריכים אותי. נמאסססססססססססססססססססססס לא רוצה יותר לא רוצההההההה. סליחה, אין לי כוח לכתוב יותר, אין טעם, אני נלחמת בטחנות רוח, כי כל המקומות תפוסים, לא נישאר מקום בשבילי... סליחה ושוב תודה על התגובות וההבנה. מציאות אחרת

אני לא יודעת מה אני רוצה מבחינת מטרות, שאיפות, דברים שאני אוהבת, אין לי דברים כאלו, לא יודעת מה זה, זה חסום אצלי, אף פעם לא העסיק אותי, כי כל חיי אני רק מנסה לשרוד, להעביר את הימים עם ראש שצף מעל למים סוערים. ובאשר לדברים שכתבתי קודם, בפן הרגשי אני רוצה להרגיש שאני חשובה ואהובה בתוך המשפחה שבניתי, וזה קיים לפעמים, אבל אני בעדיפות אחרונה. מבחינתי תמיד נתתי לכולם את כל מה שהיה לי לתת, לא חסכתי שום דבר מאף אחד ואני מדברת על החלקים הרגשיים לאורך כל הדרך. גם בהיותי מנותקת עבדתי לפי אינסטינקטים, לא היה מגע כמעט אבל הם ידעו שאהבתי אותם. לא מצטערת שנתתי, ואני תמיד כל עוד אני כאן, תמיד אתן את כל מה שיש בי. אין כאן חרטה, ממש לא. אני פשוט מרוקנת כבר, ואין לי מאיפה להתמלאות, לא נותר בי כלום, הכל מת בפנים וכמו וואקום.... זאת הבעיה, מרגישה שנגמרתי כבר שהכל כבוי ומת. סליחה.... מציאות אחרת

את יכולה לבחור אחרת להגדיר ולעשות את החיים. זה נשמע אולי הזוי...דמיוני...רחוק... אבל זה אפשרי ואת זו שיכולה לעשות זאת רק את! תגדרי לעצמך מטרות אך את רוצה שחיך יהיו מה יתן לך כוח ותקווה ותתחילי להשיג להגשים תאמיני שמגיע לך! שאת שווה שאת יכולה! אף אחד לא יעשה זאת עבורך רק את אז תתחילי ברשימה!!! איתך מחזקת אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מיני

הייתי בעוד ראיון לקבל ה ללימודים במקום אחרי אחרי שהראיון במקום השני היה זוועתי בגלל חוסר כבוד של המראיינת כלפי . עכשיו יש לקוות לטוב. עוד... לקחת קצת פסק זמן מהטיפול עם כל הצדדים החיובים והלא כלכך חיוביים בזה. מצד אחד רוצה לחזור ומצד שני לא רוצה להראות תלותית.. טוב.. כבר מאוחר אמשיך אולי מחר שבת שלום עלמה

היי עלמה, טוב לראות אותך כאן.... מה שלומך? לגבי הלימודים-אני בטוחה שבסוף תגיעי למקום הנכון, יש המון מקומות והמון מראיינים ולא כולם טובים, אל תתייאשי בגלל זה! לאיזה תחום לימודים את רוצה ללכת? אם בא לך לספר.. לגבי המטפלת- איך את עכשיו? שאת בהפסקה? כבר כמה זמן ההפסקה? אני גם חושבת לקחת הפסקה,ותוהה האם זה הזמן הנכון.. כי אני גם בשלב קירטי כזה בו מתרחשים ומתחוללים הרבה שינויים ודברים לא קלים שדורשים התמודדות רבה. ואני חושבת שאולי כדי לך להסיר את המחשבות האלו של איך היא תראה אותך אם תחזרי,אני בטוחה שהכל רק אצלך.. אני חושבת שהיא תלך איתך,ז"א איך שאת תבחרי..אם תרצי לחזור או לא,היא תכבד את זה. אני מבינה אבל את הפחד שלך להראות תלותית בעינייה,גם אני מפחדת שאנשים חושבים שאני תלותית בקשר אליהם. בנתיים, מאחלת לך שבוע טוב, ציפור

well אמממ אני רוצה ללמוד טיפול באומנויות (משהו מהתחום). לגבי איך אני? מבולבלת .. קצת מרגישה תלוי באוויר כי כלום עוד לא סגור ואני לא יודעת איך לתכנן את עצמי . עברתי את הראיון והתקבלתי ללימודים? עבודה די מעפן ואני מחפשת להחליף אותה ולשפר תנאים בנתיים עובדת בזה כי זה יותר טוב מכלום. יום רביעי החלטתי לקחת קצת time out ונסעתי לבירה (ירושלים ) לשבור שגרה.. שמתי פתק בכותל (אם לא יעזור אז גם לא יזיק). חוץ מזה שינה לא משהו ומרגישה די סתמי :-\ שבוע טוב עלמה סתם 1

תמיד טוב לראותך כאן שמחה וגאה על העקשנות שלך! מקווה שהפעם הראיון עבר טוב יותר! את בדרך הנכונה מגיע לך ואני מחזיקה לך אצבעות לגבי הטיפול תעשי מה שנכון לך זה עדיין לא הופך אותך לתלותית אם את יודעת שאת צריכה וזה מה שנכון לכי על זה! בהצלחה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מצד אחד רוצה לקבוע פגישה... אבל מצד שני רוצה להגמל מהטיפול הזה. אני מרגישה שזה פשוט תלותי ומרגישה פתטית וילדותית למה אני צריכה את שמיכת הביטחון הזו כמו ילדה קטנה :( נמאס לי מעצמי

בראיונות עבודה לא תמיד נמצאת מהעבר השני מזכירה חייכנית ואדיבה שרק "מחכה לנו " להפך , וחבל שכך , בכל אופן אל תקחי את זה באופן אישי לגבי הטיפול -אני חושבת שזו בכלל לא ענין של אייך המטפלת תראה אותך , למה היא צריכה בכלל לחשוב אם את תלותית בה או לא ,אחרי הכל היא זו שמרוויחה מזה שאת באה אליה לטיפול , אבל כן נשמע בדברייך שלך זה מאוד מפריע להרגיש תלותית בה ,נראה לי שאם את עדיין צריכה ללכת אליה ולקבל ממנה תמיכה , אז זה הכיוון שצריך להנחות אותך מה רע בלהרגיש שיש לך רשת ביטחונית שיש לך תמיד לאן לפנות ? כשיגיע היום שכבר לא תזדקקי לה תרגישי בעצמך ותוכלי להמשיך בחייך בלי התמיכה שלה מה שחשוב שתעשי זאת מהמניעים הנכונים ולא מאייך תיראי בעיניה שיהיה לך שבוע נפלא יקירתי חטולית

