פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

תודה לכן על התמיכה, אידה...לצערי באמת הייתי ערה עד מאוחר מאוד, אך לא כמו כל לילה, הפעם הצלחתי להרדם קצת יותר מוקדם. חטולית...תודה על משב הרוח הנעים המגיע מכיוונך ומכיוון אידה, ובאמת מכולן. היום יום חדש, מדהים שיש את האופציה הזו ליום חדש כל יום מחדש, מאז ומעולם נאחזתי בזה...יום חדש יכול להוליד כ"כ הרבה דברים חדשים ותקוות ואמונה... האמת קצת עצוב לי שלא אוכל לבוא מחר לקבוצה, ימיי רביעי זו בעיה אצלי וכמה שאני ניסיתי, לא אוכל להגיע, וזה גם לא משהו שיכול להשתנות. האם מישהי מגיעה לקבוצה מחר מכאן? אולי יש עוד יום שנוח לכן? :) יודעת שאין לי אפילו את האופציה לעלות זאת בקבוצה משום שגם לא אהיה אז באיזו זכות אני יכולה לבקש.. מה שלומך חטולית? איך את? אידה..כמה נשים מתוכננות להגיע מחר? וכמה נשים צריכות להיות בקבוצה לדעתך? מאחלת לכן יום נעים, קל, אמשיך בעיסוקיי.... שלכן, ציפור נפשי.

ציפור יקרה אני אתן פרטים רק באופן כללי , כי למרות שאני מפרסמת כאן , אני שומרת על סודיות מוחלטת! עדיין אין לי מספר, אבל אני אהיה שם... אשתדל להפחית את הקושי והחרדה של ההתחלה. אז מחכה לאישורי הגעה... אידה

מרגישה שמאוד קשה לך -כאלו יורדות לך דמעות יש לך את הכתף שלי להניח ראש , ולבכות ,או סתםםםםםם לנוח , לא להרגיש נלחמת -לבד כואבת -לבד בוכה-לבד נחנקת-לבד ובכלל-לבד כמובן אם עוזר לך ונוח לך חבל לי נורא שלא מסתדר לך -מחר,,,,,,,,, מזמנים עברו -שמעתי רק דברים טובים על המפגשים מקווה מאוד בשבילך וגם בשביל דמעונת שתימצא פשרה כזו או אחרת ותוכלנה שתיכן להצטרף לקבוצה אצלי - בסדר חומד אין חדש החיים מתחילים לחזור למסלול שלהם הנכד שלי יהיה אצלי כל הסופ"ש -איזה כייף לי כי ההורים שלו טסים לחו"ל וכן , איזו פריבילגיה יש לנו שכל יום -יש גם מחר והמחר צופן בחובו,,,,,,,,,,,,,,,,,, חיבוק גדול מתוקה חטולית

חטולית יקרה, תודה לך על החיבוק העוטף, הצלחתי להרגיש אתו בין כל הכאב הייאוש והעייפות...בעיקר העייפות. את מגיעה לקבוצה מחר? וליז היקרה- ברור שהרגשתי שהחזקתן לי אצבעות, הרגשתי את ההכלה שלכן עוד לפני שבכלל כתבתי כאן, מאוד קשה לי לבקש ומאוד קשה לי "לדפוק בדלת"-באופן סימבולי כמובן, משום שתמיד יש לי את הפחד לקבל סירוב או שלא "יפתחו" לי..את מבינה? ועצם הבקשה נבעה ממקום מאוד בטוח שלי שקיימת פה הכלה עבורי. אני אספר לכן, שאין אנשים בארץ הזו שהצליחו להכיל את הסיפור שלי באמת....אני אומרת בארץ הזו, כי יש לי תקווה שאולי במקום אחר בעולם כן היה אפשר להכיל..אולי בעצם אנשים פה בארץ ישראל לא רגילים לדברים כאלו, וטוב שכך, זה מובן לחלוטין, אם כי מלמד על יכולת הכלה מאוד מינימלית, וכמובן שזה בסדר ואני צריכה לקבל זאת, אך זה לרוב מאוד מתסכל ומשאיר אותי לבד. אני מדברת על אנשים בכללי, על בני אדם, וכן על מקומות טיפוליים וכדומה...שלא הצליחו להכיל אותי ואת מה שהבאתי...את מה שאני מביאה, בעצם את עצמי, את מה שבעצם כלול ב"ציפור נפשי". וכן, זה חוויה לא קלה של דחייה, הפעם דחייה ממקום אחר, אל דחייה, עדיין להרגיש גדולה מדי, כבדה מדי..וזה לא קל לי, כמובן שזה מחזיר אותי לקשר השתיקה, לכל הפלסטרים ששמתי לעצמי על הפה עוד מילדות, והרי בצדק, הייתי חכמה, ידעתי היטב שזו הדרך היחידה..ורק אני זו שגם שמתי לעצמי פלסטרים על הפצעים האחרים שלי, המדממים, הכואבים, אלו שאף אחד לא באמת יכל להכיל ועל כן סבב את הראש. מקווה שלא בלבלתי יותר מדי אתכן, מקווה שהייתי ברורה והצלחתי להסביר בבהירות את פשר הקשר..איכשהו... צהריים טובים מאחלת לכן בנות יקרות, אני

מבינה שאת מתמודדת עם משהו גדול,החזקתי לך אצבעות לאחר שראיתי את ההודעה - בטח הרגשת.. לא??? מאחלת שבאמת תגיעי אל המנוחה והנחלה והנה לך אישה מדהימה שיר שכתבתי פעם - שיר הלל לך - אישה להיות אישה להיות סופה, להיות עין הסערה, להיות רוח של מאתיים קשר והיבשה. להיות החיה המבועתת הנסה אל ההרים בשארית כוחה והחיה שקפאה במקומה בעיניים פקוחות מפוקחות בוהות אל הלא נודע להיות השוטר שמזהיר, מרחיק, ומתריע. לאסוף קרשים לנעוץ מסמרים, להיות חוף מבטחים. להיות ההוריקן בכבודה ובעצמה וכל מה שהיא אוספת עימה על כוחותיה-הנולדים המתעצמים, הדועכים, וחוזר חלילה... להיות כל אלו יחד להיות – אישה. המון כח לך ציפור נפשי וחיבוק - ליז

נגעתן בליבי, ריגשתן אותי.. חטולית אהובה, הצלחת להרגיש את דמעותיי, אבל אספר לך סוג-דמעותיי לא באמת יורדות, אני שנים לא בוכה, אני שנים לא מצליחהל לבכות..תמיד הדמעות מגיעות לעיניים אשר מתמלאות בהן ואיכשהו מתמוגגות פנימה..כמובן הגוש בגרון שאין להתעלם ממנו. בכי מבחינתי זה סוג של אימה שאי אפשר להסביר אותה, אני עברתי אימה עם הבכי, במקום של הבכי, השתתקתי ושנים אני לא באמת בוכה.. ליזוש יקרה, תודה על השיר היפייפה, מדהים..את מוכשרת, האם את עדיין כותבת? דעי לך שאני מצאתי נחמה בכתיבה, מאז שאני זוכרת את עצמי, והאמיני לי שאני זוכרת את עצמי עוד מינקות....לצערי, לשמחתי, לא ברור, אפשר לפתוח על זה דיון מרובה שעות (אם לא ימים), אבל זה המצב ותמיד היה כך. לצערי נשים נפלאות, נבצר ממני להגיע, הלוואי והייתי יכולה להגיע... בכלל, אני חושבת שזה יהיה נפלא לערוך פגישת פורום, לא? מה אתן חושבות? כמובן שמלבד היום שהוא בעייתי מאוד עבורי ואין ביכולתי להגיע ביום הזה, המיקום די רחוק....אני גרה באיזור השרון... אבל ברור לי שכן הייתי מגיעה לולא היום.. תודה לכולכן, כולל אידה המקסימה אשר מורגשת בתגובותייך, אידה....את המון, ועצם זה שאת תהיי זה המון, בלי קשר למי כן יהיה ולמי לא יהיה. ואת מקלה במילותייך העוטפות. חיבוק גדול לכולכן, באמת קשה לי, אבל אני משתדלת עד כמה שאפשר.. שלכן ציפור הנפש

כן, חזרתי...והיה לי מאוד קשה ואני כאן כעת מרגישה לבד, מזכירה לעצמי לחבק את עצמי..כי זה מה שיש כעת ולא לפחד כל כך ויהיה בסדר ויש לי המון, רק שעכשיו קשה וכואב והאופל מאפיל על המון דברים אחרים, אני יודעת שניצחתי את נסיבות חיי אפילו, נצחתי כל דבר שהיה אפשרי וכמעט בלתי אפשרי, כל דבר עליו שמו חותמת ואמרו "היא לא תהיה מסוגלת", -ואני כבר נצחתי. ואני עם תהומות שאי אפשר למדוד אותם בכלל, שכמעט נבצר מבנאדם אנושי להעריך אותם. יודעת שאני צריכה משהו מעבר להכל, יודעת שאני צריכה משהו ולא בטוחה שהוא קיים כאן, במדינת ישראל, אולי בעולם כולו.. אז מה עושים? ממשיכים חבק את עצמי? העולם הזה קשה מדי, העולם שלי, המציאות שלי, המון פערים המון התנגשויות המון דברים חסרי הגיון, המון אימה.. תודה לכן על התמיכה, תודה לכן על מקומכן כאן, תודה לכן תודה אמיתית מכל הלב לכל אחת ואחת מכן לכולכן לכולכם מישהו כאן עדיין בשעה זו? שלכן ציפור הנפש אשר מחפשת את עצמה....משהו נאבד ואבד

אני פה... קבלי חיבוק

אני כאן... קשה? מאוחר... לא ישנה??? את ניצחת...בודאי...וזו רק ההתחלה... את יודעת שאת יכולה רק להמשיך לגדול ולהתחזק... לבנות ולהגשים את עצמך רק שימי עצמך במקום ראשון תעניקי ותני לעצמך את הכי חשובה! שולחת חיבוק מחזק אידה

אידה.. אם היה אפשר לדבר איתך עכשיו.... קשה לי מדי כואב לי מדי אני עייפה מדי ועייפה מדי מותשת מדי ומתי מתי מתי אוכל להניח את ראשי וקצת לחוות שקט?

איש מבוגר ממיאמי מתקשר לבן שלו שחי בניו יורק ואומר לו:"אני מצטער להרוס לך את היום. אבל אני חייב לספר לך שאני ואמא שלך מתגרשים. 45 שנה של סבל זה מספיק! " "אבא על מה אתה מדבר" צועק לו הבן בחזרה מהקו השני. " אנחנו לא יכולים לסבול אחד את השני יותר" האבא עונה. "נמאס לנו אחד מהשני ונמאס לי לדבר על זה אז תתקשר לאחותך שבשיקגו ותספר לה" והוא מנתק את הטלפון!. מיד הבן מתקשר בבהלה לאחותו שמתפוצצת בטלפון! " נראה להם שהם מתגרשים!" היא צועקת "אני אטפל בזה! " . היא מתקשרת לאביה מיד וצועקת עליו "אתה לא מתגרש! אל תעשה שום דבר עד שאני מגיעה לשם! אני מתקשרת עכשיו לאחי ושנינו ניהיה אצלכם מחר בבוקר! עד אז אתם לא עושים כלום. הבנת אותי?" ומנתקת. האבא סוגר את הטלפון ומסתובב לאישתו "בסדר" הוא אומר "הם באים לפסח והם משלמים על הטיסה שלהם". אם לא מצחיק אותכם - לא חייבים לצחוק לפעמים מצב יכול להיות מצחיק מרוב שהוא עצוב חטולית

:-)

תודה וכל הכבוד על הרענון אידה

ליל מנוחה לכולם

חטןלית כפרה עליך - אהבתי לגמרי!!! ו... שם למעלה בתגובה לציפור נפשי - מממ... דוקא למדתי לקבל מחמאות, והכי אני אוהבת בענין הזה שלמדתי במקום להצטנף ולהתנצל לענות עם חיוך בחזרה - תודה - תודה חטולית יקרה, אוהבת אותך גם מאוד :-)

למדתי לקבל מחמאות ו..עדיין מעדיפה שישאר בצנוע :-) אז שוב תודה ושישאר בינינו בשירשור הנמוך איזה כיף שוב להיות כאן לחזק ולהתחזק 3>

כתבתי לך למעלה אוהבת המונים

למשהו בערבוב של השמש והקור עושה לי ערבוב של רגשות לא ברורים, סחרחורת כזו קצת אפילו והיום אני לוקחת נשימה עמוקה, אמיתית כזו שתמלא את כולי בחמצן, ומרגיעה את דפיקות הלב, כי זה בהחלט נוראי דפיקות הלב האלו שלפעמים נדמה לי שעוד שאני אני מתעלפת מהם. אני מאחלת לכולכן, לכולכם.. ים נעים, עטוף בשמש ומחמם, תחושה של הכלה ואהבה תקווה אמיתית והולדה של אמונה שלכם, ציפור הנפש

היי ציפור הנפש מזג האוויר בהחלט לא משו עננים ושמש -לא חם לא קר את סובלת הרבה מהענין של דפיקות הלב ? או שזה רק עכשיו ? מקבלת את הברכות שלך בכייףףףףףףף ומאחלת לך שרק תהיי מאושרת תמיד חיבוק ענק למקסימה כמוך חטולית

בהחלט סובלת הרבה מעיניין דפיקות הלב... מאז שאני זוכרת את עצמי, הלב שלי דופק מהיר מדי במצבים מסויימים, לפעמים אני יכולה לחשוב על משהו, בין אם זה טוב או רע, מפחיד...והלב שלי מתחילך לעבוד בקצב מסחרר, תארי לך שגם עכשיו שאני כותבת לך.. אבל זה ימים מסויימים...והיום יש משהו שבהחלט עושה דפיקות לב ואני צריכה את האצבעות שלכן, בבקשה את האמונה שלך את האור שלכן את התקווה שלכן אני צריכה את כל הדברים הללו לשעה ארבע ועשרים, בבקשה.. פעם ראשונה שאני ממש מבקשת להיות איתי..... חיבוק חזרה לשתיכן, באמת בלאגן, אבל מקווה שאחזור לכאן בערב ואוכל להגיד כן שהיה בסדר, שדפיקות הלב נרגעו מתישהו ושיש תקווה בליבי, אמיתית עם אחיזה במציאות.. שלכן באהבה אמיתית, חיבוק גדול לשתיכן ולכל מי שיהיה איתי היום אני

ציפור הנפש היי, מזדהה איתך,מזג האויר עושה פשוט מיקסר שם בלב בפנים.. קר,חם, שמחה ,עצב כמיהה,געגועים,ריקוד,שירה כולם ביחד יוצאים בסחרור של ערב חג..

יש משהו באויר... שפותח דלתות.. צריך להכנס לתפוס אומץ לאפשר אידה

שונאת פסח שונאת חגים שונאת כל מה שקשור למשפחה.. לא מזמן סיימתי פחות או יותר לסדר את הג'יפה של החדר שלי בין היתר מצאתי כל מיני מכתביי שחרור מבתי חולים ישבתי לקרא אותם כואב אבל בעיקר מפחיד מפחיד כי לא רוצה לחזור למקומות הלאה.. "טיפול רפואי מידיי" אהההה.. מה רוצים ממני? אולי סתם פתחתי הודעה חדשה ואולי סתם אני כותבת.. הערב נחתי צהריים בערך 3 שעות קמתי מסיוט .. תודה לאל שהתעוררתי אבל עדיין ההרגשה של אחרי. אוף. עכשיו לקחתי קלונקס בתקווה להרדם. :\ סליחה

בובונת מתוקה למה תמיד - סליחה למה תמיד לא בטוחה שאת רצויה מה הם רוצים ממך ? או מה את רוצה מעצמך ? אני בטוחה שישנם עוד אנשים כאן בפורום שממש לא מחכים לחג הפסח , אבל מה לעשות , החג נוקש בדלת ,,,,,,,,, אוטוטו הוא כאן , ואת היכן תהי בליל הסדר ? אמא שוב מארחת ? נראה שגם את בכל זאת בהכנות ,,,,,,,,,,,, והמכתבים ? שימי אותם בגניזה שלא יציקו לך ליל מנוחה חטולית

לא יודעת למה סליחה הרבה מאוד זמן לא הייתי ופתאום כאן ופתאום מתפרצת. אנחנו כנראה מארחים שונאת הכנות? בעיקר נפשיות.. לא יודעת עד כמה זה יעזור פאק החיים האלה כבר שונאת אותם

חג קשה... כמו עוד חגים משפחתים לוחצים... מעלה טריגרים, כאב והרבה קשיים... התמודדות עם משפחה...וכל מה שמשתמע מכך... והתחלת לעשות סדר בחדר וסדר בנפשך... מה עולה...מה זה עושה? מה אני רוצה...ולאן לא לחזור... נסי לקחת זאת כחלק מהתהליך שלך ... משהו שתצמחי ממנו למרות הכאב יודעת שזה לא פשוט וכואב מחזקת ומחבקת אידה

מסיבת ההפתעה הכי קטלנית שעשו לי קצת רעידות בכל הגוף חסר שליטה שכזה משמרת של 12 שעות והנגאובר שעבר רק באמצע היום מה זה חיים בעצם?

