פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

ואני מרגישה עצובה ובודדה תקועה לי בקורסה לבד מול הטלוויזיה עם המחשב על הברכיים ומחר כל עם ישראל יצא החוצה לעשות על האש ואני אשאר לי תקועה בקורסה לבד מול הטלוויזיה עם המחשב על הברכיים חג עצמאות שמח :(

בואי אלינו... נשתה יין אדום, נרים כוסית לחיים יש סטייקים, יש פרגיות.. מה בא לך שחפונת? אולי חיבוק?

בא לי כוסית, סטייקים, פרגיות וחיבוק :)))

מה שלומך? אך עבר החג? אני מקווה שהיה פחות בודד איתך אידה

הרבה שינה (עד 3) עכשיו מסיימת לכתוב עבודה שמגישה מחר היה לי מזל שהורידו לנו את כל בתי המנורות בחדר המדרגות כך שבלילה היה חושך מוחלט אז היום זכיתי לביקור של ה"חצי אקס" הוא בא כדי לעזור לי לסדר את האור ואז נשאר גם לקפה אז הייתי קצת פחות בודדה :)

ארוכה בלי הקאות מחזיקה מחזיקה אך בליבי יודעת שאתפוצץ עוד מעט. לפעמים אני תוהה איך לספר למישהו מה קרה יעזור להתגבר איך לשתף מישהו שאני לא מכירה (מטפל) ירחיק את סיוטי הלילה הפלשבקים שמגיעים לפעמים כמה פעמים ביום איך????? נשמע דפוק חברות שלי אומרות שזה דפוק שזה יגרום לי להיות תלויה ונזקקת\ שהן מכירות אותי וכשאני לבד אני הכי חזקה ושבכלל אני מחפשת דמות אמא שתיהיה לי אולי הן צודקות אוףףף כל כך הרבה קולות משתגעת

רות יקרה ואהובה, איזה נפלא שאת יכולה לספר לחברות....זה כלל לא ברור מאילו, אני מעולם לא הייתי במקום הזה, ולא בטוחה שגם אהיה, וזה בסדר מבחינתי האמת. לגביי הצורך באמא, שתדאג..מכירה היטב את תחושת הבדידות שקיימת ב"אינאמא", כמה קושי...מכירה את הצורך במטפלת ובעצם ובאמא, מכירה את הדקויות ואת הכאב שבינהם..את חוסר היכולת שלי להבחין שבעצם מגיע מחוסר ידיעה. לא יודעת מה איתך, אבל לי הייתה אמא עד גיל ארבע וחצי.היום במחשבה עמוקה ברור לי שגם עד אז זה היה מקולקל פגום והרסני עבורי...מה שכן, היה לי את החיבוק עד גיל ארבע וחצי ועל זה אין ויכוח. כל כך הרבה קולות...מכירה גם טיפול לא טיפול, ואיך לא נקשרים ואיך כן? ומה עדיף? לפעמים נדמה שעדיף את הבדידות האינסופית אך הידועה.. מאשר להכנס למשהו שכלל לא יודעים לאן יוביל, ותמיד צופן הפתעות... טוב, כנראה אני יותר מדי מזדהה ומניחה שזה לא כ"כ מועיל לך. אבל איזה נפלא שיש לך חברות שאת משתפת ושמכירות אותך ושאת חושבת על דבריהן כה ברצינות....זה נפלא...שמחה שיש לך את המקום הזה בחיים. ציפור נפשי..

החברות לא ממש יודעות הן רואות לפעמים את המצב שלי ותולות את האשמה בטיפול הנובר שכן הן יודעות שקרה משהו הן יודעות שאני מקיאה ובזה זה מסתיים לגבי אמא ,יש לי אמא שאני אוהבת מאוד מאוד והיא עוזרת לי אבל לצערי בגבולות היכולת שלה . אמא שלי לא יודעת מה קרה וגם לא רוצה היא עוזרת כמיטב יכולתה עם הילדים ובכסף בכדי שאשרוד את הגירושים האלה .

נסתרות הן דרכי נפשינו... איך יעזור? יש הרבה תיאוריות שמסבירות איך בדיוק זה עוזר אבל מה שבעיקר חשוב זה לא התיאוריה אלא התוצאות שרואים בפועל עם המילים הנפש משחררת את האנרגיות השליליות העצורות בפנים והדברים שכל כך קשה לנו להתמודד איתם הופכים ליותר נסבלים ופחות מתרידים זה בהחלט לא תהליך פשוט והתלות במטפל/ת היא בלתי נמנעת בעצם בלעדיה לא יוכל הטיפול להתקיים אך עם הזמן היא הולכת ופוחתת הסוד הנורא מפסיק להיות סוד ויש מי שאיתך, מקשיב, מבין ותומך עוזר לך לעבד את הטראומות שעברת את עוברת חוויה מתקנת ומתחילה לשקם את חייך ואם כבר מדברים על העצמאות אז זה מה שמאפשר לך להגיע לעצמאות ממשית חג עצמאות שמח שחף

שמחתח מאוד לראות שיש לך גם יום רגוע יותר שלא הקאת רות יקירתי , את יודעת מה גורם לך להרגיש שעוד מעט הלב שלך יתפוצץ ? הסוד שרק את יודעת , הסוד הנורא שאת שומרת עליו מכל משמר בלב שלך נכון שמאוד מוזר לדבר עם אדם זר (מטפל) על הסוד הנורא אבל זו הדרך היחידה שבה הסוד כבר לא יהיה סוד , הלחץ הפחד , המתח -ירדו באופן דרסטי והלב שלך כבר לא ירצה להתפוצץ ,תוך כדי השיחות גם הפלשים יקבלו משמעות -צבע קולות -תחושות שעליהם תוכלי לדבר , לתת להם מקום -הם ירגעו ולאט לאט יעלמו ,חברות שלך אומרות ,,,,,,,,גם החברות שלך מטופלות על רקע כמו שלך ? נכון שבהתחלה יש מצב שבו מפתחים תלות במטפל , אך זה בא ממקום בריא -ולמה? מפני שהוא באותו הזמן נמצא במקום מאוד מיוחד עבורך -הוא היחיד שיודע מה שעובר עלייך ונמצא שם כדי לתמוך בך לכל מה שאת צריכה , אם היתה לך חברה כזו שיכולת לדבר רק איתה , ושהיא תתמוך בך לאורך כל הדרך -לא היית מפתחת תלות ? אני בטוחה שכן , מפני שזו "ההצלה" היחידה שהיית מרגישה שיש לך ,כך גם תפקידו של המטפל , בהתחלה הוא משמש כמקור הצלה יחיד , עם הזמן התחושה של ההזדקקות שלך למטפל הולכת ופוחתת ,גם מרגיש יותר בטוח כשאת יודעת שלא משנה מה , תמיד יש לך על מי לסמוך -יתכן שזה נשמע או מרגיש דפוק , אבל אם תחשבי שזה רק יהיה זמניייי , זה לא יהיה מצב קבוע לכל החיים -בטוח יהיה לך יותר קל לקבל את ה"תלות " הזו ,לא נראה לי שאת מחפשת דמות של אמא -הרי היא נמצאת שם ותומכת בך כפי יכולה -שזה בכלל לא מובן מאליו , ותאמיני לי - גם אני הייתי מרגישה שאני משתגעת מכל כך הרבה קולות , באמת לא פשוט ,דוקא בגלל שאת חזקה -תוכלי לעמוד בטיפול עם כל מה שהוא יביא , מאמינה שתהי בסדר יום עצמאות -קל ונעים חומד חטולית

כל הכבוד על היום יום ללא הקאות אולי זה יהיה תחילה של יצאה לעצמאות פרידה מהשעבוד להקאות? צייני את היום הזה... התמידי עם כל הכוחות שלך את יכולה את יכולה כל דבר שאת מחליטה אבל את צריכה להחליט מה שתחליטי לגבי הטיפול כך יהיה... למי שתחליטי להקשיב.. תבחרי... בטובה של עצמך בעצמאות שלך איתך אידה

מרכינה ראש לזכרם של כל הנופלים במערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, במהלך חיי הכרתי כמה מהם שלמדו איתי, שהיו בשכונה שגדלתי בה,בצבא שהחטיבה שלי נכנסה ללבנון במלחמת שלג ואת אחד מהם בכלל לא הכרתי ועל הנסיבות שהובילו אותי להכירו אני רוצה לספר כאן זה היה בצבא שירתתי בחטיבת שיריון ברמת הגולן הימים ימי מלחמת שלום הגליל כל החטיבה והגדודים עלו ללבנון ואנחנו הבנות נשארנו בחטיבה באחד הבקרים הלכתי לטייל מהחטיבה לאחד הגדודים שהיו סמוכים בעודי הולכת עייני קלטו משהו נוצץ על האדמה התקרבתי הרמתי את זה בידי היתה מונחת דיסקית של נעליים עם שם של חייל דוד מליק ז"ל הרגשתי תחושה מוזרה בכל הגוף צמרמורת אני זוכרת שרצתי מהר חזרה לחטיבה נכנסתי לאחד החדרים ששם בדיוק ארזו חבילות לחיילים בלבנון היתה שם הקצינה שלי אמרתי לה שמצאתי דיסקית של נעלים והראתי לה היא אמרה לי שהחייל שהדיסקית שלו נהרג לפני כמה ימים, ביקשתי ממנה שתאפשר לי ללכת למשפחה שלו למסור להם את הדיסקית והיא לא הסכימה אמרה לי שהיא תיקח להם אותה נתתי לה בידים רועדות את הדיסקית והאמנתי שהיא אכן תמסור להם עברו כמה שנים והיה אצלנו בחטיבה מסורת פעם בשנה מפגש של כל אנשי החטיבה ופעם בשנה מפגש של כל משפחות השכולות לי בטעות שלחו הזמנה למפגש המשפחות השכולות ונסעתי לשם, ,הטקס היה מצמרר וגם הוריו של דוד מליק ז"ל דיברו אני זוכרת שכל כך רציתי לגשת אליהם ולספר להם על הדיסקית היקרה שמצאתי עלינו לאוטובסים ויצא שבאוטובוס שעליתי הם גם היו ניגשתי אליהם הצגתי את עצמי היתה התרגשות מאוד גדולה אחר כך נפגשנו עוד מספר פעמים והם נכנסו לליבי ואני לליבם הם סיפרו לי שמעולם הם לא קיבלו את ה דיסקית של בנם ושרצה הגורל שנפגש כי בשנה לפני הם לא היו בטכס נסתרות דרכי האל עד היום שאני חושבת על הנסיבות שהכרתי אותם אוחזת בי צמרמורת והם בליבי חקוקים לעד הם הוציאו ספר לזיכרו האלון השביעי ומשם למדתי איזה מלח הארץ הוא היה והרגשתי כאילו הכרתי אותו תמיד יהי זיכרו ברוך

צהרים טובים גלגלושיייי לפני הכל רוצה לשאול מה שלומך ? התאוששת קצת ? מרגישה טוב יותר ? הסיפור שלך צימרר אותי לגמרי -אני כמו עוף מרוט כ"כ נוגע ללב -רגיש חבל באמת שלא נתנו לך למסור למשפחה את דיסקית הנעל שמצאת ,כמו שאמרת יקירתי , נסתרות הן דרכי האל שזימן לך את הפגישה עם הורי החייל , ויכולת לספר להם על הדיסקית אין לי ספק שגם את חרוטה על ליבם לטובה תודה ששיתפת -כל הכבוד לך -תמיד היית רגישה וגם כיום לא השתנית שולחת חיבוק גדול -לצערי זה כל מה שיש לי להציע אני

שלומי לא קל לי גם יום טעון כזה תודה על החיבוק והנה לינק על מי היה דוד מליק ז"ל http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=98879

מרגש מאוד עצוב וכואב מחזקת אותך אידה

תפילת יזכור - יזכור עם ישראל י?ז?כ??ר ע?ם י?ש?ר?א?ל א?ת ב??נ?יו ו?ב?נו?ת?יו, ה?נ??א?מ?נ?ים ו?ה?א?מ??יצ?ים, ח?י??ל?י צ?ב?א-ה?ג?נ?ה ל?י?ש?ר?א?ל, ו?כ?ל לו?ח?מ?י ה?מ??ח?ת??רו?ת ו?ח?ט?יבו?ת ה?ל?ו?ח?מ?ים ב??מ?ע?ר?כו?ת ה?ע?ם, ו?כ?ל א?נ?ש?י ק?ה?יל?י??ת ה?מ?ו?ד?יע?ין ו?ה?ב??ט??חו?ן ו?א?נ?ש?י ה?מ??ש??ט?ר?ה א?ש??ר ח?ר?פו? נ?פ?ש??ם ב??מ?ל?ח?מ?ה ע?ל ת??קו?מ?ת י?ש??ר?א?ל, ו?כ?ל א?ל??ה ש??נ??ר?צ?חו? ב??א?ר?ץ ו?מ?חו?צ?ה ל?ה? ב??יד?י מ?ר?צ?ח?ים מ?א?ר?ג?ו?נ?י ה?ט??רו?ר. י?ז?כ??ר י?ש?ר?א?ל ו?י?ת?ב??ר?ך ב??ז?ר?עו? ו?י?א?ב?ל ע?ל ז?יו ה?ע?לו?מ?ים ו?ח?מ?ד?ת ה?ג??בו?ר?ה ו?ק?ד?ש??ת ה?ר?צו?ן ו?מ?ס?ירו?ת ה?נ??פ?ש א?ש??ר נ?ס?פ?ו? ב??מ??ע?ר?כ?ה ה?כ??ב?ד?ה. י?ה?יו? ח?ל?ל?י מ?ע?ר?כו?ת י?ש??ר?א?ל ע?טו?ר?י ה?נ??צ??חו?ן ח?תו?מ?ים ב??ל?ב י?ש??ר?א?ל ל?דו?ר ד?ו?ר. תפילה לזכר הקדושים אבינו שבשמים, אל אלהי הרוחות לכל בשר, זכר נא את הנשמות הזכות והטהורות של בנינו ובנותינו אשר הערו את נפשם למות מות גיבורים בהחלצם לעזרת העם והארץ: מנשרים קלו ומאריות גברו במלחמתם למען שחרור עמם ומולדתם: בעלותם על מזבח תקומת ישראל בארץ קדשו הפיחו רוח עז וגבורה בכל בית ישראל בארץ ובתפוצות, ויתעורר לקראת גאלתו ופדות נפשו: יזכרם אלוהינו לטובה עם רבבות אלפי קדושי ישראל וגיבוריו מימי עולם: בצרור החיים יצרר את נשמתם בגן עדן תהא מנוחתם וינוחו בשלום על משכבם ויעמדו לגורלם לקץ הימים, אמן: תפילת אל מלא רחמים תפילה זו נאמרת ביום הזיכרון לחללי צה"ל ביום העצמאות וביום ירושלים א?ל מ?ל?א ר?ח?מ?ים ש?ו?כ?ן ב??מ??רו?מ?ים, ה?מ?צ?א מ?נו?ח?ה נ?כו?נ?ה ע?ל כ??נ?פ?י ה?ש???כ?ינ?ה ב??מ??ע?לו?ת ק?דו?ש??ים, ט?הו?ר?ים ו?ג?ב?ו?ר?ים, כ??ז?ה?ר ה?ר?ק?יע?l מ?ז?ה?יר?ים, ל?נ?ש??מו?ת ה?ק??דו?ש??ים ש??נ??ל?ח?מו? ב??כ?ל מ?ע?ר?כו?ת י?ש??ר?א?ל, ב??מ??ח?ת??ר?ת ו?ב?צ?ב?א ה?ה?ג?נ?ה ל?י?ש??ר?א?ל ו?ש??נ??פ?לו? ב??מ?ל?ח?מ?ת??ם ו?מ?ס?רו? נ?פ?ש??ם ע?ל ק?ד?ש???ת ה?ש???ם, ה?ע?ם ו?ה?א?ר?ץ ב??ע?בו?ר ש??א?נו? מ?ת?פ??ל??ל?ים ל?ע?ל?ו?י נ?ש??מו?ת?יה?ם. ל?כ?ן ב??ע?ל ה?ר?ח?מ?ים י?ס?ת??יר?ם ב??ס?ת?ר כ??נ?פ?יו ל?עו?ל?מ?ים ו?י?צ?ר?ר ב??צ?רו?ר ה?ח?י??ים א?ת נ?ש??מו?ת?יה?ם, ה' הו?א נ?ח?ל?ת?ם, ב??ג?ן ע?ד?ן מ?נו?ח?ת?ם ו?י?נו?חו? ב??ש??לו?ם ע?ל מ?ש??כ??בו?ת?ם ו?ת?ע?מ?ד ל?כ?ל י?ש??ר?א?ל ז?כו?ת?ם ו?י?ע?מ?דו? ל?גו?ר?ל?ם ל?ק?ץ ה?י??מ?ין, ו?נ?אמ?ר א?מ?ן התקווה - ההמנון הלאומי כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה, ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה - עוד לא אבדה תקותנו, התקוה בת שנות אלפים. להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון, ירושלים.

אידה יקרה איזה תיזמון בדיוק עכשיו שרים בטלויזיה את ההמנון ולזכר כל הניספים במערכות ישראל ולזכרם של כל נפגעי הפיגועים השם ינקום דמםםםם לעולם לא נשכח אני

לחבר ילדות שנהרג בפיגוע עצוב וכואב.. *לא יכולה לכתוב עוד עליו כי זה יותר מידיי פרטים עליי.. חצי של צפייה על בחור מדהים וחייכן וכך אני זוכרת אותו.. http://www.mako.co.il/mako-vod-mako/memorial-day/VOD-ef41f2ee692e021004.htm ולזכר כל הנופלים יהי זכרם ברוך http://www.youtube.com/watch?v=vEHGNXjzmGM

חג שמח חיוך הוא הקו העקום היחיד - שיכול ליישר כל דבר בחיים !!! כשהנשמה מאירה, גם שמיים עטופים ערפל מפיקים אור יום נפלא מלא בריאות, שמחה, אור ואהבה !!!

חג שמח לך אידה, נשמה מאירה, תודה על פיזור ערפילים..(לפחות על רצון) צדף

אין ברירה -כך חוגגים כאן מעבר חד מאבל ליום טוב מעצב לשמחה אז אם בשמחה עסקיננו שיהיה יום עצמאות שמיייח לכם ולכולםםםם חטולית

שלום לך עץ חרוב, ראיתי עצים עומדים בפריחתם, גאים,מפיצי ריח, ...אמנם עתה אינך איתם, אך נזכרתי פתע בפריחתך, אנא, אל תיעלב, לא בך האשמה,- אך בקשה לי אליך: שנה את ריח פריחתך..בבקשה, איני יכולה לנשום כשאני עוברת לידך, הריח שלך.. נורא...! הוא עושה לי רע.. אתה לא נעלב, נכון?.. צדף

צדף מתוקה אין מי שיכול לעמוד בפני בקשה כ"כ נוגעת ללב ובטח שלא להיפגע ,האם ישנה משמעות מיוחדת שבגללה פנית דווקא אל עץ החרוב ?האם אוכל להציע משהו חלופי שגם נראה טוב וגם מריח נפלא ? אם כן-קבלי בבקשה את כליל החורש http://www.olamhagan.co.il/Media/Uploads/%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A9(1).jpg אולי אפשר להציע עוד תחליף ריחני ששמו אולי לא משהו אך ריחו משו משו-נקרא עוקץ העקרב http://blog.tapuz.co.il/dodkedi/images/%7B81C5E2CE-E6A3-4602-A58D-E42F3E17E840%7D.jpg צדף מתוקה , שיהיה יום עצמאות שמייח שכל העצב ישאר מאחור ואת תמשיכי רק לאורך הדרך -שתהיה מבושמת ונעימה חיבוקי חטולית

שאת הלינק הראשון -חשוב שכל האותיות יהיו בפנים כי אחרת-מגיעים למשו אחר לגמרי

חטולית יקרה, אם יהיו עוד כמה כמוך, עם לב רחב כים, העצב ימחה מלב כואב ונדע עוד נחמה, תודה על חום ורוך על ניחוח משיב נפש. צדף

לא יודעת ככ מה לאמר קוראת שוב ושוב ולא מוצאת את המילים אז שולחת חיבוק אם זה אפשרי.. איתך, בובה

תודה בובה יקרה, נוגעת לליבי, מרגישה אותך ככ' רוצה לתת, תודה,זה נעים, מחמם את הלב. צדף

לפריחת עץ החרוב ישנו ריח חזק מאד בדיוק כמו זרע...

מצטערת נורא -לא ידעתי אף פעם לא הרחתי גם לא רוצה להריח טוב שהזהרת אותי/אותנו שולחת חיבוק גדול אני

בחילה נוראה בכל פעם שהוא מחליט לפרוח הי צדף , אני ותיקה כאן אך נכנסת מדי פעם קראתי אותך לאחור - נעים להכיר - ליז

בדיוק יצאתי מהמקלחת ואת מי אני רואה אותךךךך , תענוג לעיניים לראותותך כאן יש תכניות למחר ? כולם יוצאים לעשות על האש גם אתם יוצאים ? אנחנו כנראה לא יוצאים אבל בכל זאת עושים גדים על מנגל קטן במרפסת של הבית חטולית

רציתי לצרוח בקולי לעקור שורשים עמוקים של עצים עתיקים וההד ינער אז אבק מעלים עיר שלמה תיבהל קירותיה נופלים רציתי לצעוק לילות בלי מילים לילות בלי שינה אני לא ישנה אין לי שום מנוחה מחכה רק ל,,,,,,,,, ימים טובים ויותר רגועים ליל מנוחה חטולית

מקווה שישנת בסוף מבינה שהיה קשה מקווה שהיום תקומי ליום טוב יותר בהיר יותר, רגוע יותר שחף

חטוליטוש אהובה, בבקשה.. תני מקום לצרחות, לצעקות - ישנים ועתיקים.. תני לעצמך, בבקשה , את האבק לנער.. את לא לבד !!! אנחנו איתך... תני ללב ע-נ-קי שלך מעט נוחם, נחמה... תני למילים פה לצאת.. כן ללא שום צנזור.. אפשרי לעצמך מעט שחרור.. ..ואולי בכך תביאי מעט מזור ותצליחי לישון ואף לעטוף לב רחב, אהוב ואוהב שלך... אוהבת אותך אחותי שלי.. כל כך רוצה לעטוף אותך, לחבוש את הפצע.. ולו במעט...

איזה מילים עוצמתיות.. ככה מרגיש לך? ((((((((((((((((((((((חטולית)))))))))))))))))))))))) מאחלת לך ימים טובים יותר של שקט... של ציוץ ציפורים..