בלי הרבה פרטים, אשתדל לספר בתמציתיות, אז היה מקרה כשהייתי בת 11 והמתעלל היה יותר מבוגר, כנראה 50, אולי 60. לא יודעת. נמשך כמה חודשים, חילק לי מתנות ומבחינת המגע זה כלל חיבוקים ונשיקות (עם הלשון שלו). קשר הדדי וחולני. לא רציתי כלום. פתאום לפני כמה ימים "נזכרתי" בעוד משהו. משהו קטן, אבל זה משגע אותי, אז לכן אני שואלת פה. אז ככה- זה משהו שתמיד זכרתי פשוט לא אמרתי אותו לאף אחד, ואני לא תופסת איך. כ"כ הרבה טיפולים, וגם חקירה במשטרה, ואיך יכול להיות ששואלים אותי "מה כלל המגע" ולא אמרתי. אז לא משהו נורא. אבל בכל זאת זה משגע אותי, בעיקר- למה לא אמרתי. איך יכול להיות ששכחתי להגיד את זה. אז בסה"כ מה שעוד היה קורה- הוא הרים אותי כמה פעמים, ממש כמו תינוקת. כשאני מולו והרגליים שלי עוטפות את הגוף שלו. כמו תינוקת. זה קרה כמה פעמים. מה דעתכן על זה? מה אני אמורה לעשות עם זה? מרגישה שאני משתגעת. שאלה נוספת- החיים שלי יצאו משליטה, ובכלל לא מאורגנים, ואני מאוד רוצה מישהו שיעזור לי ויארגן לי את החיים (כמו אטופרופוס, מישהו שיאמץ אותי). חייבת מישהו כזה שינהל לי את החיים. אני לבד כבר לא מצליחה. נמאס לי.

לי יקרה האם את מטופלת? אם לא גשי לבקש עזרה במרכז לנפגעות תקיפה מינית. תתחילי משם, קבלי עזרה מתאימה ומישהו שיוכל לשמוע אותך. מעבר לזה אני כאן בשבילך, שומעת אותך, ומקווה שתמצאי את הדרך לפרוק את זה ולהתאושש. שלך- אמא

מוזמנת להיות חלק צר לי לשמוע על מה שעברץ בילדותך צר לי על הטראומה על הכעס שלך על עצמך....על שתיקה. היית בת 11 לא היו מילים למה שקרה לא ידעת בכל השנים וכנראה רק עכשיו משהו קורה אין צורך לכועס רק לקבל את עצמך על מה שאת ומה שהצלחת ומה שהיה קשה...היה כנראה בלתי אפשרי מבחינתך אל תכעסי על עצמך האם את בטיפול כרגע? יתכן שזה הדבר הנכון ביותר עבורך זה הדבר שאת זקוקה לו כדי להרגיש פחות לבד כדי ללמוד להתמודד לנהל... לארגן... מקווה לראותך כאן איתנו אולי תרגישי ולו במעט פחות לבד איתך אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

עכשיו רק ראיתי את ההודעה שלך אז בואי נתחיל מההתחלה ברוכה הבאה לפורום "הקשר החולני " כפי שאת מכנה אותו ובצדק לא היה באשמתך חשוב שתביני את הענין גם אם לכאורה זה היה " בסדר " מצידך אז כילדה מן הסתם שכל מה שקרה שם גם היה בסדר מבחינתך הרי לא הבנת שמה שהוא עושה פסול מהיסוד אז גם זה היה חלק מאותו ענין למה לא זכרת ,,,,,,,,,,? שוב מאותה סיבה שזה לא היה משהו שהפריע יותר מאותן נשיקות תחשבי לרגע שכילדה בת 11 שאין לה מושג בדברים מהסוג הזה , ושלא כאב לך שום דבר רוצה לומר לך שזה לא נורא בכלל , ויתכן ופתאום עוד יצוצו לך עוד כל מיני פלאשים כאלה אין לך ממה להיבהל ממליצה לך -אם את בטיפול לדבר על הענין בטיפול תרגישי הרבה יותר טוב אחרי זה לי - בת כמה את -כמובן אם לא מפריע לך לענות מפני שבטיפול את יכולה ללמוד גם לארגן את החיים שלך בעצמך בלי עזרה מאף אחד ולחזק את הבטחון העצמי שלך שולחת חיבוק לחיזוק חטולית

אפשר לחיות כזומבי אבל לא כשרמות הכאב בלתי נסבלות וכן-ניסיתי את כל הטיפולים את כל השיקויים את כל הקסמים- לא מצליחה להיות בשום מקום זה רק מעטפה, זה רק גוף לא יותר. החיים משפילים אותי ורוצים להראות לי כל הזמן למה הם עוד מסוגלים ואני לא עומדת בזה יותר, אני מזמן הנפתי דגל לבן ניצחתם אותי. אין שום סיבה לחיות חיים לא ראויים אחרי שמנסים כל כך הרבה ושוב ושוב ושוב וזה הכל סתם והתוקף כל הזמן לובש ופושט צורה ומתגלם בכל אחד. ניצחת ובגדול, אני הפסדתי במערכה מההתחלה. ונותרתי רק בשביל הסקרנות מה יקרה הלאה ועכשיו אני כבר יודעת את התשובה ומפה שום דבר לא ישתנה. והכאב שלי הוא לא רק אישי הוא גם ערכי איך רשע וטוב לו איך איך איך ובעולם כזה אני לא מוכנה לחיות, ובעצם לא חייתי אז למה לרמות את עצמי ולא להשוות את הגוף לנפש- לשים אותם באותו מקום של סוף? הגוף שלי הוא רק מס שאני משלמת לסביבה שמעדיפה אותי חיה בתוך הסרט שלהם, אני סתם סטטיסטית אבל חלק מהנוף, מההרגל שלהם, אין לי קיום, ולגוף שלי אף פעם ממילא לא היתה שייכות אלי, הגוף שלי הוא שלהם, של כל האחרים, הוא סתם עדות של קיום אבל אין לי בעלות עליו יותר והוא הולך ומתרחק ממני יותר ויותר, ולכן אני צריכה לסלק רק אותו כי הנשמה כבר איננה מזמן, ואין לי שייכות יותר גם למה שמסביב לגוף לכל מה שנקרא עולם ואנשים.

נשימה חזקה, קחי אחת עמוקה, אני בטוחה שאת מרגישה אבודה, אל תתייאשי. אני מבינה את הכאב, התיסכול והייאוש. אל תתני להם להביס אותך. את חזקה. את ראויה לחיים מלאים. יש עוד המון אנשים טובים שם בדרך. אל תתני לכמה חלאות חסרי נשמה לרסק אותך, את מעבר לזה. אני נאבקת, ויש עוד הרבה שנאבקים בשבילך, בשביל כל אחת שנפגעה, ורק ע"י זה שלא נשתוק, שנהיה חזקות לדבר, לספר, להציף, ולחיות, ננצח. אל תתייאשי מתוקה, אני יודעת שכואב לך, אני יודעת שאת לא מאמינה, לא רוצה, קומי! אנחנו פה בשבילך, בכל דבר, בכל עניין. לחזק את ידייך, להיות איתך ברגעים הקשים. את תעברי את זה, כמה שהדרך היא לא פשוטה. אני הוטרדתי ונאנסתי, בגיל העשרה, ואני יכולה לומר לך שניצחתי. אותו, את החיים. יצרתי יש מאין. נלחמתי על חיי, לא אמרתי שלא היו קשיים, שלא עברתי ימים קשים. אני רוצה שתדעי שאפשר, שיש דרך, שלא הכל שחור, את יכולה. אני כ"כ רוצה להעביר לך את המסר הזה. תהפכי את הנשימה שלך לנשימה חזקה, קבועה, מנצחת. אף אחד לא יגרום לך להסתלק מכאן בלי להשאיר את החותם שלך. אני כאן בשבילך. אמא

