פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

חנוק בגרון. ככה פתאום קראתי טריגר, הגבתי.. הגבתי מהחוויה הפרטית שלי אבל אמרו שזה מוגזם.. ופתאום זה הפיל אותי. בקצרה, כתבתי שילדה בת 15 זה לא גיל שככ מבין אם מותר או אסור. כשאני חושבת על זה עכשיו, גיל 15 של עכשיו זה לא גיל 15 של אז.. כשאני הייתי שם. קראתי את התגובה שלה אליי והשתתקתי. לא תמיד מצליחה להגיב את מה שרוצה באמת לא תמיד מצליחה למצא את המילים.. ועכשיו, אחרי כמה ימים של שקט, כאן ולא כאן. היה טיפול השבוע בלע אחד גדול. קיבלתי גם קנס של............... 1000 שח, מנאייקים בגלל החזקת פלאפון(לא דיברתי יש לי אוזניות) אבל בגלל שהחזקתי קיבלתי קנס. ומאיפה אני יביא את הכסף? ושבוע הבא סטאז בבית חולים לא בטוחה בעצמי לא יודעת אם ייקבלו אותי לליצנות רפואית. זה נשמע פשוט, אבל זה ככ לא. ואין לי כוח לכלום כרגע חזרתי לעבודה ואין כח גם לזה רוצה רק לישון עד מאוחר לקום מתי שרוצה לא לרוץ אחרי הזמן.. עייפתי. אוף צובט לי בלב. כואב.

אוף לא מצליחה להעביר את מה שבפנים את החוויה שעברתי כרגע שנזרקתי לעבר לא מובן בכלל סליחה

מבינה לפחות ע ל מה את מדברת... חיבוק לא מוצאת את המילים לכאן.. אני שם אם את צריכה בכל שעה

סוף שבוע הכל מצטבר מתחים של כל השבוע ו..בסוף עייפות מי לא מכיר את זה.. תנוחי היטב, בובה מחבקת, סמויה

מרגישה לא מובנת....שם ? כאן? לבד עם הרגשות החויות שלך? גיל 15 גיל שכל אחד חווה אחרת... את רק ילדה... אבל מצפים ממך אחרת... אולי כמו שהגיבו לך ? אבל את היית במקום אחר... וסטאג מחר.... כל ההתחלות קשות... אל תתאגי עם הזמן תרכשי בטחון תגלי דברים שאת כבר יודעת תגלי את עצמך את היכולות שלך תאמיני בעצמך! שיהיה הרבה בהצלחה אני באמת סומכת עלייך... ובקשר לקנס....תראי שדברים מסתדרים איתך אידה

לפעמים קורה שאנחנו כותבים את מה שעולה לנו באותו הרגע -כדבר הכי נכון שאנחנו מרגישים , שאנחנו באמת מאמינים , וזה רק שלנו , מי שקורא אחרינו יכול להסכים או לא להסכים ,גם לי זה קורה !!! מצטערת שנפגעת בצורה כזו ,,,,,,,,,,,,ממש לא נעים ,אפילו לפעמים כואב .........ובקשר לדו"ח -מסכנית קטנה שלי -מצטערת מאוד ,הגיע זמן הסטאז' .........איזה יופי , שמחה בשבילך ,יודעת שתמיד דברים חדשים מרגשים מאוד , תסמכי על עצמך , את נהדרת , אין לי ספק שתצליחי -שיהיה בהצלחה בוביק שולחת המון חיבוקים מחזקים חטולית

תודה רבה על התמיכה.. על התגובות שלכן כעת מרגישה טיפה יותר טוב בנוגע לנושא הנל אבל עדיין, יש בי מחשבות לא טובות בכלל.. אוף איתי.

אני באמת לא מצליחה להבין מאיפה מגיע לאנשים הצורך הזה בלפגוע במישהו להשפיל לרמוס? באמת יש הבדל בין אלימות מילולית לפיזית? אני באמת לא מבינה ואני רחוקה מלהיות תמימה עד כמה האדם הפוגע מרגיש חלש שכדי להגדיל את עצמו הוא ימחק מישהו אחר? זה לא העולם רע זה האנשים שבתוכו הופכים אותו לכזה...

ילדונת יקרה גם אני לא... לא מבינה... אך אפשר להיות כל כך חסר רגישות... אני מרגישה שמילים כאלה פוגעות בי אישית ...ובכל מי שנמצאת כאן בפורום, מצטערת... מחבקת אידה

תודה אבל לא בטוחה עד כמה הצלחתי להעביר את מה שהרגיש לי תודה שעמדת לצידי שהגנת... זה כל כך לא מובן מאליו זה כל כך לא משהו שקיים ביום יום שלי הצלחת לגעת בי במקום שכבר הרבה זמן לא הצלחתי להרגיש תודה

מה קרה ? לא מבינה ,,,,,,,,,,, התגובות שלך ושל אידה,,,,,,,,,,,?????? משהו לא בסדר ? מישהו פגע בך ???

יש דברים שלא שווים את היחס... באמת לדבר על זה . זה רק לתת מקום לכל אותם אלה הרוצים להרוס כל חלקה טובה...

ראיתי את השרשור ונצבט לי בלב. עד איזה רמה אנשים יכולים לרדת.. נפגעתי ,כאילו זה נכתב לי. מקווה שזה לא השפיע על המקום כאן ושתמשיכי לכתוב פה כל שעל ליבך.. איתך ילדה.

לא קראתי את זה(רק עכשיו חזרתי מבילוי) אבל ממה שנכתב אני כולה רק לנחש.. רציתי לומר לך שלא להתייחס בשום אופן להתבטאויות מסוג זה. זו סתם הייתה מתקפה של איזה כותבת. אני מבינה את הפגיעה שלך את במצב שביר סתם, מישהי שחיפשה לפרוק כאן את התסכולים שלה מהחיים. ממש תנפנפי את זה מעלייך ותמשיכי הלאה. מזדהה עם הפגיעה שלך. סמויה

למה לא כל יום שבת לא איכפת להם מילים: יוסי בכר לחן: מתי כספי שתף למה לא כל יום שבת למה לא למה לא למה זה רק יום אחד יום אחד יום אחד זה היה ממש חלום לו שבת היה כל יום יה כל יום יה כל יום זה חלום זה היה ממש חלום לו שבת היה כל יום יה כל יום יה כל יום זה חלום לה לה לה... מה היה בכלל אכפת מה אכפת מה אכפת לו בראו עוד יום שבת עוד שבת עוד שבת לשוטט ברחובות ולחשוב שטוב לחיות מה אכפת מה אכפת מה אכפת http://www.area.co.il/pin/98973images/%F9%E1%FA1.gif שולחת חיבוקים מכל הלב לכולם חטולית

איזה מזל שלא כל יום שבת.... :) שתיהיה לכולם שבת רגועה שקטה ובטוחה...

חיבוק

תודה חטולית! הברכות והשיר...מה אכפת באמת... שבת שלום לכולם שיעבור ברוגע ושלווה אידה (בקשה לגבי זכיות יוצרים...לצטט רק חלק מהשיר) ש

אזכור לפעם הבאה שבת שלום

גמלךךך

חיבוקי גמלך חטולה מצחיקולה... שלא תחשבי ששכחתי את השרשור עם הכלב עדיין מצחיק לי.. יחטולה מצחיקולה שכמותך..

אני נופלת ונופלת ואיך קמים? כי זו רק נפילה כלפיי מטה... ואין לי כוחות אני צריכה הצלה, חוששת שהפעם כבר לא אצליח לבד....

לפני כמה זמן אמרת שכנראה תעזבי את הטיפול את עדיין מטופלת ? אם כן , תוכלי להעלות את כל מה שקרה לך בפני המטפלת מבינה שמאוד קשה לך מה יכול לעזור לך עכשיו כדי שתרגישי טוב יותר ? אייך אפשר לעזור לך ?

גלגלושיייי -נעלמת ונאלמת מה קורה איתך ? את בסדר ? כבר המון זמן לא נכנסת תני סימן חיים , מה עם הרגל ? דמעונת -מה שלומך ? החג נגמר ,חוזרים לשיגרה ? גל- אייך את היום ? מרגישה טוב יותר ? מקווה לשמוע מכן משהו,,,,,,,,,,,,,,, חטולית

בסוף הלכתי החוצה עם כל הפחדים ועשיתי הליכה ארוכה מהירה שכולי מחודדת חושים בעטתי בכמה קופסאות קרטון בדרך חזרתי עייפה מאוד בהיתי בסרט ונרדמתי אתמול כבר לא אכלתי כמעט בעיקר מתוק הרגל כבר בסדר מאז הנפילה ההיא אתמול היה לי כנראה ניתוק חזרתי מהעבודה ועליתי על אוטובוס אחר שלקח אותי בכלל למקום אחר הייתי חייבת לחזור לנקודת המוצא ולקחת את האוטובוס הנכון סוף שבוע אני נוסעת לעיר הקודמת שלי להסניף את התינוקי של החברים שלי הוא כבר בן חודשים וחצי לא ראיתי אותו הרבה זמן ואני נוסעת ברגשות מעורבים

סוףףףףףף סוףףףףף דאגתי לך נורא טוב לשמוע שהרגל כבר בסדר ותהני לך בסופ"שששש חבקי אותו תסניפי אותו -מגיע גם לך מנוחה חיבוק גדול מתוקה חטולית

אני מצטערת אנ י לא ממש יודעת מה להגיד.... אני לא יודעת איך להסביר אבל רגוע לי בפנים כל הימים האחרונים הייתה בי סערה ועכשיו שקט השקט הזה עושה לי ביטחון שלווה אני אמורה להרגיש רע שהכל חזר כל כך מהר אפילו חברים בשימוש אומרים לי שאני בהכחשה שאני מכורה יש לי קול קטן מציק כזה שמזכיר כל כמה זמן שזאת טעות אבל הוא רק מציק לא באמת מפריע... הרעש הפריע יותר עכשיו שקט

את אומרת עם מעט מילים כל כך הרבה ,,,,,,,,,,,,,,,, אולי כדאי שתיקראי שוב ושוב את המילים הנפלאות שיצאו ממך שיצאו מתוך תוכך מהשקט שלך מהשלווה שלך את יודעת כמה כוח טמון במילים האלה ? חברים בשימוש אומרים ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, אייך זה מרגיש לך שאומרים לך שאת מכורה ? את מסכימה עם זה ? את מכחישה ? את האמת את יודעת , נכון ? רק אתתתתת יכולה לגרום לדברים להיות או לא להיות והקול הקטן הזה -זה קולו של היצר הרעעעעע שלא יתעתע בך את יותר חזקה ממנו אל תתני לו מקום לסחוף אותך למקומות שלא תוכלי חלילה וחס לחזור משםםםםםם הפרעתי לך מספיק שולחת חיבוק גדול לחיזוק -אם זה בסדר מצידך חטולית

או אפילו הרבה פעמים קל להבין את ההפך הגמור ממה שכתוב לפעבין את מה שבעצם היינו רוצים לשמוע ולא את מה שנאמר

אני לא מכירה את הודעותייך הקודמות, ולא את ההסטוריה שלך עם השימוש בסמים או בכל מיני דרכים אחרות שמטרתן לשכוח את הכאב, לטשטש ולעמעם את הרגשות. אולי אני טועה, אבל אני הבנתי מהמילים שלך בדיוק את ההפך מחטולית - שהקול הקטן של היצר הטוב שישב על כתפיך ואמר לך שזה מזיק לך, שהפריע לך וזמזם לך באוזן שאת מכורה, ושכדאי לך להפסיק, ולא להשבר - אותו השתקת. שנכנעת לכאב ולדרך שלך להתמודד איתו. אני מבקשת סליחה אמיתית אם אני מבינה לא נכון, אם אני "דוחפת " את האף שלי סתם. אבל כואב לי לקרוא אותך. לא, אף פעם לא הייתי מכורה לסמים, או השתמשתי. אבל לכל אחד יש את היצר ההרסני שלו, את מה שהוא רגיל לעשות ויודע לעשות למרות שזה הורג אותו. את הדבר הזה שהוא עושה לעצמו ובעצמו למרות שזה הורס אותו, כי לעשות משהו אחר נראה קשה הרבה יותר מליפול למקום המוכר, הידוע והלכאורה בטוח. אני מאחלת לך שתמצאי את הכוחות ואת התמיכה (אני פה אם את צריכה יד עוזרת) להרים את עצמך מהמקום המוכר והמזיק זה, שהקול הקטן אבל הבריא בתוכך לא יושתק. שתדעי שמגיע לך טוב, ויש הרבה אנשים שיכולים ומוכנים לעזור, אבל אף אחד לא יכול לעזור לך אם לא תרצי לעזור לעצמך, אם לא תביטי לכאב בעיניים. הדרך היחידה החוצה היא בד"כ דרך הדלת, לא מעליה, לא מתחתיה, ולא מצדדיה. שולחת לך חיבוק. אחת ויחידה.

"הדרך היחידה החוצה היא בד"כ דרך הדלת, לא מעליה, לא מתחתיה, ולא מצדדיה."

מה זו החוצפה הזו???? מי נתן לך את האומץ והתעוזה לפגוע ולרמוס? מאיפה העליונות, חוסר הרגישות, האטימות??? שאת חשה שאת כותבת כך?!!! אני מבקשת ממך לא להכנס לכאן ולא לכתוב כאן עברת את כל הגבולות האפשריים!!!!!!!!!!!!!!!! אידה

בלה בלהה מה שתגידי אבל בשיא הרצינות עכשיו אתם עוזרים לה לחיות בהכחשה

אני עושה סמים כי אני לא יודעת לעשות שום דבר אחר

אף פעם לא מאוחר ללמוד.... עם ליווי צמוד ונכון....

מה את עושה כאן בשעות האלה ? לא הצלחת להרדם ?

את בטוחה במה שאת אומרת ? אני לפחות זוכרת אותך עושה כל מיני תכניות ללימודים לעבודה , להדרכה ,,,,,,,,לפני כמה זמן זה היה ? ופתאום הכל השתנה ,,,,,,,,,את חכמה , מבריקה , רהוטה נפלת לסמים-לא יודעת למה , והלכת לאיבוד , לא מאוחר למצוא את עצמך מחדש -את צעירה וכל החיים עוד לפנייך כדי לשנות הכל ולהפוך עולמות -אם זה מה שתרצי באמת , סליחה כן , אבל הסמים נשמע לי רק כמו תירוץ , הסמים זה לא אתתתתת !!!! אנשים נופלים בחיים -וכמו שנופלים כל יכולים גם לקוםםםם אפשר לשלוח חיבוק מחזק ? חטולית

אני לא ממש יודעת מה להגיד.....

היום זה יום הבולמוס אחד מהימים שבהם אני לא מפסיקה לאכול מתוק מלוח אין לי שליטה על זה ואני מרגישה שאני רוצה להוציא את הכל נלחמת לא ללכת לשירותים כי זה עומד לי בגרון אולי אני צריכה ללכת עכשיו ברגל והרבה ללכת וללכת וללכת אבל החוץ בלילה מפחיד אבל משהו מושך אותי ללכת דוקא ללכת להוריד את היום הזה את הבחילה יש לידי פארק אולי לרוץ שם אני והרוח והעצים והמים להוריד את הבולמוס הזה לא טוב לי עכשיו

שולחת חיבוק... דמעה

נסי לעצור רגע... לקחת דף ולרשום כל מה שאני מרגישה כל המחשבות שעולות לך בראש... עשי רשימה מול כל בולמוס... זה יעזור לך בשלב ראשון לראות ולשלוט בדברים אחר כך אפשר לעשות עוד צעד בהצלחה תרגישי טוב אידה

עברו שעתיים וקצת מההודעה שלך למען האמת , מרגיש לי לא בטוח שתצאי בשעות המאוחרות האלה לפארק , לא יודעת -מסוכן אולי קצת התעמלות -כל מיני תרגילים , משהו הסחות דעת אחרות , כל דבר שיכול לעזור איתך מתוקה חטולית

סליחה - שהתפרצתי לכאן ושוב נעלמתי סליחה - חשבתי שהתחזקתי סליחה - שקשה לי להיות נוכחת כאן יותר סליחה - שאין לי את הכוחות להחזיר לחברה לא לדאוג לי אני בגדול במקום ממש טוב בחיי אבל כנראה צריכה לשמור על עצמי ולדעת מה עושה לי טוב מה מעורר ומה מחליש - סליחה על שאני לא יכולה לתמוך חשבתי שאני מספיק חזקה, שעברתי תהליך ארוך ומופלא אבל... כנראה לא מספיק תודה שאתם כאן - חייבת להמשיך בתהליך הריפוי שלי... לצלול לשלות להעלות להתעלות לעבד לעכל להתחשל לצלוח להרגיש כמה רגעים – נוח לצלול לצלול לצלול להישלות לצלול לצלול לצלול לצלול לשלות להעלות להתעלות לעבד לעכל להתחשל לצלוח להרגיש כמה רגעים – נוח לצלול

מדהים, היום חשבתי עלייך והתגעגעתי אלייך.. באמת תהיתי היכן את אבל לא רציתי לחטט יותר מידי אולי את עסוקה.. כל-כך הרבה סליחות- את לא צריכה להתנצל על כלום! לעיתים אנחנו כאן ולעיתים אנחנו לא... יש הרבה סיבות.. וזה כל-כך מובן זה בסדר שאת לא תומכת רגע...רק נחתת קחי לך אויר לנשימה ואני בטוחה שתוכלי אז תוכלי התמיכה שלך נפלאה.. אוהבת מכל הלב סמויה (((((((((((((((((((((ליזוש))))))))))))))))))))))))

מחבקת ללא מילים שמעה

סליחה שאני צריכה לבקש ממך שוב... שאת לא צריכה לבקש סליחה מקבלים אותך כמו שאת בזמן שלך ואנחנו יודעים שאת מנצחת בתהליך שאת עוברת וכמו בכל דבר יש עליות וירידות איתך אידה

נשמה , מה קורה לך ? רק עכשיו יוצאים מחג הפסח אנחנו לא נמצאים ערב יום הכיפוריםםםם מה כל הסליחות האלה ? השיר שלך נפלא בעיני כמו כל השאר שכתבת בזמנו בבלוג שלך , כמה שאת רגישה -יפה שלי תכנסי רק כשתוכלי , כשתרגישי שמתאים הנה , עשית נסיון -ראית שעדיין לא הזמן תמשיכי לטפל בעצמך-שזה הכי חשוב ותחזרי כשתוכלי אפילו לגיחות קצרצרות שרק נדע שאת בסדר -מבטיחה ? מחזבקת המונים חטולית

ואולי הסליחה צריכה להיות מופנת כלפי עצמי ולכן בעיקר - תודה - והמון, על הכל... לכן ולכל באי הפורום אוהבת ומתגעגעת ליז

קצת, בטלפון עם חברה. נמאס לי שאומרים לי: "די, זה יעבור ממי, מה נהיה איתך.." או "get over it" עד שאני סוף סוף מרשה לעצמי להרגיש ככה. לשחרר טיפה מהכאב הזה החוצה.. עד שסוף סוף יורדות לי דמעות... ישר אני חוטפת את הכאפה של חוסר ההבנה. של המחשבה של "מה אני מתפרקת פתאום, רואה שחורות". אני, שתמיד כל כך חזקה ובשביל כולם. אבל נמאס לי להתנצל על זה שכואב לי. נמאס לי לבקש סליחה מכולם על זה שאני מוצפת רגשית, על זה שקשה לי. אסור להשבר? אף פעם אסור להרגיש שאין לי כוח, שאני רוצה טיפה לנוח? לשחרר? למה אף אחד לא מוכן לקבל את זה שגם לי מותר לפעמים, למה? אולי בגלל שזאת אני שהרגלתי אותם שאצלי הכל בסדר.

אחת יקרה היום בכית וזה סימן טוב כי שוב לשחרר וחשוב לבכות וזה מעיד על כוחות... מה שלא עשה לך טוב זה שהרגשת לבד.... וכנראה שלאנשים לא קל והם לא ממש יודעים מה לעשות עם זה... זה לא שלא איכפת...והם לא דואגים... פשוט לא יודעים לפעמים כדי לומר לא לצפות פשוט לומר...רק תיהיה איתי....תקשבי... זה רק מה שאני צריכה.. אל תתנצלי ואל תרגישי לא נוח פשוט תיהיה את לא קל...אבל יותר פשוט מהרגשה עכשיו... מחזקת אותך מקשיבה לך לדמעות איתך אידה

כמרגישה שאני לא מסוגלת להסתיר עוד. כל השנין הסתרתי אפילו מעצמי. לא רציתי לזכור, לא רציתי לדעת, לא יכולתי לדעת. עכשיו אני זוכרת, ועוד לא ממש מעכלת. רק מתחילה. וההצפה הרגשתי הזאת מפחידה אותי. שאתפרק, שאשתגע. אני בוכה פתאום, שזה דבר טוב בשבילי, משחרר. אבל גם מפחיד. פתאום אני לא לא עוטה על עצמי את המסכה הרגילה כל כך בקלות. פתאום רואים עלי שקשה לי. הייתי בדייט היום. בדייט בין הראשונים. והרגשתי שאפילו שם, אני לא מסוגלת להכיל את כל הכאב הזה יותר, והדמעות החלו לזלוג. פתאום מצאתי את עצמי בוכה ובוכה ובוכה, עם גבר כמעט זר. אלוהים מה נהיה איתי - אני משתגעת???

