פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

מה קרה דימעה הכל בסדר??

מה שלומך??? אני בטוחה שאת יודעת שיש קשיים עם המחשב שוב אני כאן לפעמים מצליחה רק לקרוא לפעמים בגלל האתר המחשב אך שוב ליבי איתכן איתך אידה

מעברים אני נהיית חולה גם הפעם שאני לפני מעבר מרגישה כמו סמרטוט,אני במרתון חיפוש דירות, ניסיתי לבדוק עם שותפות אבל סיננו עוד בטלפון בגלל שאני מבוגרת יותר ניסיתי דירות לבד לבדוק הסכום לא ריאלי למצב הדירה חדר ממש קטן במחיר מופרז ניסיתי מחוץ לתל אביב רמת גן גבעתיים ראשון וכלום אמרתי אני מוכנה לגור קומה רביעית בלי מעלית אבל אני לא מסוגלת פיזית לעלות הרבה קומות ניסיתי והיה לי קוצר נשימה אני 11 יום לפני שאני צריכה לעזוב את הדירה הנוכחית ואני מרגישה שאין לי יותר כח נשבר לי ככה לחיות, כל הזמן לנדוד ,בלי מקום

מעברים זה דבר מאוד קשה אני מאוד מבינה את הקושי שלך מקוה שתתחזקי בימים הקרובים ותמצאי בית שיתאים לך מחבקת דמעה

שיתפתי אותם במצוקה שלי אמרתי להם שאין לי איפה ללכת אמרתי לה בצחוק ספק ביאוש שאני אבוא לגור באוהל למטה בבנין שלהם והיא אמרה לי אז יפנו אותך אמרתי אני אגיד שאני הבת שלך ומה התשובה שלה היתה אני אכחיש יופי נגמרו לי המילים אני על סף פיצוץ

כשקשה רוצים נחמה אפילו מההורים אפילו שיודעים כבר מראש שזה לא יקרה ואז שוב הציפיה שיהיה להם אכפת ושוב האכזבה צריך אולי להתחיל לוותר על הפנטזיה שהם ישתנו כואבת את כאבך דמעה

גל תחזיקי מעמד הכל יהיה בסדר.הכל ענין של זמן נכון אבל הכל יסתדר.מחזיקה לך אצבעות ונותנת חיבוק ענק חזק מכל הלב. (:

ושוב אין כסף לכלום ושוב מתחיל הפחד מה יהיה? מה עם אוכל? והאמת שמתחילה לעבוד אבל לא מספיק ושוב אין כלום ושוב אין כוחות לצאת מהמיטה ושוב לא ממש רוצה לשרוד ושוב... חוזר חלילה דמעה

שולחת לך 2 טון כוחות עם חיבוק חם ואוהב.חיזקי ואמצי.

בהצלחה בעבודה החדשה! זה צעד גדול בשבילך לחזור לעבוד כל הכבוד לך! וגם אם זה לא הרבה שעות אני בטוחה שזה עדיין יעזור לך מהבחינה הכלכלית ומאמינה גם שזה יעשה לך טוב מהבחינה הנפשית זה טוב כשיש תעסוקה ולא כל היום יושבים בבית

בגלל שאין לי אינטרנט בבית רק יכולה להכנס לפורום 1-2 פעמים בשבוע- זקוקה לתמיכה- קשה לי לכתוב- מתאפקת מלפגוע בעצמי- מחקה להרגיש טוב יותר-

בבקשה תעני לי אני דואגת מאוד מי כמוני יודע ש........ רע לך כואב לך מפחיד לך בודד לך אני רוצה להיות איתך ביחד,לעזור אחת לשניה להירגע ביחד ולהמשיך הלאה ביחד .i now you want it, you told me so אני מודאגת לך מרום

מה קורה איתך?דברי איתנו מה מציק לך? אני דואגת לך את חייבת לדבר עם משיהו דחוףףףףףף.תרגישי טוב ותשמרי על עצמך חיבוק חזק ואוהב.ילדה של אף אחד

מה קורה איתך?מה קשה לך דברי איתנו דברי עם אידה משיהו.תרגשי טוב שולחת לך חיבוק אוהב.ילדה של אף אחד.

מבינה את הקושי והמצוקה מקווה לראותך כאן יותר את יכולה לצור עימי קשר אשמח לעזור איתך אידה

nothing is ever as bad as it seems.. sometimes it's worse!

ברוכה הבאה מה שלומך??? שתפי מה כל כך קשה ורע... איתך אידה

sorry but it's true :((((((((

נכנסתי אחרי תקופה שלא הייתי כאן ואני רואה שהכל גועש ורועש וקצת קשה לי להאמיס מעצמי כאן. מה איתי ? כותבת מכתבים לראשי חוגים אולי מישהו יעשה לי טובה ויקבל אותי {מתפללת}... עם כל הלחץ ירדתי 2 קילו (בשבוע!!) טפו טפו שימשיך ככה !! מפלצת הפיברו התעוררה לה מהתרדמת וכואב לי חלומות מוזרים שמתערבבים עם מציאות וזה מוזר לי לילה טוב?

התוספת "דרעק" לכינוי שלך כל כך צורמת לי! ואני לגמרי לא חושבת שזה מתאים לך את עושה כאלה מאמצים אמיצים למען עצמך! את כותבת את המכתבים לראשי החוגים את לא מוותרת! על העתיד שלך על עצמך! כל הכבוד לך על כך!!! לגבי הפיברו מישהי אמרה לי שמה שהכי עוזר לה בהתמודדות עם המחלה זאת הרפואה האלטרנטיבית אם אני לא טועה אז היא דיברה בין היתר על שיאצו אולי כדאי להתייעץ בפורום של האנשים שמתמודדים עם פיברומיאלגיה מקווה שכמה שיותר מהר תקבלי תשובה חיובית מאחד מראשי החוגים הלחץ ירגע ותתחילי להרגיש הרבה יותר טוב בהצלחה רבה! ותשמרי על עצמך... שחף

אני גם הייתי שמחה עם היית מותרת על התוספת לשמך... מגיע לך יותר!!! בעיקר מעצמך! תעריכי את עצמך והיכולות שלך תלמדי לאהוב את עצמך הכל יראה וירגיש אחרת! כל הכבוד על המכתבים! אל תהססי ללכת לשם פיזית!! זה יכול לעזור בהצלחה אידה

עלמה על תקראי לעצמך בשמות כאלה את מקסימה.דרעק זה כל אלה שעושים ועשו לנו רע בחיים.מחזיקה בשבילך אצבעות שתצליחי אמן.שולחת לך חיבוק גדול,כן הכדורים האלה מפחידים לאלה גם עושים אותך זומבי לגמרי ובלילה עושים לך חלומות מפחידים ומוזרים.ילדה של אף אחד

ניסיתי להגיב בקודם אבל הלכתי לאיבוד בשרשור של עצמי אז אני מצטערת על כל המקום הזה שאני לוקחת אני לא יכולה להישאר איפה שאני נמצאת כרגע רע לי פה ממש רע לי הכל חונק אותי אני לא יודעת לאן ללכת האופציות שיש לי הן שביל ישיר לגיהנום נכון לעכשיו גם אין לי כאן במה להיאחז מאז שיצאתי מהגמילה אני דיי בכוחות עצמי ואלוהים לא מצליחה להיכנס למסגרת טיפולית כי לא מוכנים לקבל אותי למעלה מחודש המילים היחידות שהוצאתי הן כאן בכתיבה אין לי קול אני לא יכולה יותר אני פשוט לא יכולה אני יודעת שברגע שאני יוצאת מכאן אני חוזרת לשימוש אסירות תודה לאלוהים שביומיים ההם לא נפלתי.. אבל כל הזמן אומרים אלוהים אוהב איזה אוהב איזה.?<???? המקומות היחידים שאני יכולה ללון בהם זה חברים כולם משתשמים פעילים אני חייבת למצוא דרך לממן את עצמי ומהר הכל פשוט חוזר כמו בומרנג וזה כדור שלג וברגע שהוא מתחיל להתגלגל אי אפשר לעצור אותו וואלה אני אסירת תודה על עוד יום נקי באמת אסירת תודה ובו זמנית אני שונאת את היום הנקי הזה הניקיון הזה החזיר לי את הסיוטים החזיר לי את הפחדים החזיר לי את העבר להווה הוא לקח לי את הלילות אני מותשת אני לא יודעת לאן ממשיכים

היי, לצערי מניסיון, כנפגעת מינית בעברי (שעות של סיוט שלעולם לא נגמרות ולא אפרט פה כי זה ארוך וקשה) אני רק ממליצה בחום על מטפלת מדהימה שחיזקה אותי ועזרה לי המון. שמה שירי מילר ואין ספק אני חייבת לה המון..אין ספק שהיא פשוט הצילה אותי. בנות, אל תשמרו בבטן כמו שעשיתי כל השנים- גשו לטיפול ובקשו עזרה.

אורלי אני מזדהה איתך כל כך בכל מילה אבל שאת מוציאה הכל החוצה זה טוב אבל פתאום הכל מציף לך את הנשמה וזה כמו חנק בנשמה בלב ונהיה נורא בילבול כזה. מנסיוני הרב והכואב אני אומרת ומספרת לך.אבל למרות הכל אני בעד לטפל ולהוציא את כל הביוב הזה שיושב לנו על הנשמה כמו קוץ.ילדה של אף אחד

גם אני קצת הלכתי לאיבוד בשירשור ההוא הוא התבלגן לגמרי לקח לי קצת זמן להבין אתמול "מי נגד מי" אבל בלי קשר לזה זה בסדר גמור שפתחת שירשור חדש במיוחד שזה כבר לגמרי בנושא אחר וביום אחר ובכלל... זה לגמרי מובן שכל הדברים שניסית לברוח מהם בעזרת שימוש חוזרים אלייך כשאת נקייה וזה נורא מבלבל ולעמוד בזה לבד, בלי טיפול, בלי תמיכה זה כל כך כל כך קשה! ולא הוגן!!! הלוואי והייתי יודעת מה לומר... איך לעזור... מעבר למה שהצעתי בעבר לא יודעת מה קורה עם זה מבחינתך...

על זה רציתי לדבר איתך אבל כל היום הזה התחרבש לי מצאו חברה שלי מתה והכל קצת ניהיה מעורפל לי בלב ובראש אז סורי שלא חזרתי אלייך בסוף

בנות רציתי לשתף אותכם במשהו קשה המיוחד ברגש ובמשהו שאני מרגישה כבר די הרבה זמן ומציק לי מאד האמת.אני חושבת לעצמי עם אני היתאבד למשל שזה עובר לא מעט בראשי הדפוק והשרוט עם שני תעלות באמצא מי יכאב אלי? אוולה תאמינו לי אף אחד המשפחה בטח שלא ההפך יגידו אלי ברוך שהיפטרנו מהעוול והצרה הזאת אוי אה? ואז אני חושבת לעצמי מה יש לי בכלל להפסיד ולא מוצאת סיבה אמתית חוץ מיזה וזה הדבר היחיד אני חושבת שלא נותן לי לעשות את זה ,זה רק אלוקים שבשמים שלא מרשה לקחת חיים לבד לעצמך.וגם אותו לעצבן ליאש לצער עד פה מפה כבר לא.אבל אני אומרת לעצמי מה כבר יש לי בחיים האלו כלום לא בעל,לא נשואים, לא ילדים,לא סומכת עד הסוף על אנשים, קצת בעיתית עם החברה פוחדת מימנה פוחדת להיפגע שוב ולא סומכת. לא ממש נותנת להיתקרב לא חושפת את הבטן הרכה שלי(רגשות )למרות שיש בי המון המון אהבה,ורצון לניתינה לאהוב אבל תמיד ניצלו אותה לרעה. חוץ מי הי ובי לא ממש יותר מיזה עד היום אנשים רק פגעו בי ניצלו אותי היכאיבו לי.נכנסתי לי לתוך כונכית השבלול שלי ומידי פעם יוצאת משם,להי ובי. אולי ישימו פרח על קברי ויגידו אויי היה לה דווקא לב טוב תמיד ריחמה על כל מה שברא בורא עולם. תמיד ניסתה לעזור לכל העולם ולהקתו אבלללללל לעצמה לא.אני יודעת שמה שאני כותבת פה חמור מאד וקשה לקריאה בנות אבל אני רוצה לשתף אותכם במחשבות הכי מטורפות שלי.ברשותכם כמובן,אני נזכרת בלילות בכל מה שעברתי במהלך חיי וזה מחליש אותי עוד יותר מאיפה איקח כוחות לשרוד עוד יום עוד רגע.הבדידות עוטפת אותי אך גם חונקת וצער המון המון צער יש לי בנשמתי ולב לב שבור כואב ומאוכזב.להגיד לכן את האמת זה מפחיד אותי פחד מוות המחשבות האובדניות האלה כנראה הנפש שלי לא עומדת יותר הכאב ולא יכולה להכיל יותר גרם אחד של סבל,הסבל הזה מבלבל אותי וגורם לי למשהו שאני נגדו ולעולם לא קרה לי כל חיי למרות כל מה שעברתי בחיים. רק לאחרונה .ושזה קורה לי ועולה לי מחשבות כאלה אני מתחננת בפני בורא עולם שיעזור לי להעביר מהר את המחשבות האלה מראשי הדפוק והשרוט.ואני פונה אליו בבכי אבא שבשמים אני מבינה שזה תיקון באד קרמה או איך שתרצה ליקרוה לזה אבל תמיד אומרים וכתוב גם בספפרי הקודש שלך,שאתה לא מעמיד בנסיון שלא עומדים בו ואני אבא שבשמים לא עומדת בו לא יכולה יותר אני רק בשר ודם רק תקל עלי מעט שאני יוכל לעבור את הלא טוב הזה אני מוצפת ברגשות של כאב וצער ולפעמים כעס וזעם ולא יודעת מה לעשות עם כל הרגשות המבולבלים האלה קשה שלי נורא.מזל שיש לי שני כלבים שאוהבים אותי מנחמים אותי במבט אוהב קישקושי זנב נשיקות מחוספסות ורטובות ונאמנות אין סוף.הם לעולם לא שופטים אותך,לא אומרים לך שאת השמנת נורא,לא מעברים עליך ביקורת קטלנית ואכזרית מאד, לא מנצלים אותך שאת חלשה וחסרת אונים לגמרי. לא אומרים לך את ילדה רעה וקשה ובלתי נסבלת, ולא מוצלחת או אפס את צריכה למוות ואין לך זכות לחיות בכלל, הם לא אומרים לך מרגע כמעט שאת זוכרת את עצמך הלוואי שתמותי עד היום בעצם,הם לא משפילים אותך,הם סובלים את הכעס והזעם שעובר בך בכל נבכי נשמתך הם מבנים אותך ומרגשים אותך ויודעים שעוד מעט יחלוף זעם.מקבלים הכל באהבה אין סופית עד המוות. לפעמים באים אליך ומנחמים בנשיקות קישקושים ועושים פרצופים מצחיקים בכוונה עד שהם גורמים לך לצחוק ולחייך חיויך גדול ובקולי קולות. ורק הם כדורי הרוגע והקצת רצון שנותר לי לחיות בכלל ובשבילם,הם מרגיעים אותי ושאני במצוקה נפשית רצינית הם לידי ולא עוזבים אותי צמודים אלי פיזית קרוב קרוב ומבטים בי בעיניים עצובות ואומרים אמא מה קרה לך היום? מה היאוש הזה שתפס אותך ככה. למה את ככה עצובה מחר יום חדש ויהיה טוב יותר וככה אני מצליחה לשרוד עד היום בגיל 42.ומחכה ליום הזה שרק אלוקים שבשמים יודע מתי הוא יבוא ועם בכלל יגיע איי פעם. מקווה ורוצה מאד שכן שאני ידע ימים טובים יותר ואזכה באהבה אמתית לא רק מחיות אלה גם מבני אדם,שאדע וילמד לסמוך ולבטוח שוב באנשים, ומבן זוג שיואהב אותי ללא תנאי ומכל הלב והנשמה. אמןןןןןןןןןןאויייייייייי אוףףףףףףףףף איזה שיחרור אני מרגישה פתאום.צר לי עם עשתי לכן עצוב או הבהלתי אותכן ושתפתי אותכן בחויות קשות מאין מנשוא. לא התכוונתי רק רציתי קצת לשתף אותכם במה שהמוח הדפוק והמעוות שלי שלי חושב לפעמים וגם מה שהנשמה שלי מרגישה.אני אוהבת אותכן בנות את כולן כולכן בנות ילדות של בורא עולם עם תיקון לא קל.מחר יום חדש עם אנרגיות חיוביות וטובות בעזרת השם ניתגבר על הכל ואסיים באופטימיות זאת לילה טוב לכן בנות ביושששש שלכן תמיד. ילדה של אף אחד

תשמעי, קראתי אותך ואת כל "המחשבות המטורפות" שלך ואת הנקיפות מצפון שלך בעיקבותיהן אני חייבת לומר לך שזה קורה לך בעקבות מה שעברת זו תגובה של הנפש שלך, כל הכאב שיש בתוכה מבקש להשתחרר. וזה טוב שאת כותבת ומשתפחת וזה לא מטורף בעיני ולא כלום! ולא לי לי עצוב או ט' פשוט אני מזדהה עם כל התחושות שלך גם הקשות ביותר. ו..את לא רוצה לדעת מה שלי, למשל ונוכחת לדעת למשל לאיזה קיצוניות במילים אני מסוגלת גם להגיע וזה עוד כלום! אז את בסדר גמור! ואת נורמלית והראש שלך לא דפוק ושרוט- כמילותייך פשוט עברת דברים לא קלים ואת פועלת מתוך כך.. אני מבינה את כמיהתך לזוגיות ואהבה ו..תראי את עוד צעירה ואך תלקי את עצמך בגלל זה- תני כבוד לעצמך ששרדת עד עכשיו אני שמחה שיש לך כלבים לפחות , משהו למלא את החלל. וכלבים מעניקים הרבה חום ושמירה ונאמנות- בניגוד לבני אדם לפעמים. עליהם אפשר לסמוך- על הכלבים.. אל תרגישי רע בעקבות מה ששיתפת, זה בסדר גמור ומובן.. שיהיה לך יום טוב ומוצלח סמויה

את *החיבוק* ואהבתי את המשפט שלך : "כולכן ילדות של בורא עולם.." טוב, לפחות של מישהו...

