פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

את לא התכוונת באמת שאת מתנתקת מכאן נכון ? אז מה קורה איתך ? איפה את ? למה את לא כאן ??? את חסרה לי חטולית

לא ממש רוצה להפריע אבל כן.. רק רוצה לומר לך היי!

נעלמתי וחסרה לעצמי! רוצה להיות כמו לפני ,זה לא מסתדר לי לא שולטת בכלום. חוסר אונים מושלם (בניגוד למה שאי אלו אנשים חושבים) כל כך עצוב לי

יש לי בחילה אימה כבר שעתיים וזה לא יוצא לא יודעת להקיא בא לי למות. בסוף אקיא צפרדעים. לא יהיה לי אף פעם סיכוי אולי פשוט לוותר. הגוף שלי עייף. אולי אתרום את איברי בעודי חיה, שמישהו אחר ינהל את הכלי הזה יותר טוב ממני. למה לחכות למוות אם אפשר להעביר אותי למישהו אחר כבר בחיים. הרבה יותר טרי, הרבה יותר הגיוני. אזרחות טובה. תראה איזו ילדה טובה אני מר חיים הכט מגויסת כל כולי. ומה אתם הייתם עושים...????

מיתרית מתוקה נגד בחילות יש כדורים להרגעת הבחילות או לשתות מים ממש קרים -גם עוזר נגד בחילות השאלה שמתבקשת מבחינתי היא אם יכול להיות אולי שאכלת משו בחוץ והבחילה באה כתוצאה מזה או שקרה משו - התעורר איזה שהו רגש את בכלל יודעת למה את מרגישה את הבחילה הזו ? רוצה אולי להקיא כאן משו ? איתך מתוקה ומקווה שהתחושה הקשה תחלוף חטולית

אני לא יודעת אם זה פיזית או נפשית או שניהם, לא אכלתי משהו מיוחד אבל אני אלרגית וקראתי בנסיעה ובדיוק הגיעה שמש לחלון ואז יש לי בחילת נסיעה ותוסיפי לזה גם צפרדעים שבלעתי כל השנים נשמע הזוי אבל שילוב של גורמים מביא אותי גם לבית חולים היו לי התקפי אלרגיה ממש מפחידים אפילו ברחוב הגעתי באמבולנס למיון ולא היה להם מה להציע לי. אני לא יודעת להקיא ולכן הדבר שכנראה היה במה שאכלתי לא יכול לצאת ואני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה להתחיל עם ההתקף המבהיל הזה רעידות בכל הגוף וכאב בטן נורא שאי אשר לתאר וההכרה שכמעט אני מאבדת ולא, הפריבילגיה שלי זה להיות ערה לכל רגע מהסבל, וחזרתי שוב מהאסלה וניסיתי להקיא ולא הצלחתי וכל הרעל הזה שבתוכי של כל החיים והאיש הרע הזה שאמור היה לעזור לי ופגע נמצא בפנים א ז במקום להקיא פשוט פרצתי בבכי פתאומי בכיתי לתוך האסלה על כל חיי הנוראים והצער שלי שאני צריכה לחיות אותם כל כך הרבה שנים, וזה בכי נורא של חוסר אונים שאני כבר לא יודעת מה לעשות יותר איך להחזיק מעמד אני כבר לא עומדת בזה יותר ולא רוצה ולא מסוגלת להמשיך, זה בכי שאני לא מכירה שאני כבר לא מזהה איזה קול מבוהל כזה יוצא מתוכי והוא נורא מצער אותי כי הוא באמת מעורר רחמים אפילו את שלי אני מרגישה שאני הולכת ומשתגעת חטולית הולכת ומשתגעת ואין לי מרפא ולא יודעת איך לעזור לי ואין לי למי להתפלל ואני רוצה ישועה ולא יודעת איך להשיג אותה ואני רוצה שההתקף יעבור אני רוצה שכל מה שיש לי בבטן יצא והוא נשאר והוא נשאר והוא נשאר ואין שום עיניים שרואות ויכולות לעזור אין לי יותר דמויות בפנים כאילו כל העולם מת בתוכי ניתקתי קשר עם המשפחה וכל מי שהיה לא מצליחה להחזיק יותר בתודעה שלי אף ישות בעולם כולם נמחקו כולל החוויות והזכרונות וכאילו אני טבולה ראסה שנלקחה לה התודעה. הכל איבד משמעות אני רק חיילת טובה שממשיכה וצריכה לשיים את המשימות שלה מתוך אחריות ולא מתוך שום דבר אחר. הכל גווע בתוכי אפילו הנייד שלי כבר מת. בדיוק היום.

http://www.youtube.com/watch?v=sL6cxOm6wzU

צודקת דמעונת שיר יפה עדין ושקט לרגע חשבתי להוריד את המילים אך חשבתי שוב והבנתי שרצית שנשמע את השיר עצמו תודה יפתי שהבאת חטולית

שיר יפה שמעתי מספר פעמים ברצף מילים עם המון משמעות מאוד מדברות אותי... במיוחד ההתחלה עד הפזמון והפזמון עצמו המילים שמהדהדות לי בראש מתוך השיר זה: "מותר גם לבכות, זה מחזק. אז בכיתי בסתר"

המון מקלחות המון ידיים, נזכרתי שסמויה אמרה שאסור היה לה לבכות גם לי לא בכיתי פעם ראשונה ביומולדת שלי ב- 17.3 השנה לי גם אסור היה לבכות הוא היה מטביע אותי במקלחת אני זוכרת שהיה מוריד לי את הראש אל תוך המים באמבטיה ואני הייתי צריכה להתרגל לעצור את הנשימה עד שהיה מחזיר אותי למעלה ואז הוא היה מביט בעיניי ולי היה אסור לבכות אם הייתי בוכה, נראה לי שההטבעה נמשכה זמן רב יותר וככה התרגלתי אני זוכרת המון מים חמים וקרים ביחד פעם הוא היה שם אותם על רותח ששרף לי כל הגוף ואז היה מעביר למים קפואים, ולא-זה לא עזר הקפאון של המים אני זוכרת את הסחרחורת הזו שהרגשתי ואז שוב דוחף לי את ראש אל תוך המים תרגילים בהשרדות לדעתי. והיא- היא הייתה בבית, משום שאף פעם לא יצאה בלעדי הייתה בסלון, במטבח, בחדר אז איפה היא הייתה? ואני לא ייכלתי לבכות בלילה, משום שבלילה הוא היה מגיע ובלילה היו המון ידיים ואני רק חיכיתי שזה יגמר אבל גם פחדתי שזה יגמר כי תמיד הוא היה חוזר ככה הלילות שלי היו ואני שמרתי על עצמי שלא להרדם, פחדתי להיות מופתעת אני חושבת. ואור הבוקר סימן לי המון קרני אור איזה מזל שנגמר הלילה והגיע אור הבוקר עד היום אני מביטה בשמש שעולה ויש לי אנחת רווחה שהגיע הבוקר, שהגיע האור... תמיד זה קרה בחושך, באור הוא כבר לא היה מגיע אבל זה היה נמשך כל הלילה המון המון ידיים וכאבים, ואני זוכרת בעיקר את התשישות שאני הייתי פה, הייתי מותשת כל כך עייפות כזו אחה"כ היה מסיים והיה הולך והיה חוזר אחרי כמה זמן ואז שוב לפעמים עם שינויים קלים עד שהגיע אור הבוקר לו חיכיתי כל הלילה אך שוב-בסוף היום הלילה....ואיתו כל השדים היום אלו כבר לא תרגילים בהשרדות היום זה יותר מזה

מנסה לקרא אותך להיות איתך במה שכתבת אבל לא מצליחה.. ויוצאת מהפורום ומרגישה רע שלא כתבתי לך ושוב נכנסת והחלטתי בכל זאת לכתוב לך שלא קראתי אותך עד הסוף כי כרגע המצב שלי הפוך וחשבתי שאם אכנס לכאן לקרא\לכתוב\לתמוך באחרות.. זה יעזור בלע..איזה השתפכות סליחה מאמי בעצם מה שרוצה לאמר לך שאני איתך בכאבך.. שכרגע גדול מאוד!! אוהבת מאוד

אני מאוד מבינה אותך שקשה לך לכתוב ולהגיב, ובמיוחד-שקשה לך לקרוא אני יודעת שגם אני, כמו סמויה...כותבת דברים מאוד קשים בקבוצה אמרו לי- זה כמו אגרוף לבטן הדברים שלך.. שולחת לך חיבוק ומקווה שתגיע הקלה בקרוב יודעת ומבינה את הכאב שלך על האובדן אוהבת ציפור

בטח שזה קשה... ואני רוצה לשלוח ...אם תרשי חיבוק לחזק את האומץ והעקשנות שלך ואת לא חייבת דבר מלבד לעצמך וכולן מבינות ומקבלות... כאן מותר!! איתך אידה

סליחה שהצפתי אותך אמרתי לך שסמויה יכולה להגיד דברים קשים מאוד ומצד שני הנה גם את כתבת את סרט האימה שלך ולי אין בעייה עם תכנים קשים אני מסוגלת להתמודד איתם בקלות מאוד מזעזע לקרוא את הדברים שעברת מהחולה-נפש הפסיכופת הזה שלא הצילו אותך ממנו. מאוד קשה. והמעניין הוא שבמקרים של... הם גם מונעים מהקורבן לבכות. ואת יודעת למה? כי הבכי אצל הקורבן עושה רעש, מלחיץ את המתעלל , הופך אותו יותר אלים ולחוץ מישהו עלול לשמוע את המתרחש אז הוא משתיק אותו באיומים של ...יותר קשים. נשמע מוכר מה שאת מתארת שאם היית בוכה אז הוא היה עושה יותר..ואז היית פשוט שותקת ולא בוכה יותר עד שזה נגמר. ככה הוא היה משתיק לך את הבכי כדי שהוא יוכל להמשיך את זה באין מפריע. ככה השכנים לא שומעים ככה אפחד לא יודע. נשמע מוכר. באיזשהוא שלב גם מגיע הקטע שלא כואב יותר.. פיסית כלום!

סמויה, את מאוד מאוד מזכירה לי את עצמי קודם כל בשמך-סמויה אחה"כ בהצגה הכ"כ טובה...שאף אחד לא חשד בדבר בתחושה של השיתוף פעולה.. כאילו מכל המהומות הבנת שאת לבד..וגם אני גם לי אין לי בעיה לקרוא תכנים קשים כפי שכתבתי לבובה-אמרו לי בקבוצה שהדברים שאני אומרת זה כמו אגרוף לבטן ואת לא הצפת אותי, רציתי רק לשתף..הזכרת לי אבל זה לא כי יש לי טריגרים ממש לא אין לי טריגרים ומעולם לא היו לי, מעניין לא? מוזר אולי זה בגלל הפיצולים גם אני רווית פיצולים בטיפול שהייתי בו כל חיי, המטפלת הייתה אומרת לי שאני עושה "ספליטים", רק שהיא לא ידעה על מה היא מדברת היא לא באמת ידעה אילו ספילטים אני עושה, אם רק הייתה יודעת אני שורדת אני יודעת את זה נלחמתי בשיניים תמיד רק כדי לחיות רק עד היום, שהבנתי שהכל היה יותר מדי יותר מדי כדי לחיות היום לוקחת המון נשימות, מספרת לעצמי את סרט האימה שלי מזכירה לעצמי מנסה לחבר את כל הציפורים ביחד את כל הפיצולים וזה מסוכן, מסוכן ביותר, לחבר את הפיצולים לפעמם עוצרת, תוך כדי ההתנהלות היומיומית, שתמיד הייתה כ"כ טובה...עוצרת ומספרת לעצמי לפעמים בא לי לרוץ הביתה.. תחושה כזו, רצון להשיב את עצמי אל עצמי לרוץ הביתה.... לאן? לפעמים, תוהה...

קראתי אתכן בלי לקחת אוויר זה כבר מעבר למזעזע מה שעשו לכן אתן באמת שורדות אמיצות גם לי היה אסור לבכות-כי אבי שנא דמעות אך מעולם הוא לא התקרב אלי לא נגע בי ,לא עשה שום כלום גופני פיזי או-לא משנה מה -בכיוון הזה להפך , אבי הביולוגי אפילו לא היה מחבק אותי בצורה נורמלית כמו שאבא אמור לחבר את הבת שלו לא היה מחבק בכלל , שום קרבה גופנית הוא היה מתעלל בנו מילולית אז אפילו לא ידענו שכך זה נקרא זה היה יחסית די טבעי-לחינוך של פעם רוצה רק לומר לשתיכן מרגישה שרוצה לחבק אתכן ברכות ולגרש משתיכן את כל הכאב והעצב למחוק מהזכרון שלכן את הכאב שבזכרון וואווו- זה היה ,,,,,,,,,,,,,,, חטולית

היום אנחנו כולנו מוצפות כאן שחבל על הזמן.. תראי חטולית- אצלי העצב כבר מזמן נמחק אין שום רגשות כלפיי כל זה פרט ל..זכרונות של פרטים, של תמונות של אירועים לפעמים אני לא מאמינה שזה בכלל קרה לי אני לעיתים טוענת שהמצאתי את הכל כי עברתי את זה וזה מזמן נגמר..לפני שנים..... רציתי לחדד עוד נק' שאצל ציפור ה.. הופיעו בצורת הטבעה ואצלי זה היה בצורת ... וזה לא היה סתם ... אני לא רוצה..ל..יותר מידיי מה שזה לא היה זה היה מאבד שליטה עד כדי "שזהו! היום ייקחו אותי לבית הסוהר!" "או היום תבוא המשטרה.." מלמולים מטורפים וחסרי שליטה! אני לא יודעת אם כדאי לפרש מה זה ממש אומר אבל היה שם איבוד שליטה עד כדי.. ואסור היה לבכות או להרעיש אחרת.. ובסוף זה איכשהוא היה מפסיק.וזה כבר לא היה כואב פיסית אלא היה בעיקר פחד ואימה. ואז..למיטה! זהו.

אני קוראת אותך, רוצה לברוח,לא לקרוא, אך אני ממשיכה,לא יכולה להפסיק, מרגישה איך כאב בטן הולך ומתפתח בתוכי,(נזכרת בדברים קשים) נוספת בחילה, רעד, צמרמורות, אכן,טריגר. מצטערת על הזוועה שהתמודדת איתה, נותנת לך יד, חיבוק. צדף.

מה שלומך כייף לראות אותך כאן בא לך אולי לשתף מה הסיבה שהבטן שלך מתהפכת אילו זכרונות עולים מה את אומרת ? שולחת חיבוק רך ועוטף חטולית

קוראת פעם ועוד פעם והלב כואב לי קשה לי מאוד להגיב אבל אני קוראת הכל איתכן בנות רות

הייתי רוצה להגיב אבל לא ממש יכולה כרגע האכזריות הזאת!... העינויים האלה.... פשוט אין לי מילים.... והפיצולים.... לא חושבת שמישהי מהנפגעות לא מכירה אותם.... זה משותף לכולנו בצורות שונות ברמות שונות זאת הדרך שלנו לשרוד להמשיך לתפקד ולהתקיים בעולם הזה שחף

אם תרשי אבקש לתת חיבוק להרגיע לתת מקום בטוח ןלו ולכמה רגעים מצטערת לשמוע...ואין גבול ואין כמעט סוף לסבל ההוא..לכאב של היום ואך יכולת לשרוד? אם לא לפנות ולנסוע למחוזות רחוקים? הרחק הרחק מהכאב... על כנפי הדמיון.... לצאת מהגוף... ולחזור אחרי עבור הזעם... והיום כמו אז יתכן שאת זקוקה לעזוב... ולאחר מכן לחזור... כי כואב וקשה מדיי מחזקת ושמחה שאת יכולה לשתף לשחרר במעט... כאן בשבילך אידה

עכשיו אני רואה תוכנית טלוויזיה שהקלטתי די מזמן מארוץ 8 על ילדים מאומצים שהם כבר מבוגרים ומחפשים את אמם הביולוגית ופתאום הכה בי הזיכרון הכל כך חד הזה תחושת הזרות והחוסר שייכות שהייתה אצלי עוד מגיל הגן היא התבטאה קודם כל בכך שהייתי משוכנעת שההורים שלי הם לא הורי האמיתיים שאני ילדה מאמצת (ואני לא) וכששאלתי אותם, הם אמרו לי שלא אבל אני לא בטוחה שהאמנתי להם והתחושה הזאת חזרה על עצמה לאורך שנים אפילו עכשיו, כשבמודעות זה כבר לא קיים לפני כמה חודשים חלמתי שאבא שלי הוא לא אבי הביולוגי ושלמעשה יש לי אבא אחר אפילו ראיתי אותו בחלום היו גם ביטויים נוספים לתחושת הזרות הזו כשהייתי בגיל הגן כל הזמן דמיינתי שאני מדברת בשפה שונה הייתי מדברת עם עצמי במן ג'יבריש כזה ותמיד הייתי מתלוננת על זה שאני לא רואה טוב ושאני צריכה משקפיים ושאני לא שומעת טוב וצריכה מכשיר שמיעה כי כנראה זה גם מבטא סוג של שוני מרוב האנשים שסביבי משקפיים באמת קיבלתי ביסודי וזה היה משמעותי מאוד עבורי זה היה חלק מזהות עצמית אבל מכשיר שמיעה לא קיבלתי כי שמעתי טוב אז כפיצוי בגיל 20+ חנכתי ילד לקוי שמיעה בתוכנית פר"ח ואח"כ הלכתי לעשות עבודה מעשית בגן לילדים לקויי שמיעה וגם לקחתי קורס של שפת סימנים לא שאני זוכרת משם הרבה היום ;) רציתי להתקבל ללימודי חינוך מיוחד לליקויי שמיעה אבל הפסיכומטרי שלי לא היה מספיק גבוה אז לא התקבלתי בשורה התחתונה רק עכשיו קלטתי באמת שהתחושת הזרות והשונות מלווה אותי עוד מגיל הגן בגיל מבוגר יותר התחלתי פשוט להרגיש שאני חייזר היום כבר לא אבל לפני 10 שנים זה היה מאוד עוצמתי

שבגיל ההתבגרות חיפשתי במגירות של ההורים שלי תעודת לידה מקורית או איזשהו מסמך שכתוב בו מי ההורים הביולוגיים שלי שיהווה הוכחה לכך שהורי הם הם לא ההורים האמיתיים ואמא שלי הייתה צריכה להוכיח לי ואמרה לי שהיא יכולה להראות לי תמונות שבהן היא בהיריון איתי כהוכחה לכך שהיא אמי הביולוגית איזו תחושה איומה זאת לחיות עם הורים ולא להאמין שהם באמת הורי ההורים צריכים להתאמץ מאוד כדי שהילדה שלהם תרגיש כך איך רעיון כזה בכלל עולה בראשה של ילדה?! זה לא דבר טבעי! לא דבר נורמלי! איזה מן בית זה אמור להיות תחושה שהורי לא אוהבים אותי ולכן כנראה הם לא באמת הורי ואולי משאלה שהם לא יהיו הורי האמיתיים שיש אי שם בעולם הורים אחרים, אמיתיים שאולי יאהבו אותי יותר

הידיים שלי רועדות.......

