פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

פשוט לא יודע מה קורה לי אבל שוב יש לי הרגשה של ריקנות וריקבון בנשמה ,לא יודע למה אני צריך לחפור אחורה אולי זה מה שזה עושה לי רע ,מהיכן יבוא העזרה שאני מאחל לה ובכלל האםהיא קימית,הארוחת הערב שבת בפתח המשפחה נחמדה אבל יש תחושה של בדידות עמוקה ופחד שלא ניתן להסביר .

זה כל כך מובן שמע יש לי מייל אם אתה ורצה כתוב לשם בבקשה [email protected] אני אשמח לעזור לך בכל דרך אפשרית כל מה שאתה מתאר כל כך מובן חיבוק ממני

שבת עברה... אך אתה מרגיש? אני מקווה שעבר פחות נורא ממה שנבאת האם במשפחה יודעים מה עברת? יש מישהו שאתה כן מדבר איתו? זה מאוד יכול לעזור, להרחיק את הפחד... ק - אתה חייב להחליט ולהביא את העזרה אלייך...זה בידיים שלך... הינה אתה כבר כאן בפורום...וזה כבר צעד ראשון... מחזקת אותך שבוע טוב אידה

מה שלומך? מה קורה איתך ? אם את זקוקה לי אנא הרימי טלפון או כיתבי למייל שלי בסדר ? מה שלום הבת שלך? תשמרי על עצמך!!!!!!!!!!!!!!!

אני בת 30 נשואה +2 ,בגיל 14 פתאום הציפו אותי זכרונות מגיל 11 בערך שאבי נכנס אליי למיטה ומלטף לי את אבר המין ופתאום אני מתעוררת תוך כדי שהוא עדיין במיטה שלי וקמה למקום הבטוח ,המיטה של ההורים אבל גם לשם הוא בא אחריי ותוך כדי שהוא מלטף אני בוכה ובטוחה שאני חולמת הייתי מאוד בוגרת והבנתי את הסיטואציה,לא רציתי להיות בה וחשבתי שאני מדמיינת אותה אז התחלתי לבכות וחזרתי למיטה שלי.. זיכרון נוסף שעלה שאני ישנה צהרים על הספה בסלון והוא שוב נשכב לידי ונוגע..ומאז בלק אאוט לא זכרתי כלום עד גיל 14 שזה פתאום עלה,חשבתי שאני מדמיינת והמשכתי כרגיל. הוא הבטיח שהוא ילמד אותי וייתן לי לנהוג ביער סמוך וכמובן שהתלהבתי.אבל כשהגענו לשם הוא הכריח אותי לשבת עליו ולהתחכך בו הייתי כבר גדולה 15 ,פתאום הכול הציף אותי וברחתי מהרכב,הוא תפס אותי חזק וחיבק אותי ואמר שגם הוא מסכן וגם הוא עבר דברים.ואז הבנתי שלא חלמתי את הליטופים וכנראה שעברתי דברים שאני לא זוכרת. עוד באותו לילה שתיתי את כל הכדורים שיכולתי למצוא והתפללתי לא לקום בבוקר. כשהתעוררתי בבוקר הבנתי שאני כנראה צריכה להישאר פה ולהילחם והחלטתי למחוק את זה שוב,היום ,עם ריבוי המקרים והגילויים ששומעים עליהם כל הזמן אני כבר לא יכולה למחוק את זה כבר הזכרונות והאי וודאות חזרו. האם הוא רק ליטף אותי? והאם אני לא מגזימה עם הכאב שלי ,בסה"כ יש ילדות שעוברות ועברו דברים הרבה יותר קשים? איך אני דוחקת את זה חזרה,הילדה שלי גדלה וככל שהיא גדלה אצלי הכל מתחזק ,באיזה גיל להרחיק אותו ממנה? זו הפעם הראשונה שהמילים לא רצות רק בראש.

מצטערת לא הצלחתי לקרוא את ההודעה שלך עד הסוף...היא טריגרית מידי עבורי. רק רציתי להגיד ברוכה הבאה ךפורום.. דמעה

לפעמים אנחנו מדחיקים כל כך טוב שאנו מתקשים לזכור ולא תמיד בטוחים אם אכן קרו הדברים או לא. מנסיוני הגדול בהדחקה גם אני בת 30 + 3 ילדים ואחרי 20 שנה של הדחקה הדברים החלו לצוף ולצוץ ההבזקים הלא קרויים ןכמובן הכאב הגדול שלא איחר לבוא ג יקרה לא מאוחר לטפל ,אל תזניחי את עצמך ,דברים לא נעלמים מתישהו זה צץ למחוק קשה מאוד במיוחד שהדברים מתחילים לחזור את בטיפול? את מוזמנת לחלוק ולשתף פה רות

כל הכבוד לך הצלחת להוציא .... מצטערת על מה שעברת ועל מה שאת עוברת כעת... בכדי לשרוד היית חייבת לשכוח להדחיק...בכדי לתפקד.. לא להאמין שזה קורה באמת חשבת- רצית להאמין- שזה חלום. עד הטריגר...שהעלה זאת שוב במלוא העוצמה.... ועכשיו ביתך אם יש לך חשש....ואין ספק שהוא מוצדק..שמרי על ביתך מכל משמר...לעולם אל תשארי אותם לבד...תרחקי.... ג יקר ממליצה לך בחום לפנות לעזרה מקצועית, אל תשארי לבד עם הדברים, אנחנו כאן בשבילך מוזמנת להיות חלק לשתף ולחלוק בקצב שלך אידה

מרגישה כל כך דבילית לא מצליחה להפסיק לבכות אני כל כך עצובה אני לא מצליחה להתרומם שנים של טיפוח הלבד שנים של גירוד הכח שבתוכי שנים של דמעות חבויות לא יודעת כבר איך מגרדים ומחביאים לא מצליחה להיות לבד מתמודדת בקושי עם היום תוך כדי מרחיקה את המחשבות בשביל לתפקד ,ובלילה הכל צף אני עייפה אין לי כח רוצה שהראש יעצור שניה רומה לנוח

אני איתך... מזדהה מאוד עם מה שכתכת.. שולחת חיבוק אם זה בסדר ופרח עדין ולבן אם לא... שימרי על עצמך דמעה

אלוף העולם - עברי לידר "אלוף העולם במלחמות לא מישיר מבט למצלמה אלוף העולם באהבה מבלבל שאין תשובה אלוף העולם בלא לרצות כל כך רוצה מיטה חמה אלוף העולם באנשים תקוע במחשב כבר תשעה חודשים אלוף העולם בהישרדות כל כך רוצה למות עכשיו אלוף העולם בלא להיות, לא להיות נאהב סגן אלוף אירופה בטיפשות חולם על אליפות עולם שלחנו משלחת לעודד אני חושב אני אסע איתם ... אלוף העולם בלהיות לבד בוכה מול סדרות זולות אלוף העולם באין לי אף אחד ואין לי כוח לנסות סגן אלוף אירופה בלראות רחוק רואה שהסוף קרוב עוצם את העיניים וצועק חזק אני חי עכשיו יהיה טוב ... במקום שניפגש יש ריח משונה של פחד.." תמו שידורינו רות סוף.... וסליחה על הציניות.. היא באה כי הכאב בלתי נסבל.. דמעה

דמעה יקרה, לא מכירה את השיר... אבל עצוב לי שכך את מרגישה, הכאב הבלתי נסבל שולחת חיזוקים שיבאו עוד ימים טובים ימים של אור איתך אידה

אני בת 16, עברתי ניצול מיני על ידי סבא שלי כשהייתי בת חמש, אבל לאחר תקופה קצרה הוא נפטר. יש לי משפחה מדהימה ואני לא רוצה שהם רגישו ולו קצת רגשות אשם על מה שקרה לי. בנוסף אני מתביישת לדבר על זה עם מישהו שאני מכירה, חברות שסיפרתי להן לא יודעות איך לאכול את זה, אין לי כסף שאני אגניב לפסיגולוג... לא יודעת מה לעשות.

ילדה יקרה יש אתר שנקרא מקום שם יש כתובות של מקומות של עזרה ברעננה שם לוקחים חצי עד שליש מחיר מטיפול פרטי ,אבל לא הצלחתי למצוא לך את הטלפון ,בכל אופן המון הצלחה ועל תכנסי יותר מדי לעומק ורחמים ותהיה חזקה זה קשה אני יודע ,ועוד משהו עדיף להיות מנודה חברתית אבל לא להיות מנוצלת מינית .

1202 זה המספר של תקיפה מינית יש מקומת טיפול נסי באוניברסיטת בר אילן או בסמינר הקיבוצים . יש גם את ער"ן 1201

לא צריך להיות מנודה חברתית ולא צריך לקבל נידוי שכזה כולנו אנשים דבר שני לא צריך לעבור שום דבר בנושא הזה

אנונימית יקרה מצטערת על מה שקרה לך ועוד יותר על כך שאת צריכה להתמודד עם זה לבד אם יכול לדבר עם אמא זה היה יכול להיות הדבר הטוב ביותר, זו התמיכה שהכי יכולה לעזור לך, את יכולה ללפנות ליועצת בית הספר, וכן מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, את פונה שם אנונימית, אף אחד לא ישאל אותך שאלות והם בעיקר יכלו לעזור ולכוון אותך. הטלפון 1202 את מוזמנת להשאר איתנו בפורום לשתף בכל מה שמתאים לך להיות פחות לבד אידה

ליבי מתמלא עצב כשאני מסתכלת אחורה כדי להביט בחיי שעברו חיים של בדידות שטבועים עד היום בכל חלקי גופי הכואב גופי המשווע לשתי ידיים שיושטו לעברו כדי לאסוף ולהגן עליו. במהלך השנה אספתי כמה חברים שיהיו כשלבד יעטוף את גופי ישנה גם מטפלת מכילה ועוטפת ויש ילדים ויש אותי שמנסה להגן ולעטוף את עצמי מנסה לרפא את בדידות ליבי הכואב ולא תמיד יודעת איך והקיץ מגיע וכולם נוסעים החברים המטפלת ואני שוב נשארת לבד ונכון שהתחזקתי ובכל זאת פוחדת מאוד לשחרר את החוטים שמזכירים לי שאני לא לבד ,החוטים שמחזיקים אותי לא לשכוח שגם אותי אוהבים . פוחדת להיות לבד

המוזר רות שכולנו פה רוצים לעזור וזורקים מילים אחד לשני שנהיה חזקים ויש תקוה ויש טיפול והכל עוד יהיה טוב ,אבל אני השלמתי אם המציאות והפסקתי לצפות מהיקום למשהו טוב אם יבוא מה טוב אבל סביר להניח שגם את זה אני יהרוס כי הרגעים הכי מפחדים בחיי זה שפתאום טוב לי זה משהו שלא נתפס ולא הגיוני ,על פני השטח בנות אם תראו אותי כנראה לא תאמינו שזה אני הדיכואני העצוב שזה שיש ימים מאחל להרס האנושות מזעם ותסכול ובאותה מידה בעל לב רחמן ,תראו מחיך ,אולי גם נראה טוב אבל אני לא סגור על זה כי לפעמים אנילא יכול להסתכל על עצמי במראה או בכלל לככת לים או לבריכה ,מדבר אם בנות כאילו החיים הכי יפים רק חדי אנטואיציה חדה יזהו שיש פה משהו מוזר פגוע עד עמק נשמתו בנות שואלות אותי איך אתה לא נשוי ולמה איך לך חברה מה חסר לך תראה איזה גבר נאה אתה ואני שוב אוכל עצמי מפנים עוד הפעם אולי די ,עכשיו לך תסביר לחברה האנושית למה ולמה .

לרות במחשבה שניה מצטער שלא נתתי לך מילים של תקוה אולי הגזמתי ,אבל האמת הפנימית שלי באותה רגע זה מה שהיא נתנה לי להוציא ,ובכלל כל רגע וכל שניה משתנה מחשבתי פעם טוב פעם רע ,פעם אני יפה פעם אני מכוער ,פעם חכם פעם טיפש ,פעם אוהב את הבריות ופעם לא ,פעם אוהב את אלוהים ופעם מתעב,פעם אני חושב הגיע האושר ופעם חולם בהקץ את עצמי שם סוף לחיי,פעם אני רוצה אהבה ופעם לא מסוגל לשמוע על זה בכלל,חולם להביא ילדים לעולם ולמחרת פחד מוות מזה ,פעם מחיך כאילו העולם נפלא ומי בכלל צריך את הפורום הזה ואחר כך הפורום הןא עולם ומלואו ,פעם אומר לעצמי מחר תלך לטיפול ולמחרת למה לי טיפול,בלילה ברגעי הבדידות מתכנן להכיר אישה למחרת כבר משותק מפחד מהדבר הזה שנקרא קירבה,ובדיוק עכשיו יש לי הרגשה של בושה נוראית על עצמי כמה אתה מטוטמם וכזאת שנאה עצמית מה אתה כותב בכלל את מי זה מענין אין בעיות בעולם רק אתה והבעיה שלך קימית בעולם מי אתה בכלל שחרר כבר אף אחד לא חייב לך דבר או איזה הרגשה אלוהים.

