פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

לא יודעת אם מחר יהיה לי זמן להכנס ולברך אתכן לשבת שלום ,לא רוצה לפספס http://blog.tapuz.co.il/zivan26/images/2581932_180.gif מאחלת לכל אחת ואחת שהשבת תהיה בדיוק כמו שאתן מייחלות כל אחת לפי מה שמתאים לה שולחת חיבוקים חמים ואוהבים לכולכן חטולית

מחר, אם יהיה לי זמן אכנס לספר למה בחרתי בכינוי החדש שלי sandseagull ו..זה לא כינוי חדש! יש לי אותו מגיל 20 וקצת בערך.. עכשיו אני עייפית אספר מחר .. שבת שלום חטוליתוש לכי לנוח.. יש לך הכנות למחר יקרה.. יש אורחים? לי יש.. ואני לא ישנה עדיין.. sandseagull

סגלית :)

בטוחה שיעבור לך ערב נפלא עם האורחים כן גמלי יש אורחים כבר סקרנית לדעת מה עומד מאחורי השם החדש שבחרת שבוע נפלא יקירתי חטולית

http://img297.imageshack.us/f/12256844vl1.gif/ וסוף שבוע נעים ומפנק לאוהבי הכלבים: http://blog.tapuz.co.il/karolin43/images/1948917_550.jpg לאוהבי החתולים: http://i57.photobucket.com/albums/g232/ssmith_2006/RelaxingWeekendCat.jpg שחף

תודה נשמה -על הכל-במיוחד על האמבט קצף לחטולית מתאים לי ח-ח-ח-ח-ח-ח אוהבת מותק חטולית

שבת שלום עונג ושלווה הרבה אהבה איתכן אידהhttp://www.youtube.com/watch?v=nheBoCDTAIs&feature=related http://blog.tapuz.co.il/mesecrets/images/2646486_16.gif

מקווה שגם עליכם עברה שבת שלווה עם המון מנוחה חטולית

אייך את מרגישה היום ישנה הקלה בהתקררות שלך ? מאוד מקווה שלקראת שבת כבר תהי בבריאות טובה יותר החלמה מהירה מותק ליל מנוחה חטולית

תודה חטלתולית אני קצת יותר טוב אבל עדיין חולה הלוואי וזאת הייתה התקררות זה וירוס מעצבןןןןןןןן גרררררררררררררררר

כמה מעצבן... אגב, אני החלמתי היום היינו בבריכה אני ככ אוהבת מים ולשחות.. ולצלול.. אההה ואני עוד לא ישנה ליל מנוחה, שחפונת הרבה מנוחה בסופשבוע גם לנפש היגעה.. sandseagull

אם את מתלוננת נגד הנשיא קצב, או אם בת של ראש העיר או לא יודעת מה, אז את מקבלת יחס מועדף במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ובפרקליטות. אבל אם את סתם אחת, והלכת להתלונן, את לא מקבלת את אותו יחס. נקודה. רק רוצה לומר לכן את האמת.

לי יקרה את מדברת מתוך נסיון אישי שלך ? באמת שהתיחסו אליך בצורה מעליבה ? אני מניחה שלאחמ"ים בטח יש עדיפות מסוימת בגלל מה שהם אך אני לא נתקלתי במרכז סיוע ביחס הזה שאת מדברת עליו דווקא התיחסו אלי מאוד יפה לגבי הפרקליטות , באמת שאין לי מושג כי מעולם לא הגעתי לשם ומקווה גם לא להגיע עושה רושם שנפגעת מאוד ,,,,,,,,,,,, רוצה לשתף במה שקרה לך ? כמובן רק אם מתאים לך חטולית

טוב לראותך צר לי שכך את מרגישה... מבינה שנפגעת לא קבלת את היחס וטיפול שציפת לו... הנושא מאוד רגיש מאוד כואב את מוזמנת לשתף מחזקת אותך כאן בשבילך אידה

אותי מילה טובה שוברת מילה רכה מילה מנחמת גורמת לי להתפרק לבכות לא יודעת מה לכתוב כבר נגמרו המילים הקושי לא מרפה דמעה

מבינה אותך ולמרות זאת אני מחלקת הרבה מילים רכות לאחרים- קשה לי גם לקבל מילים טובות-אני לא סומכת עליהם- אבל מצד שני אני כל כך זקוקה להם- מה אני אגיד לך? לא רוצה לגרום לך כאב- אבל במילים עדינות ביותר- חשוב לי שאת כאן!

את פשוט מקסימה מה שלומך יקירה שמחה מאוד לראות אותך כאןןןןן תענוג לקרא אותך כל כך רכה ותומכת כמה המון אהבה את מעניקה במילים שלך מחבקת בחום יפה שלי מתגעגעת ליל מנוחה חטולית

לא יודעת מה לומר לך אז רק אהיה כאן איתך בשקט תמיד איתך יקירתי חטולית

אני מאוד מעריכה את זה דמעה

מרגישה איך תהליך הדרדרות שלי מורגש כאן מפעם לפעם הלבד נהיה יותר ויותר גם האנשים שכביכול, היו..איכשהו עוזבים אחד אחד והמעט שהיה עוזב. לפעמים אני חושבת לחזור בתשובה להתחתן ללדת ילדים הכי מהר שאפשר שתהיה לי משפחה ילדים שאוהב ויאהבו אותי קן משפחתי כזה חם וטוב אולי קצת תמים אבל מגיל שש החלום שלי היה שתהיה לי ילדה גם ידעתי איך יקראו לה בפעם הראשונה שהגעתי לטיפול המטפלת שאלה אותי מה הכי הייתי רוצה בעולם ואני, ילדה בת 6 שעברה מה שאנשים לא עוברים ב-50 שנה שהמשיכה לעבור בהווה התעללות מינית אומרת שהחלום שלי זה שתהיה לי ילדה ילדה בת שש רוצה ילדה? מי היה מאמין? מי היה מאמין? שהגעתי עד כה עייפה וחבולה ממלחמות אינסופ לא מורידה ראשי לא מראה לאיש את הפציעות, רק אלו המסתכלים עמוק בעיניים יודעים אבל כמעט ולא. צועדת קדימה בעקשנות בלתי נסבלת הולכת והולכת כמעט רצה לא ממה לב לדרך ולכל החבטות ולכל השריטות וכל הדם שנשפך מגופי לא רואה כלום, ממשיכה ללכת וכעת, נפלתי עוצרת ומביטה אחורה עוצרת מביטה לכאן ועכשיו, להווה ולא רואה איש נולדתי לפני כמה שנים אי שם ומאז לא ייכלתי לעצור לרגע מאז נלחמתי על חיי מעולם לא היה בית נורמלי בו יש אמא ואבא ושולחן וסלון וטלויזיה וארוחות וחיבוק וחום ואהבה וביטחון תמיד היה רע שום דבר מעולם לא התנפץ הרי מאז שאני זוכרת את עצמי זה קיים הבעייתיות הרבה בעצם אף פעם לא היה לי חיים שקטים תמיד מלחמות ותחושה של אין מקום משום שאף אחד לא רצה אותי בסה"כ אני מסתכלת במעט תמונות שיש לי הייתי ילדה חמודה למראית עין כנראה שרק למראית עין אף אחד לא רצה רק לפגוע להעיף אותי ולהשחיט את גופי ונשמתי בתי משפט, וועדות החלטה, עובדים סוציאלים, פקידת סעד, משטרה, חוקרים, פסיכולוגיות, פסיכאטרים, אבחונים ותוך כדי הכל ממשיכה לעבור התעללות מינית המון פיצולים ואף אחד לא רואה ואף אחד לא שם לב אף אחד להצטיין בכל דבר אפשרי למלא כל כך הרבה ווים בכל החלקים של האיקסים לחייך יפה כואב לי הראש

גם להתייחס יותר. אבל ציפור יקרה אל תישכחי שאת לא לבד

כמה אני מבינה אותך- כל הדברים שאת רוצה הם דברים טובים-אמיתיים ובאמת מגיע לך אותם ! אבל מנסיון שלי הנכשל זה חייב להיות בזמן המתאים- אני התחתנתי כדי לברוח מהשדים של עברי- והם רק רדפו אותי- התחתננתי עם בעל מקסים- אבל לא יכלתי לאכיל את אהבתו- פרשתי אותו לא נכון וגרמתי הרבה סבל לכל מסביבי-כולל את עצמי כמובן- אני מה זה מאחלת לך שתתחתני ותקימי בית ושיהיה לך בת- אבל בזמן הכון- ורק את יודעת מתי זה יהיה- אבל זה יקרה- אני מאמינה - כי מגיע לך- אני רוצה להיות המשפחה שלך- האחות שלך- אני גם לבד- כמוך לא ידעתי מה זה לגדל במשפחה נורמלית- אנחנו צריכות אחד את השניה- מה עוד יש לנו?- רוצה להיות בשבילך-

המון כאב המון בדידות מאווים שלא מתגשמים את עוד צעירה מתוקה דברים טובים ונפלאים יכולים להיות מנת חלקך אם את מוצאת לנכון לחזור בתשובה שזה יהיה מהמניעים הנכונים לחזור בתשובה רק כדי להתחתן וללדת ילדים ? מה מונע ממך לעשות זאת בלאו הכי ? מתכוונת ל-להתחתן וללדת ילדים להקים קן משפחתי לאהוב את הילדים ואין לי ספק שהם ימותו עלייך את אשה מקסימה ונהדרת שופעת המון חום ואהבה למרות כל מה שעבר עלייך !!! נכון שבפרק זמן קצר של חיים עברת מסכת התעללויות,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, לאין ספור , שרדת את מלחמת הקיום שלך בהמון אומץ עם המון פציעות מדממות כיאה ללוחמת מדהימה שאת כולל גופים ממשלתיים -עיוורים מחוסר הבנה אכפתיות ומי יודע מה עוד חומד -מעריכה אותך ואת כל המלחמות שלך כדי לשרוד ואת יודעת זאת , מצטערת נורא על המועקה הזו שעוטפת אותך כעת ,מחפשת מילים כדי להקל עליך ולעודד אותך כנראה שלא מצאתי , אך אני תמיד כאן בשבילך יקירתי ליל מנוחה ציפורי יפה שלי חטולית

**מאחורי הקלעים- שולחת לחטולית הודעה, שרוצה לכתוב שרוצה לדבר אבל כלום לא יוצא.. היא אמרה שאנסה.. חשבתי שאני כבר אטומה לרגשות שכבר אין לי מה לכתוב.. שאשאר עם כל מה שבפנים.. אז כתבתי.. וסליחה מראש, זה מה שיצא.. באמת סליחה.. סליחההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה על מה? על שתופסת מקום, על הטריגר הקשה שיכול להציף אצליכם.. (וכן, אתן בוחרות אם לקרא או לא..אבל בכל זאת) על הכלל.. שוכבת במיטה הוא עליי זוכרת שיתחנן שאגנח ולא נהנתי סבלתי כאב לי עשיתי את עצמי כדי לרצות אותו. זוכרת את המיטה, שכבר לא אצלינו- זרקנו אותה זוכרת שהיינו לבד בבית כשזה קרה. הגניחות מהדהדות בראשי לא עוזבות אותי אני נגעלת מעצמי שום מקלחת כבר לא תוריד את הגועל שבי אני מטונפת מזוהמת שאף אחד כבר לא ירצה לגעת משומשת, גם לא "יד שניה"- אפילו יותר. שום מקלחת לא תעזור וכמה שמסבנת וקורעת את העור ונהיה אדום וכבר שורף עדיין יש את הידיים עליי עדיין הגועל שלו לא יורד ממני עדיין.. כאילו המים לא ניקו כלום.. מקווה שלא העברתי לכן את הגועל הזה אחד מהם היה מתחנן ש..אכניס את זה לפה לא יכולתי נחנקתי אבל שום דבר לא עזר "תחשבי שזה סוכריה" –אמר.. ולא יכולתי.. אבל עשיתי! לכן רוצה לחנוק את עצמי לא רק הגוף מזוהם גם הפה רוצה להקיא אבל כלום לא יוצא הטעם המר הטעם .. טעם??????????????????????????????????????????? טעם??????????????????????????????????????????? אין לזה טעם רק גועל אחד גדול "עכשיו תורי" הוא אומר לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא צועקת בדממה.. בשתיקה זונה.. יכולה למלא דפים שלמים על מה שעובר עליי כבר כמה זמן.. אבל נראה לי שכעת זה מספיק נגעלתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת מעצמיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי שיעזבו אותייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי יודעת שאתחרט תגידו לי שאין לי על מה להתחרט.. שזה בסדר.. שאתן בסדר אחרי מה שקראתן.. סליחהההההההההההההההההההההההההההההההה

יפה ומתוקה שלי אולי הטריגר שלך עצבני , מן הסתם שיש לך כל הסיבות שבעולם להרגיש כל כך רעעעעע , ואת צודקת שאת מרגישה רעעע אני לא מקללת אף אחד , אף פעם , וכל כך בא לי לקלל אותם את המנוולים האלה שרצחו לך את הנשמה התמימה שלך בדם קר , סוטים וחולי מין ,הלוואי וידעתי איך לעקור מתוכך את כל הכאב האיום הזה ,את הכאב החונק הזה יכולה לומר לך רק זאת -אינך צריכה לבקש סליחה מאף אחד אוהבת אותך כמו תמיד נשמה , שמחה שהצלחת להוציא אפילו את מה שיצא ממך -איתך תמיד תמיד תמיד , את אף פעם לא לבד מיאווווווו

שאחרי הכל ארצה למחוק את זה.. הלוואי וידעתי איך לעקור את עצמי מתוכי.. זה היה עדיף.. נראה לי.. אני יודעת שאיתך זה לא לבד איתך תמיד טוב איתך זה אחרת.. כבר כתבתי לך תודה על זה שאת חלק מהחיים שלי.. ומודה לה' שיש לי אותך.. בגלל מי שאת! תודה מיאוו שלי.

אוהבת אותך כל כך , ואת לא לבד . ותיכתבי כל מה שאת צריכה זה בסדר . כל כך מבינה אותך ואת הזכרונות שלך , מחבקת המון חיבוקים והלוואי והייתי יכולה למחוק את הכאב ואת העבר . טיפ קטן כשלי זה עולה אני מזכירה לעצמי שאני כבר אחרי שזה היה ועכשיו זה אחרת ,עכשיו אני בטוחה ואהובה . אוהבת אותך המון ואת לא לבד

כי אולי זה מה שיכול להרגיע אותי.. בוחרת בשינוי- תודה על הטיפ, המאוד חשוב הזה. . . . מנסה להזכיר לעצמי אותו הרבה.. לא תמיד זה הולך אבל ממש תודה לך יקירתי.. תודה שאת כאן!! !! !! !!

הכאב שלך מורגש הכאב וחוסר היכולת כמעט ולהכיל את מה שקרה את הגברים האלו שפגעו בך וחדרו לך לנשמתך ולגופך שכעת את נושאת אותו כמזוהם אני מבינה, מרגישה... יודעת אם הייתי יכולה הייתי שולחת לך ידיים גדולות וארוכות נוסעת במנהרת הזמן אחורנית ומושכת אותך משם אך אין ביכולתי לעשות זאת, שהרי מצב זה לא הגיוני אחרת בטח כולנו היינו נוסעות כל היום וזמן מנהרת הזמן בנסיון להחזיר את הזמן אחורה על מנת למנוע כל מיני דברים מזעזעים שהשאירו את החותם והטביעו בנו צלקת נצחית כמעט, בנשמה, בזכרון.. מה שנותר לי הוא רק להגיד לך שוב...שאני מבינה ויודעת שהכאב הוא בלתי נסבל שהזכרון הורג שולח אותך לעזאזל כל פעם מחדש ואם היו לי מילים, הייתי נותנת לך את כולן רק לעוד כמה דקות של שקט, שלווה וחוסר פחד ואימה אם היו לי מילים.. אבל אין מחבקת אותך בלב, ציפור

ריגשת אותי.. אמרת כל כך הרבה.. אפילו כשכתבת שאין לך מילים אבל העברת כל כך הרבה דבריםם שהם מעבר למילים.. העוצמה נגעה בי.. אני אוהבת.. תודה מאמי..

כמה את סובלת! ככ קשה! כל-כך מבינה אותך... אני פעם סיפרתי לך שחלמתי שאני רואה את הפוגע שלך לא יודעת למה זה קרה אולי בעקבות הסיפור עם התמונה ש... הטקס.. זוכרת? וזה היה חלום מפחיד וזה היה חלום כואב (*פיסית*)- רק מלראותו בחלום כביכול! זה משהו שאי אפשר לתאר במילים. סילה שאנ אומרת- *הוא היה פוגע* *הוא היה מעוות* *הו היה צריך טיפול* *למה הוא פעל באינמפריע?!?!?!?!?* למה אפחד בבית לא ראה?????? למה נתנו לו לעשות כרצונו ולפגוע בילדה תמימה וחסרה אונים. ואת לא (ז)! את היית קורבן חסר אונים לאלימות המינית שלו! למעשי ה****שלו. ואם כבר מדברים גלוי אז אני הייתי שמחה שלמוע שהיום הוא יושב בכלא על מעשיו הנפשעים. סליחה שאמרתי את כל זה אני דיי נסחפת בכעס שלי ויכולה להגיד דברים מאוד מגעילים וט'. סליחה. נ.ב ואני בסדר אחרי כל מה שקראתי אין לי בעיה עם כלום!

זוכרת שאמרת שחלמת .. אבל לא התעמקנו בזה.. אז לא ממש זוכרת את הפרטים אבל זה בהחלט יכול להיות שה נבע מה"טקס" שעשיתי.. גמני שואלת את עצמי את השאלות הללו תאמיני לי אבל אין תשובה.. ראו ידעו ולא עשו דבר אה כן.. עשו הרביצו לי.. עונש על מעשיי הנוראייםם.. כן כן.. איזה יופיייייייייייייייייי חכמים,אה? בלע .. יקרה שלי, לא.. הם לא בכלא :( מורכב.. מהמון סיבות מהמון דברים שאם זה לא היה ככ מורכב הייתי רצה לבית משפט מה גם ששם לא בטוח שהיה עוזר אם כל השטויות שיש בבתי משפט אין לך מה לבקש סליחה את מקסימה ואני אוהבת אותך.. אה כן.. גם מתגעגעת..

כל כך אין לך על מה לבקש סליחה! להפך, אני גאה בך! על כך שהצלחת לכתוב הצלחת להוציא מתוכך את המילים לא פלא שאת לא מצליחה לישון כשהמראות והתחושות האלה מלווים אותך ולא מניחים לך הלוואי והיה אפשר למחוק אותם... הלוואי... מה שכן אפשר זה להפוך אותם לפחות עוצמתיים ולפחות פולשניים מטושטשים ככל שמדברים עליהם יותר ומעבדים אותם אני יודעת שכרגע זה לא עוזר ושהדרך ארוכה ומתישה אך עולי הידיעה הזאת, התקווה יכולה להפוך את הדרך לקצת פחות בלתי נסבלת אוהבת אותך מתוקה וכאן איתך ובשבילך שחף

תודה שאת כאןןןןןןןןן ובכלל !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא יכולה לבקש יותר מזה.. באמת! תודה על המילים העוצמתיות.. התמיכה אני אוהבת!!

כמה אומץ!! תודה ששיתפת דמעה

כל הכבוד על הכנות שלך- זה ישחרר אותך מהחושך ויוביל אותך לאור.- יש כל כך הרבהדברים שאני רוצה להגיד אבל אני מפחדת- רק היום הייתי בטיפול ובמשך 10 דקות היתה איזה תמונה מול עיני-איזה זכרון-ולא יכלתי לפתוח את הפה לספר למטפלת שלי- עצבים ותסכולים! את מאוד אמיצה בעיני- אולי תשלחי קצת אלי- שמחה שאת בחיים שלי-אוהבת אותך מאוד!!!

אני מעריכה את זה שקראת אותי כי יודעת שאת ננמצאת במצב לא פשוט וחששתי שזה יעשה לך קשה.. אבל אני מעריכה ותודה שאת כאן יקירתי!!

