פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

הפחד 24 שעות ביממה בחלומות הם חוזרים ונוגעים בי בשיעור רק חושבת איך אגיע לשיעור הבא בלי להיתקל בו בהפסקה העיניים מתרוצצות לכל הכיוונים לבדוק שהוא לא מסתכל עלי ברחוב רצים לי בראש סרטים שהוא מחכה לי מחוץ לבית בשכונה כל מקום מחזיר אותי בפלאש באק אחורה. כל הודעה שלו גורמת לי לצמרמורת כל פעם שאני יודעת שהוא חזר מהבסיס אני מקיאה אבל אני מחייכת כל הזמן..ולא נותנת לאף אחד לדעת. לא יכולה לספר. ולפעמים זה באמת עוזר..ואני שוכחת מזה לכמה דקות.. אתמול ראיתי אותו בפעם הראשונה אחרי יותר מחודש.. היינו בפעולה בצופים והייתי הכי חופשייה ומאושרת ורגועה.. ואז הוא הגיע לשם..הוא היה על מדים וישב בבית קפה ליד עם חברים. בשנייה הראשונה קפאתי והייתי בשוק..בהיתי בו.. ואז היה לי פיק ברכיים כזה..פשוט נפלתי החזקתי את היד של חברה שלי והתחלתי לרעוד ולבכות..לא הצלחתי לנשום..הרגשתי כאילו מישהו חונק אותי..היא דיברה אלי ולא הצלחתי לענות לה.. המחשבות רצו מהר והכל היה לא הגיוני..לא הצלחתי להרגיע את עצמי לא הצלחתי להסביר לעצמי שהוא לא יפגע בי. ואחרי 10 דקות בערך במצב הזה..נרגעתי.. ופתחתי את העיניים.. לא יודעת בידיוק מה עבר עלי..אבל זה היה מפחיד.. לא רוצה לחיות יותר ככה.. מתי זה יגמר ? איך לגרום לזה להפסיק? הם נמצאים בכל מקום אליו אני הולכת.. ואין לי זכות להתלונן..הם לא תקפו..לא אנסו.. רק ניצלו. רק שברו אותי ואת הכבוד שלי לחתיכות הכי קטנות שהם יכלו ושכבו עם מה שנשאר ממני אחד אחרי השני.. ולא אמרתי להם להפסיק ולא אמרתי "די" או "לא" זאת אשמתי. ובהתחלה הרגשתי בסדר עם זה..רק כשהאסימון נפל והבנתי שניצלו אותי התחילו כל הפחדים האלה..כל ההתקפים האלה.. למה נתתי לזה לקרות לי? ואני יודעת שהם שכחו ממני..ומבחינתם אני רק עוד אחת.. והם כבר לא יתקרבו אלי יותר.. אבל הפחד הזה לא עוזב..והמחשבות לא מפסיקות.. והסיוטים חוזרים.. אני אחזור אי פעם להיות נורמלית?

א בת 16 יקרה. ברור שעברת חוויה טראומטית וקשה. ואכן לקח לך זמן להבין שקרו לך דברים שלא הו צריכים לקרות ושהם לא טובים. התגובות שלך היום לגיטימיות ואני חושבת שטיפול מתאים יוכל להקל עלייך, ויתן לך כלים להתמודד עם מה שעברת. בכל מקרה זו לא אשמתך גם ואפילו שלא התנגדת במילים או במעשים מישום שניכנסת להלם ואלם כשזה קרה, וזאת תגובה גופנית פנימית שקורת במודע וגם לא במודע. על כל פנים את נורמלית לגמרי גם היום, עכשיו, מה שלא נורמלי הוא מה שעברת... מקווה שיוקל לך בקרוב וממליצה בחום על טיפול, או לפחות להתקשר למרז סיוע בטל' 1202. שלך - מציאות אחרת

ברוכה הבאה לפורום מוזמנת להיות חלק לשתף להיות פחות לבד אני מצטערת לשמוע על הטראומה על הניצול ההשפלה והתחושות הקשות שמלוות הפחד הגדול שמלווה ולא מרפה הפצעים פתוחים וזה כואב כואב ויש הרבה טריגרים לכאב בטח כשאת רואה את הפוגע האם דברת עם מישהו? אמא? חברה? יועצת??? אני חושבת שכדאי לא להשאר לבד לא יודעת מה האפשרויות שלך ללכת לטיפול? אבל זו הדרך שיכאב פחות שלא ישתלט על כל תחום בחיים. אנחנו כאן בשבילך תרגישי בנוח לשתף, לשאול, להתייעץ אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מפאת קוצר הזמן העומד לרשותי לא הספקתי לקרא ולענות לך מקווה שלא תעלבי עוד אחזור אלייך בלי נדר מאחלת לך חתימה טובה לחיים טובים חטולית

מצטערת על החוויות הקשות שאת עוברת. חוסר השליטה והאונים מול.. באמת מצב קשה שאין לך מושג איך לצאת ממנו וזה בהחלט מובן! כמו שנאמר, את זקוקה לעזרה את לא יכולה להישאר עם כל זה לבד את צריכה לגייס כוחות לפנות למי שאת סומכת ומי שיכול לעזור כגון גורמים בביהס או מרכז סיוע לנפגעות 1202 את נערה במצוקה וטוב ששיתפת וטב שאת כבר יודעת שמשהו לא טוב ולא בסדר קורה לך ואת לא יכולה להשלים עם זה! שולחת לך חיובק והרבה כוחות לגייס עזרה סמויה

א-יקרה קודם כל מצטערת נורא לשמוע על מה שקרה לך זה בהחלט מזעזע , כואב ומגעיל כל התחושות שאת מתארת נקראות התקפי חרדה כתוצאה מהפוסט טראומה כלומר-כמו תופעות לוואי למצב שבו היית נתונה שלא מבחירה גם אם לא התנגדת באותו הרגע ישנם מצבים שמכל מיני סיבות קשה לדבר קשה לסרב , להתגונן , לצעוק ,וכו' מצבים של קפאון , חוסר הבנה חוסר תגובה לא מבינה בכלל למה החבר שלך החייל חשף אותך לסיטואציה הזו ? האם שתית משהו לפני שכל זה בכלל קרה ? ברור שלא תרצי להמשיך במצב הזה לכן את חייבת לקחת אחריות ולעזור לעצמך כבר כתבו לך שעלייך לפנות ליועצת ביה"ס או אולי להורים שלך -אייך היחסים בינכם ? או למרכז נפגעות 1202* ולדבר -את יכולה להשאר אנונימית לא חייבת להזדהות בכל מקרה את חייבת לשתף מישהו מבוגר שיוכל לעזור לך ולתמוך בך במצבך הנוכחי למה נתת לזה לקרות לך ? אולי כי לא יכולת לעשות משהו אחר אייך את יודעת שהם כבר שכחו ממך ? שהם יותר לא יתקרבו אלייך ? אם תטפלי במצב כבר עכשששיו הסכויים שלך לחזור לתיפקוד רגיל יהיו מהירים יותר כמובן שזה תלוי רק בך מחזיקה לך אצבעות להמשיך להיות אמיצה כמו שנכנסת לכאן וכתבת באומץ לב להמשיך באותו קו ולהמשיך הלאה ברוכה הבאה לפורום את מוזמנת להשאר כאן בכל מקרה לא משנה מה תחליטי לעשות לכתוב לשתף להתייעץ אנחנו כאן בשבילך שתהיה לך שנה טובה יותר איתך-חטולית

שנה טובה גמר חתימה טובה לכל בנות הפורום היקרות הפעילות יותר וגם פחות למי שרק קוראת... ועדיין אין לה האומץ ... למי שנכנסת לרגע למי שכאן כבר כמה שנים טובות לכולן שנה טובה וסליחה אם יצא...ופגעתי... אם דלגתי ולא הגבתי... אם לא עניתי מספיק מהר ליבי איתכן לטובתכן דבר לא בכוונה מאחלת לכולן רק טוב צום קל לצמות שיעבור מהר למי שקשה עם כיפור בכלל ובפרט.. איתכן אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

תודה אידה יקרה, תודה על התמיכה ועל המילים החמות תמיד. וגם אני מאחלת צום קל וגמר חתימה טובה. שלך - מציאות אחרת

המון תודה על כל הברכות שהרעפת על כולנו כמו תשומת הלב והאכפתיות שאת מרעיפה שיחולו גם עליך כל הברכות ותתחדשי על החתימה החדשה חתימה טובה לחיים חטולית

מצטערת שבאיחור כזה פשוט, תקלות באינטרנט ערב יום כיפור רציתי לומר תודה על כל מה שאת עושה למעננו ולמען נפגעות זה לא מובן מאליו שתהיה גמר חתימה טובה כבר לא צום קל כי כבר עבר חחח (: הרבה הערכה, סמויה

מאחלת לכל אחת ואחת מאיתנו שנצליח לשחרר ולסלוח , לסלוח לעצמינו לסלוח לסביבה לפוגעים פשוט לסלוח . ולהתחיל לחיות . אוהבת אותכן ובאותה הזדמנות סליחה עם פגעתי העלבתי או העקתי על מישהי מכן .

מצטרפת לברכות ומאחלת לכולן/ם צום קל וגמר חתימה טובה. מי יתן ובזכות החג הזה נגיע למצב של הרגשת ניקיון פנימית וחיצונית למרות ועל אף כל מה שעברנו. שנזכה לבהירות רגשית ומחשבתית ונקבל את עצמינו בדיוק כמו שאנחנו ללא אכזבות. ובאשר לסליחה לפוגעים, הלוואי שזה יצליח לכולם/ן, כי זה מקל ומשחרר ונותן כוח (אישית אני לא מסוגלת), ובעיקר שנזכה לסליחה לעצמינו. ולסיום מבקשת סליחה עם פגעתי, טעיתי בלשוני ועל כל דבר רע שאמרתי כאן. מימני מכל הלב - מציאות אחרת

מצטרפת מאחלת לך את השלווה הנפשית לסליחה והשלמה פימנית חתימה טובה ושנה טובה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

כמה ברכות חשובות ונוגעות כמה לב גדול ורחב יש לך מצטרפת לכל הברכות שברכת ובהזדמנות זו גם רוצה לבקש סליחה ומחילה מכל מי שפגעתי בה או העלבתי אותה אף פעם לא מתוך כוונת זדון אולי לפעמים אני מגזימה ברצון שלי לעזור ולתמוך ואומרת דברים שיכולים להיות קשים או אולי לא מובנים זה רק מתוך רצון להרים את המורל שלכן למעלה כדי שלא תשקעו אוהבת את כולכן בלי יוצא מהכלללללל ומאחלת חתימה טובה לחיים לבריאות הגוף והנפש לפרנסה בשפע -שלא תדעו מחסור חטולית-נתראה במוצ"ש

התעוררתי מחלום שבו עושים לילד אחד שאני בקושי מכירה כל מיני מעשי זוועה . ואני יושבת עם האבא שבחלום זה בכלל בעלי ומדברים ופתאום אני רואה בהשתקפות במראה איש אחד עם הילד ואנחנו רצים להציל אותו . ואני שומעת את הילד צוחק צחוק מתגלגל מכל הלב שלא מובן לי כי עושים לו רע ואז חולפת בי המחשבה הוא חושב שזה משחק ואף אחד לא נותן לו תשומת לב והאיש הזה אוהב אותו . ואז אני מוצאת את הילד ושואלת שאלות והוא אומר לי האיש נתן לי סוכריה גדולה ........... זה שיחזור שלי ? או סתם חלום מטורף ......אני מרגישה שאני נחנקת ........ אני הולכת למטבח לפני שאשאב למערבולת רגשות תודה שאתם כאן

קשה- כל כך קשה! לפי נסיוני עם הזמן הכל הולך ונהיה יותר ברור- הכי חשוב -לנסות לרפות- תקבלי תשובות- בזמן הנכון- צריך הרבה סבלנות - מזדהה איתך מאוד- כאן בשבילך

אבל את צודקת כנראה שאני אדע כשאני יהייה מוכנה לדעת . אלוהים עושה כל דבר בזמנו , שיחררתי .

רק עכשיו קראתי את הודעתך, מצטערת שלא ידעתי על כך קודם... וכמו שאמרת, ברגע שתהיי מוכנה את תדעי את הכל, לגוף קצב מישלו וזכרון וחשיבה משלו והוא כבר יעשה את העבודה בזמנו ובזמן הנכון בשבילך. לגבי החלום, ברור שאין ביכולתי להגיד לך אם זה רק חלום או אם זה שחזור של משהו שקרה לך, בבוא הזמן את תדעי כבר בעצמך. מה שאני כן יכולה להגיד לך הוא שזה יכול להיות שחזור ואולי גם לא. לגבי היה לי חלום שאותו התחלתי לחלום תכף אחרי מותו של אבי, והחלום הזה חזר על עצמו במשך 13 שנים עד שבסוף החלום הזה התברר כפירוש של אחת הזוועות הכי קשות שעברתי שם... דבר נוסף שאני יכולה להגיד לך בקשר לתוכן של החלום על שהילד חושב שזה משחק, שאני תמיד חשבתי שרק אני לא מסתדרת עם החיים, ורק אני עצובה וחלשה ולא יודעת להתמודד עם החיים. ואם זה לא מספיק הם היו מראים לי תמיד את הילדים הצוחקים והשמחים והיו אומרים לי שרק אני הדפוקה מבין כולם וכמובן שהאמנתי להם. רק כשגדלתי בגיל 15 בערך הבנתי שרק אני עוברת גהנום ולכן רק אני עצובה וכל שאר הילדים שמחים. שלך - מציאות אחרת

יתכן שקרה...וחזר בחלום... יתכן שלא בחלומות יש דרור לכל החששות , הפחדים, מה שמותר ומה שאסור. יש מקום גם לתקוות בקשות, ציפיות ועוד. בכל זאת כשזכרונות עולים - חוזרים הם לא פרי הדמיון תסמכי על עצמך על תחושות הבטן מקווה שאת יותר טוב מחזקת אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

מנסיוני האישי חלומות כאלה פקדו אותי המון פעמים בזמן הטיפול ,והתבררו כביטוי לפחדים וחרדות של תכנים שהעלתי בזמן השיחות עם המטפלת שלי רק במידה ואותו "חלום " חזר על עצמו ברציפות ממש אותו הדבר , התברר שזה לא היה חלום אלה סיוט אמיתי מקווה שעזרתי לך ושזה רק יתברר כחלום ולא סיוט חתימה טובה יקירתי חטולית

זה בדיוק היום בשבילך. תראה מה קרה רציתי לכתוב לי ואני כותבת במקום זאת לך זה, כל הזמן אתה- אין אני לקחת ממני את אני. ברור לך ולי שזה היום גם לשונאת טקסיות שכמוני. היום יותר מתמיד, כי יש לך חשבונות עכשיו גם עם העולמות העליונים שאני לא מכירה אותם מספיק טוב אבל יודעת היטב שיש לך איזשהי נגיעה לשם גם אם כולה שקרית ומעושה כי אתה הרי פועל רק מתוך פחד. ברור לשנינו שהארוע הזה עולה בתודעתנו- פעם ראשונה שאתה בטח תעז להרהר בדבר- אבל אני בטוחה שמתוך פחד מעונש ולא מתוך חרטה. אני רוצה היום שתנסה להפתיע אותך ואותי פעם ראשונה ובאמת לחוש משהו שאין בך באופן בסיסי אלא שאתה רק יודע עליו מקריאה והבנה עיונית של המוח האנושי. ח-ר-ט-ה. הרסת את חיי בשלב מאוד קריטי של נסיון להשתקם ולהתרפא. נתתי בך אמון וניצלת אותו ובאינסטינקטים החייתיים שלך ידעת בדיוק עם מי יש לך עסק, איתרת בדיוק כואב את כל הפרצות, ידעת איך להתגנב כמו מפלצת (ואני לא אגיד פה חיה כי זה רק יחמיא לך). ראית את התום שבי ונטלת אותו לעצמך. אתה איש רע ואכזר ואני רוצה להתנקות מהזוהמה שלך, מכל הרסיסים האלה שהשארת בתוכי שלא מאפשרים לי לחדש את התאים האלה יותר ולבנות את עצמי מחדש, כל הנסיונות כשלו. אין בך טיפת בושה? אין בך טיפת בושה ולכן אתה לא יכול להתחרט באמת כי לא היה לי צלם מעולם לידך אני הייתי השתקפות של איזו תשוקה מעוותת שלך, חזרה אחורה בזמן. לא היה לי אף פעם קיום עצמאי. כשאין למישהו חרטה מישהו אחר מתחרט יותר. וכל התקופה הזו הייתי עסוקה בחרטה שלי על שהגעתי אליך ולא ניצלתי את נקודות היציאה שעמדו בדרך, יכולתי לעזוב אבל האמנתי בך. איך נשארתי שם. כל בחורה נורמלית אחרת היתה נמלטת לפני שכל התופת הזו היתה מתרחשת. איזה יכולת שיפוט מעוותת יש לי. איזה בחירות הזויות. ואתה ראית אותי ואת העיניים האלה שלא מוכנות באמת להודות בעיוות גם אם הן מבחינות בו כ"כ טוב. אולי עיניים שמחפשות אותו. איזה חיפוש נואש אחרי פירורים של טוב שאולי זה טוב ואני לא רואה, ובעצם לא מגיע לי בכלל הרבה אז מה אני מתלוננת, צריך לשמוח על כך שמבחינים בי בכלל. אולי זו היתה אפילו עיסקת חבילה כזו מאחורי גבי. ואתה שד אפל ערמומי ומניפולטיבי, ידעת לתמרן ולהשתמש בביוגרפיה הכאובה שלי- כי ידעת על הצורך הלא מודע בשחזורים, על הרצון להרס עצמי בכל דרך שהיא, אבל גם על הרצון לעדכון הגרסה באיזשהי דרך חדשה. וכל הזמן התעתוע הזה בין שתי הקצוות שלא ידעתי אף פעם באיזה אגף אני צועדת. רוצה לקלל אותך ביום החג הזה, לרצות שתסבול, שתפחד שתהפוך לקטן קטן קטן עד שנמלה זעירה לא תבחין בך. הכי רוצה שתסתלק מתוכי, איך אפשר לסלק אותך מתוכי כשהפכת לגידול שמתלבש על כל התאים? אבל מה שהכי עצוב לי הוא שגם הסבל שלך לא יספק אותי כי עבר זמן רב מדי מאז ואני כבר לא שייכת יותר למשפחת היונקים. אני צל חלול שלא יכול לקום יותר, תלושה בזמן ובמרחב. אפילו רגש הנקמה בתוכי מת כבר מזמן. אבל בכל זאת למען הצדק והסדר הטוב אני מאחלת לך שתשלם על הכל ותתייסר ותפחד, תחיה בחוסר ודאות ודאגה מתמדת, תחוש סלידה עצמית, תשנא את הגוף שלך, לא תאמין יותר לאף אחד, תרגיש בדידות איומה ותראה אותי פתאום גדולה יותר ממך. כי אתה באמת חתיכת אפס, יצור עלוב ונצלן. חר(א)- (א)טה. לא חשבת שיהיה לי אומץ, הופתעת. לא רוצה להרגיש אשמה גם אם תהיה נורא מסכן. אבל אולי תנסה גם עם כל הנכות הנפשית שלך תנסה בבקשה פעם ראשונה בחיים שלך להרגיש חרטה כשאתה חושב על מה שעשית לי. פעם אחת. להודות שטעית. אתה יכול בבקשה לנסות ולא רק להתחפש לאדם מתחרט- כי אתה הרי מלך הזיקיות....? אני רוצה לסלוח לך לא בשבילך אלא כדי להתחיל את חיי או לסיים אותם. לא מגיע לך. אני רוצה אותך זכרון מטושטש, חלום ששכחתי. בעצם אני לא רוצה אותך. אני רוצה אותי וזה מה שניסיתי להגיד לך כל הזמן ולא שמעת- לא באתי בשבילך באתי בשבילי. קצת התבלבלת. אני שונאת אותך. וכמו ילדה אסיים בזה שמקווה שהרשעים יקבלו בסוף את עונשם. לפחות ביום חג זה. ואז הצדק יהפוך לשחפץ מגן ואני אהיה קצת פחות לבד חלשה ומנותקת. כי יש לי את אבא צדק ששומר. לפחות עכשיו.

כלומר בלי ערבון מוגבל רק הוא המוגבל מיתרית מתוקה שלי פרשת כנפיים ועפת לך הרחק מכאן להמון המון זמן התגעגעתי אלייך מותק את חסרה כאן מאוד אחרי מכתב כזה נוקב הייתי מצפה שהוא יתכווץ לו באיזה חור כמו עכבר ביוב וישאר שם עד יומו האחרון!! מה שלומך יפה שלי למה נעלמת לכ"כ הרבה זמן חוץ מהמכתב -מה קורה איתך ביומיום חידשת טיפול ? ספרי לי מה קורה איתך מחבקת בהמון געגועים איתך חטולית

הוצאת את המילים מפי- זה בדיוק מה שאני גם כן רוצה להגיד לחרא הזה- אבל אין הרבה סיכוי שהם אף פעם יתחרטו- מאחלת לך-שקט בנפש- מכל השדים של העבר- תודה מכל הלב על הכנות !

טוב לראותך כאן! מה שלומך? איזה אומץ לומר- לכתוב מילים כל כך חזקות כל כך אמיץ לתת לעצמך להרגיש כך כל כך הרבה כוח צריך בשביל זה! בכל זאת יש הרבה כאב מערבולת רגשות חזקי ואמצי כל הכבוד שנה טובה מלאה בכוח ואומץ והרבה מקום לעצמך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני פשוט לא מרגישה טוב ולא יכולה לכתוב

שיר לכיתה א' - מהדורת 2010 א' אייפון, ב' זה בלוטוס', ג' גוגל (אח גדול) מהו ד' זהו דיויקס שפותח את הכל ה' זה הוטמייל ו' זה וירוס שחדר לי למחשב ז' זיפ? וח' זה חלונות שאפח'ד לא אוהב בני השש ובני השבע, אלף בית אלף בית אתרים פורצים ברגע, אלף בית אלף בית כל היום גולשים בצ'טים, אלף אלף בית והופכים אנאלפבתים, אלף בית ט' זה ט?ל?נ?ט י' זה יוטיוב כ' כבלים, ול' לייב מ' ונ' זה מולטי-נטוורק כך נוריד שירים לדרייב ס' סקריפט עכבר בע'פ' זה פייסבוק ופרטי צ' צ'יפ וק' זה ק?ר?נ?ל ר' זה ראוטר אלחוטי בני השש ובני השבע, אלף בית אלף בית אתרים פורצים ברגע, אלף בית אלף בית כל היום גולשים בצ'טים, אלף אלף בית והופכים אנאלפבתים, אלף בית מה צריך לבוא עכשיו? איפה ש' ואיפה ת'? ש' שגיאה ות' תוכנה, יצא שיר משהו בן זונה איכותי ממש כמו נייק, אז יאללה תעשו לי לייק בני השש ובני השבע, אלף בית אלף בית אתרים פורצים ברגע, אלף בית אלף בית כל היום גולשים בצ'טים, אלף אלף בית והופכים אנאלפבתים, אלף בית

בובונת מתוקה שלי כמה טוב לראות אותך כאן וה-סתם משו שקיבלת במייל ח-ח-ח-ח-חח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח---ח-ח--ח-ח-ח-ח-ח-ח-יצא מצחיק מאוד א,,,,ה,,,,ב,,,,ת,,,,י גם אותך חטולית

ממש כך... גמר חתימה טובה איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

:-( ילדונת

What happened to my precious

מה קרה ? רואה שרע לך עצוב לך קשה רוצה לשתף ? את בנפילה ? אל תגידי לי ש,,,,,,, טוב , לא אחשוב על זה תני לי לפחות כמה מילים להיות איתך לעזור ? אפשר ? אני כאן -את יודעת,,,,,,,,,,,, איתך חטולית

..............

אוהבת ומחבקת ואנחנו כאן כדי לעזור

הכאב לא עוברת- ואין לי עם מי לשתף- קשה לי לסמוך-הפורום פחות מאיים- לא צריך להסתכל לאף אחד בפנים-בעיניים- הלבד- קשה נורא!! לא יודעת מה לעשות עם עוצמות הכעס שיש בי- בא לי להרוג- ובמקום זה אני בולעת אותו וזה מקשה עלי-אני כל כך עייפה מלשרוד !

ינשוף יקרה, כל כך מזדהה איתך בעייפות מלשרוד. במועקה הזאת. אני חושבת שההתנהלות שלנו מושפעת מימה שעברנו ואנחנו ממשיכות עם הדפוס הזה של הלשרוד הזה בגלל שזו היא הדרך היחידה שאנחנו מכירות שהשאירה אותנו עם הראש מעל המים ולא נתנה לנו לשקוע. היום הפגעה היא משהוא שקרה בעבר, היום אנחנו כואבות וחיות את מה שקרה, אבל אנחנו לא באמת שם. לכן ומיתוך כך אני חושבת שהדרך להפסיק לשרוד היא ללמוד להשלים עם מה שקרה ולקבל את הפגיעה כחלק מאיתנו, ובמקביל להמשיך הלאה ולבנות לנו חיים. ולא אי אפשר לשכוח את מה שהיה אבל אפשר להתנהל היום בלי הפחד של שם ואז, בלי החשש שיפגעו בנו שוב, אפשר לבחור להעצים את הרגישות שלנו ולהתמקד בבטחון ולא בסכנות וליצור לעצמינו את החיים לפי בחירה שלנו ולא בכפוף לאילוץ של שם.... שלך - מציאות אחרת

הדברים שלך כל כך חזקים ונכונים. מאיפה הכוח הזה להמשיך הלאה ולהרגיש את החיים. את החלק הטוב שלהם. במקום להישאר במקום החשוך והבודד הזה. כל הכבוד לך. ממש מעריכה אותך. אני בטוחה שזה קשה אבל את חושבת נכון כל כך... יישר כוח.

כל מה שכתבת נכון וצודק- אבל אני לא שם! אני עם עוצמות של כאב שאני לא מצליחה להשתלט עליהם- כמו שאת אומרת אני כן בונה לעצמי חיים חדשים- אבל לצערי הרב-הפחד עדיין נמצא-ובגול- אני לא בוחרת אותן-כרגע הוא לא עוזב אותי-לא יכולה להכריח את עצמי להיות איפה שאני לא נמצאת- פשוט לא עובד בשבילי-

נראה לי שחלה התקדמות משמעותית אצלך קודם לא ידעת אפילו לכעוס עכשיו את לא יודעת מה לעשות עם עוצמות הכעס שלך מה נראה לך הכי מתאים לעשות עם הכעסים האלה כמובן חוץ מאשר להרוג מישהו ? כדי שהכאב יעבור צריך לעבור שלב איבוד וניתוח מצבים נכון שהלבד מאוד קשה את יכולה לבחור שלא להיות עם זה לבד לשתף כאן בפורום לדבר עם המטפלת לדבר עם חברות באמת מעייף כל הזמן רק לשרוד אולי את צריכה ללמוד אייך לחיות חיים רגילים שבהם לא תרגישי שורדת להכניס לחיים שלך דברים חדשים כל דבר שיכול להיות לך מענין שיגרום לך הנאה שיגרום לך לפחות לפרק זמן מסוים להרגיש כייף , נחת רוח

כן זה התקדמות שאני כועסת-משתפת בטיפול-כאן-וזהו- עושה הרבה דברים חדשים-אל תשאלי מה- קיק-בוקסינג- קורס בגוף-נפש- הולכת להרצאות- ספוורט- זה לא נותן הנאה קצרה-ומייד לאחר מכן הכל חוזר!! קשה לי כל כך- אני עייפה מלרוץ- רוצה פשוט להיות-לנשום-להרגע- קצת שקט בנפש- תודה שאת כאן בשבילי

מקווה שהכיפור תמצאי שקט ושלווה מנוחה לנפש אני איתך אידה

Hurt- Johnny Cash "I hurt myself today To see if I still feel I focus on the pain The only thing that's real The needle tears a hole The old familiar sting Try to kill it all away But I remember everything What have I become My sweetest friend Everyone I know goes away In the end And you could have it all My empire of dirt I will let you down I will make you hurt I wear this crown of thorns Upon my liar's chair Full of broken thoughts I cannot repair Beneath the stains of time The feelings disappear You are someone else I am still right here If I could start again A million miles away I would keep myself I would find a way " annie

אנני יקרה השיר שהבאת מאוד נוגע ללב את יכולה לבחור להשאר איפה שאת עם הכאב בלב או להחליט שאת רוצה להתחיל מחדש בכל מקום שתיבחרי חטולית

אתן מדהימות תודה רבה לכל אחת ואחת מכן איך אתן יודעות לעטוף ולחבק דרך המדיה הזו .. וואוו... רציתי להגיד כמה דברים: קודם כל עכשיו הבנתי את אל העניין של הטריגר תודה על ההסבר וממש מצטערת אם פגעתי במישהי. דבר שני רציתי לפרט ולהגיד שכבר עברו 12 שנה מאז ואני הצלחתי לבנות חיים שלמים. נישאתי לבחור מדהים ויש לי 2 ילדים מושלמים (צנועה..) הבעיה התחילה כשניגשתי לטיפול לפני שנה בעקבות חרדות קשות שחוויתי אחרי לידת בני השני חרדות שהתפתחו לאגרופוביה וחוסר יכולת לתפקד בכלל ואז הגעתי לטיפול והכל נפתח כל מה שהדחקתי ומחקתי הכל עלה וצף ומאז אני חזרתי להיות אותה ילדה חסרת אונים ששוכבת במיטות האלה של הגברים ההם. ואותה הילדה שחוותה הטרדות מיניות ופלישות לגופה בלי שיהיה מי שיגן מי שיציל. אותה ילדה אבודה ובודדה שרק רוצה חיבוק. חיבוק חזק של אמא כמו שינשוף כתבה בהודעה למטה. לא מוצאת את עצמי. ולא יודעת לאן לפנות. שמחה שמצאתי אתכן. אני מקווה שאני לא חופרת יותר מידי.... :( אני חושבת ברצינות על כל מה שהצעתן לי. ואני יודעת שזו הדרך הנכונה והיחידה פשוט מפחדת מאוד להתמודד ואין לי כל כך את הכוחות לכך. ואולי אני כן מצפה שהמטפלת שלי תילחם עלי ולא תוותר אבל אני מעדיפה להעביר את הכדור אליה ולתת לה להחליט מה לעשות. ומה שלא תחליט זה יהיה המחיר שאשלם על הטעות הזו. אין לי כוח כבר... :( מכירות את התחושה?