לבד זה הפחד של כולם זה פחד שמלווה אותנו מרגע הלידה... הוא מתחזק אם החויות שאנו חווים ממשיכים להיות של לבד של פחד ועכשיו את נלחמת...נאבקת... בונה לעצמך משהו חדש משהו ששובר את הלבד אבל הםחד עוד קיים אין את הבטחון... אחרי כל כך הרבה שנים של בדידות...צריך הרבה זמן לשקם לפחד פחות מחזקת אידה

ירשתי מאבי המנוח המון דברים דברים מוחשיים כמו חובות ודברים פחות מוחשיים שרק לאחרונה אני מתחילה להבין אותם.. ירשתי ממנו קודם כל את אי היכולת לשים לגברים גבולות.. בימים האחרונים מתחילים איתי כל מיני גברים מוזרים ואני יודעת שאני לא!!!! מעוניינת אבל הם מבקשים מספר טלפון ואני לא יודעת איך לא לתת. כאילו גבר "נותן פקודה" ואני ישר מצייתת.. משהו בי לא יודע לשים את הגבול.. להגיד שאני לא רוצה.. רק המחשבה של להיות בקשר עם גבר גורמת לי להקיא..פיזית.. אני כל כך כל כך נגעלת... גם עכשיו שאני כותבת שורות אלה אני מרגישה בחילה נוראית.. אבא ירש לי גם המון פחד חוסר אמונה בעצמי ובאחרים.. הוא ירש לי את הידיעה שהעולם מקום מסוכן שאסור לתת אמון כי נפגעים שאסור להתקרב אסור להקשר הוא השאיר בי את האמונה שאני לא שווה כלום ולא אגיע לכום שעדיף שלא אהיה קיימת.. טוב חפרתי די שבת שלום למי שהצליח לקרוא עד לכאן דמעה

לדמעה אני כבר כמה פעמים כותב את ההדועה הזאת ומוחק אולי עוד הפעם אתה תפגע בבחורה איזה זכות יש לך בכלל להגיד משהו לאישה עצובה ופגועה מגבר ,אבל קראתי את הכאב שלך ואני אומר לך תהי חזקה וכן עדיף להיות לבד ולא לפתח מערכת יחסים ,אנשים שאין להם כאב עמוק שנובע מתוך הנשמה שנשמה רעה זיהמה לא יבינו איך הגבר הזה ממליץ לאישה כן רוב הגברים הם רעים וכן הם נצלנים אז שוב את המלכה ולא כל הגברים שאת פוחדת שיעשו לך רע נ.ב אני חיב לשפוך את ליבי כמו שאת מפחדת מגברים כך אני מפחד מנשים תמיד הם ניצלו אותי את הפחד שלי כאילו לאדם יש תדר שהוא קולט שהייתי קורבן בעבר ואז הוא מנצל את חולשתי ולא לוקח אותי ברצינות ןבכלל מי תרצה להיות אם גבר חלש שכל הזהות שלו מעוותת לחלוטין ודיכאנות ומצבי רוח קיצונים ,לדמעה הרבה כוח ותמיד תזכרי שאת המלכה ולא הם את המלכה.

יש טיפול שיכול לעזור לכם תנו צאנס ודרך אגב גם אני נגעלת מגברים יקח לי המון זמן להיות לבד מה רע להיות לבד? אפשר לעשות המון דברים לבד נכון אומרים לא טוב היותץ האדם לבדו אבל מה עדיף? להיות יחד ולחוש לא טוב או להיות לבד ולפתור את הבעיות שלך לפני שאתה נכנס למערכת . כן ק יש נשים שירצו אותך אתה צריך לעבוד על מה שאתה קורא התדר שלך לשנות אותו בדיבור עצמי חיובי וללכת לטיפול מתאים 1203 השתמשת פעם בקו הזה זה לגברים . לצערי אני מגדלת את הדור השני שלי כואב לי מחבקת את שנכם באהבה

דמעה יקרה האם את הירושה כולה חייבים לקבל ? האם יש דברים שאפשר לדחות ולסגל אחרים? אני חושבת שהדבר שהכי הרבה את יכולה לשנות הוא האמונה והאהבה שלך בעצמך לדעת ולזכור כמה את כן שווה, כמה אנשים מעריכים ואוהבים אותך, זו יכולה להיות הנקמה הכי טובה דחיית הירושה הלא רצוייה כי ברגע שיש לך את עצמך...יש לך הכל שולחת חיבוק אידה

דמעה יקרה האם את הירושה כולה חייבים לקבל ? האם יש דברים שאפשר לדחות ולסגל אחרים? אני חושבת שהדבר שהכי הרבה את יכולה לשנות הוא האמונה והאהבה שלך בעצמך לדעת ולזכור כמה את כן שווה, כמה אנשים מעריכים ואוהבים אותך, זו יכולה להיות הנקמה הכי טובה דחיית הירושה הלא רצוייה כי ברגע שיש לך את עצמך...יש לך הכל שולחת חיבוק אידה

ק יקר כמו שאמרתי לדמעה.... ניתן לשנות ולדחות ירושות בתנאי אחד מתחילים לעבוד על אהבה והערכה עצמית אם תקבל ותאהב את עצמך למרות מה שעברת .... השמיים הם הגבול!!!! בהצלחה אידה

האם טיפול בהיפנוזה יכול לעזור ומישהי פה עשתה זאת בעבר כי טיפול בשיחות לריקבון בנשמה לא נראה לי שזה יכול לעזור באמת עשיתי את זה בעבר והרגשתי שאני טוחן מים אם האדם שיושב מולי אני לא צריך שיעשו לי פרופיל אישיות החלום שלי זה לקבל אישיות נקיה וטהורה והשמוח שלי לא יזכור דבר מרגע הטיפול פשוט להוילד מחדש עם נשמה חדשה ונפש נקיה וללכת זקוף ברחוב ןלחיך לעולם ושאני יראה אנשים שמחים שאוכלים את החיים ללא עכבות ושאלות ופחדים ,אז אני לא יפתח שנאה לאנשים אלו פשוט יבין שזה העולם וזה החיים. ויש לי תהיות אם עצמי אולי בכלל אין לנו למה לשאוף והעולם הוא באמת קשה ומגעיל וכל אחד הוא בעצם סובל אז נכון אנסו בגיל 6 כל אחד עובר משבר בחיים אולי אני סתם בכין עצלן ופחדן ,לא יודע איזה תשובה תספק אותי יותר ,עמוק בתוך הנשמה שלי יש תולעת שמרכסמת אותי כמעט 30 שנה ,שבת שלום

אני לא מכירה את הטיפול בהיפנוזה, אך בהחלט מכירה ביעילות הפגישות הכוללות שיחות, טיפול באומניות , טיפול קבוצתי , EMDR וכ"ו הבסיס החשוב לעבודה ולהתקדמות היא": מקום בטו ואמון, בדיוק מה שנפגע בבסיס מעצם הפגיעה, דרך כך ניתן לעבוד...לעבוד קשה , אך גם להתקדם!! אני אשמח דוקא לשמוע ממי שכן עזר- עוזר לה הטיפול,.. ולך אני מציעה לתת צאנס לעצמך אידה

את יודעת מי אני ואני יודעת מי את ולא לזלזל אף פעם באמונה כי: אומרים אשרי האיש המאמין ולא הדתי כי הסממנים החיצוניים יכולים להטעות . אומרים שיש אהבה בעולם אז תני לזה להתהוות סביבך תני לאנשים לעזור לך ותודי לקב"ה שיש אנשים טובים באמצע הדרך כי לא כולם זוכים לכך אני מאוד מאוד לבד עם הכל לא משתפת אף אחד נתקלת באנשים רעים באמצע הדרך אז מאוד קל לבוא ולכתוב אלוהים לא אוהב אותי אם לא היה אוהב לא היה שולח את מלאכי השרת שלו כדי לעזור לך . אז דמעה מנגבת את הדמעות מקבל תחיבוק ענק צידה לדרך מקבלת את כל האהבה שיש לתור לתת לסליחה ענקית שזה לא מוחשי ואת יוןדעת הייטב מי אני מקווה שבסוף הכל יסתדר כמו שצריך תאמיני אשרי האיש המאמין אני חיה כך האמונה זה מפלט טוב לשעת צרה מה יכול להזיק ולמי? ואני לא דתיה ממש לא רק שומרת לא נוסעת בשבת לא מרכלת ושומרת על עשר דיברות ממש כך זו אני מקווה שלא תאבדי את האמונה בקשר לתקווה טוב יש המנון לאומי אחד שנקרא בשם הזה התקווה מכירה? כל עוד בלבב פנימה עין לציון צופיה עוד לא אבדה תקוותנו התקווה בת שנות אלפיים .......אז לא לאבד תקווה וכן מגיע לך את מדהימה ונשמה טובה ומפיצה מתוכך המון המון אהבה ונתינה גם אם המצב שלך רע !

אני מרגישה שאת כותבת מהלב... מקוה שלך יהיה קל יותר בקרוב... ובקשר לאמונה ולתקוה.. אני מנסה לשמור עליהן... שבת שלום דמעה

שבת שלום לך

באפיסת כוחות... http://school.discoveryeducation.com/clipart/images/on-empty.gif דמעה

הי דמעה מה שלומך היום? נשמע שהמצב המתמשך מחליש ומתיש אותך. לעיתים צריך פשוט להחזיק מעמד ואז הדברים משתפרים. האם יש מישהו לצדך? האם יש לך מטפלת שאת יכולה לפנות אליה? או להתקשר 1202? זה מאוד עוזר לפרוק את כל מה שמעיק בשיחת טלפון אנונימית. ממליצה מאוד לנסות. את יכולה לדבר על מה שתבחרי. התקופה הקשה תגמר. כרגע קשה להאמין אבל אני מאמינה שזה קורה. יש בך הרבה כוחות. החזקת מעמד עד עכשיו ותמשיכי... שולחת לך המון כוח ואהבה

אני כאן לדקה אבל בטח עוד אחזור במהלך היום או מחר את נותנת את כל כולך לבתך משקיעה בה את כל האנרגיות, והכוחות נגמרים ואת זקוקה למשהו שיאפשר לך למלא את המצברים משהו שיאפשר לך מנוחה לגוף ולנפש בין ביקור לביקור משהו שימלא אותך באנרגיות חיוביות מאחלת לך יום יפה ומחוייך יום שיביא איתו משהו חיובי שימלא לך את מצברי הכוחות שחף

משיהו מפורום אחר הציע לי טרמפ לתל השומר היום לבקר את הבת שלי אמרתי לה שאבוא והיא התרגשה כי יש שם מעט מאוד בנות שנשארות שישי שבת והיא מרגישה לבד הבחור היה אמור להתקשר הבוקר ולתאם מתי יאסוף אותי והוא לא התקשר.. אמרתי עכשיו לבת שלי שיכול להיות שלא אוכל להגיע והיא התחילה לבכות רעעע לייייי מרגישה הכי אשמה והכי גרוע שאפשר... נמאססססססססס דמעה

מצאתי טרמפ נסעתי לבת שלי חזרתי עכשיו הביתה לא יודעת לתאר איך אני מרגישה כמו על רכבת הרים דמעה

אני שמחה שהסתדר לך ושהצלחת להגיע אליה מבינה עד כמה זה מתיש ומורט עצבים כל יום לחפש פתרונות חדשים חד פעמיים לבקש עזרה מאנשים שאת חלקם את לא מכירה נראה לי שאם היית מחליטה ללכת לעבוד ולהרוויח את הכסף שאת זקוקה לו זה היה מאוד מקל עלייך כי אז לא היית כל הזמן במתח איפה למצוא את הסכום החסר

דמעה יקרה אוווווווו אני שמחה על הטרמפ ושיסתדר... זה באמת כל כךחשוב לך ולבת שלך אני מקווה שהבת שלך תתחזק בקרוב ותוכל לחזור הבייתה ואם תמצאי עבודה זה באמת יקל מאוד! וכמובן יתן להרבה, בהצלחה יקירה מחבקת אידה

החלטתי לומר די גדול ל"דרמות" בחיי החלטתי לשים בצד את העבר עם כל הכאב שיש בתוכו החלטתי לדאוג ולהיות קשובה יותר למשפחתי החלטתי ללמוד להאמין שיש אנשים סביבי שאוהבים אותי אנשים שלא יעזבו אותי ויהיו בכל צעד חשוב שאעשה בחיי החלטתי ללמוד למלא את חיי שלא ארגיש בודדה שהריק הגדול הזה שנמצא אפילו ברגע זה בליבי וממלא אותו לא ינהל אותי ,שתהיה לי היכולת להסתכל קדימה ולראות את התמונה כולה. המון החלטות שהמון כוונות טובות בתוכם ובכל זאת מפלצת הפחד מחלחלת לליבי ושאלת השאלות עולה איך תצליחי? פוחדת להיות לבד רות

רות יקרה אני חושבת שאי אפשר להצליח הכל בבת אחת ואם תנסי לדרוש מעצמך זאת רק תתאכזבי הדברים שהחלטת הם מאוד חשובים ומשמעותיים אך אלו הם דברים שלוקח זמן ללמוד ליישם אותם ואני חושבת שמאוד יקל עלייך ויפחית את הפחד אם תראי בהחלטות שלך לא משהו מיידי אלא כוונות לעתיד משהו שהיית רוצה לשאוף להגיע אליו מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי שחף

רות יקרה החלטה מצויינת החלטה שהינה התחלה של דרך ארוכה...דרך שמלוה בהרבה עבודה קשה עליות וירדות.... אבל....... נראה לי שאת ההחלטה הזו קבלת כבר מזמן ועכשיו זו תזכורת לאותה החלטה ישנה , החלטה שאולי לא נאמרה בקול רם...אבל נאמרה במעשים שלך! את כבר נמצאת בדרך...עובדת קשה.... נלחמת ולא מוותרת!! לאט לאט אבל בבטחה את תגיעי ליעדך!! כך גם תוכלי לנצח את הפחד...ואת כל המפלצות האחרות חזקי ואמצי אידה

אמן סלע

הפסקתי לעשן!!! ולא מוכנה יותר להמשיך להרעיל את עצמי!!! מגיע לי מזל טוב!!! כי מהיום אני כבר לא מעשנת!!!

