פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אני כאן, אחרי הרבה זמן שלא.. לצערי, אין לי משהו משמח כפי שכבר הבנתם מהכותרת "טריגר"! ביום שלישי שעבר, בלעתי כדורים ושתיתי אלכוהול הגעתי למיון.. ושם הפרוצדורה כבר מוכרת, לצערי. יום למחרת, הגעתי לאשפוז מלא! מאז אני שם-בהסכמה! כרגע בבית, יצאתי לחופשת החג עד ליום ראשון. אשפוז ראשון ואני מקווה שגם אחרון מאוד קשה שם דמעות של דם זלגו מעיניי בשבוע הראשון רוצה כבר לצאת ממעגל הסבל הזה, רוצה להיות אחרי זה רוצה לבחור בחיים אבל התהליך נעשה ארוך מתיש ומייגע כל כך .. ואין לי עוד מה לאמר חג סוכות שמח (עד כמה שהוא יכול להיות כזה)

מחבקת אותך באהבה מקווה שהמילים ידגיעו לנפש חפצה שבאמת זו תהיה הפעם האחרונה ואני מאמינה שכן כי בחרת בחיים ואת נעזרת כל הכבוד לך אני לא יכולה לכתוב לך יהיה בסדר זה ממש לא כי זו החלטה שלך אבל כולי תקווה ואמונה שהשנה הזו זה יהיה חג שמח לך

בובה יקרה אני מצטערת כל כך לשמוע ... מצטערת שכל כך קשה, ולא יכולת לראות אופציה אחרת אני מבינה שעכשיו בחרת אחרת אני מאחלת לך הרבה הצלחה כוחות והרבה אהבה שיערו לך שמחה לראותך איתנו מחזקת חג שמח אידה

לפעמים זה יכול מאוד לעזור בהצלחה

סליחה למי שהרגיש שפגעתי... למי שאמרתי ולא הרגשתי שפגעתי.. למי שלא אמרתי... סליחה לא הייתה כוונה לכולן -ם גמר חתימה טובה צום קל לצמים ושיעבור מהר ובקלות לכולן-ם אידה http://mail.google.com/mail/?ui=2&ik=c3385cf03e&view=att&th=123ec3f195493f06&attid=0.1&disp=inline&realattid=f_fzzjf4lb0&zw

אומנם כבר עבר.. אבל תודה. חג סוכות שמח

מטושטשת, כל-כך שונה כל-כך אחרת רוצה לצעוק רוצה ללכת. כל-כך שונאת את תחושת חוסר הבהירות הזאת של עצמי. את התלישות, את הלא חם ולא קר, אני כבר לא באמת יודעת מה אני רוצה, שהכל כל-כך עמום ולא מחובר בפנים. ואז שום דבר לא נראה אמיתי- לא בחוץ ולא בפנים, רק מטאפורות נטולת רגש וצבע. כל-כך מבולבלת ומיואשת מזה. שום דבר לא חד. שממה. מדבר. זו אני. ללא צבע. ללא תזוזה. ללא קול. קור פנימי. אפילו שאני כותבת אני לא ממש מרגישה את עצמי. מי זו הילדה הזאת? למה היא מסרבת לתת לי להכיר אותה? איפה היא בכלל? ומה היא רוצה? לפעמים היא יוצאת לי לכמה רגעים מבלבלת, מפחדת, דורשת יחס ונעלמת. מגיחה פתאום למציאות היא נהיית מוחשית, כאילו יכולתי לתת לה יד. פתאום יש לה מילים. אחר כך היא שוב נעלמת, כאילו צריך לתפוס אותה שהיא בחוץ. היא עקשנית נורא ולא בטוחה. היא מרגישה שלוחצים אותה לפינה בלי שום עזרה ממשית. היא בלילה לבד ולא כל-כך יודעת איך להתמודד. כאילו לא אכפת להם מספיק. ואיך אני יכולה להתווכח עם ילדה, תגידו לי, איך? *** שונאת לתת לך את המקום הזה. שונאת לתת לך להיות קרובה. איפה אני שבשליטה? אני שמחליטה ואי אפשר להזיז אותה מההחלטות? אני שאומרת שלא רוצה לבוא ובאמת לא באה? אני שלא צריכה אף אחד. לאן נעלם הכוח והשליטה שלי על עצמי? את- (אפילו שאני לא מאמינה שאני אומרת את זה), סוג של פיתוי. את יודעת לגרום לי להרגיש שיש משהו שיכול להיות יותר טוב, כאילו כמו משהו שאפשר לקטוף אבל לא באמת אפשר. כבר אמרתי שאני מרגישה כמו ילדה קטנה. כמו שמשחקים עם ילדים. שמראים להם משהו שהם רוצים וכל פעם שהם מתקרבים וכמעט מגיעים מרחיקים להם אותו שוב. ככה אני מרגישה. אני מאפשרת לך להתקרב. לפעמים באמת נותנת לך להיות קרובה כל-כך. במקום כל-כך פגיע. וחושבת שאולי זה באמת יהיה הסוף. שאחרי זה תבוא ההקלה הגדולה, שהפחד, הבושה וחוסר הרצון לבוא לפגישה אחרי ייעלמו כבר. ולפעמים שאני כל-כך פגיעה אני מאבדת את השליטה שלי. אני נמשכת איתך למקומות כואבים ואפלים ובאמת באמת חושבת שאם אספר עוד משהו השמים ייפלו. ואת גם יודעת ללחוץ. לא סתם הענקתי לך את תעודת הקרציות. נכון שכולם מתפקדים והכל רגיל אבל אצלי משהו באמת נופל כל פעם כזאת שאני שם איתך או עם דני. לפעמים אני נזכרת איך כשהייתי בערך בת 6 וצבעו לנו את הבית. במטבח צבעו בצבע שמן, אמא הייתה כל-כך לחוצה שניגע ונהרוס והיא הזהירה אותנו בלי סוף שאסור ואסור ואסור לגעת בצבע. וכמובן שככול שהיא הזהירה אני הייתי חייבת לעשות דווקא ולגעת. אחרי שנגעתי אמרתי לאחי והוא נקרע מצחוק מזה שהייתי כל-כך לחוצה ואמר לי שעכשיו חייבים למרוח לי בננה על היד, גיסי ואחותי גם צחקו איתו ושיתפו איתו פעולה והתחלנו לחפש בננה. איתך זה אותו הדבר. בראש אסור לגעת בזה. פשוט אסור. אני יודעת שקצת קשה לך לקבל את זה אבל זה ככה. שם בדיוק אני הקטנה משתלטת. שם בדיוק השליטה שלי בתור אדם בוגר עם כל העקשניות שלי נעלמת. ואת דוחפת לשם. כאילו זה באמת בסדר. ולפעמים את שוכחת (?) שרוב הפעמים שאנחנו שם זה בכלל אני הקטנה. אני שלא יודעת איך להתמודד עם זה. אני שלא יכולה להתמודד עם זה, ובטח שלא לבד בלי כלים.. הקטנה הזאת משתלטת ובזמן שהיא בחוץ אי אפשר עליה. היא איומה קשה והרסנית. אבל גם אני בדיוק כמו אז רוצה לגעת. מאוד רוצה לגעת. ואולי כל-כך רוצה לגעת בגלל שזה אסור? היום אני כבר לא אותה ילדה בת 6 ועדין אני רוצה לעשות דווקא ולגעת. והיום את פה מזמינה ואפילו מושכת אותי לשם, לספר, לכתוב, להוציא. וכל השליטה שלי נעלמת. כל המקומות הבוגרים שלי כאילו נמסים ומשחררים. ואני יודעת שאני לא באמת מדברת ומספרת מספיק. ומה בעצם אני באמת רוצה? לתת לילדה הזאת לדבר או לא? לתת לך להיות קרובה או לא? ואיפה הגבול? לפעמים אני כל-כך מצטערת שבכלל הכרתי אותך. עם אף אחד מהמטפלים לפני זה לא היה. אף פעם לא הייתי עצובה או מפחדת מזה שהם בחופש. שונאת את זה שאת נמצאת ומזמינה. וגם קצת רוצה (קצת לא באמת באמת) שלא תחזרי בכלל מהחופש. שלא תהיי יותר. שלא תזמיני יותר. שאני אחזור להיות אני עם כל השליטה שלי.

נגעת לליבי במכתבך ,פעמים רבות הייתי במקומות האלה ועדין אל תתני לעצמך לוותר תרפי ותתמסרי לטיפול למרות הכאב אני בטוחה שהמטפלת שלך יודעת שהילדה הקטנה שבתוכך היא זו שלפעמים מנהלת אותך אבל אם לא "עובדים" על המקומות האלה ונותנים לילדה הקטנה שם לצאת זה לא יגמר לעולם . תשתפי את המטפלת שלך ברגעים האלה שאת לא עצמך ,ספרי לה על המקומות שהילדה הקטנה היא זו שמביאה אותך הגדולה למקומות קשים שהפחדים שלה מנהלים את חייך וקשה הלך לעשות את ההפרדה . אני שוב אומרת כל מה שכתבתי פה זה מהכאב הפרטי שלי גם הילדה שבי היתה ועדין (אומנם לא באותם עוצמות)צריכה שיגנו עליה יאהבו ויעטפו והכי חשוב שירגיעו אותי מפני הפחד. מחזקת את ידייך ומבינה לליבך רות

תודה על התגובה. המטפלת יחסית די מודעת למצב. הקטע שהתחלתי עוד טיפול יחסית חדש. (CPT) שמעת על זה? וכרגע הכל עולה בלי הרבה שליטה. אני גם מרגישה שאני כל היום עסוקה בטיפולים. וההרגשה הזאת די קשה. כמובן שיש עוד דברים שאני עושה במשך היום אבל הטיפולים שיוצאים משהו כמו 4 שעות בשבוע (חוץ משעורי הבית שה CPT דורש) וזה מאוד עמוס. ודווקא עכשיו בתקופה מאוד עמוסה המטפלת יצא לחופש. אומנם לחופש קצת אבל בכל זאת. ובפגישה האחרונה לפני שיצא היא בקשה וגם לחצה לעשות את שעורי הבית מהCPT (לכתוב את הפעם הראשונה) בהתחלה התנגדתי ובסוף עשינו את זה. היה מאוד קשה וגם זה כנראה מה ששבר אותי.. ציפיתי שלפני החופש תהיה פגישה כלילה ומחזקת..

