פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

הייתי בראיון עבודה היום באיזור הצפון היה מאוד חוויתי גם הנסיעה וגם הראיון עצמו יצאתי עם הרגשה טובה תוך כמה ימים אני אקבל תשובה והעבודה היא באיזור המרכז רק בסיס האם בצפון וגם החלטתי לעזוב את העבודה הנוכחית ולהכנס חזק בתחום שלי מה שעברתי לפני שנה את הסדנת מיון אני אעזוב רק שאני אדע שיהיה לי כמה בתי ספר להעביר בהם את החוג רוצה להאמין שאני אצליח ובראיון עצמו שהיה תחת כיפת השמים נראה לי שהתרשמו ממני כי אחד המראינים אמר לי שאני רב תחומית וזה מצא חן בעיני תחזיקו לי אצבעות אם בא לכם

גל יקרה המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות אידה

גלוש שיהיה המון המון בהצלחה אני מבינה אותך עם החרדות, כל שינוי ומשהו לא ידוע מאד מפחיד לרוב בדיעבד מגלים שהפחד היה הרבה יותר מהמציאות, ושבעצם המציאות יפה.. כל הכבוד על ההתקדמות והדחיפה שלך את עצמך קדימה מתגעגעת שבלולית

מתחברת... היה יום נורא ואיום ומחר מחכה יופ נוסף כזה.... אין לך מקום היהודים מילים ולחן: תום פטרובר "אין לך, אין לך מקום אין לך, אין לך כבר כוח גם לא לראות גם לא למרוד עוד אין לך, אין לך מקום אין לך, אין לך כבר כוח גם לא לשרוד גם לא למעוד עוד אין לך מנוחה כואב לך, אלא מה אבוי לך, אבוי אין לך, אין לך מקום אין לך, אין לך כבר כוח גם לא לבכות גם לא לרעוד עוד אין לך, אין לך מקום אין לך, אין לך כבר כוח לחלום אפשר הכל מותר כבר אין לך מנוחה כואב לך, אלא מה או הכל יעבור אין לך, אין לך מקום אין לך, אין לך כבר כוח גם לא להיות גם לא לרצות עוד..." הכל מותר? גם לוותר? דמעה

ושוב האכזבה שהנה קמתי ליום נוסף למה? למה לקום? דמעה

מתבכיינת לי כאן תמיד מייללת בלי סוף אז ברור שכבר לא מתיחסים לא נורא לי כבר ברורה הדרך יום טוב לכולכם אוהבת דמעה

אין לי כח צריכה שמישהו יכסה אותי ישמור יגן ויתן לראשי לנוח

איתך... דמעה

מה שלומך רות? לפעמים צריך אולי לעצור לאגור כוחות ולהמשיך הלאה והכי טוב לא לבד מחזקת אותך אידה

התיאשתי לא מסוגלת כבר שהכל הכל ה כ ל על הכתפיים שלי והכל מסביבי כואב כולם סובלים ואני לא יכולה כבר לשמוע ולעזור אני לא רוצה יותר להיות.... לא יכולה יותר לא יכולה לא יכולה לא יכולה גם לכוחות שלי יש גבול.. דמעה

גם לך יש גבול אז תשמרי אותו... תשמרי על עצמך! ואולי אם לא תקחי הכל על עצמך , זה יתן הזדמנות לצד השני לקחת אחריות אידה

אין פה צד שני לא יודעת איך להסביר היום היה אחד הימים הגרועים... הכל ממש מתפורר... ואני לבד ולא...הפעם לא מבחירה... לא חשוב לא יודעת את המילים הנכונות דמעה

.

אידה יקרה ברוכה השבה. התגעגעתי.....

ליאור יקרה מה שלומך? אידה

נשמתי כואבת ,אין לי כח אני מרגישה לפעמים כאילו זו רק אני מול כולם. רק אני חושבת שזה נורא מה שקרה לי כולם חושבים שיעבור רק אני חושבת שמערכת יחסים צריכה להתבסס על אמון ואינטימיות וכולם חושבים שאם כבר סבלת עד עכשיו אז בטח התרגלת רק אני חושבת שאני משתדלת למען ילדי וכולם לא ממש בטוחים שכך. אין לי כח אני מפסיקה את הטיפול עכשיו כי הבן הקטן שלי זקוק לטיפול רגשי, לדעתי די דחוף. בגדול זה בסדר לי כי ככה לפחות אהיה רגועה שהוא מטופל והוא בסדר המטפלת שלי תטפל בו עכשיו ,כל שלפחות אדע שהוא נמצא בידיים הכי טובות שיכולות להיות . הייתי רוצה להמשיך לכתוב ,אבל הדמעות ..... אני לבדי כך הייתי וכנראה כך אשאר רות

רות יקרה תחושת הלבד היא קשה וכואבת... ורק את יכולה לדעת ולהרגיש כמה קשה...ולא כל כך מהר עובר... אני מאמינה שעם הכוחות , עבודה קשה, העקשנות וההתמדה שלך תוכלי יום אחד לחיות עם הטראומה שעברת... ולהרגיש אחרת.. אבל למרבה הצער זה זמן, ועבודה קשה את אמא נהדרת...מוכנה להקריב את עצמך למען בנך... אבל אל תזניחי את עצמך, את ההשקעה בך תיהיה גם עבורו!! מחזקת אותך ובהצלחה אידה

הכל מתפרק דמעה

מה קורה דמעה יקרה? הדברים לא מתחילים להסתדר? איתך אידה

תמיד כשנדמה שהנה סוף סוף אולי משהו אחד מסתדר ישר משהו אחר...יותר רציני...מיד משתבש והכל שוב מתפרק סביבי.. מפחיד לחיות ככה דמעה

זהו אני כאן בארץ הקודש אחרי 3 שנים עם שעות הפוכות... כלומר בארה"ב מתאוששת ומתארגנת.... לאט לאט..... אבל בטוח אני מקווה, מקווה שנחזור לפעילות במהרה שבת שלום לכולם/לן סופ"ש מתחיל בעצם היום אבל יגמר במוצ"ש (עבורי זה יהיה בלי ראשון) שיעבור בנחת ובכייף לכולן-ם אידה

http://esigns.com/stock%20pics/welcome-home-BLUE.jpg כמילות השיר של אריק אינשטיין.." כמה טוב שבאת הביתה.." שבת מבורך דמעה

ברוכה הבאה או אולי יותר נכון - ברוכה השבה. שיהיה בהצלחה ובקלות בהתאקלמות מחדש. שבת שלום לך ולכולן/ם.

תודה טל! ברוכה הנמצאת ושבוע טוב אידה

http://sydneyinstituteonline.net/uclibrary/files/2009/01/welcome-back-balloon.jpg http://image38.webshots.com/39/2/63/90/323826390SPBdnQ_fs.jpg

תודה רבה על קבלץ הפנים החמה הכל עוד מוזר אבל כייף אתן יודעים שהכל סגור....שקט של שבת שיהיה שקט ורגוע בלב של כל אחת שבת שלום אידה

מגניב, סוף סוף אה?! ברוכה הבאה .. שבוע טוב.

איזה כייף לראות אותך כאן.... אז זהו...סוף סוף...אני כאן מה שלומך?? ו..ברוכה הנמצאת אידה

ראיתי את ההודעה שלך כבר לפני כמה ימים (כן, מציצה כאן לעיתים...) והיה לי שבוע עמוס מאוד אז לא הספקתי לכתוב לך- ברוכה השבה :) שתהיה התעקלמות קלילה, אין על ארץ הקודש!! שבוע מצוין שיהיה...

רוצה לאחל יום אהבה שמח... http://www.2all.co.il/web/Sites/makcim/9492_(699).gif "לעולם אל תפסיק לחייך,אפילו לא כשאתה עצוב-מישהו עשוי להתאהב בחיוך שלך." -גבריאל גרסייה מרקס "אהבה היא הנכס היחיד המתרבה ככל שמפזרים אותו. ככל שאתה נותן יותר,נותר לך יותר. " -רומן גארי שהיה יום טוב אוהבת דמעה

http://thestar.com.my/archives/2005/11/18/central/m_23charminternet.jpg יום אהבה שמח :)

היה לי יום מתיש וקשה וגרמת לי לחייך עם התמונה הזאת תודה דמעה

אהבתי את האופטימיות שלכן ביום ההוא קשה לשמור עליה.. ♥

בין האפל לנסתר בעולמנו המר אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין האתמול לעתיד בין האוצר לתחתית אומרים שיש עוד תקווה קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה בין הבלבול לאסון תדעו שיש פתרון קוראים לזה אהבה יש בי אהבה ביצוע: אריק איינשטיין מילים ולחן: ארקדי דוכין

כרגיל

אני במעבר עכשיו האינטרנט נותק בקרוב בארץ הקודש, ועד אז אני יהיה לסרוגין איתכם הסליחה תהנו מהשבת ומהמנוחה שבת שלום אידה

היי מזל טוב באמת את תהיי במקום אחד ? שאפשר לקבל בו טיפול נורמלי סוף סוף איזה אושר נשבעת לך מאושרת גם בשבילך וגם למעננו . נשבעת לך את המנהלת היחידה בכל הפורומים של התמיכה בנושא הזה שמבינה עניין לא בורחת מתמודדת עם כולן וכלום כל הכבוד לך ייש רכוח ! נכון אני לא כאן הרבה כי יש לי עניינים משלי מחוץ לפורומים אני מתעדת ללמוד דווקא מה שאני הכי לא אוהבת פסיכולוגיה באו"פ ולזה אני צריכה לעבור מחדש אבחון דידקטי לדיסלקציה כדי לקבל הקלות. אני מארגנת יום הולדת לידון שלייש לי עוד חודשיים לזה ואני סגרתי תיק מסוים לא חשוב בקשר למה ואני לא כאן הרבה . איך את מרגישה עם זה זה לאורך הרבה זמן שתשארי כאן או ששוב תעזבי? סליחה על השאלות

אכן כאן תור יקרה קשה לי קצת לעכל...אבל כן... אני כאן ולא מתכננת משהו כזה בטח לא בקרוב צריכה את השיגרה... שאלה אלייך: מדוע את הולכת ללמוד משהו שאת לא אוהבת?? נסי לקחת רגע לחשיבה... נסי לבדוק מה את באמת אוהבת ומה את רוצה לעשות... וגם להנות מכך! אל תוותרי על עצמך שבת שלום אידה

http://www.poster.net/tretchikoff-vladimir/tretchikoff-vladimir-weeping-rose-2505360.jpg

http://www.tips4u.co.il/_Upl6185car15.jpg

המטפלת שלי המליצה לי מספר פעמים להתחיל ליטול תרופות הרגעה כלשהם לטענתה אני מתקשה לעבוד עם ההגיון ואני נופלת למקומות רגשיים שמונעים ממני להתקדם. הייתי רוצה לדעת קצת יותר ,מכיוון שהמטפלת שלי לא מומסכת לתת מרשם כלשהו אצתרך לפנות לרופאת המשפחה ,אני לא מבינה כלום בדברים האלה למען האמת זה קצת מפחיד אותי. רות

בעיני העבודה העיקרית בטיפול היא עבודה רגשית אפשר להבין בהיגיון המון דברים אבל כל עוד הם אינם מופנמים ברמה הרגשית זה לא עוזר אתן לך דוגמא: בהיגיון אני מבינה מצויין שאני כבר לא ילדה קטנה וחסרת אונים כמו בעבר ושאבא שלי כבר לא יכול לפגוע בי אבל כשהוא צועק עלי אני כולי מתקפלת ומתחילה לבכות כי ברמה הרגשית אני עוד לא הפנמתי שהוא כבר לא מסוכן עבורי אני עדיין מרגישה בסכנה ממשית בנוסף לכך אחת הבעיות העיקריות אצל הנפגעות זה קושי בוויסות רגשי וכדי ללמוד לווסת את הרגשות חייבים לתת לרגשות להיות ולא לדכא אותם השאלה היא באיזה מצב רגשי את נמצאת אם זה בלתי נסבל ואת מתקשה לתפקד בלי טיפול תרופתי אז אולי כן כדאי לשקול להיעזר בתרופות אבל חשוב להתייץ עם פסיכיאטר ולא עם רופא משפחה

יכולה לומר לך שאני נעזרת בתרופות כבר המון שנים וזה לא מפחיד בכלל, מבטיחה לך :) אין הבדל בין לקחת תרופה נגד כאב ראש לבין לקחת תרופה נגד חרדה למשל רק חשוב שמי שיתן את התרופה יהיה מוסמך לתת אותה ויבין בתחום לכן המלצתי לך להתייעץ עם פסיכיאטר ולא עם רופא משפחה ועוד משהו כדורי הרגעה זה בד"כ כדורים שלא מומלץ לקחת אותם באופן קבוע אלא לתקופה קצרה או באופן סימפטומטי - במקרה הצורך (מקרי חרום כאלה) הם לא מיועדים לטיפול קבוע ויומיומי ובעצם רק אותם רופא המשפחה יכול לתת ולא שום כדור פסיכיאטרי אחר אז אם המטפלת שלך חושבת שאת זקוקה לטיפול תרופתי קבוע אז סביר להניח שזה אמור להיות משהו נגד חרדה או דיכאון או תנודות במצבי רוח וכו'.... מן הסתם זה תלוי למה את זקוקה, מה הסימפטומים שיש לך....