את מדברת על כאב כל כך קיומי וכל כך תהומי, ואת גם כמו מדברת מגרוני ואני יודעת בדיוק על מה את מדברת, מתנדנדת בעצמי בין כאן ללחדול. ובכל זאת עד כמה שהכאב על שגזלו מאיתנו את הגוף ואת הבלעדיות עליו, את השליטה עליו והשייכות אליו שכן הוא מחולל ובזוי, עם כל זה הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך הוא שבעצם זה שאת כאן ואת מדברת על הדברים, בזכות השיתוף והדיבור את מחזירה לעצמך את השליטה על הגוף שלך. שתיקה לנצח היא וויתור סופי על הגוף והנשמה, כל עוד אנחנו מדברות אנחנו בעצם אומרות שהגוף שלנו לא הפקר ואנחנו מוציאות מחושך לאור את כל הזוועות שבוצעו בנו על מנת שידעו שאנחנו חושפות אותם ואת מעשיהם ולא שותקות יותר, לא מקבלות את הכל בהכנעה, ובלי להלחם על מה ששייך לנו בזכות ולא בחסד. השתלטו לך על הגוף ובזה שאת מדברת את מחזירה לעצמך את השליטה עליו, אל תוותרי ואל תתני להם להשתלט לך גם על המוות... שלך ואיתך - מציאות אחרת

תודה על התגובות החמות והרחבות והכנות וההשקעה שאפילו מתוך המצוקה שלכן אתן מסוגלות להושיט יד. אני עדיין לא השתכנעתי למה להשאר. אני לא צריכה יותר אתגרים, אני כיליתי את כוחותי באתגרים, אני מאוד עייפה ולא רואה טעם לגייס כוחות אפילו לא לחיים- אלא להצגה של החיים. נמאס לי להופיע על במות של אחרים מה הטעם לעזאזל?? למה אני לא יכולה להרפות ועדיין להיות למה אני כל החיים צריכה להיות מגוייסת ולכן לפעול על אוטומט רק בעבור אחרים? למה אני לא יכולה פשוט להיות בלי להלחם?? כי אין על מי ליפול, מי שיש לו פריבילגיה להרפות יכול לסמוך שמישהו יאסוף אותו ולי לא היה ואין ולא יהיה אחד כזה. אם אני ארפה זה יהיה הסוף שלי ואני מכירה כ"כ טוב את עצמי. אם אני ארפה אני אשתגע ואני מעדיפה למות ולא להשתגע. אני מעדיפה למות בכבוד, בלי להותיר אחרי חובות, אחריות בלי להשאיר פירורים. וזה כ"כ מצחיק שדווקא אנחנו נשים שעברו את הטראומה הכי איומה שיכולה להיות- 'זכו' הרבה פעמים לגדול במשפחות שלא נתנו שום תמיכה ושום משענת ואפילו סיייעו למה שהתרחש להתרחש. בגלל זו הפגיעה הכי איומה שיכולה להיות כי אין שום משענת, אין אף פעם על מי באמת לסמוך, את לבד לבד לבד לבד לבד כ"כ לבד עם המצוקה הכי ענקית וזוועתית שיכולה להיות שצריכה הכי הרבה תמיכה. אני לא יכולה יותר עם חוסר האמון הזה, עם הפחד הזה עם ההפיכה שלי ללא אדם, עם החזרתיות הזו של הארועים מהעבר בהווה כמו איזה עונש מהמיתולוגיה היוונית. די די. כמה ארורים יכולים להיות החיים למי אפשר לזעוק למי?

מוזמנת להיות חלק חלק מפורום שיודע ומבין את מה שאת מרגישה ועם זאת לקבל תקווה להדליק אור בחשכה מצטערת שכך את מרגישה אני בטוחה שיש עוד תקווה ועוד נסיון בטיפול אחר שאפשר לנסות להתחבר לעוד בנות לצאת מהלבד לבד שמכבה את כל האורות את זאת שמחליטה את זו שיכולה לומר לעצמך שמגיע לי מגיע לי חיים אחרים לומר ולאהוב את עצמך ולתת לעצמך צ'אנס נוסף אנחנו כאן בשבילך מקווה לראותך כאן איתך אידה עו"ס MSW נפגות תקיפה מינית

רוצה לברוח בעיקר מעצמי אבל באמת שאין לאן דמעה

דמעה יקרה, יכול להיות שהחשיפה שלך טילטלה אותך וזיעזעה אותך. ואולי דברים אחרים צפו עכשיו. אל תדאגי מהחשיפה, זה רק מראה עד כמה הכאב שלך גדול ועוצמתי, ואת כאן ולא צריכה לברוח, לא צריכה להשאר לבד עם זה. כאן איתך שולחת לך חיבוק עוטף ומרגיע. שלך - מציאות אחרת

מה שלומך? אך עברה השבת? מקווה שיותר טוב מהמצופה... שבוע טוב איתך אידה

בקרוב אני בת 16. כשהייתי בת 11 בערך בן-דודה שלי שהיה בן 15 כשזה קרה.. יום אחד שיחקנו בייחד בבית שלו והיינו בחדר של ההורים שלו והוא סגר את הדלת, הוא דחף אותי קצת על המיטה ונישכב עליי וניצמד אליי, הוא נישק אותי בפה (בלי לשון) וליטף לי את הידיים ולא נתן לי לצאת. אמרתי לו שיעזוב אותי ושייראו אותנו ככה אבל הוא רק אמר לי" אל תדאגי לא ייראו אותנו סגרתי את הדלת" ובמקום להפסיק הוא המשיך וניסיתי לידחוף אותו קצת מעליי ולא הצלחתי... אני לא זוכרת ממש כמה זמן זה היה, אבל הוא המשיך עם זה ולא הפסיק להגיד לי כמה שהוא אוהב אותי למרות שאמרתי לו לעזוב אותי. לא הייתה לי דרך לצאת ממנו ובסוף הוא השתכנע ונתן לי ללכת ואמר לי לא לספר לאף אחד.. כמובן שאני הקשבתי לו כי פחדתי ולא סיפרתי לאף אחד במשך 4 שנים.. יותר מיזה לא היה. לא היו עוד מיקרים דומים אחריי המקרה הזה. ורק כשהייתי בת 15 סיפרתי להורים שלי והם רק אמרו לי שזה לא בסדר וזהו. אני לא מפסיקה להיזכר בזה, ודי קשה לי להתמודד עם הזכרונות האלה. זה נחשב להטרדה מינית מה שהוא עשה? ומאז, לא דיברנו ביכלל תמיד השתדלתי להתרחק ממנו כמה שיותר ולא לדבר איתו ביגלל מה שהוא עשה. תודה מראש.

אני מצטערת על החוויה שנאלצת לעבור מתארת לעצמי שקשה לך עכשיו. האם מישהו מהמשפחה יודע? אמא? אבא? אחיות? או אולי חברות? חשוב שלא תשארי לבד, אני ממליצה לך להתקשר לקו הסיוע 1202 ולהעזר בפורום שלנו, כדי לא להיות לבד עם הזכרונות והקשיים שאותם את חווה עכשיו! וכן, לצערי את נפלת קורבן. מצרפת לך קישור ששם תוכלי לקרא את ההגדרות המדויקות http://www.macom.org.il/definitions.asp האם היה באותו יום מעבר למה שאת מתארת? מצטערת על השאלות אני פשוט רוצה לנסות לעזור את לא לבד!! הכי חשוב שתזכרי את זה..