הורסת לעצמי יקרה, אני חושבת שאת שופטת את עצמך לחומרה ואת קשה מאד מאד עם עצמך, את קשוחה מידי אלייך ולא מגיע לך. בהודעתך הקודמת כתבת, "אין מה לעשות כבר הרסתי לעצמי. לא אוכל להסתכל לה בעניים והיא לא תוכל לבטוח בי ולהאמין לי. וכל זה אחרי שביקשתי ממנה שתבטיח לי שלא תשקר לי לעולם. כרגיל הורסת לעצמי את החיים עם החלטות שגויות ולא חכמות (בלשון המעטה)" אני חושבת שאת טועה. ראשית לא שיקרת לה, את באמת ניפגעת וכל מה שעשית הוא טיפה להגדיל את מה שקרה כדי שהמטפלת תפנה אלייך יותר רגש תעטוף אותך יותר. זה לגיטימי לחלוטין, הכאב על מה שעברת כל כך גדול שכל מה שהיית צריכה הוא שיחבקו אותך, רצית להרגיש אהובה למרות מה שעברת ע"י מטפלת, אישה שיודעת מה עבר עלייך כאילו כדי להרגיש שאפשר לאהוב אותך למרות מה שעברת. המטפלת הזאת היא אישה מקצועית, ומה שקרה לך איתה הוא משהו שיכול לקרות לכל אחת, זאת המצוקה שלך והכמיהה לאהבה, וידוע שאנשים כמונו זקוקים להרבה יותר אהבה והכלה מאנשים שלא עברו, כי לנו קשה להכיל את עצמינו. את מענישה את עצמך שלא לצורך, ואת גם החלטת שאת יודעת שהמטפלת תזרוק אותך ולא תאמין לך וכו'. כל מה שאת צריכה לעשות הוא רק להגיד לה שניפחת קצת את הסיפור כי היית זקוקה לחיבוק תומך, אני משוכנעת שהיא תבין, כולנו כאן מבינות את זה, לכן למה שאשת מקצוע לא תבין את זה? ובכלל למה שתזרקי את הטיפול? טוב לך עם המטפלת הזאת, ולכן אסור לך לעזוב אותה, היא תעזור לך ובעצם בתחושה שלך קרה אסון והרסת לעצמך, אבל בעצם לא קרה כלום, את רק פוחדת שיקרה... בקיצור אני חושבת ומשוכנעת שהמטפלת תרצה להמשיך ולעזור לך כמו קודם, ושהיא תעריך אותך אפילו יותר כאשר תבואי אליה ןתספרי לה מה קרה לך. שיהיה בהצלחה ואל תוותרי על טיפול ומטפלת שטובים לך. מותר לטעות והייסורים שאת מעבירה את עצמך בגלל הטעות הקטנטנה הזאת הם פשוט לעשות לעצמך עוול שלא מגיע לך בשום צורה. שלך - מציאות אחרת

נראה לי שאת חייבת דחוף להחליף את הניק שלך מהורסת לעצמה -ל-בונה מחדש ! תראי כמה את משתדלת לא להרוס את הקשר שלך עם המטפלת שלך כמה את מחפשת דרכים לתקן נזק קטנטן-מיזערי זה כ"כ נוגד את השם שבחרת לך תחליפי אותו בבקשה למשהו שיותר מתאים לאופי שלך את פשוט מקסימה ואכפתית ודואגת ולא רוצה לפגוע להמשיך ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,???? מאמי - צאי מהסרט הזה את בונה לך סרט אימים תסמכי על המטפלת שלך שתבין אותך כמו שכתבה לך לפני מציאות אחרת ואני בהחלט מסכימה עם כל מה שכתבה לך תרגיעי בבקשה -בפקודה ? סתםםםם צוחקת כשתראי שזו רק סערה בכוס של מים,,,,,,,,,, מסכנה שלי כמה רגשות אשמה , כמה סבל אבל מבינה אותך מאיפה זה בא כשנכווים ברותחין נזהרים בצוננים מתי הפגישה הבאה שלך עם המטפלת שלך ? יש לך מספיק זמן לחשוב על פיתרון הולם אהההה ואגב טריגר -הבנת מצוין ולא , לא פגעת באף אחת אז בלי סרטים חדשים ונוספים -סבבה ? שולחת חיבוקים בשפע -תבחרי את לאן ליעד אותם איתך-חטולית

היומיים האחרוניש אינו שומע ואיננייכולה לשאת זאת יותר. רוצה לצעוק הצילו בעצם צורחת עזרו ל וחשה שאיש אינו שומע. אני רוצה לספר לכולם שידעו שככה לא קיים שלא יכולה להיות אישה כזאת שעד עכשיו עד לגע זה אני נרדפת על ידיתוצאות מע

נשלח מעצמו אני נרדפת על ידי תוצאות מעשיה הערב קיבלתי את העונש האחרון את אשר מיהו אמר לי לכתוב לה מכתב לכתוב את אשר על ליבי מה שיש על ליבי? רוצה לא להיות למות הי כבר ממתה וכלום לא ישתנה סליחה

את נרדפת על ידי מעשיה ועל ידי מעשיו היא כבר מתה -את לאאאאא המכתב שאת אמורה לכתוב לה יכול מאוד לעזור אם תסכימי לכתוב אותו אם תסכימי לבוא אליה בכל הטענות הטעונות על,,,,,,,,,,,,,,, זה עוזר , משחרר וגם מאוד כואב יתכן ועדיין לא הגיע הזמן לכתוב לה מכתב הכאב עדיין חזק מאוד -קורע אותך לכן הרצון לא להיות כדי לא להרגיש כמה כואב כי אין אל מי לדבר להתלונן נכון שאין אפשרות לשנות את העבר צודקת מאוד אפשר לשנות את ההווה למען העתיד אוהבת אותך מאמי חטולית

זה מנקז את כל הרעל החוצה . עם את לא יכולה לכתוב כעת תחכי שזה יהייה נכון לך שהכאב יהייהפחות חזק והורג . כשזה יהייה נכון לך תיכתבי ותיזכרי יקרה את לא עשית כלום רע ואף אחד לא יכול לרדוף אחרייך עכשין בהצלחה יקריה וחיבוק עדין לדרך שלא תרגישי לבד במסע שלך אני כאן איתך

אינני יודעת אבל תודה חתימה טובה

מקווה שאת יותר טוב שתצליחי לנוח קצת בעיקר הנפש איתך אידה

לפני מעט יותר מחודש יצאתי לבלות במועדון ושתיתי אלכוהול שידיד רכש עבורי. תחילה הרגשתי עייפות קשה,אך ככל שהזמן עבר התחלתי לחוש בחוסר יציבות, סבלתי מהקאות והרגשתי כי הגוף שלי נעשה כמעט משותק. למחרת בבוקר נמחקו לי חלקים רבים מאותו ערב, וכששיתפתי את חבריי הם הסבו את תשומת לבי ואמרו כי התופעות הנ'ל מאוד דומות לשימוש בסם אונס. האם ישנה בדיקה שאוכל להוכיח/להפריך זאת למרות שעבר זמן רב? תודה רבה

מצטערת על החויה על חוסר הודאות חוסר האונים אני בספק....אם ניתן לבדוק אחרי כל כך הרבה זמן, הדרך היחידה היא לפנות למשטרה הם ידריכו מה ואם ניתן לעשות דבר מה, ואולי יתברר שיש תלונות נוספות בכל שאלה יעוץ את מוזמנת לפנות כאן בשבילך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

תודה רבה על המענה המהיר! צלצלתי ל1202 שכביכול אמורים להיות זמינים 24 שעות אך במענה הקולי נאמר שהם לא יכולים לקבל את שיחתי (ואני מנסה כבר יותר משעה) בדקתי יותר לעומק וגיליתי שמדובר ב28.8, מה שאומר שעבר פחות מחודש.. האם יש דרך אחרת חוץ ממשטרה? אני לא רוצה להגיש תלונה מאחר ואין לי שום הוכחה

המטפלת שלי עכשיו בחופשה וחשבתי להדפיס את ההודעה שלי כאן ותגובותיכן ולשים לה בתיבת הדואר עם פתק: "מצטערת, לא אבוא יותר. סליחה...." מה דעתכן? אין מה לעשות כבר הרסתי לעצמי. לא אוכל להסתכל לה בעניים והיא לא תוכל לבטוח בי ולהאמין לי. וכל זה אחרי שביקשתי ממנה שתבטיח לי שלא תשקר לי לעולם. כרגיל הורסת לעצמי את החיים עם החלטות שגויות ולא חכמות (בלשון המעטה) כואב לי הכל רק מהמחשבה שלא אראה אותה יותר. אני קשורה אליה מאוד פיתחתי תלות עצומה כלפיה.וכלפי הטיפול ובמקום לנצל את זה לטוב הרסתי במו ידי. כל החיים אני הורסת לעצמי. "שמה לעצמי רגליים" מענישה את עצמי. אותו בחור שסיפרתי עליו... הייתי שוכבת איתו כל יום ושנאתי את זה נגעלתי והמשכתי לשכב שם כמו בובה. ולא רציתי והמשכתי להעניש את עצמי כל ערב במשך 3 חודשים. ואני מאמינה שהוא ידע שאני לא רוצה הוא הרגיש ואפילו שאל למה את כבר לא מחבקת אותי ולא עניתי ואחרי שזה היה נגמר הייתי מתכווצת בקצה המיטה ולא מדברת. ושוב הייתי חוזרת למחרת. ולפניו היה בחור שיצאתי איתו חודש ומאוד מאוד אהבתי אותו וכל יום שהיינו נפגשים הוא היה מכניס אותי למיטה אחרי לחץ נפשי ממש חזק שהיה מפעיל עליי וכל פגישה היה מקלף ממני את הבגדים כל פגישה עוד בגד עוד חלק וכל זה בלחץ נפשי עצום ולא רציתי אבל כמו טיפשה נכנסתי למיטה הזאת. עד שהגיע היום להסיר את החלק האחרון ... את התחתונים... ופחדתי ולראשונה אמרתי - לא. והוא אמר לא? אז שלום.. וזהו זה נגמר. מאוד נפגעתי וכעסתי על עצמי. תתפלאו אבל כעסתי שאמרתי לא ואיכזבתי אותו... והוא זרק אותי. ואיבדתי אותו... איזו טיפשה שמההתחלה נכנעתי ונכנסתי לקשר כל כך לא בריא. שלמזלי נגמר יחסית טוב.(יכל בקלות להיגמר אחרת..) והינה עכשיו אני שוב עושה החלטה שגויה והורסת לעצמי. וזו הפעם הראשונה שאני יודעת ומבינה שיש משהו טוב שקורה לי. נראה לי שאני מענישה את עצמי. שוב. מגיע לי. סליחה שאני נשפכת כאן נתתן לי הרגשה כל כך טובה בהודעה הקודמת שגרמה לי להיפתח ולפרוק. אז להיפרד ממנה? מה אתן אומרות? תודה...

אבל בנתיים בקצרה . קודם כל ים של חיבוקים על השיתוף . והתשובה בקשר למטפלת לא בפרוש לא ללכת . מתוך החויות שלנו כל קשר נגמר או שהיה קשה או שנזרקנו . הפעם את עומדת בזה בגבורה בטוח שלא תענשי על כך (את העונש כבר קיבלת יסורי המצפון ) ובטח שלא תיכעס עלייך זאת את וזה היה הצורך שלך עכשיו יש מקום לעבודה למה ואיפה זה קורה לך עוד . בהצלחה חמודה את חזקה ויכולה ואני סומכת עלייך

לפני שאת עושה מעשה.... עצרי וחשבי... מה הסיבה שאת בוחרת בדרך זו? מה את מצפה ממנה? מה מצפה שיקרה? תתקשר? תתעלם? מה תעשה לך כל תגובה... המטרה בטיפול הוא לעשות שינוי שנוי בהרגלי התמודדות... הרגלי התנהגות לא יעילים מודעות... יש לך הזדמנות לעצור ולחשוב לבחור התמודדות שתעזור ותקדם אותך. את יודעת את התשובות! אני סומכת עלייך מחזקת אידה

אני מבינה את האכזבה שלך מהבחורים שיצאת איתם. את צרריכה לבדוק בטיפול למה לא הפסקת עם אותו בחור והמשכת "כמו בובה" ולמרות הגועל חוזרת למחרת. דבר שני, הבחור השני לגמרי פגע בך! אני מבינה את הכעס שלך כלפיו החוסר אונים שלך בסיטואציה הפוגעת הזאת לא רוצה? אז שלום! התייחס אלייך כמו לחפץ, לבובה בלי נשמה זה משפיל ביותר מבינה את הרצון שלך לנקמה אז לכלכת עליו אצל המטפלת רצית לפגוע בשמו חשוב שתראי למטפלת את הפגיעה האמיתית מהסיטואציה את הרצון (המובן) שלך לנקמה זאת הייתה חוויה משפילה אף אישה לא הייתה רוצה שיתייחסו אליה ככה ואני בטוחה שהמטפלת שלך תבין את זה גם מעצם היותה אישה. סמויה

את רק חושבת שמצאת את הפיתרון זה ממש לאאא פיתרון יקירה -זה נקרא לברוח דווקא בגלל שהבנת את הטעות שלך ובגלל שהבנת שזה משהו טוב שקורה לך אסור לך לוותר ולהרים ידיים להפך , תתמודדי עם זה כמו גדולה שבי איתה -מולה אם אפשר ופשוט תשפכי הכל החוצה בלי פחד היא תבין אותך אולי אפילו תנסה לעזור לך למצוא מה הסיבה ששיקרת לה , ותיתן לך דרכים נוספות אייך לפתור אולי אפילו תאמר לך שאת פשוט רק צריכה לבקש עוד חיבוק היא נשמעת ממש מקסימה , חמה ותומכת את הרי סומכת עליה כל כך אין לך סיבה לפחד תראי שזה עוד יסתדר יותר טוב ממה שאת חוששת אבל בשום אופן לא לברוח יודעת מה אלי תכתבי לה את הכל במכתב ותגישי לה את המכתב לפני התחלת טיפול את יכולה לציין שאת כותבת במכתב כי את מתביישת במה שעשית שיהיה בהצלחה , אל תדאגי ולגבי ההשתפכות שלך כאן זה בדיוק המקום הנכון להכנס ולשפוך הכל רק בקשה קטנה לי אלייך כשאת מתכוונת לכתוב דברים כמו שכתבת על החבר האחד או על החבר השני בבקשה-כתבי בכותרת -טריגר כמו שאני כתבתי זה נועד להגיד לכל הקוראים/ת שיש תכנים שיכולים לעורר רגשות כאלה ואחרות , אני לא אומרת לך לא לכתוב את מה שכתבת , כן !!! כתבי הכללללל רק צייני בבקשה בכותרת -טריגר שולחת חיבוקים לעידוד לתמיכה ולחיזוק חטולית

קשה לכתוב-אבל חייבת לשתף- עמוסה ברגשות- תמונות-זכרונות- חוזרת הביתה מבית הספר- רצה הביתה- כדי לקבל חיבוק- אהבה- במקום זה... דחיה -מאמא- לא רצתה לראות אותי- עוגיות ותה על השולחן-במקום אבא- היא לא היתה נוכחת- אף פעם! אף פעם לא שעלה אותי איך היה לי באותו יום- איך היה בבית הספר- וכל יום רצתי הביתה בציפיה שהפעם זה יהיה אחרת - לא היה- נשאר לי חלל ענק של כאב בפנים- כאב אין סופי- קשה לנשום- קשה לתפקד- ואני שונאת אותה ורוצה אותה בו-זמנית- מתי הכאב יגמר?- מתי אני אפסיק לרצות לרדוף אחרי אמא- שלא יהיה-ושאף פעם לא היתה?

ינשוף יקרה, מכירה מעצמי את כל התחושות שעליהן את מדברת ומזדהה מאד עם הכאב שלך. גם לי לא היה אף פעם לאן לחזור, הייתי דיירת לא רצויה בבית הורי ובעצם מעולם לא הייתי שייכת ולא היה לי בית, היו לי רק הרבה תפקידים ומחויבויות והמון חובות, שום זכויות ובעצם שום דבר. ושוב מניסיוני כי הורי באדמה כבר הרבה שנים ולצערי מעט מידי, זה היה צריך לקרות להם הרבה קודם. שוב מניסיוני אני יודעת שהציפיה הזאת שהם ישתנו ויאהבו אותנו, ויראו אותנו, ויחבקו אותנו, הכמיהה הזאת נישארת בנו כל עוד הם בחיים ונורא כואב שזה לא קורה. אחרי מותם נשארת האכזבה וכאב הכמיהה הופך להיות כאב של חסך והחמצה. ניתן לעבד את זה בטיפול, ובגדול אנחנו צריכות ללמוד לחבק ולאהוב את עצמנו בעצמינו כי אין הורים שיעשו זאת בשבילינו, ומי שאיתנו תמיד תמיד הוא רק אנחנו בעצמינו... מקווה שיהיה לך פחות כואב במהרה, ובעצם הכאב הזה הופך להיות חלק מאיתנו ומימי שאנחנו לכל החיים. שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

כל כך מוכר וכל כך כואב הצפייה לאמא שתחבק לאמא שתחכה לבת שלה האהבה שנאה הריחוק והקרבה זה צורך טבעי של ילד אמא לצערנו היא לא היתה אז והיא לא תהיה היום כמו שכתבת והכאב לא עוזב תמיד אומרים לגדל את עצמך להיות האמא של עצמך מאחלת לך שלא יכאב יותר אולי אף פעם לא נפסיק לרצות את אמא שולחת חיבוק

על המילים החמות- ההזדהות- זה באמת מקל לדעת שאני לא לבד עם כל זה- איהבת אותכן-

מצטערת שכל כך קשה שהבטן מתהפכת שוב ושוב מול כל הזכרונות מול המילה- הדמות אמא את שואלת שאלה קשה מתי אפסיק לרצות לרדוף אחרי אמא...שאף פעם לא הייתה... החלל גדול מדיי וזה כל כך כואב הצורך בדמות שתכיל תגן ותעטוף קיים תמיד... אך אני מאמינה שעם הזמן והעבודה הקשה שלך תוכלי להבין לקבל זה מה שהיא יכלה יכולה... תוכלי לבנות בתוכך את האמא את הדמות שתגן תכיל... אולי להפחית את הכאב ליבי איתך יקירה אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

כבר אמרו לך כולם שאי אפשר לוותר על הצורך הזה של לרצות את אמא לרצות חיבוק מאמא וגם מנסיון שלי כילדה עד שאמי התחתנה בשנית מעולם לא חסרה לי אהבת אמא אחרי נשואיה -הלכה לי לאיבוד אמא לא מצאתי אותה כי היא הפכה להיות אשתו של ושכחה שלפני כן היא היתה אמא של נדחקתי לגמרי לפינה נמחקתי כילדה קיבלתי תפקיד חדש עם המון כבוד להיות הרובוט שרק ממלא פקודות כל השאר לא לענין להכניס עכשיו רוצה לומר לך יפה שלי שלא רק אנחנו מייחלות ל-אמא יש כמונו עוד,,,,,,,,,,,,,,,, מי יודע כמה אז נכון שזה לא מנחם אבל אולי יותר קל לחשוב על עצמנו כנתון סטטיסטי מאשר לחשוב על מה שהפסדנו כי את מה שהפסדנו כבר אי אפשר להחזיר צריך להמשיך קדימה כדי להמשיך לחיות ולא רק לשרוד אוהבת אותך מותק חטולית

יודעת בדיוק ומבינה עד אין קץ את אשר העובר עלייך. לפני יומיים מלאו שנתיים למותה של אימי. ואני שבשנה האחרונה רואה וחווה מידי יום את הפלאשים האיומים האלה, ואני שבשנה האחרונה רואה יותר ויותר את חלקה הגדול במה שעבר עלי, ואני שבשנה האחרונה שמבינה שהיא את תפקידה הגדול ביותר כאמא והוא להגן עלי לא עשתה....ונתנה לו ולחבריו לפגוע בגופי הקטן ואני..... לאזכרה לא הלכתי, פשוט לא יכולתי ןמאז ביומיים האחרונים רק בוכה ובוכה וחשה מותשת ומובסת ועדיין רוצה את אמא

אני כל כך מבינה אותך, וכמו שכתבתי לינשוף, הכאב הזה הופך להיות אחרי מותם לכאב של חסך והחמצה. אני חושבת שקשה מאד להשלים ולקבל שלא זכנו לאהבת אם מכילה, מגינה ועוטפת. מבחינתי לא זכיתי לאהבת הורים בכלל, זכיתי לשינאת הורים בענק. ובכל זאת ולמרות שאבא שלי באדמה קרוב ל- 17 שנים ואמא שלי באדמה קרוב ל- 11 שנים, גם אני עדיין לא הצלחתי להשלים עם האין אהבה הזה ולחיות איתו בשלום ואני עדיין כמהה לאהבה הזו.... שלך - מציאות אחרת

איזה יום שתי אספות הורים בו זמנית הפרש של שעה מהראשונה הסתלקתי באמצע אי אפשר יש עוד אחת כמה זמן! השניה גם נמשך ונמשך ונמשך מתה ללכת חייבת אין היום בייביסטר- היא עובדת החמצן שלי בעלי- בעבודה לקראת החגים והילדים בבית עם ילדי השכנה ששומרים עליהם(גדולים מהילדים שלי) התינוק איתי מיילל משתעמם ובוכה רוצה לרדת לרצפה לזחול לא רוצה לשבת בעגלה לא רוצה בידיים והמורה השנייה- אחרי שסוף סוף סיימה להקריא ולהסביר שלוה עמודים צפופים בכתב ידה ועוד דפים מודפסים אפשר ללכת?נמלא טפסים מחר... לא! "עכשיו אף אחד לא יוצא!" צריך לבחור וועד הורים אף הורה לא מצביע אחד מסתכל על השני מתעכבים המורה מנצלת זאת- אף אחד לא הולך עד שבוחרים ועד! אז קדימה, להתנדב אחרת לא יוצאים מפה חכמה המורה הזאת.. כולם לחוצים בלי רצון מהר צצים מתנדבים אני כולי בוכה מפנים שורפת רוצה ללכת אבל המורה לא מרשה! בסוף.. חזרתי הבייתה מותשת הבית הפוך על גלגלים טוב, ארבעה ילדים שיהיו בריאים שולשה בנים שניים שלי אחד של השכנה בנים- לא רק שלא מסדרים אלא רק משתוללים! ובת אחת, מקסימה מקסימה הבת של השכנה מסדרת, עוזרת להכין שיעורים, לגזור אותיות מעיתון להדביק במחברת. עורת לי לקלח את התינוק, אוהבת לראות איך אני מלבישה, רוצה לסרק מתלהבת מזה! להאכיל. היא חולה על התינוק! כל זמן פנוי שיש לה היא באה אלינו לראות איך אני מטפלת. אה, שאני נותנת לה להחזיק אז היא כולה קורנת.. בכלל בנות זה עולם אחר.. (אבל לי אישית יהיה קשה לקבל בת- שלי. לא יודעת אם אני רוצה בת) אההה! אני בינתיים מסדרת מכינה ארוחת ערב מקלחות מערכת סידור ילקוטים ששש.. עכשיו ישנים אני עם עצמי רק עכשיו!

סמויה יקרה, מכירה מעצמי את הימים הדחוסים האלו ואת התקופה שילדי היו קטנים, והרבה פעמים עד שכבר היה לי רגע פנוי שיכולתי לשבת ולנוח, הייתי נרדמת ולא עושה כלום למען עצמי. זה יעבור, הילדים יגדלו ויהיה קל יותר, ועד אז יש טכניקה שנקראת חלוקה לצמתים, ובשיטה הזאת מחלקים את המשימות שיש לך במשך השבוע ובוחרים מה לעשות בכל יום, ואחרי "תכנית העבודה שכמובן הטיפול בילדים הוא חלק קבוע על בסיס יום יומי, חושבים בכל יום רק על היום ולא על שאר הימים והמטלות שמחכות.בדרך הזאת כאילו ניהיה לך פחות עומס. בנוסף דואגים לשלב במקומות שבהם מרגישים9 כבר מותשים, הפסקות, בהן מנקים את הראש ולא עושים כלום. הילדים ישארו בטווח ראיה כמובן, אבל את תנוחי ואחרי המנוחה יהיו לך יותר כוחות. מקווה שזה מדבר אליך, ואם לא זרקי לפח. שולחת לך חיבוק עדין ועוטף. שלך - מציאות אחרת

תודה על הרעיון היעיל.. אולי אאמץ.. תכנית עבודה באמת רעיון טוב... יש ימים כאילה וימים כאילה.. עכשיו למשל אני בהפסקה.. (: נחה לי בפורום.. תודה על החיבוק! סמויה

איייי סמויונת שלי קוראת אותך וחיוך גדול כזה של סמיילי כמו בפרסומת של פריגת עולה על פני ושפתי נזכרת בנוסטלגיה בזמנים שהייתי במקום שלך שתי אספות הורים כמעט חופפות אחר כך לגשת למורים מקצועיים משם למזכירות כדי להשאיר צ'קים לתשלומים ועוד ועוד , בעתיד תזכרי את כל זה כחוויה שאי אפשר לוותר עליה טוב שזה כבר מאחורייך עכשיו יש לך פרק זמן של מנוחה עד קבלת התעודה הראשונה כי זה לא עובר שוב בלי אספת הורים נוספת תנוחי מתוקה שלי , תנוחי בהחלט מגיע לך לנוח שולחת חיבוק רך ומרגיע וחפיסת שוקולדים בלגית טעימה לפינוק ליל מנוחה יפתי חטולית

וואוו, אתמול זה היה...! אבל היום נחתי. בשעות הבוקר התינוקי ישן אז גמני.עזבתי את כל מטלות הבית ונחתי.. את גם מעלה לי חיוך.. (: מנסה לדמיין אותך מתרוצצת בטירוף.. חחח זו באמת נוסטלגיה שזוכרים אחכ ומתגעגעים לימים.. שהם היו עוד קטנים תודה על השוקולד אבל בזמן האחרון אני דיי מגזימה ): יאללה נמאס לי להילחם בזה! ביי בינתתים, סמויה

כל כך מובן ומוכר לנצח על כל תזמורת החיים... להיות מושלמת בכל מקום בית, עבודה, ילדים, רעיה, חברה, בת ועוד כל כך הרבה משימות וכובעים... ואיפה את? זמן לעצמך? יש??? אני יודעת שאת מנסה ונאבקת על כך... אבל אל תשכחי את עצמך איתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני נמצאת בטיפול פסיכודינמי מזה 10 חודשים. מטפלת מדהימה! אוהבת אותה מאוד. בוטחת בה סומכת עליה. פשוט מדהימה. אי אפשר לבקש יותר. בחודשיים האחרונים עולות לי, בעקבות הטיפול, חוויות קשות מחיי בעבר. חלקן חוויות של הטרדה/התעללות מינית כילדה ע"י רופא ילדים בחדר מיון וכבוגרת ע"י רופא נשים ובעוד מקרה אחר במרחב הציבורי חוויה ממש מגעילה ולא נעימה שקשה לי להעלות אותה לכתב. המטפלת המדהימה שלי עטפה אותי ודאגה לי ועזרה לי להתמודד. ורציתי עוד. עוד חיבוק עוד להיות עטופה ומוגנת. ושיתפתי אותה בחוויה נוספת גדולה מאוד שעברתי עם בן זוג מעברי הרחוק. הבעיה היא שנסחפתי בתיאור הסיפור וקצת עיוותתי אותו ושיניתי והכפשתי את שמו. (לא שהוא היה כזה תמים) היה ניצול אבל לא כמו שהצגתי בפניה. ועשיתי זאת כדי לקבל ממנה עוד חיבוק אמהי עוטף ומגן. כזה שחסר לי שגדלתי בלעדיו שלא חוויתי ולא אחווה לעולם ואני כל כך זקוקה לזה ורוצה אותו ממנה. גם אם זה אומר לשנות ולעוות את העובדות למקרה חמור יותר. רע לי עם זה. רע לי עם הכל עם כל החוויות שעברתי שעכשיו אני מבינה שעיצבו את חיי וגרמו לי להפסיד הרבה בחיים ולסבול. אבל יותר רע לי ששיקרתי לה. שוב, היה כאן ניצול אבל לא כמו שהצגתי בפניה. רוצה לשמוע מה דעתכן בעניין. תודה.

