פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

יש לי תסמונת- הפרעה- שנקראת הפרעת זהות דיסוציאטיבית. אנני היא חלק ממני רק שהיא "יוצאת" אני לא מודעת למה שהיא עושה או במקרה הזה כותבת. היא נקראת "אלטר" או אישיות חלופית ויש לי כמה כאלה- חלקם מדברים אנגלית וחלקם עברית. זו תופעה מבלבלת שממש לא פשוט לחיות איתה וקורה לי לפעמים שאני מאבדת זמן כי אישיות אחרת שולטת. בזמן האחרון יש לי פחות ניתוקים אבל מסתבר שכשאני חושבת שאני ישנה לפעמים אחת הדמויות תגיע ותכתוב למשל בפורום הזה או בפורומים אחרים. הרגשתי צורך להסביר מאחר ואנני כותבת כאן לפעמים וחשבתי שחשוב שתדעו מי היא. אני מצרפת קישור על התופעה: http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA/ מקוה שתבינו דמעה

מקוה שלא עשיתי טעות דמעה

יקירה . וכל הכבוד על האומץ להחשף כך ,זה מראה על התקדמות בהחלמה שלך יקירה . ושאלה לא חייבת לענות את רוצה שנמשיך להתייחס לכל דמות בנפרד או בידיעה שזאת את ,מקווה שאני לא מציקה בשאלה . ושוב חוזרת ואומרת לך אוהבת אותך כמו שאת חיבוקים

לא יודעת איך לענות על מה ששאלת לא יודעת מה עדיף דמעה

דמעה יקרה! אז אנני היא חלק ממך! אנני הוציאה ממני חלק מסויים ששכחתי Sandseagull וגם אני אוהבת לפעמים להתכתב איתה באנגלית הדברים שהיא אומרת מאוד מעוררים השראה! ונק' למחשבה... באנגלית, כמובן וזה..גם נותן לי חשק להתאמן קצת על האנגלית שלי שמזמן מזמן לא בשימוש.. ולכתוב כל מיני תמיד תהיתי מי זו אנני המסתורית.. גם אם היא "דמיונית" היא מוצאת חן בעיני גם כי היא חלק ממך.. (:

אני מבינה אותך- את לא צריכה להסביר שום דבר- את מדהימה אותי עם רמת הכנות שלך- כך תחלימי- תדברי-תוציאי את הכל- רוצה להיות כאן בשבילך-שלך-ינשוף

אני חושבת שהחשיפה הזאת מרגשת בשבילך, ושמימנה את יכולה לראות בעיניים כל פעם שתחזרי לקרוא את ההודעה שלך וכל פעם שתזכרי בה בליבך, עד כמה התקדמת, עד כמה את מקבלת את עצמך עם כל מה שיש בך והכי חשוב עומדת מאחורי עצמך ומאחורי האמת שלך בכל כולך. זה מדהים ומרגש עד דמעות, זה המון המון. זה מראה שאת רואה את עצמך, אין מילים, פשוט מרגש מרגש. וברור שאני אוהבת אותך עם הכל. שולחת לך חיבוק מלא הערכה, שלך - מציאות אחרת

את אמיצה מאוד! את מתמודדת ולא בורחת אני יודעת שהחשיפה קשה לך...מאיימת... ובכל זאת החלטת החלטה אמיצה לא לשתוק התופעה שאת מתארת היא לא נדירה בקרב מי שעברה טראומה, הצורך שלך לשרוד גרם לך לפתח את מנגנון ההגנה הניתוקים הם שעזרו לך להתמודד הדמיות החדשות שנוצרו עזרו לשמור על השפיות והיום כמו אז מנגנוני השרדות עובדים יש לתת לדמיות בטוי בטיפול ולהגיע לאינטגרציה בין הדמויות. מנסיון זה אפשרי חזקי ואמצי אני גאה בך אידה

את אמיצה ברמות שלא הכרתי גם הדמות הנוספת שלך של אנני מקובלת וגורמת לריענון כאן בפורום תמיד יש קופצים כדי להענות לה ולהנות ממנה כולל אותי עצמי אם את מסוגלת לחיות איתה בשלום למה שזה יפריע לנו גאה בך מאוד על הכנות שלך רק שלא תרגישי רע מחבקת את שתיכן יפתי חטולית

תודה מעומק הנשמה אין לי מילים הקבלה שלכן התמיכה שלכן אין דברים כאלה תודה על מי שאתן- כולכן- דמעה

ביתי בת ה-4.5 נפגעה מתקיפה מינית ע"י אדם מהיישוב בו אנו מתגוררים, אותו פדופיל עובד בבי"ס תיכון בסמוך לשני בתי ספר יסודיים, מתנהלת חקירה ע"י המשטרה שמתקשה לקשור אותו לארוע, ביתי זיהתה אותו כתוקף שלה, במקביל נעשו מחדלים בטיפול בתיק הזה, והפדופיל מסתובב חופשי, בני הגדול לומד בבי"ס בו עובד הפדופיל,נוסע איתו באותה הסעה וקצרה ידי מלהושיע, לבד מצו הרחקה 50 מ' מאיתנו אין שום דבר שמגביל את צעדיו ביום-יום. מה עוד ניתן לעשות? ילדיי עוברים אונס רגשי חוזר ונשנה ואני קוראת לעזרה. כל עזרה תתקבל בברכה.

כל הכבוד לך שאת פועלת למען ילדייך והופכת עולמות כדי להגן עליהם. מאחלת שתמשיכי להיות חזקה בשבילם ובשבילך. האמת היא שאני לא התנסייתי בבעיה מהסוג הזה. יחד עם זאת הייתי פונה לאותם מקומות שמעסיקים את הפדופיל הזה, לבית הספר התיכון שבו הוא מועסק ודורשת מהם להשעות אותו מהעבודה עד שתוכח חפותו שכן עד אז הוא חשוד בביצוע פגיעה מינית ואין לאפשר לו מגע עם ילדים כדי שהמקרה לא יחזור על עצמו וכדי שלא יפגע בילדים נוספים. בית ספר אמור לשמור על ילדיו ואסור לו להעסיק אדם שפוגע בילדים גם אם הוא רק חשוד. אסור לבית הספר לסכן כך את הילדים הבאים בשעריו.... לא ברור לי איך ממשיכים להעסיק אותו וממשיכים לתת לו לסכן את הילדים שנמצאים שם, זה נשמע הזוי. שלך - מציאות אחרת

תודה לך,מציאות אחרת על התגובה, אבל במדינה שלנו אין זכויות לילדים! ההפקרות משתוללת והעולם שותק. כל אחד מתחבא מאחורי נהלים בזויים כדי לכסות את עצמו מנקיטת עמדה. אני לא יכולה להמשיך לכתוב ולתאר את עינוי הדין שאנחנו עוברים, את התיסכול, הכאב והטראומה היומיומית. פשוט להרוס משפחה במחי יד ולהמשיך הלאה לקורבן הבא, הרי מי יאמין לילדה בת 4.5?

ברוכה הבאה לפורום באמת שמאוד מצער לשמוע על ביתך הקטנה עם הפגיעה של הפדופיל אם היא זיהתה אותו זו כבר הוכחה שהילדה דוברת אמת אם קצרה ידה של המשטרה מלהושיע מציעה לך לפנות למוקד נפגעות 1202* גם שם יוכלו לעזור לך לאן לפנות את גם יכולה לכתוב מכתב חריף למשרד לבטחון פנים -שזה מי שאחרי למשטרה אולי לפנות לעורך דין להתייעצות כרגע לא עולים לי עוד רעיונות אך רוצה לומר לך כל הכבוד!!! הלוואי ועוד אמהות היו מגיבות כמוך אולי כל המערכת היתה נראית אחרת מחזקת אותך יקרה -תיזדקקי לכל הכוח הנפשי שלך כדי באמת להרעיד אמות וסיפים האם בעלך מודע לכל מה שקורה האם הוא גם תומך בך בענין מאחלת לך שתצליחי במלחמת זו ללא סייג ואם תרצי להכנ ולעדכן אייך את מסתדרת או שתזדקקי לעידוד וכוח נפשי את מוזמנת להכנס בכל עת שאת חפצה אנחנו נשתדל לתמוך בך בכל דרך שולחת חיבוק גדול לחיזוק בהמון הצלחה חטולית

תודה. אכן היום הלכתי למסאז רפואי ( כן אני יודעת זה נשמע כאילו יצאתי לנופש ) לאחר שכל גופי התאבן. לא יכולתי לזוז, פיזית, הגוף שלי אותת לי שאני על סף קריסה, מהכאב הפנימי, סערת הרגשות, התיסכול והכעס, המטפלת רק הניחה את ידיה עליי ופרצתי בבכי מר. אני יודעת שאצטרך עוד כוחות נפש עצומים, גם את הקטנה אני לוקחת לטיפול בעיסוי שתרגיש מגע נכון, מטפל, ולא מגע אכזרי ומשתק כמו שהרגישה. פניתי לעורך דין פלילי מצויין בתחומו, לעניות דעתו התיק הולך להיסגר, ולזה כביכול הוא ממליץ לחכות, ע"מ שנקבל את כל חומרי החקירה ונחשוף את הכשלים.אני לא מקבלת את ההמלצה שלו. הוצאתי צו הרחקה לתוקף, אבל במקביל לאחר שגם היום בני הגדול חזר שבור מבי"ס ( הוא והתוקף נוסעים בהסעה משותפת של היישוב, והתוקף עובד בבי"ס בו הוא לומד )החלטתי להוציא אותו מבי"ס. אני לא צריכה שהוא יעבור את זה כרגע, הספיק לו מה שנחשף עד עכשיו. לשאלתך אני גרושה, התגרשתי לפני שנה,אני ואבי הילדה בקשר טוב והוא אבא נהדר, אבל באופן טבעי איפה שאנחנו הנשים, מפגינות חוסן, הם הגברים משאירים לנו את הזירה להתמודד. מה שאומר שבפועל אני מתרוצצת כמו עכבר במבוך מול כל הגורמים, משטרה, בית- משפט, רווחה ומשתדלת להיות בבית בזמן לקבל את הילדים ולהיות איתם בזמן הזה כמה שיותר. עזבתי את העבודה שלי ( אני עצמאית-יועצת נדל"ן)כדי להיות רק עם הילדים וכרגע גם בלי הכנסה. אבל גם זה לא ירתיע אותי מלהמשיך. התמיכה שלך/שלכן מחזקת אותי מאוד. שוב תודה.

מבינה את חוסר האונים הצורך והרצון להגן על ידך נתקל במערכת אטומה ומתרשלת זה לא קל החברה מעדיפה להאמין שהכל בסדר החברה מפחדת להודות לפעול ובנתיים ילדייך נפגעים צריך להתעקש ולצערי גם מהומה בכדי לזעזע שמרי על ילדייך תאפשרי להם טיפול בכדי לצמצם פגיעות . תיהיה גאה כל הכבוד לך על הערנות האמהית זה לא מובן כלל מחזקת וכאן בכל שאלה אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

שלום אידה, רק היום 7-10 מגיעה העו"ס של המועצה לבקר אצלנו בבית. התלונה הוגשה ב-14-9,וזאת אחרי שיחת טלפון טעונה בה הבעתי את כל מה שעובר עליי. שוחחנו עוד קודם בטלפון כמה פעמים, ואני מבקשת את עזרתך מה ניתן לעשות בתחום הרווחה כדי לאפשר לבן שלי להיות בבי"ס ולא לנסוע עם התוקף באותה הסעה.זה משפיע עליו לרעה. האם אני יכולה לדרוש הסעה בנפרד? הבן הבכור חזר אתמול מתוסכל מבי"ס, הוא רק עלה לכיתה ז', ילד מחונן שהשתתף בעבר בתוכניות לילדים בעלי כישורים, עם מוטיבציה גבוהה מאוד ללמידה, והנה גם פה אני צריכה להתמודד עם ההשלכות. היום לא שלחתי אותו לבי"ס כדי למנוע מפגש נוסף עם התוקף. המשמעות של הדברים שאני צריכה להסיע ולהחזיר אותו בעצמי. בי"ס מרוחק מאוד מהיישוב בו אנו גרים, מרחק קילומטרים רבים ( נסיעה של 20 דקות ). אודה על כל עצה ממך. בברכה אמא.

האם מקובל שרופא נשים יבצע בדיקה רקטלית, ע"י הכנסת כל האצבע לפי הטבעת ויסובב אותה יחד עם לחיצה על הבטן והכנסת אצבע נוספת במקביל לאביר המין. אני בכיתי במהלך כל הבדיקה למרות שהוא הסביר לי מה הוא הולך לבצע, ומה הסיבות לכך. אני חושבת שמשהו דפוק היה כאן. האם זו הטרדה מינית? או תקיפה מינית? ומה לרופא נשים ולרקטום?

את יכולה אולי לספר מה הוא הסביר לך ולשם מה הוא עושה זאת ? אני יודעת שיש מצב כזה בבדיקה כשיש דימום שלא צריך להיות מהרחם הבדיקה גם נעשית כדי לבדוק אם הדימום בא מהרחם או מהנרתיק או מכלי דם שנקרעו בזמן קיום יחסי מין האם זה מה שהרופא הסביר לך בבדיקה שערך לך אני יודעת שזה ממש לא נעים אפילו מציק אך אם זו הסיבה של הבדיקה אין לך מה לחשוש מהטרדה מינית או אפילו ממעשה מגונה כי כך עושים את הבדיקה הזו יש לך הסבר אחר למה שהרופא אמר . אשמח אם תשתפי ובעקרון כאן בפורום זה לא המקום לשאלות כאלה אלה בפורום של גניקולוגיה לשאול גניקולוג לשם מה עברת בדיקה מהסוג הזה ואולי גם תקבלי תשובה הרבה יותר מורחבת ומדויקת ממה שאני כתבתי לך מנסיון שלי חטולית

ובכלל לא שגרתי. ובבדיקה הרופא לא אמור להכאיב עד כדי בכי! ובדיקה רקטלית?! אם יש בעיה שם הוא אמור היה להפנותך לרופא (נדמה לי-פרוקטולוג, לא בטוחה) אבל יש לזה רופא שונה. לי זה מוזר וגם תמוה ): אגב, תקבעי תור דחוף לרוא נשים אחר שאת מכירה וסומכת ותתארי לו את הבדיקה שההוא עשה לך ומה הוא בדיוק סיפר לך שהוא עושה. ותצליבי מידע. אם.... את יכולה לפנות למ. סיוע את יכולה אחכ לגשת להגיש תלונה אה, את יכולה בהעצם כבר עכשיו לפנות למרכז וגם להתייעץ על החוויה שעברת אצל הגניקולוג המפוקפק. תנסי.

אני ממש לא יודעת מה לעשות? מה גם ששילמתי במזומן ועד עכשיו לא קיבלתי את האבחנה בכתב. דרך אגב בגלל שהיה חסר לי סכום קטן אז הוא ביקש שאשלח את כל הסכום בדואר (לכאורה העדיף שלא אשלם באותו רגע). כפי שראית בתגובה הקודמת יש מצב שרופא נשים במקרים מסויימים עושה בדיקה כזו (אבל לא כך זה מה שמטריד אותי). חוצ"מ איך אפנה לרופא נשים שלי הרי הלכתי למומחה פרטי בגלל שאני לא שלמה אם הטיפול שלו הוא יכעס עליי וזה ישפיע על המשך הטיפול בי. דילמות קשות

מצטערת על החויה הקשה אצל רופא הנשי אני יודעת שבדיקה רקטלית נעשת לפעמים... בד"כ ע"י רופא משפחה או כירוג אך לרוב נאמר שאין צורך בבדיקה כזו אצל רופא נשים!!! כמו כן הבדיקה לא אמורה לכאוב. לא יודעת מה הוא הסביר לך...מה סיבת הפניה שלך ומדוע זה היה מחייב??? אכן משהו מוזר ולא תקין!! ובעיקר אני סומכת עלייך!!!! את מרגישה שמשהו לא היה בסדר ואת צריכה לסמוך על התחושות שלך ועל עצמך! לא עשית דבר שהוא לא בסדר פני לרופא שלך להתייעצות או כל גורם בכיר אחר המטפל בתלונות אל תשארי לבד עם תחושותייך לכל שאלה התייעצות אנחנו כאן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

את הנעשה אין להשיב, אבל ניתן למנוע לעתיד. כן התייעצתי עם תמיכה לנפגעות מינית, ושאלתי רופא נשים שבעיקר השתיקה שלו הלחיצה אותי והתגובות שלו לסיפור שלי, וכאשר הוא שמע את שם הרופא הוא לא מיצמץ אפילו ובהתחלה התעצבן שהוא לא רוצה להיות קשור לעניין, אז רק שאלתי אותו האם זה מקובל? אז הוא אמר שיש מקרים שכן,(בפנים זועפות) אבל לא תמיד. אגב התעמתתי היום אם הרופא הזה, והקלטתי מה שיכולתי את השיחה, ואגב עד עכשיו לא קיבלתי אסמכתא לביקור.

תודה יקרה על האיחולים החמים שניכנסים ישר לתוך הלב. אני לא מרגישה שאני מצליחה להחזיק מעמד, הכל מתמוטט ומתרסק לי. הגעתי למקום מאד נמוך, ולא הייתי מסוגלת לגעת בו ולעבד אותו. ביטלתי פגישה בס.מ.ס כי הרגשתי שאני לא מסוגלת לחשוף את הדברים ואת מה שהם עשו לי. לא מסוגלת לגעת בכאב. המטפלת חזרה אלי בטלפון, ניסתה לדובב אותי, ניסתה להרגיע וכל מה שיכולתי לעשות היה רק לבכות, לא יכולתי לדבר.... פעם ראשונה שהיא ממש הציעה במילים להיות שם איתי ולא יכולתי להגיב, רק לבכות. המצב הזה כל כך משפיל, מעיק, כואב, הזוי לחלוטין וכל כך מביש. לא יודעת לצאת מיזה. אין פתחי מילוט.... רק רוצה לברוח ולהתנדף מכאן. החשיבה שלי שונה מי של אנשים חיים, אני מתה מבפנים ומתוך כך אני לא מתאימה לחיים ולא שייכת... אין לי מקום בעולם הזה.... התכנים שאיתם התעסקנו בשרשור למטה הם לא מה שעובר עלי, אלא כל מה שקורה היום הוא בגלל מי ומה שאני שעוצב מיתוך מה שעברתי שם... תודה על הכל וסליחה.... אוהבת אותך ומחכה לשמוע שהחלמת ואת מרגישה טוב... אמן במהרה. שלך מציאות אחרת

במילים שכתבת לציפור בשירשור למטה: "עבר וכל מה שעברת ניכפה עלייך, אבל את יכולה לבחור את מה שיהיה לך, את העתיד שלך וגם את ההווה."

תודה אבל אין כאן קשר שום לבחירות שלי. מבחינת בחירות, בחרתי לבנות בית ולגדל ילדים אחרת מאיך שגידלו אותי, ועשיתי את זה ואפילו עשיתי את זה לא רע. הילדים מאושרים ואני יודעת שזה לא מובן מאליו. ההתנהלות שלי, דרך החשיבה שלי ואיך שאני רואה דברים, הכל מושפע לגמרי מימה שעברתי בחיים ולא דומה לאנשים שבאמת חיים את החיים. אני לא חייה וזה מצב לא רצוני שאין לי בחירה בו, שאני רוצה לשנות ולא מצליחה. זה רק נעשה גרוע יותר. כל האנשים מסביבי חיים ואני אחרת ולכן לא מתאימה, לא שייכת, אין חיבור, אין קשר ובקיצור אין כלום, לא רואים אותי, אין לי חשיבות. זה לא משהו שאני יכולה לבחור זה משהו שאני לא יכולה לשנות, לא יודעת לא מצליחה לעשות כלום בעניין הזה. דברים שאני מנסה להשיג הם חסרי חשיבות למי שחיי את החיים ובשבילי הם דברים שבלעדיהם אני לא יכולה אפילו לשרוד, לא הגעתי ללחיות. בקיצור קשה לי להסביר, אני רק מרגישה לא שייכת כעובדה ולא כבחירה.... שלך - מציאות אחרת

מתי תפסיקי לשפוט את עצמך ככ בחומרה ? באמת מרגיש שאת בנפילה חזקה רק זיכרי שמשם אין לאן להמשיך ליפול אלה רק לעלות וזה השלב שעדיין קשה לך לראות שמשם את שוב תעלי , אין לך את האמונה שזה עוד ישתפר כמו שכבר אמרתי לך יקירתי אין מצב שאני נותנת לך ליפול בלי לנסות להושיט לך יד אז אני כאן לידך מאמי מושיטה לך יד יציבה ובטוחה גם המטפלת שלך הושיטה לך יד היום זה לגמרי בסדר שלא יכולת לעשות כלום חוץ מאשר לבכות תסבירי לי בבקשה למה זה שלא יכולת לענות לה היה עבורך מצב משפיל , מעיק ומביש ? זה היה מצב אמיתי לחלוטין אם לא היית במצבך היית הולכת לפגישה לשכן נכון ? אז היא הכירה עוד מצב שלך מה נורא בזה ? להפך , זה רק מחזק את העובדה שאת זקוקה לעזרה ולדעתי היא הבינה את זה מאוד אני כאן ועוד אחרות כאן כדי עזור לך לצאת מזה רק תני הזדמנות לעזור לך ואל תלכי לרעות בשדות זרים-בעולמות אחרים עדיין לא סיימת את תפקידך כאן על פני האדמה ואני כמובן לא מתכוונת שתמשיכי לסבול אלה שתעזרי לעזור לך שולחת חיבוק גדול עוטף ומרגיע חטולית

כדי לאפשר לעזור לי אני צריכה להסביר את עצמי, ובמקום הדבר היחידי שאני מצליחה לחלץ מתוכי הוא בכי. אני לא מצליחה לחשוף את הכאב, אני לא מצליחה לדבר על זה. צריכה לשנות את החשיבה שלי, הראיה שלי את הדברים, ההתנהלות שלי, ההבנה שלי. אני מרגישה לבד עם זה כי מי שחי את החיים לא מבין על מה אני מדברת ומבחינתי אני מרגישה שהכל מתמוטט לי, שאין לי שום דבר שיכול להחזיק אותי בחיים. לא מתברגת לתוך חיים כי אין בי חיים, הכל מת שם. והמטפלת, אני לא מצליחה להסביר כלום, ולבכות בלי מילים מרגיש לי כל כך פתתי, אני מרגישה פתתית. אין לי מילים, זה מרגיש לי הזוי וזה משפיל שבן אדם בגילי לא יכול להסביר מה קורה לו ורק רוצה למות. היא שאלה אותי מה יכול לעזור לי במצב הזה, ועניתי לה במילה אחת. למות. וכן בהרגשה שלי זה משפיל לעמוד מול מישהו מקצועי ולדבר כך. ובכלל אני לא יודעת להסתדר עם בכי, בטח לא ליד אנשים, אני מתנתקת ומאבדת פוקוס במצב כזה. אז איך יוצאים מיזה? מה עושים? אין לי פיתרון... רק ייאוש הולך וגדל. אין מוצא אין כלום..... ואני לא יכולה יותר. הגעתי לקצה גבול היכולת שלי. אני יודעת שכל מה שכתבתי סתום ולא ברור. אין טעם זה גדול עלי ולא מיתוך בחירה, אין לי כוח יותר. סליחההההההה יודעת שאת מנסה לעזור, וכולם מנסים. אני לא מצליחה לעזור לעצמי ועל זה הכל מבוסס. מרגיש לי שאין סיכוי. שהגעתי לסוף. אוהבת אותך ותודה על הכל. שלך - מציאות אחרת