סמויה אהלן מה שלומך? שמחתי לישמוע את דעתך על על מה שכתבתי אני מאד מודה לך על כל העזרה והעידוד שלך.תודה יקרה שלי,אני שמחה שלמרות הדברים הקשים שכתבתי את עדין חושבת שאני שפויה ולא דפוקה כמו פרוסת שניצל חחחח את כל כך עוזרת לי עם המילים והעידוד שלך אין לך מושג עד כמה את מעודדת ומחזקת אותי .השיחות בנינו עושו לי מאד טוב ומרגיעות אותי מאד ותודה תודה סמויה עד אין קץ שולחת חיבוק חזק.ילדה של אף אחד

סמויה אני מאד מאד מודה לך על המילים החמות וכל העידוד שלך שאני כל כך זקוקה להם.אין לך מושג עד כמה השיחות בנינו עוזרות לי נפשית ומרגיעות אותי מאד.אני מצטערת שלא כתבתי לך בבוקר אבל היום אני ביום לא כל כך יום טוב נפשית,אז תסליחי לי עם אני לא מודה לך כמו שצריך.את בחורה נפלאה ואני ארחיב על מה שכתבת לי אולי מאוחר יותר שאני אסוף קצת כוחות נפשים שולחת לך מלן חיבוקים חמים ואוהבים .ילדה של אף אחד

היי יקירה...נורא מפחיד אותי לקרוא את ההודעות שלך מסיבה אחת ..ליפעמים אני מוצאת שם את עצמי....גם בראשי עוברות מחשבות שאולי בעצם עדיף למות וזהו...מי צריך את הסבל הזה..אבל הן חולפות מהר יקירה..למה שאני אסיים את חיי מהר בגלל שמישהו אחר פגע בי?? אני לא עשיתי רע לאף אחד...אני רוצה לחיות ..למצוא את הטוב..להיות אמא ואשה לבעל...ו..יקירתי..גם אני משמינה..וגם אני הייתי בודדה ..נכון שעכשיו יש לי בן זוג אבל האם אני בוטחת בו במאה אחוז??? לא....אין מה לעשות....אז תביני דבר אחד..גם לנו השמנות יש זכות קיום בעולם. :-) והכי חשוב חמודה אל תכני את עצמך חולה או ראש דפוק..כי בסופו של דבר את תאמיני לשטויות של עצמך...הראש שלך לא דפוק...הראש של אלו שפגעו בך דפוק...את פגועה ומיוסרת אבל לא דפוקה..תחליטי שמהיום את עושה לעצמך..תיכנסי לאתרי הכירויות כן בלי בושה..תכירי בחורים אולי אחד מהם יהיה הזיווג שלך...תלכי למספרה תעשי צבע אחר בשיער..אולי תספורת חדשה...אותי זה תמיד מעודד...ואל תישכחי את לא ילדה של אף אחד..את ילדה של בורא עולם קודם כל והוא בטח לא רוצה לראותך מיוסרת ומתייסרת..ובנוסף את גם הילדה של כולנו....אז חיבוקים חמים מרחוק ואל תישכחי...הראש שלך לא דפוק...תפסיקי לכנות אותו כך....

שרוני את צודקת במליון אחוז לכולנו יש זכות לחיות שמנות רזות שרוטות יותר או פחות (לפחות אני)אני לא משקרת לעצמי מאמי אני ודעת שאני שרוטה מאד עקב מה שעברתי בחיים.אנ שמחה לגלות שאתן מבינות אותי ולא חושבות לשמחתי שאני במצב של בלתי אפשרי לתיקון או אין לי תקווה.תודה על המילים החמות והמעודדות אותי מאד מאד את עוזרת לי מאד מאד.שולחת לך חיבוק אוהב ילדה של אף אחד(אני מצטערת שאני לא מעריכה היום במילים פשוט אני ביום לא כל כך טוב מבחינה נפשית אז סליחה מראש מאמי.ביוש

נראה שאת מאוד מוצפת הכתיבה שלך הכמות והצפיפות, הודעה ועוד הודעה.... הכל עולה בבת אחת... הרבה כאב סבל ויסוריים... האם את בטיפול? את חייבת זאת לעצמך לארגן ולשחרר הכל ...מקום לכל הכאב... מאוד מתחברת לדברים של שרון את לא עשית דבר רע... המחשבות האלה אינן טובות לך... נסי לראות את האור התקווה שמי עצמך במקום ראשון איתך אידה

שלום רב האיבחון שלך לגבי מאד מדויק אפילו קצת מפחיד חחחח טוב נו את מומחית בנפש האדם.אכן אני מוצפת מאד מאד ברגשות של צער סבל והמון עצבות.אני מאד מיוסרת כואבת ועצובה אבל טוב לי פה באתר אני מקבלים חיזוקים ועידודים ומילים רכות וחמות משהו שמאד מאד חסר לי. וכן אני מאד מתחברת לשרון כי עברנו בערך אותו דברים.אני אוהבת מאד את הנשמה המאד עדינה שלה.אבל גם את כולן כאן אני מתחברת ואוהבת.כולנו עברנו בערך את אותו דבר אחת יותר ואחת פחות,כולנו באתו מצוקות כאביםן יסורים וכו'.לגבי טיפול אידה גם בזה אין לי בררה למרות שהיסברתי לפסכיטרית שלי שמצבי הכלכלי גרוע ביותר התגובה שלה היתה די אדישה ולא איכפתית היא שלחה אותי מטעמה לפסכולגית ולא היה לי איך להגיע אליה למרות שגם היא ידעה שמצבחי הכלכלי עגום מאד.זה לא ממש ענין אותה וקיבלתי מכתב מימנה שבגלל שלא באתי לשני פגישות ,היא לא מוכנה לטפל בי יותר ואין לה שעה יותר בשבילי.מה אני יגיד לך אידלה כמו שאמרת צריך כמיה טובה עם מטפל ועם המזל המעפן שלי גם בזה אין לי לצערי.אני יודעת בגדול הבהגיון כביכול שאני לא אשמה אבל בפנים אני תמיד ארגיש אשמה ניראה לי עד המוות.אני פורקת קיטור שלחוץ לי בנשמה פה וטוב לי פה עם הבנות אני מאד מקווה שישאר ככה ב"ה.אני יודעת שהמחשבות האלה לא בריאות ולא טובות בשבילי אבל יש לי גם ימים רעים כאלה העיקר שאני יחזיק מעמד.תודה אידלה על הכל ועל האיכפתיות שלך אני מודה לך מאד יקרה.ילדה של אף אחד

זה מה שיש לי להגיד לא נכנסתי לכאן בימים האחרונים אווץ לראות מה הולך פה לא הצלחתי לקרוא הכל גדול עלי אני קצת לא מוצאת מקום כאן כרגע למילים שלי זה נראה לא נכון לאווירה הזאת לא אישי באמת

מרגישה כמוך.... מה שלומך? דמעה

אהלן דימעה מה אני יגיד לך שורדת עוד יום ועוד יום אבל האמת קשה לךי קשה לי נורא בימים האחרונים.מצבי הנפשי לא מי יודע מה .אני עוברת כל מיני תהליכים בנפש לא קלים אבל יהיה בסדר בעזרת השם.תודה ממוש על זה שאת מתענינת בי ובשלומי.מה שלומך את איך את מרגישה הכל טוב? באיזה הקשר כתבת לי מרגישה כמוך דימעה??? שולחת לך חיבוק חם ואוהב.ביוש ילדה של אף אחד מחר יום חדש

קחי אויר נשימה עמוקה ובאמת את ממש לא חייבת לספוג מה שהולך כאן וחילופי דעות ומחלקות .זה בסדר גמור אני מבינה אותך לגמרי. ילדה של אף אחד

לגמרי לא נעימה כל האווירה שנוצרה כאן בלשון ההמעטה מקווה שהרוחות ירגעו והמקום יחזור להיות מוגן ובטוח מאוד מחכה לשמוע מה שלומך אז... כשתרגישי שמתאים לך... שחף

שחף היקרה אכן כן עבר הזעם עם כמה הסברים ממני ומהבנות .אני עכשו קצת מרגישה יותר בסדר ויותר שקטה ומרגישה בסדר תודה רבה לך על דאגתך חמודה שולחת לך חיבוק חם ואוהב. ילדה של אף אחד

אני חושבת שאני צריכה לדבר איתך

להשאיר לי תכינוי שלי לפחות תשם שלי אני רוצה לעצמי :-P תודה בנות יקרות שלי אני לא מצליחה לעקוב הכל פה ממש עמוס על גבול החונק אני לא כל כך יודעת איך להכיל את זה זה סוגר עלי מוזר שאפילו פורום יכול לחנוק וירטואלית מצליחה לסגור עלי אני אוהבת אותכן חושבת עליכן (לא רושמת שמות כי אני בטוח אפספס- הזיכרון שלי נמחק עימכן הסליחה) אתן בלב שלי כולכן אסירות תודה על שאתן איתי לאורך כל התקופה המטורפת הזאת צריכה אתכן זקוקה לכן אוהבת

אני חושבת שיש פה מספיק מקום לכולן גם אם הכינויים דומים.. ברור לנו מי זו מי.. ו..מצטערת שנרתעת "מהתת-רמה" של הוויכוחים שנוצרים אבל חייבת לציין שלפעמים זה קורה, ולא תמיד חוסכים במילים ואי הבנות בסוף נפתרות ולא קורה כלום!להיפך אפילו נוצרות חברויות לא הייתה כאן התכוונות "להרוס" את המקום, את הקן הקבוע והחמים. אבל צריך להבין ולתת ביטוי למנעד רחב של דעות , כן..גם לפעמים גם קיצוניות כי ז קורה לפעמים.. ו..חייבת לציין שכשרונית הגיבה לך כשם שהגיבה אני הגנתי עלייך בחירוף נפש עם בכינוי שלי בלי לפחד ממנה! ובכוח עם כל היכולות המילוליות שיש לי. ולא בקטע של עין תחת עין כי ככה מצאתי לנכון.. מה הוגן בעיניי ומה לא. זה הכל והייתי עושה את אותו הדבר בשביל כל חברה אחרת!

נראה לי שיש בלבול עם הכנוים... "ילדה של אף אחת" ענתה במקומך...או משהו כזה... את ילדונת ....האחת והיחידה!!!! אני יודעת שימים קשים עוברים עלייך ימים אמיצים ביותר! מה שלומך? ספרי כשתכלי איתך אידה

נכון מה שאת כותבת קשה וחונק ובלתי אפשרי להכניס הבעה כלשהיא שלא תתבטא למי מאיתנו כאן בפורום כמאיימת אגרסיבית ואו תוקפנית. אני מאמינה שכאן בפורום כמו בכל "משפחה" אחרת נורמלית פחות או יותר,ישנם ימים שקטים וישנם ימים סוערים יותר. ימים כאלה אנו עוברות עכשיו. גם לי קשה מאוד והרצון להביע גדול מאוד ואף יותר מזה אולם גם לי המתח באוירה הכוללת ההתייחסות של מי מהכותבים לרעותיה אינו מאפשר לי להתבטא מניחה שימים אלה יעברו ומגיע זמן של שקט אני כאן אם תרצי לחלוק... מרום

בנות לא התכוונתי ליפגוע חלילה או לזלזל באף אחד.פשוט אני ביום מאד מאד לא טוב. צר לי ואני מבקשת סליחה עים פגעתי במשיהי פה זה ממש לא היתה כוונתי.אבל כל העליהום שעשו לי פה חלק מהבנות לא עשה לי טוב וזה נותן לי הבנה שלא ניראה לי שאני יכנס או יכתוב פה שוב,או ישתף אותכם ברגשותי יותר.חבל כי דווקא כאן בפורום הזה חשבתי שאני סוף סוף יכולה להיות אני.בלי מסכות ובלי חומות,לא יזיק לאף אחת מהבנות שהיגבו אלי קצת בקשיחות יתר חמלה,הבנה וקצת רגישות גם עם אני חדשה פה באתר ולא ממש הבנתי איך פועל האתר הזה.אתן צריכות להבין ולהתחשב ולגלות קצת הרבה יותר רגישות אני רק בת אדם בסך הכל ואולי לא הסברתי את עצמי נכון.אבללללללללל התגובות שלכן היו פוגעות מאד ולא נעימות. ועכשו אני חייבת להסביר את עצמי קצת לגבי מה שכתבתי לחטולית.קודם כל כל העליהום שעשיתם אלי גרם לי סתם לא לרצות להיות באתר הזה ולא להיכנס אליו יותר ובטח לא לשתף אותכם ברגשותי ובמחשבותי.סתם תקפתם אותי בהגזמה מכוערת ללא רחמים.וגם לי יש ימים רעים מדוכאים כואבים ועצובים גם אני בת אדם כמותכן,עם ימים יותר טובים ופחות טובים.פגעתם בי ללא רחמים ושום חמלה והבנה חבל מאד מאד ציפתי פה ליחס אחר במיוחד בפורום הזה שכולנו לצערי עברנו פחות או יותר אותו דבר.ועכשו אני אחזור להודעה שלי לחטולית אין לי חלילה שום דבר נגד חטולית אנ לא מכירה אותה אבל אני מתארת לעצמי שגם היא עברה כל מיני דברים.אבל פתאום ירד לי כל האסימונים והבנתי שבתת הכרה הדברים והצורה איך שחטולית כתבה לי זה קומם עיצבן והירגיז אותי נורא נורא הקשיחות הזאת והסתימת פיות ואי יכולת להגיד מה שאני מרגישה העלה לי את הפיוזים ושרף לי כמה מהם.לא בגלל שאני חסרת רגשות וולגרית או חצופה או בוטה ממש ממש לא אתן לא מכירות אותי בכלל אני בחורה מאד מאד רגישה אולי יותר מידי אפילו עם נשמה עדינה מאד ולב טוב.ומשהי מכיר אותי יכול להעיד על כך.אנ יכולה לבכות מכל דבר קטן אפילו חלק מימה שקראתי פה שכתבו הבנות בכיתי וריגש אותי מאד מאד רציתי לחבק אותם חזק ללב ולנשמה שלי חיבוק דוב אוהב.אפילו היו כמה הודעות שקראתי אותם פשוט מיררתי בבכי כמו ילדה קטנה וחסרת אונים לחלוטין.פשוט הרגשתי שסותמים לי שוב את הפה ולא מרשים לי להרגיש,לכאוב לצרוח,לבכות כמו שהייתי ילדה וכל הזמן איימו אלי לא לדבר לא לספר לסתום את הפה ולמוות למוות עם כל המטען כאב צער וסבל בלתי נסבל הזה.ורק אלוקים בשמים יודע באמת מה עברתי ועדיין איזה גהינום עדין נמצאת בו.ניראה לי עד סוף חיי הארורים שלי אני לא בנאדם רע ממש לא כמו שעשו אותי פה.התגובה של חטולית נתנה לי פתאום קונוטציה מכל מה שעברתי ומהילדות האיוממה שלי.אני באמת שאני מקווה שעכשו אתן קצת יותר מבינות אותי וחטולית סליחה עם פגעתי בך מצטערת מאד.פשוט כל החיים ואפילו עד היום סותמים לי את הפה ולא נותנים לי ללדבר לספר לשתף את כל הסבל היסורים והכאב שאני סוחפת בנשמה שלי. וכואב לי נורא הנשמה גם כרגע ומאד קשה לי כעת ובזה אסיים.והלוואי שאני ימות כבר כי נמאס לי מהחיים שלי לגמרי ואין לי כוח להתמודד יותר עם כל הכאב במייסר הזה.שלום לכן בנות יקרות בי

היי זה לא פייר! אני הרמתי את הכפפה באתי ואמרתי לך שאני מצטערת! אבל את בכז המשכת וכתבת לי בהודעה לסמויה שאנחנו לא הכתובת הנכונה אינך יודעת לקבל התנצלות? לא שיש לי על מה להתנצל אבל בכז אולי פגעתי.. מדוע את ממשיכה?? כתבתי לך שאני מצטערת ובכז זה לא עוצר אותך.. מה ז נותן לך? היי..עשי פוס חכי.. תני לנו קצת.. אנחנו לא *מפלצות* תראי, הודעתך זאת מזכירה לי בצורת הכתיבה שלה שלה *חומה* גבוהה ובצורה בלי רווחים בין המילים הצפופות בעצם, בין האבנים הצפופות הדבוקות ככ אחת לשניה התסירי מעט את הבטון ותפתחי קצת את הלבנים שנוכל להציץ האחת בשנייה ונושיט לך יד? בואי.. הנה אני כבר עוזרת לך להסיר לבנה אחת.. התרשי לי?? סמויה

לא טוב לי עכשו שולחת חיבוק חם ואוהב של דוב גרזילי בחזרה

היית רוצה להתחיל מחדש? להיות יותר מובנת? אני אשמח אם תשתפי קצת. אולי זה יקל עלינו להבין אותך אני פה מרום

מרום אני מנסה אבל כל הזמן מחכים לי בפינות פה ואומרים שאני גסת רוח דיייייי חלאס נו מה רוצים ממני אוףףףףףףףףףף נמאס לי. מרומי קשה לי לשתף שלא אוהבים אותי פה ואני ממש מרגישה שונאים אותי פה.אוףףףףףףףףף לא אוהבים אותי אני רק רוצה חיבוק חם גדול ואוהב.

כמו שכתבתי לך בהודעה הקודמת אני מתארת לעצמי שעוברים עלייך ימים לא קלים. אבל אין קשר בין זה לבין צורת הכתיבה וההתבטאות שלך.. ומוסיפה, שאף אחד לא תקף אותך.. לפחות לא אני, יכולה לאמר לך שמנקודת מבטי הרגשתי איך את תוקפת את חטולית ומאוד צרם לי וכל פעם שקראתי את ההודעה , זה הרגיז אותי עוד יותר אני והבנות לא תקפנו ניסנו להסביר לך איך אנחנו רואות את הדברים! את תמיד מוזמנת להכנס ולדעת שאף אחת לא תוקפת אף אחת.. ויש כאן המון הבנה ואהבה.. וכן שוב, והפעם אני מרשה לעצמי לאמר לך שבאמת עדיף שלא תפתחי הודעה אחרי הודעה פשוט תכתבי בהמשך להודעה הראשונה שכבר כתבת.. זה לא אומר שאת לא חשובה זה אומר שעוד בנות ( שנמצאות במצב לא קל) ופתחו הודעה גם חשובות .. וכל אחת מגיעה לה שנתייחס להודעותיה.. לא התכוונתי לפגוע, אומרת לך מראש! התכוונתי להסביר .. שוב! ע"מ שגם לך יהיה יותר נוח

אוקי סליחה עם פגעתי לא התכוונתי להרגיז או לעצבן אותך חס וחלילה. תודה על ההסבר וההבנה שלך חמודה שולחת חיבוק חם.