את מרגישה לא במים שלך אולי כי השריון שבנית סביבך כל השנים הולך ונסדק ? אולי דופק לך בדלת ואומר לך -היייי אחתתת - את יודעת שהגיע גם הזמן שלך לחיות ? להיות ? להרגיש ? ואז גם הדמעות באות לעזרה -עוד סימן,,,,,,,,,מצטערת מתוקה , אני חושבת שאת לגמרי צודקת - כך את לימדת אותם , הם לא יודעים או לא מכירים אותך באופן שונה -רק תמיד שם ותמיד חזקה , ברור לגמרי שמותר לך להתפרק , הייתי אומרת אפילו שמאוד רצוי לך להתפרק ,חוקי היחסים יכולים להשתנות אם -קודם כל תפסיקי להתנצל -לא לענין , לא במקום בכלל ,מה פתאום שתבקשי סליחה על,,,,,,,,,,לא משנה מה , את גם לא צריכה להגיד להם שאת מוצפת ריגשית , מה פתאום ? ולמה שלא תרשי לעצמך להישבר ? מה יש חוק כזה ואני לא ידעתי עליו ? פעם גם אני חשבתי כמוך -היה רק חסר שיקראו לי כותל וידחפו לי פתק באוזן , מתוקה , מותר לך הכללללל !!!! את קובעת מה מתאים לך ומה טוב לך ולא אחרים !!! תנסי להתחיל להרגיל אותם לזה שגם לך יש צרכים , חיים , חוסר זמן להיות תמיד המקשיבה ,זמינה , בוכה , כואבת ,,,,,,,,,,כל מה שמתאים לך , אף פעם לא מאוחר להתחיל לשנות דברים והרגלים , הכל תלוי רק בך !!! שולחת חיבוק גדוללללל חטולית

קודם כל את מקסימה, תודה. אני מנסה לאמץ לעצמי חלק מהמילים שלך, הכועסות, המתנגדות לדיכוי הזה של עצמי על ידי עצמי ועל ידי הסביבה. אני בדרך. הבוקר יותר טוב, זה עזר לבכות. אה, ואימצתי את השם שנתת לי, כמו שאת רואה הוא עדין בסוגריים. בקרוב אני מקווה אצליח להגיד את זה על עצמי בגאווה, בלי סוגריים ובלי הסתייגויות. חיבוק ענק בחזרה!

שלום, רציתי לשאול האם מישהי יודעת אם המדינה- ביטוח לאומי מכיר בפגיעה הנפשית שנגרמת עקב פגיעה מינית ממושכת?אשמח לתגובות..

ברוכה הבאה איה מוזמנת להיות חלק מהפורום. שאלה לא פשוטה כיוון שזהו תהליך מאוד לא פשוט... יש אפשרות... לא יודעת בודאות...ואיזה סעיף במדוייק אבל צריך הרבה הוכחות על חוסר תפקוד ויכולת לעבוד. אנסה לבדוק יותר פרטים אידה

תודה רבה לכן.. אני מנסה לעזור לחברה.. בכל מקרה אמליץ לה לבקר בפורום! שבת שלום, איה.

וברוכה הבאה הדרך הכי טובה כדי לדעת מה באמת מגיע לך דרך ביטוח לאומי זה לגשת לשם שיתנו לך טפסים למלא ,תגישי את כל האישורים הנדרשים , הם יזמנו אותך לועדה רפואית ושם יחליטו אם מגיע לך ,וכמה מגיע לך בהצלחה -חטולית

כולם ללא יוצא מן הכלל כולם בני אדם, צבועים דו פרצופיים שקרנים אכזריים ללא גבולות כולם ללא יוצא מן הכלל כולם בני אדם אינטרסנטים חוצפנים עלובים פחדנים מהטעויות של עצמם!! כולם ל ל א י ו צ א מ ן ה כ ל ל ! בלי חרטות, נגעתי באדום! טוב נו והפורום הזה גם :)

ולא רציתי לישון מבואס אז סיימתי אותו אחרת וכנראה מטעמי השעה שכחתי להוסיף : חוץ ממני טוב נו והפורום הזה גם :))

שכל כך מבינה מאיפה המילים מגיעות, אבל זה לא בריא לעשות הכללות... ובכלל בכל אדם יש קויים טובים וקווים רעים.. (אמרה הבורדליין)

כבר חיברת לה מנגינה ? או שאתה עדיין עובד עליה אתה בטוח שכולם כולם,,,,,,,,,, כמובן חוץ ממך ומהפורום הזה אז נכון שיש הרבה כאלה -לא הייתי מגדירה כך את כולם

אם זה היה יוצא מגניב הייתי אומר שכן סתם שירבוט של רגשות לפני שינה אבל על הדרך קבלי משהו ישן שפורסם בבמה - ואגב באמת יצא קטע טוב, גם על הגיטרה - רק עכשיו עולה הרעיון להקליט אותו, השותפה ישנה עכשיו, בעעעעע והמוזיקה, הדבר היחיד שיכול לשחרר אותי, כבר מטביעה אותי יותר מדי בתוכה. האוזניות לא נותנות לאף טיפה של מחשבה לברוח, לאף טיפה של רגש להתחלף ברגש אחר. והמילים כבר לא נותנות מנוח, אז נשאר רק לנסות להתגבר. אז במקום להקשיב ולפנטז הקדשות נעמדתי בחדר שעה לפחות. פעם זה התחיל בam ופעם בc, פעם בfmaj7 ופעם בסוג מוזר של d. לבסוף השתמשתי בקאפו שהיה זרוק על המיטה, הצלילים פתאום נהיו גבוהים, כמו שהרמת אותי מהרצפה. תאכלס זה יצא בנזונה, אפילו בנזונה מזדיין. אבל ביננו, רק השכן שמע את זה והתקשר להתלונן.

יש אנשים שאתה סומך עליהם? מאמין? אמון באדם אחד? בעולם? אני מקווה שכן כי זו הדרך לגלות שלמרות הרבה רוע ודו פרצויות יש גם הרבה טוב בעולם חשוב חיובי האנרגיות הטובות יגיעו אלייך איתך אידה

יש לי 11 ימים נקיים... עוד יום עבר... אני חושבת שכבר הרבה זמן לא הרגשתי חלל כזה גדול בתוכי הפסיכולוגית אמרה לי שצריך ללמוד לחיות עם חללים ולא לנסות כל הזמן למלא אותם... רציתי לצרוח עליה שהיא לא מבינה מה זה לחיות עם בור בבטן בור ששואב כל חלקת שפיות אני יודעת שאני חייבת למצוא עכשיו מסגרת אם אני רוצה להישאר בניקיון אני מפחדת לאכזב שוב... מכאןההודעה הופכת טריגרית! מי שקשה לה שתימנע.... אני רוצה כבר תקופה לכתוב משהו ואני מפחדת בבקשה מכל מי שמכיר אותי בפעם הבאה שאתן פוגשות אותי תשכחו את מה שנכתב כאן אחרת לא אוכל להסתכל לכן בעיניים לעולם... זרקתי הרבה רמזים על המקום שאני עובדת בו אני שם כי ככה דברים התגלגלו כי סמים כי כסף כי גם ככה הרבה לקחו את זה חינם... אז למה לא לעשות מזה כסף? כבר שבועיים שלא עבדתי ואני צריכה לחזור מעוות ככל שזה יהיה אני לא יודעת כל כך איך לעזוב ההחלטה להפסיק סמים נבעה מכל הטירוף שכבר היה שם מלקוחות נוראיים... והיום פתאום אני לא יודעת איך ללכת לשם ובו זמנית לא יודעת איך ללכת משם.... הפסיכית אמרה לי היום שאני לא אצליח לעבוד שם בלי סמים... לפני שלושה חודשים חזר לי המחזור אחרי שנים שהוא לא היה הגעתי למשקל יעד... החודש לא קיבלתי שוב... ...... אני לא רוצה לגדל ילדים לא ככה לא מהנסיבות האלו... פתאום אין לי אומץ לשלוח.... ובכלל לא מבינה למה חושפת את עצמי ככה...

עוד משהו קטן וטוב ולא משנה עבור מה.. ילדים.. לא ילדים.. משקל יעד! ניצחון גדול בשבילך מאמי שלי. אני בטוחה בך.. אני איתך. וכשאפגוש אותך מתישהו תאמיני לי, ששום דבר לא השתנה בעיניי. את בליבי תמיד! ועוד יום! עשית לי טוב על הלב. עברתי יום מטורף, ולא מוצאת כוחות להגיב להודעות שנכתבו אבל שימחת אותי. באמת.. אוהבת, כבר אמרתי?

תאמת זה לא מרגי שכל רע להיות במשקל יעד בעיקר כי כל הזמן אני מקבלת מחמאות על איך שנראית (:-)) סתם.. זה באמת מוזר, אבל זה מרגיש בסדר למרות הפחדים שקופצים ולמרות ששוב מקיאה המון אני אוכלת אני לא זוכרת תקופה כל כך ארוכה שהצלחתי לאכול, מבלי לחזור לצום יש במקום הזה הרבה ניצחונות קטנים כמו לאכול מול אנשים (יש לי חברה שפעם ראשונה ראתה אותי אוכלת ) פתאום זה מקבל פרופורציה שסביר להניח זה לא מוזר לאכול וזה משהו שכולם עושים ואנשים לא בוהים בי כי אני "מרשה" לעצמי לאכול בחוץ ורוב העולם לא הולך ומדבר על כמה שאני שמנה כולם חיים בעולם שלהם ואני בטח ובטח לא מרכז העולם אז כנראה שזה לא כזה נורא לא להראות ממש ממש ממש רזה וגם ככה מעולם לא הצלחתי לראות עד כמה אני רזה... ולשמנם יש זכות קיום.. ובכלל הרי זה לא קשור באמת לאכול אולי אני פשוט פחות מפפחדת לתפוס מקום אולי היום אני מתחילה להבי שמותר לי להתקיים ואני לא לוקחת אוייר של אפחד ואני לא צריכה להתכווץ כדי שיראו אותי... וזה דיי בסדר שיהיו לי צרכים.. ואוכל זה צורך של חיים וכמה שאני שונאת לקבל תעובדה הזאת אני חושבת שלאכול עושה אותי שפוייה יותר...

ילדונת אמיצה 11 ימים-כל הכבוד !!! את מסוגלת להמשיך נראה לי שהפסיכית שלך צודקת זה מקום שהוא לא מקום ולא משנה כרגע הנסיבות שבגללן הגעת לשם , וגם לא משנה כל השאר יש לך אפשרויות אחרות במקום לחזור לשם ? את נקרעת לחתיכות כדי לשמור כל יום עוד יום ואם תחזרי לשם -לא יודעת אייך תשרדי שם אל תשכחי שהסמים פוגעים באיברים פנימיים ואי אפשר אחר כך למזער נזקים את חכמה , מבריקה , חזקה , ורק צריכה להחליט לא לחזור למקום שמשם יצאת לפני כמה ימים , בפעם הבאה זה עלול להיגמר רע מאוד , ואולי אפילו קטלני , סופני !!! תחשבי על אופציה אחרת -כל דבר רק לא לחזור לשם מחזיקה לך אצבעות שתעשי החלטה נכונה למענך -רק למענך שולחת חיבוק גדול וחם חטולית

המחשבה על להגיע למשמרת על לעשות מספיק כניסות כי זה מה שמקיים אותי עושה לי בחילה אני פשוט לא מסוגלת שיגעו בי יותר אני לא מסוגלת לגעת בהם וכל לקוח והסטייה שלו... ועדיין המקום הזה שואב.. שואב לחיים האלו זאת מציאות וכל כך קשה לעשות את הקאט הזה... יש לי לקוחות פרטיים ולא במכון.... ואני רק רוצה שהם יתנדפו לפעמים בא לי להתעורר ולגלות שהכל רק סיוט אחד גדול.... כמה נמוך עוד צריך לרדת כדי להבין שחייבים שינוי מהיסוד? היסודות שלי רקובים הערך העצמי שלי פגום אני בכלל לא יודעת מי ניבטת אלי מהמראה אני כבר שנים רבות מידי לא מזהה את עצמי שם המבט הפך חלול

לא כל כך יש לי זמן להגיב כי צריכה לצאת ללימודים אבל בכל זאת חשוב לי לכתוב כמה מילים כדי שלא תחשבי שמתרחקת או נרתעת כי זה לא משנה לאן הובילו אותך חייך את עדיין עבורי אותה ילדונת מקסימה ואהובה שום דבר לא השתנה בעיניי בעקבות ההודעה הזאת!!! מה גם, שזה היה ברור גם מהדברים שכתבת לפני כן... גאה בך כל כך על היום ה-11! וגאה בך המוןןןןןןן על משקל היעד!!! מה עם המחזור? הלכת לבדוק? ו... אני די בטוחה שהפסיכולוגית שלך צודקת... אז... צריך למצוא דרך איך להיגמל גם מזה!!!! ולמצוא עיסוק אחר שמכניס כסף... אני זזה להתארגן בהצלחה לך ביום ה-12! אוהבת אני

וואו, 11 נקיים כבר? הינה את כבר מצליחה לנצח את "הבלתי-אפשרי" נכון, התהום עמוקה התהום אפלה אבל את כל-כך רוצה לצאת ממנה! רואים ושומעים את זה בין השורות העבודה שלך- אף אחת כאן לא שופטת אותך להיפך אני יכולה להגיד לך "שבת רעה כמוני" גם עשתה בעברה דברים שאני מתביישת בהם כיום..עשיתי דברים לא קלים.אבל הייתי ילדה, הייתי נערה הצלחתי בכוחות עצמי להיחלץ כנראה עברתי תהליכים נפשיים לא פשוטיםשהותירו אותי עייפה "וזקנה" בגיל 18 בלבד! אז הנה, כנראה שגם אצלך התהליכים מתחילים לעבוד תהליכים לא קלים שרוצים שינוי! שרוצים לחופש שרוצים לאור! הם קוראים תיגר על העבודה שלך, הם קוראים תיגר על הסמים הם מושכים אותך למקום אחר את נאבקת עכשיו, זה ברור. זה מעייף ומתיש עד כדי רצון לוותר על הכל. לכן, במקומות האילה שאת מרגישה כל-כך מותשת ועייפה יש פה את המקום הזה. (((((((((((((ילדונת))))))))))))))))))))))))))))))

אני כל כך עצובה ממש אבלה כל הזמן דמעות ודמעות רציתי לענות לך חטולית, אידה, בובה, שחף ועוד אבל התנועה מתקדמת למטה והיא כבר נעלמת למרות שהיא קיימת. אידה תסבירי לי למה העולם עובד ככה למה כל הרוע הזה למה לאנשים שנפגעו קורים שוב הפגיעות האלה למה אין חלוקה הוגנת של סבל? למה כשכבר מגיע הטוב הוא נראה שקוף, למה אני לא מאמינה באמת להושטות הידיים האלה למה נדמה לי שהטוב הוא בדיה למה אני לא יכולה להפנים אותו בתוכי למה אני אף פעם לא מרגישה שייכת גם כשאני שייכת למה אני קיימת עדיין? למה קרה מה שקרה לציפור נפשי למה למה למה למה למה???????? יש הסבר הגיוני? בא לי להקיא כמו רות צבא של אנשים מתוכי, בא לי להקיא מתוכי את עצמי.

מיתר יקרה את שואלת שאלה קשה, קשה מאוד... אבל אני יודעת שמעבר לעולם הפוגע והאכזרי יש עולם אחר טוב יותר... צריך הרבה כוחות לצאת מהעגל הפוגע.. צריך לתת אמון להאמין שאפשר אחרת... לתת צ'אנס.. קשה לשכנע... רק החויות החיוביות שלך עם שאר העולם יכול לתת בך את התקווה את האמונה. אני מצטערת שכל כך קשה שקשה לראות מעבר למסך השחור אל תוותרי.. איתך אידה

למה למה אדם סובל האם יש עולם אחר אם אראה שם את הנחת לא אחיה יותר בפחד למה למה אדם סובל האם יש עולם אחר אם אראה שם את הנחת לא אחיה יותר בפחד חומד - באמת קשה מאוד לענות על השאלות האלה לא חושבת שיש הסבר כלשהו גם אם הוא לא הגיוני כשתלמדי לקבל את עצמך ולעשות לעצמך מקום -לא משנה היכן תרגישי שאת שייכת אולי את פוחדת להיות שייכת ? את מטופלת ? כי אם כן , שם יעזור לך מאוד להקיא את כולם החוצה מתוכך ולהישאר ריקה ונקיה -מתוך נסיון אישי מקווה שמילות השיר יעודדו אותך כמעה

מיתר- אני אוהבת אותך אין לי משהו אחר לומר לך. ובבקשה ממך, אל תקיאי..בבקשה, גם אני כל היום רוצה להקיא, כל הזמן להקיא את עצמי מתוכי, להקיא את עצמי..להקיא את התחושות, ואת זה שיש אותי..ואת זה שיש גוף, שהוא כלי הקיבול שדרכו נפגעתי...ורצון להוציא את עצמי מעצמי. מיתרי...בבקשה בואי לא נקיא..בבקשה אני גם לא רוצה,לא רוצה..כבר לא יכולה יש לי אולקוס, אסור לי...אני מדממת מכל מקום בגוף, נוראי לדעת..אבל זו האמת בבקשה.. שלך, ציפור נפשי

להקיא מתוכך אנשים , כאב , את עצמך -זה יותר מטפורה מאשר להקיא באמת ,זה לשפוך החוצה מה שנקרא את המעיים לנקות אותם מכל הרעלים שנדבקו שם במשך כל השנים , את כל הכאב את כל הפגיעות -את כל מה שרע , ולידיעתך - זה דבר נפלא !!! כי את מתנקה -ואחר כך יש מקום לנשום כן -לקחת המון המון אוויר ולהיוולד מחדש מתוך עצמך-נקיה חדשה וחזקה מאי פעם ,אחרת מכל מה שהיית אי פעם -והכי קל לעשות זאת בטיפול עם המטפלת מתוך נסיון שלי

זעקה נשמעה אי שם נרצחה נשמה הושחטה חוללה ונותרתי אני עם גוף בלי נשמה ילדתי, שמענו זעקתך הרגשנו תפילותייך הזדעזענו מקול קריאתך אך לא היה בכוחונו להושיט את ידנו ואת נותרת בחושך האיום, שוב יודעת שהמוות מביט עלייך מצחקק תוך כדי מתפללת למות שגופי כבר לא יהיה שנשמתי תעלה מעלה אין בכוחה עוד לספוג גופי עייף ממלחמות חורבן הקרבת קורבנות למען אותו סיפוק זול הנמכר במחיר פסיעה קול דומיה אני מבקשת לחדול כל קול דומיה חלדו מלהתקיים קחו נשמתי והותירו אותי כגופה גופה ללא נשמה גופה ללא חיים גופה ללא קול שנים נחתמות ואני עדיין כאן מחלקת פרסים לכל אלו שהביסו אותי נותרתי מובסת בידכם מתקלפת ומותירה דממה שלא חודרת אל עולמכם צרחה אילמת זעקה ללא שם

ציפור נפשי יקרה, קראתי אותך ובכיתי על כמה שכל העולם הזה לא הוגן. הקול שלך נשמע והנבלה הזו תקבל את עונשה. את פה מוקפת אהבה ובכלל לא לבד (אני גם מנסה לומר את זה לעצמי). אני בעיקר נשארת בלי מילים מולך ומנסה לעטוף עד כמה שאפשר תכתבי בבקשה כל הזמן, תכתבי. אני אולי הולכת לפתוח הודעה למעלה ואז גם אתייחס לזה שוב. אתך ושוב אתך ושוב אתך.

המילים אומרות הכל... ובכל זאת מה שלומך? אך עוברים הימים? מי מלווה? מחזקת אידה

כן , אכן מילים קשות מילים שמתארות ומזכירות לכולן כאן מהו הכאב שזועק בדומיה ואיש אינו שומע ואיש אינו עוזר ואיש אינו מפסיק את הכאב איתך חומד

שבטח לא שמת לב , מתחת לפרסומת דימעה כתבה לך היא דואגת לך

ולא רק בתור ביטוי. באמת נושרות לי דמעות כשאני עונה לך עכשיו. כל כך כואבת את הכאב שלך. כל כך מורגש הוא, בין מילותייך. וגם כל כך מזדהה, ודרך המילים שלך שמרגישות לי כמעט כאילו יצאו מפי, אני כואבת את עצמי. חיבוק ענק, מכיל, אוהב, למרות שאיננו מכירות בכלל, למרות שרק אתמול נחתתי פה בפורום לראשונה, למרות שזה וירטואלי. חיבוק.

