פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
למה הכל כל כך מסובך? רעבה ומתגעגעת לאוכל מבושל כמה אפשר לאכול רק לחם? ומה שנשאר בבית אני חייבת לשמור לבת... טוב מחר גם זה לא יהיה ולמה אני תמיד מגיעה למצב הזה? מנסה לשנות ולא הולך מנסה לעבןד ונעשית חולה אולי אני באמת עצלנית ולא שווה כמו שתמיד אמרו לי מוצפת ברגשות אשמה אשמה בהכל אשמה שהוא פגע בי אשמה שאמא מתה אשמה שהוא מת אשמה שאני אמא חרא אשמה בעצם זה שאני קיימת כואב לנשום כואב בכל הגוף כי יודעת שאין לי זכות קיום סתם תופסת מקום ואוויר שלא מגיעים לי סליחה על הביצה של רחמים העצמיים שאני מביאה לכאן סליחה דמעה
דמעה קראתי את הודעתך מספר רב מאוד של פעמים. המצוקה המשודרת מההודעה מרגישה לי כמצוקה איומה. גם אני אמא. גם אני הייתי במצבים שכאלה עם בנותי ולא פעם. קשה לי לומר לך כאן בפורום את ההרגשה האמיתית שלי אבל ..... בכל פעם בו הייתי במצב שכזה יצאתי ממנו ולו רק בשל תחושת האחריות לגורל בנותי!!!! במצבים כאלה( שלעיתים התפרשו לאורכם של שנים) ויתרתי על עצמי על הצרכים שלי הן הפיזיים והן הרגשיים יצרתי לעצמי סדר עדיפויות ודבקתי בו. היום ברור לי כי בצרכים שלי/שלך/שלנו כלל הנשים צריכים לבוא במקביל לאחריות שלנו כאמהות. היום אני יודעת כי ניתן לעשות זאת במקביל!! לדעתי האישית - בך אין שום אשמה. את האשמה אנו לוקחות על עצמנו בדרך כלל ללא סיבה מוצדקת האחריות היחידה שיש לי לך ולבנות האחרות היא אחריות לכאן ועכשיו ולמה שיתרחש בעתיד. פשוט אין לנו ברירה בחירה כן יש לנו אינני מסוגלת לחיבוקים וגם לא וירטואלים אולם, הייתי רוצה להיות איתך מה שאפשר במה שתאפשרי בשיא הכנות ההודעה שלך קצת קשה לי מרום
יודעת שמה שכתבתי לא קל ולכן גם כתבתי ט (טריגר) בנושא. תודה על התגובה דמעה
סתם כי בא לי לצרוחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דמעה
יקירות.!!!!! שתיהיה לכן שבת שלום..שבת שבה הכאב יתפוגג..הזכרונות לא יכו במלוא המרץ..שבת שבה תאהבו את עצמכן..תחבקו את הילדה הקטנה בכן שזקוקה לחיבוק חם ותומך...שולחת חיבוקים לכולן...
שבת שלום שבת מנוחה שלווה לגוף ולנפש איתכן אידה
שבת שלום אידה ו...תודה !!!!!
לאידה למה ההודעה שלי נמחקה? היא לא הייתה אובדנית אבח גם אם כן לא כתוב בכללי הפורום דבר על הודעות אובדניות ואני מצצתת- נושא הפורום היינו רגיש ועל כן חשוב לשמור על כללים בסיסים של כבוד, ללא: שפוטיות, התנשאות, ביקורת, תוקפנות או כל אלימות מילולית. מצפה לתשובה ממך
צר לי שזו החויה הראשונה שאת חווה בפורום... וכן מצטערת שלא הספקתי להודיע מיד על המחיקה.(בעיות מחשב) חשוב לי להזמין אותך ולהדגיש שאת חשובה ואשמח אם תצטרפי ותשארי בפורום הפורום הוא פורום רגיש מאוד.. חשוב לי לשמור על המשתתפות והודעות על מוות אובדניות, יצרתיות ואומנות המוות יכולים להיות מסוכנות ופוגעות לחלק מהמשתתפות. כמו כן הלילה קבלתי מייל מדאיג שלא נתן לי אפשרות אחרת. לגבי כללי הפורום...אני אארגן ואנסח שוב. שוב מצטערת ומקווה שתקבלי זאת בהבנה ! המילים מופנות גם אלייכן מיתר ודמעה...אך אכתוב זאת אישית גם לכן בשרשור שלכן. איתכן אידה
היה כיף אמיתי! זזה לישון כי יצא לי הלילה לישון רק 3 שעות וגם זה רק במטוס לילה/ בוקר טוב :)
ברוכה הבאה- לא יודעת מה היה כיף- אבל זה טוב שיש גם כיף בחיים-יום נפלא
התגעגעתי http://www.musicforgifts.com/ForHome/WelcomeHome2x2.jpg דמעה
תאוששי ושתפי בחויות טוב לראותך אידה
אם את מוחקת הודעות אפשר לפחות הסבר? יום טוב דמעה
ובייחוד בדיוק כשהתחיל להתרקם דיון כה מעניין ופורה על סילביה פלאת'... רציתי להגיב והופ... העץ נעלם. מעשה כשפים או...? יש משהו שנותן הרגשה משונה במחיקת ההסטוריה. אני גם ככה כבר לא עוקבת אחרי ציר הזמן הנורמלי ולא בטוחה בחוויה שלי- אם כתבתי או לא, ראיתי או לא- והנה נדמה לי שהזיתי. אבל גם דמעה ראתה ו ל' ושלוש זוגות עיניים זה כנראה משהו מאשש מציאות- כך אני מקווה... (או שגעון בשלושה...? גם זו אפשרות...).
מאוד מזדהה עם התחושת של מציאות קצת לא ברורה...לא הזית :)...אכן הייתה שיחה בינינו על סילביה פלאת המדמימה והשירשור נמחק. מה שלומך היום? דמעה
בנות יקרות מצטערת שלא הספקתי להודיע מיד על המחיקה.(בעיות מחשב) כמו שאתן יודעות.... הפורום הוא פורום רגיש מאוד.. חשוב לי לשמור על המשתתפות והודעות על מוות אובדניות, יצרתיות ואומנות המוות יכולים להיות מסוכנות ופוגעות לחלק מהמשתתפות. כמו כן הלילה קבלתי מייל מדאיג שלא נתן לי אפשרות אחרת. מקווה שתקבלו זאת בהבנה איתכן אידה
זה בסדר אם אגיד משהו ולא תכעסי עלי (את יכולה להרוג אותי אפילו אם את רוצה... ס ת ם...)? קראתי את הודעתך ומאוד מבינה את שיקוליך. אך הייתי שמחה להנחיות יותר ספציפיות איך משתתפות אמורות לנסח באופן פוליטיקורקט את משאלות המוות שלהן באופן שיעבור מסך. מה מותר להגיד ומה לא...? - מותר להגיד "רוצה למות"? אבל לא לפרט איך בדיוק? - לומר "אני רוצה למות" אבל מייד לסייג את זה ולומר "אני בעצם רוצה רק הקלה ולא למות באמת?" - מותר לרמוז אבל לא לומר בפרוש? - אסור בכלל להגות את השורש מ.ו.ת? אני קצת התבלבלתי, בעצם די מזמן. משום שאם כך אסור לי יותר לבטא כאן יאוש אלא רק יאוש מכובס. אני לא מתממת שאני לא יודעת שהדעה הרווחת שהודעות אובדניות יכולות לסחוף. אבל נראה לי שאין כ"כ הסכמה ברורה על מה זה הודעה אובדנית ולכן העניין בעיקר נוטה לפרשנות. אני יודעת שזה נשמע משונה אידה- אבל הייתי שמחה אם תתני איזה טיפ, לאיך כותבים הודעה קשה בלי שתשמע אובדנית. הרבה הודעות קשות ומצמררות אפילו יותר עברו פה ולא נכללו בקטגוריה הזו. גם מי שכותבת "רוצה למות" אפשר לראות בה הודעה אובדנית. אז איפה עובר קו הגבול? היו הודעות טריגר למשל שהאפקט שלהם היה הרבה יותר קשה בעיני ממה שנתפס באופן פורמלי כהודעה אובדנית. נראה לי שצריך הנחיות ברורות יותר ברמה של פרטים ממש, כי לי זה עדיין מופשט מדי ולא מספיק בהיר. אבל אולי זה בגלל שאני זו אני והמוות אצלי הוא בן זוג קבוע ומשמעותי מדי בחיי.
אני אפילו לא מצליחה להגיד מילים מרוב שעמוס לי דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
מחבקת
מזדהה איתך- מנסה להזכיר לעצמי בזמנים כאלו שזה יעבור-וזה תמיד עובר- רק לפעמים זה לוקח קצת זמן- לזכור לנשום-אכפט לי עליך- תבואי ביום שלישי-יש לי משהוא בשבילך(לא שכחתי את יום-הולדתך)
קשירות למיטה- לבד בחדר-קשירה- לא יכולה לזוז- אף אחד לא בא הרבה שעות- כרית על הפנים- לבד- כואב- מתעוללים בי- עד היום לא ידעתי שזה היה התעוללות ואני בהלם על מה שהם עשו- אני בוכה בפנים- אף אחד לא שומע-רק אתן- תצילו! מתי הסיוט יגמר?
מתנצלת שאני לא אמרתי "טריגר"- להזיר אתכן- לא אכתוב יותר
פעם שלישית, בבוקר ועכשיו שאני מנסה לכתוב.......... ינשוף יקרה אל תפני לקיצוניות ותחליטי לא לכתוב כאן יותר זו לא הכוונה.. את יקרה וחשובה כאן מאוד!!! הבקשה היא רק לכתוב טריגר בכותרת של הודעה קשה. ולהמשיך לכתוב... מצטערת על החויה והזכרון הכואב טראומה קשה נוספת במאבק...בהשרדות... ברגעים הקטנים- ביום יום... ומה רצית- רוצה בסך הכל? שיהיה מי שיבין.. יכיל... יציל... ואולי בעצם הבנת שהכל אצלך בפנים? הכוחות...היכולות...הרצון לחיות אחרת איתך יקרה אידה
זה נורא! ההתעללויות האלה בבתי החולים... דווקא במקום שאמור לטפל, לעזור להשתקם! הם ממשיכים את ההתעללות שמצטרפת להתעללויות מהעבר זה פשוט לא יאומן! במקום לטפל, הם מוסיפים טראומה על טראומה מקווה שהיום את במקום מוגן ובטוח ויכולה לשמור על עצמך!
אומרים שאם צורחים מספיק בסוף נמאס לאנשים לשמוע אותך ופשוט לא מתיחסים יותר. אם אומרים מספיק פעמים שרוצים למות אנשים פשוט מפסיקים להתיחס ברצינות. אני מרגישה את זה על בשרי כי לא רואים ולא שומעים אותי. אני לא הולכת להתאבד- אין לי אומץ לזה- אבל אני באמת רוצה למות זהו אולי מכאן והלאה עדיף לא לצרוח יותר דמעה
מה קרה לתקווה? לאמונה מלפני כמה ימים? אל תוותרי עליהם האופציה לוותר אינה האופציה הנכונה, מצטערת שאת מרגישה כך... מקווה שתוכלי להזכר ולהתמך בחלקים המוארים איתך אידה
קשה מידי באמת דמעה
עמוק עמוק - צחי פודור "את שוכבת לבד בחדר, לא מרגישה דבר הערב מסתיים והלילה מיותר בתחזית אמרו שעוד יומיים הגשם שוב יכה אין לך לאן לברוח ואין מי שמחכה. מרגישה ריקה מתוכן, חפה מתחושות עייפה מהמרוץ ואדישה לדעיכות כותבת מדופלמת ליומן של פספוסים והיום זה יום הולדת ואין לך כח למילים. ובראש שלך, במקום שבו אף אחד כבר לא יודע את מרחפת בעולם שרק שלך ועמוק עמוק בבטן שאף אחד כבר לא נוגע את מרגישה את מי שלא איתך. את שקועה ברקבון הזה שבוע בשבוע לא מוכנה, לא מקבלת, שמגיע לך טוב האושר מחכה, אמרת, לשעה של כושר ויפתיע אותך ביום שתגיעי הכי נמוך. אולי את מצטערת, אולי את לא מראה שוכבת מרוקנת מצער וחמלה תולה תקוות קיום באיזו רוח בדיונית וסומכת על עצמך רק, השבורה, האמיתית ובראש שלך, במקום שבו אף אחד כבר לא יופיע את מרחפת בעולם שרק שלך ועמוק עמוק בבטן שאת כבר לא נותנת להגיע את רוצה את מי שלא איתך. את שוכבת לבד בחדר, ריקה ממחשבות בחוץ מחמיר הלילה, בפנים - השתיקות. בעוד יומיים הגשם יכה אכזרי אל מי תרצי לברוח? למי תחכי?" אהההההההההההההההההההההההההההה קשההההההההההההה לייייייייייייייייייי דמעה
אני ממש כואבת ליקרוא את כל ההודעות של הבנות פה ניקרע לי הלב והנשמה ממש.אני כל כך מיזדהה איתכם בנות,אבל החלטתי בנתיים רק ליקרוא הודעות ולשתוק אולי ככה עדיף שאני יהיה דוממת ושקטה. אבל אני כל כך כואבת את כאבכם ממש כואב לי הגוף שאני קוראת את ההודעות שלכם.נחל של דמעות מציף את פניי חייבים להיות חזקות ולהיתגבר אין לנו בררה בנות לנסות להמשיך הלאה עד כמה שניתן.שלכן ילדה של אף אחד
סליחה שאני לא מסוגלת כרגע להשיב לכם באופן אישי קשה לי מאד כרגע.לא מסוגלת להיתבטא הכל מציף בפנים נורא.
נישר מהכל!!! נישבר מהחיים נישבר מהניצול!! רוצה למות לא ביקשתי משהו ככ קשה!! ככ מרוסקת ככ כועסת!! אף אחד לא מבין! אף אחד לא רוצה להבין!!! אף אחד לא מקשיב! רק הלב שלי סובל צועק וכולם חרשים!! רוצה ליבכות אך אני לא מצליחה!!! אני רוצה עזרה אבל לא מסוגלת לקבל אותה שוב!! אידה אני שולחת ל מיילים אבל אין שום תשובה!! כולם מנצלים אותי!!! כולם לא מספיק שניצלו אותי וערסו לי את החיים!! הבן זונה הזה!! עלק בן דודה!! אנס לי את החיים וזה מגיעה לי!! זה פשוט מגיע לי!!! אני רוצה ליצרוח כמו שבחיים לא צרחתי! אני רוצה ליבכות כמו שבחיים לא בכיתי!! אני רוצה חיבוק רק חיבור אבל אני לא מסוגלת לבקש כי כולם חושבים אני לסבית!!! אני צריכה ליהיות כמו בובה!! גם כשמיתעללים בה היא עדיין מחייכת ולא זזה!!!!!!!!! דיייייייייייייי!!! כמה עוד אפשר?!?!? כמה?!?!?
ף פעם אל תבקשי למות...המוות זה דבר סופי..אין חזרה..הכאב יכול לחלוף..להיחלש....מותר לך לצרוח..מותר ורצוי לבכות..ולא....לא מגיע לך מה שעשו לך..לאף אחת לא מגיע שיאנסו את גופה ונפשה...מותר לרצות חיבוק וזה לא הופך אותך ללסבית...למרות שגם אילו היית לסבית זה לא פסול..איש בעיניו יעשה ואת חייו כראות עיניו יחיה ולכל אחד מותר שתיהיה העדפה מינית כל עוד לא פוגעים באחר אז הכל מותר...אז יקירה אני שולחת לך המון חיבוקים בשעת צרה..יש לי כתפיים רחבות ואת יכולה להניח עליהן את ראשך ולבכות ולצרוח עד שיחלוף הכאב....
