פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

אתמול....הייתי אצל הוריי..הכחשה. שתיקה. מסקנה: אני ילדה מפונקת שרצתה חיבוק.....ועוד אמא אמרה את לא אוהבת אותי רק הנכדים....אמרתי שהיא רוצה לראות אותם לא אותי..לא הכחישה. לא מבינה למה פותחת דברים לפני שאנחנו נפרדות.. היא כל הזמן דחפה אותי ולא היה לי אומץ...ועכשיו? טפשות.

מיכלי מאמי זה לא העיתוי..זה כבר ישב שם וחיכה ... ואתמול בביקור עלה.. כואב שהיא עדיין מכחישה אל תקחי ללב גם זה יעבור .. ואולי את כן צריכה פעם אחת ולתמיד כן לדבר עם אמא שלך ולהסביר..למה את תמיד חושבת שהיא אוהבת רק את הנכדים ולא גם אותה אולי יפתח צוהר שיתן לכן מקום להגיג כל מה שלא העזת עד היןם.. מה את אומרת ?? איתך מחזקת אותך

תודה. העיתוי כן נראה לי קשור... לא יודעת..

מיכלי מותק!! כואב. דווקא מאוד ברור למה דברים צפים ועולים.. סיום הוא דבר מפחיד.. במיוחד טיפול.. והרי ברור שיהיו עוד דברים פתוחים.. והחיים עוד מאתגרים הרבה.. טיפול הוא מתנה עבורינו.. וכל מה שאנו יכולים לקבל במהלכו זה נכס. יש דברים שנוגעים והם מעובדים המיטב. ויש שהנגיעה בהם מציפה דברים יותר כואבים.. ויש שהטיפול בהם מעלה לשלב הבא... ועוד ועוד.. את שואלת למה דווקא עכשיו.. אין כל כך תשובה.. א י מניחה שזה השילוב בין מה שחטולית אמרה "שזה היה שם.. חיכה.." לבין העיתוי שגם את מבינה... סיום.. זה מפחיד.. רוצה לנער אותנו ולומר רגעעעעעע יש עוד דברים.. צריך עוד לדבר.. להספיק.. לסגור.. סיום זה גלים.. לפעמים זה יהיה סוער ומטלטל.. לפעמים יותר שלם. יותר רגוע. תקשיבי לכל מה שעובר עלייך בתהליך זה.. החל מהבעל.. שלא היה שותף.. ולא מבין למה את רגישה כל כך.. ממשיך עם הבן שנפגש עם נפגעת ואיך את מגיבה לזה כאמא אם בכלל ואיך..ומה.. בכתיבת היומן של תהליך הפרידה.. ההיזכרות בחיבוקים בהקשבה.. ביד על כתף.. מחשבות על מתנה המסמלת את התהליך.... וכעת עם צורך באמא מחבקת ואוהבת.. א.ו.ת.ך! תקשיבי לזה... אלו הגלים... גלים שמגיעים דווקא עכשיו.. דווקא כשיש בך רצון לדבר על זה.. תחושות שזה עוד לא ממש נגמר.. רצון אולי שימשיך .. גם אם הגעת להשלמה שהפסקה זה מה שהכי נכון... ולאחר תקופות בהם הרגשת יכולת לדחות את הטיפול... כן כן.. אבל הפעם הגלים לא יהיו גבוהים כל כך ומאיימים.. הפעם יש באמתחתך ארגז כלים. וגם אם צריך.. בטוחה שאפשר למתוח את הפרידה מעל 10 מפגשים אחרונים... רק מחבקת. את הילדה שצריכה חיבוק מאמא. אותך שנתקלת בהכחשה לרגשותייך אלו. אוהבת, מתמודדת

וואו מתמודדת.. איזו קשובה שאת לכל מה שעובר עליי... את צודקת כל כך. אתמודד עם הכל! הפעם מרגישה שהכח בידיי. יותר מפעם שהרגשתי שהיא זו שמחזיקה והיא הגב שלי...היום זאת אני! לא יאמן. ולא פשוט. תודה❤ ובאשר לשם. מבינה אותך. זאת קבוצה עם כל מה שהיא מביאה. ולכן כשיתאים 😍

מתמודדת מקסימה שאת !! מכבדת ומעריכה כל משפט שאמרת..וכל מה שאת בכלל מביאה לכאן.. שאפו גדול חיבוק עדין ורך עד אלייך אהובה שבת שלום חטולית

באהבה גדולה! יודעת שיש בך כוח.. אולי בהתחלה זה יתערער כי את עוזבת תמיכה.. אמון. ביטחון ומקום שרק שלך.. וזה לא קל.. אבל את תמצאי את הכוחות. הם בך. שבוע טוב יקירה חיבוק ממני..

מחמם את הלב.. חיבוק בחזרה עם המון אהבה.. שבוע טוב מתמודדת

קודם כל חטולית הסבירה שהכל בסדר וכולן ממש עזרו לי שם! והבינו. שנית מזמינה אותך מתמודדת לבוא גם. פורום פסיכולוגיה קלינית, פה בדוקטורס. תרשמי בשם מתמודדת שנזהה... תקבלי תמיכה רחבה ויותר ותוכלי לקבל גם עזרה מאודי הפסיכולוג שעונה שם... אשמח אם תצטרפי❤

תודה על הכותרת שפתחת לי אצל אודי ריגשת אותי יום מקסים חטולית

וכמו שכבר ראית גם לכותרת הזו לא הגיבו.. אומר דרשייני....לא ,?

אולי עוד יגיבו...בכל מקרה למטה אביב ענתה לך. תסתכלי❤

כן מתחת לכותרת ראיתי תודה

מיכלי נשמה יקרה את. מודה לך על ההזמנה.. נראה לי יהיה קשה לי כרגע כי אצפה לתגובה של אודי או לפעמים אתן כותבות שעוד לא עלה מה שרשמתן.. נראה לי קשה לחוות משהו ולא לפרוק אותו בזמן כי יכולים לקרא כל כך הרבה דברים עד שזה יעלה.. לא יודעת איך זה בדיוק הולך שם.. אבל גם פה אני מזגזגת לפעמים לפי כוחותיי.. אז להיכנס לעוד משהו... וגם עניין הקבוצה שמדובר שם לא כל כך הבנתי מה אבל הרגיש הרבה כעס.. עזיבה.. ריב.. לא הייתי רוצה לחוות זאת. הרי כולנו יחד תחת כותרת "נפגעות.." ... למה להוסיף קושי... ולהעכיר את האווירה.. אני הייתי רוצה לקבל מהמקום שאני פורקת ולא להרגיש שפגעתי חלילה או נפגעתי ממילים דוקרות או שלא הובנתי וכד... אולי זה לא כך שם. אבל זה מה שהיה כשחזרתי.. אם כי עדיין הצעתן לי להיכנס.. והיו שם כינויים מוכרים שממש רציתי לחבק.. כי הן היו פה בעבר.. אבל ראיתי שאיני עומדת בקצב.. והעדפתי לבינתים את האינטימיות פה.. בכל אופן, אולי אעשה זאת כשארגיש יכולת. תודה על ההצעה. ו.. אם אכנס מניחה שתדעי.. 😘💕 אוהבת אותך מתמודדת

אוהבת אותך בוחרת מובחרת שלי... חיבוק עד אלייך... 💗

קראתי את מה שכתבת על היחסים שלך עם בעלך... כואב לי בנשמה ..כי למרות הכל את עדיין תולה תיקוות בטיפול עם אדם שבכלל לא רוצה להיות חלק אמיתי וכנה בתוך המערכת יחסים הזו שלכם ...כמו שאת מתכוונת שהם יהיו... אבל לא ארפה את ידיך מלנסות ולהמשיך.. ומיכלי די צודקת בדברים שלה.. לא יודעת אם כדאי בכל מחיר להשאר בתוך..כשכל הזמן רק את זו שנלחמת על...והוא.. נכון שבמשפחות כמו שלנו חשוב לילדים לראות אבא כ .אבא..ואמא..כאמא.. אבל כאן הכל מתפספס..וגם את זה הילדים רואים ו..ומרגישים..!! איזה מחיר כבד את משלמת על הנסיון הזה לאחד.. פוגעת בגוף שלך הצעיר אולי למצב שלא תוכלי לתקן.. זיכרון טריגר...(שכתבת) סיוט עלי אדמות ..אייך אפשר ככה ? אייך חיים ככה ? באמת אייך ..נשמע כמו קטע מסרט של היצ'קוק.. הזכרונות שלנו כנפגעות..אומרים שיכולים להטעות אותנו..גם מהפחד...שאולי לא זכרנו נכון ? שאולי ...אבל הכאב האמיתי נמצא שם..ואומר שכן..כך קרה.. והחינוך של הילדים..הכי הכי חשוב ..במיוחד אם ישנם מצבים שגורמים להם להתבלבל...ואם מתעללים בהם נפשית...ועושים מזה כאלו..רק צחקתי..כואב יפתי מאוד כואב.. בהחלט יכול לגרום להם לחוסר איזון !! ופחד שיהפוך לילד שהתעללו בו נפשית...אייך יגדל ? אייך את מתמודדת עם כל זה ועוד לפני שכבר יודעים מה יהיו ההשלכות של כל אלה בעתיד הלא רחוק? מחברת אותך עוד ועוד ברכות אין סופית.. אוהבת אותך ילדתי הנהדרת והאמיצה !! חטולית

מחבקת אותך** תיקון.. חחחח

וגם כתבתי לך ההמשך של הקודם..

אכן לא קל. מצב לא פשוט בכלל!! נותנת תקוות.. אך גם דועכת.. בעצמי.. מצד אחד. אך מצד שני.. אני מגבירה מודעות. חמלה עצמית ועוד דברים שממילא אצטרך לעשותם.. גם אם תהיה זוגיות אחרת.. שאם לא כן "אזמין" לי אותו סוג של זוגיות פוגענית.... במידה ואעבוד על עצמי.. אם גם הוא יבין נרוויח.. אם לא.. באמת ניסיתי ה כ ל! חחח כנראה שכל פעם אני אומרת את זה.. כנראה תמיד יש על מה לעבוד.. אבל לא אוכל להיות בשלב בו אני עבדתי על עצמי שלא מגיע לי להיפגע והוא ימשיך לפגוע.. אז נראה שכאן זה צריך להיעצר ה"לנסות" עוד ועוד..... אכן הילדים מרגישים.. ברור לי.. גם כשיש שקט והם לא יודעים איך לקרא לזה.. הם לא רואים קשר. לא הערכה. לא רוגע. לא ערכים (רק אני אריה אתה חתול וכו'..) מה שמעיד אותי בשאלה.... מה כן יש???? נניח אין זוגיות. מה הקו של הבית שלנו בכלל?! סתם לחיות את החיים?? איך אפשר לשלוח ילדים לעולם הזה שרווי נסיונות בלי כלים? בלי הורים חזקים....?? איך הילד יוכל להישען עלינו כשאין הורים.. יש רק משהו לא ברור... אז נכון אני מכניסה ערכים.. אבל זה לא זה.. צריך דוגמא אישית. אני מדברת על כל הפן הרוחני בין אם ההשקפה בין אם בנ"א לחברו.. השקפה.. כידוע אני עצמי חוטאת בסתר.. נכון הם לא רואים לא יודעים.. אבל איך אני רוצה לבנות ככה בית? והוא.. היה מעניש את הבן שממש אהבתי ללכת איתו לתפילות על כל דבר אמר לו שלא יקח אותו לתפילה.. הוא ישנא את התפילה!!!! אם כיבה את האור כעס עליו ואמר שהשם יעניש אותו... איך הוא רוצה שהבן יהנה וירצה לשמור שבת??? ככה? מפחד העונש? הוא ימרוד בזה!!!!!! ועוד... ואם לא השקפה אלא מידות.. איזה מידות הם רואים? זלזול? אם תעשה לי אעשה לך? איפה מכובדות? איפה רוגע? איפה סמכות הורית? כחלק ממשחקיו איתם תמיד אומר להם כביכול בצחוק "אז אני אגיד אותך לאמא שלי.. סבתא.. היא תיתן לך עונש" איזה קשר הוא בונה להם עם הסבתא למשל? או "אני לא חבר שלך אני חבר רק של אומר שמות של חברים מהגנים שלהם.." הם בוכים.. ומה זה יוצר אצלהם? הבנה שאבא חבר? שאם לא יתנהגו טוב הוא לא שלהם אלא של החברים שלהם... אך זה היה בקטע טוב לא הייתי אומרת.. אבל הם בוכים מזה!!! זה מצחיק רק אותו... והוא ממשיך.. ויודעת מתי לומר את זה... בדיוק כמו הבעיטות... זה משחק עבורו... בקיצור בלבול קשה מאוד. ומכל כיוון זה נראה לא טוב. לא יציב. רומס. ובלי עתיד בטוח לילדים. אבל עדיין נשארת.. וזה רק כי אני פגומה בעצמי....... גם אם יותר טובה ממנו בהרבה. אבל הנפש פגועה.. מהפגיעה עם הגיס.. מההשלכות.. מבעלי.. מהגוף.. 😣😣😣😣😣😣 ולגבי הזיכרון.. כשהזיכרון בא אז נזכרת. גם אם לא בכל הנקודות אבל מספיק כדי לזכור שזה היה. לא זכור לי שחוויתי זאת הרבה פעמים.. כלומר אני אכן מחקתי הרוב מהפגיעה.. אבל לא נזכרתי 'כך פתאום' כפי שקרה בחודשים האחרונים בהם 2 דברים עלו פתאום כך לזיכרון.. כלומר היה מי שיזכיר.. לקח זמן ופתאום זה עלה.. ברור יותר.. כאילו לחצו על מתג... זה הזוי.....!! לפי התגובות שלכן.. מבינה שאתן לא חוויתן דבר כזה..... העניין עם המפתח של החדר הזכיר את המפתח שזרק. העניין עם האלימות שצריכה להיפסק ואני אמורה לומר לו זאת מול המטפלת (עוד בזמן שהגיע) הפחיד אותי והביא את ההקבלה לזמן בו אימי הייתה אמורה לעצור את הפגיעה.. ההקבלה; חדר.. אני.. "אלימות" מינית אז פיזית ורגשית היום.. ומי שאמור לעשות סטופ לכך: מטפלת היום, אמא אז.. והשני המקרים.. פחד שיתק אותי. ועד שהבנתי למה אני פוחדת כלומר כל ההקבלה הזו.. הוא החליט לא להגיע יותר לטיפול ושוב נמנע מגורם שלישי למנוע את הכאב הגדול הזה...... אבל עכשיו הלכנו למישהי שהוא בחר. העליתי שם הכל. היא חדשה.. לא מכירה את כל הסיפור וכל מי שחדש ירצה להראות שמצליח לעשות משהו זה יעשה לו מוניטין טוב... הגעתי אליה עם אגרופים.. מלאה בכעס וזעם.. חבל לי שהיא תחשוב שאני הקשה שמונעת שלום. אבל אני לא הייתי כך. אף פעם. וגם כעת מניחה שארגע.. פשוט אני כל כך רוצה את הסליחה.. סליחה מהלב.. רק כך אוכל לדעת שאפשר לקום.. אם הוא לא מבין בכלל שום דבר ועדיין רוצה להפיל הכל עליי... מה יעזור שאסלח לו ושאנסה שוב להקים את הנישואים האלו...?!?! היא רק הקשיבה.. לא מתכוונת לקחת שום צד. זה מבחינתי היה קצר כי היא רצתה רקע על הוריי הוריו חיינו כרווקים והזיווג שלנו מה ראינו טוב אחד בשני סיפרתי על הפגיעה.. והיא קצת חפרה לי.. ולא היה לי נוח עם זה כי מה הקשר.?! ולהיפך!!!!! הייתי מוכנה לעשות בשבילו הכל!!!!!!! דווקא בגלל הפגיעה.. והוא ניצל זאת לרעה ורמס אותי עד שאני מרגישה 0... למה?? כי נפגעתי אז מותר?!?! אמרתי לה זאת.. ממש באתי עם אגרופים.. חח זה נשמע כאילו צווחתי- לא. פשוט אני לא רגילה להתנגד נחרצות.. אני בדרכ מסכימה לקבל מה עליי לעשות כדי שיהיה טוב ולקחת אשמה לתיקון גם אם לא נאמר לי אני עושה זאת לעצמי...... מה שהיא הגיבה זה ההדגשה שבאתי עם אשמה עוד קודם לנישואין. וזה החלק שלי. חזרנו הבית כשהפעם אני לא רוצה לדבר איתו.. כעסתי.. עלה בי זעם.. להבין שהוא מתאכזר אליי.. מה עשיתי לו????? על כל מיני דברים יכל לתרץ והייתי משתגעת אבל לא מצליחה להסביר לו.. כאן הוא נועל אותי בחוץ.. ולמה? כדי שלא אפריע לו לישון יש לו עבודה... ממתי אני מפריעה לו?!?! כל הזמן אני מאפשרת לו לישון ולנוח צהריים ואף לוקחת את הילדים שלא יפריעו.... אני??????????? הרי זה ברור כי כעס על שלא הגעתי מהארוע. אז ככה להתאכזר??? זה מגעיל! המטפלת הצליחה לעורר בי את הכעס הזה.. כי כל הזמן אני אומרת הוא אדם טוב רק חסר לו מודעות וכו'... אמרה גם אם יאמר שדואג לך.. לנעול אותך בחוץ זו דאגה?! זה כמו שיגיד שעכשיו חורף.... אז מה אם אומר?!....... ככל שדברה והביאה לי דוגמאות.. עלו לי לבד דוגמאות.. וכעס.. הרבה הרבה כעס!!!!! ארוך מידיי... אסיים, בשבועיים הבאים כל אחד בנפרד ואז יחד.. תהליך ארוך.... מקווה לטוב!! תודה רבה!! מתמודדת

וואו..טוב שהוצאת כעסים! וטוב שהולכים לטיפול. היא צריכה להבין. היא לא מכירה אתכם...תני לה זמן להכיר. ותמשיכי בטיפול לבד! סה חשוב! בהצלחה

יצא מה שיצא..העיקר שהכל יצא . וטוב שיצא כי פחות מחניק עכשיו בראש ובנשמה אם את מרגישה שהמטפלת הזו לא מתאימה כשאתן לבד דברי איתה גם על מה שהכל עולה ומעורר בך... חשוב שתדברי את מה שעולה..גם אם את חושבת שהיא לא מספיק קשובה לך.. אז מבינה שהטיפול עם המטפלת בקודמת הסתיים..ואייך סיימת איתה את הטיפול ?? המון המון הבנות קשות הגעת אליהן..אבל הגעת וזנ חשוב מאוד כדי לעשות ... רגע חושבים או..אני ממשיכה את המסע הזה על כל מה שהוא מביא איתו...ויהי מה !! החלטות קשות ?? או ... אוהבת אותך יפה שלי ביי בנתיים

אני ממשיכה עם המטפלת שלי.. בלי שידע.. אימי תומכת בי גם כלכלית לעניין זה. זה לא מובן מאליו כלל!!!!!!!!! אצל המטפלת המשותפת יהיה לי מפגש מחר.. אישי.. ושבוע הבא שלו איתה באופן אישי ואז שנינו יחד שוב... נראה איך מתקדם.. בינתיים עדיין אין שום דיבור בינינו.. כמו שני זרים. גם לא דיבור על הילדים. כלום! רק התכתבות אם צריך... הרי אמר אל תפני אליי פרונטלית... ומאז לא פנה הוא... אז גם אני לא. אני יכולה להתקפל גם הפעם... אבל למה לי??? לאיזה חיים אחזיר את המצב? מה ישתנה? הרי הוא מחכה שאתקפל.. הוא לא מבין את טעותו... מנצלת את הזמן לחשוב... לחשוב הרבה.. לא אגו.. אני הכי יודעת ומורגלת בלכופף ראש... הלזה יקרא חיים? חיי זוגיות? חיי משפחה? ..............

חטולית יקרה!! כתבת בדיוק את הקולות... אבל עדיין אין החלטות... נקרעת בין המחשבות.. פעם לפה ופעם לפה מושכות... על הילדים וטובתם.. על עצמי איתם.. על להישאר.. האם זה יתאפשר?! על חיים.. על תקומה.. על צמיחה ועל שמחה.. יצא חרוזים.. בלי הרבה מחשבה.. טוב שעוד לכתוב אני יכולה.. אני עדיין עם המטפלת שלי.. הוא לא יודע זאת... תודה על המילים המכילות באהבה, מתמודדת

רוצה ממש להודות לך ששתפת שם. את אמיצה כל כך!!! וטובת לב. ❤ אבל רק מחר יפתחו ההודעות. אז תודה ואני הרבה יותר רגועה אחרי ששוחחנו שם כולם.

מיכלי מאמי שמחה על ההזדמנות שיכולתית לשתף למעשה כבר שיתפתי כאן עוד לפני כן ..והיו בי המון רגשות סותרות ..יחד עם הכאב ... אבל קראתי גם אותך שוב ושוב והבנתי שצריך לפעמים לשים את היד על הלב עם כל הכאב ולתת לזה לצאת החוצה ..גם את נתת לי אומץ להעלות הכל על הכתב.. אז גם את שותפה ל..אומץ ..שלי איזור יש לי אורחים

גם מתמודדת יודעת על מה אנחנו מדברות ..כתבתי כאן בשרשור הקודם על הבן שלי ואייך נפל בידיים של ה..נפגעת.. רק מבינה שלא היה לה זמן לקרא כי היא בטוח היתה עיפה.. וגם לא ענתה לי מה קורה איתה כשכתבתי קודם מקווה שהכל בסדר איתך מתמודדת .. השמיעי קול

כי ממש לא הבנתי זאת משתי ההודעות הקודמות... כרגע כתבתי למטה שוב.... (וכנראה גם יצא לך לפספס את הודעותיך משבת.. התלבטתי אם אינך מגיבה כי קשה לך עם העניין של חילול שבת או בכלל התוכן שכתבתי.. או כי הגבתי אווץ' על תגובתך למיכל ואולי נפגעת?! אם כי אני חושבת שלא לקחתי שום צד.. אלא ניסיתי להכניס המון הבנה.. כי גם אני לא יודעת איך אני הייתי מתנהלת באותו הזמן.. ואני בהחלט חושבת שכל אחד יגיד מנסיון חייו.. כנפגע בעצמו. בהחלט הייתי מתייעצת כדי לפתוח כיווני חשיבה.. ולראות מה הכי נכון.. לא כתבתי זאת כי תהיתי.. ולא ידעתי אם יש בזה ממש.. אבל מבינה ומקבלת גם שלא תמיד יכולים לענות.. או לא תמיד יש את הכוחות... אני עצמי לא תמיד הגבתי.. וכן טרודה.. המון.. אין יציבות כרגע.. הכל תלוש...... ראיתי שהמשיך השירשור וזה היה יותר הבהרות ביניכן אז לא הגבתי. כעת רואה את התוספת על בנך... וואו!!!! מנסה לקחת נשימה.. כל כך כואב.. כל כך לא פייר!! כל כך מתסכל... דווקא מהמקום שמרגיש את הנפגעת.. לעבור ניצול.. לא רק של בנך אלא שלך.. כי בך הייתה רגישות יתר אליה... זה כואב ומכעס לפגוש אנשים שמשתמשים בפגיעה כדי לנצל.. וגם בטח פה האישה הטובה שאת הבינה ואמרה בטח היא עדיין לא מטופלת מספיק טוב.. וזה השלכות הפגיעה... אך התייסרתי עם בנך שכן הוא נפגע גם באמון. גם מהנתינה שלו. גם ממערכת זוגית של 9 חודשים שלבסוף לא צלחה ולא באשמתו. וגם.... מחובות שנותרו גם לאחר שנגמרה החברות הזו..... כואב לי לשמוע.... איך הבן כיום? אגב בהמשך לשאלה של מיכלי לאור זה וודאי תחשבי פעמיים בפעם הבאה.. אבל זה לא אומר שאת רואה בנפגעת משהו שיש בה מום או שאינה שווה בין שווים.. אלא כי כל נפגעת מקבלת בצורה שונה את הפגיעה שלה... והתהליך שעושה שונה... והנה שוב אני חוזרת לזה שהשאלה במקום כי אנחנו נפגעות ואנו חיות עם עצמינו לדעת איך וכמה עיבדנו את הפגיעה או כמה היא משפיעה על הסובב אותנו... ובמקביל יש שלא יחשבו כמונו.. וכדאי להאזין לזה גם אם לבסוף נחזור למה שחשבנו מלכאתחילה.. זה כדי להיות ברורים עם עצמינו שאיננו פועלים מהרגש לכאן או לכאן בעיוורון.. או מרחמים.. או מההבנה שלנפגעת צריך שוויון.. הכל נכון. אבל כמו כל דבר! צריך גם לברר את האופי... וכד... (שאולי בכלל לא קשור בפגיעה או כן..) וכל מקרה לגופו..... תודה אהובה שהכנסת אותי לדיון.. וזכרת שאיני שם כדי להבין...... מעריכה מאוד!! התרגשתי על שחזרת לשירשור הזה. בשבילי אוהבת. מתמודדת. ומיכלי... את באמת אמיצה.. לא יודעת מה היה שם מה הגיבו בדיוק וכו'.. אבל פה אמרת שקטלו אותך.. גאה בך שהיית כנה עם עצמך גם כשזה לא הולך בתלם של כולם... גאה על הרצון לברר לא כי את מקטלגת אלא כי את מכירה את האופי של בנך .. ואת הפגיעה על עצמך... חושבת איך זה יכול ללכת לפי מה שאת מכירה מעצמך. ולפי תכונות הבן אם ידע להיות עבור מי שצריכה (- את רק יכולה לשער מה היא צריכה לפי מה שאת עברת.. וכל אחת עוברת את זה שונה) חיבוק אוהב מותק... שיהיה את הכי טוב לכולם. העיקר שליבנת את זה עם המטפלת ועם עצמך.. ובסופו של דבר.. את מכירה את האנשים במציאות.. לא אנחנו שנגועים בפגיעה של עצמינו ולא חיים את המדוברים.. כלומר את הבן ואופיו והידידה...

מתמודדת יםה שלי עייפה מידי כרגע לעבור ולענות ..מחר ב"ה עם יותר כוחות מחודשים.. ליל מנוחה

הכל בסדר.. מקווה שישנת טוב... בוקר טוב ויום טוב שיהיה...

עכשיו אשתדל לענות לך על השירשור הזה כמיטב יכולתי אז ככה ... לא פיספסתי את ההודעות הקודמות קראתי את כולן אחרי צאת השבת ..אממה..כשבעלי נמצא איתי בסלון..הוא רוצה את כל תשומת הלב רק אליו..ואם אני מתחילה לכתוב..הוא מרגיש נעזב..ונעלב..ואז כועס שאני עסוקה בכתיבה ואני לא איתו..אז לפעמים נאלצת לדחות את התגובות שלי למועד מאוחר יותר.. סורי מתוקה שלי זה בכלל לא קשור אלייך או למיכלי..שגם אותה אני מאוד אוהבת.. אין לי שום בעיה עם זה שאת כותבת כשאת זקוקה..גם אם את מחללת שבת..לא שופטת אף אחת ..כי רגעים של מצוקה נפשית...עלולים לפעמים להיות מאוד קשים.. כתבי כשתטוב לך ..במילא אני קוראת רק אחרי צאת השבת אז לא נגרם נזק.. לגבי הבן שלי כבר קראת והבנת..כן ..קרו דברים קשים עם אותה חברה נפגעת..שמחה שהוא ניצל מהקשר הזה איתה ולא ארחיב עוד במילים עליה.. וכן הוא נשאר פגוע נפשית מכל הענין ..למעשה..יכולה לומר שמזה נפשית לא התאושש ..כי עדיין עד היום הוא מתנהג כפגוע..אין בו אמון לגבי הצד הנשי..למרות שהוא נשוי ויש לו בת.. וכן..אני לא דנה אף נפגעת בשום צורה לרעה..גם כתבתי שם..האם אני שונאת אותה?? לא.. רק מרחמת עליה!! ולמיכלי באמת כתבו בתחילה תגובות לא משו..אבל רק בהתחלה..אחרי שכתבה את כל הכאב שלה מדם ליבה..הכל השתנה..כולם היי בעדה כי הבינו ש..כאמא..יש לה כל הזכות להרגיש רק מה שיהיה נכון לה..גמני הצטרפתח אליה..גם הרגשות שלי..הבינו שצריך להקשיב וזה מה שעשיתי.. וכן. מיכלי מאוד אמיצה עם כל מה שכתבה שם..כמו כאן..וגם אני ציינתי שקיבלתי אומץ ממנה להעלות שם את כל מה שאת כבר יודעת.. ונכון לגמרי שכל ענין לגופו.. עד כאן לגבי הענין הזה מיכלי מאמי שלי מאוד מאוד אוהבת אותך יקרה שלי כמה טוב שאת.. חטןלית

מבינה ממש! לפעמים זה באמת לוקח המון זמן להתעסקות במדיה... אני עייפה כל כך... היה יום ארוך. ואף איני מרגישה הכי טוב. עם כאב ראש וצינון... אנסה כמה שאוכל היום... רוצה להגיב עד למעלה.. מקווה להספיק.. מעריכה מאוד את אי השיפוטיות וההכלה גם כאשר זה שונה מכן או שהציפיה ממני כחרדית..תתנהג בצורה כלשהי.. וזה קשה לקבל או לראות שאיני כזו ומגדירה עצמי כזו או בחיים האמיתיים.. נכון זה לא נוגע אליכן ממש אבל להבין את זה זה קשה.. או רק לי.. לא חשוב אני סתם מסתבכת עם זה.. שמחה על מקום שאני יכולה להיות אני עם כל הבילבול והכעס והשונות וכל מי שאני ועדיין להרגיש שייכת וראויה. כואב לשמוע על בנך.. על הצלקות והחוויה הלא נעימה. על בגידה באמון כנראה הוא ממש היה שם עבורה.. כל כולו אם זה עד עכשיו לא התרפא גם לאחר נישואיו וביתו. שמחה שעל אף כל זה הוא הקים חיים.. ומאחלת לו שעם הזמן יתרפא וישחרר מליבו את פצעי העבר..... אמן. ואת.. אין עלייך.. "רק מרחמת עליה"..... אכן... אין מה לשנוא.. זו פגיעה גם בך . ומהמקום שמבין נפגעות.. ושכל אחת עוברת את זה אחרת זה המקום החומל שבך שכמה שנפגע ממנה עדיין את מזהה בצצער רב שהיא פגועה ומכאן החמלה כלפיה ולא השנאה.. או הכעס שגם קיימים אך כנראה פחות את נותנת להם דגש.... מיכלי... כל הכבוד שנשארת את. איתנה במחשבתך כי היא שלך ולא פסלת אף אחת.. היא שלך כלפי בנך. וכאם. מחשבה ורגש אמהי.. ומהכרותך את פגיעתך והשפעתה על חייך.. תראי כמה כוח זה נותן לאחרים.. גם אם מתנגדים בתחילה. ויכול להיות שיתנגדו גם אח''כ.. לא חייבים להגיע להסכמה אחת. אוהבת אתכן מתמודדת

במקום ..ובזמן ..שבכלל לא ציפיתי השיחה עם המטפלת היתה באמת טובה ..היא מוציאה ממני גם דברים שמאוד קשה לי אפילו להעלות מילים.. מעודדת אותי במילים לא רק עדינות..אלה גם באסרטיביות ... מהרגע שאני מגיעה .כאלו..לא לפספס זמן ולהשיג עוד ועוד אני לא עומדת בקצב שלה ..מצחיק כי אף פעם לא עמדתי במצבים כאלה והתרגשתי עד דמעות ...וגם ירדו הדמעות..ונחנקתי .. היא מסתכלת עלי במבטים רכים ושואלת אותי ..אפשר לתת לך חיבוק ?? ברור שאפשר.. וקיבלתי חיבוק בלי שאצטרך לבקש..משהו שלא היה אף פעם לפני כן..בשום טיפול.. לא יודעת מה..אייך..אבל כנראה שהיה ממש בזמן ..ובמקום.. !! ואמרתי לה המון תודה !! החיוך שלה היה במקום.. אבל לא סיפרתי שבהתחלה היום הגעתי בזמן וחכיתי לזמן ללכת אליה לפגישה..מהמשרד..לחדר שלה..והסתבר שהיא כבר חיכתה לי 15 דקות ארוכות שבהן אני חכיתי לה במשרד.. חשבתי שתכעס שלא התחלנו בזמן כי זה חשוב לה..אבל היתה אי הבנה בין המשרד למטפלת.. והיא קיבלה אותי בחיוך..וזה היה חשוב גם דיברתי איתה היום על התקפי החרדה שמהם אני סובלת המון זמן היא פשוט נהדרת ..אין לי מילים !! חטולית יום טוב היה לי היום וווואוווו !!!