רק ההורים שלי יודעים והחברה הכי טובה שלי. תודה לך , לא ממש הבנתי את השאלה - האם היה באותו יום מעבר למה שאת מתארת?

מה שעברת הוא בהחלט הטרדה מינית לדעתי, כי הוא עשה דברים שלא רצית ולא הקשיב להתנגדות שלך. יחד עם זאת מרגיש לי שמבחינתו זה היה סוג של בדיקת גבולות ומעשה קונדס, ולא אני ממש ממש לא מצדיקה אותו. מה שהוא עשה בהחלט חמור ורציני ובכלל לא מצחיק, אבל אולי הוא לא באמת רצה לפגוע בך, כי עובדה שמאז זה לא חזר על עצמו. ולגבייך את נזכרת בזה כי זאת חוויה לא נעימה, ובהחלט מפחידה ומאד מטלטלת רגשית, לכן הזכרונות קשים לך וגם התגובה השטחית של הורייך שלא ממש תמכו בך בעצם גם עושה את שלה. כדאי שתפני למרכז סיוע כמו שהציעו לך לפני כדי לא להשאר לבד עם זה. שלך - מציאות אחרת

מצטערת לשמוע על החויה הקשה שעברת כיצד את מרגישה היום? 5 שנים אחרי? זה עדיין חוזר? מציק? אולי מפחיד? מוזמנת לשתף... לפי מה שאת מתארת זו אכן הטרדה מינית יתכן שגם הוא הבין? אולי כדאי לפנות ליועצת? להתחיל טיפול? שהיא תפנה? או פרטי? האם את מרגישה שאת יכולה לפנות לאמא ולדבר על כך? מחזקת אותך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אתמול נפגשתי עם כתב מאחד העיתונים, גוללתי בפניו את כל הסיפור והוא הבטיח שיחזור אלי היום לאחר שיקח תגובה מהמשטרה. תגובת המשטרה היתה כזאת- הילדה נחקרה לאחר הגשת התלונה בידי חוקרת נוער שמסקנותיה היו שלא התרחשה תקיפה, למחרת חוקרת אחרת, ואני מדגישה א ח ר ת ערכה שיחזור עם הילדה והגישה אותן מסקנות, התיק לקראת סיום וסגירה. אני רותחת מעצבים, מרגישה שבא לי לחנוק מישהו, חייבת לספר לכן את הסיפור האמיתי- הילדה נחקרה אצל חוקרת נוער שלא עירערה על כך שהיתה תקיפה אלא על כך שאי אפשר לקשור את החשוד, המשטרה סגרה! את התיק מיד לאחר המסקנות שלה, אחרי שהקמנו קול צעקה ( התקשרתי לאקס שלי שיגיע מיד לתחנת המשטרה ), קצין החקירות החליט לעשות שיחזור ביום למחרת וכדבריו " אם תהיה זירה יפתח התיק מחדש", הוא התקשר למנהלת יחידת חקירות נוער וביקש שהיא תגיע לערוך את השיחזור, אך היא סירבה בטענה "שמי שהתחיל לחקור ממשיך", למחרת הגיעה א ו ת ה חוקרת לשיחזור וביתי שיחזרה מהנקודה בה הוא לקח אותה ועד למקום הארוע בצורה מדוייקת ומחרידה. שוב החוקרת אמרה באוזנינ ו! שהיא לא מפקפקת בכך שקרה! אלא בזה שקשה לה לקשור את החשוד לארוע! איך???? משטרה מזויינת ( תסלחו לי אני רותחת מעצבים ) משקרת ככה במצח נחושה? איך??? אם זאת היתה הילדה של אחד מהם האדמה היתה בוערת! אני הייתי בחקירה ובשיחזור! אני! בעצמי! ואני יודעת שזו הייתה אותה חוקרת! בנות אני מתפוצצת, אני אומרת לכן שוב אני לאאאא אשתוקקקקק!! ואף קצין מחורבן לא יסתום את הפה של הילדה שלי וידרוס לה את הנשמה בשביל לכסות את המחדלים שהוא עשה. תסלחו לי שוב על ההתפרקות והמילים הקשות, אני על הקצה אני נשבעת, אבל בסדר רוצים מלחמה יקבלו מלחמת עולם!

יקרה ולוחמת אני כל כך עייפה שלא יכולה להגיב לך ולחשוב .אבל בטוח שאני רוצה לתת לך חיבוק ולתת לך להניח את הראש על הכתף ולנשום יחד איתך כדי להרגע . זה מרגיז זה מקומם אבל לא תצליחי להגיע לכלום עם הכעס עדיף לבוא ממקום שקט ושליו . בהצלחה בצידקת הדרך

בוחרת יקרה אני יודעת,ומשתדלת, ומחזיקה את עצמי, להישאר מפוקסת, ורגועה, אבל זו רכבת הרים, והדם בוער בעצמות. הצדק, אוחח הצדק כ"כ חמקמק ומסתבר שיש לו כ"כ הרבה פרשנויות בעיני אנשים מסויימים שזה מקומם ומרתיח, כשרק אתה שקרוב יכול לראות באמת, להרגיש את הפחד בעיניים, לשמוע בקול של ילדה בת 4.5 שמספרת בצורה הירואית, עומדת בזירה, משחזרת, ועדיין מסתכלים עליך בצורה מזלזלת ונפוחה מחשיבות. אני משתדלת כ"כ לא לאבד את השפיות שלי, ואני לא אתן לרפש הזה, לחלאת אדם הזה להרוס אותנו כליל. אני לא אתן. תודה על שחיזקת אותי, ואיפסת אותי שוב אחרי יום קשה אמא

גלגלי הצדק במדינה הזאת לצערי הרב עובדים לאט מידי ויותר גרוע, לפעמים ממש מקרטעים. עצוב מאד וכואב ביותר. עדיין בוחרים לא להתאמץ ולטאטא הכל מיתחת לשטיח. מיצד שני יש לך אסמכתא שהבת שלך דוברת אמת ושהחוקרות שדיברו איתה יודעות שהדברים אכן קרו והבעיה כביכול היא לקשור את החשוד למעשים שבהם הוא מואשם. קראתי את מילותייך וניזכרתי במשהו דומה שפורסם בטלוויזיה, דומה מבחינת אוזלת היד של המדינה הזאת, ואת נלחמת בשביל הילדה שלך ובעצם עושה מילחמה תקדימית עבור המון ילדות שניפגעו ושעוד יפגעו, ויש לי רעיון... התכנית שפורסמה ניקראת הסיפור של אורלי והיא פורסמה בסדרה שניקראה תכנית המקור. ובסיפור הזה דובר על אורלי שעברה התעללות בילדותה מדוד שלה במשך המון שנים, הגישה נגדו תלונה בהיותה כבר בוגרת ואמא לתינוקת, ידעו שהיא דוברת אמת ושהדוד אשם, אבל כאשר היו מדברים איתה היא הייתה ניכנסת לניתוקים קשים ולא הייתה כשירה לעדות ולכן התיק ניסגר. היא פנתה ליעל דיין שנאותה להלחם איתה על הצדק, ליוותה אותה במשך 10 שנים ובסופו של דבר התיק ניפתח שנית והדוד הזה הורשע וניכנס לכלא. אצלך זה לא יקח כל כך הרבה זמן כי הילדה מדברת ומספרת והעבודה היא להרשיע את הפדופיל הזה. מה דעתך לפנות ליעל דיין ולנסות לדבר איתה? אולי היא תוכל לעזור לך לקדם את העניין? שיהיה בהצלחה, שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