כל כך מבינה אותך מציאות, באמת.. במיוחד את העניין עם המטפלת שמציעה לך להיות איתך שם בבכי ובכאב, אני כל כך מבינה את התחושה שזה מעיק,מביש,משפיל והזוי.. כאילו קצת מצב לא טבעי,אני כל כך יכולה להבין את מה שאת אומרת. אני הייתי רוצה שהיא תהיה איתי במצב כזה,אבל באופן טבעי לחלוטין.. כי שמגיעים לפגישה,אצלי לפחות..הכל נעלם,איכשהו.. מקווה שיגיעו לך ימים טובים יותר,במהרה עם קצת הקלה רגשית שלך באהבה, ציפור

אני רוצה למות לא מסוגלת לסבול יותר את הבכי החרשי הזה לבד תמיד הכל נראה בסדר, אז יש רגעים שיורדות לי דמעות בטיפול, אבל איכשהו הכל נגמר בסדר...שאני בסדר, מצליחה, אמורה לשמוח בחלקי כעת. ואז יוצאת ממנה ומרגישה מפורקת והיא בכלל לא יודעת כי אני לא מצליחה להתפרק מולה ואז אני חוזרת לדירה הזו,בת"א..ומקבלת אותי כלבה קטנה, קופצנת ומלאת אהבה...ואני רוצה למות מרגישה את החנק הזה בגרון ואז מתחילה לבכות ולא מצליחה לעצור ואלוהים אני רק רוצה שמישהו יקח אותי מכאן לא יכולה להכיל את הכאב הזה והפחד הזה אני רוצה לברוח לשום מקום לברוח מכאן ופשוט לא להיות אף אחד במציאות לא יודע באמת איך אני וכמה כואב לי בלב ולא כי אני מסתירה, אלא כי אני מלאה בדברים שמסתירים כמו הצלחות במקומות מסויימים ואני מלאה בחיוך שמיייצר קו עקום על הפרצוף שלי כי זו אני, וגם כי לא באמת רוצים לדעת כי לה עדיף לשוב בסה"כ בסדר אז מה אם אגשתי תלונה במשטרה נגדו שהתעלל בי 16 שנה אז מה? אז מה אם אני לא יודעת מתי יעצרו אותו בזמן שאני מלאת רגשות אשם עליה, זו שילדה אותי וחיה איתו וחולת נפש, אז מה? ואז מה אם אין לי אף אחד חוץ ממנה אז מה? כואב לי הלב ואני מרגישה שהוא מדמם לתוכי אני רוצה דיי כי אני לא מסוגלת יותר לא רוצה יותר לא רוצה

וואו קשה לי בטרוף לענות לך כי אני עצמי מתנדנדת, אבל לא יכולה לא לענות על תגובה כזאת וכאב כזה.... הדבר האחד שאני יכולה להגיד לך הוא שמי שפגע בך כמו השתלט על החיים שלך וכמו הוציא מהם את הטעם לחיות, אבל מגיע לך לחיות ולמי שפגע בך לא מגיע לנצח ולגזול מימך את מה שניתן לך בזכות ולא בחסד. מגיע לך לחיות ומגיע לך שחייך יהיו טובים ומלאים, ואת מלאה ברצונות ויש לך המון שאיפות. אל תתני לו לקחת לך אותם. אל תתני לו גם להשתלט לך על המוות. העבר וכל מה שעברת ניכפה עלייך, אבל את יכולה לבחור את מה שיהיה לך, את העתיד שלך וגם את ההווה. כבר התחלת, עברת לעיר אחרת, ואולי השינוי מפחיד ולכן כל כך מציף אותך. קחי לך את הזמן, את תתרגלי לשינוי ולמקום החדש. את כל כך קרובה לטוב שאת בחרת, אל תתני לו לחמוק לך מבין האצבעות. לאט לאט וקצת סבלנות ולשנן לעצמך שהטוב כבר עומד בפתח, את כבר שם, אל תוותרי. שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת

את באמת שולחת לי חיבוק?

חומד שלי , את לא מרגישה בנוחות לבכות בנוכחות המטפלת שלך? זה מביך אותך ? מאמי , מה הטעם לצאת ממנה מחייכת ולצאת החוצה להתפרק לגורמים כך היא רק מקבלת רושם מוטעה על מצבך האמיתי היא חושבת שמצבך משתפר ובכלל לא מודעת שאת מרגישה אחרת לגמרי את בכלל לא חייבת להיתפרק מולה את יכולה לומר לה במילים מפורשות מה שבאמת עובר עלייך בשביל מה להעמיד פנים מי מרוויח מזה בכלל בטוח שאת לא מרוויחה מזה כלום -חוץ מעוד כאב לב מרגישה שהמון כאב יושב עלייך מבינה אותך באמת את לגמרי לבד בעולם ואין לך עם מי לחלוק ועם זו שאת כן יכולה לחלוק את לא מעיזה כבר בחרת שם לכלבה שלך ? מאמי אני איתך כאן תמיד שולחת לך המוני חיבוקים רכים ועוטפים חטולית

חטולית.. אני לא עושה את זה בכוונה,בכלל לא.. העצירה של הדמעות היא טבעית לחלוטין תביני,זה באמת לא בכוונה. זה לא שאני מנסה להראות שהכל בסדר,זה ממש לא ככה..זה לא שאני רוצה להטעות אותה משום שזה מה שאני רגילה. זה אולי מאוד טריקי,אבל זה לא...אני באמת לא עושה הצגה אבל איכשהו אני כן כי באיזשהו מקום אני מרגישה שהיא מדרבנת את זה היא לא רוצה לראות אותי מתפרקת...אני לא יודעת,באמת שלא חשבתי על זה אתמול,תוך כדי הבכי החנוק שלי.. אולי היא פשוט רוצה להגן עלי? האם זה יכול להיות? שהיא מנסה להגן עלי מעצמי? מפחדת שאולי אני לא אעמוד בעוצמות של הרגש שלי ושל המציאות האמיתית של עצמי ומשום כך מובילה אותי למקום טוב יותר לכאורה? בו אני מתפקדת וחיה..כך היא מציינת,שהנה,אני נורמלית..יכולה להיות כמו כולם,לצאת בערב ולהנות. האם זה יכול להיות זה? שהיא עושה את זה במחשבה ולא מתוך חוסר מחשבה וחוסר רצון לשמוע מה באמת קורה לי.. האם זה ייתכן? ובגלל זה היא מכוונת אותי לדברים לכאורה הטובים שקורים לי? א זושוב זה שיחזור של כל החיים שלי..שרק התמקדתי בדברים הטובים שהכל היה באמת רע...רק התמקדתי בכך שאני מצליחה בלימודים ונראית נורמלית כמו כולם ויש לי חברות שאוהבות אותי ובעצם לא יודעות דבר עלי ועל מה שקורה בחיי..ושהמטלת שלי אהבה אותי והעריצה את ההצלחה שלי בלימודים למרות הכל,בזמן שהכל מתפרק,אני ממשיכה לחוות גילוי עריות מתמשך והיא בכלל לא מעלה על דעתה. אני באמת לא יודעת.. אתמול רציתי ללכת מכאן באמת, כל הזמן חשבתי..על איך אני עושה את זה עכשיו,אחרי הגשת התלונה,אחרי שהכל מתבשל שם..אחרי שהתחלתי ללמוד,אחרי שהתקבלתי למקום שכל כך רציתי,אחרי הכל..

אחרי הרבה התלבטויות ומעצורים החלטתי לקנות לעצמי מצלמה דיגיטלית כי אני מאוד אוהבת לצלם וכל מי שראה את הצילומים שלי אמר לי שיש לי את זה ושזה עושה לי טוב לנשמה ובלי זה אני נובלת אפילו אמרו לי לשים את הצילומים בתערוכה מה שנראה לי הזוי יש פי אלף צלמים טובים ממני אז עכשיו יש לי מצלמה חדשה ועשיתי בה כבר כמה ניסינות שיצאו לא רע היום צילמתי מהחלון של הדירה לפני יומים בלילה לבן צילמתי בתוך הדירה עם משחקי אור ותנועה לאט לאט אני אכיר את הפונקציות ואעיז יותר היום בגלל השביתה לא היה לי טיפול וזה חסר לי מאוד וגם תפסתי התקררות ועוד לא התחיל החורף אז לקחתי את המצלמה וצילמתי מהחלון רציתי לנצל את היום החופשי וללכת לצלם בחוץ ולא הייתי מסוגלת הסתגרתי בדירה קשה לי עם התנועה בחוץ וגם בעבודה לא קל לי האינטרקציה עם זאת שעובדת איתי על הפנים לפעמים בא לי להיות ראש קטן להיות מאחורי הקלעים רק שיעזבו אותי במנוחה עוברת תקופה לא קלה

היי גלגלושי איזה יופי שנכנסת אם אני זוכרת משהו היתה לך עבודה מסוימת שגם שם עשית צילומים או שאני טועה חומד -אם בכייף שלך צילומים אז למה לא עוד כשרון חבוי שיכול להביא לך ,,,,,,,,,, זו שעובדת איתך חדשה ? או שאת חדשה במקום העבודה אולי תנסי לראות אייך לשתף פעולה כדי שיהיה לך יותר קל תחשבי אייך להקל על עצמך מקווה שבקרוב הקשיים יהיו כבר מאחורייך שולחת חיבוק גדול מותק חטולית

מצלמה זה דבר נהדר אומנם יוצר חצץ בין המציאות אלייך אך נותנת בטוי נהדר לרגשות מצטערת על התקופה הקשה אז חזקה ולא מוותרת שמרי על העבודה היא חשובה לך שמרי על עצמך איתך אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

I am so lost

sorry you feel that way. can you wright a little more what's going on? you'r not alone any more. i'm whith you. mezyute acheret

but thanx for the answer it's complicated

לא נעים להרגיש אבודה בטח עובר עלייך משהו קשה החיים של כולנו מסובכים אני לא חושבת שאת לא קיימת רוצה אולי או יכולה לספר בכמה מילים מה כואב לך עכשיו ? אני יודעת שאת מסוגלת לקרא את מה שאני כותבת לך מאז שנכנסת לפורום בפעם הראשונה זוכרת ? אני כתבתי לך בעברית ואת ענית לי באנגלית לא יכולה לכתוב באנגלית אני לא שולטת בכתיבה כבר שנים שלא כותבת בכל זאת אם את רוצה את יכולה לכתוב בלי מילים מסובכות וכל מי שיכולה תענה לך שיהיה לך לילה /יום טוב שולחת לך חיבוק גדול חטולית

לכולן עדיין חם...וגם בטעות..יש רוחות של סתיו ככה לפעמים אפשר כבר לשותת שוקו מקווה שאתן ישנות חולמות חלומות פז ואם עדיין לא אז הינה זה מגיע לילה טובבבבבבבבבבבבב הרבה אנרגיות למחר אידה http://forumsgallery.tapuz.co.il/ForumsGallery/galleryimages/80274.gif עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

תודה :) השוקו היה מצויין! :)))

לך אידה יקרה, הלוואי והייתי מצליחה לישון, אי בעיקר לא מצליחה להרדם. ומיצד שני לא רוצה לקום ולא רוצה כלום. שלך - מציאות אחרת

וגם לכל שאר הבנות כאן בפורום הולכת למיטה מקווה גם להרדם חיבוקים לכולן לשינה עריבה חטולית

כל כך הרבה מילים כל כך הרבה לספר לשתף להגיד להראות שזה לא סתם לא דימיון באמת היה ובאמת כואב אבל כלום מזה לא מסופר ונמאס ומפחיד לצעוק ולצרוח ואיש אינו שומע את הכאב ולא מצליחה לספר כמו שזה באמת מרגיש ומרגיז לי וכבר לא יודעת באיזה מילים להשתמש על מנת לומר שקוצר הרוח שלי כלפי עצמי הולך וגובר ,הולך ומתעצם כל כך רוצה לספר לשתף להגיד את מה שעובר עלי ורק רןאה את הפלאשים,הכאב,האירועים החריגים וכלום מהכאב כלום לא באמת מסופר שונאת את עצמי ככה מרגישה שנכשלתי כישלון חרוץ מרגישה ש..... ככה לא רוצה להיות יותר ככה לא רוצה לחית יתר כואב לי נורא בנות יקרות בפורום קוראת את כולכן אחת לאחת לפחות פעם ביום שותפה מלאה לכאב ולעובר עלכין כל כך הרבה פעמים רומה להגיב ואינני מסוגלת, סליחה מקווה שתבינו

מכירה את הקושי לבטא את הדברים ובעיקר את הקושי לבטא את הכאב ולהציג אותו כמו שהוא נחווה בתוכך. זה אכן קשה ובכלל את מספרת משהו שחווית אותו במשך הרבה זמן בעת הפגיעה, ואת מספרת אותו בכמה דקות, ואני חושבת גם שמרוב שכואב לך את מספרת בתוך ניתוק מסויים או מלא מהכאב ולכן מרגישה שלא ניתן להרגיש את העוצמות הנכונות של הכאב. וגם אם אין ניתוק, מי שיושב מולך לא יכול להרגיש אף פעם את מה שאת מרגישה, אפשר להבין אפשר להכיל אפשר להרגיש שאת כואבת ולהיות אמפטיים לכאב שלך, אבל הכאב תמיד נישאר שלך כי אי אפשר להכנס לנעליים שלך... ובאשר לכתיבה שלך פה, אין חובה להגיב לאחרים ואין חוקים בעניין הזה, כלומר את א חייבת להגיב בטח לא כשרע לך ואין לך כוחות. אני חושבת שחובה לא לפגוע באנשים במילים כתובות בכוונת תחילה, ועוד חובה, לשמור על עצמך ולהיות מחוייבת קודם כל לעצמך. ואם זה אומר לא להגיב כי קשה לך, אז לא להגיב ולהרגיש בסדר גמור עם זה... וזה מובן, לגיטימי וגם מוצדק. תמשיכי לכתוב כמו שנכון לך, שלך - מציאות אחרת

את הקושי לספר לשתף הקושי להגיב מרגישה אותך יקרה ואת לא צריכה לבקש סליחה באמת שלא

קוראת על הכאב שמציף ומתעצם בך מנסה למצוא מילים מתאימות לעטוף, לחבק ולחזק ולו במעט נוכח גל הכאב העצום הזה אז אני פה.. איתך, כתמיד מחכה שירפה נ.ב ואת לא "כשלון חרוץ"! את אישה מיוחדת שחבל על הזמן ויש לך גם בשביל מי להיאבק בשביל עצמך בשביל משפחתך בשביל ה*** המקסימות שלך! שולחת לך חיבוק, סמויה

שאני כאן לכמה זמן כותבת ואז נעלמת.. מסתתרת מאחורי המחשב בשקט בשקט ממש כמו דני דין.. לא יודעת אם תסלחו לי אבל באמת שקשה לי להכיל כרגע מעבר למה שאני מכילה את עצמי. ימים לא פשוטים עוברים עליי..{כמו לכם, אני יודעת} היום היה טיפול אחרי אחרי זמן שלא. זה היה מרענן אבל יחד עם זאת ככ קשה שוב לקבל את האמת מול הפרצוף.. בסוף שבוע שעבר אחיינית שלי הגדולה ישנה לידיי היא היתה ערה כל הלילה {במחשב} ואני זוכרת שמילמלתי כמה דברים.. רק לא זוכרת מה כששאלתי אותה יום למחרת היא אמרה שאמרתי :"קחי אותו" הרבה פעמים והיא שאלה אותי את מי ולא עניתי לה רק אמרתי "קחי אותו" זה פאקינג מטריד אותי ועוד ועוד דברים שמעיקים ולא נותנים לי מנוח אין לי כוח לכתוב אותם כי זה הרבה אבל אני קורסת לא ישנה בלילות עובדת בימים הגוף שלי לא עומד בזה יותר הלוואי והאדמה היתה בולעת אותי הלוואי ולא הייתי קיימת כפי שהמצב נראה שום דבר לא יכול לזוז אצלי בבית.. או כמו שהמטפלת שלי תיארה : "זה כמו ללכת בחוף הים, בקו ישר ולהתקע בסלע ובמקום לעקוף את הסלע ולהמשיך ללכת אני מחכה שיעזרו לי להזיז את הסלע או לאיזה שופל שיעקור אותה מהמקום" הסלע זה המשפחה שלי האלה שגרים מתחתיי.. אני כבר לא יודעת מה לעשות אמרתי לה היום שאני לא יודעת איך עוד לא השתגעתי מהמצב הזה אבל נראה שזה מתחיל הגוף שלי לא עומד בזה אני מקווה שאחזור להגיב לכן קשה לי -ממש!

הי בובה! כמה אני מזדהה איתך-אני גם בקושי מגיבה לאחרונה-בקושי כותבת- מנסה לקבל שזה מה שאני יכולה עכשיו וזה בםדר- מנסה להיות רכה עם עצמי - מבינה את חוסר-כוח- שהגוף קורסת ואין שליטה עליה- הבוסית שלי אפילו אמרה לי אתמול שאני מרוכזת -לא נמצאת בעבודה-וכך זה- אני לא יכולה לעשות מה שמעבר ליכולתי-לא יכולה- אפילו הצגות אני כבר לא מצליחה-גם לא ישנה בלילות- מה שעוזר לי הכי- לא להלחם נגד עצמי- לקבל שכן קשה אבל זה לא ימשך לתמיד-זה זמני- כן זה ארוך אבל אני לא יכולה לשנות כלום-מנסה לקבל- יודעת שזה נורא קשה לפעמים- רוצה להגיד לך שאכפט לי אליך-ינשוף

גם אם קשה להגיב תמיד שמחים לראותך וכשאת מגיבה.. אני נהנת מתשובותייך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני שמחה לקרא את התגובה שלך.. כי יודעת עד כמה קשה לך! ושזה שאת מבינה את חוסר הכוחות ואת כל מה שמעבר .. אני שמחה שאת לא נלחמת נגד עצמך.. מנסיון זה כל כך לא תורם למצב שגם ככה הוא בלע אחד גדול! תודה שאת כאן ד"א - משו לא קשור לכאן, ביררת לי לגבי מה שדיברנו?

אצלנו אין "לא נעים" מרגישים ומתנהגים לפי את יודעת שהדלת פתוחה 24 שעות כמו שאת אף אחד לא שופט זה הטיפול קשה כואב והתמודדות עם האמת ה עושים עם זה בידך הבחירה להבין... לקבל... להפנים... לעשות... יקרה...אני סומכת עלייך שמרי על עצמך איתך אידה עו"סMSW נפגות תקיפה מינית

כל כך הרבה דברים ואין לי טיפת כוח לזה אני מרגישה שאני קורסת לחלוטין.. על פניו הכל נראה סבבה אבל בתוך תוכי.. זה ככ הפוך ככ אחרת ממה שאני מקרינה כלפי חוץ הכל רקוב מגעיל אני לא יודעת אם אני סומכת על עצמי ..

על כולן עוברות תקופות כאלה עכשיו יותר קשה לך מבינה אותך מותק מבינה שגם את רוצה שזה יהיה אחרת אך לפני זה תני מקום למה שקורה עכשיו למה מטריד אותך משהו שאמרת מתוך חלום ? את חושבת שיש לזה חשיבות מסוימת ? אולי סתם משו לא חשוב טוב לפחות שאת נכנסת כשאת מסוגלת ומשתפת במה שאת כן מסוגלת ימים קשים וקשה בטיפול מקווה בשבילך שתחזיקי מעמד רצוי שגם תלכי לרופא להיבדק ולראות למה את במצב כזה ירוד ליל מנוחה מאמי חטולית

תמיד קשה לא היה לי רגע אחד בלי התקפים בלי דכאון רוצה קצת אוויר מבינה? מה בסה"כ ביקשתי.. מה? למה מטריד אותי? כיוון שרוב הזמן אני ישנה לבד ועד שמישהי שישנה לידיי אמרה לי את מה שאמרתי מתוך שינה זה מדאיג אותי אולי זה קורה לי הרבה לא יודעת מזה "קחי אותו"? את מי? ולמה? מה הוא עשה לי בחלום? למה אני לא זוכרת כלום? ואולי יותר טוב לא לזכור אבל.. קחי לדוג' את הפעם הזו שהיית בפסח אצל ה ***** ובעלך אמר לך ש.. מתוך שינה איך זה הרגיש לך? כאילו, משהו קורה בשינה וגם בשינה אני רוצה להיות בשליטה.. למרות שזה אולי בלתי אפשרי.. לא יודעת אוף טולי אני אוהבת אותך ככ שמחה שיש לי אותך בחיים

כמו שכתבתי גם למרום, אין חובה להגיב לאחרים במיוחד אם קשה לך וזה מקשה עוד יותר. את צריכה ומחוייבת לדאוג קודם כל לעצמך, ואם זה אומר לא להגיב אז לא, וזה לגמרי לגטימי. אין קשר בין להגיב לאחרים לכתיבה שלך על עצמך, אל תענישי את עצמך. אם קשה לך ונכן לך לכתוב, תכתבי, בלי קשר לכמות התגובות שלך לאחרות. בקיצור, תרגישי בנוח ותפעלי כמו שנכון לך ובשבילך. שלך - מציאות אחרת

תודה רבה חשוב לי ככ לשמוע\\לקרא את הדברים האלה.. לפעמים אני שוכחת.. לפעמים צריך רק להזכיר שזה בסדר.. ושזה מותר תודה לך יקירה. .

