פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8543 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.

שכל מה שאני רוצה זה להכנס לבועה שלי שכל מה שאני רוצה זה שיעזבו אותי בשקט שכל מה שאני רוצה זה לשקוע שכל מה שאני רוצה שיוותרו עלי שכל מה שאני רוצה זה לוותר על עצמי

גל יקרה זו לא הדרך אפשר אחרת אפשר להרגיש אחרת מגיע לך אחרת... תני לעצמך את הצאנס וההזדמנות אל תוותרי אידה

09/02/2010 | 23:51 | מאת: גל

משהו בי נשבר משהו בי נכנע משהו בי עייף משהו בי מנותק משהו בי עצוב משהו בי כועס משהו בי מת

08/02/2010 | 00:26 | מאת: חטולית

גלגלושי בשום אופן לא !!!! לא לבועה !!! לא שיעזבו אותך בשקט !!! לא לשקוע !!! לא שיוותרו עליך !!! ושלא תעיזי לוותר על עצמך !!! יקירתי , את מוכרחה לצאת החוצה מהבית כדי להמשיך לחיות , בבית רק תדוכאי יותר ויותר ואני לא מחדשת לך כאן שום דבר ,מה קרה לגלוש הפורחת רק מלפני כמה ימים עם התינוק החדש של החברה ? לכי אליו חבקי , לטפי העניקי לו את עצמך וגם את תרגישי טוב יותר , ואני שולחת לך מכאן המוני חיבוקים חמים ומעודדים שרק לא תישארי עם הכל לבד חטולית

06/02/2010 | 03:41 | מאת: שחף

http://tf.org/images/covers/dead_silence_download.jpg http://www.colorado.edu/journals/standards/V5N2/ESSAYS/IMAGES_2/silence.GIF

06/02/2010 | 11:13 | מאת: אור הנפש

מה קורה שחף??? השקט הזה נראה מפחיד??? רוצה לשתף? אידה

06/02/2010 | 17:33 | מאת: שחף

יש לי איזה קטע עם שתיקה שלי רוצה לכתוב ולא מצליחה מתחילה ומוותרת מוחקת סוגרת הודעה ולא רק דברים שלי גם תגובות לאחרות כאן ובפורום אחר ואותו דבר עם יצירת קשר טלפוני כאילו אין כוח להתאמץ בשביל להיות בקשר עם העולם

05/02/2010 | 15:23 | מאת: מתחת לאדמה

אני מאמינה שתזהי אותי. לא יכולה כרגע לכתוב בניק. מסיבות ששמורות לי. ההודעה ששלחת לי כרגע, שברה אותי. השיחה איתך עוד יותר.מזועזעת.סתם כי לא מבינה עד לאין אנשים יכולים לקחת את הדברים. בבקשה אל תעלמי לי..לא להרבה זמן. כולי תקווה שהזמן יעשה את שלו, הדברים ירגעו.ונחזור להיות בקשר.. כמו פעם. את חסרה לי -כבר מעכשיו. מזועזעת עד עמקי נשמתי. על הדברים שנאמרו לך. את יודעת, חשבתי על זה השבוע. חברה שלי עשתה לי קטע, אמרה לי כי היא לא רוצה להשאר בקשר עם אנשים מהעבר.וניתקנו קשר, פתאום היא מתקשרת השבוע, ומצטערת על כך. אני יודעת שהיחסים איתה לא יחזרו לכשהיו. ופתאום את, משום מקום מודיעה לי על זה..סתם.. לא חשוב. חושבת כרגע עליי, אני יודעת! כי זה כואב לי.. במיוחד שאת יודעת.. אבל מצד שני, את לא אשמה . מה אני מאשימה אותך. בקשה לי אלייך- אל תעלמי לי. בבקשה. סליחה שמתפרצת כך לכאן. למקום שהוא לא ממש שלי. זנחתי אותו זמן רב. בבקשה אל תמחקו את ההודעה. בנימה של כאב עצום נפרדת מכן בשבת שלום.. אחזור בקרוב.

05/02/2010 | 15:53 | מאת: חטולית

תודה על ההבנה חומד , מצטערת שכך התגלגלו העינינים ברגע שהכל ירגע אצור איתך קשר מבטיחה חטולית

07/02/2010 | 13:55 | מאת: מתחת לאדמה

כל כך רוצה לקוות שהכל ירגע. מתפללת שלא יהיה גרוע יותר. שלחתי לך מייל. למרות שאמרת שכרגע לא! אבל .. אוף סליחה. מרגישה אשמה.. כנסי ותביני מתעגעת. עכשיו חושבת על הכינוי שבחרתי לי.. "מתחת לאדמה" - ולא סתם יצא לי הכינוי הזה. ממש כך מרגישה. גם בגלל מה שכתבתי לך בSMS על המשפחה שלי, וגם.. זה עכשיו.. אוהבת המון.

06/02/2010 | 11:12 | מאת: אור הנפש

לא ממש יודעת במה דברים אמורים... מרגישה הרבה כאב וממליצה על הדברות בהצלחה אידה

07/02/2010 | 00:53 | מאת: חטולית

כנסי למייל תודה אידה ושבוע טוב חטולית

07/02/2010 | 13:51 | מאת: מתחת לאדמה

הלוואי.. כן, יש הרבה כאב בתוך המילים. כרגע על הגל השקט. בתקווה לעבור גם את זה :(

05/02/2010 | 13:09 | מאת: ..

לללכת לים להכנס למים לשתות בקבוק שלם של אלכהול לשבת על החוף בכפור ובבגדים רטובים ובסוף לעצום עיניים ונגמר ושקט סוף סוף אובדנית בפנטזיות בלבד חסרת עמוד שידרה ואומץ ואחראית מידי בכדי לעשות משהו בעניין אבל לפנטז מותר לא?

06/02/2010 | 11:15 | מאת: אור הנפש

יקרה יש משהו מאוד "פסטורלי ורומנטי" בתמונה שאת מתארת אבל זו תמונה של סוף... שאין כלום מאחוריה.... קריאת העזרה חזקה... בטוח שיש ידיים מושטות קחי עצמך ועזרי לעצמך אם יש דרך שאוכל לעזור... אני כאן שבת שלום גם בפנטזיה ולא רק... אידה

06/02/2010 | 16:49 | מאת: ..

נדמה לך שאת מזהה אותי אבל את לא זאת לא פנטזיה רומנטית ולא פנטזיה פסטורלית זאת פנטזיה מציאותית לו רק היו לי את הכוחות לבצע ואת לא יכולה לעזור

07/02/2010 | 01:33 | מאת: חטוולית

עברו בראש לא פעם פנטזיות אובדניות כאלה ואחרות , מבינה אותך אהבתי את השקט בסוף ואת האחריות שמשאירה את הפנטזיה במקומה,לפנטז פנטזיה אובדנית מותר ? כן ,,,,,,,לא רצוי מעמיק את הדכאון ,,,,,,,,,, חטולית

05/02/2010 | 00:07 | מאת: חטולית

שיר שאני מאוד אוהבת וחושבת שאיכשהו תמיד מתאים עלה קטן שלי אברהם פריד מילים: ישי לפידות לחן: ישי לפידות אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים אתה עלה קטן מתנועע בטוח בעצמו, הכל יודע קח איתך צידה לדרך, את נסיוני אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי כי יש ימים יפים הכל פורח ויש שעות קשות הכל בורח תחזיק חזק עלה קטן שלי כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר ורוח סער וסופה קרה תזכור ותתחזק אני איתך! תחזיק חזק עלה קטן שלי. ולא תמיד הכל נכון הכל מובן חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן עכשיו עלה קטן הכל רגוע אך מרחוק אולי ענן מגיע קח איתך צידה לדרך את ברכתי חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד וכשהשמש אל הים שוקעת אל תדאג מחר היא שוב זורחת! תחזיק חזק עלה קטן שלי כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר ורוח סער וסופה קרה תזכור ותתחזק אני איתך! תחזיק חזק עלה קטן שלי. אז תחזיקו חזק ותתחזקו , מקווה שתעבור לכם השבת בנעימים שבת מבורכת לכולכן חטולית

06/02/2010 | 11:08 | מאת: אור הנפש

שבת שלום לך חטולית יקרה שבת שלום לכולן שיר מקסים מילים כל כך נוגעות מקווה שכולם יכלו לקבל ולו מעט מהכוח מעט החזקות שבת חמימה לכולן אידה

04/02/2010 | 08:05 | מאת: דמעה

גרושה + מצב- משומשת עד משומשת מאוד עם נזקים נלווים וחתכים עמוקים בגוף ובנפש מראה- מכוערת עד מכוערת מאוד ושמנה ללא תקנה מחפשת- מערכת יחסים עם גבר? אישה? חייזר? היחסים יכללו- מגע? אולי ....יחסי מין- מרצון- לא!!!! בכפיה- סביר להניח ( אבל למה שירצו??) וואו....כמה עומדים בתור!!!!!!!!! נמאס לי לחיות ככה דמעה

04/02/2010 | 08:29 | מאת: דמעה

http://myhighschoolguide.files.wordpress.com/2009/08/stickman_loser1-300x300.jpg

04/02/2010 | 23:52 | מאת: חטולית

הרבה רגשות קשים מציפים אותך , מבינה שלא קל לך , שנמאס לך להיות במצב הזה , חומד , רק את יכולה לגרום למצב להשתנות לפי הכוח הנפשי שלך , ואני מאמינה לך שאין לך ממש את הכוח הנפשי להתחיל לשנות דברים אז,,,,,,,,,שולחת חיבוקים רבים מנחמים וחמים http://communabuilder.tapuz.co.il/UsersFolders/anatoa/images/2008200464216.jpg ומקווה שעוזר -שבת שלום חומד חטולית

06/02/2010 | 05:16 | מאת: שחף

ולא כל כך יודעת מה לכתוב.... ובכל זאת חשוב לי להגיב אז אני אנסה... המילים שלך כל כך כואבות כל כך הרבה בדידות, יאוש ותיסכול כל כך הרבה שנאה וחוסר הערכה עצמית לא מגיע לך שתתיחסי אל עצמך כך!!! את ראויה להרבה אהבה ולהערכה גם של האחרים וגם - ואולי בראש ובראשונה - של עצמך! אני מבינה עד כמה קשה לך לסמוך על האנשים ועד כמה קשה ומפחיד לאפשר להם להתקרב אלייך כי קיימת הציפייה שיפגעו וינצלו וכדי להגן על עצמך מפני פגיעה נוספת את בונה סביבך חומות מגן חומות שבנויות בין היתר מכעס כעס כלפי הסובבים ואולי אף יותר כעס כלפי עצמך אז מה שחשבתי זה להציע לך אפשרות של פתיחת חלון בתוך החומה המגנה ואפילו הבאתי לך דוגמאות של החלונות השונים שתוכלי לבחור מהם את זה שמרגיש לך הכי מתאים http://content.answers.com/main/content/img/barrons/realestate/window.gif ואולי החלון הזה יאפשר לך לגלות שלא בהכרח אנשים לא רוצים בקירבתך ואפילו תיווצר אפשרות של התקרבות הדרגתית ומי יודע, אולי אפילו תחושת הבדידות תלך ותקטן ותצליחי לראות לפחות חלק מהתכונות המקסימות שקיימות בך ומשם... השמיים הם הגבול!.. שחף

30/01/2010 | 13:35 | מאת: לא חשוב

חדשה כאן. מתלבטת אם לכתוב או לא. מלאת שאלות ולא יודעת מה לעשות עם עצמי... מה אני אמורה לחשוב שאחרי כל כך הרבה שנים וטיפולים רק עכשיו אני פותחת את הדבר הזה? אולי זה בכלל לא אמיתי? איך זה שאני כל כך מוטרדת ממשהו שאני לא זוכרת את הפרטים שלו? איך אני יכולה בכלל להגיד שעברתי במשהו כשבראש יש לי תמונה אחת או שתיים של מה שהיה ובאמת שזה היה דבר "מינורי" לעומת מקרים אחרים. אני לא בקטע של להשוות את עצמי לאחרים אבל באמת שקשה לי להבין למה משהו גורם לי להרגיש כל כך רע ומטריד את מנוחתי ומנסה למצוא מילים ותמונות למה שקרה ללא הצלחה. משתגעת כבר מעצמי, מהמחשבות מהתחושות.

