פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8544 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
01/04/2010 | 12:03 | מאת: ציפור נפשי

היא לא אומרת כלום לא מספרת כלום רק לפעמים בלילה, בוכה קצת אבל לא אומרת כלום דיברנו כל היום סיפרנו לה הכל והיא סגורה בחדר, בשקט ולא אומרת כלום וכל היום, כל היום אנשים מתאספים, שואלים, מדברים המון וכל היום, כל היום מנסים סיפורים ותפילות, מנסים הכל. אבל היא לא שומעת כלום אולי היא לא יודעת כלום וגם שמתקרבים ולוחשים לה זה לא עושה לה כלום. רצינו שתזכור שיש סיבה לחזור והיא לבד בחדר, שוכבת ולא אומרת כלום. --------------------------- אותי אף אחד לא שאל, אף אחד לא לחש ואני רציתי רק דבר אחד...חיבוק אחד שיתן לי כוחות חיבוק שיגיד לי שמותר לדבר, שמותר לספר, שאסור מה שקורה לי ושנים...שנים בתוך תהום ואימה שאי אפשר להסבירה שנים על גביי שנים ואני עייפה.... לאן ממשיכים? לאן? ואני עיפה מכל אותן שנים, מלחמת השרדות כדי לנהל משהו נורמלי 98 ממוצע בבגרויות, שתי נקודות שמראות שיש פה בעיה, כנראה דלת פתוחה לכל מקום אשר ארצה ללמוד בו וחיים שלמים של תופת שמי זוכר יותר מזה? עייפה מזיוף, עיפה מלהסתיר ולכבות את השריפות שלי, אותן שריפות שבמילא אף אחד לא ראה, אף אחד לא פקח עיניו כדי להביט. איך חיים? מהייכן מתחילים? מותשת יהיה בסדר, סתם רגע של שברון

01/04/2010 | 12:29 | מאת: חופית

ציפור נפשי יקרה !!!!!! ...חושבת שהבנתי ..שאמרה הרבה..... ציפור נפשי יקרה !!! נגעת בי באמת במקום עמוק !!! חושבת שמבינה..מן הסתם אני לא היחידה שנכנסת גם לפורומים השכנים....רואה את שמתרחש שם ,שומעת, קולטת, מצליבה מידע,ואוהבת !!!!! יודעת שכולנו בני אדם שנפגענו קשות ועמוקות..לכולנו צלקות ישנות שנותנות את אותותיהן בהווה...כל אחת בדרכה היא... ציפור נפשי אהובה !!!באמת נגעת בי , השיר כאן מאוד חזק..המילים שבעקבותיו זועקות !!!ממש זועקות אלי מהמסך !!!! מבקשת..אם זה בסדר...תני לי להחזיק בידך..אפשרי לעצמך להוציא כאן את מה שלא הוצאת...אני שומעת איך את חנוקה..בבקשה תאפשרי לעצמך להוציא הכל בלי לצנזר כלום...את לא לבד !!!!! אחרי שתוציאי את הכל תרגישי טוב יותר...בבקשה ממך... ציפור נפשי אהובה וכאובה כל כך....

01/04/2010 | 12:37 | מאת: חופית

ציפור נפשי יקרה !! ייתכן ש"היא "..אכן לא אומרת כלום כרגע... ייתכן, שאולי זו מתנה שמאפשרת שינוי אמיתי ?????

01/04/2010 | 11:08 | מאת: חופית

...אני שוב שואלת (כפי שעשיתי אתמול...ולאור ההתכתבות הערה כאן זה מרגיש שכתבתי כאן לפני שנים...) השתגעתם פה כולכם ???????? אתם לא ישנים אף פעם ?????כל הלילה אתם בהתכתבות כזו ערה שאני מצטערת שהלכתי לישון...תגידו, איך אתם מצליחים להשאיר את העיניים פקוחות .איך אתם מצליחים להקיש על המקלדת בשעות כאלו ????? אידה ,אני רואה שהצטרפת לחגיגה הלילית שמתרחשת כאן.... נ.ב פתקונת קטנטונת לכם :תומי,חטוליטוש ואידה בעץ של אתמול ( שמרגיש שנכתב לפני שנים..)

01/04/2010 | 20:26 | מאת: חטולית

חופיתוש- מתוקה שלי חשבתי שגם את מתכוונת להישאר ערה ולחגוג עם כולם בלילה לא הצלחת להישאר ערה ? אני בטוח הלכתי לישון , אומנם ב-2 לפנות בוקר בגלל ההכנות אבל עדין הלכתי למיטה לנוח , ולא הבנתי את ענין הפתקונת ? מה שכן , אני שמחה לראות אותך כאן!!! חטולית

01/04/2010 | 20:51 | מאת: חופית

היי מתוקה, אני בד"כ לא מצליחה להשאיר את העיניים פקוחות לאחר 12:30 בלילה.. ..כתבת לי אתמול בעץ שפתחתי ("מעניין ", בנושא זה בדיוק :"ללא הפסקה". עניתי לך.. חיבוק וניהנית לראות את האקטיביות הרבה שלך כאן.

01/04/2010 | 08:55 | מאת: דמעה

אין לי מקום-מטרופולין ודנה עדיני "... מחשבות שקופות אין לי אוויר כל כך חשוף רואים הכל עליי גם אם בחללים שונים הרבה כתובות הכל תמיד רחוק מידי ....... אין לי מקום אין לי מקום בשבילי לוותר, לוותר, לוותר, לוותר. לוותר, לוותר, לוותר, לוותר. אין לי מקום אין לי מקום בשבילי" וגם פה... נגמר המקום מאחלת לכולכם רק דברים טובים דמעה

01/04/2010 | 11:09 | מאת: ציפור נפשי

דמעה יקרה, מה שלומך? למה גם פה אין לך מקום? ממה שאני מרגישה יש לך מקום ענקי...את לא מרגישה את זה? חוץ מזה, אני יכולה לספר לך שיש לך מקום אצלי בלב, ואולי את לא מרגישה אותו, אך הוא לגמריי נוכח וקיים!!! שיהיה לך יום יותר קל, יש בחוץ שמש נעימה, אולי תצאי קצת להתעטף בה? זה יכול לשפר את המצברוח לפעמים, מנסיון אני אומרת לך. ציפור נפשי

01/04/2010 | 20:21 | מאת: חטולית

למה את חושבת שאין לך מקום כאן ? מה זאת אומרת שנגמר לך כאן המקום ? איו חיה כזו-לא קיימת !!!! מצב רוח ירוד , חוסר מוטיבציה -חסרה לך המטפלת הנה , אוטוטו פסח כבר מאחורינו , לא נשארו לך עוד הרבה ימים לפגישה המיוחלת , נשמה , תתאזרי בסובלנות , אין ברירה אחרת נכון ? שולחת חיבוק שינער אותך קצת חטולית

02/04/2010 | 01:17 | מאת: שחף

את נשמעת לי מאוד כועסת על מה ועל מי הכעס? זו תחושה מאוד קשה שאין לך מקום איך אפשר לעזור לך להרגיש אחרת?

02/04/2010 | 15:36 | מאת: דמעה

רוצה לאחל לכן סוף שבוע נעים דמעה

02/04/2010 | 21:01 | מאת:

דמעה יקרה מקווה שתמצאי את המקום שלך כאן בפורום.. ובכלל.. פיניתי עוד קצת מקום...שתרגישי בנוח.. אידה מפנה מקום ברי סחרוף מילים: ברי סחרוף ודן תורן לחן: ברי סחרוף שתף אני מפנה מקום ..... מפנה מקום מסביב לשתיקות שלך מפנה מקום בלב ללחיצות שלך מפנה מקום בבטן שאוכל לבלוע אותך אני מפנה מקום בתיבה למכתבים שלך מפנה מקום בראש לשדים שלך מפנה מקום בלחי לסטירות שלך מפנה מקום לך לדברים הטובים שבך לתמיכה למילה הטובה לתת וקבל לטוב ולכאב ליותר דמעה מחזקת אידה

01/04/2010 | 01:22 | מאת: סמויה

שלום לכל היקרים והיקרות התגעגעתי כל-כך במהלך החג אבל סמויה הייתה מארחת ואי אפשר היה לכתוב. אז אני מאחלת לכולכם- המשך חג נפלא... יודעים מה בישלתי לאורחיי בחג? קדירת כבש- יצא כזה רך, נמס בפה ו...לתוספת אילתרתי תבשיל משמשים וחמוציות ואגוזים (מתוק וטעים) כמו ריבה כזאת מזה הלך עם הכבש וגם יפה לעין חיסלו את זה.

01/04/2010 | 01:27 | מאת: תומי

זה לא שלא היה לנו עדר בבית את עדיין עושה לי ריר על המקלדת חחחחח אני משער שאני אהיה כאן לסירוגין הלילה... לא שמתי לב וכבר שעה 1 וחצי וואי

01/04/2010 | 01:28 | מאת: שחף

ואייייי יקירתי, נשמע טעיםםםםםםםםם מה זאת אומרת חיסלו??? לא השאירו לנו אפילו קצת?! לא יפהההה :( סתאאאאםםםםםםםם.......... כיף לראות אותך שוב כאן :) כל הכבוד על הבישולים והיצירתיות הקולינרית! ואיך עבר עלייך החג מעבר לבישולים?

01/04/2010 | 02:06 | מאת: סמויה

עשיתי לכם תאבון? מממ... באמת לא יפה שלא השאירו לכם כלום.. מה קורה , שחפונת? בהזדמנות אני אספר על החג. לא היה קל.. ארחתי את אימי ושאר המשפחה.תביני, ביני לבין אימי יש זרות, יש אויבות קשה לומר שאנחנו מסתדרות אבל למען החג עשינו את זה לפחות היא התלהבה קצת מהנכד החדש.. אבל זה לא זה זה רחוק מלהיות זה. זה ליד, זה בצד... למה אני משתוקקת לזה, בכלל קיבינימט?! בשביל זה הזמנתי וטרחתי ועמלתי אבל אין את זה אני חייבת להשלים עם זה. -------------------------------------------------------- מה שחפונת? מזמן לא דיברנו... איך עבר עלייך החג? מה קורה, יקרה?

01/04/2010 | 01:05 | מאת: שחף

שהחלטת להצטרף לשירשורי הלילה... נחמד נחמד :) אם כבר, אז אני בעד שוקו ;-)

01/04/2010 | 01:13 | מאת:

(מתה מעייפות...) וגם שיר מקסים מוקדש לכולם: בגילגול הזה שלום חנוך מילים: שלום חנוך לחן: שלום חנוך שתהיה תמיד שמח שלעולם תפסיק לשיר שתמיד תמשיך לגדול ושתמיד תישאר צעיר שתמיד תלך קדימה ושלא תאבד תקווה שתדע שלום וטוב ושתמצא את האהבה. (בוא הנה... בוא הנה... בוא הנה...) שתשכיל לחיות ביחד ולהישאר חופשי ושתוכל למצוא תועלת גם במצבים קשים שתמיד תישאר צנוע ושתמיד תהיה בריא ושתצליח שחייך לא יהיו לריק. שיהיה לך טוב שתספיק לאהוב הוו בגילגול הזה הגילגול הזה. כי זה לגמרי לא קל להיות פה בכלל ועוד, עוד ועוד בגילגול הזה. שתהיה אל אחרים כמו שאתה אל עצמך שתתברך במה שיש ושתשמח בחלקך שתמצא את דרכך בכל דרך שתלך ושתדע להישרד מול הגורל המתעטף לילה טוב שחף יקרה לילה טוב לכולם חלומות נעימים ומרגיעים... אידה אור הנפש מרכז טיפול לנשים וילדים 054-4502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

01/04/2010 | 01:17 | מאת: שחף

המון תודה על השוקו והשיר הלוואי והיית יכולה להדביק גם אותי קצת בעייפות שלך כדי שאוכל להירדם לילה טוב לך אוהבת שחף

01/04/2010 | 01:32 | מאת: ציפור נפשי

אוהבים אותך אידה!!!!!!!!!!! את מיוחדת... באמת שאני צריכה לקבוע איתך פגישה, ולו רק כדי להכיר את מי שכאן שמקרינה כל כך הרבה אור ציפור נפשי כל הזמן מרגישה את האור הזה ממך..אור הנפש שלך ליל מנוחה.... שלך ציפור נפשי

01/04/2010 | 01:40 | מאת: תומי

דווקא את הישנים אני אוהב יותר

01/04/2010 | 00:25 | מאת: חטולית

הולכת לישון " מוקדם " יחסית כי מחר יוצאים לפיקניק ליער בן שמן עם אספי שלי והילדים כדי לחגוג להם את יום הנשואין שלהם , עוד מעט מסיימת להכין את המרינדות לבשרים המתובלים שיהיו מוכנים למחר-על האש תחגגו הלילה בלעדי ותעשו חיים אוהבת את כולםםםםםםם חטולית

תבלי יפה חטולית יקרה תעשי חיים ותשכחי מהכל! חג שמח אידה אור הנפש מרכז טיפול לנשים וילדים 054-4502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

01/04/2010 | 00:31 | מאת: תומי

נראה לי שאני אעשה מרתון סרטים

01/04/2010 | 00:49 | מאת: שחף

פעם גם במשפחה שלי הייתה כזאת מסורת לעשות פיקניקים ביער בן שמן וזה היה כיף אני ממש אוהת לאכול בשרים על האש בטבע לראות שם את כל הפרחים באביב כיף חיים מזל טוב לילדים! תהנו לילה טוב לך חטוליטוש

31/03/2010 | 19:10 | מאת: רות

מוכרחה להתמקד במה שבוער עכשיו ואני לא הדבר התחלתי לקחת ציפרליקס למרות שאני יודעת שלא הוא ירפא אותי לא מצליחה לעשות כלום מפחדת להיות לבד מרגישה איך התקף פאניקת הבדידות מציף אותי כאב גדול עד כדי תחושה כזו שאברי גופי היו רוצים להתלש ממני כדי להמלט ממה שהפכתי להיות ואין לי כח ונמאס לי וכבר לא היה טיפול 10 ימים ובא לי לזרוק הכל ולא ללכת ואני לא מבינה אותה עכשיו היא לקחה חופש שהתחלתי סוף סוף לדבר לא הולכת יותר לא צריכה אותה ולא אף אחד אחר העצב מכסה אותי שוב והקולות שבתוכי זועקים להגנה תכף זה עבור לי אני יודעת רק לבד אני " נורמלית "כשמישהו מושיט יד הכל עולה כמו צונאמי מכה שוטף ולא נשטף ממני אוףףףף

01/04/2010 | 00:00 | מאת: שחף

רות יקרה את נשמעת לי כואבת, מפוחדת, מוצפת ומבולבלת קשה לך בלי הטיפול, בלי המטפלת וזה גורם לך לרצות לבעוט, וע"י כך להתגונן פני תחושת הנטישה אבל תזכרי שהיא לא באמת נטשה אותך היא תחזור מהחופשה ושוב תהיה שם לצידך היא לקחה חופש לא כדי להתרחק ממך זה לא נעשה נגדך אלא פשוט זאת תקופת החגים אם תשאלי את הבנות כאן תגלי שרוב המטפלות עכשיו בחופש בגלל החג כי גם להן מגיע זמן לנוח ולצבור כוחות חדשים נכון, זה קשה להישאר בלי טיפול יותר משבוע אבל גם התקופה הזאת תעבור אני מזמינה אותך להיות איתנו כאן כדי להרגיש לפחות קצת פחות לבד מאחלת לך לילה טוב ומחר יום חדש שמשי ואביבי שאולי יצליח לגרום לך להרגיש קצת יותר טוב שחף

01/04/2010 | 00:20 | מאת: חטולית

שאמרה לך שחפית נשאר לי רק מעט מאוד להוסיף והוא שהציפרלקס מתחיל להשפיע רק אחרי שלוש שבועות ועד כמה שאני יודעת הכדור הזה אינו מיועד רק להרגעה אלה יותר לשינה לכן לוקחים אותו בלילה ,הכדור אינו נועד כדי לרפא ,יש לך אולי חברה קרובה או מישהי שאת סומכת עליה ויכולה לקרא לה שתבוא להיות איתך ?קשה לעבור התקפי חרדה לבד חטולית-שולחת חיבוק מרגיע אם זה בסדר מצידך

01/04/2010 | 00:36 | מאת:

רות יקרה מצטערת שהכל כל כך קשה ומבולבל... כל כך מרגיש לבד אין ספק שכדורים עם טיפול יעילים הרבה יותר, אחד הבעיות עם מטפלות - שהן יוצאות לחופשה, אבל אני בטוחה שיש לך הרבה כלים שלמדת וקבלת בטיפול, ני להזכר... נסי להשתמש בכדי לעבור את התקופה.. נסי לא להיות לבד להתחבר, לדבר... מקווה שהזמן יעבור מהר ותצאי רק מחוזקת מכך... שמרי על עצמך יקירה כאן בשבילך מחזקת אידה

31/03/2010 | 13:31 | מאת: בובה על במה

החג לבית משפחת הפאקינג.. ליל הסדר היה נטול פוגעים וזה עשה אותי חופשיה לכל דבר מזה שהתחפשתי לאליהו הנביא עד לקסמים שעשיתי בשולחן מזה שצחקתי עד לזה שהצחקתי. הכל טוב ויפה זה נשמע, האומנם? אחי הגיע לכאן עם 6 ילדיו ואשתו כמובן לא יכולה להרחיב בכתב על מעללי המשפחה הזו אבל אני בעצבים כל הזמן ואהיה בעצבים עד מוצ"ש .. למה עד מוצ"ש .. כי הם יהיו כאן עד אז. ולא, הם לא גרים בחו"ל וגם לא בצפון או בדרום הם גרים במרחק נסיעה לא כזה רחוק.. אבל מה כ'פת להם לישון כמה לילות להפוך את הבית ולגיסתי לא מזיז פאקינג כלום אתמול קילחתי את כל הילדים שילכו לישון מוקדם אבל הפאקינג אישה הזו לא זזה לא איכפת לה שישארו עד מאוד מאוחר .. ואז מה אם אין בצפר צריך לפעמים שקט מהם.. אבל החג אצלי התחיל מהיום שהפוגע הראשי חזר לביתו.. (גר מתחתיי) והוא עולה אלינו ומדבר כמו בהמה צוחק כמו בהמה צועק כמו בהמה ממש חיה בהתגלמותה.. ושישי שבת בפתח ושוב כווווולם ביחד ולי אין איפה לברוח וחג שני? אולי אמות עד אז.. עצבים עצבים עצבים עצבים ואני בחדר עכשיו..עייפה מהכל ובחוץ המולה כאילו מה כבר קרה ילדים בוכים הורים ישנים איפה סופר נני, איפה?