וווואוווווווווו מרגש ככ מרגש לקרא את התגובות של כולכם.. קראתי שוב ושוב כל אחת כמה וכמה פעמים.. תסלחו לי שלא מגיבה לכל אחת בנפרד.. קשה לי כרגע להתרכז בכתיבה לכל אחת.. כותבת כאן לכל אחת באופן אישי.. תודה לך על התגובה על הקבלה שלך .. על ההבנה.. זה מחמם את הלב לדעת שיש מי שמבין ולא שופט ורק תומך תודה לך ותודה לכווווווווווללםםםם.. על קצה המזלג- המצב כרגע לא משו ישנתי עד מאוחר מאוד ועכשיו כשיצאתי לבייביסיטר, לא הרגשתי טוב.. מזל שזה בוטל, ועכשיו אני בבית אני פשוט לא יודעת מה יש לי ויודעת שזה מצב שמצריך מיון אבל אין לי כוווווווווווווווווח לזה עכשיו.. שוב מיון שוב כדורים אני מתחרפנת ויודעת שזה מה שיעזור אבל הכדורים האלה ככ מפילים ממסטלים ואני לא בפוקוס על כלום אני רוצה לצרוח אני רוצה חיבוק אני רוצה לא להיות לבד אז אני כותבת במילים מה שמרגיש אבל.. עדיין בחדר וככ לבד לי ועצוב לי ורוצה לדבר אבל .. זה לא יוצא לא יודעת מה נסגר איתי עכשיו אני באטרף כמו מסומם שרוצה את הסם מין קריז כזה לא יודעת איך נהגתי מהבית לבייביסיטר וחזרה הכל היה חשוך לי.. (כן, עכשיו חושך בחוץ) אבל זה לא זה.. היתה לי מין הרגשה מוזרה כזו לא יודעת להסביר ניסיתי להרגיע את עצמי שזה אולי רק התקף חרדה אבל מי אמר שהתקף חרדה זה דבר קל..? הלוואי ויכולתי לחזור לישון אבל ישנתי ככ הרבה שלא נראה לי שאצליח עכשיו וכדור שינה לא בא בחשבון כי זה יפיל אותי עד מחר ומחר יש לי לנהוג ואני לא יכולה ומשתגעת שמישהו יעזור לי אלוהים אני לא יכולה יותר לסבול את זה בבקשה מתחננת שיפסיק לכאוב לי שאני ירגע כי קשה עכשיו כל פעם שזה קורה אני חושבת שזה הגרוע מכל כל פעם שוכחת איך זה הרגיש בעבר.. ועכשיו זה נראה איום.. וסתם כותבת .. כותבת בלי לחשוב המילים זורמות לי ואני מקלידה בלי לחשוב.. זהו נעצרתי. חשבתי שנרגעתי אבל לא זה לא עובר ואני משתגעת ואיזה ערך יש למילים האלה בכלל מי שיקרא אותם בטח יצחק עליי או ירחם עליי.. על כמה אני משוגעת אבל לא רוצה רחמים רוצה הבנה רוצה מקום כן יש לי, בזכותכן, תודה.. אבל סתם כותבת מרגישה שזה חומק ממני אל הדף אבל זה עדיין לא מעביר את מה שמרגישה עמוק עמוק בפנים הצילו אני טובעת בים של רגשות הצילווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו HELP

שומעת אותך היטב! איתך בכל מה שתשתפי! גם הקשה ביותר! חזקה רוצה ומסוגלת להכיל אותך! את מכירה אותי לא נופלת בקלות *חיבוק* ותשמרי על עצמך תהיי חזקה! ובובית אל תכעסי עליי בגל שאני אוהבת אותך ואכפת לי ממך אנא, פני למיון עכשיו הרי את יודעת מה טוב בשבילך ואיך את מרגישה.. פני.. קבלי עזרה ונדבר אחכ... נשיקות יקרה חושבת עלייך!

שמחה שזה נרגע לפחות לעכשיו הלוואי ותצליחי להרדם לכמה שעות טובות של מנוחה רגועה איתך תמיד כאן ושם גמני הולכת לישון מחר יום שישי ומחכה לי המון עבודה ליל מנוחה מתוקה שלי-אוהבת המון חטולית

אני..כבר לא סמויה מעכשיו הניק החדש שלי הוא Sandseagull להת' סמויה

כבר חשבתי שיש כאן מישי חדשה. . . . אבל שמחתי לגלות שמאחורי הניק הדנדש עומדת אישה מדהימה כמוך! אגב, לא כתבתי בשרשור למטה אבל בהצלחהההההההההההההההההההההה בטיפול החדש!! גאה בך ככ

תתחדשי על הניק החדש האם זה נקרא עוף החול ?-הפיניקס ? מקווה שהפעם הבנתי ח-ח-ח-ח- בהצלחה נשמה בהחלט שינוי מדהים אהבתי ליל מנוחה נשמה חטולית

שכחתי שני דברים למה את עושה לי את החיים קשים אההה תגידי מה עשיתי לך ? בחרת ניק חדש יפיפה ואייך אני אמורה עכשיו לכתוב את השם שלך בחיבה ? אהההה שוברת שיניים בלתי חוקית שכמוך ח-ח-ח-ח-ח- דבר שני-אייך היתה ההופעה שלך אתמול אחה"צ בארוע ? לא סיפרת כלום על מה שקרה שם , זה פייר ? יאלללללללה , קדימה , דיטיילס ,,,,,,,,,,,,,,, אוהבת מותק מיאווווו

נפלא נפלא ...... עשית לי את הבוקר ממש ..... תודה על הכוח והעצמה שאת מעבירה

תתחדשי על הניק החדש, יקירתי! אומרים "משנה מקום, משנה מזל" אז אולי גם משנה ניק, משנה מזל?! :)

מה שלומך??? ספרי לנו על השם החדש יש הרבה משמעות בבחירות חדשות תתחדשי רק בדברים טובים אידה

http://www.trauma-doc.com/images/puzzles/iStock_000002371966XSmall.jpg דמעה

בא לי לצרוח ולצרוח עד שיגמר לי כללל החמצן לצרוח עד שלא ישאר בי כלום- לא כאב ולא גועל עצמי ולא כעס כלום לצרוח עד שהכל יתרוקן לצרוח עג שאאבד את הזיכרון הארור לצרוח ולצרוח עד שמישהו ישמע לו רק ידעתי איך לצרוח בקול ולא רק בדממה דמעה

כמו ציפור מטורפת יזהר כהן "רוח זורע עלים על מדרכת, ואין איש יודע לאן את הולכת, עיר טרם ערב לוטשת עיניים, כשאת מצטמררת מרטט של קיץ... כמו ציפור מטורפת - את נוסקת לרום וצונחת כאבן, נוגעת בחום - לעולם לא נצרבת, פתע הרעד - ואת לא נשמרת נקשרת לתמיד" שביר אריק איינשטיין "שביר, מתפורר בקלות מעמיס על עצמו את כל העולם, נושב כמו עלה למשב כל רוח קלה, בקיצור, שביר מתפורר בקלות. שביר, מתפורר בקלות מחפש את עצמו, מחפש כל הזמן, לוקח כבד, חושב זה סוף העולם, בקיצור, שביר מתפורר בקלות." דמעה

מוכר.. גמני לא יכולה לצרוח וזה מחניק ככ מבינה אותך! שולחת חיבוק..

גם אני מוצאת את עצמי לא פעם רוצה לצרוח בכל הכוחות,,,,,,,,, ושום פיפס לא יוצא לי מהגרון למדנו יותר מיד טוב לשתוק עד שלפעמים מפחיד לי אפילו לחשוב על צעקה לא יודעת לצעוק -כמוך הכל רק בדממה ליל מנוחה נשמה חטולית

הצרחה הדוממת היא אף עוצמתית יותר מהצרחה בקול אני בד"כ צורחת בעזרת האמנות ציור, פיסול, קולאז'.... ויש לזה אפקט מאוד חזק עבורי יש מי צורח באמצעות התנועה ויש עוד הרבה דרכים לצרוח לכל אחד הדרך שמתאימה לו

אני דוחסת מלא דברים בלו"ז כדי לא להשאר לבד עם מחשבות . אבל הגוף מדבר וקשה לי ורע לי ונמאס לי מהנפילות של המצב רוח . נכון שבלוטת התריס הלא מאוזנת וזה שאני לא אוכלת פחמימות וסוכרים מוסיפים למצב הרוח . אבל פשוט קשה להרגיש את הכאב הזה . מאתמול נפל לי האסימון שנניח בגדול שהפגיעה שלי הייתה 15 שנים ,כולל תקופה פרועה מינית שאני הייתי חלק ממנה . מאז עברו 25 שנים נוספות שאני התעללתי בעצמי הזנחתי הרסתי שנאתי את עצמי כלומר אני פגעתי בעצמי יותר שנים מכל פוגע אחר . והשנים של ההסתרה של הסוד שהיה בתוכי 40 שנים של סוד . זאת אומרת שכל מערכות היחסים שלי עם כל העולם סובבות סביב סוד . למה אני צריכה להסתיר למה אני צריכה להתבייש אני לא עשיתי שום דבר רע . אבל לא יכולה להתאמת עם אחי כי לשנינו יש ילדים וצריך לשמור עלהם . לא יכולה להתאמת עם אמא שלי כי היא כבר זקנה . לא יכולה לספר לאחותי כי היא לא תעמוד בזה וגם ככה קשה לה בחיים . לא יכולה לדבר עם בעלי כי סה"כ עד לפני חצי שנה הוא לא ידע והוא די מדחיק . זאת אומרת שאני ממשיכה לחיות בתוך סוד ענק וגדול . כועסת שאף אחד לא ראה מסביב את המצוקה שלי ומסתבר שאני שחקנית השנה . אני מודה לאל על אנשים שחולקים איתי את המסע הזה אבל עדין קשה לקום כל בוקר ולחייך לעולם לעבוד ללמוד לעשות כאילו כלום לא אוכל אותי מבפנים . כשבעצם הכל בפנים מרוסק לחתיכות . תודה שאתן כאן להקשיב ... עכשיו נשטוף פנים ונלך להכין ארוחת ערב ונחייך כאילו אין מחר

כל כך מזדהה איתך-גם אני "שחקנית השנה"- מרוב כל ההצגות כבר לא יודעת מי אני- מתאימה את עצמי לכל אחד-מאבדת את עצמי בתוך השני- זה עוזר לי "זמנית" לשכוח את הכאב שלי . אבל תמיד השדים בסוף תוקפים אותי- במיוחד כאשר אני לבד-עם עצמי-לא יכולה כל הזמן להיות עסוקה-כמעט כל הזמן אבל יש זמנים ש... את יודעת מה?- לא התאמתתי עם המתעוללים- וזה קשה כי הפירוד הזה-הפיצול הזה-מלשחק ןלשקר זה פשות משגע- מטפלת שלי אמרה לי היום לקחת פסק זמן לא לדבר עם אמא- אני כל כך רגילה לשחק את ה"ילדה הטובה" שלא יודעת אם אני מסוגלת להגיד לה די. אז כן אני מה זה מבינה אותך- טוב לא להיות לבד-תודה ששיתפת!

ככ מזדהה ומבינה את מה שכתבת.. את הסוד, ההסתרה בתוך משפחתך את שומרת עליהם שלא יתפרקו כמוני. עד היום.. ומה איתך? מה איתי? כמה זמן נמשיך להסוות כדי לשמור על.. אני כרגע לא רואה את עצמי מתמודדת עם הסביבה שלי אין לי כוחות לכך כרגע אני התחלתי טיפול אולי בהמשך התהליך זה יוכל לקרות מאחלת גם לך בוחרת יקרה שתמצאי את כוחות הנחוצים להתמודד עם הסביבה שלך ועם העבר הכואב שלכם בלי לדאוג שאחרים יתפרקו אלא רק לעצמך.. מאחלת את זה גמלי ביום מן הימים.. סמויה

בורחת בשינוי יקרה.. כמה קושי את סוחבת על כתפייך.. לא להאמין! מתארת לעצמי שכבד לך עם הסוד הזה.. יכולה להבין כמה קשה לא לדבר עם האנשים הכי קרובים לך.. עם האנשים שהכי חשוב שידעו מה עובר עלייך.. יכולה לאמר לך, שכשאחותי סיפרה לאחות אחרת מה עבר עליה היא התאכזבה נורא, כי היא קיבלה מאחותי תגובה לה היא לא ציפתה "מה את נזכרת בזה עכשיו.." אני מספרת לך , כי אני מחפדת שזה גם מה שיקרה לך.. יש עוד כל מיני סוגים של תגובות אותה אחות מדוברת, לא אמרה לי את אותה תגובה אבל כן אמרה שאני צריכה להמשיך הלאה.. אני חושבת שהכי חשוב שאולי תנסי לשתף את בעלך במצב. . . . את לא חייבת לספר את כל הסיפור, אבל כן שיהיה מודע למצב הנפשי.. כמובן שזו רק המלצה שלי.. למרות שיודעת כמה קשה זה יכול להיות.. אבל חשוב שיהיה מישו איתך מישו שקרוב אלייך .. ואת קרובה אליו.. שיהיה מי שיתמוך ויבין! קשה להיות כך לבד.. ואנחנו כאן איתך , תמיד (אני למען האמת, נוטה להעלם לפעמים, אבל כאן את אף פעם לא לבד) ליל מנוחה יקירתי..

שכאן אני לא לבד .פשוט חשבתי שכל הרעיון בטיפול הוא סוף כל סוף לא להשאר עם הסוד הנורא והכבד ובסוף אני נשארת איתו . זה ממש קשה אבל יום יפה בפתח תודה

את פשוט ממשיכה את חייך כאלו לא נעשה בהם שום שינוי (הטיפול)על מנת להמשיך לשרוד , זה לגמרי לא מפתיע לנוכח העובדה שאנשים מקורבים אלייך הם גם מהפוגעים! לא פשוט להתאמת עם שום פוגע ולא משנה מה הקירבה שלו אליך ,תהליך פריקה הפגיעות מספיק כואב ומתיש כשלעצמו בכדי לגייס כוחות ולהתעמת , את עדיין בתחילת תהליך , יש לך עוד מספיק זמן בתוך בתהליך כדי להגיע למצב נפשי שבו כן תוכלי להתאמת עם-כולם ! סבלנות היא מילת המפתח אפשר לשאול למה את נמנעת מאכילת פחמימות וסוכרים ?את סכרתית ? זה קשור באיזו שהיא דרך לאיזון בלוטת התריס ? כל הענין של ההזנחה העצמית-בא מן הסתם כדי לפגוע בעצמך דבר שהוא די נפוץ בקרב הנפגעות , כל אחת פוגעת בעצמה בדרך שלה גם אם היא אינה מודעת לזה שהיא פוגעת , עצם שמירת הסוד גורמת לה להגיב בצורה קשה גם אם לא מודעת , אינך צריכה להתבייש -את לא אשמה , אילו יכולת לא להסתיר כבר מזמן לא היית מסתירה , רק את יכולה לדעת למה המשכת לשמור את הסוד הנורא והכואב עמוק בתוכך , לפני 25 שנים אימך עדיין לא היתה זקנה , אחיך גם היה צעיר עדין , גם את היית צעירה יותר עדיין , ילדים ? לא בטוח שזו היתה סיבה לשמור סודות , וכיום-בעלך אולי לא מסוגל להתמודד עם התיק הזה לכן הוא מדחיק אז נכון שכל הנסיבות הקיימות עדיין לא מאפשרות לך לעמוד מול,,,,,,,,,ולצעוק להם ישירות לפנים שלהם ש,,,,,,,,,,, ואת - את בטוחה שבמצבך העכשוי את כן מסוגלת לפרוץ הכל החוצה ? כבר יש לך את כל הכלים להתמודד עם התוצאות של מה שיבוא בעקבות גילוי הסוד ? מפני שזה לא עומד להשפיע רק על הנוגעים בדבר , זה בהחלט ישפיע ישירות גם עלייך , אני חלילה לא מנסה להפחיד אותך או לרפות את ידייך , פשוט משו קטן מנסיוני האישי מהתגובות הכואבות שקיבלתי עקב חשיפה ,,,,,,,,,,אנשים לא אוהבים שאומרים להם את האמת בפנים ובטח לא אם מאשימים אותם בכל מיני מעשים מתועבים , התגובות שלהם יכולות להפוך אותך בשניה אחת מנפגעת ל-שקרנית , הוזה , ממציאה ועוד ועוד, כל אחד דואג לתחת שלו לכן אף אחד לא רואה אותך ולא את המצוקה שלך ,ואם כבר לראות-אז למה לא ראו אז,,,,,,,,,כשקרה מה שקרה יקירתי -יש לך מזל גדול מאוד שישנם אנשים נפלאים שחולקים איתך את המסע הכואב הזה שלך והם אינם זונחים אותך ,נסי לראות את מחצית הכוס הנפלאה המלאה עם המלווים שלך במסע ותהפכי אותם למנוף בכל בוקר מחדש כדי לקום לעוד יום ולתפקד , כולנו עוטים מסכות מחייכות כדי שלא יבחינו באמת הכואבת המסתתרת לה שם מאחורי המסכה , מקווה שלא כתבתי לך שום דבר שיכאיב לך או יצער אותך אלה דברים שמתרחשים חדשות לבקרים אצל כל הנפגעות , וגם מנסיוני האישי ,אם פגעתי בך במשו אפילו הכי קטן-מראש מתנצלת ומבקשת סליחה ליל מנוחה יקירתי ומקווה שתקומי בבוקר ליום טוב יותר חטולית

אף פעם אל תחששי מלכתוב לי עם יהייה לי קשה אני אגיד לך . אני מאמינה שכשאני נעלבת יש לי מקום לעבודה כי הדברים משקפים את עצמי . כל כך מודה לאלוהים שאתן כאן איתי כולכן שזה פשוט לא מובן מאליו , הייתי בכמה פורומים ולא מצאתי את עצמי . ברור שמותר לשאול אני אכלנית כפייתית מכורה לפחמימות וסוכרים , במסגרת הכפרה עם עצמי אני נמנעת לאכול את מה שעושה לי רע . הבלוטה זאת הזנחה שלי פשוט לא לקחתי כדורים ,גם ששמתי אותם צמודים למברשת השיניים . למה הסתרתי כי אף אחד לא יכל להכיל אותי עד שאני הבנתי שאני יכולה להכיל את עצמי . בתקופת החטיבה והתיכון כשהפגיעה עברה כבר ניסיתי אבל הייתי שקופה אף אחד לא הבין אותי . אני מדברת על אנשי מקצוע יועצות , פסיכולוגיות , מנהל בית ספר . גם המטפלת שלי עד שכתבתי לה את המכתב לא הבינה שזה שאני מרחיקה אותה בגסות זה כי אני פוחדת . אז האמת שכל השבוע אני חושבת שאם היא שידעה למה הגעתי ומכירה עוד מיקרים לא הבינה איך יכלו להבין מסביב . כולם אומרים שהייתי ילדה שמנה קפצנית ושמחה שיודעת להסתדר לבד ולא רצתה לדבר עם אף אחד ,אוף כמה רציתי המילים לא יצאו . אני באה מבית שלא מדברים על רגשות אז איך ילד יכול להגיד עצוב לי קשה לי רע לי , שותקים . בצבא הקבן היה הנסיון האחרון שלי לדבר שראיתי שגם הוא אדיוט , נהייתי שונה מילדה תמימה ופגועה הפכתי לטורפת פשוט כי זה מה שהכרתי והבנתי שזה מה שרוצים ממני . הייתי שרלילה במשך שנה וזה הכי קשה לי לסבול כי זאת הייתי אני אף אחד לא פגע בי ואז התחתנתי עם בעל מקסים שקיבל אותי עם ההתנהגות הפרועה איך יכולתי לאמר שזה הכל בא כי אחי ועוד פגעו בי אפילו אני אדחקתי כל כך טוב את הפגיעה וכזה עלה לי בראש אמרתי לעצמי שאני הייתי שותפה כי לא התנגדתי מה ילדה בת 6-12 מבינה מהחיים שלה . עד שמישהו רוצה אותי אני אבריח אותו שתקתי ואכלתי עד שכבר כמו בלון פשוט התפוצצתי ויום אחד פשוט בזמן ויכוח זרקתי לו את המילים בפרצוף . איך הוא לא ידחיק גם הוא חונך שלא מדברים כי אף אחד לא מקשיב וקשה לו שמדברים איתו על רגשות אז אני שותקת אבל לפחות לא צריכה להסתיר יותר לאן הולך הכסף ושאני בטיפול בהגיון אני מבינה טוב מאוד למה פגעתי בעמי והזנחתי את עצמי ומאיפה מגיע ההרס העצמי אבל לעמוד מול המראה ולהגיד שאני אחראית על איפה אני היום ומה עשיתי 25 שנים מאחרי הצבא זה קשה בטרוף , ואני יודעת שזה יעבור ואני אצא מחוזקת מזה אבל בנתיים זה קשה וכואב ברמות על . אוהבת ותודה שאת כאן בישבילי

מקווה שהיום יהיה עבורך יותר קל מאתמול! כשהגוף מדבר זה נורא קשה ומתיש ומשפיע על הכל אותי זה גם מתסכל וכשזה נמשך יותר מדי זמן ברציפות יש מן תחושה כזאת שהגוף בוגד בי וחוסר אונים מכך שאין לי שליטה על הגוף בכך שאת שומרת על הסוד את שומרת על כל הסביבה אבל בעצם פוגעת בעצמך כי הסוד מחרסם מבפנים יוצר מתח וכאב נפשי ואולי גם תורם לכך שהגוף לא מפסיק לדבר את גם משקיעה אנרגיות רבות בהעמדת פנים שהכל בסדר, בהסתרה אנרגיות, שהיית יכולה להשקיע במקומות אחרים אני יודעת שזה מאוד קשה ומפחיד לפתוח את הסוד בפני האנשים הקרובים לדבר על מה שכואב לך אבל תחשבי איזה מחיר את משלם על השתיקה... שחף

דני שובבני לא כיבד את ההורים שלו פיטר פן לא שמר נגיעה המומינים הלכו ערומים שילגיה היתה פרחה, גרה עם 7 גמדים רובין הוד גנב פינוקיו שקרן קופיקו חוצפן זהבה פרצה לבתים בוב הנאי בנה ללא אישורים מהעירייה ופאקמן היה אוכל אקסות ועוד מתפלא ששדים רודפים אותו...... על זה גדלנו ומצפים שנהיה נורמלים.. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ תודה לך יקירתי אומנם הכרתי את זה אבל זה נתן לי השראה. . . . :)

גם אני לא ואני אוהבת אותך ..אצלי הייתה גם כיפה אדומה והזאב . ולכלוכית שאף אחד לא ראה .