אתן כולכן מחבקות אותי אני יודעת זאת. ואני מפחדת שהחיבוק יגמר, ואני מרגישה כל כך בדמעות חנוקות כאלו שלא יורדות..מדי פעם מגיעות לאיזשהו מקום שכבר אינני מסוגלת להכילן.. הדממה הזו, הרועשת הזו, המכרסמת את גופי..... ולקום, לקום היום...להיות חייבת להמשיך, כי נגמר ה"חג", נגמרה החופשה...אחרי מה שקרה זו הייתה ממש כמו "חופשת מחלה", ופתאום היא נגמרה..כבר אין יותר אישור, וצריך לקום.. ואף אחד לא יודע שאני חוזרת פצועה..כל כך פצועה. מי מאמין לי שיש לי תקווה עוד? רק המשפט הזה מכרסם לי את הנשמה, כי למה עוד יש לי תקווה? למה אני לא מתייאשת? דיי...לאבד תקווה ולהבין שאני המפסידה עוד הרבה לפני שהבנתי מה זו תבוסה...למה אני לא מתייאשת מהתקווה..למה? מה זה שעוד יום אחד יכול להיות לי.....חיים. למה? לוותר....רק רוצה להגיע למצב הזה של הוויתור.... יש בו משהו שדומה למנוחה. תודה לכולכן...מיתר, חטולית, אחת...ואידה היקרה, שאני מרגישה את הרצון שלך שלא אתפרק...מרגישה מרגישה גם מכאן.... שלכן, ציפור

מפרים לי את האיזון שנוצר מושכים אותי בכוח מתוך המצב הרגוע הזה של לשבת בבית ולא לעשות כלום אפשר בבקשה עוד יום אחד של שקט??? בבקשה רק עוד יום אחד!!!!

מוכר.. אין הרבה מה לאמר רק שמאוד מבינה אותך.. מאווווד בהתחלה יהיה קשה לחזור לשגרה אבל אחכ.. אחכה מתחילים להתרגל שוב

איזה כיף. סוג של שפיות היום הלכתי לסופר הכל כרגיל הכל פתוח יש הכל איך שמחתי לראות את- השומר!! שחפונת- גם אני מאחלת לך להתרגל בחזרה לשגרה. יותר כיף..

יהיה טוב בסוף....

להחליף אותך בעבודה שתוכלי לנוח עוד כמה ימים ??? מצידי חומד , אפילו עד שבוע הבאאאא את יודעת מה שאני רוצה לשאול אותך כבר מלפני תחילת הפסח וכל הזמן שוכחת ? מה עם היד ? כבר החלימה מהניתוח ? גם זה כבר חזר לשיגרה ? מקווה שכן חטולית

בבקשה להחליף אותי בעבודה!!!! ואם אפשר אז גם בלימודים!!! :))) זה מעניין, את תראי, אני מבטיחה! :) היד כבר לא מפריעה לי עדיין לא החלימה עד הסוף אבל כבר אין כאבים או הגבלה בתנועה כל השאר זה פשוט עניין של זמן לילה טוב לך חטלטולית זזה לישון מחר קמה מוקדם ויש לי יום ארוךךךךךךךךךך שחף

לא חגגתי השנה מימונה ): לא אתמול ולא היום אתמול נערכה בלילה מסיבת המימונה במשפחתי אצל אחות של אימי והיום יש פיקניק ביער כולם בטח שם ואנחנו לא שם. כל-כך מוזר הכל התחיל מזה שבחג השני אמא שלי התחננה שנבוא אליה. כ"כ רצתה שכולנו נחגוג יחד. קצת התלהבתי האמת הלכתי וקניתי מתנה די יקרה כולה לארוחת ערב אמרתי לא נורא, זה חג שיהיה בכיף. ובאנו. בשולחן הערתי הערה בצחוק לבעלה של אימי שאיזה באססה שהוא לא טיגן את הלביבות של פסח מקמח מצה אלא אפה אותן בתנור כמו פיצה. (אני אוהבת כאילה מטוגנות.) אני הייתי בשוק היא פתאום דיברה אליי מזה בגסות וצעקה מהמטבח "יאאללה, אז תחשבו שאין!, זה מה שיש!" כל ה"נחמדות" שלה נזלה לה מהפנים והרגשות האמיתיים שלה צצו. אפילו שזו אמא שלי הייתי אומרת שזה חוצפה כי הדברים נאמרו בטון מאוד לא לעניין! בטון מעליב. בגסות רוח כאילו מי אני בכלל שמעיזה לדבר. ועוד מה בכלל אמרתי? הרגשתי שמישהו עושה לי טובה שאני שם בכלל. זה לא מכל ה-לב. לאורחים שאני אוהבת לא הייתי מדברת ככה. לא הגבתי על זה המשכתי לאכול כרגיל תוך כדי שאני נוצרת את רגשותיי בפנים. זהו, למסיבה בערב כבר לא רציתי לבוא. לא התחשק לי. והיום? אף אחד לא התקשר לצרף אותנו לפיקניק. אנחנו לא חשובים, לא חלק אינטגרלי מהמשפחה. מעניין, אמא שלי אפילו לא טרחה להתקשר לברר מה אנחנו עושים. או איפה אנחנו ולמה לא באנו אתמול. ממש אכפת לה! נראה לי היא שמחה שלא יצרנו קשר. אלק רצתה לחגוג איתנו את החג! והכי קטע שהיא מסוגלת לבכות היום לאחיות שלה על מה שאמרתי בשולחן, שאני בת רעה וכל מיני כאילה. ואיך היא רבה איתי. ולהכניס את כל המשפחה לסרטים ושקרים ומה לא. והיו דברים מעולם. אז די סמויה, הגיע הזמן שתלמדי כבר לקח! הבעיה היא שניסיתי בכל כוחי להתנק(וזה סיפור בפני עצמו) אבל אי אפשר אי אפשר כשלאמא יש אינטרס והיא פתאום "מתגעגעת " תהיו בטוחים שהיא מצליחה לשכנע אותי מחדש. ומופיעה שוב מחדש. מה היא רוצה ממני? אני חייה את חיי בשקט..

כואב ולא מובן עד כמה אמא יכולה להיות כזו.. וכי למה? מה כבר עשית לה? יש נקודת אור שלפחות בנית לך את משפתחך שלפחות את לא לגמרי לבד למרות שבפנים, יודעת כמה ריק לך.. קבלי חיבוק תומך.. מבין.. מימונה? אתמול אמא פתחה שולחן הפוגע שגר מתחתיי הגיע-כמובן אחריו עוד 2 פוגעים.. חיבוקים ..נישוקים.. וכל הבלעעע הזה מסביב לקחתי את רגליי ואת מכוניתי ונסעתי לחברתי.. בליתי קצת.. והיום, עוד יום מבחינתי.. יום אחרון לחופש. אנחנו כאן איתך יקירה ואהובההההההההההההההההההה

בהחלט מבינה אותך , את צודקת ,לא רק שלא אמרת שום דבר שלא לענין ,אלה שיש לי מין תחושה כזו שהכעס שלך אימך לא היה דווקא מכוון אלייך , עושה רושם -לפחות בעיני , ממה שהצלחתי לקרא -שהיא כבר היתה על גחלים לפני שהגעתם אליה בכלל , ואת פשוט חטפת ישר לפרצוף משהו שלא היה קשור אלייך ,עצתי לך יפה שלי - בפעם הבאה שאת הולכת לקנות לה מתנה יקרה -תשקלי לקנות לה המוןןןןןן טישווווווו , כך כשהיא תחליט לבוא ולבכות לך תגישי לה ישר את המתנה שלך , שתנגב את הדמעות -מרגישה ששוב יש לך רגשות אשמה , על מה עכשיו ? לא עשית כלום !!! תודה לאל שיש לך משפחה שלך שאת הקמת ושאת יכולה להתגאות בה ולהאחז בה בכל נימי נפשך , את באמת לא זקוקה להרגיש אשמה על לא עוול בכפך , ולגבי מה שלא גמרנו להתכתב אתמול בלילה , אני עוד צריכה לחשובבבבבב , בנתיים שולחת חיבוק חם מתוקה ותמשיכי בחיים שלך חטולית

את כ"כ הצחקת אותי בשרשור ההוא עם הכלב ואיך שהוא משתין וההקבלה שלו ל- זכר האנושי הלא הוא "הגבר" שאני פשוט המשכתי את הצחוק. ואת לא צריכה לשבור את הראש כי ממש ממש עשיתי מזה עוד קצת בדיחה... אה ובערב של אותו יום מגעיל שסיפרתי עליו, הפתעו אותנו זוג חברים (של בעלי כמובן) והיה מזה ערב מקסים וזורם.. עשינו על האש לסגור את החג שתינו קצת יין אדום עשינו לחיים צחקנו התבדחנו בהחלט - שפוי!

יום אחרי החג.. אפשר לנשום קצת אוויר נקי.. נטול ריח פוגעים נטול זכרונות קשים ורעים.. ועכשיו (אחרי כמה שנים שלא עשיתי זאת) טולי חטלטולי- כאן, תומכת..אומרת את המילה הנכונה תמיד. מה שלומך היום? קמת לבוקר טוב באמת? *חיבוק* שחפיתי- ואיך את קמת הבוקר? הצלחת לישון? להשלים את החסר בעבודה שאת צריכה להגיש? קוראת מבין השורות, וכמו שכבר נאמר לך, את הולכת להיות מטפלת.. מד-הי-מה!! שיהיה רק בהצלחה. *חיבוק* תומי- בין מנגינה למנגינה.. מצליח קצת לנוח? לאגור כוחות? איפה אתה? מחכים לשמוע ממך *חיבוק* דמעה- כאן, מידיי פעם.. מדברת דרך שירים, וזו גם דרך לבטא את מה שבפנים כואב. דואגת לכולם.. ומה איתך? איך עוברים עלייך הימים? *חיבוק* ציפור נפשי- מתפלאת מהכוחות, כן עדיין לא נרגעתי.. מקווה שאת מודעת שהן קיימות.. היכן את? ואיך את היום? *חיבוק* רות- קוראת את הזעקה מבין השורות. כמה כאב. מבינה את מה שאת מרגישה, אך למרות הכל חושבת על מה יהיה עם הילדים (וזה לא מובן מאליו) האם את בטיפול? יש תמיכה? *חיבוק* ילדונת- יום חדש עלה לאוויר.. עוד יום נקי? איך את היום? זכרת את מה שדיברנו עליו? גם אם מעדת, זה לא נורא. יהיה ספירה מחדש.. עד שתגיעי למקום שאת מחכה לו. שיעזור לך, כי לבד אי אפשר. ולמרות זאת את מצליחה.. *חיבוק* סמויה- בהמשך לשרשור בשבת, תמשיכי לשמור על עצמך גם בדרכים, גם בחניות וגם בכלל בחיים.. למענך ולמען משפחתך שאת ככ אוהבת! איך את היום? *חיבוק* מיתר- תחושת חוסר השייכות.. כמה מוכר. כאב לי לקרא את מה שכתבת.. על עצמך.. על חוסר השייכות וכמו ששחף כתבה, מצטרפת אליה.. ומזמינה אותך לנסות.. *חיבוק* אחת- הצלחת לבלבל אותי.. חשבתי שזו לא אותה אחת.. אבל הצלחתי להבין בסופו של דבר.. ושוב ברוכה הבאה, מקווה שתמצאי כאן את המקום לבכות על כתף.. לכתוב את מה שכואב.. לשתף -בקצב שלך.. ובעיקר- לא להיות לבד. וגם- ~לא להרגיש דפוקה~ כי את ממש לא *חיבוק* חופית- היכן את? איך עבר השבת-חג וכו'.. עכשיו כשנגמר החג-שבת וכו'..איך את? הצלחת לנוח למרות הכל? *חיבוק* גל- ואת? מזמן לא כתבת כאן.. איך עבר עלייך החג? מתארת לעצמי שלא פשוט, אבל בהחלט שלא רק אני אשמח לשמוע איך עברת אותו *חיבוק* אידה- אחרונית חביבית.. איך את מרגישה? איך עובר יומך? חח סתאאם.. אין צורך לענות. יודעת שאת בשליטה.. תמיד כאן מגיבה מאחלת לך יומטוב הרבה אור *חיבוק*.. .. .. .. .. לא פיספסתי לפי מה שנראה. הסתכלתי העמוד הנוכחי של הפורום ולפי זה בדקתי אם שכחתי או לא אבל אם השם שלך לא מופיע זה לא אישי ולא בכוונה. אה.. שכחתי....................וכי איך יכולתי לשכוח.. בובה על במה- בוקר טוב לך ;) יומטוב לכולן.. הולכת להגיב על מה שכתבתן לי.. בובה.

פשוט מקסים ונוגע ללב! אין ספק אנרגיות חדשות באוויר... שמרי עליהם וזכרי אותם ברגעים קשים! הרבה אור ואנרגיות חיוביות אידה

מנסה לשמור על הראש מעל המים. היום מקבלת תעודת סיום של קורס לייצנות רפואית. מסיבה.. ואולי אחכ אצא לבלות. סיום קורס.. תענוג! מנסה גם לחזור לעצמי מנסה לגבש את הקבוצה שנוצרה כאן.. מנסה שיהיה טוב רק טוב בהמון אהבה ואנרגיות חיוביות כמובן בובה

את גדולהההה!!!!!! אני לא הייתי מצליחה ככה.... :/ אז... למזלי הצלחתי לקום מתי שתיכננתי! אז נשארו לי כמה שעות פנויות והתחלתי לקדם קצת את ענייני הכתיבה זה לא יסתיים אף פעם כי תמיד יש עוד משהו חדש אבל תמיד טוב להתקדם ובסביבות 3 כבר צריכה לצאת מהבית לעבודה באסה... :( דווקא היה לי טוב בבית :)) תודה על המילים החמות מחבקת בחום ו... תהני במסיבה!!!! סיום הקורס זה לא סתם.... מזל טוב יקירתי!!!!

שמחה לשמוע שאת מתקדמת אני יודעת שאין מה לדאוג בקשר אלייך. בסופו של דבר, תמיד תעשי את העבודה. תודה, צפי לתמונות בפייסבוק :)

לדמות מצויירת ודומיננטית שהיא עוף מוזר ? לא , מה פתאום !!! היא ברווזון מכוער ???? לא מה פתאום !!!! חס וחלילה שתגידו לה שהיא יפה !!!! ברבור ? מה פתאום !!!!! אז מה את ???? דמות מצויירת -דמות של עוף מוזר ????? עדיין חידה !!!! לא , סתם , רק מנסה לפענח ח-ח-ח-ח-ח-ח מתוקה שלי -ביום שתדעי איזה עופית מוזרה את , תודיעני פליזזזז והיום , הייתי בקופת חולים בבוקר -יש דברים לא נעימים שלא כדאי לדבר עליהם כאן , בקיצור יש לי דלקת שעכשיו מטופלת בסוג מאוד חזק של אנטי- הדיוטיקה -(אנטיביוטיקה )ומקווה שתוך כמה ימים יהיה שיפור במצב , חוצמזה - עדיין תקועה עם הכלים של הפסח , מעבירה ממקום למקום -כשר וחמץ , עדיין עסוקה כי מתעייפת מאוד מהר מלא לעשות כמעט כלום !!!! רק השרירים צועקים -הצילו - אבל הם צועקים גם כשאני לא מתאמצת , פיברו- מה לעשות , מקווה שעליך ועל כל השאר עובר יום טוב יותר משלי חטולית

תרגישי טוב מאמי שלי. ואין בעיה כשאדע, אגיד לך. ודיברתי עם אמא. אספר לך בהזדמנות. לא מוצאת כוחות כרגע להגיב בשארית כוחותיי.. אוהבת בובה

חיבוק גדול בחזרה!! אני רואה שמצאתי מקום טוב לשפוך בו את תסכוליי אתמול, ואני שמחה על כך.

המוזיקה זה המנוחה, בין לבין מחפשים מטרות אחרות בחיים בגלל זה היה לי כיף כל השבוע בבית של ההורים, היה לי את הפינה המסודרת ולגבי המצב בבית, אחחח אין לי מה לומר אבל אני כאן איתך ובהמשך לברכתך לעצמך בבוקר בובה על במה - לילה טוב לך :)

בוביתי יקרה , קראתי את שכתבת וזה פשוט נפלא !!כל כך יפה, נוגע, רגיש.. אני נמצאת עמוק ,עמוק באדמה..לא רואה אור..קשה לי לכתוב כשאני במקום כזה..קשה להקליד על המקלדת..חיבוק ותודה לך !!

(נשמע כמו איזו הצעה על חוף הים..) תודה לך יקרה על זה שאת חושבת על כולם ולא שוכחת אף אחד, ובכלל שאת פה, בהצלחה בסיום הקורס את תהיי ליצנית נהדרת. נשמע שהים נוח (או שאני טועה...?) מיתר

שאכלתי בן אדם והקאתי אותו , לא יצאתי שבוע מהשרותים כל יום יותר גרוע מהשני כואב לי הגרון היד פצוענ ואני ממשיכה מ ש ו ג ע ת אין לי כח הפלשבקים ממתים אותי ואני רוצה למות איתם. לבד כל כך לבד אף אחד לא רוצה אותי ואני כל כך פוחדת להיות ככה ואני דואגת לילדים מה יהיה?

רות יקירה הלוואי והקאת אותו החוצה הכאב גדול מאוד וגובה גם מחיר גבוה אולי תלכי לרופא שלפחות יטפלו בך בצד החיצוני הפגוע ? אין איתך אף אחד/ת , מישהו מהמשפחה , חברה ? בבקשה טפלי בעצמך כדי שלפחות תוכלי לטפל בילדים אין לי ספק שנורא קשה לך , אין לי מילים אפילו כדי לנחם אותך אך הילדים החמודים ,,,,,,,,,,,,,,מה איתם ? מישהו צריך להיות שם בשבילם , ואם לא את ,,,,,,,,,יש מי שיכול להחליף אותך ?? שולחת חיבוק מנחם ועוטף חטולית

התמודדיות שלך כל כך קשות והכל לבד, זה מאוד קשה הלבד כרגע נראה שחשוב לפרוץ את הלבד אפילו ברמה שלצאת עם הילדים...לראות אנשים...להחליץ אוירה...אנרגיות? האם את מסוגלת לכך? אני כאן יקירה שולחת חיבוק מחזק אידה

כי אין לי מעבר לזה מה להציע וסליחה שזה וירטואלי ולהקיא משחרר בדיוק ל10 דקות הקרובות אולי רק אולי (נזהרת במילים שלי , בעיקר כי אין לי זכות דיבור בנושא הזה) בעבר מה שעזר לי לא להקיא זה לצאת מהבית.. בעיקר אחרי אוכל.. להתרחק מהאסלה... היא לא תברח לשום מקום וכל הקאה אחת פחות זה ניצחון אחד יותר לך

חזרתי הבייתה אין מילה שתתאר את החלל שנוצר בי ברגע שנכנסתי אני מסתובבת אבודה בין הקירות הבית מכל פינה צורך לי סמים מחזיקה את עצמי לא לצלצל לאפחד ואולי רק אולי זה לא כזה נורא היום מותר זה בסדר גם להישבר לא?! סליחה שלא מגיבה לאפחת קראתי את רוב ההודעות הראש שלי פשוט טס לכיוונים כל כך רבים שאני לא מצליחה להתיישב ולהגיב אבל רק שתדעו שקראתי אתן לא לבד..!

הפיתוי גדול יותר. כשבכל פינה יש סם אבל הנה .. עוד יום עומד להסתיים לו היום ה-10? מזכירה לך את ה SOS מזכירה לך כמה כוחות היו לך אתמול בלילה מזכירה לך .. כמה קשה יותר אח"כ. SOS זה בדיוק הזמן לקחת את זה. מחבקת אני.

זה קשה כל כך קשה להיות עם כל הרגשות האלה לבד בבית שבו את רגילה להתנהל בדרך אחת פתאום לבוא ולהתחיל להתנהל בדרך שונה לגמרי בלי מישהו לצידך שיכול לחזק ולעזור לך להתגבר על הצורך הזה אבל... כמו שבובה כתבה היום הזה כבר כמעט נגמר! היום ה-10 של הניצחון!!! אפשר להירדם ומחר לקום ליום חדש...