אפשר לשלוח חיבוק? מבין.. תומך.. איתך..

לשון זכר? תודה מותק

החיים הם מה שאתה עושה מהם , לאן שאתה בוחר כיום לקחת אותך מסיבת ההפתעה הקטלנית שעשו לך קשורה אייך שהו ליומולדת שלך ? כי היום יש לך יומולדת נכון ? אז אפשר לברך תומי יקר ? שיר ליומולדת שתבלה עם חברים אחרית הימים מילים: יעקב רוטבליט לחן: זוהר לוי יש לי יום הולדת קנה לי מתנה יש לי, יש לי יום הולדת רק פעם בשנה יש לי יום הולדת אל תשכח אותי מה שמתחשק לך לשתות היום תשתה איתי תביא בקבוק עשה אותי שמח אתה יודע, אתה יודע,,,,,,,,,,,,,,, http://img1.tapuz.co.il/forums/51357525.gif יומולדת שמייייח תומי מי יתן ויתמלאו כל משאלותיך לטובה ותצליח בכל מעשי ידיך

תודה חטולית :)

ככה מהר מהר לפני שפסח מגיע... בית פתוח לנפגעות תקיפה מינית (תומי זו הכותרת אבל כמובן אתה מוזמן?) יום רביעי 24.03.10 7:45 מחיר סמלי של 50 ש"ח לפגישה לפרטים ואישור הגעה 0544502605 אידה

הבית הפתוח? איזור מרכז, צפון, דרום?

אודות הקבוצה ..

?

בית פתוח 19:45 בערב פגישה של שעה וחצי פעם בשבועיים. ראשל"צ הרעיון: בית פתוח כשמו כן הוא.... בית פתוח לנפגעות קבוצה תמיכה באוירה חמה ומקבלת... הקבוצה פתוחה - תמיד אפשר להצטרף...אפשר להחליט אם מגיעים או לא בכל פגישה.. אני יכולה להעיד שהקבוצה היא תמיכה משמעותית - פחות לבד! פעם ראשונה קשה להחליט אם להגיע.....אבל אחר כך נעשה הרבה יותר קל! המחיר 50 ש"ח- סמלי בכדי לאפשר להגיע! אשמח לראותכם אידה

נגיד בימי שישי אולי? כל כך קשה לי להסתובב בחוץ כשחשוך.... דמעה

תמיד יש סכוי... אנסה לגבש משהו אני אשמח אידה

אחרי הרבה לבטים וחששות נסעתי לסדנת סוף שבוע בצפון של פלייבק,הייתי צריכה להתמודד עם הרבה דברים בניהם הקטע של האוכל,רציתי לבטל אבל בסוף נסעתי היה לא קל אבל לא מצטערת שנסעתי יום שישי אחרי אחת הסדנאות הלכנו לחדר על המיטה היתה מונחת מגבת מקופלת אני לקחתי את המגבת ואז הרגשתי כמו דקירה ושריפה לא הבנתי מה קורה חשבתי אולי היתה מחט או משהו זה היה כאב עצום ואז אחת הבנות פתחה וראתה עקרב שחור בינוני היא הרגה אותו האצבע שלי התחילה להתנפח כאבי תופת לא יכולתי להזיז את האצבע מהר קראו למנחים ואחת מהן נסעה איתי למגן דוד אדום עם העקרב להראות לרופא שם מדדו לי לחץ דם היה גבוה ואק ג הוא אמר שיכולות מהעקיצה להתפתח הפרעות קצב היה לי קשה שהוא יעשה לי אבל המנחה היתי איתי ותמכה בי מאוד הא קג היה תקין למזלי העקרב לא ארסי שחזרנו התקבלנו במחיאות כפיים היו לי כאבים לא נרדמתי עד לפנות בוקר לא מצאתי את עצמי גם לא הרגשתי טוב היום בבוקר היתה יותר הקלה הנפיחות ירדה עדיין יש עיקצוצים אבל כבר אפשר להכיל חזרתי סחוטה רגשית ופיזית ומחכה לי מחר יום גדוש כל השבוע חוץ משלילשי יש לי קייטנה מהבוקר עד אחרי הצהרים ומה שבא לי זה להתכרבל ולהשתבלל בתוכי

גלגלושייי אייך הדברים האלה נופלים עלייך כל הזמן ? פשוט לא יאומן מתארת לעצמי שהכאב והפחד היו גדולים מאוד למרות שעקרב שחור אינו ארסי אלה הצהוב עצם העקיצה , המחשבה , חוסר הידיעה וכל השאר - מד"א רופא טיפול , כל זה מלחיץ נורא , עמדת בזה ממש בגבורה ,גמני לא הייתי נרדמת מהפחד ומהחרדה ואת יודעת מה ? אני מאוד מאוד גאה בך על שלמרות כל מה שעברת את לא מצטערת שנסעת , העיקצוצים וכל השאר כבר יעברו , נראה לי שמהעומס שמחכה לך בכלל תשכחי מהעקיצה ליל מנוחה מכורבלת משובללת ונוחה מתוקה חטולית

כל הכבוד שאת משקיעה בעצמך מגיע לסדנא בסוף השבוע... ו אך באמת הסתבכת עם העקרב? אני מקווה שהיד כבר בסדר והחויה הטובה והמעשירה נשארה! תמשיכי לטפל ולהשקיע בעצמך אידה

לונג טיים נו סי... כשראיתי שאת משתתפת בקבוצת תאטרון פלייבק מאוד התרגשתי. לי אין אומץ אבל זה נראה לי ממש דרך של ריפוי, וחשבתי... אולי ניצלו את הסיפור שלך בבוקר למחרת ועשו הצגה?? או שעדיין לא היית מוכנה? לאחרונה שמעתי על סדנת פליייבק שמטפלת באמצעות הכלי הניפלא הזה בטראומות בשילוב של כלים נוספים כגון NLP מוכר לך? בכלל שימוש בדרמה - מכיון שזה ממש לא הכלי שלי תמיד גורם לי לקנא באלו שעוסקים בה, בכלים שלי (שירה, ציור) אני הרבה פעמים עושה ככה לעצמי אימפרוויזציות ומצליחה להעביר חלק מהקשיים לבד-באמצעות הדמיון והעשיה האמנותית. מקווה שאת מרגישה הרבה יותר טוב - המשך שבוע ניפלא - ליז

באמת... אתן אחת אחת כולכן! יופי של פורום אידה. אור לנפש המיוסרת ולא רק.

ומה איתך מתוקה ? אייך את מרגישה ? אייך עברה השבת ? מאחלת לך שבוע נפלא חטולית

תודה ואת חלק ממנו... שמחה שאת איתנו כאן!!! שבוע נפלא אידה

שיר של מריה קארי ,שמלווה אותי כבר זמן מה, מאוד מחובר אלי.. לדעתי נותן המון כוחות.. Hero Hmm Theres a hero If you look inside your heart You dont have to be afraid Of what you are Theres an answer If you reach into your soul And the sorrow that you know Will melt away And then a hero comes along With the strength to carry on And you cast your fears aside And you know you can survive So when you feel like hope is gone Look inside you and be strong And youll finally see the truth That a hero lies in you Its a long road When you face the world alone No one reaches out a hand For you to hold You can find love If you search within yourself And the emptiness you felt Will disappear And then a hero comes along With the strength to carry on And you cast your fears aside And you know you can survive So when you feel like hope is gone Look inside you and be strong And youll finally see the truth That a hero lies in you Oh oooh Lord knows Dreams are hard to follow But dont let anyone Tear them away, hey yeah Hold on There will be tomorrow In time Youll find the way And then a hero comes along With the strength to carry on And you cast your fears aside And you know you can survive So when you feel like hope is gone Look inside you and be strong And youll finally see the truth That a hero lies in you That a hero lies in you Mhhh That a hero lies in You

זוהי כל השאיפה למצוא ולדעת שהכוחות נמצאים שם הקושי הא להושיט יד ולגעת.

אז תארי לך שלא לכולם יש ולו רק את השאיפה... אז זה המון שגם יש שאיפה ונכון, לגעת ולהושיט יד זה קשה...אבל לפני שעושים את זה, צריך איזשהו בסיס של שאיפה, לדעתי לפחות.. ואני שנים חייתי..ב...רצון המון המון רצון שאם וכאשר לא היה את הרצון והשאיפה והתקווה והאמונה גם היה נבצר מיכולתי היום לנסות להושיט את היד ולגעת שלך

הי ציפרו נפשי, תודה על המילים החמות אני יודעת על מה את מדברת- על הכוחות החזקים האלו שלפעמים אין כוחות אליהם... מה שגילית זה שכוח זה-הוא אחד הדברים היותר מפחידים.העוצמה הפנימית הזו, והגילוי שהרגשות שקשורים לחוויה החזקה הזו את עצמי-מתבטאים באותו אופן שמתבטאים הרגשות הנילווים לחוויה הנוראית שעברתי - אלא שבגדול, התרגשות זו באה פעם מפני דבר נורא, ופעם מפני דבר טוב, רק שהגוף/מוח לא יודע להבדיל, הוא קושר את הרגש הזה באוטומט רק לכאב, ולפחד. כשהבנתי שאותה תחושה יכולה גם לבשר על דבר טוב שעומד להתרחש, ושצריך לאפשר לתחושות האלה להיות ולא להבהל מהן - התובנה הזו, גרמה לשינוי גדול בתפיסה שלי את התקפי החרדה או את חוסר היכולת לתפקד במצבים מסוייימים כשהגוף שלי מרוגש כולו. אם פעם זה היה גורם לי לסגת ולא לאפשר - היום אני מזכירה לעצמי שזו אמנם אותה תחושה אבל יש לה פוטנציאל חיובי - ובמקום לקפוא אני משחררת. לא אשקר ואגיד שזה פשוט - זה תהליך של הבנה , והתמאה , ולימוד, וניסיון חיובי , ורצון עז לעשות את השינוי ולהעיז להתגבר על הרגעים המבהילים כדי לגלות שהם בעצם רק מתחפשים לכאלו. (אני מקווה שאני מובנת) - את הצעדים האלו צריך לעשות בבמקום בטוח, עם הנחיה טובה, עם אדם שאת מסוגלת לסמוך עליו במאה אחוז- למזלי נפלתי על מטפל כזה. את שואלת באיזה שלב אני בחיים. אז הנה ההמשך - אחרי שנתיים + של טיפול שלפניו היו ניסיונות פחות מוצלחים ואחרי עוד שנה וחצי הפסקה ועכשיו שוב חזרתי להמשיך ולטפל בדברים חדשים שעלו בעקבות מות אבי. הטרואמה והצורך לטפל בה עלו בצורה של התקפי חרדה אחרי שלושים שנה ששמרתי את הפגיעה בהקפאה וכן גם את עצמי . ז"א שאני כבר לא ילדה, יש לי 3 ילדים בוגרים מקסימים ובן זוג תומך כולם מעורבים ברמה כזו או אחרת בתהליך שעברתי- השיר היי שקטה הוא שיר מדהים אוהבת אותו גם -וגם השיר שעכשיו הבאת חזק ומחזק תודה לך נפש עדינה.

אהבתי מאודדד באמת צריך להסתכל פנימה ולהיות חזקים לראות את האמת -להסתכל לה בעיניים ןלדעת שאנחנו יכולים להיות אמיצים שבוע נפלא לך-מקסימה חטולית

ציפור נפשי יקרה נפלא השיר... נפלא שאת הבאת.... כי את יודעת למרות הקשיים והכאב... חוסר האמון הספקות הגיבורה האמיתית זו את... והכוח נמצא אצלך בפנים אני מקווה שכולם קיבלו את המסר ממך דרך השיר... מי הגיבור ואיפה נמצאים הכוחות... מחזקת אידה http://www.shiron.net/artist?type=chords&lang=2&prfid=20127&wrkid=61490

מדהים..,לא נכנסתי לכאן "שנים" רגע.. מצטערת שאני ככה מתפרצת לכאן פתאום סמויה נשכחה לה...(ז"א, אני שכחתי ממנה...לגמרי..) אבל אני נשבעת שאתן לא! ומידי פעם כן נכנסתי לכאן והצצתי לעולמכן.. אבל, לא, לא יכולתי לכתוב. משהו אחר העסיק אותי ועדיין מעסיק. משהו שמבחינתי הוא "גדול מהחיים". כן, באותה תקופה שעזבתי את הפורום גיליתי שאני... ובכן זה הביך אותי לדבר על זה בפורום כזה.. וזה אכן הביך אותי נורא לספר על זה אז,כאילו וזה חטא! אז ברחתי..ושכחתי מסמויה. ובכן.. גיליתי אז שהריתי. וכיום אני חובקת תינוק מקסים בן חודשיים.. אני חולה עליו, הוא עולמי.. וכמובן שהוא מעסיק אותי בימים ובלילות.. אבל זה נהדר.. וכל הנהדר והמופלא הזה השכיח ממני את עצמי- על כל חלקיי, גם האפלים והנוראיים. ועכשיו, למה אני כותבת? היה לי אתמול חלום נורא מוזר (ואני מזמן בכלל לא חולמת אף חלום בגלל חוסר שינה) התינוק אתמול ישן די טוב(לראשונה!) ואני חלמתי.. עלכן פתאום.. על הבנות.. שאני פוגשת אתכן בחיים, במציאות. ואתן כל-כך יפות... ואני מתפעלת מכן מאוד. אחת מכן היא אפילו עם שיער בלונדיני ארוך ומדהים.. אח"כ החלום הופך למוזר- אני בבית הישן, בבית ילדותי לפתע אמא שלי מודיעה שצונמי הולך להגיע. אני מסתכלת מהחלון, ואכן רואה גל ענקי ענקי ומפחיד מרחוק. אפשר לברוח לצדדים, חשבתי ואז נוכחתי לדעת שהגל בעצם מקיף מכל העברים, מכל החלונות כך שלא יהיה לאן לברוח אלא רק לנסות לשחות בתוך הגל כדי לשרוד. ואז אני מחשבת את הסיכויים... וזה גל נורא מוזר- הוא ענקי אבל איטי (מתקדם לאט) ולוקח לו זמן להגיע אז הוא לאט לאט מהדק את עצמו על הקירות החיצוניים של הבית זה רק שאלה של זמן.. מתי הוא יפרוץ ואיך נשרוד אותו.. וככה התעוררתי. אבל שכחתי מהחלום.. עד שנכנסתי לכאן במקרה.. ופתאום ראיתי הודעה שבית פתוח עומד להיפתח וזה הדהים אותי.. שבדיוק חלמתי שפגשתי את הבנות במציאות..באמת! רק לגבי הצונמי- צריך להדחיק את זה ומהר.. נכון? נראה לי שכתבתי יותר מידי... אני מרגישה מזה נדחפת..ככה פתאום ועוד עם כל מה שהיה לי לומר. זהו, אמרתי.. ביי בינתיים..

סמויה יקרה, בא לי לקרוא לך בשם אחר...סמויה, למה סמויה? את יותר מזה. קודם כל, הרשי לי לומר לך מזל טוב על הולדת בנך, נפלא לשמוע שאת מאושרת ממנו והוא מסב לך אושר כה רב! יקירתי, מעניין שהחלום שלך די משקף את חיי כעת, ההתפרצות הזו, ככבר שנים ע"ג שנים אני מחכה שזה יפרוץ, זה מתבשל בתוכי, ואז בבום אחד, שנדמה שהיה איטי, זה פורץ..ממש כמו צונמי שמתבשל מתחת לפני הקרקע ואז שהוא פורץ זה בבום אחד שאי אפשר להתעלם ממנו, להסתתר ממנו, זה פשוט זה. נשמע שאת מאוד רוצה לפגוש את הבנות כאן, אפילו חלמת על זה, ובטח הידיעה הזו שנפתח בית פתוח מרגשת אותך.. את מתכוונת להגיע? ואני לא חושבת שאת מתפרצת, אני חושבת שאת מביאה עמך סוג של אור מסויים וייחודי לך! "גדול מהחיים"-אוו יקרה, יש לי המון מה לומר בנוגע לזה...לדברים שבאמת גדולים מהחיים ולדברים שאנו מנפחים, יום אחד נתעורר ונבין שזה לא כזה גדול, שסתם ניפחנו את זה ובעצם המועקה שיצרנו לעצמנו היא סתם, סתם מלחץ שלנו מהדבר..וזה רק אנחנו. מאחלת לך המשך שבת שקטה, אני.