30/01/2010 | 16:32 | מאת:

ברוכה הבאה חשובה.... (אצלנו כולם חשובים) מצטערת לשמוע על הכאב שכרוך בפתיחת והעלאת הטראומה הקשה. אחרי שנים של טיפול...כנראה שלא היית מוכנה עד כה ואולי גם לא היה מקום... עם הדברים עולים עכשיו כנראה שכיום יש בך את הכוחות והיכולת להתמודד עם מה שעברת.... יתכן שלך יש את הקצב הנכון והמתאים לך... כשתיהיה מוכנה לעוד התמודדות עוד זכרונות יעלו... תסמכי על עצמך! לגבי אמיתות הדברים...אני ממבינה שיש צורך להאמין שזה חלום רע ןהלוואי שכך...אך למה בעצם שיעלו כאלה זכרונות...אם לא היו... מקווה לראותך כאן איתנו חלק מבפורום, מוזמנת לשתף ולא להשאר לבד מחזקת אותך אידה

31/01/2010 | 00:19 | מאת: חטולית

ברוכה הבאה לפורום את שואלת את עצמך שאלות קשות שככל שהנסיון שלי מראה את מרגישה כמו כל אחת שנפגעה במידה מינורית או במידה גדולה , עצם הפגיעה עושה את שלה למה שהיא ,וזה בכלל לא קשור למה שאחרים עברו או לא , זה קשור אך ורק להרגשה הפרטית שלך בלבד ,כמו שאין עשן בלי אש כך אין סיבה שיהיו לך תמונות בראש ממצבים שלא היו קיימים , המוח נמצא בהדחקה כל הזמן עד ש,,,,,,מגיע רגע מסוים שהמוח לא מדחיק יותר את מה שקרה וצריך להתמודד עם מה שקרה ,,,,,,,את אומרת שאת נמצאת בטיפול נכון , את בטיפול בגלל הדבר ה"מינורי" שקרה לך או בגלל ,,,,,זה שאת בטיפול הרבה שנים ורק עכשיו פותחת את הדבר הזה אומר שאולי זה לא כל כך מינורי , אולי את עדיין פוחדת לחשוף את מה שקרה בגלל הכאב או הפחד ,אייך יכול להיות לא אמיתי אם יש לך תמונות מהמצב ? יכול להיות אולי שאת מנסה לשכנע את עצמך שבאמת היה שם משהו מינורי כי עם זה יותר קל לך להסתדר ?ובכל זאת זה לא נותן לך מנוחה , משגע אותך ולא מרפה , יתכן והגיע הזמן לפתוח את מה שקרה ולתת לזה מקום וזמן לאיבוד נתונים , תנסי לזרום עם זה בטיפול ותראי לאן זה לוקח אותך ,שיהיה בהצלחה , ואנחנו כאן , אם אפשר נתמוך בך בכל דרך אפשרית , אם אפשר בבקשה תמציאי לעצמך כל שם רק לא -לא חשוב ליל מנוחה חטולית

30/01/2010 | 09:25 | מאת: /////

הילדים שלי קוראים כאן. כבר אין לי חשק או כוח לכלום. נמאס לי ליות ככה.

30/01/2010 | 16:41 | מאת:

מצטערת לשמוע לדעת שאת לא יכולה להרגיש יותר בנוח לא יודעת אם את שיתפת אותם ואיפשרת להם להכנס??? אני מאמינה שמגיעה לך פרטיות וללא רשות אישור או הזמנה שלך , זו פריצה של גבולות!!!! אם זה לא מתאים לך , עמדי על שלך!!! על הפרטיות שלך !!!! הגבולות שלך!!! אני חושבת שהגבולות שלך נפרצו בעבר?! אל תאפשרי...שימי גבול !!! זהו שעור חשוב עבורך! בהצלחה מקווה לראותך אידה

29/01/2010 | 13:25 | מאת: גל

זוכרים מי שכאן שלחברה שלי נפטר ילד ממחלת הלוקמיה לפני כמעט שלוש שנים ילד שהייתי כמו אמא שלו השניה אז לפני יומים נולד לו אח חדש תינוק מקסימון נסתרות דרכי האל פלא הבריאה

29/01/2010 | 16:47 | מאת: חטולית

זוכרת גם זוכרת גלגלוש מזל טוב להולדת התינוק החדש ,בהחלט נסתרות דרכי האל חג שמייח מתוקה ושבת שלום חטולית

31/01/2010 | 08:11 | מאת:

WOW פשוט מדהים... מרגש...עצוב ושמח... החיים ממשכים הלאה... לא מאבדים תקווה! שבוע נפלא....מלא בתקווה אידה

02/02/2010 | 11:34 | מאת: גל

היום הברית והיום אני אראה אותו סוף סוף כי ראיתי רק תמונה שלו ששלחו לי

03/02/2010 | 11:30 | מאת: גל

ושהיא היתה בהריון איכשהו עיכלתי את זה אבל שראיתי אותו אתמול זה קשה לקלוט,אייך הכל מתהפך וכמה שהחיים האלה חזקים נתנו לי להחזיק אותו בהתחלה לא רציתי כי מזמן לא החזקתי תינוק אז ישבתי והניחו אותו עלי הסתכלתי עליו ולא הרגשתי כלום וזה ממש מוזר לי כאילו הרגש קפא כי תמיד שאני רואה תינוק משהו בי נמס ונותן לי לדמוע והפעם כלום משהו מרוחק כזה

29/01/2010 | 08:03 | מאת:

http://www.matana.org.il/Data/203339_%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.JPG http://www.matana.org.il/Data/203336_עצית_זכוכית_עם_פירות.JPG חג שמח לכולן הבאתי לכל אחת שתיל קטן....ומעט פרות יבישים, גם שיר http://www.yeladudim.co.il/tubishvat.html והרבה תקווה בלב חג שמח אידה

29/01/2010 | 11:18 | מאת: דמעה

http://blog.tapuz.co.il/herty/images/1966429_83.jpg

29/01/2010 | 11:27 | מאת: חטולית

גמלך אידה ולכל אנשי ביתך לא מבינה למה לא מצליחה לפתוח את הלינקים , הכל נראה אצלי כמו סתם עוד שורה כתובה באנגלית ,,,,,,,,,,,,תקלה שלי ??? בכל אופן על המתנה המשמחת חטולית

30/01/2010 | 02:12 | מאת: שחף

צריך פשוט להעתיק את השורה לפתוח חלון אינטרנט חדש ולהדביק בשורת הכתובת

29/01/2010 | 15:12 | מאת: חופית

טו בשבט שמח אידה יקרה! לא יודעת למה..יצאתי וראיתי המוני שקדיות..נראה כמו שלג.. כל כך חגיגי..ונכנסה לי ללב עצבות תהומית..אוקיינוס של עצב.. :((

29/01/2010 | 16:43 | מאת: חטולית

שולחת חיבוק ענק ורך לגרש את העצבות שבת שלום חומד חטולית

30/01/2010 | 02:09 | מאת: שחף

http://www.orianit.edu-negev.gov.il/achdutasd/cp/homepage/Images/%D7%98%D7%95%20%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%985.gif

27/01/2010 | 22:54 | מאת: חטולית

דואגת לכן כבר מזמן לא שומעים מכן כלום אתן בסדר ?? תנו סימן חיים בבקשה חטולית

29/01/2010 | 11:15 | מאת: דמעה

חיה שורדת קיימת נושמת?לא ממש חג שמח חטוליתוש דמעה

29/01/2010 | 11:21 | מאת: חטולית

נעלמת , התגעגעתי שמחה לראות אותך כאן בכל מצב חג שמיייייח גמלך מתוקה חטולית

26/01/2010 | 08:19 | מאת: שחף

קמתי היום במצב מוזר כל הגוף תפוס וכואב ההרגשה כאילו עברתי איזו תאונה או קיבלתי מכות תוך כדי שינה לא מבינה מה גרם לזה לא נעים להתחיל ככה את היום :(

26/01/2010 | 17:28 | מאת: חטולית

מקווה מאוד בשבילך שזה לא התקררות כזו או אחרת , ואולי זה כמו שכתבת לי , משהו על רקע נפשי , בהחלט לא נעים להתחיל ככה את היום , אפילו לא כדי לסגור את היום , מקווה שמהבוקר את מרגישה כבר טוב יותר ושכל התחושות הלא נעימות חלפו ועברו להן ,שולחת חיבוק חם ורך שתרגישי טוב יותר חומד חטולית

27/01/2010 | 08:08 | מאת: חופית

היי שחף, איך את מרגישה הבוקר ?? איך הגוף ??? מקווה שהשתחרר... מאחלת שהכנפיים שלך שחף יקרה יצליחו לדאות כלפי מעלה ולשחרר את הכאב והתפיסה של הגוף... :)

שמרי על עצמך

27/01/2010 | 19:57 | מאת:

שחף יקרה....כולם דואגים לך.... מה שלומך? מצבים כאלה מתיחות יכולות לעזור... קצת להפעיל את השרירים.... תרגישי טוב אידה

27/01/2010 | 20:34 | מאת: שחף

הרגשתי לא טוב כל היום אתמול הייתי מאוד עייפה וחלשה הגוף המשיך לכאוב היה לי קר אפילו לא הלכתי לעבודה נשארתי בבית לישון אבל היום אני כבר הרבה יותר טוב המנוחה עזרה ואולי גם הכדורים ההומאופטיים שלקחתי למניעת המחלה מקווה שימשיך להיות בסדר :)

25/01/2010 | 23:26 | מאת: חטולית

גם מקוררת , מנוזלת , הגב תפוס ולא יכולה להתכופף ,מרגישה כמו הילדים הקטנים בגן , שהאף נוזל וכל הזמן מושכים את האף ,ברור שאני מקנחת אבל ממשיך לנזול , מחר הולכת לרופא ,אני ככה כבר מיום שבת ורק מחר יש תור לרופא , ובגלל כל הבלגן המעצבן הזה לא אראה את אספי שלי עד סוף השבוע , בעסה , מה איתכן ? דמעה ,תור ,בנות ????? איפה אתן ? מקווה שאתן מרגישות טוב יותר ממני , שאתן בקו הבריאות ההההפצי' ליל מנוחה יפות שלי חיבוקים לכולן חטולית

26/01/2010 | 08:14 | מאת: שחף

זה מצב הכי מבאס, אני מאוד מכירה את ההרגשה מה שלי הכי עוזר בסיטואציות כאלה זה נורופן קולד - לוקחת כדור ואחרי חצי שעה נהיית כמו חדשה :) אצלי הבאסה שהצינון הרבה פעמים בא על רקע נפשי ובגלל עייפות ואז הנורופן לא עוזר :( כל יום שישי אחרי השבוע העמוס אני קורסת ואז האף הופך לברז נוזל, העיניים דומעות ובקיצור מרגישה חולה לגמרי ואז שום דבר לא עוזר :( מקווה שתתאוששי תוך ימים ספורים ואולי אפילו היום?... :) תרגישי טוב שחף

26/01/2010 | 17:25 | מאת: חטולית

תודה חומד על האיחולים הרופא אומר שיש לי ברונכיט , אין חורף בלי ברונכיט כי אצלי זה כרוני ,ולקחתי דוקא נורופן להצטננות ולא עזר אולי בגלל שזה לא מספיק ,קיבלתי המון את המחסן של כאילו מרוב תרופות , והולך להיות קררררר הלילה , ממש קרה איומה , אני קפואה עם מזגן ועם סוודר , כנראה שאלה סימנים ראשונים לעליית חום , מי יודע ? חטולית

27/01/2010 | 08:01 | מאת: חופית

היי חטולית, איך את מרגישה ?? מקווה שיותר טוב, שהקרור עזב אותך ונכנס חום ללב ולנשמה.. (גם את השמיים הקרור עוזב ונכנס מעט חום..טיפונת של שמיים כחולים מציצים להם...) מחבקת (אם נכון לך )..מאחלת שתרגישי טוב ותוכלי כבר לראותולחבק את אסף... :)

27/01/2010 | 22:44 | מאת: חטולית

מרגישה עדיין זוועה ,לצערי הקרור עדין לא עזב , ואחרי כל האיחולים שקיבלתי מכולכן כאן , כן נכנס מעט חום פנימה ללב ולנשמה ,אהבתי את תאורי השמים הכחולים והשמש , מחמם ביחד עם החיבוק החם שלך , חיבוקים תמיד מתקבלים בחום ,ואת אספי שלי אראה רק בשבוע הבא לצערי ,,,,,לא נורא , חשוב שהוא לא ידבק ממני ,תודה מתוקה וליל מנוחה חטולית

27/01/2010 | 20:01 | מאת:

חתןלית יקרה מה שלומך? הרבה תה ודבש ולאפשר ללמוד לנוח להתפנק... פשוט לתת לעצמך להתחזק בקצב הנכון תרגישי טוב אידה

27/01/2010 | 22:49 | מאת: חטולית

אני עדיין באותו מצב תה זה נפלא אך דבש -ממש לא , אני סכרתית אני יכולה בהחלט לומר שאני לא עושה כלום , טוב , כמעט כלום ובשאר הזמן אני בהחלט נחה , תודה לך אידה יקרה על הדאגה חטולית

24/01/2010 | 14:44 | מאת: ילדונת

ניסיתי לכתוב הודעה לפני כמה שעות וזה לא הצליח לשלוח כנראה שהיא לא הייתה צריכה להישלח...... אין מיקריות בעולם...