חטולית יקרה, "אין דבר שלם יותר מלב שבור, וזועק יותר מן הדממה.."(לחן:נ. שמר, מילים:...? ) איתך, שומעת, מקשיבה, מחבקת, ומברכת לימים רגועים,מנוחמים, צדף

המון תודה בנות על התגובות החמות שלכן תודה שאתן כאן , תומכות ונמצאות תמיד עם מילה טובה וחמה אני אהיה בסדר , יקח קצת זמן כדי לעכל ואני גם כבר מקבלת תמיכה וגיבוי שבלעדיהם באמת לא יודעת מה הייתי עושה -ואני לא מתכוונת דוקא לפגיעה עצמית -אלה ללכת לאיבוד ,,,,,,,,,,,,,,,תודות לתמיכה שאני מקבלת ולגיבוי -מאמינה שיכניס את הדברים למקום נכון ויעשה לי סדר בבלבלות -בטריגרים שנפלו עלי מחבקת את כולכן עם המון חום ואוהבת אתכן חטולית

יושבת מול המחשב כמה דק' ולא יודעת ככ מה לאמר לך למול הכאב העצום שיש בך הלוואי שיכולתי להיות שם בשבילך לתת לך ממה שיש לי כרגע להציע. אוזן קשבת וכתף תומכת נראה לי שאת ככ זקוקה כרגע לכתף למשענת להניח את הראש ואולי גם לבכות אומנם רחוקה ממך אבל.. יחד עם זאת ככ קרובה. שולחת לך קרני אור שיאירו לך את היום שולחת לך הרבה כוחות שתצליחי לעבור עוד יום שולחת לך חיבוק שתוכלי להרגיש מוגנת יותר שולחת לך אותי כדי שתרגישי פחות לבד. *חיבוק* בובה

הקליניקה שלו הפכה להיות ברבות הימים למרכז טיפולים אלטרנטיבים. בגלל כל גלי העצמאות האלה מסביב עלתה בי מחשבה אולי ללכת לטיפול אלטרנטיבי באותה קליניקה וככה אפילו לממש את המושג הערטילאי הזה- 'לחזור לאותו מקום ממקום אחר' באופן הכי מוחשי שיכול להיות. אולי זו באמת תהיה חוויה מתקנת ואז אשכח סוף סוף את הכל? אולי אז באמת אעבור טקס גירוש שדים כמו שצריך ואחזיר אותם לבוראם. רוצה גאולה. כ"כ רוצה לחדול. האם הרעיון כ"כ מופרך והמוח שלי מלא זבל של תסריטים הוליודים או שיש בו איזשהו היגיון? לא הייתי מסוגלת להגיב אליכן מרוב יאוש משתק אז אני מודה לכן מליבי המדמם אידה, חטולית, ציפור נפשי וצדף- ברוכה הבאה ותודה על כל המילים. בקושי נושמת.

מיתרית מתוקה יש לך מושג איזה טיפולים אלטרנטיביים מספק המקום ? אני מתכוונת ,שאם תלכי לשם ופתאום תפגשי אותו שם את בטוח תברחי ,בהחלט מצא חן בעיני הרעיון שלך של ללכת לטיפול שם ולסגור מעגל , למה לא ?המוח שלך לא מלא בזבל , ולא כל אחד זוכה לסגור מעגלים בחיים , מה גם שזו יכולה להיות חוויה מתקנת כמו שאת אומרת -לכי על זה ומקווה שלא תשכחי לעדכן גם אותנו מה קורה איתך ואייך את מתקדמת בטיפול שןלחת חיבוק גדול -לאומץ ותזכרי שלא חשוב מה-תמיד אנחנו כאן חטולית

מבינה מאוד את הקמיהה לגאולה למשהו שיציל, יגרש את השדים עד כמה שאני יודעת טיפולים אלטרנטיביים יכולים מאוד לתרום אך עדיף שהם יהיו במקביל לטיפול קונבנציונלי עם מטפלת שמתמחה בטיפול עם נפגעות כמו כן גם טיפול אלטרנטיבי עדיף שיהיה כזה שפותח במיוחד לעבודה עם טראומה כמו למשל טיפול במגע בטוח על מנת שלמטפל/ת תהיה רגישות לצרכים המיוחדים שלך אחרת זה יכול מאוד להציף שחף

החרא הזה ממכר בצ'יק יומיים - שלושה הרפתי את השליטה וזהו, הלך עלי עכשיו צריכה להיגמל מחדש לעבור שוב את כל התהליך כדי להפסיק לעשן וזה אחרי ש-10 חודשים לא עישנתי.... ואיפה לעזאזל אני מוצאת עכשיו את הכוחות כדי לעשות את זה?! אוףףףףףף מיואשת.... כועסת על עצמי!!! מתוסכלת!!!!! כאילו שלא הספיקו לי כל הלחצים אז עכשיו גם זה :(((((((((( רעעעעעעעע ליייייייייייי באמת רע!!!! :(((((

.אמרה סקרלט אוהרה... שחפיתוש מתוקה, מה שהיה ,היה.. מחר,תצליחי להמריא עם כנפייך, הרי את שחף..שכחת ??? אני -לא ! שחף מתוקה, את לא לבד.. מחר יום חדש לגמילה נעימה וטובה..

בקשר למחר.... נחייה ונראה....

את צודקת , הסיגריות האלה ממכרות כמו כל דבר אחר 10 חודשים -זמן מכובד מאוד , מבינה למה את כועסת על עצמך , שוב להכנס לגמילה ,הימים הראשונים הכי קשים אחר כך זה כבר הולך ונהיה קל יותר ,אני בטח לא יכולה להגיד לך מה לעשות כי אני מעשנת כבדה ,אבל,,,,,,,,,אולי תדחי את הגמילה לעוד,,,,,,,,,,כמה זמן שתהי בפחות לחץ נפשי ובכלל ,כמובן רק אם מתאים לך

מפחדת להישאב עוד יותר ואז יהיה עוד יותר קשה להחליט להפסיק וזה לא נהיה בהרבה יותר קל אחרי כמה ימים ההתמכרות הפיזיולוגית עוברת אבל ההתמכרות הפסיכולוגית נשארת בעצם היא עף פעם לא עוברת עד הסוף תמיד נשארים מאבקי כוח פנימיים

כ"כ מובן. גם אני עישנתי שנים קרוב לקופסא ביום. מהצבא זה התחיל- מייד התמכרתי. את יודעת שעכשיו אני גמולה? כל ההריון וגם כי..אני מיניקה ואני לא רוצה להזיק לתינוקי. ואני לא נוגעת בסיגריות! גם לא עושה לי טוב לחבק את התינוק עם כל הרייח המדהים שלו עם ריח של סיגריות. ושלא תחשבי שלא בא לי מידי פעם אבל אם אני יתחיל עם אחת פה ושם אני מהר ימצא את עצמי מעשנת בשרשרת.. עושה טוב לגמילה להחליף את הריח- ז"א בהתחלה קניתי מלא קרמים ובשמים נעימים כדי שיהיה לי קשה לקלקל את הריח שלהם ומשם זה המשיך. וגם האחות אמרה לי להעיף את כל המאפרות מהבית ולהחליף בנרוץת עם ריח. טוב, זה לא עשיתי כי בעלי או אורחים מעשנים. אבל לא בבית! אני לא מרשה. רק בגינה. גם בחורף בשיא הקור אין בתוך הבית. תראי- עם הרבה רצון זה אפשרי - תראי אותי גם במשבר אני לא נוגעת. מקווה שתהיי חזקה להעיף את זה... מתוך דאגה לך אני אומרת ככה.. חיבוקי ((((((((((((((שחפונת))))))))))))))))))))))) ותמלאי את הבית בנרות עם ריח וקטורת לא סיגריות..

על סוג הבשמים אבל אני ארמוז שזה החנויות האילה המיוחדות של הסבונים והבשמים בעטיפות מיוחדות בריח- מון שרי- מדהים!!!!!! או וניל פט'שולי ואפשר לקנות הכל בסט אחד כולל שמנים וכל מיני פינוקים. ואחרי מקלחת טובה שמתרגלים לריח תזכרי שהסיגריות מקלקלות אז אולי זה יעזור..

בעודי מדברת כאן על להפסיק לעשן ירדתי למטה לקנות סיגריה אחרונה לפני השינה ושכחתי שהכל סגור פגשתי איזה ערבי בדרך ושאלתי אם יש לו סיגריה במקרה הסתבר שהיתה לו אחרונה הוא היה בן אדם נחמד דאג לי שנתקעתי בלי סיגריות והתעקש שנעשן אותה חצי חצי אח"כ סחב אותי לאיזו מכולת שאפשר להשיג שם סיגריות הם פשוט יושבים שם בחוץ ואם מבקשים מהם הם פותחים מאחורה קנה קופסה והביא לי סיגריה אח"כ ביקש שאלווה אותו לתחנת האוטובוס וכשהאוטובוס שלו הגיע דחף לי ליד עוד 3 סיגריות ככה שלא הספקתי בכלל להבין מה קורה למרות שכשלפני זה הציע להביא לי עוד כמה סיגריות אמרתי שאני לא רוצה שבסה"כ רציתי סיגריה אחת בקיצור עכשיו אני תקועה עם 3 סיגריות ומשום מה זה איכשהו לא מסתדר לי עם הרעיון להפסיק.... :(((

מקווה שתצליחי בסוף.. מחזיקה לך אצבעות שלא תעשני... זה קשה אבל אני מקווה ((((((((((((((((שחפונת)))))))))))))))))))))))))))) תהיי חזקה! יאללה נראה אותך..מחזיקה מעמד..

סליחה שאני אומרת לך , באמת אל תכעסי עלי אבל אני לא חושבת ודואגת מה תעשי עכשיו עם 3 הסיגריות שאיתם נתקעת אותי מדאיג יותר שהלכת איתו אל מאחורי המכולת כדי שהוא יקנה סיגריות ושהלכת ללוות אותו את הערבי לתחנה שחכית אתו לאוטובוס ,זה ממש נשמע מפחיד -חלילה וחס אם היה קורה לך משהו שם,,,,,,,,,,,אם אין לך מה לעשות עם הסיגריות תביאי לי אותם ,,,,,,,,,, ליל מנוחה -העיקר שאת בסדר חטולית

אל תתייאשי, גם אם נפלת. זה בסדר ליפול אחרי 10 חוד'.. החזקת מדהים יקירתי. 10 חוד' בלי, זה תקופה ארוכה אני בטוחה שאם הכוחות שיש בך את תעברי גם את זה. איתך יקירתי..

והתקלחתי ולמרות הכל עדיין מלוכלכת.. נגעלת מעצמי מהרצונות הלא בריאים שלי נגעלת.. טריגר מכאן, סליחה. אז חלמתי עליו, שבא לי לשכב איתו אז חלמתי, מותר לחלום וכי אין לי שליטה על חלומות. לפני שעה ו.. הרמתי טלפון אליו סיפרתי מה שחלמתי עליו ואז נפגשנו. הבאתי קונדום כי אין לו.. אבל לא חשבתי שאשתמש בו. התחלנו בנשיקות ואז זה המשיך.. המשיך למשו שאומנם רציתי רציתי להרגיע את היצר שבי כבר 10 חוד' אני בלי מין אבל אז מה? זה אומר שאני צריכה לשכב.. סתם אם מישו, ידיד .. וזה נמשך ושכבנו בסוף וחשבנו שנקרע הקונדום נבהלתי ואז לא רציתי להמשיך כי כבר ירד לי החשק מהפחד אבל המשכנו.. וכמו זונה שוכבת על הספסל פותחת רגליים והוא שולח ידיים אז היה כיף אז מה? זה אומר שעכשיו אני צריכה להרגיש טוב עם עצמי אז לא הגעתי הביתה נכנסתי למקלחת רציתי להקיא את הנשמה שלי וחתכתי חתכתי הרבה בבטן והיו פלאשבקים שתמיד אחרי הפגיעה הייתי חושבת שאני בהריון והייתי מועכת את הבטן חזק חזק כדי שמה שמתפתח בתוכי, ימות.. ועכשיו שוב יש בי תחושות כאלה ועד שאקבל מחזור לא אהיה רגועה. ומה אני בוכה עכשיו? הרי אני יזמתי אז מה יש לי ס'עמק.. מלוכלת וכמו שפעם ילדונת כתבה גמני כותבת, שאם מתישהו תראו אותי אני מקווה ששום דבר לא השתנה.. לטובה או לרעה.. סליחה פשוט יש בי בחילה על דברים שאני עושה ומרגישה כל כך מגעילה! בלע..

מתי תפסיקי להכות על חטא עד מתי תמשיכי לפגוע בעצמך גם אם את לא שלמה עם מה שעשית את הנעשה אין להשיב, אל תצלבי את עצמך מגיע לך לחיות ולנסות , מגיע לך כל מה שעולה בדעתך מותר גם לטעות וללמוד את הלקח מהטעויות שלך מותר לנסות להגשים פנטזיות מותר גם להתאכזב מותר לך הכל ואין איש יכול לשאול כבר לא אומרת סליחה מצאת מנוחה לאהוב את עצמך זאת לא מילה גסה זו האמת ואין בעיה כל מה ששלך זה מי שאת כמה שנים צריכות לעבור לך מול הפנים מטרה או הצלחה זלזול או מבוכה סיכוי או הבטחה שתשארי פה מחר ליל מנוחה חטולית

זה מה שאני צריכה לשמוע שזה בסדר שזה נורמלי שלא עשיתי שטות.. תודה שהיית בשבילי שם זה עזר מאוד אפילו יותר ממה שחשבתי שזה יעזור התמיכה ההבנה החיבוק מרחוק.. אני אוהבת מאוד

זה דבר בריא הרצון, הצורך הזה במין (אצלי זה כמעט ולא קיים ואני מרגישה פגומה, מתה באיזשהו אופן) העבר שלך יוצר אצלך את הבילבול, ההתנגשות בין הרצון לבין התחושה שמין זה דבר מלוכלך משהו שהופך אותך למלוכלכת מצטארת כל כך שאלו הן התחושות שלך שלא יכולת פשוט להנות ממשהו שכל כך רצית בו שהכל התערבב עם העבר... ושפגעת... :( ואין שום סיבה שהיחס שלי אלייך ישתנה בצורה כלשהי!!! אוהבת אותך כמו תמיד!!! שלא יהיו לך םפקות!!! ו... כדי שלא תצטרכי להיות בלחץ עד שתקבלי מחזור קחי פוסטינור מעתיקה לך את מה שכתוב על זה באתר אינפו-מד: פוסטינור NEW - גלולת "היום שאחרי" למניעת הריון במקרי חירום לאחרונה יצאה לשוק פוסטינור NEW – גלולת "היום שאחרי" המוכרת, אך מעתה בגלולה אחת בלבד. פוסטינור NEW בגלולה אחת מעניק למטופלות נוחות רבה יותר על ידי איחוד שתי הגלולות, אותן היה צריך לקחת בעבר במרווח של 12 שעות, לגלולה אחת בלבד. המעבר לגלולה יחידה פותר את בעיית שכחת הגלולה השניה ומעלה את הסיכוי להצלחה. פוסטינור NEW היא גלולה למניעת הריון לאחר קיום מגע מיני ללא אמצעי מניעה. הגלולה מכילה Levonorgestrel 1.5mg – הורמון סינתטי (פרוגסטרון), המצוי במינון נמוך גם בגלולות שונות למניעת הריון. גלולה זו היא פטנט עולמי אשר מפחית את הסיכוי להריון בעקבות מגע מיני לא מוגן ל-1%. לכן מהווה הגלולה טיפול בטוח ואפקטיבי למניעת הריון לאחר קיום מגע מיני ללא אמצעי מניעה, אונס, או כאשר אמצעי המניעה בו נעשה שימוש נכשל או לא הספיק. השימוש בפוסטינור NEW, פשוט ויעיל ומאפשר מניעת הריון בשלב המוקדם ביותר שלו, ללא התערבות פולשנית וללא צורך בהפסקת הריון בשלבים מתקדמים יותר. התרופה פועלת טוב יותר ככל שהיא נלקחת מוקדם יותר. יש לקחתה לא יאוחר מ-72 שעות לאחר המגע המיני. אין צורך במרשם רופא. התרופה משווקת על-ידי חברת תרימה.

תודה על המילים.. התמיכה.. הרבה פעמים מוצאת את עצמי מבולבלת בכל מיני דברים.. , כפי ששמת לב..הרבה פעמים. וגם כאן חושבת שזה לא בסדר אבל צריכה לשמוע את זה שמה שעשיתי הוא בסדר .. ולא משו שאני צריכה להתחרט עליו. לגבי פוסטינור אני לא צריכה, פעם לקחתי את זה, פשוט, הפעם זה גם היה בחושך, באיזה יער.. ולא ככ ראינו .... אבל עכשיו, כשמשחזרת את זה אין סיכוי שאכנס להריון פשוט זה פלאשבקים מהעבר.. תודה על המידע יקירתי.. אוהבת המון

מצטערת שכך את מרגישה עם עצמך כל כך כועסת ולא מקבלת את עצמך את הצרכים שלך הרצונות התשוקות לחיים לאהבה לאינטמיות כאילו שאסור לך שזה הופך אותך למשהו מלוכלך... הדברים מתערבבים מותר ואסור הפגיעה עם הבחירה... הטוב עם הרע.. ומי זו בובה... בת אדם שרוצה לחיות רוצה להגשים לאהוב לחשוק תאפשרי לה להיות מה שכל אחד-ת זקוק לו העבודה בטיפול עם עצמך לעשות הפרדה... זה היה עכשיו זה משהו אחר.. איתך יקירה אידה

אז זה בסדר? זה נורמאלי ? מותר לי? יודעת שכבר נאמר שכן יודעת שאת אומרת שזה בסדר אבל .... צריכה להבין שזה לא מהמקום הפגוע שזה מהצד הבריא אבל לא מבינה את זה.. ולכן גם מרגישה איך שמרגישה. תודה שאת איתי..

בובה אהובה.. זה בסדר להרגיש צורך במין זה לא קשור לשום דבר מגעיל או מלוכלך יצר כ"כ בסיסי וטבעי והרי את כל-כך צעירה.. ובכלל לא ז'! מה תעשי בבית- תשבי כמו איזה זקנה ותסתכלי על הטפטים? את צעירה בובה. מגיע לך ליהנות מגיע לך לחיות.. להשתולל ולצחוק.. וגם לעשות סקס. פרוע, חסר דאגות עם מי שבא לך. אני מאחלת לך, שתצליחי להינות מהשנים היפות והצעירות שלך, זה הגיל שלך בובה. וזאת אמרת: סמויה הפולנייה.."החסודה" והמבין יבין.. (בטח את מבינה בובה) אוך- איך אני את השנים היפות שלי בזבזתי! הצעירות. שלא עשיתי..שלא טעמתי באמת מזה ... בלי דאגות, בלי שליטה.. רק מחסומים וגדרות.. וכמו שאמרת- אחריות וזהירות ממש בטיחות בדרכים.

אין עלייך סמויה.. כיף לקרא אותך. עושה טוב בלב כזה.. קראתי כמה וכמה פעמים וזה חדר לליבי . כל מה שכתבת כל מה שאחרות כאן כתבו מקווה שאצליח להרגיש טוב עם עצמי שאני יאפשר לעצמי שלא ארגיש אחרי כל מעשה כמו ז'.. אוהבת יומטוב

יום העצמאות קרב לא במקרה צמוד ליום הזכרון.... מוזמנות לשתף על יום העצמאות שלכן: ועוד... ליהי לפיד כתבה השבת בעיתון: חמישה דברים על עצמאות: מי שמחליט- גם לוקח אחריות מי שקובע- גם משלם את המחיר מי שמחפש- ילך לפעמים לאיבוד מי שא לוקח סיכונים- ישאר באותו המקום מי שלא מושוט יד - לא מקבל עזרה שבוע טוב ויום עצמאות שמח אידה

שבוע נפלא גם לך אידה יקרה קראתי כמה פעמים את מה שהבאת -ליהי לפיד כרגע לא יכולה להחליט ולקחת אחריות לקבוע ולשלם מחיר יכולה רק ללכת כרגע לאיבודדדד וכן , צריכה עזרה , המון עזרה בתקופה האחרונה הכל משתבש לי ,חוסר המנוחה שלי בעצומו העצבים חוגגים בלי יכולת לשלוט , הרגישות שלי הנפשית עולה לשיאים חדשים -מחזירה אותי לזמנים שהייתי בטיפול 4 שנים כמעט אחרי גמר טיפול-ופתאום משום מקום צצים 2 טריגרים חדשים ,פלשים וסיוטי לילה ,,,,,,,,חשבתי שכבר הכל נגמר התבדתי , זה לא נגמר , שום דבר לא נגמר , כאלו הכל מתחיל שוב מההתחלה , גם הכלים שיש לי לא עוזרים לי מתי זה כבר יגמרררררר ????? יום העצמאות שלי ? יושבת מול הטלויזיה או המחשב כמו אדיוטית ומעבירה את הזמן לא יכולה לצאת לרחוב כי לא סובלת שמשהו יגע בי אפילו בטעות , אנעי ברגרסיה , כבר בשבוע שעבר התחלתי להתפרק כאן בפורום ולא קישרתי ,,,,,,,,,,זה רק הולך ומעצים חטולית

אני מצטערת שאת מרגישה שהכל קשה ומתפרק ובחיים שלנו תמיד יש עליות וירדות גם אחרי שנגמר טיפול ולא פעם יש צורך להתחזקות ורענון אולי מספר מצומצם של פגישות, אולי רק פגישה אחת? להזכיר לך את הכוחות, הכלים...היכולות שלך... את חושבת שזה אפשרי? להרים טלפון למטפלת? מחזקת אותך אידה

ו.. למדתי פה משו חשוב- שלבקש עזרה זה דווקא כח ולא חולשה. שולחת לך עוד חיבוק.. (((((((((((((((((((חטולית שלנו)))))))))))))))))))))) אהובה..יקרה...חשובה...

ולכולן, שבוע טוב יום העצמאות שלי?... זה הולך להישמע טפשי: ביום שאני אלמד לחנות בין שתי מכוניות בלי אלף נסיונות. ביום שאני אצליח לנהוג לבד מחוץ לעיר באיזור המרכז. (אף פעם לא נהגתי לבד על איילון) או יותר מידי מחוץ לעיר שלי. או בתנועה יותר מידי כבדה כמו במרכז. זה עצמאות מבחינתי. ועכשיו טיפה יותר ברצינות- בחרתי בנקודה "מי שלא מושוט יד - לא מקבל עזרה" אז קרה סוף סוף היום שבו למדתי לבקש עזרה (ואת בטח מבינה..) יום לציון חשוב בחיי. ה- דרך לעצמאות. יום עצמאות שמח לך אידה יקרה ולכולן כמובן. סמויה

מצטארת כל כך על הקושי ההולך וגובר לא ממש מוצאת מילים כרגע רק רוצה בשבילך שתרגישי טוב! שתמצאי מנוחה לגוף ולנפש שמחה שביקשת עזרה שלא נשארת לבד עם הדברים מקווה שהגל הזה יחלוף מהר! ותמיד תזכירי לעצמך שזאת רק תקופה ושהיא תעבור! כאן איתך שולחת חיבוק עוטף ומגן שחף

האמת, לא מרגיש לי שמח בכלל :( אבל בטח יעבור... עצמאות בשבילי... בעיקר לא להיכנע לפחד ולחרדות לא להיות נשלטת על ידיהם ולהתקדם הלאה למרות הקושי לסמוך על עצמי, על היכולות שלי ולהאמין שבסוף יהיה בסדר....

אידה מקסימה ! יודעת לומר את המילה הנכונה, ללטף ברוך, לרכך כאב קשה, כן אידה, את -אור בעולם !!! מקווה להגיע יום אחד לעצמאות.. את חושבת שיקרה לי הנס הזה אי פעם ????