חטוליתי... כל כך שמחה לשמוע.. שמחה איתך. מי ייתן ויהיו עוד הרבה ימים טובים מלאים בסיפוק ושמחה והספקים בחייך.. שמחה שהיה לך משהו חדש בטיפול.... את המקום בו מציעים חיבוק מעבר למילים.. לשתיקות.. לגבולות הנוקשות.. האסרטיביות והעדינות.. שמחה שחווית זאת. התרגשתי לשמוע... שמחה שהקצב מהיר שלא חווית זאת קודם וזה מבורך אצלך.. לגעת בהרבה דברים ולהתקדם... שמחה שהצליחו גם כמה דמעות לזלוג... שמחה שהאי הבנה הטכנית התקבלה בהבנה וחיוך מזמין ורחב... מאחלת שבמקום כל כך נוגע ומקבל.. תצליחו יחד להכיל ולטפל בהתקפי החרדה שתוקפים אותך הרבה זמן.... בהצלחה.. והמון כוח... אוהבת. ושמחה לשמוע. מתמודדת

מתמודדת אהובה אכן יום בלתי רגיל היה אתמול מבחינתי הרגשתי כל כך טוב כמו שלא הרגשתי כבר ימבה זמן.. ומה איתך ..אייך מתקדם משהו אצלך? אייך את מרגישה ? ופיזית אייך את עם כל ההתרוצצויות בין עבודה והקטנים ? אוטוטו החופש הגדול עומד להסתיים.. יש חדש ? מחבקת אותך חטולית

באמת וואו!!!! כל ההכלה והטוב לב שלה. אולי זאת בכלל המטפלת שלי🤣 התברכת!!! המטפלת שלי מחבקת. כן, בסוף כל מפגש יש לנו חיבוק פרידה. זה התחיל אחרי הרבה זמן אצלה אמנם. אבל היום לא מוותרות. וגם כשהייתי בזמנים קשים היא מניחה יד חמה על כתף, מתיישבת לידי כשצריך..ומחוות כאלה שלעולם לא אשכח ואקח איתי. כייף. תהני ממנה. כי אין הרבה כאלה מטפלים שמוכנים לחבק. הם נדירים❤

חטוליתוש יקרה!! מאחלת שיהיו עוד ימים כאלו עבורך... מה שלומך? איך אימך? כתבתי למטה.. בשבת.. יצא לי קצת לשתף.. על הילדים.. ובשירשור אחר על הזיכרון.. ימים לא קלים. הוא לא מדבר.. ניסיתי כמה פעמים.. בשלב כלשהו רשמתי לו.. רק שם הוא הגיב אל תפני אלי פרונטלית.. אם משהו חשוב תרשמי.. שאלתי על הטיפול הרי הסכים לבסוף.. אמר יברר.. תודה לאל בירר באמת.. ולא לקח המון זמן.. אבל 5 הימים של השתיקה הזו... והתובנות.. והמודעות לאלימות ושעל אף הכל עמדתי על שצריך טיפול וזה תנאי כי אני ממשיכה לתת צ'אנס וכו' וכו'.. נתתי לו לבחור מטפל הוא עוד לא מצא וכבר חזרתי הבית. וניסיתיי לדבר איתו.. לרכך את האווירה כי הרי באנו לתת צ'אנס בסוף.. והוא כל כך מתעלם...... הימים האלה פיתחתי כעס.... בכי.. אי רצון להמשיך איתו ... לעכל שזו אכזריות לשמה.. אני כך נלחמת ובסוף אני זו שנשברת בנפש והוא יוצא מורם... כי בכלל לא תופס מה עושה לי... נתתי צ'אנס.. ואלך עם זה. על אף המודעות ואולי דווקא בגללה.. ממקום בוחן לראות כמה הפעם יהיה שינוי.. אם כי קשה נורא! היום קמתי עם בכי... עם חולשה פיזית ועתידית... עם הבנה שלא אחיה הרבה... וכמה שאני אמא טובה. כמה שאני חזקה לגבי הילדים מבחינת גבולות וחינוך בריא. עדיין הם חווים קושי... וזה יתעצם... קושי מול אב שמהטל בהם. קושי מול הזוגיות שיגדלו להבין שאינה. שאבא נועל את האם.. את זה הבת חוותה.. את אי הדיבור שבועות.. את ההתעלמות.. את החינוך הלקוי שקודם אבא כי ככה! אבא ראשון מתקלח.. אתם אם נכנסתם תצאו.. אם בוכים אז יסגור אותם בחדר אחר כי הוא צריך לישון והם מפריעים... זה היה גם כשהיו תינוקות... זכור לי אמצע לילה קם תינוק בוכה קודח מחום... לא הזיז לו..... אני קמתי וטיפלתי... מילא ניחה.. אבל שהוא ידרוש שנסגור דלת כי הוא צריך לישון????? לבן קורא פושטק.. חוצפן בעייתי.... איך מגדלים ילדים כך???????? כל היום שומעים שהוא אריה.. איפה ערכים איפה משחק נעים בלי נשיכות ודיגדוגים.. כל היום רק בכי בבית... כי בשלב כלשהו נמאס להם מהמשחק הזה והם צורחים שיפסיק והוא לא מפסיק....... וכן.. הבעיה עם האוכל שלי.. אני שוקלת 40 .. וזה לא נראה טוב! אז גם אם אצליח לעבור את הגל.. והמשבר... יש נזק. ומתישהו זה יתפרץ... אולי כי אני עוד צעירה הגוף שורד... ואז מה יהיה עם הילדים??? מחשבות קשות. לא ארחיב כי זה לא ישמע טוב.. אבל רגע שלא תחשבו.. אם תראו אותי ברחוב.. תראו אישה מטופחת עם חיוך.. כל יום מבלה עם הילדים במקום אחר כי חופש.. היום היינו בפארק.. מזרקות מים ארוחת צהריים חמה. פירות. נחל. תמונות מחוייבות. מתקנים... כל זה לבד! אני והם. באוטובוסים כי אין שיח בין בעלי לביני.. ואם אחכה לו.... זה לא יקרה והילדים סתם ישארו בבית עם המשחקים שלהם.. ויראו אמא דועכת.... בתוכי פנימה זה קורה אבל כלפי חוץ אני מתפקדת.. והבית נראה טוב. כביסות מכונות כלים רצפה מצעים משחקים ארונות חלונות והכלל... זה עניין של זמן ואני נופלת... לא יכולה להחזיק הכל. לשדר עוצמה. עבור ילדיי. עבור עצמי. עבור הסביבה... ולטפל שכמה שפחות הילדים יסבלו. לטפל בבעלי. בעצמי. בנפש... ובגוף.. בשפיות.. בעתיד.. ביומיום .. בעכשיו.. דקה דקה.. ועוד משהו קטן.. אבל מתיש... הצטננתי.. יהיה טוב... קורסת אך מחזיקה חזק... וזה יעבור. תודה

וואוו... מרגש מיכלוש!!! כמה פגישות עברו מההחלטה על תהליך הפרידה כבר? המטפלת האהובה הקודמת חיבקה בסוף הטיפול.... כלומר הפרידה במפגש האחרון.. זה נעם לי כל כך... המטפלת העכשווית מחבקת.. דיברנו על חיבוק שכל כך חסר לי.. חיבוק בלי שום מילים.. עם המון כוח.. אמון.. אהבה.. הימצאות... כמה לא היה לי זאת מעולם. ומאז היו כמה פעמים שחיבקה... כל פעם כשצריך... להניח יד על כתף.. או לחבק ממש... כל כך מרגש.. כל כך לא מובן.. כל כך עוטף.. לכן מתחברת להרגשותיכן.. במיוחד לחטולית.. כי מיכלי אמרת שלא ידעת מטפלת אחרת היא הראשונה שהייתה והיא נשמעת מאוד עוטפת.. חטולית התבטאות שזו הפעם הראשונה.. וזה אכן מרגש..... רק צריך להיזהר במקום הזה .. בעניין התלות.. היה שלב שבתוך ליבי ראיתי אותה אמא .. אבל עשיתי טובה לעצמי ודיברתי עם עצמי על זה שלא אתן לזה לקרא.. כי זה יהיה לבסוף לרעתי אם אפסיד אותה... רק כי יש תלות... אז שמתי גדר ותודה לאל עברתי את זה.. עדיין מקבלת ממנה המון!!! ויש לה מקום מכובד.. רק לא מעורבב.. הרי היא חיבקה מה שאחרים לא. ואני מגיל 0 מחכה לחיבוק..... זקוקה נואשות לו. ופוגעת בעצמי להשיגו.. כמובן שזהו לא החיבוק שנותן את מה שאני זקוקה לו אך עדיין משהו.. פתאום להרגיש חיבוק רק נותן.. רק נמצא.. רק מקשיב.. רק מרגיש... לא מובן. בכלל!! זה נכס לטיפול.. מקדם הרבה מאוד.. שמחה מיכלי שזכית💝

מתמודדת יקרה! כמה קשה ההתמודדות שלך!!! בבקשה אל תפגעי בעצמך,תשמרי על עצמך למען הילדים כמו שאת מתפקדת ולוקחת אותם כך תדאגי לאכול. אחרת יאשפזו אותך בסוף. וחבל!!! בבקשה יקרה. תדאגי לעצמך! ובאשר למטפלת .כן, חיבוק חם ואוהב שלא קבלתי בילדות..אז עכשיו הוא ישנו איתה! ותלות הייתה לי ועברנו אותה. צריך ללמוד דרך התלות את הגבולות. והיא שמה גבול ונתנה. והגענו למקום טוב. ב"ה. תודה.

מיכלי מאמי אני התביישתי ממנה לא ידעתי אייך להגיב אבל זרמתי כי הרגיש לי שאולי נכון שמחה שאת מספרת גם על המטפלת שלך כאלה דברים נהדרים.. ולגבי הפורום המקביל...לא בטוחה שמישהי שם תגיב כי לא הגיבו שם מההתחלה אז.. לא חשוב.. מה שיהיה יהיה .. כבר לא מענין אותי יותר מי שיגיב ..היו צריכות להגיב בזמן... תודה לך מתוקה שאת ליל מנוחה

מיכלוש תודה אהובה יקרה!!! אני יודעת.. אבל ידע ומעשה כרגע לא מתחברים.... בהקשר של הנזק העצמי. בשער הדברים אני לא כך... בפגיעה העצמית אני מבטאת כנראה את הקושי העצום שיש לי... עוד מאז הפגיעה.. ועם כל זה שאני כבר רזה והעצמות מתבלטות... אני רואה רגליים שמנות ומכוערות.... והלוואי יכולתי לעשות שאיבת שומנים... זה סריטה.. מבינה את זה.... אבל איני פוגעת באיש בכאב הפרטי שלי... זה כנראה משהו שאימצתי לאורך חיי.. בזמני קושי.. הגוף חוטף... זה גם לא נכון לומר שאיני פוגעת כך באחרים.. כי אם יקרה חלילה משהו... הילדים דבר ראשון.. יפגעו.. כבר לא רואה דרך איך הם לא יפגעו ממני... בין אם אשאר בזוגיות הזו ולא אצליח תמיד להגן עליהם כי אני צריכה להראות דוגמא אישית שאבא זה ראש המשפחה ולכבד אותו גם אם איני מסכימה - עניין חינוכי. ילד עדיין פגוע. ואני מזדהה עם הילד.. הוא צודק. לבעלי לא מתנהג טוב. אבל לנפש של הילד אני צריכה להראות גבי אבא אמא אחד... ולנחם בצורות אחרות מסבירות מחבקות וכד... לא להשאירו בלי כלום. אבל כואב לי... האפשרות האחרת.. גרושים... ואז לא יחיו עם האבא שלהם.. גרושים זה לא קל.. ואני בתור ילדה שחווית ריבים פחדתי מהרגע שיתגרשו..... האם זה שלא התגרשו עשה טוב?? אי אפשר לדעת.. אבל קושי וחרדה של ילד לא תהיה קלה ומלאת כעס... וכן.. האוכל.. מאמינה שנזקים כבר קרו לגוף.. הרי כל זה קורה בשנים שהגוף בונה את עצמו.. אני הרסתי... אז עכשיו אני מתפקדת.. מה יהיה עוד כמה שנים?!?! ושוב יכעסו עליי.... לא מוצאת מילוט...... רק אנסה מה שאני יכולה כרגע... הכאב שלי עצום.

עצוב שאת מרגישה כך. וקשה כל מה שאת עוברת. אבל בלי אמא יותר קשה לחיות מאשר הורים גרושים.. ואת יודעת מה?? אולי עדיף להם בלעדיו מאשר איתו אם כך הוא פוגע בהם!!! מצטערת שאומרת לך כך דוגרי בפנים. אבל הילדים פה מאוד חשובים גם לך!!!!

תודה על החמלה וההבנה.. חושבת על הכל לכן כל כך קשה... המודעות וההשלמה עםמה שקורה.. לא פשוט.. כנראה לעצמי לא רציתי להודות בזה.. נעבור אח הטיפול.. הפעם בצורה מפוקחת יותר (בלי שידע אני ממשיכה ללכת לטיפול אצל זו שהייתי אצלה- אימי תומכת בזה אף כלכלי..) כדי לבחון את הצעגים. ולהעצים את עצמי. לאלחכות שיעבור הגל חשוב יחזור המצב אלא לא להסכים שדברים יקרו יותר... לא צחוק ולא בלי הבנה שלו.. כמה זה פוגע. גם אם לא יבין ויהפוך את זה יגיד זה לא אמור לתת לך או לילדים להרגיש ככה (על אף שלי זה. מציק. והם בוכים והוא לא רואה את זה רק את עצמו ומה לדעתו אמורים להרגיש.. מקווה שאלמד מהר להעצים את עצמי..... תודה יקירה על הכל!!!!!! חיבוק

מאחלת לך את כל כוחות הגוף והנפש שתוכלי להתגבר על הכל.. ואמא תומכת .ווואווו משהו שלא קרה בעבר נהדר עלי והצליחי יפה שלי נשיקות מלא החופן חטולית

מאוד התרגשתי לקרא.. ענית ממש על כל דבר... אנסה להתחיל להגיב מלמטה למעלה.. תודה על הקדשת הזמן וכוחות הנפש להקשיב ולהגיב.. לא ברור מאליו!! אמא אומרת כמה פעמים שהיא מאחוריי.. אכן מחזק. בטוח במידה.. אם כי עדיין זה לא עוזר לי לעשות את הצעד.. אולי זה מוריד פחד אחד שלא אשאר בלי תמיכה.. וזה המון. אבל דווקא על הפחד הזה אני פחות מתמקדת... אלא מהפחד לעזוב.. מה יהיה.. איך.. והילדים.. לא חלמתי להיות גרושה.. וילדים בלי משפחה גרעינית מאוחדת.. אוף. צריכה להסתכל על הטוב.. אחרת לא אתקדם לכלום. אם הפעם הזו שונה מפעמים קודמות זה המודעות.. אז נראה מה הלאה..... מה יקרה עם המודעות.. ושלב חשוב נוסף זה העצמה עצמית.. אני צריכה ללמוד לאהוב את עצמי ולכבד אותי.. כלומר לא להרשות שתהיה התנהגות לא ראויה כלפיי או ילדיי.. צריכה הרבה כוח וס"ד אכנס בהמשכים... תודה ויום טוב מתמודדת

עדיו יש בך כוחות להילחם עליך ..על הילדים..על כל המשמעות של מה יקרה אם.. נכון מאוד גירושים הם לא תמיד הפיתרון..אבל בהתייס לכל מה שעברת ומה שאת עדיין עוברת..ומה שעוד מצפה לך לעבור... לא חושבת שזה לענין לחשוב על..חרדית או פחות חרדית !! לא משנה לאף אחד דרגת ..חרדיות שלך..בזמן שזה בא על חשבונך כל הזמן ועוד על חשבון הילדים..כשכולם נפגיעם !! הגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים שלך ולהתחיל למשוך את החיים לכיוון ששם ימצאו הפתרונות לכולם גם הוא לא יהיה בתמונה.. העצמה..רק בידים שלך ילדתי האהובה..רק את מחליטה אייך ומתי..ואם לא עכשיו..איייי מתיייי ?? אוהבת אותך נשמה אהובה ביי בנתיים חטולית

קוראת ודומעת ........ בלי הרבה מה להוסיף.. נדמתי. תודה!!!!!!!

תודה מתמודדת. ממש אהבתי את מה שכתבת זה מראה לי שאכפת לך ואת מבינה את הקושי ואותי. כתבתי על כך בפורום השכן והרגשתי שהעונות שם כועסות עליי שהקשר מפריע לי..כי כאילו זה רגיל, ושנפגעות זה לא פגם וכו'.. לא חושבת כמותן. והייתה שיחה. הוא ספר לי מה שיכל כדי גם לשצור עליה. היא בטיפול אבל לא נראה שעובד הכל אולי בשל כך החליטו רק על ידידות..

מיכלי, צר לי לשמוע שלא קיבלת מענה בהבנה והכלה.. לשאלה כל כך כנה ואמיתית.. לברור עם עצמך על העניין.. ועם נפגעות.. שמן הסתם לכל אחת דיעה שונה.. אך עדיין השיתוף נותן לפעמים כיווני חשיבה... אני שמחה שהבן שיתף אותך במה שיכול כדי לשמוע דעתך ובמקביל לשמור כמה שניתן על פרטיותה.. מאחלת להם אושר. בכל מה שיבחרו... חיבוק !!

שבוע טוב מיכלי העונות שם..הן גם חברות שלך כך לפחות נדמה לי או שאני טועה..תקני אותי בטעות שלי... וכן..באיזשהו מקום ...לא כל אחת רואה בנפגעת פגע חלוש ותלוש מהחיים...אחרי הכל כולנו נפגענו בדרך כזו או אחרת מינית....ומדברות את אותו כאב... מבינה שיש לך נקודת השקפה אחרת על הענין אבל לא מבינה אייך אפשר להסתכל על מי שנפגעה כפגע זר .או בכלל מנוקר.. ואודי שאל אותך ..אייך היית מרגישה אילו המצב היה הפוך אייך היית מרגישה ?? כלומר אם הבן שלך חו",ח היה זה שנפגע..אייך היית מרגישה..?? שאלה מאוד כואבת לדעתי...הייתי גם מבקשת תשובה עליה...האם גם אליו היית מתייחסת כמו לחברה של הבן שלך ..?? בחוסר הבנה..ובשיפוטיות ..?? שיהיה שבוע מבורך לכולנו

אווץ' אכן לכל אחד דעות שונות.. מניחה שהשאלה ממקום כל כך אמיתי.. כל אחת מהכרותה עם עצמה כנפגעת.. איך חיה עם עצמה.. כמה מרגישה שזה משפיע על הזוגיות ועל חייה... ולא חסר מה.. אני אישית רואה בשאלה משהו יפה.. לברר מה לעשות.. איך מרגישים עם זה אחרות.. כדי לקבל פרספקטיבה נוספת שאולי לא חשבתי עליה... זו דעתי האישית. מחבקת את כולכן .. זה אכן לא פשוט. ומעמיד אותנו במקום שבודק כמה אנו מעריכות עצמינו.. כמה מגיע לנו.. כמה אנחנו מרגישות חריגות וממילא אני חושבת שלפי זה אנו פועלות..... נשיקות מלא חופניים...

חטולית! זה ממש לא מה שהוא שאל! הוא שאל אם הייתי במקום בני איך הייתי רוצה שהסביבה תתייחס???? יש הבדל גדול ממה שאת שואלת אבל אענה לך!!! הייתי נותנת לו טיפול ולא הייתי רוצה שיצא עם בחורה עד שלא יטפל בעצמו!!!! זה מבלבל! זה כואב וזה לא מתאים לצאת עם בחורה כשאתה לא מוכן!!!! ורק אם הייתי יודעת שהוא מחלים ומקבל טיפול מתאים זה היה בסדר!!!! מליון פעם העלתי בראש מה היה קורה אילו....נראה לך שלא חשבתי על זה אף פעם???.?. כן. מכעיס אותי שכלם מצטדקות!!! זה תיק! בדיוק כמו מחצה גופנית. אפשר להתמודד אבל לא כשמתחילים להתמודד וזה הבדל גדול!!!! גם את שופטת אותי עכשיו. סליחה אם פגעתי בך. גם אני פגועה

מתמודדת. את כל כך צודקת! וגם צריך לראות עד כמה הזוג מוכן לזה..ומה קורה לצד המאזין. כי גם המאזין נפגע מקשר כזה.. מניסיון

מתןקה שלי בכלל לא התכוונתי לפגוע ואת מכירה אותי לא מהיום יתכן ולא הבנתי את מה שאודי שאל ..כמו שקורה לי לא הפעם הראששונה באמת מצטערת ! אבל את באמת מאמינה דהבן שלך היה מחכה ....חו"ו ..לגמר טיפול כדי להתחיל במערכת עם...שהרי אנחנו יודעות בוודאות כמה ...זמן..טיפול עלול לקחת...כאלו מהכיוון הטוב שבענין... ובטח שלא מכיוון של שיפוטיות...הוא היה מחכה ?? לא יודעת..אולי את מבינה את הדברים מכיוון אחר .. כנראה שטווח הראיה שלי את הדברים ..לא מגיע עד לשם..כי מבחינתי נפגעת היא נפגעת ולא מעבר... לא יכולה להבין לא בהגיון ולא בנשמה אייך אפשר שלא להיום אמפטיים לנפגעות באשר הן.. אבל כנראה שאני עדיין לא מבינה הכל וגם זה בסדר

ממש לא התכוונתי לא להיות אמפתים!!!! ח"ו...אני בעצמי פה לא??? ואולי אני בכלל לא הבנתי את אודי. אז כתבתי שם כבר שלוש פעמים...אוףףףףך גם אני לא מובנת...תראי הם עוד לא זוג..שוחחנו ושניהם לא מוכנים לזוגיות. ואני מכירה אותו ופוחדת עליו. מותר לי בתור אמא לדאוג לא??. גם המאזין נפגע..מניסיון!! ונפגע בכך שמשתמשים בו להקשבה ולהכלה ותלות..כן. אני תלותית ויודעת מה זה...נראה לך שהיחסים שלי נורמאליים??? כמו כל זוג?? ממש לא. בעלי סבל ממני...וזה תיק! בדיוק כמו סכרת או לא יודעת מה...זה לא שאני נגד מוחלט! אני פוחדת והקשר טרם החל! זה לא זוגיות..כמו שכתבתי כרגע הוא רק משמש אוזן קשבת וטוב להם ביחד. זה הכל..אני לא מונעת ממנו רק רוצה לראות שגם הוא לא יפגע!!! כי נפגעות תסלחי לי מתקשות מאוד בזוגיות..צריך להיות קשוב אליהן כל הזמן..וחוץ מזה תלוי עד כמה הן פגועות. וגם אם דברים לא עובדו כמו שצריך אז כן..צריך לחכות...כי כשכבר אתה בתוך זה זה קשה נורא!!!!! ואני מכירה אותו עד כמה הוא רגיש!!! עד כמה הוא סוחב איתו. אני לא פוסלת לגמריי. פשוט צריך להיות קשובים לכל מה שקורה.. מניסיון חיים לא פשוט!!

הנושא בהחלט מורכב.. כל אחת חווה זאת אחרת... בעיקר לפי ההיכרות עם עצמה ואיך זה השפיע על חייה.. לכן הגיוני שכל אחת תביע דיעה שונה. ההבנה נכון- מגיע לנו להיות רגילות וזה לא פגם וכל אחד מביא שק אחר לזוגיות... ולכל שק משפיע על זוגיות... לא משנה מה הוא. אבל רק אנו כנפגעות יודעות כמה זה השפיע עלינו... ולכל אחת זה משפיע באופן שונה על חייה.. על הסובבים אותה.. ועוד.. (אגב אחת או אחד.. נפגע או נפגעת.. כמובן) אין כאן משהו ברור.. כלומר ברור לנו ההבנה שלנו את עצמינו... הכל ברור. גם ברור לנו על מה צריך להיות. איך להתייחס לנפגע או נפגעת.. הבילבול כשזה חוזר אלינו.. לילדינו... הרצון שיהיה להם טוב.. כמה שפחות קשיים.. ואם אנו רואות עצמינו הקושי אז וודאי היינו בודקים שוב כמה הקשר יוכל להחזיק... אבל גם במקום הזה אין לנו כל כך מה לעשות.. בסופו של דבר זה בחירה שלהם... מה שאני באה לומר זה.. שלכל אחת דיעה שלה ואין מה לומר נכון או לא נכון... אלא את דעתינו מהכיוון שלנו.... מחבקת אתכן... מבינה גם את ההתקוממות.. כי בעצם מדובר בנו... רק להבין... אין משהו אחר יקרות.... גם אם לא נסכים!!! שיהיה יום טוב

תודה מתמודדת..אכן בלבול גדול..ולהזכירכן אני לקראת פרידה כך שעולים המון רגשות...הייתי אצלה עכשיו. ביקשתי וקבלתי פגישה נוספת. היא הגיבה הרבה יותר בהבנה!!!!! בהבנה אותי. לכל מטבע יש שני צדדים ובטיפול למדתי שאפשר להסתכל מכמה זוויות. אז ברור שזה בא מתוך הגנה עליו ולא אוכל להגן לנצח!!! ויהיו נפילות וקשיים בדרך...וגם קבלה של עצמי..ברור! והרבה דובר בטיפול..הרבה.....

מאמי מתוקה שלי בסך הכל רק רציתי להגיד שכנראה אני זו שמרגישה את הדברים כמות שהם וזה בסדר גמור להרגיש אחרת .. אין חוקים לרגשות... אני לצערי עברתי המון פגיעות בחיים שלי ויש לי בהחלט רצון עז להגן על כל מי שמרגיש לי נפגעת ..או נפגע..בכל הכוח...!! כמה טוב שהבן שלך נמצא במקום אחר מבחינת פגיעה וגם מבינה את הרצון הטבעי שלך למנוע ממנו מעורבות רגשית עם מישהי שאולי עלולה לגרום לו ...אולי כן להצמד אליו..הפחד שלך משתק אותך.....מובן..אבל עד מתי תוכלי להגן עליו? בכל מקרה מבינה אותך.. הבן שלי כן היה מעורב ביחס עם מישהי נפגעת ..ולא מנעתי ממנו את הקשר ..רק הייתי שם כדי לפקוח לו את העניים בעדינות שידע אייך להתנהג שלא יפגע ולא היא תיפגע... כמה שהדברים האלה רגישים מהחיים !! תודה בנות

תודה חטולית..מובן שלהגן על הנפגעות. גם אני נפגעתי.... את יודעת..זה מורכב ועצוב וקשה! 9 וחצי שנים בטיפול..והנה מסיימת טיפול, זה לא אומר שהכל טוב. והקושי הוא עצום! הדרך ארוכה וקשה. אני פוחדת כי אני מכירה אותו! וכן. מה לעשות כמה שקשה לשמוע זה לא מתאים לכל אחד. ועובדה, הבן שלך לא המשיך בקשר נכון? לא הייתה חתונה נכון?? תהית למה? מה קרה?? הן לא תמיד מוכנות לחתונה וגם אם כן זה קשה מעין כמוהו המאבק!!!!! זה לא אומר אלא אתמוך!! לא אמרתי שלא יקבל הכלה והבנה ואמנע את הקשר נכון? ברור שאתמוך. ועדיין מותר להסתייג ולפחד. אלו הרגשות שלי. שלך הן שונות. אז יש דעות ורגשות שונים וכן, זה בסדר. אני סומכת גם על המטפלת שלי והיא הכי מבינה בעולם את הצד שלי, שלו ושלה.....

נכון הבן שלי לא המשיך איתה ולא היתה חתונה מהסיבות שאף אחת לא היתה ממליצה לבן שלה להתחתן עם אשה..כן התגלה שהיא שיקרה בקשר לגיל שלה..וגם שיקרה בקשר שהיה בינהם כל הזמן..סיפרה בדיות על ימין ושמאל...הבן שלי ניסה לרצות אותה בגלל הפגיעה שלה...והיא סחטה ממנו כספים ..מעל 50.000 אלף שקלים.. לקח לנו מעל שנתיים להוציא אותו מהבוץ הטובעני... והוא כן..נפגע נפשית מלנסות לעזור לה... יכולתי לעשות משהו בענין חוץ מאשר לעזור לו ולתמוך בו ?? אחרי שחיו כ..9 חודשים ביחד ..ואני הייתי מביאה להם כל שבוע אוכל . דגים..פירות..ירקות..ומה לא...אז כן יכולתי אפילו לשנוא אותה מה שלא עשיתי... הבאתי אותם אלי הביתה שיגורו ביחד..ואחרי חודש וכל הבלגן שנוצר והחובות..שלחתי אותה הביתה.. כן...כואב מאוד.. אבל הכרח המצייאות...

יואו....חטולית. ממש,כואב לשמוע!!! אז על אחת כמה וכמה את יכולה להבין את החשש שלי והרצון להגן עליו! עם כל הכאב והצער, אני פוחדת עליו! שלא יפגע מהקשר. שלא יהיה קשר חד צדדי..תלותי מצדה ועוד. אז למה את כעסת עליי כל כך ??, למה??? למה חשבת שאני לא אמפתית??? גם אני לטובת הנפגעות. אני בעצמי יודעת מה זה!! ודווקא בגלל היותי נפגעת! ומה זה עושה לכולם.... וממש לא מונעת ממנו את הקשר. רק שם בשבילו! השיחה עם הפסיכו' שלי מאוד הועילה. היא הבינה את החשש ותמכה בי!!!! ולא כעסה עליי..ולא אמרה שאני לא אמפתית או לא יודעת מה...ובוודאי ששוחחנו על תמיכה בו ושאי אפשר למנוע שיפגע...והוא יצטרך ללמוד בעצמו מה הגבולות שלו ועוד. תודה ששתפת..ודווקא זה חיזק את האמונה שלי. מצטערת

אני בכלל לא כעסתי עליך יפה שלי ממש לא.. ואני בהחלט מבינה אותך פשוט נסיתי לא להכנס לרגשות הקשים שליוו אותי מאז ורק להיות אובייקטיבית לגבי כל מי שנפגעות.. אחרי הכל לא כולן עושות דברים שיש מה להתבייש בהן.. ואני עדיין מרגישה את הבושה שליוותה אותי מאז.. לא יודעת אייך להסביר אבל היה נדמה לי כאלו שאת יוצאת נגד כולן וזה גרם לי להגיב אולי קשה מידי מצטערת מתוקה שלי

תודה שאת מבינה..אני גם מבינה אותך. את ההגנה והלביאה שבך😁 גם אני הרגשתי בושה..היום פחות. ועוד המון רגשות של לא שווה ולא ראויה ועוד....היום אחרת ובאמת חושבת שכל מקרה לגופו. הרגשתי מותקפת.גם אצל אודי. עכשיו עלו כל ההודעות...קצת מתפדחת על כולן

למה מתפדחת ? מה שאת מרגישה,זה הכי נכון לך ולבן שלך נסיתי להסיט את עצמי מהמקום הזה אבל בלתי אפשרי..כי אני תמיד רוצה להשאר אמיתית עם מה שאני מרגישה ...כמוך למשל.. וזה ממש לא קל... נעבור גם את זה..עברנו את פרעה נכון ??