31/03/2010 | 15:41 | מאת: חטולית

מתוקה שלי תמיד יש משהו שהורס , מה להגיד לך , גיסתך לא השתנתה אף פעם ונראה שגם לא תשתנה , אלה אם כן אחיך ישים סוף לענין מה שלא נראה בעליל ,נראה שגם הוא מחפש מחסה , מנוחה ושקט מהבלגן שיש בחיים שלו , ומי הכי טובה כדי לטפל בו ובילדים שלו אם לא אמא שלך ואת-יקירתי-את סופר נני עצוב , מאוד עצוב שנפלת עם גיסה כזו,,,,,,,,אבל תנסי אולי לחשוב שאת עושה הכל למען אחיך ולמען הילדים -שהם-הכי לא אשמים בכל מה שקורה , והם מתנהגים בדיוק כמו שההורים שלהם נותנים להם רשות , חלילה , אני לא מצדיקה כאן שום דבר , והכל זה אך ורק תרוצים לזוג הורים שמתפקד או לא מתפקד כמוהם,,,,,,, מבינה לגמרי את הקשיים והטרדות שעומדות בפנייך , ויותר מזה את חוסר ההתחשבות שלהם באמא שלך , והפוגע -ככ מבינה אותך שולחת המונים של חיבוקים לעטוף ולהגן עליך גם מעצמך חטולית

31/03/2010 | 15:50 | מאת: בובה על במה

בדיוק באתי להוסיף משו, וראיתי שכתבת לי. תודה רבה על ההתייחסות.. זה לא מובן מאליו.. עכשיו, אחותי הגיעה, עוד קבוצה של ילדים גבולות (לא משנה) אנחנו רוצים לנסוע לשיט בים ועוד הרפתקה נחמדה במים והגיסה הזבל הזו רוצה להשאר בבית .. אז שתלך לבית שלה כבר ותיתן לאמא שלי ולי להנות מהחופש היחידי שיש לנו.. סעמקקקקקק .. כרגע שוב בחדר, מתפוצצת מבפנים, אבוי להם אם התפוצץ עליהם אני פשוט אהרוס את החג .. היא לא רוצה לבוא איתנו אז כוווווולם צריכים להידפק בגלל הפאקינג משפחה מזד******** הזו סליחה אני עצבנית. וזה המקום היחיד שאני יכולה לשחרר קצת קיטור

31/03/2010 | 23:47 | מאת: שחף

למה את כל כך משתדלת לשתוק? למה את לא אומרת את מה שאת חושבת? למה את צריכה להתפוצץ מבפנים ולשמור על מראה פנים של "הכל בסדר"? הרי בדרך זו את רק משמרת את המצב הנוכחי האם את רוצה שכך הדברים יראו לנצח? ואת רק תהיי שם תמשיכי להבליג? יש לך את הזכות לכעוס ולהביע את כעסך בפניהם! אין שום צורך בכך שתגני עליהם תני קודם כך על עצמך ועל רגשותייך תשימי את עצמך במקום ראשון!

01/04/2010 | 01:33 | מאת: בובה על במה

תודה על תגובתך.. כרגע ממש זקוקה לזה. אנסה להתאפס על עצמי.. כרגע לא ממש מחוברת למציאות

31/03/2010 | 13:11 | מאת: ציפור נפשי

אז איך עבר עלי החג? האמת שמאז שאני זוכרת את עצמי היה לי קשה מאוד בחגים..ולצערי או לא לצערי, אני זוכרת את עצמי בערך מגיל 3...כן כן, זה גם קושי לא פשוט, לזכור כל כך הרבה שנים. תמיד אני זוכרת שהייתי יושבת בשולחן ומתחילה לחשוב על אלו שאין להם איפה לעשות, ואז נזכרתי שכנראה גם לי אין איפה לעשות..ואז נזכרתי בה, והלב שלי שנצבט והכאב הזה שתקע את האוכל בגרון ותמיד הייתי מרגישה שעוד דקה ואני מקיאה. חנק כזה בגרון לא מוסבר, כאב כזה בעיניים משום שהדמעות לא מצליחות לעבור דרכן. והשנה אני רוצה לתת לעצמי מנוחה, להצליח לקבל אותה, להרגיש פחות חנוקה ופחות עייפה מחיים שלמים.. אכלתי עכשיו ונורא כואבת לי הבטן, אני מקווה שזה יעבור מהר.. אני רוצה גם לאחל לעצמי, וכמובן שגם לכן...ימים שקטים, לא עצובים ולא סוערים, פשוט ימים שקטים ונעימים..בלי ריקנויות.. ושהשנה נזכה למועדים לשמחה..לחגוג, לשמוח, שמחה אמיתית כזו שמורגשת בלב ואי אפשר להתעלם ממנה. א מ ן שמחה להיות חלק מהמשפחה הזו.. שלכן עם כל האהבה שרק יש, ציפור נפשי.

31/03/2010 | 13:34 | מאת: בובה על במה

תודה רבה לך יקרה.. מאחלת גם לך ימים טובים יותר יומטוב שיהיה בובה

31/03/2010 | 15:29 | מאת: חטולית

קראתי שוב ושוב וחוץ מאשר שאת רוצה לקבל אותה ורוצה שקט נפשי ,,,,,,,,,,,,טוב , אני מניחה שקשה לך לכתוב יפה שלי - ברור שאת חלק מהמשפחה , חשבתי עליך בערב החג ועל ,,,,,,,לא נורא ,כתבתי למטה בשרשור אייך עבר ערב החג אבל את לא צריכה לקרא כי אולי יש שם טריגר עבורך בכל אופו מתוקה שולחת המונים של חיבוקים חמים אמיתיים וכנים למקסימה כמוך -כמה טוב שאת כאן חטולית

01/04/2010 | 00:06 | מאת: שחף

מקווה שאת ישנה עכשיו שינה שקטה ונעימה עם חלומות מרגיעים בדיוק כמו שיהיו הימים הקרובים עבורך וגם ימים שיבואו אחריהם... שכל המשאלות שלך יתגשמו לטובה אמן שחף

01/04/2010 | 01:07 | מאת:

איזה נפלא לראות.. שאת מאחלת לעצמך את כל הדברים הטובים האלה אני מצטרפת לכל האיחולים והברכות שתיהיה שנה שמחה מלאת תקווה ואור מוקדש לך בגילגול הזה שלום חנוך מילים: שלום חנוך לחן: שלום חנוך שתף שתהיה תמיד שמח שלעולם תפסיק לשיר שתמיד תמשיך לגדול ושתמיד תישאר צעיר שתמיד תלך קדימה ושלא תאבד תקווה שתדע שלום וטוב ושתמצא את האהבה. אידה אור הנפש מרכז טיפול לנשים וילדים 054-4502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

31/03/2010 | 13:06 | מאת: ציפור נפשי

אידה יקרה, את נפלאה האור שאת מקרינה מגיע עד אלי, מצליח לעטוף ולחמם ברגעי חושך, ברגעי בדידות, מרגישה ושומעת את רצונך להיות איתי לא פעם, לא מדברת בגוף רבים..מדברת אך ורק על עצמי! מאחלת לך ולבני משפחתך היקרים את אותו אור נפלא שאת מקרינה חג חירות והמון אהבה ואושר ושמחה. תבורכי על מעשייך נכנסת לי ללב וזה לא סתם משפט, באמת שנכנסת וחדרת לליבי אוהבת ותודה על כל רגע ועל כל שניה של הפגת בדידות, על כל השקעה וכל תמיכה, כל כוונה וכל חיבוק שלך בהמון אהבה, ציפור נפשי....

"כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" יש כאן הרבה אורות את אחת מהן... כולם יחד אור גדול כוח!!! תודה ציפור יקרה!!! שמחה שאת מתחזקת, מקבלת אנרגיות טובות וחיוביות מהפורום! את חלק חשוב כאן! ואת יודעת כאן בשבילך אידה אור הנפש מרכז טיפול לנשים וילדים 054-4502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

31/03/2010 | 12:30 | מאת: שחף

והורדתי את הסרטים שרציתי! יששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עכשיו נשאר רק לשפר את האנגלית שלי ויהיה אפשר לראות בכיף ;-) במחשבה שניה... אולי אצליח להשיג איפשהו גם כתוביות...

31/03/2010 | 13:13 | מאת: גל

לראות סרטים בצפיה ישירה עם תרגום אחרי 72 דקות צריך להתנתק ולהתחבר שוב מהנקודה שזה הפסיק ככה אני רואה סרטים ויש ממש טובים הנה הלינק http://www.movinsane.com/

31/03/2010 | 13:16 | מאת: גל

http://www.sratimo.net/?cat=12&paged=6

31/03/2010 | 13:54 | מאת: שחף

אבל אין שם את מה שרציתי

31/03/2010 | 13:49 | מאת: בובה על במה

ותודה על ההצעה.. לא מזמן קמתי הבטחתי לאחיינית שלי ללכת לקניות וגם לזה אין לי כוח נראה.. יומטוב שיהיה מותק

31/03/2010 | 15:21 | מאת: חטולית

שמחה שהצלחת להוריד את הסרטים שרצית רק מקווה שבגלל הסרטים האלה לא לעלמי לנו לכל שאר החג ,,,,,,,,,,,תהני לך חטולית

31/03/2010 | 17:05 | מאת: שחף

מכיוון שהוכרזתי על עצמי כחולה אין לי ברירה אלא להיתקע היום בבית ולראות את הסרטים יש רק בעיה אחת קטנה שלושה סרטים מתוך ארבעה הם טריגיריים חבל על הזמן טובים, אבל טריגריים (מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים, סיביל ופרשס) ואת זה שלא טריגר כבר ראיתי (דימדומים 2) אז מה עושים?

31/03/2010 | 17:57 | מאת: חטולית

אם הסרטים הם טריגריים עדיף לדפדף אותם -לא לקחת סיכונים מיותרים, אז אולו יש לך סרטים אחרים טובים שכבר ראית בעבר ובכל זאת עדיין מעלים חיוך , לדעתי הצנועה עדיף לראות אותם שוב ולהשאר על קרקע יציבה , ומה קורה איתך ? למה החרזת על עצמך כחולה ? את באמת מרגישה לא טוב ?

31/03/2010 | 20:28 | מאת: תומי

לפחות הסרטים הטריגריים שלך הם לא "המסור"

31/03/2010 | 11:09 | מאת:

טוב.... הסדר מאחוריינו... הבנתי שהיה קצת יותר קצת פחות... חטולית...מצטערת על החויה שעברת...שוב... אבל את חזקה ...בחרת שאמא תיהיה איתך ונלחמת בו בלילה... למרות שההרגשה....לא הכי! אני יודעת.... בובה תזכרי תמיד שאנחנו עושים רק מה שאנחנו יכולים.. ולכולם מגבלות...כשתוכלי ותרצי שתפי על הסדר... שחף...מבינה את הכאב שלך...לא פשוט החוסר אונים מול הזקנה ומחלות משתלטות... ציפור ..אך האנרכיות אחרי הסדר? ותומי...מי מצא את האפיקומן? אתה אלוף !כל הכבוד על המוזיקה! גל? מה קורה איתך? תצמידי לך איזו חמסה...ותשמרי על עצמך! דמעה...מקווה שאת יותר טוב?!! מה שלום כל שאר החברות? אך עבר? יש שמש בחוץ ..אז ממליצה לצאת לאסוף ולאזור אנרגיות לפני עוד חג משתלט.... צאו לפני שיהיה מאוחר... Why is this night different from all other nights? After you've had four cups of wine, most of your relatives don't seem so bad. Happy Passover! אידה אור הנפש מרכז טיפול לנשים וילדים 054-4502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

31/03/2010 | 13:37 | מאת: בובה על במה

תודה רבה , בדיוק כתבתי למעלה .. אני יודעת שלכל אחד יש את המגבלות שלו אבל מצד שני לא יכולה להישאר אדישה ולראות רק את אמא מתמודדת עם הכל לבד.. תודה בכל מקרה יומטוב

31/03/2010 | 15:16 | מאת: חטולית

כן , מסתבר שתמיד אחרי או לפני הכל אני בוחרת באמא שלי דם סמיך ממים , ונכון שהסדר כבר מאחורינו תודה לאל והיום כבר מרגישה טוב יותר , אתמול בזכות החברה הנפלאים שאותם שיתפתי כאן וקיבלתי מהם תמיכה נהדרת , הצלחתי לשים הכל במקום הנכון ולחזור לפרופורציות יותר מתונות היום קמתי עם תחושה שזה כבר מאחורי ואפשר להמשיך הלאה !!! תודה על הברכה הכתובה באנגלית - יפה מאוד שיהיה המשך מועד נפלא חטולית

31/03/2010 | 16:58 | מאת: שחף

ואפילו כבר התחלתי להתארגן קבעתי עם אמא והיא כבר באה אלי אבל בסוף הבנתי שזה לא ילך כי כנראה חטפתי וירוס ואני עם שילשולים קשים כל היום נורא התבאסתי :(

31/03/2010 | 23:39 | מאת: תומי

כשיש 3 אפיקומנים ולא זוכר כמה ילדים כבר לא זוכר ממש מי לקח את האפיקומן היום כבר נשברתי מלאכול כל היום רק חלבונים, בשר דגים וביצים קניתי שוקולד השחר!!! :P

01/04/2010 | 00:07 | מאת: שחף

פירות וירקות? הם תוספת נהדרת לחלבונים! :)

31/03/2010 | 11:02 | מאת: חופית

בוקר טוב לכם, ...תגידו לי, כולכם השתגעתם ????איזו תכתובת עשירה.. מתי הספקתם את כל זה ???? תגידו, אתם לא ישנים אף פעם ??? ..אתם ערים 24 שעות ביממה ??? מרגישה קצת החמצה שהלכתי לישון הלילה..... :)))) אני קמה עכשיו ורואה.....ואוו.. ..כל כך משמח לראות מה שמתרחש כאן בפורום...ואיזו יצירתיות !!! כיף !!!!!!! חיבוק לכולכם !!!! :-)))))))

31/03/2010 | 11:11 | מאת: אור הנפש

חופית יקרה מה שלומך??? אך עבר? אידה אידה ואנונו עו"ס קלינית אור הנפש מרכז טיפול לנשים וילדים 054-4502605 http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

31/03/2010 | 11:12 | מאת:

??

31/03/2010 | 12:21 | מאת: שחף

חיבוק גם לך איזה כיף שלפחות מישהי כאן ישנה כמו שצריך בלילה!

31/03/2010 | 12:37 | מאת: חופית

מה עבר כאן הלילה ????את לא ישנה אף פעם ?? כיף לשמוע אותך :))

31/03/2010 | 13:45 | מאת: בובה על במה

תודה לך יקירתי .. גמני שמחה שישנת טוב בלילה .. והתכתובת הזו של אתמול, נוסטלגיה.. מזמן לא היה .. שיהיה לך יומטוב

31/03/2010 | 14:05 | מאת: חופית

היי בוביתי, לכן הרגשת ההחמצה...הרגשתי את הביחד, משהו חם,נעים..משהו שמתחשק להתחבר.. כיף לי איתך ועם כולכם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

01/04/2010 | 10:59 | מאת: חופית

תומי,אתה פשוט תותח !!!! שמעתי .פשוט מקסים !!!!!!איזה יצירתי...!!!!! ..לגיד לי תומי ,למה אתה אף פעם לא הולך לישון ??? אין לך צורך בשינה ???? אתה יישן ביום ובלילה מתכתב ??איך זה אצלך ??? נראה שאתה "עיר ללא הפסקה ".....