מזל טוב שחפונת כל הכבוד מחזיקה לך אצבעות רות

מזל טוב שחפונת והמון בהצלחה אני מאמינה בך שאת תצליחי

מזל טוב גדול וכל הכבוד! דרוש הרבה כוח רצון לשם כך והתמדה.. שתצליחי לבחור כל יום מחדש בדרך הזאת שהיא בעצם - בחירה בחיים. בהצלחה ושבוע נפלא.

http://www.etsu.edu/tips/pictures/NO_in_cigarettes.jpg http://img174.imageshack.us/i/congratulations0pi2.jpg דמעה

כל הכבוד לך שחף!!! צריך הרבה כוח רצון.... אין לי ספק שאם החלטת ..תצליחי מחזקת את ההחלטה מזל טוב ובהצלחה אידה

מגיע לך מזל-טוב ענקי!!!!!!!!!!!!!! כל הכבוד על החוזק והנחישות... סמויה

רציתי להגיד לך מזל טוב וכל הכבוד על שהפסקת לעשן

מה מפחיד אותך בללכת לישון? החברים החומים? או משהו אחר?

מקווה שנצחת את הפחד... שישנת היטב גם הלילה וגם בלילה שעבר שיהיה לילה טוב לילה רגוע אידה

אני לא יודע למה לא ענית לי לשאלתי רצתי לדעת עד כמה נדפקו לי החיים בעקבות מה שחוויתי בילדות שלי ,אולי אני קצת תקיף אבל באמת רע לי וקשה ,קשה לי בעיקר בתקופה האחרונה זה עלה לי כל כךחזק לאחר שראיתי את מהלך החיים שלי מלפני 28 שנים וחירבתי את כל התמונות ואת התנהגות שלי כלפי האנושות ונפל לי האסימון כמה אני דפוק טוטאלי וכמה הפסדתי בחיים בעקבות התעללות מינית ,אני לא יודע מה לעשות גם אם לא תענה תשובה שתספק את התיסכול האדיר שלי אני מודה לך ,כי לא לכל אחד יש סבלנות לעזור בחיים ושוב אני מרגיש עוף מוזר במקום של בנות שנפגעו על ידי בנים ,ואמרתי לאחד הבנות פה בפורום שגם אני נרצחתי על ידי בן ואני לא מחשב את עצמי כגבר ,אלה לנשמה שאין לה רגע אחד של נחת ואושר ומקום בעולם זה.

אידה ענתה לך על הודעתך למטה ב-16.06. ולהרגשתך כעוף מוזר - ראה שוב את שם הפורום - לנפגעי ולנפגעות.. בהצלחה.

לטל לא יודע מצטער אני מרגיש נורא בתקופה האחרונה ואני יודע שאני תקיף קצת ,אני מפחד לאבד אתהשפיות שלי ,ובאמת לא באתי לפגוע באף אחד המילים יוצאות מתוך זעם ובלבול נוראי אני לא מוצא את עצמי בהעולם הזה אני רואה את כולם כאויבים ולא יודע מה לעשות ,האישיות שלי מתחלקת לשתים החלק של הראש שנותן לי עצות עוד רגע יהיה בסדר תתגבר והחלק השני שנובע מהבטן שאומר אתה הולך לאבד את הדעת ואין תקוה וכאב תמידי כאילו יש לי שם משהו שמת לצאת משם וצועק תנו לי לצאת.נ.ב אולי אני פוגע בחלק ממכם אז אני יתן לכם קצת מנוחה ממני.

היי ק אני לא בדיוק מבינה לאיזו תשובה אתה מצפה? אני מבינה שנפגעת וכל חייך התהפכו או כמו שאתה אומר "נדפקו" כמה??? לא אוכל לענות...אין מדד כזה... החיים אכן נפגעו...מאוד... אבל מכאן זה תלוי בך....מה אתה מוכן ורוצה לעשות איתם.... אפשר להשאר במקום הקשה והכואב ולדעוך שם עד אין סוף.....זה לא בעיה כי הפגיעה אכן קשה וכואבת... ואפשר לקום ולא לוותר ולא לתת לפוגע להמשיך לפגוע ולרצוח אותך...לנצח אותך.... אפשר לשקם את החיים ...לבנות ולחיות אותם, ללמוד לחיות עם מה שעברת, עם הפגיעה... ואת קשה לעשות לבד...צריך עזרה= טיפול מקצועי..... סביבה תומכת....קבוצה... אל תוותר ...מצא את הכוחות החבוים אצלך...וגלה שאין דבר שאינך יכול להגיע אליו... האמן בעצמך , ביכולות ובכוחות שלך.... הם שם... בהצלחה אידה

מבאס להתעורר אחרי 4 שעות שינה שעתיים לפני הזמן ולא להצליח להירדם בחזרה :(

מקוה שיהיה לך יום מוצלח בכל זאת... מחבקת דמעה

היום עבר בסדר גמור אבל עכשיו אני גמורה מעייפות ומתכננת ללכת לישון עד מחר בתקווה שלא אתעורר שוב ב-3 בבוקר :)

מוכר לצערי מאוד מקווה שתשני טוב יותר בהמשך עד כמה שזכור לי את לוקחת תרופות לעזרה תיבדקי אם אין להם השפעה ותשאלי את הפסיכאטרית שלך אל כדורים לשינה מימיים שישנתי 1.5 ללילה אני ממליצה

אני עם התרופות כבר משהו כמו 10 שנים. אז מכירה מזמן את כל ההשפעות שלהן. וכדורי שינה אני משתדלת לקחת כמה שפחות. כי הגוף שלי כבר די רגיל אליהם ואני זקוקה למינון של שני כדורים ללילה אם אני רוצה שזה באמת יעזור. ואני לא רוצה לפתח תלות בהם ולהעלות עוד את המינון. זה גם ממש לא טוב. אז לוקחת רק במקרי חרום.

אני צריכה לגייס 330 שקלים כדי לקנות כרטיס חופשי חודשי לנסיעות לבקר את הבת שלי בתל השומר. למרות שנשארו רק 14 ימים עד סוף החודש זה עדיין משתלם לי כי עולה לי 30 שקלים לנסוע אליה בכל יום. אתמול היה מי שיחזיר אותי הביתה כך שנשאר לי כסף להגיע אליה היום אבל לא יודעת מה יהיה מחר... אם מישהו מכם יודע על מישהו שיכול לעזור בבקשה תודיעו לי... לא אוהבת לכתוב הודעות כאלה...פשוט נשארתי ללא ברירות.. דמעה

היי צרי איתי קשר המייל שלי [email protected] ואראה איך אני יוכלה לעזור

היי מקווה שלא מפריעה... גם אני בתהליך השתבללות .. מבינה את הצורך. מקווה שאת בטוב? רציתי רק לשאול אותך בנוגע לנושא שכבר דיברנו עליו.. אם אדם מעוניין לקחת ט' תרופתי באופן פרטי ודיסקרטי לחלוטין,איך אפשר לעשות זאת מבלי שיהיה צורך לחזור לביקורים אצל פסיכיאטר, לצורך קבלת מרשמים חוזרים? אם את יכולה לעזור לי להבין איך זה הולך מבחינה טכנית?

היי טלוש את לא מפריעה בכלל אני לא חושבת שיש אפשרות לבוא לפסיכיאטר פעם אחת כי אם את לוקחת טיפול תרופתי את צריכה להיות במעקב אצל הרופא/ה שזה אומר לבוא אליו/ה פעם בכמה זמן במיוחד בהתחלה, כי צריך להתאים את התרופה ואת המינון אני בהתחלה באתי פעם בחודש- חודש וחצי אחר כך פעם בחודשיים ובהמשך כשהמצב הרגשי שלי התייצב התחלתי לבוא פעם ב-4 חודשים כעיקרון יש אפשרות לקבל מרשם שכתוב עליו בטיפול קבוע ואז זה לחצי שנה או שהפסיכיאטר יכול לכתוב מכתב לרופא הכללי שלך ולבקש ממנו לתת לך את המרשמים אבל זה לא מונע את הצורך במעקב אצל הפסיכיאטר וזאת הוצאה לא קטנה (בלשון המעטה) אם את הולכת באופן פרטי גם לקנות את הכדורים באופן פרטי ולא דרך הקופה זה מאוד יקר אני אישית הולכת לפסיכיאטרית פרטית כי בזמנו ההורים שלי חיפשו לי מישהי טובה עם המלצות ונשארתי אצלה כי היא באמת ממש טובה וגם יש יתרון בללכת באופן פרטי כי אז הרופא מקדיש לך הרבה זמן - כמו פגישה טיפולית ובאמת מדבר איתך ומכיר אותך טוב יותר ולא 10 דקות כמו שזה בקופת חולים אבל את הכדורים אני קונה דרך הקופה

היי שחף יקרה, תודה רבה על האינפורמציה. אני בהתלבטות קשה ולא רק בגלל הנושא הכספי. אני ממש לבד בכל הנושא הזה ובכלל מחוסרת מקורות תמיכה רגשית. מרגישה שברגע שאתחיל עם זה יהיה לי עוד איזה סוד אפל להסתיר ואחיה בפחדים שיגלו, שיראו את הכדורים בתיק, בבית וכדומה. מצד שני מרגישה הידרדרות וחוסר כוחות... אבל בכל מקרה המידע שנתת לי עוזר לי לשיקולים שצריכה לעשות אלא שכושר ההחלטה לקוי בתקופה זו... מקווה שאת עצמך מתאוששת ונטענת בכוחות-נפש חיוביים. שולחת חיבוק וירטואלי (-:

לאידה האם נכון שלגבר זה יותר קשה כי בעצם הוא איבד את כל הגבריות שילו בזמן הטרואמה ,כי אני היום גבר פחדן שלא יודע ליצור קשרים בריאים ומפחד מקירבה שמשתקת אותי לגמרי עצבני חסר בטחון שנאה עצמית ערכה שואפת למינוס 10 אוהב שונא כל דבר ביקום מהפרח ועד הפיל ללא סיבה מסתגר בביתי אף על פי שאנשים חושבים אותי איש חברותי אבל עד הדלת ,שיחות בנים על מין מביאים אותי לשנאה אדירה לאותו אנשים שמספרים כמה כיף וכמה נהדר ואני רואה אותם בתור רוצחים ולא בני אנוש ומאחל להם סבל זה מה שעולה לי באותם רגעים ,ולבנות אני מרגיש קצת לא בנוח אולי אני פוגע בכם אבל אתם לא מבינות אולי כן כמה כאב יש לי בבטן שפשוט די אלוהים שאני כל כך מאמין וכל כך מתעב סליחה.

טוב לראותך כאן איתנו... כמו שאי אפשר להשוות בין כאב אחד לאחר , בין תגובה לארוע או טראומה ... כך לא ניתן להשוות בקושי ובכאב בין נשים וגברים, כל אחד מגיב/ה אחרת כל אחד/ת מתמודד אחרת, לא חושבת שיש משקל לשקילת הקושי, הכאב והסבל... נשים כגברים איבדו כל כך הרבה כתוצאה מהפגיעה... ואין טעם להשואה אני מצטערת ומבינה שכואב וקשה לך מאוד ... הדרך להקל ולעזור ולהקל על עצמך היא בעיקר טיפול מקצועי התמחה בתחום פגיעות מניות, קשר טוב בטחון ואמון בין המטפל למטופל הוא הכרחי ובסיס להצלחת הטיפול, מקווה שעניתי בהצלחה אידה

:(((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((( דמעה

היי דמעונת מה שלומך? אלהים לא שונא אותך ,אנחנו שונאות את עצמינו מבינה לליבך מאו שנים הסתובבתי באותה תחושה ועם אותה שאלה בדיוק למה דוקא אני ? מה עשיתי? עכשיו שאין כבר מה לעשות עם מה שקרה ,נשארו רק זכרונות כואבים ככל שיהיו אנחנו צריכות ללמוד לגייס את הכח והמודעות בשביל לדעת שאין ביכולתינו לשנות את מה שעשו לנו ולכן עדיף ורצוי (ואני יודעת שזה מאוד קשה ולפעמים בלתי אפשרי לעשות את ההפרדה) לעבוד כדי לשנות את מה שביכולתינו . נסי לעשות משהו בשביל עצמך אולי זה ישפר את הרגשתך רות

מה שלומך? הלווואי והתחושה הייתה קשורה לעבר... היא קשורה לעכשיו... לזה שהבת שלי בבעיה ענקית ובכל פעם משהו חדש נוחת עליה ועלי.. לזה שכבר אין לי כסף להגיע אליה לביקורים דווקא כשהיא כל כך כל כך זקוקה לי.. לזה שרודפים אחרי נושים...וצועקים...ומאיימים... אם אלוהים לא היה ככה שונא אותי הוא היה אולי נותן לי קצת מרחב לנשימה...טיפה... אבל לא... רע לי דמעה

בטח לא אותך אלה כנראה הרגשות שלך לעצמך, למצב בו את שרויה בימים אלו, הלוואי וימצא פתרון מהיר, ולך הרבה כוח חזקי ואמצי ואל תאמרי נואש עוד יהיו ימים טובים מאלו איתך אידה

שכחתי המון תודה ,היה לי יום קשה היום ומאז שכתבתי את ההדועה לא הייתי פה ניסתי לחפש אושר במקום אחר אבללא מצאתי והיום נזכרתי בפורום הזה וראיתי את תגובתך ובאמת כמה שאני טיפוס ציני כי אם לא הייתי ציני מזמן הייתימאבד את השפיות את נגעת בליבי ופה נגמרו לי המילים תודה.

באמת מכל הלב, שיהה לך רק טוב, חמוד וציניות- היא בריחה מעולם הרגשות למקום אחר מנוכר יותר לצורך הדחקה והתגוננות. כשאתה ציני אתה פחות מתעסק עם רגשות רגשות קשים וכואבים. פגעו בך, ברגשות היפים והטהורים שהיו לך פעם. פגעו לך בתמימות, בביטחון באמון ועוד בהרבה דברים. זה דבר שמביא המון זעם, שמישהו לקח ממך את הנשמה היפה הזכה והטהורה שהייתה לך פעם ולכלך אותה ברפש שלא יוסר לעולם. אבל אני א אומרת שאין תקווה, חמוד הנשמה היפה, הרגשות הטהורים עדיין קיימים בך בפנים. הציניות היא רק שריון שפיתחת להגן על החלקים הרכים שנפגעו אה, ושמת לב שיש כאן מלא בנות אז מן הסתם אתה תיתקל כאן בהרבה מילים והשתפכוית רגשיות כי אנחנו נשים. אה.. ויש גם הרבה שמות חיבה חמודים כאילה של בנות, אתה יודע...זה שובר את הציניות במתיקות כזאת של בנות... אולי לך זה ייראה משונה אולי בנים מתבטאים אחרת??