מצרפת לך קישור לתכנית עליה דיברתי איתך. ואגב הבחורה הזאת עברה את זה מגיל 4, בגלל זה נזכרתי בזה וחשבתי על זה. שלך - מציאות אחרת http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=646689&sid=126

זה מקומם אני מבינה אותך כל כך.. מי שיכול להושיע מפנה עורף סוגר את התיק ויחד איתו כל הדלתות נסגרים.. משטרה גם כן! אני שומעת אותך כועסת כואבת על חוסר צדק על חוסר התייחסות יקירה פנית ל 1202? יש שם עו"ד שיכולה לעזור להגיש ערעור.. אל תשארי לבד.. לא מגיע לך וגם לא לילדה הקטנה שלך.. מלבד זאת, אני חייבת לציין שאני מעריצה אותך!! היו ויש עדיין הורים שמעלימים עין שמשתיקים כי "היא עוד קטנה.. כשתגדל היא תשכח מזה"!! גרר.. כל הכבוד לך אני מתארת לעצמי שזה מחליש אותך אבל דעי לך שעל המלחמה הזו בתך כל כך תעריץ אותך.. איזה מזל שיש לה אותך! את חזקה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לכל דבר אנחנו כאן!

בובה יקרה, כמה את צודקת, אני רואה את מערכות האמונה של הילדים שלי קורסות, גופים שנתפסו בעיניהם כגופים שאמורים להגן עליהם, היום אין בעיניהם ערך. יש לי עוד 2 בנים גדולים מביתי הקטנה, 12 ו 10.5,הם שיחקו במגרש הכדורגל ביישוב עם עוד חברים, הגדול הבחין בה רצה בוכה ומבוהלת ומסתכלת כל רגע לאחור, הוא עזב הכל ורץ אליה. הוא הראשון שדובב אותה, באינסטינקטים שלו הוא ידע שמשהו לא שגרתי קרה לה. והיא סיפרה לו אחרי שדובב אותה כמה פעמים.לכן הוא כ"כ מרוסק מעצם העובדה שהוא רואה את כל ההתנהלות הפושעת הזאת. אני רק יכולה לומר לך שאני חונקת את הדמעות, ומשתדלת להרים את הראש ולהמשיך להאבק, בשבילם. בשביל זה שתמיד תהיה להם אמא שעליה יוכלו להישען, שתאמין להם, שתעשה הכל כדי לשמור ולהגן עליהם ותשמיע את קולם. תודה על החיזוק ממך, זה שומר על שפיותי בתוך הכאוס הזה. תמיד לימדתי את ילדיי להתמודד, להשמיע את קולם כשנעשה להם עוול, להיות נאמנים קודם כל לעצמם. ודבר נוסף שאני מזכירה להם כל בוקר- אמא כאן ותהיה כאן לעולם! לעולם! אני מעריצה אותם על מי שהם, ואני אהיה מאחוריהם בכל דבר שיצטרכו, מגיע להם. שוב תודה על המילים החמות, אין לך מושג כמה הן מעודדות. אמא.

מקווה בכל ליבי שאת בסדר ולקחת לך חופש, שמשהו טוב קורה לך ועובר עלייך. מקווה שהכל בסדר, התגעגעתי, את חסרה לי וכאן. אם רק תוכלי להשמיע קול קטנטן.... אם נכון לך. שולחת לך ים של חיבוקים בהמון אהבה מכל הלב. חושבת עלייך, דואגת לך ואיכפת לי מימך. שלך - מציאות אחרת

מצטרפת לשאלה

לשבת.. אולי היא תכנס מאוחר יותר או מחר.. אם לא אגיד לה ששאלתן לשלומה

peter gabriel & kate bush- don't give up מוקדש לכל אחת מכן באופן אישי ממני- אמא

תודה על השיר הזה, ואמן למילותיו, הלוואי על כולם. לפעמים זה כל כך קשה ודורש כל כך הרבה מאמץ שאפילו לנשום היא פעולה קשה ומכבידה. לפעמים פשוט מרגישים שאין כוח יותר. תודה שאת חושבת עלינו, עלי, תודה שאת מתאמצת ומחזקת. שלך - מציאות אחרת

http://onlife.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/5338/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%94?obref=obnetwork

מעולה! אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

אני מוטרדת- כל חיי נסיתי לברוח-עדיין מנסה-אבל היום זה לא הולך לי-הגוף צועקת-כואבת- הנשמה מוצפת- מנסה להמשיך לסרוד-לעשות עוד צעד קדימה-אבל אני מתעייפת- כבר נגמרו לי הכוחות- מתלוננים עלי בעבודה- אומרים שאני "לא נמצאת- בעולם אחר" לא הייתי מודעת שאני מתנתקת-אבל עכשיו שאמרו לי זה מפחיד אותי- תמיד חשבתי שאיך שהוא אני בשליטה- ואני לא-בכלל לא! רוצה פשוט להניח את הראש ... אין לי כוח יותר לכלום!!! אני כל כך עייפה מהכל. תודה שאתן כאן בשבילי-ינשוף

סליחה שאני מטרידה אותכן אבל פשוט רע לי בפנים נורא- לא מוצאת מנוח- לא מוצאת את הפינה השקטה- אין לי לאן לברוח- ואני כל כך לבד עם כל החרא הזה- לא יודעת מה לעשות עם עצמי- רוצה להתכסות בשמיכה וללכת לשון ולקום מתי שהכל נגמר ! אין לי כוח יותר- אין לי כוח!

סליחה שאין לי כוח לכתוב אבל שולחת בנתיים ים של חיבוקים וסל עם אנרגיות חיוביות אולי יעזרו

ינשוף אני רוצה לשתף אותך בניתוח מבני המאיה על אנשים שנולדו במזל ינשוף, זה יכול להתאים לך כי בחרת בשם הזה לעצמך, בני המאיה רחשו כבוד עז לחיה זאת הודות לחוכמתה וליכולתה לראות בחשיכה, מתוך הבנה שהאמת לפעמים נסתרת מהעין. הינשוף מלמד אף על תיזמון,הוא יודע תמיד מתי לנקוט בפעולה ומתי לנוח. המסר שמעביר הינשוף: הקשיבי לאינטואיציה שלך וזו תאותת לך מתי לפעול ומתי לשקוט,חכמה מגיעה מבפנים, ידיעה פנימית שלא ניתן ללמוד אותה ע"י לימוד חיצוני. תשתמשי בידע האישי שלך, באינטואיציה שלך, לעבור דרך המכשולים, הקשיים והנפילות שבדרך, ובזמן מתאים נקטי בפעולה שתחזק ותדחוף אותך למעלה, עד שתרגישי חזקה מספיק להתמודדות הבאה. לצערי כך החיים שלנו בנויים ויש המון שיעורים, חלקם קשים מאוד שאנחנו עוברים בדרך. מחזקת אותך מכאן ושולחת לך המון אהבה. שלך- אמא חסרת אונים