שלימדה אותנו כן לדבר עם זרים.. אךךךך....

בובה, ואת פשוט מקסימה !!! גם אצלי היתה כיפה אדומה והזאב האכזר...(רק שבסוף הסיפור שאני מכירה, שום צייד לא הגיע, לא תפס את הזאב הרע..עד עצם היום הזה...) ו..כן, גם הילדה עם הגפרורים.. ויש עוד אלפי סיפורים נפלאים...

אךך.. גם כן סרטים.. ולחשוב שזה שודר בטלוויזיה החינוכית. . . . ולחשוב, שהיום מתלוננים על מה שמראים בטלוויזיה אפשר לחשוב שאז היה משו..

שיש באגדות ילדים.. עצוב ): ו..ככ צורם! שככה היה אצלכם! אובדן התמימות, אובדן הילדות ועדיין, קשה לי לחבר את העוות הזה אלייך כל כך לא את! בובה יקרה! את עדיין אותה ילדה-אגדה תמימה ומקסימה למרות מי שניסה לעוות ולקלקל .... אוהבת Sandseagull

המילים שלך נגעו בי.. אין לי הרבה מה להוסיף..אבל תודה יקירתי..

ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח מי אמר שאת אשמה ? האמת שגם אם נוסיף את התוספות שלכן חופיתוש ובוחרת בשינוי רק יראה כמה סרוטים גדלנו ועדיין לא ישנה את הצפיה שנהיה נורמליים תודה יפה שלי זה היה מרענן לשם שינוי אוהבת-חטולית

אני צריכה להודות לך זה הרי בהשראתך.. אומנם כבר אמרתי שמכירה, אבל.. זה נתן לי השראה להביא את זה לכאן.. כן, לרענן.. תודה על התגובה ותודה לך על שאת חלק גדול מהחיים שלי..

כולם בגירסה חדשה עם הומור נצחון אהבה ובעיקר ביחד אז פרק חדש אחר תמיד אפשרי איתכן אידה http://www.ynet.co.il/PicServer2/20022007/1110104/2_wa.jpg וכן כל הדמויות הנשיות לוחמות...

אייך קמת הבוקר ? מרגישה קצת פחות רע מאתמול ? הספקת להתקשר למרכז סיוע ? יש לך כבר תאריך או שאת הולכת היום ? אם מסתדר לך ואת לא עמוסה אשמח אם תוכלי לעדכן חיבוק חם וכולו רק בשבילך חטולית

מרגישה הרבה פחות רע מאתמול אולי כבר יותר טוב כי..טוב שדיברתי עם המתנדבת ההיא בלילה! והיא נתנה לי כוח למחר וישנתי טוב! טוב שהתקשרתי לשם. דברים כאילה יכולים לגרום לי לסיוטים בלילה. עד כדי כך כמו שקרה לי אז עם הפס' ואיזה סיוט זה הוציא אבל הפעם זה לא הגיע לשם. ו..בבוק התקשרתי אליה והיא אמרה שהפגישה שלנו עדיין קיימת היום כרגיל.. אז אני הולכת מה נראה לך שאני אפספס את הפגישה של הטיפול שלי?? מקווה שהפעם זה יתממש! קצת אחרת רוני דלומי מילים: נתן גושן "לאסוף את הדברים שהם שלי ואל תפסיקו בגללי יכול להיות שזו הרוח שתיקח אותי לאן שהיא תלך אולי רוצה שאחייך ומי יודע כמה הסתובבתי בעולם שלא נתן לי כוח בין קירות שלא נתנו לנשום כל כך הרבה ללכת והעולם אליו אני נמשכת מזכיר לי שתמיד הייתי קצת אחרת כל כך הרבה ללכת והמקום אליו אני נמשכת יהיה מקום שבו השמש תעלה רק בשבילי ..."

בהצלחה רבה! את עוד תראי, יהיה בסדר :)

מקווה שיהייה לך טיפול מוצלח .

פתחתי עכשיו בקבוק שמפניה (: זה לכבוד הפגישה הראשונה של הטיפול השלי! זה קרה זה היה מקצועי זה היה כמו שצריך! פגישה טיפולת.. זה זה! אני שם מילאנו טפסיי קבלה פתיחת תיק והיא צחקה "מעכשיו את כבר לא יכולה לעזוב" "זה סופי!" עכשיו זה רשמי.. משמע אני בידהם.. וואוו.. גם אמרתי למטפלת שהיום זה לא סתם פגישה זה רגע היסטורי! רגע גורלי אחריי שנים על גביי שנים אני סופסוף זוכה לקבל את הטיפול המגיע לי שהגיע לי כבר מזמן עוד מהפגיעה הראשונה של ה*** שרדף אחריי בדרך לגן. כן.. צריך ללכת אחורה עד לשם... וקדימה והלאה שתהיה לכולנו רק התקדמות וימים טובים ומאושרים! סמויה

מזלללל טובבבב!!!!! מרימה איתך כוסית לכבוד התחלת הטיפול החדש שלך! כל הכבוד שלא ויתרת והלכת לפגישה!

כי את ממש לא סמוייה וגם לא שקופה ויש לך נוכחות בחיים . ואני כל כך שמחה שיש לך נוכחות בחיים שלי ,תפרגני לעצמך ניק של החלמה ניק עם נוכחות וכוח . אוהבת ומלא מלא חיבוקים

רק עכשיו התפנה המחשב ויכולה להכנס לשמוח איתך בשמחתך יוהווווווו איזה יופי איזה כייף באמת הגיעה השעה שתהיה מיועדת ומיוחדת רק לך שותה איתך ולכבודך שמפניה קרה תוססת ומבעבעת http://blog.tapuz.co.il/karolin43/images/%7B8CCEC5E5-F74E-4519-A7EF-AD606A8D3247%7D.gif באמת הגיע השעה לחגוג -הכללללל יקירתי -אל תחשבי עכשיו על ה** שרדף אחריך וכל השאר פשוט תגיעי לטיפול ותזרמי עם מה שיצא זו חוויה לא קלה אך בהחלט חוויה מתקנת שולחת חיבוק חם וכולו רק בשבילך מתוקה שלי גרמת לי התרגשות גדולה אוהבת המון -חטולית

אוהבת אותך .. ועם קשה חיבוקים

אייך היה אתמול לגבי מה ? לגבי הפגישה במרכז ? כתבתי יותר למטה וגם ענית לי זה באותו שרשור -בתשובה שכתבתי לחופיתוש ושחפיתוש לגבי אספי שלי-נשמה וחיים שלי אתמול התחלנו בגמילה מטיטולים בזמן שהייתי במרכז בעלי לקח אותו לטייל קנה לו גלידה בגביע-גלידה אמריקאית כזו רכה המוכר שם לו סוכריות צבעוניות על הגלידה כל פעם שנגמרו לו הסוכריות הוא רצה לחזור לחנות כדי שישמו לו עוד סוכריות על הגלידה קיבלתי אותו כזה נקי וכזה "מתוק " שבא פשוט לאכול אותו ח-ח-ח-ח-ח כאלו שגם כך חסר לו היום לקחנו אותו לסינמה סיטי -יש שם דמויות ענק של כל מיני סוגים של דינוזאורים ועוד כל מיני חיות הוא התלהב והיה מרוצה , שלא רצה ללכת משם היום במקום לקנות לו שוב גלידה לקחתי שקית עם פירות ,שנגמרה עוד לפני תצוגת החיות עייפה אך מאוד מרוצה הולכת תכף לישון כי צריכה לקום ב-6.30 אספי מגיע אלי מוקדם בבוקר שיהיה כוח גם למחר ליל מנוחה יפה שלי חיבוק דובי חטולית

חושבת שאיזה כיף לסובבים אותך היקרים לך שיש להם אותך! את נותנת ומעניקה כל כך הרבה טוב מאחלת לך המון בריאות וכוח כדי להמשיך לפנק ולתת ליקרים לך יש לך מעריצה סמויה (: אני..

יותר מדי שהפיברו לא תרים ראש . (יודעת טוב על מה אני מדברת ) אוהבת

(: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח בדיחה בדיחה גרועה! שמישהו החליט ליצור על חשבוני! אתמול הייתי ככ מרוממת על כך שהתקשרו אליי שלשום. הייתה לי תקווה! הבה נחזור לבוקר האופורי של יום שני.. יום שני, בוקר היא התקשרה מש שלומי לשאול אם מצאתי משהו "לא...כלום עדיין" אך אני זקוקה, כמובן אשמח לבוא לפגישה נוספת.. רציתי כבר באותתו יום אפילו! אבל היו לי נקיונות על הראש ולמחר-יום שלישי בעלי בחופש כדי לשמור על הילדים אז זה יותר מסתדר. היא אמרה "מחר..יש לי זמן פנוי רק ב12:30" מסתדר לך? מסתדר לי! יופי- קבענו! קבענו.. כולכן שמחתן בשמחתי! יום שלישי 12:30 היום- מתכוננת, מאכילה, כל הבלאגן לפתע טל' משותף של בעלי שהוא חייב לבוא לעבודה בקיצור בלאגן אני כבר קבעתי! אין מצב שאני מבטלת עשכיו מנסים לתפוס בייביסיטר- אין! מתווכחת עם בעלי נלחמת בשיניים על הפגישה הזאת! הפגישה הראשונה של הטיפול הראשון שלי יש מצב שאפספס את זה?!?!? מנצחת והולכת לפגישה! בעלי וכל העולם יחכו שעה לא יקרה כלום.. נוסעת בכיף מוסיקה קצבית כמו שאני אוהבת חונה בחנייה פותחת תשער באה להיכנס בדלת- סגור מצלצלת בפעמון פותחים מייד אולם קבלה יושבת, מחכה מעלעלת בכל מיני.. אחד מהם הוא הגנה עצמית לאישה.. כמה דק' לפגישה טו טום טו טום מעניין מה יהיה.. שעון ממולי דק' חולפות שומעת קולה - במטבח.. היא יוצאת מסתכלת עליי ו.. עושה מן פרצוף של לא קשור.. וואט דה פאק?! "אה.." היא מגמגמת פתאום היא שכחה בכלל איך קוראים לי! איזה עלבון.. בהיסוס אומרת את שמי בשאלה בכלל כאילו מי אני? וכל שפת הגוף שלה אומרת יחוצפנית, מה את עושה כאן? למה באת, תסתלקי! היא מתרצת את עצמה בתירוץ עלוב "לא זיהיתיך עם משקפיים.." (משקפי שמש..) כן..כן תתרצי שפת הגוף שלך זועקת אליי מקילומטרים! אז את תסבני אותי! אני לא מבינה מה קרה... אומרת: "הפגישה היא לא היום היא מחר!" "יש לי בכלל פגישה אחרת היום" ????????????????????????????????????????????? לא מאמינה! אחד הדברים החזקים אצלי זה זיכרון (דווקא לצערי הרב!) ושזה קשור לדברים חשובים אז בכלל! אין מצב אבל אין מצב שאני שמעתי- רביעי. או שכחתי וגם רשמתי! ביום שני היא התקשרה ואמרה ככה: יש לי זמן פנוי מחר ב-12:30 זאת- אומרת יום שלישי. לאיית לכם את זה?!?!? לצייר לכם את ז\ה?!? מה יש פה בכלל להבין! אם זה היה יום שני והיא אמרה שמחר יש לה זמן אז מה זה אומר ילדים: שזה יום שלישי נכון! איזה גאונים אתם! הזיכרון שלי- לא בוגד בי! הלוואי והוא נדפק ובוגד בי ככה לא הייתי זוכרת דברים מלפני 30 שנה! אז מאמול ושלשום?!?! בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע והכי הרגיז אותי זה שהיא אפילו לא בדקה ביומן או פשפשה למה נגרמה הטעות אולי משהו שחיא אמרה פשוט גרמה לי להרגיש האשמה ו ככ מטמטמת! אבל ככ! כאילו מה באתי לפגישה של מישהו אחר בכלל? מישהי מעופפת כזאת שאפשר לעבוד עליה בקלות בטח גם ככה הזיכרון שלה דפוק פשוט אמרה- שיש לה קבועה אחרת בשלישי ב12:30 "יש לי בכלל פגישה אחרת עכשיו!" ואני- לא ראיתי אף אחת בקבלה! אבל, לא התווכחתי יותר מידיי חייכתי בנימוס ואמרתי תודה ושאהיה בקשר אבל מבפנים שרף לי: להסתלק! להסתלק להסתלק! עכשיו! גם ככה היא רצתה שאני יילך כי לדבריה יש לה פגישה עם מישהי אחרת.. זה לא ייתכן אני "הקלטתי" את השיחה ביננו לפרטי פרטים אבל לפרטי פרטים! אין מצב -.. אבל לא משנה.. קורות טעויות העלבון הוא שהיא גרמה לי להיות הטועה! לא הסתירה את שפת הגוף שלה לא נסתה לבדוק איתי ישר האשימה אותי וגם גרמה לי להרגיש מטרד! וזה הלא בסדר! מעליב אפילו הרי אני כל הזמן קובעת פגישות ,אפפעם לא התפספס ככה חשוב! זה טעות קריטית זה מכה בשבילי! וזה קרה פעם אחתת מזמן טעות דומה עם הפסיכולוגית ההיא משהו דומה וזה היה מכה בשבילי! באתי לפגישה הסופית והיא לא הייתה שם! וזה יצר לי כזאת תסבוכת כזאת מפלה! והיתקל בזה שוב! הכל כל-כך בדיחה הזויה שמישהו החליט ליצור על-חשבוני למה לא? אני גם ככה מעופפת! אני פשוט פדיחה מהלכת על שתיים גועל גועל גועל בזה- נק' התורפה שלי בחיים אני אבטח יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה- נק' התורפה שלי והטעויות האילה- זה לא ייתכן שזה קורה לי שוב יותר מידיי! מישהו החליט לצחוק עליי מאחורי הקלעים ולשחק איתי משחקים להוליך אותי שולל! וגם לגרום לי להרגיש שאני הטועה ואני האשמה ואצלי הזיכרון לא עובד איך לא עובד אם אני מסוגלת לזכור מלפני 30 שנה ובכלל זה לא ייתכן מישהו צוחק עליי!

יקרה מתוקה , הזוי זה נכון קורה זה גם נכון אבל מה שחשוב שאת החלטת להתחיל טיפול אל תוותרי עכשיו ותיקבעי שוב ולמישהי אחרת שמרגיש לך אולי יותר נכון . אוהבת חיבוקים

אני פשוט ככ מאוכזבת מהזלזול והחוסר אחריות של מטפלים שמתיימרים להיות מטפלים בתחום! זה ככ מרתיח אותי החוסר מקצועיות שמשבצים במרכז מסויים מישהי שמתיימרת להיות מטפלת בנפגעות והיא סתם! פשוט סתם! זה פשוט חוסר אחריות מזעזע מצד אותו מרכז שכנראה מנפנף שיש לו כזה ושם שם סתם איזה מישהי ***** ומהמרכז סיוע לנפגעות מפנים נפגעות אליה ביננו, סתם בשביל להתנער ובסוף יש שם מישהי שלא יודעת מה היא פקינג עושה וגם משחקת בחיי אדם של אחרים שתלך תתהיה פקידה איפהשהו יותר מתאים לה לא נראה לי שהיא בכלל יודעת מהחיים שלה משהו! ושלא תתיימר "לטפל בנפגעות" ככ לא הוגן! פשוט בדיחה ועוד על חשבון אנשים הזקוקים לעזרה שלוקחים את זה ברצינות. אני כזאת מטומטמת! אני כבר ביטלתי איתה מהרושם הראשון *לא נראתה לי* אבל בכלל! והיא שוב התקשרה אליי שאחזור למרכז הזה. אמרתי ניתן צאנס פעם שנייה חשבתי שאכפת לה ממני ובסוף היא עושה ממני כזה צחוק!

תמיד שנדמה שהנה כבר לא יהיה יותר גרוע באה הפתעה חדשה- כבר חשבתי שזכרתי את הכי גרוע ומסתבר שלא ממש חשבתי שאם שרדתי את הגהינום של ילדותי אדע לשרוד הכל- טעיתי לפעמים צריך לקבל את המציאות המרה ולהבין שנגמרו כל האפשרויות דמעה

לפעמים צריך לקבל את המציאות המרה ולהבין שנגמרו כל האפשרויות סליחה שאני קשת הבנה -אבל , אפשר לקבל תרגום על השורה הזו? למה את בדיוק מתכוונת ? פשוט לא רוצה להבין לא נכון בבקשה,,,,,,,,,, חטולית

משפט פשוט נמצאת במבוי סתום מכאן כבר אין לאן ללכת לא יודעת איך לתרגם את המשפט או את התחושה למשהו מובן יותר דמעה

אז זהו עברתי זה היה תקופה מטורפת לארוז לבד עם לחץ של זמן של חיפוש דירות במהלך התקופה הספקתי להיות חולה פעם התקררות חזקה ופעם הבטן וביום המעבר נפלתי החלקתי על מים זה נגמר בכאב בעצם הזנב שספגה את המכה אני מתחילה לסדר את החדר החדש ועדיין באה לישון אצל החברה היא אמרה לי שאני לא אשאר בבלאגן שם ,היו אמורים לחבר אותי אתמול אבל הם שלחו לכתובת הקודמת למרות שאמרתי להם את הכתובת החדשה אז יתקינו לי שבוע הבא הסוכן האישי שלי ינסה להקדים זהו לבינתיים העידכון אני בטח אכנס פה ושם חיבוק לכולם

היי גלגלושי טוב לשמוע ממך אין ספק שתקופה מעבר מדירה לדירה זה לא בדיוק פיקניק מצטערת לשמוע על כל התוספות הלא נעימות שנלוו -הנפילה המחלה , מקווה שהשאר יעבור בשלום , טוב שנכנסת לעדכן כי פתאום שוב נעלמת , שמחה שמצאת פינה חמה משלך , כמה טוב שיש לך כזו חברה טובה שעוזרת לך במעבר כסי כשתוכלי ותמשיכי לעדכן חומד איתך -חטולית

לא יכולה לישון. קשה. מבטיחה להיות פה בשקט רע לי

כאן גם מקשיבים לך מכילים אותך ואוהבים . מקווה שנרדמת כבר ואת כבר ישנה שינה בריאה ומתוקה . שולחת לך חיבוקים .