24/01/2010 | 20:39 | מאת: שחף

אני לא חושבת כמוך יש מלא תקלות בדוקטורס ואני תמיד כותבת שוב כשזה לא נשלח אני מאוד אשמח לשמוע ממך! מה איתך? איך את מרגישה? האם הסתדר לך משהו עם הטיפול? שחף

24/01/2010 | 22:26 | מאת:

זה הדבר הכי מעצבן.... ולצערי זה יותר מדיי קורה , שאני זוכרת אני עושה העתק.....והדבק.... אז גם לא מקרי שאת כותבת כאן .... וחשוב לנו לדעת מה איתך ואך את מרגישה איתך אידה

22/01/2010 | 00:06 | מאת: שחף

להסתתר, להתחבא להפוך לבלתי נשמעת, בלתי מורגשת ובלתי נראית לקפוא במקום לא לחשוב, לא להרגיש להיעלם

22/01/2010 | 09:05 | מאת: חטולית

שחפיתוששש מה קרה חומד ? מחבקת המון ברכות חטולית

22/01/2010 | 16:14 | מאת: שחף

אולי סתם נכנעתי לעייפות מכירה את זה? כשפיזית כל הכוחות נגמרים אז גם הכוחות הנפשיים נוטשים.... ואולי זה מעבר לכך התחושה הכללית בתקופה האחרונה מן תיאור מצב כזה.... יהיה בסדר בסוף אני מקווה... תודה על החיבוק הרך והנעים חטוליתוש מחבקת בחזרה שחף

22/01/2010 | 20:11 | מאת:

שחף יקרה אולי תתני לעצמך להיות את עצמך? כמו שאת? מרגישה...חושבת...מדברת... מה שמתאים להרגע.. לא להלחיץ את עצמך...במה צריך ומה כדאי... לשחרר לנוח.. שבת שלום אידה

18/01/2010 | 23:38 | מאת:

נעלמת עם הכאב מה קורה? אך את מרגישה? אידה

20/01/2010 | 10:15 | מאת: גל

ושלומי כרגע אני חולה עם אנטיביוטיקה כך שלא הלכתי גם לעבודה ואת הכאב הרדמתי או הקפאתי או התנתקתי לא ברור הייתי אצל הפסיכיאטרית החזיקה אותי שעתיים וחצי כמעט, ויצאתי ממנה עם ראש נפוח נתנה לי לקחת רסיטל ומכתב לביטוח לאומי

21/01/2010 | 22:20 | מאת:

גל יקרה אני מקווה שהאנטיביוטיקה עזרה לך ואת יותר טוב יותר שקט נפשי וגם שיהיה פתרון לביטוח לאומי אידה

22/01/2010 | 09:11 | מאת: חטולית

החלמה מהירה חומד , מקווה שאת היום כבר טוב יותר לגבי הרסיטל ,זהירות , הכדור עלול לעשות פעולה הפוכה , שימי לב אם את מרגישה שוני בתחושות הכלליות שלך כי זה עלול להרגיש יותר דכאוני או אפילו אובדני ,בהצלחה עם בטוח לאומי חטולית

17/01/2010 | 23:24 | מאת: בובה על במה

זה הולך להגמר אוטוטו זה נגמר עוד פחות משעה והיום הזה כבר מאחוריי סיוט. שונאת את היום שונאת את התאריך שונאת כל מה שקשור אליי לא מבינה למה צריך את היום הזה לציין מה בדיוק? עוד שנה שעברה לה בסבל ויסורים? עוד שנה של נסיונות אובדניים שנה של אישפוזים איזה יופי.. ממש גדלתי בשנה. העזתי לעשות מעשים קיצוניים יותר כי גדלתי בעוד שנה על מה מזל טוב? על מה? כי גדלתי בשנה. איזה יופי איזה חגיגה גדלתי בעוד שנה 26 "אביבים" איזה מדהים! 21 שנה של הכחשה.בריחה.פחד.וחיים בתוך בועה פרטית שלי ועוד 5 שנים של גהנום שהתפרץ לו.. אז איזה כיף-גדלתי בשנה בעוד שנה של מה? הסיוטים חזרו אתמול בלילה.. מקווה שאיך שהם יגיעו כך הם יילכו ואני מריחה את הנפילה הבאה .. סליחה.

18/01/2010 | 00:33 | מאת: חטולית

יום הולדת שמיייח לבובה הנשמה , מה נקנה לה מה נקנה לה מתנה ?עד -120 שנה באושר ובכושר , בלי מועקות ובלי נפילות , מאחלת לך את כל הטוב שיש בעולם , מגיע לך , ומי יתך וכל משאלותייך לטובה יתגשמו במהרה בימינו ,מלאן תלאפים חיבוקים לך יפתי ,26 זה גיל יפה ,מקווה שבשנה הבאה דברים יסתדרו לך הרבה יותר טוב מכל מה שהיה עד היום , חטולית

18/01/2010 | 22:40 | מאת:

בובה יקרה 26 שנים עברו... היו יותר היו פחות היו גם קשות...כואבות.. היום את חוגגת את יכולה לפתוח דלת ... לחיים אחרים זה אפשרי, דרך ארוכה ולא קלה.. מגיע לך הרבה יותר אני מאחלת לך את השנה הכי היפה בחייך ושרק ילך ויהיה יותר טוב תגשמי את עצמך תגשמי חלומות השמיים הם הגבול מזל טוב מכל הלב אידה

19/01/2010 | 08:50 | מאת: חופית

היי בובה, מזל טוב ליום הולדתך. 21 שנים של הכחשה..בריחה..כבר 5 שנים של נגיעה בכאב ... בובה,התחלת לגעת...(גם אם בדרך פוגענית לפעמים עדיין...) הנגיעה היא אולי תחילתה של הגדילה,צמיחה..??? מאחלת לך שתצמחי, שתגדלי שתמשיכי לגעת ..שלא תוותרי ..מאחלת לך שהנגיעה בכאב יהיה ממקום רך ,מכיל, ללא פגיעה עצמית.. מאחלת לך שתצליחי לראות את היופי שבך..שתאהבי את עצמך..

17/01/2010 | 08:37 | מאת: חופית

אידה היי, קמתי הבוקר,ופתאום ..הקול שלך כל כך חסר לי...לא יודעת .. מרגיש לי שבימים האחרונים אנחנו כותבות בפורום ואת אולי זזת קצת הצידה...יתכן שאת עושה את זה במכוון ????...אולי מחוסר זמן שלך ??? ואולי זה רק נדמה לי ?????? לא יודעת..... אידה.....את פתאום מאוד חסרה לי....מממ...אני צריכה ממך חיבוק רך...לא יודעת ..מרגיש לי ריק בלב...כלום כזה... לא יודעת...אין לזה מילים.... :(

18/01/2010 | 22:56 | מאת:

שולחת חיבוק... מחזק וממלא... אני כאן שמחה שיש תמיכה של הבנות- זה הכוח האמיתי! מה שלומך?? ספרי אך את ?

20/01/2010 | 12:51 | מאת: חופית

הי אידה, מרגיש לי בלגן..מרגישה תקווה,אופטימיות..ותוך שניה ככה סתם יאוש,חוסר אנרגיה,וכל העולם שחור משחור...לא מבינה מה עובר עלי...כמו השמיים בחוץ..מעוננים..אפילו צבע שחור נשפך מדלי בשמיים..לפתע לשניה קלה..ממש בחטף ...מציצה לה קרן שמש..אולי אפילו מחייכת מעט ???? אולי רק נדמה לי ??? ושוב כאילו יד נעלמה מושכת שמיכה שחורה על כל העולם... אידה..הלב שלי מבקש ממך משהו..אין לי מושג מה.. אידה ,מה אני מבקשת ?????

16/01/2010 | 19:16 | מאת: דמעה

אההההההההההההההההההה זהו דמעה

18/01/2010 | 22:56 | מאת:

זהו? זה מרגיש יותר טוב? אנחנו כאן דמעה... אם יש לשחרר יותר מה שלומך? אידה

19/01/2010 | 16:41 | מאת: דמעה

קשה מידי דמעה

14/01/2010 | 13:42 | מאת: ילדונת

אני לא יודעת אם אני אוהבת את התחושה של לא לדעת מי את בכלל ואיפה את נמצאת ומה קורה או קרה... או שהמצבים האלה מעוררים את החרדה הזאת אני לא יודעת מה אמתי או מה לא זה מגוחך לבקש שתזכירו לי?

14/01/2010 | 16:42 | מאת: ילדונת

הכל כל כך הסתבך לי אני לא מצליחה להתאפס ואני מפחדת ...... במחלקה הודיעו לי שאני יכולה לבוא לאשפוז אאיזה יופי שוב הפיתרון הדפוק הזה...

14/01/2010 | 21:28 | מאת: שחף

איך את עכשיו? הדברים קצת יותר הסתדרו? התחושה שאת מתארת נשמעת לי ממש מפחידה כשהכל מבולבל ומבולגן ואי אפשר להבין שום דבר מה עורר אצלך את התחושה הזאת? האם היא מוכרת לך מהעבר? ולגבי האישפוז... אני מבינה שאת לא חושבת שזה יתרום לך... אז למה לפנות למחלקה? אין מקום אחר שניתן לפנות אליו כדי לקבל עזרה?

13/01/2010 | 22:46 | מאת: חטולית

אצלי זה כך או שיש תקלה כאן באתר , כל פעם שאני שולחת הודעה ולוחצת -שלח ההודעה נעלמת ואני לא חוזרת לפורום , נשאר לי מסך לבן , צריכה לצאת מהאינטרנט ולהיכנס שוב , וכל הכפילויות של ההודעות או הודעות שנכתבות ולא מופיעות , אל תגידו לי שזה רק במחשב שלי -פליז חטולית

14/01/2010 | 06:59 | מאת: שחף

16/01/2010 | 14:51 | מאת:

לא רק אצלך מצטערת... אידה

12/01/2010 | 22:56 | מאת: שחף

די, התעייפתי! נשאר לסחוב עוד יומיים ואח"כ עוד יומיים בבית ואז מתחיל שבוע חדש ושוב לחכות עד שיעבור כבר וככה עוברים להם כל החיים ומה הטעם?....

13/01/2010 | 22:40 | מאת: חטולית

זהו ? פשוט ככה עוברים להם החיים ? ממש ? את בטוחה ? זה לא במקרה שאת גם לומדת ועמוסה לעייפה לא ? כאלו שהימים עוברים להם סתם כך בבטלה גמורה ומוחלטת וכל מה שאת עושה זה כלום ,,,,נכון ? אז באמת נכון , יפתי את לגמרי צודקת , מה הטעם ???? זה לא כאלו שאת עומדת לסיים השנה את הלימודים המפרכים שלך נכון ? לאאאא , מה זה בכלל משנה ???? סתםםםםםם החיים האלה ,,,,,,,,,,,ואת לא מוצאת טעם ? אחרי שסחטו ממך את המיץ כדי להיות מקצועית ? שחפיתושששש , תתעוררי חומד , גם זה יגמר , יהיה לך תואר ביד , תמצאי עבודה כלבבך ותוכלי להגשים את עצמך , סבלנות , הטעם המשעמם של החיים עוד יתחלף במשהו אחר , משהו מיוחד , את רק צריכה לחכות ולסיים את החלק המשעמם של הלימודים חיבוקי חטולית

14/01/2010 | 21:37 | מאת: שחף

לחכות שהשבוע יגמר אפשר ועוד איך אפשר כשיש הרבה מה לעשות. להפך, כבר כל כך אין כוח להמשיך את העשייה עד שאני משתוקקת שהשבוע יגמר כבר. ואגב, הלימודים הם הדבר הכי מעניין בחיים שלי, וברגע שהם יסתיימו יבוא השיעמום הגדול אגב צורת הכתיבה שלך מרגישה לי תוקפנית משהו... ולא היה לי נעים במיוחד לקרוא איך שאת יורדת עלי...