31/03/2010 | 03:14 | מאת: תומי

http://rapidshare.com/files/370133370/opening_vocal_set.mp3.html לפני שיפוץ כמובן אבל עדיין ממכר לשמוע את זה נראה לי

31/03/2010 | 03:30 | מאת: חטולית

תומיייייייי הקשבתי למנגינה 3 פעמים ברצף בלי להרגיש נשמע מאוד הרמוני , סליחה על הבורות שלי-אבל יש לי שאלה קטנה יש ברקע צליל כזה צורמני -הוא חלק מההרמוניה או שזה החלק מהשיפוץ ? סליחה , לא מתכוונת להעליב אבל רק החלק הזה במנגינה,,,,,,, כל השאר נשמע נהדר

31/03/2010 | 09:06 | מאת: תומי

ודווקא הצליל הצורמני... אמממ אותו חיפשתי הכי הרבה, ועדיין הוא לא מושלם

31/03/2010 | 10:35 | מאת:

איזה יופי......... מקסים! שלך? WOW כל הכבוד!!! אהבתי.... אידה

31/03/2010 | 03:48 | מאת: שחף

ואהבתי! רק משום מה אצלי במחשב זה נשמע חלש נראה לי שזה הרבה יותר מרשים כשזה בפול ווליום

31/03/2010 | 04:35 | מאת: חטולית

גמני אהבתי נשמע הרמוני

31/03/2010 | 00:29 | מאת: ציפור נפשי

מה שלומכן, כולכן? וחטולית היקרה, חשבתי עלייך!! איך עבר לך? היו דפיקות לב? ישנת שם? אם כן, איך היה, קשה מדי ?או שהתנתקת איכשהו? מקווה שעבר איכשהו בסדר, ולפחות עבר..זו גם חצי נחמה אחרי הכל. אני כאן, נראה לי שבדרכי לישון, אך לא לפני שאאחל לכן לילה טוב, חלומות פז, רגועים, שקטים....ומנוחה מכל היום. שלכן באהבה, ציפור נפשי

31/03/2010 | 01:05 | מאת: חטולית

היי חומד בדיוק כתבתי יותר למטה בשרשור בובה ליל מנוחה מתוקה חטולית

31/03/2010 | 01:09 | מאת: תומי

31/03/2010 | 02:21 | מאת: חטולית

כן , נשארנו לישון שם כי כולם אחרי 4 כוסות של יין נרדמו , אני לא נרדמתי ,נשארתי עוד זמן מה בחוץ לקרא דפיקות לב לא היו ,קשה , היה יחסית , בהתחלה הצלחתי להתנתק אבל אחר כך כבר לא הכל כבר מאחורי -בשלב הזה אני יושבת ליד המחשב , מעין מכורבלת ולא מצליחה לחשוב ,,,,,,,,לא יכולה עדיין לישון כי יש לי פלשים בראש ובא לי לבכות והדמעות לא יוצאות , כלפי חוץ אני מחייכת כאלו הכל בסדר ,,,,,,,,,יהיה טוב ומה איתך ?רק שואלת בשלום אחרים , אייך את עברת את ערב החג ? מרגישה המון עצב שבא מימך כאלו שקשה לך להכיל,,,,,,,,,, רע לך , מרגישה שאת זקוקה לחיבוק גדול ומנחם יש לך ממני מתוקה חיבוק ענק חם מכל הלב -חיבוק עוטף ומגו חטולית

31/03/2010 | 02:47 | מאת: בובה על במה

אני מניחה שכבר הלכת לישון.. .. מקווה שאת ישנה טוב. חולמת חלומות נעימים ושתקומי לבוקר נעים.. אז.. בוקר אור .. :)

31/03/2010 | 03:51 | מאת: שחף

מה שלומך את? מקווה שאת לא כאן כי את ישנה שינה שלווה ורגועה :)

30/03/2010 | 23:15 | מאת: בובה על במה

טולי שלי לא יודעת איך עברת את החג, ואנחנו כאן (ואני גם במקום אחר אם תרצי) כדי לשתף אותנו.. בכל מקרה, שולחת לך ים של חיבוקים יקירה שלי. ..עד האמיתי, מתישהו............................. שחפיתי יקרה. איך עבר אצלך? לא נכנסת לפורום לעדכן.. ואני ככ רוצה לדעת איך עברת את החג .. אני רואה שהפורום היה קצת פעיל בחג מצטערת לשמוע על הקושי שעבר כאן שאר הבנות מחבקת בחום את כולם.. אני.

31/03/2010 | 00:23 | מאת: שחף

היי מותק החג שלי... עבר בסדר ולא בסדר הייתי אצל ההורים שמתי בצד את כל המורכבות של מערכת היחסים איתם והצלחתי להנות ראיתי גם את סבתא שהיא כבר במצב קשה מאוד - דמנציה מתקדמת כשראיתי אותה היה בסדר אבל כשחזרתי הביתה זה התחיל לכאוב, התחלתי לבכות ואח"כ ישנתי רוב היום קמתי אחרי 5 וכל שאר הזמן ישבתי מול המחשב מחפשת 2 סרטים להורדה שקשה למצוא מצאתי במקום אחד אבל הקישור לא עובד ואיך עבר עלייך החג הזה בובונת?

31/03/2010 | 02:08 | מאת: חטולית

סבתך בטח כבר בגיל מאוד מתקדם -דמנציה -לא בהכרח יביא ל,,,,,,,,עדין יש לך זמן להנות מחברתה כמה שהיא עדיין כאן , נראה לי שאולי בגלל שאת לחוצה כל הזמן בין לימודים לעבודה לא יוצא לך אולי לראות אותה מספיק , לא יודעת מה לומר ,ומה עם הסרטים ? הצלחת בסוף להוריד מאיזשהו מקום ? גמני ישנתי היום רוב היום -כעת השינה רחוקה ממני אם את כבר ישינה - חלומות נעימים חומד חטולית

31/03/2010 | 02:43 | מאת: בובה על במה

מצטערת לשמוע מאמי שלי. אני מקווה שהשינה עזרה לך.. אצלי? עזבי.. אני בהתקף עצבים.. שנראה שיימשך עד מוצ"ש. לא ממש יכולה לפרט כאן ע"ג הפורום אבל אני בעצבים מטורפים.. ולא נחתי.. ו.. באע.. ו..ישר בצאת השבת, היתה לי החייאה לא מוצלחת סתם מאכזב.. ליל מנוחה

יושבת עם עצמי וחוככת בדעתי לכתוב או לא זה רק היה נדמה לי או שזה בכלל סתם משהו חסר חשיבות , אולי בגלל המחשבות כל הזמן ,,,,,,,בגלל שחשבתי שמשהו יקרה,,,,,,,,ואולי אני סתם עושה צל של הר מעכבר ,ובכל זאת ,,,,,,,,,כבר לא יודעת אייך להתייחס לענין כך שאתחיל לספר ואגמור מהר -בדרך כלל האווירה היתה טובה ,השתדלתי לזרום עם האווירה הקלה -קריאת ההגדה בשולחן , אפילו הדבקתי אליו את אמא שלי שתהיה צמודה אליו ותדאג לו במקום מה שהיה מוטל עלי במשך כל השנים ואני ישבתי הכי רחוק ממנו שאפשר בשולחן ,הגברים התחילו בקריאת ההגדה וכל כמה זמן הוא קורה לי -למה את לא קוראת בהגדה ? למה אני לא שומע את הקול שלך ? לציין שהוא עיוור וחירש עם מכשיר שמיעה !!! לא עניתי ויצאתי כל פעם לבדוק את האוכל על הפלטה , כולם היו מרוכזים במה שנעשה בשולחן בקריאה ובשירים עד שהגיע הזמן לקום ליטול ידיים לברך על המצות , הלכתי למטבח , הוא הלך אחרי לחפש אותי , הלכתי משם לאמבטיה הוא קרא לאמא שלי שתיקח אותו לאמבטיה ליטול ידים , כך הסתובב סביבי בכל מקום וכשכולם היו עסוקים בנטילת ידיים הוא שלח את הידיים שלו כדי לחבק אותי צמוד אליו!!! צוחק ומאושר חזר למקום שלו ישב והמשיך כאלו כלום לא קרה ,ואני הדבילית שהחזקתי מגש בידיים לא הספקתי אפילו לצייץ הגה אחד מהפה רק המגש כמעט החליק לי בשבריר של שניה מהידיים , התעשתתי במהירות וכל שיכולתי לעשות היה להמשיך לשתוק כל הערב , ובכל הזדמנות שהיתה לי לצאת למרפסת ולעשן , היום בעלי שאל אותי מה קרה לי בלילה ,שאלתי למה את שואל , והוא ענה , כי כל הלילה רבת עם מישהו , צעקת עליו , דחפת אותו , וכל הזמן אמרת -אל תיגע ביייי , אל תתקרב אליייי , לך מפה לך מפה לך מפה ,,,,,,,,,רק לא הבנתי את השם שקראת בשמו באמת , ציפור נפשי -מתוקה - לא הפסקתי לחשוב עלייך אתמול ועל המילים שכתבת לי על הבקשה שלך ליום ההולדת שלך ,לא יודעת כבר אייך להתייחס להכל , אולי זו רק סערה בכוס של מים ? אולי אני טועה ? ואני רק תוהה -אם לא היה שם באמת כלום , למה הסיוטים בלילה ? זכרונות מהעבר ? כשחזרנו הביתה נסיתי שוב לדבר עם בעלי על מה שאמר לי לגבי הסיוטים , הוא שוב חזר מילה במילה על הכל , זהו !!! הראש שלי לא עובד עכשיו , לא מסוגלת לאבד נתונים ולא להגיע למסקנות ,רוצה רק לנוח ולהיות בשקט , ולאחל לכולכם מועדים לשמחה , ולקוות שאצלכם החג עבר טוב ויפה ושנהנתם חטולית

31/03/2010 | 02:38 | מאת: בובה על במה

קוראת אותך וליבי נשבר. את מקטינה אומנם את החוייה שעבר עלייך אבל מאמי שלי, את שוב חזרת להיות אותה ילדה קטנה.. סיוטים בלילות? כמה זמן כבר אין לך אותם? נשמה שלי, ככ מצטערת לשמוע מה עבר עלייך כל הזמן נכנסתי לבדוק אם כתבת וזו ההודעה היחידה שחיפשתי- ממך! יקרה שלי אין ככ הרבה מה לאמר רק שמבינה ושכואבת איתך.. מאחלת שלעולם לא תצטרכי לעבור את זה שוב מאחלת שיותר לא תשני שם יותר מאחלת שתצאי אל העצמאות האמיתית הפנימית שלך. מאחלת שלא יהיו לך יותר סיוטים מאחלת את כל הטוב שבעולם את אישה מדהימה מחבקת בחום והמון אהבה יקרה שלי ואם את צריכה משו.. את יודעת איפה למצא אותי מאמי, נכון?

31/03/2010 | 03:56 | מאת: שחף

את מה שעבר עלייך שם יוצא לי לחוות מדי פעם דברים דומים ואין ספק שזה מוציא משיווי משקל הלוואי שתתאוששי מהר ולא תצתרכי לעבור את זה יותר לעולם!

לקחתי את האוזניות והלכתי ברגל עם הפסקות מאיפה שאני גרה עד הים שזה מרחק גדול נתתי לשמש ללטף אותי לירוק למלא אותי המוסיקה באוזנים ניתקה אותי מהכל הגעתיח לנמל מיליון אנשים חיפשתי פינה להיות בה לבד הלכתי לחוף ילדותי וישבתי שם הסתכלתי על הגלים עם הקצף הלבן היו מלא אנשים רציתי להיות לבד בחוף שלי ואז בדרך חזרה הלכתי על הרציף התקרבתי לראות את הים יותר קרוב ואז הרחבה היתה חלקה ונפלתי על העקב של הרגל ועיקמתי אותה קצת תיכננתי לחזור חזרה ברגל אבל לא יכולתי לזוז מהכאב אז לקחתי טרמפ ועכשיו אני בבית עם קרח אחלה אין פעם שאני אצא וקורה לי משהו פעם עקרב פעם אוטובוס היום החלקתי אבל היה שווה ללכת לא האמנתי שאני מסוגלת ללכת כברת דרך כזאת ארוכה חבל רק שהיו המון אנשים ואי אפשר היה להיות עם עצמי בחוף ששרדתי בו

אייך הרגל עכשיו ? עדיין נפוחה ? אני שמחה מאוד לראות שלמרות הכל נהנית מהטיול הרגלי , חומד -בימים כאלה בהירים כמו היום נראה לי שדי היה צפוי שאנשים ימלאו את ה-חוץ הגדול והריק כדי להנות לפחות כמוך מקרני השמש המלטפות מצטערת על הרגל , מקווה שיעבור מהר רעיון טוב היה לשים קרח על הרגל תרגישי טוב מתוקה חטולית

31/03/2010 | 04:03 | מאת: שחף

והרגל... מקווה שתעבור מהר!

30/03/2010 | 15:17 | מאת: דמעה

כל כך מצטערת שאין לי משהו יותר מתאים לחג אבל אני לא מרגישה שזה חג שלי בכלל.... סוף העולם - היהודים "וזה סוף העולם והחדר סגור וכבר אין לנו לאן, הכל נגמר מכבים את האור, נסגרים בבתים איך נותנים לה,לאש להמשיך לרעוד? זה מה שאומר הזמן הזה... אז בשביל מה לנו לקום הבוקר שחור להעמיד פני מתים ואז לחזור. ואנחנו בוכים, איך אנחנו נופלים. אנחנו יודעים הכל נגמר. כבר מאוחר. וזה מה שאומר הזמן הזה... ואני, אני רוצה לזרוק את הכל וללכת רוצה לצרוח אלוהים לא היה כאן. ואת כל הרעמים, את הרגעים האלה. ועם כל הכאבים, אני תמיד חוזר לאותו דבר. לדרוך לעצמי על הקבר. רוצה לדעת מה שם נמצא. לזרוק את הכל וללכת, רוצה לצרוח אלוהים לא היה כאן." דמעה

31/03/2010 | 00:05 | מאת: חטולית

31/03/2010 | 00:07 | מאת: חטולית

אייך את עכשיו ?אייך עבר ערב החג ? מקווה שהיום טוב יותר

עם הדיליי שלי, ועם ההזדמנות להכנס לכאן, בלי שיציצו לי מאחורי הגב... חג חרות אמיתי, חרות זאת אומרת להשאיר מאחורינו את כל הכאב... הרמתי היום טלפון לאחי לאחל חג שמח. והוא אמר לי שגם "אבא" רוצה לאחל לי חג שמח.... רציתי להקיא, וניתקתי את הטלפון... אבל הצלחתי לשים בצד ולחגוג עם היהלומים שלי... זאת החרות שלי.... היו מבורכות יקירותי... ליאור

היי ליאוריייי איזה כייף להכנס ולראותותך כאן חג שמיייח ומבורך , חג חרות כמו שביקשת -אמןןןן שמחה שהצלחת לשים בצד ולחגוג עם היהלומים שלך הם הם באמת השווים , אחלה חרות שבעולם נשמה מברכת אותך - שלעולם לא יחסרו לך היהלומים היקרים שלעולם תרגישי את החרות ושתמיד תרגישי מבורכת ומה עם גביע השמנת שלי ???? ח-ח-ח-ח-ח שולחת ים של חיבוקים בכל הצבעים , הגדלים חטולית

30/03/2010 | 21:07 | מאת: אני

31/03/2010 | 04:02 | מאת: שחף

וכיף לראות אותך כאן :)

29/03/2010 | 13:32 | מאת: חטולית

נכון שהחיים קשים ונכון שלא תמיד יכולים,,,,,,,,, הלאה באתי מעולם מלא ספקות ודאגה, כל הזמן קורים דברים, אין זמן להירגע. השנים חולפות וכבר חלף חצי חלום, אבל אני עוד מחפשת מקום. מבקשת דרך בין שבילים מפותלים, בתקווה שיום אחד אבין את הכללים, הסתובבתי די אך לא למדתי הרבה, רק דבר אחד ידעתי יפה: הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להכנע. לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב, פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף. אך דווקא כשרגלי כושלות והכוחות כלים, משהו קורא אליי מבפנים: הלאה! צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה, ולא להרתע. הלאה! עוד ללכת הלאה, רק ללכת הלאה, ולא להיכנע. חג אביב שמייח לכולם , מקווה שתתחזקו מהשיר אוהבת -חטולית

29/03/2010 | 14:43 | מאת: בובה על במה

כמה שנים אני מחפשת את המילים לשיר הזה לא ידעתי איך זה נקרא.. עשית לי ת'חג.. חח לאב יו דרלינג תודה תודה תודה תודה חג שמייח אהובה שלי.

29/03/2010 | 16:12 | מאת: חטולית

גם לך נשמה טהורה והלוואי שבאמת השנה יקרה נססססס גדולללללל לכולנווווווו ונזכה לצאת מכל כאב וצער ונשמח כמו ביציאת מצרים אוהבתותך נשמה מיאוווווו

29/03/2010 | 15:09 | מאת: ציפור נפשי

חטולית, אני מאחלת לך את כל הטוב שרק יש, שהחג הזה יהיה עבורך קל עד כמה שאפשר.. ממשיכה להחזיק בליבי את התקווה שלא תצטרכי לישון שם... איתך במחשבות, מחזיקה לך אצבעות ולב מלא תקווה שיהיה קל, בלי מועקות, בלי כאבים, בלי צביטות ובלי עייפות נפשית מרובה. חיבוק גדול וחג שמח, אמן שהשנה תמצאי עוד מקום בחייך לצאת מעבדות לחירות...לקבל ולזכות בעוד קצת חופש...כי מגיע לך. שלך, ציפור נפשי......