מאוד מזדהה עם הכעס שלך ובצדק! לא מספיק מה שעברת וגם אף חד לא מבין אותך לא רואה- כאב כה עמוק גחלים לוחשות בנשמתך מספיק תנודה אחת קלה לגרום לבעירה כה גדולה לגדול במהירות כפולה ומכופלת הולכת וגדלה משתוללת בלי שליטה ובחוויה הכה כואבת שלך גם אין מי שיבלום אין דרך חזרה.. והנה, אנחנו כאן, קוראות אותך בכאב מנסות לעזור במשהו כדי לכבות את הבעירה הנוראה אני, שולחת לך משב רוח חזק לצנן את הלהבות וגם לו במעט מקווה שייחלשו במהלך הלילה איתך..
אני מצטערת לשמוע על הכאב על הקשיים על לבד יקירה לא קבלתי מייל... אהי תמיד עונה.. גם אם לוקח לי זמן ...אני עונה.... שלחי לי [email protected] מחכה לשמוע ממך אידה
כבר כמה ימים שמנסה שוב להכנס לכתוב מתחילה לכתוב וסוגרת .. מנסה שוב.. מקווה שלא אתחרט בסוף.. ביום שני הייתי במיון הכדורים כבר לגמריי חירפנו אותי.. הוא שאל אם רוצה להתאשפז, כמובן שלא הסכמתי.. אז הביא כדור הרגעה\הרדמה ששפך אותי במיטה עד אתמול ב 4 בצהריים.. ועדיין הגוף בוגד בי וכבר לא יודעת מה לעשות ולא רוצה לחשוב שצריכה לחזור שוב לאשפוז לחזור לאותו מעגל איום.. אז מנסה בשארית כוחותיי לשמור על עוד טיפה קטנה של שפיות.. כי מרגישה שהכדורים האלה שיגעו אותי לגמריי . . . . ובלי קשר, או שי שקשר המטפלת נוסעת ל3 שבועות.. חופש, מגיע לה.. אבל זה משאיר אותי ככ לבד וככ קשה לי לחשוב על זה.. נותרו לנו עוד 3 פגישות עד לחופש שלה.. אוף זהו.. שוב,מקווה ל א להתחרט על ששלחתי..
היי בובה.. התגעגעתי למען האמת. משהו בתוכי רוצה לומר לך, אל תחזרי לאשפוז, משהו בי מרגיש שזה לא מגיע מהמקום הנכון, שזה מגיע בעיקר ממקום עייף ומותש.. אבל לא בשביל להתאשפז.. לגבי המטפלת, האם את בקשר טוב איתה? היא מצליחה להבין אותך? להכיל אותך? להיות בשבילך? האם את מרגישה שהיא איתך גם במקומות בהם השתיקה מתחילה ואין הרבה מילים? ולגביי זה שהיא נוסעת.. האם יש איזו דרך חלופית שהיא תוכל להיות לצידך בכל זאת? אולי למשל מיילים? האם זה משהו שקורה בניכן? זה אפשרי? אה ואני שולחת לך חיבוק אמיתי ממקום מושבי הדל והפצוע החיבוק מגיע מהלב, לא צריך כוחות רבים מדי.. אני כאן, שולחת לך חיבוק אמיתי ישר אלייך שלך, ציפור
כן, אני מרגישה שהיא איתי ודואגת לשלומי מאוד.. בקשר לנסיעה שלה, אין לנו קשר מחוץ לטיפול.. ז"א אימיילים לא בתדירות גבוהה.. ואני לא יודעת אם היא תהיה בבית בחופש שלה או שהיא תהיה בחו"ל או לא יודעת.. כך שאני לא יכולה ליצור איתה קשר .. כנראה שאצטרך לעבור את זה איכשהו .. לבד.. בלע.. רק לחשוב על זה עושה לי רע! לגבי אשפוז, אני ממש לא רוצה לחזור לשם שלשום כשהייתי במיון פסיכיאטרי, קיבלתי בלאק-אאוט ..וזה עשה לי רע.. אבל אני ככ מתחרפנת כבר מהכדורים שלא עושים לי טוב.. שזה הורג אותי.. ציפורי יקרה, ריגשת אותי.. תודה שכתבת את מה שכתבת ותודה על איך שכתבת זה נכנס לתוך הלב, פנימה.. תודה שאת כאן איתי.. אוהבת!!
בובה יקרה אני יודעת כמה קשה כל הכבוד שהלכת למיון ... שאת שומרת על עצמך... שומרת על השפיות... זה הכוח שבך את משתמשת בו ברגעים אלה האם במקום בו את מטופלת נתנו לך כתובת חלופית? מאוד כדאי שתיהיה בקשר מחזקת אותך יקירה סומכת עלייך איתך אידה
כל כך נוגע ללב .. הנסיונות האלו כל כך קשים, כל כך סיזיפי.. את יודעת בובה, אני בטיפול "ארוך נגן".. מרגישה שרוקדת,ואולי נכון יותר לומר -צולעת.. ב"צעד תימני"..פסיעה קדימה ושלושים אחורה.... לפעמים, צרגישה את היאוש בכל עצמותי..לפעמים כל כך מתחשק לי להרים ידיים, להניח את הראש במיטה, לעצום עיניים ולישון לנצח... זה כל כך קשה... כל כך נגעת בי..
מנותקת מרוקנת רחוקה כבר לא יכולה ככה הכל קשה מידי מנסה לא להרגיש מרחפת לא רוצה כבר להיות דמעה
ממש ממש מרגיש לי כמוך. ממש ממש. אפשר להיות ביחד ? אולי זה יקל?
אפשר להיות ביחד אבל לא בטוח שזה יקל מרגישה כאילו אני צורחת מתחת למים לא שומעים אותי לא רואים אותי היה לי יום ממש לא טוב היום קרו דברים לא טובים ואני מרגישה חסרת אונים ממש נמאס כבר לחיות ככה או יותר נכון לשרוד ככה דמעה
אני מרגישה במצוקה רבה לא יודעת איך להסביר לכן. הכל התעקם לגמריי באמת שאין לי מקום, מאז, מה שקרה..אני נמצאת במין מעגל כזה של סחרחורת ולא מוצאת מי שיתפוס אותי, ימצא לי קרקע בטוחה, אולי אפילו ימציא אותי בשבילי. משתדלת ומנסה נורא נורא אבל גם נורא נורא מפחדת לא מוצאת הרבה כל האמת המכוערת ביותר צפה לה דווקא עכשיו ואני, אין לי ברירה אלא להביט לה בעיניים אין באמת לאן לברוח, מעולם לא היה ואני באמת במצוקה אמיתית כזו שאין ברירה אלא להמשיך גם שהכל נראה שחור גם שאין דרך גם שהעצב בנה לו בית קרקע פרטי וענק משל עצמו אצלי בלב ויש כאן באמת סוג של שקט מקווה שאתן שומרת עליכן על עצמכן אתן תמיד בלב שלי גם שאני לא נכנסת ציפור
אין ספק זעברת דבר נורא והכל טרי כל כך... כואב כל כך... את בקבוצה? עעעעעעעעוזר? חשוב לי לדעת שאת לא לבד.... מכינה גם לך שוקו מרגיע מקווה שיעזור במעט אל תוותרי אל תעלמי אנחנו כאן בשבילך אידה
אני מצטערת שלא מוצאת מילים אל מול הכאב שלך.. אני מתארת לעצמי שמאוד קשה .. אני שמחה שבכל זאת נכנסת וכתבת.. קבלי חיבוק ממני.. *איתך* בובה
מהי התקווה לזכור את העבר לחיות את ההוה לבטוח בעתיד מדהים ומחזק
זמן רב שלא כתבתי כאן אך נכנסת וקוראת באופן שוטף. כן..קצת כואבת , גם אני מרגישה את ה"שקט הרועם" שנכנס לכאן. והמילים שלך -בקרן זוית, נשמעות לי כל כך מתאימות גם לכאן, לפורום.. חתוליטוש -לאן נעלמת ????????????? את לא רואה ,לא שומעת עד כמה הפורום זקוק לך עכשיו ? את יודעת מה? לא יודעת אם הפורום .. אני, אני כל כך זקוקה לשמוע את המילים הטובות שלך שיודעות לרכך בשעת משבר ,שנדמה לי וקיים כרגע בפורום.. אידה יקרה! בבקשה ממך..קצת שוקו חם לכל בנות הפורום ..אולי השוקו יצליח לקרב ולחמם שוב את האוירה כאן ?? מרגיש קצת קשה כאן כרגע... :(
המחשב עדיין חולה? אוף.
כמה טוב לראותך!!!! את כל כך חסרה ואני חושבת עלייך רבות לאן נעלמת...ומה איתך ימים קשים?? רוצה לשתף? הינה שוקו בשבילך כבר מוכן.... משקה האלים מקווה שיותר טוב איתך אידה
תודה לך חזק ביותר תודה שהבאת זאת אליינו מוזמנת להיות חלק לששתף לחלוק לקבן ולתת תמיכה. בהודעה שיכולה להיות קשה...כתבי טריגר כך מי שקשה לה תוכל לבחור אם לפתוח את ההודעה! מקווה לראותך איתנו אידה
הנשים הציערות פוסעות ברחוב.מעיפות מבט בחלונות הראווה כל כך מצדודות,כל כך נראות ניפלא יום של אהבה. מי מכן נשים יפות תהיה אשת ימי תחלוק את גורלה עם גורלי-מי תרצה לשתות מכוס תרעלי אור ואהבה ואני שקוע בעצבות מתכרבל במתיקות-הו מלנכוליה, את אהובתי את הרי אישתי האמתית קטנונית וקנאית הו מלנכוליה, את אהובתי הנשים הצעירות הלכו מיזמן אספו את רגלהן הארוכות איתן אור של בין ערבים נח על הרחוב אור של אהבה היא תיקח אותי הביתה מהורהר תחגוג את בדידותי ביין מר תיסלח לי על הכל ותסובב את הסכין הו באהבה ואני שקטע בעצבות מתכרבל במתיקות הו מלנכוליה, את אהובתי את הרי אישתי האמתית קטנונית וקנאית הו מלנכוליה, את אהובתי. אידה סליחה על השורות הארוכות והמעצבנות אבל לא היצליח לי לעשות שורות קצרות ומסודרות מקווה שתביני אותי ותסלחי לי. שלך ילדה של אף אחד עכשו הבנת למה אני כל כך אוהבת את השיר הזה?????
אני רוצה לעזור לכי להודעה שכתבת על כך שאת אוהבת את השיר פתחי אותה תלחצי על הוספת תגובה.... וכתבי שורה אחרי שורה תעתקי כמו שכתוב(חפשי בגוגל) אני איתך....לא כועסת! אידה
מה שלומך? אז זהו שלא מצליח לי לרשום שורות קצרות .אוףףףףףף אני לא מצליחה לרדת שורה ולכתוב שורות קצרות כמו בשיר נו מה אני יעשה?אוף יש לך מושג איך אני פותרת את זה אידה?
היתי אומרת שהיא די רועמת!...
כן...קשה עם השקט כאן... דמעה
שחף יקרה מה שלומך? ודמעה יקרה מהאיתך? אני מזמינה לשרשר התפקדות.... כל אחת מה שלומה... מה שתבחר באורך שתבחר רק לומר היי אני כאן! איתכן בנות יקרת אידה
אחלה שיר מאד מזדהה איתו (: שומעת אוןתו המון
ילדה יקרה ספרי על החיבור? מה שנראה מובן...לא תמיד... אני מקווה שבעתיד תוכלי להתחבר לשחרים שיתנו לך תחושת אור ותקווה איתך אידה
מנכוליה זה שיר של חמי רונדר נידמה לי. שיר שאני מאד מאד אוהבת ומזדהה איתו. צריך לישמוע אותו כדי להבין למה אני כל כך מיזדהה איתו ואוהבת אותו כל כך.(שיר טריגר) http://www.youtube.com/watch?v=D27QdQJiNBE&feature=related תודה אידה על הכל האיחולים הסבלנות והעזרה. נקווה שיהיה בסדר.לילה טוב ילדה של אף אחד (:
כמה זמן אמשחך להיות הבת של? כמה זמן העבר שלי יקבע עבורי את כל חיי? מתי הילדה הקטנה הפגועה והצורחת בתוכי תעלם או לפחות תשתוק? מתי ארגיש שלמה ולא אפס? מתי ארגיש שאני שווה משהו? עד מתי יחזרו זיכרונות חדשים עם דמויות חדשות ופגיעות חדשות? אין לזה סוף??????. דמעה
מדברת על עצמי- כמה זמן אמשיך להיות שמנה ומכוערת ודוחה אז החלטתי לעשות כל יום ספורט זה אומר שאפשר לשנות צריך להילחם הילדה הקטנה הפגועה שבך תמיד תהיה כמו הנטייה להשמנה- שלי אבל את צריכה לקבל אותה, לטפל בה ללכת אחורה להחלים משם.. מאחלת לך המון בהצלחה בתהליך הזה יודעת שזה לא פשוט כי פגעו בך-בה המון ולוקח זמן אולי כל החיים אבל..יהיה טוב..
את תוהה..... חושבת ולא מוכנה להשלים נלחמת לשנות להגיע להחלטות חדשות. לטפל בילדה לתת לה להרגיש יותר טוב מאחלת גם הצלחה... ואומרת...שיהיה טוב מאוד מרשים מרגש לקרא... אז באמת בהצלחה וכן....מאמינה איתך שיהיה טוב איתך אידה
עד שכבר מצאתי טיפול שלא עולה כסף ועד שכבר הצלחתי טיפה לבנות אמון אז אין לי כסף לאוטובוס להגיע לטיפול ולכן לא אוכל להמשיך ללכת ואני צריכה את זה כל כך!!!!!!!!!!!!! מעצבןןןןןןן דמעה
לא רוצה להיות לנשום לתפוס מקום לא רוצה דמעה
שבת שלום הרבה אור ושלווה אני עדיין נודדת בין מחשבים משתדלת להכנס בכל הזדמנות לוח האם למחשב שלי צריך להגיע מחו"ל זה לוקח זמן ולי הרבה אנרגיות מקווה שאוכל לחזור במהרה לשיגרת החמשב! שבת שלום איתכן אידה
שבת שלום אידה ,שבת שלום לכל הבנות.
גרררררררררר................... מפחידדדדדדדדדדד לא הטקס עצמו מפחיד אלא מה שהוא מסמל הסיום של הלימודים הסוף! ההתחלה החדשה.... אתמול עוד התרגשתי כי זה הישג עצום עבורי! סוג של חגיגת ההצלחה הניצחון מישהי מהכיתה סיפרה לנו שהיא שמעה שהמרצות אומרות עלינו שאנחנו המחזור ההכי טוב שהיה והמסלול קיים כבר מעל 20 שנה וואו! כאילו וואוווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!! וזהו עכשיו זה נגמר רשמית! לא יודעת מה עושים עם ההרגשה הזאת :( ........ שחף
יכולה להבין את ההתרגשות.. אני מאחלת לך המון הצלחה בסיום ובהתחלה החדשה .. בהצלחה מאמי שלי.. קבלי חיבוקקקק
המון בהצלחה! המון גאווה! המחזור הכי טוב שהיה! כל-הכבוד! (:סמויה
שחף אני גאה בך. עשית את זה!!!!!!!!!!!!!