שאמרה שהמצב שלי חמור והוסיפה עוד כדור .. שונאת שונאת להיות במצב הזה.. אני ישנה כל הזמן ולא יוצאת לבלות.. לא יוצאת לאף מקום אין לי כוח לחברים לא יודעת כבר מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כמה שאני יודעת על מה את מדברת... מזדהה לחלוטין שולחת חיבוק גדול אני

אני חושבת שאין כל כך מה לעשות, חוץ מלחכות שהכדורים יתחילו להשפיע ולשפר את המצב. והחשוב מכל הוא לזכור שזה מצב זמני שלא ישאר כך אלא יעבור ויהיה יותר טוב. הגוף שלך מגיב לכדורים וצריך להתרגל ואחרי תקופת הסתגלות זה ישתפר. חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

תיסלחו לי שאני עונה לשתיכן ביחד . בנות יקרות זה יותר מבסדר לא להגיב ולא לכתוב כל הזמן . הפורום הוא קודם כל כל אחת לטובתה האישית . אוהבת אותכן ומקווה שתרגישו טוב. קצת מוצף לי אז זה קצר אבל אוהב

תודה כמו ש"מציאות" כתבה וכמו שהגבתי לה, אומרת גם לך הייתי כנראה צריכה לשמוע\לקרא את זה בשביל השקט הנפשי שלי ומה איתך? מה קורה לך עכשיו? רוצה לשתף?

נכון שזו עבודה קשה, אולם עוד יש ילדים ששואלים וישאלו שאלות, יהיו עוד חבר, בן-זוג, ידיד, שאם הוא לוקח חלק בחייך כדאי לו שידע. במרכזי הסיוע יודעים איך להסביר. נסי ליצור קשר בטלפון 1202 ובקשי שם עזרה בהסבר. כנפגעת - הסברתי ללוקחים חלק בחיי. כמתנדבת - הסברתי לבני זוג של נפגעות. בעיסוקי היום - מסבירה לכל מי שרוצה להבין יותר בנושא. עם הרבה כוח בהתמודדות

אבל הגעת לי בזמן פשוט ... הבוקר קמתי במן מחשבה של מה עוזר לי הטיפול עם אני רואה נשים ששנים בטיפול ובעצם עדין חייהם לא השתנו . והנה את הופעת לי והראת לי שאפשר גם אחרת .. אז פשוט תודה , ומדברייך אני מבינה שגם נפגעות יכולות להיות מתנדבות בקו החם שמחה על כך כי נראה לי שזאת הדרך שלי .

אמורה להיות עבור האור שכבה לפי התכנים בכל זאת טוב לדעת גם דברים נוספים ליל מנוחה חטולית

אני פשוט לא בטוחה אם אני זוכרת נכון... האם ה-"ט" בשמך הופיע אחרי שכתבתי את שמך עם שגיאת כתיב לפני כמה שנים ואת אהבת ואימצת? או שזה סתם נדמה לי?

שחפיתושששש יש לך זכרון די טוב אחרי שגיאת הכתיב שלך ביקשתי ממך אישור ל-ט היפה של החטול וזה לא היה בשם שלי אלה כתבת על החטול החולה שלך אאא -וואלה -בבקשה יקירתי אוהבת מאוד יפתי חטולית

תודה חתלטולית אוהבת בחזרה :) שולחת חיבוק גדול

הרופא שלי , מאחר והמצב הבריאותי שלי לא הראה שום סימני שיפור עם כל מה שלקחתי ואחרי בדיקה מקיפה אמר לי שלאור מצבי האסמטי והטיפול שלי בי הכושל -רופאה אני כבר לא אהיה יש לי ברונכיט על גבול דלקת ראות הבאתי איתי מהדרך "סבל שמצאתי זרוק " סתם סתם צוחקת כדי לסחוב לי את שק התרופות שקיבלתי לא שיש לי משו נגד תרופות אבל גם לא קופצת על המציאה העונה העכשווית תמיד עושה בי שמות ומה שונה הפעם מכל שנה ? שמעכשיו אצטרך גם לקבל חיסון נגד שפעת ואולי גם חיסון נגד דלקת ראות ככה זה כשמזדקנים ואני מזדקנת שאלה לכולן-מישהי השתמשה או משתמשת בכדורי ויאפקס ? אני מתכוונת ל-70 מ"ג זה עזר לכן ? אני לא מרגישה את הכדור לכן מעוניינת לשמוע עוד דעות על ההשפעה של הכדור ביום רביעי הולכת לפסיכיאטרית מקווה שתחליף לי את הכדור שולחת חיבוקים מכאן ועד אליכן כנראה שאלך לישון עוד מעט שוב חסרת שעות שינה ליל מנוחה לכולכן מקסימות שלי חטולית

אני השתמשתי וזה לא עזר אבל לכל אחד זה יכול להשפיע אחרת.. אני מציעה שתדברי על כך עם הפסיכית.. אוהבת!!

אני הולכת אליה ביום רביעי בערב מניחה שיש סיכוי שתעלה את המינון חיבוקי מאמי חטולית

אויש חטלתולית איך הזנחת את עצמך ככה?! היית צריכה מזמןןןןןןןןן ללכת לרופא! לא נורא, העיקר שהתרופות יעזרו לך ושתחלימי הכי מהר שאפשר!!! ויאפקס לקחתי במשך 4 או 5 שנים והוא היה מעולה לי נגד דיכאון! עכשיו החלפתי אותו לפריזמה (פרוזק) ונכנסתי לדיכאון :/ ויפאקס מטפל בשני נוירוטרנסמיטורים בבת אחת ולכן הוא בד"כ מאוד יעיל אבל את יודעת... כל גוף מגיב אחרת... יש לי חברה שאחרי שהתחילה לקחת ויאפקס נהפכה ליפיפיה הנרדמת הייתה כל הזמן עייפה וישנה המוןןןן וזה גם עשה אותה קהת חושים ואני מכירה עוד מישהי שויאפקס עשה לה צרבת נוראית והיא יכלה לקחת רק את הכדור המקורי - אפקסור שהוא היה לה טוב בתוספת עם עוד משהו

אם הכדור היה לך טוב למה החלפת אותו ? גם לי הפרוזק לא היה משו לכן החליפה לי אותו לויאפקס ולגבי המחלה שלי -אני לא באמת הזנחתי יש לי בבית תרופות כדי לטפל בברונכיט כנראה שלא הערכתי נכונה את חומרת המצב ולא עשיתי גם אינהלציות השיעול הזה נמשך כבר 3 שבועות והשתמשתי בתרופות אבל המינון היה נמוך מידי ואחר כך גם הרופא שלי היה בחופשה לא אוהבת להחליף רופאים הוא מכיר אותי כבר 20 שנה כמו זוג נעלי בית ישנות ונוחות טוב -אייך שלא יהיה כבר התחלתי לקחת את התרופות ומקווה להרגיש טוב יותר בהקדם חוץ מהשיעול הכואב אני גם צרודהההה וכולם צוחקים לי ח-ח-ח-ח- אז מה ? יש סיבה שיהיה להם שמייח-לצחוק תודה מאמי חטולית

אני לא מתמצאת בכדורים ולא לוקחת כלום אבל בדקתי על הכדור שאת מדברת ומצאתי משהו שאני מצרפת לך כאן. יכול להיות שהמינון שאת מקבלת נמוך מידי ולכן את לא מרגישה שהוא משפיע. קראי את מה שהעתקתי לך, מקווה שזה יכול לעזור.... ויאפקס (venlafaxine) היא תרופה יעילה ל....(מחקתי למה, את יודעת למה את לוקחת אותה). המינון המקובל הוא בין 150 ל-300 מ"ג ליום, ובהתחלת הטיפול מקובל להשתמש במינון נמוך (למשל 37.5 מ"ג פעמיים ביום, ולעלות בהדרגה את המינון לפי הצורך. מטרת העלייה ההדרגתית במינון היא לתת לגוף זמן להתרגל לתרופה, וכך למנוע, או להפחית למינימום, את תופעות הלוואי האפשריות. תקופת ההסתגלות של הגוף לתרופה אורכת כשבועיים, ולאחר כל עלייה במינון יש לקחת בחשבון שבועיים נוספים בהם עלולות להופיע תופעות לוואי (אך הן לא מופיעות בהכרח). כאשר מופיעות ליד שם הכדור האותיות XR, הכוונה בכך היא שהחומר הפעיל בכדור משתחרר בגוף לאט במהלך היממה, ולכן אין צורך ליטול את הכדור יותר מפעם אחת ביום. כדורי ויאפקס שאינם XR יש ליטול את פעמיים ביום על מנת להגיע ליעילות טיפולית. יש להמתין לפחות 6 שבועות לאחר שמגיעים למינון טיפולי, כלומר עד שמחליטים אם הכדור יעיל. כלומר, עלייך ליטול את הכדור במשך 6 שבועות לפחות במינון 150 מ"ג ליום לפחות עד שתוכלי לדעת אם הוא מועיל לך. עד כאן המידע שמצאתי... ובאשר לאסתמה, מקווה שתרגישי טוב במהרה, טפלי בעצמך ושמרי עלייך. חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

אני לקחתי את המינון המינימלי וזה היה לי טוב וגם אחת החברות שלי זה היה 75 מ"ג ויאפקס XR שזה כמו פעמיים ביום הויפאקס הרגיל 37.5 מ"ג אבל בהחלט צריך לנסות להעלות את המינון אם המינון הנמוך יותר לא עוזר לגבי החיסון נגד שפעת הייתי ממליצה להיזהר לפעמים חוטפים שפעת שחבל על הזמן בעקבות החיסון עצמו במיוחד כשמערכת החיסון לא חזקה במיוחד אני לפני שנתיים עשיתי את החיסון וא"ח חודשיים לא הצלחתי לצאת מהמחלה זה כמובן התחיל בשפעת וא"ח זה הוביל לכל מיני סיבוכים ואני יודעת שזה לא מקרה נדיר אני מכירה עוד אנשים שחלו בעקבות החיסון

וואווווו איזו השקעה תודה מאמי כל הכבוד לך מאוד מעריכה את מה שעשית כבר אמרתי לך שאת נשמה טובה ? אם לא , אז תוסיפי לרשימה ההיא את יודעת על מה אני מדברת נכון ? נראה לי לפי מה שכתוב כאן שהפס' תגדיל לי מינון תודה על איחולי האחלמה תודה מאמי חטולית

מישהי אמרה לי שויאפקס במינונים גבוהים עוזר לפיברו

אז אולי באמת זה מה שיקרה כי במינון הזה אין שום השפעה תודה מאמי חטולית

הרופא והכדורים לצערי לא יכולה לעזור . רק לשלוח אנרגיות חיוביות וכוח ואיזה שני חיבוקים עדינים לשעת הצורך

תודה על כל מה שאת שולחת אנרגיות חיוביות וחיבוקים תמיד עוזר ומעודד אני כבר משתמשת בחיבוקים שלך את האנרגיות שומרת למחר גם מחר יש יום לא ? תודה מאמי חטולית

עכשיו אני נזכרת בשיעול שלך שזה שיעול טורדני ונופל לי האסימון שזה היה סימפטום לבעיה יותר קשה תטפלי דחוף בברונכיט לפני שתהפוך לדלקת ראות או לאסטמה כרונית. ותפסיקי לעשן! אבל מיד! בפקודה! סתם...(: אבל באמת חטולית, הסיגריות ועוד במצבך... דואגת לך, סמויה המוכרת

לשם .זה נותן לך יותר מקום ואני שמחה שאת מצליחה לקחת לך קצת מקום , אוהבת ...

ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח הצלחת לגרום לי לצחוק אני יודעת שהעישון עכשיו לא במקום , למען האמת הוא אף פעם לא במקום אבל אני מכורה לרעל המר והמגעיל הזה והוא מעסיק אותי במיוחד כשרע לי כשקשה לי , ואני יודעת שזה נשמע כמו תירוץ ואולי זה באמת רק תירוץ אבל זו גם האמת שלי תודה מאמי חטולית

אני רוצה רק לומר לך שאני אוהבת אותך ומקווה שבמהרה תרגישי טוב ואולי תאפשרי לעצמך לנוח שלך, ציפור

תודה לך מתוקה גמני אוהבת אותך מאוד ולנוח זו הצעה ממש מפתה אני מאמצת אותה תודה מאמי חטולית

מצטערת שאני כותבת רק עכשיו, קשה לי לחשוב. לגבי החיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות, הייתי מציעה לך להתייעץ בעניין או לקבל את החיסונים רק כאשר תחלימי לגמרי מהברונכיט שיש לך כלומר מההתקף הנוכחי, כי כאשר הריאות לא במיטבן כל המערכת החיסונית חלשה יותר ולכן ההתמודדות של הגוף עם נגיפים מוחלשים של שפעת למשל (שזה בעצם החיסון) קשה יותר ולפעמים חולים בשפעת אחרי וכתוצאה מהחיסון. תשמרי על עצמך ומה שיכול להקל הוא לקחת תוספים של דרך חיים של ויטמין c ו- b קומפלקס שיחד מחזקים את המערכת החיסונית. אוהבת אותך ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

למה את מצטערת , כבר כתבת לי למעלה כמעט בהתחלה עם הציטוט שהבאת לגבי החיסונים אני בכל מקרה לא יכולה לקבל אותם עכשיו בדיוק בגלל מה שאמרת זה יקרה רק אחרי שאחלים ולגבי הויטמינים -אדבר עם הרופא שלי כי אצלנו בקופה הלאומית אין מוצרים של דרך חיים , אבל בטח יש של חברה אחרת תודה מאמי חטולית

אתן פשוט משב רענן בתוך הלב והנשמה מודה לכולן על כל האיחולים ובכלל לא שלחתי היום חיבוקים כדי שלא תידבקו ממני ח-ח-ח-ח-ח--ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-חח--ח- אוהבת את כולכן חטולית

מאחלת לך בריאות ובריאות תדאגי ותשמרי על עצמך את חשובה ויקרה לגבי הכדורים... המומחה הוא הפסיכיטר אבל רק את יכולה לנסות ולהיות המומחית לעצמך מה עובד ומה מתאים לך! שוב שמרי על עצמך ותרגישי טוב איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

ילדה בת 5.5 עליזה מאושרת צוחקת משתוללת. לא מקשיבה לנו, צריך לבקש הרבה פעמים ולפעמים לצעוק, מציקה לאחים. המטפלת בצהרון זימנה אותי לשיחה. מבין כל הבנות בצהרון רק שלי שואלת את הגברים שגרים בבית בו יש את הצהרון ועוזרים גם לפעמים בצהרון אם יש להם בולבול, "נדבקת" אליהם (בעלת הצהרון עשתה חוק שאין יותר חיבוקים ונשיקות אלא רק כיפים),נתנה לילדה אחת נשיקה על השפתיים (לפעמים אני נותנת להם נשיקה כזו שנפרדים בבוקר)ברח לה קצת פיפי יום אחד, בתחילת השנה היא אמרה לבעלת הצהרון שרצתה לחבק אותה "אל תגעי בי", היא ניסתה להכניס אצבע לטוסיק של בעלה של בעלת הצהרון (מעל הבגדים כמובן)ולטענתה זה קרה כמה פעמים. ניסיתי דרך חידות ומשחקים לשאול אותה שאלות שאולי ירמזו אם מישהו נגע בה או איפה יכלה לראות את זה אבל לא גיליתי משהו.במקרה ראיתי הודעה שכתבתי באחד הפורומים שכתבתי כשהיא היתה בת 3 ואז סיפרתי שהיא חזרה מהגן ואמרה שאחד הילדים נתן לה מכה בפות. ששאלנו אותה איך היא הראתה סתם מכה וחשבנו שאולי תוך כדי משחק זה קרה. אני כבר לא זוכרת אם דברנו אז עם הגננת או לא אבל אם לא הייתי נתקלת בהודעה הזו ששלחתי לפני שנים לא הייתי זוכרת את זה בכלל. אולי זה קשור, אולי זה משהו שהילדה מגוללת במחשבותיה מאז. חייבת לציין שהיא לא נותנת לאף אחד לרחוץ אותה בפות. בכל הגוף אפשר לעזור לה אבל בפות רק היא כי לפעמים זה אדום ושורף לה. דבר נוסף- באחד מנסיונות הברור שלי היא שאלה אותי אם כשהיא נולדה היה לה בולבול או פות. היא אמרה שהיא רוצה שיהיה לה בולבול ושהיא תיוולד אחרונה מבין הילדים (היא האמצעית מבין השלושה ויש אח קטן) כדי שהיא תהיה הכי קטנה ותהיה הכי הרבה זמן בלול. לא יודעת אם זה קשור או לא ואם זה מקנאה או לא. אשמח לקבל את עצתכם.

איפה נעלמת לנו ? את בסדר מאמי כבר התכוונתי להכניס הודעה טוב שהקדמת אותי -היית חסרה כאן מאוד מאוד הבת שלך בגיל של התפתחות הסקרנות המינית לדעתי אין שום דבר יוצא דופן במה שהיא אומרת או שואלת או עושה את יודעת הרי שזה מגיע בגיל כלשהו היא לא מדברת על קיום יחסים רק על ההבדלים שבין בנות לבנים אל תקחי את זה ברצינות נשמה ואולי כן יש מצב שהיא מקנאה באח התינוק שלה ורוצה שוב להיות בלול כי הוא מקבל המון צומי והיא הולכת לגן -שם היא צריכה להתמודד עם עוד ילדים וילדות על המקום שלה על הצעצועים שהיא רוצה לשחק איתם על כיסא שעליו רוצה לשבת ועוד ועוד דברים שילדים לומדים בגן הענין הוא ההתמודדות שלה מול,,,,,,,, ובבית אם היא תחזור ללול היא לא צריכה להתמודד אז מה ? זה לגמרי טבעי גם כאן היא לומדת להתמודד עם דברים שהיא רוצה וכבר לא יכולה לקבל כי היא גדולה ממנו מהתינוק , אז קצת מקנאה , אז מה ? אל תהי יותר מידי מוטרדת בגלל ה"אצבע בתוסיק " זו יכולה להיות סתם התרסה לצומי אם בדקת וראית שאין שום סימנים על הגוף והכל נראה תקין אולי תנסי לשחק איתה בגננת בגן ותראי אייך היא תגיב לא נראה לי שיש לך סיבה לדאגה שולחת חיבוק גדול מאמי חטולית

לסמויה שלנו יש רק בנים

התעלמי מהקטע הראשון ברוכה הבאה לפורום פשוט בילבלתי בינך לבין סמויה הוותיקה שלנו כאן בפורום את מוזמנת להשאר ולשתף או להתייעץ בקצב שלך כמובן אם בא לך חטולית

אני גם די מסכימה עם הדברים שכתבה לך חטולית ובגדול לא ניראה לי שיש סיבה לדאגה. הילדה עליזה ומאושרת ומשתוללת ומציקה לאחים שלה בשביל תשומת לב כי הבלעדיות שלה נילקחה מימנה ולבנות לפעמים יותר קשה עם זה. אולי היא גם לומדת לשים גבולות לאחים שלה לפי הראיה שלה כדי שיבינו שהיא חזקה גם אם היא האמצעית וגם אם היא בת יחידה בין בנים. אולי היא מרגישה קצת פחות חלק מהחברה (האחים שלה) כי שניהם בנים והיא בת ועם כוח היא מנסה להשיג את הביחד איתם. הדבר האחד שצורם לי הוא שהיא לא מרשה לכם לסבן לה את ... וששורף לה שם, זה אולי משהו שצריך לעקוב אחריו ולבדוק איתה כשהמקום מודלק אם קרה משהו. רק להיו עם אצבע על הדופק ולהיות עירניים ופתוחים לראות אותה. ויחד עם זאת זה שהיא ילדה עליזה ושמחה ופעלתנית מרגיע כי אם קרה משהו היא הייתה נינעלת ומיסתגרת ולא מאפשרת להרגיש בקיומה, כזאת הייתי אני... הכי חשוב לא להבהל, כי הפחד שלך עובר אליה וילחיץ אותה. שיהיה רק טוב, שלך - מציאות אחרת

ערנית ופעילה מאוד ובעצם ההתנהגות שלי השתנתה רק שהפוגע יצא מהבית . חייבת להגיד שכן הייתי בודקת מה קורה , בעיקר כי בתור אמא אני יודעת שעם יש לי תחושת בטן שגרמה לי לחשוד יש כאן משהו לא תקין . גם המקלחת וגם הידע שלה מוקדמים מדיי לדעתי למרות שהיום אני כבר לא יודעת . לא מחייב שעשו לה משהו יכול להיות שהיא נחשפה לסרט או לשיחה של מבוגרים ממנה . בכל מקרה הייתי בודקת בפורומים של פסיכולוגיה לילדים ....ואולי עם רופא הילדים עם הוא או היא כאלה שאפשר לדבר איתם .

שמחה ועליזה? מה הקשר? אני עברתי התעללות בגילאים האלה והייתי ילדה מאוד שמחה ועליזה ואף אחד לא ידע.