הלוואי ויכולת להבטיח לי בדיוק את ההפך המוחלט מה-שקט הרועם שלך , הלוואי והיית נכנסת ומתחילה להוציא ,,,,,,,,, לא משנה מה , רק שיצא מתוכך הרעל שהולך ומכרסם בתוכך בלי להרפות הלוואי שתיכנסי ותיצעקי בכל בכוחות שלך -כואב לי !!! רע לי , לא נרדמת כי,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ואולי זה גם יעזור לך אחרי הכל לישון כמה שעות סבירות רוצה אותך ערה נושמת בועטת כועסת וכל מה שבא לך את מעיזה ? הלוואי-זה יכול לקרות רק בחלומות שלי , נכון ? אוהבת המון יפה שלי חטולית

היום נסעתי להביא את הבן שלי מבן הדוד מרחק שעה וחצי נסיעה מהבית. בדרך אמרתי שאני אכנס לאמא שלי , פתאום באמצע הנסיעה שיניתי כיוון ונסעתי לבית הישן שלנו שכבר איננו כי הרסו אותו . הסתובבתי שם כולי רועדת מאחורי החצר של השכן הגוף צעק לברוח ומהר ולא יצאתי מהאוטו בדקתי את כל האזור ואני רועדת . מעניין עם זה יעיר את הזכרון . ואלוהים שלי אוהב אותי כל כך ששם בדיוק כשאני לבד עם הרעד קיבלתי אס אםאס מהמטפלת הקודמת שלי שהיא לא יכולה לדבר איתי אולי מאוחר יותר מצחיק אני התקשרתי סתם בשביל חברה 3 שעות קודם .וגם חברה בדיוק התקשרה אלוהים תודה מנסה להזכר מה קרה לי ,יודעת שאני נפגעת גילוי עריות מאחי וגם מהשכן שהיה אמנם בן גילי אבל הראה לי יום יום מה ההורים שלו עושים ואוי ואווי עם לא היתי מסכימה .כשגדלתי היו עוד שניצלו את תמימותי אבל זה כבר משהו אחר . בקיצור לא יודעת איך זה יגיב לי כי עד עכשיו לא הייתי לבד עם המחשבות . אני כאילו מנותקת מהכל . אוהבת אתכן וטוב שיש עם מי לדבר

את בוחרת להתמודד בודקת.. מחפשת תשובות מבקשת עזרה לא נשארת לבד את אמיצה מאוד תמשיכי כך תדאגי ושמרי על עצמך מחזקת אותך אידה

מרגישה שאני יכולה להתמודד עם כל העולם . כי יש לי תמיכה מרבית מכולם וגם מעצמי . אני מזכירה לעצמי כל הזמן שמה שקרה עבר כבר ,ועם עברתי את זה אני חזקה לעבור את היום שבו המציאות שונה . היום אוהבים אותי ושומרים עלי והכי חשוב למדתי שאני צריכה לשמור ולהגן על עצמי ושאני יכולה כי אני חזקה . כל מי שעברה תקיפה מינית או אחרת ושרדה אותה היא אישה חזקה ,ועם הכוח הזה אני הולכת הלאה . אני החלטתי שמה שהחיים יעדו לי מבחינת פרנסה וקריירה וכל השאר שעצרתי בגלל ההשלכות של הפגיעה אני רוצה חזרה ומהר ,כדי להשיג זאת עלי לעבוד ולעשות פעולות . תודה לך שאת כאן בישבילי זה לא מובן מאליו

איזה יופי שהמטפלת והחברה התקשרו באמצע הט' הקשה הזה! זה אומר שיש אנשים שחושבים עלייך ודואגים לך ומרגישים אותך מרחוק. זה ממש מציל! מצטערת על הזכרונות הכואבים הללו ששבו להציפך ושמחה מצד שני שיש אנשים שמכילים אותך בסביבתך.. שולחת לך חיבוק, סמויה

וכל כך נכון . כל פעם שאני מרגישה לבד ורע לי אני זוכרת שאני לא לבד ושכוח עליון שלי אוהב אותי לאורך כל הדרך גם עם היא קשה . תודה לך שאת כאן בשבילי , זה ממש לא מובן מאליו

את אמיצה ונהדרת כל הכבוד לך שאת לא מוותרת ברור לגמרי שאת אדם אהוב שמוקף באנשים טובים כמוך זכרונות,,,,,,,,,,, מאז שכתבת ועד עכשיו -הספקת לחשוב על הביקור שלך שם זה עורר בך משו ? לגמרי מבינה את התחושות הקשות שליוו אותך במקום ההוא לפני כמה שנים עשיתי טיול מאוד לא מכוון עם בעלי והגענו לבית ששם גרתי עם אמי , רק מלראות את מה שנשאר מהמקום ירדו לי דמעות ,כי מעבר לדברים לא טובים שקרו שם בעיני הילדה שהייתי -גרתי במקום הכי יפה בעולם , הזכרת לי את היום ההוא -ולא , זה כבר מזמן לא טריגר , אולי פעם אנסה לשחזר את המקום ההוא מהמקום ודרך העיניים של הילדה שגרה שם , מקווה שלא רק זכרונות רעים יש לך מהמקום ההוא -שולחת המון חיבוקים לנחמה , ואם את צריכה אני תמיד כאן בשבילך חטולית

אני יודעת בוודאות שאיזור מסויים הגוף שלי לא אהב בכלל . אבל די מדחיקה בנתיים .

אחרי התרגשות מאוד גדולה ותחושת האופוריה בעקבות מציאת העבודה למחרת באה נפילה רצינית עם התקף חרדה ממושך ומעצבן ואחרי זה נפילת כוחות טוטלית ויום שלם של שינה (17 שעות ברצף) ועוד יום של התאוששות הדרגתית היום סוף סוף חזרתי לעצמי ויכולה לתפקד כרגיל וגם להיות כאן איתכן :) אתמול סוף סוף התחלתי לעשות צעדים ראשונים בכתיבת העבודה האחרונה שלי - עבודת הגמר! לא נחמד :/ אבל אין מה לעשות.... מאמץ אחרון כדי לקבל את התעודה המיוחלת! הרי אני צריכה תעודה אם אני באמת רוצה לעבוד במקום העבודה שמצאתי לי ;) אז... כדאי שאני אזוז מכאן בהקדם האפשרי כי כתיבת העבודה לא תתקדם בפני עצמה :) למרות שחבל :/ שחף

מצטערת על הנפילה , זה תמיד קורה אחרי היי גבוה אז מה ? מה זה משנה ולמי זה מפריע ? העיקר שהיום את כבר בסדר שוב על הרגלים ומתפקדת כמו גדולה ונכון חומד שאין מישו במקומך שיכול לכתוב את העבודות שלך במקומך אבל מה הדאגה , את כבר הפכת אלופה בהכנת עבודות אני בטוחה שתסתדרי גם עם המטלות האלה ,ואם לא אז תרימי טל' ואני מיד באה לעזור לך ח-ח-ח- בהצלחה נשמה , הכל יהיה בסדר אוהבת המון-חטולית

הייתי זקוקה למילים המעודדות שלך! ויאללה, בואי לעזור לי!!! תוציאי אותי מהפורום ותושיבי אותי לכתוב :/ חחחח סתאאאאאאםםםםםםםם

להרגיש כאילו שיש בתוכי לפחות שני אנשים שונים ובעצם אולי הרבה יותר יום בהיי ומאושרת יום בדאון עם התקפי חרדה יום זומבי ובתרדמת יום על הקוצים, לא רגועה והיפראקטיבית ולא מצליחה למצוא את האמצע את האיזון יודעת שאם אגדיל טיפה את המינון של אחד מהכדורים שלי לכמה ימים יש סיכוי טוב שאני אתאזן אבל זה לא כיף ככה הייתי רוצה לדעת להגיע לשיווי משקל בכוחות עצמי וזה לא הולך לי :( וכשאני ככה בנדנדה הרגשית הזאת אני לא מתפקדת כמו שהייתי רוצה בין היתר לא מצליחה לשבת על העבודה וזה ממש ממש חשוב שאני אצליח!!! אוף איתי ועם הוויסות הרגשי הדפוק שלי! :(

עוד מעט אתחיל לטפס על הקירות :/

קשה להשאר במקום הטוב? אולי זה היה גבוה מדיי? מעברים בין שחור ללבן איפה שאר הצבעים? את כבר יודעת למצוא... אבל כנראה שלפעמים זה מבלבל מסחרר.. בהצלחה בעבודה סומכת עלייך אידה

זה כל הזמן או גבוה מדי או נמוך מדי לא מצליחה להיעצר באמצע :( מרגישה כמו באיזה מתקן בלונה-פרק שזורק אותי למעלה ולמטה כזה שמתהפך ב-360 מעלות וממש לא יודעת איך לעצור את זה מנסה, מאוד מנסה אבל לא מצליחה זה לא הולך לי :(

http://www.infomed.co.il/disease-36/%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%94+%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%94/

אין לי מאניה דיפרסיה לא כל בן אדם שיש לו תנודות במצבי רוח חולה במאניה דיפרסיה שמתבטאות, בין היתר, בתנודות במצבי רוח לדוגמא, הפרעת אישיות גבולית וציקלותימיה אך אין לי גם את זה האופי והמקור של התנודות שלי שונה

אני יוצאת לפגישה במרכז בראשון לא יודעת למה לצפות כי יכולה להיות גם דחיה גם בפעם הראשונה שהלכתי הרגשתי כך לא אוהבת את התחושה הזו לא חשוב מה שיהיה יהיה ועוד היום שלי עמוס וגדוש בפעילות

חתוליטוש מותק ! בהצלחה רבה בפגישה שלך, מחזיקה לך אצבעות. מאחלת שהיום שלך יהיה עמוס וגדוש בפעילות כיפית ונעימה.

כיף לראות אותך כאן ומגיבה... מה היינו עושות בלי חטולית שלנו?! לא היינו רואות אותך?....

תעדכני איך היה חיבוק גדול שחף

מלים שבאות מהלב -מחמם את הלב תודה לכן מקסימות שלי כל מילה חקוקה על לוח ליבי אז ככה,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,קיבלו אותי אחרי שיחה של שלושת רבעי שעה של התעדכנות שלה ושלי ושיחה מאוד רצינית על הטריגרים שלי -ככה די לעומק ןקיבלתי גם מנה על הראש ששוב אני לוקחת על עצמי אשמות שאינן שלי ,תוך חמש דקות השיחה קלחה כאלו רק לפני כמה ימים יצאתי משם ולא לפני כמה שנים , החזיר אותי כמובן לימים ההם -המנהלת היתה בסדר והחששות שלי נעלמו די מהר ,הענין נסגר בכך שבמשך השבוע היא תבדוק מי מהמטפלות פחות עמוסה ותקבע לנו פגישה להתחלת טיפול !!! עכשיו אחרי עדכון קצר ומתמצת חייבת ללכת להאכיל את הפשוש הקטן שלי ארוחת ערב ואחרי כן שוב יוצאת , אחזור מאוחר יותר תודה בנות נהדרות שאתן כאן חיבוקים בכל מיני צבעים חטולית

כיף לשמוע שהחששות שהיו לך נעלמו :) וכמובן - מזל טוב על התחלת הטיפול החדש! שיהיה בהצלחה! מקווה שתהיה לך כימיה עם המטפלת שיתנו לך ושהטיפול יעזור לך ויתן לך הרגשה טובה שחף

את מקסימה ומגיע לך את הטוב ביותר

אף אחד לא יכול לעמוד מולך... כל הכבוד ובהצלחה סומכת עלייך איתך אידה

איזה כיף לשמוע! שאת מתחילה אוטוטו את טיפול במרכז.. אני ככ שמחה! (: אנחנו רוצותך את חטולית היפה שלנו בריאה ושמחה נכון? שיהיה לך שבוע מאושר ומלא אנרגיות טובות! אוהבת, סמויה

גאה בך! מאוד! יודעת כמה היה קשה לך הצעד הזה אבל עשית זאת! ככ חיכיתי ליום הזה.. ועכשיו מחכה שרק תתחילי טיפול!!!!.. בהצלחה חיים שלי!

שונאת שזה קורה לי.. עייפה ככ עייפה ולא מסוגלת לישון. לא רוצה גם לקחת את הכדור הרגעה שנתנו לי זה ישפוך אותי רצח.. רוצה להיות בשליטה אבל להיות בשליטה זה גם לא להרדם בלילות.. יוצאת מאיזון שוב.. שיגיע הבוקר. אוף, אני לא מבינה למה אני כותבת כאן עכשיו מה זה יעזור מתי אני אלמד שלא צריך על כל דבר לבכות? להתבכיין.? לשתף..? מה נסגר איתי, אלוהים!! צריכה אוויר צריכה לנשום צריכה חיים.. צריכה לעשות פאקינג משו עם החיים הדפוקים שלייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי צריכה את המטפלתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.. למה דווקא עכשיו, למה??????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????? נשבר לי.. שונאת להרגיש ככה. פשוט שונאת.. יש דברים שאני לא יכולה לשתף כאן יש גם דברים שאני לא יכולה לדבר עם חברות ונשארת לבד אבל זה מבחירה פעם עוד יכולתי "לבכות" לחברות על כמה רע וקשה לי יכולתי להרשות לעצמי לכתוב ולהעזר בכל מיני פורומים עכשיו אני מגישה אטומה לגמרי כאילו משו בי נחסם כאילו המילים של המשפחה שלי חודרות אליי בלי יכולת שליטה עליהם.. "תעברי הלאה.." גאד דמאט!! בלע.. שטויות של 4 בבוקר.. לא חוזרת לקרא מה שכתבתי כדי שלא אתחרט אבל חבר'ה, סליחה על ההודעה.. הייתי חייבת! אוהבת אתכן לילה\בוקר טוב

לישוווווווווןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

יודעת שאני לא לבד כאן . אולי כדאי שתיקחי כן כדור משהו טבעי אולי שיתן לך לישון כי ככל שאת משבשת את המערכת יהייה לך יותר קל . כותבת מי שנרדמה בשתיים וכמה בשש . חייבת לרוץ יש לי יום עמוס , יותר טוב כדי לא לחשוב .

תודה על מילותייך.. לילה טוב

מצטערת על עוד לילה לבן כזה מתסכל , מעצבן לצערי כשלא נרדמים עולים וצפים המון דברים שבמשך היום מעיקים , סוחטים ומפריעים למה מרגיש לך שאת אטומה ? דברים שקשה לדבר עליהם ? דברים פוגעים ומעליבים שנאמרו מצד אנשים במשפחה ? למה את מבקשת סליחה על ההודעה ? אין בה שום פסול אני לשם שינוי נכנסתי אתמול באמת מוקדם למיטה וגם קמתי מאוד מוקדם הבוקר המתוק שלי כבר כאן מ-7- ורבע בבוקר מקווה שיעבור בטוב כי הוא לא מרגיש הכי בטוב מתוקה שלי-לא יודעת אם את ישנה כרגע , מקווה בכל אופן שיעבור עליך יום טוב יותר מהלילה שעברת חיבוקים מכאן עד אלייך חטולית

מה שלומך הבוקר? אתמול נרדמתי מוקדם (יחסית) וראיתי מה כתבת בבוקר.. מקווה שאת ישנה עכשיו שינה נעימה ומתוקה.. וזה טוב ששיתפת את המעיק עלייך בכל זמן בכל שעה! ואם היית צריכה לבכות ולשתף טוב שעשית זאת! לפעמים המחסומים מאוד מעיקים.. מקווה שאת מרגישה יותר טוב אוהבת *חיבוקי* סמויה

אני מרגישה שאני לא כמו מי שהייתי פעם השתנתי.. הרבה דברים רוצה לאמר אבל שותקת מרגישה שלא יכולה ושאין לי זכות לדבר.. מצד שני,.......................... לא משנה תודה לך מאמי שלי

קשה שלא ישנים-אני יודעת את זה- מכירה את זה יותר מדי טוב לצערי הרב- רק רוצה להגיד לך שאכפט לי עליך- ושאני איתך בלב ובנשמה-תמיד! מקווה שהיום יהיה לך יותר טוב-

תודה רבה לך גמני חושבת עלייך הרבה.. תודה שאת כאן

איך את היום? הצלחת לישון קצת בסוף? הלילות הלבנים האלה נורא מתישים וגורמים להצפה ולתחושת חוסר אונים חבל שלא נעזרת בכדור שהביאו לך המחסור הזה בשינה לא עושה טוב לא לגוף ולא לנפש תשמרי על עצמך יקירה ואל תתנצלי בבקשה על כך שאת כותבת עד שסוף סוף את מרשה לעצמך להיעזר באנשים שסביבך.... מזכירה לך שאנחנו כאן בשבילך! שחף

שחף יקירתי תמיד אני מתחרטת על שכותבת.. לא יודעת להסביר למה מרגישה אבל, שאין לי זכות ואין על מה לבכות.......... מורכב..בלעע תודה מאמי שאת כאן

להמשיך לכתוב במרץ סליחה על ההצפות!!!!!!!!!! יש לי עוד כוח.. כמו אנרג'ייזר למרות שאחרי כל השחזורים הנועזים שלי הרגשתי כמו מת-חי כמו כלום! אז.. לא ידעתי במה למלא את הריק כרגיל הלכתי למגירה של הממתקים וזללתי וזללתי כמו.. ואח"כ נהיה לי אנרגיות ושמחה- רמת הסוכר עלתה ועליתי לקרוע את עצמי על המכונה מתוך נקיפות מצפון על הזלילה המיותרת הזאת אבל העיקר שאני מרגישה עכשיו טוב אחרת לגמריי *שחפונת, סליחה שאני..מנג'סת.. אני רוצה פתאום לחזור למרכז ההוא כי.. נהיה לי נעים היום לחשוב (שראיתי תטל' על הצג והתברר לי שזה הם) שהיא אולי חשבה עליי? שהיא אולי התקשרה אליי? ועוד אחריי שביטלתי.. אני מתביישת להתקשר שוב ו...אולי אחכ לסגת וכביכול לעשות מהם צחוק מה אני יכולה להגיד כדי לתת לכל זה סיכוי גם מבחינתי וגם מבחינתה? והייתי זקוקה לה היום ממש! ולא הצלחתי ליצור קשר זה נפל באמצע ):

שאולי הם התקשרו כי הם כועסים עליי. כי אחריי שנפגשתי איתה אחרי שבוע ביטלתי שזה לא זה. אחכ התקשרתי לרכזת מהמרכז סיוע ואמרתי שאני לא רוצה את המקום הזה, שזה לא מתאים וכל מיני והתלוננתי מהם שולחו אותי לשם ושאני רוצה פגישה שמה אצלם במרכז סיוע. והיא קבעה לי לעוד שבוע. אבל..לא הלכתי גם לשם! יום לפניי התקשתי לרכזת לבטל גם את זה. אחרי שהיא הייתה ממש נחמדה אליי בקיצור מאוד יכול להיות שהם כועסים עללי שאני עושה מהם צחוק ושאני מבטלת וסתם לא רצינית! אני מקווה שהיא לא התקשרה כדי לנזוף בי מה פתאום התלוננתי במרכז סיוע..וואי מזה לא מתאים הדברים הללו! איך אני מסתבכת ):

תעזרי לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אל תגידי לי: נראה לי שאת תברחי לי כמו שברחת לכולם ולא סיימת אף תהליך תגידי לי: "אני יכולה לעזור לך, תסמכי עליי!" ביחד ננסה. וגם אם לא מתאים- לא סוף העולם.. אל תנזפי בי! גם אם עשיתי משהו רע כמו שקיטרתי למרכז סיוע מהם שלחו אותי אלייך. הפגישה הראשונה הייתה לא מוצלחת ממש! אבל פתאום מרגיש לי שאני צריכה אותך ואם תנזפי בי אז בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע! מעניין אם תתקשרי אליי מחר או שאני סתם משתוללת משמחה.. אולי בטעות חייגו אליי בלי סיבה?? ובכז זה נרשם אצלי כהתייחסות שמשהו מתעניין בי ורוצה לעזור לי.יש מצב שהתעניין בי? זה ככ נעים לחשוב על זה! אם כך את תצאי גדולה! סליחה מכולם שאני מתחרפנת וכותבת שטויות אל תתייחסו אליי אני כבר מדברת עם עצמי.

רוצים בטובתך . אני נמצאת בטיפול כבר חצי שנה ורק השבוע נתתי לה צוהר קטן עד אז הייתי די גועלית כמו להגיד לה אני לא רוצה את הדאגה שלך ואל תשבי לי על הוריד ואת חופרת לי ועוד... כן הייתי די ניבזית והאמת לא ראיתי אותה בכלל . היא הייתה שם רק כדי לשרת אותי ועדין ידעתי שהיא רוצה לעזור . תני לזה צאנס ותעדכני אותנו . חיבוקים לדרך לעידוד

נחשו מה?? (: איזה קטע גדול היא התקשרה אליי! לשאול מה שלומי מאז ואם יש לי טיפול ואם הסתדרתי.. ואמרתי כמובן שלא! שאני מאוד מוצפת וזה הולך ונעשה גרוע מיום ליום אבל אין לי.. וואוו..זה באמת צעד גדול מצידם לא הייתי מצפה לזה בחיים! זה עושה לי נעים לחשוב על זה וכמובן שמעמיד אותה באור אחר לגמריי מזה של הפגישה הראשונה אני נזקקתי לה אתמול נורא והתביישתי רצח להעיז ולבקש שוב והיא התקשרה אליי זה אומר הרבה זה אומר שהיא מעלי! והיא כן מסוגלת להכיל אותי, כנראה. כי..היא הוכיחה לי פה משהו חשוב ש..למרות שביטלתי אצלה סופית היא לא נתנה לי להישמט. בכל מקרה, יש לי פגישה מחודשת מחר, כי היום צריכה לעמול בנקיונות ביתי לצחצחולהבריק כל פינה (היה מוזנח זמן רב עצלה שכמותי) יש לי אורחים בשישבת- משפחתו של בעלי.. כיף להתרגש עכשיו הולכת לנקות לנקות לנקות כמו שאני יודעת הבית ייראה כמו בית מרקחת בסוף היום ביי בינתיים מתוקות, מקסימות גדולות מהחיים שלי! היום אני בהיי..