29/03/2010 | 16:16 | מאת: חטולית

הלוואי שגם אצלך החג יהיה בלתי נשכח רק לטובה שלא תחושי בשום טריגר ושלא יגרמו לך להוריד ולו דמעה אחת , מחבקת מכל הנשמה -נשמה יקרה את כמה אני מאושרת שנשארת איתנו כאן ולא נעלמת לנו את מכניסה המון תקוות בלב לכולנו , שולחת אור וכוח נפשי - כיאה לשמך מלאן חיבוקים חמים מכל הלב מתוקה חטולית

29/03/2010 | 10:16 | מאת: דמעה

מנסה לנקות ולא מרגישה טוב... לא מצליחה אפילו לטאטא את הריצפה והחג הזה גם ככה קשה סליחה שאני רק מקטרת כל הזמן דמעה

29/03/2010 | 11:01 | מאת: חטולית

מקבלת את ה"קיטורים" שלך בהמון אהבה ואת , מסוגלת לקבל את זה שאוהבים אותך ? נשמה , תעשי מה שאת יכולה ומה שלא-נימודו ( לא חשוב ) הלוואי שיעבור החג בשמחה אין סופית חטולית

29/03/2010 | 11:40 | מאת: חופית

דמעה יקרה, מרשה לי להיות על ידך ?? אולי להחזיק בידך ? (אם את מרשה ??) ...החג הזה תוק תוק הופ ו...כמעט כבר מסתיים..לא נשאר עוד הרבה... עוד מעט הוא כבר מאחורינו...

מאחלת לכולםםםםםםםםםםם חג שמח שיעבור טוב ובקלות עם שמחה בלב אהבה והרבה הרבה תקווה ואור לא יודעת כמה אני אספיק עוד לכתוב במשך החג... עם העומס לא הספקתי להגיב לכולם...אך קראתי את כולכם... ציפור נפשי,חטולית ,שחף, בובה,דמעה, גל,ליז,התרשמתי מאוד מהציור של תומי,ילדונת שקפצה לרגע, חופית, מיתר, סמויה,רות,גלי החדשה, מקווה שלא-וסליחה אם שחכתי בטעות מישהו וגם למי שרק קורא ועדיין לא כותב או לא מספיק... אתם בליבי שיהיה חג שמח!!! מלא אור! http://blog.tapuz.co.il/natih/images/719514_214.jpg אידה ליבי איתכם

חג שמח אידה יקרה http://i273.photobucket.com/albums/jj218/ma365ro/FlowerHeartVector.jpg דמעה

29/03/2010 | 11:07 | מאת: חטולית

אידה יקרה אלף ברכות לחג החרות לחג האביב חג מאושר דרך אגב , התקף החרדה עזב מקווה שלא יחזור בכלאופן תודה על התמיכה http://anatweb.com/Pesach03.htm חטולית

29/03/2010 | 11:37 | מאת: חופית

אידה מקסימה וחברות יקרות, חג שמח מלא באור ! חופית

29/03/2010 | 12:13 | מאת: ציפור נפשי

אידה יקרה, את נפלאה האור שאת מקרינה מגיע עד אלי, מצליח לעטוף ולחמם ברגעי חושך, ברגעי בדידות, מרגישה ושומעת את רצונך להיות איתי לא פעם, לא מדברת בגוף רבים..מדברת אך ורק על עצמי! מאחלת לך ולבני משפחתך היקרים את אותו אור נפלא שאת מקרינה חג חירות והמון אהבה ואושר ושמחה. תבורכי על מעשייך נכנסת לי ללב וזה לא סתם משפט, באמת שנכנסת וחדרת לליבי אוהבת ותודה על כל רגע ועל כל שניה של הפגת בדידות, על כל השקעה וכל תמיכה, כל כוונה וכל חיבוק שלך בהמון אהבה, ציפור נפשי....

28/03/2010 | 17:52 | מאת: דמעה

מה אמורים לעשות כשמטופלים במקום ציבורי והם סגורים עד אחרי חול המועד?? למי אמורים לפנות כשנמצאת בנפילה....פלאשבקים כל הזמן...שוב זיכרון חדש...ולא רוצה לדבר עם מרכז סיוע...ואין מטפלת כי היא בחופש...ורק בא לי לחתוך...או לאכול ללא הפסקה...ומתאפקת לא לפגוע....ואוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף....נמאסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס...... דמעה

28/03/2010 | 19:14 | מאת: בובה על במה

גם לי יש טיפול רק ברביעי הבא. בהתחלה חשבתי שאני "מתה" כשהיא אמרה שהמרכז סגור אבל היא נתנה לי אופציה להתקשר אליה אם ממש אצטרך, שזה הקל עליי קצת.. לא יודעת ככ מה לאמר, כי מאוד מבינה אותך. ומקווה שתעברי את הימים הללו בלי לפגוע בעצמך..

28/03/2010 | 20:14 | מאת: דמעה

לפחות לך יש מספר.... לי גם את זה לא נתנה... דמעה

28/03/2010 | 20:16 | מאת: חטולית

אם אין לך אפשרות לדבר עם המטפלת בטלפון בזמן שאין טיפול אולי תנסי לדבר עם חברות -כמובן אם מתאים לך את יכולה גם להכנס לפורום ולכתוב לדבר במייל אני למשל גם דיברתי עם חברות וגם אכלתי בלי הפסקה גם אכילה ללא הפסקה היא פגיעה-גופנית שתיתי המון אלכוהול - מה שאני בהחלט לא ממליצה לך שולחת חיבוק עוטף חטולית

28/03/2010 | 22:27 | מאת: דמעה

אני לא אוהבת לדבר עם חברות כי זה מרגיש לי כאילו אני מכבידה... כן גם אכילה ללא הפסקה היא פגיעה עצמית ואצלי עלולה אף להיות קטלנית ואני יודעת את זה... דמעה

28/03/2010 | 14:46 | מאת: מיתר

קודם כל רציתי לומר שאני קוראת את כולכם ומזדהה עם כל מילה ומילה. לא רציתי אף פעם לתת לעצמי כותרת כזו שתסביר את כל חיי הבלתי ניתנים להסבר ולכן להיות בפורום כזה זו כנראה התקדמות אולי לצאת מההתכחשות הזו של להיות קורבן- זה נשמע נורא 'נפגעת תקיפה מינית' לא רציתי אף פעם להשתייך למועדון הזה. במסגרת הרצון הזה לצאת מעבדות לחרות ובעיקר מהשעבוד הזה שאני כופה על עצמי בחוסר החמלה הזה של עצמי אל עצמי בשנאה ובהרס העצמי שעולה אפילו על גדות ים סוף חשבתי סוף סוף ללכת לטיפול (אני כבר קרוב לשנתיים חושבת סוף סוף ללכת לטיפול). האם יש משהו בסוג הפגיעה הזה שעוזרת לכוון לאיזה סוג טיפול? האם אתם ממליצים על סוג טיפול מסוים- ארוך טווח קצר טווח, מישהו התנסה במשהו שהרגיש שמביא לתוצאות טובות? עייפתי מנסיונות חיפוש. התפקוד שלי מאוד נפגם. מה אתם חושבים על טיפול קוגנטיבי- התנהגותי? אפשר להשתחרר מהטראומה בעזרתו או שזה משהו מאוד מינורי במקרה הזה ועל פני השטח? מה עם emdr(תנועות עינייים)? אני ממש רוצה לכוון את עצמי למקום הנכון כדי להשתקם סוף סוף, להציל את חיי. אני אודה לכולכם על כל רעיון, ובכל מקרה מאחלת לכולכם חרות בגוף ובנפש. סליחה שתפסתי מקום.

28/03/2010 | 15:52 | מאת:

מיתר יקרה החלטה להגיע לטיפול זוהי חצי הדרך! לא קל להגיע להחלטה הזו....לא קל לבצע אותה... כל הכבוד על ההחלטה ... עוד צעד אחד לפנייך... לגבי סוג הטיפול, אני הייתי מייעצת לך לפנות קודם כל למי שמתמחה בטיפול בנפגעות תקיפה מינית- זה הכי חשוב!!! לגבי CBT טיפול קוגנטיבי התנהגותי וEMDR אלה הן שיטות- גישות טיפול אפקטיביות מאוד. לא הייתי פונה למי שמטפל רק בEMDR או רק CBT כוון שבד"כ זה סביב טראומה-בעיה- בעיות מאוד ממוקדות ובד"כ זהו טיפול קצר מועד. כמו כן טיפול בפגעות תקיפה מינית בעיקר בילדות קשה למצות ולטפל בטיפול קצר מועד. מצויין לשלב בין שיטות אם זה מתאים ומתחבר לך כמובן. לעוד שאלות התלבטויות אני כאן בהצלחה אידה

28/03/2010 | 20:04 | מאת: חטולית

מבינה אותך מאוד בהחלט קשה לבחור באיזה סוג של טיפול לבחור אני יכולה להמליץ על הטיפול הרגיל שאומר מטפלת שמתמחה בנפגעות תקיפה מינית מולך ,נכון שהשיטה של EMDR טובה אך לא לטווח הארוך - מנסיוני האישי ,גם לא ממצא באותה מידה כמו בשיחה אישית ,לומר מראש אם טווח הטיפול יהיה קצר או ארוך זה טעות , הכל תלוי רק בך -כלומר כמה זמן יקח לך להפתח אל המטפל/ת ,כמה תוכלי להוציא מתוכך בכל טיפול , איבוד נתונים , הפנמה,,,,,,,,,, הכל תהליך לא פשוט ולא קל ,תלוי כמה את מסוגלת להסתכל לאמת בעיניים ולהודות ש,,,,,,לצערך/נו את שייכת למשפחת הנפגעות ואת הולכת באמת לטיפול כדי להחלים , הכל תלוי אך ורק בך וביכולות שלך , במאמצים שתשקיעי בתוך התהליך את צריכה להיות אמיצה ונחושה ולקחת בחשבון גם שיש נפילות שהן לצורך עליה מחודשת עם כוחות מחודשים ועם כלים חדשים , כך זה בכל צעד בטיפול ,בואי נגיד שזו ה-השקעה הכי גדולה שלך בעצמך כיום בהווה -להתמודד עם העבר - למען העתיד מה שלא תשקיעי בעצמך -מתוקה שלי - אין מי שישקיע במקומך ואנחנו כאן תמיד -אולי יעזור לך לצאת מעבדות לחירות שולחת חיבוק עוטף ומכיל חטולית

28/03/2010 | 03:45 | מאת: חטולית

עוד מעט בוקר טוב לכולם http://i191.photobucket.com/albums/z24/ns-mymyspacelayouts/goodnight-cat-glitter.gif ירדנה ארזי/אל תעיר אותי בבוקראל תעיר אותי בבוקר (בוקר) תן לי לחלום חלומות טובים אינם עולים ביוקר (יוקר) הרי העולם הזה הוא רק משחק של פוקר ולעבור עוד יום חושך זה לא קל רק חלום מביא אור שמש (שמש) לילה אין סופי מכסה אותי עכשיו , אין יום אין אמש - אמש ואם בעיניים עצומות אני נושמת זה רק מפני שעוד מותר לי לחלום אם יתחיל לרדת גשם (גשם) ופרחי זהב ארגמן ותכלת יעלו בדשא - יפים אל תקטוף אותם גם אם תופיע קשת הם חלומם הצועני של אלוהים. גם אותי אל תעירו בבוקר כי אני עייפה לילה /בוקר טוב חטולית

28/03/2010 | 10:19 | מאת: תומי

אני אפילו נרדמתי לפנייך :)

28/03/2010 | 11:22 | מאת: חטולית

נתקעתי עם כביסות אתמול בלילה והתחלת בישולים לחג שיהיה מה לאכול אחרי ליל הסדר , בכל זאת יש משפחה להאכיל ויתכן ויבואו גם המאומצים שלי אז,,,,,צריך להכין אוכל לכולםםםםםם ואתה מה ? רק עכשיו התעוררת ? אני כבר ערה כמה שעות -ח-ח-ח-ח-ח- חטולית

28/03/2010 | 01:16 | מאת: ציפור נפשי

מישהו עוד כאן? אני שונאת את הנפילות האלו תחושה כזו של "בום", בתקופה האחרונה יש כאלו כל כך הרבה.. לגבי טיפול- למי שאמר לי כאן שיום אחד אמצא...זה תסריט אימה יקירותיי, זהו תסריט אימה שלא הרבה מטפלות מסוגלות להתמודד עם זה, גם אם הן ממש רוצות, אני מרגישה מיידית את הבהלה....ואז אני גם חווה אותה ואת הלבד שמגיע אחריה, כי זה משאיר אותי לבד. אני צריכה טיפול ארוך שנים.. אני מתפללת שתהיה מישהי, מישהי אחת, שתאמץ אותי, שפשוט תרצה לעזור לי ותו לא, כי אני צריכה עזרה, זה ברור... בסה"כ אני עושה את הכל לבד ותמיד עשיתי...רק שהיום אני כבר עייפה, יודעת שזהו שלב מאוד מכריע, או שכן או שלא...וזה בדיוק המפחיד, עדיין לא קיבלתי שום תחושה של כן... ואני צריכה מעבר למה שאנשים מסוגלים להבין ואני מותשת לילה טוב לכל הציפורים וגם לציפור שבתוכי, שתפסיק לציץ....תעצום עינייה ותרדם לשינה. אני

28/03/2010 | 01:20 | מאת: ליז

כאן.... תגידי מטפל גבר - לא בא בחשבון- בואינ'ה אני שומעת את הציוצים עד כאן :-)

28/03/2010 | 01:33 | מאת: ליז

מקווה שהציוצים הבאים שנשמע יהיו ציוצי הציפורים בבוקר. לילה טוב

28/03/2010 | 01:42 | מאת: ציפור נפשי

מטפל גבר? זה נכון בכלל? איך אוכל ללכת למטפל גבר? מלבד זאת, איך אוותר על התחושה של האמא שאני יכולה קצת לקבל ממטפלת אישה?

28/03/2010 | 01:26 | מאת: תומי

אני כאן, ומאוד מבין אותך אבל למה את חושבת שזה תסריט אימה ולא טיפול רגיל

28/03/2010 | 01:41 | מאת: ציפור נפשי

תומי יקר, מה שלומך? תסריט אימה זה מה שעברתי בחיים, מעבר למה ש"עברתי", זה מה שקורה היום...זה סוג של סרט שאף אחד אפילו לא טרח לתת תקציר מראש או לבחור לו שם הולם. לצערי הרב אני חווה עדיין את האימה

30/03/2010 | 09:52 | מאת: תמי

ליז היקרה, אני מאד מבינה וכואבת ויודעת מה את מרגישה, לא פשוט להתמודד, אבל אפשר להרגיש יותר טוב, אני מציעה מניסיון אישי לגשת למרכז לוטם הנימצא בבית דפנה ושם יתנו לך מענה ויעזרו לך הטיפול שם הוא בחינם וכולל טיפול פסיכולוגי עם פסיכולוגים המתמחים בנושא הזה ויש אפשרות לקבל גם טיפול תרופתי... אם זה מעניין אותך אשמח אם תהיי בקשר ואעדכן אותך בעוד פרטים, וזכרי את ממש לא לבד

28/03/2010 | 00:40 | מאת: תומי

http://i41.tinypic.com/huouig.jpg

28/03/2010 | 01:21 | מאת: חטולית

כל כך מהר אתה משרבט ציורים ? יש לך עוד כאלה ? אני לא מתיימרת להיות מפענחת אבל ראיתי המון כאב שלא בא לידי ביטוי חיצוני הכל נשאר בפנים מאחורי שפתיים סגורות כמו להגיד זעקה שותקת בלי מילים זעקה חנוקה חטולית

והאמת היא שהתחלתי מהצוקים בצד ימים והאיש שגולש עליהם למעלה ומתקדם לתהום ואז המשיך לי טבעי יש עוד פוטושופ אבל לא על המחשב כרגע צריך לחפש אותם

28/03/2010 | 01:37 | מאת: ליז

תומי... למה אמרת שאתה לא צייר מי יודע מה??? דווקא אני רואה שיש לך יד ממש טובה - תשתמש בכלי הזה הוא כלי ניפלא - ממליצה גם על טיפול באמנות (למרות שממש לא צריך בשביל זה להיות מוכשר בציור) בשבילי הוא עשה פלאים. מקווה שתצליח לישון הלילה

ואפשר לומר שלרגע האמנתי לך :)

28/03/2010 | 00:36 | מאת: ציפור נפשי

יקרה שאת, קראתי אותך...שאת אמורה ללכת לאמך לחג, ובעצם בעלה נמצא שם, שהוא הפוגע. אני חייבת להגיד לך שזה ממש הזכיר לי את עצמי, וגם הסיבה לשאלה "מדוע את הולכת לשם?". אני הייתי נפגשת עמם במרכז קשר, שהייתי קטנה..כמובן שלו היה צו הרחקה ממני, אך זה לא מנע ממנו להמשיך להיפגש איתי, להפר אותו וכן להמשיך בהתעלות שנמשכה שנים ע"ג שנים. בכל מקרה, מה שרציתי לכתוב לך ז שבעצם אסור היה לו להיפגש איתי מלבד המרכז קשר, מדברת איתך על גילאים צעירים מאוד..בערך עד כיתה ד', הייתי נפגשת איתו ואיתה, ובעצם המשכתי רק בגללה..כי ידעתי שהיא לא תוכל לבוא בילעדיו, הוא לא ירשה שדבר כזה יקרה,זוכרת היטב איך רק בגללה הייתי מגיעה לשם..יושבת מולם, ומסתכלת עליו..ורוצה לצרוח, אם רק העולם היה יודע, במקום הזה...שכ"כ מוגן כיביכול, דבר לא מובן, דבר לא מוגן חטולית...זה טרגי, מה טרגי אם לא זה? ואני כ"כ מבינה אותך, מזדהה איתך, אמנם סיטואציות כ"כ שונות..אך מרגישה את המרקם כל כך דומה... הלוואי והייתי יכולה לעשות משהו בעצמי כדי שלא תצטרכי לבוא לשם, לפחות לא בנפשך..אולי רק בגופך....הלוואי ולא היית צריכה להגיע, הלוואי שיקרה נס...הלוואי, אני מחזיקה עבורך את התפילה הזו, שומעת את הקושי שלך..אני באמת שומעת ומרגישה. והלוואי וזה ימנע, הלוואי הלוואי הלוואי. הייתה לי יומולדת לפני שבוע וחצי, לא ביקשתי דבר..וזה מה שאני מבקשת עבורך, אני מבקשת שלא תצטרכי להגיע, אני מקווה שזה יתגשם, ואם לא כך..אז לפחות שלא תצטרכי להרגיש כל כך שם...שלא באמת תצטרכי לחוות ולכאוב. ואת מנחמת, מעודדת..תמיד במילותייך, גם כאשר את כותבת על עצמך, אני אוהבת לשמוע אותך, תודה לך תמיד! שלך, ציפור נפשי