אני מצטערת שרק עכשיו אני מצליחה לכתוב. בעיות המחשב לא נפתרו עדיין.... אני מצטערת על הרגשתך הקשה מצטערת שהרגשת מותקפת... חטולית לא כאן בכדי להגיב , אך אני בטוחה שהכוונה שלה הייתה טובה וחלילה לא בכדי לפגע... אך אשאיר זאת לחטולית לומר זאת כשהמחשב שלה יהיה תקין. אני מבינה את הכאב את הרגישות לכל מיליה שנאמרת... לפרשנות שהורגל לה אולי..... דחיה, ביקורת, שיפוטיות ועוד לא כאן!!! הפורום שלנו בעל חוקים ששומרים על כל אחת! אני מקווה שתוכלי לקבל את הדברים שתוכלי לזעום ולכעוס פחות ולשמוע את המילים- המסרים החיובים! מחזקת אותך ומקווה לראותך עימנו אידה

אידה שלום כן היה לי קצת קשה פה עם התגובות ועם כל העליהום שעשו לי.אכן לצערי חטולית הצליחה להוציא ממני זעם וכעס בזה שרגשתי שאין לי זכות באתר כזה להיתבטא וסוג של סתימת פיות.וזה עשה לי קוניטציה איומה בתת מודע משהו מהילדות הרעה כל כך שלי שתמיד ועד היום אסור לי לצעוק לעזוק לספר את הכאב והיסורים שלי גם היום קשה לי מאד מאד עברתי כמה שיחות והכל כרגע מציף אותי בזכרונות וכאבי נפש ונשמה איומים.ועוד כל העליהום הזה שעשו לי פה כמעט לינץ הרגשתי שאני חייבת להיתגונן כי הרגשתי ממש מאוימת פה ,והיה לי ממש לא נעים חשבתי וקיותי יש כאן יותר חמלה והבנה ןועד מהר הבנתי שלא כך הדבר פה לא ממש.וגם עם יש דברים להגיש או להגיב אפשר קצת יותר בעדינות ולא בצורה שחלק מהבנות היגיבו פה אלי.אני צריכה קצת לתקן אותך אידה וסליחה כן מראש אני לא כועסת סתם ולא זועמת סתם אלה עם כן אני מותקפת ואז אני מתגוננת כמו כל בן אדם נורמלי.תודה בכל אופן על העידוד וההבנה.ולסיום אידה יש לי שאלה אליך בבקשה מתי ועל איזה תוכן אני צריכה לציין שזה הודעת טריגר????. תודה והמשך יום טוב ילדה של אף אחד

בנות לא התכוונתי ליפגוע חלילה או לזלזל באף אחד.פשוט אני ביום מאד מאד לא טוב. צר לי ואני מבקשת סליחה עים פגעתי במשיהי פה זה ממש לא היתה כוונתי.אבל כל העליהום שעשו לי פה חלק מהבנות לא עשה לי טוב וזה נותן לי הבנה שלא ניראה לי שאני יכנס או יכתוב פה שוב,או ישתף אותכם ברגשותי יותר.חבל כי דווקא כאן בפורום הזה חשבתי שאני סוף סוף יכולה להיות אני.בלי מסכות ובלי חומות,לא יזיק לאף אחת מהבנות שהיגבו אלי קצת בקשיחות יתר חמלה,הבנה וקצת רגישות גם עם אני חדשה פה באתר ולא ממש הבנתי איך פועל האתר הזה.אתן צריכות להבין ולהתחשב ולגלות קצת הרבה יותר רגישות אני רק בת אדם בסך הכל ואולי לא הסברתי את עצמי נכון.אבללללללללל התגובות שלכן היו פוגעות מאד ולא נעימות. ועכשו אני חייבת להסביר את עצמי קצת לגבי מה שכתבתי לחטולית.קודם כל כל העליהום שעשיתם אלי גרם לי סתם לא לרצות להיות באתר הזה ולא להיכנס אליו יותר ובטח לא לשתף אותכם ברגשותי ובמחשבותי.סתם תקפתם אותי בהגזמה מכוערת ללא רחמים.וגם לי יש ימים רעים מדוכאים כואבים ועצובים גם אני בת אדם כמותכן,עם ימים יותר טובים ופחות טובים.פגעתם בי ללא רחמים ושום חמלה והבנה חבל מאד מאד ציפתי פה ליחס אחר במיוחד בפורום הזה שכולנו לצערי עברנו פחות או יותר אותו דבר.ועכשו אני אחזור להודעה שלי לחטולית אין לי חלילה שום דבר נגד חטולית אנ לא מכירה אותה אבל אני מתארת לעצמי שגם היא עברה כל מיני דברים.אבל פתאום ירד לי כל האסימונים והבנתי שבתת הכרה הדברים והצורה איך שחטולית כתבה לי זה קומם עיצבן והירגיז אותי נורא נורא הקשיחות הזאת והסתימת פיות ואי יכולת להגיד מה שאני מרגישה העלה לי את הפיוזים ושרף לי כמה מהם.לא בגלל שאני חסרת רגשות וולגרית או חצופה או בוטה ממש ממש לא אתן לא מכירות אותי בכלל אני בחורה מאד מאד רגישה אולי יותר מידי אפילו עם נשמה עדינה מאד ולב טוב.ומשהי מכיר אותי יכול להעיד על כך.אנ יכולה לבכות מכל דבר קטן אפילו חלק מימה שקראתי פה שכתבו הבנות בכיתי וריגש אותי מאד מאד רציתי לחבק אותם חזק ללב ולנשמה שלי חיבוק דוב אוהב.אפילו היו כמה הודעות שקראתי אותם פשוט מיררתי בבכי כמו ילדה קטנה וחסרת אונים לחלוטין.פשוט הרגשתי שסותמים לי שוב את הפה ולא מרשים לי להרגיש,לכאוב לצרוח,לבכות כמו שהייתי ילדה וכל הזמן איימו אלי לא לדבר לא לספר לסתום את הפה ולמוות למוות עם כל המטען כאב צער וסבל בלתי נסבל הזה.ורק אלוקים בשמים יודע באמת מה עברתי ועדיין איזה גהינום עדין נמצאת בו.ניראה לי עד סוף חיי הארורים שלי אני לא בנאדם רע ממש לא כמו שעשו אותי פה.התגובה של חטולית נתנה לי פתאום קונוטציה מכל מה שעברתי ומהילדות האיוממה שלי.אני באמת שאני מקווה שעכשו אתן קצת יותר מבינות אותי וחטולית סליחה עם פגעתי בך מצטערת מאד.פשוט כל החיים ואפילו עד היום סותמים לי את הפה ולא נותנים לי ללדבר לספר לשתף את כל הסבל היסורים והכאב שאני סוחפת בנשמה שלי. וכואב לי נורא הנשמה גם כרגע ומאד קשה לי כעת ובזה אסיים.והלוואי שאני ימות כבר כי נמאס לי מהחיים שלי לגמרי ואין לי כוח להתמודד יותר עם כל הכאב במייסר הזה.שלום לכן בנות יקרות בי

אף אחד כאן לא סתם לך את הפה!!

דיייייייייייי בובה חלאססססס נוווווווווווו די עם זה כבר אוףףףף זה נגמר מזמן דף חדש יום חדש חלאססססססססססס

אני פוגעת בתגובותיי לאחרונה אני קצת סוערת.. וזה יוצר על כל מיני (שיודעים מיהם) שלא מגיע להם יחס כזה ממני עכשיו אני נזכרת! בחלום שלפני יומ או יומיים... היה נדמה לי שהוא שולי אבל הנה דברים מתחברים.. איך התת-מודע מניע חלמתי חלום מוזר וקצת מפחיד שעשיתי מעשה רע הבן שלי האמצעי הרגיז אותי אז כביטוי לכעס שלי *הרבצתי לו* לא שלטתי בעצמי! רק בחלום, כמובן אח"כ היו לי נקיפות מצפון איומות ביותר על מה שעשיתי בלי שליטה ולמה עשיתי את זה?????????????????????????????? חלק ב' מודיעם ברדיו שהולכת להיות סופת טורנדו בעוד כמה ימים וצריך להכין מחסה בבית אז אני משתדלת בכל כוחי למצוא מקום מתאים בעליית גג. ואז אני ככה מטיילת לי בשכונה ופתאום אני רואה מערבולות שחורות בשמיים הסופות! הן הקדימו ולא הספקתי להיכנס למחבוא שהכנתי מראש! הסופות נראות כבר מרחוק והן מתקרבות סופות טורנדו ענקיות שחורות ומפחידות! הנה אני מתחמקת מאחת ניצלת בעור שיניי ואז באה עוד אחת ועוד אחת! אין לי מושג איך ז ייגמר.. בסוף התעוררתי אהה איזה הקלה שזה היה חלום! עכשיו אני נזכרת.. ופתאום אני גם קצת סוערת כאן..

סמויה גם אני קצת הגזמתי פה אני מאד כועסת ועצבנית בימים האחרונים.הכל מציף אותי התמונות זכרונות וקשה לי מאד מאד וסליחה עם פגעתי בך שולחת חיבוק אוהב .

אני מאוד מבינה את הכעס המציף אותך זה בכלל לא פשוט מבינה את המקום בו את נמצאת עכשיו ילדה מבולבלת ומפוחדת.. בועטת שורטת ונושכת הירגעי.. ילדה יקרה הכל בסדר הגעת למקום בטוח.. ששש... דיי עכשיו הכל בסדר.. שולחת לך חיבוק בחזרה (: סמויה

אני מבינה שיש המולה מסביב והמון תחושה של פגיעה פה ולא מסוגלת אפילו להגיב לאף אחת אני במצב קשה המוות בא לשכון בתוכי ואני לא יכולה אפילו להסביר איך מרגישים במצבים כאלה כרגע אני מבכה אבל לא על חיי אלא על מותי על נשמתי שהתרוקנה והפכה חלולה ושום טיפול לא יוכל להשיב אותה בחזרה ושום מילים לא יקימו אותה לתחיה אני לא רוצה שום טיפול כי לא מאמינה בתקווה ולא באדם שיוכל לעזור לי. לא מצליחה להחזיק מעמד ואני לא רוצה בחיי והכתיבה פה היא כמו סוג של גרפיטי על הקיר כתבתי ברחתי. הייתי. אני בוחרת במותי כי הוא בחר בי. סליחה שאני פה מדרדרת ולא מתאוששת אף פעם. מאיין תבוא תקוותי מאיין אם המוח נהרס כ"כ איך אבריא איך אבריא אני מרגישה את הסוף. היה מזל כ"כ רע בחיים.

מיתרי, שולחת לך חיבוק אם אפשר.. מקווה שתרגישי הקלה בקרוב סמויה

צר לי עם עשיתי לך רע בלב ובנשמה .לא התכוונתי סליחה אני מצטערת לא יודעת קשה לי פה עם כל התגובות הקשוחות פה מהבנות.חשבתי שםפה לפחות פה שכולנו עוברות אותו דבר יגלו יותר חמלה והבנה אבל טעיתי .שולחת חיבוק חם ואוהב ומקווה שאת סולחת לי נשמה טובה ועדינה שכמותך. (:

פתאום קלטתי שלא אכלתי כלום היום חוץ מבננה מוקדם בבוקר ואח"כ אגס :/ זה משהו שמזמן לא קרה לי...

זה ממש כלום! ו..את עדיין לא רעבה?? מה פתאום כזה חוסר תיאבון.. מה קורה, שחפונת? הרבה עומס ולחץ?? מחר בבוקר תכיני לך ארוחת בוקר טובה- גבינות ירקות ביצים תשתדלי גם אם אין לך זמן.. דואגת, סמויה (:

אני סתם שכחתי לאכול בטח בגלל המחלה הרבה פעמים כשחולים נעלם התיאבון ואכלתי קצת אחרי שנזכרתי :)

חטולית אני באמת לא מבינה אותך.מה את מעבירה עלי ביקורת כזאת שופטת ולא מפרגנת,מה הסיפור שלך תגידי לי האתר הפורום הזה בשביל לכתוב ולשתף כולן פה עברנו בערך אותו דרק אותו טראומה אני צריכה להזהיר וענינים בחייך תעשי לי טובה ורדי ממני אוקי אני קראתי כאן תגובות של כל מיני בחורות ולא כעסתי על אף אחד על מה שהיכתבה.אני מטילה ספק בכלל לגבי עם עברת משהו כזה או סתם את באתר בתור בחורה סקרנית ומצקנית.ולגבי ההודעות שאני כותבת אני בטח לא צריכה אישור מימך כמה הודעות מותר לי לכתוב.אז אני יכתוב כמה שבא לי ולא שואלת אותך בכללל בשביל זה הפורום הזה פה כדי לכתוב ולהיתפרק.קצת היגזמת מותק רדי מהפוזה המדומה של מפקדת האתר.

חטולית בכלל לא התכוונה להעביר עלייך ביקורת היא רק הסבירה לך איך נהוג לכתוב בפורום אלו הם דברים שבאים להקל על כולנו כאן וכולנו נוהגות לפיהם לכתוב טריגר בנושא של הודעה שקשה לקריאה זה כלל שנהוג בכל פורומי התמיכה כי כשמישהי נמצאת במצב רגשי קשה מאוד יכול להיות שלא יתאים לה לקרוא הודעה קשה כי זה יכול לערער אותה ולהקשות עליה עוד יותר ולכן חשוב להזהיר לגבי כמות ההודעות, את בהחלט מוזמנת לכתוב כמה שמתאים לך רק חשוב לאגד את כל ההודעות בשירשור אחד זה עושה סדר בהודעות ומקל לקרוא ולהגיב ועוד דבר חשוב, זה פורום מאוד רגיש ושפה תוקפנית ופוגעת אינה מתאימה כאן! חטולית היא אישה מקסימה חכמה, רגישה, עדינה, תומכת בכולן ובשום פנים ואופן לא מגיע לה היחס שנתת לה כאן! כמו שלא מגיע גם לא לאף אחת מאיתנו וגם לא לך מקווה שתקבלי את מילותיי בפתיחות ובהבנה שחף

צדקה שחף בדבריה ובכל אחד מהמשפטים וההתיחסויות לדבריה של הכואבת מאוד חטולית יקרה לי עד מאוד דעי לך כי הינך משמשת כאחת הנדבכים החשובים של הפורום כשרע לי,לנו כשעצוב לי,לנו כשכואב פיזית ונפשית לי,לנו את שם עבורינו במילה מנחמת ותמיכה עד אין קץ ולך כואבת מאוד מבינה אני גם אותך אולם על פניו נראה כי לא הבינות את תוכן דבריה של חטולית לא כל שכן את דרך התנהלות הפורום התנהלות המכבדת הן את הכותבת הן את המכותבת וכן גם את הבנות האחרות אין את מבינה טכנית את דרך השימוש בפורום ולכן הוסברה לך דרך זו על ידי חטולית מתארת לעצמי כי עוברים עלייך ימים לא פשוטים כמו על כל בנות הפורום אני לפחות אשמח לשמוע ממך בעתיד יותר רגועה ופתוחה לשמוע את הבנות האחרות מרום

שחף אני רק בת אדם עם מלא בלגנים בנשמה ועם הצון כאב אבל המון ממש.גם לי יש ימים רעים ומבולבלים לא היתכונתי להיות וולגרית וגסה כלפי חטולית אבל עכשו אני מבינה שבתת מודע זה הזכיר לי את כל השנים שסתמו לי את הפה ולא נתנו לי לצעוק ולכאוב ופתאום הרגשתי נורא כועסת ומבולבלת והכל היתחבר לי לא טוב בראש.לא היה לי חלילה כוונה ליפגוע בחטולית אבל פתאום הרגשתי נורא מאוימת טוב נו לא משנה וחוץ מיזה אני חדשה כאן באתר ולא יודעת את החוקים שיש פה עכשו קצת יותר הבנתי.אבל לא נעים לי כל העליהום שעשו לי פה באתר אלי. אני גם בנאדם עם לב פצוע ונשמה מאד כואבת.לא ניראה לי שאני יותר היכנס לאתר הזה ובטח לא יכתוב בו,חשבתי לעצמי שפה לפחות יש יותר רגישות והבנה כנראה טעיתי.

שנסחפת אחותי!! ממש אבל! צורת הכתיבה שלך פוגענית יותר מאיך שחטולית כביכול "פגעה" בך. ואין לי הרבה מה להוסיף לדברי קודמותיי.. אבל קחי נשימה לפני שאת כותבת. לאף אחד אין שום כוונה לפגוע בך.. חייבת להתייחס לעוד דבר קטן. לעולם אל תסיקי מסקנות לגביי אנשים את לא מכירה אף אחד מכאן ומה שכל אחת עברה! אז.. ככ צרם לי לקרא אותך. ואני דיי מעדנת את דבריי

את המסקנות הבוטות שלך לגבי מה שכתבה לך חטולית והיא ענתה לך בצורה מאוד לבבית ומחבקת..ובין היתר היא גם הסבירה לך בכנות כמה דברים. זה הכל.. את זו ששיפוטית ומעבירה ביקורת וחבל..תראי, להתבטא בכתב זה לא ככ פשוט דברים עלולים לאבד או לקבל משמעות לגמריי אחרת בגלל טעות בניסוח וההודעה כבר נשלחה.. בחייך, בהודעה של חטולית אין שמץ של....! דווקא את זו שמתבטאת לא לעניין מקווה שתתנצלי לחטולית לא מגיע לה!זו דעתי.. סמויה

צר לי מאד שצרתי לך במילותי אבל קצת חמלה והבנה לא יזיז ולא יזיק פה נהבנות.אבל אולי עם תקראי את מה שכתבתי לשחף ולמיתר אז אולי תגדלי ראש וווו תביני שגם לי יש ימים רעים וגם שאני בת אדם שזקוקה לחמלה הבנה וקצת אבל ממש קצת אהבה.מאד מקווה שדברי כעת לא יצמררו את עורך ונשמתך.בובהה

קראתי את כל ההודעות של כל הבנות קראתי את תגובותייך השונות ולא פעם אחת , וחייבת לומר את כמעט וצודקת אכן הבנות הגיבו בהגנה על חטולית הבנות הגיבו בהגנה על חטולית ממספר סיבות ןהייתי רוצה לומר לך אותן חטולית,שחף,בובה,סמויה הן ותיקות יותר מכולן בפורום גם אני יחסית חדשה פה ולא ממש נמצאת כאן הרבה זמן חטולית מוכרת לבנות בכתיבה שלה בהבנה שלה ובגישה (שהיא גישה חמה,מעודדת,מחבקת,מטיבה) שלה לבנות הפורום ולכן כשהעברת ביקורת כל כך קשה הבנות פשוט רצו להעמיד אותך על טעותך לומר לך ש..... אינך מכירה,אינך צודקת. הייתי רוצה לשתף אותך במשהו אני כל כך מבינה אותך את רגשותייך (שנפגעת) ואת תחושותייך כיוון שלעיתים אני כמוך כשכואב לי כשרע לי אני רק רוצה שיבינו שיחבקו שיאהבו בלי תנאי בדיוק כמו שאני מתנהגת ומגיבה אני רוצה שתמשיכי להיכנס לפורום הזה כדי שתראי עד כמה הבנות נחמדות האחת לשניה תומכות האחת לשניה נמצאות כל הזמן האחת בשביל השניה קראי את ההודעות השונות שלי תביני שימים של גיהנום עוברים עלי תראי עד כמה הבנות תומכות אני אשמח אם תשארי פה ביחד נלמד אם זה בסדר לך מרום

מרומי נכון קצת היגזמתי אולי אוףף נו זה קורא לי לפעמים.אבל תודה רבה על הכוונה הטובה ועל ההסבר שלך.הכל מציף אותי נורא וקשה לי מאד להיתמודד עם זה אני לא יודעת איך להיתמודד עם זה. שולחת לך חיבוק חם ואוהב.ילדה של אף אחד תתרי משמע

סתם.. אני מוטרפת מהריצה על ההליכון במקום להיות עייפה זה מייצר לי עוד אנרגיות היום בערב אמא שלי התקשרה אליי ו..הפעם היא נשמעה כל כך אוהבת כל כך מתעניינת כל-כך וכל-כך! לא יאומן! והפעם היא דיברה איתי בלי ניתוקים כאילו מהלב ואני..שותקת חושבת להאמין?? לסמוך?? הרי אי אפשר לדעת אצלה והיא אמרה- אני כל-כך רוצה שתבואי השבוע איזה אחה"צ נעשה משהו עם הילדים.. ... כ"כ משתעמם לבדו בבית.. (מעניין..עכשיו פתאום אני רצויה עם ילדיי) האמת, אחרי שבפעם האחרונה שנפגשנו (הלכנו לבקר את התינוקת של אחותי בביה"ח) אמרת :" אני כ"כ לא אוהבת את ההתקהלויות האלה. אצל האשכנזים ז לא ככה.." וואט דה פאק! אני..התקהלות.. הרתחת את דמי בעורקיי! וכן לא הזמנת אותנו ליומולדת של אחי הקטן!!!! בתירוץ עלוב שלא רצית להטריחני.. כן.. ומה קורה עכשיו?? יקירך משתעמם בחופש?? אוי, מסכן.. דיי.. גמני אמא, פתאום לא אוהבת את ההתקהלויות האלה! אני מכבדת אותך אמא אבל נממאס לי להיות מטרה "לכשנוח" את מספרת לי במשך חצי שעה כמה קשה לך פיסית, כלכלית לעמוד כל שישי במטבח ולבשל לנקות את הבית שאחותי הפרימדונה לא עושה כלום! והשנייה הנשואה באה כל שישי אוכלת מתפנקת ועפה ואיך את לוקחת ממנה את הילדה כל שבת עד 19:00 ואחי..שבא גם הוא כל שבת עם הבנות.. וכמה קשה לך! אוי-ו-יו! ובכל זאת את עושה את זה בשבילם!!!! ברע ובטוב ובישבילי? את בכלל נמצאת באיזה משבצת בדיוק? ואיפה אני בכלל? כרגיל, מחוץ לתמונה.. מתי הפעם האחרונה שהזמנת אותי לשבת? מתי הפעם האחרונה שבאת לראות את הנכד שלך? מתי הפעם האחרונה בה הטרחת את עצמך בשבילי? למה את מנפנפת לי בפנים במסווה של קשה לך עד כמה אחיותיי הן פרינססות? זאת לא עושה השנייה גם כן לא.. לדעתי את פשוט מתגאה בזה! בפניי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מ שוויצה לי בפנים עד כמה את מסוגלת לתת, אבל לא לי! עד כמה אני שונה מהאחרים. ואת מעבירה לי את המסרים הללו בצורה כ"כ אמינה, במסווה של כל מיני..שקשה לך ואני עוד מאמינה ומקשיבה לזה! ומזדהה! רק אח"כ מבינ איזה מטומטמת אני! איך אני נופלת למלכודת. מה אני יעשה מה?! את אמא שלי! ושפתאום את נשמעת אוהבת את קונה אותי בשניות! אני שוכחת מהכל.. את משאירה אותי מבולבלת את, אוהבת או אויבת? אני לעולם לא יבין! אין לי אומץ לבוא להגיד בפנים למה את מתעקשת לשמור איתי על קשר?! כל-כך רעוע.. אוליי את שומרת אותי על גחלת לחירום שאולי תצטרכי ממני משו אני..לא יבוא ויגיד.. מהם רגשותיי מעולם לא כיבדת אותם לא נתת להם ביטוי אצלך אני מזמן מחוקה כדי שאת תוכלי להתקדם הלאה בחייך.. ועכשיו אני לומדת לבטא את רגשותיי האמיתיים בלי לפחד לא למחוק את עצמי.. ואוליי יום אחד גם לזקוף ראש..