תודה יקירה.... אני מאמינה שעוד מחכה לך עתיד טוב יותר מאושר יותר בעזרת עבודה,דרך ותהליך לא פשוט יגעו ימים טובים ואופטימים יותר! תאמני תאחלי תבקשי וגם תעשי... תראי שאפשר אחרת בלי נסים- עשייה טיפול- אמונה בהצלחה מחזקת בדאך ליום העצמעות שלך אידה

אידה, ...ומה עושים כשרוצים לשכוח,כדי להתחיל לחיות מחדש? (לא בהקשר של יום הזיכרון הלאומי לחללי צה"ל). איך בונים? מנין חומרי הבניה? מאיפה מתחילים? סתם, מצברוח מתאים להיום... צדף

צריך להתחיל לתת מקום לכל הכאב להבין שאי אפשר כנראה לשכוח אבל אפשר ללמוד לחיות עם הזכרונות הכואבים לומדים להפוך את הפגיעה לחלק ולא להיות חלק מהפגיעה עם תהליך של טיפול... זה מצתמצם...עליות וירדות... לומדים שיש עןד חלקים בעצמך לאט לאט מפנים מקום לעוד דברים חדשים בחיים מי שבוחר בן זוג ...ילדים...משפחה... מי שבוחר לימודים...קרירה... מי שבוחר כל דבר שעושה לו טוב... אההה.... והחומר? תקווה ואמונה... מקווה שהצלחתי לענות ולו בקצת... כאן בשבילך אידה

אתמול נרגעתי באופן זמני.. הלכתי למאפייה ליד הבית שלי וקניתי מלא מלא עוגות בכל מיני צבעים וצורות עוגות באפייה אישית עוגות מדהימות להמתיק לעצמי את החיים את השבת.. ועדיין לא נרגעתי אני לא נרגעת אני חושבת הוא היה אמור להיות האבא החורג שלי הם התארסו במטרה להתחתן ואח"כ נפרדו גם הוא נעלם מחיי ואני הצטערתי במקום לשמוח ששנים של סבל נחסכו ממני אני הצטערתי הוא היה כ"כ נחמד אין לי מושג למה הם נפרדו ואז גם לא ידעו עליו שהוא כזה הוא היה כ"כ נחמד וחביב מדריך קראטה בעיר שבה נולדתי (לא בעיר שאני גרה בה היום) עם חגורה שחורה מספר סיפורים על "קינגקונג" ועל בילבי ילדה שיכולה להרים סוס ועושה קסמים ותרגילים בקראטה אותי כ"כ הרשים אותי כ"כ הקסים אז לא ידעו עליו שהוא כזה רק לפני שנה ויותר בכלל נודע לי דרך דודה שלי שהוא ישב על זה בכלא לפני מס' שנים (כי היא עדיין גרה בעיר וזו עיר קטנה בה כולם יודעים על כולם) ועדיין, למה אף אחד במשפחה שלי לא חיבר?? לא עשה אחד ועוד אחד הרי פעם גדלתי אצלו והיום מגלים שהוא כזה אז אף אחד לא יודע לעשות חשבון פשוט ???????? וגם שאני אומרת לא מאמינים לי בכלל זה היה כל כך מזמן ורק אני זוכרת כאילו וזה היה אתמול גם אם ה היה מזמן מזמן שילכו לעזאזל כולם אני הולכת עם האמת שלי!

אנשים רבים כל כך מפחדים להסתכל לאמת בעיניים זה מאיים עליהם ואז הם מעדיפים להכחיש נוח להם יותר לחשוב שלא היה ולא נברא כי אם הם יחליטו לראות ולהאמין אז איפה זה שם אותם?! רק האמיצים שביניהם מוכנים לראות את האמת ולהודות שלא ראו את מה שהיה מונח להם מול הפרצוף אני לא מנסה להצדיק אותם בשום פנים ואופן רק מנסה להבין איך זה אפשרי שכל כך הרבה פעמים לא רואים אותנו ואת האמת שלנו אמא שלי למשל כן מאמינה לי אבל מכחישה בדרך אחרת אומרת שהיא לא מאמינה שלגילוי עריות יש השפעה כל כך דרמטית על הבריאות הנפשית למרות שיש לה אותי מול העיניים עם כל ההשלכות של מה שעברתי בגלל זה כל כך חשובות קבוצות התמיכה ששם אנחנו יכולות למצוא את מי שכן מאמין לנו ומי שיכול להבין אותנו בלי שנצטרך להילחם על האמת שלנו סוג של חוויה מתקנת הייתי אומרת

מהסערה שפקדה אותי ביומיים האחרונים. לא בקטע רגשי אלא יותר בקטע של הבנה אני שואלת שאלות על דברים שנעלמו מההבנה שלי אני שוברת את הראש כמו פאזל שחסרים בו חלקים וכשאני מבינה עוד קצת דברים אז אני נרגעת יותר.. ובחזרה אלייך: אמא שלך מאמינה לך.. אבל גם מטאטת מתחת לשטיח כאילו ואין לזה קשר כאילו ואין לזה השלכות רגשיות קשה לה לראות את ההשפעה החמורה של זה עלייך ואיך את נלחמת בזה יום יום שעה שעה כל זה, כדי לא לחוש אשמה שלא הצליחה להגן עלייך על הבת שלה! מעולם הסוציולוגיה ו..מאוד ייתכן.. שכל הנושא הזה של (גילוי עריות,פגיעה מינית) בחברה הוא טאבו נושא שמתעלמים ממנו שייך לחצר האחורית של החיים אפילו בתורה הוא אסור בעצם יש איסור חמור! ובכל זאת הוא קיים בחברה אבל הוא: טאבו ולכן האנשים בחברה כולל האמהות שלנו חיים תחת צו האיסור הזה תחת הצו הכ"כ חזק ה"טאבו" וגם אנחנו כפופות אליו. משתיקים אותנו, מתעלמים מאיתנו אנחנו גם חלק מהטאבו ייתכן וזאת הסיבה?

מה שלומך? עוגות מנחמות? ממלאות את החלל הרייק שנפער מזכרון כואב מבדידות שיוצר הכאב הכאב שבסוד הנורא שאף אחד לא ידע לא אמר לא ראה לא האמין ואת רצית אבא...גיבור...מגן ושומר.. הזמן עובר אך הזכרון והכאב חיי לו שם בפנים כאילו זה היה אתמול הוא לא מתאדה מעצמו.. תני לו לצאת לשחרר מחזקת אותך יקירה שבוע טוב אידה

הב תעגל וצר םלוכו ועגנו תומולחה ךותב הנישה ךותב הקספהב רפסה תיבב תיבה דיל טלקמב וב הלדגש הלש תיבב וקתשו ועגנ םלוכ המשא שיגרהל הל ומרג םהל תמרוגש תאז איהש םיוקה תא תוצחל הלש תורדגה תא סומרל םש התיהש הפי הדלי המצע ךותב האבחתהש הכותל הסנכנש וכיה ועצפ ורדח ועגנ ומחיר אלו םינלוחה םהירציל ןקרופ התיה איה קחשמ התיא וקחיש קחשל ךירצ הככש הנימאה תודלי תולדג הככש הנימאה הפי הדלי התיה איה התומימת תא ולצינ םלוכש בוצעה ךויחה תא קונחה יכבה תאו הניש אלל תולילה תא םידעצה תא באוכ השיגרמ המל לבא תומולחה תא הזב הז ובברעתה תואיצמו םולח בגה לע התוא םיכפוה הילע םיבכוש תודבכה תומישנה רבכ וקיספיש יד העיזה לש חירה יכותמ קתנתהל הצור חורבל חורבל רשפא יא התוא ץחומ דבכ ףוגה תומישנה תא עומשל הלוכי אל תומישנה טבמה תא רבכ קיספיש הצור קיספמ אל אוה לבא תוטיש דוע הסנמ תרעוכמ הפיה הדליה תמתכומ היחאב היבאב

הופכיםאותה על הגב שוכביםעליה הנשימותהכבדות דישיפסיקו כבר הריחשל הזיעה רוצהלהתנתק מתוכי לברוח איאפשר לברוח הגוףכבד מוחץ אותה הנשימותלא יכולה לשמוע את הנשימות אתהמבט רוצהשיפסיק כבר אבלהוא לא מפסיק מנסהעוד שיטות הילדההיפה מכוערת מוכתמת באביהבאחיה

כואב!!... קראתי גם כשהיה הפוך ואני מסכימה עם מי שהפכה חלק מהכתוב שזה מאוד חשוב חשוב שיוכלו לקרוא לשמוע את קולך! אבל אולי כשזה הפוך זה מדגיש את הבלתי אפשריות של החוויה המצמררת הזאת! מדגיש עד כמה קשה לעכל עד כמה קשה לשמור ולהתמודד עם הזיכרון שולחת חיבוק... אחר... כזה שלא פוגע לא חוצה את הקווים ולא רומס את הגדרות שחף

למרות שהיה הפוך ועל החיבוק האחר, קשה לי להסתכל על האמת הזאת בעינים קשה לי להסתכל על הילדה שהיתה שם

שלום ילדה יפה ואמיצה, זה אולי מרגיש הפוך,ולכן בטוח לכתוב כך, כי הכל מסביב התרחש בהפוך, אנשים בהם נתת אימון, בתום שלם של ילדה יפה עם נפש עדינה, הפכו את עולמך התמים,המאמין, אך את ביופייך הפנימי,אט אט מיישרת עולמך, זה כואב, זה תמיד יכאב, אני יודעת. מחבקת ברוך(אם את מרשה) צדף

ככה לא יקראו את הזוועה הזאת,ככה אני לא אקרא את הזוועה עוד פעם כל מילה שכתבתי דקרה כל מילה שכתבתי פצעה ילדה אחת שעמדה מול עולם המבוגרים שפגע בה פעם אחרי פעם לא רואים לא שומעים לא מדברים סוד תודה צדף

עוד הפעם השעה הזו..שמחזירה אותי שבועיים אחורנית לא רוצה דיי אני עייפה כואבת וחסרת כוחות כל כך לא רוצה את הלבד הזה יש פה מישהו???????????? אם רק הייתי יכולה להזמין חיבוק

ובכל זאת שולחת לך חיבוק בתקווה שתוכלי להרגיש טיפה פחות לבד איך את מרגישה היום? שחף

המילים שלי נורא מוגבלות עכשיו פלא ששתיים יצאו לי.

אם לא מאוחר מידי שולחת חיבוק גדול עוטף ומרגיע מאחלת לך שבוע קל יותר כאן איתך חטולית

שלום יקרה, בעדינות,ברוך, מניחה על ליבך תחבושת עם משחה מתמצית חיבוקים (זה פשוט עם אפקט עוצמתי יותר,ולטווח ארוך..:) ) איתך, צדף

http://www.pisga.org.il/blog/mofetcdr/uploads/F903EF96/%D7%A9%D7%91%D7%AA_2.jpg רותי נבון=בין האצבעות-חלק מהשיר הזמן עובר, הזמן עבר הזמן נגמר כמעט קיץ, חורף, סתיו, אביב עוד שנה אחת. בין המשפחה בין הידידים בין האנשים שאנו רק איתם רוצים להיות תמיד. בין הזיכרונות שנאספים בין המלחמות שלנו למען העבר והעתיד. בין היממות בין הרגעים בין החגיגות שלנו בין הכשלנות והשמחה בין האוהבים בין השמשות בין האצבעות שאנו מחזיקים איתך וגם איתך שתהיה שבתתתתת שלום חטולית

בטח תראי את זה רק בלילה אז אאחל לך כבר שבוע נעים מרענן ומלא באנרגיות חיוביות שחף

אידה מקסימה ,חטוליטוש,שחף,גל,תומי, ציפור נפשי צדף, סמויה,דמעה ולכולכם.. (ואם שכחתי מישהו גם לו/לה) חיבוקים, אור ואנרגיה חיובית.. תקשיבו לשירת הצפורים..לשמש שמחייכת ואומרת איזה עולם נפלא.. אני בהמנעות נקיה וחלקה זה היום ה 10 כל כך שמחה ומודה.. רוצה לחבק את כל העולם.. :))

איזה כייף לקרא אותך , תענוג לעיינים שכך קוראות יפה שלי , גם אני מודה לאל על המאמץ שאת עושה ומצליחה להשאר נקיה ,ואחרי הודעה כזו ממש בא לי לחבק אותך מכל הלב שתהיה שבת מהממת-מתוקה שלי חטולית

שולחת חיבוק גם לך כיף לשמוע את התקווה ואת השמחה שעוטפת אותך שימשיך כך! שחף

שלום חופית יקרה, תודה על המעטפת החמה, מאחלת לך בכל ליבי שימשיך לך אך אור וטוב, המנעות נקיה,והרבה אהבה לעצמך! זה כל כך מגיע לך! חיבוק צדף

ברוכה הבאה צדף יקרה ! הפנינה שבתוכך -צדף יקרה ,מאירה את כל הפורום באור רך,מבין, מנגינה נעימה ורגישה נשמעת מכל צליל שאת משמיעה.. תודה על שאת קיימת... חיבוק רך ועדין (אם את מרשה ) חופית :)))

אני מצטערת שככה נעלמתי אני מצטערת בפני כל מי שדאג... אני קצרה בזמן מחשב אבל רק רציתי להגיד שנכנסתי לגמילה... הכל כרגע עוד מבולבל ודיי רעוע אבל יש רגעים שבהם אפשר לראות אור אסירות תודה על כל יום נקי בזכות הרבה אנשים טובים יש לי רק להיום 6 ימים נקיים.. אוהבת חושבת מתגעגעת מצטערת שלא קראתי אף הודעה שלכן

ילדונת מתוקה באמת חשבתי עלייך כל השבוע תהיתי מה קורה איתך ואייך את מרגישה שמחה שנכנסת לגמילה בטוחה שלא קל לך יקירתי-כמה טוב שישנם אנשים טובים איתך מאוד עוזר ברגעי משבר מחזיקה לך אצבעות שתצליחי איתך חטולית-שבת שלום

ילדונת יקרה ! סחתיין ..כפיים... אני ביום ה 10 !!! עשרה ימים נקיים ..רק להיום !! ..לא מובן בכלל.. אני גם בצעד 1..אוטוטו צעד 2... שם אותי במקום אחר.. :)))))) חיבוק לך , חיבוק גם לך חטולית-נשמה !!

מתוקה שלי, איזה יופי לראות אותך כאן חכיתי המון זמןןןןן לא נורא , העיקר שהגעתתתת וואווווו - את וילדונת עושות חייל תחזיקי מעמד יפתי חיבוק ענק לךךךךךךך שבת שלום חטולית

איזה יופי! כנראה שיש משהו טוב באוויר... שמאפשר לעשות את הצעד הזה ובעיקר המון כוחות פנימיים! תמשיכי כך!... הנה כבר 11 יום! :) לא מובן מאליו בכלל... כל הכבוד!!! שחף

באמת דאגתי ותהיתי מה איתך... תודה שאת מעדכנת! אני כל כך שמחה בשבילך! שמחה שלמרות כל הפחד שהיה ושבטח עדיין קיים עשית את הצעד האמיץ הזה ונכנסת לגמילה! כל הכבוד לך ילדונת אמיצה!!! אני מאוד מאוד גאה בך!!! והנה היום זה כבר היום השביעי!... אפשר לומר שעם כל יום נקי מתווסף עוד קצת אור?... איתך בכל לבי! שולחת חיבוק חם ואוהב שחף

בוקר טוב לי, סמויה בעצם בוקר קצת לא משו. סתם..חשבתי על מה שהתכתבנו בלילה. אני חושבת איזה מזל שלא נתתי בה יותר מידי אמון תארי לך שמהסיפור שלה על השריקה, שהיא נפתחה אליי שחשבתי שהיא מעין חברה הייתי כמו טפשה מספרת משו על עצמי? תארי לך מה היה קורה? הנחש הצבוע הבוגדנית השקרנית הזאת? איזה מזל שהקשבתי לה בלבד ותמכתי בה בלבד כאילו ואני - את יודעת, דברים כאלה מעולם לא קרו לי.. את יודעת, נורא צריך להיזהר כי יש דברים שפותחים עליהם את הפה אח"כ משלמים ביוקר. ואני לא מטומטמת להיפתח בפני כל אחד. צריך לקרות הרבה שאני אתן אמון כזה בבן-אדם. תראי, הפסיכולוגית הייתה אדם שנתתי בו אמון ואכן היא לא הזיקה לי היא הייתה ראויה לאמון הזה גם שהיא "ידעה" זה נשאר בגבולות החדר, המכון ושם זה נשאר. ו..פה בפורום- כולן כמוני. זה כמו הבית שלנו, פה. אבל את קולטת איזה נזק היה נגרם לי?? מצבועה שקרנית ובוגדנית כמו.. זו שסיפרתי לך עליה. ואת יודעת מה? נראה לי שהסיפור עם השריקה בכלל לא בא לבטא פגיעה אלא השווצה. שהיא הולכת ברחוב ומתחילים איתה גם בגיל כזה... כי היא גם אמרה שכל הזמן אומרים לה שהיא כמו נערה.. אכן, אין מה לדבר היא נראית צעירה משנותיה וטוב מאוד לגילה. וגם אמרתי לה את זה, בכיף. כי אני אוהבת להחמיא ו..אז בוועדה היא בגדה בי בצורה מכוערת שלא תאמן. וזה לא נורא כמו שאם הייתי נגיד מספרת לה משו עליי.. ובטח זה לא היה נשאר אצלה. לא, סמויה לא עד כדי כך מפגרת.

וזה לא שסיפרתי לפסיכולוגית היא ידעה דרך דברים אחרים שסיפרתי בטעות.. זה מסובך קצת גם אליה לא נפתחתי! בכלל. אבל רק עכשיו בדיעבד אני יודעת שהיא יודעת דרך הסיפור שלי על הנערות ואח"כ על החלום והיא לא חיטטה לי היא נסתה לשאול פה ושם מי היה זה שרדף אחריי בחלום ואם אני הכרתי אותו ואמרתי "לא..מה פתאום!" והיא לא חיטטה לי יותר אבל היא המליצה לי בחום ללכת לאיש מקצוע בלי לפרט יותר מידי.

את בכלל לא מפגרת - רחוקה מאוד מהכינוי המגעיל שהדבקת את כזו רגישה , מדהימה ,זה שלא יצא לך לדבר על,,,,,,,,, ולשתף אותה בדברים שעכשיו את מרגישה שטוב שלא סיפרת כך מרגיש לך היום , בזמנו היה לך הרבה יותר קשה עם הכל תגידי לי נשמה - למה את אוכלת את הלב עכשיו על דברים שקרו או לא קרו אזזזזז ,יכול להיות שהיא נתנה לך להבין משו אחד ואחר כך עשתה משו אחר ? על זה את מתרעמת ? תראי -לדעתי הצנועה - לא רק היא מקבלת החלטות לבד -כנראה שישנם עוד גורמים שיש להם מה להגיד בענין , ונכון שכואב אבל מה כבר נשאר לך לעשות ? את היא זו שמחליטה בסופו של דבר לאיזה כיוון את לוקחת את הדברים ולאן את מכוונת אותם , תעזבי עכשיו חלומות וכל שאר ירקות , תנסי להתרכז עכשיו רק בילד -הוא זה שזקוק עכשיו הכי הרבה לתמיכה , ואם היית מפגרתתתתתתת אייך היית מרגישה , כועסת , ובועטת בכל מה שלא נראה לך מתאים ? תסמכי על התחושות שלך - ותילחמי את המלחמות שלך בלי פחד כך תראי להם שיש לך עמוד שידרה יציב , עד כמה שרק ניתן כמובן בהתאם לנסיבות ,מה לעשות שלפעמים נלחמים במערכת החינוך כמו דון קישוט ברוח של תחנות הקמח אוהבת המון מתוקה שלי חטולית

מטומטמת. ברגע של משבר שהכל התגלה לי עבתדי אז עם דודה שלי וחשבתי שהיא מזה סבבה אז כן הייתי מטומטמת מספיק בשביל לספר לה את הסיפור האמיתי בלי מסכות ומה יצא לי מזה? מה יצא לי מזה? אני בטוחה שזה לא נשאר אצלה בלבד והיא גם רמזה לי על שקרנותי בכך שהיא סיפרה ליד כל החברה בעבודה ולידי שבערוץ 8 היא ראהתה סרט תיעודי על אנשים שמספרים על טראומות שמעולם לא קרו להם באמת למשל, על ילדה שהייתה בחדר עם עוד מישו ומצלמות תיעדו הכל ואז פסיכולוג הנחה אותה והילדה סיפרה שההוא עשה לה ככה וככה ותיארה לפרטי פרטים דברים מזוויעים שכמובן לא קרו. ושהסתכלו במצלמות וראו שזה הכל שקר היא סתם דמיינה כאלה דברים מסיבה לא ידועה. ואת כל זה היא מספרת לידי אחרי שסיפרתי לה. ואז נפתח דיון שהמנהל אמר שהבן שלו אמר יום אחד בפני כל האורחים שהוא "מקבל סטירות מאבא" וכולם הסתכלו עליו וזה בכלל לא נכון! ובאמת הוא לא אחד שמרביץ והילד בכל זאת אמר.. אז הם כולם הגיעו למסקנה שילדים ממציאים דברים כדי "להפליל". ועכשיו שאני חוזרת אליי- אותו אדם פוגע ידוע בעיר ככזה! הוא לא איזה אדם ישר ומכובד כבר מזמן יודעים עליו ואפילו מספרים היום שהוא ישב תקופה בגלל עברות מהסוג הזה. ועדיין העדות שלי עליו בכלל לא מתקבלת לעולם לא תתקבל זאת המצאה שלי בלבד ועדיין רואים בי "שקרנית" אני צריכה לומר יותר?

אל תשימו לב אליי.. אני חושבת ואני בטוחה שאם הוא היה פוגע בי ברחוב בביה"ס במתנס, בחוג דודה שלי הייתה הולכת איתי יד ביד למשטרה ומאמניה לי ותומכת בי אבל מה שונה כאן? זה ש.. נכון הוא אדם פוגע וידוע בציבור ככזה אז למה דוחקים את סמויה לפינה "ולא מוכנים להאמין לה?" מפני.. שזה לא קרה לי איתו במקרה ברחוב, במתנס או בביהס אלא אמא שלי יצאה איתו והכתם הוא על אמא שלי במידה רבה שהשאירה אותי איתו בעיקר בלילות. חלק מזה בארחיותה. שלא טרחה לשים לב שאף אחד בעצם לא שם לב! ואם אף אחד בעולם לא שם לב סימן שזה לא נכון כי איך זה יכול ליות? אימי יקרה מאוד לאחיותיה. יותר ממני הם פוחדים שיקרה לה משו. אז הם מטטאים את סמויה מתחת לשטיח. העיקר לשמור על אמא שלי אחותם, שיקרה להם מאוד וזה מובן.