"פתאום" נזכרתי.... לא במדוייק.. לא את הפרטים.. לא מה הנושא... רק חלק... נזכרתי שהייתה עוד פעם של נעילת דלת חדר השינה... זה היה באור יום... נזכרתי שכנראה אני זו שנעלתי.. התחושות שרציתי להיות לבד... אמרתי לו.. כי נפגעתי ממנו.. לא זוכרת למה.. רק שהציק לי.. וזה שיגע אותי רציתי לברוח.. הוא רדף אחריי... דרש שאפתח.. בתחילה התמהמהתי.. לא זוכרת את המילים שאמר.. או אם דפק חזק ופחדתי... זוכרת שבסוף פתחתי.. ואמרתי לו אני רוצה להיות לבד... הוא אמר תהיי לבד.. אל תנעלי... לקח את המפתח וזרק מהחלון....... אני זוכרת מאיזה חלון זה היה... אני זוכרת או חושבת שהוא רדף אחריי ועשה את כל זה כי רצה להשלים אולי אך נורא כעסתי עליו שלא יכולתי לראות אותו... זוכרת את המסביב.. לא זוכרת מה קרה.. או מתי בדיוק זה היה. זוכרת את הבית... לא יודעת אם או איפה היו הילדים... ואם אני זוכרת את הבית אז זה אמור להיות שזה היה בתווך של ה5 שנים האחרונות... או בהריון של הבן.. או לאחר שנולד והוא בן 4.. אם היו שני הילדים? זוכרת שניסיתי לברוח לאמבטיה ולהינעל שם.. והוא הלך אחריי לשם... זהו... לא זוכרת איך זה הסתיים.. מה מי מו... איך נזכרתי בזה? למה דווקא עכשיו? למה לא 'נזכרתי' קודם.. איך אני יכולה להמשיך ככה כשהזיכרון כל כך מתעתע?????? איך אפשר לסמוך עליי???? אני זקוקה לו כדי להיזכר בזה...... כמו גם להבדיל.. אני "זקוקה" לבעל של אחותי להזכיר לי מה היה לאורך הפגיעה..... שבה אני זוכרת מקרים.. פלאשים.. אימי הזכירה לי חלק לא מזמן שלא זכרתי.. רק כשאמרה בסוף השיחה "ואז אמרת לי שהגיס הגיע" כאילו בום היא הביאה לי את הזיכרון... על המאורע ההוא.... כאילו לחצה על המתג וזה חזר לזיכרון שלי.. כך גם הרגע.. איך חיים ככה???????? אם אני לא הייתי אני.. איך הייתי מאמינה לי? אמרתי שאכתוב.. כדי שלא אשכח שוב... לא יודעת אם זה הגיוני.. אולי תחשבו כבר שאני מדומיינת.. איך זה הגיוני.... אבל זו האמת.. וזה מה שקורה לי. שונאת את זה. שונאת את עצמי. מסכנים ילדיי.... איך אפשר לעצור את הגלגל... נדמה שאין אפשר... מה כן ניתן לעשות?!?! ש ב ו ר ה

לפני כשנה או שנתיים כבר לא יודעת.. אצטרך לשאול את אימי מתי זה היה.. שיכפלתי מפתח של הדירה להוריי.. שיהיה רזרבה למקרה שצריך... בחנות ראיתי את מפתח 0 זהו המפתח של חדר השינה.. התלבטתי אם לקנות או לא. לבסוף קניתי. לא זכור לי שבכלל עלו לי התחושות שאני כותבת כאן של כל המהלך שזרק את המפתח... ידעתי רק שאין מפתח. והתלבטתי אם יש בו צורך וכדאי לקנות......

את יודעת שזכרון מתעתע בנו. במיוחד בנפגעות! לכן הרגשות הם החשובים! וכנראה שהיה משהו קשה ולכן את לא ממש זוכרת. מאמינה שתזכרי, אבל זה לא מה שמשנה כרגע. מה שמשנה זה שלא יתעלל בך יותר!! או בילדייך. וטוב שאת מחנכת אותם לומר כשלא נעים! יישר כח לגבי שבת..אני שומרת שבת לכן לא כותבת בשבתות..תעשי איך שאת מרגישה. לא אומר לך לשמור שבת. את מבולבלת כרגע וקשה..אז מקווה בשבילך שיהיה פחות קשה.

מיכל יקרה!! שבוע מבורך.. מכבדת מאוד את היותך שומרת שבת... גם אני אמורה להיות כך.... מתפללת לאיזון.. אכן.. מנסה כל הזמן ללמד אותם ולהרגילם לכך... אבל במיוחד הבן חווה שוני הרי אומר לאביו דיי והוא לא מפסיק.. מה לומד מזה?! שיש קרע בין ההורים. אחד אומר כך אחד אחרת.. שכשרוצים צריך לדחוף.. לקחת בכוח.. או להמשיך לעשות מה שנחמד לנו ... מנסה למרות האבא להנחיל משהו אחר..... הלוואי והילד לא יתבלבל... ויכוון לדרך נכונה ונעימה. מפחיד אותי לחשוב על אפשרות חלילה שאהיה אמא לבן מתעלל... (שלא תהיה לו רגישות לזולת) או חלילה וחס לעוד דור של נפגעים..... שפוחדים לספר.. שיהיה קל לנצל אותם.. חלילה!!!!! שבוע מבורך מתמודדת

ניסיתי לכתוב.. מגלה שאין לי כוח. אז.. לילה טוב😘

תנוחי. לא חייבים לכתוב כל הזמן 😍

מתמודדת שלי.. סליחה ששואלת אבל כתבת בכותרת יום שני מחוץ לבית... לא הבנתי ..?? מה פרוש מחוץ לבית ?? את לא בבית עכשיו או שזו צורת דיבור.. אין כוח .עייפה..תנוחי אהובה הכל מותר לך חטולית

אכן מותק. כתגובה על שנעל אותי ידעתי שאני חייבת לפעול. יחד עם הכוונת המטפלת יצאתי מהבית עם הילדים להוריי. (רשמתי לו) הוא לא דיבר כלום 48 שעות!!!! לא הזיז לו... אתמול בערב קלט מעט ואמר אוקיי תתגרשי תפתחי תיק מחר שלא תפספסי. טיפול זוגי אני לא הולך. התניתי את החזרה שלי בטיפול. מלא התרחשויות. ודברים.. הוא אמר על השכירות וכו'.. המטפלת אמרה לי לא להגיב שמשתמש בכלי הנשק שלו.. להלחיץ לפעול. גם אם זה רעתו והוא לא רואה אותה... לא הגבתי ותמיד אמרתי ייעוץ. ואם לא ייעוץ אז גישור הרי ממילא נצטרך גישור אם יפתח תיק... ועוד מלא דיבורים והתנהלות והתפרצויות... הבהרתי לו שזו אלימות לכל דבר. והיא רק מתגברת. עדיין טוען שאינו אלים. ושהפסיק להתנהג כך. אמרתי גם אם יום אחד הפסקת זה לא אומר שלא היה ואין לזה השפעות וכו'... עייפה להמשיך לכתוב. בגדול היום חזרתי הבית אחרי שאמר שמקציב לטיפול זוגי חודשיים! ואז יבחר לי מטפלת אישית. (כי הבעיה בי) וזה התנאי שילך איתי לטיפול זוגי או גישור... שוב אין לי כוח לכתוב את ההתנהלות.. בסוף הסכים ללכת לחודשיים. נתתי לו לבחור את המטפל ואת סוג הטיפול.. יעוץ או גישור. מקווה לטוב תודה מתמודדת

תודה מיכלוש... כל כך צריכה לשתף.. לפרוק.. לדבר... מעייף לכתוב אבל.. הכל רץ במחשבות.. בהתנהלות... תודה על המקום גם אם לא מצליחה לפרוק. גם הידיעה שיש משהו.. מקלה...

מתמודדת אהובה הלב נחמץ בקירבי לקרא את כל המעללים של בעלך זו התעללות נפשית לכל דבר אייך יהיה לך כוח אחרי שאת מותשת נפשית רק ממנו.. הלוואי שהתקופה שהציב תועיל במשהו.. בא לי לחבק אותך עד...שכל הכאב והעייפות יעלמו... יש לך כתף להישען עליה ממני..וחיבוק עדין ורך ... אוהבת אותך יפה שלי

חטוליתי..... תודה!!! גם כעת.. נעה בין רצוני להשיר את המצב גם כשאני לומדת להבין שהוא אבוד. גם אם פוחדת להתאכזב שוב... בוכה. לא רוצה לפרק בית. לא רוצה שלילדיי לא יהיה מסגרת שיהיו בלי אבא כלומר יהיה אבא אבל בצורה אחרת.. או לא בבית בגלל גירושים או שיהיה להם 2 אבות.. בכלל נראה רחוק ושלא יהיה גם אם נתגרש.... בוכה עליהם. אך האנשים סביבי רק אומרים שזה יחריף והילדים יברחו בסוף... והדאגה שלי כלפיהם כרגע לא דאגה נכונה... או לחלופין שהמצב יחריף ואמצא את עצמי או שכולם יסבלו או מתגרשת וכבר הנזקים חמורים ואפסיד המון שנים שיכולתי לחיות ולהקים חיים..... מנסה לשמוע סירטונים על אלימות.. לנסות להבין שזו אלימות. מילולית ופיזית. גם אם אין סימנים.. מנסה להגביר אצלי מודעות ולראות. ועם עלית המודעות שלי עדיין לאפשר שינוי. (עם התפקחות שלי) אם ישנה כיוון ניצלנו והרווחנו. אם לא אז ככל שהמודעות תגבר ותתבהר לי. ככל שמקרי ההחרפה יהיו אני רוצה לקוות שאזום שינוי.. כי ניסיתי באמת מה שאוכל... האם לדעתכם אי פעם באמת אאמין שניסיתי הכל וזה מיצה את עצמו? האם לדעתכן אפסיק להרגיש החלק האשם.. שלא התפלל מספיק על הזוגיות ולכן זה לא נחשב למשל שעשיתי הכל? או שמא בשל עוונותיי.. וחטאיי.. הבדידות בדת והמרד ביני לבין עצמי והבורא. ועוד... האם אני הבאתי על עצמי את זה?? כלומר, איני מכניסה קדושה לבית... פגיעה והשלכות של פגיעה וכל מה שקורה לי... (אומנם הוא לא יודע שיש בי חלק חילוני וחלק מורד ועוד.. אבל ביני לבין עצמי.. באמת הפנימית שלי... האם אי פעם אוכל לומר שניסיתי הכל? שזה לא בגללי?)........ כואבת. לא קל לעשות שינוי גם אם יש מודעות... לא יודעת מה לעשות!! נתלית בזה שאמר שילך לטיפול.. זה כאילו דחה לי את הגירושין... וכבר חזרתי הבית... אני מראש כבר לא חושבת שזה יעבוד.. נותנת צ'אנס כי עדיין עשיתי דברים שהוא לא רגיל אליהם.. תנאים. יצאתי מהבית.... אבל בגדול... אם אהיה כנה עם עצמי... חזרתי כי אפשר לנוח מהדרמה של נעילת הדלת. לקוות שלא יקרה כלום עד הפעם הבאה. שאולי גם בה אתנגד ואמחה. אבל תמיד אשאר........... עצוב לי. מאוד! נאחזת בחיבוק ובכתף ומושטת.... לילה טוב.. השינה ממני והלאה.... תודה.. שאתן כאן.. מתמודדת

היי מתמודדת מתוקה, כל כך קשה הכל...וואו! את חזקה ויכולה ויש לך תמיכה מהמטפלת! אל תוותרי על זו שהתחלת איתה... בכל מקרה טוב שיש חודשיים לבדוק אולי משהו ישתנה בחשיבה שלו. ולגבי גירושין לפעמים לטובת הילדים עדיף שיחיו עם אמא בצורה טובה מאשר בזוג שאבא אלים!!! ומריבות ובלאגן כל הזמן. הבלאגן פוגע בהם!!! דווקא לטובת הילדים זה בית רגוע!! איתך😍

מיכלוש יקרה!!! כמה שאני מבינה.. כמה שזה נכון... ועדיין..... האם גם בגלל היותי ילדה להורים שרבו כל הזמן... ובכל זאת לא התגרשו.. אני ממשיכה דור נוסף שלא חי טוב. אני הייתי מתכנסת בחדר ובוכה.. פוחדת מהיום שאאלץ לבחור צד.... כיום, בשונה מאימי שהיא הדומיננטית.. שלא הייתה נותנת לאבי להשפיל אותה.. אמרה לי אני הייתי עוקרת את הדלת.. היא לא רואה בעיניים.. אני אמרתי לה אבל הילדים..... לא עשיתי מהומה. נכנעתי מול הדלת המעולה ולא דפקתי ולא צעקתי תפתח ועוד.. אמרתי לילדה בואי אשן איתך..... כנראה אימי לא הייתה בת להורים רבים. כל מה שעשיתי זה לא מול הילדים.. להם אמרתי אנחנו בחופש אצל סבתא... ואף בבוקר בזמן שבעלי בעבודה באנו הבית להראות להם שהשגרה רגילה כמה שניתן. כשאתה לראות אותם אני זו שהוצאתי לו אותם.... ברור לי שהם מרגישים גם עם כל הרגישות שלי..... עובר לי בראש.. שצר לי עליהם. מה שלא אחליט... לכאן או לכאן... החיים לא יהיו קלים. אימי אומרת לי שתתמוך. לא חייב לעשות מה שהיא שנשארה על אף שהחיים לא היו טובים לה. היום גרושים זה לא כמו פעם... ואפשר לבחור אחרת. היא בחרה להישאר אבל נהייתה שדה. כלומר את כל הסיפוק עשתה מחוץ לבית.. היא אשת קריירה גדולה ומוצלחת. ואבי עם השנים דעך...... לא נתנה לו לצעוק עליה. ישר הראתה לו את הכיוון ... אני לא אומרת שהיא צדקה... בבחירה שלה לצאת ולהיות כל כולה בעבודה... אני הייתי זקוקה לה. צעקתי שנים לעזרה. ולא שמעו אותי.... וגם כשסוף סוף הסיפור יצא.. חום לא קיבלתי בבית.. לא חיבוק. רק אמון וזה גם המון!!! נהיה נתק כמה שנים עד אחרי שהתחתנתי.. חזר הקשר לפני אולי 3 או 4 שנים.. ואבי.... קשר מורכב יש לי איתו.... הוא אדם טוב.. אך כבוי. ולפעמים התביישתי בו. נושא בפני עצמו. אך גם פחדתי בתור ילדה לאבד משפחה.. עם כל מה שזה יכל להביא שקט... איך ייתכן כל כך הרבה להיפגע בחיים...?? אני מתה מפחד שיגיע שלב בו בעלי יאמר זאת.. כביכול נגדי... הרי אני נפגעתי.. וטוענת שנפגעתי ממנו.. אז משהו מעוות בי... ובכך ישלול את כל הרגשות שלי..... ואני מתחברת לזה בבפנים שלי.. הרי כמה אפשר להיפגע? הרי זה לא אותם אנשים.. איך כולם מתקבצים אליי??? קשה לי! שבת שלום.

כמה תלעות עוברת אישה...אמא .בת...רק למען שלום בית...המון קשיים ..המון מבחנים...המון רגשות קשים..סותרים..פחד...חוסר תקווה..והרצון לאמונה אמיתית שהנה באמת עשיתי הכלללל !!! אייך באמת נמדדת האמונה ..ומשם ..להבנה שכן ..באמת עשיתי כל מה שלאל ידי היתה משגת כדי לא להגיע לגרושין.. לשבת עם עצמך ולתת לעצמך קודם כל דין וחשבון על...התאמצתי שהכל יזרום ...כן...לא.. נסיתי להבין אותו ..כפי שאני שהוא יבין אותי..? אייך אני גוזרת קופון לטובתי..כי באמת כבר עשיתי הכל כדי שהמערכת תפעל כמי שצריך..רק שהוא לא שיתף פעולה ..ולא משתף פעולה כדי שהמערכת יחסים בנינו באמת תעבוד ? בשיחה מאוד פתוחה ומאוד גלויה עם המטפלת..או אם יש אפשרות גם חערב את העובדת הסוציאלית..ולעדכן אותן במצב האמיתי שקורה.. בלי ליפות את המצב..ואז כשתגיעי אפילו לבוררות ..או איייך שזה נקרא..קודם כל איהיו לך קלפים חזקים ביד להוכיח שאת כן...עשית הכל ..והוא לא תרם את החלק שלו כמו שצריך תכך חוזרת אליך

זהו.. שאני כן עושה כל מה שאני יכולה. ועם כל מה שאני עוברת ועם היחס שלו עדיין מנסה לשמוע מה הוא אומר בעצם... אני שומעת מהמטפלת. וכל מי שסביבי שזהו... אבל עדיין כל פעם בוחרת להמשיך לנסות... אולי הפעם.. אולי עכשיו.. הרי ככל שבי יש שינויים.. האם הם משפיעים עליו?! האם מצרפים אותו לתהליך?! אני חושבת שתמיד ארגיש כך... אולי זה חלק ממה שהוא גם משדר לי.. "אם את רוצה להתגרש נתגרש. רק חבל לעשות את זה לילדים" אני שוב ושוב מבקשת יעוץ זוגי ומדגישה שזה מה שאני רוצה. הוא אומר לא. זה לא יעזור. שלבי על השלב הזה.. לא חשוב עברתי איתו את זה והוא הסכים לחודשיים כפי שרשמתי קודם... מקווה לא להתאכזב. ייתכן שיהיה טוב לתקופה.. ואז יגיע שוב הנפילה.. אני מכירה את זה כבר.. ולכן בתוך הבטן לא מאמינה שיקרה פה משהו... ולפי הסירטונים אני מבינה שכשהפוגע מבין שני שמולו חזק ינסה להרגיע ואז שוב.. ירחרח באיזה אופן ניתן לשלוט... שוב.. לא יודעת מה יהיה. יודעת שאני מנסה שוב. יודעת שלא בטוח זה יועיל. אך יודעת שהשינוי הפעם הוא עבורי. לומר הכל. בלי להתבייש בבושה שלו. שהוא אמור להתבייש אך אני הסתרתי זאת ולא ראיתי זאת כאלימות... מפתחת מודעות. מנסה ללמוד על זה.. ובמקביל גם לאפשר לבנות מחדש.. יחד.. אם יצטרף לתהליך ויקרה נס זהו רווח של כולם. ואם לא.. אני גודלת לתוך זה.. אין מנוס.... תודה יקרה!! השבת את מארחת או שזה היה שבת שעברה? בעלך אכן נשאר לעזור לך? סליחה על הבילבול.. הימים רצים..... ואני טרודה.... שבת שלום :)

מאמינה שתמצאי את הדרך החוצה. אמא שלך תומכת בך!!!! וואו!!! זה המון. חיבוק לא חייב להיות פיזי. הנה היא אומרת שתתמוך בך אם תתגרשו, היא מבינה את המצב!!! וכן יש לנו דרך משונה להתנהג כמו שלמדנו בבית...אבל יש לנו אפשרות לשנות! כמו שחטולית אמרה, את תגידי שניסית הכלללל אפילו החודשיים האלה זה טוב לך. כי אם יתנהג בסדר ואז פתאום לא יש לך הוכחה שניסית!!!! בהצלחה

מתמודדת את עושה הכל והוא בורח מהכל זה כבר הפך לדפוס התנהגותי שלו..כלי משחק שלו ..כדי לגרום לך לרגשות אשמה...שהוא לא מעונין אבל את כן רוצה להתגרש המילה גירושין היא כמו חרב פיפיות מעל הראש שלך לא שלו !! אותו בכלל לא מענין להתגרש..לא מפריע לו כלום..הכל רק הצגות ... ועדיין ..יש חודשיים עד ש... ולדעתי ..הוא לא הולך להשתנות..הוא רק רוצה להראות שהוא כביכול מתרצה ורק מחכה לך בפינה.. כואב לי ממש בנשמה ...אך לא רוצה לרפות את ידייך עם כל המאמצים שאת ...עושה.. והוא יושב על הגדר ורואה אייך את מתפתלת ...וצוחק לו ככה..בהנאה מרובה הלוואי שלא תיתבדי..והוא באמת יעשה משהו יוצא דופן למען הזוגיות.. עלי והצליחי אהובה.. ואם יש מישהו שיכול לעזור לך להושיט יד אל תהססי לקחת אותה ולצעוד משם והלאה אוהבת אותך בכל ליבי

תודה מיכלי יקרה!! כן. מקבלת תמיכה וצידוק שאי אפשר כך ושזה לא חיים. ומצדיק גירושים.. אבל אני עדיין מנסה... וחוזרת... מקווה... מה יהיה?? האם יש אפשרות לשנות? האם אצליח להוביל את הבית בכוחות עצמי? כלומר לא להתגרש אבל להצליח חרף כל הקשיים..? חיבוק. תודה על המילים... מתמודדת

חטוליתוש... הנה אני כאן.. לא שומרת.. שוב.. חזרתי הבית הוא לא מדבר. חשבתי טוב גם את לא מדברת.. אז ניסיתי אתמול לשאול אותו אם רוצה לספר את הבן? לא ענה. חשבתי אולי לא שמע.. שאלתי שוב ושוב.. ומשלא ענה אמרתי לבן לשאול.. טענה לו. אח''כ שוב ניסיתי.. הוא בכלל לא הסתכל עליי ולא ענה. אבל כן עשה בסוף.. (אחרי הכל זה היה שייך לו אז ברור שיעשה) הוא חושב שאני נלחמת בו? או מנסה להראות לי שנפגע קשות? לפני כניסת שבת שתה מעט שתיה חריפה.. (כנראה רצה להשתחרר) אולי זה מה שגרם לו לשים לי בצלחת דג מהצלחת המרכזית?! ואז שר.. אך לא זכר בדיוק את הלחן.. אז התחלתי לשיר איתו. הוא הפסיק את השיר וחיפש שיר שמכיר... טוב.. ניסיתי... הלכנו לישון. והנה הבוקר בא!! היה קטע עם הילדים... לדעתי הוא מפלה את הבן על הבת. אותה אוהב. רואים את זה.. הבן כל הזמן נפגע ממנו.. רואים את זה ההבעות בפניו.. בבכיות. בעלבון. ובמילים.... עצרתי באמצע. לקידוש וארוחה.. ולא שלחתי.. פתחתי שוב וזה נשמר אז אוסיף.. יש לי זמן לצפות מהצד.... הבן כל הזמן מופלה.. הוא כבר מתחיל לבטא את זה. אמר לו שהוא ילך לאיבוד.. כי הוא כל פעם משתולל איתו ולא מפסיק כשאומר לו דיי. מילים של הילד... נראה שהבן לקח את האופי שלי... והבת מרצה אותו.. מתחנחנת ויודעת לעשות את זה גם בזמנים שהוא כועס על הבן... אז בעלי יותר מתלהב ממנה והבן סובל יותר צורח ופגוע... הבן אמר לו השם לא אוהב אותך. בעלי אומר אתה רוצה עונש? ועוד... לבסוף אמר לו.. אם אתה רוצה ללכת לאיבוד לך.. רוצה עכשיו? לפתוח לך את הדלת? הבן אמר מחר מחר אני אלך... 😭 ילד בן 4!!! כל פעם רץ אליי.. "אבא עשה לי" .... אני מחבקת.. מנסה להגיד במילים אחרות מה שקרה למשל; אבא שיחק איתך ולא רצית?! וכו'... כואב הלב..... מחר מחרתיים ילמד שאני לא מצליחה להגן עליו... שגם אני פגועה בדיוק כמוהו.. מה יהיה???????? צר לי על הילדים. ושוב, מה שיהיה לא ישנה את המציאות העגומה שנולדו לה. בין אם נשאר יחד. בין אם נתגרש. תמיד יהיו מרירים. כועסים. ואף עליי.. שלא הגנתי.. או אולי שאבחר להתגרש.. ועוד... לבסוף השלימו האב והבן.. והבן הלך לנוח לידו (בשעה שהבת נפגעה ממנו כי אמר לה משהו לומר והיא לא רצתה לומר באותם המילים.. אז היא הלכה לנוח לידי והשלים עם הבן)רצה בעלי כחלק מהמשחק לנשוך הכאילו את אוזן הילד... הילד אמר לו אל תעשה את זה אמר בעלי רק קצת.. קטן.. אמר הבן לא כי בסוף אני מבקש ממך הרבה ואתה לא מפסיק (ממש הייתי גאה בו.. לא אמרתי דבר כי הייתי ליד בעלי ולא רציתי להראות לו שאני תומכת בילד.. כשיקומו ואהיה עם הילד אחזק את העניין כלומר לא אגיד שמחה שאמרת לאבא.. אלא אשבח את דרך החשיבה.. שאני מנסה כל הזמן ללמד את הילדים.. אם לא נעים משהו לומר לא. וגם לשים לב אם לשני נעים מה שאנחנו עושים) בקיצור בעלי לא נשך אבל אמר לו אני אמשיך את (אמר שם של חבר שלו) וכל זה כאילו במשחק אבל הבן התעצבן ושוב ברח ממנו אליי...... חיכיתי שירדמו.. השינה כבר לא תופסת אותי.. אם כי הייתי נורא עייפה..... באתי לכתוב.. במיוחד.. כי נזכרתי במשהו נוסף.. אפתח שירשור כי זה לא קשור לילדים... אלא יסביר למה אני צריכה לרשום גם כשאין לי כוח..... שבת שלום. תודה שקראתן... וגם אם לא.. מודה על האפשרות לכתוב....

אם הייתה לכן הרגשה שהבן שלכם יוצא עם נפגעת???? אולי פוסט טראומטית,?? הוא קשוב ורגיש...

מיכלי מאמי מתוקה אפשר לשאול אותו בזהירות.. ועוד במיוחד שאת מציינת שהוא רגיש וקשוב.. הבן שלי האמצעי לפני שנים יצא עם מישהי נפגעת. .. הוא רגיש ברמות..הם היו ביחד כמה חודשים...הוא בעצמו סיפר לי שהיא נפגעת..ידע כמה דברים קטנים עלי..והסיק מסקנות ובלי בושה בא ושאל מה עושים ואייך מתנהגים.. קיבל ממני את כל האינפורמציה שהיה צריך ..בלי להסתיר .. מאוד חשוב לדעתי כן לדבר בפתיחות ולתת הרגשה שהוא לא לבד בקטע הזה..

וואו... פתיחות זה דבר חשוב, היא קיימת אצלנו גם במידה מסויימת. זה בכלל לא פשוט.

בכלל לא פשוט ולא מובן מאיליו על פתיחות צריך לעבוד מאוד קשה ולא תמיד ... אבל כן.. אם היא חשובה לו .. בהצלחה מאמי

בהומור אפשר לומר שאני לא דואגת לגבי קרבה פיזית.....לא מאמינה שתהיה ביניהם. מקווה שלא יפגע וגם היא לא ממנו, אין לי שליטה על זה או עליו. הוא כבר גדול...

כמו שאמרת ..את לא דואגת לגביו.. אין לדעת אם תהיה קירבה כזו או אחרת בינהם זה שהיא הנפגעת לא אומר כלום...מנסיוני...כן היתה בינהם קירבה ..וגם יחסים אע אינטימיים..!! תמיד טוב להיות עם האצבע על הדופק כדי לא להיות מופתאים....ב.. בום...!!

תודה יקירתי על השיתוף זה נותן לי ביטחון קצת. ונכון להיות שם פשוט בשבילו כרגע..כי גם לו כנראה לא פשוט.

בטוחה שבשבילו לא פשוט בכלל כמה טוב שאת שם פשוט בשבילו לפחות יתן לו גם גב שהוא לא לבד

מיכלי... לא התנסיתי.. ומעניינים מאוד ומאתגר העניין.. דווקא מהמקום שלנו... חיבוק ענק ובהצלחה

תודה זה רק התחלה. לא בטוח שזו "חברה" הם פשוט יחד הרבה ואני דואגת.

מאמי שלי במקום לדאוג מציאה לך לדבר איתו ולברר עד כמה הם באמת "חברים" גם אם נמצאים הרבה זמן ביחד..עדיין לא אומר כלום ויתכן ובאמת אין כלום... במקום לדאוג...דברי את הדאגה ותסור מליבך

היי.. שוחחנו. הם לא מתכוונים להיות זוג כרגע. לא מתאים לשניהם. אבל כייף להם להיות יחד, הוא משמש אוזן קשבת עבורה. ומה שמלחיץ זה שידע לעשות גבול... שלא יסחף לרחם וכו'.

מיכלי מותק... אינני מצליחה להבין.. האם זו הקלה? איך מלכאתחילה שיערת שהבחורה נפגעת? רואים זאת ממש? שיתפו אותך? האם היית מיעצת לו להמשיך ברגישות? או שמא להרפות? כל כך אין לי מושג מה אני הייתי עושה במקום הזה.... מהכרות עם עצמי.. זה לא פשוט! צריך סבלנות ורגישות.. (שאגב לכל זוג צריך זאת עם כל שק שעובר.. לכל אחד יש משהו.. מי יותר מי פחות) אם היה רגישות לבן הזוג ומהיכרות עם הבת וקווי האופי שלה.. אולי הייתי ממליצה לנסות... אם הייתי חוששת ממשהו.. אצלה שלא נראית שעיבדה את הפגיעה ויש חשש כלשהו או אצל הבן שלא יוכל להיות עבורה.. או מהניסיון האישי שלך.. אולי הייתי מכירה את עיניו לחדול.... אין לי מושג!! חטולית ייעצה לדבר. לברר יחד.. בפתיחות. מדהים בעיניי... את אומרת שהם לא חברים רק כיף להם להיות יחד.. זה דווקא מקסים.. מראה שלבנך יש רגישות.. כבוד.. הקשבה.. והוא בוחר סביבו אנשים טובים... מקווה שיהיה הכי טוב. אין עלייך.. את אמא נהדרת.. עוקבת מדברת.. בוחנת.. מדריכה ומכוונת.. מי ייתן ונצליח לייעץ ולהיות אוזן קשבת לילדינו.. בהצלחה יקרה מתמודדת

המטפלת באה עם כאב גב רציני..מסכנה, סובלת מזה המון. אז שיניתי שיחה. על משהו אחר כזה. אולי פחות דחוף. מעניין שזה קורה לי תמיד. כבר היו שיחות על זה. שלא אדאג לה ושהיא יכולה להתמודד וכו' מוזר נכון??

לא מתוקה בכלל לא מוזר כנראה שהיא כבר יודעת מה קורה לה ואת יודעת אייך היא סובלת באמת מסכנה היא תסתדר ככה או אחרת ואת באמת אל תדאגי כי גם אם כן מה כבר תוכלי לעשות...לעזור ??

מיכלי, אהבתי את התגובה של חטולית. כרגע את המפגשים סיכום.. אל תתבלבלי. גם אם את מרגישה מבפנים שאת צריכה להיות בשבילה . או שאת מכירה זאת ממשך הטיפול שהיו שלבים בהם יותר חמלת והבנת אותה. זה תפקידה. וחוץ מלהיות אמפתית. אין לך הרבה מה לעשות עם זה... מבינה את הבילבול.. את הרצון להיות עבורה.. את מצב הסיכום שאת צריכה לראות את עצמך ולסגור פינות ....... תהיי חזקה. חיבוק!! מתמודדת

תודה בנות יקרות, מכירה שכשמישהוא לא רק היא, זקוק למשהו אני לא אדבר עליי. אז זה קרה לי. היא כאן בשבילי אבל הבנתי שאולי זה בסדר גם להיות אנושית כלפיה..למרות שהתפקידים לפעמים מתבלבלים לי.