הבעיה שאני לא מחשב את עצמי גבר ,אני לא יודע מה אני ,אני יודע שאני פחדן ,ותאמיני לי שאני נפגש אם גברים שמדברים איתי על מין ועל נשים את יודעת כל הרושם הזה של הגברים ואני בתוך עצמי רוצה לקבור את עצמי ומפתח שנאה לאדם שמולי איך מעז האדם לעשות את זה כאילו זה כלום ,ואני כל כך רוצה לאהוב להיות אם מישהי להקים בית ,ואני כבר לא ילד ,אני רואה את כולם איך הם רצים אם החיים הייתה חברה לא נורא תבוא אחרת ןאני נשאר משותק מפחד שונא את עצמי את הגוף שלי הנפש ,יש ימים שאני לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה ,לים אני לא הולך מבושה לא מסוגל כמעט להיות חשוף צריך לקחת זמן את שאני מקבל ביטחון לזה וזה הורג אותי ,ולסמויה אני קצת מרגיש אולי קצת הרבה לא בנוח כי אתם בנות ומי שרצח אותכם זה בנים ןפתאום יש פה בן ,כן אני בן אבל בן בלי נשמה פחדן ועצוב שגם בן רצח את נשמתו,אוהב אותך על היחס שלך.

אני פשוט אוהב אותכם שמישהו מבין את ליבי ואני מאחל לכולכם שרובכם נשים שאלוהים יתן לכם כוחות ואושר וסיפוק וכל מה שתרצו אולי הגזמתי חצי מזה ואני חושב שנהיה מאושרים ולא נצטרך חיזוקים והבנה מאף אדם אמן .

אמן ותודה

אני רוצה להתנצל על כך שהפסקתי להגיב לא מוצאת בי כרגע כוחות נפשיים לכך זקוקה למעט זמן לעצמי עד שאתאושש קצת מקווה שתבינו אשתדל לחזור להגיב ברגע שאוכל מקווה שתמצאו בכן את הכוחות להגיב אחת לשניה זה חשוב שכולנו נהיה כאן אחת בשביל השניה מאחלת לכן שבוע טוב, נעים ורגוע שחף

חזקי ואמצי מחכים לך וכאן בשבילך אידה

הלילה היה מזעזעה כמתי וקפצית כי היתי בטוחחה שכבר בוקר לאחר מכאן חלמתי שאני נמצאת באחד מה מקומות שתקפו אותי ואבא שלי נמצא שם ולכול מקום שאני פונה הוא נימצא לא זוכרת מה היה הלאה לאחר מכאן קמתי אם חרדת מוות האם יתקפו אותי שוב??? יש לי כול הזמן פחד מזה

אחת יקרה מקווה שישנת טוב הלילה והחלומות היו טובים ומעודדים.... הפחד שלווה אחר הטראומה מובן וברוק מאוד אין זה אומר שיתקפו אותך שוב הפחד שלך הוא גם ההגנה שלך חשוב לספר ולשתף בפחדים דרך ארוכה, אך היחידה להפטר ולהרחיק את הפחד איתך אידה

היום. התגעגתי. עדיין עובדת בקושי נושמת למדתי את העבודה היום עבדתי לבד -פעם ראשונה ! עם בעלת הבית והצלחתי לענות על שאלות וכל זה לא ייאמן, למדי בסוף די לבד.. ועניתי בלי להתבלבל, אבל היא חופרת ברמות! לא נותתתתתתתתתת דקה לנשום שלא נדבר על המנהל הקרציה זהו נגמרו הט'... אבל תראו- הוא לא עובד יום שישי אבל כל רגע מתקשר שחלילה לא עזבתי מוקדם ומה אני עושה וסתם לעכב אותי פתאום הואצריך זה וזה דברים לא חשובים אני עדיין לא מתחברת למרת ששוחתי איתו שקשה לי שיבא בחורהאחרת ונפתרו דברים והוא אמר שחבל שלדעתו אני מצוינת ממש אני בכלל לא חשת ככה על עצמי- אנימרגישה כישלון) החומר לא,מסובך כמו שחשבתי בהתחלה... אבל, לא זה ממש לא אני זה לא התחום בו הייתי רוצה לעסוק ייבוא-יצוא מעניןןןןןןן תסבבבבבבבא שלי מתי הלקוח הפקיד מכולה בבנק ועוד יותר ממש מעניין על איזה אונייה הסחורהההההההתעלה ואם נעמוד בזמנים? עכשיו זה משעמם אותי והמקום עבודה בעע.שיעמום בית זקנים אנשים חופרים אנשים מררבעים מידי אינטיליגנטים אמנם אבל... למשל היום יום שישי באתי לעבודה קאז'אל, עם דגמח, נעלים שטוחות כזה בסבבה כי זה במשק פרטי במושב. וחשבתי יאלה סבבבבה נעביר אותה בכיף אבל ההוא מהנה"ח פלצן ברמות אלק שם לי מוסיקה קלאסית מהבוקר חור בראש זה לאאאאאאא זה איכס וזזזזזזזה סוג האנשים שם לא ככככככף לי עבודה זה גם מסגרת חברתית וואי באינטל היייייייייה סחבקיה וזה היה חלקקקקקקקק מהעבבבבודה בשביל זה היתי באה לעבוד נהניתי! לעבוד!! והיית תורמת לעבוד יותר ובחשק רב!!!!!!!!!!!! הרבה צעירים בערך בגילי וצחוקים והנאה.. ופה חלק מהאנשים צעירים אבל מיובשים שנבצים מרובעים לפלפים עם עיגולדים אבל חופרים לא אני יחפש משהו אחר יותר קל, פחחחות שעת לא יום שישי! זה טו-מאצ' נתתילזה צ'אנס אבל די קיבלתי החלטה אני יחפש משהו אחר! מה הטעם לעשות משהו שאני לא אוהבת?

אין עלייך... קשה... אבל נלחמת ולא מוותרת בסוף תמצאי מה שאת אוהבת ורוצה... רק סבלנות זה יגיע שיהיה סופ"ש נפלא שבת שלום אידה

שיהיה לכולן סוף שבוע נפלא! היום אנחנו עושים חיים בחצר האחורית הילדים בבריכה שלהם יש בירות גלידות פירות אגב, כולם מוזמנים.. אבא המשוגע מתיז מים עם צינור מפריע לי להשתזף.. הורס לי את הפן אאאאאאף!!!!!!!!!! בכל זאת לקחתי לי פסקקקקקקק זמן משם אבל תכף אני ארד. לראות שבעלי המשוגע לא מגזים עם המים חסר מים במדינה. אני שומעת אותם נהנים... מאחלת לכולן שבת של הנאה.. סמויה

רות יקרה מה שלומך? שבת בפתח.... לא תמיד קל עם השקט חוששת? מאחלת לך שבת שלום עם תחושה מלאה וחמה שלא לבד אם יש אפשרות נסי כבר עכשיו לתכנן לא להיות לבד אידה

אין אבא, אין אמא וגם האחות הגדולה עזבה... הילדים מפוחדים ונטושים.

בא לך להיות הביבי-סיטר? את/ה מוזמן/ת...

בקושי מסוגלת לשמור על עצמי...

כולם מוזמנים כוס שוקו? יכול לעזור כהתחלה? נשמע אך כולם מרגישים? רוצה להתחיל? אך מרגישה? ננסה לעזור להיות איתך להבריח את הפחד כאן אידה

שבת שלום דמעה מה שלומך?????

שלומי :( כבר כל כך כל כך נמאס לא מבינה למה אני בכלל עדיין בחיים... אם לאלוהים היה טיפת חסד או חמלה הוא כבר מזמן היה לוקח אותי אליו וסוגר עניין... כנראה שגם הוא לא רוצה אחת פגומה כמוני דמעה

ביום ראשון - רופא שיניים http://www.macom.org.il/dentist.asp מחר - ראיון בנושא הקשר בין פגיעה מינית והפרעות אכילה http://www.anima-clinic.com/contents_page.asp?lang=1&aid=81 לא פשוט מרגישה עמוסה רגשית לא פנויה לעולם שמסביב עושה את כל מטלות היומיומיות אבל לא פנויה רגשית לכלום קשה לי עם העומס הרגשי הזה רוב הזמן מתנתקת מהרגשות ופשוט עושה את מה שמוטל עלי לעשות אבל הרגשות עדיין קיימים אי שם בפנים ואי אפשר שלא להבחין בנוכחותם כי הם דואגים להזכיר על קיומם בכל הזדמנות אפשרית וגורמים לחוסר שקט נפשי שתיגמר כבר השנה עם כל המטלות שיעבור כבר הראיון שיסתיימו כבר כל טיפולי השיניים

מה שלומך שחף???? חמישי עבר וסופ"ש היגע למנוחה אני מקווה שאת יותר טוב ובהצלחה בראשון...מקווה שאת לא הולכת לבד! שיהיה שבת שלום קצת שלווה לנשמה איתך אידה

פחד לא מוסבר.. למה זה לא עובר???!!!!!! זה התקף חרדה? נחנקת. די כבר! אני משתגעת..

טל יקרה מה שלומך היום? אך ההרגשה? הפחד חלף? את יודעת ממה הפחד? מה הרגש? מרגישה בגוף?? אם הדברים לא ממש מוגדרים יתכן שזו אכן חרדה, נשמי עמוק ולאט... עקבי אחרי הנשימות זכרי שאת חזקה וזה עוד מעט יעבור צאי להליכה הדלקי מוזיקה מקווה שאת יותרטוב אידה

תודה. לא יודעת למה דווקא בתקופה האחרונה יש לי הרבה התקפי חרדה.. לעיתים מתחיל ממועקה בעקבות מחשבות על ה"אין" בחיים - ויש לי הרבה "אין"... ברגע שהפחד תוקף, אין לי הרבה מה לעשות.. חוץ מלהשקיע מאמץ בנשימה.. עצה טובה שלך-לנשום עמוק ולאט. ולזכור שזה חולף - כי נדמה שזה לעולם לא יעבור וזה רק מגביר את הפחד. (צריכה "ציפור קטנה" להזכיר לי את כל זה בזמן אמת..) שאלת מה מרגישה בגוף בזמן הפחד.. מעניין שלא כל כך מודעת לגוף.. רק גוש כואב בחזה ובגרון ותחושת חנק. כל שאר הגוף כאילו לא קיים.. הכי טוב זה למנוע, במוסיקה (תמיד עזר לי) והליכה - רעיון שאנסה לאמץ. תודה שאת כאן.

אני לבד בתוך הלבד הגדול שלי ואין לי לאן לברוח הכל שקט שם בלבד הזה ששששששש צריך להיות בשקט ואני שקט הוא סיפור חיי להיות בשקט כשכואב ועצוב להיות בשקט כשמישהו משתמש בגופי להיות בשקט ליד אמא ולשרוד את השקט שלה השקט של השנים הכל עוצר גם היום אני מנסה להתבונן בשקט ובלבד שלי ובליבי אני יודעת שלא השקט מחלחל בגרוני אלא הפחד הפחד להיות שם לבד , לבד כל כך בלי לדעת במה אפשר להאחז הפחד שיעזבו אותי הפחד שאף אחד לא יאהב אותי אם ידע כמה הפחד שלי מנהל אותי ואני כל כך צריכה שיחזיקו את ידי וילכו איתי בתוך הלבד הזה ואני לא רוצה להיות לבד אתה שומע אלהים די....... אני חצויה היום אחרי שנה של טיפול יש שניים בתוכי אחת חזקה עושה עובדת מטפלת צועדת קדימה ואחת אבודה בערפל שמקשה עלי לחשוב ,ערפל שמפריד אותי מעצמי ומכל מה שלמדתי . תינוקת בת 35 זה מה שאני רות

רות יקרה אולי תינוקת שלומדת ללכת.... לבנות עצמה לחזק אך יש לך את ה"אחות גדולה" שיכולה לעזור ולחזק זה קשה הפיצול אבל צריך לתת מקום לשני החלקים שנה זה נפלא ...כל הכבוד...אבל תחילת הדרך חזקי את עצמך נסי למצוא מסגרת תמיכה קבוצתית מאוד יכול לעזור חזקי ואמצי את בדרך הנכונה אידה

צריכה לעשות המון דברים היום אז רק בקיצור.. אני שורדת בקושי שבוע שבו הנפש שלי כאילו קיבלה הלם חשמלי, טלטלה.. אולי זה לטובה כי סוף סוף אני רואה את האמת על המשפחה שלי אבל זה כואב!!!! חושקת שינים וממשיכה לתפקד ולעבוד כי סוף שנה ויש מחויבויות. ויש לי מטרות. ואם לא אעבוד שוב אכנס למינוסים... הגוף שלי מתכווץ בלילה. אני רועדת. הטריגר באירוע המשפחתי האחרון היה נוראי. האחים שלי שמתנהגים כמו אבא שלי שפגע בי. וביום שישי עוד אירוע והפעם גם הוא יהיה שם... אלוהים תן לי כוח..

טוב שיש לך מטרות זה כמעט הכי חשוב מחזקת את ידייך ושולחת לך כח וירטואלי.