(((((((((((סמויונת))))))))))))) התגעגעתי! משהו טוב קורה כאן בפורום המון בנות ותיקות חוזרות וגם מששתפות/ים חדשות/ים מצטרפים חייבת לצאתת עכשיו אשתדל לכתוב עוד כשאוכל שחף

ניפלא, מזל טוב גם אני חזרתי ונפלתי על האנשים היקרים פה ככה פתאום אחרי שנים... האמת באיזה שהוא אופן אפשר לומר שגם אני ילדתי-ילדתי את עצמי מחדש :-) שמחה שההעדרות שלך קשורה לדבר חיובי - תהני ואל תתני לחלומות לבלבל אותך - החיים יפים מלאי פוטנציאל - תחגגי אותם. ושוב : @~>~ מזל טוב ~<~@ ליז

איזה כייף לפתוח שבוע חדש בבשורות כאלה טובות ומה את בכלל מתנצלת , מתוקה -שכחת שכאן גם הבית שלך ? איזה יופי לשמוע ממך אחרי תקופה כזו ארוכה ועוד לבשר על הולדת בןןןןן וואווו- מתרגשת לבשורה הנפלאה איזה כייף לך הריח של הבן שלך מדהים , לא ? והחלום ? אל תתיחסי אליו , קרוב לודאי שאין בו שום ממש אולי סתם עייפות שלך שמציפה אותך כי את לא ישינה בלילות כנסי עוד וספרי על הבן שלך עשית לי את הערב מתוקה המון מזל טוב ושבוע נפלא חטולית

היי, בוקר טוב לבנות היקרות, ריגשתן אותי בתגובותיכן... אכן, הולדת בן הוא אושר גדול וכיף גדול... (עכשיו אני אמא לשלושה, שיהיו בריאים..) בזמן הקרוב יהיה קשה לי להיכנס - הכנות לפסח, טיפול בבנים ועוד. אוף, אין לי חשק לנקות ואני עוד מארחת.. אז אני אומר מעכשיו חג פסח שמח לכולכן, שמחתי לפגוש בכן שוב, ולהכיר בנות חדשות.. ציפור נפשי- נעים לי מאוד.. שחפונת וליז היקרות- אני תמיד חושבת עליכן גם שאני לא כאן.. וחטולית- סבתא חטולה- מוכנה לנכד חדש?? איזה מדהים זה לנשק ולחבק ולהסניף את הריח המדהים של התינוק.. מבטיחה שיהיה לי זמן אני אכתוב עליו ואיך הוא גדל.. ביי, ונשיקות..

כמה מרגש.... אני שמחה לראות אותך כאן! אתמול עשיתי חיפוש בגוגל ונפתח לי דף מהפורום עם הודעה שלך... היית סמויה מהעין....וחשבתי לעצמי באמת מה קורה איתך... והינה את כאן... ועם בשורות כל כך טובות! מה שלומך? אך עבר ההריון....והלידה?? ואך עכשיו? הכל כל כך טרי.... אני סומכת עלייך ועל הכוחות שלך... אבל גם מתארת לעצמי שהיו חלקים לא פשוטים... טוב טוב לראותך נשמח לשמוע וגם לראותך אידה

וואו, כל כך הרבה זמן שחלף ודברים שקרו בינתיים.. תודה על ברכותייך ועל שמחתך בשמחתי החדשה.. גם אני רוצה לברך אותך על הבית הפתוח ולהרים כוסית לכבוד פתיחתו. בהחלט דברים חדשים, מרגשים שקורים! אכן צדקת כשתארת לעצמך שהיו גם דברים לא פשוטים. מבחינה נפשית: היו סערות רגשיות קשות. מבחינה פיסית: ההריון היה תקין אך סחבתי אותו עד תום 42 שבועות וילדתי עם זירוז. הרופא הגדיר את צואר הרחם שלי "בונקר!" אין בכך חדש, שכן כל הריונותיי הסתיימו בשבוע 42. גם את הבכור ילדתי רק עם זירוז, שבוע שלם במח' נשים ויממה שלמה בחדר לידה. בהריון הזה הייתי מאוד פעילה, אפילו יתר על המידה ממש עד הסוף מנקה, מבשלת, עושה קניות עולה,יורדת במדרגות. וזאת במטרה לקדם את הצירים וללדת כבר! (כשיש כבר שני ילדים כבר אין סבלנות לסחוב אחרי 40 ש') למרות כל הפעילות יתר הזאת, הצירים לא באו. הצוות בחדר לידה היה מציג אותי "כאשה ששנה בהריון" חחחח והנה, בסוף הוא יצא...

אידה יקרה, קרן האור שלך מצליחה לחמם בימים קרים ומפחידים אלו. אני מחבקת חיבוק אמיתי את קרן האור שלך ומתפללת לקבל ממנה את כל האור שרק תוכל לתת לי, לעזור לי בנשימות הבאות, בצעדים הבאים... והתקווה, התקווה שליוותה אותי כל חיי, וקצת נעדרת בימים האחרונים, שתחזור בטוחה ויציבה, כפי שהייתה כאשר הייתי בחושך מוחלט ובכלל לא היה ברור מהייכן שאבתי אותה, שתחזור משום שאני צריכה אותה, היא מאירה לי עתיד שלא תמיד נראה, היא מאירה לי מקומות חשוכים שאור לא זוכה להגיע אליהם, אולי גם הוא מפחד. הזכרת לי את השיר של ריקי גל, "היי שקטה", פעם המטפלת שלי לשעבר הקדישה לי אותו.. "זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר...."-במיוחד הזכיר לי את שתי השורות הללו. והנה השיר כולו.. היי שקטה עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לה הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה. היי שקטה כמו לא עברת אף פעם כמו לא היית צרימה בנוף המטופח כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם כמו אלומת האור הנה מצאה אותך. היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לה הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה. היי שקטה כמה אפשר לשטוח את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה. היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לה הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה.

יקירה אני מקווה שקרן האור תעטוף,תשמור וגם תתן לך את הפתח לתקווה, התקווה שחסרה כל כך שיר מקסים כואב... נוגע כל כך שבת של אור אידה

תודה לך אידה, המון אור גם לך

שבת שמשית חימימות נעימה רייח של פריחה שבת אביבית... מאחלת לכולן/ם שבת שלווה לאגירת כוחות יצאה אל האור אידה יוצא לאור אהוד בנאי מילים ולחן: אהוד בנאי השביל הזה מתחיל כאן בין סניף בנק למעין לא סלול, לא תמיד מסומן השביל הזה מתחיל כאן. חוצה את העיר עולה על ההר ממשיך על הים ממשיך גם מחר חותך באויר, בין הבתים יוצא אל האור, אל חיים חדשים.

ותודה אהבתי את השיר

נכון שהיתה שבת שימשית , לי היה קר כל היום היו לי ממש שעות שהמוח לא הפסיק לחשוב כל מני מחשבות ולאו דווקא מחשבות טובות , לא יודעת המון מחשבות טורדניות מחשבות של כל מיני דאגות בסוף חטפתי כאב ראש נסיתי להעסיק את עצמי בקריאה שאני מאוד אוהבת ובסוף נרדמתי -לא עוזבות אותי המחשבות הטורדניות שיהיה אחלה שבוע נפלא חטולית

זמנים לא פשוטים - זה ברור שמחשבות טודניות משפיעות עליך , שולחת לך כוח וחבילה קטנה של שלווה וגם קצת אהבה-תערבבי בעדינות וחמלה (את מכירה את המתכון - רק מזכירה לך -אם אני לא טועה את המצאת אותו :-) בתאבון, שיהיה לך כח להכנות לחג ולטפל בעצמך ובבן זוגך - חיבוק -ליז

שיר מקסים - לא סלול, לא תמיד מסומן ... איזה שביל ניפלא שכל אחד יכול להמציא מחדש תודה

זה כדורי שינה לקחת איזה כדור, לחכות עד שהוא ישפיע בעצם להתמסטל ממנו ולא ללכת לישון עוד לזמן מה הטישטוש הזה עושה הרגשה טובה סביר להניח שאני מיפרעת אבל כנראה זה עדיף משימוש בסמים וגם חוקי לחלוטין

לא רוצה להעלות לך רעיונות לראש אבל.. מה עם אלכוהול? את מה שאת מתארת אפשר לקבל זול ומהיר עם ערק אשכוליות. ובאותו נושא אני מבין שגם לך קשה עם השינה....?

ו... אני לוקחת כדורי שינה רק כדי לישון סתם לפעמים נשארת ערה עוד קצת וזאת לא אותה הרגשה כו עם האלכוהול אני בכלל בד"כ לא אוהבת להשתכר במיוחד לא לבד

מה שלומך? פתרונות לבריחה? מהכאב,פחד, חרדה , פלשים, קשיים ועוד? מבינה את הצורך אבל אלכוהול.... אמנם מקל על ההירדמות אבל יש פגיעה באיכות השינה בהמשך הלילה ואפילו התעוררות לאחר זמן מה... כמו כן האלכוהול היינו חומר שבטווח המיידי הוא מרגיע, אך יכולה להופיע "תגובת היפוך" שתתבטא בחרדה קשה ולעיתים בדכדוך. אז לא תמיד נותן את האפקט הרצוי... מוכר לך? מלבד זאת...אני מניחה שאתה יודע את כל החיוב והשלילי .. שבת שלום אידה

מה שלומך שחף? אך ישנת? היה קשה? יש דברים שמפרעים ומטרדים? הטריגר שעלה בלימודים עדיין מלווה? תחושת הטישטוש...מה היא גורמת להרגיש? משאירה הכל מאחור? הכאב...המחשבות,הקשיים? שבת שלום אידה

ישנתי טוב התעוררתי מוקדם בלי שעון מעורר משהו שמאוווווווווווודדדדדדדדדד לא אופייני לי בשבתות הולכת היום בערב לסרט... כולי בציפייה :) זה לא קורה כל כך הרבה לאליס בארץ הפלאות כבר אין מקומות אז זה נדחה לשבוע הבא והיום הולכת לסופר הצללים של רומן פולנסקי מקווה עד אז להספיק לכתוב כמה דברים שאני דוחה כבר יותר מדי זמן הטריגר מיום חמישי כבר כמעט ולא עולה במחשבות אבל יש חוסר שקט כללי הרבה דברים שמנסה פשוט לא לחשוב עליהם ותחושת הטשטוש בהחלט עוזרת בכך הכל נהיה שקט ורגוע...

שחף יקרה, בוקר טוב! צרם לי מאוד מה שכתבת לגביי הכדורי שינה, אני לא יודעת כמה זמן את כבר משתמשת בהם, אך יש לי כמה דברים ברשותך לומר בנושא זה. אני הייתי מכורה לכדורי שינה עד לפני חצי שנה, גם אני לא הייתי ישנה מהם, גם אני הייתי צריכה להרגיש את החוויה של לא להרגיש, של לא להיות כאן לכמה זמן. זה שזה חוקי לא אומר דבר, אוכל לומר לך מנסיון- זה בדיוק כמו שימוש בסמים, אין באמת הבדל. פעם גם סמים היו חוקיים לחלוטין, מה זה צמח הקנבאיס? הוא היה חוקי לחלוטין לפני מלאן שנים, עד שבני האדם החליטן והתחילו לעשות בו שימוש לרעה, שגילו אילו תופעות מלבד ריפוי הוא יכול להביא אותם, ומתוך זה זה נהפך ללא חוקי. כדורי שינה זו התמכרות נוראית שככול שעובר הזמן יותר קשה לצאת מזה, אני אומרת לך זאת מנסיון וקוראת לך להפסיק עם זה כעת, כל עוד המצב איכשהו בידייך, כל עוד את יכולה לדבר על הכדורים האלו בחיבה, כי אני בסוף כבר דברתי עליהם עם המון פחד. הגבול הוא מאוד דק שחף, ההגבול בין האהבה לכדור לבין ההרס שהור גורם לך, שלא תמיד כולם מבחינים בו בזמן. זה להיות כל הזמן בחושך, כל הזמן באפלה, כל הזמן לטשטש את החיים. וגם אם קשה לך, יש דרכים אחרות, יש מקומות אחרים, פחות שמשאירים סימנים להרבה זמן לאחר מכן....יש שם המון תופעות לוואי. אני סובלת מבעיות שינה כרוניות ברמות קשות מאוד, לאו דווקא בגלל הכדורי שינה הייתי נוטלת בכ"כ הרבה פעמים בחיי ללא קשר בכלל לשינה, אבל כמובן שהשימוש בהם החמירו לי את הבעיה והיום אני צריכה להתמודד עם זה כל יום שמגיע הערב..שמתחיל להחשיף ואני יודעת שעוד כמה שעות אכנס למיטה ואצטרך לזכור היטב שאסור לי, אסור לי להשתמש שוב באותם חומרים ממכרים שבלי לשים לב לקחו לי כ"כ הרבה מהחיים. מקווה שתעבור עלייך המשך שבת נעימה...

תודה על הדאגה ועל הרצון להזהיר ולהגן אבל האמת היא שאין לך מה לדאוג אני ממש לא בכיוון של התמכרות אני משתמשת בכדורי שינה כבר משהו כמו 10 שנים בשנים האחרונות רק מדי פעם לפי הצורך כדי לישון ולא כדי לטשטש את עצמי פשוט לפעמים מרשה לעצמי גם להנות קצת מהטשטוש הזה כל עוד אני ערה לרוב לא יותר מחצי שעה ואז הולכת לישון

גמני לוקחת כדורי שינה , לא כמוך פעם ב,,,,,,,,, לצערי אני לוקחת על בסיס יומי גמני מחכה לתחושה הזו של ההשפעה רק כדי לדעת שזה הרגע ללכת למיטה וברגע שאני מניחה את הראש על הכרית בא הבוקר,,,,,,,,,,,,, לא זוכרת אפילו אם חלמתי ומה חלמתי לא באמת מענין מענין רק לעבור את הלילה בשקט,,,,,,,, לא מתוך בריחה אלה רק באמת כדי לישון שיהיה אחלה שבוע טוב מאמי חטולית

אתמול ראיתי את התוכנית על השבויים שלנו(לא הסדרה, על אלו שבאמת היו שם). בספרה "טראומה והחלמה" ג'ודית לואיס הרמן- מדברת על ההגבלה בין נפגעי תקיפה מינית לנפגעי הלם קרב וטראומת השבי. חוויות הניתוק, הבושה, איבוד הכבוד העצמי, התלות בפוגע שחיי הנפגע בידיו, החברה שלא מקבלת את חוסר התיפקוד ברגעי הארוע או את תופעות הלוואי וחוסר היכולת להמשיך הלאה... למה אני מספרת את זה? בתוכנית אתמול אמר אחד השבויים: היום אני מסתכל על השבי כ"חוויה" חוויה קשה, חוויה כואבת, אבל חוויה. ואני שרדתי אותה. אני כאן, אני חי ומתפקד, אז אני לא ישן טוב בלילות - אבל אני מכיר בעוצמות שלי. אני עברתי את כל זה. תגידו לי אתם: כמה אנשים באמת יודעים מאיזה חומרים הם עשויים ואלו עוצמות יש להם??? אתם לא חושבים/ות שה מדהים שאנחנו כאן, יכולים/ות לתמוך האחד בשניה. שבת שלום יקרים ויקרות - אוהבת - ליז

התוכנית אתמול היתה קשה. ורציתי ועדיין רוצה לצעוק למדינה המפגרת שלנו אויי להם אם הם יעשו ככה לגלעד שליט לכשיחזור. אלק "בית הבראה" חשבתי שעושים את זה רק בסידרה "חטופים" והייתי מזועזעת. לא משנה. סתם עצבנית קצת על כל מה שקורה כאן. שבת שלום

אפשר חיבוק ונשיקה:-) געגתי אליך

האוויר קצת חנוק לי היום "את בעצם ילדה של אף אחד"- המשפט הזה שלה הצליח לחנוק אותי ולהרטיט כ"כ הרבה מקומות כואבים אצלי....שהרי הפגיעות המיניות הן לא עיקר הסיפור שלי, לצערי הסיפור שלי נפרש על גביי חיים שלמים, שיצאו לחלוטין מגדר הנורמה, הותירו אותי בודדה וכאובה, ובאמת ללא אף אחד. ורק צלצלים של אור, לחפשם...להמציא את עצמי כל יום מחדש, להאמין ולקוות גם במקומות שערפל כבד שורר שם, להמשיך להאמין, לקוות..לא לתת לעצמי ליפול אל תוך התהום האינסופית. והמוות עימו נפגשתי כל כך הרבה פעמים... המוות הזה... האם אפשר מתוכו לקום ולחיות? ועדיין נשימה באפי, ועדיין נלחמת יום יום כדי לחיות ועדיין אני כאן ועדיין-מחזיקה באור הזרקור שליווה אותי שנים מחזיקה בו ועדיין מתעתעת בכם, אלו שלא יודעים, אלו שמסתכלים עלי ולא היו מאמינים...שזו אני, ויש לי עבר, ויש לי הווה שמבוסס על העבר, ויש קשרים שלא ניתנים לפתירה. ויש כאבים כאלו שחונקים ושורפים ולוקחים כל נשימה קטנה. ואני עדיין נותרת, עם נשימה אחת אחרונה..חיה עליה ועדיין מאמינה