את מוזמנת להיות חלק מהפורום כדאי להוסיף שם נוסף לסמויה בכדי לא להתבלבל קודם כל הכבוד לך! את רואה ולא מתעלמת!גם אם הכל בסדר, אנו כהורים צריכים להיות ערניים. יתכן שזה תהליך נורמלי, שנה חדשה אח קטן(חדש?)עוד מאפייני גיל אבל לילדה בגילה אין סיבה שיהיה אדמומיות שורף וגרד יש עוד כל מיני נורות אדומות שלא כדאי להתעלם מהם. מה קורה בציורים שלה? מה היא מציירת? אך היא מציירת את עצמה? משפחה וכ"ד כדאי לפנות לרופא בנושא האדמומיות...וכן צעד נוסף להתייעצות, בשלב ראשון את יכולה לפנות לבד ואחר כך לצרף את הילדה. נודה לך אם תעדכני חשוב לנו! אנחנו כאן בשבילך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מצטערת ששוב אני ככה נופלת אבל יש לי נחיתה כזו הכל נראה לי בלתי אפשרי פתאום..איך ממשיכים לחיות בעולם לגמרי לבד? איך ממשיכים לשרוד? אין לי כוחות לא יודעת אם זה נכוו להמשיך ללכת למטפלת הנוכחית אין לי כוח כל כך הרבה שנים הייתי בטיפול אצל מטפלת אחת והיא עזבה אותי במובן מסויים ולי אין כוחות רק הייתי רוצה להניח על רגלייה את ראשי ולעצום עיניים אני עייפה מכל המעמסה הזו של חיי, עייפה עייפה עייפה וחייבת המון כוחות, מסתבר שיש לי אינסופ אבל אני עייפה גם מהם מתעקשת שוב ושוב ללכת קדימה ללכת קדימה בעקשנות שמטריפה אותי לפעמים לקחתי כלבה, מקסימה מתוקה וקטנטנה בשביל מה? עוד אחריות? ומה יקרה אם ארצה שקט אמיתי ודיי? התאבדות היא פתרון נצחי לבעיה זמנית האמנם? סליחה שאני לא עומדת תמיד אחרי הדברים שלי... אבל יש בי םחד גדול שהחיים לא יצליחו לי ככה, לבד שהל מלא עיוותים וכלום לא במקום. זו רק אני שמתעקשת, ללכת קדימה..בעקשנות רק להרפות אי אפשר

ציפור יקרה, יש לך המון שאלות נוקבות ואין לי תשובות לכולן, בטח לא עכשיו כשאני כמו שאני כרגע. הדבר האחד שאני כן יכולה להגיד לך, הוא שההצלחה בחיים לא נימדדת בכמות הדברים שאת עושה אלא בכמה את אוהבת לעשות אותם, כלומר אם תמצאי לך את הדברים שאת אוהבת ותתמידי בהם ותעשי אותם תרגישי שהצלחת בחיים. דבר נוסף, לא צריך לגמוע את החיים בבת אחת. במקום עדיף לקחת כל הזמן נתח קטן מהמטרה הגדולה יותר ולצעוד בקו המטרה בקצב שאפשר לעמוד בו, בקצב שלך, לאט לאט. אף אחד לא רודף אחרייך, אי אפשר להשיג הכל בבת אחת, כל דבר בזמנו, וכשרוצים הכל אפשרי והיקום שולח עזרה ופתרונות. שלך - מציאות אחרת

מציאות אחרת כתבה לך דברים ככ נכונים ועוד מתוך נסיון אישי וכואב שלה , הלוואי שלעולם לא יגמר לך הכוח הזה שגורם לך להמשיך ללכת עוד ועוד קדימה את לא יודעת כמה אנשים היו רוצים שיהיה להם את הכוח הזה שידחף אותם להמשיך ולשרוד כייף לך על הכלבה הקטנה שלך הם כאלה מתרפקים ומנחמים לא יודעת למה את לא מאמינה בעצמך נכון שצריך להתרגל לשיגרה חדשה ולחיות לבד בכלל לא פשוט אבל את יודעת להסתדר את יודעת לאלתר אם לא בזכות כל מה שאת יודעת הגעת היום למקום הזה מה עוד צריך לקרות ? תסמכי על האינטואיציה שלך היא מאוד חזקה ומאוד נכונה ואין צורך לבקש סליחה מאמי אף אחת מאיתנו לא תמיד עומדת בדיבור שלה ישנם תמיד גורמים חיצוניים שגורמים להחלטות שלנו להשתנות שולחת חיבוק דובי חם ומרגיע חטולית

שנים שאני אומרת לעצמי שזה יעבור .שהפה שלי יפסיק לקלל,שהידים לא יתרוממו..שהתפרצויות הזעם יעברו..ושיום אחד אני אצליח לישון ללא כדורים..ושיהיה לי בשביל מה לקום בבוקר..30 ומשהו שנה עברו מאז ..15 שנה אני נשואה..מגדלת שלושה ילדים..ומתנהגת כפי שציינתי בהתחלה..מתחילה טיפול מפסיקה..מתחילה ומפסיקה..כל פעם מחדש מקבל הבעל הבטחה שהינה אני הופכת לבנאדם..אבל זה לא מצליח..רק לפני כשנה + ככה באמצע הלילה כשהוא שוכב בסלון וצופה בטלווזיה ..קמתי בןכה..שמתי את הראש שלי על הבטן שלו חיבקתי אותו והתחלתי לבכות בטירןף!!ואז יצא לי משפט:התעללו בי מינית.וזהו..כלום מעבר לזה..מאז הוא הבין שעבר עלי משהו בילדות..התחלתי טיפולים בצורה יותר רצינית ,רק שלצערי במהלך התקופה קיבלתי שיחת טלפון שבעלי בוגד בי..לצערי לא יכולתי להכיל את זה בנוסף למה שכבר הבטן שמרה וניסיתי להתאבד...זעקתי לעברו (של בעלי)לעזרה בקול רם התחננתי בכיתי...אבל לא הייתה לו את היכולת להבין ולקבל שההתנהגות שלי היא כתוצאה מהעבר שלי..ושואל למה רק עכשיו אני מתחילה לספר את זה.(כאילו שזה תלוי בי!!)כיום אני גרושה מזה כמה חודשים מטופלת .מוכרת ברווחה .. השאלה שלי היא: מאיזה גוף אני יכולה או ממי אני יכולה לבקש שיסבירו לאקס שלי פעם אחת ולתמיד מה ההשלכות של גילו עריות על אדם בחיי היום יום..עלי לציין כי הוא יודע שעברתי התעללות מינית ולא גילוי עריות כי אני לא מרגישה שאני מסוגלת לסמוך עליו ןלחשוף את כל הקלפים עם אין לו את הכלים המתאימים להתמודד עם זה.אשמח מאוד לתשובה...

אור יקרה, עוד תשובי לזרוח-אני בטוחה, רק צריכה להעשות עבודה לא קלה, אף קשה, יהיו ימים בהם היא תהיה קשה מנשוא, אבל את יכולה! לצערי כרגע אין לי מילים טובות יותר, רק יכולה לשלווח לך ממקומי הדל חיבוק אמיתי ועוד דבר- התאבדות היא פיתרון נצחי לבעיה זמנית! יש דרכים....גם אם כעת כל הגילוי כל כך קשה ודרך המוצא לא נראית לך.

קודם כל ברוכה הבאה לפורום- אני מקווה שתמצאי כאן מקום בטוח איפה שתוכלי לזדהות ולהרגיש חלק. את שואלת איך תוכלי להסביר לאקס שלך על גילוי-עריות- למה את חושבת זה חשוב שהוא יבין- אתם גרושים- אם הוא יבין זה ישנה משהוא בינייכם?- את תרגישי שהתנהגותך היתה מוצדקת בנישואין? בעיני- הכי חשוב שאת תביני לעצמך מה שעברת-שאת לא אשמה- את לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר-אבל את צריכה להיות שלמה עם עצמך- הדרך הטוב ביותר כמובן זה להיות בטיפול. אני גם גרושה כבר 6 שנים- בעלי שעבר הבין אבל זה לא עזר לי בכלום!- רק כאשר יכלתי להבין בעצמי ואני ממשיכה לנסות להבין את ההשלכות של ההתעוללות. כאן בשבילך-ינשוף

ברוכה הבאה לפורום עושה רושם שאת שמה בצד את כל מה שנוגע אלייך ואת מרוכזת באקס שלך -ובצורך להסביר לו ,,,,,,,,,, אם אתם כבר גרושים , מה הטעם בלנסות להסביר לו דברים שבלאו הכי הוא לא יכול להכיל או להבין לא יודעת לאן לשלוח אותו כדי שיסבירו ,מבינה שהוא אינו יודעת את האמת בגלל הפחדים שלך את הרי מכירה אותו הכי טוב -15 שנות נשואין לא הולכים ברגל , מצער אותי שבגלל חוסר ההבנה שלו הגעתם למצב הזה , אך אם הוא אינו מבין את המצב העדין והשביר שבו את נמצאת ,אולי כדאי לפחות שתתרכזי בטיפול בעצמך ובטראומות שלך , טפלי בפצעים שלך גם אם הוא יצא מהתמונה , עכשיו את היא זו שחשובה בך צריך לטפל ,נכון שטיפול אינו דבר קל , אך בסופו של טיפול דברים נראים ומרגישים אחרת ,עשי זאת גם למען הילדים שזקוקים לאמא חזקה ומתפקדת ושהאקס שלך יתענין לבדו בנושא אם זה באמת יענין אותו הוא לא ילד קטן שצריך לקחת אותו ביד לשמוע הרצאה שיתנהל בעצמו ובדרך שלו ,סליחה שאני שואלת , את לא סומכת עליו ובכל זאת רוצה שמישהו יסביר לו משהו שבכלל גם אינו נכון ? בשביל מה לך כל הכאב ראש הזה ? את רק מסבכת לעצמך את החיים אני מצטערת אם אני נשמעת מאוד יבשה לגבי האקס שלך פשוט את נמצאת אצלי בעדיפות ראשונה כי בך צריך להתמקד לך צריך לעזור ולתמוך , עם הזמן גם הוא יבין תתמקדי בך חומד שולחת חיבוק אם זה בסדר מצידך חטולית

ציפור נפשי..ינשוף...חטולית... תודה רבה רבה על התמיכה והעידוד... לקחתי לתשומת ליבי את הדברים שלכן .... אני באמת כל כך עסוקה בלנסות להסביר ולהסביר ..שאני שוכחת שיש לי ילדים ואותי..... לפעמים בנאדם נמצא בחשכה ולא רואה דברים שאנשים מבחוץ רואים.... תודה תודה תודה...!1

מוזמנת להיות חלק מהפורום, לשתף להתייעץ לא להשאר לבד. את נשמעת מאוד לבד בהרגשה בתחושה שלא מבינים אותך שלא יודעים באמת מה עבר את גודל הכאב גודל הפגיעה את נשמעת כואבת על הפרידה.על הבגידה וזה בהחלט מובן גרושין הם אחד המשברים הקשים... את אולי רוצה, מצפה שאם האקס ידע משהו אחר יקרה את לא יודעת מה באמת יקרה אבל מה שבאמת חשוב שתשקעי בעצמך תשקעי בטיפול יש בך הרבה כאב ואת זקוקה להחזק ולהחזיר את האמון בעצמך אנחנו כאן בשבילך מקווה לראותך כאן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

רוצה לברך את כולן /ם לשבת רגועה ומהנה הולך להיות חם מאוד אז תשתו הרבה מיםםםםםם ואל תסתובבו בחוץ בחום הגדול שבת שלום ומבורכת שולחת חיבוקים חמים ואוהבים לכולן נתראה במוצ"ש -כנראה ח-ח-ח-ח-ח- חטולית

חטולית יקרה לי, שבת שלום גם לך, שתעבור שבת רגועה ושלווה, ובעיקר שכל הכאבים יתפוגגו ויעלמו. אולי אם תשלימי שעות שינה הגוף יהיה פחות עייף וזה יקל על הכאבים... שולחת לך חיבוק עוטף ואוהב, אהבה פותרת את כל המכאובים... שלך - מציאות אחרת

שאכן תיהיה שבת רגוע ושלווה רגע לפני שחוזרים לשיגרה... שהחזרה תיהיה רכה והדרגתית. בשורות טובות ורק טוב לעולן איתכן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

את נקראת עייפה וכואבת ... מה שלום חברתינו הפיברואית המקסימה שוב מרימה ראש וגבה ...דברי שתפי יקירה .ובנתיים ים של כוחות וחיבוקים .

כתבתי לך תגובה וגם עוד תגובה, לך ולכולם. תקראי, מקווה שתוכלי לסלוח, ואם לא זכיתי בזה ביושר. תרגישי טוב, את נשמה טובה ומיוחדת מזן נדיר שלא קיים כמותו. איתך העולם יפה יותר. סליחה.... שלך - מציאות אחרת

קראתי וגם הגבתי לך יפה שלי אין בכלל על מה לסלוח לא פגעת ולא העלבת ולא שום דבר שיש בגינו סליחה את בכלל לא מבינה כמה אני מבינה אותך כמה אני איתך בתוך תוככי הכאב הגדול שלך כמה אני רואה אותך למול עיני בכל פעם שאת נקרעת לגזרים נופלת ומתרסקת , כואבת את חוסר האונים שלי לעזור לך , להושיט לך יד לקום הלוואי והיו לי המילים הנכונות שאוכל לומר לך כדי לתת לך ולו שביב תקוה , שביב של כוח נפשי שתוכלי להאחז בו כי הוא יהיה נכון , ולעזור כפי שהייתי רוצה אך לצערי זה לא קורה , וברור שזה לא בגללך ! עכשיו אפשר להושיט לך יד ולקוות שהחברות שלנו לא ניזוקה אלה רק תתחזק ??? שולחת לך חיבוק גדול חם אוהב ועוטף מכל הלב חטולית

את צודקת לגמרי עייפה לעייפה ברמות במשך חול המועד לא יכולתי לכבס והתערמו כמויות של בגדים , כובסת מאתמול בצאת החג ועדיין עוד כביסה מחכה לי למוצאי שבת אז בהחלט הפיברו לא עושה לי טוב עם מתיחת השרירים אל תשאלי איפה לא כואב לי וכן , ערה כבר 24 שעות לפחות וכמובן שצריך גם להכין לכבוד שבת עכשיו כשנכנסתי זו המנוחה הראשונה שלי מאתמול עוד מעט למקלחת תודה מאמי על כוחות וחיבוקים תמיד מתקבל בברכה שולחת בחזרה אהההה -אני לא מאופסת מה איתך ? לא קראתי כבר,,,,,,,,,,מזמן אייך את עם הפיברו ? מה חדש אצלך ? שולחת חיבוקים יקירתי חטולית

התרגיל של האצבעות נגד הסטרס לא היה סתם אלה אצבעות שסופרות סטיפה רצינית של דולרים כל שטר 100$ , אם היית צריכה לספור אותם והם שלך לא היו עוברים לך כל הכאבים ? 100% הצלחה ח-ח-ח-ח-ח תחשבי על זה חטולית

השרשור הדרדר והפך לפוגע ולכן נמחק להלן קישוריות להסבר על הטרדה מיניתhttp://www.amalnet.k12.il/activities/hatrada/ http://www.macom.org.il/what_is_harassment.asp

ושוב, אני מתנצל בפני כל שמי שנפגע מהשאלה.

חסרת כוחות, באמת מרגישה פשוט בהתשה מוחלטת קמתי היום ברבע לשבע בבוקר נרדמתי עכשיו לעשרים דק', חברה התקשרה, ביקשה שאבוא ואקח אותה באוטו שלה לבת"ח, היא לא מרגישה טוב...ניסיתי להגיד לך שבמצב שלה כדי להזמין אמבולנס..לא בא לי לנהוג באוטו שלה ואין לי כוחות ואני גמורה מצד אחר, לא יודעת איך לעשות זאת ולהגיד לה.. אני מרגישה כל כך רעה, שוב פעם זה בטח המקום של הלרצות, והרי הייתי בטוחה שכבר הרפתי מהמקום הזה. סיימנו את השיחה בכך שאמרתי לה שאבוא אני אוכלת את עצמי אין לי כוחות!! התקשרתי אליה עכשיו לנסות לברר אם מישהו אחר, התמונה נראית ככה שרק אני יכולה לעזור לה כעת..שונאת את המצב הזה היא לא ענתה לי, קצת הרגיע אותי שהיא לא עונה אני מתה לישון, אבל עכשיו לא ארדם, א' משום שאם ארדם אז בטח אתעורר עוד כמה שעות, ב' כי היא יושבת לי על הלב. ובלי קשר, עברתי משהו כל כך מעייף נפשית עד כדי כך שאני מרגישה את זה בכל הנימים בגוף שלי לפעמים בא לי להרדם בשקט, בשלווה, להתעטף בשמיכה דקה ונעימה להרדם לזמן בלתי מוגבל להרגיש שקט בכל הגוף בלי מחשבות, בלי דאגות, בלי פחדים ובלי שאלות.. בלי רצונות, בלי כמיהות, בלי תפילות, פשוט ערומה מכל דבר מכביד או בעל משקל. שלשום הייתה לי פגישה עם המטפלת שלי הכל נראה כל כך אופטימי ונראה שאני במצב טוב, לדעתה.. הרי אני מתאמצת ככול יכולתי להרגיש טוב, לנסות..להתאמץ גם בימים הקשים ביותר אני ממשיכה להתעקש על החיים האלו.. למה? כי כנראה עדיין לא זכיתי לחיות חיים ויש בי ניצוץ של תקווה בוער שעוד יש לי סיכוי בקיצור- כבר לא יודעת איך וכיצד להביא את עצמי כאשר אני מביאה את הצד הלא טוב, הפצוע.. אני לא מצליחה לקבל חיבוק, ומקבלת את זה שאולי אין לי כוחות או שאולי אני צריכה לגייס את כל הכוחות שאני מביאה את הצד הבריא, הנורמלי, זה שממשיך ומתקדם ורוצה ושואף ועושה ככול יכולתי להיות איכשהו בזרם של החיים, אז אני מקבלת המון אהדה, אבל עדיין לא מקבלת את אותו חיבוק לפעמים נראה לי שאולי אני צריכה להיות פצועה פיזית על מנת לקבל חיבוק? האם זה באמת כך? מה אני צריכה לעשות כדי לקבל את אותו חיבוק? ולמה כל דבר קטן גורם לי להרגיש כל כך הרבה, והיא בכלל לא עושה כלום..זו רק אני שרוצה להאמין שאני חשובה ושאכפת לה ממני ושהיא אוהבת אותי.. אבל אף פעם זה לא יהיה באמת אמא, אז בשביל מה? אין לי כוחות לרצות כל כך הרבה ובעצם להסתפק בכל כך מעט ובעצם הרבה פעמים בכלום ציפור

היום .מכירה כל כך טוב את הרגשת העייפות והלאות , ומבינה אותך שלפעמים אין כוח לעזור לשני . את יודעת מה יפה שגיליתי בחיים שאני לא אלוהים ואם גם נראה שהכל תלוי בנו (כי אנשים יודעים על מי להפעיל מניפולציות ) לא קורה כלום גם עם אומרים לא!!!!!!!!!!! איך שהוא הדברים מסתדרים גם בלעדינו . מקווה שאת מרגישה טוב וגם חברתך .

מה שלומך??? אך עבר? אני מקווה שהכל בסדר איתך ...וגם עם החברה שמחה לשמוע על הטיפול והקשר עם המטפלת את צריכה להיות את! בטוב ...וברע כך תוכלי לעזור לעצמך אל תאבדי תקווה שולחת חיבוק....אם אפשר... איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אייך את מרגישה יקירתי התגעגעתי , חסרה כאן! מרגישה שאת ממשיכה להיות עמוסה ויחד עם זאת ישנה הקלה מסויימת לא ככ מפוקסת בעצמי כדי להכנס לפרטים מה עשית בסוף לגבי החברה שלך ? מאחלת לך יקירתי שכל המשאלות שלך שהן ככ פשוטות ובהחלט מגיעות לך שיתגשמו אחת לאחת שלא יכבה את אותו ניצוץ של תקווה כי כל עוד חיים יש סיכוי לטוב חטולית

לגבי חיבוק מהמטפלת. היה שלב שגם אני הייתי בתוך הנזקקות הנואשת כמעט לחיבוק אוהב ותומך מהמטפלת, וזו מעולם לא נגעה בי אפילו לא באצבע, עד כדי להזהר לא לגעת בי כאשר שילמתי לה על הטיפול. אחריה הייתה לי מדריכה שחיבקה כל הזמן ועטפה אותי כמו אמא והרגשתי שבתוך החיבוקים האילו נמצאים הכוחות שלי ומה שמחיה אותי. כשזה נגמר הנחיתה הייתה מאד מאד נמוכה וכואבת. ואני מספרת לך את כל זה כדי להגיד לך שהמטפלת צריכה להיות שם איתך ובשבילך, לעזור ולתמוך בך במילים כי היא מטפלת והיא לא אמא או חברה. אילו כנרא גבולות שחייבים להשמר אחרת הפגיעה והנזק גדולים הרבה יותר מהיתרונות והתמיכה הרגעית שחיבוק כזה מייצר. את החיבוקים את יכולה לקבל מחברות טובות, מהחברות בקבוצות תמיכה כל שהן שבהן תשתתפי אולי וכד'. ובאשר לחברה, אני חושבת שקשה לנו להגיד לא כי כאשר מבקשים מאיתנו משהו אנחנו בתחושה שסומכים עלינו ושאם לא ניענה בחיוב לא יבקשו שוב ולא יסמכו עלינו, ובתחושה אסור לנו לאכזב כי איכזבו אותנו. מה שצריך להפנים הוא שאנחנו לא חייבות להיות מוכנות בכל מקרה ובכל זמן, ויכולות לשים את הגבולות שלנו. מותר להגיד לא לפעמים וזה לא גורע מערכינו. אנחנו מחוייבות ללשמור על עצמינו ואם פעם אנחנו לא יכולות זה לגיטימי... יש לנו תחליף, אנחנו לא נמצאות על אי בודד. תמיד יש עוד אנשים ועוד אופציות.... מקווה שהתאוששת קצת, חיבוק, שלך - מציאות אחרת

היא חזרה מהחופשה. והיום בבוקר נפגשנו. סיפרתי לה. סיפרתי לה ששיקרתי, שדיברתי איתו. והראתי לה את החתכים. והיא קיבלה את זה. לא נתנה חשיבות כל כך גדולה לשקר. אמרה שמבינה אותי שדיברתי איתו שרציתי לסגור את העניין הזה. וביקשה שלא אפגע בעצמי. ולא אכאיב לעצמי. היתה רגועה ומכילה. כל כך רציתי חיבוק ממנה. מתגעגעת אליה. אמרה שרוצה לעזור לי. שיהיה לי טוב. שאוהב את עצמי. שלא אהיה קשה עם עצמי. שהיא לא תעזוב אותי. תודה שעודדתן אותי והייתן כאן בשבילי. לא הייתי עושה זאת בלעדיכן. באמת! לא מכירה אתכן אבל מרגישה הרבה דברים טובים כלפייכן. תודה. מאחלת לכן רק טוב. שתהיו מאושרות באמת. מבפנים. ומבחוף. שתהיו תמיד עטופות בחום ואהבה. ולא תרגישו אפילו לרגע אחד קטן שאתן לבד או במלחמה נאבקות נגד כל העולם. שולחת חיבוק ענק. שלכן, הורסת...