לא תמיד אנחנו במיטבינו, לפעמים אנחנו מתפקדים קצת פחות טוב, לפעמים לא מרגישים טוב, פיזית וגם נפשית. זה לא מצב קבוע, זה לא ישאר כך וישתפר בהמשך. גם אם העירו לך בעבודה, זה לא סוף העולם ולא קרה כלום. מותר לא להרגיש טוב, מותר לכאוב ולהתנתק. זה קורה ולא תמיד יש לנו מה לעשות בעניין, רק לחכות עד שישתפר. אל תילחצי ואל תשפטי את עצמך. קבלי את עצמך כמו שאת כי זה בסדר ומותר ולגיטימי. לאט לאט, בלי לחץ, הכל ישתפר. אנחנו נעים מהתמודדות להתמודדות, נופלים וקמים, ואנחנו קמים בסוף, תזכרי את זה. שולחת לך המון חיבוקים עדינים, שלך - מציאות אחרת

את מוזמנת להיות ולחלוק את רגשותייך כמה שאת צריכה זה בסדר אנחנו כאן בשבילך! אני מבינה שקשה ויש מראות...גם בעבודה קחי את זה כפידבק וסמכי על עצמך שאת יכולה לשים יותר לב לא תמיד אנחנו מודעים...גם כשנדמה לנו. תעשי דברים שנותנים לך כוח את יודעת ומודעת נלחמת ולא מוותר קבלי זאת ותמשיכי סומכת עלייך! איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מבינה את ההתנתקיות שלך נוכח כאב כה קשה קשה לך להחזיק את הראש מעל למים אז את פשוט רוצה לוותר ולצלול לתוכם אני מבינה כמה העבודה חשובה לך כאמצעי לשליטה ושפיות בחייך ומעולה שהיא קיימת בחייך כמוטיבציה לקום בבוקר מהמיטה, לפעול, לשרוד להמשיך להתקיים ועכשיו כפי שאת מתארת מתלוננים עלייך פה ושם אז את מרגישה שהקרקע הבטוחה השפויה בחייך עומדת להישמט. לעיתים יש שחיקה בעבודה גם אצל כל אחד! קורה! אל תשפטי עצמך לחומרה בגלל מה שאומרים אולי את זקוקה מעט למנוחה מהעבודה לפסק זמן לחופשה לעצמך להתאפס על הכל בכז, עבודה היא דבר מאוד תובעני ובכלל לא קל! מקווה שיהיה בסדר בקרוב... שולחת לך חיבוק, סמויה

זה מקל אלי לא מעט לדעת שאתן כאן בשבילי-שאני לא לבד-אני מלאת אסירות-תודה שאתן בחיי- מקווה שאני גם אוכל להחזיר ולתמוך מתי שתצטרכו- אוהבת אותכן-מאוד- !!!

השבוע באקראי הסתובבתי באיזור שלי של פעם וגיליתי לתדהמתי שלט למכירה אחד הפוגעים גר שם בדירה של ההורים שלו בבירור עם ההורים שלו הם אמרו שהוא מוכר ובכסף הוא יקנה לו דירה אחרת והיא תמשיך לנדוד בדירות שכורות, והם פוגעים גם עכשיו בילדה שלהם בזה שהם לא מכירים בה בצעד הזה והם כולם שם פגעו ועדיין ממשיכים להתעלם למחוק וזה כל כך לא פייר וזה כל כך כואב חשבתי שזה לא יזיז לי אבל זה מזיז מאוד זה אפילו פוגע הם תמיד אמרו שהדירה חצי חצי והנה עכשיו שום חצי הוא לוקח הכל והיא מעיזה עוד להגיד שזה נכון איזה הורים יש בעולם הזה

מה הם חשבו לעצמם שאני לא יגלה את זה ואני ילדה טובה שלהם לא נלחמת לא פועלת לא כועסת הולכת אליהם כאילו כלום מקבלת דמי שתיקה ומאחורי הגב שלי הם פועלים בשקט בא לי להקיא

כל כך מבינה את הכעס שלך והתסכול, את כל כך צודקת בכל מה שאת מרגישה מול כל זה. אני חושבת שאת יכולה להתנגד ולא לאפשר לו לקחת את הכל לעצמו. זאת מישום שהאמת היא שהם עשו את זה גם לי וכאשר היה צריך לממש את הצוואה שלהם שאלו אותי אם אין לי התנגדות לתת את הכל לאחי. אמרו לי שזה צריך להיות חצי חצי ואם אני אתנגד אפשר לטפל בזה. אני לא התנגדתי והשארתי את זה ככה, אבל את יכולה להתנגד כי זה מקומם אותך בצדק ויעזרו לך, זה באמת לא הוגן... איתך, מבינה אותך מאד. מציאות אחרת

הורים פוגעים היו ונשארו מצטערת שזה ככה שולחת חיבוק דמעה

מחזקת את ידייך, מקווה שתוכלי להתמודד עם הסיטואציה המכאיבה הזאת,שולחת לך המון חיבוקים וכוח, הילחמי, השמיעי קול, ותוציאי את המילים מתוכך, כ"כ רוצה להעביר לך את המסר שאת לא לבד ומישהי כאן מבינה את התיסכול והכעס שלך. קחי אוויר, אני איתך אמא חסרת אונים

אני עדיין מרגישה את הכעס עליהם הולך וגוןאה אני אדבר על זה עם המטפלת שלי מה לעשות כי אחרי הקפאה ארןוכה של הרגש אני מרגישה רגש וזה מפחיד אותי מה זה עלול לעשות אני לא יכולה יותר לשתוק להם

בנות אמיצות, אני מרגישה אותכן ואת הכאב שלכן, אתן משקפות לי כ"כ הרבה במילים שלכן,אני רואה את הבת שלי ומה היה קורה אילו... אילו לא דיברה, אילו שתקתי, אילו הדברים היו מתגלגלים אחרת... אני רוצה לאמץ את ידיכן, אתן חזקות, אתן יפות, ומגיע לכן כל הטוב שיש בעולם להציע... אל תתנו למקרה, למי שפגע בכן, למי ששתק, למי שלא הגן עליכן, לשבור את רוחכן, זו הדרך הטובה ביותר להוכיח שאתן מעל כל זה. אני יודעת ומתארת לעצמי מה ההרגשה, אבל תבחרו בשינוי, במציאות אחרת, בחתוליות (חטולית ) שנוחתים תמיד על הרגליים. אתן יכולות! איתכן בכל שלב,מחבקת,מחזקת,ושולחת המון אהבה- אמא חסרת אונים

אמרת נכון.. הנה התוצ' של מה היה קורה אילו... כפי שאמרת ולדעתי את צריכה לשנות את הכינוי שלך מאמא חסרת אונים לאמא לוחמת! כי יש ביכולתך לפעול ולעשות את השינוי. את כבר עושה את זה בעצם זה שאינך מוכנה לשתוק! אה, ו... רציתי גם לומר שאני בחרתי- (את לא מכירה את סמויה ולמה היא מסוגלת (: ובכן... בחרתי להיות במקום אחר בחרתי להיות איפה שהאור בחרתי במקום בריא אצלי זה לא חכמה.. כי למזלי מסיבות כלשהן יכולתי ומה עם אותן בנות שאינן יכולות לבחור? שאינן יכולות להילחם? שנמצאות עדיין בחושך וקשה להן להגיע לאור? זה לא פשוט בלאמר רק לבחור לא תמיד אפשר ): עצוב