אני רק רוצה לשלוח לך כוחות לא להישבר. בשום מצב! אם הגעת עד עכשיו (היום ה-10?) זה סימן שאת חזקה שיש בך איכויות שחבל על הזמן. (לא יודעת, את נשמעת לי בחורה מאוד איכותית.) בכל זאת, המצב הנפשי הלחץ החברתי הפגישות עם החברים שעושים בהן סמים עדיף שתתרחקי מהם (מהחברים הללו שקשורים ל..) לתקופה. אז אל תצלצלי לאף אחד. זה לא מה שיציל אותך בסוף תתרחקי מהם תחשבי, כל יום שעובר לך בלי הוא עוד צעד ענק לעבר הגמילה. הסמים מובילים למעגל של בדידות, של ריקנות, של תהום, של אפילה מגיע לך לצאת מהחושך הזה לאור! תני לעצמך סיכוי, תמשיכי להילחם! בשביל בחורה איכותית כמוך, לא רק ששווה להילחם אלא שווה גם לנצח! אז קדימה... (((((((((((((((((((((ילדונת))))))))))))))))))))))))

אני יודעת שהרבה יותר קל לכתוב למשהו אחד שסובל מה לעשות , מבינה שאת מטפסת על קירות ברור שגמילה -מאוד קשה אני מאמינה בך ילדונת תמיד יצאת מכל מיני מבוכים , הצלחת מאמינה בך גם עכשיו באמת בכל ליבי מאמינה שגם את רוצה כבר להיות אחרי הכל תשתמשי בכוחות שלך העצומים יש לך בשביל מי להלחם - על עצמך וזה לא מעט זה הכי חשוב

אולי אם נתאגד כולנו ביחד ונרגיש כמה רבות/ים אנחנו וכמה אנחנו בעצם דומות/ים אחת לשניה אז לא נרגיש יותר כל כך מוזרות/ים, שונות/ים ולא שייכות/ים לעולם הזה שחף

רעיון חשוב ויצירתי אבל אני חוששת שגם במועדון העופות המוזרים ארגיש עוף מוזר ולא שייכת כי אני לא שייכת אף פעם לשום מקום. אף פעם לא הייתי סביב מדורת השבט, אולי בעצם כן- אבל בתוך המדורה עצמה. בתאבון לכן...

את כבר כתבת היום כאן למישהי שאת מרגישה בדיוק אותו דבר זה כבר הופך אותך לדומה ולא מוזרה אם על ההתחלה את באה ואומרת שאין סיכוי - אז ברור שלא יהיה סיכוי כי תחסמי את האפשרות הזאת בפנייך אני אומרת - תנסי מה יש לך להפסיד?

אני פשוט אוהבת. באמת..

את יודעת, נכון?..

שום מועדון- של "מוזרים" או "לא מוזרים" אני בסוף לא מצליחה להשתייך לאף משבצת.. ז"א- גם מהמועדון הזה בסוף אושלך. אני מתערבת איתך שגם בקבוצה של "המוזרים" לא יהיו לי חברים. כן, כן זאת המציאות..

תקראי את התגובה שלי שכתבתי למיתר היא מתאימה גם עבורך! חוץ מזה, את איתנו כאן כבר כמה שנים? נראה לי כבר עברת את מבחן השייכות ועדיין לא הצלחת לנשור החוצה... זה לא אומר לך משהו?

לא מרגישה שאתן מוזרות! מיוחדות..כן! וזה לא בכדי למצוא חן או סיבה אחרת... אני חושבת שהתמודדיות שלכן דומות התמודדיות כל כך גדולות עם כוחות עצומים אתן לא רואות ולא מרגישות את העוצמה והכוח שלכן! גם כשקשה וגם כשנופלים.... כל מי שכאן מחפשת ומאמינה רוצה לעזור לעצמה להתחבר... לכוח שלה... אולי דרך השניה! אז ההגדרה שלי: מועדון של גיבורות....גיבורים! חזרה רכה ובטוחה לשיגרה לכולם אידה

יש משהו כוחני במילה הזאת ואני לא אוהבת כוחניות וחוץ מזה... תודה :)

ניטרלת אותן בנוק אאוט ראשון כבר אמרתי לך שאת עומדת (יושבת ) להיות מטפלת מעולה נכון . והרי לכן ההוכחה אין מי שיכול על ההגיון הנפלא שלך וכולם כאן סומכים עליך בעינים עצומות רציתי כבר לכתוב לך תשובה ואז קראתי את מה שאידה כתבה לך והבנתי שאין צורך לחזור על המילים כי גמני חשבתי שמרוב מוזרות נהיו כולם דומות -ח-ח-ח-ח- חיבוק ענקקקק למטפלת הנפלאה לעתיד לבוא

"גמני חשבתי שמרוב מוזרות נהיו כולם דומות" - זה בדיוק היה הרעיון! תודה על המחמאות :) אני

אני בעצמי לא יודעת. עזבו את זה שזה "חג".. ואני שומרת. אבל כתבתי שאני לא רוצה לכתוב כאן יותר אז מה עושה כאן? מרגישה שזה לא המקום שלי מרגישה שעוד לא מצאתי את מקומי. נודדת מפורום לפורום.. מנסה.. קצת פה קצת שם.. אבל כנראה שיש בי משו פסול. אולי זה אני אולי זה המילים שלי אולי אני סתם עוד אחת.. ולא, אני לא כותבת כדי לקבל תשומת לב. אני באמת כותבת את מה שמרגיש לי את מה שעלה בי , ולכן כתבתי שלא רוצה להיות כאן. יש ככ הרבה סיבות ששומרת לעצמי כי יודעת שלא יבינו כי אני עוף מוזר תמיד הייתי כזו גם במשפחה אני עוף מוזר חייזר שלא מבינים מה אני עושה סיפור מזה שהוא "רק קצת נגע בי" (אמא שלי-אחרי הנסיון האובדני הכמעט אחרון) מנסה להיות בסדר עם כולם רק מנסה.. אולי לא מנסה מספיק אולי אני באמת כלומניקית. כמו תמיד גדלתי עם זה וכך גם עכשיו. בחיים האמיתיים, אפ'פעם לא התייחסו אליי אפ'פעם לא באמת שמעו את מה שיש לי לאמר תמיד העדפתי לשתוק ועכשיו.. עכשיו מנסה.. אבל עדיין לא מתייחסים מצטערת שלא כותבת ברור כל כך. מצטערת שזה רק במילה פה מילה שם.. לא קשור לכלום נראה לי. רק סתם מן תחושה כזו שמרחפת באוויר כמו המון זמן לא שווה כלום גם לא יחס. . בלעעעעעעעע.... סליחה שהקאתי יודעת שאשלח, ואתחרט על זה וארצה למחוק. למחוק אותי את קיומי את מה שעוד נשאר ממני.. סתם התבייכנות. בגלל מה? פאק איתי. כל כך שונאת....... ועדיין.. מה עושה כאן? כן, הפוגע שוב כאן, וכבר נמאס לי לכתוב את זה כמו תקליט שבור. נמאס לי לשמוע את הקול שלו.. ושוב סליחה. אני בסדר. סתם מוציאה קיטור.. (חוסר טיפול של שבועיים..לבד) לשלוח?.. ..

את יודעת את זה? שהעופות המוזרים מריחים אחד את השני....מזהים את עצמם אצל מי שנמצא ממול... ומה את עושה כאן? את קודם כל כאן, מרשה לעצמך ונותנת לעצמך מקום.. אני רוצה לבקש ממך, אל תאבדי את התקווה..איש אינו יודע באמת מה יהיה מחר, אבל אסור לנו לחדול לשאוף..לרצות...להאמין ולקוות, כתבתי פעם שאמונה ותקווה היו האוכל והמים שלי. את יודעת..שנים אני בפורומים, שנים אני מגיבה, אך שנים רבות הן השנים אשר לא נתתי לעצמי ביטוי, הייתי לפעמים כותבת את השירים שלי שם..מראה נוכחות, אך בעיקר בשביל אחרות...ואז גיליתי ששם אני, שם בתגובות לאחרות אני מקבלת את המקום שלי...שם אני מוצאת את התקווה הכי אמיתית והכי עמוקה שלי, משום שאינני כותבת למישהי משהו שלא מחובר אלי באופן כנה ואמיתי. גם אני אחזתי בכבלי השתיקה שנים, איישר מבט לאמת ואספר לך שמהיום שאני זוכרת את עצמי אני שותקת, זו השפה הראשונה שלמדתי, התקשורת הראשונית שקבלתי, השתחיקה, היד שאטמה את הפה הצליחה לדומם כל צעקה וזעקה שבי, כל קול קטן וגדול, כל ציוץ שרק רוצה לצאת החוצה..השתיקה את קול רחשי ליבי, ציפור נפשי דיממה לתוכי, מילותייה שרטו את נשמתי, ובאיזשהו שלב הבנתי שאינני יכולה להמשיך להתהלך ולהתנהל ולסמן כ"כ הרבה וויים כשבתוכי כ"כ הרבה פציעות ודמומים. שהתחלתי לשחרר את כבלי השתיקה הבנתי כמה חכמה הייתי בתור ילדה קטנה, הבנתי שבעצם שאז שידעתי שאיש לא יקשיב, לא ישמע ולא יראה..צדקתי, ואולי אף הייתי יותר חכמה מהיום בו החלטתי להסיר את הכבלים שפצעו והשאירו בי צלקות. ואז הגעתי לעוד תובנה, כמובן שלאחר זמן מה..כי הרי ברור שחוויתי סוג של טראומה גם שהבנתי שבעצם שנים צדקתי, שנים ששתקתי ונתתי מקום כה גדול לקשר השתיקה, עשיתי בשכל...אך אז הבנתי שאני לא צריכה עזרה חצונית ופיידבקים חיצוניים על מנת להפסיק לשתוק, לשחרר את הכבלים...ואני גם לא צריכה שבאמת ישמעו או יראו את מה שיש לי להגיד, משום שבאמת רוב בני האדם אינם מסוגלים להכיל זאת...ואני יכולה לעמוד מנגד להעביר הרצאות שלמות על מה שיש לי לומר, על השתיקות וכמובן המון ביקורת כלפיי המון גורמים, בני אדם וכמעט כל ייצור שהיה בחיי, אך מי שנמצא מנגד לא מסוגל להכיל זאת, וגם אם אוזניו יהיו פתוחות כדי לשמוע...הוא לא באמת יבין. אך חוסר ההבנה והאטימות לא צריכה לגרום לי לשתוק ושוב לשים מסקנטייפ על פי, אלא פשוט להבין שיש אנשים שלא מסוגלים להבין והיום זה כבר בסדר, כי בגלגול הזה לא אוכל לשנות אותם. בכל מקרה, כתבתי הרבה ואולי קצת יצאתי מתוך מה שרציתי באמת לעביר אלייך...אבל רציתי לומר לך שאולי תשחרי את חומות השתיקה? ואיך תתני לעצמך מקום בלי כ"כ הרבה סימני שאלה? כי הרי ברור שמגיע לך מקום והרי ברור שיש לך מקום!!! העיניין זה שאולי את לא מסוגלת לקבל את זה, וזה כבר משהו אחר...אך גם ניתן לשינוי, פשוט צריך להתמקד ולהבין שפה טמונה הבעיה. אין לי מושג מהייכן הכוחות לכתוב כ"כ הרבה.. מה שכן אני מאמינה שזה משום שאת מאוד נגעת לי, תחושת החוסר שלך והביטול העצמי, אפילו הצלחת לעצבן אותי בדבריי על עצמך, ומתוך זה מצאתי את הכוחות האמיתיים להגיב לך.. בבקשה, נסי להיות רכה יותר עם עצמך.. ציפור נפשי

לידיעתכן זו המשפחה הכי מיוחסת ביקום... נכון, משפחה עם כמה פאקים לא קטנים ושריטות וחריצים בעומק האמק של האמק- אבל הנה אתגר מחשבתי- מישהי היתה מוכנה לוותר על השריטות ולוותר גם על ה'יתרונות' שבפאקים האלה...? עסקת חבילה או סתם מיתוס רומנטי מיותר של האומן המיוסר? (והערת אגב, גם אני עוף מוזר, אבל באמת...).

רק אומר לך שנראה לי שאלו הם בדיוק אותם הכוחות עליהם בובה דיברה קודם לכן כשכתבה לך וכל הכבוד שאת היום מרשה לעצמך לקחת מקום עבורך שחף

כתבת דברים כל כך נכונים.. צריכה לקחת צעד אחד קדימה. ולא לברוח להשאר להאבק על קיומי .. אבל זה רק מילים, לא באמת יכולה ליישם אותם כרגע.. עבודה קשה.. יקירה, אני שמחה כל כך שכתבת לי. אין לך מושג עד כמה ליבי התמלאה באושר שכתבת וידעתי. ידעתי שיש בך עוד כוחות.. ואני גאה.. ככ גאה בך. כמו אמא כזו שגאה בילד שלה שלומד ללכת למרות הנפילות שלו.. אנסה להיות רכה.. באמת. מבטיחה תודה לך. בובה.

מצטארת לשמוע שכל כך קשה ששוב נאלצת לשמוע את הקול מעוס הזה... וגם... שלא מצליחה להרגיש שייכת בשום מקום ולא,את לא סתם עוד אחת המילים שלך כל כך חשובות ומשמעותיות!!! תראי כמה חיים את מביאה לפורום הזה כמה תמיכה, כמה רגישות ובהרגשה שלי גם הודעות שלך תמיד מקבלות הענות ואנשים משתדלים לתמוך בך עד כמה שניתן את חשובה ואהובה כאן!!! אני מבינה שכנראה בהרגשה שלך זה שונה... האם את חושבת שניתן לעזור לך בדרך כלשהי להרגיש יותר שייכת, להרגיש שכאן זה גם הבית שלך? מה צריך להשתנות מבחינתך, כדי שזה יקרה? אוהבתותך ושולחת חיבוק חם מכל הלב אני

אהמ.. פעם היינו משפחה מאוחדת יותר. היום מרגיש לי מוזר בכל מקום שאליו הולכת. שכותבת שמדברת אני פשוט תוהה לעצמי מה יש בי שאין באחרים? מה רע בי? תמיד משתדלת לתמוך.. משתדלת למצא את המילים .. אז לא כותבת בשפה גבוהה.. בלע.. שחפיתי.. סתם התבכיינות .. מה ירגיש לי כמו בית? ..שאלה קשה. באמת שאלה קשה. לא יודעת מה חשבתי לעצמי כשכתבתי את מה שכתבתי. .. ידעתי שארגיש שצריך למחוק. סתם מצב ביש אבל יהיה בסדר שחף שלי ערב טוב לך..

איזה לוקשששש ארוך הוצאת רק כדי להגיד שאין לך מקום תראי כמה מקום לקח הלוקש שלך ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח-ח סתם סתםםםםםםםםם לא יכולה להבין אייך את אומרת שאין לך כאן מקום ? את מוותיקות הפורום הזה ,שאני אתחיל להגיד לך את כל מה שאת אומרת לאחרים על זה שהם לא מוצאים את המקום שלהם ? לחפור לך קצת עוף מוזר ????????????. לפחות תגידי איזה סוג של עוף מוזר את שאוכל לזהות אותך בין כל שאר העופותתתתתתתת ח-ח-ח-ח- בובית -הלילה החג מסתיים ואתו גם שאר המעצבנים -שהולכיםםםםםם מניחה שהשבוע לא היה קל בכלל ומחר כבר יום חדש וחוזרים לשיגרה אז קחי אוויר צאי אל העיר תבלי לך בכייף ומקווה שתחזרי שפויה מיאוווווו

חחחח טולי. תרגיעי בסדר? סתם רציתי פידבקים על חשובנך, מה כ'פת לך.. ברצינות- איזה עוף מוזר? אני ברבווזון מכוער ועכשיו אל תגידי לי שבסוף הוא נהפך לברבור יפה כי עד שהוא הגיע לשם, הוא סבל הרבה.. וחזרתי שפויה מהבילוי. יתר על המידה.. שונאתותך אךךך מתעלייך בובה.

לא בטוחה אך את עכשיו ומה מרגישה, אבל אני מקווה שתוכלי לקבל את העצמך כמו שאת עדיין מחפשת את מקומך... וזה לגיטמי וכל כך טבעי אחרי כל מה שעברת ומתמודדת היום... ברגע שתקבלי עצמך תיהיה בטוחה גם במקומך... תיהיה בטוחה במקום אחד לפחות...שתצליחי לבנות לך ..מקום בטוח שתוכלי לשוב אליו ברגעי משבר... למדי לאהוב...לקבל את עצמך יש בך כל כך הרבה חבל שקשה לך לראות יש ברכה...אני מצטטת מקדישה לך: "אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד, הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך, ואז היית נוכח לדעת עד כמה הנך אדם מיוחד במינו." לילה טוב אידה --------------------------------------------------------------------------------

מנסה להאמין שמה שכתבת לי אכן כך. באחד מהשיעורים בקורס היינו צריכים לצייר ולהוסיף דף נוסף וכל הכיתה היתה צריכה לעבור לכתוב על הבן אדם כמה מילים. וכמה מחמאות קיבלתי. וכמה לא הייתי מודעת למה שאומרים עליי.. הלוואי שיהיה בי את היכולת להאמין רק להאמין שזה נכון. טנקס אידה. יומטוב

רך ועוטף של לילה טוב. אני לא מוצאת כרגע את המילים נוכח הזעקה שלך, נוכח ההתעלמות של משפחתך: "נגע בך קצת??" "מזה את עושה סיפור?" אני לא מקבלת את זה קשה לי לקבל את זה ואת כל-כך לבד בזה. ובעצם לא לבד את איתנו.. מה אני יגיד לך, בובה אין לי מילים.. אני פשוט אתן לך חיבוק לילה טוב...

לא יודעת את כל הסיפור וכן, זה מה שאמרה לגיסתה באותו יום ששכבתי בבית החולים מטושטשת לגמרי. גיסתה ביום למחרת אמרה לי את מה שאמא אמרה.. "הוא רק קצת נגע בה" רק קצת? 10 שנים זה קצת????????????????????? טנקס דרלינג. *חיבוק בחזרה*

למה כולם מצליחים לחיות חיים נורמליים ורק אני לא? למה כולם מצליחים לבנות מערכות יחסים ורק אני לא? למה אנשים יכולים לחיות את ההווה ואני חיה את העבר? למה אני בוחרת תמיד את האנשים הלא נכונים, שיזיקו לי, או שיעשו לי רע, או שיפגעו בי? למה אני מכניסה את עצמי לסיטואציות האלה? למה אנשים נורמליים מסוגלים לפרגן לעמנם ואני תמיד שונאת את עצמי ושמה לעצמי רגליים? למה אנשים יכולים להסתכל במראה ולחייך לעצמם, ואני יכולה לחייך רק לאחרים, רק לא לעצמי? מה דפוק בי, מה?

מה דפוק בך? כלום. את נפגעת בעבר וזה משפיע על ההווה. לצערי זה משפיע בכל מיני דברים.. וגמני מוצאת את עצמי שואלת את השאלות.. וזה כואב, ככ כואב.. אני יודעת כמה כאב זה רק מוסיף. אין הרבה מה לאמר לך רק שמאוד מבינה ולא, את לא דפוקה.. את הרבה מעבר ללהיות דפוקה לא דפוק בך כלום זה רק משקעים מהעבר הכואב שעברת ממה שאת צריכה לטפל כדי להראות לעצמך עד כמה את לא דפוקה לטפל בעצמך על מה שעשו לך ולאט לאט להגיע לתשובות.. כאן איתך יקרה.

שלום לך וברוכה הבאה לפורום שלנו את באמת רוצה לדעת מה דפוק בך ???? באמת , אבל ממש באמת ????? ממש - כלום !!!! את מתנהגת כמו כל קורבן למעשה,,,,,,,,,,,,שעשו בך וחושבת בדיוק כמו מישהי שנפגעה ומרגישה בדיוק כמו שנכון לך להרגיש ומתנהגת בדיוק כפי שהכי נכון לך את בטיפול כל שהו ? תאמרי לי בבקשה , מי הם -כל אלה שמצליחים לחיות חיים נורמליים ? שמצליחים לבנות מערכות יחסים? שיכולים לחיות את ההווה ולא את העבר ? האם הם כולםםםםםםם אנשים שנפגעו מינית בצורה כזו או אחרת ? או שהם אנשים רגילים כמו השכנה שלי למשל ? למה את בוחרת תמיד את האנשים,,,,,,,,, ומכניסה עצמך למצבים ???? לפעמים אי אפשר לענות על שאלות כאלה , וחוץ מזה , מי אמר שאת בחרת אותם ? יתכן ואת נראית מאוד פגיעה ולכן הם נדבקו אלייך ????? חשבת על זה ? וכמו שאת אומרת -למה אנשים נורמליים מסוגלים לפרגן,,,,,,,,,, מה זה נורמלי אצלך ?מי זה נורמלי לדעתך ????? למה את שמה לעצמך רגליים ? מה קרה , אין לך זכות לחיות ? למה את שונאת את עצמך ? מה עשית לעצמך שראוי לשנאה שלך ? אחרי כל אלה את מתפלאה שאת לא מסוגלת לחייך לעצמך ? אז בואי נראה -מה היה לנו כאן ? בחורה שנפגעה וכל עולמה קרס עליה , היא אולי אינה משתפת אף אחד -או שכן ?סוחבת הכל על עצמה לבד ונושכת את השפתיים בכל פעם שרוצה לבכות כדי שלא ידעו שקרה לה משהו ,וממשיכה לחייך כאלו החיים היפים ממשיכים , את מוכנה להחליף פוזיציה ? כלומר , במקום לתת כך הזמן כתף שכבר נשחקה , את מוכנה לקבל כתף ולבכות עליה כמה שאת רק מסוגלת ? אם כן , את מוזמנת להשתמש בכתף שלי ולבכות עליה את כל מה שבא לך , את כולך עד תום , מסכימה ? אפשר לשלוח לך חיבוק גדול של דובי חטולית

לא יודעת אם את זו שכתבת למטה... בכל מקרה ברוכה הבאה והתחושה של דפוקה היא אצלך... כי ברור שאת לא כל מה שאת מתארת וכועסת על עצמך הן תגובות נורמליות למצבים לא נורמלים... מצבים טראומטים שאני מניחה שבגללם את כאן... אבל יש דרך לשנות לקבל את עצמך חזרה לחייך לעצמך לאהוב את עצמך איני יודעת אם את בטיפול, אך זה מומלץ בכדי לעבוד עם עצמך לקבל ולשנות את ההרגשה שוב ברוכה הבאה ומקווה לראותך כאן איתנו אידה

קודם כל - כן, זאת אני ה"אחת" הזאת והאחת שלמטה, עם הכינוי הטיפה יותר ארוך. כתבתי את ההודעה הראשונה, ואז פתאום הרגשתי שוב שאני דפוקה. דפוקה מהיסוד, וכתבתי עוד הודעה. תודה לכן, על האכפתיות והמילים הטובות. הייתי רוצה לקבל את הצעתך חטולית יקרה, לבכות על כתפך. אבל נראה לי שמשהו בי איבד את היכולת לבכות כבר מזמן. אולי בגלל התחושה שאני לא מובנת אף פעם, שכולם מסתכלים עלי מההצד ושופטים (או שכך אני חושבת, והכל בראש שלי). הכל נראה לפעמים כל כך כל כך קשה, וכואב. והזכרונות האלה שעשיתי את כל מה שביכולתי לא לזכור אותם, להדחיק, פתאום עולים להם בלי לבקש רשות ומטריפים אותי. פתאום אני קוראת יומן ישן, ו"מגלה" (מדהים איך אפשר לשכוח דבר כזה בכלל) שנשארתי ידידה שנים ארוכות של מישהו שפגע בי. פשוט בחרתי לא לזכור. וכל זה מתערבל ביחד עם הפסח הזה, שנראה יה שלא נגמר אף פעם, והתסכול על חוסר היכולת לפעול כדי לשנות את חיי. וכן, אני בטיפול.