28/03/2010 | 01:36 | מאת: חטולית

תודה לך ציפור נפשי מצטערת נורא שדברים התפרצו לי כך בצורה כזו , ממש לא היו במקום ובטח לא בזמן שאת עצמך זקוקה לתמיכה חמה ומעודדת , אני בהחלט רואה שאת מבינה גם אם הסיטואציה שונה ,וזה אפילו לא קצה קוצו של,,,,,,,,,,,ליבי איתך מתוקה , נכון שאין שום דבר מוגן למרות שכך כביכול חינכו אותנו שזה אמור להיות ,,,,,,,,, אם רק העולם היה יודע,,,,,,,,,,,אבל העולם לא ידע , ומי שכן ידע גם לא עשה כלום תודה לך מתוקה על ההזדהות הגדולה שלך , מעריכה הרבה מעבר למילים , ולמה לא אמרת שיש לך יומולדת? אפשר לברך אותך עכשיו באיחור,,,,,,,,, מתוקה שלי - רוצה לברך אותך שכל המשאלות שלך ייענו בחיוב כי יש לך לב כזה גדול וטוב , הלוואי שנזכה לשמוע ממך גם בשורות טובות , את כזו רגישה ונפלאה שמגיע לך רק הכי טוב שיש בעולם ואת זה אני מאחלת לך !!! חטולית

27/03/2010 | 22:11 | מאת:

שבוע של חג של שחרור מעבדות לחרות... אך הרגשות לקראת החג? האם אתם יכולים לחשוב ולשתף ממשהו שאתם מרגישים משועבדים לו ותרצו להשתחרר ממנו בחג הזה? חג החרות.. שבוע טוב אידה

27/03/2010 | 22:22 | מאת: חטולית

היי אידה יקרה בדיוק לפני כמה דקות כתבתי לציפור נפשי טמבלית שכמוני ,במקום לעודד אותה התפזרתי לכל הרוחות ,כועסת על עצמי , לא הייתי צריכה וגם היא לא צריכה אותי על הראש עכשיו מה שרק מראה שאת חג החירות שלי אני אולי רק אולי ,,,,,,,,אזכה לחגוג כשהוא כבר לא יחיה יותר בעלה של אמי , נשבעת לך שעשיתי הכללללללל באמת הכלללללל כדי שזה כבר לא יתפוס מקום הפסח הזה,,,,,,,,,,אני הולכת ליפול ובגדוללללל ואין שום דרך למנוע את המצב הזה , התחמקתי כל זמן שיכולתי , הבאתי את כל התרוצים שבעולם , זהו , נגמר שיהיה לך שבוע נפלא אידה יקרה חטולית

27/03/2010 | 22:27 | מאת: שחף

למה את לא יכולה להגיד ישירות שזה לא מתאים לך, לא עושה לך טוב!

27/03/2010 | 22:59 | מאת:

חטולית יקרה זה באמת משהו שצריך להשתחרר ממנו כבר... אוויי אני כל כך מצטערת... זה תלוי רק בך... אם יהיה לך הכוח לומר עד כאן? אני יודעת כמה זה קשה...אני יודעת... כמה היית רוצה ..כמה את מנסה... נסי לחשוב מה עוצר אותך? ולמה את לא יכולה לוותר על זה? מחזקת אותך אידה

27/03/2010 | 22:45 | מאת: שחף

שאני משועבדת לו חוץ מהחתולים שלי אולי :) שמתעקשים לשבת אצלי על הידיים גם ברגעים הכי לא מתאימים אבל אני לא מוכנה להשתחרר מהם ;)

27/03/2010 | 22:52 | מאת:

היו הסגריות.... והשתחררת... יש עוד?

27/03/2010 | 23:32 | מאת: תומי

יוווו שחף אני מת על חתולים כמה חתולים?

27/03/2010 | 23:15 | מאת: ליז

לדחות דברים ואח"כ להלחץ בזמן - ומצד שני בלי הלחץ הזה לא ממש מתפקדת - אז לא יודעת, אולי זה סוג של שיעבוד טוב :-)

27/03/2010 | 23:29 | מאת:

מה נותנת לך הדחיה? במה היא משרתת אותך? במה מפריעה? ועד כמה מפריעה? ואת רוצה להשתחרר ממנה? הרבה שאלות... תעני לאט לאט אידה

27/03/2010 | 23:20 | מאת: חופית

היי אידה, שבוע טוב לך! ראשית, מברוק על הערב שהעמדת ברביעי (שבו לא השתתפתי..) למה אני עדיין משועבדת ??? להמון דברים... בין היתר אני עדיין משועבדת לפחד אימים להגיע לפגישה מעין זו שאת מקיימת ...בין הפחדים שמלווים אותי ,זו ההרגשה שאם אני אגיע לפגישה של נפגעות..כאילו אני מודה ולוקחת אחריות על הפגיעות הללו שעברתי בילדות..(כאילו אם אני לא אגיע,אז לא ביזו,השפילו ,רמסו את גופי ונפשי..)..נשמע משונה..אבל כך זה אצלי... נ.ב לקח לי הרבה זמן עד שנכנסתי להציץ בפורום זה ולקח לי המון המון זמן עד שהסכמתי לעצמי לכתוב בפורום זה..מאותה סיבה.. אולי יש עדיין תקווה לתזוזות נוספות ????

27/03/2010 | 23:27 | מאת:

יקרה שאת צריכה את הזמן... אין לי ספק שתתצליחי להתגבר על כל פחד... אז מה המטרה שלך לחג זה? ממה את משתחררת? אידה

28/03/2010 | 00:18 | מאת: גל

הרגשות גואים ככל שהחג מתקרב שוב אני בסיטואציה של להיות אצל משפחה מאמצת בשעה שהם יושבים יחד עם הבן שלהם והמשפחה שלו ומתנהגים כאילו הכל בסדר זה צובט תמיד ולא משנה שהם פגעו בי ,האשליה של משפחה הלוואי ויכולתי לתת להם ללכת לשחרר אותם בלי להרגיש כאב שישבו כל הפוגעים ביחד בתוך ההכחשה

28/03/2010 | 15:35 | מאת: דמעה

לפחדים לחרדות למחלה לילדות לטיפול לכמיהות למה לא.... אבל אין פתרון בפתח דמעה

28/03/2010 | 23:27 | מאת: ילדונת

מעבדות הסמים...... אני לא כאן כמעט אבל איתכם בלב חג שמח..

27/03/2010 | 21:41 | מאת: דמעה

שבוע טוב אין כמוך!! דמעה

27/03/2010 | 23:06 | מאת: ליז

27/03/2010 | 21:35 | מאת: תומי

נפילה חזקה ואני לא ממש יודע מה לעשות כזאת שגורמת לפרפרים, לא מהסוג הטוב

27/03/2010 | 22:07 | מאת: חטולית

אייך אפשר לעזור לך ?מה אתה מרגיש עכשיו ?

28/03/2010 | 00:28 | מאת: תומי

כשהגבתי לאידה זה היה גם לך.. בכולופן אני פה עדיין

27/03/2010 | 22:07 | מאת:

אתה לא לבד... מה קורה? שתף... כל מה שעולה.. מרגיש.. כאן אידה

27/03/2010 | 22:17 | מאת: תומי

אחרי שבת יחסית רגועה, לא יצאתי מהמיטה ממש, ויכוח קטן, הציף אותי וזה כמו דומינו שכבר בוכים אז הכל עולה והפרפרים מרגישים בחילות רק צריך לדבר עם משהו להעביר את זה

27/03/2010 | 13:26 | מאת: ציפור נפשי

חטולית, ליזוש??? מה שלומכן? אני מוצאת את עצמי כותבת היום, כאשר אמש בשעות מאוד מאוחרת רציתי להתיישב ולכתוב, אך החלטתי לא לעשות זאת, תהיתי אולי זה סתם יהווה עוד מכשול עבורי בדרך לשינה.. נרדמתי רק בארבע וחצי לפנות בוקר, ישנתי חמש שעות... האמת שיחסית זה בסדר, חמש שעות...טוב שיש לי את הפריבילגיה של יום שבת. איך ממשיכים שיש בתוכי, במחשבותיי, במוחי..כל כך הרבה אימה? לפעמים אני מרגישה אשמה על הזכרונות המזעזעים שלי, על הדברים הנוראיים שחוויתי שאין איך לצקת אותם למילים. איך ממשיכים שיש בי כל כך הרבה אימה, כל כך הרבה דם? תחושה כזו של גועל שאי אפשר להסביר אותו. תארו לכן, שלא פעם אני מרגישה (במיוחד בתקופה האחרונה) שאני צריכה מטפלת מחוץ לארץ, שזה לא הגיוני שזו תהיה מטפלת מהארץ. דבר ראשון בגלל החשיפה, בגלל שאחשוף לא מעט אנשים, ודבר שני בגלל שבעצם אני לא בטוחה שהמטפלות פה בארץ מסוגלות להתמודד עם מה שאני צריכה להביא, צריכה להוציא מתוכי.... אתן יודעת, זה כמו סרט אימה כזה שנדמה שאין לו התחלה וגם לא סוף...איך מתארים לאדם שמעולם לא היה בכ"כ הרבה אימה, חיים שלמים שהיו מבוססים על זה? ולקום כל בוקר, כמו ילדה טובה, ללכת ללימודים, להצטיין..זה עוד יותר מטריף, הפער הזה.... הפער הזה בין האימה לבין החיים שכיביכול ראו מבחוץ... איך הצלחתי לתפקד ולהסתיר הכל? אלו שאלות שהיום אני כבר לא שואלת..מרגישה שעברתי שואה, יותר משואה, משום שבני האדם האלו היו אמורים להיות חלק מחיי, והם הרסו אותי, פגעו בי. מרגישה שהתהום עמוקה יותר מכפי שאוכל אפילו לצייר, מרגישה שעיר שלמה נפלה עלי, מרגישה עייפה מכל אותם מילים שלא מצליחות להעביר את תחושותיי, לא פעם, מודה, עייפה מלכתוב, מלהיות....מההוויה של עצמי. עייפה מטרגדיות, טראומות וכל אותם ארועים שלא פגשתי אנשים שמסוגלים להכילם.... מוצאת את עצמי כמו פזמון קבוע, חוזרת על העייפות שלי... על הצורך והרצון שלי לחדול, להניח להכל.....פשוט לעצור ולא להיות, לפרוש בשיא. מחבקת את עצמי ומזכירה לעצמי שעודני כאן. שלכן, היום שלכן.....מדהים לכתוב זאת, שלכן...ולדעת שזה בסדר... לחתום כך.. אם הייתן יודעות כמה כל מילה ומילה מסמלת משהו, כמה כובד ומשקל יש לכל מילה, לכל תחושה ולכל הבעה במציאות הזו. ציפור נפשי

27/03/2010 | 19:25 | מאת: סמויה

היי ציפור יקרה... בהחלט דברים לא קלים! ואיך שהתמודדת איתם.. פתאום הזכרת לי את הצורך להסתיר, את היכולת המדהימה הזאת להסתיר בלי שאף אחד ישים לב. אף אחד! וכנראה גם מי שידע התעלם. אני חושבת..האם באמת באמת אף אחד לא ידע??! אף אחד לא ראה? השכנים? המורה? הרי זה לא ייתכן. והבושה- עדיף באמת שאף אחד לא ידע. בין כה וכה את מרגישה אשמה. מצטערת שאין לי מילים מנחמות.. על זה. את הגרוע כבר עברנו. ואני נזהרת מלהשתמש במילה "שואה" מפאת כבוד לאלה שבאמת היו בה אבל יש קווי דמיון מה כל כך שונה שאנחנו חווינו "שואה"- והסתרנו? כן, כבר שכחתי הכל..מזמן כמו אסיר שיצא מהשבי. כמו אדם שמתעורר מסיוט ומגלה שזה היה רק חלום.. וזה תלוש ממני לגמרי למרות שזה היה ואני עדיין תוהה, כמוך איך חייתי באפלה כל-כך גדולה? איך שרדתי אותה? מה נפלא הוא טעם החופש! כיום אני חוזרת "לשם" רק בחלומות ולמרות הסיוטים בלילות לא אכפת לי כי זה רק חלום.. שבסוף מתעוררים ממנו ולא קורה שום דבר. זה כבר לא נוגע בי וזה לא יכול לגעת בי זה הכל כבר בעבר. נגמר.

27/03/2010 | 22:00 | מאת: חטולית

כן , מעט עייפה , לא מזמן הנכד שלי חזר לבית הסבים השניים שלו ,עייפה לא בגללו אלה בגללי ,,,,,,,,,, גם לי החגים האלה אינם קלים ועוד שאני הולכת להתארח אצל אמי לישון אצלה בערב חג כי אנחנו שומרים שבת , ושם אצל אמי נמצא אחד הפוגעים שלי ,,,,,,,,,,,,שהוא לא אבי הביולוגי , לא חסר על מה לחשוב ,,,,,מספיק לי רק להגיע לשם והכל מתחיל לעלות,,,,,,לצוף,,,,,,,מגע,,,,,,,ריח,,,,,בושם הסירחון שלו , הבל פה שלו,,,,,,מילים שלא מפסיקות להדהד,,, הערק המסריח שלו ,,,,,,,,וכמובן כל מה שבא אחרי,,,,,,,,,,,,, ואמי שתמיד צופה מהצד ולא רק שלא מגינה עוד דוחפת אליו כי,,,,,,,,,היא צריכה שקט,,,,,,,,,,, מצטערת מתוקה ,,,,,,לכל אחד ואחת יש את הגהינום הפרטי שלו ,,,,,,, מבינה אותך מאוד , באמת !!! לא הייתי מהמרת על זה שלא תוכלי למצוא כאן מטפלת נהדרת שכן תוכל להכיל , לתמוך ולעזור בכל מה שאת צריכה , את צריכה לחפש אותה עד שתמצאי את הכי המתאימה , ואת תמצאי , אני מאמינה שכן הייתי במקום שלך יותר מפעם אחת והנה שאני עדיין כאןןןןן כשנופלים זה תמיד לצורך עליה , ואת , ברגע שתמצאי את המטפלת המתאימה תנסקי גבוה גבוה לגבהים שמעולם לא ביקרת בהם שולחת חיבוק עוטף ורך מתוקה -סליחה על הגיהנום שלי ,,,,,,,,, אולי בכלל לא היה במקום עכשיו כי את בעצמך זקוקה לתמיכה אבל יצא חטולית

27/03/2010 | 22:32 | מאת: תומי

יקירתי, אני מוכרח לשאול למה את הולכת מלכתחילה למקום שאת לא חייבת שהפוגע שם?

28/03/2010 | 01:16 | מאת: ליז

גם אם תהיה התרסקות את כבר יודעת שאחריה תהיה שוב נסיקה. יקרה שלי - המחויבות שלנו להורים, המחשבה הזו שאנו חייבות להם, הערכים עליהם חונכנו מוטבעים בנו כל כך חזק תובעים מאיתנו את כל כך האנרגיות - ומה איתנו? מה איתך??? כל הכסף שהושקע בעולם לא שווה אם אי אפשר להנות ממנו. מקווה שתעשי את הבחירות שלך-יהיו אשר יהיו, מתוך שלמות , ומתוך קבלה של המחיר ששיהיה עליך לשלם .ושתדווחי לנו בשלישי שהיה הרבה יותר פשוט משחשבת ושעכשיו את ממש בסדר... מחבקת - ליז

28/03/2010 | 01:04 | מאת: ליז

כבר פעם שלישית. מחפשת מילים לנחם, שיחבקו, שיאפשרו לך לעבור את הכאב הזה שכל הזמן צף ועולה מנסה להטביע אותך... וכמו תמיד במילותיך שלך-מוצאת לעצמי נחמה , מוצאת את החוזק שלך, את היכולת הזו והתבונה הזו - "לחבק את עצמך" שהרי מי יש לנו אם אין לנו את עצמינו. אז חבקי חזק וכשאת מחבקת תדמייני שגם אני שם עוטפת אותך העטופה וגם חטולית וגם..כמה שכבות שאת יכולה להרשות לעצמך עד שתתמלאי בכוחות מחודשים. לגבי המטפלים בארץ או בחו"ל - אני מאמינה שגם כאן יש את מי שיכיל. אולי הקושי הוא בכך שמכירים כולם את כולם. אני בחרתי להיות מטופלת רחוק מאוד מהבית והבחירה הייתה קשורה לעניין הזה שלא התאים לי להיות מטופלת בתחנה שבה כולם מכירים את כולם , שבה יש סיכוי סביר שאפגוש אנשים מוכרים מטפלים או מטופלים. מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת, הפורום נהדר ועוזר מאוד אבל אל תוותרי לעצמך בעניין הטיפול. המון כח לך יקרה.