שוב לילה לבן...... :((( כמה אפשר???????? נמאס כבר, באמת!!!!! מאז הג'וק המטומטם ההוא הכל השתבש כבר לא אכפת לי מהחרקים הדוחים האלה זה כבר לא בגלל החרדות אבל השעות התאפכו לי ואני לא מצליחה לחזור לשעות הנורמליות ביומיים האחונים דווקא היה נראה שהכל מסתדר והיום שוב חוזר הסיפור הישן סתם משעמם לי באמצע הלילה אז מקשקשת פה קצת בפורום מעבירה קצת את הזמן....

מה שלומך? אך עבר הלילה? מקווה שהשעות יסתדרו? אידה

זה יסתדר מתישהו.... הרבה דברים צריכים להסתדר.... אי פעם....

כאן בין כל קירות הבית הזמני הכול סגור כאן בין כל קצוות הבית אין כל מכשול, בכל שבילי החדר אין שמש שישרוף ואין גם צל אשר יחשיך. ואין משב סופה ואין גשם שישטוף ואין גם צוהר שיבהיר ואין דבר אשר ישרוף את כל קירות הבית הזמני כאן בין כל קירות הבית הזמני שתיקה גדולה, אפורה אל מול אימת הרחוב וילון מוסתר ואור הנר כאן בין כל קצוות הבית יש זיכרון, נכתב תחת דלת ואין קול אשר קורא ואין לו קול עונה ואין כאב שלא הולך והם כתמים של דם וחבלות, ושריטות בלב הכל הרי נכתב מראש, אתה יודע. כתב עידן רייכל בין קירות ביתי

גל יקרה מה שלומך גל? יש חדשות מעבודה? אך הולך? אידה

החיים הם חרא שלא תיתנו לאף אחד לעבוד עליכם באמת שאין למה ךצפות גם כשנדמה שהנה קורה משהו טוב זה הכל אשליה שום דבר טוב לא קורה אף פעם רק נפילות ושוב נפילות ואוי אם מנסים להרים טיפה את הראש... ישר עוד מכה למה אני לא לומדת לא לקום???? למה אני לא מפנימה ששום דבר טוב כבר לא יקרה כי פשוט לא מגיע לי דברים טובים אני דפוקה ומטומטמת והחיים שלי הם בדיוק מה שמגיע לי... הכל חרא דמעה

לדמעה אני יודעת את קצת אולי נרתעת ממני אבל ללא סיבה ,אבל את לא חרא ולא נעלים את רק מרגישה ככה ואני בטוח שאת יותר טובה מהרבה אנשים ביקום הזה ,ושתדעי לך שאת חשובה לכולנו פה וגם לי גם שזה לא נראה לך את אף פעם לא לבד.

שבת שלום אידה

את נשמעת מאוד מאוכזבת וכועסת :( זה נכון שלא פעם יש אכזבות בחיים אבל אי אפשר להכליל את זה על כל החיים אפילו בחיים שלך עכשיו לא ה-כ-ל מאכזב ובמקביל קורים גם דברים טובים כשאת מנסה להרים את הראש חשוב לזכור שבהרבה דברים יש צורך במספר נסיונות עד שמשהו יצליח וחשוב לנסות שוב ושוב עד שבסוף מצליחים ואם משהו לא הסתדר כפי שציפית זה לא אומר שום דבר עלייך או על מה שמגיע לך אלא יש אלף ואחת סיבות אחרות שלא קשורות ישירות אלייך

היי דמעה יקרה מה שלומך? אני יודעת שהחיים לא תמיד כמו שאנו רוצים ומצפים, אבל אנחנו מחליטים אך ובאיזה צבע לראות את הדברים, גם כשיש אכזבה וגם כשלא הכל הולך ... אני מקווה שהשבת הצבעים יתבהרו שבת שלום אידה

מסיכה ועוד מסיכה כבר לא נשאר למי לספר מה באמת מרגישה...לא יכולה לתת לרגשות מילים...בכל מקום יש מחיר לשלם... סתם דמעה

ומה יקרה אם תספרי לחברות שלך מה את באמת מרגישה? או לפחות לאחת מהן, אליה את מרגישה יותר קרובה.... מה את חושבת שיהיה המחיר?

המחיר? ניתוק...התרחקות...לא יודעת.. דמעה

מרגישה שלכולם נגמרו הכוחות ממני אין לי כח להחזיק ,לא יכולה לדבר עם אף אחד ,מרגישה שלא ממש מבינים או שכבר קצת נמאס ובצדק!! אחרי תקופה ארוכה שוב בולמוסים מטורפים שוב מול האסלה לא מצליחה להתנקות שוב לא מצליחה להביא את עצמי לעשות משהו מועיל אני כזו חסרת תועלת לפעמים למה הדברים לא יכולים להיות פשוטים יותר ואולי הם באמת פשוטים וזו אני כמו תמיד מסבכת הכל אין לי כח רוצה שמישהו יחזיק לי את היד וגם זה מסובך רות

מבין אותך גם אני מרגיש כמוך ודי נמאס לבכות וכל הזמן לזעוק מתוך כאב ולהתפלל שמישו ישים לב שאנחנו בכלל קימים ,הייתי מעדיף שיהיו לי חיים משלי ולא לחפש פירגון או תמיכה או בכלל שמישו יבין את הכאב ,לקום בבוקר לחיות את החיים ללא סף רגשות גבוה במיוחד ופשוט לחיות ולפסיק להתנצל לכל העולם ,אבל הפחדים מניעים אותי ,יש בכלל קלישאה חדשה בעולם שאומרים מה שצריך לקרות יקרה זה נכון לאנשים שלא חיים על בסיס של פחד זה נכון לאנשים שהאל אהב אותם ולא די התיעפתי כבר מעצמי מהפילוסופיה הדפוקה שלי ,רות אני מאחל שלא תצטרכי אף אחד ושהיה לך כוחות שפשוט תחי את החיים אמןןןןןןןןןןןןןן.

רות יקרה נשמע שאת בנפילה אחרי תקופה ארוכה שהיתה יותר טובה?.... אל תחמירי עם עצמך נפילות הן חלק מהחיים וקיימות אצל כולנו החיים אף פעם לא הולכים בקו ישר מותר ליפול מדי פעם אי אפשר להישאר למעלה בלי הפסקה כי זה דורש יותר מדי אנרגיות תזכרי שהעליה תגיע שוב ברגע שתהיי מוכנה לכך ברגע שתצברי מספיק כוחות על מנת למשוך את עצמך כלפי מעלה המטפלת שלי אמרה לי פעם שכשאני בנפילה אני צוברת את הכוחות על מנת לעלות וזה מרגיש לי מאוד נכון אני מאמינה שגם התחושות שלך לגבי היחס של הסובבים כלפייך נובעות מהמצב הרגשי העדין שלך ברגע שתתחילי להרגיש טוב יותר עם עצמך תראי את הכל באור חיובי יותר מחזיקה את ידך בעדינות וברכות שחף

רות שמרי על עצמך... נסי להוציא מעצמך את הדברים בדרכים אחרות שלא מזיקות לך... לא בטוחה שלסביבה נמעס... אולי כך את מרגישהת כלפי עצמך... ואת הראשונה שצריכה להיות סבלנית ומקבלת... זה בסדר להרגיש את כל מה שאת מרגישה... כל תערובת הרגשות והבלבול רק קבלי זאת את עצמך אחרים יגיבו בהתאם אידה

אני לא מעשנת כבר יותר מחודש ובד"כ כבר לא מרגישה שחסרה לי הסיגריה אולי ממש קצת לפעמים אבל זה לא קריטי ועכשיו התיישבתי לכתוב עבודה ופתאום אני מרגישה שאני לא מסוגלת לעשות את זה בלי סיגריה כלומר אני מאמינה שכן מסוגלת אבל הסיגריה חסרה לי ברמות שקשה לתאר ברור שזה רק פסיכולוגי ולא פיזיולוגי ועדיין זה מאוד חזק כי התרגלתי לעשן כמו קיטור כשאני לומדת בבית אני מקווה שזה יעבור לי מהר...

את יודעת, שחפונת גם אני חטאתי בעישון ולא מעט! ועשיכו גם אני כבר לא... אני לא ישקר שלא בא לי על.. אבל הנה, יש קופסא במגירה ואני לא נוגעת.. הסבירו לי שברגע שנכנס ניקוטי לגוף אנחנו מתמכרים אליו בקלות טוב זה ברור ... אבל יש עוד הורמון (אני חושבת.. דופמין?) שמשתחרר במוח שמחקה שחרור כיף והנאה ברגע שאנחנו מעשנים. וברור שזה מוטעה! והמוח לא מסתפק, בנוסף להתמכרות לניקוטין המוח רוצה כל הזמן את הקטע של השחרור וההנאה, הרי אין סיפוק ובעיקר במשהו שקרי.. שמזין את ההתמכרות מה שמוביל לעשן עוד ועוד ועוד ותחושה שאנחנו נרגעים וזה עוזר לנו וזה כיף ומהנה... אין ספק "שכיף" לעשן וזה מיד מתקשר לסבבה ולהנאה יחד עם הכוס קפה.. חשבת על עוד דרכים שאפשר לכייף גם בלי סיגריה? מאז שאני לא מעשנת אני כל הזמן נהנית להתבשם ולמרוח קרמים ופתאום הריח שלי שונה איך התרגלתי לסירחון של הסיגריות! אני מקווה שאני לא יחזור מקווה בשבילך ומחזקת אותך שלא תחזרי לעשן! ושתצליחי להמשיך ללמוד גם בלי הסיגריות. תדעי לך שסיגריות עוד יותר פוגעות בכושר הריכוז. עכשיו אולי קשה לך להתרכז כי את חושבת על הסיגריות אבל אם לא תשברי בעוד כמה זמן תראי איזה צלולה תהיי וגם יותר מרוכזת. אל תתפתי בחזרה! מחזיקה לך אצבעות! סמויה

כל הכבוד לך!!! אם לי היתה קופסת סיגריות במגירה, אני כבר מזמן היתי נשברת.... אני העפתי מהבית את כל מה שנשאר ברגע שהחלטתי להפסיק כדי שלא יהיו לי פיתויים זמינים מדי אגב, דופמין זה לא הורמון זה נוירוטרנסמיטר - חומר כימי שמשתחרר במוח בעת מעבר מסר עצבי ובין היתר הוא קשור גם ליכולת להתרכז אם יש מחסור בדופמין זה יוצר הפרעת קשב וריכוז ואם הגוף שלי רגיל לרמות גבוהות יותר של דופמין הרמה הרגילה שלו שקיימת בלי סיגריות כבר לא מספיקה כדי להתרכז וגם ככה יש לי הפרעת קשב וריכוז בקיצור - :(((

מנתותקת רחוקה ולא כבר לא בוכה ריקה שחוקה לא שומעת לא רואה מרחפת עייפה שקועה בתוך בועה מנותקת רחוקה.... אין דרך חזרה דמעה