בגלל שסיפרת לדודה שלך והיא העבירה הלאה -זה לא הופך אותך למפגרתתתתת , את כנראה סמכת עליה ובגלל זה דיברת לא יכולת לדעת שהיא תעשה מזה כאלה "מטעמים ", מבינה שזה מאוד כואב לך אבל את יכולה כעת לשנות את מה שקרה בעבר ?לאאאאא ,אני לא רואה בך שקרנית -החברה -הכוללת - מגיבה וגם הגיבה בעבר בחוסר אמון -מה שלצערי גם כבר אי אפשר לשנות כיום ,אני רואה את הקיטור שיוצא לך מהאוזניים מרוב כעס , תירגעי מתוקה - עוד מעט נכנסת שבת - תרגיעיייי בטח יש לך עוד הכנות לעשות , גם לי יש עודדדדדד מספיק אז כרגע עושה הפסקה בתקווה שאוכל להכנס עוד לפני כניסת שבת שבת שלום -בנתיים חטולית

היא הולכת לעשות שטויות היא חושבת שטויות ואני אומרת לה שבאמת שהכל יהיה בסדר והיא לא שומעת בוחרת לא לשמוע אותי

בוקר טוב לי ברוכה הבאה לפורום את יכולה לפרט יותר ? זה משתמע לכל מיני כיוונים ,,,,,,,,,,,, אייך אפשר לעזור לך ? חטולית

מילים ולחן אביב גפן מהאלבום שומקום זה עצוב שהילד נהיה ציפור ומתחיל לעוף זה עצוב שהילד הפסיק לנשום והתחיל למות לא ידענו שכל כך כואב לך, מצטערים זה חמור שהוא נשלח לפסיכולוג כשהוא רק רצה חיבוק זה ברור כשאתם תהיו יתומים אנ'לא אתגעגע

היי תומי -בוקר טוב מה קורה ? אתה בסדר ? יש משהו שאתה רוצה לשתף ? חטולית

מילים חודרות, עצובות וכואבות... אומרות כל כך הרבה! תקופה קשה? צניחה חופשית? מה יכול לעזור לך להרגיש יותר טוב? שולחת לך חיבוק הכי אמיתי שיש - מכל הלב בלי לשלוח אותך לפסיכולוג ;-) שחף

היא הייתה חייבת להרוס את זה!!! אמא של הילדים שעבדתי איתם היא אישה קשה אבל איכשהו תמיד ניסיתי להתאלם להגיד לעצמי שאפשר לחיות עם זה קשה למצוא עבודה בשעות שמתאימות לי וגם היא שילמה טוב אבל השבוע היא עברה את כל הגבולות היום היא פשוט הביאה אותי לדמעות והבנתי שאני לא מסוגלת יותר להיפגע ממנה לספוג ולשתוק והתפטרתי ואמרתי לה שאני כל הזמן נפגעת ממנה והיא אמרה שזאת בעיה שלי שלדעתה היא הייתה איתי בסדר גמור ומאוד סובלנית אללקקקקקקקק בחיים שלי לא פגשתי בן אדם פחות סובלני ממנה מסכנים הילדים שלה כי הם תקועים איתה לכל החיים אח"כ המטפלת השנייה שלהם אמרה לי שגם למי שהייתה לפני היו בעיות איתה והיא עזבה היא החזיקה מעמד הרבה פחות זמן ממני ושכשהיא (זאת שדיברתי איתה) אמרה לאמהות בגן שהיא מתחילה לעבוד אצלה (הן מכירות אותה כי היא עשתה שם שירות לאומי) אמרו לה: "מה, את השתגעת?!" האמת שזה טיפונת הרגיע אותי כי ככה לפחות אני יכולה להיות רגועה שזה בטוח לא משהו שדפוק אצלי אבל עדיין אני פגועה ומתוסכלת ורע לי מרגישה די במצוקה רגשית בחיים שלי לא עזבתי עבודה בצורה כזאת מהיום למחר כי לא יכולתי לסבול יותר תמיד החזקתי מעמד עד סוף השנה גם אם היה קשה ואמא שלי גם כן... כתבתי לה בסמס בכמה מילים שנפגעתי והתפטרתי אז היא אפילו לא טרחה לשאול אותי מה קרה כתבה משהו כמו "טוב נו,זה עניין שלך" אין לי תירגום מדוייק מרוסית אבל הטון של זה היה לא מרוצה ומזלזל משהו

שחף... אני יודעת שלפעמים אנשים כ"כ אטומים, כאילו יש בינם לבין העולם קיר שחוסם, וזה יש התנגשות כזו. אני מבינה שנפגעת ממנה ושקשה לך עם זה, וכאילו גם עוד יותר קשה שהיא לא קלטה גם אחרי שאמרת לה, ההכחשה הזו.. אני שונאת לעמוד מול אנשים בהכשחות, זה מצב כ"כ רע עבורי, כ"כ קשה...בא לי לקחת את הידיים שלי ולנער אותם, שמשהו יצליל ליפול ולחדור שם...שמשהו יצליח להכנס לתוך האטימות והקרח הזה. אבל אי אפשר..ועדיין כל פעם מחדש נתקלת בזה ומופתעת, וכואבת..ולא מבינה ורוצה לתקן..רק שהיום אני מקבלת את זה יותר מהר, פשוט מניחה למחשבות, מאמינה שזהו כוחו של הרגל. ומה קורה עכשיו? האם תנסי למצוא עבודה חדשה תכף ומיד? או שתתני לעצמך חופש? אני יכולה לספר לך אם תרצי על מקרה גרוע ביותר שקרה לי עם משפחה לפני בערך חצי שנה...משהו שעשה לי המון וגם העמיד בפני את סימן השאלה האם להמשיך עם ילדים או לא.. חיבוק אמיתי , ציפור נפשי

שחפיתוששש -מתוקה שלי לגמרי מבינה אותך ולמען האמת את יותר מצודקת לפעמים אפשר לסבול אופי קשה של אנשים ולפעמים -כשזה עובר את כל הגבולות באמת עדיף לוותר אי אפשר לשנות אנשים או את האופי שלהם וחוצמזה , כבר שמעת עליה ביקורות שלא מחמיאות לה מה שאומר שוב -שאת צודקת ואת לא היית צריכה לפגוש את האשה הזו כדי לדעת שאת לא דפוקה , באמת , מספיק היה שתישאלי אותי ,,,,,,,,, מיד הייתי אומרת לך שאת הכי נורמלית - אפילו יותר ממני , ( ח-ח-ח-ח )לא צוחקת ממך , אל תעלבי אולי היית צריכה להיות המטפלת של האמא ולא של הילדים עם החום שלך והאהבה שאת מקרינה -היית בטוח ממיסה את הקושי שבה -הופכת אותה לרכה ומתוקה ולגבי אמא שלך , לא יודעת מה להגיד , היא רגילה לענות בצורה כזו ? אולי גם היא לא ידעה מה להגיד לך ? גם לה זה בא בהפתעה ,,,,,,,,,,,,,, חטולית

אני באמת מצטערת לשמוע זה קשה ופוגע... בטח מעורר הרבה חששות ואולי גם חרדות לגבי העתיד... בהקשר של עבודה אני מאמינה שהכל יסתדר אבל דבר אחד מאוד משמעותי קרה... את לא היית מוכנה להשאר במקום פוגע! הרגשת שנחצו גבולות! ואת לא נשארת במקום שפוגעים בך! !!! אני מאמינה שתמצאי מקום עבודה אפילו יותר טוב... כל הכבוד גאה בך אידה

תודה לכן על התמיכה אני בנתיים מתעוששת מרגישה יותר טוב האקס שלי יעזור לי עם הכסף עד שאמצע עבודה חדשה הוא אמר לי שלא אמהר, שלא אלחץ קצת חוששת להיכנס למשפחה חדשה מי יודע במי עוד אתקל לא נורא יהיה בסדר בנתיים מפקששת עם העישון מאז יום חמישי כלומר כל יום קונה לי סיגריה או שתיים אחרי שהמון זמן לא עישנתי (קרוב לשנה) פשוט נשברתי :(

שיר תקווה\מירי מסיקה היום הזה הוא התחלה בדף חדש אתה נוגע ביום הזה תישא תפילה תדע שיש מי ששומע אל תוותר מיד ויש לך מרחק ללכת אל תוותר מיד אם לא עכשיו אולי עוד שנה היום הזה הוא התחלה תחשוב אתה יכול אחרת והתשובה לשאלה בתוכך היא מסתתרת אל תפחד עכשיו כי לא אבדה לך הדרך אל תפחד עכשיו אם לא היום אולי עוד שנה עולם מוזר כולו שלך כשהתקווה בלב בוערת יש בדידות יש כאב והתקווה איתך נשארת אל תאבד אותה תשמור עליה מה יהיה מחר אין איש יודע היום הזה אתה ראשון לעצמך אתה בחרת ביום הזה הניצחון ועצם זה שלא נשברת אל תתייאש עכשיו האמונה אותך שומרת אל תתייאש עכשיו גם חלפה עברה עוד שנה עולם מוזר כולו שלך כשהתקווה בלב בוערת יש בדידות יש כאב והתקווה איתך נשארת אל תאבד אותה תשמור עליה מה יהיה מחר אין איש יודע

שיר התקווה שהבאת ממש יפיפה יש לי גם עוד משהו לומר לך במילים של מרגוללל אם בתוך ליבך את נפגעת מכל כך הרבה הרבה דברים הכל בראש שלך אם בתוך ליבך את יודעת שזה לא שווה אל תישברי מהכאב שלך אל תבכי עוד לא הלילה אל תישברי זה לא שווה כי בחיים בוכים הרבה עוברים הרבה כל כך הרבה ואת יודעת להתגבר ועוד כמה מילים - גם של מרגול יום אחד אולי אפרוש כנפיים יום אחד תראה שלא אפחד יום אחד אולי אפרוש כנפיים וזה יהיה כל כך נחמד יהיה לי יהיה מה שליבי מבשר לי עוד יהיה לי יהיה לי קצת ממה שחסר לי למה לא, תגיד לי למה לא בשבילי וגם בשבילו מקווה שיעזור לך להרגיש טוב יותר שולחת חיבוק חם

דבר כל כך חשוב! מה היינו עושות בלעדיה?... תודה שהבאת את התקווה לפורום מקווה שאת נעזרת בה בימים אלה! שחף

ככה מתכננים את הזיקנה -חומר למחשבה או לאאאא באחד מהטיולים הרבים שערכנו, עלינו על ספינת פאר ששטה בים התיכון. בארוחת הערב הבחנו בגברת מזדקנת שישבה לבדה ליד מעקה גרם המדרגות המפוארבחדר-האוכל המרכזי. שמתי לב שכל הצוות, קציני האוניה, המלצרים, נערי שירות וכו', כולם הכירו היטב את הגברת. שאלתי את אחד המלצרים אודות האישה, בצפייה לשמוע שהיא בעלת האוניה. הוא ענה לי שאינו יודע. הוא יודע רק שהיא התארחה על האוניה בכל ארבעת השיוטים האחרונים הלוך וחזור. באחד הערבים הבאים כשעזבנו את חדר האוכל, עברנו על פניה ועצרנו לומר שלום. מהון להון תוך כדי פטפוט אמרתי: "אני מבינה שאת מפליגה באוניה זו בארבעת הקרוזים האחרונים." "זה נכון" ענתה לי. "אני לא מבינה" הקשיתי, ואז ללא היסוס ענתה לי: "זה יותר זול מבית אבות." לפי בדיקות שערכתי, המחיר הממוצע ליום בבית האבות הוא 200 דולר, ומחיר לחדר על אונית פאר, לאחר ההנחה של הזמנה לטווח ארוך והנחת אזרח ותיק, הוא 135 דולר. זה משאיר לי 65 דולר, פחות 10 דולר ליום טיפים. בסכום הזה אני מקבלת: 1. 10 ארוחות ביום, אם אני מצליחה לשנע את עצמי לחדר האוכל, או לחילופין אני יכולה להזמין שירות חדרים, שמשמעותו ארוחת בוקר במיטה כל יום. 2. באוניה יש 3 בריכות שחיה, חדר כושר, מכונת כביסה וייבוש חינם, והצגות בכל ערב. 3. אני מקבלת משחת שיניים, סבון ושמפו – הכל בחינם. 4. מטפלים בי כלקוחה, ולא כפציינטית, ותוספת של 5 דולר בטיפים מביאה את כל הצוות על ארבע כדי לשרת אותי. 5. כל שבוע או שבועיים אני מכירה אנשים חדשים, יפים וצעירים. 6. הטלוויזיה מתקלקלת? צריך להחליף נורה? צריכה מזרון חדש? PROBLEM NO, הם יתקנו הכל, ועוד יתנצלו על אי הנוחות. 7. המצעים והמגבות מוחלפים כל יום, ואפילו לא צריך לבקש זאת. 8. אם אתה נופל בבית האבות ושובר את הירך, מעבירים אותך לסיעודי. אם אתה נופל ושובר את הירך בזמן ההפלגה, משדרגים אותך לסוויטה לכל ימי חייך. 9. ולסיום - הצימוק שבעוגה: האם אתם רוצים לראות את דרום אמריקה, את תעלת פנמה, טהיטי, אוסטרליה, ניו-זילנד, אסיה או כל מקום אחר על הגלובוס? חברת האוניות תעביר אתכם לאחת מספינותיה הרבות. אי לכך החלטתי שלגבי אין שום בית אבות בעתיד. כשאני אזדקן ואהיה תשושה, אני מתכוונת לעלות על ספינת שעשועים. לפיכך, אל תחפשו אותי בבית אבות, רק טלפנו לאוניה... נ.ב. ואל תשכחו, כשאתם עוברים לעולם שכולו טוב, פשוט זורקים אתכם מעבר למעקה, ללא הוצאות נוספות...

יחטולה שובבה... ספינת שעשועים? ניפגש שם.. סמויה

מה יש ? מה לא מגיע לנו ? אז למי אם לא לנו ??? למתי קובעים ,,,,,,,,,

אני מעבירה את סבתא שלי מבית אבות לספינת שעשועים! :)))))))))))))))))))) רק הבעיה היא שהיא לא תבחין בהבדל :( כי היא לא ממש קולטת איפה היא נמצאת הכל יותר מדי מבולבל לה בראש

http://www.youtube.com/watch?v=YkgfmWfJ11s (חלק מהשיר) Air Moon Safari (1998 All I Need All I need is a little time, To get behind this sun and cast my weight, All I need is a peace of this mind, Then I can celebrate. All in all there's something to give, All in all there's something to do, All in all there's something to live, With you ... All I need is a little sign, To get behind this sun and cast this weight of mine, All I need is the place to find, And there I'll celebrate.

בוקר שקט ונפלא גם לך סמויונת מקסימה שיר יפה-אהבתי מה שלום המתוק הקטן ? שיהיה לך יום נפלא חטולית

פשוט היה לי יום מטורף, קניות, טיפול עם הילד, הגשת עבודה באומנויות עם השני, להכין להכתבה, ש.ב, שיחה עם המורה שלו - אני שונאת את המורות לכיתות א' האלה. מה הן חושבות שהן? בעיקר אני מתעבת אבל מתעבת את המורה של הבן שלי! היא מוציאה אותי מדעתי. איכס אני לא סובלת אותה אבל מעמידה פנים..אין ברירה. שלשום הייתה לי ועדת הוראה מתקנת בביה"ס עם הילד המנהלת(מקסימה), היועצת(גועל של אישיות שאין לתאר אפילו), המורה(שאני שונאת), שתי מורות שילו...אני. באן סמויה נגמרת ופה אני מתחילה.. והיום, סדר בבית, לעבור על חדרי השירותים, מקלחות לילדים, כביסות.. מה עוד? בישולים: לא בישלתי היום, לא הספקתי, קניתי מוכן לא היה טעים, לא אכלו, זרקנו לכלב. והקטנציק: היום היה עירני, לא ישן יותר משעה וחצי רצוף.. מן יום כזה. מן שבוע כזה. מחר יהיה לי יום שקט..

סתם דמעה

היי דמעונת מה שלומך אייך את מרגישה נעלמת להמון זמן היית חסרה

נמצאת בהשקטה כזו, כאילו כיביתי את עצמי... מרגישה כאבים חזקים מאוד בגוף..ככול שהזמן עובר וגם זה נהפך לעבר, לא? ועוד כמה ימים אספור איתכן שבועיים.. אתן הייתן הכתובת הראשונה המיידית שלי...ומיי היה מאמין, הרי זה קרה לי שכבר הייתי כאן..אני לא שואלת איך..הרי זה ברור..לשחזר פגיעה שקרתה חיים שלמים? ברור. אבל הפעם זה היה שונה..לא היה חלק מהתסריט שלי, עדיין רוצה להחזיר הכל אחורה... ובעיקר עייפה ומותשת..בגוך, בנפש..אני עייפה יש הצלה לציפור פצועה כמוני? ולא מהמקום הקורבני.. אלא מהמקום העייף...אני עייפה, פשוט כל כך עייפה מצליחה לקבל שניות קטנות של שקט ומיד מרגישה שוב את הרעש הגדול המגיע מתוך הדממה המחרישת אוזניים הזו. ושוב פעם הכאב ראש הבלתי פוסק הזה... שלכן, ציפור נפשי

ציפור יקרה את ממש כיבית את עצמך... הנסיבות המצערות גרמו לך הכאב הפיזי הנפשי העלבון אני יודעת...שיש הצלה ומענה יש תקווה צריך כוחות לאסוף את השברים לנסות לעלות לחבר גם אם אף פעם לא יחזור להיות כמו לפני זה כן! יכול להיות אחרת טוב יותר מחזקת אותך יודעת שזקוקה לאור בקצה המנהרה הוא נמצא שם צריך לראות לצעוד לקראתו איתך אידה

לפעמים צריך להאחז בכל נקודה כמעט ולהאמין שהיא האור, רק כדי להתקדם קצת מתוך המקום הרעוע.. אני ממש לא רוצה שיחזור להיות כמו לפני.. את יודעת אידה..מעולם לא היה לי טוב בחיים, כל החיים רצופים זוועות ופגיעות, המון מלחמה כדי להלחם נגד כל הסיכויים...ואני כאן, שהרשותי סמנתי המון "ווים", היום יש לי שק...מבחוץ נראית יותר מבסדר, וזו אני..שנלחמתי..היום עייפה, כאילו צריכה גלגל הצלה כל כך גדול....הדבר הקטן הזה שנראה כ"כ קטן לעומת חיים שלמים, פירק אותי לפני שבועיים...והנה..מחר עוד סופ"ש, נגיע ללילה ולא אוכל שלא להזכר....ובכלל, היום גם זוכרת..איך עוברים את הסופשבוע הזה? איך? גם סופשבוע שעבר היה לי כל כך קשה..כאילו מחזיר אותי לתחתית, לאימה הזו... תודה שאת איתי אני

נפאל / רחל שפירא ומספרים מעבר לשיירת ההרים המתקמרת בנפאל הרחוקה הרחוקה.. כלואה צפור הפלא שבאבן מפוסלת בנפאל הרחוקה הרחוקה צמאים פילי האבן ומנגד מבזבזת את מימיה מזרקה. וכשתעוף.. תעוף צפור האבן אל התכלת הזכה אז הפילים המפוסלים יוכלו סוף סוף לנוע ןלגמוע את מימי המזרקה. ומספרים אז יעלם הרשע ולא ישתלם הפשע בנפאל הרחוקה הרחוקה יגיע תור השפע וגם כל חסרי הישע לא ידעו עוד מצוקה... וכשתעוף צפור האבןלא תהיינה מלחמות המזימה והאימה יהיו רק זכרונות מן השנים העגומות. ומספרים עדיין לא ידוע אם מחר או עוד שבוע.. תעוף צפור האבן.. אך תמיד אישה יושבת ולוטשת מבטה... איתך, מחזיקה לך כנפיים, צדף

תודה תודה על הכנפיים שאת מחזיקה עבורי... ואולי יום אחד יעלם הרשע, אולי...ואולי כבר אפסיק לכאוב ולשלם על כל אותם פשעים, טעויות של אחרים..אולי יום אחד אוכל להניח ראשי מבלי לחשוש, מבלי לעמוד על המשמר, אולי יום אחד אוכל להניח ראשי ולא להתאכזב ולכאוב..אולי יום אחד צדף. ציפור נפשי

אני לא חושבת שאי פעם כל סוג של פגיעה או רמיסה או כל דבר אחר שעשו לך ופגעו בך היה בתסריט שלך , לאף אחד אין תסריט כזה מוכן מראש כתוב , עם הוראות הפעלה ,,,,,,,,,, יפתי-לצערי אי אפשר להחזיר שום זמן אחורה וברור שיש הצלה לציפור מיוחדת כמוך מה עם המטפלת שלך ? את עדיין הולכת אליה או שבאמת הפסקת טיפול ?

חטולית יקרה, טיפול זה דבר שכל כך קשה לי..... כאילו...כ"כ צריכה אך כ"כ קשה...אני כאילו מחפשת שם דמות, והיום אני יודעת שאולי אני צריכה להמנע מזה..אי אפשר לקנות אמא, ומשהו בי לא מוכן לקלוט את זה...כאילו אני לא מוותרת, לפעמים נדמה לי שמעולם לא וותרתי, שאם אוותר..אז אולי כבר לא אהיה, שאם אבין ואסכים עם זה שאין לי אמא ולעולם לא תהיה לי, אז כבר לא אוכל להיות... ואי אפשר להחזיר את הזמן אחורנית, ברור..אני יודעת.. ואין הוראות הפעלה, נכון... מה שלומך את?

כ"כ סבלת בחיים לא היה לך שום רגע נחת. מה שכן היה טוב לקחו ממך. יש בי הרבה חמלה כלפיך איך פגעו בך כ"כ הרבה ולא היה לך שום כוח להתנגד, אני בוכה עליך שעות בלי הפסקה במשך יותר משנה ולדמעות האלה אין שום ערך הן מיד מולידות דמעות חדשות. מוזרות הן דרכי הדמעות מתחדשות שוב ושוב אבל לא מחדשות הרבה- אותו כאב שרק הולך ומתפשט ונעשה בלתי נסבל. היתה לך ילדות ארורה, התבגרות בלתי אפשרית, ובגרות שהיא בדרך להתפגרות. למרות האמפטיה הגדולה שלי כלפיך (כי אני זו לא את ואני יודעת שאת יצור טהור) אני לא רואה שום סיכוי לשינוי לשקם את חייך ומציעה לך לסיים אותם בהזדמנות הראשונה. לא לכל הסיפורים סופים טובים גדלת על כל מיני מיתוסים ואגדות מיותרות. לפעמים הושטת ידיים הופכת לידיים דוחפות לתוך התהום. אין יותר תקווה.

מה קורה מיתר?? אני דואגת אידה

לפעמים הושטת ידיים הופכת לידיים דוחפות לתוך התהום... נכון..אבל לא אל תגידי אין תקווה אני לא באמת רוצה למות מיתר אני רוצה הצלה שלא מגיעה, להפסיק לקוות? להפסיק.....?

מיתר בשני קולות מיתר כאוב,מיתר בודד, על נימי ליבי פורט, משמיע צליל,שומע הד, חמלה ורוך אל ילדה טרופה,.. אך צליל יאוש מבקש לטרוף, לשלול קיום, חלקה טובה, בבקשה יקירה,בזו השעה, אל תתני לו יד לדחוף בשתי ידיו, אל תוך תהומותיו.. איתך, בניגון מיתרך, צדף

WOW טוב לראותך כאן... מה שלומך??? המילים שלך כל כך נוגעות ומרגשות... מקווה שמיתר תשמע ותתן מצלילה... אידה

מזדהה איתך מאוד בכל מה שאת כותבת על הסבל שלך מההתחלה עד הסוףףףףףף,ובכל זאת יקירתי לסיים את חייך בהקדם האפשרי אומר שאת מוותרת עלייך , מוותרת על נסיון לחיות באמת , כואב , כואב לי מאוד ,לא הייתי רוצה לחשוב ולזכור אותך במונחים של ,,,,,,,היתה כאן-מיתר , מאמינה לכל הכאב שלך ,לא יודעת איזה ידיים את מרגישה שדוחפות אותך לתהום -כאן , תהי בטוחה שכל יד שמושטת לך היא רק על מנת לעזור לך לא ליפול לתהום תקווה יש תמיד , צריך לחשוב אייך לאמץ אותה אל ליבך

כבר המון זמן.. לא היה שאלון כזה בפורום הנ"ל.. והגיע הזמן להכיר קצת יותר .. *כל שעליכם לעשות הוא "העתק-הדבק" ולענות על השאלון.. -שם: -גיל: -מאיפה בארץ: -הדבר הכי טוב שקרה לכם: -איזה תוכנית אתם הכי אוהבים: -דבר אחד שאתם אוהבים בעצמכם: -שלושה דברים שהייתם לוקחים לאי בודד: -מה הדבר שאתם הכי אוהבים : מתי בפעם האחרונה..... מתי אכלת? מתי ישנת? מתי בכית? מתי התקלחת? מתי חיבקת מישהי/ו שאת/ה אוהב/ת? מתי חיבקו אותך? נראה לי שמספיק לפעם הראשונה.. תהנו............. לאב בובה

-שם: בובעעע. (השם האמיתי שמור במערכת) -גיל: 26 -מאיפה בארץ: בכדור הארץ -הדבר הכי טוב שקרה לכם: שנולדתי.. :) ..סתם.. הדבר הכי טוב? - קשה.. לא מוצאת דבר טוב. אה.. מצאתי.. (אחרי חשיבה ארוכה) שהצלחתי ללמוד קורס חובשים וקורס ליצנות רפואית.. מה שרציתי לעשות כבר 5 שנים.. -איזה תוכנית אתם הכי אוהבים: "חטופים" , "האח הגדול"..ועוד סידרה ב YES על פיענוחי רצח.. רואה את זה רק כשנמצאת אצל חברה. -דבר אחד שאתם אוהבים בעצמכם: וואו.. שיער.. וגם אותו לעיתים.. -שלושה דברים שהייתם לוקחים לאי בודד: מחברת, MP3 ואת הפאלפון -מה הדבר שאתם הכי אוהבים : יש כמה :ילדים.. לעזור לחולים.. להצחיק אנשים.. ולהיות בדיכאון .. חחח סתם.. מתי בפעם האחרונה..... מתי אכלת? לפני 7 ש' בערך מתי ישנת? ישנתי כמעט כל היום.. קמתי רק אחר הצהריים מתי בכית? שלשום בסטאז' .. היה משחרר מאוד, כבר המון זמן שלא בכיתי.. מתי התקלחת? לפני 4 שעות מתי חיבקת מישהי/ו שאת/ה אוהב/ת? אתמול מתי חיבקו אותך? גם אתמול.. וואווו זה היה ככ חסר. ליל מנוחה

תומי 26 דבר טוב.. .. .. באמת קשה אבל קרו, נחכה עם זה לסוף תוכנית - הבזק לעתיד, המבקרים, סדרת הסרטים של המסור וכל הסרטים של חניבעל לקטר מה אני אוהב בעצמי.. גמיש ביחס לסביבה שלי, יכול בקלות להחליק הרבה דברים ולתת להם לעבור לידי אי בודד - אייפון, פסנתר ועט כדורי של 2 שקל ?(את הדפים אני לוקח ממך בובה) מה אני הכי אוהב?... מוזיקה - לשמוע להשמיע לנגן להקליט וגם לדמיין בישולים ונשיונל ג'אוגרפיק מתי בפעם האחרונה... אכלתי - לפני שעה ארוחת ערב ישנתי - בלילה 5 שעות בכיתי - ביםו שבת בפרק האחרון של חטופים התקלחתי - כמו כל יום, לפני יציאה מהבית בבוקר חיבקתי משהי שאני אוהב היום וחיבקו אותי היום, אבל אתמול היו יותר חיבוקים כיפיים

כל הכבוד לך!!! שאלות לא קלות כשחושבים עליהן אידה

גמלי לא היה קל לענות על זה. אבל חשוב לראות גם את הצדדים החשובים. והכי חשוב שזה לא מחייב לענות על הכל.. תודה אידה

אידה, את לא עונה??????