מיכלי מאמי לא ראיתי שאת מבולבלת דווקא את בסדר גמור מותר לחשוב שמישהי זקוק לעזרה ...רק אנושי יםה שלי וכן היא כאן בשבילך ואת גם רוצה להיות...לא מבלבל..בסדר גמור את נהדרת באמת שכן 💞💞💞

תודה. מקסימה שהקדשת לי זמן והבנה. את נהדרת! 😍

בכייף ותמיד אומרת גם בהמון אהבה

כותבת לך כאן את מה שכתבתי שם נגיעות... גדולות... קטנות... פצפונות.... ענקיות ואין מנוח מהן... מחוץ לבית... במסגרת הקרובה.. הן כל הזמן שם... וכן..דובר בטיפול.. וממשיך להיות מדובר בטיפול... כואבות מאוד כל הנגיעות.. כואבין לא רק גופני...אלה גם נפשי כי הן לא מפסיקות.. צועקת אותן בתוך הנשמה כי אצל דתיים לא מקובל משהו אחר.. אסור בתחלית האיסור... צועקת אותן באילמות מוחלטת... כבר מאוחר מידי לשנות דברים עכשיו.. גם במסגרת חיצונית לא מקבלת סיוע... כי זה " סתם שטויות " לא באמת רציני... ומנהל הפורום אמר...הייי זה בכלל לא שטויות.. אנחנו יודעות שאלה לא שטויות שאלה הם הקווים שתמיד נחצים לרעתנו.. מקווה שלא תקבלי קשה את מה שכתבתי כי לא רוצה שתרגישי רע.. אוהבת אותך

חטולית ומתמודדת יקרות, אנחנו לא סתם כאן. עם הכותרת הזאת. זה פגע ופוגע בנו. לומדים לחיות עם הכאב, הקושי ואז לאט לאט הכאב נהיה כהה יותר, עמום ויותר קל. מנסיון. קראתי אתכן למטה..משתדלים לכבד כמה שאפשר. תודה וחיבוק

חטוליתי תודה על השיתוף... כואב.. לשמוע שאת נוגעת לא נוגעת. צועקת אך לא נשמעת. ואת הכאב אף אחד לא מעלה על הדעת... הגוף הנפש שבורים. ואת מנסה לאחות את החלקים... של אז של עכשיו.. כל הזמן סביב קורים. חלקם סגורים מטופלים. אחרים עוד לא מעובדים. צצים פתאום ומאוד הם מכאיבים... חיבוק אהובה לכל הכאב הזה.. שמתחילים טיפול בעצם מאפשרים לכאב לדבר אבל תוחמים אותו לזמן אבל מרגע שצף הוא כואב מאוד ולא תמיד נשלט... והזמן קבוע. רק בטיפול.. זה ידוע. הרי איך ומי יבין? מי יתמוך מי יקשיב? שטויות. עבר. נגמר... האומנם?! כך אומרים כולם.. ואת צריכה להיות שם בשבילם.. הירך תוכלי לנוח אי שם??!! התחלות ידועות כקשות. אך את יודעת עברית הן מחשלות... המשיכי להתמיד. זהו המקום רק שלך.. איתך, מתמודדת

תודה מתוקה העייפות כבר עושה את שלה ואני רק מחכה עכשיו שבעלי יחזור מהעבודה לתת לו ארוחת ערב ..עייפה מאוד..ביומים האחרוניח כמעט לא ישנתי ..ומה שכבר כן..התעוררתי מוקדם לפני 6 בבוקר כי קניות גם לאמא וסידור לוקח זמן כאלו שאני במרתון מהעיפות . אז יללה קדימה כבר לסיים ואולי הלילה אישן משהו נורמלי ומחר כבר מתחילות ההכנות לשבס כי כולם מגיעים ויש ים בישולים.. והכנות עד הרגע האחרון.. בעלי חשב לעבוד בגלל שחבר טוב שלו עבר ניתוח וזקוק למנוחה..כלומר גם ביום שישי ...אמרתי לו אין סיכוי ..אם אתה עובד דווקא ביום הכי קשה שלי אני מבטלת את האיסוף של כולם לערב שבס.. אין מצב שיעבוד בשישי לא הרגתי אף אחד !! הבין שזה רציני וביטל..יש כמה ארועים ביום שישי למה לפספס ..?? הולכת לחמח ארוחת ערב ואחרי כנראה למיטה אז ליל מנוחה

חחח.. הומור כל כך בריא. שמחה שהספקת אם אני מבינה נכון את הסידורים. וכמה שעייפת זו עייפות טובה.. מקווה איתך שהלילה תהני מהשינה. ולהכנות קלות ומאוחדות החל ממחיר לשבת... והכי חשוב שתהנו כולם יחד בשבת. לילה מבורך

הבנת נכון הספקתי... וגם היום רצה ממקום למקום כי המרתון כבר התחיל..חחחח מאוד משתדלת שהכל יהיה במצב רוח טוב ובשמחה כי אחרת לא אוכל לעשות כלום והלילה גם נרדמתי אחרי 2.00 לפנות בוקר החברה של הבן שלי עברה ניתוח כריתת כיס מרה..לא משהו מסוכן ב"ה..והכל נגמר בטוב.. אבל אמרו לה שהניתוח יתקיים רק ב..20.39 ..מה שלא קרה כי ככה זה תמיד ורק לקראת השעה 23.30 לקחו אותה..והבן שלי היה לבד..לא יכולתי לתת לו להשאר לבד בלחץ ומתח כל השעות האלה אז התכתבתי איתו עד כמעט 2.00 לפנות בוקר כשהיא כבר יצאה למחלקה והבן שלי נרגע.. שנינו הלכנו לישון..רק שאני התעוררתי כמה פעמים. ואייך שהו משהו קצת נרדמתי העיקר שהכל עבר בטוב ושינהם מרגישים טוב.. ( היא גרושה פלוס 2 ) אשה נהדרת מקסימה ...שמאוד אוהבת אותו והוא אותה רק שיהיו מאושרים ויגדלו את הילדים באהבה

אין לי כוח להגיב ברגע זה חטוליתי. סליחה. היה מסיבה היום לאימי שאירגנה קבוצה מהעבודה.. הזמינו את הבנות במשפחה אז הלכתי גם אם כי ידעתי שאפגוש את כולם של ולא ראיתי את משפחתי מאז החתונה..... שיתפתי אח.. והוא פתאום שיתף שהאחות מנסה לארגן משהו עם האחים כמובן בלעדיי.. וכדרך אגב אמרה אולי תציע לי. אז בעלה אמר נו באמת נראה לך היא תבוא.... וכו' וכו' .. כל כך כאב לי.. לא רק כולם שותקים. הוא מעז לדבר... ועוד לזלזל ולהרגיש כל כך בסדר........ התגברתי ובכל זאת הלכתי גם כשידעתי שאפגוש את אחותי ויהיה לי קשה עם תוספת המידע הדל הזה...... סביב 11 בעלי התקשר ואמר שאחזור כי הלכתי עם הבת. אמרתי לא מתאים. אמר לי אמא שלך תבין הילדה צריכה לישון. אמרתי אז תבוא לקחת אותה.. אמר לי לא. אז אמרתי טוב הילדה מסתדרת מצחקקת והכל בסדר אז אם אתה לא בא אל תדרוש שאחזור. אמר טוב וזהו. חזרתי הבית. אירגנתי אותה לישון אני באה להיכנס לחדר והדלת של החדר שלי נעולה!!!!!!! חדר הורים... הכל שם.. הפיזמה קופסת העדשות ה כ ל... אני עצבנית. כאובה. בא לי לברוח. לילה טוב

מתמודדת מתוקה קודם כל אין צורך בהתנצלות מבינה את הקושי שעות מאוחרות לא קל בכלל התאספות משפחתית עם אנשים שלא רואים אותך בעיו טובה בעין מכובדת לצערי מביאה כמו תמיד אותך...למקומות של ..את לא רצויה וכואב מאוד להיות שם ולהרגיש...כן אחותך לא תשתנה כי היא לא...רואה...אותך !! היה פחות כואב אילו אחרים כן היו רואים אותך ומתיחסים אליך יותר בהתחשבות או באמפטיה מה שלצערי לא... מצטערת על שבעלך מתנהג בצורה כזו מעצבנת ...מה זה אמור להביע שהדלת לחדר הורים נעול..?? עונש ?? לא לענין בכלל .. לא בוגר בכלל... אייך הסתדרת בלי העדשות מגע...הצלחת.. מבינה כמה המצב כואב ומעצבן ...ואם זה לא זה אז הוא מוצא משהו אחר כדי לעצבן אותך ... עדיין יותר מאוחר אכתוב לך כרגע מתכוננת לסיים את תפילת הבוקר ולצאת לקניות..גם עבור אמי אז להשתמע יותר מאוחר ב.ה.ב.נ נשיקות לדרך

תודה חטוליתוש. אולי זה היה צריך לקרא.. כאן אין מקום עבורי לחשוב שזה בצחוק מצידו גם אם אצלי לא מתקבל כך.. כאן זה סתם רוע. מזיד. לא יודעת.. לילה של מחשבות עבר עליי.. נראה לי שאני אורזת מזוודה ויוצאת ועד להתנצלות והבנה על העניין שאיני חפץ שלו או עוד ילד שרוצה להשתלט עליי לא בא לי לחזור. מפחדת כי ישר יתחיל לדבר איתי על הילדים ואולי יתבטא שאני חוטפת אותם.. (גם אם אשאיר לו פתק או הודעה) פעם יצא שלקחתי את הבן לסיבוב והוא ידע!!זאת. אבל כשחזרתי אמר לי את יודעת שיכולתי להזמין לך משטרה..... יש לי טיפול בערב. אנסה לראות אם היא תוכל להקדים כי לא בא לי לעשות משהו על דעת עצמי. שמא הרגש אולי כמה שהוא צודק הוא לא בטוח יקדם.. או אולי אין יותר מה לקדם?! שחקניות יהיו מוצלחות. ותמצאי בקלות. אשרייך על התפילה.. שתתקבל לרצון.... אוהבת, מתמודדת

מתמודדת יקרה, יאללה איזה קשה שהוא!!!הרבה כוחות מתוקה. והמשפחה אוףףףף ממש. אספר כשהעזתי לומר,שאני לא אוהבת את הוריי היא אמרה כנראה שיש לך סיבה טובה ואין מצווה לאהוב אותם אלא לכבד (היא לא דתיה אבל כך אמרה) כן, כשאנשים קרובים פוגעים בך וממשיכים אצלך לפגוע את צריכה להחליט עם כל הכאב עד כמה את מוכנה להתקרב אליהם או לקבל אותם. קשה ממש. איתך יקרה.

ורוצה להוסיף שהיום מתקרבת יותר להוריי ומבינה יותר. וכן יש מצווה לאהוב אותם אני חושבת. וזה לא פשוט...

מאמי מתוקה שלי כן אנחנו מצווים לכבד את הורינו ..וגם לאהוב אותם גם אם מאוד קשה לתת לרגשות האלה מקום ...מנסיוני האישי אני מדברת ואת בטח זוכרת כמה מלחמות אני נלחמתי בה..בהם... אבל בשורה התחתונה כן.. למרות הקושי ..אנחנו בסופו של דבר לא מפסידות כלום כי מה שאנחנו נעשה עם הילדים שלנו הם רואים..לומדים..קולטים כמו ספוג ..חבל לבזבז רגשות טובים ולתת לעכורים לתפוס מקום.. היום הם המבוגרים מחר מחרתים אנחנו נהיה שם בישורת הזו ומה אז ?? שלא ניזכר מאוחר מידי...חבל אוהבת אותך

מיכלי תודה אהובה יקרה! מכירה את המקום שצריך לבחור מה הכי נכון ומתי.. לאחרונה יותר ויותר.הבחירות על הנושאים המשפחתיים מחושבות אצלי מאוד. שמחה שאת כיום בקשר עם הורייך ומצליחה להתקרב יותר ולאהוב ולכבד.. כמה שאפשר.. אוהבת. מתמודדת

חיבוק. לא תמיד זה קל! שנזכה...

מה שלומכן? איך עבר הצום למי מכן שצמה..? שנדע רק טוב ונגאל במהרה... חטוליתי אהובה שלי, (חח מתמודדת.. לא שמתי לב בכלל רק כשציינת זאת..😁😬😛) אכן לא סתם צריך להתפלל.. אל תשליכיני לעת זקנה.... כמה מצמררת התפילה הזו.. כמה נכונה.. ומדוייקת... מקווה שלך יהא כוח להמשיך לעקוב להיות עבורה מתוך בריאות איתנה שלך. תזכרי את עושה כל שביכולתך. וזו השתדלות. אי אפשר מעבר.... לגבי המטפלת, שלא מפספסת ולו דבר קטן.. מניחה שזה עושה לך טוב ומרוקן אותך... היא מראה איכפתיות ולך זה עושה טוב כי רשמת שאת משתפת פעולה.. או שהכוונה שאת זורמת איתה כי כך היא רוצה? צר לי לשמוע שכולים טכנים טריגרים עבורך אך שמחה שאת מעלה אותם ושהיא עבורך. לגבי המחזור, קיבלתי השבת בבוקר. בשעה טובה :) לגבי התקן, אני אולי צעירה אך לא עובד עליי טוב שאר סוגי המניעות... נראה לי שאין ברירה כל כך... אוף לא בא לי. לא רוצה להכניס לגוף משהו. מאוד רוצה עוד ילדים מתישהו... האם זה חלק מהסיבות שאיני רוצה לשים התקן?! 🤔 בעלי מצהיר שהוא סיים עם ילודה. ואף התבטא באחת הפעמים שאם אני רוצה עוד אז אתגרש ממנו.... יודעת שזה לא מתאים כעת ילדים נוספים למציאות חיים הזו. כל כך מצער אותי. אך גם מבינה שלא אביא ילדים לסבול. נלחמת על השניים שלי שיחוו חיים טובים.... ובכל זאת. עצוב. גם אם משלימה עם זה. ולגבי המתח והאוכל.. כמה זה מזיק.. אני יודעת... 😟 כל הכבוד על ההספקים לפני שבת. על האפייה והסלטים. על שלקחת זמן מנוחה מהכאבים על שאיפשרת שיעזרו לך בקליעת החלות ... בטוחה שהספקת לנקות ולהשיג כל מה שתיכננת... לא ככ הבנתי על הנגיעות...? רשמת שכתבת בפורום השני.. אני לא שם ... אבל מבינה שנהיה לך פצע שגדל ואת עם אנטיביוטיקה... יפה שמיד הלכת לרופא ולא הזנחת... תרגישי טוב. מקווה שזה לא כואב לפחות.... מיכלי יקרה שאת.. אהבתי מה שרשמת ב"שבת חזון" .. דיי לשנאת חינם הזו...... עצוב! אכן יש עוד מה לשפר... וגם אם נראה שאיננו נגועים בזה.. בטוחה שיש עוד על מה לעבוד ולהתקדם... שמחה לשמוע שבביתך נאמר "אני אוהבת אותך" ויש חיבוקים... גם אצלי בעבר לא קיבלתי אבל תודה לאל אני כן יודעת לתת ולומר.... והמון... זה כל כך חשוב... ואני ... שמרתי שבת. אולי בגלל 9 באב.. ניסיתי לעשות משהו לא עבור עצמי אלא להתחשב בעצב של הגלות.... התפללתי שחרית אתמול והיום. זה נתן לי ממש כוח.. מאמינה בכוח של מילים קדושות לרפא. לחלחל. גם אם לא התפללתי כמו בעבר.. כמו החרדית שהייתי ושאני נראית חיצונית.. אבל בכוח התפילה הזו להקים.. הלוואי ויהיה לי כוח הרצון להמשיך זאת.. להודות.. על מה שיש לי בחיים ויש כל כך הרבה. פשוט אני יותר כאובה ומסתכלת על הקושי והעצב...... כל זה בלי קשר לדת. אלא לאמונה בבורא ולהודיה.... וגם.. לא חשבתי לצום.. ואף לא התכוננתי בארוחה משמעותית ואף לא בשתיה מספקת... אבל התחלתי.. אמרתי רק את הערב.. וכשקמתי אמרתי עד חצות.. ואז הרשיתי לעצמי שהילדים ינוחו צהריים כי גם ככה חופש.. אז אם ידפוק את הלילה לא נורא.. והלכנו לישון.. ואז כבר עבר רוב הצום אז יאללה נמשיך... בגדול לא היה לי קשה כלל.. (אולי מהרגל) אבל כן כאב ראש. אולי כי לא שתיתי.. אולי בגלל המחזור.. בשבת בעלי נתן בעיטה. ובמוצש דחף אותי ממש... כמעט נפלתי.. אמר לי שביקש שאזוז (למפרע שמעתי שאמר "נו" אבל לא חשבתי שזה עבורי בפרט שהילדים היו באותו מקום והבן דיבר איתו ואני עם הבת..) אמרתי לו שזה מזעזע.. הוא כאילו אח''כ בא לעשות לי חיבוק באוויר (הרי אנחנו אסורים) אמרתי לו תדע להתנצל קודם... אז אמר סליחה. - זה גם התקדמות. אבל חרה לי כל העניין שקשה להסתכל על הכוח שיש לי ועל ההתקדמות שלו.. ממש עשה לי רע. כשאמרתי לו מזעזע הוא עשה עצמו בוכה לילדים; אמא כעסה עליי.. כך אמר.. והם רצו ישר לחבק אותו ולומר לי אל תגידי לאבא ככה - מ ע צ ב ן !!!!!!!!!!!!! אביבי- ח יבוקיםםם טוב.. היה ארוך מידיי... תודה אם קראתן... לילה טוב מתמודדת

היי מתמודדת, טוב שאת עומדת מולו! מה זה האלימות הזו??? תוכיחי אותו ככה תמיד! שיבין. ואני חושבת שלתפילה יש המון כח. וגם לשבת. עוד ילד, מבינה את הרצון. אבל צריך קודם לפתור את בעיות והרוגע. אי אפשר להכניס ילד לבלאגן, חבל עליו. זאת דעתי. עכשיו בטח התחיל חופש אצלכם? לילדים? תנסי להנות מהם. לעשות משהו כייף גם בשבילך. מיכל

מיכלוש! ברור על זה דיברתי . המניעה היא מכורח המציאות לא כי איני רוצה. אבל גם עם זה בעיה.. כל סוג של מניעה שניסיתי ההורמונים לא השפיעו עליי לטוב. אני מנסה כל מיני סוגים כבר 3 שנים! נראה שאין מנוס מהתקן.. ומקווה שהוא יהיה בסדר הבנתי שהוא בלי הורמונים.. (novaplus t normal 380) מכירות? ברחתי מלהכניס משהו לגוף באופן קבוע.. ניסיתי כדורים מדבקות ונוברינג שזה התקן טבעת שמכניסים באופן עצמאי מוציאים.. ניסיתי אף נרות.. צריך לפחות 2 כל פעם.. ולחכות 20 דקות.. אם כי להם לא היו תופעות לוואי עליי.. אבל זה לא מונע מאה אחוז.. בקיצור אוף. הבן היה איתי בבית כבר למעלה משבוע.. מנסה לעשות לו כל יום כיף. וכשחזרנו הלכנו לכל מיני פארקים לחוויות חוץ מהשבוע האחרון בגלל ט באב.. לבת עוד יש את מחר וזהו. נהיה יחד. יהיה כיף. מצפה לחופשה נעימה. ובונה. לגביו.. המודעות כעת שלי אכן תכוון אותי מה לעשות ... תודה. יום טוב מתמודדת

גם לי יש בעיות עם גלולות והורמונים. לא השתמשתי בהתקן. אבל קונדומים ובטח אתם לא משתמשים בזה. אז אין לי מה לתרום בעניין. תהנו מהחופש..אני מרגישה שעוד מעט נגמר לי...

אכן..... באסה! זה היה הכי מעולה... אם רק היה ניתן... גם לי אוטוטו נגמר.. ננסה לנצל כל רגע כמה שאפשר... חיבוקים 🤗😍

יצאתי מוקדם הבוקר לסידורים וחזרתי לפני כמה דקות ...לא אפרט כעת ..כי יהיה מאוד מעייף אבל לא יכולה לא לכתוב לך מתמודדת אהובה מה שנראה לי נכון ..ומצטערת שנכנסתי רק עכשיו.. אז כן צמתי והיה מצוין לא הרגשתי שום תחושה שהפסיקה לי את הצום.. וגם התפללתי שחרית ביום 9 באב והתפילה נתנה לי המון כוח כדי להמשיך.. אמא שלי היא המפתח בחיים שלי של ..אל תשליכני...ונכון שעושה הכל כדי שלא יחסר לה כלום..השתדלות זו לא מילה אבל..טוב שזכיתי..כשהיא בחיים זה הכי חשוב .. מבינה כמה קשה להחליט לשים התקן..אבל המצב שלכם עכשיו לא ממש מאפשר עוד הריון..או ח"וח גרושים..אז ההתקן הוא כמו ברירת מחדל לדעתי ..וגם אם תרצי באיזשהו שלב להוציא וכן להרות..האפשרות קיימת ..רק לא לעשות הכל בלחץ אימתי.. על נגיעות אכתוב לך אולי בהמשך גם היום עדיין דיברתי עם המטפלת על ... כן התחיל לי משהו מאוד קטן אבל מאוד כואב..מתוך העור יצא משהו שאם לא מטפלים בו מידי מתמלא מוגלע..אפצס..הייתי אצל הרופא והתחלתי טיפול המשך לשלשום..נראה לי .. כן וממשיכה..חייבת כי לא רוצה סיבוכים.. איזה כייף לקרא את מיכלי..אהבתי מה שכתבה על שבת חזון ..הלוואי שנזכה כולנו רק לאהבת חינם.. את יודעת מאיפה אני משתדלת לקבל כוח להמשיך להתפלל לבורא ..לא רק מלהבין כמה המון דברים יש לנו ועליהם אנחנו מודים .. אני משתדלת לזכור ..שלא תמיד אנחנו מקבלים הכל..אלה..אני מודה לו על כל דבר ודבר שחסר לי..נשמע אולי לא....אבל כן..מודה על כל מה שחסר כי הבורא לא חייב לתת לנו כל מה שאנחנו רוצים או צרכים..אז אם מודה על מה שחסר..הוא מתרצה וממלא את החסר.. סליחה אהובה שאומר כמה מילים אולי שלא תאהבי אבל בעלך ממש מופרע !!! אין מצב בשום תנאי בחיים שמותר לו לנהוג באלימות ואחר כך הוא עוד עושה מזה צחוק .. וכן ..הוא גם משתמש בילדים ..הלוואי שהטיפול יעזור לך לקבל כוחות להבין או לא את הדברים הקשים האלה.. חיבוק עוטף עולם אהובה ואחזור עוד לכתוב אחרי שאנוח...

מוצאת עצמי בלי יכולת להרדם.. ודיי לבד... אז לפחות אנסה להגיב ולהעסיק עצמי לעוד כמה שניות.... ראשית תודה על התגובה המאורכת... תודה שהגבת למרות העייפות... בשבילי... ניכר כמה איכפת וחשוב לך להגיב.. להיות.. לא לפספס.. (עכשיו מבינה כמה זה יכול להתאים גם לך מטפלת כזו שלא מפספסת.. ושמחה שהגעת אליה ...) שמחה לשמוע שהצום עבר לך בקלות יחסית. יהי רצון שיקדם את הגאולה... והצער חיזק אותנו באהבת חינם.. אהבתי לשמוע שגם את גם מיכלי התפללתן ושאתן מתחברות לכך שמילים קדושות נותנות כוח... אני היום לא התפללתי. זה עוד לא נהיה לי הרגל.. ישר עשיתי מה שאני צריכה להספיק היום.. (הייתי בעבודה.. לארגן את פתיחת שנה ניצלתי את היום שאני רק עם ילד אחד הבת במעון. מחר וזהו. אחד אפשר להעסיק שישב ליידי ויתעסק ביצירה או משחק ואני העיסוקיי ואיתו לסירוגין...) וזהו צהריים ילדים.. אירגונים.... בתקווה שאצליח להכניס לשגרה זמני תפילה.. אני כנראה צריכה להתפלל לרצון.. כי אם יש רצון חזק אולי ניתן למצוא לזה זמן.. יהי רצון שאימך תזכה לעוד שנים רבות ומאושרות. בריאות והרבה נחת. שתזכי לתת ולא להזדקק... מחכה שתסבירי לי אם מתאים לך על הנגיעות.. לא הצלחתי להבין עדיין. רק שכואב לך וזאת בטיפול. האם האנטיביוטיקה החלה להשפיע? האם זה במקום מסויים? מכירה את זה בעבר? כמה זמן עד להחלמה? החלמה מהירה מותק!! לגבי ההתקן.. נכון😞 לגבי בעלי... מה אגיד כבר???? שאני מבינה שהייתי עיוורת?? שאני מבינה כיום דברים שלא ראיתי 6 שנים?.... עדיף לומר שגדלתי.. עדיין יש קושי וכאבי גדילה.. בכל תהליך ההתפתחות. לדעת מה עושים. איך. מתי. האם חייב להגיע לסוף כי אין תקנה או שההתפכחות שלי תשים לדברים סוף ובנוסף אולי תצליח לכוון אותו... לא יודעת. אבל התחלתי דרך.... נראה לאן אלך...... לאן אגיע....... אמרת משהו כל כך יפה על התודה. להודות על הכל. על האין עם היש. כלום לא מובן. כלום לא ברור. גאה בך שאת מצליחה לתת את הדעת על כך. ולא רק בידיעה אלא להודות באמת. עוטפת אותך בחזרה, בחיבוקים חמים ונעימים שלך, מתמודדת

אני צמה השנה ... מקווה שאוכל לסיים את הצום עד הסוף למרות שאמרו לי שאני לא חייבת לצום בגלל כל המחלות שלי צום מועיל לכל מי שכן יכולה לצום ומי שלא יכולה לא נורא

מקווה שתרגישי טוב היום. תשמרי על עצמך. צום קל ומועיל לכולנו.

תודה מיכלי כל זמן שאני מרגישה טוב הכל בסדר.. אם ישתנה אפעל בהתאם.. וקראתי אותך שם בתגובה שכתבת לי גם קראתי את הפוסט החדש ואהבתי וגם הגבתי תודה מאמי.. אוהבת אותך

מיכלי מאמי כתבתי לך שוב בהמשך לקודם מתחת לאודי.. אבל לא יודעת מתי יעלה תודה על היותך מעריכה מאוד

רק אתמול כתבתי שם על נגיעות...נגיעות.. וכל העוגמת נפש הקשה שחוויתי נשא תוצאות לא טובות התחיל לי מעין כמו נקודה שחורה מתחת לעור ..והתחילה להיום אדומה ומתנפחת... ה' ירחם עלי כי זו התחלה של אפצס.. התחלתי טיפול אנטיביוטי ועוד כמה דברים שיקלו על הפצע... אומר רק ..שזה בא כנראה לתקן משהו יותר קשה !! אוהבת אתכן צום מועיל

יואו...מתוקה, באסה. מקווה שיעבור הנגע מהר!!! וטוב שאת מטפלת.שתהיה שבת רכה ומנחמת.

תודה מיכלי כזה מעצבן מוריד לי את המצברוח סתם בלי שום קשר לכלום . שתהיה גמלך שבת מנחמת וטובה כמוך טובה

יש לאן עוד לשאוף, להשיג..תמיד יש לא נגמר אף פעם. חטולית, איך את? קראתי ועניתי לך שם. אבל יעלה בראשון...כלום לא שטויות! את חשובה!! מתמודדת? מה קורה? אביב? איך את? רק אם מתאים תעני. חושבת על הכל...כל מה שעברתי וגם פה. יש לכם חלק גדול בתהליך... תשעה באב יהפוך מאבל ליום טוב. שאנשים יתחילו קצת להתחשב אחד בשני..זה קורה פה. תודה לכן.

מיכלי מאמי מתוקה אמת שבת גדולה לפנינו שבת שנקראת " המצח והרצון" כל מי שרוצה לנצל את השבת הזו לתפלות במיוחד מהשעה 15.30 כל תפילה עולה ונענית !! שתהיה שבת מבורכת בכל טוב ונזכה רק לראות ישועות בכל תפילה 🙏🙏🙏 אוהבת אתכן

חטולית יקרה! מה שאת חווה עם הנכדים אני עם הילדים שלי. ברור לומר כל הזמן שאוהבים. המון חיבוקים ואהבה יש בבית שלי. וכייף ממש..חוויה מתקנת. ובובה זה סמלי..אהבה וחיבוק אמיתי הוא עם בני אדם!!! תודה יקירתי..עצוב שצריך ליצור אהבה חדשה משלנו אבל זה מחזק!!

מסכימה איתך שזה עצוב אבל ...מה עוד..?? טוב שמרגיש לך שזה מחזק זה הכי חשוב יפה שלי חיבוקים מלא החופן

בוקר. תודה. יותר טוב. כמו שהמטפלת אומרת "הכל חולף"

צודקת מיכלי הכל חולף אבל אצלי דברים כאלה לא תמיד נשכחים במהרה..צריך לדבר עליהם בטיפול..כדי שיזוזו מהמקום שהם תופסים..ומקום פגיעה גופנית לדעתי חייבת שיחה והוצאת הפגיעה מחיי היום יום.. הייתי מולקט לה את הראש מהיסוד עד שתצרח ותבקש סליחה ומחילה על כל מה שנגעה...אסור בתחליט האיסור מגע כזה ועוד כאלו הכל שריר ותקין אבל רק מתמודדת יכולה להחליט מה טוב לה לעשות..ומה ..כי אם הפגיעה לא מדוברת זה יכול להתווסף לאוסף הפגיעות הגופניות שכבר עברה..ומה אז??? כך לפחו. אני מרגישה ואם הגזמתי ..אז באמת סליחה ומחילה.. פדוט המטפלת שלי...לא מוותרת על שום פסיק מכל פגיעה שעברתי..וע לשום רגש שזה מעלה בהמשך החיים כי לכל דבר יש השלכות.. גם כיום..ובמיוחד על אז.. לשיקולך מתמודת אהובה

ברור שלא התכוונתי לשכוח!!!! הכל חולף הכוונה שכשרע אז לדעת שההרגשה תחלוף... ולעבד, לעבד ולעבד הכל להוציא את העבר עד שהוא יהיה רחוק ובעבר ולא ישפיע יותר מידיי על ההווה!!! זאת מטרת הטיפול והשגתי אותה! ברור שלא שכחתי כלום..איך אפשר????? ולהתמודד כל יום זה קשה. לכן לדבר ולעבד הכלללללל בטיפול. חשוב!!!