כל הזמן פוחדת. פוחדת לחיות, אז לא חיה - תקועה במקום ולא זזה. פוחדת מזוגיות למרות שכמהה לה מאד- אז דוחה מעלי כל מי שמנסה להתקרב. פוחדת להמשיך ככה עם החיים התקועים שלי בדיוק כמו שהם - אבל לא עושה שום דבר כדי לשנות את זה. רוצה לצעוק כבר שנמאס לי, שאני לא יכולה יותר, שהכאבים והזכרונות האלה גומרים לי את הנשמה, שאני מאכלת את עצמי כל יום עוד, עד שלא נשאר ממני בפנים כלום - אבל במקום זה מחייכת כלפי חוץ, הכל בסדר, כולם יכולים להמשיך כרגיל לבכות לי על הכתף. אני הרי אף פעם לא נשברת. ונשבר לי! נשבר לי לא להשבר, נשבר לי לבכות דמעה פה דמעה שם, בהחבא, לסחוב בתוכי את כל הכאב הזה ולא להצליח להוציא אותו החוצה. והכי נורא - לא להצליח לזוז עם החיים שלי. לרצות! כל כך לרצות, אבל לראות מאחורי סורגים פנימיים איך כולם חיים חיים נורמליים, ורק אני כלואה בכלוב שבניתי לעצמי, ושגזרתי על עצמי בתוכו מאסר עולם, ואני (אני!!!!!!!!!!!!! לעזאזל) זאת שלא משחררת את עצמי מתוכו!

מזדהה מאוד כתבת אותי, מילה במילה.. שזה כואב לקרא שגם אחרים חווים את אותו הדבר.. אומרת לך ואומרת לעצמי, שגם הזוגיות תבוא, לא יודעת מתי, אבל היא תבוא יכולה לאמר לך, שבעבר חשבתי שלעולם לא אצליח לקיים יחסים עם משו ואז בא האחד, והייתי ככ עיוורת. כי הוא תמיד אמר את המילה הנכונה באזשהו שלב הצלחתי להכנס איתו למיטה לאט ובזהירות. אז יכולה לאמר לך יקירה, שאולי עכשיו את לא רואה את עצמך.. אבל מי שמכיר אותי טוב (ויש כמה כאן שיוכלו להעיד) יודע עד כמה פחדתי מזה.. פחד מוות.. מאחלת לך שיום יבוא ותוכלי לשחרר את עצמך מהסורגים. מאחלת גם לעצמי לצאת מהבועה הזו.. מהלבד הזה.. כי רק את רק אני צריכות לעשות זאת.. אבל לא לבד וזה לא סתם מילים מילים מהלב לא מכירה אותך, אבל לא צריכה להכיר שומעת את הכאב מתוך המילים.. שומעת וכואבת איתך. ברוכה הבאה לך יקרה. איתך. בובה

אני מרגישה כל כך לבד במערכה הזאת, כל כך לא מובנת, כל כך דפוקה. כאילו אני אשמה בכל הדברים, גם איפה שההגיון צועק שלא הייתי אשמה - הרגש, ההרגל, לא משנה מה בתוכי מתנגד - ואני מאשימה את עצמי. ואז גם מאשימה את עצמי על זה שאני מאשימה את עצמי.

נראה לי שברגע שנכנסת לכאן הפסקת קצת קצת לפחד? זה מה שנקרא להסתכל לפחד בעניים להתמודד איתו וכך גם בשאר התחומים... אין לי ספק שאת יכולה טיפול עוזר להסתכל לפחד בעניים...(לא יודעת אם את בטיפול???) לראות אותו, להבין אותו מהיכן בא...לאן הולך... פחד מזהיר אותנו... את למדת כנראה להזהר... כנראה יותר מדיי... יותר מדיי חוסר אומון... מוזמנת להיות חלק מהפורום לשתף לתמוך ...להיות פחות לבד... ולנצח את הפחד בהצלחה וכאן בשבילך אידה

בדיקת איידס מחלות מין גלולה של היום שאחרי.. כאבים בכל הגוף מתה מפחד בכל שניה שנוצר בי משהו מתוך חורבן העולמות הזה ייצור קטן שנוצר מתוך הרס וזעקת אימה שאיש לא שמע מתה מפחד נשמה שחתכו אותה לרסיסים עוד רק שהגיעה לעולם גוף אחד שנשבר לאלפי חלקיקים שלא ניתן לחברם שנים ע"ג שנים לחוות את התופת, יום אחד להתעורר ולצאת ממנה שנים ע"ג שנים חוסר נורמליזציה עייפה ממסיכות, זיופים, הסתרות, דעו לכן, דבר לא רואים עלי...נראית ציפור דרור חופשיה ומאושרת אך אם היו יודעים שהכבלים בחיי כ"כ מחוברים וקשורים לגופי, כמו קשר בלתי ניתן להפרדה..אם הם היו יודעים שאותה אחת שאור הזרקור מאיר עליה, חווה את החושך האפל ביותר, ואם הם היו יודעים... ועכשיו הוא, שלא קשור לעלומי המית אותי, האם אפשר לקום לתחיה מתוך המתים שנשמתם כבר עייפה? זקנה, בלויה..מהלכת ומחזיקה תמיד עוד נשימה אחת ונדמה לי ששלשום מתוך חיים שלמים, נלקחה אותה נשימה אותה נשימה אחת בודדה שתמיד החזקתי בה, שתמיד ידעתי שהיא שם אחת אחרונה...והיא נלקחה איך?

את חזקה. כן .. בעיניי את חזקה! עברת עוד טראומה קשה עברת שוב את מה שלחלמת שעוד פעם תעברי אבל את כאן נאבקת לא מוותרת לעצמך. יודעת שמשו בך מת בפנים. ושכך את מרגישה ולא, אני לא מתעלמת ממה שקורה לך בפנים כי יודעת כמה קשה לך עכשיו. אבל יחד עם זאת, רוצה להראות לך את הכוחות שיש בך.. לא לוותר . להילחם לעשות כל מה שצריך לקחת את הכדורים שצריך.. ללכת לבדיקות. אולי את קוראת את השורות הללו ומרימה גבה.. "על מה אני מדברת בכלל.. איזה כוחות יש לי" אבל תאמיני לי, רואה מעבר למילים שכתובות. מכל הודעה והודעה שלך רואה כוחות. ואלה לא סתם מילים, באמת שלא. את תראי שאת תעברי את זה בגבורה. ולא לבד .... ביחד. רק תתני שיהיו איתך תאפשרי.. איתך בובה.

ידי , אל תדאגי כל הבדיקות נועדו כדי לשמור עלייך ואותה נשימה אחרונה עדיין באפך -את נושמת אותה כל רגע מחייך מבינה שאת פוחדת -טבעי תשתדלי לראות כמה אינך לבדך כולנו כאן איתך

יודעת שזה מאוס ומעיק מאוד שאין לי מילים משלי ואני רק מצטתת שירים כל השמן.... אלוף העולם - עברי לידר "אלוף העולם במלחמות לא מישיר מבט למצלמה אלוף העולם באהבה מבלבל שאין תשובה אלוף העולם בלא לרצות כל כך רוצה מיטה חמה אלוף העולם באנשים תקוע במחשב כבר תשעה חודשים אלוף העולם בהישרדות כל כך רוצה למות עכשיו אלוף העולם בלא להיות, לא להיות נאהב סגן אלוף אירופה בטיפשות חולם על אליפות עולם שלחנו משלחת לעודד אני חושב אני אסע איתם ... אלוף העולם בלהיות לבד בוכה מול סדרות זולות אלוף העולם באין לי אף אחד ואין לי כוח לנסות סגן אלוף אירופה בלראות רחוק רואה שהסוף קרוב עוצם את העיניים וצועק חזק אני חי עכשיו יהיה טוב ... במקום שניפגש יש ריח משונה של פחד ...." רואה את הסוף... דמעה

אף פעם לא מאוס, ההפך אני אוהב לקרוא מילות שירים ואני בטוח שאני לא היחיד

מה שלומך? דמעה

וזה כל כך עוזר. כל כך משתחרר שהמילים הללו מדברות אותנו וזה טוב ולא נמאס מבינה ככ.. מחבקת, אם אפשר.. בובה

מתוקה -נראה לך שלכל אחד יש מילים כדי להגיד מילים להביע ? אז , לא !!!!! ומה רע בלהוריד שירים שמסוגלים לבטא אותנו ? גמני עושה זאת -את הרי יודעת -ולא מהיוםםםםם תארי לעצמך עולם בלי שירים,,,,,,,,,,,,,,, איזה שקט מאוס היה -נכון ?????? אז בואי ונגיד תודה שיש את השירים ושאנחנו יכולים לעשות בהם שימוש מה גם שהשימוש חיוביייייייי וסליחה שאני שואל כן אבל מה צריכה להביע השורה האחרונה שכתבת -"רואה את הסוף " זה מסוף השיר - (לא מכירה את השיר ) או שזו שורה שלך ???????? הסבר בבקשהההההה

לא מרגיש מאוס יש בשירים ובמילים שאת מביאה להביא אותך ואת רגשותייך לכאן מנסה לבטא, להסביר ושירים היא דרך נהדרת עד שתמצאי את המילים שלך איתך אלופה אידה

כל כך מפחידה אותי השעה הזו...וזה כבר שלשום..בדיוק שלשום. ומזה פחדתי..שהזמן ממשיך איך מפחיד אותי שהזמן ממשיך כרגיל כאילו לא נרעד מעצם הארוע....(ארוע? ) איך הזמן ממשיך? איך הוא יכול? איך הוא יכול לתת לי להמשיך.. ואני נעצרתי יצאתי היום החוצה, לבדיקות...מסתובבת עם משקפי שמש שחורות שאף אחד לא יראה כל החבורות הללו על הגוף...והעין שכואבת ומקרינה לראש ולא ייאומן שאחרי הכל גם אין לי מילים אין תבנית לצקת מילים אלו..איזו תבנית יכולה להכיל זאת בכלל? ולי אין בכלל את המילים, מעולם לא חשבתי שאצטרך ליצור אותן אני עלולה להזיק לכן, מרגישה זאת זה קרה השניה, ממש השניה..לפני יומיים ואני בכלל לא תארתי או דמיינתי לעצמי שדבר כזה יכול לקרות ומרגישה צורך להתנצל בפניכן ואפילו לזה אין לי מילים שמרו על עצמכן מההודעות שלי, מי שזה כבד עליה, ואני יודעת שכמה שאני נותרת ללא מילים, עדיין המילים שלי יכולות להיות כבדות ובעלות דימויים לא קלים, אנא שמרו על עצמכן מלהכנס להודעות שלי...ומבקשת, שגם מי שדואגת, שמרגישה שדבריי מזיקים לה ומעוררים שדים, לא להכנס לשורות המכילות את מילותיי כעת. הלילה מפחיד.... ציפור נפשי שכלואה בתוך גוף המהווה כלי רצח לנשמתי, לציפור נפשיי

ציפורית יקרה כל שרוצה זה רק לחבק. לשמור.. להגן.. ולפעמים לא מגיבה כי אולי קשה מידיי. אבל קוראת מילה במילה. וזה בסדר, זה מבחירה שלי. זה עוד טרי.. ואת לא לבד.

םציפור נפשי.. קראתי אותך ואת המילים שלך. את לא צריכה להתנצל על כלום את לא אשמה בכלל במה שקרה אני מצטערת שזה קרה לך! את לא מזיקה כאן לאף אחת להיפך זה פורום שנועד להכיל דברים כאילה. גם אני כתבתי פה דברים... כולנו בעצם כותבות כאן..דברים קשים. בתקופות מסויימות שהדברים עולים.. ו..גם כותבות על "סתם דברים שגרתיים.." אני מזדהה עם כאבך והמילים שלך חשובות,גם אם הן כואבות גם אם הן מכאיבות שולחת לך חיבוק שקט ומכיל.. סמויה

אני שומעת אותך מפחדת שאחרים לא יצליחו להכיל את כאבך אם אלו הן מטפלות או חברות הפורום אני מאמינה שחשש זה נובע מהתחושה שאיתה גדלת שהסובבים אותך לא הצליחו להכיל אותך לאורך שנותייך הראשונות את גם מתקשה להכיל את עצמך, את רגשותייך הגועשים כי הם סוערים וכואבים מדי ולכן גם מתקשה להאמין שהסובבים אותך היום יתקשו להכיל אותך, ואת מילותייך וגם כשהעולם מרגיש כל כך מאיים ופוגעני קשה מאוד לסמוך על מישהו אחר מקווה מאוד שמהתגובות שאת מקבלת כאן לאט לאט תלמדי להאמין בכך שכאן יכולים להכיל אותך, את רגשותייך ואת מילותייך למרות כל הכאב שאת מביאה אנחנו כאן איתך ממשיכות לתמוך עד כמה שניתן ויש לך כאן את כל המקום שבעולם לכל מה שאת מביאה

מתקשה להאמין שהסובבים אותך היום יצליחו להכיל...

מאוד מבוהלת , מבינה אותך מבינה את הפחדים שלך וכן , החיים ממשיכים הלאה כי כך עולם נוהג וכך גם השעון נוהג , גם הוא אינו עוצר כי אם השעון היה עוצר היינו עדיין בעידן גן העדן שנברא לראשונה , אבל חווה עשתה את הפשע הראשון שלה ולכן השעון אינו נעצר ,,,,,,,,,,,,, וטוב שכך , כי אז יש את כל הזמן שבעולם להמשיך הלאה ולטפל,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, איתך חומד

לאבל לא יכולתי. המון עיסוקים. שימו לב- הקבצה ג' בנהיגה: ירדתי לעיר לקנות מתנות. הזמנתי בייביסיטר ויצאתי בכיף לבדי, לעיר, לקניון. כרגיל, מצוקת חניה. אני מסתובבת ומסתובבת ו..כלום. סוף סוף התפנה משהו.. באתי קדימה ואני ככה מתכווננת להיכנס אליה ברוורס (שיהיה לי קל יותר לצאת...) . ואז פתאום אני מגלה שהרכב שהיה מאחריי נכנס במקומי בלי חשבון חוצפן. ומה אתם חושבים שעשיתי? וויתרתי. הלכתי משם בלי להגיב וחיפשתי לי חנייה אחרת, יותר רחוקה. אם זה היה קורה לבעלי, לא שיש סיכוי לזה כי אין מה להשוות ביני לבינו בחניות. או בנהיגה. אבל נניח מישהו היה עושה לו כזה קטע- הוא היה "מועך" אותו! (ולא נראה לי שמישהו היה מעיז..) אבל אצלי הכל שונה סיפרתי בערב לבעלי שמיהו חטף לי את החנייה בעיר. אז הוא אמר- בטח, עד שנזכרת לחזור רוורס..

וואו זה מרתיחחח הלוואי שיום אחד תצליחי לעמוד על שלך.. יום אחד, הגעתי לטיפול, נכנסתי לחניה ולא היה כלום חיכיתי קצת, שאולי אחד הרכבים ייצא ואכן זה קרה ואז בא חוצפן ונכנס.. וואוו.. כאן הצד המרוקאי יצא "סליחהההה אני מחכה להכנס ואתה בא ונכנססססססס" יצאו 2 רכבים, ואני לא שמתי לב אז אמר שיש עוד מקום.. אבל אם לא היה.......................................... הגברים האלה.. חושבים שהם יודעים לנהוג יותר טוב מאישה אבל בסופו של דבר , הרוב הגדול ב"נהיגה מונעת" זה גברים.. נסחפתי קצת.. היי בטוב יקרה

שיצאת עליו! היית מתארת לעצמך את עצמך באותה סיטואציה, פשוט מוותר ונותנת לו להיכנס במקומך וגם לא אומרת כלום? (ובהנחה שאין יותר מקומות חנייה אחרים..) פשוט מוותרת.. ועוד הולכת ומחפשת חניה יותר רחוקה בשביל לא להתעמת עם עוד אף אחד בחנייה? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח- אני צוחקת על עצמי. אף אחד לא עושה דברים כאילה כולם עומדים על שלהם ככל שניתן... אה.. שכחתי לומר לך שקראתי אותך בשרשור הקודם על הבילוי בפאב. ועל האלכוהול. אז נזכרתי בתקופה שלי, בצבא. כולנו היינו שותים אבל סמויה הייתה שותה יותר מכולם. ואני לא צריכה להסביר לך הרבה מה מסתתר מאחורי זה, נכון? אנחנו מבינות היטב אחת את השנייה. קבלי עוד חיבוק ממני ((((((((((((((((((((בובה))))))))))))))))))))))))))) סמויה

נהיה לי עצוב נורא לראות היום (ואתמול ושלשום) איך כל המוצרים בסופר כלואים מאחורי יריעות ניילון לבנות, וזה הוסיף לאבל שממילא היה שם קודם כמו בית עלמין לפחממות. יום ששון הוא יום אסון לפעמים. אצלי תמיד.

כן יקרה. זה באמת מזכיר דברים קשים. בצאת החג, שבוע שעבר היתה לי החייאה לא מוצלחת. ובגלל שזה נעשה "ברשות הרבים" אז היינו צריכים לכסות אותו בשקית .. וזה נורא לי למשל זה הזכיר את הפיגועים, לא עלינו. סליחה על התיאורים, פשוט כשקראתי אותך נזכרתי בחוויה הממש לא נעימה שהיתה לי במוצאי חג ראשון. שולחת חיבוק יקירה איתך

מה שלומך יקירה? לא חשבתי על זה בצורה הזו... מבינה שגם לך לא קל בימים אלה עוד קצת וזה נגמר.... מקווה שיקל מחזקת אידה

בובה יקרה תודה על מילותיך, לא ידעתי שאת עובדת במד"א או עזרת הצלה אחרת- רק אנשים מיוחדים באמת יכולים למלא תפקידים כ"כ מורכבים כאלה. זה נשמע כ"כ אמיץ ומעורר השראה. אני בטח לא הייתי עומדת באובדנים האלה. וכן, היתה לי תחושה כאילו של בית קברות בסופר, כאילו אני מסתובבת בין כל המצבות האלה שפעם היו שם יצורים חיים וכשרים ועכשיו מסתתרים מאחורי המסכים האלה, שום דבר כבר לא גלוי יותר, אין יותר מה לקחת תחושה של סוף. ואידה תודה גם לך שלא הספקתי אז להודות לך בגלל שאני נופלת ונופלת ויש לי בעיה לפעמים ברצף של הקשר אז תסלחו לי כולכם, דברים אצלי נקטעים באמצע ואני לא יכולה להמשיך מאיפה שהפסקתי כי אני כבר לא זוכרת מאיזו נקודה הפסקתי. מקווה לקבל בחזרה את חופש המחשבה שלי כי החרדה הזו לא נותנת לי אויר לנשימה. לילה טוב. את תמיד נותנת הרגשה טובה ואני מרגישה כ"כ זרה בעולם הזה.