27/03/2010 | 13:15 | מאת: ציפור נפשי

מה שלומך היום? האם הצלחת בסוף להגיע לפגישה אצל אידה? אם כן, אז איך היה לך? אני רוצה לומר לך שאני מרגישה חוסר אונים מול המצוקה שלך, מול הקושי שלך, מול אותם דברים אשר מטרידים את מנוחתך, ובצדק מוחלט!! כל כך הרבה דברים להתמודד איתם, ונשמע לי שאת לבד שם... או שאני טועה? האם את נמצאת בטיפול עוטף ומכיל? שולחת לך חיבוק איתי, ישר מליבי, ציפור נפשי.

27/03/2010 | 17:12 | מאת: דמעה

היי אני נמצאת בטיפול אבל הוא ממש לא עוטף ומכיל... תודה על החיבוק דמעה

27/03/2010 | 18:00 | מאת: ציפור נפשי

היי דמעה, למה הטיפול לא עוטף ומכיל? האם זו המטפלת שקרה ולא נעימה? האם ניסית לחשוב על טיפול אצל מטפלת אחרת? לדעתי זה מאוד חשוב שנוכל להרגיש הרגשת חמימות בטיפול, הכלה ומקום שמחזיק אותנו, את יודעת..סוג של חיבוק כזה.. שלך ציפור נפשי

26/03/2010 | 14:05 | מאת: תומי

כל הלילה הייתי ער, וב5 בבוקר הלכתי להורים במקום לדירה שלי כי הייתי צריך לקום מוקדם לאירוע משפחתי, אחרי שינה של 3 שעות בקושי.. ונרדמתי עם הנייד והמשקפיים עלי אז הם חושבים שאני משתמש בסמים, ושותה אלכוהול כמו ההומלסים ברחוב. בגלל שנראיתי ממש מסטול, ודווקא אתמול לא שתיתי, וסמים זה כבר לא זה, סיגריות כמעט ולא והם יודעים שחמישי בערב קבוע פוקר עד הבוקר, לא מובן לי מאיפה החוסר אמינות. ויש לי נטייה לשרוף אנשים מאוד מהר, לא בא לי לדבר או לראות אותם עכשיו, ובטח שלא לבוא בסופשים, פסח הזה כבר סגרנו ואין מצב שאני לא אגיע כיאני רוצה לראות את האחים והאחיינים אבל.. טוב אני לא יכול לגמרי להאשים אותם כי כל פעם כששואים אותי איפה הייתי או לאן אני הולך, אני ממציא סיפורים שאף הורה לא היה רוצה לשמוע, בקיצוניות לא אמינה בהחלט. וזה רק בגלל שאני שונא חקירות טוב,לפחות סופש אני בדירה שלי ומשלים שעות עכשיו, חלומות..

26/03/2010 | 18:24 | מאת: בובה על במה

מוכר. גמני שונאת חקירות\ חפירות.. וכאילו לא מספיק שאומרים פעם אחת , צריך לחזור על זה כמה וכמה פעמים.. מבינה אותך.. אתה את האמת שלך יודע, אתה לא צריך דין וחשבון לאפ'חד.. מקווה שאתה ישן טוב עכשיו.. שבת שלום בובה

27/03/2010 | 03:34 | מאת: תומי

אבל יש אנשים שחשוב לי שידעו שאני לא מי שהם חושבים, כי כן אכפת לי מהם ואני לא רוצה שהם יחיו בדאגות שאני משתמש או שותה ללא הכרה

27/03/2010 | 21:42 | מאת: חטולית

מסתבר שאתה הוא הגורם להם לחשוב את מה שהם חושבים אתה לגמרי צודק שזה מאוד כואב אולי אם תשתף אותם בכל מה שכתבת כאן במקום להסתיר מהם את האמת ובמקום לספר להם סיפורים רק כדי להוריד אותם מהגב שלך הם ידעו שאת וסמים כבר לא הולך ביחד ושאתה ממש כמעט לא שותה וכנעט לא מעשן אני בתור אמא , היי תי מאוד שמחה שלמוע דבר כזה מהבן שלי והייתי הרבה יותר רגועה לא יודעת אם אצלכם גם עובד כך , אבל אולי שווה לנסות ? הורים מטבע הדברים הם הם האנשים שדואגים לרווחת הילדים יתכן ואצלך הענין שונה מקווה שהצלחת למלא את מצבור שעות השינה שלך שתתחיל שבוע חדש מלא אנרגיות חיוביות שבוע טוב -עם פתיל ארוך יותר , תשתדל לא לשרוף אנשים מהר אולי תזדקק להם פעם,,,,,,,,,,מתישהו,,,,,,,, חטולית

27/03/2010 | 22:42 | מאת: תומי

שאני אשתף אותה בפורום הזה למרות שאבא שלי יודע שאני יותר ריגשי מאחרים אני לא אבוא ואוציא משו כזה

26/03/2010 | 09:53 | מאת: דמעה

והמקרר ריק חברה יקרה הביאה לי חבילה עם מוצרי יסוד ירקות קפואים ומצות וזה המון... אבל הבת שלי עם התפריט שלה זקוקה לגבינה וירקות ודברים אחרים שאין לי שום אפשרות לקנות עבורה.... ונמאס לי כבר מהבלגן הזה וגם ככה שונאתתתת את החג הזה והמטפלת שלי כמובן בחופש עד אחרי חול המועד ואני בצלילה ואין עם מי לדבר תעזבו סתם מקטרת דמעה

26/03/2010 | 13:17 | מאת: ליז

מצטערת שזה המצב - אם תעבירי לי כתובת אולי אצליח להעביר למישהו ממכרי אם גרים באיזור שלך ושיוכל לעזור באיזו שהי דרך- אפשר דרך אידה שתעביר לי במייל שולחת לך כח לעבור את החג ואת כל מה שמתחבר איליו למרות הכל בתחושה נעימה - ליז

26/03/2010 | 13:35 | מאת: דמעה

את יכולה לכתוב לי במייל: [email protected] דמעה

26/03/2010 | 13:36 | מאת: תומי

26/03/2010 | 17:39 | מאת: מיתר

הורדת לי דמעה. זה לא פייר שהמקרר שלך ריק. זה בסדר שבמקום מצרכי יסוד אני אשלח לך ברכה גדולה שיהיה לך רק טוב...? (בד"כ לברכות שלי יש השפעות מיטיבות על הסביבה- חבל שאני לא יכולה להנות מהן קצת...). וגם אויר נקי כזה וצלול שיהיה אפשר לנשום.

27/03/2010 | 10:17 | מאת: דמעה

עייפה לא ישנה מרוב שאני לא שקטה מה יהיה??????? דמעה

27/03/2010 | 21:32 | מאת: חטולית

נשארתי בלי מילים מחבקת אותך בשקט חטולית

25/03/2010 | 22:06 | מאת: גלי

יש לי שאלה שהאמת שאין לי ממש מושג לאן להפנות אותה, ובחרתי לשאול אותה כאן...... אני נפגעת גילוי עריות בילדות, כהיום בת 19, שאלתי היא- האם יש סיוע כספי לנפגעות גילוי עריות? בכדי לממן טיפול פרטי? הגעתי למסקנה שזהו הטיפול הטוב יותר, ולא אכפת לי העובדה שאצטרך לשלם כסף עבור זה, אני מאמינה שזה נכון, כי הרי כדי לקבל משהו חייבים לתת, וזה משהו שאני כ"כ צריכה, אך בוא זמנית הוא גם כ"כ יקר, מודעת לעובדה שאני גם צריכה יותר מפעם בשבוע. אז האם יש סיוע לנפגעות תקיפה מינית? בנושא כסף, מצידי גם להוכיח לגורמים הללו שזה למען טיפול פסיכולוגי פרטי. והאם מישהו במקרה עברה את התהליך הזה? ז"א היא נפגעת גילוי עריות ומקבלת איזשהי קצבה חודשית? תודה על כל תשובה שתהיה, גלי

25/03/2010 | 23:49 | מאת: חטולית

ערב טוב לך גל ברוכה הבאה לפורום למיטב ידיעתי אין תמיכה כספית לשום סוג של נפגעות כדי לקבל קיצבה את צריכה לפנות לבטוח לאומי , להציג שם מסמכים לעבור ועדה או שתים , ורק אז , אם הם יחליטו שמגיע לך איזו שהיא קיצבה - תקבלי מה שכן , אם את גרה במרכז הארץ , תוכלי אולי להעזר במרכז לנפגעות שנמצא בראשל"צ יתכן שגם תוכלי לקבל יותר אינפורמציה בטלפון 1202* שגם זה מרכז תמיכה לנפגעות-בטלפון ליל מנוחה-ובהצלחה חטולית

26/03/2010 | 09:17 | מאת:

ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק מהפורום , להתייעץ ולחלוק בכל דבר אנחנו כאן בשבילך אני מבינה את הרצון שלך בטיפול מקצועי פרטי, בודאי יש את הסיבות שלך, לצערי איני מכירה אף קרן שעוזרת או ממנת טיפול. פניה לביטוח לאומי היא מורכבת דורשת הוכחות רבות ובכל מקרה היא לא לצורך מימון טיפול. אפשרות נוספת היא לתבוע בתביעה אזרחית את הפוגע, לדרוש פיצויים ומימון טיפול. אין לי ספק שאת זקוקה ומגיע לך הטיפול הטוב ביותר, איני יודעת אם את עובדת או מקבלת עזרה מהמשפחה במימון הטיפול, אך הדבר שצריך להוביל אותך הוא סדר העדפיות...שהיום את הדבר הכי חשוב!!!! והטיפול הוא הדבר החשוב ביותר שיכול לעזור לך. את יכולה לפנות למטפלת ולהגיע להסדר בתשלום במיוחד אם את מגיעה פעמיים בשבוע. את נשמעת לי בחורה עם הרבה כוחות ועקשנית...אין לי ספק שתצליחי להשיג את מבוקשך. אם תרצי עזרה נוספת את יכולה לפנות אלי במייל בהצלחה אידה

26/03/2010 | 13:07 | מאת: ליז

מאיזה איזור את? יש מרכזי תמיכה שעוזרים במימון או נותנים יעוץ במחירים נוחים. אם תגידי מאיזה איזור את אולי אוכל לתת יותר פרטים או לקשר בינך לאדם שאני מכירה-במידה וזה מהאיזור שאני מכירה. את יכולה לשלוח לאידה במייל את הפרטים האישיים שלך והיא תעביר אליי למייל וכך לא הכל יעשה על גבי הפורום בהצלחה

25/03/2010 | 10:26 | מאת: חטולית

להנאתכם -תמונות מצחיקות http://www.moogaz.co.il/FunnyPictures/2j35e95.jpg http://gallery.tapuz.co.il/TapuzGallery/images/4857.jpg http://img159.imageshack.us/img159/75/10354231zv3.jpg http://img50.imageshack.us/img50/2842/13td6.jpg שיהיה אחלה יום טוב לכולם -מקווה שהתמונות יעלו יפה חטולית

25/03/2010 | 19:15 | מאת: בובה על במה

כבר אמרתי שאני מסתבכת בזה אבל בטוחה שהן מצחיקות.. שיהיה ערבנעים לאב יו דרלינג

24/03/2010 | 23:58 | מאת: תומי

וכל דבר כמעט יכול להעלות לי דמעות בעיניים חסר לי הקיפאון של פעם תקופות ארוכות לא ידעתי מה זה דמעות משהו מרגש היה צמרמורת וזהו חלמתי אתמול שמשהו קרוב אלי מת קרוב כמו אח באמת בן בית אלי ואצל ההורים שלי ובחלום הבכי שלי לא חסך בהוצאות תמיד כשרציתי להבין כמה אנשים חשובים לי הייתי מנסה לתאר איך הייתי מתנהג או מה הייתי עושה אם הם היו מתים וההיפך, מה היו עוישם אם אני הייתי מת, וזה לפעמים עושה לי טוב כי מסתבר שיש אנשים שנראה שאכפת להם אני חושב שזה זה.. ו.. אני יכול להיות בטוח ש.. אם זה היה כפתור.. שמריד ביננו הוא כבר היה לחוץ כמה פעמים אולי לא הדק של אקדח,גם ככה הראש מתפוצץ לי מכאבים משהו עדין, כמו לכבות נר באצבע, עם הרגשה נעימה ל שעווה חמימה. הכל תקין אצלי, הסירו דאגה מלבכם לילה..

25/03/2010 | 00:21 | מאת: חטולית

היי תומי מה קורה ? אתה מתחיל קצת להפשיר וזה מפריע לך ? מה היה טוב כל כך בקיפאון ? זה שיכולת לא להרגיש ? להתנתק ? באמת את זה אתה מחפש ? ואם יש דמעות מה זה אומר ? שאתה חשוף - וזה מפחיד אותך להרגיש ? אומרים שכשחולמים שמישהו מת זה בדרך כלל הפוך , זה אומר שהוא יחיה עוד המון שנים -אז אולי בזכות הדמעות הרבות שהזלת בשינה אתה רק מאריך לו את החיים , זה צריך לשמייייח אותך אני יותר מבטוחה שישנם סביבך אנשים שבאמת אכפת להם ממך כמו שלך אכפת מהם כי הם ואתה מהווים וחווים ביחד את החיים מצטערת על כאבי הראש שלך מקווה שבאמת הכל תקין אצלך ליל מנוחה ומאחלת לך שתקום בבוקר עם הרגשה טובה יותר חטולית

25/03/2010 | 00:40 | מאת: תומי

בהחלט שהדמעות חושפות ובטח שלא צריך שיהיו בכל מעמד מרגש אני בהרבה מעדיף את הפוקר פייס שלי מישהו מת בחלום זה לאו דווקא רע אני מודע לכך אל תצטערי על כאי הראש, מגיע לי, האלכוהול הזול תמיד עושה את זה ואני לא ממש נרדם בגלל זה גם עכשיו יש קצת התקפי דמעות מעניין אותי איך היה הערב אצל אידה ומי היה וכמה היו ומה היה

25/03/2010 | 09:08 | מאת:

תומי יקר שטיפת הדמעות טובה לנשמה, שחרור מתח מחסומים וגם הסרת השריון, נפלא שיש לך את האפשרות, אל תלחם בה, אל תחשוש להיות שם...בשביל עצמך! להיות במקום כזה צריך הרבה כוח לפעמים! חלומות על מות קרובים ואהובים הוא דבר נפוץ, אולי נובע מחשש לאבד אותם....את אהבתם? מחשבות על על מוות קרובים או תגובתהם לאחר מותנו - בדיקה של אהבתם...כיצד ינהגו לאובדן...האם יצטערו? התגעגעו...יזכרו את המעלות שלנו... הצורך שיאהבו אותנו...צורך בסיסי ביותר! תומי שיהיה יום טוב ואופטימי אידה

25/03/2010 | 09:21 | מאת:

לגבי אתמול היה טוב מאוד!!! , לא אוכל לפרט מי ומה ...מחוייבת לסודיות...כמו כל חברי הקבוצה! כמובן שאשמח לראותך ועוד משתתפים בפעם הבאה: יום שלישי 13.4.10או רביעי14.4.10 אחרי פסח! אני יודעת שזה לא קל וצריך להתגבר על פחד והרבה פרפים בבטן... ספרתי אתמול שבלימודים שלנו נתנו לנו תרגיל להתגבר על בושה... לעשות משהו שהוא בלתי אפשרי או כמעט בלתי אפשרי עברונו... כמו להגיע לקבוצה כזו... להתגבר ולהרגיש מנצחים אני מאוד מבינה שאת מי שרצה והיה לו קשה... כי זה באמת קשה... אבל רק הרגע הראשון!!! הרווח גדול - לא להיות לבד כולם שווים ומתמודדים עם אותו הדבר! ביחד זה כוח והקבוצה היא כוח יום נפלא נתראה עוד שבועיים אידה

24/03/2010 | 21:18 | מאת: גל

היה לי יום קשה בעבודה יום שפגש אותי בהרבה מקומות לראות ילד קטן עם רמות של זעם ואני מנסה להרגיע אותו ופוחדת מממנו מהאלימות שלו כי כסאות עפו לכל עבר וכל מה שבא ליד זה להרחיק את כל הילדים החוצה כדי שלא יפגע בהם זה לחבק אותו שהדמעות החנוקות מאיימות להתפרץ ממני זה לנסות להרגיע אותו שאני סחוטה רגשית זה להרים ידים כי קשה לי