אני מבינה מזה להיות בתוך ט'. ואיזו תחושה נוראית זה עושה... ובפרט שהט' בא מכוון המשפחה שלך. בעצם אין לך אפשרות להתחמק הרי זה אבא שלך ואת נאלצת להיפגש איתו וגם לספוג את ההתנהגות הפוגעת של האחים שלך והסובבים זה מאוד לא קל לקום ולעשות החלטות ולהפיד בינך לבינם. במקרה שלי, הפוגע כבר רחוק מחיי. ןלגבי אמא שלי אז היא מזמן שינתה את התנהגותה ודרכיה בנוגע לאלימות. אמא כבר לא כועסת עליי יותר.. במקרה שלך, אבא נמצא בחייך את כמהה לקשר עם אחייך ומחזרת אחריהם. עם כמה שזה נשמע קשה- אין לך ברירה אלא לחיות עם המשפחה שלך אבל גם הרבה מרחוק. לנסות להתקרב ל אנשים, חברים אחרים שיקיפו אותך בחום ובאהבה אני רואה שמבחינות אחרות את חזקה שורדת ועצמאית. יש הרבה נפגעות שאבא פגע בהן והן נותרו תלותיות בקשר הרסני. את כבר עשית צעד אחד החוצה צעד מאוד משמעותי! אל תפחדי לנקוט עמדה- אחייך נקטו בה והם לצד אביך עמדי על כך שרחוק ממנו מתוק לך. ומה שטוב לאחים שלך- שייעשו הם. את צריכה לשמור על עצמך ולהתרחק מט' איך הקשר היום עם אבא? הוא מנסה להתקרב, הוא מכחיש? דוחף אותך לפינה? מספר שקרים לאחים שלך? איך הוא מתמודד עם הסיפור שלך על הפגיעה? אולי קצת הגזמתי עם השאלות שלי אבל..אני לא יודעת איך זה להתמודד עם הורה פוגע שכולם בצד שלו ואני בפינה. את זקוקה להרבה כוחות ולהרבה אהבה וחום ((((((((((((((מאי)))))))))))))))))))))))))))תהיי חזקה ותעשי את ההחלטות הנכונות. לא פשוט!

מאי יקרה, האם יש אפשרות שלא תגיעי לאירוע ביום שישי הקרוב? אם זה גורם לך לכזאת הרגשה רעה ומזיק לך, זכותך להגן על עצמך! תמיד אפשר להמציא שקר לבן בדקה ה 90 (כדי לא להתמודד עם ניסיונות להפעיל לחצים) ולא ללכת. למענך!? תהיי מחוייבת קודם כל לעצמך.

מה שלומך מאי? את כבר אחרי הארוע? אך עבר? את ממוקדת במטרה... לא לוותר לא ליפול אבל יש כל כך עם מה להתמודד האם את מוותרת לעצמך לפעמים? מקשיבה לעצמך? למה נכון לך? אם יש דברים שיכולים להקל? שמי עצמך במקום ראשון כי את הכי חשובה!! אידה

ביום שבת הייתי נסערת ודיברתי על העבודה החדשה עם בעלי, על הקשיים בה, יש בה הרבה מתחים ולחצים ומצד שני ראש גדול והרבה למידה. אבל עומס נפשי כזה! שאני לא מפסיקה לחשוב על זה ואני לא רגועה. וממש יש לי תחושת מועקה וחנק כי זה שסיפרתי לכן שאני עובדת איתו גורם לי למלא ט'(לכן אני מתעבת אותו!)- החל בצורה החיצונית שלו- בחור גבוה, נאה, אפשר לומר חתיך עם זרועות חסונות וורידים בולטים.ולמרות מראה הנאה והיפה שלו יש בו משהו שמאיים עליי. וגם הדיבור שלו סמכותי פיקודי ועם טון מאיים. קשה לי לעבוד איתו. אני יותר נגמרת ממנו ומהטריגרים שהוא עושה לי, פחד בלב. הוא מצטייר לי כמפלצת! אז עכשיו, היה מוצ"ש, פחד התגנב לי ללב שביום א' עליי להתייצב בעבודה. כן פחד. קצת מאותו פחד ישן נושן שהייתי צריכה לחזור הבייתה ביודעין שאמא כועסת עליי. הפחד הזה לא נעלם! הוא לפעמים שוב מופיע בהקשרים אחרים. אז כהרגלי כדי להרגע, נרדמתי בסלון, בעלי לצידי בספה השנייה רואה סרט. ששיעמם אותי מוות אז נרדמתי. ופתאום אני חולמת שלידי נמצא- ההוא שפגע בי! פתאום אני רואה אותו בסלון לידי בסלון, ממש הוא!!! הפנים שלו, הכל (שנים לא חלמתי עליו בכלל), אני בקושי זוכרת איך הוא נראה...במודע הוא ממש מטושטש.. ועכשיו הוא כאן לידי הוא ורוצה לגעת בי בצורה פוגעת. אני בחלום, נבהלת אבל מאוד רדומה ולא יכולה לזוז אז אני מתחילה למלמל משהו ולא יוצא לי קול ברור אלא מילים חלושות, לא ברורות. ואני ממשיכה למלמל (לזעוק לעזרה) ואני לא מצליחה! בסוף הצלחתי- בעלי במציאות שמע אותי "בוכה וממלמלת" מתוך חלום אז הוא נתן לי יד במציאות כדי לעזור לי (הוא מכיר את הסיוטים שלי) ולקח לי זמן להבין שזה לא ההוא שפגע בי נוגע בי אלא בעלי במציאות וכך התעוררתי, הבנתי שזה היה חלום וזה בעלי נותן לי יד התהפכתי והמשכתי לישון.... יא וולי, אם הייתי יודעת כמה ט' העבודה הזאת תביא לי הייתי מוחקת את היום בו הלכתי בביטחון לכח-אדם לחפש עבודה! יך התלהבתי שהתקבלתי כאילו ו.... למה עשיתי את זה לעצמי, זה לא פשוט פתאום לבוא ולהגיד זהו מחר אני לא באה יותר! יכולות להיות לזה השלכות שליליות מאוד לגביי. אההההההההההההההההההההה! סמויה לא רגועה!

נסי שניה לעצור ולהזכיר לעצמך שמה שקרה בעבר לא קורה עכשיו. אני יודעת כמה זה נורא כשהחיים מביאים טריגרים כאלה. הטיפוס מהעבודה שלך נשמע לא טוב. כוחני מאוד. אין לו זכות לאיים עליך ומותר לך להגיד לו שלא מקובל עליך שהוא ידבר אלייך ככה. תזכרי שיש לך אפשרות תמיד לעזוב. תעשי מאזן ותשקלי כמה כדאי לך להשאר לעומת כמה כדאי לך לעזוב. יש עוד עבודות בשוק ואם התקבלת לזו תתקבלי גם לאחרות.

מותק עשי הפרדה בין מה שקרה לבין מה שיש כרגע את יודעת שהוא לא התוקף נכון ? נשמה אם הוא מפחיד אותך נסי להתרחק ממנו אפילו שזו עבודה מאחלת לך הצלחה חיבוק ענק ממני לדבר עם הבעל ולשתף כמה שרק אפשר הוא ייתן לך את כל הגב שאת צריכה אוהבת תור

קודם כל מה שלומך? מה שלום הבן שלך? איך אתם מתקדמים? שולחת לכם הרבה אהבה וחיזוקים! את יודעת, מה שקרה לי בעבודה זה דבר מעניין שרק אחרי כמה זמן נפל לי האסימון שהבחור הזה שאני "נטפלת" אליו ומציירת אותו באור מפלצתי בסה"כ היווה לי ט'. והוא לא מפלצת ולא כלום. בחור רגיל.פשוט הקול שלו, המראה שלו, האופי הסמכותי והניהולי שלו שידרו אליי איום בתת-מודע שהפעיל ט' חזק שבא לידי ביטוי בבסיוט שהיה לי מוצ"ש.היום גיליתי שהוא לא היה סתם שוטר פשוט אלא מפקד יח'. ובגלל זה הוא מדבר ככה בטון סמכותי. וכל יישותו אומרת ומשדרת סמכות וכוח. אז זה גרם לי לפחד ממנו וזה זלג גם לעומק, למקומות האפלים יותר בנפש. תקשיבי צחוקים- היום אזרתי אומץ והתקשרתי אליו, לשיחה גלויה להגיד לו את האמת שקשה לי . שאולי נתחיל לחשוב על פיתרון שאני יעזוב ובינתיים אשאר עד שיביאו חדשה. לפני זה היו לי סרטים בראש שיש מצב שהוא יכעס עליי יצעק עליי וירביץ לי או יתקוף אותי אם אני יעיז להגיד לו בעבודה שאני לא רוצה. אז התקשרתי אליו ואמרתי אחרי שאני יגיד לו אני לא יראה שם יותר את פרצופי. ונגמר. עד כדי כך, תראי לאיזה סרט נכנסתי! דמיוני והזוי לגמרי.. והוא היה מאוד נחמד ואמר לי שחבל, שאני רק שבועיים בעבודה, שהוא לא מצפה שאני אדע הכל חלק.. והשיחה זרמה בנחמדות ובתרבותיות. הוא אמר שאם אני מתעקשת אז כולנו בני אדם ולא מחזיקים אף אחד בכוח. אבל שאתן לעצמי צ'אנס להצליח ושהוא חושב שאני עשה עבוה טובה. וחבל. איזה צעק איזה תקף ואיזה נעליים לאיזה סרטים אני נכנסת.. בכל אופן, בנסיבות האלה נחמד לדעת שאני טועה. תארי לך שמה שהייתי חושבת היה נכון! חשבתי סתם דברים מעוותים. אבל אני תמיד עם היד על הדופק, אי אפשר לדעת, לא??? שולחת לך חיבוק וגם שבוע הכי מדהים שיש! והבת, סמויה

מותק עשי הפרדה בין מה שקרה לבין מה שיש כרגע את יודעת שהוא לא התוקף נכון ? נשמה אם הוא מפחיד אותך נסי להתרחק ממנו אפילו שזו עבודה מאחלת לך הצלחה חיבוק ענק ממני לדבר עם הבעל ולשתף כמה שרק אפשר הוא ייתן לך את כל הגב שאת צריכה אוהבת תור

סופ"ש בודד ,לא מצליחה לצאת ממנו מהמחשבות ובעיקר מהפחדים שיעבור הזמן ואשכח קצת אני רוצה לדבר עם מישהו בא לי להקיא אני מתפוצצת

יום ראשון, שבוע לגמרי חדש וכבר לחוץ ומתיש נפשית. הנה ערב.. ואני הצלחתי לצאת קצת מהמתח בו הייתי שרויה אחרי שכתבתי את ההודעה למעלה.. והוקל לי.. לכן, כתבי ושתפי כמה שיותר תקיאי מתוכך את כל הלחץ והכאב שאינם מרפים לעיתים הבלון שלנו כבר מלא מידי עמוס וגדוש ועם כל נשיפה של אויר זה מרגיש יותר ויותר דחוס, עומד להתפוצץ צריך קצת להרפות ,להוציא אנרגיות שליליות שדחוסות מכל מקום ומכל פינה ואז יהיה שוב מקום לאויר לנשימה... סמויה

התעוררתי מוקדם ללכת לעבודה יש לי היום ישיבת צוות בבוקר ואח"כ אני צריכה לחזור לשם אחר הצהורים ישנתי הלילה 5 שעות ואתמול שעתיים מרגישה כמו זומבי לא יודעת איך אני אסחוב את היום הזה אתמול לא הצלחתי לישון כל הלילה ובבוקר הצלחתי לישון רק שעתיים כי היתי מותרדת מהדוחות שאני צריכה לכתוב בסוף סיימתי את כולם הודות לזה שלא הצלחתי לישון ובערב נסעתי עם המשפחה וחברים לירושלים לראות הצגה של תיאטרון קליפה בפסטיבל ישראל לפי סיפורים קצרים של קפקא שבן דוד שלי הופיע בה וחזרתי באחד בלילה היתה חוויה מעניינת הצגה מאוד לא שיגרתית ההצגה היתה בנויה מקטעים קטעים שאת חלקם אהבתי ואת חלקם פחות ובסה"כ ממש ממש נהנתי אבל עכשיו אני גמורה מעייפות

בימים אלה פשוט באמת עמוס מדי ולא כל כך מוצאת זמן פנוי

קחי לך את הזמן להתמלא באנרגיות.. מעט שינה טובה לא תזיק.. לנוח מהעומס המעיק.. שיהיה לך שבוע כמה שיותר רגוע מהלחצים.. סמויה

אני מקווה שאת כבר משלימה שעות שינה והבוקר כבר יהיה מלא אנרגיות חדשות וטובות זה נשמע נפלא שסיימת הכל ואפילו הצגה איכותית בפסטיבל ישראל שיהיה שבוע טוב מלא באנרגיות אידה

יש תקופות עמוסות. וגם אני עכשיו באחת כזאת וזה מאוד מתיש. שמרי על כל פירור של אנרגיה ובעיקר תשמרי על עצמך. אתמול נעזרתי בהרפיה בקישור הבא וזה ממש עזר לי לנשום ולהרדם הנה: http://www.derech.net/relax4.htm

שנת הלימודים נגמרת ופתאום נוצר עומס של מטלות נאלצתי לעזוב באמצע הדרך את כתיבת העבודה ולהתחיל לכתוב דו"חות שמסכמים את הטיפולים אומנם יש לי רק 4 מטופלים אך מכיוון שאני לא מיומנת בכתיבת הדו"חות זה לוקח לי המון זמן וצריכה גם לכתוב למדריכה שלי את עיקרי הדברים שאני מתכוונת להגיד ביום העיון וביולי כבר נקבל עבודות נוספות לכתב אז ממש כדאי לי לסיים לכתוב את העבודה(שבנתיים עזבתי) עד סוף יוני והמנחה שלי בעבודה חזרה מחופשת לידה אז חוזרים לישיבות צוות כנראה פעם בשבוע וזה לוקח לי את הבקרים של ימי ראשון שקודם יכולתי ללמוד בהם בקיצור, אין זמן לכלום לא יודעת איך אספיק את הכל בזמן משתדלת כל פעם להתרכז במשהו אחד ולא לחשוב על הכל ביחד אבל עדיין מרגישה את העומס ואת הלחץ רוצה שהתקופה הזאת תעבור כבר :( ועדיף כמה שיותר מהר!!!