14/01/2010 | 07:27 | מאת: חופית

שחף בוקר טוב לך, את רואה ..השבוע חולף...אוטוטו..כבר שבוע חדש..לקראת "בין ערביים של נשיקת שבוע חולף עם שבוע חדש המתקרב לו...מאחלת שבוע מלא רוך, נשיקות,אור,ואנרגיה חיובית... סקרלט אוהרה אמרה ב"חלף עם הרוח" .."מחר יהיה יום חדש"... ...ואולי היום יהיה יום חדש...כולו טוב..נעים..מלטף... מחבקת

מקבלת את הכל... חוץ מהנשיקות! :)

12/01/2010 | 22:47 | מאת: דמעה

אין לי אומץ להגיד את מה שאני רוצה את מה שאני מרגישה אני סתם מטומטמת סתומה ורע לי מאוד מאוד רע לי דמעה

13/01/2010 | 21:24 | מאת: חטולית

אולי בכל זאת תאזרי אומץ את יודעת שאת רחוקה מלהיות מטומטמת וסתומה מה את אומרת ? שולחת חיבוק לאומץ חטולית

13/01/2010 | 21:26 | מאת: דמעה

אין אומץ אין מילים בא לי..... לא חשוב דמעה

13/01/2010 | 21:26 | מאת: דמעה

אין אומץ אין מילים בא לי..... לא חשוב דמעה

13/01/2010 | 21:25 | מאת: חטולית

אולי בכל זאת תאזרי אומץ את יודעת שאת רחוקה מלהיות מטומטמת וסתומה מה את אומרת ? שולחת חיבוק לאומץ חטולית

18/01/2010 | 23:36 | מאת:

דמעה יקרה במקום בו נגמרות המילים... הכאב מציף... שולחת לך שוקו מנחם מזכירה שאנחנו כאן אידה

11/01/2010 | 21:20 | מאת: ........

מוכנה למכור את עצמי בזול מוכנה עבור 200 שקלים באמת מוכנה אבל מי ירצה אותי? מי ישלם 200 שקלים עלי?? מצאתי את עצמי עכשיו מחפשת תומכים בפורומים של תמיכה וסקס טריגר ממש חזק אבל אני כבר מיואשת לגמרי מה כבר נשאר?

11/01/2010 | 22:09 | מאת: שחף

מאוד כואב לקרוא את הודעתך נשמע לי שרעיון למקור את עצמך, מונע יותר ע"י הצורך בפגיעה עצמית, מאשר הצורך בכסף מכיוון שכסף ניתן להרוויח גם בדרכים אחרות (ואפילו קל ונהוג יותר) בלי להשפיל את עצמך, בלי לפגוע בעצמך, בלי לבטל את עצמך.... זה נשמע שאת כואבת מאוד ומרגישה לא שווה וזה גורם לך לרצות לשחזר את הפגיעות שחווית בעבר אל תמשיכי את דרכו של מי שפגע בך אל תתני לו להמשיך לפגוע בך בדרך עקיפה תשמרי על עצמך! לא מגיע לך יחס כזה כלפי עצמך! שחף

11/01/2010 | 23:03 | מאת: שם בדוי

12/01/2010 | 00:14 | מאת:

כואב לי היאוש, הכאב, הלבד כל הקשיים... מה פתאום?! לא מגיע לך שכך תתיחסי לעצמך מגיע לך שתכבדי ותקבלי את עצמך את תמצאי פתרון אחר שמרי על עצמך מכל משמר דואגת אידה

12/01/2010 | 08:00 | מאת: דמעה

מזדהה לחלוטין ונמצאת באותו מצב כמוך. תחזיקי מעמד דמעה

12/01/2010 | 14:35 | מאת: חופית

....יקרה!!! ראשית,כל כך רוצה לקרוא לך בשם.לא משנה איזה שם ,אבל לא מספר נקודות .את הרבה יותר מכמה נקודות!!! ממש הזדעזעתי...לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אל תתני לזה לקרות שוב.לא!!!!!!!!!!!!!!!מספיק נפגעת,אל תמשיכי את הפגיעה הזו!את שווה!!!!!את שווה!!!אל תכנעי!!אני מוצאת עצמי ממש מתחננת אליך...בבקשה אל תמשיכי את הפגיעה ...בבקשה....בבקשה ממך... כל כך קל ,פשוט וכאילו מישהו מבפנים מושך אותנו להמשיך את הפגיעה הזו בכל הצורות האפשריות והקיימות בעולם.. אני מוצאת את עצמי ממשיכה לפגוע בעצמי נפשית ,גם פיסית, מוצאת את עצמי מאפשרת גם לאחרים לפגוע בי... אולי קל יותר לצעוק לאחרים די!!!!!!!!!!!!מספיק עם הפגיעה.. ....נקודות יקרה שלי,בבקשה אני מתחננת בפנייך, בבקשה תפסיקי לפגוע בעצמך...לא יודעת , מוצאת עצמי בוכה..דמעות זולגות מלחיי...רוצה לעטוף אותך ברוך..לחבק אותך בעדינות..לשים תחבושת במקום שכואב...לשמור עלייך..לא לאפשר לאף אחד לפגוע בך שוב..בבקשה....

13/01/2010 | 21:17 | מאת: חטולית

ומשום מה ההודעה לא מופיעה כואב מאוד לקרא את הכאב שלך , להרגיש כמה את מרגישה לא שווה ,אייך לומר לך ,,,,,,במילים שתביני כמה את טועה , מבינה כמה קשה לך , כמה את מושפלת , אך את גורמת לעצמך להרגיש כאלו זהו , מכאן ואילך אין לך זכות קיום אלה רק,,,,,,זה לא נכון , את חייבת לעצמך הרבה יותר מזה ,מגיע לך הכל , כן הכל ,חיים טובים יותר , הגנה , הרגשה שאת המקום שלך אף אחת חוץ ממך לא יכולה למלא ,יש לך כל זכות שבעולם לצאת מהתופת ולהיות מאושרת , את רק צריכה לתת לזה מקום והזדמנות , את מטופלת ?מאוד מקווה שלא תרימי ידיים ותילחמי על עצמך חיבוקי חטולית

אני מתכוונת לשיכפול של ההודעה כמובן

13/01/2010 | 21:47 | מאת: חופית

אהבתי את השכפולים שפוצו..... סתם,מתגעתעת ורוצה לחבק.. (כמעט שחתמתי בשמי..)

11/01/2010 | 14:55 | מאת: ילדונת

אני מודעת אני מודעת למה שקורה ואולי אני לא בגלל זה הכל נראה כמו עכשיו צילצלתי למחלקה עכשיו .כבר חודשים שלא בקשר איתם ביקשתי לחזור לפגישות לתרופות להכל רק שזה יפסק כבר אני כל כך מותשת אם יכולתי להסביר במילים את הדמעות שיש לי עכשיו אני כל כך עייפה ואולי אני פשוט סחית הבוקר ואני בסהכ צריכה כמה באנגים כדי לסדר את הראש

11/01/2010 | 21:52 | מאת: שחף

((((((((((ילדונת)))))))))) אני באמת לא חושבת שכמה באנגים זה מה שאת צריכה זה יתן מענה רגעי בלבד וישאיר אותך במקום הזה של פגיעה עצמית אכזרית אני כל כך שמחה שהתקשרת... שמצאת בתוכך כוחות לבקש את העזרה שלה את כל כך זקוקה! כי מגיע לך לצאת מהמקום הזה שבו את נמצאת כבר כל כך הרבה זמן מגיע לך שתעזרי לעצמך ושיעזרו לך! והדמעות.... אולי הן סימן של המודעות והכרה בכך שאפשר גם אחרת.... אוהבת אותך ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם! שחף

11/01/2010 | 23:26 | מאת: חטולה

את באמת חושבת שכמה באנגים יכולים לסדר לך את הראש ? בעצם , אולי כן , הם יכולים לסדר לך את הראש אבל בכוון ההפוך ,עשית טוב שהתקשרת למחלקה וביקשת עזרה , חיבוקי חטולית

11/01/2010 | 23:47 | מאת:

ילדונת יקרה מבינה שקשה...שאת מרגישה צורך לברוח... שאת צריכה שיעזרו...יתמכו ...יחזקו יש טיפול עכשיו? טיפול תומך? זה אמור לעזור? להחזיק שמרי על עצמך אידה

12/01/2010 | 16:12 | מאת: ילדונת

אני לא בטיפול לא מצליחה להחזיק מעמד וגם לא מוצאים לי מסגרת מתאימה מרוב מקומות הטיפול בשנה האחרונה נדחתי פשוט. אבל שבוע הבא פגישה מקווה לטוב ולא למצוא את עצמי מאושפזת....

10/01/2010 | 21:34 | מאת: גל

הולכת אליו כדי לקבל כסף לשרוד לא סכום גדול ובתמורה, הוא לא נוגע בי הוא נוגע בעצמו בעקיפין בלי שאני רוצה הוא מרשה לעצמו תוך כדי שהוא מסתכל לעברי יושב מולי ומדברים הוא היא ואני והוא נוגע בו והיא לא מעירה לו מרגישה מזוהמת סיטואציה משפחתית וזה לא איש זר זה איש שקורא לעצמו אבא בא לי להקיא מעצמי מה שכסף יכול לעשות מחסור בכסף מתלבטת אם לשלוח אבל זה חונק אותי אז שולחת

10/01/2010 | 21:50 | מאת: בובה על במה

וואוו.. אין לי כל כך הרבה מה לאמר, מזועזעת.. יכולה רק להציע, כמה שפחות להתראות איתו. יכול להקל עלייך במקצת. שולחת לך חיבוק .. מתארת לעצמי שמאוד מאוד קשה איתך בובה

11/01/2010 | 10:42 | מאת: גל

כי אחרי זה אני יוצאת משם הפוכה, וזה משפיע עלי על התיפקוד ועל החיים בחוץ הלוואי שהיה כדור שמרדים את הרגשות שעוזר לפעול באופן טכני ללכת לקחת ללכת חזרה בלי להרגיש כלום כמו אוטומט

11/01/2010 | 01:12 | מאת: חטולה

בשבילך חומד ,לצערי מכירה את הסיטואציה הכואבת ,אומנם לא מאבי אבל מהתחליף שלו ,באמת כואב מה שאנשים מסוגלים לעשות רק כדי לשרוד , מבינה אותך מאוד , גלגלוש , בדקת כבר בבנק אם הם יכולים להפוך לך את החוב בבנק להלוואה שתוכלי לשלם אותה בתשלומים קטנים ? את יכולה גם לקחת הלוואה גדולה יותר מהסכום שאת חייבת כדי שיהיה לך עוד כמה שקלים רזרבה ,לפחות למשך כמה זמן תוכלי להתגלגל עם ההוצאות ואולי לא תזדקקי לקחת מהם כסף , מה את אומרת ? חיבוקי חטולית

11/01/2010 | 10:57 | מאת: גל

מחוסר ברירה פתחתי חשבון אחר שלא ביקש תדפיסי בנק ולשם תעבור המשכורת זה מחיר כבד מידי לקבל כסף ממנו ועוד סכום קטן נאמר בציניות יודעת שאני מסתבכת עם הבנק אבל זה ההשרדות בדקתי את כל המהלכים לא להגיע לזה הם לא מוכנים לשמוע אמרו לי שהם לא עזרה סוציאלית נכון הם לא מה שיהיה יהיה אני כבר הפכתי להיות אדישה

11/01/2010 | 14:50 | מאת: ילדונת

מה שחוסר בכסף יכול לעשות אם רק יכולתי לדבר... חיבוק

12/01/2010 | 10:46 | מאת: גל

מחסור בכסף לשרוד מביא להרבה מקומות שתרגישי מוכנה לשתף זה יעזור לפרוק את המשא הזה

11/01/2010 | 21:16 | מאת: דמעה

מחבקת כל כך מבינה את הפניקה הזאת של אין כסף אל תרגישי רע עם עצמך...האשמה כולה עליו... את לא עשית שום דבר לא בסדר מחזקת אותך אחותי הקטנה דמעה

12/01/2010 | 10:50 | מאת: גל

מרגישה רע עם עצמי כי יודעת את התוצאות של ללכת לשם והולכת כמו הטרף של העכביש שטווה קורים והמלכודת זה הכסף לא לחיות רק לשרוד