שמחה בשבילך יקרה ...המון אהבה

כל הכבוד לך, שמחה בשבילך , את מלכה וענקית. אוהבת, שלך - מציאות אחרת

כל הכבוד לך! יש לך הרבה אומץ! רק כך תוכלי להתקדם באיפול תוך פתיחות , כנות ושיתוף המטפלת במה שקורה ביינכן! כל הכבוד איתך אידה עו"ס MSW נםגעות תקיפה מינית

אחרי שגילית אומץ ודיברת בפתיחות אחרי הכללללל הכללללל ואת עדיין הורסת ??? אייך זה באמת משתלב עוד לא הצלחתי להבין יפתי תהי גאה בעצמך שעברת משוכה לא קלה בכלל שכל הפחדים כבר מאחורייך ולפנייך המשך של,,,,,,,,,,,,,,, כל הדברים הטובים שעדיין מחכים לך חטולית

פעם אהבתי ממש אהבתי, לא יכולה לתאר כמה אהבתי.. עכשיו..? בלי להקיא ת'נשמה כשהתקופה הזו מגיעה.. חשבתי שראש השנה התחיל טוב, הוא באמת התחיל ככה. הייתי במקום "נטול פוגעים" חשבתי לעצמי שלא יזיק 4 ימי מנוחה.. אבל זה היה ארוך ומייגע! ובנוסף לכל, בשישי בערב, התחלתי להרגיש לא טוב באמצע הלילה קמתי לשירותים וראיתי שחור בעיניים באתי לצאת ומצאתי את עצמי בריצפה התעלפתי וזה היה סיוט הייתי סמרטוט וזה היה זוועת עולם! בכיפור היה לי את הסיפור עם גיסתי "המתוקה- שאני ממש חולה עליה" (בלעעעעעעעעעעעעעע-סליחה-אבל זה היה הכרחי) בסוכות- חג ראשון, דווקא עבר יחסית בסדר אבל רק יחסית מחר שוב חג.בלע ומחר זה יהיה קשה אני יודעת כי אנחנו מתארחים באותו מקום שהיינו בראש השנה רק שהפעם 2 פוגעים יהיו גאדדדד ואין לאן ללכת.. הערב היה לי ממש טוב.. יצאתי קצת עם חברות אבל כשחזרתי הביתה .. היתה נפילה.. וטריגר מטורף.. אבל עכשיו אני מסתכלת על התמונות שהיו לי מהיום בערב וזה עושה לי טובבבבבבבב ואם כמה שעייפה אנוכי הלילה עוד לפני.. כי לא נראה לי שאצליח להרדם עכשיו לילה טווב

יקרה, מצטערת שמחכה לך חג כל כך קשה, מאמינה בך שתצליחי להתמודד ותחזיקי מעמד למרות הקושי. תאחזי תוך כדי כשירגיש לך קשה בדברים הטובים שקורים לך וכך העוצמות של הדברים הקשים יחלשו. קצרה במילים, פשוט אין לי כוח, מן הסתם הלילה עוד צעיר. שולחת לך חיבוק שלך - מציאות אחרת

אני מבינה אותך ובכל זאת תודה שהגבת יודעת כמה קשה לך וכמה מאמץ זה דורש ממך לילה טוב אנסה לישון

לך אצבעות . מקווה שיעברו לך מהר הימים וגם בנעימים עד כמה שאפשר . כשרע לך מאוד תנסי לנשום עמוק ולנסות להרגע . ועוד דבר שעוזר לי זה לחשוב שאני כותבת כאן בפורום הכל ומה הבנות עונות לי ובאיזה אהבה אני עטופה . מקווה שיעזור לך קצת . המון חיבוקים עדינים ועוטפים בכיסים לדרך

גמני מרגישה הרבה פעמים טוב כשאני כותבת אבל יש לי תקופות ככ מעצבנות, שאפילו לזה אין לי כוח.. תודה על החזקת האצבעות, זה בהחלט יכול לעזור בתקווה שהכל באמת יעבור בשלום. שיהיה לך בוקר טוב יקירתי..

רעיון מצויין לצלם ימים וארועים מוצלחים ואחר כך להסתכל ולתחזק!! זהו עוד שבת אית התקופה מסתיימת תבחרי להיות במקומות בטוחים עבורך שמרי על עצמך איתך מחזקת אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אחרי ככ אחרי בלעעעע ולפעמים גם כמה רגעים קטנים של נחת נשארה רק עוד שבת הזו לגמר ספירת הנטל שלך מהחגים תוכלי לנשום לרווחה לפחות עד חג הפסח שזה משו כמו לפחות 5 חודשים כדי לקחת שוב אוויר אז תנשמי עמוק עמוק ועוד מאמץ קטן ומאחלת לך נשמה יפה שלי שהשבת הזו תעבור לך בשלום ולא חשוב היכן שתהייייייי חטולית

רוצה למות עכשיו אמן ואמן, הלוואי אמן...... רוצה למות בבקשה שיקח אותי כבר אמןןןןןןןןןןןן

אמרת שאני יכולה להגיב לך אז הינה: אני מבינה ומכירה את הרגעים האלה שמייחלים למוות - לסוף של כל הרע הכאב הבדידות. אבל תזכירי לעצמך שהסוף הזה הוא סוף לעוד הרבה דברים אחרים טובים. שאת לא באמת רוצה שיגמרו.כמו הפורום וכל הבנות כאן. אני לא יודעת מה איתך אבל אני באופן אישי מאוד אוהבת לצפות בזריחה זה נותן תקווה וכוח להתחיל את היום ובשבילי כייף שעוד מעט חורף ואפשר לצאת לגשם ולהרגיש אותו מטפטף על הפנים. שוטף את הכל. והינה החגים אוטוטו נגמרים וחוזרים לשיגרה לשקט הזה. וחוץ מזה אני כאן ואת תמיד מגיבה להודעותי ומחזקת אותי. אני צריכה אותך. זה לא מספיק? :) שולחת לך חיבוק חזק וחם, ארוך כזה עוטף מכל הכיוונים. כזה שאני נותנת לבן שלי. תחזיקי מעמד. הורסת...

אהבתי לקרוא את התגובה שלך, תודה נשמה, את מדהימה. אין לי כוח לכתוב, בגללי, לא בגללך טוב? סליחה שלך -מציאות אחרת

זה לא באמת מה שאת מחפשת את מבקשת את השקט שלוה ומנוחה מכל הכאב והקשיים ויש דברכים טובות יותר תאחלי ותבקשי עבור עצמך דברים טובים יותר מגיע לך ואת תקבלי אם רק תרצי באמת ותבקשי, אל תוותרי את בדרך למציאות אחרת באמת מציאות טובה יותר עבורך ליבי איתך אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

מה קורה עכשיו , לא ראיתי אותך במחשב אתמול והלכתי לישון אחרי אחת . יקרה עוד קצת כוחות החגים האלה ניגמרים וחוזרים לשגרה המבורכת .

אוהבת אותך, תמיד תמיד, עד הסוף

תחושה קשה לרצות למות לוותר לגמרי על הכל רק בשביל להירקב בתוך האדמה בלי אפשרות לחזור לראות ולו רק עוד פעם אחת את הילדים את הנכדים שיוולדו עם הזמן לא להיות חלק מבריתות בר/בת מצווה חתונות כי ברגע שהולכים יקירתי אי אפשר לחזור זה נגמר לתמיד אי אפשר להגיד -פוס , רגע נחתי מספיק אגרתי כוחות עכשיו רוצה לחזור ולהמשיך,,,,,,, אין מצב! נכון שקשה להתמודד עם כל מה שעולה ומרגישים שאין יותר בשביל מה לחיות אך זה רק כאב נכון שהוא מתמשך על גבי המון שנים אך ככל שתמשיכי לחיות תמיד ישנו סיכוי שדברים עוד יכולים להיות אחרת מה כתבת לי על סקפטיות ? שכל עוד חיים דברים יכולים להשתנות נכון ? כתבת לי כך על הורים זוכרת ? על אחת כמה וכמה על החיים שלך גם אם עדיין הכל נראה שחור משחור ולא נשאר לך אוויר לנשום וכוח להילחם כל עוד בך הנשמה חיה תמשיכי אייך שהו למשוך את הזמן חטולית

להרגשתי ואולי אני טועה, אבל כך אני מרגישה מהכתיבה שלך, כשמגיעים למקום כל כך נמוך ורוצים באמת למות, כשבן אדם עומד מולך ומרגיש כך, זה מעמיד אותך במקום שלא מוכן לקבל את זה ומהמקום הזה התגובה שלך היא סוג של ניעור ואני מקווה שרק ניעור ולא ניעור כועס, אולי בגלל שהחיים הם "מתנה" משהו שאנחנו מקבלים מבורא עולם ואולי אין לנו זכות לוותר עליהם, על המתנה הזאת שהוא העניק לנו. ואולי בשבילי ה"מתנה" הזאת גדולה עלי כי לא ראיתי רגעים מאושרים בחיי. וכן יש לי ילדים, אבל כדי שתביני, ילדתי את כולם כשאני מנותקת מרגש ותפקדתי איתם כמו רובוט, נתתי להם את מה שהיו צריכים בלי מגע כמעט, רק כשבקשו כי פחדתי שידחו אותי ולא רציתי לפגוע בהם... לכפות את עצמי עליהם... התקרבתי רק כשבקשו את זה... אז היו אירועים, בריתות, בר מצוות וחתונה אחת, ומיתוך כל האירועים הייתי נוכחת ומחוברת רק בבר מצווה האחרונה של הילד הקטן. בכל השאר הייתי מנותקת ולא חוויתי שום דבר רגשית. מבינה? זה תוצאות של מה שעברתי שבעצם פוגעות בילדים שלי. אז הייתי כאן בשבילם ולא באמת הייתי עד שהתחברתי לרגשות לפני כשנתיים וחצי. זה אומר שהבת שלי גדלה בלי רגש מאמא שלה במשך 22 שנים. מבנה עד כמה פגעתי? ובנוסף כל מה שאני עוברת... אז בואי תגידי לי, מה יכול להשתנות? ומה טוב בכל זה? אני כאן בשבילם, בשביל כולם, רק לא בשביל עצמי, ואני אפילו לא יודעת מה זה לחיות, לקבל אהבה ללא תנאי, אני רק שורדת ואפילו לא בשבילי, דפוס הקורבן, האאאא? אז מה טוב בזה? מעמידים אותי בניסיונות קשים מדי בטוחים שאני יכולה לשרוד ושיש לי כוחות, ואני לא עומדת בזה. אין לי כוח לסבול יותר. התייאשתי והייתי מספיק כינה להגיד את זה כאן, ולקוות שבזכות זה הנפילה תהיה רכה יותר. אני רוצה למות, זה רצון, לא מעשה אובדני. קשה לי ברמות, ואם אני לא יכולה לפרוק משהו מיזה כאן כי גם כאן אולי כועסים, אז איפה כן?.?.?. כל הדברים שאמרת, יודעת שיהיו בריתות חתונות בר מצוות, נהדר, כבר עברתי כמה, זה עדיין לא שם אותי במקום שרוצה את החיים, חי אותם ואוהב לחיות. אני לא יודעת מה זה.... בקיצור נגמרו לי המילים. סליחה על הכל... שולחת לך חיבוק, מקווה שתקבלי, גם אם כעסת מידי בשביל לתת... לא יודעת אם את כועסת או לא, רק מרגישה שאולי... שלך - מציאות אחרת

זה מה שאני מרגישה סתם וזהו שיהיה לכולם לילה טוב לילה שקט דמעה

אני מקווה שתצליחי להרדם הלילה.. ושמחר יהיה לך הרבה יותר טוב ליל מנוחה

איך את מרגישה .כל כך מבינה את הסתם והריק והלבד . אני איתך יקרה ...חיבוק עדין

שולחת חיבוק ולא סתם! מקווה שישפר איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

סתם זה מרגיש מאוד עצוב הרבה לבד הרבה כלום מקווה שאת מרגישה טוב יותר ושתחושת הסתם היתה רק מלנכוליה בגלל החגים איתך חטולית

מקווה שתחושת הסתם התהפכה לך כבר לתחושת משהו... שאת מרגישה את האיכויות שבך ואת כל הדברים הטובים שקיימים בך. את הרגישות והאמפטיה לאחרים לא משנה מה מצבך באותו רגע. מקווה שאת בסדר ושומרת עלייך. שולחת לך חיבוק ממלא באור, שלך - מציאות אחרת

היי, מה שלומכן בנות יקרות? אני מקווה שאתן מחזיקות מעמד. אני קוראת אתכן אך לא נעים לי להתערב ולהידחף מרגישה שזה מוקדם מידי. אבל כן צריכה את מעורבותכן איתי... אז היום היא אמורה לחזור מהחופשה ואני אדבר איתה בערב ואולי ניפגש מחר בבוקר. אני ממש מתגעגעת אליה ומאוד רוצה כבר לראותה להרגיש את נכוחותה לשבת על הספה שלה לנשום ולהריח את האויר בחדרה ועם זאת אני רועדת מפחד אני בטוחה שאהיה משותקת קפואה ולא אצליח לדבר ואם כן לא את מה שהתכוונתי. אני רוצה לספר לה על הבחור הזה. מה היה באמת. מפחדת מהתגובה שלה. מפחדת מהתפנית שזה יעשה לטיפול שלי. וזה יעשה. גם אם תפנית לטובה מפחדת מאוד. היו לי שבועיים מאוד ארוכים ועמוסים ריגשית. חוויתי סערות, מערבולות ונפילות לא פשוטות. והשיא היה שדיברתי איתו. פתאום הוא יצר קשר. אחרי 10 שנים ודיברנו והזכרנו. בעיקר אני הזכרתי והוא היה מופתע מאיך שאני ראיתי את הדברים ואיך הם היו מבחינתי. לא הוא לא התנצל אבל מיהר להעביר נושא כל הזמן. מסתבר שהייתי לבד אז ואני עדיין לבד. רע. וניסיתי לחתוך את עצמי. להעניש את עצמי. שיכאב לי ויהיה לי רע. אני ממש רוצה. לא יודעת למה. חתכתי את עצמי בסימנים הכחולים שהוא השאיר לי אז. לא יודעת למה. אני מפחדת לספר לה את זה. זה שיא חדש מבחינתי. בקיצור אני טובעת. אני הורסת לעצמי את החיים לא יודעת איך לשתף אותה. מפחדת מתגובותיה. ורציתי לשאול: אם היא תדע שחתכתי את עצמי האם היא צריכה לדווח או לפעול מחוץ לחדר או שזה תחת הסודיות בטיפול. מישהי יודעת? יש למישהו גלגל הצלה בשבילי? הורסת.. :(

היי הורסת יקרה, אני חושבת שלדבר עם הפוגע הוא משהו מאד טריגרי שמציף וכואב מאד ומעלה הרבה מאד דברים. לכן להרגיש כל כך רע אחר כך לגיטימי, ויש בנות שפוגעות בעצמן כמוך במצבים כאלה כדי להסיט את הכאב הרגשי הבלתי ניסבל לכאב פיזי שקל יותר להתמודד איתו ובעיקר קל יותר להשתלט עליו, מה שקשה לעשות עם כאב רגשי. אני לא מתמצאת בנוהלים ולכן לא יודעת אם צריך לדווח על זה באופן כללי, יחד עם זאת ניראה לי שהמטפלת לא תשפוט אותך על כך כי הגעת למצב בלתי אפשרי בשבילך... הדבר האחד שאני כן רוצה להגיד לך הוא שלא מגיע לך להעניש את עצמך, לא עשית שום דבר רע. פגעו בך ומי שצריך להענש הוא מי שפגע בך ולא את.... באשר ל"להתערב בשיחה" מותר לך להגיב לכל מי שאת רוצה תמיד ולפי מה שנכון לך, גם אם עוד אנשים הגיבו כבר. זה נקרא שיתוף ולא התערבות. בכל מקרה את יכולה להגיב לי תמיד, לא משנה אם עוד אנשים הגיבו, וכמובן שאני אגיב בחזרה :), אני מאמינה שכולן פה יגידו לך את אותו הדבר.... שולחת לך חיבוק אם זה בסדר, שלך - מציאות אחרת

חשבתי עלייך בתקופה שנעדרת מכאן בלי צו שחרור -צוחקת נראה לי שחזרת לפחדים ולחרדות שלך כמו במצב שהיית לפני שבועיים לא נורא , אל תקחי ללב , די טבעי שככל שהפגישה מתקדמת כך תרגישי שוב את הבטן שלך מתהפכת מתוקה , יש לי באמת רק עיצה אחת בשבילך עד שלא תדברי ותספרי לה את כל מה שקרה לך כולל מה שהיה בשבועיים האחרונים , לא תדעי מנוח זה יבוא לך בהפוכה מכל כיוון שאפילו לא תחשבי עליו אין לך במה להתבייש , גם בזה שחתכת , היא לא תדווח לשום גורם , נראה לי אפילו שזו יכולה להיות יריית הפתיחה שלך בשיחה שלכן ,וכן , אף פוגע לא נמצא במקום שיבוא ויבקש סליחה שפגעתי בך ,ברור שהוא לא רואה וגם אינו מעונין לראות את מה שעשה ובטח שלא יתייגו אותו כפוגע אם באמת ממש קשה לך לדבר את כל מה שקרה אולי תשקלי שוב את נושא המכתב שבו תפרטי הכל מההתחלה ועד עכשיו ,וכך תתגברי על משוכה אחת מאמינה שהיא תרצה לדבר איתך על ,,,,,,,,,,,,,,,, זה ממש לא סוף העולם , עם מטפלת כזו מדהימה כמו שאת תארת אותה , הכל יעבור הרבה יותר קל ממה שנדמה לך שולחת חיבוק גדול ומרגיע חטולית

נותרתי בלי מילים ממש.. כמה כאב וקושי. אפשר לשלוח רק חיבוק?

יותר טוב . צריך הרבה אומץ לדבר עם הפוגע והיה לך אני מאמינה שגם עם המטפלת זה יסתדר . היא שם בשביל לעזור לך אל תישכחי . היא לא הלכה לתפקיד הזה כדי לעשות רע . ובבקשה תגיבי לי מתי שתירצי את מיוחדת ויש לך הרבה מה לתרום . ותודה שאת כאן בישבילי

רוצה לשתף מה עובר עלייך מבינה שלא קל איתך מאמי חטולית

מה קורה?? דברי איתי.. אם את רוצה אל תשארי לבד!!

השמיעי קול ילדה, כולנו מחכות לך כאן, כולנו עוטפות ואוהבות. רק דברי... שולחת לך חיבוק עדין, שלך - מציאות אחרת

מה שלומך? מקווה שהכל בסדר כאן בשבילך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

משהו שקיבלתי במייל ח-ח-ח-ח-ח http://attach.walla.co.il/?w=/@attach&acode=P9911bodz3!&fid=-1000&id=497495671&aid=1&n=&wsize=&save=1&filename=%6E%6F%6E%61%6D%65&wcr=265813&wca=1&mode=light&wce=265791&__tick=1285629332791 מקווה שתצליחו לתפוס הכל ביחד חטולית

מה שלומך??? חל שיפור? בריאות אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

כמה נחמד לפגוש אותך מה את עושה כאן בשעות הלילה הקטנות מילא -לי יש לילות לבנים ולא , עדיין לא מרגישה טוב השיעול שלי קורע את הראות וכל הגוף כואב כאלו חבטו בי במחבט שטיחים מה שלא נותן לי מנוחה ובטח לא מצליחה גם לישון אז נכנסת כשאני יכולה כי לא מסוגלת לשכב במיטה יותר מידי גם זה כואב-מהמיאלגיה חטולית

את המייל הזה שלחה לי בובונת הנהדרת שלנו אוהבת אותך מאמי חטולית

בוכה ובוכה-כאבים בכל גופי-לא יכולה לסרוד את זה-אין לי כוח-אל תגידו שאפשר יותר-נמאס לי-לא יכולה לשבת-לשכב-לזוז-מחנק בגרון-מרגישה שהראש מתנתקת מהגוף- אני אפה-לא יכולה לחזור לפה יותר- יותר מדי כאבים- מתי זה יגמר?-מתי? לא רוצה לזכור לשום דבר אחר יותר-רוצה לחיות- רוצה לנשום- רוצה להרגיש בטוח-לא רוצה לפחד-פחד רודף אחרי כל הזמן-אין לי שקט בפנים-אין לי! נמאס לי לשמוע שזה יעבור- זה לא עובר-תהיו איתי- אל תנסו לגעת בי-כואב לי בפנים-בחןץ-בכל מקום-אין לי כבר כוח יותר לכלום!

היי יקרה, מצטערת שאת כל כך כואבת גם פיזית. אני מבינה שמשככי כאבים לא עוזרים פה, אבל ניראה לי שהכאב מלחיץ אותך ואת משתוללת וע"י כך מגבירה אותו עוד יותר. אולי תכיני לך משהו חם ומתוק לשתות, זה תמיד מרגיע, ואולי תקשיבי למוסיקה מרגיעה או תראי סרט מצחיק. כל דבר שיכול להסיט את המחשבות שלך מהכאב יכול לעזור. כאן איתך, שולחת לך חיבוק עדין עדין ואוהב, שלך - מציאות אחרת

אני בשירותים-כמעט כל שעה-שתיה חמה לא שייך- כבר ראיתי סרט-בכיתי ללא הפסק-וזה היה סרט מצחיק-כן-אני לחוצה-מאוד- כי אני לא רואה סוך של כל הח..הזה-פשוט נמאס לי- לא יכןלה ללכת לישון כי הכאבים לא מפסיקים לרגע-אין לי כוח יותר!

כסובלת מפיברו כבר 12 שנים מבינה מה זה כואב. אבל אני הבנתי שהגוף מדבר איפה שלנפש קשה זה לא מנחם כי זה כואב אבל זה אומר שעם אני שובה לכאב אני יהייה קשובה גם לגוף שלי ואז גם לנפש. לאט יקרה הכל לעשות לאט לא להלחם בכאב הוא ילך שיתאים לו כשאת תקבלי ותישמרי על גופך .... מצטערת שאין לי תרופת פלא רק סבלנות ואהבה לעצמך ובסוף יש הפוגה קצרה עד הפעם הבאה . מה שמצאתי שעוזר זה מדיטציות ונשימות פשוט לנשום דרך האף ולעקוב אחרי הנשימה זה מרגיע . אוהבת אותך חיבוקים מרחוק

מבינה אותך מאמינה לך שהכל כואב היום הכל כואב כי את נותנת לזה מקום שיצא ממך גם ההרגשה שאין יותר כוח לכלום באה מאותו מקום גם האין שקט שלך בא מאותו מקום יפה שלי , גם אם אין לך כוח לשמוע ש--זה יעבור זה באמת יעבור יודעת שמאוד קל להגיד למישהו אחר-סבלנות אבל אין דרך אחרת באמת חייבים סבלנותתת עם כל הכאב ועם כל הסבל --שזה חלק בלתי נפרד מהטיפול אז לא נוגעת בך ולא שולחת לך היום חיבוקים אבל תמיד כאן בשבילך ואיתך חטולית-אוהבת מאמי

יקירה תנסי להרגיע את עצמך עוד מעט זה יגמר דמייני את הגוף שלך מתחזק את הנפש מתחזקת נסי להרגיש את הכוח המרפא שלך כוח שעוזר הפעם לך לעצמך דמייני את כל הכאב יוצא ...משתחרר ממך תרגישי את ההקלה בגוף אני יודעת שזה קשה אל תוותרי את יכולה תאמיני איתך מחזקת ואם אפשר שולחת חיבוק אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

עדיין בחיים- עדיין נושמת-עדיין ערה- אין לי הרבה מילים או כוח-כואב כל כך!