24/03/2010 | 23:57 | מאת: חטולית

גלגלושי מתוקה באמת נשמע יום קשה מבינה אותך וילד אלים בהחלט מסכן את שאר הילדים ומה לעשות שזה כל כך נוגע לך ללב בגלל הזכרונות שלך והנה שבכל זאת לא עזבת אותו להמשיך להתפרע אלה ניגשת אליו וחיבקת אותו , ברור שזה קשה , זה סוחט רגשית ונפשית אבל הצלחת הפעם , ומי יודע עוד כמה פעמים לפני כן ,,,,,, וקשה , זה נכון והנה שלא הרמת ידיים אל תמעיטי מערכך ומהכוח הנפשי שלך את עוברת את המשברים הקטנים האלה בכל פעם מחדש וממשיכה הלאה ואני מרגישה שגם לך מגיע חיבוק כזה עוטף ומרגיע כמו שנתת לילד שהתפרע , אז קבלי את החיבוק העוטף הזה ממני קחי אויר ותנשמי עמוק כי מחר יש יום חדש , ומי יודע מה צופן בתוכו ליל מנוחה מתוקה חטולית

27/03/2010 | 10:19 | מאת: גל

אני מרגישה שאני לא רוצה להמשיך שנה הבאה לעבוד עם ילדים זה סוחט אותי רגשית היה גם יום קשה בחמישי תודה על החיבוק מחבקת בחזרה

24/03/2010 | 18:17 | מאת: ליז

ורק הבית שלי על הראש... אין צורך לדאוג לבית נוסף - וזה עושה שקט ניפלא בראש..ממ.. האם זה בסדר להרגיש כך - לקבל את פסח ברוגע, בלי הלחץ והדאגה שיש לי שני בתים על הראש? חייבת לספר על ה"שיבעה", אתחיל כבר בלוויה - הוא (המנייק) מגיע לכל לוויה בישוב, מסתחבק עם כולם... מצאתי את הדרכים שלי להתחמק ממגע - אבל הפעם הלוויה של אבא שלי ואין מנוס ... הוא בטח יגיע , ויפנה אלי ו... מה אני אעשה??? זה מה שמטריד אותי ביום הלוויה - נהייתי יתומה-וזה הקושי העיקרי שלי. הוא לא בא ללוויה -כנראה שהוא יודע שאינו רצוי- מקווה בכל ליבי שלא יופיע לשיבעה, כי ממש לא מתחשק לי להתחיל עם הסברים -אולי רק אקום מהאוהל ואעלם, ואולי אתפרץ עליו... מה עושים??? אני קמה בבוקר כל הגוף שלי תפוס והרגל מושכת חזק- מנסה להבין מה עשיתי? מה הרמתי? איזו תנועה לא רגילה הפעלתי??? עובר יום יומים וחברה שבאה לבקר מספרת שבמקרה היה לה טרמפ והיא באה, ואולי תבוא שוב למחרת עם... כמובן!! וחשבתי שהוא כבר לא יגיע. והתפיסה הזו בגוף שלי מתחדדת - ודפיקות לב, לילה ללא שינה, בכי, קמה בבוקר עם החלטה - לחתוך את העניין. מחפשת באינטרנט את הטלפון שלו, לוקחת נשימה ארוכה............... שלום, זה המנייק??? כן , מבהירה ש"זו לא שיחת נימוסין" לפני שאני מזדהה כדי למנוע אפשרות של סמול טוק, ואז אומרת "שמעתי שיש לך כוונה להגיע לנחום אבלים - אז אני רוצה להגיד לך שאתה לא רצוי בסוכה שלנו"- והוא עונה " אין בעיה, אין בעיה..." ובזה מסתיימת השיחה. כל-כך יחלתי לאימות, ידעתי בדיוק מה אני הולכת להגיד לו, וזה פשוט הסתיים כך - סגרתי את הטלפון מוטשת בוכה , בדרך חזרה אל האוהל פתאום אני מזהה שהתפיסה ברגל השתחררה.

24/03/2010 | 23:40 | מאת: חטולית

פסח ראשון בלי,,,,,,,,,,, אם יש מקום לתת לכאב להיות , אז הכאב נמצא שם אם לא מרגישים - אי אפשר לפברק אולי עוד יחלוף זמן , אפילו עד ה-שנה של הפטירה כדי שתעכלי את כל הענין , שזהו , שזה באמת נגמר באופן סופי כי כבר עבר,,,,,,,,ובנתיים דברים משתנים מאליהם , כמו למשל שלא צריך שוב לנקות שני בתים ,למרות שאני די משוכנעת שזה באמת מה ש-"היה לך על הראש " , נראה לי שמה שהיה שם על הראש היה אבא -עם כל המשתמע מכך ,כל הרגשות כל הכאב האכזבות וכו', הכי נכון לקבל את הפסח בדיוק כמו שזה מרגיש לך , בלי לעשות חשבונות אם זה נכון או לא , אין חיה כזו שאומרת לך מה נכון ומה לא , רק מה שאת מרגישה , יחד עם זאת יכול בהחלט להיות מצב שאת מנסה להגן על הרגשות שלך מלפרוץ החוצה וזה יצא מתישהו , אולי אפילו בחג ,ואולי לא !!! למה כל המחשבות ? הרי חלקת לו כבוד ראשון ואחרון כמו שהיית צריכה , אז מה קורה ? למה את " מבקשת אישור "שאת יכולה לעבור את החג בשקט ? ומה יקרה אם פתאום תרגישי לחץ ומועקה ותפרצי בבכי ? אפילו בכי של הקלה -אז מה ?לא הגיע הזמן שתרשי לעצמך להיות את ולהרגיש את מה שבאמת נכון לך להרגיש בלי רגשות אשמה ???????? אני בטוחה שכן !!! ולענין השני של ה,,,,,,,,,,לדעתי פעלת בצורה הכי נכונה שרק יכולת , גם אם את מרגישה שכבר היית מוכנה להתמודד מולו ולהטיח בפניו הכל,,,,,,,,,נראה לי שבכל זאת המצב הרגיש לא היה מאפשר לך בזמן השבעה לפתוח את הפה ליד כולם ולזרוק לו בפנים את כל הכאב שלך החוצה , לא יודעת למה אבל נראה לי שהתנהגות כזו עם כל השינויים הנפלאים שעברת - לא היתה מתאימה לך ,עובדה שהרגשת את הלחץ הנפשי ברגל כמו שקורה לך במצבים,,,,,,,,,,,ומיד אחרי שיחת הטלפון -כמעשה קסמים הכאב נעלם , כי ידעת שהוא לא יבוא - שלא תצטרכי להתמודד איתו בסיטואציה הזו דוקא פנים אל פנים !!! תחושת ההקלה שהוא לא יבוא גרמה לך להיות מותשת כאלו יצא לך הרוח מהמפרשים ובכי של הקלה , יקירתי - את לא יודעת כמה אני גאה בך !!! את מדהימה !!! מותר לך לטפוח לעצמך על השכם בלי להתבייש מפני שעמדת במצב מאוד עדין ומאוד רגיש ויצאת ממנו כמו גדולה , את בכלל קולטת את זה ? זה מה שצריך להיות לך מול העיניים , ההתמודדות עם ה,,,,,,,,,בדרך שגם לא פוגעת בך , אלה משחררת אותך !!! את נפלאה !!! תסתכלי במראה כעת ותגידי לי מה את רואה ? מחזבקת המונים חטולית

25/03/2010 | 17:37 | מאת: ליז

חטולית יקרה, תמיד עם המילים הנכונות, המעודדות, המחזקות, המכילות, תודה לך יקרה. ואיך את מחזיקה ובן זוגך? מקווה שהבריאות משתפרת מיום ליום}{

25/03/2010 | 18:48 | מאת: בובה על במה

אחותי קודם כל, יכולה לאמר לך, שכשאבא שלי נפטר, החג הראשון בעלדיו היה קשה מנשוא. לאמר שמקווה שתעברו את החג בלי הרבה כאב, זה סתם אימרה לדעתי כי מציאותית - יהיה כאב וקושי ותרגישו בחסרונו אבל, יכולה לשלוח חיבוק תומך ומאוד מבין! לך ולמשפתחך ומעבר לזה- את אמיצה את גדולה מהחיים את .. את- פשוט שיחקתותה בגדול אחותי. למרות הקושי, השבעה, הכאב, הבכי.. שולחת חיבוק ענק וחג שמיייייייח בובה

26/03/2010 | 10:33 | מאת: ליז

אני בנתיים לא מרגישה את הצער, גם אצלי זה לא היה טראומטי כמו אצלך , הרבה זמן הוא ייחל למות וגרם לכלנו לחשוב שזה הדבר היותר טוב שיקרה לו. ואולי מרוב קושי גם אטמתי את המקום הזה שמרגיש צער וכאב, ת'אמת אחת הסיבות שחזרתי לטיפול היו ש... הוטרדתי מהעניין שאני לא מרגישה כלום, טוב עזבי זה מסובך - כל עניין הערכים השתבש לי לגמרי (איזו מן בת אני שלא מצטערת וכו..) וכן - WOW ענקי - את זה הרגשתי בהחלט, - תודה יפה שלי, ושיעבור לך הפסח בשלום אני זוכרת כמה תמיד היה לך קשה - שולחת חיבוק גדול

27/03/2010 | 00:33 | מאת: סמויה

היי, הייתה לי תקלה באינטרנט ורק היום בצהריים סודרה.. לא משנה.. יקירתי, לפני הכל, אני שולחת לך ניחומים על מות אביך. ו...מותר לך בהחלט לחוש הקלה. בטח היה לך לא קל לדאוג לאביך ז"ל ולצרכיו ולסעוד אותו. אבל עשית זאת, למרות הקושי. בשורה התחתונה- סעדת אותו לפני מותו. ניקית לו, דאגת לביתו בנוסף לצרכייך. עשית מצווה גדולה וזה מה שחשוב.. את היית שם בשבילו לפני מותו. אני מבינה את ההקלה ואת רגשות האשם שבאים בעקבותיה.. ליזוש, כבר אין מה לעשות, הוא נפטר ואת השחררת מן הצורך לדאוג לו. זו דרך העולם.. ובהחלט מגיע לך עוד "כל-הכבוד" על הדרך הישירה, הבוטה והנוקבת בה התעמתת עם ה"מנייק". עשית זאת בצורה ישירה חד וחלק העמדת גבולות ועמדת על שלך והוא.. "הסתלק"..ולא במרכאות. וואו- אני חושבת שאם הייתי אני בסיטואציה שלך הייתי.. לא יודעת, מה הייתי עושה... (אולי מתחבאת לי "מתחת לקבר.."?) אני כל כך גאה בך על האומץ להתקשר אליו ולומר לו ישירות בפרצוף שהוא לא רצוי. לפוגע שלך !!!!!!!!!!!!!! את גדולה. ((((((((((((((((((ליזוש)))))))))))))))))))))) מקווה שזה יחזיר לך במעט את האנרגיות הרבות שזה לקח ממך.. ושוב, מצטערת מאוד על האיחור בתגובה סמויה

27/03/2010 | 23:09 | מאת: ליז

החיבוק ניפלא והמילים שלך ממש מעודדות ובאמת נותנות כח ופרספקטיבה חדשה להסתכל על הדברים תודה וחג ניפלא לך

24/03/2010 | 15:02 | מאת: בובה על במה

אתמול היה יום עמוס מבחן בקורס .. משמרת במדא חזרתי הביתה, אמא הודיעה לי, שאחיינית שלי אשר נמצאת כבר שבועיים בבית החולים גילו שיש לה נמק בריאות. היא תצטרך לשהות שם 3 חוד' . המצב לא משתפר.. וגם היה וידוי של אחד מהקורס מפניי.. על עברו הכואב. מאתמול כואב הגרון כבדות מטורפת בכל הגוף אני חושבת שזה גם מאוד קשור למה שהיה אתמול ולזה שאני נוסעת היום .. למקום שלא ביקרתי בו הרבה שנים. היום היה טיפול בכיתי.. אפ'פעם לא בכיתי מול המטפלת שלי והרגשתי מוזר הרגשתי שאני חלשה יותר ממה שבאמת חשבתי היא לעומת זאת אמרה שזה מראה על החוזק שיש בי ועל כך שאני מביאה באמת את הכאב מולה ולא על סימנים בידיים.. מהיום רק עוד שבועיים טיפול. בגלל החג המזד..... הזה. סליחה. אוף..

24/03/2010 | 17:43 | מאת: חטולית

בובית מתוקה כמה לחץ כמה כאב כמה עומס כמה שאת מפתיעה לטובה כמה נפלא לשמוע שעם כל הקשיים שאת מתמודדת איתם את לוקחת את עצמך ונוסעת לבית החם כמה שהמטפלת שלך צודקת כמה כוח יש לך -את עדיין לא גילית כמה אני רוצה לחבק אותך ולומר לך כ-ל--ה-כ-ב-ו-ד- , גאה בך בלי סוףףףףף מגיע לך כל הטוב שבעולם אם רק יהיה לך האומץ לקחת ,,,,,,,, חטולית

25/03/2010 | 00:01 | מאת: חטולית

החלמה מהירה לאחיינית שלך

25/03/2010 | 18:37 | מאת: בובה על במה

תודה על התגובה שלך.. אתמול איכשהו ראיתי שיש בי טיפה כוחות, מה שלא היה בעבר. עוד נדבר אני פשוט לא ככ מרגישה טוב ישנתי היום עד 16. מקווה להרדם בלילה מחר חוזרת לעבודה ואז חופששש עד אחרי פסח. מעבר לזה, לא משנה כמה ישנתי אני מרגישה תלושה חסרת כוחות כרגע רק לשון לא לשמוע לא לראות ולא לדבר עם אף אחד סתם מצב מעפן ותודה על הדאגה לאחיינית שלי :(

24/03/2010 | 09:21 | מאת: סמויה

מאידה ומהפורום לגבי הבית הפתוח.. אני באמת באמת רוצה הייתי רוצה) לשקול את זה בחיוב. אבל עכשיו (בכל אופן לגבי הפתיחה) זה לא מסתדר. אין לי מי שישמור על הילדים בעלי עובד עד שעות מאוחרות בגלל הפסח. רציתי לכתוב עלזה לאידה באופן אישי אבל איני מוצאת את המיל אין לי נגשות לאינטרנט אתמול הלך מסך בבית , הניד בתיקון ואני פה בעליית גג עם מלדת ממש לא תקנה שמאוד קשה לכתוב בה משו. וזה מייגע! חוק מרפי דוקא שצריך אז אין! מצטערתתת שאניגם לא תומכת כרגע.. עד שתסדר התקלה. לגבי הבית - אני בטוחה שיהיו עוד הזדמנויית? תחשבו אחרררי לידה זה מה זה קשה היית רוצהעוד קצת זמן לחזר לעצמי, ואז להראות בציבבור אני קצמת מתביישששת אףג'ינס לא עולה עליי עדין פרט למכנסיי ג'ינס עםגומי. פדיחות לבא ככה אני לא מרגישה בנוח, עדיין למרותתשאני לאפוסלת את האשפשרות להגיע ביי בינתתם

24/03/2010 | 09:53 | מאת: חטולית

סמויונת יקרה שלי כזו הודעה ארוכה מלאת התנצלויות - למה ???? את כאן בבית להזכירך ! את נכנסת כשאת יכולה מגיבה מתי שאת יכולה את לא מוכרחה להגיע לפגישה הראשונה את יודעת אידה תקבל אותך בזרועות פתוחות תמיד כשתוכלי קחי לך את הזמן שלך תתארגני על עצמך כך שתרגישי טוב עם עצמך עם הילדים לא בלחץ חומד את יודעת שגם עלי לא עולה שום ג'ינס? יודעת למה ? כי אני שונאת ג'ינסים ח-ח-ח-ח- סתם סתםםם סתםםםםםם קמתי היום שטותניקית -בא לי רק שטויות מקווה שהצחקתי אותך , זו היתה המטרה קחי הכל בקלות ובסבלנות במיוחד בלי רגשות אשמה !!!! אחלה יום מתוקה חטולית

24/03/2010 | 10:06 | מאת: חופית

כנראה שגם אני קמתי כך הבוקר שטותניקית..ואולי זה ריבוי האור שהתמלאתי פה הבוקר ?? לא יודעת..מרגישה (נכון לעכשיו..) מלאת אנרגיות חיוביות.. תודה על הבדיחה שלך..סיפרתי אותה להרבה אנשים..אהבתי אותה ואותי היא הצחיקה.. חיבוק ענקי לך נשמה גדולה..שיהיה לך יום שטוף שמש ואור פנימי.. נ.ב אני כנראה שלא אגיע היום לפגישה עם אידה (..חבל לי מאוד באיזשהו מקום בלב ...כנראה שאני מאוד מאוד מאוד פחדנית ..)..יש בי פחד אימים..ממש משתק כל נים ונים רק לעצם המחשבה להגיע למקום כזה.. מרגיש כמו לעבור ניתוח ללא הרדמה...

27/03/2010 | 01:12 | מאת: סמויה

חחחחחחח תמיד מעלה בי חיוך... תמיד שמחה לחלוק את הטוב שבה עם אחרים.. חיבוקי ממני ומהתינוקי... שבת שלום, סמויה

24/03/2010 | 17:57 | מאת:

אני אשמח לראותך היום...מאוד!!!! אבל אין לך מה להרגיש שלא בנוח ממש לא!!!! ובקשר לג'נס..... תרגישי בנוח כמו שאת!!! כך אנו מקבלים אותך כמו שאת! אם יסתדר לך את יכולה לצור קשר 0544502605 אידה

26/03/2010 | 13:55 | מאת: סמויה

היי אידה יקרה, מצטערת שלא שמעת ממני מאז.. הכנות לפסח- ואני עוד מארחת.. בקושי יש זמן לנשום. הכי מצחיק שאני מתביישת בכלל להתקשר אלייך! אין לי אומץ לעשות את זה, אפילו. איזה קטע. שתשמעי את הקול שלי, שאני אשמע את הקול שלך.. איזה סמויה מפגרת! אני רוצה אבל אני לא יכולה. לקראת המפגש הבא אני ינסה לאזור אומץ אני מקווה שאני לא אשמע מפגרת בטלפון מה שבהחלט יכול לקרות.. ואני יעשה לעצמי בושות. מצטערת שאני משגעת אותך עם כל נסיונות ההתקרבות שלי- שלא יוצא מהן כלום. מרגישה שאני מוליכה אותך שולל. מצד אחד מתלהבת וגורמת לצד השני להבין שכן ואז נעלמת. יש לי כל- כך הרבה אילוצים. לקראת המפגש הבא אני ינסה ליצור קשר מצטערת שאני משגעת אותך. סמויה.