אני מבינה כמה זה קשה ומטיש כל מה שאת עוברת עכשיו יכולה לשתף אותך ולומר לך שגם אני מרגישה ככה חלק גדול מהזמן ולא רק בתקופה האחרונה אלא כבר הרבה שנים מה שכן, למדתי מניסיון שכמה שכל העומס הזה קשה הוא גם יכול עם הזמן מאוד לעזור ובטווח הארוך להשפיע לטובה על המצב הרגשי זה עובד כמו פיתוח שרירים בהתחלה צריך לעבוד הרבה וזה קשה ומטיש וההרגשה היא שאת קורסת ולא יכולה יותר אבל עם הזמן את מגלה שזה רק חיזק אותך ותרם להתפתחותך ככה לפחות זה היה אצלי מה שכן, יש חשיבות גדולה לתמיכה רגשית לא לעבור את הכל לבד להיות בטיפול ובנוסף לכך, יכולה לומר מהניסיון שלי שתמיד יש דרך חזרה מתוך הבועה אם את תרצי לחזור יתכן שתזדקקי לעזרה ולדירבון אך זה אף פעם לא סופי

שלום רב לך .קודם כל אני מתנצל שלפעמים התגובות שלי הם לא לענין ולא תגובות שמחות שנותנות תקוה ,למה אני כותב את זה כי את יש לך תגובות יותר שמחות משלי ונותנות תקוה ,לגבי הלילה שעברתי זה היה לילה מתוסכל והרבה שאלות רצו לי במוח שלא יכלותי לעבד אותם ,ושוב אני שואל את כולם אולי בגלל שאני קורא הרבה חומר על זה אני מכניס לי דפוסי התנהגות שבכלל לא קימים אצלי אבל מצד שני שאני מסתכל אחורה אני רואה באמת חיים עגומים ונטולי אנרגיה לחלוטין ,ולגבי טיפול הייתי אצל כמה פסכולגים וחוץ מלהגיד קום בבוקר ותחייך לעולם תקנה איזה בגד שם איזה בושם והכל יהיה נפלא ,אבל את יודעת שעמוק פנים יש עוד ישות אכזרית וחזקה שהיא קובעת לך בדיוק איך לחיות, הפחדים הסיוטים הדימוי העצמי המצבי רוח הדכאנות השנאה העצמית הדמינות זה דבר עוצמתי שאין כמעט שליטה ,ושלא נדבר על פסכיאטר שהייתי ,פרחי באך ,מתקשרת שהייתה יותר פסכית ממני,רבנים עם הבטחות וקמעות ,שחף אני עייף פשוט כל גרם נפשי ביקום שווה אצלי לקילו ואף יותר,אז למי אני עכשיו ילך לאיזה עוד גורו שקורא לעצמו גורו לא הייתי ,כמה אנשים מבטחים כמה שרלטנים שמנצלים נשמות שפגעו בהם ,יש ואני בטוח נשמות טובות שבאמת רוצות לעזור אבל אני עוד לא נפלתי עליהם.שבוע טוב אמן.

אתה שואל אם החומרים שאתה קורא גורמים אצלך לדפוסי התנהגות מסוימים אני חושבת שהתשובה היא אצך ואתה אפילו נותן אותה לעצמך בהודעה הזאת: "עמוק פנים יש עוד ישות אכזרית וחזקה שהיא קובעת לך בדיוק איך לחיות, הפחדים הסיוטים הדימוי העצמי המצבי רוח הדכאנות השנאה העצמית הדמינות זה דבר עוצמתי שאין כמעט שליטה..." אני מבינה שאתה עייף ומיואש מנסיונות למצוא מענה הולם אצל אנשי מקצוע תרשה לי לשאול אותך שאלה האם יצא לך להיות בטיפול אצל מטפל שההתמחות שלו זאת העבודה עם נפגעי תקיפה מינית? אני אומר לך למה אני שואלת פסיכולוגים רבים וטובים אינם יודעים איך לעבוד עם הנפגעים מכיוון שזה תחום בפני עצמו ודורש דרכי עבודה אחרות ולא כולם מודעים לכך גם לי היה ניסיון לא טוב עם כמה מטפלים ובעצם הטיפול שהצליח באמת לקדם אותי זה הטיפול עם הטפלת שמתמחה בטיפול בנפגעות

האמת שלא ,הייתה איזה אישה יותר נכון פסכולגית ששמה נדמה לי עופרית שיש לה שם דבר בנושא התקשרתי לקבוע תור אני מדבר על תקופה של לפני 3 שנים ,ופתאום לאחר כמה ימים ביטלתי את התור מרוב פחד ותיסכול,בקיצור שחף תודה בכלל שאת מקשיבה לי. אני יגיד לך משהו על היום הייתי בעבודה היה יום נחמד לא שמח אבל גם לא עצוב אבל תמיד שנגמר לי היום ואני צריך לחזור הביתה בא לי גל של התקפה ריקנית שפשוט מכרסמת אותי מפנים ,לקחתי היום את האחין שלי שהוא ילד מתוק וסתם ללא סיבה במקום לשמוח בא התקפה של עצבות וכאב ואני לא יודע למה זה ,את מה שאני עברתי זה היה בסביבות גיל 6 7 ואני מתחיל להאמין שבעצם הרגש שלי נשאר שם רגש של ילד שרק נפגע מכל דבר שהוא רוצה אהבה אבל בעצם הוא מתרחק ממנה את יודעת כמו בכיתה א ואולי שמה נתקעתי בהקפאה הנוראית שהייתי בה.

לפעמים בא לי לבוא לכאן ולכתוב... אבל אין לי מילים... לא מילים עצובות ולא מילים שמחות פשוט אין...

זה המשפט שעלה לי שקראתי אותך רק מילה טובה או שתיים, לא יותר מזה... ואין לי מושג אפילו למה שולחת חיבוק

אפילו בשרב הכי כבד ידעתי שהגשם עוד ירד ראיתי בחלום שלי ציפור אפילו במשב סופה וקור. לא פעם זה קשה אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב רק מילה טובה יהודית רביץ או שתיים לא יותר מזה. אפילו ברחוב ראשי סואן ראיתי איש יושב ומנגן פגשתי אנשים מאושרים אפילו בין שבילי עפר צרים.

למה יצאתי מהבית לבד בקיץ 81למה עשיתי את הטעות הנוראית הזאת למה הלכתי לגינה מתחת לבנין של השטן למה לא היתי חזק למה התפתטי לנבלה הזה למה לא היה לי דלקת ריאות באותו יום למה אמא שלי לא לקחה אותי לאיזה טיול למה לא ראיתי טלויזה למה אלוהים למה ,למה אני צריך את הסיוטים שעולים לי עכשיו ואני לא מצליח לרדם למה אני צריך לראות ילד קטן עירום ומבוהל שלא חטא לבריות למה אניצריך לזכור את הריח של הנבלה הזה אחרי כל כל הרבה שנים למי אני יכול כבר לצעוק למי, למה אתה נותן לי להגיע למצב של שיגעון אלוהים, אלוהים קח אותי כבר קח אותי תן רק לישון ולא לקום.

אני לא חושבת שלשאלת הלמה ניתו למצוא תשובה וכשמתחילים לשאול שאלות שלא ניתן לקבל עליהן מענה זה רק מתסכל ומדכא עוד יותר אני מזמינה אותך להתמקד בשאלה מסוג אחר שאלה שתוכל להועיל לך להביא אותך למקום טוב יותר אני מזמינה אותך לשאול שאלה שמתמקדת בהווה ובעתיד שלך הרי שנינו יודעים שאת העבר לא ניתן לשנות אבל את ההווה ואת העתיד כן אני מאמינה שכתבת את המילים האלה מתוך כאב גדול ומתוך רצון להגיע לשקט נפשי לכן אני מזמינה אותך להתמקד בשאלה מה אתה יכול לעשות היום על מנת להרגיש טוב יותר בטווח הקצר והארוך?...

אני רוצה להתעורר בוקר אחד ופתאום להרגיש טוב אני רוצה שזה יקרה מחר

שחף אולי בכלל אין דבר כזה אושר ,אני גם כמוך מרגיש קם בבוקר בשביל להחתים כרטיס לאנושות וחוזר הביתה ולא מעונין לראות דבר לידי בטח לא אדם ,אף על פי שיש לי רצון עז לקשר ולאנטימיות אבל היום אני מודע שיש לי לזה השלכות קשות וכאב עמוק שלא ניתן להסביר במילים ,אז אני מעדיף את הכאב של הבדידות אני מכיר אותה היטב והיא לא יכולה להפתיע אותי ,ולא דיברנו על הדיכאון שזה הדבר הכי נאמן בחיים הוא לא יבגוד בי תמיד הוא נמצא איתי ובקרבתי ולעולם הוא גם לא יעזוב ,ולגבי האושר אין דבר כזה אושר ברגע שנשלם שאין דבר כזה אושר נרגיש הרבה פחות סבל הצפיה זה מה שהורג אותנו ,ושוב מצטער שאני לא איש של תקוה וספורי אלף לילה ולילה שהיתי אומר שחר מחר יום חדש והבלה בלה הזה אבל מה שאני יכול להגיד לך יבוא יום שתביני שלאנשים כמונו אין דבר כזה אושר יש השלמה עם התיקון הנוראי שנתן לנו האל שכך מובטח לנו גן עדן בעולם הבא .נ.ב על תכעסי זה מה שיצא לי לא יכול לשקר את עצמי ובטח לא למכור לך אשליות תהיה חזקה ושימי פס על אנשים שאת חושבת שהם לא שווים אותך.

האמת היא שאני ממש לא יודעת מה זה אושר נראה לי שכל אחד מחליט עבור עצמו מהוא אושר בשבילו ואני חושבת שכל אדם יכול להיות מאושר במידה זו או אחרת אבל כאן לא דיברתי בכלל על אושר אמרתי שאני רוצה לקום ולהרגיש טוב בבוקר וזה לא משהו בלתי אפשרי כלל וכלל לא יש לי הרבה ימים טובים ואפילו תקופות שלמות שהן טובות ואולי אפילו תקופות שאני מרגישה בהן מאושרת זה לא תמיד היה ככה עוד לפני איזה שנתיים - שלוש הרגשתי בדומה אליך אבל למדתי שזה לא חייב להישאר ככה לנצח ואפשר ללמוד לווסת את הרגשות וללמוד להרגיש טוב אם יש מספיק סבלנות ומוכנות להשקיע הרבה כוחות ואנרגיות בטיפול

היי שחפונת תאמיני ובסוף המחר הזה יגיע אני מאמינה רות

תודה :) מאמינה יחד איתך :)))