שחף יקרה תחושות של זרות וחוסר שייכות ניכור אהבה לא מורגשת כעסים פגיעה הבאו אותך לשאלות קשות על עצמך על ההורים על המוצאך הסרט הביא את התחושות הקשות מלפני שנים. תחושות שמתעוררות לחיים והן קשות אף יותר אני מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב שהוקל לך שאת יכולה להתחבר לתחושת השייכות במקומות משמעותיים בחייך כמו כאן בפורום אני איתך מחזקת אידה

זה נורא לחיות עם תחושה שאת גדלה עם אנשים שאינם בכלל קשורים אליך ,ובפרט שאת כאלו מאומצת , אני יוצאת מתוך הנחה שכל מי שגדל בבית עם תנאים רעים -פוגעים , היה רוצה לחשוב שאלו לא ההורים שלו שאלה סתם אנשים אחרים , כי אבא ואמא ידועים כאנשים מאוד אוהבים -במיוחד את הילדים שלהם , ואם במשפחה שגדלים בה ישנן סיטואציות כאלה כואבות -אז הם בטוח " לא אבא ואמא " מאמינה שלכל מי שנפגע עבר לא פעם בראש המחשבה - שאלה לא ההורים שלי , ורק כדי להמחיש -הם חוזרים ומבקשים כל הזמן כל מיני אישורים ,,,,,,,,,,, מן הסתם שזה גם מה שקרה לך -פגעו בך ואת סירבת להאמין שזה ההורים האמיתיים אני לעומתך -לא חשוב מה עברתי לא היה לי ספק שאלה כן ההורים שלי ולא רציתי שהם יהיו ההורים מאותה סיבה -שהורים אמורים להגן על הילדים ולא להשתמש בהם ,,,,,,,,,, שולחת חיבוק ענק לך -יקרה ומתוקה שלי חטולית

תודה יקרה תודה שאת מבינה שולחת לך בחזרה חיבוק חם ואוהב

שחפית יקרה, ברור...זו תחושה מאוד קשה של זרות וקור כזה וניכור.. אותי הוציאו מהבית בגיל ארבע וחצי אל דודה שלי ואז בגיל שש אל דודה אחרת כמו חבילה עוברת רק שאף אחד לא באמת רצה אותי הייתי כזה עציץ קטן ומאוד מאוד יפה בבית תמיד הכל היה יפה זה באמת קשה לא, זה לא הפסיק את הפגיעה שלי הוא המשיך

הלוואי וכל זה לא היה קורה כואב לעבור ככה מבית לבית להרגיש לא רצויה כמו עציץ יפה ולהמשיך להיפגע גם במקום שבו כביכול את אמורה להיות מוגנת הלוואי וכל זה היה נחסך ממך חיים אכזריים! מחבקת אותך מתוקה שחף

בוקר טוב לכולן, שוב האור הנעים הזה...והאוויר הזה שאפשר לנשום השקט הזה שיש אותו רק בשעה הזו... רגעי החסד הקטנים שלי במשך היום..... שיהיה לכן יום נעים וקל, ציפור

בטח את עייפה מלילה ללא שינה... קשה ככה.. לכי נוח איזה שעתיים.. גמני נחתי. התינוקי ישן כמה שעות בבוקר אז אמרתי למה לא?? גם אני אעשה הפסקה מע. הבית ואנוח יחד איתו.. שולחת לך חיבוק ומנוחה.. סמויה

רוצה לכתוב לך משהו מחבק רוצה להיות איתך אבל אין לי כרגע מילים אז רק אשלח לך חיבוק ואאחל לך יום יפה, מואר ומחוייך שחף

אויי באמת מוקדם... אני מתחברת להרגשה... אבל אם אני קמה בשעה כזו... זה ילווה אותי כל היום... מה שלומך יקירה? אידה

כל השדים הלכו לישון ואני עדיין ערה לא מצליחה להירדם היתושים מציקים חם וסתם.... אחרי כמה ימים קשים קצת מנוחה.... אם עוד הייתי מצליחה להירדם בכלל היה נהדר....

שחפית.. שמתי לב כבר שגם את מציפורי הלילה.. גם אני.. אספר לך שזה כבר לילה שלישי בשבוע וחצי שאני רואה את הזריחה הנהדרת..חייבת לשתף אותך שהיא אכן נהדרת!! כל ערבוב האורות האלו, הצבעים הללו...נראה לי שזו השעה היחידה שמתקיימים צבעים כאלו בשמיים, באוויר.. זה קורה בערך בשעה חמש לפנות בוקר...עוד שעה וחצי אני מקווה שאת לא תהיי ערה. אתמול אני הייתי ערה עד שש לפנות בוקר, וישנתי שלוש שעות, עד תשע...שיחסית לימים אחרים זה נחמד. בכל מקרה, אם במקרה תהיי ערה..תפתחי את החלון, תביני על מה אני מדברת.. אני לא לוקחת כדורי שינה, בעבר הייתי ממלאה את עצמי בהם, כי אני באמת סובלת מבעיות כרוניות בשינה, עוד מאז שאני זוכרת את עצמי..שהייתי ממש קטנה..רק שהתמכרתי אליהם ועכשיו אי אפשר אחרת אני יכולה להרוג את עצמי איתם.. מה איתך? איך עוברים עלייך הימים? אלו ימים של לחץ עבורך? מקווה שאולי הצלחת כבר להרדם.. והרגע הכי חשוך הוא רגע לפני עלות השחר..שזהו הרגע המדהים ביותר ביממה... שלך ציפור

אכן בשעת הזריחה כבר ישנתי למזלי הרב כשאני נשארת ערה בשעות האלה זה נורא מתסכל אותי וגורם לי לתחושת הכבדות וחוסר שקט לא טוב לי בשעות הקטנות של הבוקר כך שאני מעדיפה לוותר על הזריחה הנהדרת אני לוקחת כדורי שינה באופן מאוד מבוקר כי אני יודעת שיש סכנה להתמכר אז אני שומרת אותם למקרי חירום אבל כרגע הם נגמרו ועדיין לא קיבלתי מרשם חדש אז בכלל אין מה שיציל אותי גם לא במקרי חירום זאת אכן תקופה מאוד קשה עבורי עם הרבה התמודדויות רגשיות סוחטות שחלקן קשורות לעבר וחלקן להווה עומס רגשי גדול מדי שאין לי כרגע אנרגיות לפרט עליו.... חלק קטן מזה תמצאי בשירשור שלי שמעלייך אבל זה רק מהיום וזה רק תוספת קטנה למה שאני סוחבת איתי מהתקופה האחרונה תודה שהיית איתי והקשבת לי ושיתפת אותי בלילות והבקרים שלך התגובות שלך כל כך אכפתיות, כנות ומיתיות אני תמיד נהנית לקרוא אותך מקווה שהצלחת לישון קצת אחרי עלות השחר שחף

מקווה שהלילה יעבור בשקט ושתצליחי לצבור כמה שעות מנוחה ליל מנוחה מתוקה חטולית

להפתעתי הרבה נרדמתי מוקדם בסביבות 10 פשוט נפלתי למיטה ונרדמתי אחרי יום נורא סוער ובולמוס מטורף שאפילו לא ניסיתי לעצור אותו

רק המלאכים והפיות נשארו....

גם אני וגם ציפור נפשי וגם חטולית וגם סמויה וכל שאר ציפורי הלילה שכרגע לא זוכרת מי מהבנות אבל אין לי ספק שיש עוד

זוכרת שהייתי מאושפזת כמה ימים לא ממש מצליחה לזכור הרבה ניסיתי להתאבד, לקחתי המון כדורים והגעתי לבת"ח, הוציאו לי את כולם ואז החלטתי להגיע לשם, לשלוותה הייתי רק במיון כמה ימים והיה בחור אחד, לא היה ממש ברור מה איתו לא זוכרת בדיוק הכל לא ממש מצליחה לזכור רק שהוא נישק אותי רק זה ושאני הסכמתי והיה לי נורא עצוב בגלל הנשיקה פתאום העצב הזה תקף אותי הנשיקה הזו והאומללות שלו ואולי זה שהוא רע את האומללות שלי אולי מין זה דבר כל כך קשה לפעמים שמתבטא לפעמים בצורה כ"כ קשה וכ"כ לא ברורה ולפעמים מעוותת ולפעמים דוחה ומגעילה ולפעמים פשוט בלי מילים ועם המון שגעון

שלום לך איה -ברוכה הבאה זכרונות קשים רגשות לא ברורים תחושות קשות איפה את היום ? מה את עושה ביומיום ? מה גרם לזכרון הקשה הזה לעלות ? אייך אפשר לעזור לך ליל מנוחה חטולית

הזיכרונות המאורפלים החלקיים לא פעם הרבה יותר קשים מהזכרונות הברורים והחדים כי יש משהו שחסר, שלא מובן לא ברור עד הסוף יש רצון לדעת את התמונה השלמה אבל אין מאין לקחת אותה.... גם אני פעם מצאתי את עצמי בסיטואציה מאוד דומה לחלק הראשון של הזיכרון שתיארת רק שלא הסכמתי להתאשפז לאחר מכן ולא היה שום בחור ועדיין הזיכרון המאורפל והחלקי הזה של מה שהיה אחרי שבלעתי את הכדורים הכאיב לי שנים רבות עצם הניסיון האובדני היה קשה להתמודדות בהמשך הדרך על אחת כמה וכמה החוויה קשה כשיש לזה המשך של אשפוז וכל מה שאת זוכרת משם.... היית רוצה לשתף אותנו מה הביא אותך למקום של הכאב הבלתי נסבל הזה שהוביל לניסיון לסיים את חייך? רק אם זה מתאים לך כמובן.... שחף

רוצה להשתתף בשרשור הזה כי פתאום נזכרתי גם בשלי..(כמעט..רציתי זה לא היה רחוק) ושנים על גבי שנהים חשתי אשמה ובושה על מה שרציתי לעשות והרגשתי דפוקה. ובכן זה היה בצבא. בסיס סגור יוצאים פעם ב.. אבל חברים כמו משפחה. התיידדתי עמוקות עם חברה לחדר האמת היא הייתה לי כמו אמא היא הייתה בוגרת כזאת ואני ילדונת כזאת והיינו בריב תמידי עם החברות שבחדר ליד.. וחוויות וצחוקים והוואי ונסיעות משוגעות לאילת (חייתי אז רחוק מהפגיעה) אבל בכז עשיתי קרחת! והייתי מתנהגת כמו בן! ובכלל לא נשית אני חושבת שמרוב שהייתי רזה גם חזה לא היה לי עדיין. וגם אפחד לא נמשך אליי ומעניין שאותה חברה שהייתה אז נשית מאוד וגם היה לה חבר.. אהבה אותי והתחברה אליי ו..הייתה משכנעת אותי לגדל את השיער והיא הייתה מאפרת אותי וכל מיני ובזכותה יומחד הארכתי את השיער.. והייתה צוחקת עליי שאני שטוחה ולא נורא "את עדיין מתבגרת" ולה כבר היה הכל כמובן.. רק אני לא סיימתי להתפתח.. בניגוד לכל האחרות.. לא משנה, באחד החדרים של הבנים היה פאב עם מגברים ודיסקים ותקליטים וביום שישי זה היה המועדון שלנו. ושם היינו מבלים.. ומכאן זה טריגר!! ו..היינו גם שותי וודקה לימון הכי זול שיש שהיו מביאים החיילים וגם יין פטישים. עכשיו אני לא יודעת לשתות לא יודעת מזה אלכוהול אז בפעם הראשונה שהזמינו אותי "לפאב" שתיתי תוודקה כמו מים וכמובן שתוך זמן קצר.. זה היה עד אובדן הכרה! ידיד הרים אותי אותי לחדר מעולפת ואח"כ שמעתי את החברה שלא הייתה בבילוי כי הדברים הללו לא היו מדברים אליה צורחת עליהם למה הם נתנו לי לשתות!! והאירוע הזה נשאר ביננו. מפה לשם התחלתי לשתות איתם בימי שיש על בסיס קבוע וגם עוזרת להביא שתייה ומיום ליום נהיה לי רע מצבי הנפשי הידרדר עד לכדי מחשבה שאני זקנה וכל זה ויום אחד אותו בילוי שוב שתיתי ים אבל הפעם זה היה שונה. זה הגיע לנק'.. טוב הייתי שתויה אבל בכיתי ואיימתי עליהם ש.הלילה ושנמאס לי לחיות ועוד דברים קשים (לא במודעות!) *אני לא יחזור עליהם* בושות עולם! ואז ידיד לקח אותי לחדר שלי וחייל אחר "והחרים" לי את הנשק איזה חמוד הידיד הוא כל כך החזיק לי את היד! עד שנרדמתי. לעילפון. למחרת, נזכרתי בכל מה שקרה ומאוד התביישתי בעצמי בדברים המופרעים שסמויה עושה איך הגעתי לשפל כזה?!? תת-רמה. מסתכלת מתחת למיטה וראה שה.. שלי חסר ואז החייל שהחרים דיבר איתי והבטחתי לו שהכל סתם היה והוא גם האמין לי ולא הלשין עליי למפקד וככה זה נשאר ביננו. האירוע הזה גם נשאר ביננו בין החברים. אפחד מהם לא הלשין עליי וגם כנראה שהייתי ... שיכורה אז זה העביר את זה.

מוזמנת להיות חלק מהפורום לחלוק ולשתף בקצב שלך אני לא רואה שכתבת שוב... ומקווה שאכן תחזרי ותכתבי כאן תרגישי בנוח ופחות לבד! לגבי הזכרון הקשה זכרון שמעורר רגשות קשים עם חוסר נוחות מול מה שקרה אני מקווה שהיום את במקום אחר מקבלת עזרה מטופלת ולא לבד שוב מקווה לשמוע ממך אידה

ידיד שלי מתקופת האשפוז.. התאבד, לפני שבועיים.. ורק ברבע שעה האחרונה אני יודעת מזה.. הוא היה (גרר מוזר לכתוב היה) אחד האנשים שהכי אהבתי בתקופה ההיא.. שהכי סמכתי עליו.. צחקנו כל היום ביחד.. מהדברים הקטנים ביותר .. הוא רצה לצאת איתי.. היססתי.. בסוף השתחררתי.. ועכשיו חברה משותפת הודיעה לי. ששיחררו אותו לבית בשישיבת.. ואז עשה את המעשה הנורא.. ואוף ככ כואב לי. הוא חסר!

עכשיו שוב דיברתי עם חברה משותפת.. היא אמרה שהיתה תקופה שהוא היה מדבר עליי היא לא זוכרת בדיוק מה אבל זוכרת שהייתי מאוד יקרה לו.. אבל אחרי שהשתחררתי לא רציתי קשר עם אפ'פחד.. רציתי לפתוח דף חדש והוא חיזר אחריי ואני לא רציתי יותר מידיי.. אז בסוף נשארנו ידידים.. הקול שלו מהדהד לי בראש הצחוקים העיניים המדברות שמסתכלות עליי משחקי הפינג פונג שלנו.. הטיולים ברחבי בית החולים התמיכה החיבוק הנשיקה החיקויים.. ככ לא אשכח את החיקויים שהיינו מחקים את האחיות.. את כל השגעונות. . . . והקול ממשיך להדהד לי בראש! כיף לו אני מקנאה בו..

כל כך משתתפת בצערך על הבחור! חבל שלא הצליחו לעזור לו בחור צעיר כמה חבל! יהי זכרו ברוך... שולחת לך חיבוק.. בובית! קראתי את כל מילותייך עד שהיגעתי למשפט שמהדהד לי *לא אחזור עליו* אני אהיה כנה איתך את כמו אחות קטנה לי (או שבמקרה שלי אני אחות קטנה לך..סתם..חחח) בובית! הילדה הכי יפה בגן! יש בך אור מיוחד (זוכרת עם היהלומים שזורחים באפילה?) והאור שלך מנצנץ אפילו אין לך מושג עד כמה והוא מאיר עליי וגורם לי לזרוח בחזרה נראה לך שאני אוותר על האור הזה? ועוד דבר, תמיד רציתי אחות יש לי שתי אחיות קטנות מנישואין שניים של אמא שלי אני טיפלתי בהן מאז היותן תינוקות ובכ"ז אין ביננו... מידי פעם אחותי באה מאפרת אותי (היא אוהבת לאפר אותי ולסרק וזה מה שסמויה אוהבת כמובן!) עושה לי פן מסדרת לי גבות ואנחנו מתקשקשות ומרכלות וצוחקות.. אבל זהו. פה זה נגמר.. כל כך הייתי רוצה אחות בעצם, אנחנו כבר מעין אחיות וירטואליות לא? אה? מה את אומרת.. חיבוקי בובית מתוקה אוהבת *אחותך* סמויה

מצטארת לשמוע קשה לאבד אדם יקר במיוחד בדרך כזאת.... כואב.... מחבקת חזק חזק שחף

כשקראתי את ההודעות שלך רציתי לחבק אותך ולנער בו זמנית אני אספר לך משהו שקרה ממש לאחרונה.. חברה לחדר ובכלל מישהי יקרה לי תלתה את עצמה אני ועוד חברה ראינו אותה תלוייה המחשבה הראשונה שחלפה לי בראש "שאני מקנאה בה" שניה אחרי זה כשכל הדרמה פתאום החלה לרוץ לי מול העיניים הייתי בצד השני לא בצד שמנסה להתאבד אלא בצד שנשאר לראות את זה ולחיות עם זה התמונהה ההיא ובכלל אותו לילה לא יוצאים לי מהראש עשיתי כבר כמה טיפולים כדי להשתחרר מהחרדה והטראומה ההיא האחרים שם כעסו עליה היוום אני מרחמת עליה מעבר לזה שהיא נשארה בחיים אבל נכה היא השאירה מאחוריה משפחה לחיות את הסבל שלה לעד לצערי ברגעים כאלה ניתן להעריך את החיים ולהיות אסירי תודה לאלוהים על מה שיש לנו ועל היכולת לדבר וללכת ולראות ולשמוע ולהיות אוהבת

באמת כואב יודעת מנסיון למה את מתפלאת שהיית חשובה לו ? למה את בכלל מתפלאת שאוהבים אותך ? ידיד /חבר יקר שהלך לעולמו תמיד כואב אך שימי לב שאת זוכרת אותו רק בצורה טובה כל מה שכתבת כאן אלה הם הזכרונות שלך ממנו תאמצי אותם לליבך -ותשתדלי לראות את כל מה שהיה שם טוב ,חבל שהוא בחר בדרך ללא דרך כנראה שנגמרה לו הדרך גם אם לא הייתם בקשר אחרי השחרור שלך זה לא אומר שלא צריך לכאוב לך על מישו שהיה מאוד קרוב אליך -ובטח גם מאוד יקר לליבך הוא כבר נח -רק חבל שלא יכולת להפרד ממנו ברוך דיין האמת איתך מתוקה שלי חטולית

כאב לי לשמוע שכאב כזה קיים אצלך כעת באמת אני יכולה להרגיש את הכאב שלך מכאן כי גם לי כואב, עליו...ועל שנחסרה לו הנשימה עד שהרגיש שהוא כבר לא יכול יותר, ועשה את המעשה הזה שמפסיק בשניה אחת-חיים שלמים. ולך, שאת בחיים.. ושאת כואבת את מותו אני שולחת זר פרחים גדול ומחמם את הלב וחיבוק כזה שמזכיר לך שעוד יש חיים ושמותר להיות עצובים ושיכאב...כי זה מאוד טבעי. שלך, ציפור

לא עונה לכל אחת בנפרד, ומצטערת על כך אין לי כוחות כרגע לכלום רוצה שקט ומצד שני ככ רוצה לדבר וכבר לא יודעת.. אוף ככ כואב לי אתמול בלילה הייתי ערה הפרצוף שלו מול העיניים שלי הקול שלו מהדהד לי בראש : "את כל כך חמודה" תמיד היה אומר עם זוג עינייו המדהימות והחיוך .. והסטלה שהיה נמצא בה מהכדורים שהיה מקבל.. חחחחחח מתה עלייך רפאל! במיטה מאתמול לא מסוגלת לאכל חייבת להקים את עצמי.. להתאושש אבל אין בי כוחות. ת-ו-ד-ה! תודה שאתם כאן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי תנסי להוציא דברים לאט לאט כשאת כותבת גם הכאב יוצא עם המילים הרגשות הכלואים גם משתחררים ובכלל-כדאי לעשות את המאמץ במיוחד רק למענך את באמת חייבת לעצמך לא לשקוע בכאב אלה לנסות לחיות כל יום את אותו היום כמו שאומרות כאן הבנות -רק להיום ומחר יום חדש והשמש שוב תזרח ועם הזמן הכאב ילך ויטשתש תני לזה לצאת ממך תני לזה ללכת לו כבר אי אפשר לעזור-לצערי לך -את מוכרחה לעזור ואני איתך תמיד חטולית

שהכי קרוב לעירי כי אין כזה בעיר. ו..יש לי בחילה מהדבר הזה! איזה חוויה דוח איכסס למה עשיתי את זה פוי פוי פוי! עונה שמה מישהי מאוד נחמדה אז אני גם נחמדה ושומעים את החיוך המתגלגל שלי מאוזן לאוזן כמו שאתם מכירים.. ואז לא נראה לי שבכלל היא מתייחסת אליי ברצינות כאילו וואט דה פאק את .... לה את השכל על הצהריים מה את רוצה בכלל כולך מחייכת זה בנאדם שרע לו????????????????????????? בגלל .. נמאס לי אף אחד לא רואה אותי (חוץ מכן) וכן את הדחייה המנומסת שלה היא פטרה ב.. "אני אעביר את פרטייך למהנהלת שלי" והיא תחשוב אם לחזור אלייך ו..את בקבוצת תמיכה?? אז אוליי טוב לך שם..?זה רמז מזה עבה כאילו מה מה את רוצה מאיתנו? תישארי שמה. וגם שמה.. טוב לי וכיף לי זה כמו מגנט אבל גם יש לי קשיים הבעל לא ממש תומך הפקח העירוני "אוהב" אותי שם לי דוחות פעם וגם פעמיים! כאילו הוא אומר לי מה שבעלי: יאללה חפף את לא מבינה שאת לא צריכה להיות כאן? כמה פעמים אפשר להגיד לך יא ..