הטקס היה מאוד מאוד מרגש! הברכות, המתנות, המופע... וכמובן לפגוש את כל החברות מהכיתה ואת המרצות :) רק קצת מבאס שהתמונות והווידאו יצאו לא משהו כי המצלמה ישנה וגם היה חשוך מדי כי זה היה בחוץ והיה כבר ערב מקווה שהבנות מהכיתה ישלחו תמונות יותר טובות משלי וזהו, עכשיו יש לי יומיים לעשות כל מיני סידורים ואז טסה לפרג לשבוע לוקחת איתי את המחשב אז אולי גם אכתוב כאן משהו ואם לא, עדיין אקרא אותכן שיהיה אחלה סוף שבוע שחף
מזל טוב!!! תהני בפראג כי מגיע לך להנות ממש ממש שולחת חיבוק של כיף http://blog.lib.umn.edu/fsos/fsos/graduation22.gif דמעה
כל הכבוד הרגש הכי גדול גאוה!!! גאה בך תעשי חיים שחררי ותשמי עמוק את כל הדברים הטובים איתך אידה
בנתיים מנסה להתארגן ולארגן את הכל לנשום עמוק הרבה עשיה לא נשאר עוד הרבה זמן... ויש עוד לא מעט דברים לעשות למרות שגם עשיתי כבר המון לא רגועה נפשית אבל מקווה שזה יעבור ברגע שארגיש את החופש ביום ראשון בבוקר שבת שלום שחף
אני מבקשת למחוק את כל ההודעות פה שכתבתי באתר במיוחד את כל ההודעות טריגר שלי והסיפור חיים שלי תודה.אקווה של אצתרך לבקש שנית.תודה
היי ילדה....מה שלומך?? קורה משהו מיוחד כרגע שבגללו את נישמעת כעוסה?? אני מקווה שהכל בסדר איתך.... מחזקת מקרוב (חזרתי אתמול לארץ)....ושולחת חיבוקים...
אני בסדר תודה ושבת שלום.
ילדה כואבת ביקשה ממני כפי שאתן רואות למחוק את כל ההודעות שלה. אני מכבדת את בקשת ומוחקת. אולם בקשתי ממנה לא לעזוב את הפורום. בהסכמתה אני כותבת את ההודעה הזו. ילדה מרגישה פגועה מאוד ודחויה. היא באמת לא מבינה מה היא עושה לא בסדר היא מבקשת עזרה מבקשת תמיכה אנחנו המקום!!!! אני יודעת וגם ילדה יודעת שהיא מוצפת... וכך גם נראה הפורום לאחרונה. אני יודעת שזה קשה לכולם...גם לי, אולם אנחנו כאן לעזור וילדה מוכנה לנסות בהדרכתי לנסות להתארגן, לא להעמיס את הפורום, לא לפתוח עוד שרשורים. לנסות לכתוב הודעות מאורגנות עם משפטים קצרים ורווחים. זה אמור לעזור לה ללמוד להתארגן, להתמודד עם תחושת ההצפה. זה אמור לעזור גם לנו כפורום. אני לא מוכנה שילדה תעזוב את הפורום בתחושת דחיה קשה. היא תחליט אם להשאר או לעזוב אחרי שננסה לחוות חויה אחרת חויה מתקנת. זו תיהיה החלטה שלה. לנו האחריות לנסות לעזור לה. אני מבקשת את שיתוף הפעולה מצידכן הבנה והרבה סבלנות. אני סומכת עליכן סומכת עלייך ילדה כואבת. שבת שלום לכולן איתכן אידה
ילדה כואבת.... ושוב אני מןצאת את עצמי מהורהרת,בגללך בגללינו ויודעת מה ? -בעיקר בגללי. הבנתי אותך מן ההתחלה מיום ההודעות הראשון בו כתבת בפורום כיוון שבמידה רבה אני חשה כמוך.....!!!!! מוצפת בכל כך הרבה דברים הנגלים לעיני בתקופה האחרוה. מוצפת פיזית - זה עדיין ממש כואב בתחושה הפיזית כשהפלאשים מגיעים מוצפת רגשית - מגיבה ונוהגת כמו אותה ילדה קטנה שעושים בה את המעשים השליליים הללו מתקשה בהחלט להפריד בין אז ועכשיו והכל הכל מתערבב לי ביחד ואינני יכולה ומסוגלת לנהוג בהיגיון הנדרש לאדם בוגר ואני רק רוצה תשומת לב שמישהו ישמע אותי - ורק אותי - וכל הזמן שמישהו יהיה איתי ורק איתי וכל הזמן אלא שבניגוד אלייך אני די שומרת את הדברים פנימה אינני יכולה לתאר את הפגיעה הקשה והבלתי נתפסת הזו למי שאין לי אמון מלא בו ושוב אחת הבעיות ליצור אמון באנשים. מניחה שכשאידה תקרא את הדברים תחייך מעט,אלא דברים שנאמרו לי בעבר ועכשיו אם אני חוזרת עלהים סימן שאולי והפנמתי משהו. ילדה כואבת ויקרה שתקתי וכשלא יכולתי עוד םניתי בתחילה לכאן לפורום ומפה "השמיים הם הגבול" דרכי להחלמה? דרכי להבנה ? דרכי לקבלה של הדברים עדיין ארוכה ולטעמי ארוכה מידי בוודאי שברור לי ש... עוד יהיו הרבה משברים ונפילות בדרך אבל.... הפורום כאן הבנות כאן אידה כאן וממש בטוח לי שגם את תיהי כאן אני אשמח להיות לך לעזר מרום
לא מבינה שאחרי כל פגישה עם המטפלת לאחרונה אני יוצאת ממנה במצוקה- לא יודעת מה לעשות עם עצמי- איפה לשים את עצמי- מה לעשות עם עוצמת הרגשות שעולים- קשה לי לנשום- רוצה לברוח- אבל אין לאן-אוף!
היי זו פעם ראשונה שאני מגיבה למה שאת כותבת....אני חדשה כאן ועדיין קשה לי... אז יקירה רק שתדעי מאחת שעברה טיפול הרבה זמן.(בערך ארבע שנים לסירוגין) גם לי כאב המון לאחר טיפול ומהסיבה שהטיפול זה חיטוט בנפש להוציא את כל הגועל שקיים בנו..את כל הכאב שמסתתר..זה בדיוק כאילו יש פצע מוגלתי בגוף ומגיעים לרופא..בפגישה הראשונה הוא מנקה מעט..וזה כואב..וכך במשך כל פגישה הוא מנקה עוד קצת מהמוגלה וזה יותר כואב..עד שהוא מצליח לנקות את כל המוגלה לוקח זמן וזה כרוך בסבל אבל בסופו של דבר זה עוזר ..הפצע מגליד..המוגלה נוקזה לגמרי מהגוף.... אז יקירה אל תתיאשי ואל תפחדי מהכאב..זה יעבור... למרות שכל החיים תישאר הצלקת והזיכרון אבל לומדים לחיות עם זה...יש ימיםם שמחים וישנם ימים עצובים ומדכאים "כשרואים" את הצלקת אבל אני מאמינה ומקווה שבכל אחת מאיתנו יש את החוזק להמשיך הלאה בחיים..בלי רחמים עצמיים ובראש מורם..
תודה שאת מגיבה- כלהזמן חקיתי שמישהוא תכתוב משהוא שלא ארגיש לבד- זה עוזר כאשר מזדהים- כן אני בטיפול 20 שנה ועדיין כל כך קשה-מנסה לקבל את זה-לא לשפוט את עצמי- מקווה שתמשיכי לכתוב
אני שמחה לראותך כאן איתנו!!! שמחה לקרוא שהמילים עוזרות ואת מרגישה פחות לבד עם תחושות ההזדהות. זה נכון שהרבה פעמים אחרי טיפול קשה מאוד יש הצפה של רגשות יש רצון לברוח. האם התכנים שעולים הם קשים? האם את מרגישה מוכלת בטיפול ,למרות התכנים? האם זה מול המטפלת הקושי? כמו ששחף אמרה הבסיס לטיפול הוא אמון בסיסי עם המטפלת! עם הזמן האמון הולך וגדל האמון ,ההכלה, התמיכה, הקבלה, אי השפוטיות ועוד אמורים לעזור ללוות אותך גם אחרי... זה לא תמיד מורגש אחרי טיפול במיוחד עם ההצפה הרגשית גדולה. אבל תני לעצמך את הזמן ואת תמיד יכולה להכנס לכאן לשתף ולשחרר מהעומס איתך יקירה אידה
התחושות שאת מתארת מאוד מוכרות לי מהעבר והאמת שקצת גם היום אבל בעוצמות הרבה יותר נמוכות אין אפילו מה להשוות למה שהיה לפני כמה שנים אז... מה שאני רוצה לומר לך זה שכאשר יש לך מטפלת קבועה שיש לך כימיה איתה לאט לאט את לומדת לסמוך עליה מתחילה לבטוח בה והעוצמות האלה הולכות ופוחתות עם הזמן מה שחשוב, זה לא להתייאש ולא להרים ידיים! מאחלת לך שבת רגועה ושלווה שחף
מילים שלך כל כך עודדו אותי-נראה לי שאחד הבעיות הכי גדולות שיש לי בטיפול כמו שאמאת זה אימון- חוץ ממה עברתי בילדות עברתי גם התעוללות מינית בטיפול-אז עדיין קשה לי-אבל אני לא מוותרת על עצמי-אני שמחה שאת ושאר הבנות בחיים שלי- כי להגיד לך את האמת-אליכן אני הכי סומכת- מסיימת לעבוד עכשיו-אין לי אינטרנט בבית- מאחלת לך גם שבת-שלום ו-נהיה בקשר שבוע הבא
נחשו מה סמויה לימדה את הממתק שלה לעשות ?? נחשו...נחשו... (:-----------------> להוצא לשון! חחחחחח שהוא מחייך אז יש לו פרצוף כזה של סמיילי איי, לאכול אותו אני מוציאה לו לשון והוא גם! וצוחק! כאילו הוא "מבין" שזה מוצא חן בעיניי יש לי סמיילי מוציא לשון אמיתי בבית.. טוב זה הבן של סמויה.. ומה אמא סמויה מלמדת לעשות? ממש בוגר... חחחחחחחחח
חחחחחח עוד יעשו לו אח"כ בעיות בגן על כך שהוא מוציא לכולם לשום ;)
בנות יקרות בכדי לנסות ולהשתלט על העומס וההצפה, אנסה להעביר הודעות לשרשור קיים. במידה ויהיו הודעות שחוזרות על עצמן הן ימחקו. אני מבקשת את הבנתכן, וכן את שיתוף הפעולה מיצדכן! אנא שרשרו הודעות. אל תציפו את הפורום. אני יודעת שזב בא ממצוקה אך כרגע זו הדרך לפקס ולשמור על הסדר כאן! ילדה כואבת מאוד שרשרתי הודעות שלך. וכן לא קבלתי מייל ממך. אנא בדקי את כתובת האימייל. לילה טוב לכולן אידה
תודה אידה חיבוק חם ואוהב ממני
לא שוכחת מתגעגעת מאוד.... מילים- הראל סקעת "שוב העצב כאן שוב הפחד קם והסוף נרקם בחלוני זגוגית סדוקה ושוב שתיקה מותשת וזרוקה בדמיוני האור נרדם דמעות של דם שורפות לי בגרון ידית שרוטה תקרה שמוטה כשאני שר לך את השיר האחרון השארת לי רק מילים מקלט בין הצללים ספרים מסודרים ובין החדרים השארת לי רק מילים זר של מנעולים אלוהים, השארת לי רק מילים קירות שותקים עכשיו ומה לקחת כשברחת כן, מה לקחת במלחמה הזאת אולי ניצחת ומה נשאר לי כשהלכת? השארת לי רק מילים מקלט בין הצללים ספרים מסודרים ובין החדרים השארת לי רק מילים זר של מנעולים אלוהים, השארת לי רק מילים..." מרגישה רע מותשת וללא תקוה דמעה
דמעונת הגעגועים האלה שבאים ומציפים כל פעם מחדש שמכאיבים ושורפים מבפנים געגועים למישהי שסמכת עליה שהרגשת בטוחה בקרבתה אני מבינה שזאת הרגשה שחסרה לך מאוד עכשיו? יש אפשרות ליצור קשר? אולי להיפגש פעם אחת בשביל להתחזק? לדבר על הגעגועים? לעבד את הפרידה? שבת נעימה ושקטה שתהיה לך שחף
אין שום אפשרות לפגישה המטפלת שלי ניסתה לדבר איתם ואין מצב אני אלמד להתגבר על הגעגועים שתהיה לך שבת שלום ותהני מלא מלא בחו"ל אוהבת דמעה
אני מצטערת אם הדאגתי אני לא יודעת מה להגיד הרבה זמן שלא הייתי כאן לא שתקתי פשוט לא ייכלתי לדבר ולהיות. הכל התהפך תווהו ווהו מוחלט הייתי בתרדמת כמה ימים מצטערת סליחה סליחה סליחה תסלחו לי על חוסר המילים והשתיקות אלוהים איפה יש ידיים שיעטפו ולא יעזבו? משום שאין ידיים והכל גדול מדי ורב מדי ועצום מדי ומפחיד מדי כתבתי את כל זה בנשימה אחת ועוד בהתחלה התרעתי שאין מילים אבל באמת שאין
ציפור נפשי יקרה חשבתי עליך הרבה התגעגעתי ודאגתי, עדיין דואגת לך נורא, שתפי בבקשה מה קורה. מה זתומרת היית בתרדמת? שולחת לך בינתיים עטיפות מרפדות של קטיפה. מיתר
שמחתי לראות את שמך מופיע כאן באמת דאגתי.. (וגם חטולית למען האמת) אין לה מחשב, אבל היא כל הזמן שאלה אותי אם נכנסת לכתוב.. מצטערת לשמוע שעוברים עלייך ימים לא קלים.. ואת תמיד מוזמנת לשתף.. איתך
שמחה לשמוע ממך מצטערת שקשה כל כך עד שהמילים נעלמות ונאלמות מושיטה לך את שתי ידיי ועוטפת אותך בעדינות וברכות כשתמצאי את המילים אשמח אם תשתפי קצת יותר במה שעובר עלייך בימים אלה שחף
לא הספקתי לומר אבל אני באמת שמחה לראותך כאן איתנו נעלמת ואת חקוקה בליבנו אז היית חסרה ודאגנו והינך כאן ואין צורך להתנצל על דבר יש כל כך הרבה עם מה להתמודד וגם לחוש לא בסדר...ועוד כאן מיותר אני מתארת לי שהימים עוד קשים החרדות, הפחדים והלבד הם אלה שאיתך עוטפים ואנחנו כאן ננסה לעטוף בתקווה והרבה אור לתת את הכוח להמשיך מחזקת אותך ומקווה לראותך איתנו איתך אידה
אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש אני רוצה להשתמש :-( רק להיום- אין לי כוח לזה כבר
מקווה שהחזקת את עצמך...במהלך הלילה איזה כוחות גדולים בטח עוצרים אותך! וואוו..אי אפשר לתאר! שולחת לך עוד קצת משלי.. וגם *חיבוק* סמויה
מה שלומך? איך את מרגישה? איך מתקדם העינינים? יקרה שליאוהבת אותך ושולחת לך 2 חיבוקים (אני לא קמצנית כמוך שולחת רק חיבוק אחד כל פעם) פחחחחחחחחחחחחח חולה עליך שלך ילדה של אף אחת
ואיתו הבוקר סעמק הוא לא לוקח תרצון אני רוצה וליום אני רוצה קלונקס אני רוצה משהו לא אכפת לי מה אני מוכנה להסניף סוכרזית רק תנו לי משהו ינעל העולם המסריח הזה לא רוצה יותר לא רוצהה יותר לא רוצה יותרררררררררררררררררר כדורים זה חוקי מה הבעיה בזה??????? מה כל העולם רוצה ממני בכללל אני רק רוצה שקט מי בכלל מאמין לכל הנרקומנים האלה שמספרים על 17 שנות ניקיון נו באמת 17 שנה אף אחד מהם לא שתה כוס בירה? דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי שמישהו יקח את הטירוף הזה ממני לפני שאני יורדת על פיצוציה שלמה נמאס לי לחלום שאני משתמשת ולהתעורר בקריז :-(
מבינה את ההשתוללות הזאת בתוכך את הרצון העז הכוח שמושך אותך ל.. הכוחות העצומים שאת מושכת לכוון השני את נלחמת עכשיו. ילדונת, אם היית מוותרת מזמן היית כבר הולכת ל.. ולא נכנסת בכלל להודיע פה וגמרנו. אבל עצם זה שאת לא נותנת לעצמך בכל זאת, משהו לפחות עוצר אותך וזאת את- ילדונת האמיתית של פעם !!!שנלחמת יחד איתך בעצמך באש ובמים. תני לילדונת שבך סיכוי שהשמש תזרח עליה ולגביי אותם נרקומנים ששומרים 17 שנות נקיון- הם אשכרא לא בניקיון הם חדר נקי! זה אמיתי ואפשרי ואני מאמינה לזה למה? כי אותם אנשים יודעים היטב שאם פעם אחת אפילו פעם אחת הכי קטנה הם ייקחו אפילו בירה למשל, זה בשבילם אבוד. מבירה ל.., מ.. לשם והופ! בחזרה לתהום. לכן, הם נזהרים שבעתיים מכל אחד רגיל. לכן גמלך אסור כלום כלום!!!!!!! את בטיהור לגמריי מהכל. אני יודעת שזה קשה אבל תראי איזה חמודה ילדונת הקטנה- איך היא נלחמת על חייה בתוכך. היא לא פריארית! תחזיקי מעמד.. סמויה
ילדונת מאמלה אני לא יכולה להבין אותך לא מנסיון אישי אבל מאנשים שאני מכירה ופגשתי.תחזקי מעמד זה יעבור זה רק יצר הרע המנובל הזה.לא הבנתי אסור לך לקחת כדורי הרגעה קלונס וליום וכאלה למה?? אוף משהו לפחות שירגיע לך את הדודה המטורפת והרעה בזאת.תחזיקי מעמד נשמה טובה וטהורה הכל יהיה בסדר.תוכלי בבקשה להסביר לי למה לעזזזלל אסור לך לקח כדורי הרגעה???????????? ולמה לתת לבנאדם לסבול דאמט אוף בע ): ): אל תזלזלי בעצמך ילדונת את נשמה יקרה מאד בעולם הזה שעוברת כל מיני נסיונות קשים.שולחת לך 2 טון כוחות ומליון חיבוקים חמים חזקים ומעודדים אוהבת ילדה של אף אחד
ולמה אני יושבת ומתכננת את השימוש הבא שלי ואיך זה בכלל מגיע לשיחות כאלה? מה לעזאזל עובר לי בראש כשאני קובעת עם בנאדם? אני באמת מוכנה למכור את עצמי בשביל המנה הזאת שוב?