אני כזה "לא כאן" אבל אני חייבת לכתוב משהו. לא בשם סמויה אלא יותר בשביל עצמי.. אז ככה.. חופש גדול עכשיו בישראל.. ויש לנו אורחים מניו יורק .. נסענו איתם לחופשה באיל לכמה ימים. היה כיף. יש להם שתי בנות בגיל תשע.. עשר בערך ושני בנים אחד בגיל הבן שלי ואחד בן שנה וחצי- תינוקי חמוד! הם ישנו אצלי לילה לפני הטיול והתארגנו יחד למחרת.. עכשיו- משהו לא מסתדר לי. ככה( רק לכן אני מספרת את זה..) יש לי בית גדול ומקום לכל הילדים ולמטה יש חדר אורחים עם מיטה זוגית, מקלחת צמודה וכל הפינוקים ואני מדגישה שהוא מיועד להורים. עכשיו, האישה היא בנידה, לא יכולה לישון למטה עם בעלה. (הם מן סוג של דתיים) התינוק צמוד אליה לא יכול בלעדיה אז סידרנו להם בחדר למעלה שצמוד לחדר של הילדים שלי. הבנים כמובן רוצים לישון כולם יחד בחדר של הבנים.. סבבה... אבל הבנות?? יש לי בשבילן מקום בשפע בכל פינה בבית.. אבל האבא מתעקש שהן יישנו דווקא איתו!! למה?!? קודם כל מוזר לי שזו משפחה דתית שאמורה לשמור על צניעות אז איך זה מסתדר עם שינה כזו? אם אישתך לא יכולה לישון לידך אז הבנות אמורות להחליף אותה באופן כלשהוא? שאלתי אותו איך נוח לו בכלל לשיון עם ילדים באותה מיטה בייחוד שיש להם מקום אחר בבית ובכל זאת הוא התעקש שזה בסדר. מה כל כך נוח לישון ילדים שיש לך מיטה זוגית לבד והזדמנות לישון כמו שצריך.. מה הוא צריך אותן איתו? וגם הילדות כמובן רוצות לישון דווקא שם כי זה חדר מפואר והן לא רוצות לצאת משם. נו ברור, הן ילדות.. אבל האבא , האמא צריכים לשים להן גבול! מילא אין מקום לישון... ועדיין אפשר לסדר שהאם תישן איתם למטה והאבא בנפרד על ספה.. למה עם אבא? חורה לי בבוקר לראות בנות בכותנות במיטה הזוגית למטה עם אבא. והכי מצחיק שגם האמא מעודדת שהן יישנו עם אבא למה?!? יש מקום בבית!!! ואמרתי לה שיש מקום, אין צורך בכלל להצטופף..ואם הם בכל זאת רוצים אפשר לנפח בחדר עם התינוק מזרונים לילדות. ובכל זאת היא הייתה נחרצת שהם יישנו עם האבא! זה לא נראה לי צנוע או בכלל נורמלי. גם אם לא קורה שם שום דבר. עדיין זה לא מקובל עליי שאמא בנידה אז הבנות תופסות את המקום שלה לצד אבא. זה מעוות בעיני ופסול! ואני בכלל מטומטמת שהסכמתי לזה ולא התעקשתי שבנות יישנו למעלה בנפרד. אני לא ההורים שלהן ומה אכפת לי , היום הם הלכו למשפחה שלהם בצפון לישון עד שאבא ייסע חזרה לניו יורק בעוד יום או יומיים. משו באנרגיות שלהם דוחה אותי. מוזר לי שזה ככה אצלהם בייחוד שהם דתיים.

האדם הוא מפלצת לא משנה איך קוראים לו איפו הוא נולד וכמה שנים הוא למד באוניברסטה וגם לא משנה שיש לו חליפה והשפה שלו מליאה ורהוטה ,אז מה את מתפלאת כל אדם יכול להיות מפלצת רוצחת בין רגע ואז כולם יגידו הוא זה לא יכול להיות הוא האחרון שהינו מאמינים שיעשה דבר כזה ,היה פעם בטלויזה החינוכית תוכנית קשר משפחתי והיה שם אדם מדהים שקרו לו אחיותם שהגיש את התוכנית הוא היה פסכילוג רק חבל שהוא רצח כמה ילדים בדרך השטנית שילו לפני שהחזיר את נשמתו לבורא עולם.

נכון אתה צודק זה לא משנה איך האדם חיצונית ומה הוא משדר כלפיי חוץ. גם אבא דתי הוא גבר ויש לו מה שיש לכולם... סתם..נסחפתי.. רציתי לציין ולהדגיש שאני לא באה להאשים אותם במשהו מכוער רק בגלל סדרי השינה שנראים מעוותים בעיני. פשוט זה נראה לי די פסול מנק' המבט שלי, יש בהחלט מצב שלא קורה שם שום דבר מעבר לשינה. פשוט מוזר לי שאבא דתי מסכים שבנותיו יישנו איתו! זה פעם ראשונה שאני נתקלת בזה, לרוב הדתיים נראה לי לא היו מסכימים לזה. אני לא צדקנית ומשמרת הצניעות ייתכן שאני טועה שאני רואה ככה את הדברים. אולי המראה של הילדות בכותנות בבוקר שככה לא במקום ועוד במיטה עם אבא לא עשה לי טוב. ממש ט' ולכן אני נסערת. אין לי בנות, אני לא יודעת אולי אני מגזימה אולי זה טבעי שבנות חופשיות ככה עם אבא שלהן..אולי זה דיי טבעי.. מצחיק שאני מדברת על זה עם בן..

קודם כל סליחה על האיחור בתגובה את כתבת: "לא בשם סמויה אלא יותר בשביל עצמי" ומאוד רוצה לשאול אותך... מי זאת סמויה ומי זאת את עצמך?.... האם סמויה זאת לא את?... האם זאת מישהי אחרת?... ולגבי המשפחה שהתארחה אצלך גם אני לא הייתי מרגישה בנוח עם סידור כזה אבל יש משפחות בהן זה דבר טבעי שהילדים ישנים עם ההורים ואם עם שניהם זה בסדר אז למה שזה לא יהיה בסדר עם אחד מהם זה גם לא אומר שזה קורה כל הזמן בבית כי עכשיו הם בחופשה ובחופשה תמיד אוהבים להתפנק והרבה פעמים משנים את הנוהלים אני לא חושבת שזה מה שצריך להדאיג אבל זה גם טבעי לגמרי שלמישהי כמוך או כמוני זה מאוד יצרום כי זה מהווה טריגר, מזכיר את מה שעברנו ולכן מעורר שאלות ודאגות

נכון יש זבל? ומיץ של זבל? ויש את המיץ שכבר מתייבש ונשאר על הרצפה של חדר הזבל...החלק הכי מסריח של הזבל? אז שם החיים שלי.. אני לא רוצה להמשיך להלחם אין לי כוח או מוטיבציה או חשק לחיות כלום אני עייפה אני לבד ואני מותשת אפסו כוחותי אבא צדק בכל זאת תמיד אמר שהחיים שלי לא יהיו שווים גרוש וצדק יופי לו דמעה

http://blog.apogee.gr/files/butterfly_flower.jpg ממני בשבילך שחף

ג'וווווווווווקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק ענננננננננננננננקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק הרגנו אותו בכוחות משותפים - החתול שלי ואני החתול צד אותו ואני רוקנתי עליו כמויות עדירות של K300 הבעיה היא שהיו לזה הרבה שלבים וזה לקח זמן ודרש ממני לגייס את כל הכוחות הנפשיים שלי ולא נשאר יותר עכשיו הוא שוכב שם עם הרגליים כלפי מעלה ואני לא מסוגלת להעיף אותו משם בקושי הצלחתי להציץ לעשירית שניה כדי לוודא שהוא כבר מת כי בפהצצה הקודמת הוא עוד היה בשלבי גסיסה מזל שזה מאחורי הדלת ואני לא רואה אותו אבל מצד שני אני גם מודעת יותר מדי טוב לנוכחותו שם ולא מסוגלת פשוט לעזוב אותו ככה וללכת לישון ובכלל כל הסיפור הזה היה כל כך מלחיץ שעכשיו אני עדיין במצב של סטרס ומפחדת לשים את הרגליים על הריצפה וכל הזמן בודקת אם אין עוד הפתעות וכל הזמן נדמה לי שמשהוא נוגע בי ורעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע לא יכולה להירגע גם ככה המצב הרגשי שלי היה לא טוב רק זה היה חסר לי עכשיו ואיך בדיוק אני אמורה ללכת לישון????

אלוהיםםםםםםםםםםם, הדבר הזה עדיין חיי!!!!!!!!!!!!!!!! לקחתי הרבה אוויר ובאתי לזרוק אותו והוא פתאום התחיל לזוז אז רוקנתי עליו עוד חצי בקבוק של K300 מתי הוא יתפגר כבררררררררררר??????????????????????? . . . . . . . . . ועוד 20 דקות עברו..... ועוד K300 נשפך על הג'וק ועכשיו כבר צריך לקנות בקבוק חדש והחלאה התפגר סוף סוף ומצא את דרכו החוצה עם הרבה מאוד קשיים כל הסיפור הזה נמשך איזה שעה או יותר אני לא מבינה זה אף פעם לא היה כל כך קשה ותמיד הם מתו יותר מהר ואני תמיד היתי הרבה יותר רגועה עכשיו אני מפחדת לסגור את האור כלומר אני תמיד ישנה עם מנורת לילה אבל עכשיו אני מפחדת לסגור גם את האור הגדול בחיי שאני לא יודעת מה לעשות ואיך לצאת מזה אולי מקלחת קרה וטלויזיה יצליחו להרגיע אותי אני מאוד מקווה שאצליח לישון הלילה............

אויש שחפונת כל כך כל כך מזדהה... זה קשה בלתי אפשרי מקוה שזה יהיה האורח הבלתי רצוי האחרון... כל הכבוד על האומץ.. לרסס להעיף... גאה בך דמעה

ובעקבותיו לילה לבן כי כל הזמן היה נדמה לי שזוחל עלי משהו ולכן כל 5 דקות קפצתי ומן הסתם ככה אי אפשר להירדם ריססתי את כל הבית (כמעט) רוקנתי בקבוק שלם של K300 (אחד חדש שקניתי) לא יודעת מה עובר עלי בחיים לא הגבתי לג'וקים בכאלה עוצמות לא לישון לילה שלם בגלל איזה חרק.... היתי אומרת שזה די מגוכח!!! (סליחה דמעונת, אל תיפגעי בבקשה!...)

שמגיע חושך אני עושה נוהל לילה סוגרת הכל ונחנקת והיה גוק, שיגיע כבר החורף הלוואי שיכולתי לנסוע לקוטב זה משהו שמאותת מבפנים התחושה הזאת הגועל והוא מגיע כסמל לחרק הדוחה הזה והחתול שלה לא עשה כלום רק הסתכל אייך הוא הולך לו להנאתו כל פעם שאני רואה את החתול עוקב אחרי משהו אני נחרדת שזה לא גוק

רק רוצה לא להיות יותר דמעה

אני מבינה שקרה משהו שמאוד קשה לך איתו... היית רוצה לשתף קצת יותר?

אין לי מילים... כאילו השפה נעלמה לי.. דמעה

אני מסתכל בפורום ואני רואה את האחווה ששוררת בין הבנות ,ואני למי אני יבכה לגברים למין הדורס הזה שאם רק תגלה חולשה או תספר לו את מה שאני עברתי יהיה לי אות קין על המצח ,ולגברים אני לא הולך לבכות יש לי סלידה מהם ובנות מתי בכלל הם הבינו אותי לא גבר חזק וגם לא עדין מספיק בשבילם ,משהו לא מוסבר לא אישה לא גבר אלה אישיות שלא יודעת מה היא רוצה וגם אין לה את הכוחות לדעת מה היא רוצה ,היום אני מודה אני פשוט שונא את כולם נקודה.

ק יקר, אל תתבלבל מה שאתה רואה כאן בפורום זה נכון אך ורק לגביו ולא לגבי היחסים בין כל הבנות להרבה בנות אין עם מי לחלוק את רגשותיהן וחברותיהן אינן מבינות אותן ולהפך, יש גברים שכן יכולים להוות אוזן קשבת שניתן לשתף אותם בכל והם יכלו להבין ולתמוך מה שאני מנסה לומר שאל לך לעשות הכללות יש נשים כאלה וכאלה וגם גברים כאלה וכאלה לא כל הגברים חזקים ולא כל הנשים עדינות כולנו אנשים כולנו שונים אחד מהשני וגם דומים אחד לשני

ק היקר אתה מרגיש לבד, שונה....מסביב כולם ביחד באחוה גדולה ואתה שם בצד... אני לא חושבת שאתה צריך להרגיש כך אתה חלק מהפורום!! ושוב אני מקווה שעם הזמן תרגיש פחות לבד ופחות לבד, אידה

את יודעת אידה שהגעתי למסקנה ולאחר עבודה מחקרית עם עצמי ,שהאשיות שלי גבולית ,וזה פשוט מאוד גיהנום סערת רגשות שלא ניתנת לשליטה ולהסביר ,את יכולה לקום לעבודה לחייך לעולם ופתאום ללא שום רמז משהו נכנס לך לנפש ומסתובב וחונק אותך מפנים ,ובכלל את יכולה לאהוב מישהו עכשיו ובשניה אחד לראות באדם את האויב שלך ,לשמחתי או לצערי האנטליקט שלי מאוד גבוה וכל הזמן אני במלחמה איתו וזה מתיש אותי מצד אחד הרגש שלי לא התפתח מספיק ומצד שני השכל שלי מפותח וסליחה על השחצנות אנשים שאני משוחח איתם אומרים לי אתה אדם חכם ,אבל הנפש גומרת אותי לחלוטין בקיצור אני מותש ובאמת לא יודע מה לעשות כל כך רוצה לחיות את החיים ללא סערת רגשות ושנאה עצמית ובלבול נוראי .