מרגישה את הכאב הענק כמו גם את העוצמה והאמונה יש לך כנראה אחרי הכל ולמרות הכל, מעיין של כוחות-מקום ממנו לשאוב. תנסי להתחבר למקומות האלו, לזהות מה הם , מי האנשים, מה החוויות, ותמשיכי ותמשיכי.. והכי חשוב, תאספי לך עוד כאלו נקודות אור להתחבר אליהן עד שהן תהינה רבות יותר מנקודות החושך ותוכלי לנשום לרווחה שבת שלום לך ציפור נפשי - כמה השם מתאים לך :-)

מה שלומך ליז יקרה? את מקרינה המון אור, שתדעי לך, גם ממקומי מול המחשב מצליחה להרגיש את האור שלך. באיזה שלב את בחיים? ונכון, יש לי מעיין של כוחות ועוצמות...רק שלפעמים המעיין עצמו מצליח לעייף אותי, לפעמים בא לי להיות ללא כוחות, להרפות ולא להיבהל מכך, לא לדעת מה הנזקים ולא לכאוב עליהם. את מבינה? לפעמים עצם קיומם של הכוחות הרבים, מצליחים לרסק אותי...כי לפעמים הייתי רוצה להיות עוד בת אדמה רגילה הזקוקה לנורמליציה, ומשום שאין, מתפרקת, נשברת ומרפה. וחוזרת לשאלתי.. מה שלומך את? שלך, ציפור נפשי

טוב לראותך כאן איתנו...!! כל כך הרבה כאב חד וצורם... להיות כל כך לבד עם כל הכאב, הפחדים החרדות.. מקשה על הנשימה האוויר- החמצן שחסר אולי המילה החיבוק המקום הבטוח נקודת האור התקווה שולחת קרן אור וחיבוק...אם את מרשה שבת שלום אידה אהוד בנאי מילים ולחן: אהוד בנאי זה לא חושך, לא אור זה הזמן לחזור, בוא הביתה, איש ציפור מגדלור מהבהב, קירעי עננים, ספק חשיכה, שלושה כוכבים תמונת הלווין מטשטשת, אזור דמדומים בקצה הרקיע אתה נוגע קודקוד לציפור האם שומע האם אתה בכלל זוכר את מי שמתגעגע

אידה יקרה, קרן האור שלך מצליחה לחמם בימים קרים ומפחידים אלו. אני מחבקת חיבוק אמיתי את קרן האור שלך ומתפללת לקבל ממנה את כל האור שרק תוכל לתת לי, לעזור לי בנשימות הבאות, בצעדים הבאים... והתקווה, התקווה שליוותה אותי כל חיי, וקצת נעדרת בימים האחרונים, שתחזור בטוחה ויציבה, כפי שהייתה כאשר הייתי בחושך מוחלט ובכלל לא היה ברור מהייכן שאבתי אותה, שתחזור משום שאני צריכה אותה, היא מאירה לי עתיד שלא תמיד נראה, היא מאירה לי מקומות חשוכים שאור לא זוכה להגיע אליהם, אולי גם הוא מפחד. הזכרת לי את השיר של ריקי גל, "היי שקטה", פעם המטפלת שלי לשעבר הקדישה לי אותו.. "זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר...."-במיוחד הזכיר לי את שתי השורות הללו. והנה השיר כולו.. היי שקטה עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לה הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה. היי שקטה כמו לא עברת אף פעם כמו לא היית צרימה בנוף המטופח כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם כמו אלומת האור הנה מצאה אותך. היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לה הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה. היי שקטה כמה אפשר לשטוח את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה. היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לה הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה.

אני אצטרך לראות אותו... ולחייך אחרי הכל לא בכל אירוע משפחתי אני טורח להופיע לפחות השמחה אמיתית בשבילי לילה טוב

הי תומי, מקוה שעבר בשלום. יש תכניקה נהדרת - כשאתה רואה מולך אדם שמכעיס אותך - תעצום לרגע עיניים ותדמה שהוא... נגיד - גורילה שזה עתה ירדה מהעץ והיא מקפצת, ומשמיע קולות, ומגרדת לעצמה בבית השחי... תגחיך את הדמות (מה שנראה לך איזו חיה שתבחר). וכשתפתח את עינך תגלה שהיא כבר לא מאיימת כל כך, אולי אפילו תראה אותה בדיוק עושה את הדברים הנ"ל, ותצליח אפילו בפעם הראשונה לחייך במקום להבהל כשהיא באה מולך. שבת שלום תומי

הנה היום הקשה מאחוריך... איך היה הארוע? איך אתה מרגיש עכשיו בעקבותיו?

מה שלומך? לפני או אחרי? מה עוזר לך במצבים כאלה? האם אתה יכול לגייס את כל הכוחות לבנות חומה? להפוך אותו לאויר...כלום.. זה לא קל אני מקווה שתצליח...ואפילו תצא מכך מחזק כי הצלחת...התמודדת... הרבה אומץ הרבה כוח יש בצעד כזה מחזקת אותך אידה

שתיתי. עף לישון אני שפוך גמור

אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת אני לא אוהבת למה? סתם ככה....... כי נמאס לי מהם......... כי יש יותר מדי רוע בעולם........ כי קשה מדי לחיות....... כי כואב........... בא לי לקבור את עצמי............ לא משנה איפה....... בתוך הטלוויזיה........ מתחת לשמיכת פוך....... מתחת לאדמה............ מצטארת על ה"אופטימיות"............ סתם יום (שבוע?...) לא מוצלח............

היה היום בלימודים טריגר חזק שנגע יותר מדי ואני לא רוצה שזה יפיל אותי אבל זה לא יוצא לי מהראש צריכה ללכת לישון מחר יום חדש בתקווה שמחר אצליח לשים את הכל בצד

כבר התמודדת עם מצבים כאלה בעבר מאמינה שגם מזה תצליחי לצאת מקווה רק שיהיה כמה שיותר מהר אם כבר נרדמת -שינה ללא חלומות מלאכים ישמרו עליך ותישני טוב ליל מנוחה חטולית

וכשאני שם אני נוברת עמוק ומוצאת את הכוחות ונזכרת בעצמי מחזקת אותי ועכשיו אותך ואולי זה גם מוכר - שולחת לך כוח: הרעש / שבתוכי/ זועק-אילם. הכאב שלי/ שורף - כבוי. הצחוק / מתגלגל - נבלם. האישה שאני, / כלכך - מפחדת... לחיות, להיות, לעשות, את כל הדברים שהיא לעצמה מספרת. ואני/ לוחשת / לה אמונה אישה אמונה, לוקחת נשימה עמוקה ואנו - מתאחדות עד... הפרוד / הבא. בו / אצטרך / שוב- לדבר אליה / לשכנע אותה, אמונה אישה אמונה. שיהיה לילה טוב, ובוקר חדש ויפה מחר יאיר. - חיבוקים!!!

הייתי בנקדה הזאת שאת נמצאת בה תיפתחי לדברים תני לעצמך להימשך לדברים שאת אוהבת תמצאי סיבה לקום בבוקר, שמה כבר יהיה טוב יותר

האמת היא שיש לי המון דברים משמעותיים בחיים דברים שאני אוהבת ומספקים אותי וגם לא מעט סיבות לקום בבוקר פשוט יש ימים כאלה... או אולי תקופות... שהכל נראה חסר משמעות, לא שווה כולל אותם הדברים המשמעותיים היום אני מרגישה כבר אחרת :)

מה קורה מותק? מה הביא אותך לנפילה הזו? מחזקת אותך ומצטרפת לנאמר מעליי.. ואיתך, גם במקומות אחרים, לא רק כאן. אוהבתותך מלא! (יוו כמעט חתמתי בשם האמיתי שלי..) בובה

מה שלומך מתוקה? אני כבר יותר טוב היה איזה טריגר ביום חמישי שעשה לי לא טוב בכלל ובכלל שבוע קצת קשה רגשית אבל כרגע הכל טוב :) נ.ב. ראית את מה שכתבתי לך למטה בשירשור שלי?

כנראה שאסןר לח להגיד שאני איתך...... לא ברור לי למה אבל שיהיה... בכל מקרה אני איתך דמעה

ובטח שמותר לך! פשוט יש באגים, כמו בכל מערכת ממוחשבת ולפעמים דברים שנכתבו נעלמים זה קורה לכל אחד מדי פעם

למטפלת שלי אין רוך או חמלה או חום אין לה קבלה היא קשוחה וחשובת כנראה שככה צריך לטפל אין לה חיבוק אין בה שום דבר עוטף ואולי זה בגלל ש כל התכונות הטובות עולות כסף ואולי טיפול חינמי אף פעם לא יהיה באמת טוב וכרגיל בעולמינו כסף קונה ה כ ללללללללל עצוב דמעה

כסף קונה הכל? כנראה אבל אני גיליתי שהטובים באמת הם בפרטי ככה גם המטלת שלי, היא הכי טובה ואני משלמת לה כי מגיע לה, כי אחרת לא הייתrי הולכת למקום שלא משלמים בו,מקום ציבורי . אני גם מאמינה שרק עליה אפשר לסמוך מכל הבחינות,סודיות ואחפתיות אמיתית

באמת מצטערת לשמוע - זה בטח נורא לחשוב שבכל טיפול צריך להיתקל עם מטפלת שכזו , בזמן שמחכים שהמטפלת תהיה בדיוק שונה לגמרי מזו שנפלה עלייך ,אולי תנסי לחשוב שלמעשה כל מה שאת זקוקה לו ממנה זה ההקשבה שלה ,,,,,,,,,,,,,, אני לא הייתי מסווגת את כל המטפלות שלא מקבלות תשלום כמו המטפלת שלך , למען האמת גם אני טופלתי במקום ששם לא שילמתי אף אגורה ושתי המטפלות שהיו לי שם היו נהדרות , ממש הפוכות מהמטפלת שלך , לא יודעת אייך נפלה עלייך אחת כזו אבל את יודעת שלא כל מטפלת מסוגלת להיות חמה תומכת מחבקת עוטפת , ישנן כאלה שלצערי,,,,,,,, רוצה לומר לך עוד דבר ,יש לי גם חברות שמטופלות בתשלום והמצב שלהן לא טוב יותר משלך ,נראה לי שזה לא קשור לכסף שולחת חיבוקים חמים ועוטפים חטולית

מה שלום הבעל? ומה שלומך? מקוה שהכל בסדר ואני חושבת שיש דווקא קשר לכסף... המקומות החינמים הם בדרך כלל ציבוריים ובמקומות ציבוריים יש חוקים מאוד נוקשים לגבי חיבוקים ממטפלות אז לפחות מהבחינה הזאת יש קשר לכסף.... מחבקת ומאחלת שבת שלום דמעה

לאן נעלמת ? כבר שבוע שלם שלא שומעים ממך אפילו פיפס קטן את מרגישה טוב ? את בסדר ? מה קורה איתך חומד ? חופיתיייייי השמיעייייייי קוללללללל דואגת לך מתוקה חטולית

היי חטוליטוש ובוקר טוב לך, אני נמצאת -לא נמצאת כאן. קוראת באופן די רציף את כל ההתכתבויות המתקיימות כאן.בנוגע להשתתפות באופן אקטיבי יותר שלי עדיין קשה לי...קשה לי עם הכותרת שפורום זה נושא..הכותרת הזו מהווה מראה פנימית עבורי ו"מזמזמת" לי :"..נו, חופית, הגיע הזמן שתתחילי להתמודד עם מה שקרה...ואני לא בטוחה שיש לי /אין לי את הכוחות הללו כרגע. נראה לי שזאת הפשרה שנכון להרגע מצאתי לעצמי להיות-לא להיות כאן..כלומר, להציץ טיפונת לפגיעה הזו מבלי למות מזה...לא יודעת אם הצלחתי להבהיר את עצמי..אולי גם לעצמי אני לא ברורה ???לא יודעת..מרגיש לי שהכל שם בפנים אצלי בבלגן אחד גדול.. מה שלומך את חטוליטוש ???מה שלום בן זוגך ?. אם מתאים לך, אשמח לשמוע.. חיבוק :)

מתוקה , אין בכוונתי לגרום לך להרגיש רע פשוט את נעלמת ואני דואגת שמה קרה משהו כנסי רק מתי שטוב ומסתדר לך רק מידי פעם תני סימן חיים -כמובן אם לא מפריע לך אצלי פחות מיותר -הדברים בסדר , מתארגנים לקראת חג העבדותתתת , בן זוגי מרגיש טוב , תודה מתוקה מחבקת בחזרה חטולית

וחשבתי... שאולי לא שמתן לב-שחף דווקא כן ואולי סתם אני חייבת את תשומת לבכן ולכן אני מתעקשת לדעת שכו...ל..ם יראו שהגבתי בחזרה ועידכנתי, אוקיי, מספיק עם הדברת וההתנצלויות - למי שלא קראה אותי למטה הנה הדברים: ובכן, עבר באמת המון זמן, בנתיים אבי נפטר - זוכרות כמה היה קשה? אז זהו-לפני חודשיים לקח אותו הבורא. אחרי שנים של סבל לו ולסביבה נפרדנו ממנו בהשלמה. החלל הזה שנפער עם מותו איפשר לדברים שנדחקו הצידה לצוף ואחרי הפסקה ארוכה חזרתי לטיפול. לא להאמין כמה דברים עוד חיכו לי. ושהעוצמה שלהם כה חזקה - ושוב הייתי ממש שם, חווה את הרגע - אבל הפעם ממבט ישיר ולא כצופה. אני יוצרת, לומדת מטפלת, וממשיכה להדהים את עצמי על היכולות האלו שרחשתי בשנות השיקום - לחוש, לקבל, להאמין בעצמי, ועוד. תודה חטולית, שחף, בובה, ואידה - בהצלחה לדמעה , גל, ולכל החדשים/ות - לא לוותר, זה משתלם.

ליז יקרה כל הכבוד לך...קודם כל על התעקשות...זה מאוד חשוב!!! וגם על התהליך... אבל לפני הכל... מצטערת על אבא... אני זוכרת כמה היה קשה ומעורבב רגשית... אך את מרגישה היום? אני חשה את הכוחות והעוצמה שבך...תמיד חלק ממך ברגעים טובים וגם בבפחות יודעת לבקש עזרה וגם לתת... בהצלחה בהמשך כל הכבוד! גאה בך על הכל חזקי ואמצי... חיבוק אידה

זה נשמע שאת חייה חיים מלאים ועשירים מפיקה מהם את המיטב ונהנית מכל מה שהם יכולים להציע בטח שאני זוכרת כמה קשה היה לך עם אבייך וכמה משקעים כואבים מהעבר העלה בך הטיפול בו יכולה להבין גם את ההשלמה עם מותו וגם את החלל שנפער שני דברים שנשמעים מנוגדים אך בהחלט יכולים להתקיים בו זמנית מברכת אותך על החזרה לטיפול מאמינה שזה יתרום לך המון! חזרת לאותו מטפל שהיית אצלו בעבר? או שאולי בחרת בגישה טיפולית שונה? אני זוכרת שבזמנו שקלת טיפול במגע בטוח... מאחלת לך המשך/סוף שבוע מלא שמחה וחיות :) שחף

אני משתדלת שהחיים יהיו מלאים. מה שמוזר, שככל שאני ממלאה אותם אני צריכה ללמוד להשתמש באותם ההתנהגויות של הגוף שהפריעו בעבר, ולהבין שיש להן את הצד הבונה , את הצד החיובי. לזהות שהן שייכות להתרגשות, לעשיה, לשמחה בניגוד ל-חרדה, שיתוק, ועצב - לומדת לאט לאט לקבל את האפשרותת הזו שפיפורים של לב-הם לאוו דווקא סימנים לרוע מתקרב-שהם יכולים להיות סימן להתחדשות... תודה יקרה, שמחה לקרא שהיד מבריאה ותוכלי לשוב לעבוד.

אני כל כך גאה בך תמיד אמרתי לך שזה ישתלם לך בסופו של דבר אם לא תוותרי ,וואווו , בא לי לחבק אותך מתוקה ולומר לך כל הכבוד !!! עשית את זה !! עכשיו אחרי הכלללל את יכולה לחיות את החיים שלך כמו שבאמת מגיע לך לומר לך שצר לי על אביך שנפטר יהיה בסדר מבחינתך ? מפני שרק אחרי זה - הגעת להחלמה ,,,,, וכשתרגישי שאת מוכנה , שיש לך כוחות שמתאים לך ,,,,,,,,,,אל תשכחי אותנו שאוהבות אותך המונים מחזבקת חטולית

זה בסדר להגיד - תודה. וזה גם כל כך נכון להסס ולחשוב שאולי זה לא במקום... אני מרגישה נכה בגלל חוסר העצב שבי וחוסר האבל ובגלל האדישות שהנפש שלי מגיבה בה לכל העניין.הוא הרי לא פגע בי-ומצד שני הוא לא ראה אותי, ולא היה שם בשבילי כשהייתי צריכה ו... אוף , זה כל כך מסובך. תודה חטולית על הרגישות וההבנה ותודה ענקית על החיבוק

שמחה להודיע: מרכז אור הנפש בפתיחה מחודשת מרכז טיפול טיפול פרטני וקבוצתי וכמובן בית פתוח לנפגעות...ממש בקרוב! אידה לפרטים ניתן לפנות אליי 0544502605 [email protected]

באמת מזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת! הרבה הצלחה בפתיחה ..