אני שולחת לך מלא מלא כוחות ואור ומקווה מאד שזה יעבור לך ותרגשי טוב שולחת לך מליון וחצי חיבוקים חמים וחזקים. תעודדי ילדונת כי מחר זה יום חדש והתחושות האלה בעזרת השם יעברו לך.שלך ילדה של אף אחד ביוש
אניפותחת סוגרת כבר שעה את ההודעה האומללה הזאת אני פשוט מצליחה להוציא מעצמי אוצר מילים לא מרשים במיוחד רווי קללות אני רוצה לכתוב את עצמי אבל אני מרגישה שאני כותבת את עצמי לדעת אני משתגעת אני מנסה להבין למה למה עכשיו למה אתמול למה היום מה העיר את השד הזה מה העיר את הדודא הזאת בעוצמה הזאת איך זה שלאן שאני לא מסתכלת מה שאני לא עושה אני רואה את הסם אני לא מצליחה להבין מה עומד מאחורי אני לא יודעת מה עומד לפני אני יודעת שברגעים האלו הכל כך ניהיה מטושטש הגבולות מתערערים אף פעם לא נאבקתי ככה על פחות מזה הלכתי להשתמש הדופק שלי בשמים הגוף שלי דרוך רועד אני לא יודעת מה לעשות עם זה אני יודעת רק שאני לא אעמוד בשימוש נוסף אני לא אעמוד בעוד סבב של חזרה לסמים אני רוצה שמישהו יפסיק את זה בבקשה בבקשה בבקשה
את גיבורה אמיתית! עם איך שאת נאבקת עם עצמך ועל עצמך על חייך! אני מאוד מאוד גאה בך! ואין אפילו מי שעוזר או תומך... אין טיפול... ויש לך עדיין מקום שאת יכולה לפנות אליו שרצית לפנות אליו לפני שבוע אל תשכחי את זה... אל תוותרי! קבלי חיבוק עוטף מרגיע שחף
ליל מנוחה מחר יום חדש מואר יותר טוב יותר יום מלא אנרגיות איתכן מי שלא הספיקה לשתות את משקה האלים... ומי שרוצה עוד... הפעם הוא משודרג http://www.landwer.co.il/_uploads/extraimg/matkon(1).jpg לילה טוב אידה
אתמול שהתגנבתי לכאן זה כבר היה מעבר ל02 בדיוק שהתכוננתי ללכת לישון.. אז גמני הצטרפתי מאחוריי הקלעים זה היה כל-כך טעים..ומתוק.. תודה! סמויה
עברתי ועוברת חיים מאוד קשים. ממש מגיל 0, ועד היום. בעיקר כמובן בילדות, ובגיל ההתבגרות. אין צורך לפרט, רק אני אסביר שעברתי דברים מאוד מאוד קשים בבית, ומחוץ לבית. נגיד השגרה בבית הייתה תמיד של מתח וטרור. מחוץ לבית, עברתי ניצול מיני. ויותר מזה אני לא רוצה לפרט. בגיל 14 פניתי ליועצת ביה"ס, ומשם היא העבירה אותי לפסיכולוגית, שהייתי אצלה שנתיים. ההורים כמובן לא ידעו. הפסיכולוגית לא עזרה לי, ובדיעבד, היא הייתה צריכה להעביר אותי לרווחה. אחריה ניסיתי בכיתה י"ב טיפול במקום אחר שהוא חינם לבני נוער, וזה לא הצליח, כי המטפלת יכולה הייתה להיפגש איתי רק בשעה 19.30, ולא רציתי לחזור בחושך (בייחוד שהמקום היה באזור חשוך, ומסובך להגיע אליו). ואז בגיל 18, התגייסתי לצבא. החלטתי שאני הולכת הכי רחוק שאפשר מבחינת תפקוד. מתעלמת מהכל. דף חדש. והיו נפילות, שלא אפרט כאן, וגם היו כמה שיחות אצל קב"ן. והשתחררתי מהצבא. וידעתי שיש אנשים שמשתחררים מהצבא והולכים לעבוד, לממן את הטיול לחו"ל. ואני בחרתי במקום טיול, ללכת לטיפול, כי צריך. באמת צריך. אני רק רוצה שיעזרו לי!!! וכך אני מוצאת את עצמי, היום לאחר 5 שנים, ולאחר שעברתי כמה וכמה מטפלים ומטפלות, וכרגע כן נמצאת בטיפול, בחיים שהם כ"כ קשים. ואין לי בעיה עם כאב. נגיד. אבל החיים לא מאורגנים. כמה שהתאמצתי, ועבדתי בכל עבודה אפשרית (וכל הכסף הלך על הטיפולים...), היום נשברתי. אני לא יכולה יותר להיות אחראית על החיים שלי. אני רק רוצה מישהו שיקח אחריות על החיים שלי. אני לא מבינה למה אין דבר כזה. מה כבר ביקשתי? מישהו שיארגן לי את החיים, שיהיו מסודרים- אני מודיעה- אני לא יכולה יותר!!! שום דבר לא טוב. שום דבר לא הולך. הכל מאוד נורא. אני לא רוצה לפרט, אבל מדובר על עניינים של החיים, כל תחומי החיים- שום דבר לא טוב. שום דבר לא מצליח. אני לא יודעת מה לעשות. רק רוצה מישהו בחיים שיארגן לי אותם, כי אני לא מצליחה, ולא יכולה. אני שונאת את העולם הזה!!! אני שונאת את כל האנשים שפניתי אליהם לעזרה, ולא עזרו!!! (מכל מיני סיבות של "אתיקה" או לא יודעת מה, אז לא מוכנים לעזור). אני בנאדם פרודוקטיבי, יש הרבה דברים שאני יודעת לעשות, והחיים כיוונו אותי לכל מיני דברים, שבהם אני לא מממשת, ואני רוצה מישהו שיעזור. אני רוצה גם לספר, שהלכתי הכי רחוק שאפשר מבחינת "תפקוד", ותוך כדי בעצמי עבדתי והתנדבתי במערכת מסייעות, וראיתי את הדברים מהצד השני, וזו אחת הסיבות שאני לא מסוגלת לגשת לבקש עזרה במקומות כאלה, שמכירים אותי יותר מידי אנשים, ולא יודעים שבפנים אני במצוקה איומה. אני היום גם אישה נשואה, אבל זה מאוד קשה. אני מקריבה המון, ולא מצליחה לראות את עצמי. יש ימים שלמים שמתבזבזים בגלל שאני עקרת בית מאוד טובה. קשה לי עם זה. בימים שבהם נמאס לי להיות זו שדואגת לבית ולאוכל ולכביסה וכו', אז הכל מתבלגן, כי בן הזוג מאוד עצלן ולא תורם. אז הכל עליי. לא בא לי להמשיך לכתוב. אם יש למישהו/י מה להגיד שיכול לעזור מוזמן לכתוב. אבל אני כבר לא אופטימית, ולא סומכת על אף אחד. אני שונאת את העולם הזה!!!!!!!!!!!!!!!! אני חושבת שזה עולם מגעיל של אנשים מגעילים!!!!!!!!!!!!!! סליחה.
לי היקרה מאד! קודם כל ברוכה לפורום שלנו.אני חייבת לומר לך דבר ראשון חוק חשוב מאד בפורום שלנו זה שאת כותבת דברים אישיים על עצמך את חייבת בכותרת לרשום טריגר כי לא כל אחת מסוגלת ליקרוא הודעות קשות.מבחינה נפשית לי אין בעיה ליקרוא הודעות כאילו אבל יש כאן בנות שמאד מאד רגישות לחשיפה כזאת אני כאן אומנם חדשה אבל יש כאן את אידה שהיא מקסימה ומעודדת ועוזרת,ויש כאן את הבנות נפלאות רגישות,מנחמות מאד ברגעים שקיים מאד התמיכה פה היא ענקית ועוזרת המון המון הבנות נותנות עזרה מהנסיון חיים שלהם ועוטפות המון בחום ואהבה ברגעים קשיים מאד.וכמובן אידה שהיא האמא המחבקת בחום של כל הבנות פה.ועם תרצי בכייף תמיד שמח לעודד ולעזור לך וברגעים קשיים מאד גם לישלוח חיבוק חם (שזה נהוג כאן בין הבנות לפחות רובם).פה זה בית חם עם המון אהבה פרגון כי כולנו בערך עברנו אותו דבר.אני חייבת לספר לך שגם אני עברתי המון ואתמול כתבתי על כל חיי הקשיים.את יכולה לראות הודעות שלי קוראים לי ילדה של אף אחת תחת הכותרת טריגר.עוד דבר לי היקרה יעוץ מקצועי תוכלי תמיד לקבל מאידה היקרה שלנו.עוד חוק חשוב באתר שלנו זה השירשור בהודעות ואני יסביר את עצמי למשל את רוצה להגיב על הודעה שלי מתחת להודעה שלי רשום לחצי כאן להוספת תגובה וכך כל ההודעות האחרות ניתן לראות אותם. או שרשמת הודעה ושכחת לרשום או לציין משהו אז את ניכנסת להודעה שרשמת ולוחצת על הוספת הודעה ורושמת מה שאת רוצה.אנחנו כאן הבנות תמיד פה בשבילך לנחם, לעודד,לעזור,ולחבק בחום ואהבה ברגעים קשיים.ואני חייבת להגיב לי למה שכתבת תמיד יש תקווה ויש תמיד פתרון לכל דבר וכל קושי בחיים,את חייבת להיות אופטמית אחרת אי אפשר לשרוד אחרי כל מה שעברנו בחיים. משפט שלי לחיים הוא: תמיד שבא גל גדול צריך להיתכופף ולעבור אותו.אני מאד מבינה מה שאת מרגישה וכותבת גם לי אישית יש רגעים מאד מאד קשיים שאני שונאת את כולם וכל העולם רע ואכזרי ועוד כל מיני הרגשות קשות אבל אני והבנות כאן תמיד לעזור לך ולעבור את זה ביחד.לא כל האנשים רעים אידה והבנות פה נפלאות וטובות לב ברמות.אני לא יודעת לי מה עוד לכתוב לך כדי לשפר ולעודד את רוחך כרגע אבל אני פה תמיד פה בשבילך ואשמח תמיד לדבר איתך וגם לעודד. אני שולחת לך חיבוק חם ואוהב (: שלך ילדה של אף אחת
עם אני יכולה לעזור לך במשהו תגידי לי אשמח תמיד לעזור לך.(סליחה על כל שגיעות הכתיב זה בגלל שאני דסלקטית) אבל אופטימית חחחחחח בדיחה אישית על עצמי.תקראי את ההודעות שאני כתבתי ותביני כמה עברתי ואיזה נסיון חיים רע יש לי יאלה ביוש
מאוד מבינה את המקום בו את נמצאת עכשיו. את האכזבה שלך ממטפלים החל מזו שבגיל 14- היית שנתיים איך זה שלא דווח להורים? והטיפול השני שגם לא היה.. לדעתי שעות מאוחרות ומסוכנות לנערה.. בצבא ניסית וגם אחריי צבא החלפת מלא מטפלים.. אני חושבת שאת לא סומכת על אפחד משום שעדיין לא מצאת את הטיפול הנכון לך. ואת לא צריכה להתייאש! קיים עבורך המטפל/ת הנכונים שתוכלי לתת אמון ולסמוך. מבינה את הקושי שלך בבית שהנטל נופל בעיקר עלייך ואת נשחקת מבינה מאוד את האין זמן הזה את המלחמה על זמן איכות לעצמך ובשבילך יש מצב לשתף את בן זוגך בקושי? אולי לפנות לטיפול זוגי זה קשה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך ואני כותבת לך ממקום דומה שגם אני צריכה להילחם על העצמי שלי בבית אם לא.. וזה קשה ולא תמיד זה הולך לכן, עלייך לשתף בשיחה את בן זוגך על צרכייך ורצונותייך בהצלחה לך, סמויה
אני נמצאת היום כבר מעל שנה בטיפול שדי טוב לי, אצל מטפל שאני סומכת עליו. אז זה טוב. כתבתי פה יותר בכעס על העולם שלא עוזר, שהכל קשה וסוגר- וכל מקום שפונים לעזרה- לא עוזרים בו. יש לי המון כעס על העולם, ובעיקר שאני לא מבינה למה לא עוזרים. אני צריכה שמישהו יקח אחריות על החיים שלי. יגיד לי איך לחיות ומה לעשות. אני לבד לא יודעת והנה, לאחר כל השנים שניסיתי זה לא מצליחה. אני לא זקוקה לתמיכה. לא מבקשת את זה. רוצה עזרה מעשית. לכן כותבת פה. אולי מישהו יכול לעזור מעשית. מנסה להעביר מסר. לצעוק אותו. יודעת שלא ברורה. ובזמן הקרוב, לא אהיה ליד האינטרנט, אז להתראות ולילה טוב.