חשבתי שיהיה לי הרבה מה לכתוב אבל.......... אני כל כל מוצפת אני לא מצליחה לצאת משם אין לי כח הגוף שלי נשאב בכאב המטפלת שלי לא נמצאת וקשה לי

תרצי לשתף קצת יותר? לספר מה מציף אותך? מה שלי עוזר במצבים של הצפה זה לדבר על זה או לכתוב או מכיוון אחר - לעשות מקלחת טובה ולצאת החוצה, למקום שאני אוהבת לעשות הליכה להיפגש עם חברות לשבת בבית קפה

השתתפתי השבוע בסדנא שהציפה אותי בזכרונות קשים חזרתי הביתה כואבת מוצפת בודדה לבן זוג אובססיבי שבדרך כלל מתעלם מקיומי ודוקא עכשיו החליט לעשות סצנות (כי אני לא רוצה מגע) כתבתי כבר שהמטפלת שלי לא נמצאת ואין מי שיהיה איתי ויעזור לי להחזיק את כל העצב והבדידות שנראה כי פגעו בכל חלק בגופי. אין לי כח

כשהחיים סוגרים דלת אחת איפהשהו נפתח חלון... אני צריכה ללמוד לחפש ולראות את האור שזורם דרך החלונות הפתוחים ולהפסיק להסתכל כל הזמן רק על הדלת הסגורה... משתדלת... http://www.poster.net/anonymous/anonymous-beach-beckoning-through-open-window-1162652.jpg http://www.mentalimages.com/uploads/pics/dustyroom_001.jpg דמעה

לאחרונה אני שומעת ממך אמירות שיש בהן תקווה!... וזה עושה לי הרגשה טובה :)

במיוחד בשבילך http://www.youtube.com/watch?v=F6x9PuLrNKY תפתח חלון ריטה מילים: ריטה לחן: רמי קלינשטיין תפתח חלון נשמת אפי תן לרוח להכנס שיתערב החוץ בבפנים תפתח חלון מבלי להרגיש הנשימה קצת נהיית כבדה. תפתח חלון או דלת שהמוגן לא יחנוק ולא יהרוס כדי שאדמיין את עצמי בכל צורה שרק ארצה

אני לא יודעת אם כבר לבכות או לצחוק היום האמא של הילד שהייתי משלבת שלו בגן הודיעה לי שהם החליטו לא להעסיק אותי שנה הבאה כי הם צריכים מישהי מיקצועית יותר הם אמרו שאני יכולה לזקוף לזכותי שהוא התקדם גם בזכותי וכל מי שעבד איתי גם הגננת גם הסייעת וגם הצוות המקצועי שלו אמרו עלי שהייתי טובה ועזרתי לקדם אותו אבל צריך מישהי שהיא למדה את הנושא אז שוב נשארתי עם עבודה אחת וכבר נמאס לי כבר שום דבר לא מחזיק מעמד אצלי חוץ מהעבודה הראשונה של הצהרון וכבר מצאתי אחרת אז זה צריך להתקלקל היא אמרה לי האמא שלו שאם אצטרך משהו או המלצות היא תשמח לתת לי מה זה עוזר בכלל אין לי כבר כוחות נפשים לכלום כל מה שאני אעשה פשוט לא הולך אולי עדיף פשוט להשאר למטה ולא להתקדם כי תמיד נופלים וכבר לא רוצה לקום

למה להיות כל כך דרמטית?! אני מבינה שזה לא נעים אבל זה בסה"כ עבודה עבודות באות והולכות במיוחד העבודות בתחום הזה אני גם כבר כמה שנים טובות כל שנה מחליפה עבודה ופעם אחת החלפתי אחרי חצי שנה אז מה? זה לא סוף העולם עבודות כאלה בד"כ מחליפים מהר עכשיו זה דווקא זמן טוב לחפש עבודה אחרת לשנה הבאה כי כולם עכשיו מחפשים תתחילי להסתכל בלוחות כל יום ומיד תצרי קשר עם האנשים שמחפשים משלבת עכשיו יש לך קצת ניסיון בתחום זאת נקודה לזכותך ובהחלט תבקשי המלצה זה דבר מאוד חשוב כשמחפשים עבודה מהסוג הזה אגב, גם אני מחפשת עכשיו לשנה הבאה משהו חדש שיהיה בהצלחה!!! ותקחי את הכל בפרופורציות זה לא כזה עניין גדול....

איתך... שולחת חיבוק... דמעה

גל יקרה מצטערת על העבודה והתחושות שמסביב, אל תשכחי שיש עוד אחת.... ובטח תמצאי אחת נוספת... וגם... כל ירידה זה לצורך עליה... אז תתחזקי ותמשיכי הלאה... אל תפלי בגלל דבר כזה איתך אידה

אני כאן ושם לא ממש מחוברת לעצמי קשה לי עם הרבה דברים שהתעוררו לא ממש יודעת לאן אני הולכת ומה אני רוצה בכלל שחף בהצלחה במציאת עבודה לשנה הבאה לי אין הרבה ניסיון בתחום הזה

לישון לישון לישון לשיון זה יותר מידי לבקש???????????? נמאסססססססססססססס דמעה

זה בהחלט לא יותר מדי לבקש לכל אחד מגיע לישון שינה טובה ורגועה במהלך הלילה מקווה שהלילה תזכי לשינה כזאת!.... שולחת לך אבקת קסמנים מרגיעה ומרדימה...... שחף

עשית לי חיוך על הבוקר... דמעה

שלום לכולם כאן צעקה האם מישהומהחברים בפורום יודע אם על מקום שנפגשים כטיפוול קבוצתי אנשים שעברו תקיפה מינית ,? ידוע לי שבתל- אביב יש קבוצה אחת ויחידה של גברים שעברו תקיפה, ולצערי נאמר לי שאיני מתאים לקבוצה, לצערי , אני מאמין שאם הייתי נפגש אם אנשים שחוו תקיפה מינית זה יכול היה אולי להקל עלי , לצערי אין מספיק קבוצת תמיכה שנפגשות - כמו שיש אצל נשים ששם יש קבוצות שנפגשות שבאות מרקע דומה- תודה על ההקשבה

לצערי אני לא יודעת איפה ישנן קבוצות לגברים הדבר היחידי שאני יכולה להציע זה להתקשר למרכז סיוע 1203 ולשאול אותם גם אם אין קבוצות במרכז סיוע עצמו אולי הם יכולים להפנות אותך למקומות אחרים שעובדים עם גברים נפגעים בהם אפשר יהיה לברר על קיום קבוצות שיהיה בהצלחה רבה שחף

אתה צודק אני לא מכירה הרבה קבוצות בהשתתפות או רק לגברים, לדעתי יש במרכז סיוע בת"א אבל כמו ששחף אמרה הכי טוב לברר ב1203 בכל מקרה אתה בהחלט יכול ומוזמן להשתתף בקבוצה בפורום, בהצלחה אידה

מצטער שאני לא כותב בשירשור רוצה צומת לב ממך ,את יודעת אני לא חושב שאני בחור מכוער ואולי גם בחור מיוחד אבל הטרואמה נותנת לי להרגיש הכי מכוער בעולם משהו כמו הגיבן מנוטרדם ואת מדברת איתי ליצור קשרים ,וכן אני מת לדעת אישה אבל כל פעם שאני רוצה להתחיל פשוט מאוד אני קופא במקום ומשהו בתוך תוכי אומר יאפס ימכוער אתה לא שווה ופשוט לא מוצא מילה גם שאני לא יצא מטומטם כי תמיד קורבנות פגיעה מינית צריכים לבקש סליחה להתנצל שבכלל נולדו ,בואי אידה אני ואת רק נתבונן בפורום ונראה כל הזמן סליחה ,מתנצל, פגעת,הבטחון של כולנו מגיע לרצפה ומבקשים סליחה ומתנצלים סתם כאילו אנחנו אשמים בכל הסבל האנושי גם רצחו אותנו וגם כל היום מבקשים סליחה ,אז פעם אידה יקירתי אני לא מבקש סליחה .בעצם אמרתי מצטער בהתחלה שמת לב.

1. חוזרת ומבקשת..................לשרשר........... אני אראה את ההודעה! בטח אם תכתוב בפרוש לאידה! זה בחיוך כמובן! 2. ברור שכולם עם בטחון ודמוי עצמי נמוך והמטרה ללמוד לאהוב את עצמנו, להאמין בעצמנו, אבל זה גם פורום מאוד רגיש ומאוד מקבל ולא רוצה שמשהו יפגע זה פורום עם אנשים- נשים - מיוחדים - מיוחדות! אידה

כן אידה את צודקת אבל על תשכחי שאני בן ולא תמיד אני מבין את הכאב של הבנות עצם העובדה שאני פה זה אומר שקשה לי גברים אחרים שלא פגעו בגבריותם לא נמצאים פה כל פעם שאני כותב תגובה אני מנסה להכנס לראש של מה זאת אישה ועל תשכחי שאני נמצא פה בעולם של בנות וכן אני חריג פה ולא משנה מה יגידו בקיצור נדפק לי כבר המוח ולא מוציא את עולמי ,לא עולם של חזרה בתשובה ,לא עולם של מתירנות וחופשיות ,לא עולם של אנשיםוחברה אף על פי שחיי בחוץ נראים נורמלים ,פשוט אדם שעומד ומעליו יש מצד ימין מלאך ומצד שמאל סטן שכל היום נותנים לו עצות מה לעשות וכל הזמן מסתכל ימין שמאל שכבר הוא נהיה עייף, עייף מהחיים.

אם יום אחדיקרה לי שיהיו לי חיים יציבים ובטוחים ,ואוכל לכתוב ולפרסם בחופשיות ,אני יודע שאחוש געגעועים לחיים הלא בטוחים ,הללו שבהם אני כותב בקושי ואיני מפרסם.אחוש געגועים,לא רק כיוון שחיים כושלים אלה אלה הם עבר וחיים שלא יהיו לי עוד ,אלה משום שלכל סוג של חיים יש איכות מסוימת משלהם והנאה מיוחדת ,וכאשר עוברים לחיים אחרים ,גם הללו טובים יותר ,הנאה מיוחדת, זו מקפלת בתוכה פחות שמחה ,אותה איכות מסוימת היוא פחות טובה ,הם חדלים להתקיים ומשהו חסר.

מאחלת לך חיים יציבים ובטוחים, שתוכל להגשים כל אשר אתה חולם ותחלום... בהצלחה אידה

החוכמה בחיים היא לא לחכות שהסערה תחלוף אלא ללמוד לרקוד בגשם... מנסה בכל כוחי ללמוד לרקוד... דמעה

וכשאני חושבת על זה זה בדיוק מה שעזר לי להרים את עצמי בשנים האחרונות

טוב לשמוע זאת ממך! בשבילך... ולכל הרוקדות והרוקדים היא רוקדת עם הגוף והנשמה היא רוקדת והקצב בדמה היא רוקדת ולפתע נעלמת האימה היא פורשת את ידיה והיא שוב ילדה תמימה השקועה בחלומה אלוהים דואג הלילה לשלומה אדהי

לדמעה שלום ,בבמהלך היום נכנסת לי לראש פתאום לגבי המשפט היפה שקראת ,ולא יודע למה דימינתי ילדה קטנה ועצובה ותמימה שזועקת לאהבה ושמחה והיא לא מגיע ,יכולתי להגיד לך יאוו איזה משפט יפה אבל לא פשוט נגעת בכאב ,אבל אני בטוח שיהיו לך י ימים יפים וזה לא קלישאה כי גם לאלוהים לפעמים נמאס מהכאב של צלמו ולפעמים הוא מרחם ושולח לבני אדם תקוות חדשות והתחלות חדשות ,ובכלל אני מאמין שאלוהים אוהב אותנו כי רק אנשים עם כאב מסגולים לראות דברים ולהרגיש בבריאה שאחרים סובלים מעיוורון מוחלט, חיבוק חם ואוהב ממני.