איזו בשורה נהדרת !!! אני כל כך שמחה בשבילך על הכללללל מגיע לך באמת שיתיחסו אלייך והתיחסו אלייך כן כן , בטח , הבית שלך ממש לא נקי ח-ח-ח-ח- מצדי לא אכפת לי בכלל מהבית אכפת לי רק שאת מאושרת שאת מתרגשת איזה כייף לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך אנשים אכפתיים , וואווווו אז מחר זה היום הנפלא הראשון שלך בטיפול מחזיקה לך אצבעות לא רק בידיים ח-ח-ח-ח האושר שלך מדביק גם אותי עשית לי אחלה מצברוח נהדר שולחת ים של חיבוקים בכל מיני צבעים וריחות נעימים (אני מושפעת מהנקיונות שלך -ריחות נעימים ) חטולית

זה ממש מעודד ואני שמחה בשבילך . שתדעי לך שברגע שאת מתחילה טיפול את בעצם מחליטה ובוחרת לעזור לעצמך ולנצח את כולם . אז המון חיבוקים לעידוד וכוח ושתהייה לך יופי של פגישה מחר. אוהבת

אני שמחה בשבילך- אני רוצה לאחל לך בהצלחה בדרך ההחלמה שבחרת- טיפול יעיל זה צעד הראשון בכיוון הנכון- לא תמיד קל אבל בהחלט כדאי- איתך- מחזיקה לך אצבעות

אמרתי לך, שהרושם הראשוני לא בהכרח קובע את ההרגשה ואת טיב מערכת היחסים בהמשך!.... שיהיה לך המון הצלחה!!!! ובפעם הבאה במקום לברוח בגלל איזשהו משפט שלא מרגיש לך מתאים פשוט תגידי את הדברים תגידי מה את מרגישה בקשר לנאמר ולמה היית מצפה הרי מטפלת היא רק בן אדם וכל מטפלת, גם הכי מנוסה וטובה שבעולם יכולה לטעות ולהגיד משהו שלא הכי מתאים לך באותו רגע במיוחד כשהיא עוד לא מכירה אותך הרי מה שמתאים למישהי אחת לא בהכרח יתאים למישהי אחרת ולא תמיד אפשר "לקלוע בול" למה שיתאים לך וצריך לקחת את זה בחשבון ופשוט לדבר על הדברים אף פעם לא לברוח בלי לדבר!

(: ביתי עכשיו נקי ומצוחצח..ומסודר מתאים לקבל אורחים יאללה תנו קפיצה לקפה! סמויה

בנות יקרות שלי איפה נעלמתן כולכן דואגת לכן גם את ילדה של אף אחד בואי תהי ילדה של כולנו , חלק מכולנו אל תשארי בשקט ותסתמי את הפה בואי כנסי יקירה חטולית

חטוליטוש... בבקשה,תזמיני גם אותי...אני לא מרגישה כל כך שייכת כאן .. לא מאשימה אף אחת, הרי אני בד"כ לא אקטיבית כאן... לא יודעת מה קודם למה הביצה או התרנגולת... האם אני לא מגיבה בד"כ בגלל שאני מרגישה לא שייכת ? ואולי אני מרגישה לא שייכת ולכן אני לא מגיבה/אקטיבית כאן ? גם נושא הפורום בעייתי עבורי עד בלתי נסבל.. כנראה שאני עדין זקוקה מאוד למנגנוני ההגנה... חתוליטוש, בבקשה אל תוותרי עלי , למרות שאני נמצאת באופן שאולי גורם לגרוי מסויים כאן... כרגע, יכולה להיות רק באופן הזה..בבקשה תקבלי אותי כך כפי שאני יכולה להביא את עצמי כרגע..אולי זה ישתנה בהמשך..??? ..אולי בהמשך אתקבל על ידי בנות נוספות ???

על מה את מדברת ? מי לא מקבלת אותך כאן ? אין מצב-אין חיה כזות וברור שאני לעולם לא מוותרת עלייך אני לא חושבת שאת מרגישה לא שייכת בהחלט קשה לך - וכולן כאן עם סבלנות את יודעת אייך זה עובד נכון כל אחת נכנסת כשיכולה -כשמתאים לה ומגיבה או לא מגיבה גם כמו שמתאים אין לי ספק שאת מקובלת כאן על כולן אולי את היא זו ששופטת את עצמה בחומרה ? אז תרגיעי נשמה , הכל בסדר שולחת חיבוקים מכאן עד אלייך יפתי חטולית

ואת מתקבלת בשמחה גמני לא ככ פעילה בתקופה האחרונה אבל זה בסדר להיות גם על הגל השקט.. את חלק מהמשפחה הזו..! תמיד!

לא מוותרים עלייך.... טוב לראותך כאן את כל כך חשובה ויקרה לנו בפורום!!! אז את באמת מוזמנת ויותר מכך כאן בשבילך יקירה!! אידה

היית כבר בפגישה עם המטפלת ? אייך היה ? בא לך לשתף ,,,,,,,, אשמח מאוד אם תעדכני חטולית

כאן כדי לשמוע איך היה לך היום בשיחה

כן הייתי וזה היה די מוזר .מה שהכי הפיל אותי בשבוע שעבר זה שהבנתי שאני לא נוהגת איתה בהגינות כי אני לא נותנת לה להתקרב וגם לא מוכנה לשתף במה שאני מרגישה . ונו בנינו איך מישהו יכול לעזור עם אני לא מדברת ורק מרחיקה ממני די בגסות .כתבתי לה מכתב ארוך שבו הסברתי את מה שאני מרגישה . זה טיהר את האוירה ואז קצת דיברתי על דברים שצפים . מחכה לי הרבה עבודה אני די בתחילת הדרך כי רק עכשיו אני נזכרת בכל מיני דברים , זה לא קל זה הופך את הבטן והמחשבות כל הזמן בעניין הזה כשיש עוד דברים בחיים . מה שעזר לי זה סמוייה עם ההגדרה על הנוסע השמיני הבנתי שאם אני אתן צורה למועקה היא פחות תשגע אותי .משהוא עם צורה ושם אפשר להשתיק ולהגיד לשבת בשקט. תודה לכן שאכפת לכן ממני זה לא מובן מאליו ואני שמחה שמצאתי אתכן

רעיון נפלא לכתוב הכל במכתב ולתת לה לקרא איזה יופי שהוסרו המחסומים ושאת מוכנה יותר עכשיו אל תחשבי על "כמה עבודה מחכה לי עכשיו " פשוט תני לזה לצאת ממך בלי לחשוב , תראי שתרגישי טוב יותר עם הזמן זה לא אומר שלא יהיו קשיים בדרך -כי בכל זאת דברים שקרו כואבים ואי אפשר לשים עליהם פלסטר ,והבטן ממשיכה להתהפך בכל פעם שמתחילים משו חדש , זה טבעו של הטיפול , אני הייתי מסתכלת על זה כמו טיפול שורש -הנה עוד שן כואבת עוד שן שצריך לעקור , תסתכלי על הדברים כמו שמתאים לך הכי טוב , מה שיותר קל לך לעכל ותלכי עם זה,,,,,,, ברור שאכפת לנו ממך , גמני שמחה מאוד שאת איתנו מה סיכמת איתה לגבי הפגישות -כמה פעמים בשבוע ? ומה קורה אם את במצב לא ברור או במצוקה כלשהיא היא נמצאת שם בשבילך ? אלה דברים חשובים שולחת חיבוק גדול מאוד וגאה בך מאוד על ההתנהלות שלך כל הכבוד מתוקה חטולית

ואולי טוב שזה שלח ריק לא כדאי לכם לשמוע מה אני רוצה להגיד הפעם למרות שאני ממש רוצההההההההההההההההההההההההההההההההה אבל ממש! אני לא בטוחה שכדאי..

חבל שזה לא נשלח אני בטוחה שאומנם זה קשה לקריאה אבל לך קשה יותר וחבל שתשארי אם זה לבד.. שולחת חיבוק!!

בעקבות משהו שכתבתי שם למטה תמונה שאני זוכרת מתוך חוברת כמעט כותבת מה היא מכילה וגם יש לי הבזק מהמקלחת אני לא יודעת מה אני עושה יש לי דברים אבל מזה דוחים להגיד רוצה להגיד אותם אבל אני לא יעשה את זה כי הם מאוד ט' אבל אנירוצה שתבינו פחות או יותר ויש לי עוד דבר ט' להגיד! יש שחושבים מתוך דבריי שבגלל שאמרתי שזה לא היה באלימות והיה בהסכמה אז נהנתי כביכול וכאילה אבל לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא לא הבנתי מה צריך להנות מזה וששאלתי למה נהנים מזה אמרו לי שזה "כיף" "שתגדלי תביני" וכילדה שברתי את הראש למה אני אמורה להנות מזה ולמה זה כיף? למה זה משחק- זה לא משחק!!! לא נהנתי לא נהנתי ולא נהתי גם לא כדרך הטבע כי זה לא דרך הטבע! ובא לי להגיד עוד דבר מזה... אבל דיי סמויה מספיק! ימשגעת אין לבור הזה תחתית אני רק יגיד שכן היה שם סוג של הנאה מבחיני ברגעים מסויימים - אבל לא מינית כמובן!! כי אי אפשר ש.. זה אפילו לא מתקרב לגיל שבו נהנים מ... יחד עם הנסיון להנאה שלי רק מתוך נסיון להבין או לגשר על פער שאני אמורה להנות מזה. כי ככה הוא אמר וניסיתי בכוח וזה לא קרה כמובן. היה גם גועל בושה ו..חוסר התנגדות ואשמה אוף זה בלבול אחד גדול נמאס לי מזה! למה זה חזר *הנוסע השמיני* נמאס!

סמויה יקרה- אני יכולה כל כך להבין את התחושות שעולות לך, בעיקר את אלו של הגועל..בייחוד שזה היה בגיל הזה שכל כך לא מקושר למין ובו הכל מגעיל, שום דבר לא ברור, אין אלימות ואין בכוח, יש פשוט סטייה מהצד השני, זה דוחה וזה פדופילי וזה מגעיל, ואני נורא מבינה אותך..ככה לפחות אני מרגישה, איך אפשר לעשות זאת לתינוקת, לילדה קטנטנה שלא מבינה דבר? שבכלל לא יודעת מה זה מין, ולמה שאת תתנגדי? הרי את בכלל לא יודעת, רק את התחושות שזה משאיר אי אפשר להעלים ולשכוח. אבל יש לי משהו שאני רוצה לומר לך, ואני מקווה שלא תכעסי.. אם הבנת או לא הבנת, אני עברתי התעללות עד גיל מאוחר, גיל שכבר הכל ברור לגמריי, גיל בו יש בנות שמתחילות לקיים יחסי מין מהסכמה, מפה את בטח מבינה שזה היה עד גיל מאוחר.. ואני עברתי את זה בעודי יודעת בדיוק מה זה, ולמרות שנולדתי וגדלתי לתוך זה, ידעתי היטב שזה אסור ושזה רע, ויותר מזה-במקרה שלי גם הופעלה אלימות, מה שאני רוצה לומר לך בעצם זה זה לא באמת משנה כי אני לא נהנתי, למרות שהייתי אולי בגיל שאפשר להנות, היום בכלל לא יודעת אם אי פעם אוכל בכלל להנות...אם אי פעם אוכל להנות מהדבר הזה שנמשך יותר מדי שנים בצורה כזו, מגיל כזה וע"י האדם הזה, שם הכל נתפס כמעוות ובעיקר אני, העיוות. אז רק רציתי להגיד, אף פעם לא נהנים אני אומרת לך את זה מהנסיון שלי אני הייתי שם כל הזמן לא ייכלתי להתנתק, רק ייכלתי להתפלל זה יגמר, אבל הייתי שם מנותקת רגשית וכואבת פיזית את הכאב שלא נגמר. ובובה יקרה- גם איתך מזדהה ושומעת את ההזדהות שלך עם סמויה ועד כמה היא קשה לך ומעלה לך דברים, אני מרגישה שאתן מוצפות..באמת מרגישה ואני, מרגישה שאין לי זכות אפילו להיות מוצפת....כאילו צריכה לתת לשנים לעבור עוד...לעבוור על מנת שאהיה מוצפת. אבל איך את האם כבר הייתה לך את הפגישה האחרונה עם המטפלת לפני החופשה? והאם סיכמתן בינכן מה תעשי ברגעי ההזדקקות שלך? האם יש לך עוד גורם שנמצא בתמונה שיכול להיות עבורך בזמן הזה? ואגב, האם היא פסיכולוגית המטפלת שלך? אני מנסה להבין על עצמי לאיזה כיוון כדי לי ללכת, להיות מטופלת הכוונה.... לא יודעת למה, אבל מרגישה שמטפלת שהיא פסיכולוגית לא הכי מתאימה לי, מה את חושבת? מה הטיפול הנכון ביותר לך לדעתך? ולמה...? פשוט זו פעם ראשונה שאני נמצאת במעמד של לבחור לעצמי מטפלת, בגלל זה אני שואלת. מאחלת לכן לילה טוב, ציפור

רוב המטפלות שעובדות עם נפגעות הן עובדות סוציאליות וסליחה שלא יכולה לכתוב משהו מעבר לזה כרגע...

אוי..לרגע לא חשבתי שנהנת מה.. גם אם הגעת לגיל שבו.. בעיקר אם זה נכפה באלימות ברור לי שלא הייתה שןם.. אני כתבתי על עצמי בעקבות משהו ששאלו אותי במקום אחר שסיפרתי ל.. שלא התנגדתי אז היא אמרה לי שבטח יש לי רגשי אשם על כך שנהנתי. ואמרתי שכן מתוך בלבול אבל זה בכלל לא נכון! גם אם לא הייתה התנגדות ואלימות זה לא אומר ש..נהנתי? לא באמת שלא! ואני נשבעת אני מאוד כנה עם עצמי. כי זה היה רחוק לגמרי מהגיל שבו מבינים .. ואני חלילה לא מנסה לרמוז או להגיד שאחרות כן נהנו כי הן נפגעו בגיל הזה . לא ממש לא! רק כתבתי על עצמי. ומצטערת על זה שאני קשה לכן ומעלה לכן דברים רק כתבתי על עצמי וזה עוד *באיפוק רב!* אם הייתי אומרת באמת את כל מה ש.. זה היה מזעזע מידיי את הקירות של הפורום.

היתה לי פגישה לפני שבוע .. היא יצאה ל 3 שבועות. היא אמרה לי להעזר ב 1202 או בחברות ואם ממש ממש יש צורך אז אולי להתקשר למרכז שאני מטופלת שם. ואם המצב הנפשי והפיזי נעשים קשים יותר אז לפנות למיון. יש לי עוד גורם שאני יכולה לפנות אליה. אבל לא יודעת כרגע אם אעשה זאת.. המטפלת שלי היא עוסית, הייתי בכמה טיפולים, אומנות, ותנועה.. יחד עפ פסיכותרפיה.. אני חושבת שהפסיכותרפיה הכי עוזרת לי. תנסי להתחיל טיפול עם עוס"ית שמתמחה בתחום או אפילו פסיכולוגית, ואם זה יעשה לך טוב ותרגישי בטוחה וכל זה.. תמשיכי.. שיהיה לך בהצלחה בבחירת מטפלת. והלוואי שיהיה חיבור טוב מההתחלה! ליל מנוחה גמלך יקרה!

שוב נפגשות בשעת ציפורי הלילה מה שלומך נשמה אייך עברה השבת כמה זכרונות כואבים עולים שוב ושוב עד שלפעמים זה מרגיש כאלו אין בחיים שום דבר אמיתי או ממשי חוץ מאותו כאב , חוץ מאותם זכרונות ? לגבי טיפול לדעתי הכי מתאימה מטפלת שמתמחה בנפגעות תקיפה אם תפני למוקד 1202* תוכלי לקבל הכוונה שווה בדיקה שולחת חיבוק גדול יפתי חטולית

אין קשהר בין הנאה מינית וגיל. הגוף נהנה בכל גיל. ראי כתבה זו: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=709

נדמה לי שאני מבינה למה הכוונה- אולי למיניות ילדית. שמעתי על המונח הזה פעם. וכן..הייתי ילדה מינית. וסקרנית..בטח כן. אבל עם זאת!!! אני חייבת להדגיש את הטעות שמייחסים אליי שנהנתי מיחסים כי זה לא היה באלימות. לא!!! ממש לא אפילו ניסיתי לשבור את הראש למה אמורים להנות מזה וגם אפילו פעם אחת ניסיתי גם אבל זה לא הצליח לצערי אינני חושבת שבגילאים ... אפשר להנות ממין. ואני לא חושבת שאף ילדה בגילאים הללו מסוגלת גם. אולי מסיפוק ילדותי שכל הילדים עוברים. ויש מי שיותר ויש מי שפחות פעיל בקטע.. ויש גם משחקים בין ילדים..שהם לאללה תמימים אבל לא יחסים שאמורים לשמש אצל מבוגרים! או סליחה על הט' - פורנו. לא חושבת! ילדים לא נמשכים לזה וגם שמראים להם הם לא! לזאת הכוונה לא למיניות ילדית.

קשה לי לכתוב לכולכן בנפרד אבל כל כך מבינה כל כך יודעת עד כמה זה קשה להבין שאני לא אשמה . כל כך התרגלנו שאנחנו לא בסדר שגם בזה שפגעו בנו אנחנו אשמות אבל לא !!!!! אנחנו לא אשמות וכשאני לוקחת אחריות על ההחלמה שלי אני עוד יותר מבינה שאני ואתן לא אשמות ולכן כבר לא שומרת את הדברים בסוד שמרתי יותר מידי שנים ושילמתי מחיר גדול שולחת לכן חיבוק גדול מכיל ואוהב אל תישכחו הפגיעה הייתה בעבר היום המציאות היא אחרת .

עייפה פיזית ויותר נפשית- מנסה לעביר את הזמן-אבל השדים רודפים אחרי- לאן שאני פונה המפלצות מופיעים ונותנות לי שטירות-לחי-בום!!! מתי אוכל לקום בבוקר ולנשום בנחת כבר? מתגעגעת לילדים שלי- לא ראיתי אותם כבר כמעט שבועיים- הם גרים עם אבא שלהם. תודה שאתן מקשיבות-

התמודדות יומיומית מול כל השדים...הזכרונות שרודפים... גוזלים כל כך הרבה כוחות נפש כשהנפש עייפה גם הגוף עייף תשישות... אני מקווה שתוכלי לנוח בשבת שתאגרי כוחות להמשך השבוע אני איתך יקרה כאן אידה

מצטערת לקרא שקשה לך.. מקווה שנחת קצת בשבת.. מקווה ומייחלת יחד איתך שהשדים ילכו ויעזבו אותך בשקט.. סבלת מספיק, לא מגיע לך עוד(!) שולחת חיבוק ואיתך..

את באמת נשמעת מאוד עייפה מכל הרדיפות האלה ומכל סטירות הלחי שבאות מכל מיני כיוונים מה יכול להרגיע אותך ? מה יכול לעשות לך טוב על הנשמה ? געגועים לילדים הם מאוד קשים מתי תוכלי לראות אותם ? זה בטח יוכל להקל עלייך שמחה מאוד לראות אותך כאן חיבוק חם יכול לעזור ? איתך-חטולית

המילים המעודדות מאוד עוזרות לי- שמחה שאתן בחיי

נוצה ברוח רמי קלינשטיין "כמו נוצה ברוח הפראית הוא לא ימצא אותך במקום שהיית לפעמים עולה בי הד קולך והוא חוזר אלי והוא בא והולך לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע ישן כמו נוצה נלקחת עם הרוח מחלון פתוח לרווחה ורק ביקשת לנוח הוא לא ידע הוא לא שמע אותך בוכה כאילו לא נרגע קול צחוקך המשוגע לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע אל מול עיני היית נוצה ברוח " דמעה

דמעה יקרה אל פחד איתך אידה נגד הרוח שלום חנוך מילים ולחן: שלום חנוך השעה מאוחרת, הרחובות ריקים מאדם לאורך הטיילת הפנסים דולקים ואפשר לראות את הים ואתה מרגיש, שאתה האיש הכי בודד בעולם מוצא את עצמך הולך נגד הרוח אף מכונית לא עוברת גשם שוטף את העיר הרוח מתגברת ועושה שמות ברחוב שאתה מכיר ואתה שיכור שרועד מקור ונכנס עם הראש בקיר אתה לא היחיד שהולך נגד הרוח הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת אני סומך על הגשם שימשיך לרדת שיימשך הלילה, אהובתי אל פחד, תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

תודה על הכל דמעה

שולחת חיבוק גדול אולי גם מתוך געגוע את לא לבד יקירתי איתך תמיד חטולית

כמה כבר אפשר עוד להדחיק.. וחיה לי מיום ליום בהדחקה ועובדת ומתפקדת כאילו אין מחר ואין לי מטפלת עכשיו עד סוף החודש וככ רוצה לדבר גם על הדברים הפשוטים ביותר.. ואין אם מי לדבר.. עם חברות קשה לי לדבר ובפורום אין לי כוחות לכתוב ואוף ככ רע לי!! ממש ! שבת שלום שיהיה לא יודעת אם יהיה לי זמן להכנס במהלך היום ושישיבת שומרת אז אולי אהיה במוצש..