אני מצטערת על החיים הקשים על שבירת האמון בינכך לבין העולם אוזלת היד של כל מי שציפת והיה צריך לעזור...להציל הרצון שלך שמישהו יקח אחריות על חייך ויסתדר על כל העניינים מובן לי להעביר אחריות ושמישהו יעשה ויסתר מה שהוריי היו צריכים לעשות בילדiתי... אך אני בספק אם זה אפשרי...? אם לא תקחי אחריות על חייך אף אחד לא יוכל לעשות זאת! אף אחד לא יצליח זו משימה שלך כן ניתן לעזור לכוון לתת תמיכה ברגעי פחד ושבירה... אני מבינה שאת בטיפול וטוב לך...ובכל זאת משהו חסדר? יש הכוונה? עזרה וכ"ד להן את זקוקה? נשמח אם תשארי עמנו תרגישי חלק אולי בטוח לשתף לקבל תמיכה להיות פחות לבד? כאן בשבילך אידה
את פה יקרתי מה שלומך??? איך את מרגישה ?? אני דואגת לך תוכלי לספר לי קצת עם הדברים מסדרים כרצונך? והכל בסדר איתך? אני כבר מתגעגעת אליך את חסרה פה מאמי תגיבי להודעה של לי קשה לה נורא את כזאת מלאך מרגיע והיא צריכה אחת כמוך עכשו.וחיבוקי אוהב מימך זה כמו להיות בגן עדן. חיבוקים חמים וחזקים ממני ורכים ונעימים כמו צינצילות פחחחחחח על תצחקי אלי זה המלצה משחף שהיזדעזעה מהאוגרים סיבריים שכתבתי.אוהבת המון ילדה של אף אחת
לא כתבתי דיי הרבה זמן, אבל אני נכנסת ולא רואה את שמך.. וממש אבל ממש דואגת!! אני מקווה שאת גם איתנו כאן, אפילו אם בשתיקה אבל לפחות קוראת.. אשמח לסימן חיים, אפילו קטן!
מצטרפת לבובה! תני סימן חיים יקרה דואגת לך סמויה
בדיוק חשבתי אתמול לכתוב הודעה כזאת אבל איכשהו עם כל העומס זה התפספס לי
היכן???
הלכתי לאיבוד פה מבלבלי לי מידי לא יציב כאן... ולא ממש חלומות פז
לילה טוב עלמה חלומות פז ושינה ערבה.ילדה של אף אחד.
לילה טוב עלמה חלומות פז ושינה ערבה.ילדה של אף אחד.
מבינה.. מקווה שהתחושה הזו תחלוף ..
תחושה ממש לא נעימה פה הכל גועש ורועש ולא יציב בלגן נראה לי שאני אחזור למאחורי הקלעים קצת עד שהגלים קצת ירגעו. זה יותר מידי בשבילי
כן קצת קשה לארונה... מאוד מוצף את מוחרת ויודעת מה נכון לך... אנחנו איתך יקרה מקווה לראותך מסננת מה שקשה ובכל זאת איתנו איתך אידה
עלה רעיון לבקש ממך להוסיף לכללי הפורום שצריך לכתוב טריגר בכותרת של הודעות קשות מסתבר שזה חסר שם תודה שחף
כן...חשבתי על כך בעקבות התגובות מכוון שהדברים בפורום מורכבים, זה בטח יקח זמן (צריכה לבקש שיעדכנו עבורי) בנתיים באו נחליט שעם כל ברואכה הבאה מסבירים ...מה זה טריגר וחשבות הכתיבה. תודה שחף!!! אידה
ראית מה קורה כשמסבירים בהודעה... חטולית הסבירה :/
מהשעות שכתבת בפורום לפני כמה ימים אני אתחיל לחשוב ששוב עזבת אותנו לטובת חו"ל.. מקווה שהשלמת שעות שינה.. יומטוב שיהיה לך
כן, עדיין חיה (לצערי) וסליחה אם הדאגתי אידה- זה הדפוס המוכר: "מרוב אהבה- שותק..." הלוואי שזו היתה באמת הסיבה. רציתי רק לומר לכן שאני קוראת את כולכן ולא מוצאת עדיין את מקומי פה לא מסוגלת ממש להגיב, כשיש התלהמות אני נבהלת לא מרגישה שיש לי זכות להתערב או לומר משהו. וגם לא בטוחה במקומי. כי רגעי ההתלהמות הם גם רגעים של קשר למסגרת וכנראה שאין לי תחושה של שייכות עדיין אפילו לא להזמין אחרות ולהגיד להם יש לכן מקום. כי מי אני שאציע מקום כמישהי שאין לה אפילו מקום לפחות בתחושה הפנימית? זה בערך כמו להשכיר את הדירה השכורה שלי למישהו אחר. באיזו זכות? אבל כאב לי על הכאב של כולכן ובכיתי כל הזמן מהארועים בתור צופה שקטה אמנם אך מתיפחת. כולכן נראתן לי אז כ"כ רחוקות, כ"כ בהירות התבטאות לומר את מה שאני לא מסוגלת לומר. לדבר וללבן קונפליקטים ובסוף ליצור קשר חברי. מי היה מאמין. אצלי זה לא קורה לעיתים קרובות. אולי לא קורה בכלל. כשאני נפגעת אני נעלמת ולא חוזרת יותר. סוף הוא סוף. ותמיד חידוש קשר אחרי קונפליקט מרגיש לי כמו מדע בדיוני. חזרה מארץ המתים. לא שאני לא יודעת ליישב קונפליקטים מקצועיים וכו' אני אפילו אלופה בזה. אבל הכל מילים, כי הקשרים האלה מחייבים- במישור האישי יש לי בית קברות רב מימדים שרק הולך ומתפתח. אולי יום אחד גם אני אהיה קבורה שם גם. מוזר מוכנה להפגש עם אנשי העבר רק בתור מתה. אולי כי אז כבר לא תהיה לי כל התחיבות. לא אוכל להפגע יותר- אם ההנחה שלמתים אין רגשות היא אכן נכונה. אבל גם כרגע אני מתה ויש לי עדיין רגשות בד"כ איומים. אז ביכולת לישב סכסוכים אני גאה בכן ואפילו מקנאה על הבגרות הזו. וכן אני יודעת- אם הייתי בטיפול הכל היה נראה אחרת... הוקוס פוקוס. אבל לא זה מה שרציתי להגיד לכן. אני קראתי את כל הסיפורים שלכן וגם את האחרון שלך שרון ונהיה לי עצוב נורא איך הסיפור מהעבר ממשיך גם בהווה איך בקלות נבלים מאתרים את הפרצות האלה. וכמה שזה נפוץ, וכמה אתן נשמות יקרות ומופלאות כולכן ואיך- אף פעם באמת לא נוכל להפגש למרות המחנה המשותף הנורא הזה. ובא לי לצעוק ולצעוק ולצעוק ולצעוק איך הפכו ככה חיים של ילדות כ"כ יקרות בזילות כזו וחוסר רגישות. יש לי גולה איומה בגרון כדאי שאפסיק. מיתר
אני שמחה לראותך כאן!!! אני יודעת כמה קשה וכואב אני מבינה שלפעמים קשה למצוא מקום להרשות לעצמך מקום אך המקום שלך שמור תמיד!!!! תאפשרי לעצמך וכן דאגתי.... וגם היה קשה עם המחשב לכתוב הודעה שתצרי קשר אני אבקש ממך ,בתקווה שתביני את כוונתי ואת הסיבות לבקשה... זה מדאיג את כולן וגם יכול לערער את הבטחון של הבנות, לעורר טריגר ועוד. לכן....לא לכתוב הודעות כאלה.... ולהעלם! את באמת יקרה וחשובה כאן!!!! גם אם את לא בטוחה ולא מאמינה... יש לך את המקום לא רק בפורום אלה גם בלב! אני עדין מקווה ומחכה שתמצאי את הכוחות לבקש עזרה עם הפחדים, החששות מטראומות העבר זה מובן ובכל זאת קשה לבד מחזקת ואיתך אידה
קראתי פתאום את הודעתי וקצת נבהלתי שאולי אפשר להבין אותי אחרת מה שהתכוונתי. וכדי שאובן כפי שהתכוונתי חייבת להבהיר... (אי הבנות תמיד נורא מפחידות אותי כי אז זה בטוח מבשר את הסוף וכו'... כשאמרתי את המשפט: מרוב אהבה שותק... הלוואי שזו הסיבה להעלמות שלי- התכוונתי לומר את זה לא בקשר אליכן אלא בקשר לעצמי- מרוב כאב אני שותקת. כי אהבה וזוגיות זה מחלקה של אנשים אחרים. ולא, גם אני לא דוב גירזילי. סליחה אם לא הובנתי. אתן בסדר. אני כנראה בלי בקרה מילולית.
מי מחבק אותך שאת עצובהההההההההההה חחחח סתם חיבוקים חזקים
רק תנסי אם אפשר? לא לפתוח מליוני שרשורים ולנסות לשרשר את עצמך לאותן הודעות כל שרשור חדש דוחף הודעות אחרות למטה ומעבר לזה יוצר קצת הרבה בלאגן עם הרבה הודעות חדשות שהנושא שלהן הוא לא חדש תודה
אני חדשה פה ולכן אני לא מבינה כל כך איך עושים שירשור בלי שיפגע בהודעות האחרות.את יכולה בבקשה להסביר לי איך עושים שירשור הודעות.תודה ילדה של אף אחד
מצטרפת לילדונת המצב בפורום מאוד רגיש ויש תחושה של הצפה לכן אצטרף לילדונת לא לפתוח הרבה הודעות אלה בהודעה שכבר כתבת ללחוץ על "הוספת תגובה" ולכתוב הודעה נוספת תודה אידה
שולחת חיבוקים בחזרה... אחזור מאוחר יותר כי... ביוש בינתיים, סמויה
מצפה לישמוע מימך יקרתי שלי.
רוצה לאחל לך המון המון מזל טוב ליום הולדתך שתהיה זאת שנה של התחלות חדשות הצלחות חדשות והמון אור! שתמצאי השנה את כל מה שאת מחפשת מחבקת http://www.continentalsales.net/tk/images/00207_dolph_hb.jpg http://images.sodahead.com/polls/000178479/polls_happy_b_day_dolphins_4651_734982_answer_1_xlarge.gif דמעה
המון המוני מזל טוב.. אני רק מאחלת לך כבר שקט.. כי מגיע לך... יומולדת שמח לב
יום הולדת שמח! שכל ההתחלות החדשות שעומדות בפנייך יהיו מוצלחות ויתנו לך רוגע ונחת הרבה בריאות ושנה שקטה ומשמחת שחף
אני מקווה שחגגת את יום הולדתך ששמחת וחייכת הרבה מאחלת לך שמחה וחיוכים רבים שהכל יסתדר השנה תוכלי להרגע מכל המעברים למצוא את מקומך הבטוח שיכנס הרבה אושר לחייך שתוכלי להתמקד בעצמך לחלום ולהגשים מזל טוב אידה
שלום לכן יקרות! אנחנו פונות אליכן בבקשה לא פשוטה.... מאיה-ורד לב תבעה את אביה ואחיה למשפט...היא האישה הראשונה בישראל שאזרה אומץ ויצאה לשביתת רעב מול משכן הכנסת ב 10.6.2010. מאיה-ורד היא אישה מעוררת השראה ואומץ ליבה מגנט אליה תוך ימים ספורים מעגל הולך וגדל של ציבור שאינו מוכן לשתוק יותר: נפגעי ונפגעות תקיפה מינית כמו גם אנשים שפשוט אכפת להם מאיה-ורד לב ממשיכה את שביתת המחאה שלה מתוך אג'נדה מאד ברורה: 1. למחות על אוזלת היד החברתית, תקשורתית, ציבורית ופוליטית בכל הקשור למניעת פשעים מיניים ולחולל טרנספורמציה אמיתית וראשונה בישראל. 2. ביטול לאלתר של חוק ההתיישנות אשר אינו מאפשר לנפגעים לתבוע אחרי תקופה של 10 שנים. לרוב האנשים שחוו בילדותם תקיפה מינית לוקח שנים ארוכות לגייס מסוגלות להתמודד עם הטראומה ולתבוע את האשמים. מאבקה של מאיה-ורד צובר תאוצה אדירה בשבועות האחרונים ובעקבות פעילות תמיכה ספונטנית ברשת Facebook החל גל מחאות ברחבי הארץ של מאות פעילים ופעילות הדורשים להחזיר את הנושא לסדר היום הציבורי. ואנו 4 נשים שחוו תקיפה מינית בילדותינו והלאה החלטנו לעשות מעשה... ולעמוד לצידה של מאירה ורד לב ולצידן של כל אותן נשים כמונו שרוצות להגיד די! די לאדישות.. לזילזול... לכאב... בחברה שלנו יש קבוצות רבות של אוכלוסיה אשר זקוקה לעזרה ותמיכה אולם, יש לזכור, שהיחידים שאינם יכולים להגן על עצמם הם הילדים: שלי, שלך ושל כולנו. מחובתנו המוסרית לדאוג ולהגן על זכויותיהם! במוצ"ש ה 24.7.2010 בשעה 21:00 תערך עצרת מחאה ברחבת מוזיאון תל אביב. בעצרת ישתתפו אומנים אנשי ציבור ושחקנים... כחלק מהעצרת אנחנו מעוניינות להקריא טקסטים של נשים כמונו... נשים נפגעות אלימות מינית והיינו רוצות לבקש מכן... אם יש מישהי שמעוניינת להעביר לנו טקסט שכתבה שהיתה רוצה שייקרא בעצרת ע"י שחקנים מקצועיים... על מנת שנוכל להעביר למשתתפי העצרת אולי קצת פחות מבינים את הכאב.. הטראומה והשלכותיה.. קצת ממה שקורה לנו... שיוכלו להבין מדוע המצב הזה בו ילדים לדות נערות ונשים נאנסים כל יום הוא מצב חירום! שוב... מבינות את גודל הבקשה... ומשמעותה... ובכל זאת מי שמרגישה מוכנה ויכולה.. נשמח אם תשלח לנו טקסטים בהקדם.... (גם אני אחת מהנשים המארגנות, כותבת ותיקה בפורומים של תמיכה.. מעיזה לבקש מכם רק את מה שמבקשת מעצמי...ומבינה את הקושי מהמקום האישי... ) תודה רבה!! הילה מייל לכל שאלה אישור להשתמש בטקסט מהחדר או לשליחת טקסט: [email protected]
שלחתי לכן מייל מאחלת לכן המון הצלחה! שחף
היי הילה רוצה לפרסם ולהקריא את כאבי ?? אין בעיה שיספרו איך ילדה בת שמונה שהוריה מיתגרשים..גם ככה עולמה מיתהפך עליה אותה ילדה שאהבה מאוד את אבא..היא אפילו מאוד דומה לו...הופכת להיות "הנסיכה של אבא"...הוא הרי אוהב אותה..יותר מכל דבר..וכשאוהבים ככה עושים...הוא מראה לה תמונות פורנוגרפיות כדי שתבין שככה צריך לעשות.... והילגה ?? בסה'כ בת שמונה..קטנה..מה היא מבינה ..אבא אוהב אותה....אולי ככה זה צריך להיות??? אבל זה סוד....אבא אומר שאסור לספר הרי אם אמא תדע היא מאוד תקנא ותעשה לאבא רע..והרי שרון לא רוצה שלאבא יהיה רע...אז...זה סוד...ושרון אפילו צריכה להישבע ( כן עד כדי כך הוא היה מטורף) הוא השביע אותי בחייו של אחי הקטן..ליתר בטחון..ואני..ילדה קטנה שאוהבת את אחי הקטן לא מספרת...אם אספר לאבא יהיה רע וגם לאחי הקטן... וכך זה נימשך...אני מגיעה לביקורים...ישנה עם אבא במיטה....האחים שלי הקטנים שהיו מגיעים איתי ישנים במיטה השניה...לפעמים אפילו סבתא ישנה שם..ואף אחד לא רואה..אף אחד לא שומע.... הוא מפשיט אותי...מעמיד אותי ליד החלון..ואני רואה את החושך בחוץ...חושך...מכוניות בודדות חולפות בכביש..ואני מיסתכלת...אולי מישהו יראה ויציל אותי??? אף אחד לא רואה....הוא ניצמד אלי ומבצע את זממו....זהו אפשר לחזור לישון...ואף אחד לא רואה..... חולפות השנים...אף אחד לא שם לב למה שקורה איתי...אמא עסוקה בלפרנס את המישפחה...בבית הספר לא שמים לב...הרי שרון ילדה טובה...לומדת..עוזרת בבית..מי ישים לב... אני רואה סרטים..מבקרת אצל חברה ..משהו ניראה לי מוזר..לא רואה שאבא אחר "אוהב" כמו שאבא שלי "אוהב" ..מוזר......אולי משהו לא נכון?? הייתי בערך בת 12 ..כרגיל באתי לביקור...הוא שלח את האחים שלי למכולת..ניסה להשכיב אותי על המיטה...אני הודפת אותו ממני....די..לא רוצה...לא עושים ככה..כן שרון..ככה עושים אני אבא..דואג לך אוהב רק אותך....לא רוצה..זוז ממני...אני קמה..יורדת למטה...לוקחת את האחים ונוסעת הבייתה זהו..מאותו יום לא נוסעת אליו יותר...מתרצת זאת בכך שנימאס לי לשמוע שהוא כל הזמן מדהר רעות על אמא שלי....ואמא אוהבת את הסיפור הזה... החיים ממשיכים....לומדת...תלמידה טובה...מגדלת את האחים שלי בנוסף...אף אחד לא רואה..אף אחד לא יודע... אני בת 21 האח הבכור שלי ניפטר והוא רק בן 26...הוא היה הדבר הכי חשוב בחיי..אהבתי אותו אהבת נפש...ואני מוצאת אותו מת בבית... זהו..אין לי כבר כוח יותר להתמודד עם כאב...אבל חייבת להיות חזקה למען כולם...כרגיל..קודם כל כולם..ככה לא מתמודדת עם עצמי... אני בת 30..טסה לחו'ל..מתחילה לעבוד..משכירה דירה..יש לי אוטו..כבר לא צריך לדאוג לאף אחד..ואז...יום בהיר אחד..שבבת אחת החשיך..במהלך העבודה..התקף חרדה...מה זההההה?? אני עומדת למות..להישתגע...מה קורה לי..וזה מחמיר..כבר לא יכולה לעבוד..מנסה ללכת לפסיכולוג דובר עיברית..אבל הוא מפחיד.מסתכל עלי בעין מוזרה...כל הזמן מחמיא על איך שאני ניראית...מוזר..לא טוב לי... חוזרת לארץ הרוסה לגמרי..מרוחה..התקף שמחמיר..אמא לוקחת אותי לרמב'ם..שם מפנים אותי למחלקת חרדה וכך התהפכו להם החיים על פניהם.... מאותו יום אני נוטלץ כדורים...כל צעד שאני עושה מלווה בחרדה..פחד חברתי...פחד מעצמי אפילו..בגיל שלושים החיים החלו להאיר פניהם אלי ואז זה בא...התקף חרדה..לא פייר ...למה לי...אני רוצה חיים טובים...אבל כניראה שמישהו שם למעלה חושב שלא סבלתי מספיק בחיי.... זהו.....ככה אני חיה והכל בגלל שאבא "אהב" אותי יותר מכולם..אפילו יותר מאשר את אמא...אני הייתי הנסיכה שלו.....