מצליח לפעמים הסערה מצליחה להפיל אותי

למה בכלל נולדתי,למה לא נפלתי לאישה שילדה אותי שהיתה בחודש חמישי וככה לא הייתי קיימת רוצה להכנס לתוך הבועה שלי ולא לצאת לעולם שבחוץ

אני לא מצטערת שנולדת.. ממש ממש לא.. אני יודעת שקשה אבל רוצה להזכיר לך שאת עושה משהו עם חייך.. את כל הזמן הולכת קדימה לא מוותרת למרות שלפעמים ממש בא לך להרים ידיים.. רוצה לאחל לך ששנה הזאת של חייך תהיה טובה.. שתצליחי להגיע לאן שתרצי שתיזכי להגשים כמה חלומות בדרך שתמשיכי לא לוותר על עצמך ועל הטוב שמגיע לך.. כי גלוש מגיע לך כל כך הרבה טוב... מזל טוב יקרה... מחבקת דמעה

http://msp213.photobucket.com/albums/cc303/RAschbrenn/happybirthdaydolphin.gif http://www.dolphinworld.org/pd/images/dolphin-birthday.jpg http://www.oceanconservancy.org/images/content/pagebuilder/31288.jpg דמעה

בשביל אנשים רבים היום הזה יכול להפוך ליום קשה ועצוב כי הרבה פעמים זה היום של חשבון נפש ומתחילים לבדוק מה רציתי להשיג ומה השגתי מתחילים לשים את הצדדים השונים של החיים על המאזניים אני רוצה להציע לך ביום הזה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולא על הריקה ואז אולי תוכלי להרגיש קצת אחר ואולי אפילו קצת לשמוע ואולי אפילו הרבה תיזכרי בכל הרגעים הטובים שהיו לך בשנה האחרונה ואם אפשר אז גם במהלך החיים בכל מה שהישגת בכל המחמאות שקיבלת בכל מה שהחיים נותנים לך ואני בטוחה שכשתאספי את כל הטוב בזיכרונך יעלה חיוך רחב על שפתייך אז שיהיה לך המון המון מזל טוב!!! ויום הולדת שמח!!! (ואת בהחלט יכולה להפוך אותו לכזה) שחף

גל יקרה קודם כל מזל טוב!!! הרבה בריאות שלווה נפשית אושר ואהבה תמשיכי להתקדם ולכבוש כל מטרה, מגיע לך הטוב ביותר! יום הולדת למרות הציפיות לשמחה ואושר לא פעם מעלים מחשבות שמבריחים את השמחה זה יום חשוב תני לעצמך את המתנה הטובה ביותר קבלי את עצמך ראי כמה את נפלאה ומצליחה מזל טוב אידה

דיברתי עם המשפחה על מה שעברתי וזה לא סוד אצלי במשפחה ,אבל תגידו אולי הם צודקים , הם אומרים די ק לטחון את הנושא הזה אז זה קרה והם אומרים שזה נוח לי אם זה כי בעצם אני לא משתדל בחיים ואני די עצלן וכל דבר אני מרים ידים ולא מתאמץ ובסהך הכל אני תופס טרמפ על המקרה ,לא שיש לי משפחה רעה או מנוכרת אבל אולי באמת די לבכות ולהגיד כמה רע וכמה עצוב בקיצור התבישתי שוב לבלבל את המוח ,במקרה היום המוח שלי נתן לי מנוחה ובכלל אני משתדל לא לפתח רגש או איזה התנסות חדשה בחיים כך שהכל נראה בסדר עכשיו לא חי לא מת אבל לפחות לא בסערת רגשות.

גם לי אומרים אותו דבר אבל זה לא כל כך עובד כי אחרי כל כך הרבה שנים של הדחקה הגוף כבר לא יכול יותר זהו הגוף מגיב על פואסט טראומה רוצים או לא חוץ מזה המקרה של הבן שלי בכלל נתן לי עוד יותר להיכנס לזה ולא לצאת מחור השחור הזה וכש מדברים איתי על זה זה פוגע מעליב ואני אומרת שזה לא רצוני לחפור ולשקוע במצב ממש לא גם אני ורצה להיות"נורמלי" כמו כולם אבל מה נעשה כנאמר הברק היכה פעמיים ועל הנפעמיים הללו צריך טיפול כמו שצריך אי אפשר להתעלם מהנשמה והגוף ממש לא

נ.ב תור אני מנסה לשלוח מיל לכתובת שנתת לי אבל לא מצליח שבוע טוב

רוב האנשים אינם מבינים מה היא ההתמודדות עם ההשלכות של הפגיעה ומתוך חוסר ההבנה הם אומרים דברים מאוד פוגעים שלא רק לא עוזרים בהתמודדות אלא רק מקשים עליה עוד יותר הלוואי והיה אפשר פשוט להניח את הכל בצד ולהתחיל לחיות חיים אנרגטיים מלאי סיפוק אך לצערינו הניסיון מראה שזה בלתי אפשרי ודרוש תהליך קשה וארוך של טיפול על מנת להחלים ולהתחיל לחיות את החיים במלואם ולא רק לשרוד אותם

לא פעם, אנשים מסביב, אפילו הקרובים והאהובים, לא מבינם את משמעות והשלכות הטראומה, מה עובר על מי שחווה טראומה, כיצד היא משתלטת ומחללחלת עמוק לכל מקום...פוגעת בכל תחום ומחשבה. עבורם זה נשמע כמו "טחינה"....עבורך זו המציאות... אבל אפשר גם אחרת... מה שקורה עכשיו , שיש טראומה ואתה ק נקודה קטנה בתוכה... בעזרת טיפול תוכל להפוך את הטרומה לנקודה...לפעמים גדולה לפעמים קטנה. אבל היא תיהיה חלק ממך ולא אתה חלק ממנה, תלמד לחיות יחד עם מה מה שעברת, לחיות, להנות, להתקדם, לצור קשרים, יחסים...ועוד בהצלחה אידה

שלום לכולכם אקרא לעצמי הצעקה ברצוני לשתף אותכם במקרה שעברתי שגם אחרי שמונה שנים מאז המקרה שהיה מספר שניות במשך 3 פעמים בשני הזדמנויות בתווך של שבועיים מאז זאותו מקרה אני אכול מבפנים , לא חזרתי לעצמי , ועננה כבדה מרחפת מעלי המקרים התרחשו במרכז שיקום הסמוך למקום מגורי מרכז שיקום הינו מפעל מוגן , מוגן? אז זהו שלא , מה שהיה אמור להיות מוגן הפך לסיוט עלי אדמות המקרים המדוברים ארעו ב 2001 יום אחד בעודי עובד ניגש חניך דתי בסביבות ה60 לחייו בעל משפחה עם חמש ילדים לחבר שעבד לידי וככה על הדרך בהפתעה גמורה ניגש אלי והכניס את היד שלו לאמצע ה'גינס שלי הורדתי לא את היד , אמרתי לא מה אתה חושב שאתה עושה תפסיק אז הוא שאל למה והלך לדרכו, כעבור שבועיים חזר הבחור על מעשיו ושוב זה היה אותו מנטרה אני מוריד לו את היד והוא שואל למה חצי שנה סחבתי בבטן את הסוד לא רציתי לספר להורי כי פחדתי שזה ישבור אותם ולא לעו"סית(עובדת סוציאלית) כי אמרתי מי יאמין לי זה מילה שלו נגד מילה שלי , כעבור חצי שנה נתפס החניך שתקף אותי על ידי העובדת סוציאלית עושה את זה לבחור אחר או אזז עליתי על העגלה עוד באותו היום נגשתי נרעש לעובדת סוציאליית וסיפרתי לה את אשר ארע כעבור יומים היא זימנה את התוקף ואותי לעימות בנוכחות המדריך שלי , שפכתי בפני המדריך את מה שארע לי בנוכחות התוקף כמובן התוקף הכחיש אז המדריך במקום לתמוך בי אמר זה לא יכול להיות שהוא תקף אותך זה בטח בצחוק , ועוד הוסיף ואמר הרי יש לא ילדים מה הוא משוגע? הוא היה יכול להיכנס לכלא הוא לא יעשה דבר כזה יש לו משפחה אז עניתי למדריך ביקשתי ממנו פעמים בכל פעם להפסיק והוא לא הפסיק אז זה נקרא בצחוק? אמרתי להם אני מצפה שהמקרה יטופל בלא חומרת הדין , אחרי שבוע שהתוקף לא הגיע שאלתי את העובדת סוציאלית איך טיפלתם במקרה אז היא אמרה הוא סולק לחודשים ואז הוא יחתום שהוא לא יחזור על זה עוד פעם, כעבור חודשיים חזר התוקף אז נכנסתי לעו"סית ואמרתי לה בזו בלשון זה או הוא או אני אני לא נשאר במקום שהתוקף נשאר אני לא נשאר במקום שהותקפתי והוא באותו מטחם אז בשביל לצאת בסדר הם אמרו לא כדי לך לעזוב פה נמצא לך עבודה בחוץ, ושם לא ימצאו לך אין שם עובדת זאת אומרת במרכז שיקום בו אני נמצא כיום בתל אביב, כי אין להם עובדת הסמה אז בסופו של דבר לא נלחמו עלי וקיבלתי את ברכת הדרך, כעבור מספר שנים של טיפולים ניגשתי למנהל הגדול וביקשתי הבהרות למה השאירו את התוקף ואני הייתי צריך לקום וללכת המנהל קיבל אותי בחמימות , וגם העובדת סוציאלית האחראית על כל העובדים הסוציאלים שאלתי אותם למה לא הגנו עלי אז אמרו שהוא קיבל עונש חמור ביותר בעוד תוקפים אחרים שתקפו נשלחו לשבוע אז אם המקרה שלך החמרנו אמרתי למה גרמתם לי לעזוב את המקום , אז המנהל אמר לי הרי גם רשום לי שאתה אמרת שמיציתה את עצמך במקום , אמרתי זה היה הסיבה המשנית, הסיבה העיקרית כי התוקף נמצא באותו מטחם ועוד הוסיף ואמר הוא כבר קיבל את העונש אי אפשר להעניש אותו עוד פעם, ומה גם שעכשיו הוא נהיה בסדר יצאתי מלשכת המנהל בתחושת של תסכול בהתשובות שלהם מאז ועד היום יש לי פחד מגברים, להיות ליד גברים, פלשבקים , ותסכולים ודאון מתוך הכאב כתבתי שיר על הממסד ועל איך שהממסד מזלזל בנתקף הנה השיר לפנייכם אנא שתפו אותי בתגובות זה יכול אולי להקל על הכאב אטימות פרס לחותכים בבשר החי " זה משתלם זה כדאי" פרס ממי? מהגורמים הבכרים בממסד האיוולת הטיפול בקורבן בזלזול גובלת ובסלחנות את מעשי התוקף מקבלת בקורבן היא מהטלת במקום שהתוקף ישלם על מעשיו כנראה שהכאב של הקורבן לא נחשב גם המחוקק מקל על השפלים פרס זה הייתר שלהמשיך הם יכולים ומה אם אילו שנשארים עם צלקת ופצע פתוח כבר לא יכולים להרגיש בטוח ובכלל מה כאן המסר לאותם נפגעים ונפגעות? לבחור בחיים להמשיך לחיות? בידיעה שבחוץ משטוטות "החיות"?!