בהצלחה - איזו שמחה ממש מתאים באביב, חודש של התחדשות וצמיחה!!!

היי אידה, מזל טוב ! אידה, למה הכוונה בפתיחה מחודשת ? מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות ? עד כמה שידוע לי אור הנפש היה קיים גם אתמול,שלשןם,שלשומים ?? תקני אותי אם אני טועה ??? מה התחדש ?? בפנטזיה שלי אני עונה לעצמי :"חופית, מה שהשתנה הוא שנוספו סניפים שונים וקם סניף שאותו את אידה מנהלת ובו מנחה בעיר בו אני מתגוררת"..ואני ממשיכה בפנטזיה : "כן,חופית את פשוט מגיעה למרכז, עוברת סוף סוף את התהליך שאת כל כך חייבת לעצמך ומתחילה לחיות -יוצאת לחירות אמיתית מכבלי העבר שממשיכים לאזוק אותך בשלשלאות ברזל...

אור הנפש... (חשבתי שיותר פשוט להסביר...) לפני 3 שנים פלוס...סגרתי את אור הנפש כאן ועברתי לניו יורק שם המשכתי לעבוד אבל התגעגעתי כל הזמן.... ועכשיו אני נרגשת לפתוח שוב את המרכז שלדעתי יש בו משהו מיוחד... חם,מקבל, מכיל, מרגיע, שליו... מקווה שמי שיגיע גם ירגיש כך.... מקווה לפתוח ממש בקרוב את הבית הפתוח ... קבוצת תמיכה פתוחה כמובן באוירה נעימה ומקבלת במיוחד אידה

מצטרפת לכל איחולי ההצלחה! ו... בית פתוח... נשמע מוכר משהו ;-)

לבובה, ליז, חופית ושחף.. :-) אידה

בזמנו רק שמעתי על המקום ועל הכייף שהיה למשתתפות שם וכעת אחרי קריאת התגובות של הבנות עושה רושם שבהחלט יש להן למה להתגעגע אז מכל הלב - בהמון הצלחה ובשעה טובה חטולית

אייך את היום ? מקווה שטוב יותר תראי סימני חיים בבקשה דואגת לך ליל מנוחה חטולית

http://086014h.files.wordpress.com/2009/06/give-me-a-hug1.jpg

כל כך לא פשוט, ומצד שני אנו חייבות את זה לעצמינו. אז לזכור שהרגרסיה מאפשרת לשהות במקום הפצוע, להסתכל לו בעניים,לעבור דרכו, ולהגיד לעצמך - עשיתי זאת!! לא ברחתי הפעם וכך שוב ושוב, ולאט לאט המקום כבר לא כל כך נורא, הוא מתעמעם. לא נעלם, לא מתבטל, אבל מקבל פורפורציה אחרת בחלק שהוא תופס בחיים שלנו. הרבה כוח דמעונת יקרה.&#9829;

הלכתי לנמל ליד הבית שנפגעתי בו אני בזמן האחרון שאני רוצה לפגוע בעצמי אני הולכת להרגע לראות את הים אתמול הלכתי לכיוון הנמל ואז ראיתי את גיסתי היא דיברה עם מישהו היינו על אותה מדרכה היא הסתכלה עלי ולא אמרה כלום כאילו שתי זרות והייא היתה חברה טובה שלי אני הכרתי בינהם הרגשתי אייך הבטן שלי מתהפכת הלכתי כמו סהרורית הסתכלתי על הגלים שמתנפצים ורציתי להתנפץ גם

גלגלושששש באמת כואב כשמכירים ומתעלמים ממך בצורה כזו בוטה אי אפשר לצפות מאנשים להיות מה שהם אינם או לתת מה שאינם מעונינים לתת גם זה יעבור תחשבי אייך את ממשיכה את החיים שלך מכאן והלאה ,,,,,,,,,,,,,, שולחת חיבוק עוטף חטולית

ממני ואפילו לא אומרים שלום זה כאילו מחקו אותי ואז אני רוצה לפגוע יותר בעצמי כי אז אני נעלמת אני לא נמצאת וזאת הדרך שלי להרגיש אני יודעת שמחקו אותי שם כי אני פתחתי את כל התיבת פנדורה הזאת והראתי להם את האמת בפרצוף והמחיר הוא כבד מאוד על האמת הזאת

גל יקרה מצטערת... עצוב וכואב... אל תתני לכך להשתלט... תהני מהכלים...מהים שאת כל כך אוהבת אל תתני לשום דבר לקלקל... למרות שזה קשה וכואב מחזקת אותך אידה

המפלט שלי בים קבורים כל הסודות שלי,הוא מקור לשאוב כח אבל לפעמים הוא מקור להבלע בתוכו לתת לגלים להטביע אותי שאני מגיעה לשם לאיזור אני מתנתקת למרות שהאיזור הזה הוא פצע מדמם אבל שהיא מתעלמת ממני הניתוק לא עוזר זה נכנס פנימה כמו סכין מה כבר עשיתי למה המחיקה הזאת להפך בזה שסיפרתי עליו פתחתי לה את העינים היא בחרה לעצום אותם ולמחוק אותי

מה איתך ? איפה את ? אייך היד ? עדיין שואבת נוזלים ? השמיעי קול חומד דואגת לך חטולית

האמת שאיכשהו פשוט לא מוצאת כוחות לכתוב שוב..... כעיקרון אני בסדר היד משתפרת אתמול הוציאו לי את התפרים בשבוע הבא חושבת כבר לחזור לעבודה עם הילדים תודה לכן על ההתעניינות שחף

מה שלומך היום ? יש שיפור כלשהו במצבור הכוחות ? החלמה מהירה חטולית

הגרון פות כואב היום והראש תקין עכשיו הכתף תפסה כאבים רציניים, מזל שזה כתף שמאל שאני יכול עוד לנגן על הגיטרה

טוב שאתה מרגיש טוב יותר ואני חשבתי שחשוב לך יותר להרגיש טוב בגלל העבודה ולא בגלל הגיטרה מה אתה מנגן ? ליל מנוחה חטולית

אסור להישבר! בדרך שאדם בוחר ללכת מוליכין אותו משמים!!! צריך לבחור לעשות את מה שהלב אומר ולבטוח בה' הוא לא יעזוב אותנו לבד אפילו לא לרגע.....

אהמ.... רוצה להאמין שזה נכון. יש פעמים שאני רואה שהוא איתי . אבל איפה הוא היה שפאקינג הייתי צריכה אותו. נתן לאמא שלי "לתפוס" אותי על "חם" אבל היא לא עשתה דבר נתן לאחותי "לתפוס" אותי על "חם" אבל עכשיו שמזכירה לה את זה=היא לא יודעת על מה אני מדברת.. הודיה, תודהלך אני לא מצפה שתעני לי כתבתי את זה בשבילי.. ושמחה לקרא שאת אופטימית.. באמת! ~אסור להשבר~ בובה

תחשבי רק לרגע אחד מה היה ממשיך לקרות אילו אימך ואחותך לא היו "תופסות אותכם על חם " מה הפוגע/ים היו ממשיכים לעשות לך ? לאן זה היה מוביל ?????????? אל תעני לי רק תחשבי על זה,,,,,,,,,,,,,, ולכן פאקינג - ה' כן היה שם ועצר את הדברים מלהתגלגל למחוזות שהיו יכולים בהחלט להיות פטאליים !!!! חיבוק עוטף ומגן מתוקה חטולית !!!

אני שומעת את הכעס... מבינה אותך את היית שם לבד אף אחד לא שמר ולא הגן אמונה תקווה זה הכוח כל אחד עם האלוהים שלו עם מה שמחזק איתך אידה

הודי'ה יקרה מילים כדורבנות , מסכימה כמעט עם כל מה שכתבת ה' לעולם אינו בוגדני , הלב כןןןן ה' לעולם לא עוזב אותנו אפילו לא לרגע -נכון וזה כולל את ההחלטות השגויות שלנו -נכון שהוא נמצא גם שם , אך אינו יכול לתקן את מה ששגינו !!! בהחלט כן -רצוי מאוד לא להשבר !!! האם תמיד אפשרי ? ברוכה הבאה לפורום שלנו -שמחה על כל מה שאמרת מותר לשלוח לך חיבוק ? חטולית

ברוכה הבאה אמונה זה דבר חשוב אמונה זה כוח כל אחד והאלוהים שלו... האמונה שמחזקת אותו שנותנת את התקווה... כל הכבוד כל הכוח והאמונה שלך היית רוצה לספר עוד אך את מתחזקת? על עצמך? מוזמנת במה שמתאים לך אידה

עם התשובה שלי.. ואם זה אכן נכון, אז סליחה- לא היתה בי כוונה לתקוף אותך אלא את עצמי בעיקר .. חייבת לצאת כרגע מהבית אבל תדעי שלא כתבתי את זה אלייך.. ברוכה הבאה בכל מקרה אשמח אם תחזרי אלינו

מתגעגעת אליו לבחור שיצאתי איתו לפני ,בערך 10 חוד'. היום דיברתי עליו בטיפול למה בדיוק מתגעגעת? כשנפרדנו אמר, שאם אני ארצה לקיים יחסי מין, אתקשר אליו. התרגזתי נורא. היום, אני רואה את זה כאופציה. אבל כבר מאוחר מידיי- הוא תפוס . כל הזמן שואלת אנשים אם עדיין יש לו חברה. הרבה אומרים שכן, חלק קטן אומרים שלא יודעים. בעצם, יש כאלה שיגידו שטוב שאני לא איתו. לעיתים אני חושבת ככה. אבל יכול להיות שלא היה טוב, בעיקר בגללי. רואה תמונות בפייסבוק מתגעגעת לחיבוקים, לנשיקות למילה הטובה בזמן הנכון. מתגעגעת לתחושת הביטחון מתגעגעת למין. :\ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ושוב, אחרי המון זמן שלא, חתכתי. היה טיפול קשה. מלא דברים שעולים, ואני דוחפת אותם הצידה. מעגל שלא נגמר ודיי, כבר אין כוח.. סליחה

עכשיו דיברתי איתו אחרי הרבה זמן שלא .. שאלתי אם עדיין יש לו חברה והוא השיב בחיוב . הזכרתי לו את מה שרצה אחרי שנפרדנו "זוכר שאמרת שאם יבוא לי "סטוץ" אגיד לך" "כן" "אז סתם חשבתי שאולי אתה לא תפוס, ואתה יודע......" "את באמת רוצה?" "כן!!!!!!!!!!!!!" (כאן היתה בי תחושה שהוא יגיד לי שנזרום מכאן הלאה..) "אני תפוס, מצטער". (זונה) אאוץ' -אני יודעת, יודעת שאתה תפוס ככ יודעת שזה כואב לי. ככ יודעת שאני מתמוטטת כבר מכאב. ולמה? אוף איתי. שונאת

אני בטוחה שלא תאהבי את התשובה שלי אבל מוכרחה להיות יותר נאמנה לך מאשר לפנטזיות הכואבות שלך אני שמחה מאוד שהוא תפוס !!! הוא לא מתאים בשבילך אפילו לסטוץ סבלת המון בעבר ממנו אם את מוכנה להתעלם מכל הסבל שלך שבהחלט לא הגיע לך רק עבור סטוץ - זו בהחלט החלטה שלך שגויה בתחליט השגיאה שתביא איתה שוב כאב וסבל לא אכנס לפרטים מיותרים אבל את חייבת לעשות חושבים !!! מצטערת ששוב פגעת בעצמך היום ומחר יום חדש , מקווה שהמחשבות שלך יתבהרו ולא תחפשי שוב לחוש את הכאב שהיה תישני על זה ותחשבי,,,,,,,,, ליל מנוחה מתוקה חטולית

אני חושבת למה שאת באמת מתגעגעת: זה לא להיות לבד... שיש מי שאיתך שלא צריך להתמודד עם הכל לבד ולפעמים יש פתויים בכדי לשבור את הלבד... בכדי לא לישון לבד לפעמים ההרגשה שאחרי....יכולה להיות קשה וכואבת, למרות הגעגועים, האכזבה ותחושת הדחיה... דבר אחד את יכולה לומר: שהאקס היה הוגן...ואמר לא! הוא לא ניצל...הוא לא פגע... למרות שנפגעת ממנו ברמה אחרת...זה שונה... וחשוב לראות את הדברים גם מהצד הזה... אני בטוחה שבתוך התהליך שאת עוברת את תלמדי ותצליח לבנות מערכת יחסים נכונה ובריאה עבורך... תאמיני... אני מאמינה וסומכת עלייך אידה רק רוצה להוסיף ולומר שטוב לראותך איתנו כאן בפורום!

בעיקר לא לישון לבד.. וכל השאר כבר היסטוריה .. עד שאזכר בו שוב.. :\ ותודה אידה, גמני שמחה לחזור לבית.. :)

כל כך רוצה למות

מיתר ????? מה קורה ???? משהו עלה מחדש ? קרה משהו חדש ? כנסי בבקשה אל תישארי לבד עם הכאב מחבקת ברכות חטולית

תודה שאת רואה חטולית יקרה לא מרגישה שהכאב שלי מהווה בכלל איזה עניין שיש להתייחס אליו, מרגישה כ"כ מושפלת וזנוחה. את שאלת אם משהו קרה- והלוואי שיכולתי להשיב לך, כן- משהו קרה, כי אז אוכל לומר היתה שגרה ומשהו הפר אותה, היתה איזשהי יציבות איזה בסיס קודם. אבל מה שקרה קרה כ"כ מזמן ואני אבלה כל דקה ודקה בחיים עליו וכל שטף הזכרונות האלה וההרגשה שהונתי שהולכתי שולל. אני לא מפסיקה לבכות וזה לא בכי משחרר וכלום לא עוזר ואני גם לא רוצה יותר לעזור לעצמי ולא רוצה שיעזרו לי כי אני באמת הכי רוצה למות לא לכל כאב יש פתרון. אני איבדתי תקווה ואת כוחות החיים ולא רוצה יותר דבר. ושוב תודה חטולית.

קשה...עצוב... אני מאמינה שמה את רוצה שבאמת יקרה.. זה שהכאב ימות... הקושי...כל מה רודף ולא מרפה...ימות אל תאבדי תקווה... אפשר אחרת.. תני לעצמך צ'אנס... כי מגיע לך מגיע לך לחיות לחיות אחרת... אל תתני לפוגעים לנצח.. אולי כדאי לשקול שוב טיפול...אולי במתכונת אחרת? אל תפסלי.. מחזקת וכאן בשבילך אידה אנחנו כאן בשבילך

בחור ניצל אותי מינית אני היתי בערך בת 8 או 9 אני שיקרתי להורים שלי ולחברה של אמא שלי אני מפחדת פחד מות מאבא שלי אני מפחדת להגיד לאבא שלי את האמת אני מפחדת שאבא שלי יעשה לי לינץ

שלום לך -בשם חסוי אם את מבינה שניצלו אותך מינית זה אומר שאת כבר בוגרת אני מאוד מבינה שנאלצת לשקר בגלל הפחדים שלך וואווו , בגיל צעיר כל כך זה ממש גזל של הילדות את ממשפחה דתית ? האם יש לך כיום מישהו/מישהי שתוכלי להכניס בסוד העינינים ? שתוכלי לפרוק את כל הפחדים שלך שיוכלו להיות לצידך ? אני לא יודעת , אולי את בכלל תלמידה ואז יש אפשרות גם לפנות ליועצת בית הספר אני מבינה שאת מאוד מבוהלת וסליחה שאני שואלת כל כך הרבה שאלות מנסה לחשוב אייך אפשר לעזור לך אולי אחות גדולה , דודה מישהו ? תראי , המון שאלות מתרוצצות לי בראש אם עוזר לך - יש טלפון למרכז נפגעות תקיפה מינית 1202* את יכולה להתקשר ולשאול כל מה שאת רוצה לדעת , אולי אפילו לקבל עזרה שולחת חיבוק גדול כדי להרגיע אותך אם תוכלי לתת יותר פרטים -יכול בהחלט לעזור חטולית

אני בחורה חילוניה מסורתית אין לי אחיות

נאנסתיואני חושבת שזה קרה באשמתי 6 שנים אני חייה בפחד ושואלת את עצמי האם זה יקרה שוב?הוא היה בכלא 6 שנים ואני פוחדת נורא כי עכשיו הוא חופשי אימי נאנסה בגיל 30 ע"י השכן שלה וזו גם אשמתינכון?אני שונאת גברים אני מסתגרת בבית אימי ללא חברות ושלא לדבר על עזרה מקצועית ניסיתי לפנות לעובדות סוציאליות אך הכל היה לשווא בגיל 18 התחלתי לשתות אלכוהול+ניסיתי סמים קלים לתקופה קצרה חליתי בגיל 16 בהפרעת אישיות גבולית+לפני 3 שבועות גילו אצלי הפרעות אכילה אנא עיזרו ליבבקשה??