עברת פגיעות מיניות בעבר את כיום בטיפול אחד מבני זוגך ניצל אותך באופן כלשהו את מספרת זאת למטפלת אם כי את בוחרת להגזים כאילו לומר לה "תראי מה קרה לי..!" זה מזכיר לי ילד שנפצע ובא ומספר למבוגרים ובטח "שצריך להזמין אמבולנס" בשביל הברך שנפצעה וללכת דחוף לבית חולים אה, ויורד גם מלא דם! אוי אוי אוי... וברור שהילד זקוק לחיבוק ומקבל אותו, כמובן. זה בסדר עם המטפלת שלך וחשוב שתדברי איתה על זה שאת הגזמת בסיפור אם כי התרחש ניצול חשוב ששתארי לה שוב ללא ההגזמה והיא תדע כבר ... בכל מקרה, רצית נורא חיבוק כמו ילד ש... ואמא יודעת שזאת הגזמה אבל בכל זאת ממשיכה לשחק את התפקיד בשביל הילד כי הוא נורא זקוק לחיבוק... למגע לדאגה (: זה בסדר יקרה אל תרגישי יותר מידיי בכל זאת הייתה פגיעה שצריך לטפל בה.. בין אם הגזמת או לא. בפעם הבאה תתארי לה שוב את הפגיעה.

ברוכה הבאה לפורום- מקווה שתמצאי כאן מקום בטוח שתוכלי לשתף ולקבל. כל הכבוד על הכנות!-אני יודעת מה זה לרצות חום ואהבה מהמטפלת- הרבה שנים עשיתי שטויות-שיקרתי הרבה וזה לא הוביל אותי לשום מקום טוב-היום אני מבינה כדי להחלים קןדם כל חייבת להתחבר לאמת- להגיד את האמת-זה לא תמיד קל- אבל אני תמיד מרגישה הקלה לאחר מכן- לכן מה שאני מציעה זה לספר לה במה אולי הגזמת- אני חושבת שהיא תעריך אותך ועוד יותר-שאת תעריכי את עצמך- כאן בשבילך- מריצה אותך מאוד-

תודה על האמפטיה והבעת הבנה והחיזוקים. אבל אני לא מסוגלת לספר ששיקרתי. אין סיכויי שאעשה זאת. לא רוצה לאבד אותה. ואם אספר אתבייש בעצמי כל כך שלא אהיה מסוגלת להסתכל עליה ובכלל להישאר אצלה (וזה בהנחה שהיא לא תזרוק אותי לפני..) הרסתי לעצמי.. :(

לילה טוב לך ברוכה הבאה לפורום שלנו מבינה אותך בהחלט לפעמים קורה שמגזימים כדי לקבל עוד תמיכה עוד חיבוק שדרוש כ"כ המפלת שלך נשמעת אשה מדהימה רכה תומכת מחבקת את צודקת , באמת לא מגיע לה למען האמת אני מאמינה לגמרי שאם תבואי אליה ותגידי שאת חושבת שהגזמת קצת על מי שהיה החבר שלך בגלל,,,,,,,, שכעסת עליו נורא ועוד,,,,,,, וזה יצא בצורה כזו עצם הכעס שלך עליו יכול להוות מעין תירוץ צולע אמנם אך עדיין תירוץ " להצדיק "למה הגזמת אני לא חושבת שהיא תעזוב אותך שהיא תפסיק את הטיפול שלך אם כמובן תגידי שאת מצטערת ושלא תחזרי על זה שוב בסך הכל מאמינה שהיא תבין אותך אם לא תנקטי שום צעד , המצפון שלך לא יניח לך עובדה שכבר כעת המצפון שלך מייסר אותך וטוב שכך , גם את תוכלי להמשיך בלב שקט ורגוע את הטיפול שלך ,אם תתנצלי -כמובן בדרך שלך זה יכול בהחלט לחזק את הקשר הטיפולי שלכן אל תפחדי לדבר , שיהיה בהצלחה -באמת זה לא סוף העולם ואם בא לך אחרי זה להכנס ולעדכן אייך עברת את המשוכה הזו אשמח מאוד אם בא לך בכלל להשאר כאן איתנו עוד יותר טוב את מוזמנת להשאר ולחלוק כל מה שבא לך בקצב שלך ליל מנוחה ורגיעה חטולית

תודה לכן אתן מקסימות איזו תמיכה... נראה לי שאאמץ את הפורום כאן. אני צריכה את החיבוק הזה... האמת שהפתעתן אותי בתגובות שלכן. הייתי בטוחה שתתקפו אותי על שהשתמשתי במשהו כל כך רגיש למען האינטרסים שלי.... תודה לכן. בנתיים אין לי אומץ לספר לה אני צריכה עוד "להתבשל" עם זה...

תודה לכן אתן מקסימות איזו תמיכה... נראה לי שאאמץ את הפורום כאן. אני צריכה את החיבוק הזה... האמת שהפתעתן אותי בתגובות שלכן. הייתי בטוחה שתתקפו אותי על שהשתמשתי במשהו כל כך רגיש למען האינטרסים שלי.... תודה לכן. בנתיים אין לי אומץ לספר לה אני צריכה עוד "להתבשל" עם זה...

ברוכה הבאה לפורום מוזמנת להיות חלק לשתף ולחלוק מצטערת על החויות הטראומטיות שעברת מצטערת שהרגשת צורך להגזים בכדי לקבל חיבוק כולנו זקוקים לחיבוק ואת הרגשץ באותו הרגע יותר שאת זקוקה לאותו החיבוק, אני מאמינה שכדאי לשתף לא מאמינה שתשפטי על כך להפך, יש חשיבות בטיפול להביא את עצמך כמו שאת! בשביל זה יש טיפול... מקווה לראותך שולחת חיבוק אם תסכימי... אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אני לוקחת פסק זמן מהפורום אני בסדר אחזור כשארגיש שזה מתאים לי תשמרו על עצמכם חזק חזק דמעה

דמעונת יקירתי קחי לך את הזמן שאת צריכה אני מחכה לך כאן כולנו מחכות לך שתחזרי מחבקת בהמון אהבה יפתי חטולית

אני חושבת שלכולנו יש תמיד את הזכות לבחור לעצמינו את המינונים הנכונים לנו בכל דבר. מחובתינו לדאוג לעצמינו ואם את מרגישה שזקוקה להפסקה, קחי לך אותה בלי לחשוב פעמיים. בכל מקרה ותמיד טובתך קודמת ואת הראשונה בסדר העדיפויות שלך והכי חשובה. תנוחי ותחזרי כשירגיש לך נכון ומתאים, וכמובן שכולנו ניהיה כאן. שנה טובה וגמר חתמה טובה. שולחת לך חיבוק עוטף לדרך, שלך - מציאות אחרת

אנחנו כאן איתך מחכות בסבלנות אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

אוף אני בדכאון

חיובית . רוצה לשתף משהו קצת כדי להקל על הנשמה . אוהבת אני כאן בשבילך

חשבתי כבר מה יכול להיוןת יותר גרוע ואז.. בעודי מהרהרת יחפה על המדרכה חטפתי וואחד עקיצה דרכתי על דבורה ): וזאת הייתה התשובה.. (:

מה את מתכוונת לעשות בנידון ? היית כבר אצל רופא נבדקת ? ליל מנוחה מותק חטולית

מה שלומך? היום? רוצה לספר? לשתף? כאן איתך אל תשארי לבד אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

שלום לכולם! הרבה זמן לא הייתי כאן ולמי ששחכח/ה הינה תזכורת: http://www.doctors.co.il/forum-1265/message-221814#message-221814 אז ככה מאז לא היו ממש התפתחויות (מה שכן היה זה שניסיתי לשכנע אותה לגשת לטיפול אך היא סירבה בתוקף, אמרה מחשבות אובדניות, ועוד דברים לא נעימים בכלל) אני כניראה טועה בגישה שלי, אני לא יודע מה לעשות... (שהיא אומרת שהיא מסרבת ללכת לטיפול אני אומר לה שאין לה מה לפחד שזה לא קרה באשמתה והיא לא לבד ושאני איתה לאורך כל הדרך) אני מקבל תגובה עצבנית (אני ממש לא כועס אני מבין את התגובה הזו שזה לא משהו נגדי) אשמח לקבל את עזרתכן... אני אוהב אותה ורק רוצה שהיא תהיה מאושרת זה הכל... אני מוכן לוותר מעצמי על הכל רק שיהיה לה טוב ואמרתי לה את זה והיא יודעת את זה אבל אני כניראה טועה איפשהו...ואני חייב עזרה... תודה רבה!!!

היי אדיסו מה שלומך ? אייך אתה מרגיש בתוך כל מה שעובר על חברה שלך ? נכון שלא נכנסת מזמן , היה צפוי שתיכנס שוב וקרוב לוודאי שגם הפעם זו לא הפעם האחרונה החברה שלך מאוד פוחדת אפילו לטיפול קשה לה להגיע לפעמים לוקח זמן עד שבכלל מעכלים שעברנו פגיעה זה שהיא אומרת שקרה לה ,,,,,,,,, זה לא אומר שהיא משלימה עם מה שקרה לפעמים לוקח זמן עד שמבינים שזקוקים לעזרה מבחוץ אולי תנסה לא ללחוץ עליה בשלב הזה ללכת לטיפול כדי שזה יבוא ממנה , שהיא תרגיש לבד שזה מה שהיא רוצה הנושא של מחשבות אובדניות באות מהפחד מהלא ידוע מה יקרה בטיפול זה נושא שכמעט או כל נפגעת מהסוג הזה עוברת חלק מהפוסט טראומה של הפגיעה כלומר-תופעות לוואי של התקיפה אדיסו-אתה בן אדם נפלא וכל הכבוד לך על הרצון העז לעזור לחברה שלך מילת המפתח היא ים של סבלנות מעבר למה שאתה עושה או אומר לה אין כרגע עוד דברים שיכולים לשכנע אותה תנסה להכנס איתה לשיגרת חיים רגילה עד כמה שרק אפשר כמה שגם היא מאפשרת בלי לחצים ובלי להעלות את נושא הטיפול בתקופה הקרובה תזרום איתה , ואני מקווה בשביל שניכם שהדברים ישתנו עם הזמן קבל חיבוק לחיזוק

אתה איש יקר! כל הכבוד מה שהנך עושה למענה ונלחם עליה. חברתך זקוקה לטיפול, לעזרה מקצועית זה דבר קשה שקשה להתגבר עליו לבד ועם התמיכה שלך...והאהבה שאתה מעניק לה זאת הדרך להחלמה! בהצלחה לכם!

הרבה פעמים הבעייה שלי שאין לי את המילים בנכונות בפה ומה שזה גורר זו תוצאה הפוכה. וזה אוכל אותי כי אני מנסה לעזור ובסופו של דבר אני עושה הפוך. בפעמים האחרונות זה טיפה השתפר...אבל זה עדיין לא זה... התקשרתי היום ל 1202 ודיברתי עם אישה שמאוד עזרה לי, ואמרה לי שבנתיים לא ללחוץ עלייה אלא שזה יבוא ממנה וייעצה לי אפילו בעצמי ללכת לעזרה מקצועית ואולי דרכי אני אוכל קצת לעזור לה וכמובן לעשות מה שאני עושה- לתת לה אהבה ואמון... מקווה שאני אצליח...אני מאוד אוהב אותה ורוצה רק שיהיה לה טוב...

טוב לראותך כאן אכן מאמצים גדולים אתה עושה בכדי לעזור לחברתך... חשוב להציע לה ללכת טיפול ומצויין יהיה אם גם אתה תפנה לעזרה, בסופו של דבר ההחלטה תיהיה רק של חברתך! ואני מקווה שתוכל לעשות בהקדם. הפניה לטיפול וקבלת עזרה היא תהליך... תהליך קשה...לעיתים אף ארוך כל אחד והקצב שלו אני יודעת שקשה לה וגם לך לראות אותה סובלת. אני מאמינה שלבסוף היא תחליט לעזור לעצמה... תן לה זמן אני מחזקת אותך כל הכבוד לך ואשמח לעזור אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

דיברתי פה פעם כל תכנית ההתנתקות (: אז הנה, זה קורה! לא במודע, כמובן מאליו.. הקשר שלי עם משפחתי כבר הרבה זמן.... עם אימי ואחיותיי שלא נדבר על אחי זהו.. נפגשים באירועים וגם שם.. בחג אימי התקשרה להזמין אבל אני הפעם לא רציתי וגם היא לא ממש התחננה או הצטערה לא ממש מזיז לה והפואנטה היא *שגם לי כבר לא...* זהו, זה קרה! לפחות, מתוך כבוד התקשרתי לאחל חג שמח וזהו אחותי שהתחתנה אפילו לא טרחה להרים טל' גם לא אחותי השנייה (לא מתביישות- כמה שהזמנתי, אירחתי ופינקתי אותן ועשיתי בשבילן! כל הזמן אותו תקליט "מזמן לא היינו ב...(בעיר שלי) נבוא.. נבוא שנהיה שם.." "פשוט מזמן לא היינו.." ויש לי הרגשה שיד אימי במעל כי מאז שרבתי איתה באירוע על המקום (לא רבתי אלא עמדתי על שלי!) אחותי כמעט ולא מדברת איתי גם לא התקשרה לומר תודה על המתנה דבר שלא אופייני ובכז.. אני לא נלחמת על צדקתי רוצות לנתק, בבקשה תמשיכו להיות מורעלות ע"י אימי- הסכסכנית הראשית! אתן עוורות! אתן מורעלות מטומטמות! אין לכן את הראייה שלי לכן תמשיכו לחיות בתוך הסחי הזה הביצה הזאת שיהיו לכם חיים נעמים זה מראה שאינכן אוהבות אותי באמת כי אחרת לא משנה מה הייתן לצידי אבל אתן לא. כן.. ואימי כבר חצי שנה! "אם היה לי טסט לאוטו מזמן הייתי באה!" כן..כן כבר שמעתי כן..טסט לאוטו.. אבל רק במוצש האחרון באת לבקר יולדת מהמשפחה בעיר ולא קפצת! ולא ידעת איך לתרץ לי "אין לי טסט לאוטו" אז היא המציאה שהשאילו לה רכב אחר אבל היא הייתה חייבת לחזור עם בעלה של כי לא היה לו איך לחזור.. אז היא לא קפצה בקיצור- אין מילים לתאר.. זה שקוף! אז לא! בחג הזה לא רציתי להיפגש רצו כולם לעשות יחד במן מלונית (בסוף לא הסתדר להם) אבל אני הודעתי מראש שאני לא! לא מרגישה יותר שייכת דיי סמויה תסתכלי למציאות בעיניים: מישהו מתעניין בך? מישהו מעונין בחברתך? אם את לא נמצאת את חסרה שם למישהו? חוץ מסבתא שלי מי שואל עלייך? גם אותה דודה שחשבת שחברתך תקעה לך סכין בגב. אל תתחרטי, סמויה על ההתנקות תמשיכי בשלך.. כך הכי טוב תהיי חזקה סמויה

מכירה את ההרגשה שעליה את מדברת. לי עצמי אין משפחה כמעט. שני ההורים באדמה ממיזמן וטוב שכך, זה היה צריך לקרות הרבה קודם, ואח אחד שמתפלל ומייחל למותי כל יום ביומו... קרובי משפחה נוספים מעטים שלא רואים אותי כמעט. ומנסיוני, לפעמים גם כשנמצאים עם המשפחה, הביחד הזה הוא חיצוני ולמראית ין והוא לא מפר את הלבד שאותו מרגישים מבפנים. אני חושבת שעדיף להשאר לבד ולהרגיש טב עם הבחירה מאשר להיות ביחד ולהרגיש לא שייכת למרות הכאב והתסכול שקשורים בזה. אני חושבת שחברות טובות יכולות להיות שם בשבילך ולהפר את הלבד גם בחגים ויכולות להיות כמו המשפחה שלך וזה בעצם מה שאני עושה, מתמקדת בחברות הטובות שלי שתמיד נותנות לי הרגשה טובה ושאוהבות אותי ומפרגנות. יודעת שמהלך כזה של ניתוק מאד כואב, ובעיקר שאנחנו כמהות למשפחה וחום ואהבה הורית וכל מה שקשור בזה, ויחד עם זאת ניבראנו אנושיים ואנחנו יכולות לתת לעצמינו את האהבה הזאת מבפנים. הדרך היא לעבוד על להרגיש שאת טובה וראויה לטוב ובעיקר שאת מספיקה לעצמך, שאת לא צריכה אף אחד כדי לשפר לעצמך את ההרגשה, אלא שאת יכולה לעשות את זה לעצמך לבד. ומי יודע, אולי ברגע שתאמיני שאת ראויה לטוב ומגיע לך הכי טוב שיש לעולם הזה להציע לך, ברגע הזה גם כל הסביבה שלך תאמין בזה עבורך והכל ישנה. לבנתיים שולחת לך חיבוק, שלך - מציאות אחרת.

שאת ממקדת את הקשרים שלך בחברות. לפחות יש לך את זה לי אין חברות אפילו לא אחת! זה לא אמר שאני יצור בודד יש לי מכרות, ידידות פה ושם כל מיני בעבודות בהקודמות היו לי לפינת קפה אני דיי חברותית מבחוץ היו לי אפילו ידידים! גם בצבא זה לא שאני אבל יש לי בעיה אני לפעמים מנותקת מאנשים או בכלל מנותקת פתאום מדברים מהמציאות קורים לי כל מיני פדיחות משונות והזיות לא יכולה להישאר על הקרקע אולי אני לרוב מנותקת.. אני ידועה כמרחפת תכונה שאני מנסה להסתיר ללא הצלחה לא להרבה זמן מהרושם הראשוני שמסווה ומטעה עד הפדיחה הראשונה.. (:

כאב הניתוק מהמשפחה הוא עצום גם אם נגיד לעצמנו מה שנגיד גם אם נקבל או נמציא כל מיני סיבות ותרוצים אפילו אם ננסה כביכול להתעלם הכאב נמצא שם ותמיד יהיה שם אף אחד לא אוהב להרגיש דחוי ע"י אף אחד זו תחושב מאוד מעליבה וכואבת וזה לא עושה את הכאב פחות כואב גם כשאנחנו יודעים מי הם הנפשות הפועלות ומה יש לנו לצפות מהם זה עובד כך בכל מישור בחיים בין אם זו משפחה או חברה-חברים במקום עבודה עצם הדחיה-כואבת עצם המחשבה שאנשים מסוגלים להיות מושפעים מגורם אחר דווקא לרעה ולא לטובה יפה שלי ! ההפסד הגדול כולו שלהם כי הם מוותרים עליך נכון שגם את מפסידה וכואבת-כי בכל זאת זו משפחה אך אם הם בוחרים בדרך העיוורת אין ממש מה לעשות כואב מאוד לא להרגיש שייכת , מנודה ו,,,,,,,,,, תפני את כל האהבה הגדולה שיש לך לאנשים שכן ראויים לכך ואל תשכחי גם את עצמך ! אני הייתי מנותקת מהמשפחה של אבי הביולוגי למעלה מ-20 שנה נפגשנו בארועים פה ושם ולא ניגשתי אליהם לומר שלום רק בגלל שדחו אותי מגיל 6 כשהורי התגרשו כאלו שאני הייתי אשמה במשו הם במקום ובחיים שלהם ואני במקום שלי בחיים שלי את חושבת שלא כאב לי ברור שכאב לי מאוד ולא שרדתי -שרדתי בגדול מבינה את הכאב שלך מאוד מאוד תמשיכי בחיים שלך עם המשפחה היפה שבנית לך וכמו שאני מכירה אותך אני בטוחה שאת תחדירי לילדים שלך ערכים אחרים לגמרי ותוכלי להתגאות בהם ובעצמך!!! אוהבת מאמי חטולית

צודקת גם! בגלל זה כתבתי למטה סמויה- תהיי חזקה כלומר בניתוק הזה זה לא קל להבין למה לחפש סיבות למה הם מלוכדים ואני תמיד מחוץ? הרי זה היה ככה מילדות זה לא חדש תמיד הייתי שונה במשפחה לא משלהם. למה שזה ישתנה עכשיו פשוט רק עכשיו נופל לי האסימון שמזמן הייתי צריכה ל.. ולא להתאמץ להיות איתם בקשר וגם לא להצטער על כך אבל כמה שאני לא ישכנע את עצמי כמו שאמרת אי אפשר שלא להצטער על כך אי אפשר שזה לא יכאב אי אפשר! לכן כתבתי סמויה- תהיי חזקה ושוב אני שואלת- מה, הם גידלו ילדה או כבשה? כאילו מה, זה קל להם להתנתק ממני כמו איזה חברה כמו זרה כמו הרי גדלנו יחד זה לא ניתוק פשוט אבל הוא קורה בכזאת קלות!

אבל כמו שאמרה מציאות גם כשיש משפחה לפעמים זה מרגיש כמו אין .חוץ מאחי שפגע בי יש לי עוד אחות ואח שהם חצאי אחים וגדלו איתי ,אחותי עסוקה בצרותיה ואף פעם לא מקשיבה למה שיש להגיד לה והאח אמר ליפעמים שאני בעצם לא אחותו כי עם הבת של אמא שלו זה כאב אבל כמוך נמאס לי ואני לא מתקשרת ולא אכפת לי מימנו בכלל פשוט עדיף להיות רחוקים . באמת יקרה מחזקת אותך זאת החלטה נבונה קשה ולפעמים היא תהייה קשה מאוד אבל זה עדיף כי מקבלים שקט . מחבקת בעדינות חיבוק אוהב

נמאס לי כבר מהמריבות בבית נמאס לי כבר לשמוע שאני כל הזמן אשמה נמאס לי לשמוע כמה אני לא בסדר נמאס לי מהטון המזלזל מהאלימות המילולית נמאס לי מהפחדים שלי נמאס לי כי הוא צודק כי עם היה לי אומץ לא הייתי כאן יותר נמאס לי שאני לא רוצה לפרק נמאס לי שאני נכנעת נמאס לי שאני נשארת נמאס לי שהוא כמו שני אנשים בבן אדם אחד מצד אחד מלאך מצד שני שטן כמו שהוא קורא לי . עם אני שטן למה אתה איתי אבל גם אני נשארת אז מה זה אומר עלי . בקיצור נמאס לי מהמילכוד ועוד יותר נוספה לזה ההרגשה בערב חג שאני לא מכירה דרך אחרת בזכות אחי היקר והורי התומכים . מדברת עם אמא שלי בערב חג להגיד לה שנה טובה דמעות חונקות את גרוני והיא לא מרגישה ואני לא אומרת מילה מה השתנה כלום עדין אי אפשר להגיד כלום עדין הבחירות שלי וההחלטות שלי ממקום לא נכון אז אולי הוא צודק ואלי באמת אני זאת שלא בסדר וזאת שתמיד אשמה . נמאס לי מרגישה שעם כל האופטימיות הרגילה שלי מוכנה להגיד שלום לעולם די נמאס לי כמה עוד אפשר לסבול . אבל גם זה אני פחדנית ואין לי האומץ לעשות מתפללת לאלוהים שיקח אותי אליו בדרך מיוחדת אין לי כוח יותר להלחם לחיים טובים יותר בשביל עצמי . ואני יודעת שאני אקרא את זה מחר ואחשוב נו טוב הגל עבר אבל זה עד הפעם הבאה ,ועוד פעם ועוד פעם לא נגמר לעולם כאילו נולדתי לסבול ולשתוק. אוהבת אותכן אל תדאגו לי זה יעבור לי עד מחר ...או עד הפעם הבאה

מה הפלא שנמאס לך לכל אחת אחרת גם היה נמאס מכל כך הרבה ביקורות פוגעות ומעליבות כאלה כבר מזמן אייך את ממשיכה לסבול את זה ? כוחו של הרגל כל מי שמתעללים בו נפשית במשך תקופה מאוד ארוכה לומד לחיות עם זה או שמתפוצץ מזה ואת ממשיכה להיחנק מזה כי אין לך כוח נפשי לקום ולצעוק לכולם בפנים שיסתמו כבר את הפה שלהם שלא מענין אותך יותר לשמוע או להתחזות לחירשת התקפה היא השיטה הכי טובה כדי לשתק מישהו ואותך תמיד מתקיפים מה היה קורה למשל אם פתאום היית מחזירה להם באותו מטבע? על כל עלבון להשליך עליהם עלבון חזרה וכו' את חושבת שזה לא היה מפתיע אותם ? זה לא דורש ממך כלום רק לענות בחזרה -כמו בומרנג ולא להרים ידיים הכל היה הולך ומצטמצם קח קונים חרות דיבור וגורמים גם לאחרים להקשיב אולי היה כואב פחות יקירתי -זו לא חוכמה לא להיות כאן והוא בכלל לא צודק בשום דבר אל תמהרי לומר שלום לעולם כי העולם עדיין לא מוכן להיפרד מימך גם אני לא מוכנה עדיין להיפרד ממך רק לומדת להתחיל להכיר אותך ועוד דבר מאוד חשוב פחדנות היא לא תמיד תכונה שלילית הרבה פעמים היא זהה לזהירות אם נמאס לך -תתחילי לירות בהם מילים שיפילו אותם הם אינם חסים עליך אל תחוסי עליהם גם אם עד מחר יעבור התקף הזעם שלך אולי כדאי שתחשבי על שינוי אסתרתגי חדש שנה חדשה מתחדשת עלינו וזה כולל אותך אולי זו יכולה להיות את החדשה ? מה את אומרת ? אוהבת חטולית

מצטערת שרע לך שאת חלשה מולו שהוא קורא לך שטן את צריכה להתחזק מולו ומה להתחזק מולו! גםודם כל פיסית זה נשמע אולי נאיבי אבל, תעשי כושר כמה פעמים בשבוע תחזקי את עצמך פיסית, נפשית בשביל עצמך את צריכה הרבה כוחות שכנראה חסרים לך כושר ייתן לך חוזק פיסי ואחכ גם ביטחון עצמי שהנה את מתחזקת! שתהליך טוב קורה לך ואז זה ייתן לך פרספרטיבה אחרת על חייך... ונראה מה תוכלי לעשות.. קודם כל תתחזקי ואז תוכלי להחליט. כל עוד את חלשלושית את בתוך זה. וקשה לך.. כושר נותן לך דימוי שאת אישה חזקה ולא! אל תסבלי ותשתקי! לא!