את פשוט חייבת להיות קטלנית לא משנה מי שנמצא מהעבר השני של הקו חייבת לקטול את עצמך ולהסיק מסקנות כמובן שמשהו בטעות לא יבין שישנה כאן מישהי עם בעיה את סמויה לה גם בטלפון וכבר עושה הבחנות מה היא חושבת לה ואם היא רואה חיוך מתגלגל מאחורי האפרכסת או השד יודע מה ובהחלט נכון -שהיא חייבת להעביר את הפרטים שלך למנהלת מה יוצא דופן כאן .? וכן , הם גם שואלים אם את בקבוצת תמיכה , אז מה ? וכן , טוב לך שם , אז,,,,,, למה כל ה-כאלו,,,,,,, רוצה לומר לך שבמוסדות מהסוג הזה , נכון שלא תמיד הם הכי סימפטיים , אז מה ? את לא מכורה לסימפטיה את זקוקה לעזרה שלהם תבהירי את זה למנהלת שם הפקח העירוני ח-ח-ח-ח שלא יאהב אותך כל כך מאין לך לדעת מה הוא חושב עליך ? סמויונתתתתתת - די מתוקה לרדת על עצמך בואי הנה - הנה חיבוק קושר - תתחילי להרגיע מתוקה לאט לאט הכל יהיה בסדר סבלנות !!! ואני כמובן איתך תמיד חטולית

קצת סוער לי.. אבל זה יעבור.. מה אני יגיד אני רואה פה ושומעת שחלק הוכות למ. סיוע לזה זה קיים לא? וחלק מטופלות ואני.. אז התקשרתי לשם וזה כמו לתקוע את הראש בחומה לא מבינה מה סיוע שם לא מקשיבים את יודעת ש.. לפני כמה שנים שכל הסיפור התפרץ אצלי אז פניתי לשם וכרגיל הייתי מחוייכת כי הייתי מאוד מאוד נבוכה! והתומכת בצד השני קלטה את זה וממש התרגזה עליי שאני עושה צחוק שיש נשים שסובלות ואני צוחקת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! היא ממש אמרה לי את זה "מה את צוחקת?" הסברתי לה ואח"כ היא התנצלה אבל עזזרה מהם לא קיבלתי ועכשיו אני פונה אליהם שוב נראה אם המנהלת תחזור אליי בכלל אני לא אוהבת את המקום הזה מצד אחד היא אומרת שהם מסייעים לנפגעות גם רק במקרי הטרדה והנה אני מבקשת להסתייע במקרה שהוא לא תקיפה שהתרחשה אתמול אלא תקיפה ישנה כנראה שהם שומעים את זה הם אומרים שחבל לבזבז על כמוני את הזמן זה גם ככה קרה לפני מליון שנה כנראה שפיספסתי את הרכבת חטולית זה היה צריך להתגלות לפני שנים.

קודם כל אני שמחה שפנית לעזרה! זה צעד ענק!!! אני מסכימה לגמרי עם מה שחטולית כתבה לך אל תסיקי מסקנות מהירות מדי לגבי מי שנמצא מעבר לקו שבאות מתוך סערה נפשית הן עלולות להיות מוטעות מגיע לך לקבל טיפול זה לא קשור לזה שאת מחייכת או לא גם אני כשאני מדברת לא בקבוצה או לא בטיפול אני מחייכת חיוך רחב זה לא שייך לכלום אין לזה קשר למה שמגיע או לא מגיע לך לקבל מה שכן, ברוב מרכזי הסיוע אין אפשרות לקבל טיפול יש להם רק קבוצות תמיכה ואם לא ציינת במפורש שאת מחפשת עבורך טיפול אז מי שדיברה איתך, התייחסה למה שהם כן נותנים אני אתן לך קישור שבו תוכלי למצוא מספר מרכזי טיפול לנפגעות חלקם חינמיים, חלקם לא זה מצויין לגבי כל מקום ומקום http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Luhot_main.asp?id=143 תסתכלי בצד שמאל יש חלוקה לאיזורים בארץ תכנסי למה שמתאים לך לגבי בעלך אני חושבת שעלייך לשבת איתו לשיחה רצינית ולהסביר לו מה בדיוק את מרגישה בין היתר חוסר שייכות בחברת החברים ושרק בקבוצה של נשים נפגעות את יכולה להיות את עצמך ולהרגיש שייכת איך מה שעברת משפיע עלייך היום אבל את לא מראה את זה לאף אחד ולכן אף אחד לא יודע, כולל אותו יכול להיות שיעזור לך לתת לו משהו כתוב תסתכלי בקישור מאתר מקום אולי משהו משם יתאים לך http://www.macom.org.il/Topic_so.asp יכול להיות שיעזור לך להביא אותו לשיחה עם מטפלת שתעזור לך להסביר לו למה זה חשוב עבורך לקבל עזרה ותמיכה אגב, יכול לעזור לך לעלות את הנושא בקבוצה והכי חשוב - אל תוותרי על עצמך!!! תני לעצמך את המקום שמגיע לך!!! ומגיע לך הטוב ביותר!!! (מקווה שלא הבהלתי אותך עם סימני הקריאה :) ) אני כאן איתך ובשבילך תמיד תמיד מחבקת חיבוק חם, אוהב ותומך שחף

תודה תודה על העזרה! על הקישור אני אבדוק אותו אח"כ... אחריי שכולם ילכו לישון.. בקשר לבעלי.. הייתי צריכה להביא אותו לשיחה וזה היה מתוכנן ככה עוד בפעם הראשונה שבאתי ל.. אבל איזה פיקשוש דווקא באותו זמן לא לקחנו גיפיאס ולא מצאנו ואז איחרנו וזה התפספס יכול להיות שאז הוא היה צריך להבין חד משמעית ומכוון דמות טיפולית. וואז הוא היה מבין. אבל בלי קשר אני צריכה איתו שיחה רצינית להסביר לו על השפעות ה.. גם אם זה היה מזמן וגם אם זה היה בהסכמה. שחפונת, את כזאת מקסימה וכל-כך עוזרת וכל-כך נמצאת בשבילי בזמן אמת לא יכולה לאחל לעצמי חברות יותר אמיתיות מכן, הבנות הנפלאות שזכיתי להכיר כאן! מחבקת בחזרה ושוב אומרת תודה כי זה לא מובן מאליו תודה אמיתית וחיוך ענקי.. סמויה

סמויה!! אני כל כך שמחתי לקרוא את שכתבת, שפנית למרכז, נשמע אמנם שלא ממש הצלחת לקבל מענה הולם שם, אך עצם פנייתך היא המון, מה שאומר שיש בך כוחות להתחיל לרפא את עצמך, אני עוד מאז שכתבת שמעולם לא היית בטיפול, אם זכור לך שבעבר התכתבנו על העיניין ואמרת לי שמעולם לא טופלת, התפלאתי מאוד. לדעתי מה שחסר לך זה בדיוק טיפול, ואת ראויה ומגיע לך טיפול הולם סוף סוף!! את אולי במקום שכעת מוכן לזה, והנה..זה הגיע לא נורא שזה לא קורה בזמן שאת רוצה, לא נורא שזה לא קורה בדיוק כשאת מתקשרת..הלוואי והיה אפשר לעשות קסם שבדיוק ברגעים האלו מי שצריך יתפנה לזה, ברגעים אלו שאת מבקשת עזרה, אבל העזרה תגיע... כעת אני מעודדת אותך על בחירתך לבקש עזרה, זה המון ועצם המעשה זה המון וראוי לשבח!! וכעת יקרה- מאחלת לך לילה טוב...בתקווה שעינייך כבר עצומות ושולחת לך חיבוק ציפור

אני זוכרת שהתכתבנו על כך פעם ודיי התפלאת.. כן..פתאום התעורר בי הצורך לטיפול בעקבות בנות אחרות שכאן שאני רואה שהן מסתייעות שצריך וזה בסדר! תראי אני קיבלתי בבית חינוך מאוד נוקשה, אכזרי אפילו ככה אמא שלי האמינה שצריך לגדל כי היא חד הורית, כי אין אבא שיחנך וכל זה. האמת זה גם היה "שק אגרוף" , לא חינוך. אבל זה מה שלמדתי. גדלתי בבית שאסור היה לבכות בשום מצב! גם שמרביצים לך, אסור לבכות!!!! וככה למדתי לא לבכות, לא להרגיש כאב כמעט בכלל! גם בסיטואציות הכי. למדתי לבלוע את הכאב, הדמעות והעלבון. ואם הייתי בוכה זה בטח לא היה בגלוי אלא בלילה לתוך הכרית שלי בלי שאף אחד יראה כי לפעמים הכל היה כל-כך קשה ומייאש. זה שהייתי ילדה שגדלתי גדלתי להיות כל מה שאמא שלי חינכה אותי עליו. לא לרחם על עצמי! ולהמשיך הלאה. "החלשים חיים בשולי החברה והחברה דורכת עליהם!" אל תרחמי על עצמך אף פעם! לא משנה מה קרה לך.. ועוד ועוד הטפות מוסר בקטע.. וכך הייתי, דהרתי, הפכתי להיות חזקה (מידיי) והנה- את התפלאת למה מעולם לא הלכתי לטיפול. מדוע מעולם לא נתתי לעצמי ליפול ברור שכך יהיה.. בצבא עברתי משבר עמוק. רציתי ל.. כמעט.. שירתתי על בסיס מרוחק והייתי באה פעם ב.. הבייתה (כך סידרתי את זה, לא היה לי מה לחפש בבית) רזיתי נורא כמו שלד הייתי על גבול התת משקל וזה לא היה יפה אלא נורא דוחה. כל המדים היו כמו שקים עליי. הבנות היו מעירות "שזה כבר לא יפה!", יש גבול לרזון. ואני זוכרת שאמא שלי שמה לב לנפילה אבל במקום להושיט יד לבדוק מה קרה.. היא הייתה מסתכלת עליי בשנאה יוקדת אגב, בתקפה זו היא לא הייתה מדברת איתי. והייתה מאוד עויינת כלפיי ושהייתי באה הבייתה גם אחת ל.. היא הייתה עושה עליי פרצופים כאילה הייתי מעדיפה להישאר בבסיס למה הפעם? כי שוב פעם עשיתי קרחת- קצוץ של בנים! והיא רצתה שהבת שלהתהיה חיילת יפה ומתוקה כמו כולן. אז היא הייתה אומרת ככה לאחותי, לא לי אבל שאני ישמע "אני לא מבינה מה מוזר אצלה, נראה לי מחפשת תשומת לב..!" "כזאת מוזרה!" "משהו מוזר אצלה!" והנה היום אני אישה נשית וכיף לי (מי היה מאמין!) ולא ייעשה קרחת אלא להיפך וגם היום היא.. זה לא משנה מה אני ייעשה או איך אני יהיה. תמיד יש לה מה להעיר על המראה שלי. אם זה הגבות ואם זה הנה יצא לך פצעים בפנים למה את לא הולכת לטפל ולמה את עדיין שמנה 4 חוד' אחריי הלידה ולמה את לא חוזרת לג'ינסים ולמה ולמה. כאילו אני איזה מכונה. לכן, היום אני משתדלת להתרחק ממנה כמה שיותר ו..כן ללטפל בניגוד למה שהיא תגיד אני כבר..לא שומעת לה.. קולות אחרים מהדהדים בראשי..

גם חולה,גם לא שקטה,נרדמת מתעוררת מחנק, וזיעה קרה,מנסה להרדם ולא מצליחה,שוב נרדמת ושוב מתעוררת בבהלה כאילו משהו תקוע בגרון מאיים להתפרץ אני לא יודעת אייך להמשיך ככה שהכל צף ומאיים להטביע אותי

את מוצפת... (((((((((((((((((((((גל))))))))))))))))))))))))))))))))) מקווה שהבוקר השתפר לך ויותר טוב, סמויה

אני מוצפת דברים לא מפסיקים לעלות אי אפשר לעשות ניוט?

שוב חולה ? אולי זה קשור למה שעובר עלייך בימים האחרונים ? אני אומרת אולי כי גם את הלילות את לא ממש מעבירה בצורה שקטה ורגועה אולי באמת משו רוצה להשתחרר מהגרון החוצה רוצה לצעוק אותך ואת חונקת אותו לא נותנת לו מקום הכל מציף ומאיים להטביע ? ומה עם המטפלת שלך ? את לא יכולה להתקשר אליה ברגעים קשים כאלה ? או לשלוח לה אימייל ? חומד , משו את חייבת לעשות !!!! באמת נורא קשה לבד עם הכלללל ולבד הכי קשה מחבקת המון יפתי חטולית

כן אני חולה בבית מיום שני עד יום ראשון,הגעתי לקוצר נשימה, הפסיכיאטרית נתה לי לקחת רסיטל וגם כדור שינה ולמטפלת אפשר להשאיר רק הודעה והיא חוזרת אין אפשרות לדבר איתה ישירות או מייל ככה זה במקום שהוא ציבורי

והנה, אור הבוקר עולה.. ואני עדיין ערה, נהנת מהפער העצום שיש בין הלילה הכ"כ קודר עבורי, לבין האור שעולה.. שזהו האור היחידי שבמשך היום שאני יכולה לסבול להישאר פה ולא להרגיש חנוקה והאוויר הזה שאפשר לנשום ולהרגיש אותו ולהתמלאות ממנו והשקט הזה....שאין אותו בשום רגע במשך היום,לפחות בתחושתי פתאום עולה מדבריי איזו תמונה פסטורלית שכזו, לא? כמה העולם נפלא.. והוא אכן נפלא, רק שאנחנו הורסים אותו בני האדם כל אחד בדרכו היצירה הזו מדהימה ואם רק היו עוצרים להביט בכל היופי הזה אם רק.... בוקר טוב לכן יקרותיי!!!

מאוד מבינה על מה שאת מדברת גמני חוויתו המון בקרים כאלה ונכון , כמה שהאוויר נקי וצח והשקט הזה-שאי אפשר להחליף אותו בשום דבר אחר מקווה שאכן לקחת מספיק אוויר נקי ורענן כדי להתחיל או כדי להמשיך את היום שלך ואולי בכלל את נחה עכשיו בוקר נפלא לך ציפורי מתוקה שיהיה לך המשך יום מקסים חטולית

מנוחה לנפש ולנשמה לגוף... שלווה וחלומות נעימים... משקה אלים חמים, מרגיע ומרדים לכולן לילה טוב אידה http://www.youtube.com/watch?v=SjtIdtwdVmo

לילה טוב גם לך אידה, חלומות מתוקים. תודה על השיר והברכה, נחמד ללכת כך לישון, מה שלומך?(נראה לי שלא נשאלת על כך לאחרונה..) צדף.

הלילה עבר חלומות מרובים משקה האלים שלי הוא סודה ח-ח-ח-ח שיר ישן וחביב במיוחד תודה שהבאת שיהיה אחלה יום טוב לך ולכולן כאן חטולית

נעלמת? הכל בסדר? אידה

מחכים לך אידה

אידה רגישה.. אני כאן, בתקופה זו לא כותבת..בטח יעבור לי מתישהו.. אך נמצאת,קוראת ואוהבת את כולכם !!!! מאוד !!!

לכולכן -שכתבתן לי ותמכתן בי למרות שעניתי לכל אחת למעשה עניתי לכולן עד למטה עד להודעה שלי אתן פשוט מדהימות כולכן כתבתי כבר למטה -שאני התקשרתי למרכז שבו הייתי מטופלת לפני כן ומחכה כרגע רק לתשובה יקח אומנם שבועיים עד אז אני שמחה את עצמי כרגע בניוטרל כמה שאוכל -לא יודעת בכל אופן נתתן לי כוח להמשיך הלאה ועל זה אני מודה לכן מקרב לב אוהבת את כולכן חטולית

חטולית, מגיע לך את כל הטוב שיש, מגיע לך את כל העזרה שרק אפשר לתת לך מגיע לך כל מה שרק את צריכה, מה שרק יוכל להקל עלייך. מגיעים לך כל הכוחות שרק אפשר לתת לך, לשגר אלייך ומותר לך קצת לנוח, את נותנת כל כך הרבה, ממלאה כל כך הרבה כוחות ואנרגיות ותקוות... את המון ואת אור בפני עצמך חשובה כל כך מגיע לך כל המקום שרק אפשר!! מקווה שיחזרו אלייך במהרה, אוהבת ציפור

שוב, חטולית יקרה ככ'! תמיד את נותנת ונותנת,מאירה מחממת, מחבקת כל אחת שקשה לה - מיד את בשבילה, אז הנה ,הגיע זמן לתת גם לחטולית היקרה שלנו האור של כולנו כאן בפורום,(מצטרפת לכל מילה של ציפור) נותנת לך חיבוק חם ועוטף, איתך מתי שתרצי, צדף.

כל הכבוד שאת מבקשת עזרה ולא נשארת לבד! אך את אחרי שבת? איתך מחזקת אידה

(שרשרתי לך למטה).. אני כל-כך שמחה שפנית למרכז וכן לפעמים זה לוקח זמן, מחזיקה לך אצבעות שתתקבלי ותטופלי בינתיים, שמחה שנתנו לך כוחות להמשיך ואני ממשיכה לתת לך כוחות חטולית יקרה מקווה בשבילך רק לטוב! אוהבת, סמויה

קראתי למטה ותנחשי מה כואב לי לשמוע שאת לא עושה זמן עבורך תגידי לי בבקשה מה, את שווה פחות מכל האחרים ? למה ? למה תמיד לדחוף את סמויה הצידה ? הרי בלי סמויה הבית לא יראה אותו הדבר לא יהיה מי שידאג להכלללל ובכלל ,כאלו , מה נסגר איתך מתוקה יש לך את מספר הטלפון חייגי ותוודאי ,,,,,,,,,, מי עוד יכול לעשות בשבילך את מה שאת לא תעשי ? באמת , מתוקה את חייבת לעצמך לא פחות מאשר את עושה למען כל השאר ואיתם את לא מפספסת אף דבר אז למה איתך כן ? מה , את סוג נחות של בנדם ? לא !!! ממש לא !!! להפך , את סוג משובח ביותר !!!! ומגיע לך הכללללל אז מה את אומרת ? תעשי משו בנידון ? אופס ,לא חשבתי שאולי ישנה סיבה -אולי פיננסית כמו אצלי שאולי בגלל זה את לא הולכת בכל אופן , בבקשה ממך תפסיקי לדחוף את סמויה הצידה היא ראויה גם ראויה אוהבת -חטולית

כל הכבוד לך!!! איזה יופי שפנית למרכז! מחזיקה לך אצבעות שיקבלו אותך לטיפול שיהיה בהצלחה! שחף

ורצית שהעולם ידע למצוא אותך אבודה .. ורציתי שהעולם ימצא אותי אבודה ועכשיו זה אבוד ואיך צומח שקט מתוך המהומה....

ציפירת יקרה האם קרה משהו שעורר בך את ההרגשה הקשה? זאת נשמעת לי חוויה מאוד מפחידה להרגיש שאת אבודה ואף אחד כבר לא יוכל למצוא אותך.... והמהומה.... והשקט שבא אחריה....

שחפית, מה שקרה זה שהנסיון להרוג אותי הועלה לבית משפט ועוד כמה ימים יש שימוע והקראה של האישומים נגדו, אני לא צריכה לבוא..משום שהמדינה תובעת אותו, והוא צריך להגיד "מודה" או "לא מודה", כמובן שלא יודה. ואף אחד לא מבין כמה אני אבודה בתוך זה.. לא שומע ולא רואה והוא מצחקחק על מערכת המשפט המטומטמת הזו שלא הצליחה לשנות את המצב במשך כל חיי, כי אני הסתרתי, וכי הוא המשיך... ואני עייפה מאוד ואף אחד לא מבין כמה אני אבודה כמה המצב הזה הוא כמעט אבוד זו בדיחה מה שקורה, עם המשטרה, עם הפרקליטות הוא צוחק על כולם משיג את רצונו. אף אחד לא מבין הדבר שהוא הכי רוצה בעולם כרגע זה להרוג אותי, אפילו לא לפגוע בי מינית, רק להשמיד אותי ואתם תדעו-הוכחה חיה אני הייתי פה וכתבתי וזעקתי ולא משנה כמה אתן תשמעו, זה לא יעזור אבל זה עוזר קצת ללב שלי וקצת פחות להרגיש לבד שאתן שומעות ואולי מישהי מכן מבינה באמת שזה לא סרט אימה שזו מציאות חיה ונושמת שלי

אבודה בתוך המבוך אבל זה לא אבוד אפשר למצוא את הדרך למצוא.. אור יד מושטת כאן בשבילך ואיתך אידה

תודה לך אפשר למצוא את הדרך? מניחה.. רק רציתי שהעולם ידע למצוא אותי אבודה מכל המהומות וכל החלומות..הבנתי כבר את הדרך שאני לבד בתוך זה, שלא תמיד יש מי שיבין... אבל, הגעתי עד לכאן..מי היה מאמין תודה לך על הידיים, ציפור נפשי

אנחנו כאן מוצאות אותך מושיטות לך יד שולחת לך למרחקי אי בודד בקבוק נודד בקבוק תועה בתוכו נלכדה מנגינה שאבדה התפתחי את הבקבוק? ותשחררי את המנגינה שתאיר לך את חשיכת עולם הדממה את אותו: "שקט הצומח מתוך המהומה.." שלך, סמויה

איזה תאור ציורי..נגעת בי אפתח את הבקבוק אשחרר את המנגינה שתאיר לי את אותו חושך קודר המלווה בדממה מחרישת אוזניים ובחיים יש תיבות קסמים כאלו? עם מנגינה כזו? ובקבוקים המגיעים אלי משום מקום... וידיים שמושכות אותי מהאי הבודד הזה שאולי אם הוא היה בודד זה היה טוב יותר אולי כך הסכנה לא הייתה אורבת בצידי הדרך תודה לך.... ציפור

לא מוצאת כרגע מילים משלי-אך תמיד איתך יפתי בואי תני לי יד ונלך אל תשאלי אותי לאן אל תשאלי אותי על אושר אולי גם הוא יבוא, כשהוא יבוא ירד עלינו כמו גשם וכשיבוא האושר לא תהי עוד אבודה והשקט יצמח מתוך הנשמה אוהבת מותק- חטולית

השקט יצמח מתוך הנשמה..ולא מתוך המהומה? אתן לך יד אם כך. אוהבת גם, ומקווה שאת קצת יותר בטוב, ציפור

לא פשוט מנסה להפסיק לחשוב על זה אבל הגוף לא נותן והוא זוכר אוף

עלמה 1 (אחת) - אחת ויחידה! מצטערת על הזכרונות הקשים שעולים ומציפים.. שולחת חיבוק סמויה

לפעמים... כשמנסים לא לחשוב על משהו זה רק מעצים את המחשבות ואז הפיתרון הוא לתת מקום, לדבר, לעבד... האם את בטיפול? האם יש עם מי לעבד את התחושות הגופניות את המחשבות?