שרון אנא קראי את כללי הפורום !!!!!!
מזעזע כל הגוף שלי צמרמורת נורא ואיום.מכעיס ברמות שאי אפשר לתאר יווווווווווו שרוני מפחיד הסיפור חיים שלך דומה לשלי.לעזזל תסלחו לי שאני ככה כועסת אבל מי נותן להורים רשיון או זכות לגדל אותם ובגדול אין להורים כאלה זכוטת להביא ילדים לעולם.סליחה שרון שאמי אומרת ככה לא מתכוונת חלילה ליפגוע זה פשוט מכעיס אותי נורא (סליחה גם לשאר הבנות).שרוני שולחת לך מלאן אהבה וחיבוקים חמים וחזקים אוהבת מאד מאד.ילדה של אף אחד
תודה ששיתפת את כל כך אמיצה סיפור קשה עם כל כך הרבה כאב וסבל טראומה רודפת טראומה התמודדות קשה וכואבת דרך ארוכה לרפוי הפצעים תמיד יכאבו אולי פחות אני מקווה שאת לא לבד?! מקווה שאת מטפלת בעצמך עוברת תהליך מחזקת איתך אידה
אני...זוכרת את התאריך אבל אני קצת חוששת לחשוף את השם שלה אולי ז לא מתאים לה מסיבותיה שלה.. ובכז יקרה!!!! מאחלת לך יומולדת שמח! המון אור ואהבה שהשנה תהיה קלה וטובה יותר מקודמתה את אישה עם עולם פנימי עשיר שהעושר הרוחני הזה שניחנת בו ימשיך לנבוע ממך כאוצר טבע חבוי בתוכך שופע אור ומזין את נשמתך.. אוהבת, סמויה ו... *קבלי חיבוק* http://img510.imageshack.us/ifs/9607/img300/1/huggiesforyouag1bn0.gif
מצטרפת לאיחולים חמים וברכות של הרבה החלמה -אושר והרבה מעבר-אוהבת אותך
וחיים טובים ומאושרים איחלים לבבים מכל הלב והנשמה חיבוק אוהב ממני. שלך ילדה של אף אחד
היי אהובה שלי יודעת שאינך מסוגלת לענות. כותבת כי דואגת והרבה תני אות חיים מידי פעם מרןם
ילדה כואבת יקרה מאוד: מצטרפת למרום היקרה! ומוסיפה: הרי הבהרנו כבר קרה.. התפרצת כולנו התפרצנו כעס גרר כעס תגובות שונות הביטחון התערער ולא בגללך! אני מאמינה שאם היסודות של המקום מספיק חזקים גם אם באת והרעדת את הקירות והעמודים אם יש עמודי תווך אז הם תומכים המקום קצת רעד אבל כפי שאת רואה בכלל לא קרס! ושאני אומרת עמודי תווך אני מתכוונת כמובן לבנות היקרות! שחפונת- שנותנת לנו כאן מזמנה הפרטי, מייעצת, "קול ההגיון", שכל, תבונה ועוד.. חטולית- שאיננה כאן כרגע בגלל תקלה אבל שתכירי אותה תביני כמה היא רכה חמה ואמיתית! בובה- שלמרות הקשיים שלה היא ילדה ככ טובה שנותנת חום ואהבה ואף היא תומכת ומחזיקה מרום היקרה- שעד לא מזמן קולה בקושי נשמע והנה הוא הולך ומתחזק, ומגלים אישה אינטיליגנטית, נפלאה , תומכת מחזיקה. מיתר הנפלאה שפחות כאן עכשיו- מתגעגעים, את חסרה דמעה- שככ קשה לה אבל תמיד רגועה, נעימה פניה לשלום.. שרון- הרחוקה, שמנסה אף היא את כוחה גל היקרה- שכרגע פה ושם, מאוד מבינה את הכאב שלה ומזדהה ילדונת- העושה מאמצים כה אדירים! שזה ראוי מאוד להערכה צדף שמידי פעם מגיחה עלמה אחת ויחידה ינשוף היקרה... ומי עוד מי עוד?? שכחתי?? סתם... חחחחחחח(: כמובן תודות לאידה היקרה!!!!! שנתנה לנו מקום כל-כך מיוחד שאין באף מקום וכן היא עמוד תווך!! בשביל כולנו ביחד ועל זה באמת מגיעה לה תודה ענקית! על המקום הכל-כך חזק הזה שלא מאפשר לאפחת ליפול וכמו שאמרתי פעם על עצמי: גם אם סמויה הולכת לפה היא תמיד חוזרת היא מרגישה שזה הבית שלה הבית של סמויה.
סמויונת תודה על המילים החמות לכולנו :) טסה לישון שני לילות ברצף עם 3 שעות שינה זה טיפה... ממש טיפה....... יותר מדי מעייף! :O (פיהוק :) )
אחרי לילה ללא שינה! ואין סיכוי לישון עכשיו.. 0..0..0..0..0..0..0 .... פיהוקים קטנים ו..מקווה שאת עכשיו ב- פשש ...פשש..חרר... פשש..חרר...פשש..חרר.. (נוחרת) אבל חזק! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח (: סתם בצחוק (:----------------> סמויה
ובכלל אני שמחה שאת נשארת כי באמת כל מה שאני מרגישה ואני מניחה שגם אחרות אלה הן תחושות סובייקטיביות שלנו אין מה להיכנס למקום של רגשות אשם...
סיטואציה אחת שקרתה.. וכל אחת היכן שזה פגש אותה. וכן.. אותי זה פגש במקום של רגשות אשם.. תודה שעוזרת לי במילותייך לצאת משם.. (: סמויה
אני מקווה להצליח לשלוח מצטערת לא רק שהצחשב בתיקון והיה מוכן רק שיגיע לוח אם מחו"ל אני לא מצליחה לכתוב או בכלל להכנס לפורום לא מבינה אם זורק בעיה שלי או בכלל של האתר מתנצלת איתכן אידה
מנצלת את ההזדמנות שמצליחה לכתוב בית פתוח לנפגעות תקיפה מינית המיקום: ראשון לציון יום שלישי 13/7/10 שעה 19:45 אשמח לראותכן לפרטים: 0544502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33&page=7 [email protected]
עצוב לי נורא נורא אני מרגישה לא טוב ויש לי נקיפות מצפון וכואב לי שבעקבות מה שקרה פה עם כמה בנות עירערתי את הבטחון בפורום לבנות ועוד יותר גרוע גרמתי להם חוסר נוחות להיות פה ולדבר על מה שמפריע ומציק להם וצר ואני ממש מבקשת סליחה מכולן מכל הלב והנשמה.תסלחו לי כי לא היה לי שום כוונה רעה חס וחלילה ממש לא ועם כבר מדברים אז לי לא מגיע להיות פה ולא סמויה .ואני גרמתי להרס וחוסר בטחון פה עם הפה ההרסני שלי ולא סמויה אני אני אני מודה באשמה.כואב לי שניסגרתם ולא נוח לכם לדבר בגללי ואני יודעת עד כמה זה חשוב להיתבטא לספר ולשתף בטוב שיש וגם ברע ושבגללי צפוף לכם.ולא טוב לכם סליחה אני מצטערת אני יסתום ולא יכתוב כלום ואולי לא אכנס לפה יותר.עשיתי לכם מספיק נזק ורע בנשמה.תדעו לכם שאני ממש בוכה עכשו כואב לי ממש כואב לי בנבכי נשמתי לא היתכוונתי לפגוע או משהו רע בחיי שלא.אבל כרגיל כמו בשאר החיים המזופתים שלי אני רק הורסת, ופוגעת,ועושה נזק עד כדי כך שצפוף ולא נוח לבנות בגללי לעזזזל איתי איזה יצור אני אוףףףףףףףףףף אני שונאת את עצמי שונאת שונאת הלואי שאני ימוות כבר ולא יפגע יותר באף נשמה בטח ובטח לא בנשמות הטהורות של האתר הזה.נמאס לי כבר מעצמי לגמרי דאם איתי אוףףףףף.סליחה שלכם ילדה של אף אחד ):
הכל יהיה בסדר אף אחת לא צריכה ללכת יש פה מספיק מקום לכולנו העניינים ירגעו והשקט יחזור לביתנו החם צריך רק קצת סבלנות לקחת הרבה אוויר ולנשום עמוק לילה טוב שחף
היי ילדונת..אני כאן עכשיו...עובר עלי יום לא הכי טוב..משבר בזוגיות לקראת פרידה וחזרה ארצה....כניראה שאני אלופה בלהרוס לעצמי ולקלקל ..או שאני פשוט לא מוכנה להיתפשר יותר...לא יודעת מבולבלת....סביר להניח שעוד השבוע אהיה בדרכי חזרה....אולי אני כבר לא צריכה לברוח ...אולי המקום היחיד שיהיה לי בו טוב זה בארץ...ואולי הגורל שלי להיות לבד..גם זה בסדר....אין תלונות... יקירתי סליחה שאני לא מעודדת היום אבל יהיה בסדר....הכעס יחלוף..אף אחת לא צריכה לקום וללכת..צריך לדעת לקבל ביקורת גם כשהיא לא הכי נעימה....זו יכולה להיות לפעמים ביקורת בונה.... אני אמנם חדשה כאן אבל מרגישה די בנוח לספר ולכתוב..אז אם יש מקום לחדשה בטוח שיש מקום לותיקות.... מאמוש בלי לדבר שטויות ..אף אחד לא צריך למות כדי לפנות מקום לאחר...לכולנו יש זכות לחיות..ולחיות טוב.... אז....מקווה שיהיו בשורות טובות...תיהיי חזקה....יהיה טובבבבבבב..... חיבוקים מרחוק...