צודקת מיכלי מאמי זו היתה כל הכוונה שלי לא משהו אחר לגמרי לא

מיכלי נשמה! שמחה לשמוע שהוקל לך... חיבוק גדול ממני

חטולית יקרה!! תודה על הדאגה הכנה.. אכן לא נעים. סיפרתי למטפלת על כך. לא היה זמן להתעמק כי הייתי עסוקה עם ענייני הזוגיות והצירוף שלו לטיפול..(זה היה בזמן שהוא עוד השתתף) כעת, שכבר לא בא.. מניחה שזה יעלה מתישהו.. אני לא מולקת לה את הראש כי אני רק מנסה להבין שזה לא בסדר. לקרא לזה פגיעה... אולי.. אבל להתעמת?? אני רחוקה... כן. דברים משאירים צלקות.. אבל כל מיני דברים פתוחים.. אין לי זמן וכוח לזה... מעדיפה להתפלל או שהיא לא תבוא אליי שוב ואם תבוא שיהיה לי כוח להתנגד או לשאול את שמה והפעם הבאה לבקש מראש שהיא לא תיכנס. או בכלל לא ללכת לשם... עוד לא החלטתי סופית. אחליט בפעם הבאה לטבילה.... בינתיים מחכה כבר למחזור! עברו 3 שבועות... מכמה סיבות.. אחת, לראות שהכל תקין. (בגלל חוסר האוכל המזעזע שהיה לאחרונה. השבוע וחצי האחרון היו מעט ארוחות שכן אכלתי. מידי פעם.. וזה התקדמות..) הסיבה השניה, בשבת הייתי עם בעלי. ואני בלי מניעה.. (אחרי מלא זמן שלא היינו יחד) וזה קצת מלחיץ.. הסכמתי כי ידעתי שאני לקראת מחזור. אבל... אולי אסור לסמוך על זה???????? הפסקתי עם המניעה כי ההורמונים עושים לי רע. בנוסף לקושי צריכה להתמודד מול תחושות שכבר אני לא יודעת מה שלי ומה הורמונים של המניעה... ניסיתי כל מיני סוגים. לא הלך טוב. אולי אלך על התקן תוך רחמי? מפחדת מזה. מה אתן אומרות?? מתחיל היום.. יום עמוס.. בעז"ה אכנס בהמשך... אוהבת. ומעריכה. מתמודדת

מתוקה שלי התקן תוך ריחמי עושים בדרך כלל את את מחליטה שבשנים הקרובות את לא רוצה הריונות משהו כמו הין 5 ל..7 שנים עד כמה שאני זוכרת... ולגבי לפני המחזור...לא הייתי סומכת כי מכירה נשים שגם עם המחזור וגם עם ההתקן כן נכנסות להריון...אבל גם זה לא חייב חהיות בטוח הכי טוב לעשות בדיקת הריון עם העכרה... יכול גם להיות שאם לקחת גלולות למניעה ההורמונים שבהם יראו על איחור.. בכל מקרה שווה לעשות את הבדיקה עם הערכה וב"ה שתהיה שלילית חיבוק מקיף עולם בשבילך אהובה

חטוליתי שלי, איך את? איך הטיפול? אשמח לשמוע.. ומה עם אימך וכל הסובבים? הגבתי ולצערי כעת רואה שזה לא נשלח.. בגדול מה שרשמתי זה שאני עדיין חוששת מהתקן. לא יודעת למה.. נמנעת אפילו מלחשוב.. מעדיפה בלי כלום. אך לצערי אאלץ לבחור במשהו כי נראה שלא מתאים כרגע ילדים נוספים... עם כל הצער בכך.. לא למצבי הנפשי שבבניה מחדש (עליות וירידות). אך בעיקר, לא לזוגיות. ולכל מה שזה אומר .. לגבי הריון.. היו פעמים שקיבלתי גם ביום 40+.. אז בינתיים אחכה עם הבדיקה ואקווה שאקבל. כרגע אני 35... הסיבה שמאחר לדעתי זה המתח בו אני נמצאתי.. או הבלגן עם האוכל... בתקווה לבשורות טובות .. ונהניתי מהחיבוק העולמי הזה... ;-) אוהבת, מתמודדת

אמא שלי תודה לקל בסדר ...אנשים בגיל הזקנה תמיד עם מיחושים..סכרת לא מאוזנת ..לחץ דם לא קבוע..מקבלת טיפולים בהשגחה כל הזמן כי פוחדת שאם לא אבדוק אותה כל הזמן ח"ו לא תהיה לי שליטה על מה שהיא עושה או שוכחת לעשות אבל בדרך כלל זה בסדר.. ואני בטיפול חושבת שדי בסדר...המטפלת מאוד מקפידה איתי על כל פסיק בטיפול....מה שנותן הרגשה שאכפת לה מהכל... ואני כמובן משתפת פעולה כי אם לא בשביל מה אני הולכת ?? בתקופה העכשבית עולים תכנים עם טריגר והיא בכלל לא נבהלת מכל מה שיוצא בטיפול..כאלו מחכה רק לשמוע מה יש לי להוציא וכבר נדרכת כדי לעזור ... אהובה שאת גמני לא ממליצה על ההתקן את צעירה מידי לדעתי בשבילו.. אולי גלולות יתאימו עכשיו יותר..רק תהי במעכב לבדוק מה קורה כי לפעמים ההורמונים משתנים ואת יכולה להרגיש שונה בלי לדעת שבא מהגלולות רעיון מעולה לחכות ולראות אייך זה מיסתדר ..אחרי הכל כבר יש לך נסיון... אצלי היה מגיע בדיוק אחרי 28 יום אם לא זה היה סימן להריון אבל רק בשניח הראשונים כח אחרי זה התקנתי טבעת ולקח 7 שנים עד להוצאה..מה שנתן לי המון שנים שקט מהריונות.. מאוד הגיוני שהאיחור שלך מגיע מלחץ נפשי עצום שאת עוברת עכשיו במיוחד בטיפול וההשלכות של זה בחיי היומיום..ולגמרי הגיוני שאם את לא אוכלת מסודר גם זה משפיע לרעה !! בבקשה יפה ומתוקה שאת ומתוקה שלי אל תזניחי את עצמך עלולים להיות לזה השלכות לא טובות חלק מהבישולים לכבוד שבת כבר מוכנים כולל חליות קטנות שהיום הכנתי ובעלי עזר לתת להם צורה (כי אני כבר לא מסוגלת לקלוע אותם כמו פעם ) ולאפות אותן..עכשיו שהתקררו אשים אותן בנילונים שישמרו על הטריות לכל השבת..ובסופו יש סעודה מפסקת לפני הצום של 9 באב מחר אכין סעודה מיוחדת.. ואורז שנשאר להכין..רולדות בשר טחון עם חצילים קלויים ופילפלים קלויים..ממש מעדן..קיצות דגים ברוטב.. והשאר כבר מוכן. מחר גם שטיפה של הבית בקיצור יש עוד מספיק מה לעשות לכבוד שבס.. עכשיו כנראה כבר אלך למיטה כי כל הגוף שלי מאותת לי מלא כאבים וחייבת לנוח אוהבת אותך מקסימה שלי.. חיבוק חם רך ואוהב שולחת לך ומקןוה שדברים יתחילו להסתדר גמלך ביי בנתיים

טעות בכותרת התכוונתי לכתוב מתמודדת ויצא מתמוגגת

צריכה משהו... לא יודעת...הקטע עם הבובות האלה..והתגובה שלך חטולית על הרוך...והחברות..ואת צודקת. גם לי יש רק בנים..איזה קטע הא? ואצלי שניים מתוכם מאוד מאוד התחברו דווקא לכלבלבים, דובונים וכו' ולישון איתם במיטה...אולי אני שידרתי להם שזה כייף לחבק אותם במיטה.. משהו שהיה חסר לי אולי. לא יודעת. תודה שכתבת לי שם. פשוט זה לא היה עולה היום...והיה מאבד את הרגע...תודה לך. חייבת חיבוק רך... וקצת ככה בכי על חוסר ההשג הזה של קשר ממש אמיתי ורך עם מישהו בעולם הזה...חסר

מיכלי מותק!!!! צר לי שאין לי את הרקע להודעה זו.. אבל שולחת לך חיבוק נעים ורגוע.. עם ניגון שקט.. ויד מלטפת... מלאה בביטחון שתרגישי יכולת להניח ראש.. ולהניח לכל הטרדות.. ולנוח! לנוח מחוברת. לנוח אהובה. לנוח מחוברת. שלך, ואיתך פה.... מתמודדת

מיכלי מאמי מתוקה ויקרה שלי את יודעת מה.... לא זוכרת אם אי פעם ערגתי לבובה פרוותית...אין לי זכרון של חסך בבובה הזו....מוזר? לא... ממש לא ! למה ?? כי זה אף פעם לא עמד על הפרק...מעולם לא עלה בשום מקום..רק בובת גרב ממולאת בבדים שעשתה לי סבתי האהובה עליה השלום ואם גם זה לא היה..אז לא היתה שום בבובה אחרת!! מבינה יפה שלי ...וכן כנראה שהבובה הזו היתה מספיקה כי לא היה משהו אחר אז כל הרוך ...וחום..והרצון להרגיש קירבה למשהו אישי רק שלי שאפשר לחבק ..להזיל עליו דמעות ..ולישון עליו בלילות היה...בובת גרב ממולאת ..שלא...השיגה את המטרה..אלה..אולי עוד סתם צעצוע ...אולי מספק..ואולי רק ...געגוע ל... אבל...לנכדים ולנכדות שלי..לכולם בלי יוצא מהכלל קניתי בובות כלב רכות מתמרחות ..נעימות למגע..עד כדי שלא היו הולכים לישון בלי...וזה באיזשהו מקום כיפר לי בתוך הנשמה על החסך שלי...עד היום יש לי כזו בובה בארון שמחכה לנכד או נכדה שאולי עוד יוולדו לי בהמשך... והם הנהדרים המקסימים שלי כל כך יודעים לחבק..לתת נשיקה..ולהגיד סבתא אני אוהב..אוהבת אותך ..התגעגעתי ...כמה זה שווה ?? אין בעולם עוד כאלה רגשות שבאים מתוך תוככי הנשמה שלהם שיודעת ככה לאהוב.. וכן ..גמלך בנים..והם גם משחקים בצעצועים שונים לא בגללך ..אלה בגלל שגם הם בנים...וגם ..מה שאת לא קיבלת..לא ידעת שצריך לתת מאיפה תדעי ?? ככה הם החיים..מה שחשוב זה לא להפסיק לתת חום והמון אהבה ותמיד להגיד..אתה יודע כמה אמא אוהבת אותך ? כמה אתה חשוב בחיים שלי..אני הכי אוהבת אותך בעולם!!! תמיד להזכיר להם כמה את אוהבת אותם...כך אני נוהגת עד היום.. ולא מצטערת על זה..כי תמיד מזכירה שלא ישכחו.. והבובה הפרוותית...לא נורא אם לא התחברו אליה..שיתחברו לאהבה של אמא שלהם..זה מעולם לא איכזב...ותמיד נתן מעל ומעבר... איתך יפה שלי .שלא יהיו לך רגשות אשם אין סיבה.. מותר לגדול בלי בובה קשה לגדול בלי חום ..חיבוק..ואהבה של אמא !! זהו חפרתי מספיק אוהבת אותך

מה שלומכן? בוחרת יקרה, מכבדת את השקט.. רק שולחת מלא אהבה.... מיכלי, ברוך שובך! כל כך שמחה לשמוע שנהנית.. חטוליתי.. (אמא) כן... הייתי במצב מאוד מדאיג.. כרגע קצת אפתיות. לכן גם מתקשה לכתוב.. זה מוציא לי הרבה אנרגיה... ואני מוציאה את כל האנרגיות על הזוגיות......... עברתי משהו לא נעים.. והוא חדש לי.. ממקום של אישה.. אומנם לא קרה כלום. תודה לאל. אבל בהחלט חדירה מעבר למה שמותר לה (בתור בלנית) ואני כמובן התאבנתי... בזוגיות חטפתי עוד הרבה בעיתות. אמא שלי קנתה לבת נעלי שבת. שמתי לב אותם. בעלי לקח את הילדים לביהכ. והחזיר אותה בלי נעליים. זרק אותם לפח הירוק בחוץ.. טען שהיא נפלה בגללם כמה פעמים.. הוא עוד מספר את זה לאימי...... (הוא לא ידע שהיא קנתה. ידע שהם ממנה. ורואים שהם חדשות.....לא יודעת מה חשב לעצמו...) כשאמרתי לו תגיד אתה נורמלי?! אמר אל תחפשי על מה לריב איתי........ הוא החליט שמספיק לו הטיפול. כי כלום לא יעזור הוא ניסה הכל ואצליח יש חוסר מודעות. כשהבנתי שסופית הוא לא מתכוון לבוא יותר הבנתי שרק אני צריכה להזיז משהו וניהלתי מולו שיחה.. העליתי לו את עניין הבעיטות וזריקת חפצים על ראשי (כרית בגדים וכו') ואמרתי לו איך זה נראה לך??? זה לא זילזול אז מה כן?? אין שאני יודעת שזה בצחוק. אבל אתה יודע שהצחוק שלך לא נעים לי. למה אתה כל פעם ממשיך??? ענה זה סתם. אם תטפלי בעצמך. טיפול יסודי. ברגשות הפגומים שלך. זה לא יפריע לך כמו שאת אומרת עכשיו שזה מוחק אותך...... הבעיה שלך זה שאין לך הבחנה נכונה בין הרגשות שלך לבין המציאות (הרי אני בסדר) תטפלי בעצמך לפני שתגיעי למצב של חולי הנפש שכך זה אצלהם... ועוד ועוד..... איבדתי כרגע כוח לכתוב... עייפתי. נראה בהמשך...... אוהבת מתמודדת

שוב יש שיבושי מקלדת.. מקווה שתבינו. חטוליתי שכחתי להגיב להודעתך הקודמת... גאה בך על היכולת לעמוד בחזית ולעשות כל שביכולתך עבור אמך. מקווה שלא תיתקלי בעוד סירובים ומעצורים ושיהיה מה שהכי נכון לאמא. הרבה בריאות!! שבת שלום.

שבוע טוב. יואו..בלנית? מקווה שאת בסדר...הבלניות יכולות ממש לעצבן. גם לי קרה....ואז פעם כשטסתי לחו"ל וטבלתי הבנתי שזה ממש לא צריך להיות ככה!!! בחו"ל הרגשתי שממש הגנה על הפרטיות שלי. הרבה יותר מהארץ!!! ממש מכעיס. ועם בעלך..טוב שאת אומרת לו מה שאת חושבת. הגיע הזמן להתייצב מולו!! תהיי חזקה! ותדברי על כך בטיפול! גם אם הוא לא יבוא. תעמדי על שלך!!! כל הכבוד שדברת איתו. מחזקת, מיכל.

מיכלוש, גם אני לא חלמתי.. חשבתי שדווקא הן אמורות להיות רגישות. להבין את אי הנעימות מלכתחילה ורק לעשות מה שצריך... 6 שנים ואף בלנית לא עשתה מה שהיא עשתה..... לקח לי זמן לעכל שזה לא בסדר.. ואני לא צריכה להרגיש לא נעים ואי נוחות בצורה כזו.... ולהבין שלא. זה גם לא צריך להיעשות כי זה לא חלק מהבדיקה או חציצה וכד.... לא קשור לכמה צדיקה היא. זה לא שייך!!! למדתי.... ולגבי בעלי........ ה יעזור.... התחלתי דרך חדשה. מבינה שעם כל האגרסיביות שלו עם כל היטחון. עם כל השליטה. עם כל המילים כלפיי ההרסניות. וכן כלפי ילדיי... הוא אדם כל כך קטן... שלא מודע כלום!!!! למה שעושה. השאלה אם אוכל להדריך אותו בלי שיבין שאני עושה זאת... והוא יודרך.. (אם בכלל יהיה לי כוח למרות ההשפעות והבעיטות.....) כי דרך שיח הוא לא מבין. ואפילו מצדיק את עצמו (ברגע שתביני שאני לא בועט בך כי אני שומר אותך זה לא יפריע לך... מה רק מלבעוט במודעות?! אחרי שתעשי טיפול טוב גם אם יפריעו לך דברים לא תתיחסי אליהם כזילזול והשפלה... ועוד) הגעתי להבנה הזו... כי אחרי כל השיח איתו הבנו שהוא לא מונח במה שעושה. לא מבין מה זה לחיות בזוגיות. רב עם כל מי שסביבו (השבוע ניתק קשר עם אימו: ברגע שתישתני נדבר. אני מתבייש בך. אין לנו קשר חוץ מקשר ביולוגי וכד) אני פשוט צריכה לתת לזה צ'אנס.. מכיוון שונה, לא לחכות שיבין כי הוא לא. לא לחכות שיהיו שינויים ויפסיק לעשות דברים. אלא להדריך ולהיות חזקה עם כללים של עשה ואל תעשה.. כמובן בנועם בלי שיבחין בכך..... אז התחלתי בזה שיאמר כל יום משפט מה אני עשיתי לו טוב. ביקשתי שיגיד מעצמו אמר לא בטוח שאזכור (כמה זה מייאששששש) אז בהדרכה אמרה לי הוא עוד לא בשלב הזה אם שכח תזכירי לו.. יואו אני לא יכולה לישון בלי המשפט שלך וכו'.... זה נורא קשה! במיוחד לאור הפגיעה שלי מולו....... מבינה שיש מישהו שאפילו לא ידע להעריך את זה. וכן גם להרים עצמי מהקשיים שלי. גם להרים עצמי ממה שדורך עליי ועל משפחתי וכו'... להרים עצמי ולמזער כמה שניתן חינוך שגוי(!!!!! הצילו!!!!) של הילדים... ולהרים אותו........... בלי שהוא יודע שהוא צריך ונמצא במקום שפל....... כמה אשרוד את זה??????? שבוע מבורך! תודה אהובה על החיזוקים....

מתמודדת ילדתי האהובה כמה כאב וכמה עוגמת נפש מאדם אחד שנקרא ..בעלי.. וכן...הוא מנוול לא קטן שמרשה לעצמו להיות בוס על כל העולם !!! לא מגיע לך .... מאוד מקווה שתהיה לך הסבלנות ל..גרום לו לטפס למעלה ..רק לא עלייך ... גם להגיד לך תתגרשי ממנו ..אסור לי...זה רק משהו שאת יכולה או צריכה להחליט עליו ולעשות ... לא עושה רושם שבכלל אכפת לו מאף אחד גם לא מהילדים עם כל הכאב שבזה ואמא שלי..כן ברוך ה היא בסדר..כבר מתחילה לאט להפנים שהיא כבר בבית שלה במקום הטיבעי שלה ...ומקווה מאוד שתתחיל לחזור לעצמה כמו לפני האישפוז האחרון... יש לי עדיין המון עבודה לעשות עבורה כדי שאולי תקבל לפחות את מה שאני רוצה בשבילה... וכמובן כמו בכל מוצש עדיין לא ישינה כי המוח עובד שעות נוספות ולא יכולה להרדם... מחר בדיקות דם עבורי סוף סוף...ועוד סידורים בחוץ ...ואולי רק אולי יהיה לי גם קצת זמן לדברים נוספים..מי יודע ?? לחזור הביתה בשבילי זה כמו לחזור לקחת אוויר לנשימה מקווה שאשמע ממך גם בהמשך אם תוכלי לעדכן.. חיבוקים עד אלייך יפה שלי אוהבת אותך

מתמודדת יקרה, חטולית וכולן לא פשוט מה שאת עוברת. אבל נראה שיש לך כח לזה! מאמינה בך!! הוא אדם לא פשוט וצריך לחשוב טוב טוב על הילדים ועלייך, להגן! והבלנית?אם יש בך כח להתעמת כשתגיעי לשם ותראי אותה שוב אז תנסי. אם אין סיכוי. תחליפי מקווה...פשוט נוראה הבלניות פה! שמרשות לעצמן למשש...יש לך פה שערה ככה הן אומרות..אוףףףף מבינה כל כך. איתך. ❤

היי חטוליתי יקרה!!! שמחה לשמוע על אימך.. מקווה גם שתרגיש טוב כמו.. ויותר ממה שהיה... קחי מלא אוויר.. את זקוקה לו לאור הריצות וכל התקופה האחרונה... לגבי בעלי, בעבר עניין הגירושים מבחינתו היה כל רגע " אתגרש ממך אחרי שתלדי שלא יאמרו שעזבתי אישה בהריון".. אחרי פסק הזמן הוא הבין שלא אומרים זאת על כל דבר להבין שרוצה להישאר (קצת הרגשתי קרקע להתחיל לעבוד על הזוגיות כי קודם לא היה על מה להישען) בשיחה שניהלתי איתו אמר הכל ישאר אותו דבר. אלא אם כן את תחליטי להתגרש. וכן כשאמרתי לו על הבעיטות וההתנהגות המזלזלת והמשפילה והתחושות שזה גורם לי להרגיש אמר אני מעדיף להתגרש ממך שלא יחשבו שאני מתעלל בך........ אמרתי זה מה שמפריעים לך שלא יחשבו או או שאני סובלת..?? לא הזיז לו. בכל אופן, התחלתי תהליך קצת אחר. בלהכניס למודעות שאצלו יש בעיה וכלום ממה שאומר גם אם הוא דורך עליי זה לא נכון. עד היום נפגעתי או האשמתי את עצמי. היום מתחילה להבין שזה לא כך. אז גם אם אפגע.. (כי קשה שלא) אנסה לשנן שזה שלו. ולהמשיך להדריך באופן סמוי. אם ילך, מה טוב. אם לא..... אאלץ להבין שלעולם זה לא ישתנה..... ואז אצטרך להחליט על הצעדים.. לא קל. לא רוצה להגיע לשלב של גרושה.... תודה מאמי שלי. מעריכה מאוד מאוד... חיבוקים חוזרים, מתמודדת

חטולית.. אני שמחה לשמוע!, והתכוונתי לומר שגם לך יש המון כח! מעריצה אותך ואתכן על הכוחות... אני עובדת על זה...לא קל. מנסה

מיכלי מאמי אין יותר מידי ברירות ! או שנלחמים או ששוקעים ואני לא יכולה להרשות לעצמי לשקוע כי אחרת מצבה של אמי ישקע ביחד איתי ועם כל מה שאני מנסה להשיג.. ונכן שזה לוקח המון כוח נפשי אבל לצערי אין קיצורי דרך כדי להשיג מה שצריך.. תודה יפה שלי על מילות העידוד

מיכלי לא שמתי לב לתגובתך. סליחה.. הלוואי יש בי כוחות. בינתיים כן מרגישה שאני צולחת את הימים האחרונים.. אבל זה מוכר לי מהעבר הגלים.. מקווה שהפעם השינוי בתפיסה יעשה את ההבדל.. לגבי הבלנית, היא הרשתה לעצמה מעבר ללהעביר יד על הרגליים וכו'.. עשתה לי פדיקור.... בטענה שלא הרבה יודעים כמוה.. וכד.. לא חשוב.. רק מלדבר על זה, זה עושה לי רע. ומחזיר את התחושות "למה לא אמרת לא? למה זה רק מרגיש לך לא בסדר? למה את צריכה לרעוד ולקפא ולא לומר כלום?" לא. אין לי כוח להתעמת. ואם הייתי יכולה הייתי מבקשת שהיא לא תבוא אליי אבל אין לי מושג מה שמה..... כנראה אלך למקום אחר. תודה יקרה שלי על תגובתך.. ועל החיזוקים.. שלך, מתמודדת

מיכלוש... אכן לא קל. ובך כוח רב גם!!! זה עבודת חיים.... חיבוק.

רק עכשיו קראתי על הבלנית. לא הבנתי.. היא נגעה בך במקומות ... איזו חוצפה !! מה היא חושבת לעצמה?? גועל שבגועל... אם את יכולה לעדכן אותי אשמח אוהבת אותך ילדתי

כן... ולקח לי זמן להבין...... כלומר, הרגשתי שזה לא בסדר. כל השנים אף אחת לא הייתה כמותה... אבל תהיתי אולי זה מצדיקות? אבל לא נעים לי!!!! החלקתי פעם אחת.. והפעם השניה על המזל הנעכס שלי היא הייתה שוב וזו הפעם שעשתה לי גם פדיקור; אמרה לי שבי, (כשאני רק עם מגבת) לא אמרה מה מתכוונת לעשות ואני כמו מפגרת יושבת מרגישה רעד בגוף אבל לא אומרת כלום. לימדה אותי איך הולכים כדי שלא יהיה לי עור קשה.. ואמרה לי לאכול פירות כדי שלא תהיה נשירה (סירקה לי את השיער כי טענה שצריך במברשת ולא במסרק ואני אחזתי במגבת שסביבי.. אז הציעה שתשרק היא).. אולי היא באמת לא יודעת שלא מתנהלים כך.. אולי היא צדיקה מידיי שלא חושבת את המחשבות שאני חושבת.... לא יודעת.... לי לא היה נעים. בכלל לא התרכזתי בטבילה. (בקשה שאטבול שוב כי היה טבילה אחת בסדר אבל היא רוצה להיות בטוחה אז טבלתי 4 במקום 3) חיכיתי ללכת.... לא חשוב..... עבר. תודה

חכינו בקוצר רוח שתגענה היום האחות והרופאה הגריאטרית לבדוק את אמא שלי... הרופאה לא מצאה שום דבר שבו תוכל לתלות המשך טיפול תומך באמי..רק רשמה לה משחה ל..תוסיק ..סליחה מכם.. לא מגיעות לה עוד שעות כך פסקה המעצבנת ..!!! רק מעקב עד סוף החודש למקרה שהיא תרגיש לא טוב.. אבל אני עדיין לא מרימה ידיים ..חוץ מבטוח לאומי יש גם את הארגון של ניצולי שואה ..אולי משם תגיע הישועה.. מעייף.... מבינה שהרופאה יודעת יותר טוב ממני ..אבל כמעט נכנעתי ליאוש.. אבל לא !!! עד שלא אנסה כל אפשרות שיש אני לא אתייאש...מקווה כל לפחות..

יואו..ביטוח לאומי זה תמיד בעייתי..רק אם היא ממש לא מתפקדת ברמה רצינית נותנים מספר שעות..ממש מעצבן. הם יוצאים מתוך נקודת הנחה שמנצלים אותם..מבאס. מקווה שהארגון לניצולי שואה יעזור... טוב שאת לוחמת צדק!!! בהצלחה.❤

תודה מיכלי כל כך מקווה שיצליח לי ...כל כך רוצה בשביל אמא שלי שיהיה שם עוד מישהו שיעזור... עייפתי ממלחמות על דברים שמגיעים לה והם..רק מכבידים על הנשמה

חיבוקים... מלא מלא....

מה יש לך ילדתי האהובה רק כמה מילים .. דואגת לך נורא אהובה

תודה על החיבוקים 🤗🤗🤗🤗🤗🤗🤗🌹

היי מתמודדת וכולן בוודאי שנהנתי. היה כייף הצלחתי להנות! חזרתי אתמול בערב. אני משלמת יחסית לא יקר לפרטי למרות שזה יקר גם ככה... בכל מקרה בקשר למתנה טוב לקבל עצה...אצטרך לחשוב על משהו מייצג את כל הקשר הזה..נראה.

מיכלי מאמי את כשרונית ובעלת תושיה כפי שכבר נוכחתי... בטוחה שמה שתחשבי עליו יהיה מצוין.. !! סומכת עליך יפה שלי✍ בהצלחה

תודה על המחמאות🤗 מקסימה!!!! כרגע עוד לא חושבת על מה לקנות ממש...זה יהיה יחד עם מתנה לחג כנראה. פתאום מרגיש שיש עוד זמן..

אני בחופשה ומוטב היה להתנתק...בכל זאת נכנסתי...כבר כמה ימים בחופשה .ולא חופשה ממחשבות.. הן נמצאות איתך תמיד. בכל מקרה לא אגיב לכן או אקרא בזמן הקרוב...סורי. מנסה להנות. כותבת יומן פרידה ממנה במחברת..ולא קל. המון מחשבות מתרוצצות..נמצאת במקום יפיפנ ומרגיע ובכל זאת..ד"ש מרחוק.

מיכלוש, תהני יקירה... יומן פרידה? זה משהו שאת מרגישה צורך לעשות? זו מתנה עבורה? סיכום בשבילך? חיבוק..

מיכלי מאמי מחשבות הן הדבר היחיד שאותן אי אפשר להשאיר מאחור הן תמיד מקדימות אותנו בכל מקום בכל דבר מקווה שתוכלי להנות מהחופשה כתיבה פוריה אוהבת

תודה בנות. מהחדר במלון כותבת לכן שקראתי. חטולית טוב שאמך השתחררה מקווה שמחלימה... ובאשר ליומן זה סוג של סיכום עבורי. אני מקריאה לה בפגישות...בניגוד לכתיבה שהייתה פעם אליה בין הפגישות כשלא יכולתי לחכות ולהביא לפגישה. עכשיו סה מעין פיצוי כזה לכתיבה של פעם. עבורי...וגם שיתוף לסיכומים שלי. ואולי אתן לה אולי אשמור. לא החלטתי..חושבת על מתנה ראויה....ממש אין כיוון כי תמיד קניתי לה לחגים ולפרידה זה..מסובך כנראה ייתר לקלוע..ביי בינתיים.

מיכלי יקרה, מצליחה להנות? נשמע שגם זה חלק מתהליך הפרידה.. מה שהיה זמין קודם כרגע מאופק. מחכה למפגש... זה מבורך. סומכת עלייך שתדעי מה לעשות עם זה בסוף. לגבי מתנה.... אני אישית לא קניתי כלל מתנות תוך כדי הטיפול.. (אני משלמת על הטיפול סכום מאוד מכובד).. לא ככ יודעת להמליץ... דווקא כי קנית לחגים.. נשמע שהקשר אחר.. בכלל ביקשת עיצה?! 🤔

ברוך השם שאנחנו כבר אחרי השחרור היה בסדר בלי כמעט עיכובים... אפשר סוף סוף לשבת למתוח רגלים ולנשום לרווחה למרות שהמקום הזה תמיד גורם לי ל...טריגרים ... כן ..בית הרוחות.. מהיום ועד..עדיין לא יודעת מתי..שיקום של אמי שתוכל להיות שוב עצמאית מאחלת לכולן יום קל ונעים למרות החום הכבד אוהבת המונים

בשעה טובה. היא עם עזרה כלשהי?י ישבה איתה? מה שלומך את? זה הוריד עול או הוסיף? עול וטרינרים לא פתורים.. או זכרונות? חיבוק עד אלייך. לילה טוב יקרה הלוואי והחום היה הבעיה היחידה שלנו....... שצריך לצלוח....

כן מקל מאוד שאמי כבר בית שלה בפינה שלה עם כל מה שכרוך בזה ובתחילה חשבתי שאצטרך להיות כאן המון זמן כמו תמיד אך נראה לי שהפעם יהיה קצר יותר רק עד הסופש הזה ואחר כך הביתה תודה אהובה אוהבת

שמחה לשמוע שיש הקלה... מקווה להתאקלמות מהירה בשיגרה. מה איתך? חיבוק אוהב אלייך....

שתהיה שבת מנוחה שבת רגועה שבת כייפית שבת מוארת ושמחה אוהבת אותכן... חטולית

תבורכי בהרבה כוח. מניחה שתראי במוצרי שבת אז.. שבוע מבורך... שלך, מתמודדת

דלגי למטה היכן שכתבת אתמול בלילה כתבתי לך.. פשוט נעלם תחת כל הכותרות למטה.💞💞 יום נהדר מכאן שלוח עד אלייך ילדתי האהובה

יקרה לי חטוליתי.... אני באפיסת כוחות.... קראתי כמה פעמים. תודה!!!!! תודה גם על האיכפתיות ופתיחת שירשור כי איכפת לך שאראה שאת כאן...... מעריכה מאוד. אנסה למצוא כוח לכתוב בהמשך....... שוב תודה ממני..

אחרי כל הריצות שלי וכל הלחצים שהפעלתי בתקופה האחרונה הכל השתלם ....הרופא האחראי על כל השיקום התחיל ללחוץ על כל הצוות שם לא לוותר לאמא שלי על שום טיפול שהיא צריכה לקבל גם אם היא פחות משתפת פעולה מאז..שדיברתי איתו דברים התחילו לזוז!! וכבר היום הודיעו לי שבתאריך 29.7.19 היא משתחררת הביתה מאז הוא ביקר את אמא שלי כל יןם פשוט השיג לא רגיל..אני פשוט מאושרת כי...בנוסף להודעה הזו גם היום יש לי יום הולדת..אחלה מתנה ליום ההולדת שלי עכשיו הולכת קצת לנוח..עייפתי באמת אבל היה שווה כל הריצות וכל המאמץ ומיכלי מאמי שלי..טפלי בעצמך יפה שלי כי לא רק את כאן סובלת גם הילדים רואים שאת סובלת ומשפיע גם עליהם !! כואב נורא בנשמה שהבעל לא שותף לכל מה שאת עוברת אבל לצערי לא כל הגברים מסוגלים להיות חלק מ.. גם בעלי כיום לא מבקש לדעת מה קורה איתי בטיפול ...אל תספרי לי.. אז חייבות להיות ממש חזקות כי אין מישהו אחר שיכול להיות שם במקומנו אוהבת אותך מיכלי מאמי שלי

להודות לאל!!!! כל הכבוד לך.... זכות ע נ ק י ת !!! מצדיעה לך... על הריצות.. האיכפתיות.. המאמצים.. הדיבורים.. הביקורים... הבירורים.. המחשבות.. הימים והלילות.... שאפו ענק!!!! שתדעו רק בריאות. ואושר. נ.ב. מה שהיה באמת וואטאבר??? ככה מרגיש לך?!