בובה..מה שלומך? מוצאת את עצמי קוראת את השאלות ותוהה...אולי אתחיל לענות.. -שם: בנתיים אומר שלציפור נפשי עדיין לא מצאתי שם. -גיל: שאצמצם את הפער אולי אוכל להתחבר. בנתיים- עייפה בצורה גריאטרית לחלוטין. -מאיפה בארץ: אזור השרון. -הדבר הכי טוב שקרה לכם: שכאשר נולדתי לעולם נולדה עמי אמונה ותקווה, שתיהן ביחד..בזכותן אני בחיים, רק בגללן, כי לא היה לי דבר מלבדן, להמציא את עצמי כל פעם מחדש... -איזה תוכנית אתם הכי אוהבים: לא רואה טלויזיה. -דבר אחד שאתם אוהבים בעצמכם: היכולת מילדות לגייס אנשים למעני, רק שכרגע כבר אין לי כוחות. -שלושה דברים שהייתם לוקחים לאי בודד: עט, דף ומוסיקה לשמוע. -מה הדבר שאתם הכי אוהבים : להרגיש מוגנת, גם לשניות ספורות..מרגיש לי כמו נצח, לעומת חיים שלמים של חוסר הגנה ובטחון. מתי בפעם האחרונה..... מתי אכלת? בבוקר שקמתי מתי ישנת? מחמש לפנות בוקר עד שבע בבוקר. שעתיים, עדיף מכלום מתי בכית? רק דמעות שיורדות וצובטות בלב..לבכות עבורי מהווה סכנה במוות. מתי התקלחת? לפני שעה מתי חיבקת מישהי/ו שאת/ה אוהב/ת? שאלה קשה מתי חיבקו אותך? גם זו שאלה קשה..כאילו זה בלתי מושג, אף אחד לא מבין שזה הדבר היחידי שאני צריכה כעת..כל כך עייפה, ולמה שמישהו יראה? מי יש בחיי? שורפות לי העיניים......... לילה טוב לכל הנרדמים

~" שכאשר נולדתי לעולם נולדה עמי אמונה ותקווה, שתיהן ביחד..בזכותן אני בחיים, רק בגללן, כי לא היה לי דבר מלבדן, להמציא את עצמי כל פעם מחדש.."~ משפט חזק מאוד.. וחיבוק? כן.. מוכר אתמול הייתי אצל מישהי והיא חבקה אותי וירדו לה דמעות וזה פעם ראשונה שזה קורה.. וזה היה טוב. מאחלת לך שיום יבוא ויחבקו אותך מהלב.. חיבוק כזה עוטף

-שם: שחף -גיל: 33 -מאיפה בארץ: מרכז הארץ -הדבר הכי טוב שקרה לכם: שהגעתי למטפלת הנוכחית שלי (לגמרי במקרה) אחרי מספר מטפלים שלא הועילו לי במיוחד -איזה תוכנית אתם הכי אוהבים: לא אוהבת תוכניות -דבר אחד שאתם אוהבים בעצמכם: יכולת להקשיב לאחרים -שלושה דברים שהייתם לוקחים לאי בודד: קפה, הנייד שלי עם חיבור לאינטרנט (בתקווה שתהיה קליטה ;-) ), שמיכת פוך -מה הדבר שאתם הכי אוהבים : קפה הפוך חזק דל מתי בפעם האחרונה..... מתי אכלת? עכשיו - צנוניות מתי ישנת? בלילה שעבר מתי בכית? לפני כשבועיים נדמה לי מתי התקלחת? היום בבוקר מתי חיבקת מישהי/ו שאת/ה אוהב/ת? היום מתי חיבקו אותך? היום היה טוב וטוב שהיה :) תודה בובונת :)))

אני שמחה שיש לי אותך.. אוהבת .. ולילה טוב יקירתי..

-שם:בכניסה לפורום הייתי -חתולת אשפתות -כיום חטולית -גיל:הכי זקנה מכולכםםםםם -מאיפה בארץ:אזור המרכז -הדבר הכי טוב שקרה לכם:הנכד שלי אספי-והפורום הזה -איזה תוכנית אתם הכי אוהבים:כלבוטק ,שומר מסך ,עובדה -דבר אחד שאתם אוהבים בעצמכם:אולי ,אוהבת אנשים-אהבת חינם -שלושה דברים שהייתם לוקחים לאי בודד:מוסיקה קלאסית , המון ספרים ,וסיגריות ח-ח-ח-ח-ח- -מה הדבר שאתם הכי אוהבים :לקרא מתי בפעם האחרונה.....אממממממ אמממממ-באמת אכפת לכם ח-ח-ח-ח מתי אכלת?לפני ארבע שעות מתי ישנת?אתמול בלילה -ויחסית מוקדם מתי בכית?לפני ימיים , בגלל חוסר התיחסות-לא קשור לפורום מתי התקלחת?כל יום מתי חיבקת מישהי/ו שאת/ה אוהב/ת?לפני כמה דקות מתי חיבקו אותך? לפני כמה שעות נגמר מהר

את ממש לא הכי זקנה פה כולך ילדונת, אמא וסבתא אבל ילדונת

אז תקופה מסוימת לא עישנתי, או שעישנתי 2 סיגריות ביום מקסימום גם לא שתיתי, חוץ מאיזו כוסית עם אבא שלי בארוחת שישי/שבת השבוע הגיעה הקונטרה של התקופה הזאת. שמפניה לפתיחה, כמה שוטים של וויסקי, ובערך 10 וודקה-רדבול כמובן שהכל היה מטובל בקופסת סיגריות שלמה כל הסלט הזה ב4 שעות ואני חייב לציין שאני לא אוהב לרקוד בד"כ אבל נהנתי ממש. אפשר לומר שהקאתי בעקבות אלכוהול פעם שלישית בחיים. אבל הפעם בניגוד לפעמיים הקודמות זה היה יזום בבית בצורה מסודרת ולא על דלת של שרותים בבר או כשאנשים (יותר נכון אשה) מחזיקים אותי שאני לא אצלול באסלה. עשה לי טוב בסה"כ. רק ההנגאובר, לא ברור אם הוא נמשך כל היום בגלל השתיה, או בגלל שראיתי את הפוגע על הבוקר בצורה בלתי מתוכננת שוב. טוב די אין לי כח עוד לילה טוב

תומי ידידי.. כל כך מבינה אותך.. והלוואי שיום יבוא ותצליח לצאת מהמעגל הזה.. גמני הרבה פעמים נפלתי לאלכוהול.. בפעמים האחרונות לקחתי צעד אחורה כי מיד נזכרתי איך זה מרגיש לי אח"כ.. ולא רציתי להיות שוב במצב הזה. תנסה לבקש תמיכה עוד לפני שאתה נופל לזה.. שולחת חיבוק

בד"כ זה לא מרגיש ככה, כי אני שותה במינון סבבה אבל... יש נפילות, במיוחד שכל הבר היה חופשי על חשבון העבודה

תומי יקר הצורך והרצון לברוח... לא להרגיש את הכאב והתגמול המהיר הוא תרדמה של הרגש הקשה.... זה מפתה... חזרה אל המציאות יוצרת תערובת של רגשות בד"כ לא נוחות...נפילה.. האם מתוך המקום הזה גם פגשת את הפוגע? זה עירפל? או הכהה את הרגשות הקשים? שמור על עצמך נסה לחשוב אם אתה יכול למצוא תחליף...פנימי... מתוך המאגרים שלך איתך אידה

לא ממש הבנתי את השאלה הראשונה, פגשתי אותו במקרה מתחת לבית של ההורים, קפצתי לבקר בבוקר וכשיצאתי לעבוה הוא היה שם. זה לא ערפל ולא הכהה את הרגשות, זה עשה רתיעה כשאמרתי לו בוקר טוב ולחצתי לו את היד, פרפרים מגעילים אין תחליך פנימי, זה טוב פעם ב.. יש בירות וערק במקרר ששם כל פעם שאני עושה לאכול משהו אבל אני לא נוגע בהם, כמו שעכשיו אני לא חורג מגבול 2 הסיגריות

לפגוש על הבוקר או בצהרי היום , אפילו בשעות אחרות את הפוגע ,בתקופה קצרה ככ שוב ושוב ,,,,,,,,נראה לי שבנפילה שלך היתה בלתי נמנעת ,יודעת לצערי אייך זה מרגיש ,אני מניחה שזה היה פשוט בלתי נמנע לפגוש אותו , ואם לחצת לו יד , אז אולי גם זה היה בלתי נמנע ,מבינה שמלאת את עצמך באלכוהול כדי לברוח , כדי לא להרגיש ,,,,,,,,,,מזדהה איתך במאה אחוז מעבר לזה לא יכולה לומר עוד כי זה כבר הופך להיות טריגר אייך אתה עכשיו ? הצלחת להוציא ממך את האלכוהול ? יש איזשהו שיפור מאז ?מבינה אותך הרבה מעבר למילים,,,,,,,,,,,,,,,,,, שולחת חיבוק -לחילוץץץץץ

האלכוהול כבר יצא אתמול חיבוק חזרה

להאמין שאני שולטת במצב, חייבת להאמין שיש לי כח הרי הצלחתי עשיתי הכל כמעט צבא ,לימודים ילדים מה קורה לי לעזעזל לא מגיע לי כלום הכל אני הורסת ה כ ל אם רק הייתי ישנה בלילה לא הייתי צריכה דבר הראש כואב לי ואין שום מקום להניח אותו מפחידה אנשים אני , כל מי שמכיר אותי בורח או כמו המטפלת שלי (יותר נכון שהיתה) מאיים לדווח עלי לרשויות איך אפשר להיות בטיפול שאקדח מוצמד לרכה שכל מילה אני צריכה לחשוב שלא תשמע אובדנית מידי ואז.... יותר מידי אחריות מתכסה בפחד וכשהוא יעטוף אותי אבלע לתוכו ואז אחזור לעצמי כי רק לבד אני יודעת ואם מישהו נותן לי יד אני מיד הופכת לנזקקת מזעזעת שלא יודעת גבול הכל מציף אותי הזכרונות הלילות הכאב אוףףףף כמו תמיד מקטרת מקיאה ומקיאה וכרגיל ממשיכה הלאה כך שאני בסדר רות

מאחלת לך הקלה בהצפה הקשה הזאת.. ((((((((((((((((((רות))))))))))))))))))))))) סמויה

רות, את נורא נוגעת לי.. אולי אנחנו מכירות מפורום אחר...לא רוצה לעלות את זה, לא בטוחה שזה נכון.. אבל רות.. אין לי הרבה מילים ואני די שבורה ומחפשת תקווה בחושך, כאילו מחכה שמישהו ידליק את האור כבר, אבל אף אחד לא עושה זאת... רות את באמת בלב שלי... ואני איתך, הלוואי וגם אני הייתי ישנה בלילה..הלוואי ציפור נפשי

רות יקרה האמונה הזו שלא מגיע לך עוצרת אותך היא גם שגורמת לך להרוס וכמו שאת אומרת יש בך כל כך הרבה כוחות יכולות הצלחות אורות קטנים...שזקוקים לך... היגע הזמן לתת להם מקום לתת לעצמך מקום מגיע לך מצטערת על התחושה בטיפול על היאוש חוסר השקט חוסר השינה - הבטחון חוסר היכולת לנוח לתת לעצמך מרגוע... אם תאמיני זה לא יהיה כל כך רחוק תגלי שזה אפשרי כי הכל מתחיל ונגמר באותה נקודה מגיע לך מגיע לך הטוב ביותר תאפשרי לעצמך אידה

בונים את המשפחות שלהם ואני תופסת מרחק מתרחקת מהם כי זה כל כך כואב אני שמחה בשבילם ואני עצובה בשבילי גם אני רציתי לחוות הריון להרגיש כל תזוזה בעיטה נוכחות של אני כאן, רציתי להיות אמא הייתי אבל זה נקטע מפסח כבר לפחות עוד 3 חברות אמרו לי שהן בהריון ואחת כבר ילדה ועוד אחת ילדה לפני שבוע וחצי ואני בתוך הדף הלבן שלי הריק לא מצליחה למלא בו כלום

גלגלושייייי-מתוקה מרגישה את הכאב שלך את העצב שלך צר לי נשמה אין לי מילים שיוכלו למלא לך את החלל הזה או למלא את הדף הריק שלך גלגלושיייי -מה את עושה בבית בשעות האלה לא היית אמורה להיות בעבודה ? את חולה חלילה וחס -או מרגישה לא טוב ? אני כאן אם בא לך ואת רוצה לדבר חטולית

תודה על המילים ואני לא בעבודה כי לא מסוגלת ללכת עמוס לי רגשית מרגישה על פי התהום

אין לי כ"כ הרבה מילים נוכח הכאב הזועק שלך.. הכ"כ מובן! אז, אני שולחת לך חיבוק מכאן.. (((((((((((((((((גל)))))))))))))))))))))))))))

גם היום לא הלכתי לעבודה מרגישה שהדיכאון קפץ אליי לביקור ישנתי המון ולא בא חשק לעשות כלום קשה לי להתמודד עם החלל העצום הזה זה כואב מידי

שלום גל, כשקראתי אותך,הרגשתי כאב,כמעט פיזי,בלב,ברחם.. כמיהה גדולה ככ'..-שאין לה מילים בשום שפה..רק צעקה,..שאגה.. ששותקת בעצמה לא נקלטת באוזן אנוש. מאמצת אותך אל ליבי (אם את מרשה) צדף

זהו חלל גדול... תחושת החמצה שמלווה וכיום את עובדת עם ילדים... אולי מנסה למלא חלל אך מתמודדת גם עם הכאב וזה כנראה לא מספיק כי את זקוקה למנוחה... ואם תוותרי על העבודה... הם לא יהיו חסרים? הילדים? לא יהיה קשה מדיי?? מחזקת אידה

איך עבר היום הראשון של הסטאז'? דאגת.... התרגשת.... ואיך את מרגישה היום? יום מרענן ונעים שיהיה לך שחף

כתבה ,ספרי חוויות

גמני החזקתי לך אצבעות.. מקווה שהלך לך טוב... (((((((((((((בובית)))))))))))))))))))) שובי אלינו במהרה..

תודה לכן על ההתעניינות על החזקת האצבעות זה עזר. איך היה? היה מפחיד בגלל שלראשונה יצאנו לשטח הייתי קצת בהלם ולא ככ ידעתי מה לעשות אבל המדריך שהיה איתי ממש חיזק והדריך בצורה טובה. עוד שבועיים צריכה להכין סיפור עם בובות.. חשבתי על "כיפה אדומה". נראה כבר.. אחרי הכל עשינו משוב והתחלתי לבכות.. כי הרגשתי שלא הצלחתי.. אבל הוא נתן חיזוקים.. וזה היה שווה.. שחף, יש תמונות בפייסבוק את מוזמנת לצפות.. :) מעבר לזה לא היה טיפול השבוע כי היא חולה אז קצת קשה בלי במיוחד מה שעברתי בתחילת השבוע .. מקווה ששבוע הבא יהיה.. אוהבת אתכן

http://www.youtube.com/watch?v=SjtIdtwdVmo ליל מנוחה וחלום כבר מאוחר ומחר נקום ונראה איך שמגיע היום בסוף כל לילה מקווה שכולם ישניפ לילה טוב אידה

ליל מנוחה גם לך אידה יקרה

רק צריכה מקום להניח את הראש... עד שזה יעבור לבד לי מדי עצוב ל מדי כואב לי מדי לא ברמות כאלה שאי אפשר לסבול ורק רוצה לצרוח פשוט מחרסם לי ככה מבפנים וחוסם לי את הנשימה ובא לי לבכות אבל העיניים יבשות ושורפות מיובש יתר ומזה שפשוט רוצה לישון כי זאת הדרך שלי לברוח ולנוח מהכל אולי לקחת על עצמי התמודדות גדולה מדי אולי העמסתי יותר מדי אולי עדיף לוותר אבל מצד שני לא רוצה לוותר רק רוצה חיבוק חיבוק חם כזה ומכיל :(

שחף יקרה שולחת לך חיבוק מקווה שירגיש לך חם ומכיל... מקווה שהאנרגיות יגיעו אט אט בהמשך היום...איתך אידה

שולחת לך חיבוק עוטף ומכיל בלי מילים (((((((((((((שחף))))))))))))))

וגם פוף רך כזה עם שמיכה להכרבל וגם שוקו חם מתאים? מקווה שתרגישי יותר טוב.. סמויה

את נשמעת שפוכה לגמרי ההתמודדות שעליה את מדברת קשורה ללימודים שלך ? אם הבנתי נכון -לא נשאר לך עוד הרבה זמן לסיום,,,,,,,,,, האם לזה קשורה ההתלבטות שלך ? אני בטוחה שאם בזה מדובר לא תוותרי -עד שהגעת עד לכאן,,,,,, נראה לי שזה באמת רק העומס שולחת חיבוק גדול -למדהימה ואמיצה שכמוך מפני שבכלל לא קל להתמודד על הכל -לבד ואת עושה זאת כמו גדולה חטולית

לא לא אל תדאגי אין שום סיכוי שאני אוותר על הלימודים למרות שלא מצליחה לעמוד במטלות אין לי שום כוונה לעזוב חודשיים וחצי לפני הסוף ההתלבטות - 2 קבוצות שהצטרפתי אליהן לא באמת התלבטות אבל כרגע מאוד קשה ובעצם גם לא אמור להפוך ליותר קל בהמשך לפחות באחת מהן וגם בעבודה קשה לי והכל ביחד....

על כל החיבוקים והתמיכה והעידוד וגם לך סמויונת על השוקו - היה טעים! :) היום יום חדש לא הולך להיות יותר קל אבל שונה ואולי אצליח לגייס יותר אנרגיות בנתיים הברזתי מהשיעור הראשון כי לא הכנתי את מה שהייתי צריכה להגיש עוד בשבוע שעבר והבטחתי להביא היום לא יודעת מה יהיה איתי בסוף.... אבל אומרים שיהיה טוב :)

יהיה טוב בסוף אני סומכת עלייך איך את מרגישה עכשיו? קצת יותר טוב?

יום נפלא לכולם אנרגיות חדשות בוא נפזר את מסך הערפל בוא נעמוד באור ולא בצל עד מתי נמשיך לברוח אל משחקים של כוח מותר לך לבכות לפעמים כשמשהו נשבר בך בפנים ספר לי קצת על רגעי הפחד קל הרבה יותר לפחד ביחד איתכם אידה

בוקר נפלא גם לך אידה היום אני מסומנת כישנונית לא מצליחה לפקוח עינים כל הזמן הן נעצמות לי שיהיה יום מואר באור יקרות ומוצלח מבכל הבחינות חטולית

בהחלט אנרגיות טובות.. יום נפלא שקט וכיפי לכולן! סמויה

http://www.youtube.com/watch?v=HNlEgQ-3FN8 ....

שיר שאת אוהבת או סתם,,,,,,,,,, לא הספקתי לשמוע את כולו

כשתשמעי את השיר והמילים החזקות.. תוכלי להבין בדיוק למה התכוונתי.. צריך להתעמק בשיר.. ליל מנוחה יקירתי

האם השיר הזה מחזיר אותך אל הגעגוע ל,,,,,,,,,, שלא שווה אף דימעה אחת שלך ואף שום אנחה בגללו ? עדיין חושבת עליו ? מתגעגעת אליו ?

מנסה לישון כרגע אצל חברה, מחר יש לי סטאז' . לא שלא נרדמתי בגלל זה, לא חושבת על זה כרגע אבל כל השדים, מכל הזמנים.. מתעוררים עכשיו. טולי- מקווה שלא נפגעת ממה שכתבתי לך, לא יודעת מה רציתי לאמר כשכתבתי אבל.. ראי זאת כמחוק .. לא יודעת מה רוצה עכשיו ולמה שוב כותבת. פשוט ככ מפחיד לי בלילות האלה שלא מצליחה לישון שלא מוצאת את עצמי שצריכה גם לקום ליום עמוס במיוחד. ואוף.! ואוו כמה מקטרת בזמן האחרון

שחקי אותה, בובה! ובהצלחה שולחת לך חיבוקי... לילה טובי...

שמחר יהיה יום מוצלח ותראי להם מי אתתתת!!!!מצטערת על השדים ששוב עולים ולא נותנים מנוחה ואני , בכלל לא כועסת , על מה ? ליל מנוחה מתוקה

כותבת ושומעת את השיר... איזה שיר.. חודר מרטיט את הנשמה... הכאב של הגעגוע.. כמו נוצה איתך אידה

תודה על התגובה כאן ולמטה בשירשור הקודם תודה על זה שאת כאן.. איתי!

כי אני לא יכולה להגיב לתכתובות שלכן עצובה כל כך רק יד אני צריכה ,יד שאני לא תמיד מסוגלת לתת לעצמי אז מה הטעם ואיך בכלל ומאיפה להתחיל . המטפלת שלי כבר חולה חודש ואני הייתי במצוקה כל כך גדולה שלא חשבתי ולא התחשבתי במחלתה ושלחתי הודעות קשות והיא כעסה מאוד ואני אפילו מתביישת לכתוב את השאר אוף אני יודעת שאני לא מובנת לא איכפת לי כלום

כי כרגע לא יכולה יותר מזה..