אני חושבת שאני יכולה לענות לך על כל השאלות ששאלת מניסיוני, למרות שלפעמים אני עצמי נופלת לתוך המילכוד הזה בעצמי. אני מבינה שנימאס לך ומכירה את ההרגשה מעצמי. אני חושבת שאת נשארת כי עמוק עמוק בפנים את יודעת שאת בסדר ואת רוצה להוכיח לו שזה אכן כך. יש לך ילדים שזקוקים לך ואת רוצה להיות שם בשבילם... נמאס לך כי מעולם לא באמת ראו אותך. הוריך לא ראו שאת סובלת, בבחינת מה שלא רואים לא קיים ויעלם. לא קיבלת את התמיכה שלה היית זקוקה. היום התמיכה הזאת חסרה לך מבפנים כי לפעמים זה מרגיש כמו שהכוחות נגמרו ובמקום הזה אנשים שקיבלו תמיכה מהוריהם נכנסים לסטטוס של טייס אוטומטי ומתחזקים מהתמיכה הזאת. לנו לא הייתה תמיכה שכזאת ולכן הטייס האוטומטי לא עובד. ובאשר ללדעת שאת בסדר, אילו היית מקבלת את החיזוקים האלה כילדה היית יודעת את זה באופן קבוע וסטטי היום. היות ולא קיבלת את זה את נופלת לפעמים לבורות האלה ומאמינה בכך שאת לא בסדר. שוב הטייס האוטומטי לא עובד ולא עוזר לך לדעת שאת בסדר ושלאף אחד אין זכות לפגוע בך ויהי מה ולא משנה מה. ברגע שתאמיני בזה מבפנים לא תזדקקי לאישורים מבחוץ שזה אכן כך וברגע הזה את לא תיפלי ממילים שנאמרות לך. וזה שאת לא עושה מעשה כדי לגמור מיזה רק מראה כמה כוחות יש לך ובך, כי את רוצה ויודעת שלא מגיע לך לסבול, אלא שמגיע לך רק טוב מעצם היותך ותו לא. את אנושית ולכן רוצה לחיות והרצון הפנימי הזה הוא שנותן לך את הכוח להמשיך. את לא אשמה ואת בסדר, כי את עובדת קשה מאד כדי להשיג והשגת המון דברים שאחרים רק יכולים לחלום עליהם, ואין לאף אחד את היכולת לקחת את זה מימך. ואני מדברת על גידול הילדים, הלימודים, העבודה. כל זה שלך ולא מובן מאליו בכלל ואף אחד לא יכול לקחת את זה מימך. והוא, הוא עצמו לא הגיע לזה לכן הוא תוקף, בבחינת ההגנה הכי טובה היא התקפה, אלא שהאמת היא לא האמת שלו, אלא האמת שלך ואת יודעת אותה. מקווה שתחזרי לעצמך מהר וברגע שתאמיני בעצמך מבפנים ותערכי את עצמך בזכות ההשגים שלך גם הוא וכולם יעריכו אותך, כי את לא תהיי מוכנה להתפשר על פחות. אוהבת אותך ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

אני מאוד חזקה ואני עונה והוא יודע שלא כדאי לא להתחיל איתי . אני כבר לא בוכה לידו אבל אני נפגעת ואני אומרת את זה . העניין הוא שזה תמיד מתחיל משום מקום מאיזו מילה שאמרתי אולי בלי לחשוב או בצחוק או שהוא הבין לא נכון . מתחיל מסתם משהו שהוא נפגע ממנו ,כבר לא יודעת מה לחשוב או להגיב ,לא בטוחה שאני רוצה לפרק חושבת שבטוח יש משהו בדבריו שכשאני אומרת משהו זה גורם לו להתנהג ככה ,לא שזה מצדיק זה אומר שיש מקומות לשפר אצלי אני לא אשנה אותו רק את עצמי ולא בטוחה שאני רוצה כבר להתאמץ בשביל הקשר הזה . ככל מה שאני חושבת בראש זה רק רע על הבן אדם זה מה שאני שולחת ליקום ומה שאני מקבלת חזרה ואין לי כוח וחשק לחשוב חיובי , ונוסף לזה כמו שאמרתי ההבנה שכל צורת ההתנהגות שלי נשארה בת 10 אז באמת יש משהו בי בלתי נסבל ,שונאת את אחי לא בגלל מה שהוא עשה לי בגלל היצור שנהייתי בגלל זה . אוהבת אתכן ותודה שאתן כאן

ראשית ה"ייצור" שיצא מימך בגלל מה שאחיך עשה לך מאד אהוב עלי. אוהבת אותך ככה בדיוק ובדיוק כמו שאת. אומרים שהפרחים הכי יפים גדלים על הרבה חארה, כך שאת פרח מקסים ומדהים... באשר לשיפורים, תמיד יהיה לנו מה לשפר, עד סוף החיים, וכשלא יהיה החיים ייסתיימו. הם לא ייסתיימו עד שלא נסיים את העבודה הזאת על עצמינו. אין שום דבר שאת אומרת או עושה שמצדיק שמישהו אחר יפגע בך, ובקטע הזה הבעל שלך צריך ללמוד להשתפר. כמובן שאם הוא יבחר לא לעשות כלום לא ישתנה כלום... ויחד עם זאת את לא אשמה בשום צורה בשום התנהגות שלו. ההתנהלות שלו לא נובעת מדברים שאת עושה או אומרת אלא היא בחירה שלו בכל מאת האחוזים. הוא לא יודע להשתלט על עצמו. צורת ההתנהגות שלך היא לא של ילדה בת 10 אלא שהילדה שבתוכך ניפגעה בגיל הזה והיום היא דורשת את החמלה שלך ואת ההתייחסות וההבנה שלך שאותה היא לא יכלה לקבל אז. מגיע לך שתפרגני לעצמך ולא שתענישי את עצמך ותאשימי את עצמך על התנהגויות של אחרים כלפייך... אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

שמחה שחידדת שאת לא חלשה! מזדהה עם מה שמציאות כותבת לך. שאת לא אשמה בהתנהגות שלו. זה שהוא בוחר להתנהג ככה כלפייך זה כי הוא כזה! לא כי את לדברייך עדיין ילדה וכל זה. ואני לא רואה בזה דבר בלתי נסבל או דוחה באישיות שלך!!! חבל שאת חושבת ככה או שנותנים לך לחשוב ככה. מי שאוהב אותך באמת יאהב אותך גם ככה! וגם את הילדה שבך. אגב, אני יכולה להזדהות עם זה מאוד כי גם אצלי זה קורה לעיתים קרובות שתחושת הילדה משתלטת עליי "סמויה המופרע"ת חחחח לפעמים גם אי אפשר לעצור אותה.. עדיין זה לא אומר שאם אנחנו כאלה אז ראוי שיתעללו בנו, וזה בסדר! אם הקשר שלך עם בעלך חשוב לך ואת לו אפשר להתגבר על קשיים יש טיפול זוגי זה לא קל להיות בן זוג של נפגעת גם אני משגעת את בעלי לא תמיד עומדת בקריטריונים של אישה לפעמים יותר של ילדה וככה הוא רואה אותי זה לא ממש קשר שוויוני.. אבל ככה זה. וצריך ללמוד לקבל את זה סמויה

מה שלומך היום? מצטערת שקשה והכל נמאס שהתמודדות היא כל כך קשה יום יום רגע רגע המילכוד שאת חשה שאת בתוך ויש מי שמוסיף לא מבין...פוגע לא איתך... אני מרגישה שהכל קשה מסביב ומה שהכי קשה.... זה שאת מרגישה לבד לבד מתמודדת לבד עם כל הכאב התמודדות ... את אכן חזקה ואמיצה מאוד אין לי ספק בכך שמרי על עצמך עשי דברים שנכונים לך שעושים לך טוב מחזקת ואיתך אידה עו"ס MSW נפגעות תקיפה מינית

יתכן וזה יקרה בעוד,,,,,,,,,,,,,,,,,,,לא יודעת אם בכלל הענין הוא הרגל שלי מאז התאונה ששברתי אותה ויש לי ברגים גם בחלק התחתון מעל הקרסול מקובע לתוך העצם כדי שלא יזוז מאחר ואני לא מסוגלת כמעט ללכת בגלל הכאבים וההתנפחויות הבלתי פוסקות הלכתי לפני כמה שבועות לרופא אורטופד חדש כי הרופא שטיפל בי כבר לא עובד עם הקופה הרופא החדש שלך אותי לצילומים ומסתבר שיש בורג אחד שזז מהמקום שלו לכיוון יציאה מהלחץ הזה הרגל מתנפחת ,,,,,,,,,,,,,,,,, כרגע הוא הציע לי שתי אופציות , אחת לקחת כדורים נגד כאבים , אופציה שניה ללכת שוב לנתוח כדי לשחרר את הבורג ממקומו האמת שמאוד קשה לי לחשוב על -שוב חודשיים בלי לדרוך על הרגל , ושלא נדבר על זמן החלמה בפעם הקודמת לקחו לי 9 חודשים עד שהפצעים מהניתוח יגלידו בגלל הסכרת , אז מה , שוב לחזור ל,,,,,,,,,,,,,,,,, ממש לא בא לי , הבן שלי הצעיר שמע על זה רק ביום שישי האחרון , ומיד התחיל לשטוף אותי בביקורת בלתי מתפשרת על זה שאני בכלל חושבת פעמים אם לגשת לניתוח משם עבר לביקורת נוקבת על- " הערכים שאת גידלת אותנו עליהם " כוללים גם אותך !!! אני אהיה מאוד מאוכזב ממך אם לא תטפלי בנושא הרגיש הזה כי אסור להזניח -ועוד ועוד כמעט לסיכום אמר שאם מי שאמור לשמש לו דוגמה בחיים לא באמת משמש דוגמה אז ,,,,,,,,,,,,,,, לא עזרו לי כל הטיעונים שהעלתי הכל נפל על אוזניים ערלות-את נלחמת בי כל השנים כדי שאלמד לשמור על עצמי ובסוף את בעצמך ,,,,,,,,,,מה ? נשמה שלי -חולה עליו -הציע אפילו לקחת חופשה מיוחדת כדי לטפל בי אחרי הניתוח זהו ,ממש לא בא לי לעבור שוב ניתוח ושוב להיות תלויה ב-ומצד שני המצב באמת יכול רק להחמיר אומנם לא במיידי, לא יודעת , קשה לי ממש להחליט אם להמשיך בנתיים כך או,,,,,,,, חטולית

אווץ... אני לא חושבת שיש לי הזכות בכלל להתערב.. כי ההתמודדות היא שלך... בסופו של יום את נשארת עם הכאבים עם המוגבלות ללכת.. תקראי את ההודעה שלך שוב, ותחשבי שזאת הודעה של מישהי אחרת בפורום מה היית עונה לה?

באת לי בהפוכה ח-ח-ח למען האמת לא יודעת מה הייתי כותבת לה גם מבינה שקשה לכן לענות על שאלה שלי עצמי קשה לחשוב עליה חברה יעצה לי ללכת לקבל עוד חוות דעת ואז להחליט

כיף לראות אותך כאן, שוב, משב חם ועוטף את כולנו...אולי רק אחת קצת מקופחת... אך אפשר עוד לתקן.. מצטרפת להמלצת ילדונת, קראי שוב את הודעתך, והתייחסי אליה כאל כל אחת כאן בפורןם... אולי כך יתאפשר לך לתקן את האפליה כלפי אישה כל כך יקרה, חשובה,ואהובה על כולנו (ובטח על עוד המון) מאחלת לך שנה טובה ומתוקה,שתדעי להיטיב גם לעצמך, בבקשה, תדאגי לעצמך טוב? אפילו שאת לא אוהבת להיות תלויה באחרים, אני בטוחה שהמון היו רוצים להיות בשבילך,בוודאי אני. חיבוק חם ,משכך כאבים. צדף.

איזה כייך לראות אותך כאן כבר מזמן לא ,,,,,,,, תגידי מאמי אני קיפחתי אותך ? לא עניתי לך באיזה מקום ? אם כן מאוד מצטערת נו נו נו לי תודה מותק על הברכות , תמיד כייף לקבל אותן ולגבי -באמת משתדלת לטפל הכי טוב שאפשר לפעמים לא בטוחה אם רוצה שוב לחוות סיוט ידוע מחדש ולפעמים אין ברירה אלה לחזור לשם פשוט אם זה עוד סובל דיחוי יש עדיין חגים החודש ואייך יראה אם אני אהיה מאושפזת וכל הנטל יפול על בעלי והבנים ? נכון שזה נשמע כמו תירוץ צולע האמת שמחפשת להרוויח עוד זמן עד למועד ה,,,,,,, תודה מאמי על חיבוק משכך כאבים הגיע בדיוק בזמן

לתת לך כרגע ומצטרפת לכל מה שכתבו לפני ,אוהבת אותך קצת חמלה גם כלפי עצמך .. וחיבוקים גם לבן שלך מגיע לו .

חיבוק זה בהחלט דבר נפלא ותמיד שמחה לקבל חיבוק לפעמים בחיבוק מרגישים הכל מרגיש לי שאת לא במיטבך שולחת חיבוק גדול מתוקה שתרגישי טוב יותר ותודה גם על החיבוק לבן שלי

ככ דואג לבריאותך. את ככ נתת ועדיין נותנת מעצמך למשפחתך וזה ראוי להערצה! עם זאת, תשקלי האם כדאי לך לקחת כל הזמן כדורים נגד כאבים? ומה עם ההתנפחיות? כמה אפשר לסבול? ואם הבורג הזה יזוז עוד? כן, תשקלי ניתוח למרות זמן ההחלמה הארוך אז שמשפחתך תטפל בך תקופה הנה, הבן שלך רוצה לעשות את זה! אני מבינה את הרצון שלך להיות כל הזמן חזקה, על הרגליים בעיקר בשביל משפחתך אבל גם את צריכה לדאוג לעצמך. בין היתר, זמן ההחלמה הארוך לא תוכלי להגיע לטיפולים בנושא של הפגיעה אבל זה רק למשך תקופה ותדאגי שיסדרו לך אינטרנט צמוד... חודשיים זה לא נורא ואולי תסתדרי עם אמצעי הליכה או כסא גלגלים עד שתחלימי אבל העיקר העיקר שתטפלי ברגל. שולחת לך חיבוק, סמויה

את צודקת כמה כדורים כבר אפשר לקחת את צודקת בכל מה שכתבת אפילו כבר סידרת לי סידור להגיע את מקסימה נשמה את מבינה בפעם הקודמת שנה שלמה הייתי במצב ממש מעיק לא חושבת שגם הפעם יהיה כך רק מהמחשבה ששוב אפול נטל מרתיע אותי יתכן מאוד שאלך לקבל עוד הערכה מרופא אחר ואז התמונה תהיה ברורה יותר תודה מאמי על הדאגה שלך אוהבת אותך

מצטערת שאת כל כך כואבת כרגע ומקווה שתקבלי חוות דעת נוספת שאולי תהיה יותר טובה ויותר אופטימית. יחד עם זאת אני חושבת ודי משוכנעת שגם אם תלכי שוב לניתוח ההחלמה תהיה הרבה יותר קלה מהפעם הקודמת. בפעם הקודמת שברת את הרגל בתאונה וקיבעו לך אותה באמצעות ברגים, כלומר היה לך שבר קשה ברגל וגם כמה ברגים שהכניסו כדי לקבע את השבר. וברור לי שההחלמה הייתה קשה יותר בגלל היותך סכרתית. הפעם יקרה זה רק לטפל בבורג אחד שהשתחרר, כאשר הרגל עצמה לא שבורה שוב. זה בוודאי יהיה חתך הרבה יותר קטן וניתוח הרבה יותר פשוט ויותר קצר. ניראה לי שעדיף לך ללכת בכל זאת על ניתוח למרות אי הנוחות שכרוכה בו כי לקחת כדורים רק ישכך לך את הכאבים במידה מסויימת אבל לא יפתור לך את הבעיה, והיות ומדובר ברגל שכובד הגוף נשען עליה, המצב רק ילך ויחמיר ולא ישתפר, גם אם תתמידי בכדורים. לא כל כך נורא, כאילו קחי את זה כפרק זמן מסויים שתזדקקי לעזרה ותהיה לך זכות להתפנק קצת. מגיע לך וזה יעבור מהר למרות הסכרת. מאחלת לך שתעשי את הטוב ביותר עבורך ושתשימי את עצמך ואת טובתך בעדיפות ראשונה. מותר לך ומגיע לך.... אוהבת ומחבקת בחום, שלך - מציאות אחרת

כמה נפלא לקרא אותך כמה המילים של כולכן משכנעות אני כמעט כבר רואה את עצמי שוב בניתוח וכן , מחכה לחוות דעת נוספת מעוד רופא צריכה לקבל תשובה מתי יש לי תור אליו-הוא צריך לחזור אלי רופא מאוד מומלץ שהוא מנהל מח' אורטופדית בבי"ח בהרצליה מכירה אותו מהעבר פשוט שכחתי ממנו אשתו אמורה לחזור אלי לגבי תאריך ביקור תודה לך מתוקה על חיבוק חם שולחת בחזרה שניים כי מגיע לך אוהבת חטולית

ושוב חוזרת ומדגישה חייבת לטפל בעצמך גם עם קשה לך קצת חמלה ואהבה עצמית עוד לא הרגה אף אחד. בנתיים עוד קצת חיבוקים וים אנרגיות אוהבת

מה שלום חטולית היפה שלנו היום? אה?

בדיוק עכשיו כתבתי מעליך תשובה למציאות אחרת מחכה לתשובה מרופא שפעם הייתי מטופלת שלו דרך הקופה וכיום הוא מנהל מח' אורטופדית בהרצליה בביה"ח לגמרי שכחתי ממנו ד"ר רובינזון תודה מאמי על כל החיבוקים וים של אנרגיות נראה שזה משפיע עלי לטובה אוהבת חטולית

באמת שכבר אין לי כוח לא רוצה להתעורר בבוקר אני יודעת ששאפשר לצוף אבל אני טובעת למה הוא לא הרג אותי כשהייתי קטנה?? כל כך הרבה פעמים זה הגיע כבר לאיבוד הכררה אבל אז הוא הרפה למה??? תמיד חשבתי שיש סיבה שאני שרדתי שאני עדיין כאן אבל עכשיו מרגישה שהכל סתם אני והחיים שלי הם בדיחה לא מוצלחת של היקום בדיחה לא מצחיקה בכלל שתיגמר כבר דמעה

אל תכנעי תלחמי בכל הכוח זה לא חייב להיות כבדיחה תוכחי - לעצמך - לו שאת המנצחת!!! זו החלטה שאת צריכה לקחת אני איתך אידה

נגמר לי הכוח להלחם באמת שאני מותשת תודה שאת כאן דמעה

תמיד חשבת שיש סיבה לכך ששרדת וזה בהחלט נכון הוא אף פעם לא התכוון באמת להרוג אותך מרגישה שהכל סתם ? למה ? מפני שהמצב קשה ? אולי אפילו בלתי נסבל ? כי מרגישה שאת טובעת ? נכון הכל קשה עכשיו הכל קשה כבר תקופה,,,,,,,,,, נכון שמאוד קשה להמשיך להתמודד עם כל הקשיים האלה ביומיום במיוחד כשלא מרגישים שום הקלה משום כיוון שום שיפור מבינה אותך מתוקה חוזרת ומזכירה לך שישנן עוד שתי נפשות יקרות מאוד שתלויות בך ! ואת לא תעשי להן את מה שעשו לך אינך במצב או באותו מקום תודה לאל אז אייך את יכולה להיות בדיחה לא מוצלחת של היקום ? את לגמרי אינך בדיחה יקירתי את דוגמה חיה ונושמת לבנות שלך כשאת ממשיכה אפילו במצבך,,,,,,,,,,,,,,,,,, את יודעת למה אני מתכוונת נכון ? מה עם העבודה שהיית אמורה להתחיל ? שולחת המון כוחות וחיבוקים איתך מאמי חטולית

תודה על התגובה איך עבר החג? כן יש 2 נשמות שתלויות בי אבל הן בזות לי מזלזלות לגמרי רואות בי פדלאה עצלנית שמנה שלא עושה כלום הן גם אומרות את זה הן לא מבינות שלקום בבוקר להזריק תרופות לנשום זה כבר הישג הן חושבות שאני נוראית אני כלל לא משמשת להן דוגמא טובה לכלום ההיפך מאמינה שאם לא הייתי היה להן טוב יותר אבל אני אשרוד לא לדאוג אני הרי תמיד שורדת דמעה

כמה ימים פותחת וסוגרת את ההודעה שלך ואני לא מצליחה לכתוב לך לא מוצאת שום מילה שתנחם ש.. תגיד לך שיש אחרת.. ויש באמת שיש פשוט.. למצוא אותו.. את השביל הזה.. למקום הזה שנקרא חיים.. נראה כל כך רחוק ובלתי מושג אני שולחת חיבוק כי זה הדבר היחיד שאני באמת יכולה לתת לך

"והלילה מוזר אין ירח את אומרת וקר והלילה ארוך יש עננים את אומרת מוזר והכי קשה זה להיות לבד כשאין ירח והלילה קר מוזר ...." כנסיית השכל/ להיות לבד "והיא לא אומרת כלום לא מספרת כלום....." (מטרופולין)

שולחת חיבוק עוטף ומרגיע אם זה בסדר את לא לבד דמעה

זכרי.. אחרי כל לילה בא הבוקר השמש זורחת ויש הזדמנות נוספת להכניס אור לאגור כוחות חזקי ואמצי איתך אידה

מה קורה מתוקה ? מלנכולית משהו ? עצובה ובודדה,,,,,,,, מה עם החברה שלך ? אל תשתקי דברי את השתיקה שלך אל תשארי לבד איתך מאמי חטולית

אני מניחה... שכלום לא השתנה מההודעה הקודמת שלי... אני פשוט יכולה לעשות ההעתק הדבק וזה נראה לי מיותר ולעשות קישורים אני לא יודעת כאן :) סתם Same shite

שלום, אתמול בבוקר ידיד שהכרתי בשירות הצבאי הגיע אלי הבייתה אני גרה לבדי ולומדת למבחן חשוב ,הידיד הגיע בבוקר ונעלמו לי שעות כי שהוא הלך היה כבר 10 וחצי בלילה, היינו אמורים ללמוד למבחן שיש לי אך לא למדנו כלום, מצד אחד אני סומכת עליו הוא מוכר לי היטב קשה לי להאמין שהוא אנס אותי אך מצד שני קמתי הבוקר ובצהריים ירד לי הלחץ דם כמעט איבדתי הכרה הרגשתי בחילה וכאב ראש עז ובמקביל הפרשה מהנרתיק שנראית כמו זרע, לא קיימתי יחסי מין בחודש האחרון כך שזה לא הגיוני.... אני מרגישה שיש סיכוי סביר שנאנסתי,מה לעשות? אגב אני לא משתמשת בגלולות,מה לעשות אם הוא אכן אנס אותי? יכול להיות שהוא יצא מנוקדת הנחה שאני משתמשת בגלולות כי יש לי חבר . הצילו...

היי לך, כל מה שתארת באמת נשמע לא...! אך אל תתני לאי וודאות לתעתע בך. אולי קרה אולי לא קרה. הסימנים מחשידים. את צריכה ללכת לבדיקות בדחיפות. פני לעזרה דחופה עוד הלילה! יש גורמים שיעזרו לך- 1202 ילוו אותך לכל מה שנדרש. אה... אל תישארי עם הספקות בבטן יש לך חשד סביר וכדי לאמת ישנן בדיקות מסויימות שיכולות לאמת בוודאות עקבות של ..(זרע) וגם עקבות של סם בגוף. ויחד עם העדות שלך למה שקרה או מה שאת חושבת שקרה ניתן לאמת. מצטערת על מה שאירע. מקווה שתגיעי לעזרה כמה שיותר מהר. שולחת לך חיבוק והרבה כוחות יקרה, פני לעזרה עוד הלילה! סמויה

היי דנה סמויה צודקת חשוב שתפני ל1202 כמה שיותר מהר מצטערת לשמוע על מה שקרה דמעה

מצטערת לשמוע אי ודאות בלבול ופחד פני למרכז סיוע 1202 למשטרה אל תשארי לבד! לאף אחד אין זכות לפגוע ולנצל אותך! אל תפחדי תרמי טלפון לא יתנו לך להיות לבד! יתכן שכדאי שתקחי גם פוסטינור(למניעת הריון לא רצוי) אם את זקוקה לעזרה שאלה או כל דבר אני כאן אידה

1. אני טסה ביום ראשון בבוקר לברצלונה! :) חוזרת ביום חמישי בערב (סה"כ 4 לילות) החלטה של הדקה ה-90 - רק מאתמול כמובן לוקחת איתי את הנייד :) אמור להיות לי אינטרנט אלחוטי חינם בחדר לא מאמינה שיהיה לי זמן לכתוב כאן אבל לקרוא - בהחלט כן :) 2. אני הפסקתי סוף סוף לעשן! :) נמאס לי להרעיל את עצמי! ואני מרגישה עם זה מצויין! :)

שחפיתוש יקרה, הצלחתי להרגיש את החיוכים בלב שלך... אני שמחה לדעת על הדברים הטובים...החופשה לברצלונה, הפסקת העישון.. אלו בהחלט בשורות טובות!! מי יתן והן רק יתרבו.. ובכלל, שתהיה לך שנה טובה, מאחלת לך את כל מה שאת מאחלת לעצמך.. שנה של עשייה והתפתחויות לכיוונים שתרצי, שנה שתמלא אותך ואת תמלאי אותה... שלך באהבה, ציפור

וואוו- נסיעה לחול ועוד לברצלונה. מתה לבקר בה! עיר מדהימה... תעשי חיים! אני מאוד שמחה שהחלטת להפסיק לעשן (: עכשיו תביני את ההבדל בלי איך הסיגריות מחלישות עושות סחרחורת מורידות תיאבון ופוגעות בכושר הגופני וגם הורסות את עור הפנים שלא נדבר על השלכות אחרות ..... לאט לאט, בלי הסיגריות הכושר הגופני שלך יסתדר תרגישי יותר טוב ואז תוכלי לעשות כושר יהיו לך כוחות לכך.. כשמעשנים אמנם מרזים נורא אבל הכושר הגופני על-הפנים ואי אפשר לעשות כושר! אז יאללה ותאכלי היטב בברצלונה להשיב לעצמך כוחות הרבה שוקלד, כן? סתם...בצחוק... (:

תעשי חיים! כי מה מגיע לך!!!!!!!!!!!!! וברצלונה מדהימה... האמת כל מקום רחוק מפה ושינוי אווירה עושה טוב וואו סחטיין עלייך להפסיק סיגריות רק להיום :-P כל הכבוד על ההחלטה באמת מצדיעה לך במקום מסויים ועזבי אותך על תקשיבי לאף אחד זה לא משמין- פשוט תלעסי מלא מסטיקים וזהו זה מעביר את ההתעסקות בפה את מוזמנת ללעוס עטים זה פחות טעים לדעתי :-P דארלינג אני מה זה גאה בך באמת על כל השינויים בחיים שלך אני ממש רוצה לראות אותך כל פעם תכננו קבענו ולא יצא אני מניחה שכל עוד הייתי בשימוש לקבוע איתי היה מיותר גם ככה הייתי מבריזה על בסיס קבוע... אז זה הזמן אני אגיע לאזור מבטיחה... אולי אבוא לבית.. :) בכל מקרה קפה עלי לאב יו

תהני בטיול ואני מאוד גאה בך על הפסקת העישון דמעה

תעשי חיים בעיקר תתאווררי ותחזרי עם כוחות חדשים אנרגיות טובות להמשיך איתך אידה

אני שמחה ומאושרת בשבילך זאת אומרת שכבר מחר הטיסה מאמי שלי-בהחלט מגיע לך ! ובנוסף הפסקת לעשן ? את זה אני צריכה לראות ח-ח-ח-ח מי תעשן איתי עכשיו בחוץ ? סתם סתם -כאלו שחסרות מעשנות כל כבוד לך על היוזמה גאה בך מלאן תלפים שתהיה טיסה בטוחה ותחזרי אלינו בשלום עם המון חוויות חדשות אוהבת מאמי-חטולית

אני מאחלת לכול הבנות ולאידה שנה טובה ומתוקה.שנת בריאות ואושר,המון אנרגיות טובות ומלאן כוחות נפש.שתהיה לנו שנה טובה ומלאה שמחה ודברים וחוויות טובות.ושאלוקים יתן לנו את הכוח להיתגבר על הכל,ועל דברים קשיים.שתהיה לנו שנה מתוקה כמו דבש.ושתהיה לנו בעזרת השם שנה יותר קלה מהשנה הזו ושנהיה חזקות יותר מתמיד ונתגבר על הכל(טוב נו קצת ניסחפתי כמעט על הכל חח) ועם תרצו לדעת את שלומי אז כרגע ממש זוועה אני בהתקף חרדה בין המפחדים ביותר בחיי וממש חסרת אונים אומנם לקחתי את הכדורים אבל במינון פחות אחרת אני ממש לא מתפקדת זומבי לגמרי ולא מצליחה שום דבר לעשות.אבל עכשו לילה אולי אקח עוד חצי כדור ואני ירגיש קצת יותר טוב.ממש קשה לי אי אפשר לתאר לכן עד כמה קשה לי מפחיד לי מאד כרגע,יש לי המון התקפי חרדות קשות מאד לאחרונה וזה מאד מפחיד וקשה וממש לא נעים.אולי אני חייבת לקחת את המינון שהפסיכטרית שלי אמרה לי,אבל אז אני לא יכולה לזוז כמעט וכל הזמן ישנה אוףףףףףףףףף דיזאסטר ממש לחיות בסיוטים כאלה ועם הכדורים זה סיוטים מסוג אחר. מה אני יעשה לעזזל אוף.בקיצור אני מוצאת את עצמי נכנסת לאתר פה ומאחלת לכולם שנה טובה וכו' ואני באמצע של חרדה מזעזעת ולא מוצאת מנוח כולי כרגע בפחדים ורעידות בגוף ואני מרגישה לא טוב .מה אני אגיד לכם בנות יקרות שלי לא קל לא קל החיים האלה בכלל,לקחתי כרגע עוד כדור בתקווה שעוד מעט ארגיש יותר טוב או לפחות מחר בבוקר.כולי מפחדת פחד מוות בחיי אי אפשר להסביר את זה במילים,אבל אני למרות הכל מאחלת לכם מכל הלב והנשמה שנה טובה ושיהיה לכם חיים טובים ומאושרים. אוהבת מאד ומחזקת אותכם המון המון,שתהיה לכם שנה מתוקה וטובה כמו דבש. תודה בנות ואידה על כל המילים הנפלאות והמחזקות כל כך,על כל התמיכה הנפשית והחום ואהבה שאני כל כך זקוקה וצמאה לה.בלעדכם לא יודעת עם הייתי שורדת את הרגעים הקשיים האלה כמו עכשו.אוהבת אותכם מאד מאד שולחת לכם מלא אנרגיות טובות וחזקות שלכן תמיד ילדה של אף אחד.