היי שחף, נראה לי שאת יודעת את התשובה הכי טובה לכל בעיות העומס - להתרכז כל פעם בדבר אחד. ובאמת רשמי לך סדר עדיפויות ושימי לך למטרה כל פעם לעבור דבר אחד , שלב אחד בכתיבת עבודה למשל. והתקופה הזאת תעבור , כי הזמן טס, (אם רוצים ואם לא..) אני מבטיחה..(-:

תודה טלוש באמת משתדלת כל פעם להתרכז בדבר אחד מכתיבת הדו"חות כבר התפטרתי עכשיו צריכה לכתוב משהו ליום עיון כי המדריכה שלי כבר ממש ממש לוחצת ואח"כ אחזור לכתיבת העבודה ומקווה לסיים אותה בהקדם האפשרי אבל קודם כל חייבת להשלים את שעות השינה בימים הקרובים

ועל מה? זה לא יוצא לי מהראש עכשיו. ואני עכשיו בטוחה- אני שוננננננננננאת אותו שוננננננאת אותו ושוב פעם- שונאת אותו! את ההוא מהעבודה שלי. שונאת אותו, שונאת להגיד לו בוקר טוב בבוקר, לא רוצה לצחוק מהבדיחות המטומטמות שלו שהוא אומר "נו למה את לא צוחקת, את לא מבינה הומור?" אשכרא כאילו ואני חייבת לו משהו. לא! יותר אני בכוון של להעיף לו סטירה. שונאת את טפיחות השכם שלו ואת המחמאות המאוסות שלו ואת הדיבור הסמכותי שלו , עם טון צבאי פיקודי (איכסס) מסתבר שהוא היה פעם שוטר בעברו.. בהתחלה הוא עשה עליי רושם של בחור כזה נחמד ואיכותי. חשבתי שיהיה אחלה לעבוד איתו. צעיר, דינמי בפועל בכלל לא נעים לעבוד איתו! יותר גרוע מזקנה בת 80! הוא קרצייה מהגהנום! דבק! לא בא לי לראות אותו שוב פעם ביום א'! דיי נמאס. אם מעכשיו אני ככה מרגישה... ואני אמורה לעבוד איתו .. איזה עונש.. ממש לא לא בא לי על העבודה הזאת, יש עוד עבודות. למה אני מרגישה כל-כך מחוייבת, לא נעים לי... למה אני לא עושה עליו "פרצוף של רוצחת" לא, אני ממשיכה להיות נחמדה כמו מטומטמת!

היי סמויה את לא צריכה להיות נחמדה לאף אחד אם את לא רוצה את יודעת שהבחירה היא בידיים שלך ואת זו שצריכה להחליט אם זה בסדר לך להיות שם או לא במידה ואת צריכה את העבודה הזו למטרות קיום הייתי מציעה לך לפעול פשוט כך אין דרך אחרת ואף אחד לא יעשה זאת בשבילך ,קומי וחפשי עבודה אחרת במקביל ואני בטוחה שיש משהו שם שמחכה לך את לא צריכה לסבול כל היום ,עברת מספיק בחייך מחכה לשמוע בשורות טובות רות

כל כך הרבה אנרגיות גוזלת ממני העבודה החדשה הזאת. זה יותר מידי בשבילי. כבד. עושה לי רע לחשוב שעליי להתייצב שם בבוקר... אני מתה להיות להיות כבר אחריי כל זה. קודם לנוח קצת בבית ואח"כ להיטען באנרגיות חדשות וללכת לחפש משהו חדש. אבל הפעם למדתי לקח חשוב- מהתחלה! לשאול את כל השאלות, לא לקפוץ ישר על כל הצעת עבודה. לא להתפשר על דברים שאח"כ יעלו לי ביוקר. כי עבודה זו התחייבות, זה לא משחק ילדים. אני יחכה עד ל-10 שתיכנס לי מהם משכורת לא רוצה להסתכסך איתם לפני. אני לא יודעת עד כמה הם הגונים. הם יכולים לכעוס ולא לשלם לי. בכל זאת, הקדמתי 1600 ש"ח למפעיל הצהרון וחבל לי להפסיד את הכסף. לפחות ארוויח משהו שיכסה את זה. ואת יתרת הימים שלא השתמשנו בשיק הוא יהיה חייב לי לפעם הבאה שאעבוד שוב ונתקזז. ככה סיכמתי עם בעלי. ועד יום שלישי אני אצטרך לסבול. כי באמת אני לא אוהבת את העבודה הזאת בכלל ואני לא צריכה אותה למטרות קיומיות. אני כל כך חסרת סבלנות..

סמויה יקרה זו עבודה חדשה כל התחלה היא קשה ודורשת המון אנרגיות, נתי צ'אנס פני כל החלטה שלך את עכשיו נבוכה ומרגישה מחוייבת ...הכל חדש ואת עדיין לא חלק... כשתיהיה יותר בעניינים תרגישי אחרת מצד שני ...שום דבר לא בכל מחיר!!!! תיהיה את עצמך , עציבי גבולות ברורים, לא לגעת ולא טפיחות סחבקיות...זה לא מתאים לך!!! גם בדיחות מעוסות...וחיוכים מאולצים... אמרי בפרוש והציבי גבול יהיה לך יותר קל בעבודה עם גבולות! ואם לא אז לא שיהיה יום טובבבבבבבב ומפתיע לטוב וכך כל השבוע אידה

בהיותי ילד בן 6 עברתי התעללות מינית על ידי גבר שהוא יותר נכון היה נער,היום שאני מסתכל על החיים שלי אחורה ומחבר את כל התמונות אז יתכן שזה היה רצח הנשמה ולא סתם התעללות מינית אני לארואה היום שיש את הכוחות להמשיך ,אז נכון יש ימים מאוד שמחים אבל אז משהו בפנים מזכיר לי לא אסור לך לשמוח זה לא אנושי מיד תחזור לעצמך ותגמור את עצמך מבפנים ,ניסתי הרבה טיפולים מכל הסוגים ולומר לך את האמת כלום לא עזר ,אולי זה עזר לחשבון הבנק של המטפל ולאגו שילו שמשהו יותר חלש ממנו זקוק לרחמים ועזרה ,הייתי רוצה לדעת עם באמת יש טיפול הולם למקרה כמו זה ,אני אובד עצות ומיואש ולא מוכן לשמוע זה תלןי בך והשינוי צריך להיות קודם ממך איך בדיוק אני נטול אנרגיות לחלוטין דברים בססים בחיים משתקים אותי ,תודה ק.

ברוך הבא ק! מצטערת על הפגיעה והטראומה הקשה שעברת על רצח הנשמה, מצטערת על הרגשות היום התחושות לגבי טיפול... חוסר האונים והתקווה שאכן משהו יכול להשתנות... אם לא הייתה בי האמונה והתקווה אצל כל אחד ואחת ....אם לא הייתי רואה שאפשר אחרת....כנראה שלא הייתי כאן מנהלת את הפורום....ולא מטפלת בפגיעות מיניות, זו דרך ארוכה...דרך כואבת...אבל עם טיפול מקצועי מתאים, אמון וכימיה עם המטפל, אפשר אחרת! אפשר ללמוד לחיות עם הטראומה שעברת....לתפקד, להצליח לראות את האור... לקוות ,לחלום ולהגשים, להאמין בעצמך....ללמוד לקבל ולאהוב את עצמך... זה לא בקסם אבל בהחלט אפשרי אני מקווה שתשאר להיות חלק מהפורום לשתף, לקבל כוחות, אמונה ותקווה בכל דבר אנחנו כאן בהצלחה אידה

כשראיתי את הודעתך, ליבי יצא אליך להושיט לך יד אבל נבצר ממני כי הייתי מאוד נסערת בגלל נסיבות אישיות. אתה בטח כבר ראית את מה שאידה כתבה לך כנפגעת אני מסכימה עם כל מילה שלה. למרות "רצח הנשמה" עדיין יש חיים יש טיפול ויש תקווה. כמו שבטח יצא לך אולי לקרוא אותנו כאן אז יש ימים קשים ו..גם ימים יותר אופטימיים ושמחים אנחנו משתפות כאן בכל הרגשותנו השמחות והרעות. משתתפות בכאב ובשמחה של כולנו. אם ייצא לך לקרוא יותר לעומק אז גם מתוך הכאב צומחים להם רגעים מיוחדים של אושר ושמחה של תובנות והארות שגורמים לנו לעזור לעצמנו ולאחרות. אז בינתיים ק. יקר- עברת כאן עם סיפור עצוב ונוגע ללב עם מילים שמבטאות המון עצב וכאב. ממש כמו מתוך הנסיון האישי של כולנו ולכן, אני עצמי יודעת שהן מקפלות בתוכן עוד הרבה מעבר למה שמילים בכלל מסוגלות להתכוון. אז, תהיה חזק ותשמור על עצמך ק. היקר! סמויה

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

כן יש טיפול דם יזע דמעות המון רגשות שצפים ולא נותנים מנוח המון עיבוד של קור ורצון לאכול מתוק כל הזמן הגנה על הנשמה מפני פגיעה נוספת וכן יש רצון להתרחק מאנשים להסתגר בועתיות הכל. כשיש טיפול נכון ואדם שמתאים אתה יכול לקבל את חייך בחזרה אולי לא שלמים כמו שהיה אבל זה אפשרי מאחת שמתענה בטיפולים ממש כך והכל צף ועולה ויהיה נקי יותר כש אוכל להתחבר סוף סוף לאונס שעברתי זה קשה מאוד דרך אגב יש טיפולים לא יקרים ויש מקום שאפשר לקבל בו תמיכה ועזרה אל"י עשית לי קר מאוד קר לי עכשו בסדר אני אסתדר

מרגישה שלעולם לא אבריא, שלנצח אהיה בטיפול.. ואין לי כוח איזה מן חיים אלה??!!!!! לא רוצה יותר. כמה אפשר??!!!!!!!!!!!!

זה באמת תהליך ארוך ומייגע. הסבל והקושי שבטיפול לעיתים בלתי נסבלים. זה כמו התקופה שבה הפרפר נמצא בתוך הגולם, אבל בסוף הוא יוצא.\ תני לעצמך את הזמן. החלמה היא דרך ארוכה.. תחשבי מה מקל עלייך את הדרך.

תודה על המילים המעודדות. אהבתי את דימוי הפרפר.. מרגישה כלואה בתוך הגוף ובתוך הנפש לעיתים זה מרגיש כמו מאסר עולם ואז לא רואה את האור. כבר עייפה. מייחלת שהכל כבר ייגמר..

אני גם עשיו בתקופה של ייאוש קיומי. מרגישה כלואה. קשה לי לומר יותר מעבר עכשיו אני מקווה שאת מבינה. האנרגיות שלי- על הפנים! בכל מקרה, שולחת לך חיבוק בלי הרבה מילים ((((((((((((((((((((((טל))))))))))))))))))))))))))))))

תודה על התגובה והחיבוק. מקווה שתצליחי להשתחרר מ"כלא הייאוש" ולצאת לחופשי.. מאחלת לך גם, שישתפר בעבודה או שתמצאי מקום עבודה יותר מתאים. ושיהיו לך אנרגיות חיוביות לעזור לעצמך שולחת לך חיבוק בחזרה (-:

טל יקרה נסי לראות ולעבור מעץ לעץ.... יותר קל פחות מפחיד... מאשר לראות ולעבור את כל היער הגדול... בהצלחה אידה

רות יקרה מה שלומך? מה קורה אל תשארי לבד כאן בשבילך אידה

אלופת השנה אני בלהרוס את מה שאלהים כבר רוצה לתת לי מתנהגת כמו ילדה (ולא אל תגידו שזו הילדה שבתוכי כי זה ממש לא תירוץ וגם למי איכפת) כבר תקופה אני לא מצליחה להקיא ,הגרון כואב לי כולו פצוע ואני שיודעת כבר שאי אפשר מנסה שוב ושוב אוכלת אוכלת עומדת מול האסלה וכבר לא מנסה כמעט להוציא את מה שנכנס ואני שם בשרותים כואבת ובודדה ובכל זאת יודעת שזה לא טוב לי ושאסור לי בכלל להיות שם כי ממילא זה לא נותן כלום. עד שממש לא אהרוס את עצמי ואת בריאותי לא אפסיק ,במקום שאעריך שאלהים בחר לא לקחת את בריאותי הגופנית אחרי 20 שנה של הקאות אין ספור איזה מין אדם אני בכלל אני עומדת להשאר לבד ,המטפלת שלי כועסת מאוד ובצדק כי גם שם אני חייבת לנסות להרוס לשגע את כל העולם ובעיקר אותה ואני בדרך לאבד את האדם היחיד בעולם שראה אותי שהיה נדיב וטוב לב שהיה מוכן להיות בשבילי כמה שאצתרך ואת כל זה הרסתי אז אולי לא מגיע לי בכלל והילדים המתוקים שלי שהכניסו את כל האור שיש לי לחיי שבזכות אהבתם התמלאו כל כך הרבה בארות בתוכי גם איתם אני לא ממש ממש קשובה כמו שהייתי לפני שהחלטתי להשתגע אוףף איתי אני אשמה ולא מגיע לי כלום ואני מענישה את עצמי ומצטערת דקה אחרי אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור..... אם הייתי יודעת שלא אפקח את עיניי ואשר לבד אם..... רות

השיגעון הזה הוא בעצם הנשמה שלך נלחמת על עצמה. זה לא דבר רע. לא בטוח שאם המטפלת כועסת תאבדי אותה. מותר לכעוס ולאהוב גם יחד. את לא אשמה ואל תעניני את עצמך. תהיי רכה עם הילדה הפנימית הכואבת בתוכך. תני לה מקום...