מבטיחה לך דבר אחד שפעם הבאה שאני אצל המטפלת שלי כל מה שכתבת יועבר אליה שהיאתבין למה אני בנתק מוחלט מהחברה שלנו זה כל כך נכון מצער שכך מסתיימים דברים ולא רק אצלך גם אצלי ואצל הבן שלי תהיה חזק אין לנו ברירה אלא אם כן נאסוף את עצמנו ונלך כל הקורבנות וכיוון הכנסת ונעשה שם הפגנת ענק אולי כל סיפור כמו שלנויהיה אבן בשינוי חקיקה

הלוואי והתוקפים היו תמיד מקבלים את העונש המגיע להם אבל די נדיר שזה קורה מבינה מאוד את הקושי ואת החרדות טוב שאתה מטפל בעצמך חשוב מאוד לא להישאר לבד עם הדברים

קודם כל.. כל הכבוד! אתה בחור אמיץ ביותר!!! אתה צריך להיות גאה בעצמך! מצטערת על מה שעברת, על ההשלכות היום,אבל ברור עשית כל דבר כדי להגן על עצמך, כל דבר בכדי להביא למודעות וצדק, אך למרבה הצער כמו בהרבה מקרים , האטימות שולטת... שאולי נובעת מפחד וחוסר ידע להתמודד עם מצבים כאלה, הדרך עוד ארוכה להעלאת המודעות והפסקת באטימות, מוזמן היות חלק מהפורום לשתף בקצב שנוח לך כאן אידה

שלום, הנני בחור בן 25 וביקרתי שבוע שעבר אצל רופא אף אוזן גרון, כדי לבדוק כאבים באוזן שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שלי אצל אותו רופא. כשעמדתי והוא בדק אותי, הוא הרבה לגעת בי בזמן שהוא מביט בי כדי לבדוק אותי, ואף באמצע כנראה ניחש שזה לא נעים לי ושאל "משהו לא נוח לך?". בסיום הבדיקה שנעשתה בעמידה, באופן ברור בהחלט הוא ליטף אותי באזור הבטן, מה שכמובן לא היה נחוץ לבדיקה. בהמשך, ביקש לבדוק אותי גם בישיבה. ישבתי על המיטה והוא התקרב אליי ממולי ומצדדיי. כשנצמד אליי, הרגשתי בברך שלי באופן ברור שיש בליטה קשה באיזור איבר מינו. לאחר מכן כשבדק אותי מהצד, משום מה הבליטה שבאיבר מינו הייתה צמודה בדיוק לגב היד שלי (ישבתי וידיי היו רפויות בצדדים בצמוד לגופי), והרגשתי אותה בבירור, והייתי חסר אונים. בסיום כשהסתובב וראשו הביט הצידה, העזתי להביט לחלקו התחתון והבחנתי שבהחלט הייתה בליטה ברורה באיבר מינו. בסופו של דבר, יצאתי מהפגישה איתו בתחושה של לכל הפחות-הבעת חיבה מוגזמת, מיותרת ולא מכבדת מצידו, ולכל היותר-ניצול מיני שפל ונפשע. תיארתי כאן את המקרה בדייקנות מירבית. ברצוני לשאול אותכן בבקשה, עד כמה חמור המקרה שתיארתי? ברור לי שגם אם אתלונן במשטרה, מכיוון שלא נכח איתי אדם נוסף בבדיקה - לא אוכל להוכיח את דבריי והרופא ימשיך לעבוד בעבודתו ולא ישא בשום דין.

פנה עם הסיפור שלך לקופת חולים והתלונן על אותו רופא בקש לדעת אם עוד אנשים נפגעו פרסם את הסיפור של ךב כל מקום אפשרי יש את מרכז נגה לנפגעי עברה שאל שם וגם את המרכז לסיוע 1202

מה שלומך? דמעה

אני חושבת שרק אתה יכול להגיד מה חומרת המקרה מכיוון שמה שקובע זה איך המקרה משפיע עליך איך אתה מרגיש עם זה מה ההשלכות.... אין קריטריון בירוקרטי כלשהו שקובע את החומרה ואני לגמרי מסכימה עם תור שכדאי להתלונן על התנהגותו של הרופא להנהלת קופת החולים בקשר למרכז סיוע אז הטלפון לגברים זה 1203 מה שתור כתבה לך זה לנשים

שלום מצטערת על החויה שעברת! ביקור אצל רופא- בעל סמכות "כל יכול" מבאים אותנו בהרבה מין המקרים לקפאון ולחוסר יכולת לשפוט ולהגיב! רק שיוצאים מהסטואציה מבינים שאכן בחוסר הנוחות שלנו היה צדק, ובחדר היו דברים שחצו את גבולות , אם הרגשת שלא בנוח , אם הרגשת שנחצו גבולות שנוצלת - הוטרדת מינית פנה להנהלת קופ"ח והתלונן, סמוך על עצמך! יתכן שיש עוד גברים ונשים שנפגעו בעבר ואם כך נמנע פגיעות נוספות בהצלחה אידה

תודה שאת שם בשבילי תודה רבה לך על המילים התומכות והעידוד זה חשוב לי מאוד תודה שאת מי שאת ושאת נותנת מעצמך תודה . אני מקווה שהצלחת להיכנס לYNET ולקרא באיזה מצב אני אני לא אהיה כאן ואם את צריכה אותי יש לך מייל שלי ואם את צריכהיותר אני אכתוב לך את הכל הפרטים שפשר שתוכלי להשיג אותי אם את צריכה תודה שאת את ואת ענקית מהחיים משמ כך תודה מכל הלב שלי מקווה שאת בסדר צפה איך שהוא מעל המים

לא מצאתי ב YNET תודה על הכל מה שלומך? דמעה

שלומי על הפנים מתגרדים בשפכטל ממש כך מה איתך? מה עם הבת שלך? איך את מסתדרת ?? לאן נעלמת התחלתי לדאוג לך באמת קיבלת את המייל ? הפחדת אותי בבקשה אל תעשי זאת ואם את זקוקה לי אני כאן שם בכל מקום

כנראה שגם פה אני מתחיל להסתבך התכוונתי שלצערי נהייתי אגואיסט ואני לא כמוך תומך ואיכפתי ומקשיב,הלואי שהייתי איש אהבה ושל סבלנות ,אבל העולם שלי מתחלק במוח בנפש אני כבר לא איפו לשתים עולם של טוב ושל רע שהרגשה מתחלפת בכל רגע ורגע למשהו אחר, ובכלל אני מתחיל להאמין שבסופו של דבר אני יפול הכי למטה כי כמה אפשר לשחק אותה חזק מול הנשמה החלולה שלי ולשחק אותה חזק ולהגיד הנה מחר יום חדש וכל הבלה בלה הזה ,אני כבר לא ילד אבל מרגיש כמו ילד ובכלל באותו יום של הפגיעה המינית שלי קפאתי בחדר של הרוצח ,איך ילד קטן שוכב במיטה ונהפך לזקן בין רגע אבל גם נשאר ילד לנצח.

היי ק. מאוד מקווה בשבילך שאתה במסגרת טיפולית כלשהי ,נראה כי אתה מאוד זקוק לתמיכה. כולנו כמעט הפכנו בן לילה ממשהו תמים וטהור למשהו אחר ,משהו מאוד כואב כך שכאבך מובן ומוכר מאוד. שולחת לך כח וירטואלי לטפל בעצמך לדאוג לעצמך והכי חשוב להתחילל אהוב את עצמך ואת כל אלה כמעט בלתי אפשרי ללא טיפול תומך ומסור בהצלחה רות

סבלנות במיוחד לטיפשים מצטערת לא סובלת טיפשים זו בעיה ענקית אצלי איך אתה קובע את הקביעות שלך ולמה עליי דווקא יש הרבה כמוני כאן למה לא על שחף? למה לא על סומיה או דמעה למה אני.???????? בחירה גרועה שלך . גם לי יש נשמה חלולה אבל לי יש גם את זכות הבחירה מה אני עושה עם זה אני נשארת נשמה חלולה או שאני עושה טיפול מליון כדי לצאת מזה ואני כרגע עושה טיפול מליון כדי לצאת מזה לוקחת אחריות על עצמי כי גם יש ילד בתמונה וכן מגיע לי וכן יש בי גם צד אגואיסטי אולי לא מפותח כמו לך אבל כן יש גם את זה גם העולם שלי מתחלק לטוב ורע לא רק שלך כמוני כמוך אני גם תקועה בגיל שבו עברתי אונס אני מטפלחת בזה נוגעת בפצע העמוק הזה אין ברירה ואני גם לא ילדה . זה בסדר אני מטפלת בקשישים ולכן המקצוע שלי היה יותר נכון דורש ממני להיות אמפטית עם המון סבלנות ובכלל אני מהשנקרא "רווחה קטנה" וזה כל כך נכון ולא מתאים לכל אחד

סהך הכל אמרתי שאני מעריך אותך ואת העזרה שלך ,ולצערי לי אין את הכוחות לעזור ולמה בחרתי אותך לא יודע כנראה שעד נגעת בנקודות בנפש שאף אחד אחר לא נגע ,ואני מקווה שעד לא כועסת כי לא באתי לפגוע באף אדם פה ,נ.ב אני סובל מדיסלקציה לפעמים אני חושב משהו וכותב משהו אחר אז אני לא מובן ,ורק תגידי בבקשה איפו אפשר לפתוח את הפצע הזה שיצא קצת ממנו איזה שיטה באמת עובדת הייתי אצל פסכילוגים אצל פסכיאטר לקחת כדורים,הייתי שרלטנים כמו פרחי באך מיסטקנים רבנים שפתחו בזוהר.מתקשרת שגזלה מכספי,אז בבקשה מה החצי הפתרון שאני יוכל לצאת מהמעגל הזה.ותראה איך לצערי אני חושב רק על עצמי ואפילו לא שאלתי לשלומך ועל ילדיך זה ההבדל ביני לבינך ובגלל זה אני מעריך אותך.

תודה על תשובתך ורציתי גם להתנצל אם הובנתי לא נכון. המטרה בדבריי היתה להפנות את תשומת ליבך לכך שלעיתים אדם שנמצא במצוקה נותר ללא מענה גם ממשתתפי הפורום האחרים, הטרודים בעניניהם. אולי לא הבנתי את מהות הפורום- שמשתתפיו אמורים להפעילו. ולגבי "החדשים" , כתבתי שדווקא אליהם כן יש התייחסות והתלהבות בהתחלה וקבלת פנים מאד יפה, אבל אחר כך פחות.. - זו התחושה שלי. אבל שוב, אם לא הבנתי נכון את מהות הפורום ומטרתו כפורום תמיכה, לוקחת את דבריי בחזרה. שוב מתנצלת בפנייך ובפני כולם, המטרה לא הייתה לפגוע באף אחד אלא רק לנסות לייעל. תודה ובהצלחה לכולם.

אני מקווה שיחד נוכל כולם לייעל כולנו במטרה אחת בשבילך כאן אידה

אולי לא כל כך מבינה את ההגדרה של פורום תמיכה, הרי גם פורום פסיכולוגיה קלינית ופסיכותרפיה הם תמיכתיים לא ? אבל יש שם אבא או אמא שמנחים ושומרים שכל אחד יקבל יחס ומענה. לי (כמו לדמעה) מאד קשה עם זה שמתעלמים ממני, במיוחד שבחיים זה יחס שאני מקבלת הרבה פעמים אז גם כאן? כתבתי כמה פעמים וכן, גם אלייך אישית ,אבל לא זכיתי למענה, אז לאיזו מסקנה , צריכה להגיע? זה בכלל לא נעים! יש איזו הרגשה שרק לחדשים שנכנסים לפה , מגיבים ואח"כ אפשר לכתוב אבל לא בהכרח לקבל תגובות. מבינה שמשתתפי/ות הפורום - כל אחד שקוע בבעיותיו . אבל חושבת שמנהלת הפורום אמורה להתייחס, במיוחד אם אף אחד לא הגיב. סליחה (הכל נובע מכך שתגובותייך בעלות חשיבות, שאולי אין לך מושג עד כמה..)

לטל נתת לי להרגיש הכי רע גם ככה הנפש המגיעלה שלי לא יציבה וגם עכשיו אני מצטער שאני כותב את זה וכמו כל דבר בחיים בגלל שאני מרגיש אפס ואולי מתחת לזה אני חושב אולי אני יפגע בך אבל אני היחיד שפורום הזה שחדש פה ,וישר עם רגשי הנחיתות שלי אני חושב שזה אני ,נכוןאין לי הכוחות כמו תור לעזור ולתמוך ולפעמים אני חושב רק על עצמי ולבוא לפורום ולשפוך את כל הרפש שיש בנפש זה מה שקורה שמגיל 6 אני חי לבד ושוב כלפי חוץ אני לא נראה אדם בודד או שלא כי תמיד הולך איתי צל כבד והרגשה כבדה כזאת עם שנאה עצמית שאין כוח כבר לסחוב ,וטל אני זוכר אותך לטובה מתגובות קודמות ואני לא שופט חלילה אותך פשוט נמאס לי מהכל ,אתה כל יום קם בבוקר ואתה אומר לעצמך יום חדש היום לאנשים כמוני חסרי כוחות נפש לעולם יום חדש לא יפתיע לטובה גם אם אני ימצא אהבה אני ישאר משותק ויתנהג כמו מטוטמם שיבריחו ממני מהר כי ככה זה שמתקרבים אני מפחד ולא יודע מה לעשות , נגמר עוד יום ומה חדש כלום תיסכול עצבות ובדידות מתוך בחירה ,טל סליחה והמון אהבה נפשית ממני .