טוב לראותך כאן מאחלת לך שנה טובה עם כוחות להסתכל בפחד בעניים שתעברי אותה עם הרבה כוחות ובטיפול מסור שילווה ויעזור לך לצאת משם אל תוותרי מגיע לך! איתך אידה

כמה ברכות נפלאות הורדת עלינו כמו גשם רענן וטרי הלוואי שגם את תהני מכל הברכות שברכת כמו שאומרים כל המברך יבורך מצטערת לשמוע על מצבך הלא יציב והלא נעים מקווה מאוד שבקרוב כבר תרגישי טוב יותר שולחת חיבוק גדול חטולית

היכן היא? בטח עסוקה מאוד בחג.. שתהיה לך שנה טובה! שתמיד יהיו לך כוחות לתת ולהעניק למשפחתך ולסובבייך הרבה בריאות ונחת מהנכד המקסים! אוהבת, סמויה

איזו נשמה אוהבת את-שנה טובה ומבורכת מאוד מכל הבחינות וכמה שצדקת ח-ח-ח-ח הייתי בהכנות מיום שני עד חצי שעה לפני כניסת החג כי באמת היו לי אורחים בערב חג וגם בערב שבת -כולל אספי שלי היה כייף וגם מאוד מעייף כבר לא נמצאת במקום שמסוגלת לרוץ ממקום למקום בלי להרגיש והרגל שלי התנפחה באופן מאוד חגיגי כמו שלא קרה לי עד עכשיו , גם אחרי שהכל כבר נגמר ונרגע והרגל שלי במנוחה היא עדיין נפוחה מצטערת יפה שלי שלא היה לי זמן להכנס ולברך ואפילו לא לענות לך עד לא מזמן עדיין הייתי עסוקה בנקיון וסידור של הבית , והכלים ,,,,,,,,,,,,,, עוד מעט הולכת לנוח שימחת אותי נורא עם ההודעה שלך אוהבת אותך יפה שלי חטולית

אוי... מצטערת על הרגל. הלכת לבדיקות?? תנוחי הרבה יקרה היה חג ארוך גם לי היו אורחים מאוד התעייפתי לכן מבינה אותך אוהבת, סמויה

לפני הכל - אידה בהתחלה חשבתי לכתוב לך מכתב זה במייל אישי . וכן התחלתי אבל משהו הטריד אותי ולאחר מחשבה של כמעט יותר מ-24 שעות החלטתי לשתף את כל הבנות בפורום. שידעו- שיש תהליך אצל כולן ולכל אחת מאיתנו הוא בדרך אחרת. שאולי יבינו יראו ויגעו בתהליך של אחרת תוך כדי תובנה למתרחש אצלן. אז אאזור אומץ ואכתוב. אידה השנה שחלפה היתה קשה מנשוא.גיהנום של ממש ומי כמוך יודע... לא פשוט היה לי לגלות את מה שקרה,בעבר,בילדות. את שמתרחש עכשיו, הפלאשים, ההבזקים ,המראות, הפחדים שהתעוררו, הכאב הפיזי הנורא הזה ואיתו הכאב הנפשי העצום של ... חוסר הישע (?) , חוסר השליטה (?) חוסר ההבנה אי יכולת הקבלה של הדברים והאירועים שנגלו לנגד עיניי והכל ביחד מתערבב לי, לא יכולה ואו מסוגלת לעשות את ההפרדה בין אז ןעכשיו ולא זוכרת שום וכלום מאותן שנות ילדות איומות מלבד את הכאב והאימה. הרגשת הקריסה קיימת המלוא עוזה. ההדרדרות ברמת התפקוד הכוללת בבית ,עם הבעל והילדים. וקשה מכל בעיית המגע. השנה האחרונה מבחינתי הית שנה של גילוי נכון בעיקר גילוי של כאב ורוע שהיו בחיי במשך כל שנות ילדותי ומצד שני - קרה לי דבר נפלא/מופלא- בשלב מסויים הגעתי למצב של אינני יכולה עוד לשאת את ההתרחשויות העוברות עלי אינני יכולה לשלוט לא בפלאשים לא בחרדות לא בכאב הנורא המתלווה ולא בשום דבר שיחזיר אותי למסלול חיים תקין ואז כשנהיה כל - כך רע גיליתי את הפורום הזה אותך אידה ואת הבנות הנפלאות והתומכות (24/7) בהתחלה במשך מס' ימים רק קראתי אתכן ואת הכאב לאחר מכן שמתי לב לתשובותייך אידה ואז כתבתי... וכן גם פניתי לעזרה. כשכותבת מילים אלה - ומביטה לאחור מבינה את השינוי ,אמנם המועט והלא מספיק לטעמי ...אבל שינוי ימים של כאב איום ונורא בלראות להבין ובעיקר להתחיל ולהפנים את כל אשר אירע ואתן הבנות כאן בפורום והכי הכי את אידה,בסבלנות האינסופית הזו כלפי. וכן אני יכולה להיות נודניק רציני ביותר אבל אינך מתייאשת ותומכת בי פעם אחר פעם. לא יודעת לומר תודה. לא לך ולא לבנות הנפלאות כאן בפורום - חטולית,שחף,סמויה ,ינשוף,בובה שכל אחת בדרכה המיוחדת בהתייחסותה המיוחדת בשעות הקשות תרמה להרגשה שאני פחות לבד פחות בודדה. כותבת והדמעות זולגות מעיניי. כותבת ומקווה שלא אתחרט על הכתיבה ,על פתיחות הלב הזו. כשהתחלתי לכתוב החלטתי לא למחוק ואו לתקן דבר בכתיבה בתקווה שאוכל לקבל השנה את חיי בחזרה יחד אתכן התקווה ניראית יותר ריאלית marom

נשמע שעשית ואת ועדיין עושה דרך נכונה ואמיצה. כן אידה היא נכס יקר למטופליה וטוב שמצאת אותה. ובקשר לבנות שציינת שעוזרות לך כאן רשימה חלקית ופוגעת ואני מצטטת חטולית,שחף,סמויה ,ינשוף,בובה מה יתר הכותבות כאן לא נחשבות? מאחלת לך המשך פחות כואב בדרכך אני לא אבקר כאן יותר בעתיד שנה טובה לך

נכון כתבת רשימת הבנות המסייעות לי כפי שרשמתי הינה רשימה חלקית. ישנן בנות נוספות ותומכות הדדית כאן גם אם לא בי אז בתמיכה מופלאה בבנות האחרות והן: ילדונת ,ציפור נפשי,צדף,דמעה ,גל של כאב ילדה כואבת שקצת נעלמו לי בתקופה האחרונה. לגבי מציאות אחרת ובוחרת בשינוי אותכן מכירה אני רק בתגובות לאחרים ושאו ברכה על כך באשר לך שי- לא ראיתיך מגיב/ה להודעות של אחרים בזמן אחר ולמרות זאת ברוך/ה הבא לפורום הבחירה אם להיות כאן או לא היא רק שלך אחלה שנה

נכון שזו בחירה שלך אם לבקר כאן או לא... אך אני בהחלט לא חושבת שאת צריכה להעניש את עצמך... אל תחסכי מעצמך משהו שיכול לעזור לך! אני בטוחה שאף אחד לא התכוון לפגוע בך!! בטח לא מרום. בואי לדבר על מה שכואב מקווה לראתך כאן איתנו אידה

כמה נפלא כתבת! ככ נהניתי לקרוא אותך מצטערת על השנה הקשה שהייתה לך כמה כוחות ואומץ היו בך כדי לשרוד אותה! והנה חלפה לה ובפתח עומדת לה שנה חדשה ואת מדברת על תקווה שאיתנו את כבר לא בודדה כמה מרגש! מאחלת לך שנה של התחדשות שתוכלי להתמודד עם הכאב שנגרם למרום הקטנה שיהיו לך כוחות לטפל, להתחזק ולשוב בחזרה למסלול החיים שלך שאת רוצה שתוכלי לתפקד למענך,למעננו ולמען משפחתך היקרה. שלך, סמויה

זו את... את נכנסת לתהליך את נגעת... חפשת עזרה והגעת לכאן... הכאב גדול אין ספק ההתמודדות קשה ביותר אבל את ... לא מוותרת.. למרות הרצון לפעמים להרפות.. אל תוותרי תמשיכי את בדרך הנכונה בזכות היכולת לבקש ולקבל עזרה גאה בך איתך אידה

אידה אתמול היה לי את האומץ והרגיש מעט יותר טוב. מאמש מאז שכתבתי את הדברים ממש מהלב ממש let it go .... נפילה ,אמיתית!!! לא יודעת למה. קוראת את שכתבתי ויותר מפעם אחת ,מנסה לאושש את עצמי. מתעסקת ,מעסיקה את עצמי כ"כ משתדלת לא מגיעה לי. שכל העולם ידע ובעיקר הוא אני לא אוותר לו אני לא אוותר לעצמי על הניסיון להחזיר לי את חיי בחזרה. רק ש...מישהו יהיה שם עבורי סליחה

רוצה לומר לך שאת אמיצה מאוד מרגע שנכנסת לפורום הזה והכנסת את התץ' שלך בכל פעם שאת אינך כאן חוסר הנוכחות שלך מורגשת בגדול עשית דרך מאוד חשובה ומאוד כואבת יחסית לזמן הקצר שלך באופן מעורר הערצה את בהחלט יכולה לשמש דוגמה קראתי גם את כל מה שכתבו לך בשרשור ואני בהחלט תומכת ברגש שלך בהחלט מותר לך להודות לכל מי שכן תמכה בך לאורך הדרך ולא,,,,,,,,את ההמשך את כבר יודעת מעריצה את היושרה הפנימית שלך ללא סייג אוהבת אותך מאוד ורוצה להמשיך לראות אותך כאן איתך תמיד-כאן ובכל מקום חטולית

הינה ממש עוד רגע והיא כבר כאן... השנה החדשה נפרדים משנת תש"ע מקבלים את השנה תשע"א דבר אחד טוב שקרה לי השנה... ובברכה לעצמי לשנה החדשה מזמינה לשרשר ואני אתחיל מרכז אור הנפש חזר בפתיחה מחודשת ואאחל לעצמי שיגדל ויתפתח ןיתן אפשרות למענה טיפולי ומקום בטוח לעוד בנות שנה של לאור לכולן אידה

שנה טובה לכולן!!!!!!! באמת לא יזיק לי לראות את הדברים הטובים שיש לי כרגע... * עליתי על ניקיון ואני מאחלת לעצמי, למצוא איזון נפשי, ויום לבן לכל החיים. ובהזדמנות חגיגית זו: אסירות תודה על שיש לי משפחה, ובית ואוכל כי זה לא מובן מאליו בכלל בחסד אלוהים, הטיפול והמקום הזה רק להיום 10 ימים ו4 חודשים

איזה כיף היה היום בארוחת החג! אבל ממש! היו לנו אורחים מקסימים וכולם נהנו. אה, מרכז אור הנפש אז אני מאחלת שהמרכז שלך יגדל ויתפתח ויום אחד ישרשר את עצמו לסניפים גם בדרום הרחוק שיהיה מענה לעוד בנות מהאיזור שאינן יכולות להרשות לעצמן להגיע ל.... (מרכז). ובשבילן זה רחוק ובלתי מושג. חבל שאין כלום בדרום. יבש. כי, הדברים הטובים והנאורים נמצאים במרכז. מאחלת את זה לשנה החדשה ומי יודע אולי זה יקרה? (-: שנה טובה, סמויה

ומה איתך מה הדבר הטוב שקרה לך השנה? ומה מאחלת לעצמך לשנה החדשה? אידה

אני חושבת שהדבר ההכי משמעותי שקרה לי השנה זה שסיימתי את הלימודים וזה היה מסלול ארוךךךךךךךךךך כי זה לא רק שלושת השנים של לימודי טיפול באמנות זה גם ארבעת השנים של התואר הראשון שמבחינתי היה בעיקר ההכנה ללימודים שבאו אחרי וזה גם השלמת שעות באמנות (600 שעות, שזה ממש לא מעט) והשלמת הקורסים בפסיכולוגיה ושנת מכינה לטיפול באמנות וסה"כ 8 שנים ארוכות.... ואני מאחלת לעצמי לשנה החדשה לסיים לכתוב את עבודת הגמר ולמצוא עבודה מעניינת ומספקת במקצוע

אין ספק את גדולה! זה לא פשוט.. כל הכבוד לך ובהצלחה בהמשך סומכת עלייך אידה

דבר אחד טוב שקרה לי השנה זה להכיר את הפורום הזה ,כתוספת לרשת ההצלה שלי שמגינה עלי בתהליך שהתחלתי בו . כמובן שהתהליך שהתחלתי זה אחד הדברים הנהדרים שקראו לי כי פתאום אני במקום הראשון בענווה . תודה שאתן כאן עבורי ושנה נפלאה לכולנו

מסתבר שאנחנו יכולים לבחור את הדברים הטובים ביותר עברנו... תמשיכי לבחור לשים עצמך במקום ראשון בתהליך ובדרך לשינוי את הכי חשובה!!!! שנה טובה איתך אידה

דבר טוב .. למדתי לעמוד על שלי ולא לתת לאחרים להתייחס אלי בחוסר כבוד. מאחלת לעצמי לשנה הבאה להתחזק בריאותית להתקדם מבחינה מקצועית . להתקבל ללימודים במקום שאני רוצה למצוא עבודה טובה יותר. להמשיך ולרזות ולהגיע למשקל היעד להיות שלמה יותר עם עצמי

WOW זה ממש נשמע שאת בדרך הנכונה!! לעמוד על שלך!!! ויחס של כבוד!!! אין ספק את כבר יודעת שמגיע לך! הטוב ביותר!!!! עבורך! כן מגיע לך! לכן כל מה שאת מאחלת...יתגשם! בריאות מקצועית עבודה לימודים משקל יעד שלמות עם עצמי כל הכבוד מחזקת ואיתך אידה

הדברים הטובים שקרו לי השנה הם ראשית והכי משמח שהבן שלי התחתן ואולי שסוף סוף מצאתי משפחה אוהבת גם עבורי. האינטראקציה עם משפחתה של כלי היא מאד טובה ואני מרגישה שקיבלו אותי שם מאד יפה. הם יודעים שאין לי משפחה ואני מקווה שאני לא אתאכזב שוב כמו תמיד, יש בתוכי חשש כזה... מצאתי גם את הפורום הזה והאנשים כאן חמים ומקבלים ותומכים ואחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד וזה מאד מרגש ומחמם את הלב. והלוואי שכולנו ניצעד החוצה מהגהנום אל החופש מכאב ושתחכה לכולנו שלווה ושמחה אמיתית שתכיל אותנו. ולסיום שאלה לי אלייך אידה. לפני החג כתבתי תגובה לילדונת בשרשור שפתחה, "כל כך לא נעים לי לפתוח שרשור חדש". ההודעה לא נמצאת כאן ולא ברור לי למה. האם כתבתי משהו לא בסדר? אני אשמח לקבל תשובה על כך.... שוב שנה טובה לכולם, שלכן - מציאות אחרת

אני מאחלת לכל אחת ואחת באופן אישי שהשנה הזו יחלו דברים להשתפר, אלו שלא מצליחות לראות ולהרגיש את האור שמחכה שם שנגיע אליו וניגע בו, שהשנה תוכל לחוות זאת.. אמן שזו תהיה שנה בו נמצא מקומות של אושר עבור עצמנו, אפילו כאלו קטנים, להתנחם בהם, להעצר ולהרגיש משהו מעבר לרעש החיצוני והפנימי, מעבר לכאב ומעבר לחוסר הבהירות. אני רוצה לחבק את כולכן אני רוצה לומר לכן שאני כאן, נעה מפה לשם מדי פעם נמצאת בתקופה קשה כבר חודשיים מאז מה שקרה יודעת בלב שלם שזה היה צריך לקרות, גרם לדברים להתהפך, להשתנות, יצר לי המון פרידות מתוכננות ולא מתוכננות הותיר אותי עם לב פצוע יותר מכפי שהיה, עם פציעות ושריטות ודמעות של בטון, אך יודעת שזה היה צריך לקרות ואני צריכה לסבול כנראה כדי להגיע למקום יותר טוב. עברתי לת"א זה קשה זה לא ברור מה המקום שלי והם יש לי מקום בת"א ובכלל.. אבל אני עושה כל שביכולתי נופלת בהרגשה ואז קמה מחדש, יודעת שאין לי ברירה, ויותר מכל יודעת שבחרתי כבר לפני שנים רבות את הבחירה בחיים וכל יום מחדש אני צריכה לקדש אותה למרות הקושי ולמרות הרצון לחדול ולהוריד ראשי ולומר "ויתרתי". הפעם הצביעות נעלמה הפעם המסיכות כבר אינן הפעם אני לבדי בחג יודעת שאולי הלבד הזה הוא האמיתי ביותר הרי לבד פיזית מתקשר ללבד הנפשי והרגשי בו הייתי שנים רבות בחגים יושבת סביב שולחן במקום שהוא כלל לא שלי. שלכן באהבה, בתפילה שהחג יעבור כמה שיותר בקלות ועם השקטה מסויימת, ציפור

שנה טובה מחוזקת עם הרבה כוחות לגדול, להגשים, לנצח, שנה של מציאת מקום בטוח ושלך שכל משאלות ליבך התגשמו הכל לטובה איתך שנה טובה אידה

שנה טובה, תודה לך על הכל על ההכרות עם הבית החם הזה שמלווה אותי בימים סוערים שלי, גם אם בלב, גם אם אינני מסוגלת להכנס ולכתוב תמיד, גם אם לפעמים רק מציצה, קוראת ומרגישה...אך לא מגיבה אני כאן.. תודה לך על ההזמנה כל פעם מחדש לבית החם, לקבוצה אני עוד אבוא.. תודה לך אמיתית זה לא ברור מאילו עבורי בכלל, כל פעם מחדש זה מרגש אותי מאחלת לך שנה בה יקרו הדברים שאת רוצה על הצד הטוב ביותר, חג שמח שיהיה לך!!! שלך, ציפור

אידה הפורום הזה מקום רגיש ובתקופה של החגים אף רגיש במיוחד. זה ממש לא זמן מתאים להעלם. דווקא בזמן החגים- שלכל כך הרבה נפגעות מאוד קשה- מנהלת פורום נפגעות אמורה להיות נוכחת. אם מבחינתך זה לא אפשרי, אולי רצוי למצוא מנהלת שכן יכולה לתת יותר מזמנה לפורום ולתמיכה בכותבים כאן. בברכת חג שמח יעל

יעל יקרה, אני יכולה מאוד להבין אותך אבל צריך לזכור שלמרות שאידה מנהלת את הפורום יש לה חיים משלה.. אני נמצאת בכמה פורומים והמצב דיי דומה לכאן או לכאן, תמיד יש דברים אישיים שגורמים להעדרות של המנהלת. מה גם שהבנות נמצאות כאן אחת בשביל השניה.. וזה מה שיפה בעיניי.. את תמיד מוזמנת לכתוב כאן, תמיד יהיה מענה מאחלת לך שנה טובה וחג שמח ומקווה שיעבור עלייך חג שקט ורגוע.. נטול כאבים.. ולכל הבנות כאן, מנצלת את העובדה שנכנסתי לפורום היום (אחרי הרבה זמן) ומאחלת לכן שנה טובה וחג שמייייייח ותודה לכל המאחלות שאיחלו כבר.. אוהבת ונתראה במוצ"ש..

שנה טובה גם לך ולכולן! בסגנון סמויה: שנה מתוקה- עם הרבה מתוקים והרבה חיוכים תזללו הרבה שוקולדים חחח (:

יעל יקרה אני עושה שביכולתי אני אוהבת ומזמינה את כל הבנות להיות חלק מהפורום גם אותך! ומנהלות אחרות יש גם בפורומים אחרים. שנה טובה אידה

בנות יקרות מאד! מצטרפת לברכות המקסימות, לתפילות ,לתקוות והחלומות.. מאחלת לכולן שתהיה זו שנה של התגשמות ,צמיחה, התחדשות, והמון אהבה וסליחה לעצמנו , ומתוך זאת - לאחר.. אוהבת אתכן ומחבקת בחום צדף.

שנה טובה צדף יקרה מאחלת לך את כל האיחולים לשנה החדשה הרבה כוחות ובעיקר הכרה בהם! אמונה בעצמך! טוב לראותך כאן איתך א

שנה מלאה בחוויות חיוביות הרבה שמחה קבלה עצמית יצירתיות הגשמת החלומות ועוד הרבה הרבה דברים טובים! :) שחף

איזה כייף לראות אותך פותחת ברכות לשנה חדשה לא שזה מפצה על החיסרון הקבוע שלך כאן ממש לא !!! ובכל זאת תמיד אוהבת לראות אותך כאן יקירתי מאחלת לך כל מה שליבך מאחל לך רק לטובה ועד ועוד כי בהחלט מגיע לך הכי טוב שיש אוהבת אותך חטולית

I can't stand it anymore enoughhhhhhhhhhhhhh!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא מבינה מדברייך מה בלתי ניסבל לך עכשיו. את ניפגעת עכשיו בהווה? אם כן תפני למשטרה או למרכז סיוע בטל' 1202. אם זה על מה שקרה, נסי לעשות דברים שאת אוהבת, דברים שמרגיעים אותך ועושים לך טוב, נסי להסית את המחשבות לדברים אחרים שיכולים לאפשר לך להתעסק עם משהו מרגיע... מוסיקה, סרט, הליכה, כוס קפה וכד'. שולחת לך חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

The pain is too strong? So sad to hear Sending you a hug Hope it will comfort you for now feel better! Sandseagull

יודעת שיש הרבה כאב שמרי על עצמך מאחלת לך שנה טובה שנה של איחוד וביחד הרבה כוחות ותקווה סומכת עלייך אידה

"On and on the rain will fall Like tears from a star like tears from a star On and on the rain will say How fragile we are how fragile we are" sting

לכלן, חדשות וותיקות - ברכות לשנה החדשה, מי ייתן והשנה הזו תביא עימה המון המון טוב בריאות החלמה שמחה ואור לכל אחת ואחת מכם מברכת באהבה -ליז

תודה ואמן למילים, וכמובן שנה טובה גם לך. שלך - מציאות אחרת

תודה ...וטוב לראותך כאן מבקרת... שנה טובה ומתוקה תמשיכי להיות גדולה מהחיים להגשים ,לגדול ולפרוח!!! לא תמיד בדרך הקלה וגם אם קשה יש תוצאות שנה של כוחות וגשמת כל משאלות ליבך איתך שנה טובה אידה

כל המקום הזה שאני תופסת לאחרונה.... אבל אני במן כאוס שכזה שהכתיבה כאן עושה איזשהו סוג של סדר בכלל לכתוב מארגן לי את הראש אבל לכתוב לעצמי משאיר אותי תמיד עם אותה נקודת מבט שלי אני מניחה שיש לי הרגל כזה להצטער תמיד על הקיום שלי על הנוכחות שלי. שוב מדברים על אשפוז ומנסים להסביר לי שזה לא ללכת אחורה שזאת לא נפילה שלהתאושש מהמחלקה יהיה לי הרבה יותר פשוט מאשר להתאושש משימוש יש בזה היגיון אני מניחה אבל אני במקום אחר, אני במקום שנאבק שלא מוכן לוותר אני לא יכולה להיכנס למחלקה שם. זה פשוט להיכנע לחולי... הבטחתי לעצמי שאני עם אשפוזים סיימתי. אני לא יכולה ליפול בהחלטה... זה יוכיח לי, ולהרבה אחרים שאני לא מסוגלת. אני רוצה להוכיח לעצמי לא לאף אחד אחר. שאני יכולה כרגע אני 3 חודשים ללא אשפוז... השיא היה חצי שנה. אני לא יודעת מאיפה להמשיך ולגייס כוחות ואני מנסה ה' עדי שאני מנסה... אני רוצה להפסיק לרצות למות... :-( אסירות תודה החברה עלתה שוב על ניקיון ואני בחסד אלוהים, הטיפול והמקום הזה רק להיום 9 ימים ו4 חודשים של ניקיון.