ברוכה הבאה לפורום את מוזמנת להיות חלק לשתף ולהיות פחות לבד.. אני מצטערת לשמוע על הטראומה והפחד... על הלבד שאת מתמודדת איתו... כי אין ומפחיד לספר... בת כמה את יקירה? מדוע את כל כך פוחדת? האם את מרגישה אשמה? לא משנה מה היה ומה קרה את לא אשמה לאף אחד אין זכות לפגוע בך! כמו שעכשיו לאף אחד אסור פגוע או לעשות בך לינץ... אל תשארי לבד אנחנו כאן בשבילך ספרי ושתפי את אשר על ליבך! כאן אידה

מלחמות עקובות בדם לנצח את נסיבות חיי נולדתי מתוך התהום, נוצרתי מתוך החשכה וכל חיי חיפשתי אור, באמונה ובתקווה שמגיע לי ואף אחד לא מבין, נמאס לי מהשרדות יומיומית, להלחם על כל נשימה, על כל חלקיק חמצןכדי שיכנס לתוכי, ימלא אותי ויתן לי עוד רגע אחד כדי לחיות. ואני עייפה, רוצה רק מקום אחד להניח את ראשי בו ולהרגיש שקט מיוחל, האם יום אחד אוכל לקבל מקום כזה? האם מגיע לי? האם אוכל לחוות שקט ובטחון? בטחון.... ולהפסיק לדאוג ולחשוב ולפחד. אני עייפה רוצה כל כך הרבה, מאמינה שנים, מקווה ימים ולילות.... אני עייפה היום עייפה. מבקשת קרן אור אחת קטנה ויחידה לחיי,, עוד קרן אור אחת שתוציא אותי מתוך האפלה שנדמה לי שאני נמצאת בה כעת

ציפור יקרה ברוכה הבאה לפורום את מוזמנת להיות חלק לשתף , לא להשאר לבד הכל בקצב שלך אני מצטערת לשמוע על מלחמת ההשרדות היומיומית... מבינה שעברת דברים קשים וטראומטים.. שמלווים מכבידים ומקשיים כל הזמן... אני שומעת את התקווה ...את הצורך והרצון ביד שתעזור . , בקרן אור שתכנס לחייך אני נשמעת לי בחורה חזקה ואמיצה עם כשרון רב להביע את עצמך וכאבך... אני מקווה שאת בטיפול שאת לא מתמודדת עם הכל לבד אשמח לשלוח את קרן האור לחזק את התקווה כאן בשבילך http://f.nau.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/60/85/39/398560/misc/12103249.jpg אידה אידה ואנונו עו"ס MSW http://www.hebpsy.net/community.asp?id=33

תודה לך על התגובה, למרות הכאב והפחד, העייפות וחוסר האונים, הצלחתי להרגיש איזו קרן אור אמיתית שמגיעה מכיוונך, עם רצון עז להיות. אבל את מבינה ששום דבר לא אמיתי? כי יש לך רצון, ואני יכולה אפילו להרגיש משהו בא מכיוונך, וזאת כי אני כל כך רוצה להרגיש, וזה כי באמת הלבד הזה הוא אמיתי והוא משתוט כמעט על כל חלק בחיי, ועייפות החומר.... ולמרות התקוות והאמונה שקיימת בי, עוד מיום היוולדי לתוך הקיום שהיה אסון גמור מבחינתי, אני עייפה היום. צריכה ידיים מושטות, אמיתיות,כאלו שאוכל לתפוס בהן ולהאמין שאני לא לבד, ולסמוך....וכי אני עייפה מדי לבד וכי אין לי כוחות, וכי ברור לי שמכאן אי אפשר כבר להמשיך לבד, שרדתי כל החיים..היום אני צריכה ללמוד לחיות. דעי לך, הלבד הזה בפני עצמו הוא טראומת ילדות, כי מאז היותי תינוקת הבנתי שאני לבד לגמריי במערכת, לא עבר זמן מה וחוויתי את הלבד הפיזי הכמעט מוחלט. קשה לי, מחפשת משהו להאחז בו, אני כל כך רוצה לחיות..מדיהם שאפילו את בצורה וירטואלית לחלוטין מצליחה להבין זאת, אולי להרגיש זאת.... קשה לי להלחם, הכל לבד, מרגישה שאין לי באמת מקום, נמאס לי להלחם על לקבל מקום שלא באמת קיים עבורי, כי איך יכול להיות לי מקום שנלקח עוד בסה"כ שהייתי בת ארבע שנים אומללות? אני עייפה אידה, אני עייפה ומותשת

ברוכה הבאה ציפור נפשי מרגישה בכתיבה שלך את הכאב ואת העייפות שלך מבינה שגם להכנס לכאן היה לך קשה עשית צעד מאוד נכון לא להשאר לבד זה המוטו שלנו כאן בפורום את מוזמנת להישאר כאן , לשתף לתת שיתמכו בך ולהיות שותפה גם , את לא יודעת כמה אני מבינה אותך מבינה גם למה ביקשת רשות לכתוב לאידה במייל גם בשבילי שום דבר לא היה מובן מאליו וכל מי שעשה משהו קטן כציפורן של זרת בשבילי תמיד השבתי פי כמה וכמה יותר מושיטה לך יד יציבה ובוטחת -בואי , היכנסי קחי חלק בכל מה שמתאים לך , ואולי זו תהיה בשבילך קרן אור שתאיר אותך באפלה -ותהי גם קרן אור כאן בפורום שלנו - את מוזמנת יש לי הרגשה שיש לך כוח נתינה מדהימה אולי זו הכתובת ? שולחת חיבוק גדול לקבלת פנים -כמובן רק אם מתאים לך חטולית

אני באמת עייפה חטולית תודה לך על התגובה המקסימה אולי זו הכתובת.... תודה על החיבוק ששלחת מקווה ללילה יותר רגוע עבורי, שקט, פחות מעייף וכואב... ומה שלומך את? ציפור נפשי- אגב, שמי נבחר מתוך מקום מאוד עמוק..באמת ציפור נפשי

והוא אמר שם שאני כולי הצטמררתי שתינוק זה תיקון וניתוק זה מה שהיה לי מתן תיקון וניתוק הוא גם נולד ב29 לאוגוסוט ואני התחתנתי ב29 לנובמבר הוא כאילו היה צריך להיות כדי לפתוח לי את הדלת לצאת מהחיים שלי עם האקס זה כואב מאוד כי הספקתי להיות אמא לכמה חודשים ואהבתי אותו מאוד נסתרות דרכי האל אייך דברים מתחברים ובכלל המילה מקרה זה ה רקם

גל יקרה, מעניין מאוד ומעורר מחשבה.... הרבה כאב וגעגועים... והיום את רואה שהיה לו- למתן- תפקיד חשוב.... נכנס לחייך ויצא וקרו כל כך הרבה דברים .....טובים וגם פחות וכאב מלווה.... אבל יש תמיד תובנות חדשות... מחזקת אותך אידה

אני מנסה בחשיבה הזאת אולי להקל על הכאב הזה או להאחז

כואב לי מאוד לשמוע שזה הפרוש של כל הסבל שעברת הלוואי והיה נגמר בצורה שונה לא הבנתי את הקטע של תינוק ותיקון וניתוק אני רק מאוד מבינה שזה מאוד כואב אכן נסתרות הן דרכי האל ואם את הבנת הכל , אני שמחה בשבילך שולחת המון חיבוקים חטולית

לעומת כל המקרים המזעזעים שקראתי פה, המקרה שלי נשמע ממש שטותי. התיישב לידי באוטובוס גבר מבוגר.בהתחלה מזווית העין ראיתי שהיד שלו, שיותר קרובה אלי, הייתה מאוד קרובה לרגל שלי. לא חשבתי שהיא על הרגל שלי, למרות שהרגשתי משהו חמים כזה על הרגל. הזזתי קצת את התיק שהיה לי על הברכיים וראיתי שאחת האצבעות שלו באמת על הרגל שלי. לא ידעתי מה לעשות אז זזתי קצת הצידה. אבל הוא המשיך ואז בשל מסויים הוא פשוט שם את היד שלו על הירך שלי.הזזתי את הרגל הצידה והוא ישר משך את היד אליו. אחרי כמה דקות הוא ירד מהאוטובוס. אני עדיין קצת מבולבלת מזה ואני אפילו לא יודעת למה. ומשום מה אני עדיין יכולה להרגיש את היד שלו עלי. יש למישהו עצה?

, ,"לעומת כל המיקרים "- כל מקרה חשוב לגופו ולתחושות שהוא מעורר אצל מי שזה קרה לו לזה קוראים הטרדה מינית , גם אם האיש מבוגר ,,,,,,, אין שייכות לגיל עם "התרגיל שלו "אם היית אומרת שברגע שהזזת את הרגל גם הוא הזיז משם לגמרי את היד שלו , הייתי אומרת ש-אולי באמת לא קרה בכוונה , אבל לא כך זה נשמע , חוצמזה - תלמדי לסמוך על תחושת הבטן שלך , כשמשהו מרגיש לך לא נכון , לא טוב , לא נוח , סימן שזה בדיוק המצב !את עדיין מרגישה מבולבלת אולי כי בתחושה שלך שמשהו לא בסדר קרה כאן ?לדעתי את פשוט צריכה לדבר עוד ועוד על התחושות שלך עד שתגיעי לתחושת רוויה וזה כבר לא יציק לך יותר , מקווה שלא תחווי שוב דבר לא נעים שכזה בשום מקום , בכל אופן , ברוכה הבאה , ואת מוזמנת להשאר כאן איתנו ,

אלכס יקרה אני מצטערת לשמוע...זה אולי נשמע קטן או שטותי...אך לא כך הם הדברים!! המעשה פוגע ומלווה בהרבה רגשות שהם קשים, הבחור שפרץ גבול שלח ידיים והשאיר אותך מבולבלת, המומה ופגועה.. למרבה הצער כמעט כל אישה עוברת הטרדה כזו או אחרת... במילה...במבט...מגע... לא תמיד יש את היכולת להגיב... לקום, לברוח , לצעוק... הרבה פעמים יש קיפאון אין אפשרות להגיב... כל הכבוד שנכנסת ושיתפת אותנו ואני מציעה לך לשתף מישהו קרוב...אמא , אחות , חברה שתפי ודברי על כך רק טוב אידה

אמצע בלוז ריקי גל "אם יש ירידה עד לתהום אני הראשונה שיורדת ואם אראה סולם לשומקום אני אטפס לא רועדת. למעלה או למטה דיכאון או שיגעון רגע חגיגה ורגע פצע. למעלה או למטה ילדה אבודה לעולם לא תדע להיות באמצע אני צריכה לצאת מזה לבד קשה לי אליך לגשת מחכה שתושיט לי יד מבלי שאני מבקשת. לא בטח שאתה אינך אשם אני קרוסלה משוגעת שיורדת מהר וקשה ועולה ויוצאת מהדעת. למעלה או למטה דיכאון או שיגעון רגע חגיגה ורגע פצע. ילדה אבודה שאף פעם לא למדה אף פעם לא למדה להיות באמצע. אם יש ירידה עד לתהום אני הראשונה שיורדת. " רע דמעה

חומד , מה קרה היית בטיפול היום ? היה קשה עם הזכרון החדש ? מתוקה , את יודעת שכל מה שעובר עליך רק זמני , כמו שאומרים "עד יעבור הכאב " או שקרה לך משהו קשה אחר ? יכולה לשתף ? מחבקת-חטולית

שיר כל כך יפה ומביע... אך הולך בטיפול? האם את מרגישה שאת בטיפוס בסולם... ובקצה יש תקווה ואור מחזקת אותך אידה

קיבלתי מחברת ראשונה במתנה על מנת לעודד אותי לכתיבה , היום , ממש עכשיו נזכרתי כמה עוד מחברות ודפדפות של מכתבים כתבתי מאז ,,,,,,,,,אולי שמונה ? כן ,זה היה בזמן הטיפול ,יותר נכון בתחילת הטיפול ,נתקלתי בשיר שהיה מחובר למחברת ותמיד הלך איתי לאורך הדרך , וזה הולך ככה "לעולם אינך יודע , עד שנסית ולעולם אינך מנסה אלה אם נסית באמת אתה מתאמץ ככל האפשר אתה עושה כמיטב יכולתך , ואם עשית כל אשר תוכל ועדיין נכשלת- האמת היא-אם כך שלא נכשלת כלל כאשר אתה שואף לממש את חלומותיך יהיו אשר יהיו אתה גדל עם השאיפה אתה לומד מן ההתנסות אתה זוכה מן העשייה (ליין פרסונס) אתם יודעים מה ? זה נכון גם להיום כמו שהיה נכון לימים ההם מה דעתכם ? היום הכל הולך לאשפה -פג תוקפו , בטל קורבנו הגיע הזמן לתת לדברים ללכת , ולתמיד ! חטולית

WOW.... שיר חזק... יש בו בעניי המון... וכן הוא מתאים תמיד.. בכל צומת דרכים... התחלות חדשות... טיפול... כשפרפרים בבטן.. "לעולם אינך יודע , עד שנסית..." אז ... להסתכל לכל החששות והפחדים בעניים... לתת מקום לעצמך וגם להגשים חלומות כל הכבוד לך! עשית דרך משמעותית למען עצמך גאה בך אידה

בהחלט שיר מאוד משמעותי קראתי אותו,,,,,,,,,,,,,המוני פעמים וכן , בהחלט עשיתי דרך מאוד משמעותית למעני לשם שינוי , גם לי מגיע למרות שאני מזדקנת חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ואת יודעת מה ? גמני גאה בעצמי מאוד ! תודה אידה על החיזוקים , הם תמיד במקום ! חטולית

אני שמחה שהבאת את השיר לכאן.. אין לי הרבה מה לאמר לך, רק שתדעי שממך אני שואבת כוחות.. תקווה.. מחבקת המון בובה

מתוקה שכמוך , תודה מאמי גמני שואבת כוחות ותקווה מכל מי שנמצא איתי בכל המדיות חחחחחחח והחבר'ה כאן - פשוט נהדרים את הרי יודעת , לא אז - בואי הביתההההה מחבקת מלאן תלפים יפה שלי חטולית

כמה זמן שהחלון טקסט הזה פתוח מולי, אני לא יודע עדיין אם לרשום טריגר בכותרת או שרק להשאיר את זה אצלי. פלאשים מלאי הרגשות פיזית ממש, שוב ושוב ושוב.. זה התחיל אחרי הסדרה חטופים, ממחשבה אם יעזור לי לספר ולפרט בטיפול על מה שהיה, כי במחשבה שטחית נראה שעדיף לטפל במה שיש בלי לפתוח מהעבר. יחד עם זאת.. ניסיתי כבר לרשום פה קצת משהו אבל מבהיל אותי לקרוא את זה.. תאכלס לא רציתי בכלל לראות את הסדרה, ידעתי שהיא תהיה טובה וברמה מאוד גבוהה. אבל עדיין כואב כל הסיפור הזה, ומוקדם מדי לסדרה הזאת לפי דעתי. לילה טוב לנרדמים ולממתינים להרדם. הלילה הזה אני ער תום

בוקר טוב תומי מקווה שאתה מרגיש טוב יותר , מצטערת , לא ידעתי שאתה חולה החלמה מהירה ,רק לידע כללי -עישון בנרגילה =פי שלוש מסיגריה רגילה , בכלל לא מומלץ !!!! כשתחליט ללכת לטיפול , מן הסתם יעלו דברים שעברו בחייך מכל מיני תקופות ושלבים , תזרום עם מה שתוכל ובמשך הזמן דברים כבר יסתדרו , למה אתה נכנס לסרטים כבר מעכשיו ? ונכון , צריך לכתוב טריגר כשכותבים משהו רגיש יותר או תאור שיכול לעורר באמת טריגר אצל הקוראים , ואם אתה עדיין לא מוכן אז הכל בסדר , מקווה שהצלחת להרדם בסופו של דבר מפני ששינה טובה יכולה בהחלט לשפר את ההרגשה שלך וגם לתת לך פרספקטיבה אחרת על דברים שביום קודם הטרידו בלי סוףףףףף השקמה נעימה -והמשך יום נפלא חיבוק עדין מיוחד לחולים חחחח חטולית

נרגילה אחת בערב עדיפה על חצי קופסה ביום או 5 אם אני מתאמץ ממש אבל עכשיו עם כאבי הגרון אני לא מעשן כבר מיום... רביעי נראה לי הלוואי שמשם אני אמשיך בכוחות עצמי ללא הכאב גרון הלילה עבר איכשהו בסופו של דבר, בשעה 4 נרדמתי אבל בהתאם משכתי עוד יום מחלה מחר שגרה הגבתי לך בהודעה שם למטה תומי

היי בת 20 הולכת כעת לפסיכולוג עקב הטרדה בגיל 14 אשמח לדעת ממישהו שעבר תהליך דומה, אין לי בעיה לדבר על מה עברתי, אני רק רוצה חיי זוגיות בריאים. איך הולך התהליך? מה הוא ישאל? מה אני אמורה לגלות שם? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי תודה...