זה נורא מבלבל כשאמא כל פעם מעבירה לך מסרים סוטרים ואז גם כשהיא נשמעת אוהבת כבר קשה להאמין לה וכל מה שהיא אומרת מתפרש כמסר סמוי נגדך אבל זה לא בהכרח כך יכול להיות שחלק מהזמן היא באמת מתכוונת למה שהיא אומרת ופשוט משתפת אותך במה שעובר עליה וגם יכול להיות שהיא התחילה להבין שאת מתרחקת ממנה והיא מנסה באמת להתקרב אלייך כי בדרכה שלה היא באמת אוהבת אותך אני מבינה שקשה לך מאוד לסמוך עליה ובכל זאת אני חושבת שיש מקום לשיחה כנה איתה כי כל עוד את לא מדברת איתה על רגשותייך היא גם לא תדע לשנות את התנהגותה ואם תדברי איתה עוד ועוד ועוד יכול להיות שלאט לאט היא תלמד ותפנים וזה יביא לשיפור במערכת היחסים שלכן הרי אם את לא אומרת לה לדוגמא שזה מאוד פוגע בך כשהיא מנתקת לך את השיחות היא גם לא תדע שהיא פוגעת בך ותמשיך להתנהג כך גם בהמשך....

ביני לבין אימי עומדת חומה גבוהה גבוהה חומה שנבנתה אבן על גבי אבן כבר מלפני שנים! מאוד קשה להפיל חומה כזאת אם כי, גם חומת ברלין נפלה לבסוף.. (הפינק-פלויד הופיעו שם...בהופעה האגדית "החומה"!) תראי, זה דבר קשה- עד היום לא סיפרתי לאימי על החבר ההוא שלה! היא לא יודעת על אז.. את קולטת? אני פה איתכן כבר כמה שנים חשפתי את עצמי לעומק ובכל רחבי האינטרנט ו..עדיין לא הצלחתי לשתף את אימי בכלום! ואני לא רואה שום שיתוף באופק אני לא יודעת איך זה מאוד לא פשוט! וגם מי שיודע במשפחה שלי- ניתק איתי את הקשר! כמעט לחלוטין אמיתי! בברית של הממתקי שלי זה מאוד בלט- איך "המשפחה" שלי מילאה שולחן וחצי!!!!!!!!!!!!!!! את קולטת?? והם גם באו כמו זרים - בלבוש יומיום , כזרים ו..גם המתנות היו עלובות בהתאם. אבל עזבי כסף- זה לא מה שאני צריכה! וברוך השם גם בלעדיהם כיסינו את כל ההוצ' וגם נשאר.. אבל- החום, השמחה ההבנה הקבלה - אינם!! משפחתי לא מקבלת אותי עם הפגיעה חבל בכלל ששיתפתי את מי ששיתפתי הייתי צריכה לשמור את זה לעצמי כפי שעשיתי כל חיי וגם מפניי! הטיפול הפס' ההוא הציף את הכל והרס לי! באיזהשהוא מקום. אולי הפס' ההיא באמת רצתה לנקום בי?? סתם.. ז משהו שבא מתוכי בצורת חלום.. אבל בכז יש לה יד בדבר שכן היא רבה איתי לפני והיה הרבה כעס וכל מיני אז החלום הזה בא.. מה פתאום הוא בא?! שנים כל ז היה בהדחקה מושלמת! וזה קרה דווקא בתקוםה שהייתה אמורה להיות הכי ובשיא בשבילי! עברנו דירה..לבית שתמיד רצינו וחלמנו.. (ואחרי מאבקים משפטיים עם קבלן רמאי בסוף ניצחנו) והתקבלתי לעבודה שווה!יששששש! ואז באתי אליה כדי לסיים את הטיפול ואז היא כעסה והשאר ידוע.. ואז באה הנפילה, נחלשתי וסיפרתי לדודה שלי ועכשיו בקושי מישהו שם בקשר איתי!איזה מושלם ז היה אם ... היא הייתה אומרת לי שלום יפה, הכל היה ורוד החלום לא היה בא.. וחיי היו מאושרים.. והפגיעה?? חבל..

כל כך כל כך מעצבנת המחלה הזאת! החום הזה שעולה כל ערב ומנטרל אותי ולא מצליחה לעשות חצי ממה שרוצה ואין זמן ולגמרי לא ברור מתי אספיק את הכל :( אוףףףףףףףף פשוט אוףףףףףףףףףףף אחד גדול!!!!! :((( טוב נו יש גם משהו טוב שקרה שני הממירים שלי שווקו חיים לא בבת אחת, בהדרגה... בהתחלה אחד התחיל לזייף עם ההקלטות אח"כ השני מת סופית ואתמול גם הראשון הפסיק לעבוד וזה סוף סוף גרם לי להזמין טכנאי מהוט אז הוא החליף לי את הממיר שהתפגר וסידר לי את הממיר שעשה בעיות לאורך זמן אז עכשיו יש לי שני ממירים עובדים! הידד!!!

למעשה כנראה פשוט הרגיש לי לבד והייתן חסרות לי אז מצאתי מה אפשר לכתוב פשוט כדי ליצור קצת קשר עם העולם.... וזהו מחר כמה שעות עבודה וחוזרת הביתה להמשיך להיות חולה :/ מקווה שאחזיק מעמד בבקרים אני בד"כ מרגישה סביר גם לא 100%, אבל יותר טוב מהערב ואולי עוד אחזור לקטר לכן בהמשך אתן לא כועסות עלי, נכון? הרי אני צריכה איפשהו להוציא את הקיטור.... ואין מקום מושלם יותר בשביל זה מאשר כאן הרי זה פורום תמיכה, נכון? וכרגע אני כנראה זקוקה לתמיכה בקיטורים שלי ;) טוב, נראה לי שכבר ממש נסחפתי... אל תיקחו אותי ברצינות בבקשה... כנראה נהייתי כבר מסטולית מכדור השינה זזה לישון, מחר צריכה לקום מוקדם לילה טוב ורגוע לכולן שחף

לחטולית הלך המחשב.. אין באפשרותה להכנס לכאן לקרא\לכתוב. היא שולחת לכם המון חיבוקים וחיזוקים ושבוע טוב.

הרבה זמן לא כתבתי כאן. עוברים עליי ימים קשים מנותקת מכולם הכדורים שאני לוקחת מתחילים את השפעתם וכנראה שהמינון גבוה מידיי אז יש בגופי עצבים מטורפים ואי שקט מטורף מנסה לחזור לעצמי כרגע לא ממש סליחה שנעלמתי מכאן ובכלל סליחה שנעלמתי לכמה נשים כאן מהפורום מקווה שמבינים.. **יש לי הרבה תקופות כאלה** הפעם זה בגלל הכדורים.

זה שזה מהכדורים זה סימן טוב כי אפשר להתאים את המינון או אולי להחליף לכדור שיותר יתאים לך והכל יסתדר :) תנסי בנתיים להרגיע את עצמך עם אמבטיות חמימות או מוזיקה מרגיעה תנסי לעשות הרפיה כל דבר שמרגיע את הגוף והנפש ושולחת לך גם חיבוק מרגיע מקווה שיעזור :) שחף

בטח שזה מובן! אין צורך להתנצל.. שולחת חיבוק (((((((((((((((((((((בובונת))))))))))))))))))))))) ושתרגישי יותר טוב בקרוב אוהבת, סמויה

תודה רבה לכן.. עדיין לא חזרתי לעצמי.. מנסה! יומטוב לכן

תמסרי לה ד"ש וחיבוק חם וגם החלמה מהירה למחשב!

טוב לראותך כאן, מקווה שההשפעות השליליות של התרופות יחלפו מהר ולא תסבלי. תודה על העידכון שאת נותנת לנו מחטולית, אם אפשר-תמסרי לה ד"ש חם, חיבוק חם בשבילך בובה. איתך, נותנת לך יד. צדף.

אני כבר מתגעגעת אלייך... מקווה שתחזרי במהרה להצחיק אותי (: יחטולה מצחיקולה ו..כן אני מתגעגת לחיבוק החם האמיתי והכן שלך! אוהבת.. סמויה

את חסרה לנו כאן מאד מאד!!!! התגובות שלך,החכמה ,החום, האיכפתיות הלב הרחב והטוב שלך, החיבוקים. ובעיקר.. את, כמו שאת, עם כוח או בלי, טריגרים או צח'וקים.. חיבוק גדול, מתגעגעת צדף.

הקראתי את התגובות שלכן לחטולית זה חימם לה את הלב היא מוסרת תודה ושברגע שהמחשב יתוקן היא תחזור..

מחלה בדברת במחשבים?????????????????

קרובת משפחה שלי נאנסה לפני מס' חודשים ומאז יש לה עליות וירידות במצב הרוח אבל נראה שהיא מצליחה להתמודד. היא עובדת ממשיכה ללמוד (בקושי אמנם אבל ממשיכה) ויוצאת ומוחקת עם החבר'ה. עם זאת היא לא מצליחה להתרכז בלימודים (הציונים שלה ירדו מאוד!) וכשהיא ישנה הכל חוזר לה בחלומות. היא לא משחזרת את המקרה בזמן עירות (כמו שרואים בסרטים) אבל לפעמים "שוקעת" דקות ארוכות ונזכרת בזה. האם מדובר בפוסט טראומה? האם אפשר לומר שזה הולך לכיוון פוסט טראומה וחייבים לטפל בזה עכשיו אחרת זה יתפתח לפוסט טראומה(לא סובל דיחוי ולו עוד חודש אחד?) ? אני ממש מודאגת. תודה על העזרה.

כאחת שעברה אונס מתמשך אני ממליצה על טיפול מיקצועי....אי אפשר להדחיק את הכאב לעד יבוא יום שזה יתפוצץ ישר בפנים בצורה הכי כואבת שיש למרות שגם טיפול מקצועי לא מעלים את הכאב לגמרי...היא תלמד להיתמודד איתו... יהיו עליות וירידות...זיכרונות שילוו לאורך כל החיים...אבל לומדים לחיות עם זה ולהיתמודד.... אל תאפשרי לה להדחיק את זה..כדאי לדבר על זה כמה שיותר..כך מקלים מעט את הכאב....

מצטערת לשמוע על החוויה הנוראית שעברה קרובת המשפחה שלך כל הכבוד לך שאת דואגת לה ונמצאת שם בשבילה התמיכה של האנשים הקרובים זה דבר מאוד משמעותי! לפי מה שאת מתארת, מאוד סביר להניח שמדובר בתגובה פוסט טראומטית ואכן יש חשיבות גדולה לכך שתפנה לטיפול בהקדם ככל שמטפלים בטראומה מוקדם יותר כך סיכויי ההחלמה גדולים יותר חשוב ללכת למטפלת שמתמחה בטיפול בנפגעות תקיפה מינית מכיוון שזה תחום טיפולי בפני עצמו ולא כל המטפלים יודעים איך לעזור אפשר להתקשר למרכז סיוע 1202 ולבקש מהם רשימה של מטפלות באיזור שלה מאוד חשוב שכל הבירורים יהיו בהסכמתה שהיא תרגיש שהדברים בשליטה שלה בהצלחה רבה! שחף

שרון ושחף הסבירו ואמרו את הדברים הכי נכון שאפשר... ובכל זאת כל הכבוד שאת משבילה, אינך מתארת לעצמך כמה זה חשוב, תמשיכי להיות איתה נסי להפנות אותה לטיפול, אין מנוס...זו הדרך היחידה לעזור ולהתגבר על הטראומה הקשה. אשמח לענות בכל שאלה ופניה. מחזקת בהצלחה אידה

כל הזמן נלחמת. בהכל. בכל שטחי החיים כדי להיות בסדר? כמו שרוצים שאהיה בסדר. כמו שמצפים שאהיה בסדר. והכי חשוב כמו שרוצה ,מצפה ודורשת מעצמי להיות בסדר עם כולם במיוחד עם אלה החשובים לי יותר ואני לא מצליחה. להתנהג כלפיהם נכון. להתבטא כלפהים נכון. (גם לא באמצעות הודעות ס.מ.ס) סליחה אם פגעתי במי מכם "היו שלום אני הייתי בנכים כמו צמח בר"

רציתי אתמול להיכנס לפורום אבל נרדמתי מוקדם.. הייינו בבריכה עם הילדים ואח"כ מקלחות האכלות וכיו"ב.. ועד שאני הגעתי למקלחת וכולם נרדמו..בסוף נרדמתי אני כרגיל על הספה שכל רגע אני אומרת הנה אני אקום אכין קפה..הנה ו..הופ.. ארבע לפנות בוקר צריך להאכיל את הממתקון.. ועכשיו אני רואה את ההודעה שלך וכל הזמן יש לך הרגשה אולי את פוגעת אולי בגלל הסמסים אני יודעת שאת מתעניינת ושאת רוצה קשר אבל אני חייבת להיות כנה איתך. תראי, לי קשה להיות "סמויה" כל הזמן ובעיקר בטל'. אני הופכת לסמויה ברגע שאני מגיעה לפורום או למפגש הטיפולי. איך שמסתיים המפגש הטיפולי- זהו. אני חוזרת להיות אני. מסקנה: שמאוד קשה לי לדבר על הדברים או לעבד אותם מחוץ לפורום הטיפולי או המפגש הטיפולי! וגם לעיתים באי מייל.. בפורום או במפגש את מרום ואני סמויה ואני יכולה להבין אותך יותר ככה. וזה בטוח לי ככה . מחוץ לזה אני בנאדם לא חברותי במיוחד! גם אם אני נראית כזאת. קשה לי לבטוח זה פרוץ לי מידי (האמת אין לי בכלל חברות ואני כנראה מעדיפה ככה!) מאוד קשה לי להיפתח לאנשים וגם לחברות ויש לי קשרים חפיף מלא אבל לא מעבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא יכולה לסמוך. מצטערת. אני פוחדת נורא להיפגע לכן אני מתרחקת מכל מפגש חברתי שהוא לא טיפולי! אם כי, אין לי בעיה באי מייל כי זה אולי מזכיר לי פורום אבל..בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעדיף הביטוי בפורום או בקבוצה. מעבר לכך זה לא זה אם כי, לעיתים ז נחוץ לדברים מסויים כגון- העברת הודעות או כל מיני מחוץ לפורום *ולעיתים יש דברים שלא כדאי שכל הפורום יראה!* לפעמים צריך את זה. וגם את הסמסים והטל'. צריך.. כתקשורת משלימה.. כמו למשל, שהלכתי לאיבוד ברח' ליד ולאפחת לא היה את הטל' שלי! איזה קטע כי ככה אני רגילה.. אני לא סומכת על עד הסוף. זה בעיה. זאת האמת שלי. אני מצטערת שאני כנה ואני בוטה ואני פוגעת אבל ככה אני. והפעם אני לא רוצה למחוק את עצמי אני רוצה שזה יבוא לידי ביטוי. ואני מצטערת ולא רק ממך אני מקווה שאת תביני אותי ככה ותלמדיאו תלמדו לאהוב אותי גם ככה בצורה הזאת כי זה מה שאני מסוגלת ולא יותר וזה לא אומר שאני לא אוהבת אני אוהבת את כולן!!!!!!!!!!!!!!!!!! אבל אני באמת מצטערת אני באמת מקווה שאני לא לא פוגעת ו...אני לא פוסלת עם הזמן אפשרות לקשר "לא טיפולי" דברים יכולים לקרות.. אבל, צריך לעבור זמן מסויים ו..אולי דברים מסויימים. מפי ש...לא הייתי רוצה לגעת ב.. עם דברים לא בטוחים.. וגם כפי שאמרתי, יש לכולנו את חיי היומיום שאנחנו דוחקות את עצמנו הצידה ובאות לידי ביטוי בפורום או במפגש.. מה את חושבת?? ואת בסדר גמור מרום יקרה! ופתחת לנו צוהר לתוך חייך ולכל כך- הרבה דברים חיוביים ומעניינים שחשובים ותורמים.. וכל-כך נעים בחברתך.. ונעים בקבוצה.. ויש שם בנות מדהימות אה.. ועל הדרך אני רוצה לומר תודה למ שלוותה אותי לחנייה בחושך.. לא נראה לי מקום סימפטי במיוחד.. *לא מסוגלת ללכת שם לבד* *גם בחושך וגם ביום* מקומות מבודדים מאנשים, חצר אחורית, חניות מסויימות ובכלל מקומות מועדים לפורענות .. לא עושים לי את זה אני אוהבת רחובות מלאי אדם, ראשיים, מוארים לא מסוגלת ללכת במקום שהוא חצר אחורית של משהו ובעיקר שהוא ריק מאדם ועוד בחושך!!או שפיתאום מופיע שם בנאדם שאני לא מכירה.. לא יודעת.. לא יודעת..ננסה עוד פעם אולי אני יתרגל.. וז לא כל-כך מה שאני חושבת.. אולי ז סתם נראה לי ככה ראשונה. אוליי..