היא התשובה ואם אין? סבלנות בהוצאה לפועל שתוציא לפועל את צו אי תשלום המזונות סבלנות כשאין אוכל במקרר סבלנות שתגיע המשכורת סבלנות עד שהלילה יעבור סבלנות שמגיע התקף חרדה סבלנות שהגוף כואב סבלנות שהזכרונות תוקפים בלי יכולת להסביר מדוע סבלנות סבלנות סבלנות ולי אין כח לחכות ולחכות הטיפול נעצר כרגע מחקתי את הטלפונים של המטפלת כדי שלא אתקשר בנפילה (שהפכה להיות חלק מממני)מצד אחד מתפללת שהיא תתקשר ואז שוב יהיה את המספר שלה מצד שני היא מלחיצה אותי עם כל האיומים שאם ואם ואם מ פ ח י ד ...יש לי שלושה ילדים ואני לא יכולה להרשות לעצמי אני המשענת שלהם .אוףףף אין לי כח לא רוצה להיות לבד

רות חומד כשהכל לוחץ בבת אחת הסבלנות מסתלקת לה מבעד לחלון ומצד שני -איזו ברירה אחרת יש לך אם לא להמתין בסלנות לדברים עד שיסתדרו ? צודקת יש לך שלושה ילדים שהכי זקוקים לך בעולם והאיומים של המטפלת נועדו רק כדי לשמור עליך אולי בגלל שאת לא עושה את זה מספיק טוב ? היית מרגישה טוב יותר אם היא לא היתה מתיחסת אלייך ברצינות כזו ? או לא מתיחסת בכלל ? בגלל זה הקפאת את הטיפול אצלה ? למה את מסתכלת על זה כאיומים למה לא לחשוב שהיא לטובתך ? אז כן , אין הרבה מה לעשות כי כך עובדים הדברים ולכל דבר צריך לחכות ורק עם סבלנות הדברים יסתדרו חטולית

מקוה שהיום קצת יותר טוב שולחת חיבוק אם זה בסדר דמעה

תודה שהגבתן ,זה עוזר להרגיש שמישהו מתייחס דימעונת חיבוק זה בדיוק מה שנחוץ לי אז מקבלת ברצון וחטולית ,תמיד נעים לקרוא את תגובותייך וידוע שהסבלנות היא מילת המפתח כמעט להכל ובכל זאת שהכל חותך קשה לזכור רות

טוב לראותך כאן... צריך סבלנות...וזה קשה מדיי... הכל ביחד מאוד מכביד.... לפעמים יותר מדיי לפעמים גם קשה לראות בבהירות הכל יחד מבלבל... את נשמעת כועסת? פגועה? אולי מרגישה שלא סומכים עלייך? את נשמעת באמת עם הרבה כוחות ואחריות כלפי עצמך וילדייך... את מצליחה להחזיק את עצמך רוב הזמן.... עד לרגע בו את מרשה לעצמך להוריד את כל הכובד מעלייך... בטיפול...ואז זה מתפרש כחוסר כוחות? איזון? אני לא באמת יודעת אני מבינה את הלחץ והפחד מהאיומים...את חוסר הנוחות... רק את יודעת באמת.. אולי יש מקום לסמוך על המטפלת וללכת להתייעץ עם הממוחה? חשוב לזכור.... מי שהכי חשובה כאן זו את!!!!!! אז שמרי על עצמך! ואל תתני לעצמך להיות לבד. מחזקת אותך שולחת חיבוק אם אפשר אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

ונושאת תפילה שיסתדר לך הכל. וכן סבלנות היא המילה וכל הכבוד על הכוחות

ברכות חטולית יקירתי שברת את שיא שנת החורף שלך - 12 שעות דבר שלא יאמן. במיוחד כשזה ללא "עזרים" חיצוניים. יוצאת מחר לחופשה !! עם חששות כמו שאת יודעת אבל.....עם תקוה שזו ההזדמנות לשינוי...במשהו אמנם מפחיד אבל יודעת שגם את ,גם אידה ואחרות תומכות, מחבקות, מחזקות (אפילו מרחוק) אשתדל להיכנס לפורום בזמן החופשה ועדיין פוחדת.

היי מרום יקרה, שתהיה לך חופשה חלומית ומלאת שלווה ורוגע. שתצברי כוחות חדשים ותנקי את הראש ממחשבות וכל שאר דברים מעיקים. כל שינוי מפחיד אותנו, כל יציאה מהשגרה מאיימת, אבל אולי אם תתמקדי בזה שאת הולכת לנוח ולהנות בחופש הזה יהיה לך קל יותר. ברור שהפורום ישאר במקומו, קיים ויחכה לך שתחזרי בשלום...:) שלך - מציאות אחרת

הרגת אותי מצחוק שנת החורף שלי כשאני יושבת עם מזגן ? טוב נכון שהמזגן די מכאיב למיאלגיה שלי ובאמת ישנתי 12 שעות אחרי שהייתי ערה 27 שעות רצוף , הכנות ,,,,,,,,,,,,, מורי שלי מתוקה יודעת כמה קשה לך לצאת לחופשה הזו תנסי לראות את מחצית הכוס המלאה את התקווה שאת נושאת בליבך לנסות לשנות דברים חשובים , זה לא פשוט בכלל ולגמרי מבינה את החששות שלך את יודעת שלא משנה היכן תהי אני תמיד זמינה בשבילך -ואיתך לכל דבר שרק תצטרכי את אישה אמיצה -אל תאכזבי את עצמך! אני תמיד שם ברקע לעזרה סעי , תהני ותבלי אחרי הכל את נוסעת גם כדי לנפוש להתאוורר ולנוח מאחלת לך חופשה חלומית מאין כמוה אוהבת אותך מאמי חטולית

מקווה שאת נהנת בחופש- שאת מוצאת לעצמך קצת שקט בפנים-בנפש- בנשמה- מתגעגעת אליך-ינשוף

שינוי... חופשה... הזדמנות חדשה... לאנרגיות חדשות להתחזקות.. אני בטוחה שיהיו רגעים שיהיה קשה... חזקי את עצמך נסי לא לתת לזה להשתלט עלייך נסי להנות ולקבל את מה שמסביב תזכירי לעצמך שהכל בסדר ואנחנו איתך תמיד גם מרחוק חיבוק אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

עדיין מרגישה לא טוב .אף אחד לא מדבר איתי מרגישה לבד דואגת איך אגמור את החודש אין לי כסף אין מזונות יש ילדים טובים ויש כאב גדול בלב

אני כאן ואני מדברת איתך. דברי את איתי -איתנו....!!

מה עם הטיפול , לא עוזר ? בא לך אולי לשתף קצת יותר ממה שקורה כתבת רק כמה מילים מתומצתות מה עם ביטוח לאומי ? לא מגיע לך משהו מהם -בגלל שאין לך מזונות ? מהמעט שכתבת -יודעת כמה כאב יש אם את לבד למה לא נכנסת את יודעת שכאן תמיד מקבלים אותך בזרועות פתוחות נכון ? שולחת חיבוק ענק מתוקה ומקווה לשמוע ממך יותר איתך-חטולית

מקווה שהשבוע התחיל ברגל ימין שהדברים מתחילים להסתדר ותוכלי להתמקד כל כולך בעצמך ובמי ומה שבאת יקר וחשוב לך להתחזק... להפיג מהכאב מחזקת איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

האמת שזה לא משנה בכלל , הכותרת לפעמים סתם,,,,,,,,,,, אני חולה כבר מיום ראשון משתעלת כמו חזיר יבלות בלי סוף הגרון שלי כואב יותר מהשיעול מאשר מההתקררות שתפסה אותי כך באופן די מפתיע , אני די שומרת על הבריאות שלי כי אני גם אסמטית , אז תרופות לא חסרות ובנוסף שגם הצטרדתי , וכולם צוחקים לי ואומרים שאני נשמעת כמו תרנגולת שחוטה האמת שזה די נכון אם זה היה קורה לפני יום כיפור היו לוקחים אותי-כתרנגולת לכפרות ח-ח-ח-ח-ח לא לקחת את זה ברצינות -רק מתלוצצת השנה זו היתה הפעם הראשונה בימי חיי -המזדקנים שעשינו ערב חג בסוכה של השכנים שלנו היינו אושפיזין -ממש מצחיק אותי לחשוב כך אבל זה מה יש השכנים המארחים הכינו אוכל להם לאורחים שלהם ןעןד גדוד שלם של צבא היה בהחלט אוכל ואולי היה נשאר גם אני הכנתי עבור כולם כי יושבים כולם סביב שולחן כך שכל אחד יוכל להתכבד במה שבא לו היתה אווירה נהדרת אייך יושבים ליד שולחן עם אנשים שבכלל לא מכירים משום מקום ומדברים כאלו אנחנו הכי סחבקים שבעולם ? כך היה ! אנשים מיושבים מתורבתים שדואגים לילדים שלהם תומכים ועוזרים -הם לא זוג צעיר המארחים מסתכלת עליהם וכאלו מהצד רואה גם אותנו כמוהם עוזרים לילדים ותומכים בהם בכל דרך אפשרית והכל נראה כל כך טבעי ונורמלי ונכון ולא מבינה אנחנו לא אנשים שחורגים מכל הורים אחרים -של היום שישנה נכונות גדולה יותר להיות ולעזור עולה הביתה ברגל וכל הזמן חושבת למה , למה לכל הרו,,,,,,,ת לי לא היה מגיע זוג הורים כאלה ?מה עשיתי ומה פשעתי שנפלתי על זוג הורים כמו שלי ???? כאב פנימי צבט לי בלב ובבטן כמה חסכים כמה חוסר אהבה כמה חוסר אכפתיות ועוד המוני כמה כאלה ואחרים,,,,,,,,,,,,,, הצרפתים אומרים-סה -לה -וי-אלה החיים כמה עצוב ולא צודק שצריך להסתפק ב-כלוםםםםם אחד גדול כמה אני מרגישה ברת מזל שאני לא כמו ההורים שלי שאני כמו אנשים אחרים שהם כן,,,,,,,,,,, חייבת לעוף תכף נכנסת שבת אספי שלי צריך להגיע שתהיה שבת הכי אחלה וסבבה לכולם חטולית

חטולית יקרה לי מאד, מצטערת לשמוע שאת חולה ומקווה שתרגישי טוב יותר במהרה. אני יודעת שלאנשים אסמטיים העונה הזאת של עכשיו, מזג האוויר ההפכפך, פעם שרב ופעם קריר יותר, האבק באוויר וכו' מאד מקשים ומביאים איתם את ההצטננויות האלה. הילדים שלי היו אסמטיים ועונות המעבר היו הכי קשות להם, תמיד התקפים ואינהלציות וכד'. לגבי החסך באהבת הורים, כל כך מזדהה איתך בכאב הזה, חווה אותו כל רגע מהיום יום שלי, הלב ניצבט הכל כואב ומיוסר ואי אפשר לשנות דבר בעניין הזה. כשהם בחיים כואבים על האין אהבה ועל התקווה שלו מתממשת שכן יגיע היום והם יאהבו. כשהם מתים הכאב הוא על ההחמצה, הפספוס, החוסר של האהבה הזאת שהוא כל כך משמעותי, וככל שהזמן עובר רק מבינים עד כמה זה משמעותי, ואם לא טעמנו בכלל את הטעם של אהבה הורית, לפחות כך זה אצלי, אני חושבת שזה מרגיש הפסד הרבה יותר גדול, כי בעצם אנחנו רק יודעים שהפסדנו משהו מאד חשוב וזה נראה לנו ענק, אולי ללא פרופורציות למה שזה באמת. וההכי נורא הוא שלכל אחד מאיתנו יש רק זוג הורים אחד, אין יותר, אין להם תחליף ומה שאבד אי אפשר לקבל משהו אחר במקום. אפשר משהו דומה, אבל לא את הדבר האמיתי. אין עוד הורים במקום אילו שהיו לנו, או יותר נכון שלא היו לנו. אפשר להחליף חברות, בעלים, סביבת מגורים ואנשים וכד', הורים לא... ולכן גם קשה כל כך להשלים עם החסך הזה והאבדן הזה של אהבתם. וכן עצוב מאד שצריך להשלים ולהסתפק בכלום אחד גדול, ולגבי אני עדיין לא מצליחה לעשות את זה ובספק אם אי פעם אני אצליח. ובאשר לילדים, לגבי מגיל מאד צעיר החלטתי שאם יהיו לי פעם ילדים אני אגדל אותם בדיוק הפוך מימה שגידלו אותי. כשנולדו לי ילדי באמת נהגתי בדרך הזאת. אמנם לא ידעתי אף פעם מה צריך להיות, אבל ידעתי לגמרי מה אסור שיהיה ומה לא צריך להיות, ובקיצור הפכתי את הכל. כנראה שזו הייתה החלטה מושכלת ונכונה כי ילדי כולם ילדים שמחים וטובים, וזה שהבן שלי נשוי, וכך גם אצלך שיש לך ילד או יותר נשואים הוא ההוכחה הכי טובה לכך שעשינו עבודה טובה. זאת בגלל שמישהי זרה בחרה בו להיות לה לבן זוג לכל החיים, כלומר שילדינו יצאו אנשים טובים, וזה משהו שיכול לחזק, לפחות מהמקום הזה של לדעת שעשינו עבודה טובה ולא פגענו בהם... זאת בעצם ההוכחה הכי אמיתית שאנחנו לא כמוהם ובהחלט ברות מזל בעניין הזה, כי בסופו של יום אנחנו צריכות להסתכל על עצמינו במראה ולהסתכל לנו בעיניים, ולפחות בעניין הזה מותר לנו לאהוב את מה שאנחנו רואות, כי נתנו להם את ההההכל, את כל מה שהיה לנו לתת. אוהבת אותך יקרה, ושיהיה חג שמח והחלמה מלאה, שלך - מציאות אחרת

אכן התקופה הזו תמיד מפילה אותי עם הינהלציות וים של תרופות , עדיין לא מרגישה טוב , כתבתי למעלה לאידה והורים-כמה שאת צודקת , מסכימה עם כל מילה שכתבת , למרות שאצלי שניהם עדיין חיים , אבל מה ההבדל אם הם חיים או לא ברגע שזה לא משנה את המציאות ? החסכים שנארים של הכאב הנפשי אוכל בכל פה ואין מזור , אין תקווה שזה עוד ישתנה אם לא השתנה עד היום , הרי בלאו הכי את מה שמעולם לא היה להם לתת לא נתנו אז מה שונה כיום ? ובאשר לילדים -תאמיני לי שחשבתי בדיוק כמוך ובאמת כך חינכתי אותך , בהחלט יכולה לומר שהילדים יצאו ילדים טובים עם מעלות טובות , אז את שוב צודקת , עשינו כנראה באמת עבודה טובה ואנחנו ברות מזל יש לנו הרבה דברים במחשבה משותפים לך ולי , מרגישה בקלות כמה מזדהה עם הדברים שאת כותבת מאוד אוהבת אותך יקירתי איתך תמיד חטולית

לשכנע אותך שיש גם דברים טובים ...תיקראי תיקראי בכל פעם שאת אומרת לי שכלום לא טוב בחייך ... אוהבת אותך המון המון

בריאה . ויקרה לא חשוב מה היה לנו חשוב מה אנחנו ....ואולי אנחנו הורים טובים יותר בגלל מה שהיה לנו .....

מאמינה שכל התלאות שלנו עזרו לנו להתעלות ולהיות מה שאנחנו כיום תודה על החיבוק תמיד מתקבל בברכה ומה איתך ? מה שלומך ? חחחחחטולית

מה שלומך?? מצטערת על המחלה... לא מתאים בחג.. וגם בכלל לא.. יש שיפור במצב? מקווה שטוב יותר. אני שמחה שסוף סוף הרשת לעצמך להתארח... להגיע כמו שאת ... ולהנות מכל הטוב אבל היה גם כאב שליוה שחידד את החסך... את אכן צריכה להיות גאה בעצמך שבנית את הקן שלך אחרת לגמרי שאת אחרת... מיוחדת הרבה בריאות ומועדים לשמחה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

כן , באמת היה קצת מוזר בהתחלה כי בכל זאת זה לא משפחה אבל מהר מאוד הכל השתנה וכן , בהחלט היה כאב שחידד את החסך תמיד זה כך גאה בעצמי כי השקעתי את כל כולי במשך כל שנות חייהם של הילדים כולל כיום בהם ויש תוצאות תודה אידה חטולית

אני כיום מבין איך זה להרגיש גוש בשר- ללא יכולת להתנגד ולצעוק. כשאני מסתכל על עצמי במראה אני לא רואה גבר או ילד אני רק רואה גוש בשר. כשנישקת אותי- אחרי זה בבית צחצחתי את השיניים כל כך חזק עד שדם התחיל לרדת. כשנגעת וליטפת אותי - בשנייה הראשונה שהגעתי הבייתה קרצפתי וסיבנתי את כל גופי וראשי כמה פעמים חזק חזק. אני שונא את עצמי על זה שלא יכולתי להתנגד ולהגיד לא! על זה שנתתי אמון וחשפתי את עצמי. על זה שמההתחלה ידעת שאני לא אתנגד בשל מה שעברתי - אבל זה לא עצר אותך. שום דבר מזה. נתת לי להרגיש הבנה מצידך - סוג של הזדהות כי אמרת שאת עברת את אותם הדברים בדיוק כמוני. לא הייתי יותר מאובייקט מיני עבורך שיממש עבורך את כל סיפוקייך הזדוניים ומתועבים. אני עדיין יכול להריח את ריח התועבה שלך באפי. קשה לי לנשום כשאני במיטה כי ישר האסוציאציות מרקדות וחוזרות לבית שלך. אני מרגיש שאני רוצה לבכות אבל אני לא מצליח. הרי גושי בשר אינם מרגישים הם רק מספקים. אני הולך להתמוטט- ליפול - בום! לקרוס. המוח שלי כל הזמן מריץ מחשבות ומה אם הייתי מתנגד ומה אם לא הייתי מגיע לבית שלך. אני לא יכול להפסיק. אני רוצה להימנע נורא מהמחשבות על מה שקרה אך בסופו של יום - התוצאה ההתחמקות שלי היא לא יותר מעודף מחשבות שפוקדות אותי כל היום. אפילו החלומות- השינה והאישיות שלי הם כבר לא שלי פגעת ופגמת בהם. נכנסת לתוכם - שיבשת אותם- אותי. גם האופציה היחידה שהייתה לי להשתחרר מהסבל שלי להתענג לכמה דקות גם את זה הרסת. אני לא מסוגל - אני כל הזמן רואה את החיוך הדזוני והמבט המרושע שלך בעיניים- שאני כבר לא יכול. הכאב הזה. המגע שלך ששנאתי והכעסעל עצמי שלא עשיתי כלום - שלא התנגדתי. אני יודע שאם אני אגע בעצמי אני ארגיש אותך ואת הידיים המטונפות שלך ואת הכעס על עצמי של איך לעזאזל נתתי לעצמי להיות גוש הבשר שלך שבו תשחקי. ניצלת אותי.

שלום לך טמפיה -מקווה שכתבתי את הכינוי שלך נכון אם לא אז מתנצלת מראש ברוך הבא לפורום כן , לצערי גם גברים מרגישים ניצול מיני ולא חשוב ממי זה בא כן , גם גברים כואבים כשהם מרגישים כמו סתם גוש בשר כן , גם גברים מרגישים אובייקט מיני מנוצל אתה צודק לחלוטין , זה מעורר גועל ושאת נפש אז לא יכולת להגיד לא -לא תמיד אפשר להיות בשליטה מוחלטת עכשיו אתה מרגיש מנוצל ,מנוצל מינית וזה כואב מרגיש לך מלוכלך , אתה מתקרצף עכשיו אחרי הקירצוף מרגיש לך יותר נקי ? לצערי הרב -מאוד מבינה אותך ואת תחושה הקירצוף במיוחד אני מעולם לא הרגשתי נקיה יותר לאחר הקירצוף כי ה"ליכלוך" הוא לא רק חיצוני מהמגע הוא יותר פנימי מהפגיעה והניצול מכל מה שנחרב בתוך הנשמה שנפגעה מהזלזול כל כך מצטערת שנחשפת למצב המביש הזה למצב הכואב הזה אל תכעס על עצמך ואל תשנא את עצמך זה באמת לא יוסיף לך שום דבר טוב להפך -עוד יוציא אותך משיווי משקל אתה אינך גוש בשר כלל וכלל -ממש לא כואב שאתה מרגיש כך אתה מוזמן להשאר כאן בפורום ולהיות חלק ממנו אם בא לך ואתה מרגיש נוח בגישה הוירטואלית הזו אם אתה רוצה לשתף גם בקשר לשאר הדברים שנפגעת אתה מטופל באיזה מקום לגבי הפגיעות שעברת ? יש מוקד טלפוני לנפגעים-גברים בטל' מס 1203* אם אתה מרגיש צורך לדבר עם מישהו בלי להזדהות וכמובן שאתה גם מוזמן להיות איתנו כאן רק בקשה קטנה לי אליך כשאתה כותב דברים כמו אלה שכתבת , בשורה של הכותרת כותבים טריגר -כמו שאני ציינתי רק כדי לומר לאחרים שכתובים דברים שיכולים לעורר רגשות ,,,,,,,,,, מעבר לזה אתה מוזמן לכתוב כל מה שכואב לך כמו שכבר כתבת -מקווה שיתקבל בהבנה חג סוכות שמח עד כמה שרק אפשר ותשתדל לא להישאר לבד עם כל הכאב הזה כנס כתוב , שפוך את ליבך מה שמתאים לך חטולית

מצטערת על הטראומה שעברת עצוב לקרוא את דברייך תחושותייך כלפי עצמך הרבה כעס על עצמך... אשמה היית במילכוד, לא יכולת לומר לא! תצטרך להבין ולקבל את עצמך שלא יכולת אחרת האם אתה בטיפול? חשוב שתמצא את המקום הנכון עבורך בעיקר להתמודד עם רגשות כל כך קשים כלפי עצמך אפשר אחרת....וזה איכות אחרת לחיים ומגיע לך! מחזקת אותך ומקווה לראותך איתנו בפורום. אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

היי יקרה, מקווה שהחג עבר טוב ושהכל בסדר. מקווה שאת מרגישה טוב ובסדר. השמיעי קול כשיתאפשר לך. מאד מאד מקווה שלא פגעתי בך בגלל שאני במצבי... שתהיה שבת מנוחה. שולחת חיבוק גדול ועדין, מקווה שזה בסדר. שלך - מציאות אחרת

אלייך היא פשוט לא נכנסת בחג ושישי . ומה קורה איתך יקירה ?