היי יובל מצטערת על החוויה הקשה שעברת, בתוך הכותרת היה נדמה שאת מתכוונת לכך שגם אצל הפסיכולוג עברת הטרדה מינית, אבל כנראה זו אני- קוראת בעיקר את עצמי... אני עברתי התעללות מינית ממושכת בילדות והלכתי בבגרותי לפסיכולוג שהטריד אותי מינית. אני חושבת שבגלל ההסטוריה המורכבת שלי הייתי סוג של טרף קל שלא מבחין במה שנראה מאוד שקוף. אף אחד לא הזהיר אותי שזה יכול לקרות בטיפול- כי חשבתי שמטפלים אמורים להגיש עזרה ולא לנצל את הפגיעות, מאוד קל לתעתע במי שנפגע, נואש ומפתח תלות. אז אני רק ממליצה לך להיות ערה כי מי שעברה מה שעברה יש לה הרבה פעמים סיכוי לעבור את זה שוב אם היא נופלת לידיים הלא נכונות. לא רוצה להשמע כמו איזה מטיפה אבל תמיד חשוב להזהר גם ממי שבוטחים בו. מקווה לטוב בשבילך ולהצלחה בתהליך הנוכחי. אפשר להתמודד עם זה.

מיתר יקרה כמוך גם אני הייתי צריכה לקרוא פעמיים כדי להבין שזו לא היתה פגיעה בטיפול, וזאת כנראה כוון שאני יודעת וגם את למרבה הצער שזה יכול לקרות, מצטערת על הפגיעה הכפולה... לא דיי שעברת דבר נורא וטראומטי גם כשאת פונה לעזרה יש מי שמנצל את האמון, החולשה ופוגע בך... זה פשע נוראי... ואני שמחה לשמוע מדברייך שאת לא מאשימה את עצמך...(אני מקווה שכך את גם מרגישה בפנים) האם הצלחת לחזור לטיפול? לעבור חויה מתקנת? את נשמעת כמי שעברה תהליך עם עצמה.. תודה ששיתפת אותנו...את כלל לא נשמעת מטיפה ...להפך... מוזמנת להיות חלק מהפורום לכתוב ולשתף בכל דבר שמתאים ונכון לך הכל בקצב שלך אידה

כל מילה שלך אמת לאמיתה אני דווקא מאוד שמחה שהעלת את הנושא בהודעה שלך אף פעם לא מיותר להזהיר את מי שצריך ואת ממש לא נשמעת כמו מטיפה אלה לצערי כמו מי שנפגעה שוב ושוב ובאמת כואב שיש מי שמנצל את המנוצלים/ת מחבקת-חטולית

כל הכבוד יובל, זה צעד חשוב ומשמעותי מאוד שאת יכולה לעשות למען עצמך! זה בטח לא תהליך קל להגיע להחלטה...להתקשר ולקבוע... והינה כל החששות עולים וצפים לפני הפגישה. בפגישות...אין משהו שחייבים... את בוחרת מה לספר ואך...הכל בקצב שלך... מה שמרגיש לך נכון ונוח... הפגישה הראשונה תוקדש להכרות...עם הזמן יבנה אמון ולאט לאט תוכלי לספר במה שתבחרי, תפקיד המטפל.מטפל הוא להיות איתך לתמוך, לכוון ולעזור לך בתהליך. אני ממליצה לפנות למי שמתמחה בנושא , זה מאוד מקל ויכול למנוע תסכולים בהמשך. אני אתייחס גם לדברי מיתר כאן למרבה הצער דברים כאלה קרו וקורים... ואכן אם יש דרך לשאול - לקבל המלצות זה יכול לעזור... להיות ערים ולסמוך על עצמך אם משהו מרגיש לנוח... פשוט להקשיב לבטן...היא יודעת אם משהו לא נוח. מצד שני אל לנו לשכוח שיש הרבה מטפלים ומטפלות מקצועים שעושים את עבודתם נאמנה....וזה הרוב. ברוכה הבאה לפורום יובל יקרה מוזמנת להיות חלק לשאול להתייעץ , לשתף בכל דבר הכל בקצב שלך בהצלחה אידה

מוקדמות לאייך ומה ומי נגד מי סתם רק ילחיץ אותך לחינם פשוט תגיעי , הפסיכולוג ישאל שאלות תנסי לזרום ולענות על מה שאת יכולה מה שקשה לך לענות , פשוט תגידי שעדיין קשה לך לענות אל תקשי על עצמך ואל תלחיצי את עצמך והכי חשוב , אל תפתחי צפיות ישר מההתחלה,,,,,,,, תנסי לזרום עם מה שאת מרגישה וכן , אידה בהחלט צודקת עדיף שתטופלי אצל מי שעוסק/ת בנפגעות למינהן לא כל פסיכיאטר מסוגל לרדת לכל הדקויות והרגישויות שזקוקה להם נפגעת מחבקת-חטולית

בהצלחה חטולית

שלום אני בת 15, בשכונה שלי גר נער, שע"פ השמועה חולה נפש. הוא תוקף מינית כל בת שהוא רואה.[באמצעות מעשים מגונים בעצמו]. וזה קרה לי, וזה לא עוזב אותי. אני לא יכולה ללכת בשקט ברחוב כבר הרבה זמן גם בשעות היום. אני יודעת שזה קרה לעוד הרבה בנות אך המשטרה לא עושה עם זה כלום \:

גליתיקרה אני מצטערת לשמוע...זה ממש נורא וצריך לעשות משהו בנידון. לא יתכן שזה ימשך ואת תפחדי להסתובב ברחוב, אני מבינה את הקושי וזה שזה רודף ולא מרפה... מישהו התלונן במשטרה? האם ההורים שלך יודעים? האם הם יכולים לעזור? אני מציעה שאם את יכולה ואם הורייך כולים להיות איתך ולתמוך...לשתף את יועצת בית הספר שדרכה תעשה פניה למשטרה. אל תשארי לבד עם הדבר הנורא הזה... אנא עדכני אותנו ותפני בכל דבר, גם במייל. מחזקת אותך אידה

אולי צריך שוב ושוב לגשת למשטרה , לשבת להם על הווריד עד שמשהו יתעורר ויעשה משהו מחבקת -חטולית

היי עברתי בילדות התעללות מינית נדמה לי אני ממש מבולבלת אני עדיין לא בטוחה שזה סיפור שאני מספרת לעצמי סתם כי אני אוף לא חשוב. בכל אופן רציתי לשאול אם מישהי מכירה מקום בו ניתן לקבל טיפול במחיר שניתן לעמוד בו לתווח רחוק בערך 200 ש"ח לפגישה. סליחה אם ההודעה שלי לא מובנת או לא מבינה עיניין או לא רגישה או אין לי מושג אין לי כבר כוח אליי.

היי אני בטוח שאת רגישה, ויחסית להודעה ראשונה שמתפרצת ישר למה שאת רוצה את די מובנת יש כאן את אידה שמנהלת את הפורום אני מבטיח לך שהי נחמדה ותעזור לך בנושא בהצלחה

תומי יקר ... מה שלומך? אך עבר עלייך השבוע? אידה

תפר יקרה מצטערת על הטראומה בילדות שבוודאי משפיע עד היום ויש בלבול.. ויש רצון שזה יהיה חלום...או משהו שהמצאת... אבל אין לך סיבה להמציא סיפור כל כך נורא, אני שמחה שאת מודעת לצורך בעזרה וטיפול... זה באמת אחד הדברים המרכזיים שיכולים לעזור לך... תהליך חשוב , ארוך ולא פשוט...אך עם אמונה ,תקווה, סבלנות ולווי נכון, אין ספק שתחושי בתוצאות. את הכוחות שלך ניתן לראות מדברייך ועצם ההחלטה...וזה ללא קשר לבלבול...שהוא מובן! מה שתחליטי בהקשר לטיפול , את מוזמנת להיות כאן חלק, לשתף ולחלוק במה שמתאים ובקצב שלך. בהצלחה אידה לגבי שאלתך את יכולה לפנות אליי , לציין את מקום מגורייך ,במייל או בפלפון ואנסה לעזור לך, אידה: 0544502605 [email protected]

מצטערת נורא לשמוע אני מאמינה לך שמה שאת אומרת הוא הנכון אי אפשר להמציא משהו שלא היה אם את גרה באזור ראשל"צ , יש שם מרכז לנפגעות תקיפה מינית -עד כמה שידוע לי -ללא תשלום או שאת יכולה להתקשר ל-1202* שזה מרכז לנפגעות אני מאמינה ששם אולי יוכלו לעזור לך למצוא מקום או מטפלת למה שאת צריכה בכל אופן את מוזמנת להשאר כאן ולקבל תמיכה או כל דבר שרק אפשר שבת שלום חטולית

בעלך? את בטח איתו כל הזמן הרבה בריאות ובשורות טובות אידה

כן אידה , כמו שאת מבינה אתמול קיבלנו את ההודעה שניתוח השתלת הדפברילטור יהיה אתמול בבוקר , חחחחח בקושי הספקתי לגמור את הקפה כן , עכשיו אני יכולה לצחוק מפנ י שהסיוט כבר מאחורינו החליפו לו את המכשיר את הבטריה את כל הצנרת הפנימית אומנם לקח יותר זמן ממה שאמרו לנו שיקח אבל למי כבר איכפת כשהכל כבר מאחורינו מה שכן באמת היה אתמול יום מוטרף לחלוטין היינו איתו עוד די מספיק זמן אחרי הניתוח יצאנו משם בשתיים בצהריים וחזרנו בסביבות חמש וחצי אחרי שגמרנו גם לעשות קניות לשבת לחזור הביתה להכין אוכל כדי לקחת לביה"ח מסכן , למה מגיע לו עוד עונש אם כבר מותר לו לאכול אוכל נורמלי של הבית , לא ? ישבנו איתו עד שמונה בערב זהו היום הוא משתחרר הביתה לפחות שישבת יהיה בבית שבת שלום לכווווולם ולפני שאשכח המון תודה רבה לכל מי שכתבו לי יותר למטה בשרשור התמיכה שלכן פשוט נפלאה חטולית

אני שמח לשמוע שעברתם את המצב הזה בשלום טוב שגילו את עניין הסוללה עכשיו ולא מאוחר מדי רפואה שלמה לבעלך

יש תעודת אחריות על הבטריה? חחחחחחחחחחחחחחחח שמחה שהכל עבר בשלום. דש והחלמה מהירה LOVE

טוב לשמוע בשורות טובות הכל עבר בשלום כמה טוב להיות אחרי כל הלחץ... שבת שלום ומבורכת תנוחו השבת אתם זקוקים לכך והרבה הרבה בריאות אידה

איזה חדשות מצוינות!!! כל כך שמחה שעברתם את זה בשלום ושהכל כבר מאחוריכם עכשיו נשאר מן הסתם עוד להחלים מהניתוח... אז מאחלת החלמה מהירה! אבל מבינה שאת הקשה כבר עברתם :) להבא רק כדאי לדאוג לעשות את הבדיקות בזמן... ;-) שיהיה לך ולבני משפחתך שבוע נפלא בלי דאגות מיותרות שחף

שבת שלום סופ"ש חמים ונעים שיעבור בכייף המון אנרגיות חיוביות http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=9742&wrkid=22855 אידה

וואווו שיר יפיפה לא מכירה אותו אבל שמחתי להכיר שיהיה גמלך אחלה סופ"ש נפלא חטולית

ועכשיו כבר שבוע חמים ונעים (אבל לא יותר מדי חמים ;-)) לך ולכולם http://slk.sulam.org.il/k12/renanim/PublishingImages/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%D7%AA%D7%A8/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%20%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9A.jpg שחף

הייתי היום אצל המטפלת ואני אמשיך בטיפול... רק רציתי לעדכן דמעה

בשורות טובות אני שמחה לשמוע כל הכבוד על העקשנות! מגיע לך שיהיה הרבה בהצלחה אידה

איזה בשורות טובות אני כל כך שמחה בשבילך זהו ! בלי שאלות ! אלה אם כן את תרצי לספר יוהווווווווו בהצלחה מתוקה שבת שלום חטולית

איזה יופי שזה הסתדר כל כך חשוב שתהיי בטיפול וזה היה כל כך לא הוגן למנוע זאת ממך בגלל מחסור בכסף מקווה שלא יקרה יותר מצב כזה בעתיד!

אני זקוקה לעזרה טכנית יחסית. עברתי אירוע של מעשה מגונה (בפומבי - באוטובוס), לפני יותר מעשר שנים. בזמן האחרון עולות בי שאלות לגבי התגובות שלי בזמן האירוע - קיפאון, תחושת חוסר אונים, התעלמות מהמצב - למרות שנעשה בפומבי (באוטובוס מלא אנשים, תוך שימוש של התוקף בפריטים ע"מ להסתיר). יש לי תחושה קשה לאור תגובה של אנשים קרובים אלי שיש בה שיפוט וחוסר הבנה של ההתנהגות שלי (למה לא עשית כלום? היו מסביב עוד אנשים.) מחפשת חומר מקצועי שיעזור לי להסביר להם את מה שקרה, לגרום להם להבין אותי, אולי מאמרים שיבהירו שהתגובה שלי נורמלית (כפי שאני מכירה משיחות עם נפגעות אחרות).

נפגעת יקרה אני מצטערת לשמוע את אשר עברת... אני מינה שאת מחפשת אישורי שאת "בסדר" או נורמלי" יתכן שיש לך גם רגשות אשם שמציקים לך ואת מנסה לבדוק אם התהגת נורמלי... כל התגובות שת מתארת כאן הם נורמלים למצב לא נורמלי... המצב שאת מתארת אינו נורלי...את לא ציפית לכך וקפאת...חשת חסרת אונים ולא הצלחת להגיב . ולמרבה הצער הסביבה מגיבה בשיפוטיות...אולי כי זה מפחיד...אולי כי זה בעצם יכול לקרות לכל חת...גם לי... את מוזמנת להיות חלק לשאול להתייעץ אני מצרפת אתר שיכול לתת לך הרבה מאמרים בנושא... ולהבין שאת.... את הכי בסדר בהצלחה אידה

רק מתוך בורות לשמה ! הם חושבים ומאמינים שאם זה היה קורה להם הם היו מגיבים אחרת יכולה לומר לך מתוך נסיון אישי שלי שהתגובה שלך יותר מנורמלית והתחושות שלך הכי נורמליות שבעולם ומי שלא מאמין לך זו הבעיה שלו אני לא אתחיל לספר כעת על מקרים שקרו לי כמוך לעיני "עם ועדה " באוטובוס או אפילו בצפיה בתחנה לאוטובוס אני מאמינה שאידה התכוונה להוריד עבורך את אתר מקום שבו באמת יש שפע רב של מידע על,,,,,,,,,,,,,,,,,, את יכולה לקרא ולא רק בשביל לתת לאחרים תשובות אלה במיוחד בשבילך כדי שאת תהי רגועה בבקשה אתר מקום http://www.macom.org.il/ שבת שלום חטולית

אני בת 33 ושהייתי קטנה הייתי הילדה הכי יפה והייתה לי שמלה אדומה עם נקודות לבנות יהייתי פשוט מאושרת עד ש...............עברתי טראומה מזעזעת וכואבת זה נחרט לי בלב לנצח מה שכן משמח אותי לשמוע שאותו אדם סליחה אותה מפלצת חיה חיי מרורים וצער כנראה בכל זאת יש מי שמעניש אבל אני עדיין מרגישה את הכאב צורב לי חזק בלב גם אם הוא ימות זה לו יעזור לי אני כל הזמן מנסה לרפא את עצמי אבל זה לא כ"כ עובד וכל פעם שאני לובשת את השמלה האדומה עם הנקודות הלבנות שקניתי לי אני מרגישה שהכאב עדיין שם.......