טל יקרה אני מצטערת שכך את מרגישה, את אכן צודקת וגם אני מרגישה שאולי אני רוצה צריכה להיות כאן 24 שעות...או כל יום, אולם הדבר אינו אפשרי מבחינתי, אני לא מכירה את הפורומים שאת מציינת , אבל אני לא בטוחה אם הם פועלים על אותה המתכונת של קבוצת תמיכה, הפורום הזה עובד דיי הרבה שנים, יש תקופות שאני זמינה יותר ופחות, האופציה לבחור בסגירת הפורום עלתה אצלי וירדה מהפרק לבקשת המשתתפים כאן, אני לא מכירה את הפורומים שציינת וכיצד הם פועלים, הפורום כאן ברובו אינו עובד על שאלה ותשובה , אלה על תמיכה, ויש כאן בהחלט קבוצת תמיכה, מבחנתי יש כאן משמעות מרובה להשתתפות ולתגובות שלכן כאן בפורום, איני חושבת שיש כאן מישהו חדש בפורום שלא קיבל את ברכתי ותשובתי בכניסה לפורום, או חלילה זכה להתעלמות! אך גם לכן יש אחריות לקיום הפורום ותמיכה אחת בשנייה...לא פעם הרבה יותר חשובה מהתגובה שלי, שוב מצטערת על הרגשתך...לא יכולה להבטיח שאוכל להיות ולהגיב יותר מכך. מקווה לראותך כאן כחלק פעיל , את מאוד חשובה ויקרה כאן בפורום! אידה

אני משאירה לך ולטל כמה טיפים חזקים שישפרו את המחשבה שלכם 1. להיות חזק פרושו גם לגלות חולשה וליפול מידי פעם 2. לא צריך להיות כמו אף אחד אתם חשובים ונהדרים כמו שאתם !!!!!! 3.חשיבה חיובית אפילו שזה לא תמיד קל ולא תמיד נראה טוב אבל צריך לקחת מהרע ולקוות לטוב בסופו של עניין הכל מסתדר כמו שצריך יש אמונה מעל הכל אף אחד לא ייקח ממני את האמונה שלי זה אף אחד לא יקבל

היי טלוש מצד אחד אני מאוד מבינה את הצורך בתגובות של "אמא" של הפורום אבל מצד שני אני גם יודעת כמה זמן וכוחות זה גוזל להגיב לכולם וכל הזמן להיות עם היד על הדופק ובטח שלא להגיב כל יום לכולם אני יכולתי לעשות את זה למשך תקופה מאוד מסויימת ומוגבלת אבל לי אין כל כך חיים מעבר ללימודים ועבודה אז כשאני רוצה לברוח מהבעיות של עצמי אני מעסיקה את עצמי בדברים אחרים וכמו שכרגע אני שקועה לרוב מול הטלוויזיה לפני חודשיים הייתי שקועה בפורום אבל כשלבן אדם יש גם משפחה זה לא דבר שהוא אפשרי, בעיני לכן חשוב שהאחריות בתמיכה תהיה על משתתפי הפורום ושמנהלת הפורום תהיה כאן מתי שזה מתאפשר לה במינונים שאפשריים עבורה הבעיה מתחילה כשאף אחד לא מוכן לקחת על עצמו את האחריות במקום שכולם ירגישו אחראיים

אני מתנצלת אבל כשאני כאן אני כאן פול טורבו כרגע מצטערת

תור זה היה בשבילך יש לי כנראה בעית דיסלקציה ושגיאות כתיב אבל הברכה הייתה בשבילך

תודה ק ןושאלוהים יברכך באושר ושמחה והכל שיהיה לך כפול מכופל תודה

תודה כן יש לי את זה כמעט כל יום ששי וחגים הרגשה של ריקנות והפגיעה המינית שלי מהילדות זה היה מגבר שהיה גר בשכונה שלי ולא מהשפחה אז אין לי כעס או שנאה למשפחה אולי רק עכשיו לאמא שלי איך היא לא שמה לב לאחר המעשה בשינוים שהיו לי ולדפוסי התנהגות שהיו לי,ואידה יש לי שאלה פלוספית נניח ולאחר המעשה שעברתי הייתי נלקח ליער מבודד מאנשים והייתי חי חיי בדידות ללא מדיה ספרות עיתנות ולא הייתי נחשף לתודעה של מה זה פגיעה מינית יכול להיות שהייתי בנאדם אחר זאת אומרת ככל שאני לומד וחוקר איזה השלכות זה עושה עוד יותר אני מתוסכל ונכנס לתוך מעורבלת שאיני יכול להתמודד ואולי אני מכניס דפוסי התנהגות בתת מודע שלי בעקבות החפירה שאני עושה לי בתקופה האחרונה זאת אומרת בשנים האחרונות.

מה שאתה שואל או אומר זה שההשפעות של הפגיעה המינית הן אולי כאלו בגלל הפרסום והמדיה?????... הפרסום והמודעות הן משהו של השנים האחרונות המודעות שיש אנשים שעברו טראומה של תקיפה מינית, הפחדים , החרדות, הסיוטים, הפלשבקים וכו תמיד היו...היום אתה יודע שאתה לא לבד, שאלו תגובות טבעיות למצב של טראומה, שיש עוד אנשים שנפגעו...אין צורך להרגיש בושה וגם לא אשמה, אפשר לטפל ולקבל עזרה, זה לא אתה שחופר... זו הטראומה אידה

אני במצב רע מאוד מאוד קשה לי כרגע אני אחרי ועדת החלטה מאוד גורלית שאם אני אתנגד יוציאו לי צו נזקקות לילד שלי ואת ז אני לא רוצה אין לי ברירה אני פעם ראשונה בחיי נאלצת לעשות מה שהוא נגד רצוני קשה לי מאוד כנסי לYNET מכתב מהלב תקראי אותי וגם אצל מרים ש אני שפוכה לגמרי ממש כך המטפלת שלי עושה לי נזקים מחר היא תקבל על הראש היאורצה שהבן שלי יילך לפנמיה טיפולית אני ............עיזבי תקראי שם ותביני מותק אני לא ברוגז עם אף אחד אני כל כך עייפה וכואבת לא יודעת מהיכן יש לי אומץ עוד לחשבת לכתוב לך אני בוכה כל כך ולא יכולה לישון בלילה זה הגיע לידי כך שהמטפלת קבעה שיש לי OCD זה רחוק ממני את רוצה שאני אמשיך???????? לא באלי כרגע ...................................אז מי כועס עלייך ? מי בורגז איתך? אני לא אני קוראת אותך כל הזמן והמייל שלך לא יודעת היה טעות אני דווקא מעריכה אותך מאוד

תמיד טוב לראותך כאן מצטערת שכל כך קשה קשה... שולחת לך כוחות ,אנרגיות, תקווה וחשיבה חיובית לעבור את התקופה איתך מחכה לבשורות טובות אידה

הבעל המדהים??????? מה שלומך את? מתגעגעת לכתיבה שלך לאן נעלמת ? אני נעלמתי למה שאני עוברת אחת התקופות היותר קשות שלי אבל אני לא אבכה על זה אני אשרוד את זה כמו תמיד אבל אני לא לבד יש מקורות שאני שואבת מהם המון כוח ועוצמה זה לאנמצא כאן יש מקומות שנפגשים שם אני מקבלת תמיכה ועידוד וגם מצליחה לצחוק כן אני עושה גם את זה וכך אני שורדת ממני זו ש"הוגדרה" כבעלת OCD ולא כטראומה

מצטערת שאני לא כאן.. ועוד יותר מצטערת על התקופה הקשה שאת עוברת עכשיו.. שולחת לך חיבוק ((((((((((((((((((((תור))))))))))))))))))) זה באמת לא קל!! אוףף החיים יכולים להיות כל כך קשים ומסובכים... ואני?? אני התפטרתי מעבודתי. אנ כבר לא שם החל מהראשון ליולי. עכשיו אני נחה בבית... עם הילדים. זו עבודה שלא התאימה לי בכלל מכל הבחינות.. אני לא מחפשת עכשיו עבודה חדשה. יש לי סיבות לכך.. אולי אני אספר בהמשך.. זה כזה סוד.. עכשיו אני נכנסת למקום אחר בחיים שלי רחוק מכל מה שהיה לי עד עכשיו. אין בו מקום לסמויה היא תישאר בצד לתקופה ארוכה... האמת, היא לא רוצה להיות עכשיו. היא בהפסקה. או שהיא כבר לא מעניינת אותי יותר. נראה כמה זמן זה ייקח.. נראה לי שהרבה.. אז תשמרי על עצמך בינתיים תור יקרה חושבת עלייך.. אוהבת אני.. (קשה לי לכתוב סמויה כי היא לא ממש כאן..)

אני יכולה להבין אותך ואני יכולה לתמוך בך רק יש לי בקשה קטנה אם אפשר שתמרי על קשרכל שהוא ולא תשכחי אותנו כאן בסדר ? כמו שעשית עכשיו אם זה מתאים לך ? כי אני דואגת לך ואת נכנסת לנשמה שלי וזה בסדר להיעלם ולא להיות כאן ממש בסדר אני תקווה שתמצאי מה שהוא ושתבואי עם התובנות שלך המדהימות אני לומדת ממך המון המון אז תודה על המילים והחיבוק זה כל כך חסר לי תודה שאת מאירה את החיים שלנו תודה ותשמרי על כל מה שיקר לך הילדים והבעל המקסים ואני עדיין כאן בשם כולנו גם . בהצלחה תודה ואת נהדרת נפלה בחלקי זכות להכירך גם אם זה וירטואלי תודה.

לא מתיחסים למה שאני כותבת... יש סיבה? עשיתי משהו לא בסדר? דמעה

נשמה קראתי אותך המייל לא היה תקין אולי תכתבי אליי מי ברוגז ??? אני ? מה פתאום אני אכעס על עצמי לפני שאפגע בך !!!!!! איך הגעת לזה? חיבוק ענק ממני שומעת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!מה עוד את צריכה ? אני מנסה לכתוב למייל שלך אז יוצא טעות בכתובת סליחה

דמעה יקרה הפורום רדום אל תקחי את זה אישית אולי בגלל שאני לא כאן מספיק- אך מכוון שזה פורום תמיכה..עיקר התגובות הן שלכן וכנראה שכל אחד בענייניו אני מצטעת שכך מחבקת אידה

אני פשוט לא כאן ואני מניחה שכך גם שאר המשתתפות/ים וזה בכלל לא קשור אליך או ליחס של האנשים כלפייך מאחלת לך יום מקסים שחף

פשוט לא יודע מה קורה לי אבל שוב יש לי הרגשה של ריקנות וריקבון בנשמה ,לא יודע למה אני צריך לחפור אחורה אולי זה מה שזה עושה לי רע ,מהיכן יבוא העזרה שאני מאחל לה ובכלל האםהיא קימית,הארוחת הערב שבת בפתח המשפחה נחמדה אבל יש תחושה של בדידות עמוקה ופחד שלא ניתן להסביר .

זה כל כך מובן שמע יש לי מייל אם אתה ורצה כתוב לשם בבקשה [email protected] אני אשמח לעזור לך בכל דרך אפשרית כל מה שאתה מתאר כל כך מובן חיבוק ממני

שבת עברה... אך אתה מרגיש? אני מקווה שעבר פחות נורא ממה שנבאת האם במשפחה יודעים מה עברת? יש מישהו שאתה כן מדבר איתו? זה מאוד יכול לעזור, להרחיק את הפחד... ק - אתה חייב להחליט ולהביא את העזרה אלייך...זה בידיים שלך... הינה אתה כבר כאן בפורום...וזה כבר צעד ראשון... מחזקת אותך שבוע טוב אידה