למי שהייתה פה פעם, טוב לראותך איתנו כאן, המכתב שלך מרגש ומביע בעניי בלבול ועמוס רגשי, מאבקים שלך ...של הילדה...כל אחת והמקום שלה... כמה מקום משאירה? כמה מקום מאפשרים לה? כמה מקום את משאריה? מאפשרת לילדה? כל אחת מכן זקוקה למקום, נראה שאת עובדת קשה מאוד ואין לי ספק שהתוצאות יבאו ותוכלי לראותן, האם שיתפת את המטפלת? האם היא קראה את המכתב? חזקי ואמצי החופשה תעבור מהר ואת תגלי רק דברים טובים על עצמך ועל הכוחות והיכולות שלך בהצלחה אידה

תודה. לפעמים נראה לי שמשאירים לה יותר מידי מקום. אני באמת בתקופה מאוד מאוד עמוסה. פעמים בשבוע אצל המטפלת בפגישות ארוכות מהרגיל, (שעה ורבע). ועוד שעה בשבוע של cpt שמעת על זה? ה cpt מצריך המון עבודה בבית ואני חושבת שזה כבר יותר מידי בשבילי. טוב שהמטפלת בחופש ואני גם כמעט בטוחה לגמרי שאני לא אפגש איתה ביום ראשון (כמו שאנחנו אמורות אני חושבת שאדחה עוד קצת את החופש. עוד לא נתתי למטפלת לקרוא את מה שכתבתי ואני גם מאוד מתלבטת איך לעשות את זה.. התקשרו מהמרכז. התיק כנראה יעבור פרקליט. מצטערת רק הייתי צריכה להוציא את זה..

:((((((((((((((((((((((((

מה שלומך? אך עברו ימי החג? מחר חוזרים לעוד שבוע שיעבור בקלות שולחת חיבוק אידה

החג עבר לבד כרגיל אין לי אוויר לנשימה

חסר כאן שרשור לשנה טובה איפה כולם? ברכות לשנה החדשה שתיהיה לכולנו שנה טובה, שנת שלום וברכה שנת שגשוג ופריחה, שנת עשיה שנת הגשמות של כל המשאלות של כל החלומות , שנה של בריאת שנה של שלווה, שנת שפע של אור שנה של אהבה שנה לנשמה שתיהיה מדהימה לכולם אידה

גם לך שנה טובה אני ריקה ממילים עכשיו דמעה

תודה על הברכות החמות אידה היקרה שנה טובה גם לך ולכולם השנה אני משום מה פחות מסתדרת עם הברכות אאחל רק שנה שתביא איתה הרבה כוחות נפשיים להתמודד עם החיים המורכבים שתמיד יהיה עם מי לחלוק את הרגעיים הקשים כמו גם השמחים ושתמיד יהיה לידינו מישהו קרוב שיושיט את ידו ויתמוך שחף

שנה טובה לכולם מאחלת התחלות חדשות והמשכים מוצלחים כוחות מחודשים התקדמות וצמיחה לעבר חיים טובים יותר מכל הלב שבלולית

היום לפני שנה בדיוק היא העיפה אותי מטיפול הפצע נשאר פצע פתוח ומדמם זה השפיע על הכל אפילו ברכות לראש השנה אין לי חשק או כוח לכתוב הכל כואב מידי חג שמח שיהיה לכם דמעה

דמעה יקרה עברה רק שנה? וכבר שנה... אבל הכאב הפצע עדיין כואב את יודעת בפצע צריך לטפל...בכדי שלא ידמם, אני מקווה שחוויות טיפוליות חדשות יחזקו וירפאו שנה טובה אידה

חוששני שיש פצעים שלא ניתנים לריפוי..לעולם.. דמעה

ממולץ להכנס http://www.aish.co.il/h/hh/e/59207612.html שנה טובה אידה

http://www.thedsite.com/shanatova/

מה היא רואה כשהיא מסתכלת עלי? מה היא רואה שגורם לה לשאול אותי 10 פעמים אם אני בטוחה שאני בסדר? היא אומנם מטפלת אבל לא שלי יודעת קצת רקע ובכל זאת מסתכלת עלי ואיכשהו יודעת שאני קורסת היא קוראת אותי ואני מכחישה ואני ממשיכה לחייך הכל בסדר איתי.. אין לי כבר כוח לכלום דמעה

אולי היא מבינה שאת נמצאת בסיטואציה קשה שבד"כ מובילה לעומס רגשי וקשה להתמודדות ואם בסיטואציה כזאת את אומרת שהכל בסדר זה מובן מאליו שאת מכחישה ולא משתפת ברגשותייך האמיתיים

לא מזמן כתבת שאף אחד לא רואה אותך שכולם מאמינים לחיוך המזוייף שלך ולא רואים מה באמת עובר עלייך והיית מאוד מתוסכלת מכך ועכשיו את כותבת שמישהי כן רואה אותך ומנסה פעם אחר פעם להגיע אלייך מגלה אכפתיות ומוכנות להיות שם בשבילך והפעם נשמע שזה שהיא כן רואה אותך מתסכל אותך ואת עושה הכל כדי לשכנע אותה שהיא טועה לי זה נשמע שאת לגמרי מבולבלת בקשר ליחס של האנשים כלפייך ובקשר למה שהיית רוצה שיהיה

ראש השנה כואב עצוב לי כל ה"אימהות" נוטשות תמיד תמיד תמיד דמעה

לא ידעתי באיזה מהם לבחור אז שולחת לך את כולם :) http://imagecache2.allposters.com/images/pic/IMA/E91~Bear-Hug-Posters.jpg http://www.swapmeetdave.com/Humor/Cats/CuteKittyHug.jpg http://images.paraorkut.com/img/pics/images/g/givin_you_this_hug-1617.jpg

אידה שלום.תודה על תשובתך הלבבית.כשאת אומרת לטפל מה את מתכוונת? לפנות לפסיכולוג? את יודעת בטח שהיום המצב הכלכלי..... אילו אפשרויות טיפול יש? והאם נראה לך שאני צריכה למרות שאני לא בחרדות מהאירוע אלא סהכ מעלה אסוציאציות מדי פעם

שלום תהילה, אני מניחה שאם נכנסת לפורום נפגעות תקיפה מינית , הטראומה שעברת קשורה גם לפורום, חפשת את מי לשתף - כי אני מאמינה שיותר מדיי קשה הלבד עם הסוד הנורא, אם חלילה, היית עוברת תאונת דרכים- היית הולכת לבדיקות? להתייעץ? הנפש שלנו גם כן זקוקה להתייחסות לעיתים גם לטיפול, .אם הכל מצויין אז אולי אין צורך, אך אם לא - קחי את עצמך בידיים שמי במקום ראשון, ואל תזנחי את עצמך, לגבי עלויות...יש גם מקומות ציבורים, בכל מקרה מה שתחליטי אנחנו כאן בשבילך אידה א

מישהי נמצאת? לא יכולה לבד עכשיו

רות יקרה מה שלומך? מצטערת שאף אחת לא הייתה איתך, אך עבר הלילה? מקווה שהצלחת להרגע ולישון היטב שבוע טוב אידה

כל האור שרק אפשר לשאת יזהר אשדות ככה סתם, כמו כלום, אחת ושתיים שדדו ממך את הילדות לא היו שריטות על הברכיים לא שמחות, לא יום הורים לא מחניים, לא צבים בתוך קופסא של נעליים כי ההוא נדפק לו כל המוח ככה זה והחיים קשים מה היית בסך הכל - גוזל, אפרוח, ואפשר לצעוק לבעוט, לצרוח להכות באגרופים בכל הכוח כל האור שרק אפשר לשאת בלי להסתנוור, בלי להשרף עד כלות כל מה שבהיר כמו האמת כל מה שהיה צריך להיות לך יביאו המוני פיות שדונים ומלאכי שרת לחייך! ליופייך! לכאבך! כל האור שרק אפשר לשאת. וההיא עבדה קשה אל תוך הערב היא כזאת - לוקחת אחריות רק עינייך התעקשו למרוד בלי הרף ישירות, בעקיפין בדיוק , בערך כי נושלת מכל ברירה אחרת כל האור שרק אפשר לשאת בלי להסתנוור, בלי להשרף עד כלות כל מה שבהיר כמו האמת כל מה שהיה צריך להיות לך יביאו המוני פיות שדונים ומלאכי שרת לחייך! ליופייך! לכאבך! כל האור שרק אפשר לשאת. הלידה היתה סבירה, כולם חיכו לך עייפים ונרגשים איך יקראו לך וכולך היית עתיד, חייך צפנו לך כמה אור שרק תוכלי לשאת כל האור שרק אפשר לשאת בלי להסתנוור, בלי להשרף עד כלות כל מה שבהיר כמו האמת כל מה שהיה צריך להיות לך יביאו המוני פיות שדונים ומלאכי שרת לחייך! ליופייך! לכאבך! כל האור שרק אפשר לשאת http://vids.myspace.com/index.cfm?fuseaction=vids.individual&VideoID=25378311 עד כמה שאמרו לי הקליפ מאוד קשה