שאולי יישמע גם מגעיל מצידי (כי אני יכולה להיות מגעילה לפעמים כן..) אבל אין מה לעשות לא בקטע של צביעות חלילה לעיתים אנחנו כאן "מזמינות"אחת את השנייה וכל מיני בגלוי אבל.. זה משהו שהייתי רוצה שיהיה , כן! במציאות עם בנות מסויימות. כאילו הלוואי..זה בגדר מן שאיפה (לא בטוח שבמציאות היומיומית שלנו היינו חברות או מסתדרות כי כל אחת באה עם רקע כל-כך שונה) ועם זאת,הלוואי שהיו קשרים חמים זורמים פתוחים אמיתיים אבל ז לא קורה. וזה בסדר גמור! אני מאמינה שמה שצריך לקרו יקרה ומי שאכפת לו ממני באמת ושאכפת לי ממנו ימצא את הדרך ומי שדחיתי ומי שדחה אז ז לא זה וזה גם בסדר! וזה מה שיפה במפגש הטיפולי שכולן נפגשות ולכולן מכנה משותף אחד באותו מעמד מיוחד וככה קל להתקרב ולגעת אחת בשנייה בכאב שמשותף לכולנו יש שמתאים להן מעבר אצלי- זה קטסטרופה והכי מצחיק שבכל האי חברתיות שלי גם שאני מנסה לצאת מגדרי ולהתחיל משהו אז יוצא שדוחים אותי! חחחחחחחחחחחחחחחחחוזשה בסדר אני גם ככה לא בנויה ל.. זה אומר שהחברתיות לא נבנתה בשבילי ולכן המפגש הטיפולי והפורום הטיפולי הכי מתאים לי זה אולי עצוב שקשרים חברתיים אמיתיים יכולים להיבנות בשבילי רק תחת מסגרת טיפולית ובהשגחה ולא באמת בחיים אבל אין מה לעשות אה וחץ מזה.. מאז הקבוצה הרבה יותר נינוח לי בחברת אחרים גם הישג.. (:סמויה

אל תהיי כל כך קשה כלפי עצמך! אני מאמינה שהאנשים הקרובים אלייך יודעים ויכולים להבין את הקושי שלך וגם אם נראה לך לפעמים שהיית "לא בסדר" לא בהכרח זה נתפס ככה ע"י הצד השני וחוץ מזה אי אפשר להיות כל הזמן "בסדר" אף אחד לא יכול להיות מושלם מכל הבחינות, בכל רגע נתון תנסי לקבל את עצמך כמו שאת מקסימה, אכפתית, חכמה, רגישה... ועוד הרבה הרבה דברים טובים וגם אם יש קשיים... למי אין? מי שאכפת לו באמת ממך באמת יודע לקבל אותך כמו שאת ולא מחפש אותך בקטנות מקווה שתצליחי להפנים את זה עם הזמן ומה עם מחר? כלומר היום?

כשכתבתי למי אין קשיים לגמרי לא התכוונתי להמעיט בערך ההתמודדויות שלך אני יודעת שיש לך המון התמודדויות קשות המון מלחמות בחזיתות שונות התכוונתי לזה שאף אחד לא יכול כל הזמן להיות בסדר עם כולם

נורא בנשמה כ"כ משתוקקת למות, כאילו הפכתי לעצם דומם כאילו אני שלי נעלם לגמרי כאילו אין לי זהות.

מיתר יקרה.. מבינה את הקושי והכאב מקווה שיהיה לך יותר טוב בקרוב.. (: סמויה

מה שלומך היום? איך את מרגישה? שבוע חדש מתחיל ואיתו באות אנרגיות חדשות שיהיה לך שבוע נעים ומואר שחף

שלי לא טוב ומדרדר בנפש ובגוף. לא יכולה יותר לאכול, ירדתי מתחת לתת משקל אני לא יכולה יותר לסבול.

לא מספיק העומס של המטלות שיש עלי לבצע אז בנוסף לכך גם חולה :( ואיך בדיוק אפשר להתרכז וללמוד כשיש חום וכל הגוף מרגיש כמו סמרטוט?! אוףףףףףףףף לא מתאים לי עכשיו ועוד באמצע הקיץ :/ לא לענין בכלל

שחפונת, מקווה שתרגישי טוב יותר בקרוב.. באמת מבאס להיות חולה באמצע הקיץ ): ועוד שלא חסר לך מה לעשות.. מקווה שאת נחה היטב ומבריאה כדי להמשיך במלוא המרץ.. (: שולחת לך חיבוק סמויה

החלמה מהירה תני לעצמך את המנוחה ותחזירי לעצמך את הכוחות הגוף מאותת לך שהוא רוצה פסק זמן

חצי שעה אני יושבת וכותבת הודעה יפה וארוכה לכולכן לוחצת שלחחחחחחחחחח והכל נמחקקקקקק אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף שבת שלום

העיקר הכוונה.. מאחלת לך גם שבת שלום שבת של מנוחה הרבה אור ושמחה חיבוקי (: סמויה

אבל העיקר הכוונה שיהיה לך שבת טובה רגועה ועם מנוחה לנפש

איך אפשר להעלים את הכאב???....אפילו הכדור היום יומי לא עוזר...החרדה מטרידה כמעט מדי יום...אני מישתדלת לנצח אותה..לא מוותרת...יוצאת מהבית..עולה לאוטובוס...הבטן מיתהפכת...מחזיקה חזק בעמוד כאילו כדי שלא אקום ואברח בתחנה הראשונה....אני נימצאת במדינה זרה...עם בן זוג חדש...שאומנם יודע על הפגיעה המינית שעברתי ועל החרדות אבל מי שלא היה שם לא ממש יכול להבין....אני רוצה לצאת ..למצוא עבודה ..אבל חוששת..אולי תתקוף אותי החרדה באמצע הראיון ??ובנוסף אני לא מסוגלת לפצות את הפה במהלך ראיון שבו מראינים אותי יותר מאדם אחד...חרדה חברתית ...מההההה עושיםםםםם?? עייפתי ...רוצה חיים רגילים בלי מילחמות יומיומיות בלי לחשוב עשרים פעם לפני כל יציאה...עייפתי ........

היי שרון כתבתי לך יותר למטה אחרי שקראתי את שתי ההודעות שלך להעלים כאב אפשר ע"י דיבור על מה שכואב -בטיפול שבת שלום חטולית

היי חטולית ..ותודה על התמיכה... ניסיתי שיחות מקצועיות...זה עזר אבל לא העלים את הכאב... החרדה מלווה אותי בכל יום ..הזיכרון המר לא נעלם.... הכאב הוא חלק ממני למרות הניסיון שלי לחיות חיים נורמליים כלפי חוץ זה ניראה כאילו אני באמת חיה חיים רגילים אבל המאבק היומיומי בחרדה מתיש אין לי עדיין ילדים אבל הפחד שמלווה אותי מפריע אפילו לנסיונות להרות אני כל הזמן בחרדה שמא בע'ה כשיהיו לי ילדים אני לא יוכל לטפל בהם או שאקבל התקף חרדה משתק בזמן שיזדקקו לי....אני מפחדת מעצמי... אני אפילו מפחדת שאולי אני יפגע בעצמי..למרות שאין לי מחשבות על התאבדות ונהפוך הוא אני פוחדת למות...אבל המחשבות הלא רצוניות משתקות...אני מנסה להיתגבר..לפעמים מצליח ולפעמים לא....החיים שלי הם מאבק מתמשך וזה מתישששששש....

פעם ראשונה שאני כותבת כאן- מטפלת שלי כעסה עלי היום- היא רוצה ללמד אותי לבטא את כל הרגשות. אני בפחד נורא--הכעס מחזיר אותי לילדות כאשר כעס היתה מאוד מסוכן- אני כותבת מהראש אבל להיות אמיתית- אני רוצה לפגוע בעצמי

ברוכה הבאה ינשוף ברוכה הבאה לפורום מוזמנת להיות חלק אני מבינה את הקושי שבטיפול הקושי לבטא... להרגיש... המטפלת רוצה כנראה ללמד אותך להרגיש ולבטא את הרגש מבלי לפחד... לא בטוח שהיא כועסת... האמת שקצת קשה לי להאמן שאפשר לכעוס את משהו שקשה לך... אם זאת יתכן שהכעס הוא פרשנות שלך.. יתכן שהפחד שלך מפרש... להרגיש ולבטא רגש הוא תהליך... ולכן מותר בהחלט ללכת בקצב שנכון לך... לכן אני מציעה לך חדבר איתה לשתף בפחד שלך מהכעס אני בטוחה שהדברים יראו אחרת... מחזקת אותך וכאן בשבילך אידה

לא הסברתי את עצמי עד הסוף- יש לי חברה שהולכת לטיפול אצל אותו מטפלת שאני הולכת- הבן שלה ואישתו גם הולכים וחברה שלי ספרה לי שהמטפלת סיפרה לה דברים שליליים שקורים בטיפול על הבן-הייתי בשוק- התקשרתי למטפלת והיא אמרה לי שאני צריכה לסמוך אליה- אתמול שהלכתי לטיפול אמרתי לה שקשה לי לסמוך אליה ואז היא כעסה-באמת!-אני לא מדיימנת ואמרה לי שכל אחד יכול לטאות- ושאצטרך ללמוד לקבל את זה. אולי שהיא טאתה אני יכלוה לקבל אבל את הכעס שלה אני לא יודעת מה לעשות איתו-אני חוששת האם לחזור לטיפול מרוב פחד(שיטפתי איתה אחרי הטיפול אבל אני עדיין בפחד נוראית) תגידו לי אפשר לסמוך?

אמא כמה כאב במילה כה קטנה מילה תמימה לכאורה אמא אחת שילדה וזרקה ואמא שניה ששקעה התאבדה וילדה שנשארה בנפש קטנה מחפשת אמא בכל פינה אמא איזו מילה טעונה לא נתנה חום אהבה שמירה הגנה אמא השארת ילדה אבודה ילדה מנוצלת ילדה פגועה אמא השארת אותי בחשיכה עדיין מחפשת טיפת נחמה עדיין מתגעגעת לאמא חסרה. דמעה

אמא מילה מאוד טעונה.. אמא שלא הגנה שלא שמרה שבעצם לא הייתה נוכחת פיסת או רגשית לך, לי,לכולן.. אין.. אין מה לעשות *מצטערת* שולחת חיבוק..

אמא מילה גדולה חלל גדול אמא שלא הייתה אף פעם שלא חיבקה לא נתתנה ולא הגנה.... רק את יכולה לבנות אותה בתוכך... מרגיש כמעט ובלתי אפשרי... החור גדול מדיי הרבה כוחות הרבה אומץ איתך מחבקת אידה

צודקת , מילה עם משמעות הכי נוגעת וכואבת שאת החוסר שלה מרגישים תמיד יקירתי-לצערי אין לי מלים כדי לנחם אותך על חוסר ואובדן של אמא לא חושבת שאפשר גם להציע לך ניחומים או תחליפים כאלה או אחרים ובכלל,,,,,,, אין בידי גם לקחת ממך את הכאב שלך יכולה רק להציע לך כתף תומכת אם תמצאי לנכון-להישען עליה לבכות עליה ואני כאן כדי למחות לך את הדמעות שבת שלום חטולית

כל כך כואב מחבקת אותך

היי... אני בת ארבעים היום ועדיין סוחבת על גבי מישקעים מההתעללות המינית שעברתי בילדות הורי התגרשו בהיותי בת שבע בערך ומגיל שמונה עד גיל 12 אבי החליט להפוך אותי לשיפחת המין שלו. ההתעללות נעשתה אצלו בבית ....אף אחד לא ידע...זה קרה כשאחי שהגיעו איתי תמיד לביקורים (הם היו קטנים ממני ) ישנו במיטות ליד.... הוא כינה אותי הנסיכה שלו.... כשהייתי בערך בת 12 התחלתי להבין שזה לא יכול להיות נכון... ה' כניראה חנן אותי ביכולות ובתבונה להבין באותו היום שבו הפסקתי את זה הייתי אצלו ..הוא ניסה להשכיב אותי על המיטה..הדפתי אותו ממני והלכתי הביתה לאמא.... מאז לא חזרתי לבקר אצלו...אבל זה היה סוד..לא סיפרתי את זה לאף אחד.. המשכתי בחיי...למדתי..טיפלתי באחיי וגם באימי שהיתה חולה ..אבל בעצמי לא טיפלתי הדחקתי את זה..לא היה זמן להיתעסק עם זה סיימתי את התיכון ואת הבגרויות בעודי מטפלת באימי שהיתמכרה לאלכוהול ותאמינו לי שלחיות עם אמא אלכוהוליסטית לא קל..אפילו קשה מאוד... וכך המשכתי בחיי..מנסה להיתעלם מהכאב הפרטי שלי...אבי ניפטר בנתיים ואני כמו ילדה טובה התאבלתי ..אפילו בכיתי..מימנתי את המצבה שלו..הכל..רק שלא יחשדו בדבר בגיל שלושים בעודי חיה בחו'ל..כביכול הגעתי לשקט ולנחלה ..עבדתי היתה לי דירה משל עצמי לבד...היה טוב...ואז ...יום בהיר או שחור..התפרץ אצלי התקף חרדה חמור..לא יכולתי לתפקד..נאלצתי לחזור לארץ ולהתחיל טיפול פסיכולוגי ותרופתי שנמשך לסירוגין ארבע שנים....מאז אני תחת טיפול תרופתי...מטופלת בסרוקסט..אבל החרדה מלווה אותי בכל צעד בחיי..משתקת אותי...פחד חברתי שהישתלט עליי גורם לי להמנע מהרבה דברים... היום אני שוב בחו'ל..חיה עם בן זוג חדש שהכרתי ומיתמודדת יום יום עם הקושי...עם תחושות הפחד שמשתקות ומכווצות בבטן.....והכל בגללו....בגלל החולי שלו חיי נדפקו

היי שרון ברוכה הבאה לפורום קראתי את התשובה שלך לכואבת מאוד את צודקת בהמון דברים אני מסיקה מכך שאת היית /או עדיין בטיפול ?

מצטערת שלא יכולה כרגע להמשיך לכתוב עייפה מידי מחר אכתוב לך יותר בפירוט שולחת חיבוק גדול-מקווה שלא מפריע חטולית

צר לי לשמוע על כל אשר עברת... טראומה רודפת טראומה... פרידות גרושין אהבה אבהית פוגעת ומנצלת ואת גבורה גדולה שמת להכל קץ! הכל בשקט והסוד גדול וצורם לשמור סוד כל כך גדול , כל כך קשה וכואב אולי היגע הזמן להפסיק לשתוק... כמו שאת עושה ממש עכשיו משתפת אותנו... לא נשארת עם הסוד פורצת פירצה... אני מבינה שהיית בטיפול... דיברת... ובודאי כדאי להמשיך ולטפל בטראומה ...בפגיעה... בילדה הקטנה... להפחית חרדות את מוזמנת להשאר להיות חלק מהפורום לקבל תמיכה, הקשבה ובעיקר להשאר פחות לבד כאן בשבילך אידה

תודה על ההבנה..על האפשרות שניתנת ךי ךשתף אחרים לדבר לשפוך את הגועל....למרות שהייתי בטיפול ארבע שנים לסירוגין יש עדיין המון משקעים וכאב שכניראה לעולם לא יחלוף...אז שוב ...תודה....

שרון יקרה למרות 4 שנים בטיפול,,,,,,, לפעמים 4 שנים בטיפול אינם מספיקים כדי להוציא את כל הגועל יש עלייך יותר מידי דברים -את בטוחה שהוצאת הכלללל בטיפול ? עושה רושם שאת עדיין מלאה , וכן , ישנם זמנים שבהם דברים שוב עולים , מציפים -מזכירים ומעוררים את השדים הרדומים אם יש לך עוד המון משקעים סימן שלא סיימת את הטיפול גם אם את לוקחת כדורים - זה לא אומר שכל הבעיות שלך נפטרו הכדורים אמורים רק להרגיע את החששות שלך , ולהמעיט את התקפי החרדה שבאים בלי להודיע מראש ,הם נועדו לאפשר לך לנהל פחות או יותר חיים יציבים , ואם זה לא עובד , יתכן והכדורים האלה לא מתאימים לצרכים שלך , יתכן ואת צריכה לחזור להמשך טיפול ולכדורים אחרים , תבדקי את הנושא , זה באמת לא לענין להמשיך לחיות בכזה גהינום !!! שמחה בשבילך שאת לא לבד , שיש לך בן זוג לידך , מקווה שהוא תומך בך , מבין אותך , ונמצא שם בשבילך , שבת שלום חטולית

קול קטן קורע תדממה שממה ריגשית עוטפת כמו שמיכה תמיכה שנטשה - רוצה רק לברוח לצרוח לשאול עד מתי?! מתי?! אולי די! די כבר! die?

ברוכה הבאה לפורום בכלל לא סתם מכיל המון רגשות מכיל המון פחדים מנטישה מכיל המון כאב והמון שאלות אולי כבר די ? רוצה למות ? למה ? רוצה לשתף,,,,,,,,, כמובן אם בא לך אם מתאים לך בקצב שלך את מחליט!!! שולחת חיבוק-כמובן אם לא מפריע חטולית

מאוד לא סתם... יקרה ברוכה הבאה לפורום הצלחת ובקושי... לתת לעצמך מקום... נכנסת לפורום וכתבת הודעה....סתם... אין סתם יש הרבה ומלא בך מלבד המון כאב שמסתתר בלב שרוצה לבקוע להשתחרר את מוזמנת להיות חלק מהפורום לשתף...לקבל תמיכה מקום...פחות לבד כאן בשבילך אידה

ניסיון

ברוכה הבאה לפורום רוצה לשתף - מי את ? ואייך אפשר לעזור לך ? כמובן-רק בקצב שלך ואייך שנוח לך חטולית

מוזמנת להיות חלק לספר לשתף לא להיות לבד כאן בשבילך אידה

מוצפת וקשה כל כך ולא יודעת כבר מה אני רוצה עם פלאשים חדשים כבר יומיים לא ישנה כמעט מנותקת מרחפת בתוך בלון כזה של כאב ולא מרגישה וכן מרגישה ומתפוצצת מבפנים ומנסה בכל הכוח לא לפגוע ואיכשהו מצליחה לא לחתוך אבל רומצה כל כך כל כך כל כך להרגיש כאב פיזי אוףףףףףףףףף ורוצה לישון ומפחדת לישון ורוצה חיבוק ומפחדת מחיבוק ודיייייייייייייייייייייי יותר מידי רעש בראש שקטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט דמעה שמשתגעת...