מאחלת לך הרבה בריאות אושר נחת. שתקבלי תמיד בשורות טובות!! תגשימי משאלות.. תהני מהחיים... תבלי.. תאהבי ותקבלי המון אהבה חזרה.. אוהבת אותך!! איחוליי... לעוד הרבה שנים בריאות

איזה כייף לשמוע!!!! מזל טוב ענק!!!! שכל משאלותייך יתגשמו לטובה!!! אלופה!!! וכן. עצוב שהוא לא בעניין..אבל זה כבר מזמן. במקום שיהיה עצבני מזה או עצוב עדיף שלא ידע..כך החלטתי לפני המון זמן. נכון יש גברים שזה לא בשבילם. ומקבלת. רק חבל שעדיין חסרה לי חברה לשיתוף...זה לא ממש הושג בטיפול. תודה

מתמודדת ילדתי האהובה ברור שמה שהיה היה את כבר מזמן לא שם ועם כל הקשיים שלך שאת מתמודדת כיום את בהחלט אמיצה כי בכלל לא פשוט או מובן מאיליו... גם אם את מרגישה לפעמים שהיית רוצה לחזור ל... כבר ממש לא !! אוהבת אותך

חטוליתי... אני אכן לא עומדת במקום.... אבל עדיין.....😣 אוהבת המון. ומעריכה את העידוד

יצא לכם לשמוע אותי מדברת על אוכל?? על כך שאין אצלי משוואה ישירה בין מזון להפעלת מכונת הגוף?? המצב מחמיר כנראה..... אני לא אוכלת תקופה מאוד ארוכה... זה התחיל/חזר (בחורף) עם משקה שמסיע לירידה במשקל אבל בד בבד לא אכלתי.. ואז כן אכלתי ולא וכן ולא.. כשאני אומרת לא.. אני לא מתכוונת שאני מרעיבה את עצמי.. פשוט אוכל לא מדבר אליי. ואם ארגיש רעב אכלתי מה שהיה בא לי..... (לא הכוונה לארוחות טובות או כמה פעמים ביום..) אז מרגישה שאני בסדר..... והנה הגיע עוד תקופה שבה כל הזמן אני עייפה.. מותשת.. מתמודדת מול הרבה קשיים.. בחיי האישיים והזוגיים... עייפה פיזית. לא יוצאת. לא ככ עונה לטלפונים.. עבודה בית. גם פה לא היה לי כוח לכתוב... זוכרות..?! ואז החלטתי להתעמל.. כי למי מכן שזוכרת.. אני שונאת את הירכיים שלי.. פעם התבטאתי שהלוואי הייתי יכולה לחתוך אותן..... אבל מהר מאוד גיליתי שאין לי כוח..... ואז הגיע נשירה.............. מכיוון שאני עם כיסוי ראש אז זה לא מדאיג אותי כל הזמן כי כביכול מה שלא רואים לא זוכרים שקיים... אבל זה נעשה חמור ממש........ עכשיו שוב חזרתי להתעמל.. כיוון שאני בחופש אז יש לי מעט את הבוקר... 10 דקות לא יותר... והעצמות מתגלות........,.. אני מכניסה לעצמי שאיני אנורקסית.. שאני שולטת.. שעובדה שאם אני רוצה אני אוכלת.. מה שאני רוצה.. שאיני רעבה... ואיני מלקה את עצמי על שאלתי או מקיאה..... אבל רוב האוכל שלי מבוסס על נישנושים.. סתמיים.. מזדמנים... ועדיין אני רואה שומנים שנואים עליי.... במיוחד בירכיים ובישבן..... כאילו אני 2 חצאי אנשים... רזה שלד הפלג גוף עליון.. אבל עם תחת... שבשבילי הוא גדול.. לא עוזר לי לדעת שזה הטרנד.. או שזה סקסי.. או שאני מגזימה וזה לא כך........ ראיתי כעת סרטון.. שמסביר על אנורקסיה.. אולי בעקבות משפט שאמרה המטפלת.. תיכף תאבדי את המחזור.... נבהלתי קצת... במיוחד שבסירטון היא הסבירה שבהתחלה זה נשלט... אח''כ כבר לא. והנזקים קשים. אז גם אם עברה בי מחשבה, חולנית אולי תקראו לה.. שבא לי להיות במקום שמטפלים בו כל הזמן... באיזה כלא.. (שיקומי) עד שכל הקשיים יעובדו.. ויהיה לי כלים להתאפס מחדש על החיים..... ואפילו חייכתי בלב.. אמרתי אם אני לא אכניס עצמי כי פגעתי בעצמי בצורה קשה.. אכנס בדלת האחורית.. אנורקסיה.... וסוף סוף אנוח. בלי המחויבות לתפקד...... לדאוג לכולם...... ואז.. כששמעתי בהמשך הסירטון על האופן שלפעמים מגיעים לטפל בגוף- במכונה בה שורה הנפש.. החיוך נעצר. החלום התפוצץ.... ואני מפחדת.

אני מקווה שהפחד לא יחלוףףף ודחוף תטפלי בעצמך עם טיפול שמבין בהפרעות אכילה .. את פוגעת בעצמך פגיעה בילתי הפיכה אוף כמה זה קשה ונורא ...בבקשה אהובה יודעת שזה לא קל ולא פשוט תטפלי בעצמך יש לך שני ילדים לטפל בהם......חיבוק

אביב.. טוב שהגבת. מצטרפת לדברייך. ותודה על האיחול למטה. מקווה שאת בסדר. ❤

מתמודדת ילדתי האהובה אז מה אם פעם היה...ווטאבר.. תסתכלי על החיים שלך כיום אז היית רווקה ומשולחת רסן...כיום את קודם כל אמא...על כל המשתמע מכך וגם אשה..את פוגעת באמא של הילדים שלך בצורה מסוכנת !!! היית רוצה שזה מה שהקטנים יזכרו מתהליך הגילה והצמיחה שלהם ?? אייך לא תהי מותשת אם את בעצמך גורמת לגוף שלך לקרוס!! אין בזה לא יום ולא לילה..חוץ מכאבים בגוף ובנשמה!! בבקשה ממך נהדרת שלי קחי את עצמך בידים ומיד!! אוהבת אותך מלאן תלפים

תודה על תגובתכן!! פה רואים כמה לכן כבר יש בשלות... ואני... למרות שתיכף 30.. שלמרות הידע.....ולמרות הבשלות..... אני עדיין ילדה!!! ילדיי........ אוי..... ילדיי....!!!!!!!😥😭😢 לטפל...... עד כמה שעה שבועית יכולה להכיל??? עבר.. פגיעה.. /ות.... השלכות... זוגיות.... אלימות..... דיכאון.... ואכילה????? "קחי עצמך בידיים....... בלתי הפיך... אמא של הילדים..... " מילים קשות.... משמעותיות. מה יהיה?!?! הצילו.. לא יודעת מאיפה להרים את עצמי... דועכת ממש.... האם אני בכלל רוצה לקום?! אוף!!!!!! אם אסתכל על עצמי מהצד כרגע... אני לא יודעת איך לעזור לעצמי..

וואו מתמודדת מתוקה, אכן את עוד ילדה אבל במובן חיובי... אני זקנה לעומתך..לדעתי כולנו פה עברנו את ה30 מזמן.. אני בכלל הגעתי לטיפול יותר מבוגג ממך. וכל מה ששאלת איך אפשר לטפל בשעה. אז אפשר!! הייתי כל מה שכתבת למעלה.. הכל!! ובהכל נגענו והנה אני היום. אחרת לגמריי!! פתאום הבריאות שלי כל כך חשובה לי, מי היה מאמין??? הבית, הילדים..רוצה לחיות!!! להנות!!! והאמיני לי ממש לא רציתי...רק שיעזבו אותי בשקט אבל שקט לא היה! תטפלי בעצמך כי את חשובה!!! אהובה.. ויש לך מפה גם הרבה תמיכה. ועידוד כמו שאמרת עברנו הכל. ...

מיכלוש... אכן ובכל אופן גם אני קרוב ל10 שנים מטפלת..... והיו מתוכם שנים של הפסקות כמו נישואיי... בשנה של הלידות והחלפת המטפלות כפי שסיפרתי... לפני 10 שנה רק סיפרתי.... בתחילה בטיפול ואז לאימי ושנה לאחר מכן לאבי.. כדי להפסיק את הפגיעה..... שנמשכה עד 19.. גדולה יחסית......😑😏 לא פשוט!!! אכן פגישה מכילה המון. אבל יש פעמים שחייבים רצף.. קשה לחכות לשבוע הבא.. הרבה דברים כואבים כרגע פתוחים... וזה בעייתי שהכל מקביל..... תודה על המילים. מקווה לישועות

מתמודדת אהובה נכון ימים קשים ימים עמוסים כולנו עברנו חווינו ..גם בגילך גם עם ילדים ימים קשים והמון כאב וצער שליוו את הימים האלה.. אבל דיברנו בטיפול שפכנו את הכאב ו רעל החוצה.. וגם אנחנו כאן מדברות מתיעצות ..תומכות ..אוהבות .ולא לבד גם את כבר לא לבד רציתי להגיד עוד ולא דברים קשים שתרגישי רע בגללם אבל כבר עייפה מידי.. אוהבת אותך אל תשכחי

זוכרת. ודאי!!! אם אני עושה בדיוק כמותכן דאז...... אז מה הבעיה? למה עדיין זה מתדרדר? או ככה זה בטיפול...... ....... או... הרמתי ידיים?! ..... לבחירתך ולפי הזמן שפנוי לך לומר מה שתבחרי. גם אם זה קשה.. נראה לי אני מקבלת לרוב את הדברים.. גם כשהם כואבים.. לא תמיד הם מצליחים להשפיע במידי אבל מחלחלים ודאי..... עייפה גם אני... לילה טוב 😘

אם הייתי יודעת שאת ערה בשעות שכתבת הייתי נכנסת לפחות לארח לך לחברה... כי בכל מקרה לא הצלחתי להרדם עד אחרי 3 לפנות בוקר... לא מתכוונת לכתוב דברים כואבים ממש לא וצר לי אהובה שהדברים הכאיבו לך אני מרגישה שאת כמו בנפילת אנרגיות וכוחות מוחלטת ..שאין לך כוח לנשום ...שאת רוצה להרים ידים ולוותר על הכל... אהובה ומתוקה שלי ..כמעט 30...עדיין צעירה מאוד ...למרות כל הפגיעות וכל ההתעללויות שעברת ...כן..צעירה וכואבת..ואייך לא... שום בעיה לצערי לא נפתרת רק בשיחה אחת...ומבינה את הצורך ליותר פגישות ובתידרות יותר גבוהה..הגיוני ביותר..ככל שהנושא מתרחב בדיבור בטיפול..כך יש עוד דברים שבאים ודורשים מקום...גם אני רוצה להיות מדובר.. אבל...מבקשת ממך בכל לשון של בקשה... אל תרימי ידים..!! אל תיכנעי ללחץ שעובר עכשיו כמו גל שוטף ומציף את כולך את כל ישותך... מאמינה שאת מסוגלת למצוא כוחות להמשיך ולהאבק על כל מה שחשוב לך בטיפול... אחרי הכל את מ ת מ ו ד ד ת בהמון כוחות עם ...חינוך הקטנים..עם בעיות היומיום וכל השאר..לא לחינם את נקראת מתמודדת..! אז הנה עוד נפילה שגם ממנה את תצאי יותר מחוזקת.. שום דבר בטיפול לא קל ממש לא..ולא חשוב כמה שנים את מקדישה ל..טיפול.. הנה שגם אני אחרי שנים של הפסקה חזרתי לטיפול.. בהחלט צריך המון כוח נפשי לעמוד בזה..ולבד באמת מאוד קשה .. רק דמייני מצב שבו את באמת מרימה ידים ומוותרת עליך...מה זה אומר ? מה זה עושה למי שהכי חשובים לך בחיים האלה.. הכי חפים מפשע ..הקטנים הנהדרים המקסימים שבלעדיך לא יוכלו... כך גמני תמיד הרגשתי..שלמענם אני חייבת להיות...נוכחת..יציבה..חזקה..ולימים...כאשר עברו המון שנים ..והבנים שלי לא ידעו כלום כמובן..אמרו לי שהמשפחה עומדת על תילה רק בזכות שהייתי איתנה ועמוד התווך של כל המשפחה... מעולם לא חשבתי שמילים כאלה יגיעו מהם למרות שהם לא ידעו כלום....הם רק הרגישו את הכוח שאני הפגנתי כלפי חוץ...את הנחישות שלי שהמשפחה הקטנה,שלי תהיה חזקה ועומדת על רגליים יציבות..וזה לא בא משום מקום ..אלה מהחלטות קשות שעשיתי כדי שכך יראו הדברים..לא ויתרתי ..למרות שגם לפעמים נחלשתי.. הכוח נמצא בך...בהחלטות שלך ..בהתנהלות שלך !!! תחליטי לאן את מנווטת את החיים ..אייך את רוצה שהם יראו...אייך את רוצה שהם יהיו עבור הקטנים.. ואולי ממה שכתבתי לך ..תקבלי כוחות להמשיך להלחם כי זה תחליט החיים תמידל הלחם ולא לוותר!! הכי אוהבת אותך נשמה אהובה חטולית

בדשר לטיפול, בעלי ידע שנתיים ראשונות. אחר כך נפרדנו וכשחזרתי הוא לא ידע.לא יודע כבר שנים. סיפור ארוך. איש לא יודע. היה נגד... אז כן, לבד. דבר אחר, תוצאות מאפניות של בדיקות. לא מזהיר. בדיקה נוספת ותשובה עוד שבועיים. ומחכה לספר לה.. ולקבוע תור למומחה נוסף .יאללה זה לא נגמר הבדיקות...

לא פשוט בכלל מיכלוש.... כמה קשה להחזיק בבטן... בפרט כעת שהמצב רגיש.. הוא לא היה בעד טיפול? הוא יודע קצת על עברך? חושב שאם לא נותנים לזה מקום זה נעלם? איך הצלחת ככה לשלם את הטיפול.. שנים בלי ידיעתו?? עצוב. חבל שלא היה בזה איתך... מעודדת אותך לכתוב פה או כל מקום שתוכלי כדי לא להישאר לבד.. כמה שניתן.. לגבי הבדיקות.. לא הבנתי.. הן לא יצאו טובות? נשלחת להוסיף בדיקות? רק בריאות יקרה!!!! איתך, מתמודדת

היי..אין לי כח לפרט הכל. אבל הוא לא יודע על הטיפול..וממש חלקית על מה שעברתי. זה מסובך ועלול להוביל לסיבוך משפחתי והצלחתי....יש,שיטות להכל, את האמת אחרי שקראתי אותך. נו, איך הצלחת לא לאכול נורמאלי? כולם רואים אותך בארוחות...אני הפוך..זללתי מלא עד שממש השמנתי. היום אני אוכלת בריא ואין לי כל כך צורך בלהבאיס עליי אוכל. מוזר.. אני דואגת לך...תדברי על עניין האוכל זה מסוכן יפתי. איתך. עזבי. סיפור ארוך...

שכחתי. לגבי הבדיקות..לא מבינה ממש צריכה לגשת עם זה לרופא המומחה..ובנוסף יש עוד בדיקות...מתיש אבל יעבור... אף פעם לא התרגשתי ממחלות אצלי...אני לוקחת כדורים כבר שנים לבעיה רפואית. רק בשנים האחרונות התחלתי להתייחס לזה. גוף נפש וכו' אז זה נהייה קצת יותר אישו...

רפואה שלמה מיכלי ....

כשתוכלי תכנסי. זה ברור לי. סתם כשאת כאן זה מוסיף...בטח את מאוד עסוקה. בריאות..

מצטרפת אוהבת ומחבקת מקווה שאת בסדר רק עמוסה בעומס חיובי... מתמודדת

מיכלי מאמי מתוקה אכן עסוקה מעל הראש כי אמי נורא רוצה כבר לחזור הביתה ומנג'זת לי ...לא שאני לא מבינה אותה ..אחרי הכל יש לה המון שעות מתות ושיעמום אחד גדול... אז כן דיברתי כבר עם החברת כוח אדם שמטפלים באימי לגבי כל דבר שהם יכולים לעשות למענה.. וכן אני שם איתה כל יום כי כך אני יותר רגועה שהיא מטופלת כמו שצריך .. ויש לה יציאות לא בשליטה ...ונמצאת שם גם כדי לקחת לכבס בבית ולהביא לה כביסה נקיה כל הזמן שלא תישאר מלוכלכת...מסכנה זה מגעיל... וכשרואים אותי שם אז ישר ..הפסיקו לה הנהלציה ועכשיו טיפול חלופי כדורים מכייחים...סבבה..כמה טוב שאני שם,!! והרופא שהוא המנהל האחראי על כל השיקום ...אחרי שהטחתי בו את התלונות שלי...על החירחורים של אמי שוב הוריד הוראה להנהלציות... והיום היתה ישיבת כל הצוות הרפואי...אם ביום חמישי שעבר האחראי על השיקום אמר שימליץ שיחרור ביום חמישי השבוע ..ואמרתי לו שרק אם היא לגמרי בסדר אין לי בעיה. רק אם אחרי יומים אצטרך לחסור שוב לאיכילוב.. אני לא יכבור על זה בתשתיקה... החליט היום שהיא עדיין לא כשירה לשחרור !! למה אמי צריכה להגיע למצב כזה..למה רק באיומים ,? כנראה שכך דברים מתנהלים אז כן..כל הזמן ריצות מכאן לשם..וכל הזמן לדאוג שהיא תהיה הכי בסדר מכל הבחינות לוקח ממני אוויר וכוח אבל אין לי דרך אחרת והיום פשוט נרדמתי למטפלת מול העינים בזמן שהיא דיברה.. לא אמרה כלום חוץ מ...אני מבינה אותך אבל מי יטפל בך..?? אין לי תשובה רק עייפות מתמשכת

מכל מה שכתבת...דווקא המטפלת ממש חמודה!!! מי יטפל בך?שמרי על עצמך! ותני לעצמך זמן לישון ולנוח שיהיה לך כוחות לאמך! אם את תהיי בסדר ולא מותשת כך כך אז גם היא תרגיש יותר טוב. בהצלחה. ועדיף לא להשתחרר מוקדם מידיי! את צודקת. ❤תודה שכתבת לנו.

מאמי שלי... כל כך שומעים את התשישות.. העייפות.. המאבק... ואת הפרפקציוניסטיות.. שיהיה הכי טוב. הכי נכון. הכי נעים.. והכי להיות! שמרי על הכוחות שלך.. רק כך תוכלי גם לתת.... שיהיה יום טוב. ובשורות טובות. שלך, מתמודדת

מאז שרבתי(בעלי ואני) וזה גורם התמיכה העיקרי שלי. ואפילו שהשלמנו אין הסכמה בנינו וזה לגיטימי...מרגישה שגם ממש הבנה בנינו חסרה וזה עצוב. יודעת שתחלוף ההרגשה, יודעת שזה גל, יודעת שיש לי כלים להתמודד ולזהות רגשות יותר. יודעת ומודעת יותר. ובכל זאת ברגש...מאוד מסורבל... רוצה להפרד, יודעת שרוצה! אבל כשרבנו יודעות מה עשיתי- שתפתי אותה!!! כאילו מה??? הייתי ממש על הפנים... ועכשיו...לא יודעת. תמיד הייתי קובעת פגישה נוספת, לא מסוגלת לחכות. גם עכשיו רציתי לקבוע והיא לא יכלה.וגם כתבתי שרק אם אפשרי..ואם לא אז רגיל.. ולא הראתי שדחוף וקבלתי שהיא לא יכולה.. ההרגשה שלי עצובה...קורבנית מאוד. אני מודעת לזה לעומת פעם שלא הייתי מודעת, יש לי קצת יותר חמלה לעצמי. רוצה להצליח ומותר להיות עצובים. נכון? השאלה מה עושים עם זה?? וזוכרים את המילים שלה. כי זה מה שנשאר...

מיכלי זה חלק מהתהליך מריבות בזוגיות מן הסתם יהיו גם אחר כך כי זה חלק מהזוגיות יפה בעינינשהשלמתם גם כשאינכם מסכימים וכן הבדידות הזאת בתוך היחד ....זאת כנראה בדידות שהיא מנת חלקיינו ....ואין מקום בסדק הזה של המוות בנשמה שהתרחשה אז בהיותיינו לבד . . ככה לפחות אני מבינה את זה ... חיבוק אוהב

תודה אביבי, מבחינתי ריב כזה קשה ערער מאוד. וישר המחשבות רצות לנטישה...ולבדידות תהומית..שריטה שכזו. למרות שהזוגיית טובה..והוא באמת מנסה ומשתדל. אני שוב בתהליך..ולמידה ולא יודעת איך אעמוד בהכל עד הפרידה ויש הרבה זמן עד אז...וגם שזה נמשך תקופת הפרידה..לא בטוח שזה נכון..כבר לא יודעת. מקווה שאהיה פחות דרמטית כזו...לא קל.

מיכלי אהובה!! זה ככ מובן שזה מופיע דווקא עכשיו.. כל התקופה... רגישה... כל דבר מקפיץ.. זה משהו חדש. מאיים גם אם את שלמה עם ההחלטה. המוח על מצב כוננות.. מצד אחד מנסה להוכיח. לצלוח. להוכיח. מצד שני העור רגיש. חשוף. כל משב רוח מורגש..... רק להבין זאת את אמורה ולשייך כל דבר גם לזה. כדי לקבל פרופורציה. והבנה. ממליצה לך.. לא לקרא לזה מפגשי פרידה... זה מלחיץ.. במיוחד שאת יודעת. וגם היא איפשרה שהכל גמיש.. זה לא חייב להסתכם ב10 פגישות...... הכל עולה מחדש בתקופה שרוצים לסגור.. מתנדנדים על המצוף.... אבל בסוף מצליחים למצוא את שיווי המשקל ולהנות.... חיבוק יקרה. שמחה שאת רואה שהוא משתדל... תביני גם את עצמך.... מתמודדת

היי מתמודדת יקרה, תודה..אכן תקופה נפיצה... גם איש אינו יודע דבר על הטיפול, ועכשיו גם על הפרידה, כך שאין את מי לשתף..אז אתכן אני משתפת.

נשמע בודד.... בעלך כן יודע משהו? אפשר לשתף אותו? הוא יוכל להבין לכבד ולחבק? בכל אופן.. תודה לאל שיש את המקום פה. שמחה שאת יכולה לאפשר לרגשות לשתף.. ונמצאת איתך... באשר את.. חיבוק אהובה יום טוב מתמודדת

הוא הגיע למפגש.... לא דיברנו על האלימות. לא מצליחה להוציא את זה מהפה....... לא מצליחה אפילו לומר מה קשה............. הלוואי הבדידות - והעובדה שרוב האנשים שאני צריכה אותם (והם מועטים) לא נמצאים. - לא הייתה גורמת לי לדבר/ לכתוב כל פעם מחדש.. לקום.... לנער את מי שרק אפשר.. לחפש אוזן קשבת במקום אחר.. לרצות מישהו.. הלוואי ויכולתי רק להסתגר. בא לי להיכנס לארון.. לשבת שם בשקט.. מקופלת.. בחושך.. בשקט.. לעצום עיניים ולהרגיש מחובקת... במקום הסגור שסובב אותי.. ברוך הבגדים שתלויים מעליי............... בא לי להיכנס לאמבטיה.. לפתוח זרם מים.. חמים.. להקשיב לרעש של המים הממלאים את הבריכה.. להרגיש את החום ולהתמסר לזה.......... לא אמשיך לדימוי הבא.... זה יהיה יותר מידיי..... בא לי לבכות. לצעוק. לשתוק. לא לרצות אף אחד. לא לקום. לא לעבוד. לא לשקם. לא לבנות. הלוואי אמחק הכל ולא אשלח...... הלוואי וכבר לא "אצעק" לעזרה..... הלוואי לא ארגיש יותר... לא כאב... לא צורך באנשים.. או חיבוקים.. סליחה שרשמתי.. סליחה שאני צריכה אנשים. הלוואי יכולתי לשחרר...... הכל...... סליחה! לילה טוב

כל בני האדם זקוקים לזולת ככאלה גם אנחנו כל בני האדם סובלים ככאלה גם אנחנו שמחה לקרוא שהוא בא אתך מקווה שבכל זאת דברים ישתפרו.... יכולה לומר לך עלי שכשאני התחלתי להשתנות גם הוא השתנה....ככה לבד מאחלת הצלחה חיבוק ענק

יקרה, אין על מה לבקש פה סליחה!!! את זקוקה וזה כל כך טבעי. כמו כלנו..להבנה, לחיבוק, לאהבה... טוב שהוא בא!!!! זה חשוב גם אם לא אמרת..מטפלים מבינים ורואים! מאמינה שיש תקווה. אל תאבדי אותה. בינתיים מחזיקות את התקווה ואותך יקרה. שתהיה שבת רגועה❤

ילדתי האהובה מרגישה את הכאב שלך בעוצמות קשות את חייבת לצעוק את הכאב שלך החוצה !! כולנו זקוקים לחום ...לאהבה...לליטוף...לחיבוק. אנחנו בני אדם ... ואין בנינו כאלה שלא זקוקים שמחתי לשמוע שהוא הגיע לפגישה זה גם משהו... אייך יתנהג מעכשיו והלאה גמני לא יודעת רק מקווה שכן ישתנה לטובה.. אצלי בנושאים האלה ...בכלל לא היה מוכן לשמוע ולהגיע... ומבחינתו...את תטפלי..את תעשי..... אני לא רוצה לדעת..לא להיתחייב כל אחד עם מה שנוגע.. לא נוגע.. מצטערת שכך הם פני הדברים.. ואל תשתקי בשביל זה אנחנו כאן אם לפחות זה עוזר.. איתך נשמה אהובה.. מלאנתלפים חיבוקים מכל הלב... 💞💞💞💞💞💞🤗🤗🤗🤗🤗🤗🤗 אוהבת אותך שתהיה שבת רגועה ונוחה

ימים עמוסים רגשית עוברים עליי... לא מצליחה להגיב. קוראת אתכן.. ובמיוחד מרגישה... תודה על התגובות אליי השירשורים למטה.. מעריכה.. אין לי את הכוח להגיב כפי שהייתי רוצה לכל אחת.... תסלחו לי... אוהבת. מתמודדת ב9 יש לנו מפגש זוגי.. מקווה שלא יבטל שוב בדקה האחרונה.......

הכל בסדר. אין צורך להתנצל..נכנסים כשיכולים...ומגיבים כשיש זמן או כשיכולים. איתך. בהצלחה

מיכלי צודקת מסכימה איתה שיבואו כבר ימים יותר קלים על כולנו שנוכל לנשום לרווחה

עוד מעט יוצאת מהבית למשרד כוח אדם כדי לקחת טפסים להחמרת מצב עבור אמי ומשם לפגישה עם העו'ס בשיקום הרופא האחראי שם זה שמטפל באימי דיבר אלי בצורה מאוד לא נחמדה כששאלתי אותו אייך וממי צריך לקבל טופסי החמרת מצב.. " אנחנו לא ממלאים טפסים לפי רצונם של בני המשפחה בטון כועס", כאלו שבאתי והכרחתי אותו לעשות משהו לא חוקי... אממה... אני כהרגלי לא מוותרת !! אלך ואגיש טפסים מקווה שהעו'ס תעזור לי ותדריך אותי אייך לעשות את הדברים בצורה נכונה כדי שאמי אולי תקבל עוד שעות..אולי אחה",צ כל כך רוצה בשבילה שיהיה שם עוד מישהי שתעזור לה גם בהכנת ארוחת ערב.. לא יכולה פיזית לעשות הכל תחזיקו לי אצבעות שאצליח נשתמע בהמשך

מחזיקה מחזיקה .....

מקווה שעזר שהחזקנו😁❤

נפגשתי היום עם מנהל כל מחלקת השיקום ... לאחר שדיווחתי לו על הכשלים שבהם ניתקלתי ..הקשיב ברצינות... בשבוע הבא ביום שלישי תהיה ישיבה כנראה מסכמת לגבי מצבה של אמי ויחליטו אם ומתי היא תשוחרר הביתה ... המליצו לי להכניס אותה לבית אבות...או להביא מטפלת 24/7 שגם לנה אצלה בבית אמי כבר בעבר מאוד התנגדה ולא נראה לי שעכשיו תסכים.. וכל זה למה ...כי מצבה לא מאפשר להשאיר אותה לבד בלילות ... אני לא רואה כך את המצב וגם אמי כבר נכנסה לדיכאון שרוצה כבר הביתה... עכשעיו נשאר לחכות ליום שלישי ולראות מה יקרה כי יש גם מצב שעדייין לא תשוחרר מהשיקום. המון חומר למחשבה .. למרות שאני כבר יודעת את התשובה שלה..

החלטה ממש לא פשוטה! יש לכם קצת זמן לחשוב..גם לא ניתן שאת תהיי 24/7 איתה...בהצלחה

תודה אביב.את צודקת..רבתי עם גורם התמיכה העיקרי😱 כל כך קשה..ונכון אני ממש רעה אליי ונוקשה איתי עכשיו...והרגשת כישלון כי אני יודעת שאני יכולה!!! ולא התאמצתי....ישר פעלתי כמו שאת כבר יודעת ואומרת לי תמיד מ"הבטן." באסה

מיכלי מאמי כתבתי לך בהודעה הקודמת ובמקום ללחוץ שלח ..זה ברח מיכלי שלי חייבת סבלנות מתוקה שלי את בהחלט מסוגלת ואני גם סומכת עליך שתעשי את הדברים בצורה שקולה אי אפשר מיד אחרי שהגעת להחלטה ..לרוץ עליה גם אם מרגיש לך שזה הדבר הנכון לעשות כי גם זה תהליך יפתי תני לזמן זמן..את תהי בסדר גמור.. אוהבת אותך יפה שלי

יש בך חלקים שמפחדים /חרדים מהניתוק מה יהיה איך תסתדרי ....ועוד ואז מה קורה את החרדה את מפנה (בדרך לא מודעת למי שתומך בך)רבה איתו כדי להזדקק למטפל ולהגיד לעצמך שאת אפס ושאת לא יכולה .. זה הגלגל המוכר של החרדה ....אבל למדת אחרת אז פרגני לעצמך על מה שכן הצלחת ובפעם הבאה בטוח תצליחי יותר

וואו. אביב יקרה! לא חשבתי על זה כך..על החרדה ושוב פחד הנטישה הזה.. והריב הזה כדי שוב כאילו להרגיש לבד...לא יודעת. אני בטוחה שאני יכולה. ואעשה פרידה ואצטרך לא לשגע את עצמי או אותה. תודה שהארת את עיניי...חוזרת לפעמים לדפוסים ישנים. וגם לשחור לבן כמו שאמרה לי המטפלת.. אראה אותה רק באמצע שבוע הבא!!