מול המקלדת מנסה לחפש מילים אבל אין הרבה מילות חכמה וכאלה. רק מילות נחמה על הילדה הקטנה שילדותה נלקחה על הילדה היפה שרצתה ללבוש שמלה אדומה עם נקודות לבנות ולזכות את הרגע הזה כ"מאושר בחייה" .. מצטערת ככ לשמוע על הטראומה הגדולה שחווית שעד היום מלווה אותך .. בעיקר כשאת לובשת את השמלה האדומה עם הנקודות הלבנות. הכאב שם.. כולי תקווה שהכאב הזה יצא ממך.. מתכווץ הלב. כי ככ יודעת על מה את מדברת. אנחנו כאן איתך ואת לא לבד. ליל מנוחה

איזה שם יפה ואופטימי בחרת לעצמך אני מצטערת על על הטראומה הקשה... הטראומה של ילדה תמימה עם שמלה האדומה..ונקודות לבנות... ילדה שאיבדה את התמימות ונשארה עם המון כאב. את נשמעת ילדה בוגרת ואמיצה...עם הרבה כוחות... כוחות ואומץ לפגוש את הילדה...ולמרות שכל כך קשה לפגוש גם את הכאב. האם את מדברת על מה שקרה? טיפול? מקווה שאת לא לבד עם כל הכאב. מוזמנת להיות חלק מהפורום... לחלוק ולשתף בתחושות רגשות או כל התמודדות ודבר אחר. הכל לפי בחירתך והקצב שלך מחזקת אותך אידה

אור יקרה הגיל בכלל לא משנה הכאב נשאר שם עד שמטפלים בו כלומר ,נותנים לו מקום כמו שאת אומרת גם אם הוא ימות זה לא יעזור לך את לגמרי צודקת לכן לא כדאי לך לחכות שיקרה לו עוד משהו את חייבת אך ורק לעצמך לחיות הכי טוב שרק אפשר ומגיע לך הכל , באמת !!! כדאי לטפל בכאב הבלתי פוסק הזה כדאי לחיות אחרת , אני מקווה שתפנימי את זה אני מבינה אותך כל כך , אני זרקתי את הבגדים שבהם נפגעתי ,ומעבר לזה גם טופלתי אצל מטפלת לנפגעות תקיפנ מינית אולי תחשבי על זה ? שולחת חיבוק חם ומקווה שלא מפריע שבת שלום חטולית

זו הפעם הראשונה שלי בפורום מעולם לא כתבתי כי פחדתי לא ידעתי שזה יעשה לי טוב אז תודה רבה לכל הבנות הנפלאות שהגיבו, כמה משמעות יש למילים...ריגשתן אותי עד דמעות נתתן לי כוחות להמשיך... לראות את היופי שבחיים אוהבת אתכן אור

קודם לכן -רוצה להודות לכולכן מקרב לב על כל איחולי האחלמה לבעלי -אוהבת אותכן נהדרות שלי הייתי כמה שעות בבית החולים וכבר הספיקו לצנטר את בעלי , הבשורה הטובה היא שהצינטור יצא נקי ואין סתימות !!! כרגע עדיין לא יודעים אם ניתוח ההשתלה של הדפברילטור יהיה מחר או שידחה ליום ראשון מפני שמחכים לאישור מקופ"ח , צריך להתאזר בסבלנות רבה ולא לטפס על הקירות בגלל הבירוקרטיה האיטית של המדינה הזו , בנתיים הוא "קשור " למיטה כדי שלא יעיז לקום ולהסתובב משיעמום ,המצב הכי קריטי בשבילו -שחלילה לא יקבל איזה ארוע לבבי אפילו הכי חלש כי זה יהיה קטלני!!! למה ? בגלל שהבטריה שלו שבקה חיים ואינה מסוגלת לתת מכות חשמל כדי להציל אותו , זהו מחר שוב לבית החולים וגם לקניות של שבת , ומי יודע מה עוד בנתיים אומרת לילה טוב לכולם ומקווה להכנס גם מחר ולעדכן ליל מנוחה לכולם - נשמות טובות חטולית

חטולית יקרה, לבי איתכם... התחלה טובה כבר יש ,נמשיך לקווה ולהתפלל לטוב... הרבה בריאות ושהכל יעבור בשלום אמן גם את אל תשכחי לשמור על עצמך! מחכים לבשורות טובות אידה

נשמתי לרווחה. לפחות אין חסימה אפילו של אחוז קטן.. תודה לאל. כל שנותר לי לעשות זה להמשיך ולחזק ולהיות שם בשבילך . (אמא גם דאגה היום.. וממשיכה להתפלל) אני שמחה שיש לך זמן להכנס לכאן ולעדכן אבל גם אם לא יהיה.. אני כאן גם בשביל זה. והעיקר והכי חשוב שירגיש טוב וגם א-ת! לאב יו דרלינג

בוקר טוב לך חטוליטוש, טוב לשמוע שאין סתימות..מקווה לשמוע שהכל ! מסתדר על הצד הטוב ביותר.. מחזיקה לך אצבעות נשמה טובה שכמותך.. :-)

ליבי איתך מצטערת לשמוע תודה לאל שהצינטור יצא בסדר מאחלת החלמה מהירה לבעלך ומקווה שהניתוח יהיה כמה שיותר מהר מחבקת חזק

מצד אחד מתגעגת ומצד שני מעט נרתעת - עשיתי תהליך גדול, וחשוב שאהיה כאן לתמוך. אך כנראה לא מספיק גדול שארגיש לגמרי שלמה עם עצמי ומוגנת מפני טריגרים - אז רק רוצה בנתיים לחזק את כלכן/ם ולעודד- הסתכלו פנימה, זהו את האדם הניפלא שנועדתם להיות ותנו לא לנהל את חייכם - זיכרו שאותה דמות פגוע אינה מי שאתן/ם באמת , כרגע היא מעפילה על הכל, אבל בסבלנות ובמאמץ וכמובן הרבה אומץ ניתן להזיז אותה הצידה לגרום לה להיות בצל ולאפשר לאדם האוטנטי שאתן/ם לזהור. בברכת אהבה, אומץ, ותקווה - ליז

כמה שהתגעגעתי אליך!!!!!!!! בדיוק אתמול נזכרנו כאן באותם הימים בהם היינו כאן ביחד והצמחנו שירשורים ארוכים ובכלל אני נזכרת בך המון את מאוד חסרה כאן!!! תודה לך על הברכות החמות! ומה שלומך? מה את עושה בימים אלה? איך החיים? איך הבריאות? לילה טוב שיהיה לך בנתיים וחלומות מפנקים... :)

את יודעת , חלק מההתמודדות עם הטריגרים היא להתמודד איתם כשהם צצים , כמו שאת אומרת , באומץ ובתקווה ! אם עדיין לא הגעת לשם , את יודעת , אנחנו כאן תמיד לפחות הצוות הישן שאת מכירה , אבל ישנם גם חדשים שאולי יוכלו להנות גם מהנסיון העשיר שלך , מהעצות הנהדרות שלך , ובכלל מהחוכמה שלך ,בהחלט מאוד יכול לעזור לאנשים לשמוע ממי שכבר עברה וחוותה את השלבים האלה שכבר עברת , את לא חושבת ? אבל אם את עדיין לא מוכנה , את יודעת ,כל דבר בזמן שלו בכל אופן שמחה שלא שכחת אותנו ומקווה מאוד בכל ליבי שתיכנסי אלינו בחזרה בהקדם האפשרי , כמו שאומרת שחפיתוש את חסרה כאן המוןןןןןן מתגעגעת המונים- חטולית

מה אומרים? שהתגעגענו באמת וכמה טוב לראותך!!! ילדה גיבורה ואמיצה ... אין ספק שעברת תהליך...היינו עדים לכך... ואפשר לקרוא זאת גם במילותייך היום... כמובן שנשמח עוד לראותך כאן...את רואה ..את חסרה לכולם... אבל זה תלוי רק בך....במה שנכון ומתאים לך עדכונים ומה שלומך? אנחנו ... את יודעת... כאן בשבילך א

איזה כיף לראותותך שוב כאן. באמת.. תהיתי לעצמי מה איתך.. אני שמחה שחזרת וכמובן, בקצב שלך.. את כבר יודעת את זה, נכון בוביק? אז, ברוכה השווה.

ובכן, עבר באמת המון זמן, בנתיים אבי נפטר - זוכרות כמה היה קשה? אז זהו-לפני חודשיים לקח אותו הבורא. אחרי שנים של סבל לו ולסביבה נפרדנו ממנו בהשלמה. החלל הזה שנפער עם מותו איפשר לדברים שנדחקו הצידה לצוף ואחרי הפסקה ארוכה חזרתי לטיפול. לא להאמין כמה דברים עוד חיכו לי. ושהעוצמה שלהם כה חזקה - ושוב הייתי ממש שם, חווה את הרגע - אבל הפעם ממבט ישיר ולא כצופה. אני יוצרת, לומדת מטפלת, וממשיכה להדהים את עצמי על היכולות האלו שרחשתי בשנות השיקום - לחוש, לקבל, להאמין בעצמי, ועוד. תודה חטולית, שחף, בובה, ואידה - בהצלחה לדמעה , גל, ולכל החדשים/ות - לא לוותר, זה משתלם.

שאת חייה חיים מלאים ועשירים מפיקה מהם את המיטב ונהנית מכל מה שהם יכולים להציע בטח שאני זוכרת כמה קשה היה לך עם אבייך וכמה משקעים כואבים מהעבר העלה בך הטיפול בו יכולה להבין גם את ההשלמה עם מותו וגם את החלל שנפער שני דברים שנשמעים מנוגדים אך בהחלט יכולים להתקיים בו זמנית מברכת אותך על החזרה לטיפול מאמינה שזה יתרום לך המון! חזרת לאותו מטפל שהיית אצלו בעבר? או שאולי בחרת בגישה טיפולית שונה? אני זוכרת שבזמנו שקלת טיפול במגע בטוח... מאחלת לך שבוע מלא שמחה וחיות :) שחף

שלום, אני מחפשת אשת מקצוע למתן חוות דעת רפואית משפטית לצורך תביעה נזיקית של ילדה שהותקפה מינית על ידי קרוב משפחה. כיצד אוכל להגיע לנשות מקצוע רלוונטיות. תודה מראש על שתובתך.

שלום לך אסתר אני לא בטוחה במאה אחוזים אך עולה בדעתי שאולי במרכז לנפגעות תקיפה מינית 1202* זה הטלפון אולי כן יוכלו לעזור לך או לכוון אותך חטולית

אני מבינה שילדה נפגעה...אולי ביתך? מצטערת לשמוע ושולחת הרבה כוחות להתמודדות לא פשוטה כלל וכלל מצרפת לינק של אתר עם הרבה אינפורמציה: http://www.macom.org.il/topic.asp אולי יעזור דבר נוסף אכן כדאי לפנות למרכז סיוע , הם יוכלו להדריך ולתת איפורמציה מה כדאי וצריך לעשות. כנראה שכדאי לפנות ולבקש חוות דעת על נזק נפשי שנגרם, כיוון שלעיתים הוא אף גדול ומתמשך יותר, ויהיה עליה - עלייכם לפנות גם לטיפול פסכולוגי...מוקדם ככל האפשר בכדי למזער נזקים. כמו כן אצרף מספר טלפון של עו"ד מקצועית בתחום. בהצלחה והרבה כוחות לכל התייעצות , תמיכה או שאלה אנחנו כאן אידה

הלך לבדיקת דפברילטור ואישפזו אותו מסתבר שנגמרה לו הבטריה של המכשיר כבר מלפני חצי שנה , הרופאים בלחץ ואני כבר לא מדברת אייך אני מרגישה לא יודעת עדיין מתי ינתחו אותו להחלפת בטריה אז בנתיים,,,,,,,,,,,,,,,,,, כשאוכל אעדכן חטולית

מאמי, אני בשוק. הנשימה שלי נעצרה כשראיתי את ההודעה. בוביק, מצטערת לשמוע.. מעבר לזה, אם אתם צריכים משו במיוחד את יקירתי. תגידי.. אדבר איתך בהזדמנות, לא רוצה להפריע כרגע. תהיו חזקים הוא יהיה בסדר מאמי שלי, טוב שעלו על זה עכשיו.. חיבוק חזק ודואג מאמי. אוהבת הכי בעולם

גם אני הרגשתי כך כשקיבלתי את ההודעה משתדלת להיות חזקה תודה מתוקה חטולית

הי חטוליתוש, קוראת את מה שאת כותבת לאחרות. כמה נתינה עצומה יש בך..כמה טוב.. (לי אין אנרגיות לכתוב הרבה, אבל קוראת את כולכן ותמיד איתכן !!!) חתוליטוש, את לא לבד !!!אני ובטח כ-ול-ם !!פה איתך מחבקת (אם ואיך שמתאים) מאחלת לך ולבן זוגך את כל הטוב שבעולם מגיע לך את כל הטוב -את באמת ,ממש נשמה טובה !!!!!

תודה לך מתוקה על הכל אני מאוד אוהבת את הפורום הזה את כל המשתתפים בו וכשאוהבים -נותנים הכללל כזות אני חטולית

מאחלת לבעלך החלמה מהירה ולך כוחות וחדשות טובות דמעה

תודה לך מתוקה על האיחולים באמת מקווה רק לבשורות טובות מה שעדיין אין חטולית

נורא מצטארת לשמוע! איך קורה דבר כזה? זאת רשלנות רפואית נראה לי... מקווה שהכל יהיה בסדר! החלמה מהירה לבעלך מחכה לעדכונים ממך... מחבקת שחף

שגם את זקוקה לברכת רפואה שלמה מה נהיה מהלימודים? את כבר מטפלת? מה שלומך יקרה????

לצערי זו לא רשלנות רפואית זו רשלנות של בעלי שהיה צריך כבר לפני שלושה חודשים לגשת לבדיקה וכל הזמן דחה ודחה תודה לך מתוקה חטולית

תודה מתוקה מקווה גם אני לשיפור כמה טוב לראות אותך כאן נראה לי שנעדרת מכאן יותר ממני חטולית

חטולית יקרה רק בשורות טובות הרבה בריאות והצלחה שהכל יעבור בשלום שולחת לך חיבוק איתך אידה

אני יודעת שתקראי את ההודעה הזו רק כשתחזרי מהעבודה מאוד מקווה שהיום הזה לא היה קשה מידי בשבילך בכל זאת - את יודעת , הסחת דעת גם עוזרת במשהו שולחת המון חיבוקים לנחמה ולעידוד איתך תמיד חטולית

היה יום קשה הייתי באפיסת כוחות פיזית ונפשית בקושי תיפקדתי

אני כותבת כאן מפני שהשרשור למטה כבר רחוק מאוד רוצה לומר לך כמה מילים כדי שלא תחשוב שאתה שונה מכל נפגעי תקיפה מינית אשתדל לא להעריך הפעם בכתיבה כדי להקל עלייך חרטה על כך שאתה מוציא ומשתף לא קשורה בכלל למצב שאתה רוצה להראות מי אתה באמת , זה כאלו אתה מתייג את עצמך כנפגע,,,,,כפסול כמוקצה או אפילו גרוע מזה , אתה מבין שאת הגישה הזו ואת ההרגשה הזו צריך לשנות מהיסוד ! פשוט תהיה מי שאתה ומה שאתה את הרגעים הכואבים שאתה מרגיש כבר 14 שנה כאלו רק כעת קרה זו בהחלט ה-תופעה- הכי קשה שקשה להפטר ממנה מפני שהיא עדיין לא עברה עיבוד =פגישות להחלמה כך גם לגבי הפלשים בין אם הם מופיעים ברגעים הכי אינטימיים או לא משנה אם הם אפילו מעירים אותך משינה בלילות כמובן שבגלל כל הנסיבות והקשיים שבהם אתה מתמודד , ומאוד קשה לך , נראה לך שהמצב לעולם לא ישתנה ותישאר לבד בידך לשנות את המצב , ואתה יודע מה יכול לעזור לך לצאת מהכאב והסבל , כמו ששחפית אמרה לך - קח את הזמן שאתה צריך , וכשתרגיש שאתה מוכן , אתה כבר יודע דבר אחרון-הפרעות קשב וריכוז הם היום לחם חוק במערכת הלימוד והחיים , אל תתרגש מזה , אתה מספיק איטלגנט כדי להתגבר על,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, נראה לי שלא הצלחתי לקצר בדברים, בכל מקרה שולחת המוני חיבוקים לחיזוק , לעידוד ולהעלת המורל ליל מנוחה חטולית

אני לפעמים מרגיש צורך להוציא אני מתחרט כי זה נותן תמונה אחרת לגבי, לא משהו שארצה שיראו או יחשבו שרואים עלי שיראו אותי כאחד האדם, אני לא מאמין שזה ככה בפועל. לגבי טיפול אני מתכוון באמת ברגע שאני ארגיש זה הרגע, אני עם יד על הדופק יחד עם זאת מנסה לשמור על שפיות. לגבי הקשב ריכוז, גיליתי את זה רק בצבא, את התואר עשיתי בלי תעודת בגרות גאה בעצמי מאוד שהצלחתי להכנס עם זה במטרה שלי. אבל זה עדיין מתקיל אותי לפעמים. תומי

אני לא חושבת שאם אתה משתף זה הופך אותך לאדם אחר בעיני אחרים פשוט מכירים את צדדים שונים שקיימים בך כמו שבעצם זה קיים בכל בן אדם אף אחד הוא לא רק שמח או רק עצוב או רק... כל דבר שהוא... להפף, השיתוף הופך אותך ליותר אנושי ורב גווני נותן לאנשים להתקרב אליך יותר ולהכיר יותך יותר ואתה יכול רק להרוויח מזה אגב, גם אני לקויית למידה עם הפרעת קשב וריכוז וגיליתי זאת רק באוניברסיטה באמצע התואר הראשון :)