מקווה שאת מרגישה יותר טוב, שהשתפר. אצלי אין ממש שינוי, אם כי התחלתי קצת להפעיל מרפקים, ורצוי שמי שלא צריך להתקרב אלי לא יעשה את הצעד הזה כי זאת תהיה טעות קשה עבורו. כבר הצלחתי להמחיש קצת מיזה.... חג שמח וחיבוק, שלך - מציאות אחרת

חייבת לשתף- עומס של רגשות- כאב ראש- כאבים בפנים- עמוק עמוק בפנים- אוכלים אותי- כאבים בכל גוףי- קשה לסרוד- מנסה להיות סבלני עם עצמי- תהליך ארוך- לפחות אתן כאן-

שולחת חיבוק עדין אם זה בסדר אם לא אז פרח קטן לבן http://farm3.static.flickr.com/2167/2517258320_16a6caa073.jpg תשמרי על עצמך דמעה

מזדהה איתך בכאב ומבינה עד כמה הכל צועק ומעיק מבפנים. אין לי הרבה מילים כי גם אני כואבת. רק סבלנות ולא להשתולל ולהתנגד לכאב עוזרים להעביר אותו מהר יותר. לעשות פעולות שעוזרות להסית את המחשבות. כאבי הראש הם בגלל שהמחשבות מציפות אותך והראש כל הזמן חושב בלי הפסקה, מתיש אני יודעת. שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

העומס הרגשי גורם לך להרגיש רע וכואב את כבר יודעת ומנוסה נכון ? כמו שהראש כואב מרוב מחשבות גם הגוף כואב מהזכרונות הראש מדבר-כאב ראש הגוף מדבר-כאבים בכל הגוף הם חברים טובים הכאבים האלה פעם האחד תוקף פעם השני תוקף כמו תחרות של תוקפים ופעם שניהם תוקפים יש מצב אולי שלפחות תיקחי משככי כאבים כשהם תוקפים כדי להקל על עצמך ? גם כך לא חסר לך סבל אז למה לא לסבול קצת פחות-אם אפשר אוהבת אותך מאמי חג סוכות שמייח חטולית

אני יודעת שהרגשות מצפים עולים ומשתלטים... מכאיבים הגוף לא שוכח וכואב גם כן. זה נכון...זה קשה...וגם ארוך צריך הרבה סבלנות יש לך את הכוחות ואת כבר לא באותו המקום ההתקדמות היא כל הזמן צריך לעצור לפעמים ולראות אני איתך יקרה סומכת עלייך אידה עו"סMSW נפגעות תקיפה מינית

זאת אינה הודעה אובדנית זה רק ביטוי של כאב בלדה לאישה - תרצה אתר "אפילו ענני הגובה, לא יכלו לשתיקתה היא הביטה עד בלי שבע, היא הביטה וידעה שכעת פורחות בעמק, שלל חבצלות הבר ולמרות הכל, הכל נגמר. אפילו ענני אוקטובר, הסגולים אל מול שקיעה, לא עזרו לה אף לרגע, לא עזרו להרגע, אף כי שוב פרחו בעמק, שלל חבצלות הבר למרות הכל, הכל נגמר. אפילו הספרים בחדר, הסגור והעצוב, כבר ידעו היא לא בסדר, היא הולכת לבלי שוב עוד פורחות הרחק בעמק, שלל חבצלות הבר אך למרות הכל, הכל נגמר" שואפת עם כל כולי כבר לא להיות קיימת אבל מטומטמת מידי ופחדתי מידי לעשות משהו בנידון ובבקשה בלי תגובות על הבנות שלי ועל כמה אני "יקרה" להם "חשובה" להם אני כולה מפריעה להם לחיות כמו שצריך לא יותר מזה ושוב אני חוזרת ואומרת שלא היה שום ספק אין לי כוונה לפגוע בעצמי אני רק משחררת קיטור שיהיה לכולכם שבת שלום שבת של אור ושקט דמעה

וכן מסתבר שלפעמים הפוגעים מנצחים מנצחים בגדול מצטערת דמעה

מבינה אותך ואת הכאב שלך. הדבר האחד שאני כן יכולה להגיד לך הוא שאת לא מפריעה לבנות שלך והן אוהבות אותך ורוצות אותך כי את אמא שלהן ואמא יש רק אחת. יכולה להגיד לך על עצמי שאני לא זוכרת אף פעם ששנאתי או כעסתי על אמא שלי וגם עליו אלא רק ניסיתי לעשות הכל כדי להראות להם שאני אוהבת אותם וכל זה למרות שהורי ובמיוחד הוא הפוגעים העיקריים שלי שהרסו לי ביחד את החיים. ילדים אוהבים את הוריהם ורוצים אותם תמיד ובכל מצב.מכאן ברור לך שבנותייך רוצות אותך בחייהן ויהי מה... הפוגעים לא ניצחו כי עובדה שאת עוד כאן ושאת לא מתכוונת לפגוע בעצמך, וזה אומר שאת רוצה לחיות ובעיקר רוצה שהכאב ילקח מימך כדי שיהיה טוב... זה יקרה מתי שהוא, ואת תנצחי, את כבר ניצחת... שולחת לך חיבוק עוטף שלך - מציאות אחרת

לא אכתוב לך שום דבר מהדברים שביקשת לא לכתוב הכי חשוב לי שזו לא הודעה אובדנית וכואב לי לא פחות שמרגיש לך כל כך רעעעע את לא פחדנית מידי ובטח שלא מטומטמת בכללללל מי שרוצה להתאבד ולמות רק מביע את החולשה שלו לכאב את רוצה לחיות רק לא לכאוב כל הזמן משמע שאת כן נמצאת כאן כדי להתמודד ומצדי סבבה לגמרי שתיכנסי כל רגע שבא לך ותשחררי קיטור אחרי הכל המטפלת שלך בחופשה עכשיו ומאמינה שנורא קשה לך בלעדיה מה שמובן מאליו אז שחררי יקירתי כמה קיטור שרק בא לך כך יעבור לך מהר הזמן אוהבת אותך מאמי חג סוכות,,,,,,,,מה שבא לך חטולית

לא יכולה יותר.... איכסה אהההההההההההההההההההההההההההההההההההה

((((((((((((((מציאות אוחרת))))))))))))) דמעה

רוצה להעלם להתפוגג להתנדף בלי להשאיר זכר מימני. חבל שנולדתי, זאת הייתה טעות פטאלית.... סליחה תודה על החיבוק ושולחת בחזרה... שלך - מציאות אחרת

שאת בסדר בזכות האושפזין ......אוהבת אותך יקירה אל תיתנדפי לי צריכה אותך איתי ... אני אנסה לדבר איתך ...

תודה על הדאגה והאמפטיה. אין טעם, מי שלא יכול לעזור לעצמו לא ראוי לעזרה או אמפטיה. אני מיותרת פה ובכל מקום, לא מתאימה גם כאוויר, גם זה מקום גדול מידי בשבילי, לא צריכה לתפוש מקום, זה בא על חשבון אחרים שכן זקוקים וראויים למקום היקר שאני מבזבזת. אל תתייחסו, זה מיותר, לא ראויה לזה... סליחה מציאות אחרת

אני לא יודעת מהייכן להתחיל, כל פעם מחדש אני חוזרת לכתוב, לאחר ימים בהם קרו לי כל כך הרבה דברים.. תדעו לכן שאני כן נכנסת לכאן, וכן קוראת אתכן.. לפעמים לא מוצאת כוחות ומילים כדי להגיב. אני חייבת לציין שקורים דברים טובים איתי.. עברתי כבר לת"א, אני מתחילה לבנות לעצמי את המקום הזה בצורה בו אוכל להרגיש שהוא שלי, לנסות לייצר לעצמי בפעם הראשונה שייכות בעצמי, הרי ה-3 בתים שהייתי בהם בחיים, מעולם לא היו שלי, כנראה מעולם לא הייתי שלהם, הדרך בה יצאתי משם הייתה טראומתית ביותר, כל אחד והמקום הספציפי, כל אחד והחוויה הקשה...והעומק ביציאה ובפרידה מאנשי הבית. אז פעם ראשונה שאני, אני לבד מחליטה, בוחרת...בונה, רק לעצמי..לאט לאט. לקחתי איתי גורה קטנה בת חודש, והיא מדהימה..והיא עוזרת לי להרגיש פחות לבד, ועוזרת לי גם להרגיש שאני חשובה ומשמעותית, לפחות עבורה, שהיא צריכה אותי, קראתי לה מיקה. התקבלתי לעבודה במקום שמפעילה עמותת אל"ם הייתי מאושרת עד הגג באותו רגע כל כך רציתי את זה, איך שנכנסתי למקום ראיתי את עצמי עובדת שם והודיעו לי שהתקבלתי לפני יומיים, וזה נפלא עבורי! אבל הלחץ הכלכלי, קצת מלחיץ אותי אני רוצה להמשיך להאמין אני רוצה להמשיך להחזיק את האמונה הזו שיהיה בסדר בקרבי אבל מפחדת ליפול שם, מפחדת להגיע למקום שילחיץ אותי מדי ולא יותיר לי אוויר למען האמת, אני מתה מפחד מהמקום הזה, מהמקום הזה שהכסף לא יספיק לי. וכל ההתמודדויות הטובות, והפחות טובות בנוסף להכל, יש גם את התלונה שהגשתי, והוזמנתי לחקירה שניה, היא הייתה השבוע היה לי מאוד מאוד קשה אבל החקירה נשלמה, לא אצטרך להגיע יותר למשטרה יכול להיות אולי רק לאימות מולו, למען האמת לא יודעת אם אני יכולה לעמוד בזה, אבל שזה יגיע, אחליט. אז כמו שאתן רואות, קורים הרבה דברים, הרבה מהכל..מאוד מגוון אני כן שמחה וכן מלאה מהדברים הטובים שהם ססמן של גדילה וצמיחה עבורי לצד הדברים הלא טובים שהם בהחלט ניגוד מוחלט ואני ממשיכה להתנהל בתוך הכל ועם הכל חייבת תודה שאתן ממשיכות לקבל אותי, גם שאני מופיעה בזמן האחרון פעם ב...ומנחיתה יותר מדי מקווה שהחג הזה עבר בסדר, והנה...זהו, נגמרים החגים..אפשר לנשום לרווחה. שלכן, ציפור

היי ציפור, שמחה בשבילך על כל השינויים שעשית בחייך, על ההתקדמות והפריצה קדימה, כל הכבוד ותמשיכי ככה. שלך - מציאות אחרת

איזה כייף כמה בשורות טובות ! סוף סוף דברים מתחילים לזוז קדימה הגורה שאימצת לך זו כלבה נכון לא חטולה כמוני ח-ח-ח-ח את באמת חסרה כאן המון אבל זה לגמרי בסדר רק בגלל ש,,,,,,,,,, קורים לך דברים נפלאים ש,,,,,,,, אלה הבשורות הכי טובות שהבאת איתך אם את חוששת שהמשכורת לא תספיק את מספיק חכמה כדי למצוא משהו טוב יותר ואז לעזוב כאן אולי זה רק ענין של הסתגלות ויש גם אפשרויות לקידום ? קחי לך את הזמן כדי לבדוק היטב את מצב העינינים ורק אחר כך תחליטי מקווה שגם ענין התלונה יסתדר בסוף לטובתך אז בכלללללללללל חג סוכות שמיייייייח יפתי חטולית

הרבה זמן לא כתבתי פה ,לא יודעת למה אולי כי הרגשתי שמילותי לא יצליחו לנחם אף אחת... לשתף עליות וירידות עכשיו ירידה המטפלת אומרת שמצבי לא טוב והיא מתנה את הטיפול בי בלקיחת כדורים נוספים חוץ מזה שהיא אומרת שאם תחשוב שאני מאבדת את שפיותי(לא בקטע של לפגוע בעצמי)תדווח לרשויות . מרגישה זוועה לא יודעת מה לעשות ,נכון שהיא עזרה ועוזרת לי בדרך שאף מטפל לא יוכל (וכבר הייתי אצל כמה)ובכל זאת משהו מפחיד אותי אולי שהכל מותנה אם אז כזה .מרגישה כזאת דפוקה בקושי נושאת בנטל וכולי מסכות ורק שם אצלה הכל נפול ממני וסוף סוף מקום שאני יכולה להיות אני אוףףףף מבולבלת

היי רות, את לא נישמעת לי כמו אחת שמאבדת שפיות לכן כנראה המטפלת שלך לא מתכוונת שזה כבר קרה לך, אלא שאם זה יקררה היא תדווח וזה כדי לשמור עלייך. פגיעה כזאת עושה הרבה נזק. טוב שאצלה את ללא מסכות, זה אומר שאת משתפת פעולה עם הטיפול וזה רק לטובתך. תמשיכי להלחם על ההחלמה שלך מהפגיעה בטיפול, ותמשיכי לכתוב. שלך - מציאות אחרת

מבינה אותך לגמרי אם את לא מוצאת נחמה לעצמך את חושבת שלא תצליחי לנחם את האחרות כאן מחשבה שגויה מהיסוד! כשאת נכנסת ומגיבה את מתחברת להודעה שאת קוראת זה קצת מזיז אותך מעצמך ולוקח אותך ל,,,,,,, להתחבר למקום שונה אני לא מאמינה שאת מסוגלת באמת לפגוע בעצמך היא פשוט מנסה להבטיח את הידיעה שאת לא תעשי זאת אני מכירה עוד מטפלות שנוקטות צעד כזה כך שזה לא בא מהירח , גם קצת כדי להרתיע אותך אל תקבלי את הדברים קשה מידי זה לא ממש שמהיום להיום היא שולחת אותך הביתה עם "מכתב להורים" שהתנהגת לא יפה היא מנסה רק לשמור עליך במיוחד שאת נמצאת במקום של ירידה טוב מאוד שהיא שמה לב לדברים האלה לזכותה יאמר שהיא עירנית למצבך קבלי את זה ממקום של דאגה אמיתית לך לא כולן זוכות לקבל יחס כזה מהמטפלת שלהן מקווה שתתגברי על הבלבולים מהר רק לטובתך יקירתי שולחת חיבוק גדול -מתגעגע כי את חסרה כאן חג סוכות שמייייייח עד כמה שרק אפשר חטולית

היי דמעה, אני כאן.

מוצפת כל כך דמעה

פיתאום . שולחת המון חיבוקים רכים ועוטפים למשך החג.

יודעת שהחגים מביאים איתם ומעלים ברגעים הכי בלתי צפויים טריגרים ולמרות הכל יקרות שלי רוצה לאחל חג סוכות שמח עד כמה שרק אפשר השנה נראה לי שגם אני מצטרפת למודעות שלא תמיד ולא בכל מחיר -לשים את המסכה פתאום מרגיש לי כזו ירידה באנרגיות במצב הרוח , אין כמעט שום ציפיה ,,,,,,,,,, זה לא עושה לי טוב ולא רוצה להתכנס בתוכי כי זה מה שתמיד בא במצבים כאלה טוב , טוב , זהו -קישטה מצברוח ירוד הלוואי שלכולן יעבור החג הכי טוב שרק אפשר אוהבת את כולן חטולית

חטולית יקרה לי מאד, מרגישה שאת כואבת, ולמרות שהייתי רוצה בשבילך שלא תכאבי, מותר לך לכאוב ולתת מקום של כבוד לכאב הזה. אחרי הכל את אנושית והכאב הוא חלק מלהיות אנושיים. כתבתי לך למטה תגובה על הדברים שכתבת לדימעה על השיר והעתקתי מישם את מה שהכי חשוב בעיני בתגובתי אליך, "רוצה להגיד לך שהתרופה לשקרים שעדיין קיימים בחיים שלך היא להצמד חזק חזק לאמת שלך ולא לתת לאף אחד ושום דבר להזיז אותך מהאמת הזאת. ככה תאמיני בעצמך ומכאן תשאבי את הכוח... מעצמך. קשה מאד אני יודעת אבל יודעת גם שזאת הדרך, כי הכוח של כל אחת מאיתנו נמצא בפנים והעבודה שלנו היא למצוא אותו ולהצליח לזהות אותו." אני יודעת שכולנו מאבדות קודם כל את האימון בעצמינו כי לא יכולנו להשמר ולהנצל מהפגיעה, בשבילי אני לא יכולה עד היום, אבל להצמד לאמת שלנו בעיקר מזכיר לנו ששרדנו וזה לגמרי לא מובן מאליו, לא משנה עד כמה הכאב ממשיך לתעתע בנו והטריגרים חוגגים. המסיכה תופשת את מקומה ולפעמים קשה לזהות אם נישאר משהו אמיתי מאיתנו שהוא לא מסיכה... מאחלת לך חג שמח הכי שאפשר, ורק טוב. שולחת לך ים של חיבוקים עוטפים ומכילים, שלך ואיתך - מציאות אחרת

מקוה שהחג יעבור בשקט תודה שאת תמיד כאן דמעה

שיעבר טוב לכולן תנצלו את הזמן לדברים שעוזרים שאוהבים סרטים ציור פיסול ועוד איתכן אידה

אבל כשתיכנסי .....אוהבת אותך המון המון .......מקווה שההרגשה השתפרה . חג סוכות שמח.

http://www.youtube.com/watch?v=TAJY1GC0vUA היה היום טיפול בלתי אפשרי קשה ועכשיו שוב חג ארור ואין טיפול שבועיים ואני נשארתי עם פצע חשוף ושורףףף והשיר הזה והקליפ הזה דיברו אלי אז אני משתפת דמעה

מאבדת את שפיותי באמת באמת לא יכולה ככה כבר די עם התמונות בראש דייי עם התחושות והריחות והקולות דיי כבר עם הכל פתחתי בטיפול משהו קשה למה אני מטומטמת??. למה לפתוח משהו כזה שניה לפני שיוצאים לחופש???? מה אני עושה עכשיו פאקינג שבועיים בלי טיפול?????? כבר נמאס לי באמת כבר משתגעת סליחה על החפירה תתעלמו מצידי חג שמח??? דמעה

מרגישה ומבינה עד כמה את כואבת עכשיו. יודעת כמה קשה להתמודד מול ועם הזכרונות האלו שמציפים כל כך ושורפים את הפנים ואת הלב. אני חושבת שפתחת את הנושא הזה בגלל שהוא העיק עלייך ורצה לצאת החוצה. זה לא מיתוך טיפשות אלא מתוך הצורך שלך להתמודד עם הדברים. כמו שאת בוודאי יודעת, לגוף חשיבה משלו וכנראה שזה מה שהיה נכון שיקרה עכשיו. הגוף שלך גם יעבד את מה שיצא עכשיו ולאט לאט הכאב יכהה את עצמו, זה התהליך... מקווה שתרגישי טוב יותר, ושולחת לך חיבוק עדין. שלך - מציאות אחרמ

השיר נוגע ללב ובקצות העצבים הכי עדינים שיר יפיפה מבחינתי כולל הקליפ מבינה למה הבאת אותו-מדבר בעד עצמו אוהבת מאוד את השיר מבינה אותך לגבי למה פתחת דווקא עכשיו נושא כאוב ועכשיו שבועיים בלי טיפול יהיה קשה אולי תכנסי לכאן ותכתבי,,,,,,,,,,,לא משנה מה העיקר שלא תישארי עם הכאב לבד וחפירות-יקירתי , צריך היום להיזהר עם המילה חפירות כי יש בולשת בכל מקום -צוחקת סתםםםם סתםםםם להתעלם ממך יפתי פשוט בלתי אפשרי את חשובה מידי מכדי להתעלם חג שמח -את יודעת מה ? אני חושבת שזו השנה הראשונה שאני באמת מוכנה להודות גם בפני עצמי שאני לא מחכה לחגים בציפיה,,,,,,, תמיד נסיתי להסוות את מה שבאמת הרגיש לי כדי לא לקלקל לאחרים , השנה , אני לא משתדלת בכלל כלום זורמת עם מה שמרגישה ולא תמיד זה מרגיש לי טוב זה מה יש ! איתך תמיד מאמי חטולית

תודה על התגובות לא ישנתי שוב לילה לבן והיום ערב חג :( הפלאשים לא הניחו לרגע ולמרות התגובות אני איכשהו מרגישה עם זה לבד לא יודעת למה לקראת הבוקר כתבתי את הזיכרון במלואו נתתי מילים לתחושות תיארתי פרטי פרטים וזה עזר מעט אבל אחרי שעה ההצפה חזרה ולפני שבכלל פתחתי את זה בטיפול המטפלת שאלה אם אני רוצה לפתוח משהו כל כך קשה לפני חופשה של שבועיים ואני הרגשתי שאם אני לא מדברת את זה זה יחנוק אותי עכשיו אני מצטערת שפתחתי את זה מוצפת תודה שאתן כאן מרגישה כל כך מזוהמת כל כך צריכה חיבוק אמיתי דמאע

אני חושבת שלמרות הכל הבחירה שלך לפתוח את הנושא הקשה הזה הייתה נכונה, כי הרגשת שאם לא זה יחנוק אותך, וכשפתחת את זה, הפעולה הזאת נתנה לך את הידיעה שיש עוד מישהי שסוחבת איתך את המשא הזה, המטפלת שלך. מיתוך כך ולמרות הכאב את פחות לבד עם זה, אם כי המטפלת לא לידך עכשיו. אני חושבת שאת יכולה להתגאות בעצמך על האומץ שהיה לך לפתוח את זה, לא כל אחד יכול, אני לא מצליחה לפתוח דברים שמאד מאד מעיקים עלי. תחושת הזיהום והליכלוך מוכרת והיא תחלוף כאשר העיבוד יסתיים, את יודעת שאת לא באמת מלוכלכת אלא שזו רק ההרגשה... מקווה שתרגישי טוב יותר ושולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

דיכאון זה לא כיף בכלל :( היתי היום בחתונה של חברה מהלימודים... מזמן לא הרגשתי כ"כ רע בחתונה! וזאת חתונה שחיכיתי לה רציתי לבוא לראות את כל הבנות מהכיתה זה תמיד עושה לי טוב לפגוש אותן אבל לא היום :( רק רציתי לברוח משם או לקבור את עצמי איפשהו אוףףףףףףףףףףףףףףף :((((((((((((((((((((((((((((((

עוד מעט בוקר טוב יפה שלי מה העכיר את מצב הרוח שלך סתם כך פתאום ,,,,,,,,,, כמה חבל מצטערת שלא הצלחת להנות ובנוסף שאת גם לא נרדמת גם לך יש לילה לבן ? זה קורה לפעמים אל תקחי ללב לפחות שמחת שחברה שלך התחתנה ושהיית שם נכון ? חיבוקי מאמי אוהבת-חטולית

עד 4 וחצי בערך ואין משהו ספציפי שהעכיר את מצב הרוח פשוט זה המצב נכון להיום :( תודה שאת כאן

לא כייף את צודקת מצטערת שבכך קשה והדיכאן משתלט נשמע שהוא חזק ממך אבל אל תתפתי להאמין לכך הכוחות עדיין איתך אחרת לא היית יוצאת.. שולחת חיבק מחזק איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