היי דמעונת מתוקה דמעונת לא משתגעת דמעונת עמוסה לעייפה המון דברים דורשים פתרונות ולא תמיד הפתרונות מגיעים כשצריכים אותם ברור שזה קשה דמעונת לפעמים שוכחת שהיא חכמה ושהיא צריכה רק להרגע כדי לחשוב ושקט ? אני תמיד בעד שקט לגמרי מבינה אותך מקווה שהצלחת בסוף להרדם ליל מנוחה מתוקה חטולית

אז אני כאן.. פחות או יותר . תקופה לא משהו האמת.. החלטתי כנראה {אם ירצה האל} לנסות להתקבל לתוכנית לימודים פסיכולוגיה חינוכית יישומית..שלחתי היום תתפסים . עכשיו צריך פשוט לחכות ולקוות לטוב.. עכשיו שאלה.. לפני כשנה בערך אובחנתי עם פיברומיאלגיה {מחלה כרונית מעצבנת ומתסכלת} אומרים שבשורש של מחלה מסתתרת תראומה (פיזית או נפשית) רציתי לדעת מה את יודעת על הנושא . זה מתסכל ומעצבן ומדכא .. כל מה שאני עושה {ואני עושה} לא ממש עוזר ונמאס לי.. אשמח לקרוא מה יש לך להגיד או להציע עלמה 1 סתמית

עלמה יקירתי-את אף פעם לא סתמית !!! לצערי -ברוכה הבאה למועדון חולי הפיברומיאלגיה כן , גמני עם הדבר הזה אז ככה אני אצרף לך לינק שתוכלי לקרא ולהבין ביתר קלות מפני שאי אפשר כאן לפרט על המחלה http://www.fibromyalgia.co.il/index.html ויש לי גם פורום לשאול שאלות רפואיות על המחלה http://www.doctors.co.il/forum-3679 ועוד פורום שגמני בזמנו כתבתי בו -למקרה שאת רוצה לדעת עוד דברים מענינים -אנשים חמים ונחמדים http://forums.nana10.co.il/Forum/?ForumID=2461 הפורום הזה בנענע -קשור ללינק הראשון , אחרי שתיכנסי כבר תביני , ואם אחרי זה עוד יהיו לך תהיות ושאלות אשמח לעזור לך , דרך אגב , רופא ראומטולוג -יכול בקלות להפנות אותך לכל מיני טיפולים שקשורים למחלה הזו-דרך קופ"ח ,וגם לתת לך כדורים כדי להקל על הסימפטומים של הפיברומיאלגיה , רק קחי בחשבון שאך את מפסיקה טיפול או טיפול תרופתי , הכללללל חוזר ובגדול מקווה שהצלחתי לעזור במשו קטן -כאן בשבילך תמיד חטולית

מצב רוח לא משהו בנוסף לזה שכל הגוף כואב ומגעיל לי (אני בטיפול אצל ראומתולוג וכו) אני גם מחפשת מסלול לתואר II שיועיל בטובו לקבל אותי מכוון שאני לקויית למידה .. וממצועה תואר I לא בשמיים.. אני שוקלת תואר II או בייעוץ חינוכי או בעו'ס ... לצערי 2 המסלולים הסיכויים לא משהו. בציקור חוסר וודעות והכאבים = דרעק אחד גדול

לא סתמית כלל וכללל!!!! תני לעצמך מקום שמגיע לך אפשרי לעצמך!!! בלי להרגיש לא לנוח או צורך להתנצל. אני לא ממש מכירה , אבל אני יודעת בודאות על הקשר בין גוף ונפש מחקרים רבים מעידים על הקשר ,במגוון רחב של מחלות משפעת פשוטה ועד סרטן. כמו כן קראתי על המחלה: פיברומיאלגיה והיא דיי מסתדרת עם הקשר ךטראומה. הדרך להקל ,לחזק את מערכת החיסון ואף לעזור ברפוי... הוא הטיפול הנפשי (לצד הרפואי כמובן). לכן ההמלצה הכי טובה היא לפנות לטיפול... ולא לוותר על החלומות שלך בשום פנים ואופן!!!!! לחלום ולהגשים! אמונה בעצמך...הכי חשוב... אמרתי לך שאני מאמינה בך!!! עכשיו תורך... איתך אידה

הלוואי שהקרובים אלי היו מאמינים בי כפי שאתם מאמינים :( זה כלכך מייאש

מתגעגעת אליכן, גם בתקופת השתיקה,הצצתי,קראתי פה ושם, השתדלתי לדלג על טריגרים-אני במקום שקצת קשה לי להכיל.. אך עדיין עקבתי לבדוק מה שלומכן. אידה, מאחלת החלמה מהירה למחשב שלך,את חסרה לי. חטולית מתוקה, אישה מקסימה! מה היינו עושים כאן בלעדייך...? נותנת לכולן חיבוק חם, רך ועוטף : חטולית, מיתר, ילדונת, שחף, בובה, ציפור, דמעה, סמויה, מרום, חופית, טומי,רות, כואבת, גל, עלמה1. מקווה שלא פיספסתי מישהי.. מתמודדת עכשיו עם הרבה פרידות. זה עצוב, קשה, שם במקום של כמיהה,ריק,חלל מפחיד,חוסר וודאות, והרבה בדידות... אך יש גם התבוננות על תהליכים,סיכום ,סיפוק, בקיצור, החיים מורכבים...(וואיי...כמה את מברברת...) צדף.

היי מתוקה -התגעגעתי !!! אני תמיד מתחילה לכתוב מהמקום ששם הפסקתי אחרון ראיתי אותך יותר למטה וכתבתי לך שם , עכשיו רואה אותך כאן יאללללה בלגן ח-ח-ח-ח-ח , סתם סתםםםם פשוט שמחה שאת כאן למה הרבה פרידות ? הטיפול עומד להסתיים ? החיים מורכבים -את צודקת יפה שלי , קחי את הזמן שאת צריכה ,,,,,,,, את יודעת , בלי לחץ , רק מידי פעם תיכנסי להגיד שלום ולעדכן מה קורה איתך , שחלילה לא נחשוב שמשו קרה מסכימה ? שולחת חיבוק של דובי פנדה -כזה רך ונעים חטולית

חטולונת מתוקה ויקרה. איזה כיף לראות אותך כאן, כבר כמעט התחלתי לדאוג לך,את בדכ' מגיבה די מהר, בכלל,כולן נעלמו ביממה האחרונה.. איזה כיף לקבל ממך חיבוק דובי חם, אני ככ' צריכה את זה עכשיו,.. נפרדת מאנשים שהייתי איתם במשך תקופה בתהליך משותף, נקשרתי אליהם, משאיר חלל,געגוע,בדידות, בנוסף, החופש הגדול מתחיל, זמן סיום העבודה, יש מידי הרבה זמן פנוי,וזה גרוע.. מזמין צרות..כמו.. מחשבות,זכרונות,כמיהה,יאוש,פנאי,והרבה לבד.. טוב לפגוש אותך שוב, תמיד את מחממת את ליבי. חיבוק חם. צדף.

טוב לראותך....גם אנחנו התגעגענו היית חסרה... מה שלומך? סוף שנה זו תקופה של פרידות...(יש קשר אצלך?) ופרידות הן תמיד דבר קשה... מערער...מפחיד... כשנושא הפרידות לא מעובד היטב הוא מפחיד יותר כמו החיים גם הנושא הזה....מורכב... טעון? יום נפלא טוב לראותך!!!! איתך אידה

ועוד משהו רציתי להוסיף חברי הטובים והנאמנים ביותר שלי הם בעלי חיים וכמובן כמובן שני כלבי המקסימים והאהובים מאד.

חמודונת -אין צורך בכל פעם שאת נזכרת במשהו שאת רוצה לומר לפתוח בהודעה חדשה ,כמו שאת עונה למי שכותבת לך -כך את יכולה להכנס להודעה שלך שאת כתבת ולהמשיך משם לכתוב ,,,,,,, כל מה שעולה על דעתך ולידיעתך , ישנן כאן עוד בנות בפורום שמגדלות חיות מחמד אני משאירה להן את הכייף לשתף אותך ליל מנוחה

מצטערת על כל השגיעות כתיב אני נוסף לכל הבעיות גם דיסלקטית.אז תסלחו לי ותנסו להבין אותי.

שזה לא יטריד אותך בכלל את לא היחידה שכותבת עם שגיאות לפעמים גם מרוב שכותבים מהר נוצרות שגיאות קחי את זה בסבבה חטולית

אני בת 42 פניתי לכל הגורמים האפשרים שאפשר לעזרה וכולם רק מזלזלים ומתנערים לתת עזרה רק מקשיים עליך בכל דרך אפשרית ומנסים להיפטר מימך כי למדינה את רק עוולל בלבד.42 שנה סמתי את פי את נשמתי את ליבי את כל מכאובי את כל יסורי שרק אלוקים בשמים יעזור לי יקח מוחק ענק וימחוק לכל הבנות כמוני את הכאב על סף טירוף הזה.אמןןןןןן אני רוצה לשתף את הבנות כאן באתר בפורום הזה אין לי מושג למה אולי קצת לפרוק עול ולשחרר כאב קצת. אני בת 42 וקצת עברתי היתעלויות בעודי ילדה קטנה ותמימה מכל הסוגים כמו כן מינית מהצד הקרוב ביותר לי ובמגביל עברתי היתעללות גם מחוץ לבית כל זאת מגיל שש שבע בערך עד גיל 13 בערך עברתי היתעללויות פזיות קשות מאד ונפשיות והשפלות עוד יותר קשות.בגיל עשרים וחצי בערך עברתי אונס אלים מאד מאד,וזה מאדם שמכיר ובטחתי בו מאד.לא יודעת לפעמים אני מרגישה שיש לי איזה אות קלון שלט ענק כזה שכתוב בו בחורה שאפשר להיתעלל בה חופשי על הבר,עשה בה כפי יכלותך וכמה שתעלל יותר קשה וכואב ככה יותר טוב אוףףףףףףףףף שוב נפתח לי ברז דמעות מהעיניים וקשה לי לכתוב וקשה לי פתאום יותר לשתף הכאב האיום הזה שלי,אני צורחתתתתתתתתתתת לעזרה משיהי הלףףףףףףףףףףף דלוף רע לי עצוב לי נורא כואב לי נורא אני זקוקה לעזרה נואשות.

נשמה יקרה תקראי את הכתבה שלי ותיראי שאנחנו עברנו מסלול די דומה בילדות....אני יודעת שהכאב הוא בילתי ניסבל...אבל יקירתי תנסי להביט לעתיד...אני לא יודעת אם יש לך ילדים..מישפחה...לי אין..אני עדיין לא נשואה אבל התנחמתי באחיינים שלי..למרות החרדות..למרות הכאב..אני מנסה לא להישבר...אני לא אתן לזה להרוס אותי לגמרי...קשה...נכון...אבל אני מאמינה שבכל אחת מאיתנו יש את הכוח לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה..אסור לנו להמשיך לסבול ולהעניש את עצמנו בגלל חולירות למיניהם.... היית..בטיפול?? ניסית שיחות אצל פסיכולוג ?? זה לא מעלים לגמרי את הכאב אבל עוזר לנו במעט ונותן כלים להבין מה אנו חוות...אני צריכה כדורים כדי לתפקד והשלמתי עם זה לגמרי....זה מפחית את הכאב....אז יקירה ...שולחת לך המון חיבוקים..המון הבנה ואל תישברי חמודה...העולם יפה צריך למצוא את האור וללמוד לחיות אפילו עם הכאב....

ברוכה הבאה לפורום שרון אמרה לך המון דברים נכונים האם היית כבר בכל סוג שהו בטיפול ? זה אחד הדברים הכי חשובים אפילו יותר מלפנות לבטוח לאומי או למשרד הרווחה כי בזמן שאת מטופלת -יש מי שיכול לאשר את המצב הנפשי שלך,חוץ מאשר לעזור לך ולתמוך בך בבטוח לאומי ובמחלקת הרווחה צריך להביא אישורים על טיפולים , על כדורים נגד דכאון ועוד ועוד באמת עברת מסלול מאוד קשה ורצוף של פגיעות קשות את זקוקה בדחיפות עזרה-יש מוקד טלפוני 1202* לנפגעות שם יכולים אולי גם לעזור לך ולהפנות אותך לטיפול שווה לנסות-את לא צריכה להזדהות בשמך האמיתי , וגם תקבלי תמיכה-תוך כדי שיחה כואבת יקרה כשאת כותבת דברים מהסוג שכתבת כאן , את צריכה לציין בשורה של הכותרת -טריגר כמו שאני ציינתי , כדי להזהיר את מי שרוצה לקרא -לא תמיד קל לקרא ולענות על הודעות מהסוג הזה , שהרי כולן כאן נפגעות ,וטריגר -אומר שיש דברים שעלולים להיות קשים לקריאה -זה לא אומר שאת לא צריכה לכתוב זה רק אומר-שימו לב יש דברים כואבים מאוד , וכך יש אפשרות למי שרוצה או לא יכולה -להכנס לתוך ההודעה לקרא ולהגיב או לא תחושת הקלון שאת מרגישה -תמיד מלווה בשלב כזה או אחר את כל מי שנפגעת ,בגלל הבושה , בגלל שפרצו לך את הגבולות בגלל שבכלל לא היה צריך לקרות לך כל מה שקרה לך , לרוב הפוגעים באים ממקום קרוב אלינו -אבא , אח , בני דודים , דודים,,,,,, הרשימה ארוכה , זה לא כואב פחות מאשר אם נפגעים מאנשים זרים ! להפך , כשזה בא מקרוב-זה הכי כואב , כי אלה אנשים שאנחנו אמורים לסמוך עליהם שיהיו שם איתנו ובשבילנו -ולא שיפגעו בנו כתבתי לך גם למטה שולחת חיבוק גדול חטולית

שלום!כמה עצוב שאחרי 42 שנה את מבקשת עזרה מכל הגורמים המטפלים והם מרימים גבה בחשדנות על זלזול ורוע ועד שאת אוזרת אומץ והבושה עוטפת כל חלק בגופך ונשמתך מכל מיני סיגמות שליליות.אני מדברת על ביטוח לאומי, ולשכת רווחה, ועלק מרכז לבריאות הנפש וסליחה מראש וכל אלה שאמורים לעזור לך ולתמוך בך רק מקשיים עליך ומשפילים אותך וגורמים לך חד משמעית רצון למות.ומוצאים לך לגמרי את המעט רצון לחיות שיש לך.את צריכה לעבור חקירות משפילות ביותר ועדות חקירה מעליבות ופוגעות וכולם יעני עלק של ממש רוצים לעזור לך אך האמת מחכים בכליון עיניים להיפטר מימך כי את סתם עוד משהי שהיתעלילו בה מכל הכיוונים ומכל הצדדים. את נשמה פגועה וכואבת אבל בשבילם את רק אות קלון בשבילם את רק עול ועול .ואתרק נשמה שצורחת לעזרה רחמים וחמלה ומי יעזור לי רק אלוקים שבשמים.

כואבת יקרה. כמה כואב לקרוא אותך , לשמוע את הצרחות כאב שלך, לקרוא את שעבר עליך, מצטערת מתוקה. הייתי שמחה למצוא עבורך את מחק הפלאים שימחוק מעל ליבך את כל הכאב, הזכרונות הקשים, תחבושת רכה לליבך הדואב. ביכולתי המוגבלת, שולחת לך חיבוק רך,עדין,עוטף(.אם אפשר) איתך, צדף.

אני מודה לך מאד על כל מילות והחום ואהבה והבנה.אקבל את חיבוקך הרך בשמחה רבה ואנ מודה לך על הכל את יודעת צדף לפעמים כמה מילים טובות ורכות עושות הכל עזרת לי מאד עודדת אותי וגרמת לי חיוך רחב ושמחה בלב ונשמה ,וכמה דמעות התרגשות. תודה רבה לך חמודה עם לב של זהב שכמותך. (: (:

מתוך עציץ יצאת להציץ,,,,,,, איזה יופי לראות אותך כאן נעלמת ונאלמת את בסדר ? מקווה לראות אותך כאן יותר שולחת חיבוקיישן חטולית

מבינה אותך לגמרי ומזדהה איתך עם כל מילה שכתבת לצערנו הבירוקרטיה במדינה רק מחלישה את החלשים ומחזקת את החזקים , וכמונו שזקוקות לתמיכה -לא רואים אותנו בכלל !!! כמו שכתבת -אנחנו עול על הכיס שלהם , וכן , לצערי הסטיגמה שיש להם על כל סוגי נפגעות בכל התחומים-שווים בדיוק ל,,,,,,,, אמת שהמקום שלנו-נופל בין הכסאות והם דורשים המון הוכחות כדי להאמין -ולכן צריך לעבור גם המון ועדות , נורא מצטערת לשמוע על מסכת ההתעלולויות שעברת -בהחלט מבינה למה גם הגורמים הציבוריים גורמים לך להרגיש שעדיין מתעללים בך , הלוואי והדברים היו נראים אחרת שולחת חיבוק חם ועוטף -את כבר לא לבד חטולית

ברוכה הבאה לפורום עצוב לשמוע שמלבד התעללות והפגיעה את ממשיכה וחשה נפגעת ע"י הרשויות אני מאמינה שאסור לך להרים ידיים עלייך להמשיך ולחפש את העזרה העזרה הנכונה לך לא פשוט וקל למצוא אותה המטפלת שיהיה עימה חיבור וכמיה טובה בכדי שתוכלי לטפל ולחבוש את הפצעים ללמוד לעבד ולהמשיך הלאה לחיים טובים יותר הכאב לא חייב להיות החלק המרכזי אבל לשם כך את זקוקה לעזרה!! שוב ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק לשתף, לשאול, להתייעץ לא להיות לבד איתך אידה

למרות שאני לא כל כך מאמינה בו... צלקות מזכירות לנו איפה היינו הן לא צריכות להכתיב לנו את המשך דרכינו... דמעה

שיר עם תקוה...והמילים יפות ומדברות אלי בדקות שאני נזכרת לא להיות מויאשת רציתי לחלוק את השהיר איתכם... http://www.youtube.com/watch?v=Os11utrj9tA שיהיה יום מואר לכולנו דמעה

על המשפט והשיר המקסים אני בהחלט מאמינה בכך שהמשפט הזה נכון וגם פועלת על פיו למרות שלא הכרתי אותו קודם ואת האמת - זה עובד! :)

מאמצת אותו ,,,,,, ושיר יפה מאוד תודה נשמה שהבאת חטולית

שלום לך, קראתי את השרשור למטה, בו כתבת שהיית ברחוב וניסית להתקשר לסלעית. אני מכירה שם מישהי באופן אישי, מישהי מדהימה אשר נמצאת במערכת מאז הקמתה והיא גם חלק משלושת הנשים אשר יוצאת בעצמן אל הרחובות, בסיורים. אם תרצי שאקשר אותך אליה? התהליך יכול להיות אולי יותר קל עבורך, אולי אף יותר זריז אם תרצי, אני כאן כדי לעזור לך לעזור לעצמך, במה שרק אני יכולה

תודה באמת מייל? [email protected]

והים לא נרגע רק גאה וגאה את אוספת לאט את גופך אנשים שפגשת שהיו בשבילך ובן רגע נשארת מול צילך את היופי שלך את הקסם שבך לא תוכלי לחלוק עם כולם הסתכלי מסביבך תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך לעולם מהמרחקים שאת בורחת לא ידעו דרך חזרה שם את הולכת לאיבוד במנהרה, בלי מטרה והשחקים הם הגבולות אל תיעלמי במצולות כי אין תשובה טובה לכל השאלות הוציאי עכשיו מגירות מליבך ורוקני רגשות משומשים אולי תמצאי את אושרך את כוחך שקברת עם הזמן בשנים מהמרחקים שאת בורחת לא ידעו דרך חזרה שם את הולכת לאיבוד במנהרה, בלי מטרה והשחקים הם הגבולות אל תיעלמי במצולות כי אין תשובה טובה לכל השאלות שאלות... קחי עכשיו את אושרך את כוחך ורוקני רגשות משומשים הסתכלי מסביבך תאהבי את עצמך ושמרי את נפשך מהמרחקים /גלי עטרי מילים ולחן:שגיב כהן השיר הזה ליווה אותי בחודש האחרון בגמילה התעוררתי תמיד כשהוא התנגנן לו בקולי קולות וברקע הקבוצה שצורחת לי לבוא כי ה"שיר שלי" ברדיו היום התעוררתי לצלילי טלפון שסיננתי שוב :-\ ובהודעה חברה הקדישה לי את השיר מהמרחקים שאת בורחת לא ידעו את דרך חזרה שם את הולכת לאיבוד כמה קל לברוח וכמה קשה לחזור איך בקלות הצליחו לרסק את כל מה שעבדתי עליו כל כך קשה ריסקו אותי פשוט לאלפי רסיסים ואני לא מצליחה להתאפס לחזור אני לא מצליחה לאסוף את עצמי אני לא מצליחה לגבש אותי שוב אני לא מצליחה לחזור לשיגרה "נורמלית" אני לא מצליחה להיות איך בשניות שפתחתי דלת לדיכאון הוא התפרץ וכיסה את כולי השתלט על כל חלקה אפשרית אני עייפה אני עייפה להיאבק גם אם זה דברים שמגיעים לי אני עייפה אני לא יודעת מי חברים אמיתיים שלי אני לא יודעת מי איתי כי הוא איתי ומי מתגעגע אלי ומי מכיר אותי בכלל ומי מכיר ילדונת סחית? ומי רוצה להיות איתי עכשיו ככה כמו שאני? ומי מתגעגע למי שהייתי? ואיזה תפקיד אני ממלאת אצל אנשים אני לא יודעת מי אני אני מרגישה כל כך אבודה... הפסקתי ללכת לאנ איי בכלל הכרתי שם אנשים ואז נבהלתי ממש פתאום הם התחילו לצלצל ולדבר והכל כוונות טובות אבל זה הכניס אותי למגננה גברים וכוונות טובות לא מסתדר לי במשוואה אחת בעיקר כשמדובר על גברים בגיל מסויים מאזור מסויים ניהיתי פרנואידית ואם הוא מכיר את ההוא ואם ההוא יגלה לההוא ובקיצור התחלתי לאכול כאפות והחלתי לפחד ללכת לקבוצה כאן אולי זה רק בראש שלי ואולי לא אני לא אוהבת שגבר שפגשתי פעמיים מצלצל אלי 45 פעם ביום ואני לא אוהבת שקוראים לי ילדה יפה ואני לא אוהבת גברים ערסים שהם לא הסוחרים שלי :-\ עם הסוחרים שלי אני יודעת להסתדר בכלל כשאני סחית אני לא יודעת להסתדר עם גברים איזה מוזר זה גברים בשימוש לא מפחידים אותי בניקיון כן אני רוצה תחבר שלי שיעיף את כולם ממני אני רוצה שהוא יהיה נקי בחיים לא הייתי יום אחד עם חבר שלי סחית מעניין אם יש לנו על מה לדבר בכלל אני רוצה לגור כבר לבד אני לא יודעת לחיות בלי סמים מה אני יעשה בבית בלי סמים? מה עושים בעולם בלי סמים? יש עולם כזה? והשחקים הם הגבולות אל תיעלמי במצולות כי אין תשובה טובה לכל השאלות