אחרי כל מה שנאמר כאן לא ממש יש לי מה להוסיף מה גם שהחג נגמר -וכעת ידך משגת כל מה שתרצי מצטערת שלא יכולתי להיות כאן בין המנחמות כעת תוכלי לנשום לרווחה

אני יושבת כאן סופרת ימי ניקיון ומתכננת כבר את מחר את החגיגה הגדולה את זה שמחר אפשר לעשות סמים היום לא מחר כן זה העיניין ברק להיום לא?! אבל אני באמת רוצה מחר רק גויינט אחד שורה אחת לא יותר אולי כדור קטן אני לא יכולה להרגיש אותי יותר הסמים עוזרים לי לחיות למה אף אחד לא מקשיב לי? אני צריכה מריחואנה רפואית (ואז אני מבטיחה שאני לא אגע בשום דבר לא חוקי) אבל הם לא מאמינים לי שרק על סמים אני יודעת לחיות...

לצערי אין לי מילות נחמה ומשהו שיעטוף..מה שכן, יש דרך, את יודעת. וככול שאלך בדרך זו אין לי ממה לפחד". רק להיום: בהתמודדות עם החלטה המהווה אתגר להחלמתי, אפנה אל כל האמצעים העומדים לרשותי לפני שאגיע להחלטה שלי. ((((((חיבוק))))))

יודעת כמה את נלחמת לשמור על עצמך יודעת כמה קשה להילחם לספור ימים ושוב ליפול רוצה שתזכרי כמה כואב לי על "נפילה לסם" זה רגיעון זמני שחולף לו אבל אח"כ.. אחכ את כואבת על הנפילה לשם.. בובי שלי אני כאן כדי להזכיר לך כמה את מצטערת אח"כ ולכל דבר את יודעת איפה למצא אותי.. ואני מתכוונת לזה באמת. לאב יו דרלינג.. את בליבי תמיד

לכתוב כל כך הרבה תגובות ולמחוק את כולם לא קרה לי אף פעם, והתשובה שלי לא דומה לכל התשובות שניסיתי לכתוב הגוינט הזה יעבור תוך שעה שעתיים, וכל שאר יישאר כפי שהיה אם את רוצה להעסיק את עצמך באמת ולשכוח מהכל לכמה רגעים צאי תעשי משהו שימי לך מרכז אחר לחיים שלך

אני לא יודעת למה לרגעים האמנתי שבאמת יכתבו לי שזה בסדר שמותר לי שבאמת יש אנשים שסמים עושים להם רק טוב... מוצאת את עצמי מקיאה רק כדי לא להתעסק במחשבה הזאת בלע אין לי כוח

לשבור את הקריז אני רוצה לשבור את הקריז אני רוצה לשבור את הקריזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז

עשה כבר שהכדור ישפיע והכל יהפוך שקט...... בבקשה מותש לי כל כך

לך , את מוליכה את עצמך רק לאבדון את יודעת טוב מאוד שלהבטחות האלה אין בסיס וכשאת בקריז את מוכנה להבטיח להם הכל רק שיתנו לך את חזקה , אין לי ספק שאת יכולה לצאת מהמצב הזה ילדונת -נשמה ,את חייבת לעצמך-כדי לחיות חיים טובים יותר שולחת חיבוק חם

מה איתך ? איפה את ? דואגת לך מאוד יקירה יש מצב שתוכלי לעדכן ? חטולית

חטולית יקרה..תודה לך על הדאגה..קשה לי. וכולכן, אתן מקסימות אין לי מילים, לא למול הלב הרחב שלכן שדואג וחרד למצבי ולא למול המצב עצמו, ולא למול הטראומה עצמה ואין לי מילים לכתוב כאן אפילו החושך הזה מפחיד מכדי שאפילו אוכל לתאר אותו חוששת לומר, להודות...שציפור נפשי מרוסקת על הריצפה ממש צריכה החיאה.. תודה לכן

דואגת לשלומך אני חלשה בדברי טעם ובייחוד מתוך ההזדהות העמוקה אתך רציתי רק לשאול אם יש לך מסגרת תומכת- טיפולית או משפחה וחברים כרגע? אסור לך להשאר לבד, אסור שהטראומה הזו תטביע אותך. אבל לעניני ההחייאה רציתי לשלוח איזה שמן ארומטי מעיר חיים, משהו כמו למון גרס, או אקליפטוס...? אני לא יודעת מה את אוהבת... בכל מקרה בבקשה תמשיכי לכתוב. יש הרבה מניאקים סביב אבל גם הרבה אנשים טובים בעולם.

כואבת איתך ביחד-מזדהה איתך ועם כאבך אין מילים שיכולות לתאר את הכאב ואת הטראומה שעברת מי כמוני וכמו עוד כאן בפורום שמבינות אותך בלי מילים ציפור זרה /ריטה האתמול מביט בך בגבך ואת מצידך לא שוכחת תמיד את משוחחת עם מה שהיה ארוכים שורשי הפחד את פוסעת בעולם לאט ובקוצים רבים את נדקרת האם זהו ורד או קוץ בבשרך שממנו את יוצרת? שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך שמרי נפשך את שומעת נשמה ואימה, ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נרדמה האישה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה על שקיפות עורך מאיר היום כמו נגיעה מיוחלת עכשיו את מסוגלת לראות את עצמך מקבלת אות של חסד שמרי נפשך מן התהום ומן הגובה האיום מיאושך שמרי נפשך את שומעת נשמה ואימה, ריקמה עדינה הילדה הקטנה שלא נרדמה האישה את ראשה משעינה ציפור זרה עברה בחלומה אל תישארי לבד עם הכאב , כנסי ככל שתוכלי גם אם לא תמצאי את המילים,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,לא את הציפור הזרה -מבינה ???????? חטולית

שמחה לראותך כאן כולנו דאגנו לך כאן יודעת שאת שבורה וכואבת מה יכול לעזור ולנחם? את מוזמנת להוציא ולשחרר כל אשר על ליבך מקווה שהאמון בעולם ,באנשים, בטיפול יחזור בקרוב שולחת חיבוק מחזק את לא לבד אנחנו כאן אידה

שולחת לך חיבוק מהלב- ((((((((((((((((((((ציפור נפשי))))))))))))))))))))))) איך לי הרבה מילים עכשיו.. אז אפשר גם בשתיקה? סמויה

חזרתי עכשיו מפאב. הרבה זמן שלא הייתי מסטולה רצח ונגעלת מעצמי רוקדת ברחבה וגברים נצמדים..מסתכלים.. זורקים הערות.. שתיתי אלכוהול כדי לברוח כדי לרקוד בלי להרגיש לברוח מעצמי לברוח מהכאב הכאב היומיומי הכאב הזה.. בקושי מצליחה לכתוב כאן, אבל אכשהו מצליחה מתקנת את עצמי שלא יהיו שגיעות לא יודעת למה כותבת כאן אמרתי לעצמי שיותר לא אכנס לא יודעת למה.. אבל כך החלטתי עדיף להיות רחוק מאשר קרוב עדיף להיות לבד מאשר ביחד .. כואב לי . ככ לילה טוב עולם

(((((((((בובונת)))))))))) אני מאוד מכירה את מה שאת מתארת רק שאני בד"כ מתחילה להרגיש מגעיל ביום למחרת ולא באותו לילה אני לא יודעת למה אבל איכשהו יש לי הרגשה שהאלכוהול רק העצים אצלך את הכאב במקום לטשטש אותו ו... מתי החלטת ש"עדיף להיות לבד מאשר ביחד"? לפני ששתית או אחרי? בעצם מה שאני שואלת זה האם גם עכשיו את מרגישה ככה? מקווה מאוד שלא... יקירה, מקווה שאת ישנה עכשיו ושתשני מספיק זמן כדי להעביר את השפעת האלכוהול ושתקומי ליום חדש עם הרגשה יותר טובה ממה שהלכת לישון מחבקת באהבה שחף

טנקס דרלינג. עכשיו קמתי, וכנראה שאלך לים. מרגיש לי רייקנות עצומה כזו.. אתמול הרגשתי לבד. גם בשעה מאוחרת למי אתקשר? אבל זוכרת שאמרתי לעצמי ששוב אעלם מכאן כאילו לא הייתי. כמו בפעמים הקודמות. לא יודעת למה האנגובר? סתם דכאון? לא יודעת.. אבל כאן בינתיים תודה מאמי שלי, מחבקת בחזרה

מבינה אותך הרבה יותר מעבר למילים כתובות זה כבר לא טריגר בשבילי כך שאוכל לומר לך בכנות שאכן יודעת על מה שאת כואבת ועל מה שמביא אותך לשתות ומוזר ,שאף פעם לא הרגשתי גועל לא בזמן השתיה ולא אחריה הרגשתי טוב כי הבריחה היתה חזקה ונחוצה לא יודעת למה החלטת שלא תיכנסי לכאן שוב רק מאוד שמחה שלא עמדת בהבטחה שלך לעצמך ושבכל זאת את כאןןןןןן מקווה כשתקומי לא יכאב הראש כי ראש כואב ולב כואב זה המון המון כאב שולחת חיבוק דובי חיבוק עוטף חטולית

קודם כל ,סליחה על ששלחתי לך SMS מאוחר בלילה. חשבתי שאולי תיהיי ערה, מקווה שזה לא הפריע למנוחתך.. דבר שני, אני שמחה שזה כבר לא טריגר בשבילך, וזה מאחורייך. כל כך כיף לשמוע שאת במקום אחר.. תודה לבורא עולם. אתמול אחרי ששתיתי, רקדתי כאילו אין מחר. אבל תמיד חיפשתי את האנשים האלה ההוא היה נראה לי כמו אנס.. השני היה נראה כמו ..איך לא- גם אנס על כולם חשבתי כך נרתעתי .. אבל החברה שלי לא הרגישה ראתה שרוקדת.. שצוחקת, כאילו אין מחר. אבל בפנים הכל היה רקוב הכל היה מפוחד ובנות קטנות רוקדות על הבר והגברים יושבים ומתענגים. ומלא גועל שרק היה בא להקיא ולרחם על אותן בנות צעירות וקטנות.. שלא מבינות את משמעות הדבר. זהו טולי שלי. שולחת חיבוק בחזרה מקווה לימים טובים יותר .

טוב ששיתפת ופרקת ותמשיכי להכנס לכאן לא טוב להיות רחוק ולא טוב להיות לבד מחבקת אותך

לא יודעת לגבי כניסתי לפורום המקום קצת לא עושה לי טוב.. פיתום.. מקווה שיעבור .. מחבקת בחזרה לאב יו

ואני רציני, זה לא איזה ססמה עלובה תהיי גאה בכל ההחלטות שלך, לטוב ולרע אני לא אומר תצדיקי אתיכולה גם לומר שהיית בבר ושתית והשתחרר ועשה לך טוב אמנם לא הכי טוב, אבל טוב ובפאזה אחרת, לפעמים רחוק זה טוב אבל מנסיון, ומי כמוך יודע,שקרוב עדיף

לא, לא היה לי טוב ממש לא.. טנקס תומי.. חג שמח ידידי משכבר הימים :)

אלכהול פחד עצב הכל קשה מדיי בריחה מהכאב הרגשות הקשים איבוד שליטה חזרה למציאות הכואבת רייקנות דכאון האלכהול מאפשר לברוח אבל לא מרפא את מה שבפנים, כל כך כואב וקשה. לא פעם הוא מעצים ומקצין את הרגשות שברחנו מהם. תחושה הרבה יותר קשה חג לא קל הרבה טריגרים מבינה שגם קשה כאן זכרי שאנחנו איתך מחזקים אידה

יודעת שאלכוהול מזיק לי אבל לא תמיד אני זוכרת מה הוא עושה.. וקשה לי כאן לא מהטריגרים סתם לא מוצאת את המקום שלי

כל עוד לא הגבתי לכל ההודעות וגם אם לא הגבתי לכולם אז חוששת שמי שלא הגבתי לה תיעלב או תיפגע ואז מעדיפה לא להגיב בכלל אם מרגישה שאין לי כוחות להגיב לכולם וכמובן גם לא לפתוח הודעה משלי אני חושבת שזה לגמרי לא נכון לחשוב ככה אני חושבת שזה לגמרי בסדר להגיב רק לחלק מהודעות למה שיש כוחות כרגע להגיב או למה שאני מתחברת יותר ואם אין יכולת להגיב מסיבה כלשהי זה גם בסדר אבל אחרי העץ ההוא מאתמול כל הביטחון שלי בדרך בה מותר לי להיות פה בדרך בה יקבלו אותי כאן התערער וזה מטומטם לחלוטין הרגישות הזאת שלי אחרי שנים של היכרות עם הפורומים אני אמורה להיות חסינה לדברים כאלה אבל איכשהו - אני לא

חומד שלי מה פתאום התערער לך הבטחון ? דווקא אחרי כל מה שכתבת שזה הכי נכון שבעולם את -לא יכולה פתאום להרגיש אחרת את צודקת בכל מה שכתבת זה פורום של תמיכה וכל אחת עושה כמיטב יכולתה כשיכולה או כשמתאים לה לכי מתוקה לישון ותרגעי אין לך על מה להרגיש רעעעעעע שולחת חיבוק דובי -להרגיע אותך חטולית

זה לא פשוט להגיב לכל ההודעות כאן. האם זה בכלל אפשרי? ואת לא צריכה לקחת את התפקיד הזה על עצמך! או לשבור את הראש בקשר לזה. את באה לכאן כדי להיתמך ולתמוך ככל יכולתך. במי שאת רוצה ובוחרת. ו..זכותך לקבל כאן תמיכה גם אם את לא מגיבה לכל ההודעות. לפעמים קשה..או לא מוצאים מילים והעץ הזה שנפתח אתמול זו רק דעה אחת של מישהי. וזכותה לחשוב ככה ולהביע את עמדתה. אבל זה בכלל לא משקף את דעת הכלל, יש פה עוד דעות. ותרגישי בסדר עם איך שאת מרגישה ואיך שאת תומכת. ואיך שאת מביאה את עצמך לכאן מכל הלב ובכל הכנות. הכל בסדר! (((((((((((((((שחפחפונת)))))))))))))))))))))))))) תרגישי הכי הכי בנוח!

תמיד יהיו טרולים בפורומים... אל תתני לטרול לערער לך את הבטחון.. את משתפת ותומכת כאן תמיד ובצורה מדהימה מקוה שתמשיכי לכתוב כמו תמיד מחבקת דמעה

שחף. תרגיעי.. סבבה? .. סבבה! את האחת הנשים החזקות כאן בפורום אחת השנים שתמיד מגיבה שתמיד מעודדת שתמיד יודעת לאמר את המילה- בזמן הנכון ובמקום הנכון. או כמו שחברה שלי אומרמ :"תרגעי נפשית". בקשר לשירשור של אתמול, מנסה להבין את מה שנכתב שם. לא שכל כך מסכימה אבל בנות כתבו את מה שמפריע להן בעילום שם או לא זה כבר לא משנה.. אבל את ואני יודעות מי אנחנו ולמה אנחנו מסוגלות כרגע ובכלל .. אז....................... תתקדמיייייייייייייייייייייי הכל בהומור כן.. יופי! אני אוהבת אותך מאוד זה הכי חשוב , לא? ;) מוואה

יש לך זכות לכתוב כמו לכולנו יש לך זכות להגיב למי שאת רוצה אי אפשר להגיב לכולם זה באמת מצריך הרבה כוחות נפשיים ולא תמיד יש אותם וזה בסדר להיות רגישה זה היופי שבך אל תרגישי עם זה לא בסדר תמשיכי במה שאת מאמינה בו ובדרך שלך את מקסימה

ברור שיש לך וברור לי שאת יודעת זאת... אבל משהו כנראה ערער את הבטחון את מה שאת יודעת לומר כל כך טוב למשתתפים אחרים... לחזק לתמוך לפתוח דלתות לאפשר לכל אחד את המקום והקצב המתאים לו... והינה את שפוטית כלפי עצמך... אז אני אומר לך שאנחנו מקבלים אותך כמו שאת... והכל בסדר כשאת יותר וגם כשאת פחות לגבי השרשור של אתמול.... ננסה להבין את מי שחפשה את המקום שלה כאן בפורום זו הייתה דרכה... חבל שזה היה פוגע וערער את הבטחון אבל אנחנו למודי נסיון בפורום הזה... עברנו את פרעה נעבור גם את זה... אז תמשיכי להיות כמו שאת כמו שאת מרגישה כמו שאת יכולה בשביל זה אנחנו כאן! ואת חלק חשוב ומשמעותי... איתך אידה

מ6 בבוקר עד 12 בצהריים ושאר היום מרוח בין הסדינים הציפיות והשמיכות הייתי מוטרד.. לפני שנרדמתי ראיתי עכביש לא קטן בכלל נכנס מתחת למיטה ולא הצלחתי לגרום לו לצאת אז ישנתי ככה אבל איפה כולם נעלמו בסופש הזה??

סך הכל ישנת 6 שעות ,,,,,,,,,, ולהיות כל היום מרוח במיטה בין הסדינים,,,,,,,,בהחלט כייף למי שאין מה לעשות זה הכי סטלבט שיש אז למה באמת לא לנוח ולהינות ? לא נראה לי שהוטרדת יתר על המידה מהעכביש כי אחרי הכל נרדמת לא ? ואם כבר התעוררת אז תסתכל על כל השרשורים שיש מתחתיך ותראה לאן נעלמו כולם ,חוצמזה שיש אנשים שעובדים מחר והולכים לישוןןן בלילה , ומה איתך ? גם עובד מחר או גשר ? אייך מתקדמת היצירה שלך ? כבר מצאת איפה אתה יכול לשפר את הצליל הצורמני ? ויש לך עוד אחת נכון ? חטולית

6 שעות זה סבבה, וישנתי בשישי אחרי המשמרת עד הערב והעכביש הטריד אבל הייתי עייף מדי, הוא עדיין מטריד אבל כל עוד זה לא מקק אני יחסית רגוע עכבישים הם חכמים, לא יעלו עלי בלילה. לגמי הצורמני, הוא יישאר שם אבל בווליום יותר נמוך, זה צליל שאמורים לשמוע אותו פחות אבל להרגיש שהוא שם, אם את מבינה לאן אני חותר. ואני עדיין בחיפושים אחרי סאונדים, מצאתי כינור מדהים וגיטרה להיט כנראה להמשך מחר אני עובד שוב, והחג הזה ייגמר סוף סוף!! אני לא יכול לחכות למימונה

ילד בא אל העולם אבא קם ונעלם אמא פה ואמא שם הוא ניסה להתאבד מה כבר יש לו לפחד כאן ברחוב הכי בודד. ילד אסור ילד מותר אל תשכח ילד שבור ילד מוזר ילד מלאך ילד יקר לך ישר ילד אסור ילד מותר. זמן גוסס שעות מתות בין חומות מתמוטטות הוא חובש את השריטות ריח שתן רוח ים בר נטוש ומיותם כאן בחוץ הבית חם. ילד אסור ילד מותר... בן חורג לאלוהים פרח בר של החיים לא נראה ואין רואים מתקפל בתוך בועה ונרגע לפי שעה כאן בעיר הכי רעה.

היי גל אפשר לשלוח לך המוני חיבוקים חמים ישר מהלב ? כואב שכך מרגיש לך חטולית

שיר כואה רגשות כואבים הרבה בדידות והרגשת נטישה אני מניחה שהחג העצים את כל הרגשות ומקווה שאחרי החג תוכלי להרגיש יותר טוב וזה יקרה כבר ממש ממש בקרוב שחף

כל הרגשות החליטו להתעורר עוד קצת עוד ישורת אחרונה וחוזרים לשיגרה מחכה כבר ליום שלישי זה הטיפול ומערך יום

כותבת כאן כדי שלא יתפספס.. התשובה שלך להודעה שלי נגעה לליבי... אני חושבת שכדי להרגיש שיש לי מקום בעולם אני קודם כל צריכה לפנות מקום בשבילי אצלי בנפש...ולהפנים שמגיע לי מקום.. תודה שאת כאן דמעה

תפני מקום... תאמיני שמגיע לך מגיע לך הרבה יותר אנחנו כאן לשפר לעזור ואצלנו יש הרבה מקום בלב בשבילך איתך אידה

ההקאות האלה הורגות אותי אין לי כח מקיאה בלי סוף הגרון כואב לי היד הורגת אותי (מהשיניים)יש לי כאבים בלב כשאני מקיאה אני מותשת החג הזה הוציא אותי מאיזון לגמרי . עוד חודש יש דיון ראשון בעניין הגרושין שלי אני מאוד פוחדת כרגע הוא נמצא בצו הרחקת ממני ומהילדים אבל לי אין שקט למרות הצו אוףףף בטח אתן לא מבינות מה אני רוצה בכלל...

היי...ההודעה שלך טריגרית מאוד בשבילי אבל רציתי שתדעי שאני מאוד מבינה אותך שולחת חיבוק של שבת בבוקר תחזיקי מעמד דמעה

מתארת לעצמי עד כמה המצב קשה כרגע.. לפני גירושין.. דאגות אין סופיות.. איתך יקירה.. מקווה שהכל יעבור והיה כבר מאחורייך..