נכון זה סוג של מלחמה עצמית שלא מנותבת למקומות הנכונים ועל מה אני נלחמת בכלל? הנשמה שלי היא יודעת מה היא רוצה רוצה לחיות בשלום עם עצמה ,רוצה לדעת למצוא את הכוחות שיש לה כדי לעודד את עצמה ורוצה כמעט הכי רוצה למלא את הבור הכי גדול שפעור בנשמתה הבור שרוצה שיאהבו אותו הבור שרוצה שלא יעזבו אותו הבור שרוצה שמישהו יתן לו יד ויעזור לו לראות את הדרך הבור שרוצה לאהוב את עצמו במקום לשפוט כל הזמן . זה מה שהנשמה שלי צריכה ורוצה ולגבי המטפלת שלי ,אני לא יודעת אולי כן ואולי לא אולי מה שהיה נהרס והמקום שלי לא ישאר כמו שהיה עד היום ואולי מההרס הזה יצמח לו משהו אחר חזק יותר ברור יותר ואפילו מקדם יותר מה שנותר לי הוא להחזיק אצבעות שכך יהיה. בינתיים זה משאיר אותי די מרוקנת ודי עצובה והכי מצטערת על השטויות שאני עושה . רות

גם אני מרגישה מחנק ובא לי למות. אוף משפחות זה כל כך קשה... חזרתי עכשיו מאחד מהאירועים האלה ואני בוכה בפרץ בכי אבל המחנק עוד לא משתחרר. תמיד אני בצד, תמיד לא מתאימה, לא יודעת איך להתנהג, תמיד נכווית מהתנהגותם של אחרים. אוף... אין לי כוח לבכות אפילו. אני מתפרקת ואם אתפרק לא יהיה מי שיפרנס אותי. אבל לפעמים נמאס לי להחזיק הכל בכוח. זו תקופה קשה. האחים שלי מתנהגים אלי בצורה כזאת פוגעת. הם מתעלמים מקיומי. הם מעדיפים לא לראות אותי. לא לשאול אותי מה שלומי, לא לשבת לידי... אחד האחים שלי מזמין אותי ואת אמא שלי כמעט כל יום שישי לראות את הבן שלו, הנכד והאחיין האהוב. אבל יחד עם זה אני מרגישה ממנו כזאת דחייה וקשה לי עם זה כל פעם מחדש. מתייחסים אלי כמו לאחות הדפוקה, הנכה, כמעט כמו אל מצורעת. זה לא חדש כי הם תמיד יחד עם אבא שלי לעגו לי, הציקו לי, שלא לומר התעללו. כן, אחד מהם כן התעלל בי מילולית. ואז פתאום אחי החליט להכיר לי מישהו שהוא בקשרים עסקיים איתו. זו פעם ראשונה שהוא חושב על דבר כזה. אז כן הוא איש נחמד ויש לו כסף כדברי אחי, וגם לעסקים שלהם זה לא יזיק. למה אני מרגישה עם זה מוזר? אני כל הזמן חושבת או מרגישה, שהם מזלזלים בי. אני כבר לא יודעת מה לחשוב. ההתיחסות שלהם מבלבלת. מגעילה. ושניהם יודעים שהאבא שלהם פגע בי. וכל פעם הביקורתיות שלהם, הריחוק, מזכירה לי את אבא שלי. ואני נחרדת. גם גיסתי שיודעת על מה שעברתי מתרחקת ממני בזמן האחרון. חשבתי ואולי ציפיתי שיושיטו לי יד, אבל בעולם הזה מתרחקים מאלו שקשה להם, שלא הולך להם בקלות, שיש להם מטענים. אני כל כך קשורה לאחיין שלי וכל פעם שהוא רואה אותי הוא רץ אלי אבל בא לי לגמרי להתרחק. בטח שלא נראה לי שרוצה קשר עם מישהו שהם קרובים אליו ולהרגיש כל פעם מחדש את התחושות האלה.. לא רוצה להיות שוחד, אובייקט סעיסקת חליפין. תוהה מה לעשות- אם להגיד לאחי שאני לא רוצה ולדחוף הערה סרקסטית שמביעה את כל הכעב והאכזבה שיש לי ממנו, כי פעם הוא היה יותר תומך ואכפתי.. וציפיתי כי הוא הבטיח, כי הוא רצה להיות שם.. וזה בסדר שעכשיו הוא לא יכול כי יש לו ילד וכו' אבל לעזאזל לא צריך להתעלם מאחותך.. ניסיתי להעיר אבל הוא לא קיבל את זה. נראה לי שפיצוץ מתקרב ואולי יהיה יותר נוח לפוצץ את זה. נמאס לי מהיחס שלהם. נמאס לי מהפגיעה הזו שהורסת כל כך הרבה בחיים שלי, סליחה על אורך ההודעה... מאי

אני מבינה את כאב והרגשות הקשים שלך כלפיי משפחתך הלא תומכת. שהם דווקא לקחו את הצד של אבא, בקשרים עסקיים איתו מתוך אינטרס כלכלי בלבד. הם לא לוקחים את הצד שלך ולא מזדהים איתך כי אין להם לצערי מה "להרוויח" ממך. אולי, את יודעת זה עולם של גברים וייתכן והם רואים אותך בצורה פחותת ערך מהם. את יודעת- שובינזם. ולכן הם לא מתייחסים אלייך בכבוד ובצורה שווה להם ודוחקים אותך לפינה במשפחה. וחץ מזה, כשאין קשר חם, כשאין רגשות נכנסים השיקולים הקרים והאינטרסים ואז באות העדפות כואבות שאינך מבינה אותן. אין מקום לרגשות חמים במשפחה שלך. את נמצאת איתם בקשר כל-כך מזלזל פוגע ומזיק לך נפשית. מאחלת לך שתמצאי אנשים אחרים בחייך שיקיפו אותך בהמון אור, תשומת לב ואהבה שכל-כך מגיעים לך. שולחת לך חיבוק עם המון חום ואהבה!!

אני מבינה את כאב והרגשות הקשים שלך כלפיי משפחתך הלא תומכת. שהם דווקא לקחו את הצד של אבא, בקשרים עסקיים איתו מתוך אינטרס כלכלי בלבד. הם לא לוקחים את הצד שלך ולא מזדהים איתך כי אין להם לצערי מה "להרוויח" ממך. אולי, את יודעת זה עולם של גברים וייתכן והם רואים אותך בצורה פחותת ערך מהם. את יודעת- שובינזם. ולכן הם לא מתייחסים אלייך בכבוד ובצורה שווה להם ודוחקים אותך לפינה במשפחה. וחץ מזה, כשאין קשר חם, כשאין רגשות נכנסים השיקולים הקרים והאינטרסים ואז באות העדפות כואבות שאינך מבינה אותן. אין מקום לרגשות חמים במשפחה שלך. את נמצאת איתם בקשר כל-כך מזלזל פוגע ומזיק לך נפשית. מאחלת לך שתמצאי אנשים אחרים בחייך שיקיפו אותך בהמון אור, תשומת לב ואהבה שכל-כך מגיעים לך. שולחת לך חיבוק עם המון חום ואהבה!!

לא שהיא גרמה לי לט' אלא גם אני במצב די דומה! רק מנסה להכחיש.. ערפל ומועקה. ואצלי זה בא מכוון העבודה החדשה... ובכן- זו עבודה לא פשוטה בכלל! מצריכה המון הבנה, ידע אפילו נאמר לי שתקופת ההכשרה מצריכה לפחות חצי שנה. סתם אמרו לי את זה.. עבר רק שבוע וכבר זהו- נגמרו ההסברים עכשיו תתחילי לעבוד.. ואני גם באתי כדף חלק. לגמרי חסרת נסיון בתחום. וגם אמרתי את זה בראיון. נאמר לי- שהם מוכנים ללמד. אבל, בפועל אין להם זמן ללמד כמו שהבטיחו. אני רק שבוע שם וכבר פונים אליי כותיקה. זו מח' תפעול אין שם זמן לאף אחד ללמד! רק ככה על קצה המזלג... צריכים להמשיך הלאה. זו שהייתה לפני הועזבה. והיא ידעה את התפקיד הכי טוב. חבריה למח' לא בדיוק יודעים איך היא טיפלה. ומאז המקום נשאר ריק עד שהגעתי אני ועכשיו אני צריכה למלא את תפקידה ואני כולה שבוע בעבודה וכבר מפנים אליי בעיות מפעלתיות לא פשוטות.. אין לי כ"כ מושג איך לטפל בהם כי החפיפה שלי כמעט ולא נעשתה. רק פה ושם הסברים קטנים. אני צריכה למעשה להבין הכל בעצמי ע"י שאלות. נתחיל מזה שמפנים אליי מליון אי-מיילים שאני לא ממש מבינה את תוכנם. ולא שיש לי בעיה עם אנגלית, רק אני לא מבינה! אני מנסה לנחש מה המשמעות.. בינתיים עוד לא עשיתי איזה טעות קריטית. אני מנסה לשרוד את היום וכל יום אומרת- זהו היום אני עפה, מה אני צריכה את זה. את הניחושים הללו. את הפחד שפונים אליי לקבל תשובות. והם פונים אליי כי אמרו להם שמעכשיו אני מטפלת. ראש המחלקה אמור להצמיד אותי אליו לפחות שבועיים, שנטפל יחד באימיילים ואח"כ אני לבד יבין מה עושים. אבל הוא כל היום עסוק מחלק לי הוראות תעשי את זה, תטפלי בזה.. כל דבר תפנו ל... ואני שוברת את הראש.. אוספת פירורי מידע מכאן ומשם.. הכי מצחיק שהיום אחת הבחורות בתפקיד אחר הלכה היום מוקדם והמנהל הורה לי לטפל באי מייל אחד שלה אין לי בכלל מושג קלוש מה היא עושה ואיך!! אז השארתי את זה ככה שהיא תבוא ותטפל בזה. לא מספיק שאני לא יודעת את התפקיד שלי איך אני בכלל יכולה לגבות משהי ותיקה?!? זו שחפפה אותי ביום הראשון- מסתבר שהיא בכלל מנהלת הת"פי וזה לא מכבודה ותפקידה ללמד נושאים שלא היו בכלל בתחומה. התפקיד שלה הוא לבנות מע' ולפקח על המחלקה. מצד אחד- בעלי הבית חושבים שהם מלמדים אותי ומצד שני הם מסרבים "בעקיפין" ע"י כך שהם כל הזמן עסוקים ואין את מי לשאול שאלות. ואנ ככה תלויה באויר.. נראה מה יהיה מחר בבוקר אם קיבלתי בכלל תשובות מחו"ל כי הבעלת בית "מחכה לי עם חבל תלייה" והיא מאוד קפדנית ורוצה תשובות בזמן. לגבי בעיות . יש לציין שלא הכל אני לא מבינה. כרגע אני רק לומדת סאפ (כמעט לבד..) אף פעם לא עבדתי עם זה.. כרגע אני מוציאה נתונים, משווה, שולחת דוחות וכאלה. אב בעיות עמוקות יותר שמצריכות הבנה כוללת של כל התמונה קשות לי כרגע. האסימון עוד לא נפל. ובעלת הבית- מצחיקה- אמרה שזהו שבוע זה כבר מספיק! עכשיו אני צריכה לעשות הכל. למרות שבחוזה כתוב בפרוש שאני במשרת אימונים שאני רק אמורה ללמוד ולקבל הכשרות וכמובן שאקבל בהתאם. לא יודעת. מצד שני אני מאוד אוהבת אתגרים קשים לפיצוח ולכן אני עוד שם. לא מוותרת בקלות. האם אני עושה טעות? האם עליי לעוף משם ודי?

סמויה, אני חושבת שכדאי לך לדבר איתם ולשים להם את כל התמונה מול העינים. להבהיר את הדברים באופן שלא משתמע לשתי פנים. שאת בתקופת הכשרה ושנותנים לך משימות שאת לא יודעת עדין מה לעשות איתם. לא חושבת שכדאי לוותר בלי לדבר על הדברים, כלומר לבקש פגישה מיוחדת עם הבכיר ולהבהיר לו את הדברים בהתאם למה שכתוב בחוזה, ולדרוש תיאום ציפיות ברור. אחרי שיחה כזו תוכלי להחליט באמת אם מתאים לך להשאר שם בהתאם לתגובה שלהם. לנטוש לא עושה הרגשה טובה- כך לפחות מניסיוני.