11/01/2010 | 22:16 | מאת: שחף

יודעת עד כמה כואב.... מבינה עד כמה משפיע על הרגשתך הכללית ועד כמה מקשה על התיפקוד זה יחס משפיל ועכזרי לא מגיע לך להמשיך להיפגע!!! אל תלכי לשם יותר! תמצאי מקום עבודה עם יותר שעות כדי להרוויח מספיק כסף על מנת שתוכלי להתקיים ממנו אני יודעת שזה קשה אבל את יכולה! כבר עשית את זה בעבר תשמרי על עצמך!!! שחף

12/01/2010 | 10:56 | מאת: גל

וזה כואב כי אני הולכת לשם ונפגעת זה כואב כי אני מנסה להגיד לעצמי שהוא סתם עושה את זה מתוך הרגל אז למה מולי ואני מרגישה מושפלת והיום אני לא יכולה שחף לעבוד עוד עבודה אני אפילו הורדתי יום בעבודה הנוכחית קשה לי כל ההתנהלות בחיים בחוץ קשה לי עם רעשים יש בי הרבה זעם משחקת עם האוכל משחקת עם הכדורים שאני צריכה לקחת קשה לי לנסוע באוטובוס לא פעם מוצאת את עצמי יורדת ומחכה לאטובוס פחות עמוס ורועש למרות האוזניות שאני שמה סף הרגישות שלי גבוה אני לא ישנה שקט לכן אני בתהליך של ביטוח לאומי על סעיף נפשי והיום יש לי פסיכיאטרית נקוה שזה יעזור לי גם לקחת כדורים

11/01/2010 | 23:41 | מאת:

מצטערת.... שוב ושוב לעמוד בסטואציה הנוראית, התחושות הקשות ,הכאב , הגועל... להתאושש בכל פעם מחדש מילכוד... מילכוד יכולה רק לנסות לחזק לשלוח מעט כוחות איתך אידה

אני כבר כמה ימים מסתובבת עם גולה תקועה בגרון לא יכולה להוציא לא יכולה לבלוע ולא מצליחה להוציא את עצמי מהמילכוד הזה שאני שם מנסה להתנתק כמו אוטומט אבל אחר כך שאני רחוק משם הזעם יוצא על עצמי וחוזר חלילה הוא מצליח לשלוט עלי בעזרת הכסף כי אני זקוקה לו זה משפיל וכואב ורוצה לקבור את עצמי באדמה שזה צף ועולה התמונות האלה

10/01/2010 | 20:31 | מאת: בובה על במה

איך אפשר לדעת אם יש צורך לחזור לאשפוז? :\

10/01/2010 | 21:24 | מאת: חטולית

את שואלת מבחינתך אייך את יכולה לדעת אם את צריכה לחזור לאישפוז או ,,,,,,,,? אם זה מבחינתך , אז נראה לי שאם את מרגישה שאת עומדת לפגוע בעצמך או שאת עומדת לעשות משהו קשה קודם את צריכה לפנות לביה"ח ושם הם מחליטים אם צריך לחזור לאישפוז או לא ,למה את בכלל שואלת ????????? מה מסתובב לך בראש ??? חיבוקי חטולית

10/01/2010 | 21:49 | מאת: בובה על במה

בדיוק באתי לכתוב קצת יותר בהרחבה. אין שומדבר שחשבתי עליו עד עכשיו. אני דיי בהדחקה נראה לי. לא יודעת. פתאום נפל עליי אבן כזה של דכאון לא , אין לי מחשבות אובדניות אין לי רצון כל כך חזק לפגוע בעצמי(יש רצון חלש) סתם דאון כזה, חוסר תמיכה מוחלטת מהצד הטיפולי. באשפוז לא יקבלו אותי, אם לא רצו לקבל אחרי מה שעשיתי, הם לא יקבלו גם עכשיו תודה לך חתולעעע

11/01/2010 | 23:30 | מאת:

בובה יקרה קודם כל את בטיפול.... פתחי כל נושא , דאגה או חוסר תקשורת- תמיכה- עם המטפלת שלך! זה הדבר הכי חשוב! דבר שני דאגי לעצמך, סמכי על עצמך ועל תחושות הבטן שלך, במידת הצורך פני לפסיכיטר.... אבל למה השאלות? לא מרגישה טוב??? שמרי על עצמך... ומצאי אופציות חדשות! אידה

09/01/2010 | 10:25 | מאת: סתם

סתם לקום בוקר סתם לאכול סתם לפקוח עיניים מתה מבפנים מחכה רק למות מבחוץ סתם

09/01/2010 | 14:48 | מאת: שחף

מה יכול להפוך עבורך את החיים לבעלי משמעות? מה את אוהבת והיית רוצה שיהיה? מה היית רוצה שישתנה? תנסי לעצום עיניים ולדמיין, לאחל לעצמך.... משהו טוב, חיובי...

09/01/2010 | 20:36 | מאת: חופית

סתם היי, גם אני ב..ס-ת-ם..הכל נראה כל כך סתם שאפילו הכתיבה מרגישה סתם..אני מקשיבה למקלדת שמשמיעה את מילות הסתם שלי וגם לנקישותיה יש מנגינה סתמית..פשוט סתם...ואני מדמיינת אותך סתם, ואותי ועוד הרבה בני אדם שמרגיש להם סתם מתעופפים להם באויר כמו גרגרי אבק סתמיים ..וגרגר סתמי מתקרב לגרגר נוסף ועוד גרגר סתמי מצטרף עד שלפתע מתעופפים אנחנו רבבות סתמיים ואולי נוצר משהו ??????...מה נוצר ???? ואוו..איזה כמויות של שטויות סתמיים אני שולחת לאויר..רוצה רק לומר לך שאת לא לבד...אולי כל אחת בסתמי שלה מרגישה מאוד לבד...ריק..כלום ..חסר צורה וצבע...אבל אולי ,אולי יש כאן משהו מעודד (???)אני שואלת שאלה זו גם את עצמי...

"סתם יום של חול עם בוקר כחול, בלי חג ומחול, בלי חצוצרות ותוף. כלום לא קרה, אבל נערה חייכה, בעברה פרח לקטוף שם, על החוף" סתם??? בכל סתם יש כל כך הרבה... אבל רק את יודעת כמה הרבה יש שם... את צריכה למצוא את השמיים הכחולים את החיוך את כל המיוחד בך ויש הרבה צריך לראות להרגיש למלא לא לוותר לא לתת לסתם לנצח אידה

10/01/2010 | 21:18 | מאת: חטולית

רוצה אולי לשתף מה גורם לך לכל הסתם הזה ? חיבוק קטן יכול לעזור ? מותר ? חטולית

08/01/2010 | 02:28 | מאת: חטולית

נגמר ,ריצות לסידורים ,לקחת את אספי מהגן , קופ"ח ,בדיקות , הבן החייל בבית כבר שבועיים חולה ,קניות לשבת ,עוד שבוע נגמר כאלו אין מחר ,תמיד הכל מהר הכל בלחץ , להספיק לסיים מטלות ,לקחת להחזיר לנסוע ומיד לחזור כי,,,,,,אבל הכי כייף ולא משנה כמה מעייף כמובן הבונבון שלי , לפני שבוע מילא שנתיים וחגגנו כאן אצלי , כולם היו כאן וישנו כאן כמו בימים ההם , כמו אז , כמו לפני שהפכתי נכה ,חגגנו בגדול כי היו כמה ארועים בחגיגה אחת , יומולדת של אספי , יומולדת של הבן שלי הבכור , ויום נשואין שלי ושל בעלי , פעם לפני,,,,,,,שהפכתי נכה לכל ארוע היה יום משלו , חגיגה נפרדת ,נזכרת כמעט בנוסטלגיה כאלו עברו מאז,,,,,,,,,מי יודע כמה שנים ,לפעמים מתגעגעת לימים האלה , לארוחות שהייתי מכינה , לכמויות האורחים שהיו מגיעים ל,,,,,,,,,לא חשוב , זה שייך לעבר ,ההווה והעתיד כבר נראים אחרת ,כשהנוסטלגיה משתלטת הכאבים הגופניים באים ומגרשים כל זכרון יפה ,כאלו אומרים היייי פג תוקפו בטל קורבנו , תמשיכי הלאה וקדימה , לא יהיה שוב מה שהיה !!!! מסתכלת קדימה עלי ועל מקל ההליכה שלי וחושבת ,תגידי תודה שאת עדיין מסוגלת לבשל לשבת או בכלל ,סתם ,לא יודעת למה הכל עולה ,רק זכרונות ,,,,,,,, שתהיה לכולן שבת שלום נעימה ורגועה חטולית

08/01/2010 | 18:29 | מאת: בובה על במה

שבת שלום אישה יקרה.. אכן הרבה דברים .. עומס מטורף ולחץ אין סופי.. מזל טוב לחוגגים.. מצטערת שלא מרחיבה במילים.. אבל מבינה את הנוסטליה שמבצבצת לה כהה מהפינה שבת שלום ומבורך..

10/01/2010 | 20:54 | מאת: חטולית

כמה טוב לראות אותך כאן וכן , בהחלט נוסטלגיה מה איתך ? את בסדר ? ספרי,,,,,,,, חיבוקי חטולית

09/01/2010 | 14:44 | מאת: שחף

קודם כל מזל טוב!!! לאספי, לבנך הבכור, וכמובן גם לך ולבעלך! אני קוראת אותך ומה שעולה לי הכי חזק מההודעה שלך זה עצב מהול בשמחה... יש הרבה עומס, עייפות, אבל על אובדן הכוחות והיכולות, אולי גם כעס מסויים על הרגל שמסרבת להחלים, על מקל ההליכה, עצב על מה שהיה ולא יחזור עוד... ובמקביל לכך שמחה לראות את אספי, את כל בני המשפחה, לחגוג ולהנות כולם ביחד :) את נזכרת היום בנוסטלגיה באותן החגיגות המרובות עם המון האורחים, וכמובן שאפשר להבין את זה ויחד עם זאת אני זוכרת שהחגיגות לא תמיד היו פשוטות עבורך ולא תמיד הרגשות סביבן היו רק חיוביים בנוסף לשימחה היה שם גם כאב ותיסכול ועייפות נפשית ופיזית ועוד הרבה רגשות מעורבבים ומבולבלים כפי שאני זוכרת מהרשימות שלך כאן... אז אולי זה מתסכל שהכוחות הם כבר לא אותם כוחות שהיו אבל יחד עם זאת אולי זה גם משרת אותך... אולי הרגל שלך קצת שומרת עלייך עכשיו כדי שלא תסחטי את עצמך עד הטיפה האחרונה כמו שהיית רגילה בעבר למרות שאני שומעת ממך שגם עכשיו את מעסיקה את עצמך לא מעט :) דואגת לכולם, עוזרת לכולם, מטפלת בכולם.... ומה איתך? יש מי שנמצא שם עבורך? מי שדואג לך ומטפל בך?

10/01/2010 | 21:09 | מאת: חטולית

הרגל כבר החלימה מזמן , היא אינה יכולה להשתפר מעבר למה שהיא כיום ,למען האמת , כבר התרגלתי למקל בצורה כזו שהפך לחלק בלתי נפרד ממני ומהמראה החיצוני שלי ,את צודקת , הכעס שלי מופנה אלאובדן הכוחות והיכולות,,,ועל הידיעה שמה שהיה לא יחזור עוד ,את גם לגמרי צודקת שלא תמיד החגיגות היו קלות וחיוביות ,היה גם כאב והמון תיסכול , הכל נכון ,אני כנראה העדפתי להדחיק את הארועים הלא נעימים ולהזכר במה שכן היה כייף ,מנקודת המבט שלך , נראה לי שגם כאן את צודקת ולא מעט , הרגל די שומרת עלי עכשיו מסחיטה עצמית ,אני באמת די מעסיקה את עצמי כי להיות לבד עם עצמי פשוט גורם לי לטפס על הקירות , אולי אם הייתי עובדת הכל היה נראה אחרת , ומי שדואג לי ? כן , בעלי דואג לי ,עוזר במה שרק יכול ,איזה כייף לקרא אותך !!! תודה מקסימה שלי ,את נהדרת כמו תמיד , התגעגעתי המון חיבוקי חטולית

01/01/2010 | 03:52 | מאת: שחף

ביום שלישי ישנתי 20 שעות ברצף והיום ערה כבר 24 שעות ברצף מי לימד אותי לחיות ככה???