ילדונות חמודונת את השיר היפה של גלי עטרי שמעתי אתמול בערב בטלויזיה בערוץ שתיים בזכות חברה שאמרה לי -תעברי יש שיר יפה , אז עברתי -שמעתי ואהבתי,בשבילי זו היתה השמעת בכורה , לא מפתיע שהעלת אותו ,מאמינה שעוד בנות כאן יתחברו לשיר היפה הזה , ילדונת -צלצלת חזרה ל-מקום ששחפיתוש נתנה לך ? את זקוקה להמון עזרה ותמיכה עכשיו בתקופה הקשה הזו שאת עוברת , תאמיני לי שיש עולם ויש חיים ויש הכל-בלי סמים את רק צריכה להתחבר לשם , לעשות מאמצים כדי לשמור על מה שכבר הישגת בעמל רב ,מרגישה שממש קשה לך ברמות אם לא טוב לך באן אי -מכל סיבה שהיא אל תתני את מספר הטלפון שלך לאנשים שאת לא מתחברת אליהם המסגרת עצמה מאוד טובה , יש לי חברה שנמצאת שם כבר המון שנים ,עם עליות וירידות -אך תמיד חוזרת ,תבררי לך את האנשים שאיתם את כן רוצה קשר כי מאוד קשה לבד ואני מחזיקה לך אצבעות גם ברגליים ( אין ריח )שתחזיקי מעמד שלא תיפלי ושלא תיתפתי שוב לסם הזה שרק גומר לך את החיים איתך חטולית

אני מצטרפת לדברי חטולית אין מה לעשות הסמים הורסים כל חלקה טובה בבנאדם לא שאני שופטת אני מבינהזאת ההתמודדות שלך עם הפגיעות שחווית (לא מודע!) אני למשל, בחרתי לברוח לעולם הדמיון, הספרים, הפרחים לשגות בדמיונות (גם לא מודע! למה הייתי ילדה זה לא משהו שהחלטתי..זה פשוט קרה ככה) יש אחת שיש לה ניתוקים לא מודעים אחרת שבחרה/שברחה להתחתן בקיצור אותה פגיעה התמודות שונה תלוי בסוג של הבנאדם עכשיו, היום שאת מודעת לפגיעה שעברת שאת יודעת שהתת מודע שלך בחר להתמודד דרך הסם את יכולה להגיד- זהו סטופ! מהיום אני כבר לא קורבן,אני נלחמת למען עצמי ולמען חיי כי אני חשובה לעצמי!! והנה עובדה שאת בניקיון כבר כמה ? 56 ימים? את קולטת איזה כוחות נפשיים יש לך? את קולטת בכלל כמה את חזקה כמה את שפויה כמה את רוצה להיות נורמלית בחייך, החיים בסם הם לא חיים!! עכשיו זה נראה לך מוזר בלי אבל ברגע שתתחברי לרגשות שלך האמיתיים בלי הסמים תביני איזה עולם ומלואו ישנו איזה קשת של צבעים מבעד לעננים את תוכלי להרגיש בלי הסמים ולחיות בלי הסמים ומגיע לך לחיות! רק תחשבי על ילדונת האמיתית שקיימת שם בפנים תנסי להתחבר אליה לאותה ילדונת של פעם בלי ה... כמה נאיבי הכל היה.. נכון?

האם את מרגישה בטוחה במקום בו את נמצאת? האם זה בית שתמיד פותח דלת? אני מבינה את חוסר האמון באנשים בסביבה מה רוצים ומה מחפשים... את חשופה עכשיו בלי הגנה הכל כואב...שורף ואין מגן את צריכה לגבור על הכל לשמור על יום נקי על עצמך לעזור ולשמור לעצמך איתך אידה

מצטערת שלא מגיבה אחת אחת בלי מילים כל כך והרבה דברים קורים ובקצב כל כך מהיר רק להיום 60 יום לא הולכת לקבוצות אז לפחות כאן מצהירה... חזרתי לקשר עם הבן זוג... (מבולבל לי)

שוב *שחזור*? לא יודעת ם ז נכון לעשות את זה ז בעקבות מה שנכתב תחתיי בעקבות ההודעה של ילדונת השוטטות ברחוב.. וזה הזכיר לי גיל 14 וחצי סוף כיתה ט' לקראת הקיץ טיול שנתי לכינרת טיול אוהלים בחוף מסודר הטיול הכי מדהים שהיה לי בחיי! לעולם לא אשכחו! אחריי שלושה ימים חוזזרים הבייתה ): יום שישי הכנות לשבת לא ממש זוכרת סמויה עייפה בכל זאת מנקה שוטפת יסודי אמא לא מרוצה! מתחילה להתלונן ולריב סתם בלי סיבה סמויה עונה סטירה! אוקיי, בקטנה.. זה ממש..לא מזיז לסמויה. אבל כשאמא אמרה- "קחי מייד את השק שינה ותחזירי אותו עכשיו ל..!!" הופיע עלבון! סמויה פתאום הבינה שהשק שינה שמקופל בפינה (הרי מה הוא מפריע ?) אינו רצוי! השק שינה שחזר מהטיול.. בעצם סמויה חזרה מהטיול השק שינה מסמל את סמויה סמויה לא רצויה! הולכת לכוון ביתה של...כדי להחזיר דמעות בעיניה של סמויה זורמות עם רצון משלהן סמויה משתוקקת לחברתה של.. שתסיח את דעתה מ.. עולה במעלית דופקת בדלת שלום! ... לא בבית, נסעה עם חברה לת"א תחזור במוצ"ש ): קיר בטון! סמויה הולכת עצובה חזרה הבייתה?? לא..ולא! בפינה יש תחנה מחוץ לעיר מה היא עושה?! עומדת בכשביש שולחת יד טרמפ בחור צעיר סבבה "לאן את צריכה?" לאם אתה נוסע? לעיר הקרובה עולה מאחור מסתכל במראה "את בוכה?!" לא מה פתאום! השמש סנוורה את עיניי מגיעה לעיר הקרובה מעט כסף בכיסי מספיק לנסיעה אחת לת"א *וואן ווי טיקט* תופסת מונית שירות הנהג חושד משקרת שאני מת"א באתי לכאן לבקר דודה אבל היא נסעה הנהג חושד לא מוותר לוקח אותי "לדודתי" מראה לו כתובת של קרובת משפחה, עושה את עצמי הולכת לבית חוזרת "אין אף אחד.." משום מה הוא מאמין להצגה! איך?? אין לי מושג אולי כי נראיתי ילדה טובה כזאת ותמימה היה לי מן פרצוף כזה תמים (אבל תחמנית-שחקנית-שקרנית גדולה!) מפה לשם הנהג הדואג עוד מסדר לי טרמפ "לבית שלי בת"א" עם מכר שלו (בחור צעיר בחיפושית) אולי בן 19 20 לאללה נחמד נוסעים. הוא לא חושד בכלום! לא זוכרת איפה ביקשתי לרדת אבל זה היה בחולון (דודים שלי גרים שם) מכירה את המקום.. בלי בעיה ופחד (כבר ערב) קונה לי גלידה עם סוכריות ומסתובבת מתחילה "לבלות" ערב שישי לבד ברחוב.. שמן הסתם יש המון מבלים אז הוא הומה מאדם.. השעות חולפות כבר 11 בלילה וואי..היה לי טרנזיסטור קטן בכיס עכשיו אני נזכרת.. הקשבתי למוסיקה, לחדשות חכיתי שיאמרו "נערה נעלמה מביתה" שהבריחה שלי תקבל תוקף רשמי.. ו..עדיין כלום מגיעה בהליכה לבת-ים זה היה הגבול חולון-בת-ים אברבאנל? כן..כן..מסתובבת דווקא שם ופתאום חשוך ולבד לא מפחדת!!!!!! בכלל.. מכלום רק מסתובת ומסתובבת לבד! ברחוב אין אדם אולי פה ושם חבורות נוער חוזרים מבילוי אבל זהו עכשיו דיי בד.. כלום לא קורה.. חוזרת חזרה לחולון ליד דודים שלי ממש ברחוב ליד! אבל לא מתכוונת להמצא! לילה כנראה כבר השעות הקטנות של הלילה זהו..מתחיל להיות קר. סמויה לבושה קצר קר! מה עושים?! על הכביש חונה משאית לא יודעת איך טיפסתי מה עשיתי רועדת מקור נכנסתי לשם נרדמת, לא נרדמת אי אפשר לישון קר.... השחר מפציע עוד יותר קרר! מסתכלת מהמשאית מתפללים הולכים לכוון בית הכנסת איש לא שם לב אליי יופי! ופתאום אדם מציץ לתוך המשאית כלא מאמין למרא עיניו על הבוקר.. מציץ שוב מדבר אליי לא שואל שאלות "תקשיבי, אני הולך להתפלל בינתיים את תלכי לבית שלי אשתי שמה תגידי שאני שלחתי אותך!" ובאמת כך היה! לא יכולה לחשוב בכלל עייפה,רעבה קרר בלי שיקול דעת הלכתי לשם פתחה לי את הדלת אישה דתייה אמרתי ש...שלח אותי לא שאלה שאלות הכניסה אותי לביתה! הוא חזר מהתפילה לא ממש זוכרת ישבתי איתם לסעודה אכלתי בכלל? לא זוכרת רק הקצו לי ספה נתנו לי שמיכות חמות אההההההה !!! פתאום גן עדן שומעת אותם בחדרם מתלחשים לא אכפת לי על מה עיניי נעצמות ישנתי כמה וכמה שעות! מוצ"ש זהו הפעילו עליי לחץ פסיכולוגי וגם איום שייפנו למשטרה באין ברירה גם השכן שלהם נרתם לעזרה מה הוא שמי האמיתי גם שיקרתי לגביי זה וסיפרתי שאני איזה "שרון" ובקיצור...הם לחצו האישה בכתה התוודתה שאין לה ילדים והיא לא יכולה.. מסכנה אבל בתור ילדה לא ממש הבנתי למה היא בוכה! וכך..וכך.. בסוף נשברתי באו לקחת אותי שברתי את ליבה של אימי! היה בלאגן רציני לא פשוט הדלקתי "אור אדום!" חזרתי לביתי שממנו ביקשתי לברוח הלכנו לטיפול משפחתי הטיפול הכי דוחה והכי מחריד שהיה לי בחיים! בשביל אמא כמובן מעמסה וטוב שהוא נפסק אחריי מספר פגישות! איכסססססססססססססססססססססססססססססססססס לא סבלתי את ה..מפגש הדוחה הזה בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע אמא, אני ואחי אמא- כל הפגישה בוכה ובוכה ובוכה ובוכה אני ואחי שותקים במבוכה המטפלת- לצידה של אימי כמובן עוד נוזפת בי שאני לא מספיק עוזרת לאמא בבית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ולכן לאמא קשה.. ועוד כל מיני אני! שקורעת את ה.. משחר ילדותי מטפלת באח הקטן בדודים בחופשים! ה..היפראקויביים מנקה! יסודי!מסדרת! יד ימינה של אמא הסמכות בבית אחריה ונשארנו לבד כמה וכמה לילות לבד! בדירה אני והאח הקטן! הןלכת למכולת! כזאת צוציקית מבינה בהכל! מטפלת שומרת מה לא! וההיא פתאום זה מה שהיא אומרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא סמויה לא משתפת פעולה לא מדברת שותקת כמו קיר המצב בבית בכלל לא משתפר חוזר לקדמותו אבל סמויה כבר לא מה שהייתה פעם סמויה מתחילה להבין להשתנות ולהתנגד! וזה מה שיוביל אותי לשחזור הבא אבל זה כבר בפעם אחרת.. אז תבינו איך סמויה מתחילה לעצור את ה.. איזה כוחות צריך כוחות של *רוצחת* לא באמת *רו..* אל תיבהלו לא... אף אחד.. אבל זה על אותו עיקרון! תהליך עצירה שהתחיל ב14 והסתיים ככל הנראה בגיל 16 הגלגל נעצר סופית לחלוטין! איך?? אני יספר בשחזור הבא לא יודעת זה לא שחזור קל..

כל כך מבינה את העלבון והפגיעה שגרמו לך לברוח מהבית גם אני לא פעם רציתי לברוח אך לא נתנו לי, עצרו אותי בדלת עד שבגיל 19 בסוף כן ברחתי רק למזלי לא לרחוב אלא לחבר שלי שאח"כ נהיה בעלי איזה מפחיד זה בשביל ילדה בת 14 להסתובב ככה ברחוב לבד באמצע הלילה וזה כזה חוסר אונים כשקר ואין איפה להתחמם, לישון... מזל שהאיש ההוא שם לב אלייך ושהוא ואשתו דאגו לך וטיפלו בך נתנו לך לאכול, לישון... רק חבל שאח"כ כל החוויה של הפגיעה השתחזרה בטיפול וחבל שלא דיברת ולא אמרת מה את באמת עושה בבית והמטפלת שמעה רק את הגרסה של אמא שלך :( אבל העיקר שהיום את מדברת ומשתפת! ויכולה לעבד את מה שעברת אז, בילדותך כל הכבוד לך! שחף

גמאת ברחת... לחבר.. התחתנתם בגיל 19 היית מאוד צעירה! אם ייצא לך פעם ספרי על אותם נישואין הנסיבות בהן יצא לכם להתחתן..ברורות הרי את רצית לברוח לבנות חיים אחרים.. בסופו של דבר נפרדתם.. אתם בקשר עדיין? או ש..שתפי אם מתאים לך.. רציתי לומר לך שהגדרת במדוייק שהחוויה של הפגיעה בבית השתחזרה במדוייק בטיפול. המטפלת הייתה שואלת שאלות מנחות לאור הגרסה שאימי מסרה לה כרגיל: קשה לה..עומס מטלות הבת מפונקת, לא עוזרת הנטל עליה והיא בוכה ובוכה! וואלה שנים היו לי נקיפות מצפון שלא ניגבתי לאמא את הדמעות שלא כאבתי את הכאב שלה שלא התחברתי לשום רגשות בטיפול הזה! היום אני מבינה מתוך שחזור שהדמעות של אמא היו הצגה אחת גדולה!!!!!!!!!!!!!! בדיוק כמו השקרים שלה לכולם! כמו בחיים כך בטיפול המטפלת שואלת אני-אחי עונים "אמא מתחילה לצעוק.." ומה הלאה?? שואלת המטפלת קשר שתיקה מוסכם בין כולנו! בסוף סמויה עונה: "כלום! לא קורה כלום!" "אמא רק צועקת..שאנחנו לא עוזרים" המטפלת עוד מרצה ומטיפה לי שצריך לעזור יותר לאמא ש..כאשר לאמא יש המון עבודה ונניח נשרף סיר אז היא מתפרצת עלנו (אבל היא לא מתכוונת.. זה רק מלחץ ואני חשה רק בוז! רק גועל! רק בעעעעעעעע! מתה לעוף מהמקום המביך והדוחה הזה! עם המטפלת הסתומה הזאת! איכסססססססססססססססססססססססססססססססססססס מפגישה לפגשה המטפלת מגבירה את הלחץ וממשיכה לשאול- ומה קורה הלאה אחרייי הצעקות? ושוב- קשר שתיקה! סמויה משקרת לה בפנים! (וגם לעצמה..) כלום! לא קורה כלום! הטיפול הזה נפסק מהר מאוד אולי אמא התחילה לפחד מהשאלות שקשר השתיקה לא יישבר והוא לא נשבר! כזה דבר קשה לא בקלות נשבר נראה לי בעינויים היו מוציאים דבר כזה ממני לפתוח את הפה לגבי מה שבאמת קורה בבית לא הייתי מוכנה בשום אופן! כמו שאמרתי, אולי רק בעינויים אולי רק עם מכות חשמל! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

דבר אחד מאוד חשוב שקראתי בין כל השורות בין כל המילים שלך , שתמיד היית לבד לא משנה מי היו המשפחה -לאף אחד לא היה אכפת ממך כמה כואב , כמה בדידות איזה מזל שלא התדרדרת לזנות הכי מאפיין אותך זה אומץ לב את נולדת להיות לוחמת את נולדת כדי להצליח את מצליחה יפה מאוד בחיים שלך ולא בכדי את לא נקשרת לאפחד מבינה אותך אפילו מעבר למילים יכולה לומר לך בוודאות שכל המכשולים שעברת בימי חייך רק חישלו אותך ואת האופי שלך את בהחלט יכולה להיות גאה מאוד בעצמך על כל ההישגים שלך והם לא מעטים כל הכבוד מתוקה שבוע נפלא לך חטולית

רציתי רק להסביר משו כשכתבתי כמה טוב שלא הדרדרת לזנות זה לא מפני שחס וחלילה רציתי לרמוז משו עלייך , אלה בגלל שגם לי אמרו זאת המון פעמים , בגלל מה שעברתי,,,,,, שזו ממש דרך קלה -משם להגיע ל-זנות מקווה שהצלחתי להבהיר ועכשיו אנסה גם ללכת לישון כי עדיין לא נרדמתי וכנראה שאספי מחכה לי היום גם יאללללה ביייייי מיאווווווווווו

כל מה שהיה בפנים עולה וצף הכאב העלבון הלבד....כל הזמן לבד ואת לא מסכימה ולא מוותרת.... את נלחמת על זכויותיך הבסיסיות לאהבה...לבית שומר מגן... עברת כל כך הרבה ואת משתפת על המרד שלך שכלום לא מפחיד וכלום לא מרתיע ובכלזאת תמיד אנשים טובים בדרכך שומרים.... מישהו מלמעלה... ואולי את שומרת... איתך יקרה אידה

עברתי שבת גיהנום נשיקות פריצת גבולות חוסר שינה פחדים.. המון פחדים התעוררות אין סופית קפיצה בבהלה מתוך שינה וכל זה בגלל שאחד הפוגעים שלי היה ונכנס לחדר בצהריים כשאני ישנה רצה לשחק במחשב כבר לא היתה לי את המילה שלי כהוקרת תודה ש"נתתי" לו לשחק במחשב הוא נתן נשיקה ואין כבר שינה ולחץ הרבה לחץ עם המשפחה הדפוקה הזו.. עזבו יהיה בסדר

זה בהחלט גורם להרגשה רעה! מי נתן *לו* רשות להיכנס לחדר שלך האישי ולהשתמש במחשב שלך!! בהחלט פריצת גבולות בעיקר שמדובר ב- *פוגע לשעבר* ובעיקר בזמן שהיית ישנה! היית צריכה לסלק אותו! אבל אני מבינה מאוד את ה"קיפאון" את החיוך "בסדר" שבפנים זה מרגיש אחרת, שבפנים ז בוער *לאאאאאאאאאא* *לך מכאן!!* אבל במקום זה מופיע ה- בסדר.. *וההוא* עוד ממשיך לנשיקת תודה תמימה (לפי מה שהבנתי) אבל בכל-זאת פורצת גבולות! ב-ג-ד-ו-ל *לא בסדר!!!!!!!!!* *מי הזמין אותן לחדרך?!* עכשיו הנשמה שלך זועקת! בפעם הבאה, בובה תנעלי את החדר שלך שאת ישנה וגם אל תתביישי להעמיד גבולותת ולחפף את מי שצריך גם אם זה רק משחק מחשב וגם אם זאת רק נשיקה תמימה. זה בניגוד לרצונך! מה שזה לא יהיה ואל תעברי על זה לסדר הוים תבהירי שלא יפריעו לך מתוך שינה ושלא יכנסו לחדר שלך! זה בסדר מה שאת מרגישה עכשיו.. אני לגמריי איתך טוב שאת מוציאה מקווה שזה לא סוחף אותך למערבולת רגשית קשה מידי בכל זאת, מזל שהכל עבר..הכל בסדר פשוט ..לפעם הבאה.. תנעלי וגם את המחשב שאף אחד לא יפריע לנסיכה בעת שנת היופי שלה! מובן??? (: סמויה

יש לי בעיה עם נעילת החדר הרבה פעמים ובהמון סיטואציות הציעו לי לנעול אבל יש לי בעיה עם זה.. יש לי בעיה עם הכל , מסתבר.. אויי.. כמה שהבהרתי את עצמי אלוהים יודע. כמה אמרתי ובכלל, כאילו מה?!?!?!?!?! הדלת סגורה!! מה פאקינג לא ברור בזה מה????????????????????????????????? בלע.. שונאת!!