זה טוב לראות אותך כאן גם אם את לא מגיבה! חשוב שתדעי ותזכרי שכל אחד כאן ע"פ יכולתו וזה מסדר אני מבינה שקשה בתקופה זו מחזקת אותך ומקווה לראותך איתנו איתך אידה
אני לא רוצה להכביד יותר מידי במילים כבר מילאתי פה כל "משבצת אפשרת אבל, שוב מצטרפת לדבריה של שרון בכל מילה ומילה שלה והמקום כאן קיים בשבילך גם בתחפושת של הדוב את בסה"כ ילדה קטנה בתוך תחפושת גדולה ו..אני לא פוחדת יותר מהדוב שלך אימצתי אותי כחיית מחמד.. הנה הוא, תראי אוכל מכף ידי (:---------------------------------> (זוכרת? סמיילי מוציא לשון) וגם שלחתי לך את החיבוק של.. ראית? כבר לא כל כך נורא הגריזלי הזה שלך.. הוא כבר חלק מהמשפחה.. *חיבוקי* סמויה
אני מבינה אותך שאין לך כוח לטימטום שלי ולאגרסיות שיש בי. הההפך אני צריכה לעודד ולחזק אותך מאמי שלי צר לי מאד שלא מצליח לך כמו שרצית כל הדברים,תעשי רק מה שטוב לך ומה שניראה לך כלך השאר פחות חשוב שולחת לך מליון וחצי חיבוקים חמים ואוהבים.כאב לי נורא מה שסמויה כתבה בכיתי המון אני מאד מאד רגישה שאין לך מושג עד כמה.הרגשתי נורא אשמה ושעשיתי וגרמתי לסמויה להרגיש עצובה ולדבר כככה על עצמה אוי אוי זה הכאיב לי קשות בנשמה כי אני מאד מאד אוהבת אותה ומחוברת אליה,וחוץ מיזה היא נשמה טובה והיא לקחה את האשמה שאני אשמה לגמרי אל עצמה וזה הכי הכי ציער אותי.מחזיקה לך אצבעות יקרתי שולחת לך המון חום חיבוקים ואהבה אוהבת המון. תעשי רק מה שאת אוהבתתתתתתתתתתתת שיהיה לך טובבבבבבב
כואבת מאוד! יושבת מספר דקות מול המסך וחושבת איך לכתוב את הדברים כדי שאהיה מובנת על ידך ועלי ידי בנות אחרות כאן בפורום ואיך לא לפגוע באף אחת (כי אינני מתכוונת) אבל שמה שאני כותבת יעביר את מה שאני מרגישה באמת. מודה - בתחילה קשה היה לי לקרוא את הודעותייך ולו רק בגלל עצמת הרגשות והאמוציות אשר בהן הן היו טעונות. בהמשך זה נרגע ואז... החלה התקשרת החיובית עם סמויה,ועם בנות אחרות כאן בפורום. הודעותייך לפחות מבחינתי היו יותר קלות לקריאה וכן לי היה יותר קל לקרוא בהן. אני לא ותיקה בפורום,אני יחסית חדשה ישנם ימים שקשה לי ונורא לי וכן גם לי בא למות לצעוק לפגוע בעצמי ובכל העולם הסובב אותי בימים כאלה הפורום ,סמויה,שחף,חטולית ,בובה וכן גם את משמשות לי סוג של עוגן אשר מאפשר לי להרים את הראש מעלח המים ישמם ימים בהם לא טוב לי כמו בתקופה האחרונה ואני שותקת אני חושבת שההודעה שלך היתה "נהדרת" זאת אומרת שאת מביעה כאן מחשבה על הבנות האחרות בפורום אני מההודעה שלך הבנתי גם אם לא כ"כ מסכימה שאת קוראת בהודעות השונות ,מבינה איך שמבינה ומגיבה לא מסכימה בשום פנים ואופן להתבטאות "בגללי צפוף לכם" "גרמתי לכם חוסר נוחות" ואז.. לכתוב על עצמך דברים שליליים בלי שלמעשה אנו יכולות לעשות דבר את לא צריכה לשנוא את עצמך את ממש לא צריכה למות אני לא יודעת מה לכתוב עוד ואיך להעביר לך את המסר שלעיתים יותר קל ולעיתים יותר קשה תשארי פה תאזיני לבנות תתחברי למי שמתחבר לך תגיבי כמו שמרגיש לך אני מאמינה שאם משהו שאמרת וכתבת למישהו יהיה לא במקום הוא יאמר לך יגיב לך בצורה ז או אחרת לילה הכי שקט שאפשר מרום
טוב לשמוע ממך את הדברים אנ יודעת שהימים לא קלים והינה אני רואה אותך מתחזקת... מחזקת, מעודדת מאפשרת את המקום לעצמך!!!! וגם לאחר חזקי ואמצי איתך אידה
מרום דבר ראשון לא אוהבים אותי פה ממש לא.בטח לא כמו שאוהבים אותך פה בפורום. לפחות לא רוב הבנות פה דבר שני אני מודה לך מקרב לב על ההבנה והחמלה שיש לך כלפי תודה רבה שולחת לך חיבוק חם.ילדה של אף אחד
מצטערת שכך את מרגישה אני מניחה שיש עומס רגשי והצפה וזה קשה אך את לא אחראית לכך אני מניחה שאלמלא הבעיה במחשב הייתי כאן יותר וזה היה עוזר לויסות הרגשות. כמו כן אני מניחה שעם הזמן ההצפה תתאזן התחושה תיהיה של הקלה איתך אידה
כן ממש לא קל לי לפעמים יש לי הרבה הצפות במוח לאחרונה והרבה סתימות במוחחחח. ועכשו ברצינות להגיד לך את האמת אידלה אני חשבתי אל זה המון על כל הצפת הרגשות שלי במיוחד פה.כבר כמה ימים טובים אני מהרהרת על כך והגעתי למסקנות,קודם כל ההתחלה הלא הכי מוצלחת שלי בפורום ואני לוקחת חלק אחריות על הדבר הזה.שמתי לב גם שמאז שאני פה בפורום אני בוכה המון המון ומיקודם שישבתי בגינה עם הכלבים שלי הבנתי למה בעצם.בעקבות מה שהבנות מספרות פה על עצמם הפתיחות והכנות שלהם ומה שהן כותבות ומשתפות את כולן מציף ומפחיד אותי לפעמים וזאת האמת אני אומרת לעצמי אוהוווו איזה אמיצות הם איזה גיבורות לדבר בכזאת כנות ויושר בדברים הכי אנטימים כמעט כל תגובה או כתיבה של הבנות פה בפורום אני בוכה כמו ילדה קטנה ,אני כל כך מזדהה איתם שזה מפחיד ופעמים כואב.אני יודעת שאני נישמעת קצת מוזרה אבל אניני יודעת איך להסביר לך בדיוק שתביני אותי וגם הבנות שקוראות את תגובתי.שחס וחלילה לא אפגע באף אחת אולי זה קצת מצחיק או מוזר כי אני סוג של עוף מוזר כזה לפעמים.אני כל כך מיזדהה איתם ולפעמים אני מרגישה שהן כותבות את מה שלי אין אומץ לומר אני לא חזקה כמוהם,וזה פה הכניס אותי לרגשות מבולבלים עם כעס לפעמים ומילים קשות.הבנות חושפות פה את הבטן הרכה שלהם (רגשות תחושות) באומץ לב מדהים.והמוזר עוד יותר שלפעמים כאילו אני מרגישה שהם חושפות אותי ואז אני נלחצת נורא ומפחדת.כלומר הם מספרות דברים תחושות רגשות כאילו שלי יוווו איזה סרט רע ניכנסתי פתאום חח כאילו הם מספרות את חיי האישים ואת הבטן הרכה הפרטית שלי הבנת?בלי רשותי את הסודות והחויות שלי ומה שאני עברתי בחיים.טוב די בלבלתי לך את המוח כבר מספיק ניראה לי,שלא תקבליכאב ראש ממני .תודה על כל העידוד והאיחולים.שיהיה לך שבוע קסום ונעים ביוש +חיבוק ילדה של אף אחד (כמו תמיד) עזבי נו אני דפוקה בראש יותר מפרוסת שניצל
שבוע אחרון כבר אין לימודים רק טקס סיום ביום חמישי ובשבת בלילה טסה לשבוע לפרג עם אמא שלי מתנה לסיום הלימודים ועד אז מנסה לסגור קצוות לסיים את כל הדברים הקטנים והגדולים שנשארו מחר יום אחרון בעבודה מעשית פרידה מהמטופל האחרון שנשאר לי מהמדריכה, מהמקום ביום רביעי שעבר הייתה מסיבת פרידה של הכיתה ובאותו יום רביעי נגמרה הקבוצה של ימי רביעי עוד פרידה הלילה מנסה לכתוב את הדוחות האחרונים שנשארו בשביל עבודה מעשית כבר הכנתי מתנות וברכות במהלך היום ביום שישי מסיימת לכתוב עבודה אחרונה עם חברות צריכה לקרוא עוד מאמר... וגם בשבוע שעבר אותו עומס של סגירת קצוות לכן אין זמן לכלום אפילו לא לטלפונים וגם כאן לא אמורה להיות עכשיו אבל היה לי חשוב כן לכתוב לילה טוב שיהיה לכולן עם חלומות נעימים ומרגיעים שחף
תקחי אותי איתך .. נו טוב אז רק במחשבות.. יודעת מה.. אפילו לא במחשבות, כי את צריכה לנקות את הראש מהכל.. בקיצור מאמי אני תמיד נהנית לקרא אותך וגאה בך על מה שאת עושה למרות שיודעת שקשה.. אבל את עומדת בזה בגבורה!! טיסה נעימה.............................................. במחשבה לאחור, אראה אותך (אולי) בשלישי
גם מקווה לראות אותך בשלישי! (ורצוי שתמחקי את ה"אולי" P:) וגם אני לוקחת איתי את המחשב הקטן שלי ויהיה לי שם אינטרנט בחינם כך שממש לא מתכוונת להיעלם :)
כל הכבוד שחף גאים בך!!! על כל הדרך והמאמץ שאת משקיעה כל הכבוד!!! ובהצלחה איתך אידה
סחטיין עלייך קודם כל את גדולה מהחיים כאילו באמת אבל! אם יכולתי לשקף לך מהתד ולהראות לך איזו דרך עשית מהיום שאני מכירה אותך ועד עכשיו אין דברים כאלו.. ופרידות הן אף פעם לא דבר קל.. אבל אני חושבת שאלו פרידות עם טעם מתוק של סיום טוב כזה ושצפויות אחריהן התחלות חדשות של דרך חדשה ובכלל אני גאה בך על הדרך שאת עושה ומה זה תודה על כל מה שאת עושה כאן ובכלל זה באמת לא מובן מאליו אוהבת אותך
חיממת את ליבי באמת! העלית לי חיוך על הפנים :) כן, כן, חיוך כזה ילדותי מרוח לי הפרצוף :)))
מאז אותו ויכוח ועוד כמה אמירות שלא חסכתי מרעותיי למרות שהכל נגמר המשקעים נותרו אני..רואה שיש כאן בעיית מקום מכל מקום צצה על זה תלונה וכנראה לא סתם.. המקום מלחיץ מעורער לא כמו שהיה פעם מוגן ובטוח הבנות רוצות להתבטא לשתף אבל פוחדות אני מרגישה אשמה בכך *ויש לי יד בדבר* לא התכוונתי לעשות את זה, כמובן אבל עשיתי את זה אני מודה אני פגעתי באותה הודעה ל.. והתווכחתי עם..משתתפת קבועה ו..כן.. יש לי יכולות מילוליות.. אבל אני ו.. מזמן השלמנו ..והפכנו אפילו לחברות הויכוחים דעכו ועדיין.. יש עם זה בעייה המקום מעורער ו.. הבעייה היא- אני עצם היותי פה מערער אני אמרתי פעם שאם יומאחד אם הרסן של סמויה ישתחרר הוא תעוף מכאן! *וזה לא היה בצחוק* היא (אני) מסוגלת להגיד דברים קשים מאוד וכך זה פחות או יותר זה נראה - בלי לעדן עשיתי את זה מודה באשמה אני לא מתאימה לכאן ובטח שלא לקבוצה אני לא מתכוונת וגם אין לי פרצוף להגיע אני אשמה מידי היו כל-כך טובים אליי אבל אני הייתי חייבת להרוס אני ידעתי את זה מראש שקבוצה כזאת לא מתאימה לי ושאני סתם תופסת מקום של מי שבאמת זקוקות לכך.. *אל תסלחו לי על כלום!* אני הולכתי אתכן שולל בידידותיות שלי ומסתבר שאני הכי.. אני מחזירה לכן את המקום קחו את המקום הזה ממני אני לא אגיד יותר כלום אני לא יסעיר אני לא יערער את הביטחון של הקן החמים המוגן והבטוח אני לא יאכזב אני לא כלום! אתן יכולות להיות בטוחות שוב! ולנשום לרווחה.. למרות הכל, מעצם היותי מי שאני *לא מגיעה לי תמיכה* אני כנראה גם לא נמצאת במקום הזה אז בשביל מה?! להרוס לאחרים מה שנבנה בעמל רב? המקום יחזור למה שהוא היה בלעדיי אחלום לנצח מופע הארנבות של ד"ר קספר זה לא שאני לבד אין אף אחד, אין אף אחד זה לא שאני מודאג כולם דומים אצלי ביד גם אם שוב אעצום את עיני השמש תזרח כולם יחיו כאן טוב גם בלעדי גם אם לא הייתי בכלל הבוקר יבוא העולם גדול מדי אלי העולם יפה מדי אולי אני אחלום לנצח אולי אחלום לנצח אני אחלום לנצח ודיי, בהודעתי זו אני לא מתכוונת לערער אף אחד רק להחזיר את המקום שניתן לי באמונה שלמה אך אני בגדתי בו במובן מסויים לא ששיקרתי בקשר אליי רק.. *ערערתי אותו* אז אני מחזירה לכן את המקום והולכת.. ולא שזה קל לי *זה קשה* כי בכל זאת הייתה לי איזה שייכות לכאן אבל זהו זה נגמר סמויה
העומס ותחושת הערעור אלו הן תחושות פנימיות ולא באמת קשורות למה שקורה כרגע בפורום הם תוצאה של הסיטואציה המלחיצה שנוצרה ולוקח זמן עד שהדברים נרגעים בפנים זו לא את אל תייחסי את הדברים הנכתבים לעצמך את היית רק חלק מהסיטואציה שכולנו לקחנו חלק בה את ניסית לעשות ועדיין מנסה את המקסימום שאת יכולה כדי להגן על המקום כדי שהמקום ירגיש בטוח לכולן גם לעצמך וזה בסדר שכתבת את מה שאת מרגישה כמו שאני כתבתי בתגובה את מה שאני מרגישה סיטואציות קשות נוצרות בכל קבוצה של אנשים זה דבר טבעי מתגברים על זה פותרים את הדברים וממשיכים הלאה סיטואציות כאלה רק מצמיחות בסופו של דבר כי כולנו לומדים מהן מקווה שתצליחי להתגבר על התחושה הרעה שנוצרה לך ותישארי כאן וגם תמשיכי לבוא לקבוצה המקום הזה שלך באותה מידה כמו שהוא של שאר הבנות ומגיע לך לקבל תמיכה לא פחות מאשר לכל אחת אחרת שכאן את חלק חשוב ומשמעותי מהפורום ומהקבוצה וזה שלפעמים את נסערת ומתפרצת אז מי לא?! זה לא הופך אותך לאדם אחר ממה שהיית לפני כמה ימים... נראה לי שכדאי שאחזור לכתיבת הדוחות אחרת לא ישאר לי בכלל זמן לישון :/ שיהיה לילה טוב תעשי לך קפה תקחי עוגיה תעשי כמה נשימות עמוקות... .....ותרגישי יותר טוב!..... שחף
שחף צודקת בכל מילה שהיא כתבה חק'וקה בסלע יש לך פה זכות כמו כולם וכולם אוהבים אותך מאד.ילדה של אף אחד.