בובה על במה יקרה , הכי חשוב זה כן לדבר ועם את לא יכולה עם חברה אז כאן , חייבת שיהייה לך רשת בטחון . אחד הדברים הראשונים שהבנתי מהטיפול זה שלהשאר לבד היום זאת בחירה שלי , בעבר לא היה לי לאן לפנות היום אני יכולה לבחור לא להיות לבד. יקרה מחזקת אותך מרחוק .

אוהבת כאשר את כותבת- מאוד מזדהה עם הקושי לדבר עם אחרים-חברות- פשוט בקושי יש כוח לנשום-לצעוד קדימה- תדעי לך שאת לא לבד -אני שמחה שאת בחיים שלי- שולחת לך חיבוק-

כמעט משוררת למה את לא יכולה לדבר עם החברות שלך ? תעשי מאמץ נשמה ולפחות תכנסי ותכתבי תוציאי החוצה מה שאת יכולה ומסוגלת לחלוק אל תשאירי הכל בפנים -עושה כאבי בטן שולחת חיבוקים צבעוניים חטולית

אחזור במוצש יקירתי חטולית

דייייייי לא יכולה יותרררררררררררררררררר רוצה לברוח לא יודעת לאין אבל רק לברוחחחחחחח נכון אני כאן בשבת.. זה כבר לא וואווו אחד גדול.. הייתי על סף לברוח מהבית עכשיו. עצבים עצבים ועצבים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שונאת את הדבר הזה שנקרא אחיינים! שונאת את הדבר הזה שנקרא משפחה בכלל!!!!!!!!!! שונאת את המשפחה המפגרת שלי!!!!!!!!!!!!!!!!1 רוצה לעוף מהבית רוצה להיות לבד רוצה שקט.. רוצה לברוחחח בלי שאף אחד ידע איפה אני!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 נמאס ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי פאק החיים האלה כבר!!

עוד יגיעו ימים טובים יותר . שולחת לך חיבוקים הם תמיד עוזרים

מצטערת לשמוע שכל כך קשה בבית שקשה להתנתק למצוא את הפינה השקטה ובטוחה שלך... ההרגשה שלבד שאין עם מי לדבר שאין טיפול... שולחת חיבוק ומזכירה לך אני כאן בשבילך איתך אידה

עכשיו קצת יותר רגועה. אחרי שכל השבת ישבתי בחדר כמו פעם.. וראיתי טלוויזיה וגם הייתי כאן אבל לא יכולתי להגיב נגמרו לי המילים.. אבל ......... איפה המטפלתתתתתתתתת שליייייייייייייייייייייי אני לא יכוללהההההההההההההההה לבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תודה שאני לא לבד . קשה לי מחכה לשיחה ביום ראשון ופשוט מרגישה על הפנים . חשבתי שכשאני אתחיל טיפול יהייה לי קל יותר וזה רק נעשה יותר קשה ולוחץ . מצטערת שכבר בפעם הראונה אני מעיקה אבל באמת קשה לי .

אני יודעת שקשה להתחיל טיפול.. קשה לדבר על הדברים שלעולם לא דיברנו אבל אני שמחה שאת עושה את זה למרות הכל.. אל תצטערי על שאת מרגישה ככה ובכלל שאת כותבת הודעה כזו בפעם הראשונה בשביל זה אנחנו כאן.. כדי שלא תיהיי לבד. מאחלת לך הצלחה בשיחה ביום א'. ומחזיקה אצבעות.. ואנחנו כאן!

ולפני זה היו לי שיחות עם מטפלת שלא התקדמנו לשום מקום פשוט אנחנו חברות מדי . השבוע היו לי שתי פגישות ורציתי גם את השלישית אני פשוט לא מסתדרת עם המצב הנפשי העגום הזה שמשתלט עלי רגילה להיות אופטימית ולחייך ולתפקד ופתאום צצים להם זכרונות והניתוקים ארוכים וקשים יותר בעיקר מפחיד אלו שבאמצע הנהיגה . הכי יפה הגדירה את זה סמויה שכתבה על הנוסע השמיני שבבטן .

איזה שם....מלא תקווה ואומץ! אין לי ספק שתצליחי... כל הכבוד על תחילת הטיפול... לא פשוט לעשות שינוי...להבין שיש צורך לשינוי! מאחלת לך הרבה הצלחה מחר בטיפול. אחרי מחר הכל יראה אחרת... מקווה לראותך כאן איתנו כאן בשבילך אידה

לאן יש לי ללכת ואתם כל כך נחמדים כאן . כבר בטיפול יותר מחצי שנה ומחכה למחר בקוצר רוח . קצת מפחיד התלות הזאת בשני אבל אין ספק שזה עוזר לי מאוד .

בלי מוטציות ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח וואווו ,פתאום מרגיש לי מוזר אחרי תקופה של חודש ומשו להכנס ולראות אתבן כאן , ואני כל כך שמחה שיכולה להכנס שלא יודעת מה לכתוב קודם כל ,למעשה אני כבר כמעט שעה משוטטת כאן בין ההודעות , מנסה לקרא ולהתעדכן מה קורה איתכן ומרגיש לי עצב מאוד גדול ,כאב מאוד גדול , ריחוק -כמו עד הירח ובחזרה ,אז אולי בואנה בחזרה כולכן יפות ונהדרות שלי כי התגעגעתי המונים לכולכן , ורוצה לדעת מה שלומכן ואייך אתן מרגישות , אצלי -יחסית די סביר ,בשבוע הבא ביום שני יש לי סוף סוף פגישה במרכז עם המנהלת -אחרי לא מעט שיחות תיזכורת שעשיתי לשם ,למען האמת כמעט וויתרתי על הכל -הרגיש לי כמו מקבצת נדבות מה שאני בהחלט לא !!!! מקווה שיהיה בסדר וגם אם לא נימודו ( לא חשוב )יש לי תמיד אתכן ולא חשוב מה !!! חוצמזה -הבן שלי עשה חנוכת הבית השבוע , היה נחמד מאוד למעשה היה לי די כייף כי יכולתי לשחק עם אספי שלי כל השאר היה יותר ענין של גברים שמתפללים וקוראים כל מיני דברים היה כייף גם בהכנות לארוע ,מלבד כמה סלטים לא עשיתי כלום האחרים עבדו מאוד קשה ,ו,,,,,,,בשבוע הבא המתוק שלי בא אלי לכל השבוע !!!! אני עושה לו קייטנה ,הוא אפילו לא מתאר לעצמו כמה שחיתות של פינוקים אני מתכננת לו -רק שארגיש טוב , הפיברומיאלגיה הזו משגעת אותי , מדליקה מזגן-הכל כואב מכבה מזגן -אני כמו בתוך סאונה אוהבת המון-חטולית

אני כל כך שמחה שאת שוב כאן איתנו!!! שיהיה המון בהצלחה ביום שני הבא! וכל הכבוד לך שנידג'זת להם! בלי לשבת לאנשים על הראש קשה מאוד להשיג את מה שמגיע לנו לקבל לי תמיד כולם אומרים שאני צריכה לנג'ז ואני מה זה לא יודעת לעשות את זה :/ ובתקופה האחרונה מנסה קצת ללמוד לעשות את זה איזה כיף לך ולאספי שתהיו ביחד כל השבוע אפשר להצטרף גם ;) אני גם רוצה קצת מהפינוקים שלך :) בעצם לא, אני צריכה לגמור עכשיו את עבודת הגמר תוך פחוד מחודש אז לא כל כך יהיה לי זמן לפינוקים :/ זה נורא מבאס שככה הגוף שלך מגיב למזגן הימים עכשיו חמים בטירוף! ומה עם המאוורר? לא יותר טוב לך מהמזגן? העיקר שתרגישי טוב! ושיהיה לך סוף שבוע הכי נהדר שרק יכול להיות שחף

גמני שמחה מאוד לחזור לכאן כמו לחזור הביתה -לנחלה ולמנוחה ופינוקים-יקירתי את מוזמנת מתי שבא לך -תמיד בין לבין , אייך ומתי שנוח לך זה גם יכול לחכות עד שתסיימי להגיש את העבודות שלך וכן - מחלה מעצבנת ברמות , היום יצאתי לקניות לשבת ותוך כדי הליכה התכווצו לי ממש השרירים בצורה קשה התקפלתי לשנים ולא יכולתי לזוז המקום ממוזג עכשיו יותר טוב תודה יפה שלי , באמת מקווה לסופ"ש ברגוע שיהיה גם לך רגוע נשמה ובהצלחה עם העבודה שמחכה לך חטולית

חטוליטוש !!!! איזה כיף!!!!!!!!!!!!!!!לא מאמינה, פותחת מתוך הרגל וקוראת..ולפתע מגלה שחזרת. רוצה לצעוק לכל העולם ישששששששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!! אין לך מושג עד כמה היית חסרה כאן !!!! כל כך שמחה שחזרת !!!כל כך מקווה שהמחשב שלך לא יחלה יותר (אולי כדאי לחסן אותו ?) :) תודה לך על שאת כאן,ותודה למחשב שהבריא. חופית.

לגבי המחשב, מברוק על המחשב החדש,כל כך התרגשתי כשראיתי את שמך שלא ראיתי את הכותרת בה את כותבת שיש מחשב חדש. מברוק !!!! שיהיה בריא וגם את !! אוהבת אותך מאוד ומחבקת בחום !!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גמני שמחה לחזור ואין לך מושג כמה היה לי קשה בלי מחשב בלעדיכן כאן ,אני לא חושבת שיש לי אפילו מילים לתאר כמה היה לי קשה בלעדיכן ,המוטציה שלי הלכה לה וקיבלתי מחשב חדש , גמני מרגישה כמו חדשה ח-ח-ח-ח שולחת המוני חיבוקים לך מתוקה שלי הבנתי שעוברת עלייך תקופה לא קלה , אולי עכשיו תוכלי כמובן אם בא לך ותשתפי כדי להקל עליך ? כאן בשבילך תמיד יפה שלי חטולית

ייייייייייייששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!! יוו...כמה התגעגעתי אליך!!!!! אין לך מושג כמה את חסרת לי כאן!!! ממש לא היתה לי מוטיבציה להכנס לפורום ,לדעת שיש בטח שפע של טריגרים,אך אין את התגובות שלך החמות ,האמפאטיות ,החכמות עם תובנות בונות . כמה טוב שבאת הביתה ! שמחה בשביל סבתא חטולית (איזה כיף לאספי שיש לו כזו סבתא) מבינה אותך בענייני מזגן (בעיות שרירים) משתגעת איתך ועם כולם מהחום, ולמרות זאת ,מחבקת אותך בחום מכל הלב. צדף.

מקסימה שלי כמה טוב לחזור הביתה כן , את צודקת , עברתי על כמה מההודעות כאן פשוט לאנשים ישנם זמנים קשים -כמו לכולנו מצטערת שלא יכולתי להיות ולתמוך מקווה שכעת עם המחשב החדש יהיה בסדר אני כבר לא מדברת על געגועים זה היה הכי קשה מהכל , באמת ובהחלט אני מקווה לבלות איתו , אני לא צריכה להנות מהיותי סבתא ? אז את החינוך שלו אני משאירה להורים שלו , ואני פנויה להנאות איתו , מכפ'ת לי -ח-ח-ח-ח מה חומד , גם לך יש התכווצויות שרירים ממזגן ? את יודעת מה , נכון שאני סובלת מהחום הלא נורמלי הזה לא פחות מכולם , אך זה פחות מזיק לי לשרירים זה טריפה וזה נבלה אבל זה מה יש ועם זה לומדים לחיות תודה יפה שלי על החיבוקים -על המאמץ ואם לא מפריע שולחת בחזרה ים של חיבוקים חטולית

טוב לראותך וחוץ מזה שטוב חטולית חזרה... נפלא שהחזירה אותך!!! נראה אותך איתנו.. שבת שלום אידה

אני כל כך שמחה לדעת שאת כאן שוב, חסרת לי בלב אני גם לא הייתי כאן חודש וחזרתי לפני כמה זמן מה שלומך מלבד החום הקשה? את העלת לי חיוך על הפנים, נפלא שחזרת.. הצלחתי להרגיש אפילו את ההתרגשות שלך לחזור.... אז עכשיו יהיו כאן אוזזניים בשעות לילה מטריפות בהם אני לא מוצאת את מקומי? שלך באהבה, ציפור

בזמן שלא הייתי כאן , דיברתי עם בנות מהפורום לא משנה כרגע עם מי , וכל פעם שאלתי אם את נכנסת אם את כותבת , דאגתי לך מאוד ,פחדתי שההוא לא הזיק לך שלא עשה לך משהו רע , שחלילה לא קרה לך משו -שאפילו לא רוצה להעלות על הכתב , באמת שמאוד דאגתי לך , אני מאמינה שיהיו אוזניים ורגליים וכמובן זוג ידיים שיוכלו להקליד וכוס גדולה של מים -בגלל היובש בגרון שלא מרפה ממני ושהרופא לא יודע ממה זה בא ,אולי מלחץ נפשי , הרי לא חסר לנו אותו בכל שעות היממה ,,,,, אוהבת -חטולית

אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייך! כמה אני עליזה עכשיו שאת כאן.. (: (: (: אני מקפצת משמחה.. (ואת כבר מכירה אותי מקפצת נכון? חחחחחח) קבלי קריצה (. חזרת והבאת את העליזות איתך.. ביי בינתיים, מחבקת סמויה אה, וקבלי גם חיוך רחב מאוזן לאוזן אוזן ימין-0(:_______________________0-אוזן שמאל... חחח

גמני התגעגעתי המונים יפה שלי תודה מתוקה על קבלת פנים מחייכת ועל חיבוק איתך תמיד מתוקה -גם במקום ששם את חסרה המון המון-לכולנו חיבוקיישן עליזיישן יפתי חטולית

כמה טוב לחזור אוהבת-חטולית

טוב לראותך כאן איתנו היית חסרה מאוד התגעגענו.. ומזל טוב על המחשב!!! בהצלחה ביום שני... ושמרי על עצמך איתך אידה

טוב לחזור הביתה מקווה שבאמת יהיה בסדר ביום שני וגם אם לא -אז לא זה לא סוף העולם נכון ? חטולית

היית מאוד חסרה http://3.bp.blogspot.com/_YxrFpUNKmPU/SyKQJq_MM0I/AAAAAAAAAt4/I3o_fGawTtA/s400/glad_your_back.gif דמעה

על הפרחים על החיוכים ובכלל על שאת כאן חטולית

שמחה שחזרת ,אומנם לא כותבת הרבה אבל קוראת כל יום.

מה שלומך ? אייך הבריאות ? חטולית

יש לי היום ראיון עבודה ב-3! אחרי ששלחתי 108!!! מיילים ופקסים עם קורות חיים

תלכי עם המון ביטחון עצמי! יש לך הרבה מה להציע! לא לשכוח להישיר מבט לחייך (: להיות נינוחה ב-ה-צ-ל-ח-ה (___________________________: חיוך רחבחחחחחחח

את רק צריכה להיות את-שום דבר אחר!- יש לך המון לתת לאחרים- את התקווה והחלמה וכל הדרך שעשית עד עכשיו. אני איתך- חושבת אליך- באהבה

לא לדאוג אין ריח- רק שתצליחי ותעדכני בבקשה אם יש מה לעדכן חטולית

חזרתתתתת :)))))))))))))) התגעגעתי!

עוד לא ברור כמה שעות ומה יהיה השכר אבל יש סיכוי אפילו למשרה מלאה אדע יותר בשבוע הבא

וכמובן המון תודה לכולכן! על כל האצבעות שהחזקתן ועל תמיכתכן בתוך ומחוץ לפורום

איך שמחתי להכנס עכשיו ולקרוא במיוחד שהרגשתי שהנושא הזה של מציאת עבודה בתחום אותו למדת הלחיץ אותך, נכון? כך הרגשתי לפחות. אני ממש שמחה ואני מחזיקה לך אצבעות בכל מקום אפשרי שהמקום יהיה מתאים לך ותרגישי טוב שם והוא יענה על הצרכים ותרגישי שזהו המקום הנכון עבורך. האם אפשר לשאול באיזה מקום זה? ז"א, אם את לא רוצה לחשוף את המקום, אז במה הוא מתמקד, מהי האוכלוסיה פחות או יותר ואיך תתבצע עבודתך שם.... אני גאה בך שחיפותוש את נפלאה וענקית, ואת תצליחי...לכי אחרי הלב שלך שלך, ציפור

באמת די חחשתי מה יהיה ואיך אמצא מניחה אם לא הייתי חוששת לא הייתי שולחת את קורות החיים שלי לכמות כזאת מטורפת של מקומות :) 108!!! איך הגעתי אליהם בכלל?! זה מקום פוסט אישפוזי בית ספר, מועדונית ופנימיה לילדים ונוער עם הפרעות פסיכיאטריות והפרעת התנהגות קשה ילדים שנפלטו מכל מסגרות חינוכיות וטיפוליות אני אעבוד במועדונית ואולי גם בבית הספר אני מניחה שאעבוד בעיקר באופן פרטני כי קבוצות זה די בעייתי עם אוכלוסיה כזאת אבל עדיין לא יודעת שום דבר מה, מו ואיך... :) נחייה ונראה

סומכת עלייך בהצלחה אידה

דפדפתי בהיסטוריה.. ו..חשבתי לעצמי היכן הייתי בדיוק הייתי לפני שהגעתי לכאן.. ובכן, אכן חייתי רחוק מהפגיעה והתאריכים של הפורום הזה הם בערך התאריכים של התחלת הטיפול במכון. משם הכל התחיל... הנוסע השמיני שבתוכי מתחיל לקבל צורה. האמורפיות הסמויה מתחילה לקבל ביטוי במילים אי שם בחדר טיפולים. זה מתחיל כ.. סיפור הזוי מבולבל על ילדה שדפקה אצלי בדלת באיזה צהריים.. רצתה לפרוט שטר של מאה לחמישים. *לפרוט שטר של מאה לחמישים?!* *למה היא צריכה...?* הנקישה ההיא על דלת הבית הישן שלי, פערה חריץ לתוך עולם סמוי שדלתותיו ננעלו פעם היטב ומפתחותיו נזרקו מזמן לים. אותה נערה הזקוקה לעזרה החזיקה בידה את *השטר* את המפתח האבוד להצלה שלה להצלה שלי שתינו, על סירה אחת רק מזמנים שונים נפגשות ברגע נדיר של התמזגות הגורלות בצומת דרכים בנקודה כה קריטית של החיים. ו.. אז לא הבנתי בכלל מה היא רוצה! סגרתי לה את הדלת בפנים ונעלתי בבריח ורציתי לשכוח אבל היה כבר מאוחר מידי כי, כשהדלת נפתחה, בהיסוס ובדריכות *השטר שלא רציתי לפרוט* כבר נפרע לצמיתות!