דווקא שהחלטתי להפרד....חוקי מרפי. .אז נוצרה בעיה...לא רוצה לספר פה מה כדי לא לחשוף...כתבתי לה הודעה..היא ענתה כהרגלה. שאנינחושבת במונחי שחור לבן. כנראה. אבל קשה. ומבאס שעוד לא הספקתי בכלל לעבור תהליך של פרידה ועובר עליי משהו כזה קשה....וחייבת לשתף..אוףףףך מבאס

זה נכון את חייבת לשתף. כמו כל בני האדם שזקוקים לתמיכה. אנחנו בני האדם אנשים של קבוצות הצורך לתמיכה הוא של כולם גם הסבל הוא של כולם עכשיו ,יש לך כלים כשמוצף לך את צריכה למצוא דרכים נוספות מעבר למטפלת ...עוד אנשים, מקומות לתמיכה. לבד אף אחד לא יכול כל בני האדם זקוקים למערך תמיכה ... והכי חשוב חמלה עצמית...לא מגיע לך שתדברי אלייך בנוקשות 💜💛💚

וואו...שיר חדש של פוליקר. פשוט נגע בי כל כך!!!! https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=635274560313659&id=197654500742336 לא ממש יודעת לשלוח קישור.

מיכלי איפה מצאת את השיר גמני רוצה לשמוע אותו יותר מאוחר עכשיו נוסעת לאמא שלי עם בת דודה שלי והדוד שלי עושים לאמי הפתעה ..

וואו..מקווה שהיא תשמח. ושלחתי קישור. בכל מקרה אם את לא מצליחה פשוט תכתבי את שם השיר בגוגל😁 המילים. לא יאמן! תפור עליי.

https://youtu.be/zMtMBYUID1k בבקשה .....

היי תודה רבה כבר שלחו לי ושמעתי.. אבל הוא שר לגבר.... ???????

חחחח חטולית.. תקשיבי למילים.מה זה משנה למי הוא שר?? כל אחד מכוון למי שמתאים לו. וממש סליחה יודעת שאת חרדית.. אל תקחי את זה למקומות האלה בבקשה. אני דווקט חשבתי על המטפלת ועליי.

ותודה אביבוש❤

המטפלת הקודמת שלי הייתה מושלמת!! כמה חבל שלא יכולתי להמשיך איתה... השיחות לרוב השתדלו לא לגלוש.. לא זכור לי שקיצרה.. אף פעם.. אלא אם כן היה אילוץ שהודיע עליו מראש... יכולתי לכתוב לה ולדבר איתה גם במהלך השבוע כאשר הייתי במצב שזקוק לה... לא הייתה תלות בכלל. דווקא כי היא איפשרה.. סמכה עליי שכשאצטרך אכתוב או נדבר. ממילא מצידי זה היה רק כשהמצב דרש ממש ולא יכל לחכות לפגישה... לא באופן שיטתי כל הזמן... לפעמים אפילו כעסה שלא דיברתי איתה בשעת אמת.. כשהייתי זקוקה. ולא היה אף אחד אך גם לא התקשרתי אליה.. ממש הייתה שם. כל הדרך. המטפלת 'החדשה' מיוחדת גם היא. היא יודעת יפה לשמר גבולות אך כן עונה נקודתית בהודעה. מה ששונה בין המטפלות... העכשווית מאוד מגדירה. לא מעדנת את המציאות גם אם כואב לשמוע. (לומר שבעלי אלים. או כשאמרתי שאיני רוצה לשתף את אימי על האלימות שגיליתי שאני חווה בנישואין... כי אני חוששת שלא תסלח לבעלי ולא יודעת מה יהיה וכו... אמרה לאור נסיון עבר אימך סולחת.. כלומר מכיוון שהגיס נכנס לבית כשחזר הקשר עם האחות.. זה היה סכין בלב.. אבל נכון) ומחבקת תוך כדי.. כלומר במילים רכות ושימת לב מיוחדת לתגובות שלי. מאוד רגישה לשפת גוף. (אם אאנח או אזיז עיניים או נראה שנקטע קו המחשבה) לפעמים קשות לי ההגדרות.. מלחיצות. היא גם קוראת לי לפעמים.. מתמודדת א. מתמודדת ב. וכו'.. כלומר יש כמה בגוף הצנום שלי.. מלחיץ לקרא לזה כך........ המטפלת הקודמת מאוד חמה. אני מתרפקת על הזיכרון. בזכותה ורק בזכותה קמתי על הרגליים. הגעתי אליה שבר כלי... כמעט זונה... ותוך כדי הטיפול התחתנתי והבאתי 2 ילדים מדהימים.... אני רואה את זה ממש לטובה כיום. מכיוון שהיום אני צריכה הגדרות נוקשות ולא לוותר לעצמי מכיוון אחר.. וכן האלימות שהמטפלת הנוכחית מוסמכת לטפל בזה גם. אז הגעתי לידיים טובות....... לא תמיד זה היה כך.. המטפלת הראשונה ראשונה.... שדרכה סיפרתי לאימי בכלל על הפגיעה.. שהלכתי בכוחות עצמי לטפל בעצמי ושילמתי מכספי שרק התחלתי לעבוד..... הייתה מדהימה לשעתו כי היא הייתה האדם הראשון שסיפרתי לו וקיבלתי מענה לסוד הזה... עד שהתחלתי להפנים ולו רק קצת שנפגעתי... מינית.... ואז התפרקתי והנפש החלה להשתולל.. והיא אמרה לי לכי לאשפז את עצמך...... (גם אם הייתי צריכה.. כי היא החליטה כך.. איפה את? למה לא תבואי איתי לאשפז אותי או מדברת על סיבות למה.. איך ואיך להתקדם... היא פשוט זרקה אותי והפסיקה לענות לשיחות. מתברר בסוף שהיא בכלל לא מטפלת.... כלומר רק בתהליך הלימודים. ומחשיבה עצמה למטפלת בנפגעות בציבור החרדי....) והיו עוד סיפורים עד שהתגלגלתי למטפלת טובה דווקא חילונית זו שרשמתי עליה. וכעת הנוכחית גם מהממת... דתיה. (בלי כיסוי ראש לפעמים עם מכנס...) כנראה גם נוח לי הכי איתן......... החרדים.. כמה שאני כזו.. מרגיש לי מזוייף אולי דווקא כי נפגעתי על ידי "חרדי" וכל ההשלכות שהתפזרתי לגברים.. הרבה התגלו חרדים.. חיים בבגידות.... ו"המטפלת" החרדית.. לא יודעת.. אולי זה עוד כעס.. ולכן גם אני כך חיה בשני עולמות.... לאט לאט אמצא את הדרך שלי. מקווה......

וואו. לי יש רק את הנוכחית כך שאין השוואה. אולי לטובה. . נשמע מסובך אבל את צודקת לגבי החרדית והפחד.. עכשיו מבינה מאיפה הפחד והרצון לברוח מעולם החרדי.. ממש לא פשוט. איתך..

תודה מיכלי.. אינני יודעת אם אני רוצה לברוח מהעולם החרדי.. חלק בי אכן בורח.. מתנהג כך לחלוטין בכל דבר אם שבת אם כשרות או בשר חלב וכו' לבוש.... וחלק יודע שאני עדיין אותה חרדית ורוצה להיות.. אך עם שינוי כלשהו.. שינוי של אמת.. לא זיוף... וכרגע גם אני מזייפת.. עד שאדע את הגבולות ואצטרך לוותר על רצונות כלשהן.. אבל עדיין אני לא בחיפוש .. אני במקביל בשני עולמות. לרוב זה החרדי. כי זו השגרה והדרך לחינוך הילדים וכו'.. אבל ב4 אמות שלי אני חילונית ממש... וגם.. בבריחות שלי לבחוץ.... כל החרדי מתקלף... ובמקומו מראה פרוץ פרובוקטיבי במידה.. גם זה ממקום שצריך לעבור טיפול... זה לא היה לפני שנה זו. זה אתגר חדש שהופיע..... אז עד שאגיע לבדוק את מקומי בדת יש לי טיפול נפשי או שזה פשוט תוך כדי... רק לא ממוקד בדת כרגע..... מורכב... אכן.😒 תודה על היותך איתי... מתמודדת

אבל מצמיח הכי נורא זה אלו שהם ממש לא מיקצועיות ...וחושבות שאין כן כמה נזק .... צודקת המטפלת שלך עם א וב....כי יש בך גם וגם כמו בכולם זה לא מחייב שזה מנותק זה אומר שלמשל א חילונית גמורה וב הולכת בתלם .... בכל מקרה זה לא המטפלות או אנחנו זה הקשר .. אם הקשר מטיב זה עושה ניסים אם הקשר לא מטיב זה וואחד זוועה.... כמו בכל קשר ..😊☺😀 אוהבת אחלה יום

כמה נכון שקשר מיטיב עושה פלאים...ואני כל כך שמחה שאני מצאתי מישהי כזו. מאוד מאוד מקצועית, כל הזמן היא לומדת עוד ועוד..לא יודעת מתי היא מספיקה..אדם עמוס מאוד. וגם מאוד אנושית ומיטיבה איתי.. זה חשוב! ומתמודדת טוב שיש לך מטפלת שמבינה את מורכבות הדת..זה ממש לא פשוט.

יפה שלי אני די מוצאת קישור לדברים שאמרה מיכלי לגבי זה שנפגעת מחרדים ... בעברי ....גמני נפגעתי מאנשים שהם ממוצא בולגרי בעלה של אמי שנפטר וגם מרופא המשפחה דאז..שטיפל בי ..בקופת חולים אחרת..שבגללו עברתי משם... ומאז ..אני לא סובלת את הבולגרים... אולי עושה להם עוול כי אחרי הכל יכולים להיות בינהם גם אנשים טובים וכאלה שאינם פוגעים..אבל מכל אלה שהכרתי...לא צמחה מהם שום טובה.. וכן..כשיש מטפלת תומכת הכל מרגיש אחרת לגמרי.. מעולם לא אפשרו לי לשלוח הודעות מצוקה בזמן אמת.. לא היתה כזו אופציה ....וכן היה חסר למרות שהן כולן מקצועיות לגמרי..ומעולם לא היתה אופציה לקבל חיבוק בזמן אמת...אולי כי גמני התביישתי לבקש..במחשבה שניה יכול להיות שעם המטפלת הראשונה כן היה יכול להווצר מצב ...כנראה שלא היה פתח מצידי ..הבושה אכלה אותי והמטפלת הנוכחית ...לא יודעת אייך תגיב אם... אבל מוקדם מידי להכנס למחשבות כי בכלל החלטתי שלא להרשות להקשר אליה רגשית אז... חייבת להגן על עצמי ועל הרגשות שלי שלא אתאכזב מתמודדת ...ילדתי האהובה מאמינה שתוכלי למצוא את מה שאת צריכה כדי שתוכלי למצוא את הדרך הכי טובה להמשיך את חייך ממקום יותר בטוח ...ממקום יותר נכון ותמצאי את מתמודדת האמיתית ותופתעי כמה חזקה היא וכמה נחושה היא ...כי יש לה כל הסיבות שבעולם לחיים הרבה יותר טובים ויותר בטוחים אוהבת אותך

חטולית יקרה. כדי שהטיפול יצליח אין ברירה אלא "להקשר" ...נראה שזה חלק מאוד חשוב..ללמוד להקשר ולחוות קשר טוב ומיטב שלא פוגע..למידה. בהצלחה

יאללה. מה איתכן? חטולית טוב לשמוע שמתקדם קצת. יש גם אנשים טובים באמצע הדרך, מקווה שעוד תפגשו אותם. בכל מקרה..מעניין שאמרת על גמישות בשעה..כי למשל אצלי לא ממש הייתה גמישות בשעה. 50 ד' נשאר כך תמיד..רק כשממש נתקעתי שם במקרה קיצון היא הזכירה לי שנגמר ונסתה בטוב לסיים. היו גבולות. היו הסכמים של לכתוב לה וכו'. כמובן שיש גמישות אבל גבולות חשובים. אני חושבת הרבה..על הכל..אל תחשבו שהכל "דבש" גם אם אני שלמה עם ההחלטה. כלום לא פשוט. פעם כתבתי המון..בהתחלה. ופתחתי היום את המחברת. היה לא פשוט לקרוא באיזה מצב מחורבן הגעתי אליה!! הצלה זו הייתה. ממש. אז ככה פתחתי נשכחות והכל עובר לך מול העיניים. ואיזו דרך בחיי... נקווה לטוב. יש תקווה בנות!!! יש!!! האמינו בכך. שלכן, מיכל

הי מיכל ברור שיש אנשים טובים בדרך צריך רק להסכים לראות אותם .....סביבי יש המון אנשים כאלה זה לא משנה את הרגשת הבדידות . ההרגשה שנחרטה בתוך הנפש מאז מהמקום הזה שאף אחד לא היה שם רק את ומי שפגע בך ...ולמקום הזה לשבר הזה ....אף אחד לא יכול להכנס ....במקום הזה משהו מהנפש מתה ... מצחיק כנראה בעקבות מה שכתבת כאן בימים האחרונים נזכרתי איך נראתי בבפגישות הראשונות .....כל כך מוזנחת ולא נשית .. מתנות של הטיפול ....ויש המונים איזה שיפור עשית תהליך ארוך ומדהים

מיכלי מאמי מתוקה שאת החלטתי שהפעם בטיפול אני לא מאפשרת לעצמי שוב להקשר ריגשית למטפלת.. מעבירה הכל בקלות...אז כמה דקות לכאן או לכאן..כבר לא מיחסת לזה לא חשיבות ולא מציק לי.. בעבר הייתי כותבת דפים על גבי דפים של פוליו ומוסרת למטפלת.. כיום זו מטלה מיותרת ... וזה לא כאלו שהיא נותנת מלא זמן מזמנה ..פה 5 דקות..ושם 5 דקות.. אז כן יש גבול של 5 דקות חריגות ... וזה בסדר גמור.. גמני בעד גבולות... בעבר לכל דבר היה משמעות אפילו קריטית..כיום כל דבר בא והולך בחפיף מה שכן משגע אותי זה בכלל משהו אחר..היא אוהבת מזגן דולק..ולי המזגן מפריע אז כל כמה דקות היא מדליקה או מכבה את המזגן כדי שלשתינו יהיה בסדר לא קר ולא חם כל הזמן ..למרות שזה מוציא אותי מהריכוז ואמי גם היום כשהייתי שם ..ראיתי שכבר השם שלה עם סוגי הטפולים שצריכה לקבל רשומים על הלוח מול כולם... מענין שעד היום זה לא היה שם...ואומרים לה..צלצלי בפעמון שיבואו לטפל בך.. השבוע היא עדיין תהיה שם לגבי שבוע הבא..עדיין לא ידוע אייך ומה יהיה..

מיכלי אוף איתי רציתי להגיד לך שאני כל כך גאה בך אייך שאת לוקחת את הפרידה מהמטפלת .... בכלל לא קל או פשוט ...וגם לא מובן מאליו כי יש המון רגשות לאבד ולתת להם מקום...וצודקת ..לכל דבר יש סוף ..ואצלך הסוף רך ונעים ואת מקסימה שלי...

תודה...משתדלת. ❤

חטוליתוש התקדמות מבורכת... לא לקחת ללב. לא להיקשר.. לגבי המזגן... אולי מראש להגביה את המעלות או לעשות שיעבוד על אוורור? אפשר לבקש זאת ממנה? רק בגלל שזה מוציא מהריכוז אז חבל למנוע דבר שכל כך אפשר לבוא לקראת.... שמחה כל כך לשמוע על אימך. שמשתפר והם ערניים לטיפול וצורכיו.. באהבה מתמודדת

מיכלוש!!! לפעמים להיזכר מעקצץ קצת.. תגעי בזהירות... הרבה כוח לסגור מעגל... שלך, מתמודדת

כמה שאת צודקת. קצת קשה לנבור פתאום שוב בתקופות הקשות. אבל לראות איפה נמצאת היום זה מחזק

לכן.... תגעי בזהירות.. שימי לב איך משפיע עלייך... כל שלב. ואנחנו פה.. גם המטפלת.. תמיד. כל החיים יצוצו דברים.. השאלה אם נזכור את המקום שהיינו וגדלנו מאז.. רק זה ייתן כוח. כמובן גם כל הכלים שקיבלנו בדרך.....

היום סוף סוף לא היו עיכובים בטיפולים של אמי...לפחות זה מה שהבנתי כי אמי אמרה שבבוקר לא עשו הנהלציה שזה מאוד חשוב אבל הייתי איתה עוד לפני ארוחת הצהרים..אולי בגלל שראו אותי שם.. אמרו שאחרי האוכל יעשו זה כל כך חשוב ולא לחינם אני מתעקשת ..כי רק זה עוזר לה לנשום יותר טוב...היא חייבת..!! בערב הזכרתי לה לצלצל בפעמון שיבואו... מחר כבר אקבל דיווח על ההמשך אבל זה מוכח שהיא נושמת יותר קל אחרי הטיפול אז למה לוותר?? גם בטיפול היה בסדר..לפעמים מרגיש לי כאלו שהיא נתקעת על משהו ספציפי ...ולא מבינה למה.. ולפי התשובות שלי היא..או ממשיכה או ..עוברת הלאה. בסך הכל אני חושבת שהיא בסדר ובאמת מנסה רק לעזור... היום אמרה שהיא גם מטפלת באלימות בזוגיות ..ושאלה אם יש דברים שאני רוצה לשתף... הטיפול נגמר מוקדם יותר היום אבל לא נורא כי היא לפעמים גם חורגת מהזמן ..לטובתי.. עוד יום עמוס מאחורי ומחר צריכה ללכת לאוורר לאמי את הבית ...חוץ מהביקור אצלה וכל השאר ... היוםצלא יכולתי להדליק מזגן בבית כי הקור מקפיא אותי ואני כל הזמן מתעטשת... ביי בנתיים

חטולית איזה כיף לשמוע שזה הגיע... תודה שאת מעדכנת.... מקווה שזה רק ימשיך כך. תמשיכי להראות נוכחות גם כשקשה תראי כמה זה מועיל... מאחלת לך הרבה הרבה כוח. לגבי הטיפול שלך.. אולי כדאי לעבד את המילים לשאלה מוגדרת ולהעלותה בשיחה? יכול להיות שזה אי שימת לב שלה.. ואותך זה מבלבל? חוסם? ... ציינת שהמפגש היה קצר יותר.. יש פה אכזבה? למרות הידיעה שלפעמים היא גם מאריכה לטובתך..... אם לא מזגן אז מאוורר.. החום הורג. ומהריצות בחום וקור ממזגן מקפיא ודאי אפשר להתעטש ולחלות.. שמרי עלייך יקרה!!!! אגב.. האם יש צד לאלימות? מדוע שאלה זאת? .. מחבקת. מאחלת לילה נעים וטוב. תתרפקי על התחושה שהיום היה יום גדוש וטוב.

לא יודעת למה העלתה את הנושא שיש לה גם ידע בטיפול באלימות זוגית .... אולי נסתה בדרך אגב לשאול אותי אם יש....ברור שלא !! לפעמים הטונים בווכוחים עולים כמו אצל כולם אז כן גם אצלנו.. ודיברתי על זה גם במפגש אתמול.. היום נשארתי אצל אמי רק שעה כי הייתי עייפה ומותשת ..אמרה לי את נרדמת בישיבה אם את עייפה לכי הביתה לנוח ..אז הלכתי אבל לא לפני שוידאתי שההנהלציה שלה בדרך אליה.. היום אין לי כוח לכלום ...חוץ מלכניס כלים למדיח לא עשיתי כלום ... גם מחר יש יום וגם אורחים לאמי בשיקום... כמעט נרדמתי בישיבה בזולה שלי..( כורסה) כולם נרדמים פה .. ופחדתי שאחר כך לא אוכל להרדם... מעסיקה את עצמי כדי להיות ערה מיאוווו

לפעמים מטפלים רק מנסים לברר...אל תקחי קשה שביררה. ושמחה לשמוע ששומעים את אמך!!! ומטפלים

חחח אני אוהבת את המיאוו שלך....😂😍 כנראה באמת שאלה כדי לברר.. שמחה לשמוע שהכל בסדר. ורגיל... יפה שאימך שמה לב שאת זקוקה למנוחה.. ולא דורשת יותר או מבקרת אלא מעריכה... תנוחי יקרה.. גם לשבת בזולה זה נהדר. מחר אורחים?? תהני.. אלו שהיו שבוע שעבר? מה זה דורש? להכין אוכל? אל תשכחי את כדור הסכרת.... במידה ותאכלי מאוחר.... אוהבת אותך. לילה טוב אגב.. לבת שלי יש בובת חתול.. היא מאוהבת בה.. אפשר לקרא לזה חפץ מעבר או תחליף למוצץ... ממש מרגיע משמח והכל בשבילה..... אז מחוברת למיאווו... מזכיר לי אותה אומרת זאת.. חח.. "אני רוצה מיאו אדום" ככה קוראת לזה.. לא אומרת את החתול האדום.. קוראת לו מיאו.... מסיימת לכתוב הולכת לתת לה נשיקה.. (הנשיקה קצת ממך/ בגללך חח) וגם לבן... אוהבת לשבת לידם ורק להסתכל... אפשר כך שעות... מלאכים שלי.... אהבות.... איזה אסוציאציה ממיאו... 😊 לילה טוב אמא חתולה😉😘

לא עלו הודעות חדשות גם לא מה שאני כתבתי שם... ואין תגובות של אף אחת שם... משהו מוזר...

בשדה התעופה .... או שנייה לפני ..שיהיה בריא האדם הזה כל כך מיוחד ...ואיזה מזל שכאן אני יכולה לכתוב את זה בלי שמישהו יחשוב שאני מנסה למצוא חן בעיניוו או לסנוור אותו ....

אויש.. נשמע לא נעים.... מתכוונת לשניכן.. חטולית על שאין מענה ואף תגובות לא הנשלחות.. ולאביבי על התיאור.. נשמע שהתבלבלו שם אם את אומרת משפט כזה.. תחזיקו חזק. בטוחה שתקבלו תשובות...

חטולית, אין על מה להתנצל...את עסוקה וחייבת לדאוג לאמא ולעצמך. את לא חייבת לכתוב תמיד.. אך מה שכתבת. וואו. כן, המטפלת שלי מדהימה!!! מאוד מיוחדת ומאוד הולכת איתי!! היא הציעה תקופה של פרידה, אני מצידי הייתי בורחת אחרי פגישה אחת של פרידה. אבל אני למדתי שזה לא נכון ויש לעבד כל דבר...לי פשוט עלה רעיון שעל כל שנת טיפול נעשה פגישה..סתם סימבולי כזה... והיא הסכימה. גם האפשרויות פתוחות וזה כל כך מקל עליי... אני לא מבינה איך נפרדת בפגישה יחידה והמטפלות שלך הסכימו?? בהחלט לא נשמע טוב.פעם שרציתי להפרד ממנה ( והיו הרבה כאלה רגעים)אמרתי שנפרדים וזהו..והיא תמיד החזירה אותי לדבר והסבירה שאני אתחרט על כך בעתיד. צדקה! ואמרה שזה תהליך וכו' כן, זכיתי! וקבלתי אותה מתנה..היא ממש מתנה עבורי! הטיפול הוא המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי!! תמיד ספרתי עד כמה היא מכילה וטובה עבורי. בריאות וליום רגוע. גם אני בבי'ח היום לבדיקות..נתראה😉 יום טוב

כיף לשמוע אותך כך. מאחלת שתקרני משמחה ואור כל שנות חייך. בהצלחה בבדיקות ושמועות טובות.

מיכלי מאמי שהבדיקות יעברו בקלות ובשורות טובות.. אוהבת אותך מתוקה

מהשריטות שלנו ומהגיל זה לישון מעט לעשות הרבה ....ימים עמוסים לחלוטין .. תהני מהחופש והצמיחה כייף לקרוא אותך

נפש מעונה! כאב שנערם בערימה, שרק גדלה... והשתיקה כבר גדלה.... נפש מרוקנת! מבקשת נחמה.. מזור.. רפואה.. קפואה. האם אבדה תקווה?! נפש בוכיה! מונחת כגביה.. בעולם של עשיה. מתפקדת בגבורה! עם נפש שבורה... מאוכזבת. מרוקנת. והרכבת דוהרת. לא חומלת. לא עוצרת... לאסוף את השברים, רסיסי חיים.. השמחים.. הטובים.. שמעט זכורים.... שהיו עד אותם רגעים, בהם השתנו חיי לעולמים.... ואז.. הזיכרון עמום. ועל חיי מרחף איום. שלא יעלם גם אם יהיה "כתב אישום" כי בנפשי - מום... אבדה שמחת החיים.. אבדו הגבולות.. שארית הכוחות.. והמטרות.. מה הטעם להמשיך לחיות, בידיעה שיש שני עולמות!! ואין כוח להמשיך לבנות... עיניים כבויות, לשקוע רוצות... להרפות... זכיתי! ולי 2 אוצרות, מפז יקרות!! נותנות כוחות.. את הלב מפעילות.. מחזירות פעימות... כמה אני אשמה?! כמה ההשלכות הם בעצם בחירה?! האם בשבילם אמצא עוד כוחות.. לשנות...?! מלאה בדאגות.. על הבאות.... בהתחשב בנסיבות... מה עליי לעשות?! גלי החיים.... סוערים.. סוחפים.. לא מרפים... מכל הכיוונים. גם הלא צפויים.... חונקים. ממוטטים..... ושוב אני.. עירומה כביום היוולדי.. לבד. בוכה על מה שאבד. לעד. "השלמה" עוד מילה יפה.... להתחלת מציאות חדשה.... אז, איך מתקדמים, כשכל הכוחות מופנים, להסתיר ולשרוד.. לעבוד וללמוד.. בתפקוד גבוהה מאוד..??? הנפש חולה.... מחלה איומה!!! האם רק אני מבחינה?! שמשהו השתנה!! וקיימת דעיכה... מאחורי המסיכה...???? אילמות.. בדידות.. כבדות.. עייפות.. אין מטרות! בלי מסגרות! שאיפות מצטמצמות... וגם הן, למימוש לא ניתנות... תגידו לי איך מכאן קמים - באמת לחיות???

רק בזכות שני האוצרות שאליך עינים נושאות וידך המכוונת בחום ואהבה שבמקום אחר לא תימצא ועינים כבויות מטאטאים עם מראות של שני הילומים.. שלך הם פרי נשמתך המעונה והדוויה שבצחוקם המתגלגל מחזירים אותך לחיות..למענם אכן כן... חיבוק חם ואוהב עד אליך ילדתי האהובה ליל מנוחה

לא סתם בחרת בשם הזה אז ....מתמודדת עם מה שבא את תצליחי אני בטוחה בזה יש בך כל כך הרבה ואת מדהימה ....ולחיות ולא לשרוד כל רגע זה תהליך .... שנים הייתי במקום שורד היום אני יכולה לומר לך שאני חיה חיים מלאים עשירים בתוכן ...ויש רגעים של נפילה ושל קושי ובכל זאת .... מאמינה עד מאוד שבטיפול טוב ומוצלח אפשר להציל את החיים האלה ....הם לא יחזרו להיות בלי הפגיעה אבל הם יהיו לצד הפגיעה והיא תהייה הרבה פחות חודרת בכל רגע. . ועדין בחיים לא תצמח לנו רגל חדשה ..זה עצוב זה קשה וכואב ....אבל ברגעים כאלה מאוד עוזר לשים את כל המכלול בפרספקטיבה...יש לך המון בחיים האלה אל תוותרי עליהם ....אוהבת מליונים

רק לבכות....... לראות הכל.. נאבד... לחשוש מעתיד שבהווה ניתן לפעול.. אבל לא יכולה... כבולה מרגישה אילמת.. למרות כל המילים ... האילמות משתקת קידום.... לא מצליחה לדבר מה שצריך.. נכנסתי למתכונת הרס עצמי.... ומי יודע איך יוצאים מזה......... אכן.. בשבילם.... אבל אני דועכת.... אין לי את עצמי לתת להם..... אז מתפקדת. ומתעסקת בפנים... שלולי הדעיכה... יכולתי יותר. מגיע להם יותר.

רוצה לקוות.... שגם חיי יהיו לצד. או יתעלו בזכות.... כך או כך.. אכן מתמודדת.. אין לי משהו אחר לעשות... גם בנפילות.. זה חלק מההתמודדות.. אומנם חלק לא נעים.... אבל חלק מהתהליך. וכנראה שנגזר עליי... ליפול.. להתרסק.. כדי לקום שוב....... לא יודעת. תודה על עידוד ותקווה....

שאת מדברת את ההרס הזה בטיפול את חייבת לפני הכל לשמור עלייך חיבוק

מתמודדת יקרה! זה קשה להיות בשני עולמות... האם הבנתי נכון שאתם חרדים ואת לא שומרת שבת בסתר?? גן זה שני עולמות. קשה ממש. הרס עצמי..הייתי בכל זה. מניסיון טוב שאת כותבת...וטיפול להביא הכל לטיפול..כל כך חשוב!!! אני כלל לא האמנתי שאפשרי ותראי איפה אני היום!! אביב כתבה כל כך נכון! להרפא לגמריי זה לא נכון לומר אבל כן, ללמוד לחיות לצד.. איתך, מיכל.

אכן מיכלי... כולי קצוות.. כתבתי.. ומחקתי.... אולי הפירוט במדיה החשופה מסוכן לזה.... אסתפק באמירה שאני חיה קצוות כמעט בכל תחום... וכן זה קשה מאוד. שמחה שאת במקום זה. ואני... מקווה להגיע אל החיים... (לצד או לאחר ההחלמה)

הייתי כל כך עסוקה עם אמא שלי מאז גם שחזרתי ממנה ... לא שמתי לב כמה שאתן הנהדרות כאן כותבות על כל הכאב עם ...ובלי אמא... עסוקה בכביסות של הבגדים שלה שהחזרתי מבית החולים ..מלוכלכים ... עייפות כללית מתישה של מלחמות בלתי פוסקות על התנאים שבהם היא מאושפזת ....עד שעה 21.00 שהתקשרה להודיע שכן עשו הנהלציה כבר פעמים מאז שהלכתי..וכן הביאו לה אנטיביוטיקה ..... ועדיין משתעלת כמו מסור חשמלי... אז קראתי אתכן בנשימה עצורה !!! בנות אהובות אתן מהממות !!! כל כך מבינה את הכאב שהיה גם חלקי כל כך המון שנים עד שנפטר בעלה .. אחזור

רק שחםםם.... הכל טוב יקרה אוהבת מליונים תשמרי עלייך .....תנסי קצת לנוח ...חיבוק

תודה יקרה.. זה לגמרי בסדר. מובן. ואף נחוץ שתפני את הכוח אלייך ולאימך ולכל המסביב... יודעת שאת פה. ובחיבוק גם בלי מילים נותן המון......