תקופה קשה... ואת רוצה להוציא הכל החוצה..שלא יהיה קיים.. אבל זה עדיין כואב בפנים בחוץ הכל כואב... ויש פחדים מהעתיד דיונים ובית משפט... להתמודד שוב לבד לפעמים הקשה והמוכר קל יותר מהחופשי והבלתי מוכר... אני רוצה להזכיר לך את הכוחות שלך!!!! את יכולות שלך!!! האומץ!!! את תעמדי ותעברי זאת בגבורה! אאמיני בעצמך! תני לעצמך את הזמן והאמונה שאת יכולה, מסוגלת... עברת כל כך הרבה עד כה... ועכשיו את בדרך לחופש שלך אל תחששי ממנו.. תני לו הזדמנות להכנס לחייך... חג החרות...זוכרת איתך מחזקת אידה

החרדות שלך קשות מאוד , הלוואי ויכולתי להיות לידך ולעזור לך לעבור את רגעי המשבר הקשים שאת עוברת נראה לי שאת רוצה,,,,,,,,,,,,להעלם ? לא להיות ? לא להרגיש ? להיות כבר אחרי הכללללל ? אייך הילדים מגיבים למצב הקשה ? הם בכלל בגיל שהם מבינים ?אני יודעת שחודש ימים לפעמים יכול להרגיש כמו שנים ארוכות במיוחד כשסובלים ככה כמוך ,אך לצערי אין אפשרות לקצר את הזמן וזה לבטח אחד הגורמים למצב שלך , אולי תנסי לחשוב על הילדים ועל מה שיהיה אחרי הדיון ,את נשמעת מבועתת גם מזה ולי אין מילים מתאימות כדי להרגיע אותך , הייתי ילדה בת 6 שנים כשהורי התגרשו ,והדבר היחיד שכאב לי וגרם לי להיות חולה במשך שנה שלמה היתה הפרידה מאחי , לפחות אצלך הילדים יהיו איתך , לא יפרידו בינהם איתך מתוקה -שולחת חיבוק לחיזוק -ומחזיקה לך אצבעות שתרגישי טוב יותר חטולית

כל כך מבינה את הקושי ואת החרדות הפחד ממה שיהיה וכל חרדה וכל כאב רק הולכים ומתעצמים כשיוצאים מהשיגרה כשיש יותר מדי זמן לבד בלי טיפול בלי עבודה יותר מדי זמן לחשוב ולהרגיש אבל הנה, עוד יומיים חוזרים לשיגרה ואז הזמן הזרום יותר מהר ויותר בקלות איתך יקרה שחף

לקחתי את עצמי לגוב האריות או שהוא בא אלי אמונה תקווה חיים, מצחיק אין מילים אין מילים אין כלום יותר אין לי מילים ואין לי איך לספר לכן לזה כבר אין לי מילים רק צרחה מחרישת אוזניים שאף אחד לא שמע גם היום אף אחד לא הציל אותי אף אחד תשמרו על עצמכן, תשמרו על עצמכן כי אני לא שמרתי היום

מילים קשות כואבות.. מה זאת אומרת- אף אחד לא הציל אותי גם היום" תשמרו על עצמכן כי אני לא שמרתי היום.. את בסדר עכשיו???? אפשר לעזור לך במשהו? דואגת, סמויה

אני פצועה בחלומות הכי מזעזעים שלי לא חשבתי שזה יקרה שוב מה לעשות?

מקווה שקצת נרגעת אם יש משהו שאוכל להיות לעזר בו אשמח תרגישי טוב ציפור יקרה

מצטערת כל כך אל תשארי לבד תנסי לקבל עזרה דואגת לך (((((((((((((ציפור יקרה))))))))))))))))))))

קודם כל טוב שאת כאן... אולי כדאי באמת לדבר עם 1202 כי הם יכולים מאוד לעזור שולחת חיבוק עדין ולא מאיים איתך דמעה

מחבקת בלי מילים.......אם את מרשה... מצטערת כל כך לשמוע ...! מעגל הפגיעה והכאב... מעגל קשה כואב מעגל שקשה לצאת קשה למצוא את נקודת היצאה...את הפתח עוד יותר .. קשה זה לבד אבל אפשרי....אפשרי לצאת.. תני לעצמך את ההזדמנות לצאת מושיטה לך יד מחזקת כאן בשבילך אידה את יכולה לכתוב לי במייל...אם תרצי...

אני המומה וכואבת וכועסת לשמוע את שעברת זה לא הגיע לך וזה לא הוגן ואני מאחלת לבן אדם שימצה את עונשו ולך שתוכלי להמשיך ושתעזרי ותקבלי את כל מה שאת זקוקה. אתך מחבקת, את ציפור טהורה ולא אשמה בדבר.

יקירה קראתי אותך עוד בבוקר ולא הצלחתי למצוא מילים איך את עכשיו? איך עברת את היום הזה? דואגת לך מאוד! שולחת לך חיבוק עדין, רק אם מתאים לך כמובן שחף

מהשרשור למטה.. אני שמחה שנהנתן מהשיר... אתמול שישבתי מול המחשב התינוקי היה עליי. עירסלתי אותו בחיקי במצב ישיבה תוך כדי שאני מנשקת את הראש הרך שלו, ומתחככת בו עם הלחיים...במיוחד איפה שהראש הכי רך באיזור המרפס(איפה שעצמות הגולגולת עדיין לא התחברו) תחושה מדהימה. איך שהשיר התחיל להתנגן הוא התחיל להגיב ולעשות קולות: "אווו...האוו.." השיר המשיך להתנגן והוא נרדם לצליליו. בחיקי.. מאז אני כל הזמן שרה לו את זה כי זה באמת שיר נעים..ומרגיע. וגם מהסיבה שאני רגועה ונהנית אז הוא מרגיש את זה מיד ...ונרדם.. אז.. יקירותיי אני שמחה שהצלחתי להעביר לכן בשיר- תחושה קסומה של מתיקות , רכות ורוגע.. שבת שלום, סמויה

היי שבת שלום גמלך.. לא יודעת באיזה שיר מדובר, כי מהמחשה הנ"ל לא יכולה להכנס לקישורים שמוצגים כאן בפורום. אבל שמחה בשבעחל ובשביל התינוקיי.. אויי חולה על ילדים במיוחד את אלה שנרדמים על הידיים ש'לי תהני ממנו לאב בובה

מה יצא לי ככה זה כשכותבים בחושך. *מהמחשה= מהמחשב *שבעחל= בשבילך- באמת שלא יודעת איך הגעתי למילה המוזרה הזו

הבנתי את ההודעה..למרות השגיאה.. תודה, מתוקה ושבת שלום ומוארת לך בובה. סמויה

גם תודה לשחפונת וחטולית (אוהבת אתכן!)על התגובות בעץ למטה. קראתי אותן אבל לא יכולתי להגיב שם, כי העץ כבר ירד נמוך מידי... שוקק כאן הערב בפורום.. יפה...יפה...

לא צריכה להיות כאן, כי שומרת שבת אבל הפעם כבר לא יכולתי. הפוגע אומנם עשה בבית שלו את ארוחת שישי אבל עכשיו הוא כאן.. ומדבר בקולי קולות.. ואני מתחרפנת ומדבר שטויות באיזשהי סיטואציה אמר "היא ממש שיפכת מין" ואז עלה בי המחשבה שזה מה שהוא עשה אותי ככ הרבה שנים. לא יודעת למה כותבת אבל כרגע קשה..

אני פה אם את צריכה פה ושם ובכל מקום שתרצי.. איתך הלוואי והיה לי להציע לך יותר מחיבוק ומילה...

יודעת שאת כאן. וזה עושה טוב בלב..

התפלאתי לרגע מה קרה שאת כאן כל כך יכול להבין אותך. מעבר למה שאת מתארת שאבי על המיטה תנוחי דמייני לך נקמה. אחרי הכל אנחנו בני אדם. מותר אפשר חיבוק?

תמיד אפשר לקבל חיבוק, תודה עליו, קבל בחזרה.. תיארתי לעצמי שיש כאלה שירימו גבה וישאלו את עצמם מה בובה עושה כאן.. פסדר.. יעבור לי. אני לייק יו. :)

אני מקווה שכתיבה כאן עזרה לך והצלחת להתרחק מהמקור הפוגע... שמרי נפך עשי דברים לעזור ולהתחק הכל עבור עצמך! איתך מחזקת אידה

שוב ושוב הוא לא מניח לך לנפשך אם הוא לא בא לאכול הוא חייב תמיד להראות את ה"חוכמה " שלו ,,,,,,,,,, בכל דרך הוא חייב לפגוע מצטערת בוביק - שולחת חיבוק חם ואייך את היום ? עדיין עולים,,,,,,,,,,,,,, חטולית

ישר נזכרתי בקופה לפני כמה שנים טובות אז תמיד היית נכנסת בשבת כי הרגשת כל כך רע שלא יכולת להישאר לבד ולא לכתוב עכשיו די נדיר לראות אותך בפורום בשבת אני מניחה שזה אומר הרבה... "היא ממש שיפכת מין" - כל כך צרם לי המשפט הזה מתארת לעצמי איך זה היה עבורך לשמוע אותו מהפוגע שלך למה את עדיין נשארת בסביבתו? למה את לא מתרחקת ממנו אם הוא ממשיך לפגוע בך?! (גם אם בדרכים שונות) מחר הם כבר עוזבים, נכון?! מקווה שהדברים ירגעו! אוהבתותך תשמרי על עצמך! שחף

ושחפיתי, כן.. נדמה ששוב חזרתי אחורה בזמן.. מפחיד קצת, חשבתי שאני יותר חסינהה. ושאלת אם הוא הולך מוצש אז כראה התבלבלת, האח הגדול הלך במוצש אותו מניאק גר מתחתיי.

וכל פעם מוצאת סיבה למה לא וכל מיני שמות בדויים לא תורמים להחלטה.. אבל אני צריכה מקום אז מנסה (כמה קשה לקחת מקום לפעמים) אני כל אבודה מול כל הדברים שקורים וכולם מדברים ומילים והחלטות ואני רק רוצה להתכרבל מתחת לשמיכה ולא לצאת לעולם או לישון לנצח אני במן שלב כזה תקוע כל מיני מקומות זורקים אותי חלק מהמקומות לא רוצים אותי וחלק פשוט עולים הון תועפות ובכלל קיימות רק 3 מחלקות כאלה בארץ מה שמצמם את האפשרות שלי אני לא יודעת כמה מכן יודעות אז אני אנסה להסביר נכנסתי לאשפוז כדי להתנקות מהסם המחלקה פשוט עשתה לי רע ממש והחלטתי ללכת ולחכות לכפר גמילה בחוץ אחרי מליון פגישות ורשימות המתנה הוחלט שאני שייכת לתחלואה כפולה מה שאומר שאני שוב בין הכסאות כבר התרגלתי למקום ביניים הזה איכשהו תמיד אני מוצאת את עצמי שם... ועייף לי כל כך ואני כבר לא יודעת מה רוצה בכלל ואני נקייה כבר 8 ימים. בפעם הקודמת ביום ה 8 נפלתי (כלומר אחרי האשפוז) וגם היום הדבר היחיד שאני רוצה זה את הסם שלי הצורך לברוח בועט בי מכל מקום אני מפחדת ליפול אין לי כוח לעבור את הקריז הזה שוב ודיי כבר שיקבלו אותי באיזשהו מרכז כי נמאס לי ובמקביל אני זאת שכל פעם משנה את ההחלטה.. את החבר כבר לא ראיתי למעלה משבוע הוא נקי כבר חודשיים אבל המשפחה לא מסכימה לי להתראות איתו בכלל הם הפרידו אותי מכל החברים שהכרתי אני לא יודעת מה אני מנסה לכתוב אולי את הבדידות שלי אולי את הפחד שלי ואולי את הצורך הזה שכבר יגיע שינוי

ילדה שלי. המקום הוא גם שלך, יודעת כמה לפעמים לא נעים להכנס למקום כשיש חילוקי דיעות, אבל המקום שלך היה כאן ותמיד יהיה המקום שלך גם שמור אצלי בתוך הלב. יודעת איזה מלחמה יומיומית את עוברת כדי להתקיים לשמור על עוד יום נקי. אבל יש בך את הכוח להצליח "ואולי כבר את הצורך הזה שיגיע שינוי" את זה את רוצה ואת זה את תשיגי. מחבקת.

שעצם זה שאת רוצה וכבר מצליחה במידה מסויימת זה חצי הצלחה. והצורך שלך בשינוי. התנקות וטיפול נשמע חזק. ואני בטוח שכן תצליחי לקבל את מה שמגיע לך. אכן יש דברים שלא באים בקלות ליל מנוחה לנו

ילדונת יקרה הכל כל כך קשה ומורכס להפרד מהסם להשאר חשופה לפגוש רגשות שברחת מהן שמרי על עצמך אל תשארי לבד דברי ,שתפי הצמדי למי שיכול לעזור ושמרי על נקיון רק להיום ומחר....יום חדש איתך מחזיקה אצבעות אידה תפילת השלווה "אלי" תן בי את השלווה, לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם. אומץ, לשנות את הדברים אשר ביכולתי. והתבונה, להבחין בין השניים. "אמן"

ברגע שאת נוגעת בסם בפעם הראשונה זה כמו ללחוץ למלאך המוות את היד.. חבל רק שאני מתחילה להבין את זה היום וכמה נמוך היה צריך לרדת בשביל להבין לפעמים אני לא באמת קולטת מה היה השנים האחרונות מחוקות לי הכל סבב סביב סחר ושימוש מכרתי את עצמי כל יום מחדש בשביל שורה מזדיינת... איש לא פגע בי כמו שאני פגעתי בעצמי וזה מקום שכל כך קשה להודות בו...

קודם כל כל הכבוד! על הנחישות על הדביקות במטרה על כך שגם כשאת נופלת את קמה בחזרה על הרגליים למרות כל הקושי שבכך אני מאמינה בכך שאת יכולה להצליח בכל מה שתרצי! מבינה כמה קשה המצב הזה של כל פעם למצוא את עצמך בין הכיסאות בעיקר כי אין מסגרת מטפלת שעוזרת ותומכת כמו שצריך מאחלת לך שימצא לך מקום הכי מהר שאפשר! והשינוי - הוא כבר אצל את כבר צועדת לקראתו במחשבות, ברגשות... איתך שחף

שבת שלום פורום יקר שיהיה לכם שבת נפלאה יום אחד אישה יוצאת מהבית ורואה 3 זקנים עם זקנים לבנים יושבים ליד הדלת שלה , היא שואלת אולי הם רוצים אוכל או שתיה ומזמינה אותם להיכנס לביתה. בתשובה אחד מהם שואל האם הילדים בבית ??? האישה עונה לא הם בבית הספר . אותו איש זקן משיב שהם לא יכולים להיכנס שהילדים לא בבית . האישה שמוצאת את התשובה הזו קצת מוזרה הולכת לעשות קניות וחוזרת הביתה שהילדים כבר בבית. היא מספרת להם את מה שקרה והילדים אומרים לה עכשיו אנחנו בבית תכניסי אותם !!! היא יוצאת החוצה ומזמינה אותם להיכנס .... שוב אותו אחד קם ואומר לה אנחנו לא נכנסים אף פעם ביחד לאותו בית את צריכה לבחור את מי להכניס : לי קוראים עושר לזה קוראים הצלחה ולשלישי קוראים אהבה עכשיו חזרי הביתה ותחליטו את מי אתם רוצים להכניס אליכם הביתה. האישה סיפרה למשפחתה את המסר והתחיל ויכוח הילדים הגדולים אמרו שהם רוצים את העושר כדי לקנות את כל החסר להם , האישה אמרה להם אולי נכניס את ההצלחה כך לאביכם יהיה יותר פרנסה וכך העושר יגיע עם הזמן. ופתאום הילדה הקטנה צעקה אני רוצה אהבה אהבה !!!! לאור זה שהילדה הקטנה עמדה על שלה נמסו כולם והסכימו איתה . האישה יצאה החוצה והודיעה לזקנים שהיא מזמינה את האהבה להיכנס אליהם הביתה , האהבה קם ובא להיכנס הביתה אך לפתע שני האחרים קמו ובאו להיכנס פנימה . האישה שכבר הייתה מבולבלת לגמרי שאלה אותם אבל אמרתם שאתם לא נכנסים אף פעם ביחד לאותו בית ??? שלושתם ענו פה אחד אם היית מזמינה את העושר או את ההצלחה שני האחרים היו נשארים בחוץ אך הזמנת את האהבה ואיפה שהוא הולך אנחנו הולכים איתו , כי איפה שיש אהבה יש גם עושר וגם הצלחה. שבת שלום אידה

קטע יפה מאוד והמסר ברור תודה ושבת שלום

סיפור יפיפה אהבתי וזה אחד הדברים שאני תמיד דואגת להכניס גם לבית וגם לכאן לפורום שיהיה לך אחלה שבוע נהדר

ו... לא נראה לי שאני אכניס זקן לא מוכר הביתה... לא משנה איך שלא יקרו לו.... סתאםםםם הסיפור מאוד יפה אבל מניסיוני - האהבה לא מכניסה עושר איתה לגבי ההצלחה, זה כבר תלוי איך מגדירים אותה

וואוו..זה..לא מצליחה להחזיק את עצמי עם החג /שבת/חג /שבת /חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/חג/שבת/ כמה אפשר ??????????????????????????????????????????? רוצה שיגרה !!!!!!!!!!!!!!לא יכולה יותר !!!!!!!!!!!!!אני משתגעת !!!!!!!!אני כבר לא יודעת איזה יום היום !!!!!!!!!כל הימים מתבלבלים לי !!!!!!!!!!!לא יכולה יותר !!!!!!!!!!!!! די !!מבקשת שיגרה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ה-צ-י-ל-ו !!!!!!!!!!!הצילו !!!!!!!!!!!

היי מתוקה מה קורה ? למה הלחץ ? קרה משהו שהעלה לך את הטורים ? מישהו עיצבן אותך ?או שאולי אמרו לך משהו,,,,,,,,,,,,, אני בטוחה שאת יודעת שהיום יום שישי אחרי מחר,,,,,,,,-ביום ראשון זה כבר לא באמת ממש חג קוראים לזה חג שני אבל לא עושים משהו מיוחד כמו בערב ליל הסדר , לפחות לא אצלנו , ומה נשאר ? הנה בפתח כבר יום שלישי -נגמר -זהו ודייייי ואז השיגרה המשעממתתתתתתת חוזרת במלא עוצמתהההההה רוצה טיול לפנטזילנד -נלך ביחדדדדדדד-מתאים ????? לא , ברצינות , מתוקה שלי , אני יודעת שהימים האלה קשים אבל עוד מעט קט וגם זה מאחורינו , תחזיקי מעמדדדדד איתך תמיד-חוץ משבת שולחת את שק החיבוקים שתבחרי איזה מתאים לך וגם כמה דגדוגים חטולית

גם בזה את לא לבד.. מתיש.. מעצבן.. מבלבל.. ומה לא.. אני לוקחת את זה גם לצד אחר, מלבד העובדה שמרגיזה הזו- שמעצבן כי אין שקט בבית.. ומלא ילדים, פוגעים, משפחה.. וכל הבעעע הזה. לוקחת את הצד גם של המנוחה.. עד כמה שאפשר שאני בבית שלי, ולא מתארחת אצל אחרים שאני יכולה להיות בחדר כמה שבא לי ואיך שבא לי.. אולי תנסי להסתכל על זה בצורה כזו. זה יכול מאוד לעזור ולהקל במקצת.. חג\ שבת\שבת\חג שמח לך מאמי..

כמה נכון מה שכתבת איזה יופי שאת כאן כדי להראות שיש גם צדדים חיוביים למה שיכול להיות גם גיהנוםםםםםםם כל כבוד עימךךךךךךךך -ח-ח-ח-ח-ח שבת שלום מתוקה שלי חטולית

חופית יקרה החגים תקופה קשה במיוחד שזה צמוד שבת חג שמקצין בדידות... מעורר שדים.. מי שלבד ומי במשחה.. אני מבינה שקשה לך נסי לגייס את הכוחות את מה שעוזר לך את מי שעוזר לך... דברים שאת אוהבת הכניסי אנרגיות לבית... פרחים נרות צבעים ...דפים קומדיות... יום שלישי בטח - רביעי תיהיה הקלה עוד קצת מחזקת ומחבקת אידה

אבל אפשר לתכנן שיגרה גם במהלך ימי החג-שבת כלומר לתכנן לעצמך לו"ז דברים שתעשי במהלך היום וככה לגבי כל יום גם דברים שפשוט משיחים את דעתך וגם דברים שגורמים לך להנות דברים שאת אוהבת ועושים לך טוב ובעצם, עוד יומיים כבר חוזרים לשיגרה... אז.... באמת שלא נשאר עוד הרבה :)

מתחלי להזכיר פורום שהיה בזמנו בוואלה, פורום של תמיכה נפשית שנסגר. גם בפורום ההוא נענו אך ורק קבוצה מיוחסת של כותבים. מנהלי הפורום פשוט התעלמו לחלוטין מכל כותב אחר. עצוב לראות איך תופעה זו חוזרת על עצמה כאן.דווקא ציפיתי ליותר ממנהלת שהיא אשת מקצוע. שתהיהיה לכולכם שבת שלום ומבורכת.