שלום לך נודדת נעלמת איפה היית עד היום ? חשבתי עלייך המון פעמים חשבתי שאת כבר במקום אחר ולכן את לא נכנסת אך-ברוכה השבה-השווה לא תאמיני אולי , אבל מבינה אותך הרבה מעבר למילים וכן , הגוף מדבר הוא לא שוכח גם אני נמצאת כיום במקום כזה נראה לי שאני חוזרת לטיפול מחכה רק לתשובה ומה איתך ? מה את עושה בנידון ? יש מצב שתחזרי לטיפול,,,,,,, מתוקה-שולחת חיבוק לחיזוק ועוד אחד -כי נורא התגעגתי חטולית

ניסיתי להתעלם לחזור לשיגרה ולא לחשוב בלי הצלחה לצערי

אפשר לנסות לשכוח... להתעלם... להתאמץ לחיות בשיגרה כאילו כלום לא קרה ואת צודקת הגוף לא שוכח הוא זוכר הוא מגיב כואב דורש התייחסות טיפול כאן בשבילך מחזקת אידה

סליחה שאני... אני פשוט לא מבינה מה זאת אומרת "פשוט קלעת בול למטרה" (צריכים להסביר לי לפעמים..) וגם לפשט לי יותר את הדברים שאני יבין. קלעתי בול למטרה זה אומר שפגעתי??

לא ממש לא פגעת בי. למעשה הגדרת את הרגשתי באופן הכי מושלם שיש...........בעלת מום!!!!!!!!

ממש לא התכוונתי זאת הייתה בכלל טעות הקלדה אתמול קצת שתינו במסעדה יין אדום עם הארוחה הייתי טיפה.. והיום בבוקר ראיתי שכתבתי מום במקום מרום ובכלל לא הייתה לי כוונה לכנות בעלת מום! מה פתאום! אוי סמויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה בושות את עושה.

לא נכנסתי לשרשור הזה עד עכשיו כי הרגשתי את הכאב הגדול שלך זועק מבעד למילים ואז ירדתי למטה לבדוק את ההודעות אם לא פיספסתי מישהי וראיתי אותך גם שם כתבתי לך גם שם ואכתוב לך גם כאן נכון שכאב המום הוא כאב בלתי אפשרי לפעמים אך אם תסכימי לתת לנו מבחוץ להכנס לתוך הכאב שלך ולא להשאר לבד תרגישי את הכנות שלנו אייך המילים שלנו אוספות ומחבקות אותך אם תעיזי להפתח הכל יכול להראות אחרת כי למרות שזה עולם וירטואלי למילים יש כוח -לתת כוח להמשיך ומקווה שעם הזמן תלמדי שאת המום אפשר גם לכווץ למינימום כאב וללמוד לחיות איתו חושבת עלייך -ויודעת שמגיע לך רק טוב כל הטוב שיש בעולם שולחת חיבוק גדול ועוטף-לא חונק חטולית

קיבלתי החלטה קשה וכואבת היא לא קשורה לפגיעה עצמית- לא לדאוג מרגישה שכבר אין ברירות ועל טעויות צריך שלם לא משנה סתם רציתי לפרוק דמעה

אפשר לדבר? לעזור? בבקשה

בטח שמשנה! זה חשוב לשתף ולפרוק לא להישאר לבד איזה טעויות את חושבת שעשית? איזו החלטה קיבלת? כמובן שאת לא חייבת חייבת לענות רק אם מתאים לך... מחבקת שחף

לא יודעת למה את מתכוונת ב-קיבלתי החלטה קשה וכואבת מה שזה לא יהיה -מאחר ולא כתבת במה מדובר אני רק יכולה לקוות שזה לא קשור להעילמות שלך מכאן מחבקת -חטולית

(ובד"כ) נהיה לי עצוב על כולנו. זה לא הגיע לנו. כל הכאב הזה של הפורום מתנקז בי כמו איזו זעקה ענקית. שמישהו ישמע אותה. למה הסבל הזה וגם כשנגמר תמיד אורב שם בפינה, תמיד מחכה באכזריות לאיזה רגע שפל. אתן בעיני גיבורות אמיצות כולכן. מעריצה אתכן. חטולית אני אתך גם בצמצום מילותי. רוצה להגיד לך לכי לטיפול אבל מי אני שאגיד לך דבר כזה סרבנית טיפול שכמותי. לא יודעת לכתוב, אולי לא מסוגלת יותר. רק טוב. אין לי ברכות מתוחכמות ואני רוצה כ"כ לומר לכן משהו מעודד משמעותי ולא יודעת מה. מיתר

קראתי.. כרגע אין לי מילים.. אבל אני איתך יקרה... סמויה

למה את אומרת שאין לך משהו משמעותי לומר את אמרת דברים מאוד משמעותיים כל מה שכתבת לכולנו הוא נכון גם עבורך! אל תשכחי את זה... שולחת חיבוק שחף

כמו ששחפתישושש אמרה -הכל,,,,,,,, את לא יודעת להעריך את עצמך ואת המילים הנהדרות שאת כותבת חבל , מאוד חבל ,אבל אנחנו כן יודעות גם אם נדמה לך שלא אמרת זה פשוט יוצא מתוכך בטבעיות ,,,,,,,, די להלקות עת עצמך במקום זה חבקי אותך גמני מחבקת אותך -בעדינות חטולית

מיתר את גיבורה ואמיצה כמו כל משתתפות הפורום!!! ואת ראויה להערצה על המילים החזקות , האומץ והכוחות שלך! את נפגעת - התאכזבת- אין אמון -רק שבר... כמו שאמרתי בעבר אני מקווה שתחזרי בקרוב למקום- חוף מבטחים בו יחזור האמון תעברי חויה בטוחה ומתקנת באמת מקווה שלא ירחק היום איתך אידה

רוצה להכנס ולומר לכן ,,,,,,,,,, אך לא מסוגלת היום צונחת בצניחה חופשית בלי מצנח היום כי רע לי מאוד היום , כבר מאתמול,,,,,, מוצפת רגשית כמו שכבר לא קרה,,,,,,,מזמן כמעט מהבוקר -שותה היום,,,,,,,,, לא מנסה לפגוע בעצמי פשוט לא מסוגלת לשאת את העומס הרגשי חשבתי שיהיה בסדר בלי טיפול שאוכל להתגבר אך התבדתי גם לא רואה את עצמי נכנסת לטיפול בתקופה הקרובה התקציב אינו מאפשר מקווה שיעבור בכל אופן רוצה לומר שבת שלום לכולכן יקרות ואהובות חטולית

יש לי ככ הרבה מה לאמר לא אכתוב כאן אבל ליבי איתך לגבי טיפול יכולה לאמר לך מה שכבר אמרתי מזמן מרכז סיוע בהחלט יכול לעזור לך! והטיפולים שם בחינם! אז בובי שלי.. תעשי צעד ראשון ואם קשה, אני כאן גם לעזור בזה.. שולחת חיבוק.. ומאחלת שבת של שלום ואנרגיות חיוביות יותר.. איתך

שמעתי בקולך התקשרתי היום למרכז רק בעוד שבועיים אקבל תשובה המנהלת כרגע לא נמצאת אז מחכה,,,,,,,,, תודה לך נשמה חטולית

כמה אני מבינה אותך יקרה! כמה כאב.. אניי.. הייתי עכשיו במסעדה עם בעלי ו..שתיתי יין אדום.. מסטולית אבל לא..ברמות קשות אז אני בהחלט יכולה להבין אותך שאת..בהרבה יותר אוי חטולית כמו שבובה אמרה אוליי תנסי להסתייע במ. סיוע? האמת, מזה בא לי להתפרק ולפנות למקום הזה שיטפלו בי קצת כן..כן נמאס לי להיות כל הזמן בשליטה! ולטפל בעצמי. דיי. סתם..אני אומרת סמויה תמיד תמיד בשליטה!!!!!!!! מטפלת בעצמה ובאחרים. אוי לי אם לא! לא מגיע לי להיות לא! אמא שלי תהרוג אותי.. עזבי אני באמת מסטלית סליחה... חטולית מצטערת שזה כל מה שיש לי להגיד אני חרא של בנאדם.

אייך את מעיזה להגיד על עצמך שאת חרה של בנדם ?? מאיפה זה בא לך ? וכן , בהחלט מרגישה צורך שמישו יטפל בי קשה להיות חזקה כל הזמן ולמה את לא הולכת לטיפול ???. כשמתחיל להיות קשה צריך עזרה יפה שלי תודה נשמה על ההבנה מחבקת המון חטולית

עצוב לי שרע לך חטולית יקרה, עצוב לי כי את הקרן אור הכי מאירה כן בפורום וגם ברגעים כאלו שרע לך ומסובך לך, את עדיין מאירה כי יש בך אור כזה אמיתי שלא נעלם גם ברגעים של חושך תהומי. ורק רוצה להגיד שאני אוהבת אותך ושאת יקרה לי ולא מדברת בשם הפורום כולו-למרות שברור לי שגם לפורום כולו את יקרה חשובה ואהובה. מדברת בשם ציפור נפשי שמעריצה את כוחותייך ואת הקסם הזה שלך. אז בנתיים שולחת לך חיבוק גדול גדול וענקי ואם הייתי יכולה לחבק אותך במציאות ולהגיד לך כמה את אהובה וחשובה ויקרה, הייתי עושה זאת... שלך תמיד, ציפור

מצטערת שגורמת לך להיות עצובה אך מה לעשות שגם לחזקים יש נקודות חולשה וגם לחוזק יש גבולות מסוימים היום מרגישה קצת יותר טוב תודה לך מתוקה על האהבה ועל חיבוק כזה חם ומחמם את הלב , תודה לך על הכל אני אהיה בסדר מקווה שבקרוב דברים יתחילו להרפות שולחת חיבוק ענק גם לך נשמה מקסימה חטולית

עצוב לי לשמוע שכל כך קשה עכשיו מצטרפת למה שבובה כתבה לך לגבי מרכז טיפול לנפגעות תפני אליהם, הרי שם זה חינם קשה לעבור תקופה כזאת לבד חשוב שתהיה לך תמיכה מקצועית שיהיה למי לפנות, עם מי לדבר ולעבד את התכנים הקשים הרי את כבר יודעת מניסיון העבר שזה יכול מאוד לעזור! מחבקת אותך יקרה ומקווה מאוד שההצפה תעבור מהר ככל שאפשר ואלי אפילו כבר עכשיו קצת יותר טוב מאתמול? שחף

עצוב לי שמוע שכל כך קשה לך עכשיו מצטרפת למה שבובה אמרה לגבי מרכז סיוע תפני אליהם, כדי שתוכלי לקבל טיפול חינם מאוד קשה לעבור תקופה כזאת לבד חשוב שתהיה לך תמיכה מאשת מקצוע שיהיה למי לפנות, עם מי לדבר ולעבד את התכנים הקשים והרי את יודעת מניסיון העבר שטיפול יכול מאוד לעזור מחבקת איתך בחום ומקווה שההרגשה הקשה תעבור מהר ככל שאפשר ואולי אפי עכשיו טיפה יותר טוב מאתמול? שחף

כמה טוב שלחצת פעמים על ההודעה שלך כי כך יכולתי לקרא אותך שוב ושוב לפעמים לא מספיק לי לקרא רק פעם אחת וכמו תמיד יקירתי את ובובונת צודקות לגמרי תקופה די קשה ודי מציפה היום פניתי למרכז המנהלת לא היתה תגיע רק בעוד שבועיים כך שרק אז אדע מה קורה בענין הטיפול כמה שאתן צודקות -גם אני זקוקה מידי פעם לתזכורות שיש עוד אפשרויות ולא להשאר עם הכל בפנים תמיד סומכת עליכן שתזכירו לי אוהבת המונים חטולית

בלי הרבה מילים שולחת חיבוק גדול

איזה כייף לראות אותך כאן תודה לך מתוקה על החיבוק תמיד יש צורך בעוד חיבוק זה עושה טוב בלב שולחת חיבוק חזרה ומקווה לראות אותך כאן יותר חטולית

לפעמים צריך להרפות להפסיק להלחם לקחת מנוחה...פסק זמן לאגור כוחות להרפות זה כוח.. ואחרי כל ירידה יש עלייה מחזקת אותך אל תשארי לבד אנחנו כאן! איתך אידה

מילה טובה יהודית רביץ מילים: יעקב גלעד לחן: יהודית רביץ שתף אפילו בשרב הכי כבד ידעתי שהגשם עוד ירד ראיתי בחלום שלי ציפור אפילו במשב סופה וקור. לא פעם זה קשה אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה. שבת שלום תקווה ואור לכולן איתכן אידה

שבת של שמש מזג אויר נפלא חיוכים שמחת חיים שלווה (: לך אידה יקרה ולכולם... כיף לי.. ואני אספר בערב למה.. אחרי שכולם שש.. ילכו להם לישון מגיע הזמן שלי..לבדי.. אז באמת שבת שלום לכולם!!!!!!!!! אוהבת סמויה

הכל בסדר?? חיכיתי שתיכנסי יום יומיים.. אוליי עמוס לך עכשיו.. רק תגידי משו רק לדעת שאת בסדר.. ושהכל טוב.. (: סמויה

סליחה על הדאגה.. אני מיום שלישי דיי גמורה.. וברוב הימים רק ישנתי כך שלא יצא לי להכנס\ לכתוב. היה לי טיפול ברביעי ובחמישי היה שיחה עם הפסיכיאטרית.. ועכשיו, יום שישי גמורה מעייפות.. הולכת לישון שבת שלום לך יקרה תודה על ההתעניינות וסליחה על הדאגה..

דאגתי ,מיום שלישי,שמא..... אמרתי משהו שלא במקום שגרם לך לקושי יותר מזה שקיים הייתי רוצה שתהיה בי / לי האפשרות להוכיח אגה זו אבל אין לי ואינני יכולה סליחה אם פגעתי לא בטוח שניפגש עוד

מצטערת שהפרעתי לך מבינה את העייפות בעקבות ... נוחי לך בובה יקרה נוחי המון מגיע לך.. אוהבת, סמויה

מה שלומך??? אני מבינה שקשה... הינה גן שבת עברה... אך עבר? כאן איתך אידה

תקופה קשה אפשר קצת להיות פה?

תמיד אפשר... בטח עכשיו בטח שקשה מה שלומך? כאן בשבילך אידה

יכול להיות יותר טוב :(

כמעט ולא מצליחה לישון או לאכול עייפה בטירוף עמוסה רגשית בטירוף עם כל הקושי שלי לבכות היום בלימודים בכיתי כמה פעמים פשוט לא הייתי מסוגלת להכיל יותר כלום לא הייתי מסוגלת להכיל את עצמי מראש מתנצלת אם לא אצליח להגיב לכן בתקופה הקרובה כרגע קשה לי מדי לחפש מילים הראש לא עובד אולי זה עוד ישתנה לא יודעת....

יקרה שלי אניכאן... אם יש דרך שאני יכולה להקל רק תגידי צאי לים ותצעקי תני לעומס הזה שבפנים לצאת החוצה תצעקי עד שתרגישי שקצת משתחרר לך בפנים.. ו.. אני אתמקם קצת ואקפוץ לאזור...

זה בסדר גמור.. קחי לך את הזמן תנוחי קשה לפעמים לתמוך.. בייחוד שקשה לך עם עצמך מחבקת אותך (את לא צריכה ל..בחזרה!!) (((((((((((((((((שחפונת)))))))))))))))))))))) ו..אני מאוד מבינה אותך ואת הקושי שלך לבכות והנה היום זה קרה כי כבר לא יכולת להכיל יותר.. שולחת לך עוד חיבוק שחפונת אהובה היי בטוב..

שחפית יקרה, מבינה את אותך במצב הזה של העומס, גם אצלי זה ככה-העומס הזה שמנוע מלאכול ולישון וכל הדברים שם חלק מהשגרה שאמורים לעשות אותם מבלי בכלל לחשוב, אצלנו זה נקטע "משום מה". אגב, גם אני בקבוצה בימי רביעי במרכז סיוע, בשעה שמונה וחצי... נראה לי שאת בקבוצה שמתחילה קצת לפני.. או שזה בכלל לא אותו הדבר.. סתם חשבתי לעצמי, אם היינו רואות אחת את השניה.. ואם אני מדברת על משהו אחר לגמריי, אז לא נורא :) ולפעמים אין מילים וזה בסדר, שאת לא תוכלי להכיל אותנו ואת המילים שלנו לתת את המילים שלך, שהן כמובן מאוד חשובות, לי...אבל יש לך את הזמן שלך, להיות כאן כשתוכלי ואיך שתוכלי ובצורה שתוכלי, רק תמשיכי להיות, בדרכך שלך..אבל תהיי. שולחת לך חיבוק כזה חם, כמו שאת תמיד שולחת.. ציפור

תמיד איתך אם זה עוזר... מחבקת דמעה

קחי כמה זמן שאת צריכה לעצמך שולחת חיבוק ואת משקה האלים (((((((((((((((((שחף יקרה)))))))))))))))))))

מקווה שישנת הלילה והשבת תתן לך מרגוע אולי תקדישי את שישי למשהו משחרר לאט לאט תני לעצמך לעבור זאת אחרי כל לילה זורחת השמש שבת שלום מחזקת ואיץך אידה

כל כך מבינה אותך גם אני כרגע לא במצב -משו משו ועם כל מה שקשה לך בכל זאת עזרת כוחות כדי להיות שם בשבילי גם אני רוצה להיות איתך כאן בשבילך אני חושבת שאני שמחה לקרא שבסוף כן הצלחת לבכות כי לפעמים הבכי מקל מקווה שהקל עלייך למרות שאני יודעת שזה לא ממש מספיק -הדמעות שלפעמים צריך גם כתף תומכת ומילה טובה -וחיבוק ואוזן קשבת -אולי הכי מהכל אז-אני כאן בשבילך נשמה או באימייל אם בא לך רק תגידי אייך אוכל לעזור לך איתך תמיד-ובכל מקום חטולית

לא חשוב

הכי חשוב!!!! מה שלומך? ספרי יקרה אל תשארי לבד כאן בשביך אידה

רות אהובה, אני איתך, מבינה ומרגישה יחד איתך את הקושי הזה מול כל הכדורים האלו, אני מיד מרגישה חולת נפש שצריך לתקן אותה, ומצטערת אם זה לא מנחם אותך, אבל זה רק בייחס אלי.. ואולי זה כן יעזור לך? אבל אני איתך שתדעי, בכל דבר, עם כדורים ובלי כדורים את מאוד מאוד נוגעת לי בלב, לא יודעת למה.. ואולי כן קצת יודעת... שולחת לך את כל הידיים האפשריות כדי לחבק אותך, גם אם תלחמי בהם עד קץ, אני כאן, עם הידיים שלך תמיד ואיתך, ציפור

לא להיות לבד שתפי מה איתך מחזקת אידה

חולמת היהודים "חולמת מנסה לצחוק נרדמת מקווה למחוק נעלמת בעולם רחוק צוללת ורואה את הסוף מתעוררת בפינת רחוב ממלמלת עוד מעט קרוב אין לי כח אין לי עוד תן לי כח תן לי עוד כועסת לא נכנעת מוותרת משתכנעת נעלבת כמו ילדה קטנה מדמיינת עפה לי מכאן מרחפת על ענן לבן עד לנצח עד לקצה הזמן אין לי כח ..." דמעה

דמעה יקרה מותר לנוח כשעייפים מעבר לא פשוט אבל הכל יהיה לטובה שבת שלום איתך אידה

הייתי אצל הפסיכאטר לקבלת טיפול תרופתי היה מפגש די מגעיל בשבילי הרגשתי ששמים עלי תווית מ ש ו ג ע ת קשה היה לי לשמוע שאני בולמית שסובלת מפוסט טראומה עקב תקיפה שאני בדכאון לא ישנה וכו... יצאתי די מבוהלת הוא נתן לי כדור אחד שנקרא פריזמה - פעם ביום וואבן עד 3 ליום סטילנוקס אחד בלילה מ ז ע ז ע רק כותנת ואישפוז זה מה שהיה עוד חסר נמאס לי נמאס לי ושוב אין לי כח

השפויים הם אלה שמבקשים טיפול אני יכולה להבין את הפחד מהמסגרת הפסיכאטרית אבל בסהכ הרופא לא נגדך הוא שם כדי לנסות להקל

לפעמים קשה לבד וצריך עזרה ולפעמים כדור משנה את התמונה ועוזר.... מאפשר להתמודד עם הקשיים והכאב אחרת ואת לא משוגעת וגם לא נורמלית את לא!!!! את רק צריכה עזרה נוספת כל הכבוד שלמרות הקושי עשית צעד חשוב למען עצמך!!!! מחזקת אותך אידה

אם נדמה לך שאת משוגעת בגלל כמות הכדורים שקיבלת,,,,,,,,,, הריני לבשר לך יקירתי שאת טועה ובגדולללל הבשורה החדשה לחיים נורמליים כיום היא לחיות על כדורים , וכל המרבה הרי זה משובח !!! אני לא צוחקת , באמת שלא החיים הפכו להיות כל כך בלתי נסבלים כל כך קשים -רק מי שאין (בפנים ) לוקח כדורים כדי לשרוד ומי שלא לוקח -כבר ממילא לא מרגיש שמזמן אינו נורמלי אז קחי את הבעסה בסבבה אם אני לא הייתי לוקחת כדורים אייך את חושבת שיכולתי לתפקד ? מתוקה-אל פחד , עברת לצד השפוי של החיים הכל בסדר שולחת חיבוק-חטולית

רק להיום 33 ימי ניקיון... סיימתי אשפוזית ובחרתי לא ללכת לקהילה אלא להמשיך במרכז יום וקבוצות NA קיבלתי מתנה קיבלתי את החיים שלי בחזרה אני כאן עם המון שינויים גם טכניים עזבתי תדירה שלי ועברתי לאזור אחר ניתקתי קשר עם כל החברים שלי מה שאומר שאני דיי לבד אבל יש לי אותי וזה כבר לא בודד לא הספקתי לקרוא עוד בפורום אז רק באתי להגיד שלום...