אני כ"כ שמחה לשמוע שאת מתמודדת, זה מחמם לי את הלב, ליבי ליבי איתך, איתכן,את צודקת שיש מקרים בהם אין כוח לקום ולצאת אל האור, ולבחור... האמיני לי שאני מבינה, אני רק מבקשת לומר שאפשר, וצריך, לדחוף ולתמוך אחת בשניה, כל אחת בקצב שלה, בדרך שלה ואולי אולי נצליח, ונתחזק ונשבור את המעגל הארור הזה שכ"כ הרבה בנות מוצאות את עצמן בתוכו. שולחת לך את השיר- don't give up- kate bush & piter gabriel סתם שתהיה גם מוסיקה כיפית ברקע :-)

מילותייך מרגשות מאד וניכר שהן יוצאות מהלב והן גם נוגעות וחודרות ומחממות את ליבי, אז מאד מאד מודה לך. אני שמחה בשביל הילדים שלך שיש להם אמא כמוך, זה כל כך הרבה, את לא יכולה לתאר לעצמך עד כמה. אישית הייתי שמחה לשמוע ולו רק מילה אחת טובה מהורי. זה מעולם לא קרה ואף פעם כבר לא יקרה, כי הם כבר אינם הרבה שנים, ואני עדיין מנסה לאסוף את השברים. ילדייך יהיו בסדר, אני משוכנעת בזאת, כי יש להם אותך לצידם. אני יודעת מה כוחן של מילים לטוב ובעיקר לרע, ועוד יותר מחזקת, (כנראה כי לא חוויתי), אהבת אם במגע, כך שבאמת אני יודעת שיהיה להם טוב והכל יעבור. מאחלת לך שיהיה לך כוח להמשיך להלחם ולהמשיך להיות שם בשבילם, וגם אם לא תצליחי להכניס את הפדופיל ההוא לכלא, זה שאת שם עם ילדייך וזה שהם רואים עד כמה את נילחמת יעשה את העבודה ויביא להם את ההחלמה מימה שעברו. אני מרגישה את החוזק שבמילותייך כשאת מפנה אותן אלינו, קל וחומר לילדייך שבטוח מתחזקים מהן, מימך. יהיה בסדר, אני בטוחה, רק סבלנות. זה לא קל אבל זה גם לא בילתי הפיך. שוב תודה רבה, שלך - מציאות אחרת

מציאות את מיוחדת :-) אני מרגישה את זה במילותייך, יש בך כ"כ הרבה...מהכל... את בעלת עומק והבנה ואני יודעת שאת מיוחדת. יש בי את היכולת לקרוא אותך בין המילים שאת לא אומרת. תודה על החיזוק ממך, היום במיוחד הייתי זקוקה לו... אמא חסרת אונים

אני שונה כולכן אומרות כמה אתן צריכות את התמיכה המילולית של המטפלת . אתמול המטפלת אמרה לי שהיא אוהבת ומכילה אותי כמו שאני עם כל הדברים שאני אביא לפגישה . ניסיתי לעצור אותה מלסיים את המשפט מספר פעמים אבל היא התעקשה שחשוב לה לאמר את זה אמרתי תודה . אבל זה היה נורא , קשה לי שאנשים מגלים אמפטיה כשקשה לי ,זה ממש טריגר בישבילי . ממש סגרתי את הפגישה איתה וברחתי ומאז אני מוצפת בלי להבין למה ?

היי בוחרת בשינוי- בשבילי אמפטיה ממישהוא משמעותו היתה- אני חלשה-אני צריכה-ולא רציתי להיות חייבת לאף אחד-אף פעם! לא רציתי לבקש עזרה- להראות שאני זקוקה -פחד מוות- כי בעבר תמיד היה מחיר כבד לשלם- גם כן רציתי להראות לכולם והכי חשוב לעצמי שאני לא צריכה כלום מאף אחד- אני חזקה-יכולה להסדדר לבד. האמת היא-שאני הכי צריכה-זקוקה לאמפטיה- יחס חם- אני לעט לעט מנסה להרשות לעצמי לקבל את זה מאנשים שאני סומכת אליהם- זה תהליך- מקום אידיאלי להתחיל זה בטיפול- בקצב שלך- כי הילדה הפגועה שבך זקוקה לזה וגם את!- מגיע לך ! תהיי סבלני ועדינה עם עצמך- שלך-ינשוף

יודעת מה אני רוצה . רוצה שקט ומצד שני לא יכולה לסבול שקט. כשרע לי רוצה שכולם יזוזו קילומטר רוצה לעבד את הדברים שעוברים עלי לבד ורק אחר כך כשאני חזקה ויודעת את הדרך מוכנה להקשיב . מצד שני מוכנה לקבל חיבוק ,רק לא מילים לא יהייה בסדר כי אתם לא אלוהים ואף אחד לא יודע באמת מה יהייה .אל תבטיחו לי כלום כי לא תעמדו בזה וכשתיתיאשו תיעלמו ,סומכת על עצמי כי אני הייתי שם תמיד בשביל עצמי . מנסה להבין מה היה שם אתמול ולא מצליחה , באתי באנטי גדול אחרי 3 שבועות שלא הייתי זה היה כאילו להתחיל מההתחלה ,כאילו הכל ארזתי וסגרתי שוב . לא יודעת עייפה פיזית ונפשית מהכל

אני חושבת שקשה לך לקבל אמפטיה במצב כואב וקשה כי בעבר כשרצית שיראו אותך לא ראו ולא ראו את הכאב שלך, ואולי היום זה עושה לך איזו שהיא תחושת אשמה. כאילו אם לא ראו אותך אז זה אומר שכשאת מרגישה רע הערך שלך יורד בעיני אחרים או שאת חלשה, ואולי אם רואים אותך היום, רואים אותך בחולשתך, ואת קולטת יותר ברור שרואים אותך בכאב כאשר מביעים אמפטיה לכאב שלך, ואת לא רוצה להחוות כחלשה, כי כחלשה יש תחושה של חוסר אונים, של לא יכולה לשמור על עצמך וכד'. לפעמים לכאוב ולהוציא כאב זה התקדמות והחלמה וכוח, וממש לא חולשה וחוסר אונים. אוהבת אותך ומחבקת מכל הלב. שלך - מציאות אחרת

מה לעשות קטן לבן ולא קולט .... אני חושבת שזה קשור לבדידות המילים האלה אני איתך וכאלה מחזקות אצלי עד כמה אני לבד עד כמה אכן אף אחד לא רואה אותי עד שאני זקוקה למטפלת שתיראה אותי . לא צריכה שתיראה או שתכיל אותי כמו הילדים שבועטים בכל מי שמתקרב כשרע להם.