מצטערת מאוד לשמוע על המצוקה הגדולה שלך מבינה שחודש ימים בלי טיפול מאוד קשה מה קורה איתך עכשיו ? המטפלת עדיין חולה ? שולחת חיבוק חם חטולית

זה נשמע שאת נמצאת במצוקה מאוד גדולה.... את תמיד דיברת על הבדידות הגדולה שלך ולמעשה רק המטפלת יכלה להיות שם בשבילך והנה, עם כל הלחצים של תהליך הגירושים והחג ששבר את השיגרה והקשה עוד יותר על ההתמודדות את נשארת שם לגמרי לבד למשך תקופה מאוד ארוכה והרבה פעמים כשאנחנו נמצאיים במצוקה ובמצב משברי קשה לנו לראות את האדם שמולינו אני חושבת שזה יכול לקרות לכל אחד ואפשר מאוד להבין אותך ובבקשה, תני לעצמך להיות כאן כמו שמתאים לך בלי להרגיש לא טוב עם זה שאת לא מגיבה לאחרים כאן לא עושים חשבון מי הגיב יותר ומי פחות תמיד יש לך כאן מקום! מושיטה לך את ידי ומאחלת לך לילה רגוע ושלוו שחף

רות יקרה המטפלת שלך חולה ואני בטוחה שאת מבינה... אבל את נשארת עם הקושי הכאב והלבד הצורם שלך את זקוקה לה. פשוט זקוקה לה... ופנית ובקשת את עזרת... כי את יודעת וסומכת רק עליה.. נסי לקבל את התגובה ולא כמשהו נגדך...אלה מהמקום שהמטפלת נמצאת ובטח לקבל את עצמך כמי שזקוקה עכשיו לעזרה...וזה מה שעשית ...בקשת עזרה, וכמה שזה לא קל לבקש עזרה.....אל תסקי מסקנות ותחששי לבקש! אנחנו כאן יקרה אל תשארי לבד אידה

קוראת שוב ושוב את כל התגובות שלכם ומרגישה שעשיתי סערה בכוס של מים -ושטבעתי בתוכה !!! נכון , היתה לי נפילה , פתאום הרגשתי שאני לא בסדר ,אתם הרבה יותר סלחנים כלפי מכפי שאני סלחנית כלפי עצמי ,כלומר ,באמת לרגעים הרגשתי,,,,,,,,,,,,ונפלתי ,הדבר שאני הכי לא סולחת לעצמי זה אם בטעות אני פוגעת במישהו כאן ,ובאמת תסלחו לי על הלהט שלי להיות , לתמוך ולנסות תמיד להגיד את המילה הנכונה -נכונה כפי שאני מרגישה אותה , לא תמיד מה שמצפים לשמוע ממני ,נראה לי שגמני צריכה ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני -כי גילי שאתם כן מקבלים אותי עם כל הטעיות שלי וכל השגיאות שלי , אוהבת את כולכם המון המון המון חטולית

מאחלת ליום בו, תלמדי לקבל את עצמך כפי שאת כי את מדהימה וחברת נפש ואמא וסבתא הכי טובה בעולם כולו. בי אישית לא פגעת, פשוט כאב לי לראות אותך במצב הזה. היית בנפילה וידעת לקום ממנה מחוזקת יותר. ובננו כמה פעמים את "מתקיפה" אותי על צורת חיי? וכמה פעמים את אומרת לך שאת לא מבינה אותי? אחרי התקף הזעם (הטוב) אחרי הדכאון שחולף לו מבינה כמה תמיד את לטובתי כמה תמיד את מנסה להראות לי את החיים אחרת.. אני חושבת שזכיתי במתנה גדולה מאוד והמתנה היא להכיר אותך ולהיות לך לחברת נפש.. וה לא מובן מאליו אז תתקדמייייייייייייייי טולי.. לאב יו דרלינג נשיקותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת

כמו תמיד עם ים של מילים טובות כתבתי לך גם למטה בשרשור ועוזבת רק לכמה דקות כי קוראים לייייייי אוהבת אותך המון חטולית

מי שנותנת מעצמה כל הזמן.. מהלב, משקיעה מתייחסת לכולם. וזה לא פשוט! אז נראה לך שלא נסלח? (לא שאני בכלל מבינה על איזה טעויות את מדברת..) אנשים פה מסתכלים בגדול לא על פה ושם פיספוסים חסרי משמעות.. חטולית- לא מתאים לך לשפוט את עצמך כ"כ בחומרה בעיקר שאת לא שופטת אף אחת מאיתנו. אלא תמיד מחבקת, מקשיבה תומכת וגם שלא מבינים דברים אז מתקנים "סליחה לא הבנתי את הכתוב.." עניתי משו אחר בטעות. לכולם זה קורה. סמויה אוהבת אותך...

תודה לך מתוקה ולצערי הרב זה נכון שאני שופטת את עצמי תמיד בחומרה כך מצליחה לפחות להיות מבינה ותומכת תמיד מנסה לשים עצמי בנעלים של אחרים לפני שכותבת אחרי שמבינה מה שמרגיש לי ,אני לא נמצאת כאן כדי לשפוט אף אחת/ד ,רק שלפעמים המוח שלי מהתל בי -הזכרון שלי הולך לאט לאט ונמחק - יש לי מצבים שבהם אני חושבת לכתוב משהו אחד ופתאום יוצא לי משו אחר , ועד שאני שמה לב למה שכתבתי -כבר מאוחר כי לחצתי -שלח ,,,,,,,,,,,,,,,,, וזה לפעמים מכניס אותי למצבים מביכים ועוד במיוחד אם זה נשמע-נכתב לא טוב ולא מבינים אותי - מרגיש לי כשלון -כמו שאידה אמרה ,אז אולי צריכה לקחת הכל יותר באיזי ונראה אייך ילך תודה לך נשמה טובה אוהבת אותך מאוד חטולית

את יודעת, אתמול ראיתי מישהי בתחנת אוטובוס בעיר שלך עם מקל הליכה ומשקפיים וחשבתי עלייך... השתעשעתי לי עם הרעיון שאולי זאת את.... :-)

כל מה שבא ממך תמיד מספיק בעיר שלי ישנן המון כמוני עם מקל ומשקפיים כשלמעשה -אני לא זוכרת בכלל אם יצאתי מהבית אתמול בכל אופן , נחמד שהשתעשת במחשבות עלי , תודה

מה זאת אומרת... זה ברור כמה את חשובה ויקרה!!! והינה לפעמים צריך לזוז הצידה בכדי לראות דברים... יום נפלא לך חטולית נתראה כאן...נכון אידה

אידה יקרה זה לא מובן מאליו שאנשים מקבלים אותנו כפי שאנחנו וכמו שאמרת , לפעמים צריך לזוז הצידה כדי לראות שבאמת לאנשים איכפת המון תודה חטולית

ככה מרגישה תמיד- לא שייכת פתטית, עלובה, זונה, מתועבת, לא ראויה לכלום לא ראויה לחיים והטוב שמגיע פתאום הופך את העניין לקשה אפילו יותר. קיבלתי מתנה משמעותית ולא צפויה ממכרה שאני מאוד מעריכה ורציתי להרוג את עצמי ממש היא לא היתה אמורה לתת לי כזו מתנה כי הקשר בינינו לא על בסיס חברי- אולי רק חבל תליה. כי איבדתי תחושה של קשר אל בני אדם מאז המקרה- אבל בני אדם עדיין זוכרים קצת את מי שהייתי קודם ומתייחסים אליה ואני כבר לא אני יותר אני איזשהי מוטציה. ולא חשבתי אפילו שאני ראויה לכתוב פה יותר כי אני לא יכולה לומר יותר שום דברי טעם והנוכחות שלי צריכה להכחד, אני כ"כ רוצה לומר לך מילים נכונות ציפור ואין לי מה ואין לי מה הקול נעתק מפי וכ"כ להודות לך חטולית על מילותיך שם למטה ולא יודעת מה לומר יותר כאילו אין שוב טעם. וכשתהית אידה היכן גם אני זה הפתיע אותי כי אני בכלל לא מרגישה קיימת ולא חשבתי להכנס לכאן יותר ואפילו לעזוב לתמיד כי אין לי זכות אפילו לכתוב, אבל זה ריגש אותי שאת נוכחת במה שאני כבר לא נוכחת פה. בנוכחות שלי. אני כ"כ איומה ולא מגיע לי כלום וסליחה על כל המילים שלי. ככה מרגישה- רקובה ומיותרת שייכת לעודף יצור.

ממש לא ואני לא אומרת לך את זה כדי שתרגישי טוב עם עצמך .. אני אומרת זה, כי את ככ לא מיותרת את מוותרת עלייך את מוותרת על חייך על קיומך.. וכואב לי לקרא את זה. בגלל שכך זה מרגיש לך בפנים,את צריכה להשאר לא להכנע לקולות השלילים הפוגעניים ההרסניים גם אם אין מילות תמיכה גם אם את כאן כדי להתמך זה בסדר גמור יקירתי. כי כרגע זה מה שאת מסוגלת לעשות. וזה מובן וכאן לא שופטים כאן מקבלים.. ויכולה להמשיך ולכתוב עד כמה את חשובה כאן אבל מקווה שמה שכתבתי , נכנס לליבך.. כי זה יצא מליבי היישר אלייך.. ואת יותר ממוזמנת להמשיך לכתוב כאן. ואת ל-א מ י ו ת ר ת.. חיבוקיישן, בובה

אף אדם ביקום אינו מיותר , לקיום של כל אחד יש מטרה !!! מבינה שקשה לך לחיות עם הרגשות הקשים שעולים בך , אבל מכאן ועד להגיד שאת מיותרת , רקובה וכל שאר המילים הקשות בהן את מכנה את עצמך ? אין לזה שום הצדקה , באמת שלא ! נכון שלא תמיד מצליחים לומר דברים שתומכים או מילת עידוד אבל אולי זה קורה לך כי את היא זו שמכניסה את עצמך לבידוד את היא זו שמרחיקה את עצמך מהסובבים אותך -בגלל כל מה שאת מרגישה , אולי את פוחדת לתת לאחרים להתקרב אליך ( לא פיזית ) אלה דרך המילים , בצורה רכה כי זה מעורר בך - אולי טריגר ? למה שלא תנסי להתחיל עם המילים - לא יודעת מה להגיד , רק שולחת חיבוק ? כמובן אם זה מתאים לך ,או כל מיני כאלה,,,,,,,, ואני מאמינה שעם הזמן תרגישי אחרת ,לפחות מקווה כך מותר לך להיות נוכחת גם בלי להרבות במילים כמוני -לומר- כאן איתך ,מה שמתאים לך ,,,,,,,,,,,,, ומתוקה שלי -מיתר אינו נגזר של הפועל מיותר !!! מיתר מחובר לכלי נגינה -המונים של כלי מיתר שרק משמחים את האוזן , תשאלי את תומי - הוא מנגן על גיטרה , ואייך ינגן אם חסר לו מיתר ? מחבקת בהמון חום חטולית

הצרה היא שמאז המקרה האחרון אני לא יכולה יותר להרגיש חום של אנשים אלי, ולכן אני בעצמי לא יכולה להביע חום ואפילו לשלוח חיבוק וירטואלי- זה כמו שפה זרה שאני מאוד רוצה להרגיש ולא מצליחה. הוא כל הזמן אמר לי בחדר כשהיה לי קר אם תורידי את כל השכבות של הבגדים תתני לחום שלי להגיע אליך. זה היה נורא מבלבל ומשונה. מאז אני לא מאמינה יותר לשום חום (קוגניטיבית כן אבל לא רגשית). נמס אצלי הדבק הזה שמחבר בין אנשים. נכון שזה איום מה שאני אומרת? שזה נורא מרחיק ומרתיע שאין לי יכולת להביע חום? אז למה צריך אותי פה אני הרי לא מצליחה לתרום לקולקטיב. אמרתי לכם שאני מיותרת- המיתרים אצלי קרועים ולא מנגנים יותר.

כפי שכבר כתבתי לרות אף אחד לא עושה כאן חשבון מי הגיב יותר ומי פחות כל אחת ואחד מביא/ה כאן את עצמה/ו כפי שמתאים לה/לו הכל מקובל וכל קול נוסף חשוב ומיוחד ותורם לפורום גם מלקרוא אותך, מבלי שתגיבי, כולנו נתרמים כי את מביאה את הקול שלך, מביאה את עצמך וזה המון! ואני מאמינה שאנשים רואים בך את מה שכרגע את לא מצליחה לראות אבל זה משהו שקיים בך! ויבוא יום ואת תלמדי לראות זאת בעצמך.... העיקר זה לא לאבד את התקווה ולהאמין שזה אפשרי! שחף

צר לי כל כך שכך את מרגישה! את כל כך לא מיותרת... ואך המילים יכולות להוכיח או לתת לך הרגשה אחרת? אני שמחה לראותך אותך כאן ושלא הצלחת להעלם! כי לא מגיע לך להמשיך ולהעלם יש לך ומגחיע לך את המקום שלך כאן! ובעולם כולו!!! רק את זקוקה לבטחון בכדי להרגיש ולהרשות לעצמך את המקום המקום שלך שתרגישי בו בטוחה אני מאוד מקווה שתוכלי לבנות לך אולי את כבר בונה לך אותו מקום של מיתר מקום חשוב כל כך למי שהי כל כך חשובה אנחנו איתך יקרה איתך אידה

תודה לכן שוב בובה חטולית שחף אידה על שאתן פה. באמת. כמה כוח אני נותנת לאדם בודד להשחית ולנצח את כל יופי הנפש הזה שלכן- לא מגיע לו אבל הוא ניצח אז והיום. הוא השתמש בכוח שלו ככוח משחית והעביר אותו בתבונתו הרבה אלי. עכשיו אני משחיתה אותי ועושה את זה בסופר מקצועיות. פרס העובד המצטיין. ותודה להורי היקרים. שלכם מיתר קרוע (וסליחה חטולית אבל אני עדיין דבקה באדיקות בדימוי).

ציפור הכל קורס תחת ידייך ואני רואה אותך מהצד נאחזת נאבקת נשרטת נפצעת מבקשת הצלה קולך כבר עייף מלא להשמע ואני קוראת אלייך ציפור קטנה להניח ראשך אני קוראת אלייך ציפור קטנה להבין שכבר לא נותרו לך שנים להבין שהשנים עצמן כבר עייפות והן עוברות, ציפור התעוררי שמעי קול קורא אלייך מושיט לך את ידו ממאן לחבק את נותרת לבדך ויש קולות רבים שרוצים לומר- אנא ממך-רק השארי אך אין בכוחותייך לבזבז עוד זמן לרוץ עד סוף העולם ובחזרה מושיטה לך את ידי החזיקי בה אטביע אותך אל תוך מעמקי הים שיטרוף אותך ולא ישאיר זכר זכר להיותך זכר לכל אותם חלומות ששורטטו באוויר צבעוני באוויר מחניק ועוצר נשימה חדלי זמנך תם ציפור

בתוך בדידות אין קץ, כשאדם אינו יכול להתבטא בפעולה של ממש, כשהישגו היחידי עשוי להצטמצם בקבלת עול יסורים בדרך הנאותה - בדרך מכובדת, במצב כזה יכול אדם לזכות במילוי משאלותיו מתוך הסתכלות אוהבת בדמות הנפש היקרה לו, אשר הוא נושא בלבבו. - ויקטור פרנקל { מתוך הספר "האדם מחפש משמעות" } ציפור נפשי יקרה - אותה נפש אז לא יכלה לעשות מאום, אך היו היו בה תעצומות ותקוה. והיום -קחי אותה על כפייך, ספרי לה שעברה הסכנה - שהגרוע מכל אחריה. היא כבר לא צריכה לשאת את כאבה לבד יש לה אותך הגדולה. חיבוק ללילה טוב -

קראתי את ציפור לא פעם לא פעמיים ולא הצלחתי לגבש לה תשובה פתאום אני קוראת מה את עונה לה נעתקה נשמתי. איזו תגובה יפיפיה. אחת היפות שנתקלתי. יש בך היום אור מיוחד ליזוש. ובאשר לך ציפור, לא נותר לי אלא לשלוח חיבוק כי ליזוש אמרה כבר הכל..

שעדיין לא בא זמנך ובהחלט לא תם זמנך ומניין שנותייך עדיין לא פג תוקפם התעוררי - שמעי קול קורא אלייך ומושיט לך יד קול שאינו ממאן לחבק , ואת לא נותרת לבד,,,,,,,, אינך צריכה ללכת עד סוף העולם ובחזרה הישארי כאן ,מושיטה לך את ידי כדי לעזור , כדי למשוט אותך ממעמקי היאוש , ממעמקי הטביעה שלך , כדי שתוכלי להגשים את אותם חלומות באוויר צח ונקי מכל מועקה ,,,,,,,,,,,, מחבקת חיבוק דובי חטולית

מי שמסוגלת כך לכתוב לא תם זמנה!!! עוצמת המילים ההלו עם כל הכאב שבהן זוהי עוצמת החיים!

ציפור יקרה טוב לראותך כאן...קצת נעלמת בתוך הכאב והיגון אבל השארת את עצמך לבד מתמודדת מול התהום שנפער שוב הלוואי ויכולתי להבריח את הפחד הגדול הלבד.. לסנוור אותו באור גדול אבל אני בטוחה שאת יכולה לעשות זאת! עם הכוחות והיכולות שלך שעוד מעט תרגישי בהן יותר ויותר תמצאי אותם.. אנחנו כאן אל תשארי לבד איתך מחבקת אידה

בא לי לכתוב עד כמה אשמה אני. עד כמה ברחתי מזה עד כמה תמיד אמרו שאני לא הייתי אשמה. ועכשיו בא לי למות. יותר מתמיד ועכשיו גם יש סיבה טובה הרי מי שפוגע אומרים שהוא צריך עונש מוות. ואז מה אם הייתי בגילאי 10 11 .. וכו'. אז מה אסור. ושוב זה עולה ושוב זה מציף. דיי שהשדים יחזרו לאיפה שהיו. מה התעוררו ככה פיתאום אחרי מלא שנים. אז פגעתי מגיע לי למות! פאק איתי! ס'עמק..

אי אפשר להאשים ילדה קטנה שבכלל לא מבינה מה היא עושה! אני יודעת כמה קשה להפנים את זה כמה קשה להפסיק להאשים את עצמך כי אנחנו אלופות בהאשמה עצמית אבל זה לא הוגן כלפי אותה ילדה קטנה שהיית ילדה קטנה שלא הבינה ילדה קטנה שעשתה את מה שהגדולים לימדו אותה מאיפה היא יכלה לדעת?! אף אחד לא אמר לה שמה שעושים לה זה לא בסדר! תנסי לשים במקומך ילדה אחרת (למשל אותי בתור ילדה) שעשתה את מה שעשית מה תרגישי כלפיה? האם היא באמת אשמה? האם מגיע לה למות??? שולחת חיבוק יודעת שכואב תזכרי שזה יעבור זה רק זמני... רק עוד גל שכזה... שחף

ומבינה שיש בך כל מיני קולות? את נשמעת לי מאוד מבולבלת אם אני מחברת את הכל ביחד לא נשמע לי שכדאי כרגע להרדים את השדים בחזרה נשמע לי שקודם כל צריך לעשות קצת סדר בבלגן סדר במחשבות, ברגשות לדבר על הדברים בטיפול לעבד אותם ורק אחר כך להניח להם ממקום יותר שלם ורגוע אוהבת אותך מתוקה מאחלת לך לילה שקט, עם שינה רגועה כדי שתוכלי לנוח מכל ההצפה הרגשית הזאת שחף

בובה אהובה תאפשרי לעצמך סליחה את יודעת את הסיבות , את יודעת את הנסיבות, את המקום שבו היית יותר מכל אחד אחר - את חייבת גם להאמין, ושהאמירות האלו לא תהינה סתם מנטרות - מסתובב בעיר הישנה ורעש בא מכל פינה אני מכיר כבר מכיר כבר את דרכי בדרך לשער הרחמים. לא מביט סביב לא מקשיב איש חולם אני וכך היה תמיד אבל מכיר כבר מכיר כבר את דרכי הדרך אל שער הרחמים. חי פעם רק פעם יש טעם אין טעם עם כח בלי כח שער הרחמים. בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את, גם את חלק משער הרחמים. השלטים מעל החנויות משקיפים, על הרחובות בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה הראו לי את שער הרחמים. בואי איתי יחד בואי מתוך הפחד כי את, גם את חלק משער הרחמים. מחבקת אם את מסכימה בעדינות

בובית, שמחה לקרא שיש לך חברה כזו נהדרת וזמינה. הולכת לישון - אחרי היום העמוס הזה על כל המשמעויות האישיות של מה שעשיתי בו, ועל המשמעויות החברתיות שלנו כשורדים - אודים מוצלים. לילה טוב בובית יקרה

אני לא יכולה לשים אותך באף משבצת של "פוגעת" ולא משנה מה עשית בגילאי 10,11 את קולטת בכלל בת כמה היית?? משחקים מיניים, משחקים "אסורים" הם נפוצים בגילאי הילדות מי לא שיחק באבאאמא אבל, במקרה שלך לאור הפגיעה שעברת המשחקים היו קצת אחרים קצת לא תמימים. ובכל זאת, משחקים! את היית כל-כך ילדה איזה בכלל מודעות הייתה לך שאת עושה משהו רע?! את שיחקת משחק, את עשית מעשה קונדס. בואי אני אספר משו עדכני: הבן שלי בן 7.5 והוא גדל ביחד עם הבן של השכנה שלי הם חברים ממש טובים ופעם הבן שלה אצלי ופעם שלי אצלה לפני חודש..וואלה קשה לי לדבר על זה.. היא נכנסת אליי נסערת פתאום היא מצלצלת לי בפעמון, כזרה אחרי 4 שנות היכרות. נסערת. ביום שישי שהבן שלך היה אצלי גילינו שהוא הציץ לבת שלי (שאחרי צבא) במקלחת, דרך החור של הדלת. היה עוד ילד, בן דוד והוא ראה מה הבן שלך עשה ובא והילשין. ואח"כ שהבת שלי יצאה מהמקלחת הבן שלך (ילד בן 7.5( היה כולו מחוייך.. בעיננו זה מעשה חמור וטה טה טה, זו אלימות מינית, בטח הבן שלך ראה אתכם..עושים.. בקיצור היא הטיחה בי דברים מזה קשים על היילד כאילו איזה פדופיל. בעלי רצה לבוא לבעלך ביום שישי, אני עצרתי בעדו בגלל כניסת שבת.. (בקיצור- ריב!) עכשיו, הבן שלי בביהס. ואני על קוצים עד שהילד יחזור רוצה לדעת מה קרה? הילד בא, יורד מההסעה, אני מחכה לו רואה מרחוק איך הבן של השכנה אומר לו שיתרחק ממנו כי הם כועסים עליו. "אמא זה נכון מה ש... אומר?" הילד אומר לי בתמימות. לא מבין בכלל. למה הוא ברוגז איתו פתאום. הילד מאו לקחתי אותו הבייתה לשיחה אכן הייה שם הצצה ומסתבר שאותו בן דוד שגדול יותר מהבן שלי בשנה לחש לו באוזן "בוא נציץ ל... במקלחת" ו..הם הציצו והתפוצצו מצחוק. ילדים. נכון זה מעשה קונדס חמור אבל זה ילדים. ואני לא רואה בזה שום סטייה ראבבאק זה שני בנים שובבים. שצריך ללמד אותם גבולות וזהו. בקיצור- ניתקתי עם השכנה את הקשר לחלוטין והיינו חברות-שכנות ביחסים טובים והילדים? הם גדלו ביחד כאחים בביה"ס הם הם משחקים בהפסקה. והילד שלה..חזר לבוא אלינו כי כיף לו לבוא אלינו. והיא מנסה לחדש ככה ולבוא לבקש כזה סוכר וכל מיני. אבל, לא בקטע של גאווה בגלל שאין לי בעיה לחיות על אי בודד בלי שום חברות אז אני ללא מחפשת שום קרבה. אני-וויי, בובה אני רואה בך ילדה כמו שאני רואה את הבן שלי, השובב אני לא יכולה לראות בך פוגעת או סוטה בגלל הגיל שבו היית. חיבוקי בובית!