איזו הרגשה נוראית! להרגיש כל כך לא מוגנת בחדר שלך.... נראה לי שסמויונת צודקת תנעלי את החדר ואם לך מנעול אז תזמיני מישהו שיתקין לך או אם יש אפשרות תבקשי ממישהו שאת מכירה להתקין לך זה גם ימנע מאנשים לא רצויים להיכנס אלייך ככה בלי רשות וגם יתן לך הרגשת ביטחון שולחת חיבוק מגן שחף

יש לי מנעול ומפתחות אבל כמו שכתבתי לסמויה יש לי בעיה עם זה.. אבל שוב, כאילו מה לא ברור בדלת סגורה? בזה שאני ישנה? אני אפ'פעם לא אכנס לחדר עם היא סגורה ויותר מזה אם אני יודעת שישנים שם ויותר יותר מזה אם ביקשו במפורש לא להכנס.. ס'עמק העולם הזה.. תודה שחפיתית חיבוק בחזרה אלייך

אחד הדברים שהכי מעציבים זה שיש אנשים במשפחה שאין להם גבולות !!! שמרגישים שמותר להם הכל !!! שכולם מסביבם רק בובות שאין לתת עליהם את הדעת או להתחשב בהם בכלל !!! מצטערת יפה שלי על שהפריעו לך לישון על שלא התחשבו בך על שלא התיחסו אליך על שלא כיבדו אותך ואת זמן המנוחה שלך ונשיקה-תמימה ככל שתהיה אינה באמת ממש תודה כשלא מכבדים את הבנדם שולחת חיבוק גדול ומרגיע חטולית

הנשיקות והחיבוקים של שאר הפוגעים לא יודעת עד כמה זה תמים יכול להיות.. כלפי חוץ זה נראה תמים לחלוטין.. אבל רק ה-ם ואני.. יודעים טוב מאוד (!) עד כמה זה לא הכי תמים שיש..

לאט אבל בטוח

בא לך לשתף ???

מה גורם לך להרגיש שאת משתגעת? מצטרפת לחטולית ומזמינה אותך לשתף.... שחף

הראש מלא בכל כך הרבה בעיות כל כך הרבה דאגות לא ישנה כבר אין מקום בראש ובנפש לעוד צרות והן ממשיכות להגיע רק רוצה שקט אבל אין סיכוי כנראה שרק בקבר אזכה לשקט המיוחל דמעה

המחשב חזר חולה.... עצוב...ומעצבן... כותבת מהר לפני שיכבה... מקווה לחזור בקרוב לשגרת מחשב... שבת שלום מנוחה ופינוקים איתכן אידה

ולמה אני צוחקת??? כי הייתה לי אחלה שבת רק חבל שבחרתי לסיים אותה בזלילת עוגת שוקולד חמה+שמנת מתוקה מוקצפת וגם לקחתי לי מנה שנייה כי איפשר לעמוד בפיתוי! וכל זה נמצא אצלי במקרר רק להכניס למיקרו 20 ש', להוסיף קצפת ו... ממממ איך אפשר להגיד לזה לא?! פינוקים כאילה אסור שיהיו אבל.. (: שיהיה לכולם שבוע מתוק! רק וירטואלי, כן ? לא כמוני.. *זהירות ~ז~ משמין!*

מקווה שהמחשב שלך יתוקן כמו שצריך מחשבים ישנים יש להם נטיה כזו לחלות כל שני וחמישי וסמויונת שלי לבריאות לבריאות ושוב לבריאות על מה את מתנצלת ? שאכלת עוגה טעימה ? שקשה לעמוד בפיתוי שלה ? אז ,,,,,,,,,, רק בריאות מותק שלי רק בריאות וכל השאר על ה,,,,,,,,של פפו -ח-ח-ח-ח-ח-ח- שבוע נפלא חטולית

מתה על עוגת שוקולד חמה עם קצפת :) רק שאני מעדיפה שיהיה ליד זה גם כדור גלידת וניל!

והמחשב... שיחזור לעצמו! ומהר!!! שימי לו גבולות!

ברחוב :-( אני לא יודעת לאן ללכת

ילדונת, מה קרה? למה ברחוב??? דואגת!!!

מה קורה? למה ברחוב? מה עם הנקיון? את שומרת???או שזה סימן... מקווה לשמוע ממך איתך אידה

אף אחד לאמאמין בי לא מאפשרים לי להשתנות הלכתי 50 שקל מפרידים ביניי לבין השקט... ( רק להיום 56 יום.... זה אומר הכל וכלום בו זמנית....) ואני עוד מבקשת מאלוהים שינחה שלא יוותר לא הפעם לא עלי אני לא מצליחה לחשוב קדימה אניצריכה למצוא לי מקום להיות בו... דירה זה אומר עבודה עבודה זה אומר אוף הכל חוזר כל כך מהר אני לא מצליחה לעצור תכדור שלג הזה אני רק רוצה מקלחת

הרבה דברים קורים עכשיו בחיי דיוני בית משפט בעניין הגירושים התעסקות עם כתבי אישום שהגיעו נגד אבי ילדיי בגין המעשים שעשה לי והטיפול הקשה מאודד מול מה שקרה בילדות אני בשלבי הסיפור שנראה שלא יגמר לעולם ,מאוד קשה לי ואני לא מצליחה להפריד בין הווה לעבר וכל פעם אני מתחילה ונכנסת לזה כל כך שאני לא ממש זוכרת איפה אני מי מדבר אלי אני לא רואה כלום או שומעת רק תמונות תמונות ועוד ועוד והראש לי מסתחרר עד כדי עלפון אין לי כח ואני מותשת ופוחדת מאוד ממה שקורה לי פוחדת מהכל פוחדת פוחדת פוחדת ועוד דיון ביום שני ועוד אחרי שקיבל את התביעה הפלילית נגדו מתה מפחד שלא יקרה משהו אוף סליחה שלא מגיבה אני עמוסה מידי אבל קוראת אתכן כל יום

רות יקרה כמה כוחות ואומץ... מקווה שהכל יעבור במהרה... בתי משפט, גירושין שבקרוב מאוד תיהיה חופשיה... לצד זאת הטיפול...כל הכבוד!! אין ברירה צריך להכנס לשם...אפילו שחושך ומפחיד צריך להדליק אור לנסות להתחיל לעשות סדר לבדוק מה יש שם? מחזקת אותך מאמינה בך אידה

ימים עמוסים מאוד ימים קשים מאוד הלחץ עושה את שלו וחשוב שתראי שאת כן מתמודדת עם כל מה שבא לא חשוב כמה קשה וכמה מבלבל כמה אחד בתוך השני מרגישה שאין לך זמן לנשום שמאוד קשה לך ברור שאת פוחדת ישנה יותר מחזית אחת מולך נראה לי שעם כל הלחץ את מתפקדת אייך האקס שלך יכול להגיב אחרי שקיבל את התביעה הפלילית נגדו ? את פוחדת שהוא יבוא וינקום בך ? מותר לו בכלל להתקרב אלייך ? אולי תבקשי שמירה ? זה הגיוני מה שאני אומרת ? מחזיקה לך אצבעות יפתי כדי שתוכלי לעבור גם את המסוכה הזו בהמון הצלחה ובאומץ לב ,מכל הלב שבוע טוב ומוצלח במיוחד חטולית

יש עלייך כל כך הרבה עומס רגשי וזה כל כך טבעי ומובן שזה יעורר את כל הפחדים כל ההתמודדויות דורשות המון כוחות נפשיים ואומץ רב! גאה בך על היכולת שלך להיאבק על חיים טובים יותר!!! על מה שמגיע לך!!! אין לי ספק בכך שההשקעה שלך היום תשתלם לך בהמשך הדרך.... ויחד עם זאת מבינה כמה קשה לך עכשיו.... מאחלת לך הצלחה רבה בדיון ביום שני! ושכל התהליך יסתיים כמה שיותר מהר מחבקת שחף

נכון שכולכן הלכתן לג'מבו ,,,,,,,,,,וכייף שם ואחלה שם רק ששכחתן לחזור לכאן ,,,,,,,,,, סמויונת ,,,,,צדף,,,,,,בובה,,,,,,מרום,,,,,,חופיתוש,,,,,,,, סליחה שלא זוכרת את כל השמות יש לי חור בזכרון -משו כמו התחלה של דמנסיה לא רציתי לכתוב - רק שיותר חשוב לי שתדענה שאם לא ציינתי שמות,,,,,,,,,זה בגלל החור השחור במוח שלי ולא בגלל שאני לא מתיחסת ,,,,,,,, אני לגמרי רצינית שבת שלום -נשמות טובות , אוהבת את כולכן חטולית

איך את תמיד מתעניינת,תמיד בודקת.. מצטערת שאני פחות כאן לא יודעת, הלהט לחצוב ממעמקי נפשי דעך פתאום. אני מחפשת משהו שיצית שוב את הלהבה .... .... ... ..... ... כלום ..... ..... ..... .... ... בכל מקרה, זה לא אומר שאני לא כאן אני עדיין כאן קצת פחות אומרת שלום מרחוק.. אוהבת בחזרה סמויה

זה לגמרי בסדר לא להמשיך באותו הלהט כשזה יבוא זה יבוא לא רק בשביל זה את דרושה כאן גם בכדי סתם להיות רק לא להיות חסרה !!! בעיקר כי יש לך המון לתת מעצמך גם לאחרות את חשובה כאן מאוד , את יודעת מותק , נכון ? שבוע טוב

חטולית יקרה מה שלומך? דואגת לכולם ומה איתך??? שבת שלום אידה

אני פ'סדר ישנתי המון היום אחרי שלושה ימים רצופים עם אספי שלי הוא גם ישן כאן כי הילדים בתהליך של העברה לבית החדש ההורים של כלתי עוזרים שם ואני קיבלתי את התפקיד הכי כייפי לטפל באספי שלי רק שעם כל הכייף אני גם מותשת השרירים כואבים ונחה מעט מיד לא נורא גם זה עומד לעבור עוד כמה ימים רק שיגמרו להתארגן מה גם שאני בכלל לא חושבת לוותר על הפריוילגיה שאספי שלי יהיה איתי כאן אתמול כשבאו אחה"צ לאסוף אותו הוא בכה שלא רוצה ללכת הביתה ומי אני שאסרב לו להיות כאן ? העייפות נותנת סימנים מוקדמים עכשיו בגלל הפיברומיאלגיה כבר יהיה לי זמן לנוח אחר כך זהו -שבוע חדש בפתח עם המון פעילויות מאחלת לכולן שבוע מבורך שבוע קל והצלחה בכל מה שתעשו חטולית

לא מספיקה לישון לא מספיקה לנוח כל הזמן עסוקה במשהו אפילו את סוף השבוע אין לי כדי לנוח! היום היה יום לימודים ומחר מהבוקר כותבת עבודה עם חברות אז מצטערת שלא כאן ולרוב גם לא זמינה בטלפון... מן תקופה לחוצה כזאת...

לא נורא מתוקה שלי עוד מעט גם הלחץ הזה יגמר לא נשאר לך עוד הרבה זמן מחזיקה לך אצבעות שתעמדי בלחץ כל השאר עובר ~~~~~~~ שולחת חיבוק מרגיע שבת שלום חטולית

את צודקת, באמת לא נשאר הרבה... :)

מתגעגעת למנוחה? האם העומס גורם ללחץ? או שאפשר להנות גם מתקופה הזו? שיעבור בקלות וביעלות שבת שלום אידה

הגזמת! לחץ מטורף ועייפות שלא עוברת

כולי בלי הפסקה ובוכה בהיסטריה, הפחד הזה משתלט עלי, כ"כ פוחדת להשתגע להרגיש שלא תהיה בי דעת יותר המחשבה הזו שמישהו אחר יקח את הפיקוד על המוח שלי. לא מסוגלת יותר להמשיך ככה עם החרדות וחוסר כלים די די די די די די די, קחו ממני את הסבל הנורא הזה לא עומדת בזה יותר. אני כבר אדם אחר. אני צועקת- עקת- עקת- עקת שמישהו ישמע אותי תי- תי- תי.

מתוקה שלי , הלוואי ויכולתי לקחת ממך את הכאב שומעת אותך והלב נקרע אם תלכי לטיפולללללללללל אף אחד לא ישלוט על המוח שלךךךךךךךךך החרדות והפחדים יהיו נחלת העבר את מוכנה לתת לזה סיכוייייייי ? מחבקת ברכות יפתי חטולית

מוזר. יש לי כבר יומיים חתול בכאילו. חתול כזה שהתאהב בחצר הפסטורלית שלי והופיע פתאום אתמול. נורא התרגשתי כי רציתי המון זמן חתול ואלה שברחוב לא רצו לבוא איתי ולא יכולתי לחשוב על אפשרות של לחטוף אחד כזה ולהביא אותו אלי. זה נראה לי אלים ולא הומני עם כל הכבוד לגידול ולטיפוח הטוב שאתן לו. נשאר רק צער בעלי חיים אלה שבסוף מקבלים המתת חסד שלא ברצונם ואז המחשבה שהצלתי חתול מרגיעה אבל מרוב חוסר יוזמה לא הייתי מסוגלת אפילו להגיע לזה. הוא מהסוג החשדן כזה שרוווה נחת מבני אדם רעים. למה שיתן לי צ'אנס (נו חטולית איזה השלכות אני עושה כאן אה...?). קניתי לפני כמה חודשים ערכת חתול למקרה שיזדמן לי איזה אחד ככה על הדרך. אוכל משובח לבני שנה ומעלה, מצע לגרוד ציפורניים, סלסלת קש ועוד איזה צעצוע לכאלה סקרנים במיוחד. זה מוזר לא? לקנות ציוד לפני שיש בכלל חתול. אבל נורא מאפיין אותי. להתחיל משהו ולא לסיים משימות זה העציב אותי איך אני נוטשת כל פרויקט שנדמה לי שיביא לי קצת אור, כי אני נורא אוהבת חיות. אני בעצמי סוג של חיית יער. ואז הוא הופיע פתאום. והדבר הראשון שעשיתי זה לשים לו אוכל ולמזוג לו מיים בכוס היין. לשחד אותו. זו מין עסקת אהבה מכורה מראש, ואין לי שום טענות כלפיה. זה יתחיל ככה ובסוף אולי ירגיש שאני גם ראויה לאהבתו.ואז אבחר לו שם לא לפני. אולי פשוט אמסד זוגיות עם חתול. מי צריך את כל ההולכים על שתיים תראי איזה אסונות הם מביאים. אבל כמו בכל הסיפורים גם הוא בסוף יברח. כן עוד יומיים יעלם כעין הסופה וישאיר אותי שוב בודדה גלמודה. לסמוך על חתול. זה מה שחסר לי כרגע. ושיקוי הקסמים הזה של טיפול מסיר חרדות לא עובד עלי יותר. שתיתי את השיקוי והתברר שזו כוס תרעלה לא יותר מזה. תודה לך חטולית שאת משקה אותי שבמשקאות אחרים מרגיעים. פוחדת פחד מוות מהתקף החרדה הבא. איזו קללה. מיתר

כמה פעמים נסיתי להגיב....ו...אופ...כבה המחשב... מקווה שהפעם אצליח... מה שלומך??? יש הקלה? מעט? הדמעות והבכי פורצים... מחפשים את פתח היצאה... לפרוץ ..לההשתחרר וזה כואב... כואב יותר לבד... אל תפחדי מהפחד... את יכולה להכנס...לעבור שם....להדליק אור לראות מה הפחד... כשיודעים...מפחדים פחות אני איתך היד שלי כאן... שבת שלום אידה

תודה ושוב תודה. אפשר לשול אותך שאלה? מה דעתך על טיפול במגנטים לפוסט טראומה...? מיתר

אפצ'י.. ~לילה טוב לכולם~

ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח- לבריאות מתוקה שלי וליל מנוחה

לבריאות.................... חחח יש הומר....כל הכבוד מה שלומך??? שבת שלום אידה

כבר אחרי המבחן שכל כך הטריד אותי וכבר אין לי את ההנאה של פעם כשהגעתי לעבודה היום היה לי יום במיוחד קשה ואני לא אשכח שהיום הסתכלתי במראה בשרותים בעבודה וחשבתי שאני לא צריך את הפורום הזה יותר אני בסדר, כלום לא קרה, אני הוזה. הטריגר שעברתי עכשיו הכי שבר אותי, לא ידעתי שזה עוד קיים :,( אני שונא שזה קורה שאני מרגיש שכלום לא יעזור צרחיך שמשהו יחזיק לי את הידיים עד שיפסיקו לרעוד מצטער שקופץ רק ככה

זה בסדר שאתה קופץ כשאתה במצב כזה.. לפחות אתה מראה סימני חיים.. חושבת עלייך לעיתים.. מצטערת לשמוע מה שעובר עלייך.. שולחת לך יד ..

תודה מותק טלפתיה משהו

מחזיקה לך את הידיים חזק חזק שתפסיק לרעוד http://www.shengby.co.il/uploads/%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%95%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%5B1%5D.jpg שירו של אהוד בנאי-אל תפחד היתה זו דקירה קטנה זעזוע פתאומי ומהיר, נכון, איבדת שליטה לרגע לא היית מספיק זהיר, ועכשיו פעמוני אזהרה מצלצלים בראשך אתה רוצה לשכוח להתחיל מהתחלה אז תאמין שאם קלקלת אתה יכול גם לתקן, כן, כן. אל תפחד אתה לא לבד. אם יחזור שוב רגע הפחד אבוא להושיט לך יד תמיד אהיה קרוב אליך לחבק במקרה שתרעד עכשיו פעמוני אזהרה מצלצלים בראשך אתה רוצה לשכוח להתחיל מהתחלה טוב שנכנסת וטוב שכתבת , טוב ששיתפת , אל תישאר אף פעם לבד ולי נשאר רק לשלוח לך חיבוק גדול ועוטף אתה יודע שאתה לא לבד חטולית

טוב שאתה קופץ שאתה יכול להכנס שקשה... יכול לשתף בשביל זה אנחנו כאן מצטערת על הקושי הכאב חוסר הסיפוק בעבודה כאן להחזיק את ידך שתרגיש בטוח להפסיק לרעוד איתך אידה