"מנהל" מטומטם! הוא לא ממש מנהל אלא מעין ראש צוות וכולנו אמורים לעבוד יחד..אני כבר לא סובלת אותו! אנחנו אמורים לעבוד יחד, יד ביד ולטפל בכל הנושאים יחד עד סוף היום. בפועל זה לא קורה. הוא לא רוצה ללמד אותי!אין לו זמן, בקיצור אני אוויר בשבילו.. ולא מספיק שהוא לא עוזר לי במאום הוא גם מפריע לי באמצע- תשלחי לי תפקס הזה, תקלידי לי את האי-מייל הזה... אז התלוננתי בפני המהנדסת שאי אפשר להמשיך ככה, שאני לא באתי לכאן כדי להיות העזרת האישית של האידיוט הזה (ככה אמרתי, אני לא מתביישת!) שהוא אמור ללמד אותי ולעזור לי ואם הוא רוצה שאלמד לבד- אז שיילך לחפש תחברים שלו שישלחו במקומו פקסים. למה מה קרה שאני אהיה נחמדה ויעזור לו בעוד הוא מתחמק מלעזור לי בכל הנושאים! הבעיה היא שאני בחורה ממושמעת ולא אוהבת לא! בגלל זה אני נחמדה. אבל זה עד יום ראשון- ניתן להם להכיר גם צדדים אחרים של סמויה... המהנדסת הבינה אותי וביום א' מתוככננת ישיבה ואני לא מתביישת מהם, אני הולכת לתת להם בראש ולהגיד למנוול הזה דברים נוקבים ואם לא מתאים לו, אז שלום ולא להתראות. יש עוד מקומות עבודה שלא נדבר על זה שאני סתם חיפשתי עבודה רק בשביל לצאת מהבית וללמוד קצת ותו לא!האמת, הטיפוס הזה אידיוט מפגר, אני לא רואה איך אני הולכת לעבוד איתו בכלל. סתם מטומטם. תמיד שהוא מאחורי ורוצה שאני ייעשה משו הוא חייב להגניב איזה טפיחה על השכם לאות חיבה וזה כל- כך מיותר בא לי להעיף לו סטירה מצלצלת. אני לא אומרת שיש כאן הטרדה מינית אבל בכל זאת, הנגיעות הללו מיותרות בהחלט. בקיצור, רק הוא האידיוט היחיד בעבודה. כולם שם אנשים מקסימים וטובים אבל אני לא יכולה לסבול את זה שאני אמורה לעבוד איתו ישיר. אני ייקום ויילך.. נראה מה יהיה אחרי הישיבה. המהנדסת- בחורה מקסימה מאחורי לגמריי. ובכל זאת, אסור לי להסתמך על גב של אף אחד עליי לדאוג לעצמי ולהציב גבולות. פעם אחת היא תעזור לי אבל אם אניי אהיה תלותית בה זה ייעייף אותה מהר מאוד... זה המבחן שלי- עליי להיות חזקה ולצאת מהמופנמות והביישנות שלי. ולהגיד את הדבים שלי ברור וחזק!

http://lh6.ggpht.com/_S0oyVdU8FFk/RmPZ4cOldBI/AAAAAAAAAAo/qjDBX0e9jJQ/D:%5CFaheem%5CDPzzzzzz%5Cjust+want+to+die.jpg דמעה

דמעה יקרה קשה לראות אותך כל כך נואשת כואבת הלוואי ויכולתי להראות לך את הדרך לתקווהhttp://www.kaushik.net/avinash/wp-content/uploads/2009/03/hope-11.jpg לשלוח רססי אור ותקווה http://simania.co.il/images/loadJpg.php?imageName=users/12509.jpg מושיטה יד אל תרפי....אני יודעת קשה... http://www.picshare.co.il/s_pictures/img49905.jpg איתך אידה

כל הזמן רוצה לבכות לא יודעת מה עובר עלי יש לי דברים טובים ואני מרגישה מועקה מה זה הערפל הזה שמכסה לי את העינים

http://sigalgal.files.wordpress.com/2009/02/a_lost_child_by_thesatanselbow.jpg

אולי זה הקושי של לעבוד יום שלם האחריות העומס הרי בשנים האחרונות התרגלת לעבוד רק חצי משרה ועכשיו פתאום את צריכה להתרגל לעבוד הרבה יותר שעות זה בכלל לא פשוט המעבר הזה מקווה שתוך זמן קצר את תתרגלי לכך ותרגישי הרבה יותר טוב מאחלת לך יום קל ואופטימי שחף

גל מתוקה, מאחלת לך שהערפל יתפזר בקרוב ושתרגישי יותר טוב כמו ששחפונת אמרה, עומס ומאמץ בעבודה גורמים ללחץ ומועקה יש פתאום משהו שקשה קצת להתמודד איתו.. אולי זה ט' למצב שהיינו בו בעבר שהיה קשה לנו להתמודד עם משהו שגדול עלינו. כולנו עברנו את זה בעבר.. פתאום תחושת בלבול ערפל "ועוורון"... שולחת לך חיבוק מקל סמויה

גל מתוקה, מאחלת לך שהערפל יתפזר בקרוב ושתרגישי יותר טוב כמו ששחפונת אמרה, עומס ומאמץ בעבודה גורמים ללחץ ומועקה יש פתאום משהו שקשה קצת להתמודד איתו.. אולי זה ט' למצב שהיינו בו בעבר שהיה קשה לנו להתמודד עם משהו שגדול עלינו. כולנו עברנו את זה בעבר.. פתאום תחושת בלבול ערפל "ועוורון"... שולחת לך חיבוק מקל סמויה

היום הורדתי לחצי את כמות הסיגריות שאני מעשנת בעצם זה אפילו לא חצי זה פחות מחצי וזה קשהההההההההההההההה :(((((((((

היי שחף, כל הכבוד! מקווה שתחזיקי מעמד. מבינה שזה נורא נורא קשה (אף שמעולם לא עישנתי) מה קורה עם הסיגריה האלקטרונית שביררת עליה? זה לא יכול לעזור? בכל מקרה - בהצלחה!!!!! אני איתך.

תודה טלוש את הסיגריה האלקטרונית אני כבר קניתי אבל היא עוזרת רק קצת מקווה שבהמשך אני אתרגל אליה והיא תעזור יותר

זה קשה ...קשה מאוד אך הולך עם הסיגריה האלקטרונית? מה עם מסטיק של ניקוטין? ניסית? חזקי ואמצי והרבה בהצלחה אידה

לסיגריה האלקטרונית יקח לי זמן להתרגל בארץ מוכרים רק פילטרים בלי ניקוטין ולכן הטעם הוא מאוד חלש ולא ממש דומה לטעם של סיגריה לכן זה עוזר רק קצת אבל אני מקווה שאם אני אתרגל אליה זה יעזור יותר בהמשך מסטיקים עם ניקוטין ניסיתי בזמנו אבל זה לא הלך עכשיו אני גם מנסה להיעזר בהם אבל משתדלת כמה שפחות (אתמול למשל לקחתי 2) כי עכשיו חשוב לי בין היתר להוריד את רמת הניקוטין שאני רגילה אליה כי אז יהיה גם קל יותר לעשן פחות

שגרת יום, שגרת עבודה בחג הזה היו אצלי שוב מלא אורחים. "בלאגן" עד מעל הראש... כמה הכנות לפני, בישולים, נקיונות וכמה לארגן בחזרה אחריי.. למה אני מארחת בעצם?? מעבר לנתינה, מעבר להכנסת האורחים מסתתר גם צורך אחר.. הבית מלא, גועש ורועש... אין לי יותר זמן לעצמי. בכלל! משתוקקת למלא את הנפש בחברה שסמויה לא תלך לה שוב לפינה. למחשבות. כשכולם סביבי אני שוכחת לגמרי מסמויה. ..עכשיו אני שוב לבד ... הבית הענקי ריק.. אני פושטת מעליי את המסכה אוף!! נגמר החופש..מסמויה.. היא כל כך יכולה לעייף לפעמים! במצבים מסויימים עדיף "להשאיר אותה בבית ולצאת לבלות" אחרת, כולם יהיו מבואסים.. אז, אני חוזרת לי לצד אבל לא ממש לבד... יש לי שם תמיד את סמויה. זו גם נחמה..

היי סמויונת מה שלומך? איך את היום? אני מכירה כמה זה לא פשוט להיות לבד עם עצמך עם הרגשות, המחשבות וגם אצלי חברת האנשים יכולה להשכיח את כל הקשיים ולגרום לי להיות בהתרוממות רוח ויחד עם זאת אי אפשר להיות כל הזמן בחגיגות ובהיי אנחנו לא יכולות לאבד את עצמינו לנצח בין האנשים ואני גם חושבת שטוב שזה כך אחרת מה הטעם בכלל בלחיות אם אין לנו אפשרות להתחבר לעצמינו זה היה הופך את הקיום שלנו לחסר טעם, חסר משמעות כך נראה לי

נכון, אין מה לדבר מאז ש"הכרתי את סמויה" אני אדם אחר לגמרי.. עם כל הכאב, יש טעם אחר לחיים. יש טעם! בעבר הרגשתי ריקנות גדולה כמו רובוט על סוללות מן תהום פנימית כזו חלולה כאילו ואני לא חיה באמת קשה לי להסביר את זה כמו חלק שהיה חסר בי חתיכה גדולה בפזאל נעלמה!!! וריק גדול תפס את מקומה. מהצד היו כינויים של "מעופפת", "בהיי" חופשי. כמעט מכל אדם שני שהיה נתקל בי. וואלה למה?!?!? תמיד הייתי שואלת את עצמי מה כבר עשיתי שזכיתי להעלבות הללו. מה יש בי שאין בכולם שרואים אותי מהצד ככה?!?!?!?? תמיד הייתי נעלבת ומרגישה נחותה מאחרים. הם לא "מעופפים"- אז הם יותר טובים ממני?!?! וכיום (גם אחרי שהתחברתי לסמויה" עדיין אני בגדר "מעופפת" אבל במינון יותר נמוך. כי משהו שהיה חסר התחבר. עכשיו, סליחה שאני קופצת עלייך ככה- אולי תסבירי לי מהצד , מנק' הראות של "האנשים הנורמלים" למה מתכוונים שאומרים עליי "מעופפת"? הכוונה לאדם טיפש? מפגר, חסר יכולות? לא שפויה? אני שפויה! מה ככה אני נראית מהצד?! זה לא פייר אני לא ככה ואני גם לא מבינה למה זה בא דווקא אליי! ואיך הכינוי הזה נדבק בי עוד מהילדות. וזה לא פייר כי סיפרתי לך איך בגיל 5 בערך כבר ידעתי לטפל, להיות אחראית לבית , להישאר לבד, לשמור על אחי, לתפקד, ללכת למכולת ,לעשות דברים של גדולה, לעזור לאמא, להבין .תראי היום אני יודעת שאם אני אשאיר את שני הילדים שלי לבדם אפילו לחצי שעה יקרה אסון! אז אצלי היה אפשר כבר מהגיל הזה לסמוך עליי.ועובדה, כלום לא קרה!וגם הייתי בשלה מבחינה לימודית .מהרבה בחינות הייתי בוגרת. ובכל זאת- תמיד כינו אותי "מעופפת"! אז איך זה מסתדר ביחד?! אני לעולם לא יבין את זה.

היום ב6 בבוקר כבר הייתי בדרך לבית החולים.. חזרתי ב 3.. וב5 שוב הייתי הדרך לשם.. יצאתי משם ב 10:30.. הגעתי הביתה ב 11 ודרך דלת הכניסה לבנין אני רואה ג'וק זוחל ואני מתחליה לרעות... מחכה בחוץ שיבוא מישהו ויהרוג אותו.. ופתאום קולטת עוד אחד בחוץ לא רחוק ממני.. מתחילה להרגיש כאבים בחזה לא מצליחה לנשום.. ואז מגיע שכן... עולה איתי עד לדירה שלי... ואני מפחדת להיות בדירה כי אולי גם כאן יש ג'וק.. לא רואה איך אני עוברת ככה את כל הקיץ... נראה לי שבחורף כבר לא אהיה קיימת יותר.... נמאססססססססססססססססססססס דמעה

דמעה יקרה מה מפחיד גוקים? צריך למצוא דרך לתת לך בטחון ריסוס...חומרים דוחי גוקים חזקי ואמצי אידה

נראה לי שאין מנוס מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ברגע שלא תצטרכי יותר להיות ימים שלמים עם בתך בבית החולים כי זה באמת יכול לעזור לך חבל שתמשיכי לסבול ככה

בשלב שהדמעות לא באות הכול בפנים צורח רק רוצה לברוח אבל לברוח מהגוף הפגוע ומהכאב אי אפשר במעונות סטודנטים מחו"ל שמחבקים ומנשקים אם רייח של אלכהול וסיגריות ואני לא אוהבת בכלל מגע במעונות אף זיכתי למשפט גלילו שבו חתמי שאני לא אתאבד בתחומי המעונות למרות שבחלק לא קטן מהמקרים אני לא זוכרת שניסתי את זה בכלל השבוע שוב פגעתי בעצמי בלי להיות ממש מודעת לכך יש לי תחושה שכולם נגדי אני כל הזמן פוחדת שיפגעו בי

מכיוון שההודעות נמחקו לי פעם אחר פעם. אכתוב עכשיו מהר וקצר.. רציתי להציע שתאפשרי לעצמך את זכות הצעקה - העיקר שתוציאי החוצה ולא משנה באיזו דרך. וחשוב שלא תפגעי בעצמך ושתנסי להיות מודעת למצבים כאלה,או שאת בדרך לזה... שימי לב איך את יותר פוחדת מאחרים שיפגעו בך בעוד שהם דואגים לך. ברגע שתדאגי ותשמרי את על עצמך, אז תרגישי יותר בטוחה בקרבת אנשים אחרים. שמרי על עצמך.

הפחד שלך מובן כל כך קשה...כל כך כואב שאי אפשר יותר ואז בלי להרגיש את מסיטה את הכאב מהפנים אל החוץ...אל הגוף... פוגעת... כל כך מפחדת להפגע... שמרי על עצמך את חשובה ויקרה אידה

תנסי לזהות מה קודם למצבי הניתוק שלך באיזה תחושות זה מלווה איך זה מתפתח אם תהיי מודעת לכך תוכלי ללמוד עם הזמן למנוע את ההתנתקויות וגם אם תאפשרי לעצמך לבטא את הרגשות והמחשבות לדבר על מה שקורה בפנים תאפשרי לעצמך להיות אותה ילדה קטנה כשאת לא מנותקת זה גם יכול לעזור כי הילדה הקטנה לא תצטרך להתחבא יותר לא תצטרך לבוא במצבי תודעה אחרים זה גם יעזור לך לשמור על עצמך ואז תפחת ההרגשה שכולם רוצים לפגוע בך ובמעונות את יכולה פשוט להסביר שיש לך קושי עם המגע ולבקש לא לחבק אותך אם תסבירי להם אני חושבת שהם יוכלו לקבל את זה