.. תודה גם לך על המילים גם את זה הייתי צריכה לשמוע. להחזיר לעצמי את האימרות שכבר נאמרו לי בעבר.. אבל את אמא טובה, כי לעומת אמא שלי שראתה והרביצה לי!! ראבק.. לי היא הרביצה.. במקום לבוא לדבר להבין לתת פתח קטן שהיא איתי להסביר לי כלום. הלוואי ויכולתי לעשות "מחיקה" על העבר. מה אני צריכה את זה עכשיו? עד שסוף סוף יצאתי מאשפוז חזרתי לעבוד לסיים לימודים חזרתי לחיים או שככה חשבתי. ואולי זה עוד גל שיעבור.. סמויה יקרה תודה לך על שאת כאן. שולחת חיבוקים וחיזוקים. יודעת שגם את צריכה. אוהבת

אני כ"כ מצטערת שאמא הרביצה לך במקום לחבק ולהבין.. זה שם אותך במקום של רגשות אשמה זה שם אותך במקום של : "פוגעת!" את קולטת איזה מקום נורא? קיבינימט את היית כל-כך ילדה! האימהות שלנו היו חשוכות, פרימיטיביות. הן לא ידעו להבין הן ידעו להרביץ הן לא הבינו איזה נזק זה עושה. חשבו שזאת הדרך לחנך. ואמא שלי אם כבר "פותחים שולחן" אם הייתה תופסת אותי עם החבר שלה היום לא הייתי בחיים כדי לספר את זה. השכנה שבאה אליי עוד אומרת לי " את צריכה להעניש אותו.." קודם כל לפני שקיבלתי החלטה לקחתי את הילד לשיחה להבין אותו ונראה לה בכלל שהייתי מרביצה לו?! גם אם הייתי מגיעה למסקנה שקרה משו חמור. אבל לא במקרה הזה. תראי בובה הילד לפעמים אומר "עושים סקס" שאלתי אותו מה זה? והוא ענה "אמא, סקס זה מתנשקים במיטה" נו, נראה לשכנה הזאת שהוא מבין משו? ונראה לך שאת בכלל הבנת משהו??? אז אני אעניש אותו? ואל תשפטי אותי עכשיו כי המקום שבו אני נמצאת כל-כך שונה מהמקום שאמא שלי (ואולי גם אימך) הייתה בו. המקום שלי היום אחר לגמריי..

הגיב לכל אחת בנפרד אבל חשוב לי לכתוב הודעת הרגעה לפני הכל, ללכת להתקלח ולקרא אתכן .... ט' נסעתי לחברה, עד עכשיו. בדרך אליה נסעתי מהר, חשבתי איך אוכל לסיים את חיי.. חשבתי על החתך הבא ישבתי אצל חברה, ראינו סרט, מצחיק.. הצלחתי לצחוק טיפה למרות כל הרעל שיצא ממני. בסוף, סיפרתי לחברה אחרי שיחת ניעור,שהיא עשתה לי והייתי כנראה זקוקה לה. סיפרתי על מה כאובה ככ והיא הבינה ותמכה והיתה שם בשבילי............ ולך, לא יודעת אם תכנסי לכאן עוד לקרא, אבל אם כן, תדעי שאוהבת וטוב שעברנו את מה שעברנו היום ביחד.. עוד שלב בחברות האמיתית.. את, שהכנסתי אותך לתוך עולמי עולמי הפרטי לפורום הזה, שכאן אני הכי אמיתית.. יש הרבה מעבר למילים יש הרבה דברים שאי אפשר להגיד אותם פנים מול פנים אבל ככ שמחה שנפגשנו, שהכרנו.. אני אוהבת אותך. את יקרה וחשובה לי מאוד.. *חיבוק* ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ מחר טיפול, מחר היא כנראה תדע מה שלא ידעה עד כה. הנושא עלה לעיתים מידיי פעם אבל השתקתי כי פחדתי חששתי.. מחר זה כנראה יקרה. ועכשיו, עפה למקלחת.. אכנס שוב, בקרוב..

שמחתי, (גם אם זה היה יום השואה) להיות שם בשבילך אהיה בכל יום בשנה ובכל שעה, מקווה לראות אותך ובעיקר גם לשמוע אותך גם עם דברים אופטימיים. נשיקות וחיבוק ענק!

כבר אמרו לך כולם שאת אינך אשמה גמני חזרתי על כך לפחות,,,,,,,,,,אם לא יותר פעמים אך השדים התעוררו מרבצם מחדש לא נותנים לך מנוחה לנפש המיוסרת שלך אז אני כאן שוב כדי לחזור ולומר לך את כל מה שכולם כבר אמרו אינך אשמה !!!! אשם ופוגע נחשב רק מי שבכוונתו מראש לפגועעעעע את מעולם לא היית כזו !!!!! אין לך את הנתונים האלה של להיות פוגעת את מפגינה ככ הרבה חום ואהבה כלפי כולם וביחוד כלפי ילדים , מה גם שהם אינם שלך ,אני יודעת שבכל פעם שהשדים מתעוררים גם חוסר הבטחון יורד ושוב רגשות האשמה עולים מקווה שהיום בטיפול תוכלי לדבר על הנושא הכאוב הזה עם המטפלת ,אולי היא תצליח סוף סוף להוריד ממך את המשא הכבד שאת נושאת על עצמך כבר ככ הרבה זמן מחבקת המון יפה שלי חטולית

היום אין טיפול התקשרו בבוקר ואמרו שהיא חוללה.. התאכזבתי, כי חיכתיפגישה הזו יותר מתמיד אבל.שתרגיש טוב. כבר לא יודעת כבר ככ מבולבלת מנסה להאמין למילים שלכן אבל יש גם מילים אחרות מילים שגורמות לי להרגיש את מה שמרגיש לי כרגע אתמול הייתי במצב שכמעט כתבתי לך שהפעם לא מעניין אותי הקשר שלנו.......(ואת מבינה על מה אני מדברת) אבל כאן

היית ילדה...וזה מה שלמדת... את כועסת על עצמך מאוד ,תחושות האשמה והבושה הקשים מלווים אותך כל הזמן... את בשונה מהאחרים שפוגעים... מטפלת בעצמך...מודעת..מבינה...מתחרטת... אני מקווה שבתהליך שאת עוברת תוכלי גם לסלוח לעצמך... תביני ותקבלי את עצמך תדעי שעשית הכל שיהיה אחרת זו הגדולה שלך איתך אידה

נעלמתן... היכן אתן? דואגת אידה

אידה מצטערת..אני מאוד .מאוד למטה..

מתפלאת עלייך , באמת זה תרוץ ? אז תעלי למעלה -יאללה קדימהההה מחכה לך

חופית יקרה צר לי... אנחנו כאן אל תתני לעצמך לצלול... בטח לא לבד "ספר לי קצת על רגעי הפחד קל הרבה יותר לפחד ביחד" מחזקת ומקווה לראותך כאן משחררת.. מקבלת אנרגיות איתך אידה

תפילת יזכור לחללי השואה י?ז?כ?ו?ר א?לו?ה?ים א?ת כ??ל ה?נ?ש?מו?ת ש?ל כ??ל ק?ה?ל?ו?ת ב??ית י?ש?ר?א?ל ב??ג?ו?ל?ת א?ירופ?ה ש?הו?ע?לו? ע?ל מו?ק?ד ב??ש??נו?ת ה?ש?ו?א?ה ת??"ש?-"ת??ש??"ה. ש?ש??ה מ?ל?יו?ן א?נ?ש?ים ו?נ?ש?ים, י?ל?ד?ים ו?יל?דו?ת, ב??חו?ר?ים ו?ב?תו?לו?ת, ז?ק?ן ו?ט?ף, ש?נ?ה?ר?גו? ו?ש?נ??ט?ב??חו? ב??א?כ?ז?ר?י?ו?ת א?יו?מ?ה ו?נ?ר?צ?חו? ב??ר?צ?ח ה?מו?נ?ים ב??מ?קו?מו?ת מ?גו?ר?יה?ם ב??ע?ר?ים , ב??ע?ירו?ת ו?ב?כ??פ?ר?ים, ו?י?תר?ם הו?ב?לו? ל?מ?ח?נו?ת ה?ר?כ?ו?ז ו?נ?ס?פ?ו? ב??מ?יתו?ת מש??נ?ו?ת ו?נו?ר?או?ת, ו?נ?ש???ר?פו? ל?א?פ?ר ב??כ?ב?ש?נ?י-ה?א?ש? ש?ל מ?ח?נו?ת ה?ה?ש?מ?ד?ה ה?א?יו?מ??ים ב??ג?ר?מ?נ?י?ה ו?ב?פ?ו?ל?ין ו?ב?ש??א?ר א?ר?צו?ת ב??יד?י ע?ם ה?מ??ר?צ??ח?ים ה?ג??ר?מ?נ?י י?ח?ד ע?ם עו?ז?ר?יו ה?רו?צ?ח?ים מ?ש?א?ר ה?ע?מ??ים, ש?ה?יו? ב??ע?צ?ה א?ח?ת ל?ה?ש?מ?יד ו?ל?ה?רו?ג ו?ל?א?ב??ד א?ת ה?ע?ם ה?י??הו?ד?י ו?ל?מ?חו?ת א?ת ז?כ?ר ה?י??ה?דו?ת ו?ל?כ?ל?ו?ת כ??ל א?ש?ר ב??ש??ם י?ש?ר?א?ל י?ק??ר?א . א?ל נ?ק?מו?ת, ש?ו?פ?ט ה?א?ר?ץ ז?כו?ר נ?א א?ת נ?ח?ל?י ה?ד??ם ש??נ??ש??פ??ך? כ??מ??י?ם, ד?מ?י א?בו?ת ו?ב?נ?ים, א?מ??הו?ת ו?עו?ל?ל?יה?ם, ר?ב??נ?ן ו?ת?ל?מ?יד?יה?ם ו?ה?ש?ב ג??מו?ל ש?ב?ע?ת?י?ם ל?צו?ר?ר?י ע?מ??ך?. ש?ו?ע?ת "ש?מ?ע י?ש??ר?א?ל" ש?ז??ע?קו? ה?ל??קו?ח?ים ל?מ??ו?ת, א?ל ת??ד?ו?ם, ו?א?נ?ק?ת ה?מ??עו?נ??ים ת??ע?ל?ה ל?פ?נ?י כ??ס??א כ??בו?ד?ך?, ל?נ?קו?ם, ב??מ?ה?ר?ה בימינו ל?ע?ינ?ינו?, א?ת נ?ק?מ?ת ד??ם ב??נ?יך? ו?ב?נו?ת?יך? ה?ק??דוש?ים ו?ה?ט??הו?ר?ים, ש?ל??א ז?כו? ל?ק?ב?ר י?ש?ר?א?ל, כ??כ??תו?ב: כ??י ד??ם ע?ב?ד?יו י?ק?ו?ם ו?נ?ק?ם י?ש?יב ל?צ?ר?יו, ו?כ?פ??ר א?ד?מ?תו? ע?מ?ו?.

מקווה שאף אחד לא יראה בזה חוסר כבוד - אבל היום הזה כמו ימי אבל וזיכרון אחרים מעוררי טריגרים ברמות ונראה לי נכון לצרף את השואה הפרטית שלנו לימי הזיכרון ת??פ?ל??ה ע?ל ב??נו?ת י?ש??ר?א?ל יזכור לנשים ש??נ??ר?צ?חו? ב?יד?י ב??נ?י זו?ג?ן י?ה?י ר?צו?ן מ?ל??פ?נ?יך? ה' א?ל?ה?ינו? ו?אל?ה?י א?בו?ת?ינו?, א?ל?ה?י א?ב?ר?ה?ם י?צ?ח?ק ו?י?ע?ק?ב ש??ר?ה ר?ב?ק?ה ר?ח?ל ו?ל?א?ה, א?ש??ר ב??י?ד?ך? נ?פ?ש? כ??ל-ח?י ו?רו?ח? כ??ל-ב??ש??ר-א?יש? - ה?י?ה-נ?א ק?רו?ב ל?ש??ו?ע?ת?נו? א?ש??ר א?נ?ח?נו? מ?פ??יל?ים ת??ח?נו?נ?ינו? ל?פ?נ?יך?, צו?ר כ??ל ה?עו?ל?מ?ים, ע?ל כ??ל ה?נ??ש??ים א?ש??ר ב??כ?ח? ה?ז??רו?ע? נ?ר?צ?חו? ב?יד?י ב??נ?י זו?ג?ן ש??ק??מו? ע?ל?יה?ן ל?ה?ר?ג?ן נ?פ?ש?. א?ל?ה?ים, א?ל-ד??מ?י ל?ך?, א?ל-ת??ח?ר?ש? ו?א?ל-ת??ש??ק?ט א?ל. ב??ט??ל נ?ג?ע ז?ה ש??פ??ש??ה ב?ק?ר?ב??נו?, ו?ק?ל?ק?ל מ?ח?ש??ב?ת ה?ז?ו?מ?מ?ים ל?ה?ר?ג א?ת ב??נו?ת זו?ג?ם, ו?יק?י??ם ב??ה?ם מ?ק?ר?א ש??כ??תו?ב: "ע?צו? ע?צ?ה ו?ת?פ?ר, ד??ב??רו? ד?ב?ר ו?ל?א י?קו?ם, כ??י ע?מ??נו? א?ל" [ישעיה ח, י]. כ??י א?ין ל?ך? מ?ע?צו?ר ל?הו?ש??יע? ב??ר?ב או? ב?מ?ע?ט. ה?ט?ו?ב, כ??י ל?א כ?לו? ר?ח?מ?יך?, ו?ה?מ?ר?ח?ם, כ??י ל?א ת?מ?ו? ח?ס?ד?יך?. פ??ק?ד-נ?א א?ת ז?כ?ר?ן ש??ל ב??נו?ת י?ש??ר?א?ל א?ש??ר נ?ר?צ?חו? ב?יד?י ב??נ?י זו?ג?ן ב??כ?ל ע?ת ו?ע?ת ו?ב?כ?ל א?ת?ר ו?א?ת?ר, ו?ת?ן ל?ה?ן י?ד ו?ש??ם טו?ב ב??ב?ית?ך? ו?ב?חו?מו?ת?יך?. מ?ל?ך? ש??ה?ש???לו?ם ש??ל?ו?, ש??ים ש??לו?ם ב??ין כ??ל ב??נ?י ע?מ??ך?, ו?ת?מ?ש??יך? ש??לו?ם ב??ין כ??ל ב??ר?י?ו?ת?יך?, ו?פ?ר?ש? ע?ל?ינו? ס?כ??ת ש??לו?מ?ך?, ו?ת?ז?כ??נו? ש??נ??ה?י?ה מ?ת??ל?מ?יד?יו ש??ל א?ה?ר?ן, או?ה?ב?י ש??לו?ם ו?רו?ד?פ?י ש??לו?ם. ה?ב?ו?ח?ר ב??ת?פ?ל??ת ע?ב?ד?יו, מ?ל??א מ?ש??א?לו?ת ל?ב??נו? ל?טו?ב?ה. ק?ב??ל-נ?א א?ת צ?קו?ן ל?ח?ש??נו? ו?ת?ע?ת?ר ל?נו? כ??ב?ק??ש??ת?נו?, ו?נ?א א?ל-ת??ש??יב?נו? ר?יק?ם מ?ל??פ?נ?יך?, כ??י א?ת??ה ש?ו?מ?ע? ת??פ?ל??ת ע?מ??ך? י?ש??ר?א?ל ב??ר?ח?מ?ים. ב??רו?ך? ש?ו?מ?ע? ת??פ?ל??ה.

הראש שלי כמרקחה -לא מצליחה לעשות סדר במחשבות וברגשות שלי מרגיש לי שצריכה לזוז הצידה -לא יודעת אייך להסביר מרגישה כאלו שאני דוחפת אנשים למקומות שאולי לא מתאים להם להיות שם ,בגלל שרוצה מאוד לעזור ולתמוך , יתכן וגורמת לאנשים כאן להרגשה לא טובה -הדבר שהכי לא מעונינת לעשות , אולי גם אנשים בכלל נפגעים מהכתיבה שלי -מרגישה כאלו נדחפת , גם מרגישה שלא תמיד התגובות שלי נותנות מענה הולם להלך הרוח של מי שכותב/ת -או לא מבינה כראוי מה שכותבים ,,,,,,,,,,,,,, לא מחפשת צומי -ולא שום דבר אחד פשוט מרגישה שצריכה לזוז הצידה וזהו אז , נדבר כבר מתישהו,,,,,,,,,,,,,,,,,, שיהיה לכולם שבוע נפלא-מכל הלב חטולית

אני אמות מגעגועים... אני חושבת שאת תומכת בחסד עליון גם אם לעיתים את מתבלבלת מהכתוב , או לא מבינה או עונה משו אחר בטעות. יש פה דברים שקשים להבנה! זה לא בדיוק פשוט. ו..אנחנו לא תומכות מקצועיות! אנחנו פה מהלב ומהנשמה. ואני פעם אמרתי לך אם את זוכרת: "חטולה, יש לך יכולת נתינה מופלאה!" וזוכרת מה ענית לי: סיפרת לי שאת אמא מאמצת ושיש לך נכדים מאומצים את קולטת בכלל איזה לב ענקי יש לך???? נדחפת?! איך את יכולה בכלל לחשוב על עצמך כזה דבר? מעניין מה גרם לך לחשוב ככה אולי זה אני? הכתיבה שלי מעוררת ט', נראה לי. נראה לי אני זאת שצריכה לזוז עם כל העניינים כבדי המשקל שלי. מה הם צצו פתאום. ומה אני תינוקת שלא יולה להתמודד איתם? אבל אני כל- כך אוהבת לחלוק אותם איתך לשמוע את התשובות שלך להרגיש את החום שלך יש בנות שאני ממש לא מצפה שיתמכו בי בדברים כבדי משקל כאילה. כי אני רואה בהן קטנות. שלא ייכנסו לתסביכים ולטריגרים. זה לא הוגן. אבל את?? "מהגדולות יותר", וגדולה מהחיים - אני שותה את דברייך בצמא. כולנו כאן אני חושבת. לא, אני בטוחה. סמויה

מתוקה אני בטוחה שזה לא קשור לטריגר שלך מתארת לעצמי שזה משו שחטולה עוברת כרגע עם עצמה. ולא, את לא צריכה לזוז. לכולם קשה לפעמים.. יש ימים כאלה.. וכשאת רושמת טריגר בנושא ההודעה, האחריות היא על הקורא בלבד. כך שאני מניחה שאין לך שום קשר לעיניין הריחוק של חטולית. לאב יו

תרגעי ומהר. כן, אני מרשה לעצמי קצת להיות תקיפה .. (חברים, לא להיבהל..אידה, לא למחוק. חח ) תחזרי בך. מאיפה זה צץ פיתום וכי אני קוראת אותך וקוראת את עצמי. חשבתי שאני מרגישה ככה. מסתבר שלא לולי שלי. לולי לולי לולי.. וכי מאיפה זה בא עכשיו? את כל כך תומכת ואישית, יכולה לאמר לך, שאפילו אם אנחנו מדברות בפון, עושה לי טוב לקרא תגובות שלך אליי. אף הודעה כאן בפורום לא נשארת "יתומה" תמיד את מגיבה לכולםםםםםםםםםםםםםםם בצורה שאת יודעת. בצורה שאת מבינה לנכון.. אין לי מושג על מה את מדברת אבל לפעמים יש אי הבנה. . (כמו שקרא לי בפורום השני) ויודעת איך זה מרגיש אבל חליייק טולי שלי. ובכל זאת, מכבדת את הרצון להתרחק קצת. אבל תמיד תדעי שהמקום הזה הוא גם שלך..................... הבינות כפרוני נוני שלי?! יופי.. לאב יו דרלינגגגגגגגגגגגגגגגגגגג

לא רואה לנכון אף סיבה אחת ויחידה מי שנתן לי את הרצון והנכונות לפחות להשאר באיזור הפורום עד שאעשה צעד זאת את ומי שנותנת כח ואוזן קשבת מטו לבה זאת את ובהחלט מצטרף לדבריה של בובה

מה שאני יכולה לומר זה שברגע שחזרת הפורום התחיל להתאושש הוא היה כמעט מת לפני כן וכשבאת החיית אותו עם כל האהבה והנתינה שלך! משתתפות ותיקות חזרו משתתפות חדשות ותומי הצטרפו ונשארו אז... נראה לי שהרוב הגורף כאן בכלל לא מרגיש שאת נדחפת ומענה שבדיוק מתאים לכל אחד ואחת בכל רגע נתון אף אחד לא יכול לתת זה בלתי אפשרי את נותנת את מה שיש לך לתת וזה המון! ואם למישהו משהו לא יתאים - הוא לא יקח מקווה שאחרי שתקראי את התגובות של כולם ההרגשה שלך תשתפר שולחת חיבוק רך ונעים שחף

אני מקווה שכבר השתכנעת כמה את חשובה ויקרה כאן בפורום... את כל כך רוצה לעזור וכל כך משתדלת שכל אי הבנה או מילה לא ברורה או לא במקום מתפרש ככשלון ולא כך הם הדברים מותר לא להבין וגם לפספס ואם יש הערות לפעמים לא נוח ולא נעים צריך להתעלם אל תסיקי מסקנות מהירות את יקרה ותורמת המון מקווה לראותך כאן איתנו אידה

יקירתי... את מפריעה???? טוב עד שהתעוררתי מהשנ"צ כבר אמרו הכל גם לאמא חטולה מותר לפעמים להרגיש עייפות אולי איזו חוסר ביטחון ישן שהחליט להרים ראש זה לא פשוט לעשות מה שאת עושה כאן לפעמים גם התומך זקוק לתמיכה (בעצם.. תמיד ) כבר אמרתי - אוהבת אותך??? - תנוחי, תעשי חושבים, וכמו שאת אומרת לכלנו: כשתרגישי מוכנה - תשובי . ממתינות/ים בסבלנות ואהבה אין קץ

אז גם את מרגישה כאילו היא חצי אמא דאגנית ואכפתית ותמיד שם?

הולכת למלא את תפקידי בשל חובת דיווח - יש חשד, אם הוא נכון הרי שנציל נפש - אם הוא אינו נכון נפגע במשפחה ישרה - פרפרים בבטן, מקווה שעושה את הדבר הנכון ושהגורמים האמונים יגיעו למסקנות נכונות והעניין יטופל - אם תהיה לכם נפילת אנרגיה היום זה בגלל שכלכן בעל כורחכן תהינה איתי בחדר ההוא-מעודדות אותי לעשות מה שצריך. תודה מראש

שולחת אנרגיות חיוביות מתארת לעצמי שלא פשוט אבל את אמיצה איתך יקירתי.. בוקר אור

האנרגיות עבדו יופי 3>

וואי ליז, זו החלטה לא פשוטה אבל אכן חובת הדווח היא חשובה תאמיני לי שאני חושבת לאחור הלוואי שהיה "צדיק אחד בסדום", אחד מבין כל האנשים שסבבו אותי, אחד אפילו זר גמור שהיה רואה אותי כפי שאני ראיתי את הנערות ההן ומדווח פקינג למישהו. וכל זה היה נפסק, בזמן. והיום אני תוהה-אף אחד לא ראה? או שמי שראה וחשד היה בדעה של בעלי "צריך לסגור את הדלת, זה לא ענייננו!".

אז רציתי עוד לומר- הלוואי שתצליחי להציל את מי שאת צריכה להציל! ואל תחששי מלפגוע אם קיים חשד זה בטוח בגלל דברים שאתם רואים ולא סתם. ישנם גורמים שיידעו מה לעשות עם זה הלאה. ואם אין כלום, אז יחקרו וישחררו את הסיפור... סתם.. אני יודעת זה לא כ"כ פשוט. אני בעיניים שלי ראיתי את הנערות וכל מה שקרה וגם בעלי הציץ מהמרפסת כגנב וראה הכל, כל מה שהן עושות(למטובת המעקב שלי..) ואישר שאכן חשדותיי נכונים ובכל זאת, הן נעלמו באותו לילה שהזמנתי להם משטרה. מה תגידי על זה? אבל תראי, לבסוף, בטווח הרחוק המשטרה כן פתחה בחקירה וכן הצלחו לתפוס..יחסית בזמן קצר - 8 חוד' בערך.. אז בסופו של דבר זה היה שווה. שולחת לך חיבוק ענקי על האומץ שלך סמויה

כל הכבוד ליז! את אמיצה מאוד ההתמודדות שלך כפולה.. זה להציל נפש... אולי גם נפשות אחרות ...כאלה שאף אחד לא הציל עד היום... ואולי גם נפש רכה של ילדה קטנה שנמצאת בתוכך... כל הכבוד ליז גאה בך שולחת הרבה כוחות לעבור זאת מחזקת איתך אידה

הילדה הזו באמת עדיין משוועת שיצילו אותו לא מבינה למה היא לא קולטת שהיא ניצלה, שעכשיו הכל בסדר מבולבלת שכמותה... תודה . כן אני חושבת שבכל מעשה כזה עוד קצת ממני ניצל - גם בקייץ שהיה צריך לעשות שיחה לנוער ולהתריעה מפני פדופיל שפגע ואח"כ כשהיתה פגיע בבן כיתה שלהם - כל פעם מחדש אני מתגייסת ואומרת לעצמי - לך לא היה מישהו שאפשר לדבר איתו - ומדברת הכי ברור שאפשר -ומזמינה ומאפשרת לשאול הכל - רק לא מספרת על עצמי.