סמויה יקרה, קראתי פעמיים את מה שכתבת, תיארת את החוויה שלך בצורה כל כך טובה וברורה עד כדי כך שתוך כדי הקריאה ממש דמיינתי את התמונה הזו של הדלת, איתך ועם אותה נערה. אי חושבת שיש פחות פחד מאז שהשטר נפרע, לא? את יודעת, הרי זה ריחוק כל כך גדול מעצמך, מהאמת שלך, וכשהיום השטר נפרע, כשהיום שאת יודעת בדיוק על איה שטר מדובר, ואולם לפעמים סכומו נראה כמשתנה ומאבד צורתו, אבל ישנו שטר שאת פרעת, ישנו שטר הקיים ואת יודעת על קיומו, הרי כמה מפחיד זה פשוט לא לדעת ולהרגיש שיש שם משהו? להיות מופתע מדפיקה בדלת של נערה הרוצה לפרוט 100 ש"ח ל-50 ש"ח...לא? ככה לפחות בתחושתי אני חווה זאת, אם כי אני מעולם לא הייי בסיטואציה הזו, בתוך התמונה הזו של מי שלא זוכרת ולא יודעת, היות וזה קרה לי עד גיל בו אי אפשר באמת לשכוח שכלית, גם אם ממש רוצים.. ואגב, איך את היום? מה העלה לך את הזכרון הה של תחילת הטיפול בעצמך? חשבתי עלייך לפני כמה ימים,שנעלמת מכאן... וגם חטולית שממש חסרה לי....גם את חסרה לי בין ההודעות, שומרת לך על מין שתיקה כזו, למה? מה שלומך? שולחת לך חיבוק ציפור

מחבקת בחזרה.. קוראת אותך אך לא יכולה להגיב.. אוי..מצטערת על העלמותי. קשה לי להסביר.. זה קצת מסובך אני..לא יודעת לפעמים מי אני בכלל ולאן אני רוצה. לא יודעת מה העלה לי את הזיכרון הזה הוא פשוט צף. שוב. ולא היה לי פשוט לתארו.. את אותו צהריים שפתחתי את הדלת מפותעת לגלות ילדה כבת 12 לכל היותר! מבקשת ממני לפרוט לה שטר של מאה לחמישים! ו..דווקא על הדלת שלי היא דפקה.. האם המשמעות מובנת?? הילדה הזאת בעצם עובדת ב.. *** לא אתאר שוב את ההשתלשלות.. איך גיליתי בוודאות ש.. אמיתי! אני ראיתי! אני ידעתי מיד המוח הקרימינלי שלי (ולא חסר לי קרימינליות!)מייד הלך לשם בד בבד עם הבקשה המוזרה..של הילדה. כן, זה לא שגרתי שבאים ומבקשים ממך לפרוט וואט דה..?? עכשיו, ניסיתי לעזור לאותה ילדה וחברותיה ולא ידעתי איך! משום שאף אחד לא האמין לי!! וכולם אמרו שאני סתם מגזימה וכל מיני אפילו סיפרתי לאמא שלי את הסיפור המוזר ומה עושים.. והיא בכלל לא רצתה להקשיב לי כולם שידרו לי שאני מדברת שטויות ילדותיו כולל בעלי הכרחתי אותו לעקוב! והוא ראה! ובכל זאת הוא אמר שזה לא ענייננו שאמא שלה צריכה להיות אחראית עליה לא אנחנו לא יכולתי להשלים עם זה!!!!!! לא שתקתי הגשתי תלונה דרך האתר של המשטרה ושתפתי פעולה עם מישהי בשם "סיגלית" איך לא שמרתי את התכתובות איתה, איך?! חבל.. אבל לא חשבתי אז שזה עד כדי כך קשור אליי.. בלילות ובימים הייתי מציצה ועוקבת עד שהגעתי לנק' בה הזמנתי להן את המשטרה אבל שהמשטרה הגיעה היה כבר מאוחר הן נעלמו! כאילו בלעה אותן האדמה. ואני יצאתי מזה מטומטמת. *אבל מזה מטומטמת!* אך לבסוף יצאה האמת לאור לאחר זמן קצר זעקו המקומונים וגם העיתונות הארצית וגם בחדשות שבעקבות מידע מודיעיני שזרם למשטרה נתפסה אותה חבורת נערות.. אותה נערה עם השטר.. וגם קצת עליי מהעבר.. הסיפור שלי רק מתחיל.. מתגלה לי דרכן מתחיל להיפתח באותו טיפול כשאני מספרת עליהן את הסיפו המוזר צץ.. אותו סיפור (שלי!)שנשכח לפני הרבה שנים.. זה לא ככ פשוט זה מאוד מורכב ומסובך וקשה לתאר כמה מילים שאני לא שופכת על זה זה עדיין קשה. ורחוק מלהיות פתור.

הזכרונות עולים שוב ושוב זכרון חדש- ישן החוטים פתאום מתחברים הכל בכאב אולי תחושת פספוס מלווה כעס... להציל...לדאוג לאחר את לא נחה... מצילה את מי?? אותה? אותך? שומעת אותך לבד עם כל מה שעברת הרגשות לא מובנת... אולי מבוטלת... לא כאן!!! איתך שולחת חיבוק אידה

הכתיבה מרגיעה אותי אם זה היה נשאר בפנים הייתי משתגעת! או עושה לעצמי כל מיני דברים לא נעימים עכשיו אני מבינה עוד דבר- נופל לי האסימון למה פעם.. תלשתי גבות וריסים, פצעתי חמור את הפנים, גילחתי את השיער לא שלטתי בעצמי ואחכ התביישתי נורא שעשיתי ככה לעצמי והיו לי המון רגשות אשמה שמלווים אותי עד הים. זה קרה כי לא יכולתי פעם להתבטא זה היה חבוי בפנים מאוד עמוק עכשיו שאני כועסת אז אני כותבת ומנסחת ומשקיעה מילים ומבזבזת את האנרגיות כאן במקום ללכת ל... פה לפחות אני יכולה לבטא בצורה הכי טובה מבחינתי, בכתב וזה מקל עליי המון גם אם אחריי כמה זמן זה חוזר שוב הכתיבה עוזרת לי להתבטא בצורה עמוקה ומונעת ממני לא..לפגוע בעצמי שבת-שלום (:

ועכשיו אני יודעת מה יש לי בבטן נוסע שמיני עדין בלי צורה אבל בועט אמא כמה בועט . תודה ובהצלחה לך

שמחה להכיר את הכינוי שלך ומה שהוא מסמל עבורך- שינוי עבורך.. בהצלחה גמלך יקרה בתהליך הכל כך חשוב שאת עוברת בעזרת טיפול. סמויה

שלום,אני יתחיל בזה שאני מרבה להכנס לאתר הזה כמעט מידי יום,אני בת 23 ורציתי לספר לכם ועם אפשר לקבל עיצות או הסברים,יש לי אמא בת 40 שעברה אונס בגיל 8 לפני 5 שנים היא נפלה עמוק לדיכאון ומשם הכל התגלגל רק לרע. אין ספור אישפוזים בבתי חולים במחלקות פסיכיאטרים,טיפולי חשמל מאות כדורים מידי שבוע ואף פעם זה לא כדורים קבועים תמיד מנסים ומחליפים ומשנים כי מסתבר שהם לא מתאימים לה ולא עוזרים לה,אנחנו משפחה מאוד מגובשת ותומכת אבל עם הזמן והשנים אני מרגישה שלאט לאט כל אחד מבני משפחתי נמצא במקום אחר בחיים שלא תבינו ההורים שלי נשואים 23 שנה ואני מאחלת לעצמי בעל כמו אבי תומך אוהב נאמן כל מה שאישה מאחלת לעצמה ואמא יודעת את זה ומעריכה את זה מאוד. אילו חמש שנים קשות ורעות מין ענן שחור כזה שאופף את אימי ולא רוצה לעזוב. היום היא נמצאת ברמב"ם במחלקה פסיכיאטרית כבר מעל לחודש היא התנפחה מהטיפול היא נראית על הפנים מאוד קצרה ועצבנית,אני מרגישה שהיא בחיים לא תחזור לאמא שהייתה לי לפני חמש שנים. הדבר החשוב והעיקרי זה שאני מתחתנת עם בכיר ליבי בעוד שלושה חודשים בע"ה,זה דדבר שהכניס אותה יותר ללחץ כל ההכנות ואני חשבתי שזה יעשה אותה מאושרת החתונה בתקרבת והיא רק דואכת נראית ממש על הפנים אני בחורה מאוד חזקה תודה לאל אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות לפעמים אני חושבת שלא בא לי על החתונה הזאת כי אני מרגישה שזה עול על ההורים שלי ושהחלטתי להתחתן המצב היה קצת יותר טוב מהיום היא באה איתי לכל ההכנות היא הייתה די מאושרת מהחתונה הקרבה ואז עוד הפעם הנפילה הענקית אני כל כך רוצה שהיא תחזור בחזרה למי שהיא הייתה היא לא מראה שום תקווה לחיים ואני ממש אובדת עיצות משפחתי כבר איבדו את כל הכלים בלהתמודד איתה!!! אשמח לשמוע תגובות ועיצות.

צר לי לשמוע על אימך ומצבה הקשה, אני לא יודעת האם אימך טופלה אי פעם אצל מומחית בתחום הנפגעות תקיפה מנית? או שהופנתה בעקבות הדכאון לטיפול פסיכיאטרי? האם יש לה מענה לנפש? ולא ע"י כדורים? מי מלווה אותה? משוחח על הטראומה הקשה שעברה? אני מניחה שאם אין גורם מטפל שכזה...זה הצעד הראשון שיש לעשות. הטראומה היא קשה ואי אפשר לטפל בה רק ע"י כדורים. לך אומר ראשית מזל טוב!!! וכל הכבוד על הדאגה לאימך וכן החיפוש אחר עזרה ותשובות לשאלות. אני חושבת שאת צריכה להמשיך בתוכניות שלך, להתחתן לבנות את בייתך. נסי לשוחח עם אימך שתפנה לטיפול,וכן נסי לפנות לגורם מקצועי בתחום, זו הדרך המרכזית שיש לפנות אליה. אם תרצי לשאול ולהתייעץ את מוזמנת לפנות אלי גם במייל או בטלפון. שוב כל הכבוד לך ומזל טוב אידה

אני מצטערת, מרגישה שאני מעייפת גם אתכן כל יומיים עם ההודעות הכואבות שלי. אם מישהו היה יודע איזו תקופה אני עוברת, נלחמת בשניים כל כך כדי להתקדם קדימה, כל פעם, עוד מאז שהייתי ילדה קטנה שאמורה להיות קטנה, כבר אז הייתי גדולה, נלחמת על חיי בהבנתי שאיש לא ילחם בשבילי. הפרידות האלו חונקות אותי, עוד פרידה ועוד פרידה.. שונאת את הרגעים האלו שלפני..כמו עכשיו, יודעת שעוד שבוע ניפרד, והיום זו פגישה לפני האחרונה ואני מרגישה שאני נחנקת, נראה לי שאיש לא מבין את עוצמת הפרידה אצלי שאלו רק שחזורים של אותה ילדה קטנה בת ארבע וחצי שנפרדה מאמא שלה שצרחה את שמה, אותה פרידה מזוויעה שלא יוצאת לי מהראש, מהרגש...עדיין כואבת...והיא כבר לא וזו רק אני נשארתי, פעם הייתי בטוחה שאני חווה בפרידות סוג של מוות, מוות של הצד השני היום אני מבינה שזה לא כך, המוות הוא שלי, בעצם התחושה העיקרית שלי היא שאני מתה עבור הצד השני, בדיוק כפי שמתתי עבור אותה אישה שהייתה אמא שלי והיום נקראת רק "מי שילדה אותי",ובעיקר בשמה הפרטי. אז הכל טרגי ונדמה שזה סוג של "קטסטרופה" עבורי, ואני מתעקשת לצעוד קדימה, מזכירה לעצמי שאני פייטרית, חוזרת על כך ברגעים שלפני שבירה לא נשברת, אני החזקה, האמיצה והשורדת, מודה בפנייכן, כבר זמן רב- אני בעיקר עייפה עדיין מחפשת מקום להניח בו את הראש, נדמה שהפרידות האלו מובילות אותי אל מותי, כי הן החזי'קו עבורי את התקווה, מלבד זה שאני החזקתי אותה, הייתי צריכה גם אנשים שיחזיקו אותה ויהיו שם, כדי להזכיר לי שאני בחיים אחרי כל התופת הזו והפרידות, הפרידות שולחת אותי אל תוך תהום ציפור בלי כנף

אל תצטערי על הכאב שלך- זה מספיק כל מה שאת עוברת בלי הביקורת-עצמי! אני מאוד מזדהה עם כל הנושא של פרידות- אצלי זה גם התחיל מנטישת האמא בזמן ההתעוללות והמשיך הלאה. קשה לי להתקרב לאחרים- לא רק בגלל חוסר אימון- בגלל בעיקר הפחד של נטישה-פרידה. את בכלל לא מעייפת אותי-להיפך- אני מרגישה פחות לבד ושונה-רוצה להיות שם בשבילך !

אני כל הזמן מרגישה צורך עז להתנצל על הכאב שלי, משום שמעולם לא נתתי לו דרור כלפי החוץ, כל כך לא רציתי שיראו אותו ואולי בעצם אותי, עד שהתמיד הייתי הכי בסדר והכי זאת שלא קורה לה דבר ולא מתרחש בעולמה דבר רע, שאני בעצם חוויתי את השטן במשך ימים רבים, שנים רבות, רוב חיי עד לא מזמן, ומלבד זאת שהשטן בהתגלמותו היה, גם חיי האמיתיים ולא אלו הנראים "בסדר" הם סרט אימה לא צפוי בו מתרחשים דברים כמעט ללא הכרה. מה שלומך ינשופית? תודה לך על הרצון להיות עבורי ליל מנוחה, ציפור

מצטערת לשמוע כמה כל דבר קשה , מורכב ומסובך.... כל כך כואב הפרידות חרדת הנטישה שמלווה... ברור שאת פיטרית מלאת כוחות נלחמת יום יום וגם מנצחת אבל כמו שאמרת את זקוקה למקום לשים ראש לנוח להרגיש בטוח שלווה שולחת לך חיבוק לחזק להרגיע אולי לרגע...להרגיש בטוח???? איתך אידה

תודה לך אמיתית על החיבוק, את יודעת, החיבוק שלך באמת מרגיש נורא בטוח ומגן, לא פוגע ולא מבריח תודה לך. וכן, אני זקוקה למקום להניח בו את הראש... אם ישנו מקום כזה עבורי פה בעולם הממשי הזה? משום שעדיין לא מצאתי את אותו מקום שלך באיחולי לילה טוב, ציפור

שני הממירים מתו אחד אחרי השני המצלמה התקלקלה המאוורר מת (וכל זה בחודש האחרון) מה הבא בתור? מזל שלפחות את הממירים מחליפים בחינם :)

שאלו יהיו צרותינו בחיים (: סתם בצחוק.. באמת מבאס.. שדברים מתקלקלים בבית ועוד אחד אחרי השני.. זה מן תקופה מעצבנת כזאת שתחלוף.. לא נרא.. שקונים חדש אז מהר שוכחים ו..לגבי המאוורר - הולך להיות שבוע חםםםם בטירוף אז תקני מהר מהר! או תתקני..בדחיפות..

לא ישנה- כאבים חזקים בגוף- בכל מיני מקומות- מנסה לסרוד את זה- אני כל כך עייפה מלסרוד- אין לי כוח- מחקה שזה יעבור- שמחה שאתן בחיים שלי!

ינשופית, אני לא בטוחה שהבנתי הכאבים תעוררים אצלך עכשיו בעקבות הזיכרונות? או שמה שכתבת זה הזיכרון מהעבר?

הגוף לא שוכח... הוא כואב כאילו זה עכשיו... הגוף זוכר... גם אם הנפש רוצה לשכוח מקווה שיותר טוב איתך אידה

אני כל כך נטולת אנרגיות קשה לי אפילו לתאר עד כמה בקושי מצליחה להזיז את עצמי כדי לעשות דברים בסיסיים ישנה המון כל הזמן מרגישה עייפה אפילו כאן בקושי מוצאת אנרגיות להגיב ולא יודעת איך להוציא את עצמי מהתרדמת הזאת :(

מאוד מבינה על מה את מדברת.. אני..גם ב..ייאוש וגמלי קשה לתמוך ו..מוצאת נחמה במתוקים ואח"כ משלמת על זה בריצות מטורפות על ההליכון אני..רוצה לומר שאני מאוד שמחה שחזרת את כמו קרן שמש מחממת כאן והיה לי עצוב בלעדייך שולחת לך חיבוק.. סמויה

לא משנה כמה מתוקים זללתי אני עדיין מתעצלת לעלות על הליכון הוא עומד אצלי בתפקיד של עציץ פחות או יותר :) הלוואי ולא הייתי כזאת עצלנית :/

זה הזכיר לי קצת את אחרי יום שבת, את מצוקת יום ראשון...אחרי שנחים ביום שבת, אני חושבת שזה משהו שקורה להרבה אנשים אחרי שצריך לחזור לשיגרה (המבורכת לדעתי) הרגילה. אם כי אולי אצלך זה יותר קשה, את עכשיו צריכה להתחיל לחפש מקום לעבוד בו, אחרי שסיימת את הלימודים.. שחפית, אני בטוחה שאת תצליחי, באמת שאני בטוחה...אני מצליחה לזהות אצלך משהו שמאוד מזכיר לי את עצמי, באמת... כפי שכתבתי מקודם, ההתעקשות הזו...שלפעמים מעייפת ומרוקנת ומתישה, אבל בסוף משתלמת, כי אנחנו נלחמות למען עצמנו. ועוד דבר, את בעצם מטפלת באומנות עכשיו? מה למדת תואר ראשון אם אפשר לשאול? זה מעניין אותי.. אני גם מחפשת לימודים בתחום, התקבלתי למסלול לימודים שתמיד מאוד רציתי והשגתי זאת, רק שעלו לי ספקות.. שחפיתוש, אני מקווה שתמצאי מקור אנרגיות שימלא אותך קצת!!! אני שולחת לך חיבוק... מנסה כמה שאפשר למלא אותו בכל האנרגיות ציפור נפשי

כן אני מטפלת באמנות לתואר הראשון למדתי חינוך מיוחד לגיל הרך רק שלא אהבתי לעבוד בזה וכבר בשנה ב' התחלתי לעשות השלמות בשביל להתקבל לטיפול באמנות בטיפול באמנות זה לא משנה איזה תואר ראשון יש לך אבל מי שבא מתחום הפסיכולוגיה או החינוך המיוחד לא צריך לעשות השלמות בפסיכולוגיה שזה יתרון איתי בכיתה היו בנות מכל מיני תחומים היו בנות עם תואר בביולוגיה ואחת הייתה אפילו עו"ד אפשר לשאול למה התקבלת? סתם מתוך סקרנות :)

"אני נושמת עמוק מדי אוויר דליל מדי ולא מצליחה להפסיק.. להתעקש בכוח, ללכת קדימה"... (זה בית מתוך שיר שכתבתי..) אוויר דליל מדי נדמה שאני נופלת כל פעם עם הפנים למדרכה ואני עייפה וכואבות לי היידים וגם הפנים

מאוד מזדהה עם התחושה של האוויר הדליל וההתעקשות להמשיך ללכת קדימה לא משנה מה בכל מחיר לא פשוט מעייף מתיש אבל בסוף כשמצליחים להשיג את המטרה להגשים עוד חלום אחד ועוד חלום אחד בזכות העקשנון הבלתי מתפשרת יש את התחושה הנפלאה של הניצחון! של ההישג! והתחושה הזאת שווה את המאמץ :)

כל-כך נחמד שכל מה שציתי לעשות זה לשכב בספה. ולא לעשות כלום. אבל לא עשיתי את זה כי... קמתי, התעשתתי הלכתי לקניות בדקה ה-90 קניתי ימבה מתוקים והחיים שוב יפים ולא קישרתי את ההרגשה הזאת לאתמול חשבתי שסתם התחרפנתי לי נמאס לי מהכל! ובאמת שהתחשק לי לבעוט היום בכל מה שיש לי נמאס לי! אבל..אני לא יכולה אז אני מחזיקה חזק עד שזה עובר לי. עכשיו נופל לי האסימון הט' הופכים לקשים יותר לבלתי נסבלים בגלל שאני כבר לא מחוקה יותר וגם רבתי עם אמא שלי באירוע בגלל לא היה לי מקום פנוי לשבת ולה בכלל לא אכפת וזה הכי הרג אותי! הושיבה אותיאותי עם אורחים בכלל לא מוכרים כזרים העיקר להיפטר ממני וכולם יושבים להם יחד מפטפטים ומדברים ולא הסכמתי להיות בצד! אז שפתחו שולחן רזרבה מייד התיישבתי שם באמצע בכבוד המגיע לי עם בעלי וילדיי ואח"כ הצטרפו עוד בני משפחה רחוקים רחוקים מצד בעלה של אמא שלי אבל לפחות מוכרים.. שולחן המנודים- אני (מי שם עליי בכלל ), עם בעלי וילדיי מ'- שבנותיה נפגעו מינית מבן זוגה (אימי גילתה את זה!! והצילה אותן) וזה התגלה במשפחה ומאז מ' היא כזה מנודה. כי איך היא לא הגנה על בנותיה? אימי שונאת אותה! בגלל זה. הגמל מסתבר לא רואה את דבשתו.. אגב, הכי מוזר שמ' נורא נחמדה אליי ואני נהנת מחברתה ומתשומת ליבה. אגב, הכי הזוי שבגיל 20 היא הזמינה אותי עם בנותיה למלון באילת. אני אז לא ידעתי שאני נפגעת וידעתי על בנותיה וריחמתי עליהן נורא. והכי קטע שאני והבת שלה שבערך באותו גיל רבנו קשות על איפור. סתם ריב מטומטם והבת שלה (הנפגעת) עד יום ברוגז איתי!!!! גמני לא מדברת איתה.. אנחנו ברוגז בגלל צללית ורודה.. היום אני מגלה שגמני נפגעת כמוה..איזה בדיחה!) אה, במקום לשבת ליד אימי אני יושבת ! אז אימי שלא היה בכלל אכפת לה פתאום באה לשולחן להתייחס סתם כדי להראות שהיא כביכול..הכל הצגה. חחח נ' הבת של בעלה של אימי מנישואין ראשונים שנשואה ל בחור לא יהודי- והיא מוקצה. עם ביתה המקסימה והיפהפיה ובעלה והוא ממש נחמד! אבל מה? היהדווקא כיף בשולחן שלנו שולחן המנודים.. רק שהיום ההשפעות של כל זה הרגו אותי מזל שיש בעולם שוקולדים, עוגיות וכל אילה.. ממתיקים את החיים והופכים אותם יותר שמחים.. (:

((((((((סמויונת)))))))) כל כך קשה כשהאירועים המשפחתיים הופכים לכאלה מערערים ומכאיבים כל הכבוד לך שתפסת לך מקום בשולחן הרזרבי ולא נאלצת לשבת כל האירוע עם אנשים לא מוכרים ושהיה לך נחמד עם קרובי המשפחה הרחוקים והמתוקים... באמת ממתיקים את החיים :) העיקר לא להגזים איתם יותר מדי ;)

ומליון דברים קורים בו זמנית ימים טובים יותר וימים עם נפילות בהרגשה.. אני מנסה לסדר כל מיני דברים ואני יעדכן בהמשך אבל רציתי בכל זאת לציין ציון דרך כאן בחסד אלוהים, המשפחה החברים אסירות תודה רק להיום 90 יום

ילדונת מהיכרות עם הנושא,כל הכבוד כאן איתך גם אם בשקט חזקי אמצי ושמרי על עצמך מרום

תודה שאת מעדכנת חשוב לנו לדעת ועוד בשורות טובות ומשמחות. כל הכבוד לך חזקי ואמצי אנחנו איתך אידה

אין לך מושג כמה אני שמחה עבורך! 90 יום - WOW!!! מחכה לעידכונים... שולחת חיבוק גדול שחף

איך אני עפה קדימה כמו ציפור עם כנפיים המון נוצות יש לי בכנפיים מתמרנת בין עננים עיטים נצים מטוסים שהנמיכו מעופם שקיות ניילון שפרסו גם הן כנפיים והצטרפו לבנות הכנף ושדי העשן השחורים והאגזוז והדרך הופכת צרה וצרה המון נוצות יש לי בכנפיים צריך לתלוש אולי אחת שתיים שלוש שיתאימו לדרך מעבר קל ארבע חמש שש ואפיקי השחקים הולכים וסוגרים כמו רוכסן קרדיגן צמרירי ביום קיץ שבע שמונה תשע ואפיקי השחקים הולכים וסוגרים כמו רוכסן בשקית איסוף גוויות שקופה של מד"א.