אובדן התמימות... שיר קשה וגם הקליפ ... שבוע טוב אידה

חלמתי אל ילדה אחרת דומה לי אך אני צופה מבחוץ והיא מבקשת מאיש כל שהוא שיקיים איתה יחסים כדי שלא תיכנס להריון מאביה וכך הולך כמה זמן בסוף היא בהרין וילדת תאומים כאן קמתי מזיעה כולי וחושבת לאזזל איך זה עלה לי לראש

אחת יקרה מצטערת מקווה שחזרת לישון ושאר הלילה היה רגוע יותר תת המודע , הפחדים, חרדות, עבר וגם עתיד,שאלות הכל נכנס לנו לחלום לפעמים בחוסר הגיון מוחלט ולפעמים זה חלק מפחד...או דבר אחר שמטריד או מדאיג... מה את חושבת קרה אצלך? אם את יכולה לשתף אנחנו כאן אידה

שנה טובה לכולם שתהא זו השנה הכי דבש שאתם מאחלים לעצמכם מגיע לכם מחבקת ותומכת גם אם לא כאן מרחוק . נותנת יד כתף וחיבוק אז שתהיה לנוש נה טובה

מה שלומך? אך את רואה? מדמיינת את השנה החדשה? שנה טובה של פריצת דרך והצלחה בכל התחומים אידה

תודה רבה לך יקרה שנה נפלאה גם לך . איך אני רואה את השנה שלי הזו ? מתחיל להסתמן שינוי לטובה קטן אבל עדיין אני הולכת ללמוד פסיכולוגיה ניפגש עוד ארבע שנים לאחר ראש השנה אני עושה אבחון דידקטי מחדש . אני הולכת לפתור את בעיית הADHD של אחד מהילדים שלי אני אצליח ואני מגייסת תמיכה ועזרה זו לא בושה לבקש עזרה כנראה שגדלתי כי פעם לא הייתי מסוגלת לכך היום אני מודה . אני הולכת לסיים 7 שנים מאוד מתישות מאבק ללא סוף ברווחה כי גם לפרעה היו רק 7 שנים רעות . אני הולכת לזכות בעצמי מחדש הורדתי כבר הרבה ממש קל גופי אבל לפני הכל אני הולכת לחוות קריסה נוספת עייפות נפשית טוב לא משעמם כבר כתבנו נכון? אזזו נ לי השנה של תור צבעים עזים חמים מלחמתיים לא נואשים ורק עצב וצער על דברים שכרגע לא מסתדרים ואיך את רואה את השנה שלך? באילו צבעים ? באיזו עוצמה? שנה טובה לך אור הנפש מתוקה נהדרת תומכת אוהבת מקבלת תודה

פעם ראשונה שאני נפגשת עם הפורום הזה.רציתי לשאול אותך משהו. אני בת 33 אם לילדים ואחות במקצועי. כשהייתי בשירות לאומי עליתי על טרמפ שבמקום להסיע אותי לבי"ח,הסיע אותי ליער.שם חשבתי שזהו יומי האחרון עלי אדמה.ידעתי שלא אתן לו לאנוס אותי ואסכים למות על זה.בסופו של סיפור לא אפרט מידי רק אומר שיש לי טראומה ממה שעברתי,וקשה לי יותר עקב כך שלא שיתפתי אף אחד מהמשפחה כולל בעלי והורי,וגם בשום מחיר שבעולם-לא אשתפם בכך. מדי פעם אני נזכרת אבל לא סובלת מאיזה סיוטים מיוחדים.עולות לי אסוציאציות לפעמים מעניינים פשוטים בחיי היום יום. נורא שמחתי שישנו פורום שכזה ויש את מי לשתף. כבר הוקל לי ולו במעט. אחרי 15 שנה בטח אין כבר הרבה מה לעשות ,זאת ועוד שנשאתי כבר והבאתי ילדים לעולם,הלא כך?

לא מסכימה איתך תמיד יש מה לעשות אני מטפלת באונס בן 28 שנים טראומה שהולכת איתי כן גם לי יש ילדים זה לא אומר כי כשזה טופס אותך זה טופס

שמחה שמצאת אותנו ואת מוזמנת להיות חלק מהפורום, לשתף, לתמוך ולקבל תמיכה הכל בקצב שלך העיקר שתרגישי פחות לבד אני מצטערת על החויה הנוראית שעברת קשה מאוד לקבור טראומה שכזו מבלי שתבצבץ ואף תשתלט על חלקים רבים בחיינו, אם לא על כל כולם. אני מאמינה וגם יודעת שלא לא לשתף זה קשה מאוד כמעט בלתי אפשרי. אני ממליצה בחום לפנות לטיפול , להוריד מעצמך את כל המעמסה ורגשות הקשים, ולו במעט זה יעשה המון, עם הזמן תוכלי גם להחליט אם לשתף אנשים קרובים נוספים- אך זה תלוי רק בך. מקווה לראותך כאן איתנו מחזקת אידה

אידה שלום סליחה אם אני מנדנדת.. כתבתי לך בחזרה על תשובות לשאלתך בשרשור שפתחתי כשהעלתי בפני אף אחת את השאלה על האשפוז. האם תוכלי בבקשה לקרוא? תודה, שקד

-

שלום רב, אני בת 33, נשואה + 2. יש לי בעייה שאני סוחבת אותה כבר כמה שנים טובות...ולאחרונה זה התחיל מאוד מאוד להטריד אותי ולהציק לי: יש לי אח הקטן ממני ב 4.5 שנים שלא מדבר איתי כבר כמעט 10 שנים. אחי פשוט ניתק איתי כל קשר וכשביקשתי לדעת למה, לא הוא ולא אמי הסכימו לומר לי. בהתחלה חשבתי שזה משהו זמני ויחלוף לו לבד (כאן עלי לציין את רקעו של אחי: הוא ניסה להתאבד 5 פעמים בעבר, עם רקע נפשי של הפרעת אישיות גבולית, היה מאושפז באחד הבי"ח בארץ יצא ונכנס לסרוגין. כמובן שאני תמכתי בו לאורך כל הדרך והייתי לצידו ואפילו הצלתי אותו פעם אחת ממות בטוח אחרי שבלע המון כדורים, לקחתי אותו יחד עם בעלי ונסענו לבי"ח. שם שטפו לו את הקיבה) לאחר שנעניתי בתשובה של: "אל תנסי ליצור איתו קשר כי חבל על הזמן שלך ואת רק תיפגעי" (מצד אמי) לא היה נסיון של יצירת קשר עד לפני שנתיים. לפני כשנתיים שוב העליתי את הנושא בפני אמי בשאלה שאינני יודעת למה הוא לא מעוניין לדבר איתי ואחרי מסע של שיכנועים היא נאותה לענות לי בקצרה שאחי טוען שכשהייתי בת 15 והוא היה כבן 10-11......אנסתי אותו! כששמעתי את זה לרגע לא האמנתי למשמע אוזני ולאחר שאמי חזרה על כך שוב חשבתי שלרגע השתגעתי הוא שאחי השתגע..... פרצתי בבכי וניסיתי לשכנע את אמי בחפותי שבחיים לא קרה דבר כזה. להד"ם!!! ואז התחלתי לשאול שאלות כמו: מאיפה הוא "הביא" את היציאה הזאת? למה הוא אומר דבר כזה קשה ולא היה ולא נברא? היתכן כי הוא הוזה דברים ומאמין בהם בעצמו? (כי לפי מה שהבנתי לאחר מכן שאחי עבר טיפול פסיכולוגי עם שחרורו בפעם האחרונה מבי"ח, שגם לפסיכולוגית שלו הוא סיפר את זה ואף היו לו תקריות של חוסר זקפה עם חברתו בשל כך...כך הוא טען בכל אופן) כשאמרתי לאמי שאני מוכנה להבדק במכונת פוליגרף היא אמרה שגם הוא מוכן להבדק במכונה כדי לאמת את זה.... בכל פעם שיצא לו לראות אותו במקומות מסויימים הוא ישר היה עושה "אחורה פנה" והיה הולך מהמקום בו נוכחתי... לאמי אין דיעה בנושא היא אומרת שאיננה יודעת למי להאמין.... מאז אחי גם הספיק להתחתן וכמובן לא הזמין אותי לחתונתו... לאחרונה הנושא שוב עלה בעקבות מקרה שראיתי אותו פתאום במקום כלשהו ודיברתי על כך עם אמי והיא ענתה לי: "תשכחי ממנו את לא מבינה שזה כמו שתרצי להשיג את הירח? הוא לא מוכן לדבר איתך וזהו זה...תשכחי שיש לך אח!" אני בתגובה שוב בכיתי....ולפני כמה ימים החלטתי לאזור אומץ ולכתוב לו מכתב במייל. כתבתי לו שאני יודעת שכשהיינו ילדים פגעתי בו והרבצתי לו ועל כך אני מצטערת ושתמיד אהבתי אותו ותמיד אוהב ואני מבקשת ממנו שיסלח לי כי בסך הכל גם אני הייתי ילדה מוכה....וכשאמי הייתה מרביצה לי הייתי מרביצה גם לו... כמו שצפיתי, לא קיבלתי תשובה ממנו אבל מאמי כן קיבלתי טלפון שאפסיק לשלוח לו מכתבים כי הוא לא מעוניין בקשר איתי. בקשתי ממנה לא להתערב ביננו ושמה שיש לו להגיד לי שיגיד לי את בפנים או במכתב אבל זה לא עזר.... אינני יודעת מה לעשות עוד, אחי מאוד חסר לי הן בחיי המשפחה והן בחיי הפרטיים. אני מטופלת בכדורי אפקסור 225 מ"ג ביום וכבר כמה חודשים אינני מאוזנת מבחינה נפשית. כנראה הפגישה עם אחי היווה טריגר עבורי והשפיע עוד יותר. אני לא מפסיקה לבכות ולא יודעת איך עוד אפשר ליצור איתו קשר ולו רק על מנת שנדבר וננסה ללבן את הדברים. דבר אחד אני יודעת בבטחה הוא שאחי וודאי לא מעוניין להתעמת איתי מכיוון שאיננו יכול להביט לי בעיניים ולומר את אותו המשפט חסר השחר! אנא עיזרו לי בבקשה! בברכה, איילת נ.ב. היתכן מצב בו אחי הוזה דברים ומאמין בהם באמת ובתמים??? אם כן, מדוע זה? ואיך ניתן לפתור את הבעייה???