את תהי בסדר גמור וכמו תמיד תדעי מה לומר סומכת עלייך נשמה אצילית -ואמיצה כל הכבוד לך -עם כל הקושיייי שולחת המון אנרגיה חיובית לחיזוקקק חטולית

ראיתי שהיה לך לילה לבן מקווה שאת בסדר עכשיו. לא הייתי קוראת לעצמי אמיצה אם היית רואה איך רעדתי - וכמה מחשבות להשתפנות היו לי.... אוהבת אותך - 3>

קשה לשים את האצבע ולהגיד כך וכך קורה בבית הזה. אבל מה שבטוח יקחו עכשיו ברצינות את המצב שם - הייתי אחת בשיחה יחד עם גורמים אחרים שמטפלים והצטיירה תמונה עגומה - גם אם אין פגיעה פיזית יש שם פגיעה זה בטוח. רציתי להגיד - תודה את העבר שלנו אנו לא יכולות לשנות אבל כן יכולות לעשות הכל שביכולתינו למנוע סבל מאחרות/ים. זה היה המניע שלי שגרם לי למרות כל התחושות הפיזיות והנפשיות להמשיך-לצעוד-להכנס לפגישה, ולהגיד את נקודת המבט שלי - ואתן כלכן/ם הייתן/ם מאחורי לוחשים לי ומעודדים אותי לעשות את המוטל עלי. }{ באהבה רבה - ליז

שאת מקסימה ואמיצה! ולמרות שזה היה לך קשה - עשית זאת! כל הכבוד לך!!! מחבקת בחום שחף

הלילה לבד/מני בגר חשבתי שאולי אצא, ארד לשפת הים חשבתי שאולי אסע רחוק. בפאבים שלאורך הירקון הדליקו אור, לכבוד הנשמות הבודדות. יש לפעמים שזה נעים, לראות הכל אפור ואיכשהוא עובר הכל בשקט. דמויות צצות נעלמות, כמו מתוך חלום, הכל שוקע אי אפשר לסגת. ---------------------------------------- חטולית

צר לי גמני בלילה לבן אבל כפי שאמרתי לך ההבדל ביני לבינך זה שאני צריכה לקום לעבודה ואת לא.. בוביק שלי יודעת שהמחשבות לא נותנות מנוח יודעת שבלילות יותר קשה שלבד לך שהלבד פתאום תופס יותר מקום.. מוכר אבל שם איתך למרות שלא פיזי .. לאב יו דלרינג בובה

את צודקת -את עוד צריכה לקום לעבודה אני יכולה להמשיך לישון ,,,,,,,,,, פשוט האגוצטריות הילדותית שלה כואבת לי מאוד לא חשבתי שהיא תאכזב אותי בצורה כזו לאחר המון שנות חברות -בזמן שאני תמיד הייתי שם איתה ובשבילה ובכל מקום ובכל זמן ,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ליל מנוחה בוביק-תודה לך

קראתי את תגובותך אליי. סורי שעזבתי באמצע.. פשוט נרדמתי, למטה בספה בסלון..לבד. הספה האהובה שלי, שם אני אוהבת לישון, על ספה של שתיים. והתינוקי.. כמובן לידי! כבר מבעוד מועד הכנתי לו ליד הספה שלי לול נייד כדי שאני אוכל להניקו בלילה. ויש לי מיטת תינוק גם בחדר השינה.. כך שאני מסודרת על איפה שבא לי לישון. אני יכולה לשים אותו על ידי איפה שאני רוצה. תודה שהיית שם בשבילי בלילה. ושיהיה בוקר טוב.. ((((((((((((((((((((((חטולית))))))))))))))))))))))))))

תודה על התמיכה שלכן בלילה בסוף לא נרדמתי עד אחרי 5 בבוקר יש גם לילות כאלה שיהיה יום טוב

לכתוב או לא לכתוב.. זה מה שאני שואלת את עצמי כבר כמה זמן. כל הזמן פותחת את הפורום אבל חוזרת בי. כותבת.. מוחקת.. מוחקת את עצמי בעיקר. הרבה אומרים שיש בי כוחות אבל למה לעזאזל אני לא רואה אותם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! השתנתי? גדלתי? אולי כלפי חוץ הכל נראה שונה.. אבל בפנים.. בפנים הכל רקוב. לא מזמן פגשתי נשים שלא ראיתי כמה שנים. אמרו שהשתנתי, שגדלתי. התלהבו לראות את השינוי. גמני חושבת ככה, עברתי הרבה מאז גדלתי בעיקר אבל גם עשיתי\עושה הרבה שטויות מאז.. מה שלא העזתי פעם , עושה עכשיו לטובה ולרעה. לא יודעת למה כותבת את זה. לא יודעת מה מנסה להעביר.. לא יודעת אם בכלל מנסה להעביר משו. סתם מלא דברים בפנים. ועכשיו.. שבוע חדש ואין כוח רוצה רק להיות במיטה לא רוצה לרוץ אחרי הזמן מעבודה לעבודה ללימודים לטיפולים לחיים בכלל. רק רוצה לישון כל הזמן לברוח מהעולם מההתמודדות היומיומית מה אני צריכה את זה? מי רצה את זה בכלל? כותבת.. וכותבת.. סתם מילים.. חסרות משמעות וכותבת ואז מה? משהו השתנה? לא. כאן , כואבת נאכלת בתוך עצמי.. מדוכאת מחשבות אובדניות.. והחיים ממשיכים להם בחוץ כאילו לא קרה כלום. סליחה.

בעיקר כי לא משנה מה אגיד עכשיו זה לא באמת יקל אז רק אציע חיבוק ומקום להוציא את כל הקיטור שהצטבר.... אל תפחדי לתת מקום לכאב הזה תני לו לגיטימציה אל תמחקי את עצמך הרבה מידי שנים מחקו אותך... איתך אוהבת הלוואי ויכולתי יותר

כי לא משנה מה, את כאן , איתי. ובכלל, אוהבת. בלי הרבה מילים. ~"הרבה שנים מחקו אותך"~ כן, הרבה. ועדיין.. תודה לך ליל מנוחה יקירתי.

השבוע הזה יכול גם להפתיע לטובה תסתכלי כל יום על דבר אחד טוב שקרה לך תוסיפי את החיבוק שאני שולח לך חיבוק* תומי, כמעט חתמתי בשם ליל מנוחה יקרה

כבר כלום לא יכול להפתיע. שבוע שידוע מראש. שיגרה.. שיגרה רעה. איזה אופטימית, אה.. משו................................ מזל שלא כתבת את השם שלך אחרת מידי היו עולים עלייך.. סתאם סתאם אל תיכנס לסרטים.. :-)

מה חשובה הסיבה שאת כותבת חשוב שהוצאת את הדברים החוצה את המילים את המחשבות את מה שכואב את הרצונות ובכלל רק את עצמך אסור לך למחוק =לטוב ולרע ועוד מעט כבר יום חדש ומתחיל שבוע חדש ואולי דווקא בגלל שתהי עסוקה השבוע יעבור מהר מי יודע

לא רוצה שבוע חדש לא רוצה יום רוצה לילה והרבה לילה רוצה לישון רק לישון. אבל מי שואל אותי בכלל מה רוצה ומה לא סתם מילים משיר: "אין בכלל מלאכים בשמיים אני כאן איתך, ממש בינתיים להחזיק ת'ראש מעל המים לראות הכל, לעצום עיניים " -מטרופולין- מנסה להחזיק ראש מעל המים אבל .......................................... זהו לילה טוב חייבת לישון קצת מחר עבודה בלעעעעעעעעעע..שונאת

גם אם את לא מאמינה בהם כרגע, בטח שהם קיימים בך, להתמודד עם כל מה שבפנים. (((((((((((((((((((((בובה))))))))))))))))))))))))))))) מקווה שקל לך יותר עכשיו- בוקר חדש בפתח..

אתמול בלילה השדים קמו לתחיה על דברים שרציתי לשכוח שחשבתי שכבר לא אעלה אותם.. הלוואי וירדמו בחזרה יחזרו למנהרה החשוכה שלהם שלא יצאו.. בטח! בחלומות.. מחר טיפול, וכמובן שזה ייצא שם. בלע למות! סמויה תודה. כרגע לא רואה את הכוחות. כרגע רואה עד כמה חלשה אני ותלושה מהחיים.. רק לפגוע להרוס.. על טעויות העבר. סליחה. פשוט כואב

מבינה כל כך את מה שאת מרגישה את מי זה מעניין השינוי אם עדיין כואב וקשה כל כך! אם אין כוחות לקום בבוקר אם אין כוחות לחיות... ובכל זאת... תחשבי על זה שאם יש שינוי זה אומר שיש תקווה לעתיד יש למה לצפות! מקווה שהלילה תצליחי לישון יותר מוקדם ושהמחשבות לא יתרידו אותך יותר מדי מחבקת שחף

גם ככה לראות אותו לא ממש עושה כיף. ביום שישי ראיתי אותו במפתיע, הוא התקרב להגיד שלום ונפל לי משהו מהיד, לא זוכר אפילו מה אדיוט: "אתה לא צריך כל כך להתרגש" ובאמת לא רציתי כל כך להתרגש אבל.. יצא לי סופש מגעיל לא ממש ידעתי מה לכתוב כאן כל הזמן

פגישה מפתיעה -מעלה רגשות בלתי צפויים אתה לא אדיוט זו תגובה נורמלית מצטערת שקלקל לך את הסופ"ש וכאן-זה בסדר , תכתוב כשתוכל,,,,,,,,,, אייך אתה עכשיו ? אייך מתקדם עם המוסיקה ? שולחת חיבוק עוטף ומגן חטולית

לא יודע.. באמת לא ממש מחובר לעצמי, קצת מבואס כי שברתי, עישנתי המוזיקה זזה טוב, ישבתי עליה 2 לילות עד 4 בבוקר, סופש בבית ממש עוזר להתקדם רק שאני לא מתכוון להיות שם כל סופש אני מרגיש מאוד לבד מאז... שאין איתי משהו שמבין

חוויה לא נעימה בכלל יודעת.. מאחלת לך שבוע טוב.. ושולחת חיבוקיישן.. :) לילה טוף

מצטערת... לפגוש את הפוגע ללא הכנה עם הכנה זה קשה מאוד, אבל אפשר לעבוד על עצמך ולא לתת לו להרוס את הרגע...את הסופ"ש...את הימים הבאים.. לחזק..לאסוף את הכוחות... ולא חשוב מה תעשה ומה תאמר, אם תתרגש ואם יפול לך משהו... הוא החלש, הוא השפל...אפס.. נסה לומר לעצמך... זה אפשרי... אני יודעת שאתה מסוגל לכך! מחזקת אותך אידה

מצטארת על סופ"ש מגעיל מכירה את ההרגשה שפוגשים את הפוגע יש לי אחד במשפחה שעושה לי בחילה ותמיד מרגישה חרא אחרי שנתקלת בו בכל מיני ארועים משפחתיים תמיד אח"כ סיוטים בלילה ובכלל חוסר שקט נפשי מקווה שלא יצא לך להיתקל בו יותר בקרוב! שיהיה לך שבוע נעים יותר מהסופ"ש! ו... גם אני לא יודעת מה לכתוב :) אז אתה לא לבד... שחף

פתאום עולה בי הצורך לשחזר משהו. בעקבות..תמונה. תמונה משפחתית רגילה. שלי, עם משפחתי אבא אמא, ילדים כולם מאושרים, מחייכים אבל אני רואה אותה טיפה אחרת.. מס' שנים לאחור, 2005-6 אם אני לא טועה- אני גרועה מאוד בתאריכים.. טיפול במכון להתפתחות הילד עם הבן האמצעי שלי טיפול שאמור להיות הדרכת הורים בסה"כ טיפול דיאדי אמא+ילד, אבא+ילד, שני הורים לשיחה. טיפול שאמור להיות קשור לילד, עזרה בקשיים אז איך הוא התגלגל בסוף אליי? איך הכל התחיל: שהבן שלי השני היה ן שנה וחצי הוא לא עבר למזון מוצק כמו כן, היה מסתובב במעגלים סביב הצל של עצמו ולא מדבר היו לי חיים רגילים לגמריי עד שבטיפת חלב שלחו אותי דחוף למכון ומשם הכל התחיל... כבר בפגישות הראשונות ניכר שהילד כן מנסה ליצור תקשורת! ולבסוף הגיעו למסקנה שהוא פיתח התנהגות מדומה, שרק דומה במאפייניה לילד המצוי על קשת האוטיזם. למה זה קרה? בינתיים מחליפים לנו פסיכולוגית כי הראשונה יוצא ת לחופשת לידה.. ממשיכים... היה לי מן צורך להביא לה תמונות מחיי המשפחה שלנו חתונה, ברית , בית... ואז יום אחד היא העירה בשיחת אבאאמא שאנחנו(אני) מתאמצים כל הזמן להראות לה את החלק הורוד של החיים שלנו. ושהחיים הם הרבה יותר מורכבים ממה שאנחנו מנסים להציג. "החיים הם לא ככה.." זה כנראה היה ט' רציני בשבילי ואני מייד אמרתי שיש לי סיפור עדכני מהחיים. והסיפור הוא: בבניין שאני גרה בו (אז גרתי במדורגים על הים) גרים ממולי עובדים זרים. ואני ראיתי ויודעת שיש חבורה של בנות בגילאי 12-15 שבאות לשם במקום ללכת לביה"ס. ואני גיליתי שהן עובדות ב- יצאנות. למה באיזה בוקר דפקה אצלי בדלת נערה מזה קטנה(חשבתי ילדה שבאה להתרים) ואמרה לי שהיא צריכה עודף 50 ממאה. הייתי לבד בבית, זה היה נראה לי חשוד אז אמרתי שאין לי, סגרתי את הדלת והצצתי מהעינית. הבת נכנסה לדירתם של הזרים. התחלתי לעקוב. וגיליתי מה שגיליתי. מזעזע! כתבתי מייל באתר של המשטרה לא חשבתי שיענו לי, אבל כן ואותה "סיגלית" שעהתכתבה איתי אמרה שצריך להודיע על כזה דבר למשטרה. שישי אחד, בלילה שאני יודעת שהנערות שם בניגוד לעצת בעלי הזמנתי להם את המשטרה אחרי חצי שעה רק הגיעו תוך כדי שאני עוקבת בעינית שהנערות בדירה ולא יצאו. השוטרים דופקים על הדלת והזרים פוחדים לפתוח(חשבו משטרת הגירה) אז פתאום ראינו אותם קופצים ממרפסת למרפסת ונמלטים בחשיכה. הנערות כנראה נשארו בפנים. כי הדירה לא נפתחה. ולא ראינו נערות בורחות. הזמינו קצין מיוחד לפרוץ את הדירה כי מדובר בקטינות (בדר"כ אסור להיכנס ללא צו בית משפט) באה גם חוקרת נוער.. ו..שפרצו לשם לא גילו כלום! הנערות נעלמו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איך ולאן? איזה פדיחה. למה לא שמעתי לבעלי לא להתערב בכזה דבר?? השוטרים הלכו..כעוסים הרדנו אותם לשוא אבל נראה לי שהם קלטו שאני אישה ישרה ורגילה אז הם לא עשו לי משהו על "הטרדה". ואני יכולתי להישבע שראיתי את כל זה ולא הצלחתי לשים על זה יד.. הפסיכולוגית מקשיבה לי בעיון אני ממשיכה- אחרי מס' חוד' היו על זה כתבות בעיתונות גם הארצית וגם המקומית שנתפסה חבורת נערות ככה וככה (רק שבגלל שהן קטינות לא מראים פנים) זרם מידע מודיעיני רב למשטרה שפתחה בחקירה... וואי.. הסיפור שלי לא היה לשוא.. בעלי העיר: "יופי ממש אזרחית לדוגמא, למה בכלל התערבת, נכות שידענו על הזנות אבל מה איכפת לך, תסגרי את הדלת שלך ותשתקי! זה לא עינייננו! ויכולנו להסתבך עם המשטרה!" אמרתי:" אני ראיתי מה שראיתי ולא יכולתי לעבור על זה לסדר היום או שאולי דמיינתי את זה ואני לא שפויה?!" בעלי " לא, חס וחלילה זה לא מה שאמרתי." אני נרגעת, בוטחת שוב בעצמי. ואז מתחיל דיון פילוסופי על לעזור או לא לעזור. משו בסגנון חיים הכט.. פתאום אני קולטת את הפסיכולוגית מסתכלת עליי במבטים שאיני יכולה לשאתם. בא לי לבכות אבל במקום זה אני צוחקת ומתחילה לדמוע מרוב "צחוק". הבכי-צחוק ממשיך להתגבר ואני לא יכולה יותר. אני בורחת לפינת החדר כולי מסמיקה כולי אדומה היא ובעלי מסתכלים עליי אני בעצמי לא מבינה מה קורה לי? מה אני מתחרפנת ככה מסיפור שלא קשור אליי בכלל.. אני חוזרת לשבת והיא ממשיכה להסתכל עליי במבטים(אמאלה!) ועדיין אני לא קולטת... השיחה מסתיימת והנושא הזה לא חזר לפחות איזה שנה. עד.. שקרה משהו בטיפול החלטתי יום אחד שאני מתחילה לעבוד אז אני עוזבת את הטיפול והיא...מאוד כעסה ואז גם לא הגיעה לפגישת סיום הייתה טעות אני מאוד נפגעתי עזבתי לגמריי ואמרתי דרך בעלי שאני לא יבוא יותר בחיים למכון הזה! ומפה הכל מתחיל- אני כותבת לה מכתב על כל רגשותיי. היא מחזירה לי תשובה בדואר "שהדלת שלה פתוחה.." עם תאריך לפגישה. במקום להירגע מהמכתב אני באותו לילה חולמת את החלום הכי מפחיד בחיים ממש חלום "מציאותי" אני חולמת שאני מגיעה לפגישה איתה כפי שקבענו והפגישה נערכת דווקא במועדון קהילתי מהילדות שלי(מקום אמיתי) אני מגיעה לשם בחלום. והיא שוב פעם גם לא שם! אני הולכת משם כועסת, פגועה על כך ששוב פעם עשתה ממני צחוק. אני הולכת.. והיום נהפך ללילה חשוך ואפל. אני הולכת..ואז קולטת שמישהו עוקב אחריי גבר.. אני מגבירה את ההליכה הלב שלי דופק רצח אני מתחילה לרוץ והוא בעקבותיי אנס רודף אחרי! אני מכירה את הפנים שלו. הכי מוזר שבחלום האנס לבש פנים של איזה בחור מהעבודה החדשה שלי.. הוא בחיים לא עשה לי כלום, מצחיק נכון? אין לי דרך להימלט אני מתחילה לצעוק בחלום זעקות אימה ומה שאני לא קולטת זה שאני צועקת במציאות. בעלי התעורר מזה ואז התחיל לנער אותי. זה היה חלום! זה היה רק חלום! "שכחתי ממנו" ואז למחרת אני מגיעה אצלה לפגישה כבר בשער אני פוחדת להיכנס לא רוצה לחזור כולי פתאום רועדת במסדרון מה קורה לי? היא שוברת הקרח "סוף סוף רואים אותך" מזמינה אותי להיכנס אני רואה ששום דבר לא קרה שום דבר לא נורא אז מה אני עושה מהכל סיפור כזה? במהלך השיחה אני מספרת לה על החלום של אמש "זה הזוי, אני מנפנפת בשיערי" "הדברים האילה בכלל לא קשורים אליי" "מה אני מאבדת את השפיות, או מה?" זהו, מפה היא כבר לא עונה לי יותר על השאלות שלי. הכל תם אבל מבחינתי רק מתחיל.... הסיפור שלי מתחיל לצוץ ואי אפשר להדחיק אותו בחזרה. סמויה "נולדת" ואי אפשר להחזיר אותה בחזרה ל.. הרגשתי אז שהמכון הזה הרס לי את החיים באמצע החיים בגלל כל האיום הזה שהופיע. רציתי "לנקום בהם" והיום אני דווקא רואה את הכל ממקום אחר. ואפילו מודה להם. וואו כמה כתבתי אבל הרגשתי צורך לסדר לי שוב את התמונה. זה ככה בשבילי עם עצמי..

מפוזרת שכמותי... הגילוי היה ב2007 , לפני שלוש שנים בגיל 31... ציון דרך חשוב בחיי. אני גרועה בתאריכים! תמיד אני מתבלבלת. אז אני מציינת את זה כאן שזה יהיה כתוב שאני לא ישכח.

לך התאריך מאוד חשוב כמו גם כל מה שגוללת כאן התפרצויות של זיכרונות לא מופיעים בלי שום סיבה זה באמת נשמע מפחיד לך כל מה שכתבת ולא בכדי היו לך סיוטי לילה אייך את מרגישה היום ? אני יודעת שאת אישה חזקה ושתוכלי להמשיך בטיפול עם הילד כמו שצריך בלי שום קשר למבטים של ההיא ובלי להרגיש שוב רגשות כאלה קשים כמו שחווית , תסמכי על עצמך , יש לך על מה לסמוך -אולי אם תנסי לתת בעצמך יותר אמון , גם תחושת הפחד תחלוף , ולגבי מה שראית -אני בטוחה ומשוכנעת שזה לא היה פרי הדמיון שלך , את לא משתגעת שוב אומרת , תסמכי על עצמך !!! מקווה שלא תתנסי שוב בחוויות מהסוג הזה ,,,,,,,,,,, שולחת חיבוקים לחיזוקקקק חטולית

קראתי אותך כבר מזמן קראתי כמה וכמה פעמים. ולא מוצאת את המילים. אז כאן בשבילך גם בלי מילים.. מחבקת בובה .

אני רוצה להקדיש שיר. לכל אחת מכן באופן אישי: לילדנונת, לחטולית, לסמויה, לגל, לציפור נפשי, לאור הנפש לשחף, ולעצמי! לכל מי שכאן כואבת וחושפת, וחושבת שמשהו בה דפוק, ולכל מי שמעודדת ומחבקת את כל השאר כשזה רגע הנפילה שלהן. דעו, שאין בכן דופי! שאתן שלמות ומושלמות כמו שאתן! ושגם מעפר יכולה לצמוח שושנה: http://www.youtube.com/watch?v=sUBjQxPGtro אחת ויחידה

באמת מחווה מקסימה... שבת מקסימה ומוארת לך, יקרה..

שיר מקסים -אהבתי תודה שהבאת שיהיה שבוע נפלא לך חומד חטולית

אריק איינשטיין מילים: תרצה אתר לחן: יוני רכטר שבת בבוקר! יום יפה, אמא שותה המון קפה, אבא קורא המון עיתון ולי יקנו המון בלון. אפשר ללכת לירקון, לשוט שם בסירה, או לטייל עד סוף הרחוב ולשוב בחזרה, אפשר לקטוף פרחים, כאלה שלא אסור, ואפשר ללכת עד הגן ולראות שהוא סגור

אחד השירים היפים שאני אוהבתתתת תודה שהבאת שיהיה שבוא נפלא חטולית