נשמה אלופה שכמוך :-) כ"כ מכירה את התכונה הזאת, של להיות הכי חזקה שלא צריכה חיזוקים, כולנו צריכות. קחי בחום כל נתינה של אהבה לשם חיזוק, מרפא, ובנייה מחדש, את ראויה לזה. תסתכלי על עצמך שוב, לכי עכשיו למראה, ותראי כמה את יפה, ושווה כל גילוי של אמפתיה, אני מקווה שאני לא מציקה לך בזה שאני אומרת לך את הדברים עם המון אהבה מבלי להכיר אותך. שלך- אמא חסרת אונים.

קראתי אותך אתמול ולא היו לי כוחות להגיב חשבתי לעצמי על הקושי שלך והכוחות שיש בך .. תמיד שזה קשור לילדים אנחנו מתעוררים . אמא שלי הזניחה אותי נפשית מבלי להתכוון היא אהבה בדרך שהיא הכירה ריחוק ועוד ריחוק . לא יודעת עם זה מהמקום של להיות חזקה כי הן לי בעייה שיחבקו אותי המילים הורגות אותי באותו רגע מרגישה שכל מה שאני רוצה לעשות זה לצעוק לא רוצה שתאהבו אותי זוזו כמה שיותר רחוק יותר טוב . אולי פוחדת להשבר והיות תלוייה באחר לא יודעת ? המילים האלו מחזקות לי עד כמה אני לבד ... תודה לך על תגובתך ושאלוהים יתן לך כוח להמשיך להגן על ילדייך ועל עצמך זה קשה להיות אמא של נפגעת . את יכולה להתנחם בדבר אחד החיים שלה יהיו טובים יותר כי את שם לצידה היא תצא חזקה ובטוחה בעצמה כי היא יודעת שהיא לא אשמה ויש מי שאוהב אותה

אני מכירה בנות רבות שהמילה הטובה, המחמאה, הבעת אהבה או חיבה קשה להן הרבה פעמים הפגיעה הייתה בשם האהבה (גלוי עריות-אבא שאוהב) תוך פתוי ושימוש נבזי של תשומת לב, מילה טובה, מחמאות... ואז הכל התבלבל אהבה=פגיעה מילה טובה היא קשה ועם זאת לקבל מחמאה, מילה טובה, אהבה ותשומת לב לא נוח כי לא מגיע לי הערכה עצמית נמוכה צריך ללמוד לקבל אהבה להבין שזה אםשרי וזו לא פגיעה שמותר ומגיע לי זה תהליך כנראה שזו הסיבה שהמטפלת התעקשה לומר לך.... סומכת עלייך הדרך שלך מחזקת אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית בדרך

כאן בשבילנו . זה לא מובן מאליו .. כן זה מאוד הגיוני אני בטוחה שהיא בכוונה משתמשת במילים האלו כדי להראות לי שאפשר לקבל אהבה בלי לירות במי שעומד מולך . אבל זה קשה וכואב ברמות . לא רוצה ולא מאמינה באהבה לכל דבר יש מחיר גם לאהבה ....

יש לי תסמונת- הפרעה- שנקראת הפרעת זהות דיסוציאטיבית. אנני היא חלק ממני רק שהיא "יוצאת" אני לא מודעת למה שהיא עושה או במקרה הזה כותבת. היא נקראת "אלטר" או אישיות חלופית ויש לי כמה כאלה- חלקם מדברים אנגלית וחלקם עברית. זו תופעה מבלבלת שממש לא פשוט לחיות איתה וקורה לי לפעמים שאני מאבדת זמן כי אישיות אחרת שולטת. בזמן האחרון יש לי פחות ניתוקים אבל מסתבר שכשאני חושבת שאני ישנה לפעמים אחת הדמויות תגיע ותכתוב למשל בפורום הזה או בפורומים אחרים. הרגשתי צורך להסביר מאחר ואנני כותבת כאן לפעמים וחשבתי שחשוב שתדעו מי היא. אני מצרפת קישור על התופעה: http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA/ מקוה שתבינו דמעה

מקוה שלא עשיתי טעות דמעה

יקירה . וכל הכבוד על האומץ להחשף כך ,זה מראה על התקדמות בהחלמה שלך יקירה . ושאלה לא חייבת לענות את רוצה שנמשיך להתייחס לכל דמות בנפרד או בידיעה שזאת את ,מקווה שאני לא מציקה בשאלה . ושוב חוזרת ואומרת לך אוהבת אותך כמו שאת חיבוקים

לא יודעת איך לענות על מה ששאלת לא יודעת מה עדיף דמעה

דמעה יקרה! אז אנני היא חלק ממך! אנני הוציאה ממני חלק מסויים ששכחתי Sandseagull וגם אני אוהבת לפעמים להתכתב איתה באנגלית הדברים שהיא אומרת מאוד מעוררים השראה! ונק' למחשבה... באנגלית, כמובן וזה..גם נותן לי חשק להתאמן קצת על האנגלית שלי שמזמן מזמן לא בשימוש.. ולכתוב כל מיני תמיד תהיתי מי זו אנני המסתורית.. גם אם היא "דמיונית" היא מוצאת חן בעיני גם כי היא חלק ממך.. (:

אני מבינה אותך- את לא צריכה להסביר שום דבר- את מדהימה אותי עם רמת הכנות שלך- כך תחלימי- תדברי-תוציאי את הכל- רוצה להיות כאן בשבילך-שלך-ינשוף

אני חושבת שהחשיפה הזאת מרגשת בשבילך, ושמימנה את יכולה לראות בעיניים כל פעם שתחזרי לקרוא את ההודעה שלך וכל פעם שתזכרי בה בליבך, עד כמה התקדמת, עד כמה את מקבלת את עצמך עם כל מה שיש בך והכי חשוב עומדת מאחורי עצמך ומאחורי האמת שלך בכל כולך. זה מדהים ומרגש עד דמעות, זה המון המון. זה מראה שאת רואה את עצמך, אין מילים, פשוט מרגש מרגש. וברור שאני אוהבת אותך עם הכל. שולחת לך חיבוק מלא הערכה, שלך - מציאות אחרת

את אמיצה מאוד! את מתמודדת ולא בורחת אני יודעת שהחשיפה קשה לך...מאיימת... ובכל זאת החלטת החלטה אמיצה לא לשתוק התופעה שאת מתארת היא לא נדירה בקרב מי שעברה טראומה, הצורך שלך לשרוד גרם לך לפתח את מנגנון ההגנה הניתוקים הם שעזרו לך להתמודד הדמיות החדשות שנוצרו עזרו לשמור על השפיות והיום כמו אז מנגנוני השרדות עובדים יש לתת לדמיות בטוי בטיפול ולהגיע לאינטגרציה בין הדמויות. מנסיון זה אפשרי חזקי ואמצי אני גאה בך אידה

את אמיצה ברמות שלא הכרתי גם הדמות הנוספת שלך של אנני מקובלת וגורמת לריענון כאן בפורום תמיד יש קופצים כדי להענות לה ולהנות ממנה כולל אותי עצמי אם את מסוגלת לחיות איתה בשלום למה שזה יפריע לנו גאה בך מאוד על הכנות שלך רק שלא תרגישי רע מחבקת את שתיכן יפתי חטולית

תודה מעומק הנשמה אין לי מילים הקבלה שלכן התמיכה שלכן אין דברים כאלה תודה על מי שאתן- כולכן- דמעה