24/03/2010 | 08:27 | מאת: דמעה

ראיתי בלילה תוכנית טריגרית בטלויזיה על גילוי עריות.. ולא ישנתי... עדיין מוצפת לגמרי כי זה עורר בי המון תהיות ושאלות ואשמה ומה לא.... רוצה למות...באמת למות.... דמעה

24/03/2010 | 10:06 | מאת: חטולית

דמעונת מתוקה בטלויזיה יש כיום המוני תכניות על הנושא אם זה גורם לך להצפה ורגשות אשמה ותהיות ומחשבות ,,,,,,,,,,,, אולי תעברי לראות משו אחר את לא צריכה את כל הסבל הזה עדיף לראות סתם סרט מצחיק אפילו בלי תוכן מאשר דברים שיפגעו בך בצורה כזו מה גם שאת לא בדיוק יושנת כמו מלאכית בכל לילה את תסלחי שהפעם אני לא אתיחס למילים שלך על המוות -פשוט היום בא לי רק שטויות ואם אכתוב את מה שעולה לי את עלולה להפגע אז שיהיה לך יומטוב -בלי מחשבות כאלה שליליות חומד חטולית

24/03/2010 | 16:04 | מאת: דמעה

אם צריך לצנזר את עצמך כי מה שאת רוצה להגיד לי יפגע בי אז אני ממש לא רוצה תגובות... מכאן והלאה אני סותמת את הפה have a good life דמעה

24/03/2010 | 07:30 | מאת: חופית

וואוו..כמה חום על הבוקר..לא להאמין.. גם אני מבקשת קצת...איזה פדיחות....

24/03/2010 | 07:40 | מאת: שחף

חחחח :))))))) הדבקתי אותך? הנה שולחת לך קצת ממני :) http://fc02.deviantart.com/fs18/f/2007/142/1/2/Optimism_by_GeloTon.jpg (ורצה ללימודים :) ) שיהיה לך יום מלטף ומחבק שחף

24/03/2010 | 07:56 | מאת: חופית

היי שחף, כן הדבקת אותי...חחח..:) מאחלת לך יום נפלא !!!שטוף שמש ואור פנימי !! איך נעים כך לפתוח את הבוקר :)))) חופית.

24/03/2010 | 07:48 | מאת:

יום נפלא לאישה נפלאה אנרגיות חיוביות לכל היום לדעת לבקש לדעת לקבל אידה

24/03/2010 | 07:59 | מאת: חופית

אידה מקסימה !!!!!!!!!!! תראי מה קורה פה בפורום על הבוקר.. מה זה ??? אנרגיות חיוביות שנדבקות ויוצרות כאן ריבוי אור ??? איזה כיף פה על הבוקר..מתחשק להשאר עוד ועוד... תודה אידה על שאת קיימת !!!! חיבוק , חופית :)

24/03/2010 | 07:19 | מאת:

יום אביבי...שמש חמימה ... ריח משכר יום נפלא עם הזדמנויות חדשות עבורכם לכם נשאר לקטוף אותם.... לפתוח דלתות יום טוב אידה

מתח ולחץ- מה עושים? מאת: פורטל אלטרנטיבלי, רונית טסלר הגדל טקסט: החיים בעולם המערבי בכלל, ובארצנו בפרט "מאלצים" את האדם הפרטי להשתמש לאורך זמן באותו מנגנון שחרור האנדרנלין. הסטרס, שפירושו מתח מתמשך, נגרם כתוצאה "משימוש יתר" במנגנון שאמור להגן עלינו בעת מצוקה, מנגנון F.F.F אשר משחרר אדרנלין. לאחר שחרור האנדרנלין גוברים קצב הלב וקצב הנשימה, שרירים מתכווצים (מוכנים לפעולה), אישונים נפתחים והגוף נדרך לפעולה שיכולה להיות אחת משלוש: בריחה, קפיאה במקום, או לחימה. החיים בעולם המערבי בכלל, ובארצנו בפרט "מאלצים" את האדם הפרטי להשתמש לאורך זמן באותו מנגנון. אפילו הלב, המשאבה שעובדת ללא הפסקה, אפילו הוא עובד על עיקרון של כיווץ והרפיה. רבות דיברו על הנושא, כך שאין ברצוני לשלוח אתכם לשפת הים, לסרט טוב, לשיחה עם חברים תומכים, לפעילות גופנית מהנה, להצגת בידור, לחו"ל או לאילת ועוד כהנה וכהנה אפשרויות טובות ומעילות. להלן מספר דרכים להרפות את גופינו בכוחות עצמנו ולהקל על אותם סימנים של סטרס שאנו חווים: הפרעות בשינה: קושי להירדם, התעוררות במהלך השינה או קושי להתעורר. הפרעות במערכת העיכול כגון: הפרעות בתיאבון, עצירות או שלשולים, כאבי בטן, עליה בלחץ הדם. שרירים תפוסים: הן בפלג הגוף העליון והן בתחתון, הפרעות בנשימה ועוד... אז מה ניתן לעשות? אמבט במים חמימים: להוסיף כפית מלח ו-2 טיפות משמנים אתריים: לבנדר, גרניום או ברגמוט, סה"כ 6 טיפות. ניתן להוסיף 1 טיפה של רוז או מליסה. את השמנים מוסיפים לאמבט סמוך לכניסה לאחר שוידאתם שהטמפרטורה מתאימה. השהייה עד 15 דקות. הברגמוט הוא שמן אתרי פוטוטוקסי, רצוי לא להיחשף לאור השמש כ - 8 שעות לאחר האמבט. מבער בחדר השינה/העבודה/המגורים: בין 6-10 טיפות, תלוי בגודל החדר, אותם השמנים הרשומים מעלה- לבנדר, גרניום, ברגמוט, רוז/מליסה, המעולים להפגת מתחים, העלאת רמת האופטימיות, עידוד ושיקום מערכות פגועות. אם יש איזושהי " תקיעות באווירה", רצוי להוסיף שמן אתרי לבונה (פרנקנסנס) וערער (ג'וניפר), 2 טיפות לכל שמן. עיסויים שונים: עיסוי הכתפיים, הצוואר והראש. ביכולתכם לבצע זאת לבד, אך עדיף להחליף טיפולים עם מישהו קרוב ויהיה ערך מוסף למגע. אזור הכתפיים והצוואר הוא אזור שכיח בתלונות בקליניקה, אזור המצביע על לקיחת אחריות, מתח ועומס. זוכרים את אטלס, שנשא את העולם על כתפיו. על קו הכתפיים, באמצע הדרך ממפרק הכתף עד לצוואר, בשני הצדדים, ישנה נקודה חשובה מאוד. תגיעו לנקודת האמצע, תחליקו מעט מה"גבעה" כלפי השכמה (מרחק של עד 1 ס"מ) ושם תכנסו בלחיצת אצבע. תנשמו, תלחצו ותוודאו שגם ה"לחוץ" נושם. ניתן לשהות בנקודה עד 3 דקות ברציפות. ניתן להוסיף נקודה נוספת, שנמצאת על אותו מרידיאן, עפ"י הרפואה הסינית, בחלק האחורי של הצוואר מתחת לעצם האוקסיפיטלית (שמתחתיה יש את הצוואר), בשקע בין שני השרירים, הטרפזיוס והסטרנוקלידו מסטואיד. להכנס לנקודה ולדחוף בעדינות כלפי מעלה. שתי הנקודות טובות לבעיות של כאבי ראש, צוואר, סחרחורות, צמרמורות וחום, קשיי נשימה, ובעיקר הורדת המתח מטה ופתיחת ערוצי אנרגיה. עיסויי כפות הידיים וכפות הרגליים: כאיברים סומאטוטופיים, אלה איברים שמשקפים את הקורה בגוף וניתן לטפל דרכם ואף לאבחן בעיות, קווי אישיות ועוד. קחו מעט קרם או שמן, רצוי על בסיס טבעי, והחלו לעסות בעדינות מחד ובנחישות מאידך, במגע רך אך בוטח, את כפות הרגליים ו/או הידיים. תנו תשומת לב לחלק הקדמי והאחורי של האיבר, שחררו את האצבעות, כל אצבע לחוד, מוללו אותן ותנו לעצמכם את החוויה של לחוש את הרוגע, השקט והריגוש שבמגע הלא קונבנציונלי. לסיכום: בטיפול עצמי כ-10 דקות ביום, ובטיפול זוגי, כש"מתמכרים" ומתמסרים לטיפול, כ- 30-45 דקות, פעם-פעמיים בשבוע. תנסו, תחוו, תעצרו לרגע ותנשמו, ומובטח לכם שיהיה זה לילה שונה ובוקר של אור. באהבה. רונית טסלר

24/03/2010 | 09:28 | מאת: חטולית

נשמע כל כך טוב מפנק מעניק מרגיע לא כל כך עוזר כשהילדים מסתובבים בבית ח-ח-ח- בכל אופן היה נהדר לקרא ולהזכר,,,,,,,,, שיהיה לך אחלה יום חטולית

24/03/2010 | 09:39 | מאת: חטולית

כמה חבל שאני לא יכולה להנות ,,,,,,,,,, הפיברו -מזכיר לי כל הזמן שהוא נמצא,,,,, אייך את יודעת שנכנס אלינו ריח משכר ? השכנה שלי מגדלת עץ לימונים בתוך הבית העץ לא כמו שאנחנו מכירים כמו בפרדס הרבה יותר קטן בתוך עציץ ענק , ובכל יום כשהיא פותחת את התריסים ריח נפלא של לימונים מתוקים נכנס אלינו הביתה -את אומרת " נשאר לנו רק לקטוף אותם " אם אני אנסה לקטוף לה משהו מהעץ - היא תרדוף אחרי עם מערוך ח-ח-ח-ח-ח סתם צוחקת-התעוררתי הבוקר עם מצב רוח שטותי בא לי רק שטויות בראש,,,,,,,,, אחלה יום מיוחד יש לך היום אידה שיהיה בהצלחה חטולית

24/03/2010 | 00:29 | מאת: ליז

אני יודעת שזה לא פשוט אבל תנסו ... תנסו לראות מה הטוב שיצא לכם מכל הזבל הזה מה התכונות שפיתחתם, איזה עוצמות גילתם בעצמכם, כמה אנשים הרבה הרבה יותר טובים נהייתם למרות ואולי... בזכות. הגילוי הזה למרות שבהתחלה הגוף והמוח מתנגדים לו-מעורר השראה כך כתבתי לאחר שהיכתה בי התובנה הזו - בורות חיי יש שכריתי במו ידי, בעמל רב מתאימה אותם למידותיי. ויש שכרו לי אחרים וחשבו להשכיבני בם לעולמים. אם אבחר- שם נעצרו חיי אם אבחר, הן- בורות העירסול של חיי ומהן אצמח ובהן אתנחם והן יהיו לי ההורה המנחם. ובלילה- כשבכי חרישי יתדפק על ליבי, אתכנס בהן אתערסל בתוכן אתפלל להבין את– סוד קסמן קסם גומות העריסול של חיי. לילה טוב-בהצלחה מחר לאידה ולכל המצטרפים - אחשוב עליכם

24/03/2010 | 01:42 | מאת: חטולית

ליל מנוחה יקירתי השירים שלך הם משו משו קוראת אותם שוב ושוב חטולית

24/03/2010 | 07:01 | מאת:

שיר מרגש כמה נפלא שיש מקום בטוח להתערסל בו כשקשה. תודה יום נפלא לאישה נפלאה אידה

24/03/2010 | 07:03 | מאת: שחף

גם אני רוצה כזה יום נפלא

24/03/2010 | 07:16 | מאת: שחף

מקסימה שכמותך! מילים עוצמתיות ובו זמנית רכות ומלטפות אקח אותן איתי לדרך :) שיהיה לך יום מפנק ומחוייך שחף

24/03/2010 | 00:09 | מאת: בובה על במה

דיי! נמאס! רוצה שקט!

24/03/2010 | 00:19 | מאת: ליז

הי בובית מנסה לשלוח שיר נראה אם אצליח - במקרה שלא רק רציתי לומר שלמרות ההאלמות שלי לרגע לא שכחתי אותך - מחבקת ליז טוב לא כל כך מצליח - חייבים להשתדרג פה ולהוסיף אפשרות להורדת קישורים - xxxooo

24/03/2010 | 00:25 | מאת: בובה על במה

24/03/2010 | 01:04 | מאת: חטולית

שקט מול הים http://www.photolight.co.il/photo/2009-05-31/375232.jpg ושקט הוא המצרך הכי דרוש לי, בזמן האחרון. שקט . לא בא לצאת לשום מקום. רוצה להישאר בתוך חדר ממוזג ושקט. כבר מזמן לא שמעתי את עצמי חושבת גמני יושבת בשקט שששששש http://www.asakim-hamim.co.il/_Uploads/3484julia222.jpg גם זה שקט http://www.aspencountry.com/assets/product_images/product_lib/31000-31999/31655.jpg מקווה שהשקט ימצא חן-בשקטטטטט היה יום קשה היום ? טיפול ? איתך נשמה חטולית

24/03/2010 | 06:40 | מאת: שחף

את התמונות שצירפת! במיוחד את הראשונה...

24/03/2010 | 06:58 | מאת: שחף

מאוד יכולה להבין את הצורך הזה בשקט הוא הרבה פעמים כל כך חסר! אני מוצאת שקט מתחת לשמיכת פוך וגם הרבה פעמים מול הטלוויזיה כשרואה סרטים זו הדרך שלי לברוח מהמציאות היומיומית ומה הן הדרכים שלך? מה עוזר לך להגיע לשקט הזה שכל כך חסר?

24/03/2010 | 09:18 | מאת: חטולית

אייך אני מוצאת את השקט שלי? מוסיקה קלאסית קלה שמתנגנת בקול נמוך אחד המועדפים עלי הוא הפסנתרן-קליידרמן בישול ארוך-כלומר שיש הרבה הכנות להכנס לכאן לפורום לדבר עם חברים במייל פעם אהבתי קריאה עד שעות מאוחרות כיום לא יכולה לאפשר לעצמי כי העיניים מתעייפות מהר וטלויזיה אם יש משהו מענין לראות יום נפלא לך מתוקה חטולית

24/03/2010 | 07:12 | מאת:

אני מבינה את השקט שאת זקוקה לו אולי עכשיו לקראת פסח יש יותר רעשים... ואת זקוקה לשקט למקום הבטוח להרגע מחזקת מחבקת אידה

24/03/2010 | 08:54 | מאת: בובה על במה

על התגובות השקט שהתכוונתי הוא לא שקט טוב. לא חשוב בוקר.. לכן

23/03/2010 | 23:54 | מאת: חטולית

עונה לך כאן את יודעת מה ? איזה כייף לשמוע ממך דברים כאלה עברת פזה רצינית ביותר אני כל כך גאה בך !!! למרות שכל מה שכתבתי היה נכון !!! וואווווו - קבלי חח מכל הלב מתוקה שלי איזה כייף שאת כאן חטולית

23/03/2010 | 23:56 | מאת: חטולית

23/03/2010 | 20:36 | מאת:

מחר 19:45 מחכה לאישורים... אידה

23/03/2010 | 22:09 | מאת: ליז

בהצלחה - מהצפוניות מה שהכי טוב בזה - נראה לי שהשוקו החם והמתוק יחזור לכאן לפורום בשעות הלילה המאוחרות. :-) המון המון הצלחה , רפואה וברכה - מחבקת - ליז

23/03/2010 | 22:31 | מאת:

צפוניות זה תירוץ... כבר עכשיו שולחת שוקו חם לילה טוב אידה

24/03/2010 | 00:11 | מאת: בובה על במה

לא יודעת קשה. אולי אפתיע בעיקר את עצמי אם אגיע. אבל כרגע זה לא נראה.. סליחה.

24/03/2010 | 06:55 | מאת:

לכולם יש.... כולם אבל כשמגעים... הם מתעופפים ומשקה האלים תמיד מוגש ומעכשיו גם עם חלב סויה! ועוד משהו מנסיון מגעים מדן ועד אילת... עוד דבר לא ציפיתי לאשר כאן סמס, טלפון הכל יהיה בסדר יום טוב לכולם אידה

23/03/2010 | 13:34 | מאת: דמעה

מה אפשר לעשות כדי לקדם את פתיחת בית פתוח גם בבוקר? אם יש לך רעיונות אשמח לשמוע דמעה

23/03/2010 | 14:06 | מאת:

צריכה אישור שיש עוד בנות שמעוניינות...

23/03/2010 | 14:32 | מאת: דמעה

האם יש כאן עוד מעוניינים בבית פתוח בבוקר? דמעה