היי ילדונת, אוהבים אותך על 33 ימי נקיון, שכל חייך יהיו מעתה ואילך בנקיון מתמיד, שהנפש שלך עם הזמן תתרפא ותוכלי להרגיש בנקיון הפנימי. אני חושבת שטוב שהחלטת לא ללכת לקהילות, לדעתי המסגרת שלהן נוקשה מדי, זו דעתי לפחות. מרכז יום בשילוב קבוצות זה נפלא לדעתי, אגב, את הולכת לקבוצות בת"א? שולחת לך חיבוק ושוב-מברכת אותך, זה לא ברור מאילו!! תמשיכי לכתוב ולהיות, ציפור

תודה.. אהמ בעבר הייתי יורדת לקבוצות בת"א ברוטישלד ובגן דבורה עכשיו אני בקצה אחר של הארץ.... וקהילה , אני נורא מקווה שזה לא הראש החולה שלי שמספר לי סיפורים שאני יכולה בלי קהילה אבל בכל מקרה אני מעדיפה לנסות דרך מרכז יום...

את גדולה מהחיים!!! רק קצת עצוב שאת שוב רחוקה.... אבל מבינה שזה צעד חשוב משמעותי עבורך! שולחת חיבוק שחף

כל הכבוד לך! מצדיעה לך ! זה כל כך מרשים לראות איך את לא מוותרת על עצמך, על חייך, על היותך, איתך, מחבקת ,וכל כך מעריכה צדף.

כל הכבוד לך חזקי ואמצי ושמרי על עצמך זו התמודדות קשה...קשה מאוד! אבל את יכולה לעמוד בזה את מנצחת גאה בך!!! אידה

פספסתי את מנין הימים הנפלאים שספרת ומאז כבר התווספו עוד,,,,,,,,, אילה בשורות נהדרות מתוקה הלוואי ותמשיכי להחזיק מעמד ,,,,,,,, חיפשתי אותך בשבועיים האחרונים כי לא נכנסת בזמן שהיה לך זמן מחשב ולא רציתי לדמיין חלילה דברים שליליים וואווו-עשית צעד ענק מאוד משמעותי וזה שאת לא לבד-נכון כי תמיד אנחנו כאן איתך ובישבילך -תמיד מגיע לך חיבוק ענק על כל הבשורות הנפלאות שהבאת מתוקה-חטולית

מה עושים כשמצ'עמם ? מחפשים תעסוקה אז נכנסתי לאימייל שלי ומצאתי שם כמה בדיחות שחלקן מצחיקות יותר וחלקן סתם בדיחות -של גיחוך רק בגלל שאני לא מצליחה לישון אתן סובלות אותי ואת הבדיחות שלי 1)בגימנסיה תלוי שלט ועליו כתוב: משרד החינוך מזהיר אם אתה מעתיק מחברה שלך אתה מעתיק גם מחבר של החברה שלך ומהחברה של החבר שלך ומחבר של חברה של חבר של חברה שלה אחד מהם יכול להיות-אהבל !!! 2)אדם חוזר מנסיעה לסין וחש ברע הרופא מחיש אותו לבית חולים והוא עובר בדיקות בסיום הבדיקות הוא מתעורר בחדר פרטי בבית חולים הטלפון שליד המיטה מצלצל,,,,,,,,,,,, " כאן הרופא שלך ,קיבלנו את תוצאות הבדיקות ואני מצטער להודיע לך שיש לך מחלה מדבקת בשם סאש"ה " סאש"ה ?מזדעזע האיש ,מה לכל הרוחות זה סאש"ה ? טוב אומר הרופא -סאש"ה זה שילוב של-סארס,איידס,שחפת,והרפס אויי ואווייי צורח האיש כולו אחוז פניקה , ומה נעשה ? אומר לו הרופא :אנחנו נגביל את המזון שלך אך ורק ל- פיצה , פנקייק ,פיתה ומלווח , וזה ירפא אותי ? שואל האיש , נאחז בקש של תקווה,,,,,, האמת שלא -אומר הרופא , אבל זה האוכל היחיד שנכנס מתחת לדלת ,,,,,,,,,, מקווה שנהנתם -אם נהנתם סבבה ואם לא -גם סבבה ח-ח-ח-ח ליל מנוחה לכולן/ם חטולית

האמת שלא קראתי, סתם לא היה לי כוח והעיניים שורפות י מעט מהאור של המחשב.. אבל-רציתי להגיד לך שאת מקסימה ומצליחה להצחיק אותי ולחמם לי את הלב כשהוא מרגיש קפוא ועזוב ועצוב ומבולבל וכו'.. ושמבחינתי את קרן האור של הפורום הזה!! ומקווה שהלילה תוכלי לישון מוקדם יותר מאמש.. וגם בשביל עצמי-מקווה.. אז, מאחלת לנו ללילה טוב למתי שנחליט לעצום עיניים... שלך, ציפור

דווקא חשבתי עליך הלילה כשנכנסתי כי אני יודעת שאת לא נרדמת -כמוני תודה לך מתוקונת שלי על כל מילותיך הן באמת מחממות לי את הלב ולצערי אני עדיין לא מוכנה לשינה ובגלל השעמום אני מקשקשת כאן גם אם רציתי לקרא לא מסוגלת הרבה בגלל הלחץ בעיניים-סכרת טוב-אולי מקלחת טובה תעזור ונראה מה עוד לעשות ליל מנוחה ציפור לילה יקרה חטולית

בוקר טוב חטולית יקרה , מצטרפת לציפור, את קרן אור טובה ומחממת כאן בפורום ! רגישה , חמה, מעירה ומאירה ברגישות וחכמת לב, אוספת את כולן,איכפתית. חבל שלא ראיתי את הודעתך בלילה,דווקא הייתי ערה,נידודי.. היינו מתקשקשות.. טוב שאת כאן. חיבוק צדף.

איזו הפתעה נעימה להכנס ולראות אותך כאן על הבוקר -למרות שכבר עוד מעט צהרים באמת חבל,,,,,,,,, כי למרות שעזבתי את המחשב (מוטציה ) שלי והלכתי למיטה -לא נרדמתי עד,,,,,,,מתישהו תודה לך מותק על המילים מחממות הלב טוב שרואה אותך כאן חיבוקי גדול מתוקה ויום נפלא חטולית

אם אין אלוהים? כמה אפשר עוד להמשיך. רוצה את עצמי הקודמת. אני כבר אדם אחר ולא יודעת איך חיים עם זה, עם זהות חדשה וזרה. זו לא אני ואף פעם אני לא תחזור להיות אני. כמה שהיה לי קשה עם אני- זו היתה בכל זאת אני ועכשיו אני כבר לא אני זו מישהי חדשה שאני לא מכירה ולא רוצה להכיר, מישהי שאולה שאני לא מזהה. איבדתי מישהי יקרה וזה אובדן ואני לא מוכנה לחיות עם האובדן הזה יותר. להיות קרוב לשנתיים מישהי אחרת זה לא רק כואב זה גם נורא מפחיד. והספיק לי. ואני רק לא יודעת איך לשרוד את הזמן הזה שעוד נותר.

אני רואה שהודעתך נשארה יתומה.... לא ממש מסוגלת לכתוב משהו משמעותי כי רק עכשיו חזרתי הביתה והראש כבר לא עובד אבל לא רציתי להשאיר אותך כך לבד.... אז רק אומר לך שקראתי ומאוד מבינה.... שולחת חיבוק ללילה טוב ושקט שחף

כמה עוד אפשר להמשיך ? אייך לשרוד את הזמן שנותר ? יקרה ומתוקה שלי את חלילה וחס נשמעת כמו חולה סופנית מרגישה כאלו את הולכת ,,,,,,,ןלא חוזרת את צודקת ,זה אובדן מאוד קשה מבינה שאת לא יכולה או לא רוצה להמשיך עם מה שאת כיום יודעת שאולי לא תרצי לשמוע את מה שאומר לך אבל לדעתי-ישנה דרך אחת בטוחה שבה תוכלי לחזור למה שאבד לך -או לפחות להיות הכי קרובה אל מה שהיית -ואת מחפשת לחזור לטיפול לבד במצבך קשה לך נכון ? עזרה מבחוץ יכולה להושיע לצערי לא מכירה עוד דרכים שיכולות לעזור מחבקת ברכות יפה שלי ומקווה שתטפלי בעצמך כי לבד קשה , באמת קשה יודעת חטולית

בטח שיש אלוהים, אם לא היה, הרי היינו בחיים? לדעתי לא. מבינה את הכאב שבאובדן, מבינה ויודעת ומרגישה.. מבחינתי זה הכאב הכי קשה לי, לוקח אותי למקומות הכי תהומיים ואיימתים... אולי תספרי קצת יותר שנוכל להיות איתך, אולי רק להראות הזדהות? כי גם מהקצת מילים שכתבת אני חווה המון הזדהות..עם הקושי באובדן והקושי להתמודד ולהיות לאחר מכן.... מבינה, שומעת, יודעת ובעיקר-מרגישה.

גם אין אין אלוהים (או לפחות אחד כזה שרואה אותי) תודה שלא השארתן אותי מיותמת יקרות שחף חטולית ציפור נפשי לא יכולה לכתוב יותר מיתר

את צודקת אובדן כואב וקשה שצריך לעכל לעבד... בכדי להמשיך בכדי לחזור ולהאמין וזה קשה לבד.... כאן איתך מחזקת אידה

אולי כבר אפשר ללכת לישון בשקט?! ושהמזמזמים המעצבנים האלה לא יעקצו אותי ולא יפריעו לי יותר טוב נו, קמתי אכלתי מנה של חריף כדי להירגע זה עובד פחות או יותר כמו לחתוך רק לא משאיר צלקות.... וגם חטיף השוקולד (קוקומן עם קרם חלב) היה במקום מרגיע מהכיוון האחר.... עכשיו נשאר לקחת סיגריה ואז יהיה אפשר לנסות שוב להירדם....

אוי שחפונת.. החריף הזה ממכר אותך לא בריא בכלל!! כי כמיות כאילה יכולות לעשות בעיות פנימיות לקיבה ולמע' העיכול וכל מיני צרות לא נעימות (לא ירחיב..) למרות שזה טעים "ומרגיע" אבל כן זה כזה כמו לחתוך שעצבנים חריף הוא דבר כואב בגוף ומתקשר לכאב או להרגעת כאב עכשיו אני מבינה שהחריף אצלך זה יותר מסתם רצון להוסיף פלפל.. זה יותר בכוון של להכאיב לעצמך וכן כמיות כאילה ולאורך זמן יפגעו בך ): מקווה שישנת בסדר אחרי התקפת החריף והשוקלד.. שולחת לך חיבוק ובוקר טוב, סמויה

תודה שהגבת אין כרגע כוחות להתייחס לנאמר.... גמורה מעייפות פיזית ונפשית גם יחד מקווה שתסלחי לי.... לילה טוב שחף

זה רק תקופות שכאלה ובתקופות אחרות כמעט ולא אוכלת חריף בכלל

רק של כ-22 שעות היתושים המעצבנים האלה,,,,,,,,,,,,, והחום המעצבן של אתמול בלילה,,,,,,, ואולי גם קצת לחץ עצבים וכל מיני שאר ירקות,,,,,,,,, כל אחד מהם תופס את המקום שלו תמיד-בזמן הכי לא נכון אולי אם היית ממש אבל ממש יותר מידי עייפה היית נרדמת בשניה וכל השאר היה עובר מעליך או שהעוקצנים המקרצצים האלה מסוגלים גם להעיר אותך מהשינה ? ודרך אגב חריףףףףף -יאמי יאמי ואחריו מתוק -שמתה עליו אבל לא יכולה ואחרי זה לישון ? מותק-את עלולה לפתח אולקוס ואני רצינית גם אם את עושה את זה כבר הרבה זמן והכל עדיין תקין זה עלול להזיק לך בטווח הרחוק אז-פליז- תשמרי לי עליך מקווה שאת יושנת כבר בזמן הזה ליל מנוחה יפתי חטולית

רק לפני חצי שעה חזרתי הביתה מעוד קבוצה.... טעונה ברמות על.... היתושים בכיף מעירים אותי מהשינה וגם לפעמים כשיותר מדי עייפה ובמיוחד כשטעונה נפשית לא מצליחה להירדם....

אוי שחפית.. אני כל כך מזדהה איתך, גם אני חובבת חריף ברמה התמכרותית ... למשל-וואסבי, אני יכולה לערבב את זה עם הסויה עד שיש יות רוואסבי מאשר סויה, ואז לטבול את הסושי בתוכו. כמה שאני אוהבת את השרפה והבערה זו בפנים... אין דבר ששורף יותר מוואסבי לדעתי.. גם אוהבת חריף אדום.... וכל מי שרואה אותי אוכלת את זה, בהלם.. לבנה שכמותי, לא ברור איך אני אוכלת את זה, אבל אכן אוכלת ונהנת אפילו!!! ולא ברור לי מאילו להנות מאוכל..רק שמבחינתי אין על סושי . ותארי לך-יש לי גם אולוקוס..כך שיש פעמים שהוא גם חוגג בפנים.. מקווה שהלילות יהיו קצת יותר רגועים קצת..איך אפשר? מה עוזר לך? גם אני בבעיה הזו....לא תמיד מנסה לפתור אותה, לפעמים מקבלת אותה ואז עושה דברים בלילה שלא מספיקה במשך היום.. וכך הוא עובר לו, כמובן יש ימים של קושי נפשי עם העיניין-כשאני יודעת שבבוקר אצטרך לקום למקום בו אצרטך להיות ערנית קשובה ומרוכזת...ואז מתחילה לכעוס על עצמי שאני לא נרדמת וזה לא ממש עוזר לכעוס למען האמת...מכירה את זה? יש לך פתרונות? שולחת לך חיבוק באמצעות דובי שלך, ציפור

זה כדורי שינה ונעזרת בהם לא מעט אבל לפעמים גם הם לא עוזרים גם אני מתה על סושי! עם המון וואסבי בתוך רוטב סויה :)

אני קוראת אתכן, וליבי איתכן, לא מצליחה לענות לכולם ומצטערת על כך.. החזקתי החזקתי כמה שייכלתי, כל החודשיים ואין לי שקט, משום דבר, כאילו אצלי הדברים חייבים להמשיך לרעוד, להיות סוערים, לא יכולה להתרכז בשום דבר כדי לחשוב מה נכון, כי מיד מגיע דבר נוסך, והכל זה יותר מדי לפעמים נראה לי שאני יכולה לקבל דום לב תוך כדי שינה פשוט ככה שהלב שלי בשקט הזה של השינה, הוא לא יעמוד בזה, זה כזה לא מוכר.. והשינה שלי שעליה בכלל עדיף שלא אדבר, כל יום בממוצע אני הולכת לישון בשעה 4-5, לא מסוגלת להכנס למיטה בשעות נורמליות, למרות שאני מתה מעייפות..אתמול הצלחתי להרדם מוקדם יחסית-בשתיים וחצי...ולא שאני יכולה לקום בשעה מאוחרת ואז זה מפצה על זה..אני צריכה לקום בשבע בבוקר, בקיצור-אני לא מצליחה לקבל שקט אפילו בשינה. אבל תודה לאל על הדברים שכן יש לי ותודה על הכוחות העילאיים שיש לי אחרת לא הייתי כאן, הם מאוד מעייפים לפעמים ואפילו לרוב, אבל יודעת שללא הם לא הייתי נוכחת כאן היום..יש בי משהו שכ"כ רוצה לחיות, לא ברור לי מהייכן הוא הגיע, אולי מהחוסר ומהאין המוחלט שנולדתי אליו,שהייתי בו.. לפעמים אני רוצה להגיד לכם שההתעללות מינית שעברתי מרובת השנים היא פיס אופ קייפ בעולם שלי.... אבל מפחדת מאיך שתקחו את זה אבל זה אמיתי, זה נכון...לא שזה לא מזעזע וטרגי ונוראי, רק שהחיים שלי כל כך לא חיים, שנולדתי לכל החוסר חיים הזה.. שכאילו זה "מילא".. אוהבת, ציפור

ציפור נפשי-מתוקה את יודעת שאת לא חייבת לענות לכל אחת ואחת את עושה רק מה שאת מסוגלת ודי לילות ללא שינה -קשים ביותר במיוחד כשצריך לקום מוקדם בבוקר ולא משנה לאיזו מטרה שמחה ומאושרת לקרא סוף סוף שאת יודעת ומודעת לכוחות הנפש העצומים שיש לך -כי אחרת לא יודעת באמת אייך היית מתנהלת ודבר חשוב ביותר -אם בא לך לרשום שכל מה שעבר עלייך זה פיס אוף קייק -לעומת החיים שלך אז זה מה שאת צריכה לרשום !!! את לא עומדת כאן למשפט !!! זכותך הבלעדית להרגיש מה שנכון לך להרגיש מבינה ??? לא נאהב אותך פחות בגלל אייך שאת רואה ומרגישה את החיים שלך מחבקת המון חטולית

תמיד מוצאת מילות נחמה ועידוד בדברייך אלי, כאילו איזשהו צו לקום ומיד, לא לתת לעצמי לשקוע, זה המון פעמים הסאב טאקסט שאני מרגישה שיש במילותייך.. וכן, אני מודעת לכוחות, ואני יודעת שאם הם לא היו באמת כל חיי, אז לא הייתי כאן, הייתי נגמרת עוד שם, בבית... בכל הטירוף, שלה...שלו...ואני באמצע.. וכן חטולית, אני מבינה שזכותי להרגיש מה שנכון לי, אבל עדיין קשה לי, להודות-להגיד את זה כי זה לא קל לשמוע, להבין ולקלוט מה יש אחרי דבריי, צריך להכיר את מציאות חיי כדי להבין למה אני מתכוונת, כדי להרגיש את המילים שלי..את הדברים, להסתכל ולא לחקור ולא לחפש פירצות, אלא להבין..צריך הרבה. תודה על החיבוק, חיבוק חזרה לך.. ציפור