הייתי חייבת לכתוב לך ולשתף אותך במה שעלה בי כשקראתי את דברייך. קודם כל המצב שאת מתארת באמת קשה ואני מבינה את המצוקה שלך. אשאל אותך שאלה קשה אבל זה מה שמרגיש לי ...האם יתכן שאמא שלך פגעה באחיך? הסיכוי שהוא הוזה או ממציא לא כל כך נראה לי ואמך מנסה בכל הכוח להתערב ולמנוע ממך לדבר עם אחיך. את כותבת שהיא היית מתעללת בך ובו פיזית. האם לא יתכן שהיא עברה איזהשהו קו אדום איתו? מקוה שתשארי כאן איתנו. דמעה

שבת שלום לך! אין סכוי כזה לגבי אמי... דבר נוסף עלי לציין שאמי מעולם לא פגעה פיזית ונפשית באחי. להיפך, הוא היה ועודנו הבן המועדף עליה. מה את חושבת על המצב? האם יש פתרון או דרך גישה אל אחי?

איילת יקרה הסיפור והמקרה שאת מתארת הינו קשה ומורכב ביותר, לא ניתן על סמך הדברים שכתבת לתת תשובה חד משמעית, מדברייך עולה שעשית כל שבייכותך בכדי לצור קשר, לעזור ואף לבקש מחילה ממנו, הוא יודע את הדברים ולכן הכדור אצלו,(את יכולה לשלוח מכתב אחרון:כשתרגיש שאת מוכן ורוצה ...אני כאן) כשיהיה מוכן ליצרת קשר , הוא יוכל להיות (מקווה שהוא בטיפול) לגבייך הייתי ממליצה לפנות לעזרה מקצועית ולנסות לדבר ולעבד את הקשר עם אחייך ובכלל לדבר על הקשרים המשפחה, ולהגיע להשלמה כזו או אחרת עם המצב. הרבה בהצלחה ונשמח לראותך איתנו אידה

לא רוצה לדבר על מה שקרה, זה רק לוקח ממני אנרגיה שגם ככה אין לי. זה לא עוזר לי. האם קיימת קבוצת תמיכה (לא וירטואלית) שמטפלת בדרכים אחרות, בלי לדון בעניין באופן קבוצתי. פשוט קבוצה של צעירות שעברו דבר דומה, שנפגשות ועושות הכל חוץ מלדבר על זה?

לא מכירה כזו קבוצה אלא אם כן אתתכתבי על זה וזהטיפול פרטי ולא קבוצתי

בעקבות מה שקרה אני סובלת מחרדה ודיכאון, סיוטים ונדודי שינה. לא מסוגלת להתרכז בלימודים לא מצליחה להתרכז בעצם בשום דבר. אין לי כוח לכלום, תקועה. זה קרה לפני שנים, אבל עדיין משפיע, איך מורידים את הנטל הזה?

מצטערת על מאוד על החויה הקשה שעברת שכל כך קשה ומשפיע כך עלייך אפשר לטפל בטראומה , אפשר להרגיש אחרת אבל אי אפשר לבד, צריך עזרה מקצועית לדבר ולשתף וגם עבודה קשה רק כך יורד הנטל.... האם יש מישהו קרוב שיודע? כמו אמא? אחות? זה מאוד יכול לעזור ולקל וגם לקבל עזרה בדרך לעזרה מקצועית אנחנו כאן בשבילך אל תשארי לבד אידה

הייתי שם שנים רדופה סיוטים ורצון עז ליפגוע בעצמי ועשיתי זאות יותר מידי פעמים ואיךך שהוא ממש יצאתי משם לא אי אפשר להחלים לגמריאי אפשר אבל כמו שהמטפלת האחרונה אמרה אפשר לחיות ליד בצל שלא תמיד אני מגדישה תמיד אפשר לחיות בשלום אבל אפשר יש יותר ויותר רגעים שאתה חי זה ליד זה וממשיך לישרוד לאהוב לחבק ורצוי חזק ....עברתי המון טיפולים וכיום כן יש לי מישפחה ושני ילדים בוגרים היום אני כבר לא סקרנית לגבי כאב ומות אלה סקרנית מאוד לחיים מה יצפו לי מה יהייה איתי אלאה מה אגלה מה את מי יואהב מה ירגש אותי ואיך איך הילדים שלי יגדלו ולמה הם יהפכו להיות למרות הטרואמה שלהם גם לחיות לצידי אני מחבקת חזק חזק לא יותר מידי כול אחת אחת ומאחלת שתגיע ליות שהחיים יהיו להם טובים ורק אתם רק אתם יכולים לעזור לעשות אותם וחוץ מזה חיים רק פעם חבל לבזבז שלכם ל.ו ממש לא צדיקה אשמח לתגובות

כנראה שיש דברים שאין להם פתרון כנראה שיש דברים קשים יותר מלמות כנראה שצריך לדעת מתי כבר אין טעם להלחם כבר לא יודעת כלום דמעה

לא מוותרת.... דמעה

מחזיקה לך אצבעות שהכל יסתדר!!!!!

דמעה יקרה מה שלומך? מקווה שיש בשורות טובות שולחת חיבוק לעידוד אידה

..."למרות הכל הכל נגמר הכל נגמר" תרצה אתר אין למי לפנות זהו תיכף מעיפים אותי מהדירה ישר לרחוב וזהו אין מה להגיד דמעה

מה זאת אומרת???? תשלומים של שכר דירה???? אני מקווה שימצא פתרון חייב מה שלום ביתך? בשורות טובות אידה

בינתיים אין פתרון.. וביתי יותר טוב...תודה... אבל לא בטוח שיהיה לה בית או אמא לחזור אליהם.. דמעה

מה זאת אומרת???? תשלומים של שכר דירה???? אני מקווה שימצא פתרון חייב מה שלום ביתך? בשורות טובות אידה

אני קוראת כאן בפורום מידי פעם בצורה פסיבית, עוד אף פעם לא כתבתי.. רציתי לשאול אותך אף אחת האם את יכולה לתת לי קצת פרטים על האשפוז במחלקה לנפגעות? היכן המחלקה ממוקמת? האם זו מחלקה פתוחה או סגורה? אילו טיפולים ניתנים שם והאם הצוות טוב? נמצאת במצב לא הכי טוב וחושבת בכיוון. תודה, שקד

אמממ וכמובן גם אם יש מישהי אחרת/ נוספת שיש לה מידע על המקום אשמח לקרוא... תודה... שקד

לא קל להפוך מקואת פסיבית למשתתפת אקטיבית אבל עשית זאת פנית ושאלת אז כל הכבוד לך בקשר למסגרת הטיפולית שאף אחת מזכירה, איני יודעת אולי תפרטי מה את מחפשת? טיפול פרטי? ציבורי? האם את מרגישה שאת זקוקוה למסגרת סגורה? יומית אשמח לנסות ולעזור אידה

אידה תודה על תגובתך אני מתעניינת ספציפית במסגרת שאף אחת כתבה עליה, של אשפוז מלא, כלומר כולל שינה, במקום המיועד ספציפית לנפגעות.. אני יודעת שיש מקום כזה בירושלים, אך הייתי שמחה לדעת קצת יותר פרטים על המקום. אם יש מקום שהוא לא אשפוז, אבל גם מיועד לנפגעות וכולל תקופה מסויימת קצרה של טיפול ושמירה מחוץ לבית, גם הייתי שמחה לשמוע. תודה על הנכונות לעזור שקד

אתר במקום http://www.macom.org.il/therapy.asp

אידה ההודעה שכתבתי השתלחלה בטעות בין התגובות ולא אחרי מה שכתבת לי.. אז אשמח אם תקראי.. תודה, שקד

האישפוז הוא בכפר שאול שבירושלים שזה בית חולים לחולי נפש בטוח מחלקה ב' ישנה יחידה מיוחדת לניפגעות תקיפה מינית מגים לשם מכול הארץ. אני בכלל לא ירושלמית... במחלקה יש גם גברים ונשים וביחיד יש רק נשים ופסיוכלוגים ופסיכאטרים ועובדים סוציאלים ואחיות שמותעמות ליחדה בתוך היחידה ישנם פעילוית המתאימות במיחוד לעיבוד של טראומה האישפז הוא עד 3 חודשים לא קל אבל יכול מאוד לעזור נ.ב. אני מצטרת שאני לא עונה מידית כי אני עדין באישפוז ואין שם מחשב אם אינטרנט שנגיש לעיוורים לשאר יש מחשב אם אינטרנט