מה פתאום מאיפה זה בא לך את היחידה שנותנת פה לבנות כוחות יותר מכולם אני חייבת לומר לך אני כותבת לך ואני ממש בוכה כמו ילדה קטנה אני כל כך אוהבת אותך נשמה טובה שלי. את יקרה פה לכולם כמו כל הבנות פה אפילו יותר.קראתי את מה שכתבת ומררתי בבכי כמו אדיוטית.עם את לא תהיה פה אני לא יהיה פה ואני מאמינה שעוד בנות לא ירצו להיות פה את נשמה יקרה מאד פה באתר לכולןןןןןןןןןןןן.מאמי מה ניסגר איתך עם משהי הרסה פה את האתר זה אני וממש ממש לא את ועם כבר אומרים את האמת אז אני צריכה לסתום את הפה הגדול והתוקפני שלי.ואני מגעילה וגסה ואת גוזל רך נעים יפה וטוב.ואני הרסתי את השקט והשלווה פה ואת חוסר הבטחון אני אני לא אתתתת מה פתאום אוףףףףףףףף.את שייכת לכאן כמו כולם ואף יותר ואל תכניסי לעצמך שטיות כי אני יתעצבן ויקרא לדובי הגרזלי חחחחחחחח מאמי די את עושה אותי נורא עצובה שאת כותבת ואומרת ככה על עצמך .כי רק את הוצאת אותי מתוך הרעל הזה שהיה בי והכעסים והרגעת אותי ונתת לי בטחון ובלב שלם אני מאמינה שלעוד הרבה בנות כאן.וזה מקום פה לכולנו וגם לי ולאחרות יש רגעים קשים ולא מסבירים נכון את עצמנו ולפעמים סתם רוצים לשחרר קיטור וזה בסדר גמור את פה כמו כולם .המקום פה מוגן וחמים וטוב כל עוד את פה יקרה שלי.סמויה אל תלכי בבקשה מימך אל תלכי לי ותעני לי בבקשה מימך אני ועוד זקוקות לך.אוהבת המון די אני לא מפסיקה לבכות מההודעה הזאת קשה לי עצוב לי אני כל כך קשורה ואוהבת אותך מחכה לתשובה מימך בכליון עיניים.ביוש נשיקות וחיבוקים חמים וחזקים ומאד אוהבים עםאוגר סיברי רך פריך נעים וחם ומרגיע.ילדה של אף אחד
ככ זה לא את! ממש לא מצטרפת למה ששחף כתבה לך בחוכמה.. את ככ בסדר ואני ככ אוהבת אותך אל תלכי תשארי את חלק מהמשפחה! את חלק מאיתנו אני אוהבת המון
סמויה יקרה קראתי בכל אבל ממש בכל הודעותייך בדקות האחרונות. ממש ממש לא הבנתי. אני מכירה אותך לא הרבה זמן אני מכירה אותך לא מעט זמן. לא הייתי רוצה לחשוב כי אני אותה "משתתפת קבועה" אליה הגבת ואיתה התווכחת אנו כולנו בנות בוגרות כל אחת עם חשיבה משלה הבנה משלה לאותם אירועים אמירות ותגובות. גם גם אם לא הסכימו איתך דעתך היא דעתך היא צריכה וחשוב שתישמע לעיתים אני,אני, את וכל אחת אחרת בפורום אומרת את דעתה ודעה זו אינה מוסכמת על כולם אז מה? הייתי רוצה להעביר לך מסר ממש אישי ממני טוב ששיחרת רסן כהגדרתך טוב שאמרת מה את חושבת טוב ומעולה לדעתי שידעת למרות הויכוח בתחילה עם כואבת מאוד לחשוב להבין ולהפוך את המחלוקת להסכמה וידידות גדולה לא מסכימה בשום פנים ואופן ונורא הייתי רוצה שתחזרי בך מחלק מהמשפטים כי לי ממש חשובה הנוכחות שלך בקבוצה נכון אניבקבוצה שותקת אבל שם דוקא בעת שאת נמצאת ומבטאת את עצמך ואת דכתך דוקא שם אני הכי קשובה .הכי מבינה.הכי הכי קרובה להיות שם המקום שלך כאן בפורום המקום שלך כאן בקבוצה ממש ממש לא מסכימה שתגיידי "בגדתי" לא מקבלת חד-משמעית את "עירערתי" ולא נגמר לא מסכימה הייתי רוצה שתגיבי אלי באופן יותר אישי אם אפשר עזבי לא משנה סתם רע לי נורא מרום
אני אכתוב לכן מחר באופן אישי כרגע לא יכולה השעה העייפות וואוו.. לא חשבתי שאכתוב שוב ראיתי באמת את הסוף בקיצוניות שלו! ו..אני חוזרת עכשיו משיחת לילה עם בעלי שיחה רצינית שעכשיו נגמרה ו..גרמתי לו קצת לראות ודיבנו על טיפול ו..הוא מסכים! אבל עדיין זה לא שם נלך לפגישת ייעוץ ונראה.. וכן, זה יהיה חייב להיות בעיר שלי קרוב הוא דואג לי מאוד בגלל הנסעה לקבוצה- שנמצאת רחוק ממני והוא התחיל להריץ לי תרחישים -נהגת לא מנוסה- -זאבי לילה- הייתי רוצה לפרט אבל פוחדת שזה יהיה ט' מידיי ויערער.. לגבי ה.."זהו" שכתבתי- זה התבשל לי בראש כמה ימים ולא העזתי! ופתאום היום אולי בעקבות דברים שכתבתן על הצפיפות על תחושת הערעור פתאום הכל יצא ככה בהודעה הרגשתי שאני גורמת צרות וחייבת ללכת לא מגיע לי יותר מקום! ותחושות מאוד מאוד קשות שרק הן הצליחו להוציא ממני את כל מה שכתבתי בהודעה ראיתי את עצמי יוצאת גם מהקבוצה וגם מהפורום *ולא הייתי שלמה עם עצמי* אבל הרגשתי שהייתי חייבת להחזיר לכן את המקום.. היה לי מאוד רע! אבל, אני שמחה ששיתפתי ופרקתי והתגובות המדהימות שלכן מחר אני אוכל להתייחס אחת אחת כראוי! אני ככ מודה לכן שהחזקתן אותי בעת נפילה לא נעימה במיוחד One Of My Turns (פינק פלויד) תודה שעצרתן אותי בזמן תודה שריפדתן לי את הקרקעית שלא יהיה ככ כואב פשוט תודה! אתן נפלאות חכמות מיוחדות אחת אחת ואני אכתוב באופן אישי לכל הודעה.. יותר מאוחר סליחה ש.. **ויש לציין שגם אם לא אוכל להגיע בשלישי אני אשאר בפורום אם זה בסדר מבחינתכן, כמובן וגם מבחינת אידה מקווה שהיא לא כועסת עליי לגביי שלישי. לפעמים קשה לי וגם עליי הכל סוגר אני לא יכולה לפרט יותר מזה. לא יודעת פתאום פוחד לי בלילה בעלי הצליח להשפי ע עליי.. לילה טוב, אוהבת המון,סמויה
מאוד קל להכנס למקום של האשמה , שלקחת אחריות על זה שאני לא בסדר להרגיש לא בסדר לא רצויה... מאוד קל... אל תכנסי לשם!!! אל תמהרי לשבור את הכלים!!! את יקרה וחשובה לנו! לא קרה כלום המקום שלך שמור איתך אידה
לא שמתי לב שכבר כתבת (בשעה זו..) חשבתי שרק אני כאן מן הסתם.. אני עדיין רוצה להיות כאן למרות שהרגשתי שאני צריכה ל..(כפי שכתבתי למעלה) תודה ששומרים לי את המקום וגם בשלישי ועל כך רציתי לדבר איתך אני יודעת שיש לך תקלה במחשב אבל אני אנסה אז לילה-בוקר טוב לך.. סמויה
ועצוב מאוד לומר אבל את צודקת . בימים האחרונים גם אני אינני נכנסת לכתוב מה שמרגיש ,מה שקורה כי קשות לי ההתנסחויות והתגובות השונות. כמו שכתבתי אנו......משפחה וגם אם עוברים ימים קשים על מי מאיתנו אנחנו נשארות משפחה. יודעת שקשה גם לך אבל אנו כאן עבורך ואיתך האמת שאת צודקת צפוף לי בהרגשה שלי קולי הכואב ............ לא נשמע מתקרבת למגע עד כמה שאפשר מרום
ואני מקווה שהמקום באמת יכול לחזור להיות כמו שהיה.. ושחף באמת צודקת בתגובתה.. שמאוד מומלצת לקריאה. . . .
לא יודעת למה שלחתי את ההודעה מבלי לסיים לכתוב אותה .. אוף אני מצטערת.. בכל מקרה מאמי, אני מאמת מקווה שהמקום הזה יוכל מתישהו גם להכיל אותך.. ושתוכלי לשוב ולכתוב כאן מה שעל ליבך.. שולחת חיבוק.. ורטואלי.. :)
להשמיע מעט את קולך גם אם זה רק כדי להגיד שמעורער וצפוף... העיקר שאת כאן! ולאט לאט ההרגשה כאן תשתפר אם נמשיך להיות כאן אחת בשביל השניה שחף
המקום מעורער.. ולא יודעת איפה למצא את המקום שלי הרבה פעמים רוצה לכתוב הרבה פעמים חוזרת בי יש ככ הרבה אבל מרגישה שהמקום כאן התערער לי קצת.. סליחה אבל קשה.
כנראה שיקח קצת זמן לבנות מחדש את תחושת הביטחון שהעניק המקום הזה גם אני לא ממש מצליחה לראות את עצמי כותבת כאן כרגע רק מצליחה להגיב קצת מצד שני חושבת שעל מנת שתחושת ביטחון תחזור חשוב שכן נהיה כאן לא ננטוש את המקום אף אחד לא יצליח להעניק למקום הזה ביטחון חוץ מאיתנו - משתתפות הפורום זאת האחריות שלנו ומקום נטוש לעולם לא ירגיש בטוח
תודה שחף שלי על ההבנה.. תודה שאת כאן מישהי מוכרת.. תודה! מנסה.. לשתף שבוע שעבר החליפו לי את הכדורים הורידו מינון והוסיפו עוד כדור אני לא באיזון כרגע והתופעות לוואי מחרפנות אותי שבוע שעבר היא נסתה לדבר איתי על שוב לחזור לאשפוז ואולי אשפוז יום ואולי מלא.. אבל לא רציתי המצב שלי על הפנים.. אז ניסיתי וכתבתי אומנם טיפה ממה שקורה איתי בזמן האחרון אבל.... מקווה לא להצטער על זה אח"כ..
הולכת לאיבוד כאן מעורער כאן חשוף מלחיץ חיבוק ילדה אני כאן ובפרטי אםם את צריכה לכל דבר אוהבת אותך את לא לבד
איך את יקרה? דואגת לך... אני כאן... כדי לנסות ולהחזיר קצת ביטחון... שחף
תודה יקירתי! וכולי תקווה שהמקום שלך ושל כולם יחזור להיות כמו שהיה .. וגמני כאן בשבילך.. ז"א לא ככ כאן אבל, את יודעת איפה למצא אותי.. לאב יו דרלינג
מבינה את התחושה המון הצפה לא פשוט במיוחד שאני לא מצליחה להיות מספיק מקווה שתמצאי שוב את המקום למרות תחושת הצפיפות איתך אידה
אני ממש פתאטית ובא לי להקיא מעצמי ומהצומי שאני רוצה כל הזמן מילים טובות חמות ומחזקות.איכיס אני כבר ממש מגעילה כמו ילדה קטנה מגודלת ממש. בעעעעעעעעע על עצמי ממש מה אני יעשה אוףף אני כזאת יש לי חסכים ענקיים בענין הזה.ואני זקוקה לזה נואשותת כמו אויר לנשימה. ילדה של אף אחד
למה פטאתית? זה צורך רגשי שלך להיות נאהבת להיזדקק לליטוף לחיבוק למילים מתוקות מבינה שאת ממש צמאה לזה! *מצטערת שלא הייתי מתוקה אלייך בהתחלה* וזה בלשון המעטה! שולחת לך חיבוקי רך וחם.. נ.ב הלוואי והייתי יכולה להיות כמוך לדבר על הצורך הזה ככ בטבעיות.. אני לא מסוגלת..
רק לא מזמן כתבתי לחטולית כמה אני מתגעגת לחיבוק שלה.. אז הנה גמני... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
לקח לי שנים יכולת פתיחות כזאת זה לא בא לי בקלות אחרי מלא שנים של שתיקה וסתחימת פיות.עבדתי על עצמי הרבה מאד שנים בקטע הזה. מתגעגעת אליך מאד מאד יקרתי שלי לפעמים אני מרגישה קרציה כזאת יותר מדי דורשת צומי חחח קורה לי די הרבה אני זקוקה לחום ואהבה נואנורא צמאה לזה כמו למים. חחח נשיקות וחיבוקים חמים
שרוני וסמויה איפה נעלמת לי פתאום מתגעגעת אליכם נורא כמו ילדה קטנה .למילים החזקות לעידודים ולכמה מילים חמות ורכות.מקווה שהכל בסדר איתכם.שולחת מליון חיבוקים חזקים. סמויה הדוב עדין בארון חחחחחחחחחח פחחחחחחחחחחח אוהבת אותכן מאד.ילדה של אף אחד. איזה צומי מעצבנת אני אההההה קרציה ממש טוב נו מודה באשמה חחח ביוש יום טוב לכם יקירותי
מה קורה איתך ילדונת כואבת?? את יודעת? זה בסדר להזדקק כמו ילדה קטנה זה אפילו חמוד כזה גמני אוהבת להיות ילדה לפעמים ולפעמים זה יוצא לי בלי כוונה או בלי שליטה על מעשיי.. אז מה? עדיין הגריזלי המפחיד בארון?? זה בעצם מזכיר לי ילדה קטנה בתחפושת של דוב גריזלי מפחיד מאיים וגדול וואאההה...ווואההה... כך היית בהתחלה.. כך ניסית להתקרב.. בתחפושת של הדוב שאת שומרת בארון.. האמת, איך שדיברתי אלייך לא פלא שבאת שאליי ככה *ז הגיע לי!* ו.. אני? דוב גריזלי? בפורום? הקונטציה של דוב גרמה לי ל........ ועוד חיבו מדוב שכזה???? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אז מה שלומך? איך את מרגישה? שולחת לך חיבוק של דובי פנדה (איזה חמודים דובי פנדה!) נכון?? סמויה
טוב נו שלחתי בנתיים את דוב בגריזלי לגן החיות תרגעי.ולא מגיע לך או לשום בחורה כל הכעוס שיצא ממני לא יפה מצידי את מקסימה ואני אוהבת אותך מאד מאד ניכנסת לי ללב מאד מהר ואני יכולה לעיד על עצמי כזהירה בעיניני הלב והנפש אבל את פרצת לשם וכבשת אותי מיד חחח היתנהגתי בצורה מאד וולגרית בהתחלה כמו חיה רעה באמת.קצת היגזמתי קצת הרבה חח טוב כפרתי כבר על זה לאא???????????? שלומי כככה ככה את חסרה לי השיחות איתך מאד מרגיעות אותי.ממכרת שכמותך כמו כדור רוגע את נשמה יפה שלי. מושכים יום אסל יום בסל את יודעת איך זה.לפעמים עם כל הצומי הזה הרצון לצומי הזה גורם לי להרגיש כמו ילדה מפגרת ממש .שולחת לך גירגורים של חתול גנגי מתה עליהם הכי הרבה וחיבוק חם חם ונשיקות ביושש. אוף אני שוב חופרת לך בשכל עלוקה שכמוני לללא תקנה חח
מה שלומך? אני לא כותבת/מגיבה הרבה אבל קוראת כל יום שמתי לב שאת אינך וחבל ,מאוד אוהבת לקרוא את תגובותייך לבנות שגם אני כלולה בהן ,מקווה שאת בסדר..... רות
בובה כתבה קודם שלחטולית הלך המחשב והיא תחזור כשהמחשב יתוקן ומה שלומך?
רות יקרה, בפנייתך זו לחטולית הצפת אותי בגעגועים אליה.. וכמה אני רוצה שהיא תהיה פה עכשיו! וכמה אני מתגעגעת לחיבוק שלה ובמציאות כמו בפורום, חטולית האמיתית היא חמה ורכה והחיבוק שלה כל כך כנה ואמיתי שאי אפשר לשכוח אותו! שמחה שזכיתי לחיבוק הזה.. מקווה שהיא תחזור מהר.. סמויה
טוב לראותך כאן מה שלומך? ספרי מה שאת יכולה איתך אידה
r u here? I am just so lost
Comfortably Numb- By Pink Floyd THE WALL Hello! Is there anybody in there? Just nod if you can hear me. Is there anyone at home? Come on, come on down, I hear youre feeling down. Well I can ease your pain, Get you on your feet again. Relax, I need some information first. Just the basic facts. Can you show me where it hurts? There is no pain, you are receding. A distant ship's smoke on the horizon. You are only coming through in waves. Your lips move, but I cant hear what youre saying. When I was a child, I had a fever. My hands felt just like two balloons. Now Ive got that feeling once again. I cant explain, you would not understand. This is not how I am. I have become comfortably numb".....
When I was a child I caught a fleeting glimpse Out of the corner of my eye I turned to look but it was gone I cannot put my finger on it now This child is grown The dream is gone And I have become Comfortably Numb
מה שלומך? ימים קשים ללא מחשב נראה שכל הטכנולוגיה נגדי... אך ליבי כאן באמת אשמח לעזור למצוא את הדרך איתך אידה
מה קרה דימעה הכל בסדר??
מה שלומך??? אני בטוחה שאת יודעת שיש קשיים עם המחשב שוב אני כאן לפעמים מצליחה רק לקרוא לפעמים בגלל האתר המחשב אך שוב ליבי איתכן איתך אידה