שום דבר לא השתנה בטיפול של אמא שלי גם היום !! הגעתי חצי מעוכה מנסיעה שחזרתי מרופא הנוירולוג ...שלא אהב כל כך את תוצאות הבדיקות שעשיתי בוולפסון..ואמר טוב.. למעשה זה לא מפתיע אותי....עכשיו צריך להליף לך את הכדורים נגד הכאבים..ולעשות עוד בדיקות דם מורחבות כולל אידס... הוא הופע מאוד ולא אהב בשביל מה בדיקות אידס שאל ?? מה אני כבר יודעת שאלתי אותו.... אלה בדיקות שרק רופא ראומטולוג יכול לבקש..אמרתי לו אני צריכה עכשיו לחכות חצי שנה לרופא כי אין תורים אליו עד.... אז היה יפה מצידו שהלך לרופא אחר לבקש עזרה שיכתוב לי את הבדיקות ובטעות נתתי לו את הכרטיס של בעלי... באמת עשה מאמץ ושלח אותי אל הרופא הנוסף ושוב תחקי בתור... כבר לא מדברת על סה שהאוטובוס שאיתו אני נוסעת בד'כ ..כבר לא מגיע לאן שאני צריכה ..ומשם עוד אוטובוס להחלפה..ומאוד קשה לי להתנייד בין אוטובוסים... אבל לא ויתרתי..ואחרי הכל כן נסעתי לאמי שחיכתה לי בצהרי היום במיטה.. !! תגידו כאן זה גנון שמשכיבים את הילדים אחרי האוכל במיטה.?? וכהרגלי שאלתי מה עם הינהלציה ?? אמרה לי ..לא עשו.. שוב ניגשתי לצוות לשאול למה..אמרו כן עשו..אמא שלי תמיד משקרת?? באמת שכעסתי..ואחרי כמה דקות הגיע אח..ושאל אמרה לו שלא..אמר אני אבדוק..הלך ושוב חזר עם מנה כפולה של הנהלציה...אז למה כל השקרים האלה. אמר שהרופא רשם להפסיק..בסדר אם הרופא רשם אנח רוצה לדבר איתו עכשיו כי אין מצב שאמי מחרחרת כמו טרקטור ולא תקבל שום טיפול..אחר כך ישחררו אותה הביתה ותוך יומים שוב נגיע לאיכילוב..אז מה עשינו ?? האח הזה כנראה כן אחראי והלך להביא רופא אחר שיבדוק את אמי..אמר לי באמת שמעתי אותה מחרחרת והבאתי רופא שיבדוק.. הרופא בדק ואמר נכון מאוד חייבים להוסיף לה עוד חומר בהנהלציה וגם לתת אנטיהוטיקה שלא תקבל דלקת.. ה' בעזרי לכל אורך הדרך ואמי כל הזמן מסכנה שלי כבר לא יודעת אייך להודות לי גם עשו בדיקת שלפוחית השתן וגינאלי לראות אם היא מוציאה מספיק שתן אמי אומרת לי תראי רק כשאת כאן עושים לי את כל הבדיקות שצריך!! אז מה השתנה...??? כלום לא השתנה כשהם רואים משפחה שדואגת ועומדת להם על הראש הם עושים !!! ומחר יום חדש...מי יודע מה ילד יום להתראות בנתיים

אוי מתוקה.. איזה יום...תטפלי בעצמך! תעשי מה שצריך. ועם אמא אין ברירה אלא להיות שם ולדאוג להכל. חבל שכך אבל נשמע שצריך. איתך, מיכל

חטוליתוש צר לי להגיד לך שכלום לא השתנה ... ומערכת הבריאות לא סופרת קשישים ואם אין משפחה אז שהקשיש ימות ....הקשישה במזדרון רק מתחלפת ....אוהבת תחזיקי מעמד

חטולית אהובה ויקרה!! נשמע מתיש.. האח הזה שליח טוב.. נקווה שיהיה שם הרבה... ותמשיכי במעקב.... אימך זקוקה לך ומעריכה.. נסי לשאוב מזה כוח.. הרבה בריאות גם הרופא שלך היה שליח טוב היום.. מקווה לתוצאות טובות בבדיקות.. ונסי לנוח בין לבין....

מסתמן שכן. תהיה פרידה. לא יאמן.. אני במצב כזה שאני כבר יודעת איך היא תגיב..וידעתי שהאפשרות שהדלת פתוחה תהיה. היא הבינה שזה רצוני, ואף הסכימה. שאלתי כמה זמן תהליך? והיא אמרה אולי עד סוף אוגוסט או עד החגים...מה שאחליט. ואני החלטתי ש10 פגישות..פגישה לכל שנה..אז זה יוצא באמצע מה שהציעה. היה לי ברור שנברר למה עכשיו? והאם סגרנו נושא מסויים ואיך אני? וגם ספרתי לה שבפורום חתמתי מיכל השלמה! לא כמו פעם..היום מרגישה שלימה. מה שאהבתי שהיא אמרה שאם נראה שלא מתאים אז לא! והאפשרות לפגישה כשארצה או מקרה חירום אם יהיה פתוחה תמיד וגם פגישה מרוחקת כדי לשמוע איך אני אפשרית!! מה שרציתי לשמוע, שמעתי. אז מתחיל תהליך....והפעם תהליך של צמיחה וגדילה וללא קביים.. מעניין איך יהיה. קראתי שפרידה גורמת לרגרסיה, ושמודעות עצמית חשובה לפרידה וכו,'... מרגישה שלימה עם ההחלטה, זה לא אומר שלא יהיה קשה ואולי אתחרט. מבחינתה הכל לגיטימי וכייף שכך. תודה יקרות..וסליחה שפקפקתי בכן. מאוד צריכה את ברכתכן..מעולם לא נפרדתי מטיפול. והייתי רק אצלה כל השנים. לא מכירה מטפלים אחרים. מקווה שילך טוב. תודה. מיכל השלמה.

איזה יופי מיכלי.. נשמע שהוקלט לך. שלא ידעת איך יהיה ורווח לך... שמחה לשמוע שהיא הבינה. שהתהיות שלך קיבלו מענה. וששמעת דברים שעושים טוב על הלב ומאפשרים לעזוב וגם לחזור כשצריך... לא הבנתי.. אתן תתחילו תהליך של פרידה? עשרה מפגשים? פעם בשנה? לא היה ברור לי.. על כל מקרה. אני שומעת את השמחה בקולך. שומעת שאת יודעת מה את עושה.. מקשיבה למה שנכון לך. מבינה שיהיו מקרים בהם תאלצי להתמודד אך הפעם את מוכנה להתמודד בכוחות עצמך. וכן את שמה לך באופציה שכשתצטרכי תהיה לך אפשרות לחזור... לקבל סיוע.. מיכלי... שתהא דרכך צלחה.. אוהבת

לא פעם בשנה. מפגש על כל שנת טיפול. אני כמעט 10 שנים איתה. אז חשבתי שעשרה מפגשים יתאימו לסיום והיא הסכימה.. ואם אצטרך או שנרצה לקבוע מפגש של עדכון אז נקבע לאחר כמה חודשים .או משו כזה. וכן. הוקל לי שהיא הסכימה איתי ואפילו שמחה בשבילי על ההחלטה.

הבנתי.. שמחה לשמוע. מאחלת שזה ישפיע עלייך לטובה. שיחזק. ויועיל. בהצלחה...

תודה. הלוואי. וקל לי יותר עם אביב😁 אבל הכל בסדר ומתקבל באהבה. ❤

חחח התחברתי לפה...אז מתמודדת תודה על הכל. ואתחבר לאביב גם❤

מרגשת נפלא ...וכל פגישה לעצמה תהליך ...אני כל כך שמחה לשמוע 😊

לא הבנתי.....

רק תודה. אין מה להבין. פשוט תודה לשתיכן❤אביב קוראת לעצמה גם בוחרת אז זה לפעמים מבלבל..

לא מבלבל לוקחת לתשומת ליבי ....וכן בוחרת אני כבר מזמן לא ....יש בשם הזה יותר מידי ניסתרות אביב מרגיש יותר אמיתי ....

מיכלי מאמי מתוקה שלי מצטערת אייך פיספסתי את ההודעה שלך כשחזרתי אבל כבר לא ראיתי על העינים מכעס ומעייפות תשמעי ..אני פשוט מאושרת בשבילך ..למעשה קיבלת כל מה שרצית ויותר טוב מזה אין 10 פגישות פשוט מרגש אייך עשית פגישה לכל שנה ... לא הייתי חושבת..למעשה אף פעם גם לא חשבתי ותמיד היה לי כזה ..אוף שיחת פרידה...ואין משם דרך חזרה..אין עוד אפשרות לדיבור אף פעם אחרי שזה נגמר עם אף אחת מהמטפלות שהיו לי...זה מעולם לא עלה בשום שיחה.. את מודעת למתנה שקיבלת ?? מאחלת לך יפה שלי שאחרי כל השיחות תהי כל כך חזקה ובטוחה בעצמך שתזדקקי אך ורק לעצמך כי את עצמך עולם ומלואו ויש לך את היכולת להתגבר..ואם משהו מציק תמיד אנחנו כאן איתך ובישבילך... !!!! אוהבת אותך מקסימה

תודה לכולכן, שאתן כאן! שאתן משתפות... אני מאוד מקווה שאתן לא תקחו את הדברים שלי שאני בטוב להלקאה עצמית כמו למה לא אני?? למה ממשיכה בטיפול ומרגישה עדיין רע? הייתי בסרט הזה...מקווה שאתן מפרגנות באמת...ו...מקווה שאכן אצליח! עוד לא יודעת מה היא תגיד על ההחלטה..ואולי בכלל תהיה נגד?? לא יודעת..אבל מקווה לטוב. שבוע טוב לכולכן. אוהבת. מיכל

מיכלי מאמי מתוקה אייך יעלה בדעתך שאנחנו לא נפרגן לך באמת ומכל הלב קחי טת הכל באיזי תנשמי עמוק וכל מחשבה שלילית הסירי מדאגותיך.. תמיד כאן איתך או ..שם.. את לא לבד ויהי מה אוהבת אותך יפתי

תודה חטולית, כמה שאת מחזקת!!!!!!! ❤ מקווה שאמך תחלים במהרה. ושיתייחסו אליה בכבוד!!! את מדהימה. תודה

מיכלוש!!!! מאיפה הבאת את זה??? הכי שמחה בשבילך.. השיתופית והדיעות לא באו כי לא פירגנתי או כי חלילה רציתי לדכא... ממש לא!!!!! אלא לתת את הצד שלי וכמובן גם רשמתי שלכל אחד דרך משלו, במילים כאלו או אחרות... יודעת שלא האשמת. אבל מרגישה צורך להסביר שוב.. מאחלת לך דרך צלחה. וגם אם המטפלת תחשוב שזה לא נכון.. את המחליטה ובטוח שהיא תהיה לפי מה שנכון לך גם אם תהיה דיעה שונה...... מחבקת ומחזקת אותך בתהליך מתמודדת

קודם כל יקרה תירגעי הכל בסדר !!!!! אין סיבה שניקח זאת קשה ... לדעתי כולנו בדרך..בתוך תהליך , גם פרידה הוא תהליך ...זה לא טוב או רע ...יש בחיים גם מזה וגם מזה ... נניח ניקח אותי לרגע יכול להיות כאב עמוק על אמא למשל ...ורגע אחר כך אושר על דברים אחרים בחיי....לדעתי החכמה לדעת לקבל את הטוב ואת הרע את כל מה שבא ... הטיפול פשוט מקטין את אורך הגל ... אתך אהובה , תאפשרי לעצמך את תהליך הפרידה זה תהליך משמעותי ביותר ...אל תוותרי על הקושי והכאב בתהליך הם חשובים ..

תודה. וקל לי יותר עם אביב אבל הכל מתקבל באהבה❤

הי את הכרת אותי גם בוחרת ....אז זה אותה הגברת רק בשינוי האדרת..

הבנתי.. חח..

הרגע ניכנסתי קראתי אותך אהובה את כל כך לא מכאיבה להפך לראות נשים שנפגעו שהצליחו לעשות בליבם את התהליך הזה מעורר תקווה ואמונה שזה אפשרי . מורכב נושא אמא אצלי בהזדמנות אולי יהיה לי כוח להסביר . עדין יש פנטזיה שאמא תהיי אמא אמיתית פעם מה שלא יקרה לעולם. מי שכותבת כך זאת נערה צעירה וכן היא מלאת כאב .שאני מבינה אותו אבל לא מרגישה אותו יחי הניתוק ..😀😁😂 ברור שמה שנכתב על ידי או חלקי מגיע לטיפול .. תודה יקרה על המחשבה שהשקעת בי .. אוהבת חיבוק עוטף לכולך

בוחרת שלי!!!!!! שמחה לשמוע שזה לא ציער אותך אלא נתן אולי תקווה.. גם אם היא עצומה ונראים רחוקה בהקשר לאימך.... במידה ותרגישי צורך/ יכולת.. פה (ובעצם בכל מקום שתבחרי) בשביל להקשיב... מעניינת אותי 'אותה נערה צעירה כאובה'.. אוהבת אותה. מחבקת הכי קרוב ללב..... שמחה שאת מצליחה להביא את הדברים הכתובים גם לטיפול.... זה כל כך חשוב.... אוהבת, מתמודדת

אמא אין סיכוי ....זאת פנטזיה אבודה ...אבל זה תהליך ..בסוף כל חלקיי יקבלו שאין לזה סיכוי ...ויקבלו את זה שאמא לא תאהב אותנו כמו שהם רוצים ...

😣 אמא.... או אמא....... האם הריחוק עוזר לקבלה של עובדה זו? למשל... גם אני עוברת עם אימי... אנסה לשתף.. לא יודעת כמה יהיה לי כוח... אתחיל.. מאז שאמרתי לה (דרך הטיפול) מה שקורה.... היא אומנם האמינה.. (אולי.. לא יודעת עד כמה) אך מעולם לא דיברה זאת. מעולם לא חיבקה. רק הייתה פאסיבית.. הקשר עם אחותי נותק. היא אפילו לא ידעה למה.. חשבה שזה בגלל שלא אוהבים את בעלה.. כי מאז ומתמיד היה איתו בעיות.. בלי קשר אליי... וכך עברו השנים.. מאז שאמרתי כל כך הייתי זקוקה לה.. וכחלק דפוק בי.. בעצם פגעתי בעצמי כדי שתשים לב.. כמו בשנים של הפגיעה הפסקתי לאכול.. כך לאחר מכן היה גברים.. והרבה מרד.. שמה שיכל אולי היה לעצור הכל זה.. חום וחיבוקים וכאב שלה או דיבור............ לא חשוב.. עברתי המון אז. למדתי שמאימי לא אוכל לקבל מה שאני רוצה. למדתי לשחרר כי הגעתי לשלב שאני מתדרדרת רק כי אני צריכה תשומת לב של אמא ומנסה לקבלו במקומות... שלא רק שלא נותנים.. אלא גם מדרדרים.. פוגעים.... הורסים את הנפש... .......... גם היום.. חזר הקשר עם האחות.. היה את החתונה... אין לי כוח לפרט.. קצת פירטתי כשכתבתי על כך... היה מה שקרה עם הדודה.. וגם באותו חמישי... מה שכתבתי לא מזמן... אותו חמישי הרג אותי....... האחות אירגנה מסיבה לאימי.. הזמינה את האחים.. אותי לא.. בטענה שאני הייתי במסיבה (והם לא הגיעו כל אחד מסיבותיו) אני זו שצריכה להיות מנודה?????? כי אני הייתי כשהם לא היו ואימי רצתה שיבואו????? לא חשוב, ממילא לא הייתי הולכת כי זה האחים ובני הזוג.. וגם הוא היה.. אז לא הייתי הולכת ממילא. אבל זה כל כך פגע. במיוחד שאיני כאילו הסתירה זאת ממני. לא טורחת אף פעם להתקשר ולשאול איך אני.. לומר שלא היה לה שלם לראות אותו ואותי לא.... שאני בליבה... וכו'... אחי, שלח לי תמונות.... מה הוא חשב??? שאם אני חסרה לפחות אתענג על התמונות... שיעשה לי טוב לראות אותו כחלק מהמשפחה??? הכל מורכב כי.. אנחנו לא ככ משפחה מאוחדת.. ופתאום.. כולם התאחדו ועושים משהו לא שגרתי להרים לאימי על איזה מעגל שבשגרה... הביאו לה גביע.. תעודת הצטיינות ואף חתמו עליו.. כל ילד.. וצילמו זאת.. ואני.... יפה בכלל שרשמו איתך שמי... אבל לחתום?? כדי להראות שהמקום שלי חסר?????? הסיבות לא התקשרו... בעצם לאף אחד לא אכפת. החיים זורמים... ומקווים שגם אני אזרום.. מתישהו.... במקרה זה רק הדהד לי המשפט מאז...... אמרתי לו בקול רועד.. במקום שאני אהיה אתה לא תימצא. הוא הגיב.. אני שם עלייך 🖕 ואני אהיה גם אהיה. לימים.... הוא צדק. הוא נמצא. אני הולכת. הוא מרגיש חופשי לשיר.. ללכת. לדבר עם כולם. אני מתכווצת. אכולה. ובעצם מנדה את עצמי.. מכל משפחתי. מאלו שיודעים ושותקים. מאלו שלא יודעים ו"לא אכפת" להם.. מכולם...... כועסת.... פגועה..... זה היה הקש ששבר את גב הגמל לימים האחרונים שעברו עליי (חמישי שעבר) ... אשתף אולי כשיוקל לי.. (בכל אופן זה לא קשור לעניין 'אמא' לכרגע..) העזתי ושיתפתי את אימי שקשה לי... היא איחלה לי רפואה שלמה. זהו. העזתי שוב אחרי כמה ימים לשתף אותה בכאב (זה היה בכתב) אך היא בחרה לשתוק.... ואני בתגובה אוטומטית אמרתי לא חשוב יהיה בסדר.. והיא מאמצת את המשפט ומעדיפה את זה מאשר להיות בכאב הזה.... אני כועסת עליה. מאוד. מורכב בכלל לכתוב את השתלשלות העניינים כי זה לא מתאר את כל הניואנסים של השלבים...... בוחרת לא להכאיב לה יותר. כי ברור לי שקשה לה עם זה והיא לא יודעת להתמודד. היא אישה חזקה. ומתמודדת מול מלא דברים. ואם זה היה קורה לאנשים חיצוניים היו מקבלים את הנחמה. והעיקביות... אבל שזה קורה לבת שלה. האהובה. ואני והיא מאוד מחוברות. היא לא יכולה להיות רגשית. היא מתנתקת. או אומרת מילים שכליות כמה צריך להתקדם וכו'... אני דומה לה. אבל גם שונה. שיתפתי פה פעם על מה שרשמתי לה לאחר החתונה? לא הראיתי לה מעולם. אבל רשמתי.... לעצמי.. לפרוק משהו..... ממשיכה לדבר איתה כי אני אוהבת אותה. פגועה ממנה. וכואבת אז כשקשה לי אני לוקחת לעצמי את הזמן לכאוב את חסרונה... ולדעת שמה שאני צריכה היא לא יכולה לתת.... בוחרת שלי!! שיתפתי אולי בזכותך... כל מקרה לגופו. ויכול להיות שזה בכלל לא דומה לשלך..... רק שואלת את השאלה שפתחתי בה.. האם להתנתק ולהתרחק יעזור לחלקים שלנו לקבל את העובדה שאמא לעולם לא תהיה כפי שהם רוצים או שאפשר לנסות לקבל מעט גם אם זה בדברים אחרים מאמא... ולהבין שחלק גדול היא לא יכולה למלא...?? לשם השאלה שיתפתי מהחוויה שלי אם כי זה טרי ואין לי עדיין מענה. נכון לימים אלו עדיין לא מדברת איתה.(רגילה לדבר איתה יום יום.. לברר השלימה וכו'.. השבוע רק כתבתי לה..בוקר טוב.. בהצלחה שהיא התקשרה לברר משהו עניתי לה ובזה הסתיימה השיחה..) זה קשה. כי אני עוברת קושי וממילא היא לא עוזרת בו אז חבל להתאכזב. שאקבל כוח אחזור לדבר איתה.. רגיל.. כי ככה קל לדבר איתי.. כש"הכל" בסדר....... 😒חותמת בכאב..... ובחיבוק אוהב מתמודדת

מעגל שסגרה.. הגיסות... ועוד מילים שהשתנו... אוף... מקווה שיהיה מובן איכשהו....

שזו אביב........ אביבוש יקרה שלי... שולחת לך חיבוק אוהב.... 22 הכוונה לגיל?

ואחר כך כאן .....וכן משהו התחבר לי בלב ואני אביב ובוחרת ובעיקר בוחרת להיות אביבית 😊 ואוף יקרה כמה כאב וכן זה כל כך דומה.... ואין לי תשובות כי גם אני עדין בקשר ובכאב ...עצוב זה לא צריך להיות ככה שנשלם את המחיר...חיבוק אוהב

אוהבת אותך

שם, את מתכוונת בפורום הקודם? אם כך, מרגישה אותך מאוד. יודעת את התיסכול שזה מביא... אמא.... אני קצת התחלתי לגעת בזה.. זה אכן לא צריך להיות כך. ממש לא. אבל היום בשונה מהעבר נלמד לנתב אחרת את הדברים... גם אם כעת אני הבוחרת ללכת.. ולנדות עצמי מארועים משפחתיים... אני בתהליך שלומדים להרגיש.. לכאוב.. לראות שזה לא בסדר....פעם גם זה לא היה.. נכנעתי לטישטוש וניסיתי לטשטשו בעצמי.... היום אני נוכחת לראות שאי אפשר. וצריך לכאוב. ולכעוס.. בדיוק כמו שכתבת.... אז אני עוד לא יודעת על מי בדיוק אני כועסת... הכעס מתפזר.. ושוב בחלק מהמקרים אני פוגעת בעצמי.... בסופו של יום.... כי כולם בעצם בצד.... ולא באמת איתי....... הוא מתפזר עוד הרבה כנראה. וגם על כאלו שמגיע לכעוס עליהם... זה באמת לא בסדר שאימי התנהגה כך. גם אם היא לא יודעת מה לעשות. אני לומדת את זה..... כרגע רק כותבת מה שהמטפלת אמרה. שביטאה מה שאני הרגשתי... נתנה לזה מילים.... אם זה עוזר לך השיתוף.. כיוון שאולי קצת זה דומה... אז אני שמחה ששיתפתי..... ולגבי אביבי... לי זה לא משנה.. אוהבת את כולן.. כולך...😍

קראתי. קצת עמוסה בכדי להגיב כפי שאני רוצה... בהמשך אשתדל. בינתיים חיבוק אוהב. לכל אחת, באופן אישי. לילה טוב ושבת מנוחה מתמודדת

רואה שקשה מקווה שכבר יותר קל קצת ... שולחת מליוני חיבוקים אוהבים ... איתך בלב

בוחרת אהובה שלי!! ראשית, תודה על החיבוק. ועל כך שאת רואה..... אני מתנצלת אם הכאבתי.. לא באופן ישיר.. בכך שהרבה פעמים רשמתי לחטולית על שזוכה לכיבוד הורים.. כל כך שמחה שכתבת, פרקת.. מה שעל ליבך. ובמקביל כל כך כאב לקרא.. להרגיש.. את הכאב מתוך המילים, השורות הקצרות.. והמכילות רבות.... כל כך כיף שאין את השיפוטיות.. ויש קבלה והבנה לכל אחת במצב שלה.. מאמוש.. רוצה להציע משהו.. תחשבי אם מתאים לך אינך חייבת אפילו להאזין אם אינך רוצה כמובן; האם כדאי לכתוב את המילים הללו על דף ולהקריא אותן בטיפול? יש כל כך הרבה בכל מילה. שומעים את הכמיהה גם אם תקווה כבר אבדה או כלתה.. שומעים את הזיכרונות שממאנים להימחק. מיסרים. חונקים. בכל מיני עוצמות של דימויים.... אולי שוב, כדאי להעלות זאת.. אולי הפעם זה מגיע מכיוון אחר.. של חסר.. של צורך אמיתי לשחרר.. ???? אמרת משפט חכם.. צריך קודם לכעוס כדי לסלוח או להשלים... תחושת ה'כלום' משאירה מצב סטטי.. כאוב לא ניתן לאיחוי.. לא מדובר.. דחוס אי שם... וכואב כל פעם כשעולה משהו שמזכיר או נזכר.... מיכלי יקרה!! אכן, לעולם לא נדע. ומה שנדרש ממנו זה לעשות מה שנראה לנו הכי נכון לעצמינו. אם כך מרגיש לך שלם, זוהי דרכך. צריך לזכור שזו לא החלטה לחיים אלא דבר גמיש... תמיד במידה ותרגישי צורך מחדש תוכלי לחדש את המפגשים או אפילו לפעם אחת. זה גם מעולה שאת נותנת לעצמך את האפשרות לבחון את עצמך באופן אישי בלי ה"עזרה" של מטפלת לאורך הדרך... רציתי להוסיף עוד משהו, כשאני הייתי בתהליך פרידה אז, לפני כשנתיים לא ידעתי למה המטפלת מתכוונת.. גם אותי זה הלחיץ מזה אומר תהליך פרידה.. על מה לדבר? זה אותו דבר כמו פגישות רגילות רק המילה מרחפת בחדר... ועוד... למפרע הבנתי שזה תהליך בריא הסוגר מעגל. של תהליך שעבר במהלך הטיפול (שזה מעצים ונותן כוח גדילה.. מה גילית בעצמך.. איך הנפש התעצבה.. התחזקה.. מבינה אחרת.. מצליחה אחרת וכו'..) וכן לתת תוכנית עתידית כלשהי... כלומר גם בעניינים צדדיים שעלו בטיפול אם עלו.. למשל עבודה.. חברויות.. או עצמך... אל תרגישי שאת חייבת את תהליך הפרידה, לכל אחד מתאים הצורה של הנפש שלו... זו רק המלצה. שכנראה טובה למטופל ולמטפל כאחד.. את יחד איתה תדברו על מה שמתאים לך (!!) בפגישה השבוע... בהצלחה. חטוליתי!! מ7 עד 10 הרבה זמן בהחלט כדי להביא לשיעמום.. יש אפשרות להביא לה תשבצים או כל דבר אחר שאוהבת לעשות כדי להעביר את הזמן?? יודעת שאת עושה עבודת קודש.. ועם המסירות והמעקב שלך בסוף בטוחה שיפעלו כפי שצריך ונדרש לה... האם הצלחת להגיע לשבת בנחת? יש לך אפשרות ללכת אליה בשבת או שזה רחוק ולא במרחק הליכה..?? אוהבת את כולכן. המון. לקח לי הרבה זמן לכתוב כי כל רגע הפסקתי... (לא רק בגלל השבת אלא בגלל הנפש העייפה...) לכן בסוף כתבתי לכולכן בהודעה אחת... מקווה שזה בסדר.... נשיקות. שבת שלום... מתמודדת

מתמודדה אהובה קראתי אותך עכשו אחרי צאת השבת אחרי הבדלה. אמי לא הטיפוס לתשבצים או שום דבר אפילו שקרוב ל... אשה מבוגרת בת 84 שבזמנה בפנוי רואה תכניות טלוויזיה או לפני השינה מקשיבה לרדיו ליד המיטה והשיעמום גרם לה לשכב במיטה ו..לאכול פירות... מעבר לזה אין לה שם מה לעשות... וכן..הצלחתי להגיע לסיים את המטלות שלי לפני כניסת השבת..ולקבל את השבת בזמן.. מאחר והמקום מאוד רחוק לא יכולתי ללכת לשם רגלי מה גם שצריך לעלות המון מדרגות ברגל ... ממש לא בשביל הרגלים שלי אבל יש גם מחר... למרות שגם מחר יום עמוס בבוקר פיזיאותרפיה..משם לנסוע לרופא נוירולוג...ומשם בדרך חזרה לאמא שלי לפחות מקווה שהלילה אישן כמו שצריך..!!! אוהבת מכל הלב

אווץ' "אחרי צאת שבת אחרי הבדלה".... בזמן אחר הייתי בדיוק כמוך... ואני אמורה עדיין להיות..... משהו לא נותן לי. אולי אי השקט שבו אני נמצאת.. אולי המרד... אולי הכעס.. אולי בריחה.. אולי כאב... אולי הכל!!!! אשריה שזכתה להגיע לגיל זה.. שתתמיד, בבריאות. האם יש שם טלוויזיה? האם יש לה מכשיר רדיו שיכולה לשים ליידה? האם עיתון? לא חייב תשבצים.. זה בהחלט קשה בגיל מכובד זה..... לאכול פירות... זה גם מצויין לא?? לפחות משהו בריא.. או שיש בהם סוכר? זה בסדר לה? כל הכבוד שהצלחת לתמרן ולהגיע לשבת מוכנה.. בעלך, הבן עזרו גם? יצא לך לדבר עם אימך טלפונית? לברר איך עברה השבת? אם לא.. גם מחר זה בסדר.. מאחלת הרבה הצלחה במטלות של מחר. ושתשמעי שהיה טוב לה. תרגישי טוב.. ותנסי לישון מוקדם במידה ולא נחת בשבת... כדי לקבל כוח גוף ונפש כאחד... נשיקות וחיבוקים מתמודדת

נהדרת שלי לכל השאלות שלך התשובה היא לא ... אין שם כלום חוץ משיעמום אחד גדול... כי מכניסים אותם למיטה מוקדם כי כנראה שככה נוח להם כדי להפטר מהחולים מוקדם . וגם פירות בשעות האלה לא בריא לה בגלל הסכרת ... והיא כבר אחרי שקיבלה תרופות אבל מה אכפת להם הם רואים בבוקר סוכר גבוה ויש נותנים אינסולין וזהו,!!! לא הצלחתי לדבר איתה כי לא ענתה לפלפון... מקווה שהיום בפגישה איתה אבין יותר טוב אייך עברה השבת .. יום ראשון נפלא לכולן אוהבת המון

אויש!! 😑 אין לי מילה אחרת.... בהצלחה היום בכל עניינייך שלך.. והלוואי שהיא תשמח אותך הפעם שהיה טוב.. גם אם יחסי.. אמן!!!!!!!!!

המון מילים וכלום לא בא מרגיש כמו מוות בנשמה כמו אזיקים על הלב אזיקים על הלשון כמו כלב מוכה עם זנב בן הרגליים והלב רוצה מנוחה גוש כאב חונק את החזה גוש של מועקה מאז מהיום מכאן משם והמילים יוצאות אל המקלדת והעיניים דומעות והלב הלב עומד להתפוצץ מהכאב זיכרונות אני הבת הרעה הלא טובה הבת המקולקלת כמה מילים כמה ואין להן נחמה הלוואי והמוח היה מוחק את המילים אבל הוא לא יום אחד זה יבוא השקט יום אחד עוד תהיי לי מנוחה אין לי מושג איך אתן מצליחות להיות במקום מכיל (כיבוד הורים ) ....כבר שנים שאני לא שם ...פשוט לא יכולה להיות שם בהרגשה . כרגע כמה טוב שיש מקום מכיל שאפשר לכתוב בו .... את האמת אני די אוהבת שכאן אין מנהל למרות שגם שאידה הייתה היא לא נכנסה כל הזמן , היא רק הייתה ברקע ....הייתה הידיעה שהיא קיימת אם תהייה בעיה אבל השיח ...היה כאן בניינו ... תחנת פריקה וטעינה ... אוהבת אותכן מליונים ותודה אהובות שאתן מאפשרות........

בוחרת מובחרת שמחה שאת בוחרת להביא לכאן את הצעקה החנוקה שלך היא נשמע כל כך כואבת .. המקום הזה למרות שאין בו מנחה או מנהל הוא מקום נהדר לבוא ולהניח את כל מה שכואב ומעיק ואנחנו כאן כדי לתת לך מקום להיות מה שאת על כל כולך אוהבות אותך בוחרת מובחרת המונים ובקשר לכיבוד הורים...זה תהליך ארוך וקשה שצריך לעבוד עליו ולוותר על דברים... העדפתי לסלוח כדי לא להרגיש את הכאב של כל השנים...הסליחה היא תהליך לא פשוט כמו.. להתמודד עם כל כאב אחר... ויתרתי על הגאווה שלי וסלחתי כי גם אני לא יכולתי להמשיך ליזוב את דם נפשי לעולמים !!! אוהבת אותה אהובה ותמיד איתך כאן..שם.. חטולית

הלוואי לא מרגישה כעס מולה ...הלוואי והייתי מרגישה אותו את הכעס , יודעת שכועסת אבל לא מרגישה כלום . ולסלוח קודם צריך לכעוס ... ולהכיר באמת הכואבת , והאמת מורכבת מידי , עם טוב ועם רע .. זה ממש עצוב הלב שלי נאטם מולה ...פשוט נאטם גם אני אוהבת אותך מליוניםםם

כל אחת והמקרה שלה מתוקה שלי, לכל אחת סיפור אחר ואמא אחרת... ונכון יש תהליך של כעס. וואו כמה כעס הוצאתי בטיפול על הגידול שלי. ואחר כך יש השלמה והחלטה מה רוצים היום. האם מתאים קשר או לא..האם היום הקשר מרעיל?? וכו' אני השארתי את רוב כיבוד ההורים לאחותי.... איתך, שבת שלום.🌷

תודה על המילים .. כל כך מדוייק ...💜💔💛