הגוף שלך מאותת לך מהשהוא הקשיבי לקול של גופך זה קורה מעייפות נפשית אניקרסתי לחודש וחצי ב2008 ממש כך ישנתי לא זוכרת כלום . את לוקחת מהשהוא כדי ללכת לישון? אני לוקחת לצערי הרב אבל לא אורך הזמן שגם זה ייגמר .

03/01/2010 | 11:51 | מאת:

שחף יקרה חסר איזון... (מאמינה שקשה יותר עם הערות...) האם הוא משרת? וגם האם את מוכנה לוותר על כך? האם את מוכנה לוותר על היכולת לישון 20 שעות? ולישון רק את השעות המוגדרות 7-8 שעות?

הגוף שלך מאותת לך מהשהוא הקשיבי לקול של גופך זה קורה מעייפות נפשית אניקרסתי לחודש וחצי ב2008 ממש כך ישנתי לא זוכרת כלום . את לוקחת מהשהוא כדי ללכת לישון? אני לוקחת לצערי הרב אבל לא אורך הזמן שגם זה ייגמר .

01/01/2010 | 22:50 | מאת: שחף

אבל דווקא כרגע אני ממש לא זקוקה לכדורי שינה אני בד"כ נרדמת די בקלות בתקופת הלימודים כי רוב הזמן עייפה מה שחסר לי זה הגבולות בנוגע לשעות השינה

03/01/2010 | 23:46 | מאת: חטולית

אייך את היום ? אייך את מרגישה אחרי כל הבלגן עם שעות השינה ועם שעות העירות שלך ? הצלחת לאזן משהו ? מקווה מאוד בשבילך שאת ישינה עכשיו בשעות נורמליות יותר ,את באמת חושבת שמישהו יכול היה ללמד אותך לחיות ככה ? חומד , זו רק את ששורדת בתוך הלחץ המאולץ , פעם ככה ופעם אחרת ,,,,,,שינה עריבה מתוקה חטולית

04/01/2010 | 19:06 | מאת: שחף

שעות השינה אצלי תמיד משוגעות אבל לא עד כדי כך כמו שהיה לי בשבוע שעבר זה היה כבר ממש קיצוני

אני לא יכולה לכתוב בפורום אז הכתובת שלי היא [email protected] אנא ממך עיזרי לי למצוא מטפל או טיפול טוב לבן שלי אחרי 7 שנים הוכח מעל כל ספק שהוא עבר מה שטענתי בבקשה ממך עיזרי לי לעזור לו אני רוצה וצריכה את העזרה שלך אנא ממך בבקשה מתחננת אל תסמכי עליי אניכבר לא יכולה יותר לספוג כלום אנא ממך מתחננת בבקשה סיפור אר5וך מאוד אנא בבקשה לא יודעת כבר איך לבקש ממך א תהעזרה הזו הצילו יותר מתאים?

תור יקרה את יכולה לשלוח לי מייל או להתקשר אלי 0544502605 אנסה לעזור אידה

30/12/2009 | 22:03 | מאת: תקיפה מינית לילידים גברים ונשים

שלום אני נאור אני מנהל אתר תקיפה מינית איתי תכולו לדבר על כול דבר בנושא אני גם עברתי את זה פתחתי את אתר בשבילכם בשביל לעזור זה היה החולם שלי לעזור לקשייב ולתתזה אתרhttp://www.livecity.co.il/site/index.asp?depart_id=135708

01/01/2010 | 18:19 | מאת: אושר

אחלה יוזמה אבל אשמח שתביא קישור לאתר כיצד שכתבתה קשה לכנס

28/12/2009 | 20:34 | מאת: דמעה

29/12/2009 | 01:27 | מאת: חטולית

אני יודעת שמאוד קשה לקחת החלטה ולטפל בעצמך ,חומד , אם אין אני לי מי לי ??? את צריכה אולי עזרה בארגון ניירת לביטוח לאומי ? זו לא בושה ,למה שלא תנצלי את הזכויות שמגיעות לך מטעם המדינה , זו זכותך המלאה !!!את יכולה להרוויח ובגדול !!! מה את אומרת ? זה לא כזה מסובך באמת ,פשוט צריך שיהיה אכפת לך קצת , ממש קצת מעצמך ,אפשר לעזור במשהו ? שולחת חיבוק גדול וכוח נפשי להתמודד , אל תפחדי , זה בהחלט יכול להצליח , חטולית

27/12/2009 | 08:32 | מאת: חופית

היי ,בוקר טוב (??? ) :-( מרגישה שקיבלתי שפעת רגשית...אין כח לקום ...רוצה למות.. להגיע אל השקט שבחידלון..

27/12/2009 | 09:09 | מאת:

יום ראשון....יום קשה.... נסי לדמיין אך את רוצה שיהיה השבוע שלך? קחי זמן....ציירי את השבוע... איזה צבעים? עכשיו הזמן לקחת אויר ולהחליט שכך יהיה את מחליטה זה לא קסם...זו הרבה עבודה! הרבה רצון , הרבה מאמץ! שיהיה שבוע נפלא אידה

29/12/2009 | 01:14 | מאת: חטולית

מושג שלא נמצא במילון או בלקסיקון שלי ,מה זה אומר ? לפי מה שאת כותבת זה נשמע כמו התקף דיכאון - לזה התכוונת ? מה קרה חומד ? נשארת בלי כוחות להילחם על עצמך ? רוצה כתף כדי לפרוק מה שמעיק עליך ? אני כאן , את מוזמנת ,,,,,,,שולחת חיבוק ענק וחם מכל הלב , אין חזרה מהחידלון ,יש דברים לעשות כדי לא להגיע לשם , מה את אומרת ? מוכנה לנסות ? ליל מנוחה מתוקה חטולית

30/12/2009 | 22:30 | מאת: חופית

הי חטולית, מצטערת ,אין לי כח להאריך, עייפה מאוד..רוצה לישון....רק לישון...ואולי לא לקום..מצטערת חטולי שכך אני נשמעת עכשיו..

25/12/2009 | 09:02 | מאת: חטולית

http://seezohar.brinkster.net/seezohar/Download/us04- 3cs3.jpg שתהיה שבת נפלאה לכולכן כל אחת בדרך שלה ולפי הצרכים שלה לא יודעת אם אוכל עוד להכנס היום כי שבת נכנסת מוקדם ,רק רציתי לברך את כולכן ,המון חיבוקים לכולן חטולית

25/12/2009 | 15:41 | מאת: חופית

חתלתוליתי יקרה ! שבת מקסימה גם לך. חיבוקים, ומאחלת לך המון אנרגיה חיובית וחום

שבהת שלום הרבה אור ושלווה שיעבור בכייף אידה

24/12/2009 | 02:02 | מאת: בובה על במה

שוב זה קורה היתכן? מחר.. או שזה כבר היום.. עוד כמה שעות.. פרידה מהפסיכולוגית שלי. אין לי עוד מה להוסיף.. כי זה כבר ידוע. כואב. ו..בלי קשר, ברוכה השווה,חטולית.

24/12/2009 | 11:47 | מאת: חטולית

בובל'הההה איזה יופי לראות אותך כאן !!!!!!! מצער אותי לשמוע ששוב את נאלצת להפרד ממטפלת באמת כואב מאוד ,זה לא נגמר נכון ? מה את מתכוונת לעשות עכשיו ? יש איזשהו המשך טיפול במקום אחר ? ספרי מה קורה איתך , מה את עושה ,תעדכני,,,,,,,,תודה לך , את בעצמך שווה , מה דעתך לשנות ממנהגך ולחזור לקחת כאן חלק פעיל ? אני מאוד אשמח שתחזרי ואני בטוחה שגם כל מי שמכירה אותך כאן תשמח , מה את אומרת ? אל תקחי ללב ,אני מחזיקה לך אצבעות שבקרוב תהיה לך מטפלת שאיתה תוכלי לסיים טיפול , ובנתיים שולחת המון חיבוקים וכוח נפשי להתמודד חטולית

26/12/2009 | 11:25 | מאת:

מצטערת זה באמת קשה וכואב אני מקווה שתקחי את התרמיל בו כל מה שקבלת ממנה ...תשתמשי בו....ותמשיכי הלאה... כי מי שבאמת חשוב כאן זו רק את ואת חייבת להמשיך ולהשקיע בעצמך לעשות הכל למען עצמך קשה אבל סומכת עלייך אידה

23/12/2009 | 22:45 | מאת: שחף

עמוסה מדי פיזית... רגשית... לא מוצאת את הידיים ואת הרגליים לא ישנה מספיק מרגישה שלא מספיקה כלום שלא עושה מספיק וכל דבר דורש מאמץ גדול מדי כי אני צריכה להתגבר על הניתוקים כל הזמן להוציא את עצמי בכוח מתוך הבועה שלי ולהתגבר על המועקה הנפשית ושוב לא נושמת, כהרגלי ושוב בקושי מוציאה את עצמי מהבית ושוב... ושוב... ושוב... שוצה שקטטטטטטטטטטטט כברררררררררררר

23/12/2009 | 23:48 | מאת: חטולית

זה נשמע די מוכר כמו בכל שלב קשה של הלימודים שלך , במיוחד שזו השנה האחרונה העומס גובר ,אנחנו כבר בסוף שבוע , אולי תצליחי בשישבת הקרובים לעשות השלמות של שעות שינה והלחץ ירד ,את עדין בטיפול ? אולי אפשר לדבר בטיפול עם המטפלת על המועקות שלך כדי שתוכלי להרגע ,אין לי ספק שזו תקופה קשה בשבילך ,ולמרות הכל את לא רואה את כל התמונה כמות שהיא באמת ,מרוב הלחץ שבו את נתונה את מתאמצת להתגבר על הניתוקים שלך ומצליחה , מוציאה את עצמך מתוך הבועה בכוח ושוב מצליחה ,את רק לא מצליחה לראות כמה את כן מצליחה ולכן נשארת כל הזמן עם התחושה שאת לא מספיקה כלום , שאת לא עושה כלום , האומנם מתוקה שלי את לא עושה כלום או שאת לא רואה כמה המון את עושה בלי להרגיש ,,,,,,,ומכאן המועקה שלך ,מפני שאת ממשיכה לדרוש מעצמך ,,,את עושה את הדברים ולא רואה ,,,,,לא ישנה מספיק ? אולי לא תבואי בדרישות גדולות לעצמך וכך תוכלי יותר לנוח , יהיה לך יותר שקט , שולחת לך המון כוחות גם לראות את מה שקשה לך לראות כי תמיד את שואפת למקום גבוה ולכן את בלחץ ,וחיבוקי רך ונעים עם חלומות נפלאים , חטולית

24/12/2009 | 23:50 | מאת: שחף

אני לא חושבת שאני לא עושה כלום אני יודעת שאני עושה אבל אני אובייקטיבית לא מספיקה את כל מה שאני צריכה למשל עדיין לא כתבתי מספר דוחות משבוע שעבר וככל שעובר הזמן אני פחות ופחות זוכרת את הפרטים וזה לא טוב :(

היום ניסיתי לשכנע מישהו שהיום זה יום שלישי ואח"כ הבנתי שהתבלבלתי כי היו לי לימודים היום והחלטתי שכנראה היום יום רביעי ולקח לי זמן עד שהצלחתי להשתכנע שהיום יום חמישי

25/12/2009 | 00:22 | מאת: חטולית

ועייפות אל תקחי את זה קשה

26/12/2009 | 11:36 | מאת:

שחף יקרה מקווה שהשבת תספיקי למלא מצברים ,לסגור פערים ולהתחיל שבוע חדש אנרגית חדשות מאפשרות ,שלוות, חיוביות שבת שלום אידה

23/12/2009 | 04:01 | מאת: דמעה

23/12/2009 | 10:59 | מאת: חטולית

בוקר טוב דמעונת שלי החלטת כבר מה את עושה עם הנושא של ביטוח לאומי ? שיהיה לך יום נפלא חטולית

26/12/2009 | 11:43 | מאת:

דמעה יקרה מה שלומך? האם נמצא פתרון לנושא הכסף? יש לנסיעות לטיפול? אני מקוה שנמצא איזשהו ,פתרון. שבת שלום שבת של אנרגיות מחודשות אידה