אף אחת יקרה תודה על תשובתך האם זו מחלקה פתוחה או סגורה? שקד

מחזיקה את עצמי לא להתדרדר אני בדרך לשם לעצור את השעון עננים שחורים מכסים את השמים שלי

מחר אולי תזרח השמש בשמיים שלך.. ואם לא אז אולי תהיה קשת... תחזיקי מעמד שולחת חיבוקים בכל צבעי הקשת http://www.comments.zingerbugimages.com/hugs/rainbow_hugs.gif דמעה

גל יקרה מאחורי העננים יש שמש בואי נפזר את העננים אולי ירד גם גשם...ברכה כמובן ואחר יש פריחה והרבה אור אל תשכחי את הימים האלה תחזיקי מעמד סומכת עלייך אידה

ואין לי כסף לשכר דירה מנסה להאמין שיהיה בסדר מפחדת ממש ומתגעגעת.... אז ע- אני מקדישה לך את השיר הזה של אביב גפן עם שינויים קלים במילים.. למרות שלא מגיע לך... שיר עצוב "בלילה שוב קמתי מחלום עלייך ... רציתי להגיד לך שבכל מקום את איתי בליבי לא הספקתי לומר לך שלום שירי לי שיר עצוב רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך תודה שנתת לי להיות מה שבא לי ואיך לפעמים את ראית איך כאב לי רציתי להגיד לך שבכל מקום את איתי בליבי לא הספקתי לומר לך שלום..." דמעה

מתנדנדת על קצה תהום... נו יאללה... רוצה ליפול כבר פנימה ודי דמעה

דמעה יקרה געגועים מלווים את חיינו לדברים שהיו ונעמלו לדברים שמעולם לא היו מה שהיה ונגמר אנשים מקומות מצבים רגעים נסי להחיות אותם אצלך לחזק אותך ולא ההפך איתך אידה

ורע לי הבוקר... רונה קינן שרה: "ימים ימים אל תוך לילות חיבוק שלא נגמר ואז ברגע הוא נגמר וכשהריק הזה חושף את פרצופו נדמה שכל מה שרציתי אף פעם לא יבוא" ואני כל כך מזדהה.. אז עדיף לא לרצות ולא לבקש כלום מתוך הפחד של מה יהיה כשזה יגמר? כבר לא יודעת כלום מוקפת חומות שקשה למצוא בהם סדק ובלי סדקים איך יכנס מעט אור??? קשה דמעה

לדמעה אני מיואש לא פחות ממך ואני מתחיל לחפור את המוח איפו עכשיו אני ילך לשפוך כסף לאיזה מטפל או מטפלת וכל היום אני מחפש במחשב איזה תקוה ואולי מצאתי בשבילי ואולי גם בשבילך יש שיטה שנקראת eft שהיא מה שהבנתי שיטה מאוד חזקה עזרה לאנשים שבמקומות אחרים לא הזיזה להם אפילו סנטמטר מהכאב ,אז פשוט תבררי את זה נקרא eft המון בהצלחה גם לנו מגיע לחיות .

היי אני נמצאת כרגע כבר חודשיים באשפוז שעובד אם נפגות תקיפה מינית אם משהוא רצה הסבר אני אשמח אם תפנו אלי בגלל הראיה נדיר שאני מגיעה למחשב ניגש אך עכשיו שאני כאן אני יכולה להגיד כמה אני מתגעגעת לפרום הזה

היי :) שמחה לראות אותך! לא ידעתי שקיים אשפוז מיוחד לנפגעות אני מקווה שטוב לך שם ושאת מקבלת את הטיפול שלו את זקוקה איך את מרגישה בימים אלה? את מרגישה שהאשפוז עוזר לך? עוד מעט יוצאת השבת אז שיהיה לך מוצ"ש נעים שחף

היי גם אני התגעגעתי אלייך וטוב לשמוע שאת בטיפול אפשר לקבל ממך פרטים ? אשמח המייל שלי הוא [email protected] מקווה שאת מרגישה יותר טוב עכשיו מחבקת עדין ורך שבוע טוב לך

יש בירושלים הטיפול בפצעים לא קל אך מאוד ניתן לראות את השינוי מה איתך?

טוב לראותך כאו חסרה לנו בפורם שיהיה בהצלחה רבה בטיפול ונשמח לדיווחים כאן בשבילך אידה

http://docs.google.com/gview?a=v&pid=gmail&attid=0.4&thid=12364a2c0b5e24a6&mt=application%2Fvnd.ms-powerpoint שבת שלום אידה

http://www.area.co.il/pin/199509images/shabat222.gif אגב, הלינק שצרפת לא נפתח

קשה לי מידי... דמעה

כל מה שביכולתי זה לשלוח לך חיבוק... ואני חושבת שאת מתמודדת עם הכל באומץ רב! למרות הקושי... כל הכבוד לך! באמת... מגיע לך להיות גאה בעצמך! ואל תשכחי שמההתמודדויות הקשות אנחנו רק צומחים... איתך שחף

רק לומר ולחזק איתך אידה

מה עושים כשמרגישים מנוצלים כל הזמן מכל מיני אנשים? מה עושים כשהאסרטיביות ממני והלאה? מה עושים שלא יודעים לשים גבולות? מה עושים שגם כשמנסים לשים גבולות זה לא עובד כי רגילים לקבל ממך משהו אחר וההתיחסות בהתאם? אני כבר לא יכולה לשאת את זה יותר פשוט לא יכולה כולי פקעת עצבים עכשיו! :-( סליחה

אני קצת בלי מילים כרגע אבל רציתי שתדעי שקראתי... שולחת חיבוק דמעה

תודה דמעונת שולחת חיבוק ותקווה עבורך לימים טובים יותר

אני חושבת שצריך פשוט להמשיך לנסות ולעמוד על שלך להסביר שגם אם קודם אולי התאים לך משהו אחד עכשיו זה כבר לא מתאים לך אסרטיביות זה דבר שאפשר ללמוד אותו צריך לתרגל עוד ועוד עד שבסוף זה יהפוך לחלק ממך

תודה שחפית אני מנסה כל הזמן והנה כבר היום עוד צרה חדשה שדורשת המון אסרטביות שוב חזרתי עצבנית הביתה מקווה שיסתדרו העניינים.. ומקווה שיגיע היום שזה יבוא לי יותר בקלות.. ~דמייני אייקון של לב~ שבלולית

שבלולית יקרה גבולות הם הדבר הכי קשה ובעייתי אצל מי שנפגעה אצל מי שאצלה נפרצו הגבולות שהתבלבלו הגבולות ועבודה היא קשה וארוכה לא רק שלומדים מחדש...צריך לעשות סדר ולתקן הרבה עבודה עצמית והרבה עם המטפלת... איפה שיש התלבטות לשתף לחשוב יחד לפעול לאט לאט מוזמנת לשתף גם כאן... זמן, סבלנות ופתיחות אבל זה עובד איתך אידה

תודה על התגובה המושקעת והחמה אני מנסה לעבוד על זה כבר הרבה מאד זמן ולאט לאט משתפרת אבל עדיין אני רחוקה מאד מהיעד הסופי לפעמים אני צריכה לשים את הגבולות באותו הרגע ואז אני הולכת לאיבוד בתוך עצמי והסביבה , וכבר לא יודעת מה אני רוצה ומה לא רוצה.. משתדלת להקשיב לעצמי במיוחד לאחרונה מקווה שישתפר עם הזמן תודה על שהגבת המשך שבת נעימה שבלולית

זה להתגעגע למישהו חזק בלי שאפשר לראות אותו,זה לקום בבוקר ולתפקד למרות שבפנים מרגישה חלולה זה להרגיש שאין לך מקום שהכל זה רק זמני, זה להבין שבעצם הכל תקוע ויש חוסר אונים זה להתמודד שוב עם הכל זה לא לרצות להתמודד ולנסות לשכוח זה המחנק בגרון שתופס חזק יותר מרגע לרגע זה הריקוד המושחת עם החיים זה המשחק שאין לו מהלכים יותר זה היאוש שמכסה זה לגלות כמה בעצם הכל משחק ואם אתה שחקן טוב אז תצליח ואם לא אז תימחק זה ללכת בתוך חושך זה לגעת בכיעור זה להבין שאין דרך חזרה זה לרצות להרים ידים זה לרצות לוותר זה לרצות לא לאהוב זה לרצות לא לחבק ילד זה התעתוע שמעוות הכל זה הכאב שלא מפסיק גם אם מנסים להיות קשוחים ולחשוב ששום דבר לא נוגע זה קולו של השקר זה קולו של המוות הנפשי

שותפה וכואבת את כאבך גם אני בתוכו.