כל כך רוצה לכתוב לך מילים שירגיעו שיעזרו לישון בלילות כל כך מכירה את הקושי של לילות ללא שינה יודעת כמה זה מקשה לתפקד, לחשוב, לחיות... כמה זה מייאש ומתסכל... אולי מה שיכול לעזור לך זה לשתף אותנו כאן בדברים האלה שמגיעים אחד אחרי השני שמצטברים והופכים ביחד ליותר מדי.... אולי אם תשתפי תרגישי פחות לבד מול כל אותם הדברים והם יהפכו ליותר נסבלים... כי אומרים שכשמחזיקים דברים בבטן הם רק צוברים יותר ויותר עוצמה וגורמים ליותר ויותר סערה פנימית.... ציפורת, אל תחששי לכתוב את מה שמרגיש לך אף אחד לא יוכל וגם לא ירצה להתווכח עם הרגשות והתחושות שלך כי כל מה שאת מרגישה הוא לגיטימי ורק את יכולה באמת לדעת מה נכון עבורך.... עוטפת אותך בחיבוק חם ומרגיע מקווה שתוכלי להרגיש אותו מכאן... שחף

שחף..יקרה תודה לך על המקום שאת נותנת לי, ועל החיבוק החם והעוטף, ואכן הלילות האלו הם סיוט מתמשך שנמשך כבר כל חיי, לפעמים תקופות יותר נורמאליות ולפעמים כמו עכשיו..הולכת לישון רק ב-4-5 וקמה בבוקר מוקדם לרוב..וזה מתיש ומעייף, כאילו אני צריכה לראות איזשהו ניצוץ של אור בחוץ כדי להרגע וללכת לישון. טוב..הלילות, היו פעם...אווף..משהו שלא נגמר, והיה חוזר כל הזמן, אז הייתי מחזיקה את עצמי כדי לא להרדם, כדי שלא אופתע, הייתי נשארת ערה בכוח, עד שהבוקר היה מגיע, כי הוא היה בא והולך בא והולך בא והולך..המון פעמים במשך הלילה...ואני, הגוף שלי היה כלי מותש שפחד להרדם. תודה לך שחף יקרה, תודה תודה תודה אני

חודשיים זה המון זמן "להחזיק" מי כמוני יודעת גם אני נמצאת במקום נמוך היום ובכל זאת מזכירה לעצמי וגם לך שהחיים וחוסר חיים הם בחירה. אני יודעת שהמשפט הזה מקומם כי הרי עם כל האשמה לא אני בחרתי במה שקרה ובכל זאת זה קרה בעצם מה שאני מנסה לומר הוא שאני מרגישה כל מילה שלך כאילו ניכתבה עלי ,יודעת כמה קשה ובודד להיות במקומות האלה כמה ממיתים הלילות כמה בלתי אפשרי לחשוב וההרגשה שאם חס וחלילה יהיה קצת שקט ליבינו יעצר ובכל זאת ציפורי אהובה את בעצמך כתבת על הרצון לחיות על הכוחות שמצעידים אותך קדימה לטפל לדבר לעבוד א ל ת ש כ ח י אותם . מקרבת את ליבך לליבי ושולחת מעט ממה שנותר בו. רות

כן רוב אהובה... אני זוכרת את הכוחות, זוכרת אותם, אלו ה"עילאיים", בורר אי אפשר להתעלם מהם, לא היתי בלעדיהם כאן...לא הייתי שורדת, שורדת עוד מאז שהייתי תינוקת.. לפעמים הם גם מעייפים, כי לפעמים הייתי רוצה להיות פשוט חלשה, פשוט כך, להרפות, אבל במבי אם היתי עושה זאת הייתי מתה פיזית, לא הייתי מצליחה לשרוד, אבל יש בזה גם שקט, מנוחה, הרפיה..להרפות, לשחרר, לחדול לשרוד ולהלחם על טיפה של חיים שמי יודע מה יהיה איתה בהמשך, כל הזמן דרך דרך דרך..ולרוב אין הרבה שיבינו, שיהיו, ואני בהצגה מתמשכת כזו.. לפעמים כל כך רוצה שהעולם יראה אותי אבודה, ידע אני עייפה תודה רות אהובה, תודה לך ציפור

התמודדות יומיומית... עם כל כך ה הרבה כאב חסך עמוק...וחויות קשות ואת גיבורה אמיתית שואבת כוחות.. מחזקת מתחזקת לא ברור מאליו בכלל תמשיכי ואל תוותרי כמו שאמרתי בעבר את תגשמי לעצמך את החלומות הקטנים והגדולים תבני את מה שלך היה כל כך חסר איתך אידה

אני והים רצינו להתמזג,כל המחשבות רצו לי בראש לעשות את זה ניסיתי להתחבר למוסיקה שמתי על האוזנים בעוצמה לנטרל את הרגש רציתי לנתק להתנתק אותי כבר תקופה ארוכה מהדהדות לי מילים מתוך שיר של היהודים תני לי יד תני לי מקום אצלך בעולם עמוס לי רגשית לא מוצאת את המקום שלי אני בתוך פלאשבקים ופגיעה עצמית

אין לי הרבה מה לכתוב כרגע רק יכולה לאמר שדואגת לך.. ואני שמחה שלמרות שקשה ,את מוציאה את זה כאן, ומשתפת. ואני מקווה שאת מרגישה פחות לבד.. ושיש אנשים טובים, שדואגים.. שאיתך.. אפילו אם זה ורטואלי.. אבל זה מכל הלב. . איתך, בוקר אור

מבינה שסוער בים שלך קשה להילחם במערבולות אבל את יודעת? זה טיבו של הים לסעור ובעוצמה רגשות עולים וגואים והסערות חולפות כשם שהן באות גל, הים מהווה חלק חשוב בחייך את משליכה עליו את רגשותייך את חלק ממנו הוא "הבית" שלך מקווה שהסערות בים שלך תחלופנה במהרה.. ואז תוכלי לשוב ולשחות בו בבטחה.. מאחלת לך גלים רכים ושקטים.. מלטפים מחבקים ~ ~ ~ ~ גל של ים ~ ~ ~ ~

זמנים קשים לא רגועה אין פתרונות למצבים,,,,,,, אולי תנסי להוריד כאן מהעומס הרגשי שלך ,את הרי יודעת שכאן מקום בטוח עבורך ,אולי יפחית את עוצמת הרצון לפגיעה עצמית ? מחבקת המונים חטולית

שולחת חיבוק תשמרי על עצמך.... שחף

נותנת לך יד יד שהיא גם מקום איתך רות

מדוע נראה לך הוגן לכתוב כאן הודעה ספק אובדנית ולהדאיג את כל באי הפורום ואז להעלם???????????? אולי די עם המניפולציות הריגשיות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נושא הפורום היינו רגיש ועל כן חשוב לשמור על כללים בסיסים של כבוד, ללא: שפוטיות, התנשאות, ביקורת, תוקפנות או כל אלימות מילולית.

אם היית מכירה את גל אז היית יודעת! (((((((((((((((((גל של ים)))))))))))))))))))))))))) גל יקרה, אני יודעת שבאמת קשה לך וטוב ששיתפת גם אם זה נשמע קשה. איתך, סמויה

שיתפתי את המטפלת שלי במה שהיה והיא קבעה לי שיחה עם הפסיכיאטרית של המקום שאולי תתן לי טיפול תרופתי מרגישה שאני צריכה את זה אני פוחדת מעצמי אני יותר מידי רגישה ועם עור חשוף בתקופה האחרונה גם מהעבודה אני נעדרת הרבה רק שיניחו לי

וואווו , גלוש , אני לא יכולה לומר שאני שמחה שגם את תקחי כדורים אך אני בהחלט בעד הכדורים רק כדי לשמור עלייך יודעת מתוקה שעוברים עלייך זמנים קשים ואם הכדורים יכולים להועיל כדי שלא תפגעי בעצמך עד רבה בא לך לשתף -מה נסגר עם הוועדות של ביטוח לאומי ? כבר קיבלת תשובה מהם ? הלוואי שתהיה תשובה חיובית -אמןן גלוש מותק-באמת שמבינה את הקשיים שלך אך אייך תסתדרי בלי עבודה ? שלא יפטרו אותך -חבל תהי חייבת למצוא מקום עבודה אחר ממש בקרוב -לטובתך יפתי שולחת חיבוקים מלא החופן חטולית

לילה לבן נוסף מן הסתם כל מיני מחשבות שהתרוצצו בראש הריק שלי , מחשבות שמשחקות פינג פונג מחשבות של כאב הפרידה מגיסתי שכבר טסה חזרה , היא עוד בדרך ,,,,,,,,,ואני רק מחכה שתגיע ותודיע שכבר בבית , שהטיסה עברה בשלום ואחרי הביקור שלי אצלכם-כולכם מקווה שגם אני אוכל להרדם ,,,,,,,מתישהו חלב ודבש היום עולה והיום בא, זמן קצר, המלאכה רבה, בקושי אפשר לנשום, בקושי אפשר לחלום. ודאי ישנו מקום בו הכל קורה לאט, הזמן עומד מלכת אולי זה פה על יד. ליל מנוחה לכולם מקווה שלא הפרעתי לכם לחלום חטולית

הייתי יחד איתך כל הלילה הזמן שלי,,,,,,,,,,,,

חבל שלא נכנסת יכולנו לדבר קצת על האאא ועל דההה ובכלל ,,,,,,,, מקווה שנרדמת בסוף וישנת היטב אייך את מרגישה היום ? שולחת חיבוק רך ועדין -עוטף בעדינות חטולית

יודעת שקשה.. מחשבות טורדניות חוסר שינה של הרבה מאוד ימים מרוץ אחרי הזמן.. אני כאן איתך יקרה אוהבת

כמה טוב להרגיש שתמיד יש שם מישו איתך אוהבת-חטולית

לנשום לא לשכוח לנשום אפילו שהנשימות כבדות שהכל מעיק מבפנים שאין טיפה של אוויר למלא את הריאות בטיפת האוויר שעוד נותרה רק לא לשכוח לנשום.. סחרור אין סופי התלבטויות אחריות מלחמה כעס פרצופים חמוצים טריקות דלת עצבים רק עצבים ובתוך כל זה אסור לשכוח לנשום.. עייפות נפשית וכמה שישנה זה לא ממש משנה את העובדה שאין לי כוח לעשות דבר רק להיות בבית בחדר המיטה לבהות בתקרה להיות מנותקת ובעיקר לא לחיות אבל המציאות דופקת בדלת מציאות כואבת לרוב בין לבין יש חיים קצת.. צחוק מאולץ שמחה.. חיוך.. בלון לילד עושה טוב אבל זמני ! אחרי כל זה אני מותשת עוד יותר.. ושוב לחזור למציאות העגומה לבעיות עם אמא למרוץ אחרי הזמן מרוץ אחרי החיים מרוץ אחרי עבודה מרוץ אחרי כסף מרוץ אחרי משקל ובתוך כל זה צריכה לזכור לנשום.. ואין כבר כוח

בובה יקרה מרוץ החיים מעברים-כובעים שונים, מסכות שונות התמודדיות רבות וכן האויר לפעמים מרגיש נגמר... הקפידי לנשום... להתרכז בנשימות להרגע... להרגיש אנרגיות טובות ומחזקות ממלאות אותך! http://www.notes.co.il/ziv/user/deep-breath.jpg קחי נשימה אילנית מילים: רחל שפירא לחן: מיטש הילר שתף קחי נשימה, אולי השנה תהיה לך עונה מוצלחת מה שניסית ומה שעשית ממך אי אפשר לקחת את יכולה לתת לזמן לפעול לטובתך. קחי נשימה, אויר ואור טובים לך את מוכנה לפגוש את רצונך קחי נשימה, אם זה מה שדרוש לך עכשיו ואולי תתבהרי קצת לעצמך. מחזקת אותך אידה

אבל לא יכולה כבר.. אם מה שעושה.. כל צעד .. וגם אם מה שלא עושה. הכל נראה ככ אבוד.

נשמע שהכל קשה לך עכשיו לחץ סוגר עלייך מכל העברים טבעת מתהדקת ככל שמתהדקת יותר ככה קשה יותר לנשום.. אז לחייך?? בובית.. אני כל כך מבינה את הלחץ שלך את הקושי הימיומי כל כך מתיש פיסית ונפשית שולחת לך (: מאיר כי חיבוק נראה לי לוחץ מידי עכשיו לילה שקט ורגוע.. סמויה

חיבוק תמיד יכול לעזור אבל תודה סמויה יקרה, על ההבנה.. אולי מחר יהיה טוב.. אולי מחר הבוקר יאיר.. אולי מחר .. אפגוש אנשים טובים.. ויהיו חיבוקים חיבוקים שככ חסרים כרגע.. ולא להיות לבד בזמנים כאלה.. רק שיבוא מחר.. שיבוא כי צריכה אנרגיות טובות מאנשים.. שיבוא שיתן לי עוד טיפה של אוויר נקי.. רק שיבוא. תודה סמויה.

רוצה אלכוהול כרגע בשארית כוחותיי נסעתי לישון אצל חברה. שגם היא במצב לא משו.. ורוצה אלכוהול רוצה לברוח רוצה להרגיש ריחוף רוצה לא להרגיש בכלל למרות, שבדיעבד זה סתם נראה ככה על פני השטח אבל כשאני בתוך האלכוהול אני זוועתית לעצמי ובעיקר למי שסובב אותי באותו רגע.. אבל עדיין רוצה אלכוהול. רוצה ריחוף רוצה פחות להרגיש כי זה כבר בלתי נסבל.. ולמרות זאת, רוצה גם לחיות להתקדם בחיי אבל כל הסובבים אותי, הסובבים הקרובים- מרחיקים אותי מלחיות טוב.. ואז כשנופלת לתהום פתאום כולם "צדיקים" וכולם לא מבינים למה "עצובה הילדה הכי יפה בגן".. "כלום לא חסר לך.. הכל כבר יש לך.. אז מה עכשיו..?" אז יש הכל אבל חסר החום.. הביחד.. ההבנה..החיזוק.. וכאן, מתבכיינת.. על מה? בלע.. סליחה

שולחת לך הון של חיבוקים חמים ועוטפים.. מקווה שהלילה יעבור לך בשלום.. אלכוהול- תחשבי כמה רע הוא יגרום לך להרגיש והוא לא ייעשה לך טוב. רק יקצין את הרגשות הקשים וייתן לשדים להשתחרר מהבקבוק *אומרת מנסיון עבר..** בובית! הילדה הכי יפה בגן! אני כ"כ מבינה למה את עצובה.. ו..בובית חייבת לשאול אותך שאלה- אם כל הסובבים הקרובים הם ככה.. למה שלא תנסי לגור במקום אחר?? אני..פעם גרתי במרכז 3 שנים אחריי צבא הייתה לי אחלה עבודה היו לי שותפות והיו לי גם שותפים בנים! (יומאחד אני יספר לך על הרפתקאות סמויה בעיר הגדולה..) איזו תקופה.. מי בכלל ידע על הפגיעה? איזה שונה הייתי! בנאדם אחר לגמריי..לגמריי ממה שאת מכירה (ולא היית מאמינה! מי הייתי..) ושזה אני היום.. טוב בובית, שמרי על עצמך הלילה.. ובלי אלכוהול! מנסיון זה לא מועיל זה רק מקצין את המצב הנפשי ועכשיו במצבך לא הייתי ממליצה שתשתי!!! בשום אופן! בובית, תחשבי על זה... נשתמע בבוקר.. מאחלת לילה שקט עם ירח מאיר (((((((((((((((((((בובה-יקרה))))))))))))))))))) סמויה

רק לא לשכוח לנשום רק אל תשכחי לנשום, לקחת אוויר לריאות ולמלא אותן חמצן, רק אל תשכחי, בין כל המרוץ הבלתי פוסק הזה, המתמשך והלא קל הזה... אל תשכחי לקחת נשימות עמוקות. ואם את צריכה עזרה אז אספר לך שלפעמים אני יושבת על המיטה, כשזה הדבר הכי לא מתאים לעשות במצבים מסויימים, הכל בלאגן וחוסר סדר ואני חייבת לסדר הכל כי אף אחד לא יעשה זאת במקומי, גם אם אצעק לשמיים...ועוצרת את המרוץ הבלתי פוסק שנמשך ימים מסויימים כל היום, עוצרת ומתיישבת על המיטה ולוקחת נשימות אל תוכי, ממלאה את הבטן אוויר ומשחררת, ויש משהו באוויר הזה שנקי, משהו שממלא ומצליח להחדיר אנרגיות..עד כמה שהכל מרוקן... יש משהו בשקט הזה שהוא בכלל לא מפחיד, רק אם תרצי..לנסות.. אל תברחי לאלכוהול, אל תברחי כי שם נופלים מהר ואז צריך עוד ועוד, ואז שוב נופלים מעגל של התמכרות שלא נגמר, הורס ומחריב כל דבר אפשרי אז בבקשה ממך- אל יש מקומות שקטים שלא מפילים ולא עושים נזק, אולי פחות משפיעים במיידי ואולי גם כנראה דורשים מאמץ קצת יותר... בובית יקרה- את יכולה...את באמת באמת יכולה, אני מרגישה את זה מכאן לא לוותר בבקשה לא. ציפור

מעומק ליבי, מבקשת סליחה לא שמרתי על עצמי הפעם מעדתי.. הגעתי למקום שלא הייתי כבר הרבה זמן והאלכוהול היה ממני והלאה ושוב נזרקתי לשם.. שומעת את הדאגה שלך מבין המילים וככ מצטערת שהדאגתי אבל עכשיו בסדר.. טיפה יותר טוב.. תודה שאת כאן, ציפור.. בוקר אור לך..

ועכשיו קוראת את התגובות ולא יכולה לענות כרגע. דפיקות מהירות.שריפה בבטן ורוצהלישון רוצה את הבוקר

המתח והלחץ הכריעו אותך מבינה אותך מצטערת נורא שלא הצלחת להתאפק עכשיו יש לך כאב נוסף עם מה להתמודד השריפה בבטן מהאלכוהול מקווה שהצלחת לפחות להרדם שכלום לא מפריע לך כעת לא מחשבות טורדניות ולא בעיות שצריכה לפתור רק לישון בשקט ולנוח שינה עריבה יפתי אוהבת -חטולית

הנה מחר כבר הגיע ועוד כמה שעות תוכלי להרגיש את הביחד ולקבל מלא חיבוקים :) מקווה שזה יעשה לך טוב!... אוהבתותך מתוקה ומתגעגעת שולחת בנתיים חיבוק וירטואלי אבל רק בנתיים.... שחף

מצד אחד, אני כל כך מצטערת לקרוא את מילותייך ומצד שני שמחה. מדוע? כי כואב לי לדעת שהיה לך ככ קשה והבחירה לצאת בסוף לא עשתה לך טוב. אולי צריך לחשוב לאן ועם מי לצאת כאשר ככ כואב בפנים.. מצטערת ומצטערת עוד יותר שלא צלצלת אלי. מזמינה אותך בפעם הבאה לעשות זאת. (הרי אמרנו שאתן יכולות להגיע ולחטוף אותי נכון? :-) ) מהצד השני, אני קוראת איך את מוציאה מה את מרגישה, מה שעובר עלייך, מנסה להבין מה טוב עבורך ומה לא והכי חשוב - מבקשת עזרה. אני חושבת שזה שביקשת שאקרא מה כתבת זה גם סוג של בקשת עזרה ושיתוף ואני הכי גאה בך בעולם. דבר נוסף הוא שאני יודעת כמה היה לך קשה לצאת ועשית את הבחירה הזו מתוך רצון לא לשקוע וגם זה בעיני חשוב מאד וראוי להערכה מצידך את עצמך. אני מסכימה עם הכותבות מעלי - האלכוהול רק מוביל למקומות קשים יותר מהמקום הראשוני הכואב בו נמצאים ואף מדרדר יותר ויותר. אני כל כך שמחה שאת מחכה להיום ושאת מוכנה לחבוקים כי מבטיחה לך-הם יגיעו, בגדול והרבה (ואיזה כייף שאני אהיה הראשונה??חחחח) יודעת שוודאי תקראי זאת רק בלילה אך למרות זאת היה חשוב לי לכתוב לך. אוהבת אותך מאד מאד אני.