איך את היום? שולחת חיבוק שח בוקר טוב דמעה

אחרי הרבה זמן שלא הייתי קשה שוב לחזור קשה לכתוב קשה לתמוך אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל קורים ככ הרבה דברים שהגוף לא עומד בעומס. המשפחה ממשיכה לקרוס גיסתי ריכלה עליי ואני שמעתי ועוד היא לא מתייבשת לבוא ולשאול אותי באמצע צום "למה לא נכנסתי אליה לבית"? למה?????????????? אמרתי את האמת! "כי שמעתי אתכם מדברים עליי" שתיקה! לא אמרה דבר! לא לטוב ולא לרע! אפילו לא ביקשה סליחה- שלא תבקש! אבל אפילו לא הסבירה את עצמה זונה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אחרי כל מה שעשיתי בשבילה! וחטולית עדה ל-הכל!! חטולית יודעת שמהילדה הגדולה ועד הקטנה טיפלתי. קרו דברים בדרך אבל זה "עבר" והיא התאשפזה בגלל המחלה שלה ואני טיפלתי בילדים ועכשיו? לא רק שהיא תקעה סכין היא גם סיבבה אותה הרבה סיבובים..!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כשסיפרתי לאמא ולאחותי עשו ממני מפגרת! "אולי לא שמעת טוב?" גאד דמט??????????????????????????????????. יש לי בעיות ראיה יש לי בעיות בנפש אבל השמיעה שלי ויותר מזה, לא צריך שמיעה צריך הבנה!! ואני מבינה יותר טוב מכולם רק שלכולם נוח להגיד אחרת.. זה מנחם אותם ואמא לא רוצה להוציא אותם מהבית ואני מתכננת להמציא כביכול שאני מתחתנת כדי שיזדרזו!!!!!!!!!!!!! אני קורסת. לא יודעת כבר מה לחשוב! לא יודעת כבר מה לעשות!! בא לי לברוח מכאן ושאיש לא ידע איפה אני!! "תחכי עד אחרי החג.. אל תחממי את האש עכשיו........." עד אחרי החג????????????????? אני מחכה כבר כמה שנים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואף אחד אבל באמת שאף אחד לא מבין אותי בבית!! ולי נמאס, מצטערת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא מבינה למה כתבתי את זה לא צריכה שיכתבו שיש לי כוחות כי כבר אין!! לא צריכה חיבוק לא צריכה כלום!!!!!!!!!!! מצידי למחוק את ההודעה. מיותר! אני צריכה הבנה!! לא שומדבר אחר!!!!!!!!! כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גם הבנה לא תעזור אני צריכה שדברים יזוזו כברררררררררררררררר אוף המחשבות לא נותנות לי להרדם מתפוצץ לי הראש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

מבינה אותך ואת הכאב שלך מהמקום שלי, מזדהה אתך לגמרי. ההרגשה שכולם לוקחים אותך כמובן מאליו, לא מתייחסים לרגשות שלך, אלייך, ומטאטאים הכל מתחת לשטיח, כאילו שאם מתעלמים משמע זה לא קיים ויעבור. אז זהו שזה לא עובר, ואני גאה בך שאת נלחמת, שאת בונה לך אסטרטגיה שתוכל לעזור לך, שאת עושה למענך לבד. להגיד להם שאת מתחתנת שיזדרזו לפנות את הבית, רעיון אדיר. את חושבת על איך לעזור לעצמך וזה המון ולא מובן מאליו. אם כל הכאב החשיבה שלך היא איך להזיז את עצמך למקום יותר טוב. כל מה שאני יכולה להגיד לך הוא שאת גדולה מהחיים ועשויה מזן מנצח. לא מגיע לך לסבול כך ואת פועלת לכיוון הנכון, פשוט מעוררת השראה והערכה. שולחת לך חיבוק אם זה בסדר ואם לא זרקי לפח. שלך - מציאות אחרת

תודה על החיבוק, אני פשוט באטרף אז אני לא חושבת על מה שאני מוציאה. תודה על המילים והתמיכה אני לא יודעת עד כמה אני גדולה מהחיים כולם חושבים שאני ההיפך הגמור שרק רוצה לריב כל הזמן הם לא חושבים שאולי אני רוצה את הצדק והאמת!! לא מבינים אותי בגרוש!! אני דואגת לעצמי, כי אני רואה שמי שאמורה לדאוג לי לא עושה שומדבר!!!!!!!!!!!!!!!!!! מלבד לאמר עד כמה היא חולה, ושאפסיק לעשות מריבות.. תודה מציאות שאת כאן!! תודה על המילים!!

רציתי לומר לך אל תשימי על מה שאחרים אומרים עלייך ובטח לא על ה....שלך ועל מה היא אומרת ומה היא חושבת! מה אכפת לך????? יודעת שזה קשה עכישושאת מכירה את פרצופה האמיתי של הגברת אל תתקרבי אליה יותר תמשיכי כרגילפשוט אל תהיי חברה איתה יותר לא שווה את זה!

אתמול הייתי בהלוויה וזה היה קשה וכואב עד עכשיו הקול שלה הדמות שלה עולה וזה לא נתפס שהיא לא תחזןר יותר אתמול התעוררתי בארבע בבוקר הרגשתי אותה בראש השנה עוד ראיתי אותה אצל חברה שלי היא כבר היתה במצב לא טוב מוצאי כיפור היא הלכה לעולמה אחרי מאבק במחלת הסרטן אני בהלם לא מעכלת התמונה שלה מורדת לבור והזעקות שבר תהדהד לי עוד הרבה זמן

גל יקרה, מצטערת בשבילך ואיתך על האובדן שלה ומשתתפת בצערך. שולחת לך ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. שלך - מציאות אחרת

גלגלושי חומד שלי מצטערת נורא בשבילך זו לא הפעם הראשונה שאת עוברת מצב כזה כואב במשך השנים האחרונות בהחלט שכואב , מאוד כואב מחלה אכזרית רוצה אולי לספר גם מה קורה איתך ? בכלל באופן כללי עבודה , מעבר לדירה,,,,,,,,,, אייך את מתגלגלת עכשיו עם החיים הוקל לך ? תנחומי לך יקירתי שולחת חיבוק רך ועוטף איתך-חטולית

שולחת לך חיבוק עוטף חיבוק מנחם חיבוק של לילה טוב עם שוקו דמעה

מצטערת לשמוע... אובדן פרידה לא פשוט... יותר מדיי נפגעים מהמחלה ויש מי שלא שורד אותה אך מתמודדים? מחזקת משתתפת מצערת שולחת חיבוק מנחם אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מנסה להמשיך הלאה למרות שהגוף שלי מרגיש כבדות ועייפות וכואב היום בקושי הקמתי את עצמי מהמיטה מרגישה צורך עז למתוקים מנסה לעכל רגע נעלמת רגע מתחברת

אחרי טיפול בגוף-נפש- זכרונות-גוף- ניתוק מהגוף- החדרת חפצים ל... כאבים- אי אפשר לשבת- מסובב לי הראש- רוצה לברוח אבל אין לאן- קשה כל כך...םליחה- הייתי חייבת לשתף-תודה שאתן כאן

טוב שנכנסת טוב שהוצאת וכתבת רוצה חיבוק גדול ועוטף כדי שתוכלי להרגע ? איתך בכאב שלך מאמי את לא לבד אוהבת אותך חטולית

לא יכולה יותר- צריכה אתכן- כי אתן מבינות אותי- אין לי כוח יותר- פשוט אין לי!

שקרים - אילן אזולאי "גדלת במקום שילדות גדלות מהר מדי נתת מה שרצו ולקחת מה שנתנו יכולת לחיות חיים אחרים אבל בקשו ממך יותר מדי ניסית להתרחק מצילך ולבקש לך שם אחר נסעת למקום שנערות לומדות מהר מדי פתחת לו את ליבך ושברת את החומות כל הסודות החלומות והפחדים כבר לא שלך האם לזה את התכוונת כשחיפשת עולם אחר נשארו לך חלומות על דברים שמעולם לא היו לך נשארו ההבטחות שנגמרו תמיד עם יריה בין העיניים והשקרים הקטנים שסיפרת להם להשקיט את הפחד נשארת במקום שמאבדים זהות מהר מדי המשכת את החיים ואין שום מטרה בכוחותייך האחרונים תזעקי לעזרה ותקווי שיום המחר יציל אותך מן החיים נשארו לך חלומות..." מרגישה כל כך לבד דמעה

וואווווווו כבר מזמן לא נתקלתי בשיר שמדבר אותי כל כך אמיתי וכואב אוסיף רק דבר אחד שיום המחר -לא יודעת אם יציל אותי מן החיים או שהחיים יצילו אולי מיום המחר כי השקרים שלהם עדיין לא הסתיימו וכנראה שלעולם גם לא יסתיימו זה בהחלט נשאר כמו חלום,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, מזדהה איתך יפה שלי מצטערת שמרגיש לך כ"כ לבד איתך עד כמה שרק אפשר מאמי חטולית

מצטערת שגם את כואבת, מקווה שכבר הוקל לך. מזדהה איתך בקטע של השקרים, כי בעצם כל החיים שלנו התבססו על שקר. לפחות אצלי זה היה כך, כי שמרתי על הסוד מכל משמר ושיחקתי את תפקיד הילדה המאושרת והשמחה כשבעצם הכל היה שקר ובמקביל הם שיחקו הורים טובים וגם קיבלו מלא מחמאות על כך, וגם זה היה שקר, כך שהכל היה בעצם שקר אחד גדול שרודף אותי עד היום כי להפוך את זה שם אותי עכשיו במקום של שקרנית דווקא כשלראשונה אני מעיזה להגיד את האמת שלי... זו גם אחת הסיבות שאני לא מסוגלת לשחרר את מה שהכי הכי כואב לי ונרקבת עם זה מבפנים. נשחפתי עם דיבור עלי, אבל רוצה להגיד לך שהתרופה לשקרים שעדיין קיימים בחיים שלך היא להצמד חזק חזק לאמת שלך ולא לתת לאף אחד ושום דבר להזיז אותך מהאמת הזאת. ככה תאמיני בעצמך ומכאן תשאבי את הכוח... מעצמך. קשה מאד אני יודעת אבל יודעת גם שזאת הדרך, כי הכוח של כל אחת מאיתנו נמצא בפנים והעבודה שלנו היא למצוא אותו ולהצליח לזהות אותו. אוהבת ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

שלום לדמעה ולכל המגיבות. עשיתי חיפוש גוגל על מילות שיריי והגעתי לפורום הזה וראיתי שהשיר שלי "שקרים" פורסם כעידוד וכהפנמה על מה שאתן חוויתן. תודה על כך שמילותיי נועדו לעידוד--זו היתה כוונת המשורר. שניהיה לעזר ועידוד לכל מין ואנוש שחווה בריונות על כל סממניה. איני יודע מה איתכן בזמן הזה אך אני שולח לכל אחת ואחד מכן/ם חיבוק אוהב ומעודד ושנמשיך לעודד את האחר ממקום של הבנה קבלה אהבה וחמלה אני עובד עם הרבה אנשים שעברו חוויה טראומתית כזו או אחרת דרך סאונד תדרים מוסיקה ומילים ומשלב את הכל באומנות אני מצרף לכאן את השיר "שקרים" בהקלטה שעשיתי לפני מספר שנים https://soundcloud.com/ilanazoulai/lies?utm_source=clipboard&utm_medium=text&utm_campaign=social_sharing תודה לכן על האומץ והרצון להבריא ולהוקיא את כל אלה שגורמים עוול לאנשים אחרים.

די נמאס לי ככה. רוצה אחרת כל כך מנסה זה פשוט לא ............. משתנה,משתפר כלום לבד

מבינה מאד את הכאב שלך. זהו כאב החסך, הכאב על אבדן האהבה מימנה שהלך יחד איתה ולא יחזור כי גם היא לא תחזור. יודעת עד כמה זה כואב, מרגישה כמוך. הדרך להקל על הכאב היא לעבוד על להשלים עם זה שאין, לא הייתה ולא תהייה אהבת אם, ואני יודעת עד כמה זה קשה, ובמקביל לעבוד על לאהוב את עצמך ולחבק את עצמך במקומה, כמו להיות לעצמך כל מה שהיא לא הייתה. לא נתנו לך את מה שהכי הגיע לך, והיום את זו שצריכה להחליף אותה ולהיות שם לעצמך. זה קשה וכואב אבל אפשרי, אני יודעת שאנשים מצליחים, כי אנחנו מחוייבות לעצמינו ומהמקום הזה צריכות לספק לעצמינו את כל צרכינו. שולחת לך חיבוק אם זה בסדר, שלך ואיתך - מציאות אחרת

שומעת את הכאב- מזדהה איתו- את היאוש-הכל! אם אני אגיד לך שזה יעבור- לא תאמיני- אבל לפי נסיוני זה כן עובר- הכאב נהיה קצת פחות- אפשר להרים את הראש- לנשום- לחייך אפילו- הכל דורש הרבה סבלנות ובשבילי בזמנים האלו חשוב כל כך להשתתף- ואת עושה את זה- אנחנו צריכות אחד את השניה- אני כאן בשבילך-אוהבת אותך מאוד!

רוצה אחרת -את צודקת באמת שאת מנסה ומשתדל ואכן זה לא פשוט זה לוקח זמן שום דבר לא משתנה מעכשיו לעכשיו שום דבר לא קורה בהתאם למה שאנחנו רוצים בהתאם למה שמתאים לנו הכל רק שרשרת של דברים שקורים ומתגלגלים כאלו שהם מחוברים אחד לשני כמו אטומים קטנטנים שלא רואים את החיבור שלהם אך יודעים שהם שם , שהם קיימים ישנם מצבים שפתאום ישנה הקלה מסוימת ומרגישים נירוונה -אני נוגעת בשמים הלוואי ויכולתי להשאר ברגש הזה עוד,,,,,,,,,,,, ואחרי כן שוב הכל על הפנים כאלו לא היה כאן משו אחר רק לפני כמה,,,,,,,,,,,,,,זמן כן , עליות , נפילות , שינויים במצבי רוח במהירות הבזק זה בכלל לא פשוט , כל החוסר יציבות לא נותן מנוח לא לגוף ולא למוח זה פשוט וגם לגמרי מסובך ומי שרוצה על הכל לשלוט בסוף נופלת בפח אי אפשר לשלוט על הכל קחי צעד אחד קדימה -לא כל יום רק מתי שמתאפשר לך כשאת יציבה ומסוגלת תמשיכי להשתדל כי זה הדבר היחיד שאת מסוגלת כרגע לעשות למען עצמך ואם אין את לעצמך ? מי יהיה שם ? סבלנות יפה שלי, סבלנות ! סבלנות ! סבלנות ! סבלנות ! אוהבת אותך חטולית

אם רק יכולתי להיעלם......... ..................... :-(

הלוואי ויכולתי לנחם אבל רק יכולה להזדהות עם מה שכתבת לדמרי דמעה

מבינה אותך אבל יודעת שלא יעזור לנו גם להעלם כי בכל מקום שבו ניהיה כל מה שיש בנו יהיה יחד איתנו. אנחנו לא בנויות מלגו ולא יכולות להפריד מאיתנו את החלקים שמעיקים ומכאיבים לנו, הכל צמוד ודבוק בתוכינו. לפתור את זה יכול להתקיים רק עם נתמודד עם הכל. אם ניסתכל לאמת בעיניים ונגיד לעצמינו שאנחנו יכולות. את יכולה ויש לך כוחות. שרדת עד עכשיו ואת תמשיכי עד שתגלי את החיים שמחכים לך ואת הטוב שבהם. שלך - מציאות אחרת

:-( אל תעלמי תחסרי לי מאוד אוהבת חטולית

בנות פורום יקרות, אני פותחת את דף הפורום הזה בחיל ורעדה כאילו היה ספר תפילה למרות שאת התפילות שלי מזמן הפסקתי להגיד מתוך סידור. הפורום, הבנות, הטיפול, כל האנשים והדרכים החדשות שגיליתי משנים האחרונות במסע שלי אל עצמי הם הסידור החדש שלי. אני משתמשת בהם באדיקות, פעם פותחת את ספר התפילה שמתעד את הדרך שעשיתי בטיפול, פעם את זה שבראש שלי-כלי מדהים שרכשתי דווקא כשנפגעתי אך למדתי לנצל אותו עכשיו לטובתי. ולעיתים את ספר התפילה שאתן (אנחנו)כתבנו וכותבות - "הפורום" ... זה הסידור שהכי יקר לי. זה הסידור שבימים הכי קשים הווה לי משענת, מקור כח, וחיים. יש בו המון כאב המון סבל והמון המון אהבה...כן, האהבה תנצח. אני רוצה לסמן במרקר את המשפט החשוב ביותר בסידור הזה שלנו - אהבה עצמית - תדאגו לטפח אותה כי זה בידיים שלכן ואתן חייבות את זה לכן -אם תאמינו ותיישמו תראו איך היא תמגנת את אהבת האחר ואם לא.. ביננו, מי צריך את האחר כשיש לנו את עצמינו. באהבה רבה לכלן/ם חדשות/ים וותיקות/ים מהססות/ים ואידה כמובן. שתהיה לכולכן שנה טובה טובה . אוהבת -ליז.

איזה כייף להכנס בבוקר ולראות אותך כאן!!! נשמה יקרה ואהובה -נעלמת ונאלמת לא מתלוננת -סתם מקטרת כי את חסרה לי מלאן תלפים יודעת שאת עסוקה מעל הראש ובכל זאת,,,,,,,,,,,,,,,,,,, מה שלומך בריאותית נפשית כבר הבנתי שאת די בסדר כמה נפלא לשמוע שאת משתמשת בכלים שרכשת (עדיין שומרת על העת המגרפה ושאר הכלים שלי ח-ח-ח-ח-ח) וכמובן את יודעת שהמקום שלך כאן שמור תמיד מתי שתחליטי להכנס שנה נפלאה לך יקירתי מי יתן וכל משאלות ליבך הגדול והרחב לטובה יתמלאו אחת אחת מגיע לך אוהבת המונים יפה שלי שולחת חבוקים בשפע חטולית אני תמיד מחכה לך בצפיה

חתולית אהובה, באמת עסוקה - סוף כל סוף מכירה בערך עצמי ולקחתי תפקיד ניהולי-כל השנים כשפנו אלי והיו לא מעט פניות - מיד ביטלתי את האפשרות כי הערך העצמי היה ב... ויותר מכך אני פורחת בתחום היצירה - אם את בקשר עם אידה, אני מתכוונת בימים הקרובים לשלוח אליה ספר שיצרתי ואשמח להעביר מספ' עותקים בשביל הבנות, אבל אצטרך את הכתובות או לדעת שאתן מגיעות אליה למכון. אז באיזו דרך שתבחרי את הכתובת אפשר להעביר ע"י אידה אליי במייל. מחכה ליום שאוכל להכנס לכאן בלי הפרפרים בבטן זה יהיה הניצחון האולטמטיבי ובנתיים אמשיך בגיחות קטנות לכבוד החגים ובקריאה שקטה . המון המון טוב לך יקרה.

כן בהחלט אשמח לקבל סוף סוף יצירה שלך ואווווו איזה מרגש ליזושששששש , האם לא אמרתי לך שבשבילך השמים הם הגבול רק אם תעיזי ? והנה שאת מעיזה יששששששששששששששששש גאה בך כל כך איזו בשורה נהדרת ומרגשת לאידה יש את הכתובות של כולן של כל מי שתרצה לקבל מתנה עותק מפרי ידך אותי תקחי כבר בחשבון חיבוקים מלאן תלאפים חטולית

בא לכן לשתף אייך עבר עליכן יום הכיפורים מה עשיתן ? אני למשל הייתי בבית הכנסת כל היום מאוורים בכל פינה יותר טוב ממזג האוויר בחוץ ןאתן ? גמר חתימה טובה לחיים טובים חטולית

שנה טובה וגמר חתימה טובה גם לך ולכולן, והלוואי שיבואו כבר ימים טובים לכולנו, נמאס כבר מהרעים... ובאשר אלי, נישארתי בבית עם הילד הקטן. חלק מהזמן העברנו בבית הכנסת וחלק בבית, ובגדול הצום לא היה קשה לשנינו. בעלי הלך עם 2 ילדים לאמא שלו, והבן הנשוי נשאר בבית שלו עם אישתו. הקשה הוא ביחס המגעיל של הבעל שלי שלא יכל אפילו לאחל לנו צום קל, איזו שהיא מילה טובה. העמיס אותי ברעל והלך. כמובן שהלבד התמידי מעיק וכואב כמו תמיד ולא נראה לי שימצא לזה פתרון אי פעם, והמסיכה של הכל בסדר נימאסה עלי... סליחה. שלך - מציאות אחרת

מאמי , למה את מבקשת סליחה יש מי שצריך לבקש ממך לא סליחה אחת אלה המון פעמים סליחה , זה בעלך כמה חבל שאינו מסוגל לפחות ביום כיפור להתעלות על עצמו ולנהוג בצורה שונה שולחת חיבוקים חמים ואוהבים בשפע חטולית

בכיפור הייתי אצל חברה והמשפחה שלה זה מסורת אצלנוכבר שנה שלישית לפני שנה היא היתה בהריון והשנה יש תינוק מקסים זאת החברה שאיבדה ילד מסרטן ועכשיו יש לה תינוק נוסף אז רןב הזמן הסנפתי אותו בערב כיפור היינו בבית כנסת אני אוהבת את אוירת הקדושה יש משהו מיוחד של התרוממות הנפש שאני לא מצליחה לתאר במילים למחרת רוב הזמן נחנו בין לבין טיפלנו בתינוק נמסתי שהחזקתי אותו והוא שם עלי את הראש ותפס אותי כמו מחבק אותי עם ידים קטנות והוא כל כך דומה לאחיו שנפטר דימיון מדהים המבט שלו החיוך אחרי הצום יצאנו למסעדה ביחד ומשם חזרתי הביתה

מזמן לא נכנסת סיימת כבר את ההתישבות בבית החדש ? מה איתך אייך מרגישה מתארת לעצמי שנמסת ממנו מהמתוק הקטן מבינה אותך מאוד גם לי זה גורם התרוממות נפש משו שלא תמיד אפשר להסביר במילים אלה רק להרגיש נשמע שעבר לך ממש בטוב לפחות משהו אחד היה טוב חתימה טובה לחיים טובים יפתי חטולית

היותר קשים שעברתי בשנים האחרונות . אני לא צמה אבל עברנו אני ובעלי איזה תהליך . לא בא לי להכנס לזה יותר מידי אבל אני מאמינה שנצא מיזה הרבה יותר מחוזקים כי אני מעבירה מסר מאוד ברור שחשובה לי הזוגיות אבל אני רוצה זוגיות נורמלית . אוהבת אתכן ורק המחשבה עליכן כי אני לא מדליקה כלום בכיפור עזרה לי לעבור את היום .

הכי חשוב שיזמת את השיחה ואתם עברתם תהליך שנשמע רציני לגמרי ובכוון הנכון כלומר אני מניחה שאת יזמת את השיחה היו לך הסיבות הכי חשובות בעולם אתם עוד תצטרכו לעבוד על זה כדי שזה יעבוד כמו שאת רוצה שזה יקרה מרגשת כמו תמיד חשבת עלינו וקיבלת כוח -פשוט נפלא חתימה טובה לחיים טובים יפה שלי חטולית