אין לי הרבה מילים מבינה ללבך, זה באמת מאד מאד קשה שולחת חיבוק ואיתך

גלוש אין לי ממש מילים אבל קראתי ומזדהה עם הכאב מחבקת דמעה

היי גלוש איך את מרגישה היום? זה בד"כ קורה שבתקופות מעבר כשצפוי שינוי כלשהו יש לך נפילה והכל נראה שחור וחסר טעם אבל אל תשכחי שכאשר העניינים מסתדרים והשינוי כבר מאחורייך ואת רואה כמה את מצליחה את מתחילה להרגיש הרבה יותר טוב ורואה את החיים באור אחר לגמרי אז... רק עוד מעט סבלנות והכל יסתדר וההרגשה תשתפר! שחף

גל יקרה זה קל להיות כל הזמן במסכה להחביא את הרגשות להתעלם מהתחושות כאב...מקשיים הגעגועים החסכים צריך לעצור ותת לדברים לצאת להוריד מסכות... לתת גם לדמעות לזלוג לכאב להשתחרר... אל תזניחי תני לעצמך את המקום , הזמן להיות את עצמך כמו שאת תני לעצמך את הכוח להמשיך איתך אידה

הרבה זמן לא הייתי כאן אבל היאוש וחוסר התקוה הביאו אותי שוב לפה סתם לכתוב בלי אשליות שהנה פה תקבל את חדוות החיים שלך בחזרה או פה יגידו לך מילים חדשות שאף פעם לא אמרו לך ,או עוד שיטה חדשה שהמציאו להוציא את המפלצת שנחה אצלי כרגע בבטן או יותר נכון לעולם לא מפסיקה לזוז בעצם הדבר היחיד שחי אצלי וגודל ומתפתח ללא הפסקה או התנצלות ,זהו התיעפתי מעצמי כל כך רוצה לחיות רוצה להיות אדם רע שכולם יגידו איזה אדם רע אבל אדם שחי שאוכל את החיים ולא מסתכל שניה אחורה ולא כל רגע מתנצל שהוא בכלל נולד ,וזהו האמת כואבת האל הטוב גמר אותי מחק אותי לעולם לא יצחק חיוך אמיתי מפנים מתוך שלווה פנימית בלי שיהיה לי זרמים של מתח במוח ,רוצה לדעת רק פעם אחד מה זה שלווה פנימית רק פעם אחד .

את זה אתה תצטרך למצוא בתוכך בפנים עמוק לאחר טיפול זה כל מה שאוכל לכתוב לך חוץ מזה מה שלומך? המפלצת תצא כש אתה תצויא אותה מתוכך תצייר אותה תכתוב עליה תצלם אותה מה שבא ויעזור לך

ק יקר שמחה שהגעת אך עצוב לי שאלו הן הנסיבות שהביאו אותך בחזרה אלינו אני לגמרי מסכימה עם תור רק אתה יכול להציל את עצמך מהמפלצת הזאת אך אתה תזדקק לעזרה בכך זה שעד עכשיו לא מצאת את המטפל המתאים לך זה לא אומר שהוא לא קיים תקרא את מה שסוזן כתבה קצת יותר למטה וגם אני שותפה לחוויה שלה החיים שלך הם בידיים שלך עלייך רק לבחור שאתה רוצה להפסיק להיות קורבן ואז לעשות הכל על מנת להשיג את המטרה שחף

ק טוב לראותך כאן באמת זמן רב לא בקרת כאן אני מצטערת לשמוע שקשה כל כך ובאמת שאין ניסים הכל היא עבודה קשה תמיד תמיד המשיך להמליץ על טיפול עד שתמצא את המקום הבטוח עבורך ותוכל לפלס את דרכך ולהרגיש את השלווה מחזקת אותך אידה

מתחילת השנה הזו אני חשה כאב נפשי עצום ואני זו הזקוקה לעיצה מה ואיך סוגרים את זה ? אני מתמודדת עם המון כאב המון צער של שנים של הדחקה אני רוצה עזרה דרך הפורום הזה כי זו שאמונה לטפל לא רוצה לסגור את העניין אני ממש רבה איתה ולא חשוב עכשיו כל עזרה כל עיצה כל דבסר כדי לא לחשו יותר את הכאב הנוראי הזה די נשבר לי אני רוצה את חיי לפני הכל מה שקרה אני רוצה לחיות ודעת שאני יכולה כאן לפרק ושיעזרו לי סוף סוף בבקשה אור הנפש את תוכלי לעזור לי ?????????????? הצילו זה יותר מידי בשבילי סליחה שאני בכלל נשפכת כך לאחר המון זמן שלא כתבתי כאן אבל אני עשיתי לי מנוי לבריכה ואני הולכת ללמוד ואני עושה למען עצמי אפילו גבר חדש מנסה להכניס לחיי שהם בעצם מותי

שולחת חיבוק שקט... דמעה

לצערי, או אולי למזלי איני מכירה דרך לחזור אחורה על מנת שהכאב יקטן דרושה הרבה עבודה טיפולית קשה וסבלנות זה לוקח זמן זה לא נעלם בבת אחת זה תהליך הדרגתי תחשבי כמה שנים נמנעת מלהרגיש עכשיו את רק לומדת להרגיש ומרגישה את הכל במלוא העוצמה לאט לאט הרגשות מתאזנים נהיים מעודנים יותר ונהיה קל יותר להתמודד איתם כל הכבוד לך על כל מה שאת עושה עבור עצמך! זה משמעותי ביותר בתהליך ההחלמה! שיהיה לך יום נעים ורגוע שחף

לא רוצה לחוש את זה יותר די יותר מידיי נשבעת לכן די מספיק הגיע הזזמן לשים את זה בצדהרגשתי את זה כתבתי על זה בכיתי את זה תא הכאב הזה של שנים אבל חשתי אותו תמיד לא נמנעתי ממנו אבל כרגע זה כבר יותר מידיי די!!!!!!!!!!!!!!!!!זה לא רוצה למות בצורה כזו רוצה לחיות די עם הכאב הזה מספיק כמעט שנה כך לחיות זה מוגזם ביקשתי מזו שמטפלת אנא סיגרי אתהכאב הזה אבל היא מתעקשת שלא אני רוצה להמשיך הלאה די אין לי רצון לענות את עצמי די עם זה עיזרו לי אור הנפש הצילו לפני שאני .........לא לדאוג לא מתאבדת הולכת לישון לאיזה חודש וחצי כמו בשנה שעברה נשבעת הפסדתי חודש וחצי לא זוכרת כלום רק שהייתי מאוד עייפה לא רוצה יותר לחוש כאב לא בא לי די מספיק מדצמבר זה יותר מידיי עשרה חודשים יותר מידיי

תור יקרה שנים הכנסת הכל לתוך קופסא סגרת הכל אטמת היטב ופתאום הכל התפרץ והכל כך כואב להכניס שוב הכל לקופסא??? לא בטוח יעזור אם את באמת רוצה לעזור לעצמך תאפשרי לעצמך בכל הערוצים, טיפול כמרכז והפורום יהיה כחיזוק את תצלחי והשמיים הם הגבול בהצלחה כאן בשבילך אידה

לא רוצהיותר טיפול נמאס לי לריב להתווקח עם המטפלת הזו שבעצם עשתה לי יותר נזק מאשר תועלת נמאס לי מאנשי מקצוע שחושבים שהם יודעים יותר טוב מעצמי ואת יודעת מה נמאס לי לא רוצה להתחיל עוד שנהכזו לא בא לי ואם ני רוצה להתרכז בעיקר שזה לימודים אז בטח לא לחוש את זה בטח להחזיר לקופסא למה לפתוח את תיבת פנדורה ?????? מה ייצא לי מזה? לא כלום רק אויר כואבכמו ........לא משנה למה אני משווה את זה אבל בסוף יש תוצרת ...... נמאס לי רוצה להחזיר הכל לקופסא היפה שהייתי קושרת אותה בסרט אדום עם ורדים ורודים קושרת ושמה היכן שהוא על הספריה במדךף הכי גבוהה מה היה לי רע עם זה? טיפול????????? איז הטיפול זה שהמטפלת מלשינה עליי לרווחה וזו כבר הוציאה צו נזקקות ????????לזה את קוראת עזרה עדיף להימרח אצלך בפורום הפורום הכי שיש נשבעת לך מתי את מתחילה לטפל חזרה ????????? די לא יכולה ככה זה כבר נשבר לי איומים והפחדו טרור נפשי טיפול תקוע מריבות עם מטפלת מה עוד??????? די נמאס לי נשבעת לך נמאס לי בענק!!!!אם אני קוראת למטפלת גזלנית מה עוד נשאר לי? בקיצור תעזרו לי איך להחזיר הכל לקופסא ?בבקשה

שלום!!! זו פעם ראשונה שאני כותבת כאן, למרות שזו תקופה ארוכה שאני מבקרת בפורום. הייתי נפגעת תקיפה מינית אשר עברה טיפולים ומטפלים רבים בחיים, טיפולים שלא ממש קידמו או הזיזו אותי קדימה. והינה לפני כשלוש שנים הגעתי למטפלת ששינתה את חיי מקצה לקצה. בדרכה המיוחדת עם המון אימפטיה ורגישות היא הצליחה ליצור מרחב טיפולי בטוח אשר איפשר לי לצעוד בבטחה לעבר מטרות שהצבתי/הצבנו לאורך הטיפול. חשוב היה לי לעלות כאן בפורום ולאמר זאת היות ואחרי שנים רבות של חיפוש אחר העזרה הנכונה זכיתי למה שחיפשתי. אם ישנם נשים שעדיין מחפשות ולא מצאו את האוזן הקשבת הנכונה אשמח להפנות אתכן. תודה על ההקשבה ושתהיינה תמיד בטוב!

יש לך מייל?