לחתוף לי את החיבוק הראשון?.... :( טוב נו... אסלח לך הפעם.... ;)

היום משהו קרה. העזתי ........... להושיט יד בחזרה לקבל מגע חבוק עד עכשיו מפוחדת,מבוהלת ,מבועתת עד אימה על שלא זוכרת מה שמרגישים כשזה לא בא לא באלימות פיזית ולא באלימות מינית (מחייכת העצב להגדרה שהגדרתי לעצמי על כל אותן שנות תקיפה מינית איומה ונוראה) פוחדת נורא ולא יודעת לעזור לעצמי לבד לעזאזל מפחיד שזה יחזור מפחיד שההרגשה הכל כך שונה שהיתה בחיבוק תיעלם לי שלא תיגמר בבקשה שחף , בובה ,דמעה,חטולית, סמויה (בסדר אקראי)וכל הבנות התומכות האחרות - קוראת בהודעות שלכן של כולכן ומקנאה על יכולת התמיכה ההדדית שיצרתן כאן בפורום על יכולת ההבנה של ההודעות השונות גם אם דברים לא נאמרים במפורש אלא קרוב וליד כי כואב פיזית אישית רגשית ונפשית לכל אחת מכן מקווה שברבות הימים אוכל להיות חלק מכן תודה

מאוד מבינה את תחושת הפחד שלך ממגע.. למעשה את היית מבועתת! אבל הנה, אפשרת לעצמך לקבל מגע..חיבוק מגע אוהב לא פוגע! מגע נותן ולא לוקח.. אני כל-כך מזדהה איתך ו..מבינה את תחושת הלבד שלך גם פה איתנו גם בתוך הקבוצה אני יגלה לך סוד- את לא לבד בתוך התחושה הזאת.. כן..כן..גם אני (שבטח את חושבת שמתבטאת בחופשיות..ומזה שייכת לקבוצה) מידי פעם אני מרגישה לא ראויה ולא רצויה גם כאן כך סתם בלי סיבה וזה במובן הקל של ההגדרה כי אצלי זה פשוט DELETED אני לא צריכה להסביר לך מהי ההרגשה ומזה להיות DELETED אז מהמקום הנורא הזה אני מושיטה לך יד בעצם לשתינו.. ואני שולחת לך חיבוק ואומרת לך שאת לא לבד! וגם אם את מתבטאת פחות טוב זה לא אומר שאת לא חלק מאיתנו.. רק לך קשה יותר להתבטא לקבל או לתת חיבוק.. וזה לא אומר שאת לא חלק מאיתנו! את כן חלק מאיתנו (((((((((((((((((((((מרום)))))))))))))))))))))))))))))))) נ.ב זה בסדר אם את לא שולחת חיבוק חזרה זה ממש בסדר!

כל כך רוצה אבל פשוט לא יכולה להחזיר חיבוק בשקט שלי אתרגל לאט לאט ואולי אוכל כרגע זה מפחיד אותי ואין לך מושג עש כמה

כל הכבוד איזה צעד גדול תיהיה גאה בעצמך דבר שלא האמנת שאת מסוגלת... קרה... השמיים הם הגבול... נסי להסתכל רחוק...נסי לראות את האור! וכמובן שאת חלק... אני מאחלת לך שתוכלי גם להרגיש חלק! וגם לסמויה היקרה מאחלת את הבטחון והיכולת להרגיש חלק! איתכן אידה

שאת עוזרת לנו להרגיש חלק.. באמת תודה! ואני מרגישה חלק.. רק ש..לפעמים זה נהיה כל כך מסובך וכל-כך קשה! ואני מצטערת על כך כי.. את נותנת לנו תחושה הכי אמיתית של בית ומשקיעה בכל אחת ואחת שנרגיש הכי בנוח.. ובכל זאת, אנחנו (אני!) מרגישה...לפעמים.. (לא כדאי להרחיב..) ו..אני רק יוסיף ש.. התחושה הזאת מופיעה פתאום משום מקום כמו לפיתת -העל של האנקונדה אורבת לה באיזו פינה וכשהיא תופסת אז היא מתהדקת במהירות וחונקת את הנשימה.. תודה שאת מבינה ולא מתאכזבת שזה קורה אלא ממשיכה לתת לנו להרגיש חלק. באמת תודה! מחבקת בחזרה.. **ולמדתי כאן משהו חשוב זה להרגיש בנוח לבקש עזרה כי שזה מתחיל לקרות אז אני אומרת וזה נעצר בזמן... ול- marom היקרה, אני מאוד מבינה אותך ובטח גם האחרות מבינות שקשה לך בכל אופן, בשלב זה רק תרשי לעצמך לקבל את החיבוקים שמפרגנים לך כאן כי באמת מגיע לך! לילה טוב לכולם.. סמויה

סליחה שאין לי כרגע מילות נחמה.. או עידוד בשבילך רק רוצה לאמר שקראתי אותך ושאני איתך אבל כרגע בלי מילים שולחת חיבוק, אם אפשר..

לא תאמיני אם אומר לך שאני יושבת כבר זמן מהההה ליד המחשב ( מוטציה ) שלי וכותבת לך -ופתאום הפסקת חשמל הכל נעלם ,,,,,,,,,,,, אז אנסה לשחזר את מה שכתבתי לך כי חשוב לי לכתוב לך וחשוב לי לכתוב לך כי את חשובה לי -למרות שאת עדיין לא מרגישה חלק מ-,,,,,,,, אבל את כן חלק מאיתנו בדרך שלך ביכולת שלך לאט לאט כל פעם צעד אחד קדימה-רק כשזה מתאים לך ובכלל - רוצה להתיחס למה שכתבת בפתיח על הושטת יד על חיבוק על כמה שזה פשוט נפלא גם אם עדיין מרגיש לך,,,,,,,,, ואני מאמינה שהתחושות הקשות בהדרגה יעלמו כשתתחילי להרגיש יותר בטוחה עם המגע והחיבוק-סבלנות כל דבר בזמן שלו -אי אפשר להאיץ בשום תהליך אייך לעזור לעצמך ? בואי נראה מה דעתך -לקחת אויר -לנשום עמוק לעצום עיניים ולחבק את עצמך -ככה את יודעת יד ימין לצד שמאל והפוך ולנסות לשחזר בדמיון את התחושה הנעימה שהיתה לך בזמן החיבוק ,את יכולה לחזור על זה כמה פעמים לי היה פעם דובון לבן ממש גדול עם כובע צמר אדום וכשלא יכולתי לחבק משו-חיבקתי את הדובי הלבן הנחתי עליו את הראש -עצמתי עיניים ודמיינתי שאני מחבקת את אחי-כי לא גרנו ביחד חומד-את באמת ממעיטה מערך עצמך ולא נותנת לעצמך זמן להתאקלם , להתרגל אם את חושבת שמגיעים למצב הזה של יכולת לתמוך ויכולת להבין -נוצרת ביום אחד את טועה לוקח זמן להכיר את הדמויות שנמצאות כאן את מצבי הרוח של כולם לזכור מי זו מי לזכור פרטים קטנים שיכולים רק בהמשך לעזור קחי את הזמן-את ממהרת לאן שהו ? את הכל לומדים עם הזמן ויש לך אותו בשפע אז בבקשה בלי לחץ נכון שכואב פיזית ונפשית לכל אחת אך מה טוב יותר מאשר להכנס למקום שכבר את מרגישה בו כמו בתוך נעלי בית נוחות ? אני משוכנעת בוודאות -שתוכלי להיות כמו כל אחת אחרת כאן-בהרגשה שלך ובכלל -סבלנות וסובלנות מחבקת -חטולית

איזה יופי! עשית צעד אחד קדימה למען עצמך ואפשרת לעצמך לקבל את אותו החיבוק שכל כך היית זקוקה לו וכמה שזה היה מפיד זה גם נתן לך הרגשה טובה הרגשה שאת רוצה שתישאר איתך, לא תיעלם לך הרגשה שניתן לשאוב ממנה כוחות גם להמשך הדרך ו... אני מבינה מאוד את הקושי להרגיש חלק... אבל עבורי, כמו גם לאחרות את לגמרי חלק מאיתנו! מקווה שתוכלי גם להרגיש זאת עם הזמן... מחבקת אותך חיבוק עדין עדין, כדי לא לאיים שחף

חגיגה נגמרת סמיר שוקרי וישראל דיין מילים: נ.שמר לחן: נ.שמר "...לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב לשמוע חלילים ברוח החופשית ולהתחיל מבראשית. מבראשית את עולמך בבוקר תמיד לברוא: האדמה, העשב וכל המאורות ואז מן העפר, בצלם אנשים לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית... ...מתוך החשכה אנחנו מבקשים - לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית." ומה לעשות כשזה לא הולך?! וכשכל בוקר קמים עם אותה הרגשה זיפתית כמו אתמול ואז שוב להתחיל לנסות להרים את עצמי בכוח וזה לא הולך!!! אוףףףףףףף נמאס :(

מוכר ומאוד מבינה את ההרגשה.. אין לי ככ מה לאמר לך.. כי מאוד מבינה את הקושי.. חיבוק ובוקר טוב. .. בכל זאת רוצה לאחל לך יומטוב..

חיבוקי... ((((((((((((((((((((((((שחפחפונת))))))))))))))))))))))))))) מקווה שתשתפר לך ההרגשה במהלך היום.. סמויה

יקירתי ישנם ימים וישנם זמנים אנחנו לא רובוטים שאפשר לתכנת אותנו אז בימים האלה קשה לך יותר ובימים אחרים קל יותר בהחלט לא נעים עם התחושות האלה מאחלת לך שהכל יעבור וישתפר לך במהלך היום חיבוק יכול לעזור ? חטולית

אז מה הפלא שאני לא מצליחה להרגיש טוב?! עוד משבת היו לי בחילות רציניות וחולשה אבל כרגיל הייתי בטוחה שזה כתוצאה ממצב נפשי כי היה לי שבוע קשה בטירוף מבחינה נפשית אבל היום זה כבר ברור שזה לא יכול להיות נפשי כי אני ממש כמו סמרטות עם בחילות ושילשולים אז כנראה פשוט חטפתי וירוס וגם שמעתי שעכשיו יש גל של הוירוס הזה ברחתי היום מוקדם הביתה כי הרגשתי ממש על הפנים לא הייתי מסוגלת להישאר ודווקא היום זה יום כזה שאני אף פעם לא מבריזה אבל הפעם לא נשארתי לחכות להדרכה תודה לכולכן על החיבוקים ואיחולים ליום טוב :) האמת שכשנהיה לי ברור שאני פשוט חולה ההרגשה קצת השתפרה כאילו... יש סיבה מוצדקת לאיך שאני מרגישה... ;)

איזו מתוקה את ברור שיש סיבה להרגשה הרעה שהיתה לך הוירוסים המעצבנים האלה יש לך משו לקחת לטיפול ? תשתדלי לשתות הרבה מים קרים זה עוזר לבחילות וגם שלא תתיבשי מאיבוד נוזלים

שעד מחר כבר תרגישי טוב.. כי ככ התגעגעתי.. ובכלל אני מקווה שבלי שום קשר למחר.. תרגישי טוב יקרה!

מצב נפשי מאפשר לוירוסים טרדנים לתקוף... לפחות את יודעת את יכולה לנוח לתת מרגוע לגוף ולנפש! תרגישי טוב ותשתי משקה אלים שעושה לך טוב מנחם ומרגיע החלמה מהירה אידה

עכשיו מרגישה כבר הרבה יותר טוב גם בזכותכן :) אל תדאגו... אני באה היום... ;) ו... סמויונת... יש לי הפתעה בשבילך... לא מגלה!.... (אייקון מוציא לשון) :)

האריה מלך החיות חגג את חתונתו...ובחתונה הסתובב לו עכבר שצעק ואיחל לאריה: "כל טוב אחי...מזל טוב..." כשראה האריה שהעכבר קרא לו "אחי" תפס את העכבר ושאל אותו בכעס: "מי אתה חושב שאתה... איך יכול להיות שאני האריה מלך החיות אחיך - אתה בסך הכול עכבר..." ענה לו העכבר: "תירגע אחי, גם אני הייתי אריה לפני שהתחתנתי..."

חחחחחחחחח כיף לפתוח את הבוקר עם חיוך :) תודה

מצחיק תודה

יפה לך חטולית! אידה

רואה אותך עונה -כמעט ללא אנרגיות את בסדר ? קולך בקושי נשמע רוצה לשתף ? משו עובר עליך,,,,,,,,, מחבקת חטולית

מצטרפת לחטולית.

חטולית.. את בהחלט מרגישה אותי. ימים קשים מדי מנסה להגיד, לדבר, לשבור את קשר השתיקה הנוראי הזה שכובל את פי וידיי, מנסה...אך ענן הזה רודף אותי הוא לא חודל לנסות להפחיד אותי, הוא לא מתיש אותי בכל ההפחדות האלו שמגיעות בכל מיני צורות ואין לי מה לעשות וחוסר האונים הזה הורג אותי לפעמים בא לי ללכת אליו ולהגיד לו להרוג אותי עכשיו, כאן ועכשיו ובבקשה לוותר על מסכת היסורים הזו, שיפסיק לענות אותי שיפסיק, כי דיי זה כבר מעייף ומתיש ולי אין כוחות. ואז מזכירה לעצמי שיש לי המון כוחות ולפעמים גם זה מאייש..כמות הכוחות העילאיים ששוכנים אצלי תודה ששמעת, בובה-תודה גם לך.... תודה שאתן מרגישות בקולי, גם בדממה שלכן, ציפור

אומץ. איך מגיעים לאומץ אמיתי וחזק באמת ? אומץ. ההצלחה של האדם תלויה בעד כמה יש לו אומץ. ככל שיש לאדם יותר ביטחון עצמי, כך יש לו יותר אומץ. האומץ של האדם מאפשר לו לחיות ללא פחד. איך מגיעים לאומץ ? איך מחזקים את האומץ ? תשובה: כדי שיהיה לאדם אומץ אמיתי וטוב באמת, עליו להיות מסוגל להישען על משהו. האדם צריך שיהיה לו משהו חזק שעליו הוא יוכל להישען ולדעת שיש לו על מי לסמוך. ככל שיש לאדם יותר בטחון עצמי שיש לו על מי לסמוך, כך יש לו יותר אומץ. השאלה היא, על מה בדיוק יכול האדם להישען כדי לחזק את האומץ ואת הביטחון העצמי ? תשובה: המשענת הטובה ביותר של האדם, היא האמת. ידיעת האמת, היא המשענת הטובה ביותר. כאשר האדם נשען על האמת, הרי שאינו יכול ליפול. האמת תומכת באדם ומחזיקה אותו שלא יפול לשום מקום. האמת מאפשרת לאדם לסמוך עליה. האמת היא גם הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו. אומץ. איך מגיעים לאומץ אמיתי וחזק באמת ? כל הפתרונות באשר הן שאינן האמת עצמה, הרי שאי אפשר לסמוך עליהן כי הם יכולים ליפול. לא רק שהם יכולים ליפול, על האדם לדעת כי בוודאות מה שאינו אמת סופו ליפול. בסופו של דבר השקר נופל והאמת נשארת. על האדם להיצמד אל האמת ולהישען עליה. אין תענוג גדול יותר מאשר להישען על האמת ולא לחשוש משום דמיון שאינו אמת. ברמה המעשית זה אומר: על האדם לשאול את עצמו תמיד על כל דבר שאותו הוא רוצה לעשות, האם זו האמת ? האם זו אכן האמת לאמיתה ? האם אין כאן שוחד עצמי של האגו ? על האדם לחפש תמיד את האמת ולדעת כי הוא יכול לסמוך אך ורק על האמת. הפחד דוחף את האדם אל האמת, כדי שיהיה לו על מה להישען. האדם אינו רוצה לפחד, ולכן הוא תמיד יחפש את האמת, כדי שיהיה לו על מה לסמוך. חפש את האמת ויהיה לך אומץ. תסמוך על האמת. אם אתה יודע את האמת, אל תפחד, כי אין ממה לפחד. אומץ = ידיעת האמת = בטחון עצמי = חוסר פחד = טוב אמיתי. מקור לא ידוע לי

ומה עושים כשיודעים את האמת והאמת מפחידה ???? ליל מנוחה אידה יקרה חטולית

עדיין..נשענים עליה גם אם האמת מפחידה כי.. "שלא יודעים" את האמת אז הכל תלוש מבולבל והכאב נמצא שם רק מסתתר בכל מיני תחפושות משונות אבל שיודעים אותה מפחידה ככל שתהיה את האמת הערומה אז יותר קל להתמודד עם האמת יש יציבות פנימית ויש אמת מסויימת שאיתה צריכים להתמודד ולא עם כל מיני תחפושות ושקרים.. וכן.. זה מעלה את הביטחון העצמי שיודעים עם מה מתמודדים. כואב ככל שיהיה. סמויה

יש תקופות שאני נהיית ממש מחורה לחריף ולא סתם מכורה - מכורה ברמות קשות! כמו למשל בימים האחרונים זוללת פילפל אדום חריף עם קצת פסטרמה (בלי לחם) את הפילפל קניתי אצל הירקן כלומר עשיתי את עצמי קונה זיתים אבל שמתי בקופסה יותר פילפל מזיתים זה זיתים כאלה שהם עושים לבד עם הרבה פילפל ולימון יוצא ממש טעים במיוחד הפילפל שבפנים :) ועכשיו נגמר לי הפילפל :( צריך ללכת שוב לקנות זיתים ;)

שחףףףףףףףףףףףףף..... יקרתי...מה את עושה לקולטני הטעם או אך שקוראים להם? מה את בודקת??? תשמעי בגדול...נשמע טעים... אני גם אוהבת חריף...קצת...לא המוטרפים... בתאבון לילה טוב אידה

משתקמים מהר כי הם כל הזמן מתחלפים ומכיוון שזה בא אצלי בתקופות זה לא אמור להדאיג אותי :)

הפלפלים החריפים שיש בזיתים נורא טעימים יאמי אבל אם את אוהבת ממש פלפלים כבושים חריפים יש כאלה בשפע קטנים וגדולים בנפרד מהזיתים גם אני מתה עליהם וקונה פלפלים חריפים בנפרד בלי תרוצים שאני רוצה גם זיתים ח-ח-ח-ח תאכלי ותהני -לבריאות מתוקה ולמה את לא נרדמת ? המון מחשבות טורדות את מנוחתך ? בטח עכשיו כבר נרדמת אז ליל מנוחה יפתי חטולית

את הכבושים אבל הם לרוב פחות חריפים ו... לא יודעת למה לא נרדמתי... דווקא היו חסרות לי שעות שינה מאתמול אבל לא הייתי רגועה כנראה נרדמתי בסביבות 12 וחצי ושוב ישנתי רק איזה 5 וחצי שעות או קצת פחות

ניסית פעם פלפל ירוק (חריף ברמות קשות) מטוגן?? מטגנים בשמן רותח מכניסים לשקית, סוגרים אח"כ מורידים קליפה לוקחים מזלג וחותכים את זה ככה לרצועות דקות אח"כ שמים לו קצת שמן,קצת שום מקולף מערבבים ו..כל פעם שמים קצת על לחם.. זה טעים! אבל חריףףףףףףףףף בתאבון.

אם בחריף עסקיננו אז אני בהחלט משתמשת בפלפלים הירוקים הטריים החריפים האלה לטיבול של גבינה , ככה , כמו שהוא חי , בלי קליה ובלי שום שום , עם הגרעינים הקטנים הלבנים , קונה גבינה לבנה 3% שומן , מניחה על מסננת ליום שלם שירדו לו המים חותכת פלפלים (גמבה) אדום או ירוק -על כל קופסה קטנה של גבינה פלפל אחד , שמיר קצוץ לפי הטעם , אני אוהבת המון שמיר ,מלח ושמן זית , ופלפל חריף אחד גדול לכל קופסת גבינה , בוחשת מערבבת היטב , נותנת לזה מנוח קצת-לפעמים לא מספיקה ח-ח-ח-ח ומורחת על,,,,,,,,,לחם או כל דבר אחר שאוהבים , יאמי יאמי בתאבון- חטולית

ניסיתי כזה אבל לא בתקופה שההיתה לי התקפת חריף ואז זה היה חריף לי מדי אבל בפעם אחרת אכלתי והיה לי טעיםםםםםםםם

תודה על המילים וההבנה ציפורי באמת צריכה כנפיים שיגנו יהיו ולא יעזבו/ישפטו/ילגלגו.... שחף לפעמים זקוקה מאוד להסבר (למרות שאני יודעת) על מה שקורה לי מאוד אוהבת לקרוא אותך וחתולית - אני מבינה בליבי שאין מנוס מטיפול תרופתי ולכן נראה כי אלך ביום רביעי למרות שיש מקום גדול בתוכי שאומר ל א! אוהבת אתכן תודה

מתוקה באמת מבינה שקשה לך עם הנושא של הכדורים אולי אם תנסי לחשוב שזה רק זמני עד שתרגישי טוב יותר , עד שתאגרי כוחות עד שתתאוששי ותעמדי איתנה על הרגלים אולי יקל עלייך , בסך הכל הכדורים נועדו כדי לתמוך בך , מחזיקה לך אצבעות שתרגישי טוב יותר והכי חשוב-אל תשכחי לעדכן מה קורה איתך שולחת חיבוק חטולית

פולניה זקנה מזמינה צייר לצייר פורטרט שלה, ומבקשת שיוסיף שרשראות פנינים, סיכת רובי גדולה, עגילי יהלומים, צמידי זהב וטבעת ענקית. הצייר ההמום אומר לה: "אבל אין לך את תכשיטים האלו". אומרת לו הפולניה - "תראה, למקרה שאמות לפני בעלי-הרי הוא יתחתן עוד פעם, אז שאשתו החדשה תחפש את התכשיטים ותוציא לו את הנשמה". שבוע טוב לכולן/ם חטולית

יווווווו איזו פולניה קנאית ומתוחכמת!!!!!!!! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח תודה :)

"תוציא לשניהם את הנשמה" גם מהקבר.. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח יחטולה מצחיקולה!