שאני ממש מצטערת שאני בזמן האחרון כל הזמן בריכוז עצמי

ראשית אין כל פסול בלהיות בריכוז עצמי אם זה מה שטוב לך. את הכי חשובה תמיד ובכל מצב ושום דבר לא יותר חשוב מימך. שנית הגבת לי מספיק פעמים, כך שאני אישית לא מרגישה שהיית בריכוז עצמי. התגובות שלך היו מושקעות ומלאות תוכן וחשיבה, כך ששלא היה ריכוז עצמי. ובאשר לאישפוז, אולי הוא בא מיתוך התחשבות בך ורק לטובתך, גם בגלל הטלטלה שעברת עם חברתך שחזרה להשתמש ובוודאי הוקל לך שהיא הפסיקה, אבל בכל זאת עברת טילטול... אישפוז לא אומר נפילה אלא אומר לפעמים רק שרוצים שתנוחי ותנקי את הראש והלב מכאב, שתאגרי כוחות וישחררו אותך. את בסוף תנצחי, את כל כך רוצה בזה שלא ירחק היום וזה אכן יקרה. את תחזרי לעצמך בכל מצב, אבל אולי באשפוז תהיי יותר מוגנת ובטוחה ותתאוששי מהר יותר. שולחת לך חיבוק מהלב, שלך - מציאות אחרת

ראשית אין צורך להתנצל ואת יודעת זאת וזו אחת הקשיים...לתפוס מקום! יש לך מקום ומותר לך לתפוס אותו... שמרי על עצמך תעשי מה שנכון ומתאים לרפוי שלך! את יכולה ומסוגלת גם את זה הוכחת לעצמך!!! שמחה לשמוע על החברה!!! שתיהיה שנה טובה שנה של נקיון עליה על דרך המלך הרבה כוחות, מוטבציה ורצון נגד כל הקשיים! איתך שנה טובה אידה

שנה טובה! תודה שאת כבר שנים תופסת חלק מכל התהליך הזה.. אולי זה לא המקום ולא "הבמה" הנכונה... ויום אחד אני גם אעשה את זה באופן אישי יותר אני מניחה... אבל סליחה סליחה על אותו יום.... סליחה על כל כך הרבה אקטינג אווט סליחה שדיברתי במעשים במקום במילים סליחה שפגעתי בכל כך הרבה כי ראיתי רק אותי ואת הכאב שלי... אני מניחה שאת הגלגל אני לא יכולה לסובב לאחור ובכלל המון מים זרמו מאז.. ואולי זה כבר נשכח אצל רבים ואני מעלה את זה מהאוב אבל לא לשם זה פתחתי את ההודעה הזאת כל מה שרציתי להגיד לך הוא תודה באמת תודה.. על כאן על מעבר על מי שאת... שנה טובה לך ולכל בני ביתך אוהבת

אם הכתיבה עושה לך סוג של סדר בדברים תמשיכי לכתוב ואל תסתכלי על זה שאת תופסת מקום כי את מזה לא !! מבינה את המחשבה על לא לחזור לאשפוז לחולי גם אותי רוצים לאשפז, ואני לא רוצה לחזור למקום הזה יותר.. זה כאילו לחזור אחורה במקום להתקדם.. אני בטוחה שאת עושה המון כדי להחזיק מעמד על עוד יום נקי וכמה את עובדת קשה כדי לגייס עוד כוחות.. ואני ככ גאה בך על 4 חוד' ו 9 ימים בלי נפילה תודה לאל.. את לא מבינה עד כמה אני גאה בך. אני שמחה שהחברה חזרה לנקיון כמה יכולת ליפול אחרי חברה שלך וכמה הצלחת לגייס את כל הכוחותת לשמור על עוד יום נקי. אין עלייך , באמת .. אוהבת !! חג שמח מאמי שלי ושנה טובה באמת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כמה שאני מתגעגעת יש לי הרבה להגיד ולא כאן... תודה על האמונה שיש לך בי... את יודעת בובי.. אני חושבת שאפשר לנצח את המערך הפסיכאטרי שהיד קלה אצלם על ההדק ברגע שנכנסת לשם בפעם הראשונה היציאה הופכת לכמעט בלתי אפשרית אבל זה אפשרי לשבוא תמעגל הזה בכלל אני לא חושבת שקיים דבר כזה בורדרליין אני מסכימה שיש אי יציבות אפקטיבית אבל זה פשוט לקחו אוסף אבחנות ונתנו להם שם כוללני זה שהאישיות שלי מבולבלת זה די הגיוני אם בילבלו אותה בצורה מעותת בגיל צעיר... אבל תכלס גם האדם הכי שפוי יש לו סוג של איזושהי הפרעה באישיות.. בקיצ זה לא קיים! אל אל אל אל אל תתני להם לשבור את רוחך תאמיני בעצמך.. אני לא אומרת לא להקשי להם גם אני בטיפול וכדורים וכל השיט. אבל אבחנות הם בערבון מוגבל לאב יו דארלינג שנה טובה

מאחלת לכולנו שנה טובה, שנה של התפתחות והתחלות חדשות, שנה של ארועים טובים ושמחות, שנה שבה נוכל לראות את עצמינו ולהיות, שנוכל לשים את העבר מאחורינו ולצפות לבאות, שנשכיל לפורר את הכאב וניזכה להמון תובנות, שנסמוך על עצמינו ונאמין שיש בנו המון כוחות, שכל הזמן יבזיקו אל תוך נישמתינו הארות, שלא נחטא בלשונינו ונרגיש שיש טעם לחיים וללחיות, שתמיד נדע שיש גם טוב בשבילנו ואנחנו ראויים וראויות. שנדע שלום עם עצמינו וניתן מקום לתקווה ואהבות. כל זאת ועוד הרבה יותר, מימני באהבה מציאות אחרת

רציתי לאחל שנה טובה ומתוקה, מלאה בכל טוב שנזכה להרבה אושר ואהבה שנמצא את הרוגע ואת השלווה שנשאף וגם נגיע הכי גבוה שאפשר שנמצא את הכוח ונראה את האור. שנצליח להאמין בעצמנו.... שנזכה לעשות מישהו מאושר שנצליח בכל הדברים החשובים שנאהב עד הסוף ונהיה נאהבים שנהיה יותר שמחים שנפזר ונקבל אינספור חיוכים שנפתח צוהר לדברים חדשים שנזכה לבריאות ולחיים יפים ושיהיה שלום ושקט עם כולם ושמחר נקום לעולם פשוט טוב יותר! שנה טובה לכולן מכל הלב אידה

שנה טובה שנה של אור אושר ותקווה שנה של אהבה ובעיקר אהבה עצמית שנה בא נצליח לפרק את פגמינו את הביקורת העצמית את הפחד הבושה והאשמה שכל כך חוסמים אותנו שנה של פריצות דרך , שנה בא נהייה הכי חשובים לעצמינו וניתן לעצמינו מקום . שנה בא ניראה את חברינו שנה של פרנסה בשפע ויצירתיות שנה שכל מה שהיקום שולח אנחנו נדע לקבל באהבה אוהבת אתכן יקירות שנה נפלאה לכן

לא מתחברת לשם מציאות חדשה, אלא למציאות אחרת, במיוחד עכשיו... אני הרבה יותר "אחרת" והלוואי שמשהו יתחדש בי סוף סוף, הכל ישן... אוהבת אותך, שלך מציאות אחרת

בא לי, כל כך בא לי למות ואפילו את זה אני לא יכולה לממש כי אני פחדנית מידי, לא הצלחתי לעשות את זה כל כך הרבה פעמים... גם הפעם אני רק רוצה, רוצה ואפילו את זה אני לא יכולה לעשות. אני גדולה על עצמי, לא מצליחה להשתלט על עצמי ועל כל מה שמשתולל בתוכי, ואם אני לא יכולה למה שמטפלת תרצה להתאמץ? והמטפלת הזאת כאילו מנסה להפיל אותי, הורסת את כל מה שבניתי בכל כך הרבה מאמץ. כבר הרגשתי יותר טוב למרות הקושי שעוד קיים בי ומפגישה לפגישה אצלה אני רק מתדרדרת. חשבתי שאם בחרתי בחיים זה בלתי הפיך וזה התהפך בענק. היא כבר אמרה לי שזרקתי שני טיפולים ושאם אני אזרוק גם אותה סימן שאני לא בסדר. ומבחינתי הייתי מוכנה חזור לכל אחד מהטיפולים הקודמים שהיו לי, ואני לא רוצה לחזור אליה. בתוך הטיפולים הקודמים חיכיתי לכל פגישה ולכל פעילות עם המדריכה, ועם המטפלת הזאת גם אם יהיה חודש בין פגישה לפגישה זה ירגיש לי קרוב מידי, לא מרגישה שרוצה ללכת לפגישות איתה. מרגישה שאין לי מקום אצלה, שאין רצון לעזור, שאין ולא תהיה תמיכה, שהיא דוגלת בעבודה עצמית. אני אמנם עובדת לבד ועובדת קשה מאד על עצמי ואולי אני טועה אבל למיטב הבנתי הולכים לטיפול כשזקוקים לעזרה, ותפקידה של המטפלת לעזור ולתמוך לא? אם לא כך המצב אז למה צריך טיפול? ואם מטפלת מלאה בכל כך הרבה ארס מי צריך אותה. ההתמודדות עצמה מספיק קשה והיא לבד עולם ומלואו, לא ניראה לי שחלק מהטיפול הוא גם להתמודד עם מטפלת תוקפת, כאילו לא התעללו בי מספיק, לא צריכה שגם היא תכנס לתפקיד הזה. להגיד לי שאם רע לה מלטפל בי, היא פונה לפסיכולוגית שלה ולמדריכה שלה ומשלמת על זה הרבה כסף, זה אומר שאני צריכה לדאוג לה ולשקול מילים לפני שאני אומרת אותן כדי שהיא תרגיש טוב? כאילו אני מטפלת או מטופלת? אני צריכה לדאוג לה? הכל הזוי כאן, ואני מבולבלת ומיואשת לגמרי ועוד לא נגעתי בכלל בהתמודדות שלי, בפגיעה שלי שבשביל להשתקם מימנה בעצם הגעתי לטיפול. מרגיש לי הזוי ברמות הסטריות ואני באמת לא יודעת ולא מצליחה להבין מה אני צריכה לעשות עם זה, רק מתייאשת כל הזמן יותר ויותר. סליחה שכתבתי את כל זה כאן. לא יודעת אם זה נכון, לא יודעת איפה לשים את עצמי ואיך לפתור את זה. לא רוצה כלום יותר, כבר לא איכפת לי, כנראה שצריכה להשלים עם זה שאין לי חיים.... מציאות אחרת

מציאות יקירתי כל כך מצירה על התחושות הקשות שאת מתמודדת איתן בעל כורחך המטפלות הקודמות שלך היו רכות איתך-כנראה שהן רכות מטיבען אצלן הצלחת לעבוד ולהתקדם ובגישה שלהן מצאת מזור מקום לדבר , הבנה , רכות , מילה טובה , עידוד ועוד,,,, לא כל המטפלות עובדות בשיטה הזו , ישנן מטפלות שהגישה שלהן יותר אגרסיבית , לגמרי לא תלויה במטופלת אלה במטרה שהמטפלת רוצה להביא את המטפלת לשם , כלומר-אם היית בטיפול בגישה רכה ועזבת מכל סיבה שהיא את הטיפול , יתכן והמטפלת הזו חושבת שגישה רכה לא טובה לך אלה גישה אגרסיבית , על מנת שלא תהי עטופה כל הזמן בחום ורכות כמו בחממה אלה ההפך ,אולי אם תרגישי מאויימית -מה שאת די נכון לעכשיו -פשוט תקומי ותילחמי ולא משנה על מה , כלומר שלא תהי מתרפסת -או ילדותית סליחה על המילים האלה , אני לא חושבת שאת כזו אבל הכרתי מטפלת אחת שהיתה כמו המטפלת שלך ,היא היתה תוקפנית וקפדנית מהרגע הראשון כאלו שהיא באה לעשות לי סדר בחיים המבולגנים שלי ,אני מניחה שאת יודעת למה אני מתכוונת , הכוונה שלה אינה רעה או נגדך , יש מצב שהמטפלת שלך רוצה לראות אותך מגיבה ,יש לה את הגבולות שלה עם כל מטופלת לפי ראות עיניה , מסקרן אותי להבין למה המטפלת שלך מהמרכז אומרת לך כל הזמן שהמטפלת הזו מאוד טובה עבורך ,שאיתה את תעבדי ויהיה לך טוב איתה , אם את סומכת על המטפלת הטובה מהמרכז , את אומרת שהיא מלווה אותך כבר כברת דרך לא קטנה , למה שלא תישאלי אותה לפשר ההתנהגות שם המטפלת הנוכחית ? מה יש שם בהתנהגות שלה שכולם אומרים עליה שהיא טובה ובסדר ושאת לא מסתדרת עם אותו בסדר שלהם ?האם יתכן שהיא נוהגת כך מסיבות ברורות שאחר כך יוכיחו את עצמן כנכונות או ש,,,,,מה ? את יודעת , שלא תמיד יש כימיה בין מטפלת למטופלת מהרגע הראשון , לפעמים יש מצבים שמראים בוודאות שזה מתהפך תוך כדי טיפול , מה שנכון , ואת מאוד צודקת שאינך אמורה לדאוג למטפלת שלך אם היא הולכת לטיפול כזה או אחר בגלל אייך שהיא מרגישה אחרי טיפול במטופלת ,זה בכלל לא לענין להעלות את זה בפניך , זו הבעיה שלה בלבד ,מסכימה איתך שזה לגמרי נשמע הזוי אך בהחלט לא סיבה להתייאש ,יקירתי , את חייבת לקחת עצמך בידיים ולבדוק מה את עושה הלאה , בשום פנים ואופן אסור לך לא להכנע ולא להרים ידיים , אחרי שיצאת מהצרה שהיית בה את חייבת להמשיך קדימה ,לא ליפול ! תבררי שוב לגבי מטפלת אחרת ותפני לטיפול ,אם היא מרגישה שאת חוסמת אותה מלהתקרב היא היתה אמורה למצוא את הדרך לפרוץ את הדרך ולהגיע אלייך , איפה תשימי את עצמך ? על המפה כמובן -בדרך למציאת מטפלת חדשה ,אל תבקשי סליחה מתוקה ,כאן זה ה-מקום-להוציא הכל מחבקת ברכות מתוקה חטולית

קראתי את מילותייך ואני מאד מודה לך שהגבת. אני לא מסוגלת כרגע לענות כי מרגישה כבר לא מתפקדת, למרות שאני גם לא מצליחה להרדם, לא עייפה בכלל ומיצד שני, הראש לא מסוגל כבר לחשוב. מתפוצץ לי הראש מרוב מחשבות במשך כל היום, אני אגיב מחר ושוב תודה רבה על המילים הרכות. חבוק עוטף גם לך, שלך - מציאות אחרת

תודה יקרה על התגובה המאד מושקעת ועל המילים החמות. האמת היא שנכון לעכשיו להרגשתי עם הפעולות של המטפלת היו כדי להתקרב אלי ולחדור את החומות שלי, היא השיגה את ההפך הגמור מימה שרצתה להשיג. ואם זאת הדרך שלה להראות לי שהיא רוצה לעזור לי, אז בשבילי זאת ממש ממש לא הדרך הנכונה. מתחיל להכעיס אותי (וזה טוב כי אני לא יודעת לכעוס), שבמקום להתמודד עם מה שאני באמת צריכה להתמודד אני שורפת אנרגיות חיוניות לי על המטפלת ועל ההתנהלות שלה מולי והפגיעה והטיפול בפגיעה נישארים הרחק הרחק מאחור. בקצב הזה ובצורה הזאת אני בספק אם יהיה לי האומץ בכלל לשתף אותה בזה אי פעם, כי לא הצלחתי לעשות את זה עם אנשים שממש תמכו בי וידעתי בוודאות שאיכפת להם מימני כולל שני הטיפולים שעזבתי. בעצם המטפלת הקודמת הבינה שטעתה ונסתה מאד לתקן את הטעות ולגרום לי להרגיש טוב יותר בלי לבקש מימני שאחזור בי מהחלטתי לעזוב אותה, כאילו התאמצה בשבילי נטו, והמדריכה גם היא בדרכה הראתה לי שהכל היה לטובתי, גם אם הסתבכתי מאד מימה שקרה, ואני יודעת שמה שהיא עשתה עד כמה שהיה לי קשה עם זה בסופו של דבר הציל את חיי. לעומתן אני לא יכולה להגיד דברים כאלה על המטפלת הנוכחית שלהרגשתי רק פוגעת בי ומנסה וגם מצליחה לפרק אותי לחתיכות קטנות. להגיד לי שהיא צריכה לשלם לפסיכולוגית שלה הרבה כסף כדי להרגיש טוב יותר אחרי שהיא מטפלת בי, מראה לי שלא ירחק היום והיא תבעט בי בעצמה ואולי היא מנסה לגרום לי להעיף אותה כדי להשאר בתחושה שהאשמה בכשלון הטיפול היא שלי ולא שלה. ולזה מצטרפת האמירה שלה שכבר זרקתי שני טיפולים לכן אני אשמה, דבר שעוד יותר מחזק את דבריה. זאת התנהגות של פוגעים להעביר את האחריות על מעשיהם אל הקורבנות שלהם.זה ניראה לי כמו התנהלות ממש ממש לא מקצועית ועל זה אני צריכה לסמוך? איך אפשר? ולצערי המטפלת מהמרכז בוטחת בה... בקיצור אני מרגישה כל כך לבד, נופלת על אזניים ערלות. בעת הפגיעה לא העזתי לדבר ולא ראו אותי, והאשמתי את עצמי בזה, ועכשיו אני זועקת לעזרה וגם ככה לא רואים אותי? למה? איך מגיעים למצב שכן יראו ויבינו שמשהו כאן לא עובד? ואם זה לא עובד למה להתבצר בזה? למה לא לנסות משהו אחר? לא רוצה שהמטפלת תהיה חברה שלי, לא רוצה שתחבק, לא רוצה שתתקרב אלי פיזית, לא רוצה להיות תלויה בה ואני לא תלויה בה, אבל רוצה להרגיש שהיא רוצה לעזור לי, שאיכפת לה, שאני חשובה בעיניה, שיש לי מקום אנושי אצלה בחדר ולא שאני עציץ או שק חבטות. שבעתי מיזה, זה היה כך כל חיי, ולא מרגיש לי מתאים שז יהיה גם בטיפול, זה פשוט הזוי... בגדול כמו שזה ניראה כרגע, אני צרכה להחליף מטפלת, ומרגע לרגע אני יותר נכנסת לחוסר אונים, כי זה פשוט לא הולך, כל מה שרציתי הוא רק שיעזרו לי להתמודד עם דברים שגדולים עלי, לא רוצה קביים, רוצה לבד ולא יכולה לבד בעניין הזה כי אין לי כיוון, ובעצם כל מה שקורה עד עכשיו בטיפול רק מרחיק אותי מהבעיה האמיתית, כמה אפשר? אין לי כוח לסחוב יותר, ואין סיכוי שבדרך הזאת זה יראה סימנים של סוף... הכתיבה מתחילה להתבלבל לי שפכתי כבר יותר מידי. חיבוק עוטף, שלך - מציאות אחרת

הטיפול שלך נשמע עכשיו מאוד קשה. היחסים עם המטפלת אינם טובים. לדעתי, בטיפול טוב צריכה להיות הרמוניה, הכלה קבלה אהבה אמון כל הדברים שאין לך בחוץ אבל בטיפול הם צריכים להיות, כי אחרת.. אספר לך מניסיון (לא הנוכחי) שהיה לי טיפול מסוג קצת אחר לא ספציפי לנפגעות. לא משנה, בכז טיפול שהייתי באה למטפלת הייתי מרגישה אהבה גדולה, הערצה כלפיה גם אהבה שלה אליי חברתי הכי טובה אשת סודי הכי מבינה ומקבלת מפרגנת כן..גם הייתה מחלקת מחמאות על מראה וכאילה! מאוד נעים.. מה שהיה תורם הרבה להרגשה הטובה. כי בחוץ יש המון ביקורת סיפרתי לך על האירוע.. אז לפחות בחדר טיפולים... ואצלה פעם ראשנה (מרוב שבטחתי בה) התחלתי לפתוח את הסיפור של הנפגעת וכל זה רק אצלה! אך לצערי , בהקשר הזה הטיפול הזה נגמר בצורה לא טובה אבל לא משנה העיקר שאני זוכרת לטובה את כל התחושות המדהימות שחשתי שם. וזה דבר שלקחתי איתי לכל החיים. לכן יקירתי, טיפול כזה כשלך אני הייתי שוקלת ל... אבל עוד פעם זה רק אני. ואולי אני טועה. רק רציתי להמחיש לך שיש מטפלות שאת יכולה והרגיש אצלן אחרת את הכי טוב שבעולם! ומגיע לך. שולחת לך חיבוק, סמויה

קודם כל סליחה אם אני אחזור על דברים שכתבו לך ניסיתי לקרוא את כל השירשור ווואו בנות כל הכבוד על ההשקעה. אבל הריכוז שלי גרוע ואני לא הצלחתי לעמוד בקצב המילים.... סליחה באמת אני מסכימה עם חטולית (כבר אמרתי לך שאת חכמה?!) שיש סוגים שונים של מטפלות יש המטפלות בגישה אימהית עוטפת מחבקת ויש את הקשוחות אלה עם הדיסטנס הגבולות הברורים. זה לא אומר שמי שמטפלת מחבקת היא טובה! אני בטיפול כבר11 שנה היו לי המון מטפלות רובן היו חמות אוהבות. במקביל בעצם הן שברו כל גבול טיפולי בזה שעטפו אותי הכילו אותי שמעו אותי ומרוב שהן חוו אותי הן לא באמת טיפלו כנראה.. כי הן הפכו רגישות אלי..במקום להועיל זה הזיק מסתבר לפני 3 שנים הגעתי למטפלת קשוחה מנהלת מחלקה שכולם כינו אותה שטן. שנאתי אותה באתי אליה ואמרתי לה בפנים שאני שונאת אותה צעקתי שאני לא אבוא אליה לטיפול נאבקתי כמה שיכולתי הפסקתי באמת להגיע... בשלב מסויים הבנתי שאין לי ברירה והתחלתי לבוא פעם כן פעם לא... היא לחלוטין לא היה רכה היא אישפזה אותי בלי סוף אישפוזים כפויים. ונתנה הוראות מזעזעות לקשור אותי (כל האשפוזים הקודמים והיו המון אף אחד לא העיז לקשור אותי זה תמיד היה נגמר בבידוד). כשאמרתי לה שהיא ממקש קשה ולא מבינה שהיא רק עושה לי נזק היא ענתה לי : "חוסך שבטו שונא בנו" היו לנו המון חילוקי דעות לאורך הדרך... לאורך כל השנים הוגדרתי מקרה קשה, לא ברת טיפול, לא ברת שיקום.. האשה הזאת הצילה אותי... עברנו יחד דרך חטחטים אבל היא פשוט הצילה אותי מעצמי בזכותה נכנסתי לתהליך מדהים יחד איתה נלחמתי על עצמי היום היא האדם הכי קרוב אלי. מה שאני מנסה להגיד לך זה תני לדברים זמן... וזה שהיא קשוחה ונראית רעה לא אומר שום דבר באמת..... אל תוותרי עליה כל כך מהר

"חושך שבטו שונא בנו"

תודה יקרה על השיתוף והכנות. הסיפור שלך מאד מרגש והדרך שעברת מעוררת השראה. ממש ממש מעריכה את הכוחות שלך ואת היכולת להחזיק מעמד ולנצח... באשר אלי, ראשית המטפלת הזאת לא כל כך קשה, אלא לא מראה לי שהיא רואה אותי ושהיא רוצה לעזור לי. לא מרגישה שהיא שם בשבילי ואיתי ובפעם האחרונה היא הגדילה לעשות ולהרגשתי האשימה אותי בכשלון של הטיפול כשהיא אמרה לי שכבר זרקתי שני טיפולים לפניה ואם אני אזרוק גם אותה סימן שמשהו בי לא בסדר, בעוד שהאמת היא שבשתי הפעמים הקודמות זרקו אותי מהטיפול ולא אני זרקתי את הטיפול. בנוסף להגיד לי שהיא משלמת הרבה כסף לפסיכולוגית שלה ולמדריכה שלה כדי שיעזרו לה להרגיש יותר טוב אחרי ובגלל הטיפול שלה בי הוא משהו לא מקצועי. אני לא רוצה שהיא תהיה חברה שלי וגם לא רוצה שתחבק אותי או שתהיה כמו אמא בשבילי. כל מה שאני רוצה הוא להרגיש בטוח אצלה ולהרגיש שהיא רוצה לעזור לי ושם בשבילי ואיתי, ולא כך הם פני הדברים. היא לא מוכנה אפילו להראות לי במילים שאיכפת לה מימני, שהיא רואה אותי. טוענת שיש לי מלא טענות אליה כשבעצם אני רק רוצה להרגיש שיש לי גב מימנה, משהו שאפשר לסמוך עליו. היא לא הייתה מסוגלת לגיד לי בוודאות שהיא רוצה להיות המטפלת שלי ורק אמרה שאם היא לא תרצה היא כבר תודיע לי. אי אפשר לסמוך על דבר כזה, למרות שאחר כך היא קצת תקנה וכתבה לי שהיא מקווה שנצליח להתגבר על כל המכשולים בטיפול שלנו... חיבוק עוטף מימני אם זה בסדר, והמון תודות לך, שלך - מציאות אחרת

נכון שקשה עכשיו ויש לך הרבה כאב הרבה ציפיות וגם אכזבות זו זכותך המלאה לחפש ולמצוא את הטוב ביותר עבורך... גם אם זה לוקח זמן וגם אם יש הרבה תחנות בדרך!!! אל תוותרי אל תאמיני שאין יותר טוב ואל תקחי אשמה לא לך בדקי את עצמך בדקי אופציות אחרות אני מאמינה בך! את קצת פחות בעצמך!!! אבל תסמכי על עצמך ועל מה שאת מרגישה רק שם התשובות. אם את זקוקה לעזרה או התיעצות פני אלי במייל שנה טובה יקירה שנה של אמונה בעצמך של פתיחת דלתות למציאות אחרת...חדשה טובה יותר מגיע לך!!!!!!!!!!! איתך אידה

תודה על האימון בי ועל המילים החמות. פתחתי את הנושא הזה כאן כי יש כאן הרבה נסיון טיפולי, מן הסתם כולן כאן היו או נמצאות בטיפול או מחפשות טיפול. בתחושת הבטן שלי אני לא נמצאת במקום הנכון, אבל כולם חושבים הפוך מימני, כולל מי שהיפנו אותי למטפלת הזאת. הדבר האחד שאני יודעת בוודאות הוא שטיפול גם אם הוא קשה אמור במובן מסויים לחזק או לתת הרגשה טובה יותר באיזה שהוא שלב. אצלי אני מדרדרת מרגע לרגע, מתייאשת מהטיפול ומהמטפלת, מרגישה שאני לבד בטיפול הזה, מרגישה שכל מה שבניתי ועד כמה שהרמתי את עצמי, הכל יורד לטמיון, פשוט הולכת לאיבוד, ואני לא ממציאה דברים, אם כי ברור לי שאנשים שונים מסתכלים אחרת על דברים, ובכל זאת יש דברים שאני לא חושבת שאני צריכה לשאת אותם, כמו להאשים אותי שאני לא בסדר ושזרקתי כבר טיפולים אחרים, לכן מן סתם גם הטיפול הזה יזרק? לא זרקתי, אלא ניזרקתי, וגם זה לא עושה אותי בסדר אבל יש הבדל בין לזרוק ללהזרק, ובמיוחד שעד כמה שזה תלוי בי הייתי בוחרת להשאר עם המטפלת הקודמת וגם עם המדריכה. שאני גורמת למטפלת להרגיש רע ושהיא צריכה לטפל בעצמה אחרי שהיא מטפלת בי? אני מביאה את עצמי עם הסיפור שלי וההתנהלות שלי. אילו הכל היה טוב שם לא הייתי זקוקה לטיפול... בקיצור הולכת לאיבוד, לא מרגישה מוכלת, לא מצליחה להכיל את עצמי, לא מרגישה מובנת, ובשורה התחתונה אני זאת שהורסת ושלא בסדר, מן הסתם כמו תמיד משחר היותי... שלך - מציאות אחרת

טיפול? זה ממש עוד לא שם רחוק מלהיות. לא מרגישה כרגע כלום רק חובה להיות שם עוד לא בוטחת בטיפול הזה לא בטוחה עדיין במטפלת זה מקום ציבורי בטפסים חתמתי על וויתור סודיות למה? נאמר לי על ידה שזה למטרה אם תתגלה נניח התעללות או פגיעה בילדים שלי אז היא חייבת לדווח. הגיוני. אוקיי. למרות ש אין מצב שזה כך אבל אמרתי סבבה, מה יש לי להסתיר חתמתי. המשכנו הלאה.. עכשיו, כל הזמן היא אומרת שאין לה בעיה שאביא את הילדים ל... אם אני תקועה. עד עכשיו הסתדרתי. בפעם האחרונה הייתי אמורה להביא את התינוק כי הודעתי שאין לי בייביסיטר וברגע האחרון הסתדרתי. מיד אמרה: נו, מתי נראה את התינוק? למה?? לא רוצה להביא את הילדים שלי המפונקים למקום כזה! זה לא מקום בשבילם! הם לא שייכיםלעולם הזה. יש לי הרגשה אולי שהם מנסים לבדוק אם אני פוגעת בילדים שלי כי אני פגועה מהעבר אז זה מוביל אותם למסקנה ש.. הם חוששים אולי לילדים? כאילו, זה ה.. בשביל זה מביאים אותי לשם? אה? אולי בשביל לחקור אם.. חשדנים אובר! כי זה מקום כזה. לא יודעת יש לי הרגשה שהיא חותרת אחרת למה היא מנסה לדחוף כל הזמן את הילדים לעניין? אני באתי לטפל בפגיעה מינית-שלי! זה שאני עם פגיעה ורוצהלטפל בעצמי זה לא אומר ש..! היי, לאן אתם חותרים? טפשים! לכן אני חוששת למהר לבטוח בהם אולי זה ישמש נגדי בעשר דק' האחרונות דיברנו על הכתיבה בפורום (באופן כללי כמובן!) כי היא ניסתה להגיע לפגיעה. אז אמרתי שאני כותבת בפורום (רק בכלליות, לא מציינת איזה) וכך וכך שזה משחרר וכל זה.. ואז הוספתי שפניתי לטיפול כי הכתיבה בפורום אינה מספיקה לכסות את הפגיעה כאילו יש דברים שאי אפשר ל.. "יש דברים שאי אפשר לכתוב.." למשל- אמרתי שאם יש ט' יותר מידי או הודעה אובדנית אז ... את יודעת זה לא מתאים. אולי צריך לדווח הלאה וכל זה.. את יודעת מה היא אמרה? "כן, זה כמו שאת תגידי שאת מרביצה לילדים שלך ו... ו..." (כל מיני תרחישי זוועה) אז אני חייבת לדווח! כי זה חסר-ישע.." " שוב פעם הילדים שלי? ועוד בהקשר שאני לכאורה פוגעת בהם?! וואט דה פאק? מחשבות לעצמי: נו ברור שאם תשמעי שאני פוגעת ומרביצה אז תדווחי. (כאילו תסלחי לי אבל את סתומה!אבל ממש!) כאילו מה ? אבל מה עכשיו זה קשור? אני באתי לטפל בפגיעה שלי. למי את דואגת?? זה שיש לי ילדים לא אומר ש.. הפגיעה בנפרד והם בנפרד. למה להכניס את הילדים ועוד בהקשר כזה נורא? איך אני יכולה לבטוח בכזה מקום אולי היא בכלל סתומה ברמות? ומה אני מפגרת? מה אני עוד הולכת לשם? לא יודעת. לא יודעת מה ייצא מזה. מקווה שלא רע. עכשיו שאני חושבת לא רוצה ללכת יותר אבל קשה להיפטר מהם. עכשיו אני מבינה למה אני מבזבזת את כל הפגישות על דיבורי סרק. עד שאני לא יהיה בטוחה ש... נראה להה שאני יפתח אצלה את הנושא? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח בחיים לא!