ברוכה הבאה מוזמנת להיות חלק בקצב שלך אני שמחה לשמוע שמצאת את המטפלת הנכונה והמתאימה לך, חזקי ואמצי והרבה בהצלחה אידה

אהההההההההההההההההההההההה לצרוח תיסכול וכאב ופחד וחרדה וחוסר אונים לצרוח ולצרוח.......... אוףףףףףףףףףףףףףףףףף צריכה חיבוק וכמובן שאין סתם מילים דמעה

זה לא סתם מילים אלו הם הרגשות שלך שכל כך חשוב לבטא אותם לצעוק אותם החוצה כדי שלא ימלאו את הבטן ועכשיו אני עוצמת את העיניים ומדמיינת לעצמי שאני מחבקת אותך חיבוק מכיל מלא אהבה ורכות ושולחת את החיבוק הזה עד אליך כדי שגם את תעצמי את העיניים ותקבלי אותו הכי אמיתי שיש שחף

שחפונת ריגשת אותי עד דמעות... קשה לי לעצום עיניים ולדמיין חיבוק... זה מפחיד כמעט כמו חיבוק מוחשי.. צריכה להתאמן :).. לילה טוב דמעה

http://www.dailybest.hu/pixar-partly-cloudy

חמוד שבת שלום אידה

מכה ועוד מכה ובכל פעם שאני באמת חושבת שהצלחתי לסדר משהו זה שוב משתבש.. אין כבר למי לפנות... חוסר האונים משגע אותי.. הבת שלי לא יצאה הביתה היום בגלל שלא היה לי כסף לקנות את מה שהיא צריכה שיהיה בבית.. מרגישה הכי אשמה שאפשר.. ובבנק שיקרו לי לפנים ועכשיו אני שוב בצרות ענקיות ודיייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כבר מותשששששתתתתתתתתתתתתתת רק רוצה שקט !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דמעה

כשחייתי בניו יורק והייתי בהריון עם הגדולה שלי הוא בא לשם לתת הופעה... כל כך צחקתי שחשבתי שאלד מרוב צחוק.. למרות מה שעשה הוא היה איש טוב ומצחיק פשוט כנראה בזמן האחרון משהו השתבש אצלו.. עצוב לי ממש http://beachhillel.org/wp-content/uploads/2009/04/index_candle.jpg דמעה

עצוב לי כי ברור שהאדם היה במצוקה נפשית אבל אותו אישית בכלל לא אהבתי הוא יותר מדי היה מאוהב בעצמו ואני ממש לא מסמפטת אנשים שמאוהבים בעצמם

כוכב שלאט לאט דעך עד שנפל

שלח לי שקט טוב מוגן שלח לי שקט מענן שלח לי שקט ממוכן לשמוע שקט לא מכאן תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה. שלח לי שקט מאורגן שלח לי שקט מעודכן שלח לי שקט מפואר תשלח לי שקט מהכפר תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה. שקט, שקט, שקט, שקט מופתי . שלח לי שקט מהודר שלח לי שקט מאולתר שלח לי שקט ירחי תשלח לי שקט בין כוכבים תשלח לי שקט בקופסא מארץ רחוקה. שקט, שקט מאחלת לך ימים של שקט נפשי ושכל הדברים יסתדרו לך

החתול שלי העיר אותי אחרי שעתיים וחצי של שינה ולא הצלחתי להירדם יותר בין היתר בגלל שהחתול השתולל והילל בלי הפסקה וגם היתושים לא ממש עזרו לי להירדם ואולי גם בלי זה לא היתי נרדמת כי לא רגועה מספיק בשביל לישון סתם... לילה לא מוצלח... :(

מצטערת על התגובה המאוחרת לא הייתי בבית כל היום נסענו לאשקלון כל המשפוחה היה נחמד :) ולעניינינו.... איך את מרגישה עכשיו? איך עבר עלייך היום? מקווה שהצלחת להשלים שעות שינה מהלילה.. ושעבר עלייך יום טוב אני פה אם בא לך לשתף :)

זה לא בסדר... החתול חייב להבין... לילה זה לילה...ישנים... גם ככה לא פשוט... אבל אני מקווה שעכשיו את יותר טוב... ישנה... החלומות.....מתוקים לילה טוב אידה

פה לא ישנה צורחת בשקט כואבב זהו דמעה

מה קורה איתך? מחכה לששמוע ממך שולחת חיבוק ענקי!!

שולחת חיבוק לעידוד לחזק אידה

לא מסוגלת..אבל רוצה

את מוזמנת להתחיל... בקצב שלך... בעצם כבר התחלת!... אנחנו כאן איתך שחף

הגוף שלי מגעיל אותי יש לי סיוטים.. לאישנה בלילה שונאת אותו.. פוחדת לבד

ברוכה הבאה הרואה והאינה נראית מוזמנת להיות חלק לשתף בקצב שלך לא להיות לבד אני שומעת שעברת דברים קשים שהשינה קשה שהוא מפריע ולא נותן מנוח שיש פחד... אנחנו כאן בשבילך אידה

מתי יגיע היום שגם אני אצא לחופש מתי יגיע היום שההיא ששוכנת בתוכי תשחרר אותי מתי יגיע היום שמחשבותי לא יהוו איום עבורי ,איום שכולא אותי שוב בכאב גדול מתי יגיע היום שאוכל להיות אני האמיתית גם לסובבים אותי מתי אפסיק לדחוף אצבעות לגרוני שהפחד והעצב מחלחל לנשמתי וגופי חודל מלתפקד מתי גם לי תהיה שלוות נפש ששום מחשבה/אדם יוכלו לערער אותה האם בכלל.......? מחזיקה כל כך הרבה אין לי כח בהחלט צריכה חופש.

מכירה את תחושת העומס... מאחלת לך חופש מהכל ומנוחה בקרוב דמעה

לא נראה לי שקיימת תשובה לשאלה "מתי?.." מכיוון שלכל אחת ואחת ישנו קצב אישי משלה וגם מכיוון שהתהליך הוא הדרגתי וישנן דרגות חופש שונות אליהן ניתן להגיע בשלבים השונים של התהליך אני מאמינה שגם עכשיו יש לך יומים יותר ופחות קשים ובעצם הימים הפחות קשים יכולים להוות סוג של חופש עבורך ישנם גם דברים שאת יכולה לעשות באופן מכוון על מנת לזכות בימי החופש המיוחלים אני מתכוונת לדברים שאת אוהבת שעושים לך טוב שמשמחים אותך תחשבי עליהם תעשי אותם תפנקי את עצמך קחי לך את החופש שאת כל כך זקוקה לו זה באמת אפשרי! שחף

מנסה לשמור על החומה והיא נסדקת למה דווקא עכשיו כשאני כל כך זקוקה להגנה??? http://www.recoverythroughart.com/images/art/behind_the_wall.jpg דמעה

כולנו זקוקים להגנה לחסד ודוקא עכשיו שלא הכל הכי זקוקים ליותר אל תענישי את עצמך מגיע לך יותר אידה

הבעיה היא שהגנה לא ממש קיימת... הבעיה היא שבאמת כבר אין לי כוחות ואין מי שיקשיב וידע מה להגיד דמעה

מחכה לבדיקת דם מרגישה לא טוב נראה לי משהו השתבש עם התרופות וצריך לשנות נימונים לפחות ככה זה מרגיש אז בודקת את רמת החומרים הפעילים בדם רוצה כבר לקבל תשובה כדי שיהיה ברור מה לעשות הלאה וגם מחכה לתשובה בקשר לעבודה וזה מלחיץ כי זאת בערך האופציה היחידה שמצאתי כלומר היה עוד משהו עם סימן שאלה ולא הסכמתי לא ממש התאים לי עכשיו מחכה שהמדריכה תאשר ושאני אפגש איתה לראיון כבר היה לי ראיון עם אמא של הילדה, עכשיו זה השלב הבא....

מקוה שבקרוב מאוד יהיו לך תשובות על הכל... הרבה פעמים ההמתנה קשה.. מחבקת דמעה

המתנה... מתתקשרת לאי ודאות לסבלנות שצריך לגייס והרבה חשיבה חיובית בהצלחה בכל המשימות אידה

בדיקת הדם יצאה בסדר כנראה שאצטרך להסתפק בהסבר של רופא העיניים שהקושי בקריאה והרגשה לא נוחה בעיניים נובעים מיובש חזק בעיניים וכל מה שיש לעשות זה לשים את הטיפות שכמעט ולא עוזרות :( ולגבי העבודה בנתיים אין משהו חדש...