26/12/2009 | 18:02 | מאת: דמעה

אין לנסיעות לטיפול ואם אפסיד עוד פגישה של טיפול גם לא יהיה יותר טיפול אני מיואשת

20/12/2009 | 22:42 | מאת: גל

שמתמחה בנפגעות מאיזור המרכז ועובדת עם קופת חולים מכבי אני זקוקה לעזרה המון תודה

21/12/2009 | 00:40 | מאת: חטולית

היי גלגלוש אני אישית לא מכירה פסיכיאטרית שמטפלת בנפגעות , נסית אולי במוקד הטלפוני של 1202 , או אולי המרכז לנפגעות בתל אביב , או אפילו בראשל"צ ?שווה נסיון ובדיקה , חוצמזה מה שלומך גלגלוש ? חטולית

24/12/2009 | 01:03 | מאת: גל

כמה טוב לראות אותך שוב,בסוף מצאתי פסיכיאטרית ויש לי גם תור דרך מכבי נקוה שהיא בסדר ומתמחה בנפגעות אני עובדת כבר שנה שניה בצהרון,הורדתי יום אחד כיום בועה וכוח להמשך השבוע אין לי שקט לא רגועה דברים עולים מתחברים משתקפים מנסה למצוא אחיזה הבנק עשה עלי עליהום סגרו לי את כרטיסי האשראי ואני עוברת עוד יום ועוד יום משתדלת לצוף ולא תמיד אני צפה המים מציפים אותי עד חנק אני בתהליך הכנת המסמכים לביטוח לאומי להחזיר לי את הקיצבה הפעם אני גם מכניסה את הסעיף הנפשי ואולי כדורים ירגיעו את הזעם המצטבר על עצמי אני במילכוד עם המשפחה ולא יכולה לפרט כאן

20/12/2009 | 21:27 | מאת: חופית

הי לכולכן, אידה,שחף,דמעה,אף אחת ,וגם את חתולית -ברוכה הבאה ! רוצה לחבק ..קודם כל בגלל שמתגעגעת פתאום..וחוץ מזה מרגישה פתאום שקר לי..מרגישה לבד..הנה מתחילה לרחם על עצמי :(

20/12/2009 | 21:50 | מאת: חטולית

ברוכה הנמצאת חופית תודה על קבלת הפנים , כפי שאת רואה גם אני התגעגעתי ,וחורף , די קריר בערבים , ואם אין עם מי לדבר אז מרגיש כזה לבד או מרגישים פתאום כמה לבד ,,,ומה אם את מרחמת על עצמך ? ממתי זה אסור ?מישהי כתבה למטה בשרשור לא זוכרת שם שמותר לנו לרחם על עצמנו ולגלות חמלה כלפי עצמנו , ולמה לא ? מה אנחנו לא בני אדם? יש לי כתף פנויה רוצה להישען ?מה עם כוס של משהו חם לשתות ? להכין לך ,,,,,בדרך אליך ,,,,אולי מקלחת חמה יכולה לשפר ולגרש את הקור ? ספר טוב יכול גם לעזור ולגרש את הבדידות , אולי סרט טוב בטלויזיה , תוכנית מסוימת שאת אוהבת ?מותר גם סתם כך להכנס למיטה וללכת לישון מוקדם להשלים שעות שינה , חטולית

20/12/2009 | 22:02 | מאת: חופית

הי חטולית, (חתולית ?חטולית ? )מה זה משנה בעצם???העיקר שאת זו הנמצאת מאחורי הלינק, אני זו שכתבתי בשרשור למטה על רחמים וחמלה..אבל מי זוכר את זה עכשיו ??? רוצה באמת לדעת מה אני הכי רוצה עכשיו ??? לשכב במיטה להיות מכוסה בשמיכת פוך ואמא חמה ,אוהבת ,עם המבט הכי חם בעולם יושבת לידי,מלטפת את ראשי באהבה ושרה לי שירי ערש בשקט,בשקט ברוך ואהבה.... וואו....ממש נכנסתי לתוך הפנטזיה... חתולית/חטולית מחבקת אותך בחום,ברוך ושמחה שאת כאן תודה!!!!!!!!!!!

21/12/2009 | 23:11 | מאת:

אנחנו גם התגעגענו..... מה שלומך??? שולחת חיבוק מחזק אידה

22/12/2009 | 00:23 | מאת: שחף

שולחת לך חיבוק הכי אמיתי שיש http://img34.picoodle.com/img/img34/4/3/7/f_hug00072m_a9bb1c5.gif וגם חימום על הדרך :) http://www.filetransit.com/images/screen/2e7d4a700524959cd010fb0dca6c360b_Fireplace_3D_Screensaver.jpg תנסי לדמיין שכולנו התאספנו מול האח, יושבות ומפטפטות אולי גם שותות תה או קפה עם עוגיות פריכות נכון שכבר קצת פחות קר וקצת פחות לבד?.. :) שחף

22/12/2009 | 07:33 | מאת: חופית

שחף,את ממש מותק !!!!! לא יודעת למה, אבל פתאום ממש ראיתי את כולנו יושבות אל מול האח, שותות משקה חם ,מפטפטות,והרגשתי לפתע חום נעים.. ממש פיזית הרגשתי את החום (טוב ,נו בטח גם חום רגשי..)תודה :)

20/12/2009 | 11:46 | מאת: חתולית

מה שלומכן ? נעדרתי מכאן שנה פלוס , בגלל כורח נסיבות יש מקום ???? חתולית

מיאווווווווווווווווווווווווווו אין לך מושג כמה שהיית חסרה כאן!!! מה שלומך? איך הרגל, העיניים וכל שאר ענייני הבריאות? איך החיים בכלל? יש כאן בוכטה (ככה כותבים את זה?) של מקום פנוי שיש צורך למלא :)

20/12/2009 | 21:38 | מאת: חטולית

תאמיני לי אם אומר לך שהייתן חסרות לי לא פחות ? תחזיקי לי אצבעות שהמחשב לא יקרוס שוב,,,,, מה לעשות , כשלא עובדים ומסתמכים רק על קצבת בטוח לאומית אין מקום להוצאות כמו מחשב , זה היה בגדר של מותרות ,מה אומר לך ,העיניים -צריכה שוב לחדש משקפיים , גם זה עוד ימתין ,הרגל שלי נשארה נכה , לפחות הסכרת יציבה , אז החיים כנראה לא הכי נוראים שיכולים להיות בהתחשב בנסיבות ,,,,, הבן שלי שחזר בתשובה הלך לישיבה , הוא גר שם ומגיע גם לפעמים לשבתות ,הבן הצעיר שלי כבר שנה חייל בגיבעתי , אין רגע דל איתו ,,,,,וכמובן אספי שלי החודש כבר ממלא שנתיים ,הוא משגע אותנו ככתוב ,לפני חודש היה חולה בדלקת כרום המוח , היה במצב קשה , תודה לאל יצא גם מזה ,הוא הולך לגן , ואני בבית כמובן , לא עובדת לא כלום , אנשים לא מעונינים כל כך להעסיק נכה עם מקל הליכה ואני לא יכולה להאשים אף אחד , זה מה יש !!! חוצמזה שהתגעגעתי נורא ולא היה לי אייך להכנס , וזה לגמרי שיבש לי את החיים ,כל לפחות יכולתי להיות איתכן , מה שלומך מתוקה שלי ? אייך את שורדת ? אייך עם הלימודים ? סיימת ? מה עם עבודה ? מקווה שאת בסדר , תכתבי לי כי קשה לי לחזור שנה אחורה ולקרא כל מה שהחסרתי , בסדר ? חיבוק ענקקקקק חטולית

21/12/2009 | 01:37 | מאת: חטולית

http://i191.photobucket.com/albums/z24/ns-mymyspacelayouts/goodnight-cat-glitter.gif

21/12/2009 | 23:08 | מאת:

מה שלומך?? ספרי מה איתך? הבריאות? הנפש? הנכדים? ילדים? זה בשבילך... כמה טוב שבאת הביתה מילי מירן מילים: יענקל'ה רוטבליט לחן: שלום חנוך כמה טוב שבאת הביתה כמה טוב לראות אותך שוב ספר מה נשמע, ספר ספר איך היה ולמה לא שלחת גלויה? כמה טוב שבאת הביתה קצת רזה, אך מה זה חשוב עשית חיים, עשית דברים ראית קצת צבעים אחרים. http://www.youtube.com/watch?v=GXUkh7QM1z0

22/12/2009 | 11:13 | מאת: חטולית

מה שלומי ? אני מניחה שדי בסדר , אחרי שעברו שנתיים וחצי מאז ששברתי את הרגל ונשארתי ממנה נכה , זה פשוט ענין של הסתגלות למצב קיים חדש , אני נעזרת במקל הליכה כי עודף מאמץ על הרגל מנפחת לי את הרגל עד כדי שאני לא מסוגלת ללכת ,אבל התרגלתי כבר , הפך לשיגרתי כמו כל פעולה אחרת שאני עושה , מעבר לזה ומעבר לכל מה שהיו לי עד כה מבחינת מחלות נוספה לי מחלה חדשה שנקראת פיברומיאלגיה אז עכשיו אני לגמרי מסודרת נכון ,אני בבית מובטלת גם כי אני לא יכולה לעבוד וגם מפני שאנשים מאוד נרתעים מלהעסיק נכה עם מקל הליכה ,אז יש קצבה מבטוח לאומי ועם זה צריך להסתדר ,הנפש ?החליפו לי לאחרונה את הכדורים שלי לפרוזק ,זה עושה לי קצת שקט בראש והחיים ממשיכים הלאה ,נכדים עדיין יש לי רק אחד את אספי שלי ,אני חולה עליו וכמובן שכמו כל סבתא אני משוחדת , מודה באשמה ,לפחות פעם בשבוע אנחנו אוספים אותו מהגן ונהנים ממנו למשך כמה שעות עד שבאים לאסוף אותו ,מתחכם קטן שמשיג כמובן כל מה שהוא רק רוצה ובדרך שלו ,הילדים שלי ? הבן הבכור עזב את ראשון מכרו את הדירה והם עוברים בעוד כמה חודשים לחולון , הבן השני שחזר בתשובה הולך לישיבה וגר שם , מגיע לפרקים גם לשבתות בבית , נפלא בשבילו אז כמובן שאנחנו מאושרים כשטוב לו , אנחנו גם שומרי שבת ולא מעכשיו ,והבן הקטן משרת כבר שנה בגיבעתי , אין איתו רגע דל ,חדשות לבקרים יש דברים שהוא עושה ורוצה את מה שהוא רוצה ולא משעמם אפילו יום אחד , אידה תודה על השיר הנפלא , באמת כמה טוב לחזור הביתה , דרך אגב , למה אני לא מצליחה לפתוח את הלינקים ? הם לא בולטים כמו פעם , הם נראים כמו עוד סתם שורה כתובה ? משהו השתנה או שזו תקלה במחשב שלי ? שיהיה לך יום נפלא חטולית

19/12/2009 | 09:44 | מאת: דמעה

תקועה ממש החלטתי להגיש תביעת נכות לביטוח לאומי אך זה יקח זמן ובינתיים אין כלום אני ביקשתי מכל מיני גורמים הלוואה וכולם צוחקים לי בפנים. כבר לא יודעת לאן לפנות או מה לעשות אני בפניקה דמעה

20/12/2009 | 12:01 | מאת: חתולית

גמני במצב שלך לא עובדת ולא נעלים ,הפניה לבטוח לאומי נכונה רק שאת תזדקקי להמון סבלנות , הבעיה לא נפטרת בכזו קלות , לוקח זמן להוכיח שאת אכן במצב שאת לא מסוגלת לעבודה כל שהיא וביחוד מבחינה נפשית שאת לא מתפקדת , כדאי להכין את הניירת מראש ולהוציא מכל רופא אפשרי אישורים רפואיים על כל סוגי המחלות שלך וכל המרבה הרי זה משובח ,כולל אישורים על טיפולים נפשיים , ושוב כל המרבה הרי זה משובח ,לצערי התהליך הזה אינו פיקניק , אחרי שתגישי את הטפסים לבטוח לאומי אם יחסר להם משהו הם יבקשו , במידה ולא חסר מזמנים אותך לוועדות רפואיות על כל סעיף שאת מגישה להם -את צריכה לעמוד על כך שיתחשבו בכל סעיף וסעיף כי זה רק מוסיף ניקוד ומעלה את אחוזי הנכות , יש לך מישהו שיעזור לך ליצג את עצמך מול ביטוח לאומי ? חיבוק ענקקקק יפה שלי חתולית