מפחיד אותי הוויתור סודיות הזה שחתמתי עליו אם אני יספר על עצמי וזה ובסוף זה יגיע ל..לא יודעת למי מי יודע איך יתגלגלו דברים. הרי חתמתי על וויתור סודיות וזה מסמך כללי לא מצויין שם שזה רק למקרים של חלילה פגיעה או התעללות בחסרי ישע. זה מסמך כללי.מסמך וויתור סודיות. חבל שמיהרתי לחתום על זה. היא הוליכה אותי שולל. לא בוטחת בה.

קודם כל מזל טוב על ההחלטה והביצוע את בתחילתו של תהליך יצירת קשר ובדיקת אמון... אפשר או אי אפשר לסמוך לפתוח חשוב לך להיות בטוחה. במחלקות רווחה ומקומות ציבוריים אחרים יש נהלים קבועים בניהם מילוי טפסים וחתימות... שאלות להכרות צריך סבלנות, את והמטפלת צריכות להכיר וכשתרגישי בטוחה תוכלי להתחיל לשתף ולטפל בטרומה בפצעים ובהשלכות. תיהיה בטוחה בעצמך ובאמהות שלך את אמא נפלאה ואכן המטרה שבגינה הגעת לטיפול היא טיפול בטראומה אני מקווה שהרגשתך תשתפר ותוכלי לעשות זאת. בהצלחה אידה

אבל הם יושבים שם כדי לעזור לנו אחרת הם לא היו שם . תני לה ולך צאנס . ובקשר לויתור סודיות למה יש לך מה להסתיר את אמא נהדרת אל תפחדי מהם.

מאמי מה קרה לך ? שוב סרטים רצים לך בראש? אז קודם כל תירגעי ! הטפסים שמילאת אינם הולכים מחר לא למשטרה ולא לשום מקום אחר!!! את תגיעי לטיפול שלך כמו שאת צריכה להגיע בלי פחדים בלי מחשבות על מה ולמה כי אין לך שום סיבה לדאגה נכון שהתקשרת להגיד שאין לך מטפלת להשאיר עם הילד ? שאולי לא תוכלי להגיע ? אולי רק מתוך התחשבות בך שלא תפסידי טיפול הציעו לך להביא איתך את המתוקי שלך ? וחוצמזה -אם הם רק יראו אותו אין לי שום ספק שהוא יפיל אותם מהרגלים מהפרצופים המקסימים שהוא יעשה להם ממה את פוחדת ? שיראו כמה הוא מתוק חומד ויפה ? כמה הוא נקי ומטופח ? כמה הוא מטופל כמו הנסך הקטן ? נראה לי שאם תקחי אותו לשם , תשכחי לגמרי מהטיפול כי הם ישחקו איתו וישכחו ממך מותק שלי ,תרגיעי בבקשה ומיד ! אין לך מה לדאוג בכלל , אולי באמת תיקחי אותו פעם אחת איתך לטיפול שיראו אותו ?אחרי זה מבטיחה לך שכבר לא יהיה לך ממה לפחד יותר , מה את אומרת ? זה גם יכול לעזור לך לענין רכישה האמון במטפלת כשתראי שהיא בכלל לא מחפשת אותך בכיוונים שחשבת עליהם ורק כשתחליטי שהגיע הזמן לדבר על,,,,,,,,,,,,,,דברי אוהבתותך מאמי חטולית

מצטרפת ומסכימה עם כל הדברים שנאמרו לך עד עכשיו. אני יודעת מעצמי שאנחנו מאד חשדניות ולא בוטחות באנשים ומיתוך כך בטוחות שמאשימים אותנו וחושבים עלינו דברים שליליים. אני חושבת שגילויי הפחד שלך שחושדים בך שאת אמא לא טובה שאולי פוגעת בילדיה, והכוונה שלי היא שאם מזהים עלייך שאת מבוהלת מיזה, יכול באמת להחשיד אותך, בעוד אנחנו יודעים שלא כך הם פני הדברים ושאת אמא נהדרת. לכן אולי כדאי שפעם אחת תקחי את ילדייך לשם במופגן ועם המון אומץ ותסתמי להם את הפה אחת ולתמיד, כי ניתן לזהות בקלות ילד מטופל וחיוני ואהוב, והם יראו את זה מיד. אני לא חושבת שיש לך סיבה לחשוש שחושדים בך בפגיעה בילדיך, וניראה לי שאת מספרת לעצמך סיפור שבעצם לא עלה בכלל בראשה של המטפלת שלך, רק בגלל שפגעו בך כל כך ואת לכן לא סומכת על אנשים שהם כן רוצים בטובתך. כמו שאמרה לך חטולית, אולי היא אמרה לך להביא את התינוק כדי שלא תפספסי פגישה בגלל שלא היה לך סידור לילד. מקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום ותצליחי כן לסמוך על המטפלת שלך ואכן לטפל במה שלשמו הגעת אליה מלכתחילה. שלך - מציאות אחרת

.קצת התערבבו דברים. זה לא שאני חוששת מ... פשוט, אני לא רוצה להביא לשם את ילדיי(רק אם לא תהיה לי ברירה) מכמה סיבות: לילדיםשלי אין מה לעשות שם!! בתוך עולם הפגיעה שלי לא רוצה שיהיו שם שישמעו שיראו את המקום הזה! לא מתאים. דבר שני, אני רוצה לבוא לטיפול לבד! בלי ילדים בלי לדאוג מהם עושים בחצר, במסדרון, מפריעים. ואם זה התינוק סביר להניח שהוא יהיה בחדר יבכה וישתעמם. אז למה? זה הטיפול שלי, השעה שלי שלי! במקרה ואהיה ממש תקועה אז אצטרך להביא בלית ברירה. אבל אני מנסה שלא. וזה לא עניין של פחד של, אתן יודעות. לא ממש לא. למרות שקצת נבהלתי מקטע של התרחישים שהא אמרה, הדווח, וויתור הסודיות. וזה מזה לא שייך לעולם שלי, כיום. יש לי חיים אחרים לגמריי. כל מה שהיא תיארה שייך לעבר, לילדות שלי. לכן נבהלתי מהתמונה הזאת, שוב. לא רוצה לראותה מול הפנים! הכל כזה קצת מאיים ונדמה לי שהם רוצים יותר להזיק לי מאשר לעזור לי. ככה נדמה לי. אני צריכה עוד לבדוק שאכן הם רוצים רק בטובתי ולא ל.. ואז אני אתן בהם אמון.

אני דווקא משום מה כמוך קצת בחוסר נחת מכמה משפטים שנאמרו ע"י המטפלת שלא היו צריכים לדעתי להאמר. שזה למטרה אם תתגלה נניח התעללות או פגיעה בילדים אז היא חייבת לדווח וכו'- לא יודעת, לא מרגיש לי נוח עם זה. זה הסבר שמעולם לא שמעתי ואולי אין לי כ"כ ניסיון עם מרכזים כאלה. גם הרמיזות שאולי מופעלת אלימות על הילדים נשמעות לי מאוד תמוהות. אני הייתי דורשת ממנה הסבר קצת יותר משכנע. אמון- דבר חשוב כשלעצמו אבל לא במחיר של ויתור על האוטונומיה שלך- ובטח לא בנתינת תחושה של זלזול או עליונות. את לא אמורה לשלם יותר גם אם אינך משלמת.

היא לא מאישמה אותי משהו אבל האמירות הללו- כאילו מכניסות לי מילם לפה, כאילו איום בגלל זה קשהלי לתת אמון או אולי היא לא נותנת בי אמון! ז דבר אני חייבת לברר כי אם אין אמון אין טיפול. אני לא יבזבז את הזמן שלי! וכןזה לא מוצא חן בעיני שאני באה לטיפול בפגיעה מינית ופתאום מכניסים לי לרקע כאילה דברים. זו לא המטרה שלשמהבאתי! לבעיות בבית. באתי לטפל בעצמי,בפגעה מינית מהעבר. ואגב, למען הסר ספק גם בפורום ובכלל משפחתי ואני היינו מטופלים במכון להתפתחו הילד כמה שנים בטיפול משפחתי עם פסיכולוגית. עכשיו, וזה מה שאני רוצה להגיד לה אם הייתי ..... בילדיי זה היה מתגלה ביטיפול, זה היה מדווח אז. ואגב, שם לא איימועליי ו ניגנו לי ברקע שאם יתגלה אז הם ידוחו.. פשוט זרמנו עם הטיפול וכל מה שהיה בו. לטוב ולרע. ובראש ובראשונה דאגתם הייתה לילדים ואם היה משהו אז.. נו באמת! לכן, קשה לי לתת אמון במרכז הנוכחי ויכול להיות שאני אפסיק איתם אבל לא לפני שאני אגיד לה שהיא גורמת נזק לטיפול באמיררת הללו שנכון שזה חובתה לדווח אבל לא צריך להיות ע. סססציאלי או בעל סמכות או מסמך וויתור סודיות כדי לדווח על פגיעה בחסרי ישע.

אני לא מצליחה לחבר אותיות למילים הכל כל כך הפוך ותמיד יש את הדבר הזה שנופל עלייך אחרון ומרסק לי את העולם ואת האמונה ואת התקווה החברה הכי טובה שלי האור שלי הכוח בניקיון שלי הכוח בכלל החצי השני שלי אנ יכולה להמשיך ככה עוד הרבה נפלה היא נפלה היא חזרה להשתמש ומרגע ששמעתי אני לא מצליחה לנשום אני לא מצליחה לעכל אני רוצה להתעורר ושהיא תגיד לי שזה לא נכון אנחנו הבטחנו שאם היא חוזרת מותר לי גם וההפך... יש לי אישור מבלי להרגיש אשמה אבל לא אכפת לי ממני כואבת אותה סעמק העולם המזדיין הזה

ילדונת יקרה, ברור לי שקשה לך לראות את חברתך הטובה שמשתמשת, ושזה מאד כואב לך. ואמנם הבטחתן זו לזו שאם מישהי מיכן תחזור להשתמש גם לשנייה מותר. אני מבינה שלהשתמש היא דרך טובה להקהות את הכאב, אבל אולי, ורק אולי אם את לא תחזרי להשתמש למרות ההסכם שלכן, ותראי לחברתך שאת חזקה ומחזיקה מעמד בלי להשתמש, אולי זה יתן מספיק כוח לחברתך לחזור בה מהשימוש ולהפסיק. אולי זו בדיוק הדחיפה שהיא צריכה כדי למאת מיזה. מה את אומרת? שלך ומחבקת - מציאות אחרת.

וכמו שכתבה מציאות חדשה עם את תישמרי על הנקיון שלך זה ישמור על החברה שלך . הרי רק מכוחם וניסיונם של החברים אנחנו מתחזקים . בהצלחה

נפילה.... היא עדיין יכולה לחזור בה תעזרי לה לצאת אל תצטרפי אליה היא תצטרף ותחזור אלייך ולנקיון תתחזקי מכך ועזרי לה ולעצמך בכדי לא לוותר שמרי על עצמך איתך אידה

פשוט אין לי הרבה מה לומר אתן צודקת אני יודעת ההיגיון אומר לי להביא אותה לבית שלי לסגור אותה אצלי עד שיעבור הקריז... שאלוהים מעמיד אותי במבחן שאני צריכה לעבור הנפש- מכורה אומרת לי ללכת להשתמש להיות שוב שם חלק לברוח מכל מה שקורה עכשיו מכל הרע שמציף ואולי בעצם אלוהים שלח לי מסר שזה בסדר עכשיו כי המציאות הפכה לא הגיונית שוב ובא לי לצרוח ואני בוכה בלי שליטה ורועדת והמשפחה שמה לב ואמא תוהה אם זה לא הזמן להתאשפז היא טוענת שהטון דיבור שלי הופך מוזר אני לא יודעת אני לא שומעת את עצמי כבר לא אכפת לי שרואים שאני בוכה.. האמת שאכפת לי אבל אני לא שולטת בזה אז בוכה לידם גם... ומנסה להציג שזה בסדר ואני בסדר וזה רק מתיש יותר אוף... תודה שאתן פה תודה שאתן מקשיבות (קוראות) לא יודעת אם הייתי עוברת תימים האחרונים בלי המקום הזה בלי המילים שלכן אוהבת אתכן... באמת אוהבת

אני שומעת את הכאב שלך- על החברה- על הרצון להיות איתה- על הבכי שאי אפשר להשתלט אליו - אני שומעת ומזדהה איתך- בתור מכורה אני יודעת כמה שזה קשה לראות חברות יקרות מאוד חוזרות לשימוש- אני יודעת היום שאין כאב הכי גדול כמו שיש בשימוש- אני מזכירה לעצמי איך זה היה בזמנים הכי קשים כאשר השתמשתי- ואני בוחרת רק להיום לא לחזור לשמה-זו החלטה- זו בחירה- ויש לי את הבחירה . כמה שזה כואב- חברה זה לא אלוהים- התוכנית מלמדת שקשר איתו- הוא הדבר העיקרית שמחזיר אותנו לשפיות. אני חושבת שזה טוב שאת יכולה לבכות- להוציא את הרעל מתוכך- כאן בשבילך-

בטוחה שקורע לך את הלב לראות את החברה שלך בנפילה רוצה להזכיר לך שעם כל מה שאת עוברת , ואת עוברת מספיק משברים לא קלים , את יכולה ומסוגלת לא לשבור את המילה שלך , לא לגעת , מי שנוגעת נוסעת ,,,,,,,,,, כמו שכולן כבר אמרו לך רוצה רק לחזק אותך אל תצטרפי אליה , תמשכי אותה אלייך , תראי אם יש אולי עוד משהי/הוא שיכולים לעזור לך למשוך אותה בחזרה למעלה רק כדי שגם את לא תיפלי חלילה חזרה בטוח שהמשפחה שלך דואגת לך לכן הם חושבים על אישפוז תראי להם שאת בכלל לא בכיוון להפך דברי איתה ותזכירי לה כמה אתן בטוב וברע ביחד ושאת רוצה אותה בטוב ביחד איתך בטוחה שתמצאי את המילים הנכונות לעזור לה את מסוגלת , את יכולה אל תפחדי -תסמכי על עצמך אוהבת מאוד-חטולית

זה לא מובן מאליו שאתן ככה תודה בבוקר כתבתי לה מכתב ארוך בעיקר עם בקשה ואמונה לחזור לעלות על דרך אני מקווה שזה יגע בה אני מנסה לחשוב מה זה היה עושה לי לקבל מכתב כמה אם הייתי משומשת אבל אני מאמינה בשביל שתינו כרגע... ומתפללת ומתפללת שהדיכאון לא ישאב אותי עוד.. דיברתי עם אמא היא הבטיחה לא להיתייאש ולא לדבר על אישפוז כל עוד אני לא אתייאש... אז רק להיום... בחסד אלוהים רק להיום 7 ימים ו4 חודשים

גאה בך המון! יודעת כמה קשה וכואב לך עכשיו כמה הדיכאון סוחט ושוחק ובלתי נסבל ואולי... רק אולי... אם לא יהיו לקוחות מרוצים גם הדיכאון יניח לך לנפשך?...

שבת של שלווה ושקט במחשבות שבת של מחשבות נפלאות שבת של אהבה קבלה ונתינה בקיצור שבת נפלאה ואחרונה לשנה הזאת אוהבת אתכן בנות יקרות תודה שאתן כאן בשבילי

שבת שלום לך בוחרת בשינוי וכל בנות הפורום- אתן חשובות לי מאוד בחיים-אתן האחיות שלי- המשפחה שלי-מתגעגעת אליכן מאוד! אני נמנעת מלחלל את השבת אבל לא בדיוק עושה משהוא םפציפי כדי לשמור- שבת היא לא קלה בשבילי- ישנה המון כדי להעביר את הזמן- אבל זה מה שיש! שוב- כל אחד מכן חשובות לי- אוהבת אותן מאוד!

אכןשבת אחרונה לשנה שתיהיה שבת שקטה ורגועה מתוקה לפרידה והתחלה חדשה וטובה שבת שלום אידה

כל הברכות של כולכן התקבלו למרות שלא הספקתי להכנס ביום שישי היה שקט ורגוע פשוט נפלא אכן יופי של פרידה משבת אחרונה לשנה הזו גם אנחנו אוהבות אותן יקירתי חטולית

the sea it calls to me clam blue stormy gray come beneath my waves pain will go away come dive into my quiet leave the world behind come to me calls the sea and yet I am afraid annie

Hey Annie, The sea always appears in my dreams as a very frightening sea which I have to fight not to drown in. It's acually a reapeting motive ,keeps coming in my dreams since I was a little girl Impossible sea- waves too high waves too rough surrounding me all over Whenever I wake up from such a dream It's more like a nightmare !!I'm glad it was only a dream Also glad that such a sea can be only take place my dreams and not in reality So, I understand U perfectly, well Dear Annie Sending U a hug Sandseagull

i didn't know any of you guys were english speaking- wow- someone mentioned to me that they enjoy reading what iwrite partly because i make writing errors- at least i make someone happy בכל זאת לא חושבת זה פייר לאלו שלא מדברות אנגלית- אז-ים- לא זוכרת שחלמתי אליה- חלום שחוזר אצלי קשור לנסיעה באוטו- אני יושבת מאחורה ומסיעים אותי בכוח לאיזה מקום ולא רוצה ללכת-הרבה פחד בחלום-חוסר שליטה- בכל אופן - תודה ששיתפת- שולחת לך חיבוק-

אני עדיין מלקקת את הפצעים של החתונה ושל השבת שאחריה. בחתונה כאמור התנתקתי יותר מידי, שבת חתן הייתה יפה מיצד אחד, מיצד שני לא הייתי מספיק טובה בלרצות את כולם וכאילולא עברתי את מיבחן הריצוילגבי משפחתו של בעלי, ושוב נחשפתי בגלל זה לטרור מצד הבעל שלי, על שלא מספיק התייחסתי לחמותי היקרה. היו לי המון אורחים בבית והיא החליטה לשבת בחוץ יחד עם בנותיה כשהיא מצפה מימני לעזוב את כל האורחים בבית ולשבת איתן. לא ראיתי אפילו שהם יצאו, ועם מסה כזאת של אורחים מי שרוצה אותי צריך לבוא אלי... בקיצור חזרה ההתעללות מצידו ואין לי כוח לזה יותר. הייתה שנה יחסית טובה ולא נישאר מימנה כלום, וכמובן שאני לבד עם זה, צריכה להתמודד מול גורילה... כבר עברתי מספיק ואין לי כוח לעוד, ועם החגים בפתח במצב הזה, בא לי שהאדמה תיבלע אותי... ובאשר למטפלת, ניסיתי לדבר איתה בכנות על כך שלא בטוח לי אצלה, שאני לא מרגישה שהיא איתי, שאיכפת לה, לא מרגישה שיהיה מי שיעזור לי לקום כשאתרסק כאצליח לדבר על הפיצוץ שמבעבע בתוכי ומאיים לכלות אותי. הסברתי שלא יכולה להגיע ליותר מפגישה אחת כי אם בעלי יעלה על זה לא יהיה יותר טיפול בכלל, וביקשתי לשמוע ולהרגיש מימנה מילים תומכות בעת מצוקה. ותגובתה הייתה, לא בעצם להכל, כשהיא נותנת לי להרגיש שהיא לא רוצה לעבוד איתי, שהיא לא תגיד לי מילים תומכות, שהיא לא תראה שום רגש אלי וכו'. בקיצור זה ניהיה עד יותר הזוי מימה שהיה. אין לי על מה או על מי לסמוך. אמנם העבודה היא כולה שלי, אבל אם היא לא מוכנה לתמוך בזמן מצוקה, ואני אהיה במצוקה אם אחשוף את הבלגן שלי כי גם בלי לחשוף אני מרוסקת, אז לשם מה אני צריכה אותה? אמרתי לה שאני מרגישה שהיא לא רוצה להיות המטפלת שלי, ושהיא לא מראה שום רגש אלא קרה כמו קרח, והיא הבטיה לי שאם היא לא תרצה לטפל בי היא כבר תגיד..... אמרה לי שרק בתוך חדר הטיפולים היא מוכנה לטפל והתעצבנה עלי לאורך כל הפגישה ובעיקר בגלל הרצון שלי לשמוע מימנה תמיכה במילים. אמרה לי שכבר עזבתי שני טיפולים לפניה, כלומר שאם גם איתה אני לא מרגישה טוב סימן שאף אחד לא יכול לענות על הצרכים שלי. הרגשתי שהיא מאשימה אותי בטיפול הכושל איתה... בקיצור נמאס לי ומרגיש לי הזוי להמשיך איתה. אין לי כוח להתעמת איתה. שיהיה לילה טוב, שלך - מציאות אחרת

מאמי רוצה לכתוב לך ויש לי מה רק מרגישה שזה מתחיל להיות משו כמו התלהמות על המטפלת שלך ועל בעלך , אז עדיף שארגע לפני שאכתוב לך פשוט לא רוצה שזה יהיה פוגע וזה מה שיקרה אם לא אפסיק עכשיו , אחזור אלייך בהקדם חטולית

מצטערת שכתבתי את מה שכתבתי כי זה מעורר גם אצלך סערות כמו אצלי. לא רוצה לפגוע בך, לא רוצה לפגוע באף אחד... כנראה שמשהו בי יותר מידי מקולקל, אני לא מצליחה לסמוך על המטפלת הזאת. סמכתי על האחרות בעיניים עצומות ועל זאת אני לא מצליחה וזה כבר יותר מידי זמן וככל שהזמן עובר זה נעשה הזוי יותר. במקום להרגיש יותר טוב אני מרגישה יותר רע אחרי כל פגישה ואולי זה באמת בגללי, עובדה שזאת פעם שלישית שזה לא מסתדר.כנראה שאין מה לעשות איתי, אין לי תקנה, כולם בסדר ואני לא. נפגעתי יותר מידי, וזמן רק מידי, וזה פשוט הרס אותי ואת כל מה שיש בי. יש אנשים שנועדו לסבול, נראה שאני אחת מהם... נראה שזה מגיע לי... :( סליחה על הכל, מציאות אחרת

אמרתי לך זה הזוי והאמת שזה עשה לי ממש רע. אני אדבר איתך היום ,תחזיקי מעמד אוהבת

אני אשמה שזה לא עובד עם המטפלת הזאת. אצלך זה כן עובד. כל אחת מאיתנו מתמודדת אחרת, מרגישה אחרת מול דברים ולכל אחת מאיתנו חשיבה שונה. לגוף שלך חשיבה משלו ואולי לגוף שלך כן בטוח אצלה. אל תערבבי, אין קשר בטיפולים למרות המטפלת הזאת. היא גם מרגישה וחושבת אחרת על כל אחת מאיתנו ובכלל, והיא מתנהגת אחרת אל כל אחת מאיתנו. אם טב לך אצלה זה מצויין, ובבקשה אל תרגישי לא נעים שטוב לך איתה בגלל שאצלי זה לא כך, בבקשההההה אל.... :( אוהבת אותך ומצטערת כל כך, שלך - מציאות אחרת

מצטערת שאת מרגישה קור וחוסר אכפתיות בטיפול שלך. כמו במשפחה שלך כך גם בטיפול אבל, לפחות שם, אצלה את אמורה לדעתי, לחוש אחרת בטוחה סומכת מוכלת אהובה סליחה שאני אומרת- היא מעבירה את כדור הכישלון אלייך בכך שהיא מאשימה אותך שאת זאת שעזבת שני טיפולים ולכן האשמה היא בך. זה לא נכון! יש מי שיוכל לענות על צרכייך ואולי זה לא היא. למה לא לנסות במקביל אפשריות אחרות? יש עוד מטפלים בתחום. תלכי להתרשם והלב שלך יכתיב לך לאן את רוצה להגיע ושזה זה אז זה זה וזה יתאים מכל הבחינות! ואת תרגישי את זה ללא ספק. מה יש לך לפסיד, תנסי.