אך גם מה שגורם קצת לבעיטה זה שאותה כותבת (ולא משנה מי!-כל אחת) לא מתייחסת לתמיכה אחרת שבנות אחרות כתבו, אך ברגע שמנהלת הפורום מתייחסת היא מגיבה רק לה. או- שאין תמיכה הדדית כאן. לפעמים רק אחת מגיבה אך למישהי אחרת יש את כל התמיכה מרוב הבנות, שזה ממש צגעיל אותי. ואכן, אני פגועה.

עצוב לי שיש מי ששופט בנות על היכולת שלהן להכיל להגיב לאחרות בתור מי שהייתה בפורום בוואלה.... אין שום דימיון בין המקומות המקום ההוא הפך לפוגע יותר ממועיל זאת בחירה של כל כותב לכתוב איש לא חייב לאפחד מאיפה מגיע הצורך הזה לשפוט אנשים במגבלות שלהם במקום לראות כמה תועלת יש במקום שכזה המאפשר במה לכל מי שצריך

אני לא מרגישה שאני מדלגת כאן על מישהו... להפך... הפורום לשמחתי הפך פעיל... ותומך וזה נפלא! כנראה שלא תמיד יוצא להגיב לכל דבר שנכתב אבל אין כאן אף הודעה מיותמת!!! שוב זהו פרום תמיכה! והרעיון לתמוך אחת בשניה! וזה נעשה כאן בצורה נפלאה! אז צר לי שכך את מרגישה! לא הייתה כוונה תודה על הערה מקווה שתוכלי להכנס ולהרגיש גם יותר חלק! חג שמח אידה

הפורום מנוהל ע"י אשת מקצוע, נכון. אבל נעשה בהתנדבות ומזמנה הפנוי. השבוע, היתה את ההודעה שאני כתבתי ולא זכיתי לתגובה מאידה.. אבל תיארתי לעצמי שהיא לא ראתה. ולפעמים יש גם דברים "מאחוריי הקלעים" ..איזה שירשור נהיה מזה.. חג שמח לכולכם, ולא נעים שיש ככ הרבה כינויים מרגיש חוסר ביטחון.

כואב לי בנשמה כזה אני מרגישה כל כך עצוב כל כך הרבה טראומות, אימה..וכבר אמרתי לכם, ספרתי לכם על השחור..והכאב והבלה בלה בלה אבל מה עושים עם חסר כזה? עם ידיעה שאין לי אמא ולעולם לא תהיה לי אמא שלי מכרה אותי לתופת, ל-אימה אם מישהו היה יכול לאמץ אותי, באמת אבל.. אני מותשת כל כך עייפה מלרצות ולקוות, ולהבין...בעיקר להבין שזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם, שהכי חסר לי... אמא מרגישה כל כך חנוק בנשמה לילה טוב לכל הישנים....ולכל ציפורי הלילה ציפור נפשי

הלוואי באמת שיכולתי לעשות משו כדי להוציא אותך מהתופת.. ליל מנוחה גמלך..

והעייפות לא כל כך מאפשרת לי לחשוב או למצוא את המילים שהייתי רוצה לומר לך נראה לי שכבר מספיק מאוחר כדי שיהיה אפשר לסיים את היום ולפרוש לישון ומחר יבוא יום חדש ואיתו תקווה חדשה להרגשה יותר טובה מה את אומרת? הלילה תמיד מעיר את כל השדים ומעצים את הכאב אז עדיף לדלג עליו בשינה ובבוקר יהיה שמש, שמים כחולים רק המבט החוצה מעבר לחלון כבר יעורר את החיוך :) לילה טוב שחף

אמא מילה קצרה תקוות גדולות...ציפיות... חסך עצום בלעדיה... כאב...ועצב.. געגועים ציפור יקרה האם הכרת אותה? האם יש זכרונות טובים? האם היא קיימת בתוכך? מחבקת אידה

אידה יקרה, אני לא יודעת מה זה זכרונות טובים ממנה, זוכרת שהיא אהבה אותי משום שהיא כל הזמן החזיקה אותי, אך היא מכרה אותי לתופת, כפי שכתבתי, פשוט ככה, מכרה אותי. אמא נורמלית היא מעולם לא הייתה, היום היא לא רואה אותי ממטר..היא חולת נפש, אני יכולה לספר לה שהוא הרס לי את החיים ,שהיא הרסה אותם..שהוא השמיד אותי, ועוד המון דברים...והיא צוחקת לי בפנים, היא חולה קשה מאוד. ומה איתי? אני שנשארתי לבד לגמריי בעולם ומהתהלכת כבר ככה שנים, את יודעת, היום אני מרגישה שלמי שאין הורים אין זכות קיום. למי אני שייכת, לאן אני שייכת, האם אני בכלל שייכת? מגיע לי מקום? יש לי מקום? איך יהיה לי מקום בכלל ששני האנשים שהולידו אותי הרסו לי את החיים כל אחד במו ידיו ובצורה שונה? ואם מישהו היה יודע שזו ה-תרופה שלי....שמישהו יקח אותי תחת חסותו..אישה כמובן, שתהווה עבורי אמא. טוב, זה נשמע רחמים עצמיים... מאחלת לך ולכולם סופשבוע נעים... ציפור נפשי

איך מרגישה היום? אם יש משהו שאני יכולה לעזור, אני כאן. את לא לבד יקירה..

אני הולך לישון לפני שעה שתיים בעעעעעעעעעעעעעעעע לילה טוב :-)

לי זה יקרה בשבת כי ביום ראשון אצטרך לקום מוקדם וגם בשבוע הבא עם החזרה לשיגרה כל החגיגה הלילית הזאת אפשרית עבורי רק בגלל חופשת פסח

רואה מה זה דברים טובים נגמרים מהר אבל,,,,,,,לפחות עד אז אולי עוד אפשר להנות , לא ?

מקווה שישנת טוב והתעוררת מלא באנרגיות יום חדש מחוייך יותר אידה

והיה יום סבבה בעבודה אנשים הזמינו אותי למנגל צהריים אבל... הייתי חייב להשאר עד סוף המשמרת מזל שעשו לי טייק אוואי, אני לא מסוגל יותר לאוכל של פסח!

מה קרה אם אתה הולך לישון לפני השעה שתיים ? לא עומד בלוח זמנים של חוסר שעות שינה ?

כזה הוא אני איש שלא אוהב לישון ובמזל קמתי אחרי שהשעון חפר כבר חצי שעה הגעתי לעבודה בול בזמן בזכות הטרמפ שאבא שלי נידב ספיישל

היינו היום ביער בן שמן אבל לא בכניסה הרגילה -כך לפחות הבנתי ,היינו בחלקת קברות המכבים -הגענו לשם בטעות שהתגלתה כדבר הטוב ביותר שיכולנו למצוא -פינת חמד אומנם מלאת נשר של עצי אורנים -הכל היה מלא מחטים יבשים אך פינה מוצלת -כמו שהיום אומרים הצעירים , ממש זולה -נישה , מה שלא יהיה ,,,,,,,,המקום היה ריק והתחיל להתמלא רק כשהגיעו כל הילדים שלי -כלומר גם המאומצים שלי - כך יש לי גם עוד נכד ונכדה מאומצים ,האווירה היתה מדהימה -שתינו יין כדי לברך את הזוג החוגג , אני בעצמי חיסלתי בקבוק שלם של יין לבן חצי יבש ,אבל לא חלילה בגלל משהו שלילי , ככה זרם בכייףףףףףףף היום הרגשתי כמה הייתי מיובשת בבית כל הזמן , לא יודעת בנוף של עצים וריח אורנים , כשהכל מסביב מלא באיצטרובלים , כל מה שהיה בערב חג - נמוג ונעלם כאלו לא היה מעולם , הגברברים הצעירים עשו על האש ואני ישבתי כמו מלכה על כיסא שדאגו להביא לי ורק הסתכלתי כל הזמן סביב , אייך החיים יכולים גם להיות יפים ,הכל היה נהדר וזרם כמו מים צלולים וזכים , לא זוכרת כבר כמה שנים טובות שלא נהניתי בצורה כזו ,וכמובן אספי שלי ישב בחיקי מתפנק לו , מתפנן לו , לקחתי אותו לטיול בסביבה הקרובה כדי שיראה מקרוב פרפרים , פרחים , נמלים , חיפושיות ועד כל מיני חרקים למינהם שאפשר למצוא במקומות כאלה , והוא כמובן הסקרן הקטן כל הזמן שואל - תתה מה זה ? ומה זה ?,,,,,, לא הרגשתי אייך הזמן פשוט ברח , חמק לו בשקט בשקט כמו שתמיד אומרים כשנהנים לא מרגישים את הזמן , ואז הבן שלי הוציא מן טייס כזה שמעיפים עם גומי לאוויר והוא נוחת חזרה ,אחרי פעמים הטייס נעלם בין ענפי העצים - שעה הם עומדים בכל מיני זוויות זורקים איצטרובלים , בקבוקים , אבנים ומה לא כדי שהטייס יפול , בסוף הם נפלו מעייפות ,היה טוב וטוב שהיה , נשאר טעם של עוד ,,,,,,,,,,,עד הפעם הבאה שתהיה ,,,,,,,,,,,,,מתישהו כולם נהנו -" חזרנו עייפים אך מרוצים "זהו, נראה לי,,,,,, חטולית

נשמע יום תענוג אין לי כח לפרט על היום שלי אבלאחרי משמרת ארוכה במיוחד, קפצתי לחברים וישבנו על הגג כמובן שנפתח מנגל איכשהו, חוק בפסח לא היה לי כח משהו לשבת יותר מדי אז חתכתי די מוקדם גם שמחר אני צריך לקום ב6וחצי, נראה לי שהיום אני אלך לישון כבר ב1, שונא לעבוד משמרות בוקר! בכולופן היום נגמר עם בשורות נחמדות, ככה שהיה טעם טוב ולא רק של בשר שוב.. חח יצא שפירטתי קצת לא גונב לך את האשכול, הולך לנגן קצת לראות אם יצאו דברים חדשים הערב בי בינתים

אולי באמת כדאי שתלך לישון שלא תיפול מהרגליים ואין דבר כזה -שאתה גונב את האשכול מאיפה הבאת את זה ? ח-ח-ח-ח- חטולית

ככ שמחה בשבילך כי מגיע לך.

גם אני הרגשתי אתמול שבאמת מגיע לי אולי גם זה עשה את היום למה שהיה

אני גם רוצה כזה יום כיפי ביער נשמע חוויה בלתי נשכחת אני כל כך שמחה שיצא לך להנות ככה עם כל המשפחה בחיק הטבע גם לי היה היום יום נחמד יצאתי עם אימא בהתחלה לקניות (קניתי לי כמה חולצות ומכנס ואמא קנתה לעצמה חולצה נחמדה) ואח"כ הלכנו לבית קפה והיה ממש תענוג וטעים רק שהשולחנות מתחת לעץ ענק והיו שם מלא ציפורים היה נורא נחמד לשמוע איך שהן מצייצות אבל הרבה פחות נחמד כשהן חירבנו לנו על הראש (כל אחת מאיתנו קיבלה מנה משלה)

בוודאי שאני מוכנה לאמץ גם אותך את עוד שואלת ? מקסימה שלי איזה יופי של יום עבר לך עם אמא ותתחדשי על הבגדים החדשים שלך תענוג לשמוע אותך ככה שמחה והקטע עם הציפורים ח-ח-ח-ח-ח תסלחי לי אבל לא יכולתי לעצור את הדמיון שלי-אומרים שיש מזל גדול כשקורה כך עם ציפורים יודעת איזה מזל ? שפרות לא עפותתתתת ח-ח-ח-ח-ח הכל כמובן רק בצחוק את לא לוקחת ללב נכון ?

יום בטבע עושה נפלא מערבב מחדש את האנרגיות עם יש חברה טובה זה רק משפר עם יש כוס יין כנראה שעוד יותר צריך לאמץ ימים כאלה שבת שלום אידה

הכל נכון , מה שבאמת הפך את היום למהו כזה נפלא היו הילדים עם האנרגיות הנפלאות שלהם עם הצחוקים ,עם ההשתפכויות המצחיקות שלהם רחוק מעיני סקרנים , שקט ושלווה הקטנטנים המקסימים ותוספת של כוס יין בהחלט הוסיפה ושיפרה לא רק לי אלה לכולם שתהיה שבת נפלאה חטולית

http://www.youtube.com/watch?v=0mcPxVBuIj0 Cherry Blossom Girl" I don't want to be shy Can't stand it anymore I just want to say 'Hi' To the one I love Cherry blossom girl I feel sick all day long From not being with you I just want to go out Ever night for a while Cherry blossom girl Tell me why can't it be true I never talk to you People say that I should I can pray everyday For the moment to come Cherry blossom girl I just want to be sure When I will come to you When the time will be gone You will be by my side Cherry Blossom Girl Tell me why can't it be true I'll never love again Can I say that to you Will you run away If I try to be true Cherry blossom girl Cherry blossom girl I'll always be there for you That means no time to waste Whenever there's a chance Cherry blossom girl Tell me why can't it be true

איזה שיר יפה ומתוק עכשיו גליתי שיש לך גם פן רומנטייייייי יפה לך מתוקה טוב לדעת ואייך האביר הקטן מתנהג ? נותן לך לישון בלילה ? תני לו חיבוק מתוק ממני חטולית

על השיר שהבאת מה שלומך? איך עבר עלייך היום?

שיר מקסים מאחלת לך לפרוח כמו הפרחים המקסימים אושר ואהבה אידה אור הנפש מרכז טיפול לנשים וילדים 054-4502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

לאף אחד באמת לא אכפת מה עובר עלי ואני לא מדברת על כאן אלא על האנשים בחוץ המשפחה לא באמת משפחה הוזמנתי לחג שני לדודה שלי והיום היא מתקשרת ואומרת לי שאין מי שיחזיר אותי אז למה את מציעה בכלל בת דודה שלי יש לה אוטו והיא לא רוצה להתחייב המשפחה הגרעינית עסוקים בעצמם אף אחד לא יכול להבין שאני פצצת זמן עד שאני אתפוצץ אני גם לבד זאת שאני גרה אצלה נסעה לחול עד ה11 לאפריל בא לי לצרוחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רוצה להכאיב לעצמייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

היי גל מבינה אותך ומבינה גם למה את אומרת שאת מרגישה הכי לבד בעולם באמת זה מרגיש ככה ,כואב , מאוד כואב שאין למי או לאן לפנות שמרגיש כאלו אין לך מקום בשום מקום -עצוב מאוד , גם כשאין פינה בטוחה להניח את הראש ,,,,,,,,,,ועוד מעט צריכה לעזוב ? תצטרכי לעזוב בקרוב ?אל תפגעי בעצמך - לא מספיק כל האחרים פוגעים בך ?אין לך מקום נוסף שתוכלי להיות בו ?מצטערת , נורא מצטערת שלא יודעת אייך לעזור לך במצבך הזה שולחת חיבוק חם-כמובן אם לא מפריע לך חטולית

זה כואב להיות תלושה בלי שורשים כולם ביחד במשפחה ואני עומדת מרחוק ומסתכלת עליהם שהם עם הגב אליי יום אחד זה יתפוצץ עליהם אבל אני כבר לא אהיה שם הנקמה המתוקה שלי בהם ואיפה שאני גרה עכשיו היא דוקא אמרה לי שאני יכולה להשאר כמה שאני צריכה אבל אני כבר לא רוצה הנסיעות באוטובוס לעבודה קשות לי רגשית ואני צריכה את הפינה שלי היא מקסימה ועזרה לי המון אבל אני מסובכת עם עצמי מידי לגבי הדודה אני חושבת שזאת התחמקות כי הדוד שלי לא סובל אותי כל פעם שאני באה לשם הוא עושה לי פרצופים ומתעלם ממני אני לא רוצה להיות במקום לא רצוי תודה על החיבוק חטולית יקרה

זה נשמע שלדודה שלך היו כוונות טובות שכן אכפת לה ממך, שהיא רצתה לראות אותך אבל בסוף פשוט לא הסתדר עם הטרמפ בכיוון חזור ולגבי המשפחה הגרעינית, אז כן, זה מאוד כואב אבל ככה זה היה מאז ומעולם זה לא משהו שאי פעם ישתנה כנראה תנסי להתמקד במה שיש, בחברים שאוהבים אותך את המשפחה אי אפשר לבחור אבל את החברים כן והרבה פעמים חברים הם הרבה יותר משפחה מאשר המשפחה האמיתית ומה עם עם בעלת הדירה? כשהיא נמצאת את אומרת שהיא מעצבנת אותך ושאת רוצה לעזוב וכשהיא נוסעת את מתעצבנת על כך שהיא עוזבת אותך לבד?!

אני לא מתעצבנת על בעלת הדירה שהיא נוסעת להיפך אבל זה כל פעם להתמודד עם כל השדים שעולים בלילה שיש חושך וזה מתיש אותי לגבי הדודה אני כועסת על זה שהיא הציעה לי ואז מבטלת מה אני נראת לה יו יו היא יודעת שאין לי משפחה נראה לי שהם רוצים להיות עם עצמם גם בני דודים שלי בארץ עכשיו לחופשה אז אני סתם שם וגם הדוד שלי לא סובל אותי ניסיתי לדבר איתה עכשיו היא הודתה בזה בחצי פה ואמרה שהיא עייפה ונדבר סבבה שיהיו כולם עם כולם אניתופסת מרחק ונכנסת לבועה שם הכי מוגן לי מרגש

חגים מעצימים את הלבד כשכולם מתכנסים יחד האם יש אפשרות שתסעי לדודה ותחזרי במונית? זה יקל עלייך ועל הצד השני? יום של שמש...ילדת טבע צאי אל הטבע נצלי אותו לשיפור המצב רוח איתך אידה

לא רוצה לנסוע לשם וגם אין לי תקציב למונית בערב חג הם יקרים יותר ואני מרגישה לא רצויה כל פעם חוטפת עקיצות מבת דודה שלי אין לי באמת מקום מגן מכיל ועוטף וילדת הטבע החליטה להתנתק מרגישה שכולם עם עצמם וגם מרגישה צביטה בלב שתי חברות שלי בהריון אני שמחה בשבילם אבל מרגישה את הכאב הצורב שלופת את הגוף שלי חונק

היא לא אומרת כלום לא מספרת כלום רק לפעמים בלילה, בוכה קצת אבל לא אומרת כלום דיברנו כל היום סיפרנו לה הכל והיא סגורה בחדר, בשקט ולא אומרת כלום וכל היום, כל היום אנשים מתאספים, שואלים, מדברים המון וכל היום, כל היום מנסים סיפורים ותפילות, מנסים הכל. אבל היא לא שומעת כלום אולי היא לא יודעת כלום וגם שמתקרבים ולוחשים לה זה לא עושה לה כלום. רצינו שתזכור שיש סיבה לחזור והיא לבד בחדר, שוכבת ולא אומרת כלום. --------------------------- אותי אף אחד לא שאל, אף אחד לא לחש ואני רציתי רק דבר אחד...חיבוק אחד שיתן לי כוחות חיבוק שיגיד לי שמותר לדבר, שמותר לספר, שאסור מה שקורה לי ושנים...שנים בתוך תהום ואימה שאי אפשר להסבירה שנים על גביי שנים ואני עייפה.... לאן ממשיכים? לאן? ואני עיפה מכל אותן שנים, מלחמת השרדות כדי לנהל משהו נורמלי 98 ממוצע בבגרויות, שתי נקודות שמראות שיש פה בעיה, כנראה דלת פתוחה לכל מקום אשר ארצה ללמוד בו וחיים שלמים של תופת שמי זוכר יותר מזה? עייפה מזיוף, עיפה מלהסתיר ולכבות את השריפות שלי, אותן שריפות שבמילא אף אחד לא ראה, אף אחד לא פקח עיניו כדי להביט. איך חיים? מהייכן מתחילים? מותשת יהיה בסדר, סתם רגע של שברון

ציפור נפשי יקרה !!!!!! ...חושבת שהבנתי ..שאמרה הרבה..... ציפור נפשי יקרה !!! נגעת בי באמת במקום עמוק !!! חושבת שמבינה..מן הסתם אני לא היחידה שנכנסת גם לפורומים השכנים....רואה את שמתרחש שם ,שומעת, קולטת, מצליבה מידע,ואוהבת !!!!! יודעת שכולנו בני אדם שנפגענו קשות ועמוקות..לכולנו צלקות ישנות שנותנות את אותותיהן בהווה...כל אחת בדרכה היא... ציפור נפשי אהובה !!!באמת נגעת בי , השיר כאן מאוד חזק..המילים שבעקבותיו זועקות !!!ממש זועקות אלי מהמסך !!!! מבקשת..אם זה בסדר...תני לי להחזיק בידך..אפשרי לעצמך להוציא כאן את מה שלא הוצאת...אני שומעת איך את חנוקה..בבקשה תאפשרי לעצמך להוציא הכל בלי לצנזר כלום...את לא לבד !!!!! אחרי שתוציאי את הכל תרגישי טוב יותר...בבקשה ממך... ציפור נפשי אהובה וכאובה כל כך....

ציפור נפשי יקרה !! ייתכן ש"היא "..אכן לא אומרת כלום כרגע... ייתכן, שאולי זו מתנה שמאפשרת שינוי אמיתי ?????