טוב לראותך... נראה לי שאני מנחשת... מזהה את הכאב מכתבתך את הזעקה... לא פשוט... מקווה לראותך אידה

כבר נגמר לי הכוח להילחם על חיי, כבר נגמר לי הכוח להלחם בפלאשים,בהתקפי החרדה ההולכים ומתרבים ועצמתם רק גוברת כבר נגמר לי להאמין. וכל הזמן צריכה להיות ולתפקד בסדר להראות שמשתדלת שמשתפת פעולה ובאמת מנסה וכבר הכל נגמר נותרתי חסרת נשימה וכוח להמשיך. מחכה שמשהו יגאל אותי לא רוצה לחיות כך אוהבת את כולכן גם אם לא כל כך משתתפת מרום

מרום יקרה... אני שומעת את העייפות הרבה שלך, את הרצון להרפות.. כל אלו משקפים גם את תחושותי שלי, אז לא יודעת אם יש לי יכולת לשלוח לך אנרגיות חיוביות.. אני ביום מאוד קשה, מאתמול.. אבל, ממקום מושבי הדל, אני רוצה לשלוח לך חיבוק הלוואי והייתי יכולה לבוא ולתת לך אותו אני יודעת שברגעים כל כך קשים שלי, שרושמים לי ששולחים לי חיבוק, זה אפילו קצת היה כמו מלח על הפצעים שבמילא שרפו ובערו. ובכל זאת, אם הייתי יכולה אולי אפילו רק להפריח אלייך פרפר עם חיבוק גדול שיש לך על עדן החלון, יביט בך, ויחבק אותך במבטו, ירקוד לך ריקוד קסמים כזה...שמבטיח הרבה, ומחזיר אמונה ותקווה. שלך, ציפור

מזדהה עם כמה שזה קשה- את לא לבד- אני ובנות הפורום כאן בשבילך- אם היה לי מילת קסם להגיד לך הייתי אומרת לך-אבל אין לי- חוץ מהנסיון שלי- כמה שזה קשה לי אני לא מוותרת על החלמה שלי- כי את יודעת מה?-מגיע לי- וגם מגיע לך לחיות- אני מנסה להיות עדינה עם עצמי- בזמנים כאלו- אני מחבקת את הילדה הפגועה בתוכי-מלטפת אותה בחום ובאהבה ומחקה שזה יעבור-זה תמיד עובר-לפעמים לוקח קצת זמן והרבה סבלנות- כותבת את המילים האלו בשבילי גם- כי נורא קשה לי גם-אני שמחה שאת בחיים שלי -איתך תמיד!!!

מרגש לקרא את המילים שלך את הדברים שאת אומרת למרום שאת אומרת לעצמך... לילדה שבך!! זה כל כך חשוב ונכון! מגיע לך !!! מגיע לילדה שבך! ואני מקווה שגם מרום תוכל לומר זאת יום אחד לעצמה! מה אומרת מרום? מחזקת איתך אידה

יקירתי, אני מבינה כל כך לליבך, עברתי לפני שנתיים אונס מאד אכזרי, כל הזמן עולות התמונות ולא משנה כמה אתה מנסה להשתקם אתה תמיד חוזר איכשהו אחורה, רק השבוע סיפרתי לראשונה לבוס של בעלי את מה שקרה לי, אפילו בעלי לא יודע, אני מצולקת לכל החיים, אבל יש לי משפחה מקסימה, בריאה, צריך להסתכל קדימה, אין יום שאני לא בוכה, כי אני מתמודדת עם זה לבד בכל יום ולא סיפרתי לאף אחד, אשמח לדבר איתך לתמוך לחבק ולעזור כמה שאפשר, אם תרצי אשאיר לך מייל שלי

מצטערת לשמוע על הטראומה הנוראית שעברת, על הבכי הכאב והלבד מול מה שקרה טוב לשמוע שיש סביבך משפחה חמה ותומכת זה בטח עוזר המון מקווה לראותך כאן איתנו אידה

אשממאוד מרום

אני מבינה את ההרגשה את העייפות... את האויר שחסר... תאמיני בעצמך ביכולות בכוחות שלך לגאול את עצמך לא לוותר את לא לבד היד מושטת איתך אידה

רק עכשיו חזרתי מה.. רציתי לכתוב לך ב.. אבל אין לי אותו. אני כל-כך מבינה את רגעי הייאוש הללו את נלחמת בכוחות איתנים וכל-כך לא פשוטים זה מראה כמה כוחות ואומץ יש בך כמו בלב ים על קרש דל הסערה הולכת וגוברת הכוחות תשים אין דרך חזרה לחוף... כל-כך מבינה את המקום בו את נמצאת בכז רוצה להזכיר לך שעדיין קיים בך ניצוץ אות חיים שמנחה אותך למעלה, לא פנימה כשמרגיש לך עייף ותש הולך ומידלדל כמאיים להיעלם תזכרי תמיד, ששהניצוץ קיים בתוכך פועם בך מעורר אותך ממעמקים חשוכים ומאיר את הדרכים גם לאחרים (גם לי!) ראית, כמה חזק וחיוני הניצוץ הזה.. גחלת חיים קטנה מול רוח איתנה הנני כאן איתך, שמה את ידיי בידייך במעט שיש לי מחזקת אותך יחד איתך מול כוחות איתנים כוחות עליונים, כנראה, שומרים על הגחלת הזו, גם אחרת, היא הייתה (כבה) אך, היא עדיין כאן קיימת בך.. מה זה אומר לך? שלך, *בלב ים* סמויה

תנסי פחות להיות בסדר בעיני האחרים ועבור האחרים תהיי בסדר עבור עצמך! שימי את עצמך במקום הראשון! זה אחד הדברים שלמדתי בטיפול שהכי עוזר לי כשאני מצליחה לזכור וליישם...

שבוע שעבר היתה לי התמוטטות איבדתי את הכוחות שלי גם נפשית וגם פיזית מהמירוץ אחרי מקום לגור בו התקופה לא קלה של חיפוש דירות כי כולם במעברים ובהתאם לזה גם לוקחים סכומים מוגזמים וראיתי המון דירות והכל בלי אוטו רק אוטובוסים אז קרסתי וחברה שלי לקחה אותי אליה להתאושש וחיפשנו ביחד כל יום קצת ומצאתי דירת סטודיו חמודה מחיר נורמלי במגדל דירות שרק אני חוצה את הכביש אני נמצאת בעיר שאני עובדת בה יש בה הכל חתמתי חוזה ואני יכולה להכנס אליה כבר ביום ראשון אבל אני לוקחת את הזמן להתארגן יש לי עד 8 לחודש בדירה ההיא זהו אפשר לחזור לנשום פינה משלי לבד וביחד אני לא מבודדת זה בנין של 204 דירות שאיכלסו אותם בעיקר פעם סטודנטים והיום היא פתוחה לכל אחד גם התקשרו אליי מהעבודה אם אני ממשיכה שנה הבאה אמרתי שכן כי אין לי כח גם לחפש עכשיו עבודה אז נמשוך עוד שנה שם מחר אני חוזרת לבית ההוא אחרי מנוחה עם כוחות מחודשים לשלב המעבר

מצטערת על ההתמוטטות... מקווה שהתאוששת יש בשורות טובות! כל הכוד את רואה אסור לאבד תקווה בהצלחה אידה

מאוד שמחה בשבילך שסוף סוף מצאת לך דירה נחמדה :) מאחלת לך מעבר קל ומהיר שבוע נחמד שיהיה לך שחף

בוקר טוב לכולן .. אני מצטערת שאני ככה נעלמת, הימים הם כל כך עמוסים ומעייפים, אין לי מושג כיצד אני מחזיקה את עצמי על הרגליים, אבל אני עושה זאת איכשהו, אז כנראה ששוב אני נוכחת לדעת כמה כוחות רבים יש לי, בתוך ים היייאוש, העייפות, הכאב וכל אותם רגשות שהייתי שמחה שלא היו מלווים אותי. ולא, אני לא מתייאשת באמת, רק מרגישה לפעמים ככה, ברגעים דוממים בהם אני מרגישה שהכל סוגר עלי, אני גם מתייאשת מכך שאני לא מתייאשת, לפעמים הייתי רוצה פשוט להרים ידיים, להרפות ולהתאייש, לא להלחם עוד, לא לרצות להמשיך להלחם על כל טיפת אוויר לנשימה עבורי. באמת שאין לי מושג מה יש לי עם החיים האלו, מהייכן הגיע הרצון הזה שלי לחיות, למה אני לא מוותרת....הרי זה יותר קל מהכל, למה אני נופלת מבניין רב קומות, נפצעת ועוד דורכים עלי, ולמרות כל זה אני קמה על הרגליים רק שאף אחד לא יראה את הפציעות והכאב שלי, מוחה את הדמעות וממשיכה קדימה כאילו בפול גז, בגלל הנפילה הכואבת, צריך עכשיו לעבוד ולפעול יותר מהר . ואלו כמה מילים איה כורם..."אל תאמיני" "וכולם נחמדים כאן אומרים לך מילים התרגלת שיש מי שאומר כמה שאת מוכשרת ושאת גדולה ושהשיר החדש מצמרר ואיזה יופי שהולך לך ככה בקלות אבל את לא תשימי לב אבל זה יגמר ואז מישהו יאמר הזמן שלך עבר, עכשיו תני למישהו אחר וזה לא אמיתי אז אל תאמיני זו לא את, זו מישהי אחרת תחייכי חזרה ותתני נשיקה איך יפה לך שאת מאופרת זה שברי זכוכיות ומתכת זולה לענוד לצוואר על שרשרת." והם לא מכירים אותך, לא באמת, ורובם לא יבין לעולם איך בסוף הופעה מכבים את האור ואת נשארת לבד כמו כולם.." אני מאוד מקווה שיהיה לכולן יום קל פשוט וקל, הם אפשר לבקש זאת לגביי-אני יודעת שהוא לא יהיה קל, יום טעון במיוחד רק שלא אכאב מדי, הלב שלי כבר עייף מזה באמת.. ציפור

מה שלומך ציפור יקרה? אני יודעת ומבינה את הכאב שלך.. זה נכון שיש לך הרבה כוחות... ואני יודעת ומקווה ששאת תנצלי אותם להגשים את כל החלומות שאת מרשה ולא מרשה לעצמך לחלום כי מגיע לך ואני אומר לך זאת כל הזמן! איתך אידה

אני מרגישה ככה.. לא יודעת איך בדיוק כל יום אני קמה ומנסה למלא את עצמי בכוחות מחודשים, אבל בעצם אלו הכוחות של אתמול שגם עייפים, אי אפשר להמציא כוחות כל יום...למרות שממש השתדלתי לעשות זאת. יש לי אמת הרבה חלומות, כבר שנים יש אותם הם הצילו אותי..באמת ואני כל כך רוצה להגשים אותם אבל אידה, איפה אני אחביא את הלבד הזה מהלב שלי? בנתיים..

אני אומנם עדין שקטה ודוממת.קשה לי מאד אני עוברת תקופה מאד מאד קשה.והחלטתי לסתום כי הבנתי שלא במכוון אני פוגעת בבנות פה,וגם קשה לי מאד נפשית ליקרוא את ההודעות של הבנות.אני יסביר את עצמי שאני קוראת את ההודעות הכל מציף אותי ומאד קשה לי קשה לי נורא ולא מתוך רוע חלילה אלה נפשית קשה לי להכיל את הכאב של הבנות היקרות פה.מידי פעם נכנסת ויוצאת.שלכן ילדה של אף אחד. אוהבת ומיזדהה כל כך עם כל הבנות פה עד כאב מצמרר וחודר

ילדה יקרה את לא צריכה חלילה לסתום.... את מוזמנת לכתוב ולשתף פשוט לארגן את הדברים. כמו שכתבת עכשיו... ובפעם הבאה להוסיף תגובה ולא לפתוח הודעה חדשה... אין דבר לאט לאט מצטערת על הימים הקשים מחזקת אותך! איתך אידה

ילדה לא פתחה הודעת חדשה המון זמן אז למה את דורשת שתשרשר את ההודעה הזאת? באמת שאני לא מבינה

http://www.youtube.com/watch?v=pp7GB4aBQTw אוףףףףףף שכבר יהיה טוב יותר!!!!!!!! דמעה

וואו... מילים מעטת אך כל כך מדויקות! ברגעים מסוימים ובתקופות מסוימות הן בהחלט מדברות גם אותי רק שלמזלי עם השנים הרגעים האלה הולכים ופוחתים בקצב הולך וגובר

אין לי כבר מילים מנותקת מהכל דמעה

שולחת חיבוק מחזק מקווה שדברים יסתדרו שתראי את האור איתך אידה

לא מגיע לי דמעה

כאן בפורום ומחוץ לפורום אני רוצה להגיד תודה ענקית- על הנכונות להקשיב, לעזור, לעודד ופשוט להיות איתי. תודה לכן יקרות על הכל! http://c.universalscraps.com/files/en/thank.you/thank_you_068.jpg דמעה

היום טו באב חג האהבה הזדמנות לאחל לכל אחת אהבה אמיתית אהבה עצמית קבלה עצמית לאחל לכל אחת את התחושה המאוד עמוקה ומיוחדת, בנעימות ורוגע. להרגיש אהבה מסביב להרגיש אהובה ומקובלת שאני אוהבת את עצמי, מקבלת את כל החלקים שבי בשלווה אמיתית בחיים. ללא תלות בכלום, אוהבת את עצמי כמו שאני עכשיו. מכאן זה מתחיל חג שמח אידה לפני שנים רבות, היה אי ובו שכנו כל הרגשות: שמחה, עצבות, ידע וכל השאר - ביניהם, גם אהבה. באחד הימים, הודיעו לכל הרגשות, שהאי עומד לשקוע. כל רגשות החלו בהכנות נמרצות לקראת העזיבה: הם תיקנו סירותיהם, ארזו חפציהם ולאחר שהכל היה מוכן, הם החלו לנטוש את האי אחד אחרי השני. כולם, מלבד אהבה, שסירבה לעזוב את האי והחליטה להישאר עד הרגע האחרון. כשהאי כמעט שקע, החלה אהבה לקרוא לעזרה. היא ראתה את עושר, ששט בסביבה על ספינת הפאר המוזהבת שלו, וקראה לו: "עושר, האם אתה יכול לקחתני עמך?" "לא, אינני יכול. ספינתי מלאה בזהב, כסף ויהלומים, אין מקום פנוי עבורך", השיב עושר. אהבה החליטה לבקש עזרה מגאווה, שגם היא שטה לה להנאתה אל מול חופי האי, בסירה יפהפייה: "גאווה, בבקשה עזרי לי!", התחננה אהבה, אך גאווה השיבה: "אני לא יכולה לעזור לך. את רטובה כולך, ואת עלולה לגרום נזק לסירתי". עצבות הייתה אף היא בסביבה ואהבה קראה לה: "עצבות, תני לי לבוא עמך!" אך עצבות השיבה: "אהבה, אני מצטערת, אך אני כל-כך עצובה ואני רוצה להיות לבדי". גם שמחה חלפה על פני אהבה, אולם היא הייתה כל-כך מאושרת ושמחה, שהיא אפילו לא שמה לב לקריאתה הנואשת של אהבה... לפתע נשמע קול: "בואי אהבה, אני אקח אותך". היה זה מישהו קשיש. אהבה הרגישה כה מבורכת ונרגשת, שהיא אפילו שכחה לשאול את שמו. כאשר הם הגיעו לאדמה יבשה, הקשיש פנה לדרכו. אהבה, שהבינה כמה אהבה שוכנת בקשיש, שאלה את ידע, קשיש אף הוא, מי היה זה שעזר לה. "היה זה זמן", השיב ידע. "זמן?" שאלה אהבה. "אבל מדוע שדווקא זמן יעזור לי? ידע חייך בתבונה ואמר: "מכיוון שרק הזמן מסוגל להעריך את גדולתה של האהבה"

תודה אידה על הברכה ועל הסיפור היפה :) ממש אהבתי! חג אהבה שמח גם לך שחף

אהבה...יש בעולם הזה אהבה אמיתית ..כנה..בלי אינטרס????? אהבה שלא כואבת????

לא מוצאת פתרון דמעה

:( הלוואי והייתי יכולה לעזור לך למצוא פיתרון... אבל כל מה שביכולתי לעשות זה לשלוח חיבוק (((((((((((דמעונת)))))))))))) נ.ב. שלחתי לך מייל לג'ימייל

תודה על החיבוק אני מעריכה אותו מאוד דמעה

לא נרדמת :(

מה קורה איתך עכשיו? אני מקווה שבסופו של דבר הצלחת לישון קצת... געגעתיי..

אני בסדר ישנתי :) עכשיו מחפשת הוסטלים בגוגל ושולחת קורות חיים בתקווה שבאחד מהם יסכימו לקבל אותי לעבודה אוף... זה כל כך מתסכל חיפושי העבודה האלה! :( כולם רוצים רק עו"ס ופסיכולוגים ואף אחד לא רוצה מטפלים באמנות :((( מטומטמים! :/ ניסיתי לשלוח לך למייל מצגת שעשיתי אבל היא כבדה מדי לוואלה מסתבר שקבצים כאלה גדולים עוברים רק בג'ימייל :(

אני כאן עכשיו...

מה שלומך? התגעגעתי דמעה

לי כבר לא כל כך בטוח דמעה מה שלומך?

קוראת אותכן ומרגישה שרוצה להגיב אך עדיין לא מוצאת מילים יש הרבה כאב בימים האחרונים בפורום קשיי התמודדות קשיי הישרדות... אאחל לכן יום קל יותר ושבוע קל יותר ומוצלח יותר עם הרבה פחות כאב ואם אפשר, אולי אפילו חיוך ושמחה שחף

הי שחף, ברוך שובך ! לעיתים, אולי עדיף להמשיך לרחף למעלה..?? נחיתה לקרקע לפעמים כואבת מאוד.. סתם..זו שאלה שמעסיקה אותי פעמים רבות בהקשר לדיסוציאציות, ..המחיר הכבד שהחיבור גובה..האם שווה ? האם כדאי לוותר ולהמשיך לחיות בפנטזיה על עולם שכולו טוב ??? מאחלת לך "נחיתה רכה ונעימה"..