התקבלתי לקרן קרב היה לי ראיון היום התקבלתי לפני שנה אבל כל הצוות התחלף אז ראיינו אותי הצוות החדש עכשיו רק צריך לסדר לי בתי ספר התוכנית שאני אעביר מאוד מעניינת על נושא טבע וסביבה מה שאני אוהבת וטובה בזה והילדים כיתות א-ד זהו עכשיו רק צריך לקוות שזה יסתדר ואני יוכל לעזוב את העבודה הנוכחית בינתיים אני אמשיך מה שצריך עד שאדע שזה בסדר

שמחה מאד לשמוע מזל טוב ושיהיה בהמון המון הצלחה מאמינה בך שבלולית

מזל טוב! ושיהיה בהצלחה!!! מחזיקה לך אצבעות שזה יסתדר ויהיו לך מספיק בתי ספר

מזל טוב כל הכבוד לך והרבה הרבה בהצלחה אידה

ויש לי הרגשה שלא התקבלתי

סופרת בראש כל הזמן סופרת חובות סופרת זיכרונות סוםרת פלאשבקים וטריגרים סופרת ימים עד.. סופרת כדורים קטנים ולבנים סופרת ושואלת את עצמי למה לא בעצם? למה להלחם בעצם? למה לקום בבוקר? למה זה טוב? מיואשת נמאאססססססססססס דמעה שמבלבלת כרגיל לכולם את המוח

הנה שבוע חדש מתחיל... יותר זמן של עשיה פחות זמן בשביל לספור... מקווה שזה יקל

http://harassedmomsramblings.files.wordpress.com/2008/09/bad-day.jpg

דברים משתנים דברים קורים את כל הזמן בתנועה מתמדת אפילו שיודעת שקשה לך תמיד יש גחלילות שמאירות חייב להיות טוב בסוף מחבקת חזק

דמעה יקרה בעיקר לחזק אותך ולבקש.. לא לוותר למה? כי אפשר גם אחרת... ומגיע לך אחרת איתך אידה

זה אפשרי - עברו משהו כמו 4 שנים! הייתי בחרדות , הייתי בהתקפים , ומאז שלקחתי את כדור הקסם צ'יפרלקס הכל נעלם ואיננו (לקחתי אותו רק חצי שנה אני בלי כבר שנתיים) הוא לא עוזר להתמודד עם הבעיה הוא עוזר להתמודד עם החרדה - נותן לך את האפשרות לחשוב קודם , להבין , להגיע למסקנה. אנחנו צריכות לצאת מה"סיטייט אוף מינד" של הקורבן (מה שהביא אותנו לשם מלכתחילה) ולהכנס למצב של "מאסטר". זה אפשרי אני כבר לא חווה את זה כל לילה. אני איתכן זה החלטה! להפסיק להיות קורבן של הטראומה , של עצמך , של החיים, של התקיפה.... להפסיק להיות קורבנות!

ברוכה הבאה ml תודה על המילים והשיתוף, שמחה שאת מצאת במקeום טוב והגדרת לעצמך היכן את רוצה להיות, חזקי ואמצי נשמח לראותך איתנו אידה

שישי שבת לא פשוט מלא התמודדויות.. מנסה להרגיע את עצמי... ולפחות השבת הזאת יש אוכל בבית כי יש לי מלאכית שעוזרת לי... מקוה ששבוע הבא יהיה טוב יותר דמעה

מאחלת לך שישי שבת מלא באור וחום אולי תדליקי נר תעשי לך דברים שאת אוהבת ותנסי לתת לעצמך רגיעה ומאחלת לך שהשבוע הבא יהיה הרבה הרבה יותר טוב מכל הבחינות מחבקת

אכן לפעמים שבתות לא פשוטות בכלל כל הכבוד על המאמץ להתמודד, על התקווה ועל הנסיון לעבור את השבת בנעימים למרות הכל מאחלת לך שבת שקטה של מנוחה נעימה ממני שבלולית

זה עובר מהר שבוע ועוד שבוע והינה עוד שישי שתעבור שבת נפלאה לכו לים אחר הצהרים זה מדהים ומרגיע המיים השקיעה שבת שלום אידה

:)))) מרגישים שהיית תקופה במקום בלי נגישות לים כמו שיש כאן... או לפחות בלי הים התיכון המדהים שלנו... כן הים בהחלט מדהים...במיוחד בערב... שבת שלום גם לך אישה יקרה דמעה

http://unearthingasia.com/wp-content/uploads/2009/06/gordon-beach-by-runneralan.jpg

פעם לא אהבתי את שישי שבת תמיד זה נראה לי מצור אי אפשר לצאת לשום מקום היום שאני גרה קרוב לפארק זה מרגיש לי מרחבים וגם אני אוהבת את האוירה של נרות שבת האור והחום שהם מקרינים זה עיסוי לנפש המנוחה הזאת

גלוש כיף לשמוע אותך ככה :-) בתאור שלך הארת לי את השבת באור נעים וחיובי מאחלת לכולם שתהיה שבת נעימה וממלאת () () |_||_| @->-- שבלולית

צריכה ללמוד לסתום את הפה דמעה

דמעה יקרה, מה קרה? מדוע את כל כך ביקורתית כלפי עצמך? אל לא נותנת לעצמך שום צ'אנס. נסי לקבל... לוותר לאהוב את עצמך זה מתחיל ממך... מגיע לך יותר שבת שלום אידה

היי כולם, באתי לעוד ביקור קטן אידה ברוכה השבה, כיף לשמוע שאת שוב בארץ אחרי 3 שנים רציתי לשאול מה דעתכם אני כבר בת 35 מתקרבת ל36, זה הרגע האחרון להיות או לא להיות בזוג, להקים או לא להקים משפחה אני מאד מאד רוצה, אבל עם כל הקשיים והבעיות לא רואה איך זה קורה לי חושבת שאולי עדיף לוותר? להשלים עם המצב כמו שהוא להיות לבד כל החיים ולהתמקד בדברים אחרים? מדכא אותי מאד אבל נמאס לי מגברים, כמעט כולם (סליחה) דפוקים אם אין מגע מיד, אין קשר לפחות הצלחתי לסרב, זה גם משהו :-( מיואשת

גם לי נמאס מגברים, ולכן עברתי לנשים. ניסית פעם? בכל אופן, אם את רוצה גבר - אל תוותרי, תמשיכי לחפש! בסוף תמצאי אחד שלא יגעיל אותך

מוזמנת להיות חלק מהפורום שמחה שמצאת זוגיות שמתאימה לך ואני מקווה שאת מאושרת איתה נשמח לראותך כאן אידה

תודה על התגובה ועל העידוד אמן שאמצא כזה כל פעם זה נראה לי פחות ופחות מציאותי שמחה בשבילך שמצאת לך את הזוגיות המתאימה שבה אני משערת שטוב לך לפעמים אני חושבת על פתרונות כאלה ואחרים, אבל אני לא משלימה עם זה.. בקיצור להמשיך לחפש ולקוות שהרכבת שלי לא תתפספס לתמיד.. ברוכה הבאה ושוב תודה שבלולית

היי ירושלמית יש לך במקרה מייל? רציתי לשאול אותך כמה שאלות.. אם אפשר.. תודה ויום טוב שבלולית

שבלולית היקרה תודה וברוכה הנמצאת אם יש התלבטות סימן שיש מקום שאת כן רוצה...בזוגיות... מאוד קשה להיות לבד וחבל לוותר יש הרבה גברים כאלה וגם כאלה... לא כולם אותו הדבר לא כולם פוגעים תני צ'אנס ותעבדי על כך גם בטיפול בהצלחה אידה

את צודקת אם יש התלבטות סימן שאני רוצה ואני באמת רוצה, אבל אני מדמיינת כנראה משהו שספק אם קיים במציאות ובתוך הדמיון הזה חסרים חלקים חשובים אני רוצה להאמין שיש גם אחרים, אבל המציאות שלי מראה לי אחרת כמעט כל פעם לפחות במקרים שיש איזה התעניינות קצת מתלהבת בתוכי, עד שאני מגלה את האמת.. מנסה לעבוד על זה בטיפול, למרות שלפעמים זה קשה הרבה יותר מידי תודה על העידוד שבת שלום שבלולית

לוותר אף פעם לא,אני אספר לך משהו חברה טובה שלי לא האמינה שהיא תצליח להתחתן והיא לא צעירה ואפילו חשבה לעשות ילד לבד ואז לפני שנתיים וקצת היא הכירה מישהו והם התחתנו אז אי אפשר לדעת מתי זה יקרה לגלות לך סוד גם אני רוצה אבל אני לא עושה מספיק כי התלבשו לי הרבה פחדים חוויות העבר נכנסים לי לתוך הכאן ועכשיו אני יודעת שאני ארצה יותר חזק אני גם אעבוד על זה ותמיד יהיה אחד שלא יהיה דפוק לא יכול להיות שכולם כאלה תעבדי את זה בטיפול שלך מאחלת לך שגם את תמצאי את בן זוגך ואף פעם לא להתייאש

תודה על התגובה המעודדת ספורים מהסוג הזה תמיד עוזרים לי להתעודד ולקוות שאולי גם אני אמצא את האחד הנדיר שיהיה סבלני ומבין וטוב אני מכירה את הפחדים האלה, מכירה אותם טוב, אבל מנסה להרחיק אותם ממני, ולפעמים זה כמו להילחם בתחנות רוח. קשה לי להשלים עם מצב של לבד כל החיים בלי משפחה משלי ואני מרגישה שהשעון שלי מתקתק חזק יותר משנה לשנה משתדלת ועובדת על זה בטיפול, עם כל הקושי, ואולי גם התקדמתי קצת , ובכ"ז.. נראה לי רחוק שנות אור ממני מקווה להיות מופתעת יום אחד תודה על האיחולים אני מאחלת לך למצא את הכוחות שבך ולקדם את עצמך בכל המישורים שאת רוצה לעצמך , ואת בדרך הנכונה חיבוק אני

האמת שאין לי שום דבר מקורי לומר.... אני לא מומחית גדולה בעניני גברים.... רק רציתי להגיד לך שלום :) ו.... כנראה שלא מומלץ לקחת דוגמא ממני ;-) אני פשוט נמנעת מלהתקרב אליהם נכון להיום....

שלום שלום שחפית :-) מבינה אותך גם אני רוב הזמן רחוקה ומתרחקת אבל הפחדים להיות לבד כל החיים לא מרפים ולא מאפשרים לי לא להיות עם מישהו ולא להשלים על מצב של להיות לבד מתוסבכת בקיצור.. תודה על התגובה לילה טוב @->--