וואר אר יו ??? מה קורה איתכן בנות למה השקט הזה כבר שבוע שאני מחפשת אתכן מישהי מכן כועסת ? או נעלבה ממשו כאן ? תשמיעו קוללללללללל דואגת חטולית

חטולית יקרה מאד, לא נעלבת ,ובטח לא כועסת, רק עייפה, כל כך עייפה מהחיים, את מקסימה והאכפתיות שלך כל כך נוגעת ללב ומחממת, אני איתך, אך אין לי כוחות, צר לי,אין לי גם מה לתת,ריק לי בפנים, ולכן נעלמתי, גם את התגובה קשה לי לכתוב, אך לא רוצה שתעלבי או תדאגי. חיבוק יקירה ,את נפלאה,ומלאה בטוב לב, צדף.

לפחות אני יודעת עכשיו שאת עדיין קיימת מצטערת שקשה לך נורא ושמרגיש לך ריק בפנים מקווה שיעבור לך שתתאוששי את חסרה כאן חומד שולחת חיבוק לעידוד-ועוד אחד סתם כי בא לי חטולית

תודה שהגבת למרות הקושי העייפות הגדולה שולחת לך כדור אור ואנרגיה http://www.allbiz.co.il/Upload/Pictures/15942/T_70026_%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%A9.jpg ומזכירה לך אנחנו כאן כשתרצי...תוכלי כאן בשבילך אידה

הי חתולית, מותשת באופן שקשה אפילו לתאר.. אפילו להקליד מעייף, כל אצבע שוקלת טון.. ובכל זאת הצלחת להעלות חיוך על פני עם שתי הבדיחות שכתבת על הפולניה והצייר, ועל האריה והעכבר. חתולית , שתדעי ,אני באמת חושבת שאת אור בעולם..

שמחה שלפחות את נמצאת כאן כדי לקרא תני מידי פעם סימן חיים באמת שמבינה אותך אבל כשאת לגמרי נעלמת אז -אני תמיד דואגת תודה מתוקה על המחמאה שלך עכשיו שנתת סימן חיים,,,,,,,,, יכולה לישון בשקט הלילה חחחחח ליל מנוחה מותק חטולית

עוברת גילוי עריות סמוי מאמא.. וכל מילה מיותרת.. שבוע טוב

בובונת יקרה גם לי היו מזמן חשדות לגלילוי עריות סמוי עם אמא שלי , וקראתי באתר מקום על הנושא אך עדיין לא מבינה ועדיין לא בטוחה שאכן זה-זה מה דעתך שנשאל את אידה על הנושא ונראה מה תהיה התשובה שלה ? והכוונה שלי היא לתשובה במילים ברורות ולא לציטוט מהאתר עצמו אני בטוחה שאידה תוכל לעזור בנושא מה דעתך ? חטולית

אשמח להתייחסות בנושא שעלה כאן.. נראה שזה יכול לעזור בהבנת הנושא גם לי וגם לבנות אחרות.. לילה טוב וחטולית, תודה

בובה יקרה ואהובה.. כל מילה מיותרת, נכון...אבל אין זה אומר שאת יכולה לנסות, להוציא, לשחרר.. במיוחד שזה קורה כאן ועכשיו, ואת כותבת "סמוי".. ואני רוצה לשאול אותך, מה זה אומר סמוי? ואז עוצרת את עצמי, הרי רשמת שכל מילה מיותרת.. אבל זה מעורר כל כך הרבה, וגם כעס וכאב...ולמה והכל ביחד. ורצון להגיד לך-אל אל אל אל אל תהיי שם בובה אהובה, אל, אבל את שם.. ואיך אפשר להוציא אותך שזה יפסק? לא מצליח לעלות על הדעת מבחינתי, שאת כאן, ואנחנו כאן, יחד איתך....ונמצאות איתך בשתיקה שלך, בצרחה שלך ובכאב שלך... ופה, במקום הזה, הכאב ממשיך להתנהל, להיות..ואת ממשיכה להיות קורבן..בתוך מקום כה מעוות... ו...מותירה ללא מילים, ועם רצון לצרוח לשמיים. בובהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה. ועכשיו קצת בשקט לא רוצה להבהיל אותך איך את יוצאת מתוך זה? איך? בובה?

תודה על האיכפתיות.. אני בסדר כשכתבתי שכל מילה מיותרת בהחלט התכוונתי כיוון שזה עדיין חדש לי ולא ממש יכולה להכנס לפרטים. הלוואי ויכולתי זה היה עוזר.. מקל.. אבל תודה בכל זאת ציפוריתי שליי.. תודה על שאת כאן..איתי.. ד"א ביום שישי שאלתי לשלומך באחד השרשורים.. מה קורה איתך בימים אלו? דואגת.. אני

בלי מילים.... רק שולחת חיבוק חם ועוטף שחף

גם בלי מילים.. זה עוזר כשנמצאים יחד.. לאב יו

מה זה גילוי עריות סמוי מאמא? למה הכוונה? (לא מכירה את המושג הזה..) שמעתי על זה במעורפל לא ממש הבנתי אבל מה שזה לא יהיה זה לא נשמע פשוט.. שולחת לך חיבוק.. ((((((((((((((((((((בובנת)))))))))))))))))))))))) שיהיה לך שבוע טוב ורגוע! סמויה

אבל הכרתי מקרה של בן המין הנגדי.. ובכן.. שעבדתי ב... אז הביאו לי "ילדה" בחורה בת 20 לתייק, לעזור, להדפיס וכל מיני.. והילדה הזאת אלוהים! ממש.. לא יודעת אם מפונקת.. אבל היא לא הייתה עושה כלום פרט ללשחק באינטרנט ולראות "בובות" ולדבר עם החברות ועם אבא'לה, כמובן.. מוסר עבודה בטוח שלא היה לה. ואז שהערתי לה (כי דיי היא הפריעה לי לעבוד..) היא התחצפה אליי ובקיצור היא סתם הפריעה לי.. וזה בקטע של עבודה.. אבל, ברמה האישית היא הייתה כל כך חמודה והיינו הולכות יחד לאכול והיינו סוג של חברות בסה"כ ילדה מתוקה ויפה! אבל עבודה..ממנה והלאה! מידי פעם היא הייתה נפתחת אליי.. ומספרת לי על "הצרות" שהיא הייתה עושה לאבא שלה על זה שהיא עשתה חוב בסלולרי והוא שילם.. הינה היא שרטה לו את האוטו.. הנה פה הנה שם.. ואז מפה לשם היא סיפרה לי שמידי פעם אבא לוקח אותה לבילוי עם החברים כ- בת-זוג שלו.. ואומר ..ואיך היא התנצלה, מסכנה ואמרה לי : "אל תבהלי זה נשמע מזה סוטה אבל אבא אומר לי כל הזמן : "איזה בת כוסית יש לי!" וכמובן שהיא התגאתה איך נצצו לה העיניים שהיא תיארה מה אבא אומר לה.. כי זה מחמיא לה והיא בעננים.. ומצד שני היא גם התביישה! מצד אחד גמני חשבתי וואוו איזה קשר מדהים יש לה עם אבא אבל מצד שני זה נראה לי לא פייר ולא הוגן לקחת ילדה לבילוי "כבת-זוג" ולהחמיא לה איזה.. יפה ככל שתהיה ראבק זאת הילדה שלך! גם אם אתה לא נוגע בה וכל זה אבל יש פה ערבוב גבולות וזה מזיק כי עובדה שהילדה לא יודעת גבולות בעבודה ומתחצפת ו.. ושמים לב שמשהו גם מעיק עליה כי יש לה התפרצויות זעם. ועם האמא שלה היא רק רבה בטל'. הן לא סובלות אחת את השנייה. לא נראה שעם האמא יש לה קשר. כמובן שרק עם אבא'לה לא חבל על ילדה כזאת? איזה אבא אגואיסטי. מקווה שהיא תצליח לפקוח את העיניים ולהבין שהקשר הזה עם אבא אינו בריא. ושתתחיל לפתח קשרים משמעותיים עם בני גילה ולא להיות "בת-זוג" של אבא בשום אופן! שאמא תהיה בת-זוג של אבא..

בובה יקרה! חתולית יקרה! מה הוריד את האסימון? קרה משהו? מה הוביל לתובנות? הכותרת כנראה לא ממש חשובה... במשפחות של גלוי עריות האמהות עומדות, לא פעם, מהצד ואינן מונעות או עוצרות את הפגיעה. הן יודעות ולא יודעות, רואות ולא רואות...לא מסוגלות לראות, להגן על הבת....על עצמן.. לעיתים גלוי העריות הוא פתרון למצוקה שלהן שהן בעצמן עברו גלוי עריות והן משחזרות באמצעות הבת את היחסים עם הפוגע. יתכן והאם חשה חלשה או ילדה שנפגעת ואינה מסוגלת להתמודד עם בןזוגה הפוגע...וכן מאפשרת והופכת חלק הפגיעה בבת. לצד זה לא פעם הבת היא ה"מועדפת" האהובה על האם , היא הילדה והבת היא האם, היא דואגת , שומרת, מגנה ומשרתת את צריכה של האם. הבת מתקשה לעשות הפרדה בין הצרכים שלה לצרכים של האם...דבר שמלווה אותה לאורך הזמן...הילדות...הבגרות... אמא סוגיה קשה וכואב כל כך הרבה ציפיות ,צרכים...חלומות... כך הכאב והתסכול מחבקת אידה

טוב , מאיפה להתחיל ,,,,,,,,, אם תרדי כמה כותרות למטה , ביום שישי נכנסתי עם כותרת של עיפה לעיפה ,,,,,,,,,, הביקור אצל המשפחה של אבי העלה דברים כואבים כשנזכרתי כמה אני כילדה הגנתי עליה מכל ההשמצות של משפחתו של אבי -כאלו אני האימא שלה שמגנה על הבת בחירוף נפש , כן , הם כינו אותה בשמות מכוערים - גם אבי לא פסח במילים סליחה על מה שאני עומדת לכתוב ,אם אבא מסוגל לומר -התגרשתי מאמא שלך כי היא לא שווה לכלום , אולי רק בתור זונה היא תוכל להתפרנס ואת איתה כדי לעזור לה,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, כל המשפחה שלו חשבה כך על אימי,לא יכולתי לסבול את זה וכמובן שיצאתי להגן עליה , לא זוכרת אם סיפרתי לה , רק יודעת שהיא עבדה 18 שעות כל יום כדי שלא יחסר לנו כלום בבית , נכון שניסו לשדך לה גברים -אך היא דחתה אותם מעל פניה -כי אני הייתי מיותרת שם-לכן היא הקריבה את חייה למעני כדבריה ואני הפכתי להיות האחראית על האושר שלה על כל המשתמע מזה , שזה אומר לשמש לה בת זוג ליציאות , בילויים - הכל ,,,,,,,,,,, למה נפל האסימון ? כי אלה שביקרתי אותם הם בני המשפחה של אבי, אותם אלה שתמיד השמיצו אותה -והכל התחיל לעלות , היחס שלהם אלי ,כל מה שעברתי וכמובן מה היו ההשלכות של,,,,,,,,,,,,, הכל עלה והציף -וכמובן הזכיר לי את הדברים שהכי רציתי לשכוח אידה -אני מבינה שגם כך היה לך קשה להכנס לנושא ולכתוב עליו בגלל שזה עלול לעורר שדים רדומים אצל אחרות גם ,אבל בהחלט מסכימה עם מה שכתבת למרות שזה בקושי על קצה המזלג בכל אופן מעריכה את העזרה שלך תודה רבה חטולית

אני חושבת שזה תמיד היה שם אבל חייתי עם זה בצורה הכל רגילה שיש עד ששבוע שעבר נתקלתי במאמר על הנושא שזרק אותי למציאות חיי.. עד כמה כל מה שכתוב שם נכון................. כמו שחטולית כתבה כתבת דיי על קצה המזלג על התופעה.. אבל תודה שכתבת .. יומטוב

מאחלת לך כל מה שאת רוצה לעצמך,שפע מכל דבר,בריאות, התחלה חדשה,הגשמה ,וצמיחה,שהחיים יאירו לך ושהחיוך יחזור לחייך ושהדמעה תהפוך ליהלום יום הולדת שמח אוהבת ומחבקת http://blog.tapuz.co.il/mariposa/images/%7BEAA893F4-7366-436A-9BDB-0A19DD42964F%7D.gif http://animations.dinamobomb.net/blinker/1/36.gif http://www.livecity.co.il/image/users/16584/ftp/my_files/yom-maxim2pr.gif

קודם כל רוצה לאחל לך יום הולדת שמח!!!!! פשוט שהיום הזה יהיה שמח ונעים ושיהיו בו הרבה דברים מפנקים עבורך כי מגיע לך לחגוג ולהנות מהיום הזה! מאחלת לך שהרבה דברים ישתנו לטובה שיתגשמו חלומותייך ושיהיה טעם נפלא לחייך שתצמחי ותפרחי תתגברי על המחסומים ששמחת חיים ואופטימיות יהפכו חלק בלתי נפרד ממך ועוד... כל מה שאת מאחלת לעצמך! :) שולחת לך חיבוק יומולדת http://i.123g.us/c/birth_friends/card/110201.gif באהבה שחף

שיהיה לך יומהולדת הכי שמח ומיוחד! שתזכי להמון אושר ואור בחייך סמויה

יומולדת שמיייייח שתחיי עד כמה שרק אפשר רק בטוב בהמון אהבה שלעולם לא יחסר לך כלום שתזכי להיות מאושרת כמו שליבך כמהה שבוע נפלא לך חטולית

המון מזל טוב ליום הולדתך שתיהיה השנה הזו פתח לשלוה ובטחון שתוכלי להתמקד ולקדם את עצמך בכל אשר תרצי ותפני אושר בריאות והצלחה אידה

תודה ענקית!! ממש מחמם את הלב!!:)))))))))) דמעה

כואב לי הגוף כואבות לי הידיים הרגליים שלי בוערות לחצים בראש הצילווווו אין לי כח בקושי נושמת לא מצליחה לחזור לעצמי

רות היקרה, אם היה ביכולתי להושיט לך יד לתוך הבערה בה את נמצאת, הייתי עושה זאת, אם ליידי היו מספיק כוח כדי לחץ אותך משם, לא הייתי מהססת אם הייתי יכולה לספק לך אוויר לנשימה, מעט חמצן למלא בו את ראותייך ולהחזיר את הנשימה לסידרה התקין, הייתי שולחת לך אוויר וגם נשימה. ואם יש משהו שביכולתי לעשות, ואם יש משהו שהיית רוצה שמישהו יעשה רק תגידי... חיבוק אמיתי אלייך, ציפור

ואם יש משהו שביכולתי לעשות, ואם יש משהו שהיית רוצה שמישהו יעשה רק תגידי... מעולם לא אמרו /כתבו כאלה מילים עבורי נגעת בליבי תודה

מה הביא אותך למצב הזה ? קרה משו ? עשו לך משו ? זה מרגיש כמו התקף חרדה אייך את עכשיו ? חטולית

זאת נשמעת הרגשה כל כך קשה! כאילו שהגוף שלך יצא במלחמה נגדך.... אצלי זה מעורר תחושה של חוסר שליטה וחוסר אונים ואיך את מרגישה במצבים כאלה? למעשה הגוף שלך מדבר את הכאב שבנפשך אולי אותו כאב שאת לא מצליחה להוציא החוצה במילים? אני מאוד מכירה מצבים כאלה הלוואי ולא היו קיימים! ומצד שני, לפעמים זו הדרך היחידה לדבר את הכאב להפוך אותו לפיזי הגוף כאילו מנסה לעודד אותך לדבר הוא אומר לך - כך את מרגישה תוציאי החוצה את כל מה שהצתבר בפנים תני לעצמך מקום! לא יודעת אם את מתחברת למה שכתבתי כי מן הסתם כל אחד מרגיש אחרת גם כשמדובר במצבים דומים רוצה לשתף איך את מרגישה בסיטואציות כאלה? בקשר לסימפטומים הגופניים? מבינה שעוד לא הצלחת להתאושש מהשבוע שעבר? מה בד"כ עוזר לך להתגבר על הנפילות? יש לך שיטות פעולה במצבים כאלה? ספורט, טלויזיה, בית קפה עם חברה, חוף הים, אמבטיה מפנקת, אמנות.... משהו אחר.... מקווה שהשבוע כבר תרגישי הרבה יותר טוב שולחת חיבוק כזה שמשרה רוגע ושלווה שחף

אולי את צודקת אולי באמת הגוף יצא למתקפה אולי ואולי אין ל כח בקושי קמה מהמיטה התחלתי לספר את הסיפור ,הנשמה שלי יוצאת בקושי מוצאת מילים הצילוווווו המטלפת אומרת כדורים ואני פוחדת אבל הסכמתי ללכת לפסיכאטר ביום רביעי הקרוב והיא תבוא איתי כך שלברוח אי אפשר לא יודעת מה נכון ומה לא

זה נשמע כל כך קשה הכל מצטבר ,תוסס ומצפיף בפנים כל תזוזה כואבת ואולי זו מקלה... להתנגד לשיתוק- לכאב מצטערת שכך.. מקווה שעכשיו חזרת לטיפול הדברים יתחילו להשתחרר ולאט לאט תבוא ההקלה.. מחבקת וכאן בשבילך אידה

שבת שלום לכולן שבת שלווה עם אור סיפוק ואהבה איתכן אידה הולכת לבדוק את מזג האויר... אהה וסיפור... סיפור על בדואי שהיה לו הכל... פעם אחת בארץ רחוקה... היה בדואי אחד שהיה לו הכל. היו לו גמלים, היו לו סוסים , היו לו סייחים, היו לו אוהלים, היו לו נשים, כל דבר שבעולם. יום אחד הוא קם בבוקר ואמר לעצמו שיש לו הכל אבל אין לו משהו חשוב. החליט שהיום הוא הולך לעיר הגדולה כדי לקנות משהו חשוב באמת. לקח את הגמל, שם עליו ארגז מלא בדינרים, דולרים, אבנים טובות ושרשראות זהב, לבש את הז'קט והשרוואל החדשים ויצא למסע אל עבר העיר הגדולה. כשהוא הגיע לשער העיר הוא הכניס לכיס שלו כמה שיותר דולרים, פשוט מילא את הכיסים בכל טוב, שם את הארגז שנשאר עדיין מלא בתכשיטים מתחת לאוכף הגמל וכיסה אותו במעיל כדי שאף אחד לא יראה. אחר כך הוא נכנס לעיר הגדולה והתחיל להסתכל בחלונות הראווה של הרחוב המרכזי, אבל גילה שהכל יש לו וכבר עוד מעט נהיה לילה. הוא התחיל לחפש את הדרך חזרה אל הגמל כדי להגיע למאהל שלו לפני שיחשיך. אבל אז הוא מצא סימטה קטנה עם חנות נסתרת שבה יש מדף אחד ועליו מוצר אחד – עין גדולה. הוא אמר לעצמו: "וואללה, זה אין לי". נכנס לחנות וביקש לקנות את העין והמוכר הגמד אומר לו שהעין הזאת במשקל. הוא לוקח את המשקל, שם עליו את העין. המשקל עולה והגמד אומר לו שיתחיל לשים בצד השני כסף ומה שיוריד את העין זה הסכום שהוא ייקח ממנו עבור העין. הבדואי מוציא חופן גדול של דולרים, שם אותו על המשקל, ושום דבר. לוקח מהכיס השני את האבנים היקרות ושם על המשקל ושום דבר לא זז. מוציא את האבנים הגדולות ועדיין אין תזוזה. הוא אומר למוכר שיחכה רגע, רץ החוצה אל הגמל שלו, מוציא את הארגז וחוזר לחנות. בא לשים את הארגז על המשקל ואז הוא קולט שיש בדואי זקן שמסתכל עליו. "מה אתה עושה?" – שואל אותו הבדואי הזקן, והוא ענה לו שהוא מנסה לקנות עין והמשקל לא זז, אבל הוא בטוח שעכשיו, אחרי שהוא ישים את הארגז הזה המשקל יזוז גם יזוז. הבדואי הזקן מבקש ממנו ללכת אחורה, לשים את הארגז בצד. הוא מוציא מהכיס מטפחת, שם אותה על הצד השני של המשקל כך שתכסה את מה שכבר יש שם ואיך שהוא שם אותה, העין יורדת. הבדואי הצעיר נפעם, אומר לו : "איך עשית את זה? אני שמתי את כל מה שיש לי וזה לא ירד ואתה שמת את המטפחת וכבר זה ירד". הבדואי הזקן מסתכל עליו אומר לו: "חביבי , אתה לא יודע? העין, כמה שהיא רואה יותר, ככה היא רוצה יותר".

אכן מזג אוויר נפלא בחוץ.. לא חם לא קר נעים שיהיה כיף לכולנו השבת!! (:

סיפור עם חוכמת חיים אהבתי תודה שהבאת חטולית

אז... שבוע טוב... שמשי ונעים ויאללה לכסות את העיניים! האמת שזה מה שאני עושה פחות או יותר פשוט לא מתקרבת לחנויות כדי לא להתפתות לקנות.... שחף