אני יודעת שאת צודקת, יודעת שצריכה כנראהשוב להחליף מטפלת. האמת היא שהופניתי אל המטפלת הזאת כמו גם אל האחרות ע"י מרכז סיוע. עם השתיים הראשונות היה לי קליק מיידי ונוצר אמון והרגשתי ממש טוב איתן כאשר המטפלת הראשונה פגעה בי בסוף לא מיתוך כוונה לפגוע אלא בטעות מאד מהותית, ועזבתי אותה, והשנייה שהייתה רק מדריכה עם ניסיון רב עם אנשים כמונו עזבה אותי כשהיא בטוחה שאני אוכל בלעדיה, דבר שהפיל אותי לתהום וגם הציל בסופו של דבר את חיי. על שתיהן סמכתי בעיניים עצומות. לעומתן עם המטפלת הנוכחת לא נוצר קליק מעולם, והיא בכלל לא התחברה אלי או ניסתה להתקרב, או שאני דחיתי אותה, לא יודעת, אבל המטפלת במרכז מאמינה שלעבוד איתה יהיה שילוב מנצח בשבילי, מאמינה בשותפות איתה ולא חושבת שכדאי להחליף אותה, ובנתיים אני רק הולכת ומתרסקת. בקיצור זה סוג של מבוי חסום שאני לא ממש יודעת איך לצאת מימנו, כי המטפלת מהמרכז תומכת בי לאורך כל הדרך ואיתי המון זמן ובהחלט רוצה בטובתי. שוב מאד מודה לך, שלך - מציאות אחרת

אני פונה אליך כאחת שעברה התעללות מצד בעלה והצליחה לצאת מזה. את חייבת להעיף בעל מתעלל . אולי היום זה "רק" מילים אבל מחר זה יכול בשניה להפוך למעשים. קחי את עצמך ועופי משם. שום דבר לא שווה את החיים שלך

תודה יקרה על הדאגה והכנות. יודעת על מה את מדברת, וכבר עברתי המון עם הבעל שלי. היום למרות שהמצב בהחלט החריף מימהשהוא היה בשנה האחרונה, הוא עדיין יותר טוב מימה שהיה בשאר השנים הארוכות שאני נשואה לו. עברתי המון איתו והיום כמו כל השנים, האמת היא שאין לי מספיק אומץ לקום וללכת, ואמת נוספת היא שבשונה מנשים שמאז ומתמיד חוו חייפ טובים ומרגישות שמגיע להן רק הטב ביותר, אני לא יודעת מה זה טוב, וטרם הגעתי למקום שרוצה רק את הטוב ביותר ולא מתפשר על פחות, ובהשוואה לרע שהיה מנת חלקי תמיד עדיין גם המצב הנוכחי הוא יותר טוב מימה שהיה לי תמיד, כך שלאחרות אולי זה רע ובשבילי זה מצב רע אבל ניסבל בשונה מפעם שהיה בלתי ניסבל בעליל. יודעת שזה נישמע רע אבל אין לי כוח להתמודד עם יותר מימה שכבר יש לי.... יודעת שזה נישמע מאכזב וחלש ואפילו רע, לא יכולה יותר טוב מיזה כרגע. שוב מאד מודה לך, שלך - מציאות אחרת

קוראת את כל השרשור ופשוט כואב לי . גם אמרתי לך שאני מרגישה הרעה שדי מטיפה לך . אבל אני עדין חושבת שאת חייבת לקחת אחריות ולהחליט עם לא מתאים ולא עובד לשנות, אותה את לא יכולה לשנות גם לא את דרך הטיפול (שדרך אגב אני מסכימה עם המטפלת מהמרכז ,זאת הדרך הנכונה בגלל שהיא שונה לחלוטין מהשתיים האחרונות )כל מה שאת יכולה לשנות זה את קו החשיבה שלך או להחליף מטפלת . ונשמה את שווה את יפה את חכמה ואת אוהבת רגישה מקסימה מצחיקה ומעודדת תפסיקי לחשוב על עצמך כעל פחות מזה מגיע לך ומגיע לך את הכל בעולם . מה שלא מגיע לך זה לסבול . אוהבת אותך מלא

תודה יקרה, וריגשת אותי במילותיך. ברור שגם אני אוהבת אותך בכל ליבי. אני גם יודעת שהדברים שאת אורת הם לטובתי וברר לי שאני לא יכולה לשנות את המטפלת, אני בקושי מצליחה לשנות את עצמי. יחד עם זאת וגם עם קו הטיפול שלה שונה ואולי לטובתי, הכעסים הרבים שלה עלי, על שאני גלויה איתה ומנסה לפתור יחד איתה את המצב הרע שבו נמצא הטיפול הזה וגם אני בגללו, מפילים ומרסקים אותי. יודעת ומרגישה שהדרך שלה הנוכחית לא טבה לי ולא מקדמת אותי. ברור לי שכל העבודה על עצמי היא שלי, אבל לא מסתדרת כבר עם העומס שעלי ובעיקר שאין לי גב בטוח מהמטפלת שאמורה להיות שם איתי בתוך חדר הטיפולים. בלי הביטחון הזה אני לא מסוגלת לשחרר את הכאב שבתוכי, כי אין לי כוח גם בלי לשחרר אותו, לא בטוחה שמסוגלת להחשף ולהרים את עצמי אחר כך ובעצם יודעת שחייבת להוציא ומתה יפחד ומיתוך כך תקועה ברמות הזויות. אוהבת אותך המון, ומחבקת, שלך - מציאות אחרת

ובכן, לא נעים לי להגיד אבל היום הפרזתי באכילה אין לי מושג מה נפל עליי היום זה התחיל על הבוקר הבונבוניירות שהבאתי בשפע מחו"ל כל מותגי השוקולד למינהם יש גם מרציפן מר עם אלכוהול בטעם תות מגעיל לדעת כולם אבל אותי זה לא מעניין שאני "בקריז" לסוכר העיקר שוקולד גם אותו.. ואני זוללת אותם היום במיוחד וגם לא עשיתי כושר היום ואכח הלכתי ככה לאירוע מבואסת מעצמי רצח ומהצורה ה... שלי ו..כמה נשמות טובות זרקו לי ככה הערות שאני יבין ש.. כן!שלא יהיה לי ספק ש.. בקיצור! שאני ירגיש ש.. ושיימחק לי החיוך מהפנים (טוב, אצלי הוא לא נמחק הוא ממשיך בכאילו) וגם אם באתי במצב רוח הפעם ועם חיוך אמיתי ההערות הבונות הללו הצליחו לקלקל את ההרגשה הטובה שלי לגביי עצמי. (הבייביסטר שלי דווקא מאוד אהבה את מה ש.. והלכתי בהרגשה טובה) אבל עד ש.. מישהי אמרה לבעלי לידי איפה אישתך? פתאום שהיא "לא מזהה!" איפה היא? ואני יושבת מולה! זה לא יכול להיות שזה אני. כאילו , מה? אלק. נו בטח כי אני עכשיו ככה לעומת אז שינוי דרסטי, כמובן. היא לא אמרה את זה אבל מתוך דבריה היה ברור שזאת הכוונה. זאת הייתה הערה הערה! שאני יבין ש.. ועוד מישי שלקחנו בשר והתחלקנו אז היא הייתה חייבת לומר שייתנו לי קצת ש..."סמויה ממש לא צריכה לאכול הרבה!" וגם שם במקום להפסיק הגזמתי עם הקינוחים אכלתי אולי שלושה שונים ועדיין לא בא לי לעשות כושר בלילה בגג זה מפחיד מחר... אני יעשה כושר ואז אולי זה יעשה לי הרגשה אחרת לגביי עצמי. לאותו יום בלבד. זה לא מחזיק מעמד אפילו יום. והאירועים המשפחתיים האלה הפעם מצד בעלי הם מקור ל..דימוי העצמי הכי נחות! למה ללכת לאירועים? להיות חשופים לכל הביקורות וההערות.

סמויונת שלי-נשמה טובה שלי היום , אתמול וגם מחר הם תמיד ישארו מה שהם ולא חשוב מה תעשי יש לאנשים מן הרגל כזה מגונה תמיד להעביר ביקורת על אחרים מבטיחה לך שאת לא היחידה שעברת תחת עיני הרנטגן שלהם אז מה ????????????????? שימי עליהם קצוץץץ!!!!! מי הם שהדעה שלהם חשובה כל כך ? סתם חבורת רכלנים משועממים ריקניים מתוכן -שכל מה שמענין אותם זה רק למצוא פגמים באחרים מענין אם הם רואים את הגיבנת שלהם בטח יש להם גיבנת מושלמת מאמי שלי-אל תקחי ללב לא שווה שהלב שלך יהיה שבור בגללם לא שווה שתיפגעי מהם תמשיכי את החיים שלך כמו שאת ומי שלא מוצא חן בעיניו שיקפוץץץץץ לךךךךך מה בקשר למחר יש לך סידור עם הבובון המתוק ? אל תוותרי על מחר תעשי כל מה שאפשר כדי כן ללכת חשוב מחר ללכת אוהבת מתוקה שלי חטולית

את בסדר ? אייך הסתדרת היום ? הלכת בסוף לטיפול ? אייך היה ,,,,,,,,,, דואגת לך מתוקה שלי לא מגיע לך לעבור את כל ה,,,,,,, אוהבתתותך חטולית

שמחה בשבילך שהצלחת למצוא פיתרון והצלחת להגיע לטיפול, גם אם הנושא עדיין לא ניפתח. זה בוא בזמן שיהיה הכי נכון ובטוח לך, ובנתיים תמשיכי רק לבנות את האימון במטפלת ותמשיכי לדאוג לעצמך ולשים את עצמך במרכז, להרגיש חשובה מספיק כדי לפרגן לעצמך את הטיפול, אל תוותרי. ובאשר לדעות של אנשים, אנשים תמיד יביעו דיעה, ולכל אחד יכולה להיות דיעה אחרת. מבחינתך בכל מקרה, את תמיד בעלת הזכות לבחור לקבל או לא לקבל את מה שנאמר לך, במקביל להצמד תמיד ובאופן קבוע לדיעה המשוכללת שלך. כלומר, לשמוע דעות של אחרים אבל לתת לעצמך את הזכות הבסיסית שמגיעה לך, לבחור מה את לוקחת ומה לא ובעצם לגבש לעצמך את הדעות שלך, כראות עינייך ולהצמד רק אל דעותייך... אוהבת ומחבקת ומעריכה מאד את הנחישות שלך והכוחות שיש בך. שלך - מציאות אחרת

מטפלת שלי שעלה אותי היום לספר על זכרונות שיש לי בקשר לאחים הקטנים שלי- הייתי אמומה- כמה שניסית להזכר לא זכרתי כלום-אבל כלום!! הוצאתי תמונות מהארון כאשר הגעתי הביתה כדי לנסות שוב להזכר ו-כלום. עכשיו כאשר אני יושבת בשקט מנסה לזכור בזכרונות-ילדות-קשה לי- תמונות בודדות עולים לי וזהו. אני פשוט בשוק ולא רק שוק-גם חרדה- כי אני לא יודעת מה קרה- בעצם אני יודעת מה קרה- מחקתי-דחסתי את הכל בפנים-עמוק עמוק- כאבים נוראים!!! בא לי לבכות ולא יודעת על מה- בא לי לברוח ולא יודעת ממה- נורא מפחדת לשבת עם זה- יודעת שרגשות לא הורגים אבל הם מאיימים- חוסר אונים-רוצה להתחבאות-אוף- אני כל כך מפחדת- יש לי מחנק בגרון- לאן אני נעלמתי ?לאן?

ינשופונת יקרה כל כך מבינה , כל כך ככה שזה מדהים גם אני ישבתי עם תמונות וכלום לא בא בראש אבל הכלום . ההרגשה הזאת שאני לא יודעת מי אני היא איומה . אבל חכמות ממני טוענות שזה עובר אז מה אני אגיד. אוהבת אותך תודה על השיתוף

אני מאוד מבינה את תחושת הבלבול והחוסר אונים שמנסים לזכור משהו אבל לא זוכרים! וזה פשוט חוסר שליטה כזה. מרגישה שחתיכה של פאזל חסרה. קשה להבין את הזיכרון. למה אנחנו זוכרים היטב דברים מסויימים וחלק לא. דברים לכאורה "נמחקים" שבעצם הם קיימים. חורים בגבינה שוויצרית לכן, בשבילל זה את נמצאת בטיפול. לשם כך יש את המטפלת שלך שעוזרת לך בדרך המצועית שלה להגיע לאותם חלקים אבודים. לאותם חורים בגבינה. זה המקצוע שלה. זה לוקח זמן וסבלנות. אל תלחצי שאינך זוכרת מיד. גם שנלחצים אז עוד יותר לא זוכרים! תני לעצמך את הצ'אנס בטיפול לאט לאט ואז הדברים יתחברו. מנסיון שלי(לא בטיפול!) לוקח לדברים המון זמן להתחבר אפילו שנים אבל אם את בתהליך אז זה יקרה. מנסיון שלי- אצלי דברים התחברו לאט בתהליך של...שנים? מאז הגילוי ה-ראשוני שלי. והם בסוף התחברו! זה דורש עבודה פנימית, יסודית מעמיקה ואם אין בכוחך וביכולתך לעשות זאת לבד (כמוני- כי לא היה לי טיפול) עומדת לרשותך המטפלת שלך שתומכת בך.ובשביל זה היא שם בשבילך. לאט לאט, יקרה. הדברים עוד יתחברו. אה, וגם הייתה לך ילדות עם חוויות טראומטיות שמן הסתם הדחקת המון דברים. זה כבר פרשנות שלי, לא מקצועית לכן יש את המטפלת שלך שהיא מנוסה בזה והיא עוזרת לך בתהליך הנפשי. להחלמה. מאחלת לך להרגיש טוב ושבכאב העצום אותו את חשה יפחת. שולחת לך חיבוק, סמויה

לא יכולה לומר שאני מכירה את המצב הזה -ממש לא אבל קוראת אותך כאן , ואת ממש מצליחה להעביר לי את תחושת החוסר אונים החזקה והמפחידה שלך , אני חושבת שאני מבינה כמה זה קשה ובמה זה כרוך ,עוד זכרונות קשים שאת צריכה אולי להתמודד איתם לתת להם מקום ,,,,,,, זה באמת בכלל לא פשוט מאוד מבינה אותך אני מאמינה שמתי שתהי מוכנה זה כבר יעלה מעצמו אולי עוד לא הגיע הזמן תחכי בסבלנות מאמי בכוח שום דבר לא עולה שולחת לך המון כוחות וחיבוקים כדי לתת לך כוח ליל מנוחה מתוקה חטולית

יש!!! לא צריכה מנוחה מוחלטת! :) בנתיים התגלה רק מחסור בנטרן (שזה מזמן) ובכלור (שזה חדש) שזה יכול לגרום לחולשה אך לא לחום

בוקר טוב נשמה יפה שלי איזה יופי שזה לא מחלת הנשיקה בכלל הקונוטציה של המילים נשיקה ומחלה ממש לא,,,,,,,( צוחקת מאמי ) כתבתי לך למטה בשרשור לפנות בוקר שלא נראה לי שזו מחלת הנשיקה טוב , גם המימצאים שכרגע נתגלו לפחות אינם חמורים נכון ? אפשר לטפל בהם ולשפר את המצב תשישות נפשית גם גורמת לגוף להרגיש כמו מחלה בכל אופן מאמי , מקווה ששאר תוצאות הבדיקות שיגיעו לא יראו מימצאים מדאיגים ויחסית לזה שאת לא אוכלת בצורה מסודרת אולי גם יש לזה חלק בהרגשה הכללית שלך תמשיכי לעדכן פליז אוהבת מאוד חטולית

מאחלת לך המון בריאות ושתבריאי מהר לגמריי!

שמחה בשבילך שזאת לא מחלת הנשיקה, יחד עם זאת צריך לטפל גם בחוסרים שהובעו בבדיקות. חוסר בנתרן נקרא היפונתרמיה. הוא נובע משתייה מרובה או ממחלות, מחסור בכלור יכול לנבוע ממצבי דחק גדולים ומאד סיבות. לגבי הנתרן נותנים כדורים או אינפוזיות של מים פזיולוגיים שהם מי מלח, לגבי הכלור נותנים תרופות לאיזון החומציות. מקווה שהכל יסוא על מקומו בשלום ויהיה בסדר. שלך - מציאות אחרת

בנתיים עדיין מחכה לשאר התוצאות משתדלת לאכול עד כמה שאני מסוגלת יותר מסודר ושיהיה כמה שיותר מלח בדברים שאני אוכלת וגם משתדלת לשתות כמה שפחות קפה וכמה שיותר מים (בד"כ אני בכלל כמעט ולא שותה מים וזה גרועעעעעעעע)

מתי יהיו לך כל תוצאות הבדיקות ? שמחה מאוד לשמוע שאת מתחילה לדאוג קצת לעצמך אייך את מתקדמת עם העבודות שאת צריכה להגיש ? אייך את מרגישה עכשיו ? יש איזה שהו שיפור ? קיבלת בכלל טיפול תרופתי ? מאמי שלי מקווה שתרגישי טוב יותר ובהקדם אוהבתותך חטולית

לכתוב באמת שרציתי לכתוב אבל לא יוצאות לי המילים הכל מתפרק בין פירוק מוחלט לניסיונות נואשים להחזיק מעל פני התהום השפלה מין אלים נסיונות נואשים לשליטה הכל נוזל מבין האצבעות הכל מתפורר אני מתפוררת כל שבוע מעלה מינון של תרופות אני על כמות שלא הייתי כבר שנים וזה לא מייצב אותי זה לא מצליח להרים אותי זה לא בטוח לי הכמויות האלו ובו זמנית אין דרך אחרת היום עמדתי בתחנת רכבת ופשוט ראיתי את עצמי קופצת למסילה זה היה נראה כל כך מוחשי כל כך אפשרי כל כך הגיוני שנבהלתי מעצמי נבהלתי כי הרגשתי שאני מאבדת שליטה על עצמי ברחתי מהרציף לא יכולתי לסמוך על עצמי שאני לא אקפוץ ... אני לא יודעת מה קורה לי בכלל.... סליחה על הטריגרים סליחה שאני קופצת כל פעם משום מקום ונעלמת סליחה שאני לא חלק סליחה

ילדונת שלי מתוקה לא יודעת איזה כדורים את מקבלת ומה המינון יתכן שהכדורים לא מתאימים לך בלי שום קשר למינון ? איזה מזל שהצלחת להחזיק את עצמך ולא לפגוע לא לקפוץ את באמת נשמעת במצב לא טוב יש עם מי לדבר ? מה הטעם להעלות מינון שלא עוזר ? מה קרה חומד ? למה שוב השפלה ומין אלים ? איפה את ? מה עם תכנית השיקום שלך בהוסטל או איפה שזה לא יהיה ? לא קיבלו אותך ? ממתי את צריכה לבקש סליחה ????? הלוואי והיית נכנסת יותר אולי היה עוזר -מי יודע מי אומר שאת לא חלק מהפורום ? את ? באמת כך מרגיש לך ? חבל חומד מבחינתי כלום לא השתנה הלוואי ותכנסי יותר-למענך חיבוק ליל מנוחה יפתי חטולית

אני לא יודעת אני באמת לא יודעת כלום אין לי תשובה לכלום אין לי הסבר הכל לא ברור הדיכאון פשוט בולע אותי בלי סיבה הגיונית פשוט עוד גל שהגיע אחרי פרק זמן שבו הצלחתי להרים את הראש תרופות... אחרי שנים של שבהם ניסיתי כל כדור שקיים בפסיכאטריה אני כבר יודעת שיש שילוב שאמור היה לאזן אותי הבעיה שנשארנו באמור... וויתרתי על איזון רק שירים אותי אותי טיפה מהכובד של הדיכאון כדי שאני אצליח למשוך את עצמי למעלה, אבל גם זה לא קורה... ואני לא יכולה להרשות לעצמי להתרסק עשיתי דרך ארוכה מידי חזרתי לטיפול בתל השומר (שום מקום לא מקבל אותי) מעבר לזה המצב כרגע מחייב טיפול והם שם ובאמת תומכים ומנסים ולשם שינוי מאמינים בי ולמה הורסת את עצמי.. פוגעת..? אני לא יודעת וזה לא מרגיש חלק זה מרגיש שאני תופסת מקום זה מרגיש שזה לא בסדר לכתוב כאן זה מרגיש שאני זורקת כדורי אש והולכת לא מגיבה לאף אחת לא שואלת אני קוראת תמיד מאחורי הקלעים ויש לי מה להגיד ואין לי את הכוחות לכתוב וזה מרגיש אשם... כבר לא חלק מכלום.. וסליחה שגם התגובה כל כך מרוחקת מקוטעת אני חושבת שאני כבר לא זוכרת איך כותבים תודה שאת את

הדברים קשים ... הרבה כאב ובכל זאת יש כוחות... את מחליטה ובוחרת להלחם לא לוותר שמרי על עצמך תמיד טוב לראותך כאן כאן בשבילך אידה

אני רוצה למות אני פשוט רוצה למות אני לא זוכרת מתי הוצאתי את המשפט הזה מהפה שלי מתי הרגשתי את זה ככה בעוצמות האלה אני מתנצלת שכותבת את זה אני מתנצלת באמת זאת לא הודעה אובדנית אני פשוט רוצה לצרוח את עצמי לעמוד עכשיו בחלון ולצעוק לאלוהים שאני רוצה למות לצערי זה רעיון פחות טוב למות אני לא אמות וזה רק יביא את המשטרה אלי הבייתה וה' גם אם הוא ישמע הוא לא יעזור לי לא ברור למה הוא משאיר אותי תמיד בחיים לא משנה כמה פעמים ניסיתי שרדתי הרבה קוראים לזה נס אני לא יודעת מה מנסה לכתוב אני מפחדת לשלוח אני מפחדת להפסיק לכתוב אני מפחדת מלהרגיש ככה אני מפחדת מהבור הזה שהופך עמוק ועמוק יותר רע לי פשוט רע לי ואני לא יודעת מה לעשות עם זה...

ילדונת יקרה! הזעקה שלך מובנת ביטוי לכאב גדול מאוד! אני שמחה לפחות שזאת לא הודעה אובדנית כפי שכתבת אלא צורך שלך בלתי נשלט לצרוח מתוכך את הכאב בצורה של אמירה שאת רוצה ל.. שמחה שאת צורחת את הכאב הזה כאן בצורה מבוקרת ונשלטת את לא חסרת מעצורים! את יודעת לבלום גם רכבת דוהרת יש לך כוחות, אחותי! סחתיין. מאחלת לך הקלה בכאב הזה. סמויה

טוב שנכנסת וצעקת את עצמך רואים שמאוד רע לך אין לך שם עם מי לדבר על,,,,, טוב בטח שלא בשעות האלה אבל אולי מחר בבוקר ? מחבקת ברכות יפתי מקווה שיהיה לך ליל מנוחה חטולית

חזרתי הבייתה מקלחת עוד לקוח מרוצה "ראש השנה בחוץ בפנים הכל שבור לי איך אני רגילה לברוח מאמת פשוטה.."

מה קרה ? מבינה שמאוד קשה לך אבל ,,,,,,,, את לא חוזרת אחורה נכון ? תגידי לי שלא הרמת ידיים אמרת שבתל השומר טוב עכשיו אז מה ?,,,,,,,,,,,,,,,,,, איתך מתוקה שלי תמיד איתך חטולית

החדשות הרגו אותי ריסקו אותי כליל למה להתעמת למה להתלונן עם מקבלים שנה . ובנוסף היתה לי היום שיחה שפתחה דברים ואוף זה כואב . לוקח לי כמה ימים אחרי לנסות לארוז את עצמי על אוטומט ...חייבת להתפס על עצמי ואני לא . אוהבת אותכן בנות יקרות לפחות יש עם מי לדבר .

היי יקרה, גם אני התרסקתי מהחדשות היום וגם מעוד דברים כאן, מתחילים להפציץ אותי בתלונות וטענות, פתאום נראה שהגלגל קצת התהפך... לימדת אותי לכתוב על דף את כל מה שעולה, נסי גם את, נסי לעשות את זה עכשיו כשאת מוצפת, אולי זה יעזור... אוהבת אותך ומחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת

קצת שקט עשיתי מדיטציה ואולי אני אישן קצת אוהבת תודה

יש פתרון קל כדי לא להתרסק כל יום מחדש רק מלשמוע חדשות כאלה כואבות כשהחדשות כבר אינן חדשות אלה חילופי שמות חדשות לבקרים אולי במקום לשמוע את כל הרוע הזה זמרסק אותך תבחרי לעשות מדיטציה או למשל לשמוע מוסיקה שאת אוהבת או למשל לקרא ספר טוב למה לא לעשות אמבטיה מפנקת עם כל מיני מלחים שדווקא פועלים על הרגעה ? או סתם לראות איזה סרט נוסטלגי שאת אוהבת לא חייבים לראות כל יום חדשות , באמת מה כבר חדש בחדשות ? למה לא לצאת סתם לבית קפה עם חברה וסתם רק להנות מהשקט ? להסתכל על אנשים ברחוב ולראות מה הם עושים אייך הם הולכים אייך הם נראים זה הרבה יותר מענין -תנסי ותראי אז תגידי לי -מה את רוצה שאני אהיה לגמרי מנותקת מהחדשות -מהעולם ? לא ! ממש לא ! אבל גם לא ממש צמודה אליהם כמו מגנט תחשבי על כמה דרכים את מכירה שיכולים להנעים לך את היום ולא על החדשול שרק מרסקים אותך ואת היום שלך סתם -חומר למחשבה שולחת חיבוק רך ועדין חטולית

לא רואה חדשות יצא שראיתי על מנהל הבית ספר שקיבל שנה בתוספת הילדה בת ה8 והשיחה שהייתה לי בבוקר אצל המטפלת שיהפכו אותי . לא נורא עד הפעם הבאה

מה שלומך היום? אני מקווה שיותר טוב אוספת ומתארגנת עם הדברים שנפתחו בטיפול... עם הכאב החדשות הכואבות ומתסכלות מחזקת איתך אידה

מצטרפת אל בוחרת בשינוי. איפה את חטולית יקרה, מקווה שאת בסדר. השמיעי קול אם את יכולה, חיבוק, שלך - מציאות אחרת

תודה בנות על הדאגה האמת שלא יכולתי להכנס כי מיגרנה איומה השתלטה עלי ולא יכולתי להרים ראש היום קצת יותר טוב מקווה שימשיך כך ורק ישתפר ליל מנוחה מלאכיות חטולית

אז קורים לי כל מיני.. תקריות לא נעימות האמת? בעוד יומיים יש לי טיפול אחריי שבועיים חופש השעה שלי כולה שעה בעיר שלי קרוב אליי אבל, אני רק חושבת על זה שאני לא יכולה להגיע! שוב, אין מי שיישמור לי בשעה הזאת וגם לא בעות אחרות צריכה להשיג בייביסיטר אולי השכנה.. מה פתאום! נמאס לי שאין משפחה או אמא שאני לא יכולה להגיד יש לי טיפול רק שעה! מי יעזור לי? אין אף אחד! בא לי לוותר גם על הטיפול הזה למה להילחם למה? זה סתם מפריע לי מעמיד אותי בדילמות אז מי צריך תטיפול תטרחה להגיע נמאס לי להילחם! לנסות לתמרן אולי טובה מהשכנה בעעעע למה מה קרה?

זה בהקשר של מה שלמטה נכתב על המשפחה בהקשר של הפגיעה איתה או בלעדיה כן, זה העונש שלי- של מי שחי בלי משפחה בלי שורשים בלי כלום זה העונש שלי שגם לטיפול אני לא יכולה להגיע כי אין לי תמיכה אני חיה בלי משפחה אני חיה רחוק מצד אחד כיף וטוב וזה העונש עם הפגיעה לפחות יש משפחה לי אין גם את זה רק את הפגיעה ואני צריכה לאכול את זה לבד! לבד! סליחה שאני משגעת את כולם לא יודעת מה יש לי

וזה קשה אבל זה אפשרי וזה משהו בישבילך בבקשה אל תוותרי

שוב חוזר הניגון שוב הבעיה עם בייביסיטר מאמי -קודם כל את חייבת להרגע כשאת בלחץ הכל נראה יותר קשה את כבר יודעת נכון ? אז מה בכל זאת אפשר לעשות ? תגידי , יש אולי מצב שזמן הטיפול שלך חופף עם הזמן שהבונבון צריך לישון ? כי אם כן , את יכולה לקחת אותו איתך לטיפול להרדים אותו בעגלה וכשהוא ישן לדבר עם המטפלת נשמע לך הגיוני ? אפשרי ? דבר נוסף ,לדבר עם שכנה שאת סומכת עליה שתשמור על הילד למשך הזמן שאת לא נמצאת תמורת תשלום ,,,,,,,,אולי זה ידרבן אותה אוףףףףףףף , למה את גרה כל כך רחוק הייתי באה אלייך בהתננדבות ופותרת אותך מהכאב ראש הזה מתי בעלך יוצא מהבית לעבודה ? אולי תנסי להקדים את זמן הפגישה ,,,,,,,,, יש מצב ? נראה לי שאולי תקחי מישהי באופן קבוע למתי שאת צריכה לכל מטרה אייך היה בחו"ל ???? לא מצליחה לחשוב כרגע על רעיונות בכל מקרה יפה שלי מקווה שתצליחי למצוא פתרון חיבוקי גדולי-התגעגעתי חטולית

מציאות, בוחרת בשינוי. הייתי רוצה לכתוב עוד אך יש לי אירוע הערב. חטוליתוש, אני אספר לך על חו"ל מאוחר יותר. בינתיים, גם מנסה לחשוב על איך אני מגיעה מחר לטיפול ולא מבטלת או איך אני מבטלת.. או..איך אני מבקשת טובה מהשכנה בקיצור... תודה על הצעתך לשמור לי יקרה! אני יודעת שהיית עוזרת לי בכך לו יכולת תודה!