21/12/2009 | 12:56 | מאת: דמעה

טוב לראות אותך אני יודעת שהתהליך דורש כוחות ואין לי יש לי טיפול חינם ואין לי כסף לנסיעות להגיע לשם אני מוותרת גם ככה נראה לי עדיף להרים ידיים גם ככה אין כבר טעם לכלום מקוה שאת שומרת על עצמך דמעה

21/12/2009 | 23:18 | מאת:

דמעה יקרה ברווחה אין אפשרות לעזור? אולי חופשי חודשי? מחזקת אותך בתהליך מנסה לחשוב על משהו אידה

18/12/2009 | 09:44 | מאת:

שבת שלום לכולם היום מדליקים חנוכיה מלאה האור והאנרגיות במלוא העוצמה. חג שמח ושבת שלום אידה סוף שבוע טוב ומבורך. השבוע הוא שבוע הנס. אנחנו בעיצומו של חג החנוכה אשר מחבר אותנו לנסים. חנוכה מלשון חנוכת בית אנחנו חונכים את הבית ומטהרים אותו, מנקים אותו מכל הישן. נרות מטהרים ונרות חנוכה מאפשרים לנו להוריד ניסים לחיינו. נס מלשון התנוססות הרמה. כלומר אנו מרמים את המצב החדש מעל הישן. ננוס מין הישן. מן ההרגלים הישנים הלא טובים נסים מן הרע לטוב מהחושך לאור. השבוע יש לנו הזדמנות להתחבר לכוח של נסים ע"י הדלקת נרות חנוכה. אתם מוזמנים להדליק נרות להתכונן לאור הנכנס ומאיר את החושך בחיינו. זמנו את הניסים ע"י התכוונות, מעשים טובים והדלקת נרות. שאו ברכה והצלחה

20/12/2009 | 12:08 | מאת: חתולית

אכן אכן , נס באמת התרחש בחג הזה כי המחשב אחרי מסע ארוך של תיקונים אין סופיים התחיל לעבוד ביום שישי האחרון , ממש ניצל את החג ואת הניסים שלו עד הדקה האחרונה , מקווה שמעתה לא יצור שוב בעיות כאלה או אחרות , אמנם באיחור - חג שמייח לך אידה וגם לשאר המשתתפים כאן בפורום חתולית

17/12/2009 | 20:56 | מאת: אנונימית

שלום, נאנסתי בילדותי ע"י אבי. הדחקתי את הטראומה ורק בשנים האחרונות התחלתי לחוות את הטראומה מחדש התחלתי לדבר ולספר על כך. בימים אלו היגשתי תלונה נגד אבי. המצב מורכב מכוון שיתכן שחל חוק התיישנות במקרה שלי. אשמח לקבל תגובות בנושא מנשים שהיו במצב שלי.

18/12/2009 | 10:00 | מאת:

אנונימית יקרה ברוכה הבאה לפורום עברת טראומה קשה שבודאי משפיעה עלייך רבות, כל יום הוא התמודדות לא פשוטה. עם זאת יש בך אומץ וכוחות רבים, התהליך המשפטי קשה ודורש כוחות נפש רבים מאוד. מקווה שיש לך לווי מקצועי וטיפולי תומך, מחזקת אותך ומאחלת הצלחה רבה ונשמח אם תשארי ותיהיה חלק מהפורום הרבה אור אידה מצרפת הצעת חוק: להאריך התיישנות עבירות מין בקטינים" מתוך האתר של מרכזי הסיוע. http://www.1202.org.il/template/default.asp?siteID=1&maincat=20&catId=14&pageId=947&parentId=37

18/02/2010 | 03:41 | מאת: תמי

שמי תמי וגם אני עברתי גילוי עריות, היום אני בת 40 אמא לשתי בנות, לא מתפקדת כאם, חווה משברים רבים בכל תחומי החיים. היום התחלתי טיפול במרכז לוטם בביה"ח איכילוב. רוצה לשקם את חיי, ללמוד כי לא למדתי ולחיות סוף סוף קצת נורמאלי, מזל שהטיפול באיכילוב ללא תשלום אחרת לא יכולתי לאפשר לעצמי להתחיל פסיכולוגי בגלל העלות. ואני חושבת שאנו צריכות לקום וזעוק את זעקתנו כי החברה נורא אטומה לכל הנושא הזה, אני מסכימה שזה נושא נורא מפחיד.מישהו חייב להכיר בנו כנכות נפשית ושאף אחת לא תתכחש לזה אפילו הביטוח הלאומי צריך להכיר את זה לפחות במימון לימודים ועזרה שיקומית בכלל. לדעתי צריך לקום ולזעוק...צריך לבטל לאלתר את חוק ההתיישנות סביב נושא זה, הנזק הוא גדול ואני משלמת מחיר גדול ובנותיי בעיקבותיי. לי אין אמצעים ללכת וללמוד או להעשיר את עצמי, לי לא היה מורה דרך בילדות שיכוון אותי ואני צריכה היום להתחיל וללמוד להתנהג מחדש וזה נורא קשה...

17/12/2009 | 00:08 | מאת: מחפשת עצה!

שלום רב, אני כרגע בטיפול פסיכולוגי פרטי. בעקבות אונס שעברתי בילדות ע"י בן דודה שלי. ליפני כשבוע נאנסתי שוב ע"י ידיד שלי!!! :(. הגעתי לפסיכולוגית שלי והיא הייתה די עצבנית לא ביגלל המיקרה שלי היא הייתה עצבנית מהסיבות שלה. היום שלחתי לה הודעה שהייתי חייבת את התמיכה שלה אבל היא ענתה בתוקפנות. אין לי מושג מה לעשות עם העצבים שלה! איך להיתמודד עם הבעיה שלי ואם העצבים שלה ביחד?

17/12/2009 | 19:58 | מאת:

מחפשת עצה יקרה אני מאוד מצטערת על האונס והטראומה הקשה שחוית. אין ספק שאת זקוקה כעת להרבה תמיכה קבלה סבלנות, אני מציעה שתדברי עם הפסכולוגית שלך, תסברי לה בדיוק מה הרגשת וכיצד את מרגישה כיום, יתכן שהיא כלל לא מודעת לתחושות הכעס והתוקפנות שחשת. איני יודעת כמה זמן את בטיפול וכמה נוח את מרגישה עם המטפלת אבל שיחות כאלה חשובות מאוד ותורמות רבות לטיפול. את מוזמנת להיות חלק מהפורום לספר לשתף ולעכן אותנו מה קורה, מחזקת אותך ומאחלת שהחג יכניס הרבה אור ותקווה למשך אידה

20/12/2009 | 12:23 | מאת: חתולית

להיכנס אליה בפגישה הבאה ולהעלות בפניה את הנושא גם אם את לא מטופלת אצלה זמן רב , חשוב שתרגישי שיש לך מקום בטוח אצלה , אחרי הכל גם היא בת אדם ובטוח שלא התכוונה לכעוס עלייך ,תני לזה הזדמנות , מה את אומרת ? חתולית

רע לי מאוד מאוד רע לי דמעה

12/12/2009 | 17:34 | מאת: דמעה

ואני סתם משחררת קיטור זאת ל א הודעה אובדנית http://lh6.ggpht.com/_S0oyVdU8FFk/RmPZ4cOldBI/AAAAAAAAAAo/qjDBX0e9jJQ/D:%5CFaheem%5CDPzzzzzz%5Cjust+want+to+die.jpg דמעה

12/12/2009 | 19:36 | מאת: אף אחת

(((((דמעה))))

12/12/2009 | 23:00 | מאת: חופית

דמעה יקרה, מותר לשבת בשקט על העץ שלך ?להיות על ידך אם מתאים ןאיך שמתאים ? אולי להדליק נר לראות את הדמעות שמזיל..כן מטפטף לו הנר לאט לאט ..טיפה ועוד טיפונת של דמעה...דמעות רבות מטפטף הנר..אך הוא מאיר ! והאור שלו רך ונעים... דמעה יקרה ומאירה...את לא לבד..אם מותר ..אני לידך..

13/12/2009 | 21:12 | מאת: דמעה

לא כדאי לשבת איתי ובטח לא לחבק אני רק מזיקה לא שווה את הזמן של אף אחד וכן...אני מרחמת על עצמי אז מה? החיים האלה בזבל דמעה

11/12/2009 | 13:09 | מאת: דמעה

"מעט אור דוחה הרבה מן החושך." - הבעל שם טוב שיהיה חג שמח ומלא אור..... http://www.millan.net/anims/holidays/hanuk3.gif http://www.hofesh.org.il/yodea_lishol/personal_stories/shaul-hanukkiah8.jpg דמעה

11/12/2009 | 17:37 | מאת: שחף

חג שמח גם לך דמעונת! http://www.flickr.com/photos/hotzeplotz/333074460/sizes/l שחף

11/12/2009 | 20:48 | מאת:

תודה לך דמעה תודה לשחף שיהיה לכולנו חג שמח חג שיכניס אור גדול אור של אהבה ואנרגיות חיוביות תתחילו להרגיש http://albums.timg.co.il/userFolders/191/2857001/2857001200895232810.bmp

10/12/2009 | 16:56 | מאת: ישראל

אני נאנסתי בגיל צעיר כמה פעמים ,שתקתי מפחד אני אימפולסיבי,עצבני, מוזר חברתית, חש משונה זוגיות נהרסה לי,עבודה אין ... אני לא הומו,אבל נמשך לנערים צעירים מאד למה מי שנאנס נמשך לבני מינו איך יוצאים מהתסביך הזה

מצטערת לשמוע על האונס והפגיעה בילדות , פגיעה בילדות היא טראומה קשה שלא פעם מעוותת ופוגעות בתחומים רבים כל כך , פגיעה בנפש הרכה,בניית זוגיות, עבודה, קשרים חברתיים, ריכוז, לימודים, התמודדות עם חרדות ועוד פגיעה בילד/ה מעוות לרוב את החשיבה ותפיסת העולם, העולם הופך עויין ,לא אמין וקשה להסתדר בו. אדם שסמכת עליו- פוגע בך, הסביבה לא רואה או מתעלמת. לא פעם ההרגשה היא שגם הגוף שלנו בוגד....הגוף מגיב אחרת-הוא מגיב בהנאה- בניגוד לרגשות ולמחשבות הלא נעימות והשליליות. וזה יוצר בלבול גדול מאוד. המשיכה המינית לבני אותו מין יכול לנבוע מהרבה סיבות כמו תחושת הבלבול...חוסר אמון במין הפוגע ועוד. הדרך היחידה לעזור לעצמך היא לפנות טיפול מקצועי אצל מומחה בתחום. מאחלת לך הרבה הצלחה מחזקת ומקווה לראותך איתנו כאן בפורום אידה

מזכיר את הרוך שבנו אני אישה ואני נמשכת מאוד לנשים אבל הזוגיות היא נורמלית לא עם אישה פוחדת למה מסובך? לא צריך להיות כך 1203 זה הקו לגברים מכיר אותו? חג שמח לך

20/12/2009 | 11:42 | מאת: חתולית

כמו שאתה , בלי לשפוט , בלי רגשות אשמה , עם כל מה שאתה מרגיש ותן מקום לחיים להוביל אותך ,טיפול יכול בהחלט לעזור מכל כיוון , הכי חשוב שלא תתייג את עצמך לכאן או לשם , ברוך הבא- חתולית

09/12/2009 | 14:13 | מאת: דמעה

שוב זיכרון חדש זה לא נגמר שוב ושוב נזכרת ובכל פעם במשהו אחר נראה לי שרק בקבר יהיה לזה סוף אוף אם רק היה לי איפה לצרוחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דמעה

09/12/2009 | 20:47 | מאת: שחף

חשבתי וחשבתי ועלה לי הרעיון שאולי ניתן להשתמש בלוכד החלומות כדי ללכוד זיכרונות כלומר, להפוך אותו ללוכד הזיכרונות ואז הוא יגן עליך בפני הזיכרונות הקשים http://blog.tapuz.co.il/micka0011/images/541886_432.jpg שחף

09/12/2009 | 22:22 | מאת: דמעה

יאללה שחפונת את מכינה לי אחד כזה? דמעה

11/12/2009 | 20:51 | מאת:

דמעה יקרה הרעיון של שחף מקסים...כדאי לאמץ ולא לשכוח שגם טיפול הוא סוג של לוכד זכרונות. מחזקת ושולחת לך אור שיגרש את חושך אידה

06/12/2009 | 18:23 | מאת: שחף

:(

?לא יודעת?

06/12/2009 | 21:49 | מאת: שחף

קודם כל ההודעות שלך בפורום הפכו לאפורות